למעלה מ-10 מיליון איש בעולם מתים מדי שנה מהתקפי לב ומאירועים מוחיים. האם

Transcription

למעלה מ-10 מיליון איש בעולם מתים מדי שנה מהתקפי לב ומאירועים מוחיים. האם
‫‪22‬‬
‫לדעת מראש‬
‫זה כוח‬
‫למעלה מ‪ 10-‬מיליון איש בעולם מתים מדי שנה מהתקפי לב‬
‫ומאירועים מוחיים‪ .‬האם יש דרך להעריך מראש את מידת‬
‫הסיכון ולנסות להפחיתו?‬
‫‪ - PLAC® test‬בדיקת דם חדשנית המשווקת על ידי טבע‬
‫בישראל מחוללת מהפכה בחיזוי הסיכון‬
‫המספרים מבהילים? אכן כך‪ .‬למעלה מ‪ 6-‬מיליון בני אדם בעולם‬
‫מתים מדי שנה כתוצאה ממחלת לב כלילית ולמעלה מ‪ 4-‬מיליון‬
‫בני אדם בעולם מתים מדי שנה כתוצאה מאירועים מוחיים‪ .‬גם‬
‫בישראל‪ ,‬מחלת לב כלילית היא גורם התמותה מס’ ‪ 1‬והיא גורמת‬
‫לכ‪ 5000-‬מקרי מוות מדי שנה‪ .‬שבץ מוחי‪ ,‬המוכר בשם ‪ stroke‬או‬
‫אירוע מוחי‪ ,‬ממוקם גם הוא גבוה מאוד‪ :‬מקום שלישי בגורמי‬
‫התמותה עם כ‪ 3000-‬מקרים בשנה‪.‬‬
‫לב ומוח ‪ -‬גברים ונשים‬
‫מהן בכלל תופעות רפואיות עתירות סיכון אלו? כולן מצבים‬
‫רפואיים הנגרמים כתוצאה מהפסקה חלקית או מלאה של זרימת‬
‫הדם ללב ולמוח‪ .‬הגורם העיקרי להתקף לב ושבץ הוא טרשת‬
‫עורקים‪ ,‬מה שהופך אותה לאחד מגורמי התמותה העיקריים‬
‫בעולם המערבי‪.‬‬
‫התקף לב‪ ,‬או בשמו המדעי אוטם שריר הלב‪ ,‬הוא אירוע אשר‬
‫במהלכו נפגע באופן בלתי הפיך חלק משריר הלב עקב הפסקה‬
‫פתאומית של זרימת הדם לשריר הלב עצמו‪ .‬לרוב הסיבה‬
‫להפסקה בזרימה היא היווצרות קריש דם בשל מחלת טרשת‬
‫העורקים‪ .‬תוצאותיו של התקף הלב‪ .‬גודל הנזק לשריר הלב‪,‬‬
‫רמת הסיבוכים או מוות חלילה ‪ -‬הן פונקציה של משך החסימה‬
‫שהתרחשה ומיקומה‪.‬‬
‫למרות שמקורן של שתי התופעות הנ”ל הוא בדרך כלל טרשת‬
‫עורקים ‪ -‬הסטטיסטיקות שלהן שונות‪ :‬הגיל הממוצע בו נפגעים‬
‫גברים ישראלים מהתקפי לב הוא ‪ .60‬הגיל הממוצע של הנשים‬
‫הנפגעות הוא ‪ .70‬לעומת זאת‪ ,‬הגיל הממוצע בו נפגעים ישראלים‬
‫משבץ מוחי הוא ‪ 69‬שנים‪ .‬כ‪ 25%-‬מהחולים נפגעים מתחת לגיל‬
‫‪ 60‬וכ‪ 8%-‬נפגעים מתחת לגיל ‪ .50‬לעומת התקפי לב‪ ,‬הפוגעים‬
‫פחות בנשים ‪ -‬רק ‪ 27%‬מהנפגעים ‪ -‬הרי נשים מהוות מחצית‬
‫מהנפגעים מאירועים מוחיים וחומרת הפגיעה בהן קשה יותר‬
‫מאשר בקרב גברים‪.‬‬
‫על פי רמת האנזים בדם מעריכה הבדיקה את מידת אי היציבות‬
