ראיון עם פיאם פילי

‫‪22‬‬
‫‪ 7 8‬ל י ל ו ת ׀ ‪2 4 . 07. 2 015‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ 7 8‬ל י ל ו ת ׀ ‪0 9 . 0 4 . 2 015‬‬
‫‪ 2 4 . 0 7. 2 015‬׀ ‪ 7‬ל י ל ו ת ‪8‬‬
‫' ‪[email protected]‬‬
‫נגוע‬
‫' ‪[email protected]‬‬
‫הומו איראני עם קעקוע של מגן דוד – לא פלא שפיאם פיילי נרדף‬
‫כל חייו עד שנמלט מאימת הצנזורים ומשמרות המהפכה‪ .‬מדירת‬
‫המפלט שלו בטורקיה‪ ,‬עם ספר בתרגום ראשון לעברית‪ ,‬הוא לא‬
‫רוצה לדבר על הסכם הגרעין עם איראן אלא על הזכות לאהוב‬
‫נאום המלכה‬
‫תמר עילם גינדין‬
‫ל‬
‫"פרט לספקנים בשכר‪ ,‬איש‬
‫לא מכחיש שהטמפרטורות‬
‫עלו‪ ,‬שהסופות אלימות יותר‪,‬‬
‫שמינים רבים עומדים בפני‬
‫הכחדה ושיותר מדי פלסטיק‬
‫צף בים‪ .‬אבל אני נמנית עם‬
‫הפלג האופטימי‪ .‬אחרי הכל‪,‬‬
‫עצרנו את היעלמות שכבת‬
‫האוזון ועדיין לא הפצצנו‬
‫את עצמנו לאבדון"‬
‫"כפרילאנסר‪ ,‬אף אחד לא‬
‫יכול לפטר אותי בגלל דעות‬
‫שהרבה אנשים היו רוצים‬
‫לבטא אבל מפחדים‪ ,‬כי זה‬
‫עלול לפגוע בפרנסה שלהם‪.‬‬
‫או כי הבוס שלהם יחשוב שהם‬
‫מוזרים‪ .‬ככל שאתה מתבגר‬
‫אתה גם פחות חושש"‬
‫פיאם פיילי יש יותר חברים יש‬
‫רובם־מצילה את כדור הארץ‪,‬‬
‫הצעירים‪.‬‬
‫מאחרון‬
‫בפייסבוק מאשר לי‪.‬‬
‫בגיל ‪ ,75‬מרגרט אטווד רלוונטית יותר ראלים‬
‫העלה לעמוד‬
‫הומואים‪ .‬השבוע‬
‫לאפוקליפסה בספר חדש‬
‫ומתכוננת‬
‫מסתערת על טוויטר‪ ,‬חולמת על ערפדים‬
‫הפייסבוק שלו תמונה של חלון‬
‫על קץ המין האנושי‬
‫ראווה בחנות ספרים תל־אביבית‪,‬‬
‫שרו'ן קנטור‬
‫שם מונח ספרו החדש‪ ,‬בתרגום מפ־‬
‫רסית לעברית‪ .‬על עטיפת הספר פניו היפים של‬
‫פיילי ‪ -‬מין דוריאן גריי תוצרת איראן‪.‬‬
‫גם בשיחת סקייפ קשה להוריד ממנו את‬
‫המבט‪ .‬בחור עדין‪ ,‬כחוש‪ ,‬בן ‪ 30‬אבל נראה כנער‪,‬‬
‫מדי פעם מוחה דמעה מעין מאופרת‪ .‬ואז המבט‬
‫נודד לצוואר של פיילי‪ ,‬שמקושט בקעקוע של‬
‫מגן דוד‪" .‬עשיתי את הקעקוע הזה בשנה האחרו־‬
‫מאיראן"‪.‬‬
‫שיצאתי‬
‫"אחרי‬
‫מאה שנה?‬
‫אדם עוד‬
‫יהיו בני‬
‫נה"‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬אם‬
‫עכשיו?‬
‫איפה אתה‬
‫האם הם יקראו? מרגרט אטת‬
‫בטורקיה"‪.‬‬
‫שנה‬
‫כבר‬
‫אני‬
‫הצער‬
‫"למרבה‬
‫ווד חושבת שכן‪ .‬בעוד כחודש‬
‫הצער? תהפוך לסופרת הראשונה‬
‫למה למרבה היא‬
‫שלווה‬
‫חוסר‬
‫מרגיש‬
‫אני‬
‫האנשים‪,‬‬
‫"כמו רוב שתתרום טקסט ל"ספריית העת‬
‫ספרייהלי כמעט‬
‫אם ‪-‬כי אין‬
‫במדינה מוסלמית‪.‬‬
‫קשריםת‬
‫המיועדת ליל‬
‫תיד"‬
‫במצב־‬
‫מטיולים לי‬
‫חוץ‬
‫זמני‪,‬‬
‫רוב‬
‫את‬
‫אנשים כאן‪.‬‬
‫עם‬
‫לנכדינו או לילדי נכדינו‪ ,‬תלוי‬
‫דינו או‬
‫בבית"‪.‬‬
‫מבלה‬
‫אני‬
‫פעם‪,‬‬
‫מדי‬
‫ליים‬
‫הרפואה‪ .‬הטקסט יוכנס לחדר מבודד‪ ,‬והוא יודת‬
‫רדיפהיערבמו־‬
‫שנהאחרי‬
‫מאהנמלט‬
‫לטורקיה‬
‫בן‬
‫של מתוך‬
‫שנים עץ‬
‫בדיוק‪ ,‬על‬
‫פס‪ ,‬בעוד‬
‫הומו‬
‫וכמה‬
‫כמה‬
‫אחת‬
‫על‬
‫מוצהר‪,‬‬
‫כהומו‬
‫לדתו‪.‬עצים ליד אוסלו‪ ,‬שנשתל במיוחד למטרה‬
‫אלף‬
‫שלהם‪.‬הוא על תקן פושע‬
‫והשטויות‪ -‬פיילי‬
‫חיבה לישראל‬
‫שמגלה‬
‫אירופאים‬
‫זו‪.‬‬
‫מעבודתו‪ ,‬נלקח‬
‫פוטר‬
‫אטוודכתביו‬
‫באיראן‪.‬‬
‫משוררת‪,‬‬
‫סופרת‪,‬‬
‫צונזרו‪,‬בתהוא‪,75‬‬
‫הקנדית‪,‬‬
‫סביבתיתאיומים‪.‬‬
‫במעצרים וספג‬
‫לחקירות‪ ,‬בילה‬
‫וחברתית‪ ,‬צפת‬
‫מבקרת‪ ,‬פעילה‬
‫מסאית‪,‬‬
‫שעזב‬
‫לפני‬
‫עוד‬
‫‪,2014‬‬
‫בתחילת‬
‫פרץ‬
‫רית‪,‬לתודעה‬
‫אושיית טוויטר וזוכת פרס בוקר ופרס ארת‬
‫עיטוריםלגיוס כס־‬
‫אינטרנטי‬
‫ועודקמפיין‬
‫בזכות‬
‫ארצו‪,‬‬
‫את‬
‫וכיבודים‪,‬‬
‫אינספור‬
‫קלארק‬
‫תור סי‬
‫אהבה‬
‫שירי‬
‫ספר‬
‫של‬
‫לאור‬
‫הוצאה‬
‫עבור‬
‫פים‬
‫היא המועמדת הטבעית לתפקיד האסטרונאוטית‬
‫הסלוגן‬
‫הטקסטואלית תחת‬
‫שלו שצונזר‪.‬‬
‫‪ Am‬די‪"I‬ת‬
‫"‪ Payam‬מעין‬
‫ספרה החדש‪,‬‬
‫הראשונה‪.‬‬
‫מקריאים‬
‫כשהם‬
‫לעולם‬
‫מסביב‬
‫אנשים‬
‫הצטלמו אופטימית על קץ האנושות בשם 'אדם‬
‫סטופיה‬
‫המחשבה "אני‬
‫שכתב פיילי‪:‬‬
‫חריף‬
‫טקסט‬
‫מתוך‬
‫ברשימהת‬
‫האידיאלי לפ‬
‫את סוג‬
‫מדגים‬
‫האחרון'‪,‬‬
‫השלטונות‬
‫ברוטלית‪...‬‬
‫שלהם‬
‫הצנזורה‬
‫השחורה‪...‬‬
‫רויקטים מסוג "ספריית העתיד"‪ .‬או במילותיהם‬
‫אני דואג‬
‫הצליחו‪.‬‬
‫המתרגם שלי‪.‬‬
‫מאוד‪,‬‬
‫יהיה רע‬
‫הבחירות‪:‬הםקודם‬
‫עלמפרשני‬
‫איימוכמה‬
‫של‬
‫אני דואג לביטחון של המשפ־‬
‫שלי‪.‬‬
‫לביטחון‬
‫אולי יהיה טוב‪.‬‬
‫ואז‬
‫אינוולהגיד‪,‬‬
‫לעמוד‬
‫מישהו‬
‫"פרט אבל‬
‫חה שלי‪.‬‬
‫זאתת‬
‫מכחיש שה‬
‫צריךאיש‬
‫בשכר‪,‬‬
‫לספקנים‬
‫אסוג‪"...‬‬
‫אני לא‬
‫הבית‬
‫הארץ שלי‪.‬‬
‫האחרונות‪,‬‬
‫השנים‬
‫שלי‪.‬מאה‬
‫במהלך‬
‫טמפרטורותזהעלו‬
‫בסוף‪.‬‬
‫לעזוב‬
‫נאלצת‬
‫ובכל זאת‬
‫שהאוקיינוסים הופכים חומציים‪ ,‬שסופות נעשות‬
‫איומים‬
‫פגיע‪.‬‬
‫מאוד‬
‫היה‬
‫באיראן‬
‫מצבי‬
‫"טוב‪ ,‬יותר‪ ,‬שמינים רבים עומדים בפני הכחת‬
‫אלימות‬
‫מדייומיומי‪.‬‬
‫לעניין‬
‫ומעצרים‬
‫שלית‬
‫המשפחהנער‬
‫פלסטיקגםצף בים"‪,‬‬
‫הפכויותר‬
‫ושהרבה‬
‫דה‪,‬‬
‫שהייתה לה‪.‬‬
‫הביטחון‬
‫את תחושת‬
‫איבדה‬
‫מוזר‪,‬‬
‫המועטה"באופן‬
‫אקלימית‪.‬‬
‫לקטסטרופה‬
‫אטווד‬
‫כת‬
‫תוצאהשלא‬
‫אינן עברו‪,‬‬
‫המקצועיים‬
‫האחרונות כל חיי‬
‫בשנים‬
‫של‬
‫שהתופעות הללו‬
‫שטוענים‬
‫אלו‬
‫האישיים‬
‫לאיראן‪ ,‬וגם‬
‫מחוץ‬
‫מבחירה‪ ,‬אל‬
‫אלו‬
‫חיימאשר‬
‫פסימיים‬
‫אפילו יותר‬
‫אנושית‬
‫פעילות‬
‫ה‬
‫אטווד‬
‫מרגרט‬
‫הרומנים של‬
‫לאיראן‬
‫הצצות‬
‫עוד כמה‬
‫לעברית)‬
‫(שתורגמו‬
‫שקיעת הקולונל >‬
‫מחמוד‬
‫דולת‪-‬אבאדי‪1969‬‬
‫האישה האכילה >‬
‫בטהרן‬
‫לוליטה‬
‫פניםאת‬
‫לקרוא‬
‫‪1972‬‬
‫המים >‬
‫אל‬
‫נאפיסי‬
‫אזאר‬
‫‪1979‬‬
‫הכל >‬
‫>לפני‬
‫נפוליאון >‬
‫דודי‬
