קננ קהלת פרטה ד

‫קננ‬
‫קהלת פרטה ד‬
‫מצאשהנדילמעשיומאדלמהשכלמהשפעל ועשה בי־כויס הגשמיים כלס היי‬
‫להנאת! ולתועלת!!!א הגדלתי מעשי ופירש איך הגד׳ליועשיו בגדילמעלתה״שר‬
‫יהתשינה ל ש ר השגת השלמות כאמור והוא אומיכנית׳ ל׳ כתם נטעתי צ• כרמים‬
‫יריהכתיישבניתיהיול׳ להנאתי ולטובתי עד שפירשתי אני בפירוש׳ צאיוכ כפס ק‬
‫א; עס שריפ זהב להס הממלאים בתיהם כפי> שהשרים הס השלמים שנקרא ס שרי'‬
‫»׳ ‪>ir 16‬‬
‫באמתהוא צהנאתס!צטוכתיצעשויכ! ט!ב צצדקהוגמילותחסדיייאצו הס הממצאים‬
‫שליס‬
‫נתיהס המיוחדים להס פעה כפף כמה שמתני לאחרים שגינויס למעלה ׳!א בניתי‬
‫ל׳ גתים!נטעתי לי כרמים כל!מ'שהכל עשיתי לתעלת עצמית׳ שהיה נמשך מהס‬
‫פלמית הנפש!‪ p‬אמר עשיתי צ׳ גנ!ת!פרדהיס !הס פ ו ד ה לחכמה םשס להנאתו‬
‫ולט בת! כאמ' ונטעכהס עץ כצ כרי והס המוששליתהאמתיית הצומח!' מן החכמה‬
‫ו ע ל ק א מ ר כ ה ם מלתל׳ שכל מקיכ שנאמר כה מלת צ׳ וצה צוידו שהיה להנאתו‬
‫!לטי כת! לחלקהעצמיתי שכ! כנזיוקמש עשיתי לי ברמימיס להשקו' מ ק יער צומח‬
‫הוא כפי מה שדרשו כמדרש יער צוחייו ארץ ישרישנאמיויתניהחלךבכיתיער הלנצין‬
‫יכן מיש קנית׳ ל׳ עבדייובנ׳ כיתהיה ל׳רצהכוה שקני עכרייכממק לשינו !כע!ליתי‪1‬‬
‫השלמוישהייעישיעס כניאדיעדשהייקיניאיתילעבדיסכטיכאשרהיהעישהעמהס‬
‫וכן מש שהיה לו כני בית הוא ער שאלווו ו י ל ויהיו ענ״יכנ׳ ביתך ואמי שש; עשה ישא‬
‫עה שהיו צ! כני כיתחק מכניו כי לא יקראו כני ביתרק הנכרים ואמר שגס המקנה‬
‫יהכקר וצא; הרכה היה לי לתיעלתו לוין לענ״ימלם ווה אומי גם מקנה כ ק י וצאן‬
‫הרכה היהלימפלשהי! לפני כירישלסונורתמכצ שהי! לפני דבקה למלת ל׳ כלימר‬
‫שהכל היה להנאת עצמות׳ ונפשי ולטכת׳ לשלמות בנפש כאמור מ של אשר הי! לפני‬
‫כ׳ לא היה משתבח כיכילת!העושר שהיה צו מכל שהי! לפניו רק כסנמיתי שהיה‬
‫יתר מכל שהי! צפני! כנזיוכי מיש שהיה לו כפף ווהב והושין כ! חלת ל׳ היא על הדרך‬
‫שביארמככהק ת ע ה שריה זהב להס שהיה הכהן והוהכלהש לתעלת נפשם !יא‬
‫כנש־‪.‬׳ ל׳ גה כהן׳ ׳זהב ׳הגילתמלכיס!המדינותואמר שכמי כן הנגינייוהשרייוהשרו'‬
‫שיריס שהיה נהנה ייהה!ש; תעניגיתכני האדם ככלי ומר כפרש׳ הכל היה להנאתי‬
‫כדי שיניח שבל! בהש ויהיה מוכן חל ההשכלה עד והיה כנגן המנגן כויוכח! שפירשו‬
‫הר*אבעוהרלב" !צ שס כי להיות שאין הנב!אה שירהאלא מתך שיוחה עכ היה הנגון‬
‫נאיתאצההתבירדיתעלכןאמושהיולו שריס ושרותשהכהמשרריס !היישיררות‬
‫אנשיהזנשיסיחדשבהיזמזגסיהיוהקילותערכיתשקילהאשה רקד •קילהאישהיא‬
‫ק ל ׳!תר עב וכהמ!גתס יחד יצא השיר בניעס ישן בשדה ושדות שהם כלי נגיז בשרשי'‬
‫יל שהכלה•! כדי להכיןההתכודדותהשלם באיו ר ואייר שגדל בתרה !כמעשים‬
‫הטיביס שהיו גורמים לו תעלת רכ לסייע כהשגת הפלמית האחרון כהיות ש‪1‬שה‬
‫כל העניניס על פי התירה כאמיר ווא וגדלתי והיססתי מכל שהיה לפ‪:‬׳ כירישלים‬
‫ואמישאן חכמתז שהשיג מעצמי זילתמה שהיהכתבבתייה עמדה ל! ילא ייצא בה‬
‫דכרסיתולתיוהכיזאתהיאעמידתהחכ״הכאמתכשתסכיגעס שישי ה ת ו ה‬
‫»יאא{> חכמתי עמרה ל׳ וכוי וכתם והתה אחתת הדרוש כל! נ פ ס ק הזה האחרון‬
‫לט‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫<ל‪3‬‬
‫י׳פכיש‬
‫ק ה ל ת נ״דזט־קד‬
‫ייסכיס צמה שפירשתי כהקדמת׳ ל ב ב י היל יג כ כ ק ‪z‬״‪ p‬בחיי ב ‪-‬־‬
‫ז‬
‫אחראשרהגיעהאדסלמדרגלשגתלשל׳‬
‫תע־של‬
‫‪ v‬ל * ני‬
‫‪,‬‬
‫ל ה — ‪ : : :‬׳ ‪ :‬י ‪ -‬לשכל‬
‫הנה או היתר לו להלן כדרפ׳ לבו !במר&ל עיניו שאו ירח• לא יט יין ״יל ה־בייס‬
‫לנאיתיס בלישרתהשכצ'׳‪r‬יכל י׳שי כ־!• ע•‪:•:‬יי ינלת׳ ל־לס צח ־‪•-.:‬‬
‫ל י י מכל שמחל ככ• מל שאמרתי ויעצתי לב סיף‪?:‬לך כדרכי לבך יב‪-‬ראל ע י ד ן‬
‫אחרקניןלשלמ!תכ;עשיתיגשא‪:‬ישלאמנעתי מלבי •עיני כל ד כ י כלל‬
‫‪-‬׳‪•:‬‬
‫ויבאר הטעם וליא יעי לא ליי ניטים ללב ולעיציש ר ץ ליכד ש שת־*" י ל ש‬
‫ל ש ״ ח ל שלשלדכייש הנעשיכ על ב׳ ? ־ ‪ .‬י ? שלש כק י ׳ ? משמח לב ״ ־ כי נשי‬
‫שמח מכל עמצ״רילא אצלתי ולא מנעתי מלס כל אשר שחל! יע; ליית׳ יייניש‬
‫בעצמי שלב• היה שמח בכל עמלי בפעיליתם ־שתסוחתכא־״תתל‪-‬ר ש ש ב ־ ל ל ל‬
‫חלקיחלקטכמכצעמלווהיאהשמחהמצדהתרלכיולכללאדס <!א ״ ל ?•^‬
‫חלקימבג עמליוסיומל שאמר!פניתי אני בנל ״׳גשי שעש• •ד• יכ י ג ל ב׳ ״ א ד‬
‫סהש׳גהשלמיתהאחייןונעשהקניןקייס בנפש! לב‪ :‬יאהשכל הדברים ל ־ נ ‪ :‬״ ם‬
‫המביאים אל השלחותשהס הצוחתהמוחשיתשהש מעשה •ר׳ מרס ׳!אכשל מעשי‬
‫שעש! ידי וסיוהעמל שעמל הדמיון כהס שבס הציחיהיממ״תאשר מ ק יקבל‬
‫השכל הצורות מפשט ת מחומר !"!א !כעמל שעמלתי צעשית ‪ -‬י ש י • ל של א‬
‫‪4‬‬
‫הכל הכל ויעיתייח על המ!חש‪:‬תאמ'שאחר שנשחמש הדמיון מלס נשארות הבל‬
‫ועלהדמיוניתאחרשהפשיטמהשהששלאתהצירל א א ״ ש ל כ ר ע ת י ח ש ״ ן ד ש ר‬
‫נשאר כעצמו מכלס!אי; •תרין מכל והתאת השמש ״ ש ל נשפר !•א ״‪r‬׳[ ׳תיק‬
‫‪9‬יעד‪,‬‬
‫י‪£‬גיתי‬
‫ה תחתלשמשוכויומתישביש כלהפשקיסעלפ׳ הדרוש האמת׳ היה על בכין הנה‬
‫כשחנהכסיקיסאצובאלכאריתרוןהחכמהאחר שגור שאין כמעשיש הנעשיס‬
‫תחתהשמשרברקייסושאיןיתרקתחתהשמשכמדובר וא־יר שכ‪:‬ל ל ב י צ י י ת‬
‫החכיה!ההלצות לדעתהיתר!;שכי;והל!לווא יפנית׳ אני לראתחשמל יל ״ ת‬
‫וסכלותוב׳אר הטעפ למה פנה מחק ר ת המעשייהנעשיס תחת לשמש וכנה‬
‫‪Is‬‬
‫לחכמל!ה!א להיות כ׳ כאשר כברעשהוכנ׳ הארס כ ע לש הול מה ה א ד ״ ש‬
‫כוה שיביא אחריהמלןמלשושלשלם כעהעשאשרכי‪:‬רע‪£‬יה»!זאכימה הארס‬
‫שיכא אחרי המלך אתאשד ככר עשה! ירימה ה!א הארס שיכיא א־זר׳ ה ׳ ‪ :‬ך‬
‫מלש! של עילס להדכיכ! כמעשי! החצינ״ס שככר עשיהו!פכר עכר!ונפשד! ועל ק‬
‫<ר׳ךלחקרכחכמהשהיאהנשאריעסהנפש !בל ׳!כל האדם צכ א אלד׳ ל־׳לך‬
‫!תליהאתאשר ככרעשוה! כח!עפאשר ככר עשולו ו י א כאלו אמשלא יצייר‬
‫שיביא מין האד'לפני המלך א; אפי'אחריו כ ע ל כמעשההחצצ׳ ששברעש א־י״ן‬
‫כני ארס בעילסלולונפסד ככר כי לרממ על הפסדו אמר כאשד כבר עשיהויךדס‬
‫שמת! ואי; המעשה ההוא הילךעייהשכ׳ צא כתתי יקא ל כ ל י ־ א כאלי א י ר ש‪.‬צ‬
‫ק פנל לראות בחכמ'!הששצו'והה!ללית יען החכמה היא הנשמרת!נעשית ע ד‬
‫כעולם הנפשית שנתיספתשס כמו שביארנוהו במה שק־ם ועל שן ראיתי ל י א ת‬
‫יתרונה מהסנלות וההוללות שהם שני צופני מי‪5‬׳ השכלויאשו כירשרש כ ‪,‬מיס‬
‫רנית‬
‫קצי‬
‫ק*‪,‬לת פרעה ה‬
‫^ניתככיא!רנו!הואחדאשר הניח צדך ידיעת החכמה ‪*1‬י‪/‬חנה‬
‫ע‬
‫ל הה!צל!י‪ 7‬וראיתי‬
‫והסבצותכאמ!ניארימר;נהנא‪1‬מרו!ראית׳ אני שיש יתיין לחכמה מ! הסשצו^‬
‫כיתרקהאירמןהחשךוכויעד !שנאתי אני אתהחייס!כיי והנה כארבעה כ ש ק '‬
‫‪,‬‬
‫אלי ביארתי אני פני פירושי בכפר תכלה למשה מאמר ראשון חלק שני ארחיכ פה‬
‫י‪.‬בי‪!6‬ר כ״שוכהכס ק־פ ורקנר כענין וכלשוןמשכים למה שהתחלנו הפ‪-‬יהראשין‬
‫ה!א שהא ר!הח שך הם כמי לעה!לעידו כ• האור הוא כצו׳ אל האור הצפי; לצדיקים‬
‫לעתיד לבוא‪:‬החשך ה א כני» לעכו שנמשל ללילה ואחישיתר!; החכמה מ; ההבל!'‬
‫<!א ממש כיתד; העה על העה! שכמ! שכל מה שעמל האדם נעה! ה!א לתכלית‬
‫השגתהח״ס הננח״ס נעה כן כצ מה שידרוש ויחקור התכס ככוללת והסכלות‬
‫הוא כדי להשיג מתיכוהאמתיותיוא החכם עיניו כראש! שהוא התכלית ה מ ‪ ? ' °‬ה ה י י ץ נ ׳ ו‬
‫אצלי כידיעיהאמתמינשכל שהויהראש!אמניהכסיל כ ח ‪ :‬ך ה!לן שהויהעהו והסכלות‬
‫והה!לל! אשר כענינייהמדומייוזא יהכפילכחשךמלן וכויואמ םידעשמקר אח •קרי‬
‫*(תשתיהכמתהנויכהיותיכעה! והיא מקרה המיתיכעה? כ׳ החכם ה!א מת י פ א ת‬
‫החמרשנכנעלשכל עד שדרש ר!ל אדם כי ׳מויכאהל שממיתייעצמיעצ דברי מ ר ה‬
‫והרשעהיא מתמפאת השכל עד שארול גס הס שרשעים כח״הס קרויים מתים וכו י‬
‫ו״א וידעתי גש אני שמקיה איקרה אתכלס והואמקרה המיתה כנויואחר שאמר ואשרתי‬
‫כלכ! שאחר שיקרה ל! נח״ומימהכמ! שיקרה צרשעאכמה ימר!ן ל! כחכיית! ‪1‬זא‬
‫ואמרתי אני כלכיכמקרההכהילגסאנ״קרניולמהחכממיאניאויומר כלומיייה‬
‫•מרקמחכממ׳ אח'ששנינ!ממי'כח״נו!אמ'שאח'שאמ'הדכרי'ה!‪1‬הראה ודכר כלבו‬
‫שגשוה ההקשהיאהכצאחישהמימוהסממחלפימ ואף שיקיא! שניהס כשש״ימה‬
‫ואחר שהמיתמהם חמחלפ מ כ׳ גבהו שחים מארן אכההקש שעשימ׳ ה!א הכל יוא‬
‫ודכרמ׳כלב׳ שגם !ההבלירשבמ׳וראה ודכרמ׳ בלכ׳ שמה שאמרמי שפיוקיה‬
‫הכסיל •קרני!צמה חכממ׳ אני או יומר היה הכל וכיאר הטעם לוה נניאיר ההפרש‬
‫אשר בין הכסיל לחכם כשעמ חיממם האחרונה שנעה! וצאמס מן העילס יזא כ׳ אין‬
‫ני אין‬
‫!כמן צחכס עס הכסיללעילייריאייסחיים נעהזחיים נצחיים כדי שנאמר שיחמירו‬
‫שניהם לייקויהם לנצח שהפפיל פצ חה שפעצ ועשה נעה! הכצ נשכח שאינו נשאר‬
‫יזמנו דבר כ׳ הסכצ!מה!א העדר ואין השארותוק מהמציא!ת!צא מההעדר !"יא‬
‫כשכבר הימים הבאים בשעמגויעמ המפיס הכל נשכח והוא שכ אצ הכסיצ דהציק‪.‬‬
‫יויניה שהכל נשכח!איני צשאר ממנו דכר מה שאין כן כחכם שמכממ! נמעצמה‬
‫נסכל ונשאר עמ! ׳א״כאיך נאמר שימומהחשס עם הכסיל בהיוישוה נשאר י!ה אבד‬
‫וכר! והפי'השני הוא ש!ה שאמר!ידעת• גס אני שמקרה אחד יקרה אמ כלס כוי הוא כייניננ ‪?19‬‬
‫על מקרי הומן זתיצדיתיז!כפי וה יאמר שראה שיש יתרון לחכמה מן השכלי' כיתרון‬
‫המצ׳אותמן ההעדר שהוא מן הקצה לקצה והוא יתרי; ה א ד יין החשך שהוא מציאות‬
‫והחשך הוא העדר וכןהחשס עיניו כראש! כוי שהעיניס הס הרואים !הס כמדרגת‬
‫האיר והכסיל הוא הולך כחשך שהיא העדר האור ואחישעש כל התחלפותסוה׳דע‬
‫שמקרה אחד ממקרי המערכה יקרה אתכלס!ככן אמר שאחרשהס שים החכם‬
‫*‬
‫ע‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪59‬‬
‫עם‬
‫י‬
‫קהלת‬
‫פדשוז ה‬
‫ע ס הכסילכמקריהזמן אכ למה חכמתי אניאזייתר !יא ואמרתי‬
‫בל‪-—:•:‬‬
‫ה כ ס י ל ג ‪ :‬א‪• •:‬קרני ולמה חכמתי אני א ז ״ ת י ו א מ י ש־כר כלכ! ג ג ‪ :‬יד השלר״ל גש‬
‫והשממית׳ שהסשיפ כייק־׳ ה מ ק פאי‪ .‬כיה ! ם ״ ‪ :‬כזה עכזהיא מכירי ית־*‬
‫‪,‬‬
‫לח‪:‬ם יגל השסילויוא!־כרת כ ל ב שגש זה ה י ל יר״דברתי בלבי שגש זד ה י כ ר ש ה ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ב י י ‪ :‬בז ה;א הבל ׳ביאר הטעס לזה באומר׳ כ׳ א י ; ושרי; לאבי עש השכיל לעלשש'‬
‫והיא תשיכהננאתכאמתשאס הי! קיימיששניהש כאיש היתה התל נ ד איקש עד‬
‫יו זד שיה•! ננאייש בדקיה אחדלנדיק ׳לרשעאך ב ה י ת שאץ!ה רק בח״יההצריש‬
‫הלא כזהאיןייקיש לתלינהוזא כי א ק וכיין לחכשעשהששילילע״לש יהיא כ י ל י אמי‬
‫באש ה י ה וכר!; הא שש עש הכשיל נצחי לעילש ה י ת ה ה ת ל נה חזיה ייי־ י ד כ ה ״ ת‬
‫שאינסיתמידיס כזה לע!לש יען ב י מ ‪ :‬הבאיש כלהי־קייסההש לא •שאח יידש‬
‫‪,‬‬
‫זכר!!שיו; כ ׳ השל נשכח בזי; המיתה ואש אחר שאיני מ ת י י ר ק״ש איך י י ת שחשש‬
‫ע ‪ :‬הכסיל דיל איך יהיו םוישכמיתתס כ׳ זהישאר עצש ק״ש ינגח׳ לעלשוזה לא‬
‫•ובר שיי׳ לע לכ ׳ככן אן׳ שיהי! ש!יס כחייה‪ :‬אחר שבמיתיתשרד‪ :‬אלה לאיי צגלס‬
‫ואלה לחרפת!ליראי! ע!לס או אלה לשבי ואלה לעינש כזד אין מקיש לתלנד הנוי‬
‫ושגאת׳‬
‫ועל כן החלינ‪ 1‬שאין השלמותבעה! כ׳ כל עניני העהז ה ‪ :‬י ע ו מ ר !!א !שנאתי את‬
‫הא״ס כ י ר ע ע ל ׳ המעשה שנעשהתחתהשחש כלומר היעשה אשר נתהוה תחת‬
‫השמש שאי; נשאי ממנו י כ ר ד כ ק כנפש כ׳ כל ה!יה צכסד והכל הכל ורע ת ריח‬
‫יטגאת׳‬
‫ואחר שביאר איך היה שנא אתהחייסיען כל עניני העהיז ה!!׳‪ ! :‬נ כ ס י י ‪ :‬והיה ח פ ן‬
‫ללכתאלהעילס אשר אינני תחתהשמשיבל הדכריפהנמצאיםשש ה ‪ :‬נצח״‪ :‬אקר‬
‫סמצכדהיתי שנא את החיים והיה משתיקק ללכת אל העילס הנצחי אמר שגס‬
‫הדבר׳'הנעשים בעהז היא שנא כמ! ששונא לחיו' כי וזא ושנאתי אני את כל עילי‬
‫שאני עמלתחתהשמש שאניחנו לארס שיהיה אחר״ריםנאתיאתכלעמלי שאניחש‬
‫לא־ס שיבאאחריסאיןל׳ הקשר עמ! וכאלו א י ר שמה ששיאנחמתהכתאיס כמה‬
‫שהכן ה!א חלק אבד מהאב וכשמיהאכ ונשאר לו בן אחרי! הרי הוא כאל! היה אבמ‬
‫חי אמישאיננ! כן יען הכן אשר ׳שאאחר׳ מיתי הנה כא אחרי!אחר שכבר חלף הלך‬
‫לו ומה נשאר ממנו פה שיהנהמאותם המעשים ההיים!נפסדיו״זא שאניחנ! אל האד'‬
‫שיביא אחרי ועל כ; לא אמר שאניח‪ !:‬לכנ׳ רק לארס!אמישיהיה אחר• לרמת שהיא‬
‫נבדל ממני!ה!א איש אחר וילת׳ אף דכרא כרעא דאכוה היא וגזרתושנאתי אני היא‬
‫דבקילגורתשאדחנו לאדם שיהיה אחרי והוא כאל! אמר!שנאתי אני שאניח לאדי‬
‫שיבא א ח ו ׳ א ת כ ל עמלי שאני עמלתחתהשמש שיותיטוב ה!א שאפזרנ! אניכמקיס‬
‫ס׳ יודע‬
‫ה י א ׳קיים מיתי!לא איגע לאחרים והשלים כ!!נתי כ ג ז ר ת זאתשהזא מצר הספק‬
‫האריעס הכן הבא אחרי! אם יהיה חסם אי סכל שאש היה • דעבידא׳ שיהיה חכם‬
‫לא היה שנא ש• ניחנו ל! אמני אסיהיה סשל אז תהיה שנאת* להניח‪ :‬כפ לה!משופלת‬
‫‪1K‬‬
‫וחי יודע ה ח ‪ :‬י ה י ה א! סבל וישליט ככל עמלי שעילת׳ ושחכמתי תחתהשמס‪0‬‬
‫זתהיהגזרתוישלט ככל עמלי דבקה עש גיותאי ששל רסליק מיניה שאס ה י ה ידוע‬
‫לושיהיהחכש היה שחח מאד ש׳שלט ככל עמלו אך היותו שכל וישלש בכל עמלי‬
‫קי‪ .‬׳ת פרשתה‬
‫קיה‬
‫הנה וההבל ודאי שהיא יגעלריקשואו׳ כאמתלהשתדלשלא מיג לריק !לא נלד‬
‫לבהלה!אימי גס זה הכל היא כערך מה שאמר למעלה שבל מה שנעשה תיו‪/‬השליש‬
‫הכל הכלאמיעתה שהנחיהממק וכל עמל האדילכן שהוא ספק אש יהיה ס‪:‬צ ויפלו'‬
‫ככלעמל* הנה גש זה הבל כאמויוהפינ' הכוללתבכל וה הוא להבין ולהידת כ׳ כל‬
‫הדכריסההוייוהנככדיש הבלהמהוהעמלכהסגסהוא רע״; וזק זמחשכהנפשר'‬
‫יעןאין דבר נשארוק הדבקכשכלהארס שהיאהחכמה כמו שזכר למעלה ‪ 1‬א ש ש ר ‪- - ,‬‬
‫ע‬
‫שיפורש! כל הכשוקיס הלל! כדרך אחרת כיש!בהפסיקי'מסכי'אלהכי‪1‬נה הכיללת‬
‫כשנאמרפראשינהרצה לבאר טעה נכי; לחקירת! כאמתת החכמה מצד הכותר‬
‫לאמתכמו שביארנו חאיכנית׳ אנילראיתחכמה ‪1‬ה)לליתישכלותכימההחדפ!כוי‬
‫ותהיה גזרת כי מה האדסוסיטעכ אל הקרס בכסוקעצמ! !והכי ראשינה הזכיר‬
‫יזה שכבר כיאר למעלה שחקר כלכו שיהיה לכו גוהגבחכמה ולאחיו נסבלות ע ד‬
‫אשר יראה אי!הט!כלכני ארס!כוי שהוא כמו כזמן למידת החכמה כהכר ה א ״ ת‬
‫יזצד כיתרה כמו שפירשנוהו וכא לפרש הטעס לוה כה »א ופניתי אני לראוי הח כמי‬
‫וה!לל!תיסכל!תיר' פנית• לראתכעין השכל נהשגתהחכיזה יחד עס השריהסשלו'‬
‫והה!לל!ת והטעיכוההוא מצד קיצר המשיג שאיא להשיג הדכריס האלש״ס מצד‬
‫קכיתיהס כמופתיוא כי מה הארס שיבא אחרי המלך את א שר ככר עשוה! ירי כ׳‬
‫ייה הוא האדם כמו מה ארס ותדעהו וכוימה הוא כערך אל הסבה הראשונה שיבא‬
‫לחקיר הדכריס אשר ככר עשה השי שהוא מלך מלכי המלכים מתחלת; לס פן‬
‫כ׳ כזה יאמר שבא אחריו כל!מר מ; הק!דס אל המאוחר יוה לא יתכן כי גבוה מעל‬
‫גבוה ש!מר אף כ׳ אמש רמה ישיג הדברים מצד עצמם אשר על כן כדי לעמיד על‬
‫אמתתהדכריסהאלה״סאחרשלא נשיגס מצר עצמם כ• מה הוא האדם שיבוא‬
‫אחרי המלך יתשמואתהדכריס אשר עשוה! ה!א זכית דינו כמש כיצירת האדם‬
‫נעשה אדם זכי'!מלת אתמזרה עצמות הדברים והוא כאלו אמיכ׳ •בוא אחרי המלך‬
‫»ת'לע״ןעצמזתהדכריסשככרעשוה‪1‬הוא‬
‫זכית דינו ית'שאיא להשיגם מצד עצמם‬
‫רק בהניח הותר לאמת!מצד הכרתהששלותיודע האמת ויביא אל ההשג' האלהית‬
‫האמתיתמ; המאוחר אל התודה וכזה •תישכ השהיק הזה על נם; שהוא קשה הישיכ‬
‫ואמר שאחר שפניאל אופ; הלחודהזה להכיר האין' מצד הכרתהשכל!' ש הוא הדרך‬
‫הנכק כדכריס האלה״ס שהטעיתיהסכל) לקוצר המשיג הרכה מאד על מה ש זישג‬
‫מהאלי׳תמכ; ככצ הדברים םצא כא עציהם ה ת פ ת וצא הקבלה האמתית וכפרנו‬
‫כחכמה הטבעית אשר היא ברברים הנעשים תתיהשמש "א וראיתי אני שיש יתרון‬
‫לחשמהמןהפכליתפיתחן האור מן החשך ׳ריאחר שפניתי אל אופן הצמור הזה‬
‫כחכמה להכין דבר מתיך הפש< א׳ סיתח מצאתי ראיתי שיוכר ויושג יי‪/‬רזן החכמה‬
‫ואמתתה מצד ההכלזתייא וראיתי שיש יתרון לחכמה חן הסשלית ׳ריוהוא דבק עם‬
‫גזרתופניתיאניכאצואמיופניתיאלהדרןהוהמהלמודומצאת׳ יאית׳ שיש יתרון‬
‫לח‪:‬מהוהואהשגתהאמתכדרזשיס?באיםכחשתהכיוהיקרא‬
‫יתרו! החכמה‬
‫כאמתיואית״תרונהמפאתהסכליתועלכ! אח ימן הסכלות ולא אמר על הם בלות‬
‫יק‬
‫נ‬
‫נ‬
‫קהלת פרשה ה‬
‫זיק יקהפכ^שה^פאציאסימפאתהסכלימ• ‪ r‬יתר!ן ל ח ש ״ ? שיישג אייתין?‬
‫י צ ר הכרתלככלוכמישיכרנ! ואמ"שה!א כמ! לכר'יקית האיר מ ~ ל ח ״ מ‬
‫פאיהחכי‪-‬יפ וצ כהרבה מקימיתא׳ן האור ס כ ר אצא מחיך הח ״ ! ו א כיי‪ ;>%‬ה א ר‬
‫»; החשך ׳ריכחו שיתרו; האיר ד ב ר מתיך לחשך ב׳‬
‫כ י‬
‫ל יליל ללש׳; י ד נ ך ץ‬
‫ריטב •אחר שביאר טעם דרך צמול! כדרך מ ח ק י ״ י כ א ת הסכל י‪ ,‬אמר שידן‬
‫רוןרחנמיסשיוצולהכירהאמתיליאיתלכע׳; ששלב 'לא ׳שתכין כהיינ״ עדנ«‬
‫החושהגש־ד כזהו דרך לכסיל וואהחשס עיט! בואש! ׳רילחשב לכל עידו אשר‬
‫בהנה‪.‬א רואה האמידות הס כראש! !חח! ששש מדיר לששצ ומקימי המייחד‬
‫שהיא כיעל בדמיו; אשל מקיחו במוח כנ״דכיהדעם שאר השחית הגשמית כ מ‬
‫בהארכת׳ הביאור על כל הנחית האלה ואיפ; ההשכצהכיאיד השישיישנד‬
‫המדיתכספרפנ׳ משה ייא החשש עידי ג ו א ש יריהסשפ עיני‪ :‬המיוחדים ל! אינס‬
‫העיניסאשו כ מ י ס שהם הע׳ניסהחצינ׳ס ו ק עיני כצי לשכל שדם כראש! ומיחז‬
‫אשר שש האור להשגתהאמתכחקירת חלקי הסתר כאמיר ואמנם הכסיל עש‬
‫שהוא הוצךיקוא הילך בחשך יען אינו מניר לאמת ו ק ימשש כ ל כאשר ימשש‬
‫העיר באפלה ועלכןלא אמושהכסיצאינייכיצצילךאחל שאי; צו כידה י ק לא‬
‫אחו!לכסיל אקלועיניס כי עירם יש ל! חצינ׳יס ו ק שאק לי ע‪/‬י השכל יעל כן‬
‫אעפ׳ שיהיו צו עיניסחצינ״סוה!א הולך צדרכו כמעשה ידיז הניד עם ליית׳ לילך‬
‫הוא הילך בחשך כיון שאינזמטרהאמתבראיה שבלית כאמיל יעל כן היא מ ב א ר‬
‫שהחבש והסביל מתחלפים במהלכם בכל כ ו ט י הלוכים סלל שים בה בעלז‬
‫נייל שיכשא׳‪.‬משכים צ‪1‬האמוווזלבמשכתשב!ת!ילכיה טפשאיהמאינש׳ וקיימי לקלל ספר‬
‫»‪:‬׳<!׳‪*:‬׳'‬
‫תירה ולא ק״מימקמ׳ גברא רבה דהא באיויתא כתיכ ארכעיס יכני יאתי דבק‬
‫ובנר׳ להו חרא עב!להמאירול!אבאמתקשה להכנה שהוי א מ ! ויל כמסכת‬
‫קדושין פלק האשה נקניתא׳כעיא לה! מה! לעמוד מכני כפל ת ו א דכי חלקיה‬
‫ווב׳ סימין יוכ׳ אלעוו אמלו קל וחומר מפני לומדיה עימדין לפשה לא כל שכן‬
‫דמשמע בפירוש ד ע י י ן ספר ת!ר'מגבוא ו כ ה ושם כמפתמםמעלכאורה ללפף‬
‫לגברא רכה עד ן> מככר ת רה ראם צא כ; למה קראם טפשיפ משיכ דקי מי מקימ‬
‫קפד תוריל!צא קיימי מפני גנרא ר נ ה אך לעד אליכא דכ״עפפר ת ר ה ע ד י ן‬
‫מגברא רנה ביאיתא התם נקדושין כפיויש כיון דאתא קימא מלפני כ פ י תירה‬
‫• ק צ ו ת מ י מקימא דלפנ׳ גברא רבה אך אינם הבבליים שלא הי! קיים מלפני‬
‫גברא דכא כצל הורו מ ה שלא ידע! שוש הדבר מאין להם ליןם מקמי פפר תירה‬
‫שאס היו יודעים דאתא ספר תירה מקל!ח!מר מ ג י ר א ר נ א שחייכה התרה לקש‬
‫מפניה היו קמים ודאי מפניהם ועל כ; קואש ה ג י י א טפשיס יה!א ד ק ד ק אמתי‬
‫ונבין אחר אשר כתבתי פירושי יה מצאתי ראיתי שהרן יצ נכייההצכית בברק‬
‫האשהנקניתהרגישהקישיאשהקשתיאצ׳ משני המאמרים הנראים פת־• ס י ד‬
‫לוה ו ט א ו צ ת י ן תדון אחד והביא עיר שס פ ריש התשפתיייל יבא ספ ז א י ר ;‬
‫דלתם ה ט ק א מ ו נמה טששא־הנ׳ אינש׳ וכוי דה ל) צח קש מקמי כ פ ו ת ר ה צא‬
‫ידע‪!:‬‬
‫קהלת פרשה ד•‬
‫קנו‬
‫י ד ע ‪ ! :‬א " א ״ ק ' מ ״ ‪ -‬י נ נ י א ו כ פ ע כ ל שגואה שהיא מסכים לפירושי לפן שיח‬
‫לביויגלככידישכינמילרעמסדעמעליקאןהתיכהיתזל לא ד פ י ו ד נ י על ייה‬
‫ס נ א ח ר ש ס ע ד ב א ב י ת ד ד א ניאירימאכמיכ א ו נ ע ׳ יכנו ואת! י נ ק ונצי׳ לה‪1‬‬
‫ק י א דמשיעהתש דטעמא רקיאכטפשיס ה א י כ נ י שלא ׳יעי מעלתהתליוירי‬
‫ח ‪ : ? : : — :‬״ כ ־ ש׳ ה מ י ה י ן לפיייש לירן ‪ if‬אמי שפיו שפיוש לטעם עציו!‬
‫פנא‪-‬יר שששלאירע! ולא יבינו שיא!׳ לחליק בכור לתלמיד• חכמים יען הס מפרשי‬
‫ה ת ר ה אך לפירושיו קש? שניאהשהעדרידיעמהקלוחוחרהוא טעם אחי וילמ‬
‫לטעש הנאמי ‪0‬ס והנראה ל ע י נזה הוא שכשאמיו שס נמכימהנ׳ נ נ ל א ׳ טפשא׳‬
‫יק״מ׳ מקמי כ פ י מייה ונוי הימה הממיהה עליהיעלישנ׳ הינריס גס יחי ו ל ד נ י‬
‫הראשון והיא שניאה שלא ידעי הקל!ח!מר נדמו ל? ס במה שקראפ הגמרא טכש אי‬
‫שהיה העדר יריעה בהחלט והדנרהשנ׳ שהוא ה ע י י כ נ ו א ׳שיה שהיה ללס‬
‫להנק שראוי לחליק כביד לחפיש׳ המירה כמ! למיי ה היניחו אימו נכייוש נאומו'‬
‫דהא ביאיוימאכמיכ אוכעיס יכני י א מ ! י נ ק יבציו לישו חדא יהכוינה להכ זל‬
‫שאן> אס לא ׳יעי הקל וחייו היה ללס לשער בהשערה ישרה שדאז׳ לכבד לתלמייי‬
‫חכמים לבי שהסמפרשילמירהני״למיהעצמלפלולאמכרשיה הימה כמונחין‬
‫בהיכל ללא היעיל!בין ‪! p‬כין כך הורו כוה שראוי שידע האדם ככל מעשיו שוש׳‬
‫הדברים הנאמרים כאממכהשקפה צר!פה ובבחינה נאמצה אשר על כן קרא‬
‫שלמה המלך עהפהיל להולך בחשך ואין נוגה לי כפרשן שלדברים בפי ה מ ר ה‬
‫כרהמאירמעיניסאךאמרשבמקרהאחדלבריהיזשזיסוהואמקרה המיתה ווא‬
‫וידעתי גס אני שמקרה אחדיקרה אמכלפיריכהיומ״ודע ומכיר ההפרש הגדול‬
‫שכין החכם והכסיל ככללומ׳פרטי מהלכס ומיצאס !מבאס פלס ״מחלפים‬
‫ומשיניס כ׳ גכה׳ שמיסמאק כאמור הנה׳דעמי גס אני שיקרה אחד צמצא כעולם‬
‫שלוא שיה אמ כלס יהיאהי׳׳ימהועל כן אמו שי׳קוה אחד •קרה א מ כלס ולא‬
‫א־־רשלכשישב־יקייר א! שהמקרים יקרו אמכלס ואס היה רוצה לכלול כל־‬
‫המקיים ביזם מקרה אחד שהיא שש מין המקרים הילל והיוקרה •קיה את כלם‬
‫למה אמי מקרה אסר וכוייק היא לרעת• יומו למה שביארנ! שעל מקרה אחד לכדו‬
‫שהוא למי; כלו שהס שזיס כו אמישלוא ייקרה ה׳יימה !על כ; יצלו כ! במילית‬
‫הדרוש כא‪.‬יר! ואין ימיתהחכסעס הבשיל כוי וי א וידעתי נס אני ש מ ק י ; י ת ד‬
‫» ק י ה א ת כלס וכבן אמר שאחר שהי!חרה האחר ה ט ׳ ק ר ה א מ בלפ כצדיק כרשע‬
‫כחכם בסבל אס כן תפאר השחלה ש״׳וישכמקיה הכסיל והיא י ק י ל המיתה‬
‫נס היא ׳קילו אס כ! אחי ששני־ס כל׳ם ומתים למה חכמתי אני או י!תי !'יא‬
‫!אמרת• אנ׳ בלבי כמקיההכהילגסאני יקרני ולמה חכמתי אני יייו יותי ואמי‬
‫ש־ג־רכלכוכיגסוההכלירישגםוההמקרההשוהלכלס היא הבל שהיא העדר‬
‫זלאמציאותזכנןאין להעלותוכוביון להשגת הדברים השייס כוחא ודברתי כלב׳‬
‫שגש!ה הבל •ריודכרת• בלבי שנפ זה היקרה האחד והוא מקרה המיתה היא הכל‬
‫כשאר הרבדים הגשמיים שהוכחנו לעיל שהם הבל ורעית רוס וכיאר טעם היית‬
‫מקרש‬
‫קהלת פרשה ה‬
‫י ק ר ה המיתה השיה לשניהם הכל י‪ -‬א לה״ת ששלה־ק־יה א ש י יקי! !•?־; •״ •‬
‫היותכנזכויכאח־היייתהכ• ה ‪ -‬־ ה ל ־ ־ ‪ :‬ל ל ה ״ ‪ . -‬לכל ת כ י ה‬
‫‪ 0‬ע ב ו י ה נ ה ב ה מ ש ך ה ו י ; י ה י מ י ה ש ה ס ח ל ק ה ׳ י ; כ ; ד ע הכל נששת כי לא י ש י י‬
‫השש אכטוכיאהרעיוכר•; הדברים לעילם כי כ ה ־ ־ ״ הזי; י א ד ה״ ־״ הכל‬
‫נשכח וגס נשבח איך ״!יתהחכ‪ :‬עש השכיל !יא כ׳ אי; ‪1‬כדי; לאש; ע ‪ :‬הכשיל‬
‫לעילם •ריוכרקהדבריסאף שיפאר אחד המית לא ימשך לכלת׳ תכלית ל ע ל ; ‪.:‬ת‬
‫כלה יען כהמשך ה!״; הכנ נשכח כיי• שכיישל ככי־ י הכש קיש היישיניה י״‪7‬‬
‫ה כ פ י ככ׳אורמאמר רבי אכין כנכים לשמש >כי םהזלק משלה הכל ועל ק אץ‬
‫להתלינןלמההכייתייניי״ י ־‪.‬־ לה׳ ־‪:.‬׳ש יש ב״י־‪.‬היע;הי״־‪.‬ה נש ה— י ־ ־ ־ ד‬
‫נשכחכהמשךהואןכשאר ה״קייש הנש שאיש כה‪-‬שךהז־׳; שאינש כיי ה־שיים‬
‫העצמות״ס שאין בח בואן להכשירם שהדכריס העצמיים והצד ת ה ע צ י ״ ת‬
‫»תעצמ!תכשכלי‪-‬י! שכיי!ר‪!:‬ששיאם תהיה גירת ׳איך ׳־*תהאשש עש הכשיל‬
‫ככשיש! שהיא כאל• אמר יאיך יתש; שיחיתהח שם עש הכשיל יתיישב ג ; ה א על נכי;‬
‫כששתו התלונה מעיקרא שהוא תאה!התליק אש אני שיים כמקרה המיתה אש ק‬
‫למה חכמתי אני או ׳!תדוהשיכ שאחר שהזמן מכלה !מכלה כל המקרים •אינם‬
‫נשארים אלאהדכריסהעצאית״םאשר נתעצמו בשכל האניש׳ אם ק איך תצדק‬
‫התלינה מעיקרא שימית החכם עם הכשיל מיתה שיה שהר׳ אינם שיים במיתת‬
‫שהכסיל מתאבל!כל אחר שכל מה שהשיג היו מקיים יכל המקוים נעדרי־ ׳האכס‬
‫השיגהציריתהעצ‪-‬י״תשהןנשאריתיעל כ; ידיה ואמר שאיך יתכן שיא־יר פ י ת‬
‫החשש עש הבהיל יחד כהייתםמתחלכ־םכמין המיתה י א י א י ך י ״ ת החשש עם‬
‫הההיל!כ!'!היאייתישכ על צכ!ן!אמר שעל הן לראיית! ׳תיין השלם ששל שלייתו‬
‫ועצמיתיה!אנשארעשהששצאחרימ!תהנןיעל כן שנא את הא״ש הגש־־״ "יא‬
‫ושנאתי אתהת״ס <פי'הטעש!ה!א יען המעשים הנעש׳'תחת השיש יהש כ ע ל ת‬
‫היו׳ שהנשי!״ה‪ :‬ר ע ע ל ה א ד ם כ י ה ט י ב י כ א ל ו י פ א ת ה ש ש ל י ה ר ע י ב י ל יפ־ז־ן‬
‫החאר כ׳ גס אתוה לעומתוהעשה האלי' וזא כ׳רעעליהמעשישנעשה תחתהשיש‬
‫ירישהחומרששואהאעשהאשרנעשהתחתהשמששנתההממתששיש אינ כ י ו‬
‫הנפש והצורה שחיצכהמתחת כסא הכבוד הנה היא ר ע על האדם!•א י י ר ע על׳‬
‫המעשה שנעפהתאתהשאש יכיאר הטעם לרעת! וה‪,‬א לה• ת הח י ד ‪ . ' ! :‬׳ ;‬
‫וההעדר כרוכים בעקבו רק ר ע כל היום וזאכיהכלהבל!ה;אההעדר ורעית דית‬
‫והוא החמר ראש ן כת! שביארנוה! כמה שקדה ונהיית כל חלק התמר ש ה א‬
‫המתהוה תחתהשלוש ר ע לארם כל הה!לן מהרה אל ח ״ ה ע י ב הנה ה א גמיש‬
‫מהרעועל כ; גזר ושנאתי א ז ה ח ״ ש ו ש! ול‪.‬א דכר כטגמ; מתיששעל נש ן ״ע; לש!‬
‫ואהשיששנ׳ מיני עמל בעהז העמל הא הוא מה שארם עמל כדכריש שאינם‬
‫דבקים ב! והס ח• ן מעצמיתיוהעחל השני ה‪.‬א עמל! נ י ו ר ה שהוא דבק נו ונשאר‬
‫עמו ומתעצם כנפש להיית׳ פיעל השכל גזר אומר שאחר שראה שכל ישע! וכל חשק‬
‫שלחית הארס תלוי נשלמות הנפש הנשאית אשי על כ; היה שנא א ת ה י ו י מ‬
‫הגשא״ש‬
‫קגז‬
‫קהלת ‪ 9‬חטה זז‬
‫דגשמ״ס על כ; שנא גבאתהעמל שעמל בעהיו בדבלים שאינם דנקיס נז ‪1‬א'ינ‪0‬‬
‫?!לכיס ע״) ״י; אזמלו ישנתת׳ אני אתכל עמלי שאני עלול תחת השמש שאניחמ‬
‫לארי בוייל' שנאת׳ אני את כל עמל׳ שאני עמל תחתהשמש ולא כל עיזל׳ שאני עמל‬
‫תחתהשמש בהחלט כי יש עמל שאני עמל תחתהשחש שהוא דכק עמ׳ ׳הולך עמי‬
‫לעה כמישהואעמל׳ כתורהוכחכחה שהשכל מתעצם כמושכל! ונםאווע״י כנודע‬
‫זעלכןכ׳אל ההכדל כין העמל שה!א ש‪:‬א לעמל הצשאר כאומיםאניתני לאדם‬
‫פיה׳ה אחר• ירימה שאחותי ששנאתי כצ עמל׳ שאני עמל תמת השמש היינו ו!קא‬
‫כצעמצ׳ שאני עמצשאניחנו צאדסש׳כא אחו׳ אך צא עחציםצא אייתנו צאחויס‬
‫־ •‪-‬‬
‫דקנשארעמייתהיהצכ׳ והגזרתשאניחפצאדסשיכא אחר• הבדל וווםס העמל‬
‫שהזאשנא ונוה תת׳ שב *גל נכון מלת םאנ׳חנו כהי!תה הכדל וצא גורה מחייכת‬
‫שאס הוא דבק למעלה שה;א שנא להניח עמל! לאדם שיביא אחריו הילל ושנאת׳‬
‫אני להניח לארס אשר יבוא אחרי כל עמלי שאני עמל חחתהשמש והוא דקדיק‬
‫נכין כ׳ בפי מה שפירשנו השנאה היא כעחצו הנשאר לארס שיבוא אחרי! ואמר‬
‫םאס היה נשאר צ ק חבפ צא היה סינא אתעמצי אח' שידה נשאר צאדכ חבס אשר‬
‫•כוח אחו׳! אמנם מ׳׳ודעאס חכס ׳היה או פכצ בוה א׳ אפשו צו צהתנחכ שיהיה‬
‫הוא עמצ כ ר כ ו סאינ! מוציך א!ת‪ 1‬עמ! ו ק נשאו אחו׳ו שאן! אס ה׳ה נשאו לחכם‬
‫אחרסאינומוציךאיתועמיאיןצונחחהנשכשנפארכספקאסיכואכידחכס או‬
‫קכצאשר ׳היההואעמצצהמציאהדברההיאאוהעשרוהיאלא שלט בו וישצ!נ‪1‬‬
‫ג ו אחר <פכק אס יהיה סכל הנה וה הכצ נדוצ!העדר גמור ‪ 11‬א וחי יידע החני •היה‬
‫איסבלוישלטככצעחצ׳ שעחצחיושחכמתיכעחליכ׳ בחכמה וכדעת ישיג ה א י ס‬
‫עושרו!כל עמצו ‪11‬הי העדר הנחמה שיהיה עמל כחכחה וכתכ!נה וכדעת להשיג‬
‫העישראו שאר הדברים שהסתחתהשמש והוא נדר הדברים הגשח״ס הנפסדים‬
‫והזייסישהואצאישציטכהסז׳שציטאחראף שיהיה חכם כיש כשיהיה סכצ <!ה‬
‫אוחיוישלטככצ עמצ שעמצת׳ ושחכמתי תחת השמש ׳רישיגעת׳ בחכמה להשיג‬
‫הדנריסההם שהסתחתהשמשהנה וההואהכצ <!ה אי»רו גם וה הכל ואפשר‬
‫שגורתתחתהשמש תהיה דכקה עס גורתדשלט ככצ עמצ׳ דצע׳צ והוא כאצן אמר‬
‫ב׳ כאשר •שאר צק בפיל אי סבצ שכצ מה שישלט ככצ עמצ• וכחכמה שהנחת׳‬
‫אחר• כספי׳!חבורי צא יהיה ממשלת! בהם רק תחת השמש כ׳ צא ישתמש מהם‬
‫להשאיר אחריו כרכה עחכהנכצ!שמורה דכחהעמ! הנה וההיא הבצוואגסוה‬
‫הכל שאם הי! משתמשים כניו אחריו כמה שעמצ הוא כמעשים ט כיס שיהיו נשאר•'‬
‫עמהס היה מתנחם מעחצו אך שיהיה סציט בהם תחת השמש צבר הנה וה הכל‬
‫והוא ד ק ד ק אמתי ׳יכין נפי העני‪! ,‬הלשון הנה אחר שביאר שבכל העמל כדנריס ‪3‬רטה ו‬
‫החצינ״סשהסהמעשיסאשרתחתהשמשנאמיר אק נהס •תיון כצל והכל ה נ צ י ס ט ת ׳‬
‫םאינ! נשאר עמ! מאומה!הבצ נשאו אצ הנאיס אחריו נ מ י ו ה י ספי עתה בשבעה‬
‫בסקיסאלהשלהיותהעצין הזה ר ע מ א ד ס נ כ עצמו לדרך אחרת כד• שלא •דאי‪.‬‬
‫על!ה באדם המסג פניו לירך אחרתכמ! מפ־יהיאבעזלוהוא ליאש את צבי בל•‬
‫״‬
‫א‬
‫י‬
‫‪4°‬‬
‫שלא‬
‫קהלת פרשי‪1 .‬‬
‫‪• ^!3‬חש כ י ־ ב י י ו י ; ? ‪ :‬ל ‪ : :‬״ ‪ , :‬־ נ י ׳ ‪ -‬ל ע נ ב ; ׳׳נ׳‬
‫יי־ ‪ :‬ל ד * ‪ :‬־ ‪ :‬נ ״ י‬
‫• ח ל ב ד ל ‪ :‬בזל !ל• ל״כ׳ • י א ת כ ל ־׳‪ •,‬חד צ־א‪ :‬א־‪,‬צבי כ׳ ״ סש ־‪,‬י כ ד ‪-':‬רך‬
‫מ ח י ‪ /‬ו ה יז לי׳־ ‪.‬ז ה ח לכי בלהיט כדי כלח צהס־בעדענ כל הע־׳נש ׳ " • ד חרת‬
‫‪,‬‬
‫ה ש־• ש בי י א שי לח ל ח ‪ :‬ב כ ע ד ' א ש י י איתי *־לב״ ־־*־יחשב‪,-‬׳ לח ל — ; ל ל ששי‬
‫•דיך י ‪ :‬ח‪:‬׳ ל י ד ‪ :‬אשר •כיח ד ח י ׳ •הנהיילשביאישהסש־ש ל י ־ ‪ :‬־ ־ ‪ ; .‬־ ‪ .‬ה ־ ‪L‬‬
‫כללעיי‪ ',‬שעיילתאתהשיש שלא אוכרנז ע ד ••ח על כל השאל שעוילתי >־‪,‬חח‬
‫הש יש־ לשיהיה הייייש ללבי כדבר היה לבד שלח • ל ‪ :‬ב ע ד ב ד כ י ה י ד כ — ן‬
‫ב• ׳ ש א י ם ‪,‬ב״־״־הטגס״תי• כהרחבה ׳בפיצותמליהשביחי;‪ :‬למעלה כ׳ ל־יעלד לח רללד‬
‫דק ״ ‪ :‬ל‪:‬י ל י ד ש ‪ -‬צ ד שלח • ר ע י י ‪ :‬יליד חש‪ :‬י׳י ככל שיר שגפ ה‪.‬א הבל ד ן‬
‫עלה ש ב ד ע י ד ש ת כ י ע י ת ש י ק ר בעריל הזה הגש־״ יה א מדי כ׳ יש ד־ש ״ ־ ‪C‬‬
‫בח;•יל •לדעתיבכ שדק כי •ר כ׳ •ש י ־ ; שעליל• כדבר*‪ :‬א ש ר ה ‪ :‬תתתהפ־יש‬
‫ה‪ :‬לעיל ש עי״ל כהסיכחש־יהובדעת ככשר;•••ש־ •־‪ ::.‬למחר׳'יה לאד‪:‬שלא‬
‫עמל ב! יתננו חלקי ‪ vtn‬שיש כזה שתים י ע י ן הא שטרח לריק ככל מה שע‪-‬לל‬
‫בדברי&יהגשמ״‪ :‬ההם בתבונה יבדעתיחבמה וכשרי; ילא נהנה היח מהם כלל‬
‫ניצח י ל עמלו הבל אחר שהיה לריק כערכ! בלא נדנה מלם כלל <על הבחינה‬
‫הזאיאמ נס זה הכל ועל מה שיהנאחרממנ! כהי! שלח עמל ב! היא רעה רבה יעל‬
‫נ ׳ כ ה דוח החלק הוה אמ ורעה רבה וביאר הטע כשתי הרעייהנחכנגד הריעה הראשונה שאמי‬
‫שהייהכל והויהיית! טורח האריועמל כדכרי הנכשיייועמל כ ה ‪ :‬בחכמיוכדעיזכשחן‬
‫זלא ׳הנה מיגיע! ומעמל! על זה אמר כ׳ מה הוה לאד‪ :‬בכל כמל! )כרעי!; לכו ירימה‬
‫שאמרת• שכערןהבחינה הראשונה היא הבל הנה הטעלוההוא כ׳ מה הדה ת־משן‬
‫לאדם ככל עמל! אס איני נהנה הוא כלל מכל מה שעמל ולכי שיש לאומר שיסמד‬
‫שיגיעל! מעמלו שמחת! !מחשכת! על שיש לו חלק רכמהש כ!ת הגשמיות ההם !אס'‬
‫םהרבריס הגשמיים כזה השלם חכם הוא תלוי כמחשבת האדם סתתקרי ‪r a n‬‬
‫ב ה ‪ :‬שוה! תעניגמושג כהשגתס על ק אמי שגס כרעי!; לכו אין כ! הייה כלל אחר י‬
‫שאינו נהנה כבועל שהכל נפסד ונמצאתהמחשכה סקריתוזא ‪ o‬מה היה למד‪ :‬יי"‬
‫מה ה!יה או מה יתרון הוא צאדס ככל עמלו ז ק כרע״ן צבו ומחשכת! כעמל! השי‬
‫שהיא ע״ל תחתהש״ש אחר שאינו מתעציבו ר כ ד מכל עמלו ואינו נהנה הוא מ מ ס‬
‫כ‬
‫‪,‬‬
‫‪.1 ,‬‬
‫ב ‪v‬‬
‫‪3‬‬
‫ועל הבחינה השנית אמר כיכציח׳!»‪5‬בא‪:‬כיס!התחיל השד‬
‫‪ :‬קי' כמלת כי כוי‬
‫ציחיושכצאימהסהוא טעם אצ מה שנאח' בפסוק היךדס להש וכיאר הטעם אל‬
‫החליקה השנית והוא כ ע י ך חה שנהנה האחי מיגיע! שצ‪:‬ה »א כי כצ ימיי מכאבי'‬
‫י י ' הימים עצמם הס מכאוביסלו •כיכהייתפ־ויעמצ כהסבבלמםיזכנמצאוהימז'‬
‫עצמם הס המכאובים לו וכן כעס עדסירישכצ ענינו ממש היאכעס ע ד שאמר כ׳‬
‫ברוב חכמה רוב כעס ‪ ' 0‬כ י הכעס הוא תאר נאמיעל דאגתהלכ!כצ זה כ א כה*!ר‪0‬‬
‫עמלולה״תשיש לאומר שיאמר שאעפ׳ שהוא עמלכצהיוס כיין שבלילה שהוא ז ק‬
‫מנוחה לכל ה!א יושב כשיבה ונחת הנההוא נהנה כלילה ממה שינעכיויעיצ כ; אמי‬
‫שזה לא יקרה ל! יען גס כציצה צא שכב לכו ןוא גם בלילה לא שפכי צבו וצהייתשעל‬
‫‪ ,‬י י‬
‫החלק‬
‫קנח‬
‫ק־־‪ ,‬ל ז פרמה ד‬
‫הח!ק מ ה אמר למעיה שהיא רעה ו ב ה שיהנה האחר מכל כך יגיעה ו נ י ‪ :‬נועיל‬
‫זה אמר כה שנס זה החלק השני הוא הבלכמיהראשין וילתהי<תו רעה ו כ ה כייש‬
‫לעיל ווה אימיגס וה הבל היא והיא ד ק ד ק נ‪0‬ן!נמצאו כפעילת זה העמל סח׳ הכלי'‬
‫ה א י נמה שאימנהנהממה שיצעכו ונמצא שלריק יגע וההכל השני ש הנה ר ח ר‬
‫ממהשיגעועמלהיאביגיעהרכה ע ר שכל •מיו מכאיכיסכאמיר שגס וה כאיית‬
‫היא הנל״לת היות! רעה רנה כנויואחד אשר ניאר שכ׳ הטעחיסלשנ׳ החצקיב השי‬
‫אי; טיכ‬
‫נזראימרחכח טענה חזקה שאלה הרעיילא יתכן שיפיל האריכהפכרצינ! ובבחירות‬
‫נ ׳ מי פתי יעשה כפיעל הזה נגד השכל והדמיון ומי עיר אשר לא •רגיש הרע הגדול‬
‫הזה שיגע לריק ככל עמל! שלא ׳הנה היא מחני ויהיו אחרי' אשרלאעמלו בינהניס‬
‫ייממ רק ה!א מפאתהמערכישמח״כ זהואין מכ!א לכחירה כזה וקמפאיהמעיכה‬
‫כחכמיניראהאשרקיסדוסדרווא אין ט!ב כארס שיאכל!שתה והראה את נפשו‬
‫טיב בעמלי ה‪:‬זי ואמי שגס זו עס הייתי פיעל נמשך לכאורה מפאת הארס !כחיות!‬
‫אחר שא׳ןאנורואיסשיכריחהזאחרמח״ןיפעילתיבוה היה נראה שהיא בשאר‬
‫פעילותי׳ הנחיריותאמרשאינו כן כ׳ נס זה ראה כיחידהאלי״ס הוא‪!:‬האומינסזה‬
‫ואיתיאניכימירהאלהיפהיא וביאר הטענהלזהוהיא חזקה כאחת י *'^‬
‫כ‬
‫‪,‬‬
‫' יי *‬
‫‪5‬‬
‫י׳"י ׳אני‬
‫‪1‬‬
‫היה כיד הארס וככחירת׳ ליהניתייעמלו ןמיגיעי אכ מ׳ •אכלימ״ח‪1‬ש ליהצוימעמל!‬
‫׳ותך ממני שעמלתי כ ו ״ א כימ״אכלומ״חישחק ממני והוא כאלו אמר אחר שאין‬
‫מישיחישעצעצמיח ין ממני ועבי איני אוכל ואיני חש על עצמי נראה אכ שאיני כא‬
‫עיר מיד•ואי; ל׳ •כילתלעשות ט!כ לעצמי כ• ל א חנני המכניס עלי! וכ׳אר עודטעפ נ ׳ לארס‬
‫אחד איטענהאחרתלמהשאייישאקטיננאדס שיאכל ושתה יהראה ט כ כעמל!‬
‫זולתהטענההראשינה שאמלכי מי‪-‬יאכצ ומ״חיש חין ממנו בויואמיכי מלכד טענה‬
‫ואת יש עידטענה אחרתחזקה צשרא‪:‬י להאמין שבא וה מבאת המערכה א׳ מפאת‬
‫‪ .‬ההשגחה ושאינו כאמיר האד ואימ בבחירתי!היא שמצאנו ראינ! התחלפו' כאנשים‬
‫*ישכים כפי ההשגחה והיא שהאיש הטיכ !הישר לפני ההשכחה האלהית נתן ל!‬
‫חכמה ׳יעתושמחהכעמלוהנוייוא כי לאלם שטיכ לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה‬
‫וכן מצאנו להפך שצאיש החיטאנתןצוהש׳ עניןלאסיי׳ ול»!סואח׳ שעור צח שא‬
‫ומכין ל! שיאכין׳ ויכייפ בסף לרוב כדי שיניחנ׳ לאדם הטיב לפני האצים!זא לתת‬
‫לטיב לפי׳ האצהיםירי בצמה שנתןעניןאוקניןוהכנהלחיטא לאס •ף ילפייס היא‬
‫כדי לתת צאיש הטיב צפני האלדיפ ואמישגס וה הבל ורעיירוח פלומישא ‪:‬פי׳ שיניחנו‬
‫צאיש השכהניבערךהאישאשרעמצבוהיאהבצורעויר׳חאחשלאנהנב ה א ממנו‬
‫אי> פיהנ אחיטיכ ממנו מהסב׳ בעדך ‪ t‬העמל הא אשר המציא הטיבו'ההם כעתצו‬
‫הס הבל ורעית רוח כנזיויוא גס וה הכל ורעיתרח ואפשר שיפירש! ה ש נ י ג ‪ *'P ' °‬כיינינעיס כ•‬
‫?‬
‫ה ל ל ו בדרך שני בשאמיששכ פניו ציאש עם לבי על כל המעשים הנעשים תחתהשמש ״‬
‫הס הטוכיתהחציני!ת!הגשמי!ת כאמיל מצדנחיצהאחריוהיא כ׳ לה״ששל פעילית‬
‫בני‬
‫אלס ימצאו במדיתיהם שלשה מחת!הס השת* קציותשהס ריגית־בחתצעישלס‬
‫ואיור שבעניןהממימתכאשיפת; ופיזורן ימצאו שתי קציות והס ה־יפיר‪!.‬הכילי בת!‬
‫״‬
‫נ‬
‫‪1‬‬
‫‪4 °‬‬
‫שנ׳ארנ!‬
‫קהלת ‪ r m s‬ו‬
‫שביארשענינפבמאמרכליפכרה»ד‪1‬תבפפרכנימשהוהאמצעי השלס‪f-5‬‬
‫הנ‪:‬ת;הנמי‪.‬ת הוא!׳ בזמן הראוי ינמק•'הראי כ׳״יא־זישאחר ההשקפה ב נ י ב ?‬
‫מצאראהשבי;השתיקצ!יתובי;האמצעיהכצהבצירעימר‪:‬ח ׳יכלכ; התחיל ואמי‬
‫דרך כלל יבבות׳ אנ׳ צ׳אש את לב־ על כ צ העמל א שר ע מ ל ת י ת ח ת הכמש ‪ V‬כ כ ל‬
‫העמלאשר הוא ניבלתחתהמערכה סיבית׳ אני ע ש לב•‬
‫יתה׳ה‬
‫א ת צבי כחן עב‬
‫לבי‬
‫כמזאמיעקנא־שינימיכי'ואמר שהעליל שהיא ר כ ל ת ח ת השליש ש ה ס הדנריס‬
‫הגשמי׳ס כבתי צ־אש איתס כהסכמת צכ׳ כצימיאחר העייןיההשקכה הצריבה יעצ‬
‫כ; צרף לב! בזה והתחיל לבאר השתי קציימ !אמיעצ המכור שהיא הניא!' •‪:‬תר מיל־ה‬
‫שראוי כיכוההואנ!ת; חלקי המגיעצ! כפי ה ר א י ‪ ' :‬׳ א כ ׳ יש אדששע־ילו בחכמה‬
‫וכדעת זנפשרקצארם שלא עמל כו •תמו חלקי יריכ• •ש אדפ חפיר •!תר מהראוי‬
‫שעמלו כדכריס הגשמ״ס כחכמה ובדעיובכשרון יחלק׳ הראי׳ צו •־‪,‬־ ע צ מה שראוי‬
‫ל׳תן לאחריס מת; לחנירו ועל כ; אמישעמל! בחכי׳ה וכדעתוככשרין ל ד * ו שניתן‬
‫לצדקה ולגמיליתחסריס מה שראוי ליתןיניסף על מה שראוי לית; גש חלק־ שהיה‬
‫ראוי להניח לעצח׳ ניתן אותה!על החלק ה‪:‬ה המיות ל! ככ׳ הראוי ללדיב א מ ר ולאדי‬
‫סצא עמצ יתננ! חצק׳ כ׳ על כן לא אחיימןעמצ! א! נכסי! רק אמיחלק! לרמז שמלבד‬
‫מהססת; לאחריס ב ד ר ן הנדיבים שתן גס החלק הרא׳י שישפר ל! יבוז •־•שש ג כ‬
‫למה צא אאר •תן חצק• רק ׳תננו שהיא מצה ורה וצפידרבנ! זהיתישכ על נבין כי‬
‫כאה חצת יתננ! צרח!! על שהמתנה שמת; היאהחלק המיוחד צ! והא עד ומפתח‬
‫ותראהו את הילד ונאה מלתותראהו לוח ו על היותי ילד ידועומייח'״כל שאר י צ ד י ס‬
‫ו ק א ח ר פ ה שצאדס שלא עמצ •תנה! מהשהיה ראוי שישאר לו והוא הלק! המי‪.‬חד‬
‫ל‪!:‬הואדקדיק נכין האממואמר שהוא הנצורעהרנה שימן גס חלק• המיוחד ל!‬
‫לאחרייוולמחהשימן כפימעצמ נדינות!ווא גס ‪1‬ה הנצורעהרכה כ׳ קרא! הכל‬
‫בערכו שיגע לריק‪:‬קראו רעה ו כ ה כ ע ד ן האיש אשר ׳הנה מיגיע! כאמור ׳אאר‬
‫שביאר הקצה האחד מהמבור אשר עצי! אמר שהוא הבל ורעה רכה ביאר הקצה‬
‫השני והויהכיל׳א! הנבל הבלתי נומןצאחר׳יחצק מיג׳ע! כ׳ לוה לא השל נ‪ 1‬המל‪5‬ס‬
‫םיהנה גס הוא מיגיע! כלל ויהיו ימי! מכאוכיס לח זק מ א י מ י כ׳ א י ש כזה אפ׳ לעצמו‬
‫א׳נ! מכור כש לאחריס וזא כי מה הוא לארס ככל עמל! !כרעיק לכ‪ :‬שהיא ע מ ל ‪"oi‬‬
‫ושלשה פסיקיס אלה הממחיליסנמלמכיוהסכ״ש אדסיסיכימה היא ‪'01‬כ׳ כצ‬
‫ימיו וב׳ישצשתיהסנועס !‪1‬הפ'הא'שאמ'!סב!תיאנ׳ ליאשוכו'והו'כאל‪,‬אמ'״סב‪:‬מילירש‬
‫כצ עמל׳ צשמ• ככ!' האיהיא כ׳ יש ארס שעמל! כחכמה כוי!הויהמכור!השנית ה י א‬
‫כ ׳ מה הוא לאדיבכל עמלו •הויהכיל׳ כ׳ כל ימת מכאובי'‪1‬פעס ענ׳ש לחכ משקמו‬
‫וימאימ! לממין ג‪ 0‬כלילה לא שכב לנו אשר עש גור שגס!ה הקצה האחד הכל ה ו א‬
‫ווה אומרו כ ׳ מה הוא לארס ככל עמלו ירי מה יתרון ומה הויה יהיה ל! ככל עמל!‬
‫שיעמןצ שאיש מתן ממנו כמק‪ :‬הראוי ומשמפק כשמחת! מחשכת! על מה שמרו׳ח‬
‫לעצמושוהו רעיוןצכו ועכאמשכרעיוןוהמהה!'ל!כעמלההוישהויעמלתחתהשמש‬
‫וביאר השעיצהעדר יתרונו ‪1‬הו״ת! כזה והוילהקי&אפיילעצמ! אינו מפזר נחה שדא׳‬
‫י״‬
‫‪-‬‬
‫י‬
‫צו‬
‫קילת פרשה יו‬
‫קנט‬
‫לזולא ע ד אלא שגודירעה לעצמי כאכיפמהממוןההוישכלימח״כאיביילי׳סיןי כהי>‬
‫מ ע ה עציציו ‪:‬גש כלילה שא׳נונישייגתןבממ‪-‬מבעמלולאשכבלבולעיצהתשיןיעל‬
‫ל ‪ -‬ח ו ר י ב ו י ה ח מ ! ; י ‪ .‬ו א ג ס כ ל י ל ה ל א ש כ ב ל ב ‪ 1‬א ש ו ע ל כ ; נ ! ר שגס וה ?צד השנ׳‬
‫מהבילותוהנכלה שלנאווינראה שאחר שאינו מכור אומו לאחריה לוח צלצל ממג!‬
‫לעצת! עבו ה‪:‬א גי; לבל כי!ן שלוא איצו נהנה חמיו בראו׳ ו ל א כאמת ׳!מר ר ע‬
‫מהראש ן כמי שהאוכמהביאור שס כמאמר דימשפר כני משל כאמור ואחר אשר‬
‫ביאר השמי קצ!‪:‬מב׳אר שהאמצע׳ עם היות! טיב ונכחד כעצמו לצל אחר שאיצו‬
‫ביד הארס להשיג׳ ואינו תלוי בבחירת! נמצא שגס הוא הבל כערך אל הארס‬
‫הכיעל‬
‫א ! ת ‪ 1‬א ח ר ש א י ן ה ב ח י ר ה ש ל י ט ה ע ל ׳ ו כ י א ס ה י ה ק נ י ; נ ב ח ו מפאמהארס‬
‫היה העמל ב‪ :‬ישיכ מאד וראוי לשמח כו אך אחר שאינו נבחר חפאמ הארס הנה‬
‫הכל הכל בעדך אל האדס העועל שהוא כמו כל׳ מוברח לעשות מה שנצוד עליו ‪ 11‬א‬
‫אין ט כ כארס שיאכל ושתה והראה את נכש! ט ב כעמל! •ריהיות האדם אוכל‬
‫ושיחה ומראה ט ג בעמלו שהיא עמל מחת השמש שהוא הגביל האמצעי בין שמי‬
‫הקצי!מ הנולע׳ל הנה עס היומהאמצע׳ הוה טוב וצכהף מצר עצמו הנה אינמ טיב‬
‫תלוי כארס ובבחירת! ״א אין טוב כארס וכוישהביוניבוה שהטוב הוה איננו ממיאר‬
‫בארס ואיני מלוי כו ובבמירמורקבאלומחין מפאת ההשגחה האלהימ ווא גם זל‬
‫יאימיאניכ׳ מיר האלים הוא וסיומלתגם וההיא נמשכת למש בשמיהקצ״משהס‬
‫הבל!רעיו; רוח יען אינו נשאר לארס העמל מהם דבר ואינו שליט על מה שהוימרויח‬
‫כ׳ המכור יחננו לאחר והכיל׳ איה ר!נה לנגוע כו ואינו שליט נס הוא עליו על כ; אתי‬
‫שגס וה ראה שאינו בנחירמ! ‪ D‬יען ראה ב׳ מיד האלים היא והרבו׳ כמלמ גס איננו‬
‫עלהייתהמדם מיד האלים רק על כלתיהייתהצד השיה ׳האמצעי בהסבירו!רצינו‬
‫כ׳ גס הכיל• והמעיר אינו כידו ליהנית הוא ממנו מצד המחשבה הנכהדיאשר בהם‬
‫המפיר בחושבו שהשלמות היא לתת! לאתרייכלו והכיל׳ שלא ליהצותממני כלל אכ׳'‬
‫לעצמ!כאמ!רוהוא דקדוקנכ!ן!הביא שמ׳ ראיומ כריאימ יטיבות על שהאמצע׳‬
‫השלה אימ כיד האדם הא היא מפאת עצמו שיוכל לראות א!מ! כל ארס בעצמו‬
‫והיא ראיה מפאתהנסיו; כעצמו ויא כי מ״אכל!חי יחיש חון ממצ׳ י ר כ י אס ה״מ׳‬
‫אני שליטכנכסיליהניממלסכפימלשארצלאכ מי יאכל ומי יח!ש לאכול חין‬
‫ממני כ ל ‪ 1‬מ ר מ י הוא הרוצהלעשיתרצונ׳ יומר ממני ועכ! א נ י אוכל ואיני נהנה‬
‫מיגיע׳ אי; !ה ודאי אלא שאינ! בידי!רציני ועל כן איני א!כל!איני חש על עצמי ו ו א‬
‫כ י מ ״ א כ ל ‪ 1‬ח ״ ח ו ש ח ן מ מ ‪ ' :‬יכויולאהיה מדכר שלמה העה על עצמו רק כ ד ר ך‬
‫משתולל לכלאדש שיוכל ל!מר על עצמו שאינ! ככחירמ׳ הנאמ ׳גיעמ פכי! שאס‬
‫היה כיד! חי יאכל וחי יחיש לעצמי ח!ץ ממנו כויוביאר ראיה אמרת ממה שרואה‬
‫כאחרים ״לחי ועל כן בא! שני הכהיקיס כחלמ כ׳ בהמחלה כאמ!ר יען הס שמי‬
‫"יאיזמ!טענ!מנכינותשינ!תלדיראחדכעצמ! חא פ׳ לארס סט!כ לפניו נתן חכמה‬
‫ודעתיפמחהיר הר א יה השייית על שהוא! מפאת ההשגחה היא מצר ״ה שאנ׳‬
‫דואה שלאדם שהוא טוב כעיני אלהיש !ל;א השלה אני רואה א‪:‬ת! שנתן ל! הש‪5‬‬
‫חכחז‬
‫־‬
‫׳‬
‫־קהלת נידעז״זז‬
‫יופייה!יעי‪!7‬ה־א שליח בחלקי <מ‪:‬ל י׳‪.-‬׳‪:‬מ ככ־ •־׳‪•-.‬‬
‫‪r‬‬
‫נ * ‪ * ,‬י ״‪ -‬של‬
‫בכל •!משניתן החלקלראי• ליתןינלנה ה א י ־ ל ש י י ש ל י א ה י ״ צ ע • ל י ־ " ‪- r‬א‬
‫•קרה וקלחי ש מ א ט בלפניהאצ־ש לדד;•• ליה ‪:‬־־ ל~ ' ״ " ־ נ ‪ :‬ל ‪ : : :‬־ ‪-‬־‪:‬מ;‬
‫לי ׳!נין א! ק‪:‬י;לככיףלל!אינימ!לאסףאמשכ־*ש־מ;ימש־‪-‬שנ‬
‫לבנייייאילחישאנת;י!נקלאכ ן־ ׳'‪-‬כנש צמת ל־‪ .‬כ צכ‪ •:‬ה י‬
‫הבל ורע מריח •רימחר שאיני בירי‬
‫ל—צ!‬
‫‪:‬‬
‫י ״ ‪,‬‬
‫־־־י‬
‫‪r‬‬
‫ש׳‪ :-‬יה‬
‫לי" • י י ־ ־ ׳ נ מ ־ ־ • ־ ‪ :‬־ ‪ : : .‬דלל‬
‫ה י א ל י ל נ ע ר ך א ל ל א ד ס ל ע י ־ ל נ ״ ע ן א י נ י ב י ר י ל י ״ מ י ״ י ׳ כצל‪.‬א לי!‪:‬״‬
‫‪.‬א‬
‫ל א ת ר י כ ב י ל ב ל נ י י נ ן מ כ א מ ל ל ש נ ח ל כ & ״ ר ‪:‬ההשנאה יישיר׳ ‪ -‬נ הכי כ כבי‬
‫י־ישה‬
‫‪f‬‬
‫י כ ל זסן‬
‫י׳דוגמשלמימ! הנה כמשעה כש ק־כ הללי רצה שליה העל לביר ל מ לרה אשד‬
‫הוליד נ כ ש ק האחיין ייהס כא ייה יתר ן לעישה בישר ה א ערל הנה ו י י‬
‫להמבינ; נפש ק הראש; כרי ש״ק הדר־ ה‪:‬כ ן נ כ א ע־‪.‬יש הלל אשי ישי י י כ ‪ :‬ד‬
‫סאיח לכל חפץ יהיה לדי; ׳לעת שמיי‪ /‬צורפים כ י ו שפירש! רש׳ י ל ! ה ר י ב ע יל‬
‫‪ 1‬י כ י ‪ 6‬ש לוה ליה שיאי שלכשקהיאשןשלל׳העמישכיט ו א ש שש בא לכיש; לא‬
‫הזכיר הוא; כללרק העמיס על כן א י י ו ש ה ו י ן ו ד ע מ ה ש ל י ב י י א ר ב ״ ל מ ש ‪ :‬מ‬
‫אך •ואה באיי‪ /‬שלא ניכל להכחיש שהדקה א י מר כלל מהעמ ע י ; יע־‪:‬ק ם‬
‫העמאי‪::‬ורק!יז;קצכומ!נבל)ה;א חלק ייהויין ושכי דרך היזכרש־ש הא הנד‬
‫מ ה פ ן מ א ה ד נ ר כיישכרשי י׳לשקה״שנה ש כ ל ד כ ר נ ק ו א ה ב ץ ' י ל מ לכל היא‬
‫גש ב ללמכל דבר ונמצאו שמי הנ!ר!מ עני; ר ח ד ב־ל מ ש־נימ כ׳ ציית ל כ ל ! י ן‬
‫יגיימ!עמלכל חפ; הכל י ח ד צ י ר מ מ י מ ל ש י י ד זרמלשניהכ ל א ד חק ש ־‪.‬ד׳ ד‬
‫הגזרה כלה ככילה יאלינס אש •היי־היייןוהעמ אחד כ י י ך היפרשי אכשר ל־שב‬
‫הני‪/‬בבשתהיה גורה אחי‪/‬לבדיאינה כבילה כ׳ כל מה שאבשילישב שלא יביא‬
‫ה ד ב ר כפיל ראוי לישב! ויהיו ה ר ב י והחפץ י׳מחלכיס כ• החפץ • א י י על ה י ש ;‬
‫!•אייר שלכלרכר׳שומ; ועממחמהש־יש לכלחפץ מחפצי האד‪ :‬יהא באל ח־‪-‬ר‬
‫שלכל חפן!רצי; הארס לבל דבר י׳הדנריפ הנפעלים יש עמ ׳!י; מ• ח־ ;ה א קל‬
‫• •‬
‫‪r ! 1‬‬
‫• כיו! שיתבאר כעמים הפרט •פ אשר יזכיר אך לפי דרכייייתקלחשי שלוק‬
‫הס ממחלפיסוהחפןה־א אחדשהיאש‪ :‬ה ר ב י •מישב היטב‬
‫!העת‬
‫פהומןה־אכו‪-‬ל‬
‫י ו מ ר מ ל ע מ כ י ה ע מ לרעמי הזכיר! כה על המחלמהומ׳ ליי גבל !א״ד שלכל‬
‫הרבריס הנייצאיש בעילם השכל •ש ויק מ גבל שאי; דבר לי טל כע'ש השכל דבר‬
‫נצחי והיא כאלי אמרשאין דבר נצא• כי לכל דבר יש ‪ ; n‬קציב‬
‫‪ bid‬יל י׳ש ע מ‬
‫והמחלה כ י ל ע מ ה ו א ר ג ע הלתחלורגע הש ף כ י ו ה ו ק ד ל נקי שיגבילל׳ שמי‬
‫נ ק ר מי"‪1‬אלבלו־י;!עמשלו‪:‬י׳ל‪:‬לדכדיש ד י י וגמלת לבל נ ‪ :‬נ ל גש היזכץ שלשל‬
‫אחד!היא כאלונכפלזבאלואייילבלחש־ןיש !‪ ;•-‬י•‪::‬ל ״ש גכ המחלה •עת לשל‬
‫חפץהניימחמהשמייותהיהמלמחפץ שש הדבר בשיש• יל ול א לכי ל נ כ י בכת ג‬
‫ובאה שכפר כשח עמי בגויה השנ מ ה א שיש למחלה יש ן כבל דבר• ־ ׳ ‪ .‬׳ ״ ״ '‬
‫והחצנ״ש נתבארה בעצאל המרה‪,‬לראש נהשלבליש!־•;‪;•!-‬בל א זד שיש ל׳ שמ•‬
‫קצז‪-‬תההויה וההפסד שהס ההתחלה והפין• כ׳ י ה ששי; שנ הס ה א ה ״ ; ׳‪:‬ן‬
‫כאישרו‬
‫קס‬
‫קהלת פרטי ז‬
‫גאילרועתללרת יעתלמ‪'1‬נ‪:‬זצ' שיש זמן מינבל לגילי והיימעיןליר•? ע י עי‪/‬מייד •כ!‬
‫נשאל ואן אס יהיו קצת העתיישלא יש!גר ?ויין נין שניהם •ע; לא •ה•! ?שני׳ כמי‬
‫עת להרוג ״גתלרפ א שאפשישימ‪ :‬יגיל עת שאיני עת להר מלא לרע א ו כן עת כלש‬
‫אכניס ועתלהשליך אבנים שאפשר שיייציו אמצעי ניניהם שלא יהיה עת להש‪-‬יו־‬
‫ולא עתלבניסהנהכחה שמיגיי עת התחלת מציאיתי הנה מעצמי נידע היותי נ!כ‪-‬‬
‫י׳יד תחת הזמן עד עתהפהד! ווה ח‪!:‬אד כעצמו ילפל הפירו&יס לא נתקררה דעתי‬
‫למה הוצרך לכפל מרת לבל!גור לכל חפן אחר שהכל ו י ח פ ן הס ל ג ר אחד כאמור‬
‫‪0‬היה מכפיין שיאמילכל וחןיעתתחתהשמיש אי שיאמר ל כ ל חפן ה•; ועת תחת‬
‫השמים אחר שמית לכל היא כמ! לכל דבר ומרת כל חאן ה׳״ ילס כן לכל דבר כני'‬
‫יעיד ק שה שיא‪,‬׳ לישב הנתיב משכים כפי הנקרה!כהיית אתנח כמלת זמן נראה‬
‫שיורתלכל ומן היא גורה כפני עצמה!גורת יעתלכל חפן היא גורה אתרת בכנ׳‬
‫עצמה ו!לת הראשוני!אין לומר שנכפל המשא שהוא הדבר בהודעת שתי דברים‬
‫סינים בי שהם הומןוהעתכיוה אריכיתבל׳ צורך אשר על כן הנפ ן יותר אצל׳ הוא יי י• נ‬
‫ע‬
‫? !‬
‫שהמרה הראשינה היא נאמרתעלהסיגים יהמיניסהניללים החלקים והאישים אשי‬
‫לןחתיהס שהם שפלים תחתהיזין א ן אינם נפשיים כאן האישיסרקהפק יאים כל‬
‫ע ד שיהיה הזמן קייס פ׳ אס השמים פעשןנמלח״׳פשיו •כשד גס המינים שההיויה‬
‫וההפסדמהאישיסהיאחפאתהמערכה ואש תכפר המערכה לא תתהיה הייה נ י‬
‫האיס •ול׳יהו הארס משמש יכן כל שאי האישים משארהכעליח־ ים יהצמחייוכל‬
‫ה!!ה כלס הס מתהייס מכאתכיככ׳ השמים וכסיליהם ועל כן כל עיר שיתמיד הימן‬
‫פהואתלויכסכוכהמערכהכקירסומתאחריתמידוהמיניםהכילליס‬
‫!? א לכל וי!;‬
‫נל!מרלכ!ללשהיאהמיןהנקראכלנעיך אל האישים הפרט״ס אשר תחתי‪:‬ם‬
‫הה!!׳ ס והנפסדים הנה לכל ההוא ומן תמיר סלא יכלה כל עיר שלא יכלה הרי! ‪1‬ה!א‬
‫כאלו אמ'שה!א מתהפך עם הומן שבכל עתשנע״ן כ! נמצישיפ ל! עדין ומן םמתפש'‬
‫כל עיר סיהיהוחן כמציאותאמנם לבל חפן פרטי יש לו עתשלא ייצא כבל עתרק‬
‫ינעתמהיולתעתאחר!יאיעת לכלחפן‪.‬יר'ביילמ חפן הדבר הפיט׳ כ פ ר ש ׳ ! ל‬
‫נ מ ל ת ח פ ן ימתישכ על נכי; והם גזרות שינית שהראש!נההיא אצל הכל הכולל‬
‫הדברים הפרטיים יהיא נאמר על המי; והשני היא אצל החפן יהדכר הפיט׳ והוא‬
‫דקדיק נכין ׳אחי שביאר דרך כלל שהמינים קיימים יהא• זים אינם נמצאים ככל‬
‫ויי; נ ד ב י ׳ א ש ר ה ‪ :‬תא‪-‬ןהשמיס נעתק לבאר היית היבריס הפרטיים כלס אס‬
‫הטבע״ס!אש החציצ״ם צאצאים בויין וולת ומן מה שאין כ; בכוללים והמינים‬
‫כאיי ר ׳התחיל בהי״תיהכס־ הנעל• <ז״כ ש;כ ה י י ־ י ח ‪ :‬ל ס י׳ אישי כל שאר ע מ ל י י ו ד‬
‫המינים אשר בעילם השפליכייחידהייקהאניש׳ א ן שלוכירו ככלל האתרים כלס‬
‫ייאעתללרת !עתלמתירי׳ש ומן מוגבל ללידת האישים שאינה נמצאת ככל ימן‬
‫כמי המין רק בעת מה כפי מה שתכין אית! המערכה והמזג והתכינה יכן •ש ומן‬
‫למיתה ואמר שק היא גס ק אצל הצמחים שהם כמדרגה למטה מהבעלי חיים ויא‬
‫* ת ל ט ג ת י ע ת ל ע ק ר נ ט ע כ ׳ הנטיעה הנו פה אפשר שהיא שהייה והצמיחה ולא‬
‫י הנטיעה‬
‫קהלת פרסת‪1‬‬
‫הנטיעה פירי איס כטייל שנרי ל כ מ ו ה ו ק הנטיעה הטכעימ דע;־• ל על דרך‬
‫אווי לבר; אשר נטע שהיא הצחיחההטבעיתיבןעמלעק ר דש ע שלי" ז״; ל ב ש י‬
‫ה ד כ ר הצומח באורן הזח; כ ע ת י ל מ עת אחרת !היא ל ע ת היי״ה־ל ייכא‪X‬‬
‫המעיכה הכיעלתכ! !היותר נבין אצל׳ שנבלל! יחי הנטיעה הבל נ׳ ה‪-‬נ־כ ‪.-‬״'‬
‫ב׳ לשניהם צריןזמן ׳׳למייק ב י ג ס ל נ ט י ע ל ל ט ב ע י מ א י נ ל •״ מללכנ״•׳׳‪— :‬ך‬
‫?»‪ ,‬י׳‪,-‬־ ׳‪ j‬י ק יומן מ י ‪ 1‬ח ד א ח י אשר ביאר ללויה י ל ה כ ״ ה־״בע״ ל‪ -‬ל ־ ‪ :‬ת ם בלח‬
‫ובצומח שב לבאי ה ל ב ב י למלאכית״ יללייל ה ‪ -‬ל א ‪ :‬ת •ת ‪ - -‬י ו ‪-‬‬
‫?‬
‫‪:‬‬
‫? י‬
‫‪.....‬‬
‫שאי; הטבע מצטומכהסיאמנס ה י י ת ע ת ל י כ א מידתם א׳ הפני• ייל ה ל י י ג ל‬
‫הוא מבואר בעצמיילהויגל ליא מ׳י‪.‬ל‬
‫מלאכיתרת שגרם א‪-‬י‪.‬ל א־ם חיץ‬
‫מהטבעוליפאלהיאחיותטלאכיתיי אולידלליחידשמילאשימיימכ• ־יי של א‬
‫יוולהואס לא •יפי איי‪/‬ו ימותבל׳ כפין ובפרט ימ שהכילו י כ מ מימ עד שאל לא‬
‫׳רפואית! ימ!תנמצא שברב אה נצ!למהמיתהההיא!בהנלתי ואת היא במ‪-‬יחיומלז‬
‫שמאחרים מיתתי ה פ ן הממהריס אותלבלרינל י?א עת ללחג יעת ליפיא!ה א‬
‫כאל! אמישנסוללדבר לחצוני תל!׳ במערבה שתכין יתכניע הדבר׳ אשר מ ת ‪f‬‬
‫פיודמנ! כעתההיא אל הפעילה הליא עם היימה ו צינימכמי שהארין הרפיכע יל‬
‫לכ׳א!ר על זה איך תהיה מ ב א אל המעיכה כיכרים הנפעלים כרצי; האד שהיא‬
‫מכינל ויטה רצק האיש כט!כ להכלה אל הדכר הנפעל נזיק ילת ‪1‬לי; !אחר‬
‫שכ׳אר כל א!פם מיני ההז׳ותוההפשדיס טכע״ס ומלאכית״ם ככח!כצייח כיאר‬
‫הל!יל!להכהרלמלאכות״ בדימסיעןוובלייימסזלכהדסלס לחלאכית״ס ם‬
‫עת ל ב נ ו ת ה ט כ ע ״ ם ו ‪ 1‬כ ס נ כ ו א < כ כ ו י א מ ה ה מ ח ל ל י ו א ע מ ל כ ו י ז י ע מ ל כ נ ו מ ב ו ' אתר אפר‬
‫כיאר הה׳י!ת וההכהדיס בנח ובצומח ובדומם כאמור נעתק ל ב א ר ‪ .‬כ ד ב ר י ם‬
‫הרצוניים שהם מקרים כאדם כמ! םה!א ל נ כ י והשתק !ההכב־ !הרין!ד שהם‬
‫נמשכים מהעצכ!; !השממה אשר •קר! כארס יייאעמלכביתיעמלשחיק ירכי גש‬
‫הככ• והשחוק שנראים הייתם דכריס רצ!נ״ס בהחלט יען הפ כעילית האדם‬
‫שפועל נכחירה ורצק כשאר כעילות׳! הנה לס תחת לימן ותחת המערכה יען‬
‫המערנההיאהגירמתעלהאדסהעצלו;!השמחל נ ל נ אשר מהם ימשפ! הככ׳‬
‫והשחוישלסצדאיס מחין וביאר שאפיינפניד והרקיד שהם •יתר חצינייס אשר‬
‫׳ראה הייתם כח־ר״פנהחלט כ׳ ל כ פ ר הוא יותר מהבכי שלפפוד הוא שמ׳צל‬
‫!צועק על צער! והיק ד הוא יותר מהשחוק שהוא כיעל רציצ׳ בכל אברת של אדם‬
‫ואלההשניסהאתייסנראהשהס ׳!תר תל!״ס ברצי; האדם שהיה מקם לא י ר‬
‫שיאייי שאף שלכפ׳ ולשחוק לפ תחת המעיכה מפני שנמשכים נעצש !ואשנה‬
‫מלעצכון!לשמחה אשי כלכ שלם י פ א ת המעיכה אמנם ה פ כ י וליק ד שלם‬
‫פעיליתחציטית׳ותר מלקירמויוה׳ה מקים ל!מי שלש פיעל •יצא לשלישי שמלכפ׳‬
‫החצינ׳ הרציני נמשך ההשפר!מלשחקהחצוני שהיא גינ י צ נ י נמשך היקיד ואין‬
‫לתלותם רק כסכה הקרובה שאלכ ישוב הדבר אל הכבה הראש נה כשל הפעיל״מ‬
‫יעל כ; יש מק ס לומר שהס רצוניים כהחלט על ק אמר שנס אלה הס מפאת‬
‫המעונה‬
‫קסא‬
‫רך‪,‬לת נ״חג־ד• ז‬
‫המעוכה שמכין האדס ב ז ק הצת ז ק אל אחד מאלה הקציות כנויכשימחלס‬
‫»הככי והפח ק נמדרגמהעננזן והשמחה שמח״כהמעיכה יזא ע מ פ פ י ד ועת‬
‫לק ד זהצה כאל׳תקשה ככהיקהזה למה שינה נ ו יוכל הק דמיכ נשצא הזקין׳ א ת ‪:‬׳‪ 313‬יגו‬
‫הצמלישט העמיס כמו בבצהקידמסוהיצל עת ל ב כ ד ו ע מ ל ו ק ד אשד על כן‬
‫ה‪:‬כק אצלי יעסיק מזה ששני העתים האחרונים הס נושא לכל אחד מהשניס‬
‫הק־למיסוהזאכאלואמיעתלככיתעתספודועמוקידזכמו כן ע ת ל ש ח ק ע מ‬
‫כ כ ד ועת רקוד!הכוצהצשצמה המלך עה שלכעמיס ינא ו ק שראוי לככיתכין כ ז ק‬
‫םהואעת ה כ ד כמודרךמשצ הרשע שראו• שינכה ׳׳מס וציצה על חטאתי! הנה‬
‫!הראוי שיננה כין כשיהיה מת! ח‪1‬טצלכניו וכין כשיכנס לח כתי או נ ח כ ת נצי!‬
‫&‪!5‬אעתהלאו» לרקיד גס או ראוי שיככה נמצא שיש ומן שראו׳ צננית נ נ ל‬
‫הזמנים כין כ י ק ה פ י ד וכין כומןרקדוכןיהיה להפך שימצאומ; שהואעתצשחיק‬
‫בכל הזמנ ס כין כזמן הרקיד !הוא כשיהיה השתיק על דכר אמת וענוה צדק‬
‫‪0‬‬
‫לקדושמהשס ראוי שישחק השלם על ר נ ד ככור שחו •תיאפייכזק ההספד שמת צו‬
‫י‬
‫• ת ! כ ! •צרח והכפל שלם שראוי שישחק ייםמח אפייכומן שנאים עליו ׳סיריו שהוא ‪. .‬‬
‫‪I'D‬‬
‫‪33 9(1 1,‬‬
‫ו י ‪,‬‬
‫‪I.‬‬
‫י‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫עתכפידוה!אקצ!יתישנ?פסיקעצ נפק ואפשר שיאחר עיד דרך ישר נחצה‬
‫הארנעה פסיקים מ פ ט ם מכצ צד צאמתתהדחש נענין החערפה והבחירה והוא‬
‫על ל ר ן םהאחימה! החכמים הקדמוטס בשיש מבוא אל‪ .‬המערכה וצא תנגד אל‬
‫הנחירה האנישית כמ! שהיא הכחידה נענין ההשגחה והידיעה האלהיתכמו‬
‫שפירשתי נ כ פ ר פרקי משה כמשנתהכל צפ!׳ והרשות נתינה שנהיות הכל צפוי‬
‫וידיעאצצ״מהרש!ת נתינה לארס ואינה מנגדת ידיעתו ׳תילנחירתנו ולא סימרו‪/‬‬
‫א!מה חציצה פמ! ק אמר שלמה פה שנהי!משלפל הדנריס השפלים כין הטנע״ם‬
‫וני; המיניים ישלהס!קנפיהמערנהפיהי!ה!מ; ההוא ווצמ וחן אחר פפ׳ מה‬
‫שיח״נה!המערנה!והוהנרנהבא!מרולנצזמ;הנהעסנצוה כדבייש הרציניים‬
‫יפעמ!מנ!א לחפ; !הנחירה והרציןהאנושיתויואןעתלכל חפן מחמ השחי'ירעם‬
‫ה׳!מ ומן צכל די‪.‬ר כ ‪ 9‬י המערכה הנה עני! יש ‪1‬מן צחכץ ולרצין נהם שנאסר יחפין‬
‫הארס יעשנו כא!פן שישממכ! המי; והמערכה כעמהעשימס כי לא יעשה ולא יצא‬
‫לפועל הדכר הניעשה מכאמהאדס רק כעמ שיסכימוכומן ההוא הרצין!המערכה‬
‫כ׳לכעמ׳ס מחייכ המערכה דכר מה ולא יכחד נו הארס ולא יצא לפיעל מפאת‬
‫הנחייה שלא יכחד נו הארס כ׳ הרצין יכיל על המערכה יען המערכה תכין‬
‫זמכנ׳עאך לא מחייב נהפרח!לפעמים יהיה להפך פ׳ ירצה האדם ויכחד לעשות‬
‫ל כ ו ״ה!מננדהו המערכה וצא יצא אל הפיעל עד שיכא ומן שיסכימו כפעולתו‬
‫הכחידה והמערכה ינמצא שאו פשיצא אצ הפיעצ הגיע ומן הדכו ההוא כהי‬
‫המעוכה חמן החפץ כסי הנחייה והוא דווש נפלא מאד ואמתי כלול כלו כפסיק‬
‫הואשיןהזה כפלא וממיסכימכלמיכומהפסיקעל נכון כפשטן שהחפן ה!א על‬
‫היצ!ןכמשמע׳ומימצנצסהיא כמשמעהלנלדנר ו ד נ ו ו כ ן ׳ ת כ א ו ההפוש נ י ן‬
‫ו ק ועתכ׳ ה ו ק הוא המלל מגמת המעיכה והעת הוא כ ותן הי״גנל כ ע י ך אל‬
‫"<>‬
‫&‬
‫‪1‬‬
‫' ‪4‬‬
‫האדם‬
‫‪.‬‬
‫‪,.‬‬
‫קהלת י‪-‬רנןתז‬
‫וןאי‪ 8‬כו*!; » ו צ < » * ל ־ י ז היןג־למ ‪»rft• 'r*3‬־ ‪ vfs‬ה ל י ן בלל‬
‫ו א ש י ‪ ? ? :‬ל ב ר י ‪ :‬הטבעיים פ ה ‪ :‬ב ו ק ‪ 3 1‬מ ! ק י ב ע ־ מ״׳‪-‬דתב•' ־ ע מ ״ ־ מ י ע ת‬
‫ל י ״ מ ע מ ל ט ע מ ו ע מ ל ע ק ר גט ע ‪, t s f c‬ז־‪.‬־׳־ ב ע ל מלל '«ק י י כ ‪ f‬ל י ו ; בלם‬
‫בלללקהככלשמממהי־ק‬
‫ה־יעיכה ב׳ ל ל י ל ‪ :‬ל ר כ ל‬
‫‪ t•:‬ל ד י ל ?‪:‬עבית‬
‫ג ט ב ע ו ל א כ ח ב ר זכר ולקבה בא! פלש ל ר כ ל י ל ב ח פ י ־ ל י ‪! :‬״ע‪:‬־׳‪• :‬כפ•‬
‫המזגמ ליסודות מ ת ל ל ג י ר ל בלס עד םאששוקצמישפל ש ‪ : • :‬ש י ף ה‪-‬ל‬
‫הארסימא!למחמלקז ל ש ל מעצמובלמי למחבר מ >;־ •‪:‬ק‪:‬ל רק ל ־ ־ ב ־ מ‬
‫ליסדי‪-‬מיזעצ־ים יששתחולהצייה לאלשימ באיימי לח •ח־ ל ״ מל ל שש תעצמו‬
‫להיות! קרוב אל ההשיאה הראויה לשממל ב ל ל צ ר ה לאנ־שימ‬
‫‪ r :‬פ‪:‬מ־ש‬
‫כארוכה בתחלתשכד חי בןיקטןוהיאהברתןישינא ש־עמ י׳כמה־זלשריסיאף‬
‫לפי מל שנאמינל! אצחצו אפשר לומר ישכלל כארכעל ע מ י ‪ :‬אלל‪.‬לל״ה •להפסד‬
‫הטבע״יס והרציניים כ׳ כימ שכמכמ כגורת עת » ‪ 1‬מ ס כ; נאמר כעמ ליללת‬
‫כי'שצריך שיתחברו כהשהמעיכהוהוצק!אחר שביארדדבייש אשר ייכלל• כלם‬
‫הטבעיים המחיל לבאר ההי׳ה !הפשר למלאכית •ש"־־ן ע ז גללי; ״ ג מ ל י ; א עמ‬
‫לפררןעמלכנוישהםא פני חיני לויהוהפשל מלאכימ״לשל כאו שביארנוה! בייל‬
‫שקרס שגזר שגס הס צמצאיס בעמיס מיוחלייכפ׳ ה ר ק ו ל י מ י נ ה כאמור)אמר‬
‫ש ב• אל הה׳ה וללפשל למלאסמייס צעמק לבאלל־קי־ים ללכק׳ס כמק הא‪ :‬שי‬
‫לכל! ולכל! ול א לשח ק‪-‬לכביל!ללששל‪:‬ליק ל ש ל ‪ :‬לשרים ר צ ‪ :‬״ ‪ :‬בה‪-‬לט‬
‫!׳פירשו כפי הדרכים שפירשנו והבינה לומר שגס ככל אלה המקדיש אשי־ ילאש‬
‫לכאורה סהס ייבאת הרצון בהחלט יש למערכה משיא כלם ויש י ק ! ל ז י ק‬
‫למציאומס והעדרם לקיים מלשאמר מחלה שלכל זקועמלכל חפץ כאמור והא‬
‫ללייומלבהאנשים השומעיםחהםגורלעילשמיללאלד׳םלא ואק ט ב מלזי‬
‫באדם שיאכל ושמה ולראל את נפשו טוב בעמלו שאק זה שימר הבחידיוהרצק‬
‫יזלילה שעם החתשלנל ומן שיטה א!ח! המעיכה כתגמתכייא; אל הלבד ה ל א‬
‫הנה איש מוברח אלת חלילה פ׳ ע מ ל כ ל חפץ אנ‪1‬ש׳ עליי•שיכליח לחפץ ‪10‬‬
‫ה מ ע ר כ ? ועל כן הובאו על פי ל ד ר ך ל‪1‬ל לעמים כדברים לטכע״ש ו ל י ‪ :‬נ״ש‬
‫לריווו שלחפץולמערכל יחד הם המחייבים א!תם כאמ רושפי הדרכים הראש לש‬
‫אשר פירשנו בפסיק ל ב ל ו ק שנראל שלם כלס מפאמלמערכיאו ללשגאל א י ש‬
‫סומרגםלוא אל לבחירה ולרצון כי לא ר צ ל ע ל ל ט י כ ו ל ר ע ר ק ע ל לכעלימ ל ג ד‬
‫ע צ ק ולא מנאי לפעולות לשימי! ט ז ט ת א ו ר ע י ת על ל ר ן שפירשתי לשפר מכלה‬
‫למשלחאמלאיחלקליפפיילפטלמלרשוליכלמצאושלאאצלי דרוש יקר ועמק‬
‫מ א ד כחקירה ׳קלה כפעוליתהאנושייתאסטוכותואשרעותשמ־אל ש ל ‪ :‬מפאת‬
‫השבה לראש!נל למניע לאשן לפל למנ!ע‪!':‬לפעלית ישיק שם וכן הליזכיד‬
‫הביאול בלחש הוה כשפל הנהגת לחיים כפילשני שאפשר כאמת שאל כל ה ס י ת‬
‫הנכונתלאלה כלס כיין שלמי ? מ ל ן ע ל ככל העתים האלה ולכל השילוש•' אחר‬
‫שהשליש לנאו ומני ה ל ו ׳ ז ולהפסד נשי ה ט ב ע ! ? מ ל א כ ה כאח ר נבעל׳ יד־ש‬
‫״‬
