במרבית הבתים ההורים מרוצים אם רק הצליחו לגרום לילדיהם

Comments

Transcription

במרבית הבתים ההורים מרוצים אם רק הצליחו לגרום לילדיהם
‫סיפור אנושי‬
‫סיפור אנושי‬
‫במרבית הבתים‬
‫ההורים מרוצים אם‬
‫רק הצליחו לגרום‬
‫לילדיהם המתבגרים‬
‫שלא לטרוק את‬
‫הדלת‪ .‬אצל משפחת‬
‫גרינגליק הילדים גם‬
‫עולים לבמה ושרים‬
‫יחד עם ההורים על‬
‫חייהם הפרטיים‪.‬‬
‫רותי גרינגליק‬
‫בטוחה שפרויקטים‬
‫משותפים כאלו‬
‫אפשריים אצל כולם‪.‬‬
‫“עברנו שינוי מקצה‬
‫לקצה‪ .‬למדנו מה זה‬
‫שיתוף פעולה”‬
‫בלי‬
‫זיופים‬
‫חגית ששר‬
‫בסוף ההופעה של משפחת‬
‫גרינגליק יורדים רותי וצביקה מהבמה ונפרדים‬
‫מהקהל‪ .‬הפעם מדובר בהופעה בנמל הבית‬
‫שלהם‪ ,‬לפני הקהילה ברעננה‪ .‬הרבה חום עובר‬
‫בין הגרינגליקים ובין הקהל שנפרד מהם‪ ,‬חום‬
‫שהחל כבר כשהסיפור שלהם נפרש על הבמה‪,‬‬
‫וכל הצופים התגלגלו מצחוק והזדהות‪ .‬אבא‪,‬‬
‫אימא וחמישה ילדים‪ ,‬מעין ‘צלילי המוזיקה’‬
‫בגרסה מקומית‪.‬‬
‫המופע הנוכחי שלהם ‘אין לי מושג תשאל את‬
‫אימא’ אינו ההפקה הראשונה שהם שותפים‬
‫לה‪ .‬רותי מעלה כבר קרוב לארבע שנים מופע‬
‫שבו היא מדברת ושרה על המסע שעברה‬
‫כשגילתה שחלתה בסרטן השד‪ ,‬סמוך ללידת‬
‫בנה הצעיר‪.‬‬
‫במופע הנוכחי הגרינגליקים מציגים בפני‬
‫הקהל את השינוי שחל בחייהם‪ .‬שינוי שלא‬
‫החל דווקא עם מחלתה של רותי אלא בחוג‬
‫ההורים שלמדה ב’מכון שפר’ ובתהליך שעברה‬
‫כשהפכה למנחת הורים‪ ,‬מטפלת בגישה וחברה‬
‫בהנהלת המכון‪ .‬ההופעה מביאה את ‘גישת‬
‫שפר’ למעשה‪ .‬כל משפחת גרינגליק וכל‬
‫התהליך נמצאים על הבמה‪ .‬בפרסום למופע‬
‫נכתב כי “אנחנו לא חסרי אונים מול הילדים‪,‬‬
‫ואפשר לגדל אותם בכיף‪ .‬אין לנו פתרונות בזק‪,‬‬
‫{המשך בעמוד הבא}‬
‫‪ 24‬בפברואר ‪2012‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 24‬בפברואר ‪ 2012‬נשים‬
‫נשים א' באדר תשע"ב‬
‫א' באדר תשע"ב‬
‫‪3‬‬
‫סיפור אנושי‬
‫סיפור אנושי‬
‫{המשך מהעמוד הקודם}‬
‫ואנחנו מאמינים שיש לנו מסר חשוב לתת”‪.‬‬
‫צביקה הוא בכלל עורך דין שעוסק בנדל”ן‪ ,‬אך‬
‫במופע הוא ממצה את כישורי הסטנד‪-‬אפ שלו‬
‫ומתאר איך נראית הזוגיות מנקודת מבטו הגברית‪.‬‬
‫רותי נותנת לדברים ֵשם בעיניים של אימא ואשת‬
‫מקצוע‪ ,‬והילדים מצטרפים בשירים‪.‬‬
‫כששאלתי את רותי לאחר ההופעה איך גורמים‬
‫לילדים לשיר יחד עם אבא ואימא על הבמה‪ ,‬היא‬
