דר רוני הולר – עבודות דחק ואנשים עם מוגבלויות בישראל pptx

Transcription

דר רוני הולר – עבודות דחק ואנשים עם מוגבלויות בישראל pptx
‫אנשים עם מוגבלויות‬
‫ומדינת הרווחה הישראלית‪:‬‬
‫המקרה של עבודות דחק‬
‫ד"ר רוני הולר‬
‫בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש פאול ברוואלד‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫על הפרק‪...‬‬
‫‪ ‬המודל החברתי של המוגבלות וביקורת מדינת‬
‫הרווחה‬
‫‪ ‬המקרה של עבודות הדחק‬
‫המודל החברתי וביקורת מדינת‬
‫הרווחה‬
‫‪ ‬פירוק פמיניסטי‪ ,‬גזעי ולאומי של האזרח ה"מרשליאני"‬
‫‪ ‬ובאופן דומה הולבשה גם הפריזמה של ביקורת המוגבלות‪,‬‬
‫מתוך מטרה‪:‬‬
‫‪ ‬להבין את מצבם של אנשים עם מוגבלויות‬
‫‪ ‬להבין את התפתחותה ההיסטורית של מדינת הרווחה‬
‫קצת על ההקשר התקופתי‬
‫‪ ‬גידול נרחב בהיקף אוכלוסיית הנכים‪ ,‬בעיקר בשל העלייה‬
‫ההמונית‪.‬‬
‫‪ ‬אבטלה המונית בשנים הראשונות‪ .‬שיפור הדרגתי לקראת‬
‫מחצית שנות ה‪ 50-‬והלאה‪.‬‬
‫‪ ‬אנשים עם מוגבלויות‪ :‬חסמים להשתלבות בשוק העבודה‬
‫‪ ‬כאמור‪ ,‬רשת ביטחון מחוררת‬
‫‪ ‬המשמעות‪ :‬רצון להשתלב בשוק העבודה בכל תנאי ובכל מחיר‬
‫קצת על עבודות הדחק‬
‫‪ ‬אלטרנטיבה לביטוח אבטלה‬
‫‪ ‬תנאי שכר נמוכים ("שכר דחק")‬
‫‪ ‬הפכו להיות פרקטיקה מרכזית‬
‫‪ ‬עיקר המחקר סביב הציר עולים‪-‬וותיקים ואשכנזים‪-‬מזרחים‬
‫ציר המוגבלות‬
‫‪ ‬אנשים עם מוגבלויות הושפעו רבות מהפרקטיקה‬
‫‪ ‬יתר על כן‪ ,‬מוגבלות כקטגוריה שחקה תפקיד מרכזי‬
‫בשימור הפרקטיקה‬
‫הפרדוקס של מפא"י‬
‫‪ O‬מצד אחד‪ ,‬ביקורת מהצד השמאלי על תנאי העסקה‬
‫הירודים‬
‫‪ O‬מהצד השני‪ ,‬ביקורת מהצד הימני על חוסר חיוניותן‬
‫הכלכלית של העבודות‬
‫‪ O‬הדילמה של מפא"י‪ :‬איך מצד להצדיק את חיוניות‬
‫העבודות והבחירה בהן על פני פרקטיקות אחרות‪ ,‬ומצד‬
‫שני להצדיק את התנאים הירודים‪.‬‬
‫אני נתון קצת במבוכה‪ .‬מצד אחד‬
‫חשוב שיוסר הדופי מעבודות הדחק‪.‬‬
‫מן הצד השני כאילו נוח במידה‬
‫מסוימת‪ ,‬כשרואים בעבודות הדחק‬
‫איזה דבר בלתי חשוב‪ .‬כי עבודות‬
‫הדחק קיימות על בסיס של שכר‬
‫מיוחד‪ .‬במידה שמפארים חשיבותן‬
‫של העבודות‪ ,‬מתחילים להטיל ספק‬
‫בהצדקה שיש לשכר מיוחד (עילם‪,‬‬
‫‪)1954‬‬
‫התרת הפרדוקס‬
‫‪ ‬העבודות הוצגו "כבית ספר ממלכתי גדול לעבודות כפיים" עבור‬
‫אותם עובדים בעלי פריון נמוך‬
‫‪ ‬בשנים הראשונות הפריון הנמוך הוסבר באמצעות שורה של‬
‫מאפיינים תרבותיים ואישיותיים שיוחסו לעולים החדשים‬
‫‪ ‬עם השנים‪ ,‬דרישה ציבורית ופוליטית לביטול "שכר הדחק"‪.‬‬
