מפורט ארתור עד הירושימה

Transcription

מפורט ארתור עד הירושימה
‫מירון מדזיני‬
‫מפורט ארתור‬
‫עד הירושימה‬
‫עלייתו ונפילתו של המיליטריזם היפני‬
‫משרד הביטחון ‪ -‬ההוצאה לאור‬
‫פרק ‪10‬‬
‫יפן מתכוננת למלחמה‬
‫על רקע הדברים שפורטו בפרק הקודם ניתן להבין את המהלך הבא‬
‫שתכנן שר החוץ מצואוקה‪ .‬הוא טען כי עתה נותרו שתי מעצמות‬
‫ניטרליות שאינן מעורבות במלחמה באירופה‪ :‬ברית המועצות‬
‫וארצות הברית‪ .‬עם ברית המועצות ניתן אולי להגיע להסכם אי־‬
‫התקפה‪ ,‬אבל לא יותר מכך‪ .‬ארצות הברית אותתה כי היא אינה‬
‫מעונינת בהבנות עם יפן כל עוד יפן מנציחה את הכיבוש שלה‬
‫בסין ומאיימת על אינטרסים אמריקאים בהודו־סין‪ .‬איתות זה‬
‫התפרש בטוקיו כהתעקשות אמריקאית על כך‪ ,‬שכל הסדר בין יפן‬
‫לארצות הברית יהיה מבוסס בראש ובראשונה על נסיגה יפנית‬
‫מהודו־סין תחילה‪ ,‬ולאחר מכן מכל סין‪ .‬או במלים אחרות‪ ,‬חזרה‬
‫לקווים של יולי ‪937‬ו‪ .‬מצואוקה החל לנהל משא ומתן עם ברלין‪.‬‬
‫ראשי גרמניה אמרו לנציגים היפנים‪ ,‬כי אם תחתום יפן על ברית‬
‫עם גרמניה יוכל המהלך הזה להרתיע את ארצות הברית מלהיכנס‬
‫למלחמה‪ ,‬וכי גרמניה )שיש לה הסכם א י ־ ה ת ק פ ה עם ברית‬
‫המועצות( תוכל לעזור ליפן להשיג נפט‪ .‬הם לא ציפו לסיוע יפני‬
‫באירופה כשם שיפן לא ציפתה לסיוע גרמני באסיה‪.‬‬
‫מגעים דיפלומטים אינטנסיביים הביאו לחתימת ״הברית‬
‫המשולשת״)״הציר״( בברלין‪ ,‬ב־‪ 27‬בספטמבר ‪ 940‬ו‪ ,‬בין יפן גרמניה‬
‫ואיטליה‪ .‬הברית נועדה ליצור תנאים שיקדמו את רווחת שלושת‬
‫העמים‪ .‬היא הייתה לעשר שנים‪ ,‬ובסעיפים הסודיים שלה נקבע‬
‫כי במקרה שאחד הצדדים יותקף על ידי מעצמה שעדיין אינה‬
‫‪ 120‬אוניברסיטה משודרת‬
‫מעורבת במלחמה‪ ,‬יחושו לעזרתה השתיים האחרות ויעניקו לה‬
‫סיוע מלא‪ .‬יפן וגרמניה פירשו את ההסכם בל אחת על פי דרכה‪.‬‬
‫גרמניה ראתה בו אישור יפני להשתלטותה על אירופה‪ ,‬ואילו יפן‬
‫הבינה כי גרמניה תסכים להשתלטותה על מזרח ודרום מזרח אסיה‪.‬‬
‫ברית זו נתפסה כהישג מצדו של מצואוקה‪ ,‬אבל בראיה היסטורית‬
‫היא הייתה אולי אחד המשגים הגדולים ביותר של הדיפלומטיה‬
‫היפנית‪ .‬היא התבססה על הערכה יפנית מוטעית לגבי עמדת‬
‫ארצות הברית‪ .‬מעצמה זו הגיעה למסקנה‪ ,‬שיפן קשרה את עצמה‬
‫אידיאולוגית‪ ,‬פוליטית ואסטרטגית לגרמניה הנאצית ולאיטליה‬
‫הפשיסטית‪ ,‬וברית זו קוממה על יפן את אמריקה‪ ,‬ובפרט את ממשל‬
‫רוזוולט‪ .‬בריטניה עמדה על נפשה‪ ,‬ואמריקה ראתה את עצמה כמעוז‬
‫היחיד של הדמוקרטיות נוכח התוקפנות הנאצית־פשיסטית־‬
‫מיליטריסטית‪ ,‬שבאה לידי ביטוי בהקמת מה שכונה ״הציד״‪ .‬בסוף‬
‫‪ 1940‬כבר היה ברור אופיו הגזעני והרצחני של המשטר הנאצי‪,‬‬
‫ודעת הקהל בארצות הברית ‪ -‬למרות נטיות הבדלנות שעוד אפיינו‬
‫חלקים ניכרים ממנה ‪ -‬הבינה כי יפן עלתה על מסלול התנגשות‬
‫עם המדינות הדמוקרטיות‪ ,‬ועם ארצות הברית בפרט‪ .‬הברית‬
‫המשולשת לא תרמה שום דבר בעל ערך חומרי או אחר ליפן‪ .‬גרמניה‬
‫לא עזרה לה בחימוש או בפיתרון בעיית סין‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הברית‬
‫העירה לחיים את סין והפיחה בקרב ראשיה תקווה מחודשת‪ ,‬כי‬
‫קרב היום שבו יבואו לעזרתה המעצמות הדמוקרטיות‪.‬‬
‫בסתיו ‪ 1940‬ובתחילת ‪ 1941‬עוד האמינו ראשי יפן כי בריטניה‬
‫נמצאת על סף מפלה‪ ,‬ובתוך חודשים ספורים תקרום הקיסרות‬
‫הבריטית‪ .‬הם לא הבינו את משמעות ההסכם ״השאל והחכר ‪/ ,‬‬
‫מסתיו ‪ ,1940‬על פיו קיבלה בריטניה בהשאלה חמישים משחתות‬
‫תמורת החכרת בסיסים בריטים לארצות הברית בים הקריבי ובניו‬
‫פאונדלנד‪ .‬אולם ראשי יפן ענו בשלילה לבקשות גרמניה לתקוף‬
‫את בסיסי הצי הבריטי בסינגפור והונג קונג‪ ,‬משום שלא היו מוכנים‬
‫להיכנס למלחמה נגד בריטניה כל עוד מפלתה לא הייתה סופית‪.‬‬
‫בתחילת ‪ 1941‬הוזמן שר החוץ מצואוקה לביקורים בברלין‬
‫וברומא‪ .‬ערב יציאתו לאירופה התקיים דיון יסודי בקבינט היפני‪.‬‬
‫מפורט ארתור עד הירושימה ‪121‬‬
‫נאסר על מצואוקה לחתום על הסכם מחייב בין יפן לבין גרמניה‬
‫ואיטליה בנוסף על הסכם ה״ציר״‪ .‬נאמר לו כי עליו רק לבחון את‬
‫המצב באירופה‪ ,‬ובדרכו חזרה הביתה דרך מוסקבה הוא יוכל לפתוח‬
‫בשיחות עם ראשי ברית המועצות‪ .‬הוא יצא למסעו במרס ‪1941‬‬
‫ונפגש עם מוסוליני ברומא ועם היטלר בברלין‪ .‬שר החוץ הגרמני‬
‫ריבנטרופ המשיך בניסיונות לשכנעו שיפן תתקוף את הבסיסים‬
‫הבריטים בדרום מזרח אסיה‪ ,‬אבל מצואוקה לא נתן כל התחייבות‪.‬‬
‫נרמז לו בברלין כי חלה הרעה ביחסי גרמניה־ברית המועצות‪ ,‬אבל‬
‫הוא לא חש בהכנות למתקפה גרמנית על שכנתה הגדולה במזרח‪.‬‬
‫הוא מצדו רמז על אפשרות של שיחות בין יפן לברית המועצות‪,‬‬
‫ומארחיו הגרמנים לא הביעו כל התנגדות‪ .‬אדרבה‪ ,‬הם אפילו עודדו‬
‫אותו לבדוק אפשרות כזו‪.‬‬
‫ב־‪ 12‬באפריל הגיע מצואוקה למוסקבה והתקבל בכבוד מלכים‬
‫בתחנת הרכבת‪ .‬תוך עשרים וארבע שעות הוא הגיע להבנות עם‬
‫ראשי ברית המועצות‪ ,‬ביקש וקיבל אישור מממשלתו לחתום על‬
‫הסכם אי״התקפה עם ברית המועצות לחמש שנים‪ ,‬וחתם עליו‬
‫יום לאחר מכן‪ .‬ההסכם כלל גם פיתרון לבעיית סכסוכי גבול באי‬
‫סחאלין‪ .‬ההסכם שיחרר את ברית המועצות מאיום של מלחמה‬
‫בשתי חזיתות במקרה שהיא תותקף על ידי גרמניה במערב‪ .‬הוא‬
‫גם הסיר את האיום של מלחמה בין יפן לברית המועצות באסיה‪,‬‬
‫ושיחרר את כוחות יפן להתרכז בהכנות למלחמה בדרום מזרח‬
‫אסיה‪ .‬ההסכם הזה חיזק את נחישותם של ראשי הצבא היפני‬
‫להמשיך בהכנות למלחמה נגד בריטניה‪ ,‬ואם יהיה צורך בכך ‪-‬‬
‫אף נגד ארצות הברית‪.‬‬
‫ההתקפה הגרמנית על ברית המועצות‪ ,‬ב־‪ 22‬ביוני ‪ ,1941‬באה‬
‫על יפן בהפתעה גדולה‪ .‬הגרמנים לא שיתפו אותם בסוד‪ ,‬אם כי‬
‫רמזו להם שהדבר אפשרי‪ .‬אחת התגובות הייתה של ראש הממשלה‬
‫קונואה‪ ,‬שסבר שמהלך זה עשוי לשחרר את יפן מהסכם ״הציר״‬
‫עם גרמניה ואיטליה‪ ,‬וזה יקל עליה במגעיה עם ארצות הברית‪.‬‬
‫בסוף יולי הוחלט לכבוש את דרום הודו־סין‪ .‬התגובה האמריקאית‬
‫לא איחרה לבוא‪ .‬וושינגטון הטילה אמברגו כלכלי על יפן‪ ,‬הפסיקה‬
‫‪ 122‬אוניברסיטה משודרת‬
‫א ת אספקת הנפט והברזל הגולמי והקפיאה את כל הנכסים‬
‫הפיננסים של יפן בבנקים אמריקאים‪ .‬פירוש הדבר היה‪ ,‬שיפן לא‬
‫יכלה עוד לרכוש חומרי גלם בשווקי העולם )אלה שעדיין היו‬
‫פתוחים בפניה(‪ .‬אחת התוצאות המידיות הייתה לחץ גובר של‬
‫הצבא היפני על מקבלי ההחלטות לקבוע תאריך יעד‪ ,‬שאחריו תצא‬
‫יפן למלחמה‪ .‬אין לנו זמן‪ ,‬הם אמרו; הלחץ הכלכלי האמריקאי‬
‫מתחיל להראות את אותותיו‪ ,‬ועל הדיפלומטים לקבוע את הזמן‬
‫נוסף שיידרש על מנת לשכנע את ארצות הברית להגיע להבנות‬
‫עם יפן‪.‬‬
‫אדמירל ימאמוטו איסורוקו המשיך בהכנותיו לתקיפת פרל־‬
‫הרבור‪ .‬ברם הוא נתקל עדיין בקשיים רבים‪ ,‬בראש ובראשונה מצד‬
‫הממונים עליו‪ .‬טענתם העיקרית הייתה שוב‪ ,‬שלא ניתן להרחיק‬
‫מיפן לשבועיים־שלושה ‪ 6‬נושאות מטוסים‪ 350 ,‬מטוסים ומספר‬
‫דומה של טייסים מעולים‪ .‬הסיכון הוא עצום‪ .‬האפשרות שכוח זה‬
‫יתגלה על ידי האמריקאים גם היא גדולה מאוד‪ ,‬וקשה יהיה גם‬
‫לקיים דממת אלחוט‪ .‬מאחר שכל המבצע היה בנוי על הפתעה‬
‫אסטרטגית‪ ,‬ראשי הצי היפני לא היו משוכנעים במאת האחוזים‬
‫שהמהלך הזה יצליח‪ .‬מפלה פירושה מלחמה שמכת הפתיחה שלה‬
‫נכשלה‪.‬‬
‫ימאמוטו התעקש‪ .‬הוא שאב עידוד רב מההתקפה של מטוסים‬
‫בריטיים‪ ,‬שהמריאו מנושאות מטוסים ופגעו בטורפדות בכמה‬
‫אוניות מלחמה איטלקיות שעגנו בנמל טרנטו‪ ,‬בספטמבר ‪.1940‬‬
‫ימאמוטו הגיע למסקנה‪ ,‬שאם התעשייה היפנית תייצר טורפדות‬
‫מסוג כזה‪ ,‬שאינן שוקעות לעומק הים אלא מדלגות על הגלים‬
‫ויכולות לפגוע באוניות בצורה ישירה‪ ,‬הרי ששליש מהמלאכה‬
‫הושלם‪ .‬הוא ביקש מחברת מיצובישי שתייצר לו מטוסים שיוכלו‬
‫להמריא מעל נושאות מטוסים‪ ,‬עם מנועים מיוחדים שיאריכו את‬
‫טווח הטיסה שלהם‪.‬‬
‫מתחילת ‪ 1941‬התחילו מטוסים יפנים לבצע התקפות אימונים‬
‫על מטרה הדומה מבחינת הטופוגרפיה שלה לפרל־הרבור‪ ,‬בסביבות‬
‫העיר קגושימה שבדרום האי קיושו‪ .‬ככל שהתמרונים הללו‬
‫מפורט ארתור עד הירושימה ‪123‬‬
‫התקדמו‪ ,‬השתכנע ימאמוטו ‪ -‬והצליח לשכנע גם את הממונים‬
‫עליו בצי היפני ‪ -‬שהתקפה כזו אכן אפשרית מכל הבחינות‪.‬‬
‫אבל נותרו עדיין כמה גורמים‪ ,‬הן ביפן והן בארצות הברית‪,‬‬
‫שסברו כי ניתן עדיין למנוע מלחמה בין שתי המדינות‪ .‬ביניהם‬
‫היו מספר מיסיונרים קתולים ממסדר ״מרינול״‪ ,‬שהגיעו למסקנה‬
‫כי עליהם להיפגש עם מזכיר המדינה האמריקאי קורדל האל‬