‫השפחה > ‪1985‬‬
‫מעשה‬
‫פזשכזאד‬
‫איראג'‬
‫עי'ן החתול > ‪1988‬‬
‫סטראפי‬
‫פרספוליס >‬
‫מרג'ן‪1993‬‬
‫השודדת >‬
‫הכלה‬
‫הלילה >‬
‫ומשמעות‬
‫טובא‬
‫לטענת גרייס > ‪1996‬‬
‫שהרנוש פרסיפור‬
‫פנלופאה > ‪2005‬‬
‫גשם בים הכספי >‬
‫בז וניאלה > ‪2003‬‬
‫ג'ינה ב' נהאי‬
‫המתנקש העיוור > ‪2000‬‬
‫זעפרן > יסמין קראוותר‬
‫שנת המבול > ‪2009‬‬
‫אדם האחרו'ן > ‪2013‬‬
‫שטוענים שאנחנו כן האשמים‪ .‬כי אם אנחנו אשת‬
‫מים ‪ -‬הרי שיש מה לעשות"‪.‬‬
‫אז יש מקום לאופטימיות?‬
‫"אני נמנית עם הפלג האופטימי‪ .‬אחרי הכל‪,‬‬
‫הגיעו למבוי סתום‪ .‬הספרים שלי לא קיבלו רי־‬
‫שיון לפרסום‪ .‬סוכנויות הידיעות לא יכלו לדבר‬
‫איתי‪ .‬לא הייתה לי אפשרות לעבוד או להביע את‬
‫עצמי בתוך המדינה‪ .‬רבים מהקרובים אליי קיבלו‬
‫איומים ופחדו להיות בקשר איתי‪ .‬בתקופה האח־‬
‫רונה גם סוכנויות הידיעות הקשורות למשמרות‬
‫המהפכה התחילו לפרסם מאמרים מאיימים נגדי‪,‬‬
‫שלמעשה הכינו את הקרקע ל'טיפול' משפטי בי‪.‬‬
‫הם אפילו הציגו אותי ואת אורלי נוי‪ ,‬המתרגמת‬
‫של הספר שלי לעברית‪ ,‬כחתרנים במימון ישרא־‬
‫לי‪ .‬זה כבר נהיה מגוחך"‪.‬‬
‫מתי הבנת שהמדינה שאתה חי בה היא לא‬
‫מדינה רגילה?‬
‫באיראן‬
‫שחי‬
‫לאדם‬
‫קשה‬
‫לא‬
‫מאוד‪.‬‬
‫"מוקדם‬
‫של ספר יש בה הבעת תקווה‪ ,‬כי כולנו‬
‫כתיבה‬
‫מילדות אתה רואה שמסיבות‪,‬‬
‫זה‪.‬‬
‫להבין‬
‫אתשל זמן"‪.‬‬
‫קפסולות‬
‫למשל‪ ,‬נערכות בסתר‪ .‬שמערכות יחסים מת־‬
‫בסתר‪.‬‬
‫אפשר רק‬
‫(הוצאתדעה‬
‫האחרו'ן'שלהביע‬
‫קיימות בסתר‪.‬‬
‫בתת‬
‫לספרות‪,‬‬
‫מחברות‬
‫'אדם‬
‫הכל‪.‬‬
‫ריקודים‪.‬‬
‫מוזיקה‪,‬‬
‫סקס‪,‬‬
‫אהבה‪,‬‬
‫הכל‬
‫אסור‪:‬אכמון) ‪ -‬שחותם טרילוגיה שהחלה ב'בז‬
‫רגום יעל‬
‫טלת־‬
‫לסדרת למ‬
‫האדם יש‬
‫שלבני‬
‫מאוד‬
‫צעיר‬
‫בגיל‬
‫מבין‬
‫אתה‬
‫וניאלה' ו'שנת המבול' ושתהפוך בקרוב‬
‫הקורא מי שהם‬
‫דמיון בין‬
‫מביאאין‬
‫נסתרים‪ ,‬כי‬
‫עשה‬
‫וויזיה של‬
‫המודאג‬
‫שום של‬
‫לפתחו‬
‫חיים‪- HBO‬‬
‫שהכל‬
‫רואה‬
‫כשאתה‬
‫בחוץ‪.‬‬
‫שהם‬
‫מי‬
‫לבין‬
‫בבית‬
‫את שאריות חברת העתיד‪ ,‬לאחר מגפה קטלנית‬
‫רגיל"‪.‬‬
‫נטילתמקום‬
‫דרךשזה לא‬
‫מבין‬
‫שנקרתה אתה‬
‫מתקיים בסתר‪,‬‬
‫בשם‬
‫גלולות‬
‫לפתחו‬
‫ויזומה‬
‫גם‬
‫אתה‬
‫הזאת‬
‫ההסתרה‬
‫אווירת‬
‫ובתוך כל‬
‫"אושרתכושר"‪ .‬אבל אל תצטערו על העולם שנכת‬
‫כלכלהזה היה‬
‫עד כמה‬
‫הומו‪.‬‬
‫שאתה‬
‫מפחיד?שבו‬
‫חסרת חמלה‪,‬‬
‫שכולו‬
‫עולם‬
‫מגלהזה היה‬
‫חד‪:‬‬
‫חיים‬
‫לי‬
‫שיהיו‬
‫הבנתי‬
‫מאוד‪.‬‬
‫צעיר‬
‫נער‬
‫"הייתימחולקת לעובדי הייתטק הספונים לבטח‬
‫האנושות‬
‫אבל מעולם‬
‫האנשים‪,‬‬
‫לרוב‬
‫יותר‬
‫ומתחמנים‬
‫קונים‬
‫השאר רק‬
‫מאשרשכל‬
‫קשים בשעה‬
‫במתחמיהם‪,‬‬
‫לא חש־‬
‫פעם‬
‫אף‬
‫חטא‪.‬‬
‫של‬
‫תחושה‬
‫הרגשתי‬
‫לאאת זה בקניונים ובפרוורים‪ .‬מצלצל מוכר‪.‬‬
‫זה‬
‫מתמשך‬
‫שהיה‬
‫טעות‪.‬‬
‫שאני‬
‫פחד"הבזאים"‪,‬‬
‫גם הם‬
‫לשרוד‬
‫ברורהיה‬
‫שאמור‬
‫היחיד‬
‫בתיהמין‬
‫תמימיםהאיראנית‪,‬‬
‫אדם‪ ,‬בחברה‬
‫דמוייורבים‬
‫שהשלטונות‪,‬‬
‫וחמודים‪,‬‬
‫מהידיעהמהונדסים‬
‫יצורים‬
‫עינה‬
‫שהכי‬
‫מה‬
‫אבל‬
‫שלי‪,‬‬
‫הטבע‬
‫פיניונגד‬
‫בעלינגדי‬
‫הם‬
‫ענק מתנדנדים‪" .‬הם הונדסו באופן‬
‫של‬
‫חיים‬
‫בפני‬
‫עומד‬
‫שאני‬
‫המחשבה‬
‫היה‬
‫אותי‬
‫שימנע מהם להגיע למאפיינים האנושיים שמת‬
‫כי לא הרג־‬
‫כמו פושע‪,‬‬
‫רציתיבנילחיות‬
‫הסתרה‪ .‬לא‬
‫מספרת‬
‫לצרות"‪,‬‬
‫האנוש‪,‬‬
‫אותנו‪,‬‬
‫כניסים‬
‫כמו־‬
‫אבלבהש‬
‫וכו'‪.‬אצלי‬
‫לוותה‬
‫ההסתתרות‬
‫פושע‪.‬‬
‫אטווד‪:‬שאני‬
‫שתי‬
‫"אגרסיביות‪ ,‬קנאה מינית‬
‫הזאת‬
‫השנאה‬
‫אולי‬
‫מושפל‪.‬‬
‫להיות‬
‫ושנאתי‬
‫פלה‪,‬‬
‫שקורה הרבה עם ברואים‪ ,‬גם אלו עושים בסוף‬
‫לדבר‬
‫את החיים‬
‫אותי‬
‫שהניעה‬
‫היא‬
‫שלי‪,‬להם"‪.‬‬
‫אפשריים‬
‫לחשוףשהם‬
‫לא חשב‬
‫שבוראם‬
‫דברים‬
‫ולהכריח‬
‫אותי‬
‫לצנזר‬
‫אחד‬
‫לאף‬
‫לתת‬
‫ולא‬
‫זה‪,‬‬
‫על פרט להם שורדים את המגפה גם כמה לוחמים‬
‫לשתוק"‪.‬‬
‫הפיינבול ‪" -‬ביטוי גרפי של החיים‬
‫אותימשחק‬
‫של‬
‫מחיר?‬
‫זה‬
‫על‬
‫שתשלם‬
‫הבנת‬
‫בתאגידים" ‪ -‬שעיקרו קרבות אכזריים עד מוות‪,‬‬
‫מאיראן‪,‬‬
‫שיצאתי‬
‫"כמה‬
‫באותהת‬
‫הדת האקו‬
‫וגם אנשי‬
‫לפניעיניים;‬
‫שניםניקור‬
‫מקניבליזם עד‬
‫בעיתונות‬
‫בגלוי‬
‫דיברתי‬
‫מחנק‪,‬‬
‫של‬
‫אווירה"גנני האלוהים"‪ .‬כן‪ ,‬יפי הנפש שראו את זה‬
‫לוגית‬
‫המחשבות‬
‫מפעילים שלי על‬
‫האיראניתגםובספרים‬
‫שלי‪,‬ת‬
‫משאר המ‬
‫סביבתיים‪ ,‬כמו‬
‫בא‪ .‬אבל‬
‫שלי‪ .‬נכון‬
‫הנטיות‬
‫שיש לי‪ ,‬וגם‬
‫הביקורת‬
‫על‬
‫חוסכת‬
‫אינה‬
‫העתידנית‪,‬עלאטווד‬
‫בקלחת‬
‫שתתפים‬
‫השנים‬
‫כל‬
‫ואת‬
‫חיי‪,‬‬
‫את‬
‫סיכנה‬
‫הזאת‬
‫שהתעוזה‬
‫חיצי לעג‪ .‬את המצטרפים לחברה שמטרתה האכלת‬
‫דובים בטבע היא מגדירה כ"טיפוסים עירוניים עם‬
‫רגשות מתכלים שאהבו לחשוב שהם מצילים משהו‬
‫ איזה שריד מהעבר הקדמוני האותנטי של אבות‬‫אבותיהם‪ ,‬רסיס מנשמתם הקולקטיבית שמולבש‬
‫האחרונות באיראן העברתי בתחושה עזה של פחד‬
‫ אבל אני עדיין מעדיף תחושה של אימה וחוסר‬‫ביטחון מאשר את ההשפלה שכרוכה בהסתרה"‪.‬‬
‫איך המשפחה הגיבה לגילוי?‬
‫"אמא שלי והאחים שלי מקבלים אותי‪ .‬עם אבא‬
‫לא דיברתי על זה עד היום‪ .‬אני מניח שהוא יודע‪,‬‬
‫אבל לא צריך לפתוח את זה לדיון‪ .‬עברתי עם המ־‬
‫שפחה שנים קשות מאוד‪ ,‬והן עדיין לא נגמרו"‪.‬‬
‫גדלת בבית דתי?‬
‫"לא‪ ,‬גדלתי במשפחה פתוחה ומתונה‪ .‬אף פעם‬
‫לא כפו עליי שום דבר‪ .‬מעולם לא ראיתי את אבא‬
‫שלי או את אמא שלי מתפללים או מקיימים טקסים‬
‫דתיים‪ .‬לימדו אותנו ערכים בסיסיים‪ :‬לא לשקר‪,‬‬
‫להודות בט־‬
‫צודק‪,‬‬
‫דעת לנו לא‬
‫הרחבתנראה‬
‫במעודדיכשמשהו‬
‫למחות‬
‫הספר‪,‬‬
