פתיח שיעור 1 1 : מנחם פיש פרופ המרצה ` : ישנן פילוסופיה של המדע נמנית על ש

Transcription

פתיח שיעור 1 1 : מנחם פיש פרופ המרצה ` : ישנן פילוסופיה של המדע נמנית על ש
‫שיעור ‪ :1‬פתיח‬
‫‪1‬‬
‫המרצה‪ :‬פרופ' מנחם פיש‬
‫פילוסופיה של המדע נמנית על שורה של מפעלי התחקות וחקירה שמושאם הוא חקירת העולם‪ .‬ישנן‬
‫מספר דיסיפלינות שחוקרות את המדע‪ :‬היסטוריה של המדע החוקרת את התפתחותו לאורך הדורות‬
‫השונים; סוציולוגיה של המדע החוקרת אותו לאור היותו מפעל אנושי המוגדר בחברות‪ ,‬קהילות‬
‫ומוסדות על טקסיהן‪ ,‬ההירכיות שלהן ומערכות הכוח והמשטור שלהן; פילוסופיה של המדע המתחקה‬
‫אחר ההיבטים הפילוסופיים המתלווים לעשייה המדעית‪.‬‬
‫הרצאות המבוא עיקרן למקם את התצורה המסויימת של פילוסופיית המדע שקורס זה ידגים‪ .‬ההרצאה תעשה‬
‫זאת על ידי סקירת כמה וכמה סוגות הנמצאות על המדף הרחב של פילוסופיית המדע‪ ,‬המובחנות זו מזו על פי‬
‫תכלית החקירה שלהן‪.‬‬
‫"הרי המחשב הוא מכשיר‪ ,‬ויש כל מיני מכשירים‪ .‬מדוע יש מדעי המחשב ולא מדעי המגהץ? מה יש במחשב‬
‫שמייחד אותו לצורך למדעים משלו"? באותה המידה מה לפילוסופיה ולמדע? אין זה שהמדע אינו טוב‬
‫במובן מסויים‪ ,‬או שהעשייה המדעית אינה מוצלחת או לא ראוייה; אין זו ביקורת פילוסופית‪ .‬אולם‪,‬‬
‫מבלי להמעיט מהחיוניות וההצלחה או מההישג העצום של המדע ומהעובדה שהמדענים יודעים מה הם‬
‫רוצים ועושים זאת טוב – המפעל המדעי מעורר שורת שאלות פילוסופיות הראויות לחקירה‬
‫פילוסופית‪ ,‬כשם שהוא מעלה שאלות סוציולוגיות או שאלות היסטוריות‪.‬‬
‫במבחן נידרש לדון בשתי ציטטות ‪ Unseen‬מתוך חוגים מדעיים שנדון בהם בסמסטר; יש לבחור טקסט אחד‬
‫ולדון בו‪ .‬הבחינה היא לפי היכולת לדיון ולאו דווקא בהיכרות עם הטקסט‪ .‬מומלץ להעשיר את יכולת המענה‬
‫על ידי קריאת ביבליוגרפיה אך אין זה חובה; כמו כן יש לדון במושגים בסיסיים שעלו ונידונו בקורס‪.‬‬
‫שיעור ‪ :1‬פתיח‬
‫אחד הרגעים החשובים בהיסטוריה של המדע המודרני‪ ,‬ויש שיגידו שהוציא את המדע לדרכו‪ ,‬היא פריצת‬
‫דרכו של קופרניקוס‪.‬‬
‫קופרניקוס והתיאוריה ההליוצנטרית‬
‫קופרניקוס הציע לתאר את העולם באופן הליוצנטרי ולא גיאוצנטרי‪ :‬התיאורייה היוונית ששלטה בכיפה‬
‫עד לאותו זמן ראתה את הקוסמוס כעשוי גלגל כוכבי השבט – קליפה כדורית שניתן לראותה ואשר‬
‫מסמלת את קצה העולם‪ ,‬כאשר הגלגל מסתובב בתנועה סיבובית מושלמת אחת ל‪ 24-‬שעות‪ .‬בערך‬
‫באמצע נח כדור הארץ‪ ,‬ובתווך נמצאים שבעת הגרמים המהלכים‪ – 1‬השמש‪ ,‬הירח‪ ,‬וחמשת כוכבי הלכת‬
‫הידועים בזמן זה‪.‬‬
‫קופרניקוס הציע לראות את השמש במוקד הסיבובים‪ .‬התיאוריה מייחסת לכדור הארץ שתי תנועות‪,‬‬
‫בניגוד לתיאוריה היוונית )שטוענת שכדור הארץ עומד במקומו(‪ :‬תנועה אחת היא סביב צירו אחת ל‪24-‬‬
‫שעות; תנועה שנייה היא סביב השמש אחת לשנה קלנדארית‪.‬‬
‫‪ 1‬הללו נקראו מהלכים כי גם הם סובבים את כדור הארץ בתנועה גיאוצנטרית‪ .‬התיאוריה ההליוצנטרית שואבת את שמה‬
‫מהשם הליוס – אל השמש‪ ,‬שכן היא גורסת שהשמש ניצבת במרכז והכוכבים נעים סביבה ולא סביב הארץ‪.‬‬
‫‪http://www.argaman-translation.com‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫פילוסופיה של המדע‪1-‬‬
‫‪2‬‬
‫על השערה זו קופרניקוס עבד כל חייו ועיבד אותה לפרטי הפרטים המתמטיים שלה‪ .‬מבחינתו‪ ,‬העולם‬
‫עדיין יווני בשני מונחים‪ :‬זהו גלגל סגור וכל התנועות כולן תנועות מעגליות מושלמות‪ .‬גם תנועות‬
‫שאינן מעגליות )כתנועות איש שיכור( צריכות להיות מוצגות כסופרפוזיציה של תנועות מעגליות –‬
‫דהיינו שהן בנויות על ידי סך של תנועות מעגליות קטנות בתוך מסלול מעגלי גדול‪ .‬ספרו של קופרניקוס‬
‫הודפס כשלושה שבועות לפני שנפטר ב‪ .1543-‬הוא הקדיש לתיאוריה כ‪ 25-‬שנים‪ ,‬מרבית חייו; והוא‬
‫הדביק בהליוצנטריזם שלו גם את קפלר וגליליאו והוציא מהפכה מדעית לדרכה עם תיאוריה שאין‬
‫לדעת מה הניע איש כמותו להציע אותה‪.‬‬
‫חורים בעלילה‬
‫תנועה סביב ציר‬
‫התנועה הראשונה שקופרניקוס הציע לייחס לכדור הארץ היא תנועה של סיבוב סביב ציר; קופרניקוס‪,‬‬
‫שחי בצפון פולין‪ ,‬נמצא בנקודה בה ההיקף הוא כ‪ ,36,000-‬טוען למעשה שהוא נע ‪ 36,000‬ק"מ בתוך‬
‫‪ 24‬שעות – במהירות של ‪ 1500‬קמ"ש‪ .‬זוהי מהירותו של מטוס קרב מהיר מאוד – פי ‪ 1.5‬ממהירות‬
‫הקול‪ .‬בהתחשב באמצעי התחבורה שהיו קיימים בתקופתו‪ ,‬קופרניקוס לא יכול אפילו לשער בנפשו‬
‫מהירות שכזו‪ .‬הטענה שהאדמה נעה במהירות ‪ 1500‬קמ"ש ואיש איננו מרגיש בכך; שציפורים עפות‬
‫מהקן והקן אינו בורח מהן; טענות אלו אינן הגיוניות לכאורה‪.‬‬
‫היום ידוע שהתשובה היא חוק ההתמדה – אם אנו נמצאים על פלטפורמה הנעה ב‪ 100-‬קמ"ש ואנו קופצים‪,‬‬
‫איש אינו גורע מאיתנו את וקטור הכיוון והמהירות של ‪ 100‬קמ"ש‪ .‬אולם‪ ,‬חוק ההתמדה נוסח רק ‪ 80‬שנה‬
‫לאחר קופרניקוס‪ ,‬על ידי גליליאו‪.‬‬
‫על פי הפיסיקה היוונית‪-‬אריסטוטלית‪ ,‬שהייתה נהוגה בזמנו של קופרניקוס‪ ,‬ההתמדה היא אבסורד‪ :‬שינוי‬
‫מקום‪ ,‬בפיסיקה האריסטוטלית‪ ,‬נתפס כסוג של שינוי‪ .‬ישנם שינויים שהינם שינויים טבעיים‪ ,‬כמו זרע‬
‫שנובט ונעשה לעץ – שינויים שבהינתן התנאים הדרושים קורים מטבעם; וישנן תנועות אחרות‪ ,‬לא‬
‫טבעיות‪ ,‬שהן תנועות אלימות או מאולצות – השינוי שקורה לערימת לבנים כשהן הופכות למבנה‪ ,‬או‬
‫השינוי בגוש אבן ההופך לפסל‪ .‬בניגוד לנביטת הזרע‪ ,‬הפיסול חייב כוח מניע קבוע – ה ַפּ ָסּל‪.‬‬
‫הגישה האריסטוטלית טוענת שכל העצמים נעים בציר אנכי ותנועה אופקית היא תנועה אלימה‪,‬‬
‫ולכן הרעיון של תנועת התמדה אופקית היא אבסורדי‪.‬‬
‫מסיבה זו‪ ,‬לא רק שאין לקופרניקוס שום הסבר לכך שאנו נעים במהירות מחרידה של ‪ 1,500‬קמ"ש אלא‬
‫גם לכך שאין לעובדה זו שום תופעות לוואי; חוסר הסבר זה הופך את התיאוריה שלו לבעייתית מאוד –‬
‫אף יותר מהתיאוריה שהוא בא להחליף‪ ,‬שכן התיאוריה הגיאוצנטרית לא חוטאת בזה בכלל‪.‬‬
‫תנועה סביב השמש‬
‫המרחק מכדור הארץ לשמש הוא כ‪ 150-‬מיליון ק"מ מכאן שזהו רדיוס המעגל של מסלול הארץ; אורך‬
‫המסלול שווה ל‪ .2πR-‬בחישוב המהירות ))‪ (2πR/(365 days * 24 h‬ערך זה הינו ‪ 120,000‬קמ"ש‪.‬‬
‫לשם השוואה‪ ,‬המהירות הגדולה ביותר שאדם יכול לחוש‪ ,‬דוגמת קליע או פגז‪ ,‬הינה כ‪ 60-100-‬מ'‪/‬שנייה‬
‫– לכל היותר ‪ 5,000‬קמ"ש‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫המחלקה לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2011-2012 ,‬‬
‫שיעור ‪ :1‬פתיח‬
‫‪3‬‬
‫קופרניקוס משָ ווה לכדור הארץ מהירות התרוצצות בחלל שגדולה פי ‪ 20‬ממהירות הקליע המהיר ביותר‪.‬‬
‫שוב עולה השאלה‪ :‬איך לא מרגישים בדבר? קופרניקוס מושיב אותנו על פגז הנע פי עשרים יותר מהפגז‬
‫המהיר ביותר שסובב סביב צירו כמטוס סילון ואיש אינו מרגיש בדבר‪ .‬עובדות אלו מדגישות עד כמה‬
‫חוק ההתמדה היה רדיקלי; אך לענייננו כרגע‪ ,‬ניתן להבין שלקופרניקוס עצמו לא היה הסבר מדוע אין‬
‫תופעות לוואי למהירויות אלו שהוא מייחס‪ .‬קפלר מאמץ את השיטה ללא תשובות‪ ,‬וגליליאו גם כן –‬
‫אלא שהוא כבר מתחיל לגבש חוקי פיסיקה אחרת‪ ,‬כשהוא מחוייב לתיאוריה ההליוצנטרית‪.‬‬
‫דוגמה זו מראה שיש אנשים שהתחייבו לתיאוריה הזו מבלי שהיו להם הוכחות אליה או להגיון‬
‫מאחוריה‪ .‬אם כן‪ ,‬עולה השאלה‪ :‬מהן אמות המידה שעמדו מאחורי התיאוריה הזו? מדוע אנשים‬
‫מוכשרים מאין כמותם – קופרניקוס‪ ,‬קפלר‪ ,‬גליליאו – העדיפו תיאוריה בעייתית להחריד‪ ,‬לפי אמות‬
‫המידה שלנו‪ ,‬בהשוואה לקודמתה?‬
‫פרספקטיבה לשאר השמיים‬
‫המודל הגיאוצנטרי ממקם את כדור הארץ במרכז העולם; ידוע שפרספקטיבה משנה את הזווית של‬
‫דברים‪ :‬לדוגמה‪ ,‬מדידת הזווית של הלוח ממקום מושב אחד איננה זהה לזווית ממושב אחר‪ .‬היוונים ידעו‬
‫שכאשר מודדים ממקום אחד של העולם את הזווית לכוכבים מסויימים וכאשר מודדים אותה שוב מנקודה‬
‫אחרת‪ ,‬הזווית לא משתנה; היוונית היו חייבים להסיק שקיים עוצם השמיים – תנועתם ברחבי אירופה‬
‫היא כאין וכאפס לעומת המרחק שהם מודדים‪ ,‬ולכן אין מרגישים בשינוי בזווית‪.‬‬
‫קופרניקוס טוען שיחסית לגלגל כוכבי השמש כדור הארץ סובב את השמש במעגל שקוטרו הוא‬
‫‪ 300,000,000‬ק"מ; אזי‪ ,‬לכאורה‪ ,‬אם תמדוד זווית לכוכב מסויים בתחילת אביב ושוב בסוף קיץ מאותה‬
‫הנקודה – שינוי המיקום הוא ‪ 300,000,000‬ק"מ; והזווית עדיין לא משתנה‪ .‬אז מה? ‪ 300‬מיליון ק"מ גם‬
‫הם בטלים?‬
‫שאלה זו הביכה את קופרניקוס; התשובה המתבקשת היא כן‪ ,‬היקום הוא עצום ו‪ 300-‬מיליון ק"מ הם‬
‫כאין וכאפס‪ ,‬אולם זוהי טענה מהפכנית‪ .‬עוד בעיה היא עניין סיבוב הפלאנטות‪ :‬בתיאוריה הגיאוצנטרית‬
‫כדור הארץ במרכז ונוגה מקיפה אותו במסלול מעגלי בערך; אולם בתיאוריה ההליוצנטרית נוגה וכדור‬
‫הארץ שניהם מקיפים את השמש במרחקים שונים‪ .‬התיאוריה מאפשרת לחשב את התאריך המדוייק בו‬
‫נגה תהיה במרחק הקרוב ביותר או הרחוק ביותר מכדור הארץ; ואם ההבדל בין מרחקים אלו הוא פי ‪,4‬‬
‫הרי שגודלה ועוצמת תאורתה של נגה גדלים פי ‪ 16‬כשהיא קרובה ביותר; מכאן שהתיאוריה של‬
‫קופרניקוס סותרת את העובדות האמפיריות‪ ,‬שכן לא ניתן לראות זאת בתאריך הנחזה‪.‬‬
‫התשובה לשאלה זו באה בשנות העשרה של המאה הבאה‪ ,‬כשגליליאו שיכלל את הטלסקופ וגילה באחד‬
‫הממצאים הדרמטיים שלו שנגה אכן גדלה פי ‪ – 16‬אולם היא אינה גוף מאיר אלא מחזירה אור‪ ,‬וכאשר‬
‫נגה קרובה ביותר היא מוארת רק בשוליה בעוד שכשהיא רחוקה ביותר היא מוארת כולה; בעין בלתי‬
‫מזויינת זה נראה זהה‪ ,‬ולכן לפני פיתוח הטלסקופ ומתוך מחשבה שנגה היא גוף מאיר נוצרת בעיה‬
‫אמפירית לתיאוריה ההליוצנטרית שהתיאוריה הגיאוצנטרית אינה מתמודדת מולה כלל‪.‬‬
‫‪http://www.argaman-translation.com‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫פילוסופיה של המדע‪1-‬‬
‫‪4‬‬
‫ואף על פי כן‪...‬‬
‫קופרניקוס מודה בראש ספרו לאריסמטראכוס מסמוס )האי סמוס(‪ ,‬שהציע את התיאוריה ההליוצנטרית‪.‬‬
‫הצעה זו עלתה מטעמים יוונים לגמרי‪ :‬המרחב שמעל לירח נחשב עילאי ושמיימי‪ ,‬אי‪-‬השתנות היא אידיאל‬
‫השלמות )ולכן העילאות(‪ ,‬מכאן שהתנועה המושלמת היא אי תנועה והיא התנועה שצריכה להיות מיוחסת‬
‫למרחב שמיימי זה‪.‬‬
‫‪ 200‬שנה קודם לכן יוצא הספר "מונה החולות" של ארכימדס‪ ,‬המייחס לאריסטראכוס את התיאוריה הזו‬
‫ובה בעת מבטל אותה וחושף את הבעיות שלה; נוסף על כך‪ ,‬כל כתבי אריסטראכוס הושמדו‪ .‬מכאן‬
‫שהמקור היחיד שהיה לקופרניקוס הוא כתבי ארכימדס‪ ,‬החושפים לצד התיאוריה את המגרעות שלה;‬
‫קופרניקוס היה מודע לבעייתיות של התיאוריה שלו למן ההתחלה‪.‬‬
‫אין זה לומר שקופרניקוס לא היה צריך להעלות את התיאוריה שלו‪ ,‬ואין זה לומר שהוא היה משוגע;‬
‫אולם תנאי ההולמות ותנאי הראויות המדעית שאיתם עבד אינם נהירים‪ .‬רגע זה‪ ,‬החשוב כל כך‬
‫בהיסטוריה של המדע כמפנה מהותי ודרמטי‪ ,‬יראה למסתכל מן הצד שמבקש להבין את מניעי האיש‬
‫כמעורר תמיהה בנוגע לגורמים המניעים של קופרניקוס‪.‬‬
‫נכנס פילוסוף המדע‬
‫שאלות אלו אינן צריכות להטריד את האסטרונומיה או את הפיסיקה; אך הן כן טורדות את הפילוסוף‪,‬‬
‫המנסה לתת ראוּיות לכללים הפילוסופיים שמניעים את איש המדע בדרכו‪.‬‬
‫הישגו של קופרניקוס‪ ,‬שהוא רגע של צעד מדעי עצום לאנושות‪ ,‬הוא צעד של בלבול או איתגור‬
‫פילוסופי‪ :‬אנשים סבורים שהמדע מתקדם‪ ,‬מוכיח ומפריך תיאוריות מתיאוריות שונות על ימין ועל‬
‫שמאל; אולם כללי המשחק של מהלכים ראויים ובלתי ראויים נותרים על כנם‪ .‬זהו רגע שכללי‬
‫המדעיות שלו לא ברורים‪ ,‬שאיננו יכולים להסביר גם היום; ייתכן שזו השאיפה להוציא מבנה יותר פשוט‬
‫או עקבי‪ ,‬אך בפועל אין לו שום הישג כזה‪ .‬אין התיאוריה מנסה להציע יתרונות יחסיים על התיאוריה‬
‫היוונית; מעבר לכך‪ ,‬המרת המערכת הגיאוצנטרית בהליוצנטרית מעלה גם בעיות דתיות‪ ,2‬ולא רק‬
‫אסטרונומיות‪.‬‬
‫למרות שאין כאן שאלה מדעית – יש כאן שאלה אודות המדע‪ .‬אלו המנסים להבין לא איך העולם‬
‫מתנהל אלא באיך המדע פועל‪ ,‬ושאלות שאינן סוציולוגיות או היסטוריות כי אם פילוסופיות על‬
‫אמות המידה והנורמות המדעיות – הן השאלות דוגמתן נעסוק בקורס זה‪.‬‬
‫‪ 2‬קופרניקוס כבר היה בערוב ימיו עם פרסום הספר‪ ,‬ולמרות שהמתיחות גאתה בין קתולים לפרוטסטנטים‪ ,‬הוא פירסם את‬
‫ספרו‪ .‬עוזרו היה אחראי להביא את הספר לדפוס; והוא גם‪ ,‬לפי הטענה‪ ,‬הביא לקופרניקוס את העותק הטרי של הספר מן‬
‫הדפוס‪.‬‬
‫אם כן ואם לא‪ ,‬ידוע בפירוש שהעוזר הקדים הקדמה לספר שנודעה לשמצה‪ ,‬בת עמוד וחצי‪ ,‬האומרת כי "לאסטרונומים‪ ,‬כמו‬
‫למחבר ספר זה‪ ,‬אין שום יומרה לומר מה יש או לא; זהו תפקיד התיאולוגים‪ .‬האסטרונומיה בונה מודלים מתמטיים נוחים יותר‬
‫ופחות‪ .‬מסיבה זו אין למחבר כוונה לומר שהשמש יושבת במרכז אלא שאם נדמה כאילו הייתה יושבת במרכז אז ניתן להסביר‬
‫מודלים מתמטיים אלו ביתר קלות"‪.‬‬
‫בספרו‪ ,‬קופרניקוס הוא ריאליסט; הוא לא מתייחס לתיאוריה כמודל דמיוני להקלה בחישוב כי אם למציאות כפי שהיא קיימת‪,‬‬
‫לטענתו‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫המחלקה לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2011-2012 ,‬‬
‫שיעור ‪ :1‬פתיח‬
‫‪5‬‬
‫סוגות הפילוסופיות של המדע‬
‫פילוסופיה המתחקה אחר המדע‬
‫פילוסופיית המדע היא פרוייקט פילוסופי שתכליתו ומטרתו הן להתחקות אחר ההשתמעויות‬
‫הפילוסופיות של תיאוריות שונות‪ .‬המדע ממשיך ומתעמת כל הזמן עם ההגיון )‪,(Common sense‬‬
‫משום שתפיסת ההגיון נכשלת – העולם מורכב הרבה יותר מאשר אנו תופשים אותו‪ .‬מה שנראה סביר‬
‫והגיוני בעינינו הוא רק יחסי‪ ,‬ובעצם ההגיון של היום הוא המדע של אתמול‪.‬‬
‫כאשר המדע נדרש לשער השערות חדשות לגבי העולם ולהוכיח שהן הכרחיות‪ ,‬תמונת העולם משתנה –‬
‫לעיתים באופן דרמטי‪ .‬שינויים אלו מחוללים מהומות פילוסופיות של ממש‪ :‬קופרניקוס הוא דוגמה‬
‫מתחום האסטרונומיה; התיאוריה הסלולרית‪) 3‬הגורסת שהגוף בנוי תאים מיקרוסקופיים( היא דוגמה‬
‫מתחום הביולוגיה‪.‬‬
‫יצויין כי הסיבה שלא הבחינו בתכונות החיות של התאים היא שכל הרקמות שהסתכלו בהן היו מתות‪.‬‬
‫ישנו הבדל עצום בין ראיית אדם כאורגניזם לבין ראייתו כאסיפה של אורגניזמים; האם הוא בעל חיים‬
‫בפני עצמו או סידור של בעלי חיים? אם האדם הוא סידור של יחידות קטנות הוא סוג של קהילה; צומת‬
‫לידת הביולוגיה התאית של אוקן היא צומת מדהימה בתולדות הביולוגיה אך יש בה גם השלכות‬
‫פילוסופיות שמדענים לא עוסקים בהן‪ :‬כיצד מושג העצמי מושפע מתגלית זו? הקוהרנטיות האורגנית שלו‬
‫נעשית מורכבת יותר ולו רק בגלל שאלה זו שעלתה והמדענים אינם עוסקים בה‪.‬‬
‫בכל פעם שהמדע נדרש‪ ,‬בגלל בעיות שנתקבלו בתמונה המקובלת‪ ,‬תמונה חדשה – חזקה על‬
‫התמונה החדשה שתתחכך עם אמונות קודמות הנתפסות כקוגנטיביות‪.‬‬
‫כאשר המדע צועד קדימה הפילוסופים מתקדמים איתו ועוסקים בשאלות שאינן השאלות המדעיות או‬
‫התיאורטיות אלא קשורות במחוייבויות ובהבנה הנוצרות והמושלכות בעקבות התיאוריה‪.‬‬
‫‪ 3‬עם יצירת המיקרוסקופ הראשון על ידי רוברט הוק‪ ,‬ניתן היה לראות תאים‪ .‬הוק צייר חתכי עץ ועלים ורקמות שונות ובהם‬
‫מופיעים לא רק תאים כי אם גם גרעינים‪ .‬ועם זאת‪ ,‬תיאוריית התא הביולוגי מופיע כ‪ 200-‬שנה יותר מאוחר‪.‬‬
‫פריצת המונחים התאיים נזקפת בעיקר לזכותו של לורנס אוקן הגרמני‪ .‬אוקן היה קנטיאני )‪ (Kant‬אדוק למדיי; הוא טען שיש‬
‫דפוסים ארגוניים באמצעותם העולם מתארגן לנגד עינינו‪ .‬במדעי הדומם – כימיה – התיאוריה האטומית צוברת תאוצה ואף‬
‫נותנת פירות טובים מאוד; היא טוענת שחתיכות הדומם הינן אגרגטים של יחידות קטנות מאוד של אותו חומר גדול; למרות‬
‫המחלוקת בנוגע ליכולת חלוקת האטום לא הייתה מחלוקת בכך שזוהי היחידה הקטנה ביותר‪.‬‬
‫מודל זה הוכיח עצמו כפורה ואוקן שאל מדוע לא עושים זאת גם במדעי החיים; מדוע לא רואים בחרק‪ ,‬בעז או באדם גם כן‬
‫אגרגט של אטומי החיים? מיקרואורגניזמים היוצרים אורגניזם גדול? בעקבות כך בודדו תא‪ ,‬שמו אותו בתמיסת מזון‪ ,‬וניתן‬
‫היה לראות אותו גדל כאורגניזם עצמאי – מתחלק‪ ,‬אוכל‪ ,‬רעב‪.‬‬
‫מעשה זה הינו מעניין‪ ,‬שכן מרגע שהמציאו את המיקרוסקופ לא הפסיקו לקטלג את התאים ולבחון אותם‪ ,‬למרות שאיש לא‬
‫העלה על הדעת לראות בהם יותר מאשר קונפיגורציה פנימית‪ ,‬אריחים של הרקמה; לא ייחסו להם חיים – האורגניזם הוא שחי‪,‬‬
‫וחלקיו הם חלקי חיים ואין להם עצמאות‪ .‬אוקן נתן משקפיים מושגיות נוספות‪.‬‬
‫‪http://www.argaman-translation.com‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫פילוסופיה של המדע‪1-‬‬
‫‪6‬‬
‫פילוסופיה המתחקה אחר קדם‪-‬ההנחות של המדע‬
‫כיום הפילוסופים מבקשים להתחקות אחרי קדם ההנחות שרוב רובן מובלעות לגמרי ואינן זוכות לפירוש‬
‫)על ידי המדע(‪.‬‬
‫הספר ‪ Animal Movement‬מנתח פיסיקלית את דהרת הסוס‪ ,‬זינוק הברדלס או מעוף הציפור; אין זה‬
‫אומר שהסוס‪ ,‬הברדלס או הציפור יודעים וחושבים על העומק הפיסיקלי שמאחורי תנועתם‪ .‬אך ספר זה‬
‫מספק הסבר שכזה לצורך סיפוק התשוקה של האדם לידע‪.‬‬
‫באותה המידה‪ ,‬אדם שגדל במקום מסויים ולומד שפה כשפת אם‪ ,‬אינו זקוק לשיעורי תחביר על מנת‬
‫לדבר את השפה; הוא יודע אותם היטב מבלי ללמוד אותם‪ .‬גם במקצועות דדוקטיביים לעומת כללי‬
‫הלוגיקה – העוסקים בהם יודעים לזהות טיעון תקף במשפטים‪ ,‬גם אם לא למדו מתמטית את הלוגיקה; אך‬
‫הלוגיקולוג מנסה ליצור מערך כללים המגדירים את ההגיון שמאחורי הדברים‪ ,‬מניחים קווים מתווים‬
‫לטבע שני עבורם על מנת לתת להם פרשנות‪.‬‬
‫גם הפילוסופיה באה להתחקות אחר הרובד הזה‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫המחלקה לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2011-2012 ,‬‬
‫שיעור ‪ :2‬פתיח – המשך‬
‫‪7‬‬
‫שיעור ‪ :2‬פתיח – המשך‬
‫מקרהו של קופרניקוס הוא אפיזודה חשובה ביותר בהיסטוריה של המדע והבנת העולם על ידי האנושות;‬
‫אולם הפרוייקט הקופרניקני‪ ,‬בשעתו ובזמנו‪ ,‬הוא תעלומה מבחינת אמות המידה של המדעיות שהפרוייקט‬
‫הזה מביא‪ .‬דוגמתו לא הובאה בכדי להביא את התשובה לתעלומה אלא כדי לטעת בלב אלו שפוגשים את‬
‫מחקר הפילוסופיה של המדע את ההבנה שהמדע מעורר שאלות לא‪-‬מדעיות; שאלות של אמות מידה‬
‫לראוּיות המדעית של מחקרו של קופרניקוס אינן שאלות שידירו שינה מעיניו של אף אסטרונום; אולם מי‬
‫שעניינו באופן בו המדע וחקירתו מתנהלים הרי שלו זו דוגמה מצויינת להישג מדעי עצום שבעת ובעונה‬
‫אחת הינו בעיה פילוסופית לא פשוטה‪.‬‬
‫סוגות הפילוסופיות של המדע – המשך‬
‫פילוסופיה המתחקה אחר המדע‬
‫הסוגה הראשונה של הפילוסופיה של המדע היא מאמץ של פילוסופים העובדים שכם‪-‬אל‪-‬שכם עם‬
‫מדענים לאפיין את המדע‪ :‬לא אחת יש למהלך המדעי השלכות פילוסופיות שהולכות הרבה מעבר לעניין‬
‫המדעי הטהור‪.‬‬
‫השאלות הפילוסופיות עולות בפער שבהכרח נפתח בין המדע ל‪) Common Sense4-‬הגיון(‪ .‬המדע של‬
‫אתמול הוא ההגיון של היום ולעיתים השתקעות זו אינה הופכת אלא להרגל‪.‬‬
‫קיימת בנו חשדנות טבעית לאדם שטוען לטלקינזיס‪ ,‬להפעלת כוח על גוף מבלי לבוא איתו במגע; אולם אם‬
‫נקפוץ מהחלון הרי שזה בדיוק מה שכדור הארץ יעשה‪ :‬יפעיל עלינו כוח ויימשוך מטה מבלי לבוא איתנו‬
‫במגע‪ .‬האבסורדיות הזו – שלומר‪ ,‬כפי שניוטון אמר‪ ,‬שכדור הארץ מפעיל כוח על הירח כדי לגרום לו לנוע‬
‫במסלולו – היא כמו אמירה שכדור הארץ נמצא בשני מקומות בעת ובעונה אחת וזוהי סתירה לוגית‪.‬‬
‫איננו יודעים להסביר את כוח הכבידה גם היום; אבל התרגלנו לרעיון‪ .‬המצאנו מונחים כמו "שדה כוח"‬
‫שבאים לתת הסבר "הגיוני" לדברים שאיננו יכולים להסביר‪ .‬לתת דין וחשבון מדעי על מה שאנו‬
‫רואים פירושו לתת הסבר שאנו מוכנים לסבול‪ .‬המובנוּת‪-‬מאליה של ההגיון אינה נובעת מכך שהדברים‬
‫קיבלו דין וחשבון שמניחים את הדעת; המובן מאליו של הקהילה הם דברים שיונקים עם חלב האם עד‬
‫שהם מתקבלים "‪."without say‬‬
‫ארתור אדינגטון‬
‫על הפער הזה בין המדע להגיון דיבר ארתור אדינגטון‪ .5‬על פי תורת הפיסיקה הכללית אין גרביטציה –‬
‫נוכחות מסה פועלת על הגיאומטריה של הסביבה כך שסביב המסה וסביבה בלבד נוצר מרחב צפוף יותר‪,‬‬
‫והגופים נעים במהירות קבועה במטריקה הולכת וקטנה‪ ,‬ולכן הם רק נראים מאיצים או נופלים‪ .‬בפועל‬
‫אפקט הגרביטציה של מסה הוא השפעה על היקום ולא כוח שפועל על מסות אחרות‪.‬‬
‫‪ 4‬מה שנלקח כמובן מאליו שאין מדברים עליו יותר‪ ,‬והוא במובן מסויים לא יותר מאשר השתקעות אל תוך התודעה של המדע‬
‫של אתמול‪.‬‬
‫‪ 5‬פיסיקאי בריטי בתחילת המאה ה‪ ;20-‬הוביל את המשלחת לצילום ליקוי חמה מלא והראה את ההבדל בין התמונה הניוטונית‬
‫לתמונה הממשית של הדברים‪.‬‬
‫‪http://www.argaman-translation.com‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫פילוסופיה של המדע‪1-‬‬
‫‪8‬‬
‫אם הכבידה אינה פועלת ככוח בין מסות‪ ,‬אזי גם דברים נעדרי מסה צריכים ליפול – מה שאינו קורה לפי‬
‫ניוטון‪ .‬הדוגמה הקלאסית היא אור‪ :‬אור אינו אמור להיות מושפע בפיסיקה הקלאסית על ידי הכבידה; לא‬
‫כן בפיסיקה המודרנית‪ .‬אדינגטון צילם את השמיים בליקוי חמה מלא וקיבל תמונה של הכוכבים כשהם‬
‫באיזור השמש – ואולי מושפעים מהמסה שלה‪ .‬הוא הראה שאור הכוכבים מושפע ושמתקבלת תמונה‬
‫צפופה יותר של גרמי השמיים‪.‬‬
‫אדינגטון כתב בשנות ה‪ 30-‬ספר אודות המדע והעולם החומרי‪ .‬במבואו‪ ,‬אדינגטון כותב על שני שולחנות‬
‫העבודה הניצבים אצלו בחדר‪ :‬האחד עשוי אלון ומאסיבי‪ ,‬אליו הוא רגיל מימים ימימה ושם עליו ערימות‬
‫ספרים וניצב עליו; לידו ניצב השולחן שהפיסיקאים טוענים שנמצא בחדר‪ .‬זהו שולחן ש‪ 99.9%-‬ממנו‬
‫הוא ריק גמור – בהתאם למה שטוענים הפיסיקאים שהוא היחס בין הריק הקיים באטום לבין החלקיקים‬
‫המוכלים בו‪ .‬אם כן זהו שולחן שכל כולו ריק גמור למעט חלקיקים הנעים ברחש בחש; ושהאנציקלופדיה‬
‫שעל אותו שולחן עשויה אותו חומר ודברים שונים מונעים מהשנים להתמזג‪ .‬למרות שאי אפשר לפקפק‬
‫במציאותו של השולחן הפיסיקאי‪ ,‬אומר אדינגטון‪ ,‬שום דבר שיאמרו הפיסיקאים לא יצליח לגרש את שד‬
‫הדימוי "ההגיוני" של השולחן שקיים במוחו‪.‬‬
‫סיכום ומטרות‬
‫כאשר התמונה המדעית מציגה תמונה שונה מההגיון אשר נוגדת את האינטואיציה‪ ,‬מן הסתם אותה מהומה‬
‫מדעית לא תישאר תחומה לתחום המדעי הטהור והרבה מאוד פעמים היא מכה גלים פיסולוסופיים‪,‬‬
‫אפיסטמולוגיים‪ ,‬ועוד – מעבר לגלים המדעיים גרידא‪.‬‬
‫האופן שבו העולם משתקף בעינינו הוא תוצר תהליך ארוך מאוד של אבולוציה שהפכה אותנו‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫לרואי צבעים; הפיסיקה היא עיוורת צבעים‪ :‬אין הבחנה פיסיקלית בין התחום הנראה והלא נראה‪ ,‬בין‬
‫צבעים כאלו ואחרים – הם רק אורכי גל שונים‪ .‬אלו מקרים של האבולוציה שסיגלה לנו תגובות למה‬
‫שקורה סביבנו כפונקציה של התרבות והזנה‪ .‬המדע מתיימר לתת תמונה אובייקטיבית של הקיים‪,‬‬
‫לנסות להתגבר על עיני הבשר שלנו‪ ,‬הרואות את העולם כמו שההגיון‪ ,‬תוצר של מאות שנים עם מעגלי‬
‫חיברות ותירבות הפועלים בו‪ ,‬מצווה‪.‬‬
‫המדע עובד כנגד ההגיון ולכן לאנשי המדע יש הרבה מאוד עבודה במסגרת זו‪.‬‬
‫פילוסופיה המתחקה אחר קדם‪-‬ההנחות של המדע‬
‫הסוגה השנייה רואה את פרוייקט הפילוסופיה של המדע בעיניים אחרו לגמרי‪ :‬לא מאמץ לטפל בבעיות‬
‫הפילוסופיות של מהלך מדעי כזה או אחר אלא כמתחקה אחר קדם‪-‬ההנחות הפילוסופיות שמאפשרות‬
‫ועומדות ביסוד המחקר המדעי‪.‬‬
‫מיכאל פולני‬
‫הספרו ‪ Personal Knowledge‬מאת פולני )‪ (Polanyi‬טוען שכדי להבין את המדע ומה מדענים‬
‫עושים יש להבין שלהיעשות למדען כרוך בהשגרה והפנמה של מערכת מיומנויות שלמה; ואין אלו‬
‫רק מיומנויות אלא גם סטנדרטים של עבודה‪.‬‬
‫כדי לעשות מדע כמו שצריך‪ ,‬ההנחות הללו – שחלקן מיומנויות פשוטות וחלקן נורמות של עבודה‬
‫– צריכות להיות מופנמות כטבע שני עד כי איננו מודעים להן יותר‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫המחלקה לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2011-2012 ,‬‬
‫שיעור ‪ :2‬פתיח – המשך‬
‫‪9‬‬
‫פולני מדגים היטב מצבים בהם מיומנות שנרכשה מופנמת כל כך עד כי איננו שמים לב אליה יותר;‬
‫בלימודי נהיגה למשל‪ ,‬אנו מאוד מרוכזים בפעולות הכלליות – הידיים על ההגה‪ ,‬פעולת הרגליים; אולם‬
‫כל מי שדעתו נתונה לפן המוטורי של הנהיגה הם אנשים שאינם נוהגים באופן רגיל‪ .‬ללמוד לעשות‬
‫משהו פירושו לדחוק אותו מתחת לסף התודעה; כאשר הנהג דוחק את הפעולות מתחת לסף‪ ,‬דעתו‬
‫פנויה להביט על הכביש‪ ,‬לנתח את המצב‪ ,‬לחשוב על הדרך בה הוא נוהג‪.‬‬
‫הידע הזה – שפולני מכנה ידע מובלע )‪ ,(Tacit Knowledge‬המוגדר כידע לא‪-‬מודע‪ ,‬הוא המפתח‬
‫להכשרה‪ .‬דוגמאות נוספות הן דקדוק ולוגיקה‪ ,‬הנרכשות בצורה מעט שונה מהנהיגה‪ :‬רוב הידע המובלע‬
‫של הפעולות המוטוריות בנהיגה נרכש בנו בעודנו מתנסים בנהיגה עצמה; דקדוק ולוגיקה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הן‬
‫מיומנויות הנרכשות בנו כשוליות‪ :‬בתהליך של חיקוי בעודנו מתבוננים וחוקרים את המורה‪.6‬‬
‫כך גם במדע‪ :‬הכשרת איש המדע כוללת‪ ,‬בין השאר‪ ,‬מתי לשתוק ומתי לדבר; מה הקהילה לוקחת כמובן‬
