פישר בצלאל הרב אורי יעקב עמיחי סופר שלמה רבינוביץ` שמואל פינסון קובי ד

Comments

Transcription

פישר בצלאל הרב אורי יעקב עמיחי סופר שלמה רבינוביץ` שמואל פינסון קובי ד
‫שולחן עורך‬
‫אייר תשע"ה‬
‫אנחנו נמצאים בעיצומם של ימי ספירת העומר‪ .‬לקראת החוויה המחודשת‬
‫של קבלת התורה בחג השבועות‪ ,‬אנו סופרים את הימים עד ליום המיוחל‪.‬‬
‫ספירה לקראת אירוע מרגש היא די מובנת‪ .‬בזמן זה או אחר כולנו אמרנו‬
‫משהו כמו‪" :‬בעוד שבוע וחצי מתגייסים"‪ ,‬או‪ 60" ...‬יום עד לשחרור!" )צעירים‬
‫תירגעו‪ .(☺ ...‬כלומר‪ ,‬הדרך הרגילה היא לפתוח בספירה לאחור לקראת היום‬
‫הנכסף‪ .‬מה שאין כן במקרה של ספירת העומר‪ ,‬אנחנו סופרים קדימה ‪-‬‬
‫מאחד לחמישים‪ .‬מהו ההבדל?‬
‫‪‬‬
‫מדינה וממשלה‬
‫הרב אורי בצלאל פישר‬
‫הדרן לבבא מציעא‬
‫יעקב עמיחי סופר‬
‫לל"ג בעומר‬
‫כדי להבין מהי הסיבה לשינוי‪ ,‬עלינו להשיב תחילה על שאלה בסיסית יותר‪:‬‬
‫מדוע המתין הקב"ה ‪ 50‬יום‪ ,‬מהרגע שבני ישראל יצאו ממצרים ועד שנתן‬
‫להם את התורה? התשובה היא‪ ,‬שלבני ישראל עדיין לא היו את הכלים‬
‫הדרושים לקבלת התורה‪ .‬במשך למעלה ממאתיים שנה הם חיו בתוך החברה‬
‫המצרית‪ ,‬המרכז העולמי לטומאה והתנהגות לא‪-‬מוסרית‪ .‬ההשפעה‬
‫הסביבתית חודרת ומפעפעת אל תוך ישותו של האדם‪ ,‬גם כאשר הוא אינו‬
‫נוטל חלק אינטגרלי במעשיהם של הסובבים‪.‬‬
‫כך גם קרה לבני ישראל במצרים – בני ישראל שקעו בתוך מ"ט שערי טומאה‪,‬‬
‫ולא היה ניתן להעניק לנו את התורה בנקודה רוחנית נמוכה שכזאת‪ .‬על העם‬
‫היה לצמוח תחילה ולהגיע למצב שבו הוא מסוגל לקלוט ולהכיל בתוכו את‬
‫קדושת התורה ‪ -‬אחרת ההזדמנות היתה מתפוררת‪ .‬אמנם עם ישראל יצא‬
‫ממצרים והגיע אל האושר‪ ,‬אך מבחינה רוחנית הוא עדיין נשאר מאחור‪ ...‬קל‬
‫יותר היה להוציא את העם ממצרים מאשר את מצרים מתוך עם ישראל‪.‬‬
‫כעת נוכל להבין‪ ,‬מדוע ‪ 50‬ימי העומר נספרים כלפי מעלה‪ .‬אנחנו פותחים‬
‫בתהליך מתוך התקדמות רוחנית של טיפוס שלב אחרי שלב‪ ,‬כשבכל יום‬
‫אנחנו מצליחים לקלף מעלינו עוד שכבה של לכלוך‪.‬‬
‫שלמה רבינוביץ'‬
‫ליום ירושלים‬
‫שמואל פינסון‬
‫תורת חסד‬
‫קובי דואני‬
‫הכר את המבקר‬
‫עדכונים וחידושים‬
‫‪‬‬
‫מערכת זמורות‪:‬‬
‫איתיאל סופר‬
‫יוסף חלמיש‬
‫תמיר רוצ'ס‬
‫אלמוג כהן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫על‪-‬מנת להגיע אל היום הגדול‪ ,‬יום מתן‪-‬תורה‪ ,‬בקדושה ובטהרה‪ ,‬כך שבכל‬
‫צעד שאנחנו מתקדמים‪ ,‬אנחנו חושפים מימד נוסף של פנימיות טהורה‪.‬‬
‫ייתן ה' ונזכה כולנו לצמיחה ולהתעלות רוחנית בכל יום מימי ספירת העומר‪,‬‬
‫עד שנגיע שלמים לקראת מתן תורה‪.‬‬
‫העלון יוצא לאור ע"י‬
‫ישיבת כרם ביבנה‬
‫"חודש אייר הוא מחבר חודש ניסן שהיה התחלת צמיחת כנסת ישראל"‬
‫ד‪.‬נ‪ .‬אבטח ‪7985500‬‬
‫)פרי צדיק ‪ -‬ויקרא‪ ,‬ר"ח אייר(‬
‫הרב אורי בצלאל פישר‬
‫רבים הם הטוענים‪ :‬איך אפשר להודות על יום העצמאות‪ ,‬הרי ראשי המדינה אינם שומרים תורה‬
‫ומצוות? לא זו בלבד‪ ,‬אלא הם בוודאי אינם רוצים שיונהג בארץ משפט התורה‪ .‬ראשי המדינה אינם‬
‫פועלים לקיום תורה ומצוות בארץ‪ ,‬ומגמתם שונה לחלוטין‪ .‬יש רבים מיושבי ה'כנסת'‪ ,‬ואפילו לפעמים‬
‫ראשי ממשלה‪ ,‬שאין להם שיג ושיח ִעם תורה ומצוות‪.‬‬
‫שצפינו לה? כתוב בספר שמות )ו‪ ,‬ו‪-‬ח(‪:‬‬
‫אם כן‪ ,‬על מה השמחה בקום המדינה? וכי זו המדינה ִ‬
‫אתי ֶא ְת ֶכם ִמ ַתּ ַחת ִס ְבלֹת ִמ ְצ ַריִם ְו ִה ַצּ ְל ִתּי ֶא ְת ֶכם ֵמ ֲעב ָֹד ָתם‬
‫הוֹצ ִ‬
‫ָאל ֲאנִי ה' ְו ֵ‬
‫ָל ֵכן ֱאמֹר ִל ְבנֵי י ְִשׂר ֵ‬
‫ִיתי ָל ֶכם ֵלא‪-‬ל ִֹהים‬
‫וּב ְשׁ ָפ ִטים ְגּד ִֹלים‪ :‬ו ְָל ַק ְח ִתּי ֶא ְת ֶכם ִלי ְל ָעם ְו ָהי ִ‬
‫ְרוֹע נְטוּיָה ִ‬
‫ָאַל ִתּי ֶא ְת ֶכם ִבּז ַ‬
‫ְוג ְ‬
‫ֲשׁר‬
‫אתי ֶא ְת ֶכם ֶאל ָהאָרֶץ א ֶ‬
‫מּוֹציא ֶא ְת ֶכם ִמ ַתּ ַחת ִס ְבלוֹת ִמ ְצ ָריִם‪ְ :‬ו ֵה ֵב ִ‬
‫יכם ַה ִ‬
‫ִיד ְע ֶתּם ִכּי ֲאנִי ה' ֱא‪-‬ל ֵֹה ֶ‬
‫וַ‬
‫ָשׁה ֲאנִי ה'‪:‬‬
