לחץ כאן להורדת מאמר

‫משושן לירושלים‬
‫מבט ציוני על חג גלותי – הלל מאלי ממכון מגלי"ם מחפש את ירושלים בפורים‬
‫‪ | .13..30.10‬מאת‪ :‬הלל מאלי‬
‫גלות במגילה‪ :‬אסתר כסיפור א‪-‬היסטורי‬
‫אווירה של גלות‪ ,‬שורה על מגילת אסתר‪:‬‬
‫זוהי מגילה של יהודי חצר‪ ,‬החיים בצל גחמותיו של שלטון נכרי ועוין‪ 3‬החנופה והסתר הפנים מלווים את המגילה‬
‫לכל אורכה והאמת נעדרת‪ 3‬הדמיון הספרותי לסיפורו של יוסף במצרים מעיד על היותה של המגילה סיפור‬
‫ארכיטיפי על חיי יהדות בניכר‪ 3‬קומדיה כנגד השלטון הזר שבה שם שמיים מסתר ומחפש‪3‬‬
‫פתיחתה של המגילה במילים 'ויהי בימי המלך אחשורוש' וסיומה בתיאור 'גבורתו' של המלך הכתובה על 'ספר‬
‫דברי הימים למלכי מדי ופרס'‪ ,‬ממקמת אותנו בקונטקסט ברור – ספר הימים לדברי מלכי יהודה נחתם‪ ,‬היסטוריה‬
‫יהודית איננה‪ ,‬ואין תכלית לנס מלבד היכולת לשרוד בתוך הגלות‪ 3‬שלא כמו ביציאת מצרים – ההצלה מגזירותיו‬
‫של המלך אינה ראשיתה של דרך; נהר הפרת לא נבקע והמסע לארץ ישראל אפילו לא מתחיל; נגזרה גזירה‪,‬‬
‫נתבטלה גזירה‪ ,‬ועולם כמנהגו נוהג‪ 3‬מגילת אסתר היא סיפור ללא המשך וללא תוחלת‪3‬‬
‫היינו כחולמים? – מה מרחש במקביל למגילת אסתר‬
‫ניתן היה לחוש אמפתיה כלפי המגילה ולמצוא קצת פרג באוזני המן – עם יוצא לגלות וכותב לו מגילה המכינה‬
‫אותו לחיי תחפושת‪ 3‬אבל קריאה זו הרואה באסתר 'ראשית גלות' מנתקת אותה מהקונטקסט ההיסטורי האמיתי‬
‫שלה‪ 3‬מגילת אסתר‪ ,‬מתרחשת בימי שיבת ציון לארץ ישראל‪ 3‬ובמקביל לכתיבת 'מגילת הגלות' נעשה ניסיון הירואי‬
‫לבנות מדינה בירושלים! נקדים מעט רקע היסטורי‪:‬‬
‫אחשורוש מזוהה במחקר עם המלך הפרסי כסרכסס (חאשיארש)‪ ,‬שמלך בשנים ‪ 684-646‬לפנה"ס‪ 3‬זוהי 'תקופת‬
‫האופל' של ימי שיבת ציון‪ :‬השיבה אשר החלה עם הצהרת כורש (‪ 8.8‬לפנה"ס) בתקוות גדולות מסתיימת ב'מפח‬
‫נפש'‪ 3‬העם נמצא במצב כלכלי קשה‪ ,‬המתואר בנבואת חגי‪:‬‬
‫"ז ְַרעְ תֶּ ם הַ ְרבֵּ ה וְהָ בֵּ א מְ עָ ט ָאכֹול וְאֵּ ין‪-‬לְ שָ בְ עָ ה שָ תֹו וְאֵּ ין‪-‬לְ שָ כְ ָרה לָ בֹוש וְאֵּ ין‪-‬לְ ח ֹם לֹו וְהַ מִּ שְ תַ כֵּ ר מִּ שְ תַ כֵּ ר אֶּ ל‪-‬צְ רֹור נָקּוב‪".‬‬
‫(חגי‪ ,‬פרק א'‪ ,‬פסוק ו)‬
‫לצד המצוקה הכלכלית הפסוקים מעידים על תסכול עמוק‪:‬‬
‫זורעים – ויש מעט‪3‬‬
‫אוכלים – ולא שבעים‪3‬‬
‫מתלבשים – וקר‪3‬‬