‫וגיבורת‬
‫למיניהם‪,‬‬
‫הייתה‬
‫תמיד‬
‫אמי‬
‫לאחרים‪.‬‬
‫לסלוח‬
‫וכמובן‬
‫עויות‪ ,‬אלוהים לשעבר‪ ,‬מבינה מה צריך לבלוע‬
‫גננת‬
‫ליוניברס‪.‬ניהל‬
‫כולנו‪ .‬אבי‬
‫המקלט של‬
‫הח־ת‬
‫הוא לא‬
‫המשפחה‪:‬הגיע‬
‫את הזה לא‬
‫הידע‬
‫להתחבר‬
‫כדי‬
‫הקשרים‬
‫טווד עם מי‬
‫ליט‬
‫צפון‬
‫נתרועע‪ .‬של‬
‫בכללבשממות‬
‫נתרועע‪,‬היאאםגדלה‬
‫מהאינטרנט‪.‬‬
‫ושל‬
‫אבי‬
‫של‬
‫החברים‬
‫רק‬
‫מוגבלים‪.‬‬
‫מאוד‬
‫היו‬
‫שלנו‬
‫קוויבק לאב ביולוג‪ ,‬חוקר חרקים‪ ,‬העבירה את‬
‫ובמשך משפ־‬
‫חייםעם קרובי‬
‫קשרים‬
‫לצמחיםלנו‬
‫כמעט לא היו‬
‫אמי‪.‬‬
‫שנים‬
‫ובעלי‬
‫זהו‪.‬בינות‬
‫ילדותה‬
‫הייתה‬
‫שלו‬
‫שהשיטה‬
‫נכון‬
‫כך‪.‬‬
‫על‬
‫אסר‬
‫שלי‬
‫אבא‬
‫חה‪.‬‬
‫"אכלתי כל מה שאכיל‪ ,‬כדי לנסות‪ .‬חלק מזה‬
‫היינו‬
‫לא‬
‫חיובית‪:‬‬
‫תוצאה‬
‫לה‬
‫הייתה‬
‫אבל‬
‫כוחנית‪,‬‬
‫לא היה טעים"‪ .‬בשנות הת‪ 70‬בחרה לחיות למשך‬
‫שסביבנו‪.‬‬
‫ולנהלשל‬
‫חקלאיתהנבלה‬
‫לכל מעשי‬
‫היא‬
‫האנשים היום‪,‬‬
‫אותה‪ ,‬ועד‬
‫מודעיםבחווה‬
‫עשור‬
‫אבי הגן על‬
‫נבלה‪.‬‬
‫מעשי‬
‫זה‬
‫מה‬
‫בכלל‬
‫לא‬
‫ידענו"אני מכירה את הפטריות שלי"‪.‬‬
‫מעידה‪,‬‬
‫הסיבות‬
‫היו‬
‫מה‬
‫יודע‬
‫לא‬
‫אני‬
‫שלו‪.‬‬
‫בדרכו‬
‫משפחתו‬
‫מלאכת הכתיבה של אטווד‪ ,‬יוצרת פורה‬
‫אותו יותר‬
‫הצדקתי‬
‫השנים‪,‬‬
‫שעברו‬
‫יוצאככל‬
‫באופןאבל‬
‫שלו‪,‬‬
‫שלה‪.‬‬
‫היומיום‬
‫בתוך חיי‬
‫שזורה‬
‫דופן‪,‬‬
‫אבל‬
‫שלו‪,‬‬
‫המחלה‬
‫את‬
‫ירשתי‬
‫אולי‬
‫יודע‪,‬‬
‫לא‬
‫ויותר‪.‬‬
‫"אני כמו חילזון"‪ ,‬היא אומרת‪" ,‬אני נושאת כל‬
‫לאמחיי נזה־‬
‫גדול‬
‫שבמשך‬
‫מתחרט‬
‫אני לא‬
‫מאמינה‬
‫חלקהיא‬
‫שלי"‪.‬‬
‫זה הגב‬
‫תמידעלעל‬
‫שצריך‬
‫מה‬
‫מהם"‪.‬‬
‫והתרחקתי‬
‫מאנשים‬
‫רתי‬
‫באותה בקתת עץ מבודדת בהרים שבה יכול הסות‬
‫פר לכתוב בחופשיות‪" :‬הייתי כותבת את אותה‬
‫קלה‪ ,‬ובכל‬
‫הייתיפיילי לא‬
‫הזמןשל‬
‫בספרו‬
‫הקריאה‬
‫מת‪1980‬‬
‫משתגעת"‪.‬‬
‫ובשאר‬
‫הכמות‪,‬‬
‫גיבת־‬
‫אצמיח פי‬
‫ואני‬
‫אגדל‪,‬‬
‫'ואני‬
‫להפסיק‪.‬‬
‫קשהבטורונטו‪ ,‬עם בעלה הסופר גראם‬
‫זאת חיה‬
‫היא‬
‫סדרת ושתי)‬
‫רסלינג‪,‬‬
‫(הוצאת‬
‫הואת‬
‫סביבתית‪ ,‬תו‬
‫פעילים‬
‫שניהם‬
‫תאנים' אחת‪.‬‬
‫רות;לזוג בת‬
‫סון‪.‬‬
‫על אהבה‬
‫סהרורית‬
‫נובלה‬
‫מוצהריםפיוטי;‬
‫סיפור הזייתי‪,‬‬
‫ונשיאי‬
‫הירוקה‬
‫הקנדית‬
‫במפלגה‬
‫מכים‬
‫פוסט־טראומטי‪ ,‬פוסט‬
‫צעיר‬
‫של‬
‫אפשרית‬
‫בלתי של 'מועדון הציפור הנדירה'‪.‬‬
‫כבוד‬
‫למחוזות הדמיון‪.‬‬
‫לכלשבורח‬
‫איראן־עיראק‪,‬‬
‫קלישאה‪,‬‬
‫ניסיון תיוג או‬
‫מלחמתזאת‪ ,‬בניגוד‬
‫עם‬
‫"יש הומו‪.‬‬
‫ואחת‪ .‬אני‬
‫עשרים‬
‫"אני‬
‫אתת‬
‫אוהבשלו‬
‫תנועותאנירבות‬
‫טבעונית‪:‬‬
‫אטוודבןאינה‬
‫חמות למען זכויות בעלי חיים‪ ,‬והמניעים שלהן‬
‫שונים‪ .‬אני לא טבעונית‪ :‬פולי סויה ושמן דקלים‬
‫(רכיבים נפוצים בתזונה טבעונית) הפכו בעצת‬
‫מם לכוחות הרסניים‪ .‬אפשר לקרוא לתזונה שלי‬
‫השמש של אחר הצהריים"‪ ,‬נפתח הספר‪" .‬הדירה‬
‫שלי נמצאת בפאתי העיר‪ .‬ליד הרציף‪ .‬במקום‬
‫שהוא ממשלת הצדפים‪ ,‬ממשלת האלמוגים‪ ,‬בס־‬
‫מוך לצערם האינסופי של הצבים"‪.‬‬
‫הסיפור אמנם סוריאליסטי ‪ -‬אני מניחה שאמא‬
‫שלך לא באמת גרה במצולות הים ‪ -‬אבל עד‬
‫כמה דמותו של המספר מבוססת עליך?‬
‫"הסיפור הזה‪ ,‬בחלקים‪ ,‬הוא סיפור החיים שלי‪,‬‬
‫עם כל ההזיות והפנטזיות שמצאו דרך לחיי‪ .‬אפשר‬
‫אולי לומר שזו הביוגרפיה הסוריאליסטית שלי‪ .‬אם‬
‫כי הרבה היבטים בחיי המספר שונים מאוד מאלו‬
‫שלי‪ .‬המספר הוא צעיר שלא הגיע עדיין לתשובות‬
‫חותכות לגבי עצמו ולגבי אורח חייו‪ .‬כשאני הייתי‬
‫בגילו‪ ,‬כבר מצאתי את התשובות לשאלות שיש לו‪.‬‬
‫אבל אי־אפשר להכחיש את נקודות הדמיון בינינו‪:‬‬
‫חוסר ביטחון תמידי‪ ,‬פחד‪ ,‬דיכאון הרסני‪ ,‬תחושה‬
‫פיזית של גוף פצוע"‪.‬‬
‫סיפרת בעבר שאתה סובל מבעיות נפשיות‪ .‬הפר־‬
‫עה דו־קוטבית שגם הובילה לניסיונות התאבדות‪.‬‬
‫איך המחלה משפיעה על החיים שלך? על הכתיבה?‬
‫"המחלה כבשה חלק חשוב בחיים שלי‪ ,‬והש־‬
‫פיעה גם על מערכות היחסים שלי‪ .‬למשך תקו־‬
‫פות ארוכות החיים שלי ממש הושבתו בעקבות‬
‫המחלה‪ .‬סבלתי מהפרעה דו־קוטבית מגיל צעיר‬
‫מאוד‪ ,‬למרות שלא ידעתי מה זה‪ .‬אבל העיקר‬
‫הוא שהמחלה לא הפריעה לכתיבה שלי‪ .‬כשהייתי‬
‫מאושפז וקיבלתי טיפול בנזע חשמלי‪ ,‬כתבתי‬
‫כמה פרקים טובים‪ .‬זאת אולי תהיה קלישאה‬
‫לומר שאני נלחם במחלה באמצעות הכתיבה‪,‬‬
‫אבל באופן כללי אין לי כוח לשחק את הגיבור‪.‬‬
‫נקטתי דרך אחרת לגמרי‪ .‬שיתפתי את המחלה‬
‫בכתיבה שלי‪ ,‬ושאבתי השראה מההשפעות שלה‪.‬‬
‫תחת השפעת המחלה חוויתי חוויות מוזרות ומ־‬
‫טלטלות‪ ,‬וכמובן מרות‪ ,‬שאפשר לזהות את עק־‬
‫בותיהן בסיפורים שלי‪ .‬למען האמת‪ ,‬כל דבר‬
‫שמאפשר לי לכתוב‪ ,‬אני מחשיב כגורל טוב"‪.‬‬
‫"מסיבות נערכות בסתר‪ .‬מערכות‬
‫יחסים מתקיימות בסתר‪ .‬להביע‬
‫דעה אפשר רק בסתר‪ .‬הכל אסור‪:‬‬
‫אהבה‪ ,‬סקס‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬ריקודים‪.‬‬
‫כשאתה חי באיראן אתה מבין‬
‫מגיל צעיר שזה לא מקום רגיל"‬
‫"אני מקווה לא לחיות בעוד עשר‬
‫שנים‪ .‬היו לי חיים קשים והרסניים‪.‬‬
‫אני עייף מאוד‪ ,‬והעולם המטונף הזה‬
‫הוציא לי את החשק לחיות‪ .‬אני לא‬
‫רוצה לשבת עוד עשור ולראות את כל‬
‫הזוועות האלה‪ .‬בשבילי זה מספיק"‬
‫איך בכלל התחלת לכתוב?‬
‫"אמי היא משוררת‪ ,‬אבי אוהב ספרות‪ .‬בבית‬
‫שלנו תמיד היו קוראים שירה עד אמצע הלי־‬
‫לה עם חוג מצומצם של החברים של הוריי‪ .‬אני‪,‬‬
‫שהייתי החבר הצעיר ביותר בחוג הזה ‪ -‬בהפ־‬
‫רש גדול מכולם ‪ -‬הפכתי בסתר למשורר‪ .‬הייתי‬
‫להוט‪ .‬מסוחרר מעייפות‪ ,‬הייתי יושב בלילות‪,‬‬