‫של הרובד הטרשתי‪ ,‬ובהתאם קובעת את רמת הסיכון להתקף לב‬
‫ולשבץ מוחי‪ .‬תוצאה גבוהה בבדיקה (מעל ‪ )235 ng/mL‬מצביעה‬
‫על סיכון גבוה יותר לפלאק לא יציב שעלול לגרום להתקף לב‬
‫ולאירוע מוחי‪.‬‬
‫פלאק טרשתי יציב‬
‫רמות נמוכות ‪LpPLA2‬‬
‫לא מחכים לחסימה מלאה‬
‫כאמור‪ ,‬הן התקף הלב והן השבץ המוחי נגרמים בדרך כלל על‬
‫ידי טרשת עורקים שהיא תהליך דלקתי כרוני במהלכו שומן‬
‫(כולסטרול) שוקע בדופן העורקים ויוצר “רבדים שומניים”‬
‫הנקראים פלאק (רובד) טרשתי‪ .‬בין הגורמים להיווצרותה של‬
‫טרשת העורקים ניתן למנות תזונה עתירת כולסטרול‪ ,‬משקל‬
‫גבוה‪ ,‬עישון וסוכרת‪ .‬התהליך הטרשתי הנו הדרגתי ומתפתח‪.‬‬
‫הרובד מתעבה והולך‪ ,‬כך שהיצרות כלי הדם גדלה עד לחסימה‬
‫מלאה שמשמעותה התקף לב או אירוע מוחי‪ ,‬בהתאם למיקום‬
‫ולנסיבות‪ .‬כך לפחות סברו בעבר‪.‬‬
‫‪Small Lipid‬‬
‫‪Pool‬‬
‫גבול עבה‬
‫זהירות ‪ -‬פלאק לא יציב‬
‫היום מוכיחים המחקרים כי הסכנה אורבת עוד הרבה קודם לכן‪,‬‬
‫ב‪ 68%-‬מהתקפי הלב והשבץ המוחי הסתבר כי ההיצרות הגיעה‬
‫לפחות מ‪ .50%-‬זאת אומרת‪ ,‬האירוע התחולל הרבה לפני החסימה‬
‫המלאה‪ .‬לעיתים קרובות תהליך ההיצרות הוא בלתי מורגש ולכן‬
‫במקרים רבים אנשים שהם לכאורה בריאים לחלוטין עוברים‬
‫התקף לב או אירוע מוחי‪.‬‬
‫פלאק טרשתי המועד לקריעה‬
‫רמות גבוהות ‪LpPLA2‬‬
‫‪Large Lipid‬‬
‫‪Pool‬‬
‫מקור הסכנה לאירועים אלו הוא הפלאק‪ ,‬או ליתר דיוק‬
‫יציבותו‪ .‬כאשר הפלאק אינו יציב‪ ,‬הוא מו ָּעד לקריעה פתאומית‬
‫ואז ייווצר על גבי הקרע קריש דם שעלול לחסום מיידית את‬
‫כלי הדם‪.‬‬
‫ועכשיו השאלה היא איך מתמודדים עם הסכנות האלה‪.‬‬
‫גורמי הסיכון המסורתיים בחלק גדול מהמקרים לא מצליחים‬
‫לנבא ולזהות אנשים הנמצאים בסיכון גבוה‪ .‬למעשה‪ ,‬כ‪50%-‬‬
‫מהמקרים של התקפי לב ושבץ מתרחשים אצל אנשים שערכי‬
‫השומן והכולסטרול שלהם תקינים‪ ,‬וכ–‪ 20%‬מתרחשים אצל‬
‫אנשים שאין להם אף לא אחד מארבעת גורמי הסיכון המרכזיים‬
‫(כולסטרול גבוה‪ ,‬לחץ דם גבוה‪ ,‬עישון או סוכרת)‪.‬‬
‫קריש דם‬
‫גבול דק‬
‫מקום הקריעה של הפלאק‬
‫חדש מטבע ‪ -‬כלי חדשני להערכת פלאק‬
‫בדיקת ‪ PLAC® test‬מאפשרת‪ ,‬לראשונה‪ ,‬לאבחן את מידת הסיכון‬
‫של הנבדק להתקף לב ולאירוע מוחי בשל טרשת עורקים על ידי‬
‫קביעת מידת “אי היציבות” של הפלאק‪.‬‬
‫הבדיקה מנבאת את מידת “אי היציבות” על פי ריכוזו של אנזים‬