‫ולהעביר לו מסר מממשלת יפן‪ .‬במשרד החוץ היפני הוכנו הצעות‪,‬‬
‫והאל נפגש בחשאי עם נציגי המסדר בדירתו בוושינגטון ב־‪9‬‬
‫באפריל ‪ 941‬ו‪ .‬ההצעות היפניות כללו הצהרה‪ ,‬שיפן תצא למלחמה‬
‫רק אם שותפותיה ב״ציר״ תותקפנה‪ .‬יפן ביקשה שארצות הברית‬
‫תימנע מלהיכנס לבריתות עוינות ליפן‪ .‬שני הצדדים יערבו‬
‫לעצמאות הפיליפינים‪ .‬הנשיא רוזוולט ידרוש מנשיא סין‪ ,‬צ׳יאנג‬
‫קאי־שק‪ ,‬שיחתום על שלום עם יפן על בסים הכרה סינית‬
‫במנצ׳וקאו‪ .‬יפן וסין לא תתבענה פיצויים זו מזו‪ ,‬ולא יהיו סיפוחי‬
‫שטחים נוספים על ידי יפן‪ .‬יפן תתחייב כי לא תימשך הגירה גדולה‬
‫של יפנים לסין‪ .‬תוקם קואליציה שתכלול נציגים מממשלות צ׳ונקין‬
‫ונאנג׳ין‪ .‬יפן תפנה את כוחותיה מסין על פי הסכם שיסוכם ישירות‬
‫בינה לבין סין‪ .‬כל המעצמות תכרנה במדיניות הדלת הפתוחה‪.‬‬
‫אם צ׳יאנג יסרב‪ ,‬ארצות הברית תפסיק להעניק לו סיוע‪ .‬יחודשו‬
‫יחסי מסחר נורמליים בין יפן לארצות הברית‪ ,‬ומעצמה זו תעניק‬
‫ליפן מלווה בזהב ותשתף *עולה עמה להשגת חומרי גלם חיוניים‬
‫ליפן‪ .‬בין הדרישות היפניות הועלתה גם האפשרות של פגישה בין‬
‫ראש ממשלת יפן קונואה והנשיא רוזוולט‪.‬‬
‫כעבור שבוע נמסרה תשובת ארצות הברית‪ ,‬במסר שנשלח‬
‫ממזכיר המדינה האל לשגריר יפן בוושינגטון נומורה קיצ׳יסאבורו‪.‬‬
‫אמריקה הציעה ארבעה עקרונות לניהול המשא והמתן‪ :‬הכרה‬
‫וכיבוד הריבונות והשלמות הטריטוריאלית של כל המדינות באזור;‬
‫הכרה בעיקרון אי־התערבות בעניינים הפנימיים של המדינות;‬
‫הכרה בעיקרון שוויון הזדמנויות במסחר; ושמירה על הסטטוס קוו‬
‫באוקיאנוס השקט‪ .‬אם יפן מוכנה לקבל עקרונות אלה‪ ,‬אמריקה תהיה‬
‫מוכנה לנהל עמה משא ומתן על פרטים‪ .‬תשובת יפן נדחתה עד ‪7‬‬
‫‪ 124‬אוניברסיטה משודרת‬
‫במאי‪ :‬היא הציעה חוזה אי־התקפה בינה לבין ארצות הברית‪ .‬הצעה‬
‫זו הייתה מבוססת)אולי( על הנחת יפן‪ ,‬שגרמניה ואיטליה עומדות‬
‫על סף ניצחון באירופה )בינתיים גרמניה כבר השתלטה על פולין‪,‬‬
‫דנמרק‪ ,‬נורבגיה‪ ,‬צרפת‪ ,‬הולנד‪ ,‬בלגיה‪ ,‬לוקסמבורג‪ ,‬יוגוסלביה‪ ,‬יוון‬
‫וכרתים‪ ,‬וכוחות איטלקיים התקדמו לעבר מצרים מלוב‪ .‬סוריה ולבנון‬
‫היו תחת משטר פרו־וישי ואיימו על ארץ ישראל מצפון(‪ .‬יפן חששה‪,‬‬
‫שכניסת ארצות הברית למלחמה נגד גרמניה ואיטליה תחייב אותה‬
‫לפעול נגדה על פי הסכם ה״ציר״‪ .‬האל דחה את ההצעה היפנית‪.‬‬
‫כעבור שבוע‪ ,‬ב־‪ 12‬במאי ‪ ,1941‬הגיעה הצעה יפנית נוספת‪:‬‬
‫ארצות הברית תימנע מצעדים עוינים באירופה; יפן ואמריקה‬
‫תשתפנה פעולה להחזיר את השלום לאירופה; ארצות הברית תלחץ‬
‫על צ׳יאנג קאי־שק לעשות שלום עם יפן על בסיס הכרה במנציוקואו‬
‫ובממשלת נאנג׳ין הפרו־יפנית; וייפסק הסיוע האמריקאי לסין‪ .‬יפן‬
‫קיוותה שאמריקה תזנח את אנגליה‪ ,‬והיא תסתדר בעצמה עם סין‬
‫לאחר הפסקת הסיוע האמריקאי לסינים‪ .‬התשובה האמריקאית‬
‫הייתה קצרה‪ :‬היא תבעה נסיגה יפנית מידית ומלאה מכל שטחי‬
‫סין‪ ,‬כצעד ראשון להשגת הבנות‪.‬‬
‫ההתקפה הגרמנית על ברית המועצות השהתה את התשובה‬
‫היפנית‪ .‬בינתיים הגבירו מפקדי הצבא והצי את לחצם על הממשלה‬
‫לקבוע לוח זמנים להמשך המשא והמתן‪ ,‬ולקבוע תאריך־יעד‬
‫ליציאה למלחמה אם המשא והמתן ייכשל‪ .‬ב־‪ 2‬ביולי התקיימה‬
‫ועידה קיסרית‪ ,‬שכללה בנוסף למקבלי ההחלטות הבכירים ביותר‬
‫ראש הממשלה‪ ,‬שרי החוץ‪ ,‬המלחמה והצי‪ ,‬מפקדי הצבא והצי‪,‬‬‫וראש לשכת הקיסר ־ גם את הקיסר הירוהיטו‪ .‬הקיסר לא פצה פה‬
‫בדיונים‪ ,‬אבל הוא אישר את ההחלטה שהתקבלה‪ :‬יפן תמשיך‬
‫בהכנות למלחמה‪ ,‬אשר היו אמורות להיות מושלמות עד סוף‬
‫אוקטובר‪ .‬המשק היפני הועלה לפסי מלחמה‪ .‬נקבע עוד כי הצבא‬
‫והצי היפנים ישלימו את ההשתלטות על הודו סין עד סוף יולי‪,‬‬
‫ותושלמנה פקודות מבצע לכיבוש מלאיה‪ ,‬הפיליפינים‪ ,‬בורניאו‬
‫ואיים אחרים בהודו ההולנדית‪ .‬במקביל יפן תמשיך לנהל משא‬
‫ומתן דיפלומטי עם ארצות הברית‪.‬‬
‫מפורט ארתור עד הירושימה ‪125‬‬
‫באמצע יולי ו‪94‬ו הגיע ראש הממשלה קונואה למסקנה כי הוא‬
‫חייב להיפטר משר החוץ מצואוקה‪ ,‬וזאת הוא עשה על ידי הגשת‬
‫התפטרותו לקיסר והרכבת ממשלה חדשה ללא מצואוקה‪ ,‬שהוחלף‬
‫באדמירל טויודה‪ .‬לאחר פלישת יפן להודו־סין הדרומית‪ ,‬תבעה‬
‫ארצות הברית את פינוי כוחות יפן ממדינה זו והציעה ניטרליות‬
‫של האזור‪ ,‬כולל תאילנד‪ .‬הסנקציות הכלכליות שהטילה ארצות‬
‫הברית על יפן גרמו לכך‪ ,‬שליפן היו עתה מאגרי נפט לפרק זמן של‬
‫כשנתיים‪ .‬יפן העלתה עתה לדיון נושאים כלכליים‪ ,‬שנועדו בראש‬
‫ובראשונה להשיג את ביטולו של האמברגו הכלכלי‪ .‬במסרים‬
‫שנשלחו לממשלת ארצות הברית הייתה יפן מוכנה להתחייב‪ :‬כי‬
‫כוחותיה לא יתקדמו מעבר לגבולות הודו־סין; היא תפנה את‬
‫כוחותיה מהיבשת לאחר הסכם עם סין; והיא תכיר בניטרליות של‬
‫הפיליפינים‪ .‬ארצות הברית‪ ,‬בתמורה‪ ,‬תימנע מכל מהלכים צבאיים‬
‫באזור האוקיאנוס השקט‪ .‬שוב הציעו היפנים פגישה בין קונואה‬
‫לרוזוולט‪ .‬בהצעות אלה תמך גם שר המלחמה‪ ,‬גנרל טוגיו‪ .‬אבל‬
‫הוא דרש לקבל החלטה כבר בתחילת יולי‪ ,‬והסכמה לכך שאם לא‬
‫תתקבל תשובה חיובית לדרישותיה של יפן היא תצא למלחמה‪.‬‬
‫באמצע אוגוסט נפגשו הנשיא רוזוולט וראש ממשלת בריטניה‬
‫צ׳רצייל ב״וועידת ארגנטיה ‪ ,,‬בחוף ניו פאונדלנד ופרסמו את ההכרזה‬
‫האטלנטית‪ .‬ההכרזה עסקה בשלום שלאחר המלחמה‪ ,‬אבל נידונו‬
‫בה גם בעיות המזרח הרחוק‪ .‬צ׳רצייל הציע לנשיא לפרסם אזהרה‬
‫תקיפה ליפן‪ ,‬אם כי טרם האמין כי היא אכן תצא למלחמה‪ .‬עמדתו‬
‫כלפי יפן הייתה‪ ,‬בניגוד למה שדיווח לו השגריר הבריטי בטוקיו‪,‬‬
‫כי ליפן יש היכולות והנחישות לתקוף התקפת פתע‪ .‬צ׳רצ׳יל‬
‫התחייב להעניק לארצות הברית סיוע בריטי במקרה שתותקף על‬
‫ידי יפן‪ .‬הלחץ של הצבא‪ ,‬ובייחוד של הצי היפני‪ ,‬לקבל החלטה‬
‫גבר‪ .‬הצי טען כי יש לו כמויות דלק מספיקות לשנה וחצי בלבד‪.‬‬
‫ב־‪ 6‬בספטמבר כונסה שוב בטוקיו ועידה קיסרית‪ ,‬אשר אישרה את‬
‫ההחלטות שהתקבלו ב־‪ 2‬ביולי‪ ,‬וקבעה לסוף אוקטובר את תאריך־‬
‫היעד של הפסקת המשא והמתן עם ארצות הברית‪.‬‬
‫פרק ‪11‬‬
‫יפן יוצאת למלחמה‬
‫ב־‪ 16‬באוקטובר ‪ 1941‬הבין ראש הממשלה קונואה כי יפן הגיעה‬
‫למבוי סתום‪ ,‬והוא אינו מסוגל לקבל החלטה חד־משמעית‪ :‬מלחמה‬
‫או המשך ה מ ש א והמתן‪ .‬למעשה הוא ה ת י י א ש מסיכויי‬
‫הדיפלומטיה‪ .‬הוא החליט להגיש את התפטרותו‪ ,‬ואז המליצה‬
‫ועידת ראשי הממשלה לשעבר לקיסר למנות את שר המלחמה‬
‫טוג׳ו במקומו‪ .‬הם היו משוכנעים כי רק הוא מבין את חומרת המצב‬
‫והוא היחיד שמסוגל לרסן את הצבא‪ .‬טוג׳ו מונה גם כשר המלחמה‬
‫וכשר הפנים‪ ,‬על מנת להפיס דעתם של הגנרלים‪ .‬הדיפלומט טוגו‬
‫שיגנורי מונה כשר החוץ‪ .‬אבל אפילו הממשלה החדשה לא מנעה‬
‫מראשי הכוחות להמשיך ולתבוע הכרעה מהירה‪ ,‬כלומר מלחמה‬
‫עד סוף שנת ‪ .1941‬ב־‪ 5‬בנובמבר כונסה שוב ועידה קיסרית‪,‬‬
‫שהחליטה להמשיך במשא ומתן עד ‪ 25‬בנובמבר‪ .‬אם עד אז לא‬
‫תתקבל תשובה חיובית מארצות הברית‪ ,‬יפן תצא למלחמה‪ .‬בקרב‬
‫מקבלי ההחלטות ביפן היו שניים שהיו משוכנעים ללא כל היסוס‬
‫בניצחון יפני‪ :‬ראש הממשלה ושר המלחמה טוגיו‪ ,‬וראש המטה‬
‫הכללי של הצבא‪ ,‬גנרל סוגיאמה‪ .‬שר הימייה ומפקד הצי‪,‬‬
‫האדמירלים שימאדה ונגאנו‪ ,‬היו קצת ספקניים‪ .‬שר החוץ טוגו‬
‫שיגנורי וראש לשכת הקיסר קידו קואיצ׳י היו משוכנעים שיפן‬
‫תפסיד במלחמה‪ .‬אבל ההחלטה התקבלה פה אחד ואושרה‬
‫בשתיקה כהסכמה על ידי הקיסר‪ .‬תהליך זה רק אישר מחדש את‬
‫הדרך המסורבלת בה קיבלה יפן את ההחלטות הגורליות שלה‪.‬‬
‫מפורט ארתור עד הירושימה ‪127‬‬
‫הרצון היה להגיע לקונצנסוס‪ ,‬ואיש לא רצה להצטייר כהססן או‬
‫ספקן לגבי יכולתה של יפן לזכות בניצחון‪.‬‬
‫בנובמבר ניסחו היפנים שתי הצעות אחרונות לארצות הברית‪.‬‬
‫תוכנית אחת דיברה על אי־אפליה בסחר באזור האוקיאנוס השקט;‬
‫יפן לא תרחיב את פרשנותה להסכם ה״ציר״)כלומר לא תצא למלחמה‬
‫לעזרת גרמניה ואיטליה אם יותקפו על ידי ארצות הברית(; יפן תפנה‬
‫את כוחותיה מסין רק לאחר הסכם שלום; כוחות מעטים יישארו בצפון‬
‫סין‪ ,‬באי היינן ובמונגוליה לתקופה של עשרים וחמש שנה; ויפן תפנה‬
‫את כוחותיה מהודו־סין לאחר השגת הסכם שלום סינו־יפני‪ .‬התוכנית‬
‫השנייה‪ ,‬שהוגשה על ידי השגריר נומורה להאל ב־‪ 20‬בנובמבר‪ ,‬דיברה‬
‫על מספר עקרונות‪ :‬התחייבות הדדית כי אף אחד מהצדדים לא יתקוף‬
‫את השני; יהיה שיתוף פעולה בהשגת חומרי גלם; ארצות הברית‬