‫ענתה‪“ :‬לא ‘גורמים’ להם‪ .‬אי אפשר באמת לגרום‪ .‬כל‬
‫אחד עושה בסוף את מה שהוא רוצה‪ ,‬אבל האווירה‬
‫אצלנו בבית היא כזאת שכל הזמן השירים נוכחים בה‪.‬‬
‫הוויכוחים במהלך החזרות לא היו אם לשיר או לא‪,‬‬
‫אלא ויכוחים על מתי להצטרף או אם יש זיוף”‪.‬‬
‫אימא קובעת הכול‬
‫כשרותי וצביקה נפגשו לראשונה כבר היה‬
‫הדייטים‪ .‬היא הייתה‬
‫בעולם‬
‫ותק נכבד‬
‫‪2012‬‬
‫בפברואר‬
‫לשניהם ‪24‬‬
‫‪4‬‬
‫קרובה לגיל שלושים והוא בן ‪ .36‬שניהם היו‬
‫למודי סבל מפגישות כושלות והגיעו עם ציפיות‬
‫לא ממש גבוהות מהפגישה הנוספת הזאת‪ .‬אבל‬
‫הניצוצות שעפו באוויר בדייט הראשון הזה גרמו‬
‫להם להחליט יומיים אחר כך שהם מתחתנים‪.‬‬
‫“בפגישה הראשונה צביקה אמר לי‪ :‬את תהיי‬
‫אשתי”‪ ,‬מספרת רותי‪“ .‬אחרי שעתיים וחצי‬
‫הוא כבר שאל אם אני חושבת שאנחנו יכולים‬
‫להתחתן ועניתי שאולי‪ .‬נפגשנו עוד פעם‪ ,‬ואחר‬
‫כך הוא התקשר ואמר‪‘ :‬תביאי יומן ונקבע‬
‫תאריך’‪ 12 .‬שנים חיכיתי להצעה הזאת ובסוף אני‬
‫מקבלת הצעה דרך הטלפון”‪ ,‬היא מחייכת‪ .‬אגב‪,‬‬
‫במהלך ההופעה צביקה מכריז שאם הבת שלו‬
‫הייתה מודיעה לו אחרי יומיים של היכרות שהיא‬
‫מתחתנת ‪ -‬אין מצב שהוא היה נותן את ברכתו‪,‬‬
‫והקהל שואג מצחוק‪ .‬אחר כך הוא מתאר איך‬
‫אשתו ‘מתזזת’ אותו ביום שישי למכולת ובחזרה‪,‬‬
‫ואיך הוא מתמודד עם גידול הילדים כשברקע‬
‫נמצאת אישה שיודעת הכי נכון איך עושים את זה‪.‬‬
‫אתה מעלה בהצגה קטעים מאוד משעשעים‪,‬‬
‫וללא ספק גברים רבים מזדהים אתך‪ ,‬אבל אתה‬
‫גם יוצר פער בין התדמית שלך כעורך‪-‬דין ובין‬
‫ההתנהלות שלך בבית‪ .‬אתה לא יוצר לעצמך נזק‬
‫תדמיתי?‬
‫“אם הייתי חושב שאצל אחרים זה אחרת‪ ,‬לא‬
‫הייתי מעלה את זה‪ ,‬אבל ככה זה אצל כולם‪ .‬לא‬
‫מזמן הייתי עם רועי (אחד הבנים ‪ -‬ח‪.‬ש‪ ).‬אצל‬
‫אחת המשפחות המבוססות פה ברעננה‪ .‬כשיצאנו‬
‫רועי אמר לי‪‘ :‬הם כמונו’‪ .‬כששאלתי מה זאת‬
‫אומרת‪ ,‬הוא הסביר ‪‘ -‬האימא שם קובעת הכול’‪.‬‬
‫בכל בית האימא בטוחה שהיא יודעת מה הילדים‬
‫צריכים ואיך בדיוק לעשות את זה‪ ,‬ואתה תמיד‬
‫מפחד שיש נהלים שאתה לא מכיר”‪.‬‬
‫אל המכנה המשותף הזה כיוונה רותי‪ .‬לצחוק על‬
‫ההתנהלות‪ ,‬אבל גם לתקן‪ .‬על הבמה היא מספרת‬
‫על אישה שהתלוננה בהדרכת ההורים כי בעלה‬
‫והיא מתווכחים כל הזמן‪“ .‬היא קבלה על כך שלה‬
‫יש גישה חינוכית אחת ולבעלה גישה אחרת”‪,‬‬
‫מספרת רותי‪“ ,‬הפריע לה שהם לא עומדים בחזית‬