‫ייחודי בתוך הפלאק‪ .‬פלאק לא יציב נוטה להיקרע וכתוצאה‬
‫מכך נוצרים קרישי דם על גבי הפלאק החוסמים את זרימת הדם‬
‫בעורקי הלב או המוח‪ .‬האנזים ‪ - Lp-PLA2 -‬הנו אנזים דלקתי‬
‫הבדיקה‪ ,‬שמשווקת על ידי ע”י “אדבנטסט ‪ /‬אונקוטסט ‪ -‬טבע”‬
‫בישראל‪ ,‬היא בדיקת הדם היחידה המאושרת ע”י ה‪( FDA-‬מינהל‬
‫התרופות והמזון האמריקאי) לאבחון רמת הסיכון להתקף לב‬
‫ולשבץ מוחי הנגרמים כתוצאה מטרשת עורקים‪.‬‬
‫למי מתאימה הבדיקה?‬
‫לדברי ד”ר דב גביש‪ ,‬מנהל מחלקה פנימית במרכז רפואי וולפסון‪,‬‬
‫מזכיר החוג לאפידמיולוגיה ומניעה קרדיווסקולרית ומזכיר‬
‫טבע שכזה < גיליון ‪54‬‬
‫בשבץ מוחי ההפסקה היא בזרימת הדם לאחד החלקים של המוח‪,‬‬
‫וזאת בדרך כלל ע”י קריש דם כתוצאה מטרשת עורקים‪ ,‬הגורם‬
‫המרכזי לאירועי שבץ מוחי‪ .‬התוצאה של השבץ היא הופעה‬
‫פתאומית של הפרעה באחד או יותר מתפקודי הגוף‪ .‬התוצאות‬
‫המיידיות וארוכות הטווח של שבץ מוחי שונות בחומרתן ויכולות‬
‫לנוע מחולשה חולפת‪ ,‬עקצוץ באחת הגפיים‪ ,‬או פסיכוזה זמנית‬
‫ועד לנכות או מוות‪ .‬שבץ מוחי הוא הגורם מס’ ‪ 1‬לנכות בישראל‪.‬‬
‫ספציפי המעורב בתהליך ההיווצרות של אותו פלאק טרשתי‬
‫לא יציב‪ .‬למעלה מ‪ 60-‬מחקרים מצביעים על קשר משמעותי‬
‫ומובהק בין רמות ‪ Lp-PLA2‬להתרחשות אירועים של התקפי לב‬
‫ושבץ מוחי ראשונים או חוזרים‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫ד"ר ליאור שושן‪-‬גוטמן‬
‫רינה בוזגלו‬
‫החברה הישראלית לטרשת עורקים‪ PLAC® test“ :‬חשובה‬
‫עבור האוכלוסייה שלגביה הגדרת רמת הסיכון להתקפי לב‬
‫ואירועי שבץ מוחי איננה חד משמעית או שהיא נמצאת בסיכון‬
‫‘בינוני’‪ ,‬כמו אנשים עם יתר לחץ דם ויתר שומנים בדם או כאלה‬
‫הסובלים מסוכרת ועוד גורמי סיכון”‪ .‬מאחר שמרבית האוכלוסייה‬
‫הבוגרת נמצאת ברמת סיכון ‘בינונית’ (שני גורמי סיכון לפחות)‪,‬‬
‫אזי נובע מכאן שהבדיקה מיועדת לאוכלוסייה רחבה מאוד‪.‬‬
‫תוצאות הבדיקה מסייעות לרופא בקבלת ההחלטות אודות‬
‫הטיפול התרופתי ויעדי הטיפול הרפואי‪ .‬פלח אוכלוסייה נוסף‬
‫שהבדיקה עשויה לסייע לו הוא‪ ,‬לדברי ד”ר גביש‪“ ,‬מחלימים‬
‫מאירועי לב שיש צורך להחליט על עוצמת הטיפול שיקבלו”‪.‬‬
‫אם לסכם‪ ,‬הבדיקה מומלצת לכל מי שעבר התקף לב או‬
‫אירוע מוחי בעבר ו‪/‬או לכל מי שיש לו לפחות שני גורמי סיכון‬