‫תמכור ליפן דלק‪ ,‬תימנע מאמברגו כלכלי בעתיד ותעזור ליפן להשיג‬
‫שלום עם סין; פינוי כוחות יפן מהיבשת ייעשה רק לאחר השגת הסכם‬
‫שלום עם סין‪ .‬ב־‪ 26‬בנובמבר הגיש האל לשגריר יפן את תשובת ארצות‬
‫הברית‪ ,‬במסמך שכלל עשרה עקרונות‪ .‬העיקרי שבהם היה תביעה‬
‫חד־משמעית מיפן לסגת מכל היבשת‪ ,‬כולל מנצ׳וריה‪ ,‬ולחזור למעשה‬
‫לקווים של ‪ 18‬בספטמבר ‪ .1931‬היה ברור כי יפן לא תוכל לקבל תביעה‬
‫זו‪ ,‬אשר נתפסה בעיניה במשפילה ונועדה להנציח את מעמדה‬
‫כמעצמה נחותה באסיה ובעולם‪ .‬טוקיו דחתה הצעה זו למחרת‪,‬‬
‫וראשיה קיימו דיונים ממושכים עם הגוף הבכיר של קובעי המדיניות‪,‬‬
‫הג׳ושין מקני המדינאים(‪ .‬במהלך הדיון ביקשו כמה מחברי הפורום‬
‫הזה להמשיך את ההידברות עם האמריקאים‪ .‬טוג׳ו התנגד‪ .‬לשגריר‬
‫יפן בוושינגטון נאמר‪ ,‬כי אם השיחות ייכשלו ״יתחילו אירועים‬
‫להתרחש באופן אוטומטי‪ ,,‬וכי ׳‪ ,‬סבלנותה של יפן הגיעה לקיצה‪.,,‬‬
‫בוועידה קיסרית שהתקיימה ב־ו בדצמבר ‪ 1941‬אושרה סופית‬
‫היציאה למלחמה‪ ,‬וכן אושר תאריך־היעד לתקיפת הפתע על פרל־‬
‫הרבור‪ .‬הקיסר‪ ,‬כדרכו‪ ,‬לא דיבר‪ .‬נקבע שיפן תגיש לארצות הברית‬
‫מסמך בן ארבעה עשר סעיפים‪ ,‬שבאחרון ייאמר כי היא מנתקת את‬
‫המשא והמתן אתה‪ .‬המסמך הזה היה אמור להיות מוגש ביום ראשון‪,‬‬
‫‪ 7‬בדצמבר ‪ ,1941‬בשעה אחת בצהריים שעון וושינגטון)או בשבע‬
‫‪ 128‬אוניברסיטה משודרת‬
‫בבוקר‪ ,‬שעון הוואי( ־ כשעה לפני תהילת ההתקפה על פרל־הרבור‪,‬‬
‫כדי שיפן לא תואשם בהפרת אמנת האג‪ ,‬כמי שיצאה למלחמה בטרם‬
‫פרסמה הכרזה רשמית‪ .‬את הגשת המסמן לארצות הברית דרשו טוג׳ו‬
‫וימאמוטו; הם ניחשו כי אמריקה תראה בהתקפת הפתע לא רק פעולה‬
‫מלחמתית קשה אלא גם מעשה בוגדנות והפרת כל הכללים‬
‫הבינלאומיים המקובלים‪.‬‬
‫כוח המשימה הימי שמנה ‪ 23‬אוניות רוכז ליד האיים הקוריליים‬
‫עוד ב־‪ 22‬בנובמבר‪ ,‬ונצטווה להמתין להוראות‪ .‬הוא הורכב מ־‪6‬‬
‫נושאות מטוסים‪ ,‬כוח עזר של אוניות מערכה‪ ,‬סיירות ושלוש‬
‫מכליות דלק‪ ,‬וכן משחתות וצוללות‪ 360 .‬מטוסים חנו על סיפוני‬
‫נושאות המטוסים‪ ,‬הם כללו ‪ 81‬מטוסי קרב‪ 135 ,‬מפציצי צלילה‪,‬‬
‫‪ 104‬מפציצים אופקיים ו־‪ 40‬נושאי טורפדות‪ .‬מפקד הכוח היה‬
‫אדמירל נאגומו‪ .‬מתכנן הפעולה וראש מטה הצי היפני‪ ,‬ימאמוטו‪,‬‬
‫נשאר במטהו ביפן‪ .‬הכוח קיבל הוראה להתחיל לנוע לכיוון הוואי‬
‫רק לאחר שיתקבלו מילות הצופן ״עלו על הר איתקה ‪ / ,‬שפירושן‬
‫שהמשא והמתן עם ארצות הברית מוצה עד תום ויש להתכונן‬
‫לביצוע המשימה‪ .‬הפקודה להפליג לעבר הוואי התקבלה ב־‪26‬‬
‫בנובמבר והארמדה יצאה לדרכה במזג אוויר סוער‪.‬‬
‫מנהיגי ארצות הברית הבינו שהם לא מותירים ליפן ברירה‪,‬‬
‫אבל דעת הקהל באמריקה נסערה מהצטרפותה של יפן ל״ציר״‪.‬‬
‫הטענה שנשמעה בארצות הברית הייתה‪ :‬איך אפשר בכלל לחשוב‬
‫על ויתורים ליפן כאשר אנו מוכנים להילחם באירופה‪ .‬הנשיא‬
‫רוזוולט היה צריך להביא בחשבון‪ ,‬שבכל זאת ישנה באמריקה‬
‫קבוצה לא קטנה של בדלנים‪ ,‬שאינם מוכנים לצאת למלחמה ־־‬
‫לא כאן ולא כאן‪ .‬המגמה האמריקאית הייתה משום כך‪ ,‬לסחוב‬
‫את המשא ומתן עד כמה שאפשר‪ .‬זו גם הייתה הבקשה המפורשת‬
‫של הצבא האמריקאי‪ ,‬תחת פיקודו של ראש המטה הכללי גנרל‬
‫ג׳ורג׳ מרשל‪ .‬הוא ביקש להרוויח זמן‪ ,‬על מנת להכין את הצבא‬
‫לעימות‪ ,‬שהיה כבר בלתי נמנע‪ .‬הנשיא העביר אפוא שדר לקיסר‬
‫יפן ב־‪ 6‬בדצמבר‪ ,‬ובו ביקש לעשות הכול כדי להימנע ממלחמה‪.‬‬
‫השדר לא עורר כל עניין בטוקיו‪.‬‬
‫מפורט ארתור עד הירושימה ‪129‬‬
‫ההחלטה לתקוף ביום ראשון‪ 7 ,‬בדצמבר‪ ,‬בשעות הבוקר‬
‫המוקדמות‪ ,‬הייתה מבוססת על הידיעה הבדוקה של סוכנים יפנים‬
‫בהוואי‪ ,‬שמרבית הכוחות האמריקאיים בפרל־הרבור נחים ביום‬
‫ראשון מבילוייהם במוצאי שבת‪ .‬ב־‪ 8‬בבוקר חלק מהחיילים עדיין‬
‫ישנים‪ ,‬חלקם עדיין בחדרי האוכל ואחרים במקלחות‪) .‬ישראל תקפה‬
‫את חילות האוויר של מצרים‪ ,‬סוריה‪ ,‬ירדן ועיראק ב־‪ 5‬ביוני‬
‫‪ 1967‬בדיוק באותה שעה ומאותן הסיבות‪ ,‬בהפתעה אסטרטגית‬
‫אחרת‪(.‬‬
‫למרבה האירוניה קרתה תקלה‪ .‬השדר היפני האחרון לארצות‬
‫הברית היה ארון במיוחד‪ .‬מאחר וזה היה יום ראשון‪ ,‬והיפנים נצטוו‬
‫להקפיד על סודיות מוחלטת‪ ,‬הם שיחררו את הסגל הטכני והמנהלי‬
‫שלהם‪ ,‬כולל את המזכירות‪ ,‬ולכן הדפסת תרגום המסמך הוטלה‬
‫על אחד הדיפלומטים הזוטרים בשגרירות‪ ,‬שלא ידע להדפיס‪ .‬הוא‬
‫התיישב מול מכונת כתיבה והדפיס בשתי אצבעות‪ .‬המועד‬
‫התאחר‪ .‬מהשגרירות טלפנו למחלקת המדינה וביקשו את דחיית‬
‫הפגישה בין השגרירים נומורה קיצ׳יסאבורו וקורוסו סאבורו‬
‫)האחרון נשלח כתגבורת בסוף אוקטובר( לבין מזכיר המדינה האל‪.‬‬
‫לכוחות היפנים לא הודיעו על הדחייה‪ ,‬כך שהמטוסים הראשונים‬
‫בבר היו בדרכם ליעדם בפרל־־הרבור‪ ,‬והופיעו מעל המטרה בדיוק‬
‫בזמן ‪ -‬לקראת ‪ 8‬בבוקר‪ .‬המסר היפני נמסר לבסוף למזכיר המדינה‬
‫האל בשעה שתיים וחצי)שמונה וחצי‪ ,‬שעון הוואי(‪ .‬עד אז הוא‬
‫כבר ידע על ההרס שחוללו המטוסים היפנים בפרל־הרבור‪ .‬מזכיר‬
‫המדינה לא חסך את שבט לשונו מהיפנים‪ :‬״בחמישים שנות שירותי‬
‫הציבורי לא ראיתי אף פעם מסמך כה דחום בשקרים וסילופים‪,‬‬
‫ובקנה מידה כזה גדול שמעולם לא דמיינתי לעצמי עד היום‬
‫שממשלה כלשהי עלי אדמות מסוגלת לומר אותם‪ ,, .‬עוד הם‬
‫מדברים המשיכו פצצות ליפול על פרל־הרבור‪.‬‬
‫ארצות הברית איבדה בשלוש שעות ‪ 5‬אוניות מערכה‪3 ,‬‬
‫משחתות ומניחת מוקשים אחת‪ .‬עוד ‪ 3‬אוניות מערכה‪ 3 ,‬משחתות‬
‫ועשרות כלי שיט אחרים נפגעו ויצאו מכלל פעולה‪ .‬מרבית ‪273‬‬
‫מטוסי חיל האוויר ו־‪ 150‬מתוך ‪ 202‬מטוסי הצי הושמדו על הקרקע‪.‬‬
‫‪ 130‬אוניברסיטה משודרת‬
‫מספר ההרוגים עלה על ‪ .2,345‬עוד ‪ 1,247‬נפצעו ומאות נעדרו‪,‬‬
‫כנראה שטבעו באוניות שירדו למצולות ים‪.‬‬
‫למרות כל ההישגים האלה‪ ,‬היפנים כשלו בארבע משימות‬
‫גדולות‪ .‬הראשונה ‪ -‬לחסל א ת שייטת נושאות המטוסים‬
‫האמריקאיות באוקיאנוס השקט‪ .‬הם כשלו במשימה זו מכיוון‬
‫שארבע נושאות המטוסים של הצי הפסיפי של ארצות הברית ‪-‬‬
‫יורקטאון‪ ,‬לקסינגטון‪ ,‬אנטרפרייז והורנט ‪ -‬לא היו בפרל־הרבור‬
‫באותו יום )אחת הפליגה להביא מטוסים לגואם‪ ,‬השנייה להביא‬
‫מטוסים למידווי‪ ,‬השלישית הייתה בתיקונים בסן דייגו והרביעית‬
‫הייתה בים בקרבת הנמל(‪ .‬השנייה ‪ -‬הם גם לא פגעו בבתי‬
‫המלאכה‪ ,‬והאמריקאים יכלו עוד באותו יום להתחיל לתקן את‬
‫הספינות שניתן היה להצילן‪ .‬בתוך שנה תוקנו כל האוניות שנפגעו‬
‫בהתקפה‪ ,‬חוץ מאוניית המערכה אריזונה‪ .‬גם האוניות שטובעו‬
‫נמשו מקרקע הים ותוקנו‪ .‬השלישית ‪ -‬לא נפגעו גם מאגרי הדלק‬
‫בפרל־הרבור‪ .‬והרביעית ־־ גם מתקפת הצוללות שתוכננה לא יצאה‬
‫אל הפועל‪.‬‬
‫היפנים לא הביאו בחשבון שהם פגעו באוניות אמריקאיות‬
‫ישנות למדי‪ .‬מרבית האוניות שנפגעו נבנו בשנים ‪ 2‬ו‪ 9‬ו־‪ 913‬ו‪ ,‬וכמה‬
‫מהן במלחמת העולם הראשונה‪ .‬היו אף מספר קצינים אמריקאים‬
‫שהיו מרוצים‪ ,‬הם אמרו‪ :‬סוף־סוף נקבל אוניות חדשות ומודרניות‪.‬‬
‫אבל הכישלון העיקרי היה בכך שיפן לא הבינה עד כמה היא‬
‫השפילה‪ ,‬ביזתה והנחילה לאמריקה עלבון צורב‪ .‬אמריקאים רבים‬
‫תהו כיצד היפנים‪ ,‬שאינם מסוגלים להמריא או לנחות על נושאות‬
‫מטוסים)כך סברו אותם אמריקאים(‪ ,‬״הממזרים הצהובים ‪ ,,‬בני הגזע‬
‫הנחות)הייתה דמוניזציה רבה של היפנים בארצות הברית(‪ ,‬הנחילו‬
‫לארצות הברית מפלה כה מוחצת ופגעו בה בצורה כה אנושה‪.‬‬
‫באמריקה הוקמו מיד לאחר ההתקפה כמה ועדות חקירה‪ ,‬שאף‬
‫הגיעו למסקנות‪ .‬מיד לאחר האסון בפרל־הרבור נטען על ידי יריבי‬
‫הנשיא‪ ,‬שרוזוולט הזמין את המלחמה‪ .‬למעטים היה ידוע‪ ,‬כי‬
‫במבצע שנודע בשם ״מג׳יק״ הצליחו האמריקאים לשבור את הצופן‬
‫היפני ולפענח את התשדורות היפניות‪ ,‬ובעיקר קראו את חילופי‬
‫מפורט ארתור עד הירושימה ‪131‬‬
‫השדרים בין משרד החוץ בטוקיו ושגרירות יפן בוושינגטון‪ .‬נטען‬
‫כי הנשיא העדיף להתעלם מהשדרים‪ ,‬מכיוון שרצה להכניס את‬
‫אמריקה למלחמה וההתקפה הייתה עבורו הזדמנות פז‪ .‬אבל טיעון‬
‫זה היה פשטני מדי‪ .‬באף אחד מן השדרים לא צוין תאריך ההתקפה‬
‫ויעדיה‪ .‬אמנם נאמר בו במפורש‪ ,‬כי אם אמריקה לא תשנה את‬
‫עמדתה יתרחשו לאחר סוף נובמבר דברים באופן אוטומטי‪ ,‬אבל‬
‫מזה קשה היה להסיק כי יפן תתקוף‪ ,‬הרחק מבסיסיה‪ ,‬את פרל־‬
‫הרבור‪ .‬נראה שהכשל האמריקאי נעוץ בגורמים רבים אחרים‪,‬‬
‫ביניהם למשל המאבקים בין הצי לצבא שגרמו להיעדר שיתוף‬