‫‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫קסב‬
‫קהלת פדנזה ‪r‬‬
‫* * ל י ח ׳כמקרי עצמית‪ :‬בככ׳ והשתק!מה שמשךמהם כה כ כ ל יהדק ד נעתק‬
‫לכאל שמל הפעילות האנ!שיותבדכל»'חקחעצחותו!הו'א!מר‪ 1‬עת להשליך אכניס‬
‫ועת כלס אכניס עת לחכיקיעתלדחוק מחבק!הנה אמת גס מ ש ק הזה אכשל‬
‫פית״שב על הה!י!ת!ההפכליס הטכע״ס אשל וכל!ה!א כיא!'איפ; הפשטת צורה‬
‫אחמיהלבשמהצילה האחרתכהיולי ככלהמולככיסללך כלל!יהי! האבניסללך‬
‫משל אל כל כנין והלישה שההויה היא כנין וההלסל הוא הליכת הכני; כ נ ל ע‬
‫!א״ל על כל ה יה‪:‬הפשל עת להשליך אכניס וכוי או שלקח המשל ככני; האכלס‬
‫!ממנייוכןעצ כל כנין של כל מולככ וחבל סיף ההפכל להתחלת הכנין כ ל י ך‬
‫ההיולי כהפשטת הצילה והלבשת הצילה שתכלית הפשטת הצילה האחת היא‬
‫התלתהלכשה הצירה האחרת כ< לא ימצא החומר הראשון כומ; כלתי צילה כנידע‬
‫והנה ככניןוכהר׳פה ׳שיערו שני עניניס ככל אחד חהס כי כבנין יש!ער פציהת‬
‫האכניס שהיא התחלת הכנת הכיין!אחר כך חבוק וחבור האכניס זו כזו סה!א‬
‫כיף הכנ׳ן וכן כהפהד ישוער ראש!נה הרחקת החביקחהאכנים להרחיקם זו י ז ו‬
‫וה א תחלתההריההואחר כך השצכמהאבדס שהיא סיף ההדיפה יכן הוא הענין‬
‫ככל הייה והפסד!על כן אמר ע ת להשליך אכניס שהיא סיף ההפסד ועת כניש‬
‫אכניס שהיא תחלת הכנין לרמוז שתחלת ההויה כחכה כסיף ההפסד שהיא‬
‫הפשטתהצורהעסלכישתהצורה האחרת וכהיית! רוצה להתחיל כרושם ההזיה‬
‫היצרך לבארה עספףההפהדהקירסזעל כ; התחילעת להשליך קודם עתפניס‬
‫יכ!' ואחר כךכיאר סיף ההויה שהיא חסק האבנים זו עשי! עשהטיט ששל! נכלל‬
‫כמלת תביק!*יא עתלחביק יתחלת ההפסד שהיא הרחקתהחב!ק ה א זעת לרתק‬
‫מחבק יכזש הדרך •ת־רציקיש״תרביתכפס ק הוה ראשינה למה התחיל בהשלפת‬
‫האבני־וצא התחיל ככניסמ'שה!אד!מהלמציאית!ההשלכה דומה להעדר פי לפי‬
‫דרכנו כד׳ לבאר תחלתההויה צריך לרשיס הפשטת הצירה אשר בהיול׳ ואחר כך‬
‫לכישתהצ רה המתה!ה כנ!דע!כן ׳ ת י ק צמה לא חכר כל ההרישמ יחד!אחר‬
‫פהמחילכהשלכמהאכניס הילל עת להשליך אכציס ולרחיק מחבק ועת מ י ש‬
‫אבנים!לחכיק כ׳ לפי ררכני סיף ההפסד צריך לחבר עש התחלת ההויה י ס ף‬
‫יההייהעם מחלת ההפסד כדרך הפשטת הצורה האחת שתתחבר תמיד עס‬
‫‪.‬לכישתהאחרתכאמיו יכל׳ לתרץ קישיתחסריןהלזיד שחסרה במלמכניס שהילל‬
‫לכי דרך שאר הדכריס האחרים ועתלכניס אכניס יילתעת ספ!ד ו ע ת ר ק ל שכבל‬
‫׳פירשנו גס כ! פיינכיןלתיזקישיא זאתאפשר לפרש גש פה שגזיתעת כניסאכניס‬
‫היא לבקה עם השנים הנמשכיס וה!א כאלי אמישיש עת וימן!!לתומן שרא!׳‬
‫להשליך האכציפ מכל וכל ח! •ן מהבנק שהיא סיף ההפסד כמו שביארנו ויש ע ת ו ו ק‬
‫׳שהיא עת כניס האבנים כדי לחנקולחכר הכנין!כדי להרחיקם לעתהצןרך!ה!א‬
‫י באל! אמר שיש עת קציכ אל ההפסד בהחלט שהוא וקהשלכת האבנים ויש ע מ‬
‫בניס האבני לחוור ‪ k‬הה!יה וההפסד שנית!'יא עת כניס אבנייעמלחכקועמ לרחוק‬
‫‪-‬‬
‫אחבק כלועתננשהאננייואחיכניש האכניייש עידבכניס' ׳אתה ל ב ל י ע ת צחבק‬
‫מא‬
‫כ‬
‫ג‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫ועי;‬
‫עי‬
‫להש‬
‫קד‪'?,‬׳״‪ .‬ידגירןז‬
‫ייגמלהדהיקס והיא י—‪:•.‬ד• ל לש;‬
‫‪1‬‬
‫־ ״ ! שי‪ :‬י ד י ד הל‪-‬ששמ י ״ ״ * ‪— .‬‬
‫דתלנקיס איננהננאימביהזכל־י־יןל־נקבהשא " ־ " י ה ־ י ! " שיי*־ ע ר ; ד ־ ׳ ־ ד י ד‬
‫‪,‬‬
‫ה ל ש ״ בבלה״ רש־‪.‬׳ ניחר ׳‪;,‬ה‬
‫! ‪ : /‬׳ ; י י ־ ‪ :‬ל ל יה ‪ • : : • 3T‬־ ‪ ; ' : :‬׳ !‬
‫ודיהיחיןאשרכיייש‪ :‬ב נ ק ת ל ו י י מ מ ז שנאךי‪-‬ט״ת שלא• ״הנימי •ע״י‪.‬יל־ עי‬
‫ידי הליו; של;נ ‪:‬״־•נ כת י ר י צטיבי לזד דשת מל־‪.‬׳‪:‬־;• ‪ /‬י נ י ח ר דש י ד׳ ‪-‬י‬
‫״‪.‬ן‬
‫והתעני! יהליתזיקהד ח ד הלה ל ד ד י על כעילמהשח י ־ ־־!‪:-‬ז‪';;-‬‬
‫לבקש ה ת בקשמי‪-‬ש כמהי׳ז; באשרי; תחר העש ל כי• ש ‪ :‬שמלק י ל ך י‪- -‬־‬
‫» ה שנמןממני בהמשך הדון בכל יגעשהולן יול ההששד מ״ה הלי־ה עז‪-‬ף~ « ‪V‬‬
‫חי‪::‬ה;לד!‪1‬שי‪7‬זאעמלבקש!‪-‬א כקשמהמזין לשישיכ ת ל ק ת ג ו ק ־ ש ״ ל ן ל ׳ י י ו '‬
‫השרשיואמישאימ׳ העתענת! י ד א ע מ לאבד !היא י ה שנתך מדשדש שבא יד ה‪-‬׳ ן‬
‫להשליכ מאיי מ ילהיומ שאי; ומן כני׳ בהעדר שניה‪ :‬אחשיגמלבקשלמזק ••יין‬
‫הלחזמהשרשיועמלאכר הלת מילשרש׳!דקרי דבקשד שהיא מ ־ י מ הל־יללק ‪-‬י‬
‫הנאכד לרמ ו שאינו נאכד ראשינה יאחכ •כיא האחר רק שכיד‪ :‬בלתן א ל ־ יצ•‬
‫שיצדק שראש מ י ב ו א המק למלאמ ח‪:‬ר!ן הלחימהשרש׳!את־ נמךדלת׳ לשרש׳‬
‫כמי!!א עמלבקש!עמ לאכדוע! הבח היחויק קידס העפליהד חה המימי מאח*‬
‫ה ע ם ! אמר עמלשמירועמלהשליך כ׳ עלהמח! קאתרשדיאעמלשתדהמז׳ן שש‬
‫ע ד שיתעכל ואחר העכזללדחימהמימר‪:‬תאתר‪1‬עמ להשליך זכוה ׳מישכ‪ :‬על נשק‬
‫והכמה ככל ‪1‬ה שאין זה ככחיריהאדירק הכל היא כפי ההכנה אשיכאתהמיגרכ‬
‫ואס מפאיהמונ והמכינה כ׳ יש מוג!מכנה שיהיה העכיל כמדניבזק ‪1‬למלל שיה׳'‬
‫כאיש אתר ממחלף תמוג! אף שיהיההמויןאשר אשל! שניהם אחד וגש ביה יליד‬
‫מכואאלהמערכה כ׳ המוג והמכינה הס כפ• המערכה !׳כעל! כעזר המערכה‬
‫»'נ'נכ'‪:9‬ע פנידע יאפשר שידמה ע ד כוהלעניןטיכואממ׳כפיהטבעוהא ניכעיד שהטבע‬
‫משיב המו׳; חלק אבר תמירתמה שנתך כא!ת! ה!ק עצמי נ ת ן הלחויהשרשי בא״ק‬
‫פההמכה יממ רמה היא ב ז ק אחד ולא כשני ומנים ממת לכי‪ :‬ו א עמ לבקש יעמ‬
‫;‬
‫לאבד ׳ריהעמשה א לבקש ממזרתמה שנתך היא העמעצתה לאבד מה שנתן כבר‬
‫כמ! כן עמשמירמהמזז; כנח המחזיק כדי לעכל! היא העמעצויה שד חל ה׳־• מחי‬
‫הכח הדוחה פ׳ כעילת שמי הכחזמהנויוהס המחויק!הדיחה ה ‪ :‬בזק אח־ עציה‬
‫כ׳ כעיר שוד מחויק המוק והד׳חד המותי<ת!!א עתלשמזרועתלהשליך כ׳!יו יעת‬
‫ה!א כאל! אמרוהיא עצייה היא עמלהשליךכנזייאפשר שיתישב שיה ז כל הארבעה‬
‫ע מ ס כרגעאחדוכומן אחדפכלדכרמהנויעישהפעילמיכוק האתר והיא כאל!‬
‫אמר שאלה הריעתיס ה ע ת הראשונה היא השרת ושלישית!הרביעי' כאמיר והא‬
‫דקדוק אמת• וצכ!ן פפ׳ א ח מ מ ה ע ק ו א ף שיהיה פל דבר בפשט! על הדכריש‬
‫הרצינ״ס שהיאהשמירהככלדכר והאבודוכןהכקשהוההשלכיהנדעשהיימשכא‬
‫לומר שגם אלה הס כפי ה ז ק והמערכה הס משל גב אלההליית והילששדיס !יתרצו‬
‫כ פ ר׳ישני וה שת• קושיותחקיתכפסוק הוה אחמהיא הפפלאשד הוא קשה הי׳כ כ‬
‫שנראה שהבקשה והשמירה הס דבר אחר וכן ה א ק ר וההפלגה ו ^ ה ש ד מ » ‪ ,‬מ א ד‬
‫‪4‬‬
‫שעשיד‬
‫קהלת גורשה ז‬
‫קסג‬
‫שינשל כה לכך העמיס ה ק י ד מ י ס ‪ 1‬ה מ א ‪ 1‬ח ר י ס א ל י ו שהקדים ההעדר אל המציאות‬
‫כא מיעתלהשלין אכ‪:‬׳'עת כניה י ק אחריו עתלקיוע!עת לתפייופה הקרי למציאות‬
‫אל העדר! נאי עמ לשח ר ועת לאגד כ׳ כהיות מפיס העמיתההוה על הא כנים‬
‫לנויימישב הבל על נ‪ ;!:‬ואח אשר כיאר איכ; העמד המורכב החייהצמח כאמצעית ע ת לקרוע‬
‫ה‪ ;•!-‬לשיה ת ת י ת מ ה שנתך כאמיר ביאר איכ; כחק חכור המורכב בעודו ע מ ר‬
‫יען למירככמהיקידותנס החי ׳הצמיח כל תלקי! מקושו׳יוה נזה ויהיה ככל אחד‬
‫מ ל ה ' פ ר ק יחבור אה כילל י‪-‬יה פרם׳ כ׳ הח׳ הצה כלאבריו מק שרייוה כוה על ידי‬
‫עצה ובשר וגידים וכאשר •קיעאיזה מהצירים יהעירקיי׳היה שש פרוק וחבר פרסי‬
‫כפ• מה שחדמןדק ז לתומן כפ• מה שתח״כהו רועהמוג או מפאת המערכה הא‬
‫עתלקר!עיכ‪!'1‬הוא הפריק חכור כמיוכמו ק יקרה להפך סיתחנר הכריק ההוא חם‬
‫כטבע• ואם במלאכה הא ׳עמלמפיר ועל הכדק‪:‬החבור הכולל כל המ!רככ מבי‬
‫אמה מקרה שיהיהאמיעמלחשייועמלדכריריכ׳ כשהיה שסכריק כילל עד שיכפר‬
‫כלהאורבנ נהחלט ויתפרק‪ :‬הל חלקי! הנה או ה א עמלחשימולשמק ששבר גכהר‬
‫המשא אשר עליוהדנורבהחלט ועלהחכד השלסהביללששנישא שלס אמר שהוא‬
‫ע מ ל ד נ ר ו נ י ' ••א ועת ל ד ב י •אס הוא נאמר על האדיכ׳חור שלוא החיהיימימש נ ח‬
‫מכל הנעל׳ חיים להיומנו ימרו; הדהיר ש ל א הנדל! על נל שאר הנעל׳ ח״ס אמר‬
‫שישעתלחשימוהואנאשר‬
‫׳פשדהחדנראשרהיההדנורכועצ־יומיהנהיש ע ת‬
‫שיפסק אימיהדכורוהואבעמהפחקחכירהכוללוהוא כאלו אמר שיש עמוילמעת‬
‫כפי מה שיח״בהז המערכה שיעדר הדכוו מהנעל ח׳ המדנר ויש עמידין שיהיה‬
‫מדכרשלםוהיאכעמ היומי שצסכאבריווככלחלק ופנויוכיאר לטעיכבסיילנמשךעמ לאהוב‬
‫עלכלההייימוההפשדיסלנרשמיסולנאמריסלעלכא‪1‬מר‪1‬עמלאשוכועמלשנוא‬
‫ע מ מלח ־יהזעמשלים!כו'הטעסהנכיןבפר!קהחב‪:‬ר ההלל!הפיט יכן ככל הו׳ו'‬
‫יההפסדיה כמורבכיס השפלים הוא מצדאהבמושששממההמוצה מהיכידומאשר‬
‫מהם לורככו המורככיס כ׳ כ ע ד שיה׳ו איהב׳ה וה לזה בלמי מגבורמ האחד‬
‫על האתרים וכלמיהמקממימילמנגדמ יעמ!ד ה מ ר כ כ ק י ס והיא ע מ א ה ב ל‬
‫׳עת שליסיעת ההכשר •היה מצר המצא שנאה ומלחמה כיהידית אשר מפשר‬
‫ההמוגה •כשד המורככ כצודעוהוא כאמתטעס נכין!כילל לכל ההויזת וההפסדים‬
‫ע ד שאי!ר< קנמ מהקדמונים שכלהדכריס הנמצאים הם מצר אהכה ושלוש‬
‫והנפסד׳יהוא מצדשנאהומלחמהכמו סנמבאר כמאמר הראשון מהפר השמע‬
‫ואנחמהארכנו שסהכיאוריזאעמלאהוכועמלשניא עממלחאל ויגמ שלום ירי‬
‫היומהאהכהבמורככיסה׳אכומן וולמ ומן מושפעמהמערכהוכן ומן לשנאל‬
‫ומהשנ׳ ומנים הנוינמשכו המלחמה כפעל והשלום שהם פעלותנמשכית מהאהבה‬
‫והשנאה כי מהשנאה נמשכה המלחמה והיא התקוממות והתנצרות וה נגד ול‬
‫•מהאהכהנמשךהשליסזהעמדהכלת׳ התנגדות מתקומם כפעל ואפשר שיאמר‬
‫שהעת לאליכליא עת לשלים יהעמלשמא היא עתהמלחמה !הוא כאל! אמיעת‬
‫לאלוכועתלשניאהנההסבאיותעתמלחמהועתםליסכיאין האהכה רק שלים‬
‫‪1‬אין‬
‫קהלה ‪•:‬דגיה ן‬
‫׳ואין השנאהיקיילחמה ואמנם כ י י לתיק היןשיא אשי ה ק ״ ש נ כ ד י ; ‪ r s‬לבכי ‪f‬‬
‫יעמלשחיק ש א י ל ע מ ספיד ועמרקיד בלמי ל״דיכ; בגידת עתכנשחשנים כ י ן‬
‫׳‪0‬לגה גילית א ש י ח נ י ה ה צ י ד כהכ הה שאין ק כ י ל שאי הינת־נ ׳השמ־לןי‬
‫ל־שבסבנמינמהסכהלהעללהלילפנינמקאימה גש כ נ ש ק יאה שבאי יש‪•:‬‬
‫העמיס האלה האחייניכ בלתי למד באמרי ע מ מלחיה יעת שליש שהילל ע ז‬
‫ליילחמהיעמלשליפ יקשה ע!ד לוה שפה הישיר הפעילימכשס כ״יקישהפיעל!לא‬
‫ע ‪ :‬ה כ; ב כ כ ר ! ה י ק ד יכ; י‪-‬״למ כ‪ :‬ש שהיכיר הכיעל ילא השש כ׳ לא ח י ר ע מ‬
‫השכר יעמרקיל והילל עמללחים יעמלבקש שליש!נאיר שהשני עמים הייה־‪.‬־׳ס‬
‫יהכ משא הגזיה לכל אימיקידמי״ כחישביאינ! בכשיקעמלכשימיעמלשמקישי*‬
‫׳היא כאלי אחי עמלאהיכעמהאלחאהיעמהשלזיש׳א מ שניהס ליה־כהמלה‪-‬יה‬
‫!ליה ב השלים בכי שמי ה י ק י י מ י ש י ׳ ה מ ג י י ס •עת לשמא שניהם ילהייין‬
‫•שהמלחמה !השליש קנ׳ניס בנפש שאין המלחמה פה יוינשה חגיגי רק זיק מלחמה‬
‫‪0‬ה!א ל כ ש״ לשליכ ששניהכ כנפש האויביהאיהב הס כשאי הראשעיכ נקרא! בשש‬
‫'!אלה ני כיי כפעילה כמי הכפיר והליקיד שהס כעילית חציניימ ירא״ להזכירש‬
‫ב פ ע ל ה יאפשר שיאמיםישוק שיצדק בילאהיבעת המלחמה אפייש״יאז שכל‬
‫מ י ס שנא ה״לאיהיה א כשמהיה כמלחממה שלמירה שליא־״שמל״יר׳ חכמי יה‬
‫עשיהיא הביש זה ליהינ״צא ש י ש ע מ י ז ק לאהיכ עמ המלחמה שהיא האהבה‬
‫להמבח כדברי מ ר ה וביש שיש עמ לאהוב אמהשליפ!כן יש לשיא ג נ עמ מלחיה‬
‫'•היא המלחמה בין הסינאיס שאינה מלחמתה של תייה !עמשליס והיא כשיהיה‬
‫הכרחי לכלמ״כילמ‪1‬איננ!נאיממצרעצמ! !אבשר שיאיר שיש ‪*1‬ין שיאהב הא־ס‬
‫י הימן שהיא עת מלחמה יעמ שליס יחד כמו שהיא במלחמתה של מידה שהיא‬
‫מלחמה מצד הייכיח !היא של ס מצד המוכחיס ששש א הכיס יה לוה ויש שליש‬
‫כיגיהסיהסהמיכיסשלוסכע־לםחאעמלאהיכ וכוי שמא כאל! אמר שיש ע מ‬
‫"יזין לאהיכעמ מלחמה יעמשלים יחד והיא מלחמתה של מ רה שהיא מלחמה ישלו'‬
‫''יחד כמדובר!׳ש ע ד נ י !מןשישלשניאעממלחמה!שלישימדוהזא שלום השנא•'‬
‫"זה לזה שעישיש שליש לפנים!המלחמיכקרב לבש עוידמלעד אית! השל ס ׳שלשניא‬
‫'אומי שהיא מלחייה עש שליש יחד וה!א דקדיק נ‪:‬ק שניית עמ מלחמה יפת שלים‬
‫'ההב!מ;אחדשימצאיחדהמלחמהוהשלים ונהיית שיה •קרה ככ'פלש כנו אש‬
‫;במלחמתה של מ ר ה כין הא הבייואס בשלוש השנאים על כן אמרעל האי שהיא עת‬
‫לאהוב איתה יעל האחרתאמ' שהוא ע ת לשנוא אמה והוא דק־ ק נכ־ן וכזה •מיק‬
‫"היטב למה הוכירס כשם וצא כפעל יע; אי; המלחייה ה‪:‬י' פה פעולת המלחמה י ק‬
‫פקמן בנפש כ א מ ר !הכונה השיללמ בבלש היא כשלאלה הדברים הנה הס‬
‫י ב ו ק זולת דק!הס חש זניס כפי העמיה!ק!הש כלש כליש ׳נפסדים יאק ימיי; ייאש‬
‫כצל אשרעלכןגיריאומרבהמחצהשהבלהמהואשי'הטיביימשבהששהיאהייק‬
‫'הנאימאינ! ביד האדם אל טיב ההנהגה בשל אשר יצטרך כפי הזק יהמשא עם‬
‫'יכל שאל תנאי המעלות המדותיותשנל ארס שלא י ד ע לשער העמיס והרגע •‬
‫‪4‬‬
‫הנא״מ׳ש‬
‫קהליז פר־נותז‬
‫קסד‬
‫‪r‬‬
‫? ־ * ידס ' ; ! ד נ י ה ‪ ,‬ד י ו ט כח־וציאות! והיא הניצה אצל ו ‪ If‬כ ״ ד ו ש ״ ק י א רבה‬
‫('•לכילי‪ ,‬טהתירי־פרשתויקיאתנאדביאליהז והו שאמר הכתיב הביחניהמלך‬
‫מדריו זה יפה;׳‪*•:‬מי י ק י א אל חשה מכאן אמרו כל תלמיד חכם שחין כי י ע ~‬
‫‪<5‬ת‪0‬י(ין‬
‫וכלה טיכה הימני יתדע לך שכן היא צא ולמי ממשה אכ• החכמה אכ• הנביאים‬
‫‪! w ! a‬בוי‬
‫כייע‪ -‬א‪1‬מ אעפכ לא נכנס לפנים ע ד שקרא לז שנאיוקראאלחשה עכל זהיא כאת'‬
‫מאיור מכהיל ונתתכט! כו רכים כהכנת כונתר״יל כי פי לא ידעני מה היא הכינה‬
‫כחלתדעה שאם היא תלמיד חכם איך ׳צי״י כלתי י ע ה ילמה אמי! כנבלה טיבה‬
‫הימנו כהיותו ח כס שלם כחכמת התייה ואיך הוכיח! וה מארונה והנכין אצל׳ בו‬
‫הואשמלתדעהנאמרתעצהמעליתהמחתיותכ׳ ק נ ק י א ו כפי החכמ• שכתב!‬
‫כחכחהה־ידידת י כ ן ק י א ‪ :‬ה ר מ כ ס זל כלחמהלכיתיעיתוזליעיתכניאדסיכי'‬
‫ואסהנכלה אשר וכחהסול היא הבעל חי שמנבלים אות! כיייס אפשר פרצ! ב!‬
‫סהתצמידחבס אף שיהיה שלסכתכלית השלחיתכעיק!כחכמה א ‪ :‬אק כו מעלת‬
‫המדיתה!א מכסיד עצמו כהעדר המדיתהדאו׳! לשלס ובזה הנה הנבלה ע ‪ :‬הייתה‬
‫דכר נפסד היא ט ! כ ה ה י מ נ ‪ 1‬כ כ ח י נ ת ה י ו ת הפסדה מחק שהיא לא גימה לעצמה‬
‫נבולה והתלמיד חכסאוכל שלסשאימסלס כמדות הוא מפסיד עצמו כידי! יעל‬
‫הבחינה הואתאמר! םנכלה טובה הימה שהיא שלחה מצד עצמה!לא כא לה‬
‫החשרקדקמידאתד!ילתהמהשאקכןכשלסשאקבו‬
‫דעה כמייאס הנבלה הנוי‬
‫כמדרש המיהיאהכעלחישמתוחטמאלכלהמגעכויאמרשהנכלה תהיה ט!כה‬
‫היחס יען אינה עישה מעשה ואינה מתנזעעת אנה ואנה לטמא לאחרים שאינה‬
‫י ט ״ א ת ר ק לנגשיס אליה ו כ ק היא טינה כבחינה!את מהשלם שהוא חנקש‬
‫ההפסד כיריס לעצמו!לאחרים והכיא ראיה ממרעה שמלכד הי!ת! שלס כתכלית‬
‫השלמזיהיה שלס כמרותי! סעס שהיה יכול ל ה מ ס לפני לכנים אשר שם שכינת! ית'‬
‫שהיא היה בן ביתי ית'כמ!םנאמ'ככצ ביתי נאמן ה!אוכו'עס כ ל ! ה לא נכנש ע ד‬
‫שקרא! שואתהיא מרה שלמה מאד שלא יכנס הארס כשם מקום עד שיקראו איתן‬
‫והנכנס בלתי קריאהבאיוה מקם הזא מבקש כידיס ההפסד!מטמא לאחרים‬
‫שאינם קידאיןאיתו ואינםחפציםכחברת!וכבחינהואתנכצהטבה הימנו שהיא‬
‫אינה חתניעעת לטמא לאחר׳יפאמ!' ועל פי הכזנה הראפזנה סמך לוה ופתם וחתם כח יתרון‬
‫ד ב ר ב ח מ מ ה •תרק העישה כאשר ה!א עמל יריאחר שהכל הוא מפאת המערכה‬
‫והויק אם ק הפיעל איתס שהיא הארס!הוא עמל בהם מה יתרון לו מהם וזא מה‬
‫יתרון העישה באשר הוא עחליריאחר שהכל הוא פלה ונפסד ואיש נשאר לו מאומה‬
‫כידופלכלדברישעתממןואינינצחיאםכן‬
‫מהיתרון ל! לעופה ופועל הדברים‬
‫הנפסדים שהם תחתהשמש כנויכחה שהוא עחלכהס אחר שלא ׳גיעל! הנאה בלל‬
‫מהם מצד עצמם כמיוהוא מדוקדק היטב בלשוןהכתויכאומרו באשר הוא עמל ירי‬
‫שאין יתרו; לפיעל כפעולה עצמה אחר שהיא נפסדת והוא כפי היותה תחתהשמש‬
‫והסנהצרמו!כוהשאפשר שיהיה י ת ר ן לעשה בצחשך מהדכר החציני הנפעל‬
‫» ? י א עמל כו א ן שלא יהין לן יתרון בעצתו והוא דקדוק נ ס ן ואחת׳ ואפשר שיתישב‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫״‬
‫׳הסיק‬
‫קהלת פ ר ש ה ;‬
‫*‪ 7Ww‬הנפיק הזה האחח; בכי ה ד ו ן ה א ח י בסיצה לליציא ה ת ל י ? היא ר‪!,‬יי‪?,‬‬
‫י ז נ א ״ ר ש י ה ר ש ב י א י ש נ ל ה י ב י י פ א ש ו ז כ י נ י ס פעילות האיכלי־צייית לס‬
‫מכאמה־יעיכה ומיי האלים י‪.‬פ אשי כן פליבמושביאיניבניי־תלנל ‪'or •m‬‬
‫ייס כ; ״היתד‪;.‬לאיסהעושההפעילאחי פ ל א כ מ ע ט מיכיח כ ל כי‪ •:‬פליצק‬
‫ל נ י ׳ לא •הפיק להוציא אימה אל הפעל א נ י על כ; ציי שמיד האלים היא •‪:‬א י ל‬
‫׳מיק העושה באשי ה!א עמל י י ' י ל •תר‪ ;:‬לפיעל ב י ל שהיא פיעל אחר שמיד‬
‫* ‪ y‬־ < ‪ y‬האלים היא יאיצי מל‪:‬י כיציני יחפצובהחלט כאמיר ו א פ ש י ש י א מ י ד י ן אחי ככל‬
‫‪M‬‬
‫‪;:‬‬
‫הכהיקייהללו כשיליל נלפהיק מלפניה חציי לאחיי; סעם לחצי! הראשץ ימסניס‬
‫מכלצדויליו לשני עמיס לאחרוני נ נ ל כה ק לה עצים ל שדם לואשידיככל‬
‫פסיק ולוא פ ת כ כ מ כיאור א!דבר בטעמו כ׳ לח לחנה מקן הנקל; עזיא עה כ ף‬
‫כה ק ככל א י כ ע ל עמיס מלה ואפסי שזה! הרמה כפכיק הראשק כאימילכל ו י ן‬
‫י ע מ לכל חפץ שהבנה שלכל י כ ר ! פ ל חפץ יש ולןיעת שלה ש‪ •:‬עמיה ככל דבר‬
‫כמ! שנתבאר ככהיק׳יויהיוהזמןזהעת דבר אחד י ק לכל ש י ״ ל כ ל ד כ י ! כ ל י ד ן‬
‫שניהם אחדכפיהמכרשייוהמחיליאמיעמללדתיעמלייתעמלטעמ יעמ לעקר‬
‫נטוע שהוא כאל! אמ שלעמהמיוחלת מפאת המערבל ללדמליא העת לטעת‬
‫כמו שעתלנטיעל היא נאיתה כדי שישתלם ה נ ט ע ק עתהלידה ליא העמהרא׳יה‬
‫לש׳ צא הנולד שלם כד׳ שיגדל וישתלם וההפן במיתה שה!א כמי ע ת לרא!יה‬
‫לעקיר הנטוע יען כבר נפסד הנטעוק מה שאמד עתלהחג!עמ לרפיא עמ ל ב ו ק‬
‫יעמלכנות׳ריהעתאשריודמןלהווגהכעלחיהנההיאפמ! ההדיפה מהכנין כ׳‬
‫לאיהרסואומירקלרועהכנק שלאיחכצובונשיסצד ו ק עמהרכיאה היא כ מ‬
‫עמלבנימכ׳ כמ! שהכנין ה!א להי‪:‬מ! רצ!׳ אצל הניצל א!מ! כן הרכיאל מהיל נ!חן‬
‫גואו׳לרצימולבחור כאיש למיכה הה א ו ק מ ה שאמר עמלככימיעמ לשחק ע ת‬
‫‪9‬פ י ! ע ת י ק י י היא מביאי כעצמו שנת;‪0‬עפ למה •היה עמלככית יאמר ש ל א‬
‫ב ע מ ה ל כ פ ד ע ל ל מ מ א! על •לושלס א! על כל איזו אכילה כלימה לה שראוי‬
‫לב כ!מ!להוריד דמעיתעל׳היוליא כאל! אמי שהיא ע ת לבבית כעת כ פ ! ד ! ‪ p‬יש‬
‫ןמןלשחיק!היא כעתיקול שה!א בשמחתחתן וכלה בא מ זל א י ן מלקלים לכל׳‬
‫הכלה וכויוכן ככל שמחה של מצה נא!ה כ׳לישלס יכן מה שאמל ע מ להשליך‬
‫אכניס!עמכניסאכניסעמלחכוקיסהואטעם נכין כי ע מ לחכיק אבנים היא‬
‫טעסלמאןלהליק מיניה להוא ע ת כ נ ס אבסס כאל! אמל שעת!זמן כניסת‬
‫האננייהיכד׳ לחנק!לחכי אימיבננין ועתהשלכתיהוא כ ע ת זמן הלתקיהמחכלית'‬
‫והוקל להבין ופן פה קעתלנקש!עת לאבד עתלשמ!ר!כי'הנה השני'האיר נ• טעם‬
‫אל הראשוניינ׳ עת לשמיר הויטעפאלהכקשה שאש האד' מבקש כדי לממא ת לאחל‬
‫למה יהיה עמל לאחיעכ אמיכי העמשהוימכקש!עמל ה!א העמלש־יר יכן העמשהו'‬
‫לאבד איני לאכד ביייס שאס כ! יהיה מואסיגיעכפיו רק היא העמ להשליך איתן‬
‫מ א ת שמזיק ל! ואקהכונה האיבוד אלמה שאליו רק ההשלכה ממה שממני וכן‬
‫אומרו ע ת לקחעועתלמפירקחעעמלחש תונוייהיוהשנ• עתי' האחרינ׳ מ נ כ ׳‬
‫בי׳יו ר‬
‫קסת‬
‫קהלת פ ר ש ה ו‬
‫*•*•י נ ט ע ן ננק אל השנים לראשומסשהעמ שראוי לקרוע‬
‫ולוא‬
‫כשלימ! י׳של‬
‫לכר! א! ל׳א העישרא!• םישכ כדר ויחם כי נשל עלי! והיא עת לתש״! ולעת שיליד‬
‫ע ת לתש י קריעת! הוא אחר ומן אבל! שהוא ו ק השמחה ישלמו' ימי אבל! שא! ראי•‬
‫ל ד נ ר ‪ 1‬ל ת ת ש ב ח ! ת ! ש ב ח ת ל א ל י ת ' ייא עת לחשות ועת לדבר כ ל ״ ר העת הראי׳‬
‫לקד!ע!הוא • לתעיר הקריעלס העתשראו׳ לחש!ת!העתשראוי לדבר נאמ!ר ועל‬
‫ד ו ך ול הוא חה שניארנ! נ כ ס ק האחרון שעתלאהוכ ועת לשנוא הכ עת למלתחה‬
‫*עתהשלים כי העמלשניא רסליק מיניה היא עתהמלחמד ו ל א טעה אל השנאה‬
‫׳ע; הב• במלחמה ולשליש היא טעם אל האלבה כ׳ מהר האלבה עישיג של! !רכשו ‪ r‬׳ ׳ ‪J » ! D M‬‬
‫שיהיו העמיס האחייניש הללוטעס כולל להל העתים הקידמיס ו ל א מס שיש לדעת‬
‫מחדמדכלושישסהקדמינ׳סשכתכםשל ה ד נ ו י ס הה!!יס והנככדיכ אשר מחת‬
‫השתים נל הוימש היא מצד אהכה!שלה יהכסד הה מצד שנח!מלחמה!כק תהיה‬
‫הכינה פה כאל! אמר שעתלליתיעתלמיתיק עתלטעמועתלעקא• נ ט ע ושן כל‬
‫השאר כלס לס עתמלחמה ועתשל!'כ! כעתהשלויכקחליךהייורכנ מליל הת־לדל‬
‫יגעת למלחמה כין לישיר! תליל למיתה!ג; הנטיעה תהיה כעת של! הנס ע זה‬
‫אשר יהיה נו!; הנידח ממש וכאשר לא יהיה שליכ ניניהם ׳כשהיה נע[ •הוא עמ‬
‫ל ע ק י א י ת ח ג ן ד ק ה ל י י נ ה והרפואה הוא מצד מלחמה א! שלים !הן העת להריק‬
‫ועתלבנ!מפיכריצ הבנק הוא להיותי בלמי ממאח־ כח לקיי של!אקי‪:‬נז‪ 1‬ללויהל‬
‫ועת!במתהיא בקשתההתאחיו' יק עת לבכית!לספיר הוא עת מלחמה ושנאה‬
‫נ ג י ה י כ ר אסר אירע לי אשר עליי היא ביכה יק השח!ק ו ל ר ק ד ה!אמצד אהבי‬
‫ושלש הדכרהד!א!עמכניסאבדס ילתנקש ה!א עמ של ה והמאחדתס וההפך‬
‫השלכתהאמ׳ יהרחקמהחמקיעמלבקש !לשמור עמ שלים ואהבת ה מ ע י ל ! ע ת‬
‫״י י‬
‫לאבד ולהשליך המתין היא להיות שונא א!מ! יה א בלי הפק ־׳צד מלחמה כ׳ הנתינה‬
‫ברצי; טיב אינה נקריאבידהולשלכה חלילה וכן עמ!ק‪!-‬עילחש'ל ת בעמיילחתל‬
‫צנומתלו ממ כי משמיה נלחתי ב! ועתלמפ רזעמלדבר הי‪.‬א עמשליס בק פמליח של‬
‫מעלל ׳ביני אשר ע ל ק גיר אומר ששלם הש עמלאהיביעמלשהא שלה עמ מלחמה‬
‫דגמ שליה כ• כל של!ס היא מפאמ אלבה ואידה וכל מלחמה היא חצר שלאה!העדי‬
‫ללמאחד!מוהכינלששלאלההס מפאתהומןוהמערכה כנו' אשרעלכ;ג!רא‪,‬מר‬
‫בת לרה אשר הוציא כאומחחה יתרון העושה י כ י ' כ ח ו ם ‪ 0‬י ס ‪ 0‬ה י אחר אשד כ׳אי פיע־ה ח‬
‫שלמה המלך יעל עלין כצי; לדברים ללודםיהנפסריסהטכעי׳יוהמלאשמ״יורצןלי! ראיתי אמ‬
‫‪,‬‬
‫כמיםביאיניבכ׳אייפשיקלכלימןיעתלכלחפץ כמס!חמס אייתת הדרים הוה‬
‫קייפשיעמק אלרר!ש אמריליאהמיחתהרכדיס הנאמרים כמחלת הענין הזה‬
‫אשילתחילתפסיקאד קללת הייתי מלן בירושלים!כיויממיאל לבי לדרוש ולמיד יי‬
‫»תשמל ע‪ :‬יל ח שר ניגשה תחת השמים היא עני; רענתן אלים לבני לאדילענית בו‬
‫ככ• מ ז שסיישניה! שם •היא בללית ההינה כ• כל יןדנר׳סהשפליישהם תחתהשמי'‬
‫‪»0‬עיכ'הנה הס עני; דעמצד עצמש םלתנס השי לארס כדי לסגף ענת! כלס שהיא‬
‫'לשק עמי נמו שש• הלאכעזל שם!אמר שהכריחגכלהפשיקיישעברישהלהיבו׳'‬
‫»כ‬
‫‪b}I‬‬
‫‪1‬‬
‫*‬
‫ההם‬
‫‪,:.:‬״‬
‫קהלת פרשה ת‬
‫א‬
‫‪k‬׳שבים ד ! ג ; ל־ כ ב ד א־ס‬
‫א‬
‫כ‬
‫ת‬
‫•‬
‫?‬
‫'‬
‫‪:‬‬
‫״ אי‬
‫‪W‬‬
‫פליט בו‪,‬ח ב ־‪.-:.‬׳ מריב בני א־ם נ ־ ׳ ש נ י ם ל ל ־ השתהייג־ש •ל־ד ‪ •:‬׳‪,‬גב;‬
‫כ א ב י ה ‪ : /‬ד ב י עתה יו י ו י יו שי הבית •בלי‪ :‬ואיה • י ל ת י ח ל׳ל •*•‪--‬יא ־ ‪r - .‬‬
‫ח ש ו ‪ :‬׳ ‪ .‬א ל • ‪ :‬לכדי•‬
‫את הכל‬
‫‪r‬‬
‫—‪.,‬‬
‫‪ :‬לעני ב ״ ־ י ‪ : :‬י ‪ -‬ל שנאת י ־‪.‬לב• ג־‪ ,‬י ‪ :‬־ י ‪ 1‬ל ‪r‬‬
‫כ ב י וחית• שתש •שש ; ‪ :‬ה ע נ י ‪ :‬׳ ‪ :‬־ ‪ :‬י ‪ ; .‬־ • ׳ ‪ •::. :‬־ ־ ‪: :‬‬
‫י ־ כי‪::‬׳ ־ ־ ־ • ר כ ל ; ‪:‬‬
‫א ת ו ה־זקייה היקרה ׳הישיה כהש שנותהנ‪ :‬עשה השי •שה ־ ע ־ ־ • ‪ :‬ל כ י י ‪ :‬לשי‬
‫ש ה ‪ :‬תחתהשאש י!א אתהשל עשה •כה כעת׳ י ו מ ה כי‪ .‬ל ‪ -‬ב ״ ש הששלים הל ים‬
‫!הנפשריס עשה איתכענ היופי והגי׳!עשה כל לכר כ ע ת ?מייחלת לי י כ ־ ־ ן‬
‫המעיכה כ׳ ׳היהמביקכעתיכלימרכעתהא״חדתלדבר ה ל א כפי המערכה‬
‫וחול לבאר איך ע ‪ :‬היותשעשה הדברים השפלים כלש כשתש;׳כא למערכה הנה‬
‫עש! נשארה להם הבחירה והוגי; עליהם !!אגש אתהעלש‬
‫נת־כלשש יי'‪:‬יצאת‬
‫מעילסהשפל כלבם ובבחייתס של בני אלפ לעשיתב! ״ה שיוציבכחירתש בדבריי׳‬
‫הפיטייס!!לתאשי לא ימצא! את המעש אשי עשה הא לי‪ :‬שהיא ע מ ל מראש !עד‬
‫נשף ‪1‬הם המינים הכילל׳' שה‪ :‬קיימי‪ :‬ל ע ל ‪ :‬שהחאייס הראש‪:‬׳שמשל איש׳ המק‬
‫ספישטיס צ!וה ולובשים ציוה ה ‪ :‬קיימים לעיל‪ :‬יעל כ; יהיו האיל קיימי'‪:‬כן ?׳שידו'‬
‫שהם סביתההדבבותםעשאס האצים י׳ ־‪.‬אלת הבריאה יכש עלש הגלגלים יעילס‬
‫המלאכים שברא‪ :‬בצביונם!בקימתס שהם עמדיס קיימים ל ע ל ‪ :‬׳אי; צריך ל ר ב י‬
‫בהם ו?א מכלי א ש י לאימצא האיס את המעסיאשר עשה האלים איאש !עד כ ף‬
‫י י ' כ ל הברט״פ המתהייס א ח י הבריאה אשר בוא אלים לעשית שבש י׳תל״ש‬
‫מאליהם ויפשיו כפי המעיכה כאמ!יימצאא!ת‪ :‬האיש ייכשל ב ה ‪ :‬אך ביעשה‬
‫ידעתי את אשי עשה אלים מלאש הכליאה ע י סין העילס השכל לח ייצא אי־ס ואתר אשר‬
‫ביאר בארהיטכ שראה שפל הדכר׳' השכלים אשרנת; אלי‪ :‬ל מ י א ד ‪ :‬משאת‬
‫המעוכה וישתתף כו הרצין האמש׳ כנו' הם כלס עני; אשר נתןא ת! האליש ל ע נ ת‬
‫אדיב! ןנוישהיכליהוו׳יונפכדייואיןיבר ק״יצצח׳ חרא'!עדםף כ ע ליהשפל רק המימי‬
‫הכולל׳ אמ שבאלה הדבר׳יאשינתןהאלייש לבני אד לעמי בהם ירע!הכיר כחכמה‬
‫!כתכונה כהשקפה צרופה שאין הטיב האישי תלו׳ בהם !'!א ידעתי כ׳ אי; ט!ב בם‬
‫יריאין ה ט ‪ 1‬ב האמשי תל!׳ בס מצד עצמם חלילה וביאר במה היא תלוי הט!כ האם שי‬
‫ואי׳ ש?!א תלוי כאמת כעידו כעילס הזה השפל כשמחה שהיא כעיק כתרה‬
‫כ ק ד ׳ היישריס משיח׳ לב!לעשיתטיכ שהס ?מצוית שיעשה כחייו!!?• גדר הט‪:‬ב‬
‫האיית׳ במה שהוא טוב למי; האמש׳ וכיח ד לאיש הישראלי כ׳ זה כל ה י ד ‪ h'v :‬כי‬
‫וגסכל‬
‫אס לשמיח <לעשיתט‪:‬כ כחייו והס התרה והמציית כאמיר שהם שלתתהע־ין‬
‫והמעשה!אחר שאמרשאי;הט כ האנש׳ תל!׳ כדברים ההדים מ מ ש י י ם שהם‬
‫תחתהמערבה כאמוררקכת־רהוכמצות םהס תל!״ם בהחלט בבחירת הארס‬
‫ןא׳ן למעיכה מבוא בהם פלל אמר שגם הפעילות האישיות בטוטת החציר!ת‬
‫אחר ש»שגהאדסא!תם שנראה שהס בבחירתו שלהאדפ ׳מצדו בהחלט לנה גש‬
‫אלה הס מתת אלים כאאצעיתהמעיכה ו״זאוגס כל האדם שיאכל ושתה וראש ט נ‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫בכל‬
‫קסו‬
‫קהלת פרשה ת‬
‫בכל עמלו ייימלכד היות מציאות היבריס מכתים בכלים תחת המעיבה !לי•‬
‫• ה פ י ק ה ר צ י ן ל ב ד ו ב ה ש ג ת ה ט ‪ 1‬כ י ת ה ח נ ו נ י ! ת ש ה ס ג ס ה ס נ < פ ל י ס מתת ה מ ע ו כ ה‬
‫הנל וילת מציאתה ולשגתס לנה ה פ ע ל ל בלס להיית לאדם נהנה יזהם שנראה‬
‫‪;0‬ה כ על במידי׳ בלחיט הנה גס אלה הס ״מת אלים ווא ״תת אלים היא אס‬
‫מכחתהמערנה ואס מפאת ההשגחה על ה ט נ י ס ויסיים נלנזתס זאמר שביאי ידעתיה•‬
‫כני; הדכריה הנפהדייפצופליס מחתהומן אס מציאותיואש הפעל האנושי הנחיר״‬
‫נסואמרשכלסימצאהאדםזולתהדכריס הכוללים שלם המינים אשר לא ימצא‬
‫האדסאתהמעשהאשרעשה האלהיסכ׳הסצלייהסמעםה ידיו מראש ועד הירי‬
‫בהיא ׳מישיתרלצורזתהכוללית חור והירש שהמינים הכיללים אשר יעשה התלים‬
‫מואשועדכיןלנללהעניניכקיימיסאשרלאישמנזוכ״ששלא‬
‫יכסח וזא ידעת•‬
‫כיכלאשריעשללאלייסלוא •ליל צעולם ׳ ו א י ן צריך ל מ ר בעילחימ לעליונים‬
‫‪ ' 6‬א א ן בעילם לשכל כל אשר יעשל לאליה ולוא קי!ס למיניה לוא ׳ליל לעילם'‬
‫יען אין מיכבמיינרעמבדכריס לכללים רק לסרטים לאישים שלם ׳!סיכי כח‬
‫נוייןהו״מהו׳גרעיבומןהכסדסאמנס כמינים יבייש כדברים לעלייינים אי; לצייר‬
‫עליהם ת הפמיייצרעמחליצל שהדביהמממידזהנצחיאיןבימיככמומגרעמי;א‬
‫הוא יהיה לעילה כלו'הל דבר שה!א פיעל ידיו שאינז לוזה ויבכר הנה היא נצחי‬
‫שאין ני סכומללססד ואחר ש ל א נצחי הנה הוא חביאר שלא יצ!״ר ני התיהכת‬
‫והמ גדעת שהם ההייה וההככד וזא עליו אין לה!הין> יממנו א׳ ן לגר! ע ואמנה אומרו‬
‫והאלים עשה שירא! מלפניו נמקים הוה לא נתקררה דעת• נהל מל שפירשו‬
‫ל י פ י סיס כהכיא!א!מ! כמק ס הזה שהיה לי להביא כמקים שהוליד על היראה‬
‫חלפני! כ ה ן ה ה פ ר כשאמר כ י ן דכר הכל נשמעו‪ '!:‬אךהכינה אצל׳ ״הכיס אל‬
‫הדרוש עצמ! שאמר שלא ישתנו מעסה האלאשרעשה יבעל נמחלתהבריאה כי‬
‫עם שישמנ! האישים וימחו ויפסדולנההדכריסהכולליפ והבשיטיס יהיו נצחיים‬
‫‪9‬בא להמיר הפק שיש לפכק מצר הפלאימ שהפליא לעשימ השיימ נגד ה ט ב ע‬
‫שישמנו סדר• כראשיינלה המי שהוא קריעייס הין• זבן החב ל ששבו המיילכהימ את‬
‫ה א ו ן אחר• אשר ניר היא יקוו החיה ם'ואמר שעה שנראל קצמ מלדכריילצנראי'‬
‫ממחללאשרישניאממפק־דס לצל לש• עשל אימי ככינה חכיינמ הד• שיראו‬
‫מלפניו ייפאמ היס׳יוהנפלאימ אשר ראו עינינו ווא ילאללייעשל שיראו מלפניו‬
‫‪0‬הנסיס׳!ר! עליכילמ״מיככמפיחישעישהלנסייוהנפלאומ אשר עשה היא ימי‬
‫יוכל לשדר המערפה לנחול ולענוש פרטי הארס!פמימיו אך וולמומ; הפלא!מ שהוא‬
‫•מ בעצמ! הכירא הדכרייהוא המשנה א;תסכרצימ הגמור הנה ו‪:‬למ •ה הדכריס‬
‫ממחידייעל א!פ; אבקי‪1‬ס המינייכמושהי!ממחלמכריאמןוזאחהשהיה ככר ה!א‬
‫‪%‬‬
‫‪1‬אןרלהי!מככר היה והאלדייינקשאמסימה שהיהק!דסמקי!סהמיני'ככר הוא ^‬
‫כ ל •ה!ח שר להיימ ייביו; ׳הלחה ככר היה והאלדיייכקש הררפת הדבריישיהיה‬
‫כל לבר נ ר ד ן ! ל חול בסיר ו ל א ח ר כ!א ול כ׳ כוה •מק״מ! המינייוהוא כלמות‬
‫הקש כ׳ נה׳ותהעבר‪.‬חמה להווה והעתיד חמהלעבר נמצא הה‪1‬יהשיה לשניה‪6‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫מכ‬
‫ב‬
‫‪2‬‬
‫גן*‬
‫וען‬
‫‪1‬‬
‫״ ‪,‬‬
‫ד‬
‫קהלת ‪ 3‬ד ש ה ח‬
‫יען היא שזה'•כנר כפי הרח שינה מ ׳ א שיה לעמיד כפי‬
‫‪.,‬־ י‬
‫נ‬
‫נ פ ה‬
‫‪,,‬־‬
‫י " י ת יהדנייש ה‪5‬י‪9‬‬
‫ל י נ י אחד הם בעצמי <‪ ct‬גמצא ששלםתם שים א ן כרי לישנ מלתנבר הואששז‬
‫שהילל מה שהיה הוא יאשר לה׳ומבבר היה טיאפשי שרמז ביה לדייש ע ב ה א י‬
‫נ ע ״ ; הכלא! תא שי נימז לרול כמדרש רכה על פש ק וישב ה י ‪ :‬לכנימבקי ללוי‪-‬תם‬
‫!כי לתג־(׳ הואשי;!אמרו שש תנאי ?תגה הקדיש נריך היא!פ כ־מ שליח כתי‬
‫הביא ר על זה הרחש כביאור המאמר המי נ כ פ ר הנהגת ההי•‪ :‬כ פ ל פ י ק •ט‬
‫מהחלק השני שהקשית׳ על הרא׳השהביא׳ יל י פ ש ק ׳׳שכ היש לפית כ י ך צא‪-‬מם‬
‫^ ' ־ " ^'‪ ,‬למנח! !כיי שהיותי סש לא׳יעי נראה סשכ לתנאי ההתחברות פיידז נקי•‪ :‬אל‬
‫; א‬
‫ייק ס אחד כבמחלה!איך הזניח! מש‪ :‬שהמנהעמה' שיהיו נקדעייאדיבה משמשי‬
‫שהמנה שיה״ ח זרים ינקי‪ :‬כחשו־ ה•‪ :‬ממת לה ק י פ קייעמ; ביאי ת׳ שש שהיותם‬
‫נקיים אינ! מנאי רק טבעהיטנע כ ה ‪! :‬ככ; נא!מרו שמיר! צמנאסהיכיח! ש־סנ־ז‬
‫ה י א ? ה כ י ח שתור! לשלערתצאםאשר היה צהסקידםקריעמןשהיאלהתקרע ע י י‬
‫בכל ומן שיצטרך ימכא; הוכיחי שהיה צהם תנא׳ צהמקדע ק ד ם שנקרעושא‪ :‬צא‬
‫נןחאילתנאסיני' וניארוהז י?ל עוד כמדרש ננררשימ רבה שצמדעחז ה־יש‬
‫}‬
‫א‬
‫‪0 r r‬‬
‫‪,‬‬
‫( מ י‬
‫• נשקיען מריעה ואמרי ל מ י הקדוש כ י י ן הוא לא כ ן אמית אשר פחמי חילנביל‬
‫לא כ ן אחימ״קי! המים וכ! מנאי המימי עמה‪! :‬כו״שימז!דיל‪", 6,‬‬
‫ל׳סכייוהשיכהש״י‬
‫‪t‬‬
‫י׳וצ גנלנו' ששני׳ הטכעבוצזצ! ׳מבבל דק שרוצהלעשיתנסיכלאאינושםיאחרשהואבדציס‬
‫מששמימינראשימ‪1‬מידחו!ריסצטכעס הממאיר והיא מ ? שאמר שלמ? הקצן‬
‫עה פה בהודיעו שרש הדרוש כאומרו מה שהיה בכר היא ירימה שהיה קידם הנם‬
‫כשעשה השי הנשיש שירא! מלפניו הנה כבר הוא שמיד שנעשה הנש חזר הדבר‬
‫לטבע! ו&מי שנש הנש אשי להייתר״ל שיגזור השיתלהיות ככל זמ; שיצטרך איני‬
‫שינוי יען כן המנה ממחלה!נמצא שגס השי מ׳ הה!א ה!א שבע כ ר כ י המשתנה תא‬
‫ואשילה״מבכיהיהשככיהיהנטבעכוהמנא׳ההוא ממחלתבייאמ! כאמיר‬
‫והוא טבעפרט׳ והאלים מבקש ח י ד א מ נרדף שהוא הטכע הכולל א ח י עש״ין‬
‫הפלא!?א!האליסינקשאמנרדףאחרםה!אמשנהאמ!זכ;התנה ממחצה יהא‬
‫מחויוו מיד ומבקש הטבעהפוצצ הנרדף ״הטגעהפינו׳ צפי שעהומיזייח צא מנו‬
‫»י'גיש‪"1‬מ* הנה איש אינ! שימי באחתיהוא דרוש טוכמכמן בנתיב ואפשר שיתכאח הכתיבים‬
‫הצל! בא!כ; אחר משכים מ‪:‬צ צד אצהכמנה הנבנה יה!א שנא צבאר א י ן ישית‬
‫האיש כשכל! השתלשלותהנמצא!ת ואין ימשכוהדכדיש בצס מכא־מ ה ב ‪ :‬ת‬
‫ה גצ״‪0‬מגכ!ה מכצ גהה י ע נ י יש מ ב א צבח׳ר'‪1‬הרצק האנש׳ שאינ‪ :‬רנדים‬
‫הפכיים רק צ דקים ׳משממפיס וה עס יה כמו שביארצזהי בעי'הבעית דרשי ה"‬
‫כהיינאינספדתפלהלמשה מאמראימצקדיששסנתעייירעלהספקהעצוםהזז‬
‫וא־יפהניהשייכמןנצב ישכל האדם שיובל להשיב עצהספק יאיננה מלת לעדת‬
‫גמיןס הוה כמי שפיישס'למעלה רק כמ! שעייהראבעזצ שם שהיא מלשץ מענה‬
‫כיז! ו׳ע־אמככיייכדומה״אראיתיאתהענקיריראיתיאתהעניןאשר נתן אצ״׳ש‬
‫»גע!למ השכללש‪ •:‬אדם כמו שנ!'לעילפה‪1‬א כללתהרבימסהרצונייםשהסמפא״^‬
‫‪. ,‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬׳‪.‬‬
‫המערנה‬
‫ק־ילת פרשי‪.‬ח‬
‫קס*‬
‫הייעיפהיאמישיאישנתןאית ה ‪ / :‬ל ב נ י אדםלהשיב תשובה על הםפקהיהאיף‬
‫‪:‬‬
‫גתנס ? א •ת למי אדם!אין •הי! חתח״כיס מהאי‪/‬המעיכה מזמן שהם בוא; ‪1‬ילת‬
‫ז‪-‬ן יהוא כאלו אמר נתנם לארס שישיג ויכיר האיות נ כ ב א פ ן שיוכל לעניתולהשיכ‬
‫י‪/‬ש!בה נצחי‪ /‬על ההפקיב׳אר הדבר נאומי אתהכל עשה ׳‪ 13‬בעמו ׳ריהיא‬
‫<‬
‫עשה אחהכלבעחושהוא המערכה שהמערכה היא עי‪/•• !/‬כיל ייר שהזמן הוא‬
‫שלי!הוא בראו ועכינתןלנניאדסהבחירהויאגס את העולם נתןבלכס ׳ריצתן‬
‫בלבם ושכלם שישיג! אתהעילם ויכיר! הדברים אין נמשכים וה מזה סהתחתוגיס‬
‫מתחייכים מהעליונים מהפכה אל המסובב מ כ ל י שיעלם דכר מהאדם מכל מעשה‬
‫האלים מראש!עד סיףיזא מכלי אשר לא ׳תצא האדם את המעשה כוייהנה לפי‬
‫האמיגזריואתרא!׳ שתיכן ה פ ן מה שביארו כ! המפיכלס כ׳ כלם פייבו ם״למוה הכל‬
‫נתן כלבם והיא שלא נין; בלבם שימצא האדם אתהמעשיפיוה לאיישגיחיונס כפי‬
‫טכעהלשין שתי שלילות הסחיוכשהוא שלילת השלילה!הוא כאלו אמר !‪:‬בלי לא‬
‫ימצא כלימרחבל׳ שלילת מציאתהמעשהאשר עשה האלים מראש וער כין׳ כ׳ זה‬
‫לנההשישימנא האדם את המעשה אשר יעשה האלים מראש ועד כיף כלוי•‬
‫מהפכה הראשונה ע ד הפכה היותר קרובה כי נזה י כ י ר ! י ר ע אין הבל ניושן•‬
‫מהסכיי‪/‬זאיןלאינגדיהכתירהשהיא הסבה היותר קרובה כמו סוברני וביאר‬
‫עקר יקר הדרוש במלות קצרות בא!פן נפלא מאד כאומרו ידעתי בי א ‪ 01‬כ נ ם‬
‫ו?!אמהשהרחכנ!ה‪5‬יא!רכפם־ תפלה לחשה מאמר איתלק דיוכפפי ה נ ה ג !‬
‫הת״ס נ פ ר ק השני מהחלק השני והוא דויש עמוק וביארו שלחה המלן עיש כה‬
‫פמליתקצרותגגירה הראשונה בפסיק הוה ואמר שידעו כיריעה אמתית שבוה‬
‫הורההייתהדרושתל!י‪3‬ידיעה!חכמהיהתרתהסבק הואכוה האופן שהפעילות‬
‫זיושביתמהסכה ה ו א ל נ ה א ן שיניות הפעולה אינו כענמייהכע לה רק בתנאי‬
‫הפעולהכסרעיכמיסהרחגתיהב׳א!רכחקייווכנ!'י*ואירעתיכיאיןט!ב‬
‫נם ירי‬
‫א• ן יש• ביית הפעלה בפעלה עצמה בי אס בלב ובבחירה והוא לשמוח כה כ י‬
‫השמחה היא כאשרתהיה הפעולה בפי הראוי ככל תנאיהמעלהואם תהיה שלא!‬
‫כראוי ובמק הבלתי ראו•!במשא הכלת׳ ראוי א! יהיה עצכ כה כאמת כמו שיקרה!‬
‫לושעייכפעולתס שלהיותם שלא כרא!י יתעצבן כהס נאוירכיס מכאוכיס לרשע כוי׳‬
‫וייא כיאשלש־‪.7‬ח!לעש!טיכ כחיי!יראי!הטוב׳! כפעילה רק כרצון הפיעל איתה‬
‫שישיית בה!יעשה בה היש כ נ ח ״ ! !הוא כשיעשה א!תה כפי הראוי יכותן הרא •‬
‫בבל תנאי המעלה ננויואמר שמ!ה יתבאר באר היטב שנס כל הארש שיאכל‬
‫ושתהיראה ט נ נ נ ל עמל! עס היית• נחיר״ כ!ה הנה ה!א מתת אלים כ ׳ הסכה‬
‫הי־ א שינה והמניע הראשין אל הפעולות ההם עם הייתנויניותס נמשןמפאתהארם‬
‫היא השי כאמיר ויא וגס כל האדם שיאכל ושתה וראה בטיב נ פ ל עמל! מתת אלי*‬
‫היא •רעה היות שאחרת• שט נ״תהפעילה הוא מפאת הארס הנה אינו ס<תר לוה‬
‫*׳ותהבלמפאתהסבההראשומשהיאחתתאליס כני'כיהואיתיהפכההרא שונה‬
‫‪«9‬רע לכל ה מ ל י ת ה?ח‪!'1‬ת יעכי טוביות העע‪1‬ל» לוא מפאת הנידריכי*‬
‫י‬
‫׳‬
‫‪-‬‬
‫•פירשנוהו‬
‫קהלת פ ד ש ת ח‬
‫»פירפמלזכ»ק!»ותלנז'מסכו תכלה למשל ״כפי לנהגת הח״כ ‪* t r a t w s‬‬
‫ע!ד לכיאוי בדרוש עצמו באוי׳יעת• כ׳ כל אשי •עסה האלים הוא'ליל לשלב • ו '‬
‫נ י א י י הענין בהיתר ל כ כ ק למי ל!א שכל יזה שיעשה לאל״״ס וידא ע צ * ת לכי‪ :‬לל‬
‫היא יהיה לשלם נין שתהיה מ ע י ל ה לסיגל א׳ ל י ע ל כ׳ אין ט־נ״תל לועתל‬
‫ב פ ע לה מצד עצמה ועל כ; הפשלה תהיה נ א כן אתד לעיל כלי שהיא דלו ־‪.•:‬׳יל‬
‫וליא לקחתהדהו באימ של• שהלקיחה נ י ד ליא יש נ ל אך קיק ל ידעת הפעלה‬
‫אינו נלקיחה עצמה רק נלקיחת״ה שאים שלו יזה כא י כ ח ת הנחירה ני י׳ה‬
‫שבאמפאמהכבה הראשונה אימרקהכעילהמיכשפמיצד עצייה שאין נ ל לא‬
‫נ ו ב י ל א י ע והפעילה ההיא שבאה מכאתהסנה ליאשינלהיא כלתי פס• טיפ‬
‫!ועוזא׳דעמיכיכלאשויעשההאליסה‪-‬יא ׳ליל לשלם ׳פירש ל ד נ ר ע ד נאו'‬
‫שעליו אין לה!כין!מיס אין צגחעיויכ• התיפפתולניעין הס נכנכיסתחת כי‪:‬‬
‫הטינ!הוענפיהעמיהזמ;שוא!׳להוסיןא! ל ג ר ע ל ״ נ ש כפעילה מצד עצמתה‬
‫אין להוסיף ולגרוע נה ואמר שהאלים עשה ^שארו הט‪:‬כ והרע נ נ ע ל ה ננחירת‬
‫האדם כדי שירא! מלפ‪:‬י!מעש!תלרע‪1‬ינחרו כטינ״א!האלים עשל שיראי חלפ‪:‬׳;‬
‫•וילש׳ עשה!סדר שיראו מלפניו וכאשר גורל חכמת! כן נתן ללס לכחירל לנחור‬
‫כט!נ !למאיס נ ד ע ם אס לא ק לא יהיה מנוא ליראה כלס י!א!לאלים עשה‬
‫‪s‬‬
‫'‬
‫נ‬
‫י י^‪-‬‬
‫שירא! מלכניו ולוא טעם אל נתינת הנחייה צכני אדם כאמור !אפשר שגזרת‬
‫)האלים עשל שירא! מלפניו הוא דכק ונמשך למל שאמר שהכיש לימ לנמשכית‬
‫מההביהואשינההםנל• שנו• לעילם והטעם נ ׳ כהיות'כילת כיד! לתת לאיש‬
‫כדרכיו!כפר• מעללי! !למה לא יעניש אתהישעמיד נשנית! את כפעולה מלט כ‬
‫אל הרעזית; שכר אל הפועל לפעילל כפ• לנאות משכים אל הכיינל האלהית‬
‫לניתןל! כח לעשתחי' נעצמותלפעולל כאמור ולשינפלשי ו צ ל שירא! מלבנין‬
‫ולא מלפני העינש כ׳ אס היה לרשענענש כעשות! ה ר ע ל נ ל ליל האדם ירא מפני‬
‫הענש!לא מפניו יתיולה״ת שהוא •תיוצה שיואן מלפני! ולא מלפני העונש על ק לא‬
‫יצהלה!פיףולנרועמכל מעשי! כפי הסדר הטכעיפלל כאמור והוא דקד!ק ננין‬
‫ואחר שמה שהיה ככר לשעבר הנה היא כעתשאק שמ• כלל ככעזל!תמצד עצמות;‬
‫•עןהס נמשכיתיסבהאשלאתשתנהחלילהוואחה שהיה ככר הואסיאו ירימה‬
‫שהיה כברלשעכרהיא עתה כעת שאין כאן שנוי כפעלו'מתחלה!עד פ י ן ותהיה‬
‫מלתה!אנכרדתממלתכי‪.‬ררקמלתככר דבקה למעלה למלתחה פהיההוא‬
‫כאל! אחימה שככר עכר!היה מתחלת הפעולה הנה הוא כ ע ת וכן אשר להי־‪.‬ת‬
‫כעתיד כ פ י ן הפשלה ככר היה נמה שעבר והעושה הט!כ והרע שהוא השמי‬
‫כפעיל!‪.‬־ שהוא הארס שהדכרנרדן מפניו שה!א מפסיד! והאדבהמאהרודן הנה‬
‫השי׳ ׳תפרעמהרודן אתהנרדף שהואטיכ מצד עצמו והיא יקלקל אותו כאמיר‬
‫ווא!האלים ׳כקש א ת נ ר ד ן שהיא הפשלה מצד עצמה להפרע מהארסהרזדן‬
‫אותה ומקלקלאיתהיעשלאותהרעלבנחירתוליעל נ א מ ר ונזה •תישנו כל‬
‫מויראיות׳ הפסוקיםעצנכוןואמרשעידראה ד נ ו ח נ ה ׳ ל נ ע ה ! שהואתחתהשחשוה א ח ע‬
‫כנדר‬
‫‪. .‬‬
‫י‬
‫קהלת פרשה ח‬
‫קסח‬
‫מ ד ו בהשגחה!היא שמלכד מה שהסכימה השותת! כעשיית הפעילה שתהיי•‬
‫דעהככיבחיריהארפראה ע ד שאחר עשיית הרשעלא יעניש א!חו השי הא ו ע ד‬
‫דאיתי תחת השייש •ויועיד ראיתי ענין אחר מכהיל ייתר מהמיוהוא שנמק ס‬
‫המשפט •היא לשעישה מש?ט השי כצדיקים כעה״ו הנה עימד הרשע כמקומו‬
‫כ י ש ע כ!לא•‪!! ,‬מרשעתכ!מקש הצדק שלוה עימד הרשעוהפשעיהוא כפל ענין‬
‫כיו! שנ״י ‪-‬י היכיש׳ס כמו איאג! ולא עתה אפרנו ולא קר!כ וסיולהיית סמויז אשרת•‬
‫ה ס י ר ה נ י א ? לכאורה שלא כראוי והוא שנראה שעושה משכיש כצדיקים ולא‬
‫ברשעים בא‪:‬פ; שהישע בישעיס ע מ י קייס נאומיו שמה הישע אמי ש נ ! י ! א מ י‬
‫ב!ה שעש שיראה ששופט אתהנדיקילאהרסעאינ! כןבאמת אלא שאת הצדיין‬
‫והישע היא שינס הא אמית• אנינלכ׳ אתהצדיקיאתהרשע׳שפיט האליסיר‬
‫כ ! שאתה יואה ששיפט את הצייק הנה הוא ש!פט גס את הישע נמה שאינו‬
‫מ‬
‫מענישו כעה! כ• כוה מעניש! •!חריען יש יקים א ח י שש!מי ע!צש! להעציש! שס‬
‫כ ע ל ס ה ש כ י והעינשהאמתיויח כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שס ׳ י ב י י ש ! מ ;‬
‫ל ה ס י ע מכל חפץ יהיא הנחייה היעה ומכל המעשה החציני שס בעהכ שהשי'‬
‫פירע שם העינש עלה מחשכה הרעה יעל המעשה ווה! הניצה ככל ח פ ץ ! נ ל מעשה‬
‫כי אק הנענש על המעשה כשתהיה עם מחשכה רעה כמן הנענש כמעשה וילת‬
‫המחשכהאוהמחשכהוולתהמעשיווהמכוארכעצחוכ• כפרטית נענש כל אדם‬
‫כפי מחשבתי הועה כמעשה הו ע שהוא עושה!כפי המעשה מצד עצמו ועל ק אמד‬
‫לכל חפץ ועל כל המעשה!מלת שם היא הוואה על עולם הבא שהיא וילת מק!ס‬
‫העילס הוה הנושם כמלתשסשהיאמ!והעל גבול וולתהגכול שעומד הארס כו‬
‫כנ!דע!אפשרשדמוכ!הענקאלדיונפלאמארוכואותוהו'כונעולנאגוות !אצל‬
‫‪,‬‬
‫תלונתצדיק ׳רעל! רשעוטוכ ל! אשר שאל! ממנו להודיע רעתי עליה והשיכ כמתמיה‬
‫על השאל איך היה מתלונן על ה ד נ ר שלא היה מכק לאשירו והיה ראוי שישא קל‬
‫ןיןימר מהמשפט האניש׳ שלא ישיג את! הפתי והנלת׳ נקי כחכמה נ ל שכן‬
‫כמשפט האלר׳ שראוי לתל!תההעדר בו והביא ל! משל ממה שקוה לו עס שני‬
‫אנשיס שהיו הילכיס ב ד ר ן והי! לאחד מהם שלשה חלותלחם ולאחר היו ל! שתי תלות‬
‫לחם!כא אורח אחד שלא היה לו לחפ לאכול והתחבר ע מ ה ס כ ד ר ן !אכל מפתם‬
‫ואחו שהשלימו לאסל החמש מלית לחם שלסתם •חד נסע והלן לו האורח מאתם‬
‫ונתן להש על החלק שאכלמלחמס חמשה!׳וים ונפל הפרש כין שני האישייאשר להם‬
‫הלחם אין •חלק! החמשה ווייס שבעל השלש חלית לחם היה שאל הגימהס לחלקו‬
‫כאימי! שהי! שלשה חלקי הלחם של! ושני חלקים של חכירו וכעל השתי חלות לחם‬
‫היה איחר שיחלקי הה'!י ‪1‬יס לחצאין יען כל כ ן אכלו מלחמו נמו מלחם חכירו‬
‫שהאורח לא היה מקפיד לאסל פניחלק׳ הלחם שאכל מחלקי ושלש מחלק חביח‬
‫י ק משניהם אכל בש!יי!כאו לדין לפני השופט אשר היה כימים ההם איש חכם‬
‫!נבו; ובקי בחכמה והציג! לפניו טענותיהם וגור שבעל הגיחלית לחם יריח א י כ ע ה‬
‫;זויסונעלהשתיחלותיקחווו אחר לבדו ובא! האנשים ההם לפני הראיכע !היו‬
‫מלעיגיט‬
‫•• ‪-‬‬
‫‪t‬‬
‫‪n‬‬
‫‪,.‬‬
‫קהלת נ־ר׳ג־ה ח‬
‫י י י ‪ -‬״ י ג י ־ ע ' ‪ : : .‬כטכא שיצא יישפט ״ ע ק ל י י ל ב ע צ די; יד * שבעי ‪T ! • : ' : :‬‬
‫לחס ל י ? תונע ש ל ש ה ! ל פ צ נ ד י ל א גיר פית‪:‬׳ ל! ייתר מאל ‪ :‬מ ל י ; ילנימביג ל ז‬
‫מ־ילינש״ההשנחלצי‪-‬ילולמשנצ שיליל ש כיש כל ל י י ׳ איש כ־״ • ‪ :‬כ ל ש נ י י‬
‫פיתני ל׳ כחיתמפה שליל י ת י נ ל יעצ דיני לתת לו א! לשיבלו לרר״גיג?!• ל כ י ‪5‬‬
‫הנמהר אס א״‪,‬אתל מכי; משכט כנ< ארס אין תתשיכ להכין ללישכט לאיל?*‬
‫<תתל‪:‬נ; עליו תלילה פי לשיכט ההוא םכט נ צ י ק וכיא לו הטעפ יליא כ• כל מ'‬
‫משלשתן אכל! שליש הלחפ כל‪ :‬יע; כלש אכל! נ ח ג ר ה נש!״!כאשר נחלק כל תלת‬
‫לחפ לשלשה שלישינצייצא! שהכ טיו בל‪-‬שיש נל לזקלימ!ילצא שאנל מנושל‬
‫פל׳שיפ כ ל א מלס!נה׳!משהנעל השמי חליתלחכ איל מחשל שליש״ב לאנשאד‬
‫מלחת לחפיר•! רק שליש אחד שליל כל לחד! ששל פילישיס ׳‪.‬כדק לקח ‪ n‬אחד‬
‫!כעל לשלש ח ל מ למס ליה ליוח! משעל שליש־ס ואכל ל!א חלשל‬
‫‪ t#n‬למכיר!‬
‫יישיעהיעלכ; כדי; נמנו לילל ויזיפאוהאנשיכללס ל ס ל ואי לנוגש ל‪p !•::‬‬
‫מלה! על קיצר השגמס ולוא העני; עצמ! שאמד של‪-‬ל ל מ ל ן על? השליס כל‬
‫שראה כמקיסלמשפטהכילללכלהנאיש פס אל המק!'המיותר וכיתועדלמשכס‬
‫!ששמה היה נמצאכאנשיסשחישכיסשאיןנשכע שפנצלק להיות שאיש משינ ס‬
‫לדין ומטיס דכריס כלפי הדיין נ ר ש ע יפשע להעדר פננמש ! ק כמיךס הצדק‬
‫ולפרטי אחר אשר נגמל הלין הנה הכעל׳ דינין ממלעמיס כישע! ?א ממן פ לצדק‬
‫יסמל לרשעופשעגיכ שאינס למיששיס להבין ל א ל מ ה צ ד ק ואמל שכאשר ו א ל ו ‪r‬‬
‫כמשפט האניש׳ נשא מ!ה ק"! על המשפט האלהיחא אמרתי אני כלבי אמ הצדיק‬
‫זאת הרשעישפ ט האליס»ר'כאשר ראימ׳ מאמ השמש שכלקיס המשפט הנשק‬
‫שמה ימצא הרשע כבני ארס לחישכש שאטיס משפט א! אמרתי וגידמי משש שמת‬
‫‪,‬‬
‫לצדיק׳אמהרשעיששיט האליס ימה שאלי־מתלעס ממשפטי! ׳תיהנה היא להעדר‬
‫לבנמ׳ יהשגמים ״שללאמיןבאממכ׳עמלכל ח פ ן ‪ :‬ע ל כל המעשי שש ידי שיש‬
‫להאמין כאמממיה שראיתי כמשפט האניש׳ מבייש •ק"‪ :‬כמשפט האלה׳ שיש‪:‬מלי©‬
‫מל ז שש רמוצעילסהכאא!שיאמ'שאצלהשזכביתדיני׳ש ע ת לכל ח פ ן ; ל ע פ ש‬
‫פריצת‬
‫ט להפרעממנ‪:‬פנ‪!'1‬ה!אדקדוקנפ!ן אחראשד כיאר היימהמשפט כהשגת״פ!ג‬
‫•אשרת׳‬
‫ו׳שראףשלמראה עיניס נראה דכריס שלפ לכאורה נגד היישר אחרההפקסל‬
‫לצריפהיושנכאחמכיצריקהינכל דרכי! וחשיד ככל מעשיו אמר שעיין והשקין!‬
‫נהשקכמלכוכקרכועצעניןננ׳ אדס סננחרוהמין האנושי מכל פאר ה־ייניס‬
‫פלס נע׳ לס השפל!הנה הפש קה!ההראשי;הא קשה היש י מ י ד !כפרט לישנ‬
‫ייצימשלס נהמה המה להס שנראה היימש מלית כ פ ל מ וכלת׳ הננה שידל‬
‫משפק שיאמר ו‪1‬רא‪:‬מנהס נהמה א׳ לכחימפיאמרשהס נהמה להפ ולמה היצקי‬
‫לנפיצמצמהמה שהיא פ מ ו ה ס הנו'!ג!רתיצרא!מ היא ג כ ק ש מ ל י ש ו נ נאמת‬
‫שהיצצ וראיתי שלש נהמה!כ!'יאפשר ש׳מישני הפס קיפהצציכשיהי! הגי כשיקיש‬
‫‪0‬הסכ>מקללנניאדש‪1‬כו'הכצה‪1‬לךי‪,‬נו'ח׳»!לעוכו'מחשנמכנ< אדיש שסישניש‬
‫ס » ת ר הארס מ; הנהמה אין כמו שפירש ה ר א כ ע ! צ ויהיה פ ש ק וראעך ב׳‪#.‬ין‬
‫ט כ‬
‫«‬
‫קסש‬
‫קהלת פרשה ט‬
‫ש< י י ש ר יא»ח הארס יס' גלוי טעית מחשבי‪/‬ס יתישנו לדעת׳ נוה האופן‬
‫ד נ י הכל אחד והיא‬
‫סיאשינהאמרשע״ןנלנועלעניןהניהאדסכידנרתאו‬
‫כאלו חמי שעיין נענין כני האדם יען י א ה שיחוס האלים יוער יוכל הל״צאיס‬
‫השפלים שיש להם הכיל עצמית• ממן׳ על כל שאי החיטיוהוא ה י כ ! י השכלי יתה׳ה‬
‫לכוס כמ! כ ע ס ו נ ו ס כ ׳ כוס י״לנחום כמוכרו לכם אישכמ! שפירש הראכע '!ל‬
‫יה ג״ ד תהיה כלמי נ ע מ י נהרנה י ק מוין ואמר שאמר גב נלכו לוא!ת כ י ס‬
‫נהמה לכי רעתם ממש כ׳ יש נכי א י כ שחושבים שכני האיס הס כהמה ו!א ולראית‬
‫כ ה ; נ ה ״ ה ! נ י א י שמה םאמישהס נהמה הוא שהמה נהמה ליעחס ווה! ה־ נוי;‬
‫גיילתלהס האחייןכלימראצלפ הייה נהייה יכיאראיןהס נהמה לדעתם !י!ח‬
‫י‬
‫למה שייאים שמקרה נני האדם!מקוה הנהמה ומקיה א להם ירילחה שוואים‬
‫שמקרה הנ^מה ומקרה הארס שה!א סס מי; המקרים אשר יארעי להם ונן היקרה‬
‫הפרטי המפ!רהס שה!א מקרה המות היא להס כשווי נלת׳ התחלה ת נלל והוא נ ׳‬
‫מקרה‬
‫כאלו אחי שמקיההאיסומקיההכהמה י ר ך כלל והזא רח‪ 1‬לשאי מקרי הומ;‬
‫זילחימ ת ו ‪ :‬ן מחוה אחד מיוחד כלס הס להם ותהיה מלת להס משא הגויה שהוא‬
‫כאלו א מ י שהם להס כשווי ושנ לכאיהחקוה הפוש׳ והכולל נ• כאומדיכתת יה‬
‫כן מות והכיאר המקרה האח'הפיסי שהוא מקיה המיתה יפליק מיניה וכאימוי‬
‫ורוח אחד לכל ביאר המקרים האחרים אשר יוכללו כשם מקרה על שפ הי״; א ח י‬
‫סרוח אחר לכל כענק המקוים אשר יקרו להם על כן גמרו א;חר שמיתר האדם מ;‬
‫הכהמה אין!חשכ! שהמה כהמה כעידהס ימיה היליד! שכמי שכחי׳ס וכמיתם הם‬
‫ם ים כמקריהס כןהסאחרהמ!ת!!א הכל הולך אל מקם אחר ׳ויאחר המית הנה הכל ה י י ך‬
‫סניהסשייהכשהיסידותאשרהורכבומהסישוכואלמקמה הטכעי ולקח העפר‬
‫על כל היסודית ״א הכל היה מ! העפר והנלשכ אל העפר !אפשר שתמו! הכל פיינ נכ ‪5‬׳‪r.‬‬
‫ה!לן אל מקים אחד היא על השני ׳סידותהקליס שהם האש מאויר!להיות ששניהם‬
‫הולכים למעלה שהס הקלים אמר הכל הילך אל מתים אחד והוא כאלו אמר שהחלק‬
‫ההולך חהס שהם השת״שידית הקלים שהולכים למעלה הנה הס שיים נ ו ה י ע צ‬
‫השניס הכבדים שהם המיס והארן להייתש מע רב• •ה נוה כלל א תם כעפר ואייר‬
‫הכל ה׳החןהעפייהכל שכ אל העפר כיי יאחר שמהשעגית הללו נאי לספק על‬
‫החלק העצמית• שכאדם יר לחה שראו להיותם שיים מפאתהחימר כאי לספק כענין‬
‫הצורה!!א מ׳ יודע ריח בני האדם העילה היא כ!'ור!ח הנהמה היורדתהיא למטה‬
‫לאין ירי שהם חישכים מצד הייתם רואים שהאדם יהכהמהשויס כייקריס ע ר‬
‫שיח״ר׳ ש־ייתי הא ־ס •׳; הבהייה ״צד הח •יד שהכל הכל ששני החמריס נפסדים‬
‫כסיוי כאומר! כמיתוה פןמיתוה מיה סלד הספק שאמרו מ׳ ׳!דע וסייר שהם‬
‫אומרים יי׳ יוכל לקיים שרוח כני הארס היא העילה לייעלה ורוח הבהמה היא‬
‫היוריתאחר ש‪ :‬נאי הריח ת שהם התמרים הס שיים כאמור ובוה ת ת ר ן ק ש י ת‬
‫הנק רותשנראהבאייתייצד הנק דה להיות שנאה ה״א העילה כקמן גדול!היא‬
‫?•יררתנפתח כהיא הידיעה ואס היתה היא התימיאו ה״א השאלה היה ר‪!6‬׳ שתהיה‬
‫מג‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫‪43‬‬
‫נש!א‬
‫קהלת פרשה ט‬
‫נשיא כתי! כ׳ לפי כיונחס!את היא כאלי א ־ ״ י״ י ד ע בידיעה •*׳׳״‪,‬יי•* י י ‪ 1‬י ‪ . -‬ן‬
‫בושיס ידיעה כ ד ת ננ׳ האדכ הע לה היא !נר! ר ח הבהייה יי׳ דיי הבה‪<-‬‬
‫ה״רדתהיאולא ריח האדכ אחר ש ש נ י ה ; פייכ ״ ת פ ל על נ פ י הנה כל י י נ ה י;;‬
‫‪,‬‬
‫כ כ קיפ הש ה ד ע ת כ כ ר ת בני מדכ שתישביפ שהייה באייה ישב; ש יכ א י ר‬
‫שלמה העה שלאה שאקכאנשיפ האייריש יהתשכיכזהשיכ ט בכייה שהא י‪ .‬כ‬
‫נ מ ה שראה שא״‪ ,‬טיב אחר בעיניהם רק לשא ח כייעשהש י י ׳ נ ש ש י ״ ש י ״ ‪.‬‬
‫‪r‬‬
‫כניהט למה שיבא אחריהם שחושבים שאי; לדש ח ל ק מ י י ח ־ י ק •יה ש י ש י ת ב י ; ‪ :‬׳‬
‫במעשיהם והס מחשב! ז נככדית בהחלט שתישביכ שאחי ל• תש לי־ ־ ץ נ י ת ! ״ ץ‬
‫נראית׳‬
‫ג ׳ ״ א וראיתי כ׳ אק ע־כמאשר ישמח האדם כמעשי! ש ע ש ה ב ע ב ! נ ״ ה שחישב‬
‫שהוא חלק‪ :‬יב׳אר הטעם לטעית׳!היא ני יי ׳כימני לירית למש שישיר אחדיי‬
‫מהפתאים אינס משגיחי רק נה‪!:‬ה ילא במה שעתיד כיש שלא ישגיח! נעלם ה נ א‬
‫כלל שגס מכתהחכמיסישמ• שלאישג ח כ! כש הכתמים!יא כ׳ מ• יביאני לואימ‬
‫במה שיהיה אחו•) י ו אחו שהם נ טיפ אחו הממשית ולא נשתלם שבלס נעיין‬
‫והדבריסהר חניייאינסח שגיסנחישאיכח״ביאנו לואית העלם הויחנ׳ שהיה‬
‫אחרי! !על כןהכ טעים!׳נא משפטם מעיקל בהחליטם שמיתי הארס ת; הבימה‬
‫‪ .‬נ•!‪,!,,‬‬
‫‪3pm‬‬
‫אין כאמור ואפשר ש!הו המכין לדיר העה נאומו! כ׳ אין נמית!שרך נ ש י ל י י‬
‫•‪:‬רה לן ׳ריאחר שאני ריאה שאין ו כ ר ן עסהמזתשאעס !כריס איתן• כפימש נגד‬
‫פניהם יום המותעס היות שר!איס ככל״ס המיתה ננד פניהם ׳יגיע אדם יאי׳ אכ‬
‫עם השאול כשישימ! נגד כנ׳הס שנש העה שהא בשאיל שאינ! מומש רק מושכל מי‬
‫׳היהוהשודהלןאחרשאיןמ״ושוראיתןבעינש‬
‫»‪MY'«5‬‬
‫הייתהמישנת לעין כל והוא‬
‫כעין הק* שעשה פה שלמה העה כאמור ואפשר שיתבאר! חמשה פסיקים אל!‬
‫ב ד ו ן אחרתש׳תישב! על נכין פל הגוחת הורית פ ט הנראה שהם קשי ה״שיכ‬
‫כאמת!תהיה כיונתי לתתטוכ טעם לנייק ורעל! שהיא התל נההי״תר חזקה אצל׳‬
‫מרשעוט‪.‬כל<<ען אין ל ע י ו ו ר מלמעלה ומינו מ; התימה שכאשר יגע ל י ש ע ט ב‬
‫מפאתהמערכהשלא׳מנעהוהש׳כ׳ העונש היותר גדיל שיענש השית לרשעים‬
‫כעה! הוא שיניחם אל המערכה ומסתיר פניי מהם אמנם בצדיקים כש׳כא‪ .‬ה ר ע ת‬
‫להס מפאת המעוכה היה ראו• ככ׳ ג ד ל טבושישדד המערכה כ א כ ן ש ל א יגיע‬
‫להסהרעההיא ׳ואת היא התלינה בעצם וראשנה מצדיק ! ר ע לו והיא נאמת‬
‫ד נ ל ת נ ג ׳ אלם שמרכריס ומתלוננים עלזה א! שתהיה מלת דהרת מלש! שבירה‬
‫ו״פ!ליןכמ!׳לכלעמיס תחתנו וכמו שתרגם המתלגם זל ואמל שאמד ב צ ב ! על‬
‫׳׳ס ר׳ כני אלם פ־׳״של א תש השי!גמל אומל שהיה וה ל י ס לנק תש וללבנם‬
‫מחטאתם ׳תהיה מלת לכרס כמו לבררם וללבנם כמו שפייהייבע ב ש ש זא‬
‫‪tb‬‬
‫{‬
‫שלא יבשו כעיני! אך אמר שלמה על הדרוש הוה מהיסלין שלבררש וללבנם !נש‬
‫לראותהשיישהסבהי׳המכיאתהחומרעלכןהיולהם‬
‫י פ ר ק הנויהנריידס נ מ י ת‬
‫ד ב ר ת אס שתהיה מלשין דבור ותליצהנאמרתעלה״סיירין ואס מלשין ידבר עמיס‬
‫ובויווא ולראותשהס נהמה והוא כאל! אמר הייסירק הנו יהמה להס לנצי הארס‬
‫המי‬
‫‪Vp‬‬
‫קהלת פרשה ם‬
‫הנוילכיפכיתהאיצלכנסוצכררסמחטאתס כי ה״סרין ממרקין לעי; <הכ'לרא!מי‬
‫יחשבני הארס הנוי הס כהמה מפאתהחמר ונמשכים אחר הכח המרגיש יל א‬
‫כאלואמרא יומי על ה״סריןשצכרדס האלים לבני האדם הנזיינס לראיתי השי'‬
‫לנו שהם בהייה על כן ליו לייסורי; להם י!הו המכיון כאימרו המה להפ שמלמהמל‬
‫שבהצ״סיר׳ןהנילימצתלהם שכל לבני לאדם המי ואכשר םמהיה גזרמ שישב• נ נ ב ס י ‪ .‬נ‬
‫ב ל ‪ -‬ל ה מ ה ל ה ס ״ מ ״ ש ב מ כ א ק א ח ר מסכים אל לכינלעצמל ול!א כאל! אמר‬
‫שלסבל אל ה״סירין שנמן ללס לשם •מלבני לארס ליא לבררם!ללבנם ו ק צראוח!‬
‫שלסכהמה יליא שיש בהם נפש הבה־״ת •היא לנכש ל־ימא‪-‬ל אל המוחשית‬
‫כבהמה!מהגיס הבהת׳יתבעצמס ומפסידים צלמס!ניומם העצמית כהיומס הס‬
‫כהמה לעצמם כ׳ בהיותם ניטים אל המיתשומ נמצא שהם בהמה לעצמם והוא כלל‬
‫ופרט כ׳ כאומרו שהם בהמה י צ ל על גדר חלקם החימר׳ ופירש שמה שאמר שהם‬
‫נהליה ה!א שהכני אדם המכריס הס פלמללהס ענחס שמניחים שלחית ציותם‬
‫ולולכיסאחרימאותהחומר הבהמי ואפשרשגורתעלדכרמכני ארס ה!א כאלו כייד״נכיסנ״צ‬
‫אמר על דכר!עסק בני ארס שכחרס האלים כמו שפירש הראכע זל ואחר פך‬
‫ליאות! היא •תשלם כהמה נינויס אל המוחשית על כן הניחם לעצמם!הסתיי פניו‬
‫מלס!הניחם שיהי‪ :‬המה להס כלתי יכקיתעמ! ית'!וה! אומי ו ל י א ת שהם כהמל‬
‫המה להם כל!מיליא!ת השי שהס בהמה על כן הניחם והיי המה להם ולא ל! ימי‬
‫שיהיו להם!לא יה״ דבק ס עתו •תיה!א דקדוק אמתי ונכון מסכים עם האמת‬
‫דית• שב ללש; עלנכיןיביארעודהטעסהאחרוןבכרטיתלעניןהיסירין והוא כ׳‬
‫להיות האיס כטבע חמיו כטבע שאר הכעליח״ס שלוא נולד ונמצא כ מ ק ר מ נ ר‬
‫שבחר אבי להזדייג עם אשת! כומ; מה פפ׳ ההוימן כח! שנילי הבעל ח׳ המרגיש‬
‫שגס מצ׳אימו מקרה קרה לוכד ולנקבה שצזדווגו כזמן זלת וחן וקרה שנמצאו שם‬
‫ההכניתלשמלרוכראו נקבה כ׳ כלוה היא מקרה!נמצא שהאישים מצד הי!תש‬
‫כני אדם שלוא מפאמהח מר הנה מציאותם הוא מקרה כמו שמציאות הכהמל‬
‫מקרה כ• הוימהחומר על ידי הוכר והנקבה היא כאופן אחד כשניהם !והו אוחי‬
‫כ• מקרה כמ הארס ומקרה הכהמה •ר שהמקרה הנא מציאומ כני הארס וכן‬
‫י י ק י ה ל א הנהייה ככל חלקיה!כוה ממישב הנקידה על נכון שבאההריייש כמלת‬
‫מקרה עס סגי״ללדמיו שאינה סחיפה!׳מירן גכאומרו כאדם כני האדם ולא לוכיר‬
‫כשס ארס לכד כמשפט! כהרבה מקימות כוה הספר והיה צו לומר כ׳ מקרה האדם‬
‫ומקרה הבהמה אך כא‪:‬מרו מקרה כני הארס רצה שעם שהאדם ככל חלקיו אימ‬
‫מקרה כ׳ מצד צרתי אינו חקרה רק כשימתמשיס ׳תישמו שאינו פיעל כמקרה‬
‫חציצה הנה מצד שהס כני אדפ כי דוה הצד ה!א החמר וצא הצירה הנה הס מקרה‬
‫כנויובכלמלשתדמללאדסכחצק החימר• שצו ככל כחתיה הו ניר הבהמה סתם‬
‫וואכימקרהכני הארס!מקרה הכלמה כלומר לס נמשכים א ח ר ל כ ח הגשמי‬
‫י׳שאמח מרם ששים כהם אצ סאר הכעל• חיים יען מג׳אית חחרם כהווה מקרה‬
‫שכני הארס הס מקרה והכלמל מקרה והזכיר סיותהכהמה מקרה עס היימשאין‬
‫מג‬
‫כ‬
‫‪2‬‬
‫‪43‬‬
‫חרוש‬
‫קהלת פרשה ט‬
‫מזמש ז » א נ ל הבהמה לומר שלה״מפ ש״ם טיצ״א ~ ; י י ‪• 4‬‬
‫ר‬
‫‪ . . i - , . .‬״‪ 1‬ק‬
‫י‬
‫מקרה מחד לה ה נס כ; בכל מה שיפרע להס י־ה־־קדיס כ׳ כ ‪ :‬המקיה ניכר‬
‫מ‬
‫עלהמיןו״יאיייקיס אחד להס וביאר כללית המקדיש הש״ס בשניהם כחימךו‬
‫כ י י מ י ה בן יחמוה והיא סלא ח־׳יש שניהם •מימי חי ״־״מיה ב־״ ש ״ מ י ה י ־ *־*ד‬
‫כ ״ מיה לד•״! על הידמה בהייה ב ס ר ה ; ב ס ״ •זה ב• הבהייה ממחלמ י‪•:‬־• מה‬
‫ניסה אל ההכסד ייס ייס כ׳ י ה המיתלחימרמ״ז‪ :‬הילד! כ ‪ :‬ד ע יליינ א בה‪:‬־;‪ :‬י י‬
‫היא הילךימתככל יום יי!ס סימיח״! יאמר סיקדהלאדה י׳גד מיורי בשלח •שמדל‬
‫להשלייעצמוינישה אחר המוחשית כימ הבהמה ס־קרה לי שכמי־ יה ונטה חל‬
‫ה ה כ ס ד מ מ י ד כ כ ל י ו ש ק מ ז מ ז ה ה כך ה‪-‬שמל‪ :‬ונטה מל המשכל! שהיא עילה‬
‫מעלהמעלהככלייכ תמיד וקרה לי המקריהוהמהיימנ־טה מל ההכשד לנלמ׳‬
‫היות• מ ט י השגתשלמיתי ככל׳‪ 01‬ממיר בכל *שמעלה מעלה בהשלייז! שכלו ו‪1‬א‬
‫במות זה כן ימת זה וחח אחד לכל יייתשיקה יפדה אחמ לכל והיא אל היי־חשית‬
‫ועל כ; מותר הארס מן הכהאה אי; כי כל חלקי החומר הבל !!א כי הכל הכלימא‬
‫שביאר עוד כאייהכל ה!לך אל מקיפ אחד •רימה שאמות׳ כי כייימ וה ק מימ זה‬
‫אינועלנקיכממשליםהמימהכי מ׳לאידעבזהשאנ! רואיס ש שדה ״מיש רק על‬
‫ו־קהח״מ שהיא ההליכה אל המימה שה לכיס ש ד ה ; אל ההפסד ו ו א השל ה לך‬
‫אל מקיס אחד ׳ריכל דק שהיה י ד כל אחד מהס הנה הס הזלכיס אל מק־ס אמד‬
‫סה!א ההפסד מה שלא היה כןאס לח היו בהמה המה להס עצמס והי! משלימיש‬
‫םכלס כי אז האדם היה הולך למעלה והבהמה למטה אך בנשימהאדס אל המת שזי‬
‫ככהמה נמצא ששניהם שויסכהליכמס אל מקים אחד שהיא ההפסד וביאר טעם‬
‫היותם שטיפ שניהם אחר המוחשות והוא שעם נכי; כאממ‪:‬ה‪:‬א לפי ששניהם הזייתי‬
‫שזה מפאתהח מר על כ; שכו שפהס אל צד החימר שהם המוחשימ״א הכל היה‬
‫מן העפר והבל שכ אל העפר ואפשר שאומרו הפל היה מן העפר שכ אל המיח שוו;‬
‫כלס!הכחהתא!ני!הכעסני ובכלל הכח המרגיש הכל הוא נמשך מצד החימר‬
‫פה!א הנקרא עפר ויזא הכל היה מ; העפר ועל ק שכו כלס אל צד הח!מר !נש! אל‬
‫המיחשייאחישהס גכ מפאת העפר וכי; כך וכי; כך ביאר עקד יקר הדרוס כהידעת‬
‫הטעס להעדר הכנת כני הארס המגרש אתר המוחשית עס היית שידע׳ נאמנה‬
‫שנפש הארס איננה כנפש שאר הכיח כמה שירא! בעיניהם ׳מרק השכל כאדם‬
‫סאינ!נחצאכש!סנמצאמהשפליספ<מוהפלאדסאןהייי‪¥‬־‬
‫פתי שכאנשיס •כין‬
‫שהנשמה כאדם המשכלמאיננה כטכעהדבר׳ס השפלים!שלא ממ מ בהסדרה יק‬
‫הגיף כאשר ממימהכהמה רק מעלה למעלה אך מה שנעלם ממס ה!א שבעדה‬
‫מערכיעס ה מ מ ד כהקשר מציאימ היא עילה למעלה יום ״ס כשלמימהשכל כ מ‬
‫שהבהמה ׳!רדת ׳!ס ׳!ס למטה לארק כהיית שאין כה צירה שכלית שהיא כשת‬
‫העליהועלכןאמופיחיומיירעשחחכצי ארס שהיא הצורה העצמית המשכלת‬
‫העילה היא ח׳ ירעש היא העלה כהויה •!ם ׳!ס ישרוח הכהמה היא היידדמ למטה‬
‫לארן יום יום כי לא <כינ! רק שכס ף החיים אשר ׳קראי איתי יום המיתה א! כשישננ‬
‫העפר‬
‫קהלת ]<‪ .x‬ס‬
‫ק<א‬
‫העפיאלהארק כשדיה שאו הריח תשוב אל האלים וזיזי •דע• ? כ ל כמו םיהנ׳ת!‬
‫םל־יה העיה לדבר מושבם יייכירסס לכל א ן כשהיא העולה מי׳יד נלי־י• חי׳ הארס‬
‫זה מיזמי היודע איתי שאס ה׳ו ׳ידע‪-‬ס יה הכל היו משחרל״ס לעלות ככל •יש‬
‫בהכירם שאינה יכילה ל עלית פי‪/‬אם אל המקים הראשן מעלה מעלה •שת־׳ני נאה‬
‫והוא עילם השכלהנלי־ןיבד• תשננלש •׳‪::‬׳ האדם יה על כן נטו אל ה מ ח ש ת‬
‫‪,‬‬
‫וזא מ׳ ׳ודערוח כני הארס העילה היא למעלה כוייהיאדקדיק אמי‪ •/‬ונכי; בפסיק‬
‫הוה מ»‪:‬־‪ 0‬א ל הכמה הנכונה מכל ג ר מאימ ועל כ; נזר אימי על כל הכחיכ‬
‫אהד שיאה הפסדהאנשייהרטיסאחר המוחשיתלנח ר השחיק הגשמי ובירחיס‬
‫מה שמחה האמתית שהיא כעל״תהשכל מעלה מעלה שלבי ראה כ• אי; טיב באדם‬
‫׳!חד מאשר •שמח האדם כמעשיו הטיכיס יהנאתייבפ• הישימ הש‪:‬ל ה י ש ר ! ב א ר‬