‫ָת ִתּי א ָֹתהּ ָל ֶכם מוֹר ָ‬
‫וּלַי ֲעקֹב ְונ ַ‬
‫ָהם ְלי ְִצ ָחק ְ‬
‫אַבר ָ‬
‫אתי ֶאת י ִָדי ָל ֵתת א ָֹתהּ ְל ְ‬
‫ָשׂ ִ‬
‫נָ‬
‫הקב"ה מביא אותנו לארץ ישראל כדי שנוכל להיות עם לה'‪ .‬ה"ולקחתי" עומד כנגד מעמד הר סיני‪,‬‬
‫שהקב"ה נתן לנו את התורה הקדושה‪ .‬עלינו לבוא לארץ ישראל ולקיים בארץ ישראל את התורה‬
‫ומצוות‪ .‬כמובן‪ ,‬שבכל ספר דברים חוזר ונאמר יסוד זה‪ ,‬שאנחנו באים לארץ ישראל לקיים את התורה‬
‫ומצוות‪" :‬ושמרת את חוקיו ומצוותיו אשר אנכי מצוך היום אשר ייטב לך ולבניך אחריך ולמען תאריך‬
‫ימים על האדמה אשר ה' א‪-‬להיך נתן לך כל הימים" )דברים ד‪ ,‬מ(‪.‬‬
‫עתה מתעצמת השאלה‪ :‬על מה עלינו להודות‪ ,‬כשיש לנו מדינה שאינה מקיימת תורה ומצוות?‬
‫אלא‪ ,‬נראה שיש הבחנה פשוטה שתסביר לנו יסוד הודאתנו‪ .‬יש להבחין בין ממשלה למדינה‪ .‬הממשלה‬
‫אלו האנשים שפועלים בכנסת ומשפיעים בעשייה בארץ ישראל‪ .‬הם משפיעים על הכלכלה‪ ,‬החינוך וכו'‪.‬‬
‫המדינה היא השלטון‪ .‬אנחנו לא מודים לה' על הממשלה‪ ,‬אלא על המדינה‪ .‬בכל השנים שהיינו בגלות לא‬
‫היתה לנו מדינה‪ .‬לא היה לנו שלטון‪ ,‬אלא היינו נתונים לשלטון הגוים‪ ,‬לרצונם ושגיונותיהם‪.‬‬
‫על כך שיש לנו שלטון יש להודות‪ .‬עצם היכולת לפעול ולעשות בארצנו כרצוננו‪ ,‬יש בה זכות גדולה‪.‬‬
‫הזכות לדאוג לעצמנו ולשמור עלינו מאויבנו היא זכות גדולה ביותר‪ .‬המדינה היא הצלה מאויבנו‪ .‬אכן‪,‬‬
‫אולי אין כאן הצלה רוחנית‪ ,‬אבל יש כאן הצלה גופנית‪ .‬והאמת שיש גם הצלה רוחנית‪ .‬הקמת המדינה‬
‫יהודית מאפשרת ליהודים לגור במקום שרוב תושביה יהודים‪ ,‬ובכך מונעת התבוללות‪.‬‬
‫בהקשר לכך אביא את דבריו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל )עיטורי כהנים תשרי‪ ,‬תשל"ז‪ ,‬מס'‬
‫‪ ,19‬עמ' ‪:(25‬‬
‫‪2‬‬
‫כתבת‪ ,‬שאינך מבין למה שלטון גויים הוא גלות ושלטון יהודים חילוניים אינו גלות‪ .‬בקושי אני‬
‫משכנע את עצמי לענות לך‪ .‬עיקרי אמונה פשוטים סתומים בעיניך‪ ,‬מצב כזה אצל בני תורה‪ ,‬ה'‬
‫ירחם‪ .‬כלל ישראל אינו בני ישיבה בלבד‪ ,‬אלא זרע אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬כל אלו אשר בשם ישראל‬
‫יכונו‪ ,‬ברית בין הבתרים והבריתות והשבועות שהשם יתברך כרת עם אבותינו הוא לכל זרע‬
‫אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬צדיקים בינונים ורשעים‪ ,‬ועל כלל ישראל כולו נאמר‪' :‬בנים אתם לה' א‪-‬‬
‫להיכם'‪ .‬הגלות החלה כשנחרבה ירושלים וארץ ישראל נכבשה ע"י הגויים‪ ,‬ועל זה אנו צמים ד'‬
‫צומות‪ .‬לפני כן היו מלכים בישראל שהיו עובדי עבודה זרה‪ ,‬שטופים בעריות ושופכי דמים‪ ,‬ועל‬
‫זה נאמר‪' :‬ויעשו הרע בעיני ה' '‪ .‬אבל אז זה לא היה גלות‪ ,‬אלא שלטון של רשעים בלבד‪.‬‬
‫ובירבעם השני שגם עליו נאמר 'ויעש הרע בעיני ה' '‪ ,‬נאמר עליו 'הוא השיב את גבול ישראל‬
‫בלבוא חמת כי ראה ה' את ישראל מורה מאוד ואפס עצור ואפס עזוב וכו' ויושיעם ביד ירבעם בן‬
‫יהואש'‪ .‬מדינת ישראל בבית ראשון הייתה של כלל ישראל‪ ,‬ולא של המלך ירבעם וחביריו‪ .‬בזמן‬
‫מלכות המלכים הרשעים לא הייתה גלות אלא להיפך‪ ,‬ורק כאשר הגויים כבשו את המדינה‬
‫וישראל נעשו כפופים לגויים‪ ,‬נוצרה הגלות שחז"ל אמרו שהקב"ה מתחרט על כך )סוכה נב‪ ,‬ע"א(‪.‬‬
‫מדינת ישראל איננה של בן‪-‬גוריון וחבריו ושאר השרים של היום‪ ,‬אלא של כלל ישראל‪ .‬ומשום‬
‫כך שהמדינה היא תחת שלטון זרע אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬ולא תחת שלטון גויים אין זה גלות‪ .‬אין‬
‫ספור למה שכתבו הקדמונים הראשונים והאחרונים בעניינים אלו‪ .‬ואם אצל אדם לא זז שום דבר‬
‫בנידון זה של גלות‪ ,‬הוא סריס רוחני גמור‪ ,‬ובסריסות אפשר להגיע ויש שהגיעו לידי קיצוץ‬
‫בנטיעות לומר שח"ו לא השם יתברך משגיח על עמו וארצו‪ ,‬אלא הכל מעשה הסיטרא אחרא‬
‫רח"ל‪.‬‬
‫אנחנו מקווים שבעתיד כל אנשי הממשלה יהיו יראים ושלמים‪ ,‬אבל עדיין יש כאן טובה‪ .‬יש גם לזכור‬