‫אחת מול הילדים‪ .‬היועצת אמרה לה שלא בטוח‬
‫שצריכה להיות חזית אחת‪ ,‬אבל אם לה זה חשוב‬
‫שתהיה‪ ,‬אפשר להתחיל עם החזית של בעלה‪.‬‬
‫התשובה הזאת מיקדה את הבעיה”‪ ,‬מסבירה‬
‫רותי‪“ .‬זה לא שהיא רצתה חזית אחת‪ .‬היא רצתה‬
‫שבעלה יחנך על פי הגישה שלה‪ .‬אנחנו כל הזמן‬
‫ממדרות את הבעלים ואחר כך מתלוננות שהם‬
‫מתנהגים בבית כמו תיירים‪ .‬הרי גם הבעל רוצה‬
‫שיהיה לילדים טוב‪ .‬צריך לסמוך על הבעל ולדעת‬
‫שאנחנו שווים בבית”‪.‬‬
‫איך זה אצלכם?‬
‫“בהתחלה חשבתי שאני יודעת הכול ולא סמכתי‬
‫על צביקה בכלל‪ .‬התפקיד של צביקה התהפך כי‬
‫אני שיניתי את הגישה‪ .‬אני כבר לא במעמד של‬
‫יודעת‪-‬כול‪ .‬בכל נושא שהילדים מעלים אפשר‬
‫לשאול גם את אבא”‪.‬‬
‫ההתחדשות באה ביזע ודמעות‬
‫הגישה השונה שלה להורות מגיעה מהשיטה‬
‫שאותה למדה‪ .‬עד אז היא עבדה כעובדת‬
‫סוציאלית וכשחלתה ידעה שלמקצוע הזה לא‬
‫תחזור‪“ .‬כבר לא היה לי מקום בלב לדברים‬
‫קשים”‪ ,‬היא מודה‪“ ,‬הצטמצם לי המקום ולא‬
‫יכולתי להכיל עוד התמודדויות קשות”‪.‬‬
‫היא שקדה על המופע הראשון שלה והחליטה‬
‫להישאר עם בנה הצעיר בבית‪“ .‬היה לי כיף אתו‪.‬‬
‫פתאום הבנתי שאין לי מה למהר‪ ,‬והיה לי זמן‬
‫לחשוב מה אהיה כשאהיה גדולה”‪.‬‬
‫היית בת ‪ .40‬עבור הרבה אנשים זה שלב משבר‪,‬‬
‫ואת משדרת התחדשות ופריחה‪.‬‬
‫“זה נכון‪ ,‬אבל ההתחדשות הזו באה ביזע‬
‫ודמעות‪ .‬בכל שינוי יש משהו מפחיד‪ .‬גם כשכבר‬
‫הורדת את הבגד שלבשת עדיין מפחיד ללבוש‬
‫את הבגד החדש‪ .‬זה נכון לעבודת המידות‪,‬‬
‫זה נכון לעבודה המקצועית שלנו וזה נכון גם‬
‫לתפקיד שיש לנו בחיים‪ .‬לזוז מהמקום הזה‪,‬‬
‫לצאת מהשריון‪ ,‬גם אם לא טוב לנו בו‪ ,‬ולהתחיל‬
‫מהתחלה זה נורא קשה‪ .‬בהתחדשות יש גם הרבה‬
‫תסכול‪ .‬אני הרי צריכה להמציא את עצמי כל פעם‬
‫מחדש‪ ,‬וזה לא תמיד קל וצריך הרבה ביטחון בה’”‪.‬‬
‫את החומרים שלה להופעות ולהרצאות רוקחת‬
‫רותי מהחיים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬יש לה הרצאה לאנשי‬
‫חינוך וטיפול שבה היא מעבירה את החוויה‬
‫שלה כעובדת סוציאלית‪ ,‬שתפקידה לתת תמיכה‬
‫לאחרים‪ ,‬שהפכה בן לילה למטופלת‪ ,‬לנזקקת‪.‬‬
‫“אנשים רצו לעזור‪ ,‬אבל לי היה מאוד קשה לקבל‬
‫עזרה‪ .‬עד היום אני מרגישה כמו כווייה את מגע‬
‫ידה של העובדת הסוציאלית שבאה לדבר אתי‬
‫בבית החולים‪ .‬היא רק הניחה עליי יד‪ ,‬ממקום של‬