‫פעולה ואי־העברת מידע מודיעיני‪ .‬ודבר נוסף‪ ,‬האמריקאים היו‬
‫עסוקים בשתי זירות ודעתם הופנתה למתרחש בזירה האירופית‪,‬‬
‫הרבה יותר מאשר לאסיה‪ .‬הם גם לא האמינו ביכולתם של היפנים‬
‫לבצע משימה בסדר גודל כזה‪ ,‬ובעיקר לא חשבו כי ליפן יש התעוזה‪,‬‬
‫הדימיון והחוצפה לבצע התקפה כזו‪.‬‬
‫הייתה עוד בעיה רצינית‪ :‬לא כל המידע שהגיע והצטבר‬
‫בוושינגטון הועבר לזירה)לאדמירל קימל‪ ,‬מפקד הצי בפרל־הרבור‬
‫ולגנרל שורט‪ ,‬מפקד כוחות הצבא האמריקאי בהוואי(‪ .‬הייתה גם‬
‫אווירה של שאננות שפגעה בייחוד בצבא‪ ,‬וקצת פחות בצי‪ .‬אבל‬
‫בעיקר‪ ,‬איש לא האמין שיפן תהיה מסוגלת להניע שייטת בגודל‬
‫כזה מבלי להתגלות‪ ,‬להופיע בקרבת הוואי ולהכות בארצות הברית‬
‫בצורה כה יעילה‪ .‬לעם האמריקאי אף לא נמסר‪ ,‬כי כמה שעות‬
‫לאחר ההתקפה על פרל־הרבור השמידו מטוסים יפנים את מערך‬
‫חיל האוויר האמריקאי בפיליפינים‪ .‬כמו בפרל־הרבור‪ ,‬המטוסים‬
‫חנו על הקרקע בשורות צפופות‪ ,‬והיו לטרף קל מסיבה זו וגם בשל‬
‫גורם ההפתעה‪ .‬כתוצאה מתקיפה זו איבד הצבא האמריקאי את‬
‫המטריה האווירית עליה סמך‪ ,‬ונלחם בפיליפינים עד תחילת מאי‬
‫ללא הגנה אווירית‪.‬‬
‫המכה בפרל־הרבור הממה א ת העם האמריקאי‪ .‬הידיעה‬
‫התקבלה בתדהמה‪ .‬השדר הראשון מפרל־הרבור אמר‪ :‬״התקפה‬
‫אווירית על פרל־הרבור‪ .‬זה אינו תרגיל״‪ .‬משהחלה ההתאוששות‬
‫מההלם הראשוני‪ ,‬היא חישלה את האמריקאים‪ ,‬כולל אלה שלא‬
‫‪ 132‬אוניברסיטה משודרת‬
‫רצו בכניסת ארצם למלחמה‪ .‬כל האומה האמריקאית הייתה עתה‬
‫נחושה בדעתה ומאוחדת סביב מספר דרישות בסיסיות‪ ,‬בהן תתמיד‬
‫ארצות הברית עד סוף המלחמה‪ :‬את יפן חייבים להכניע כניעה‬
‫ללא תנאי; חובה להרוס את המדינה הזו ולא משנה איזה סוגי נשק‬
‫יופעלו; אמריקה חייבת לנקום את ההשפלה הגדולה הזו‪ ,‬שנקראת‬
‫פרל־הרבור‪.‬‬
‫פרק ‪ 2‬ו‬
‫החודשים הראשונים של המלחמה‬
‫התוכנית האסטרטגית של יפן הייתה לכבוש כמה שיותר שטחים‬
‫בששת החודשים הראשונים של המלחמה‪ ,‬לנסות ולהטביע את‬
‫נושאות המטוסים האמריקאיות‪ ,‬ואז לפתוח במשא ומתן עם ארצות‬
‫הברית מעמדה של כוח‪ .‬עמוק בלבם ידעו ראשי יפן כי זו תוכנית‬
‫שאפתנית וספק אם יפן תוכל לבצעה‪ .‬לאחר שנודע לו על הצלחת‬
‫המתקפה בפרל־הרבור‪ ,‬כתב אדמירל ימאמוטו לאחותו‪ :‬״ובבן‪ ,‬סוף־‬
‫סוף המלחמה החלה‪ .‬אבל למרות כל המהומה השוררת עתה‪ ,‬אנו‬
‫עוד יכולים להפסיד בה‪ .‬אני רק יכול לעשות את מיטבי‪ .,,‬במנשר‬
‫הכרזת המלחמה כתב הקיסר‪ ,‬כי יפן יצאה למלחמה נגד ארצות‬
‫הברית ובריטניה על מנת להביא לידי סיום את המלחמה בת ארבע‬
‫השנים בסין‪ .‬למעשה היה זה צעד של ייאוש‪ .‬יפן לא ידעה כיצד‬
‫לפתור את בעיית סין‪ ,‬וראשיה לא ראו מנוס אלא להרחיבה‪.‬‬
‫התכנון הצבאי היפני התברר כטוב‪ ,‬ובפחות מששת החודשים‬
‫הראשונים של המלחמה באוקיאנוס השקט הצליחה יפן להשיג‬
‫את כל היעדים האסטרטגיים ששמה לעצמה‪ .‬נכבשו האיים ויק‪,‬‬
‫גואם‪ ,‬הונג קונג‪ ,‬סינגפור‪ ,‬מלאייה‪ ,‬בורמה‪ ,‬אינדונזיה והפיליפינים‪.‬‬
‫יפן הגיעה קרוב לאוסטרליה‪ ,‬ונראה היה שכל המטרות שלשמן‬
‫יצאה למלחמה הושגו‪ .‬האמריקאים והבריטים מצאו את עצמם‬
‫בנסיגה משפילה‪.‬‬
‫ארמיה ‪ 25‬היפנית נחתה בצפון מלאיה ובבורנאו‪ ,‬ארמיה ‪ 15‬פעלה‬
‫בפיליפינים‪ ,‬ארמיות ‪ 14‬ו־‪ 16‬פעלו במערב האוקיאנוס השקט‪ .‬ב־‪10‬‬
‫‪ 134‬אוניברסיטה משודרת‬
‫בדצמבר הנחיתה יפן מהלומה אדירה על הצי הבריטי בעת שטיבעה‬
‫שתי אוניות מערבה גדולות‪ :‬הנסיך מוויילס וריפאלס‪ .‬הן נשלחו אל‬
‫מול כוח המשימה היפני שהתקדם בים לעבר מלאיה‪ .‬מטוסים נושאי‬
‫טורפדות טיבעו את האוניות הבריטית בבמה דקות‪ .‬ב־‪ 23‬בדצמבר‬
‫נכנע חיל המצב הבריטי בהונג קונג‪ .‬מנילה בירת הפיליפינים נכבשה‬
‫ב־‪ 2‬בינואר‪ .‬שרידי הכוחות האמריקאים בפיליפינים התבצרו בחצי‬
‫האי בטאן והצליחו להחזיק מעמד עד שנכנעו ב־‪ 9‬באפריל‪ .‬המבצר‬
‫האמריקאי האחרון בפיליפינים‪ ,‬האי קורגידור שבכניסה למפרץ‬
‫מנילה‪ ,‬נפל בידי היפנים ב־‪ 6‬במאי‪ .‬ב ־ ו ו בינואר החלו היפנים‬
‫בכיבוש איי הודו ההולנדית‪ .‬נפילתה של סינגפור ב־‪ 15‬בפברואר‪,‬‬
‫בעת ש־‪ 130‬אלף חיילים של בעלות הברית נכנעו לכוח יפני שמנה‬
‫‪ 50‬אלף חיילים בלבד‪ ,‬הייתה אולי התבוסה המשפילה ביותר‬
‫שהאימפריה הבריטית חוותה אי־פעם‪ .‬בקרב ימי בים יאווה איבדו‬
‫בעלות הברית מספר אוניות מלחמה‪ ,‬וזה פתח את הדרך ליפן לכבוש‬
‫את בירת הודו ההולנדית בטביה)גיקרטה של ימינו( ב־‪ 6‬במרס‪ .‬יום‬
‫לאחר מכן פינו הבריטים את רנגון בירת בורמה‪ .‬מנדלי נפלה ב־‪2‬‬
‫במאי ודרך בורמה נסגרה שוב‪ .‬במאי נכבש האי טימור במערב גיניאה‬
‫החדשה‪ ,‬והיפנים היו במצב בו יכלו לאיים על אוסטרליה‪ .‬בתחילת‬
‫מאי הציבו היפנים קו הגנה חדש שהשתרע מגבול בורמה־הודו‪,‬‬
‫כלל את איי הודו ההולנדית‪ ,‬עבר בגינאה החדשה‪ ,‬איי שלמה‪ ,‬איי‬
‫קרוליינה‪ ,‬איי מריאנה‪ ,‬איי מרשל‪ ,‬ויק‪ ,‬גואם‪ ,‬גבול קוריאה־ברית‬
‫המועצות ועד האיים האלאוטיים ליד אלסקה‪.‬‬
‫סדרת הניצחונות הללו הפתיעה את העם ביפן‪ ,‬לא עבר יום‬
‫מבלי שהתבשרו היפנים על הישג מרשים נוסף‪ .‬בעיקר גדולה‬
‫הייתה השמחה נוכח השפלת האימפריות הבריטית‪ ,‬ההולנדית‪,‬‬
‫האמריקאית ומה שנותר מהאימפריה הצרפתית‪ .‬הצבא והצי נהנו‬
‫מהערצה; ראשיהם אמרו השכם והערב כי יפן הוכיחה מה היא‬
‫יכולה לעשות‪ ,‬וכי ההכנות הרבות למלחמה השתלמו‪ .‬אבל תגובת‬
‫האזרח היפני הממוצע הייתה עצורה‪ .‬עמוק בלבם חשו היפנים כי‬
‫קשה יהיה להחזיק באימפריה החדשה וכי נכונו להם ימים קשים‬
‫של מבחנים‪ ,‬כמוהם הם טרם חוו‪.‬‬
‫מפורט ארתור עד הירושימה ‪135‬‬
‫ימים ספורים לאחר פרוץ המלחמה באוקיאנוס השקט הכריזו‬
‫גם איטליה וגרמניה מלחמה על ארצות הברית‪ .‬צ׳רצ׳יל בלונדון‬
‫וצ׳יאנג קאי־שק בצ׳ונקין נשמו לרווחה‪ :‬הם אינם יותר בודדים‬
‫במערכה‪ ,‬לצדם עומדת עתה המעצמה התעשייתית הכבירה ביותר‬
‫בעולם‪ .‬מעצמה זו ספגה אמנם מהלומה כבדה‪ ,‬אבל לא קטלנית‪.‬‬
‫צ׳רצ׳יל העריך נכונה את התגובה האמריקאית שתבוא‪ ,‬וידע כי‬
‫הנשיא רוזוולט הוא המנהיג הנכון לעת הזו‪ .‬הוא יוכל לשקם את‬
‫המורל באמריקה ולנווט את מדיניות ארצו ביד בוטחת‪ .‬בסוף דצמבר‬
‫הגיע צ׳רצ׳יל לוושינגטון לוועידת הפסגה הראשונה של מלחמת‬
‫העולם השנייה‪ .‬בדיונים סוכם על האסטרטגיה הבאה‪ :‬אירופה‬
‫תחילה; המאמץ המרכזי יופנה נגד גרמניה ואיטליה‪ ,‬ולשם יופנו‬
‫מרבית משאבי כוח האדם‪ ,‬הציוד והאספקה; החזית באוקיאנוס‬
‫השקט תיאלץ להמתין עד שהגלגל יתהפך באירופה‪ .‬כבר באותם‬
‫הימים הוחל בתכנון הפלישה של בעלות הברית לצפון אפריקה‪.‬‬
‫בהחלטה נוספת מונה גנרל דגלס מקארתור למפקד העליון של‬
‫כוחות בעלות הברית בדרום מערב האוקיאנוס השקט‪ .‬הוא הצליח‬
‫להימלט מהפיליפינים בסירת משמר‪ ,‬בצוללת ולבסוף במטוס‬
‫שהביאו לאוסטרליה‪ .‬ב־‪ 17‬במרס ‪ 1942‬הוא קבע א ת מטהו‬
‫באוסטרליה והחל לתכנן את המהלכים הבאים‪ .‬בראש ובראשונה‬
‫הוא נאלץ לתכנן את הגנת אוסטרליה‪.‬‬
‫ארצות הברית החלה בגיוס המוני לצבאה‪ ,‬שמנה בסוף המלחמה‬
‫למעלה מ־‪ 16‬מיליון איש ואישה‪ .‬היא העבירה את התעשייה לפסי‬
‫ייצור מלחמתיים‪ .‬המהירות בה נעשה הדבר היה בניגוד גמור לכל‬
‫ההערכות של המתכננים היפנים‪ .‬הם קיוו כי יהיה להם מרווח של‬
‫לפחות שנה עד שנה וחצי עד שזה יקרה‪ .‬בתקופה זו‪ ,‬הם קיוו‪,‬‬
‫גרמניה תכניע את ברית המועצות ואת הכוחות הבריטיים במזרח‬
‫התיכון‪.‬‬
‫בחודשים הראשונים אחר פרוץ המלחמה ננקטו מעט מאוד יוזמות‬
‫על ידי בעלות הברית; הן היו בנסיגה מכל המאחזים שלהן בדרום‬
‫מזרח אסיה‪ .‬ארצות הברית רק החלה לעכל את המכה המשפילה‬
‫‪ 136‬אוניברסיטה משודרת‬
‫שספגה בפרל־הרבור‪ ,‬ואת אובדן הפיליפנים והאיים ויק וגואם‪.‬‬
‫ערב נפילת הפיליפינים‪ ,‬ובעיקר על מנת להרים קצת את המורל‬
‫בבית‪ ,‬אישר הנשיא רוזוולט התקפה אווירית על טוקיו‪ .‬הרעיון‬
‫המקורי היה של אדמירל קינג‪ ,‬ממפקדי הצי האמריקאי‪ ,‬והוא נועד‬
‫להוכיח כי אמריקה יכולה להתנגד ליפן וכי היא עדיין מסוגלת‬
‫להגיב כראוי‪ .‬בשלב זה לא הייתה להתקפה מטרה צבאית מוגדרת‪.‬‬
‫המגמה הייתה להמחיש ליפן כי איי הבית שלה חשופים להתקפה‬
‫אווירית על פי הדגם של פרל־הרבור‪.‬‬
‫למפקד הכוח מונה קולונל ג׳יימס דוליטל‪ ,‬טייס ומהנדס‬
‫אווירונאוטי בעל תואר דוקטור ^‪ .MIT‬הוא החל לתרגל המראת‬
‫מפציצים ממשטח קצר‪ ,‬המתאים לאורך המשטח של נושאת‬
‫מטוסים‪ .‬באפריל ‪ 1942‬הועמסו ‪ 16‬מפציצים מסוג ‪ B-25‬על נושאת‬