‫הטעם!היא להיות כ׳ זהי חלקי המייחד לו !היאהשלאיתאשו ‪ o‬חגלה הריח ככל‬
‫•ים תמיד מעלה מעלה כנו ו״זא כ׳ הוא חלקי ואחיכ׳ ח• יביאני צרח במד שיהיה‬
‫אסרי! בנטית׳ אחרהמוחשוישאקלודכרשיכ׳אנילראיתהעילסהששל׳ אחר שנטה‬
‫אלהמוחשויבהחלטזתהיהנזרתכימ״ביאני ל י א ת שכה אל הבלתי •ודע שריח‬
‫האדם היא העילה כנו!לא אל השמח במעשיו ׳תהיינה שתי הגזרות אשר ככשיק‬
‫הוד אס רסית שהגזרה יזאחרזנה באויבי מ׳ יביאני לראות דבקה עם הכס ק הק ד'‬
‫ואס תהיה דבקה לגזיתכ• אין טוב מאשר ישמח האדס במעשיו יאמר שאין דכר‬
‫׳!תרטיב כארס מהיותו שחח כמעשיו והזא שמסתפק במזחשית בהכרחי מהם‬
‫שהיא חלק! הצר׳ןלו וזא ס ה ז א חלקוואמיב•מי יכיאס לבקש המותר! כדי שישארן‬
‫אל הבא׳ אחריו כ׳ מי יביאנו לראז'ולהשגיח כמה שיהיה אחריו לבניו נווה אין ראוי‬
‫ל! רק שיסתפק בהכרח׳ הצר׳ לי כ• הוא חלקי כאמויו׳שיס מכמח! בהשגחת!‬
‫הנפלאה ילא יפנה אל רהבים שהסהמיתרות ושטי כזכ כי הכלת׳ ביטח כי ית‬
‫בהחלט יזיק לו א ף שיהיה רא« אל ההשגחה ובזה ׳!כן מדרש אחר לרול כביר פריפ!‬
‫יאל ‪•9‬‬
‫א שי הוא לכאיר קשה ההבגאל אשרי הגבר אשר שס המבטא! זד יוסף ולא כנד מ « ! <‬
‫אלרהביסעליד• שאמילשרהמשקים וכרתני!הוכרתני נ ת ס ף לושת׳שניס עכיל •!סן ונוי‬
‫זקשלפיםריהטא רמשמעםמכיא כעל המאמימעשה לסתר מייסף שהרי ה!א פנה‬
‫אלרהביסהיעיללושעלכןיצאמביתהסהר על ירי שר המשקים ועיר שנראה‬
‫לכארה שא!'שעל ידי שאמרכיאסוכרתניופנ? אל רהבים נתיישב! לו פתי שניש‬
‫הסשלתיקהתחייסיהנכיןאצליהוא מכ!אר למבין שתה שאמרו שנת ספי לו שת׳‬
‫שנים היא שנענש על מה שפנה אל רהבים כמה שא״יב׳ אס ושרתנ׳ כ!'כי על כן‬
‫נתיספ׳ לי שת׳שניינכיתהפהרוהסהשת׳ שני'שנא על הייה• מקץ שנתיסימיסוכו‬
‫ועסוה אפ ‪ x‬לומר שהרגיש! ריול נפסוק ״ה גדין לומר ולאביה חל יהביס נ י מי‬
‫האיש אשר שס המבטח! שיבנה אל רהבים שהם שנ׳ דברים פיתריס זה ל!ה ולתרץ‬
‫קישיאואתכפסקאמרו שהפה!קה!הנאמר על ״סף הצדיק פעם היות! צדיק‬
‫גמור!שס הי־בטא׳ בלי פפק ועם פל וה פנה אל רהב•' כמה שאחר וכרתני!וכרתנ*‬
‫ועל ‪ p‬נענש שעמד בכיתהההר שתי שנים יתר על מה שהיה נגור עליו כ׳ אס היה‬
‫שם‬
‫קהלת‬
‫פרשה י‬
‫§ס הימבשחו כלחלט כלתי פ י ה אל רלכיס היה מישגח לשנתה ש־יזידיליא כ & !‬
‫אמר שעל כן היצרן הכתיב צומר על גירת אשרי ל נ כ ר אשר שש <‪ «ss»s‬גוית‬
‫ולא כנה אל רה ניב אחד שיצאנו מי ש שם ל מבטח! כלי שבק י אכ׳ ל< לכי פנל קצין‬
‫אלרהכיס ונענשעלי!יהיאמתישכ על נכין משכים אל הכינה הנכונה בכשקים‬
‫^‪,‬״‬
‫‪n‬‬
‫‪,‬‬
‫הללו שאי; ראוי לכניתאלרהכייושטיכוכ אח אשר ביאר עניי קנץהט ב ת ה‪-‬תניניו'‬
‫יע־נ‪.‬תי>;;ו שהם ת ח ת ל ש י ש שהההכל ואין כש מועיל מכל א כני מיצי לצדדים •צד׳ נדד־ש‬
‫ואיך הס פלסמפאתה״ערכל ואין יש לבחירה מבוא כלס וביאר מה שררה היא‬
‫בנש׳ון על כל הדכריס הנאמריס כ׳אר א י ן התלינה מהצדיק ירע לו אינל תליני כ<‬
‫הייסיריןלןלמיעלתלאדםלהכניעהח מינטה נ ט ב ע א ל המוחש ת כידי שישתדל‬
‫להשליש עצמו כמו שביארנו על הכשיקיס הקידמיס וביאר שחור על הדרש עצמו‬
‫ששב לעיין וליאית את כל העשקים שהס עשיקיס מבאת המערכה ואי; לאל‬
‫»רס ללצצל ממנה ולנה כדי לעמיד על אמתת הכנת כינת הכתביס המלל‬
‫לאי׳ להתעורר על קצתהפקית כלס הא למל ליצרן צלארין ולימד אשר מנש•'תחת‬
‫השתש כ׳ לנהאיןצחעצלמלשחשעיפקולאשסאחדמהדבייס למג•‪ ;•:‬חלילה‬
‫ומה היה צריך לומר שמה שראל לעשייךסלס לנעשיכ תתתהשתש סגירת אשר‬
‫נעשיס מחת השמש נראה שהיא הבדל משארעשקיס שחינס נעשים תחתהשמש‬
‫ווטרשהיה מששיק שיאמר אתכל העשקיסמחמ לשמש למה היצרן להאליך‬
‫זצזמיאשר געשי'תחת לשמש וקשלמנלס באמישאין אמישהעשק׳ שלכ המתפעל•©‬
‫נעשו כ׳ אס היה א‪,‬מר שראיאעלעשוק׳' שלוא שס ולא כעול היל צודק א ן כאי מרו‬
‫העש קי' ל נ ל אינו צולק כלס שלס נעשיימחמ לשמש הכי למל י ל כפל ניריאין ללש‬
‫מנחם היה מספיק שיאמל והנה דמעתהעשוק׳ ‪1‬מיל עושיךה' כח ואין ללס מנחש‬
‫הג למה אמר ומיל עישקילס הילל ובילעושקיהם כח יאק מנחם פנלאה שאי; מיכן‬
‫י‬
‫למלמומיל עישקילס כח נ! הדיכפשיקהשנ׳ ישבח א י אתלמת׳ שכבל מתי פ'כ»‬
‫הנה לא ראינו מתיישלא מת! ואחל שהיטל שהוא משבח אמ הממייפשיטא שלש‬
‫הממיישככרממוכילח״סאינסנקראיימתייללילואהפפק עצמ‪1‬כג!רה השנית‬
‫נאימרו מ; הח״ס אשד הס חיים עדנה שאחר שאמר י ן החיים פש׳טא שלש החי׳'‬
‫גרגעההוא ומה היה צריך לכאר שהה חייס עדנה סילו אין יצ י ר העדר יהיה נ‪0‬כ‬
‫מהמציאיתבהיותש מתהפכ׳' כמשא תחת טוב ירעפהחי׳ש היא הטיב ו כ מ מ ל א‬
‫הרע כאומיראה נתת׳ ל פ י ן הייסאתהח״ס ואת הטיב ואת המ!מ ואת הרע כוי‬
‫איך שבח שלמה העה אמהממיס יומר מ ; החייסבהיימס הפכיים א ו שמחם כנוי‬
‫הכפק הו'נפסיק הגיבאומיוטיכ חשניהס אמאשר עדן לא היה כ׳ איךיצי״ר שילה‬
‫טיכ לאיש אשד לא ליה כ׳ כנעדר שלא יצא אלהמציאימלאיצדקנ׳ לא ט כ‪.‬׳לא‬
‫רעואס רצה צרמו! למאמר רול דנמנו וגמר! נח לו לאד שלא נברא א פ לא ליה ראי;׳‬
‫להקיש טיניות הערר כריאמיאצהעשיקיכהיצלטוכ ל! לאדפ אשר ע ד ן לא היה‬
‫החיקשה מצר הלשין א י ך א מ ר א מ א ש ר ע ד ן ל א היה שאש השמנה היא למר שת׳‬
‫שעד״; לא היה ולא נברא הוא טיב מהשנים המי איכ לא מצדק מלת את שנראה‬
‫ששיא‬
‫קהלת* פרשה ?‪c‬‬
‫קעכ‬
‫‪ fers‬דבר מק יי על עצמית מציאית! באם ? ״ ז נאמר על עצמית מציאות‪ ),‬הילל ‪'66‬‬
‫ע ד ״ ; לא היה כייהטיכגזראשר לא ראה אתהמעשה הרע אשר נעשה תהתהשייש‬
‫וכ׳יימה היה צריךלאייר!הייבפסיילדבאייירא׳ת׳אני אתכל עמלשנריהייתהגורה‬
‫בלתי נישא פה לל ראיתי אני את כלהע־יל עס היא הידיעה כ׳ בלתי היא נראה‬
‫‪:‬‬
‫סהייו יילה המיפהלאחרת היא למה גירשה אקנלתאישכיאסכל נשרו;מעשה‬
‫יהיה קיאתאישמלעהואכלאימצאצליק בעולם ומה גס כהי! שגיל שגם יה הבל‬
‫ילעיתליח שמ־אה שנכזבה תיחלתנ! כשלח!תהפע!ל!תחלילה הייכ שמצאצ!ח;מימ‬
‫‪ If‬שהלל! הקנאה עלהשלימתעל דבר אמת וענוה צדק כאיי קנאי סיפייס תיבה‬
‫יושמה ו א י ר פלעלםיעק־קארס כתרה אפי'שלא לשמה שמתיך שלא לשייה בא‬
‫לשמה!כויואיך יצדק א!מ'שראה את כל כשרון המעשה סהיא קנאת חיש מרעה!‬
‫ןאחישגס זה הבל ‪'01‬ואחיהוכרתההפקוינבא לביאור הארכעה פסיק׳ הלל! לישכ'‬
‫על נכין!הנה לה״תהעשיקיס אשר וכר הס העסוקים מהמערכה אמר ושנתי אני‬
‫ואראה יריחה שבבר ראיתי ואמרתי למעלה על דברת בני ארס כנוי שהס היסירין‬
‫הבאים מהמערכה שבתי שנית עליו!אראה אתכל העשוקים הנ״ל כ׳ על כן הוכירס‬
‫ככר וביאר הבללאלההעשקיסיוכל שאר העשיקייאשר עליד׳ כני ארס כאומרו‬
‫אשר נעשים תחתהש״ש ונוי ׳ריהעשיקיס שנעשים עשוקים י׳פאתהמערפה והוא‬
‫סיתשך להם ה ר ע מפאתהמערפה אעפי" שאין המערנה עישקתאותם נפיעל רק‬
‫פימשך להם ממנה ועכא הנעשים תחתהשמש צלמו! שאיניפיעל׳ הס ממש העושק‬
‫ההוא רק להיותם העשיקיסתחתהשמש נעשים עשיקיס מהם!‪:‬יוצאו שהסעשיקים‬
‫פ ש ה למ! שהשמש!כל צבא השמיאינספיעליס רקנמשן מהם יכוה ה<תלהפפק‬
‫האיעס כלההעלותוהקישיותהנלזיתאציו ועל כן אחל שלחולשת האיש כעלך אצ‬
‫בח השמים זכפיליהס כמאמר המלין היתפאל חלש אשל כמיני על אלה הגבלים‬
‫הח‪1‬צביסקכר טרם היותי וכוי אמר והנה למעת העשיקיס יאיןלהס מנחם •ר'כי‬
‫כאשר יהיה העםק מפאתכנ• אדם יתנחם האדם בנקל נאו' שאין לך ארס שאין לו‬
‫סעה!‪!6‬ל״ב!אןמןשיתגבר עליווינקסממנואמנםמדהשאיסאין נחמה בלל כי‬
‫גבה!שמיסמארןובייולהיותשהערר הנחמה היא משני צדדים אס מצד חילשת‬
‫העשייקיס שהם כני אדם ואס מצר כח העסקים שהם השמיס אמר שני פעמים ואין‬
‫מנחש יען אין תק<הבעשיקימפא'עצמשיוסיפ!כח נגד מה שיחייב להס המערכה‬
‫ויא והנה למעתהעפקיםיאין להם מנחם ועל הלכר השני והיא כח הפועלים שהם‬
‫השמיכ כמאמר ומיד עישקיהס נח להיותהכין נמשך מלמעלה מפאת המעלכה‬
‫למטה ואינו כמו האדם העישק שהוא עישק בידי! אל העשיק כ׳ השמים איניפיעלי'‬
‫ביר בעש ק אןמירםנמשך השפעיהכח ליטה על פ י ט ׳ הארס יכחיתיו ועל כן אח'‬
‫ומיד ע׳ שקיהם כח ירי ומיד עישקיהס שהם השמים ניישך ומתחייב לח וכיה היתר‬
‫ה פ נ ק המאמר שאי; לעשיקיס מנחם מיה הצד באמור כ׳ מ׳ יוכל לה׳‪/‬קימס נגדם‬
‫וצהמצטמגייתכ אס צאהשישהיאיכ!ל לשדל אותם יאחר אשר ביאר שחב לע״| ו ע נ ה ?!נ׳‬
‫‪;.‬לוא!תכעני; היס לי; הקשים הבאים על האנשים הצדיקים מפאת המערכה ואין‬
‫»»יע‬
‫קהלת פרשה י‬
‫• * ע מ ל ם אפ מפני פח הפיעל!אה יפניח‬
‫כדווסהולובמיןלאנשיהלהיכליס״סייןלנ! ש ‪ " :‬׳ ־ ‪ : :‬עש ל ־ מ ששדדה‬
‫ג נ י ‪ :‬לה הצדיקים שבגיככלי ה״ה־יין!״מי נ״ס־רק ב י ל ׳ פ נ ק •‪?- •:‬־‪:,.‬ג‬
‫לשתה״מפעל‬
‫<*•״!־ שיאה נ י ־ ‪f‬‬
‫כיח‬
‫‪,‬‬
‫‪-‬‬
‫השלב כעילה הנשמות א ח י שנכנע חימיכ בעלם הזה * כ א ת ה״ק יין •ללוקלסני‬
‫הפלמיים עדין נ״כירק לנוי זאמרשמהשני ״יניס המיעס ה״ חם שניהם ב י ח ד‬
‫‪ a‬כים הנה הוא משבח את המתים מלעשייךסהנו ו!א ושבח אג• את ה‪°‬ידם סי‬
‫ולא א ח י ושכח אני א מ נ נ י אדם שחתי לדמו! שאין נוימי ו ק על לעסקים החי‬
‫וביאי הטעם ולוא יען‬
‫ה״תיס‬
‫כ ב י מת!!תמו •מיהם בשבלניתכ> ל ן כקיישיו לא‬
‫יאמין כייכמו שביארוהו י'!ל ו ע ד שבכי נצ־לו חן לייכייין!הס מתענים כתענינ‬
‫הרוחני ל מ ק ״ ל ועל כן ביאר שני לטעמים במלית קצרית באימישבנר חמו פ ל א‬
‫טעם ואינה ל ! ד ע ל פ׳!ל פשיטא רק טעם נכין והוא‬
‫לליימ שכבר נציל! מהע־שק‬
‫והצער והס ממעננייכמעניג הרוחני שכל! ימיהם כט!ב ועל ק הס נדכים ״מר מן‬
‫החיים וביאר הטעם עצמובהסוהיאלליותשלס עריק ח ״ ס ולא צצ ג! מה״פ־רץ‬
‫ועוד שעדיין אינפיודעייחל חליל אחי׳תיעס שיש ללם טיבה ימירה על לדמים‬
‫למהשהסעד״ןח״ס‬
‫ויבולים ללשמלס עוד בלוומס בחייב ח״תכבפיכלס לייסרן‬
‫כנוימה שאין כן במתים שכבו מתו וכוה הומרו השלשה ספק מ א י ד מ ‪1‬הסהד'‬
‫יםונ‬
‫והליולו' ואחר אשר ביאר שכח שלי המיפס ל‪!:‬י־העש קיפ כמחבר ! ה נ ב ז י‬
‫צ־גיהש‬
‫וה־יש נ ח מ שניה; אמר שיש ע י י בבני ארס •״ן שליש• שה א ט כ י״ש נח משניהם‬
‫והיא האיש השלם ולצדיק גמוראשרעריק לא נפל ל ״ פ ר י ן נלל ואין הבל י נ י א‬
‫עלי! ׳ כירי; לרא!מ! נהשגיימ! הנפלאה שאים צריך להם שהחומיעצמ! נכנע אל‬
‫‪-‬‬
‫השכל!!א!ט‪-‬נמשניהס את אשי עדן לא היה •ייוטוב חשנ׳הס היא אשר ע ד כמל‬
‫לא היה כמצכ הראשונים הנויכלומישעדעמה לא כאי עליו״כיריןופירש הוא עצמו‬
‫מה שרצה כאומרו שעדיין לא היה והוא אשר לא ראה אמ המעשה הרע אשר‬
‫געשה תחתהשמש כלומר שער עתה לא ראה העשק שהוא הרע אשר נעשה מחת‬
‫הש־ישו״וא אשרלאראהאתהמעשה ה ר ע אשר נעשה מחמ השמש ונזה הימר‬
‫לככקהחיוהטיכילאדנרעלהאישאשרלאננרא רק על האיש אשר לא פ נ ל‬
‫״פורק והיא כאלו אמר אמ אשר עדן לא היה כאחי מהשנים הנזיוביאר איש‬
‫כא מר! אשר לא ראה אמ המעשה ה ל א כאלו פירש!אמר כ׳ היש אשר עדן לא‬
‫היה רצה לומר שלא ואה אתלמעשלהרעהנויואומח אמ אשר עדן אפשר לומר‬
‫כפיהכשטשנורמ!שכח אני היא נמשכמ גם לפסיק הול ו ל ו א כאל! אמר יה כ‬
‫משנייה אני משבח אמאשר עדן לא היה כ•»ה ממישכמלתאתיאפשר ע ד לומר‬
‫שמלת את מורה עצמותואינה כמו אל רק הוא כאלו אמר !טיב משניהס עצמית‬
‫‪1‬ייוש *חי האיש אשר עדן לא היה כמצב השניה הנו והנם; אצל׳ ביש כ ל ב מ כ י ל מ ו ל פ כ ק‬
‫החיעלנב!! הוא שרצה ל*מר שבוה השלישי מוצא הטיב הנמצא לשל אחד מ י כ נ ס‬
‫אשר וכר ווה כ׳ כל אחד מהשנים הראש ניס יש ב! טוב!רעיהנה נחתים ש נ נ ו מ ־‪8‬‬
‫ב ט כ ה ו א ש כ נ ו הם כמנוחה ונצוצ‪1‬מל״ס!וין שלג קשים לכבול אך׳ש נ א פ ר ע‬
‫מל‬
‫קעב‬
‫קהלת נרעד‪ .‬י‬
‫מה׳היא העדר הת״ס שככר מתי שכלעיד םהס כחיים מיהיכיס פלמית להתענג‬
‫כולעילפהנאוהח״םאשרהסח״סעדייןישכהסטוכוהוא הייתס עז־״ןח״ס‬
‫ומוסיפים נשלמית ויש להם ר ע והוא הייתם מצטערים כצער ה״ם‪-‬רין יאמר‬
‫שהטיכיות המק ‪ p‬משניהם היא נמצא אל אשר עד; לא היה כייצבס יוצל‬
‫הי־סדין כלומר שאל האיש אשר לאהיהכמצכהמיוהיאמה שפיישצח ראה את‬
‫ה ־ ׳ ‪ .‬־ ל הרע יכירה״‪ •:‬שלא כאי עלי! יק!י<; מעילם ולא יאה אותיישיגה! הט!כ‬
‫משני האנשים הנו לעיל כלומר שהטוב הנמצא ככל אסד מהשני האצשיס ׳‪.‬מצא כו‬
‫כ׳ יהיה כחיים ילא יכבול צער ה״פודין!'‪1‬א יטיב משניהם את אשד עדן לא היה‬
‫והוא כאלו אייר שלטיניותהמתח״כמשנילסיחצאאלאשרעדןלאהיה ביכורי!‬
‫?‪ !:‬לא הרע משניהם ‪1‬ב!ה היתד הכפק הח על נכון כק שתהיה מלתאת ימו אל‬
‫מ י ן שתהיה כמועש שהוא כאלואמישטכייתשניהם צמצא עת אשר עדן צא היה‬
‫ב״צב'!ה!א שלא ראה רעתה״סירייכצ ימיו אחר שהיה שלם מצד עצמו ולא היצרי‬
‫אליהם יאחר אשר ביאר ט!כיותהשלס והצדיק אשר לא םכל ייסרק כל ימיו ופועל‬
‫צדק אמר שגס וה המי; הטוב יתחלק למינים הרכה כפנותס אצל הטובות‬
‫סתנוניותעם כל צדקתם וטוביותפעולתם והוא שאפשר שתהיינה הכעיליתשלמית‬
‫מצדעצאןילאתליההכונה שלמה כהס פרא״ ווה המין היא הכל ורעיתר!ח‬
‫כציאר היא הבצ צה־ית! עם ועיין רוח ומחשבה פיפלתכ׳ עקר יקר הפעייליתתצוי‬
‫נכונה כנפש וצא כמעשה החצינ׳ מצד עצמו ווה מכואר והשיישונו רול על וה‬
‫גכמהמקיחיתאמרו הרהורי עבירה קשים מעבירה ואחרו ט!כה עבירה צשמה‬
‫״חציה שלא לש״ה כאשר הרחבתי אני הכיאיר על זד כהרבה מקיייות מהחלק‬
‫הגימספר הנהגת החיים וכככיכנימשה כהיכה מקימות והוא מבואר כעצמו‬
‫שאם יכא איש א ח י ! י ד א ה עצמי חפיד ועיש? ציקה ככל עת כ י י שיחשבו שהוא‬
‫צד׳יו׳שי ויאמינו כ׳ וילינו ל׳ אי יתנו כיין יזמו; י כ כ כ ק י ו ן ואחי םיצייי ממון י כ‬
‫׳ נ י ח ע ס כל הממי; הנה לא ׳אמי שמעשה הציקה שעשה היא מעשה טיב א ח י‬
‫ם לא היתה הכונה שלמה ׳ואת היא מציה שלא לשמה!כ״צא ביה ישועי י כ ל פיעל‬
‫מלס מצי עצמו שאפשר שיהיה יע״פאתהמחשכהועל כן אמי פה שלמה המלך‬
‫עה שואה אתעמל המעשה יחד עש כשרק המעשה ותהיה מלת המעשה נושא‬
‫לשתי הגורותהקירמיתוזא ׳ראיתי אני את כל עמליאת כל כשרין המעשה שהוא‬
‫כאל! אמר ראיתי את כל עמל המעשה יאת כל כשיון המעשה שהיא הפעולות‬
‫החצ!ניות!ביה היתרהככק הי' ואחר שראה שכאשר •היה המעשה הטופ והכשר‬
‫במחשבהמקילקלתיהואבהיותמצדקנאתאישמרעהו ואיצו לשמה והוא שאינו‬
‫ע!שה צדקהדרךמשל רקמפניהקנאה מחברו כדי להראית עצמו כעיצ׳ העם‬
‫םהואיותר טיב ממני הנה המחשבה הרעה הואתפישלתטיכייתהידגשהואומיכ•‬
‫היא קנאתאיש יכו'תהיה חלתכ• משמשת כצשקאשר והוא כאצו אמר ראיתי את!‬
‫העייל וכשרון המעשהאשר היא קנאת אישמועהויגור שגםוה הבל ורעות רוח‬
‫והואכאלואמרשלפיותהחחשכהמתשכתחחוכלתישצמהעצק היה המעשה‬
‫מד‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫‪44‬‬
‫הכל‬
‫קהלת פרשה י‬
‫הבלגסלואאחרשלאל׳תללשנלשלחלב‪^-‬עלקלינירלרעיין‬
‫י יו ניל עש‬
‫ההבלהאיעצהמעשה עצמי שהיעמצכזלאהבצילכ‪ :!-:‬לי !ן״( י•״‪.....‬‬
‫היתה המחשבה בלתי שלמה כאמיר ונול ה הר ה כ נ ק היא י־ינש התר הנשק‬
‫היכהוא מבואר כעצמו והרחבתי א‪:‬׳הביא ר כ• בכבד כ‪ •:‬משי ‪ 1 : 5‬י ‪ -‬י ״ ‪, , ,‬‬
‫‪7‬‬
‫ו ז‬
‫והיא ב׳ שלי־ תה״עשה הח‪: :‬׳ היא תל״ במחשבה!הכנה ה‪:‬למה כ־!• ‪•:•:‬איני‬
‫‪,‬‬
‫והשעה הוא י• למעשה החצי‪:‬׳ י צ ר עצל״ א׳‪:‬׳ שלי־ ת דבק ב‪:‬כש •לא שליית‬
‫השכל המעשי י ק הקנין הצעשה בנפש מהכעילית הא ני‪:‬׳׳מ היא שלייתהנפש‬
‫והשבל המעש־ ועל כ; היללשלמותבמתשבלאצלהנכש כ• כאשי יהיה ה ‪ : :‬ל‬
‫םצמהישארקנין טיכ״תה ינכש אלנש רש תהיה י ‪ : :‬ל‬
‫ף י • ; א ‪,,,, .‬‬
‫;‬
‫ן‬
‫ע‬
‫בנפש פ׳ אי; נשאי כנפש וקמה שבנפש כשעתהכעילה בת! שביארתי שש באר‬
‫היטב ואמנש שלמי‪-‬ת השכל העיופ פהיא השנת האמת׳‪ ':‬הנה אעכ ש י ל ל‬
‫‪:‬‬
‫הבינה בעכק כהסיקילקלת!יעההנה השליית נשאי בנפש והיא השנת‬
‫האמתיותאף שתהיה לתכלית חניכי יעל כן היתה הקנא ד בלא ד ע ב ה שאייל‬
‫קנאתשיפר׳ה תרבה חכמה כ׳ אעפיישיהיה הלמנד מצי קנאה לשיהיה יימי חשש‬
‫מאתי לצלול יביאהו אל שלמותלחכחל כ׳ לחכמל תשאר בשכל אף שתהיה‬
‫לתכליתרעמל שאין ‪ p‬כפעולה שאיצל לתכלית טוב שלא •שאי ט ביית לבעלה‬
‫בשכלרקרועהמחשכהבלועלקאמיוזלשלעלסיעהקארהבתול אפיישלא‬
‫לשמה וידא תביאלו לעשיק לשמה יען אעפ׳ שה־ה העכק כראשק שלא לשתל‬
‫נשארה התוייבשכלכאמויוהוא ידוש אמתי ונכין ייככיאצ הכינה ה •א ת אשר‬
‫כימןאליהשעהנפשיקהזהוהיא דקדוק נכי;‪:‬אחר אשר ביאר איך טע! ט ע ת‬
‫מפורהה הפ!עציס הט כ וכשרון למעשה לתהלית־נכהד יהיא לקנאת איש מרעהו‬
‫והחליט עציו של‪.‬אהבלירעיתחח כמו שביארניה! אמר שיש בקנאה השוני־הרא‬
‫וללשתדצית אחו הטי בית החגיגיות שתי קניות !השלה ו א י ש׳כחו האלי׳צע׳‬
‫וביאו הקצה האחי והוא העצל בהחלט טימןיד ההשתדלות אה הקצה ה א ר ע‬
‫בהחלטוהע!שלכןה!אכהיציע;אוכל אתבשרוכיאם היא איצז לעצמו מי י ק צו‬
‫ט י כ פ ל ו א צאשוצויואהכהיצחוכקאתיייוואיכצאת בשוו ואחו שכיאו הקנה הנוישלוא‬
‫ה י ו ת י י ע כ י א י האמצעי כשהוא טיב מהקצה האתי שלוא קצה ההשתילת‬
‫!העמלויואטונמלאבףנחתיריהאמצעי השלה הוא ה ט ב והוא מלא כף נחת‬
‫הלמימעט משתפק אשי ג ו ו ! ה א היותי עה נחת כי אש יהיה כ ת ת מלציין איש‬
‫עם נחתאחי שאוכל אי‪/‬בשח של איש א ן ג י י ו היא שיהיה מעט י נ פ י ק עד‬
‫שיהיה עפ נחתכ׳ והיותר ט!כמהקצה האחר שהוא מלא חכניס עמי!רעות ו!ח‬
‫נאשיפתשוכיש שיה»הט!במהקצההקירסאשר!כראחד שהחליט כו שבעשה‬
‫פי'ננ‪'9‬ינ"ל כן הוא כסיל כאמור !אפשר ש׳תישב! הפסיקים הלל! כלם כא!פ; שיתדצ! כל‬
‫הספקית לניימיו״יס על אדני פי כנת יקרתדחש אמתי ינשק כענק קני; השלמות‬
‫האנ!שי שהוא תכלית המבקש מכלמלשקדסכחקירתשלמלהעל מאן התח׳צ‬
‫לומר אחר ההקדמה שקדמה בתחלמתהלתהספד אני קשלתלייר‪.‬׳ מצךכידישצ'‬
‫וסי‬
‫קעד‬
‫קהלת נרשה י‬
‫יכי' !נמתי אתלנ׳ לדרוש ‪1‬לת‪1‬ר !כויוביאר שראה את כל הל־נריס השכלים שהם‬
‫נ‪/‬חתהםמיסאותחתהשמם םשדהס מסין אחד והוא היותם י‪/‬חת המערכה‬
‫&אין רא!׳ שידרשס האדם ״כאת עצמם כ• לריק י ג ע להשיגם יען כלם הס‬
‫מתח״כיסמפאתהמערכהרקמצדהתיעלת המגיע לשלמות הנפש חהס והוא‬
‫הקני; הנשאר כנפשהפיעלהכעולותהשלמית ואמר המלן הגדול והקדוש הוה‬
‫שאחר שההניל הדברים ההויס והנפסדיס שהם מפאתהחערכה כמו סקדס שכ‬
‫לראיתענין האנשים אצלהדכריסהצפסדיס הנוישהס תחחהחערכה ולכו ראה‬
‫פהס מתחלקים לארבעה חלקים דקים או כתית שינות והתחיל לכאר החלק‬
‫הראשון והיא הכח מבני ארס שהם מתפתייחיצרס הרע והס הרשעייכנכשיתס‬
‫והמטים עקלקליתס והוא הכתסקראס שלמה עה פה עשוקים מעצמם יען הס‬
‫גוש קיס מהיצר הרעשעישק אותם ולהיות שהוצהר הוא האדם עצמו ואין דכר‬
‫אחר מחין וילת׳ המפתה א!ת! על כן אמר ששב וראה כענק כנין המעשים הצעםים‬
‫תחת השמש וראה את העשיקיס מהחומר והכח המרגיש אשר נקרא אצל רול יצר‬
‫הרע והס הרשעים שהס עשוקים מהיצהרחא ואראה א ת כל העשוקים ולרמוו‬
‫שאינו מדבר כעשוק׳ס מאחרים מחוץ דק כעשוקיס מעצמם אמר אשר צעשיס‬
‫תחתהשמש •ריהעסוקיס שהם נעשים עשוקים כלת• עושק מחוץ כלל והס הרשעים‬
‫אחר החרטה ואמר והנה דמעת העשוקים ירי תכף ומיד אחר םהס עשיקיס הס‬
‫•!תחיטיס ובכיס על העושק שעישיס הס לעצמם !יא והנה דמעת העםיקיס ע ד‬
‫שאו״יל הרשעים מלאים חרט!ת!א»ר! רבים מכאבים לושעואמר הצכיא!הרשע׳'‬
‫כיס נגרם כו'כימידםעישההרסעאתהרעה!א מתחרט שמכיר כרעתי והוא‬
‫מה שביאר הנביא עה כאומר! א!׳ לרשע ר ע כ׳ גמול ידיו •עשה לו שהכינה אצל׳‬
‫שהאוי והע!נש לרשעהוא הרעכעצמי שהוא מעניש ומכאיב לו ואמר שגמ!ל ידיו‬
‫ממש הואאשר יעשה ל! לעינם רעת! ונמצא שהוא עישה הרע ועצמות הרע ה!א‬
‫ענש! וה!א דקדוק נבין וההפך אמר בצדיק שהוא אוכל פרי מעלליו סהטוב‬
‫שע!שהה<אשכחשמתענגבוו'!א אמר! צדיק כ׳ טופי פ ו י מעלליהם יאכל! יריב׳‬
‫פרי פעלתם ממש יאכל! !יתענג! מהם וככן אמר פה שלמה והיה דמעתהעש!קיס‬
‫שחלתהנה מ!רה על קיצרהומן וכאהדכרכתאספמשפנ* כהרבה מקומותוכמ!‬
‫פכירשוה״פרשיס כפרשת ויהי מקן!הנה מן היאור !כויואמר שראה דמעת‬
‫העשיקיס אשר נעשו עשיקיסמעצמס כלתי ע!שק מחק ואמר שאין להם חנחם‬
‫משני צדדים הא ״ נ ד הייתם עשיקיס ימצטעריס כצערס והכימצד הייתם הס‬
‫עצמם העושקים בי מה שמפככ האדם לעצמו אין לו נחמה עציו ויא והנה דמעת‬
‫העשיקיסואיןלהסמנחס ר״ל מצד המכא!כ שמרגישים כעצמם והצער הגד!ל‬
‫בבחינת הי!תסעשיקיס אין להם מנחם!מהצד השני והיא שמיד עושקיהס כא‬
‫הכח!לא מיד אחר מחין הנה גם מ!ה הצד אי; להם מנחסכ׳ אס היה כא חצר‬
‫אחד מחק היה להס נחמה בצד מה אךכהיותהכח נמשך מיד עישקיהס אשר‬
‫ב נ ר פירש שהם עצמס נעשו עש!קיס מעצמם!צא מחק הנה מוה הצד אין להם‬
‫" י‬
‫כ‬
‫*‬
‫‪44‬‬
‫מנחם‬
‫קד״ית~‪3‬רסד‪.‬י׳‬
‫*‬
‫מנחם!!א‪»1‬ידעישקילסכח!‪6‬״ ללה־‪:‬תם ירי!מיד עישקילש שלל‬
‫עצי׳סכי‪-‬י׳ שלונח כאההח ייגלה; אי; ללס מכהה והא רד־ ק דק ׳ ‪ : :‬ק י ל ו‬
‫ויתרציבצ הי‪ .‬הכד ת היא ש ג ת ה י כילה •־ל־ א ‪ :‬ר י ‪ .‬י ־ ־ ה ‪ :‬־ ‪ ,‬ז ת ‪..‬‬
‫״‪^,‬‬
‫ר ע שבכל כידי‪/‬כני אדה ללילאיה חיטיתיליניאביש כ•*־• י כיאר ע ־ ני‪.‬׳ ני‪ .‬מ‬
‫אחרית שהה ט י ב י ת י ש ל א ח ל ״ ת ל ט ב מהאחר !זח שבחיי‪ :‬א ת ה ״ ־ ‪ ; .‬ככבד‬
‫‪,‬‬
‫״ ת י י ר הנה הכת הנז'ה!א הכת המגינה אבל אני‬
‫שכח את כת אתית הה‬
‫האידס שבבר מאי ׳לה כ ת לאנשיה שאמיתייעצ־־ש ב ע ־ ש נ ח ״ ; ח״־‪:,‬‬
‫‪v‬‬
‫פאייד! רול על פסיק אלם כ׳ ׳מ־תבאהליהש המל׳•־‪.‬׳ ־‪:.‬־•; ע'‪.‬ד‪:‬י• י י ד ד א‬
‫עדשאייר׳ הקדמי׳ ששאלו לחכמי הנגב מה יעשה דדה ! י ת ד !השיב! ן־ית‬
‫כלומ'שימיתעצמ‪1‬מכאתהתימרקידששתבאללשל״י־‪,‬ללט־‪ ;-‬ת עיה‪:‬־‪ .‬ל ד‬
‫אייר שהסהמתיייצאמתייממש בהחלט רק שיאמר עליה שכבר יית ק־השיל ‪tr‬‬
‫כ י מלת ב ב ר ת ר ה על ד ב ר שיהיהקאה היא בהחלט ״ח־יר שכבי ל א י י שליה‬
‫בהתלטוהואדקד!קנכיןכאמתבפיללש״ן!אמר שלם ט כ• מ; הח״ש שעד״ק‬
‫לא המיתי עצלים אה! החב!; כאומר! אשר הה ח״כ עדנה כל מ מה ניא‪.‬שלש ת״ס‬
‫בהחלט שאינם ממיתיכ עצמם מכאתהחומרכללרק נתניה לח י י חלק נא ה;‬
‫פיצדק בהם שהסתיים עדנה כלומר שעד״ן לא המית עציישכת ילה שילה תת‬
‫הגיהפקיתלאחרויאשלבפיהזלעלנכיןיאחלאשלכיאלהמיןהאמבצ׳ אדשידס‬
‫גתהרשעייבלתלטוביאר ביכתת אחרי‪-‬תששנ׳לש כאת־ ט כיס ולאתד משבח‬
‫מלאחר אחר שיש ע!ר כתאחרימשובחת משני אלה !הם כ ת מ י אדם שצא נבראו‬
‫ע ד ״ ; ! ל א )דעתי ״הכיס למאמילו״צ שאמר! נח ל! לאדה שלא כברא‪:‬עבש! שנברא‬
‫יפשפש סיבי כלש הכהימ! שיותר טיכ ליללעצמותלצדל לאנישית שלא נבראת‬
‫כעהיו כי הבריאה צלקחת אצלש ‪ if‬כמ! שפייהלאכע זל על ויכרא אלים את‬
‫התנינים שהיא העשיהולתקיןישעל יש ו ב ל י ת הנפש האנישיתהישראלית עצש‬
‫רוחניצכדצעימרמכעצמהקידס התחברה אל ה ג ן לל! הנה יצדק כה שיש ‪ 3‬ל‬
‫מציאותקדםכואהאלהעה״וכיעצקאמרוצח צו שלא צכדא שאס לא היה ל!‬
‫מציאתאסצא נברא אין יתק למר צח ל! !עם שפירש הראבעייצ כפירוש הכתב‬
‫הוה שהוא עצ דרך למיוניתכמו שיאמחחכמ׳ פקיצ הדעתכ׳ כצ לכר היא יש א‪1‬‬
‫איןןיצאנידהצונוהוגסמהשיאמרהחכסשכצדכרצא‬
‫ימלט אס שיהיה י ש‬
‫א! איןלצהצומלשכצלבלאשל נשיסא!ת! צנושא הרחש צא ימנע מחליקה א!‬
‫שיהיה יש א! שיהיה מדומה שלא היה וצא נכרא רק שנניח א!ת! כדמי!; אך מד‬
‫שאחר! ר!צ נח ל! צאדס שלא צכרא שהיא גורה מחייכת לא יצדק!ל בשים צד רק‬
‫שישלולאדםמציאותעימד כעצמו בפיעל י ן ד ס התחכרו אצ החימר ! ל א אשר‬
‫נאמרעציוועצ דמותהכהא דמיתכמראה ארס עליו מלמעלה כויואמרו שנח צו‬
‫מצל עצמו שלא נכלא לה״צ! שלא היה מתחכל אצ הח מל אעפ• שאתר שיצא שלם‬
‫מ;העה"ושכי!תלשלסממה שהיהק!לסכמ!שכיאלתי כאלהיטכ כספל תפלל‬
‫למשה מאחראיחלקגיככיאורמושורהיארונש מ ־ אליל שמן בכצ ה א ק א ן‬
‫מפאת‬
‫קהעית‬
‫פרשה י‬
‫קעה‬
‫מפאמהסכקהרכ והאחריות הגדול שמקיל עלי! כבוא! להתחבר עס החיייר ‪p‬‬
‫•תפחה מהכח המדגיש הנה חזה הצד נח לו שלא נכרא'יסתפק כתעניג המישג‬
‫לו קדש כ‪1‬או אער׳ שהוא פת תמהמישג אחר׳ לבת• ש ‪ 5‬מןהעהיז באיור ועל כן‬
‫ס‬
‫אמר שלמה העה שטיב משניהם אעפ'< שהם שלמים יגיע אל אשר עדן לא היה‬
‫כאימי התעניגהידא׳ המושג לו נהייתי שם קידם ביאו יק דם שנברא ׳תהיה ציית‬
‫טכמשניהסכאלואמרוטוכמלשניהסשמחסראימהלמידממלממשניהס‬
‫ב׳ בן‬
‫מצאנהבהרבה מקימות‪1‬הוא באל! אמר וטיב הוא את אשר עדן לא היה והוא‬
‫שלא נהרא מלשנ• חלההצו שהם עד״ן בפפק ואימי שעדיין לא ראה את המעשה‬
‫הרעאשרנעשהתחתהשמש מכאמהתמר!ה‪1‬אביא ר הדבר בטעמו שהטעם‬
‫שנח לו למי שלא ננרא הוא מפני שלא נכנס נספק יען שלא ואה את המעשה‬
‫הרעכ!' והוא מעשה הינהר שהוא חפאתהחומר שלא נכנס כספק להיות גס היא‬
‫מהעשיקיס שהם הכמהראשינהוכוה הימרו הי‪-‬יספקית אשר כפס ק הוה והס הוי‬
‫זהחיוהט' ונמצאו כיה דיבמימהאיהיאהכמהרעה כהחלט והיא כמ העשיקים‬
‫אשרנוכרוהכמהדיה׳אהכמהיומרטוכהוהיא אשר עדן לא היה כנויוהשנים‬
‫האמצעיים שהם עד״; כח״סח״מס ומאלה השציס האמצעים היומר משובחת‬
‫מהם היא הכמשככר המית עצמפ ק דם מומס !האחרמ הוא אשר לא המימ!‬
‫עצמם רקהםעד״;ח״סעדנ‪:‬כו'והסנומניסחלק אל החמר וחלק אל השכל‬
‫כאמור ואחר אשר הזכיר הדיכמת הנזיכשמי הקציומ מהטיכ והרע ושני‬
‫האמצעיים אמר שראה ע‪1‬ד זולת אלה כמימ כ מ ת ומינים ממחלפים כקציןין‬
‫ואמצע׳ שלם הכתהראשין והוא קצה אתר כחריצזת ובקשמ הממק הס העמלים‬
‫מאדלבקשמהטיבימהחציניומחגרמאיתהחומר!משמדליסגבבכשרון!הנשר‬
‫המעשים שיהיו ט!כיס מצד עצמס ואמר שאלה אינם שלחים יען אין מנחמם‬
‫בהמת בר העמל נכקשמהמ!מר!מעס כשרון המעשה רק מצד קנאה כדי לעשות‬
‫לו שס בחב הממון יומר מרחריס שאס לא היה וה כן מה לו לעמל בבקשת‬
‫המומת' •ומר מההכרח׳ הצריך לו וזא <ראימי אני אמכל עמל ואמכל כוייריר׳אימי‬
‫המתברותהעמלהרכ הנקרא כל עמל המעשה עש כשרון המעשה ׳נוימי םוה‬
‫אינומתח׳׳כרק מצדקנאתאיש מרעהו כחוםהזכחמייוא כ׳ היא קנאמ איש‬
‫מרעהו ומלמראימ׳ מישכתעצמה לעמל וכשרק החעשיאחרתעמה לגורמכ׳ היא‬
‫קנאמאישמרעה!כאמרועלכ;גזר שבשרון המעשה בזה מ ע ר ב עס כל עמלז‬
‫המעשה׳מרעל הצדיק להשגמהשצמומהאהבל ורעימריח אחר שאא שיתחבר‬
‫שניהס רק מפאת מחשכה רעה בקנאתאיש מרעה! כאמיר ושה הומרו הגספקו'‬
‫האחרות שביה הפסיק והס הששק ה<!היא!היב'!אתר שכיאר הקנה הראשון‬
‫בבקשמהחח!ןכעחליותךחהרא״ומהצריךלהשנמהשל*ת כאמור אמר שיש‬
‫עיר קצה אחר רעימרוהואקצהההתרשלומ אשי נקרא ה ע מ ד • כ ס ל ב ה ח ל נ ז‬
‫יען לא הבי; שאפשר להשלים עצמו בחלק הצריך חהס להשגתהשלחיתמא הכסיל‬
‫ח!כק את ידיו ואוכל אמכשרו ירישיושכ ובטל בהחלט מהשגת הממון ווה א י נ מ ^‬
‫נמס‬
‫קהלת פרשה י‬
‫גצנש ב ג י ר הממיתעצמ! חלילה כי הממית עצמו הגה בשח וח־יירי היא קיים‬
‫ועמדוכצמ׳ מטרידו מהשגתהשציייתאשר על ק בא השבח ••גליי אך יה היא‬
‫אינל א מ בשד! בהחלט יזה יטרידהו בהחלט מהשגת השלל'ת יישאר בכיל‬
‫לע׳לש ו"!א הבשיל חיכק אמ •דיו ואיכל א מ בשר! וביאר הא־׳צעי כק במי‬
‫אלה הקציותכאומ'טיכ מלא כ ף נחתיריטיכ היא כ ף נחתילא כי•! הקצה היאש״ן‬
‫שרוצה לערב ולקב ק העמל הרב עש כשרק המעשה שזה אי‪ 0‬טיב •ע; נצטדכה כיה‬
‫מחשכה רעה אחר שמבקש העמל הרבואק לו מניחה אשר על כן היה הטב‬
‫בהחלט כמה שה!א טזכמלא כף נחמ כ• כזה •זשג השלמימ על נכק והא טיב‬
‫ממצא חפטס עמל ו ר ע מ ר ז ח שהיא הקצה הלאשק הנזיוהיא באלי אמישאעפ• שזה‬
‫הקצההאחרקש!כרצ!הזארעמאדוהראשק הוא טיב בערכי אחר שישבו כשרק‬
‫המעשיורב״ הממון המזשג בעמל אבשר להדבימכו בטיש !כשרק המעשה הנה‬
‫עבי טוב ממנו זה האמצעי שהוא בנחמ אעכ׳ שיהיה מרבו• מלא חכדש עמל אחר‬
‫שהיא עם מחשכה כיהלתשהוא ר ע ת חח כמו רעיק רוח שהיא מחשבה מקלקלת‬
‫ונככרתכמו שניארני כאומרו גס זה הכל ורעיק ריח וייא ממלא חפר ם עמל י ד ע ת‬
‫רוחוכויובזה נמישכיכלהכשוקיסהאלהעלנכקמשכימיס אל הכינה המש נמ‬
‫לשלמה המלך עה בעקר יקר הדרוש אשר בקש למור ולדרוש בענק שליית האדם‬
‫אצלהטוכימהחציניימאשר הסמחמהשמש ש־זואתחממשכטיהשמ׳סיבשיליה'‬
‫שדיירי יא הנההכשיקיסהללו הס קש׳ הישוב כבשטן!הקישיית הניכלית בלס אס מצד‬
‫ו‪-‬סנתיאג׳ הענק ואס מנד <ש‪:‬כ הלשון מבוארים בעצ״םזאין צריך להאריך כיכרזנס לבד וה‬
‫ו א ה נבארם ראשונה פפשטס כפי דרך המכרשיס עם שהם"יל כסימכס על המבק‬
‫לא פירשו הדכריס כלס לעמוד על נכין אממת הכנת כיינת שלמה העה בהם‬
‫ואנחנינכארםכארהיטכעלפ׳ דרכם קרוב מאד לדעמ רכימינו '!צ כמדרש‬
‫ואחר כך נבארם בדרך אחרמנשכויןנהס שלמה המלך עה לדרוש יקר הערך‬
‫בענק כנקהשצשנפשומהנמצאומבאי״ימדוהסהנכשהצומחמוהנפש המרגשת‬
‫והנפש המשכצמהימרה כאדם מפצ שאר הנמצאים כעצי נפש שהפ שצשה מדדנו'‬
‫כמו שנמכאר בטכעיזמ שהם הצ!מח והחי המרגיש והמדבר והנה ?פ׳ ד ד ן‬
‫המפרשים ׳מישכי הכתוב׳'כפשטן נמשכים למה פפ׳רשנז ככפ־ק־ם הקרמים‬
‫והואכ׳צהיומשקדסשישעצצבמכציתהעצצה יכלמ׳ חימר הטיכימ החציניית‬
‫כצצעד שחיכקאמיריו פמו שפירשצוהז וכיאר שהאמצעי ה!א מצא כף נחת‬
‫וביאר שהוא ט!כמאד מהקצה האחר שהוא מצא חפניס עמל נעתק עמה צבאר‬
‫ענין הקצה הוה האחוון שהואהעמל ה ר ג אצל אש־פת הממונית הנמצא בקצת‬
‫כנ׳ ארס כקצה האחוון וצא וצה צכאו תפיקמ החמירת והעמצ ה ו ב אשו‬
‫לאנשים שיש להם אחיס או כניס או תכריס או שיתפיס שלא תהיה תש קת'‬
‫כהכצגה כמו שהיאהעמצלעצמוצכדו כ׳ כמה שמצייר שכל התעלתהןא צ! לבדו‬
‫הואעמל׳ותר וצחצא שאפייהוא אינו נהנה ממה שהוא עמל ונמצא כצ ע״ לו‬
‫לבטצה שאם היה צו שיתראו אח או כןשיהנימעמלו אחר שהוא איני נהנה כ נ ו‬
‫׳אחר‬
‫קי־־ולת‬
‫פרשהיא‬
‫»אמרשאיצ׳ לבטלה אמנם כשלא ימצא לושיס קחכ שיהנה מ»נו והוא‬
‫לעצמו הנה יה! נאממ כני׳ ר ע יייי‬
‫קעו‬
‫אינו נהנה‬
‫וא שכמי י נ ׳ י י י י ה הנל מחמ השמש ס '‬
‫והנה זה הכס ק הראש ן הוא הקדמה לנל מה שרצה לשב ולמר בדרוש שקים‬
‫כאמיי יעל כ; אייר כבמי י א ן א ? ל<מ!ו שאינו יחדש דבר י ק הוא מיסכמ‬
‫הסמבלימעלהעיולכדכריסשהכחחמהשמשאשרמיעליולמעלה שהוא הכל‬
‫א ף שהוא בכשרון המעשה והיא קנאמאיש מרעהו אשר וכר שנס ה!א הכל כוי‬
‫ואמר ששכ להכמכל וראה הבל י!‪.‬חלט בהחלט בלמי עירוב טיכיימ וכשרון כלל‬
‫מחמהשמש ולא עיד אלא שמלכד הי<מ הבל הנה הוא עני; ו ע מאדוביאו העני!‬
‫יה אואר‬
‫הרעכהיגההכלהנויכאומיוישאחיואיןשניגסכ; ואחא׳; לוירישיש ארש כין‬
‫איש׳ המין האניש׳ נענין העמל אצל הדנריס החציצ״ס שהוא נקצה האחרון והיא‬
‫שיהיה יח ד׳ עד שאין לו שנילאשיתףוצאאשהגסנן ואח אין לו נאיפן שהיא‬
‫יחידי נהחלט מכל הצדדיס שאפשר שמצוייר ק רנה והמחנרומאם מצד ש!מפומ‬
‫וחברה ״לאכ!מ»מ א י מצד קירבה שהוא המחבחמטבע׳ ועל כן אמר ואין שצי‬
‫עלההמחבחמהמלאכימ״וחמרוכן ואח אין ליעל ההמחבחמ הטבע״ ולהיומ‬
‫שהאיש היחידי נמה שאין לו חברה כלל ודכר אין לי עס ארס היה ראוי שיסמסק‬
‫כהכרחי לכד ויהיה שמח כחלקי אתר שענ! אי( ק[ לכל עמל! שהוא עמל כ ל מ ה‬
‫שאפשרשיצי״ר פפ״בולמוולהיומשאישנוההעתלבשערהמופלגהוה אכשר‬
‫סכ״נתו להשיג כמימנכסף אצלוממפארמהטיכזמהחציציומהנויכדישימח אחכ‬
‫וישמח כמושג כהם!לעשימט כה לנפשו נהס יאס מהיה ואמכינמ! הנה יש לאומר‬
‫שיאמר שיש תקיה לאחרימו על כןאמר שזה לא יצדק כוה כלל כ• הנה לא תשכע‬
‫עיני מהעישר לאין מכלימיכל מה שמשיג מצייר שאינו מספיק לו עד״( והיא ר ע פ‬
‫כהתחלה!‪/‬א גסעימלא משבעעישרוכויואתר שלמה העה ע' האיש ההוא שאינו‬
‫מיג<שתסרוניבמא‪:‬מיימשיקמ!ואמהכהמימ שעישה נוה שמיס רעימ האחמ‬
‫כשאין לוכניםאואחיפא‪.‬חכרכד<שיהגהאימםמעמלושאןיאש לאהיה צ מ ה‬
‫ה!א אפ היה מהנה כהפ לקי‪,‬כיואורעי! ומיודעי! היה חצי נתמה אמנס אין ש!ס‬
‫אחר נהנה מעמל! לא הוא ולח אחריס ‪ f ii‬ולמי אני עמל והשני הוא שלא ד׳ שאינו‬
‫נהנה הוא לעצמו ולנפשו אלא שמחסר יפשוכהפסידו ומנו כעמלההכל הה!א‬
‫)״אביה מכל ט!כ ‪1‬וא ומחסר אמנפשו״טוכה אשר על כ; גור עלהדכר הראשי)‬
‫*גסזההואהבליעןכלעמלוהואלויקשאיןמישיהנהממנו לא הוא זלאאתרים‬
‫ועלהדברהשניאמרשמתסר נפשומט!כהשהואעניןרע ‪!',‬א גם זה הכל וענק‬
‫רעהית וביה יהיה כלהכמכמרוקרק על נכ!ן ואתר אשר כיאר קצה הרע‬
‫כ ע נ‬
‫' ‪ 1‬טונים הכי‬
‫העמל המופלג אשר עליו אמרממלא ‪ 0!»0‬עמל וכויוכ׳אר חין הוא כמבלימ‬
‫החעיהגנימגעמק לבאר שגס הט!כ שהוא האמצעי כי; וה הקצה וכין החוכק ידיו‬
‫שנמבארלעיל‪1‬הואאשרעלי<אחרט‪1‬כמלאפן>נחמיהיה יומר חוק הט‪,‬כ כהם‬
‫כשיהיו שנים בחכרה ולא יפסר מהם)יהיו מחיר כשוכה ‪1‬נחמ ווא טיכיס השנים‬
‫מןהאיכילאיתכןלוחרשאמרשטיכיסהשנ׳סק האחר הנו ב כשק הקורס כי‬
‫לא‬
‫קהית פרשה יא‬
‫לא יציק ל׳ משלישי כ הוא ׳ ! ת ו נו‪:‬ב יק היעבהיית שאינ‪ :‬י ל י ד י ‪:‬‬
‫‪:‬דלל י י ‪ -‬ד‬
‫הטיב בל ששן נהייתם הפכ״ס מ; לקצה אל הקצה אך ה א באל א י ר ש־׳•‪ :.‬׳‪:.‬ין‬
‫טב‬
‫קנ״‪ ,‬הש‪-‬ב בנפש השלס ניבים הס ה שטס מן ה א ח י ״ נ ; •ל‪-‬ה ל ל ‪ :‬שני‬
‫ב ע ״ י ס!היא כאל! אמר שינס פהאייש ‪ !5‬שלד מעמל׳ במי ש ק ־ ‪ :‬א •ירו ט ג יילא‬
‫כ ן ‪ :‬ח ת י כ י ' הנה בשיה׳! פניהם •היה לדש ששי ט ב ׳!תר י ש כ ר החיזד ‪3--1J1‬‬
‫לכד! ׳‪!,‬א אשי יש להם ששי טיכ כ׳;־• לש י י ש שי שיימ ו כיה ל־בי דק שדי שית־שכ‬
‫על נכק !היא כאל! א מ ו שמלכד השכר הטיב אשר לאחד כיצ״ל הנד יתחדש ב״כ‬
‫א ח ו לשני‪ :‬והיא לטיבהנמשךמהתחבריתשנילסילתהטיכ אשר לכל אתר מלס‬
‫נ נ ע מיל לבדו כ• לא ניכל להכחיש שהיא טיב אחר יי ת ג נעלה •יבחר המתחלש מהחכרה‬
‫!!לתהטיכ החתח״כ מכל אחד לכדו וי! א אשר יש להם שכר טיב כעי־ לש •ר שמלבד‬
‫שיש לכל אחד שכר טיב כעמל! הנה לשניהם יחד מתחדש טיב אחר בעילם‬
‫כהתחברותשנקרא עמלם!לא עמל כל אחד מהם!היא רקד ק אמתי ינשק ישכים‬
‫למה שכתבתי אני ככפר ת י ו ת י ו ש ה ב פ ש ק י ׳ ו א אלים א ת כ ל אשר עשה‬
‫!הנה‬
‫צויב מאד שהיא טיבמתחדש ככלליחש על הטיב הנאמר ככל אחד ״הס שנאמו‬
‫בכלאחדייראאליסכ׳הואטיכ ואחר שראה היא •תיכלליתש ראה טיב אחר‬
‫אס ׳‪£‬׳‪!.‬‬
‫מתחדש כבלש •חד שהיא ט כ מאד ניסן על הט!כ הנאמר בביט• ת וביאר •ת־‪;.‬‬
‫הט ב המתחדש מחכיתהםניס!ילתהט!כ הנמשך לכל א'!אחד שלטיכ הנמשך‬
‫מהחכרה הוא כשנ־חלקיייפניששיניסהאהא כענקהחשיון!הנפילה אס נפילה‬
‫מהבחא! בטעיתאוברועעצה הנה האייקיס אתחבירי!כאשר יהי! שדם לא‬
‫•צ!״ר נפילה כהס והרי הס בלתי אפלים שאחר שחכיר! ק״ש!מק כ איתי הרי היא‬
‫כא‪!1‬לאנפלבלל!בןהאחוכ<האחדמקיסאת חביר! וד לול!!ה ליד !‪:‬מצאו •‬
‫שניהפק״מ׳יתמיד ונמצא שנתחדש כחברתס טיכ ׳!תר ממה שליה לכל אחד‬
‫בפני עצמ! פ א ן אס היו שנים בל אחד בפני עצמו אינ! ט!ב שלס כשיכ אחד מהם‬
‫כומןלנפילה לבל אחד במ! שהיא נהתחכריתש »ה מבואר נעצ־״!יא כ׳ אש יפלו‬
‫האחד יקים אתחכירו ועל ב! תחנה החכרה קלק ל ׳אפרק הנפילה אשר בבא‬
‫האחד לכדי!!א ואל! האחד שיפיל ואין שני להקימו והיא ח ‪:‬דין גדול בענק מקרה‬
‫הנפילה ולחלק השני מהטיב המתחדש מהחברה והוא במציאית!מלית הטיפ‬
‫המושג»!לת‪1‬מןהנפילה!היא שיתרכהויתחוקהט!בהמושנבחביה !יא גש אס‬
‫‪w‬‬
‫•שככו שנים!חס להם ׳)־'באשי יה•! שנ• אצשיש בחברה בעחל מ ל או להשיג ד ב י‬
‫מה שלם הנה כל אחד יעירר את חבירו ויתחחס חביר! כחברי האחר והתעיידת!‬
‫כנודע אמנם כשיהיה אחד הפועל א ן שיל׳ה שלם מ א י אינו דומה כפיג״לתי אל‬
‫לפיעל אתה כ ח ב י ת א ח י ב• כאשר •פעלי איחל שניש תשיל פ ג ל ל ׳‪:‬תר חזקש‬
‫מחהשהיתה כשהאחר פיעל איתה לבד! !‪ 61‬ולאחד איך יחש •ויםאחד שאק פש‬
‫התעיירותמאיזאיךיתחמסמעצמולהחייקפיגילת! כאחרותמצאשגס !ה היא‬
‫טיכמתחדשחחכרתשציהסוילתהטיכהאיוחרלכל אחד ונמצא! שני הכשיקיש‬
‫האלה פיימה שנאמר נ פ ש ק הקייס שיש שכר ט‪:‬כ מתחדש בעמלם •חד יהא‬
‫י ׳‪,‬׳שש‬
‫קהלת פרשה יא‬
‫קזז‬
‫‪:•-si'5‬‬
‫‪,‬מתישב על יכין באמתת י ש י ; !אפשר שגזרתאשי יש להם שכי ישיג כעלילס אשר כי'‬
‫בפסיק טובים השנים איננה טעם כמו שכתבנו רק היא ה ב י ל עצמית׳ שהיא כא״ו‬
‫» מ שטיבי הס השנים כשיהי! בחברה ניןהתחבויתטגע• וכי; מלאכות״ י ל א‬
‫כשתהיה חכרתש לטובה עדשארזצ קכ!ן לנדיקיכ טיב להם וט!כ לעלם יוה אשד‬
‫יש להם ש נ י טוב בעמלם וה א כאל‪ :‬אחר שטובים הס השנים אשר היה להם‬
‫ששי ט!כ בעמלם יה א כאשר יהיה עאלס לטוכה מ; האחד •עןהעישיס הפעילה‬
‫קט‪ .‬כה ׳ ע ו ר י ‪1‬ה ל!ה‪1‬יתח!קי!העס!ה!ה!אמה שביאר כאומר! כי אש יכל! החי‬
‫יקים את חבירו מזי כאשר יהיה תכליתי טוב ואס יטעה האחד מכירו ׳חויר תת!‬
‫א ל ה ד ד ן ה ט ז כ א ך א ס •היהאיזיויטה מדרך השכל אין ח׳ שינחה איתי וכן‬
‫כעצתיתהבעילה די יה ״תר ק!קה כאשר תהיה הפשלה טיכה אמנם אס תהיה‬
‫מ ב י ת ם ליעה מו איןהחביה טיבה א י י כ ה אוזל כווי לרשעים ט ב להס י ט ב‬
‫לעולם זא׳ן הטיניתהמימתמ״בותכחבית הרעים שאס יכול האיישייח חבייו‬
‫במפלתו ואס ישנכ! שניהם חים לדרכו פנו שהרשע׳ כל אחדמהס היא מין י פ נ י‬
‫•עצמומתחלהיכיה מוה נהתחלפ!'הנקיד‪1‬ת אשר יטו מ נ ק ד ת הא״צע׳ שהוא‬
‫גרב כמה שהוא טוב שהכליכככיהו והיא מכיארההמשל וקל!אחר אשר נ י א ר‬
‫‪.‬הטובהמתחרש מהחכרה וולתהשכרהפוט׳ לכל אחד ב י ! שביארנו אמר שיש‬
‫א‬
‫ן‬
‫י‬
‫_ ‪,‬‬
‫ר‬
‫יי‬
‫ע ד טיכאתר גס הוא שכר ״תחרש מהחכרה והוא שכשיהיו שנים והיו לאחדים‬
‫לכל דבר שליית כאמור הנה כשיביא האי מחק נגדם הנה השנים ׳תקיממו כנגד!‬
‫ויוכלו ל! אך אס יהיה אחד לבדו ויתקפי האחד האחר לא י‪1‬כל ל! כי התיקף היא‬
‫התתגברצעילס!צרי'כחגד!ליגד‪1‬אך כשיהיו שנים ויהיה האחד מהס נתקף‬
‫מאחר מחק השנים יעמדו נצרו!׳!בלו לו ׳‪:‬שאש יהיו נ'א! ארבעה שאו ל א יחשב‬
‫האחד התוקף למאומה »א ואם •חקה האחד השנים •עמדו מד‪ 1‬יי'כאשר יתקפו‬
‫האחד מתק והוא כאל! אמר שאס יתקיף מ׳ שה!אאחדלא שנתחבר עכ השני‬
‫הנה השנים שנתחברו יעמד! נגרו כלומר שלא אכל להם יען הס שנים נגד! ואוחי‬
‫והחוט המשילם לת במהרה ינתק •ר!אס יהיו םלשהההכריפהמתחכייס כטבע‬
‫כאב !ב; ואחראוכמיאכהשיהיוגיסיתפיפוחבויסכששלת י!כל האחר מ ד ם‬
‫•שיהיו חוקים ככל דכר •ותר מ; השנים וזא יהח‪:‬ט הי!ש!לש והיא כאלי אייר‬
‫וכאשר יהיה ח ט משולש משלשה חבריכ לא כמהויינתק!יהיו חיקיס כראי מוצק‬
‫לכל דבר שבקדושה ובקשת השלמת!אחר אשר כיאר הדרת יקרת חכרת‬
‫‪.‬השלמים סהקכקבהסטוכלהם וטיב לעוליש כמ! שהוכחנו שה!א הפך חברת‬
‫ה‬
‫נ נ י ש ש ש כ י ר צ ה ה ט ב ל ה ש י ט ב לעילס נעתק לבאר מעלת תשלח השלס ט י נ ׳לצי‬
‫החנם אף שיהיה דל ומסק ורך בשנים עלהכסיל אף שיהיה עשיר מלך ווקן חא‬
‫טיב •צר משכן יחנס ממלך וקן וכסיל יוייותיטיכ החכס אף שיהיו צ! שתים רע!ת‬
‫והס היית! ילד ופיית׳ אסכן שהם דכריאנגדיס להשגת השלחית ככיעל על! מעלת‬
‫ינתנ״ה תגבר'!תר!•היה ט!כ מאד מצד היות! חכם מהכסיצ ש־היו לי שתי‬
‫החעליתההפכייתלשת׳ החסיוניתהנויכ׳ כנגד המהבן יהיה זה חצן עשיר מאד‬
‫מה‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫‪45‬‬
‫וכנגד‬
‫ר‬
‫ט‬
‫קהלת פרשה יא‬
‫*ננגירכיתשציהחכסיהיהוהויןןיכיאר לנדגכ למל •היד •״־‪ *.‬טיל לי״שק‬
‫שישלזרבר א ח ד ל נ ד ט כ י ה ו א החלמה מול כיש צ! ש‪ •:‬דברים ט י ט ‪ :‬שלפ‬
‫הוקנליהעישי׳‪.‬הטעםהואמביאי כעצל!! !?;א שהסשצתהשד כ׳‬
‫‪ rr‬בכד‬
‫סש שלש ש י ח י ׳ ‪ :‬ששש היקנל יהי‪-‬ש־ לש ש ר בנגד! ״ ש י ״די ל־־ ל כ ש נ י ׳‬
‫‪,‬‬
‫שיליל מעייתצאייכצצתקיןניאשהיל •צד אף שליל י ם נ ן ל י ל י כ ש ר ש׳־‪,‬״‬
‫ע ש ה ד ׳ ן א ן א ת י םליקקהיאקשהההשיהוהתיןן ׳‪.‬גש אס ל י ל יש‪ •:‬ל‬
‫ליל‬
‫ננניגיליהאפשלשיתקןהנלותימצייליתז)ל״ת! נצרך לאחרים אלצה ג ‪ 7‬״ ן‬
‫עשיר שעשיר •עצה עייתיה׳חו זקן ו ‪ r‬ישכב! צישצאידעליזהר ע ל אחל ששכר‬
‫היקיןבטעיתוישלויכילת נקי ש עצל! הצבעלה חא אשל לא •לע צל—ל ע ד‬
‫נ צ י י ר י• צל היותי !־־; וגם י צ ל היותו מלך עשיל !כעציכיצתלא״כצצהילד‬
‫ע ד מחה שוא;• צלזלר !נחצא! ששצ הטובות אשר צ! שהס ט־‪-‬ית כשלש לס‬
‫צרעח׳!צריך צהדיע כוה שטרח טוב יצד מלכן !חשס‬
‫יי׳יד‬
‫'יקי ה ח ‪ :‬א ד ר‬
‫על ילד י ש ק •חשש שהיא מלך שנחחהו ללילך מצל• ח כחלי״•• ו ך י״חתהילן‬
‫הזקן!כשיל כ• על כ; נאחר שהיא נדכ זה " ז ה כ׳ צא י ת ק י ק ב א נ ש י ס ש ל פ‬
‫ממדינה אחת ומלי‪/‬מלןהנאמרתמיך יכסיל היא משמשת לשדלפ ׳היא נכח‬
‫הראשי; שליא כאל! אמר ט!כמלן ילימשנןיחנם ממלןויןן ו כ ש ל ! ב א ל חלת‬
‫מלךכזק;יכסיליעןה!אהמילךמתחלתמולדת! כי צא •קרל פיליל י ל ך יק;‬
‫וכסיל רק בשלואממשפאתמלכיס כי כאשי יהיה נבחר אי; שפק שלא ׳ ב ס מ‬
‫בכסיצ אך כשיקרה שיהיהמלך מצד ליות! כן מלכים שקדח! לו שנאלצו כירושד‬
‫או אפשרשיקרלכ;עלכ;לזכירלמלכותכזק;יכסיצלליתליכשכע;קדככזיין‬
‫כאחד יע; הוק; !כסיל לא יובל ליזהר חלטיתמשכט יצדק •יכל דבר רע ב א י ר‬
‫יכ׳ארע!דשניטעמיםאתר׳סבטיכייתהמלךה׳צדולמשקמהיין‪! ,‬כסיצ והי<א‬
‫׳•בנית‬
‫כ׳ היצר המסכן יען כאצמצן מבית האכיר׳ישצא היה ימלעהמליכרק שנא‬
‫צמציךמצדחכמתיעסהיזת! מסכןהנהאישכוהצא יתגאה לליל שפצ כ ע י מ‬
‫<ע;כאצמציךמכיתהאסיריס!ע!רשניתב׳גסכמצשת!אחר שככר מלך יכיל‬
‫דש כעצמ! כ׳ החשש מכיר שכצ העישר המיתר״ איננו דכק עמו ויא כ׳ נש‬
‫כמלכיתינ!צד רש!תהיהמלתמלדכפרשייולוולשידגעשהילשיןלמה היא וה!א‬
‫כאל! אחר שגש אחר מלכות! מקטין עצא!י‪:‬עשה רש מצדח־מתיוכשןיחשיכ א ת‬
‫כל העולס!יש שיט כצדק כדרך השלמים ילהי!תשתי גיחתהכתיכ הזל שצי טעמים‬
‫נכניס צטיכי!ת למלך החשש!מסשןאעפ׳שיהיהיצדעצ כ; הוכיר שתי לגירות‬
‫כמלתכיכתאלתסצרמ׳זשהם שני טעמים לטוכיותהמצך המסכן וחשש אאר‬
‫כעקדיקרהתאלתמלכ!־!שבאצמצוךממקיסשנצ שאינו מורע המלוכה והשצ׳‬
‫״ ‪,‬‬
‫ת‬
‫א‬
‫ת‬
‫מצד זאן היות! מילךשה!אמקט•; עצמ! כאמיר ואחר אשר כיאר טינייתהמלן‬
‫השלם החנס על הבשיל אמר שראה והפתכל כעש שהם תחת המלכים!תחת‬
‫ממשלתם בהנהגתם עשוה המלך לשצי שלוא למסכן אשד יעמול תחתי! שלהזיז‬
‫שסיים כ! שהוא נושא הגורה כאומרו ממלףקן ושאיל'ווא ראיתי את כל החיים‬
‫החהלנ׳ש‬
‫קעח‬
‫קהלת פרשה יא‬
‫?מהלכים תחת השמשעס הילד השני אשר יעמוד תחתיו ומה שקיאיםני אימ‬
‫כערך ילד אחר רק שקראו •לד כמקים שם העצם כמי שהו ניר! לעיל‪.‬קרא! שני על‬
‫‪5‬ם שהוא השני אל המלךהזקן וככילםקש תחתיו כ א ח ד ואוי! ראיתי את כל‬
‫החיים ליל שראהאת כל האנשים השלמייהנקראיס כאמתח״ס אשרכם מהלכים‬
‫ו‪/‬חתהשמשכלו‪-‬זרשהם עדיין ח״ס כהווה והם מהלכים עם הילל השני שה א‬
‫המלך החכם אשר י ע מ ד תחתי׳ של הזקן וכסיל לכליק מיניה בכה ק •שיכ ילד חף‬
‫שהפסיק ככסיק כי מכית הסורים שה א עדכר כילד הראשי; כאמיר ו י ב נ ר‬
‫לומר כדי שתתישכ גזרתהילד השני שיהיה נאמר כ צ ל ף •לל למשק כמש־יעה‬
‫ונםלישבמלת תחתיי שהוא דייחק כאמת שיחזיר הכס׳ חל המלך ה־ק; אחר‬
‫שהפסיק בפסיק אחל שהוא כלי על הילדהמהכ; כאמיל!כלי לישכ כל וה אכשל‬
‫לימד שהילד השני הנאמר פהה!א הילד אשר יולד אל הילד הראשון המסב; אהל‬
‫שמלך ומת ומלך ילד שני ל! תחתיו והיא כאלו אמר שכאשר יצא למלך מבית‬
‫החסדים ו ע ו ל שטמן מלכותי היא רשי״שכן כאשר היה מתחלת מלכתי פשיטא‬
‫שבלהעש ישמח! כו אחר שהיא מקטין עצמוומחשיכאתכלהעסאךא־יר שיאה‬
‫א ת כל החיים המהלכים תחתהשמשכהנהגתסעסהילדהשניאשרימליךתח ת‬
‫הילד הראשי; היישק כ• בו ז לא יצדק ב! שיצאמביתהפיריסלמליך א ת י םליא‬
‫כן ה־ילך שקדש ל! !כ; לא יהיה כמלכות׳ רש אתר שהוא לא היה עני ״עילם והיא‬
‫מורעהמליכהוואראית׳ אתכלהח״סהמהלניסמחתהשמש עם הילד השני‬
‫אשר יעמוד תחתי! יריראימ׳ את כל האנשים החיים היוהלכיפ כהיוה שהם כינת‬
‫תחתהש״שעסהילדהשנ״היאקהילדהראשיןהמשכ; אשר זכרנ! והיא כמ‬
‫אשר יעמיד מחתי! של הילד המסה; הנויואי; גורה כ כ ש ליה רק הוא הצעה איל‬
‫השש ה‪:‬־׳‪-‬־‪.‬ך כ• הפס הוההיא שראה והמכינן כמהלכיד עש הילד הב הנוי‬
‫ואמר שראה לא לבד־ כהולם שהם המתהלכים תחתהשמש כליי׳ שזנר אלא אף‬
‫לכלהעסדרךכלצוזאאין קן לכל העם כי זלמההווים ה!א לבל אשר הייה‬
‫לפניהם אשר קדמו אל ההו״כ גס האחרונים אשר יבוא‪ :‬אחר ההדים לא יש־!ח!‬
‫בובהחלט!יאלכל אשרהיהלפניהסנסהאחחניילא ישמח! כייר איןקן תכלית‬
‫לכלהעםההולכיםבחשןהלמשניסאחרה»ח«תהיאש»דס והאחרנים ו ל ת‬
‫ההיייס אשר בראימכאת המלך החכם ישי פט בצדק לא ישמח! בוכמושהיהיאוי‬
‫לשמיח בחכמת! אשר על כ; גזר אומר שגש זה הבל ורעיון ריח ׳רישגס זה עם‬
‫םאיצו הבל בעצמות פעילמס הנה כמה שאינם שמחים כמלך שלס כ!החבס אינ!‬
‫נאצהס זה אלא מצדהיית מחשבתםנפשייתשהולכיס אתרי ההבל והוא רע״ן‬
‫לוח!מחשבה נפסדתכליהפק ׳!א כי גס זה הכל ורעיון רוח יתהיה חלת כ׳‬
‫דבקהלמיתואית׳ אשר כפהויהקידס שהוא כאל! אמישיאה את נל החיים‬
‫נהיייס ובמה שק־ש!במה שיבוא אשר לא ישמח! כילד השני וראה כ׳ גס זה הבל‬
‫ורעי! רות כאמויונוה ׳תישנו הפסיקים האלה כמשמעם כפי הפשט על נב!ן כ‬
‫ואפשר שית• שני כל הפסיקים האלה על הנינה השניה נא! שוכרמ כשלמות‬
‫מה‬
‫כ‬
‫‪2‬‬
‫‪45‬‬
‫הנפש‬
‫קהית ‪3‬דעי!יא‬
‫לנכשל־יששלתילהה־לא־ש־־צדלתתבי״תלנהש ה־־יגשת • ל * עב לנשש‬
‫ל ‪ :‬״ ת ת ת ‪ :‬י י‪-‬א־ה כאשיימגבי! שתילןעלל־ישכלתע־• שת־־רת״ י‪.‬י‬
‫י ‪f‬‬
‫ע ״ ל ; ע ־ ש‪/‬אבד תק ״ ל צנצחיהיא י• ל ד י ו כ* הי! ‪ c‬ה־־ ש לש לא נ ־ ׳ ל י ?‬
‫•נתק כלבד נבדר ולנה נ כ י ה ש נ ל לזאת י א ר אשר י — י ל• ‪ -‬י‪-‬‬
‫השצי״תתלייה כה מ ע ת התמר של הצידה ולש לי׳היה אשיי!שי לעיל כ י ש‬
‫ייאיתיה יעניה עד שהוזל אדס כי יאיתבאהל יכ< כי״ שיכדנ• נ ע י ק ע י ו ל )י‪.*.‬‬
‫ב ש י ט ת ענין בנק הנבש הי׳שכלת יהשתתכתל עה כתי לנכש מ הג! שין‬
‫המוגשתיהנימחתכאמווחשרעצקאמרישבתיינ• אראה הכל תתת הש*יש‬
‫׳יישבתי ליאיתהבצ תחת השמש אשי כ נ ר ראיתי א י ל ק ד ‪ :‬לכ; עתה ה‪:‬ת•‬
‫ליאיתההכצ ההיא עצמ! לעיק כ׳ שנית ל א י ה ; להב־ ל‪:‬כש ל״שש־ת‬
‫בתגכירתהח־יר השלל ש ‪ v‬הנכשיתה־יתיית שהש המרגשת יהצ ־׳תת כ‪-‬י׳ ר‬
‫!'•תישאלד‪:‬אי; שצי׳רישנ־יצאאחדיל אהנפ‪:‬ה־־ש;נת א ה א ת ל י לשכל‬
‫האניש׳ ש ל א אחד ואי; שני ל! כארס כמ! שיש לנל נתיתהגן׳ כ׳ ה נח תהעבעיו'‬
‫הה רכיתככח המושך זכח המחזיק •כח המעכל ונח הר!חה!ק הכחותהנכשיוין‬
‫הסרכיתבבח המרמה מ מ ח ש ב ! ה י מ י והשמיר זני אך השישל היא א י ד ל ב ת‬
‫לאין שני ל! גס קואחאיןצוב• לכחיתהנפשיותיש להס כניה כמי של!א השת‬
‫המשיתףםלתשייהס כניו וקיש ללכ חח כ• כלהכח הנכש״ הס אחיה !ה לוה‬
‫כמ! המדמה והמחשב וכן ככחיתהטבעיו אחים הס ולח ׳תכרד! אך אל השכל‬
‫אי; ל! כחנמשךממנ! כקילאשוהלו כאח!‪6‬׳; לוגה כן שני שלא •היה כלא יען‬
‫לא יהיה נמשך ממנו ככן ולא אחיו אך יהיה כמדרגה ללישה ממנו כמ! שני ל• על‬
‫כ! הקדיס שגש וה אינו נמצא כו יע; אין לו ככל כתתהגיף ש ה הח שיתיחס עמו‬
‫עד שיקרא שני ל! ועל כ; הוכיר שאקל! שני ולח אח ולא ב; יען הס לויכנ׳ מיני‬
‫לתתבר ת״יחלה׳ לוי׳•! שאי; לשכלכהרככתלאדכ שיש יחה!?ישבי! שיהיה‬
‫במדרגה מלחדרגויהאלהוזא יש אתד!‪6‬׳; שני גה כן ואת אי; לו והיא נאק'על‬
‫השכלהאנישי שהוימהאת הנבש המשכלת שהיא שלישית כשדם כמו כ ׳ כ י פ‬
‫שליא ה־יידילהלא־ה ל־ידנדמל״רגיש כ‪ :‬ד ע •יא ״ר שיק־ ל נאדה לא לשת‬
‫שכלי הנזישלא ינ‪1‬ל אלהמושכליתשלכךניצו רק יהיה נמשך אחר המוחשית בזה‬
‫יתחיכל! שאי; ק־ןלכלעמלוחאואי;קןלכלעייל כייאנ‪ ,‬גדר׳ השכל נייש רק‬
‫הוא באל! איי שים א'בארס שהוא השכל שא ק ש‪.‬י ל! לא נ ו יאאויק־ה ל כ ‪ -‬״ ם‬
‫•שאי; קן לכל עמל! !הי׳א כאשר יהיה נכתהמהחחר!יטה חל המחש ת לכך י ה‬
‫שיקרה אס יטל אללמישכלו'שיתענג בלשגתהאמת ככל מ• שכל ׳נמצא שהיה לו‬
‫ק ן ננלעיול שיתעמל השבל כהשגתהמישכל! אמנם כנט ת׳ אתי ה״ תש ת אי;‬
‫ק; לטח כו כ• העמל מתפשט לבבתואמר שגס ב״ה שהוא עמל א׳נ שכעעינ׳ •י'‬
‫וילתהעדר תכלית העמל מצד עצמו הנה גס עיני לא השבע עישר ימישג אצלו‬
‫מהשאי;כןאצלהמ!שכל!תשעיןהששל תשבע כששר הפגת האמת שה! עישר‬
‫לשכל אמנס העושר המוחש צא תשבע עין החוש כו לעולם ו!א ג‪ 0‬עינו לא י‪/‬שנע‬
‫עשר‬
‫קהלת פרשה יא‬
‫קעט‬
‫עישי ואמר שלמה נש‪ 0‬האיש הטיעה מדרךהשנל נזה שיש ל! לחן ולומר לעצמו‬
‫למיאניעמלומחקראתנפש׳־יטיכה שהם שתים‪ ,‬רעית כאמת האישהזא עייל‬
‫» ע ד הח מר שריח ו ק ר ע כל ה״‪ 0‬יה שנית שהוא מהכר לנכש! הט;כ שהיה רא!•‬
‫שתשיג ג השג־ י‪ .‬י׳ בנלית הא ולמי אני עמל מייסר את נכש׳ מטוכה ‪1‬אמר שגם‬
‫וה הבל כערך אל הדכר הראשון נמה שהוא עמל כער החומר שהוא כלה ונככד‬
‫‪-.1‬נמשה ח הבל יעל עדן ההכשר המגיע לנכש כהעדר שלמותה אמר שה‪1‬א‬
‫ענין רעכח־׳תש־חשיה משל‪ -‬תה!תכליתה כיצירתה ואחר אשר ניאר רוע‬
‫ו י כ ש ר הנבש המשכצתבהערו השגת תכליתה אמר שטיכיס הס השניכ ה כ מ ת‬
‫הכותרים שהם ההיג&ה יהצ־ייחה שהס י־כאת השתי י פ ש מ ה נ ש י ר ת יען הס‬
‫פועלים פעילות שלח! בכי התכליתהמכיון כהס מהתחליתהיצירה ׳!תר מהאחד‬
‫כה א השכל אחר שנכקר!נטה גס הוא אל המוחשיתחא ט כיס השניי מן האחד‬
‫׳רנחצא כאיש כ!ה הניטה אל החיחשתישהיפש המרגשת והצ!מהת והפעילות‬
‫הנמםכיתמהןהסטיכיס מן האחד אשר !כרנ! שהיא מפאת הנפש המשכלת‬
‫מ י מ ו ה ט ע ס ל מ נ א מ ר ו י ש צ ה ס ש כ ר ט ב ב ע מ ל ס !!הכיהשכר ככל דכר היא‬
‫התכלית ה־־ק ה מהעמלכדנר ההיא!אחר שתכליתם המק!יה מהם •וצא אל‬
‫כפיעלנשלמותההרגשהוהצמיחההנה שכרם אתםית!עלת‪0‬לפניה'!נמצא שיש‬
‫להס שכר טיב בעמלם שהכ עמלי להעמיד הח׳ כהרגש תי! בחיפייפלכ ובצמיחתו‬
‫כמרחק׳) כנ!דע!אחר אשר ביאר יתרון השתי נפשות א! הפעול!תהנמשכ!תמהן‬
‫מהנפש המשכלתא! פעיליתיה כא יירו כ׳ אס יכלו האחד יקים אתחבר! •ייהנה‬
‫כ ע ל מ ה ש מ ׳ נפשת המוגשת והנימחת אם יפל! מכחיתיהס האחד •קיס א ת‬
‫»זכיר‪ 1‬ויתחזק! שניהס לקיים את הח׳ גשיורחמויקי! ובקיום בריאות! על נכון אכל‬
‫א ל ! לאחד המי!חד מזי שהיא השכל כשיפיל אח שאי; עמו שני להקימ׳ כ׳ בן ואת‬
‫אי‪-‬ןלוכיומירכיבאשויפולהשבלשנפילת! היאה״ת!נטהאצהמוחשיתא! א!»‬
‫ל<שנההילגמי״עןא־ןלושנ<!קר!כלואומתיחסעמ<כמ<שביאריו כרי שיכאו‬
‫לוע‪1‬רגיצי)יעןכלםהסבננרולא!יביסהיו"עלשאו'ולושהעוי לא ושה בנגד!‬
‫סה!א נאמר גס על זווג הת‪-‬יי־ה‪ :‬ללה שני נפשותעס הצורה שהיא הנפשהשליש׳‬
‫המשכלת כאתר כי כאשר יפ!צחיןלישנ< להקימו כ• בלס •היו כנגדו אך שתי‬
‫הנפשותתתחוקנה זה בןהכאמוישאס ׳חלשאיוהמהבחות האחר יחוקהו!והו‬
‫המכיוןכא!מ'שאס יפלו האחד יקים אתחבירו פ!'שיצדק על פ׳ פתי הנפשות‬
‫האחרות ייךכללשהאחד תעזור ותחזיק לאחרת כשתחלש ויצדק נס בפרט•‬
‫כחיתיהב כאמור אמנם בנפש המשכלת שהוא השכל אשר אמרנו שהוא האחר‬
‫ואי; שני לו אילו בשיפיל יען אין פני להקימו כאמיר וזא ואיל! האחד םיפוצ ואין‬
‫שני צהקימ! ואחר שניאר הנזק המגיעצו מצד התנגדות השתי נפשית הפחיתות‬
‫!שאין כח נו צעמ!ד כי יפו} ממדרגת! ויטה אצ המיתשיתאמי שווצתזמן הנפילה‬
‫הנה במחלתהעניןציין צהתקוחס וצעמור תמיר על מצפה להתגבר על הח!מי‬
‫ולהכניע׳ אליו •ע; יש להם נח להתקייים נגר השכל להיותם שנים וני ישככו יחד‬
‫בעגק‬
‫קהלת פדשה יא‬
‫‪3‬עני; לשגתלייזח שית ‪ cm‬להם יהיו חזקים בהשגתם •צאיזד כלשג ‪ ? r‬י י שכלו‬
‫איך יחם !על כן ״ליה ני‪.‬ח מהם כ׳ לא ׳!כל להם בשלאלשמדציימתלל להכניעם‬
‫אלי! יביאד הענק ע ד כאדהישבכאימרו יאסימקפ׳ לאיזה •אכשל שיפרש לפי‬
‫ל י נ נ ״ א ת כ ש נ י כניס אם שנאמר שגידתאס י מקשי ש־אלהששצששיא לנרשם‬
‫פשש האחר!הוא כאל! אמר כאם יתקיף האסז• שלזא ה א ל לאחד מלבדם‬
‫האחרים!‪,‬ל‪:‬א כאל! אמרשכשירצל ללמקימשנגדס אחל •שמל כבר&ל הי״חשו'‬
‫הנה יק ‪..-‬י שנילס כנגדו ילא ׳•נל לתקיף שיש אחד מלסזאי יתחשל נש ל א‬
‫עי״לסכאשר יכל! ל! !ישכיח! שלשתם להמשך לתשליתאחל והיא אחי לממשית‬
‫<או'‪,‬אין מקיה למחיית! נאשר יתמכר עיי? ס שיהיה חישמשילש אשרלא ב‪-‬יהו‪-‬ל‬
‫•נמקויזא‪:‬אשימקשיהאיהשניפיעמדינגדו ׳ריאםימקפזלאחד המייחל לאתרי‬
‫מהשנים הניפצמהםהנה יתחבר עמ)חכיר! ויעמד! השים •חדיגגלו ׳לי! שלשמא‬
‫לאתרים ואו החיט המשולש לא נמלריינמק!׳שאר האיש כאנש מקימ״השלי״ת‬
‫ע ל אשדעל כ; יא!׳ לאיש ממת ליענינ! להכניע החמר להשמיד עלי! נש השמיר‬
‫אתהשכל יאפשר שתהיה ג ז י ת אם ׳תקפי האחד שכ אל אחל ״השלש י ש‬
‫׳תקפי אל הששליהאחר מהשנים הנוילהכייחי שיהיה גם היא שטה אחי הייחשי*‬
‫כמיל! הנה חכייו ׳ש״עה! ויעמד! שניהם יתד כנגר! !יא לשנים יעמדו • כ מ ת‬
‫למקל! עד שיתאחד עמהס גס ל!א ואו לחיט המשלש לא כ‪-‬הדל ינמק ויפשד*‬
‫לגמל׳ באכסמקיה כאמיר יאחר אשר ביאר עני; רעה חלה שנמצאת כאדם‬
‫והיא הרעה שנתיעשעליההמלק כאןמילאוידל ילא מוכשה נהתעצס מפיקת‬
‫משכיללתנלי!תבלא היעיל כויוהואכיסיתי אחרהמיחשיתזתאייתהחאיר כיאל‬
‫א פ ן ההנהגה הראייה לארס כדי שלא יפיל השכל חלילה יעל א״ביו השחית‬
‫הגשמיומימציר והואחייטכילדמככןוחשסממלךיקןיכש׳ליקדא היצר לטיב‬
‫ילד מפנן וחכם עדשרושיהו רבותינו ווניסמהמפושייוליצוהלעקוא מלן זקן‬
‫וכסיל ״ע! היצר הרעהיאהמולן והמושל תתלה כחרס ממחלמיצירמ •היא •!מל‬
‫וקן מהיצר הט כ יען הוא מלך מחלה כאמיר שהיצר ה ט ב אייז מ‪:‬צך באדיס אצא‬
‫א ח י י ג שנה שככר מלך היצר הרעוקראו כסיל יען צטה •כעכע׳ אל המוחשית‬
‫שהןכל!מונפסד!תוהסהבל!רעי!ןר<ח ועל כן ג!ר אומר שטיה •לל משכן ומשש‬
‫ממלן וקן ונשי ל ואמר שו? טיב מוה •ע; גס היצר הרע ה א ט‪:‬ב לאיש להעמיד‬
‫הג!ף יהחמי כ׳ היצרי ל!ח דולל כל מה שיכללילו דמי הנפשיתלמ ש־ס המוגש'‬
‫והצימחמ להעמדתהחיועדשאסלאהיהלויצהרלאלסלאה׳ה כעל בחייל‬
‫ורציןואפשחתאלהרעוצאלילראח לשכר כמי שליא עמל שיש צ! אפשרית‬
‫לנטיתאצהמיתשואינוצטליעלכןאמרטיכיצרמהשןזתישם ממצך וחי יכשיל‬
‫וביאר הטעס ׳היא אשר לא ׳רעלהוהר עיד •ר •ע; היצר הרעחחד סיישל כאדם‬
‫יגשנהוה!רגצצנטימכהסאל המיחשתיהנה כשר ה־קין כמירגשיןןלא ידע‬
‫להולר עיר חנטית אחריהם ייצר עצא! כ׳ ‪ r‬א מוכן לטכעלנט מאצ התא מיעל‬
‫כן יצטרך אצ השנצ והיצר הט ב שישיב אחור ימיני»א ‪/‬אשר צא <ר ‪ i‬צלילי ע י י‬
‫וכיאר‬
‫ק‪£‬‬
‫קד‪,‬לת פרעות ‪NV‬‬
‫ו נ י א ו שני טעמים ל נ י י ד הייתי ניהרמהטיתאל התאיית יזנשמיית !הס ייכ־**‬
‫יוכח התח!ני מ נ ע ס נ י י נ נ י ל מ פ א ת הכת המוג׳ש י י א כי מנית הסיוים יצא‬
‫ל מ ל ו ן י ו הטעשלא •‪1‬כצלה!הועידה!אצהי!'‪0‬מביתהפ!רי'יהו'מעתצאת!מרח'‬
‫א מ ו שהיה ח ש ו ש• משם יצח למלין ולמפיל כאדם ע״דאימר! לפתח חטאת ר י נ ן‬
‫וכי כ•אפייכמעיאמ! שם ׳ועהישס ירכן הכחהתאוצ׳ שהואהיצוהועאשר םס‬
‫בתיתהנפשהמרגשתיהצומחתככחהמושןיהמחזיקיהמעכצ ייולתיןמשס יצא‬
‫למל ך היצלו להט תלשפט הילד אל הכח הייוציש כאמת ׳היא הטעם הואשין‬
‫אשר לא •דעלהזהר כ׳ מעולם מעתמלכית׳ ע י היקץ לא המ־גצ להזהר ׳הטעם‬
‫השניה ח כ• גש בחלניתויראפינומןמלםתואחרם‪-‬נא לאיר העילס ניצר דם‬
‫זכצישאיןצודעהוהשכציחאיעצ׳עציכדעתואס לא היה השכל מנהיגי אי; לי‬
‫מכאתעצמי כינה!השכצצכח׳רכיטיכייא כינםכמלנית׳ טלדרשיעצ ק צ א י ד ע‬
‫לה‪ :‬ל ד פ• היא יש יעצי בדעת יגם מפאת ההרגל לא הרגצ כ ט כ יען מאחלת‬
‫בייית! • צ א למלין יהייגצ כ ר ע ע ל כ ן לא י ד ע ל ה ‪ 1‬ה ו ‪ .‬ע י ד כאמור ואחר אשר נ י א ר‬
‫ט ב ״ ת ל י צ ר ה ט ב יריעהיצרהרענעתקצכאראיןעייןוהסתכלנאיפ;הנהגת‬
‫האנשים כאלה השצ״צריסאאראיתיאתנלהחייםהמתהלכיתחתהשמש עם‬
‫היצר השני אשר יעמוד תחתי' יו ואיתי א ת כל החיים תחת השמש שהם‬
‫המדכריסםהסח״סמשכיליסתחת השמשאן> שיש ח״ס אחרים שהם חיים‬
‫(נעצם וראשונה והס המלאכים והשכלים הנכדליס יען הס משכילים כפועל‬
‫?להבדיל חתה״רנריסחהח״ס הנצחיים אמישאלה אשר‪.‬ידהר בהם פה הס‬
‫הח‪-‬ס אשר הס תח תהש‪-‬ש שהם המי; האניש׳ שאפשר שיה״ גס הם נצחיים י ש‬
‫•היי שלמים •אוזרשהשתשליע״ן ב א פ ן הנהגתם עס הילד השני שהוא היצר‬
‫הטיב א ‪ 1‬ה ש כ ל ש ה ! א א ח ד ו נ י ך א ילד שני ב ע ר ן אל הראשי; הקודם נ ט כ ע א ש ר‬
‫חיייעל׳׳ כימניתהאפיריסיצאלמליןשאוהיהגם הוא נער והיה ילד ראשון‬
‫!אחרשהוקק הראשון נמצא היצר השני שהוא היצר הטוכ ‪1‬על כן אחר שראה א ת‬
‫נ ל הסייס המהלכים תחתהשאש עם הילד כשני םהיא היצר ה ט ב שנוצר שני‬
‫אסר •ג שנה שסלרהראשי! באמוריאסר שעיין כענינס ד ד ן כלל ואופן הנהגת‬
‫הא׳שיהחייס עש יה הילד ה ‪ :‬חיי שלבי י א ה * ! ‪ F P‬לכל העם אשר היה לפניה'‬
‫‪C‬‬
‫ירי אין ק; לבל העם אשר היה לפני אלה המהלכייכעת תחתהשמשםהסההמיס‬
‫•עתה הנה אין קן צנצ הקודמים שרנו מקפוריגס האחרונייאשר יבא! אחריהם‬
‫•לא ישמחו נוה היצר השני המסכן ׳חנם נ י וה חיצי י ע ה ו א שהמין העם כלס‬
‫׳משכים אחר היצר הראשין שהורגל! בומתחלתברייתם!נחשנים אחריו וצא יטו‬
‫יאק אצ היצר השני המסכן!היא אשר עציו אמר שצמה עיה עצמו ו ח נ ״ ת המסכן‬
‫‪.‬בודה!דבריו אינם נשמעים!כייב׳אינס מחשיבים אות! למאומה ובלס נמשכים‬
‫אחרהילדהראשיןילאיםחחיבחכרתהילד השני המ״שיר אותם אל השלמת‬
‫מתכלית האחרון להיותם כצת׳ מורגצייכו שאס הין מורגלים כו היו רואים ששם‬
‫ש א התענוג האחת׳ והשמחה‪ .‬השלמה א ן להעיר ‪,‬־?כנמס !גס להייתס‬
‫י‬
‫י‬
‫מורגלים‬
‫־ קהלת פרשי‪ ,‬יב‬
‫מ־יגליס להתנהג א ח י הילד ה י א ש ן על ק אינש ש״חיס פ י ל י ‪ Kin‬כ ־ י ״ י‬
‫*‪f‬‬
‫איןק־ןלכלהעס אשר ה״? לפניהם גס האחיילש לי* •ש״ח ני !לליל ־‪- .‬ין‬
‫'שנ׳הםא!מרולאישמת!ב!יתמשי‬
‫ל מ מ ש י כ ת ׳ שמאשר כ ה י כ ה י ־ ק ״ ־ של ‪f‬‬
‫כ כ מ יהיא כאלו אחר אק קז לעס אשי ה״ לפ‪ •:‬א״ה הה •ש גש האחי דש ילש‬
‫יחר עס אשר היו לפדהס צא יש״ח כי!על ל* גיר א שש‪ :‬יד ששל רי‪ -‬ז אח כי‬
‫לא י ר ע ולא יבינו לטיב י מ ה שד יי יש ש נשי• יד ד״־‪.‬ל ל ש ‪ :‬ד ל ‪:‬‬
‫עהלהוחמוללודיעלכנ אדם שללי יחכ‪ 7‬אחי ליצלרחי״יצל ‪•5‬‬
‫‪:‬ל '‪:-‬ל־־ה‬
‫‪,,,,.«, ,‬‬
‫‪,‬‬
‫גי' נכי י‪".‬׳‪ .‬לא ידעי ולא יניס כחשכה׳מללכ״אכשי שקיי׳ היל־ לש‪:‬׳ ״ ‪ :‬׳ ‪ :‬׳ ‪ ; • • :‬י ק‬
‫הוכירונאחרינה אחר היאשיןאן עלב׳ שקיא׳ אצךזיןישסיל א ד י שיאה ‪ . -‬־ ן‬
‫נ ל ה ח ״ כ המהלכים כישנעאחר הילד השני שהיא אשי היאק‬
‫(‬
‫־ ס כ א הילד‬
‫הראשיןאשריכרשליואחסקוחכס וכיוא‪-‬׳רש׳ד היל־ דשני ׳ע‪ -‬ד לאמו של‬
‫ה י ל ד ה ־ ־ ‪; :‬אשר היא נישא כל הדרי‪ :‬שלשיר ראש נל נ א ‪ -‬י ט ב יצל י ס כ ן‬