‫מהרשימה הבאה‪:‬‬
‫ גברים מעל גיל ‪45‬‬
‫ נשים מעל גיל ‪55‬‬
‫ יתר לחץ דם‬
‫ סוכרת‬
‫ עישון‬
‫ היסטוריה משפחתית של התקף לב או אירוע מוחי‬
‫ כולסטרול “רע” (‪ )LDL-C‬גבוה בבדיקות דם‬
‫ כולסטרול “טוב” (‪ )HDL‬נמוך בבדיקות דם‬
‫תדירות הבדיקה היא על פי התוצאות‪ .‬אם ערכיה תקינים (נמוך‬
‫מ‪ - )200 ng/ml-‬די בבדיקה אחת לשנה‪ .‬אם הערכים מעל‬
‫‪ ,ng/ml200‬צריך לבצע אותה לאחר שלושה חודשי טיפול‪,‬‬
‫ובהמשך בהתאם להתפתחות המצב‪.‬‬
‫מבדיקה ‪ -‬לטיפול מונע‬
‫וכאן אנחנו מגיעים לקטע החשוב ‪ -‬הטיפול‪ .‬המידע שנותנת‬
‫הבדיקה מספק את הבסיס לקביעת טיפול תרופתי ועוצמתו‬
‫על מנת למנוע היווצרות רובד טרשתי לא יציב‪ ,‬וכמובן בסיס‬
‫להנחיות להרגלי חיים ותזונה נכונים‪.‬‬
‫פרופ’ נתן בורנשטיין‪ ,‬מנהל יחידת שבץ מוח‪ ,‬מחלקה נוירולוגית‪,‬‬
‫מרכז רפואי תל אביב ע”ש סורסקי‪ ,‬יו”ר האיגוד הנוירולוגי‬
‫הישראלי וסגן נשיא ארגון השבץ העולמי‪ PLAC® test“ :‬יכולה‬
‫לאתר בשלב מוקדם יותר ובאופן אמין אנשים שהסיכון הממשי‬
‫שלהם ללקות בשבץ מוח או בהתקף לב גבוה מכפי שניתן‬
‫להעריך על בסיס גורמי הסיכון המסורתיים‪ .‬תוצאות הבדיקה‬
‫מסייעות לרופא להתאים לכל מטופל באופן אישי ואופטימלי‬
‫את סוג הטיפול התרופתי ומינונו”‪.‬‬
‫היכן וכיצד ניתן להיבדק?‬
‫הבדיקה מתבצעת כיום בביה”ח שיבא‪ ,‬בביה”ח וולפסון‪ ,‬במרכז‬
‫רפואי סורסקי‪ ,‬בביה”ח זיו ובהרצליה מדיקל סנטר באופן פרטי‪,‬‬
‫על חשבון הנבדק‪ .‬עלות הבדיקה ‪ 450-400‬ש”ח‪.‬‬
‫מידע נוסף על הבדיקה באתר‪ www.advantesteva.co.il :‬ואצל‬
‫רינה בוזגלו‪ ,‬מנהלת המוצר‪.‬‬
‫אדבנטסט ‪ /‬אונקוטסט ‪ -‬טבע ‪ -‬מתאימה‬
‫לך אישית‬
‫אדבנטסט הינה יחידת פעילות של “טבע” בישראל‪,‬‬
‫בראשותה של ד”ר ליאור שושן‪-‬גוטמן‪ ,‬המספקת‬
‫שירותי אבחון לארבעת התחומים המרכזיים של‬
‫הרפואה המותאמת‪-‬אישית (‪:)Personalized Medicine‬‬
‫תסמונות תורשתיות (הערכת סיכון)‪ ,‬גילוי מוקדם‪,‬‬
‫מהלך מחלה והתאמת טיפול ופרמקוגנטיקה‪.‬‬
‫מגוון התבחינים והבדיקות אותם מציעה היחידה‬
‫בכל אחד מתחומים אלה מהווים תרגום של המחקר‬
‫המדעי המתקדם ביותר לשיפור מעשי ומיידי‬
‫בפרקטיקה היומיומית‪ .‬שירותי היחידה כוללים‬
‫את בדיקות המעבדה המתקדמות ביותר בעולם‬
‫המאפשרות להתאים לכל מטופל את הטיפול‬
‫הנכון ביותר עבורו‪.‬‬