‫מאליו; כיצד לא להישמע "עילג"‪ ,‬כעולה חדש בקהילה המדעית‪ ,‬אשר אומר דברים מובנים מאליהם‬
‫ולוקח דברים לא מובנים מאליהם כמובנים; אין שיעורי הלכות למדענים – דברים אלו נלמדים לאורך‬
‫העבודה עם סימנים גדולים ואדומים בעבודות ועם קריאה מאסיבית של מחקרים ופירסומים‪.‬‬
‫רכישת קדם ההנחות‬
‫בתוך כל תרבות השיח הזו‪ ,‬מערך קדם ההנחות שהמדען סופג כולל בתוכו הרבה מאוד עניינים‬
‫פילוסופיים כבדי‪-‬משקל‪ .‬בשום רגע בהכשרתו של פיסיקאי אף פרופסור לא אומר לתלמידיו "שמעו‪ ,‬אנו‬
‫משערים שהעולם איננו קפריזי"‪ .‬ואולם‪ ,‬זו הנחה שעומדת ביסוד עולם הפיסיקה‪ .‬לספק הסבר פיסיקלי‬
‫לפלח של המציאות פירושו להניח ששום דבר לא נעשה באופן קפריזי‪ ,‬להניח שהעולם הוא סיבתי‪ ,‬לפחות‬
‫במובן הסטטיסטי; להניח שהעולם מוסבר ושניתן לתת עליו דין וחשבון‪ .‬ישנם מרחבים מדעיים שלמים‬
‫שההנחה לאי‪-‬הקפריזיות של העולם מספקת מסגרת ובסיס לאמות המידה והראוּיות של העשייה על‬
‫העולם‪.‬‬
‫זוהי אמירה מטאפיזית על העולם שהפיסיקה עצמה לא נותנת עליה דין וחשבון; הנחה מובלעת שבלעדיה‬
‫המדע כפי שהוא נעשה כיום לא יכול היה להיעשות‪ .‬פילוסוף המדע מנסה להסביר הנחה זו‪ ,‬להתחקות‬
‫אחריה‪ ,‬לראות מהו בסיסה‪.‬‬
‫למשל‪ :‬במרבית המדעים המדוייקים מניחים שהעולם סר לחוקיות המתמטית‪ ,‬המתבררת דרך שיקוף על‬
‫האינטואיציות הנוגעות למספר‪ ,‬גבול‪ ,‬רצף‪ ,‬חלל וזמן – ושוד ושבר באים כשמסתבר שהעולם אינו‬
‫אאוקלידי‪ .‬ועדיין‪ ,‬אף תלמיד לא שואל האם אנו מניחים שהעולם סר לחוקי המתמטיקה והמרצה אינו‬
‫רואה לנכון לציין זאת; ישנה העדפה מובהקת בשטחים מדעיים רבים להעדיף סיבתיות דוחפת מאשר‬
‫סיבתיות מושכת‪ .‬הדעת לא נחה מהסברים הטוענים שמצב עניינים מסויים "משתוקק" להגיע למצב זה‬
‫או אחר – ההסבר המדעי מבקש למצוא את הסיבה הדוחפת מצב מסויים להיות כמו שהוא‪.‬‬
‫‪ 6‬כל מי שמעולם לא למד לוגיקה אך למד להוכיח גיאומטריה על פי דוגמאות שהמורה הראה סיגל לעצמו‪ ,‬כשוליה‪ ,‬את הידע‬
‫לזהות הוכחות תקפות ולא תקפות – מבלי לצטט כלל אחד בלוגיקה‪ .‬אותו כנ"ל לכללי שפה – הילדים לומדים את הדקדוק‬
‫אפילו מבלי לדבר‪.‬‬
‫‪http://www.argaman-translation.com‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫פילוסופיה של המדע‪1-‬‬
‫‪10‬‬
‫המדע לוקח כמובן מאליו אמות מידה לראויות‪ ,‬דיוק‪ ,‬פוריות מדעית – תיאוריה מדעית לא אמורה‬
‫להסביר את מה שאנו כבר יודעים אלא להיות כלי להסביר דברים חדשים‪.‬‬
‫ראיה לכך ראינו אצל קופרניקוס‪ ,‬אדם שלא אומר מילה אודות הסטנדרטים שלו אולם ניכר בעליל שיש‬
‫לו סטנדרט המתעדף את התיאוריה שלו‪ ,‬הקשה להוכחה‪ ,‬הבלתי הגיונית‪ ,‬על פני התיאוריה הקיימת‪.‬‬
‫שאלה זו נשאלת באופן כללי עד לרגעים כמו זה של קופרניקוס‪ ,‬אז מסתבר שגם אמות המידה המדעיות‬
‫הן משתנות עם הזמן‪.‬‬
‫הפילוסופיה המבקרת את המדע‬
‫מודל "נהג המושב האחורי" – הנרי וויין סמית'‬
‫סוגה אחרת היא פילוסופיה שנכתבת בסוג של התנשאות על המדע‪ :‬בחיבור שכתב פרופ' יוסף אגסי‬
‫המכונה ‪ The back-seat driver model of Philosophy of Science‬הוא מדבר על נהג המושב‬
‫האחורי שיושב מאחוריך או לידך‪ ,‬אין לו אחריות לנהיגה אך הוא שופע הערות בנוגע לנהיגתך‪ .‬טיפוסים‬
‫אלו זוכים להלנות רבות מצד שחקני שחמט – תמיד יש להם הערות אך הם עצמם אינם שחקנים כה‬
‫רבים‪ .‬פילוסופיה מסוגה שלישית זו מתנהגת כך‪ :‬מוציאה כרטיסים אדומים וצהובים למדע‪.‬‬
‫הביטוי המובהק ביותר של מודל "נהג המושב האחורי" נכתב על ידי ‪ Henry Wayne Smith‬שכתב את‬
‫הספר ‪ ,Science, Truth and Paradox‬אשר במבואו נכתב שבניגוד לתפיסות הרווחות‪ ,‬הרואות‬
‫בפילוסופיה של המדע מעין שפחה של המדע‪ ,‬עדיף להשתמש במטאפורה המערבת גדרות תיל‪ ,‬רובים‬
‫ושומרים חמושים‪ .‬המדע זקוק למבט המפוקח והחודר של הפילוסוף‪ ,‬האמון על הלוגיקה של ההליכים‬
‫וחדות המושגים‪ ,‬שכן המדע נופל שוב ושוב לפרדוקסים ועמימות המטעים את עצמו ואת הציבור‪.‬‬
‫הספר בנוי פרקים‪-‬פרקים שכל אחד מהם מוקדש לפן מדעי אחר ומר סמית' מוקיע‪ ,‬קבל עם ועדה‪ ,‬את‬
‫הבעיות המדעיות והחולי של כל אחד מהענפים הללו‪.‬‬
‫אנשים כמו סמית' רואים בעצמם כעין מדעני על; אין זו הגישה הרווחת אולם אין זה אומר שהמדע לא ייהנה‬
‫מנקודת מבט ביקורתית‪.‬‬
‫חשיבות הביקורת והחזרה למסלול – אלפרד נורת' וייטהד‬
‫אחד הכותבים המעניינים של המאה העשרים הוא ‪ ,Alfred North Whitehead‬שכתב את הספר‬
‫שמשתית את הלוגיקה המתמטית ותרומתו לא תסולא בפז; אולם הוא עבר שלוש תקופות בחייו‪ ,‬כאשר‬
‫באמצעית בהן הוא פירסם ספר בו טען כי אנו נוטים לחשוב שאיש המדע חוקר את המציאות; שהכימאי‬
‫מגיע לביתו עם חלוק מוכתם‪ ,‬ידיים מוכתמות‪ ,‬מסריח מהחומרים עימם הוא עובד; אולם‪ ,‬אומר ווייטהד‪,‬‬
‫אין זה כך‪ :‬המדע חוקר מודלים של המציאות‪ .‬המודלים של המציאות אינם מציאותיים‪ :‬גוף כדורי‬
‫הנמצא על שיפוע הוא מודל המזקק תכונות מאוד מסויימות של הגוף‪ ,‬והמודל הזה כעת נחקר פיסיקלית‬
‫ומתעלמים מתכונותיו האחרות‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫המחלקה לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2011-2012 ,‬‬
‫שיעור ‪ :2‬פתיח – המשך‬
‫‪11‬‬
‫וייטהד אומר שלעיתים המדע כל כך מאוהב במודל שלו ומרוכז בו‪ ,‬שהוא לא שם לב שהוא התרחק‬
‫מאוד מהמציאות האמיתית; מי שיש לו מגע עם המציאות האמיתית הם המשוררים והפילוסופים‪ ,‬והם‬
‫צריכים מדי פעם להפנות את תשומת לב המדענים לכך שהם חורגים וסוטים‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫אלבוס האקסלי‪ ,‬שכתב את ‪ ,Brave New World‬מראה שהוא הולך אחר סבו בספרו ‪Point Counter-‬‬
‫‪ :Point‬הספר העוסק במוזיקה וביולוגיה מתאר בית בו באגף אחד מסובים אורחים ומבודרים על ידי‬
‫רביעיית מיתרים ובאגף אחר יושב ביולוג השוקד על עבודתו והמוזיקה מפריעה לו‪ .‬הפרק נגמר‬
‫כשהביולוג הנרגן ממלמל לעצמו "אך למעשה‪ ,‬כל מה שקרה הוא שקצוות שיער סוס ניסרו על פיסת מעי‬
‫חתול"‪ .‬זוהי האמת המדעית של נגינת המיתרים‪ ,‬אך זה מבהיר למה ווייטהד מתכוון‪ :‬גם אם לא נדבר‬
‫על הפיסיקה של חריקת שיער על פיסת מעי אלא ינתחו את היצירה במובן ההרמוניות שבין אורכי הגל‬
‫וסופרפוזיציות בונות ומבטלות‪ ,‬אם הניתוח לא היה אלא מתטיקה של הרמוניות – גם ניתוח כזה לא‬
‫ייתפוש את באך‪ :‬התמונה תהיה חלקית‪ ,‬חקר של מודל שלא ייגע במציאות המוזיקלית עצמה‪ ,‬שלא יעזור‬
‫לנו להבין ולהעריך את הנעימה‪.‬‬
‫• כשמסתכלים בפוגה של באך דרך פריזמה של תורת הקול בפיסיקה‪ ,‬הרבה ממנה הולך לאיבוד‪.‬‬
‫• מציאות החלקיק הדומם והסביל אינה יכולה להסביר את הפעולות המושכלות של החי והאדם‪.‬‬
‫וייטהד אומר שאחד מיסודות המהפכה המדעית במאה ה‪ 17-‬היה לראות בחלקיק הדומם‪ ,‬הסביל לגמרי‬
‫ונתון להשפעות‪ ,‬את אבן הבניין של המציאות הטבעית‪ ,‬שלימים התגלגלה לתיאוריה האטומית –‬
‫שהכימיה עומדת ביסוד הכל ובבסיסה הכוחות הפיסיקליים‪ .‬אבן הבניין של המציאות הוא החלקיק‬
‫הדומם‪ .‬תחת תיאור זה הופכים הצומח והחי לדוממים מסובכים‪ .‬אולם כעת יש בעיה‪ :‬הבעיה היא שאנו‪,‬‬
‫שעושים את המדע הזה‪ ,‬היננו יצורים חיים; איננו חושבים במונחים של דומם‪-‬סביל – כל פעולה ופעולה‬
‫שנעשית בדעה צלולה היא פעולה מושכלת‪ .‬אפילו בעודו כותב את העמוד הזה הוא מוחק‪ ,‬מתקן‪,‬‬
‫מעצב‪ ,‬שופט ושוקל את דבריו – מונחי ההשפעה העיוורת של חלקיקים סבילים‪-‬דוממים אינם יכולים‬
‫להסביר את מה שהוא עושה בעת כתיבתו‪ .‬התנהולותו הטלאולוגית של החי‪ ,‬של גיוס אמצעים להשגת‬
‫מטרה ושיכלול מטרה‪ ,‬עומדת בסתירה עמוקה להבנת האופן שבו חלקיקים דוממים פוגעים באופן‬
‫עיוור וסיבתי זה בזה‪.‬‬
‫ווייטהד אינו נכנס לשאלה של מה יש שם בחוץ; מכיוון שאנו כיצורים חיים לקחנו על עצמנו לחקור מה‬
‫קורה שם בחוץ‪ ,‬עלינו להכיר את עצמנו מבפנים לא כבלטות; ההכרה העצמית צועקת שהמציאות‬
‫איננה כפי שמדעי הדומם טוענים שהיא‪ .8‬המהפכה המדעית‪ ,‬לטענתו‪ ,‬הפכה את סדר הדברים הטבעי‪:‬‬
‫‪ 7‬האקסלי הוא נכדו של סר תומס האקסלי‪ ,‬שהיה השופר של דארווין‪ :‬איש גס רוח שנלחם בעוז ובגבורה את מלחמתה של‬
‫האבולוציה החדשה והתפלמס מול הבישוף של אוקספורד בדיון אוניברסיטאי שהסתיים בחילופי המילים העדין הבא "אם אתה‬
‫רוצה לומר שאתה צאצא של קוף‪ ,‬שיבושם לך" שנענה ב"אני מעדיף להיות צאצא של קופה ממקורב לך"‪.‬‬
‫‪ 8‬במדע היווני זה בדיוק הפוך; על מנת להבין בפיסיקה של אריסטו מדוע דבר נופל ארצה יש להבין שכל עצם עשוי ארבעה‬
‫יסודות וכל אובייקט עשוי סגסוגת כזו או אחרת מהם‪ ,‬ולכל אחד מהיסודות יש מקום טבעי בעולם והוא משתוקק אל המרכז‬
‫שלו‪ .‬כאשר האבן נופלת ארצה הדבר קורה מכיוון שיסוד העפר רב בה יותר משלושת היסודות האחרים; ולכן היא שואפת‬
‫מטה‪ .‬להבה נמשכת כלפי מעלה באופן טבעי‪ ,‬כי האש נמצאת מעל האדמה; יסוד העפר משתוקק לאדמה כמו סוס הרץ‬
‫לאורוותו‪.‬‬
‫אין אלו כוחות בין שני עצמים דוממים אלא הדינמיקה של שינוי נראית יותר באופן בו איצטרובל הופך לאורן‪ .‬הפיסיקה‬
‫היוונית תופסת את הדומם כחי מנוון ולא ההיפך‪ .‬הדומם הופך לגירסה מוחלשת של החי במקום שהחי יהיה גירסה מוחלשת‬
‫של הדומם‪.‬‬
‫‪http://www.argaman-translation.com‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫‪12‬‬
‫פילוסופיה של המדע‪1-‬‬
‫היא מציירת תמונת עולם שבסיסה הוא הדומם בעוד שהחי הוא תוצר‪ .‬גישה זו בעייתית למול מדורים‬
‫שלמים של הבנה‪-‬עצמית שאינם ניתנים להסבר פיסיקלי‪ .‬היא אומנם פורייה מאוד‪ ,‬אך אינה מאפשרת‬
‫ליצור תמונת עולם שיכולה להניח את דעתנו כי אנו‪-‬עצמנו איננו ישויות דוממות‪.‬‬
‫הפילוסופיה המאתגרת את המדע‬
‫וויטהד לא רק הרים קול צעקה; הוא כתב גירסה שלמה של תורת היחסות הבנויה על מתמטיקה חדשה‬
‫שניסח‪ ,‬והיא מתמטיקה בה אבן הבניין אינן הגוף ותכונותיו אלא מה שכונה הגיאומטריה שעומדת ביסוד‬
‫‪ :Process Philosophy‬שאבן הבניין של תמונת עולם חיה צריך להכיר את השלם; צריך לצייר את כל‬
‫השלם כדי שלחלקים שלו תהיה מוּבנוּת‪ ,‬והוא חייב להשתקף בכל חלקיו‪ .‬הוא פיתח תיאוריה ואוצר‬
‫מילים שלמים על בסיס זה‪.‬‬
‫פילוסוף מתמטיקאי זה מחבר גיאומטריה חדשה ומשתמש בה לתת גירסה חדשה לגמרי של תורת‬
‫היחסות הכללית‪.‬‬
‫תורתו הייתה מורכבת מאוד ולא תפסה; הגירסה הזו מעניינת מאוד בחייו של ווייטהד והיא מגלמת סוגה‬
‫נוספת של פילוסופית המדע – אין זה להוציא למדע כרטיס אדום אלא קריאת תיגר פילוסופית עמוקה‬
‫על עצם היכולת של המדע כפי שהוא בונה אותו – לא כי הוא מוצע לא נכון אלא כי הוא מושג באופן‬
‫שמקשה עלינו את תפישתו‪.‬‬
‫הבעיה היא שלווייטהד לא היו ממשיכים ותורתו נשכחה‪ .‬זוהי אינה ממש סוגה כמו שזו תזמורת של איש‬
‫אחד‪ .‬וייטהד טוען שהפיסיקה העמידה ודנה את עצמה כלא מסוגלת לדבר על המציאות שהכי חשובה לנו‪:‬‬
‫הוא מעדיף לא להיות מסוגל לדבר על מדוע חור שחור קורס מאשר לקבל שלא נוכל לדבר על עצמנו‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫המחלקה לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2011-2012 ,‬‬
‫שיעור ‪ :3‬פילוסופיית המדע המודרנית‬
‫‪13‬‬
‫שיעור ‪ :3‬פילוסופיית המדע המודרנית‬
‫איש המדע עומד מול פלח המציאות שהוא חוקר‪ ,‬מסתכל‪ ,‬תוהה‪ ,‬משתומם ומנסה להבין כיצד הדברים‬
‫עומדים – הוא אינו בא ללמד את מושאי מחקרו להתייעל בפעולותיהם אלא משתומם‪ ,‬מתפלא ומנסה‬
‫לתאר כיצד מה שהוא רואה מתנהל וכיצד התפתח‪.‬‬
‫כשם שהאסטרופיסיקאי מסתכל על מערכת השמש ומנסה להבין כיצד היא מתנהלת‪ ,‬פילוסוף המדע עומד‬
‫צעד אחד מאחוריו‪ ,‬לכאורה‪ ,‬ומגוייס לפרויקט ביאורי‪ :‬הוא בא לבאר את המדע ולהבין את המפעל‬
‫המדעי ודרך התנהלותו‪ ,‬להסביר את הצלחתו ולברר את מגבלותיו‪.‬‬
‫המוטיבציה לחקר הפילוסופיה של המדע‬
‫מדוע המפעל האנושי של עשייה מדעית תובע מחקר פילוסופי? ניתן לציין שלוש מוטיבציות‪:‬‬
‫המדע עומד בבסיס פרוייקטים חינוכיים ונסיונות לשיפור עצמי‬
‫המדע המערבי‪ ,‬מזה כ‪ 400-‬שנה‪ ,‬הוא אבן פינה של התרבות עליה אנו נמנים או מנסים להימנות‪ .‬המדע‬
‫עוסק במפעל של שיתוף‪-‬פעולה שתכליתו להבין את הסביבה ושהינו מוגדר כמפעל רציונלי במודע‬
‫ומשתדל‪ ,‬בהתאם‪ ,‬להתנהל בתבונה‪ .‬המדע משער ובוחן את השערותיו; עוסק בהסבר של מה שהוא רואה‪.‬‬
‫כל אחד מאיתנו עוסק בהעלאת השערות אולם העלאתן בתבונה תיעשה על ידי בדיקת ההשערות והסברת‬
‫ה"מדוע?"; כל אחד מאיתנו הוא יצרן‪ ,‬מפיץ וצרכן בלתי נלאה של הסברים‪ .‬המדע נתפס בעיני רבים‬
‫כמפעל שהוא פרדיגמה – דוגמה ומופת למפעל משער‪ ,‬בוחן‪ ,‬מסביר‪ ,‬מבאר וכן הלאה‪ .‬ולמרות ההישגים‬
‫הפרקטיים‪ ,‬הוא מגוייס בראש ובראשונה למחוייבות לתת דין וחשבון מניח את הדעת לסובב אותנו‬
‫ולחשוד באופן תמידי במה שנדמה לנו שקורה‪ .‬המודעות לפער הזה – שבין מה שנדמה כנכון לבין‬
‫המציאות‪ ,‬המודעות למועדות שלנו לשגיאה‪ ,‬היא העומדת ביסוד הפרוייקטים החינוכיים שלנו והנסיונות‬
‫לשפר את עצמנו וזולתנו‪ .‬למרות שהמדע אינו המוסד היחיד שעושה זאת הוא אחד המצטיינים שבהם;‬
‫מסיבה זו מגיע המוטיבציה להבין מה קורה פה‪.‬‬
‫נאורות מדעית לעומת רשע אנושי‬
‫תקופת הנאורות הביאה תקווה עצומה שתהליכי החילון יחליפו את מבני הארגון והחשיבה הדתיים‬
‫בתרבות המדע‪ .‬התמורה העמוקה של תקופת הנאורות תביא איתה עידן של תבונה‪ ,‬רפלקציה‪ ,‬פולמוס‬
‫שלא צריך להגיע לכדי אלימות; עידן של בירור‪ ,‬פעולה מושכלת‪ .‬אולם בד בבד כשהעולם המדעי מגיע‬
‫לסוג של שיא מפואר באיכותו וברוחבו‪ ,‬אירופה נכנסת לאחת מתקופותיה החשוכות ביותר‪ :‬תקופה של‬
‫השחתה עצמית‪ ,‬כשמלחמת העולם השנייה היא רוע טהור; עומק הברבריות של אושוויץ מחד‬
‫והנאורות של המדע מאידך מעלים תהיות בנוגע ליכולות של התקדמות המדע‪ .‬הפילוסוף בא לתת‬
‫‪http://www.argaman-translation.com‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫פילוסופיה של המדע‪1-‬‬
‫‪14‬‬
‫מבט מפוקח על התקוות הגדולות שנתלו במדע; לא לקרא לנטישת המדע אלא להבין את ההבדל בין‬
‫התנהלות רציונלית לבין בקשת הטוב‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫הבנת ההצלחה המדעית‬
‫המוטיבציה השלישית לפילוסוף למקד את מבטו במדע נוגעת לפן אחר לגמרי‪ :‬לא להצלחה המדעית‬
‫הבלתי רגילה אלא לחידתיות של הצלחה זו‪.‬‬
‫נגזר עלינו להוציא ימינו על פני גרגר כוכב לכת שהולך וסובב סביב השמש שלו‪ ,‬אינה מיוחדת אף היא‪,‬‬
‫בפינה לא חשובה בגלקסיה אחת מני רבות ביקום מפחיד בגודלו‪ .‬הכוכב הראשון בשביל החלב השכן לנו‪,‬‬
‫אלפא‪-‬סנטאורי‪ ,‬מרוחק מאיתנו ‪ 4‬שנות אור; מסע אנושי לשם כרוך בחילופי דורות‪ .‬היכולת שלנו‬
‫להתרחק מכאן או להסתובב ביקום היא פאטתית – כמות האינפורמציה המשודרת ביקום שבמקרה‬
‫מטפטפת לכיוון שלנו מועטה באופן מעורר רחמים‪ .‬אם כל המין האנושי לדורותיו היה עסוק באיסוף‬
‫ועיבוד האינפורמציה‪ ,‬החלק שניתן היה לעבד גם הוא היה מועט באופן פאטתי; ולמרות כל זאת‪,‬‬
‫המדענים מתיימרים לצייר תמונת עולם שחוץ ממאיות השנייה הראשונות אחרי המפץ הגדולות הם‬
‫לכאורה יודעים מה קורה ומה יקרה ומהן התבניות‪ .‬זוהי יומרה שבמצב אחר הייתה גורמת לאישפוזם;‬
‫אך יש לנו נטיה לראות תמונה זו כתמונה אמיתית‪.‬‬
‫במידה דומה‪ ,‬ניתן לשאול מה כל כך מרגש בציור או פיסול? הרי המצלמה תופסת את המציאות באופן‬
‫יותר מדוייק‪ ,‬אובייקטיבי; אולם מה שמרגש אותנו הוא האופן בו הצייר עם פלטת צבעים ומשיחות מכחול‬
‫על פני בד מוציא לפועל את יצירתו; בעוד שכל אדם פשוט היה בעיקר מלכלך את עצמו‪ ,‬הצייר – מתוך‬
‫בוז מרגש למוגבלות החומרים – מצליח ליצור תמונה כה חיה‪ ,‬כך שלא רואים עוד כתמי צבע ומשיחות‬
‫מכחול‪.‬‬
‫כשמדובר באומנות אנחנו מייחסים זאת לכשרון; מעין מתת אלוה; אולם מחלקות הפיסיקה והמדעים‬
‫האחרים אינן כאלה‪ :‬הן טוענות שלימודים יכולים לאפשר לך להצליח ליצור תמונת עולם מורכבת‪ ,‬מניחה‬
‫את הדעת‪ ,‬המשכנעת אותנו באמיתותה באמצעים דלים – דלים הרבה יותר ממה שעומד לרשותו של‬
‫הצייר‪.‬‬
‫‪ 9‬אטלנטיס החדשה – ספרו של פרנסיס בייקון‪ ,‬על אטלנטיס‪ ,‬המסתירה מהעולם את קיומה‪ ,‬עד אשר ספינה אנגלית מטלטלת‬
‫בסערה ונופלת לחופיה‪ .‬בית שלמה הוא המוסד המרכזי‪ ,‬אקדמיה למדעים העוסקת בחקר העולם במטרה להיטיב את המצב‬
‫האנושי‪ .‬זוהי חברה אוטופית – שגיבוריה הם מדענים‪ .‬הידע וההתמסרות להטבת המצב האנושי והכברת הדעת מחלחלים מטה‬
‫לחברה – ליצירת חברה סובלנית‪ ,‬בה יהודים חיים לצד נוצרים‪ .‬הטקסט נותן ביטוי לתקווה שבייקון תלה בכך שאם החברה‬
‫האירופית תשכיל לאמץ את המדע כדרך להתנהלותה העולם יהיה מקום טוב יותר‪.‬‬
‫חיבור אירוני ומר אחר מאת פאול פייראבנד שנקרא ‪ How to Save Society from Science‬מתאר את המדע כפרוייקט‬
‫מרוחק שמדבר בשפה שאין איש מבין ואין שום פיקוח על האופן בו הוא מתנהל; זה מועדון חברים שפועל כמו גילדה‪ .‬הוא‬
‫מסתיים בתיאור ציני כשפייראבנד אומר שאין דבר יותר מלבב מלראות מומחה מדעי נפוח בא לבית משפט ופרקליט בהיר‬
‫מחשבה וחד שאינו מבין דבר וחצי דבר במומחיותו מבקש ממנו לדבר בשפת בני אדם לטובת המושבעים‪ ,‬ואז – ברגע שהתזה‬
‫נפרשת בשפת בני אדם‪ ,‬הוא מוצא את החורים שבה‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫המחלקה לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2011-2012 ,‬‬
‫שיעור ‪ :3‬פילוסופיית המדע המודרנית‬
‫‪15‬‬
‫המאמץ המדעי‬
‫המדע‪ ,‬על כל ענפיו‪ ,‬עסוק בשני סוגי מאמצים‪:‬‬
‫•‬
‫מאמץ תיאורי – הסבר של מה שקורה‬
‫•‬
‫מאמץ הסברי – מדוע קורה מה שקורה‬
‫המאמץ התיאורי‬
‫שני אלו אינם מהווים אותו המאמץ והאבחנה ביניהם מאוד מוגדרת; לדוגמה‪ ,‬הגאות והשפל‪ :‬תופעה‬
‫הבולטת יותר בחלקים הצפוניים‪/‬דרומיים יותר של כדור הארץ‪ ,‬המשפיעה על היבטים שונים של החיים –‬
‫צבאיים‪ ,‬מסחריים‪ ,‬תרבותיים וכדומה‪ .‬אנשים זקוקים לידיעה ברורה של הגאות והשפל כדי לנהל חיי‬
‫חוף‪ .‬כל אחד שיושב ליד חופי גאות ושפל יודע שיש שני מחזורי כניסה ויציאה יממתיים לגאות ולשפל;‬
‫שיש מחזור חודשי שבמהלכו הגאות משתנה בשיאיה‪.‬‬
‫ברשות החופים כאשר אדם רוכש לו פיסת חוף ומזמין תבנית של החוף‪ ,‬המתמטיקאים מחשבים את המחזור‬
‫היממתי מחד והחודשי מאידך וממפים את החוף בצורה הדומה לטורי פורייה; בסוף היום‪ ,‬לאחר תצפיות‬
‫ורישומים ארוכים‪ ,‬ניתן היה להנפיק פרופיל מדוייק מאוד של הגאות והשפל בחוף זה‪.‬‬
‫זהו המאמץ התיאורי‪ :‬הוא מסביר את התופעה המתרחשת בתמונה מדוייקת מאוד‪ ,‬אולם לא מנסה כהוא‬
‫זה להסביר מדוע התופעה מתרחשת‪ .‬המאמץ ההסברי מתחיל עם שכשוך המים כתוצאה מסיבוב כד"א‬
‫סביב צירו‪ ,‬משיכת הירח ומחזורו‪ ,‬שכל אלו יוצרים את שתי התנודות המרכזיות‪ .‬תמונה כזו אומנם‬
‫נפתרת פיסיקלית רק תחת אילוצים מאוד אידיאלים‪ ,‬אבל אם לוקחים בחשבון את פרופיל החוף‪ ,‬פרופילי‬
‫הרוחות‪ ,‬התנהגות מזג האוויר ושאר הדברים שמשפיעים על הגאות והשפל בפועל – עדיין אי אפשר‬
‫לגזור מהתמונה ההסברית את התיאור‪ .‬אם כן‪ ,‬אלו שני המאמצים שאינם מתחברים‪.‬‬
‫המאמץ ההסברי‬
‫המאמץ ההסברי מתחלק לשני סוגים‪:‬‬
‫•‬
‫מאמץ אקטואליסטי )אהיסטורי( – בתמונת מצב של הווה מסויים‪ ,‬אנו מסבירים מדוע ההווה‬
‫מתנהל כפי שהוא מתנהל על ידי איתור גורם שאחראי למה שקורה‪ .‬למשל‪ ,‬לאחר שהובן שמערכת‬
‫השמש מתנהלת בתנועות כאלה ואחרות‪ ,‬ההסבר הניוטוני אומר שכוח הכבידה הוא גורם נוכח‬
‫ובהשפעתו כל הכוכבים במערכת נעים כפי שהם נעים‪ .‬זהו תיאור של תמונת מצב אמיד של‬
‫ההווה‪.‬‬
‫•‬
‫מאמץ התהוותי )היסטורי( – כאן מסבירים את ההווה על בסיס התהליך ההתהוותי שיצר אותו ולא‬
‫מעצם היותו ההווה‪ ,‬ללא התייחסות לעברו‪.10‬‬
‫‪ 10‬פייר סימון לפלאס ועמנואל קאנט‪ ,‬בערך באותו זמן ומבלי לדעת זה על זה‪ ,‬שאלו את עצמם את השאלה הבאה‪ :‬תורת‬
‫הגרביטציה של ניוטון מסבירה את מסלולי כוכבי הלכת‪ ,‬השמש והירחים שלהם במערכת השמש‪ .‬אולם היא מפגינה אי‪-‬‬
‫סדירויות נוספות שהן עיקשות מכדי להיות מקריות ולא מוסברות כלל על ידי הפיסיקה של ניוטון‪ :‬שכל גרמי המערכת סובבים‬
‫סביב צירם‪ ,‬ובאותו כיוון‪ ,‬למרות שהמשיכה של ניוטון אינה מחייבת תנועה זו; שכל המערכת נעה באותו המישור כמעט;‬
‫שהגרמים מעגליים‪.‬‬
‫‪http://www.argaman-translation.com‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫פילוסופיה של המדע‪1-‬‬
‫‪16‬‬
‫פילוסופיה של המדע היא מעין מדע של מדע – יש תתי מחלקות בתוך המדע הזה‪ ,‬בנוגע למאמץ‬
‫התיאורי או ההסברי; בנוגע להסברים התהוותיים או אקטואליסטים‪.‬‬
‫הקורס הזה מבקש לפרוס באופן היסטורי את המאמץ הפילוסופי להבין את המדע‪ .‬המאמצים בכל רגע ורגע‬
‫יהיו מאמצים אקטואליסטים‪ ,‬אבל למאמץ האקטואליסטי יש היסטוריה – ולכן זהו סיפור ההתהוות של‬
‫פילוסופיית המדע במצבה הנוכחי על ידי שני צעדים לאחור ופרישת הסיפור‪ .‬אנו מבקשים לעקוב אחר הנסיון‬
‫הפילוסופי להבין ולבאר את המדע למין הולדת המדע המודרני‪ .‬הסיבות לבחינת הנקודה הזו תתחוורנה תוך‬
‫כדי הסיפור‪.‬‬
‫יש הבדל מעניין בין הפילוסופיה כמדע של מדע לבין הפרוייקט המדעי עצמו‪ :‬למדע יש היסטוריה של‬
‫התהוות התמונה המדעית במדעי העולם; ולמרות שהתמונה משתנה‪ ,‬המציאות שהיא מבקשת לדמות אינה‬
‫נראית כמשתנה‪ .‬ההיסטוריה של המדע היא היסטוריה של נסיונות להבין משהו שמימי ניוטון ועד היום לא‬
‫השתנה; הפילוסופיה של המדע לעומת זאת יורה במטרה נעה‪ ,‬מנסה להסביר מציאות שמשתנה כל‬
‫העת‪.‬‬
‫לידת החשיבה אודות המדע‬
‫לידת פילוסופיית המדע כרוכה בשני פילוסופים חשובים‪ :‬פרנסיס בייקון האנגלי ורנה דקארט הצרפתי‪.‬‬
‫בייקון חי מעט לפני דקארט‪ ,‬אבל הם הדמויות הראשיות של ראשית הסיפור‪.‬‬
‫פרוץ המהפכה המדעית‬
‫החל ממחצית המאה ה‪ 16-‬הלוך וגבור לתוך המאה ה‪ 17-‬ובשיאים החורגים מגבולות כל דמיון עם פרסום‬
‫עבודתו של ניוטון – בתקופה של ‪ 100-120‬שנה – התרחשה המהפכה המדעית של המאה ה‪ .17-‬המדע‬
‫הפך לעמוד התווך – משהו שראוי וחשוב לעסוק בו‪ ,‬קמו מוסדות שתכליתם לעסוק בו – לא לשירות‬
‫דברי הקודש אלא לשם המדע‪ .‬המדע המודרני נולד במרוצת העשורים הללו‪.‬‬
‫השאלה הגדולה היא מדוע אז? רבים מבין היסטוריוני המדע סבורים‪ ,‬אם כי אין הסכמה ביניהם‪ ,‬שסמיכות‬
‫המהפכה השנייה הגדולה של אירופה – המהפכה הפרוסטנטית שטילטלה את הפוליטיקה והמוסד האירופי‬
‫הנוצרי – קשורה להתפתחות המהפכה של המדע המודרני‪ 11‬בתוך אותו עולם נוצרי‪ .‬רוב האנשים‪ ,‬החל‬
‫מעבודותיו של מקס וובר ודרך היסטוריונים משנות ה‪ 30-‬וה‪) 40-‬רוברט מרטון הוא החשוב ביניהם(‪,‬‬
‫קשרו בין הרפורמציה למדע דרך האגף הפיוריטני‪-‬קלוויניסטי של הרפורמציה‪.‬‬
‫קאנט ולפלאס הציעו לכך הסבר בצורת "תיאוריית הנבולה"‪ :‬שערו בנפשותיכם‪ ,‬הם אומרים‪ ,‬מצב ראשוני‪ ,‬מהעבר הרחוק‬
‫של מערכת השמש‪ ,‬בו השמש מסתובבת סביב צירה מסיבות כאלו ואחרות‪ .‬עד שהגענו והסתכלנו על הנקודה הזו התקבצה‬
‫עננה גדולה של אבק קוסמי בגלל המשיכה הגרביטציונית‪ .‬כשאנו מסתכלים על השמש המסתובבת רואים עננה מפוזרת אך‬
‫יחסית הומוגנית סביבה‪.‬‬
‫הכוח הגרביטציוני ייגרום לעננה להתכווץ ובכך היא תיעשה יותר צפופה; הנבולה הנוצרת הופכת צמיגה יותר וככל שכך קורה‪,‬‬
‫סיבוב השמש מתחיל לעבוד כמו כפית בכוס תה‪ ,‬הגורמת לסחרור שכבת הענן הקרובה ביותר אליה; הצמיגות והמשיכה בין‬
‫חלקיקי הנבולה מוסרים את התנועה החוצה‪ ,‬הענן הולך ומתערבל‪ .‬הנבולה המסתובבת נעשית כמעין פנקייק – הכוח‬
‫הצנטריפטאלי שולח את החומר החוצה והיא הופכת פחוסה יותר‪ .‬עם הזמן נוצרים גושים בעננה המסתובבים עם הענן סביב‬
‫השמש וגם סביב עצמם בשל החיכוך עם הענן‪ .‬הגרמים משתייפים‪ ,‬מתלטשים ומתעגלים‪.‬‬
‫זהו הסבר התהוותי – הסבר של ההווה באמצעות סיפור מניח את הדעת המביא מדוע הדברים הם כפי שהם‪.‬‬
‫‪ 11‬המהפכה המדעית של המאה ה‪ 17-‬הותירה את היהדות קרה לגמרי והם אינם לוקחים בה חלק‪ .‬המלומדים היהודים אינם‬
‫מגלים עניין במהפכה בעוד שהעולם הנוצרי סוער סביבה‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫המחלקה לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2011-2012 ,‬‬
‫שיעור ‪ :3‬פילוסופיית המדע המודרנית‬
‫‪17‬‬
‫המהפכה הפרוטסטנטית – מקס וובר‬
‫דרך נוחה מאוד לאפיין את לידת הפרוסטנטיזם‪ ,‬הרפורמציה והמרי נגד הכנסיה הממוסדת )שלימים תקרא‬
‫קתולית(‪ ,‬היא כעין תוכנית הפרטה‪ :‬המימד הפיוריטני‪-‬קלוויניסטי של ההפרטה כרוך בהפרטת כלכלת‬
‫החיים‪ .‬הדרך היחידה להיווכח‪ ,‬על פי תפישה זו‪ ,‬באם אתה נתון לחסד אלוהי בעולם – גם אם ניהלת את‬
‫חייך כמו שצריך – היא לפי השכר שרואה אדם בעמלו‪.‬‬
‫מקס וובר טוען שהאתוס הפרוטסטנטי להפרטת כלכלת החיים כרוך בלידת הקפיטליזם‪ :‬אתוס של‬
‫קפיטליזם קמעונאי הקורא לייצר את מה שאתה צריך בעצמך כדי לכלכל את עצמך‪ .‬אלו פיוריטנים‬
‫קלוויניסטים חמורי סבר; שאינם מחפשים להתעשר אלא לקחת את גורלם בידם ולכלכל את היחידה‬
‫המשפחתית שלהם במשק קטן‪ ,‬יחידה קפיטליסטית אוטונומית באמצעותה האדם יכול לראות אם מעשה‬
‫ידיו צולחים‪ .‬זוהי ההפרטה‪ :‬יש להם רצינות קודרת דתית‪ ,‬נחישות דתית‪.‬‬
‫המהפכה המדעית על פי קלווין – רוברט מרטון‬