‫שחלק מאנשי הממשלה הם יראים ושלמים ופועלים לטובה‪ .‬נזכור שעל אף שלא כל אנשי הממשלה‬
‫הולכים בדרך ה'‪ ,‬בסופו של דבר נעשה הרבה טוב בארץ‪ .‬הממשלה מתקצבת חינוך דתי‪ ,‬דבר שאין‬
‫כדוגמתו במדינות אחרות ‪ -‬וכי בחו"ל הממשלות מתקצבות חינוך דתי? הן מתקצבות רק חינוך כללי‪.‬‬
‫באיזו מדינה יש תקציב לישיבות וכוללים? בוודאי אין כאן שיא השלמות‪ ,‬שהרי הממשלה אינה הולכת‬
‫בדרכי ה' ולא פועלת בצורה הכי טובה‪ .‬למרות זאת יש על מה להודות‪ .‬גם כשיש טובה שאינה שלמה‪ ,‬יש‬
‫להודות על הטובה‪.‬‬
‫יש צללים‪ ,‬אבל יחד עם זאת יש אור‪ .‬עלינו להודות על האור‪ ,‬ולפעול להסרת הצללים‪.‬‬
‫הודאתנו אינה באה להסתיר מאתנו החסרונות‪ ,‬אלא היא באה להכיר בטובה‪ .‬ומתוך כך נפעל לתקן‬
‫החסרונות‪ .‬לא באנו כדי לנוח‪ ,‬אלא באנו כדי לעבוד‪ .‬נשמח בכך שיש מה לתקן ומה לפעול‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫הדרן למסכת בבא מציעא‬
‫יעקב עמיחי סופר )ב'(‬
‫מוקדש לחבריי‪ ,‬מתגייסי אדר‪-‬ניסן תשע"ה )וגם לוותיקים ☺(‬
‫זה עתה סיימנו את מסכת בבא מציעא‪,‬‬
‫כשאתם בצבא‪ ,‬ואנו בישיבתינו יע"א‪.1‬‬
‫הששי זהו פרק השוכר את האומנין‪,‬‬
‫הפרק ִ‬
‫‪4‬‬
‫אלו שאומנותם בפיהם ולא בהטלת רימונין‪.‬‬
‫פתחה זו המסכת בפרק שניים אוחזין‪,‬‬
‫זה בנשק‪ ,‬וזה בתורה השווה מאלף זוזין‪.‬‬
‫השוכר את הפועלים הוא השביעי במעלה‪,‬‬
‫אנן פועלי דיממי‪ 5‬ואתם פועלי יום ולילה‪.6‬‬
‫ואחרי כן יצא אחיו‪ ,‬בשם אלו מציאות יכונה‪,‬‬
‫מציאת סם חיינו‪ ,2‬גם כאשר מכוונים את הקנה‪.‬‬
‫והשמיני‪ ,‬הלא הוא פרק השואל את הפרה‪,‬‬
‫זהו השואל מאת ה' ומבקש ללמוד עוד תורה‪.‬‬
‫והחונה עליו פרק שלישי – המפקיד אצל חבירו‪,‬‬
‫התורה המופקדת ביד מי שיראת ה' היא אוצרו‪.‬‬
‫הפרק התשיעי הינו פרק המקבל שדה מחבירו‪,‬‬
‫על מנת לזרעה ולקצרה‪ ,‬ולחזור על תלמודו וגמרו ‪.‬‬
‫הרביעי במספר‪ ,‬פרק הזהב קונה את הכסף‪,‬‬
‫שווה ממנו תורתנו‪ ,‬הנלמדת בקרב בני יוסף‪.‬‬
‫הכל הולך אחר החיתום – פרק עשירי‪ ,‬הבית והעליה‪,‬‬
‫על אף שיצאתם מהבית‪ ,‬תמשיכו להתמיד בעליה‪.‬‬
‫ואגודתו על ארץ יסדה‪ ,3‬פרק חמישי – איזהו נשך‪,‬‬
‫זהו הנושך מזמנו בצבא כדי ללמוד‪ ,‬באור ובחושך‪.‬‬
‫בהצלחה רבה בהמשך השירות!!!‬
‫‪7‬‬
‫‪ 4‬ע"פ לשון המדרש‪ :‬כי אומנותן של ישראל בקול‪ ,‬ואומנותן‬
‫של האומות בחרב )מ"א במד' כב(‪ ,‬וע"ע שבת יא ע"א‪.‬‬
‫‪ 5‬ע"פ עירובין )סה ע"ב( "אנן פועלי דיממי אנן"‪ ,‬שפירושה‬
‫שת"ח צריכים ללמוד ביום ולישון בלילה‪ ,‬ע"ש‪.‬‬
‫‪ 6‬ע"פ ב"מ )צג ע"ב(‪ ,‬האומרת ש'חזן מתא' מחויב לשמור‬
‫ביום ובלילה‪ ,‬ע"ש ובפרש"י‪.‬‬
‫‪ 7‬ע"פ סנהדרין )צט ע"א(‪" :‬ר"י בן קרחה אומר‪ :‬כל הלומד‬
‫תורה ואינו חוזר עליה ‪ -‬דומה לאדם שזורע ואינו קוצר"‪.‬‬
‫‪ 1‬ר"ת יכוננה עליון אמן‪.‬‬
‫‪ 2‬ע"פ לשון הגמרא )עירובין עב ע"ב(‪" :‬אמר ריב"ל‪ :‬מאי‬
‫דכתיב 'וזאת התורה אשר שם משה'? זכה ‪ -‬נעשית לו סם‬
‫חיים"‪.‬‬
‫‪ 3‬ע"פ המשנה באבות )ג‪ ,‬ו( הדורשת את הפסוק הזה על‬
‫חמשה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫שלמה יוסף רבינוביץ )ד'(‬
‫הגמרא במסכת שבת )לג ע"ב( מספרת את סיפורו של רשב"י במערה‪:‬‬
‫אזלו טשו במערתא‪ .‬איתרחיש ניסא איברי להו חרובא ועינא דמיא‪ ...‬איתבו תריסר שני במערתא‪.‬‬
‫אתא אליהו וקם אפיתחא דמערתא‪ ,‬אמר‪ :‬מאן לודעיה לבר יוחי דמית קיסר ובטיל גזרתיה? נפקו‪.‬‬
‫חזו אינשי דקא כרבי וזרעי‪ ,‬אמר‪ :‬מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה! כל מקום שנותנין עיניהן‬
‫ מיד נשרף‪ .‬יצתה בת קול ואמרה להם‪ :‬להחריב עולמי יצאתם? חיזרו למערתכם! הדור אזול‪.‬‬‫איתיבו תריסר ירחי שתא‪ .‬אמרי‪ :‬משפט רשעים בגיהנם ‪ -‬שנים עשר חדש‪ .‬יצתה בת קול ואמרה‪:‬‬
‫צאו ממערתכם! נפקו‪ ,‬כל היכא דהוה מחי רבי אלעזר ‪ -‬הוה מסי רבי שמעון‪ .‬אמר לו‪ :‬בני‪ ,‬די‬
‫לעולם אני ואתה‪ .‬בהדי פניא דמעלי שבתא חזו ההוא סבא דהוה נקיט תרי מדאני אסא‪ ,‬ורהיט בין‬