‫תסכול זה מאפיין את העולים המגיעים לארץ בעקבות נבואות ירמיהו ויחזקאל ופוגשים מציאות כלכלית‪-‬מדינית‬
‫עלובה‪ 3‬הפער בין החלום הגדול של 'שיבת ציון' לבין המציאות היומיות הקשה מתבטא בתיאור המפורסם‪:‬‬
‫"ו ְַרבִּ ים מֵּ הַ כ ֹהֲ נִּים וְהַ לְ ִּויִּם ו ְָראשֵּ י הָ ָאבֹות הַ זְ ֵּקנִּים אֲ שֶּ ר ָראּו אֶּ ת הַ בַ יִּת הָ ִּראשֹון בְ יָסְ דֹו זֶּה הַ בַ יִּת בְ עֵּ ינֵּיהֶּ ם בֹכִּ ים בְ קֹול גָדֹול‬
‫ו ְַרבִּ ים בִּ תְ רּועָ ה בְ שִּ מְ חָ ה לְ הָ ִּרים קֹול‪ :‬וְאֵּ ין הָ עָ ם מַ כִּ ִּירים קֹול תְ רּועַ ת הַ שִּ מְ חָ ה לְ קֹול בְ כִּ י הָ עָ ם כִּ י הָ עָ ם מְ ִּריעִּ ים תְ רּועָ ה‬
‫גְדֹולָ ה וְהַ ּקֹול נִּשְ מַ ע עַ ד לְ מֵּ ָרחֹוק‪( ".‬עזרא‪ ,‬פרק ג‪ ,‬פסוקים י"ב‪-‬י"ג)‬
‫זהו לא רק ביטוי לזיכרון היסטורי על ימי תפארת רחוקים ואבודים‪ ,‬אלא ביטוי למראה הפיזי של ירושלים‪:‬‬
‫מחפירות אביגד ברובע היהודי אנו מבינים‪ ,‬כי השרידים העשנים של ימי הבית הראשון נשארו כאבנים עזובות על‬
‫פני העיר העליונה של ירושלים‪ 3‬כאשר שבי ציון מנסים בכוחותיהם הדלים לבנות את עירם הרי הם עומדים‪,‬‬
‫פשוטו כמשמעו‪ ,‬מול ים של הריסות אשר רק חלק קטן ביותר מהם בכוחם לשקם‪ 3‬זכריה מנסה לנחם את העם‬
‫בנבואתו היפה‪:‬‬
‫"עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים ורחובות העיר ימלאו ידלים וילדות משחקים‬
‫ברחבותיה" (זכריה‪ ,‬ח)‬
‫מבעד לריסי המילים אנו רואים מציאות אשר בה רחובות העיר שוממים‪ ,‬תוחלת החיים מוגבלת‪ ,‬ושחוק לא נשמע‬
‫ברחובות ירושלים‪ 3‬ובכן‪ ,‬ימי אחשורוש הם ימים אפלים מזווית ארצישראלית‪ ,‬היישוב בירושלים חסר חומה‪,‬‬
‫ונמצא במשבר‪3‬‬
‫שכחו אותי בבית – ארץ ישראל הנשכחת‬
‫ובזמן המשבר הזה בירושלים‪ ,‬כ‪ 1,...-‬ק"מ לכיוון דרום‪-‬מזרח יושבים יהודי שושן ושותים יין‪3‬‬
‫מדהים לגלות‪ ,‬כי לא רק שיהודי פרס שכחו את ירושלים‪ ,‬אלא גם מגילת אסתר 'שכחה' את העיר‪ 3‬בכל סיפורי חצר‬
‫המלך‪ ,‬אין זכר למאמץ ההרואי והטרגי של אחיהם של גיבורי המגילה בפחוות 'יהד' הרחוקה‪3‬‬
‫האזכור ההיסטורי היחיד לירושלים במגילה קשור לחורבן וגלות‪:‬‬
‫"אִּ יש יְהּודִּ י הָ יָה בְ שּושַ ן הַ בִּ ָירה ּושְ מֹו מָ ְרדֳּ כַ י בֶּ ן יָאִּ יר בֶּ ן שִּ מְ עִּ י בֶּ ן קִּיש אִּ יש יְמִּ ינִּי‪:‬‬