‫וחכסוכיי׳אמרשעס היותם מהלכיסעסדילדלשיישד אליצדרהנדלכ‪ :‬ראל‬
‫כלהרמשיניש״לאחרוציסאשריכא׳ אחרי לדיי־כא ן שכאח‪-‬מי־ששיש‪-‬ח ‪0‬‬
‫כעש היימס סנוש אחר המאיות איצש שמחיס ני כ׳ מיד ילאיש חים ח ״ש ללש‬
‫ו נ י ס משאוניס ועצם; אחרי מלאתתא״תש "ואלא ישמח כ׳ יכי ‪ :‬י ־ השעם‬
‫לאה לא ישמח‪ :‬ניצר הרע נהייתם ניחרים נרצ״ שלש ‪• o‬ה א יען הדק ר יישמת‬
‫שמכירים מיד רוענחירתס ו!א נ ׳ גס וה הנל ויעיק ריח ירילא׳שמיןו במל שלש‬
‫יעצייס נוחרים בחמהלניס עמי והטעם היא יע; גש ה א הכל ורעיי; ד מ כגייר‬
‫לפי שהנעיל היא רעה ונככדתוהמחשנה אשר היא ל י ח ״ נ מ ל נ ט ״ ה אלילה׳‪-‬א‬
‫פיעיה י נ גםכןנפשיתייאייעיוןר!ס‪1‬הוא דקדוק טוניממיפנעל נ©ן אחד‪.‬אשר ביאר‬
‫עימי‬
‫פלייה העה ההנהגה הראויה נמרית ונפעילימ האצ!ניימעסה׳צלר יהינלט‬
‫יניד‬
‫אשר הס שני צד׳הטיכיהרעאצלהמעשי שהסמפא השכל למעשי אשיר מונטי‪.‬‬
‫היא הטוכיהרעכמו שהשכל העיוני חונטו הוא האמת והשקר בא בנפש! מלל‬
‫כפי הפשט לה״שיר הארס כשיבא להתפלל בכימהמכלה שהוא בית אלים יבא‬
‫פס להמכודד והוהיר ל! שכאשר יבא סס יוהרישמ כפשיעימ׳ו שלא יכנש לפני‬
‫לפניי !!א שמור רגלן כאשר תלך אל בית האלייש אס כפי הכתיב שלוא כתיב עם‬
‫»ודלש!ן רבים אמ שישמיד רגליי ופסיעות׳! שלא ׳כנש אחר שהניע פתח הכית‬
‫שמתפלל ו ק לאט לאט בשובה ונחמואס נפי הקריאה שהיא נ ל מ ״ י ד יהיה יוחל‬
‫מדוקדק שהרגל המתניעעללכתלפנים ראוי שישמור איתן כ׳ כתני עת האדם לא‬
‫•ממעעו שמי הרגלים כגתאחת רק וה אחר יה ועל כן אמר שישמר מ י י ד רגל*‬
‫החמנועעכאשו יעשה מנועה ככיתהאל׳ס ויא נאשר תלך אל נ׳מלאליש ואמר‬
‫שיהיה!היד לה׳!מקר!נ לשמוע ולהכק »ימר ממה שהיא והיד הכסיל כנתינת‬
‫ל ! נ על אשמ!ן־!א וקרוב צשמועמממהכש׳ליס ונח והיא נ פ י פירוש הממינש‬
‫ח‬
‫שגורתוקרוב לשמויןה׳א אוהרה ונחל! אמר שמור יגלך ושמור להיותק~כ‬
‫לשמוע ולהביןיותר מהקרבת הכסילים בנתינת הונח בהנאתם ק י ק לטאת‬
‫‪.. .‬־‬
‫ואשם‬
‫קהלת פרשהיב‬
‫‪mp‬‬
‫ואשם וראוי ל ד ק ד ק כ כ ת ב בא!מ'כאשר תלך ולא אמיבלבתך אל ב י ת האלהים‬
‫וכיישרצהלרמיזכיהמהםאמיוזלבביכיתכקאלארחלטאמירכ‬
‫י‬
‫‪ , :‬־‬
‫^‬
‫הי‪1‬צ‬
‫‪,‬‬
‫^ "יי''*‪T-.,‬‬
‫י ו כ ה א ל י פ פ י ע פ פ י ע ה ג כ ה א מ י א כ ״ לא א מ ק אלא לחיפק אכל למיעל מצוה ‪J." ,J‬‬
‫‪S‬‬
‫לדירה• שנאח'!נדעה מ ר פ ה ל ר ע ת א ת היוהוא כ א מ ת ייאמר קשה ה ה כ נ ה‬
‫‪V‬‬
‫׳‬
‫ינתח כטו כ! הקדמ!ניפ כ ג ו ר ת א כ ״ דאמילא אמרן אלא צמיפק ס י ד א ח ר שריח לב‬
‫לאדכררקכצאת!מכיתהכנסתחההיהצריןל!משלאאמרו‬
‫ר ק כיציאה ו ש ר‬
‫קשישכשאנ! א!מר<'לא א מ ק כוה כ כ ל מקיס תהיה גזרת האכל כנושא עצמו שאס‬
‫ה א כנושא א ח ר מהיפא תיתי ל!מ!לצייר סיהיה שיה ל! !אפשר ל!חר כ ד ר ך פלפיל‬
‫ל ת ר ן כל והשכשאמ אכל למיפקאינצו כיציאה עצמה כשי!צא כדי לחוור ל כ י ת‬
‫הכגסתיהוא כאלו א מ ל א א ח ר ! שהיוצא חכה אל י פ ס י ע כסיעה גסה אלא‬
‫כשיוצא לצאת בהחלט אכל כשי!צאלש!כ ל ה מ ס א ו מצוה למרהט א ך י ? ע ס‬
‫שהוא מפ!לפל איננו נכין אצלי שהוא דחוק קצי‪/‬כלםין!אפשר לח״עיד שמה שחדש‬
‫א כ ״ היא היות המרוצה ככניסה מצ!ה וה!א כאל! אח שלא יהיה נ ש מ ע כ ד נ ר י ר'‬
‫חלבי שהיוצא לא ׳רו־ןוהנלת״וצא הותר ל! לריץדאינ! כ ן ד ל א א מ ר ; כ ג י ר ת ר'‬
‫חלכ! כ כ ל דכרו ה ט י כ א ש ד ד כ ר אלא למיכק ל כ ד ו ל א ל ד ״ ק ממנו התרתהחריצה‬
‫ב מ י ס ה יש כ ה מין א ח ר ו?!א דמצוה מן המ!נחר למרהט!היותר נכין אצל׳‬
‫היא‬
‫כיה•‪ :‬הדכריס פכשטן!היא ש א כ ״ לכ! ראה שמדכר׳ דכי חלכ! היה א כ פ ר להבין‬
‫שיהיהכ; ‪.‬׳‪.‬שבכניסה ׳‪:‬קטביניחהוהיא ה ר י ן ככניסה א ח ר םהטעס א ח ד כ י‬
‫ה ט ע ס ש ל א י כ ס י ע ה פ י ע ה גסה כצאתי ה א ‪1‬דא• מכני שיורה כמחצת! לצאת‬
‫שהיה מצטער כישיבת! סס ותהי עליו למשא כ ב ד להתפלל ו נ כ ס ף לצאת מ ה ר ה‬
‫להקל מעליו המשא ומהטעם עצמ! י!כ; ג ב בכניסה שלא יאמרו שה!א ר ן להכנה‬
‫כדי למהר לצאתוממהר לכוא להשליך מעלי! המשא על כ ן א ח ר א ב ״ דלא א מ ר ן‬
‫שלא י פ ש י ע פ ס י ע ה גהה אלא כיציאהלכד אכל ככניסה א ע פ ׳ שנראה לבאירא‬
‫היות הטעה ס!ה כאמויייא אבללמיעלמשהלמרה• ומפנים לוה לכל הפירושים‬
‫רקדישלמה העה שאי! ראוי ה א ת ר ככניסה ר ק א ת ר ש י מ ש כאמור והוא ד ק ד ק‬
‫נכין יביארטעסנכי; על י ה ל מ ה ה ‪ 1‬א ט ! ב ל ש מ ‪ 1‬ע ו ל ה כ י ן מ ה ש פ ו ע ל ועישה מזבח א ל ת נ ח י‬
‫הכסיליסוה!אשהכסיליסהרעשע!שיס אינם עישיס איית! כ ד ע ת כי אם היה‬
‫תק־ילאחריתישיכירווידעורעתיתכרו)ישובו אל הולהיותסחיטאיסכהעדרידיע'‬
‫ע כ לא ישוט לעילם!הוי חעוילא יוכל לתקין א ך השומעיהמבין כמה םעישייש תקן'‬
‫לאחריתיושכ יריעת! !דכא לו ‪1‬וה! המכ!!ן כאויב׳ אינה יודעים לעשוירעיהוא כ‪1‬י‬
‫א מ ר שאינם יודעים צעיש!תהרעולה׳!תס עושים אותן ככלי דעתיתמידז כו לעילם‬
‫ואפשר שיאמר שיזהר וישמר בפסיעותיו ובתפל‪.‬ת! כ א ש ר ילך אל כ ׳ ת האלים‬
‫ש׳היה לו כ!!נה נכינה כתפלת! ואמישהש׳ הוא קרוכ מ א ד לשמוע כוזנתהלב ׳!תר‬
‫ממתנתוכח הכסילים הא מתח הכסילים ובת והס ה ק ד מ ו ת שמקריבים לפניו‬
‫וביאר הטעם למה‬
‫׳טנלהיתפלתהחכמיסוהיזדעיםיוחךמתתהכסיליסקרכגית‬
‫מכתים והוא נ י ה ע ד ר ידיעת הכסילים היא ה כ ת רשעתם ״ א כ׳ אינם יודעים‬
‫מי‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫^‪4‬‬
‫לעשות‬
‫‪1‬‬
‫קהלת‬
‫‪rzD1‬׳‬
‫יכ־‬
‫לעשיתיעירילפישהעדר ידיעתה יל• מ ל בסיליכ ל א כ כ ל לי‪.‬ש־ר׳כ י ד ‪£‬‬
‫כאלי חמר שי‪-‬יה שאינם ׳ורעיה ה יי גייל לגי! ת ״ • נ כ י ; שיה עכל*;לש• י־ פ‬
‫לק בל קי ל‪ :‬־‪ . : .‬ל פ כל יי•; שיי‪ .‬י ד ל ‪ :‬ל ־‪,‬ל •העיר הלני‪ :.‬כל ל לג*ש ל י י ;‬
‫‪1‬‬
‫סעישיס כאמיר יכול ‪:‬חישב ה כ ד ק ׳‪.‬לנכי;׳ייכשר פיליה הכל י י ‪.‬‬
‫עלההשגיתכדכריםהאצל״ס ללי״ להליכה‬
‫‪,‬‬
‫ל כ‬
‫כ — ‪ .‬חל ליי‪ .‬י ‪: . -‬‬
‫אחר אשר הדריך •לישירלש ״ ־־לה־׳•‪:‬־•‪.‬לד״ ••כ י נ‪.‬הכי כ‬
‫‪... .‬ז‬
‫ל־״;*‬
‫י־‪ :-‬ל ־ ‪ -‬־ ‪I‬‬
‫שלמות השכל העי נ ׳‪:‬׳‪•:‬״ל‪ :‬ש ב ־ י ד ״ ת הליל־־‪.‬־‪.‬־‪,.:‬־ ב כ ‪ -‬י ק י י א ל ש ל ‪f‬‬
‫הצ־יןיכמ‪ :‬שכתבי כעלי ליישרה שה״ד יהרה ‪ v m‬שישמר לשכה הר־ישינד‬
‫כאשר י ע ״ ן ב ד ב ר ׳ החלליים יאל יהרה ל על• ת חלילה י ק •ש‪ -‬ד תמיד ה כ ב ל‬
‫הראשינל שלוא לאל יתיילא ילה־ן בייניאית׳ •מ חהיה דגנך ש״׳ הש־‪.‬־ עדשש•'‬
‫הרמבס י ל ב ס פ ח הנכבד כשי‪/‬ין רגל ואחד שהזהיר לי‪ .‬דרךהלצ על הנסתההיה‬
‫הראשינה יתישמ! אמר שיותר קרוב אל האמת בהשגה היא לשמוע הקבלה‬
‫האמתיתכאלהיויחתתהכסיל׳ונחםוהואמשלללשגתםמנדםבלכ שה א הכללי!‬
‫והללוילהמוךעל שבלה והוא הנחשל בוכחיס פא! פכי המעתק כאהרש ןתכק‬
‫ולההווא מתתהכסיליסיכח יריוקחכאלהיהוא לשמועהקבלה האלמתזת ׳!תר‬
‫מתתלכשילים זבח שכלה הנפסד בחישבש שישיגו בחקירתה אאתתהדכריש‬
‫האלל״סוילרס׳ כל ליח"! ואמר שאלה הכשיליש למק־יביש דע־‪.‬ש ככ• שכלש‬
‫וחקירת' נשארים כלתי ידיעת האמידות להייתש רעים !חטאים ללשאינש‬
‫מאמינים כקכלל לאמידת ו יא כי אינם יזדי‪-‬דס לע‪1‬ת‪3‬ע •ריששלל לכה ליש‬
‫כלקריכסיכח לשנתם כפי שכלם הקצרל זליותינלתי מאמיני'בקכלל לאמיתי"‬
‫נשארים בלתי •דיעל לשבתעשיתרעכלימר לל״אשרעיש יעישיס ר ע פעל ‪p‬‬
‫הם כלתי מאמינים באמתיבשרש׳ תירתנ׳ ותהיה למיד מלת לעש ת כלו כעכ‪:‬ל‬
‫כמשפטה כהרבה מקימותילוא כאלו אמר שאינה יודעים האמת כעביר עשית‬
‫ר ע שאה לא היו עושים רעולא היו רעים וחטאים היו יודעים האמתמנר הקבלה‬
‫האמיתיתואחר אשר היהיר כפי הפשט הראש; שלל תה״אששה והלתכודדיית‬
‫הראוי כתפלתלשלס הזהיר על הדכריישידבר לפני האליה שילין מועטים דבק‬
‫איתה היטכשיהיופיו ולכו פויה בההחא אל תכלל על פיך ולכך אל ימהר להוציא‬
‫דבר לבני לאליה ירישיע״; ליטכ כמל שידכר כי למהיר לדבר היא כלתי עי ק‬
‫והמאחד דבורו הייא המע״; בוהיטכקידפ שיוציא הדבור מפי; והוליד שני דברים‬
‫כדבור הראש!; שהדבור עצמו לאיצא מפיו בבהלה רקבנחתויזאאל ח י ל ל על‬
‫פיך שהיא המניחה כעצמיתהדבור אחר שיצא מפיו יהכיהוא שלא ימהר ללוצ׳אי‬
‫ר ק י ע ״ ; בו קידם כ׳ כולהאיפ; ׳ליל ה ד ב ר פלס וזא ולכך אל ימהר להוציא‬
‫דכי לפני האליה וכיארלטעפ לכל ול ולוא להחק ליחש אשר כיהתיה פצ־‪1‬׳ת'‬
‫ומצדנו ווא כ׳ לאליה בשמיה ואתל על ל א ק י ל א עד שביאר הנכיא כי גכהי‬
‫דרכי מדרכיכם ומחשבתי ממחשבותיכם ואמר שעל כןללייתלשיעל״ן על כל‬
‫לנמצאים והיא סכתס וסבת קציאותס על כ; ראוי שילין לדברים למד״כר׳ם‬
‫ק?ב‬
‫קהלית פרשה יב‬
‫לבניי מעטים ואמר סכמי שנחלים נאים עניניס דנים והס דמיינת שיש נ ח ני נ א‬
‫לדמיין בחילם׳יתר מבומן היקיצה להיית שהחושים החצינ״ס נטליסמפעילותם‬
‫כנודע יהדחיין ׳וכיב הציריתהמוחשיתיעל כן בא החלים בריב עני! ייתחדש‬
‫"פאתהדמיין נןקלהנס׳לשהכהילנהקיןהוא כמי היזנס בחלים שהכסיל‬
‫נס נהק •ן נמשך אחי הדמיין ששכלו הוא חלוש ואין בי נח להתקומם נגד הנח‬
‫קחדמיכנדע!על נן י י נ י ה י נ ה להיות! מימה י נ י ׳ י ר נ י ס אך החכסהמדנר‬
‫ייבאת השכל יא!׳ שיהיו י ב י י ו מעסיס ומה גס ב ש מ י נ י לננ׳ האלים בתכלתי‬
‫ונןשתי‬
‫׳!אכ׳כאהחלוסכווכעניןוקילהכסילכווכ דבייס והוא כאל א י י‬
‫שמצי נח הימין; נאו שני ה ד נ ו ׳ האלה ועל כן הנמשך אחו השכל ואיי שיהיו‬
‫ד נ י י ! מיעטיס כשחתכלללפני האלים נאח! וביחיד ב י כ ו ים האלה״ס כחמור‬
‫וחפשו שיתיישב! שנ׳הכסיקיס גס י ח י על ההשגית נ י כ י י ס האלה״ס 'אייר כייוש &י<‬
‫יאשינה שלא • י כ י כפי! כייושיס האלה״ס י כ י י ס בבהלה נלתי השכלה‬
‫קידמת!יא אל תכהל על פיך ואתיםאן אחי שיסב׳' ליכילא ימהר ל י כ י כ י י ! ש‬
‫רק אחו עיון י כ שיעיין גס כאופןהיכוי ווא ולכך אל ׳מהי להוציא דבר יד אחר‬
‫ההסכמה לה׳ צ׳א הרכר כפיי או‪1‬כיתכו אל ימהר כוה וביאר שכל יה הוא כייוש׳'‬
‫האלה״סויוא לפניהאלהיסוכיאר עיר טעם נכון לשרא״ שלא יאריך כדברי!‬
‫‪.‬כירי ש מדרוש׳ האלהיות יען נמצא בהס הטע תנריב!׳ והאמת בא בס כפלא‬
‫כמ שפייאנוחמר כהקדמת׳ לספרי כפר כונית הכליפיכיס ובאשר הארכת•‬
‫הביאור כ! אשר קראתיו מגדלע! !הטעם ה<א להיות נישא! שהוא השית ע ת ק‬
‫מאד מי ימצאנו ויריעיתינו קנר! מהשיג ועל כן כל הממעט הדביר כרווםים‬
‫האלה״סי״עט נ ט ע ת ייא נ ׳ האליס בשמים ׳אתה על האר; על כן יהיו דכר״ך‬
‫‪•,‬ועטים ׳יילהיימשהששא אשי אתה מ י נ י כ! שהיא האלים היא כשמים כלוח'‬
‫אינו מישגמציא ת! כבלנ! רק כאמצעיתהשחים ׳תנועתם להי«תס גיפיס ייתמעע׳'‬
‫אשר לא יצייירלאית בתביעתם יוה לא •מנע רק מצד מניע שאינו ג ו ן ולא כח‬
‫מ ר ע שהיא המניע היאשיןישישמו ׳?א כ• האלים כס״יס כלימיכ׳ מציח ת האלים‬
‫ר!א מושג אצלנו כעבור השמי ואתה הי‪.‬א כתכלית המטה שלא ת נ ל להשיגו‬
‫מצדך כלל ועל כי נהייתי נעלם ככ ממך לקיצר השגחך ואוי שיהיו דנריך מעטים‬
‫בדי שלא •פיל טעית רכ בהס באמיר וביאר שהכשיל׳' הס ה מ י כ י י ס הרנה יען‬
‫אינכ משכילי'והעיי השכלתם מח״כלהם ריכ דכירס כמי שנחלים העדר‬
‫ההשכלהמח״ב לתלים ע נ י ן ו כ ״ א כ י כ א החלוש כרוב ענין יקל כסיל ברוכ‬
‫י ג י י ס •י' הכפיל כל מה שמדבר שהוא הקיל היוצא מפיו היק ברוב דבויס אך‬
‫קילהחנם שהואהדכויהייצאמפיו ה י א ב י כ י י ס מ ע ט י ם ברי שלא •כיל בהם‬
‫ה ט ע י ת ע ל ד ר ן בריב דבייס לא •חדל פ ‪ t‬׳ ‪ o u‬י ואפשר לפרש בבל הגירשקים עיינינעיה^ל‬
‫הללי על פ׳ הדרך שפיימהר ן' שיש; יי לה ה בשני הפסיקים האחריניס האלה שהיא‬
‫י ׳ייעלה •;ר• ש ״ ס ב ע נ י ן ה י ^ ת ה כ כנים אך לח כפ• דרכי כישוב הבתיכיס‬
‫ינאי! שי‪.‬נש ק ה י ח ש י נ א יי שת ו רגלך באשו תלן אל בית האלים היא נאתר‬
‫(‬
‫"י‬
‫כ‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫על‬
‫קהלת פרעה יב‬
‫על ה־ויטיס א פ י בשמיס שהשמים נקראים כימ״י‪ .‬כ‬
‫‪:‬‬
‫׳‪:‬״ו‬
‫לל ״ ל •‪:‬עייל‪•-:‬‬
‫יאמר אל התיכן לבא אל כיתהאליס׳ללאיתיכט׳ לשבעל כיכב׳ צכמ‬
‫אשר כהסיכייש ייראה ככ• מה שיחייכו על‬
‫ב״יג‪F‬‬
‫‪ p<o‬שישייר ל ב ב ת ? ״ ת י ב ת‬
‫ל ד ב ר ה י ס ב !אפ כפי הקריאה •אמר שישמיד הכבה הראשינה ל ״ נ י ע י־יינדן‬
‫לכלפ שיש ׳פילתכיל! לשדר המערכה!אל כלאשי־יאשז יטנל י ש ש‪ - -‬ר‪:.‬ך‬
‫;‬
‫כאשל מלן אל ביתלאלייס ואייר שטיכ היא לשד ע וללכתכל היטיב !ללתביצן‬
‫כלבלמתתוכח לכסילים שהיא הרכילהמלבריפ ״ה שאייה ה ״ ע י ש ה ש ל א‬
‫זבח‪ :‬כלרךמשל כמ! שביארנ! !!א יקל!ב לשמע •ל ה!הר צליית קדיש לש־ ע‬
‫ולהתבינ; ה ט ב כלכל אן> שיאמר! שאתה מ א ח ר כי׳פפטין שיה! יילי טיכ‬
‫מתתהכפיליס ובת משפטש שיתנ׳ א ת׳ כתאש נ כ מש‪ :‬על י־יע־ש •יא‬
‫־את‬
‫הכסילים ובת ביאר טעש צכ ן ציה יה א שאן• שיצדק• בלה שתחייב המעוכה‬
‫ט ביעןלשייח•‪ •:‬מינעהט ב ל ע לש איך שיהיה כ׳ א׳ןסניעתט כ י צ ד ! •הלנה‬
‫כשתמ״כ המעיכהמהרעאלהט ב יכיחיי נדכייםהניללים ייא כי לא י ד ע‬
‫ל ע ש ת ר ע י ר כ ש ת ח ״ כ המערכה צעש!'יעצא •לעי לכי!•מצאי כיוכיכ כמשפט*‬
‫ועלכןיא!׳ לה״תקי!בלשמועהיטבולהתכיצ כ י כ י כ א מ י י ואחי אשי כיאר‬
‫א פן ההתכינלת ׳העיין כמשפטי הכיככיכ אחל שאחל שישכיליידע כל הלבשי'‬
‫העלייניםומה שייי! כעלם השכל אין יא״שיכהל את פי׳ לאללס ככהלה אה‬
‫א!מי! אל תכהל על פיך ׳יצל אחי שלםצתלייאתס אל תכהל על כי־ כאאידתש‬
‫ולכן אל ׳מהי להוציא י כ י כשתאמי שהאלהיפ נ!זי‪,‬ק!יא!לבך א ל • ל ל י ל ה ציא‬
‫הדכרייכפיןכשתגוד שהאלים יעשה ק כי אכשר שלא תצדק כ ד ב י י ך נ ״ ל‬
‫שיהיה נצור מאתהאליס רק ראוי שתאמר המערכה מחייכת כך ו ל א שתאמר‬
‫משפט אלה״ע; אפשל שלוא ׳תישלל למעיכה ולא יצא המשפט השמימ׳׳אל‬
‫לפיעל!!א ולכך אל ימהל להיציא לבל לפני האלים יל'לא ״ציא המשפט שישפע‬
‫לכך שיאמר שלפני האלים נגור כי כיה אפשר שלא תצדק י ע ן לא ׳לעת ב י נ ת ית"‬
‫במה שיג! ר כי לא נתפשטה •ריעתך רק כמשפטי הכיכבים!לא כמשפטי• יתויא‬
‫כ׳ האלים בטייס ואתה על האדן יריבי השי' הוא בשמים עצמם שהיא היציע‬
‫א תסואתהעלהאלןואינך יכיל להשיג גילת העומד בהם ׳מדעא‪,‬תש ׳תיעל‬
‫ק‬
‫י ה י ! י כ י י ך מעטים כשתאחישכך מחייכת המעיכה !אל ת י ב ה ללנל !לומר‬
‫שכך ג ו י האל ׳תכי וההוא נ י י ה נ כ י א וצא ג י י התשן י!א על כ; יהי! ד כ י ך‬
‫מעטים י ל שתמעט כמשפט שצא תאמי י ק המשפט השמימי׳ ולא י־ללהי כלי‬
‫‪6‬ינ*משכטין נייק ״היא ל ק י ק נכקומה שפיי״הלל ןיש ש; כ׳ גילת לפני האצים‬
‫י״ל שלא •!גיא מפי! משפטי הכיככיס קידם שיוציאם האלים צפעצ ווה! המכון‬
‫אצל־ כגויתצפני האצ פפצ!מיצאת!ציאס אתל מ פ י ן קייס ש״ציאם האלים‬
‫;‬
‫לפועל וכי וקשה כאמתשאחי שיצא אל הפיעלןןוא ׳אמר מה שככר לאה שיצא‬
‫אצ הפועל צא יקרא משפט צודק א! כלתי צילק!כמ! כן צא יצלק אל ימהל להוציא‬
‫?׳צצ!לכן אצ יוציא דבל לפג׳ האצים‪ .‬כ׳ ה ע ר ל המלילות אינו‬
‫ייי‬
‫״י‬
‫מילה עצ‬
‫ההייתנל‬
‫קהלת בדעיה יב‬
‫קנג‬
‫ההמתנה עד אחרהחעשה בהחלט כי וה יקרא הערר למםכט ב ל ה י ט ולא‬
‫העלל המהילות על כ; נראה באמת כלילי; היא כח! שניארנ ה! ואייר שעכ היית‬
‫פגסהיבר•השמים הח‪!:‬יס בכיככיס גוויה ש נ ן יהיה בלי כבקבמה בייל! עליו‬
‫המבטיםיצדק• איןלאוי לםחין עליהם יעי •קרה להס כמה שיהיו צ‪-‬לקיס כמן‬
‫שיקרה לח ל נ כ י כא החלים הצידק לפעמויבויב ענין יען הדיי•!; ע שה הרכבו'‬
‫ו ב ת י ע נ י נ י ם וכיס עד שלרוב הענק ימצא איזה דבר צידק כן הכסיל כשמדבר‬
‫הרכה יצדקבאיוהחלק מדביר! כ׳ כמי שכריכדבריילא ׳ ח ר ל פ ש ע א ן כ ש י ד כ '‬
‫מ ת ה איש כסיל החוק ל כסיל נריכ דברי ירי קיל הבהיל םראי׳ שיקר קיל יה א‬
‫ה צ דק הנה •קיה שיבא מ ע ר ב ברוב דבויכ יעל ק א ל תתמה אה תולה איזה‬
‫חלק נילק במשהטיהביכניס שהוא דומה אל ח ' ק מה צ!דק בחלומית והוא ענין‬
‫אחת׳!נבו; הן חמתמהוש ן'תכין לאש המעתיקיה ול תמה מאד אין נ א נההר פי״גיד •נ‬
‫הזה!כר•; מנ!הא‪ 1‬ורו! עליה והוא לק״סאתהנדרבהיותהכפרכצולבויחכמ ג‪/‬עיר ת ד ר‬
‫ולידעתהח־ית״תכדרושיכ האמת״ס עלסנלחקהוא זל לומל םהנלל הנויכה‬
‫היאנאמלעלקיסהתילהללןכ‪-‬ל‬
‫שבאשר גלל האלם לקבל ד ת ה לקיימה‬
‫אין ואוי צאחלל‪6‬למ!וק לק״סכלהבתיככה ו‪1'0‬כח<םהארין היא ‪1‬ל כפירושו‬
‫והנס לכאר וצישכ הפסקים כפשטן כת׳וק הקושיא הואתאשל הקשה הוא '!ל‬
‫אפשל לומרשיהיה מקשר!ה הפס ק הראשין עס הפסיק הקילס)אפשר שיפורש‬
‫הפסוקהק‪:‬דס!ולתמהפפירשצ)נונאופן שלישי!ה!א סכא לגניתלכו׳ הלכוד‬
‫אשל על כן ׳הי״לכליןמעטיסוכו'ואח שאפילו החלזס עה היות! פיעל הדמי!ן‬
‫בא נלוכ ענק אמתי וצדק יעןהםכלישפיט משפט י!תר אחתיחנהקיין והדמיון‬
‫ישים ללכיש א!ת ננוותלמיוניותמולככ!תממה שנושם נו מהמ!חש!ת נ מ ל ע‬
‫והאשל הלחנת׳ הביאור בזה כתחלת תהלת אגרת החלומית אשר ח נ ו ת י‬
‫לדרישתהשר המאושר הדוניס ה א ד ן דון •!סף נשיא ירה הנלכשתנלשו; לעו‬
‫י ח ד ע ס ספר הנהגתהח״ס!‪ 61‬כ׳ כאהחלס ברוב ענין יריאפייהחלוס שהוא‬
‫פועל הרמי!; הוא כא ברוב ענק שהרוב הוא ענק אמתי <ישר כי סתם ענק הוא‬
‫עניןטיכויציכינה!;אמנסקילהכהילה‪1‬א נרועופחותמהחלוססהוא נ א ב ח פ‬
‫רנדים בטלים ׳ריםהחב הם דברים שאין בהם רק היותם דנרים ל נ ד וזא !קול‬
‫כסיל נ ר ו נ רנדים ובכן הוהיר עתה לאים השלם ואמר לז שמלבד מה שאחר‬
‫שיהיו דנרי! מועטים נתפלתי זנרמשיס האלה״ס פמו םביושנו ואוי שיזהר‬
‫וישמרביכאשרינאדנחמפיועלהרבריססבינולמקיסשהס‬
‫הנדרים ש נ ד ר‬
‫האדם למקים ׳תירא!׳ שלא יאחר לשלמו פן ״קוהו כמקרה הכסיל אשר וכר‬
‫שיבוא קילו בריב דברים בטלים כי אין ח פ ן כשסיליס כאלה שבא קילס נריפ‬
‫רכריס שמדברים הרכה ועסיס מעט'!והו אומרו כאשר תדור נדר לאלים לא‬
‫תאחר לשלמו ירילא ד׳ שאי; ראו׳ לבטל ד ב ר י ן ! נ ד ר י ן לגמרי אלא אפילו האחור‬
‫&ין ראוי לעשת׳ בשים צד שזה יהיה הוראה על היותן מדבר הרבה כמשפט‬
‫הכסיל א שר וכר ועלב; אמר כ׳ אין ח ק בכסילייועל כן א ת אשר תדור שלם •‬
‫מהר?‬
‫‪,‬‬
‫קז־זית פר־גי־־־זיג‬
‫י׳הרה כל׳ אתי‪.‬ד כ; משיה גס אמד א י‪ -‬ה נכי ליס ?‪:‬ז' ! א פ ש ר סאי־יי ‪ ?ft‬א שוי•‬
‫» נ‬
‫מדור שלם ׳ נ י ר ש בטינה אחרתלמיץקישיא כ פ ס י ק םהיצל אשי י ן ד י י יושלם‬
‫כל! כ ל ש ו ן עמיד א‪ :‬שיאיו את א ש ר נ ד ר מ ש ל ם אם ה י א על הנדר ש ש כ ר עשה‬
‫‪5‬כמח כי כ א ש ר מדור ג ד ר לאלים כ׳‪,‬׳!•ד קשה ש א ח ר שהזהיר לא מ־ידי ל ‪ - ; :‬ו‬
‫לאה הוצרך לואר שנימאמאשר מד!ר שלם שהרי היזהיח על י ת ר איה שהא‬
‫האמרכש‬
‫ע ל ה ע ־ ר ה כ ר ע ן א ש י ע ל כ ן א כ ש ר ש א ה י ה ה ש ‪ :‬ר ל ו מ ד כ• ב ה י ת‬
‫שראוי שיאמר השלש מעם!׳עשה הרכה הפך הכסילים שת מריס ה ר כ ה יעי שים‬
‫מעט אשד מזה נמשך שכאשר כא לכלל נדר סככר ה נ י א בשנמיז ש ל א יאחר־‬
‫שלמו יען אין חפץ היככפיליס שאומרים הרכה !עיש ס מעש כח־ו ר על כ ך‬
‫העצה הנכונה כשלם נ ד י שלאיהיהנכשלכחטא א ת י ר הצדרהימ שלה שירבה•‬
‫לנדור ישלם א!מ< קידם נדרו וזא אמאשר מד!ר שלש יד לפי שאק רא!׳ ל א ח ר מ ו ן‬
‫שככר נ ד ר מ העצה ה׳עיצה לזה היא שאה שמרצה ליד ר נ ע מ ד פ ל ש עמה‬
‫ק!דס שתדור א!מ והוא דקדוק נכין!הנה כפ• הפי הראשי; אמר ע ו ד ש־ימד‬
‫»ונ‬
‫‪3>0‬‬
‫א ס ר הוא שלא •דורנדר לאלים כלל משידור ‪1‬לא ׳שלםמירמשףלנדרוולאי&חרלשלל*‬
‫והטעם הוא מבואר כ׳ הנהיר לאלים כבר נמח״כ כחיכ הנדר ההיא וחל עליו״‬
‫לקיימו ואם לא •קיימנו עיבר כשאט בנפש והוא מציאי׳מהרע א ך אש לא יפייס׳‬
‫גידי אינו ש ב ר רק בשב ואיל מעשה והוא העדר ע ש ״ מ הטיב שהוא כחימ ר ע‬
‫ועל כ; גור שיומו טוב שלא תדור שהיא העדר הטיב ממציא מהועוה־א כ ש א מ י‬
‫ולא תשלם !כוי והנה כפ• הכי'הוה פכירשנו ולכל פירוש• המכדש״ס מתמייכ‬
‫קי שיא גדולה בכס ק והיא שלא מצדק גורמטוכ וה מ ז ה רק כשיהיו שניהש כ א ח ד ׳‬
‫טיכיש אך כשאחד חהש אינו ט!כ וכיש כששניהם רעים אינו צדק לשי; ט כ וה‬
‫מזה רק היהרא!״ שיאמר ו ה פ ח מ ל ע ח ו ה אשר על ק אבשר ל פ ר ש ע• דהר‬
‫בפס ק נמשך לפייהשנ׳ שפירשנו בבסייהקידסש׳אמיפ׳יתרטיכ היא ש ל א מ ־ ו ד‬
‫ומתןמה שמיצה לנדור בלמי נ ד ו משמדורולאמשלסקדס כמ! שיךש כ א ו מ ר ו‬
‫אמאשר מדיר שלש שהיא קידם הנדר שר צש ל נ ד ר יה א כאלו א מ ר ש ע ם ה י י מ‬
‫שהנודר!־ישלש אחכ הוא טיב הנה יזמר ס כ הוא מו שאיש צ‪-‬ר כלל •נימי‪ ,‬הו־!•‬
‫לימ; בלמי נדר כללמהנודר!אימ משלם קודם הנדר ננזינ׳ אחר שיש כלבו ל צ ד ד‬
‫ראוי שישלם קורס ש י ד ר ואם לא יעשה בן הנה לא ימלט מ ש ; האחיד פ כ ה כ ר ת‬
‫‪t‬‬
‫״‬
‫_ _ ימצא ויק בין הנדר והמשלים וה!א אחיד ועל ק ״מר ט י ב פ ל א יחד כ ל ל והוא‬
‫נ פ‬
‫' " ל דקדוק נכיןיאפשר שיאמר שעס היומשאחר שיסכ־סלידיר רא״ ל ה ק ד י ם ל ש ל ם‬
‫נ‬
‫והוא טוב כאמת כאמור ׳!מר טיב הוא שלא לנדור כללילממהצ־קהאו מה שיש‬
‫בלבו לנדור שימנה! בלמי נדר אף שמא׳ה הנמיכה ין דפ הנדר יכש מ ה נ מ י נ ה‬
‫שהיאאחר הנדריעןהנמינהעסנרר הי‪:‬א כ ר ע י ; מי״; שחייב ו מ ה שמת; בליז•‬
‫נ ד י היא ניבה בלמי חייב כלל ימה׳ה הגורה ב פ ס ק ‪ s v‬א ש י ל א מיוד משתייר‬
‫ע כ ו ג ו י מ ולא משלם היא ט ע ס א ל ה ג ו י ה ־ ק ׳ ״ימיה י באל! איי'שעלשאי׳יס•‬
‫לך שרא‪ 1‬שתשלם מה שתדור ושלא מאחר לשלחגהנה *‪,‬מר * ‪ 5‬ה ו א שלא מ ל *‬
‫• יי •־׳‬
‫כלל‬
‫קהלת פדשהינ׳‬
‫קפד‬
‫כלל ימת; מי‪' :‬פתחפקכצמי נ ד י י<מי מ פ מ י ו י א ף סמפרעק רס או שלא תאחר‬
‫לשלחו ויאטוב א ש ר לא תדורמשתדור כ• במלתמשתיוינצלשניהמיניפ הנוי‬
‫וניארהטע־יהוא כי כאשר לא תדוריתתן בלתי נ ד י מה שראוי לתתלח יאמרו‬
‫לך שחתה משלש רק שאתה מתן !נמצא שכאשר לא תדיר לא ת ש ל ש רק תתן‬
‫'בנדבה‪',‬יא ולא תשלש יר כאשר לא תדור ותתן בלתי נדר נמצא שלא תשלש חיב‬
‫דק םתתןכרציןמוגזלטוהבן שלם בלתי חיוב מה שאין בן כשתחר כין שתשלם‬
‫קידם ו שין שמשלם א ה כ הבל היא משלים!פרע״‪,‬חוב שאתה חייב א! שתתחייב‬
‫בוזהוא דקדיקאממיונכיןיממיון היקשיא י החלט שעם היות טיב לנדור ולשלם‬
‫מידובשלשלס קידם הנדר הנה יותר טוב מכלם שלא לנדור כלל ולתת מה‬
‫שירצה בלתי נדר כמי יכוהיתישב מדרש רול על כס ק וה שהוא קשה ההכנה‬
‫ע ד מתר וא״אלישב! וילתבפירושי והצעד ויל טיב אשי לא תדור איר מאיר וטיב‬
‫לוםניהססחע! פ ד ר כלעקראלאמביא כבשת! לעייה !מקדשה ושיחטה עכל‬
‫ק ש ה כאמת שאחר שלא ניכר בכתיב רק מין אחד טוב והוח הנידר ואינו מאחל‬
‫לשלמו כאימיב׳ תדור נדר ו כחמין א ח י ר ע והוא הכלת׳ משלם ‪1‬כא לומר שיותר ״ ‪ , ,‬״ו­‬
‫ש‬
‫נ‬
‫טוב הנצת׳ פ ד ר כצל מהנודר ואינו מ שלם שהיא המין הרע הנויאיך אחיו ט!כ &י! לי לידר‬
‫יושניהסשהריהכתיככייככייםהכלתינודרכללהואטוכמהימןהרעלבד!‬
‫אך‬
‫נל עקי^‬
‫עם מה שפיר שנו שיש עיר שני מינים טובים שהם הנ!דר ומשלם מיד ואינו מאחר‬
‫לשלמו והשני שנדר ומשלם קודם הנדר א״רמאירםכשאמר שלמה טוב אשר לא‬
‫ר ־ ! י ה!א כאצן אמרטוכ אשר צא תדור בלל מהשני מינים הטובים הנוכרים‬
‫הנכללים כמלממשמדד אף שמשלם קידם הנדר א! אחר הנדר כ׳ עם וה צא‬
‫מדיה משלם ר ק נימןכאמורוהוא דקחקנכון וישרכהכנמפינתרול לפי פירושמ‬
‫עם שכריש כק יחיליןפירםי רשי יליהתיפיפייאחר בהכנת כ!נת ו מ נאומי וטוב‬
‫משניהם מ׳ ש״‪ .‬נ נ י ד ר בצצגס שאפשרצישנ כדוחק בירישיוה בלשו; רש׳ יל׳עוין‬
‫שם!ביאר ע ד צפי וה טעם אחר לשיותר טוב שלא ידור ייתן משידור ייתן נ י‬
‫אלתתן‬
‫מלבדהיומינקריהבלתיניורניתן וצא ק ר א משלם במו שהוא הנודר יש עיר‬
‫סכנה גדולה בנודר והוא שמתן אתפיו לחטיא אתבשרי כמו הנודר טאפש' שצא‬
‫משיג •ד! שצם ויקציף האצים את קוצו נחה שנדר שאם לא היה נודר ומוציא‬
‫כשפתיו הנדר צא היה ב! חיוב ובכן לא היה מק ס שיקציף החלים וכויוזא אצ מתן‬
‫אתפיךצחטיאאתכשרך וביאר היגגין עוד כאומרו ואצ תאמר לפני המלאך יר‬
‫ל א מ י צ י א הנדר כפיך שהיא אמירה כפני המצאך שהוא ממ<נה לכתיככספר כל‬
‫הרבדים היוצאים מפי האדם כמו פבמב הראבע יל ינמן טעם למה אין ראוי‬
‫סיאמרדכרבפיו כפני המלאך הממונה על הדביר פנו יען היא שגגה גדולה‬
‫לנכילכטיגיתכוהמסייססומיהכניסולאדסלשיסעצמוכחיובוכסבנה כהיותו‬
‫בצמ׳ חחי״כ כרכר ונמשך ממנו הסכנה שיקציף האצים עצ דנריו שנמח״ב‬
‫בהם צע ‪ Tit‬וחב! מעשה ידיו ‪ 11‬א צמה •קציף האלים על קילך שהוא נדרך שיי^ציף‬
‫עצ שנדרתוחבל מעשה ידין עצ שצא ק״יית נ ד ר ן ואמר עוד שברוב חלומות‬
‫־ יי‬
‫קהלת פרשה ע‬
‫מ ל י ם ! ד ב ר י ם ירכה כצ מה שירצה בשיו•" כ י י • ׳ " "‬
‫ט‬
‫י ׳־** עצמו נ־־י‬
‫בהשהתלי״ימ־ההבליש ת ב״‪ .‬צמב־ר• נ\׳ בהם ר!כ הדירים * ־ י ש כדברים‬
‫שבינו למקים בי!! שהם הנדרים אשר יד!ר לאלים אי; רא!׳ לדבר הרבה י ק ראוי‬
‫צילא א ת היםלכן־חסר ל ב ר ממה ש נ ד י כיאחשנדרנמח״כבדכר‪1‬יא!יציו§‬
‫מעינש הבצע• מקים!!א כ• כרוב ‪ i n‬מית והנצים ודברים בעצים שאינם צ הי‬
‫ב י ב ה כלמה שמיצהאןאתהמליס •יא • י ' כשיהי! הדברים א מ האצים ירא‬
‫ממנו יין' כ » שביאר צמה יקצין האצים על קילך וכזיי״א נ י א מ האצים ירא‬
‫ואבשר שמהיהגורמנ׳ אתהאל׳ס ירא גזרה ניצצמ לכל השצשה דברים והוא‬
‫כאלו א מ י כי נ ד ב חלומות שממצים ובן בר!נ הנצים שאמה רואה י ק בריב‬
‫דברים שאמה מדכר שים מגמת כנין ככצם ציראה אמה'כי כאשר מחצ־ם הניס‬
‫מבהיל ירא אתהיימשיב שהראה ל ן החלים ההוא כד׳ שמשיבאציו ררהדך •כן‬
‫נ ר ו נ ההבלים מהדברים הומניים שהם בלס הבל כמו םניכד מהם ל־־עלה‬
‫ב ס כ ר היה ראוי ליראה אתהיבהס שלא ימשך האדם אחריהם‪•:‬תשינ שיש נהם‬
‫ממשותיקביוכ היבריס שתדבר אשר מכללם הוא הנדר הצויצעיל ירא בהם‬
‫אמהישלחמהיהנכשצכדכייךימחייכצךענשי־!־ •ת ‪:‬כיה ימיש׳ש ה נ ס ק‬
‫‪ ,‬נפשוטועצנני; מסכים אצ הסנה הננינה הנו* ולה׳ מ ש־׳־ר שבכל הדברים‬
‫‪1‬‬
‫והחלומות!ההכליס ישיש מגמת כניו ליראה את ה' ק •קצין האלים יכייומנל‬
‫א ת מעשה ידיו אמר סצא יאמר בצב‪ 0‬שאין רא!י ליראה מ ־ לחציצה נראיתי‬
‫ר י ע ה נ ד ו נעילכ השנל!‪:‬א •נא ״ס‪:‬של ס להאמין שאין משגיח נ ע לש •שובל‬
‫הכל כתקרה שהוא טעיתמכייסס יען הכל היא כהשגחה נכלאה!אץ שם ר נ ד‬
‫מענינ׳ האדם ונפרט האיש הישראלי כמקיה והזריק מא אס עישק רש !גול‬
‫משפט וצדק תראה כמדינה אל מתמה עצ ה ח נ ן •ראש ע שק רש ש־&שקיים‬
‫א מ ! והוא קלקל המשפט הפרט׳ ופןפשמלא המשפט הכולל אם ה א מקלקל‬
‫ונפסדשמיאהםגייליםהמשפטוהציקהר״ניסעצ •די פ‪:‬חד א! פלאיו! בבה‬
‫אחרמאצ מממה על החפץ איך ח פץ הש> בוה כהיומ! ע ל מפ־רכס ימכא להאמין‬
‫שאס היה משגיח צא היה חפץ בזה ומזה תרצה צהוציל שאין ראוי ליראה חציצה‬
‫אמל שצא יתמה עצ החפץ האלי׳ עליה ווא אל תתמה על החפץ יביאר העדן‬
‫כוה והוא שהיא •ת הוא שומלהלכל ציפה ומביט לתת לאיש כללכ׳ז והיא נפרע‬
‫מהסעצפצ פרטי המעשים מאריך אפיה וגבי ליליה וזא כי גניה מעל נ מ ה‬
‫שומר!גכוהיס עליהם כלומר שהיא ׳מיהנקדיאלים אד»ריס גטה׳ס עצ כצ נ ט ה‬
‫שאיש גביה ב ע י ן אל השפלים י ק גבוה נ ע ר ן אל הנכיה׳יהיא שימר לתתלהס‬
‫כפעלס ופיועמעלליהס וגבוה מעל גביה הס המלאכים שהם גביה על השמיש‬
‫שהם גס כן גבוה יעל המלאכי׳ יש ע!ד אצ' ס אדירים וגב‪:‬היס על׳פס יאפשר‬
‫;‬
‫שא!מ'אל מחמה על החפץ ר״צ שאי; ראו׳ סיממה האדם כראימ! רוע כני אדם‬
‫שעושקים משפט רש ודל!גול המשפט!?צדק והטעם שאין ראוי שיתמה ה‪:‬א על‬
‫החפןהאנושיכ׳אחר שעסק אי‪/‬הארס בחיל״ לעפימכ' מה שירצה אין ו א ו י‬
‫קפה‬
‫קהלת פרישה ינ‬
‫סיממה כי יראה חמס וריב כעיר <ען בני ארס עושים ! ה כ ר י ע בחירתם ואין‬
‫להמרעס בזה על ההשגחה יע; נמ; הבחירה לאדם חא אל מחמה על החכן ר ל‬
‫אל מממה על רוע כני האדם להיומשוה נמשןמפאמ החכןוהכחירה ואמר‬
‫שסין פ י ן היא נית; לאיש כדרכיו וכפדי מעלליו ‪1‬זה אומיכי גכיה מעל גכ!ה שיחר‬
‫וגביה׳ס עליהם; ואפשר שהזהיר כשלשה פס קיס אלה על השמירה חהטעימ כיני ג ג י ‪ ,‬׳‬
‫פרברים האלהייס ועציהם א״ר‪18‬תתןאתפין לתישיאאמבשרך ואחר שמחשא‬
‫כשפמיך צא ממנצל לפני המלאך החמינה עליך בשמאמר םשגגההימהמה‬
‫ש ד ב ר ת ם לא יועיל לך זה לפ‪:‬׳ כיח; לבית !כליית שידע מצפינילבבך ווה אומרו‬
‫ואל מאמר צפני המצאן כי שגגה כ׳ ׳דעמשאין אדם •פול להכחיש האממלכני‬
‫השי ולמה מרצה ימסככ שיקצין האלהיס על קילך!דכורך פדכומכ^היימייה‬
‫שלא •דעמ לאהשגמיחבל א מ מעשה •דיך ‪1‬אחר שהוהיר! על מעוט ד ‪ 0‬ח‬
‫באלהיומ אמר לו שיהיה כלל גדול אצלו תתיר והיא שירא אמ היבבל החלימית‬
‫וההבלים ׳הדברים אשר יראה כ׳ בוה לא יחטיא אמ בשרו ילא יטעה כדברים‬
‫האלהיס כאשר ישים מנמתפניזיראתאליייס לנגר עיניו יביאר צי א פ ; היראה‬
‫אלפ‪:‬׳! ימי!היא כי כאשר •ראה ששק רש וכן כשיראה גזל משפט יצדק!היא‬
‫שמראה שהד״; השיכט אמהרש הנזגיזל אמהמשפט והצדק •מרשיע אמהצדיק‬
‫ומצדיק אמהרשעאל^מממה עלזה זזא אל ממאה על המכין החלה׳ על ו ־‬
‫וכיאר הדבר;היא לה״מ שהשי׳ היא משגיח בעילם השפל עיי אייצע״ס יהם‬
‫המלאכים!הגלגלים ‪1‬ה!א ריאה ׳משגיח ככל מהשיעשיאלה כעילס השפל כי‬
‫ה א כמו שמר ציפה ומביט מה למעלה ומה למטה אך כדי שישדד ה!א מה‬
‫טתח״כהמערכהמהרעלמטה צריך שיהיההעש־ק חסיד ישר ונאמן ׳אולי מה‬
‫שאתימאהאתהעשיק ההיא אפשר שחפן הילדכא׳ על עינו!מסבי'בעושק ההוא‬
‫אחד שאינו על יד! ׳מירק עי האמצעיים כ׳ אי; ר ע ׳!רד מלמעלה ומניח! אל‬
‫המערכה והכל כ א ס ו ן סין ציד חשבי; !כל ‪1‬ה צרמו באומרו כי גכוה מעל גב!ה‬
‫ס!מר!גביהיסעציהם׳הנהלדעתיחצתנבזה־פ אינה שכהאל הפי כלש!; רכים‬
‫על שם אצים אדירים כמ! שפייהמפרםיס רק על הגרמים השמימ״ישהס גביהיס‬
‫על העי שקים!הגיוליס משפצו וצדק והוא כאל! אמר לא מחשוב שהשי היא ח פ ן‬
‫בעישק הה!א כעצם וראשינה ושהוא פועל אימי חלילה כ׳ או היה ראוי לממיה איך‬
‫נמשך יימנו ר ע א ך כהיות שהיא יתברך גביה מעצגבוה והגבוהים שהם השמים‬
‫הש על העישקיסוהגיזציס משפט וצדק ויואיגביהייעליהס ועל כן נמשך צהס מהם‬
‫הרעוהעישק!גול המשפט ומניח׳ השי' לשכה כעצמת מחנו אם להענישם על‬
‫חטאתם!אם להפרעמהס לעמיד בעהב בא!פ; שאין מקים לתמוה על החפן‬
‫האלה• כוה לשתי סכימהנויאחמ היא להיות שהוא ע» אמצעיים שגבוהים שולטים‬
‫עליהם כאמ!ר והשמת שהיא ׳תישומר על כלס ציפה ״יביט השל יהוא •פרעחהם‬
‫לבסין בוא; הראי• לליפרעמהס כנויובוה׳תיפב! כל הפשיקיסהאלה ע ' נכ!ן‬
‫בעני; הארס ביניצייקש‪:‬‬
‫הנה כפי הפשט אפשר שיתישב! הפסיקים הלל!‬
‫»'‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫‪47‬‬
‫על‬
‫קהלת פרעה יד‬
‫ז׳י״׳ייןאת ע‪ 3‬נכין כ•למהשביארהשתלשל!מהנמצאית‪:‬גביהמיג! ג ע ה ה‬
‫‪ ':rf‬שהיא‬
‫גבוהיגצהעצוצהראשק יגב היש הס השציט־ה על ה ע לשההפל‪:‬הס צבא ה‬
‫וכהיציהש א‪-‬יר‬
‫שיי‪/‬חן האדן עצ כצ הדברים הספ!••‪ :‬בבל הנ״״נ־יש‬
‫השסצ־ס היא מההוא שאמר ויתריןאדק בהל היא ירצה הימי׳; משדציהיד‬
‫האח על כל שאר הכש ווים‬
‫השכציש <המירכביס הגה היחרק הה־א היא נ״נא‬
‫וכיאה לעין ככל שאו הנמצאיםיען כל השאר נויניס מ ה א ח כנ״יח־יזהממיכיס‬
‫•המדכריואשייהמלן ככל ממשלתי!דממתי היא נעכר רלניגש עשר לש־ה‬
‫שממני מקיה חיותי!נמצא השדה אד‪ ;:‬צ׳!אפשר שממי‪,‬יתרי; ארן ׳כרש כרפ•‬
‫»יו‪0‬ג‬
‫שני משכים אל הכוינה הזאתפ׳ יקשה לפי הנראה צמה צא אמר!האון ככל היא‬
‫כי צא יקרא יתר!; רק בערך אצ!!צמו כפי מה שפידשנ! הנה האקה״א הניתנת‬
‫מניאו!ק״פ‪:‬העמדה לכל ׳תהיה הכינה ששאון כעצמה אינה נמצאמבכצ כ׳‬
‫אינסנויניש הכל ממניה ו ק הצמח ה‪:‬א הנו״; כ א ר ן א ך היתרי; ה׳ צא מדנה‬
‫שהיא המיב אהוהפיחת שמא הנקרא ׳מדי; האדן הנה!ה היתרי; היא ש ה לכל‬
‫הנמצאים שעש ששמיב היאקי׳ היא • ואמר שאש• המלך שנעבד מבני א־ש הנה‬
‫הוא כעבור השדה המוציא התבואה כ׳ אם צא הי! נצרכים לא כל לא הי! עיבד׳*‬
‫ל׳ א ן להיות פל עמל הארס לפיהו על כן הוא נעכל־ מבני אדם שעיבדיש ל!‬
‫ליהנות ממט לקיים גיפסומחייתם ו! א מלן לשדה נעבד כאצואמר שהמלך נעבד‬
‫}‬
‫לשדה שהשדה הנעבד שמרשי" אימ! ׳זירעיס כ! שא! יקרא נעבד הנה אפייהמלך‬
‫הוא מתקיים כעבור! וכאל! אמר אפייהמלך היא נמצא וא־קייה בעביד שדה‬
‫א י י נ כ ס ף נעבד כ! !הכל הילך אל מקים א' ולהיות שראה לבית כצי האדם פל ׳שעש!של‬
‫ח פ ן לקבן ה ן ר ב שיראה שאין משלימש הא ביצה לבד וקיים הג ץ׳ ו ק לאס ף הין‬
‫ר כ על כן אמר שתשיקה כואתה׳א תאיה כלכייתיצמא כיובת׳עןמישביש שיה׳!‬
‫שבעים ממש ואינם םכעים לעילם כ י א ו ה כ כ ה ן צא ישבע כ ה ן א ן שישיגה׳;‬
‫ר כ ואמישאן גס ואת כל תשיקתהאדס כאהיכמ הממי; היא כדי שיהיה לשם‬
‫תבואה לשובע וצא ׳חהר לחמס ע ד כל עמצ ארס לפיה! ‪!:‬א ומי א‪:‬הכ ב‪:‬־•;‬
‫לא מבואה יריח׳ ה‪:‬א וה ואיוה ה‪:‬א שאהב בהא‪ ;:‬רכמפמ׳ן!נכסיה בלמי אשב"‬
‫המביאה שכצמכלימס הואהתבואהואמר שגש וה האוהב המביאה היא הבל‬
‫כמו האוהב הממון מצד עצמו שהוא מבואיהיות! הבל אתר שאינו מישג תנל'‪85‬‬
‫לעולם שלא ישבע כ כ ן כאמור ועיר שאינו מ־עיצצגן כצל כמ! ה ת ג א ה‬
‫והמביאה אי; לה השמי חסרונות הנוייע; האדם נשבע ממנה כאשר יא;צ‬
‫לשבעה וע!ד שמועילה צג ן לשיש תמורת מה שנתן ואחישעש! גש וה הבל ‪/‬אתר‬
‫ע‬
‫'י‬
‫‪,‬‬
‫ש‬
‫נ‬
‫שאינה משלחתהנפש בעצם וראשינה וזא גס וה הכל •‬
‫‪ 61‬כשר ש• א מר שא הב‬
‫הממון הוא מבואר הטעית והיות אהבת! אית! הכל יען א״נ! נשפיע ככשף אש‬
‫יאכל אימי כ׳ אס לא היה לי מבואה א ן שיהיה לו כל כ ש ן שבע לה ׳מ מ בלעה‬
‫ובמו ששיפר במשלי הקדמונים על מ׳ ששאל מאת האל בהפלגת חתרתי על‬
‫הכהן‬
‫קפד‬
‫•״~~קהלו‪7‬פרשח יד‬
‫ה כ פ ף והוהכ שבלמה שיגע כ! •הפך ל‪1‬לכ וכפף וראתה ההפגחה האלהיתלתת‬
‫את שאלתי להעניש! על עין חמדתו המופלגת ומי‪/‬ברעב כ׳ כשפיה ניגע נייאכל‬
‫לאיכל׳ היה נהפך לכסן* אולזהכ ‪1‬כ; המשקה ובכן הוא גרס מיתת! בחמדת׳ על‬
‫ה כ ה ן והיה לבלי חק!‪:‬ה! מה שרצה כ ש ב א הפלא ׳ ש נ ע ה א י ה נ ה נ כ ף מ ה נ ה ף‬
‫עצא! רק ״המאכל ועל כן גה מי טא!הכ כהמון עבדיה ושפחית שישרת! לפניו‬
‫ולא כתבואה הנה גס וההבל יען א יא לקיימה כלתיהתכואה אף שיהיה לו כל‬
‫»מ!ן שבעילה יאחר שאינס שבעיה ממנו רק מהתבואה הנה הוא הכל כאמ!ר‪:‬‬
‫וביאר הטיגש על בלתי היית רכו׳ ה ק ד י ם המדומים!הממון ה י כ טיפ שלם יען‬
‫כרב! הט!כה הנכהפירכ! *‪:‬בליה שיצישרך למשרתי' לפני! !כלס צריכיםלמאנל כרכות‬
‫והיצאה וכאשר יתנו כן ׳כעי אפ מה יתרון יהיה לנעליה נרנו׳ הטובה ההיא רק הטינח‬
‫ראותעיר! שרואה נעיניוהממון הרכ שהרויח כ׳ אחר שכאשר נכנה כידו כן‬
‫יוציא אתי אכלא נשאר כידי רקהנאת הראיה לכר!!א ומה כשרון לנעליה כ׳‬
‫אס רא מעיני! יריאתר שנתרבתה ההיצאיז פפ׳ רכו׳ הטוכה אכ אין יתרון‬
‫ובשר!; לבעליה רק כשר!; הראיה לכר• ואפשר שיהיה הפהיק הוה מקושר‬
‫ע‬
‫ס‬
‫‪5‬׳ ננכ‪.‬ג?ו‬
‫הקידםכפ׳ הפייהראשק שפירשנו םגזרתגס!ה ההלשנה אל טוניומ המכ!אה‬
‫שעה שתהיה יומר ט!כה מהכהף יען יצטרך יומר לגיף הארס הנה היף כיף ה!א‬
‫הכל ״ג; ה!א ר נ ד נפסד ואינו שלמותנשאר כעצמו ולהיות שגורת גסוה הבל‬
‫פשה שפי וה לגזרתויתרוןארן בכל היאבויכיאר הטעה למה גסרכ!׳ התבואה‬
‫גשהיאהבל!ה!א ב׳ כרבותטבתהתנואה שהיא אשר קראה טיבה בערך אל‬
‫ה ע ש ר הנה רבי אוכלים ירכי כאשר ממיכה התבואה אינה כמו העישר שתשייר‬
‫לשניה הבאים כ׳ תפהד ילא מיעיל רק לשנתה ׳תתחלק הניתר ממנה לאיכליס‬
‫אחרים מה שאין כן הממ!ן כ׳ הנ מר יי שצריך להפיק יגנו וישמר שה לעילם ואינו‬
‫נמ; לאתרים חה שאין הן כמביאה אם כ; אחי סיאיןבטוביותרכויה ד כ ר נ ש א ר‬
‫כ׳ מאכל מיד אש כן מה כשרון לבעליה מאימי הרבו׳ כ׳ אפ יאיתעיניו כרכויה‬
‫!כוכיי האוכלים איתס יוא ומה כשרון לבעליה כ׳ אס ראית עיני! ירימה כשרון‬
‫יהיה לבעליה כרכויה של המביאה כ׳ אס ראית עיניו כרכו׳ ההוא !באיכליס‬
‫אימה פי ׳מרב! גש הס פפי רכויה פאמור ולפי!ה ההייממישכ על נכון מלמ‬
‫אוכליה שהוא צידק על המביאה מה שאין כן כממון הרב יכן מלמ טיבה מצדק‬
‫יומר במבואה אשר כיאר היותה טיבה יען היא הכרחיתלק״ס הגיף והעושר לא‬
‫תקיא טיכה והילל כרכות הט‪:‬כ א! העישרובויוואחר אשר ביאר טעם ה׳!ת גס פ ת ו ק ש נ ת‬
‫טיכתהתביאה הכל כמ! הממוןכיאראיןעסהיותה גס היא הכל מתחלף עם‬
‫הממי;כפת!מ!ימר!!ה כ׳ הע!כד השדה כעבור המכואה וכל מבלית׳ הוא‬
‫התבואה הנה שנת! מתיקה אס מעט ואס הרכה יאכל שאין לימחשכיתוהרהורי‬
‫על רי!י נכסי! שמא יההדו ושמא תטבע ספינת! כיס כמו שיקרה לעשיר שהשכע‬
‫מהחמין איננו מניח לו לישן לרוכ מחשבות׳! ״א מתיקה שנת העכד אס מעט‬
‫ואס הרנה יאכל יריהנהנהמיגיעכפ׳ו שעיבד אדמתי וה!א עיף הנה שינת!‬
‫מז‬
‫כ‬
‫‪2‬‬
‫‪47‬‬
‫מתוקה‬
‫• קהי ת פדעה״»ד~~—‬
‫*וי‪/‬יק? כ׳העמל •עצי אידים צראשיויש; שינה י‪-‬תקה כ ׳ א ‪ :‬י א כ ל א ע ט ׳תמיגש‬
‫חלב! ודמי‪ ,‬ויעל! א‪-‬דיס לראש־!אש יאכל הרכה חי׳; יעכל היטב *מ כ•‪•:‬עצה‬
‫א י ד י נ א ך העשיר אש מעט יאש הרבה יאכל שכע עישר! שהיא השבע ה י ד ע‬
‫אינגמניח ל! לישיןמצדרב•׳ מחשביתי! ייאהשד ש־כ•׳; לדבר נא ־ ככ• השבע‬
‫*'י‬
‫! ‪:‬נ‬
‫*‬
‫וכהי הרהיאה כדי שיתישכ עצ נכי; צדה א ד ר כעש ר !השבע לעשיר שהילל‬
‫והעישר לעשיר איננו מניח לו לישין!ע ד שאי• שבע כ ד ק רק באכילה ידה נס‬
‫אתר שכבר הקדיש שא‪:‬הכככףלא׳שבעכהן‪.‬י‪~:‬גת‪:.‬ל;זי״צ‪.‬י ‪-‬צ‪.‬י‬
‫ב‬
‫‪:‬‬
‫שצעישר וממ;!איךיאמרשהשכעאיננימניאל; צ׳שק־ ר ך השי נה לשנת את‬
‫העיכד האדמה שהיא •גע כגיכ‪ :‬כ׳ כאשר יהיה עץ׳ ייגעימעשל מי נ׳ אש •ד‪:‬צ‬
‫ר כ או מעט וכעכיל המיוןיעלו האיריס לראש‪ :‬ויהיה !ה הב״ עייב־מ שינ־״‬
‫םעישיס אומה האידיה הדקים העיליכמהעשילהטינ!השלש יא אש ־•עט •אס‬
‫הרכה יאכל ה• צא <!>ק לעמל!היגערבייהאשילה לשבעה י ק השח המ גבל ‪ r‬א‬
‫כיגעיס חוק מאדאמנםבעשיר שאיר •גע יעמל ככל הנה כשישנע מ־‪-‬א‪:‬ל‬
‫המיל!׳ אענומניחלילישקכיהכח המעכלכ! ה;אתליש מ ר ד לשיי־״ישש !בנוי‬
‫ובלתי יגע ומתעמצ כצצ ויזא והשכעלעשיד איכ‪ !:‬מניח יל! ליש; •ר השבע‬
‫מה״אכל כשיאכצצשיבעהצאדישלאתיערכשינתיאתושתתהר עש ל! אלא‬
‫שלא יניח לו צישיןכצצ למיצוי אנטימכתו מהמאשצ ויהיה בחש; קיא ׳־‪.‬־נקית‬
‫ג ד י ל ת ע ד שתדד שינת! מעיניו עדיקיא המאכל אשר אשל לש בעה כי זה גא‬
‫יקרה‬
‫לעילםבע‬
‫‪P‬‬
‫י המדרששהס מדברים כשצחיתה‪:‬כש״והמחיל!אמ'שיתרי; הח מד על י נ ד ה‬
‫בשל היא ש ה א ק שנוי אל החמר ואמר שבכצ א כני מיני בני ה ד ‪ :‬יש יתר־!סלק‬
‫רכחצהחימר •ע;ח»האדסלהעמדתהגין> ריב מעשיו ;כעל־*! הש יכ^י‪/‬‬
‫החימר כמו ששיא השינה!האכילה והשמ׳ה!ההליכה;הישיבה;יגיעת החמר‬
‫ומניאמ• אא ויתרון אר; ככל היא יריימרן התמר בשל כני ארס הימר!; ה;א‬
‫בחומר שאף מ׳ שעימר תמיר ועיהק כמ רה הנה לא ׳חצס מתת ח צק ׳!מר גדיל‬
‫ל מ מ ד כדבריה הההרחייהלהעמדת־ כאמור!אמר שששגל שהיא המלך כמו‬
‫שקים לעיל הנה הואנעבר לשדה שהיא הצריך אל ה ע ד ר ת החומד שהשכל‬
‫מטבל ומשכיל ויגע כהמצאת המביאה מן השיה להעמדתהיין ‪:‬מגא שהמלך‬
‫ה!א‪:‬עבד שנעשה ע ב ד כעבור היוצא השדה לקיוש החימר ואחר שביאר ימיין‬
‫ה ת מ ר על הצידה כחייה הגשמיים שליקת לעצת! חלק •;מד גד צ מ י ד שי' קת‬
‫השכל כ א י ו ר ביאר ההכרש אשר בין הטיב הגשמי;הנכש״ ה ר ת ; • ‪ ,‬א י ר‬
‫טא־הכ ככן׳ שהוא כולל בלהט כי‪'.‬הגשחי!מכיהלס הש בשח השקי הנה יה נא‬
‫•שיג התגלית הנכשן אצלו כ׳ כיכיףהחמ ןלא יכלה לעילה !לא יכ‪.‬א! עד קנ;‬
‫יעל כן אמר שלא •שבע כהן• אס שיהיה הכשף שש גאמר על ה‪/,‬־ קת מלשן‬
‫נכהכה׳גש כלמה נכש׳ וכ! !אש שיאמר על הממכמכי כין כך כי; כך אין לשש‬
‫תכלית ו ס ן ו א מ ר שמי שיאהב ההמון מהיטיכית החציניית כלתי מכ א י נמו ן‬
‫הנכש‬
‫קהלת פרשה יד‬
‫קפז‬
‫ה נ פ ש ה נ ה ה י א הכל וריק שהכל פלה ינפסר אס לא יהיה שם שלמיתנכשי הא‬
‫ומי א י ה ב ב ה מ ו ן לא ת כ ! א ה גס וה הבל והיא כאלו אמר וחי שא!הכ כ ה מ ו ן כ ל ל ו ת‬
‫כל ה ט י ב י ת ה ח נ י נ ־ י ת שנקרא ה מ ו ן כילל אותס יחד ואוהב א ת ס כלתי מוין ה נ פ ש‬
‫ה י א הכל ‪ b h‬לא ת ב ו א ה כ ל ו מ ר כ א ש י תהיה האהבה כהמון בלמי ת ב ו א ה הנה‬
‫ג ש וה כלו כ ל ת י מוין הנפש ה א הבל יכיאר של־יימהשלם ב ב ו י כ י ת ה נ כ ש י ! ת ו ה י א‬
‫ס ת ל כ ד ה ט י כ ה מ ג י ע צו מצד עצמו מ פ א ת ההשגחה י ת פ ש ט ה ט י ב‬
‫״כאת‬
‫ה ה ש ג ח ה גס ל א ח ר י ם ש כ ע ב ו ר ק צ ת ש ל מ י ס ש י מ צ א ו כ ר ד י פ כ י ע ה ש ׳ ש פ ע ש ב ע‬
‫י צ י ן ע ל כ ל ה ד ז ר ע מ צ א ז ר כ ׳ ס נהניש מ ט י כ ה ש ל מ י ם ו י ל ת ה ש ל ח י ם עצל׳ס ה א‬
‫כ ר כ ו ת ה ט י ב ה רבו ח כ ל י ה ׳ ר י כ ר ב ו ת ה ט ב ה י ה י א ה ש ל מ ו ת ב ק נ ת ב נ י א ר ס ר כ‬
‫ו ע י ר ה נ ה נ י ם מ ה ס י כ ה ההיא ו ו ל ת ה ש ל מ י ס ע צ י י ס ש מ ש ג י ח השי ג ס כ ה ס כ ע ב י ר‬
‫ה ט י ב ה ה נ מ צ א ת כ ש ל מ י ס ה א ר ב ו א ו כ ל י ה ו א מ י ש ל ש ל ח י ס ע צ מ ם איכ! מ ג י ע ימיין‬
‫מ ז ה ר ק כ מ ה שנהנים כ ר א ו ת ם ה ט י ב ה ה ו א ה מ ג י ע ל א ח ר י ם כ פ ב ת ס וזא ומה‬
‫׳ מ ח ן ל ב ע ל י ה ש ה ס ה ש ל מ י ם כי א ס ר א ו ת ע י נ י ו ש נ ה נ י ם ב ט ו ב ה מ ג י ע ל א ח ר י ם‬
‫ב ס י ב מ ס ויש ל ד ק ד ק ב א מ ת ב כ ש ק ש ה י ל ל ב ר ב ת ה ט ו ב ה ירבו א י כ ל י ה ב ל ש י ;‬
‫ע ת י ד ו ל מ ה זבד א ו ת י בלשי; ע כ ר ח ן לישיש זה מ כ ש ר ש נ א מ ר ש ב א ה פ ש י ק ה ז ה‬
‫ל ב א ר עני; מ ה ‪ :‬ת ה ה ש ג ח ה ה מ ל ה י ת בבני א ר ס !היא שהוא ׳ ת י ח ש פ י ע ה ט י ב‬
‫ה ג ש מ י נ פ י הצריך !אמר שלמה כ׳ כ א ש ר נ ר א ה ש מ ר ב ה הטיבה בעילם ש ת צ א‬
‫ה א ק ר מ מ פ י ה י מ ר כ ו מ ש ש י א ר ב ו ׳ ה ט י ב ה ה נ ה י ש ל מ ל ד ו ן מ ז ה ש ר ב ! אוכליה‬
‫ו ע כ ה ר ב ת ה ה ה ש ג ח ה האלה׳ת ה ט י ב ה ל ח ה ש ר ח מ ה ר ב ו י ה א ו כ ל ׳ ' ה צ ר י כ ׳ לרבי!׳‬
‫ה ט ו ב ה ב ע י ל ם מ פ א ת ה ה ש ג ח ה רא!< ל נ ! ל ד ! ; ש י ר א י י ב ו א ו כ ל י ה ! ע כ נ ת ר ב ת ה‬
‫ה ט י ב ה י א ח ר ש א י ן ל ו ל ה ג ה ש ה ! א כ ע ל י ה א ו א ל ה א מ צ ע י י ם ה ג ב ו ה י ם הכוילע׳ל‬
‫ש ה ם ג ב ו ה י ם ע ל ה י ב ר י ס ה ש כ ל י ם א י ; ל ה ם י!!ה ה נ ח ה כ י ל ר ק ע צ י ו מ ה ה ש ג ח ה‬
‫ש ש ו ד ר ה ע ל י ה ס ח א י מ ה כ ש י י ן ל ב ע ל י ה כ י א ס י א י ת עיציו כ׳ ו א י מ ע י נ י ! ה ו א‬
‫מ ״ א ל ה ה ש ג ח ה ה א ל ה י ת א ס ה י א כ ע צ מ ו י א ם ע ל ירי צ ב א ה ש מ י ם ו כ ס י ל י ה ם‬
‫כ! ו א ת ר ש ה מ י ע ל מ ה מ ג י ע מ ה ה ש ג ח ה ה א ל ה י ת ה י א ש ב ע י נ י א מ ה ש י ה נ ה‬
‫ת ע ר ב ע ל י ! ש נ מ ׳ ווה א ו ח ד ו מ מ י ק ה ש י נ מ ה ע י כ ד א ם כ ע ה ו ! א ם בעיה ו א מ נ ם‬
‫המדף‬
‫א ה ר ה ט י ב י מ החנינ״מ א ש ר יכללם ה ע י פ ר נ ח ו שזכרנו ה נ ה ה ש ב ע‬
‫י ו ה מ מ י ן ל ע ש י ר א י נ נ ו מניח לו לישי; ולניח ל א כ ע ה ז ! ל א נ ע ה כ ׳ ה ש י נ ה ה י א כנוי‬
‫א ל ה מ נ י ח ה ו ה ת ע נ י ג י ע ל פ ׳ מה ש פ י ר ש ! כ מ ד ר ש ע ל ר' ט ן ש י ג ע בכיו ש נ ה מה‬
‫ש א י ן ת ל מ י ד ! ת י ק יכול ל ל מ ו ד ל מ א ה שנה!'!ל ל מ ה ה י ה ר י כ ׳ ן ד ו ח ה ל מ ל ך ש ה י ה לו‬
‫כ ר ם ו ש ב י פ ע ל י ס ה ר כ ה ל ע ש י ת ׳ ו ה י ה שש פ י ע ל א מ מ כ ש ר ב מ ל א כ ת ! יותר מן‬
‫הכל י ו ת ר מ ר א י מ ה ע ש ה ה מ ל ך נ ט ל י ב י ד ו ו ה י ה מטייל ע ח ! א ר ו ם ת ו ק צ ר ו ת לעת‬
‫ה ע י ב ב א ! ה פ י ע ל י ס ל י ט ו ל ש ב י ס ! כ א א י ת י ה פ י ע ל ע י י ה ס ! נ ת ן ל! ש כ ר ו מ ש ל ם‬
‫ה ת ת י ל ! ה פ ע ל י ; מ צ ר י ; א מ ר ו א נ ו י ג ע נ ו ב ל ה י י ס ! ז ה י ג ע ב ש ת י ש ג י ת י נ מ ן ל! ה מ ל ך‬
‫ס כ ר ! מ ש ל ם א ח ר ל ה ס ה מ ל ך מ ה ל כ ס מ צ ר י ן יגע זה ב ש ת י פ ע י ת כ כ ש ר ! ת מה‬
‫טל‪ 6‬י ג ע ת ם תמס‬
‫כל שיים‬
‫כ ן לחד ר י ב ו ן בר חייא תירה ככת שנים מה‬
‫שאין‬
‫תלמיד‬
‫קהית פרשה יד‬
‫מל •ילומיק •כי‪333‬״דלמאהשנהעיני‪ .‬הנה •דאה ב א י מ ד ל ‪ -‬ע י ־ ' ׳‬
‫ל‪t—-‬‬
‫הזה י‪/‬היה השינה הנז״ככהייכנ״ איל המלחה!המעייגכיעילה הנשי״מיהאשילה‬
‫היא כני׳ חל ח״ העילה היה כאכילה גשליתויאמר ש שינמהע־בד ׳עיהק כ״ י ה‬
‫ו ב ‪ -‬נ מ ש ל אהעיב־המש שה ‪ r‬ק י א ע כ ל ב ־ ׳ ״ ־ הנה שיני‪.‬׳ ׳היא ‪ :‬נ • ‪-‬ל‬
‫המעניגהנכש״ה׳אממקה ש־ימיג־גימ שהל ׳ י י ש ״ ג ט א ‪ :‬ה י כ ה י א י ז‬
‫‪r‬‬
‫אהמעישיאשהיכהיאכליל־אש מעט ׳אההלכהיחיהכמשילהבעשייה־שע‬
‫ל ע ש י ל ש ה י א א כ י ל ה ל כ ה ה ל י ׳ ל א י ן ה ״ ׳ י כ ה״ש נ ה כשש שנע‬
‫״לח‬
‫השבעי׳היאיה לעשיל ששלי* א־ העישי כל־‪,‬׳ שליי מ ל י ש ; י ל ה מ נ ‪ . : : :‬ל יד ה א‬
‫הנלעד כהבניכינ הכי״ שיכו ־׳ההילה•‪ if :‬כמ״הנ׳ ה ־־‪.‬יש על נשי; שכיהענ‪-‬ן‬
‫וללש‪ :‬מ מ ־ ן לק ש א שלק‪ :‬נ ל‪-‬ל היכילששעכעשיר לאה״‪ :‬שי כילה׳ ־‬
‫השבענאמרעלריכהאשילה!האכילה כנ״ אלהא״ה ׳ מ ש כ ע ל ‪ :‬כ ץ כאמיר‬
‫י אחל אשל כתב כפ• הפשע ענקעיכד האדמהלין •ס הנין־‪:‬מהכהכה־לעשית‬
‫ה׳ י ק ‪ :‬־ ל שדש כ׳‪ ,‬שניהס כלי של־כחנ! א י ד שיש ע ־ שנ״־ינ׳ ל ע ת ר א י ת‬
‫ל ן ‪: t‬ל ל ‪ ! .‬י ר ע ל‪.‬ר ח כ ע נ י אש דק לה רעיי‪/‬ד נד ח ל• שאירע בהה ־ה^מ‬
‫כעליה !חלד שלדעה הראשינה היא אשר ו א ה תא־ השמש!היא ח לה כל ל ד‬
‫פאינהרעהמנדעצחה רק שהיא חילה ואשהיתעילהלהופאה ה־ההו הרע‬
‫מאנה יע‪ 3‬כן אמר שרעה חילה ראימ׳ מהמהשאש !ההר הדעה הח לה המי‬
‫וחי •ר•שהיא שראל עישר שהיה שומיאימ• כעלי! לרעמי שלא היירינה לבזר! כנרי'‬
‫ל! למאכלזולשצהצריןל׳ לקייס ג פי ונכש! כא‪:‬מר! שהיה ש מר יזיילייהרע־ו‬
‫שימלט בעשרו !!א עישר שמיר לבעליו לרעת! !ה!א דבק עש הגזרה הקדמת‬
‫כאל‪ :‬אייר שלדעה החילה שראה בעילה בקצתבני אדה הימה שיש מיני אדש‬
‫שש אריה עישוסלועמשלכישקרה רעהלהה!אמר שראה שההשגחה הי‪1‬ה־ת‬
‫מ ד ר לאישהה אמדה כנגד מרה שהוא לא עשה טיב לנכש! כממנ! !היה‬
‫‪!0‬מי א מ׳ ל״ס רעה כן אבד עישר! כעני; רעולא השליט! ה־‪1‬יש לכ!ח כע;׳; ט׳ כ‬
‫ונשאר הוא עיוה ממנו!לא נהנה מעושרו!עמל! כלל‪:‬אפ׳יכיה הצשאיאחר׳זלא‬
‫הגיעל! ממנוחא‪:‬מהשאש היהשימיאיתישישאר לכנו היה חצי נממש א ן זה‬
‫לא נלנ'ה!'!לא בנ! ווא‪:‬הוליד ב; ׳גויולהיוישה? ‪:‬משך ל! מצירוע ביזירמ׳ במוישה׳*‬
‫ספקכיד! לפזר הממו; בדכר׳ישיהיו לתועלתו!למעליבניו אמריו ולארציאמ שה׳"‬
‫והמצד חיל׳ שהיתההרעהח לה מצד תלי כעל• העישרההוא ואפשר שהדעה‬
‫שראה היא העישרששימרא‪:‬מי כעלי‪ :‬לעצמו שאיצוווצה להיציאוכמקש הראוי‬
‫להוציא! שאה היה מוציא א מ בלקה הראי לליציאוהיה דיחל כזה ה ר ע ת‬
‫היימיגשימ ליוא עליו א ן בה׳ימ׳ שימר איית לעצמי •א•‪ !:‬מ ציא א מ! מ מ ן‬
‫וכמקויהראוילהוציאו כדי שימצא! ל‪ :‬א‪:‬הכיו כצרת׳ כשמש עש הימיהשאיריליעתצ‬
‫ן?א עושר שמור לבעליו לרעתו •ריהרעה החולה שראיתי של״אי׳כאמרד! כחיית‬
‫בעליו כצויהזא העישר השמיר לבעליו שש׳חואות! לעצתו <א־צ! מציל‪ /‬לולתו‬
‫קהלת נרעד• טו‬
‫קפח‬
‫כצלשאוודאיהוא לרעת! כלי ככק כי כאשריכואזעליורעימלא ״כל להמלט‬
‫מהם יען ל א כזר ולא נתן כוחן הראוי לתת כמכר והוא מה שבירר נפה ק כנמשך‬
‫כאומ ואכדהעישר ההוא כ ע נ י ן ר ע י ר ' נ ו ו ע ב ח י ו ת ! אבד העושר ההוא בענין‬
‫ר ע כ׳ כאשריכוא עליועניןרעלא נמלט יומנויכזרגומיס!לאה!עיללוועל כן‬
‫אמר ואכד שהוא תאר אל האיש אשר שמר עישרו לעצמו שהוא מ נ ד א!ת! נירים‬
‫נ ע י ד ' נשארנענין רעוהילידאיוב נןואיןנידומאומילמתילהשאייל!ובוגרס הזי‬
‫ל ע צ מ ‪ 1‬ו א מ ר שוול' וה הרע המגיע!! הנן יגיע גס לעצמו שלא ישאי״לעצמ! דכימהל באעיריצא‬
‫ההלק שהשיג מהעושר ה• נאשר יצא עמס מנטן אמו ערום יש נשמה ש ל א יהיה‬
‫לו אפי'מבריכין שישא ויוליך עמו מכל עמלו שעמל שכלם אבד איתס כענק ר ע‬
‫כריעכחירתיכאחייווא כאשיגימכטןאמוערויכןישויללכיכשבייריישויללביכשעמ‬
‫פטירת! כמו ש ב חא ישוכ ללנינשניוהנתויהוא י!פ!רס כדי סימישכ הכפל מגורת‬
‫כאשר יצא ומלמכשכא שנרא׳'פכ ליס והוא כאלו אמר שישיב ללכת ערים כמו‬
‫שבאערוס כזמן שיצאמכטן אמוווה! המכ!!ן כגזרמ כאשר יצא מבט; ש ל א בא‬
‫להורומעל א‪:‬כ; יציאת! רק על ומן יציאת! מהנט; וגזרת ללכת כשבא מידה על‬
‫אופ; יציאת ולכת! מן העולם כמו שבא כוי והנה אמתלכל פירוש׳ המפרש׳' ק ש ה כיחש נ*‬
‫מאד אצל׳ לישבמלמבשכא שפירשה כאל! אמר כמוישבא ואין כ; מכנה נפי‬
‫הלשיןהמורגל אשר על נ ן אפשרלפרש פירוש אמר לישנה בלמי דוחק כשנאמר‬
‫שדמו שומן לכתו!שיכו הוא ממחילמומןנוא!על דרך שנפרש ויוסהמיממיום‬
‫ה‪1‬לד!כ»משע'התחל'הליד'תתחילהתו'!ההליכ'!‪ 1‬ההפסד ו!א נאשר יצא מבטן‬
‫אמ!ער!ס •שיכ ללכ' כשכא ירי כאשר •צא מכטן אח! ערים ומשללמכלכן ישוכ‬
‫ללכתחשעה שהתחיל לכזאויוא כשבא כלומר כזמן שבא באות׳ הומן עצמו ישיב‬
‫ללכת ערום כ• כל מה שיהיה לן מן הקניציס המדומים אן> שיה״‬
‫ללרוכאין‬
‫ד ב ר מהם דבק בעצמות! כ׳ ה!א ערום תמיד מהם שאינס רנ קיש כו זהוימה שפי'‬
‫כא!'!מאומהלאישא בעמלו שיולךבידו׳ריבוחן שהיא הילך שהוא״תחלתומן‬
‫היותי כא הנה ככל עמל! שהוא עמל בלכת! ! ה ו א כל ימי היותוח׳ עלהאדמיאימ‬
‫נישא ומילין כידו מאומה מכל מה שה• ‪ £‬עמל ומרויח אף שירכה ה!; כ ת י ל הים‬
‫ו״זא ומאומה לא ישא כעמל! םיולן כיח שהיא פיריש הגורה ה ק ד מ ת שאייר‬
‫סכומן שבא כעלם מעמנאת׳ מבט; א א ! הוא שכ!הילך יואן עי!ס!הוא שאעפ׳‬
‫שהיא עחלויגעבאסיפתהממוניתלא •ש א מהם מאימה כיד! כל ימי הייתי מ ל ן‬
‫ושב לאדמתי יען אינס דבקים בעצמותיאררכה חסרים מגיפ! ככל יום שנטה‬
‫אל הפסד הניף ווה! הנרצה נגזרמ שיוצך כ׳ דו שהיא ת כ פ ת ניא‪:‬ר כ׳ י!ה שאחר‬
‫‪.‬שלא ישא מ א י מ ה בעמלו שהוא ע־ילכיוייו ה‪,‬א שאינו יוליך א מ! כיד! כלומר‬
‫& א י נ < ד כ ק כ ע ‪ 5‬ח י מ ! ה י א ד ק ־ י ק נ כ י ; •אמר שמלבד הרעש ה ח י ל ה ה א י ש ר ‪;cat‬הד<ת‬
‫ז כ ר ו ה ה א י ש א ש ר א י ד ה ח ח ן א ש ר ם ח ר כ ע נ י ן ר ע א מ ר פ נ ס יה שיכר וידוא‬
‫?׳!מהארס הילך לכימעיצמ‪ :‬בלמי הממי! שהיא מרייח א ף שיהיה בידו!לא אבד‬
‫§ ת ! במו הראש!; הנה גס וה הוא רעה חילה כאשר לא •פור הממון במקיפ הראוי‬
‫גכוא‬
‫׳ ה‬
‫‪,‬א‬
‫כ‬
‫א‬
‫ש‬
‫ר‬
‫‪. ,‬‬
‫?‬
‫קהלת פרשה טו‬
‫ה‬
‫כ‬
‫‪,}.‬וצא‪,‬‬
‫מ ה‬
‫ה‬
‫‪,‬א‪,‬‬
‫י מ ד ‪0‬‬
‫‪ .‬״ א עייללריחכליל‬
‫נ?ג*‬
‫תיעצממממינ! כצל!!א!גס זה י ע ה חיצה •י גה זה היעה הס אגב הדאש־נה‬
‫היא ג״ביעה מצה!היא שבל עיממשבא האיס ק ילך בלמי הנא מיגיע; •נו*‬
‫גס ‪ .‬י • י ״ ן !אמל שצאלי שהיא בציד נהנהמיגיע! אלא שיגיע צו נינו ייבא ב י ‪ :‬־ ל י י ן‬
‫ב‬
‫מיבהה‪:‬ני שילבה עצבינ״״חשבימיימצד ממימי‪:‬הי!‪ 7‬בהיצעצימ ג •יא גס‬
‫כצ<תי!כחשךיאבליבעסהרבהיתל־‪:‬יקנףירגש‬
‫כל ׳מיז לא •אבל כלה״ש‬
‫צאיי«!מש יג־ בצילה צא ׳איכצ צמר הנר צהכלגמק״צנימ־רקבתש־ יאבלייה׳ה‬
‫צ! כ ע נ הרכה כה״ מי כהיצ עצ ממ נ׳ יה צ״ יקנן יהיה הרכה גש על י י ב ח מ י ?‬
‫ח‬
‫‪:‬‬
‫א‬
‫ה‬
‫‪ .‬״ ואתי אשי ביתי השמיש י ע י מ ימת״שימ כא־ס ל נ י י׳ ע כ ח י י מ כ י י ר‬
‫ר‬
‫ההנהגה הראויה האיינעימ בעניניש ה י ל י י י ס !היש בימהמצינ״מ באי הנה‬
‫א ש י י א י מ ׳ א נ י ט י ב א ש י י כ י ל א ש ל ! ל ש מ מ וליא ת ס בה ככל עמל‪ :‬שיעמל‬
‫מחמ השמש מ כ פ י ימי ח״י • י א ה שיאימ׳ א נ י ע ב י נ ל הנונית היילא מ עש‬
‫שאיני ט ב מיחלט‬
‫ב י ה שהא ט ב אצא שהיא נ נ נ כ נ ג ל י י פה לא כגלל‬
‫ט כ!!א אשי ׳כהלאשיליכיישיתכלוישמה ״ פ ז י כפי היא׳׳ להעמדת יק״ש‬
‫הגיף ‪:‬לריאימ הטיב המגיע מהש כעת! שיהיה ה י א מ כט ב הנמש־ מרכזי‬
‫היכריכ המיזמים ההש אשר י ע מ ל הארס כהש מחמ השמש ישישי ימי חית‬
‫נמ; צ‪ :‬האליש אש מעט ואיש תרבה יחיה כי זהי חלק‪ :‬המיוחד •צ׳ דיג! בימהחציניז'‬
‫ו ה א מה ש אכל וישתה מהש כעיר! בא״ש איימי!!א כ׳ היא חלק‪• :‬ו;•ה שאמרמ׳‬
‫שהיא יכה אצלהטיביימהתציניימיהיאלאשיילולש־ מ!לדא מ ט בה מעמל! היא‬
‫אשי יקיא חלקו!כל השאר ׳שאר כה ולא יוליך עת! מאימה מייני כאת ר על דרך‬
‫כ׳ לא נמית! יקית ה כל! ש!'!אפשר שאומרו כ׳ הוא ח לקי יהיה דבק אל נזיתמסשל‬
‫ימי חייו והיא באל! אמר אש מעט !•אש הרכה יחיה כ׳ היא חלק הנא; ל! מאת‬
‫השי כהשגתמ! הנפלאהא;מפאמ המעוכה עצ דרך חיל כן! מי!מזיני צאו‬
‫כוניתאמליא מצמא אצא כמזלא ׳נוי!!אכיהיא חלק! כצמר שמשכר ימי ח״;‬
‫י‬
‫^‬
‫יי‬
‫^‬
‫־‬
‫שיחיהה;אחלק<תקצ!כצ<ואיןלהקישאימיעס זילמ! מאישי המי; ולה׳־משיש‬
‫‪c‬‬
‫עיר מק אחר מעשר זולמהעשיר העמל והשיג כעמל! הי; יכוהוא העשירהכלמי‬
‫י ג ע הרבה ובלתי ט ר ח צהשיג! רק שבא ל! העישר בלמי יגיעה כלל שירש‬
‫מאכומיו או שייצא מטמין׳יזה! אשר אמרעליוגש כל הארס אשר נתן לו האצים‬
‫עישר ונכשיס!הוא על הדרך שכיארצו שירש מאכיתיו או מצא מטמון!השליש!‬
‫האלים לאכול ממנו ולשאמאימחלק!לשמח כעמל! המעט שמא עמל כשמירת‬
‫הנכסים ויוא!השליט! צאכיצ ממנ‪ :‬כויוצשמ• ח כעמל! סייליומצכד שנמ;ל! היא ית'‬
‫את הממון והנכסים הנויהשציטו עיר לאשל מאני ולשמח כעמל! מה שאין כן‬
‫לעשיר אשר קדם וכרו ששצ ימיו כאשך יאכל !כעס הרכה וכויות יהיה להפך‬
‫שישמח כעמל! כייהנה זה מתתאליס היא 'ליוילת ה י ת הממי; יהנכש׳ינמינים‬
‫מאמהאליס כאשי ו כ י כאימיאשר נתן לי האצים עישר הנכסים ?‪'!:‬הנה גש זה‬
‫היומי שליט נהם ושמח כעמל! הוא גכ מתת אלים כ!‪/‬ה;א שישיחיכעילהבאר‬
‫נאמרו‬
‫ק‪3‬ט‬
‫קהלת פרשה טו‬
‫כ ‪ ! 6‬מ ר ו כ׳ לא ל ו ב ה יזכור את •מ• ין»‪ 1‬יריכ׳ ‪1‬ה האיש אשר נתן לי האלים עישר ט ל א ! ‪ r‬־ ‪" b‬‬
‫ונכריה הנה היא מכירפש שאינו!‪:.‬ר הרכה ימי חייו אחר שהאלים נתן לו כל‬
‫העושיוהננהיהלמהשיאהכ!‬
‫ע ב ההכנה והיא ׳תיחענה כשיחת לכו כח‪1‬‬
‫שאמרנו שגה היית! שיזח בעמלי יתתאלייכ היא כמד‪:‬כרויא ה׳ האלים חענה‬
‫כשמחתלכו ותהיה מלתמענה כמושהייהר״אכעזל מלשין אענה אתהשמיס והם‬
‫יענו את ב א ר ן וכויוהוא כאל! אמר כ׳ האליה הוא הממציא כשמחתלב! !אפשר פייוחיני!'*'‬
‫םיתישבו כל השמינה כהיקיה הלל! כשנת השלמיתהנכש״ ונמת הטוב החצ!נ•‬
‫בפי הפ ר‪1‬ש השני אשר פירשנו בכס קיס הק‪:‬דמיכ והתחיל ואמר שיש רעה חולה‬
‫ז‬
‫ראה תחת השמש!קראה חילה יען היא ר כ א ת ר ו ע הבחיריכחו שביארנו והיא‬
‫היית העישר שמיר לבעליו לדברים הגשמיים שהם כלם לרעת! כ׳ האכילה‬
‫והשתיה!המשגל ושן שאר הטיבות הגשמיותהס כלס לרעת! של ארס שמכל׳'ימיו‬
‫ושניתי! בימה שלא יוציא הארס לטבתנפשו כצדקה !נקנית פפוים להשלים‬
‫נפשו ככל השאר יקרא לרעת!זה! מה שרצה כאומר! עושר שמור לבעלי! לרעתו‬
‫שהבונה שאיצס שומריסהעישר להיציאוכט!כ הנפש״ אשר יקרא טיב כאמתרק‬
‫לרעתי שהוא אל הדכויס הגשמיים כאמור וכיאר שהאיש הככל הוא א ב ד‬
‫כדצוגוהנמיר ברוע בחירתי העושר הה!א כהיות! יהל להוציא א!ת! כדברים‬
‫מועילים צ! מאד שאינ‪ :‬נאבד העיפר רק כל! ה!א רי!ח דבק כנפש ועל כן אמר‬
‫שכאשר יהיה שמד לכעליו להוציאו כדברים הגשמיים שהם לרעת! יאבד העישר‬
‫ההוא כענק ר ע פלא נתעצם תיעלת! כנפש רק בגוף ויאכד הממון כידיס‬
‫נ ה פ פ ד הגיף!אמר שי‪1‬ליד כן האיש הה!א ואי; כיד! מאימה אף על פ׳ שישאיר‬
‫לו הון רכ כיון שלא השתדל להשלים אתכנ‪ :‬והיתה פל מגמת פניו לתיעלת הגיף‬
‫והט!כ הגשמי נמצא שאין כיד כנ! מאומה כלומר אין כיד כנו דכק כעצמות!‬
‫מאומה כ׳ מה שהשאיר לו מהממון הכל הכל שאין כידו ובעצמות! מאומה כאמור‬
‫יאמר שכאשר •קרה לכן כן יקרה לאכ שכאשר יצא מכטן אמוערוס כן ישוב‬
‫ללכת כאשר כא!הכוצה כ׳ כמו שיצא ער!ס יק השלי״תיק התירה ומן המצזת כן‬
‫ישוכער!סמ;השלמיתכיאםהיה כו שלמות נפש״ לא היה הולך להפסד רק‬
‫היה‪ ,‬כא בשלמות לעילם והיה מוליך עמו שלמות! כידו וה!א משכאויומאומהלא‬
‫וגומ •ויאחר שמאומה לא ישא כנפש! שיוליךעחובידועידשאול אשרי מ׳ סכא‬
‫לכאן ותלמודו בידו שהוא משל אל השלמות שיוליך הארס אות! דכק כנפש! על‬
‫כ; אמר שבהיות פיה החסר אשר לא השתדל להשלים צפש! ולהוציא ממ!נ!‬
‫לשלמות הנפש רק לשלמות הגיף שה!א לרעת! כאמתמא!מה לא ישא כידי אחר‬
‫שהוא נעדלהשלמית על כןישוב ערים מכל שלמותכאשרבא כאמור וביאר עיר‬
‫י ע ה אחרת שימשך לו כהיותו נעדר השלמ!תיה!א מה םכיאונו בגזרת ישיב‬
‫כשכאכייוהוא כי מלכד היות! הולך לכית ע!למ! ערים ומשולל מהשלמות כמו‬
‫שבא הצה זולת והיקרה ל! שיטה אל ההפסד ויתחיל למית מיום הולד! כ׳ כן‬
‫»קיה כבלת׳ שלמים ה ‪ p‬מה שיקוה כשלמים שהס נ טיס מייס הולדם אל החי׳•"‬
‫מת‬
‫צ‬
‫*‬
‫‪4$‬‬
‫והס‬
‫קהית פ ר ש ־ טו‬
‫והכחי־סלעלס!!איגסוהרעהחצהכצעי*משבאכ;ילך‬
‫כיייהא ז•!‪ .‬א ־ י‬
‫‪1‬‬
‫שהרעה הה ‪.‬ה ה ‪ : :‬׳ מ ש ה י א גה היא נ‪-‬׳שנתי׳נד ר ינ באיימי אשי ‪; : : .‬‬
‫‪1‬‬
‫ק י א ה ח צההיא שהיא הילך ב!״; הימי כה ‪ : e r r‬ה ‪ :‬שני ה נ ‪ :‬׳ ‪ :‬ב!־•; תת־‬
‫כמ! שאמשמשעה שה א כא מצ העילש אמ! • מ מ ג נ׳ ההכשר !הלימה ׳•מנח‬
‫שהביאה!ההציכה הסכו־קאחר !ה כנג־זש יח־ ׳;הי ‪ :‬־ ‪ ; :‬ש־ ‪,- ; ; -‬־מ‬
‫שבאכןיצך בצימר כצרגינינ ‪! .‬א; כנגר הביאה מהיה ההליכה נ ד ; וברגע‬
‫‪,‬‬
‫עצמ!<בשןמהימד!;צ!ככצעמ‪ !1‬שעמצ כציב‪-‬ימהחצ נ״מ יהרבריש הגשמיים‬
‫אחר ששיא תשרהשלמימשהשלא מהנשאר ע‪-‬׳ היא היתייבנצעייצ• ׳ששיין‬
‫ל!שצמ!מנמצא שהיא עמל לריח ‪ :‬ש נ ל נ כ ס ־ ״ א ד י ה י מ י ; נ י ש ע״ צ צריח‪!:‬‬
‫ויהיה הרוח כנ״אצההנשד והכציון אחר שאיני נשאר דנר דבק נ נ נ ‪ :‬׳ נאדיר‬
‫ואאר ש־יצני שצא ישא מאומה ביד! אחר שהוא;עדר אהש צ‪-‬׳‪:‬־ יומר ששציח׳ו‬
‫הש בחשך ע ד דרך רשעי‪ :‬באנצהכויורש גיס כחשך ידיי• כ׳‬
‫‪:‬‬
‫א גש כצ ימיו‬
‫בחשן יאכל שאנילתו ושתיית! אינה אניצהישתיהריחניישהייחנ־לה במר רק‬
‫אכיציגשמ׳ שבמשך ייאכל איתועניהיו דנק׳ עמה כעש הרב!חוצי! יקצף •דשש'‬
‫שת!ציו וקצף שכ אצהכענ והוא שימנא ביברדכ׳ אתר המתוימהנשאיומנעש‬
‫הדבה!חיליו של הכעס שש!א הרעשב! שמכלה העצם יהבשרוכ; הקנא הנמשך‬