‫השמשות‪ .‬אמרו ליה‪ :‬הני למה לך? ‪ -‬אמר להו‪ :‬לכבוד שבת‪ - .‬ותיסגי לך בחד? ‪ -‬חד כנגד זכור‪,‬‬
‫וחד כנגד שמור‪ - .‬אמר ליה לבריה‪ :‬חזי כמה חביבין מצות על ישראל! יתיב דעתייהו‪.‬‬
‫ר' שמעון ובנו למדו שתי תקופות במערה‪ ,‬אך המדרש מבאר כי אופי ומטרת הלימוד בה היו שונים בתכלית‬
‫למרות שלא נראה שינוי במבט ראשון‪.‬‬
‫לאחר שיצאו רשב"י ובנו בפעם הראשונה מן המערה‪ ,‬לא יכלו לשאת את העוה"ז כמות שהוא ולא הצליחו‬
‫לגשר על הפער בין שלמות התורה שהכירו במערה לבין היישום שלה בעולם השפל שנפגשו בו‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬כל מקום שנתן בו ר' שמעון את עיניו מיד נשרף‪ .‬בראייתו השלמה שהתפתחה ע"י לימוד התורה לא מצא‬
‫מקום בעולם לחוסר שלמות ולמגרעות‪ .‬ההסתגרות הטוטאלית בתוך המערה וההתנתקות המוחלטת מן‬
‫העולם הזה יצרו אצל ר' שמעון ובנו ניגוד כל כך חזק אל העולם שבחוץ‪ ,‬וכך‪ ,‬על ידי שריפת העולם החזירו אותו‬
‫למצבו לפני הבריאה – לאין‪.‬‬
‫באותו רגע‪ ,‬הקב"ה התערב וגער ברשב"י ור' אלעזר "להחריב עולמי יצאתם?" ושלח אותם לשנות לימוד תורה‬
‫נוספות במערה‪ .‬נראה‪ ,‬כי רשב"י עוד לא מילא את תפקידו כשיצא החוצה ונזקק להשלמת חלק נוסף מן התורה‬
‫שעדיין היה חסר‪.‬‬
‫לאחר היציאה השניה‪ ,‬כבר השכיל רשב"י להסתכל על העולם בצורה אחרת‪ ,‬כך שקיים את העולם ע"י התורה‬
‫ולא ביטל אותו‪" .‬די לעולם אני ואתה"‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬לחיילי ההסדר‪ ,‬תקופת הלימודים בישיבה מחולקת לשני חלקים‪ :‬אחד לפני הצבא ואחד לאחריו‪.‬‬
‫התקופה הראשונה בישיבה מאופיינת בדרך כלל בהשתקעות חזקה‪ ,‬עיון בתורה והתמסרות מוחלטת תוך‬
‫ניתוק גמור מהסובב בחוץ‪ ,‬בלשון רה"י זצ"ל – תיבת נח‪ ,‬ובחוץ – סערה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫תקופת השירות הצבאי באמצע הלימוד מאפשרת לתת מבט החוצה כדי לעמוד על ההבדלים והפערים בין‬
‫תורת בית המדרש לבין המציאות שבדרך כלל לא תואמת אותה‪.‬‬
‫ליציאה מהישיבה בפעם הראשונה אין יכולת לגשר ולסבול את הפער בין הקודש שבפנים לחול שבחוץ‪ .‬בצבא‪,‬‬
‫המציאות אינה אידיאלית ומושלמת ולכן דורשת אלתור והתגמשות כחלק מתוכנית הפעולה‪ ,‬משא"כ בתורה‬
‫שדורשת שלמות ואין בה מקום לעיוות וכיפוף חוקים‪.‬‬
‫החזרה לישיבה אחר השירות הצבאי לכאורה דומה בכל ללימוד לפני הצבא‪ ,‬כרשב"י‪ 1‬שחזר לאותה מערה‬
‫שיצא ממנה‪ .‬אך אחר ההסתכלות על המתרחש בחוץ בראיה תורנית – המטרה שונה בתכלית‪.‬‬
‫יש צורך להביא את התורה לעולם המעשה ולא להשאיר אותה בתחום כתלי בית המדרש בלבד‪ .‬תורה שרואה‬
‫את הפעולות שבחוץ כביטוי של תורה היא תורת חיים שמסוגלת להתחבר עם חיי המעשה לתיקון העולם‬
‫ושכלולו‪.‬‬
‫הלימוד שאחר הצבא מרים את העולם מתוך מגרעותיו ומנסה לטפל בו מתוך בית המדרש ע"י הסתכלות של‬
‫תורה‪.‬‬
‫שמואל פינסון )ד'(‬
‫עומדים אנו בערב יום ירושלים‪ .‬אין אחד שאינו מכיר את התמונה המפורסמת של החייל המסתכל בעיניים‬
‫דומעות על הכותל‪ ,‬או את הרב גורן תוקע בשופר‪ ,‬או שלא שמע את הסיפורים על האופוריה ששרה בארץ‬
‫בעקבות שחרור ירושלים‪ .‬כל זה מביא אותנו לשאלה‪ ,‬מדוע יש לנו רגשות כ"כ חזקים כלפי ירושלים? אין‬
‫ספק שיש כאן מימד לאומי היסטורי‪ ,‬שאנו‪ ,‬כמו כל עם שמחים לשוב לעיר בירתנו‪ ,‬וזה גורם חלקי בעניין‪ .‬אך‬
‫בוודאי שיש הרבה יותר מעבר לזה‪ ,‬וננסה לגעת בקצה הקרחון בכדי ללבן נושא זה‪.‬‬
‫בספר תהילים‪ ,‬במזמור קכ"ב‪ ,‬כתוב כך‪:‬‬
‫ְרוּשׁ ָלִם‪:‬‬
‫ֵל ְך‪) :‬ב( ע ְֹמדוֹת ָהיוּ ר ְַג ֵלינוּ ִבּ ְשׁ ָע ַרי ְִך י ָ‬
‫)א( ִשׁיר ַה ַמּעֲלוֹת ְל ָדוִד ָשׂ ַמ ְח ִתּי ְבּא ְֹמ ִרים ִלי ֵבּית ה' נ ֵ‬
‫ָאל ְלהֹדוֹת‬
‫ַח ָדּו‪) :‬ד( ֶשׁ ָשּׁם ָעלוּ ְשׁ ָב ִטים ִשׁ ְב ֵטי יָהּ ֵעדוּת ְלי ְִשׂר ֵ‬
‫ְרוּשׁ ַלִם ַה ְבּנוּיָה ְכּ ִעיר ֶשׁ ֻח ְבּרָה ָלּהּ י ְ‬
‫)ג( י ָ‬
‫ְרוּשׁ ָלִם י ְִשׁ ָליוּ‬