‫בלי להבין בדיוק את מה שאני שומע‪ ,‬אבל המ־‬
‫קצב והמוזיקה של השירים שבו את חושיי‪ .‬לפ־‬
‫עמים הייתי מצרף חופן אותיות‪ ,‬הגאים ומילים‪,‬‬
‫שלא הבנתי לגמרי את משמעויותיהם‪ .‬פיסות‬
‫קטנות שלא נשאו שום משמעות‪ .‬רק התענגתי‬
‫על הלחן‪ .‬בהתחלה לא העזתי‪ ,‬התביישתי‪ ,‬אבל‬
‫לאט־לאט‪ ,‬מתחילת גיל הנעורים ובעידודה של‬
‫אמי‪ ,‬התחלתי לכתוב ברצינות‪ .‬הרגשתי שאני‬
‫יכול לעשות את זה"‪.‬‬
‫מאז כתב כבר כמה ספרי שירה‪ ,‬שני רומנים‬
‫וקובץ סיפורים קצרים‪ ,‬אבל רק אחד מהם פו־‬
‫רסם באיראן‪ ,‬מולדתו‪ ,‬וגם הוא לא לאורך זמן‪.‬‬
‫"מחזור השירים הראשון שלי‪' ,‬עריסת השמש'‪,‬‬
‫ראה אור ב־‪ ,2005‬אחרי שמשרד הצנזור מחק‬
‫ממנו שני שירים ארוכים‪ .‬זה היה הספר הראשון‬
‫והאחרון שלי שהותר לפרסום באיראן‪ .‬הוא הודפס‬
‫שלוש פעמים‪ ,‬ואז הופסק‪ ,‬כי משרד הצנזור שלל‬
‫את רישיון הפרסום שלו‪ .‬אחרי 'עריסת השמש'‪,‬‬
‫עשרה מחזורי שירים שלי לא הצליחו לקבל רי־‬
‫שיון פרסום מטעם משרד התרבות וההדרכה של‬
‫הרפובליקה האיסלאמית‪ .‬לכן התחלתי לעבוד עם‬
‫מו"לים מחוץ לאיראן"‪.‬‬
‫ספריו התפרסמו בגרמניה‪ ,‬בבריטניה‪ ,‬בקנדה‬
‫ובארה"ב‪ ,‬אבל עד היום רק בפרסית‪ .‬למעשה‪,‬‬
‫התרגום העברי של אורלי נוי ל'תאנים' הוא הת־‬
‫רגום הראשון של ספר של פיילי לשפה זרה‪.‬‬
‫"ביקשו ממני לשאלול אותך לדעתך על ת�ו‬
‫כנית הגרעין ועל ההסכם עם איראן"‪ ,‬אני אומרת‬
‫לו‪" ,‬אבל רציתי שזה יהיה ראיון בלי אקטואליה"‪.‬‬
‫"מזל!" הוא מכריז‪" .‬אני שונא לדבר על דברים‬
‫כאלה"‪.‬‬
‫אבל אתה בכל צריך להסביר למה יש לך קעקוע‬
‫של מגן דוד‪ .‬בכלל‪ ,‬יש בספר נוכחות מאוד בו־‬
‫לטת של סממנים יהודיים‪ .‬אברהם‪ ,‬יצחק ויע־‬
‫קב‪ .‬מלכת ישראל‪ .‬אפילו מחנות השמדה‪ .‬מה‬
‫פתאום פיתחת משיכה ליהדות?‬
‫"אין לי אהבה ליהדות או לאף דת אחרת‪ .‬אבל‬
‫ההיסטוריה של עם ישראל תמיד הייתה בשבי־‬
‫לי מקור השראה‪ .‬את סיפורי התורה אני אוהב‬
‫בגלל האיכויות הטקסטואליות‪ ,‬בגלל המוזיקה‬
‫של השפה העברית והשמות העבריים‪ .‬אני מש־‬
‫תמש ברבים מהשמות האלה בסיפורים שלי‪ .‬כל‬
‫אלה ביחד הם בשבילי דברים קדומים‪ ,‬טהורים‬
‫ומלאי הוד‪ .‬תמונות מקוטעות שאינן מתחברות זו‬
‫‪23‬‬
‫לזו‪ ,‬כך שלעולם לא אוכל להסביר אותן‪ .‬תמונות‬
‫שהופכות לסיפור ולשיר בי ובעבורי"‪.‬‬
‫מאילו סופרים אתה שואב השראה?‬
‫"למען האמת‪ ,‬אני לא חושב שהסיפורים שלי‬
‫מושפעים מסופר כלשהו‪ .‬ההשראה שלי באה מה־‬
‫פנטזיות שלי‪ .‬אני מעריץ את אלבר קאמי ואת‬
‫ז'אן פול סארטר‪ ,‬כל הנעורים שלי חלפו עם ספ־‬
‫רים כמו 'הזר'‪ ,‬אבל הכתיבה שלי לא מושפעת‬
‫מהם‪ ,‬והעולם שלי לא דומה לעולם שלהם"‪.‬‬
‫מה עם ספרות איראנית?‬
‫"אני לא ממש עוקב אחרי פרוזה איראנית‪,‬‬
‫ואני גם לא הקהל שלה‪ .‬מתישהו הפסקתי לעקוב‪.‬‬
‫אבל צאדק הדאית הוא משהו אחר‪ .‬הוא לא דומה‬
‫לאף אחד‪ .‬אני מהלל אותו בגלל קובץ הסיפורים‬
‫'הינשוף העיוור'‪ .‬הוא באמת יחיד במינו"‪.‬‬
‫אפשר להגיד שאתה הסופר האיראני ההומו‬
‫הראשון?‬
‫"אני לא המשורר האיראני ההומו הראשון ‪-‬‬
‫ההיסטוריה של השירה הפרסית הקלאסית מלאה‬
‫ענקים ספרותיים שמהללים אהוב בן מינם ‪ -‬אבל‬
‫אני כן הסופר האיראני ההומו הראשון‪ .‬זה לא‬
‫באמת משנה איזה מספר אני‪ ,‬אבל בדידותי בס־‬
‫פרות המודרנית כשלעצמה העניקה כמה פנים‬
‫ייחודיות לחיי המקצועיים‪ .‬העובדה שלא היה לי‬
‫תקדים בפרוזה גרמה לעיתונות להתרגש ממני‬
‫ולרוץ אליי‪ .‬והטיפול העיתונאי בסיפורים על‬
‫חיי האסורים היה טיפול גולמי וראשוני"‪.‬‬
‫במהלך הסיפור שלך‪ ,‬הגיבור נכנס להיריון‪.‬‬
‫מאיפה זה הגיע?‬
‫"בא לי ילד"‪.‬‬
‫אתה יודע שבמערב הומואים יכולים להיות‬
‫אבות לילדים‪.‬‬
‫"אני לא אביא עוד נשמה שתסבול בעולם הזה"‪.‬‬
‫גיבור הספר שלך נגעל מגברים בני ‪ .30‬אתה‬
‫תהיה בן ‪ 30‬בקרוב‪ .‬אתה נגעל מעצמך עכשיו?‬
‫"אני כבר לא סולד מעצמי‪ .‬אני יודע שהרבה‬
‫פעמים לא הייתי טוב לעצמי‪ ,‬אבל בסופו של דבר‬
‫אני מאוהב בעצמי ויודע איך לאהוב את עצמי"‪.‬‬
‫בני ‪ 30‬מגעילים אותו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כי "רובם‬
‫כבר קיבלו את ההחלטות המשמעותיות של‬
‫חייהם"‪ .‬אתה כבר קיבלת את ההחלטות הח־‬
‫שובות בחייך?‬
‫"ההחלטות שקיבלתי קשורות יותר לעבר‪.‬‬
‫מתחילת גיל הנעורים חשבתי שאני צריך לכ־‬
‫תוב‪ ,‬ורק לכתוב‪ .‬זה העניין החשוב ביותר‪ .‬למ־‬
‫עשה‪ ,‬זה הדבר היחיד שאני יכול לעשות כמו‬
‫שצריך‪ .‬דברים אחרים נכפו עליי בלי שאחליט‪.‬‬
‫למשל לברוח מאיראן‪ ,‬דבר ששינה את חיי"‪.‬‬
‫איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשר שנים?‬
‫"אני מקווה שלא אראה את עצמי בשום מקום‪.‬‬
‫אני חושב שלחיות עוד עשור זה באמת בלתי נסבל"‪.‬‬
‫אתה רציני?‬
‫"היו לי חיים קשים והרסניים‪ .‬אני עייף מאוד‪,‬‬
‫והעולם המטונף הזה הוציא לי את החשק לחיות‪.‬‬
‫אני לא רוצה לשבת עוד עשור ולראות את כל‬
‫הזוועות האלה‪ .‬בשבילי זה מספיק"‪.‬‬
‫אבל אמרת שאתה אוהב את עצמך!‬
‫"אני אוהב את עצמי‪ ,‬לא את החיים"‪.‬‬
‫אין שום דבר שיכול לעשות את החיים לשווים?‬
‫הצלחה? אהבה?‬
‫"לא‪ .‬שום דבר הוא לא מספיק חזק ונחשק‬
‫עד כדי כך שיהיה יותר טוב מאשר לא להיות‪.‬‬
‫על הצלחה בכלל אל תסמכי‪ .‬ואהבה‪ ...‬פעם אחת‬
‫ויחידה חוויתי אהבה שגרמה לי‪ ,‬בפעם הראשונה‬
‫בחיי‪ ,‬לרצות לחיות‪ .‬רציתי שימשיך‪ .‬הייתה לי‬
‫תשוקה מוזרה לחיות עוד שנים‪ .‬אבל אחרי החוויה‬
‫ההיא‪ ,‬אחרי ההתמוטטות ההיא‪ ,‬הכל חזר לקדמו־‬
‫תו‪ .‬שוב איבדתי את הרצון לחיות"‪.‬‬
‫אתה לא חושב שזה יכול לקרות שוב?‬