‫ממני שמכלה גס הוא ימיו ושנומי! שצאדס וצא ע ‪ 1‬ד ח צ א שתכשיר הכת! הננשיו'‬
‫כצם הנח ה!וכרוהכחהש!מר כמו שקרה באיוב כאשר היגד צ! כשדיש שמו‬
‫שלשהראשישכ׳ שבחלכ‪-‬לכעשכי״ שבא כמדרש רול נששמע איוב בשדים‬
‫שמו!שצשהראשים כויוהואילואמאצידן אבארהו בקנדה שהוא כאממקשה‬
‫ההכנה !נמחכש! כ! הקדמונים!?צ כילקיש שם נשדיש של! שלשה ראשים א"ר‬
‫‪+‬‬
‫שמואל כששמע איונ כן התחיל מגייס חי׳צותיו למלחמה ההר כ׳ אי׳גיין ה « ן‬
‫'< • ר נ ה ‪ 101‬משפחותיחיתנ• אמר אומה במיה הן ‪ p b‬נשדינ וה העש צא היה‬
‫לימי' אימתי עלי ני!ן שאמרו ל! אש אלים נעלה מן השמי' אמימה אנ׳יניצ לעשוי‬
‫מרתיק מן שמיינכל ואדום לא אצא כתת עכל!הוא כאממ מאמר מבהיל מצר‬
‫הקושיא החוק ד אשר בו שנר מלשון המדרש הוה שראשונה ה!נד לו כשדים שש!‬
‫םלשהראשיס ואתיכאש אלים נכלה כוי והכשוקיס הס צהנך שראשונה כתיב‬
‫שהוגדל! אש אצים יעצה מן השמים ואחינהוגד לו כשדים שמ! שלשה ראשים‬
‫ולאיעלהעללכלעולס שהמדרשיחלוק על כדרהכמיכיס חלילה ומה גש לני‬
‫מהשארזלשיישהנת‪ :‬שכר איוב והנה אמיתנאשר הייתי כימי חרבי שמעתי‬
‫מעי ארס רשום בדור ההו א שראשונה ה!גד לו כשדיש שמו שלשה יא שיש ואח־‬
‫אש אלים נוי אלא שהנתייפדרס צהכךוהיה מחן שכה לשדר השת ביישצא ב נ ד ר‬
‫מניא!מהעניןיעס היומהק!שיאחיקה מאד שנבל דבר שיאמינו ישכק בכל‬
‫!אמלא נמקררה רעמי בו שכמי וראש דרך ישר יכשר כעיני כני אלים !אדם‬
‫מס כים למה שאמרמ׳ שהכעס מכשיר כמאש הכחימהננש׳ מינית ד הכת‬
‫הווכרוככןאותישהאחתכןהואשראשונהשמעאשאלישנפלהחן השאיס כמו‬
‫ש;מ‪1‬כ‬
‫קצ‬
‫'׳״״קהלת״פרשה טו‬
‫•ישת!ב אך כששמע זה לא כא לפלל כעס יען נאחילו כפירוש שנפלה מן השמים‬
‫•אי; מ קיש ל כ ע ס עו אך כשנא מר ל! קמ‪1‬ך לוה מיד ע ד וה מ ד כ י ווה כא)יאמר‬
‫כשדים'שמו שלשהראשיסאזעלהעשן באפו וכאלכלל כעס גדול נגר כשדים‬
‫יהיה רונה לצאתכתאס למלחליה נגדם וכשכאלכלל ‪1‬ה הכעה שכח מה שנאמר‬
‫לו ק י ־ ס כהגדת אש אלייב נכלה מן השמים על כן חשכ כי‪/‬אם כשאמרו לו כשד•‬
‫פל•! שלשה ראשים שלא היה זה מפאת ההשגחה אך אחר שנתישכ מעם על‬
‫הדבר זכר מה שנאת לו ק!דפ לזה הגדתאש אלים נכלה מן השמים או הכין שגם‬
‫ההגרה השניתחהכשדים היתה מכאת ההשגחה וגור אומר ואדום לא אצא‬
‫כתת יזהו המכוון כמאמ כאוח' כיון שאמרו לו ופז כלומר כיון שאמרו לו קידם‬
‫לכן אש אל ס נכלה וסיחמר שגס זה סל כשדים מרתוק מן שמיא הוא ואיני •כיל‬
‫ז‬
‫לעשיתדכרנגדס )יניא לפי והלשין המדרש מדוקדק על נכון כמה שאמיכיזן‬
‫שאמר! ל‪ 1‬אש אלים נפלה מן השמים ולא אחר כששמע אש אלים וסישהיה‬
‫מידה על זיין השמועה אך כא!מ'כיוןמ!רה על מציאות האמירה ילא על הזמן‬
‫שנאמר כה והיא כתצ! אמ להיותםאמר! לו קודם לכן אש אלים נכלה מן השמים‬
‫מ ד ג ם על זה שהיה מן השמיס כאמ!ר והוא דקדוקאמת׳!ישר אצל׳ יאחר אשר‬
‫כיאר רוע הכחידה כאדם נעדר השלמ<ת!ר!דן< אחר התא ותהגשמיויכמדוכר‬
‫נעתקלנארהדרךהישריכשר כעיני כני אלים וחרס כשלמויהנהגת האדם‬
‫לגיפ׳!לנכש! תא הנה אשר ראיתי אני טיכ אשר יפה לאכיל ולשתת!לו א!תט כה‬
‫כ נ ל עמל! ״ כ פ ר ימי חי״ ׳ריאשר ראיתי אני טיב נמה שהוא ט ב ר ו ך בלל כלתי‬
‫עריכרעכללהוא שיפה לאסל •לשתות ועד כאן ה ו א ח ל ק ה ״ כ ׳ שהוא אצל‬
‫הרכריס הגשמייםהצריכיסלהעידתה‪0‬ן>!קיימו כשיצטרף לוה טוכ השלמות‬
‫וזאולראיתטיבהנכלעמלו שיעמול תחת השמש רישבאכילת! ושתייתו לקים‬
‫הגיף ישתדל לראותטיכה ככל חה שהיא עמל כדכר׳יהגשמ״ס והוא שיועילו‬
‫לו לעזר ולהועיל כטיכ הנפש״ ככל ימ• ח״ז אשר נתן ל‪ 1‬האלים אס מעט ואס‬
‫הרנה יחיה ׳ביחד הטעם למה ׳קראוה טיכ חיחלט כאשר ׳תחנרו טיב הג ף‬
‫עש ט כ הנפשיהיאחימ כ׳ היא חלקו יר כ׳ וההחלק האחרון ׳היא היית! ריאה‬
‫ט!נה שהוא הטיכהי‪.‬פש״ה!א החלק המיוחד לי ׳היא עקר •קר מציאות! ‪1‬חה תו‬
‫ב ה א הנשאר ל! קייס ונצחי!השאר היא נלה ונאבד ונפסד ועל כ ן יקיא וה לכדו‬
‫חלקי כאמווהיתוה חלק המיוחד לו לעצמותו ה!א טעם לשלא תהיה הצלחת‬
‫האדם ט!בכלת< ועלב; נתן לו טעסלמיש הנה אשר ראיתי אני טוב כיי שהוא‬
‫כאל! חמ שטובת הנפש הנו אשר היאטוכיכשל עמלו היא טעי הטוב הכולל אשר‬
‫פתח מיעןהזאחלקי כנזיווא כי הוא חלק!!להייתשאמר שימי חיי׳ נתן לו האלים‬
‫אאיגס בל הארס אשר נתן לו האל׳יס עושר כוייר מלכד מיש שהעחל להש ג ממון‬
‫ונכסייכאשר יראה טובה בעמלו ההוא היא טוב הנה יש ע ו ד ט ו ב א ח י גדול‬
‫מהראשון!ה!א מ׳ שלא טרח ולא עמל כהשגת הממון שנתן לו האל •יש עישר‬
‫ונכסים והשליט! לאכול מהעושר ההיא וזא גס כל הארס אשר נתן לו האלים‬
‫מח‬
‫כ‬
‫ג‬
‫‪48‬‬
‫עישר‬
‫קהזית פ ר ע ה ביו‬
‫עישר!נכסים והשליט לאכילממנ יכו' ו ע ס ז ה ה ש ל י ט י ע ד ל ש א ־ ‪ * .‬ת ח ! ק ע י !‬
‫לעילם הבס!!א ולשאת לוי‪/‬חלק! וכ״שיהיה עמל! בדבר ישמח ‪ :‬ד ־ ו עייל‬
‫פתירה שהיא משחתת לב פאומ פקידי ה ׳שריש מש״ח׳ לב יפי יא ‪p r t i :‬‬
‫כעמל! •ר שהשליט׳ האליה גיכלשת ח בעמלי יה א כשיהיה עייל• בשי‪-‬־־ ‪r i r‬‬
‫יצדק כ! שה!א שמח כעמל! הנה כאשר יתחבר! כל הטיניתהחלה ה‪:‬הש ־ ייית‬
‫אלים כלי נ פ ק כי לא יתחברו כל העינית המלה יחד רק משאית ההבניה‬
‫התלהיתיהש שיהיה ל! חלת רה מ ‪ -‬י מ ; כלתי יגיעה •עייל !שיאכל ייהנה ‪-‬י‪-‬ה‬
‫ושישאחלקיכלכתימ;העינשישיש־׳תבע־׳ליהנהזהי׳י‪.‬־‪.‬מל•‪ :‬בלי ששק •ת‬
‫וה מתתאל׳ם היא ׳ניחר הענק כאר היטב כא מר! כי לא הרבה •יכיר את ימי‬
‫ח״! יד הנש וה האיש המ!שגח ככל הפיעיר היה ח א שיהיה רק ממתהשי!מ־ ת‬
‫אגיש יען היא לא היכיר הרבה •מ• חיי! אחר שלא השתדל ה‪:‬א באשיכת הממן‬
‫הה! רק נת; ל! מאת ה שאש היה הוא מוכיר ימי חייו היה מש־דל כ ק י ן י‪-‬ז‪-‬יק‬
‫לחיותנו וזא כ י ל א ה ר כ ה י ו פ ר אתימ׳חייוירכיוההאישאשרנתן לו האלים‬
‫עישר!ננסי'!היא לא היה משתדל נאפיפתם לא הרנה ״שרנל• כשק את ימי‬
‫חייו רק היה נשען על ההשגחה אחר שהאצים היה מ ע ה בששחתלבו יד שדיה‬
‫שמח בשמחתהשלמותהאלהי שהוא בעמלו נתירה כנ! בגידת!לשמח בעמלו‬
‫וכויכגירתולשמוחבעמלו‪:‬כויו״וא כ׳ האלים מענה כשמתתלכ! ונזה נתשבי כל‬
‫פיכזהיו‬
‫הנש קיש על נשי; אתר אשר פ ־ ש י ח י ‪ :‬רכד שהאיש אשר נ־‪ ;.‬ל! האלים עישר‬
‫י ‪ -‬י׳י׳‬
‫ונכסים!השליט! לאכול ממני ולשאתאתחלק! ולשמוח כעמל! שהם שלשה דברים‬
‫כאמתהאישיהיהלוששר!נכסים לרוכ והשני שיזכה לאכ״ל ממנ! ולשאת את‬
‫חלק‪:‬מעמל<!הג'שישמתכעמל!עדשאמרשזהמתתאלישהיאבי האדם מצד‬
‫ענת! אי אפשר ש׳זכ' לכל כך טובה נעתק לכאר הרעיתהחתרגשיתלבזא כאלה‬
‫הטיכיתנלס!התחיל כאחתמהש והיא נאשר ׳מצאי נלהגיתנאיש אשר ו נ י ולא‬
‫יונה האדם להאריך ימים כהסהנהה׳א רעה רכה מאד כ׳ אש היה חשר א'‬
‫מכל הגידכריס הנ‪'1‬הנה לא היתה המיתה לורעמיחלט כי כל מה שיצטער‬
‫האדם ׳!תר כחייו יש חח כמיתת! עד שיש מחכים למיתואיננ! !כ!' ועל החלק היה‬
‫אמר יש רעה אשר ראיתי תחתהשמש ירצה קיצר החיים אף שימצא; לירי!•‬
‫המוינותהיארעהתחתהשמשניהזמןהואמספרהמשעה יעל כן אמר שהא‬
‫תחתהשמש ואמי שרעה ואתעם היותה כיללת לכל הצאצאים הננסדים ק ד ם‬
‫הוחן הקצוב למין כלו הנה היא רכה על האדם כ׳ מלת רבה מידה על יתרן‬
‫הרעה כאדש מבבל שאר הנמצאים והוא מכואר כ׳ כשלהנמצאיש אין ההכשר‬
‫כצורתה א! בהיככתס כמי שהוא י ע י מ י כאדם אשר נברא להשתלם בשלמת‬
‫איש אעיר הנפש ועל כן אמר ורנה היא על האדם והוא דקדוק צ כין!אחר אשי הזכיר‬
‫הרעה דרך כלליתכא לשרשה בפה קהצמשךזזאאישאשר׳ת; ליהאליה עישר‬
‫ונכסים ובבור ואיננו חסר לנפש! !כויכיכוהכללהגיטיביתאשרוכר לעיל והנה‬
‫הראשון והוא שיתן האלים העושר)הננסים הוא חנואר באומרו איש אשר ית! ל!‬
‫האלים'‬
‫קהלת פרשה יו‬
‫קצא‬
‫האלים עישרוננסיסיכיייהשניוהואשיוכהלאסל מחני ולשאת אח חלקי ה!א‬
‫מבואר במלת!כביד וכי'כי הככוד הוא פלא יהיה כילי שהכיל׳ איני ח כ ! ב ר‬
‫מהכרי‪'1‬יכן הכל־‪/‬י מפא אח חלקו מעמלי ושומר אוחי ליעת! איני ייכונד והוא‬
‫מביא כעצמו כי כשש הכבוי ייכלל מה שראוי להשחמימהממון י‪ 1‬פני ההראו לפחי'‬
‫זכ א!מר!!איננו חסר לנפשו מכל אשר יתא!ה כלל כאמיהדכ השלישי שהוא השמח‬
‫בעמלי כיהעצכקכאריאינני לקלחפחןתאיתיויהמביאיכעצמיואין צריילהאר•'‬
‫כ כ יאור! ואמר שכאשר יהיו לו הנ'ט!ב!'הני'!כהיות! מושל ככל הגידבריכ כתכלית‬
‫השלמות לא ׳שליטנו האלים לאפל ממצו רל לימית ממני כ׳ כקיצר שנים ימית‬
‫ואיש נכר• •אכלני שלא הספיק הזח; לפאת אשה ולהוליד כנים הנה זה הכל כל•‬
‫פשק כי הכל נפסל כהיוישאינונשאר לבני והוא כאמתחיל׳ רעקשה להרכא אח"‬
‫שהמית'כלכהכעקכוו״יאולא ׳שליטם האלים לאםלמחנ! כי חישנכל״אנלנ!‬
‫•ל איננו כמי הכיל• פמאליך " ל ס שאעפיי שלא השליטו האלים לאכיל היא ממנז‬
‫ככיליותוהנהכניויאכליהואךזההעלל אכילת! ה!א מצל שאיש נבלייאכלנ!‬
‫יען לא הספיק הימן שי!לידה!א זרע קרוב לו שיאשלה! על כ; היה הכל כשלא‬
‫האריך ימים והיה חל• ר ע כשלא זכה להיית לו ק ר ב שיאכל נכסיי כאמיר'אמי אם יוליד‬
‫שיש עיר ככני אדם הפכ״ ליה ממש והוא שיהח לו סתיטיכותהפך הקידס והס‬
‫שיאריך ׳מיס הרבה!שיהיו לו כניס רכים הפך הקדם!תהיה לו רעה אחת הפך‬
‫הקידם כשנפשי לא תשכעמן הטוכה כיהק!ד'היה שכעיקהטוב' כמו שביארנו‬
‫«ה לא ׳שכעכלל שלא השליטו האלים לשבועממנןמצד כיצ׳זתי המופלג ו ז א א ס‬
‫יוליד איש מאה שה‪1‬א טוב נמצא ב! הפך הקודם שנאמר בו כ׳ איש נכרי ׳אכלת‬
‫כיי ישנים דכזתיחיהירכ שיהיז שניז הפך הקידם שנאיולכו ולא ׳שליטנו האלים‬
‫לאסלממנ! יע; ימית בקצר שנים כמו שביארנו ואחר שביארהטיביתאשר לזה‬
‫הפך הק!דס ביאר הרע א שר לזה הפך הקידס זה!א שלא תשבע נפשו מן הטוכה‬
‫הפך מה שנאמר כקורס שנאמר כ! םצאחסר לנפשו מכל אשר ׳תאוה כוי ואחר‬
‫סהגיעחסהנוככיליותעד שזיו נדחקים כל העילס מממכיפזיר המיז!; היא‬
‫המקרב א זהא!הביס הנמצאים עמו כחייו!במיתתי ווא גם קכירה לא היתה ל!‬
‫כי לא נמצא! אנשים ירצו להתעסק בקבורת! ויניחיהועל פני השדה כדומן על‬
‫כני האדמה!'!א וגס קבורה צא היתה ל! גזר אימישטיכ מיה האיש הוא הנפל אשר‬
‫תפיל הא שה אשר צא •חיה ל'׳!ס אחר הצידה וזא אמרתי טופ ממני הנפלווביאר‬
‫הטעם צמה יהיה ס!ב ממנו הנפצ נהיית לנפל כחהחסרוניתוהוא שבהבל כא כי‬
‫בהנל‬
‫הנפליע;לא כלילי חדשי! ועל כןכחשך ילךעדשלאיזכה להיות לושסכ׳ לא‬
‫יגיע למדרגה שיקרא! לי שם כשם הנולד•'לימן הראוי ו!א כי כהבל נ א ובחשך‬
‫יצך ובחשך שמו ׳כיסה כוי שכצאצה הם תאריס לנעל גס שחש לא ראה ולא י ד ע גם ש ב ש‬
‫׳ריםלאהגיעלמדרגה•שיפקח! עיני! צראיתאת השמש ועס שיש מ׳ שאינו רואה‬
‫את השמש ומכיר אית! כמ! שהיא העטלף אשר לא ראה א!ר השמש ומצייר א!מז‬
‫מכירו או כמ; שהיא הסימא שמכיר איתי כיריעה אמתיתועל ‪ p‬אמר שהנפל לא‬
‫יא?‬
‫קה<ת גרשה יו‬
‫י א ה ! ‪ 6 3‬י ד ע א ת ה ש מ ש ו ע נ י •ש נחתלנפל‬
‫•‪ v‬י י ‪ - ? : .‬׳ ‪ :‬ל י ‪ :‬״ ״ ־ ‪ ! .‬ביי•‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ש נ ע חן ההינה עד נגה קנייה לא הימה ‪ •3‬לי״ ‪ : :‬־ ‪ .‬נ ‪ :‬׳ ‪ :‬־ ר י ק ׳ הנ ‪ -‬י ־ ־ ‪ :‬׳ ‪ • :‬ה‬
‫‪1‬‬
‫לא י ה י ה ל׳ נתמלא נעילה הוה ׳לאבעהיהנפל עה ש‪3‬י״הה ל ד ־ מהענשה־ה‬
‫‪,‬‬
‫לכח מ ל ח ; צ י ש ע י נצעד שנצטער זה הליש נ ע ל ה כ ע ד ! נחייה ע ד שגה קכ־דה‬
‫לד ה י מ ה ל! י א ־ י י ד !'זח נה שיש לא דאה !לא י ד ע ״יצה זה ה ‪ :‬כ צ נ ׳ נ ה ב ל נ א‬
‫ו ב ת ‪ :‬ך •לך!כמשך שחו יכיכה נה שמש לא ואה‪:‬לא ׳דיע עכינחת ל!ה הננלמיה‬
‫‪ Vo1‬זדה‬
‫האיש אשי ל ד ר ע ל י ו שלח משבע י ׳ ב ט כה נ ת י י ר‬
‫־ — י י י ‪ :‬י נ — י ה~קה‪:‬ד;‬
‫ההככ״ לראשי; א י י שיש ע י חין שלישי אמצעי כין שניה שגה היאיעניאשינ״ם‬
‫והיא האיש אשד האריך יחיה כ ח י הקדה אך איצמ כילי כחי הקידה• הה מ נדיכ‬
‫לנ אלא שלא נתן ל! האלי‪ :‬חלק כללמהדכריכ המדומייפאה היה ג׳ חלק לזהה כמן‬
‫ה ר א ‪ :‬ט ס היה נהנה ל׳הסאךלאראמה עימ כ ל ל י ה ט ש מהי־ג‪:‬״ ־ ן ה י י י ך‬
‫•חיה ההךהראשוןולא היה כסו הקדם כילי רק שלא ראה ט נה חיח׳ישהיהעני‬
‫מדילול יזא יאל! חיה אלף שנים פעמים •טיכה לא ראה !אחר שנס זה החי; אל‬
‫מקש חייה לן עה הקידה ל! ה׳ אחר שלא י א ה הטיבה כעילה ה ו פ כ י ׳ הק־־ם‬
‫הנה היא נס כ ן הילך אל ״קיש אחלימכלימאחל לועה הקיל וזא הלח א ל מקש‬
‫אחרהכל הולך ׳נייצאו הגי מיניסהנזיהם הנז ללול כמהכמ מ!על ק ט ; כאימת‬
‫אחי ר כ א י נ ׳ ח י י ו מ מ י ל א ! נזכימא מליאחילמא אלא נימלאכ• המי; הא״היא‬
‫מייני שיש לויי! מ ח ל ‪ :‬כעוח־רולז בני!ח״ כ׳ איש נכרי ׳אכלנו !ני והמין הכי‬
‫היא בני אה יוליד איש מאהוכי'!הגה!א חי•באימי! ואל! חיה אלן! שניה בעמים‬
‫יכייןלהיימ שאינה‪:‬חצאיהשלשמה נ א י ש א ח ד ע ל נןאינ!שלמ‪:‬מ וט!ב שלה אף‬
‫‪(.£•.,‬׳״׳ • אצילהט׳ביתהחציני!ת ׳ י ב ש י שימישכז נלהששה כהיקיש הנ! על י ע מ ה ע ד י‬
‫‪g‬‬
‫השליי׳מהנפש••!הוא כאלי א ח י שאף שהטיה החצינ׳ כשלשה מיציה הנזילא‬
‫ייצאו כתהליתהשלמיתאס היה נמצא השלמימהנפש״ כ א מ ה ‪ :‬ה י ה ה כ ל ט י ב‬
‫גח‪:‬ר אך יהיה השל הבל והפשר !רעה י כ ה כאשי לא ׳שממף בהם הפלמית‬
‫הנפש״!הנה המחיל!אחי יש י ע ה אשי יאימ• מחמ השמש !טיימהיה לכי זה‬
‫ג ז ו מ ע ל האדם לבקהצמעלהלנזומאשו ואימי מחמהשמש זה!א כאלו אמר‬
‫•שרעהאשרראימ׳מחמהשחש על האדם ! ו כ ה היא •ען אין הועה הזאת‬
‫מ ה ע י ר הפלמימהנפש״נחצאמ רק כאדם !על כן צריך לומר שראה הרעה‬
‫הזאמ על הארס לבד! ירכה היא כאממיעןפלשלמ מ מ צ י א מ׳!מהיי‪ )/‬מל!• כ!‬
‫וביאר הרעה הנ!'!ה!א אומרו איש אשי •תן ל! האליה עשר!נכה־ה יכביד!הכבוד‬
‫הזה איננו כ ב י ד הנפ ש י ק הכבידהי׳יומה והוא מה שהירש ע ד כא‪:‬ח!אינו אהד‬
‫לנפש! מכל אשר ׳מאיה י ר י מ ה שאינ ח ד י לנפשי ה!א מ ה ש נ ר י ך ל ה י פ א מ ־ כ ת‬
‫המאינייהיאהנפשהחתאוהאלהט כ!חהחצי‪:‬׳׳מאשר ב ה ם המאוה אך אין‬
‫לנפשי חלק כלל מהטוב העצמית׳ ל ה ו ה אהטובהנככף ב י ה שי!א טיב ו ג ה צ ׳‬
‫ימי! יעיוכהכל ה׳ אה היה מאריך •מיס היה אפשר שיתקן א מ אשי עיי ת!•שיג‬
‫בוקנימי מה שלא השתדל להשיג בכחחמי אך וה כהיות! משכיענפש‪ :‬ה מ מ א י ס‬
‫ולא‬
‫קהלת פרשה יו‬
‫קצב‬
‫ולא ישתדל להשליס נפשו הייבבלת מתכתיה שלאהשל־סיהאליש לאפילתוב•‬
‫א‪ 0‬האפלה פל הורה ושל השלמ משלא נהנה מנכהי)לשלחיתהנפשיאהאש<ל‬
‫‪:‬‬
‫הגיף שמת ק!דה זמני!איש נכרי •אכלני הנה זה יצדק מ כאמת שכל מה שנהנה‬
‫הוא הבל אתר שלא נ ‪ :‬א ר טיב כנפשו כלל)היא גס כן חילי ר ע יען קרה לי יה‬
‫מצד ריע בחיות׳ ועל כ; קרא! חל• בהתישהיה לאל •ד! להשלים נכש! בטובו‬
‫לא רצה היה יה חל׳ ברועהכחירה כאמתיאחר שביאר המיןהא נעדר השלייית‬
‫הנפש״ כיאר המין הכישהיא גפ נעדר השלמויהנבש״ והוא ׳!תי ו ע מ ן הראשון‬
‫בבחינה מה והוא האיש אשר האריך ימים ע ד שיוליד מאה כניס שהיו לו כני ח ״‬
‫ולא תשכענפש! מן הטינה האמתיתפהיא ט בת הנפש וזא ׳נפש! לא תשבע מ;‬
‫הטיבה רק לקת אזנו שמין מנהו ולא נשכעממנה ונטה רונ ומני אל הממשית יצוא‬
‫פלא תשבע נכש! מן הטבה וגס קכזוה לא היתה לז שכחו שחסו ממנו השלייית‬
‫הג כני מהטכיתהמדואיתעד שגס קבורה לא היתה ל‪ :‬שאבלי את בשח כלבים‬
‫א! עכברים הנה איש כזה צעדרהשלחיתכהחלט מכל צדדיו טיב ממנו הנפל‬
‫שהנפלישבוהשליתהעדרישלאראהאורהשלמותלא הנפש״ ולא הגיפני אך‬
‫והיש נו שכלית קנינ׳ כמה סהשיג קצת !היה קבל בהסובן השיג מהקניניס‬
‫המדומיסיהוציאסבעניןרעהנהט!כממנוהנפל הא אמרתי טיכ מתני הנפל‬
‫והט יכם הוא מבואר כי הנפל היא געלר מהטיב והרעיהוא מה שאמר פ׳ בהבל‬
‫כא ובחשך •לד ירצה כי הנפל כהבל כא ובחשך שהוא ההעדר ילך ובחשך‬
‫שמי ׳ביכה שלא יצא לו שס לא לטיב ולא לרע הה כלו אצל המעשים שהוא צעדר‬
‫המעשים הטובים והרעים יגס אצל העיון ואור השכל אמר גששמשלא ראה ולא‬
‫י ד ע יר נס שמש אוד השכל לא ראה ולאבא לכלל ידיעה כלל שהוא נעדר הידיע'‬
‫ועל ח של יה ה!א מבואר שיש נחתליה הנפל מזה יען זה הנפל הוא נעדר השלמות‬
‫הנהני והנפש״ ככל חלקיו כמדובר אמנס וה האיש שראה כ נ ר הטיב ולא‬
‫נשכענפשו ממני ונשאר רעב מהאמת כסבלית קנינ׳ אין לו נחת כמו‪,‬הנכל‬
‫יביאר הרעההשלישיתוהיייןהגיוהיא כאיש אשר לא ראה כלל הטוב כייה שהיא‬
‫טוכוהיאיותררעמכלהקידמיסכיהקידסלזה הכיר וידע קצת מ ה ט ב אלא‬
‫סלאנשבעהנפ‪!:‬ממנואךיההאחרון האריך יחים הרכה !ככל יחי חייו לא‬
‫יאהטזכתהשכלוטוכיותהנפש כלל הנה איש כיה אל מקים אחד הכל הילך‬
‫הנפש המרגשת עס הגיף והוא מפושעי ישראל כגיפ; שגיפן כלה ינשמתס‬
‫נשיכתבגהינה 'יא ׳אלי חיה אלף שניה פעי״ה •טיבה לח ראה הלא אל ייקיס‬
‫אחד הכל הולך ׳רייאלו חיה אלף שניה פעמיה וצא ראה ה ט ב ה הלל בזה אין‬
‫צריךצרכריען לא נשאר ממנו מאמה כאמ!ר כי השל הולך אל מקיס אחר‬
‫סהנפש המרגשתנפסיתעס ה נ י ן וכאש' ישיב ה ע ב י אל הארן כשהיה שחה‬
‫הפשר הנפש הנ״ל שאין בה סביתההשארותבצצאך הקידאיס עה שטיכ ממנו‬
‫היכל שנה שניה‪ :‬שאתר ט ביה שנפש ה; של נשארת ובאה סנית בעילה לרעת‬
‫היקיבליס מאמיני הגלגול הנה הס מאמינים שהנפש ההיא נשארת ישבה אל‬
‫מק‪:‬ס‬
‫קי־־ןית פרה״־׳ יז‬
‫*יקים‪!:‬חייכה ! ‪ :‬ך ה ‪ r‬הא•ש ל י ‪-‬י א ‪ :‬י ל א ״‪..‬־יי‪:::‬‬
‫טיכחמנ! ואחי נחת לזה י ז ה י ‪ :‬שלייה היית ‪r r :‬‬
‫‪:‬׳‬
‫— ל פ לד‬
‫‪1‬‬
‫־ד‬
‫ל י י ; נ־׳צאתכ־־צאת‬
‫נשאל אחל הפסל החי״ר רךזההלתד•; אכל לל ד י ה כ י ‪ :‬כצל ״ ״ ״ י ל • * ‪ : :‬י ד‬
‫כ‬
‫ט‪ !:-‬כוי להיית פביאל כ ״ ה כ י י ‪ : ! : :‬ה א כ‪.‬י‬
‫‪ < 1‬ז‬
‫כל ‪y‬‬
‫‪S‬‬
‫\‬
‫ל ‪ : • : :‬י*‪:‬־‪.‬‬
‫־‪::‬ת‬
‫המד‪1‬מ!ת!ילחצ!נייתגמדא!מ'דרך כלל שבל הרעיל‪! .‬העמל א ש י ל ל י ‪ :‬בכל‬
‫המא רעיתל! אצלהדנליסהמזת־־יכ תשליתסה א האכילה ק• ‪ :‬ל ‪ :‬־ י י ׳ בל‬
‫עמל הארס לפיה׳ •ר כל ׳ניעי וכל עמלי של אדם ה ! י לביהי נקיי‪ -‬ג פי יגש‬
‫הנככף אצלו ומכיקשוכבלע־צו לא ת־׳לאשהיאתא ת נ כ ‪ :‬׳ ה־ תא ה ה—;ש'‬
‫שאק הארס נפט;־ יק היעיל‪ :‬׳חצי תאית׳ כידי כ׳ ׳"*א ׳־‪.‬פ לנכש לא ל ־ לא כי‬
‫יילתנס ח ר ה על ‪1‬ה שהיא כאל! א״ר כל עייל האד ה א ל‪-‬׳‪ :‬ק הסכל י ל י ‪ : :‬־ ‪ .‬־‬
‫שהיא חלק הח‪:‬אל למלאי‪/‬נפש• פ׳ ילעב!אפי א;א‪ 1‬החלקהכא!ת שהא ללפת‬
‫הנפש המלגשמ גס הוא לא יושג השלח! כי לא מאלא לעילס ככל על!ל! ש י ע י ל‬
‫‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫‪w‬‬
‫‪r‬‬
‫ע ד ״ם מית״אפשי שיאמי שבל ע ״ ל האלכ היא ל כ י ה • ‪ :‬ל י י ׳ ‪ :‬־ ‪ :‬ל •גא ל ׳‬
‫•‬
‫שהנוףאי‪ !:‬מתקיים כאכילהאללכה ה‪:‬אנתך ״ ת ל ! נ טה אל ההכשר •יש ל״ס‬
‫שהוא כמ‪ :‬שלמשילה! הקדמינייכחכית מלאה ״ ן פאיציחין היין מעט ל ע ש‬
‫ומשימים מיס תמלת׳ עד שנתמלא החבית כל! מיס מעט לעש כ; החזק ה א‬
‫תמורת הלח!תהשרש׳ שנתן מעט מעט עדשנתך לגמרי!׳גיעאדם ויי! !'א כל‬
‫עמל האדש לפיהו ירי כל העמל!היגיעה ׳התכתהחמר מעט לעט אשר הוא‬
‫באמתהעמלהוא לפיהומצדהמאפל שנכנס למלאתמה שנתךמהלהיתהשרפי‬
‫!לא י ׳ שנתך ה ח ל י אלא שגם התא ה מהנפש המאא ה אינה י ת א ל י ת שלא‬
‫תשבעהנפש לעילם ויזאוגס הנפש לא תמלא יי'העמל לגוף מצד הל־ כל הוא‬
‫מב!אי!גסהנפשישלהעמל גס היא כמה שלא תמלא סי ולה״‪-‬תשאמיגזרה‬
‫נ י שה יות‬
‫כוללת שכל עמל האדם ד י ך כלל הוא עמל כ י י לאכול כ י א י הטעפלמה אמרה‬
‫כוללת על פל אדם והוא אומרו פי מה ׳!תר לחכם מן הכסיל יר אמרתי הגויה‬
‫הכוללת לאדם כתס שסלל כל מין אדם יען לא ימלט! אישי חין האדם מלהיות א!‬
‫חכם א! ס‪:‬ל א‪ :‬עשיר א! עני!אש חשס יהיה הנה אצל העמדתהנ!ף יקי‪:‬מ! אין‬
‫ל! יתל!ן כלל י י הכסיל כ׳ אם יהיה ל! יתל!ן עלי! הנה היא אצל הצ לה!לא אצל‬
‫י‬
‫החימי כ ־ י צ י •אש כ; כ־י‪ :‬שיצטיך הכפיל לעמול לפיה! פלי לקיים‬
‫גיס כן‬
‫יצטיךה ‪,‬שש לעמלו לפיה! כמ! הכסיל כ׳ אין •תיון לוה על וה אצל האכילה‬
‫לקיים ה ג י ן יו א כי מה יותר לחנם מן הכסיל ׳תהיה מלת פ׳ נתינת גדגס אל‬
‫ה׳ תהגי־הכ ללתעל של‪-‬לדש שש‪ :‬עילי לפיה! יהוא יען אין יתר ; כוה לחכם‬
‫‪,‬‬
‫מ; הבשיל!‪:‬מי ק מה ׳!דע העני כעמל׳ ללכת לפני החיים כדי לחית כעמל!‬
‫ולק״־‪ .‬ג פ! שלא ידעהו כן העשיר כל עמלי הוא לפיה! להליך נגד החיים‬
‫הגשמיים המו העני עד שפירשנו כ ג ו י ת מלך לשדה נ ע ב ד ו!א מה לעני •ידע‬
‫י‬
‫י‬
‫״‬
‫ו‬
‫א‬
‫ה‬
‫להלוך נגד הח״ס וכי!להיות שפירש שהניף נתך מ פ א ת המאכל‬
‫הנככף‬
‫י והמכוקשאצלהאדסאשר עליו היה כל עמלו אמו שיותר טופ הוא התענוג מקיש‬
‫הראית‬
‫היי‬
‫קצב‬
‫קהלת פרסה ‪v‬‬
‫‪ r‬כראיית הסיכות הגשמי׳!‪ /‬מהתכת הנפש המתאוה כמאכל שהיא‬
‫הולכת!לפהדתייס ליזם כגו'וה!א כאלו א מ י שמהתעמגיס הנשמ״ס עם שכלם‬
‫נברא! כאדם לתכלית ט כ והוא העמלת וקיום הגיף הנה טוכ ה!א מלאה עיניס‬
‫י ! ת י מהליך נכש שהולכת יום ׳׳ס אל האיץ כשהיה ייאטוכמיאה עיניסמהלןך‬
‫נכש עש ששני־ס הכל!גי' שמואה עינים נס הוא הכל ויע!ת י!ח כמו האכילה‬
‫כ ש י ש לתכלית עצמם!לא לבקשתהשלמותהאחתיויאגסיה הכל ילעית י ו ח‬
‫וכ׳אר בארה טנאיךהדכריס הגשמיים הם כלס מפאת החומל י‬
‫( ש‬
‫' יס כ ח שהיה‬
‫י‬
‫נ‬
‫כהם שככר הי! ישי השליותהנכש״הוא נמצא כמציאותהויה לעילם אךהרכר׳'‬
‫הגשמיים הס כלים ונככדיס תמיד ומה שנמצא כ ר ג ע מה איננו נמצא כרגע‬
‫הנמשך אחריי אשרעל כן •צדקנו שהיה כעכר והכל הוא מפאת ה ח ‪ 1‬מ ר פפ׳‬
‫מה שיגזור עליו שם הארס שהיא נגור מאדמה ויוא מה שהיה ככר נקרא שמו‬
‫ימדעאשר הוא אדם ירימה שיצדק כי שהיה שהוא הדכר הגשמי ככר נקי א שמן‬
‫ו מ ר ע לכל שהוא ארש!הוא כאלו אמר שהדכריס שהי! שהם הדכריס מכאת‬
‫הח!מר והאדמה אשי ממנה ל!קח ככר נקרא שמו החיוחד לו על מה שהוא‬
‫ונ!דעאשרה!א אדם מןהאדחה ואסרשמוה הצד לא יוכל לעלוילמעלה‬
‫ל ע מ ו ל‬
‫ל ד י ן לפני מלך ״לכי המלכים הק״כה שהוא תקיף ממנו ייא ולא יוכל לדי! עם‬
‫שתקיף ממני דל כאשרלאהשתדללהשליש נפש! כדי שתיכל לדין לפני השי׳ הנה‬
‫נ ד כ ר י ס הכליה!ינההדיס לא ׳יכל לדק החרס לפניו כאשר לא תשתלם נפשי‬
‫יכ׳אר עיר הענין בכשיק הנמשך כאר היטנ כאימיי כ׳ יש דכייס הדנה מרכיכ כ׳ ״ם דבר׳'‬
‫הכל מהיותי לאדם!תהיה מלתכ• ביקיס כאשר כמ! כי תצא למלחייה וכייפי‬
‫ת נ א אל הארץ!כוישהיא כמו כאשר והיא נאלו אמר נאשר יש דנריס הרכה‬
‫שמרנים הכל כמי שהפ הדנריס הגשמ״ס יאס רנ! לווכ לא ירנן רק הנל ורעיי‬
‫דוח כיהלכלשה!אהכל לנוי! הוא הללויה כ׳ מלכו׳ ההעדר לא ׳תהוהמציאו'‬
‫ואש ירכה לר!כ אס לא ימצא שס מציאות!אחר שכל חה שיורכיס הם הכל אס כן‬
‫מ ה י ו ת י לאיה אחידות! !זא מה ייתר לארס!אחר שניאר התילדה שהיא מה‬
‫י!תי לאיס ונוי‬
‫שבלכאיההקימה השהינייס המיומיס והגשמיים ׳ככלל נ׳ כ׳ יידע‬
‫המוחשות כלס מרכיכ הכל והוא א מ ר ו כ י מ ״ ו ד ע מ ה ט י נ ל א י ס נ ח ״ ס מ פ פ י‬
‫י מ י הכלו הנה הדנריס הגשמיים מרכים הכל יען אין מ׳ שידע מה היא הטיכ‬
‫כח״ס מהפר י מ י הנלו יריכאשר ימשךהאדיאלהמוחשויוישיס מגח' פני! להתענג‬
‫נהם הנה אין הל הזמנים שויסאנל תענוגהמ!חש!ת פיהנעריחענג כתעניו‪.‬‬
‫ג י ד ל מתענוג הכחור יהבחיר יתחלף תענוגו מתענוגהוקןינמצא פל מהפר‬
‫י מ י הבל! של אדם ככל ר ג ע ישתנה ה ט כ אצלו ומי •וכל לדעת מה טוכ‬
‫לאדם מיוחד לנל מספר י מ י הכלו איזה מפפר אז איזה ויין שילקח ועל‬
‫ק יעשה איתש האדם כצל •שאין כי חמש יזה א!יירז ויעשם נצל •רצה מספר‬
‫י מ י הכל! הנוי •עשה א תם כצל שלא יהיה כ! רגע העמדה כלל כ׳ ככל ר ג ע וככל‬
‫עתה ה א משתנה כתניעתהשמש וה!א מה שכיאר עוד כאומרו א ש ר מ ״ ג י ד‬
‫מע‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫‪43‬‬
‫לאדם‬
‫קהלת פדיג־ה ‪v‬‬
‫ל א ל ם מ ל י ל י ה א ח ר ״ תחתהש‪-‬ש־רכ•?•• •ג־דציבכלעמ״־מימ••• " ל‬
‫‪r‬׳‪r‬‬
‫ט י ל ! מהדבריכ הג‪:‬׳׳•׳כ שלש מאת ה ש־ ש י ‪ ,‬ח י ר ‪ ; -‬ל ל א כלי״• ח״ •א‬
‫אשל מ• •גיל צא־כ מל יהיה אחיי!מלמהשיישיי חין ״• ש גיד ל׳־־; ״ ל •ליד‬
‫אחלי! בעידו מחילשחש כ• אחל מימהכצ • ‪-‬ג• שלישיגיכנ־ ‪: •:‬ג־‪ •:‬כגל•‪':‬‬
‫והצליקיס י׳מענג•‪ :‬כגן על; אך בט כימהגש״׳ מ כ ל ‪ :‬מ מ ת ל ש ־ ש ‪ , :‬ל‬
‫שהאדםחיבעה״וא׳ן מ׳שיגידצאדבמהיהיא־ןר• ך צ‬
‫י ( ח‬
‫י‪.-‬״‪,-‬״‪.‬״‪j. _...‬‬
‫כ ״ ה שמכל• ככל די; כיבהיימימשמנ בהשלנ׳ ל ע מ י ‪ :‬ל‪:‬ל ״ ל שישא; ב ‪ -‬ן‬
‫!‪:‬למומןוהיאאחרמציא! הקידסצמ<דעה״א;באנ ל ־ ש ש ־ ל ן י ל ־ • שמל־ה‬
‫״יבנה י ח ד מ!מ! שליחאמד•‪:‬בהמצטלפשרשיא׳ כ • ־ ‪ r‬־ ש ל ל השל שנכשז‬
‫לששה יחי ח״ הבל! כצל שלא השמ־ל להש־ג נ ל ש ל ש ג ׳ מ ל ־ ״ י ד ל נ ל ג ־ י ־ נ א‬
‫מחתהשמשח׳ שיגיד ל! חה יהיה לו אחר־ י־ מ חש יהיהל• י ; ׳ ־ מ‪-‬ה ל ״ ד‬
‫שאי; כ! כטמההשארימ‪!:‬א אשל ק׳ יגיל!ג!יומה׳ ט י תח השח ש לנק עש ג י י מ‬
‫מ׳ •גי צאדיוהיא כאל! אמיאשר מ׳ יגיד לאד מח השח‪ :‬מה יהי אחרי! אחד׳ מימי‬
‫ותהיה מלמאדסנאמרמכפי האיש המי אשי עלי‪ :‬חמר שנידעשמ! אשד ה א‬
‫ארס שהוא גמר מאדמה כאשר כירשצו <ה!א כמל! מחר שאין מ׳ שיגיד מ ל ת‬
‫השמש לארס הצמשך אחר החימר מה יהיה אחרי! אחר שלא כא למדרגת איש‬
‫‪-.‬‬
‫‪y‬‬
‫שלש כאמור ואבשר שימישכו כל הששה פשיקייהלל! ברמז שבח השלח! הצכשיי‬
‫ופלפוש גניתהצטיה אלהמוחשוממצר עצמן בלמי שיגיע מלן מיעלמאלהנפש‬
‫המשכצמומהיה גזרמ כל עמל האדס לפיה! גזרה מאנ״מ!ה!א כללי אמ כאשר‬
‫יהיה מציאזמהאדים שיהיה כל עמל! לפיה׳ שהזא כולל כל חלק הח!חר ה‪:‬ה אש‬
‫היה עמלו כמיריאעפ׳ שלא מממלא מאיתי!יהיה גיפ׳ הילך וכלה!‪:‬כשד ימ‪:‬חש‬
‫הארס כאה שממלא גפש! המשכלמ!בשלח מ הגפ‪ :‬ימ‪:‬תס בהפשד הגיף‬
‫כאכילה ושמיה א־ינם כשיהיה פל עמל! לפיל! יהיו שנ׳ חלקי! בליש שהגיף ה א‬
‫מנואיכעצמו היומונפשי כבל ר ג ע מיום הוצרו וכהיומ כצ עמל! לכנק׳‪:‬צעדנו‬
‫הנה גפ הנפש המש כלתלא ממצא!‪:‬מצא קרח מכא;!מכא; אך אש צא היה כצ‬
‫עמל! לפיה! אעפ׳ שהגוף היה נ פ ש י הימה משמלממ הנפשועילה היא למעלה‬
‫ו א ש ואחר שאש •צטרך האד' להיומ פצ עמל! לפיה! אפ מה ״מר מהעחל לחשש‬
‫אחר׳ שזכה ומן מה להיות חכס אחר שכצ עחצ! צריך שיהיה לפיה! מה ׳שאר צ!‬
‫מהעמציותר מןהכשיצ אחר ששניהם עמליש כל ע ׳ לש לשילשלרי לש ש! ים‬
‫בעמלםוזא כ׳ מה ׳זתילחכימ; הכשיל איןיתדו; עמל לזד מזל •כ; הענישהגיע‬
‫למדרגת ידיעהמהמהלולחיותולהל!ךנגד החיים עוד ט!כל‪ 1‬שימית אחר‬
‫שאף שיעמול לא יהיה עמלו כיריעה י ק לפיהו!'ואמה לעני ׳!דע להצ!ן נגר‬
‫החיים והואכאצ! אמר מה לו להלוך נגד החיים יום יום לעני היודע יומר טיפ‬
‫שישוב אחירהעפראלהאקכשהיהוגורא!חר עלהמילדההנוישאחר שלנפש‬
‫המשכלת לא ממלא ולא תינעלהשגתהשצמותהנההכצ הכל ויע!ת ריח אש‬
‫ט ב מלאהע׳נים טיוהואכאלו אמר שכאשר יהיה טיב ממאה עיניםשה׳א‬
‫העמי!‬
‫ק־\ד‬
‫קהלת פרשה ‪v‬‬
‫לעמל לפיה! יותר מהלוך נפש שהוא מהלך השלמות שמהלך הנפש המשכלת‬
‫כאשר תיגעותהיהעמצה כתורה וכהשגת השלמות הנה כאשר יהיה טופ‬
‫מראה עיניי ממנו או גס זה הבל ורע!תר!ח ׳תהיה הגורה הלאשינה ההנחה‬
‫והשנ ת היא המ־ללהעצ הדרך שפילשנובהכיק הראשן ותהיה מלות גס זה‬
‫כערך אל שאר הדבריס אשר אמר כהס כספר! פהס הבל אמר שגס וה הכל‬
‫כאשר יפיס האלה״נממפנ׳ו שיהיה טוכ ל! מראה עינים שהיא הנטיה א ל‬
‫המ חש־תיותר מהליך נכש אל השלמת וביאר הטעס למה יהיה הכל ׳רעזתחח‬
‫כאשר ישים מגמת כניו הארס להשגת הדכריס המדומים ויטה אל המוחשית‬
‫והוא יען מה ששס ה א ד ‪ :‬אדם היא הצירה פנ!דע והיא הנפש המשכלת אשר‬
‫כה נבדל משאר הבעל׳ ח״ס שאס אין לה וה היתרון מההשכלה הנה כהשגת‬
‫היייחש ת אין לה יתרון על שאר הנח וזא מה שהיה כבר נקר שמו ירימה שהיה‬
‫קידם שנברא העילס שהכ נפשזתיהס של צדיק׳ כמז שאריזל שנבראו ק דם בריא'‬
‫השלם וכשבא לברוא חומר האדם אתינעשה אדם כצלמני בדמותנו שהיא‬
‫הצירההעצמיתאשר השפיעכ! השי כ צ ר ת השכלים הנכדליס !על כן אחר‬
‫שמה שהיה כבר נקרא שמו המיוחד לו מפאת הצירה ונודע לכל שהשם אשר‬
‫קרא אותי השי׳ אדם הוא על מה שמא כאומ בצלמנו כדמותנו ואמ כ׳ בצלם‬
‫אלים כרא אות׳!עלהיית נכש האדם עליונה נאמר ואתנה צאני צאן מרעית׳‬
‫א ד ס א ת ס ו א ר ז ל א ח ס ק ח ״ ס א ד ס ואין מכחיש׳ התירה קרו״ס ארס לרמוז חיל אקס‬
‫ס שש אדם יורה על שלחייהנפש והשכל אשר הוא נאומה הנבחרת מפאת קיו״ס *לס‬
‫התירה החיוחדתלהס וכן נאמר ועל דמות הכהא דמית פמראה אדם עליו‬
‫מלמעלה כויועל פן אחר פה שלחה העה ונידע אשר הוא ארס וסישרצה שנודע‬
‫א שר ה!א ארס מצד הנפש המשכלתיאם היה טוב מראה עיניס ממהלך שלמות‬
‫הנפש המשכלת אס כן איךייפללהיזתנשפט ונערך האדם עס השכל הנבדל‬
‫זצהגיעצמדרגמי אחר שהיא תקיף מ״נ! ועליון ממדרגת! מאד פמעל' המשפיל‬
‫והמדבר על המרגיש ובלתי מדבר ויזא ולא יוכל לדין עס מ׳ שתקיף ממנ! סיוהזא‬
‫השכל הנבדל יחד פתשארהנפש אחר כמשכיל בעילם הוה האמתיזתהאלהיז'‬
‫כמי השכל הנבדל שהיא שכל בפיעל כהחלט אך אס שם כל עמלו וטיבו כמראה‬
‫עיניס שהסהמוחשזתלא יוכל לדון עס השכל בפיעישהר׳ אין ל' הנזתההשארו'‬
‫כיכלהח!חש!'!אסרכ!חלקיההבלהמה שהם כליס ונפסדייומה ׳שאר ומה‬
‫ייתר מהס לאדם אתר שאיןבושלמויהנפישהוא הבת ההשאחייכ&מויוהוא מה‬
‫שכיאר כאומרו בייש דברים הרבה מרבים הבל •ריפ׳ יש דהריס הרנה זהס‬
‫החיחשויכ• שלמות הנפש איננו רק אחד ומה שיאמר נהם שהם דנריס הרנה‬
‫הסהמיחשיתשהסרביסוחענוגהאדסנהסאיננואחדננלננ׳‬
‫אדם כ• וה‬
‫יתענג כ ד נ ר אחימהמוחשית אשר לא יתענג ני אחר חה שאין ק כטוב הנפש‬
‫שהיא הטיב כמה שהוא ט‪:‬כ שהכליכפפוהו אך הדכריס הרכה הם חרכים‬
‫הכל וצא עצחותחא כי ים לכריס הרכה חרבים הנל ׳ריש במציאויהאדס‬
‫מט‬
‫כ‬
‫ג‬
‫‪49‬‬
‫דבלים‬
‫קהית פרשה י;‬
‫דכליס הלכה שהם המיחשיתאשל ק ר א ו דברים ה ל ב ? ״ • ל ב י • הי! שי‪ :‬א ן‬
‫כלכ מלכים הבל ומה שהיא אתל ל י ־ שהיא ה ‪ :‬כ צ ה א מלכה ענת מ כאשל‬
‫יהיה עייל לתכלית•המיוחל‪ 13‬אא‪:‬ם כאשל״״• ‪ 3‬ה־׳־כ ‪3‬לכדי‪ :‬הלכה ה‪.‬ת"‬
‫יהיה לרכה ד י ‪• 3‬ע; מטבעם מלכים הבלהשי־ה ישאל לא־כ ״ ד ‪ — :‬י שלם‬
‫הבל)נכשלים מטבעם!!א מה ״תל ל * ־ ‪ :‬לה• משביי׳י ‪ •::‬־ ‪ :‬י י ;‬
‫‪ :‬־ ‪ :‬ת‬
‫כל הדברייבמלומייוהם המוח שוי הבל ולוא אילכ• יש לכלי״ הלכה ליבים‬
‫הכל והשני שאי; רכר נשאר אחר המוחאחל שלא נשלמה הנכש ה־ששל־‪ .‬ה א‬
‫איתר! מה ״תר לאדם כ! סתם !אתם ר כ ר כדרוש כל! באמימ שני הלכרים‬
‫הנאמר• באמי‪/‬והנה לאמומהנווה הראשונה םשמ שאי; דבר עצמות׳ כתאשו'‬
‫ושאי; הטוב במה שהיא טיב אשר היא דבק בנפש תל׳ ב י ח י ד כ• מ ״ ‪ -‬ע ״ ה‬
‫ט‪ :‬ב לאדם באיים משכר •מ• הכל! כ׳ אם היה הט כ תל׳ כ י ת ד‬
‫מ‪:‬׳ ״ ‪ :‬ת‬
‫היה ראי׳ שיהיה אחד כלתי משתנה כל ימי חייו של חרם!מאלה התחש ת אין‬
‫מ׳ שי!דעכעילס‪,‬מה הוא הטיב בחיים םיתמידלאדס משכלימיהכל! ואכ מ•‬
‫אפשל שיהיה שים אחר מהם הטיב האמת׳ מחר שאי; מ׳ שמדע אייה ה א‬
‫מדם כו המוחשית שיהיה טיכ לאדם כחיים כל משכר ימי הכל! ועל ק ׳מת״כ‬
‫ליה שיעשה אתיישפל ימי הבלו כצל עוכר שלא ׳שאר לו ולנכש! מדם רכר דק‬
‫כצל עיבר שאיןכ! עצמומ כלל והוא ד‪1‬מה להבל כ׳ כיל האותשימ הכלים‬
‫!הנכשלים שאין כהס לכל עצמויןי הס כצל שאינש עצי״תמצל עצמו ולוא דמיין‬
‫נכלא על ״•‪:‬מהבלתי שלש ננכש׳ יעל הדבר השני שאמר מה יומי לארם אמר‬
‫שלא ׳שאר עמן מ• שיכיר חה שיהיה אחרי! ׳תהיה צורת מתת השמש דבקה‬
‫עם גזרממ• יגיד!הבונה שאחר שאין לי שבות השארית נכש! א! אחר שלא‬
‫ה שלים אמנכשו ו שכל! לא ימצא בעולם מ׳ שיגיד ל! מה יהיה אתריו כ׳ אש היה‬
‫נתשך אחר השלחומהנכש״ הי! נמצאים רבים שיגידו ל! המענוגהמ׳שג לנכשו‬
‫אחריו אך אחר שלא השלים נכש! אין ח׳ שיגיד לו מחמ השמש מד שיהיה‬
‫לנכשו שס ואס מה׳ה גורממחמהשמש דבקה לגזר' מ ־ יהיה אחריו ככ׳ כשטן‬
‫של דכריס יוכן עם חה שהרחבמי אני הביאור וההוכחה ככפיללשימ׳ שדרשתי‬
‫על אח׳ י כ ת הגדוליכסכר מ ר י משה כ פ ר ש מ יחי יעקב שהמתים תשלמי ם‬
‫ש ‪ :‬כ ר ממי יודעים מה שיקרה לבניהם בעלם הוה יה א מה שרצה ל י ד כה‬
‫שלמת היעה כ׳ אחר שלא השלים נפש! מי יאמר אתרי מ ת מה יהיה תתרי!‬
‫בעילם ה!ה שה א תתמהשמש !!א אשר מי יגיל לאדם מה יהיה אתריו‬
‫ת מ מ ה ש מ ש י ר מ ה שאמרתי מה ׳!מר לאדם אחר מימי השנה שלא ׳שאר‬
‫מ׳ שיגיד ל! אחר מ מי מ ה ש י ה י ה א ח ר י ! כ ע ה ‪ 1‬ח ה ש א » ן כ ן נש־־של־ש נפשו‬
‫שיש מגיד לומה שיהיה אחריו בעילם הזה שהיא השכל בפיעל שידעבלדה‬
‫שיהיה אחריו כמ! הש‪:‬ליש הנבדלים כמי שהוכחתי שש ׳תהיה ההגדה הנוי‬
‫פה היא ההשכלה ׳העייףלא הגדה כפה וכין כך וכך הכינה אמת היא פ ש‬
‫‪4‬‬
‫ל א ישתדל האדם כ ע ל ש הוה להשל׳'נפש! המפצלת ״טה אל המ!קשי'!יהיה‬
‫קהלת פרשה ‪p‬‬
‫קצה‬
‫ג ל ת ב ל י ת ו ו נ ל ע ״ ל י ב ה ם צאישאר לומהס ר כ ר כי הכל ‪0‬בל'וצא ירכין‬
‫ייהם כ‪:‬הש! דבר כלו־ כר ומצד בחינת‬
‫שלייית שכל הארס כהשגת‬
‫ה*שכליתייידעצההושרכמי*האצשיעלהנקכה ע ס ה י ת ה ג ס היא‬
‫בעל‬
‫חי מ ד ב ר שכלי אך להיותייררן הוכר לעיי; ביו‪.‬שכלותיהיותכוגסק יתר‬
‫שאי‪/‬כענקמני;הייציתעלכןנתעלה על הנקבה שלא נוכרה כקכה כ ס ס‬
‫אוהרהועבודה כ ת ר ה ל ה י ת ע ק ר יקר השלמיתביבריס מצר שלחית שכלס‬
‫נאשר כח כי להוציאו אל הכדעלהשלס ובוה נתבאר אנצי מדרש ארור לריל‬
‫שהיא באמת קשה ההכנה ינתתב־שו כי רכיס והוא כמדרש רכה פרשה ג ייזל‬
‫כצ ז י ר למה כל‬
‫זכר ואינו מזכיר כל נקכה ייפני שכבדו של הקדיש ילנלוכי‬
‫ברוך היא עילה ״ ; הוכריסכלוכר אמר דוד הנה נחלת השם כניס ש ‪ :‬ר צמה כ! יכו‬
‫כ ר י הבט; הנה נחלתה כניס אלו הוכריס עד כא; לשונייאם ככי הנשמע‬
‫מפשט׳ הדברים הנאמרים לרול שמקשים ליוה א־מ מזכיר הנקבות קשה‬
‫מאד איך עצה על לבם שהיה ראוי להזכיר הנקבית אחר שלא מנינו ככל‬
‫הידרה שימנה רק הזכרים!מהיכא תית׳ צהזכיר הנקבית ׳כפרט ככקירת‬
‫בני לוי שהיו שימר׳ משמרת הקיש שלא יתכן בשים צר ליזמת כזה לנקכית‬
‫ועש שנאמרו לתר[ יה דברים רכיס הנה הנש!; אצלי הוא שהקישיא עצמה‬
‫פאנומקשיסצר״זצהיאהקישיאשהרגישזהשבפסיקיש רצייה הוצרך הכחוכ‬
‫לומר כצ זכר מכן חדש ומעלה דמהיכאתימי לצייר שיהיו נקכית ככלצ אחר‬
‫שלא נמנו הנקבית בשים מקים עד שיצטרך לוחי כל וכר זכויווהו היוסין להם‬
‫כאומרם למה כל וכר ואינו מזכיר כל נקבה ׳רילמה ה‪1‬צרך הכתוב צהוכיר‬
‫מלת וכר אחר שאימ מזכיר כל נקבה כשיס מק!' היה מספיק שיאמר הכתיב‬
‫כ ק י ר א ת פ נ י לוילחשכחיתסחכ;עשרים שנה ומעלה פפשיטא שהוא מנין‬
‫הו‪:‬ריס דמהיכא תית לי!נותצקכ<ת!תוצו כמדרש הנוישאף עצ פ׳ שצא היה‬
‫צריך צומרכצ וכר דממילא היה נשמעשהנזברייהם ובריס הנה הזכירם ללא‬
‫צורך לה •די ע חכתם שהשי מתכבד כוכייס שהוא כמוכיר ככוד הוכרים‬
‫םככיחית'עולה מהם וה‪1‬א כהייתש נוטים אל שלמותהשכל כמו שוכר שלמה‬
‫המלך עה בפסיקים הליל להיית שביאר בכס!קיס הק!רמיס שהאדם כרוע פרושה ית‬
‫בחירתי יעשה מספר י מ י ח״! כצל אשר מייני ד ל! תחתהשמש מה יהיה אחרי! הזב‬
‫אסיטהאלהחוחשיתנעתק לבאר ההנהגה הראויה לארס להשנת השלמות‬
‫הנפש״האמת׳ ואמרשהששהט!כה<אט!כ להשגתהשלחיתמהשמן הטיב‬
‫&הי!מישחיסאתהאלכ ס ל א ת על היותו נבחר מעש לפעיל הפעוליתהטוכו'‬
‫‪,‬‬
‫»ע; השמ; !ה!א רמו לט כ הכנת המלך לפעיל כמ לכיא! הפיעיליתהטוב!ת!השס‬
‫הט ב ה •יי הייא ש על שבה פעל י ע‪:‬ה הפעיל תהט כ ת והוא כהכרש הכח‬
‫והפעל כ׳ השמן הטיב מידה על הכח באחור והשם מורה על הפעל כי לא‬
‫יצא השס על כני חין רק מהפעילות!על כ; אמר שטיב הוא השש שהוא אחר‬
‫קני; המעלית׳ תר מהשמן ה ט ב שהוא מ!רה על כחניות יהכנת המעלית‬
‫ששר‬
‫טפ‬
‫לישי•?••‬
‫קהלת פרשה •ח י‬
‫‪3‬״!ך יכ‪-‬ך ציה ג ז י ת י י י ס ה מ ת מ י י ס ה ‪5‬ל‪ 1‬לה״יל י י ש ב ‪:‬‬
‫‪ts‬‬
‫‪,‬‬
‫הגורה הקידמתחבל צדיהי־אשהט ב א ש ר י מ ש ך ל י ל א ר ש א ח י ה״ית ? » ‪f‬‬
‫ק ח י הבצל• ת בפיעל י ה י * ת ׳;‪:‬׳ג יצא* ועל כ; היא• ה י טיב י ז ע ב‬
‫״שר‬
‫יהיה צ׳ ב״כ ה צ ‪ -‬ש ש א ע ל ט ב ההכנה נ• בחפר •ש בח הילד לח י ‪ :‬׳ ב ת‬
‫רק ׳‪.‬צ ט כ ה ‪ : :‬ת כ א י ! י !כמ־ ש‪:‬תייר במרעה ‪ -‬י א חיי‪ •/‬כי ט ב ה י ן‬
‫ותצפנהו‪:‬לואשאריזלסית־׳צאלבית בלי אירה שהא‬
‫ר י ז אצ טיב הפצתן‬
‫יציהמזגיהתכינה תא ייםהמיממ״ס ה צדי ׳ ר ו כ מ ק י ‪ :‬הליתה א ט ב‬
‫‪,‬‬
‫חייה הצידה ״גן ״ש הייתיהיההתדש שלש בפיעל ׳נעתק אל התע״ג ל ק י ׳‬
‫‪,‬‬
‫‪ .‬ו ה נ צ ח ״ נ ״ ס לצידה א י ; כ ׳ י ק לאני ת י ה •נעתק אל הלכ—יאכשד שיהיה׳‬
‫הדמיון ״לשש עש השיק ה ט ב י י נ י ה י ק י י ש הנש!אי‪ :‬כשניה‪! :‬היא כ׳‬
‫כי!! שלשמן הטיב •הזך עילה עצכצהלשקישיאן‪ .‬שישימו ה ד ב ק י ‪ :‬עצי! ה י א‬
‫עילה על• הס כן השש הט!כ היאעלה ת ״ י י למעלה ראש א ן שיוציא• ש ש‬
‫ר ע עצי! ויבקש! לנגדו ׳להשפיל! לא •יכל! ל! ו א מ ר ו ) ׳ ! ‪ :‬ה מ י ת מ י י ‪ :‬לילדו‬
‫שמתחלתהלידה ׳תחילהיצדללנתאל היישאהיהלפשדכנדעיהבינה שעל‬
‫כ; רא < צאדש להשת־ל צלשציש ה נכש של א ההולך יעצה למעלה כתעלת‬
‫השלי״תהפן הט כ הג כני שה א ׳ ר ד תמיד יל לך אצ ההכשר הא‪:‬׳ ׳שהמ ת‬
‫מייס הזלדיכזועצכןטזבהיא השש היוצאסהכעילותהשליית •שלוא הלך‬
‫ייייר‪! /-‬עילה למעלה ראש •יתר מהשמן הטיככמד!כר !אחר אשר ביאר היית השש‬
‫ה ט ב ה מ רה על שלי״תהנפש בפועל גוב משמן טיכהמדה על הנח‪!•:‬תכי©‬
‫היק• המביא א ל השליית בפיעל יאמר שהיא ההציכהחצ בית אכל ״ ת י‬
‫יוההליבהאלכיתישתהיזאטיבללבתאלכית אבל מלכת א צ ב י ת מ ש ז ה‬
‫י י י כ י י שיושג לשש לט!ב הנוי שהוא השצמויהנכש״ טיב היא להנהיג ולהרגיל‬
‫עצמו ללכתתלכית א נ ל מ ל כ ת א צ ב י ת י ש ת ה •ע; ההליכה ״ל בית אבל‬
‫וההיגל נה תחייב עצבו; שהיא סכתהכנעתהחימי!שלמויהצויה!ההליכה‬
‫אל כיתמשתה א ן שלא תהיה רק כעס א א ת ת ל י ה שבת תגכיית הח!תר‬
‫שהקלה שבפכיתיסשיקנו להשמיד על לשכצ גס השתירלהיותהאד'בטבעו‬
‫•וחד נוטהאצהמוחשיתממה שיטה אל ה״יששלית ואששי שעצ שן אמרעצ‬
‫ההל׳‪:‬ה אל בית אכל ללכת עש תיכס'צמד לימיו על צזיך הה י ג ל פי• שיטה‬
‫החימיאלהעצכין כ׳ תישפת הלי־ידתייה עלינו• ההלינית יעל ההליכה‬
‫לב׳תמשתה א מ י ״לכמבלת׳ תישנת למי צומו! שהליכה אח' ל נ י תנפיק‬
‫להטית אל התענוג הניפני י נ ׳ א ר ה ט ע ס לטיכ הנמשך מהרגל ההליכה אל‬
‫כ י ת א כ ל ו ה ז א ׳ ע ן ה א ב ל ה ו א ש ו ן כ ל ה א י ש !החי ית־ אללכ! היית! פוף כל‬
‫הארס ווה יביאהו ליי׳ עצמן ב!כיו יי ס המית והעצסן ה ה ! א יביאהו‬
‫להשגת השלמית להתענג בו אאר המו׳‪ /‬וזה א;מר! באשר ה‪:‬א כיף כל‬
‫האדם והחי ית;אללכו ותהיה מלתכאש־ כת! כעבור כמ! באשי אתאשת׳ כו"‬
‫ואחר שכעבור שהוא פ ו ן ימי ח ״ כל האדם וקצו הנה הח׳ ׳ת;‪1‬האצלמ‬
‫ו• ועי ל‬
‫קהלת פרשה יח‬
‫קצו‬
‫'יועיל ל! ואפשר שמלת כאשר היא פפשטה ותהיההכינה שטוב ללכת אל ל ה י ו ו ן ג*‬
‫אכל ושתהיה ההליכה כמק! אשר יהיה ה ״ ת י! •ש! שס אשר היא כיף בל הארס‬
‫שהיא הקבר שנקבר שס המתולא ככיתהאכל כשאין שס פ י ת רק בבית אבל‬
‫אשר היא שש סיף כל הארס כ׳ כזה החי ית; אל לכו הייקיש ההוא שנם‬
‫היא עתיד לבוא שש או אל המת למוטל לפניו ששיפו להיית כמוכי וכיה‬
‫׳ושור וישוב אל ה'ואחר אשר ביאר הה׳ שרה הישרה צהשגתהשל״ות האחר׳;׳ ט י נ כעס‬
‫בהכנעתהחומרכלכת! אלכית אכל ביאר עיר עני; י!חר להשגת השלמית‬
‫וה א הכעסשה‪1‬א גס כ; סבתהשנעתהח מ ׳כרי שיתבאר על נכין ראיי להציע‬
‫כיה מה שנתבאר כספר המדיתספיגייאני הארכתי כביאירו שם כספר פני‬
‫משה על מה שאמר איסטו שהאמצעי הראוי בכי המעלה אינני עימד באמצע‬
‫הקי‪-‬״ת כפי השמות!הביא משל מהיושר שה!א אמצעי בי( התענוג!העניין‬
‫ואמר שאש הוא נרחק מהתעניג והעצטן כשווי יטה בנקל חל התעניג!לא ׳!כל‬
‫לעמיד כאמצעי קיים יע; ה ח ל ד כטבע! הוא נוטה אל התענ נובירחמהעצבון‬
‫ואמר שהעצה הנפנה כרי שלא יטה האדה מהאמצע׳ אלקצה התעניגהיא‬
‫שיטה קצתאצ קצה העצכין כ׳ מעצמ! יבא אל האמצעי כמ; שעישיס בעצים‬
‫קחעיייתיס שיט! א תםאצהצדהחחרכרילהישירס !כמ! שהאריך הומבם זל‬
‫כוהכהלכיתדעיתפ־קאופרקכייהנה כ מ יובן מל שרצה שלמה העה פה‬
‫באומרו ט!כ כעס משתיק יד הכעס הנקרא רועפנים אשר היא בני׳!‪ I‬ה ע נ י י ן‬
‫כ נ ו ד ע שהכעס יוליד עצבו; כלב יממנו יתה!ה הוא יותר טזכמקצההתענינ‬
‫וכיארהטעסעצחוסביארשסהחכסבחרותכאומווכ•‬
‫כ ר ע פ נ י ס יטב לכ‬
‫׳רישכעצבי;•שהוא רועהפניפ יבוא מל האמיעיפ׳ בה״ת החרס עצכ ג ר ו ע‬
‫כנים יטב הלב מעצמו כ ט כ ע מ ע ט מעטייכאאלהשייחה כדרכ! יטבע! להט ת‬
‫תמי ד אל התענוג שהיא הטבת הלב אמני אש יעמיד כח־יצעהתעציג יטה מיד‬
‫ממנואלהיתווןוכלשכ; אפיעייירפימיק שלאיטה לעילם חל האמצע• ועל‬
‫כן היה הדרך הישר לבקשת האמצעי להשית אל קצה העצבין שהוא כרוע‬
‫כניס כ׳ ממנו יביא להטבתהלכ שהוא ‪ Is‬התענוג ויסכן חפשי שיעמיד באמצעי‬
‫על נבון!היא דקדוק אמתי יה ‪ 6‬טעה אל היותטיכללכתאל בית אבל שהוא‬
‫הבתהעצבק כדי להשיג הפלאית כמעיית המדית״ת שהם שלמ ת הנפש‬
‫להשגתהקנין הנכמר העימד כאמצעכנידעואפשר שיאמר שהכעס הוא ט כ פ י י ‪ [ 1‬נ ׳‬
‫יוהשאיק כאשר לא יהיה הכעס עצמות• כלכ כי אי יהיה ר ע הכעס יה א‬
‫אשר נאחר כ! כי כעס כלכ כסילים יניח כלייזר שכאשר יהיה הכעס כצכ‬
‫עצח!שה!א עצמותייקניןבלב הנה יה יקרה כלכ הכסילים אך הכעס הטוכ‬
‫שהיא ט ב יישאיק היא כאשר יהיה הכעס כריעהפניס לכד והלב יהיה שלם‬
‫ייאכי כ ר ו ע פ נ י ס י ט כ ל כ ותהיה מלת כ׳ כמוכי תצא למלחמה וכייכ׳ תבוא‬
‫חל ה י ר ן ב! שי‪!.‬א כמו כאשר והוא כאלו אחישטיכהוא הכעס מהשחוק‬
‫כ א ש ר י ט כ ה ל ב כ ח כ ח ב י & ר ה ע נ י ן י ז ת ר כ ש ו & י כ א ו מ מ צב חכמים נ כ י מ ל נ ח נ צ ׳ פ‬
‫&נל‬
‫קהלת פרשה ית‬
‫א י צ י ל ב נפיל׳' בכיתש״׳תה •ליהראיה<! ‪ ; • ! i:‬י א • לע* ־ י • * ‪ -‬ג — ‪ . .‬־ נ‬
‫‪1‬‬
‫והענב!; ק יטה כ ט ב ע צ צ קנה הת־מ־גה־‪ .‬ז היא כ• ה ח נ ״ י ה ב״ה ‪ .‬כ י ״‬
‫שהאלפבטבע־הואנפהמלהמיגג‪1‬כי»ו־קהענכק‪3,‬‬
‫ק כ;־ י ‪ :‬נ ־‪;.‬‬
‫•ומגייתכניהההיא ‪ 3 3‬כ ת א צ ב * ת ח ה ‪ 3‬ה ה י א בקשת הענב•• הכה•‪ :•:‬ה ;‬
‫נ־טיהיטכעחצ בימיש־יחה שה!א הת־נ־יכ פהחימי נ י ב ־ י׳ז**• • ׳ מ י ן‬
‫מי‪.‬בילמהש;צ לברוח מ מצו יכלזההיאטעשל־־ה ‪ • : :‬ע ! ני שטיבללנמ ־‪3‬‬
‫כ י ת א ב ‪ ! 3‬כ ו ברי להשיג השה ה ט ב נ ד ־ ! ביה י• הי; ט ה הי‪,‬א מ־למ‬
‫מהצמהלליש ‪ :‬ח נ ׳ י ר ו נ י ש ן ע ־ ל ח כ ה ש נ ה ה נ ש נ ה ־ ב י ‪ .‬־ ב י ‪.‬־׳‪1.•:..:.‬‬
‫ביתאכל‬
‫א ל ר כ ה ח נ מ י ש א ש ל ח ק י ‪ -‬ר ש היטב בחנייה לב‪ :‬מ ״ ד ־צ‬
‫כ י מ אבל כנוייא״לפ״לכד היאיה הראייה גהתנכל ב י ־ • ל ‪ 3‬כ ־ ‪ .‬י ל נ י י ד‬
‫א ‪ 3‬צ חחר שייצאה ראינ׳ שלב חכמי כ ב י ת חבל ויש לנו ל ל מ י י ה ש שהה‬
‫י ר ע האל׳מהנה יש מ ע ל מ ג ד ל כהליכה אל בימ מכל שהחני׳׳ה הולכים‬
‫ש ‪ :‬היא ‪:‬שהולך הארה במקיכ ש?ח‪:‬גיי'ה לשיש שש הנה י ש ־ ע שש כ• י מ‬
‫חשההבוצךבכ׳מאכל‬
‫במיןאהיצךלביתלהמד׳שמע שה שיר הכה״יגיה‬
‫ש ׳!שורר׳•‪ :‬בישמה ה״;יזאט<כצשחועגערמחכהממיש נדמע שיל בנינים‬
‫ואכי׳זה נ י ש ן שטוב ללכמאלכיתאכל אשר שהישאעהא־בגערמ החכם‬
‫מאיש שימעפ ד כפיליםומוה גשמעםיאמ ל מ ו ח מ ב י מ מ ש מ ה מהר שש‬
‫‪ ,.‬״‪1,‬‬
‫‪3‬‬
‫י‬
‫יש ׳עהארכ שיר הכהיליה וביארהטעככננימהשומעשירהכהילי־כאוח‬
‫כ • ‪ :‬ק ל מהיי• מ ־ מ ד ה י ר ש; ש י קהכהיציו ששיר הנהיג היה מ מ ־ ‪ - -‬ל •‬
‫המאנל יהמשמה נקילההיריה!הה הקיציכ כ י ש ר •שרבי מ ח מ כ י ד הבשר‬
‫שייצר מ ‪ » 3‬א י ד ל מ אשר במיכה ישמיעו ק ‪ 3‬נ ׳ נ א ש ר ׳מחמה יצטרך איל‬
‫מקש ׳!מ־ רחב ממה ש מ א שש כמק מו ע ‪ 3‬כן •רעיה ויש״יע ק ‪ 3‬כצמיד‬
‫כקול השוללומכאשר •שרפ! העכר חש־ כ מ כ׳ שיצטרך כמאה י׳למק ש ״מר‬
‫ממה שהוא חלל ההיללה ויצא משה וישמיע קול גלול כצחמ! כמו שהא ק ל‬
‫הלעש כעק כמו שנתנאל כמקומו ועל ‪ p‬אמר שששחיק שעישה הכפיל נ כ י מ‬
‫משמה היאכמוקיל כפיריה שהוא נ מ ש ן ל ‪ 1‬ב ט ב ע ו א ע ו כהנה מהמת ר ק‬
‫תנועה טכעיתמצד נטייתו אל המענוג הגשמי מהמחנל ׳הישמה ׳‪,‬יא כן‬
‫ש מ ק הכסיל כוייעל ק ראוי לכלוח מהמקיכ ההוא ואויל׳ מ יה הבל י ל ‪ :‬מ ן‬
‫שקל הסירים תחמהקירי»וא הבל שנתך האיד הלח שלמיכויי״נא הה צה‬
‫לצדתהמקיש כאמור ומשמיע הקל ההיא‪:‬ה א ק ל ש ' ה ב ל כ• פי־ ק ה ‪ :‬ה ׳ ל‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫״‬
‫ן ש‬
‫ק ה א ה ב ל ג ס ה ו א ו נ ת ן ט ע ס נ נ ו ן ל ש י א ו י ל י ר ח מהלכדיס ס כסיר החרש‬
‫וחנובהסבא!מ'כ»העישקיהוללתנסיל אבוד הימן שהא עושק ששחומי‬
‫עישקאתהומן שהיה ואוי שלא לאבד אימ!להשמצה הש;ל כו הנה עשק‬
‫הויק במו שעישק יג יל איתי הכפיל המשחק ה מ י ה לל א כ ׳ א מ ה א ‪ : :‬כש‬
‫א ת ה נ ס י ל שהיא מעצמו מהילל ווא ה׳ הע־שק יה לל ח נ פ כצ‪,‬יד שי; ק‬
‫ה נ פ י ל הנה הוא הבלשיבלה ימיו בתה! בעשקז א מ ומכי היקר צ הפשל)‬
‫)למכל!‬
‫קהלו• פחג־ה יה‬
‫ק ‪If‬‬
‫!!אבדו!הראיה ע! זה כ׳ הנה העישק הידיעיהולל אפייאתהחכס כים ‪..‬־היל‬
‫‪1‬‬
‫המיאא כיהעישקיהוללחכסכ׳ כאכה״א הידיעה להורותעל העושק הכולל‬
‫שהוא העושק את הזמ; שגוולאות! מ׳ שמאבד‪!6‬תוכעניןרע ואמר שיאבד‬
‫ה ע שק ההוא את לב הנכון שנתן לו במתנה ע ד והסירות• את לכ ה י כ ן כ‪'1‬‬
‫ואמייהנהנתתילךלבחכסכוייעלכןקראלבהחכס לכמתנהשה!א בעצמו‬
‫מתנה לאדה שהוא מבי; וזא!׳אביאת לב מתנה כויואכשישיתישכו כל הפה!קי' כ׳ צחינ!»"‬
‫הללו על מעלת ג ד ל ת הטוכהנבשיי !גניתהט!כ המכני והס כללית המוחשית‬
‫ויהיה נמשך כל! לחה שקדם לככול הברת החושכ שהוא סוכ מראה עיניי שהם‬
‫המוחשית מהלוך נכש שהוא השלמות הנפש״ כמ! שנתכאר ולבטל הסברא‬
‫הזרההנוינמשכו כל הכס קיס האלה לבאר היות הטיכ הנפשי׳ והרוחני ׳יתר‬
‫ט כ מהטוב המזחשי״זאטב םםמשמןטוכ והשמן הטזכ הנזיפה ה!א השמן‬
‫הריחני שהיי הכי; כ! הגיף כימניס הקדמיניס שנהנ ומתענג האדם כ! כריחו‬
‫הטוב ובמשיחה בו אתכלהגוף שיעדר אל תאית המשגל ואל תאית המאהל‬
‫ולכל התענוגים הגיכייס יעל כן הוכירכלליתהתעמגים הגשמייכ כשס השמן‬
‫הטיכואמר שהדברמכיאר שטוכהזא השם הטיב היוצא מהפעולות הטיכית‬
‫שהה שליייתותענזגהנפש מהשמן ה ט ב שהוא שלמותזתעניג הגוף ועם הגיר'‬
‫הזאת נתאמתה גורה אחרתיהיא שטוב יזם המיתשהיא גייעת יהיף הדכריס‬
‫הגשמיים !התחלתתענוג הנפש מיזסהזלדו שהיא סיף תעמג הנפש כמקימה‬
‫הטבעי והתחלתתעמג הנוף שנילדלהתענג במוחשייויא זיוסהמותמיו'הולרו‬
‫ואמשמזהנמשכיגזרהאתריוהיא שטיב ללכתאלבית אבל שהיא הפך התענוג‬
‫הגיכיי מלכיאלכיתמשתישהויהתעמג הגיפ״!תהייגזריכאשיהוא סיף כל האדם‬
‫טעה למאי דהליק מיניה דכמיך ליה בביאור ההפסד הנמשךמלכתאלכית‬
‫יישתה והיא יען הי‪1‬דסמ!טבעלנטות אחר התענוג הגיפיי)אס יטה מעט‬
‫הא דסאליהסי׳לךאלכיתהמשתהיתןאל לבו להמשך אחריהשעדשלא‬
‫ישוכ מפני כל ויא כאשר היא הוף כל האד' זתהיימלת כזף כמ! שאנו אומר׳ ס‬
‫םהיף הדבר הכבר ה ע ‪ 1‬מ ר למעלה לרדת למטה והרכר הקל הע!מדלמטה‬
‫ביפילעליתועל דרך וה אמי ולסוף אדם למיתשכטכע הולך אל המיתה ועל‬
‫כן אמר כ׳ להיות כיתהמשתה ס ף כל האדה מורככ מח!חר שהיפו לנטית אל‬
‫התענוג כטכעוככ; הכח המרגיש שנקריכעכירו ח׳ יתן אל לכו מהתעניגייההם‬
‫מה שאין כן כשהולךאלכית אכל שאי; קופ! להתעצכ ולא •תןאללכו מהעציק‬
‫ההוא כמו'רכ שיויקהוכמו שיויקהו חה שיתןאל לכומהתעניגכאמויואמישמזה‬
‫מבואר ג״כ שטוב היא( הכעס שהוא העצכקאשר כהשגת השלמות הנפש״‬
‫כאומר! כי כרוכחכמהרוככעסחשחיקאשרהוא אצל התענוג כנידעוכיאר‬
‫הטעס לוה והוא מכיאר כעצמו כי כרוע כניס ככעס ״טכ הלב שהוא כנ!<‬
‫לסכל!תשתלם הנפש ו‪1‬ה אומרו כי כרוע כניס ייטכ לב והא באל! א מ ו כי‬
‫כרכו׳ הכעס שהוא נמסך חרבו׳ החכמה באומרו כי י ח ב חכחה ר!ב כינס‬
‫נ א‬
‫‪1‬‬
‫‪5°‬‬
‫ם'‬
‫קהלת פרשה ית‬
‫כוי וכשיתלכה הכעס יריכוי החנייה ע ־ פיגיע לר •ג כ ״ ‪•-•• 4 :‬כ ה ; נ שה א‬
‫מלא חכמהוהו* לק‪-‬׳‪.‬ק יי!; !אחר ש ־ י י ה ר ׳ ש ן ש ה ח נ י י ם כ ר ח ־ י י ק ה י מ ג ג‬
‫ודולפים אחר ה ע נ נ ו ן א ש ל שש החשיה לה•׳;־‪ ;.‬נש • ב י ; ‪ :‬כ כ ל ‪ : :‬כ ה ‪; :‬‬
‫האנייה י א מ ר‪'.‬׳ח לי ח‪-:‬׳•‪ :‬נ י ‪ .‬י י ‪ .‬י ‪ :‬ל י י לה׳ ‪ :‬כ י ׳‪:‬כ;• כ כ ‪ : ,‬יה־;‪;::‬‬
‫הנחשךמל!כהחכמה״טבצבניהיהצכ״שי;יאכש־עלכ;הצכהה ־ ה ־‬
‫בכי' אכצ ששם הנעה!העצב!; ילנ נש־ל׳ ה ח להכך שה י׳ י‬
‫״ •יהי ה ד ש ‪:‬‬
‫ככיתשמחהכויווא •לב נפיצים נביתש‪-‬אה א־דבב•־‪ .‬שיאה הכ לגת כל‬
‫אינני מיניתעניגיבשרשמשחחיסאתהגן‪? .‬ח לב שש ‪ :‬ש בכית שיאה‪,‬א־ד‬
‫סמהנאמרה!א מנואל ג כ ש ש נ ל ש ת ע ג ע י ת ח כ ‪ :‬שה א ייעגיכ את הש ‪ -‬ג‬
‫געלתי״עןהימ הישרה אל הט!נ הנפש״ יחל הבריחה י׳התענ ג •׳״ ש שי״ע‬
‫שיר כפילים שהיא ההקרנה אל ה ידגדג והש מע שיר הנשיכיש •תקרה‬
‫חאר אל החיכנ גיישה אליו ויחבר !׳נ• כהש ׳כיאר היש‪:‬ש ל ־יה ה ־‪ 1‬י ־‪.‬ר‬
‫טוכ לשמוע גערת חכם וכ; כל‬
‫רכר‬
‫מעצינ ככל ענב יהיה‬
‫מ‬
‫מאיש שימע סיר הנסיליסשהי‪-‬א מתענג כתיגנג הגשחיכא׳שר! כי כ ק ל‬
‫הסירים תחתהשיר כן שתק הכשיל יריכי״ שק להשיר׳‪ :‬תחתהש ר יש־•־׳‪.‬״‬
‫‪,‬‬
‫ק ל ג ד ל כאיש משירר מתיך שמחה וה‪:‬א כשרן•!״כלה א ת עצי כחש ‪ : ; :‬ה ק‬
‫הכסיל נראה שהוא שוחק מחכ שמפת שלחית! זה א הכל ששמחתי אינה עצמי'‬
‫כלל רק ת ע נ ג כלה •ננס‪ :‬מעצמי כמן שהם הרכרים הגשמיים כלס כלים‬
‫מאליהם!מפשילים לבעליהם ופמוהקציסשנשרפיסינאכליס !׳ש״עיש ק ל‬
‫הכלה כקילשילכ;ה!א שחוק הכפיל שהוא שיחק נשמח כתענוג בהיותי הילך‬
‫אל ההפסר וכלה מאליו!אמר שנס הוא הכל כמ! שריכת הסירים תחת השיל‬
‫ןזא גס זה הנצריל גס שתק הכסיל הוא הכל!נשרף כהיית! משיר כקילהסיר׳‬
‫כשרישתס כאמור ואתר אשר כיאר שאי; שים ע צ מ ת כשחיק הכסיל רק הכל‬
‫הכלכיאלשלאלישאיןכזתיעלתאלאשיגיעצומק גלול יען התחלת הצטיס‬
‫אצ התענוג הגשמי כפתיח צה פתח קטן׳תרכוצמאד בטכע כמ! פזכרמ עד‬
‫שתכסל הנפש צגמלימצדתגכורתהח!מר כנטיהאצהמיחפתיזאכיהעשק‬
‫•הוצצחכס יליהעישק והגוצ שה!א מהתעמגים הגשמיים והענילתה!ר!ת‬
‫פהייצהל נטה להם כטכעהנה אם •טה אפ• החשש כצ לה! אליהם הנה זה יע ל‬
‫עיני‪ :‬עד שיטה משפט עני יא‪ ;<:‬כאימלזפיהש חל •ע ל עיני חכמיש ‪:‬׳שלף‬
‫דגר• נדיקיסונויונש לכסיל הסטהמעטאלהתעמג !השחק ‪-‬שתנסל נפש!‬
‫לגמרי!"!א נ׳ העושק יה!צצ חכם והזאהש חל שהחכם הלקח את! היא עישק‬
‫אתהענ׳ואת! השוחד יהולל אפייאתהחכסוחציא א!ת! משכצ! הטיכיהישר‬
‫ויאכל את צב מתנה כצומל יאכל השוחד את חכמת! שיטנה במשפטי! !צפ‬
‫מתנה יהיה כמוצכ חכמה שהחנמה נקראתמתצה נא‪,‬מ'כ» היית; חכמה!כוי‬
‫ואש ק מוה נתכאר שכצ שכן ששחוק הבס׳צ •ויק צו מצבר שצא יזע׳ צ ׳היכצ הכל‬
‫הנה וולתוה •ויק מאר שיפשד לגמר׳ ננט״תו אל המוחשיתכאמיד!הנה אלת‬
‫נ>^‬
‫ק״‪1‬ח‬
‫קהלת פרשת יח‬
‫כ נ ל הדרכים הנערכים כס לא ני‪/‬קררה דעתי לישנ למין הכתכויעל‬
‫נ כ‬
‫‪ ,‬ן פ׳יאתינזיס'‬
‫ולהתיר הסכק<ת אשר יספק נהם כל מעיין כהשקפה צריפה על כן רא׳י‪/‬‬
‫‪,‬‬
‫לה‪:‬קההפקית!ההעריתשראיי להתערר עליהם אס מפאת הלשון ואס‬
‫מכאתהעניןואחרוכירתהספקיתאכואליישיכ הפסיקים הספק הראשין‬
‫כ פ ס ק החיה‪.‬א כ׳ לא יציק לימי ט!כ יה ה ד נ י מיה רק כשיהיו שיים ונפנסי'‬
‫ה ת ת ה י ג א ״ ת י ח ס ו ה ע ש ו ה אמנסהשס עם השמן יראה נאמתשאיןכיניהס‬
‫הדמותיהתיחסיתנלצואינם נכנסיםכסיגאחדאכייתחתהסוגהעלייןשהיא‬
‫העצם י ק השמן הוא ר כ ר עצמי והשם הוא מקרה קרה לאדם צחשך מצד‬
‫פעילותיו ואס היה אומר טונ שם מריח שמן ט! כ היו שניהם נמסים תחמ פ ג‬
‫המקרים והיו מתיחסיייה עס זה כ׳ כמו שהשם נמשך מהפעולויהטוכו'כן הריח‬
‫נמשך מהשיק הטיפ אי שיאמיט־נה הפעולה הט‪:‬נה מהשמן הט!נ שהיו שניהם‬
‫דבריה עצמת״ס שיצא! חהס מקרים מתי חסי ‪ 0‬שהם השם והריח כאמור גס‬
‫יש להתעורר כיש כ גירתזיוםהחיתתיוס הולד! כי כהיתה גזרה ככני עצמה‬
‫לא היה כא; מקימה רק פסוק נפצי עצמו שהוא דרוש כלתי מתיחסלפ' האתי‬
‫עם ׳מרק השה על השמן הטוכ הככק השני נ פ ה ק השני באומרו גרכ‬
‫ללכת אל כית אכל מלכת אל בית משתה כילישגס כוה נראה כאמת שאינו‬
‫צ ‪-‬ק ל •יי בהה יל ט ב •יזה •ע; אי; כיניהה הימית והתיתסית כלל רק הם‬
‫הפכיים מן הקצה אל הקצה ולאעיד אלא שאחימהס ה א ט ז כ שהיא האכל‬
‫וכמו שפייאות כפייכאוילכ חכמים ככיתאכל והמשתה היא י ע כאויולכ כפילי'‬
‫ככיתשמחה ואיך יאמר כהס שהאחר טיכ מהאחר כה״תש מתהפכים‬
‫ב ג ד ר הטיב יהרעולכי האמיד כפי טכעהלשין ל א י א ח ר גויכוה הדכר מיה‬
‫הדבר רק כשיהיו שכיהה כאיטיביה וההתהלפויכיגיהס כפחיתייתר שאחד‬
‫יותר טיכמהאתר גה יל על גירת והחי •ת; אללב! שנר לכאורא שאין חוכןלה‬
‫י ע ן לא מ כ י מה ית; החי אל הלב עד שעל כן אמרו דיזל כהרגישס קישיא זאת‬
‫באימא׳ והחי ית; אל לב! ו מ י י נ י ׳ של מיתה י ל ז א " ׳לווניה י ק ב י ׳קכיזניה‬
‫וםיאך דיאז׳ לישבו כפי הפשטוהדישאתיישההפקהשליש׳ בפהוק השלישי‬
‫באומרו טיב כעש משתיק בהיותלפ׳ הנראה ששניהם כאחד י ע י ם כי הנה‬
‫הכעה בלב כסילים ימח ואמר נשתיק לשחוק אמרתי מהולל ובייואיך יאמר‬
‫בהה שזה טיב מזה בתיו' שאין שיס אתימהס טיכ פפי הנראה גה יש להתעורר‬
‫עלגורתכי כרזעפניס״טב לכ שנראה נ א י י ת שאין מוכן לה כ׳ איך יתכן‬
‫פמהכעס נהיית! ר ע מוחלט בכי הנוייחשך ממת טוב מיחלטאשר כו מלו׳‬
‫הא!שרוה!אטיבייתהלכואיך ארזל בא לבלל כעס כא לכלל טעית בהיות‬
‫נמשך ממנ! הטיב ה ג י ל הוה הספק הרביעי כפס!ק הרביעי שנראה כאמת‬
‫הייתומייתרלגייריאחרשככרנאחר טוב ללכת אל כ י ת א ב ל יסישפשיטא‬
‫שלב החכיייייהיהתמידאלהחקם ה‪1‬ן<‪/‬רטוכוהייתר נכחד ולב כפיליסאל‬
‫המקים היותר ר ע ופתותגס יש להתעורר שאחר ש נ נ ר נכפל לסבה מן הסבות‬
‫נ‬
‫ב‬
‫‪1‬‬
‫‪5 °‬‬
‫הילוע׳ת‬
‫קהלת פרשה יח‬
‫צכ ח כ״׳ס וכו דבק עה כס ק ט בנ;ב‪,-‬תנ ט י ׳ ‪ .‬י ־ ‪ r : : .‬־ ׳ ־ י ש‬
‫י׳כלצדיאתבבהקטיככעהיכ״עוד׳שצהידגרר‬
‫‪: ; :‬‬
‫נ ״ ה ב•‪:‬ב ל " ‪! : : : :‬‬
‫וליצצ צב חכמיה נ ב י ת א ב צ צב ככ לישבבית־שתה ‪ ? : * -‬ל ל ־ כ י כ‪—.‬יי‬
‫צעיצ בעצמו יה א הנהגתהחכה יההה‪-‬צ בהה ‪1‬חי‪:‬ה גירה כ כ ‪ :‬ע‪:‬״‪ r‬גי‪ : ; -‬א‬
‫‪,‬‬
‫י׳תחלף ״הראשי; כנדאה ההכק‪,‬הת־״ש־ בכה•־‪ ,‬הה בא ־־יי י‪ .‬כ צ‪; -:‬‬
‫‪,‬‬
‫גערתחכה מאיה ש׳מעשירבהיציה היא הספק השני כ ע מ י ה• ח•‪• -‬ד‪-‬ן‬
‫בצעיהח בה ה ב ־• שי״ עת ק• צ ביר הכהיצבה־ ־‪:,‬־־ע־‪•;:.‬־‪ .‬החבה הה‬
‫יייחלט שמיעת היד הכהיצ דע שגעקייח •א״רשילטיכ יייה בליית הא ש‬
‫עיניי שניהס רק מתהככיה בצדר העיכ יהרע כ‪ :‬צ גה ייצ שהיגצ טיכ לשי״ע‬
‫געיתחבהייצשייועשירנהיציכא־שיא־׳ד‬
‫נ י נ י ׳ ״ • ״ ; ' • ; ״ ‪ ,‬הנס י י ש‬
‫שומעשיר כביציס כי צא יתכן צומי טיב השמיעה מדכר אה יהאיש השמע‬
‫ל כ ד אחד שאינה מת־אהיההשיאעעה הנשמעשאינה נשנהיה ש נ י ה ‪ - ; ; :‬ת‬
‫כגדר העצה כ׳ השמיעה היא מקרה צמ!חש והאיש הש!מעה!א עצמית׳ ואין‬
‫יאמר טיכיה י ז ה כדברים בציד י ת י ח נ י כ כאמור ימן• אה היה לצה לעשת‬
‫היתרון מהשמיעה אל השימעהיצלט כ שמיעת גערת חשה מאיש שימע או‬
‫טוכשימעגערתחככ מאיש שומעאךמלתלשמועאינה מרה אפ׳עלמציאית‬
‫השמיעה רק ההננה והנאנייתאליה הששק השש׳ ככה!ק הו כאומרו כ׳ כק צ‬
‫השיריה תאתההיר וני' ב׳ אחר שהמשל ה!א בקל ההיריה שהש הקציש צמה‬
‫היוכר היותה תאתההירואש בא צבאר היית המשל כקיל השיויה ששלם‬
‫נשרכים הילל כקל הסיריס כשרינת' כ; שתיק הכסיל שאין ליש כ ימן השרה?‬
‫בבעילה כרטיתכשהס תחתהה׳רגס •ש להתעורר במ״ש גס יה הכל שמלת‬
‫גס קשתהישיב שאס הואשנ אלשחיקהכסיללא היה צריך להאריך ׳‪-‬להזכיר‬
‫מלת גס וה הילל כן שחיק הבשיל הכל אחר שאין העסק בנתה בלל א׳ לנתית‬
‫הילל כן שחיק הכסיצ גס הוא הכל יכוייעוד יש לרא! למה אמר כן שתיק הכהיצ‬
‫וכי'‪:‬תש הית ר י ק אצהשש• לק דש ככ׳ הנראה הילל כ; שיר הששינ־ש וכוי‬
‫הספק השביעי בפסיק השבי עי כאומרו כ׳ העישק ׳הילל חכש יכושצר&ה‬
‫באחתדלא ש • ן כלל לענק הק דס כ׳ מה שייכת לעישק עש שחיק הכסיל‬
‫ופפי מה שפירשנו כ׳םוכ הפסיקים הילל כי השח ק ׳היללחכס ומזה היה י י נ ן‬
‫לשש •שילילצ למי שהיא מה לל ובסיצ בלאי הנ׳ ואש ה ז א ד ר ש בשנ׳‬
‫עצמו בענק העישק יקשה מ א ד הקשר הרימו כמלת ני יהיא אשר היקשה‬
‫בעיני פני ראש המעתיקים כמהרש ןיתכון זלהה עדשאמרשלא הבי; למהר!‬
‫גהישצהתיגיררבגזדתייאבדאתלבמתנה שהיאקשתהישיכ שאש הלב עציץ‬
‫הוא מתנה פ ״ ! שפי רש׳ ‪1‬ל הייגללראכד את צכ הנתק אי הניתן יהדי לזתיל‬
‫הספקיתוההעליתולישבהבתיכיםעלנכוןנאמר‬
‫כהש ע ד דרך ישר •כשל‬
‫נע•;• ?נ• המעיינים וכד׳ שיוכן ה פ ש י ק הראשי! על נכין צריך לבידי ע ב ! ז‬
‫סהקדמניש‬
‫קהלת פרשה יח‬
‫קצם‬
‫שהקדמינים המשילו השם הטיב לצל הארס והוא משל מ ל א מאד לא ואיתי‬
‫כמוהו משכים מכל צדונאותיען הצל אין כ! עצאותימציאותכעצמ! כלל והוא‬
‫נמשך מגיף האדם כמו השש שתיןלומציאובעצחווהיאנמשךחהפעצייננידע‬
‫יסכל ל־יכיף ע ו ד כ! יתו על מה שכוס״! הם ב!<הא שכמו שהצל כמשר יהיה‬
‫השמש המאיר נגד כני האדם יהיה הצל נמשך אחדי! יאש ילך האדם ילך הצל‬
‫אחריו דכקכו ואס יהי'המאיר אחריו יהיה הצל הולך לכנ•) תמיד !ה!א אחרק‬
‫כן •שוערו כשש היוצא מהפעילות שתי כחיניתשיצית כי מ׳ שישיה אור השלמות‬
‫כפעולותיו נגד פניו ועיניו תמיד •משן לו השם השלכ הס •כ ממלייויהיה דבק‬
‫כ׳ ואס יברח ילן הצל אחריו וכל עור שירוץ האדם י ו ו ן |השס אתרי! והא מה‬
‫ישרצו רול נאימיכל הכויח מן השררה שררה דורכת! שהיא המשים נגר פ ‪ :‬י ‪ 1‬כ י » י י י ! » ן‬
‫השלחיתומשלין אחריו השס היוצא ל! מחנו על פני ח!ץ אמנם המשים נגד‬
‫)‬
‫!‬
‫‪n‬‬
‫אתהשס שכל ישע! וכל חפן שיצא ל׳ על פגי חיץ וישליך אחרי ג!! איר השלש! ‪j‬‬
‫ה זיי״שימ‬
‫יי״ס!‬
‫הנה זה יהיה כחי שהצל לפניו תמיד רץ לפניו והואיהילך אחריו!לא ׳!של להשיגו‬
‫לעילם והוא מה שאר״זלכלהרדף אחר השררה שהשדרה בייחת ממנו !לא‬