‫ָשׁבוּ ִכ ְסאוֹת ְל ִמ ְשׁ ָפּט ִכּ ְסאוֹת ְל ֵבית ָדּוִיד‪) :‬ו( ַשׁאֲלוּ ְשׁלוֹם י ָ‬
‫ְל ֵשׁם ה'‪) :‬ה( ִכּי ָשׁ ָמּה י ְ‬
‫ֲד ְבּרָה נָּא ָשׁלוֹם ָבּ ְך‪) :‬ט(‬
‫ֵעי א ַ‬
‫אַחי ְור ָ‬
‫נוֹתי ְִך‪) :‬ח( ְל ַמ ַען ַ‬
‫אַר ְמ ָ‬
‫יל ְך ַשׁ ְלוָה ְבּ ְ‬
‫ֲבי ְִך‪) :‬ז( י ְִהי ָשׁלוֹם ְבּ ֵח ֵ‬
‫אֹה ָ‬
‫ֲב ְק ָשׁה טוֹב ָל ְך‪:‬‬
‫ְל ַמ ַען ֵבּית ה' ֱא‪-‬ל ֵֹהינוּ א ַ‬
‫‪ 1‬עיין קוה"נ עמ' קמו הע' כו בשם ר' משה מקוניץ‪ ,‬שמחלק בין "ר' שמעון" ל"ר' שמעון בר יוחאי" ‪ -‬לפני הכניסה‬
‫למערה ולאחריה‪ .‬הלימוד המיוחד יצר אצלו שינוי השם‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫מזמור זה הוא אחד מהמפורסמים שבספר תהילים‪ ,‬ורבו הפירושים עליו‪ .‬אנו נלך בדרכו של המלבי"ם‪,‬‬
‫שמפרש את המזמור הזה כמתאר את ירושלים כמאחד את עם ישראל מקבוצה של איברים פזורים‪ ,‬שאינם‬
‫גויה אחת‪ ,‬לגוף וגוייה אחת‪ ,‬ונופח בהם נשמת חיים הנותן להם נפש אלוהית ומכינם לקבלת שכינה‪.‬‬
‫וזה מה שכתוב בפסוק "ירושלים הבנויה כעיר שחברה לה יחדיו"‪ -‬היא המחברת את האיברים לגויה אחת‪.‬‬
‫ומהו הייחודיות שיש בירושלים הגורם לתופעה זו? ממשיך הפסוק‪" :‬ששם עלו שבטים שבטי יה עדות‬
‫לישראל להודות לשם ה'" ‪ -‬וכלשון המלבי"ם ‪" -‬והתחברו כולם ע"י העיר הזאת עד שהיא עדות לישראל‬
‫שהם גוי אחד מתאחדים‪ ,‬במה שכולם מתקבצים שם בשלש מועדי השנה לתכלית אחד ‪ -‬להודות לשם ה'‪,‬‬
‫עד שהתכלית הזה‪ ,‬להודות לה'‪ ,‬הוא הכח הפנימי הקושר האיברים הפרטים‪ ,‬והוא חיי הגויה הכללית‪ ,‬והעיר‬
‫ששם יתקבצו היא כמו הלב שבו תחול רוח חיים המחייה את הגויה ומקרב העצמות המפוזרות עצם אל‬
‫עצמו"‪.‬‬
‫מבואר‪ ,‬שהייחודיות שיש בירושלים הוא זה שעם ישראל הולך לשמה כדי להודות לה' ביחד‪ .‬המקשר הגדול‬
‫ביותר בין השבטים‪ ,‬בין חלקים שונים של כלל ישראל‪ ,‬והופכם לאומה אחת‪ ,‬הוא שכולם הולכים ביחד להודות‬
‫לה'‪.‬‬
‫לפי זה‪ ,‬כמה מתאים שהדרך בה אנחנו חוגגים את שחרורו של ירושלים‪ ,‬הוא ע"י הדגמת העניין שבו ירושלים‬
‫התייחדה! אנו קובעים יום של הלל והודאה לה'‪ ,‬שהוא הדבר שבהשתתפות כל כלל ישראל נתן לירושלים את‬
‫מעלתו האמיתית‪ .‬ע"י ההלל ביום ירושלים‪ ,‬אנו מחזירים עטרה ליושנה‪.‬‬
‫בפרשת לך‪-‬לך מספרת התורה‪ ,‬שאחרי המלחמה עם ארבעת המלכים‪ ,‬יוצא לקראת אברהם "מלכי צדק מלך‬
‫שלם"‪ .‬הרמב"ן מסביר‪ ,‬שמאז ומתמיד מי שהיה מלכה של ירושלים נקרא "צדק"‪ ,‬וזה משום שגם הגויים‬
‫יודעים את מעלתה של ירושלים‪ ,‬וכלשונו "כי מאז ידעו הגויים כי המקום ההוא מבחר המקומות"‪ .‬והרד"ק‬
‫כותב שם "ירושלים הוא מקום הצדק והשלום לא יסבול עול וחמס ומעשה תועבה זמן ארוך" וכך היה‪.‬‬
‫ירושלים אינה חפיצה באנשים גויים המחללים את קדושתה‪ ,‬והיא שבה לבניה‪ ,‬לעם ישראל‪ ,‬שהשתמשו‬
‫בקדושתה כדי לאחד את עצמם ע"י עבודת הבורא‪ .‬לעם כזה ירושלים חוזרת‪ ,‬לעם שהוא באמת "צדק"‪ .‬על‬
‫אף ששועלים מהלכים בה‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬לשם יעלו שבטי יה להודות לשם ה'‪.‬‬
‫ונסיים בדברי רש"י על הפסוק האחרון בשיר השירים ‪" -‬ברח דודי ודמה לך לצבי או לעפר האילים על הרי‬
‫בשמים" ‪ -‬רש"י ‪" -‬ברח דודי ‪ -‬מן הגולה הזאת‪ ,‬ודמה לך לצבי ‪ -‬למהר הגאולה והשרה שכינתך‪ ,‬על הרי‬
‫בשמים ‪ -‬הוא הר המוריה ובית המקדש‪ ,‬שיבנה במהרה בימינו אמן‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫קובי דואני )ד'(‬
‫מובא בתלמוד הירושלמי במסכת נדרים )פ"ט ה"ד(‪'" :‬ואהבת לרעך כמוך' ‪ -‬רבי עקיבא אומר‪ ,‬זהו כלל גדול בתורה"‪.‬‬
‫כולנו שמענו מאמר זה של רבי עקיבא עוד מינקות‪ .‬רבי עקיבא מדגיש לנו כאן את החשיבות של עזרה לחבר וחיזוקו‬
‫עד ברמה של אהבת עצמך ממש‪.‬‬
‫אדם צריך לשער לפני כל פעולה כלפי הזולת איך היה מעוניין שיקרה לו וכך צריך לנהוג כלפי חברו‪.‬‬
‫וכן בספר המצוות לרמב"ם נתבארה מצווה זו‪:‬‬
‫והמצוה הר"ו היא שצונו לאהוב קצתנו את קצתנו כמו שנאהב עצמנו ושתהיה חמלתי ואהבתי לאחי‬