‫רצון טוב‪ ,‬ואני חשבתי לעצמי‪ :‬מי נתן לה רשות‬
‫לעשות זאת?” לרותי חשוב להדגיש שהתחושה‬
‫הזאת הייתה שלה‪ .‬לא כל אחד יחוש כווייה‬
‫מאותה מחווה שנבעה מרצון טוב‪“ .‬מי שנותן‬
‫עזרה צריך להיות בטוח שהכוונות הטובות שלו‬
‫מתפרשות כך אצל המקבל אותן‪ .‬זאת אומנות‪.‬‬
‫צריך להיות מאוד קשובים לצורך של המטופל‪.‬‬
‫אתה יכול להיות עם כל הרצון הטוב שבעולם‪,‬‬
‫אבל לפעמים‪ ,‬מרוב כוונות טובות‪ ,‬אנחנו לא‬
‫רואים את מי שמולנו‪ .‬בהרצאה שלי אני נותנת‬
‫דוגמאות איך כאיש מקצוע אתה בטוח שאתה‬
‫במקום הנכון לאדם ואתה נתקל בקיר אטום‪ .‬לי‬
‫זה נתן ענווה גדולה בעבודה‪ .‬רבי נחמן אומר‪:‬‬
‫{המשך בעמוד הבא}‬
‫רותי גרינגליק‪ :‬אנחנו כל הזמן ממדרות את הבעלים ואחר כך מתלוננות שהם‬
‫מתנהגים בבית כמו תיירים‪ .‬הרי גם הבעל רוצה שיהיה לילדים טוב‪ .‬צריך‬
‫לסמוך על הבעל ולדעת שאנחנו שווים”‬
‫‪ 24‬בפברואר ‪ 2012‬נשים‬
‫נשים א' באדר תשע"ב‬
‫א' באדר תשע"ב‬
‫‪5‬‬
‫סיפור אנושי‬
‫סיפור אנושי‬
‫{המשך מהעמוד הקודם}‬
‫‘תהיה תלמיד תמיד’‪ .‬גם כאיש מקצוע בעל ידע‬
‫מקצועי תהיה קצת פחות מלא בעצמך ובידע שלך‬
‫ותהיה במקום של ללמוד המטופל”‪.‬‬
‫בהופעה את מצטטת לא מעט את רבי נחמן‪ .‬הוא‬
‫ממש נוכח‪ .‬מאיפה החיבור?‬
‫“לפני ארבע שנים הייתי באומן בקבוצה של הרב‬
‫ארז דורון‪ .‬אחותי למדה אצלו והציעה לי להצטרף‬
‫למסע‪ .‬מאז רבי נחמן מאוד משפיע על החיים‬
‫שלי‪ ,‬על עבודת המידות‪ ,‬על הרצון להפוך את‬
‫התורה לתורת חיים‪ .‬בגיל ‪ 44‬מצאתי את הקדוש‬
‫ברוך הוא באומן‪ ,‬במשהו שהוא יותר עמוק ופנימי‪.‬‬
‫תמיד הייתי דתייה‪ ,‬אבל המסע הזה הוסיף לי עוד‬
‫נדבך‪ .‬זאת הייתה נקודת מפנה משמעותית”‪.‬‬
‫המסע היה נקודת תפנית יותר מאשר ההתמודדות‬
‫עם הסרטן?‬
‫“המחלה הכניסה אותי לשוק‪ .‬זאת הייתה מן‬
‫עצירה במהלך החיים‪ .‬אחריה‪ ,‬כנראה‪ ,‬משהו‬
‫בלב היה פתוח ובטוח יותר מבעבר‪ .‬בשלב הזה‪,‬‬
‫כשאחותי הציעה לי להצטרף לאומן‪ ,‬יכולתי‬
‫להיפתח לרעיון”‪.‬‬
‫הורי בטוח‬
‫מקום ִ‬
‫“המחלה של רותי השפיעה על כולנו”‪ ,‬אומר‬
‫צביקה‪“ ,‬אתה מקבל פרופורציות ואתה אומר‬
‫לעצמך שכל עוד הכול בסדר והכול שגרתי‪ ,‬אז‬
‫אתה צריך להודות לה’‪ .‬אתה מבין שכשיש שגרה‪,‬‬
‫כשלא קורה כלום והחיים לא מטילים עליך מכה‪,‬‬
‫זאת מתנה‪ .‬כי הסרטן הוא מכה מטורפת‪ ,‬והיא‬
‫ערעור של כל החיים‪ .‬אני כל הזמן אומר לעצמי‪:‬‬