‫"לא‪ .‬שום דבר לא חוזר על עצמו"‪† .‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ 7 8‬ל י ל ו ת ׀ ‪2 4 . 07. 2 015‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ 7 8‬ל י ל ו ת ׀ ‪0 9 . 0 4 . 2 015‬‬
‫‪ 2 4 . 0 7. 2 015‬׀ ‪ 7‬ל י ל ו ת ‪8‬‬
‫' ‪[email protected]‬‬
‫נגוע‬
‫' ‪[email protected]‬‬
‫הומו איראני עם קעקוע של מגן דוד – לא פלא שפיאם פיילי נרדף‬
‫כל חייו עד שנמלט מאימת הצנזורים ומשמרות המהפכה‪ .‬מדירת‬
‫המפלט שלו בטורקיה‪ ,‬עם ספר בתרגום ראשון לעברית‪ ,‬הוא לא‬
‫רוצה לדבר על הסכם הגרעין עם איראן אלא על הזכות לאהוב‬
‫נאום המלכה‬
‫תמר עילם גינדין‬
‫ל‬
‫"פרט לספקנים בשכר‪ ,‬איש‬
‫לא מכחיש שהטמפרטורות‬
‫עלו‪ ,‬שהסופות אלימות יותר‪,‬‬
‫שמינים רבים עומדים בפני‬
‫הכחדה ושיותר מדי פלסטיק‬
‫צף בים‪ .‬אבל אני נמנית עם‬
‫הפלג האופטימי‪ .‬אחרי הכל‪,‬‬
‫עצרנו את היעלמות שכבת‬
‫האוזון ועדיין לא הפצצנו‬
‫את עצמנו לאבדון"‬
‫"כפרילאנסר‪ ,‬אף אחד לא‬
‫יכול לפטר אותי בגלל דעות‬
‫שהרבה אנשים היו רוצים‬
‫לבטא אבל מפחדים‪ ,‬כי זה‬
‫עלול לפגוע בפרנסה שלהם‪.‬‬
‫או כי הבוס שלהם יחשוב שהם‬
‫מוזרים‪ .‬ככל שאתה מתבגר‬
‫אתה גם פחות חושש"‬
‫פיאם פיילי יש יותר חברים יש‬
‫רובם־מצילה את כדור הארץ‪,‬‬
‫הצעירים‪.‬‬
‫מאחרון‬
‫בפייסבוק מאשר לי‪.‬‬
‫בגיל ‪ ,75‬מרגרט אטווד רלוונטית יותר ראלים‬
‫העלה לעמוד‬
‫הומואים‪ .‬השבוע‬
‫לאפוקליפסה בספר חדש‬
‫ומתכוננת‬
‫מסתערת על טוויטר‪ ,‬חולמת על ערפדים‬
‫הפייסבוק שלו תמונה של חלון‬
‫על קץ המין האנושי‬
‫ראווה בחנות ספרים תל־אביבית‪,‬‬
‫שרו'ן קנטור‬
‫שם מונח ספרו החדש‪ ,‬בתרגום מפ־‬
‫רסית לעברית‪ .‬על עטיפת הספר פניו היפים של‬
‫פיילי ‪ -‬מין דוריאן גריי תוצרת איראן‪.‬‬
‫גם בשיחת סקייפ קשה להוריד ממנו את‬
‫המבט‪ .‬בחור עדין‪ ,‬כחוש‪ ,‬בן ‪ 30‬אבל נראה כנער‪,‬‬
‫מדי פעם מוחה דמעה מעין מאופרת‪ .‬ואז המבט‬
‫נודד לצוואר של פיילי‪ ,‬שמקושט בקעקוע של‬
‫מגן דוד‪" .‬עשיתי את הקעקוע הזה בשנה האחרו־‬
‫מאיראן"‪.‬‬
‫שיצאתי‬
‫"אחרי‬
‫מאה שנה?‬
‫אדם עוד‬
‫יהיו בני‬
‫נה"‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬אם‬
‫עכשיו?‬
‫איפה אתה‬
‫האם הם יקראו? מרגרט אטת‬
‫בטורקיה"‪.‬‬
‫שנה‬
‫כבר‬
‫אני‬
‫הצער‬
‫"למרבה‬
‫ווד חושבת שכן‪ .‬בעוד כחודש‬
‫הצער? תהפוך לסופרת הראשונה‬
‫למה למרבה היא‬
‫שלווה‬
‫חוסר‬
‫מרגיש‬
‫אני‬
‫האנשים‪,‬‬
‫"כמו רוב שתתרום טקסט ל"ספריית העת‬
‫ספרייהלי כמעט‬
‫אם ‪-‬כי אין‬
‫במדינה מוסלמית‪.‬‬
‫קשריםת‬
‫המיועדת ליל‬
‫תיד"‬
‫במצב־‬
‫מטיולים לי‬
‫חוץ‬
‫זמני‪,‬‬
‫רוב‬
‫את‬
‫אנשים כאן‪.‬‬
‫עם‬
‫לנכדינו או לילדי נכדינו‪ ,‬תלוי‬
‫דינו או‬
‫בבית"‪.‬‬
‫מבלה‬
‫אני‬
‫פעם‪,‬‬
‫מדי‬
‫ליים‬
‫הרפואה‪ .‬הטקסט יוכנס לחדר מבודד‪ ,‬והוא יודת‬
‫רדיפהיערבמו־‬
‫שנהאחרי‬
‫מאהנמלט‬
‫לטורקיה‬
‫בן‬
‫של מתוך‬
‫שנים עץ‬
‫בדיוק‪ ,‬על‬
‫פס‪ ,‬בעוד‬
‫הומו‬
‫וכמה‬
‫כמה‬
‫אחת‬
‫על‬
‫מוצהר‪,‬‬
‫כהומו‬
‫לדתו‪.‬עצים ליד אוסלו‪ ,‬שנשתל במיוחד למטרה‬
‫אלף‬
‫שלהם‪.‬הוא על תקן פושע‬
‫והשטויות‪ -‬פיילי‬
‫חיבה לישראל‬
‫שמגלה‬
‫אירופאים‬
‫זו‪.‬‬
‫מעבודתו‪ ,‬נלקח‬
‫פוטר‬
‫אטוודכתביו‬
‫באיראן‪.‬‬
‫משוררת‪,‬‬
‫סופרת‪,‬‬
‫צונזרו‪,‬בתהוא‪,75‬‬
‫הקנדית‪,‬‬
‫סביבתיתאיומים‪.‬‬
‫במעצרים וספג‬
‫לחקירות‪ ,‬בילה‬
‫וחברתית‪ ,‬צפת‬
‫מבקרת‪ ,‬פעילה‬
‫מסאית‪,‬‬
‫שעזב‬
‫לפני‬
‫עוד‬
‫‪,2014‬‬
‫בתחילת‬
‫פרץ‬
‫רית‪,‬לתודעה‬
‫אושיית טוויטר וזוכת פרס בוקר ופרס ארת‬
‫עיטוריםלגיוס כס־‬
‫אינטרנטי‬
‫ועודקמפיין‬
‫בזכות‬
‫ארצו‪,‬‬
‫את‬
‫וכיבודים‪,‬‬
‫אינספור‬
‫קלארק‬
‫תור סי‬
‫אהבה‬
‫שירי‬
‫ספר‬
‫של‬
‫לאור‬
‫הוצאה‬
‫עבור‬
‫פים‬
‫היא המועמדת הטבעית לתפקיד האסטרונאוטית‬
‫הסלוגן‬
‫הטקסטואלית תחת‬
‫שלו שצונזר‪.‬‬
‫‪ Am‬די‪"I‬ת‬
‫"‪ Payam‬מעין‬
‫ספרה החדש‪,‬‬
‫הראשונה‪.‬‬
‫מקריאים‬
‫כשהם‬
‫לעולם‬
‫מסביב‬
‫אנשים‬
‫הצטלמו אופטימית על קץ האנושות בשם 'אדם‬
‫סטופיה‬
‫המחשבה "אני‬
‫שכתב פיילי‪:‬‬
‫חריף‬
‫טקסט‬
‫מתוך‬
‫ברשימהת‬
‫האידיאלי לפ‬
‫את סוג‬
‫מדגים‬
‫האחרון'‪,‬‬
‫השלטונות‬
‫ברוטלית‪...‬‬
‫שלהם‬
‫הצנזורה‬
‫השחורה‪...‬‬
‫רויקטים מסוג "ספריית העתיד"‪ .‬או במילותיהם‬
‫אני דואג‬
‫הצליחו‪.‬‬
‫המתרגם שלי‪.‬‬
‫מאוד‪,‬‬
‫יהיה רע‬
‫הבחירות‪:‬הםקודם‬
‫עלמפרשני‬
‫איימוכמה‬
‫של‬
‫אני דואג לביטחון של המשפ־‬
‫שלי‪.‬‬
‫לביטחון‬
‫אולי יהיה טוב‪.‬‬
‫ואז‬
‫אינוולהגיד‪,‬‬
‫לעמוד‬
‫מישהו‬
‫"פרט אבל‬
‫חה שלי‪.‬‬
‫זאתת‬
‫מכחיש שה‬
‫צריךאיש‬
‫בשכר‪,‬‬
‫לספקנים‬
‫אסוג‪"...‬‬
‫אני לא‬
‫הבית‬
‫הארץ שלי‪.‬‬
‫האחרונות‪,‬‬
‫השנים‬
‫שלי‪.‬מאה‬
‫במהלך‬
‫טמפרטורותזהעלו‬
‫בסוף‪.‬‬
‫לעזוב‬
‫נאלצת‬
‫ובכל זאת‬
‫שהאוקיינוסים הופכים חומציים‪ ,‬שסופות נעשות‬
‫איומים‬
‫פגיע‪.‬‬
‫מאוד‬
‫היה‬
‫באיראן‬
‫מצבי‬
‫"טוב‪ ,‬יותר‪ ,‬שמינים רבים עומדים בפני הכחת‬
‫אלימות‬
‫מדייומיומי‪.‬‬
‫לעניין‬
‫ומעצרים‬
‫שלית‬
‫המשפחהנער‬
‫פלסטיקגםצף בים"‪,‬‬
‫הפכויותר‬
‫ושהרבה‬
‫דה‪,‬‬
‫שהייתה לה‪.‬‬
‫הביטחון‬
‫את תחושת‬
‫איבדה‬
‫מוזר‪,‬‬
‫המועטה"באופן‬
‫אקלימית‪.‬‬
‫לקטסטרופה‬
‫אטווד‬
‫כת‬
‫תוצאהשלא‬
‫אינן עברו‪,‬‬
‫המקצועיים‬
‫האחרונות כל חיי‬
‫בשנים‬
‫של‬
‫שהתופעות הללו‬
‫שטוענים‬
‫אלו‬
‫האישיים‬
‫לאיראן‪ ,‬וגם‬
‫מחוץ‬
‫מבחירה‪ ,‬אל‬
‫אלו‬
‫חיימאשר‬
‫פסימיים‬
‫אפילו יותר‬
‫אנושית‬
‫פעילות‬
‫ה‬
‫אטווד‬
‫מרגרט‬
‫הרומנים של‬
‫לאיראן‬
‫הצצות‬
‫עוד כמה‬
‫לעברית)‬
‫(שתורגמו‬
‫שקיעת הקולונל >‬
‫מחמוד‬
‫דולת‪-‬אבאדי‪1969‬‬
‫האישה האכילה >‬
‫בטהרן‬
‫לוליטה‬
‫פניםאת‬
‫לקרוא‬
‫‪1972‬‬
‫המים >‬
‫אל‬
‫נאפיסי‬
‫אזאר‬
‫‪1979‬‬
‫הכל >‬
‫>לפני‬