‫כחמלתי ואהבתי לעצמי בממונו ובגופו וכל מה שיהיה ברשותו או ירצה אותו וכל מה שארצה לעצמי‬
‫ארצה לו כמוהו וכל מה שאשנא לעצמי או למי שידבק בי אשנא לו כמוהו‪.‬‬
‫כך גם נפסק להלכה בהלכות דעות‪" :‬מצוה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו שנאמר ואהבת לרעך‬
‫כמוך‪ ,‬לפיכך צריך לספר בשבחו ולחוס על ממונו כאשר הוא חס על ממון עצמו ורוצה בכבוד עצמו‪ ,‬והמתכבד בקלון‬
‫חבירו אין לו חלק לעולם הבא‪".‬‬
‫אם כן‪ ,‬ראינו מעט מהי חשיבותה של מצווה זאת‪.‬‬
‫אך דא עקא‪ ,‬שדבר זה אינו עולה בקנה אחד עם מה שמסופר במסכת יבמות )סב ע"ב(‪:‬‬
‫אמרו‪ :‬שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא‪ ,‬מגבת עד אנטיפרס‪ ,‬וכולן מתו בפרק אחד‬
‫מפני שלא נהגו כבוד זה לזה‪ ,‬והיה העולם שמם‪ ,‬עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום וכו'‪.‬‬
‫איך דבר זה ייתכן‪ ,‬שדווקא תלמידים‪ ,‬שרבם‪ ,‬הלוא הוא רבי עקיבא‪ ,‬קבע את החשיבות שבמצוות "ואהבת לרעך‬
‫כמוך" לא קיימו דבר זה בשלמות ואף נענשו על כך?‬
‫הרמח"ל פותח את ספרו מסילת ישרים בפסקה המפורסמת‪:‬‬
‫אמר המחבר‪ :‬החיבור הזה לא חברתיו ללמד לבני האדם את אשר לא ידעו‪ ,‬אלא להזכירם את הידוע‬
‫להם כבר ומפורסם אצלם פירסום גדול‪ .‬כי לא תמצא ברוב דברי‪ ,‬אלא דברים שרוב בני האדם יודעים‬
‫אותם ולא מסתפקים בהם כלל‪ ,‬אלא שכפי רוב פרסומם וכנגד מה שאמתתם גלויה לכל‪ ,‬כך ההעלם מהם‬
‫מצוי מאד והשכחה רבה‪ .‬על כן אין התועלת הנלקט מזה הספר יוצא מן הקריאה בו פעם אחת‪ ,‬כי כבר‬
‫אפשר שלא ימצא הקורא בשכלו חדושים אחר קריאתו שלא היו בו לפני קריאתו‪ ,‬אלא מעט‪ .‬אבל‬
‫התועלת יוצא מן החזרה עליו וההתמדה‪ .‬כי יזכרו לו הדברים האלה הנשכחים מבני האדם בטבע‪ ,‬וישים‬
‫אל לבו חובתו אשר הוא מתעלם ממנה‪.‬‬
‫אדם לוקח בהתחלה את הדברים ללבו ומבין את חשיבותם‪ ,‬אבל עקב שגרת החיים הוא מתחיל לשכוח‪ .‬אופפים אותו‬
‫טרדות ‪ -‬פרנסה‪ ,‬משפחה‪ ,‬צבא וכדומה – אשר משכיחים ממנו את העיקר‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫ניתן להסביר שתלמידי רבי עקיבא‪ ,‬שכמובן היו תלמידי חכמים גדולים וכשרבם אמר להם מימרא זאת של "ואהבת‬
‫לרעך כמוך" לקחו זאת לתשומת לבם‪ ,‬ואף התפלאו שר"ע מלמד אותם דבר כה פשוט‪ ,‬ואמרו לעצמם‪ :‬אין ספק‬
‫שננהג כך בצורה שלמה כדבעי‪ .‬אך מחלת השגרה עשתה את שלה‪ ,‬ואט‪-‬אט רושם הדברים נחלש בקרבם כאשר‬
‫למדו דברי תורה חדשים רבים‪ ,‬ובכלל‪ ,‬כתוצאה מעניינים שונים שהחיים מזמנים‪.‬‬
‫וכמו שאמר פרעה‪ִ " :‬תּכְ ַבּד ָה ֲעב ָֹדה ַעל ָה ֲאנָ ִשׁים וְ יַ ֲעשׂוּ ָבהּ וְ ַאל יִ ְשׁעוּ ְבּ ִד ְב ֵרי ָשׁ ֶקר"‪.‬‬
‫על האדם לחרות על ליבו את הדברים ולחזור עליהם כמאמר הרמח"ל לעיל‪.‬‬
‫חשיבות מצוות החסד כלפי הזולת מודגשת רבות‪ ,‬ובין היתר מסכם זאת יפה ה"חפץ חיים" בספרו אהבת חסד‪ .‬על‬
‫‪8‬הים ָבּ ָרא אֹתוֹ וכו'"‪ ,‬וביארו אותו המפרשים ש"צלם אלוקים"‬
‫‪8‬הים ֶאת ָה ָא ָדם ְבּצַ לְ מוֹ ְבּצֶ לֶ ם ֱא‪ִ -‬‬
‫הפסוק‪" :‬וַ יִּ ְב ָרא ֱא‪ִ -‬‬
‫שבאדם הוא במידות שנוהג בהן‪ ,‬וז"ל החפץ חיים‪" :‬והיינו שנתן בכח נפשו שיתדמה במידותיו לה' יתברך שהוא רק‬
‫להיטיב ולהתחסד לזולתו‪ .‬וכדכתיב בקרא "טוב ה' לכל וגו'" ונאמר "נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו" וקיום כל‬
‫העולם תלוי בזה‪ .‬נמצא ההולך בדרך הזה נושא עליו צלם אלוקים והמונע עצמו ממידת חסד ואומר בליבו מה לי‬
‫להיטיב לזולתי מרחיק את עצמו מן ה' יתברך מן כל וכל‪".‬‬
‫אם כן‪ ,‬צריך בין היתר‪ ,‬לשים לעצמו עניין זה לנגדו תמיד‪.‬‬
‫קראנו לא מזמן בפרשת אמור‪" :‬וְ ִה ְק ַר ְב ֶתּם ִמנְ ָחה ֲח ָד ָשׁה לה'"‪ ,‬וביאר הכלי יקר‪" :‬סימן ליום מתן תורה כי התורה‬
‫צריכה להיות חדשה אצל האדם בכל יום כאילו היום קיבלה מהר סיני וכו'‪ ...‬ועל כן אמרו חז"ל )ספרי ואתחנן ו‪ ,‬ו( שיהיו‬
‫דברי תורה בעיניך כחדשים"‪.‬‬