‫רק שיימשך ככה‪ .‬רק שלא ישתנה המצב‪ ,‬והאמת‬
‫היא שאני מאחל לכולם את אותו הדבר”‪.‬‬
‫הופעה כזו היא פרויקט שדורש הרבה מאוד זמן‪.‬‬
‫איך אתה מצליח לפנות זמן עבודה?‬
‫צביקה צוחק‪“ .‬הכתיבה והחזרות לקחו הרבה זמן‪,‬‬
‫אבל זה לא שאני הולך לעבוד בזה במשרה מלאה‪.‬‬
‫צביקה גרינגליק‪“ :‬אם הייתי חושב שאצל אחרים זה אחרת‪ ,‬לא הייתי מעלה‬
‫את זה‪ .‬בכל בית האימא בטוחה שהיא יודעת מה הילדים צריכים ואיך בדיוק‬
‫תמיד מפחד שיש נהלים שאתה לא מכיר”‬
‫זה‪ ,‬ואתה‬
‫בפברואר ‪2012‬‬
‫לעשות את ‪24‬‬
‫‪6‬‬
‫עכשיו ביקשו מאתנו הופעה‪ ,‬והמועד לא התאים‬
‫כי הייתי בחו”ל‪ .‬אבל אם כל אדם יוצא למילואים‬
‫חודש‪ ,‬ואני כבר לא עושה מילואים‪ ,‬אז כנראה יש‬
‫לי חודש פנוי בחיים‪ .‬אלו שאין להם זמן‪ ,‬לא יהיה‬
‫להם זמן אף פעם‪ .‬בחו”ל לימדו אותי לעבוד בין‬
‫תשע לחמש‪ .‬אם אתה מתקשר למישהו אחרי חמש‬
‫בערב‪ ,‬הוא לא מבין למה אתה מטריד אותו בענייני‬
‫עבודה‪ ,‬גם אם מדובר בחמש ושתי דקות‪ .‬אם כולם‬
‫יעבדו באופן יותר תכליתי‪ ,‬יהיה להם יותר זמן”‪.‬‬
‫הופעה של כל המשפחה על הבמה היא חוויה‬
‫משפחתית חזקה מאוד‪.‬‬
‫“מאוד”‪ ,‬מאשרת רותי‪“ ,‬אבל זה מתחיל מהשינוי‬
‫שעשינו בבית‪ .‬בעקבות גישת שפר עברנו שינוי‬
‫מקצה לקצה‪ .‬למדנו מה זה שיתוף פעולה‪ ,‬וזה‬
‫אפשר לנו לצאת לעשייה משותפת‪ .‬כשאתה עובד‬
‫נכון בבית‪ ,‬ואת זה למדתי בחוג ההורים‪ ,‬אתה‬
‫בטוח במקום ההורי שלך‪ ,‬בהיררכיה שלך‪ .‬אני‬
‫מאמינה שברגע שאני כהורה יודעת מה המקום‬
‫שלי‪ ,‬הילדים יצטרפו אליי‪ .‬אנשים מופתעים‬
‫מהרצון של הילדים לשתף פעולה‪ ,‬אבל לא צריך‬
‫להביא אותם‪ .‬הם שם‪ ,‬זה המקום הטבעי שלהם‪,‬‬
‫ובזה עוסקת ההופעה”‪.‬‬
‫רותם‪ ,‬הבכורה לבית גרינגליק‪ ,‬יודעת לשים את‬
‫האצבע על המקום שבו התחולל השינוי בבית‪.‬‬
‫“אומרים שעל הבכורים עושים הכי הרבה טעויות‪,‬‬
‫ובכיתה ז’ הייתי ילדה מרדנית ועשיתי הכול כדי‬
‫שיעיפו אותי מבית הספר”‪.‬‬
‫את ממש לא נראית מרדנית‪.‬‬
‫“בכיתה י’ שיניתי את הדיסקט‪ .‬עד אז די שברתי‬
‫כלים‪ ,‬עשיתי הכול כדי להראות שהדרך שלהם לא‬
‫צודקת‪ .‬הייתה בינינו בעיה של אמון‪ .‬הם לא יכלו‬
‫לבטוח בי‪ ,‬עשיתי הכול שלא יבטחו בי וגם אני‬
‫לא יכולתי לבטוח בהם”‪ .‬אבל לאט לאט התובנות‬
‫החדשות של גישת שפר חלחלו לתוך הבית‪.‬‬
‫“השינוי שלי התחולל כשהרגשתי שהם נותנים‬
‫בי אמון‪ .‬ילד חייב להרגיש את האמון הזה‪ ,‬את‬