‫נפוליאון >‬
‫דודי‬
‫השפחה > ‪1985‬‬
‫מעשה‬
‫פזשכזאד‬
‫איראג'‬
‫עי'ן החתול > ‪1988‬‬
‫סטראפי‬
‫פרספוליס >‬
‫מרג'ן‪1993‬‬
‫השודדת >‬
‫הכלה‬
‫הלילה >‬
‫ומשמעות‬
‫טובא‬
‫לטענת גרייס > ‪1996‬‬
‫שהרנוש פרסיפור‬
‫פנלופאה > ‪2005‬‬
‫גשם בים הכספי >‬
‫בז וניאלה > ‪2003‬‬
‫ג'ינה ב' נהאי‬
‫המתנקש העיוור > ‪2000‬‬
‫זעפרן > יסמין קראוותר‬
‫שנת המבול > ‪2009‬‬
‫אדם האחרו'ן > ‪2013‬‬
‫שטוענים שאנחנו כן האשמים‪ .‬כי אם אנחנו אשת‬
‫מים ‪ -‬הרי שיש מה לעשות"‪.‬‬
‫אז יש מקום לאופטימיות?‬
‫"אני נמנית עם הפלג האופטימי‪ .‬אחרי הכל‪,‬‬
‫הגיעו למבוי סתום‪ .‬הספרים שלי לא קיבלו רי־‬
‫שיון לפרסום‪ .‬סוכנויות הידיעות לא יכלו לדבר‬
‫איתי‪ .‬לא הייתה לי אפשרות לעבוד או להביע את‬
‫עצמי בתוך המדינה‪ .‬רבים מהקרובים אליי קיבלו‬
‫איומים ופחדו להיות בקשר איתי‪ .‬בתקופה האח־‬
‫רונה גם סוכנויות הידיעות הקשורות למשמרות‬
‫המהפכה התחילו לפרסם מאמרים מאיימים נגדי‪,‬‬
‫שלמעשה הכינו את הקרקע ל'טיפול' משפטי בי‪.‬‬
‫הם אפילו הציגו אותי ואת אורלי נוי‪ ,‬המתרגמת‬
‫של הספר שלי לעברית‪ ,‬כחתרנים במימון ישרא־‬
‫לי‪ .‬זה כבר נהיה מגוחך"‪.‬‬
‫מתי הבנת שהמדינה שאתה חי בה היא לא‬
‫מדינה רגילה?‬
‫באיראן‬
‫שחי‬
‫לאדם‬
‫קשה‬
‫לא‬
‫מאוד‪.‬‬
‫"מוקדם‬
‫של ספר יש בה הבעת תקווה‪ ,‬כי כולנו‬
‫כתיבה‬
‫מילדות אתה רואה שמסיבות‪,‬‬
‫זה‪.‬‬
‫להבין‬
‫אתשל זמן"‪.‬‬
‫קפסולות‬
‫למשל‪ ,‬נערכות בסתר‪ .‬שמערכות יחסים מת־‬
‫בסתר‪.‬‬
‫אפשר רק‬
‫(הוצאתדעה‬
‫האחרו'ן'שלהביע‬
‫קיימות בסתר‪.‬‬
‫בתת‬
‫לספרות‪,‬‬
‫מחברות‬
‫'אדם‬
‫הכל‪.‬‬
‫ריקודים‪.‬‬
‫מוזיקה‪,‬‬
‫סקס‪,‬‬
‫אהבה‪,‬‬
‫הכל‬
‫אסור‪:‬אכמון) ‪ -‬שחותם טרילוגיה שהחלה ב'בז‬
‫רגום יעל‬
‫טלת־‬
‫לסדרת למ‬
‫האדם יש‬
‫שלבני‬
‫מאוד‬
‫צעיר‬
‫בגיל‬
‫מבין‬
‫אתה‬
‫וניאלה' ו'שנת המבול' ושתהפוך בקרוב‬
‫הקורא מי שהם‬
‫דמיון בין‬
‫מביאאין‬
‫נסתרים‪ ,‬כי‬
‫עשה‬
‫וויזיה של‬
‫המודאג‬
‫שום של‬
‫לפתחו‬
‫חיים‪- HBO‬‬
‫שהכל‬
‫רואה‬
‫כשאתה‬
‫בחוץ‪.‬‬
‫שהם‬
‫מי‬
‫לבין‬
‫בבית‬
‫את שאריות חברת העתיד‪ ,‬לאחר מגפה קטלנית‬
‫רגיל"‪.‬‬
‫נטילתמקום‬
‫דרךשזה לא‬
‫מבין‬
‫שנקרתה אתה‬
‫מתקיים בסתר‪,‬‬
‫בשם‬
‫גלולות‬
‫לפתחו‬
‫ויזומה‬
‫גם‬
‫אתה‬
‫הזאת‬
‫ההסתרה‬
‫אווירת‬
‫ובתוך כל‬
‫"אושרתכושר"‪ .‬אבל אל תצטערו על העולם שנכת‬
‫כלכלהזה היה‬
‫עד כמה‬
‫הומו‪.‬‬
‫שאתה‬
‫מפחיד?שבו‬
‫חסרת חמלה‪,‬‬
‫שכולו‬
‫עולם‬
‫מגלהזה היה‬
‫חד‪:‬‬
‫חיים‬
‫לי‬
‫שיהיו‬
‫הבנתי‬
‫מאוד‪.‬‬
‫צעיר‬
‫נער‬
‫"הייתימחולקת לעובדי הייתטק הספונים לבטח‬
‫האנושות‬
‫אבל מעולם‬
‫האנשים‪,‬‬
‫לרוב‬
‫יותר‬
‫ומתחמנים‬
‫קונים‬
‫השאר רק‬
‫מאשרשכל‬
‫קשים בשעה‬
‫במתחמיהם‪,‬‬
‫לא חש־‬
‫פעם‬
‫אף‬
‫חטא‪.‬‬
‫של‬
‫תחושה‬
‫הרגשתי‬
‫לאאת זה בקניונים ובפרוורים‪ .‬מצלצל מוכר‪.‬‬
‫זה‬
‫מתמשך‬
‫שהיה‬
‫טעות‪.‬‬
‫שאני‬
‫פחד"הבזאים"‪,‬‬
‫גם הם‬
‫לשרוד‬
‫ברורהיה‬
‫שאמור‬
‫היחיד‬
‫בתיהמין‬
‫תמימיםהאיראנית‪,‬‬
‫אדם‪ ,‬בחברה‬
‫דמוייורבים‬
‫שהשלטונות‪,‬‬
‫וחמודים‪,‬‬
‫מהידיעהמהונדסים‬
‫יצורים‬
‫עינה‬
‫שהכי‬
‫מה‬
‫אבל‬
‫שלי‪,‬‬
‫הטבע‬
‫פיניונגד‬
‫בעלינגדי‬
‫הם‬
‫ענק מתנדנדים‪" .‬הם הונדסו באופן‬
‫של‬
‫חיים‬
‫בפני‬
‫עומד‬
‫שאני‬
‫המחשבה‬
‫היה‬
‫אותי‬
‫שימנע מהם להגיע למאפיינים האנושיים שמת‬
‫כי לא הרג־‬
‫כמו פושע‪,‬‬
‫רציתיבנילחיות‬
‫הסתרה‪ .‬לא‬
‫מספרת‬
‫לצרות"‪,‬‬
‫האנוש‪,‬‬
‫אותנו‪,‬‬
‫כניסים‬
‫כמו־‬
‫אבלבהש‬
‫וכו'‪.‬אצלי‬
‫לוותה‬
‫ההסתתרות‬
‫פושע‪.‬‬
‫אטווד‪:‬שאני‬
‫שתי‬
‫"אגרסיביות‪ ,‬קנאה מינית‬
‫הזאת‬
‫השנאה‬
‫אולי‬
‫מושפל‪.‬‬
‫להיות‬
‫ושנאתי‬
‫פלה‪,‬‬
‫שקורה הרבה עם ברואים‪ ,‬גם אלו עושים בסוף‬
‫לדבר‬
‫את החיים‬
‫אותי‬
‫שהניעה‬
‫היא‬
‫שלי‪,‬להם"‪.‬‬
‫אפשריים‬
‫לחשוףשהם‬
‫לא חשב‬
‫שבוראם‬
‫דברים‬
‫ולהכריח‬
‫אותי‬
‫לצנזר‬
‫אחד‬
‫לאף‬
‫לתת‬
‫ולא‬
‫זה‪,‬‬
‫על פרט להם שורדים את המגפה גם כמה לוחמים‬
‫לשתוק"‪.‬‬
‫הפיינבול ‪" -‬ביטוי גרפי של החיים‬
‫אותימשחק‬
‫של‬
‫מחיר?‬
‫זה‬
‫על‬
‫שתשלם‬
‫הבנת‬
‫בתאגידים" ‪ -‬שעיקרו קרבות אכזריים עד מוות‪,‬‬
‫מאיראן‪,‬‬
‫שיצאתי‬
‫"כמה‬
‫באותהת‬
‫הדת האקו‬
‫וגם אנשי‬
‫לפניעיניים;‬
‫שניםניקור‬
‫מקניבליזם עד‬
‫בעיתונות‬
‫בגלוי‬
‫דיברתי‬
‫מחנק‪,‬‬
‫של‬
‫אווירה"גנני האלוהים"‪ .‬כן‪ ,‬יפי הנפש שראו את זה‬
‫לוגית‬
‫המחשבות‬
‫מפעילים שלי על‬
‫האיראניתגםובספרים‬
‫שלי‪,‬ת‬
‫משאר המ‬
‫סביבתיים‪ ,‬כמו‬
‫בא‪ .‬אבל‬
‫שלי‪ .‬נכון‬
‫הנטיות‬
‫שיש לי‪ ,‬וגם‬
‫הביקורת‬
‫על‬
‫חוסכת‬
‫אינה‬
‫העתידנית‪,‬עלאטווד‬
‫בקלחת‬
‫שתתפים‬
‫השנים‬
‫כל‬
‫ואת‬
‫חיי‪,‬‬
‫את‬
‫סיכנה‬
‫הזאת‬
‫שהתעוזה‬
‫חיצי לעג‪ .‬את המצטרפים לחברה שמטרתה האכלת‬
‫דובים בטבע היא מגדירה כ"טיפוסים עירוניים עם‬
‫רגשות מתכלים שאהבו לחשוב שהם מצילים משהו‬
‫ איזה שריד מהעבר הקדמוני האותנטי של אבות‬‫אבותיהם‪ ,‬רסיס מנשמתם הקולקטיבית שמולבש‬
‫האחרונות באיראן העברתי בתחושה עזה של פחד‬
‫ אבל אני עדיין מעדיף תחושה של אימה וחוסר‬‫ביטחון מאשר את ההשפלה שכרוכה בהסתרה"‪.‬‬
‫איך המשפחה הגיבה לגילוי?‬
‫"אמא שלי והאחים שלי מקבלים אותי‪ .‬עם אבא‬
‫לא דיברתי על זה עד היום‪ .‬אני מניח שהוא יודע‪,‬‬
‫אבל לא צריך לפתוח את זה לדיון‪ .‬עברתי עם המ־‬
‫שפחה שנים קשות מאוד‪ ,‬והן עדיין לא נגמרו"‪.‬‬
‫גדלת בבית דתי?‬
‫"לא‪ ,‬גדלתי במשפחה פתוחה ומתונה‪ .‬אף פעם‬
‫לא כפו עליי שום דבר‪ .‬מעולם לא ראיתי את אבא‬
‫שלי או את אמא שלי מתפללים או מקיימים טקסים‬
‫דתיים‪ .‬לימדו אותנו ערכים בסיסיים‪ :‬לא לשקר‪,‬‬
‫להודות בט־‬
‫צודק‪,‬‬
‫דעת לנו לא‬
‫הרחבתנראה‬
‫במעודדיכשמשהו‬