‫וובר‪ ,‬בחיבור מפורסם מאוד במפנה המאה ה‪ ,19-20-‬המכונה "האתוס הפרוטסטנטי ולידת הקפיטליזם"‬
‫מצביע בדיוק על עניין זה‪ .‬רוברט מרטון‪ 25 ,‬שנים מאוחר יותר‪ ,‬מושך את התזה של וובר אל לידת‬
‫המדע‪ ,‬על ההיבטים הטכנולוגיים שלו‪.‬‬
‫ברגע שיש חובה או אתוס דתיים הקוראים לכלכל את המעשים‪ ,‬הבנת העולם נעשית חשובה‪ :‬כדי להיות‬
‫איכר טוב עליך להכיר את האקלים‪ ,‬הגיאוגרפיה‪ ,‬הביולוגיה – העולם הסובב אותך‪ ,‬כי אתה פעיל בו‪.‬‬
‫הטלת האחריות אינה נחה עוד על פיאודל – נסיך‪ ,‬וזיר‪ ,‬מלך – אלא כל אדם מצווה לנהל את נחלתו‬
‫הפרטית בקפיטליזם קמעונאי ולכן הידע מתחיל להיות חשוב‪ .‬על רקע זה‪ ,‬מוצגת תזה הרואה את‬
‫ההשפעה של המהפכה הפרוטסטנטית באגף הקלוויניסטי‪-‬פיוריטני שלה ְכמה שנתן השראה למהפכה‬
‫המדעית‪.‬‬
‫המהפכה המדעית על פי לותר – פיטר הריסון‬
‫הפרטת ההתגלות‬
‫עם זאת‪ ,‬אפשר להראות שהמהפכה המדעית אינה דווקא נחלתם של פיוריטנים; התזה של מרטון מעניינת‬
‫אולם אינה מניחה את הדעת‪ .‬ב‪ 1908-‬כתב פיטר הריסון‪ ,12‬את הספר – ‪The Bible, Protenstanism‬‬
‫‪ ,and the Rise of Modern Science‬שם טען כי אומנם יש לראות את הרפורמציה כמניע עליון להבנת‬
‫פרוץ המהפכה המדעית‪ ,‬אולם הנעל מולבשת על הרגל הלא נכונה‪ :‬אין זה הענף הקלוויניסטי והפרטת‬
‫כלכלת החיים‪ ,‬אלא פן אחר – המזוהה עם מרתין לותר; המתח אינו בקפיטליזם חמור הסבר הפיוריטני‪-‬‬
‫קלוויניסטי אלא במהפכה הלותרנית – שהיא המהפכה הראשונה של הרפורמציה ביחס לכתבי הקודש‪.‬‬
‫‪ 12‬אז פרופסור להיסטוריה של המדע באוסטרליה והיום בעל הקתדרה למדע ודת באוניברסיטת אוקספורד‪.‬‬
‫‪http://www.argaman-translation.com‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫פילוסופיה של המדע‪1-‬‬
‫‪18‬‬
‫המהפכה הפרוטסטנטית הייתה כרוכה בהתנערות דתית משלטון הכנסייה ומסמכותה‪ .‬ההתנערות באה לידי‬
‫ביטוי בראייה הלותרנית המטילה חובה דתית על כל איש ואישה לקרא את כתבי הקודש בעצמם‪ ,‬ללא‬
‫תיווך הכהנים והדרשנים‪ ,‬ולחוות את גילוי דבר האל באופן ישיר‪.‬‬
‫לא הפרטה של כלכלת החיים כי אם הפרטה של ההתגלות – כל אדם צריך לעבור התגלות‪.‬‬
‫מטפורת שני הספרים‬
‫פיטר הריסון מפציר בקורא לשים לב לשני דברים‪ (i) :‬היבט הפרטת ההתגלות של המהפכה‬
‫הפרוטסטנטית ו‪ (ii)-‬החשיבות של מה שכונה "מטפורת שני הספרים"‪ .‬מטפורה זו נוהגת בכל העולם‬
‫הנוצרי באותו זמן ומציירת את האל כמחברם של שני ספרים‪ :‬ספר מילותיו של האל ) ‪The book of‬‬
‫‪ (god's words‬הוא כתבי הקודש; ומנגד ספר מפעלו של האל )‪ (The book of god's work‬הוא ספר‬
‫העולם‪ .‬הטענה הזו גוררת מחוייבות לעסוק במדע‪ :‬החובה של כל אדם ואדם לקרא את ספר הספרים‬
‫ולחוות הוא בעצמו את דבר האל מטילה לפיו מחוייבות לחקור את העולם‪.‬‬
‫פיטר הריסון מבחין כי על מנת שההפרטה הלותרנית תצא לפועל יש לשלם מחיר; העובדה שאנשים‬
‫לומדים קרא וכתוב ושהתנ"ך מתורגם לכל השפות המקומיות כדי שכל אדם יוכל לקרא בו מחייבת להגיע‬
‫אל כתבי הקודם עם ראש ריק מדעה קדומה ולב מלא לקבל את דברי האל‪ ,‬על מנת שהספרות של‬
‫הטקסט תתפרש בשכבה העליונה ביותר של המילים; אולם קשה לצפות מאדם שראשו יהיה באמת ריק‬
‫לקבל התגלות‪ .‬הפרטת ההתגלות מוותרת מראש על המימדים העמוקים הסימבוליים‪ ,‬המטפוריים של‬
‫הטקסט המקראי‪ .‬על מנת להתעקש שדבר האל יחווה באופן ישיר צריך לוותר על הפירוש של הקוראים‬
‫המקצועיים – הכהנים – ולטעון שהאמת מונחת מול האיש הפשוט ותם הלבב‪.‬‬
‫כדי להבין את הקשר בין לידת המדע המודרני לבין לידת הפרוטסטנטיזם‪ ,‬אומר הריסון‪ ,‬יש לקחת את‬
‫התובנה הזו לגבי סוג הקורא ואת ההנחות ביחס לטקסט באגף הספר האחד )ספר הדברים( של המהפכה‬
‫הלותרנית והעתיקו אותו לספר השני )ספר העבודות(‪.‬‬
‫אם יש אנלוגיה בין שני הספרים אזי כשם שהמהפכה הפרוטסטנטית מניחה ש"המשמעות נמצאת‬
‫במילים" – בשפה העליונה של הטקסט – כך גם העולם ניבט באותו אופן‪.‬‬
‫העולם מסביב נחווה באופן עובדתי‪ ,‬מרוקן מסימבוליות ועומק רוחני ומטפורי; זוהי מציאות שמסתכלים‬
‫בה ומכירים אותה‪ .‬יתרה מזאת – אקט הקריאה חייב‪ ,‬לפי לותר‪ ,‬להיות קריאה מסוג ‪– Reading out‬‬
‫אקט שבו הקורא הינו פאסיבי ומוכן לקבל את ההתגלות מהטקסט‪ ,‬ללא כל מעורבות אקטיבית‪ .‬סוג‬
‫הקורא הוא אדם נחוש‪ ,‬מגוייס‪ ,‬מחוייב‪ ,‬תמים ובעל ראש ריק – במובן החיובי‪ ,‬ללא דעה קדומה‪,‬‬
‫ב"ראש פתוח" כדי לקלוט את הדברים‪.‬‬
‫המחיר של המפנה העמוק‪ ,‬של המהפכה בדיספוזיציה הנוצרית‪ ,‬היא הנחה מאוד משמעותית ביחס לסוג‬
‫הטקסט הנקרא‪ ,‬בנוגע למקומה של המשמעות וסוג הקורא שאתה נתבע להיות בבואך אליו‪ .‬השאלה היא‬
‫מה קורה כשהאתוס של הקריאה הלותרנית מועתק על דרך האנלוגיה מספר אחד לספר השני‪ .‬כאן‬
‫נולד פרק חדש של פילוסופיית המדע המודרני‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫המחלקה לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2011-2012 ,‬‬
‫שיעור ‪ :4‬האמפיריציסטים והקרטיזיאנים‬
‫‪19‬‬
‫שיעור ‪ :4‬האמפיריציסטים והקרטיזיאנים‬
‫הדרך הארוכה לפילוסופיית המדע המודרנית‬
‫כמעט כל היסטוריון במרוצת ובשלהי הרנסנס מתקשה שלא לקשור קשר בין תמורת העומק של העולם‬
‫הדתי – על המרידה הפרוטסטנטית הצפויה והעימות הדתי עם הכנסיה הקתולית שהפך לעימות האלים‬
‫המכונה "מלחמת שלושים השנים" – לבין התמורה בעולם המדע המודרני – אשר הביאה להסתכלות‬
‫השונה כל כך לעבר חקר הטבע בסגנון המיוחד של המאה ה‪ .17-‬בסמיכות הפרשיות הזו‪ ,‬אם קוראים‬
‫אותן כפי שפיטר הריסון הציע‪ ,‬לא רק שנבין את הקשר בין עליית הפרוטסנטיזם לבין עליית מדעי הטבע‬
‫באירופה אלא שתהיה לנו הבנה של לידת פילוסופיית המדע – לידת הויכוח הגדול הראשון‪.‬‬
‫להבדיל מהסיפור המקובל על הקשר שבין המדע ללידת הקפיטליזם – כפי שנקרא על ידי מקס וובר‪,‬‬
‫"הפרטת כלכלת החיים הדתית"‪ ,‬שבאה לידי ביטוי בפוריטנים – הציע פיטר הריסון לבחון כיוון אחר‬
‫לגמרי על ידי קשירת קשר לפרוטסטניזם‪ :‬הסתכלות אל לב המהפכה הדתית של מרטין לותר‪ ,‬שבא לידי‬
‫ביטוי בסיסמת המהפכה הפרוטסטנטית – ‪" – Sola Scriptura‬הכתבים לבדם"‪ ,‬כתבי הקודש העירומים‬
‫כשלעצמם‪ ,‬במערך שכונה "תוכנית ההפרטה של ההתגלות"– חווית דבר האל כפי שהוא מצוי בכתוב‬
‫באופן ישיר‪.‬‬
‫קריאה זו כשלעצמה יוצרת מערך שלם של תמורות אירופיות – אוריינות הופכת לחשובה‪ ,‬ומקנה חשיבות‬
‫לידיעת הקרוא וכתוב ולזמינות הטקסט בשפות המדוברות ולא רק בלטינית‪ .‬זה איפשר את קידום‬
‫טכנולוגיית הדפוס ודרכי ההפצה – כי ההפרטה הזו מחייבת מנגנון יעיל מאוד של הפצה וצריכה‪ .‬אך‬
‫ענייננו הוא בעצם הקביעה שהמשמעות מצויה בתוך הטקסט – שניתן להתחקות אחריה ולהיוודע לה‬
‫בקריאה פשוטה על ידי אנשים פשוטים‪ ,‬ללא חובת התיווך‪.‬‬
‫עצם אמירה זו – הסטת האחריות לתלמוד תורה מהכהן לקהלו‪ ,‬לכל אדם ואדם – מחייבת שני דברים‪,‬‬
‫ביחס לטקסט וביחס לקורא האידיאלי‪:‬‬
‫•‬
‫המשמעות הדתית שדבר האלוהים אינו מצוי במעמקים סמליים‪ ,‬במעגלי עומק נסתרים שמחייבים‬
‫קריאה של מומחים‪ .‬דבר האל מצוי בשפת הטקסט העליונה – במקום שבו העין פוגשת את הטקסט‪,‬‬
‫עם לקסיקון ומילון של שפה מדוברת‪ .‬חובתו של כל אדם לקרא את הטקסט הזה‪.‬‬
‫•‬
‫ההנחה השניה היא על טיב הקריאה – איננו באים לפענח צופן‪ ,‬הקריאה היא קריאה תמה; ופתאום‬
‫יש אידיאל של קורא וסגולותיו אינן של קורא מעמיק‪ ,‬הקורא בין השורות ורגיש לסמליות‬
‫ולמטפורות – האידיאל המתפתח ביחס לקורא הוא "לב פתוח וראש ריק"‪.‬‬
‫"קריאה החוצה" בספר הטבע – פיטר הריסון‬
‫פיטר הריסון מבליט את כל האמור לעיל יחד עם עניין חשוב ועובדתי נוסף‪ :‬מטפורת שני הספרים הרווחה‬
‫בדמיון הדתי הנוצרי – המדמה את האל היושב במרומים כמחברם של שני ספרים‪ ,‬האחד ספר הכתובים‬
‫הדתיים‪ ,‬מקראות הקודש; והשני ספר הטבע – האל הוא בורא עולם ונותן התורה‪.‬‬
‫‪http://www.argaman-translation.com‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫פילוסופיה של המדע‪1-‬‬
‫‪20‬‬
‫לפי מטפורת שני הספרים‪ ,‬המפתח להבנת הבריאה נמצא בתנ"ך – מכאן שספר אחד עוזר בקריאת השני;‬
‫אולם מתפתחת לכך שהספרים נתפשים כאנלוגים – וכך גם הקריאה בהם‪ .‬פיטר הריסון כותב בספרו על‬
‫האופן שבו אחרי לותר‪ ,‬עולם הטבע נתפש באנלוגיה לספר הספרים כמרוקן ממשמעות סימבולית‬
‫ומטפורית ומה שחשוב – בדיוק כמו בספר הספרים – הוא המובן המילולי של ספר הטבע‪.‬‬
‫המהפכה הלותרנית ביחס לקריאה הנוצרית בכתבי הקודש היא מהפכה של ליטראליזם מקראי ביחס‬
‫לטקסט – שהמילים מדברות באופן ישיר ופשוט‪ .‬אם מעתיקים זאת לספר הטבע‪ ,‬הרי שזוהי לידת‬
‫העובדתיות – השלב בו מפסיקים לצפות בעולם כמאגר סימבוליקה מטפיזית אלא כעובדות שהן עובדות ותו‬
‫לא‪.‬‬
‫הריסון מדבר רבות על כך שבעקבות לותר נקודת המבט המדעית על העולם נולדה – ‪.‬מצב שבו העולם‬
‫נתפש כפי שהוא ולא כצופן דתי‪ ,‬שלא צריך לקרא את פני השטח לעומק משמעותם אלא פני השטח‬
‫הם‪-‬הם האמת‪.‬‬
‫לידת האמפירציזם – פרנסיס בייקון‬
‫אולם הריסון מחמיץ משהו ַבאמת על המאה ה‪ :16-‬אם נחשוב על המשמעות הפילוסופית של אנלוגיית‬
‫שני הספרים‪ ,‬מסתבר שבנקודה זו לא נולד המדע של המאה ה‪ 17-‬אלא נולדה נקודת מבט אחת מבין‬
‫שתיים‪ .‬אם ניקח ברצינות את צימוד הרעיונות שהקריאה בכתבי הקודש מאופיינת על ידי תהליך של‬
‫‪ Reading Out‬ולא של ‪ – Reading In‬שהקורא אמור לספוג ולקבל‪ ,‬שהאמת מונחת במה שקיים על פני‬
‫השטח בו העין נתקלת; ונעתיק זו לספר הטבע‪ ,‬נולד הגרעין הרעיוני של אמפיריציזם‪.‬‬
‫פירוש הטענה ש"המשמעות נמצאת בכתובים" היא שידע מדעי אודות העולם מצוי באינפורמציה‬
‫שפוגשת את העין‪ ,‬בנתון האמפירי‪ .‬ככל שלוקחים את העמדה של לותר הגורסת שהאדם הפשוט הקורא‬
‫בספרי הקודש ומנסה להעניק פשר לכתובים מקלקל את השורה – הרי שב"קריאה" בספר הטבע המכשלה‬
‫הגדולה בדרך לרכישת ידע מדעי אמיתי הוא בנסיון לשער השערות‪ ,‬לעשות מהלכי נפש‪ ,‬להמשיג מושגים‬
‫ולנסות להעניק פשר למה שהעיניים רואות‪.‬‬
‫האתוס המדעי שעולה מהצימוד שעשה הריסון בין מהפכת לותר ביחס לכתבי הקודש ואנלוגיית‬
‫שני הספרים היא תפישה של מדע ששמה את יהבה במה שהעולם מספר לנו באמצעות רישומי‬
‫החוש וחושדת חשד עמוק במה שהתבונה מפצירה בנו לקבל‪.‬‬
‫קריאה תמה‪ ,‬מחקר תם – החוקר האמפירציסטי האידיאלי‬
‫החוקר האידיאלי‪ ,‬כמו הקורא האידיאלי‪ ,‬הוא אדם שמגיע אל המעבדה ב"ראש ריק ולב פתוח"‪ .‬הוא‬
‫מודע לכך שהוא מגיע עם דעות קדומות‪ ,‬שיש לו ציפיות מן העולם‪ ,‬שהורגל לחשוב בדרכים מסויימות –‬
‫והוא מנסה כל הניתן להשהות ולדכא אותן‪ ,‬לשכלל את המתודולוגיה שלו כך שתמזער את הדמיון‬
‫והאינסטינקט ‪ To read in‬ובמקום זאת לתת למה שהעיניים רואות בעצמן לאלף אותו‪.‬‬
‫אם יש ולו מעט אמת בדברים האמורים לעיל‪ ,‬אזי פרנסיס בייקון הופך לפילוסוף המדע הפרוטסטנטי‬
‫המובהק‪ .‬בייקון הוא האמפירציסט החשוב הראשון‪ ,‬המודע לכך שהמסורת היוונית כולה היא אנטי‪-‬‬
‫אמפירציסטית ושאיש לא עושה ניסויים עוד אלא רואה את העולם במשקפיים אריסטוטליות‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫המחלקה לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2011-2012 ,‬‬
‫שיעור ‪ :4‬האמפיריציסטים והקרטיזיאנים‬
‫‪21‬‬
‫תגובת הנגד לקריאה התמה – "קריאה פנימה"‬
‫הכנסיה הקתולית שלותר מרד נגדה הגיבה ברפורמת‪-‬נגד נחושה ביותר‪ .‬היא הזדעזעה למחשבה להפקיר‬
‫בידי כל זר ומצורע את כתבי הקודש; כדי לקרא בספרים הללו דרושה מומחיות‪ ,‬דרושה הכנה‪ ,‬כדי לקרא‬
‫בכתבי הקודש ולהבין את הסיפור המגולם בהם אדם צריך ללמוד תיאולוגיה ועד שלא יבין את‬
‫המבנה התיאולוגי אין לו משקפי הקריאה הדרושים‪ .‬הטקסט של הכתובים אינו יכול להסביר את סודו‪.‬‬
‫מערכת האמיתות התיאולוגיות מפורשת ומקבלת ביטוי פרטני ואינה נלמדת מהמקראות אלא מן התבונה –‬
‫זהו דיון מאוד דומה במושגי האלוהות‪ ,‬מה ניתן להגיד ומה לא – וכשהמבנה הקונספטואלי הזה‬
‫מתברר אז אתה מוכשר לבוא איתו לקרא‪ .‬במצב זה הקריאה בכתבי הקודש היא באופן מובהק פעולה‬
‫של ‪.Reading In‬‬
‫תגובת הנגד למחקר התם – הרציונליזם )רנה דקארט(‬
‫כשמעתיקים את התפישה הקתולית באדיבות אנלוגיית שני הספרים לחקר הטבע‪ ,‬מתקבלת הגישה‬
‫ההפוכה לאמפיריציזם – רציונליזם‪ :‬אמיתות העולם לא מתגלות ברישומים הלא בטוחים של החוש‬
‫אלא בהילכי התבונה‪ ,‬באמת המוצקה וההכרחית של התבונה‪ .‬לכל בעל חיים יש עיניים ואוזניים;‬
‫האדם ניחן בראשו‪ ,‬בשכלו ובמוחו – וזה הדבר בו עליו להשתמש בחקר המדע‪.‬‬
‫המקבילה של מלחמת שלושים השנה במישור המדעי באה לידי ביטוי בשתי פילוסופיות מדע הסותרות זו‬
‫את זו מכל וכל‪ .‬דקארט ובייקון הם המבשרים הגדולים של המדע המודרני‪ .‬שתי הפילוסופיות שפיתחו‬
‫צומחות באופן אותנטי ועמוק וקשורות בטבורן בתרבויות הדתיות משני עברי המתרס של העימות הגדול‬
‫בתוך העולם הנוצרי; ואף אחד מהנסיונות להסביר את עליית המדע המודרני על רקע הרפורמציה לא‬
‫מצליח להסביר איך המהפכה המדעית הזו יוצאת לדרכה באמצעות המוטיבציה הפילוסופית של שני‬
‫חוקרים שבכל מילה ומילה שלהם הם סותרים זה את זה‪.‬‬
‫המכה מתחת לחגורה – סר אייזיק ניוטון‬
‫התחנה הבאה במסע זה היא ה‪ Philosophia Naturalis-‬של אייזיק ניוטון; הפיסיקה שלו יוצרת עירוב‬
‫בלתי אפשרי בין תימות אמפיריציסטיות לתימות רציונליסטיות‪ .‬המפעל של ניוטון ייחודי בכך שהוא‬
‫הופך מיום אחד למשנהו להישג מדעי שאין בלתו‪ .‬ניוטון הפך לגיבור מדעי בן‪-‬לילה ותוצריו הוא הישג‬
‫מדעי בלתי רגיל וחלום בלהות פילוסופי; חלום בלהות משום שזהו דבר שלא ניתן לפענח בכלל‬
‫מנקודות המבט של בייקון או דקארט‪ .‬הוא גורם למספר אפקטים‪:‬‬
‫•‬
‫פילוסופיות המדע נשברות ונדרשות לעשות את מה שאינן מסוגלות לו – לפנות מקום ליריבה‪,‬‬
‫להגיע לפשרה‪ .‬תודות לנסיונות הפילוסופיים לבאר את המדע‪ ,‬בשתי התמות והמסורות‪ ,‬מתקבלות‬
‫תמורות עומק שמכריחות לחשוב מחדש את היסודות – פעולה המרחיקה את העמדה משורשיה‬
‫הדתיים‪ .‬האמפיריציזם מתרחק משורשיו הפרוטסטנטיים‪.‬‬
‫•‬
‫אנלוגיית שני הספרים נשברה‪ .‬סוגי ההישג‪ ,‬האנתרופולוגיה והמסורות הדתיות שצריכות להניע את‬
‫האנושות מתרחקות מהאופן בו פילוסופיית המדע נדרשת להתאים עצמה לתהליכים הקורים‪ .‬נקודת‬
‫‪http://www.argaman-translation.com‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫פילוסופיה של המדע‪1-‬‬
‫‪22‬‬
‫המוצא היא הניסוח של שתי עמדות פילוסופיות הנטועות עמוק וצומחות מתוך שתי המסורות‬
‫הדתיות הלוחמות ביניהן באירופה‪ .‬זהו הסיפור של לידת הפילוסופיה של המדע המודרני‬
‫והדינמיקה של תהליך התפכחות הפילוסופים בשתי המסורות מנקודת המוצא שלהם ועיונם במדע‪,‬‬
‫כשהנקודה הראשון היא בניוטון‪.‬‬
‫פרנסיס בייקון והאמפירציסטים‬
‫אחד מחיבוריו של פרנסיס בייקון‬
‫‪13‬‬
‫היה ‪") Novum Organon‬הכלי החדש"(‪ ,‬בא למול ספר הלוגיקה‬
‫החשוב של אריסטו‪ ,The Organon ,‬ספר לוגיקה דדוקטיבית‪ .‬בייקון‪ ,‬שידע שבעצם הכותרת הוא קורא‬
‫תיגר גלוי על המסורת האריסטוטלית‪ ,‬כותב על אינדוקציה‪ 14‬כמשתיתה את המתודה המדעית‪.‬‬
‫כשצועדים בעקבות בייקון צריך להבין את טענתה של העמדה האמפירציסטית‪ ,‬המושתתת על הקביעה‬
‫שמקור האינפורמציה היחיד אודות העולם הוא רישומי החוש‪ ,‬האופן שבו העולם מרשים את תודעתנו‬
‫הוא באדיבות ארובות החוש‪ .‬העולם לא מדבר אלינו דרך השכל – איברי הקלט הם חמשת החושים‪ :‬עור‬
‫התוף‪ ,‬הרשתית‪ ,‬בלוטות הטעם בלשון‪ ,‬העור שלגופנו וקולטני הריח באפנו – אלו הממשקים הבלעדיים‬
‫שלנו עם העולם‪ .‬כל מה שהמתבונן האנושי יודע על העולם הסובב אותו – יהיה אסטרונום‪ ,‬ביולוג או‬
‫איש מדע אחר – מקור המידע היחיד הוא התופעות‪.15‬‬
‫משאת הנפש – מחוללי התופעות‬
‫האמפירציסט מודע לעניין המטריד הבא‪ :‬נדמה לנו שהעיניים הן כחלונות דרכם ישותנו מביטה החוצה; כל‬
‫הדרמה של ההתנסות עם העולם מתרחשת בתוך גבולות הגולגלת‪ .‬אנחנו יושבים בחדר בו יש מקרן‪,‬‬
‫ולא חלון‪ ,‬ותוצרי הקלט של עינינו ואוזנינו מוקרנים על המסך‪ .‬על פי בייקון‪ ,‬מטרת המדע הינה מעבר‬
‫לכרוניקה של תופעות‪ :‬לעשות מדע אין פירושו לרשום פנקסים המלאים במה שמופיע לעיני רוחנו‪.‬‬
‫עמדתו של האמפירציסט בנויה על מה שמופיע לעיני רוחנו‪ ,‬אבל היומרה של המדע היא לפרוץ את‬
‫המחסום הזה ולהיוודע אל טבען האמיתי של התופעות – דהיינו‪ ,‬למחוללי התופעות‪.‬‬
‫מטרת המדע‪ ,‬על ידי מחקר אינדוקטיבי‪ ,‬אמפיריציסטי וזהיר‪ ,‬היא להיוודע לא אל התופעות אלא‬
‫אל מה שמחולל אותן‪.‬‬
‫המדע לא מבקש רק להבין את העובדה שדיבור נקלט בעור התוף ומעובד במוח אלא להיוודע למה‬
‫שמחולל את השמיעה‪ .‬הוא מספר סיפור על תיבות תהודה‪ ,‬גלי קול מתפשטים באיזורי לחץ גבוה ונמוך‪,‬‬
‫‪ 13‬בייקון נולד בשנת ‪ ,1561‬בנו של פונקציונר בחצר המלוכה‪ .‬הוא אינו בן אצילים ולכן בייקון מייעד את עצמו לאחר שנתיים‬
‫טראומטיות בקיימברידג' – לשם נשלח בגיל צעיר מדי – כשהוא רוכש כל חייו טינה ובוז עמוקים לאקדמיה‪ .‬זוהי חלק‬
‫מהמוטיבציה השלילית שלו לקרא למהפכה מדעית אמיתית‪.‬‬
‫נסיבות חייו הולידו אותו לקריירה פוליטית‪ :‬הוא מילא שורת תפקידים בקונסוליות בניו יורק ובפריז ולימים נעשה לתובע‬
‫הכללי של אנגליה‪ ,‬עד שנחשד בשוחד‪ .‬הוגש נגדו כתב אישום ובייקון לא הכחיש את השוחד אלא טען שני דברים‪ :‬שתמיד‬
‫הקפיד לקחת במידה שווה משני הצדדים ושהוא מעולם לא נתן לשוחד להשפיע על דעתו‪ .‬התוצאה הייתה ש"הוא הושם במעצר‬
‫בית‪ ,‬כשעטיו בידו‪ ,‬והוא יכול היה להקדיש עשר שנים ויותר לכתיבת פילוסופיה מעולה"‪.‬‬
‫‪ 14‬זו אינה האינדוקציה הפשטנית שאנשים חושבים עליה כשעוסקים באינדוקציה; זה לא שאם יש עורב אחד שחור‪ ,‬שניים‬
‫ושלושה אזי כל העורבים שחורים; זה משהו מתוחכם מזה‪.‬‬
‫‪ 15‬התופעות – לעיתים קרובות אנו מתייחסים לתופעות כ"מה שקורה שם בחוץ"; אולם התופעה משקפת לא את העולם כפי‬
‫שהוא לעצמו אלא כפי שהוא מופיע בעיני רוחנו; זה המובן בו נעסוק בתופעות – לא בדיבור לא זהיר על מה שקורה אלא‬
‫באופן שבו העולם הסובב אותנו משתקף בתודעתנו ומרשים עצמו בעזרת חושינו‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫המחלקה לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2011-2012 ,‬‬
‫שיעור ‪ :4‬האמפיריציסטים והקרטיזיאנים‬
‫‪23‬‬
‫פגיעה בעורות תוף ומנגנוני תרגום מוחיים‪ .‬מה שקורה באמת בחוץ הוא הטבע האמיתי של תופעת‬
‫הקול – תופעת הקול כשלעצמה היא האמצעי בו מבצעים את המחקר‪ ,‬אולם אינה תכלית המחקר; התכלית‬
‫היא לחשוף את הטבע האמיתי של התופעה‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬מכיוון שעל פי האמפיריציסט האדוק מבית מדרשו של בייקון – לפי הפרוטסטנטיות‬
‫האמפיריציסטית הטהרנית שלו – אין להשתמש בציור תמונת העולם המדעית אלא בתופעות‪ ,‬יוצא שאם‬
‫ניתן לגלות כלל את טבען של מחוללי התופעות – המחוללים הללו חייבים להיות תופעות ולכן חייבים‬
‫להיות ברפרטואר הקליטה שלנו‪.‬‬
‫אם מה שמכוון את התופעות אינו נמצא בתחום יכולת הגילוי האנושי‪ ,‬הרי שאי אפשר לתפוש אותו‪.‬‬
‫הספר הראשון – אלילי התודעה‬
‫אולם הבעיה‪ ,‬אומר בייקון‪ ,‬היא שתפישת הקריאה של לותר הינה תמימה; אין דבר כזה לבוא אל טקסט‬
‫ללא דעה קדומה – עד שאדם פותח את הספר וקורא בפנים תודעתו כבר מעוצבת במערך מביך של דעות‬
‫קדומות‪.‬‬
‫ולכן ה"‪ "Novum Organon‬של בייקון מתחיל בכרך ראשון בו‪ ,‬כדרכם של פילוסופים עמוקי חשוב‬
‫ומפוכחים מאוד‪ ,‬מפורט דין וחשבון קודר על היומרה האמפיריציסטית‪ .‬בייקון אומר שאם אנו רוצים‬
‫לשכלל מתודולוגיית מדע שתעבוד‪ ,‬עלינו להבין מה עומד למכשול בפני המדע; וזהו הטבע האנושי‪ ,‬מעגלי‬
‫החי ְברות שאנו חווים‪ ,‬הספרים שאנו קוראים והשפה השגורה בפינו‪ .‬המכשלות והמוקשים העומדים‬
‫בדרכו של מדע אמפירציסטי‪ ,‬שבייקון מנתח להעשרת ההבנה שלנו‪ ,‬מתחלקים לטקסונומיה של ארבעה‬
‫מדורים של אלילים )‪) (idola‬כאשר את המונח אלילים ניתן לתרגם ל"דעות קדומות"(‪:‬‬
‫•‬
‫אלילי השבט – דעות קדומות שמקורן בהיותנו בני שבט האדם‪ ,‬נמנים על המין האנושי‪.‬‬
‫•‬
‫אלילי המאורה – דעות קדומות שמקורן במאורה הספציפית שהיא בית גידולו של כל אחד ואחת‬
‫מאיתנו – הבית בו גדל‪ ,‬הגן‪ ,‬בית הספר‪.‬‬
‫•‬
‫אלילי השוק – דעות קדומות שמוטבעות אל תוך השפה הספציפית שאנו מדברים‪ .‬השפה היא מטבע‬
‫עובר לסוחר בשוק הסיג והשיח שלנו עם עצמנו ועם זולתנו‪.‬‬
‫•‬
‫אלילי התאטרון – הדעות הקדומות שמקורן בתיאטרון הטבע שמנחילים לנו בבתי מדרש במקום‬
‫להסתכל החוצה )דהיינו‪ ,‬המשקפיים האריסטוטליות(‪.‬‬
‫בייקון אומר שיש לנו אינסטינקט להבין דבר לפי הדברים שדומים לו ובלי לחשוב פעמיים עושים ממנו‬
‫חוק או כלל; הוא מספר כיצד פעמים רבות בכנסיות של כפרי הדייגים שלחוף הים ישנן רשימות של‬
‫אנשים יראי שמיים שניצלו מטריפת ספינתם – סיפורי נסים על אנשים שניצלו כי עשו כטוב בעיני‬
‫אלוהים‪ .‬אולם‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬לעולם לא תמצא רשימות של אנשים יראי שמיים שטבעו או אנשים רשעים‬
‫שניצלו‪ .‬את הנטייה לחפש צידוקים שאיננו חושבים לבקר בייקון מזהה כנטייה אנושית מו ְבנית‪.‬‬
‫‪http://www.argaman-translation.com‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫פילוסופיה של המדע‪1-‬‬
‫‪24‬‬
‫שיעור ‪ :5‬פרנסיס בייקון והאמפירציסטים‬
‫הספר הראשון – אלילי התודעה‬
‫אלילי השבט‬
‫תופעות‪ ,‬רישומי חושים ומגע בלתי‪-‬אמצעי עם העולם – בהיותנו בני אדם – מתווכים בהכרח על ידי‬
‫השפה‪ .‬האדם מד ֵבּר – בעל כושר תקשורת‪ .‬שפת בעלי החיים אינה שפה מושגית ולכן אינה מבצעת אקט‬
‫של שיפוט – הדבורה הרוקדת מבצעת אקט של הצבעה; בשום כוורת לא יקרה שהדבורה תרקוד את‬
‫ריקודה והדבורים האחרות יעלו ספק בדבריה‪ ,‬ייצטרכו להסכים או להתנגד‪.‬‬
‫ההתנסות האנושית‪ ,‬בין שהיא מתבצעת בתקשורת בין אדם לעצמו ובין שהיא מדווחת בין אדם‬
‫לזולתו‪ ,‬תמיד מומשגת‪.‬‬
‫מה שמתווך בין קצות העצבים לההתנסות האמפירית היא מערכת קונספטואלית שבאמצעותה אנו שופטים‬
‫את הגירויים השונים ומגיעים למושגים שהם לא יותר מאקט של שיפוט – זה ירוק‪ ,‬וזה עץ ועל כן נכנה‬
‫זאת עץ ירוק‪ .‬התיאור הוא תמיד אקט של הדמייה כי המושג הוא תמיד מושג כללי – להגיע למסקנה‬
‫שמצב מסויים הוא כזה ולא אחר פירושו לדמות אותו למצב אחר; להגיד שהדברים הם כך פירושו שהם‬
‫נופלים תחת רובריקה אחת ולא אחרת‪.‬‬
‫מושג התופעה עצמו הוא פרי של המשגה לשונית; ההמשגה כרוכה בהכללה ומתוקף כך‪ ,‬כיוון שהחיים‬
‫האמפיריים כרוכים בהכללה‪ ,‬יש לנו נטיית יתר להכליל‪ .‬גם החשיבה האמפירית היא חשיבה באמצעות‬
‫קבוצות נתונות‪-‬מראש בתודעתנו ואיננו יודעים לחשוב אחרת‪ .‬ברגע שנותנים שם מסויים לתופעה –‬
‫זה רק שם‪ ,‬לא שיפוט‪ .‬אם אויביו הגדולים של המדע האמפירי הזהיר – הצומח מההתנסות הפרטיקולרית‬
‫עם העבודות כפי שהן – הם ההכללה והתיאורטיזציה‪ ,‬אזי כל הדברים האלו מו ְבנים בתוך המדע האמפירי‬
‫ואנו צריכים להיות מודעים לכך‪ .‬אם אנו מצפים שהעבודה האמפירית תעזור לתקן את מפת ההכללות‬
‫והציפיות‪ ,‬אזי ההתנסות האמפירית עצמה חבה חוב מהותי לסוג זה של חשיבה‪ .‬יש משהו בעצם היסוד של‬
‫האמפיריציזם שמביס אותו עוד ביסודו – ולכן אם אנו רוצים לייסד ולבסס מתודולוגיה אמפיריציסטית‬
‫של המדע‪ ,‬זה הדבר שעלינו לייסד ולבסס‪.‬‬
‫• ‪ .Anticipating Nature – Reading in‬לצפות לדברים לאחר המשגת הרעיונות‪.‬‬
‫• ‪ .Interpretating Nature – Reading Out‬לקרא את הטבע כמות שהוא‪ ,‬אולם לא ניתן לעשות‬
‫זאת ללא ההמשגה‪.‬‬
‫מכאן שאיננו יכולים לראות או להתנסות בדבר בלי המושגים הקודמים שבעזרתם נאפיין או נשפוט‬
‫אותו‪ .‬ה‪ Reading Out-‬הנדרש מהפרוטסטנטי הטוב הוא אשליה מעצם היותנו בני אדם מדברים‪.‬‬
‫המדע הוא פרשנות של הטבע – איסוף של תופעות מבלי לשער שום דבר או לנסות לפרש את‬
‫התופעות‪ .‬אולם‪ ,‬אי אפשר להשהות את הנטייה לשער; אם המתולוגיה הנקייה‪ ,‬האמיתית‪ ,‬היא שלא‬
‫לצפות לדבר ורק לאסוף את הנתונים בראש פתוח וללא שיפוטים ולתת פרשנות רק לאחר שהעובדות‬
‫דיברו בעד עצמן – הרי שביסוד הדבר הזה קיימת מכשלה מו ְבנית והיא שבעצם הקציר‪ ,‬איסוף הנתונים‪,‬‬
‫הרי שכבר יש אלמנט מובנה של ציפייה – בעצם ההמשגה של הנתונים‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫המחלקה לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2011-2012 ,‬‬
‫שיעור ‪ :5‬פרנסיס בייקון והאמפירציסטים‬
‫‪25‬‬
‫אלילי המאורה‬
‫אדם עובר הליכי חיברות ותירבות כאלו ואחרים עד עד שיעמוד על דעתו באופן כזה ולא אחר; הוא יראה‬
‫את העולם במונחים מסויימים ולא אחרים; אנשים שגדלו בתרבויות שונות‪ ,‬במדינות שונות – אפילו‬
‫אם לא שונות מאוד – חווים ורואים דברים אחרת‪.‬‬
‫בייקון מרחיב מעבר לכך‪ :‬מי שבחר עצמו בגלל בית גידולו להכשיר עצמו להיות כימאי העולם ניבט אליו‬
‫במונחים כימיים; אין מבט על העולם שאינו נקודת מבט‪ ,‬ונקודות המבט אינן משהו שניתן ללבוש‬
‫ולפשוט‪.‬‬
‫דרכי ההתבננות וההמשגה‪ ,‬הדברים שדורשים הסבר ואלו שבאמצעותם יינתן הסבר זה – אלו פרי‬
‫בית הגידול‪.‬‬
‫ניתן להבין שתרבות אחרת תוביל למסקנות שונות באנשים שונים; אולם הבנה זו אינה מערערת כהוא זה‬