‫המטוסים הורנט‪ ,‬שיצאה מערבה בליווי ‪ 4‬סיירות ו־‪ 8‬משחתות‪,‬‬
‫ובחיפוי אווירי של נושאת המטוסים אנטרפרייז‪ .‬ליפנים לא היה‬
‫רדאר‪ .‬אדמירל ימאמוטו הציב אוניות ב־‪ 700‬מילים בים מזרחית‬
‫מהבית‪ ,‬כדי שישמשו כהתראה‪ .‬הכוח האמריקאי התגלה‪ ,‬אבל‬
‫ההחלטה הייתה להמשיך במשימה ולהפציץ את טוקיו‪ .‬לאחר מכן‬
‫המטוסים היו אמורים לנחות בשדות תעופה מאולתרים בסין‬
‫החופשית; מכל מקום הם לא היו מסוגלים לחזור ולנחות על נושאת‬
‫המטוסים‪ ,‬שלא יכלה לקלוט אותם‪ .‬הצי והצבא היפני קיבלו‬
‫התראה מטייס יפני‪ ,‬אבל התעלמו ממנה‪ .‬הם ציפו להתקפה למחרת‪.‬‬
‫ב־‪ 18‬באפריל יצאו המטוסים האמריקאים לדרכם )להוציא אחד‬
‫שהסתבך בהמראה(‪ .‬מפציץ אחד הטיל פצצות על נגויה‪ ,‬אחר על‬
‫קובה‪ ,‬השלישי פגע במתקני צי ביוקוסקה וביוקוהאמה‪ 12 ,‬מפציצים‬
‫הופיעו מעל טוקיו בדיוק כאשר ראש הממשלה טוג׳ו עמד לנחות‬
‫אחרי ביקור ביחידות הצבא‪ .‬הטייסים האמריקאים שיחררו פצצות‬
‫תבערה בלי הרבה קשיים‪ ,‬הרגו ב־‪ 50‬יפנים וגרמו נזק מועט‪ ,‬אבל‬
‫ההלם ביפן היה רב‪.‬‬
‫מפציץ אמריקאי אחד התקלקל וטס לוולדיבוסטוק‪ ,‬הרוסים תפסו‬
‫את צוותו והחזיקו בו עד סוף המלחמה‪ .‬היתר טסו לכיוון סין; הסינים‬
‫הלאומנים לא ידעו את הזמן המדויק של הגעתם ולכן לא הדליקו‬
‫מפורט ארתור עד הירושימה ‪137‬‬
‫את פנסי מסלול הנחיתה; ארבעה מפציצים אמריקאים התרסקו‪,‬‬
‫וו צוותים צנחו‪ ,‬במה נתפסו בידי חיילים יפנים‪.‬‬
‫יפן ספגה מהלומה פסיכולוגית קשה‪ .‬היא הודיעה שמי שייתפס‬
‫מבין התוקפים יועמד לדין על הפרת חוקי המלחמה‪ .‬אבל למעשה‪,‬‬
‫לאור ההתנהגות שלהם ובמיוחד נוכח מעשי הטרור שביצעו בסין‪,‬‬
‫לא היה ליפן שום טיעון מבחינת החוק הבינלאומי‪ .‬אף על פי כן‪,‬‬
‫כדי להראות שהאמריקאים מבצעים פשעי מלחמה בוימו משפטים‬
‫צבאיים‪ .‬שמונה טייסים אמריקאים נידונו למוות ושלושה מהם‬
‫אכן הוצאו להורג‪ .‬חמשת האחרים זכו להמתקת גזר הדין ושרדו‬
‫את המלחמה‪ .‬התברר שלהתקפה על טוקיו לא הייתה השפעה‬
‫ממשית על המורל ביפן‪ ,‬על תמיכת העם בשלטון או על הנחישות‬
‫היפנית להמשיך במלחמה‪ .‬היפנים לא שיפרו בהרבה בעקבות‬
‫התקיפה את אמצעי ההגנה שלהם נגד מטוסים‪ ,‬אבל בכל זאת הם‬
‫העבירו מספר גדול של מטוסי קרב לאיי הבית‪ ,‬דבר שפגם ביכולתם‬
‫לפעול בזירות אחרות‪.‬‬
‫במאי ‪ 1942‬גילו האמריקאים שיפן ריכזה כוחות יבשה‪ ,‬ים ואוויר‬
‫כהכנה לאופנסיבה חדשה‪ .‬ההנחה הייתה שהכוחות היפנים ינועו‬
‫בים הקורלי‪ .‬המפקד האמריקאי‪ ,‬מקארתור‪ ,‬חשב שהם רוצים‬
‫להשלים את כיבושה של גיניאה החדשה‪ ,‬ומשם אולי לפלוש‬
‫לאוסטרליה‪ .‬חיל האוויר האמריקאי חשב שיפן מכינה פלישה לחוף‬
‫המערבי של ארצות הברית‪ .‬אבל גנרל מרשל‪ ,‬ראש המטה הכללי‬
‫של צבא ארצות הברית‪ ,‬התנגד לכל תגבור כוחות באוקיאנוס השקט‬
‫בשל האסטרטגיה ״אירופה תחילה׳‪ .,‬לנשיא רוזוולט הייתה בעיה‬
‫עם דעת הקהל‪ ,‬שדרשה נקמה בשל פרל־הרבור‪ .‬במערב ארצות‬
‫הברית הייתה חרדה של ממש מיפן‪ ,‬בעוד שבחוף המזרחי החרדה‬
‫הייתה יותר מגרמניה הנאצית‪ .‬הסיכום שהושג עם הבריטים עוד‬
‫בסוף דצמבר ‪ 1941‬היה‪ ,‬שקודם מחסלים את גרמניה‪ ,‬כי היא נתפסה‬
‫כהרבה יותר מסוכנת מיפן‪.‬‬
‫באביב ‪ 1942‬תכננו היפנים מבצע שנקרא מו)‪ .(Mo‬הרעיון היה‬
‫לתפוס את החלק הדרומי של גיניאה החדשה ולאיים על אוסטרליה‪.‬‬
‫המחשבה הייתה גם לכבוש את קלדוניה החדשה‪ ,‬ובכך למנוע‬
‫‪ 138‬אוניברסיטה משודרת‬
‫העברת אספקה ימית מארצות הברית לאוסטרליה )אוסטרליה‬
‫הייתה נקודת הכינוס לכוחות שיפעלו בסופו של דבר נגד יפן(‪.‬‬
‫כמה מתכננים יפנים חשבו שכיבוש הנמל האסטרטגי פורט־מורסבי‪,‬‬
‫בגיניאה החדשה‪ ,‬עשוי להוציא את אוסטרליה מהמלחמה‪.‬‬
‫עוד בחודש מרס ‪ 1942‬תכנן הצבא היפני לכבוש את פורט־‬
‫מורסבי מהים‪ ,‬אבל כשהתגלה שבעלות הברית מכינות הגנה‬
‫מסיבית דחו היפנים את המבצע למאי וריכזו צי אדיר של ‪ 70‬אוניות‪,‬‬
‫שכלל ‪ 2‬נושאות מטוסים גדולות‪ 6 ,‬סיירות כבדות‪ 3 ,‬סיירות קלות‪,‬‬
‫‪ 15‬משחתות ו־‪ 14‬נושאות גייסות‪ .‬האמריקאים ריכזו כוח זהה‪ ,‬ובו‬
‫שתיים מנושאות המטוסים שלא נפגעו בפרל־הרבור )יורקטאון‬
‫ולקסינגטון(‪ .‬היפנים תפסו את טולאגי בגיניאה החדשה‪ ,‬שפונה‬
‫מאנשיו‪ .‬מאחז זה‪ ,‬הם חשבו‪ ,‬יגן על רבאול‪ ,‬העיר החשובה בגיניאה‬
‫החדשה‪ .‬יפן קיוותה שמרבית הצי האמריקאי יתפתה לבוא לפורט־‬
‫מורסבי‪ ,‬ושם יחוסל‪ .‬ב־‪ 7‬וב־‪ 8‬במאי ‪ 1942‬התפתח קרב ימי שנקרא‬
‫״קרב הים הקורלי״‪ ,‬שבמהלכו איבדו האמריקאים נושאת מטוסים‬
‫אחת )לקסינגטון( ונושאת המטוסים השנייה )יורקטאון( נפגעה‪.‬‬
‫מהצד היפני טובעה נושאת מטוסים קטנה ונפגעה נושאת מטוסים‬
‫גדולה)שוקאקו(; נושאת המטוסים השנייה הגדולה)זואיקאקו( לא‬
‫נפגעה‪ .‬בעקבות זה החליטה יפן לבטל את הפלישה לפורט־מורסבי‪.‬‬
‫קרב הים הקורלי הפך להיות הדגם לקרבות אחרים שיבואו‪.‬‬
‫האמריקאים איבדו ‪ 66‬מטוסים ו־‪ 544‬חיילים‪ ,‬נושאת מטוסים אחת‬
‫ומשחתת אחת‪ ,‬ונגרם נזק לנושאת מטוסים נוספת‪ .‬יפן איבדה ‪77‬‬
‫מטוסים‪ 1,070 ,‬חיילים ונושאת מטוסים קטנה )שוהו(‪ .‬מבחינה‬
‫אפקטיבית יפן אמנם זכתה בקרב זה‪ ,‬אבל המחיר היה גבוה מאוד‪.‬‬
‫נושאת מטוסים אחת טובעה‪ ,‬אחרת נפגעה ושתים אחרות‪ ,‬שחזרו‬
‫בשלום ליפן‪ ,‬יצאו מכלל פעולה לכמה חודשים‪ .‬הייתה לכך השפעה‬
‫על המהלכים הבאים‪ .‬קרב הים הקורלי היה הקרב הימי הראשון‬
‫שהוכרע על ידי מטוסים‪ .‬למעשה לא התנהלו חילופי אש בין‬
‫אוניות‪ .‬מבחינת יפן היה זה ניצחון יקר‪ .‬התברר שהתיאום היפני‬
‫לקוי; אמנם היו ליפן טייסים מעולים‪ ,‬אבל היפנים התקשו לתאם‬
‫בין מספר כה גדול של אוניות מסוגים שונים ומהירויות שיט שונות‪.‬‬
‫מפורט ארתור עד הירושימה ‪139‬‬
‫גם לא היה להם מב״ם‪ ,‬וראשי הצי היפני התחילו להבין שיש‬
‫להם חולשות מובנות מבחינת הכוח הימי שלהם‪ .‬הקרב הזה עצר‬
‫את ההתקדמות היפנית‪ .‬הלקח שהפיק הצי האמריקאי היה‪ ,‬שיש‬
‫להגדיל את מספר המטוסים על סיפון נושאות המטוסים‪ ,‬שכן כלי‬
‫שיט זה יהיה המכריע במערכות הבאות‪ .‬מיד לאחר תום קרב הים‬
‫הקורלי שיגרו האמריקאים כמה אוניות לתיקון בפרל־הרבור‪ ,‬כולל‬
‫נושאת המטוסים יורקטאון‪.‬‬
‫אדמירל ימאמוטו החליט עתה‪ ,‬שלכיבוש טריטוריות נוספות‬
‫אין משמעות‪ .‬הוא סבר שיפן צריכה לרכז מאמץ ולחסל את מה‬
‫שנותר מהצי האמריקאי באוקיאנוס השקט‪ ,‬בייחוד את אותן‬
‫האוניות שלא הושמדו בפרל־הרבור‪ .‬הוא העריך נכונה ‪ -‬מכיוון‬
‫ששירת באמריקה והכיר מדינה זו היטב ‪ -‬את יכולתה התעשייתית‬
‫של ארצות הברית והגיע למסקנה‪ ,‬שיש צורך בהכרעה מהירה‬
‫ביותר‪ .‬הרעיון שלו היה אפוא‪ ,‬שי׳צריך להנחית מכה גדולה על‬
‫האמריקאים ‪ ,‬׳‪ .‬הוא גם העריך כי הצי האמריקאי באוקיאנוס השקט‬
‫נחות מספרית בשל הצרכים באוקיאנוס האטלנטי ובים הקריבי‪.‬‬
‫האסטרטגיה שלו הייתה לפיכך לטמון לצי האמריקאי מלכודת‬
‫ולפתותו ליפול לתוכה‪ .‬הוא קרא לזה הגנה דינמית ‪ -‬ולא סטטית‪:‬‬
‫קודם מתישים את האויב‪ ,‬אחר כך מכים בכוחו העיקרי‪ .‬הוא ביקש‬
‫אישור לכבוש את מידווי‪ ,‬אי קטן ששטחו ‪ 4,800‬דונם בערך‪ ,‬שנמצא‬
‫במרחק ‪ 1,700‬קילומטרים מפרל־הרבור‪ .‬הוא קיווה שמשם ניתן יהיה‬
‫לתקוף את הוואי‪ ,‬וזו הייתה מטרתו העיקרית‪ .‬מהוואי הוא חשב‬
‫שיפן תוכל לתקוף אפילו כמה מטרות בחוף המערבי של ארצות‬
‫הברית; הצי האמריקאי ייאלץ לעזוב את הוואי כדי להגן על חופי‬
‫המולדת‪ ,‬וכך הוא יחדל לפעול באוקיאנוס השקט ויותיר זירה זו‬
‫לצי היפני‪ .‬מטרה נוספת שהציב לעצמו ימאמוטו הייתה להטביע‬
‫נושאות מטוסים אמריקאיות ולנתק את אוסטרליה מקו האספקה‬
‫מאמריקה‪ .‬הוא גם חשש שארצות הברית תבנה מסלול למפציצים‬
‫במידווי‪ ,‬ומשם תוכל לתקוף את יפן‪ ,‬שכן האי מידווי רחוק רק‬
‫כ־‪ 2,500‬מיל מטוקיו‪ .‬אם תזכה יפן בקרב זה‪ ,‬כך חשב‪ ,‬הוא ישכנע‬
‫את ראש הממשלה היפני טוג׳ו להציע שלום הוגן לארצות הברית‪.‬‬
‫‪ 140‬אוניברסיטה משודרת‬
‫הכוח שיפן ריכזה בלל ‪ 6‬נושאות מטוסים)‪ 4‬גדולות ו־‪ 2‬בינוניות(‪,‬‬
‫‪ 11‬אוניות מערכה‪ 22 ,‬סיירות‪ 65 ,‬משחתות ו־ ‪ 21‬צוללות; סך הכול‬
‫‪ 145‬אוניות‪ .‬הכוח חולק לארבעה גופי משנה‪ .‬הצוללות היו אמורות‬
‫לשוט ראשונות ולהטביע את האוניות האמריקאיות‪ .‬ימאמוטו‬
‫הסתכן מאוד בפיצול הכוח שלו‪ .‬במטה הצי בטוקיו היו ספקות‬
‫גדולים מאוד‪ :‬גם לגבי גודל הכוח‪ ,‬גם לגבי יעילותו וכושרו של‬
‫הפיקוד למשימה כזו‪ ,‬וגם נוכח הלקחים שהופקו מקרב הים הקורלי‪.‬‬
‫שתי משחתות גדולות היו עדיין בתיקון ביפן והצוותים היו עייפים‪,‬‬