‫חיילים יקרים! החדשים ייחשפו והוותיקים מן הסתם נחשפו כבר לתופעה של "השגרה השוחקת"‪.‬‬
‫כשאדם אך מתגייס לצבא רושם הישיבה פועם בקרבו אך עם הזמן הוא נחלש קצת‪ .‬המשימה הגדולה היא לשמר‬
‫את הרושם שנוצר משהותנו בישיבה בקרבנו גם בעבור הימים‪.‬‬
‫חשוב לחזור ולשנן את הדברים והכלים שנרכשו בישיבה‪ ,‬ולא רק שלא לאבדם אלא אף לשכללם ולרומם למעלות‬
‫גבוהות יותר!‬
‫תופעת השחיקה מצויה מאד בפרק המבצעי של השירות‪ .‬כאשר יש ריבוי של משימות ועומס לא מועט על האדם‬
‫והוא נכנס לשגרה מסוימת בלי הרבה זמן לחשוב "כלפי לייא?" לאן אני צועד?‬
‫אדגיש בעיקר לשריונרים החדשים‪ .‬ישנה עבודה רבה על הטנקים‪ ,‬וכשהחייל מסיים איזו משימה ומזדמן לו איזה‬
‫זמן מנוחה קצר‪ ,‬הנטייה הטבעית תהיה‪ ,‬עקב השגרה המעייפת שכוללת בתוכה לא הרבה שעות שינה‪ ,‬מסדרי כוננות‬
‫ארוכים וכדומה‪ ,‬לקפוץ על המציאה וללכת‬
‫לנוח‪.‬‬
‫ניסיון גדול‪ .‬יש עליך לזכור שיש עוד צוותים‬
‫שנמצאים מימינך ומשמאלך‪ ,‬שגם הם‬
‫זקוקים לעזרתך‪.‬‬
‫ובכלל‪ ,‬חשוב מאוד צריך להיזהר מהשחיקה‬
‫הדתית בצבא‪ ,‬וכשיש זמן פנוי לנצלו גם‬
‫ללימוד תורה ולחזרה על הדברים שנלמדו‬
‫בישיבה‪.‬‬
‫‪9‬‬
.‫ עקב פיתויים גדולים שיכולים לבוא מצד חברך לפלוגה וכדומה‬,‫זאת לא משימה פשוטה כלל‬
‫ התחלנו‬,‫ כל המחלקה‬,‫ כולנו‬.‫ שסמל המחלקה אמר לנו שנלך להתפלל מנחה‬,‫זכור לי מקרה מהמסלול שלי בשריון‬
!‫ וצריכים אנו להתפלל שוב‬,‫ כלל לא הגיע זמן התפילה‬...‫ ולאחר שסיימנו שמנו לב ש‬,‫להתפלל‬
.‫ עקב התרגלותנו לשגרת ציות הפקודות מהדרגים הגבוהים יותר‬,‫ מחלקה שלמה‬,‫דבר זה ייתכן וקרה לנו‬
‫ שגם אם עובדים קשה יותר וגם 'נטחנים' בשמירה לפעמים חשוב לא לוותר על הייחוד בהיותנו בני‬,‫חשוב לזכור‬
.‫תורה ולא להיסחף לתגובה הטבעית של רבים לכעס‬
.‫ שיהיה לכם שירות משמעותי עם הרבה חסד שתיבנו ממנו ותצאו ממנו מחוזקים וגדולים יותר משנכנסתם‬,‫יהי רצון‬
.‫שתיכנס בכם ותחדור בכם מידת החסד לעילא ולעילא‬
.‫ כי חוויה כזאת עוד לא תחזור בחיים‬,‫ צריך גם ליהנות ולנצל את הזמן‬,‫כמובן‬
‫ ותשתדלו לא להפקיר נשק )ע"ע אביחי‬.‫ שמרו על אחוות שריונאים‬,‫ ובעיקר לשריונרים‬,‫ תרימו ראש‬,‫אז חיילים יקרים‬
☺ ‫יעקבי( כי אמא מחכה לכם בבית‬
!‫הכר את המבקר‬
ּ
.éúòáâ ,øáö ãåãâá íçåì ,ñéøëåá ìàéøùåà è"áø :íòôäå
íìåëå íéìãáä ïéàù ,íìåë ìù úåãçàä éòâø úà :àáöá áäåà éëä •
...ù‫״‬øò úåìéôú ,äâåìô éáøò ..íéôúåù
éúáùç íà ."åá ùéù äîá àìà ïð÷ð÷á ìëñú ìà" :àáöá úãîìù ç÷ì •
íåéä ,íééðéöø úåçô íä àìî úåøéùì íéñééâúîù íéùðàù àáöä éðôì
íééðéöø ,íéáåèù íäî ãåàî äáøä ùéå éúéòèù úåàãååá òãåé éðà
...éðîî íé÷æçå
èéìçä àåä ...åðìù ìîñì éúôöçúä ,úåðåøéèá äìéì äæéàá :÷"øåî •
ïåîéøá ùéù íéñéñøä øôñîë íéðáà øôñî åì ùéâäìå øåôñì ééìòù
óöçúà àì øéòöä ñéøëåá ìàéøùåà éðà" ìåãâ ÷úôá áåúëìå (1024)
ìåî 'ìâã øãñî' ä÷ìçîä ìëì äùò àåä úøçîì ."ìîñä ã÷ôîì øúåé
...äìéìä åúåà êùîá éúôñàù íéðáàä ìâ
äøùëäá åòé÷ùú (☺ ...íéøéòöä) 15 õøîì ãçåéîá øñî :äîåàì øñî •
øîà åðìù ô‫״‬îäù ,ì‫״‬öæ áøä ìù èôùî ùé ...äô åðçðà äîì øåëæì ,íåìëî ùàééúäì àìå
äøåöá äéçé áåøù éãë" ..äñéôúá åùî äðéù äæù øîåì øùôàå ,å÷ì åðòâäùë åðì
.☺ !!õîå÷äî úåéäì åáäàú "...úéìàîøåð éúìá äøåöá äéçéù õîå÷ êéøö úéìàîøåð
(-; ...íéøæåç øáë åðçðà !!øúàå øúà ìëá äéãéîìú ìëìå äùåã÷ä äáéùéä ìëì :íç ù"ã •
10
‫במהלך חופשת בינזמנים )רביעי‪ ,‬כ"ד ניסן( יצאו רבני ואברכי הישיבה לבקר את טירוני הג'ובניקים‬
‫בניצנים הנ"ל סיימו בשעטו"מ את הטירונות ומחכים איש איש לשיבוצו הסופי צנחנים‪ :‬לאחר‬
‫שסיימו מסע ‪ ,6‬זכו לביקור של הרב פרידמן שליט"א וחבריהם‬
‫ביום הזיכרון נסעו לאבטח את‬
‫הטקס המרכזי ברחבת הכותל בקרוב יצהירו אמונים למדינה ולצבא מי שכבר הצהירו ‪ -‬ביום‬
‫הם זכו לביקור בשיזפון בתחילת אותו שבוע מאת הרב‬
‫חמישי י"א באייר ‪ -‬אלו חיילי השריון‬