‫•וכל להשיגה לעילם והוא תה שדצ! ר!ל כאוחינגד שמא אכד שמיה כוי י ר כ י מ י ! נ ל שמיו‬
‫ששה מגמתפניו כעצה!ואשונההשס הטבהנההיףהשס ההוא להפסד כ י א ; ד‬
‫באשריניכ׳ וידעי שאין תכליתי בפעילות הטיבות שפיעצ ועישה רק ליוהרא‬
‫וצעשותלו שם פשס הגדליס הנה וה היא הפסד השש עצמו!ה!א מבואר כעצתו‬
‫ומסכיסעסהמשלהנויחהצל מכל צרוחמטיוכן שהשם הטיב והוא אשר יקרא‬
‫ג ש התש הוא הדוחה למיןהאייהיא הכורח מהשם ומשיימגמתפניו א!ר השלי!!'‬
‫ימשליך אחרי! א ת השס היוצא ל! מפעיל תיו שאין תכלית השם כלל ונמצא לפ•‬
‫האמתשהשסטהשהואהשש סתם באחור הוא סבה חיקה לשיצא ל! שס‬
‫מעילה מאד הפך המין האחרשהואסבתהפסדו כאמור ובכןהיההשס סתם‬
‫נישא השה היותר טוכ היוצא ל! לאדה מצד השה עצמו כמו שיוצא מהשמן טיפ‬
‫ריח ט!כיכמ! שהשיק הוא משא אל הריח כ; השם והיה הדמ״ן ממקרים‬
‫עצחית״ס דנקיה כשם!בשמן והיה השה והשמן הנוי נפסוק שניהם נושאים‬
‫ל ד ב ר אחר שהה שה אחר הדנק נשה ה נ ו י נ נ מ נ והריח ה ד נ ק נשמן שהשם‬
‫ה<א מקרה עצמות• כשם עצמו יכן הו׳ח הוא מקרה בשמן!על נושא׳ שניהם‬
‫אמר טיכ שם משח; ט!ב כייוהוא דקדיק טוב ומתישכ על נכו; יא!מרי ויום המות‬
‫מיוס הילד! היא גזרהדכקה!נ!שא אל הגורה הקידמתוהוא כאלו אחר שט!כ‬
‫ה!מ השה התם אשר ממצו יצא שס אחר יותר שלה מהשמן הטיב שיוצא מחנו‬
‫הריחהטינ!ט!בהואהשסמהשח; הטיב כיוס החיתשאו ייוא השם בתכלית‬
‫השלייומוהתעלה ׳!מר מ״ה שיהיה ביים הילד! שאי א׳ אפשר שיהיה השס ר ק‬
‫מעט תוער לא כביר יע; לא פעל עדי; פע!ל!מרבימכיי! שהוא ביים הממועיד‬
‫שהשם הי!צא בזת; הילדומאפשר שיכסד מה שאי; בן כשם הנשאר ביום המית‬
‫‪.‬הלא ישתנה ע ר מחה שה‪1‬א או שאי; בו קסתהשנוי והוא הנרצה לריוצ כאומרם‬
‫אין‬
‫‪:•M‬‬
‫ק ח י ת פ ר ש ה יח‬
‫אי•?יליןיאשמ!עי‪-‬הצליקיכבע־לשהיה ע ־ ־ ש ל • — י לשמיב • ־ ־ •‪C‬‬
‫א ש י ב מ י ז למהובוייכוה היתר השכק האייההערה •הכש־ין ?שכ• ‪ -‬י י ׳ י נש‬
‫‪ p‬י שיאי־י שהי•' משתה והביתמבל הנז בשש ‪ p‬בה ה ‪ :‬י ל ־ יהש ‪ -‬י ‪ :‬מ צ י ן‬
‫היתכליתה״ב קש ׳הנדרש מהם ששנילש כאתר •ש שיש צהשגמהשלי•׳ בשל‪-‬מ‬
‫תהיה השנה כשרלם‬
‫הרע׳מזהמע״כאךהאחדטבמהחחריהיאכאשד‬
‫ו כ י י מ י י ה ה ת י מ ה כ י י ש ׳ כ נ ע ה ח ״ י לצ הכרה ע ‪ .‬ד י ך שאיי־צ י״ שנח‬
‫‪1‬‬
‫ת קשי יזכור ״‪ 0‬המיתה וסיבי הבעל שכל בעת בה א ־־ של א• כ על כל ה‪«-‬‬
‫כעולה מהלוגשימהיא ״כלה •יכשיר ׳יתר הנץ• כי •שש״־‪.‬־‪.‬־• ר־‪.‬־ה שנת־‬
‫יבשדהלח ־‪.‬לשישי ״ ע ט י• עט שנ ־ ע ש ; ב־׳ שמה ־‪.‬ר ־ ״ילל א ח ; ‪ :‬י ־ ‪ :‬׳ ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫ש׳וכולהאלפ ששלוה נעשה לקיים למיןלשבמהכשלהאיש ובכן הבעל ששל‬
‫כש־צן למשתה של מציה של חיפה א• איי ש ן א׳ בר ת י״לה ״ניר ת־ ־ נהם‬
‫יום המיתה כ׳ המיתה נימה צירן האירושין וההזעל והמילה כ׳ מצד הכשד‬
‫לאישישא‪:‬ימש־־לישלקיישהחי;עלדרךמהשאמריבצמרא על מ׳ ב א י י‬
‫»״‪5 . 5‬ן‬
‫בחוכתחתניס״ ל; ד מימינן ל ח ב ־ ״ ת לששה הנ׳‪:‬תלי ד ‪ -‬י נ; ש־‪:‬׳ נייכיש‬
‫‪pp>m‬‬
‫לקיום המק מש ש דמיתינן שליא הפשר האישים כנו' !כןבכל משתה א־ך‬
‫(‬
‫שיהיה •ז כור הבעל ששלשל צ י ן אל ה״אכצ מצד הפכד ה‪ :‬י‪ .‬שנתך מאל״!‬
‫והולך אל המזתוצר־ך לשים מ״ייממה שנתך כאמיר!בקיתבאר הכשק הזה‬
‫נמשךלמה שכבר ק־ם שהשם הטיש הוא טיב מש״; ט ב ובייש ה־ תה א ״תר‬
‫טיב יען כ״שה לדי יהיה קריכ להכשר כאמור <עכ אמר שלדבר לנשק להי״ת‬
‫השש טיב לי צא ׳נמשך מהפע ל! לטיב'היא שילך האד ‪ Is‬כ־תתכל כדי שתכיר‬
‫״ס המיתה ויפעל הכעולותהט בותוהשלמותאשר בהם תל!׳ האושר ‪1‬אמרשאף‬
‫ס״כ ר האדם ׳׳ם המיתה כלכת• אל כימהמשתה כמישמכרה! כלכת׳ לבית‬
‫האבל הנה יותר טיכ כדי להוכיר המיתה ללכת אל ב י מ א כ ל י ל כ מ ל י ל כ ת‬
‫למשתה ׳גזרת כאשר היא ש ף כל האדם תהיה לכי זה דבקה לג־רתט־ ב ללכת‬
‫אל בית אבל רפמת כה ויהיה ט עפ נכון והוא שעם היית שההליכה אל בית‬
‫משתיתהיה מועיל לוכיר יום המיתה הנה וה יהיה על ידי הקשים !שבבי"‬
‫שיעשיהשכליימכינן היטב שהמאכל ההויהוילשכיחיויהחומ פט'ממיר ‪ is‬הל כשל‬
‫וההמכה !צר ך לשים כו מ מ ל מ מ ל שנמך כאמוראמנש כבית אכל אין צריך‬
‫לעשומהקשיש ולהפליל השכל כלל יען ה א כ!ף כל האדם ש ה י מ מ א ה י י ב ט‬
‫המוטל לפניו וביה ההלגש שהוא היאיתית; אל הלבבי יהחיש הגשמי שהיא‬
‫המתיארכששחי ששש ח׳ ״רה על המרגיש זזלמהמדכל והת׳ פליא מפיית‬
‫ההדגש!הח שימן אל הלכ ש ל א כמי א ל הששל אך בבימה ישתה היתללכן‬
‫שלשכל וה א הלב צריך שימן אל החי!ההדגש אש׳־ מ א מפאמהח מר כ׳ מצר‬
‫הקשי השכלירגישהאלסיום המיתה ויתעצב את לכו!א‪:‬ל< לא יאבה השכל‬
‫וילאה מעשית הקשים וישארבתענינ המוכט אצל! !א כ א ש י היא מיכל הארי‬
‫והחי ׳תןאללכויריבהיוישש שיף בל הארס הח׳ שהיאההרגש והחיש יתן אל‬
‫הלב‬
‫קהלת פרשה ית‬
‫ר‬
‫הלב ייה שצריך שיתן הלב אל החי על ירי הקשים בבית יישתה כמי ו ל ק לא‬
‫יחברייעש ת כ ר י שאין צריך הקשייכלל כי החש יע!רר היייזשכיכלתי אמצעי‬
‫כ מ ד ע וכיה היתי ה נ פ ק הכי וההערה על נכין ואכשר שיאיר שהטעפ אשר‬
‫הוי יותר טיפ ללכ‪ I:‬כית אכל יילל!! כיתמשח היא כ׳ כניתייכתיהנה ההינש‬
‫נאכיל לוקח ייהלכ הלחויהשרשיומשייכותיורמה שנתך יותר נפכר א ך נ כ י ת‬
‫אכל החי יתן אלהלכ פח וחוזק מפאת השלמות הנעשה קני; כנכש מ כ י ר ת‬
‫יום המיתה כי כמו שהרוח החיוני אשר כלכ יהלחיתהשרשי יתמעט וייתר עי‬
‫המאכל המושם טס לתמורת מה שנתך כן יתחזק עיי השלמיתיהפעילזתהשנמי'‬
‫אשר תשמח הנפש כהסוכשמחתהנפש יתחזק הלכ!נמצא שהחי כמה שמכי'‬
‫אתהמתשהיאסבת!ניותי!סהמיתה!אנותן אל הלכ מתנה טינה שיתחזק‬
‫)יתאמן כה ויוסיף שלמות כו וכזי ואחראשר כיאר הדרך הנכין להשגת השלמי‬
‫ע י ! כ י ר ת ׳׳ס המיתה שמתעצב האדם נו שס נראות! המת מטל לפניו שהיא‬
‫כיף כל הארס כיארהטעילמה ככל עצכ יהיה מותר כאומר!טיכ כעס י שחיי‬
‫ויתישכ על נכון כהצעתהאמת שיש לנו להאמין כהכרח שהכעס יהשחיקהנז'‬
‫פה שניהיכאחד ט‪:‬ביס רק שראוי שנבאר אופ; הכעס!השח ק הללי איך ישוער‬
‫נו נייתס !נאשר נמצא מציאות כעס !שתיק שיהיו שניהס ש‪:‬יס נ ט נ י י ת או‬
‫גשפיט נצדק שאליהם כיון שלמה העה פה אחר שאמר שהאחד טינ מהאחר‬
‫שנראה ששניהיכאחד טוניס כאמור אשר על כן יש לנ! לומר שהכעס הנוי איננו‬
‫הכעס אשר עליו אמר פכחיק כסילים ינוח שהיא כעס הכסיל רק הכעס‬
‫הנמשך לארס השלס ״פתי ההשגחה ע׳ ״ס רין שמכעיס׳ כהש השי' !כמ! שאול‬
‫טיכ כעס שמכעיס הנה את האדם מ שח ק ונייוהוא כשאינו מכי א עליי ״ה דין‬
‫והוא ע!כד את השי' כי; כך ונין נ ך נייו שהיה העני; נרכא ורה חכד'דתרוייה‪1‬‬
‫רכנן צדיקיה‪ !:‬ושיה האחד מהם חסר ייכל הט כות החצ־ניית שהיו ייסורין‬
‫כאיס עליו והאחר היה שכערצו; ומלא כ י נ ת היכדאיתא כמימ ע ד קט; וכש;‬
‫אמישלמה העה כה שטיכ ל! לעיכד אתהישייית כייס די; וכת כ י נל מ״ה שה!א‬
‫כשעיכר כט כ לככ מרוב כל אף ששניהם כאחד טיכיס יכיתו הטעש כאימרו‬
‫כינרועפניס ״ ט נ ל נ נויוהוא ני כהיות הע! נ ר את הש יי ח׳ייכ כל עי שמחה‬
‫וט!נ ליכהנה הוא כסכנה שלא יתנכר החומר מצד התע‪ :‬ג הגשמי נ ר נ ו ׳‬
‫הטיכיתהחצינייתעל השכל וצריך כח רוק להתקיים השכל כנגד הח מר אמני‬
‫העוברעלידי״סויןוהיאנכעסאשרהוא‬
‫ר ו ע פ נ י ס י ע י כ ן הנה כ ו ה ׳ כ נ ע‬
‫התמר!ננקל ישתריעליו השפל גס השתרר וייטכ הלב!?שגל כזת ווא כ׳ בר!ע‬
‫כניס ״טכ לכ יר כרוע כניס אשרהוא על ידי ׳כוריןייטכ השכל המכינה כלכ‬
‫על דרך ודנרת׳ אני כלכיזמיורכים נ כ ה נ כ כ ר הוהאמנס כרמי הט!כית‬
‫יתקלקל הלב כהטית החומר אל התענוג הגשמי כאמור!כזה ה!חר גס ה פ נ ק‬
‫הגייההעיה!אמנם הספק הדי אשר כפסיקהרייזתר כנקל‪:‬׳תישכ הנתיב על‬
‫נכון כי מה שרכר כפסיק השני והשלישי היא כאמות ה ד ר ש ד י ך כלל!הוא‬
‫כשיהיה‬
‫קהלת פרעה •ח‬
‫כשילייהעצבין בפיעל ״ובבי ומוחש כיי• ההיא ביתחבלשהייטיל י נ * י ת ! ה י שיד‬
‫אלהא׳שר וההצלחה האחרינה בזכיות ׳!ה המיתה יילד שא־•־ יה ד י ך כלל‬
‫בה!אש ה בכלא כני מיניהאנשיפאשלרובם הס כתההי־‪!;.‬כת‪:‬טעה לחיית‬
‫הדרוש הנויבככיקהגוהיא שטיכהיא ה נ ע ה !ה״הירי; מהעדרה כמדיכר דחי‬
‫עתהבבהייןהדישחי; צו׳ךמיכטומחשחנינ׳ להנ״עהמחשבה אל לעצכין‬
‫ל‪/‬צלהחכיייס יען ליש ושכלם היא לעילם מציירהעצבי־‪• ,‬כאלי ה א כ ב י ת ח ב ל‬
‫אף שלא •לךשס בתנועתהחימררק בייח שבה ׳ציוד •יזה לב חכמים בני תחבל‬
‫אך הכבילים שה‪ 0‬הבכייה לחכמים היא להק־ בהם כי הנה לכם וימשכתס‬
‫היאנביתשמחה ולא •ציירו העצבי!; ימה שאמר בניתשמחהולא אמד בכית‬
‫משתה היא להיות שההליכה אלכיתמשתההואכיעל גשמי מצעי ׳ההליכה‬
‫החציניתנכעלא׳ הכשר שתהיה אל ניתשמחה יען השמחה אינה גשש רק‬
‫דבר מצוי במחשבה אמנם הלכ!המחשבה אי אכשי שיהיו נכיתמשתה שהוי‬
‫ד נ ר גשמי באמיר!אין נישא הלב דבר גשמי כ ר ד ע י ק התעניג ה‪:‬משך מבית‬
‫המשתה!שה נמצא הלכ!לא כמשתהעצמ!ועל כן חמ וצכככיל• ככיתש־־יתה־‬
‫שהלבהילן אל השמחה הי׳תאחדתב! יהגףהילך אל המשתה הגשמי אמנם‬
‫בכיתאבלאין שכ בועל גשמי י ק הכלה א מחשבה ‪:‬ציור!על כן אפשר ל י־ר כ!‬
‫לכחביי ה בביתאבלשהיא המחשבה כמ! ההליכה ב ג ף אלי! יה א ר ק ד ק‬
‫נכין!כ׳ היתי הככקמעיקיייההעיה לכי שהכה ק השני ״שיה א ׳•תר מייחד‬
‫אל כתההמ!; שלא ׳תכעל! רק מהיי חש היא אצל הכעיליתהחציניית ית‪:‬יעת‬
‫הגוץחההפפיקהדיהוי! על התניעה הנכשי׳יבמחשבה!צי!ר כמדובר ילה״ת‬
‫שעל הרוב נ נ י ת א נ ל ימצא! החכמים אחר שהיא ׳יחי טיב ללכתאלביתאבל‬
‫מלכתאל ביתמשתה ונניתמשתה ימצאנהכהיליכממי בטובלשמיע ג ע ר ת‬
‫חבסיהיאטעהלמה שכתח שטובללבתאלכיתאבל לשמוע שה ג ע י ת ח כ ם‬
‫מאיש שומע שיד בב׳לים‬
‫ב נ י ת משתה ואמנם להתר הכבק בחמשי‬
‫צריך לדעת ששמיעתשיר הכסיליה הנובה הס שירים שיש כהה מזהרים ישרי'‬
‫שויכדייבהם ״ס המיתה!הבהיליס הס המשדרים א ת ה לך הס נתקס על ידי‬
‫חכמים גדולים שחקנו איתס לשורר כבית משתה כדי שיזכרו יום המיתה כמ!‬
‫שזכרנו שהמשתה עצמו היא להבת המיתה שאס היה האדם קייס כאיש לא‬
‫היה צריך לאכילה ושתיה!הכשיל המשורר ה!א שוחק כשירו על כ; מש ו ר שם‬
‫כלי לשמוח העומדים שש והיא שמח!משחק בשירו אך שאר האנש ה הע מדי‬
‫ששהה ש מעיסהשיל ההוא ומבינים אית! ומטים איזן חל המיהריס לנאמר׳'‬
‫בו ואמר שלמה היעה שטיב היא האיש המוכן להמ!עלנערת ח כ ס א ע פ ׳ שלא‬
‫ישמעאיתהבכ!עללקשה!אמוכןלשמיעאתה שהיל ייתאוה לשמ!עא!תה‪.‬‬
‫לקחתמיכרהשבלאיתה ההכנה כאיש היא ייתל טיבה מהאי ש ה ש מ ע ב ב ע ל‬
‫שיר הכהיליה אעפ• שליקת מיהר מהכ ווא מאיש שומע שיו כהילי״יניצא ששנ׳‬
‫הנושאיסהס אישים רק שאחל מהם הוא המוכן לשמועגעלתחכפ והשני קיא‬
‫הש מע‬
‫•‬
‫קהלת פרשה יח •‬
‫ףא‬
‫כשומע כפועל כיי כסילים כ נ ו ' ו ב ה י ת ר יזסכק ההיוההעחתכלס וביאר‬
‫בטעם ל ו ז כאומרו כ׳ בק!ל הסירים תחת הסיר כן כ ח ק הכסיל ירי כקיל‬
‫הסיריםוהקיציס היבשים סשירפיםמחתהשירלכשל הכשר אשר כסיר והס‬
‫חי‪/‬להניס כתאס ומשמיעים קיל גדול שהשומע חושכ כתאם שנשרף הבשר‬
‫אשר כשיר ואחר יתכ‪:‬נ; היטב ימצא שלא נתחממה הקדרה כלל כש הכשר כ<‬
‫כ ל השרפה וההתלהבות ההוא הכל הכל שאין כו זולתי קול ואין כו עצמית אש‬
‫ר ק להכ מה כן שחיק הכשיל המשורר שמשמיעק ל מיסר יקר בעיצי נ ל שומעיו‬
‫שנתק! כדי שיקחו השומעים מוכר השכל ולא תקח אונס שמן מנה! )י׳לת נם‬
‫וה! הבל חוור חל האיש השומעהשיר ההוא!אחישכחו ששחוק הכסיל המשורר‬
‫בשירו ה!א הכל •ע; הוא אינו מכין מה שאזמר וקולו כמ! ק‪:‬ל הסירים החת‬
‫השיר גם זה השומע ומכין לאשורו ושירו נסהואהכלוזא נס וההבל ב׳ מלת‬
‫גס וה שכ חל האיש השומע כמי והפסיק כל! טעם אל ה ק ד ם והיא כאלו אמר‬
‫למה המיכןלשחועגערתחכס הוא יותר טוב מהאיש השומע שיר פסילים כ׳‬
‫להי!ת שהוא אחד!!לתהמשורר הוכירו כשס איש ש!מע ולא אמר משוחע שיר‬
‫כסילים יען גס הכסילהמשדר ה!א שומעשירו ולהבדילו מהמשורר עצמו אמי‬
‫מאיש שומע לרמוו שעל איש אחר וילת השומע הוא מדכר וביאר הטעם‬
‫לחסרוןהאיש ה ש מ ע ההוא כ׳ להיותששחוק האיש הכסיל כשיר! הוא כקול‬
‫הסירים שאין הקדרה נהניתמפריפתס כן שחוק הכסיל כשירו אינו מהנה‬
‫לאיש השומע שירי יעל פן גס יה האיש השומע שירו הוא הבל נמצא שהאיש‬
‫השומע שיר הכסיל הוא משל אל סיר הכשר יקל הפירים הוא משל לשיר‬
‫הכסילוהשיריס עצמסהוא משל אל הכסיל עצמו שמשמיע קלהשיריסיהוא‬
‫משל מסכים מכל צד והיתר הספק השש׳ עם ההערותוכיאר הטעם אל היות‬
‫גס האיש השומע שיר הכסיל גס הוא הכל כמו המשירר עצמו עם היותשאין‬
‫ניניהם הרמיתור\אמצד שהחמיסטה כטבע אל התענוג החמר׳ הצמשך‬
‫מ ע י כ ת השיר !עושק אל השכל כמו שביארנו כפסיק׳ ושבתי אני ואראה‬
‫אתבלהעש‪1‬קיס וכוי ובכן לא יניח החומר כהתענמ כ ק ל ערכית השיראת‬
‫השכל להתכונן כמוסרים אשר כ! הא כ׳ העושק יהולל חכם ותהיה מלתכ׳‬
‫טעם נס; צמה שחתה כפסיקהקידס ל! כגורתגס וה הכל שהוא כאל‪ :‬אמר גס‬
‫וההאישהשוחעשירהכסילהשיחקכשירו מצד התעניגהחמרי המתענג בו‬
‫כשיר! וכיאר הטעס למה גס האיש השומעהכל אף שיה׳'חכס ומכין לאשורו ‪k‬‬
‫השייוה! י ע ן העישישעישיהחומיבטכעלשכצ כוחן התענג הח מר אשר לא יוכל‬
‫כ פ ‪ :‬ל להמק חינגד! ׳הוצל אף החפיוגוריויאבדאמ לכ ממני אפשישתפורש ככ'‬
‫כניישונייאס שמהיימלמלכ מושאלמעל עצמויהדביפמושהויחישאלכהרכ'מקמו'‬
‫ותה׳יהבוניכי העישישעישקהחומיאתהשכצמאכד אמעצמויהמתניםנתןהשז‬
‫כארס שהיא החכמ' או כמש רש׳ ול שהעישק הנו מאכר א ת הלב שהוא ממנה‬
‫כלולב חבמישהוא מתמ כאויכ׳ הייתן חכמה או שיאחר שהמתנה שנתן לאדם‬
‫גא‬
‫‪6‬‬
‫‪x‬‬
‫‪jt‬‬
‫מהדברים‬
‫קי!ית פרעה יט‬
‫ייהלכר׳״ די‪.‬שיי״‪ :‬כ ״ ישהיי> התיג״צ ־ ״ ״ ‪ .‬״ ׳ ״ ‪ .‬ה כ ס ׳ צ יד ‪ f‬״‪:•* .‬׳״לצנל‬
‫העול׳ייס כס נ נ י ת ה ״ ‪ :‬ת ה ! ש י‪• !-‬ג• ס בירי הנה ה־‪.‬׳י״ההה<~״‪ : .‬׳ ‪ :‬ל ב ד‬
‫! ׳ ‪ :‬־ ‪ :‬י י ‪ :‬הנשי ״ש י׳ ־ ־ ‪ .‬־ ׳ ; י ‪ 7‬שלד '•־•‬
‫י‪•:‬״‪:..‬׳־‪::‬׳‪j—:••.‬‬
‫ה גש ה־׳ ־‪.‬־‪.‬ד ד ; י ״יל־‪ .‬ד ב י נ ק ה ל נ ידי ־־‪.‬־ד כי* שכ ה י ־ ״ ‪ .‬נ ה ‪r‬‬
‫מלתוימכי לשקיכד ׳יהיה יחל׳ח‪-‬י״היד י ־ ה ל כ דגר״‪-•-‬כל״ייי־ל‬
‫ל כ י — ‪:‬ה כי; ייי׳י; כי; ־ ‪ .‬ע ‪ : :‬י ה ד גשי י הש •י •ד־״ש ־ " ‪ .‬ד ל ‪ :‬נ ״ ד־‪ : ,‬ץ‬
‫‪1‬היח מתישב על נכי; יה ת י ה נ נ ק השביע• •דדעיי כנש לכר ד נ י על ד כ‪-:‬ז‬
‫‪3‬ייש״‪,‬‬
‫‪ & c‬ח ד א ‪ :‬ר כ י ח ר כ כ ש ק י נ ה ק י ד מ י נ ל ר ך נ צ ; ש ע ק ר י ק ר ה ש ; ל י ׳־‪.‬־••כהשנע‬
‫‪,‬‬
‫‪ 2 : 3‬א ד ‪ ,‬ר י ה מ מ ד ל ל הנידה ידיח כיד ׳שיד השי־ת החשיד ‪:‬שליית הששל י ד י שד‬
‫הייק״ה הדכקבנכש• אמר עתה שא ה ד׳שךשש ש י ח ד י ־ ‪ - ,‬כ ד ־ ־ י ש ‪%-‬‬
‫והיא נ א ״ ר ב י ה ד ע ל ח ״ ה מ ־ ש כ • כ ל ע ל ש ד ‪,‬־ד־־ש־ליכ•־ ע ל ־ יהיה‬
‫‪1‬‬
‫החימר ״מל נננעממה שהיה נתחלת יעל כ; ה א ס ש י ת י ־‪/‬־כי ד ־ ‪ :‬״ ;‬
‫‪1‬‬
‫הזקנישא! יהיה החוחינננעמא־ויהיההשנל כלתי נשיי־ ״ נ י ־ — ש ־!‬
‫כי א! יסתיר החימר עלהשכלגשהשת־ר ואיה היל( נ־ישך שכשצ חיי הס לס‬
‫ני; כראשית׳ כין כאחרייז׳היא ש!כ ארך אכיש ששיא ד ס ״ ש ־ אשר יתח״כ‬
‫מהכנעתהחמר !תגכירתהשכל עלי! מ;בה רוח שה‪:‬ש מירה על כ נ ש י ת‬
‫»יוו‪ :‬נ'‬
‫ה ת ״ ר ע ל ה צ י ה כיהכעשידע־רהששל;‬
‫היא״ש־תה־״יכ־‪.‬־‪ .‬־כנר‬
‫שימש ממלת מראשית׳ לא תהיה מ ס היתרק רק הוא כאלי אמד שיש כ ה א‬
‫א ח ר י ת ד כ ר שהוא כימי הוקצה שהתמר ה א נשנע כאשר תהיה התחלת‬
‫המעתימראשיתי כ׳ אס לא ישתרר על הש‪:‬ל מראשיתילא יועיל ל! השניעת‬
‫'החומיההכרחימאתרית! ולייעד זקני עד כלוא; שמוקינין שינס׳ ״ ׳ ‪ :‬־ ‪ : :‬ש‬
‫והוא כ׳ כאשר נטו נזמןכחלתש אל המוחשית יהדכריש הי״מ״ש משאת‬
‫תגנורתהחומר הנה נאשר יבואו כיה׳ הזקנה שיהיה התמר נכנע מאליו‬
‫כהכלח חולשתי לא ׳!כל עיד השכל להשתלס לחשרוןיתלשא‪ ,‬השאית כשרע‬
‫ועל כן אמר ששוב אחרית ה ד כ י כאשר יהיה מראשית׳ יכן ט יש היא אי־ךרית‬
‫כאשר יהיה מגכה רוח שעסהיות! ג כ ה ר ת משבע! והיה ששק כיד; לכעס‬
‫ולעשיתרצומ ועבי הוא ארך ריח הכךטבעיהנהודהיראה על ה׳ ־ ישכל‬
‫גיכל כוומכניעהחומרעל כרחו ווא סיב ארך דית שהכינה הכיללת ככל‬
‫העסיק שכל עקר יקר הסנה היא ל ד נ נ י ע ד א ‪ /‬־ הפך טבעי כהיותלאל ידן‬
‫לעשותכמזשהוא ככחרזת!בראשי' ת ל י ת י ! ב ג כ ה ר י ח ש ב ט כ ע י ה א ל ז י ת‬
‫כלתי קכלןוהיא סיכל או הוא ראוי לשכח גלול ויצליח נשלמת׳ יע; היא‬
‫א ל ת נ ה ל יוכניעהחומרהכן;ובעי כאמ ר והוא דקדוק צכי; ואחר אשר ביאר שסי?‬
‫היא הסבלניתוהננעת החומר אשר כ׳ תליי עקרהשלמית כמדובר כי‪/‬אל‬
‫העצההנסנה להייתהארס ארך לוח שהיא חלה ע ו נ ד מכל ה מ י ת ה י א‬
‫העמהצאיה כילושלס אשר עליה נשתכח חשד אדיננו עה כאומרו האיש‬
‫"משק ענו מאל ואמי שהעצה הנכונה כוה היא שלא ׳מקר ל נ ע ש א ף ש ר א ‪:‬‬
‫‪ .‬׳ ‪ . . ,‬׳‬
‫כעיניו‬
‫רב‬
‫קהלת פרשה יט‬
‫כעיני׳ להבז'הייח״כותאתהנעס!ואאלתכהל כרוחך לכעוס ׳דישיתיינן‬
‫ה י ט כ ק ד ה שיכעיס אס ראוי שיכעיס על הדכר המ‪1‬כט אצלו כי כאשר‬
‫יתאחר מעט לבבו יכין שראוי לכרות ממנו הרכה וכיאר ה ס י ס למס אין‬
‫יא•• למהר לכי‪-‬ה ׳היא כיהכעס הוא רכר רעמטכעו כי בחיק כסילים ימח‬
‫כהש נמש ניס אתר תגבירמהתמר ועל כן אין ראוי למהר לכעוס יען הכעס‬
‫כסילים יניח ואחר שהוא‬
‫היא התיגיררות מפאת החומר אחר שכלכ‬
‫ה ת ע י ר י י ת מ כ א ־ הח יירראוי שהמשכיללאיתכעלמכאתהחמר רקמכא'‬
‫הששל וכאשר יתאחר מעט אז ׳שניט השכל הישר מה שראו׳לעשיתיייאכי‬
‫כ ע ס כחיק כסילים יניח <כ<'!להי!ת שהאדם כתאלת יצירת! כזיק הילדות איי ת א ב י‬
‫והנחיית• ג נ י א! האוליי כיי! ש נ׳ אינו ויטה נ ט כ ע א ל התענוגים הגינייס‬
‫אשי יתענג תחומי כהס על כן ׳יאה לו שהימים היאשיניס היו ט!כיס‬
‫מהאחרונים ו• שפ ט שטוב ראשית הדכר כחיי הארס מאתרית׳ הפך מה‬
‫םהיכתני על כ; אמר אל תאמר כן וייא חל תאמר מה היה שהימייהראשינים‬
‫ג י ו טיפים מאלה וי! וביאר הטעם נאוייח כילאמחכיזהשאלתעל זה וכזי‬
‫ויהשרשתהיה השונה כאומיאל תאמי מה היה וכויכילא מתכמה שאלתעל פ••״ ג‬
‫‪1‬ה לגביית איכן שאלת שהיא שאלת סכל יען מורה כה שככר נודע אצלו‬
‫כאתחיתששייייס הראשונישהיוטוכיסמאלה אשרעלכן שאלהככה פאל!‬
‫הדרוש היאא״תיאצלו רק שאינו׳ודעההבה למה הם טובים מאלה והיל‬
‫לישאל ראשינה אש איותנבו; הדבר שהימים הראשיניס הי! טיכיס מאלה‬
‫וחתרשישיב! ל׳ שכן היתתאייתא! •שאלעלהפכהיעלבן אמר אל תשאל‬
‫‪-‬‬
‫השאלה כיה האיפ; כשיאמר ׳תניח להנאה מינחתשהימים הראשיניס היו‬
‫נ״בים מאלה!תשאלההבה כילאאחשיוה שחלת על הסבה ק ר ס יריעת‬
‫אייתתהענין כ׳ עש המתסכל ש אלשאלההוא מצדסכלותשלא י ד ע ה ד כ ר‬
‫ההוא שש אל ולא ייתעמישואל הוא השאלהעצמיתהיהכחכמיכ׳ אס היה וה‬
‫סיאלתמתהיאשדיאיכהראשניההיוטכיסמאלה עס היות שלא מתכתי‬
‫יתיהשנמצאתב• שאלוה רקמצדהעדרשלאידעאחתויהדרויהניהשאלהה׳'‬
‫יישידר מחכיייכ׳ נלחבס•שאלעלהדביהנסכלאצלז אך זאת הםאלההנה ייצל‬
‫עצמה נעדרת ״תשתה במת שמורה כה שידעהדריש בהיותי נעדר ייאי׳תתו‬
‫ומניח הנחה סובתישיאיל על הכבה ועל כן אתר כ׳ לא מחכמה שאלת על זה‬
‫יד על!הששאלתהכנהכאלונתאאתאצלךהררושהמוצח כהיות! הפך מה‬
‫שאתה חישב הנה לא ייתכמה היתה שאלתך על מה ששאלת והיא דקדוק‬
‫ממחי זנבי; ואפשר לדקדק יגיד הענק!תלשין כשתה שבא לגנית שלמה עליו פיוופג'‬
‫השלים כשאלה ואתהוא למה אתר ששימים הראשיניס היו טובים מאלה‬
‫שהילל מה היה שהימייהראשזנים נראים טוניס מאלה שא! היתה השאלה‬
‫יאייה להתנכר ששיאלסכה על היו'הימים הראשזניינואיילאדס •יתרטוכים‬
‫עה שאפשר שאיננו כן לפ׳ האמת והיא שאלה טובה !ואוי להשיב עליה‬
‫נא‬
‫כ‬
‫ג‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫שהסיכה‬
‫‪t‬‬
‫קהלת פרישה ינ‪1‬‬
‫טהכ׳בהלוההואיעןהימיס הראש‪1‬ני‪6‬ה־ה ייתננג הי׳דם‬
‫‪ v‬ב־נייש‬
‫הגשמיים ממה שישמח כהס הימים ה־׳חרנ•‪ :‬נ•••; ה׳קנה שה‪:‬חדה‬
‫׳•־•‪,‬גכית עילה • י ‪ :‬ל׳ ם שהיח ה פ ך ה ת ע נ ג כ• י סהי־ת־•־‪.‬חילמ־ה היגד!‬
‫כ מ ח מ נ ס ה ש א ל ל מ ה ה י ו ה י מ י ם הראשיטם ט נ י ס מחלה היא י י ה יגל‬
‫קבלית שאין בו חכמהצדעמשאימ כן בפועל רק פנדאיסטוכיה!על ק מין‬
‫לו לשאול כך זיזא אל תאמר מה היה שהימים הראש נ ס ה ״ ט‪-‬כ־ה ׳•״לה •ר‬
‫‪-‬־;‪r-‬‬
‫לא מאמר ולא תשאל למה היו ממש טיכים מאלה כ׳ אינני ב; !לא‬
‫ש אלתכן דק היה לן• לשאול מה היה שהה ניאיהטיכיהמחלה כיייוא ב• לא‬
‫סיניחנש' מחכמה שאלי‪/‬על וה ולהיות שכאיפןהשאלה ששיאלהאדש ידאה ח ‪ :‬ה א‬
‫חכה א! הכל ושהסכל ישאל שאלת קכלומ ״זיללית שנדאה הטעות כא כן‬
‫השאלה!!לתסכליתאמתת הדרוש אשר עלי! שואל כאאיר יגל כן ס־יך נ ה‬
‫שנח החכמה ואחר שטובה היא החבמה עם כחלה יד טובה היא החכמה‬
‫כשתהיה ק״מתכחכס שירש אימה בהחלט עד שתהיה קנין קיים כנכ‪1:‬‬
‫שינחל איתה כנחלה גמורה שאם אינהק״מתכו ולא ינח ג ח ת ה לענמו נקנין‬
‫קייס כנפש! לא תהיה החכמה שלמה רק י ד ע דכר וישכח אות! וזא ט כה‬
‫חכמה עם נחלה וכויואמר שיותר יהיה הסיביות כשתהיה קיימת ב! לר‪:‬אי‬
‫השמש והס שאר האנש׳ ו!לת! שאם לא תהיה קיימת ב‪ 1‬הנה כשישאל! ממנו‬
‫דבר לא י ד ע להשיב אך כשתהיה ק״מתוקנ׳ן בנפשו י ד ע להשיב לכל שיאל‬
‫ותהיה חכמת! טובה <!תר לעיני פני רואי השמש!!א!•!תר לרואי השמש וכוי‬
‫נ׳‬
‫נעל‬
‫והשליסלכאר שכח החכמה כשתהיה ק״מתבחכס עד שידע להשיב לש אלו‬
‫דבר והוא ב• באשריהיההחכסקייס כחכמת! הנה חכמת! תעמוד ל! בכל‬
‫מקים ותועיל ל! גס לקיום גיכו שיאכילוהו וילכישוהוויתצ! לו כל הצריך מצל‬
‫חכמת! םנהניסממגהבאוקשישיגנחנמה מה שישיג הארס ב כ ה ן ויא כ•‬
‫בצלהחנחהבגלהבהףוישלייתחן אחר לחכס זולת קייס הגיף'שיתקיים‬
‫בחכמתי כמו שיתקיים כפהפו והוא שהחכמה תחיה את בעליה החיים‬
‫הנצחיים שישאר חי וקייס!זא ויתרון ד ע ת החכמה תחיה את כעליה י ר י ש‬
‫»תר!ן לדעתהחכמה על הכסף שהיא תחיה אתבעליה בח״ הנפש ז‪:‬לת ח ״‬
‫»‪ '93‬׳‪W‬׳‬
‫‪B‬‬
‫הגיף כאמור ואפשר שיתישכו הה'פסיקים הללו כדרר אחר והיא כ׳ לפיית‬
‫םצתאמת כמה שקדם שהדרך הנכק ה!א דרך השלמת הנפשי׳ ושלג שק‬
‫שעושק החומר אתהשכל האצוש׳ יהולל אתהחכס אמר שהט כ והשלחויהוא‬
‫תלו׳בתכליתהדכריסכלסוכלהמכיאאלהתכלית !הקודס אליו הוא טפל‬
‫ב ע ר ן אלהתכליתיואטוכ אחריתדכרמראשיתו וראוי לדקדק שלא א » ר‬
‫טיב א ח ר י ת ד ב ר מ ו א ש י ת ו ק א י י ר טובאחריתדכר שהוא התכליתחראשיתו‬
‫שלהתכליתהה!א שה אהמכיאאליו עסהיות! גש היא ט כ להיותו מישיר‬
‫ומביא אלהתכליתכ׳ כןיצדק ליחר ‪1‬ה ט!במ‪1‬ה בהיותם שניהם כאחד ט נים‬
‫כ ׳ א‪ 0‬היה אותר ט;כ אתר׳נ‪/‬תר&שיג‪/‬לא‪,‬׳סיה צ ד ק שאפשר שיהיה הראשית‬
‫טוב‬
‫קהלת פרשה•ט‬
‫רב‬
‫כ י ב מ א ד מהאחו׳!‪ /‬שיהיה לארס יוחשנה טונה כתחלה ולנפיף יקלקל‬
‫מחשבת !אפשר שיהיה להפך שיהיה הראשית ועמיחצט והאחרימ טוב אך‬
‫כשיהיה הראשיתמניאאל האחריתהטונ יצדק נ!שהאחיית טיב מהייכיא‬
‫אליו!ששציהס נאחד טוניס ואמו שמוה צמשך שטופ א ר ן אפים שצופה ומביט‬
‫תנליתהדבריסביאריפויאפיסהזאנלתימתפעל מהמונט ההווהההעלית!‬
‫על לב אחרית הדבר שהוא התכלית הצכהף והגבה ר!ח הוא המתפעל‬
‫מההויה שהוא המוכט אצלו שאין לו סבלנות להאריך אפ! ולהסתבל היטב‬
‫בתכלית הדבר׳יחאטוכ ארך רוח מנכה ריח וראוי להוריעכוה כ׳ הגכה ריח‬
‫הצופה היא הרוצה לפעול האמצעיים המביאים אל המכלית הטוב כחבוק‬
‫וכגובה רוח והארן רוח הוא הפועל האמצעיים בחתיניתיסבלמתכ׳ עס !ה‬
‫יצדק כשניהם שהאחד טיב מהאחר כ׳ שניהם פאחד טובים א ן המאריןאפ!‬
‫ככקשמהאמצע״סהראוילהשגתהתכלית הנכסף היא יומי טוב מהגכה‬
‫ר מ ה מ ד מ ה לפעול האמצעיים להשגתה תכלית ענמו ואחר אשר כיאר ד ד ן‬
‫כללשהתכליתטיכמהמכ׳א אליו כיאר ההנהגה הראייה להשגתי כא!מרו‬
‫אל תבהל כרוחן לכעס וכוי ויש לדקדק באמת שהילל אל תכהל ריחן לכעיש‬
‫או אלתכהל אמ ח מ ן לכעיס וגס כאומרו כ׳ כעס כחיק כסילים יניח היה‬
‫מספיק ש יאחר כ׳ הכעס מנוי בכסילים לחה הוצרן לומר שבחיקם ינ ח ועוד‬
‫שנראה שאינו מכיאטעס נכוןלמהשאמר אל תנהל כריחך לשעיס כ׳ יש‬
‫לא‪1‬ת'שיאחר שהכעס הרע הוא כאשר ינוח כצכ א ן המכהל רוח! לכעיס אין‬
‫הכעס נח כלבו אשר על כן הנכון אצלי ל מ ק כל וה ושיהיה מקישר צח*ש‬
‫למעלה ולא יהיה סומר למה שקרס כאומרו טוב כעס משחוק שנראה שהכעס‬
‫הוא טוב בומןהראויכאשייהיה כראוי והואשלאיהיהרקכרועהפניס ל נ ד‬
‫וצא ׳גיעאלהלכ כמ! שפיושנוהי אשו הוא הנואה באימי כ׳ כחעפניס יטב‬
‫לכ שרצה כאשרייטבהלככרוע הכניס כלומר שיהיה הכעס צפנים צכדוצא‬
‫מצב!מנפש ובבן אייר פה כ׳ כאשר יהיה נבהל השלם לבעיס לא יהיה הכעס‬
‫כרוח א שר בלב שלא ׳מלהב כלכ כח! שיקרה ככעס הכסילים <!א אצ מנהל‬
‫ברוחן לבעיס ׳ריאל מכהללכעיש באופן שיה ה הכעס כר!חך רק כשמבשל‬
‫לכעוס יהיה לפי הצ!רן!השעה כלתי רוחן רק לפני בהראות כאמויוכיאר‬
‫הטעם לוה והוא כיהכעס ימח ייהיה נשקע בלב הכסיל שיהיה נח לכעיס‬
‫וקשה לרנומשלס שני דברים רעים מאד האישימח שש הכעס כאשר יכנס‬
‫והנשיכנסעדהלבויתלהכהרוח׳ואכיכעס בחיק כסילים לפנים ימח שם‬
‫כמנוחה ונחתיעל כןראו׳ שלא י שתמף ב כ ע ס ן הר!ח נש ש נ ד רק שיהיה רוע‬
‫פ נ י ס צ ב ד כ י נ ו ה ״ ט ב ה צ ב ויהיה ל! מקים לחשוב בתכלית הנכסף כראוי‬
‫ואחר שיכחרדרכי השלמות אשר ירא! הימים הנאים או ההווים טובים‬
‫מהראש ניייע; ככל יו' מתרבה השלמויכנפש הדורש!התנקש איתו ע ד שאחל‬
‫!קנ׳תחכצומ;שמ‪1‬קיקחנאזנת!סף מ ש ודעי‪/‬ס מתישכת עליהם !ככן‬
‫קהית פרשה יט ־‬
‫ג ״ ־ ‪ :‬־ היק• היי״ה ה ד ״ ה י ר ״‬
‫ו י ; ; ״ ‪ : ; :‬י ״ ־ ״ ל י ‪ .‬׳ ‪ : :‬ל• כ־;*•‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫! ׳ י ך ר;יי״ל לריישיניה שלא היה שלה כחהייה יעמה היא שלה ילהק ״ל*‬
‫כי; ק ־ש הנה כלי כ כ ק י ו א ׳ ה י י י ; ״ ; י נ מ א כ ה כהש י ־ ‪ .‬־ ; ‪C :‬‬
‫‪ 5‬אהה‬
‫י י י י • ‪, c : :‬׳• ״ ל ‪ .‬״ ; י י • ; ! כ י ה מ ‪ :‬״ ״ ‪ :‬י י‬
‫;‪t‬‬
‫ה יי ה ה י ״ ש ‪ • :‬ש ־‪.‬‬
‫יעז היה כ״‪.‬׳ י ה לדאשיניה ׳ ‪ :‬ח י שלח כמעתכיההה כ ש ״ מכביימל־ם‬
‫זימייימשתיתשבמהשמאהיכלשי יהיה כא כימיה ייכלא " ~ ר הש־יי‪-‬ה‬
‫כל‬
‫־וקיל‬
‫־ ‪ : .‬ל ‪ : :‬׳ ־ ! ‪ : :‬־ ‪ .‬ל ״ י י ש ל • ש־״ שה'•־׳ ׳‪-‬ל ש ; ‪ :‬־ ‪ - :‬״‪•:‬־‬
‫ה ־ ־ ה • צ ־ מ י ר שלידי תרשי ח כי״ ‪ :‬ל י י שני •י־ש ש ש ל י כ כיש• ‪ -‬ל‬
‫‪;-,5‬‬
‫י ־ ‪ .‬י ג לי‪-‬כ‪:‬׳ כ׳ י • ; ל ש ״ ־ ־ כ מ ע ׳ ג י ש ד כ ש ־ ״ ש י ק כ כ ׳ שי א ־ ד צ ש‬
‫ש י ש י ־ ה ה י ־ ‪ :‬שי א כלכ י י ‪ ,‬״ ׳ ־ בכימה״ה ו י ‪ :‬י ש י ח שש " ש ׳ליל ׳״‪:‬ש‬
‫) א כ י ל ה ״ י ‪ .‬־ ‪ :‬׳ י י ך •היה ע נ ב י‪ I,‬כ; • י ־ ל ש י ‪ : :‬״ שה״• הד־ ש‪:‬׳ שדיה‬
‫‪:‬‬
‫כ ל ‪ :‬י מר ש ״ ה ד כלב! יוצ־ מגש ר מ ל ד כ ר ״ ‪ ,‬יש ה ‪ :‬״ ר ה ‪ 1:‬ש• ״״לל כ• ׳‪.‬ל‬
‫כן •יאה לאיכ כשיהיה בחירת שתגבר כו השמדה כ נ ד ע ל ט כ ע הלידף‬
‫!—‪3--‬׳וליי לאביב ש ל ״ ׳ בד ה ל ‪ :‬שירדה לז שהיה טיפ ללכיש‬
‫‪,‬‬
‫‪.p‬‬
‫‪r‬‬
‫ר י ר ד ל מ ־ •דייל ליה ש ל י י ״ ‪ :‬ה ו א ל ‪ :‬ש ה־ ‪ J‬ביש ׳ ׳ ל ד י—‪-‬׳‪ : >.‬ל‬
‫‪-‬‬
‫» ‪ :‬׳ ‪ • :‬׳ ש יען לא ‪-‬״‪ ;•;:‬ה ת כ י י ד שי׳למעל זד י ק ״ ‪ : .‬י ‪ .‬דמי‪,‬־ ‪ :‬ה ג ש ״ ש׳‬
‫כ ע צ ״ ה ת נ ״ ה הימי‪ :‬האלה ט י ב י ‪ :‬מהדהשיניהכמ!ת׳ שיואל זלי;וי‪ -‬שי״ז‬
‫ל‪ -‬ל לי‪ : • -‬י י ״ ‪ :‬״ ; ל• ג• בי ־ ־לה • ל ‪ :‬ב ש י מ ל נע־יד־כ־ ד ־ ל כ נ ה‬
‫כלח ליש יען שתלת שת‪ :‬ל׳ יל היו ט׳ כיס היאישהראשיני־מלמ׳׳־ יל ׳;ל ליה‬
‫ה י י ״ ש ה ר א ‪ :‬נ י ‪ :‬ישי‪:‬׳‪ :‬״אלה כעני; ה ‪ :‬ע נ • ל ‪ .‬ש׳ ש יי״; לך‬
‫ל‪ :.‬מ‬
‫השתלההמי״מבזללמעלהפיט׳ היימרכתימיתהרשי־ח מעיי‪-‬צהגליללה‬
‫לא משא ל על מעני; ה נ פ ‪ :‬שיהיה הענין להפך והדו דקדיק נכין יליישיך‬
‫היי;׳; כשבח החנייה כככיק הנמשך נ א ״ י ישיבה חכמה עש נתלה כיי‬
‫ותהיה מלמ נתלה מאד אל הלמידה לאתרים שהיי• כ מ הנחלה שתנתיל‬
‫הארס אמ בניו כ; הרב למלמד לאתריה היא מנתיל ל ל ‪ :‬האשמה ומתר‬
‫ששלאומלחכמההיא כשליה עה נחלה עי‪ -‬שאיל לימל־יי־י ״־־י לכלה כיי‬
‫סלרכ משמלה!ממעצה יומר בחכמה כש״ליידה ' א ה ב ל י״כ־ ל‬
‫;־‪.‬ד‬
‫כ ל י מ י ט כ ה י ש ל מ ה ה י א ה ח כ מ ה ׳ מ ר ע ל פ ל א מ ע צ ״ מה נ ש מ ־ י ה ע ש ‪ .‬י ל ה‬
‫שינחיל)־ לאחריש ולהיימ שהנחלה כחכמה אפשר שמליל כשני נניש שינים‬
‫והס אס שינתיליה החנמייבבמש חכר! ששיי‬
‫נחלי י• מ י י נ י י* מ‪/‬כל ר אי‬
‫כיריהס וחביויהכואס שינחלי ח מה על כ ל ש ליי־ו יי מל כ ע ־ ש ב י ‪C‬‬
‫‪1‬‬
‫ח י י ת ‪ :‬פ ל אלפדלמלחיריישס על כ; א ר שלנתיי‪ -‬ד׳ תר ג בההית לי א•‬
‫השמש שהית פה אל כ ל כעי־ס ב ת ״ ‪ :‬ח‬
‫ר־‬
‫לראי ר ‪; : - :‬ל י‬
‫נשהה ח״ס המלמד ולתלמיד ו י ל א ו ל ז ה י ש בל כ ל ש ־ א ־ ד ר ך ה ל י ט ש‬
‫והנחלה האממימ כ׳ בכמכ אפשר שלא יבינ י ד ‪ .‬ר ׳ עלב ו י ‪ ,‬י ש כ ה ־ ״יל‬
‫נ ה ש י ע י ד ו ע ל א י מ מ ה ד ב ר י בשוש היכקריש ו ד ו א ‪ /‬ל ש ^ י ל י נ ׳ נ ש י י ש‬
‫״‬
‫־‬
‫‪1‬לא‬
‫•קהלת פרשו• כ‬
‫רד‬
‫‪ t>h‬ליפי ספרים ©'וביאר הטעס והיא טיגס נפלא כא׳־יתלשימיה הנחלהיות‬
‫ט כפ כאשר חפי' פה ‪ U‬פה כאימיכ< בצל החכיייבצלהשק׳ ׳ריפ׳ כמי ש נחיל'‬
‫הארס את כניו את הכסף שאם ירצה להנחילם נכסי! בח״! א! חחו׳ מוין•‬
‫הרשותפידולעשויפרצזנוכןיכיללהנחילאתחנמת!‬
‫לתלמידיו שילם מ י ו ע ד‬
‫כני הנפש אך יש הפרש גדול כלנחילו החשמל כחייו עללנחיל! את הכסף ־‬
‫והוא כי בהנחילו אתהכסף כחייו יחסר ל! מה שיתן וינחיל לבניו א! לאחרים‬
‫אמנם בהנחילו החכמה לא ד׳ שלא ׳חקר לו מה פיתןוילמד לאחרים אלא‬
‫סיוסיףלעצחובחהשצותןלאחריסוואויתרוןדעתהתכחהתחיהאתכעליה‬
‫י ־׳‬
‫יד ויש יתרון בדעת החכמה בהנחילו אותה לאחרים שתחיה אתכעליה ויוסיף‬
‫חכמה על חכמתי כ׳ הוא ילמד יותר כאשרילחד אותה לאחרים עד ומתלמידי‬
‫׳!תר מכלם כאמור ‪1‬ה!א דקדוק נבון ודרוש אמתי מסכים מכל צר אחי י י י י שי‪-‬ול‬
‫קתשותתסדבר שהחכמהתח האתכעליהושיאף אשהימייהראשוניםנראי' ראה‬
‫ס!כיסמההו!יס!הנחששיסאם מפאתהמערפהואס מפאתהבנת המתפעל‬
‫כמ! שפי א'רצה עתה לבאר שראוי לשלם להכצע אלהמערכהאשר כן יסד‬
‫כירא עילם שיהיה העילש השפל תחתהעילסהעליון צבא השתישיכס ליי^ש‬
‫כי אין כח כאדם להמלט ממה שתחייבהו המערכה אחר ש מ ר י צ א לפיעל א ן‬
‫השי שש חכמה כאדם להמלט מהרעהמתח״ מהמערכה ק!דם בואו ולקבל‬
‫הטוב המתחייב ממצד כשיכין עצמוכתכמת! !תב!נת! לקבל הטוב הנמשך‬
‫גיהמערכה ולהמלט מהרעועל כן אחיראה אתמעשה האלים כ! !קיא ה שיאים‬
‫וכסיליהם מעשה האלים ע ד שחמרהמשורראניו עה ומעשה ידיך סמים!אמי‬
‫לשלם אשר ע מ ו חדכר כספר הול כל‪ 1‬שיראה ויתכוצן כמעשה החליש שהם‬
‫השמיש וכסיליהם כאמור ויסתכל היטב !יראה שאין מי שיוכל מהשפליס‬
‫לתקן א ת תשר ע!!תי המערכה ויוא כ׳ מ״!כל לתקן את אשר ע!תי כ׳ מלת‬
‫עית! שכ אל מעשה האלים הנויולא אל האלים חלילה כמ! שתשבו קצת‬
‫מהמפרש׳'כילאיצו״רעייתכשיסצרכחכחה האלהית חלילה אף שיהיה‬
‫לתכליתטיכ רק שיניחה! שתפעל אות! המעיכה א ן כ מ ע ר כ ה כפי החובטים‬
‫יהצימח !השוקע יופשר םיצוייר ש י ת כפי ייה שתחייבהו ולהיית שקרא‬
‫המערכה דרך כלל מעשה האלים כאמור על כן אמר שאי; מי שיובל לתקן חת‬
‫אשר שת! והנה •ל מלת עוותו שהוא היעל עבר שלא אמיכימ׳ יוכל לתקן א ת‬
‫א שד תחייב המערכיא! מ׳ יוכל לתקן אתאשר יע!' רק את'ע!ת! לרמוו שהאיש‬
‫החכיאשוידעמהשתחייילמערכהאס ידעה! ק ר ס שיצא אל הכיעל ׳!כל‬
‫לתקנו כת! שכתב הר״אבע"י• שהמערכה היא כיי! האיש הר!ככ על הסיס‬
‫במחצה גדילה ויהיה ממק קטן תשלךכחסלה א! כדרך שרן שס שאס יניח‬
‫הרוכב הסיס כת! שהיא ר ן ימית התצוק!אם הרוכב יטה לכיס מן הצר ימלט‬
‫התגיקיהסיס לא יפסיק מרוצתו וכן אס ימצא איש פקח הרואה מרוצת הסיס‬
‫מ ר ת ק שיסיר התיוק מ; ה ד ר ן וינצל התניק ׳הסיס יעשה מרוצתו כן מ׳ שידע‬
‫‪1‬יבין‬
‫ב‬
‫את‬
‫קהלת גודשה כ‬
‫ייניןימה ביתייש המעיכה אפשר שימלט ה״תשגל י ׳ * ‪ :‬ל •ל״יגיכל ' ‪f‬‬
‫י‪/‬שתגהשה*‪:<1‬יכהאינהית׳יכתכחי!כעציני‬
‫נ א י מ י ש הא׳ מאן י א ת י ל י י כ מ ג י י ס •הא פ ו ן ן‬
‫ב־עי י כ ‪ -‬׳ ‪ • : :‬־ י ‪ r‬י'כ‬
‫ד‬
‫״‬
‫ן‬
‫‪5‬‬
‫‪,‬׳‪,‬״‪,.‬״‬
‫כשיהיה ימהל א! טבח כוישתתצא שהתערבה ;א תשתנה כ״ה ‪ :‬־ ד ‪ :‬־ ץ‬
‫כלל א ן אינה כ ׳ ע ל ת י ה פה׳ י‪/‬ה מת״ כ ת ב ד כ י ה פ י פ׳ ״ ך כ ש י נ י ל נ ל ‪ -‬־ ש‬
‫שחייכה המעיכה אי י ח לתקני !'׳א כ• ט׳ ׳;כלליי׳‪ ,‬מת מ פ י עיי• י ג י י י‬
‫פיכו‬
‫טיט״‬
‫‪,‬‬
‫ע!ת!מעפההאצינהנ!'שה‪:‬אהמעלכהש״׳;״׳ פ׳ כצ‪'.‬־ק‪ •:‬בפ‬
‫ג־‬
‫כ׳לנמנעטבעקיישוביארהעצההננונהאללשלש החששלה״גט ב״ש״־ש‬
‫מהרע״צהכקעצמי צקבצ הטיב רצ‪ :‬פיליה יהי‪.‬״ ב יצא י •ק י ה ר ע ב י ״ ח‬
‫כיוס טובה היה בטיב כו ״פ ללקלק שצא אמד בטיבה היה נ נ ״ כ ׳ברעה‬
‫ו א ה צימוז שעצטיכ״תהיערכה ש ה י א ה נ ו י ו ב ״ ל י ״ ש כה׳ כ ה א כד• סל‬
‫התנועהלשמימ״יבפיהגצגצהראפקשהיוסיתש הי׳־־נה ב״ ליךל־״־ש״ש‬
‫כביכהאקכנישעיתכנולעועלקאמר‬
‫החכשכחכי׳תךביוסטוכהפתת״כ‬
‫ב י ס ט כה היה כט כ •ר י־‪.‬ה‬
‫המערכה א ת הטיב היה כטוב ולוא‬
‫פתכין עצמך לקבל השיכ ההוא כחכמתךוכיוכרעה התיצכמנצר כ ח נ י ת ן‬
‫י ק בעיניך תביט ה י ע מרח ק יתחצט מממ בחכמתן וכמי שכ כר וניצא‬
‫כתיב נשיהקדמונ׳ישאישחכס ראה שכבי ח ״ כ המערכה כייס הציגי ב י ב ש‬
‫בצוני ימיר י ת וכאשר ג ד ע א צצ! ק לס כישכט׳ הכוכבים הסגיר עצי! ב נ י ת‬
‫אפצ חדר כחדר באתי היום !סגרו א תו מנמק סצא היה ככק כידוצצאת‬
‫משם בש!ס צד וכיום ההוא היה צעק כל היום כקול גחל באי״ר שידה רוצה‬
‫להמיר לתו וכן צעק כל היום עד הערכ ויה׳ כערכ היה ביכה וצאצח עצ אשר‬
‫היה צועק כצ היו' אשו לא כלתוצא היה י‪1‬לע איוה וי‪,‬ח שטית נכנסה ב׳ •בשן‬
‫נמלט מחיוכ המעוכה כחכמת ויצא משפט המעוכה בכועצ והוא נחלט ממנה‬
‫כאדם הרואה מרוצת הה ס מרח ק והוציא התנ‪:‬ק מהשוק נמו שניכו כמפל‬
‫הסוס הניכיי״וא וביים י ע ה לאה ואמל שכמהשמסל השי ההנהגה נ ע ל ם‬
‫השפל ביל המעלכה השמימיית סיעתו לפעמים משפט גבל שלא בלאו׳ אין‬
‫לשוס חסיון חלילה כהשגחה כ׳ עם שמפי הנהגה יאתעל המעינינמן לאלם‬
‫חכמה ילעתלהמלט ממנה עיר שאייל כ י א ת ׳ •צו ה ו ע כ ו א ת ׳ ל' תויה תבלין‬
‫וכוי״א גס אתיה לעימתיה עשה האלים •ל גס אתהחכמה אשל וכל למעלה‬
‫טוכהחכחהעס נחלה יכייישתכ וחתם לכר שהיא תחיה את כעליה ושוי לנה‬
‫אש מסר כיל מעשה לאלים שהוא המערכה ׳‪ 01‬רעה הנה י ס ר ביד לאדם‬
‫החכמהלעמתהרעה כדי שיוכל כה להמלט ממנה והיא תחיה את כעליה‬
‫כנזיוזהו המכין גס אתוהלעמתוה עשה האליייש שהם החכמה דסל ק י י ג ש‬
‫לעמת יום ה י ע ה דפתחבה כנויואמישעשה כןהש׳ כדי שלא י י צ א האדש‬
‫אחר•! ית'מאומה מתרעומת דין ודברים חלילה ויא על ד ב ר ת שלא •מצא‬
‫האלם אחריו מאומה כ• גולת על ל כ ל ת היא כמו כ ע כ ל כ י ׳ שפ׳" י ־ ו א נ ע‬
‫רה‬
‫קהלת פרשה יט‬
‫ז! והוא כא‪ !1‬אמיכעכור שלא ימצא הארס אחריו יתימאומה לא תרעימת ‪1f S‬‬
‫דבריס על כן נת; ח כייס לארס לעמי‪/‬הרע אשד מסר כיד המערכה כדי פלא‬
‫ישרור ל! עידתלינה כעילס שאש יתלונן מרעתהחערכ •ש ליזםינלישנבר נתן‬
‫לו חכמה שתחיה אתכעליה שכה •וכל להתלט מהמעיכ' כנ‪<'1‬אס יתנצלכא!ח'‬
‫שלא למד חכמה יהיה התרעומתמעצמי ילאמולת! כ׳ מ׳ מצע! מהחכמה‬
‫דק הוא כעניי! כאיפן שאין ל! לכי האמייהצדק ש!ס תל צ ת י ע מיעל הה שנחה‬
‫האלהית חלילה מכל ר ע שיבוא עלי! מפאתהמערכה כי מאתי היתה י א ת לו‬
‫כאמורואכשרשאומיראהאתמעשה האלים הוא כאיור על הטכעהפועל‬
‫כחכחתברא! שהוא באמת מעשה האלים!אתר שחה שיעית הטבע לא נמצא‬
‫פיס אדם שיובל לתקנו שאס דיו יצמח עין אחד חעיות עד םיתיכש א׳ אפשר‬
‫לתקנו במלאכה כש!ס צד וכן אס יצא הילד בשני ראשיס או בארבעה רצליס‬
‫או כדומה לוה שלא כדרך העילס ה!א ע י ת מפאת טבע החומר !אי א פ ש ר‬
‫לתקנוווה איחרו כי מ׳ יזבל לתקן את אשר עית! מעשה האלייס הנוישהיא‬
‫הטבעאשר יכונה נשס מעשה אליס כמחבר ולהיות קשה אצלי מ א ד שיצוייר‬
‫אפילו כפעילתהטכעעיית שיתאר אל הטבע כעצס וראשונה על כן אומר‬
‫‪0‬יתיישכ הנתיב בה״תמעשה החליסהנויכז פעול הטכעכאופ‪ ,‬אתר מסכים‬
‫אל האחת מכל צד!נאות ‪1‬י!בן כהקדמה תה והיא שהרואה דכר נוצר יליד‬
‫אשהאו כ ל א ח ד כעל חי אחרשלא כדרך העילס שלא יהיה שלס כ א י ר י י‬
‫ויתחלף משאר הבעל׳ ח״ס מחינו בחסרון אבריי א! כיתרון כמ! שראינו ה ר נ ה‬
‫מהם ב!מ‪:‬נ! אומרים הה״ונ״ס שהוא חסרו; הטבע שלא פעל כראוי בטפה‬
‫הורעית אשר מחנו נתהוה הולד ההוא ואינו טעית כאלית אחר ההשקפה‬
‫הצרופה אדרבה כ! פעל הטבעכחכמה נפלאה וביתר פאת על חה שפועל‬
‫בנילדיסשלאיס באבריהם פ׳ מה שיצא בלתי שלם הואמצדרועהכניהטפה‬
‫אשר ממנה מצר והשתדל הטבע השתדלית נ מ ק כל חה שאפשר פרי שיתה ה‬
‫מחנ< אישדוחה לשאר איש׳ הליין והמשל שהמשילו הקדחיניס לזה ה!א משל‬
‫מסכים מכל צד יהוא למר ולא יין שעשה שלחו אחד מליח ישר ויצא השלח ן‬
‫ישר ועשה שלחן אחר חל ח מעיית ייצא מחני שלחן קרויאל היישר עס שאינו‬
‫יושר בהחלט הנה לב חכם לב ישהיטבצרישהשלחן הקרוב אל ה״שר כהייתו‬
‫מל ח מע וי מאד ה א פיעל ייתר שלס חהש לח; הישר שיצא מליח ישר יע; הקייב‬
‫אית! א ל היושר בהייתהליח שדיא החימר מעיית יואר כןהטכע פועל ועושה‬
‫כחכחה יותר כאע״ת היוצא ׳עןהיההחוחררעונפסד חמה פפיעל כחומר‬
‫הטיב יעס יה אכשי שיתישכ הפסיק כאחתתהדרוש כאמור יהוא שאחר ו א ה‬
‫אתמעשה האלים יריהסתכל היטב את מעשה האלים שהוא הטבע שתעשה‬
‫אלים הוא ׳הבט!ראה כמלאכה הנעשת על מעשה האלים יכייומיינה תקיש‬
‫למעשה האלים עצמו ייא כ׳ מ׳ יוכל לתק; אתאשר ע י ת יריהביטה וראה כ׳ מי‬
‫האיש במלאכה יוכל לתק; א ת אשר עית! הטבע הנויככל חכמתי וידיעתו‬
‫נכ‬
‫א‬
‫‪x‬‬
‫גן‬
‫במלאכה‬
‫קהלת פרשי‪ .‬ב‬
‫גמלאנה ההיא שאש הח!מי הא י• גייתבטנעמכאת <! ‪-‬י־ לא י‪ ' I:‬י ל ׳‬
‫ג ע י המלאכה כש ש נ ד •‪-‬םה• ת ה ״ גת שד שנעשית ב• ‪ :‬ל י ד ־‪ r‬־־‪-‬־ •״נ‬
‫הכנתהח מד)ימה תלאה מ ע ש ה ה י ׳ ' ׳ ; שלדיתהח ״ ר כ נ ת י‬
‫ה ש ל ס י ג א י ע ו ת ו א נכיע״תהטכע רק‬
‫י ע ההבנה !הא‬
‫‪;:‬־׳‪.‬הז‪:‬י‬
‫מ‪/‬ישכ ע!‬
‫(אומרו ביוסטיכההיה ב ט י ב ל ש ״ ה א ע ש י שיח״ר ש כ ״ ‪ :‬ט י ‪ : .‬׳ ‪ : r r‬׳ ‪r .‬‬
‫יפעל הטבע ה פ ע ו ל ת ש צ י י ת י ד א כ ה ־ י ז ה ת מ ר י ה נ י ‪ :‬י י * ש י כ י ־ כ ‪ .‬כ ‪ 1 :‬־ ש‬
‫כלס היה בט!כ ההוא ותהיה‬
‫*׳הטבע‬
‫דבר יעשה‬
‫נדנה יי״‪:‬‬
‫!‪::‬תייה‬
‫הד‪,:‬־ ‪:‬־‪:‬־‪.‬־־•נא‬
‫א ׳ כ ר ע ה או ראה!הבט ש א י י ה לעי• ושעשה ד ־נ ‪C‬‬
‫ושניבכ כעל השי ע׳ הטבעשה א המנ׳עאית׳!!א ימה ע את וה נע״׳ת!ה‬
‫ו ככ׳ דכ‪:‬־ ד ד‬
‫עשה האל׳פ!אמי פהפכיפה‪.‬׳' ב כ ע ל ת הטבע שיד‬
‫טיבה ורעה יע; ה ת מ ר אינו נשיר ק י; ‪:‬נאי כ׳ •י ה די״‬
‫מ על ש; גא ה ק כ ד‬
‫שלש התמר א ן להיות שלא ימצא המיס אחרי! י א י ה‬
‫הא ליש על יועהחימייק על שלמ־תהנכש שהיא שי‪-‬־ה חצבה י ־ א ת כבא‬
‫הכבוד ׳עןהיא הנשאיתאחיהארסאן מ ד ת י ר א י נ ! ; ‪ :‬י ־ י א י ד ! כ ע ש ו י‬
‫‪-‬ד‪:‬־־;‬
‫שד!א‬
‫ר‬
‫שדיה‬
‫ידועשלאימצאהאדסאחרי!מא!מהמהטיבידרעה‪:‬זבת־‪:‬ר עצ בן‬
‫לא הקפיד כמעשה העבעהנו' !!א על ד ב ר ת שלא ייצא ה••׳־‪ :‬מסרי! מ •)•מה‬
‫וכל הגירה האחרונה היא טעם למיש שעשהאלישאת׳הלעימ־‪!.‬ד שדש טיב‬
‫ה ת מ ר ורעת׳ שהש ׳׳‪ 0‬ט!בה!׳!פ רעה אשר וכר כשי ונורא על י כר היא כמ!‬
‫»׳'*חינני ע' נעביר כמו שכתבנו ששן כתב הואיכע ‪ it‬ידי•־‪.‬־ ‪ : :‬ן ח‪.:‬׳ כשני דכש קיש‬
‫האלההוא שיעשה החליש ה‪:‬׳ פה ה• א ה ; כ ש ! ד נ ש ״ ד ד ת ‪ :‬כד ״י תחת נשא‬
‫ה כ נ ו ר שתשפיע א ת ‪ :‬השי׳ כארס שהיא ״ ע ש ‪ :‬ידי‪ .‬י ת ‪ :‬ח ד ע ד נשי תאני‬
‫עשיתי כ׳ התואר הוא מעשה הטכעע׳ בני ארס שהיא הישנה‬
‫של״ר׳ע היכר‬
‫בנקנה שמשס מתהיה ה ת י ר וכמו שרמזי ר'!לכאמ'של‪:‬דשית‪*:‬ס יש‬
‫בשיש‬
‫מכה ‪ Oi‬שאכין ואמו מהוייהמומי ו׳דבהדוק כ! הנשמה ובק אתר‬
‫אביו ואחו‬
‫שלמה העהאלהשלס אשי הזהירו‬
‫שלא יטה אחר בתענוג הגשמי ויבחר‬
‫בחכמה שהיא שלייתהשכל‪:‬היא תחי ד אתכעליד נח־יסהנצח״ש כמלאכי‬
‫ועל כן אמר י א ה א ת ״עתה התלי‪ :‬ירצה השתכל היטנבמעשה‬
‫שהיא הנשמה והשתדל להשלימה והא כאלי אמי‪-‬הובר •השמד פלא ת‪:‬יח‬
‫עצמןלהתפתיתמהחמי וביאר הטעש לזה !הואיכי אתר שיתפתה האיש‬
‫י י ה ת י ר ‪ 1‬י ט ה אל התענוג ויעשה ר כ ר ר ע לא יוכל' לחי‪.‬׳! ע י כ׳ אעכ׳ שיעשה‬
‫המגיש‬
‫אחכ כל טובוישכעילפהיעשנביעשהא״א לתקנו בעצמו כ• ע ‪ :‬היותשאשנר‬
‫שיספר לו כש!בוו<עשהט!ב!תהרכה הנה הדעיכה •א שדיה ר ע ‪1‬אי‪1‬כלצתק‪,‬א‬
‫לעול כמו שהחשן ש גגי לא יהיה אוי‬
‫כשם זמן בעולם אף א ח י שיאיר ה ס‬
‫רק נאחר שנעדר החשך ובא הא!ר א ן החשך לא יהיה אור יען ה ש הככ״ס!צא‬
‫ייצאו שניהם יחד כן הועלא ׳תקןלעוייש ׳?ף אחר שיעדר ונעבר ו!א כ׳ מ׳‬
‫•זנללתקןאמאשרעותוירימ׳הואשמכילתקןאת אשי ע ת י הארס הווציז‬
‫לתיןמ‬
‫קהלת פרשה כ‬
‫רו‬
‫לתקנו יל!א טעס ל פ ר א י שישתדל ל א ר ס להשמר מעשית ל ר ע כ׳ אחר שיעשה‬
‫איתו הנה ה ‪1‬א עשוי ו א ן על כי שייסר העי מ !•ערר לא יצדק כו שיתק; רק‬
‫שיעדר ועל דרך וההוא מה שהקשו לגיורא גבין ר ו א ם השנה על בפיק ציס‬
‫הדיוציס הה' צ ש הייוצים העשיר׳ כ ל ל י ה לב ת יהודה לששק ״לשמחה כוי‬
‫שהקש! כגמרא קרילה! ציס!קרי לה! ששק ותרצו כזיון דא׳כא שמד ציס כי״ן קר׳ לי! נ!‪0‬‬
‫דליכאשמדטשק ושמחהינתחנטי הקדמיניס ככירישה דהא׳ "לתא ט כ א וקי׳ ציוונו־‬
‫שהקישיא מבוארת כוה שאין מקים למקשה להקשתקרי לה! ציס כויאחר‬
‫שהפסיק עצמ! אומר יהיה לכיתיה!דה שהוא כאלו אמימה שהוא ציס עכשי‬
‫יהיה ששק כזמן דליכא שמד!דקאר׳ לה מאי קארי לה!נאמר! כוה פירושים‬
‫רכים א ן הנכון אצלי כאמתיתבארבמה שפירשנו שהיה ראוי ש׳אחיהכתוכ‬
‫יום ציכ הריכוייהיה לניתיהודה לששון!לשמחה שהייס יהיהנ!שא הניס!הששון‬
‫כזמניס מתחלפים א ן ה ניס שהוא מקדה קרה כייס מה לא ׳ ה פ ן ולא יהיה‬
‫כשיס ומן מה!מניפ צששין יען הס הפכיים במו שהקרח לא יהיה חס בסיס זמן‬
‫רק המיס שהם נישא הקרח יהיו כומן מה קרח וכןמן מה חמים וכמו שהחשן‬
‫לא יהיה לעולם איר א ן כימןהחשן אפשר שיאיר כאומרו!לילה כייס יאיר שלא‬
‫אמר והסשן כייס יאיר כ׳ ‪1‬ה לא יתכן כש־ס צד כםים זמן מה!מני'!ה!א מבואר‬
‫למבין באר היטב ותרן המפרש שהוא מקרא קצר והוה ליה כאלוהיוס כתיכ‬
‫נ פ ס ק כפירוש שהוא מובן בעצמי היות הרכר כזחציס חתחלפיס!כהיות!‬
‫נומניפ מתחלפים כמו שיתבאר כמלת יהיה משא ה!חןשהוא הייס הרשים‬
‫הוא צ!שא ככת ועל כן איור שהעצה הנכיצה כהנהגתהשפל והצדיעס החומר‬
‫הוא שכיום ט!כת הנפש שהיא הטובה סתס ישתלם בה ויתענג כתענוג הנפשיי‬
‫יוא כיוס טובה היה כטוב!אמר שבהיות! כיוס טוכה יהיה תמיד והיר לראות‬
‫כייס רעה לנפש שאפשר שתבא עליו מפאת התומר יען החומר נוטה ב ט כ ע‬
‫אל התעמג הגשמי ואס יניחוהו מעט לעצמי ולא ישגיחו כו יטה האדם כטבע!‬
‫אל המוחשיתועל כן אמר וכיום רעה ראה ירצה בהיותן סעל הט!כ כיויטונה‬
‫ראה כייס רעה שאפשר םתבא ע ל ץ מפאת החמר וביאר הטעם לוה וה!א‬
‫טאתוהלעימתזה עשה האלהים ירצה םהאלהיס עשה שיהיה הארס אכשרי‬
‫אל הטופ!אל הרע ‪1‬ה לעי»ת‪1‬ה חפאתכחירתהארס שכמה שעשה איתי כעל‬
‫בחירה ירצק עשה כיאתוה לעימתיהואמרשעשאו כעל בחירה ורצי; כעביר‬
‫‪0‬לא •מצא אחריו מאומה ירצה שלא!מצא הארס אחרי! ועימאואה מתרעומת‬
‫ותלונה פמש המפרשים כ׳ על כן רצה הוא יתישיהיה הטוב והרע נ ח ש ן מ א ת‬
‫הארס עצמ! כדי שבל תל!נתי תהיה על עצמו!לא עלי! ׳תיוכוה •תישבו הפס קי'‬
‫על נכון באמתת הדרוש בשבח שלמות השכל ונחתהמוחשותהצמשכותמפאת‬
‫הח!»רכמ< שקדם!להיות כל הט!כ וכל ה ר ע נמשן מפאת בחירת האדם על‬
‫כןהחשין ההנהגה הראויהככחירתהארס כשני חלקי שלחות הנפש והם‬
‫שלמותהמעשה וסלמ‪1‬ת העיון ובקשת ה ד ר ן האמצע׳ שלם בין שני הקצות‬
‫נכ‬
‫כ‬
‫ג•‬
‫ג‬
‫‪5‬‬
‫»הם‬
‫קהית פרשה ב‬
‫שהם מג׳נישכמ׳ שמדע •מחכמת ה‪-‬ידית‪1‬כאשי ה י י כל• י‪: •:‬־‪-‬׳־ י ־‪-‬לכי‬
‫א ת הבל‬
‫פנימשהמתמרדוהתחילואחראתהכלרתיתיכימיהבל״ג‬
‫הנלבש הכי‬
‫ה י א ש ן ח ‪ :‬ר כ• בכפ קיש הקדמיפ כ י ׳‪,‬גת התכייה ל כ ל כ ל ״כצ ללשש‬
‫להמליש״ללקי״ש הרעיסהנלששיפמכתתה״גרש !להכין ע נ י נלמלשיש‬
‫כמ‪ 1‬שובינ׳ פייהעגין ואמר שש‪ •:‬השפנ• ר ח ל כ•״׳ הבלו שלש שנייו״לי‪-‬־ם‬
‫כ ׳ להיותם כלת• נגח״ס קלאש ח ״ ה י ג ת־יי שוחה ש ‪ :‬׳ ‪ :‬־ ; י • ‪ :‬גכ ׳ ״ ל•‬
‫שראה צדיק שאכל בצלקיאתהשוכשה־ה ש״ ׳‪.‬ג׳ י ־ ‪ .‬־ ל ? ־ י ‪ .‬י ‪. •• : :‬ת‬
‫נ ש י ר ״הרעצהיות• כלתי חכש להלל־ש ימנו ׳להיות• צדיק יי׳׳ שב שלכג נ־׳שן‬
‫ככש״ש•' כהחצנ‪ 1‬יפאתההשנח ושאי; י כ ל ת במערכה צכעיל יחיש׳ הל ״ה‬
‫הנבחיתכצצ א ב ד כ צ ד ק ז ש ה י ה י כ ו צ צ ל ״ ל נ ו כ ת ב ״ ל ״ ל ״ ל י ‪. .‬ק־‪-‬ללכ ש‬
‫ואבלה־שישינ״שךל• הר ש שהשל ה א נ ש ג צ כ ש ש ל כ ‪ -‬ן •י* י ת הכל ל־׳‪.-‬׳‬
‫כימיהבל״רצהאתכלה‪":‬למע‪:‬קהט־‪.‬ציכה‪1‬המכשלי‪.‬לל״ל־ש ••־‪ •:‬י כ ת ת‬
‫בחכמי; ראיתי כימי הבל׳כעק והוא משיח חר‪:‬יש יריק חובר בצדק •וצה‬
‫שיש צדיק אוכדהישיכ ׳שנמשך לו א‪ :‬נז‪:‬ק לבלתי התרחק מ ל ר ע וכל יל קרה לו‬
‫כצדקי אם שתה׳' כיתכצדק! כ ״ עש צדק• י ׳ שתליל ביתכצדק כי־‪.‬ב‪,‬כ ל‬
‫והוא שיפשיל כעבור צדק! בתשנו שהצדקת תל‪:‬׳ בהאמיל שחין •כ יגת כיל‬
‫המערכה להרעאוצהפיכ וכן אמר שראה שקרה להפך לרשע שהיה פקח‬
‫וערום!הציל עצח‪ :‬כרעתו חצר החכמה וערמה מל כ׳ לה׳ ת כו קצת רשע ת‬
‫ופקחיתנמלם מהמערכה ועל כןנתן העצה הנכונה בבקשתהחכמה והצדק׳‪/-‬‬
‫אל תה•‬
‫בהאמנתהדכרים הנמשכים מפאת המערכה !ההשגחה כנו' !‪ 61‬אל תהי‪,‬‬
‫צדיק הרכה ואל תתחכם ׳!תר למה תש‪:‬מס ירצה אל תהי צדיק הרבה בח שבך‬
‫שאין •כ!לת כמעלכה לפעול ותיוק ממנו מצל צדקיתן״תרחהוא‪:‬׳ פאק רצק‬
‫השינזהחציצהכמושאויוצהא׳מאןדאת׳ציד כמאליש!כי יהא שוק• לחים‬
‫שצראה שהמערכה תח״בהועלוה וצל׳ךשיתיקן בבקשת ל נ ר שיתקיים כו‬
‫המשפט המערבי• על בל כנים כשיהיה שבח אי מילל כמו שוכרצ׳ וכן למישלא‬
‫יאמר אדם אחר שהחכמה היא העיקר אשר •מלש האדם מכל רעאש כן ׳בלק‬
‫אחונתההשגחה לגמר• ויאחר שלכל תלויכמול על כן א מ י פול ההתחכמית‬
‫היותייא•׳ שירחיק אית! שנס וש •ויקלו מאדשכלמהש־חשו לה״לט מלמעיכ'‬
‫כפשעורשעמצדיתרוןהתחשמיתיכילכנוקיותרגדולמפאילילשגח־אללית‬
‫שיענישהו על וה על כן א מ י אל תתחנש •ותר למה תש!מש ׳לכי שביארגכ״ת‬
‫שתי הקצוותמהצדקיתהרבוההתחכמויהרבנעתק לגנויהשניקצ‪/‬״הלפכ״ש‬
‫אל ה ר ש ע צהסיכנגדקצה הצדקית שאמר עליו אל תי‪.‬י צדיק הרבה אמר אל תישי!‬
‫הרבה שלא תשען על חכמתך ותאמר &תכצלהמצט בחכמתן כמו שראית‬
‫שישרשעמאריךכרעתו רק תשתדל פל האפשר להמלש!עכ!ילתפלל אל״ה'‬
‫וחשוב שהבל מאתי בילו ‪1‬וא אל תרשעהרבה וגוי וכנגד משאל תתחכש׳יתי‬
‫לחשוב שהכל נמשןמכאיהמערנה אמר ששמו ‪ p‬אין לא׳ילהיויספל בהחלט‪,‬‬
‫•‬
‫•‬
‫נ׳‬
‫קהלת פרשה כ‬
‫‪n‬‬
‫כ י נ ס יה יזיק רק שתעמוד באמצע כלס והוא מס סכיאד באומרו טוב* אסר טוב אשר‬
‫תאחווכזה וגס מיה אל תנח •דך יונה טוב אסר תאחוו מהחכמה להמלט‬
‫מהמערבה וצא תהיה צדיק הרכה כאמור וגס מוה ‪0‬הס הצדק!מאל מנח ידיך‬
‫שלא מחשוכ שהכל נמשך מהמערכה חלילה רקייפאמ ההשגחה <!א וגס ייוה‬
‫אצ מנח ידך ירי בהיותך אוחו כחכמה !משמדצ צהמלט מהמערכה‪ 1:‬מנח ידך‬
‫מהצדק תכתישכך שהכצמסדר מפאמההשגחה יפייהטעס והיא כ׳ הירא‬
‫אלהיסיצאאת כלס כ• כהיית מאמין בהשגחתי הנפלאה יש צ! צירא שמא‬
‫»גר!ס החטא שלא יהיה ננמושגח עד שישדד השי'למערבה כשביל! ועל כן‬
‫הירא אצהייעס היות! מאמין כה שגחמוימישמדל בחכמתי להמלט מהמערכה‬
‫המחייבתעצי! רעווא בי ירא אצהיס׳צא את כצס ואמנם כפי הכיח' ה & ״ י ! עי"*ו'בד'»'‬
‫‪,‬‬
‫אשר פירשנו בפסיקים הקודמים כשלסותהנפש אשר היא מעשה האלהייכיוו‬
‫שביארנו הנה אחר אשר כיארשעשההאלהיסאת האדם כעל בחירה ורצי!‬
‫שיהיה בידו הט!ניהרעפאומרו הנה נתת׳ לפניך הייס את החיים ואת הטיפ‬
‫ואתהמית!ג!'כדישצא יתרעםעצהיעהמגיעאציויען ה!א סכת! וה!א ה!א‬
‫במונעמחנו הטובנעתקככפ קיפ האלה צבמר הדרך האמצעי שראוי שיבחר‪.‬‬
‫הארס יען שתיהקצוית כאחד רעים ועציהם אמר את הכצ ראיתי כימי הכלי‬
‫•ריכצ מעשה האלה׳ אשר זכר!הס עניני שלמותהנכש באמצעי השלס!הפסדה‬
‫נכחירתהקנזיתהכצ ראה כימי הכצ! ואס חיי הארס קצריס הכצ ו אה כחוש‬
‫ו?א אתהכל ראיתי כיח׳ הבציוהתחיצכנמתהקציותבנויכטיבזהרעכאןנירי‬
‫יש צדיק אובד נצדק! !נוי ׳רייש צדיק א!כד נצדק! יותר מהראוי כמו שהוא‬
‫ד ד ן משל מי שיהיה חילה בסכנה גדוצה וירצה צהתענית כיוס הכפירים שלא‬
‫כ ד י ; הנה איש כיה ח בד כצדק! ו צ כעביר צדקי!׳ ש רשעמאריךימיסהרכה•‬
‫ברשעת! שיאכל וישתה תמיר ה פ ן הצדיק האובד כניקי!'יא ויש ר ש ע מ א ר י ן‬
‫בדעת! !םניהס כאירעיס שהצדיק האובד בציקיאעכ• שהואייפציגכשלמית‬
‫הנפש כיו; שמניח הגון‪ .‬בהחלט הוא רע!הרשע שמאריך נרעת! כשהוידפציג‬
‫כשצמותהגין>יי<נייז הנפש בהחצט הוא ר ע ומר על כ; העצה ה• עצה כיה‬
‫היא לבק‪ c‬האמצעי ביןשתיהקצדתהני ועל כן היהיר עצ ההרחקה משתי‬
‫הקצייתגסיחריעל הקצה אצהטוכנשצמותהשכצ המעשי !העיוני אמר אל‬
‫מה• צדיק הרבה!אל תתחכסיותר יכ!'!הנה •ש לדקדק כיכקצה הצרקית‬
‫שה!אשלמיתהמעשההיתראמראלתה׳ צדיק הרבה ועל שלמות העיון צא‬
‫א מ ר א ל תה• יובש הרנה והילל פניהם באפן א ח ד א ך אמנה הי!מ הארס‬
‫חכם הרבה היא ט ב מאד בלחה שיהיה •!תךחכס א ן ההתחבאות יותר מד•‬
‫כררישאה אחר ידיעת האייתילבקש מיכי; <!ל סל סלאבאעל׳! מופת הוא‪.‬‬
‫מביא ציר׳ שמייתהשכלישןהיותהאדס צדיק׳!תר מדי והיא כמי שמביא נגמ'‬
‫הרואה דקא טבעה אמתיבימאיאימ רוצה להצ‪-‬ל'ואומר דאסירלאסתכ!ציה‬
‫‪3‬א?ה ל א צדיק יותר מד&י ונן המקגף עצמו נצוס נל ימיו עד םממימ עצמו‪,‬‬
‫ספי‬
‫•־י‬
‫קהלת גודשה ‪3‬‬
‫אשר ‪ 63‬בדת הנה האמית״בכנכשייעלנזלי' • ‪•-‬י לל הצדק די־‪.‬ל מ‬
‫נמה שהיא צדיק כפעילה מה ואו• שיהיה ב ש ל מ ת נ כ י לראי׳ אך הילתצי׳ין‬
‫<!תל מהלא!י ה!א פ י י ת פיימית ‪ » 3‬ועל ‪ p‬אמר אל תהי צדיק נ י ב ה ! א ל‬
‫תתתכה יותר יניאר הטעה‪.‬הוא ה ר ע הנישך לגין•»לנכ‪ 5‬נ ׳ ניתוק המעשה‬
‫הטיב י!תר יהרא!׳ תהיה הנכה המיה כמי פביארנו •על נ ן א י ד דרך נצל‬
‫לכלול לכל הרכנית הארה כחימד והצידה ל י ה יישייה !אחי א ש י ישלים‬
‫לגנות שתי ק נ י ת •חדק הפעולות היל״רדימאל השנל העי׳‪• •:‬המעשי נאו׳יר‬
‫ביאר שת׳ קצייתיובחהר!; ב א י ר ! א ל י ר ש ע ה ר כ ה ואל ‪ 5 5 0‬ל למה תליית‬
‫בלא עתך ויש לדקדק גה בזה בלח אמר י ל תהי רשע לרכה אי י ל ת ה נ ל‬
‫‪6‬ן?‪$‬‬
‫הלבה יען הרשע הלכה א׳נ! ננישננדראדם כה!א ננהל לגליר׳‬
‫‪m‬‬
‫באים י ש ע ה י נ ה א מ י פ ב כ ע ל ה מה שעיכל שים נ ה ע י י נ רשענפ׳ י‪.‬לאי‪.‬י‬
‫במושהואמשלהנו״שארזלםנטבעתהמשהליס ייניל להצילה ולהעלתה ל ן‬
‫הים הנה הצדיק הרכה איני ווצהלנמעכה לפי שהיא אשת איש והיא קצה‬
‫הצדקיתפהיארעכאמת יקצה הרשעית כזה הוא שירד להצילה ויניי; ליהנית‬
‫כניגש נה!בבשרה הנהוה היאמרש׳עהרכה כ נ ע ל י י ועליה הזהיר שלא‬
‫•רשע הרכה לכ!׳ן כונה רעה כפעילתוהנ! רק שירש׳עמעעכשינעבה כ ל י‬
‫להצילה ל נ ד כ׳!הנקרא י ש ע י ת מ ע ט לההשליה אשי היא כלאי נמו שהיא‬
‫ה נ ז ב והשקר םעסםהסיפעיתנאמתהנה היתימפני השל םינקיאושעני‬
‫הרע והישע א ן שיהיה לתכלית טוב יקרא רשעיע; הרשע הוא בפעלה אן>‬
‫שלפועל איתה יהיה צדיק!הוא עד פאר״יל טיבה עברה לשמה ! נ ! כ׳ קראה‬
‫עברה עם הייתה לשם שמים מצי היו' הבעולה רעה כעצמה אן שיה• לתכלית‬
‫טיב ושלם ועל בן א י ר אל תרשע הרכה!לא אמר אל תה׳ רשע הרכה שהיה‬
‫״ גשמעשהיתר לולהיו'לשעמעט!זהלאיתנ;נש!‪:‬צד‪1‬נקצ*החהיד מהחנמה‬
‫(‬
‫איור ואל תלי ככל יעי בהעדר אין ב! נ ל י ת ל נ או מעט!א ח לוחי אל ת נ ב ל‬
‫היבה שי י ה •ל! •היא העדי ולא ׳צדקב‪1‬הרבהאןמעעועלקאמיאלתה»‬
‫השלכיכלחלק ״׳הכל הילםהנההוא סכל בדבר ההיא והיא דקליק נכן‬
‫ואפשר םגורתאל תישיג הרנה הוא על ר מ י הפעלות הרע ת פ א ן שיהיו‬
‫לתגליתי‪-‬רנ א•; ראו׳ להרכיתבהס שמא מתק־ ההרגל •עש! קני; נ;כש ־אימרן‬
‫למה תמית בלא עתך ירצה כו שהרשעים!הכלת׳ שלמים הם מתיה ק דם זמנם‬
‫ע״רשארול רשעים בחייהם קלים מתים!כוי תא צמה ח י ו ת כלא עתן'‪.‬ירצה‬
‫ביבי;•‬
‫»‬
‫‪6‬‬
‫‪-,‬בלתי שלם כע״; ובמעשה נקרא מת וצמה תרצה ותבכי‪ :‬ל מ ת‬
‫‪ c ! v‬י י בחייך קידם ב א עתך ׳אפשל צימל עיל והיא היותי נכין אצל׳ פרצה צרמו!‬
‫בוהצרו!שט!בהאדהארכתיאנינו בדרשות• מ כ נ י י למאחר רול עצ בפיק‬
‫כ• ׳ודעהיימ׳ תמימים וגויכשס שהם תמימים כך שנותיהם תמימיפ וכוישהמנ'‬
‫להם ול כ״מי האדם הם קצובים כפי הצריך ל! להשגת השלמות יהס כמדרגת‬
‫אמצע• להשגתו!במושהספינה היא אמצעית להלין כה ל י ק ‪ :‬החנק כ מ כ ן‬
‫הימים‬
‫קהלת פדשה כ‬
‫‪m‬‬
‫ידימינהם אמצעיים להשגת השלמיתונמ‪ :‬ב ב ד • ! ף בפנינה אי; בפרש בין‬
‫׳גיעאל מק ס החסן בימים ר נ י ס א! מעמיס כיחס תגיע ביוס •א ־אייר שכנר‬
‫הגיעה ‪ b‬מקיס הקפןואסתתעכב ב ר ו ן מאד ימי' ו ע י י ן גאהגייגהשפ •אמר‬
‫פלא הגיעה ׳״לי קיש החבן וצריך שתלך עיד‬
‫עד שתגיע שש כ‪ :‬ד י‪ ,‬דם‬
‫אש יחיהאלף שנים פעמ ס ‪1‬לא השיג התכלית והיא הבל־״תיחמד שערק‬
‫צריןלחיות ואס <מותק!דסהשגתה‪0‬לי‪!-‬יתאן• י ם •חיה אלף שנים •ממר פ מ ת‬
‫בלא עת! ואס ישיג השלמות כהיות׳ ב; עשרים שנה וימות •תייר שיית בי‪ .‬ת!‬
‫אחר שהשיג התכלית והוא השלמית שהיה אפשר‬
‫‪ i‬להשיג בל ימי החיים‬
‫האפשריים ו נ ק א מ ר שלמה העה לאדם סלא •ה••; נערו הבלמיתנש‪:‬׳ חלקיו‬
‫המעשי והעיוג׳ כרי שלא יאמר כ• םמתכצא עתי כ׳ כאשי יהיה חבס ויה ה‬
‫צדיק כראויאובכלזמןש מותימותכעת ה & א צ ת י ש ע הרכה שד‪:‬א העדר‬
‫שלמיתהמעשיסיאצתהיסכצשהיאהעדרשצמו׳ת העיון צמה תרצה שיצדק‬
‫פ ן כפל זמן שתמ ת תת תכלא עתך כ׳ אחר שאתה נעדר השלחית הנה ככצ‬
‫*יק אשר תמותיאמר כאמתסאתה מת בלס ע ת ן כתן שעדין לא הגעת אצ‬
‫השלמות הצריך לך ויזא ל‪-‬יה תמיתנלא עתן ועל כן ארול סכשס שהשלחיס הס‬
‫תמימים שהשיגו מה שהיה אפשר להם להשיג נעה! כך שנותיהם תמימים‬
‫שמת! נזתנם נעתם הראוי צהשגתשליתשיעצ כ; נאמר כרשעים!שנוירשעים‬
‫תקצירנהכיוהיצדק בהם אף שיחיו שנים רבות טון שלא השיגו התכציתוהוא‬
‫י ח ש אמתי ‪:1‬כ‪:‬ן ומת׳ שכ כפפזק ואחר א שר כלה לגנות השתי קצ״תהנויהשיכ‬
‫ח ל נקש ‪ r‬ד ‪ t .‬״ צ ג• ה ש לס י ת ״ י ‪ :‬טינ אשר תאחיו כוהוגסמוהאלתנחירן‬
‫כ ׳ על קצה השלמות במעשה !נתנטיד שעליו אמר ראש נה אל תד׳ צדיק הרנה‬
‫ז א ל ת מ ח נ ס י י מ י א ח י ט נ א נ ר תאחוכוה וב!הא‪ :‬טיב אשר ל א ת נ ח ׳ ד ן‬
‫מוה ומזה לדמו! שתשתי הקצ״תרא‪:‬׳ ש טה הארס יותר מל קצה היתרון‬
‫מהטיבממה שישה לקצה ה‪-‬־וסרק ועל כ; שש האחיות כעצם וראשונה אל קנה‬
‫• ת י ן השלח תיוא טיב אשר תאת ז טה ואמר שגס מקצה החשדן לא יניח ידו‬
‫בהחלט רק יחזיק כיד׳ י! גט מתנו כפיהצריךלעת׳יד באמצעיזא וגס מיה אל‬
‫ת נ ס י ד ן ו ב י א ר הטעש בשבח הקני; הייי״צע׳ שהיא הנבחר ויזא כ׳ ׳ואאלהיס‬
‫יצא את כלם •ריפ׳ ירא אלהיס יה א השלם ביוריתהנו' שה‪.‬א ה ע ת ר באמצע‬
‫היא היוצא תתפתי הקגייתגסיחדבכק^תהאמצעי אשר הוא משתתף כשתי‬
‫הקציתכמדעוהיא •וגת אתכלסכפינולתייכאמוריאפשר שאומרו ט כ אשר קידוש‬
‫תי״חז־יה הוא על שלמיתהמעפה שואיי שיאחוו בהם כ׳ בהם תכול אחיוה‬
‫כ ד ו ן יימחו צדיק דרכו וגי יו על שלי׳ות׳זעיון והחכמה אחר וגס חזה אל תלת‬
‫י ד ן כ׳ לא תשיל אחיו' כע״ןיע; א ירו פ על ח ציצי שתצדק כו אחיזה רק פעולת‬
‫השכל פניי׳יתושניהס נאמת על הקנין בשני החלקים אשר בהם תלוי שלחות‬
‫הנפש כאתידזריאו השיגם כאימר׳כייראחלהים יצא את כלם ירצה פ י י ו א‬
‫אלהים •צא ח ג ת השלג; ת העיוני והממשי שיהיה חכס י ו א ! ס ו ח ר ע א ח ר‬
‫סביו א ת‬
‫‪8‬ביי*מ הזיזים‬
‫קהלת פרשה בא‬
‫בשציהחצקיה‬
‫‪H'ZT^i‬‬
‫ת ‪.‬ייהב‪1‬מ‪'.‬ו ‪ f‬כ* יי־‬
‫ז‬
‫‪1‬‬
‫*‪I‬‬
‫! י ע ה כא בלשאחיאשרביארהאי׳צע׳ השלשכייייתממ בחנייה כהיא מאי ייתבעל״ז‬
‫זזהבגה‬
‫ת‬
‫׳‬
‫ז‬
‫אך אין יא‪.‬׳ להמחשה בה ס ל י ! ש לידר ש׳ הח ש־ ה ׳־תי מ י ה שיהבלה‪ ::‬שא‬
‫הדרוש שאהא• אפשר שייא עצ» הא‪-‬פת ׳סמכד‪ ,‬בק־‪-‬י‪-‬ה ׳הא־׳יגה ה־זמ־יין‬
‫םהישישה פי פ׳ המיר ב• זאתהיאהעצההיענה בא ויהצ ממחשה מ'נ• צא‬
‫אמר מל תהי חהכ הרבה חציצה על בן חזר לפכח המנדה ששיאמליה ‪ 5‬מ‬
‫בעליה החמור ולסהר סיפלשיבב פניה אה ענ ההנהגה השמימי ׳־ ש ש י א ‪v‬‬
‫‪,‬‬
‫עשרה גלגלים לדעתהאי׳ריטש שה‪ -‬הגלגל שמש עיי•* שב והמניע הראשן‬
‫עשירי עליון על ה תשעה ובהן א ־ ר בכי הדר ש אשרביח־נ! כשהקראה את‬
‫מעשי האלהיה שהוא נאמר על המעיכה השמימי מ תהיה המהמה הניפה‬
‫על החכמה הלמידימבמכינה ואייר פ י ח שיה תעו לאהש צהמלש מהמערכה‬
‫יזמר מהעשרה שלישיה העלייניש אשר היי יאק הכריחה כעיר ׳רנה ששיעליש‬
‫כעיר ייא החנמה תעז לחבש מעשרה שלישיה י גז יריהחכמה להשמד למזיק*‬
‫המערכה מעוז לז ׳תגן נערו ויכלו צ׳ י מר מהעפרה שצ־טיש אשדיח״ביעליז‬
‫נ׳ אדם א ז י ע ה שפס העשרה גלגליש המי ה א ק ל וכיאי הטעש לצרך האשימה להילס‬
‫מהמערכה כאוכי אדה אי; צדיק ב מ ק משד יעשה טיב זגמ ירצה שהיה היה‬
‫הארה שלה כמבלימהשלא י‪/‬שנה לא היהראי׳ שירא כלל מהמערכה כי אף‬
‫שמחייב עליי רעה היא יתיישרד אימה יה שגא"! הנפלאה הפיטימ על האיש‬
‫השלפאך להייתשאיןאדשצדיקכאוןשלס כתכלית אשר יעשה ט כ ת מ י‬
‫ילאיחטא על כן יצטרך אלהחנמה להמלט יק המערכה שיש לז לאיש שמא‬
‫׳גריההחטאההיא שיחטא שיעזנהו הש׳יאצ המערכה כדי ל י ר ק חטאתי‬