‫הם לחמו מאז סוף נובמבר ‪ 1941‬כמעט ללא הפסקה‪ .‬אבל ימאמוטו‬
‫הצליח לשכנע את ראשי הצי היפני שהתוכנית שלו ניתנת לביצוע‪,‬‬
‫והוא הפליג מיפן ב־‪ 28‬במאי‪ .‬עד מהרה התגלה הצי היפני על ידי‬
‫צוללות אמריקאיות‪ .‬כדי לגרום לכך שארצות הברית תפצל את‬
‫כוחה הימי‪ ,‬ביצעו היפנים הטעייה ופנו לכבוש את האיים‬
‫האלאוטיים‪ .‬אבל ראשי הצי האמריקאי לא התפתו; הם העריכו ־־‬
‫גם מפענוח התשדורות היפניות ‪ -‬שמטרת הצי היפני היא האי‬
‫מידווי‪.‬‬
‫לארצות הברית היו באוקיאנוס השקט ‪ 7‬נושאות מטוסים)כולל‬
‫יורקטאון הפגועה(‪ ,‬ו־‪ 3‬מהן השתתפו בקרב‪ .‬יורקטאון תוקנה בזמן‬
‫שיא של פחות משלושה ימים‪ ,‬בין קרב הים הקורלי לבין הקרב‬
‫במידווי‪ ,‬במאמץ עילאי של ‪ 1,400‬פועלים שהכשירו אותה לפעולה‪.‬‬
‫ליפנים לא היה מודיעין שהיה מסוגל לדווח על הפלגת יורקטאון‬
‫לעבר מידווי‪ ,‬והם הניחו כי התיקון יארך שלושה חודשים ולא‬
‫שלושה ימים‪ .‬הייתה זו הפגנה מרשימה של יכולת האלתור‬
‫והמאמץ הטכני של הצי האמריקאי‪ .‬ערב המערכה האמריקאים‬
‫ריכזו ‪ 8‬סיירות ו־‪ 15‬משחתות‪ .‬יפן הניחה שיש לאמריקאים במידווי‬
‫‪ 750‬חיילים ו־‪ 60‬מטוסים‪ ,‬ולכן הכוח היפני יכול להסתפק ב־‪5,000‬‬
‫חיילים וב־‪ 234‬מטוסים‪ .‬למעשה היו לאמריקאים במידווי ‪3,000‬‬
‫נחתים‪ 126 ,‬מטוסים ועוד ‪ 230‬מטוסים בכוח המשימה הימי‪.‬‬
‫המודיעין היפני גם לא הצליח לגלות שפרל־הרבור התרוקנה‬
‫מכל יחידות הצי האמריקאי‪ .‬הצוללות ששוגרו לפגוע כאמריקאים‬
‫אחרו‪ ,‬ויפן לא ידעה לא את מיקומו ולא את עוצמתו של הצי‬
‫מפורט ארתור עד הירושימה ‪141‬‬
‫האמריקאי העומד מולה‪ .‬לצי היפני לא היה דדאר‪ ,‬וזה מדהים!‬
‫הרדאר היה בשימוש בבריטניה החל בשנת ‪ 940‬ו‪ ,‬וגם לגרמנים היה‬
‫רדאר‪ .‬הגרמנים אף העבירו ליפנים שתי מערבות רדאר‪ ,‬אבל בלי‬
‫טכנאים‪ ,‬והיפנים לא התרשמו ממכשיר זה‪.‬‬
‫לקראת תחילת יוני הבינו האמריקאים שהיעד היפני הוא‬
‫מידווי‪ ,‬והכוח האמריקאי רוכז באזור זה‪ .‬ב־‪ 3‬ביוני ‪ 1942‬גילה מטוס‬
‫סיור אמריקאי מסוג קטלינה )שהיה מסוגל לטוס ‪ 16‬שעות רצוף(‬
‫את הכוח היפני העיקרי‪ .‬קרב מידווי התרחש ב־‪3‬־‪ 4‬ביוני‪ .‬ב־‪9‬‬
‫בבוקר טורפדה נושאת המטוסים היפנית הראשונה‪ ,‬ובמהלך הקרב‬
‫נפגעו שאר ‪ 3‬נושאות המטוסים היפניות שהשתתפו בו‪ .‬יפן איבדה‬
‫את נושאות המטוסים קאגה‪ ,‬סוריו‪ ,‬היריו ואקאגי‪ .‬כמה מהן‬
‫השתתפו בהפצצה על פרל־הרבור והייתה זו מעין נקמה מתוקה‬
‫לאמריקה‪ .‬ושוב הקרב היה אווירי‪ .‬הציים לא ראו זה את זה‪ .‬הצי‬
‫היפני היה נחות‪ ,‬הגיב באטיות למצבים המשתנים‪ ,‬והקשר‬
‫והתיאום בו היו לקויים‪ .‬בכך הסתיימה העליונות הימית היפנית‬
‫בזירה זו‪.‬‬
‫עיקר האחריות לכישלון רבצה על כתפיהם של אדמירל ימאמוטו‬
‫ואדמירל נגומו‪ .‬הם לא קיבלו מודיעין נכון ומהיר‪ .‬למשל‪ ,‬הם חשבו‬
‫שיורקטאון טבעה וטעו בנוגע למיקומן של הורנט ואנטרפרייז‪ .‬הקשר‬
‫בין הכוחות היפניים היה רע מאוד‪ .‬הצי היפני היה מפוזר מדי‪.‬‬
‫תוך ‪ 24‬שעות יפן איבדה רבע מכלל נושאות המטוסים הגדולות‬
‫שהיו לה‪ ,‬וכן סיירת כבדה‪ .‬יפן איבדה גם ‪ 332‬מטוסים‪ 3,500 ,‬מלחים‬
‫ועד כמה שזה נשמע מוזר ‪ -‬את המלחמה‪ .‬האבדות האמריקאיות‬
‫היו‪ :‬נושאת המטוסים יורקטאון)שנפגעה ולבסוף טובעה על ידי‬
‫צוללת יפנית(‪ ,‬משחתת אחת‪ 147 ,‬מטוסים ו־‪ 307‬חיילים‪ .‬הרבה‬
‫מהמטוסים היפנים והטייסים אבדו לא בקרב עצמו‪ ,‬אלא על סיפונן‬
‫של נושאות המטוסים או שנחתו בים לאחר הטבעתן של ארבע‬
‫נושאות המטוסים‪.‬‬
‫ימאמוטו עמד בפני בעיה קשה‪ :‬האם להמשיך במערכה אחרי‬
‫שאיבד את נושאות המטוסים שלו? בשלב מסוים הוא חשב שאולי‬
‫כדאי עדיין להמשיך‪ ,‬אבל לבסוף ויתר וחזר ליפן‪ .‬האירוניה היא‬
‫‪ 142‬אוניברסיטה משודרת‬
‫שליפן הייתה הצלחה דווקא בפעולת ההסחה באיים האלאוטיים‪.‬‬
‫הם הצליחו להנחית כוחות באטו‪ ,‬סיטקה ודאץי־הרבור והכריחו‬
‫את האמריקאים לרתק לשם כוחות‪ .‬אבל לא היה לזה ערך רב‪.‬‬
‫נוכחות יפן באיים אלה באה לסיומה במאי ‪ 1943‬בעת שיפן החליטה‬
‫מיוזמתה לפנות משם את כוחותיה‪ ,‬והכוח האמריקאי שהגיע אל‬
‫האיים מצא אותם ריקים‪.‬‬
‫הצי היפני‪ ,‬או מה שנותר ממנו‪ ,‬גרר את עצמו הביתה‪ .‬על‬
‫הצוותים נאסר לדווח על מה שאירע‪ .‬לממשלה היפנית נאמר‪:‬‬
‫״איבדנו נושאת מטוסים אחת ויש לנו כמה נפגעים ‪ . ,,‬לא ברור עד‬
‫היום אם הקיסר קיבל דיווח אמת‪ .‬הממשלה היפנית לא הודיעה‬
‫לעם על המכה האנושה‪ .‬בעקבות קרב מידווי עברה יפן למגננה‪.‬‬
‫כוחות בעלות הברית ־ וכמובן הצי האמריקאי והצבא האמריקאי‬
‫ קיבלו זריקת עידוד שלא הייתה כדוגמתה‪ .‬האמריקאים הבינו‬‫היטב מה הם הצליחו לעשות‪ ,‬ואת ממדי הפגיעה האנושה שפגעו‬
‫בצי היפני‪ .‬אבל עדיין נותרה לפניהם המשימה‪ :‬להגיע לאיי הבית‬
‫של יפן‪ .‬לבך נזקקו לעוד שלוש שנים‪ ,‬מיוני ‪ 1942‬עד אוגוסט ‪.1945‬‬
‫הם עשו זאת באמצעות אסטרטגיה שהייתה שילוב של כוחות חי׳‪,‬ר‪,‬‬
‫דילוגים מאי לאי בסיוע כוחות ימיים‪ ,‬וכמובן ‪ -‬חיל האוויר‪.‬‬
‫עוד לפני פרוץ הקרבות נקבעו בטוקיו עקרונות המדיניות לשטחים‬
‫שייכבשו על ידי יפן‪ .‬בוועידת תיאום שהתקיימה ב־‪ 20‬בנובמבר‬
‫‪ 1941‬סוכם כי תחילה יהיה בהם שלטון צבאי‪ ,‬ולאחר מכן תתקבל‬
‫החלטה‪ .‬השלטון הצבאי ייעזר בגורמים מקומיים והצבא היפני‬
‫ישלוט בתחבורה‪ ,‬במסחר‪ ,‬בתעשייה‪ ,‬בתקשורת‪ ,‬בנתיבי היבשה‬
‫ובמסילות הברזל‪ .‬המטרה הייתה להפיק מהשטחים הכבושים את‬
‫המרב )בחומרי גלם ומזון( עבור מאמץ המלחמה של יפן‪ .‬הוחלט‬
‫עוד‪ ,‬כי אזרחי מדינות המערב יתבקשו לשתף פעולה‪ .‬אם יסרבו ‪-‬‬
‫יוגלו או יאסרו‪ .‬יפן תעודד הגירה של אזרחיה לשטחים הכבושים‪.‬‬
‫הצפי היה‪ ,‬שתהייה העברה אטית לשלטון עצמי מקומי‪ ,‬שיפעל‬
‫בחסות יפן‪.‬‬
‫ב־‪ 22‬בינואר ‪ ,1942‬לאחר הניצחונות המהירים במלחמה‪ ,‬הודיע‬
‫מפורט ארתור עד הירושימה ‪143‬‬
‫טוג׳ו בפרלמנט כי יפן תכונן שלום של קבע באסיה המזרחית‪ .‬היא‬
‫תכבד את התרבויות המקומיות‪ .‬הונג קונג ומלאיה‪ ,‬החיוניות‬
‫למאמץ המלחמה היפני‪ ,‬תישארנה בשליטה יפנית ישירה‪ .‬הוא‬
‫הבטיח עצמאות לפיליפינים ולבורמה‪ ,‬כל עוד ישתפו פעולה עם‬
‫יפן‪ .‬יפן תעזור לאינדונזיה להגיע לשלטון עצמי‪ .‬תכנון מקביל נעשה‬
‫במשרד החוץ היפני שבוע אחרי ההתקפה על פרל־הרבור‪ .‬על פיו‬
‫סינגפור‪ ,‬בורנאו)שכלל את סראוואק( תהיינה בשליטה ישירה של‬
‫מושל כללי יפני‪ ,‬שמקום מושבו יהיה בסינגפור‪ .‬מלאיה תהיה‬
‫פרוטקטורט‪ .‬תוקם פדרציה אינדונזית‪ ,‬להוציא את גיניאה החדשה‪,‬‬
‫בורנאו הדרומית וטימור ‪ -‬שיהיו תחת שליטה יפנית ישירה‪ .‬יפן‬
‫תעניק עצמאות לפיליפינים‪ ,‬והונג קונג תוחזר בעתיד הרחוק לסין‪.‬‬
‫הבסיס לכל זה תהיה ההכרה במנהיגותה של יפן באזור‪ .‬היא‬
‫המובילה‪ ,‬הבכירה‪ ,‬ועל כולם לשתף פעולה עמה‪ .‬האימפריה‬
‫החדשה תעניק ליפן עצמאות כלכלית ותהווה הכרה בעליונותה‬
‫הגזעית‪ ,‬התרבותית והמוסרית‪ .‬יפן תהיה מעין אור לגויים‪ .‬היא‬
‫תמלא עתה את התפקיד שסין המסורתית מילאה בעבר ‪ -‬ממלכת‬
‫השמיים‪ .‬היא תהיה דוגמה לניהול נכון של מדינות‪ .‬פרסום‬
‫העקרונות היה קל יחסית‪ .‬מה שהתברר כמסובך יותר היה קביעת‬
‫האחריות על הקיסרות החדשה‪ .‬במרס ‪ 942‬ו הוקמה מועצה מייעצת‬
‫)לראש הממשלה( בענייני אסיה המזרחית‪ .‬לאחר מכן הוקם משרד‬
‫מיוחד לענייני אסיה הגדולה‪ ,‬שכלל את המועצות לענייני מנצ׳וריה‬
‫וסין‪ .‬משרד החוץ היפני התנגד להקמת מיניסטריון נפרד‪ ,‬ואילו‬
‫הצבא והצי תמכו בכך‪ .‬בתחילת ספטמבר ‪ 1942‬התקיים דיון סוער‬
‫בממשלה היפנית‪ :‬טוג׳ו הציע הקמת משרד מיוחד‪ ,‬ושר החוץ טוגו‬
‫התנגד בטענה כי משרד מיוחד מסבך את העניינים ואינו תורם‬
‫דבר‪ .‬לבסוף הוקם בנובמבר ‪ 1942‬משרד לענייני אסיה המזרחית‬
‫הגדולה)שר החוץ וסגנו התפטרו בעקבות זה(‪ .‬המשרד כלל ארבעה‬
‫אגפים‪ ,‬שעסקו בענייני סין‪ ,‬מנצ׳וריה‪ ,‬הדרום ועניינים כלליים‪.‬‬
‫קוריאה‪ ,‬טייוואן וסחאלין לא נכללו בתחום אחריותו של המשרד‬
‫החדש‪ .‬הסגל כלל פקידים של משרד החוץ‪ ,‬הצי‪ ,‬הצבא והאוצר‪.‬‬
‫בראשו עמד מי שהיה שר האוצר‪ ,‬אאוקי קצואו‪ .‬המגמה הייתה‬
‫‪ 144‬אוניברסיטה משודרת‬
‫להביא ליפניזציה של האזור ולגמד בהזדמנות זו את משרד החוץ‪,‬‬
‫שראשיו החלו בבר אז להביע ספקות בדבר ניצחון יפן במלחמה‪.‬‬
‫עיקר פעולתו של המשרד הייתה התעמולה‪ .‬בסתיו ‪ 943‬ו אורגנה‬
‫בטוקיו ועידה של נציגים ממנצ׳וקאו‪ ,‬סין‪ ,‬תאילנד‪ ,‬בורמה‬
‫והפיליפינים‪ .‬הנציגים היו משתפי פעולה עם יפן והוועידה נועדה‬