‫את האמת שאנו יודעים שהיא נכונה – האמת הטבועה כה עמוק באינטואיציה שאיננו יכולים אפילו‬
‫להסביר לעיתים מדוע היא נכונה‪ .‬לא בשכנוע ולא בטיעונים ואף לא בלעג יתאפשר לשכנע אדם אחד‬
‫לנטוש את "דתו" או את "מאורתו" – אמיתות היסוד שהן המצאי איתו אנו שופטים נכונות; זהו טבע‬
‫שני שלא בנקל ישתנה‪ .‬בייקון הכיר זאת היטב‪ :‬השקפותינו נטועות עמוק בנו ואין שום ערובה שמה‬
‫שהשתגר בנו כטבע שני הוא הנכון אמפירית ומדעית‪ ,‬דרך העולם האמיתית‪.‬‬
‫היות ומערך השיפוט לא יכול להיעשות בלי שפה וגם בלי פרספקטיבה – הרי שאנו ניצבים מול בעיה‪.‬‬
‫אדם יכול לרצות להיות אמפירציסט‪ ,‬אבל כאדם שגדל בבית גידול – ואי אפשר לגדול מבלי לגדול‬
‫בבית גידול – עד שיגיע לכך הוא ישא רפרטואר רחב של אמיתות פנימיות ופרספקטיבות שלא ניתן‬
‫להתרחק מהן‪.‬‬
‫אלילי השוק‬
‫זוהי תרומה חשובה של בייקון לתרבות המערבית‪ :‬לא מדובר כאן על הלשוניות האנושית אלא על השפה‬
‫הספציפית – כיוון שאם אנו חייבים לשון אזי אנו חייבים לשון מסויימת‪ .‬הלשונות או השפות השגורות‬
‫בפינו הן חלום בלהות מדעי‪ ,‬משום שבעברית מדוברת אין דבר שניתן לומר באופן חד‪-‬משמעי – לכל‬
‫מילה יש ותק‪.‬‬
‫השפה המדוברת היא פח האשפה של ידע שמת מזמן‪ .‬כמו כוס קפה טורקי‪ ,‬יש לה משקעים של‬
‫מערכות שלמות של ידע שמת ועבר מן העולם אך משתמר בניבים‪ ,‬בביטויים ובשגרת הדיבור‪ .‬שם‪ ,‬ידע‬
‫זה נותר חי‪ ,‬פועם ומבלבל‪ .‬הנסיון לעשות מדע אמפירי‪ ,‬חתוך‪ ,‬מדעי ואובייקטיבי עם שפה כזו הוא‬
‫משימת התאבדות; יתרה מכך‪ :‬מדע אינו דבר שאדם עושה בגפו‪ .‬בייקון‪ ,‬מראשוני וחשובי האנשים‬
‫שעמדו בתוקף על כך‪ ,‬טוען שמדע הוא פרוייקט של שיתוף פעולה‪ :‬מי שחושב‪ ,‬מי שבודק‪ ,‬מי שאוסף‬
‫נתונים‪ ,‬מי שעובד על מכשירי תצפית‪ ,‬מי שמיישם את הידע ומי שמארגנו; השפה חייבת מדיום לשוני‬
‫באמצעותו נדבר עם עצמנו ועם זולתנו‪.‬‬
‫הדיבור החוצה הוא לחם חוקה של העשייה המדעית‪ ,‬ואולם המילון המדובר הוא איום ונורא – לא‬
‫רק שהוא משמר את הניסים והביטויים של העבר אלא שאף מילה אינה חד משמעית והיא מושכת‬
‫איתה שובל עצום של קונוטציות ומחשבות המהדהדות בה‪.‬‬
‫‪http://www.argaman-translation.com‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫פילוסופיה של המדע‪1-‬‬
‫‪26‬‬
‫מכיוון שזהו המטבע העובר לסוחר המניע את גלגלי הכלכלה המדעית‪ ,‬השפה חייבת לעבור חידוש‬
‫ועדכון‪ .‬השימוש בלטינית בתחום הרפואה – בשפה מתה – נובע מכך‪ :‬לשפה מתה אין קונוטציות ולכן‬
‫אפשר לייחס למילותיה משמעות חד‪-‬חד ערכית כך שהתקשורת תהיה ברורה יותר‪.‬‬
‫העברית‪ ,‬שהייתה שפה לא מדוברת במאה ה‪ ,16-‬שימשה את וזאליוס לטרמינולוגיה הרפואית של ספריו‪.‬‬
‫הוא אפילו מעיר שמי שאינו יודע עברית לא יכול להיות רופא; גם הלטינית‪ ,‬משחדלה להיות שפת מלומדים‬
‫והפכה לשפה מתה‪ ,‬הפכה למאגר של טרמינולוגיה מדעית‪ .‬אך יש תעשייה שלמה של יצירת מילים חדשות‬
‫– חידושים של יוונית ולטינית – לצורך מילים לצרכנים של טרמינולוגיה חדה ומדוייקת‪.‬‬
‫לייבניץ סבר שבאיפיון של השפה הסינית טמון העתיד – בשל נקיון הלשון שלה‪ .‬הפרוייקט לא המריא;‬
‫ועדיין היו נסיונות אחרים – המפורסם בהם הוא האספרנטו‪ ,‬שהדקדוק שלה הוא לוגיקה ומונחיה חד‬
‫משמעיים‪ .‬אולם היא לא תפסה בתור שפה‪ :‬אנו מתקשים לוותר על השפה שלנו‪ ,‬על הספרות שלנו‪,‬‬
‫והשפה מדברת אותנו יותר מכפי שאנו מדברים אותה‪.‬‬
‫אלילי התאטרון‬
‫לאלו אין לבייקון שום סבלנות‪ .‬מקורם של "אלילים" אלו הוא בשיטות הפילוסופיות שמלמדים בבית‬
‫הספר ובאוניברסיטה‪.‬‬
‫מכיוון שאנשים סוברים שהתמונה האריסטוטלית היא הנכונה‪ ,‬אדם לומד וגדל – גם בארץ נאורה כמו‬
‫אנגליה – כמו בחדר ללא חלונות כאשר הוא לומד מספרי אריסטו‪ .‬אנשים צעירים לומדים שאם הם‬
‫רוצים לדעת מה קורה בחוץ‪ ,‬עליהם לפתוח ספר; והם כה הורגלו לכך עד כי מה שכתוב בספר מעמעם‬
‫את ההסתכלות שלהם‪.‬‬
‫מי שגדל על ברכי הפיסיקה האריסטוטלית‪ ,‬שרואה בעצמים שנופלים מטה כעצמים שבהם יש יותר מיסוד‬
‫העפר המשתוקק אל מרכזו‪ ,‬הרי שאדם זה‪ ,‬גם כשהוא עצמו נופל‪ ,‬אינו חש כנופל אלא כמי שמשתוקק‬
‫להתחבר למרכז הטבעי שלו‪.‬‬
‫מי שהתחנך והשגיר והטמיע את התמונה האריסטוטלית עד שהפכה לגביו לטבע שני‪ ,‬על ידי תהליך נפסד‬
‫של חינוך‪ ,‬אינו יכול לפתח את הניכור הפנימי הדרוש על מנת ליצור מרחק בינך לבין אמונות היסוד‬
‫שלך – כיון שאתה הינך אמונות היסוד שלך‪ .‬הם אינם רואים משהו נופל וחושבים "הממנ‪ ,‬הוא נופל‪,‬‬
‫משמע הוא משתוקק"‪ ,‬אלא חושבים "הממנ‪ ,‬הוא משתוקק"‪.‬‬
‫הספר השני – פרישת השיטה הבייקונית‬
‫בספר זה בייקון מתחיל לשטוח את השיטה המדעית הנכונה )"השיטה הבייקונית"( הדרושה על מנת‬
‫למזער ככל הניתן את פגיעתם של האלילים שלנו בעבודתנו המדעית‪.‬‬
‫מושא החקירה המדעית‪ :‬התופעות )‪(phenomenons‬‬
‫הגדרה‪ :‬מטרתה של החקירה המדעית היא להיוודע אל טבען האמיתי של התופעות‪ ,‬לדעת את‬
‫הדברים כמות שהם‪ .‬מודל מתמטי לא יאפשר לחזות את התופעות‪.‬‬
‫בייקון מבקש לשבור את המעגל הקלאסטרופובי של ההבנה שכל ההתנסות שלנו נעשית בתוך‬
‫הראש – המוביל לכך שאיננו מביטים החוצה אלא העולם מזרזף השפעות עלינו שאנו קולטים מעטות‬
‫חמוטל בן דב‬
‫המחלקה לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2011-2012 ,‬‬
‫שיעור ‪ :5‬פרנסיס בייקון והאמפירציסטים‬
‫‪27‬‬
‫מתוכן‪ .‬הראש שלנו הוא מעין התקן המעבד את הנתונים המגיעים מהעולם ומקרין אותם על מסך פנימי‪,‬‬
‫בעוד אנו יושבים בתוך עצמנו ומביטים בו; בשביל להבין את בייקון צריך לאמץ דימוי זה על פני זה‬
‫שבו אנו יושבים בתוך עצמנו ומביטים החוצה דרך חלונות העיניים‪.‬‬
‫אולם יש גם להבין שההתקן הזה מאפשר לעבד נתונים באופן חלקי; שהראש הזה מספק לנו נתונים אשר‬
‫– עד שהם מגיעים לתשומת לבנו – הראש כבר קיפל וארגן ושיטח ומציג את עיבוד הנתונים ולא את‬
‫הנתונים הגולמיים‪ .‬עיבוד הנתונים נעשה באופנים שאין לנו שליטה בהם בכלל‪ ,‬דרך הפריזמות של‬
‫אלילי השבט‪ ,‬המאורה‪ ,‬השוק והתאטרון‪ .‬גם אם ננסה להיות האמפירציסטים הטובים ביותר לא נוכל‬
‫להשתחרר מהאמת הפשוטה והברורה שהדבר היחיד שאנו יודעים והאמין ביותר שיש לנו על‬
‫העולם הוא תופעות )‪ .(phenomenons‬לואי ומה שקורה בעולם יכול היה ליפול על ראי חלק; אך הראי‬
‫עקום ומעוות על ידי דעות קדומות‪.‬‬
‫השיטה המדעית הנכונה מחייבת השהייה של השיפוט הפנימי‪ .‬המחקר אינו סתמי ונועד להעשיר‬
‫את הרוח; בייקון טבע את הביטוי "ידע הוא כוח" ומטרת הידע לתת בנו את הכוח להיטיב את מצב‬
‫האנושות עלי אדמות ולרתום את כוחות הטבע לטובת האנושות‪.‬‬
‫השגשוד של החברה האנושית תלוי בידע‬
‫מטרת המדע היא לעשות את הבלתי אפשרי‪ :‬לקרוע את הצעיף התופעתי מעל עינינו כך שנהיה מסוגלים‬
‫לומר שהקולות שאנו שומעים והמראות שאנו רואים הם בעצם דבר זה או אחר – דוגמת הפיסיקה של גלי‬
‫הקול‪ .‬משאת הנפש המדעית היא לחשוף את מחוללי התופעות‪.‬‬
‫משאת הנפש המדעית‪ :‬מחוללי התופעות‬
‫דבר אחד בטוח‪ :‬מחולל של תופעה יכול להתגלות לנו רק אם הוא עצמו תופעה – משום ששום דבר לא‬
‫מתגלה לנו כשאיננו תופעה )לפחות לא במדע האמפיריציסטי של בייקון(‪.‬‬
‫בלשון המאה ה‪ ,17-‬בייקון מבחין בין איכויות ראשוניות )התופעות( לבין איכויות משניות )האיכויות‬
‫שאנו חשים‪ ,‬התרגום של התופעה על ידי הרצפטורים(‪ .‬לב המהפכה היא אובייקטיביזציה של המתבונן –‬
‫הנסיון לפרוץ את מערך האיכויות המשניות שאנו חשים ולנסות לגלות‪ ,‬להיות מסוגלים לומר משהו‬
‫מוסמך על האיכויות הראשוניות – על מה שקורה שם בחוץ ומחולל אותן‪.‬‬
‫אם מחולל כזה‪ ,‬עם איכות ראשונית שניתנת לגילוי‪ ,‬קיים – הרי שהוא חייב להיות תופעה‪ ,‬אחרת‬
‫לא יירשם על ידינו‪.‬‬
‫הפרוייקט של בייקון לא מנסה להרים טלסקופ אל האיכויות הראשוניות‪ ,‬מעבר לאיכויות המשניות; הוא‬
‫מנסה לאסוף באופן מערכתי את התופעות ולהפעיל מתודה שתבחין בתוך התופעות בין תופעה מחוֹללת‬
‫לתופעה מחוּללת‪.‬‬
‫המילה אינדוקציה‪ ,‬כפי שמשתמש בה בייקון‪ ,‬נגזרת מהפועל "‪ :"To Induce‬להמריץ את הטבע להסביר‬
‫את סודו‪ .‬אם אתם רוצים דימוי‪ ,‬אומר בייקון‪ ,‬יש לראות את איש המדע כשופט‪-‬חוקר טוב‪ ,‬שמשכיל‬
‫לגרום לעד או לנחקר לא לומר את מה שהוא רוצה לשמוע אלא לדובב את מה שיש לו להגיד – להמריץ‬
‫את אמא טבע מבלי לקרא שום דבר לתוך דבריה ולנסות לדלות מתוך "דבריה" יחסי מחוֹלל‪-‬מחוּלל‪.‬‬
‫‪http://www.argaman-translation.com‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫פילוסופיה של המדע‪1-‬‬
‫‪28‬‬
‫בייקון ראה את המחקרי האמפירי כמתנהל בשלושה שלבים‪ ,‬אותם כינה "יצירה של שלוש טבלאות"‪:‬‬
‫•‬
‫טבלת המצאי – משהוחלט לחקור תופעה מסויימת‪ ,‬דוגמת תופעת החום )תחושת החום שאנו‬
‫מרגישים היא האיכות המשנית של תופעת החום(‪ ,‬יש תחילה לאסוף בסבלנות‪ ,‬לאט לאט‪ ,‬עם צוותים‬
‫וציוד מיטבי ומבלי להיחפז טבלה ממצה ככל הניתן של מרחב תופעות החום כפי שהן נחוות על ידי‬
‫בני האדם‪ .‬להיות קולטנים הממיינים לפי סוגים‪ .‬אין כאן נסיון לפרש‪ ,‬לגבש תיאוריה או לבנות‬
‫מודלים‪ :‬המטרה היא לאסוף את מלוא ההתגוונות של תופעות החום כפי שאנו חווים אותן‪.‬‬
‫כל זאת מסיבה אחת‪ :‬אם מחולל החום הוא גם תופעה – משהו שאנו יכולים לחוש בו – תהיה לו‬
‫תכונה אחת מיוחדת‪ :‬הוא יופיע בכל התופעות‪ ,‬יעבור כחוט השני ברשימת טבלת המצאי‪ .‬אולם יש‬
‫להיזהר מפני בלבול עם תוצר החום‪ :‬התפשטות למשל היא תוצר של תופעת החום‪ ,‬מתרחשת בכל‬
‫גוף מתחמם‪ ,‬ועדיין – אינה הגורם לחום‪.‬‬
‫•‬
‫טבלת ההיפותזות‬
‫‪16‬‬
‫– הגורמים אותם מוצא בייקון כך – אלו העוברים במצאי – הם היפותזות‪.‬‬
‫אולם בייקון לא משתמש במילה באופן השגור‪ :‬אלו לא השערות שנבדו מליבנו אלא תופעות‬
‫שיכולות להיות מקור התופעה הנחקרת שהטבע הציג בפנינו‪.‬‬
‫•‬
‫טבלת ההיעדר – בטבלה זו נרשמות כל התופעות נעדרות החום )או נעדרות התופעה(‪ .‬גם כאן‬
‫מבקש בייקון ליצור – אפילו מלאכותית – מצב עניינים‪ ,‬קרוב ככל האפשר‪ ,‬לכל רשומה בטבלת‬
‫המצאי במצב נעדר חום )אם זו התופעה(‪ :‬קרינת השמש מול קרינת הירח‪ ,‬למשל‪ .‬חשיבות הדבר היא‬
‫בכך שאם ההיפותזות הן מחוללות החום אסור להם להופיע בטבלת ההיעדר‪ .‬מכאן שטבלת‬
‫ההיעדר מאפשרת לבצע אלימינציה ראשונית של היפותזות‪ .‬כך למשל‪ ,‬מסה נמצאת בכל הגופים‬
‫שהם מחוּללי חום; אולם מסה נמצאת גם בטבלת ההיעדר ולכן אינה יכולה להיות מחוֹלל בעצמה‪.‬‬
‫ההנחה של הרכבת שתי הטבלאות – טבלאת המצאי וטבלת ההיעדר – הינה שקיים קשר בין מחוֹלל‬
‫למחוּלל‪ ,‬שהעולם סר לחוקים – גם אם אין יודעים מהם‪ .‬אין שום טעם לצאת לדרך המדעית במטרה‬
‫לחקור את חוקיות הטבע בכדי לתרום אותה לצרכי האנושות במידה ואין חוק‪ ,‬במידה והדברים קורים‬
‫סתם ולריק; בייקון אומר שגם במידה וחקירת העולם אפשרית‪ ,‬היא לא תועיל במידה וההתרחשויות‪,‬‬
‫העניינים והתופעות שאנו חשים בהם אינם נובעים ממשהו‪ .‬ואם הם נגרמים ממשהו‪ ,‬הרי שהדיון על‬
‫המחוֹלל והמחוּלל אינו מבוטל וניתן להקיש ממנו דברים – למשל יחס ישר שצריך להיות בין סיבה‬
‫למסוּבב )ככל שמגבירים את מחולל החום‪ ,‬כן ייגבר החום; ככל שיורידו‪ ,‬כן ייקטן‪ .‬והדבר אינו בהכרח‬
‫הפוך – הורדת הטמפרטורה של המחוּלל לאו דווקא מורידה את כוח מחוֹלל החום(‪.17‬‬
‫‪ 16‬הערה‪ :‬הגדרת ההיפותזות כטבלה לא נאמרה על ידי פרופ' פיש אולם מכיוון שהגדיר שלושה שלבים ושלוש טבלאות אני‬
‫מניחה שלכך הוא התכוון‪.‬‬
‫‪ 17‬לאחר סיכום הדוגמה שלו‪ ,‬מגיע בייקון למסקנה שהגורם האמיתי של החום הוא התרוצצות של החומר‪ .‬יש לזכור שהספר‬
‫פורסם במאה ה‪ ,17-‬ב‪ ;1620-‬רק במאה ה‪ 19-‬פותחה התיאוריה התרמודינמית‪ .‬בייקון הסיק את התרמודינמיקה מעצם‬
‫ההרהור על המחולל של החום‪ .‬כאנקדוטה‪ ,‬ניתן לציין שבייקון מצא את מותו ב‪ 1626-‬כשלקה בדלקת ראות תוך כדי ניסויים‬
‫שעשה במילוי עופות בקרח על מנת לשמר את בשרם‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫המחלקה לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2011-2012 ,‬‬
‫שיעור ‪ :6‬רנה דקארט והרציונליזם )קרטיזיאנים)‬
‫‪29‬‬
‫שיעור ‪ :6‬רנה דקארט והרציונליזם )קרטיזיאנים(‬
‫רנה דקארט‬
‫‪18‬‬
‫)‪ ,1596-1650‬כתב שני חיבורים חשובים ‪ 1637‬וב‪ ,(1641-‬בדומה לאופן בו בייקון‬
‫מייצג פילוסופיית מדע פרוטסטנטית‪ ,‬מייצג את פילוסופיית המדע הנגדית – הקאתולית‪.‬‬
‫מטפורת שני הספרים בגישת הרציונליזם‬
‫ספר הדברים – התשובה הקאתולית ללותר‬
‫הרפורמציה קראה תיגר על הכנסייה הקאתולית‪ .‬הרעיון של לותר – שיש להטיל חובת קריאה בכתבי‬
‫הקודש על כל אדם ואדם – מזעזע אותה; כיצד ניתן להפקיר את כתבי הקודש בידי כל זר ומצורע שיקרא‬
‫בהם כפי כוחו? הקריאה בכתבי הקודש היא עניין למומחים‪ ,‬מומחיות תיאולוגית הנמצאת בידי אנשים‬
‫בעלי מידות והכשרה בלבד – לא מספיק להיות אדם תם וישר‪ ,‬נדרשת השכלה תיאולוגית‪ .‬השכלה זו‪,‬‬
‫הדרושה לקריאה בכתבי הקודש לפי התפיסה הקתולית‪ ,‬מגיעה דרך תהליך של בירור מושגי מפורט‬
‫מאין כמותו‪ .‬כל המושגים מבוררים על ידי השכל – בבירור פילוסופי – ורק לאחר שהמפעל הזה עומד‬
‫ניתן לקרא בכתבי הקודש‪.‬‬
‫בתמונה הקתולית של הקריאה בכתבי הקודש ישנו ההיפוך הגמור מהגישה הלותרנית – לא רק‬
‫שהכנסייה צריכה לשלוט בתהליך הפרשני‪ ,‬אלא שאין תהליך זה יכול להתקיים ללא הלמידה‬
‫והמומחיות של הכנסייה‪.‬‬
‫גם בכנסייה הקתולית מטאפורת שני הספרים חשובה מאוד‪ :‬ספר הדברים וספר הטבע הם אנלוגים ולכן‬
‫הקריאה בספר הטבע גם היא אינה דומה לגישה הלותרנית – המשמעות אינה מצוייה על פני השטח של‬
‫הדברים‪.‬‬
‫*להשלים פיסקה מלימור*‬
‫ספר הטבע – התשובה של הרציונליזם לבייקון‬
‫דקארט יוצא לברר מהן האמיתות הודאיות שאדם יכול לדעת על העולם‪ .‬דקארט פותח וקובע ש"ראשית‬
‫חוכמה – ניקוי אורווה"‪ :‬בכל רגע ורגע ראשינו מלאים בשיפוטים‪ ,‬אמונות‪ ,‬זכרונות וכדומה; דקארט נותן‬
‫מבט מפוקח‪ ,‬אחראי ואמיץ על כל גודש התוכן הקוגנטיבי שיש בראשנו ומבקש להעביר כל פריט‬
‫מהספרייה הקוגנטיבית את מבחן הספקנות הרדיקלית‪ :‬במה מכל אלו אני יכול להטיל ספק? אין זה אומר‬
‫שהדברים אינם נכונים; אולם זה אומר שלא ניתן לסמוך עליהם‪.‬‬
‫‪ 18‬דקארט זכה להשכלה ישועית‪ ,‬תחילה בלימודים ובקולג' ומאוחר יותר‪ ,‬עם פרוץ מלחמת ‪ 30‬השנה‪ ,‬הוא התגייס לחיל‬
‫התותחנים של בוואריה‪ ,‬לטענתו "כדי שיהיה לו זמן לחשוב"‪ .‬באותה עת‪ ,‬הוגים רדיקלים רבים מצאו מקלט בסביבה‬
‫הפרוטסטנטית ואפילו שם הוא זכה לביקורת – שכן התפיסות הפרוטסטנטיות לא איפשרו חזרה אל הספקנות הרדיקלית שלו‪.‬‬
‫בשלב מסויים הוא חשב שקיבל משימה חלומית משום שהנסיכה השוודית כריסטיאנה שמעה עליו וביקשה שיבוא להתארח‬
‫דרך קבע בארמון בשטוקהולם‪ ,‬ויהיה לה למורה פרטי‪ .‬ואולם‪ ,‬עם הזמן הנסיכה הייתה למלכה ובתור שכזו סדר יומה התמלא‬
‫ותאוות לימודיה לא מולאה – ולכן תבעה שילמד אותה מוקדם בבוקר‪ ,‬טרם השחר‪ .‬עובדה זו הובילה לכך שילקה בסופו של‬
‫דבר בדלקת ריאות ומת‪.‬‬
‫‪http://www.argaman-translation.com‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫פילוסופיה של המדע‪1-‬‬
‫‪30‬‬
‫אני מעלה ספק‪ ,‬משמע אני קיים‬
‫רישומי החוש אינם אמינים‬
‫הדבר הראשון שיוצא החוצה הוא רישומי החוש – זהו הקלט הכי מפוקפק שקיים‪ .‬השפעות כה רבות‬
‫ומגוונות משנות אותם – סמים‪ ,‬מחלות‪ ,‬אפילו כישורי חוש אינדיבידואלים – כך שאי אפשר להעניק‬
‫לרישומי חוש את התואר "אפיסטמה"‪.‬‬
‫אקסיומות מזוייפות באופן שיטתי‬
‫ישנן אמיתות שהתבונה מעידה עליהן – אשר בהן איננו יכולים להטיל ספק‪ .‬אולם אנו יכולים לתהות שמא‬
‫שד מרושע ומשועמם משחק בראשנו‪ .‬איננו יכולים להשתחרר מהמחשבה שהמדד לברוּרוּת והמוּבחנוּת‬
‫של אותן אמיתות – הביטחון העצמי באמיתוּת זו‪ ,‬שגעון שאי‪-‬היכולת שלנו להטיל ספק ולשער את‬
‫היפוכם של הדברים – אולם אנו יכולים לתהות שמא תחושה זו מזוייפת באופן שיטתי‪.‬‬
‫הקיום העצמי כמטיל ספק אינו מוטל בספק‬
‫נדמה שדקארט היה חרוץ מדי בנקיון האורוות‪ ,‬שכן לא נותר דבר; אם ניתן להטיל ספק בהכל‪ ,‬הרי‬
‫שנשארנו בחדר חשוך‪ .‬כאן בא טיעונו המפורסם‪" :‬אני חושב‪ ,‬משמע אני קיים"‪.‬‬
‫בתהליך הטלת הספק יש דבר אחד שעצם תהליך הטלת הספק מברר את אותו לאשורה – הקיום שלי‬
‫כמטיל ספק‪.‬‬
‫עצם הטלת הספק חותרת תחת הטלת הספק; תהליך הטלת ספק שהינו נחרץ והולך עד הסוף מאשר ללא‬
‫כחל וסרק את קיום העצמי כישות המטילה ספק ולכן כישות חושבת‪ .‬עצם העלאת האפשרות שאני‬
‫מתועתע על ידי שד מניחה שאני קיים – אני חייב להיות קיים כדי להטיל ספק בעצמי‪ .‬תהליך התעתוע‬
‫מאשר את קיום המתעתע‪ .‬הוודאות במציאות העצמי כמטיל ספק הולכת וגוברת ככל שהטלת הספק‬
‫מעמיקה‪.‬‬
‫הטיעון הוא רציפרוקלי‪ :‬ככל שאנו מטילים יותר ספק‪ ,‬כך העצמי מתעשר כישות המטילה ספק‪.‬‬
‫הטלת הספק מוכיחה את קיום העצמי כאדם חושב ‪ -‬להטיל ספק ברישומי החוש פירושו שאני חש; אין זה‬
‫אומר שמה שאני חש מייצג‪ ,‬אולם האישור לקיום העצמי הוא אישור של אדם בעל יכולות‬
‫קוגנטיביות עשירות‪ .‬אין זה אומר על אף אחד מתכני התודעה האחרים שהם אמיתיים – למעט העובדה‬
‫שאני יצור מפקפק‪.‬‬
‫אז הוכחנו את היותנו ישויות פעילות בתחום הקוגנטיבי; ומה חוץ מזה? הדבר לא מלמד דבר על העולם‬
‫ואין לנו שום ידיעה להיאחז בה‪ .‬ההיוודעות שלנו לדברים שקורים בתוך התודעה אינם אומרים שמשהו‬
‫שהשתכנענו בו בתודעה )‪ ,i.e.‬אקסיומות( תואם למשהו שנמצא בחוץ‪ .‬נניח שתנוח דעתנו שאין שד‬
‫מתעתע ושהאמיתות המתמטיות שאנו למדים עליהן הן אמיתות; אבל הן אמיתות רק בתודעה‪ ,‬ואין שום‬
‫הכרח שהעולם ייתנהג כמוהן‪ .‬חשוב להבין שהבעיה היא להשתכנע בכך שישנה אידאה פנימית לבין‬
‫שקיימת כך בחוץ; כדי להבין את זה דקארט זקוק לאלוהים‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫המחלקה לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2011-2012 ,‬‬
‫שיעור ‪ :6‬רנה דקארט והרציונליזם )קרטיזיאנים)‬
‫‪31‬‬
‫ההוכחה לקיום האל – הארכיבישוף סלמוס מקאנטרברי‬
‫אומר דקארט‪ ,‬יש לנו הרבה מאוד אידאות; חלקן‪ ,‬כמו תחושת החום‪ ,‬נדמות כנגרמות על ידי משהו‬
‫חיצוני‪ .‬אין זה אומר דבר‪ :‬גם אם אנו צודקים‪ ,‬אין זה אומר שהאידאה הפנימית היא ייצוג נאמן של מה‬
‫שקורה בחוץ‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬יש דברים שמרשימים אותנו ושמקורם בדמיון‪ .‬יש לנו אידאה של אלוהים‪:‬‬
‫מושג הנתפש בתודעה‪ .‬דקארט פונה לחשוב על אלוהים והוגה בטיעונים להוכחת קיומו של האל‪.‬‬
‫טיעון ההוכחה האונתולוגית לקיום האל הוצג לראשונה בסוף המאה ה‪ 12-‬על ידי הארכיבישוף‬
‫מקאנטרברי‪ ,‬נ‪ .‬סלמוס‪ .‬לטיעון זה יש שתי הצהרות ומסקנה והוא סובב פסוק מספר תהילים‪" :‬והנבל יאמר‬
‫בלבבו אין אלוהים"‪ .‬אין זה נבל שלא מודע לאלוהים או לא יודע למה הכוונה; מדובר באתאיסט הנחוש‪,‬‬
‫שאומר "אני יודע למה אתה מתכוון באלוהים וכזה דבר אין"‪.‬‬
‫הצהרה ‪ :1‬אלוהים מוגדר כמה שאין להעלות על הדעת גדול ממנו‪.‬‬
‫הצהרה ‪ :2‬דבר מה הקיים בממש גדול מאותו דבר לו היה קיים רק במחשבה‪.‬‬
‫מסקנת הנבל‪ :‬אלוהים קיים רק במחשבה‬
‫מה פירוש הטענה שאין אלוהים? פירושו של דבר הוא שיש לנו מושג של אלוהים – אנו מתווכחים על‬
‫קיומו – אבל אין לו הקבלה במציאות‪ .‬טענת הנבל היא שאלוהים קיים רק במחשבה; וזוהי המסקנה‬
‫בדיון‪.‬‬
‫סלמוס ודקארט מעמידים שתי טענות שהנבל חייב להכיר בהן – ובוודאי האיש שאיננו נבל‪ .‬הטענה‬
‫הראשונה מספקת הגדרה מילונית‪" :‬אלוהים" מוגדר ְכמה שאין להעלות על הדעת "גדול" ממנו‪.‬‬
‫הנבל מסכים להגדרה שהאל הוא כל יכול וכל יודע – הוא פשוט לא קיים במציאות‪.‬‬
‫ההגדרה השניה היא שדבר מה הקיים בממש "גדול" מאותו דבר מה לו היה קיים רק במחשבה‪ .‬ל‪-‬‬
‫‪ 1000‬דולר בכיס יש עוד מימד של גדולה מאשר אם רק מפנטזים עליהם; תכונת ההתממשות מוסיפה‬
‫גודל – במובן הגדוּלה – לאותו אובייקט‪.‬‬
‫הנבל טוען שאלוהים קיים רק במחשבה; אומר סלמוס – הרי אם האל היה קיים ממש‪ ,‬הוא היה יותר גדול‬
‫מכפי שהוא מופיע במחשבה; אולם טענה ראשונה טוענת שאלוהים הוא מה שאין להעלות על הדעת גדול‬
‫ממנו – ולכן אם אנו יכולים להעלות על הדעת גדול ממנו הרי שהוא לא באמת אלוהים‪ .‬יש לנו מושג אל‬
‫בראש‪ ,‬מושג האל הוא שלמות גמורה‪ ,‬ושלמות גמורה מחייבת – מתוקף הצהרה ‪ – 2‬מציאות‬
‫חיצונית‪ .‬זוהי הוכחה לקיום האל בחוץ – לא לקיומו בתודעה; מכיוון שכליל השלמות מחייב את‬
‫התממשותו‪.‬‬
‫‪http://www.argaman-translation.com‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫פילוסופיה של המדע‪1-‬‬
‫‪32‬‬
‫שיעור ‪ :7‬הרציונליסטים )וסר אייזיק ניוטון(‬
‫רנה דקארט )המשך(‬
‫הטלת הספק בהכל‬
‫בשלב חיפוש המוטיבציה של המחקר‪ ,‬נקבע כי ידע על העולם אינו ראוי להיקרא ידע אלא אם הוא‬
‫ידע שודאותו אינה מוטלת בספק‪ .‬משום כך‪ ,‬לא ייתכן שתמונת העולם המדעית תיבנה או תסתמך על‬
‫נתוני החוש – הם הדבר המפוקפק ביותר שנקלט במוחנו‪ .‬אולם‪ ,‬אם אנו ספקנים נחרצים מספיק‪ ,‬שום‬
‫דבר אינו שורד את הספקנות הרדיקלית של דקארט‪ :‬גם אותן אמיתות אקסיומות‪ ,‬כמו אמיתות‬
‫המתמטיקה‪ ,‬שאי אפשר להטיל בהן ספק – אפשר להטיל ספק בעצם תחושת הנכונות שלהן‪ .‬שכן כיצד‬
‫ניתן לדעת שאיננו מתועתעים על ידי כוח שנוטע בליבנו תחושה של ודאות וביטחון באמיתות אלו?‬
‫אם מפנים את הטלת הספק כנגד תחושת הודאות עצמה של התודעה‪ ,‬אזי שום דבר לא נותר‪.‬‬
‫הוכחת קיום ה"אני החושב"‬
‫הגאונות של דקארט מתבטאת בכך שהוא מבחין בקיומה של אמת אחת – שככל שנטיל ספק רדיקלי יותר‬
‫היא הולכת ומאושרת – והיא עצם הקיום שלנו כ"‪ ."Thinking Things‬ה"אני החושב"‪ ,‬ה"אני‬
‫המטיל ספק" – מציאותו הולכת ומתבררת כאמת שלא רק שאי אפשר להטיל בה ספק אלא שהטלת‬
‫הספק עצמה מחזקת אותה עוד ועוד‪.‬‬
‫הצעד השני של דקארט הוא שמתוך עננת אי הידיעה או המבוכה שהיא תוצר הטלת הספק‬
‫הטוטאלי‪ ,‬עולה אמת אחת ומזדקרת כלא ניתנת לערעור כלל – והיא קיומו של האני המטיל ספק‬
‫כקיומה של ישות המרגישה‪ ,‬חשה‪ ,‬חושבת‪ ,‬מהרהרת‪ ,‬עושה רפלקציה ומטילה ספקות‪.‬‬
‫התוצאה היא שגם אם תחושת הנכונות שלנו היא פרי תעתוע‪ ,‬קיימת עובדה אחת והיא שאנו ישויות שאי‬
‫אפשר לערער על קיומן‪ .‬לכאורה זו אינה מביאה נכונות לשום דבר )מעבר לזה שאני קיים(‪ .‬אולם מה‬
‫שעוד מתברר כקיים הם התכנים הקוגנטיביים של התודעה – רשמי החוש קיימים בנו; זה לא אומר‬
‫שהם נכונים או שניתן לסמוך עליהם‪ ,‬אולם אישור האני כישות חושבת מאשר שהתכנים הקוגנטיביים‪,‬‬
‫המחשבות והתחושות והאמונות והידיעות שמתרוצצות בין כתלי הגלגולת – כל אלו קיימים‪.‬‬
‫מושג האלוהים ותיקוף האקסיומות דרכו‬
‫השלב הבא הוא ההבחנה בשני דברים‪:‬‬
‫•‬
‫שבתוך התכנים המתרוצצים במוחנו ולנגד עיני רוחנו ישנו מושג של אל; אולם זהו מושג מיוחד‬
‫במינו‪ ,‬משום שעצם המושג של אלוהים מחייב את קיומו של אלוהים – לא כמושג בתודעה אלא‬
‫קיומו כמשהו הנמצא בחוץ‪.‬‬
‫מושג האלוהים – המושג שעל קיומו בפועל מתווכחים המאמין והכופר – הוא מושג של ישות‬
‫שהיא כליל השלמות‪ .‬ההנחה הבאה היא שדבר מה שקיים בממש שלם יותר מאותו דבר מה כשהוא‬
‫חמוטל בן דב‬
‫המחלקה לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2011-2012 ,‬‬
‫שיעור ‪ :7‬הרציונליסטים )וסר אייזיק ניוטון)‬
‫‪33‬‬
‫קיים רק במחשבה‪ .‬מי שמקבל את שתי ההנחות האלה – ולא נראה שאפשר לא לקבל אותן – לא‬
‫יכול לטעון שהאל קיים רק במחשבה )שזוהי טענתו של הכופר(‪ .‬הטענה הזו סותרת את שתי‬
‫ההנחות הקודמות‪ ,‬שכן הכופר צריך להכיר בכך שאם היה קיים האל הוא היה שלם יותר במציאות‬
‫מאשר במחשבה‪ ,‬דבר הסותר את הגדרת האל ככליל השלמות – ולכן הגדרתו ככליל השלמות‬
‫מחייבת את קיומו בעולם‪.‬‬
‫דקארט מוכיח שהאל קיים לא רק בדמיוננו אלא בממש ובמציאות; אולם זה לא אומר כלום – זה‬
‫לא אומר שיש לו יחס מסויים אלינו; זה כמעט כמו להוכיח שחייב להיות בורא לעולם רק מפני‬
‫שהטבע מורכב‪ .‬ההוכחה הזו לא מכוננת דת אלא רק בורא עולם‪ .‬אולם דקארט לא מבקש לתקף את‬
‫הדת אלא את הידיעה האנושית‪ ,‬המתמטיקה האנושית‪ ,‬וקיומו של האל בחוץ לא נותן לו הרבה‪ .‬ולכן‬
‫הוא חייב להבחין בדבר נוסף‪:‬‬
‫•‬
‫ישנן אידאות שמסתובבות בראשנו‪ :‬יש מציאות קוגנטיבית שאנחנו בטוחים שנגרמת על ידי גורם‬
‫חיצוני )תחושות חום‪ ,‬קור‪ ,‬כאב(‪ .‬זוהי תחושה חזקה מאוד שאיננו מייצרים בעצמנו אלא היא נגרמת‬
‫על ידי המציאות החיצונית‪ .‬זה עדיין לא נותן כלום – השפעה סביבתית של העולם עלינו לא מצדיקה‬
‫את קיומו של העולם ואין משמעותה שהתגובה הפנימית היא תמונה נאמנה של הקורה בחוץ; אולם‬
‫אין ספק שחלק מהדברים שמסתובבים בראש מקורם מן החוץ וחלק מהם מקורם מבית‪.‬‬
‫מושג האלוהים‪ ,‬שבאמצעותו הוכיח דקארט את קיום האלוהים – מושג של משהו שהוא כליל‬
‫השלמות – הוא מושג שלא היינו יכולים להרכיב בעצמנו שכן אין שום דבר במצבור האידאות‬
‫שמאכלסות את תודעתנו שממנו אפשר להרכיב אידאה פנימית של דבר מה שהוא כליל השלמות‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬מה שאי אפשר להכחיש הוא שהאידאה הזו מצוייה בנו‪ .‬מכאן הוא מגיעה למסקנה שמקור‬