‫נעשו ועל ש; יצטרך אצ החכמה צהמצט כחכמת! מהרע אשר מחייב עלי!‬
‫המערכה הנזכרתזיה ה א שאמרניאדש אין צדיק ני־ רק אשר יעשה ט ב‬
‫!לא יחטא ירצה אמרתי שהחכמה תעיז לחכם לעמוד• מנגד העשרה שליטיה‬
‫אשר כשאיםממעצ יען איןאדסצדיקנאר[אשריעשהטונוצאיחטא)מצד‬
‫״'"'‬
‫ג ‪5‬‬
‫' ‪ ' °‬חטא‪ :‬ישליט כ! המערכה!יצטרך אל החכמה להמלט ממנה כאמור ואכשל‬
‫שהחכמה הנזיפה היא החכמה המדינית !יהי! העשרה שליטיה המצה׳גיש‬
‫א מ א ע י ר להישיר וצהנהיגאתהעהבצדק!במשפט!אמל שהחכמה המדינית‬
‫תיעיל יידמו לחכם המדיני להישיר אצ השצחיתאתי מהעשרה של׳ה״ה אשר•‬
‫היו בעיר להישיר אל העש ולקח מספר העשרה ב ע ב ר ה׳ מ׳ הךחשכק‬
‫ו א ש י כ י ל ! האחדים כמישפייהראכעול !והכי הארס כפי חכמת״בחר‬
‫המעל׳מ השלמימאםהמרימיומואש השכל״מיביאר הטעה צמה מעחלחכש‬
‫החכמה •!מר מהעשר שליטיה החדים כעש המנהיגים אמ העיר והיא שאף׳‬
‫םיה׳ו השליטים כלס צדיקים!מישיר׳סנצדק וכמשפט הנה אין צדיק בארן‬
‫א ש ר ל א י ח ט א א ף שיעשה ט!ב!עצ כן אין ואי׳ לשיוך עצ הנהנמסרקעל‬
‫החכמהשהיאהעקר שהיא ת ש י ר אל ה ט ב כלתי חטא שלל ולפשר צ ״ר‬
‫״ י‬
‫יי‬
‫י‬
‫סהעשוה‬
‫דט‬
‫קהית פרשה כא‬
‫פהעשר? שליטים הס מ י ח ו ש י ם חצונייס !הה'פנימייה יהש‪-‬ל‪:‬ח כ הנפשיות ‪Y<9‬‬
‫שמשפר כלס עשרה אשרהיא כהרבבתהאדס שהיא עירקטנהוזא אשר הי‪1‬‬
‫בעיר ••‪: rr‬החנייה היא העקר להשגת השלייית •וער חהעשוה שליטים‬
‫הנוי וני אר הצירך הגדול אל החכמה אשר כלתה לא יוכל הארם להיית שלם‬
‫אפייבמעציתהמחתכשהששליו שעקרס החכמה יע; הארס מצד טבעו ה!א‬
‫נ־טה אל המויושויןא&ר בם החטא ״ א כי אדס אק צדיק ב א ו ן אשר יעשה‬
‫טוב וצא ׳חטאיריהאדם נעור! נ א ק קידם שתשוב הרוח אל האלים אשר‬
‫נתנה הנה לא ימלט מהחטא חפאתהחימר ועל כן יצטרך אל החכמה שהיא‬
‫תעו! לו ייתר מהעשרה שליטים הצו' כדי להישיר הכחית הגשמיות כלס אל‬
‫המעלותהמחתייתוהשכליותכפיהשכל הישר ואכשר סאומיכי ארס אין ‪0‬י'ל'‬
‫צדיק בארןפייהיאטעס נכין לצירך החכמה לעמוד צנד הכחית הגשמיות‬
‫אשר הס נכח התשים החצינ״ס!הכנימיים ואחישאס האדם יהיה אצה׳ כלו‬
‫שאינו ניגיהכללאלהמוחשיתאיננינקראאדסרקאלה׳ וזה לא יצטרך אצ‬
‫החכמה לנגד אצ התמר ואס יהיה נצתי מרגיש נצל הדסריס התמר״ס לריב‬
‫בהמיית צא •קיא ארס צדיק רק נצת׳ מרגיש אשר עצ כן משני הצדדים גס‬
‫יחד ממה צכ‪:‬ך הבלתי חיטאנלצצא יקרא ארס צדיק נהייתי בארן כעהו‬
‫רק א לה׳ א! בהמי יאחר שבהכרח החימר היא שיחטא לכעמ ייעל כ; יש צורך‬
‫גד!לאצ החכמה להמלט מהעשרה שליטים שהם מתנכרים מפאת החימר‬
‫כאמור וזאבי ארס אין צדיק כ א י ן ירי שאיני נקרא אדם צדיק האיש אשר‬
‫יעשה טיב תמיד ולא יחטא לעילה כאמור ובפי הדרך הראשי; הזה שפ רשני גש ל כ ל‬
‫שהעשרה שליטיה הס החושים החצוצ״כ ופנימיים אמיםככל חכמתי צריך נס‬
‫כןשישמרויוהרשלא ׳היהנפתה מהחישיש שהם השליטים כנו' סההעבדי‬
‫השכצ באמת שאס יטה און אציהם וישמע צרכריהיהש ׳פתיה׳ עד שיכיאוהו‬
‫לשמועמהסדברשדיאקצלהלווואגסלכלהדברייאשרירברו אצ תתן לכך‬
‫יריעה שחבמתש יג; עליך גס לבל הדכריס אשר ידבר! השליטים אל תת; לבך‬
‫לשמוע בק!צס!לדבקה בהחלילה וביאר הטינה הנויכאוח' אשי לא תשמע ‪t‬‬
‫עכדךמקצצך ידי האג! אמר אצתתןלבך לכל הדכרייאשר ידברו רק ‪ t‬הצריך‬
‫לך להשיג כהסהשלאותאשר א״א שיושג בלתם אך אה תשאעלכצ הדברים‬
‫אשר •דבר! תכ!א צשמועאתעבדך שה!א הכת המרגיש א! כלאיוהמהאושי'‬
‫הדובר אליך סה!א מקללך!הוא כאשר יטה אותך אל המוחש ת וה!א כאלו‬
‫א ״ י כדי שלא תשא יג את עבדך מקללך שה יא דרך בלל הכת המרגיש הכולל‬
‫לכל התש׳ ה הגש איים אצ תת; לכך לבל הדברים אשר ידברו ה שליטים והוא‬
‫ייתישיש על נשי; וביאר הטעה למה אין ראי׳ להטיתאין אלהדכריס אשר‬
‫ידברו החושים הגשמיים יען יפיל בהס הטעית והשקר והביא ראיה למה‬
‫ש קרה לארם שיטעה לאחרייויפתש כדבר םיחש כ שהיא נבין יט ב והוא‬
‫‪ a‬יעה שחושב שהוא טיב והוא רעוקצצה נמרצקאה יקרה צו מצד היותי מטה‬
‫ננ‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪53‬‬
‫אחר‬
‫‪!-j‬‬
‫‪CJ‬‬
‫קהלת נירשה כא‬
‫אחר הייחשית״א נ ׳ ע ע•‪ ;•-.‬ו ב י י • ד ; •בן י י נ י גפ אמה ק ״ ת אמריה‬
‫ו ב א כיצ! אליל ב׳ גס •לעצבן א שר כעמיכ ר מ ת גס רתת קללת דיריס‬
‫כ ק י ב ל ב ן ׳הכינה אתת היא שגס צב! • ד ע ש בעיי ם לב מ יקלצ ה י ד ־‬
‫אתליס נחי שבו שהיא בלבה צהכצת׳ מ שיעה לתל הייחשזיעצ כי• ו מ י‬
‫להזהר וצהש״רמאד שלא לשמוע לקיל דברי החישיס חליצה כיל• ד לה׳ ד‬
‫בל זד‪,‬‬
‫שישבע הח י׳ר להתיתזתלנטומאחרהמ לשית־תהר שהיהיה על הה ש ־‪,‬לי‬
‫מזמכתמייהבתהמרגישכאמ‪ :‬וביאר הטעה בראיה ל י ה שיקיה צא־נ‬
‫עש אחריש םליר שכל וה נסה גש ה א כהש‪-‬מהחכיה יזה א״‪-‬ח כל יה נס•־•‬
‫ב ח נ י ה ירי כצ ליה שהכיתי מ י ה שיקרה לארש עש תחריש נסייג׳ אני !־צצ‬
‫ענק צמ ל חכתה שאמרתי בצבי החשיה יר שגיות׳ בלב• לפתח נש ומחר‬
‫כ ך ה ת י ר ה י ה י כ ת ת איתי צהישך אחרת־ננ ג׳ בשר!היתה החניה רחקה‬
‫חיני יר עס שהייתי י׳סכיס בלבי נצייר ה א כ י ה הנה י נ ל ח י י ׳ שהיה‬
‫י ה ו ק גי־ אשתה&ותישלאצצתדהיתהרתקהיתניזאחיכיייהשאתישהיההרת־קה‬
‫ממנ! הוא כרכריס שתש אצל האכיה מינתה שאק צ י י ן בתש ע י ק שלל רק‬
‫הס דברייכשוגוייוהנח'כש ט׳ שצא היה חשר רק העסק כהש אך ב י ב ר שהיה‬
‫עי־ק עתיק י צ ר עייק ה י ו ש ג י ע י ק י צ ר ק צ ר ה י ש י ג י י ו י ׳ ייצא א ־׳ אחר‬
‫שישכיכויחכין צהשי גו תא ר ח ק מה שהיה יראה שאירמ׳ שהיא דחייה‬
‫ממני כנו הנה הרחוק שאמרתי היא מה שהיה כפעצ מ נח!כש ט ח י הע״יק‬
‫<גמ!ק שת• כעמיסשהש מצד קיצר המשיג!עומק ה י ש ג מ׳ ימצא;! ואק ‪1:6‬‬
‫מלבליס כ! כ׳ וה! אחל ידיעת ההנח ת השש ט ת המ שג ת בלמד !איתש‬
‫העמיקותהכ המיסגיתאחיהצמיד םהםמפאמהמכנה צהכק ל ג ל מת•(־•‬
‫לבל •א ששי שאליה רמו הנבל ביצי עמיק לדמו! ה ב נ ת ל נ ר מ ת ן דבר אתר‬
‫פייאתינויע' פ ה י א ע מ ק מ ת ך ע מ י ק !ה!א מתיישב עצ מ ק !אינס בפי הלל־ הראשק‬
‫אפשר ס תשב! גס כן כשנאמר שהעשרה שציט ש ה•ש הל ודיש בעש!שיארס‬
‫הצדיק בארן הוא השליט שאי אפשר שלא יחטא לפעמים אשר עצ ק גזר‬
‫שהחכמה היא העקר להייפיר אל ההצלחה האמתיתוהשלמ תהא־ש׳ כמי‬
‫ואמר שעם שראוי לסמיך על חכמתו ? מ ד י ר ת •ותו מלשיועאל מנהיגי העיר‬
‫אשר •כיל בהם החנוא והטע ת כ מ ד ו נ ר אחלי ש ד הזהר שלא ת ת י ע ! ל א‬
‫מטה און לכל אשר •דבר! השליט׳יהנויא! שאר העס נ ד ׳ לדק; עציך בחשיהך‬
‫על מה שתשמעמהס שאס יאמר! עליך איוו רעה משתדל למקן הרע הה א‬
‫ו ת ־ י ו ך על יה א ן כאשרתשלזעמפ־הס שאומרים ל ן שאמה טו‪ :‬וישר ימאש!כ‬
‫שאמה שלש ומבטח בטובתך על שקר אתה כ!טח יען האיש השלים אם ירא‬
‫ממך!׳היה חשוענדצך שיהיה כ מ ד ר ג מ ע ב ד ך לא משמע ממנו לעילם חיכה‬
‫ובזין כ׳ צא יקללך בפיו רק כמחשבת׳ יבב! לא תרד לעילם לס ן> דעת! ‪ fih‬נם‬
‫לנצהדכריס א ש ר י ד כ ר ו א ל ת ת ן לכן ייילכל ה י ב ר י ס אשדידבר! בני אדם‬
‫אצתמןאצלכןלאמראשמעקללת׳וחרפת׳ ואתקןאית! א׳ןרא‪,‬׳ לך לע&ת‬
‫ו?‬
‫רי‬
‫קהלת פרשה כא‬
‫ו ה י ע ן צ ע י צ ה ל א מ ש ח ע א מ ע כ ד ך מקללך ומחשב שאי; כ ן ד נ י ר ע אחר‬
‫‪0‬אינך שומעאומו!נמצאת בצת׳ מתקן מ‪1‬מין!‪1‬א אשי לא משמע את ע ב ד ך‬
‫מקללן!מתיהחצמאשרמתישכתעצנכ!ן םהיאנתינתטעס וה!א כאצן אמר‬
‫כיאמהצאמשמעצעוצםעבדןשיקצצן כלומר נ ש קלל אומן לא תשמענו‬
‫ממה •ע; לא יקללך ו ק כמחשבמווצא נפי! )נשכתיו והכיא לו ראיה מעצמ<‬
‫מ מה שקורה צאיס עצי׳‪ :‬עש איוויישנאשי • י ע י נ י י ע נ ג י איש גיוצ מממ‬
‫לא ׳קללה׳ כששמו רק כקרכ לכו ‪ 11‬א כ׳ גס כעמיס ר נ י מ י ד ע לבן אשר נס‬
‫אמה קללתאחרי‪ :‬י ר כ י נס כעמיש ו כ י מ י י ע ל כ ן לכיו יען צא הוצאת‬
‫הקצצה ב פ י ן שגס אתה קללת מתריס כמו שיקללן ע ב ד ן !אמה לא משייענו‬
‫וידעה! לב! לכדו כיו ש י ד ע ל כ ן ח ה שקללמאתה לאאייסוהוא ד ק ד ק אמתי‬
‫ונכין!אחר אשר השליס הדרוש במעלת החכמה המדינית שהית עקר יקר‬
‫ג ! ד י ס ד השלמימ כאמיר אמר שכל מה שאמר עד הנה!מה שהזהיר ‪ (e‬השלש‬
‫כלונשהאית! בח‪:‬מההמדינימאשר היא מועילה לאדש בינו ובי; הכריות‬
‫כנודע ועצ ק גור שהיא ת ע ו לתכס!על כן היבירה בשש החכמה כתס יען‬
‫»ן‪!:‬ר לחכמה שוכר ליעיל גא מהחכמה ת״!ו לחכס כ׳ כאומר! מ ע ז ר ה של סיס‬
‫הורה ה ומה החכמה המדינית ואמר עמה שכל מה ש •^מר והזהיר פלא ישמע‬
‫לכצ הדברים אשר ידברו ה‪.‬א מ מ ר וממר איתי מצר הנפ״ן כחכמה המרינימ‬
‫ן! א כצ זה נכיחי בחכמה א ן אמנה כחכמההאלריתאשר אינהמשמשמ נצצ‬
‫רק בינו למק כ שהיא ח ״ י ה בלמי י צאמ מהנפש כלל והיא שליי ת י ש כ ל‬
‫כהחלנו היא וחזקה מחני לר!כ עמקה ״צד ק צ י השנת• ועליקהי! שג הא‬
‫אחריתי אס במה והיא רחוקה חמנ• •ר אמרת• אחנמה כחכמה שא נה ׳־צאת‬
‫ממניולחק שאקל! נישא גפת• כיו! שה א המדינית י ק סלי׳ויהנעש בעצמה‬
‫ועל כן רמזה במלתאחנחה ילא אמר אמרתי אצמיד החכמה ׳היא רחקה‬
‫כמ! שאחר על המדינית והחכמה תעז ובורק אמר אחנייה שהואכאל! אחר‬
‫אמרתי להשיג החכמה המוסיפה חב״ה בעצמי כמ! כהיאהאלדית ומצאתי‬
‫שתיארהיקה ממני אינה כמי המדינית שנסית׳ ב! נל הניוייר לעיל !אתר‬
‫שניאר ו ר ך נלל התמה ר ח ק ת ממנו ביאר הנ!תרח קה והוא לשתי תכנית‬
‫אשר וכרנ! ווברס המכס שהס ק צר המשיגזעומק המ!ש ועל קיצר המשיג אחר‬
‫וחוק יוה שכיה י ו מה שהיה מהחכמה היה וח!ק להשיג ‪1‬עצ עימק ה ח בג‬
‫אמר ועמ!ק עמ ק מ׳ ימצאנו וכוי ואפשר שיפוש להפך נשמי הסבימ הנו‬
‫‪5‬‬
‫ויהיה הלשון יותר מדוייק כ׳ מה שאמר רחקמהשהיה הוא עצ ע מק המישג‬
‫ווה׳ הממון מהשהיה כלומר מצר מ ‪ :‬שהיה דרוש החכמה מצד עציו! היא‬
‫ו ח קה ממניזמצר קיצר המשיג האין מ׳ שימצאנו ה‪:‬א עמוק עמוק מאד ו״זא‬
‫ועתיק עמ ק מ׳ ימצאנו כלומר מצד מ׳ שימצאנו היא עמ ק עמוק א! שיאחר‬
‫שלהיות! עמוק עח‪1‬ק מ׳ ימצאנו נ ק צר השגתי ואכשי לומר שגורת כצ וה יסית׳‬
‫נחכמהאיממזשבליועלה רקלמה שיאחר והוא כאצן אחר כצ וה שאומר‬
‫נג‬
‫כ‬
‫ג‬
‫‪5J‬‬
‫גסת׳‬
‫‪5‬‬
‫קהלת ‪3‬דכ‪1‬ר! כא‬
‫יסיר‪,‬׳ כחכמהושיא שנאשיאמות!החכמה נח‪ •-:‬ה נ כ ר ה ‪ : :‬־ י ח;ק י כ‬
‫׳־־•;ה י ו י ׳ ג א ת ׳ שהיארח קה י‪ ••—.‬כה״‪ .‬י‪:‬־‪,‬־•כ•*‪:‬י ־ ‪ ,‬ז י ‪• . ; : :‬‬
‫או ׳ ד ע כאחי‪ /‬כמו שאמרו יכל כ ק י ט‬
‫‪ — :‬י־‪ :‬י ־ ‪ • ; ~• .‬י ‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫־‪i‬‬
‫—‬
‫ההכ״‪ :•.‬הקרי! ; • ‪ ! : :‬ח היה •כ כ‪••:‬ד ר כ י יה רק כ קיש ‪ r‬י ׳ י י נ ‪; -‬‬
‫כמוהו כי ה׳ ת׳ א י י ל איני •!לעצב־ היח ״ רה ה ‪ .‬־ ר ה ־ ׳ ‪ .‬ל ־ ־ נ ׳ — ‪• .‬‬
‫יודע שאינ״ולע תירה כיה שהיי כ ־ צ ״ ״ ר ‪ • :‬־ ‪ ,‬־ ‪ . ,‬־ ה ‪ :‬־ ש ‪ .‬־ ‪ .‬׳ ־ ‪ .‬־ ‪; :‬‬
‫שאינו יודע שתכציתהידיעההיח הכיתה ‪ ,‬־ ר ל ש ‪ .‬־ ־‬
‫־ י ה ־‪ :.‬־‬
‫־‪r:‬‬
‫אמרתי אחכמה כי‪ .‬מר א‪ •:‬נשיח׳ א ״ החכיה ‪••!•:;:‬י;׳ ממשיש ש־ייה‬
‫שככר היא חכם ייצא שוינה ללתאי‪.‬ישע־‪:‬ש־‪•:., .‬ל ‪ :‬־ ‪ r .‬ד ־ ה א‬
‫ר ת ק ה שהיא היראה שצאילעאכיהחצק שחש‪ :‬ש ־ ‪ .‬ל ־ ״ ל ‪ - :‬׳ ־ י ע ד‬
‫כא!מו! ו ח ק מה שהיה ירימה שאלות׳ שהיא ו ח קה לי־‪:‬׳ ל ־ ללי‪-‬ק שליה‬
‫א נ ל• י ש י‪ ~ .‬ש ח ש •כת• ש ה ש גת׳ ח י ק ־ ־־תת ה ל ש־ ד ל ה ״כ• ל ־ ״‬
‫י־ ק‬
‫גבהחצקההוא חשו הייתי חישכ שהיה א ‪ ; :‬י יעצ החנק השד שהזיתי‬
‫להתחכש עוד היה עמוק עמוק ומיימצאנ בחיכי ששגיתי שתי טע׳ ־ ר י ר‬
‫כמה שחשכת׳ שככר השגתי שהיה עמ ק מ ש ; דנני ולשני כלל שדש‪:‬־׳‬
‫להשיג עיר גיפף על המושג שוס׳ת׳ בהית עי‪:‬ק ע מ ק ואי לכשר ג י ; ־ ׳ ו‬
‫ולהשיג׳ וכפצ מצתעמ ק ה מ כאצ א ״ ו ע״ ק עצ הע״ ק שליית׳ ח שכ של ה‬
‫גלישה כ י המישגאצצ׳ והיא ל ק ל ק נכק ואיתי ק י י ת י ג ש ש ל כשקיהגל׳ הש קשי‬
‫פ ג ו ת ׳ א ; ׳ ההכנה •הישוככפי הענקוכפיהצש; כדי צ‪,‬״ ד ע ג ־ ״ ־ ‪ .‬ל כ נ־ ש‪-‬־־ל ‪,‬ה‬
‫עליהש ואו׳ להתעלל כהש על קנת ספקית ק ד ‪ :‬ביל רש ולנה כשש ק‬
‫הואשקקשה נאמתהככלככלגזרותיו באי שביתי ח‪:‬׳!;ביסצר שהבג נוח ד‬
‫ו ק צרעת וצתיר וכקש נלאה גס כן שלסחח־ יכן חכ״ה ח ‪ , , :‬שיש ״‪-‬ת‬
‫חשבי; היא מתשכתהדעתכיו שפי ה ר א י ע ו ! ה י י ‪ :‬ו ה ל ; מ ה ע י ‪ .‬״ ל ! כ י ר ש ע‬
‫כסל •הפכלותהיללותנרישהש אחד כ• הכל היא ב ע ד ו יעיד ו א י ג י י ף ק‬
‫למה אמווהסכל‪1‬תהוללותשאס הס ג ד כ י י ש היגג והשכלית וההעייית לכו‬
‫ובכס ק השני קשה נ א מ ת א ‪ :‬י ל ! ו מ ! נ א א נ י י ל ממות שניחת של א מני א ת‬
‫מה שאמר צחעלה שרצה לרעת ולתיר ולבקש ח כ י ־ •חשבי; ונימה שינא‬
‫כבקשתי ואתשלאשה היא מר א י ו ת ו י ה גת‪ ;:‬תג הכר •שאש היש כקש‬
‫החכמה שהוא דבר בלתי מתיחשעסמריחתהאשל איך יאמר שמנא י ר י ח '‬
‫האשהשהיאכחישא מרשיקשמ כתעצהיתהשמישכדיויישייצא שכללי‬
‫מרגיש או כדומה לוה שאין המציאה מתיחס תעש לבקשה קש‪ :‬מזה יש ב‬
‫הלשון כאןייוממותכו'שהילל מותממ׳תאתלאשששאפ ‪ :‬ש א המגיאה היא‬
‫האשל ואיי שתהיההמיאירכק מלצושא המציאהיעק א מיטב לפג׳ הי‪-‬ס‬
‫י מלס ממנה וחס א ׳ ל כ י כה צמה שינה בשתי הגווותש ז ילל גווי לשני האליס‬
‫׳מלט ממנהוהחגוא לא ימלט ממנה אושיאמוט כלפני האליש לא ילכד כ ‪:‬‬
‫יהתטא יצבי בה צמה הוכיו ג ט ב שימלט‪,‬בקוי‪-‬א שילכד כ פ ס ק השלישי‬
‫קשה‬
‫קהית פרשה ככ‬
‫ריא‬
‫ק שה גס ק שאתר ש אמר!מוצא אני שהיא מציאה על מה שהקדים שרנ ה למור‬
‫ולכקש איך מיד ואמר כמתחיל כמצ׳אה כאומרו ראה זה מצחו‪/‬י !חש היה‬
‫מקרים הכשיק הזה לפקוק ומוצא אני היה מתישכ על נכין שהיה ח מ ר שתחל'‬
‫המציאה היא ראה וה מצאתי וכיייאחר‬
‫‪ p‬היה אומר ומוצא אני ע!ד על‬
‫המציאה הנ!'אךאחרשאמרומ‪:‬צא אני להתחיל ולמר ראה וה מצמתי הוא‬
‫קשההישיבכאחמ!אסהיה ח ו ר ו א מ ר ועוד מצאתי אמרה קתלתושואו‬
‫פיאמרומיצאאצ׳ אתרה קהלת היה אפשר ליישבו כשהיח מציחה תחרת‬
‫נושפתעל הראשונה אך כאומרו ראה!המצאתי נראה שזה מצח ולא דבר אחר‬
‫ונםגזרתאאתלאחתלמצואחשכו; היא קשת הישוכ שנראה כאמת שתינו‬
‫מתיחש כלל למי‪ ,‬שקדם!!לתהייתה טרה אי; מ כ; לה וככשוק הריקשה מ ‪-‬לש‬
‫מלמאשר שנראה שהוא טעם צמה שקדם!אחר שפתח ‪1‬התחי' לומר בפסיק‬
‫ה ק ר פ ראה והמצאת• הילל ו ע ד נקשה נפשי ולא מצאתי כ ל ש ב ן שהבל‬
‫מייתר שאחר שחמר ראה והמצאתי נר פלא יוצא עוד דבר חתר נפל י!ה‬
‫שבקש ׳קשהמכלש גזרתאדס אחדמאלף מצאתי מה שייך למה שאתר אשר‬
‫ע!ד בקשה צפ שי!לא מצאתי הי!תמי‪.‬צא אדם אחד מאלף שאש כת לחנית‬
‫הדברים שמצא!המ ששלותא! הנסיונית אין לתם תבלית י ע ד קשה באמת‬
‫בצשןלחהשיצה כחצ חת הנשיסמהאישיס!הילל אדם אחד בחלף מצאתי‬
‫ומשה ככל אלה ס א! שיחמיארס אחר מאלף מצאתי ‪1‬אשה מכל נ! צייה חמר‬
‫באדם מחלף עש מס ובנשים בבית ככל כוי ועין!לא •כילת׳ להולח! מאי בכל‬
‫אלה שאס שכ אלהאצף אנשיש הנ! אין אתר כלת מצא בשפ משה ב׳ נת‪:‬שי ש‬
‫לא תייצא האשה שאינה ממין האנשים !אס היא שב אל מספר האלף מועתק‬
‫כנשישושאצואמרואשהגאלףנשיסלאמצאת׳ לא יקבלהו הלשון לדעתי כ•‬
‫לא יאח בכל אלה על המספר אשרילאהווברניש החספ כנודע וכפ הה קשת גב‬
‫גור לכד ראות מצאת• שה׳ינישכיעל גור אדי ח מאלף מצאת• שקדמה לה !תחר‬
‫‪ r f p‬חרש א' מחלף מצאתי חיך אמד לבד זה ו א ל חציית׳ הילל יעיד מצאתי‬
‫ואש היא דבקהלגוי־ת האיווונה שאחר וחשה בבל מלה צא ״צאתי לכד ראה‬
‫והמצאתי היל ציד! ביר חה שחצח בנשים שתיו כ ה ‪ :‬שיחחצא ‪-‬הילל לבר ואה‬
‫וה מצאתי אשרעשההאצהיס אמהחשה כן ובך ומה שתצא כאנשים לא׳תבן‬
‫שיהיה דבק עש ג י י מ מ ה שצא מצא בנשיש ועוד קשה גורמ והחה בקשו‬
‫חשבינימשהיצצ‪:‬ה אבקש חשבינימאחר שנ שא הגורה הוא האדכ הנויכצשון‬
‫יחיד תף שיהיה נאחר על מין החרש כ ת מ י ! לא יי!; ר מיבחרינשגם ה! כשר‬
‫והי! ׳חיו וגו שאתר שהזכיר החי; בלשי; ובר ש‪!:‬א לשק ׳חייהמשין בל הדבר׳'‬
‫והבנו״‪ :‬אלי! בלשי׳ יחיד ו ג ס בפסיק השש׳ קשה כאמין שנראה שאינו מקישר‬
‫כי‪ --‬כצ התש קהי‪!•!:‬׳ לת •דעשתי; בכל האנשים כמ! החכם אחר שכבר‬
‫ק־ש א‪.‬מוו שהחכמה תעוו לחכם מעשרה שליטים וגי'וקשה עוד ג ו י ת מ׳ יודע‬
‫כ‪!.‬י ־;‪.‬־ ד׳‪ :-‬לנו ע‪ :‬כשד ל נ ר אס נ צש ן ה‪.‬ח פח‪!. ;.‬׳;! גה!א מלשון כשרה­‬
‫‪,‬‬
‫•‬
‫סי‪-‬וצי‪-‬״ית‬
‫קהלת פרשה ככ‬
‫*מצעיתכק שת• קצי־מוא־נומלשין כ• כמש ר״חבע׳ל ׳ ג ו י ת א מ ב ד ו •שימ נוי‬
‫באייתקשתהישיכ כ׳ לאעירשמאהישונה עייכ‪ !•:‬ש י ; ‪ r‬אככיש״נכ־״יש‬
‫פתוישינהמש־יהכיייתלואדי‪-‬חק שהיאלקיאקצי פ ‪ :‬׳ ״ י ע ו כ ‪• :‬הנה‬
‫‪,,‬‬
‫מכל אדה ילישכ הפה ק•‪ :‬הילה כהתרתהשנקייהכ! יויכי החי ששני יךש‬
‫א!'שרנה להעמיק בחכמה!היא רח קה ״ליש התר עתה שהיר ע ד היש ילב‪1‬‬
‫לדעת׳‪ 61‬כי‪-‬ותיא;׳ ולכי ל־עתילילת אני הנה היא ני־‪-‬תמלה י• ר ז ע‪1‬‬
‫הרציןשהאדפייתנועעאלהדכדמצדהינ; נ י ־ נ ע י ת ל כ ת ה מ ת ע ו י ‪,‬דל‪/‬‬
‫לכי ה‪:‬א ת ח ר י ‪ 1‬השכל!?!‪ t‬נחל! אמר כתור חכלל‪ .‬ל מ י ‪ :‬השנללדע ח ״ ־ ת‬
‫הדברישהמישגישי׳שאתהששל אשר ידיעת המתה‪ :‬ה י ר ההקייה הקיא‬
‫ד ע ת שהוא ידיעתהתולד' אה מנד הלק ש ה** כתי א‪ :‬לנד הדפ ש י״ להישל‬
‫א‪ :‬היוקיר כמ! שהרחשת• הכיא ר כמאמר שש• ל‪-‬הכר לחדיתעללירמ מעלת‬
‫היעתשהיאאחתמלששה ייעלית השכלית!׳ א כ כ ת ׳ אני‪:‬לכי לרעי‪.‬שנוא‬
‫כאילו אמר שלפניה המקיהשנל ללשגתהידיעה שהיא התולדה דלד‪-‬ויש‬
‫הי! שניש ־׳כאתהשכלופיישהיד עה שרצה לה‪ :•:‬היא ככ כ ר פ י ש ע׳ הקייה‬
‫ב ל ק ‪ :‬מופתי שיחייותה נא׳ לתיר•א‪ :‬ע׳ חפ ש ״ ח ז א י ת ׳ בר!';‪:‬י־ש ‪::‬א‬
‫'לתר!כקש יכו ונ׳אר א'תה כא‪:‬חר! חכמה !חשבק פ• החכמה היא ת י ר אל‬
‫ההקש לח כתי שהיא תקרא חשמל כמי שנידית• שה כמ לזיישני כני י ש ־‬
‫של א ביא ר׳ לנד ל נשכר לחדות לאוהיו !חשבי; היא נאחר על האש ש י ק‬
‫לןאמישגעיחפשחשכוןהפרש״ה ש‪?:‬תר שנתכש כדש‪;:‬ה;רה••‪•:‬־•‪:‬׳‬
‫החי; !ל‪:‬א ינויד על הכלל חה שנמצא כפיפייכ הנסצאיה נחשכ!י!יא הכלה‬
‫וחשניןואלהכלהלסאיכני מיני ה ל ש ג ת כ ד נ ר י ה לחה;•; מפאת לשכל‬
‫כליייברואמר שרצהעודלדעתקצ״תהלעדראצלה־בריה החשכיכי־התת‬
‫השכל לה״ת שלהעדד יתחלק לשני חלקיה אכ ככליתהע־ר׳ ואש ככלי'קניס‬
‫אי ר ‪ :‬ל ד ע ת ר ש ע ה כ ל ש ל ו א ר ש ע י צ ד ככל!תולעררמ‪:‬חליש!ההבל תל‪:‬ל;!ת‬
‫הואהככלית הקניני בהוא הכלות עה הולל׳' נישף על ההעדר ואכפי שיליה‬
‫להפך שרשע כהל ׳היל רחויכנ;׳ אל השכלית יקנינ׳ של א הנקרא ישע יען‬
‫הוא ההך האמת !איננו העדר האל׳ת רק הפכו שיא‪:‬׳ שישתה נ ש ; רשע‬
‫שמשתלללחציאמניא תנכהדהכןהאמת!ההכליתהולל‪:‬תה‪:‬אתהכל תחצד‬
‫‪:‬‬
‫העדר ל ג מ ר שתא ההיללית!"!א‪:‬לדעת רשע כהל והשכלתה ללית!כי הייתי‬
‫נכו;אצל׳ נפשיקהוהה!א שנקש לרעתהחכמההמדינית שליא אשר תקיא‬
‫חכמהפתסיוהיא‬
‫עלשלמיתילשנלהחעש״כןלחנחההעיונ־תשהיא השכל‬
‫העיוני ותקיא חשבק החכמה לעי ניתיע; היא במחשבה שבלב ! כ ר ש תשכין‬
‫מחשכתהדעתכמי שפייהרייבעיל׳יייוהכתי אני‪,‬לכיול א כאל! אמר שבתי‬
‫וראהלדעתיכללבמלתלדעתשנימיני החכחתיהשה״ר׳תיית !העייני‪,‬ת‪:‬על‬
‫ק א מ ר ו ל ת ר י כ ק ש שלש השני מיניה הנויכ׳מלת לתיו היא על העי נ• שליא‬
‫מושגת ע׳ החקירה ובקש על התדותית שהיא בבקשת האשצע׳ השיש הש‬
‫החנתה‬
‫קהלת פרשה כ ב‬
‫ריב‬
‫*;חשמל ולחשב׳; כ א י ו ר שהאני׳ היא על המידיתיתיחשני! עלהעיינייכאמו'‬
‫ואייר שרצה לדעת ולהשיג איוסת הקניית הועית נשגיהס !זא ולדעת רשע‬
‫ככל שהוא הקצה המגינה במדות יה!א הבבלית הקליני אצל המרות שלויכבלו'‬
‫עס רשע שאיננו סנליתי׳צד העדר י ק סבלות מצד רשע וייא ולדעת רשע כשל‬
‫&ה!א סכלות עכישעאצל המעשה אשר נו יצדק באמת סס רשע ולא בעיון‬
‫ג‪1‬אףהככל!תהקניניאיני!ושעוק קיצר ההשגה אשר תחייב הטעות ועל‬
‫הסבליתהקנינ׳ אצל העיון והסהרעיתאמר ׳לסכלות הוללות ירצה והשכלית‬
‫התש הידוע שהיא נאמר בעצם!ראשינה אצל העיון כ׳ הכבלית הגאמראנל‬
‫המדיתהיא מושאל עצהשטתכמייל אין ארס חיטא אלא איכ נכנס בו רוח‬
‫מטיתיכויואמרשרצהלדעתהככלשהוא עס רשע שהוא אצל המעשיס יכן‬
‫השכל ת ה י ־ ע כששסכלת סתס שהוא אצל העיק ולא ההעדר רק הקניצי‬
‫בה א הסכלות הוללות שה!א הכך האמת יה א הנקרא שקר יזא יהסבלית‬
‫ה!לל<תכל!מר והסכליתהולליתילאישסכלותהערריוה אדקרוקנבוןוכוהיתרו‬
‫כל הספקות בפסיק הוה ואמר שאחר שנת; אל לכו יה!א השבל כהצטרכ ת וכשיצא אני‬
‫הרצין הגמור לדעת החכמה המדיניתיהעתניתמצא בחקירתו עלזה ׳כקשת!‬
‫!אתשיש דבר מר ממיתאת האשה ותהיה מלתאיתבמו את יעקב איש ובית!‬
‫באו שהוא כמו עס יעקב!הוא כאלו אמר שבבקשת וחקירת השנת החכמה‬
‫יוצא שיישג דבר מר ממות עם האשהוחכותה והנה האשה הואת אם תהיה‬
‫כנוי אל האשה ממש היא היתה אם כל חי מתחלה!עד סין מנגרתלאדס!היא‬
‫עור כנגדו ואס שתהיה כנוי אל החמר שהיא תתכנה כשם אשה כמ! שפירש‬
‫הרחכשיעןתנרתהחמרעםהצורהמסכיסמכצצדלחכרת האיש עם אשת!‬
‫כמ‪ 1‬שכתב! הקדמונים והא דבר ׳דועומפירקס ואייר שמצא עמה ובחברתה‬
‫ד ב ר מר ממות!הוא ה ע ד י ש למות הנפש אשר הוא מר ממות כל ה ג ף והעדרו‬
‫ועל כן אמו מר ממות ולא חמר מרה ממ!ת כ׳ עם םהאשה אינה מרה רק‬
‫מתיקה!עובה אל החוש הגשמי הנה ימצא האדם בחנותי ענק מו»ות'ממ!ת‬
‫הגיף שהוא תבליתהמרירותהניפניפיהעדרהנפש הוא ׳ ! ת ר מ ו כלי ככק‬
‫מהעדר הגוף ועל כ; אמר עליי שהוא מר מתות הידועה שהיא נאמרת נסתם‬
‫על מיתת הגוף כנירעוביאו הטעם למציאת המויוות הניב'אשר הוא נמצא‬
‫בהטררת!הפסדא!פןהסגתהשלמותהצפש״כ׳ על כן אחו שמצא הייריו <ת‬
‫הוה בהיותו מבקש החבמה!שלחות הנפש ואמי שהסבה להייתהמצ!די'כל!מר‬
‫היא מצד עצייה וחהיתה!מציאותי לבד היא מצידדיפ לצ!דר כני אדיבמכמרתה‬
‫וזא אשר היא מצירים <עלר<ע מחשכתה וחןימ תיה'אייר וירחים צכה שכל‬
‫מחשכיתיה תמיר בל היום צצודר כיי ארס בחשקה וכמכמית'יען צכה חרמים‬
‫ואחר •״!לנד היות עצי!תה וחהיתה מצורים!צכה!מחשכתה חרמים הנה גס‬
‫ידיה!פעילותיה שהיאפיעלתבידיה הס כמ ביתהאסיויס וקשורים שק!שריס‬
‫ב נ י כ ד כ נ ה ס נ ב י ת ה ס י ה ר פח! שפיוש! המפרשים ו!א אסירים ידיה וגומר ״‬
‫והנה‬
‫קהלת פדג־ה ב ב‬
‫ה נ ה כיילופ דרש׳ א תה כאיק י ח ד ״ ת י נח !*•צ א י י י ; י ‪ -‬י « י ־ מציע׳ר‬
‫איצוציפבמככהאהיריה׳דיהה׳מה " ' " • ׳ ‪ .‬־ ‪ -‬־ ־ ‪ c‬־ ״ ‪ r‬י ת ״ ־ ־ ‪ .‬ל־״ ד•־־(‬
‫‪r‬‬
‫צי צכלכאנישבת שאחיהכעליה כשלשלמיאעפישליא ק ש י י חילי־ ג ח ל *‬
‫בשיק כי‪.‬ג־׳! יכ! ע כ ה ר י ש כ י מ ח שכשיש הכת ב כך היא שהית ידיהאשיי־ם‬
‫יק‪.‬־ ־•שבשצשלל׳״‪ •-,‬נחשצישע;'׳ היא ״ צ י י ה צכה ה י ־ ״ ‪ :‬י ‪ : :‬״ ‪ .‬לשש ק‬
‫צןיידשהיא ה״והנצנאשאפיל׳ •שהי ת ל כ י י כ •ייה ה י י ‪ ; - ; -‬ל ! — ‪ : .‬י‬
‫כיכעצמיתהומציאותהורועמחשנתהכלתי כעיצה אצילת הצג תצילל בם‬
‫אלש !•כילה במשמרתה כמתיר ! א י ל שהפיל יהי של לכל האילהיש ׳היא מי‬
‫פ׳ ש צ• י כ ת ל כ י ״ ליש ״־׳‪:‬היל ש ״ מ ת ג ־ ה ת מ ל ש ־ מ ע ־ ל ש ״ י ש ־ ־ ־ ש ־שה‬
‫אי כש״זל ״‪.‬־‪.‬ה‪ :‬י ה עה הח ״ל איל כלש־ ה י ־ ש ב־ שלל שליא מ צ ־ ד ־״‪:.‬‬
‫כאליל יאה יהיה לי לאלה זכות על שיהיה טיכ צכ‪:‬י האלה•‪ :‬יזכה צלמלט‬
‫מאנה אחד שכבל‪:‬לכל בלשתהבחאלת העלן א־ האיישא י ל ב ד ייה שהיא‬
‫מצודד א!מ! בתחצאהע‪;•:‬כאמיר לאדי שצא ימצצו מלנה אלא שילכד עיד‬
‫מעצמו כה מצבר שתאאיה! היא שלכשמיבתינימ האחיזה לצדה ‪:‬צידדו‬
‫כרשתה ולהנכד כלמצד האיש עצמי האי־שא ׳כזה ׳תישכהשת כ כליעצ נשק‬
‫^‬
‫׳‬
‫כיןכאשהוביןבחימלי־תירציהצ ההפקית היא יהשיהלמה שארז‪ :‬עלכש־ק‬
‫' " * ' י אעשה צו עזר כנגדזיגייושהעזרלאזשה כנגדיוכיישיש לדקדק הצא שמזכה‬
‫עזר לאיכה איני עיר לרמיזכיכשאיןש־זכ!' ידאיהנה היא מהבעל אף שלא‬
‫יהי! ש‪ :‬חטאיה היא כנגד‪ :‬אך כדי שתהיה לעיר צריךזכיתפהיא חציא! לפיה‬
‫דלת העדר הרע שהיא דק־ ק נכי; ואלת׳ ורמו! כזה שמי ש היה צ! זשית רפ‬
‫ימשול בה עד שיכניעה תמתי! כמ! שנאמרצה יאלאישך תשיקתך וה א!לשיל‬
‫כךועצהאשההזאתהנבנעתתחתבעצהמצל תגבורת יל שכצ בעלה חבל‬
‫שלמה המלך עה ב כ נ ר יישליכ־שת־שתחיצ צא מצד טבעה כ• ״ נ ־ טבעה‬
‫ו״ ‪!:‬תה היא מצזדיה וחרמיכ צכה כאמיר וכזה צא יהי! הפהקיה ח לקי‪ :‬אלו‬
‫למייי־יההיי״ה״כצ צד כיצריב הד‬
‫ה האלה אשר צישל עש התמר אשר‬
‫כטבי‪ :‬העכריתאשר ממני הורכב צא יצא טיב רק מפאת הציר כ י ש ר תגבר‬
‫על״עצבןשנילת״ירכשש אשה האמיר י גל שניההנה יחד יפרש הכהיקכצ!‬
‫ו‬
‫א‬
‫ד‬
‫‪,‬‬
‫ז‬
‫ך‬
‫(‬
‫על נכון כאמיר ואחר אשר ביאר שמצא היית דכר א! ענין מד מ מ ת לאדה עש‬
‫האשל לה״תה מצירים כאמיר כ׳אר א ‪ 1‬ק מ!צא! וה אה שמצא• כדרך חכי‪ :‬או‬
‫בדרך הקש מיפת׳ ואמר שמצא! בדרך מכיש והיא בחפש׳ הנשים אחת לאחת‬
‫למצוא ח שבין הכרט״ה ה לה‪:‬ימיה כלה לזה ו ז א י א ה ! ה מצאתי אמרה קשלין‬
‫בצימר החלמה שהיא הנקראת קהלת אמרה שיזה שמצאתי אמ האשל מר‬
‫א ז ו ר עור‬
‫ממומה אבדרךחפ!שהחשב!;כאמורוביארהטעש לל" מפש החקירה כזיז‬
‫נדלןחפישולאבהקש מופת•שהו•*היזתר ראי׳ לבקש ולתור פ ל י א ידיעה‬
‫יותר מאומתתוייתר חוקה יאמר כי הנה אמתעיד בקש‪ :‬נפשי הדרך האתר‬
‫נכזןזהואהמיפמוצא מצא ת פ מ ה‪:‬ה רק מופתראיה נ ד ר ך חפישבאמורתא‬
‫*‬
‫‪.‬׳‬
‫‪.‬‬
‫אשר‬
‫ק ה י ת פ ר ס ה כב י‬
‫דינ‬
‫&םר שד י ק « נפש• •‪ hi‬מצאתי והיא מקישרידי‪-‬ק עם הפרוק לקיים כא!ז‬
‫אפר ראה יה הנאמר למעלה ממות׳ כ י ר ך חשיש אחת לאחת ציו;!־* חשבין‬
‫‪0‬ל‪,‬א לקש חבוש״ יע; נקשה נע שיעודלכניסש^אבהקש^כת• ונא מצא!‪/‬׳‬
‫(אחי שביאר שיוצא ממ!תאת האש? כ י י ך חפיש‪:‬לח כ מ פ ת פיכה שא ייר‬
‫ל(מרשבהפ חאשהמצאהיותמיממותעס האשה כהשגת השלמות כי׳ <ר‬
‫מאלף אנשים שלמים מצא אחר מיוחד מכלם עם שכלם הי!ט!נ ס אכל ט ב‬
‫כתכליתהשלמותלאמצאוקאחד‬
‫ש נ כ ח ד י ה א י ף כ׳ מאלף איש םרידפים‬
‫ומבקשים הםלמ תיצאומאהנכחויסמכל האלף ומהמאה ׳צאועשייצכחייס‬
‫מ ל נ נ א י י ש ״ י ה ע ש ־ ה יצא אחד נבחר ״תר מכלם ועל כן א מ י שמאלף איש‬
‫מצא אדם אחד מיוחד ונכחד מתיך כלס ש׳ על כן הוכייו עסמייסלימו שהי'‬
‫נ כ ח ו מתיך כלס כ ו יוה אחדבדירה ואיור שככל אלה האלף אנשים לא ראה‬
‫אשהמיוחדתלשיסאחד מהם יותר מהשאר כ׳ כלס היו שי ת לרעה אלא שאותו‬
‫האיש הטיב המיוחד והנבחר מהאלף נמלט מאשת! אך היא לא היתל שלמה‬
‫ואפשר שאמר שלא מצאאשהככל האלף אנשים כלס כ׳ לא היה שוש אחד‬
‫מלס נשו׳ אשה ועל כן היו כלס טובים ונבחר אחד מיוחד מתיך פלס שאם היו‬
‫להם נשיכא!ל׳ לא היה שים אחדמהפצמלטממכמרתהאשרהיא מצירים !כוי‬
‫ויזא ואשה בכל אלה לא מצאתי כלומר ככל אלה האלף אנשיס הט כיס לא‬
‫מצאתיאשהטיבה נבחרתומיוחדתכאח!רא!שלא היה שים אחד מהם נש!׳‬
‫אשה כאמור וכין כך יכין כך •תרצי כל הקיש״תויתישב כל ה כ ת ב על נכון‬
‫ואפשר שאומרי י א ה יה מצאתי אמרה קהלתאחת לאחתלמצו'תשכין ירישמה פיינינניע‬
‫םלצא מד ממות אתהאשהראה והמצא א‪:‬ת אאתלאחתכדרךחפיש למציא‬
‫כל ה חשבון סהס עד העשרה ייא לחציא ח שבין שכל החשכין הס עשרה מדרך‬
‫אחרת כ»< שכתב הר״אבע זלכפרשת!אלה שמיתשכמציאתעשרה לכדשיה׳'‬
‫ההתחבר<תעי׳המרממ!תלאייח‪1‬טהייתצןככלןא־ךאמר כהחלט ובשלות‬
‫טמצאמרממתכחכרתהאשהעלכן להשיכ עלקישיא ה י א ת א מ ר א ש ר ע י ד‬
‫נקשה נפשי וגיייריחחר שכאתיעד כ י ף ה ח ש ב י ן ע ד כקשינפש׳!תפשתי אחר‬
‫אחחיולא מצאתי קנין ט‪:‬כ נהם לבטל הכלל שאמר שמצאתי מר ממויבחברתה‬
‫ועכח שמצאת• מ י ממ‪:‬תבחברתה בגירה פתמייכיללילכלןויא אשר עוד כקש'‬
‫נכש׳ ולא מצאת״ריאשר עור מ כ ף על החשכק כל! כקשה צפש׳ אח' שלא יציק‬
‫כה מה שמצאתי מר ממות כחברתה!לא מצאתי והסלים הענין בא‪1‬מו‪ 1‬ארס‬
‫אי‪*!1‬ימאלף מצאתי •ריחפשת• כהרבה נשים יתר על החסכון כנוי ומאלף נשים‬
‫מצאתי אדם אחד שלא היה ל! ענק מר מח!ת עמה!וא אדם אחר מאלף מצא ת׳‬
‫•רימאלף נשים שתפשתי יתר על החשבון הנוימצאת׳ ארס אחדמתחכרעחה‬
‫סליה פלס ולא נלכד ברשתה!אשה ככל אלה האלף נשיס ש!פרתי לא מצאת•‬
‫מצד עצמה שלמה רק שהאיש האחד שמצאתי שלס ה!א שנמלט ממנה‬
‫כאמור ועוה הדרך ׳תישכ הלשון יותר על רכון כ ת י ק כל הקושיותאשר וכרי!‬
‫ני‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫‪54‬‬
‫כפהיין‬
‫ב כ כ ק הזה ב• לא היה ׳ ‪3 0‬‬
‫קהלת פרטת ככ‬
‫א‬
‫‪3‬‬
‫‪Wt‬‬
‫‪-‬‬
‫‪8‬‬
‫‪.‬‬
‫ח ח באלןמציית• ׳ע; ״ ב ב י הילת ד ‪t‬‬
‫מהנשים שהן ניש ‪ f‬ה מ ש כ י ! ע ל ק שמר מאלף יי־‪-‬נשיה ע נ י ; יו •יי כ ‪ :‬צ חצה‬
‫לני‬
‫ד א י כמשפט! כי! !חתר משר כימר שבקש ע י לרך מ פ מ י ה ־ ה צ־עמ •נ־ה •היה‬
‫צ י י ה ע ב ה מ מ ב י מהמשה עכין״ד ״ מ מ לין ••‪ , r:‬ק ״ ‪ . . _ , . ,‬״ ‪. . . ,‬‬
‫ב ‪ ; :‬י ״ צ א ב ל י ך ש י ב ה ל י ך ב‪ -':‬מביש ‪ :‬׳ י מ י ‪ :‬ל ״ מ ה ״ ‪ :‬״ נ ־ ענ״ לפה־!‬
‫מ נ ד ח ב י מ ל ח ש ה י י ו א מ ה שקרה לאנינוהיאש•; שהיא היה המלגמהי״ן‬
‫בל! !היא ש ע‪:‬אי השי ישי מ צ י עצת! יאחר שנלתבר א ל האש‪ :‬ב ל ״ ת ב ד ־ ם‬
‫המה בקשי חשנונימרכיהייא לבדראה זה מצאתי אשי עשה האצה׳‪ :‬א מ‬
‫המרה ישר!היא א־ה הראש!; כ׳ בצלה חלה•‪ :‬ברא א מ׳ זאאי ‪::‬־־‪,‬הבי אל‬
‫האשההיא‪:‬מ‪:‬ה ל׳ מ; ע ן הדעת טיב ורעייחכל!דשה י ל ה י י א ‪ :‬משלשל‬
‫צלבי בישמה ומשש כשתה הנרעתככל חיש׳ המק!!ח יהמה בקשי משביית‬
‫לכיש הלי״לממלשנעש שניהבק‪ :‬חשכילימ ״ ת ש ב י י ב • ש‪-‬אשייב ק ־ ש‬
‫לכןובזה יתרצ! הקושיות שהקשינו כפשיקהזה!יה נש הק שיא ה‪-‬לתיינ י ד ן‬
‫נכנה ביתיר זיצא ברכיה!כן מירציה במדרש!!ל לכד ל א ‪ :‬זה מצמתי השי‬
‫עשה המלה׳ ה אמהאדס ׳שריכז ישר היה דכי‪/‬יכה; המיס היה שתי! ״ מ מ‬
‫והיין שנעש! שניה!המה בקשזחשבינימרניה עכל שהשינה מבוארת להם ר!ל‬
‫פ י נ ה ה י ש למדן הק ש׳ שהקשינו!אחרא שר המליט על הקנין א! ענק מר מ א י היתחייכ‬
‫מחביתהאשה אש שמהיה האשה ממש המזד;!נמ לאדה ואש שיהיה המימי‬
‫אשר ממנו היוככ הגיף אמר שלהתלטמהאשה שהיא ה א ד ‪ :‬אשר זכר שיצא‬
‫אחר מאלף מ׳ הוא זה ואי זה הוא שי כיל להמלט מתנה בהא שש הידוע שהא‬
‫השלש בדעותיו!מעשיו שהוא אשר נאמר עלי! שהיא טיב לבני האלהיה הנמלט‬
‫ממנה!מי כיודע כשר דבר להמלט ממנה במה שישמדל לבקש האמצעי כין‬
‫הקצויתלתתחלק לוה ולוה כמו שצאמי למעלה טוב א שי תאח ו ‪ 0‬ה עש מזה‬
‫אל מנח ׳יין כ׳ ייא‬
‫אלה׳ס יצא אמ כלש והוא ה״פשר בי; שמי הקניימכתז‬
‫שביארנוהו שס!!א ומי י ו י ע כ ש י י נ י וצו'כי כיאףשלמלמכהתשש ניששת‬
‫למטה כמ‪ :‬שכיישהראכעול והוא כאלו אמר ומי כיודע כשר ד כ י להללט‬
‫מחנה!ביארהטעשכא‪-‬מרוחכמתאדס תאיר פניוועז פני‪ :‬יש!נה ירציחכית‬
‫אדס והיא הח כמה המדיניתתשיר כעש מלכ האדס יעל ק •כשד בי; הת מר‬
‫והצורה או כיןהאשהוכינוויזא חכמת אדה תאיר כני‪ :‬כל!מר שלא •בא לכלל‬
‫כעה •כזה •הי! פני‪ :‬מאיריס יעו פניו שמא השעה ישונה כחכה יעל ‪• p‬שת‬
‫פניו מאיריסונקרא הכעש עזזתפניס פ׳ העז כניס יכא לכלל פעה הפך העש‬
‫והכושפניסוככןהחכסהיזרעפשרדכרעזפניו שהוא הפעשישנה כיממה‬
‫שהיא ועל פן יאירו פצי! וכזה ממישכ על נכין ויתרצו הקושיות פהקשינז‬
‫גס כפש!ק הוה !אפשר שאומרו ועו פני! ישונה‬
‫רצה כ! שהחנה אחד‬
‫שלחד החכמה אף אם היו פניו חש!כ!מהנה חכמת! תאיר איתס כס עי כניס‬
‫אם היו לו ישונה מחה שהי! ואפשר שירצה שעז כניו ישונה ממה שהוא כטכע‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫‪6‬ד‪6‬‬
‫קהלת נ־ועוה כ כ‬
‫ארהמצדפהואאדסיחמריכיכפיחכמתיתאירפנ!)‬
‫ריד‬
‫ע ד שישינה אור כניו‬
‫יוכל ארש ביי! שפי שיי!ל ולכל הפירישיס לא יוכן הנאמיכה כרועהאשה על‬
‫הנשים השלייומתשליתהשלמ ת ח ל ל ה פי עס ה״תםאחיפה שלייה פעה‬
‫מאשה שלמה ככל אלה לא מצא לא נעלס יימנו שנליצאי נשים מיוחרותתכלית‬
‫השלמזתואין למלין מן הכללןיכי הנה האלה תהגיעו כתכלייםלמותן למדרג'‬
‫הנביאה נייישארילשהאלהימנכיאמהיוכויעל כשוק ייל מנעו במשיחי‬
‫כ! שנוימיכנכיאיאלמיעי נאמר על האמהימ כמי שבא כמדרש פרשת‬
‫ת!לד‪1‬מיצחקכי'רועסשבא במקמימרביס נחל!ףלש!נ<ת הנה היומר נכון‬
‫זל ייגד ליצחק א מ דברי עש! מי הציד לו אמהימנניאומהיו רבקה הימה מן 'ל אמהוין‬
‫האמה!' ריכרכיה בשה ר יצחק חח הדיוט אינו חורש מנס נ ת ך מלה‪:‬הנ יא<'נניחוי‪ ,‬הי!‬
‫נ‬
‫מרשים מלם ב מ ך מלס אל מגע! כמשיח׳ וכצכיא׳ אל מ ר ש עכ״ל וכקצמ‬
‫;‬
‫נישחאימכמכ אעייהדיוט אינו חירש כ!'!עס שנמחכטי רכים ככ׳ המדרש‬
‫ה!ה לדעממאין הכריח ר כרכיה שגורמיכנכיא׳ נאמיעל האמהית ולא יהיה‬
‫הפסיק כפל ענין כמלות‪ .‬שונו'הנה הנכין אנלי ה!א שההכרח ה!א שאס נאמ'‬
‫כלי על הנכיאיס מה היה צריך לח!‪1‬ר ולומיעליהס אל תרעו אחר שככר נאמר‬
‫פלא יגע! כלס שאס שלל הנגיעה בלס נש שלא ירע! בהם שהיא הרע כפ!על‬
‫ווה! המכויןבאימישאפ׳'ההדיוט כשחודש כשדה מלס אחד כחרישה אינו‬
‫חי!ר לחרוש חרישה אחרמעל המלה שעשה ואינו נוגעב! עיד כש הנביאים‬
‫והמדכריס נ ר ח הק דש כד!ד העה שאי; רא״ שנאמיכ! שח י ש תלם כל!״ר‬
‫שאחר שאמיאלחנע במשיחי שהוא משללתלכבשדה שיחזיר !יאמר עליהם‬
‫עצייסיבנכיאיאלתיעושליא בחר שחתלסארר בתיך החלש שככר עשה‬
‫אשר על כ; צריך למישלגזוה השניתאינה על הראש!נה ענייה שהס הנביאים‬
‫רק גורה אחרת ככני עצמה שהיא על הנכיאוח!הוא נכ!ן!מכ אר בדברי רול‬
‫שרצי להיכימשהאלה תהג״ע! ליידרגתהשלמו' האחרון עד שהגיע! למדרג'‬
‫הנ‪0‬אה שאין למעלה הייעוככח האדם המדבר שכלי אשר על קאיןלחש‪1‬ב פ ר ע ה כ ג‬
‫פ ר ב ר שלייה העה על כל לנשים כלן כהח^ט חלילה הנה השלשה בהקינ א ג י פ י פ ל ן‬
‫הראשי‪:‬יהאפנר שיפייש׳ על שמירתגורעמייךכשרודם שראוי שירא הארס‬
‫מלפני! א! על מלך מיהמ הבה!מלת אני היא מלה קצרה שראוי שחדכק בה‬
‫»ולה א ת י ת והוא כאלו אמיאני אוהירן כויאו אני אנוך כייכמן שפיהראבע!‬
‫!זלאס הוא על מלך ב"! לכלגיאמר אני אציך שתשמור פ׳ המלך ככל מה ש ג! רו‬
‫עליך!אפייעל מה שאמה מ!שבע ועימר מהל סיג׳ בשביעת ה שהשכיעך‬
‫לשמ!רת!רת!הוהר שלא תעכיר ג י י ת המלך כשלא תליה גילמ! מהלבלים‬
‫שלא!׳ שחהרג ואל תעכילויזא ועל לכרתישכיעמאליס אפייעלהעכרישכיעמ‬
‫ותהיה מלמדכרממלשין ידבר עמיסחחתנוכלימיאפייעל שכירת לשביעה‬
‫ואם יהיה כפשט! יהיה באל! אמר ׳אפייעל דבר שהותר שכועמאליכ שאין כו‬
‫רק שיבתשמ׳רתהתייה ואין כ‪ 1‬חלול היהוהר שלא תעבור מצות מלכך!אמי‬
‫ני‬
‫כ‬
‫*‬
‫‪54‬‬
‫שלא‬
‫קהלת ‪3‬דשה כנ‬
‫ז‪5‬ל ה נ ו ז ל שלא יבהל ייזל ״א אל מבהיייצן ״כצי( כ א ‪ :‬ר יציל עצי! ד כ י כ מ י ת י ת ליש?‬
‫כי חמממצן מצאכי מ מ הא מכניו י‪/‬צן י י צא מ ע ד י י מכניי‪ .‬ב ע ת ז'״כי !ל־ין‬
‫אכ! וחממ! המכניס כשס כני! וכןאי; ראו• ש מ ע י ד כ ד כ י י ע שלי־ לך •עניש‬
‫א ז ח ן ע ל י ! ו ז א ו א ל ת ע מ ו ד כ ד ב ר ר ע ׳ א ׳ ן כך כמ ציינע! !?א כ• כצ א ‪ • :‬י נ ק‬
‫יעשה כלומר שאי; כמ בשיש אדס צ מ מ מ כ י י ! כשייצה צהענ׳‪ c‬לכנ* ילש ‪r‬‬
‫על שעש• דבר רעאשר עצ כן ראוי צה!הר!להשיר מעמי ד על ד כ י י ע ככ ס‬
‫צד כ׳ היא יעניש איתן ואין לך מקיס הצלה!איכ שר שיהיה מ ק שר הכשיק ל ‪t‬‬
‫ע ס השני ויאמר שי שמיד כי מלן כיו א ן על ר כ ר שביעמאליש כצימד כישר‬
‫׳ציה לך דבר נגד שביעת אצישאצ תכהצ מינו יצא תתרצי לעשת רק השי‬
‫כמעין ר ג ע עד •עמר ועכ ויא כדכר ר ע י ע ; אי; כך כיז לסמי גירת• כ׳ כל‬
‫שצ־שרדנר •־שר יחכ ן •עשה‪:‬כייר הישע; מל ה ע ־ ד ההצלה כאימר׳ כ י ש ר דכר י ל ך‬
‫ש לסין!מ• יאמר צ! מהמעשה •ר לה״משדכר המלך!גירת׳ היא שלשי; על כל‬
‫כני מלכותו ויוא כאשר דבר מצן שלישי;!בכן לא ייצא ככל מלכימ־ מ׳ ש׳יחה‬
‫ביד! !»אמ'ל! מה מעשה!!א!מ׳ יאמר צ! מה מעשה כוייאכש שיהיה!ה השש ק‬
‫מקישר עש הקידס שהוא כאלו אמר כצ אשר <אכק יעשה ב י ק י ; י ש ר יהיה‬
‫דכ ר המלן המשולש כו ‪1‬־וא כאשר רכר מלן שלישי; כלומר ככל מלשימיועל כן‬
‫מ׳ יאמרצושס מהמעשה וא׳ןלךכיממניס רק שמברח ישל המקש שהיא‬
‫עיינינגיפ'‬
‫שולש כ! יהיו דקדוק נכין ואש יהיו כל הכס קיס נאמרים על ילך מלכי היילכי'‬
‫יתייאיור א‪ »:‬מציה איתן שתשמור פ• המצן מלכו של ע לש ‪!1‬א א‪:‬׳ ב׳ מלן‬
‫שמוריד אני מזהירן שתשמור כי מלן מהלכה כשל‪-‬יה ש כ מ ש כ מ ר מ נ ש ף‬
‫עצ השבועה שנשבעתל׳ כהר סיני לשמור תירת ׳!י ‪ ,‬ל ד ב ר מ ש כ ע מ י * •ש‬
‫ירילהיותהש׳ מלך עליך ועל נצהעוצסראו׳ שמשי ר כ ! נ כ ן ׳‪,‬צדבר ש ב עת‬
‫האלים שנשבעת לשמור דברי כי! שאף אס לא ה״ נשבעהיה די!׳ שמשייר‬
‫דכר׳ כי! כ״ש בהיומשנשכעת לק״מס !!א ועל ד ב ר ת כ! ו א י ר שלש ׳ ב ל ל‬
‫ללכממכניוימילאמראברחאלמקס שלא ישגיח ב׳ ב י י נ ה תיך־•ר ח ־׳‪.‬ה‬
‫מכני! תברח ״א אצתבהצמפני!מ'ן<ל א ‪ ~-‬אלתרכ ת־כר כ ה א כ י ל ו‬
‫אמיאל מכהל מכניו ללכתכצימואצ ימהר ל ך ש י ל ש ש שמ ; צ ‪ ; . .‬־ ‪ .‬־ ש נ י ו‬
‫כמ! שפייהראיבע ‪ 11‬ועל כן היהר אצ מעמ!ד בדבר ר ע ב נ ו ש ח ־ ש ־ ברח יכני!‬
‫׳תישצא יעניש אותך ‪ 611‬אל מעמיד כדבר ר ע כ׳ כצ אשר יחש ן יעשה השי‬
‫ונפשי א י ת ה ! ׳ ע ש כל הי שר כעיני! ואמר שגס חל שיבעל ע׳ המעיכה ולמזל‬
‫שהוא השלטין עד שפירשנו כפסיק לח שמה מינו לחכב מעשרה שליטים •שלש‬
‫העשרה גלגלים!מקרא המערכה שלט! סתסעלהעילםהשפל שליא ש ל ש ת‬
‫‪.‬עציו ואמר שהשלטון הזא דכרמלך חיה הכה וזא כאשר דבר מלך ש ל ט ן ׳רכל‬
‫אשר יחבק ה ש* יעשה כאמצשתהמעיכייען דבר מלן חלש! של עולש יא‪ ,‬ל א‬
‫השלטון שהוא המערכה ועל כן מ׳ יאמר לי ׳ מ מ ל מעשה!מל משעל כ׳ ה י א‬
‫מולן עלהכל ונלינוצ על כל הדבר׳ש ועל ק ה ש מ ר מכניו ואפשר שגורתאני‬
‫נ׳‬
‫קהית פרשה בג‬
‫דיה‬
‫‪ •3‬מלך שתור היא מאמר התכמה המיבפסיק הקידה שאמר חכמת אדה תאיר‬
‫כנת !היאחכחתתרתנ! ואמרה החכמה ההיא פי ההלך יילכו הל עילה וזא‬
‫אני כי מלך ו ה א האלו אמישמור שאני פי מלהו של עילה וכן שמור והזהר על‬
‫ד כ ר ת שכיעתאציס ‪ p i‬אפשר צומיששצמההעההיההחדכר ואיחר על עצמן‬
‫פ י להיות דבריו נאמרים ברוח הקדש היה הוא פי מלך מלכו של עלה ע ד‬
‫»מלתיעצ לשוני כזיחאאני פ׳ מלך שמיר כלומר שמיר שאני היאפי המלךומה‬
‫שאני אומר היא כאלו אמרו מלכו של עילה ואתהח״כ לשומרו ניסת על ד כ ר מ‬
‫השמעה שנשבעתלק״סתירתוזיאיעצ דבלת שביעת חלים כוי ואחר שלא‬
‫»כהל מפ‪:‬״ ןמחמת״ת כי י כ ע ל פ מ ע ט א פ ! נ״מירק רק ילך לפנים כ ד ר ך‬
‫שלחית׳ ‪1‬לא ישיב אתיר ימינו ספני הייסורין הא אל תנהל מפניו ׳רחל תנהל‬
‫״כעסו ואפי וחמתי המכונים כפה פניו שהה פנים של זעם רק תלך בדרכך‬
‫‪1‬תל •כהיל ךה״ה די; ׳‪;:‬כהתה צל א י ו ה ד כ ר ר ע י ע ן אין צדיק בארן אשר‬
‫יעשה טיב וצא יחטא לא תעמוד כרכר הרע הה א יק כאשר תפגע כו תעבור‬
‫מ י ד ותשוב אלהטוכייזא אל תעמיד כ ד כ ר ר ע פ י לח איי לא תפעל דבר ר ע‬
‫»עןראה נד זה אח לארס ם לא יפעל הרע לפעמים אך הזהירו על העדר‬
‫העמידה בורק יעכיר מיד וילך כדרךהשלמ׳תכאמיר וביאר הטעה לבל זה‬
‫והיא מצד יכולת! י ת' לגמול ולענישכרטיהארסוכתית׳! אשר על כן ראוי לירא‬
‫מכניו!!‪ 6‬כ׳ כל אשר יחש![ יעשה כייזהפליג כיכולתו ית כאומר! כאשר דכר‬
‫•ייצךשצטקיר בהי‪ :‬פדכ!ר! לכד הואשלט; בי בדבור! כלבד הוא פיעל ואינו‬
‫צריך לפעל היא בעצמו רק בציו׳!רכר לבד הוא ש לט על כל הנמצאים וזא‬
‫כאשרדברמלךשלטקירידבראלכושצ ע לש היא שלטין על כל הנבראים וא״פ‬
‫‪15‬׳ יאחר לו אה תעשה יד שאין מ׳ שישאל ידי עת מה ית מעשיו כש ל מנועיכולתו‬
‫<!א!חי יאמר לו מה תעשה נ ׳ צפ ‪ f‬אעפ׳ שיהיה מולך בכיפה ככר ישאלו לו‬
‫פרי! !עבדי! חה יעשה אעכיי שלא ׳!כצו לנגד!לסתיר דבריו אחנה לכי שדבורו‬
‫ל כ ד הוא שלטין יה!א מלש! של עילם מ• הוא ו ה נ ב ר א כעולם שישחצ אפי'‬
‫שמצה כעצת לאח מה תעשה ש ז!א שאלת יריעת מטית מעשי‪ :‬שהם נעלמים‬
‫מעיני כל ח*!היא דקדוק נכין ילה״ת שהמיר שאי; ראו• לאדם לעמול על הוגר כגלי‬
‫‪-‬‬
‫י כ ר ר ע א ח ר ששחר מציה א ;צריך ליחד שלא ׳עמיר על רכר ר ע מצא שאינו‬
‫י ו ד ע בצל הרכרהועההוא כלל!הוא החסיד ולשלש כמעשיו ואינו חכם ילק‬
‫יפלה כחצייתשאינו פיעל רעבם ס צד רק טיב לעילם כאהבתי את השי" ויוא‬
‫ש־מרחציהלאידעדכררעירחקצריך לולד שאיני פיעל הדבר הרע אלא‬
‫שאי כ! יודע איתי ואיש כ; צכ החכם שהוא •ודעעתותשפט ויריכאןחיעת כאצן‬
‫אמר שהחכם ילע העתשלאי׳ לפעול ה ר ע כמש בגמרא על מ• שרואה אשת‬
‫איש טיבעת ביס ויכיל לתיפשה ולהצילה זאוי&אסור להסתכל נה הנה וה‬
‫הנצת• •ורע הרע כצל!הוא החסיד שיטה אך החכס ידע שיא י היא עתלפעיל‬
‫הר;ההיא‪:‬הוא לתפוש באשתאיש ההיא כר׳ להצילה וכן כל כיוצא כוש‬
‫‪0‬פ!א‬
‫קהלת פד־גיד• כ‪:‬‬
‫‪6‬ה א ר ע ״ נ ד ה פ י נ י ל ה ! ה י א ט י ב י ו מ ל ט מצדהמנלימ ^ " ‪ 7‬א " ‪ : : :‬י ‪ :‬״ ן‬
‫לפעיל הדבר שה ארעומגזנהמצדעצמימישהט ״ה —;׳"יא ״ ‪ :‬־ ‪ -‬ש נ•״• ‪ -‬י !‬
‫לבחכסיריהעתשיהיההרעמשפטניידעלכהאכהיניי׳רהענקהנ״י־הו‬
‫<• לכל‬
‫העי‪:/‬המשפט ביומיה׳ צכל ח פ ן ‪-‬חה‪ •:‬ה־י־ה ככל תשע ל מ ? ־ ; ‪ : • :‬ז‬
‫הנפעל מ ח פ א ת ה י נ ׳ ; כנידע הנה להלם •ש ע מ מייחד להל כ ע לה שי י ק‬
‫כ ע ל מ ה משפט יצדק יצא ככל!י!; תהיה כל פעי לה ע ב ה איו נ י לכל <!‪-! p‬ע‬
‫ומשפט יעןאקטיב״תושצמית הפעילהמצ־ענ־יהרק ־ ‪ :‬־ ‪ :‬״ ‪ . - :‬ד ־ ‪; :‬‬
‫כאכנידעילאכלהימניסשייה‬
‫העתיהומןיהיא יען מקרי‬
‫כ א מ י ר ! ב י ־ י ה ט נש‬
‫ו ב‬
‫שלה״־־שה־‪-‬השה׳‬
‫‪ : - .‬ה ר ע ת הבא ת כעלה ובית אשד‬
‫לכבתס ראי׳ לשמת הכעילות כפי ה־־קדיכ כא־• ר ׳׳א כ׳ ר ע ת הא־ה י ה י‬
‫על״ יר צהייתרעתהאדכ רבה הבאה על״ כה״שך הימן על כן דא י לשנת‬
‫הפעיל!' כפי הציין יכפ* הו־׳ן יאק ראי׳ להחליט ה מ י ל ה הטיבה שתה׳ כיבה‬
‫נ י איננו‬
‫ככל זידוכיאר עידהעניןעל שאין י ש ר ל ״ ר בתח‪.‬ט על פ־ה כעילה שהיא‬
‫טיבה בכל עת וככל ימן יען אין הארס ה‪ :‬ל יכיל לדעת מה שיהיה בהישך‬
‫הדק כ׳ מי יודע אה יצטרך כזמן מה דבר שיראה לי עתה כלתי ומי׳ ל ע י ח ו‬
‫ויוא כי איננו ׳!רעמה שיהיה ‪:‬על כןאה ׳אחרולתדה ש פ ע צ פ ע י ל ה ט ב בכל‬
‫ומן אס כ; כשיצטרך שיפעל הפשה מ׳ יגיד צ! או שיפעל הכנה ?»! שהמשיל!‬
‫הקדמיניםמשלנא תלזהיה א צת׳ שתפקיד חרב כיד אדה מאד ואה יאחד!‬
‫צ! שהיא ט־כשצא׳נחישכש! ויקהפקדק שהפקר אתי הנה אש י כ * המפקיר‬
‫החיבההיאבחחי^ להרוג את חכר! וישאלמהנכקדהתרכאשר הפקיד ביד!‬
‫היש אה ימיה לו ה א בלמי צדק‪:‬ראוי או כא ת• הכת להכחיש הפק־ ן כדי‬
‫שצאיהריגאמ מכירי ועל כן אין ראוי שיא־רצי בהחלט לכלנכקד שגא‬
‫יכחיש נפקדין כ׳ כאשר יצטרך להכחישו מ׳ יציר לו א! שיכאיש ׳!א כ׳ כ י ש ר‬
‫׳היהמ׳ יניד לו ירי כ׳ כאשר ׳היההעמ שיהיה מי יניד ל׳ אשר על ‪ p‬השלש‬
‫היאהחכס שירעעמימשכט שאש לא ידע עמ !חששט אי; מ׳ שיג ד ל׳ י ה‬
‫*‬
‫ג‬
‫נ ג‬
‫‪5‬‬
‫שיא‪:‬׳ לפעיל כפי הצריך ככל ומן כאמ ר ואפשר שיא״ר שש י ד י צ ה איש‬
‫פועלכלל השיע? פה א ר ע ״ צ ־ ע י ־ י ל ע י י ה י ־ י שיהיה לתכלית טיכ י י‪ ,‬ן אימ‬
‫׳‪:‬דעלשעיהיכמיתימיש־אי לפעול הרעיה א י ש ששי‪-‬ר הי• נ מ אינ •;דע‬
‫כצצ הדבר הרע רק לפעי ל הפעילה הטיבה ממיר ככל ‪1‬ח; !לברוח מלכעיל‬
‫לפעילה הרעת כבל!תן יצא ׳!תר אצלו לשנות אפיל! י פ נ י השל ס תהו א חדו‬
‫שוחרמצוהלא ׳ ד ע ד ב ר דעוה!א הפועל החניה לי( כ ד ע ת יצא בהשכצ אמנפ‬
‫לב חכם •דעלהשביללפע)‪1‬הכעול!תהטוב!ת כפי ה!מן!המקיש עש כל שאר‬
‫תנאי המעלה ו! ‪! t‬עת!משפט י ר ע לב מ נ ס ירי ששתכס י ד ע כקרב לכו ה י ת‬
‫הראי׳ והנא מלכל פע!לה!ק י ר ע המשפט השנלימפאתהשבל הישר לכשל‬
‫הפעילות השצמומ וצפ׳ שאחר שצב חכס ׳ ד ע ע מ ומשפט ביאר ענק העת‬
‫והת&נט בפעולות באו חיכי צפל ח פ ן יש עת‪1‬משפט ירצה נ ׳ צנצ חפן שיינפ‬
‫האדם‬
‫ק״לת פרשה כג‬
‫ריו‬
‫הארס לפעיל׳שעת ‪1‬לא פלחפן יתנועע לבע‪1‬ל כל פעילה טיבה בבל ומן יען׳‬
‫צריך שיה׳'הפעולה נפעליבמשכט השכל היפר וצאבהודמן יכיר(' םההתחלפ!'‬
‫הוה יקרה מצד רעתהארס ומחשכיתי! כי אס •הי! בל האנש ‪ c‬שלמיכ לא היה‬
‫צורן פצל לשנוי‪/‬הפעילית הטיבות!היה רא!׳ לפעיל איתס ככל ויו; שאס לא‬
‫היה יצהר נמצא באדם שהיא הרעה הנמצאת עלי! היו פיעליס כני האדם‬
‫תמיר הטוכ כ״ה שהוא טוכ ולא היו פיעליס רע בשים צד כיי! המלאביס א ן‬
‫להייתשרעתהאדם רבה עליויוצד חומר! על פן ׳צטרן לפעל הפעילית פפי‬
‫ה ע ת והדק כאמור ו״וא כ׳ ר ע ת הארס רכה עליו כאמור ואחר שביאר עני; בכין‬
‫העתוהחשהט שראוי שיכחנ! ככל הפעילית ושלכ החכס הוא היידע אותי חור י‬
‫ל תת טעה למה שפתח כ! כאומר! ששומר מצה כלתיהשקפתשכל ״דיעה לא‬
‫׳ ד ע ד כ ר ר ע כאויבי איננו י!דעמה שיהיה יריהטעס לששוחר המציה לא י ד ע‬
‫ד ב ר רעכמ! שידעה! החכם הוא יען איננו ׳!רעמה שיה׳ אחר שחסר הידיע'‬
‫יומני חא כ׳איננויודעמה שיהיה ובכן פאשר יהיה עת הראוי לפעיל ה פ ן‬
‫הכעילההטוכה ככ׳ הומן!הצירן מ׳ ׳גידל! אחר שהוא לא ירע! והוא כלו *‬
‫ס ע ס אל מ״ש ששומר מציה לא י ד ע ד כ י רעיתכלית! צגמת לשומר היצוה כלתי‬
‫יריעה פלל רק מצר מצות אנשים מלומדה ואפשר לוישהרנר הרעהנויפה הוא‬
‫הרעהמגיעמפאתהמערפה ואמר ששומר מציתהש׳ לא י ד ע ד כ ר ר ע ה מ ג י ע‬
‫לארס מפאתהחערכיכילא ישיגהו הרעולא •דעה! פיהצה לא ישיגהו להיות!‬
‫ה!שגח מאתי ׳תישמשדד המערפה שלא תפעל כ! הרע ההוא ‪1‬לא ידעה! מצד‬
‫העדר ידי עת! כחכמת המיליתווא שומר מציה לא י ר ע דכר ר ע אמנם לפ‬
‫החכה!שהלן ׳רעהמשהט האמתי אשר תחייב המערכה וידע גס כן הוחן‬
‫‪0‬יח!״כ המשפט הה!א מההיא אומרו ועת ומשפט ׳ ד ע ל כ חכה העתוה!חן‬
‫שתח״כ המערפימשפטילמטילארן!המשפט עצמו איוה משפט יהייכ! ׳ ד ע ל פ‬
‫החכם וביאר העניןיותו בפסיק הנמשן מעוין העתיהחשפש אשר!כר כאות'‬
‫כ ׳ לבל חכן יש עתומשכט ׳רנה כ׳ כל חפץ אלה׳ איני פיעל איתי היא ׳חכירק‬
‫באתצעיתהמערכהשהה צכאיו ומשרת׳ועישירצינוועל פןפיעל כ!מ;להיות!‬
‫כיעל באמצעותה!על פן יש עתווחןלהיצאתחפצייתיכפדעל!פן יש משפט לעת‬
‫ההיא כפ• מה שתחייב המערכה!צהיותשהאדס ה!א מדבר שכלי והפבל ה!א‬
‫דבק כשכלים יאין המערכה שיצטתבו על כ; נתן טעס לסבת היות המערכה‬
‫פ לטתב״היא״כאתהח־״־כיחש היה האדם נמשן אחר השבל בהחלט‬
‫וכלת• מטה אל המיחשית לא היתה המערכה שולטתעליו והוא מה שרמוו רול‬
‫כאברהם אבינו עה שתגיעשלמות! עד ששב כל! שפל בפיעל ונאמר לו הבט נא‬
‫השתי מה ואמרו שאין מלת הכט רק מלמעלה למטה ומהפסוק הוה הוכיחו רול‬
‫מלמד שהעלה! לתעלה מהכיפה וכוי שאיןהכונה שהעל גיפ׳ למעלה מהכיפה‬
‫ע ד שאין התערבה שולטת מ כלל א ן צהיותשוה צא יחרה רק באישים מעטים‬
‫שהמין כי לא רביס יעלו למרוגה הגדולה ה!אתבי‬
‫על כן ישלוט המערכה על‬
‫החי!‬
‫קהלת ‪3‬דעה כ‪3‬‬
‫»!»׳; האצוש׳ יען ר נ ה רינת האדם עצהשלאימיעלכ! מ ש י י נ י כ ״‬
‫‪"KW‬‬
‫ויזא כ׳ רעתהאדה רכה ׳גצי! !ל׳'‪•/ -‬ש‪-‬׳) אבשר שתש רש בשני לנ״‪ :‬א ז ש י ״ • ?‬
‫‪1‬‬
‫באו ב ע מ י ו כא שי ברש׳ מהרש;'תבין *׳‪-‬הה ׳תהיה הכ נה ש־עתהתים רבה‬
‫על י ט י ב לשבתו להיות ניטה תל היי!א שית יעל כ; ה א נכנע תאמה־יערכ •אש‬
‫תהיה י׳למעלי! כתת־׳עה תהיה הכינה עצמה מדע!‪ /‬גכשיק שאיי ש־עת‬
‫התדש ר נ ה ב ה ר כ ב ת שהיא התמר שהא תתנגד ע‪ 3‬הששל כשל כתמי!‬
‫הגשמיות חח כ• ר ע מ ל ת ד ש רבה על״ י ל עליו ביצצמוהיא הרעה ר נ ה ע‪3‬‬
‫השיבה כ״׳יוכי <ה!אל<ך!ק נכין!אחי אשי השליש צבאי עני; העת יהישפצו‬
‫מכאתהמיגרכה בנתינתה שבה על וה אשי היש •שעש למש נכשי־ן היאשין‬
‫שעת !משפט ירע לב חשש יכ!' נ ע מ ץ לבאר כשמתה ששתת בכש ק י‪:.‬תי כ י ש‬
‫סשוי׳רמציה !גייואמ שהשביאשר שומר מנוה לח ידע!גי‪ .‬היא יען שימר המצה‬
‫הבלמימע״ןבחכממהמכצהואשכש׳הכיככישאינויודעמציאמ ומשימתה‬
‫שעמיר לה׳ מיכשןאיך׳דעהואן שיהיהכ! יה!א כתיל! חמר שמי ש‪:‬ת תיע‬
‫? מ ש כ ש המערכ״!מה!מו איך ׳ י ע ה ע ת ש ה אומןיעתהיית תא כ׳ אגס יודע‬
‫יוה שיהיה •י'כ< אינצויידעהשימרמצוההנז מהייהלכי ש׳היימכא המערכה‬
‫ו א י מ י יגיד ל! ממי יה׳ כ׳ אס ל א ׳ ד ע מ י י מ מ ה שיהיה כש שלאייעמת״היה‬
‫ו!אכ• כאשר יהיה מ׳ יגיד ל! והיא מכ!רש כאיל! אמר כ׳ מ׳ ׳גיד ל! כאשר‬
‫יהיה אחר שלא י ד ע מה שיהיה וה!א מ מ י שכ עלנכ!; נהודעמ אימת הדרוש‬
‫‪ •#‬ג נ נ י ה ; ' ‪ :‬כעניןההשגחהעסמהשיח״נהוהמערכהכאמויולכ׳הדרךהראש״‪,‬ששמבנ!‬
‫כפה‪:‬קיס הקידמיס בפסיק א‪-,‬׳ כ׳ מלך שהיא על מלך כיו יאמר עמה שכ א •כני‬
‫מ י נ י כצי ארס ימלט! מגורתהתלן נ ו כמו שיריה כמצ!תמלכו של ע לש המין‬
‫האי התוכני ארס ה פ מ ר י ס מ נ ו ת המלן נכל אשר •ציה לא יטו ׳מיין!שמאג‬
‫מכל אשר יצ!הע‪3‬יהס המלך ‪1‬ע‪ 3‬המין הוה אמיש!מימצ!ה ל א ׳ י ע ד נ ר ר ע‬
‫•ייכ׳ מ י ״ ••יייציתה״ליאשייצה ככל מלכימ! לא •דע ד נ ר ר ע הנא‬
‫מפאת המלך וי>א האיש הט• ב הבלתי עישה פעולה רעה כלל!אמדתי המלך‬
‫סומרוהמיןהשניהיאהחכש שאעפישצאישמורמציתהמלך הוא יודע ומכיר‬
‫עתכיא משפט המלך!הוא נחכא חדר כחדר עד ׳עביר ועש ׳עמחממ המלך‬
‫אא ועתומשכט •דעלכ חכם יר וכמו ששומימצוה לא ׳ ד ע ד כ ר ר ע כן לא ידעהו‬
‫התש' אך ה!א מצד אמר ׳היא שידע עת ומשפט הרע הנמשך מאת המלך הנ!'‬
‫ונגיל תמני כחכחתי וביא' הענין באויכ׳ לכל חפן <ר'כי לכל הכן כ; אדיוכיח!'‬
‫ח פ ן המלך לעש׳ משבט ולענוש בני א י י ע ל י ע ת י ש עי‪/‬יזמן ׳דועישערה החכ*‬
‫כחכמת!ינצל חתנו כשידע העת אשי כ! יעשה המשפט כיאר שענין משפט‬
‫ה מלך ו עתי לעניש כני ארס הוא לה׳ ת שרעח הארס ר נ ה עלי! !על כן י ענישס‬
‫המלך אשר הו שם לגמיל ולעט ש כני חלמתי על י ע ת ש ׳!א כ׳ רעתהאדס רבה‬
‫עצי! ׳רילהיותרעתהאדס רכה עלטיכת! על כן יצטרך אל המלך לעש מכו‬
‫משפט וצדק!ככ; הפס ק הצמשן הוא טעם למין האישהוא ה שותר מצ׳ה שה;א‬
‫‪• ,‬‬
‫נמלט‬
‫ריז‬
‫קהלת פרשה כנ‬
‫נ ״ ! ט ‪-‬י־יששש ?‪-‬׳'ך ‪ -‬נ ד היית! שיי־ירייצית•ילא מצרידיעמי יען איננו יו‪-‬ע‬
‫מה שיהיהממשפט׳המצכיס ועונשם וזא כי איננו יודעמה שיהיה ועל כן לא‬
‫מכל צהנצצ כחכמת! כ׳ מחו שלא י ר ע עת המשפט איכ עת המשפיחי יגיד לו‬
‫כדישימלטחמ‪:‬‬
‫!א כ• כאשר יהיה מ ״ ג י ר לו)אחר שכיאר שש‪:‬׳ מיני כני אין ארס‬
‫אדם תני!הס התשידיס ׳החכמים ׳מלטי מחמתה־ילן ומשפטי! ועונשי! אמי‬
‫פי לת!ה חין כח להמלט מממ!ממשפטי! ה א אין אדם שליש כר!ח יריאיןארם‬
‫י כ ל לשלט כר!חו לכלוא רוחו לכל •!ציאהוהמלן כשירצה ויגהר להרגו‬
‫ולהעניש! על רעתי יען אין שלטין כיוס הח ת הגגזרימפאת המלך כשגיור מ‪:‬ת‬
‫עצבניחלכיתייקא׳ן משלחתכמלחמה שלא יועילו לו לארס כלי הנשק וכל‬
‫•‬
‫כלי מלחמה ללחיס נגד המלך שהוא השליט על כצ כני מלכות ו״זא ׳אין משלחת‬
‫כמלחמיכ׳ משלת הו״נמונש־ן כמו שפי'ראכע!אמ'ש‪:‬אימלטרשעוה!א מלשון‬
‫נצחין כענין •הוי׳ שקיט!מ׳ •יש׳ ע כוי כחוםפייהר״אכעוהכונישהנציחצאיועיל‬
‫נ י ד המלך שאף שינצח את הבא להורגו יעמוד אחר א׳ רכים תחתי! ויהרגוהו‬
‫כצ זמן שיציןהמלן להורגו בחשד דכרחצך שלטין כמו שקדם !!א וצאיחצט‬
‫לשעאתכעליוכו וכאשרהשליסמהשיקרהלמלךעס כני מלכית! כהענישו את כל זה‬
‫א ו ת ; אמישזה יהיה משל נאו' מפכים מכל צדלע;& מלכו של ש ל פ ע׳ המערכ'‬
‫כ׳ כמ! שאין מקים ל ‪ : :‬נ ל מ ג נ ש המצךמכצהצדדים הנוילכלת״ודעמשכטו‬
‫ועתי!החכם ימלט ממנ! כ י ‪ 1‬ד ע י ומן משפט! ויברח מכניו כמ! כן אין מקים‬
‫לברוח מגזרתהמלך מ ל ב ! של עולם ע׳ החעיכירק כחכמה שהחכם היודע‬
‫המ שפט השמימי! יכול להתלט ממנו כמי שכתכנ! ווא את כל זה ראיתי ונתן אל‬
‫לכי לכל מעשה אשר נעשה תחתהשמש עתאשרשלט האיש כארס לרעל! ירי‬
‫א ת כ ל ז ה הנאמימהעדרהיכילתלהמלט מהרע דק מפאתהחכמ'ואיתי!נתין‬
‫אל לכי להבין ממנ! לכל מעשה אשר נעשה תחת השמש וציני המעשה הנמשך‬
‫מכאמהמערכה ׳פירש מהשראה ינתןאצצכו אשר מממ שפט על המשפט‬
‫המעי כיי ‪1‬ה!אעמ אשר שלט האדם שהוא המלך כשר ודם כארס שה!א איש‬
‫מאנשי מלכימ לרעל! !להענישו כאמור וממנו שפט לכל מעשה אשר נעשה‬
‫תחמהשייש יאפשר צימר שהשיק אין ארס שליט ברוח היאכיא ר ר ע ת האדם עיינינניע'‬
‫•אשרקדסלימרשהיארכהעליואשרעלכן ישתין משפטיו מפאת המערכה‬
‫והכל ניישך ל י ״ ש ־ מ ה ח מר כמו שכתבנו!ביאר שרעת האדם והפסד! דרך‬
‫כלליהיהחשצשהפ‪:‬יס!ולתהרשתהבא מעציו מצר כחירתי הרעה כרצינ!‬
‫הגת ר י ת היא ההכשר הכת לי ״ פ א ת הטכע שיכלה הריח החייצ׳ אשר כו‬
‫ויותך הצמיתה שי שי עד שתצא ו!ח‪ 1‬ישוב לאדמת! ועצהחצק הוה אחר אין‬
‫אדם שליט ברות לבל!אאתהר!חיר כשתבוא לו הרעה מפאת הטבע שתצא‬
‫ו!חו אין כח כאדם לעצר אתהרות ולכלוא איתי שלא תצא כי אינו שליט עליו‬
‫והי‪ .‬היא ה י ע ׳התכה־ ה־ימת״כ מפאת המערבב שהא תלוי כייס אשר‬
‫המערכה תכונה כ ו כ י היום הוא מספר התנועה השתיחיית !היא החימה‬
‫מ‬
‫א‬
‫ג‬
‫‪55‬‬
‫הכית״ת‬
‫קהלת פ ר ע ה כג‬
‫הנית״תאשימפאתהמערבהיעליהאמר •א•; שלט ן ב• ש ה י י‪* .‬־"כ•*‪*:‬‬
‫ח ה י ה ה י י ת י י ש ־ ׳ ת ה י ם ה ״ ז ה דייהממגש ה ‪:‬‬
‫למונעיהמיןהג' ה!א הההד ההא!המאת״ש‬
‫׳‪-‬‬
‫־‪ .‬־‬
‫‪:•:‬־־;‬
‫ש‪.‬‬
‫״~״‪ r‬ה ׳ ק י ש כ—‬
‫ש־יתבמצחמה שהיאהחיתה ה מקר י י‪/‬ו על• ה איי ימי• י׳ ה!מ ‪ .;:»<•!••.‬״•‬
‫שא• אפ‪:‬ר שישלח אחר כמק מ׳ *מותבמלח״הכי׳ שה־ה• ‪ .‬ה‪;•-‬י! י—*‬
‫;‬
‫לאמר חשלחכניא׳ עכר׳ המקלח׳ כ!' וההה‪• :‬־ישני־־נ• *׳ ־‪.‬־י‪ .‬־ ‪ :‬י ב־‪•:‬‬
‫ה מ פ י ם י ש כ כ ס ק ״ מ ו ׳ ב א ח ה י ג ה ר ״ בי׳לח״היי־ ‪:‬ששד‪••: •:‬״‪.‬‬
‫היא המיתה הטבעיתהנאשכתמאליהוה יכה‪:‬׳ על ‪ -‬״ ‪f. - . - . . -‬‬
‫יי'‬
‫‪,..‬״‬
‫המערכה כמו פהיא המגפה עצ הריב!כמלחמה ירד כי הימל־־קיית ; * ־ י ו‬
‫ןעצשצכתןאמר שלא •מצטממין אי‪/‬בעליו כאשריכמ• ‪ • : T‬השכש־־׳ש האלה‬
‫‪1‬וה אימין ו צ א י מ ל ט י ש ע א ת ב ע ל י ו ו ׳ ה י ה י ש ע נ נ י א צ ז ־ ־ ״ ן י ע ן ר ב ! ״ק כ ן‬
‫יוד שע כמו שפייעהיר‪1‬כע!אמי שכל יה דאה כחש י‪:‬ת; ־(ל לכי שהא כשי מל‬
‫השכל יהאגדרהאמתשההשיה מהשכנכשעכייהשח ן לנפש י א את כל‬
‫;‬
‫יה ראיתי ונתק אל לכי כמהכינה שראה כאמת שכל מה שנמשך מ ל י ע לא־ה‬
‫מפאתהמערכה שכלו היה בעתאשרשצטהאדס כאדם לרעל• יהא כ י ש ר‬
‫‪.‬‬
‫תגבר החימר על הצירה לרעליכ׳ כאשר ׳גכר הארה כאדה לרע לי •היה‬
‫מגבורתהחומרעלהצ י ה וכאפריגברחלקהאדשעלחלקהאדה להשיבצ!‬
‫יה׳התגבירחהשנלעל ה ח מ ר נ ל י ה פ ק ו ע צ ק א מ ר ש י א ה לכל מעשה אשד‬
‫נעשה תחת השמש שכלי היה עת א שר שלט הארסבאדה לרע לי יה־א כ ע ת‬
‫שהיא כיעצהרעמצד ששלט חלק האדם שהוא החמר עצ חלק החדה עצמי‬
‫שי\א הצורה יזאצכצ מעש שהיא צעשהתחתהשמש ע ת אשר שצש האלם‬
‫ננין ראית׳ כאדם לרע צו אחי אשי הוכיר כי ר כ ה ד ע ת האיס עציו ושהא כא יכאת‬
‫תגבוריהחמ עצהצוריכנטית! אח המוחשוייהזימצציח כדברייהגשמ״ חמישכמ;‬
‫כן ראה ישעי'ושלוי עיצה שהיו קכוריסבח׳יהס יצא היו ניניייישאיח־לויגצ׳חז‬
‫ויבוא׳ מחדש בעיצה ו יא ובכן ראיתי רשעי קמרייובא! שאה היתה מצתקברי'‬
‫עצ קבורתהגוף צא יתכן שיבואו שניתב׳ היורד שאול צא יעצה עד יאן התמיה‬
‫העתידהיקאמיםראהאתספהיוקביריסנמהשלאהיהניכרשמס בעילם‬
‫ובא! לשלם שבא וכרס על ידי ממינם והצלחתם בהצלחת הימני! יכן י י ה‬
‫ההפך שהאנשים שהם מיוחסים וישרים בלבותם ישרפם ממקיס קדיש ידלה!‬
‫מן העצם יוה א!מ'יממקיס קחש יהלם ויהיה שמה נקבר הכך הרשעים‬
‫שהרשעים שהיזממקיסיטמא באו מצד עשרה להוכר בעילה יאצה שלי! מ י ק ס‬
‫ק י ש יהלסמצייליתס ולא עוד אלא שישתכח! בעיייייאלה השצמיכ סיס‬
‫ממקיש קדוש ׳שתכחיולא ׳וכיו אפילו ב ע י י אשי עש! כה הטיב !הישר‬
‫;‬
‫ש‬
‫בעיר אחרת!!א וישתכח׳ כעיר אשי כן עשו יד'כעיר עצמה אשד ‪ p‬עש! כ״!‬
‫שהיה שרשש ט כ ןחמקוש קדיש יפעל! העילתם כפי מק רם נשמפמ־ כאד לש‬
‫נעיר עצמה נל שכן כמקים אחר ואמר שגס ‪ ?1‬הכל שהי!ת ?רשעים ל־י נליז ש‬
‫נ; ‪iv.‬‬
‫ריח‬
‫קהלה נרשה כנ‬
‫ג ם כ י ת לאלת״ת ניכרים ו כ א ם לעלם כשם הגדולים וכן היות השלמים‬
‫מ כ ת י ם הכל היא הכל יען כל ו ז היא ייקרה !הוריי] ‪ .‬אין עצמית הארס‬
‫•‪,‬‬
‫ושלחתי האמת׳ תל!י ביה וראשונה ביאר טעם הנצחת הישעיס בעשותם הרע‬
‫'‬
‫‪s‬‬
‫‪T‬‬
‫‪w‬‬
‫א‬
‫*‬
‫יי‬
‫והואלהייתהש• מארין אפיה *זידי אומרו אשי אין נעשה פתגם מעשה הרעה‬
‫מהרה י״צלפי שרואים שאי; הקרוש כרוך הוא מייהר להפרע מע!שי הרעה‬
‫כמ!שכיש<יק מ א ר י ך צהס על ק מלאי לכו לעשית ר ע וכן לכל כני האדם‬
‫העיש שהרעה להייתס כלתי נענשים מיד כשעישיס הרע וייאעצ כן מלא לב‬
‫בני ארס פהס לעשיתרעיריעל כן מצאם לנס כהס ר״לכ׳ על כן צכס אומר להם‬
‫ל ‪ : -‬ת הרע כ״ה שמכטיחם צכסשאיןצירא מהעינש ובכפוק הנמשך גיאר אעירהוטא‬
‫הענין •ותר כאימיאשר חוטא עושה ר ע מאת ומאריך לו ׳רילהיות שהחוטא‬
‫עושה רעמאהפעחיס!מאריך עונשי השי על כן ימצא לכס א׳תס לעשות ר ע‬
‫כמו שזברואחר שניארטעס עש!תס הרעלהייתהשיחאריך אפ! עמהס כיאר‬
‫הטעם למה שאמי שכצהצלחתהישעיס !״סירי הצדיקים הכל ייא כי גס‬
‫•ויעאנ• אשי אי; של תם של דשעייאצא מפני שמאריך השי' אפו כהס ‪1‬הבל‬
‫הכציעןיודעאנישצ׳ראיאל׳סיהסהטוכיסאעפיישיפתכחונעיר •היה טיפ‬
‫להםולנפשםבעילסהבאייאכיגס •ודע אני אשר יהיה ט!ב ליראי האלים‬
‫ואמני מה שהוסיף צומר אשר ירא! מצפניו רנה צימר שהירא מפני העינש איננו‬
‫‪%‬‬
‫ירא אלים שלס רק הירא מאהבה שהוא ירא מלפני! •ת מצד עצמו ולא מצד‬
‫ה ע נ ש ועל כן אמר ליראי האלים אשר ירא! חלפציו שהוא הבדל עצמית׳ וביאר יטיב‬
‫ייא‬
‫ההפך כרשעים אשי אייס יראים מלפניו רק מ פ מ ה ע נש כ׳ לא יהיה להם טוכ‬
‫א ף שיאריך השי אפ! בהם!!א!טוב לא יהיה לרשע ואומר! ולא יאריך ימים כצל‬
‫•רישלא יאריך •חים אחר שתפרד נפש! מהנ ף כעילם שכל! אריך פ׳ שם יצדק‬
‫אריסתהימים ע ד ש ד י ש ו י ז ל ל מ ע ן י א ר י כ ו ן י מ י ן כעלם שכל! אריך!כוייען‬
‫י א ו שכל חי׳ העלם הוה ואל! חיו א ל ף שנים פעמים חלים אחד הס ואינו נקרא‬
‫אריכי' ימים רק כעולם ארוך כאמ!ר!על כן אמר שידענאמת שיה הרשע לא‬
‫•אריך ׳מיס אתרי הפרד נפשו מגיסי ויקרה לו כמ! הצל שבסוד העמיד או הגשס‬