‫לאותת לתושבי השטחים הכבושים כי יפן עומדת להעניק להם‬
‫עצמאות‪ .‬אבל למעשה השלטון היפני בשטחים הללו היה צבאי‬
‫לכל דבר‪ ,‬והצטיין באכזריותו ובחמסנותו‪ .‬המטרה העיקרית של‬
‫מהלכים אלה )הענקת העצמאות כביכול( הייתה להנחית מכת‬
‫מוות על הנוכחות הקולוניאלית המערבית במזרח אסיה‪ ,‬ולהחיש‬
‫את עצמאותן של הארצות שהיו אז מושבות של המערב‪ .‬זה היה‬
‫אמור להיות מושג בחמש השנים הראשונות אחרי תום המלחמה‪.‬‬
‫האסטרטגיה של בעלות הברית לניהול המלחמה בזירת האוקיאנוס‬
‫השקט הייתה פשוטה מאוד‪ .‬בפגישה בין צ׳רצ׳יל לרוזוולט בבית הלבן‪,‬‬
‫בסוף ‪ 1941‬ותחילת ‪ ,1942‬נקבע כאמור העיקרון‪ :‬״אירופה תחילה‪ :,,‬יש‬
‫לחסל בראש ובראשונה את גרמניה הנאצית‪ ,‬ורק לאחר מכן להתפנות‬
‫ליפן‪ .‬בעלות הברית העריכו נכונה‪ ,‬כי מטרתה של יפן במלחמה היא‬
‫מוגבלת‪ :‬לכבוש את דרום מזרח אסיה‪ .‬זה ייתן לה ביטחון כלכלי בדמות‬
‫חומרי גלם ונפט‪ .‬ההנחה הייתה שיפן תצליח להחזיק בשטחים אלה‬
‫תקופה קצרה‪ ,‬בעיקר בשל ריחוקם מאירופה ומאמריקה‪ .‬האמריקאים‬
‫היו נחושים להשיג עוד דבר‪ :‬הם יחזיקו מעמד באוקיאנוס השקט‬
‫וימנעו את כיבוש פרל־הרבור‪ ,‬שלא לדבר על מניעת כל אפשרות‬
‫שיפן תתקוף את החוף המערבי של ארצות הברית‪.‬‬
‫כמפקד העליון של כוחות הברית מונה גנרל דגלם מקארתור‪,‬‬
‫מגיבורי מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬שהיה רמטב״ל צבא ארצות‬
‫הברית ולאחר פרישתו מונה מפקד הכוחות בפיליפינים‪ .‬לאחר‬
‫פינויו מהפיליפינים והגעתו לאוסטרליה‪ ,‬הוא החל לשקם את‬
‫הכוחות והתחיל להפגיז את וושינגטון בתביעות לאספקה של‬
‫תחמושת‪ ,‬נשק‪ ,‬מטוסים ואוניות‪ .‬נאמר לו שייאלץ להסתפק בשלב‬
‫זה בקילוח דק של אספקה‪.‬‬
‫מפורט ארתור עד הירושימה ‪145‬‬
‫התוכנית האמריקאית הייתה להתקדם בשני ראשים‪ ,‬כשהראש‬
‫הראשון יפעל באמצעות האסטרטגיה של דילוגים מאי לאי‪ .‬לפני‬
‫כיבוש כל אי תתבצע הרעשה כבדה מאוניות‪ ,‬שתימשך יום־יומיים‪.‬‬
‫לאחר מכן יונחתו כוחות נחתים והי״ר‪ ,‬שיכבשו את האי‪ .‬דבר ראשון‬
‫שיתקינו הכוחות באי שנכבש הוא שדה תעופה‪ ,‬ולאחר מכן ניתן‬
‫יהיה להפעיל ממנו גם את חיל האוויר‪ .‬האמריקאים לא הביאו‬
‫בחשבון‪ ,‬שגם אם על הנייר התוכנית נראית קלה‪ ,‬המציאות תהיה‬
‫קשה ביותר‪ ,‬בעיקר בשל לוחמה בג׳ונגלים‪ ,‬מחלות‪ ,‬חום‪ ,‬לחות ‪-‬‬
‫תנאים שהחייל האמריקאי לא היה מורגל להם‪ .‬והם גם נתקלו‬
‫בתופעה חדשה נוספת ‪ -‬החייל היפני‪ ,‬שעבורו נפילה בשבי לא‬
‫באה בחשבון‪ ,‬ועל כניעה לא היה טעם לדבר; המסורת היפנית‬
‫ציוותה עליו להילחם עד הסוף‪ ,‬וגם אם הוא נפגע הוא יישאר‬
‫נחוש להצמיד אליו רימון או חומרי נפץ אחרים‪ ,‬כדי שהכוחות‬
‫האמריקאים שיבואו לתפוס אותו יתפוצצו עמו‪ .‬בשלב מסוים הגיעו‬
‫האמריקאים למסקנה שהם אינם מוכנים להסתכן‪ ,‬ובניגוד לאמנת‬
‫ג׳נבה הנחו את חייליהם‪ ,‬שאם אין צורך מידי בכך ‪ -‬אין לקחת‬
‫שבויים‪.‬‬
‫תוכנית הדילוגים הופעלה בסוף שנת ‪ 1942‬ונמשכה במהלך‬
‫‪ .1943‬בינתיים השיגו בעלות הברית הישגים חשובים בשני קרבות‬
‫גדולים בזירות אחרות‪ :‬באוקטובר ‪ 1942‬באל־עלמיין‪ ,‬לא רחוק‬
‫מאלכסנדריה שבמצריים‪ ,‬ניגף פילדמרשל רומל‪ ,‬והמחנה השמיני‬
‫הבריטי בפיקודו של גנרל מונטגומרי נע במהירות מערבה ללוב‬
‫ולטוניס; הכוחות הגרמנים והאיטלקים נכנעו בטוניס במאי ‪,1943‬‬
‫והמערכה בצפון אפריקה הסתיימה‪ .‬בזירה המזרחית הצליחו‬
‫הרוסים להחזיק מעמד בסטלינגרד‪ ,‬ובינואר ‪ 1943‬נחלו ניצחון מזהיר‬
‫על הגרמנים והחלו במתקפה גדולה נגד הצבא הגרמני‪ .‬מדינות‬
‫הציר מצאו את עצמן במצב חדש‪ :‬יפן ‪ -‬במגננה; גרמניה ואיטליה‬
‫ בנסיגה מהירה‪.‬‬‫בינואר ‪ 1943‬שוב נפגשו צ׳רצ׳יל ורוזוולט‪ ,‬הפעם בקזבלנקה‬
‫שבמרוקו‪ ,‬לשם פלשו כוחות אמריקאים כבר בנובמבר ‪ .1942‬בין‬
‫היתר סוכם בפגישה זו‪ ,‬שמטרת המלחמה נגד גרמניה היא הכנעתה‬
‫‪ 146‬אוניברסיטה משודרת‬
‫ללא תנאי‪ .‬הנשיא רוזוולט נשאל במסיבת עיתונאים מה עם יפן‪,‬‬
‫והוא השיב‪ :‬״גם ביפן מדובר בכניעה ללא תנאי ‪ . ,,‬באמירה זו הוא‬
‫קבע סופית את יעדי המלחמה נגד יפן‪ ,‬וייתכן שגרם גם את הארכת‬
‫משך המלחמה‪ .‬שכן בניגוד לגרמניה)שהתנסתה בכניעה ללא תנאי‬
‫בשנת ‪ ,(1918‬יפן מעולם לא התנסתה בכניעה כזו‪ .‬ביפן‪ ,‬בשונה‬
‫מגרמניה‪ ,‬היה קיסר‪ ,‬וכן כל מוסד הקיסרות‪ ,‬המבנה הלאומי היפני‬
‫שנקרא ״קוקוטאי״ ‪ -‬מונח שאפשר לתרגמו כמהות או ישות או‬
‫התמצית הלאומית של יפן‪ ,‬שהייתה קשורה קשר בל ינתק עם‬
‫הקיסר‪ .‬כניעה ללא תנאי התפרשה על ידי מרבית היפנים כחיסולו‬
‫האישי של הקיסר וחיסול המוסד הקיסרי‪ ,‬ולמעשה כהרס המהות‬
‫הלאומית‪ .‬זה גרם כמובן להקשחת עמדתם של ראשי יפן‪ ,‬בייחוד‬
‫הפנטים שבהם‪ ,‬ולהארכת המלחמה בחודשים רבים‪ .‬המלחמה‬
‫עלתה כך במאות אלפי קורבנות נוספים‪ ,‬משני הצדדים‪.‬‬
‫מאמצי בעלות הברית היו בין היתר לשכנע את ברית המועצות‬
‫ עכשיו שהוקל המצב באירופה ‪ -‬להתחיל לחשוב על פתיחת‬‫חזית נוספת נגד יפן בגבול סיביר־מנצ׳וריה‪ .‬בוועידת טהרן‪,‬‬
‫שהתכנסה בנובמבר ‪ ,1943‬אישר סטלין לרוזוולט ולצ׳רצ׳יל בפעם‬
‫הראשונה‪ ,‬שברית המועצות תיכנס למלחמה נגד יפן אחרי כניעתה‬
‫של גרמניה‪ ,‬ובשלב זה ללא תמורה טריטוריאלית‪.‬‬
‫עוד לפני שיצאו לטהרן נפגשו צ׳רצ׳יל ורוזוולט עם צ׳יאנג קאי־‬
‫שק בוועידת פסגה בקהיר‪ ,‬ושם נאמר למנהיג הסיני במפורש‪,‬‬
‫שאחרי המלחמה יפן תאבד את כל האימפריה שלה‪ .‬מנצ׳וריה‪,‬‬
‫טייוואן והאיים הפסקדוריים יחזרו לסין‪ .‬קוריאה תהיה עצמאית‪,‬‬
‫המושבות באוקיאנוס השקט גם כן תאבדנה ליפן‪ .‬הסיבה להבאת‬
‫צ׳יאנג לקהיר הייתה לתת לו הרגשה שהוא שותף מלא במלחמה‬
‫נגד יפן‪ ,‬ולעודדו להקצות כוחות סיניים למלחמה נגד יפן בסין‬
‫ובעיקר בבורמה‪ .‬כבר בשלב זה חשבו בעלות הברית בקווים כלליים‬
‫על הסדר העולמי במזרח הרחוק אחרי תום המלחמה‪ .‬אף הוחל‬
‫בתכנון ראשוני של כיבוש יפן‪ .‬רעיון אמריקאי נוסף שהועלה אז‬
‫היה‪ ,‬שסין תהיה אחת מחמש המעצמות הגדולות בתקופה שלאחר‬
‫המלחמה‪ ,‬יחד עם בריטניה‪ ,‬ארצות הברית‪ ,‬צרפת וברית המועצות‪.‬‬
‫מפורט ארתור עד הירושימה ‪147‬‬
‫צרפת ־ משום שגנרל דה־גול התעקש על הכרה במעמדה כמעצמה‬
‫גדולה‪ .‬הרוסים לא התלהבו מהרעיון לכלול את סין כמעצמה‬
‫גדולה‪ ,‬גם צ׳רצייל לא התלהב‪ ,‬אבל הנשיא רוזוולט דחף ואמר‪,‬‬
‫שהוא מייעד לסין מקום מרכזי כמדינה מייצבת ומעצבת‪ ,‬שתשמור‬
‫על השלום‪ ,‬על היציבות ועל הסדר במזרח הרחוק לאחר המלחמה‪.‬‬
‫גם בקהיר וגם לאחר מכן נכשל הנשיא רוזוולט במאמציו לשכנע‬
‫את צ׳יאנג קאי־שק להקצות כוחות סינים למערכה נגד היפנים‬
‫בסין ובבורמה‪ .‬קורות המלחמה בזירה זו רצופות מריבות בין ראש‬
‫המטה של צ׳יאנג‪ ,‬הגנרל האמריקאי ג׳וזף סטילוול‪ ,‬לבין מנהיג סין‪,‬‬
‫אשר סירב בעקביות להפנות כוחות ללוחמה נגד האויב המשותף‬
‫והעדיף לשמור אותם רעננים וטריים נגד היריב‪ ,‬שהוא ראה אותו‬
‫כמסוכן ביותר ‪ -‬הקומוניסטים הסינים‪ .‬מי שבכל זאת נשא את‬
‫דגל המלחמה ביפנים היו הכוחות הקומוניסטים‪ .‬המריבות בין‬
‫סטילוול וצ׳יאנג הגיעו לשיאן בסוף ‪ ,1944‬והנשיא רוזוולט נאלץ‬
‫להחזיר את סטילוול הביתה לאחר שצ׳יאנג הודיע כי איבד את‬
‫אמונו בו‪ .‬סטילוול הצטיין בקרבות בבורמה‪ ,‬שם החלו הכוחות‬
‫היפנים לסגת‪ ,‬אך לזירה זו לא הייתה השפעה רבה על מהלך‬
‫המלחמה‪ .‬היפנים מצדם הרחיבו את זירת המלחמה בסין בעת‬
‫שפתחו במבצע)שכונה ‪ ,(Go‬שנועד להעמיק את שליטתם בשטחים‬
‫בעומק סין‪ .‬מטרתם הייתה למנוע מהצבא האמריקאי לבנות בסיסי‬
‫אוויר‪ ,‬שמהם ניתן יהיה להפיץ את איי הבית של יפן במפציצים‬
‫ארוכי הטווח ‪ B-29‬שהחלו להגיע לזירה‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬בקיץ ‪ 1942‬ותחילת ‪ 1943‬הופעלה אסטרטגית הדילוגים‪.‬‬
‫היו קרבות באיי שלמה‪ ,‬בגואדלקנאל ובטולאגי‪ .‬לאמריקאים נגרמו‬
‫אבדות כבדות בשל ההתנגדות היפנית העיקשת‪ ,‬וכן בשל מחלות‪,‬‬
‫חוסר ניסיון‪ ,‬אקלים קשה במיוחד והיעדר אספקה‪ .‬ובכל זאת‬
‫התחילה ההנהגה היפנית להבין‪ ,‬שמשהו השתבש בצורה רצינית‬
‫מאוד‪ .‬המפקדים בזירה נוכחו‪ ,‬כבר באביב ‪ 1942‬ובמיוחד אחרי‬
‫המפלה במידווי‪ ,‬שמולם ניצב אויב לא פחות נחוש מהם וכי עד‬
‫מהרה תתחיל לזרום אליו כמות אדירה של אספקה אשר תשנה‬
‫את המצב לחלוטין‪ .‬חלק מבעייתה של יפן הייתה היעדר תכנון‬
‫‪ 148‬אוניברסיטה משודרת‬
‫אסטרטגי‪ .‬היפנים קיוו כי ארצות הברית תזדקק לפחות לשנה וחצי‬
‫או שנתיים כדי להתאושש מהמהלומה של פרל־הרבור; עד אז‬