‫האידאה האלוהית מבחוץ‪ .‬מכיוון שהוא הוכיח שהאל קיים בחוץ‪ ,‬המקור היחיד לאידאה הפנימית‬
‫שלנו חייב להיות פעולה של האל עצמו‪.‬‬
‫זוהי נקודת התפנית בטיעון של דקארט‪ :‬דקארט רואה בקיומו של מושג האל בתודעה שלנו את טביעת‬
‫השפתיים של נשיקת האל באדם – הסימן שיש לאל יחס מיוחד אלינו הוא העובדה שהוא טבע בנו את‬
‫מושגו‪ .‬ומכיוון שהאל הוא כליל השלמות‪ ,‬ולכן כל‪-‬טוב וכל יכול; ומכיוון שאיננוֹ אדיש אלינו – שכן‬
‫הותיר בנו את מושגו – הוא לא יאפשר תעתוע שיטתי של דעתנו‪ .‬אלוהים לא מבטיח שלא נטעה –‬
‫ולמעשה הטעות מאוד חשובה לדקארט כי היא העדות שאנחנו לא אלוהים כשאנו מוכיחים את קיומו –‬
‫אולם ניתן להיות סמוכים ובטוחים‪ ,‬בזכות שילוב קיום האלוהים בחוץ וטביעת מושגו בפנים‪ ,‬שאין‬
‫תעתוע שיטתי‪ .‬במה שאיננו יכולים להטיל ספק‪ ,‬עליו אנחנו יכולים לסמוך‪.‬‬
‫דקארט מוכיח שידיעות שאיננו יכולים להטיל בהן ספק – ניתן לסמוך עליהן‪ .‬אם לא ניתן להטיל ספק‬
‫עקרוני בהן‪ ,‬אנו פטורים מלהטיל ספק בתחושת הביטחון שלנו‪.‬‬
‫אמיתות המתמטיקה וקיום האל הן האמיתות היחידות שהן בחזקת אמת ברורה ומובחנת‪.‬‬
‫למרות שידוע באופן ברור ומובחן שהעולם החיצוני קיים ושיש לו השפעה עלינו‪ ,‬שכן מקור כל התחושות‬
‫החושיות הוא מגורמים משפיעים חיצוניים‪ ,‬אי אפשר לסמוך עליהן כי הן אינן אובייקטיביות‪ .‬מכאן‬
‫שהתכונות היחידות שמותר לנו לייחס לגופים שבחוץ הן התכונות המתמטיות‪ .‬זוהי לא מתמטיזציה‬
‫‪http://www.argaman-translation.com‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫פילוסופיה של המדע‪1-‬‬
‫‪34‬‬
‫של הפיסיקה – אלא שהפיסיקה אינה אלא מתמטיקה‪ .‬התכונות היחידות שמותר לייחס למציאות החיצונית‬
‫הן התכונות הגיאומטריות של התפשטות ושל תנועה‪.‬‬
‫מערך הידיעה היחיד ששורד את כל המסכת הקרטזיאנית של הטלת הספק‪ ,‬מערך של ידע ברור‪,‬‬
‫מובחן וודאי‪ ,‬הוא המערך המתמטי‪ ,‬זהו מערך הידע שבאמצעותו העולם מצוייר‪.‬‬
‫העולם עומד על מתמטיקה‬
‫מקומו של דקארט היה מובטח בפנתיאון ההיסטוריה ולו בלבד תרומתו האדירה למתמטיקה – הוא הראה‬
‫שאפשר להעמיד את הגיאומטריה ללא שארית על האלגברה‪ ,‬בגיאומטריה האנליטית‪.‬‬
‫אם פיסיקה מועמדת ללא שארית על גיאומטריה‪ ,‬וגיאומטריה מועמדת ללא שארית על אלגברה –‬
‫הרי שפיסיקה מועמדת שללא שארית על אלגברה‪.‬‬
‫אולם יש הבדל משמעותי בין לומר שהגופים הפיסיקליים מתנהלים בתוך מרחב גיאומטרי לבין לטעון‬
‫שהמציאות הפיסיקלית היא גיאומטריה‪ .‬הדרך היחידה לעשות זאת היא על ידי זיהוי המרחב הפיסיקלי‬
‫כולו עם המרחב הגיאומטרי; זה יכול לקרות רק אם הגופים הפיסיקליים ממלאים את החלל הכולו –‬
‫שיש איזומורפיזם גמור בין המרחב הפיסיקלי והגופים הפיסיקלי לבין המרחב הגיאומטרי‪ .‬בתוך‬
‫המרחב הגיאומטרי יכולות להיות צרות‪ ,‬אך המרחב הפיסיקלי לא יכול להיות נתון במרחב הגיאומטרי‬
‫אלא הוא‪-‬הוא המרחב הגיאומטרי‪.‬‬
‫על מנת לזהות גופים במרחב הפיסיקלי חייב דקארט להניח שהמציאות הפיסיקלית מלאה בחומר‪:‬‬
‫החומר אינו משקל או מסה; כל אלו רשמי חוש‪ .‬החומר הוא צורות גיאומטריות‪ .‬לכן דקארט מצייר‬
‫עולם מלא לחלוטין בערימת חצץ של צורות גיאומטריות והתנועה היחידה האפשרית היא תנועת מערבולת‬
‫בתוך המישור‪ .‬מסיבה זו הקוסמולוגיה והפיסיקה שלו מורכבות מאוד וכוללות מערבולות בתוך המישור‬
‫הדחוס הזה‪.‬‬
‫סיכום‬
‫דקארט מותיר אותנו עם ערך יסוד של המושגים המתמטיים‪ :‬המתמטיקה היא שמעניקה את הוודאות‬
‫לידע במדעים המתמטיים – פיסיקה מתמטית‪ ,‬כימיה מתמטית וכדומה‪ .‬הביטוי המתמטי של התיאוריות‬
‫בפיסיקה אינו כלי שמאפשר לעשות משהו אחר ביתר יעילות – זה משהו שהוא חלק מהתמונה הפיסיקלית‬
‫עצמה‪ .‬אין זה לומר שדקארט צודק; אולם יש לשקול עד כמה האמפיריציזם והריאליזם‪ ,‬למרות היותם‬
‫סותרים אחד את השני לחלוטין‪ ,‬השפיעו רבות על תפיסת המדע בתרבות המערבית‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫המחלקה לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2011-2012 ,‬‬
‫שיעור ‪ :7‬הרציונליסטים )וסר אייזיק ניוטון)‬
‫‪35‬‬
‫סר אייזיק ניוטון‬
‫סר אייזיק ניוטון‪ (1642-1727) 19‬מגיע לטריניטי קולג' בגיל ‪ ,1661 ,19‬גיל מאוחר באותה עת ומסיים‬
‫את חוק לימודיו ב‪ ;201665-‬עד אז‪ ,‬הוא כבר מוכיח את משפט הבינום הקרוי על שמו – הבינום של‬
‫ניוטון‪ 21‬ומפתח את עיקרי תחשיב הזרמים )‪ ,(fluxions‬גירסתו לחשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי‪.‬‬
‫הספר הגדול ביותר שיצא תחתיו היה ‪Philosophia Naturalis Principa Mathematica‬‬
‫)"הפרינקיפה"( – העקרונות המתמטיים של המדע‪ .‬המהדורה הראשונה של הספר יוצאת ב‪,1687-‬‬
‫בהיותו בן ‪ .45‬המו"ל – שעמל קשות לשכנע את ניוטון להוציא את הספר – הוא ‪ ,Halley‬ששביט האלי‬
‫קרוי על שמו; ב‪ 1703-‬ניוטון כותב את ה‪.Opticks22-‬‬
‫משמעות הפרינקיפיה מבחינת הפילוסופיה של המדע‬
‫הפרינקיפיה הייתה הישג מדעי שבן לילה הוכרז ככזה שאין לעלות עליו ושקבע את סדר היום המדעי של‬
‫אירופה למשך ‪ 300‬שנים לפחות; הוא טבע את הפרדיגמה לעשייה מדעית והזניק את ההגשמה המדעית‬
‫באופן שאיש לא העלה על דעתו‪.‬‬
‫בה במידה שניוטון הוציא מתחת ידיו הישג מדעי שאיכותו לא הייתה מוטלת בספק‪ ,‬היה זה סוג של חלום‬
‫בלהה פילוסופי מבחינת שתי הפילוסופיות המדע היחידות‪ ,‬שבישרו את הדבר הזה‪ ,‬וכעת אף אחת מהן לא‬
‫הייתה יכולה לתת דין וחשבון להישג הניוטוני‪ .‬ודווקא בגלל שהוא נחשב – בצדק – כאיכותי כל כך‪,‬‬
‫הפילוסופיה לא הייתה יכולה לבקר אותו ונשברה עליו‪.‬‬
‫גודל ההישג ואי‪-‬היכולת ליישב אותו עם הפילוסופיות הקיימות הביא לחשיבה מחדש על‬
‫הפילוסופיות של המדע המתיימרות להבין את ההישג‪.‬‬
‫‪ 19‬אביו נפטר בגיל צעיר‪ ,‬אמו התחתנה שנית והוא לא הסתדר עם אביו החורג; הוא הוצא מבית הספר כדי שיוכל להיות איכר;‬
‫הוא שנא זאת‪ ,‬אמו שוכנעה להשיבו ללימודים‪ ,‬והוא סיים את לימודיו בהצטיינות‪ .‬הוא זכה לכרטיס כניסה לטריניטי קולג'‬
‫בקמברידג' במעמד של תלמיד‪-‬עניים שהתקבל לאוניברסיטה ושילם את שכר הלימודים בעבודת כפיים בקולג' – הוא משרת‬
‫את חבריו האריסטוקרטיים יותר לאורך כל תקופת לימודיו שם‪.‬‬
‫‪ 20‬ב‪ 1665-‬המגפה פורצת בלונדון ומאיימת על קמברידג'‪ ,‬האוניברסיטה מפונה לשנתיים‪ ,‬בהן ניוטון חוזר לביתו‬
‫בלינקולנשייר‪ .‬הוא ממצא פנקסים בניסויים באופטיקה‪ ,‬עושה מתמטיקה‪ ,‬ולטענתו אלו השנים בהן פיתח את עיקר תורת‬
‫הכבידה‪ .‬הוא גילה את הרכב האור הלבן‪ .‬כשטריניטי קולג' נפתח מחדש ב‪ 1667-‬מוצע לו מעמד ‪ – fellowship‬עבודה לכל‬
‫החיים‪ ,‬כחלק מהבעלים של טריניטי קולג'‪ .‬עתה יש לו מזון‪ ,‬חדרים‪ ,‬תקציבי מחקר ומשכורת – והאיש העני הזה זוכה למעמד‬
‫מכובד וביטחון‪.‬‬
‫ב‪ 1669-‬הוא מקבל את מעמד הקתדרה של אייזיק ברו – הפרופסור הלוקסיאני למתמטיקה )תפקיד שנתפס היום על ידי סטיבן‬
‫הוקינג( – המעמד המכובד ביותר במתמטיקה בקמברידג'‪ ,‬כבר בהיותו בן ‪ .29‬המופקד על הקתדרה מחוייב שלא להיות מועסק‬
‫על ידי הכנסיה בשום תפקיד רשמי; ניוטון טען שעצם הדרישה הזו פוטרת אותו מלקבל סמיכה לרבנות‪ ,‬שכן אחד מתנאי‬
‫הקתדרה היא שכדי להיות עמית הוא צריך לקבל סמיכה לרבנות אנגליקנית )‪ ,(DD‬וכך הוא נפטר מכך‪.‬‬
‫אך אין בפעולה זו לומר דבר על אדיקותו‪ :‬ניוטון היה איש דתי מאוד‪ ,‬פשוט לא אנגליקן‪ .‬אם נשקול במאזניים את העבודה‬
‫ששווה משקלה בזהב במתמטיקה ופיסיקה מחד ואת פירושיו לספר דניאל‪ ,‬הנומרולוגיה שלו למידות המשכן‪ ,‬חישובי הקץ שלו‬
‫וכתבים מכתבים שונים בעניינים דתיים כמו בטירוף דתי – המאזניים ייטו לכף השנייה‪ .‬אוסף כתבי ניוטון הדתיים‪" ,‬אוסף‬
‫יהודה"‪ ,‬מצוי בירושלים‪.‬‬
‫‪ (a+b)2=a2+2ab+b2 21‬הוא משפט הבינום; הבינום של ניוטון עוסק בחזקה ‪ n‬ולא חזקה שנייה‪.‬‬
‫‪ 22‬לאחר מכן‪ ,‬בראשית שנות ה‪ 1690-‬הוא הולך להיות חבר פרלמנט מטעם קיימברידג'‪ .‬ניוטון טרח רבות לקבל עבודה בפן‬
‫שלישי שלו – עבודה במטבעה של אנגליה – והוא קודם להיות האחראי והוביל מהפכה מוניטרית שלמה כאשר הוא העביר את‬
‫אנגליה ממטבעות כסף לזהב ועשה מהפכה בערכי המטבעות עצמם‪.‬‬
‫במסגרת קריירה זו הוא הכריז מלחמת חורמה על הזייפנים – אשר נתלו באשמת בגידה ממעלה ראשונה‪ .‬הוא היה יושב בדין‪,‬‬
‫תודות לסמכויות שופט שקיבל‪ ,‬והשליך למאסר והוציא להורג דמויות שוליות יותר כדי להפעיל לחץ על הפושעים המרכזיים‬
‫בתחום – היה אכזר לחלוטין‪.‬‬
‫‪http://www.argaman-translation.com‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫פילוסופיה של המדע‪1-‬‬
‫‪36‬‬
‫הפילוסופיה המבארת‬
‫‪ 1687‬מהווה תפנית עמוקה וחשובה בתולדות הפילוסופיה של המדע‪ :‬עד להתייצבותה של הפיסיקה של‬
‫ניוטון על הבמה‪ ,‬פילוסופיית המדע של בייקון ודקארט היוותה מפעל מכונן‪ ,‬המחוקק עבור מדע עתידי‪.‬‬
‫שתיהן תובעות תביעה חזקה להתחיל את המדע מבראשית‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬מרגע שהתקבלה הפיסיקה של ניוטון‪ ,‬פרוייקט הפילוסופיה הופך לפרוייקט פרשני – לא לחוקק‬
‫למדע עתידי אלא להוציא את ההגיון הטמון במדע כפי שהוא מתנהל עתה‪ .‬הפרוייקט אינו מכונן יותר‬
‫אלא מבאר – וכעת הפילוסופיה הופכת צריכה לחשוב את עצמה מחדש לאור המדע כפי שהוא מתפתח‪,‬‬
‫והמדע בהחלט אינו עומד וממתין לה‪.‬‬
‫ברגע שפילוסופיית המדע נאלצה להשתחרר מההתייצבות המכוננת שלה והפכה לפרוייקט מבאר‪,‬‬
‫היא נמצאת בשיג ושיח ביקורתי עם עצמה כפרוייקט שמנסה להבין את המציאות המתפתחת‬
‫במהירות עם המדעים האירופאים‪ ,‬המתייצבים ויוצאים אל הדרך עם הפיסיקה של ניוטון‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫המחלקה לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2011-2012 ,‬‬
‫שיעור ‪ :8‬הפילוסופיה המבארת‬
‫‪37‬‬
‫שיעור ‪ :8‬הפילוסופיה המבארת‬
‫השפעת הפרינקיפיה על הבייקוניאנים והקארטיזיאנים‬
‫בדפדוף מהיר בפרינקיפיה‪ ,‬נדמה תחילה על פניו שאם היו בייקוניאני אדוק וקרטיזיאני אדוק עדים‬
‫לדפדוף‪ ,‬פניו של הבייקוניאני היו נופלים בעוד חיוכו של הקרטזיאני מתרחב – כי הפריניקיפיה בנויה‬
‫בתחילתה כפרוייקט רציונליסטי באופן מובהק‪.‬‬
‫המכה לבייקוניאנים‬
‫הפרינקיפיה בנויה שלושה ספרים‪ .‬ספר ‪ 1‬מתחיל בשורת הגדרות‪ ,‬אחריהן התדיינות ראשונית ואז מתחיל‬
‫הספר – המתחיל בשלושה עקרונות )אקסיומות(‪ :‬חוק הכוח‪ ,‬חוק ההתמדה וחוק הפעולה‪ .‬לאחר מכן‬
‫מופיעים משפטים והוכחות; ואז הצעות והוכחות‪ .‬לאחר שלושת חוקי ניוטון‪ ,‬ההצעות נוגעות לקינטיקה‬
‫של סדרה של גופים שונים בסיטואציות שונות המתרחשות בריק‪ .‬ספר ‪ 2‬עושה כל זאת מחדש בתווך‬
‫מחכך מבלי שתהיה פנייה לנסיון אף פעם אחת‪.‬‬
‫שני ספרים אלו פורשים את הפיסיקה של ניוטון במלוא הדרה התיאורטי; אין שום פנייה לנסיון – הדבר‬
‫הקרוב לכך ביותר הוא רק בדוגמאות והמשלות‪ ,‬אולם ההגעה לידע נעשית בתהליך רציונלי צרוף‪ ,‬כמו‬
‫הגיאומטריה של אאוקלידיס‪.‬‬
‫המכה לקארטיזיאנים‬
‫ספר ‪ 3‬מביא למהפכה במידת שביעות הרצון של הקרטזיאני‪ :‬הפרק הראשון של ספר זה עוסק בתופעות –‬
‫כנרמז משמו ‪ .Phenomenon‬הספר המכונה )‪System of the world (in mathematical treatment‬‬
‫מדבר על תצפיות אסטרונומיות בהן נכללות השיטות התיאורטיות שהוא קובע בספריו הראשונים‪.‬‬
‫ניוטון מסיק בסוף כל פרק שגרמי השמיים נמשכים לשכניהם ושכולם נתונים לאותו הכוח – מכפלת‬
‫המסות חלקי המרחק ביניהם בריבוע‪ ,‬כפול קבוע הגרביטציה – וכך מגיע לחוק הכבידה‪.‬‬
‫הפיסיקה הניוטונית‪ :‬הילד החדש בכיתה‬
‫הפיסיקה של ניוטון לא הייתה בייקוניאנית ולא קרטיזיאנית; היא אילצה את פילוסופיית המדע להתהפך‬
‫על פיה‪ ,‬ומשלב זה ואילך יש מעין התפכחות פילוסופית‪ :‬הפילוסופים נדרשים לחשוב על תורתם מחדש‪,‬‬
‫ועם מחשבה מחדש זו הם מתרחקים מכור מחצבתם האדוק והדתי‪ .‬זה המקום בו דרכי הדת והמדע‬
‫נפרדות – לא כחילון אלא כתפישת האדם‪.‬‬
‫מה שהופך את הפרנקיפיה לחידה פילוסופית הוא שאחרי חצי העמוד שפותח את ספר ‪ 3‬ולפני פרק המבוא‬
‫של התופעות‪ ,‬מופיעים עמוד וחצי תחת הכותרת "‪ ."Rules of Reasoning in Phylosophy‬פרק זה‬
‫טוען שעשיית המדע חותרת ליצירת תמונה פשוטה‪ ,‬ושאל לנו להניח סיבות‪ ,‬גורמים וחוקיות יותר‬
‫מאשר מה שנדמה לנו כאמיתי ומספיק כדי להסביר את התופעה‪.‬‬
‫‪http://www.argaman-translation.com‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫פילוסופיה של המדע‪1-‬‬
‫‪38‬‬
‫ספר ‪ 3‬אומר בכותרתו כי "מה שאנו משתכנעים בו – התכונות של גופים שאנו משתכנעים שאלו התכונות‬
‫שלהם‪ ,‬ללא כל קשר לגודלם – אנו חייבים להניח שיהיו משוייכות לגופים שאיננו יכולים לראותם"‪ .‬יסוד‬
‫הידיעה הן תוצאות הניסוי‪ .‬כל מה שנראה כבירור מושגי ותיאורטי לחלוטין בספרים ‪ 1‬ו‪ 2-‬מוקע או‬
‫מוכרז כעת כסינטזה של הנסיון‪.‬‬
‫הפיסיקה של ניוטון אינה אמפריציסטית בלבד; זהו פרוייקט השואף להיות שילוב של שתי הגישות –‬
‫שהרי ספר ‪ 3‬אין לו קיום ללא הדברים )הרציונליסטים( שהודגמו בספרים הקודמים לו‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬גם‬
‫ספרו של ניוטון אודות אופטיקה – שמתפרסם ‪ 20‬שנה מאוחר יותר – כולל הגדרות‪ ,‬אקסיומות‪ ,‬ושורה‬
‫של משפטים והוכחות על ידי ניסויים‪ .‬זהו אחד המבנים המפתיעים באותו זמן‪ :‬הנה מערך שמתחיל‬
‫בהגדרות ואקסיומות ומשפטים‪ ,‬אולם ההוכחה אינה דדוקטיבית – בעזרת האקסיומות – אלא על ידי‬
‫הניסויים שנעשים בעזרת האקסיומות‪ .‬זהו שילוב מוחלט בין שתי הגישות האמפיריציסטית‬
‫והקטרזיאנית‪.‬‬
‫הפילוסופיה הרציונלית של דקארט היא זו שחוטפת מכה קשה מהפרוייקט של ניוטון – ולא רק מהיבטיה‬
‫האמפירים של הפרינקיפיה; הפיסיקה של ניוטון עוסקת באופן ישיר בגופים נעים במהירויות קבועות‬
‫ומשתנות‪ .‬האקסיומות של ניוטון חושפת את העובדה שתחת השפעת כוחות‪ ,‬גופים מאצים או מאטים את‬
‫מהירותם‪.‬‬
‫המהירות היא שינוי של המרחק כפונקציה של הזמן‪ .‬היא תכונה של גוף כלשהו – כמו צבע‪ ,‬מסה‪,‬‬
‫ומימדים – והגדרתה‪ V=∆S/∆T :‬הינה המהירות הממוצעת של הגוף‪ .‬אולם‪ ,‬כאשר מתעניינים באיפיון‬
‫המתמטי של גוף ברגע נתון מבקשים את המהירות הרגעית – במיוחד כשמדובר בגוף שמשנה את‬
‫מהירותו מרגע לרגע‪.‬‬
‫בעיה מתמטית בפיסיקה הניוטונית‬
‫המושגים האלה – השינויים האלה – הם מושגי היסוד של הפיסיקה הניוטונית‪ .‬אולם מהירות רגעית‬
‫מתייחס לשינוי מהירות ברגע נתון; מכיוון ששינוי הזמן ברגע נתון הינו אפסי‪ ,‬המהירות שווה למעשה‬
‫למשהו המחולק באפס וזוהי טעות תחבירית במתמטיקה‪ .‬כדי שהפיסיקה של ניוטון תוכל להתנאות‬
‫בהיותה מבוססת על העקרונות המתמטיים של פילוסופיית הטבע היא חייבת לטפל בעובדה זו‪ ,‬שאינה‬
‫מקובלת על האלגברה והגיאומטריה המסורתיות של המאה ה‪.17-‬‬
‫ניוטון זקוק לענף חדש של מתמטיקה המתעסק במתמטיזציה של קצבי שינוי‪ :‬אולם המתמטיקה הזו‬
‫בעייתית – היא עובדת נפלא והינה שימושית אך היא חלום בלהות פילוסופי‪ .‬הוא כינה תחשיב זה‬
‫‪ ,Calculus of Fluxions‬המיועד להתמודד עם קצבי השינוי של גודל משתנה‪.‬‬
‫אם יש לנו שני משתנים‪ ,‬ונתון )‪ y=f(x‬כלשהו‪ ,‬בבחינת הפונקציה במקטעים קטנים לכל מקטע יש קצב‬
‫שינוי אחר מקודמו‪ .‬קצב השינוי – המספר שיימדוד אותו – הוא השיפוע של הפונקציה‪ .‬על מנת לאתר את‬
‫הקצב יש למדוד את השינוי של ‪ y‬יחסית ל‪ x-‬בקטע המוגדר כ‪ ,∆x-‬המצוי בין שתי נקודות נתונות‪.‬‬
‫המתמטיקה הזו מספקת לנו כלי מתמטי בלתי רגיל המאפשר לטפל בכל המצבים – על פניו –‬
‫שניוטון זקוק להם לביסוס הפיסיקה שלו‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫המחלקה לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2011-2012 ,‬‬
‫שיעור ‪ :8‬הפילוסופיה המבארת‬
‫‪39‬‬
‫געגועיי לאפס‪ :‬תגובת ברקלי למתמטיקה החדשה של ניוטון‬
‫ניוטון בונה מתמטיקה חדשה המושתתת על אלמנט חדש לחלוטין של שאיפה לגבול האפס‪ .‬לייבניץ‬
‫מתייחס לנגזרות – ‪ – dx, dy‬כיצורים מקטגוריה חדשה‪ ,‬שניתן לכפול או לחלק בהם אולם מתנהגים‬
‫כאפס כשמחברים או מחסרים אותם‪ .‬הוא מכריז עליהם כבעלי גודל אינפיניטיסימלי‪.‬‬
‫כל זה מבוא לחיבור שפורסם ב‪ The Analyst ,1734-‬מאת הבישופ ג'ורג' ברקלי‪ .23‬ברשעות משועשעת‬
‫ברקלי יוצא להגחיך את החדו"א‪ :‬הוא תוקף את הבסיס המושגי וטוען שלייבניץ השתמש במילותיו‬
‫להכלאות שיש בהן סתירות‪ ,‬בבסיסן; יצור אלגברי – מספר אמיתי – או שיש לו גודל או שאין לו‪,‬‬
‫ואם יש לו – אזי עבור המתמטיקה הוא אף פעם לא זניח; ואם הוא חסר גודל הרי שהוא אפס ואז אין‬
‫לחלק בו‪ .‬את ניוטון הוא תוקף על עצם מונח ה‪ – Fluxions-‬על קצבי שינוי של קצבי שינוי‪.‬‬
‫בעיקר הוא תוקף את המתמטיקה שלהם‪ :‬הוא אומר שיש כללים לוגיים המוסכמים על כולם ושאסור‬
‫שייסתרו אחד את השני; כללים שהם כה ברורים ומוסכמים שאין מזכירים אותם‪ .‬אחד מהם‪ ,‬אומר‬
‫ברקלי‪ ,‬הוא שבמרוצת הצגת טיעון – בין אם במתמטיקה ובין אם בבית דין – יש לכל מי שטוען את‬
‫טיעונו את החירות הגמורה להגיד "נניח" – להציג היפותזה‪ .‬אולם אם במרוצת ההוכחה לוקחים חזרה‬
‫את ההיפותזה – דבר שמותר – חובה היא לקחת חזרה גם את הדברים שהתבססו על אותה היפותזה‪.‬‬
‫איש לא יעלה על דעתו להפר את הכלל הזה בשיחה רציונלית; אולם שני אלה – ניוטון ולייבניץ –‬
‫מוציאים לדרכם את תורתם מכך ש‪ ∆x-‬הוא משהו; ואז‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬הם מחליטים ש‪ ∆x-‬אינו משהו‬
‫– אלא הוא אפס; דבר זה מותר להניח – אולם כעת צריך לבטל את כל השימושים של ההנחה לאורך‬
‫הפרישה המתמטית של החשבון של חדו"א‪.‬‬
‫החלק האחרון בחיבור מדהים אך מפוקפק‪ :‬ברקלי לא יכול להכחיש את העובדה שהקלקולוס עובד נפלא;‬
‫עליו להראות מדוע הוא לא קונסיסטנטי ועדיין מצליח‪ .‬לפיכך‪ ,‬בטיעון מתפתל הוא מצדיק עצמו על ידי‬
‫‪ –Compensation of Errors‬הוא מראה קיומן של טעות אלגברית וטעות גיאומטרית שתמיד מבטלות‬
‫אחת השנייה ולכן ההצלחה היא מקרית לחלוטין‪.‬‬
‫• על לייבניץ‪ :‬המתמטיקה אינה מזניחה מספרים אינפיניטיסימליים; או שזה ‪ 0‬או שלא‪.‬‬
‫• על ניוטון‪ :‬הגחכת מושג ה‪ ,Fluxions-‬קצבי השינוי של קצבי שינוי‪.‬‬
‫• על התיאוריה הבסיסית‪ :‬ניתן להניח שמספר שואף לאפס ולכן ניתן לחלק אותו; אולם בביטול‬
‫ההיפותזה הזו )דהיינו בטענה שניתן להזניח אותו כמו ‪ (0‬יש לבטל את כל המתמטיקה שנשענה‬
‫על ההיפותזה מלכתחילה‪.‬‬
‫• על הצלחת הקלקולוס‪ Compensation of Errors :‬גורם לפיצוי שגיאה על ידי שגיאה אחרת‪.‬‬
‫הביקורת על מושגי הקלקולוס וההגיון של הגזירה עצמה היא ביקורת חדה ועמוקה‪ ,‬ושאין ממנה תקומה‪,‬‬
‫במידה מסויימת‪ .‬למרות שהיא גורמת להרבה אי‪-‬נוחות בהיסטוריה של המתמטיקה‪ ,‬אירופה תתלבט רבות‬
‫כיצד להעמיד את הקלקולוס‪ :‬האם ניתן להתפשר על המתמטיקה ולהפכה לקלקולוס של ויתורים?‬
‫‪ 23‬ברקלי הוא הבישופ של העיר קלויין באירלנד; הוא מכיר את המתמטיקה והפיסיקה של ניוטון על בוריין והוא חש היטב‬
‫ברוחות החילון המנשבות אגב המדע החדש‪ .‬הידע המדעי‪-‬מתמטי הולך ונתפש כהישג האנושי היחיד שהינו בעל משמעות והוא‬
‫חש היטב – ונכון – את האיום על הדת על ידי המדע החדש‪ ,‬המייצר "חושבים חופשיים"‪ .‬המאמר שלו נכתב‪ ,‬לדעת חוקרים‪,‬‬
‫כנגד אנשי מדע מתחלנים‪ .‬המטרה שלו הינה לא לבקר כי אם למוטט את החשבון הדיפרנציאלי‪ .‬ברקלי יודע שאם הוא ימוטט‬
‫את החדו"א אין למדעהחדש בסיס‪ :‬בלי התחשיב הזה לא ניתן לעושת אפילו לא צעד ראשון במעד הניוטוני‪.‬‬
‫‪http://www.argaman-translation.com‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫פילוסופיה של המדע‪1-‬‬
‫‪40‬‬
‫שיעור ‪ :9‬התמורה של ניוטון בעולם הפילוסופיה של המדע‬
‫מעבר לשאלת המקום של כל אחת מהגישות הפילוסופיות בעולם בו תקפה הפיסיקה הניוטונית – התפתחו‬
‫אפרופו ניוטון בעיות ספציפיות לשני המחנות‪ .‬הרציונליזם נוסח דקארט יורד מהבמה מהר מאוד‬
‫והאמפיריציזם נוסח בייקון עובר תמורות עמוקות‪.‬‬
‫האתגר שהציבה הפילוסופיה החדשה של ניוטון היה בדמות המתמטיקה שהיא דרשה‪ :‬פיסיקה של גופים‬
‫הנעים במהירויות משתנות אינה ניתנת לביטוי במסגרת אלגברית מסורתית ורגילה – בשל הצורך שלה‬
‫לתת ביטוי מובהק לקצבי שינוי רגעיים‪.24‬‬
‫הגישה הקרטיזיאנית‪ :‬זו לא מתמטיקה‬
‫החדו"א באה לתת מענה למושג השינוי הרגעי באופן קוהרנטי‪ ,‬בלי ליפול בפח האפס; לצורך זה לייבניץ‬
‫המציא את המספר שהוא אפס בלי להיות אפס וניוטון הגדיר את מה שלימים יהיה השאיפה לגבול‪ .‬כאן‬
‫נכנס ברקלי וחשף את הבעיות – קונספוטואליות ומתודולוגיות – הקשות מאוד של השיטה‪ .‬הבעיה שזו‬
‫אינה מתמטיקה‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬לא לפי האידאל הקרטזיאני שלה – אמיתות ברמת ‪ Self-Evidence‬של‬
‫אקסיומות הגיאומטריה; אלו אלגוריתמים חישוביים שמטשטשים במכוון את העובדות האם זה אפס‬
‫או איננו‪ .‬מילת המפתח בחשבון היא "קטן כרצוננו" – אולם אין זה אומר שהוא נעלם‪ .‬אם עוסקים‬
‫בקירובים‪ ,‬טוב ויפה; אבל קירובים הם לא מתמטיקה חדה וברורה הנובעת באופן מוחלט מדבר אחר‪.‬‬
‫מנקודת מבטו של הקרטזיאני האדוק – גם אם יצליח למצוא מקום לספר ‪ 3‬של הפרינקיפייה או לספר‬
‫האופטיקה – יש בעיה של ממש בתשתית המתמטית‪ ,‬שאמורה להעניק את הודאות לפיסיקה הזו‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫שתי הבעיות הללו הותירו את רישומן על הפיסיקה ועל המתמטיקה של היום‪.‬‬
‫אנשים מעטים הודו שברקלי צדק – שקיימת באמת בעיה עם החדו"א; הביקורת שלו הייתה מוחלטת והרסנית‬
‫מדי‪ .‬למרות שאנשים רבים ניגשו במרץ לבירור יסודות המתמטיקה‪ ,‬הם לא ממש מזכירים את שמו של‬
‫ברקלי‪ ,‬שכנראה עורר אותם מלכתחילה לחיפוש העצמי הזה‪.‬‬
‫‪ 24‬פרדוקס מעוף החץ‪ :‬אם גוף נע בקטע נתון‪ ,‬מכיוון שיש רצף גיאומטרי בין כל שתי נקודות‪ ,‬הגוף חייב להשתהות על פני כל‬
‫נקודה בקטע הנתון‪ .‬בכל קטע יש אינסוף נקודות‪ ,‬ומכיוון שכך יש אחת משתי אפשרויות ביחס לשהיית הגוף בנקודה אחת‪:‬‬
‫• הגוף שוהה ‪ 0‬זמן בנקודה כי היא בעלת ‪ 0‬מימדים; ‪ 0‬כפול אינסוף נקודות שווה ‪ 0‬ולכן כל תנועה בין כל שתי נקודות‬
‫תהיה במהירות אינסופית;‬
‫• הגוף שוהה זמן מה – קטן – בנקודה‪ .‬אינסוף כפול גודל – קטן ככל שיהיה – הוא עדיין אינסוף‪ ,‬ולכן ייקח לגוף זמן‬
‫אינסופי לעשות את התנועה‪.‬‬
‫לא זה ולא זה אפשריים‪ .‬מכיוון שאין בחירת ביניים בין "אפס" לבין "משהו" שתי המסקנות בלתי אפשריות ולכן המסקנה‬
‫היחידה הייתה שהתנועה היא מושג בלתי‪-‬קוהרנטי‪ ,‬ולמרות שנדמה שיש תנועות בעולם‪ ,‬בפועל אין וכל ההתנסות שלנו‬
‫בשינויים ובתנועות היא אשליה בעוד שהעולם אחוד‪ ,‬לא מחולק וסטטי‪.‬‬
‫אם לא רוצים ללכת לקיצוניות הזו‪ ,‬חובה להודות שמשהו פגום ביסוד עצם הנסיון למתמטיזציה של תנועת גופים‪.‬‬
‫כשמפתחי הפיסיקה המודרנית ניגשו לפתח פיסיקה של גופים בעלי קצב שינוי מקום או מהירות רגעיים‪ ,‬הם ידעו ש אי אפשר‬
‫לעשות מתמטיזציה של הפיסיקה במסגרת המתמטיקה והלוגיקה המקובלות – במידה והיבט זה של הרציונליזם מתקבל‪,‬‬
‫שפיסיקה נכונה פירושה להעניק למציאות ביטוי מתמטי חד‪ ,‬אין מתמטיקה בנמצא שיכולה לעשות זאת‪.‬‬
‫משום כך‪ ,‬קברניטי השיטה – ובראשם ניוטון – היו צריכים להמציא מחדש את המתמטיקה‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫המחלקה לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2011-2012 ,‬‬
‫שיעור ‪ :9‬התמורה של ניוטון בעולם הפילוסופיה של המדע‬
‫‪41‬‬
‫ההתמודדות עם הביקורת‬
‫כך הגיעו‪ ,‬במרוצת המאה ה‪ ,18-‬לשלוש גרסאות שונות של החדו"א‪:‬‬
‫הגירסה האנגלית‪ :‬חוסר התמודדות‬
‫הגירסה האנגלית חשובה היסטורית‪ ,‬אך לא מתמטית‪ .‬יצאה להגנתו של ניוטון ולא הסכימה להכיר בכך‬
‫שיש בעיה‪ .‬המתפלמסים שתקפו את ברקלי והרעישו עולמות לא מעניינים; אולם בהקשר זה‪ ,‬מי שמעניין‬
‫באמת הוא קולין מקלורין )על שמו קרויים טורי מקלורין(‪ ,‬אשר כתב ספר חשוב על התחשיב הניוטוני‬
‫)‪ (Calculus of Fluxions‬והציג את הגירסה המפותחת ביותר של התחשיב הזה‪.‬‬
‫היסטוריונים של הקלקולוס מעלים על נס את עושרה ועומקה של עבודה זו; אולם בהקשר שלנו – לא‬
‫בבחינת הבעיות המתמטיות אלא הבעיות ש ִמפנה מתמטי זה מציב לרציונליזם – ספרו של מקלורין מדהים‬
‫משום שהוא טוען שלא נטעה לחשוב שיש לברר קודם מושג של שינוי רגעי מתמטי ואז ליישמו למהירות‬
‫רגעית; צריך לעשות ההיפך – לקחת את מושג המהירות הרגעית של גוף פיסיקלי או השתנות רגעית של‬
‫תכונה במציאות בתור מושג ראשוני‪ ,‬נהיר‪ ,‬ברור וחד של המציאות שאנו חיים בה‪ .‬הקלקולוס לא בא‬
‫להנהיר את המושג הפיסיקלי אלא זה האחרון בא לעגון את הראשון‪ .‬אולם פעולה זו מעמידה את‬
‫הפרוייקט הניוטוני על ראשו‪ :‬הוא טוען‪ ,‬בעקבות ברקלי‪ ,‬שספר המתמטיקה כתוב באותיות פיסיקליות‬
‫)כמו גליליאו שטען שספר הטבע כתוב באותיות מתמטיות(‪ .‬זוהי גישה שמעבר למקלורין אין לה‬
‫ממשיכים‪.25‬‬
‫הגישה האירופית‪ :‬הנהרת מושג הגבול‬
‫זוהי הגישה שהבינה שחייבים להשתית את החדו"א על מסד מושגי מוצק‪ ,‬ולכן השקיעו מאמץ‬
‫בהנהרת מושג הגבול‪ .‬ישנם נסיונות מעניינים‪ ,‬כמו זה של לופיטל בין היתר‪ ,‬לביצוע אקסיומטיזציה של‬