‫האמונה של ההורים שהוא יגיע למקום שנכון לו”‪.‬‬
‫מה הרגשת שקורה ביניכם ששיפר את האמון?‬
‫“הם הבינו וגם אני הבנתי שבללכת ראש בראש‬
‫לא נשיג כלום וחבל‪ .‬הבנו שצריך לסמוך אחד‬
‫על השני‪ .‬הורים רוצים להתוות לילד שלהם דרך‪,‬‬
‫אבל כל ילד סולל את הדרך שלו בעצמו‪ .‬אז נכון‬
‫שהדרך של הילד שונה מדרך ההורים‪ ,‬אבל היא‬
‫מושתתת על הדרך שלהם”‪.‬‬
‫“התפקיד שלנו כהורים הוא לחנך”‪ ,‬משלימה‬
‫רותי את רותם‪“ ,‬ואנחנו צריכים להאמין שמה‬
‫שאנחנו שמים בתוך הילד נמצא בו‪ .‬אם יש שלווה‬
‫ואין פחד וחוסר אמון‪ ,‬הדברים מסתדרים‪ .‬אנחנו‬
‫אומרים להורים‪ :‬אל תפחדו! החינוך שלכם עובר‬
‫לילדים‪ .‬בעיניי כל תופעת הדתל”שים נובעת‬
‫ממקום של פחד גדול‪ .‬לא צריך לפחד מהכיפה‬
‫הקטנה‪ ,‬שמא לא יהיה דוס‪ .‬גם ההקצנה‪ ,‬לדעתי‪,‬‬
‫נובעת מפחד‪ .‬ואני אומרת‪‘ :‬תנו אמון בילד’! ילד‬
‫הוא כמו שתיל‪ .‬אנחנו משקים ומטפלים‪ ,‬וצריך‬
‫לתת אמון שהוא יצמח נכון”‪0 .‬‬
‫מחזירה את השפיות‬
‫גישת שפר עוסקת בהחזרת הביטחון בסמכות ההורית‬
‫‘גישת שפר’ הינה גישה ייחודית שעוסקת בשינוי נקודת‬
‫המבט על הדינמיקה בין הורים לילדים‪ ,‬בין בני זוג ובין אדם‬
‫לסביבתו‪ .‬הגישה מבוססת על יסודות התאוריה האדלריאנית‪,‬‬
‫בשלוב עקרונות היסוד במחשבת ישראל‪.‬‬
‫את גישת שפר פתחה יעל אליצור תלמידתה של בלהה שפר‬
‫אשר הפכה אותה לגישה מובנית ומותאמת לאתגרים שמציב‬
‫החינוך בימינו‪.‬‬
‫הגישה עוסקת בהחזרת הביטחון בסמכות ההורית‪ ,‬בהשבת‬
‫ההיררכיה המשפחתית בה ההורים מכוונים את הילד למקומו‬
‫הטבעי והנכון במשפחה‪ .‬כלומר הילד אינו מרכז המשפחה‬
‫אלא מצטרף להכוונת הוריו מתוך הנחה שהילד רוצה ואף‬
‫זקוק להכוונה זו‪.‬‬
‫הגישה עוסקת במתן אמון בילד ובידיעה שיש בכוחו‬
‫להתמודד‪ ,‬וכן בשאלה כיצד להעביר לילד את האחריות על‬
‫מעשיו‪ .‬מתוך כך הילד יגיע למימוש הפוטנציאל שבו בשאיפה‬
‫להפוך ליצור תורם‪ ,‬יוצר ועמל במשפחה ובחברה‪.‬‬
‫הגישה מעצימה‪ ,‬מפתחת ומחזירה את השפיות ואת הביטחון‬
‫להורים‪ ,‬למעמדם ולתפקידם כמחנכים‪.‬‬
‫מרכז שפר עוסק בהעברת הגישה על ידי הכשרת מנחות‪,‬‬
‫הכשרת מנחים ומורים‪ ,‬ליווי מקצועי של המנחים‪ ,‬הקמת חוגי‬
‫הורים בכל רחבי הארץ‪ ,‬ליווי צוותי הוראה במוסדות חינוך‬
‫והפניה לייעוץ פרטני וזוגי‪.‬‬
‫‪ 24‬בפברואר ‪ 2012‬נשים‬
‫נשים א' באדר תשע"ב‬
‫א' באדר תשע"ב‬
‫‪7‬‬