‫אֲ שֶּ ר הָ גְלָ ה מִּ ירּושָ לַ יִּם עִּ ם הַ ג ֹלָ ה אֲ שֶּ ר הָ גְלְ תָ ה עִּ ם יְכָ ְניָה מֶּ לֶּ ְך יְהּודָ ה אֲ שֶּ ר הֶּ גְלָ ה נְבּוכַ דְ נֶּאצַ ר מֶּ לֶּ ְך בָ בֶּ ל‪( ":‬מגילת אסתר‬
‫ב‪:‬ה‪-‬ו)‬
‫גלות יהויכין – ומאז העולם קפא‪ :‬לא כורש ולא הצהרתו‪ ,‬לא חגי ולא זכריה‪ ,‬לא ששבצר ולא זרובבל – העולם‬
‫הארצישראלי שקע בתהום הנשיה‪3‬‬
‫לחגוג את פורים בירושלים!‬
‫אז איך אנו‪ ,‬כישראלים ציוניים חוגגים את חג השרידות הגלותית? איך נחוג את חגם של יהודי החצר היושבים‬
‫במשתאות המן ואחשורוש בעוד אחיהם‪ ,‬אנשי 'העלייה השנייה' ו‪' -‬השלישית'‪ ,‬אבודים בירושלים ההרוסה?‬
‫אני חושב כי המשנה הארצישראלית‪ ,‬חשה בדיסונאנס הזה ואף נתנה לו פתרון מרתק ואקטואלי‪:‬‬
‫כידוע‪ ,‬חג הפורים הוא החג היהודי היחיד שמכיל שני תאריכים שונים‪ :‬י"ד לאנשי הפרזות (ערים לא מוקפות‬
‫חומה) ט"ו לאנשי הערים המוקפות חומה‪ 3‬סיבות הכפילות והשינוי היא הרצון לייחד את הנס הגדול במיוחד שאירע‬
‫בשושן הבירה‪ 3‬באופן מדהים ושערורייתי מופיעה מחלוקת בין התנאים על הקריטריון הקובע מהי עיר 'מוקפת‬
‫חומה' אשר בה צריך לחגוג בט"ו לחודש ולא בי"ד‪ ,‬כבשאר הערים‪:‬‬
‫כרכים המוקפין חומה מימות יהושע בן נון – קורין [מגילה] בחמשה עשר [באדר‪ ,‬ולא ב‪-‬י"ד]‪.‬‬
‫רבי יהושע בן קרח' אומר‪ :‬מימות אחשורוש‪.‬‬
‫(תוספתא מגילה‪ ,‬א‪:‬א)‬
‫דעתו של ר' יהושע בן קורחה מובנת לחלוטין‪ :‬הערים הדומות לשושן יחגגו כמו שושן‪ 3‬אך דעה זו אינה ההלכה‪:‬‬
‫המשנה קובעת כי הקריטריון לחגיגת פורים ב‪-‬ט"ו באדר הוא ישוב 'מוקף חומה מימות יהושע בן נון'‪3‬‬
‫ההסבר לשינוי זה‪ ,‬להבנתי‪ ,‬פשוט ונוגע ללב – חכמים‪' ,‬מסרבים פקודה' ואינם מוכנים להגדיר את 'שושן פורים'‬
‫לפי הבירה הפרסית‪ 3‬אם יצייתו להגיון זה של המגילה הרי שינציחו לדורות את היותה של ירושלים‪ ,‬באותו הזמן‪,‬‬
‫עיר פרוזה שחומתה שבורה‪ 3‬חכמים‪ ,‬כנגד משמעותה הפשוטה של המגילה קובעים כי הנס המיוחד יקבע לפי‬
‫חומתה של ירושלים ולא שושן‪ 3‬קביעה זו היא קביעה 'ציונית' מאוד‪ ,‬אך לכאורה חסרת טעם‪ 3‬והלא נס פורים‬
‫התרחש בשושן ולא בירושלים‪ ,‬ומה טעם לתלות את חג הפורים בירושלים?‬
‫מאסתר לנחמיה – ערבות הדדית בשושן ועליה לארץ‬
‫הפנייה מפרס לארץ ישראל‪ ,‬יכולה להאיר את המגילה באור חדש‪ :‬אחד הערכים המרכזיים השוזרים את המגילה‬
‫הוא ערך הערבות ההדדית‪ 3‬בשם ערך זה קורא מרדכי לאסתר‪:‬‬