‫מושג הגבולות; אחת האקסיומות כונתה ‪ ,the “Up to” axiom‬האומרת שמה שנכון עד הגבול נכון‬
‫בגבול; זהו נסיון לתת ביטוי אקסיומטי לכך ששאיפה למשהו טובה כמו המשהו‪ .‬הנסיונות הללו‬
‫מתפצלים‪ ,‬במובן מסויים‪ ,‬בין מה שקרוי היום בהיסטוריה המתמטית לסגנון הצרפתי והסגנון הלא‪-‬צרפתי‪.‬‬
‫הסגנון הצרפתי‪ :‬המשגה של הגבול כסביבה של נקודה )קושי(‬
‫הסגנון הצרפתי מנסה לעגון מושג חתוך וברור של גבול בהגדרה חדה וברורה‪ ,‬כאשר ההגדרה‬
‫הקלאסית היא זו של קושי‪ ,‬המנוסחת רק בסוף המאה ה‪ .19-‬לדעת רבים קושי פתר את הבעיה עם‬
‫‪ 25‬זה לא הפריע לאנשים להמשיך וללמד את ניוטון כאילו הכל בסדר‪ .‬לאורך המאה ה‪ 18-‬ואל תוך המאה ה‪ 19-‬האקדמיה‬
‫האנגלית נשלטת על ידי אוקספורד וקיימברידג'‪ .‬שתי אוניברסיטאות אלו‪ ,‬עד עומק המאה ה‪ ,19-‬הם מוסדות בעלי אופי של‬
‫ימי‪-‬הביניים‪ ,‬מנזריים כמעט‪ .‬בקיימברידג'‪ ,‬תלמיד בא ללמוד כל מיני מקצועות; אולם כדי לסיים חוק לימודים בהצטיינות –‬
‫לקבל ‪ Honors‬הבורר את התלמידים הבולטים ביותר במחזור המיועדים לתפקידי מפתח בעליתה האנגלית‪ ,‬מהם ייבחר דור‬
‫המורים הבא – הם צריכים ללמוד מתמטיקה ופיסיקה‪ ,‬ובתוך זה ממשיכים ללמד את ניוטון שוב ושוב‪ .‬בעוד שאירופה ממשיכה‬
‫ודנה בקלקולוס ומפתחת אותו‪ ,‬באנגליה ממשיכים לדשדש בפרינקיפייה‪ .‬עד ‪ ,1811‬אף אחד מהמורים של קיימברידג' –‬
‫המלמדים את דור המורים הבא שנה אחר שנה – אפילו אינם מבינים את החדו"א כדי להסביר מהי נגזרת חלקית‪ ,‬ולמרות‬
‫שהמתמטיקה היא מבחן קבלת ה‪ ,Honors-‬אנגליה מפגרת עם המתמטיקה שלה ב‪ 100-‬שנה אחרי שאר ארצות אירופה‪.‬‬
‫‪http://www.argaman-translation.com‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫פילוסופיה של המדע‪1-‬‬
‫‪42‬‬
‫הגדרתו – הטוענת שכשעושים חישוב של התכנסות לגבול‪ ,‬לכל אפסילון )סביבה קטנה כרצוננו מן‬
‫הגבול( ניתן לתת תכונה ייחודית‪ .‬ועדיין‪ ,‬גם הלוגיקה של ההגדרה הזו היא "לוגיקה של שוק"‪ .‬אצל קושי‬
‫ניתן לראות שמאחורי ההגדרה הריגורוזית‪ ,‬החדה והמוגדרת היטב מכוסה העמימות של נסיון לרידוקציה‬
‫של דיבור על נקודה לדיבור על סביבה של נקודה – גם כשהיא "קטנה כרצוננו"‪.‬‬
‫הסגנון הלא‪-‬צרפתי‪ :‬מתמטיקה לשם חישוב ולא לשם מציאת האמת )לה‪-‬גראנג'(‬
‫הפרוייקט של הנהרת הגבול לא הגיע לכדי מיצוי מניח את הדעת‪ ,‬במיוחד לא לטענת הרציונליזם‪ .‬מכאן‬
‫שהגירסה השלישית של הקלקולוס מבשרת מהפכה של ממש‪ :‬היא גירסה שאחראי לה איש אחד שדמותו‬
‫מטילה צל ענק על סוף המאה ה‪ – 18-‬ג'וזף לואי לה‪-‬גראנג'‪.‬‬
‫לאחר שניוטון ניסח את הקלקולוס‪ ,‬אחד ממשיכי דרכו המיידיים – ברוק טיילור – ניסח את "משפט‬
‫טיילור" הבנוי על טורי טיילור – שהוא משפט בעל עוצמה רבה‪fሺxሻ = fሺaሻ + f’ሺaሻሺx − aሻ + :‬‬
‫‪୤౤ሺୟሻሺ୶ିୟሻ౤‬‬
‫!‪୬‬‬
‫⋯‪+‬‬
‫‪୤′′ ሺୟሻሺ୶ିୟሻమ‬‬
‫!‪ଶ‬‬
‫‪ .‬לה‪-‬גראנג' הוכיח שכל פונקציה שווה לקבוע ועוד איבר כפול ‪ ,X‬ועוד‬
‫איבר כפול איקס בריבוע וכו' – והצליח להגיע לזה בלי להשתמש בקלקולוס כשהוא מגדיר את הנגזרת‬
‫הראשונה כמקדם של האיבר השני‪ ,‬הנגזרת השנייה כפוקנציה של האיבר השלישי וכן הלאה‪.‬‬
‫אם הפיסיקה הגדירה שכל נגזרת היא ביטוי קצב השינוי של קצב שינוי‪ ,‬לה‪-‬גראנג' הפך את ההגדרות על‬
‫פיהן – הוא ממסד לראשונה את ענף החדו"א כענף פורמלי לגמרי ונתן הגדרות פורמליות לנגזרות‬
‫ראשונה‪ ,‬שנייה וכו' של הפונקציה‪.‬‬
‫מה שנחשב עד כה לקלקולוס הוא ענף חדש במתמטיקה שחושב ומסדיר את היחסים בין שינוי הפונקציה;‬
‫אולם לה גראנג' אומר שלא‪ :‬ההגדרה של הנגזרת הוא הגדרה פורמלית לחלוטין ואם מגדירים את‬
‫הנגזרות האלה כך הן מקיימות את הנגזרות בגרסאות האחרות של הקלקולוס‪.‬‬
‫לה‪-‬גראנג' אומר שאנו זקוקים שלחדו"א כדי לחשב דברים ולא כדי להעניק פשר‪ :‬בגישה המסורתית‬
‫של מתמטיקה‪ ,‬נגזרת היא אמת על קצבי שינוי של פונקציה; עבור לה‪-‬גראנג' אין לה ערך אמת‪ ,‬זוהי‬
‫קונבנציה‪ ,‬כמו דקדוק של שפה‪ ,‬ומאפשר לנו לרתום את המתמטיקה לחישובי מהירות במכניקה‪.‬‬
‫ברגע שמייסדים ענף במתמטיקה שאינו מבוסס על הנהרה – משנים את תפקידה‪ ,‬אשר הופך לכלי‬
‫לייעול חישובים‪.‬‬
‫עוד אומר לה‪-‬גראנג' שהוא כתב את כל החיבור הזה בלי להידרש לשרטוטים או למושג הגבול; והוא עונה‬
‫לברקלי שההצדקה להשתמש בחדו"א היא שהיא עובדת‪.‬‬
‫מתמטיקה חישובית‬
‫כאן מתחילה הופעה של אפשרות שלישית של המתמטיקה‪ :‬מתטיקה ככלי שנהנים מהפירות החישוביים‬
‫שלו והם מתקבלים קוהרנטית ובאופן חד‪ ,‬אבל מוותרים על זה שהוא מהווה אמת‪ ,‬נותן תוקף ומנהיר‬
‫מדעית את אשר כלי זה מופעל עליו‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫המחלקה לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2011-2012 ,‬‬
‫שיעור ‪ :9‬התמורה של ניוטון בעולם הפילוסופיה של המדע‬
‫‪43‬‬
‫מייד אחרי ניוטון‪ ,‬לאורך המאה ה‪ 18-‬ולתוך המאה ה‪ – 19-‬אירופה מתגייסת לפתח את הפיסיקה‬
‫בהתפוצצות יצירה ובענפים שונים‪ .‬בשלב זה חלה התפצלות מעניינת בפיסיקה הקלאסית אחרי ניוטון‪,‬‬
‫המונהגת על ידי שני אנשים חשובים‪ :‬לה‪-‬גראנג' מחד ופייר סימון לפלאס מאידך‪.‬‬
‫תמונת העולם של לפלאס מתיימרת לתאר את העולם כמו שהוא – היא מתיימרת לריאליזם‪ .‬הדינמיקה‬
‫היא של ריאליה סיבתית והמשוואות של הפיסיקה מסבירות את מצב העניינים שהן מיושמות עליהם –‬
‫זוהי פיסיקה שנראית כמו שמדמיינים מדע‪.‬‬
‫לצידה מפתח לה‪-‬גראנג' פיסיקה שונה בתכלית‪ :‬ל"מכניקה האנליטית" אין דבר עם תמונתו של לפלאס –‬
‫אבני הבניין שלה אינן מתיימרות להיות קשורות למציאות‪ .‬התיאוריה עובדת כמו סרט נע – מעמידים‬
‫את הביטוי‪ ,‬מכניסים את הנתונים‪ ,‬גוזרים מימין וגוזרים משמאל ואם הכל היה בסדר – מהצד השני יוצא‬
‫התוצר‪ .‬זוהי פיסיקה שיוצאת מגדר הרגיל ועובדת מצויין למעט העובדה שאין לה שום יומרה‬
‫לריאליסטיות‪ ,‬סיבתיות או מסדניות )להבדיל מלפלאס(‪.‬‬
‫לאורך המחצית השנייה של המאה ה‪ 18-‬ולתוך המאה ה‪ ,19-‬יש תורות פיסיקליות מקבילות של לפלאס‬
‫ולה‪-‬גראנג'‪ .‬מעבר לכך שהפיסיקה התפצלה לשניים‪ ,‬אין להן דבר משותף במיוחד; המבחן העיקרי של‬
‫הגישות הוא שהן עובדות‪.‬‬
‫פייר דונהאם‪ :‬תיאוריה עובדת היא תיאוריה עובדת‪ ,‬לא חייבת להיות אמיתית‬
‫לה‪-‬גראנג' אינו פילוסוף של מדע‪ ,‬אבל הוא מזמין אותם לחקור אותו‪ :‬והפילוסוף שבאמת יעלה את‬
‫הפיסיקה של לה‪-‬גראנג' על נס הוא הצרפתי פייר דונהאם‪ ,‬הטוען שיש לפיסיקאים מספיק לעשות בלי‬
‫להטיח את ראשיהם בשאלות פילוסופיות – ולכן ההנחה של מי שבונה תיאוריה לא צריכה לתאום נאמנה‬
‫את התפישה שלנו של מה שיש מאחורי הפרגוד‪.‬‬
‫המטרה היא לבנות תיאוריה אלגנטית וחסכנית מבחינה לוגית אשר נותנת תוצאות חיזוי כמו שצריך‬
‫וכשהיא עובדת זה לא סימן שהיא אמיתית – רק סימן שהיא עובדת‪.‬‬
‫העמדה האינסטרומנטליסטית בפילוסופיית המדע יכולה לבטא התפתחות רדיקלית‪ ,‬מעניינת שמעידה על‬
‫התפתחות אמיצה בתוך המחנה הרציונליסטי‪ .‬אי אפשר לייסד תמונת עולם על נתוני החוש משום שהשד‬
‫יודע מה קורה מעבר למה שהעין רואה – המציאות מורכבת יותר ממה שניתן ללראות בחושים או לדמיין;‬
‫המטרה צריכה להיות פשוטה מאוד‪ :‬ליצור תיאוריה מתמטית ולוגית‪ ,‬הבנויה לתלפיות‪ ,‬שניתן לבחון כל‬
‫הזמן והיא מקשרת בין תצפית אחת לאחרת‪ .‬כמו כן היא פורייה – היא מיצרת קשרים ותצפיות ותחזיות‬
‫נוספות‪.‬‬
‫אחת התכונות של המאה ה‪ 19-‬היא לידת האופטיקה הגלית‪ .‬תומס יאנג‪ ,‬שמעולם לא למד פיסיקה‪ ,‬חשב על‬
‫האור בתור רטיטה בתוך תווך‪ ,‬אֶ תֶ ר‪ .‬פרנל היה לה‪-‬גראנג'י לגמרי והציע‪ ,‬ככלי חישובי‪ ,‬לבטא קרן אור‬
‫כפונקצייה גל – לא כי הוא נע כך‪ ,‬או כי יש אתר – אלא כי אם נתייחס לפונקציה האופטית כפונקציית גל עם‬
‫טורי פורייה‪ ,‬יהיו התהפכויות שהתיאוריה השנייה אינה מסוגלת לתת עליהן את הדעת‪ .‬בטעות מדביקים יחד‬
‫את שתי הפיסיקות – גלית‪-‬ריאלית וגלית‪-‬אינסטרומנטלית‪ ,‬למרות שאלו מפלגות שונות לחלוטין‪.‬‬
‫‪http://www.argaman-translation.com‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫פילוסופיה של המדע‪1-‬‬
‫‪44‬‬
‫שיעור ‪ :10‬מסעות גוליבר לארץ ניסיונות החשיבה‬
‫התפתחויות המדע‪ ,‬בעקבות עבודתו של ניוטון‪ ,‬שינו את המטרה של המדע‪ :‬לא עוד לצייר תמונת עולם‬
‫של המציאות אלא להעמיד תיאוריה מדעית אשר יכולה לא רק להכיל במבנה חסכוני ואלגנטי את‬
‫הידע הקיים‪ ,‬אלא לאפשר חיזוי של ממצאים חדשים‪ .‬כל עוד התיאוריה פורייה בחיזוי וחישוב נתונים‬
‫חדשים‪ ,‬דיינו; כל יומרה מעבר לכך‪ ,‬כפי שאומר פייר דונהאם‪ ,‬היא אימרה שיאה לפילוסופים ואינה‬
‫ראויה למדענים‪.‬‬
‫זוהי התפקחות פילוסופית‪ ,‬שמקורה בהתנפצות התיאוריות של בייקון ודקארט על פסוקי הפיסיקה הניוטונית‪.‬‬
‫אולם בתקופה זו‪ ,‬לצד הקשיים של המחנה הרציונליסטי‪ ,‬החלו בעיות ושאלות קשות להתעורר במחנה‬
‫האפיריציסטי‪ .‬דרך לידת המדעים ההיסטוריים )מדעי ההתהוות( והפילוסופיה של דיוויד היוּם‪ ,‬היו רבים‬
‫שראו באמפיריציזם הקשה שלו סוג של רדוקציה עד אבסורד של השיטה‪.‬‬
‫מסעות גוליבר‪ /‬ג'ונתן סוויפט‬
‫התחנה הראשונה שלנו היא באחד המפעלים הספרותיים משובבי הנפש ביותר של התקופה – שיצא תחת‬
‫ידיו של ג'ונתן סוויפט – מסעות גוליבר‪ ,‬שיצא ב‪ .1726-‬סוויפט הוא סופר סטירי אירי‪ ,‬שלא תמיד ידע‬
‫את גבולות הטעם הטוב; ויצירתו‪" ,‬מסעות גוליבר"‪ ,‬נטענת כאן כיצירה שלא רק שיש לה ערך פילוסופי‬
‫אלא שנכתבה עם ערך שכזה מתלכתחילה‪ .‬היא לא רק מראה מודעות לשאלות פילוסופיות של זמנו אלא‬
‫שהוא גם מציע פתרון משלו‪ ,‬בגירסה ספרותית‪.‬‬
‫"מסעות גוליבר" כוללים ארבעה ספרי מסע מהסוג המקובל‪ :‬הוא נע ונד ביום עד שמתרסק לחופה של‬
‫ארץ זרה ומיוחדת‪ ,‬בה הוא מתוודע לאורחות חיים שמציאותם שונה מאוד מזו שהוא רגיל לה‪ .‬גוליבר‬
‫עצמו הוא טיפוס מעניין – נמנע מרגשנותאו אובדן קור רוחו ואומד את המציאות שהוא נקלע לה‪ ,‬תוך‬
‫שהוא לומד את לקחיה‪ .‬די ברור שבכל אחד מארבעת המסעות המטרה היא לאלף בגוליבר – ובקורא‬
‫– בינה‪ ,‬על ידי שינוי הנסיבות‪.‬‬
‫כנגד סיפור זה‪ ,‬מסעות אליס הוא היפוכו של דבר‪ ,‬שמטרתו להביך את כל כלי התבונה של הגיבורה‪ .‬מה‬
‫שלואיס קרול עושה לאליס הוא להכניסה למציאות שבה שום דבר שלמדנו ואף כלי מכלי התרבות‬
‫הויקטוריאנית אינם יכולים להתמודד בה; אולם גוליבר לא עומד אובד עצות‪ ,‬כמותה‪.‬‬
‫המסע הראשון של גוליבר מגיע לליליפוט; ליליפוט היא לונדון בהבדל אחד – קומת האנשים‪ .‬מסעו השני‬
‫הוא לברובינגנג )‪ (Brobdingnag‬בה כולם ענקים; המסע השלישי נחלק לשניים – & ‪Laputa‬‬
‫‪ Balninaubi‬והמסע האחרון הוא לארץ הסוסים שלא ניתן להגות את שמה – ‪) Houyhnhnws‬אשר‬
‫נשמע כצהלת סוס(‪.‬‬
‫המסע ללפוטה ובלנינאובי )‪ AKA‬דקארטה ובייקונינאובי(‬
‫במסעו השלישי‪ ,‬ספינתו של גוליבר נטרפת לחוף וכך‪ ,‬מותש לגמרי‪ ,‬הוא נרדם; כשהוא מתעורר הוא‬
‫מגלה לתדהמתו אי מרחף מתייצב מעליו‪ .‬הוא עולה למעלה בסולם )ועובדת היות המציאות מרחפת היא‬
‫חלק מהסיפור( ומובל אל השליט‪ .‬מה שהוא פוגש הוא חלום בלהות קרטזיאני‪ :‬אלו עם שעוסק‬
‫חמוטל בן דב‬
‫המחלקה לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2011-2012 ,‬‬
‫שיעור ‪ :10‬מסעות גוליבר לארץ ניסיונות החשיבה‬
‫‪45‬‬
‫בהרהורים מתמטיים‪ ,‬בבירור מושגים מתמטיים‪ ,‬כשעין אחת תמיד מביטה פנימה והשנייה מעלה‪ .‬הם‬
‫מאבדים את הקשר עם המציאות כל הזמן‪ ,‬וככל שאדם רם מעלה יותר כך הולכים לידו יותר משרתים‬
‫המכונים ‪ ,Flappers‬מצויידים ברעשן ויש להם שפת סימנים עם אדונם על מנת שיוכלו להסב את תשומת‬
‫לבו של האדון לכך שמישהו פונה אליו‪.‬‬
‫הידע המתמטי הזה‪ ,‬בלפוטה‪ ,‬מתורגם למציאות – אבל התרגום לא מעניין איש‪ :‬ארוחת הערב המוצעת לו‬
‫תפלה לחלוטין )אך מורכבת ממזון החתוך בצורות גיאומטריות(; החייט של הארמון תופר בגדים שיחליפו‬
‫את חליפתו הקרועה‪ ,‬והחליפה החדשה חתוכה גיאומטרית אך אינה מתאימה או פונקציונלית‪ .‬זוהי‬
‫סאטירה מרה – לא רק שהאי הזה מתעופף באוויר אלא שהאופן בו הוא מתפרנס הוא על ידי שליטה‬
‫בכוח ביישובים שעל הקרקע תחתיו‪ ,‬וגביית המסים נעשית על ידי כך שהם מסתירים עם האי את השמש‬
‫והגשם עד שהיישוב מעלה את מסיו; אין להם עניין בהטבת מצבם של הנתונים למרותם‪ ,‬רק בכסף‬
‫שי ְפנה אותם לשרייה במחשבה על המדע שלא מתורגם לצורת חיים‪.‬‬
‫מבחינה מינית‪ ,‬זה גם אחד הפרקים הנועזים יותר של סוויפט‪ ,‬שכן הנשים בלפוטה אינן זוכות לחינוך מחד‬
‫ואינן זוכות לתשומת לב בעליהן מאידך; הן מנצלות את תשומת הלב של הבעל לרומו של עולם ומעלות‬
‫מלמטה את מאהיבן‪.‬‬
‫על גוליבר העניין נמאס די מהר; המתמטיקה‪ ,‬המדע‪ ,‬הבישול‪ ,‬אפילו המוזיקה – כולם תפלים ותיאורטיים‬
‫בלבד‪ .‬הוא מחליט לרדת מהאי ומגיע כך לבלנינאובי‪ ,‬שן הוא פוגש בחלום הבלהות הבייקוני‪ :‬האדמה‬
‫נראית פורה אך דבר לא גדל; הבתים והכבישים מתוחזקים במצב נוראי; איש אינו עושה מלאכת כפיים‬
‫יעילה וטובה‪ .‬המוסד המהווה גאוות המקום‪ ,‬הוא מכון מחקר של מחלקות רבות אשר בהן‪ ,‬לפי מיטב‬
‫המסורת הבייקונית‪ ,‬איש אינו משער או מתכנן – כולם עוסקים במחקרים אמפיריים חסרי תועלת‬
‫ותוחלת שתכליתם להיטיב את המצב האנושי במובן לא ברור כלשהו‪.‬‬
‫זוהי סאטירה מרה וחסרת מעצורים על אטלנטיס החדשה של בייקון‪ :‬באחת המחלקות עוסקים מזה שנים‬
‫בנסיון להפיק בחזרה את אנרגיית השמש מתוך המלפפונים; במחלקה אחת אחד החוקרים וצוותו מנסים‬
‫להפיק בחזרה מצואה אנושית את המזון שממנו בא‪ ,‬והמחקר זכה לגראנט של חבית צואה לשבוע‬
‫מהעירייה; במחלקת נוספת יש נסיון לרתום חזירים לחרוש את הקרקע‪ ,‬והם אכן מצליחים – אולם רק על‬
‫ידי שתילת מזון לאורך התלם‪ ,‬כדי לפתות אותם להתקדם‪ .‬במחלקה לשנינה ולפתגם של האקדמיה‪ ,‬יש‬
‫לוח של מילות השפה וההטיות השונות; במתן האות‪ ,‬מסובבות ידיות וצבא תלמידים מחפש צירופים‬
‫שעשויים להראות מעניינים‪.‬‬
‫כאשר גוליבר לבסוף רואה מישהו שסוחב משאות על גבו‪ ,‬שעושים עבודת כפיים‪ ,‬ושואל מי הם – עונים‬
‫לו שאלו הפילוסופים‪ :‬מכיוון שהשפה המדוברת כל כך עמומה ועשירה בקונוטציות‪ ,‬ולאחר כשלון נסיונם‬
‫להמציא שפה עם משמעות אחת ויחידה לכל מילה‪ ,‬הפילוסופים החליטו שלא להשתמש במילים ופשוט‬
‫להסתובב עם הדברים עצמם על הגב‪.‬‬
‫לפוטה ובלנינאובי הן הגחכות – סאטירה מרה שכל תכליתה להגחיך את הפילוסופיות של דקארט ובייקון‪,‬‬
‫שאי אפשר לטעות בהן על ידי מי ששמע משהו על בייקון ודקארט‪ .‬שני פרקים אלו מזכירים מאוד את‬
‫"עננים" של אריסטופנס )שאולי עמד לנגד עיני סוויפט בכתיבת המסע השלישי(‪ .‬אולם ל"עננים" אין‬
‫‪http://www.argaman-translation.com‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫פילוסופיה של המדע‪1-‬‬
‫‪46‬‬
‫תרומה לפילוסופיה‪ ,‬מגוחך ומשעשע ככל שיהיה; לעומת זאת‪" ,‬מסעות גוליבר" זוכה לפרק בשיעור זה‬
‫לא רק בזכות הסאטירה שלו – התוקפת באופן שווה את שתי הגישות‪ ,‬בצורה נדירה – אלא משום שיש לו‬
‫גם תרומה חיובית לפילוסופיה‪ ,‬ולא רק ביקורת מרה והרסנית‪.‬‬
‫ניסיונות החשיבה של סוויפט‪ :‬ליליפוט‪ ,‬ברובינגנג וארץ הסוסים‬
‫בכל אחד משלושת המסעות האחרים‪ ,‬גוליבר פוגש את חברת בני האדם כפי שהוא מכיר אותה מביתו‪:‬‬
‫פעם אחת בליליפוט‪ ,‬לונדון של נמוכי קומה; בברובגינגנג‪ ,‬לונדון של ענקים; ובארץ הסוסים‪ ,‬בה סוויפט‬
‫עושה מה שאינספור סופרי מד"ב יעשו אחריו – לתאר חברה של אנשים הקיימת לצד מין נוסף של‬
‫יצורים שהם יותר אחראים‪ ,‬מוסריים‪ ,‬שקולים והגונים; מין גירסה קצת יותר טובה מאיתנו‪.‬‬
‫לכאורה‪ ,‬שינויים אלו לא היו צריכים לשנות מאומה; מדוע חשובה קומת האנשים להתנהלותם החברתית?‬
‫אולם מסתבר‪ ,‬בדיעבד‪ ,‬שזה משנה מאוד‪ .‬מושג המפתח כאן הוא ניסוי חשיבה‪ :‬ניסוי שלא ניתן לעשותו‬
‫בפועל‪ ,‬אלא במחשבה‪.‬‬
‫ליליפוט – מאבקים קטנוניים‬
‫ניסוי חשיבה הוא ניסוי עתיר דמיון שבו מדמים מציאות השונה מהמציאות הקיימת – מציאות‬
‫אלטרנטיבית‪ ,Counter-facto ,‬בה הכל נותר כפי שהוא למעט דבר אחד – והנה הכל שונה לגמרי‪.‬‬
‫התככים מגוחכים‪ ,‬המלחמות מטופשות‪ ,‬הפוליטיקה כושלת‪ .‬על ידי כיווץ האנשים הוא מצליח להעביר‬
‫מכבש ביקורתי – האנשים הקטנים מנהלים את מדינתם בצורה קטנה ואווילית; אלו אותם מהלכי‬
‫פוליטיקה‪ ,‬מלחמות‪ ,‬תחרויות‪ ,‬ותככים כשלנו – כאשר המרחק הביקורתי ממציאות חייו נוצר‪ ,‬במיוחד‬
‫במימדים הפוליטיים‪ ,‬תודות לקומה הנמוכה‪ .‬זהו לא מהלך רציונליסטי‪ ,‬של בירור אמיתות על ידי‬
‫אמיתות; זה גם לא מהלך אמפירי בייקוני – לא ניתן לקבל את הפרספקטיבה הזו מלהסתוב בלונדון עם‬
‫פנקס‪ .‬זוהי יצירת מציאות הזהה בכל למעט דבר אחד על מנת ללמוד ממנה על הממציאות ממנה‬
‫באנו‪.‬‬
‫ברובינגנג – ערכה הענק של שנאת השונה‬
‫בארץ הענקים קורה דבר אכזרי יותר‪ :‬גוליבר מושם מייד בכלוב‪ ,‬שכן הוא הליליפוט‪ ,‬ועתה הוא זה שלא‬
‫נלקח ברצינות – על אנושיותו‪ ,‬חוכמתו וחשיבותו‪ .‬גודלו הקטן הפכה אותו ללא יותר מחיית מחמד הנועדה‬
‫לשעשוע‪ .‬אבל סיפור זה לא נועד רק כדי להפוך את היוצרות‪ :‬בארץ הענקים יש נערה צעירה המבינה‬
‫ללבו ומקשיבה לו ויודעת את נפשו‪ ,‬ומתעלמת מההבדלים ביניהם; היא משחררת אותו‪ .‬היא נפלאה‪ ,‬אבל‬
‫היא מגעילה אותו – הטוב שלה לא מצליח לעבור אליו בשל מימדיה‪ .‬הוא לומד פרק מעניין באסטטיקה‬
‫ואתיקה‪ :‬שהגודל כן קובע‪ ,‬ועושה זאת באופן מפתיע לגמרי‪ ,‬שלא ניתן היה לנחש בלי התרגיל הזה‪.‬‬
‫אנחנו לומדים רבות על המציאות מכך שאנו מגלגלים תרחישים במוחנו; איננו מבצעים הסקה של דבר‬
‫מתוך דבר‪ ,‬באופן דדוקטיבי‪ .‬כדי להיערך לאירועים שבחיינו‪ ,‬שאיננו יכולים לבצע מספר פעמים עד‬
‫חמוטל בן דב‬
‫המחלקה לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2011-2012 ,‬‬
‫שיעור ‪ :10‬מסעות גוליבר לארץ ניסיונות החשיבה‬
‫‪47‬‬
‫לקבלת התוצאות הרצויות‪ ,‬אנו מריצים תרחישים בראשנו כמה צעדים על מנת שנוכל לדעת למה לצפות‪.‬‬
‫יש משהו שבהתפתחות של התרחיש שלא היינו יכולים לדעת מראש‪.‬‬
‫סוויפט עושה בשני המסעות הראשונים משהו מבוקר ומתוכנן הרבה יותר מניסוי מחשבה יומיומי‪ ,‬משהו‬
‫עם יותר השקפה פילוסופית‪ :‬הוא לוקח מציאות הדומה מאוד למציאות בבית‪ ,‬משנה בה מרכיב אחד ורואה‬
‫מה קורה; והוא גומר את הסיפור כשהוא הרבה יותר חכם – בענייני חברה ופוליטיקה או בענייני‬
‫אסתטיקה ויכולת אמפטיה‪.‬‬
‫ארץ הסוסים – החייתיות האנושית‬
‫בסיפור הרביעי‪ ,‬בארץ הסוסים‪ ,‬הוא עושה מה שעשה כל סופר מד"ב מאז‪ :‬דמיין מין אחר‪ ,‬שהוא לא‬
‫אנחנו‪ ,‬כדי לבקר את עצמנו בצורה הקשה ביותר‪ .‬כל החייתיות והאגואיסט האנושיים יוצאים החוצה‬
‫במסע זה‪ ,‬בהשוואה לאצילותם של הסוסים‪ ,‬חוכמתם ואחריותם‪ .‬אם אליס מתעוררת מחלום בלהות‬
‫וחוזרת לביתה באנחת רווחה‪ ,‬גוליבר חוזר מהמסע הרביעי כשהוא לא יכול לסבול את נוכחות בני מינו‪,‬‬
‫אפילו לא אשתו‪ ,‬והוא ישן באורווה – הוא אפילו לא סובל את הריח בביתו‪.‬‬
‫ערכם של ניסיונות המחשבה‬
‫ניסוי המחשבה מהווה בסיס לרכישת ידע שאי אפשר לרכוש באמצעים האחרים; ידע שמקורו לא בעובדה‬
‫האמפירית ולא באמת התיאורטית‪ ,‬המתמטית והמושגית; ידע שמושג על ידי הסתכלות על העולם תוך‬
‫התרחקות מבוקרת ממנו לתרחישים מדומיינים שהם נוגדי‪-‬מציאות‪ .‬השאלה הגדולה היא מהו תוקפו של‬
‫ניסוי כזה? מי אמר שהלקחים תקפים בפועל? התשובה‪ :‬ניוטון‪.‬‬
‫נסיונות המחשבה של הפיסיקה הניוטונית‬
‫המדע הניוטוני‪ ,‬הפיסיקה שעל צוקי חופיה נשברות הפילוסופיות של בייקון ודקארט‪ ,‬מיוסד באופן עמוק‬
‫ומעניין על ניסויי חשיבה‪ .‬ניוטון מציג את שלושת חוקיו כשלוש אקסיומות; אולם למרות שהמעמד של‬
‫החוק הראשון הוא מעמד אקסיומה‪ ,‬שני החוקים האחרים אך נגזרים ממנו‪ :‬חוק ההתמדה טוען שגוף‬
‫שאיננו נתון לכוחות דוחפים או מעכבים ימשיך לנוע בקו ישר ובמהירות קבועה‪ .‬חוק זה מזהה היעדר‬
‫השפעת כוח = מהירות קבועה‪ .‬אם שוללים את שני הצדדים מתקבל שגוף שנתון להשפעת כוח הוא גוף‬
‫שמהירותו משתנה –)העדר כוח( = ‪)-‬מהירות קבועה(‪ .‬את חוק הפעולה והתגובה ניתן להציג כמקרה‬
‫פרטי – שהתוצר של הכוח הוא גם כוח‪.‬‬
‫ניסיון המחשבה של גליליאו גליליי‬
‫אין לנו אפשרות להתנסות‪ ,‬באופן אמפירי‪ ,‬במצב של גוף שחף לחלוטין מהשפעה של כוח‪ .‬חוק ההתמדה‬
‫גם לא נובע מבירור רציונליסטי של ניתוח מושג הכוח – כזה שעשה אריסטו‪ ,‬והגיע למסקנות הפוכות‪.‬‬
‫אירופה השתכנעה באמיתות חוק ההתמדה דרך ניסויי החשיבה של גליליאו גליליי‪ :‬הואק ביקש לשער‬
‫אגם חלק לחלוטין )למרות שלא קיים כזה( ובו סירה ששייפו את ירכתיה כך שאין לה כלל חיכוך עם‬
‫‪http://www.argaman-translation.com‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫פילוסופיה של המדע‪1-‬‬
‫‪48‬‬
‫המים ויום שבו אין התנגדות אוויר או משב רוח; אם ניתן לסירה מכה קטנה ומהירות – הסירה‪ ,‬בתנאי‬
‫ניסוי המחשבה הזה‪ ,‬תנוע במהירות קבועה‪ .‬באופן קאונטר‪-‬פקטואלי‪ ,‬מאחר וזוהי מציאות שונה‬
‫מהקיימת‪ ,‬אנו מסירים את כל ההתנגדויות לניסוי‪ .‬המסקנה המתבקשת‪ ,‬שאין בלתה‪ ,‬היא שהסירה‬
‫תמשיך לנוע‪.‬‬
‫כוחם של נסיונות המחשבה – המשמעות האמיתית של "סיפורי גוליבר"‬
‫השכנוע בחוק ההתמדה לא בא במירור רציונליסטי ובוודאי שלא מניסוי אמפירי; הוא בא מהיכולת‬
‫לדמיין ניסוי מחשבה וללמוד ממנו‪ .‬ואם זה נכון‪ ,‬הרי שמסעות גוליבר אינו רק ספר מופת אלא רגע‬
‫חשוב בו אדם עומד ומבקר ביקורת נחרצת בשתי פילוסופיות המדע שנקלעו לקשיים מול‬
‫הפילוסופיה של ניוטון‪ :‬הוא לא מנסה לפרש את הפיסיקה או להתייצב לצדה‪ ,‬הוא מציג מקור עיקרי‬
‫המוכר היטב לסופרים – מקור ניסויי החשיבה והדמיון‪.‬‬
‫לידת מדעי ההתהוות‬
‫החל מהשליש האחרון של המאה ה‪ 18-‬אנו עדים למפנה חדש במדע האירופי‪ :‬לידת מדעי ההתהוות או‬
‫המדעים ההיסטוריים‪ .‬תורת ההתהוות הראשונה אינה בגיאולוגיה או בביולוגיה; היא מוצעת באופן‬
‫מפתיעה לחלוטין בטבורה של האסטרופיסיקה הניוטונית‪ ,‬תיאוריית מערכת השמש של ניוטון‪.‬‬
‫לכאורה‪ ,‬כאשר לפלאס כותב את שיטת העולם הגדולה שלו ומתייג את הפרישה העשירה והמדוייקת‬
‫ומתמטית ביותר של מערכת השמש על ירחיה וכוכבי הלכת שלה – כולל מסלולים קפלריאנים ואחרים –‬
‫כל מה שקורה שם מתקיים עקב שלושת חוקי ניוטון והגרביטציה שלו‪ .‬בתוך הנצחון המרהיב של‬
‫הפיסיקה הניוטונית עולות שורת שאלות שאינן מקבלות מענה במסגרת אותה פיסיקה‪:‬‬
‫•‬
‫לכל הגרמים השמיימים יש מסה והם מושכים זה את זה – דבר המוליד את המסלולים המעגליים‬
‫שלהם‪ ,‬בדיוק כפי שניוטון קבע וציפה; אולם מה מכריח אותם להסתובב סביב צירם?‬
‫•‬
‫מה בפיסיקה הניוטונית גורם לכך שכל הגרמים השמימיים יהיו כדוריים?‬
‫•‬
‫מה בפיסיקה מחייב סיבוב באותו הכיוון של כל הגרמים סביב צירם וכמעט במקביל?‬
‫•‬
‫ברור שהפיסיקה הניוטונית מכריחה גרמים שמימיים שנעים תחת השפעת כוח גרביטציוני מרכזי‬
‫להסתובב במסלולים "קלפריאנים" – אליפסות; אולם מה מכריח אותם להסתובב באותו כיוון‬
‫וכמעט באותו מישור?‬
‫ועם זאת‪ ,‬כאלו הם פני הדברים; וככל שחוקרים עוד ועוד את מערכת השמש עם הכלים הניוטוניאנים‪,‬‬
‫הסדירויות מפתיעות יותר ויותר כי הן דורשות הסבר שהפיסיקה אינה יודעת לספק‪ .‬מתוך ההרהור על‬
‫השאלות האלו עלו שניים מגדולי המחצית השנייה של המאה ה‪ – 18-‬לפלאס וקאנט – ושיערו את תורת‬
‫התההוות הראשונה שהמדע המערבי מכיר‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫המחלקה לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2011-2012 ,‬‬
‫שיעור ‪ :11‬מדעי ההתהוות‬
‫‪49‬‬
‫שיעור ‪ :11‬מדעי ההתהוות‬
‫נסיונות מחשבה‬
‫לצד הביקורת הנוקבת שמעביר סוויפט על הריאליזם והאמפירציזם‪ ,‬הוא מציע אפשרות שלישית למקור‬
‫הידע שלנו על העולם ולתיקופו‪ :‬ניסויי מחשבה‪ .‬כוחם של אלו בגילוי ידע ותיקופו נשען על אלמנטים‬
‫ריאליסטים ואמפירציסטים כאחד אך שונים מאלו עליהם עמדו בייקון ודקארט‪.‬‬
‫המהלכים של ניסוי ליליפוט וניסוייו של גליליאו תלויים ביכולת תבונית לשער מצבים השונים בתכלית‬
‫מהמציאות שאנו חיים בה‪ ,‬הנצפית בחושינו; ולא רק לדמיין תרחישים כאלה – אלא גם להסיק את‬
‫המתרחש בהם בבטחה גדולה מספיק שתניח את דעתנו שכך אכן קורה‪ .‬זהו ההיבט הרציונליסטי שאינו‬
‫דומה לרציונליזם של דקארט אולם הוא כן רציונאלי כי זה הלך רוח ולא מראה עיניים‪ .‬מצבי העניינים‬
‫נוגדי המציאות שניסויי חשיבה מסתמכים עליהם נוגדים את המציאות באופן מבוקר – הם נשענים באופן‬
‫עמוק וחשוב על המציאות כפי שהיא נצפית ונחוות באופן אמפירי‪ .‬המבט אינו מופנה למציאות כמו שהיא‬
‫אלא לזו המדומיינת‪ ,‬אולם תוקף המסקנות מהמציאות המדומיינת נעוץ בכך שהיא מבוססת על‬
‫התרחקות מבוקרת מהמציאות הנצפית בחושינו‪ .‬לכן התמונה אינה אמפירית או רציונליסטית אך זקוקה‬
‫לשני ההיבטים יחד‪.‬‬
‫גם העמדה האינסטרומנטליסטית )של המתמטיקה ככלי לחישובים ולא ככלי למציאת אמת( נסמכת על‬
‫אלמנטים אמפירים מחד )תנאי השפה‪ ,‬בלשון הפיסיקאים( ואלמנטים תבוניים בדמות הכלי המושגי עצמו‬
‫– מערכת המשוואות‪ ,‬המודל – מאידך‪ .‬אולם אמת המידה להצלחת האינסטרומנטליזם היא של יעילות‬
‫ופוריות‪ :‬האינסטרומנטליסט מוותר על האמת‪ ,‬על ציור תמונת העולם‪ ,‬על הריאליזם של התמונה‬