‫למחות‬
‫הספר‪,‬‬
‫וגיבורת‬
‫למיניהם‪,‬‬
‫הייתה‬
‫תמיד‬
‫אמי‬
‫לאחרים‪.‬‬
‫לסלוח‬
‫וכמובן‬
‫עויות‪ ,‬אלוהים לשעבר‪ ,‬מבינה מה צריך לבלוע‬
‫גננת‬
‫ליוניברס‪.‬ניהל‬
‫כולנו‪ .‬אבי‬
‫המקלט של‬
‫הח־ת‬
‫הוא לא‬
‫המשפחה‪:‬הגיע‬
‫את הזה לא‬
‫הידע‬
‫להתחבר‬
‫כדי‬
‫הקשרים‬
‫טווד עם מי‬
‫ליט‬
‫צפון‬
‫נתרועע‪ .‬של‬
‫בכללבשממות‬
‫נתרועע‪,‬היאאםגדלה‬
‫מהאינטרנט‪.‬‬
‫ושל‬
‫אבי‬
‫של‬
‫החברים‬
‫רק‬
‫מוגבלים‪.‬‬
‫מאוד‬
‫היו‬
‫שלנו‬
‫קוויבק לאב ביולוג‪ ,‬חוקר חרקים‪ ,‬העבירה את‬
‫ובמשך משפ־‬
‫חייםעם קרובי‬
‫קשרים‬
‫לצמחיםלנו‬
‫כמעט לא היו‬
‫אמי‪.‬‬
‫שנים‬
‫ובעלי‬
‫זהו‪.‬בינות‬
‫ילדותה‬
‫הייתה‬
‫שלו‬
‫שהשיטה‬
‫נכון‬
‫כך‪.‬‬
‫על‬
‫אסר‬
‫שלי‬
‫אבא‬
‫חה‪.‬‬
‫"אכלתי כל מה שאכיל‪ ,‬כדי לנסות‪ .‬חלק מזה‬
‫היינו‬
‫לא‬
‫חיובית‪:‬‬
‫תוצאה‬
‫לה‬
‫הייתה‬
‫אבל‬
‫כוחנית‪,‬‬
‫לא היה טעים"‪ .‬בשנות הת‪ 70‬בחרה לחיות למשך‬
‫שסביבנו‪.‬‬
‫ולנהלשל‬
‫חקלאיתהנבלה‬
‫לכל מעשי‬
‫היא‬
‫האנשים היום‪,‬‬
‫אותה‪ ,‬ועד‬
‫מודעיםבחווה‬
‫עשור‬
‫אבי הגן על‬
‫נבלה‪.‬‬
‫מעשי‬
‫זה‬
‫מה‬
‫בכלל‬
‫לא‬
‫ידענו"אני מכירה את הפטריות שלי"‪.‬‬
‫מעידה‪,‬‬
‫הסיבות‬
‫היו‬
‫מה‬
‫יודע‬
‫לא‬
‫אני‬
‫שלו‪.‬‬
‫בדרכו‬
‫משפחתו‬
‫מלאכת הכתיבה של אטווד‪ ,‬יוצרת פורה‬
‫אותו יותר‬
‫הצדקתי‬
‫השנים‪,‬‬
‫שעברו‬
‫יוצאככל‬
‫באופןאבל‬
‫שלו‪,‬‬
‫שלה‪.‬‬
‫היומיום‬
‫בתוך חיי‬
‫שזורה‬
‫דופן‪,‬‬
‫אבל‬
‫שלו‪,‬‬
‫המחלה‬
‫את‬
‫ירשתי‬
‫אולי‬
‫יודע‪,‬‬
‫לא‬
‫ויותר‪.‬‬
‫"אני כמו חילזון"‪ ,‬היא אומרת‪" ,‬אני נושאת כל‬
‫לאמחיי נזה־‬
‫גדול‬
‫שבמשך‬
‫מתחרט‬
‫אני לא‬
‫מאמינה‬
‫חלקהיא‬
‫שלי"‪.‬‬
‫זה הגב‬
‫תמידעלעל‬
‫שצריך‬
‫מה‬
‫מהם"‪.‬‬
‫והתרחקתי‬
‫מאנשים‬
‫רתי‬
‫באותה בקתת עץ מבודדת בהרים שבה יכול הסות‬
‫פר לכתוב בחופשיות‪" :‬הייתי כותבת את אותה‬
‫קלה‪ ,‬ובכל‬
‫הייתיפיילי לא‬
‫הזמןשל‬
‫בספרו‬
‫הקריאה‬
‫מת‪1980‬‬
‫משתגעת"‪.‬‬
‫ובשאר‬
‫הכמות‪,‬‬
‫גיבת־‬
‫אצמיח פי‬
‫ואני‬
‫אגדל‪,‬‬
‫'ואני‬
‫להפסיק‪.‬‬
‫קשהבטורונטו‪ ,‬עם בעלה הסופר גראם‬
‫זאת חיה‬
‫היא‬
‫סדרת ושתי)‬
‫רסלינג‪,‬‬
‫(הוצאת‬
‫הואת‬
‫סביבתית‪ ,‬תו‬
‫פעילים‬
‫שניהם‬
‫תאנים' אחת‪.‬‬
‫רות;לזוג בת‬
‫סון‪.‬‬
‫על אהבה‬
‫סהרורית‬
‫נובלה‬
‫מוצהריםפיוטי;‬
‫סיפור הזייתי‪,‬‬
‫ונשיאי‬
‫הירוקה‬
‫הקנדית‬
‫במפלגה‬
‫מכים‬
‫פוסט־טראומטי‪ ,‬פוסט‬
‫צעיר‬
‫של‬
‫אפשרית‬
‫בלתי של 'מועדון הציפור הנדירה'‪.‬‬
‫כבוד‬
‫למחוזות הדמיון‪.‬‬
‫לכלשבורח‬
‫איראן־עיראק‪,‬‬
‫קלישאה‪,‬‬
‫ניסיון תיוג או‬
‫מלחמתזאת‪ ,‬בניגוד‬
‫עם‬
‫"יש הומו‪.‬‬
‫ואחת‪ .‬אני‬
‫עשרים‬
‫"אני‬
‫אתת‬
‫אוהבשלו‬
‫תנועותאנירבות‬
‫טבעונית‪:‬‬
‫אטוודבןאינה‬
‫חמות למען זכויות בעלי חיים‪ ,‬והמניעים שלהן‬
‫שונים‪ .‬אני לא טבעונית‪ :‬פולי סויה ושמן דקלים‬
‫(רכיבים נפוצים בתזונה טבעונית) הפכו בעצת‬
‫מם לכוחות הרסניים‪ .‬אפשר לקרוא לתזונה שלי‬
‫השמש של אחר הצהריים"‪ ,‬נפתח הספר‪" .‬הדירה‬
‫שלי נמצאת בפאתי העיר‪ .‬ליד הרציף‪ .‬במקום‬
‫שהוא ממשלת הצדפים‪ ,‬ממשלת האלמוגים‪ ,‬בס־‬
‫מוך לצערם האינסופי של הצבים"‪.‬‬
‫הסיפור אמנם סוריאליסטי ‪ -‬אני מניחה שאמא‬
‫שלך לא באמת גרה במצולות הים ‪ -‬אבל עד‬
‫כמה דמותו של המספר מבוססת עליך?‬
‫"הסיפור הזה‪ ,‬בחלקים‪ ,‬הוא סיפור החיים שלי‪,‬‬
‫עם כל ההזיות והפנטזיות שמצאו דרך לחיי‪ .‬אפשר‬
‫אולי לומר שזו הביוגרפיה הסוריאליסטית שלי‪ .‬אם‬
‫כי הרבה היבטים בחיי המספר שונים מאוד מאלו‬
‫שלי‪ .‬המספר הוא צעיר שלא הגיע עדיין לתשובות‬
‫חותכות לגבי עצמו ולגבי אורח חייו‪ .‬כשאני הייתי‬
‫בגילו‪ ,‬כבר מצאתי את התשובות לשאלות שיש לו‪.‬‬
‫אבל אי־אפשר להכחיש את נקודות הדמיון בינינו‪:‬‬
‫חוסר ביטחון תמידי‪ ,‬פחד‪ ,‬דיכאון הרסני‪ ,‬תחושה‬
‫פיזית של גוף פצוע"‪.‬‬
‫סיפרת בעבר שאתה סובל מבעיות נפשיות‪ .‬הפר־‬
‫עה דו־קוטבית שגם הובילה לניסיונות התאבדות‪.‬‬
‫איך המחלה משפיעה על החיים שלך? על הכתיבה?‬
‫"המחלה כבשה חלק חשוב בחיים שלי‪ ,‬והש־‬
‫פיעה גם על מערכות היחסים שלי‪ .‬למשך תקו־‬
‫פות ארוכות החיים שלי ממש הושבתו בעקבות‬
‫המחלה‪ .‬סבלתי מהפרעה דו־קוטבית מגיל צעיר‬
‫מאוד‪ ,‬למרות שלא ידעתי מה זה‪ .‬אבל העיקר‬
‫הוא שהמחלה לא הפריעה לכתיבה שלי‪ .‬כשהייתי‬
‫מאושפז וקיבלתי טיפול בנזע חשמלי‪ ,‬כתבתי‬
‫כמה פרקים טובים‪ .‬זאת אולי תהיה קלישאה‬
‫לומר שאני נלחם במחלה באמצעות הכתיבה‪,‬‬
‫אבל באופן כללי אין לי כוח לשחק את הגיבור‪.‬‬
‫נקטתי דרך אחרת לגמרי‪ .‬שיתפתי את המחלה‬
‫בכתיבה שלי‪ ,‬ושאבתי השראה מההשפעות שלה‪.‬‬
‫תחת השפעת המחלה חוויתי חוויות מוזרות ומ־‬
‫טלטלות‪ ,‬וכמובן מרות‪ ,‬שאפשר לזהות את עק־‬
‫בותיהן בסיפורים שלי‪ .‬למען האמת‪ ,‬כל דבר‬
‫שמאפשר לי לכתוב‪ ,‬אני מחשיב כגורל טוב"‪.‬‬
‫"מסיבות נערכות בסתר‪ .‬מערכות‬
‫יחסים מתקיימות בסתר‪ .‬להביע‬
‫דעה אפשר רק בסתר‪ .‬הכל אסור‪:‬‬
‫אהבה‪ ,‬סקס‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬ריקודים‪.‬‬
‫כשאתה חי באיראן אתה מבין‬
‫מגיל צעיר שזה לא מקום רגיל"‬
‫"אני מקווה לא לחיות בעוד עשר‬
‫שנים‪ .‬היו לי חיים קשים והרסניים‪.‬‬
‫אני עייף מאוד‪ ,‬והעולם המטונף הזה‬
‫הוציא לי את החשק לחיות‪ .‬אני לא‬
‫רוצה לשבת עוד עשור ולראות את כל‬
‫הזוועות האלה‪ .‬בשבילי זה מספיק"‬
‫איך בכלל התחלת לכתוב?‬
‫"אמי היא משוררת‪ ,‬אבי אוהב ספרות‪ .‬בבית‬
‫שלנו תמיד היו קוראים שירה עד אמצע הלי־‬
‫לה עם חוג מצומצם של החברים של הוריי‪ .‬אני‪,‬‬
‫שהייתי החבר הצעיר ביותר בחוג הזה ‪ -‬בהפ־‬
‫רש גדול מכולם ‪ -‬הפכתי בסתר למשורר‪ .‬הייתי‬
‫להוט‪ .‬מסוחרר מעייפות‪ ,‬הייתי יושב בלילות‪,‬‬