‫שטרן שליט"א ותלמידים משיזפון המשיכו המבקרים ב'טיול' המייגע‪ ,‬והדרימו אל חיילי ההנדסה‬
‫ועתה לוותיקים‪ :‬בגבעתי מסיימים תעסוקה בדבורנית‪ ,‬ונפרדים מלבנון‬
‫המפוזרים ברחבי בהל"ץ‬
‫והחוף של ראש הנקרה‪ ...‬עתה הם עולים לאימון האחרון לפני השחרור‪ ,‬שיתקיים בגולן אליהם‬
‫יצטרפו גם התותחנים‪ ,‬שצפויים להתאחד סו"ס ברמת הגולן שבוע אחרון לקורס מ"כים‪ :‬החל מיום‬
‫חמישי הבא דוד אורלן מצטרף לעותניאל חבבו והופך למ"כ השני בצנחנים! בהצלחה! המערכת‬
‫ברוכים תהיו!‬
‫שולחת בהזדמנות זו ברכת מזל‪-‬טוב חמה לעותניאל לרגל אירוסיו‬
‫במהלך חופשת בין‪-‬הזמנים דפסח יזמו בחורי הישיבה בראשות ר' אמיר כרמי‬
‫בישיבה התארח הרב יעקב שפירא שליט"א רה"י‬
‫הקמת ישב"ז בעיה"ק פ"ת‬
‫'מרכז הרב' ונטלו בה חלק בחורים רבים ביום ראשון )ל' ניסן( נפתח בשעטו"מ‬
‫למחרת‪,‬‬
‫זמן קיץ ה'תשע"ה‪ ,‬ובישיבה החלו לעמול בלימודה של מסכת נדרים‬
‫ביום שני )א' אייר(‪ ,‬העביר רה"י שליט"א שיעור פתיחה בנושא‪" :‬איסור גברא‬
‫ביום רביעי )ג' אייר(‪ ,‬יום הזיכרון המוקדם‪ ,‬יצאו בחורי הישיבה‬
‫ואיסור חפצא"‬
‫עצרת ליל יום העצמאות נפתחה בשיחתו‬
‫לאזכרות בקברי חללי הישיבה הי"ד‬
‫של רה"י שליט"א‪ ,‬ולאחר מכן התקיימה תפילה חגיגית‪ ,‬וסעודה בחד"א בהשתתפות‬
‫אורח‬
‫כל הכבוד!‬
‫רה"י‪ ,‬רבני הישיבה‪ ,‬אברכיה תלמידיה ו‪ ...‬רבים מחייליה!‬
‫הסעודה ‪ -‬הרב אופיר כהן‪ ,‬רב הגרעין התורני באשקלון וממגורשי גוש קטיף ת"ו‬
‫)אביו של הב' ישראל כהן(‪ ,‬נשא דברים‪ ,‬והסביר‪ ,‬שהגירוש הנורא לא פגע בהודאה לה'‬
‫על הקמת המדינה שכן הודאה זו היא על התהליך הכללי של קיבוץ הגלויות‬
‫מזל טוב‬
‫לעתניאל חבבו לרגל ארוסיו‬
‫העלון מוקדש‬
‫לרפואת החייל נתן מוסמן שיחי'‬
‫גבעתי‬
‫אדר ב' התשע"ד‬
‫איתמר אדרי ‪6‬‬
‫אושריאל בוכריס ‪11‬‬
‫נתנאל בן‪-‬סימון ‪1‬‬
‫אלון גדות ‪12‬‬
‫ליאל גיאת ‪8‬‬
‫יצחק זיטר ‪14‬‬
‫עומר זרגרוף ‪12‬‬
‫כפיר חדד ‪2‬‬
‫ליעם חזן ‪10‬‬
‫דביר טהר‬
‫נוריאל כהן ‪11‬‬
‫עמיאל סרוסי ‪6‬‬
‫יהונתן עוזיאל ‪11‬‬
‫אלקנה פנש ‪5‬‬
‫אלי צודקוביץ ‪17‬‬
‫אדיראל קלפה ‪1‬‬
‫יחזקאל רבינוביץ ‪5‬‬
‫אלחנן שיטרית ‪8‬‬
‫משה ליהמן ‪29‬‬
‫תותחנים‬
‫אדר ב' התשע"ד‬
‫עזרא לרר ‪3‬‬
‫חגי סבג ‪5‬‬
‫אור שרגא‬
‫איתן ליכטמן ‪4‬‬
‫אב התשע"ד‬
‫יעקב פלדמן ‪11‬‬
‫הלל שחור ‪14‬‬
‫מאור שלי ‪4‬‬
‫שונות‬
‫אדר התשע"ה‬
‫אלדד הורביץ )אכ"א( ‪3‬‬
‫דורון זֹ הר )אכ"א(‬
‫יעקב וולף )תובלה( ‪6‬‬
‫ירון תנעמי )יח"ש( ‪1‬‬
‫אביחי דנינו )אכ"א( ‪2‬‬
‫שריון‬
‫ניסן התשע"ג‬
‫דניאל ידיד‪-‬ציון ‪19‬‬
‫אדר התשע"ה‬
‫בן‪-‬ציון סופר ‪3‬‬
‫עידו קרוואני‬
‫חי‪-‬אל גרינוולד‬
‫יונתן מורגנשטרן‬
‫הנדסה קרבית‬
‫אדר התשע"ה‬
‫נתנאל אברהם‬
‫שלמה אייכלר ‪1‬‬
‫ישי איפרגן ‪2‬‬
‫ישי אלמלם‬
‫יוני אקסלרד‬
‫יצחק ג'יקובס ‪1‬‬
‫נפתלי גליקמן ‪1‬‬
‫אדיר כהן‬
‫נתנאל כהן ‪2‬‬
‫נתן מוסמן ‪1‬‬
‫אלדר מיוחס ‪2‬‬
‫צוריאל מיכאלי‬
‫אלעד ממן‬
‫מנחם מנדל סוקוליק ‪1‬‬
‫רועי סלאב‬
‫דב פופקו ‪2‬‬
‫מאיר פרידמן ‪2‬‬
‫מרדכי קמלמן‬
‫שלמה ריימן ‪1‬‬
‫יעקב אריאל שוקרון ‪2‬‬
‫שילה שראל ‪2‬‬
‫נתנאל ששון ‪1‬‬
‫אליה תמאם‬
‫מודיעין‬
‫אדר התשע"ה‬
‫אלעד אהרן‬
‫רבנות‬
‫אדר ב' התשע"ד‬
‫ינון אטיאס ‪18‬‬
‫אריאל אלתר ‪2‬‬
‫אביאל בן‪-‬אליהו ‪13‬‬
‫אדיר דוסטקם ‪3‬‬
‫אלעד נביאי ‪2‬‬
‫איתי נגר ‪17‬‬
‫נדב חודאדי ‪14‬‬
‫אב התשע"ד‬
‫יצחק אוחיון ‪1‬‬
‫אדר התשע"ה‬
‫יצחק בן‪-‬דוד‬
‫צור בן‪-‬יצחק‬
‫ממ"ח‬
‫אדר ב' התשע"ד‬
‫דב וידבסקי ‪7‬‬
‫רוני אליה‬
‫אורי רוזנבלט ‪34‬‬
‫אדר התשע"ה‬
‫ניצן מנדלבליט ‪3‬‬
‫חינוך‬
‫אדר ב' התשע"ד‬
‫יהונתן דיין ‪2‬‬
‫פנמ"צ‬
‫אדר ב' התשע"ד‬
‫ישי סלגדו ‪7‬‬
‫עומר טוטיאן ‪1‬‬
‫צנחנים‬
‫אדר ב' התשע"ד‬
‫דוד אורלן ‪13‬‬
‫שגיא אושרי ‪4‬‬
‫עתניאל חבבו ‪5‬‬
‫אדר התשע"ה‬
‫המודגשים‬
‫ביקרו בחודש האחרון בישיבה‬
‫עדכון אחרון‪ :‬י"ד באייר‬
‫מתי פלדמן ‪1‬‬
‫נעם סלוצקין ‪1‬‬
‫גבריאל אהרונוב ‪1‬‬
‫נתנאל וילר‬

Similar documents