‫המחייב אתהנל יכפר הצל בהחלט ולא יהיה לו מציאית בעצמן נפרד מהגשם‬
‫אשרממצו •תחייב הצלכ; הרשעלא •אריןיחיס אחריהפרדהנפשמ־גוף‬
‫כ׳ לא תשאר נפש! במ! שלא •שאר הצל כעצמו אחר׳ הפרד! מתגשם כאמור‬
‫ן!א יצא •אריך •מיס כצצ שאינו עומר ואתר שיה ההעדר מאריכית הימים יקרה‬
‫לאשר איננ״ר א מלפני אלים והיא דקדוק נ ‪ 0‬ן וישר ואמנם להיות שהוא ד ת ק‬
‫נכתיכ הראשון שיהיה וכר לצדיקים כ׳ כא!מרו ןמ״קיס קדוש יהלכו •ראה‬
‫באמתשהואשכאלהרשעיסהקבור׳סובאןאשרוכרולא אצ צדיקים שהיה‬
‫ואיילהוכירס או שיאתר ואשר ממקיס קדום •הלנו אך כאומרו!חחק!ס קדוש‬
‫•הלב! •ראהבאחתשאינוגורה בפניעצמהעל הצדיקים רק נמשכת ורבקה‬
‫!מעלה שהוא נאמר על הרשעים עצאס אשר וכר ובכן אפשר ש׳תישכי יכל ב י י ע״ינ״נדימ'‬
‫נה‬
‫כ‬
‫ג‬
‫‪55‬‬
‫' פ ש קיש‬
‫קהלת פרשה בג‬
‫ישקיסעלהושעיסאשרוכיואייישכ‪-‬יישיאלשכציעתלי־ש‬
‫כ״ה ״ נ ד‬
‫היתלחתרשילטעלהצירה כ•׳• שהת •‪.‬צ לייש כי״; לכה־ ־‪ .‬כ; כ;צ —«‬
‫?י‪•:•:‬״כגפלתשיה־יט•; עקלקליתש ‪ : • :‬צ ט ל ל ־ ; כ ־ ־ ‪ :‬ע‪:‬־• כיעל‬
‫‪r:‬‬
‫סושרנ• אמי שכי׳‪ 1‬כן י א ל אי‪ /‬הישעיס שיכ לקי רה שלי! ל י ל י ל • ש קלח‬
‫אחר שי‪,‬שמתן נ ש י כ י ‪ /‬א ן שכא• י ״ ק ש ק ־ ש ׳'!ת ׳ככן יא•־ י ש ע י ‪ :‬קכ ריש‬
‫עש ל־ ת שהתחלת; ? ־ ז ; ‪ 1‬כה שכח תייק ־ יךיש מתחת כ‪:‬־ו ל ; ל ־ ‪.‬ח‬
‫‪,‬‬
‫נתהיזכהתהזתהגיןכשארהכחיזאראיתירשעישקכריש‬
‫כל‬
‫ש ״ ק לחי‬
‫ש־קכרו יהלכו מהחקיס הקד ש ההיא שמתני כיי• שצח יש כו הליו ע י 'א‬
‫ןמחקיס קדוש יהלכו •ריומ״קיש קדוש אשד ממנ! כאי כע לש היה יהלכ!‬
‫זיז‬
‫ויגורש׳ משם כהמלנו ועכז היו קב!ר׳ כאשרהשצמיסכח ק ש כל החצינה היא‬
‫על שראה רשעייקכיריםכמיהפלמ כ!אי״ר!‪1‬כאיהח כמל׳ מ‪-‬יר כ• עכ ה׳ ת‬
‫שיאומתחיככא הככ‪-‬ד הנה ״מק ש ק־ ש •ללכ• צלש נש י ל ־ שנקבר כ׳ צא‬
‫ישיכו ע!ד אל המקוש אשר ממני כא! !א! וישתכח! כעיר שכ אל הרשעיכ דכתת‬
‫כהש!הכ!!נה שישתכח׳‪ ,‬כעיר לא שישכח וכרם רק שתשכח ר ש ע ת ; ומעשיהם‬
‫הרעיס כאלו לא עש!א!תסכלל!זא וישתכח! כעיראשר כןעשוירצ וישתכחו‬
‫הרשעים הנזיכעיו עצמי אשר עש! רשעתם ומעשיהם הרעים ואמר שיניה שנש‬
‫* זה הכצ ואפשר שא!'!כאו רצה עצכניהס שקמו אחריהם וכאלו אמר שואל‬
‫רשעים קכודיס וכאן שניתצעוצםכקייס ורעם אחריהם שה!א כאלו נא! י‪.‬ש‬
‫לעילם כהיית להם ורע שיהיה אחריה; וממקום קד ש יישלפו כהתלט לרש עיש‬
‫הנוישיגורשו ממק ס קדוש ועכ! ישתכח! כעיר אשר ק עשי כ׳ לא •יגר רשעתי‬
‫עוד ואמר שנס יההגל שנס יה שראיתי מקיום זרעם •מלשפר וכר!; רשעתם‬
‫הכל יען כל זה קרה להיית השי מאריך אפיה כהש כי אפ היי נענשים מ י י היה‬
‫ורעס מארן נכרת!הי! מעשי רשעתינוכרי' ככצ ד!ר ודור אך להיותשצא נעשה‬
‫פתגם מעשה הרעה שהוא העשרהנגור עליהם צהיותשצא נעשה מהרה רק‬
‫אחרומןרכעלכןקרהלהסכלוהתאאשראין‬
‫נעשה פתגפ מעשה הרעה‬
‫מהרה ה א טעם דכק לגיד ת גס יה הכל שהשער שהכל הכצ הוא צכ׳ ששל יה‬
‫קרה לפי שאין נעשה פתצסונורתמעשההיעהמהרהרק כאורך הזמן!אתר‬
‫עוד שעל ק מצא צכ כני האדם כהש ל ע ש ת ר ע כ׳ כראותם שאי; פתגש מעשה‬
‫הרעה נעשה מהרה עצ כן מצא צכ כני ארס כהס לעשיתרע כצויעצ ק מלא‬
‫לכו שצ אדם כארס עצמ! צ ע ש ת ר ע כשומן עצ צכ שלא יענש מל רה ‪!1‬א על‬
‫‪p‬‬
‫מלא צכ כצ׳ האדסכהס צעשית ר ע ואפשר שגזרת אשר אין צעשה פתגם‬
‫מעשה הרעה מהרה ה א טעש ל״ ש למעלה גס וה הכל וכ!'!ה!א כאצ! אמר ‪-‬‬
‫ששציתלרשעיסיל״תרשגתש נםכחתהואהכל כ• להיות שאין הכה ‪ :‬כ ר ע‬
‫מהס מהרה עצ כן רשעתם נשכחתונזרת עצכןמצא צכ כני האדם עד כיף‬
‫הפסיקתהיהנזשאגזרהאחרתוהנשואהואחצ׳ הפשיק הנמשך והיא כאל!‬
‫אחר שעל כןחצא צכ כני הארס כהם לעש!תיעלהיות שעיניה ש הריאות אשר‬
‫חטא‬
‫קהית פרשה כג‬
‫ריט‬
‫י‪1‬וטא עזשהרעמאתימארין לי הס? ובאיש לחשיכ שמאריך להם ימיהם השי‬
‫בעצש יראשינהחא אשר תישא עישה רעמאתיחאריך צויריעל כן מלא לכם‬
‫א ת ה לעשיתרעיע; התיש א עישה ר ע ומאריך ל! השי' ואיגי י פ ר ע הממ מ י ד‬
‫ואחר אשר ביאר טעם הייתי נחר ה י ת שלית; של רשעים ייכרין ירעם והעדר‬
‫יכרו; רשעתם הב! כשה א להיות שאיני נכרע מהם השי' מיד ‪ 1‬כ א ר סכו‪/‬‬
‫הייתם משתקעים כרעתם ובלתי ש‪:‬כס אל הישהיא הפכה עצמה מ א ר י ס ת אפנ‬
‫אמרשגסהואיודעכידיעהאאתיתמפאתהחנמה שהשוב המגיע לצדיקים‬
‫והאריכות ימים כין רכ כין מעש בעהז הוא מ ס ד ר ומתהוה מצדו ׳תיכהשגחתו‬
‫הנפלאה אךהטוכיהאריכותימיסהמגיעלרשעיסאעפי שיהיה ככמותרב‬
‫הנה הוא כמקרה)איננו מסדרמפ׳אמההשנחהרק שהסתיר השי׳ פניו ממנו‬
‫והניחו אל החקרה!כאשר קרה לי ט ב ההורמן מפאתטכע׳ או מפא' המערכה‬
‫א! חיל! הנה ׳ניעלוהטוכ ההוא כמקרה ולא יאריך ימים נ פ ר ד השכח״ יום‬
‫ליום פפדראריפ!תהצל מהגשם שהיא מס דר מפאת מהלך השמש אשר לא‬
‫ישתנה ש!ש רגעמהאריסתמעתצאתהשמש עדחצ׳ הי‪:‬כ שהיא תכלייהאורך‬
‫חא כי גם יידע אני אשר יהיה שיכ ליראי האלים אשר ירא! מלפני! ירי שאעפי‬
‫שהרשעים מאריכים ימים ויגיעלהס טיכמהט ביתהגשאייתיההפך כצדיקים‬
‫הנהיודעאנישהטוכהמגיעלצריקיסויראיהייהיהטוב מ!חלטלהס שיהיה‬
‫מהודר נעצס וראש!נה מפאת ההשגחה ועל כן לא אמר כי גס יודע אני שש!כ‬
‫ליראי האלים יכיירק אמר אשר יהיהטוכ כלומר םהט!בהמגיעלירא׳ האלים‬
‫יהיה ט! כ וכישר ההפך ברשעים באמי י ט ב לאיהיה צרשעיריצא יהיה טוב‬
‫מה שנראה כעינינו טיכלרשע ׳עןאינצו מס<דרמפאתילהשנחהועל‪,‬כ; לא‬
‫יתמיד כ׳ה!א מקרה אשר לא •תמיד כי ה!א מקרה אשר לא יתמיד ואכ«ר‬
‫שיהיה לרעת! !אמר שהימיה שיאריך הרשע לא יאריך אותה כמ! אריכית ה צל‬
‫שהוא מתארך כסדר נכין כלת׳ משתנה כלל כא־יירכ׳ אריכייימיהרשעאיצם‬
‫כ; רק ישתנה ככל חלק מרגע ילהייתהכצנמשך צו במקרה אשר אין צ! כ ד ר‬
‫כצל כמוחכרויא ולא יאריך ׳מיש כצלאשר איני! ירא מלפני האליה ירי הרשע‬
‫אשר איננ! ירא מצפני האלים כח!שב‪ 1‬שהרע נמשך בחקר'ולא מצדו ׳תיצמה‬
‫שרואה שמאריךאפופנו' הנה אריכות ימיו איננו כצצ כיהציצ מתארך מרגע‬
‫לרגע כסדר נפלא קיים כלתי משתנה אך ארימתיחי הרשע הוא כלתי הדר‬
‫•ע; ה!א כמקרה יעל כן לא יתמיד וישתנה כבל ר ג ע ! א ף אס יעמוד ׳מיס רכים‬
‫אינ! כסדר ייס לי!ס כאי הצל רק כמקרה גמור כלתי מכ!דר יתחלה ״ה אחר‬
‫יום רק שמתרבים הימים כל ייס כמקרה ‪1‬ה!א רקדיק נכין כביאור אמת הרחש‬
‫כ א פ י נפלא מאד הנה הפסיק הראשין מאלה הפסקים אפשר שיהיה מק שר פ ר ט ה כ ד‬
‫למש למעלה אשר גור איחר שכל המקדיש שיקרו לאנשים הרשע׳' אאר ה מ• ת יש ה נ ל‬
‫* ‪ :‬י א י ה שהה לטיב להם והס הייתה נקברים כמו השלמים והיותרשעתינשנחת‬
‫םיזשלהבלאחר שעל מהשראה בעיני! מחה שנעשה על האדן שהוא הבל‬
‫מפרסם‬
‫קיזלת ‪3‬דשד‪ .‬כד‬
‫י י ם י פ ש מממ ‪ 0‬ר פגש ה י ‪ * 6‬ן ש ל ל ל ־ י ך י ש ^ י • ק י י א ל י ל י י י מ ־ ש ל ב ל‬
‫‪£‬‬
‫‪ ft‬א י ש הכ‪ 6 3‬שי נעשה על ל א ל ץ •ר ה‪:‬ל אלילתי •״ל־‪•.‬‬
‫לעיל שהליקדיד ש יקיז‬
‫ללש ‪1‬׳ ס בי״מם שהכ קבילים כ־« השלמים יכחש לכת ד מ ע ה ‪ :‬ל א ל י ל **מ*‬
‫בסן כש שעיתי כשכלי שמיןהטיכהייגיעלהב טיב ל פ י מ א ־ מ ר ק נלקיל א ן‬
‫הטיכ המגיע לשליי• הוא טיכי׳כ דל י כ א ת להשגחה בלש הדד י״ לתלולית*‬
‫בייש בעיני הגשח״יהבל א אשל נעשה על ? א י ן יהי שיש מ ׳ ק י י ה י ג י ע ״ ׳ מ‬
‫י ׳ כ י ל י ן ו כ י ס פ ל פ תעשה הלשעיייייפ ישעייםמניעלהפפליהירכדמהי״״ב!)‪/‬‬
‫לגשמיות כה׳ ת י ש י ג י כ ו כ ס הנה»״ה גורת• שכמי שוההבל עי!ההי־אשן‬
‫מהמקי׳שיטיבי ז׳ שליקוי לה ש אחל מ״ת הוא הבליזא אמרתי שנש!ל הכל‬
‫וביה ימי שכ מ ש י ק על נשק ייתיק הכפק הייכ״לפש כ׳ שאחי שפתח ני־מ‪-‬ת‬
‫הפל!יש ה ש ל י ש י נ ‪ .‬ש ה ע י ה ־ י ן ללה ה ציך ליי! י י ל י ־ י אמרתי שנפ ת‬
‫ה י ל ל ש ה ו א ש נ ח ל ה ד נ ר עצמי שגיל ממחלה שהיא הכל אשל ניגשה על‬
‫האיןבנויחןבהיימידכקלחעלהיכיאעלנכיןכימהפכמחכאיתיז׳ש הכל‬
‫א ש י נעשה על ה א י ן היא עלייה פיאתימשלמלישעייח״פיד׳ הצדיק•‪ :‬דיה‬
‫ש ח י ק אומיז אמיתי שגב זה הבל הוא עלמה שקיפ י ל מ ק י י פ העכייאשר‬
‫יקי! לישעיס א ת י מ מ ‪ :‬שכלש הבל אחי שנענש׳"כשלם הבא עינש כלתי כעל‬
‫תבלית אש יהיה נם הפפיק לזה‪,‬יישן למטה אז נכניעצמ! אבשר שיכודם‬
‫כאיכ; שני כא כ; למתיי ‪ f‬הק שיא הנזייחי עפ קושיא מחרת והיא ח ק ה‬
‫כאמתכי אין ימב; שתצדק עשיה בהבל שה<א ההעדר !אין א מ י שיש הבל‬
‫אשר נעשה על האדן הילל ׳שהגל על האדן יאבילי חלמיש היא לה קה‬
‫באמימשלהבלהואהעלוולא יש והיללראימיהכלעלהאלןאזלאימי ד ב ר‬
‫על האי־ן ה! א הבל כ!'א! כיוצא כזה א ן וצה ל!מל שראה לבל אחל על ה אלץ‬
‫כשיא הכל לפי ה א י ת י ׳ צ ל עציו ויעשה ׳נמה ה במציאיח שים ע‪ 3‬ה א י ן יהא‬
‫ל ל ש אממי ונכון כ׳ שלהטי־‪-‬ימ־חצ‪:‬יולהי‪:‬לש בלמי ל נקי מ כעניי מידל־ש‬
‫ב״והממין והנבפיייוילתם כ׳ עלבן נקיא! חצ ניומשאינסאפייכמללגמהיו פי‬
‫או הגנירהשלם וכריש לכקיס בגון אף שהם ט בית הצ‪:‬״‪'.‬מהנפש אמנם‬
‫הממין!ד!מה לי הס חציגיתכהחלט יין האלם ועל כן הם הכל שלם כלים‬
‫מאליהם יכן ה ע ל י הטוכית ה ללו מנש שלם הבל כי לה׳ומהכל בשקיה מ ש ן‬
‫מפאמלמעלכיהכלהנלאמנסנשיגיעוהמקליסהאלהנצליקיינעש׳יעצמ ית‬
‫כ׳ מציא תלנכסיפבשלמיס בפעילותם השלמותשכועליס בלשהשלמגצמיש‬
‫נהם ונמו כ; העלל הנכשיס והס היפ לין הבאיס עלהצליקי' שהיה לאי׳ שיהמ‬
‫כרשע ס הנה נשינאו כצייקים ימ •צ״! בהם בי ׳שמלמו בלש ומזי כ ן נפשם‬
‫ומעלה מעלה מעלה!והו אומייש הכלאשל נעשה על ה א י ן ' ל יש הכל נמציא;"‬
‫וה!א העלו הממיןוהטיכויהחנוציויוהםה״כוליןיוןכללשהס העלל בהחלט‬
‫ונעש׳ מעשההויה ע ‪ 3‬ן א ר ן ווה! אימיאשר נעשה עלהאוןוכיאר מה! ההבל‬
‫אשר נעשהונמעצסעלהארןוהוא אשריש צדיקים אשדמגיעאליהשכמעש״‬
‫י‪•.‬‬
‫הרש ג• ש‬
‫קהלת פרשה כ ד‬
‫רכ‬
‫הרשעים מ ס הייכירק שהם מעשה הרשעים כ׳ הייבודין לא נכריז! ‪651‬‬
‫נתיחד׳ רק לרשעים להשיב א תם מרעתם ויגיעו להעמיס לצדיקים ומתעצמים‬
‫ה״פיריס ההם ונעשים מעשה כה ס והוא מעשה השלמוימהשאיןכן כרשעים‬
‫שיי סיס! הבל על הכלם וככאן השלים המרה אשר כתח כה ואמר שיקרה‬
‫ברשעים להכן שהטובות החציניית שיגיעו להם שהם המעשים המיותרים‬
‫לצדיקי״שהס מתעצמים בהס גס ק נמו שכיארצו הנה כרשעים וולת הייתה הם‬
‫הכצ כעצמם כי כצהטיכיתהנייוהעדרס הס הכל מצר עצמה כתמיד הצה‬
‫!כשיגיעו כרשעים הנה נס אחר הגעתם בהם הס הכל כמ! שהס מצד עצמם‬
‫ויא ייש רשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיק״ריכיוי שיש צדיק׳ שמגיע‬
‫אציהס כמעשה הרשע׳ שהם ה״נןירק אשר עם היותם הכל מצד עצמם הס‬
‫שכיסעצמיתכהגיעם אליהם הנה •קרהלהכך כאשר •גיעלרשעיס מעשה‬
‫הצדיקים שהוארכו׳ הטיכוהתצוציויויא )׳שרשעים שמגיע אליהם כמעשה‬
‫ה צ־ ק ה ! ג ז ר ת מר שהט נ ת החלה שהם מעשה הצדיקים מלכד הייתה הכל‬
‫מצד עצמם הנה נס אחר שיגיעו לרשעים הם הכל שאינ! מתעצם כהש כמ!‬
‫שתתעצםכצדיקים וזח אמרת׳ שגה וההכל!כויוהוא ד ק ד ק נכי; )׳תרצי הל‬
‫היןשיית כ׳ ההכל האחרון אשד גור עלי! הוא אחר ההגעה !ה א וילת מה‬
‫&היא הכל מצד עצמי שהוא הראשי; כאמור והיא הנרצה לרול במדרש כאו‪-‬ו ו״ול‬
‫»ש הכל אשר נעשה על ה א ק אשריהם של צדיקים שמגיעאליהס כמעשה‬
‫היש;׳הבעילה !ח!׳ וסלל׳ לרשעים שמגיע אליהם כמענה הנדיקיס ע כ " ל &‬
‫[ ו ״ ז ‪0‬‬
‫המדרש •היאכאממ קשה ההבנה איך ׳צי״ר שיהיה א ש ר לצדיקים מעשה הי‪-‬דיקס‬
‫הרשעים שיהיה רערש־גיס כשיגיע אליהם כמעשה הצדיקים שנראה שהם שיג׳*אלימ>‬
‫לכדים א י ן מ ו כ ; להסזנמכארכינת' על נכין עם מה שפירשנו ב כתיב שהצדיק׳ י‬
‫כאשר ׳גיעאליהס כמעשה הרשעים שהם הייסורין היא צהיסיף שלמית על‬
‫שלמיתםועל ‪ p‬ג ו ר שאשריהס כזה!ההפך ברשעים כשיגיע אליהם מעשה‬
‫הצדיקים שהוארב׳׳ הטוכיתשהס מיסיפין בדה רשעית על רשעתם כאמור‬
‫ועב אללי להם כאת ר ואמר אשר כיאר היית יסיר׳ הצדיקים לטוכ לתם ושלית ושכחת*‬
‫הרשעים צרעתהביארהאחנע׳השלםאצלהטובותהחציני‪1‬תיה!א ההסתפק‬
‫בשכיח• לבד שהיאהאשילה הצי׳‪:‬׳ לקי ש הג ן• כדי שחיה ״שיג השלמות‬
‫האיימ• אשר ‪ D‬השמחה כאמת זזא ושכחתי אני א ת השייחת •רימה שאני‬
‫משבחבעניניסהח!שגיסבעהוהיאהשמחהשהיאהצודקתאצל ה ט ב כמה‬
‫פתוא טוב המזשג בעילם ה!ה וכיח ד באמצעית התירה שפקידי היהס משמחי‬
‫ל נ זכיילתה לא תצו״ר שתאה כשזה צד רק שח ק יתענ!ג נשמי ועל כן גיר איייר‬
‫שמה שהיא תשבח היא השמתה המושגתבפעיליתהטוכיתמפאיה זכלהישר‬
‫אה המעשי ‪1‬אה היגייני וביאר הטעם ליה בא מיאשר אין טיב לאדם תחת‬
‫ה ‪ :‬״ ש כ י ח ‪ :‬ל א ‪ .‬־ י צ ‪ :‬ל ש ת ת ולשמוח ירישאין טוב לאדם כעהיז שהיא מתת‬
‫השחשרקצאכוצולשתימהצר׳ןלכרלהשגתהשמחה טס'ואתהיותר»הט‪.‬כ‪1‬‬
‫?גםתיות‬
‫קהלת פרעת כד‬
‫יי‪""'-‬‬
‫‪r‬‬
‫•'‬
‫ת י‬
‫' " ~ * " י • ־"•‬
‫‪r‬‬
‫ע ק י י ק י ״נל•״ הש״תל ‪ :‬׳ י ‪ ? • :‬ב ‪* - : :‬‬
‫‪,‬‬
‫הנפש נ ׳ יה ה ‪ . ' :‬״ ־ ת ה י ‪ •:r‬חשי ‪ o‬הש״אה •לנ־ כע״‪1‬‬
‫ח״יאשינתילן‬
‫ה ת ל י ‪ :‬־ ל מ ל שיי ש כ• ל ״ ל ש ; ״ מ ה ‪ : :‬ל י ־ ב ק ע ‪ :‬נפש כ ״ ‪ : : .‬לכת ' »‬
‫והיאיל!ניכע־׳ ‪.‬׳ • ׳ ״ ח י ת י ר ו ה ל י כ צ י ל י ‪ • : .‬כ ״ ל ־ י נ ה נ ״ ל ת לש״ת ‪r‬־״׳‪ei‬‬
‫‪1‬‬
‫ב ל נ ש ר נ י ת ע ״ ל ׳ כל — • ח•״ ת כ י ‪ :‬ת ; ל ל־‪ :•-‬־‪.‬לח הש‪-‬ש י ש י‪-‬ש •*ש‬
‫‪5‬׳נגי‪.‬י‪;.‬יל הובהיחיהיה ה ל פ ש ק הזל ככ• מ ל שנירשנהי ייתישש על נ נ ן י ־ ן ל א‬
‫נ־קילה לעמי בכי הכו •ע; קשה עלי ב א ״ מ ה׳ ת׳ י״כיר ל ‪ :‬־ ח ל שמש יי!‬
‫השיחההל!ח‪:‬ימכהיימ שמנת‪:‬׳גכ כלכלייםהגכמ״ שמננלהתערגהגשנא‬
‫בשש ליחה כת! שיח כחיי כיללתכ! ככה נחחנשכה כשיחה כ׳ על־ע־יג‬
‫ה ״ ; ‪ :‬ל י י ר ה ״ ‪ :‬י י ת ״ל•‪ :‬תנשי‪ :‬נ ‪ :‬נ ל ״ י כ; י׳‪-:.‬ל‪:‬ל ‪•::‬־‪.‬כנש־‪.‬׳'‪ :‬ש ‪: . :‬‬
‫נ א מ ר ו ע ל ה מ ע נ ג ה ג ש ת י ו ע ל ק ה י ה ר מ י י ל א מ מ להזכיר השיחה ה ל ח נ ת‬
‫בהבדל ענאית׳ לל לא בתש ‪:‬שקשה כגולת והיא ׳ליל כ• שנר שש‪ :‬־ ־ ככ‬
‫היש כ חשל וכר!לח חל השמחה חתלשזשלנש האכילה!השתיל עש השימה‬
‫ו ע ר שתש היל ש כ ל כ ‪ 3‬ש ת ל ה א כ י ל ה ! ה ש ת ה והשיחה ה׳לכוהש •לי׳ ל!‬
‫‪0‬‬
‫! א ‪ :‬שכ אל השמחה הנ! באחרונה היה לו לה‪1‬כ׳לה בלשי; נקשה ולי‪.‬ל והיא‬
‫תלוני כ! שנוחה בחמת שהוא תאל לכק ל מ לת נ כ ואבקשה ״•ך •חתר‬
‫של־שוכהכינצ הא בילה וה שתיה ילונו בעמלו»מ< חיי! כ׳ שהל׳ •שכ האכילה‬
‫! ל ‪ :‬ד ל ‪.-‬גש־״ת־יתל ל •נששלתכשל ׳ ש ת״־ל אשל על ק ״כת לקי שי ת‬
‫הלל! י ר ת ‪ :‬כ א ״ ת שלפשש הנש; כהשלת היא שהישיל השילה ל י תנית‬
‫בהכלל ע נ י ת ׳ להכלילה מהשתחה הגשמית והיא כאלי אתל ששבח את‬
‫המשתה אשל איננה ככלל היש כ שהיא תחת השלש וי א !שבתתי אני את‬
‫השיחה שאין שוב בל תחת השיש יל'כאל! אתל שבחמיא;׳ אתהשיחה!‪#3‬‬
‫כל שתחל לק השיחה שאי ישיב בה לאלש ת א ת ה ש י ש ו ק כעי לש ל י ל‪:‬׳‬
‫!תאשלמלתבהאחלמלתשוככמ! שה!אכהככהיקימיתוכיאו אי! שיתה‬
‫היא אחר שביאר הכללה בא!ח'כי אס לאכ׳ל ולסתת •לשמח אשל כהכומ‬
‫הק שית תליה האשילהיהשתיה הנ! פה אכילה ושתיה של תירה כי‪ :‬שדרשה‬
‫ר ו ל כמדרש יא כיאפלאכולילשתיתולשמיחיריאיןהשמחהאשראכיישכח‬
‫מהישוב אשר הוא תחתהשמש רק לאכול ! ל ש מ ת אשר תתערכ כ! השיאה‬
‫הריחנייכ׳ וההשיבאימיתחתהשמשרק למעלהמהשחש בעילם הנשיות תה‬
‫השיב ה!אאשריל!נ! לארס בעמל! ימי חייו אשר נתן לי האלים תחת השמש‬
‫הנההפשש הוה ה א מוכרח ככתיב ה!המכח הקשייתהנוכיועלכן אמון‬
‫ר ל ששל האכילה ׳השתיל הנאמרת כסכר קהלת היא אכילה ושתה של‬
‫;‬
‫תורה ושזה הפיבניןאב לכלס למל שראו ה* ת י ל מ נ י ח של מכחהקישיויהנז'‬
‫" ל נ י אגיל ס הל המעל זה הפי אמר ו ת א מ ר רכ נחמן בדיה ר ו שמאל כר נהמ‪• :‬אירי לה‬
‫' גי‬
‫שי‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫בר ירמיה כויכל אכילה ושת־השנאמ'במגלה •את נ ת י ר ה ! ב י ש הכת ב מדבר‬
‫י(‬
‫"י "‬
‫‪r‬‬
‫אירי ‪ 11‬כנין אכ שככלם כוי עש והוא מבואר באר הישכ עם מש בפיש לפ הנגיש!‬
‫המש א‬
‫‪1‬‬
‫דכא‬
‫קהלת פרשה בד‬
‫יזקישיא החוקה א י ן אפשר לימ'שהאכילה!שתיה •היההטוכאשר •ליה א ת‬
‫החרס •מ• ח•׳! יכו'אשר ה!א מוכרח כהכרח שתוק על האנילה !שת״השל‬
‫תירה ומעשיפ טוכים כ׳ השתיה כמי לתורה !כאכילה למעשים טוכיס כמו‬
‫םביארמ פעמים רכות כחכורמוהוכיתור כמגלתשיר השירים ואחראשר כאיש נתתי‬
‫ביאר גדר האושר האתת׳ כשהיא תליי כשמחתהתירה והמעשים טכיס אשר‬
‫על ק שכח א!תס אמר ש!ה סמר ושכח לא היה כהודמןרק אחר ההשקפה‬
‫הצרופה כעיון לכו ושכלזשע״ן מ ע י ק מספיק עד שלא נח; לכו שינה לעיניו‬
‫כיוס וכלילה ו?א כאשרנתת׳ א ת ל כ י ל ד ע ת ח נ מ ה ולראות אתהענין אשר‬
‫נעשה על הארץ ויהיה פל הפסיק ה וה דבק למעלה למה שאמר ושכחת אני‬
‫א ת השמחה והוא כאלו קרס הפסק הוה האחרון אל הקורס אלי! והיא כאלו‬
‫אחר כאשר נתת׳ אתלכ׳ לדעת חכמה שהוא הפלמית הרוחני!לראית א ת‬
‫ה ע ד ן שהוא א!פ;השגת‪ 1‬כעולסהוה שזה כי‪1‬ן כאומיאשר נעשה על האדן כ׳‬
‫העילס היה הוא עילם המעשה והשלמוישמולין האדיעמו היא הקרין או ה עיין‬
‫אשר נעשה על הארן כ׳ גס כייס!כלילה שינה כעיני! אינני רואה הלכ כנויאו‬
‫גירת׳ אומר שהשמחה הר!חנית היא הטוכ כמה שהוא טיכ אשר ילינ! לו‬
‫לאדם כעמל! וכו'!ה!א מתישכ על כפי; יאפשר שא!מ ולראות את הענין אשר‬
‫נעשה על הארץ הס הטיכתהנשמייתוככלל כל הדכריסהגםח״ס הנפעל׳'‬
‫על ה א ד ן ‪ :‬ה ס וילת החכמה א! שיהיה הענק כנו׳ אל שלמ!'השכל המעשי‬
‫והחכמה אל העיוני והוא כאלו אמר כי כאשר נתן אל לכו לחקור כל אופני‬
‫»ייני הפעילית שהם פעיליתהחומר ופע לות הנפש או ראה ייספר ישכח את‬
‫השמחה הנזייאם יהיה הפסיק הוה דבק למטה עס הפסיק הנמשך תהיה ואי! פי'נ'‬
‫פלמלמיראימימייתרת<היא כאלו א מ ר פ א פ ר ימת׳ אתלכ׳ לדעת פי גס ירא ת י א י {‬
‫כייס וכלילה שינה כעיני! איננו ריאה לכיהנויאוראית׳ אמ כל מעשה האלים‬
‫וכוייהכונה שראה כעין שכלו!עיין היטכ אתכל מעשה האלים והיא השגחתו‬
‫הנפלאה והשיג שא• אפשר להשינ אמתתה מצד המעשים שנעשים תחת‬
‫השמש הנראים לח!ש)יא כ• לא יוכל הארס למצוא את המעשה אשר נעשה‬
‫תחת השחש יראם נעיין נהם מן המאחר אל ה ק ר ס לא ״וצא הארס האמת‬
‫אןמןהקידסאלהמתאחרומןהסכהאלהמסיבבתישגהאמתעל נכין כי‬
‫מידיעתאמתתצרקתייתינדעינשפיטשנל המעשים הנעשים תחת השמש‬
‫א ף שנראים לח!ש כלת• צדיקים הנה נשפיט פי פל רדפי! משפט אס נעיין‬
‫בהסמןהפבהאל המסוככ כאמיר כ• מן החסיבכ אל הסכה אף שיעיין‬
‫האד' כל •חיו לא יחצא לא כדרךחפ ש ולא כדרך חכמה ועל הדרך החפושיי‬
‫אמיאשר •עמול הארס לבקש ולא ימצא שאף שיעמול האדם לכקש את נ ל‬
‫המעשים הנעשים תחתהשחש לשפוט מהם על הקודם םש!פט א!תס כצדק‬
‫לא ימצא וגס כדרך הקש שה!א דרך החכמה שיקרא דעת נחו שכיאר! החכם‬
‫כשש• מספר התדותלא •מצא וייא וגם אס יאחר החכס לדעת לא •וכל למצוא‬
‫מ‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫וגס‬
‫קהלת ‪3‬דעה כד‬
‫מש אם •אמר החכש ל י ע י ! כדרך הקש שהיא‬
‫‪.‬״‪•,,,‬‬
‫המאיחרחלהק״ש נא‪-‬״ריאפשי ש־‪.‬‬
‫ז ־ מ‬
‫‪(!s‬״‪ r‬לא‬
‫‪ Hf‬יין‬
‫‪-‬י׳ ׳ראייתי אתכציעש‪-‬התג־שרנה‬
‫כי שכאשר נת; אל לבי ל־ ״ת חנייה צ י י א הענק אשר מ ש ה ע‪ .‬הארץ או‬
‫‪,‬‬
‫השיג •יאהאתכלמעשההח‪-‬יש ״צ־״תשהיא יין השבה א ; ה״שכב מין‬
‫הק ־ש אצ הייתיתר •יהי הנרייו ביי א יי־ח א׳ את בצ מעשה ל«יש ? ראי‪;.‬י‬
‫והשגת• בעין שכל• חתכלמעשההאלישנילייראתבלמעשה י ש י ה י ת י נ ד‬
‫האצים שהית השבה הרחשנהאל היעשה ינת; שעש ציה ע»ץ כתעשיש הן‬
‫השבה חצ הישיככ כהיית ההשגה י ; היביבכ חג השבה קידת־ בטבע‬
‫ייבאת התיש כ׳ למה שאני ייא־ש נפיג‪1‬יש ה י ש בבנשש־ט על השבה י א י ר‬
‫שעיין ב ה ‪ :‬מ ן ה ב ב ה א צ ה י ש נ ב יען י ן ה י ס ו ב נ אל השיבה ‪0‬א להשיג‬
‫א י ת ת ה ע ג י ; !יא כ• לא •וכל המיס ציציא א ת ה י ע ש א ש ר יעשה על ה א י ן‬
‫צא ב י ר ך חשיש!צא ב ד י ך הקש כמיששתב‪ !:‬יבין נ ן ו ב ק כךהיאמתישכעל‬
‫נכין!אחר אשר ביאר י י ן כצל איך אה שהשיג ב י נ י י כ האלה״; !בהנצחת!‬
‫הנפלאההיהמןהסכהאצהיסזבכיעןסיאצהשיגוצהבקרברמ; הישיבב‬
‫אצ הסבה צריעהכדר הנמצא כמסיבביכוהיעשייהנעשיפתאתהשתש אשר‬
‫על כן אין ראוי לשפיט מהם י ב י נעתק לבאר בכל הככקיש הנמשש־ם ר ‪ :‬ע‬
‫השדרהנרא לתש ברכריס אשר הס מחתהשמש אשר עצ ק אק ראיי לשש• ט‬
‫מהם על ה ק ר ס והסבה חלילה כ‪-‬ד כר !!ה נמשך כצ! עד כ ש ק לך ‪6‬כ!צ‬
‫נ י את נ ל כשמחה יכיייהתחיל יאמר כי את כל יה נתתי אל לבי יהנה מלת כי היאשינ‬
‫כפשייהיה מידה על כייישי שנמשך לעיל לתת טעם למה עיין כיכרים הנעשי'‬
‫תחת השמש חן הקייס אצ המתאחר!מן הכבה אל היש ב ב ! א י ר כ׳ עשה ק‬
‫יעןאתכצ מה שאמר נתן אצ לכו מרוע הסדר אשר מצא כחאיתי נאת ר ודלת‬
‫מה שהשיג בעיונו מפאתהשכל מרוע הסדר כעילס השכל רצה ע ד ל‪ :‬ר‬
‫ילחפשהעניןמפאתהפעילייעצמןיייא כי אח כליה נתת׳ אלצב׳!צבור א ת נ ל‬
‫זה והס שני איפנימעי חקירו' אם מפא' העיק האמיתי מ; הק דש אל היא‪ .‬חד‬
‫ואש תצדהשעיל תיק ה‪-‬א תרחלהק דש ׳ביאר שתי החלוק! גש יי‪,‬ד אשר‬
‫עציהסאמישנתןאותסאצצבו!שרצה צבור אתש!על החלקה שנת; אצלכן‬
‫אשר היא מפאתהעייןוה!א מןהקידס אצהמתאחראשר כחר כה‪:‬לא תייט‬
‫לעולם היא אשר הצדיקים!החכמים שהם שני מיני השצמיכ אשר בהש י!כלצ‬
‫כל השלמות שה צדיקים הס שלמים יחעשהוהחשייששצייס כעיזן וענייה"‬
‫הס השלמים אשר לא הניעו למריגתהצדיקיס כ י ו ששש הישרים והענדס‬
‫!הטובים!דומיהם שהסמייגוחלחטהמהצדיקיס ועל כן נקראים עבדיהם‬
‫שלהצדיק׳יוכןהחכמים ׳ ש מ ד ר ג ת למטה מהם כמ! ה׳ יעים והמשכילים‬
‫והמכיגיס שהם כלסעכדיסלחכמים להייחס למטה ממדרגתם ו א י ד שכל‬
‫אלה השצמיסבכלחלקיהםראהכלכו!שכל! מן הקייס אצ המתאחר שהש‬
‫כלס נ י ד האלים והוא משגיח בהס כ נ ל פרטי מעפיהס אמנש י׳ה שהשיג‬
‫מצד‬
‫רככ‬
‫קהית פרשה כד‬
‫מצד הפעול ת מ ; המתאחר אל הקורס ו א ה מכונה גדולה לק״ס מה שאח'‬
‫קידס זה כי לא <ו כל הא דס למצוא אתהחעשה אשר נעשה חחחהשמש!נויווא‬
‫גס אהכה גסשנאהאיןיודעהאדם ׳ריידעת׳ כידיעה אמתיתשנלס הס‬
‫כיד האלים אך אהנה מהאלים אל השלמים הנז' גם שנאה אינו יודע אצל‬
‫הארס!אי אכשר לעמוד על אמי‪/‬או וזא גס אהנה גס שנאה אין יזרע הארס‬
‫יד'ידעתי שהשגתי כידיעה אמתיתשנלס הס נ י ד האלים אך גס זה ראיתי‬
‫שאין אהכה ושנאה מאתהאליס הנויידעהאדס וכיאר טעם העדר ידיעת‬
‫האהבה והשנאה מהשי לפני השלמים הנויכאומיהכל לפניהם ירישהאהכה‬
‫והשנאה לפני השלמים הנוי כי לפעמים יראה ש ה ו א א ה פ א י ת ס שהם‬
‫סקט־ס על שמריהם והם מאוכלי המן ולפעמים יראה שהוא שינא אותס‬
‫כשמביא עליהם ״היריןקשיס כאופן שהאהבה!השנאה לפניהם יעל ב; אי‬
‫אפשד לעמוד על אאתתהעניןמפאתהפעזלותאש שונא אומס א! א!הכא!מס‬
‫»ען אין סדר בהתכעליתס יכיאיהענין ייתר כפסוק הנמשך באןמיהנל כאשר ה י ל נאיסר‬
‫לכל י ו כ ל החלק־ס הס כמ! הכלליים כ׳ כמי שנכללים!כמינים לא יהיה סדר‬
‫אחד תמיד כ׳ הבל יהיה מלל דבריס משתנים מכו!כ ההודמן ורוע ההודמן‬
‫ק הפרטיים והאישים כלס ואף השלמים שכהם יהיה ענינס משתנה ולא‬
‫י ה י ה נ ה ס ד ב ר ק״ס !!א הכל כאשר לכל ׳ריבמלת הכל על כל החלקים‬
‫וכאלואחרכלהאישיםוהפרט״ס הס כמו שהוא הכל כ׳ כיי! שהבל אין‬
‫חלקי! ש!*ס כ; החלקים אי! פרט־יתם סייס שאפיל! כל איש ישתנו עניני!‬
‫כחלקי! כהשתנית הכל בחלקיו יכיאר עיר הענין כאןמיחקרה אחד לצדיק‬
‫ולרשעלט נ ׳לטה ר ולטמא!נוי כי הוביר כל איפנ׳ חיני השלמים והבלתי‬
‫סלמיס ההפכיים להש כי כאומ לצדיק ולרשע הס השלמים במעשיהם!הפכם‬
‫ובאומיולטהור!לטמא הס השלמים כגיפס הפכס ולו כח ואשר איננ! !!נח הם‬
‫השלמים כחחינסוהפניהס והטיכיהחוטאה׳אהשליכלבוונמחשכת׳ והפכו‬
‫והנשבע!אשר שבועה ירא ה!א השלס נדכירו זהפכו פ׳ הזה ׳ ת ״ ש נ נ ל‬
‫הכתויעל נכין מספיספפי דרך הואיבע!ל והכינה שיקוה לשלמים במקרה‬
‫הפביהס הבלתי שלמים אשר עלכןלא יושג הסדר מ; החאואר אל הקידס‬
‫כמד!כר כ׳ והו המכוון יאמר שמלבד הייתהפדו כלתי מושג מ פ א ת ה פ י ג ז ה ר ע כ נ ‪%‬‬
‫הנהעליתתחת השמש ליועהסדר כנויהנראה לח!ש רעמצדיעצחו נמשך ע ד‬
‫עת; ר ע ״ ר ע שסדר ה‪ !:‬הנראה לתש כנווה א כ׳ ׳היה סכה לטענת כני‬
‫אדסכענין ההשגחה כעילסהוהיאף כשכר המקווה אחר המ!ת !זא זה ר ע‬
‫בכלאשרנעשהתחתהשמישיריבדכריס הנמשכים מפאת המערכה מרוע‬
‫הס־רהלרתהלעיניכניהתראת ׳הידע •ייפרס‪ :‬והוא רוע הסדר שחקרה‬
‫אחד לבל כמו שנאמר ׳וילתוה נמשך ר ע אחר והוא החיניתיהטעית בלב כמ‬
‫האדש י י י י ע ה ס ד ר יגש לב בני האדם מלא ר ע והיללות בלבבם שיהיו הס‬
‫יעים וחטאים כראותם ו ו ע ה פ ר ר ןזא מלא ר ע ויעלה טעית כלבבם והיללות‬
‫נו‬
‫כ‬
‫ג‬
‫‪56‬‬
‫שהוא‬
‫קהית פרשה כד‬
‫מלוא ככלות קטני ווה הזא שאמר יה ללית בלבבה כא״הה •רצה שיענה‬
‫צל ככ‪ 0‬כח״הס‬
‫רוצה לומרכע‪:‬׳; חייהם שיו ש ב י ה שלי;הדבריםנמשכים‬
‫בהשגתה רק כהודמן !!הו ‪ 6‬מד! היללות כ נ ב כ ס בח״הש י*חר העדן‬
‫ה!ה •כאן לטעות אל המתים‬
‫בחישבה ש א י ; ל ה כ שכר לע‪-‬׳לשייההוא‬
‫‪.‬שאמיואחריו אל המתים <ר יאחר ההיללתכלככה בענקחייהה ״ ט א י ג ל ל ל ת‬
‫אחר אל המתים ואחר אשר כ׳ אר דרך כלל ה מ י נ י ת ! ה ט ע י ת הנמשך ב צ ב מ‬
‫מרוע ההדר כעני; חייהם כשיחשב! שכל הדברים נ ה ! ד מ ; ! ח ל המתים‬
‫כשיחשב! שאין להם שבי ועונש נעתק לבאר איפ; טעיתם ! מ ח ש ב ת ה ה ר ע ה‬
‫הנמשכתיילאתרועהכדר עד לך א ב ל בהמתה צ ח ״ יה! שדה בלה ה ט ע י י ת‬
‫ג׳‬
‫‪ •8‬א ה ד הצ!מח!תכלכהמינים הש־כטיה יקהמא חראלהקידה ׳התחיל ל מ ר מאתר‬
‫הילל תלכ כנ׳ הארה שת י׳ר׳ כ• מ־ ה ת!ה ואיזהה!א אשר ׳חכר אל כ ג‬
‫החיים שיהיה ח׳ מרגיש שיהיהל• כטחין!תקיה אתרהמ־ת!'!א כימי אשר‬
‫יח!בר אל כל החיים יש בטחון ומלת ׳ביחד קרי וכתיב !יהיה מקישו עם‬
‫הבהיק הקודם כאשר ת!רה עלי! מלת כי כראש הבהיק •הזח כאל! אמר שכם‬
‫לב מ ׳ האדם מלא רעוהוללות בלבבה וס!ההוללת ה ו א שתישכ<'!א‪,‬ימר<'כי‬
‫מיהואהאדס אשר י ח ב ר אל כל החיים כמ! שהוא קי׳ א אכיל! אשר ׳ביחד‬
‫מכלם כמ! שה!א כתיב יש ל! בטחון ירי אין ם!ה אחד מהמחבר אל כל החיים‬
‫אשר יקרא ח׳ שיהיה ל׳ בטחי; כלומר שאי; ל! ש ס כבאי; !תק!ה אחד המ!ת‬
‫וביאר שטענתםכמה שאומר•'שאקלהש בטח!; אחר המיתהיה נמה שהיא‬
‫מונח איות׳ אצלם כ׳ לכלב הח• עם היותי כחוימכלהניח הוא ט ; כ מ; האריה‬
‫המת שהוא הט!כ מכל הכח אשד מוה ישפט׳ שכל הבעל׳ חיים ש!יס כמדבר‬
‫כמוהכלתימדכר ששלח׳ אף שיהיה ה׳!תר כחית שמבשר כהיותו כח״ש‬
‫חייתו ט!כ מאל מן החת אפיל! שיהיה היותר שלה שאפשר ובכן לא יצ״ר!‬
‫ש!םשלמותאחרהמ<ת!להיותשהשלמותיצו״ל כשני חלקי אשבע ב ירע שלם‬
‫אצל המעש׳יזאם באמתוהםקל שהם אצל השכל העיוני אחר שביאר טענתם‬
‫על העדר התקוה אחר המותמצד ט כתתם לחה שראו שטוכ הכלב הח• ואולי‬
‫שחלתהכלכ ה!א תאר אל ׳‪,‬־רשע התי ת ״ ס גשמ״ימהאר׳ השלה כמעשי)‬
‫‪ ,y‬ךךן״ס אחרשמתאמרשגהמצדהידיעהה׳אכן כ׳החייסאףשיהיו התמר נ ע ר י י‬
‫ההכנה שאפשר הס •ודעייכלם שימית! !הוא ידיעה מה אף שהיא האתר‬
‫חלושה והיותר מעוטה!פחיתהמכצהידיע!ת׳ע;ה<א מושגת מפאת האיש‬
‫והנסיוןכ״ראהקטקונדולשסהואואיןנמלטמהמתאהילוהכ׳ הנה •ש ל!‬
‫יתרון כידיעת׳!אתצכדה מן החתים שאינס • דעימא מהחפייידיעה הי ־‪.‬ר‬
‫פחתהשאפשרשתצוייר שאינם יודעים שהם מתים !!א כ׳ החיים י רעים‬
‫שימות והמתים אינס יודעים מא מה ומיוהרה הפה!ק היה הוא גם ק פ• רוש‬
‫הקוללותםקיסשהכשיקשקדסליהכיאיייךכללשהיללות כלככס ‪,‬לל• ת‬
‫שההוללות והטעות הוא כהעדר חקיה לשלמים כ׳אר ראש!נה פה!ללמ‬
‫שבלבכם‬
‫קהית פרשה כד‬
‫רכג‬
‫‪ 9‬כ ל כ פ ס אצל שלומי המעשים!היא בי מ׳ אשר ׳כוחי ובולי ואחי כך ביאר‬
‫ההולליתאשר להם אצל םלומ׳ היעית כשיאמרו שהחיים ״יעים שיח!תו‬
‫ןשהמתיסא׳נס ׳!יעים מאומה כנויומיה הילידי התילרה השקיית אשי היא‬
‫ההוללות והשכלית הקניניכלככסבאוחרםשאיןעיד להם ש ב י לעילם הבא‬
‫•ען נשכח זכים אחר שהם מניחים להנחה מא!מתת שאינם ׳!יעים מאומה‬
‫אפיימה שייע! היותי נ ע י י י ס שבחיים ו״זא ואץ ע ו י להם שכי כ׳ נשכח וכוס‬
‫ולהיות ששכחתוכיס איננו טעם ממפיק לשלאיתעננ! בס בעילם הנשמויאן* גם אהבתי‬
‫&כעלבהיה לאישאילהםוכיאו שישכח וכים ממה שעשו מהסיבית ח!‬
‫* ו ה ע י י היעית על ק א מ י שאץ בהם סבותהשאחת כלל כ׳ מצד גיכש הנה‬
‫קוא מכיאר וציאה לחוש כי יגיע איס ואיוולהיו' שאס אפשי שיצ!״י השארו'‬
‫הנהה;אככחיתהנפשיותעלכ;אמרשנסאהבתסגס שנאתם גש קנאתם‬
‫פהס כלס מ צ י ה כ ח י ת ה נ פ ש י י ת כ נ ו י ע כ ב י א כ י ה כ א ב י י הגי^ פהס כלס‬
‫כחית בגיף!'יא גם אהכתס גס שנאתם כויככי א ב י ה וכוישהס מפאת הכח‬
‫המדמה והמחשב יהזוכרכייאשר על כן גזר שאין להם ע ! י שים חלק נשאר‬
‫לעולס ככלאשרצעשה בהתחברות החימר עס הצירה תחת השמש ועל כן‬
‫•תחייב מוה שבהכרדס לא נשאר להם סכת השארות שים חלק מהרכבת ייזא‬
‫וחלק אין להם לע לס ככל אשר נעשה תת' השמש י י ככל אשר נעשה נהייתי‬
‫ו‪/‬חתהשמש מורכבים החמר עסהצירה לא נשאר ש!סחלקייהסצצחי ואפשר ע י י נ י כ ו י ע '‬
‫טית״שכו הששה פסוקים הללו פיתר שאתפסיקי הספר אשר פירשצ! ע ר‬
‫המקים ה‪1‬הכלסנכ!ח׳סלמביןבהוראתהשלמיתהאחר׳! המקווה אחר המ!ת‬
‫אשר כל נ! חי׳ ר!חנ! !נשמתנו ונאמר כ׳ אסר אשר ביאר היית החקירה‬
‫היקרה ברכיים האלד״ם מן הסבה אל היסיכב ומן ה ק ר ס אל המתאחר‬
‫רצה לבאר כ־ אתכל וה שאמי למעלה שבק ‪ t‬לתקיי מן המתאחר אל הקידס‬
‫ולא מצא לא כדרך הקש ולא כדרך חפיש נתן א ל ל כ ו ז ז א כ י א ת כ ל וה נתתי‬
‫א ת ל כ י ז ה ו א י ב ק למעלה ב א מ י ואמי שנת; ע י י אל לכו ל כ ו ר את כל וה‬
‫ב א י היטב ‪1‬ה!א הי!ת הכל מס י ר מפאת ההשגחה !מהסבה הראשונה‬
‫המשגיח ב כ י ט ׳ המעשים בלס וזא!לכיי את כל זה ומלתלבוי כמו לכדור מן‬
‫ספת׳ כ ו ו י מלל! כמו פפייהרחכע יל וביאר אחתת הדרוש כא!מרו אשר‬
‫הצייקיס;החכמיס!עבייהסכיי האלייס יי' שהשלמים כין כמעשה כמו‬
‫הצ‪-‬יק סיגיןכע״; כמי החכמים ועבייהס ההולכים כעקי׳הס כלס הס‬
‫משגחיס מ י י החלים כלתי אמצעי כלל שהס כייי ׳חימחש יה!א משגיח‬
‫בפרטיותם יזא אשי הצייקיסיהחבמים יעכריה' כיר האלים יאחיסהאהבה‬
‫והשנאה שיש לי ׳תיעס הארס אינו ידוע לבני אדם עס היזת הכל מס!דר‬
‫מ פ א ת ההשגחה אך לא ידעי!לא ׳כירי כה להיותשאינס חשניחיס רק כהזיה‬
‫יחינשיייעים כי לפעמים יראה שיגיעלשלסדכר אשרלכא ראיראה שהוא‬
‫רעויה־ה לתכליתטוכ שאיצעשרשישיגהארם איוהו הטוב ואי וה ה!א ה ר ע‬
‫‪ p .‬אין‬
‫קהלת פרעה כד‬
‫י ע ן א י ן א ד ס י כ י צ ל ה ש י ג ת כ צ י ת ה ד כ י ״ י ל הניצל נא ־'גש •יללה גד‪*•::‬יל‬
‫‪ 6‬׳ ; ״‪.‬דעהאדסואימרו הכל לפניהם ו צ ל ש ה כ צ ה א ״ ; ‪ -‬ר בידי"'‪•'.‬פ ‪.‬כיי‬
‫‪1‬‬
‫השלחים הבז" אף שנראה דכריפ ש י‪ .‬בא ו א י ׳ • ‪ : :‬ב פ י ל פ ־ י כ׳ ל א י ־ ״ פ ר‬
‫מנלייתח• קר נותן להם הטיבוהנאיתלהס לקיים שליותשיייא לכל לפניהם‬
‫ואתר אשר ביאר היות ענק השלמים יישר פלו ביד המלה•; י י ש ל ר‬
‫לפניהם בהשגחת הנפלאידרך כלל נעתק לבאר א פ; ההשגחה כשלמי הסי‬
‫‪1‬‬
‫ואמר שהשגחת׳ ית' כאלה השלמים נ כ י ש ת היה כמי ההשגחה השיכלת‬
‫בכללי'שהנצמודיפנה‪!,‬א הכל כאשי לכל!כ! ירימה ש א י י ת ׳ לעייל שלשל‬
‫לפניהם שהכ נהכו שכל כרישי מעשיה; מבודר לפנילש ככיללשנחללניל•*‬
‫הנה וה הכל היא כאשר היא לכל פילל ואיו‪ ;:‬א ייר• ״קיה י ק ד לצ־יקילישע‬
‫לשובלשהר !נוי ע ד ס ף ל כ ש ו ק א פ ש ר שלוא נאתר ע צ י ק י ל הייתה שהיא‬
‫מקדה שיה לכל;א•••';״‪ ;•-‬כ׳‪,‬״׳תיה •״קדה ״ ת ר לשלישייה ת כאלי א מ י‬
‫ששאר המקרי; אשר יקרו לשלמים ׳לבלתי שלמים כלש לם בהשגתהיכבדי‬
‫נכיןאןהנכיןאצלי שרצה לכתר שללשגחל האלדית י כ י י י ת לפניהם בבל‬
‫פ ו ש ׳ מעשיהם א ן להיותשאין ארב צדיק בארק אשר יעשה שוכ ילא •אשא על‬
‫כןיקרהאיוה י ק ר ה שיה לכל האישיכ שיקדילצדיקיש כמקרה ה י ש ע י ־ י ל‬
‫יקרה פעם אחד ל י ר ק איזה ש ן וחטאת הא מקדה אחד לצדיקי‪ !.‬ש ע י ר‬
‫מקרה אחד ולא וכיס יקרה צשלמיס ולבלתי שצמים •ביאר כ כ ש ק ל נ ־ ש ן‬
‫פיה צבי׳ היא ר ע תחת השמש ירי זה ר ע שלא ימצא אדם ש ; ; בתכלית‬
‫השלייותעד•שיהיה דפק תמיד נו •ת'עד שלא יקרה לו שיש יקרה ר ע ו ז א ת‬
‫רעככצ א ש ר נעשה תתתהשתש כי מקרה אחד לכל ׳ריכשל אשר נעשה תחת‬
‫השמש כלומר מחה שעושים הצדיקים •השלמיפוה ר ע דכק ג ר ‪ .‬ע בחירתם‬
‫באמיגמדשנמשן ממנו פימקיה אחר לכל ואמר שמלבד ה ד נ ר כעצמו נמשן‬
‫ממני ר ע צש אר בני אדם שיבאו ליד׳ מינית ו ט ע י ת מ פ י כ ש בהשגחה ו״א!גס‬
‫לב כני האדם מלארעוהילליתבצכבם בחייהם ואחריואצהמתישיריאתרת‬
‫של ההולצות כ י ה שישעי כח״הס •נועי גס ‪ p‬אל המתים בחושבם שאין ללש‬
‫ע י ד ש נ ר ב ע ל ל ס חלילה יזא ואחריו אל המתים ילהית ש א י ר שליא כגלית‬
‫והולל! אשר עלה כלכ הפתאייהשיפט׳ עניני ההשגחימ; למאות ‪ k‬הקיר אשר‬
‫לא ידעי ולא יכינו למה שירא! אתל מקרה ממקרה הרעיתלוחנייתאשריקת‬
‫לקצת שלחים ביאר טע תל!ה‪:‬לל!תס במשפטם וה!אמר שלוא טעיתיפרשש‬
‫כהקשס למה שרואים המק־ה שיקרה לצדיקים לפעמים כמקרה הרשעיש נ ׳‬
‫השיג־ הוא מבואי לוה ׳אינם מ שכיח ש ב! ולוא כ׳ מ י ל ו א ול אף שיהיה שלם‬
‫‪,‬‬
‫מ א י ש י ב ת י משל שאר האישים ע ־ ש ח בר עש הנכה הראשונה בהחלט"‬
‫ע ד ש צ א י צ ״ ר בי עין אשר חטא ועל ש; היתה מלת יבחר ק י ׳ זבתיב שא‪.‬ת‬
‫קירי; יחובר יכתיב יניח־ ו שניהם נייקי כ• וה נמשך מזל ר׳ הנבחר מהאישים‬
‫השצתיס הוא אשר יחיכר ויהיה דבק דכקיתעצמ׳ עם הכבה הראשונה ית'‬
‫ואו‬
‫קהלת פרשה כד‬
‫רכר‬
‫זא! לא יקרה לי •שים מקרה מהמקרים שיקיו לרשעים אך להיות פי מי הוא וה‬
‫אשר ינחר כא־׳ור על ‪ p‬יקרה לכל שלם אילרוי‪-‬ס איוה מקרה למרק עצו או‬
‫חטאתי כ א ח ר ו״יא כי מ׳ אשר י ניחר יכוייאחר שביאר הטעות במה שימשנו‬
‫הטיעישה׳ללתבח״דםכאמיר ביארההיללית השני אל הייתםוגור א ח ר‬
‫םאצ כל החיים יש בטח ן אחר ה ח ת כמעשיהם הטיפים אשר יפעלו כעולם‬
‫הוה!יא אל כל החיים ישבטחין וכוי ואיחר כי לכלכ חי טיב מהאריה החת‬
‫לצה בי שהשלם אף שיקרה לו איוה מקרה מחסיון הטיכיתהוחנ׳!' אף ם י ב א‬
‫למלרג' שיהיו ממצותיו ק סיס כחווניתהכלב הגה כהיותו חי משכיל כי השלם‬
‫הוא אשר יקיא חי הנה טוב לו מאד מחה שיהיה לרשע הצק' מת כאייול‬
‫רשעים כח״הס קרויים מתים אף שיהיה מוצלח בהצלחות הומניות עד שיהיה‬
‫כחדרגתהאריה כערך אל שאר הכעל׳ חיים שהיא יכיל על כלס ׳טירן ואוכל‬
‫ככל איתנפש! ואיש משאר הבעל׳ ח ״ ס ל א ׳מחהכידוייא כ׳ לכלכחי שהוא‬
‫השלם הנקראחיאף שיהיה גופי!ענינו אצל ההצלחיתהומניויבחדרגתהכלפ‬
‫ט ! כ ל ! מ א ר גס בעילם הוהמהאריההמתרילהנקראחת שהיא הרשע והוא‬
‫כאריה אצל ההצלחות הנויואיןהטוכיות והיתרון הנוי כה נאחרעלט!ני!ת‬
‫השלתותא! השכר המק זה חלילה פ׳ הנה הנס הפכ״יכטוכ והרעואיך יאחר‬
‫מ ט י ב מוהרק ענינו שנס בטיכיתהחצוניות כמה שישוער ט!כ כעוצס הוה‬
‫הצה הצדיק השלס אף כשיבוא למדרגתריעההצלחה הומניתכמררגיהכלכ‬
‫יהיה טוב לו כשיהיה שלו ושאנן ושמח כחלקי מהרסעהנקרא מת ככל עושר!‬
‫וגברת! אף שיהיה במדרגת האריה יען כל ימיו מכאובים כאומר! רכים‬
‫מכאובים לרשע וכוי ועל כן אחרכי לכלכחיוכויולא אמרכיהכלכחיוכו'‬
‫לרימון שיגיע ל! טיכ כעה! מלאריה הרשעשנקרא מת כאמור ואחי אשר ביאר‬
‫יתרקהשלם בשלות! והצלחת! בעה! בחסרון ההצלחו'הומנייתעל הרשעבכל‬
‫תקפי וצבירת! ועושרו ביאר הה^דל אשר בין שניהם בענקמציא‪:‬תס ומה!חס‬
‫ועצחיתש באומרו ב׳ החיים יודעים שימות׳ יהייתיס איכס ׳!רעים מא!מה י ר כ י‬
‫הח״ס פהס השלחים באחור יודעים כידיעה אחתית שימות! מפאת הניף‬
‫והכינה שמשערים יום החות תמיד אמנם המתים שאס הרשעים שכח״הס‬
‫נקראיימת־סאינסיודעיסמאומהועלכןאיןעדלהס שכר יען נשכח !כרס‬
‫בפיעלש הרע שה!א העדר ואינס פיעליס פעילית שישאר חהס וכר שהם‬
‫הפע!ליתהטוכית!זא ואקעידלהס שבר כי נשכח וכרש יכויואחר אשר ביאר‬
‫הה בדל העצמית׳ כין השלחים יהבלתי ש למיס!ה‪ 0‬הכלת׳ פועלים הט כ כייה‬
‫‪0‬היא ט‪:‬כ אשר ה!א סכת הערר סכרס ווכרס אמישמלבר ה ע ד ר וכרס מצר‬
‫העדר הפיגילותה שלחית שהם סבת וכדון הארס הצה וילת וה כל הכח!ת‬
‫הנש‪:‬־ ת ה‪ 0‬נפסדות כמ! ש!כרנ< בפירוש הראשין כ׳ האהבה יהשנאה‬
‫והקנאה סהס בלה כפחות הנפשיות במחשב ובמרמה וכווכר וכשימר לא‬
‫נשאר לנעדרי ה ש ל ח ‪ 1‬ת ד ב ר מהם וואנס אהבתם גם שנאתש גס כויוכבןהוא‬
‫מבואר‬
‫קהלת פרשה נה‬
‫מבואר שאין אצלם שים ח‪3‬ק נבאר לעילם י כ ל אשר‪•:‬נבל תחת י ‪ :‬־ ‪»•: :‬‬
‫שנשאר לשצמ׳״שבבלאשרנעשהתיותהשישבעהיו נשאי להל חלק •ע •ס‬
‫וצעיצמיעיצמיםהשארו' נצחי וביל ׳תישבי בל ל כ י ק• עי‪::.‬׳• כ ‪: :‬ל לל‪ :‬נ ל‬
‫נ י ש ח נד‪ ,‬כיתר הפסקים כ ט שישי תירתם הקדושה ברה מ א י ר ת ע ‪ : • :‬לנה לפשיקים‬
‫האלה לס קש׳ הישיכ כפ׳ כשיש; שי‪ .‬ד י ר י ‪ :‬אשר על נ ; אש צייניש ־׳גלדי• ש‬
‫ל ן אכל‬
‫סלישווולשנלאנ׳צה׳שתיה שנאמרה נ כ פ ר קהלתליא ־׳‪•:‬לל ־‪:‬־‪.‬יה של‬
‫מורל כח! שכתבנו כפס ק ושכחת׳ אני א ת ל ש י ח ה ני אך א ״ נ ל ר ל י לפרש‬
‫הכתיבים כפשט; על ד ר ן שא!ל ה ד י פ ה ת ל ו ש יאין ‪ -‬ק י ‪ • r‬נ־י י־יד׳ נ ‪K :‬‬
‫ועל כ; נפרש איתכואשיניכפשטן של דבלים ואח כך ‪:‬ש כ ל כ ר ‪• : :‬לשבש‬
‫כפי שרשי האמומתהא״ת״תי׳שנ״יינלליגתוזלייתישנישבכת;•‪:‬בלת׳‬
‫דוחק נצל והנה נ ב ׳ כשטן של ל ב י י ם א י ר שלייה ה ‪ .‬ה ‪ . :‬־ ‪ :‬ה ־׳‪ : : .‬כ ד‬
‫‪,‬‬
‫הקדים שצבצנ החי‪1‬היא השלש ש־חיה ח ״ צעל בחשל! נ ‪ :‬נ י י ו הנלב יהיה‬
‫ט י נ צ• כי א י ר והזהיל את השל‪ :‬הנוישה־א צא יעשה ק שייתל ט!כ ל א ‪-‬‬
‫שיאכללחיו בשיחה והי‪,‬א שיאכל א ת׳ ל ש ב ע ל י פ ת •ל! וצא •‪::‬־• ע נ י ו‬
‫ו י ש ת ה ב צ ב ט ב ״ נ ו ו ו א צ ך א כ ו צ ב ש י ח ה צחיך ופתה בלב טיב יינך ילצך‬
‫אכול כשיחה מה שתשיג לאכול כפי משת י ד ן ועל ק א י ל לחיין •לימיה‬
‫שלוא לחמן כה׳תל ל ן אסל אימי יכן שתה כלכט!כ יינן נ א ‪ :‬י •־‪•:.‬ג • ר ן‬
‫וצא אמיצך אסצ צחם ישתה ״; צשיכערק אמר צחמן צרחי! ‪ it‬הכלל לנ־ נתן‬
‫הטעם לוה באומרו כי ככר רצה האצים את מעשיך •דימעשיך אלה שלש‬
‫המעשים המיוחדים ל ג פ ן כ נ ר רצה בהם השי אש כתחילת כליאת האלם‬
‫שנתןלוישיתואמר לו מכל עץ הגן אכול תאכל כוייק אמלכל איש׳ האילה‬
‫הנכחלתנתלת! י ת י נ ת ת ה נ כ ף בבל אשל תאיה נפשן כלקל ונצא; ‪1‬כ״ן‬
‫!בשבלובנלאשיתשאלךנפשןנחשמחתאתהוביתן‬
‫נ ׳ הרי שככל לצה‬
‫השי כמעשי כני אלם כלכלים ה מ ט י ס ל י ן * הטף ועל כן אמל שליה העל‬
‫־‬
‫שילך האיש ישלס ייאכל כשמחה לחמן וישתה נ צ נ ט י ב ״נ! כ׳ ככל ל צ ל ל ‪ :‬׳‬
‫בתלת! את מעשיו אלל ואינם מנגלים אל לשלמית לק לסלעזלצשצס לקי ס‬
‫ננל‬
‫עת‬
‫גיפוואתל שהת רצו האכילה והפתיה התיר ל< נס המלביש׳'הטיניס ושלל‬
‫התענ ג• ש מהכיבהבשמןהמבישס כמישהי! נהגים כ ! ־ ; ק ל י ן הא ככל‬
‫עת־היובגדין לבנים ׳שייש־ליה י ש לשלביצכישיך‪-‬ה שצ• י נ; נשלי־ש כ׳‬
‫אי; הדרכה והישרה אצ הרשעים לק עס השלמ׳ס מ י נ י שלמה העה!היא‬
‫הישרה ישרה אל השלמים שכאשר יגיעו למדרגתהשלייתליתר צהש ההכרחי‬
‫מההנא!תהגשח׳ו'לקיו'הנון> כשיע ו המשוער אשר לא ׳!•ק!‪ 1‬השגתהשליית‬
‫וקיומו‬
‫וגס כ ו ־ הדו׳ר ל! שיה׳'כמכת י ו ״כילתי כ׳ על כ; א י י נ ג ד י ך ולא אמ‬
‫ככלעיללנש בגד׳ילכניירקאחיבגד׳ן כלומיאין שיהיה ב ג ד י ן יהיו לבניומף'‬
‫ולהיותשהתירלוהתענוגכחוש הטעם התיל ל! גס נח!ש הראית שיתענג‬
‫כראותו מלבושיו לכנים ונחוש הריח נאומושמן על ראשן אל יחסר שהא‬
‫השמן‬
‫רכה‬
‫נלהית פרשה ט•*‬
‫השיין הייכ! ‪ cr‬כמי! לה•!'שימעט טי* י יספיק על כן ל‪ 6‬אמ״ישמי סלך על ראשך‪.‬‬
‫אל •חגר ‪ :‬״ שאח לחמך!בגדין בבנו׳ אליי כצודק אמר שמן ילא אח ושחן‬
‫ו ב על ו י ש ן כי ישןלא חח שש שמן על ראשך צרמו! שבכל שהוא ממגוינפ ק‬
‫!עלכןאי׳חציחשר כלזסיםיי לן שלח ׳השר בהחלט אף ש ה ה מעט כל‬
‫;‬
‫שה!א‪:‬ה!א דקדוק נ כ י יאחר שהתיר לו התעניגיינפיהג חושים המיהתיר ל‪ 1‬ראח חייפ‬
‫ג נ ה י א י י י ז נ ח ת נ ־ ו י ש ה י י ש שש תנהנבינא־פן שלא חיק לו שאס ירכה‬
‫במשגל׳תקנח חיי• בלי כפק!בן שיתנהג עש אשתי כראוי כאהכה ‪1‬אח!ט‬
‫שיים לא יעשה כ; חיי! לא •היןח״ס!לכלול כל זה אמירקה חיים כלוחיהשתדל‬
‫שתראהח״סשהסהח״סהמענגיכ שלא •היזח״ צער עס אשתך !'!א ראה‬
‫ח״ש עס אשה כ! כי כיה כלל כל הבצהגה הראזיהעמה ולרמיו שלא יאהב‬
‫אחרת!לאי!ד!!געס‬
‫אחיתאמיאשר אהבת פלא ת ל ן אחוישרירית ל ב ן‬
‫לכ!א על א ש ־ זרה אשר לא כרת ויא ראה ח״ס עס אשה אשר אהבת כל •מ•‬
‫חייהכלןירילאתזנהחצילהאחרינשיס נכריות אי זר‪:‬תרק כאשת נ ע י י ן‬
‫אשראהכתכצימיח״הבלןובללכוהשי‪-‬א יהיה מצי אצלה כתרנגול ‪1‬וא‬
‫‪S‬‬
‫ראה ח״סעסאשהאשר אהנתכצ ימי ח״ הבלך כוישדכ המשגל מקצרי'‬
‫הח״ס ‪-‬כגזרתראה חייס כלל הכל!היא אשר נתן לך האלים הכל תהתהשמש‬
‫בל ימי הכלך!"זאאשרנתןלךתחתהשמשכל ימיהנלךואמישזה ה ט ב אשר‬
‫יהיה לו אכל חוש המשוש היא חלקז בח״ס הקצר׳ האלה שהס תחת השמש יען‬
‫בחיייהנצח״יכעה שאינס תחתהשמש איןכהס לא אכילה!לא שתיה ולא משגל‬
‫חלילה ׳זאבי היא חלקך בח״פכעמלך אשר אתה עמל תחת השמש ׳ריאין‬
‫לך חלק אחר בחייס הגשמיים זכיגמל הגשמי אשר איזה עמל תחת השמש‬
‫ר ק זה הישוכ הנוי ועל בן הזכירו כלשון ז שר כאימרו כ׳ הוא חלקך כוילכלול כל‬
‫הטיב הגשמי אשריכרואמיעס אשהוצא אמיעס האשהצרח!! שהכ!נ'ככת!כ‬
‫הואשיתענגכחזש הייש!ש דרך כלל שאם היה אומיעס האשה נשמע שבא‬
‫להדרים ולהישיר! אל אזפן ההנהגה עם אשתי המי ח ד ת ל! ! א י ן ! א ת בונת!‬
‫כ ה ר ק ל ! ח ' צ ! ד ר ן כ ל צ ש ה ת ר ל ! ה מ ש ג ! ע ס א ש ה ד ר ן כ ל ל י א א כ כ אר שיהיה‬
‫‪1‬ה ע‪0‬אשת!הח״חדתלי ‪1‬ה!א דקדוקנכוןואחראשרהתירלוהחצק ה ר א י נ ל אישר‬
‫מהתעניגהגשחי כפי הדיחישים הנש חיים כ׳ הניח חושהשחעצהיוישלא יפוצ‬
‫נ ! תעני ג גשמי בהחלט מצד עצמי כנודע ממציאות׳ ומהותי ביאר הטיגס למה‬
‫התיר לי התעניג בדברים הגשמיים יהיא כי אס היה החשבין ׳החכמה נמצא‬
‫בקבר שהיא השאול שה לך שש הארס מיד כשהולך מן העה! הנה היה מקים‬
‫י‬
‫לא‪1‬חר שיאמר שאחר שערים יש!כ אל הקכריאיני מילין עמו ר כ ר גשמי רק‬
‫נעתק הגין> אל המקים ש מ ל ן שם אל דבר ריחני אין להתענג כלל כתענוג‬
‫הגיףכעהזאמנסאחרשאיןבקברלגיףשוסתענוג רוחני הנה אי! לי לגוף‬
‫ככל מציאותו רק מה שיתענג כעהי על כן רא״ להתיר לו שיתענג כעוד שיש‬
‫ל!!»! להתענג כ׳ אחר המיתה אי; ל! סוס מין תענוג חתני כעולם כד• שימאגן‬
‫נו‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫‪57‬‬
‫כגזפני‬
‫י‬
‫קהיח פרשה כה‬
‫כגיפצ׳ ״א כל אשר תייצא ידן!היא כפי ליה שתשיג י י ן שתהנה משלך י‪1‬א‬
‫מווצתך מציצה לק כמיתר לן עשה יען א־ ןמעשה‪1‬חשנק ילעמ יחשמה יצא‬
‫ו‪/‬עניגלא גופני!לא ריחני כשאן ל אשר אמה ה לן שש שהא הקבל יעל כ; י ‪6‬‬
‫אפשל שיתענג הגיף הצא ה א כע?‪ i‬לחל שאי; שמה נקבר הנקרא ‪-‬איל •שש‬
‫מי; מענג צא גשמי הנרמז ׳הנכצצ כשש מעשה יצא ליחד הנכלל לשש ‪:0‬נין‬
‫נדעתיחנמה כזיזימ כ» אין מעשה !משכין ילעמ ימכיה כשאיל אשל אמה‬
‫הילן שמה כייוהיכ ן> מלת שמה לדמו! שעש הית שבעילם הנשמת יש שש‬
‫מכמה ילעתיאהכה חשל היא נכללת כמעשה הנה שמה בקכר אשר שש הניף‬
‫הלן אינפ ועל כן וליי פימנ! חלק ל ג ף כעהיז כאמוייעל כן הוסיף גיימלשל‬
‫אמה ה לן לימוז שעפ הגוף •לכל פאפ צח כ; היה יספיק מלתכישא!ל בליה‬
‫וצאהיה נלין צ!מ אשר אמה ה!לן יאפשר שמלמ שמה דכקה לגיל י שר אמה‬
‫לולן!צה׳ימ! מלבו עכ מלק החילול אמישלה״ת! ה!אה!לך שי׳ה !לא ׳עמק‬
‫משס ‪6‬צ מקים אחל כ׳ ש‪ 0‬ה!א הילק היחלוןככח‪-‬טעל כ; צלין שימן‬
‫• ־ ׳ הארס חלק'חומל נעה!!אמנה ככ• השלשיכ האמת״ס מהכיס ככ׳ האיוש‬
‫שבאכילה!שמיה שלתלההנמיכמלברנבארכצהכהיךכ ברקיק אלמי‬
‫ונכון ונאמ שה ף הככוק יהיה תנא׳ והוא כאלו אמו שכאשל לצה המניה י ת‬
‫מעשיך שעסקתכמצוי' נל הצליןאותעכיקבתליובעייןכהיאאכילהישתיה‬
‫של תווה כי האכילה היא המקוא והכתיב יהשחיה היא כחפ׳ המיה !!א‬
‫לך אכול כשמחה לחמך יכוייויכאשו בכו וצה אליה את מעשיך שעסקת‬
‫ככוכשלמית המעשה או לן אכ!צ בשמחה לחמן שמה בצב ע כ ״נך שהא‬
‫שלמיתהעיון עד שאלול כל שייאתחטא׳ קילמת צחכימ! קבמי‪/‬יימקייית‬
‫ולהיות פהוהיו על העיון אחו המעשה שלא יצועה השומע כאישב׳ שיחישיגיע‬
‫לייוגמהעיוןשיב אינו צוין לעכ!ק בשלמות המעשיכ א ו המצ״תעצ שן מיל‬
‫וה!הייעצצ!וךש‪5‬מ!תהמעשהככנעת !נבצ וגע ביעה שהוהי שלא יבניש‬
‫בעי!; על שיהיה שצה כמעשה צא יחשיכשאחי השגתהע• ן לא •צישין לעשק‬
‫ע ל ב כ• המעשה צדיןש׳מצא תמיד שצסכ״זאבנלעתיהיוכגל־ך צבדס‬
‫כ׳ הבגד׳סהםכנויאל המעשים לדעת חילוק כייפי אותי נל המכושים‬
‫הקימיניס‪,‬אומי ושמ;עצראשן אצ יחסי הוא שמ;משחת קרש ןישק •שימצאו‬
‫י ‪ ' n ' i m ' 3‬שניהם יחל נבל עת המעשה והעיק ואפשר שגורל שיק על לאשך אל ׳להר‬
‫לצה נו מה שביישו הקימוניס שיהיה משצצמישלבשניייה צבנ״ה !מעל‬
‫ואשו כך מלא שמן שצריך שיוהר תמיד ויהיה ייא פלא •לל השמן על‬
‫נגדי! ויעשה בהס כתס מהשמן בן השלה כמעשיו א ן אחר שיהיה שלש‬
‫בהס ונעשו המעל ת קני; ק״ס בנפשו עד שיהיו כצ מעשי! לכניש בלמי‬
‫ערוב מחשכה פיכלתינס בל!ה צריך שיהיה ניהר כהה תמיד ס לאימא לידי‬
‫<זטא שיהיה לוחה כיצר! תמיד » עמיד נגר• כהסתכלות נמרן יל ש נחי פיט ת‬
‫מ!א מ‪6‬למ‪8‬ב׳‪0‬מכלצי‪1‬נאותו'וא ושמןעלי&שך &צ •ה;ו ו‪,'0‬אחרא»‬
‫‪m 3‬נ ‪7‬‬
‫ע‬
‫כי&ר‬
‫רבו‬
‫קהלת פרעזח כיז‬
‫‪3‬י*ו ציון כ חיקי ששל זתשהס המעשייה !יוניוהי! לאחד׳ תאיר כיד השלם‬
‫להשגת הדבק תיהתנליתהננםף א •וי שנכייש׳נהח״ס הנצחיים יידיא העילם‬
‫החח;׳ נחי׳ו נח ש ו״זא יאה ח״פ •‪1‬סאשה •ישי אהה ; ל י י ׳ ח ״ ה נ ל ן י ה נ ה‬
‫‪,‬‬
‫הפיהוהה אקשה לישכככלהצשיןשמכ׳כאומיואהח״ס כל ימי ח ״ הנהני'‬
‫כ ט ל שאש יראה כל ימי ח״! הוי הוא וואההחייס י ק א ' כ ' כל י מ י הנלך ה א‬
‫חיותי לגמו׳ אחו שככו אחו כל ימי ח ״ הכי‪-‬ך ואחו ש ‪ :‬פ ל איתי למה שינה‬
‫וא‪-‬יראשינה כל י ח י חייהכלןואחיכאחוכל׳מ׳ ה נ ל ן י ל א ש נ ל ה י כ י ו ה ח ״ '‬
‫וגס נ‪:‬י ת כ י הוא חלקך בחיים קשה כ א מ ת ס א ם ה ז א נ פ ש ט ששכאלהאשה‬
‫‪,‬‬
‫א׳ךתהיה חלק ה א י ס נ ח ״ ס ש ה י ׳ האשההיה לי לעזי ואיך קיאה חלקו‬
‫וגס מלת ה א שנאה נלשין ו כ י היא ק ש ת ה י ש ו כ א ן אח^ה לפי י י ך ו ז ל‬
‫והחכמים הקימיניש שהאשה ה א כנוי אל הח מ י יתישכ הכל על ננק‬
‫‪ a‬ה!היי שלחה הילך עה אל השלם שכיח׳ ח ״ הכלי שהם החיים הגשמיים‬
‫׳יאה כ ת ש החיים הנצחיים והוא תלוי כהשגת השלח! כח נ י ת ה ח ח י שהיא‬
‫האשה אשי אהכ כל ׳מיח״הנלו יכאשי יהיה שלם כמעשיו ישלם כע״ני או‬
‫׳יאה החיים הנצחיים שהם ח״ הנכש כ ח כ י ת החומר אשי אהכ ככל י מ י‬
‫מ ״ הכלי שהם ח ״ ה ג ו ף ש נ ק י א י ס י מ ׳ ח ״ ה כ ל י ע ; אינם נצחיים כייעויוא‬
‫י א ה חיי עם אשה •ייעם החומ שאהכ אית כל יחי היותך כעהי אצל ה י כ ל י '‬
‫הגשמייםונורתאשרנתןלךתתתהשמש היא יכקה עם יחי חייהנלךוהוא‬
‫כאלו אחי עם החוחי אשי אהכת פל יחי ח׳יך אשי גת; לך ה פ נ ה היאשונה‬
‫יןחתהשחש אס מעני יאסהינה תחיה וציית נ ל יחי ההלך ה י א י נ ח ה ע ם‬
‫ייה שפתח כי ראה ח״ס כויוהוא נ!‪ 1‬אמי ו א ה ח״ס נצחיים כל ימי הכנך עם‬
‫האשה אשר אהכת כל ימי ח ״ הכלך אשר נתן לך השי תחת השמש יכוה‬
‫•תישכהכלעלנכון ו א י ר םההפחכלת היה והיא ראית החיים הנצחיים‬
‫כחי׳ הגיף שהם ח״ הכל כעורו חורככ כחומר הנה וה הוא חלק האדם כחיי'‬
‫כ ע ל ם הוה וכעחל שהוא עמל תחת השמש כי לא נכרא רק להי‪1‬ת סלם‬
‫כמעשי! יבעיוצי כל ימי היית! חזרככ כחומר הנייייא כ׳ היא חלקך כחיים‬
‫וכעחלך אשר אתה עמל תחת השמש י גל פי ה פ ר ו יהיה כפל הפסיק אפשר‬
‫ליישבו גסעלהאשהמחש שישתדל הארס לראתהח״סהנצח״ס גםנהיותו‬
‫כחכרתהאשה שהיא פיעל גיפנ׳ שיהיה תכליתי השלמות הרוחני על י ר ך‬
‫םכיינחאחר ריזל שאחר! וכה עזר לא זכה כנגדו כפירישנו לספר שיר השירים‬
‫כ י ש ת ז ' ‪ 1‬א פ ש י ם א ו א ' כ י הוא חלקך כחיים יצה על הח״יהנצח״ס שנקי'‬
‫חיסהתסויצהכיכיעניןהשגתהשלמותהוה‬
‫כ ח נ י ת ה ח מ י הוא החלק‬
‫א ש י יהיה לו כחיים הנצח״יכ׳ מה שהשיג כו מהשלמויהוא יעמוד לי כ ע ה נ‬
‫להתענג כומויי השכינה כחי םאריילח׳ שטיח בעש וכויואתיאשי׳ מ׳ שבא‬
‫לכאן ותלמודו ביר! !אמי צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם שהם העטרות‬
‫•‪,:‬ליכועאהס מן העה"‪ 1‬שהם עטרותיהםהתיוחדוילהסועל ק א ח ר כ ׳ הוא‬
‫נו‬
‫כ‬
‫»‬
‫‪57‬‬
‫חלקן‬
‫‪.‬‬
‫״‬
‫‪.‬‬
‫י‬
‫קהלת פרעה כה‬
‫מלקךבת״ם כציכח״ש הצצח״סיעל המעייג יהתכקאשו •ליל ג בעלי‬
‫מהמגיגבשצ״תחייביג״כךישייתז‬
‫כ ׳ ־ ז י י ׳ נ ־ נ י ־ י ו ‪ ; :‬לבניי‪*•,‬‬
‫בשניחלקי שלית חלקהת־ כמל ‪ : :‬״ ־ ‪ :‬־ ״ ד כעהכה‪-‬ליר ‪ :‬של־צ‬
‫בכלעיוצהשיגהשלייתהוה נ ח ״ ל ע ל ? ‪ :‬״ ־ ח •ל ב ע ל ‪ :‬־ " ל י ה ל ע־‪-‬עש"‬
‫וחשבק ׳דעמיתש״ רק תל ש• צ־ך ע׳׳• של של׳ ה א ע צש ל " בשל •ל ‪-‬ל ה א‬
‫עיצםהגמיציהמענגהרימנ־^אכללכל חמצת י ־ ן כ י י לש־‪.‬־‪ :‬בשצ יכו‬
‫צהש•‪ :‬השליית נ ש מ ש ־ ־ צ צ עש‬
‫‪ . . • : I T‬לשי‪.‬׳‪ :‬ת ל‪-:‬״ ־‪• .‬ש•; כ ‪ .‬נ ל‬
‫השכצ העייניובין כעיצות לש‪:‬צ למ עשי • ק חש צח משינני פש לת משיגנ• שש‬
‫כ׳ אקשכ צח מעשה שלוא ‪ J9-3‬נלהמעלי התלת‪ !1‬ליציתשרי־‪-‬ו •לכשל‬
‫התעש• •צל לתע‪ •:‬לששצ• תשלשששצ ־ ע ה כ ״ ל כ ־ שבי־י־של־שש ל לי‬
‫‪,‬‬
‫במאמר השש׳ מהכר המדימואני הארכתי ה י ־ מ ר בלש שש ב ה ״ כניישה‬
‫יקיאהששצ חשכקחלשק מתשנה כמי שהירש הר־שג••‪ :‬כשכ־ ל־ד כ כ ״ ש‬
‫רכיתיזא כי אק מעשה!חשבי; ידעת וחשמל בשא צ ל ש י אמה הילך שיה‬
‫כר* ש י כצצלשיגש שה •להשתלה בהם אתדימית־ כי י*ש צח כ ־ ־ ־ ‪ ,‬בלה‬
‫פ‬
‫‪,‬׳ ‪ -‬־‬
‫נד‬
‫‪0‬‬
‫נ ע ר ך כעילה לוה לח משיגה עיר ואבשר שיתישב! הארבעה כש ק• ל‪-‬צן‬
‫כדרך אחר ישר יכשר כעיני כל ר!איו מ רכש משני הדרכ• דנת מ• הנ• שנא‬
‫יהיה הצשק נדחק כצצ מפשט׳ ויהיה מהשיא! הכינה הנהנה עצ ‪ •3‬שרשי‬
‫לרכ׳ האמינה הנאמנה ונאמר שהאכילה ושמיההנוכההיא אכילה ‪1‬ש־יה‬
‫גשי‪-‬ימכהשטה אך המנה שתהיה מעירבתכשיחה הה כ׳ כישר מלילו‬
‫האכילה צמכצימ קייס הגיף להשגת השליית אי תמערכ כה השימה כמלת‬
‫אך כשמפיה משלימיקייס ה נ ן מצד עצמו והמעניג הגשמי י צ ר ענת ל נ ד ־ !‬
‫תמעד נ הה ת ג ה ודאגה ר נ ה ! ק ההמיה כאשר מה׳ה עש ט נ הלבט בישלס‬
‫בהשגמהשצמימיהמכצית ה נ נ ס ן צ כ צ א י מהיה לש מיה ראיה שתכליתה‬
‫יהיה כד׳ לעמוד על נכין השנמהשלמיתכהע״דמהתתר שלא •חלש ״מכפל!‬
‫ההרגשומ׳יהיומטוידומהשכצ ועצ ק אמר שלחיה ה י ל ך ע ל אל התבקש‬
‫השצמומואמר לו לך אכיל לחמך אך ה‪1‬הר שיהיה כשתחה שהיא שימת‬
‫התרהוהשלמימכילאמינאהשמחהשלמלאשרליאלנושרמ שיחל כמס‬
‫כדכרייהגשמ״' רק כאשר יהיו לתכל׳מטכ ושלש ייא לך לכול כשילה ל י ק ­‬
‫ו ק שתה יינך פפ• מה שיראהבעיצ׳ך כתנאי שיהיה כלכ ט כ פיליה לכך‬
‫!‬
‫שצהכעיקכיאויאיתלךלשמ׳תהיין לחיק כחתיך שיהיה כהש כת נע״ן‬
‫ולעשקבתירה תא ׳שמה כלכ טיכיינך ואמר לי שלא יספק כול ההתל שתמיר‬
‫לו לאכול י ל שמת כפ• מה שירצהיק כיין שנתערבה בילה השיחה ושלית‬
‫הלכ נאמר או כבר רצה האלים את מעשיי הגשמיים שלס מתחל׳ש צו‬
‫כעילןמולפבמפאתהחומלהאכ׳ ככל רצה האלייס א ת מעשיך ירש־שר‬
‫אכלמ לחמךכהמעלכות השמחה הנה ככל לצל החליש כצ מה שמעשה‬
‫‪6‬בכל א י ק שתפעל׳טיו פעילותין שלמיתעל ד ל ן ש כ ו ש ; ‪ .‬בהקדמה נ פ ש ק‬
‫ממת‬
‫קהלת פרשה כד‪,‬‬
‫רכז‬
‫צמחכתירבילדותיןוכייועלהדרןהנויהתיר ל׳ גכ הסלסיל כנגדי! כ ד י ן‬
‫השלי!׳והתלמיד׳ חכחייביא!׳ שיהיו ייכלסליוארוצ עשיק ‪'.‬גבין ושה‬
‫לכרסיןיכויויה׳והדנרייכפשטןש היו נגדיוצבניס נ נ ל עת •לא מלוכלכ׳'‬
‫י ק ‪ -‬י ; לסל• חך וה יהיה כתנאי שיודו שלא יחסר מעצ ראשו השס השוה‬
‫שהוא נמשל אל השיק הטיב וכן פ רש הרחיכעזצ שענק ושח; על וחשך חל‬
‫יחסר רצה כי שיהיה לי שסשיכ והשונה שכאשר יוהד כשח רת השש הש!כ‬
‫שלא ׳כשק או כל מה שיעשה יהיה לשש שחיכ ולא ׳ויק לו כצל ולא •גנוה! ‪1‬זא‬
‫ושח; על ראשך אל יחסר יכו יכמ! כ; הדריכו וה״שירו כ כקשת הכניס שיהיו‬
‫שלמים שהם כ כ ת קיים האדם כחי; ע ד שהאדם אשר ישאיר אחריו כניס‬
‫כניס ושלמים כלס יציק כי שאיני מ ת י ק שהוא ח׳ כמו שאריצ על יעקש חכינו‬
‫עיהיעקב אניני לא‬
‫״‬
‫ת וכי וכי בכרי חנש‪ :‬ח‪-‬ישיא ושכר! כשיניא יכי אלא ‪*• if‬־‪«•>*',‬‬
‫מק׳ ש הוא לויעי מה ורע! בחיים א ף הוא בס׳יס כ׳ אתר שנשאר ‪1‬רע‪ :‬הנה צ& מ ת י נ ו '‬
‫הוא ח לק מעצמותו ו כ ע ו י ו י ע ו שלם הנה היא ח׳ כ׳ הרש גים בחייהם ק־ו״ס‬
‫ייתיס יכשירעייהיה תיוהיא כהיית׳ שלם כאמור יהיה גס החכ ח ובזה ׳תישב‬
‫המאמר כל! ויתרצו כ! כחה קשיית שהקשו הקרח ניס בו וכסרש הק שיא‬
‫החכ י ש ח ת א י ן הקשה המקשה בכדי חנשוחנשיא אחרשלא אחר ככיריש‬
‫ניף יעקב אבינו צא מת וחי א מ י לו שאחי שלא מתחצד גיכ׳ ואס יאחי אישר‬
‫ל ת ק קישיא ואת על ד י ן שאחי! הקימונייכישוב המאמיהוה שחה שהקשה‬
‫הוא מכחקישיאאחרתשראה שאי אפשר שיאתר והעל חלק הנפש שאם כן‬
‫מא• רביתיה ריעקכ אכיצו שאמר כו שלא מי) שהרי שים צדיק בעולם אינו מת‬
‫מצד נכש! חלילה ומבח קישיא ואתהיכיח שלא ׳צי״ר שאמיר• •עקב לא מת רק‬
‫כגיף מה שאי; כן ביש! צדי'אח'‪1:‬א שהיקש לו בכרי חנט!חנטיא וספד! ספרני'‬
‫ואש הכרח המקשה הואוה אס כן תה ת ר ן ה מ ת ר ן ו א ך נתקירה דעתי של‬
‫החקשהכחש שייקישהיאלורעיחי; ורעי כח״סוכיידסיף סיף הדראקוש תו‬
‫לדוישתיירחאירביתיהדיעק' שהרי כלארסקיסכחי;כשורע!כח״'!הריה‪.‬א‬
‫בחייימה צריך ראיה ח; הכת! על וה!מה םאאיככונתהמתק שהוא ‪ 1b‬אחר‬
‫סאמ' אותי כיעקב עם היות• צ ד ק בכל שלם יע; מצא הכתיב כ! !!א מקיא‬
‫אני דורש וכוי אינני מספיק כאחת אשר על כן יש לנ! לומר כאמתשלאוו‬
‫ה ד ר ן ושהנפין היא כמן שפירשנו שדראשיןשאחר יעקב אבינו לא מת אחר‬
‫א!ת• על חלק הגיף כאחת כ• כהשחר!רע האיש שהא חלק גפו שלם הנה‬
‫כהיותבל ורעו שצם שאיןשסחלק מורעירשעאי •צדק שש!א כחיים פ׳ מי‬
‫שפועל השלתותיקיאהתתו כחיים א ן פועל הרע היא העדר פעלה!להיות‬
‫שהחיים הס ס יזלה מה עצ ק השלמים הס כחיים והכצת׳ שצמים הס נעדרי‬
‫הת״ס בת״הש!למה שראה ר יוחנןשלחותורעושל ״גק' אב •נ! שהיתהמטתן‬
‫שלחהעלכןאחר ש ל א י י ת א ף ל ג י ף א ח ר שורעו כצי יקיא הייתי נחייםמצד‬
‫שלסותייהרי הוא בחיים!המקשה לחה שראה כהכרח הקיש׳ישוכרנ! שלא אמי‬
‫וס‬
‫קהית נירשה כה‬
‫על ח» י נ כ ש י ק יגל ח׳ייהציא ל ק ש ל כ י ד ׳ חלש• ח״‪*•1‬׳ כי״מי־ן‬
‫‪rt‬‬
‫פלא ה נ י ן צ א ש ר י ש ״ ש ש ‪ :‬ח ״יי‪/‬היא••־‪::‬׳‪:‬־־׳כ׳‬
‫ל־ייין‬
‫כיה•־‪..‬־''״׳ י‪-‬־‪.‬ש‬
‫‪,‬‬
‫״ל‬
‫ט ל א מ מ שיש ‪ pip‬׳!ועיפיכ'‪.‬של‪-‬שלי< ה ״ ל שא; ש;אשי ניילילה •יצית‬
‫שלאיצדקנשיה א א י א ל ם שלא •*ת אחי ש״ מ ־ לק ־ ׳ ; ‪• :‬לש יש״ע״‪:‬‬
‫ןעשיועצ כ ן ח ״ ר כיעקב שלא״משיש א ״ ‪• • :‬צ־קש־ה שלשנא•‪:••:‬י‬
‫פ ‪.‬״‪-‬־ש שגכ; ׳ ז ‪ -‬י י ש ג ש ג פ ״חש אל ‪ : :‬־ ־ ‪ .‬־ ‪ : :‬׳ • • ׳ ‪ :‬י ח י נ י י ; לכלש‬
‫!‬
‫‪-‬‬
‫ו ל ‪ .‬א נ ‪ :‬י ; ב ל ב ‪ :‬ל כ י נ מ ר י ל ב ־ א ״ ר ה־ כ י ש ליה כי; הירש‪• •:‬ה ל י ־ ק ־ ק‬
‫איחד! לת לת!ליי א־יי ״שק‪ :‬אני‪.‬״ חי ש׳ זה ה•‪ :‬צ י ק ככל א י ש שיהיה ל כן‬
‫א ח ד ש ל ה א ך כ א י ח ל א מ מ י צ ל ש ל א חת שיש חיק ־!•רע• יהא י ק ־ ק א ״ ת י‬
‫ינכקזכזה יתכאר הפפיקהיהשלזליי שלמה המלך עה אל השלש‬
‫&׳‪rt‬־‪J‬‬
‫בשצמיתבנ׳ובאיכן שיראה בח״וחייחלק ציפי בבניו כאמיר !»א ו א ל חיים‬
‫ע ס א ש ה ח ש י א ה ב ת כ ל י מ י ח ״ ה ב ל ן ח ש י נת;לך ת ח מ ה ש י פ ירצה עש‬
‫א ש מ ך א ש י א ה נ מ כ ל י מ י ה ״ הכלךשהשח״ מהךיאה ע י ת׳ ס נישן׳ע*‬
‫ת ״ הכלך עש אשתן המי יה׳א נ ה ת ח ב י ן עמה לעשיתבניס כי כאשי תליה‬
‫החניה עש האשל האלזנה אצלך יהיו השניה כ‪:‬ים!נאחדס !אחי שייאה‬
‫החייש הנזכייה הלה הכפה שיינה אימה כעיני ז כעדו ח• על האיחל ויא‬
‫כל יחי ח׳ ן ירצה השתיל ליאותאתה כל יחי הנלך שהיתל!׳ כייעך א ל י י ך‬
‫ואוחי! כי הוא חלקך בחיים ליל כי ו ה ה ז ר ע א ש י כ נ י ת י א ת כ ש ש ח״ש על‬
‫דרך י ה ורעי כחייה א ץ הזא כחייה היא חלקן ממש כחיייאשי יחיה א ח י י ן‬
‫יען ה!א תלק מגוב־ וכעוד שזיעך חי ה י י אתה ח׳ !!א כי ה!א חלקך בחייש‬
‫ידיהורעאשדיה׳הלךמןהאסההנויאשרקראתיוחייס היא חלקך כ ל יש‬
‫ועל כן אמית׳ ראה ח״סיגייוקה׳א חלקך הנשאר לך תחת השמש !תליה‬
‫גיותתחתהשמשדבקהלגייתכ׳ ה א חלקך והוא כא ל ו א מ ר ט ז ז י ע ה נ ז כ‬
‫היא חלקך כחיי העילס דהרי נ ר א כ ר ע א ד א נ י ה היא יאש כ ן ה ק היא הלק‬
‫מחי׳ האב ועוד שהוא חלקן הנשאר תחתהשאש נעחלך אשר אתל על‪1‬‬
‫וכיה •ת׳ שכ כלההש ק על נכי; נל׳ ד ח ק כלל לאפס׳ הלשון לא ככ• הענק‬
‫ככנ׳ן עד׳ עד יאחר אשד הישיר א ת האדם ככל הפעילות האנ ‪1‬׳ ת שלש‬
‫מכאתהחימרנעתקלתתל! סדר נכון יעצה ט כהלליצ־א ש ‪ 1 :‬י חןהכח אל‬
‫הפעלבשלחיתהעיקויאכלאשיתמצא ידךלעשיתבכחך עשה ירי כל אשר‬
‫מיוצא י ד ן ל ע ש ת נ נ ח אשר כך שהוא השכל המיש; בהכע אל הלשכליש‬
‫ותהיה ההשכלה ני מתחלה ככח!צריךהא׳־ם שימעל כ שחני ת ־ ל ו א נ ע צ מ‬
‫כי הפע־לימהחחריומ הם יינא תאל לפעל כאמצעית האישים החצומיה זצא‬
‫מכחכחנייתאשר כחמר עצמו אךהמוששלית׳וצאיתמןהכח אלהכעל מצד‬
‫הכחני!מעצמו אשר כשכל ממחלמכריאמ! שהיא עצה ריח‪.‬׳ נכדי כפי‬
‫•י‬
‫ה ד ע מ ה צ ס ן ו ע ל כ ן א ח ר כ ל א ש ר מ מ צ א י ד ך ל ע פ י מ כ כ א ך ע ש ל של!א כאלו‬
‫אמרבלאשרתוכללפע<לבכח‪:‬י!תןפע;לו‪1‬א ככחך ר״לככחניוישכן נ ל ! ?‬
‫אמצע׳‬