‫בלי להבין בדיוק את מה שאני שומע‪ ,‬אבל המ־‬
‫קצב והמוזיקה של השירים שבו את חושיי‪ .‬לפ־‬
‫עמים הייתי מצרף חופן אותיות‪ ,‬הגאים ומילים‪,‬‬
‫שלא הבנתי לגמרי את משמעויותיהם‪ .‬פיסות‬
‫קטנות שלא נשאו שום משמעות‪ .‬רק התענגתי‬
‫על הלחן‪ .‬בהתחלה לא העזתי‪ ,‬התביישתי‪ ,‬אבל‬
‫לאט־לאט‪ ,‬מתחילת גיל הנעורים ובעידודה של‬
‫אמי‪ ,‬התחלתי לכתוב ברצינות‪ .‬הרגשתי שאני‬
‫יכול לעשות את זה"‪.‬‬
‫מאז כתב כבר כמה ספרי שירה‪ ,‬שני רומנים‬
‫וקובץ סיפורים קצרים‪ ,‬אבל רק אחד מהם פו־‬
‫רסם באיראן‪ ,‬מולדתו‪ ,‬וגם הוא לא לאורך זמן‪.‬‬
‫"מחזור השירים הראשון שלי‪' ,‬עריסת השמש'‪,‬‬
‫ראה אור ב־‪ ,2005‬אחרי שמשרד הצנזור מחק‬
‫ממנו שני שירים ארוכים‪ .‬זה היה הספר הראשון‬
‫והאחרון שלי שהותר לפרסום באיראן‪ .‬הוא הודפס‬
‫שלוש פעמים‪ ,‬ואז הופסק‪ ,‬כי משרד הצנזור שלל‬
‫את רישיון הפרסום שלו‪ .‬אחרי 'עריסת השמש'‪,‬‬
‫עשרה מחזורי שירים שלי לא הצליחו לקבל רי־‬
‫שיון פרסום מטעם משרד התרבות וההדרכה של‬
‫הרפובליקה האיסלאמית‪ .‬לכן התחלתי לעבוד עם‬
‫מו"לים מחוץ לאיראן"‪.‬‬
‫ספריו התפרסמו בגרמניה‪ ,‬בבריטניה‪ ,‬בקנדה‬
‫ובארה"ב‪ ,‬אבל עד היום רק בפרסית‪ .‬למעשה‪,‬‬
‫התרגום העברי של אורלי נוי ל'תאנים' הוא הת־‬
‫רגום הראשון של ספר של פיילי לשפה זרה‪.‬‬
‫"ביקשו ממני לשאלול אותך לדעתך על ת�ו‬
‫כנית הגרעין ועל ההסכם עם איראן"‪ ,‬אני אומרת‬
‫לו‪" ,‬אבל רציתי שזה יהיה ראיון בלי אקטואליה"‪.‬‬
‫"מזל!" הוא מכריז‪" .‬אני שונא לדבר על דברים‬
‫כאלה"‪.‬‬
‫אבל אתה בכל צריך להסביר למה יש לך קעקוע‬
‫של מגן דוד‪ .‬בכלל‪ ,‬יש בספר נוכחות מאוד בו־‬
‫לטת של סממנים יהודיים‪ .‬אברהם‪ ,‬יצחק ויע־‬
‫קב‪ .‬מלכת ישראל‪ .‬אפילו מחנות השמדה‪ .‬מה‬
‫פתאום פיתחת משיכה ליהדות?‬
‫"אין לי אהבה ליהדות או לאף דת אחרת‪ .‬אבל‬
‫ההיסטוריה של עם ישראל תמיד הייתה בשבי־‬
‫לי מקור השראה‪ .‬את סיפורי התורה אני אוהב‬
‫בגלל האיכויות הטקסטואליות‪ ,‬בגלל המוזיקה‬
‫של השפה העברית והשמות העבריים‪ .‬אני מש־‬
‫תמש ברבים מהשמות האלה בסיפורים שלי‪ .‬כל‬
‫אלה ביחד הם בשבילי דברים קדומים‪ ,‬טהורים‬
‫ומלאי הוד‪ .‬תמונות מקוטעות שאינן מתחברות זו‬
‫‪23‬‬
‫לזו‪ ,‬כך שלעולם לא אוכל להסביר אותן‪ .‬תמונות‬
‫שהופכות לסיפור ולשיר בי ובעבורי"‪.‬‬
‫מאילו סופרים אתה שואב השראה?‬
‫"למען האמת‪ ,‬אני לא חושב שהסיפורים שלי‬
‫מושפעים מסופר כלשהו‪ .‬ההשראה שלי באה מה־‬
‫פנטזיות שלי‪ .‬אני מעריץ את אלבר קאמי ואת‬
‫ז'אן פול סארטר‪ ,‬כל הנעורים שלי חלפו עם ספ־‬
‫רים כמו 'הזר'‪ ,‬אבל הכתיבה שלי לא מושפעת‬
‫מהם‪ ,‬והעולם שלי לא דומה לעולם שלהם"‪.‬‬
‫מה עם ספרות איראנית?‬
‫"אני לא ממש עוקב אחרי פרוזה איראנית‪,‬‬
‫ואני גם לא הקהל שלה‪ .‬מתישהו הפסקתי לעקוב‪.‬‬
‫אבל צאדק הדאית הוא משהו אחר‪ .‬הוא לא דומה‬
‫לאף אחד‪ .‬אני מהלל אותו בגלל קובץ הסיפורים‬
‫'הינשוף העיוור'‪ .‬הוא באמת יחיד במינו"‪.‬‬
‫אפשר להגיד שאתה הסופר האיראני ההומו‬
‫הראשון?‬
‫"אני לא המשורר האיראני ההומו הראשון ‪-‬‬
‫ההיסטוריה של השירה הפרסית הקלאסית מלאה‬
‫ענקים ספרותיים שמהללים אהוב בן מינם ‪ -‬אבל‬
‫אני כן הסופר האיראני ההומו הראשון‪ .‬זה לא‬
‫באמת משנה איזה מספר אני‪ ,‬אבל בדידותי בס־‬
‫פרות המודרנית כשלעצמה העניקה כמה פנים‬
‫ייחודיות לחיי המקצועיים‪ .‬העובדה שלא היה לי‬
‫תקדים בפרוזה גרמה לעיתונות להתרגש ממני‬
‫ולרוץ אליי‪ .‬והטיפול העיתונאי בסיפורים על‬
‫חיי האסורים היה טיפול גולמי וראשוני"‪.‬‬
‫במהלך הסיפור שלך‪ ,‬הגיבור נכנס להיריון‪.‬‬
‫מאיפה זה הגיע?‬
‫"בא לי ילד"‪.‬‬
‫אתה יודע שבמערב הומואים יכולים להיות‬
‫אבות לילדים‪.‬‬
‫"אני לא אביא עוד נשמה שתסבול בעולם הזה"‪.‬‬
‫גיבור הספר שלך נגעל מגברים בני ‪ .30‬אתה‬
‫תהיה בן ‪ 30‬בקרוב‪ .‬אתה נגעל מעצמך עכשיו?‬
‫"אני כבר לא סולד מעצמי‪ .‬אני יודע שהרבה‬
‫פעמים לא הייתי טוב לעצמי‪ ,‬אבל בסופו של דבר‬
‫אני מאוהב בעצמי ויודע איך לאהוב את עצמי"‪.‬‬
‫בני ‪ 30‬מגעילים אותו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כי "רובם‬
‫כבר קיבלו את ההחלטות המשמעותיות של‬
‫חייהם"‪ .‬אתה כבר קיבלת את ההחלטות הח־‬
‫שובות בחייך?‬
‫"ההחלטות שקיבלתי קשורות יותר לעבר‪.‬‬
‫מתחילת גיל הנעורים חשבתי שאני צריך לכ־‬
‫תוב‪ ,‬ורק לכתוב‪ .‬זה העניין החשוב ביותר‪ .‬למ־‬
‫עשה‪ ,‬זה הדבר היחיד שאני יכול לעשות כמו‬
‫שצריך‪ .‬דברים אחרים נכפו עליי בלי שאחליט‪.‬‬
‫למשל לברוח מאיראן‪ ,‬דבר ששינה את חיי"‪.‬‬
‫איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשר שנים?‬
‫"אני מקווה שלא אראה את עצמי בשום מקום‪.‬‬
‫אני חושב שלחיות עוד עשור זה באמת בלתי נסבל"‪.‬‬
‫אתה רציני?‬
‫"היו לי חיים קשים והרסניים‪ .‬אני עייף מאוד‪,‬‬
‫והעולם המטונף הזה הוציא לי את החשק לחיות‪.‬‬
‫אני לא רוצה לשבת עוד עשור ולראות את כל‬
‫הזוועות האלה‪ .‬בשבילי זה מספיק"‪.‬‬
‫אבל אמרת שאתה אוהב את עצמך!‬
‫"אני אוהב את עצמי‪ ,‬לא את החיים"‪.‬‬
‫אין שום דבר שיכול לעשות את החיים לשווים?‬
‫הצלחה? אהבה?‬
‫"לא‪ .‬שום דבר הוא לא מספיק חזק ונחשק‬
‫עד כדי כך שיהיה יותר טוב מאשר לא להיות‪.‬‬
‫על הצלחה בכלל אל תסמכי‪ .‬ואהבה‪ ...‬פעם אחת‬
‫ויחידה חוויתי אהבה שגרמה לי‪ ,‬בפעם הראשונה‬
‫בחיי‪ ,‬לרצות לחיות‪ .‬רציתי שימשיך‪ .‬הייתה לי‬
‫תשוקה מוזרה לחיות עוד שנים‪ .‬אבל אחרי החוויה‬
‫ההיא‪ ,‬אחרי ההתמוטטות ההיא‪ ,‬הכל חזר לקדמו־‬
‫תו‪ .‬שוב איבדתי את הרצון לחיות"‪.‬‬
‫אתה לא חושב שזה יכול לקרות שוב?‬
‫"לא‪ .‬שום דבר לא חוזר על עצמו"‪† .‬‬