‫ונכונותה‪ .‬הוא נסמך בדעה צלולה על פוריות חיזויית של נתונים ניסויים‪.‬‬
‫לא כך בניסויי חשיבה‪ :‬כשגלילאו מבקש לדמיין באופן נוגד‪-‬מציאות את האגם החלק והספינה חסרת‬
‫החיכוך‪ ,‬הוא מבקש שנקבל שהתכונה הבסיסית של גופים היא התמדה‪ .‬וחוק ההתמדה הוא אמת לאמיתה‬
‫עד כמה שדעתנו מגעת‪ ,‬כמסקנה מהניסוי‪.‬‬
‫מסקנות ניסוי החשיבה מתיימרות להיות בעלות ערך אמת בעוד שערכי האינסטרומנטליסט מוותרים‬
‫על כך מראש‪.‬‬
‫מדעי ההתהוות‬
‫השערת הערפילית‬
‫סיפור דומה עולה מאחת התמורות המדעיות המרכזיות של מחצית השנייה של המאה ה‪ :18-‬לידת מדעי‬
‫ההתהוות‪ ,‬המדעים ההיסטוריים‪ .‬התיאוריה הראשונה מסוג זה מועלית על ידי קאנט בתיאור אל‪-‬מתמטי‪,‬‬
‫ועל ידי לפלאס )מבלי שידע על קאנט( בסוף שנות ה‪ ,1790-‬המציג את התיאוריה במלוא הפירוט הניוטוני‬
‫שלה‪ .‬הכוונה היא להשערת הערפילית‪ :‬המוטיבציה להתחיל לחשוב בכיוון זה עולה בלב ההצלחה‬
‫המרשימה ביותר של הפיסיקה הניוטונית – האסטרופיסיקה של מערכת השמש‪ ,‬האופן בו שלושת חוקי‬
‫‪http://www.argaman-translation.com‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫פילוסופיה של המדע‪1-‬‬
‫‪50‬‬
‫ניוטון מסבירים את כל הנתונים הנצפים של מערכת השמש‪ .‬אולם במבט שני‪ ,‬ישנה מערכת שלמה של‬
‫סדירויות שלא מקבלת הסבר כלל‪.‬‬
‫קאנט ולפלאס‪ ,‬בהפרש של ‪ 40‬שנה‪ ,‬מציעים את הסיפור הבא‪ :‬השמש מסתובבת סביב צירה‪ ,‬ומקבצת‬
‫סביבה עננה סימטרית‪-‬יחסית של חלקיקים ואבק כוכבים‪ .‬אלו הופכים בסופו של דבר לכוכבי המערכת‪.‬‬
‫בנקודה זו מתחילה הגירסה הפשוטה של השערת הערפילית‪ :‬בשלב הראשון הכוח היחיד שפועל הוא‬
‫כוח הכבידה‪ ,‬המכווץ את העננה והופך אותה צפופה – ולכן צמיגה – יותר‪ .‬אז נכנסים לפעולה שני‬
‫גורמים נוספים‪ :‬כוחות המשיכה בין חלקיקי הענן לבין עצמם‪ ,‬הגדלים ככל שהעננה מתכווצת;‬
‫והסיבוב של השמש בטבורה של העננה‪ ,‬אשר מערבל אותה ככל שהיא הופכת צמיגה יותר‪.‬‬
‫כעת נוסף כוח נוסף‪ :‬הכוח הצנטריפטאלי‪ ,‬הדוחף החוצה את שולי הענן והוא מאבד את הסימטריה‬
‫הכדורית שלו והופך פחוס יותר ויותר – מתכווץ‪ ,‬משתטח ומסתובב‪ .‬ככל שהכוח גדל נוצרים גושים‪ ,‬בשל‬
‫משיכה המתקיימת בין גושים גדולים במיוחד בענן‪ ,‬והללו עגולים כי הם משתייפים בסביבתם‪ .‬הסיבוב‬
‫סביב הציר מתקבל בשל החיכוך עם השכבות שמסתובבות במהירויות לא שוות משני צידיהם‪ .‬גושים‬
‫קטנים ייכנסו לשדות כבידה מקומיים של גושים גדולים יותר ויכנסו למסלול סביבם )ירחים(‪ .‬זהו סיפור‬
‫ההתהוות של מערכת השמש – על הטבעות‪ ,‬הירחים‪ ,‬הפלנטות וכן הלאה‪.‬‬
‫הסיפור הוא סיפור בדוי‪ ,‬מומצא‪ ,‬שמשער מה קרה בתחילת היקום‪ ,‬מתוך הנחה שאותם חוקי פיסיקה‬
‫הקיימים היום היו קיימים גם אז; אין שום הנחה לגבי קטסטרופות – במדעי ההתהוות האחרים‪ ,‬כמו‬
‫אבולוציה‪ ,‬מספרים את הסיפור של ההווה על ידי מצב אמיד כלשהו אשר אינו יכול להסביר את כל‬
‫התופעות ולכן משתמשים בקטסטרופה – כמו הכחדת הדינוזאורים – להסביר את האירוע‪ .‬השערת‬
‫הערפילית אינה דורשת שום התערבות מבחוץ – מרגע שהתחלנו‪ ,‬היווצרות ההווה היא בלתי‪-‬נמנעת‪.‬‬
‫אולם איש לא יכול להיות בטוח שזה אכן מה שקרה; זה רק סביר להניח‪.‬‬
‫העקרונות מאחורי מדעי ההתהוות‬
‫זהו מדע הבא להסביר את ההווה לא באמצעות סיבה נוכחת ופועלת שאחראית לו אלא כתוצר של תהליך‬
‫התהוות‪ ,‬לעיתים מורכב ומסובך‪ .‬מכיוון שאי אפשר לטייל בזמן ומכיוון שאין עדויות קונקלוסיביות ממש‬
‫– התיאוריה המסבירה‪ ,‬המנגנון באמצעותו מסבירים הסבר התהוותי של מצב העניינים בהווה‪ ,‬הוא‬
‫מדומיין ולא ניתן לאישוש ישיר‪ .‬המבחן של ההסבר הוא באם הוא מניח את הדעת כהסבר אפשרי‬
‫טוב מכל הסבר אחר שהומצא עד כה‪.‬‬
‫אלו לא תיאורים שהופרכו על ידי ממצאים; זוהי שורה של תיאורים שהאחד טוב יותר מהשני מכל מיני‬
‫סיבות‪ ,‬אבל אף אחד מהם לא יכול להתנאות בסוג ידע שקיוו לו בייקון או דקארט‪ .‬תורת התהוות – גם‬
‫בלי אירועים חריגים וקטסטרופות – היא מהפכה מדעית‪ ,‬שכן מוצעת כאן תיאוריה מדעית שונה‬
‫בתכלית מהדגם של ניוטון בפרינקיפיה ומכל מובן של מדע שהיה קיים עד אותו רגע‪ .‬ניוטון נותן דין‬
‫וחשבון מדעי על מערכת השמש‪ ,‬הכרוך בדין וחשבון מפורט מאוד של הפנומנה – המידות‪ ,‬המשקולות‪,‬‬
‫המרחקים והמסלולים – ושל הגורם הנוכחי‪ ,‬כוח הכבידה‪ ,‬האחראי לכך שההווה מתנהל כמו שהוא‪ .‬חוק‬
‫חמוטל בן דב‬
‫המחלקה לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2011-2012 ,‬‬
‫שיעור ‪ :11‬מדעי ההתהוות‬
‫‪51‬‬
‫הכבידה של ניוטון אינו מתהווה אלא נוכח כמות שהוא תודות לגורם סיבתי בדמות כוח השורר בין‬
‫הגופים המככבים במערכת‪.‬‬
‫תיאוריות אלו מכונות תיאוריות אקטואליסטיות – שהגורם האחראי להתנהלות הינו נוכח במערכת‬
‫ואקטואלי‪ .‬התיאוריה ההתהוותית אינה מתארת את ההווה כתוצר של משהו שנוכח בו אלא כתוצר‬
‫של מצב עניינים שקדם לו – שהוליד אותו; מה שמסביר את ההווה כבר איננו‪ ,‬הוא מצב קודם של‬
‫המערכת‪.‬‬
‫מסיבה זו התיאוריה הזו נאלצה ללחום את דרכה לתודעה‪ :‬היא מתחילה את דרכה ב‪ ,1755-‬בספר של‬
‫לפלאס‪ ,‬ומופיעה בספר אסטרונומיה – במעמד של תיאוריה אסטרונומית – ב‪ ,1831-‬בספרו של וויליאם‬
‫היואל )‪ ,(Whilliam Whewell‬שהיה נשיא החברה הגיאולוגית המלכותית האנגלית בסוף שנות ה‪30-‬‬
‫ומינה את דארווין הצעיר למזכיר האגודה שנה לאחר שחזר ממסעו בביגל – כשפנקסיו מלאים בתורת‬
‫ההתהוות החשובה ביותר שהורכבה במאה ה‪ .19-‬אותו היואל קיבל את שני הכרכים של צ'ארלס לאייל‬
‫)‪ (Lyell‬את תורת ההתהוות הגיאולוגית; וגם את תורת ההתהוות של המדע עצמו – תיאור התהוותי של‬
‫הידע מיוון העתיקה ועד אותם ימים – כותב היואל‪ .‬מכאן שהעשור הקובע של תורות ההתהוות הוא שנות‬
‫ה‪ 30-‬באנגליה והתיאוריות מוצעות בלית ברירה‪ ,‬כי הן אינן מספקות הסבר פיסיקלי‪ ,‬ולכן אינן‬
‫מתקבלות כמדע אמיתי‪.‬‬
‫מדעי ההתהוות דורשים ויתור עצום מנקודת הראות של האמפיריציסט – אלו כבר לא רק ניסויי‬
‫חשיבה‪ ,‬אלא ניסויי חשיבה על התהוות ועבר‪.‬‬
‫דיוויד היוּם – קנאות אמפיריציסטית‬
‫משאת הנפש המדעית היא הסבר עניינים‪ ,‬כאשר הסיבה נוכחת ומוכחת וניתן למדוד את פעולתה; זוהי‬
‫הבנה מנקודת מבטו של אמפירציסט‪ .‬ואז מגיע דייוויד היום )‪ ,(David Hume‬האמפירציסט הנחוש‬
‫והאדוק ביותר‪ .‬מקור כל האידאות שלנו‪ ,‬לדעתו‪ ,‬ברישום על לוח תודעתנו דרך ארובות החוש‪ .‬העין‬
‫הפנימית – בניגוד לדעת דקארט – יכולה רק לצרף‪ ,‬להשוות ולהכליל‪ .‬חומר הגלם הבלעדי של התכנים‬
‫הקוגנטיביים שלנו כולם – מקורו מבחוץ‪ .‬המילה של היוּם היא ‪) Impressions‬רישומי חוש(‪.‬‬
‫בייקון לא היה אפיסטמולוג; הוא לא עסק במקורות הידיעה‪ ,‬התכנית הקוגנטיביים של התודעה‪ .‬הוא דרש‬
‫שבתמונת העולם שהמדע מצייר לא יורשו חומרים זולת תופעות‪ .‬היוּם עוסק בתורת ההכרה – הדברים‬
‫בהם ניתן להתנאות מבחינת התכנים הרצים בראש‪ ,‬יהיו אמיתיים או בדויים‪ .‬מה יכול להיחשב תוכן‬
‫קוגנטיבי? היוּם אומר שיש דלת אחת של כניסה לתודעה והיא רישומי החוש‪ .‬ה"אני" הקטן היושב‬
‫בתוך ה"אני" הגדול משווה ומצרף‪ ,‬הוא חכם ועתיר דמיון – אך אינו מקור לתוכן חדש אלא‪ ,‬לכל היותר‪,‬‬
‫מניפולטור של חומר ישן‪.‬‬
‫‪Correlation does not imply causation‬‬
‫מה חשיבות סיפורו של היוּם? בזמנו היה ויכוח גדול בנוגע לכוחות הפועלים מרחוק – האם הרעיון‬
‫קוהרנטי; אומר היוּם – עזבו אתכם‪ ,‬בואו נדבר על כוחות הפועלים במגע‪ ,‬מקרוב‪ .‬כדור ביליארד אחד‬
‫‪http://www.argaman-translation.com‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫פילוסופיה של המדע‪1-‬‬
‫‪52‬‬
‫פוגע באחד וכתוצאה כל אחד מתפזר לכיוון אחר; אנחנו מבינים את הסיטואציה משום שיש פה סיבה‪,‬‬
‫מסובב‪ ,‬התנגשות‪ .‬אולם אם נצא מנקודת המבט האמפירציסטית וננתח את פירוש האמירה ש"התרחשות‬
‫‪ A‬גרמה להתרחשות ‪ ,"B‬הייחוס של קשר סיבתי בין שני אירועים – מצבים‪ ,‬גופים וכדומה – כרוך‬
‫באמירות הבאות‪:‬‬
‫)‪ (i‬ש‪ A-‬מתרחש בסמיכות בזמן עם ‪;B‬‬
‫)‪ (ii‬ש‪ A-‬מתרחש בסמיכות במרחב עם ‪;B‬‬
‫)‪(iii‬משהתרחש ‪ B ,A‬ייתרחש בהכרח‪.‬‬
‫אין שום בעיה להיווכח בחושינו בשתי האמירות הראשונות; אולם ההכרח של האמירה השלישית אינו‬
‫מותיר רישום – הכרח אי אפשר לראות‪ .‬ויחד עם זאת‪ ,‬בלי אמירה ‪ iii‬אין כאן יותר מקורלציה מיקרית‬
‫– גם אם קורלציה מיקרית עיקשת‪ .‬התרחשות בהכרח אינה ברפרטואר של רישומי החוש‪ ,‬אומר היוּם;‬
‫זהו סוג של תוכן קוגנטיבי שאיננו יכולים להתנאות בו‪ .‬ואין זה לומר שאולי יש קשרים סיבתיים אבל‬
‫איננו יכולים להיות בטוחים בהם; הדיבור על סיבתיות אינו קוהרנטי עבור אמפירציסט אדוק‪.‬‬
‫היוּם הוא הראשון להודות שכשצמאה נפשו הוא מושך בפעמון קטן מתוך ציפייה שסוכנת הבית שלו‬
‫תופיעה ותביא לו את כוס התה המיוחלת; אולם זה רק כוחו של הרגל‪ .‬אנחנו לא יכולים להתנאות בידיעה‬
‫של משהו שהוא יותר מקורלציה מקרית‪ .‬ההבדל העצום בין קשר סיבתי לקורלציה מקרית הוא שקשר‬
‫סיבתי אומר שאנו מצפים לזה שמשהו יתקיים שוב ושוב; אולם בקורלציה מקרית אי אפשר לצפות‬
‫לדבר‪ .‬אם אין ציפייה אי אפשר לעשות אינדוקציה‪ ,‬לטעון שעל בסיס הידע עד כה אפשר לצפות‬
‫שהשמש תיזרח מחר ושמשהו ממה שקורה עתה ייקרה שוב בעוד שנייה‪.‬‬
‫היוּם ממוטט את העולם‬
‫הביקורת הזו היא מעין קריסת מערכות‪ :‬אין חובה לידיעה‪ ,‬אין חובה להסבר‪ ,‬וזה מחייב למחוק כל קשר‬
‫סיבתי שהוא מכל הפיסיקה הניוטונית – כמו מושג הכוח‪ .‬אפילו אינסטרומנטליזם בריא לא יכול לעמוד‬
‫אחרי הדבר הזה‪ .‬היום ממשיך ואומר שאנו מתנהלים לתומינו כאילו הכל נסיבתי – אנו פותחים את הדלת‬
‫כי אם לא נעשה זאת לא נוכל לעבור ואם ניכנס בדלת הסגורה זה ייכאב; יש לנו ציפייה להמשכיות‬
‫האירועים‪ .‬האמירה שמושג הסיבתיות אינו קוהרנטי אינה אליטיסטית – המשמעות היא שכשאנו‬
‫מתייחסים לסיבה אין זו סיבתיות אלא קורלציה בתחפושת‪ .‬אנו ממשיכים לנהוג כאילו זו סיבתיות כי‬
‫אנו מעדיפים להתכחש לזה; אולם אין לנו זכות להיות מופתעים אם יום אחד זה ייגמר‪ .‬ובתנאים אלו לא‬
‫ניתן לעשות מדע‪.‬‬
‫העמדה של היוּם לוקחת את המדע לקצה הפילוסופי הנמרץ‪ ,‬הפיוריסטי והקשוח ביותר שלה‪ .‬היא מוקיעה‬
‫את הסיבתיות כבלתי אפשרית‪ .‬ללא קשר סיבתי אין חוקיות ולכן אין על מה להסתמך במדע‪ .‬פרמדולס‬
‫אמר שריבוי ושינוי אינם מן האפשר ולכן אינם קיימים ויש אחדות אחת בלתי משתנה; אם עצם החשיבה‬
‫והדיבור כביכול מכחישים זאת – סימן שהדיבור והמחשבה הם אשליה; זן מסקנה שהוסקה בניתוח‬
‫פילוסופי חסר הפשרות‪ ,‬נקי ומיוסד – ולכן חייבת להיות נכונה‪ .‬היוּם‪ ,‬בדומה לפרמדולס‪ ,‬עומד מאחורי‬
‫המסקנה שלו‪ :‬להמשיך עם איזשהו מושג של נסיבתיות מחייב ריכוך מהאמפירציזם שהיוּם מייצג‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫המחלקה לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2011-2012 ,‬‬
‫שיעור ‪ :11‬מדעי ההתהוות‬
‫‪53‬‬
‫ההיווכחות הגוברת והולכת לתפקיד העשייה המדעית שאינו ניתן להחלפה בניסויי מחשבה עומדת‬
‫בסתירה לההיווכחות האיטית במקומם החיוני של מדעי ההתהוות בשורת המדעים; כך מחלחלת היווכחות‬
‫שעמידה נחרצת מדי דוגמת זו של היוּם מביאה למבוי סתום אם רוצים לקיים מדע מהסוג שמתנהל כיום;‬
‫היווכחות זו מביאה לשלוש פרוגרמות שונות‪:‬‬
‫•‬
‫אמפירציזם שמוותר על ריאליזם‬
‫•‬
‫אמפירציזם מרוכך המכיר בתפקיד התבונה וההשערה‪ ,‬אבל כל ידיעה היא השערה‪.‬‬
‫•‬
‫עמדתו הרדיקלית של עמנואל קאנט המלווה בויתור )לצד שימור האמת‪ ,‬הריאליזם וכל עושרה של‬
‫הפיסיקה הניוטונית( על העולם החיצוני‪.‬‬
‫‪http://www.argaman-translation.com‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫פילוסופיה של המדע‪1-‬‬
‫‪54‬‬
‫שיעור ‪ :12‬האמפיריציזם לנוכח ניסויי מחשבה ומדעי התהוות‬
‫האחיזה של הפיסיקה של ניוטון אינה עומדת לדיון בעקבות הצהרותיו של היוּם; הפילוסופיה היא זו‬
‫שצריכה לחשוב את עצמה מחדש‪ .‬הדרך לעשות כן היא לתת מקום‪ ,‬במובן כלשהו‪ ,‬לפעולת הדמיון היוצר‬
‫ביצירת הידע‪.‬‬
‫בדרך זו‪ ,‬האתגר של העמדה ההיומיאנית דומה לזה של הדיון בניסויי החשיבה ולדיון העולה ממדעי‬
‫ההתהוות‪ :‬גם שם לא ניתן לקיים מדעים אלו מבלי לתת מקום של כבוד‪ ,‬שאי אפשר בלעדיו‪ ,‬לדמיון‬
‫היוצר של התבונה‪ .‬אין זו עמדת מי שיכול לזהות אמיתות נצחיות – שכן זו איננה עמדה אפיריציסטית –‬
‫אולם זו עמדה שהולכת ומתוודעת לכך שהאמפיריציזם החד כיווני אינו יכול לעמוד על רגליו‪.‬‬
‫הביולוגיה מנפצת את אשליית ה‪Reading Out-‬‬
‫פן נוסף של העשייה המדעית וההיווכחות הפילוסופית כשבוחנים אותה מחזיר אותנו לאשליה הגדולה‬
‫ביותר בנוגע לאופן בו האמפיריציזם המודרני צומח מתוך הגישה הלותרנית של קריאת כתבי הקודש –‬
‫כאילו יש משהו כזה כמו ‪ – Reading Out‬ואפילו אירופה החלה אט אט להבין שתפיסה כזו כשלעצמה‬
‫היא סוג של אשליה‪.‬‬
‫מהרגע שהמיקרוסקופ הומצא בעשור השני למאה ה‪ ,17-‬לא הפסיקו להסתכל בו בעלים וברקמות ובמי‬
‫שלוליות; העולם המיקרוסקופי שילהב את הדמיון וקשה לתאר שעולם שלם – שלא ניתן היה להיווכח‬
‫כלל בקיומו בעין בלתי מזויינת – נגלה עם כלי זה‪.‬‬
‫בעולם מיקרוסקופי זה מקבלות מקום של כבוד הרקמות החיות – עם התאים והאברונים שבתוכם‪ .‬אולם‬
‫נדרשות לאירופה ‪ 200‬שנים – עד ‪ 1820‬לערך – לנסח תורת תא‪ ,‬במובן המוכר כיום; לראות את‬
‫התאים לא כמרקם פנימי של רקמות אלא כיחידות החיים הבסיסיות‪.‬‬
‫אוקהם הציע לראות את היחידות כיחידות חיים ראשוניות‪ ,‬כאטומים של החיים‪ .‬מכיוון שהם אטומים של‬
‫חיים‪ ,‬הרי שכשם שלאטומי הזהב יש כל תכונות הזהב כך אטום החיים צריך להיות מיקרואורגניזם – עם‬
‫כל תכונות החיים‪ .‬רק אז‪ ,‬בפעם הראשונה‪ ,‬מישהו העלה על דעתו להפריד את "קשקשי" המרקם הפנימי‬
‫ולראות כיצד בתמיסת מזון הם מתחלקים ומקיימים חיים‪.‬‬
‫התא לא מצהיר על עצמו שהוא תא‪ .‬אנו אלו שצריכים להצהיר זאת; באותה המידה אם אנו לא נשקיע‬
‫מחשבה פרשנית‪ ,‬הטקסט לא יגיד מה הוא אומר‪ .‬לא ניתן לעיין בטקסט ללא מילון‪ ,‬ללא ידיעה‬
‫אפריורית של הדקדוק והסמנטיקה של השפה‪ .‬מסיבה זו המימד הפרשני הזה הולך ומתחבר עם הוגי‬
‫אירופה‪ .‬גוברת ההבנה שאנו מביטים בעולם לא כרצפטורים פסיביים אלא כפרשנים אקטיביים‪.‬‬
‫מתוקף כך‪ ,‬אקט הידיעה הופך להיות פועל יוצא יותר מאשר פועל עומד‪ .‬היודע הינו אקטיבי‪.‬‬
‫האימפריציזם החדש היה צריך להתגדר בתוך התובנות החדשות האלו‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫המחלקה לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2011-2012 ,‬‬
‫שיעור ‪ :12‬האמפיריציזם לנוכח ניסויי מחשבה ומדעי התהוות‬
‫‪55‬‬
‫תפיסת האובייקט של אפלטון‬
‫בתפיסה היוונית של מושג העצם‪ ,‬אובייקט באשר הוא אובייקט עשוי ממצע חומרי חסר תכונות‬
‫שתכונות מוטבעות בו‪ .‬זוהי התפיסה הדואלית שבין חומר וצורה‪ :‬אי אפשר לפרום שום אובייקט –‬
‫אפשר לקעקע את צורתו עד גבול מסויים‪ ,‬אך לעולם לא להגיע לחומר הטהור‪ .‬לדעת משהו על העולם‬
‫פירושו לאפיין את צורת האובייקט‪ ,‬לזהות את זהותו‪.‬‬
‫אפלטון שואל כיצד ניתן לדעת דברים לאשורם; הוא יוצא מתוך הנחה שידיעה ודאית היא מן האפשר –‬
‫בזה הוא לא מפקפק והמהלך שלו אינו מהלך ספקני; הנחת המוצא היא שידע שראוי לתואר ידע הוא‬
‫מן האפשר‪ .‬השאלה היא רק איך זה יכול להיות? מי תקע לכפינו שהצורות שאנו מזהים הן הטבועות‬
‫בתוך האובייקט?‬
‫תשובתו היא שבמובן עמוק ומעניין‪ ,‬המשחק הוא משחק מכור – בזכות האל‪ .‬האל הבורא‪ ,‬שלוקח גושי‬
‫חומר וטובע בהם צורות ויוצר את האובייקטים של המציאות‪ ,‬משתמש במחסן הצורות שלו )"עולם‬
‫האידיאות"‪ ,‬לפי אפלטון‪ ,‬או "מדור הצורות הטהורות"(‪ .‬עצם ההטבעה של הצורות בחומר הופכת אותן‬
‫לבלתי טהורות ולכן שום דבר עגול במציאות אינו עגול באופן מושלם וכדומה‪.‬‬
‫הידיעה של דברים לאשורם מחייבת לדעת לזהות את הצורות ואת היחסים שבין הצורות – הקשרים‬
‫שהצורות מקיימות זו עם זו‪ .‬אפלטון מוסיף על הדואליות הזו – גם האדם הוא דואליות של גוף ושל‬
‫נפש; הנפש שייכת לעולם האידאות ממנו היא נזרקת בגופנו‪ 26‬וכלואה בו‪ ,‬ולשם תשוב במותנו‪ .‬בהלם של‬
‫קיומה בגוף‪ ,‬הנשמה שוכחת הכל; אבל כשהיא מציצה דרך העיניים החוצה ומבטה פוגש בעצם‪ ,‬היא‬
‫נזכרת בצורות שהיא הכירה ובינן חייתה בטרם הייתה לנשמת אפינו‪.‬‬
‫עבור אפלטון‪ ,‬הידיעה אפשרית משום שהשכל‪ ,‬התבונה והנשמה מעידים על הצורות עדות מהימנה –‬
‫כעדים בעלי ותק‪ ,‬עם ידיעה ממקור ראשון של הצורות הללו‪ .‬המעניין בתפישה זו הוא שהעצם מעורר‬
‫את הזיכרון‪ :‬עצם התבוננות מעוררת את זכרונה של הנשמה‪ ,‬ולכן כל ידיעה היא ‪ – recognition‬זיהוי‬
‫הינו היזכרות‪ ,‬רה‪-‬קוגניציה‪.‬‬
‫זהו סוג של טריאנגולציה אשר לא הייתה אפשרית במפגש בלתי אמצעי בין הרוח היודעת לעצם הנמצא‬
‫מולה‪ .‬איננו יכולים לדעת שהתמונה המתקבלת היא האידאה אלא בזכות אישושה של הנפש‪ ,‬שהיא מעין‬
‫סוכן חשאי שהגיע מן המקום של האידיאות‪.‬‬
‫היכולת שלנו להיווכח בטיעון תקף‪ ,‬הוכחה תקפה ואקסיומות אמיתיות נובעת מכך שהחלק האחראי‬
‫לתבונה ולקוגניציה הינו בעל "מידע פנימי" אודות עולם הצורות באמצעותו האל הבורא יצר אותנו‬
‫ואת העצמים האחרים‪.‬‬
‫‪ 26‬הגוף‪ ,‬סומה ביוונית‪ ,‬פירושה גם "קבר"‪.‬‬
‫‪http://www.argaman-translation.com‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫פילוסופיה של המדע‪1-‬‬
‫‪56‬‬
‫עמנואל קאנט – פרשנות שני העצמים‬
‫כדי להבין את קאנט‪ 27‬צריך להבין שההצעה של אפלטון אינה קיימת עבורו; הוא אינו מכחיש את מציאות‬
‫האל או הבריאה אבל הוא מכחיש את עניין ה"ידע המוקדם" אודות הדברים שנמצאים‪ .‬למרות זאת‪,‬‬
‫קאנט עושה אותה טריאנגולציה בדיוק בין ההכרה לעולם הנחווה ולמי שברא את העולם הנחווה‪.‬‬
‫רק שעבור קאנט‪ ,‬המשולש הזה מצוי כולו בפנים‪.‬‬
‫פרשנות שני העצמים מתייחסת לאובייקט שנחווה ולאובייקט כשלעצמו‪:‬‬
‫‪Phenomenon Vs.‬‬
‫‪ .Nomenon‬קאנט אומר שלא ניתן להכחיש את קיום העולם החיצון וקיומם של האובייקטים בחוץ‪,‬‬
‫אולם אפשר להכחיש כל יומרה לידיעת הדבר כשלעצמו משום שאנחנו לא חווים אותם‪ :‬העולם‬
‫שאנו רואים‪ ,‬מריחים‪ ,‬שומעים וחשים‪ ,‬מכלכלים צעדנו בו‪ ,‬חוקרים ויוצרים בו מדע‪ ,‬מתנסים ומודדים‬
‫אותו – העולם הזה הינו העולם כפי שהוא נחווה בלעדית‪ ,‬כפי שהוא נטבע בחושינו‪ .‬מושג הנסיון‪,‬‬
‫המרכזי אצל קאנט‪ ,‬הינו התנסות ב‪ Phenomenon-‬ולא ב‪ .Nomenon-‬אין זה לומר שאין דבר בחוץ;‬
‫אלא להודות שמה שיש בחוץ הוא הסיבה למה שיש בפנים‪.‬‬
‫אולם קשר סיבתי אינו מתחיל אפילו להבטיח פרזנטציה‪ .‬התופעות כפי שהן מתגלות לנו הן תוצר של‬
‫עיבוד על ידי החושים וכלי הקוגניציה שלנו לכל מיני זרמים שרצים בעצבי השמע והראייה; אם חוטפים‬
‫מכה בראש וחשים כאב‪ ,‬אין זה אומר שיש כאב בחוץ‪ .‬מכאן שההשפעה הסיבתית על התוצר איננה‬
‫מצדיקה את ייחוס התמונה הפנימית על מה שקורה בחוץ‪.‬‬
‫הרגע הראשון וכשהוא מנסח את הגותו הבוגרת המתפרסמת בשתי גירסאות ב‪ 1781-‬ו‪) 1787-‬ביקורת‬
‫התבונה הטהורה(‪ ,‬קאנט מכריז על העבודה כמהפכה קופרניקנית שהוא התעורר לה מחמת הפילוסופיה‬
‫של דיוויד היוּם ובעיקר מתוך הדין וחשבון שנותן היוּם על סיבתיות‪ ,‬אשר העיר אותו מתרדמתו‬
‫הדוֹגמתית‪ .‬האמפירציסטים צודקים בטענתם שמה שאנו מתנסים בו הם רישומי החוש – או התמונה‬
‫שמתקבלת מהם; אולם היד הרושמת היא פנימית‪ ,‬ואין שום דבר שערב לכך שגם אם נלמד דבר‬
‫לאשורו תהיה לו השלכה על הדברים כשלעצמם‪ .‬בנקודת המוצא של קאנט הוא מפציר בנו לא‬
‫להתרהב באפיסטמולוגיה‪ ,‬בידיעת העולם כשלעצמו; את כל חיינו נוציא בתוך הגולגולת ואנו לא מציצים‬
‫החוצה אלא בתמונות‪ .‬דרמת הידיעה מתנהלת בין העין המביטה לבין התבונה הקולטת המנסה להבין‪,‬‬
‫להעריף‪ ,‬לפתח ולעשות מדע ממה שמוקרן על מסך העיניים‪.‬‬
‫המשולש‪ :‬החומר‪ ,‬הצורה‪ ,‬ואופן ההתבוננות הקוגנטיבי‬
‫הצעד המכריע בהגותו של קאנטי הוא ה"תמונה היוונית" של מה שמופיע על המסך הפנימי‪ :‬את התמונה‬
‫הפנימית הזו אפשר לראות כעשויה מחומר וצורה; החומר הוא חומר גלם חושי חסר‪-‬צורה שמגיע‬
‫מבחוץ‪ ,‬גירויים עצביים; בעוד שהצורה כולה‪ ,‬על כל התוכן המושגי באמצעותו נשפוט אחר כל‪ ,‬מוענקת‬
‫לתמונה מבפנים‪ .‬הצומת השלישית במשולש הקאנטיאנטי היא המקבילה לאל הבורא בתמונתו של‬
‫‪ 27‬עמנואל קאנט חי בין השנים ‪ ,1724-1804‬במהלכן מעולם לא יצא מעיר הולדתו‪ ,‬קנינסברג )גרמניה(‪ .‬הוא כתב על עולם‬
‫ומלואו מבלי לצאת מהבית‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫המחלקה לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2011-2012 ,‬‬
‫שיעור ‪ :12‬האמפיריציזם לנוכח ניסויי מחשבה ומדעי התהוות‬
‫‪57‬‬
‫אפלטון‪ .‬העולם שאנו חווים אותו מכונן על ידי אופני ההתבוננות שלנו – אופנים קוגנטיביים בהם‬
‫התודעה שלנו עובדת‪ .‬החלק המודע‪ ,‬המתנסה‪ ,‬השופט‪ ,‬הנבוך והמתלבט – הוא הוא שיוצר את המדע;‬
‫זהו החלק שמצוייד באותם אופני התבוננות כמו החלק השלישי‪ ,‬אשר אחראי באופן בלתי מודע להבניית‬
‫התמונה‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬לעשות מדע כמו שצריך‪ ,‬על פי קאנט‪ ,‬פירושו לנסות לעמוד מראש על מערך‬
‫הקטגוריות וצורות האינטואיציה המכוננים את המציאות הנחרטת‪.‬‬
‫טענות אנליטיות‪/‬סינטטיות ואפריוריות‪/‬פוסטריוריות‬
‫כדי להבין למה קאנט מתכוון צריך להתייחס לשתי אפשרויות שלכאורה אינן קשורות‪:‬‬
‫•‬
‫ההבחנה הראשונה של קאנט היא בין טענות אנליטיות לטענות סינתטיות‪ .‬טענה אנליטית היא טענה‬
‫שהנשוא שלה כלול בנושא‪" :‬כל הרווקים אינם נשואים"‪" ,‬לכל המשולשים שלוש צלעות" –‬
‫הטענות האלו נכונות משום ש"להיות לא נשוי" כלול בהגדרה של "להיות רווק" – לא צריך לעשות‬
‫סקר כדי לאמת את הטענות; כל מה שצריך הוא מילון‪ .‬טענה סינטתית יכולה‪ ,‬אך לא חייבת‪ ,‬להיות‬
‫אמיתית והינה מאופיינת בכך שהנשוא אינו מוכל בנושא‪" :‬כל הרווקים מאושרים" – גם אם‬
‫הטענה אמיתית או לא‪" ,‬להיות מאושר" אינו חלק מהגדרות התפקיד של להיות רווק‪.‬‬
‫•‬
‫ההבחנה השנייה היא בין טענות אפריוריות ואפוסטריוריות‪ .‬טענות אפריוריות הן טענות שאינן‬
‫מחייבות התנסות מוקדמת בעולם‪" :‬כל הרווקים אינם נשואים" או "‪ "7+5=12‬הן טענות מעין אלו‪.‬‬
‫טענות אפוסטריוריות הן טענות שדורשות נסיון על מנת להוכיחן‪" :‬כל הרווקים מאושרים"‪,‬‬
‫"שולחנות קיימים"‪.‬‬
‫הידע כפונקציה של הטענות‬
‫הידע יכול להיות כל שילוב בין הטענות הנ"ל‪:‬‬
‫•‬
‫ידע אנליטי אפריורי – טענות טאוטולוגיות‪ ,‬אינן מחייבות לבדוק אותן מראש‪ .‬אמיתוּתה של הגדרה‬
‫היא אפריורית בהגדרה‪.‬‬
‫•‬
‫ידע אנליטי אפוסטריורי – אם אמת היא אנליטית והנשוא כלול בנושא‪ ,‬הרי שבהגדרה אין צורך‬
‫לבדוק אותו בנסיון ולכן זוהי קבוצה ריקה‪.‬‬
‫•‬
‫ידע סינטתי אפוסטריורי – הנשוא לא כלול בנושא ולכן צריך לבדוק ולהתנסות‪.‬‬
‫•‬
‫ידע סינטתי‪-‬אפריורי – ידע שהוא ידע של ממש ולא רק הבנת ההגדרה‪ ,‬אבל שהוא קודם לכל נסיון‪.‬‬
‫ידע על העולם שקודם לכל נסיון ושבלעדיו אי אפשר לחקור את העולם‪ .‬זוהי הקטגוריה של קאנט‪,‬‬
‫אשר לא נתפשה לפניו‪ 7+5=12 .‬היא דוגמה לידע סינטתי אפריורי‪ :‬אמיתות מתמטיות – ולא הגדרות‬
‫מתמטיות – הן אמיתות סינטתיות‪ ,‬שאינן משתלשלות מהגדרות‪ .‬אמיתות הגיאומטריה נכונות לחלל‬
‫ואמיתות האלגברה נכונות לזמן; אבל הן אמיתות אפריוריות לנסיון כי בלעדיהן לא ניתן לעשות‬
‫נסיון‪.‬‬
‫‪http://www.argaman-translation.com‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫פילוסופיה של המדע‪1-‬‬
‫‪58‬‬
‫כמות‪ ,‬איכות‪ ,‬יחס ומודליות‬
‫הסיפור של קאנט עם הידע הסינטתי‪-‬אפריורי מתחיל עם אמיתות המתמטיקה‪ ,‬אך לא תם בהן; חלל וזמן‬
‫הן שתי צורות האינטואיציה ואינטואיציה אצל קאנט היא החישה והתפישה של העולם‪ .‬החלל והזמן הם‬
‫מודוסים של ארבע קטגוריות יחסיות‪ :‬איכות‪/‬תכונה‪ ,‬כמות‪ ,‬מודליות ויחס‪ .‬כל תמונה שאנו יוצרים‬
‫ממשהו שאנו מתנסים בו יש לגביו נתונים מכל אחת מהקטגוריות הנ"ל‪.‬‬
‫•‬
‫כמות – כמות המשהו שאנו מתנסים לגביו; אם זו אחדות‪ ,‬ריבוי או טוטאליות‬
‫•‬
‫איכות – חיובית או שלילית‪ ,‬מכאן שזהו קיום או היעדר של תכונה )ייחוס התכונה(‪ ,‬הגבלה‪.‬‬
‫•‬
‫היחס – מקרי‪ ,‬סיבתי )הכרחי(‪ ,‬קבוצתי‪.‬‬
‫•‬
‫מודליות – עצם שהוא אפשרי‪ ,‬קיים או קיים בהכרח‪.‬‬
‫תריסר הקטגוריות הללו ממצות את אופני השיפוט בהם אנו תופשים את העולם ומספקות את חומר הגלם‬
‫של העשייה המדעית‪ ,‬הכרוכה בבירור אפריורי של המתמטיקה של חלל וזמן‪ .‬בתוך גופי הידע‪,‬‬
‫במושגים הטהורים‪ ,‬מתקיימת ההתנסות המדעית שלנו‪.‬‬
‫סיכום‬
‫אם עסקנו בהיסטוריה של פילוסופית המדע לאורך העידן המודרני‪ ,‬החל מניוטון‪ ,‬כהיסטוריה של‬
‫התפכחות מהיומרות הראשוניות והפשטניות – אמפיריציסטיות מחד וריאליסטיות מאידך – מתקבלת‬
‫תפישת עולם שהיא תשובה להיוּם במובן הבא‪ :‬לא רק שאנו יכולים לחשוב במונחים סיבתיים אין לנו‬
‫ברירה אלא לעשות כן משום שהעולם שאנו חווים מוגש לנו כשהוא מתייחס באופן סיבתי‪ .‬אנחנו‬
‫מגלים את היחסים הסיבתיים‪ ,‬שחלק אחר של התודעה שלנו היבנה את התמונה שאנו יוצרים באמצעותם‬
‫וכלל ביניהם את כל הקטגוריות של העצם‪.‬‬