‫התחושה של ראשי המפלגה היא "לא יהיה למפלגה כוח‬
‫להמשיך בשכר דחק"‪ .‬וכי ה"דיבור על שכר דחק מביא אותנו‬
‫לדחק יותר מאשר השכר הינו שכר דחק"‪...‬‬
‫עיצוב מחדש של הפתרון‬
‫‪ ‬הסברת הפריון הנמוך באמצעות מאפיינים בריאותיים‪ ,‬כלומר על‬
‫בסיס היותם "מוגבלים בכושר עבודתם"‬
‫‪ ‬הצעה להשאיר את עבודות הדחק "להעסקת תשושי כח ומוגבלים‬
‫בכושר העבודה"‪ .‬הדבר יאפשר "מרחב מחייה להעסקת תשושי כוח‬
‫והטרמין 'שכר דחק' יפול מאליו ובמקומו יהיה 'שכר דחק לתשושי‬
‫כוח'" (אהרון בקר‪ ,‬ישיבת מזכירות מפא"י‪.)1954 ,‬‬
‫‪ ‬הבחנה הולכת וגוברת בין עובדים עם מוגבלויות המועסקים בעבודות‬
‫"קלות"‪ ,‬ב"שכר דחק"‪ ,‬חמש שעות יום‪ ,‬ובין עובדי דחק ללא‬
‫מוגבלויות‪ ,‬המועסקים בעבודות "קשות"‪ ,‬בשכר "רגיל"‪ ,‬שמונה שעות‬
‫ביום‪.‬‬
‫תפיסת המוגבלות‬
‫‪ ‬גורם מרכזי אשר אפשר את השימוש בקטגוריית המוגבלות‬
‫היה תפיסת המוגבלות‬
‫‪ ‬תפיסה שיקומית‪-‬פרטנית אשר לא רק ייחסה את מקור‬
‫הבעייה לאדם עצמו‪ ,‬אלא גם הטילה עליו את הנטל‬
‫והאשמה למצבו‪.‬‬
‫שיקום אינו אלא "החזרה מלאה ביותר לכושר היעילות הפיסי‪,‬‬
‫הנפשי המקצועי והכלכלי‪....‬או במילים אחרות‪ ,‬לתקן או לשפר‬
‫את בן האדם עד כדי מילוי תפקידו הנורמלי בחיים‬
‫החברתיים‪...‬לכוון את מאמציו‪...‬לקראת בריאות וכוח ולהתגבר על‬
‫הדביקות הפסיכולוגית במחלה ובחולשה‪ .‬תהליך הטיפול במקרים‬
‫חייב למדוד ולחזק את כשרון ההבראה‪ ,‬שכל נחשל‪ ,‬ותהא מידת‬
‫נחשלותו אשר תהא‪ ,‬מסוגל לו‪ ...‬ללמד כל יחיד‪ ,‬מה הוא יכול‬
‫ומהו הוא מוכרח לעשות למען עצמו"‬
‫(מנהלת השירות הסוציאלי‪)1953 ,‬‬
‫אם כן‪...‬‬
‫‪ ‬אנשים עם מוגבלויות היו לעיתים קרובות מושא לפרקטיקות‬
‫הדרה שהופעלו על ידי מדינת הרווחה‬
‫‪ ‬במקרה של עבודות הדחק‪ ,‬הם הועסקו לאורן זמן רב‪,‬‬
‫לעיתים שנים רבות‪ ,‬בעבודות אשר תוצריהן היו בעלי ערך‬
‫שימושי וכלכלי רב‪ ,‬ללא קבלת תנאי עבודה של עובדים מן‬
‫המניין‬
‫אם כן‪...‬‬
‫‪ ‬הבנת המוגבלות כקטגוריה חברתית מאפשרת לנו תמונה‬
‫מלאה יותר של מדינת הרווחה הישראלית והתפתחותה‬
‫ההיסטורית‬
‫‪ ‬באופן משלים‪ ,‬סימונם המהותני כ"מוגבלים" מנע לא רק‬
‫מקובעי המדיניות‪ ,‬כי אם גם מהחוקרים העתידיים של‬
‫הפרקטיקה לראות את הבעייתיות שבקטגוריית המוגבלות‬
‫ואת השימוש שנעשה בה לצורכי הצדקת אי שוויון‪.‬‬
‫"המוגבלות היא בשר מבשרה של‬
‫ההיסטוריה‪ ,‬מרגע שמתחילים לחפשה‪,‬‬
‫אך העדרה בולט לעין מרישומי העתים"‬
‫(‪)Baynton, 2001‬‬
‫תודה על ההקשבה‬