‫תתבסס יפן בשטחים הכבושים ותאותת לאמריקאים כי היא מוכנה‬
‫למשא ומתן‪ .‬אולם ההתאוששות האמריקאית הייתה מהירה ביותר‪,‬‬
‫וברגע שארצות הברית קבעה שיעד המלחמה הוא כניעה ללא‬
‫תנאי של יפן‪ ,‬הבינו זאת בטוקיו כסירוב אמריקאי מוחלט לנהל‬
‫משא ומתן‪ ,‬ולא היה מנוס אלא להמשיך בלוחמה‪.‬‬
‫המפקדים היפנים בזירת המלחמה ידעו כי גבורת הלוחם היפני‬
‫לא תוכל לחפות לעד על היעדר אספקה‪ ,‬או על המאבקים בין‬
‫הצבא והצי על אספקה ומשאבי כוח אדם‪ .‬בדיונים במטה הכללי‬
‫בטוקיו עלתה השאלה‪ :‬מה עושים עכשיו? הם הבינו שהרוסים‬
‫הצליחו לבלום את הגרמנים‪ .‬ההערכה של המתכננים באגף התכנון‬
‫של המטה הכללי הייתה‪ ,‬שהמערב יהיה מוכן למתקפת נגד רק‬
‫באביב ‪ .1943‬היפנים גם ידעו על האסטרטגיה של בעלות הברית‪,‬‬
‫דהיינו‪ :‬אירופה תחילה‪ .‬אולם לא הייתה להם תוכנית אסטרטגית‬
‫מפורטת משלהם ומה שבוצע היה בעיקר אימפרוביזציה‪ .‬הצי למשל‬
‫תכנן בשלב מסוים פלישה לאוסטרליה‪ ,‬אבל הצבא אמר כי אין לו‬
‫כוח האדם הנדרש לכך והמליץ מצדו על פלישה להודו‪ .‬הסיכום‬
‫היה שהצבא והצי יכבשו את פיג׳י‪ ,‬את סמואה‪ ,‬את גינאה החדשה‪,‬‬
‫את האיים האלאוטיים ואת קלדוניה החדשה‪ .‬הם אכן ניסו‪ ,‬ובחלק‬
‫מהתוכנית אף הצליחו‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬חלק ניכר מהבעיה של יפן היה היעדר תכנון אסטרטגי‬
‫לטווח ארוף‪ ,‬הצבא והצי פעלו בצורה עצמאית למדי‪ .‬בעיה נוספת‬
‫הייתה‪ ,‬שהיפנים פעלו הרחק מהבית ולכן היו תלויים באספקה‬
‫דרך הים‪ .‬ככל שהשתכללה מלחמת הצוללות של ארצות הברית‬
‫וגדל מספרן של הצוללות‪ ,‬הוטבעו מספר רב יותר של אוניות אספקה‬
‫יפניות‪ .‬בכמה איים סבלו החיילים היפנים חרפת רעב‪ .‬באפריל‬
‫‪ 1943‬ספגו היפנים מהלומה כבדה‪ :‬אדמירל ימאמוטו יצא לסיור‬
‫ביחידות הצי בדרום האוקיאנוס השקט; לאמריקאים נודע לוח‬
‫הזמנים שלו מתשדורות שקלטו ופענחו‪ ,‬והם טמנו לו מארב; מטוסו‬
‫הופל באחד הג׳ונגלים והוא נהרג‪ .‬בטוקיו נערכה לו הלוויה‬
‫מפורט ארתור עד הירושימה ‪149‬‬
‫ממלכתית‪ .‬אחרי שהגיבור הלאומי נפל בקרב החלו יפנים רבים‬
‫לתהות על עתידה של המלחמה‪ ,‬ובעיקר על יעדיה‪ .‬אבל משטרת‬
‫יפן ‪ -‬ובייחוד גוף שנקרא ״משטרת החשיבה ‪ - ,,‬אסרה כל דיון‬
‫ציבורי בנושא זה‪ ,‬והצליחה להשתיק קולות שהחלו לרטון על דרך‬
‫ניהול המלחמה‪ .‬כל עוד זכתה יפן לסדרת ניצחונות מרשימים איש‬
‫לא העז למתוח ביקורת על המלחמה‪ ,‬אבל גם בשלב זה נתפסה כל‬
‫ביקורת כלא פטריוטית‪ ,‬ככפירה בעיקר‪ .‬העם היפני הממושמע‬
‫והצייתן המשיך לשאת בעול‪ ,‬לא תמיד בידיעה מלאה של מה‬
‫שמתרחש‪ .‬המידע שהגיע אליו היה חלקי‪ ,‬מקוטע ולעתים קרובות‬
‫שקרי‪.‬‬
‫המעטים שהבינו שהמלחמה אבודה היו ראשי הממשלה‬
‫לשעבר‪ ,‬שעוד בפברואר ‪ 1943‬החלו להתגבש כמחנה שלום‪ ,‬שכלל‬
‫את קונואה‪ ,‬אבה‪ ,‬אוקדה והיראנומה‪ .‬הם נפגשו בבתים פרטיים‬
‫וחשבו כיצד ניתן לשכנע את הממשלה לחפש דרכים לסיים את‬
‫המלחמה בכבוד‪ .‬הם הבינו כי כל עוד טוג׳ו מכהן כראש הממשלה‬
‫ושר המלחמה‪ ,‬הסיכוי שהוא ישנה את המדיניות שואף לאפס‪.‬‬
‫טוג׳ו לעולם לא יודה כי שגה‪ .‬היה גם חשש כי אפילו אם יוחלט‬
‫לסיים את המלחמה‪ ,‬הצבא והצי לא יצייתו ואז תישקף ליפן הסכנה‬
‫של גלישה לאנרכיה מוחלטת בעיצומה של מלחמה‪ .‬ראשי‬
‫הממשלה לשעבר הצליחו לגייס לצדם את ראש לשכת הקיסר‪,‬‬
‫המרקיז קידו קואיצ׳י‪ ,‬והוא הפך להיות איש הקשר שלהם בארמון‪.‬‬
‫קידו עצמו החל כבר בסוף מרס ‪ 1943‬לשוחח עם הקיסר על הצורך‬
‫לסיים את המלחמה‪ .‬הקיסר הסכים‪ ,‬אבל העדיף לעשות זאת רק‬
‫לאחר שיפן תזכה בניצחון צבאי מרשים‪ .‬אז‪ ,‬הוא סבר‪ ,‬יהיה אפשר‬
‫לשכנע את הצבא ואת הצי להסכים לשלום של כבוד‪ .‬באפריל‬
‫‪ 1943‬מונה כשר החוץ הדיפלומט המקצועי שיגמיצו מאמורו‪ .‬אף‬
‫הוא האמין שיש לסיים את המלחמה בהקדם‪ ,‬ואף שוחח על כך‬
‫עם אחיו הצעיר של הקיסר‪ ,‬הנסיך טקמאצו‪ .‬לחבורת מחנה השלום‬
‫הצטרף גם אחד מראשי אגף התכנון של הקבינט )ולימים מזכיר‬
‫הקבינט(‪ ,‬סאקומיזו היסטצונה‪ ,‬שהדליף להם מידע סודי על מהלך‬
‫המלחמה‪ .‬לאישים אלה היה ברור כי המלחמה אבודה והם חששו‬
‫‪ 150‬אוניברסיטה משודרת‬
‫בעיקר מאנרכיה אחרי המפלה הצפויה‪ .‬בפברואר ‪ 1945‬שיגר קונואה‬
‫מזכר לקיסר ובו התריע על האפשרות של התקוממות גורמים‬
‫בשמאל‪ ,‬אם ממשלת יפן לא תמצא דרך לסיים את המלחמה‬
‫בהקדם‪.‬‬
‫עד ספטמבר ‪ 1943‬הסתיימה המערכה בצפון אפריקה‪ .‬סיציליה‬
‫שוחררה‪ ,‬איטליה נכנעה והרוסים המשיכו בהתקדמות מערבה‪.‬‬
‫מנהיגי יפן חרדו מפני אופנסיבה אמריקאית נגד איי הבית‪ ,‬אפשרות‬
‫שכל יום הפכה מוחשית יותר‪ .‬המטה הכללי היפני קבע קו הגנה‬
‫לאומי חדש‪ ,‬שהתחיל בבורמה‪ ,‬עבר דרך אינדונזיה לגינאה‬
‫החדשה‪ ,‬וכלל את איי בונין והקוריליים‪ .‬האויב העיקרי נשאר‬
‫ארצות הברית)ולא סין(‪ .‬יפן לא נקטה מעתה פעולות אופנסיביות‪,‬‬
‫היא נשארה במצב הזה והמתינה‪ .‬היא הייתה עדיין חדורה רוח‬
‫לחימה והאמינה בניצחונה‪ .‬טוג׳ו אפילו חשב על כך‪ ,‬שעל מנת‬
‫לצאת מהסבך בסין יפן תציע לסינים פשרה‪ ,‬וגם הרהר באפשרות‬
‫שיפן תתווך בין גרמניה לבין ברית המועצות להשגת שלום נפרד‬
‫ביניהן‪ .‬היפנים אף העלו הצעות ברוח זו בפני ראשי ברית המועצות‪.‬‬
‫הללו דיווחו על כך לצ׳רצייל והתחייבו שלא לחתום על שלום נפרד‬
‫עם גרמניה הנאצית‪ .‬לא הייתה לרוסים כל סיבה לעשות כן‪ :‬הם‬
‫כבר היו בדרך לפולין וממנה לגרמניה‪ .‬הסיבות למחשבות הסרק‬
‫הללו של טוג׳ו ורעיו הייתה התובנה‪ ,‬כי מלחמה ממושכת תחסל‬
‫את יפן‪ .‬טוג׳ו האמין כי יש להמשיך ולחשל את רוח האומה‪ .‬אבל‬
‫מ־‪ 1943‬ועד סוף המלחמה)שנתיים לאחר מכן( יפן הייתה פסיבית‪.‬‬
‫היוזמה עברה לארצות הברית‪ .‬לזירה התחילו להגיע מטוסים‪,‬‬
‫אוניות וכוח אדם בכמויות הרבה יותר גדולות ממה שהיפנים ציפו‪.‬‬
‫הנשיא רוזוולט נתן הוראה בשנת ‪ 1942‬לייצורם של ‪ 60‬אלף מטוסים‬
‫)מספר מוגזם לכל הדעות(‪ .‬ובכל זאת האמריקאים הצליחו לבנות‬
‫ב־‪ 47‬אלף מטוסים‪ .‬הם שינו במהירות את פסי הייצור התעשייתיים;‬
‫היה להם קל יחסית לעבור מייצור טרקטורים לייצור טנקים‪ ,‬ומייצור‬
‫מכוניות נוסעים לייצור משאיות ומשוריינים ונושאות גייסות‪.‬‬
‫האמריקאים שינו במהירות את כל המערך התעשייתי שלהם‪.‬‬
‫היפנים לא תיארו לעצמם שזה יקרה כל כך מהר‪.‬‬
‫מפורט ארתור עד הירושימה ‪151‬‬
‫האסטרטגיה האמריקאית הייתה לעקוף איים מבוצרים היטב‬
‫ולהשאירם בידי יפן‪ ,‬אפילו לא לנסות לצור עליהם‪ .‬מקיץ ‪1943‬‬
‫הייתה יפן בנסיגה‪ .‬בנובמבר ‪ 1943‬איבדו היפנים את האיים מייקין‬
‫וטראווה‪ ,‬ואת איי גילברט‪ .‬קוואג׳לן ועוד כמה איים ממערכת איי‬
‫מרשל נפלו בפברואר ‪ ,1944‬ואז מינה את עצמו טוג׳ו גם לראש‬
‫המטה הכללי‪ .‬ביפן התחולל ויכוח‪ :‬מי אחראי להגנת האוקיאנוס‬
‫השקט ‪ -‬הצי או הצבא?‬
‫בשנת ‪ 1944‬פתחה יפן באופנסיבה במרכזה של סין דווקא‪ ,‬בעיקר‬
‫כדי לנטרל שדות תעופה מהם התחילו לפעול כבר ב־‪ 1943‬מטוסי‬
‫‪ ,B-29‬המבצרים המעופפים החדשים ^־‪ .(Super Fortress‬באותה‬
‫שנה גם התחילה אופנסיבה של בעלות הברית בבורמה‪) .‬אחד‬
‫ממפקדיה היה גנרל אורד צ׳ארלס וינגייט‪ ,‬המוכר ליישוב היהודי‬
‫בארץ ישראל ב״ידיד‪ ,,‬משירותו כאן בתקופת המרד הערבי בסוף‬
‫שנות השלושים‪ .‬הוא נהרג כעבור שנה בהתרסקות מטוסו‪(.‬‬
‫בסוף ‪ ,1943‬אחרי שאיטליה נכנעה רשמית ויצאה מהמלחמה‪,‬‬
‫הבינה טוקיו כי המלחמה אבודה‪ .‬הצבא והצי הגיעו למסקנה שלא‬
‫ניתן לעשות הרבה‪ ,‬אבל כל המחשבות האלה לא תורגמו עדיין‬
‫למעשים‪ .‬איש לא היה מובן להודות בכך‪ ,‬שיפן עלולה להפסיד את‬
‫המלחמה‪ .‬הפחד היה מהפגיעה במורל הלאומי; איך אפשר להסביר‬
‫לעם מדוע יצאה יפן למלחמה‪ ,‬איך ניתן להצדיק את כל הקורבנות‪,‬‬
‫את כל המאמץ‪ ,‬את בל ההקרבה של החיילים היפנים ושל העם היפני?‬
‫המשך תנופת המלחמה של האמריקאים היה פשוט מאוד‪.‬‬
‫היעדים הבאים היו שני איים קרובים לאיי הבית של יפן‪ :‬המדובר‬
‫היה באי סאיפן ובאי הסמוך לו טיניאן‪ ,‬שניהם בצפון איי מריאנה‪.‬‬
‫באמצע יוני ‪ 1944‬מצא את עצמו הצבא היפני עם בעיות חמורות‬
‫של אספקה‪ .‬בכמה מקומות החלו החיילים לאכול עצים‪ .‬באותה‬
‫עת התחולל קרב שנקרא ׳‪,‬קרב ים הפיליפינים ‪ ; ,,‬יפן איבדה בו עוד‬
‫‪ 2‬נושאות מטוסים כבדות ונושאת מטוסים אחת קלה‪ ,‬וניזוקו עוד‬
‫‪ 3‬נושאות מטוסים וסיירת כבדה‪ .‬בתוך כחודש‪ ,‬יוני ותחילת יולי‬
‫‪ ,1944‬ספגו היפנים אבדות קשות‪ .‬הם איבדו גם ‪ 395‬מטוסים ומאות‬
‫טייסים מנוסים‪.‬‬