‫ואולם קאנט‪ ,‬לצורך העמדת התמונה הזו‪ ,‬מוותר העולם הקיים לטובת העולם הנחווה; הוא מתעקש‬
‫שהיומרה לפרוץ את גדרי העולם הנחווה היא יומרה מיותרת שאנו לא זקוקים לה; שכן אם העולם בו אנו‬
‫חיים‪ ,‬מקבלים החלטות ומפתחים טכנולוגיה הוא העולם הפנימי ולא החיצוני – הרי שהפילוסופיה של‬
‫לקאנט מאפשרת בשילוב מורכב‪ ,‬פנימי ויפה להעמיד דין וחשבון עשיר מאוד של ההתנסות ככלל ושל‬
‫הפיסיקה הניוטונית בפרט‪.‬‬
‫המחיר‪ ,‬מנקודת ראות האמפיריציסט הקלאסי וכל מי שיש לו יומרה להבין את העולם הסובב אותנו‪ ,‬כבד‬
‫מאוד‪ :‬קאנט אומר שאין לנו יומרה לומר משהו על העולם הסובב אלא רק על העולם הנחווה‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫המחלקה לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2011-2012 ,‬‬
‫שיעור ‪ :13‬פילוסופיה כהיסטוריוגרפיה – וויליאם היול‬
‫‪59‬‬
‫שיעור ‪ :13‬פילוסופיה כהיסטוריוגרפיה – וויליאם היול‬
‫וויליאם היול )‪ (William Whewel, 1974-1866‬הינו אבי ההיסטוריה ופילוסופיית המדע‪ ,‬במובן זה‬
‫שהוא האיש הראשון שהקדיש את עצמו באופן עקרי וחסר‪-‬תקדים להיסטוריה ולפילוסופיה של המדע –‬
‫במובנים המודרנים של המונח‪ .‬הוא אינו הראשון לעשות זאת אלא הראשון לכתוב‪ ,‬בשלושה כרכים‬
‫שפורסמו ב‪ ,1837-‬את עבודת הענק ‪The History of the Inductive Sciences from the Greek to‬‬
‫‪ ,the Present Time‬עבודה ראשונה מסוגה‪ ,‬המספרת את ההיסטוריה של המדעים כולם לא ככרוניקה‬
‫של הישגים מדעיים אלא כסיפור ההיסטוריוגרפיה של המדע‪.‬‬
‫שלוש שנים מאוחר יותר מפרסם היול שני ספרים עבי כרס של ‪The Philosophy of the Inductive‬‬
‫‪ .Sciences Founded on Their History‬בעבודות אלו ניכרת השפעה מעניינת של קאנט‪ ,‬בסוג‬
‫המיובא לבריטניה האמפיריציסטית‪.‬‬
‫את עבודות פילוסופיית המדע של היול‬
‫‪28‬‬
‫ניתן לתאר בתור "‪ ,"Theory of science‬תיאוריה הבנוייה‬
‫מארבע תזות שבמובן כלשהו מניבות זו את זו; באופן שנגזר ממנו הוא הציג גם מתודולוגיה של מגע בת‬
‫שלושה שלבים‪ :‬לפני‪ ,‬בזמן ואחרי הגילוי המדעי‪.‬‬
‫‪ 28‬היול נולד בלנקסטר‪ ,‬בן לנגר‪ ,‬שדיבר במבטא צפוני ובעל מבנה גופו של נגר; ב‪ ,1840-‬בשנת הפרסום של הפילוסופיה‪ ,‬הוא‬
‫מתמנה לאחת המשרות הגבוהות ביותר באקדמיה – ‪ .Master of Trinity College‬הוא דוגמה לאופן בו אנגליה נמנעה‬
‫מהמפכה הצרפתית – שכן היא השכילה בזכות תמורות מהמהפכה התעשייתית לייצר רשת של משחק חברתי‪ ,‬דמוי סולמות‬
‫וחבלים‪ ,‬בו בניגוד לצרפת וגרמניה אנשים באמת יכלו לטפס מעלה דרך האקדמיה או מקצועות חדשים – משפטים‪ ,‬כלכלה‪,‬‬
‫רפואה‪ .‬הם לא יכלו לרוב להגיע ישירות לאצולה )למרות שהיו גם כאלה( אבל בהחלט יכלו לטפס גבוה בסולם החברתי‪.‬‬
‫לורה שניידר‪ ,‬בספרה ‪ ,The Philosophical Breakfast Club‬מתארת את ארבעת הפילוסופים הגדולים ביותר‪ :‬ג'ון הרשל‪,‬‬
‫‪ ;Gentleman of Science‬צ'ארלס באביט‪ ,‬הוגה רעיון המחשב הראשון; ג'ורג' פיקוק‪ ,‬האחראי למהפכה מתמטית חשובה‬
‫באנגליה‪ ,‬וויליאם היול מיודענו‪ .‬ארבעת החברים למדו בקיימברידג' – כאשר כל אחד מתגלגל לשם בדרכו שלו )היול התגלגל‬
‫כמו ניוטון‪ ,‬על ידי מלגה מבית הספר בלנקסטר‪ ,‬בעוד שלאחרים הדרך סלולה יותר ממשפחות בעלות מעמד רם יותר( – בין‬
‫השנים ‪.1809-1811‬‬
‫למרות שמבחן סיום חוק הלימודים )והסיכוי להתקבל למעמד מורה במוסד( תלוי במתמטיקה‪ ,‬קיימברידג' מפגרת בשנים אלו‬
‫אחרי שאר המרכזים העולמיים הגדולים‪ :‬אף אחד בקיימברידג' לא ידע לאיית את שמותיהם של ברנולי‪ ,‬דה‪-‬למבר‪ ,‬לפלאס‪,‬‬
‫לגראנג' וכן הלאה‪ .‬דמותם הכריזמטית של המורים‪ ,‬שבאים מקיימברידג' עצמה‪ ,‬לא הותירה מקום למורים נוספים וקיימברידג'‬
‫מתנהלת תחת צלו הענק של בכיר בוגריה – ניוטון – במשך כל המאה ה‪ 18-‬ולתוך המאה ה‪ ,19-‬באופן כזה שלמרות שמבחן‬
‫המתמטיקה הוא המבחן הבוחן את ההצטיינות המתמטית שלהם באופן טהור‪ ,‬זו מתמטיקה שהייתה טובה בסביבות ‪.1800‬‬
‫ארבעת החברים הנפגשים בצעירותם בקיימברידג' )בני ‪ (20-21‬הינם בעלי רקע מתמטי חלקי‪ ,‬אם בכלל; הם יוצרים את‬
‫"המועדון האנליטי" )‪ ,(The Analytical Society‬שחרת על דגלו לקדם ולפתח את המתמטיקה של ה‪"Pure “D”-ism"-‬‬
‫ולהוקיע ככפירה את "‪) "The Heresy of the dot‬הנקודה מתייחסת לסימון הנגזרת של ניוטון – איקס עם נקודה למעלה‪,‬‬
‫בעוד שבקלקולוס של לייבניץ הנגזרת מסומנת בתור ‪ .d‬הנוטציה של לייבניץ מאפשרת סוג של ניתוח יותר מעמיק מזו של‬
‫ניוטון(‪.‬‬
‫באנגליה של ‪ 1810‬לא רק שאיש לא יודע מהי נגזרת חלקית‪ ,‬אף אחד לא יכול להמשיג לעצמו מהי‪ .‬ארבעת החברים – שנים‬
‫א' ו‪-‬ב' בתואר הראשון – יוצרים מועדון שמתקבצים בו לאיטם ‪ 15‬חברים והמוקדש ללימוד בצוותא וכתיבת מאמרים‬
‫באנליזה‪ .‬כך הם נחשפים ונופלים בקסמו של לגראנג'; הם רואים עצמם כמורדים צעירים ומפרסמים מאמרים בעילום שם תחת‬
‫‪ Analyticus‬וכדומה; וזאת תוך הצטיינות בלימודיהם באוניברסיטה‪.‬‬
‫פיקוק והיול מתקבלים לסגל בקיימברידג'; ובתור צעירי הסגל‪ ,‬הם עושים את העבודה השחורה – חיבור המבחנים בסוף כל‬
‫שנה למסיימי התואר ולבדוק אותן‪ .‬כך נופלת בידי החברים האפשרות להשפיע באופן מכריע על תוכנית הלימודים – דרך‬
‫השאלונים שכתבו‪ .‬תוך שנים אחדות קיימברידג' עוברת טרנספורמציה ומוכנסת למאה ה‪ 19-‬של אירופה מבחינת הרמה‬
‫המתמטית שלה; ההצלחה של המועדון האנליטי ניכרת כבר בשנים הראשונות של המאה ה‪ ,19-‬ובתחילת שנות ה‪ 40-‬יגיע‬
‫לקיימברידג' גורג' מקסוול‪ .‬יש המתייחסים ליכולת של אנגליה להרים את עצמה בשרוכי נעליה ולחזור ולהוביל את המדע‬
‫האירופית בתור "המהפכה המדעית השנייה"‪.‬‬
‫כל אחד מארבעת החברים הללו‪ ,‬כפי ששניידר מטיבה לתארם‪ ,‬היה מחוייב באופן עמוק למעין אמפיריציזם בייקוני‪ :‬אלו‬
‫אנשים בני ‪ 20‬שקראו לא רק את הפילוסופיה שלו אלא גם את חזון המדע שלו והם החליטו להקדיש עצמם למחקר המדע‬
‫ובאמת שינו את העולם‪ .‬אולם‪ ,‬במסגרת המחוייבות הזו לבייקון‪ ,‬בוודאי בשנים המוקדמות כשהם פועלים במרץ ובחתרנות‬
‫למרוד במוסכמות בקיימברידג'‪ ,‬הם לא השכילו לעשות רפלקציה פילוסופית על האמפירציזם הבייקוני לו הם היו מחוייבים‪ .‬כל‬
‫‪http://www.argaman-translation.com‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫פילוסופיה של המדע‪1-‬‬
‫‪60‬‬
‫תורת המדע של היול‬
‫תורת המדע מורכבת מארבע‪ (1) :29‬אפיסטמולוגיה; )‪ (2‬תורת "אינדוקציה"; )‪ (3‬תורת אמת מדעית; ו‪-‬‬
‫)‪ (4‬תיאוריה של "המדע המעולה"‪.‬‬
‫אפיסטמולוגיה )‪(FA‬‬
‫האותיות ‪ FA‬מייצגות ‪ .Fundamental Antithesis of Philosophy‬בתזה זו מגולם חובו המפורש‬
‫לקאנט‪ .‬כל פיסת ידע על העולם והיגד הראוי לכינוי "ידע"‪ ,‬לעולם יהיו צירוף של שני מרכיבים‪ :‬מרכיב‬
‫של חומר שבא מן החוץ ומרכיב שמעניק לו צורה ומקורו ברוח‪.‬‬
‫מבחינה פילוסופית‪ ,‬ההבחנה בין חומר הגלם שמגיע מבחוץ בדמות גירויים של קצות העצבים הינה נטולת‬
‫צורה לחלוטין‪ :‬כל התוכן המושגי מוענק על ידי העין המתבוננת מבפנים‪ .‬אין שום קוהרנטיות במחשבה‬
‫שהעולם מדבר איתנו‪ ,‬ושמשהו שמצליח להיכנס דרך ארובות החוש מגיע מומשג‪ .‬כל התוכן והמשמעות‬
‫שיש בידע מוענק על ידי הרוח‪ ,‬אולם לא באופן ריק – הוא מוענק לחומר‪.‬‬
‫הבחנה פילוסופית זו היא חדה‪ ,‬קטגורית וברורה לגמרי; ולמרות זאת אין שום פיסת ידע שאפשר לפורר‬
‫ולבצע בה ‪ reverse engineering‬עד לרמת יסוד של ממש‪ ,‬כי איננו יכולים לחשוב על חומר חושי נטול‬
‫צורה‪ .‬המשמעות היא שגם ברגע ראשית החקירה המדעית יש לנו עסק עם דברים מומשגים‪.‬‬
‫תורת "אינדוקציה"‬
‫האופן בו הידע שלנו גדל‪ .‬תורת האינדוקציה של היול היא תיאוריה של ‪ reading in‬באופן נחרץ; רגעי‬
‫גילוי הם לא רגעים בהם החוקר מסתכל ותוהה ומגלה קשר בין עובדות שהוא רואה מול עיניו; אקט‬
‫הגילוי המדעי הוא אקט אקטיבי ופרשני של ‪ – Reading In‬בו החוקר המתבונן בנתונים ממציא מושג‬
‫במטרה לאגוד )‪ (colligate‬את הנתונים יחד‪ ,‬ובמידה וההמשגה הזו מתבררת כטובה העובדות הופכות‬
‫לעובדה חדשה‪ .‬הדוגמה החביבה לכך היא גילוי החוק הראשון של קפלר – הנה יושב קפלר מול העובדות‬
‫השונות של מיקומי הכוכבים השונים‪ ,‬ומנסה כך או אחרת לקלוע על ידי הנתונים את הקונספט שהם‬
‫במסלול אליפטי‪ .‬האליפסה אינה משהו שקפלר מבחין בו אלא קונספציה – נסיון הכללה ב‪super -‬‬
‫‪ – induction‬על ידי הטבעה מוצלחת של מושג חדש‪.‬‬
‫אחד מהן‪ ,‬במובן כלשהו‪ ,‬מסיים את לימודיו ומתחיל את הקריירה כשהוא מחוייב לשילוב בלתי אפשרי בין פורמליזם מתמטי‬
‫נוסח לה‪-‬גראנג' המוכלא בלי מושג לתפיסה בייקונית ריאליסטית אינדוקטיביסטית של גבול הידע אותו הם מתיימרים להבין;‬
‫עד שהם ניגשים לפיסיקה המתמטית הם מבינים את מושגיה בחיבור בלתי אפשרי בין המחוייבויות שלהם לבייקון והמתמטיקה‬
‫החדשה של לה‪-‬גראנג'‪.‬‬
‫באביט עזב את האקדמיה‪ ,‬נעשה אובסיסיבי למחשב; פיקוק מקדיש את עצמו למתמטיקה בלבד; וכך נותרו שניים – הרשל‬
‫והיול‪ .‬שניהם מודעים היטב למתח הפנימי בתוך תפיסת עולמם‪ .‬כאן מתגלה ההבדל בין שני אנשים אלו‪ :‬בין המדינאי‪-‬מדעי‬
‫הרשל לבין הפילוסוף האמיתי‪ ,‬וויליאם היול‪.‬‬
‫הרשל בחר להתעלם‪ ,‬כשהוא כותב על המדע כמו בהצהרות‪ ,‬על ידי הפרדה שהוא לא נותן עליה דין וחשבון‪ :‬מתמטיקה מחד‬
‫ופילוסופיה טבעית בייקוניסטית מאידך‪ .‬אף חיבור אחד לא נותן דין וחשבון רפלקטיבי על החיבור בין השניים‪ .‬בכתיבה‬
‫הפילוסופית שלו הוא משכיל‪ ,‬כדי להימנע מלהתמודד‪ ,‬להימנע מכתיבה משותפת על מתמטיקה ומדע ריאליסטי‪.‬‬
‫היול אינו יכול להרשות זאת לעצמו; טיוטות על גבי טיוטות‪ ,‬בכתיבה בלתי פוסקת‪ ,‬הוא נסוג בסופו של דבר משני מוריו – לה‪-‬‬
‫גראנג' ובייקון – ומייסד גירסה אנגלית של קאנט‪.‬‬
‫‪ 29‬בספר שהוא ייכתוב לימים‪ ,‬זהו כיוון הטיעון‪ :‬אפיסטמולוגיה לאינדוקציה לאמת ולמדע מעולה; אולם האופן בו הגיע‬
‫לשלבים אלו היה להתחיל מהאמת המדעית ולהתקדם ממנה‪ ,‬מעלה ומטה‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫המחלקה לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2011-2012 ,‬‬
‫שיעור ‪ :13‬פילוסופיה כהיסטוריוגרפיה – וויליאם היול‬
‫‪61‬‬
‫תיאוריה של "המדע המעולה"‬
‫"המדע המעולה" הוא משאת הנפש של המדען – המדע המושלם‪ ,‬קונוס מושגי בנוי‪-‬כהלכה‪ .‬כל אקט של‬
‫איגוד עובדות באמצעות מושג חדש יכול להתקיים אם מהמושג החדש יינבעו המרכיבים המושגיים‬
‫של העובדות שהוא מנסה לאגוד; יש יחס דדוקטיבי בין מושג האליפסה לבין ההיבטים הגיאומטריים של‬
‫מיקומי הכוכבים‪ .‬אם לא ניתן לגזור מיקום מתוך האליפסה הרי שמושג האליפסה לא עובד‪ .‬השאיפה היא‬
‫ליצור מערכת מושגים דדוקטיבית האוגדת באופן מושלם גוף שלם של עובדות‪ ,‬כמו שני קונוסים‬
‫שהאחד אוגד את השני‪.‬‬
‫בראש הפירמידה של המערכת המושגית מתייצב ה‪ – Fundamental Idea-‬מושג‪-‬על או מושג שהינו‬
‫בסיסי למדע הספציפי הזה; יש מדעים טהורים שאינם אוגדים חומר עובדתי – כמו מתמטיקה או‬
‫גיאומטריה‪ ,‬כאשר ‪ FI‬של הגיאומטריה הוא "‪ "The Idea of Space‬ותחתיו מגיעות האקסיומות שהן‬
‫אמיתיות אודות מושג החלל‪ .‬משם והלאה נגזרים המשפטים‪.‬‬
‫במכניקה של ניוטון‪ ,‬ה‪ FI-‬הוא מושג הכוח; מושג זה הוא מקרה פרטי של סיבה‪ .‬הכוח הוא הסיבה לשינוי‬
‫מהירותו של גוף‪ .‬על ידי רפלקציה‪ ,‬אנו נוכחים לדעת ששלוש האקסיומות של הסיבתיות נכונות כמובן גם‬
‫למקרה הפרטי של הסיבה הספציפית הזו‪ ,‬ושלוש האקסיומות של הסיבתיות הן‪:‬‬
‫•‬
‫ביחסים בין סיבה ומסובב‪ ,‬אם הסיבה היא סיבת המסובב )אם כוח הוא הגורם לשינוי המהירות( הרי‬
‫שבהיעדר סיבה אין מסובב )אם אין כוח אין שינוי במהירות(‪ .‬בצורה זו מנוסח חוקו הראשון של‬
‫ניוטון‪ :‬שגוף שלא מופעלים עליו כוחות נע במהירות קבועה‪.‬‬
‫•‬
‫קיימת פרופורציה בין הסיבה למסובב )הכוח הוא פרופורציונלי לשינוי המהירות(‪.‬‬
‫•‬
‫כוח הפעולה והתגובה גם הוא יוצא מיצירת אקסיומות כאלו‪.‬‬
‫‪ – The Nature of the Truth of the Laws of Motion‬כוח הוא סוג של סיבה וביישום מקבלים את‬
‫שלושת חוקי ניוטון‪ ,‬והם בהכרח נכונים – זוהי אמת הכרחית כי אלו אמיתות אודות המושג של הכוח‪.‬‬
‫אמיתות הכרחיות‪ ,‬כדבריו; אולם הוא מוסיף מייד כי ללא מחקר אמפירי החוקים האלו חסרי תועלת‬
‫לחלוטין‪ ,‬שכן מי יבטיח שמהירות הגוף אינה משתנה באקראי או כפונקציה של הזמן; מי אמר ששינוי‬
‫מהירות הוא מסובב? זאת ניתן לגלות רק במעבדה‪.‬‬
‫בבחינת המערכת המושגית הטהורה‪ ,‬אלו הן אקסיומות הכרחיות של מושג הכוח; אולם רק מחקר אמפירי‬
‫יעיד האם הקונוס הזה מתאים כאוגד של מציאות אמפירית‪ .‬אם יש משהו שבלבל את היול הוא מושג זה‪:‬‬
‫אנו רגילים שאם אמת הכרחית הרי שהיא נכונה ואינה זקוקה לאישור אמפירי; היול טוען לא‪ ,‬במדע‬
‫מכוונים תמיד לשני סטנדרטים שונים ובלתי קשורים של שלמות‪ :‬כל משפט ומשפט בקונוס מבקש בעת‬
‫ובעונה להיות משפט הכרחי של המערכת המושגית ולהיות אוגד מושלם של העובדות שהוא מבקש‬
‫לאגוד‪ .‬תאימות אמפירית של העובדה אינה נגזרת מהעובדה שהמשפט ניתן להוכחה בתוך המערכת‬
‫הקונספטואלית‪ ,‬כי ייתכן שכל המערכת המושגית אינה מתאימה‪.‬‬
‫המדע הוא כל הזמן שילוב של מאמץ מושגים מתמטי שתכליתו להוכיח את משפטי המערכת‬
‫ומאמץ מקביל‪ ,‬ובלתי תלוי‪ ,‬של היווכחות בהתאמה האמפירית של ההיגדים למה שאנו מזהים‬
‫כעובדות‪.‬‬
‫‪http://www.argaman-translation.com‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫פילוסופיה של המדע‪1-‬‬
‫‪62‬‬
‫נניח שאנו נמצאים בשלב ביניים מדעי‪ ,‬כשהמערכת עוד לא נהירה כולה ולא ידועים גבולות ההכלה שלה;‬
‫המאמץ הזה תמיד יהיה נסיון למצוא‪ ,‬לגבי העובדות שהן על הפרק‪ ,‬את המושג שמתאים להן )במובן‬
‫שהמערכת נבנית מהבסיס לפיסגה( ובה בעת חושבים איזה מין מושג‪-‬על המושגים שאנו כבר עובדים‬
‫איתם והאמיתות שהשתכנענו בהן נמצאים בזיקה אליו )בניה מהפיסגה מטה(‪.‬‬
‫ובכל הדברים הנ"ל אין בכדי להכתיר דברים כאמיתיים; היפותזה שתואמת את ההנחות שלנו אינה‬
‫יכולה להכריז על עצמה כאמת‪ .‬יחד עם זאת היול סבר שהמדע כן יכול לערוב לאמת אמפירית‪ ,‬דרך‬
‫המושג – ‪ .Consillience of Inductions‬במצב זה ההיפותזה שעובדת יפה בשטח אחד מתגלה כעובדת‬
‫היטב – באופן יוצא מן הכלל – בשטח אחר לגמרי‪ :‬דוגמה לכך היא תורת הגרביטציה שאינה מסבירה רק‬
‫את מערכת השמש אלא גם את מחזורי הגיאות והשפל‪ .‬צירופי מקרים כאלו‪ ,‬אומר היול‪ ,‬אינם קיימים‬
‫במקרים של שקר‪ ,‬אלא רק נותנים תמונה הולכת ופשוטה של הטבע‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫המחלקה לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2011-2012 ,‬‬
‫שיעור ‪ :14‬פילוסופיה של המדע במאה ה‪20-‬‬
‫‪63‬‬
‫שיעור ‪ :14‬פילוסופיה של המדע במאה ה‪20-‬‬
‫באנטרנט רשימת שאלות חזרה‪ .‬חלק גדול מנוסחות כ‪-‬דון ב‪ . ...‬מתוך רשימת השאלות הללו יילקחו ‪6-7‬‬
‫שאלות ומתוכן נבחר ‪ .2-3‬יש להקפיד לענות לעניין ולא לדחוף מידע לא רלוונטי‪ .‬מומלץ להניח שהבודק‬
‫עייף ועצבני‪ ,‬ולכתוב קריא‪.‬‬
‫היול וקאנט‪ :‬ההבחנה בין הקשר הגילוי להקשר הצידוק‬
‫פילוסופי המדע לא בחנו האם הפיסיקה של ניוטון עומדת בציפיות שלהם‪ ,‬אלא נדרשו לתת פרשנות של‬
‫הפיסיקה הזו‪ .‬עם הזמן ראו שהפיסיקה של ניוטון אינה רק מוצלחת אלא גם נכונה‪ ,‬שכן מתבססות עליה‬
‫הרבה מאוד תיאוריות מוצלחות אחרות‪ .‬נדמה שקתדרלת הדעת המדעית נבנית לבנה מוצקה ומהימנה אחת‬
‫על גבי לבנה מוצקה ומהימנה אחרת‪.‬‬
‫התחושה הייתה שזה מפעל מדעי שחשף מבנה שאינו רק יעיל ויפה אלא הוא אמת‪ .‬הפילוסופיות של קאנט‬
‫והיול היו אמורות לא רק להסביר כיצד מדע מתנהל אלא כיצד אפשר לערוב לאמיתות של הפיסיקה‬
‫הקלאסית‪.‬‬
‫תרומת השכל לעשייה המדעית אינה מקרית‪ ,‬אלא הכרחית‪ .‬בלי אקטים עתירי דמיון של שיעור השערות‪,‬‬
‫הפרוייקט המדעי לא יכול לצאת לדרך; אך הם התעקשו שבין הדין האפיסטמי בו השערות מדעיות‬
‫עומדות למבחן הוא הנסיון האמפירי‪ .‬כאן מובחנת מה שלימים תכונה "ההבחנה בין הקשר הגילוי‬
‫להקשר הצידוק"‪.‬‬
‫"הקשר הגילוי" הוא הגישה האמפירציסטית ל"איך ילדים באים לעולם"‪ :‬כיצד השערה נוצרת‪ ,‬אפיסטמה‬
‫מוצעת‪ ,‬רעיון עולה בראשו הקודח של איש מדע‪ .‬אין תפקידה של פילוסופיית המדע למשטר את הדבר‬
‫הזה‪ ,‬לעמוד כשומר סף בפתח ולהניח רק להשערות ששוערו כהלכה לעבור פנימה; אולם משהושמה‬
‫השערה מדעית על השולחן היא תיבחן בחינה אמפירית‪.‬‬
‫המודל ההיפוטתי‪-‬דדוקטיבי של ההתקדמות‬
‫הדגם הכללי של העשייה המדעית הוא "המודל ההיפוטתי‪-‬דדוקטיבי של ההתקדמות"‪ :‬איש המדע מעלה‬
‫את ההשערה )‪ (H‬וקהילה או איש מדע רציניים לא ישאלו מנין באה ‪ H‬אלא מהן ההשתמעויות‬
‫‪.(H‬‬
‫האמפיריות שנובעות מ‪ E) H-‬‬
‫שימו לב ששאלה זו דורשת שכל ישר ולוגיקה‪ ,‬ולא אף זריקת מבט מהחלון‪ .‬השערה ‪ H‬הינה משוערת;‬
‫אבל ידוע שאם ‪ H‬אמיתית אזי בשימוש בכלים אמפירים‪ ,‬ייתרחש ‪ .E‬בשלב הזה נכנסים למעבדה‪ :‬שם‬
‫יקרה אחד משני דברים‪ :‬ייתרחש ‪ ;E‬או לא יתרחש ‪ .E‬במידה וההשערה מצליחה בחיזויים שלה‪ ,‬היא‬
‫מקבלת אישור; במידה והיא נכשלת בחיזויים שלה‪ ,‬יש בעיה‪ ,‬וחוזרים לשולחן השרטוט‪.‬‬
‫‪http://www.argaman-translation.com‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫פילוסופיה של המדע‪1-‬‬
‫‪64‬‬
‫תורת היחסות ותיאוריית הקוואנטים של אלברט איינשטיין‬
‫בסופו של דבר נופל דבר ב‪ 1905-‬ממשרד הפטנטים‪ ,‬בצורת ה‪ Anus Miracullis-‬של אלברט‬
‫איינשטיין‪ ,‬איש שלא למד באוניברסיטאות הגדולות אך בתוך שנים ספורות‪ ,‬עם חמישה מאמרים וזעזוע‬
‫לא גדול‪ ,‬שכנע את רוב הקהילה המדעית בכך שהפיסיקה של ניוטון סיימה את הקריירה שלה ויש‬
‫להמירה בשתי תורות – תורת היחסות )תחילה הפרטית ואז הכללית( ותורת הקוואנטים‪ .‬מכניקת‬
‫הקוואנטים ותורת היחסות יורשות את הפיסיקה הקלאסית הניוטונית‪ :‬הן אינן פיתוח שלה ואף‬
‫סותרות אותה לחלוטין‪ .‬הפיסיקה של ניוטון לא נובעת מהן – היא עומדת בסתירה גמורה לבסיס המושגי‬
‫של התיאוריות החדשות‪.‬‬
‫קתדרלת הדעת קורסת ונופלת באופן משובב נפש‪ :‬אין כאן קטסטרופה או טרגדיה כי אם מהפכה מדעית‬
‫חדשה‪ .‬אולם הדבר מוביל גם למהפכה פילוסופית‪ :‬כולם‪ ,‬ללא יוצא מהכלל‪ ,‬חשבו שמהפכה מדעית‬
‫מתרחשת פעם אחת; והנה מסתבר ששום דבר לא מחסן את המדע המושלם ביותר‪ ,‬שכולם סברו שהוא‬
‫גמור‪ ,‬מפני מהפכות‪ .‬יתרה מזאת‪ :‬גם לאחר שהוצעו שתי התיאוריות החדשות‪ ,‬שום דבר לא נגרע‬
‫מההישג של ניוטון‪ .‬המהפכה החדשה לא הוקיעה את הפיסיקה הקלאסית כשגויה‪ .‬זאת ועוד‪ :‬אלמלא‬
‫הפיסיקה הקלאסית לא היו מגיעים למהפכה זו‪ ,‬ובניגוד למהפכה פוליטית אין תולים כאן את מושלי‬
‫השלטון הקודם‪.‬‬
‫ההישג של איינשטיין הוביל למשבר בפילוסופיית המדע‪ ,‬ויצר שתי פילוסופיות חדשות‪ :‬זו של קרל פופר וזו‬
‫של תומס קון‪.‬‬
‫סר קרל פופר‪ :‬אין דרך להוכיח תיאוריה‪ ,‬רק להפריכה‬
‫פופר הותיר רושם בל‪-‬יימחה על פילוסופיית המדע בשני השלישים רהאשונים של המאה העשרים‪ .‬הוא‬
‫משתייך למחנה ההיפוטתי‪-‬דדוקטיבי בכל רמ"ח איבריו‪ ,‬בתיקון אחד‪ :‬התעקשות שהענף של מושג‬
‫האישוש הוא עורבא פרח‪ ,‬מושג בלתי קוהרנטי בעליל‪.‬‬
‫אי אפשר ללמוד שום דבר חיובי מהצלחה של היפותזה – רק מהפרכה‪.‬‬
‫הענף של ההפרכה הוא שגודר מדעיוּת אמפירית; ומכיוון שרק הוא תקף מבחינה לוגית‪ ,‬מדען בעל‬
‫אחריות הוא לא איש מדע שמנסה לצדק את ההשערות שלו; איש מדע אחראי – ששיער השערה שנראית‬
‫לו סבירה – ייתקוף אותה‪ ,‬יזמין אחרים לתקוף אותה‪ ,‬ובמידה והוא מנסה שוב ושוב להפריכה ואינו‬
‫מצליח – אין זה סימן לאמיתותה אלא זה סימן שניתן להמשיך להחזיק בה עד שתבוא אחרת להחליפה‪.‬‬
‫הפילוסופיה של פופר מתנאה להיות ריאליסטית אך מזהה כל ידיעה כהשערה‪.‬‬
‫אדם המופקד על מערכת כלשהי‪ ,‬בין שתהיה מערכת לוגית או תיאורטית‪ ,‬עליו תמיד לבחון אותה – כי‬
‫הוא ממוקם הכי טוב‪ ,‬בשל המומחיות שלו‪ ,‬לשם כך; אם הוא יבזבז זמנו בלהלל את המערכת ולפאר‬
‫אותה‪ ,‬הרי שהוא מבזבז את תפקידו‪ .‬מבחינת פופר‪ ,‬אם יש ידע שמעיד על עצמו שהוא מדע כעילא‬
‫ולעילא זוהי השערה מופרכת – בדיוק משום שהינתנות להפרכה הוא המבחן של ידע מדעי‪ .‬הפיסיקה‬
‫של ניוטון היא מדע‪ ,‬בניגוד לתיאוריות מתחום הפסיכולוגיה בעיקר שאי אפשר לבחון אותן כי "יש להן‬
‫תשובה לכל דבר"‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫המחלקה לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2011-2012 ,‬‬
‫שיעור ‪ :14‬פילוסופיה של המדע במאה ה‪20-‬‬
‫‪65‬‬
‫שליק‪ ,‬קארנפ וריינבאך‬
‫אם קאנט דיבר על מערך קטגוריות וצורת של אינטואיציה המחווטות לתוך הנפש והקוגניציה האנושית‪,‬‬
‫שלושת אלו קוראים את תורת היחסות בקריאה קאנטיאנית ומגלים שהכל נותר אותו הדבר מלבד‬
‫העובדה שהסינטטי אפריורי השתנה‪.‬‬
‫יש דרכים שונות להסביר היכן הקטגוריות מצויות‪ ,‬והתמורה החשובה ביותר בפילוסופיית המאה העשרים‬
‫היא המפנה הלשוני‪ :‬השפה המשתגרת בפינו מעניקה לנו את המערכת הקונספטואלית דרכה אנו מביטים‪.‬‬
‫תומס קון‪ :‬פילוסופיה צריכה להתחיל בתרבות ולא במדע‬
‫בסוף שנות ה‪ 90-‬מותיר קון רושם גדול אף יותר מפופר על פילוסופיית המדע של המאה ה‪ ;20-‬הוא‬
‫הוזמן לכתוב כרך באנציקלופדיה שפופר היה אחד משני עורכיה‪ ,‬והוא דיבר את התמונה שהתבקש לצייר‬
‫במונחים שקלעו לדמיון של בני תקופתו‪.‬‬
‫אם תרצו לעשות פילוסופיה של המדע‪ ,‬אומר קון‪ ,‬לא תוכלו לעשות זאת מהכורסה; לשם כך עלינו להבין‬
‫את תהליך ההכשרה המדעית‪ ,‬האופן בו אדם נעשה לאיש מדע‪ .‬אנשים צריכים לבוא לקהילות מדעיות‬
‫ומוסדות חניכה והכשרה על מנת להיות מסוגלים לעשות במדע‪ ,‬ולכן כך צריך להיות עבור אלו השואפים‬
‫לעשות פילוסופיה של המדע; במסגרת ההכשרה הם לומדים לגעגע כמו פיסיקאי‪ ,‬לדבר כמו פיסיקאי‪,‬‬
‫ללכת כמו פיסיקאי‪ ,‬לשתוק כמו פיסיקאי‪ ,‬לשאול כמו פיסיקאי ולענות כמו פיסיקאי‪.‬‬
‫להיעשות לפיסיקאי זה תהליך של תירבות – של קליטת העגה‪ ,‬התרבות‪ ,‬המנהגים – אשר הופך את‬
‫האופי הזה לטבע שני‪ .‬כך לומדים לרקוד‪ ,‬לנגן‪ ,‬ולהכשיר פיסיקאים‪.‬‬
‫הפרדיגמה של קון‬
‫הפחד של דוקטורנט צעיר שעולה בפעם הראשונה לדבר בכנס פיסיקאים הוא להישמע כמו "עולה חדש"‬
‫– כאילו אין לו עדיין את תהליך התירבות המתאים‪ .‬לכל הדבר הזה – שלא ניתן להסביר אותו – קרא קון‬
‫"פרדיגמה"‪ .‬אפשר להתארח בקורס בפיסיקה; אפשר להבין פיסיקה; אולם להיעשות לפיסיקאי פירושו‬
‫להפנים את צורת החיים המכונה פיסיקה – להפנים שאמות המידה של הקהילה יהיו לטבע שני שלך‪-‬‬
‫עצמך‪ ,‬לא כאקט של חיקוי )כמו שאמר פולני על אלמנט השוליה בלמידה(‪.‬‬
‫מה שמחליף את הקטגוריות וצורת האינטואיציה אצל קאנט הן אמות המידה של הראויות‪ .‬על מנת להבין‬
‫את קון חייבים להבין שעשייה בכל תחום מדעי תלויה במסגרת – והמסגרת היא בדיוק מערך הכללים של‬
‫הראויות שהאדם נוחל ומפנים והופך לטבע שני במובן הזה שהוא אינו חושב על המסגרת אלא‬
‫באמצעותה‪ .‬הספר הגדול של קון מבחין בין שני סוגים של תמורות במדע‪:‬‬
‫•‬
‫תמורות של הוצאת תיאוריה אחת בפני אחרת‪ ,‬מהלכים במסגרת הפרדיגמה;‬
‫•‬
‫רגעים נדירים של מהפכה מדעית‪ ,‬כשאמות המידה של הראויות עצמן משתנות‪.‬‬
‫כאן קון פונה לפופר‪ ,‬יריבו המר‪ ,‬ואומר לו שהביקורת המדעית חייבת להיות תלויית מסגרת – משום‬
‫שאנו שופטים בגבולות מסויימים‪ .‬להעביר ביקורת פירושו למצוא משהו בתמונת העולם שהינו בלתי ראוי‬
‫מבחינה מדעית‪ .‬כדי להעביר ביקורת צריך אמות מידה של ראויות‪ ,‬אך מדי פעם אמות מידה אלו‬
‫‪http://www.argaman-translation.com‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫פילוסופיה של המדע‪1-‬‬
‫‪66‬‬
‫עצמן מוחלפות – זה מה שקורה בין ניוטון לאיינשטיין‪ ,‬במהפכה הקופרניקנית ושאר דוגמאות‪ .‬ברגעים‬
‫כאלו אי אפשר לדבר על ביקורתיות‪ ,‬כי אמות המידה של הביקורת הן שמשתנות‪.‬‬
‫מהפכה מדעית במובן של קון – של החלפת פרדיגמה ומסגרת – שינויי מסגרת הם שינויים של‬
‫הסינטטי‪-‬אפריורי שלנו‪.‬‬
‫קון הרים ידיים בכל הקשור לרציונליות של מהפכה מדעית‪ .‬בספרו מ‪ 1961-‬על מגוון של מהפכות‬
‫מדעיות‪ ,‬קון קרא לחילופי פרדיגמה "גשטלצווישט" – שתי תמונות שהן אותה אחת אך לא ניתן לראות‬
‫את שתיהן יחד ולא רואים את האחת משום שמוצאים פגם בראשונה‪ .‬בין שתי מסגרות של אמות מידה‬
‫של ראויות אין אמת מידה משותפת – הן ‪ .incommensurable‬המעבר מפרדיגמה לפרדיגמה אינו‬
‫מעבר של נביעה אלא פשוט לעשות דברים אחרת‪.‬‬
‫אמות המידה משתנות עם הזמן; הדיון בפילוסופיית המדע הופך לדיון לוקאלי – דיון תלוי קהילה‪ .‬הוא‬
‫מגדיר את המדענים כ"טורקים הצעירים" עד שמישהו‪ ,‬כריזמטי במיוחד‪ ,‬מצליח לתפוס את תשומת לבם‬
‫של הצעירים‪ ,‬להתחרות בפרדיגמות הקיימות וליצור תמונה חדשה שגם אם היא צורמת באוזני‬
‫ה"מבוגרים" היא ערבה לאוזני ה"צעירים"‪.‬‬
‫התמונה הזו בעייתית‪ ,‬כי קון‪ ,‬כפי שהאשימו הפופריאנים‪ ,‬מתאר את הקהילה כמעין מאפיה‪ ,‬פסיכולוגיית‬
‫המונים‪ .‬אולם ייתכן גם שלא הבינו כראוי את רעיון המסגרת‪ ,‬שכן אין דבר שאין לו מסגרת‪.‬‬
‫חמוטל בן דב‬
‫המחלקה לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪2011-2012 ,‬‬