‫"ַאל תְ דַ מִּ י בְ נַפְ שֵּ ְך לְ הִּ מָ לֵּ ט בֵּ ית הַ מֶּ לֶּ ְך מִּ כָ ל הַ יְהּודִּ ים‪ :‬כִּ י אִּ ם הַ חֲ ֵּרש תַ חֲ ִּרישִּ י בָ עֵּ ת הַ זֹאת ֶּרוַח וְהַ צָ לָ ה יַעֲ מֹוד לַ יְהּודִּ ים‬
‫מִּ מָ קֹום ַאחֵּ ר וְאַ תְ ּובֵּ ית ָאבִּ יְך ת ֹאבֵּ דּו…" (מגילת אסתר‪ ,‬פרק ד‪ ,‬פסוקים יג‪-‬יד)‬
‫בשם ערך זה קוראת אסתר למרדכי‪' :‬לך כנוס את כל היהודים'‪ 3‬אישה צעירה אחת בבית המלך חשה אחריות כלפי‬
‫גורל עמה והם‪ ,‬יהודי שושן‪ ,‬ערבים לה ‪ :‬ערבות זו מאפשרת 'רווח והצלה ליהודים'‪ 3‬שנים אחר כך‪ ,‬חצרן יהודי‬
‫אחר – נחמיה‪ ,‬באותו ארמון ובאותו תקופה‪ ,‬יפגוש פליט ארצישראלי‪ ,‬לשאלתו אודות מצבם של היהודים יענה‬
‫הפליט‪:‬‬
‫שע ֶָׁׁרי ָׁה נִּצְׁתּו‬
‫שם ַבמְׁדִּ ינָׁה ב ְָׁׁרעָׁה גְׁדֹלָׁה ּו ְׁבח ְֶׁׁרפָׁה וְׁחֹומַת י ְׁרּושָׁלִּ ַם מְׁפ ָֹׁרצֶׁת ּו ְׁ‬
‫ש ֲארּו מִּן הַשְׁ בִּי ָׁ‬
‫ְָׁארים ֲאשֶׁר נִּ ְׁ‬
‫' ַהנִּש ִּ‬
‫בָׁאֵש'(נחמיה א‪ ,‬ב)‪ ,‬גם כאן ילך איש חצר אחד אל המלך הפרסי – יורשו של אחשורוש‪ 3‬אך הפעם בקשתו תהיה‬
‫ללכת ולבנות את חומת ירושלים ולהקים מדינה חדשה‪3‬‬
‫אולי חז"ל במבט רטרוספקטיבי‪ ,‬המעביר את המוקד מארמונות שושן לחורבות ירושלים‪ ,‬רואים בסיפור המגילה‬
‫לא רק סיפור של 'שרידות' בתנאי גלות‪ ,‬המהווה אלטרנטיבה טרגית‪-‬קומית לספרי שיבת ציון‪ ,‬אלא סיפור הכנה‬
‫לעליה הגדולה לארץ ישראל‪3‬‬
‫ואולי מותר לנו להתבונן מחדש על החג אשר מצוותיו – מתנות לעניים‪ ,‬משלוח מנות איש לרעהו ומקרא מגילה‪,‬‬
‫ולראות בו חג המבקש ומנסה לכונן את הערבות ההדדית את הדאגה לעניים וערך הרעות שהיא התנאי היחידי‬
‫והבסיסי לבניית חומת ירושלים‪3‬‬
‫אפילוג – לחשוף את חומת נחמיה‬
‫בחודש מאי שנת ‪ 0..2‬החלה ד"ר אילת מזר בחפירה מחודשת של ביצורי עיר דוד בשטח ‪ 3G‬ממצאיה של של‬
‫אילת מזר איששו והוכיחו את תארוך המגדל הצפוני של הביצורים לתקופת שיבת ציון ולתיאורך מדויק‪ :‬אמצע‬
‫המאה ה‪ 8-‬לפנה"ס‪3‬תארוך זה מזהה את שרידי החומה עם החומה שבנה נחמיה בן חכליה דור אחד לאחר ימי מגילת‬
‫אסתר‪ 3‬נחמיה קורא לתושבי ירושלים‪:‬‬
‫"לְ כּו ְונִּבְ נֶּה אֶּ ת חֹומַ ת יְרּושָ ִּלַם וְֹלא נִּהְ יֶּה עֹוד חֶּ ְרפָ ה‪( ":‬נחמיה ב‪:‬יז)‬
‫מבט על החומה שגילתה מזר מגלה לעין חומה עלובה‪ ,‬לא הרמונית‪ ,‬אשר אבניה אבני גוויל‪ ,‬ומיקומה מקטין את‬
‫ירושלים עד מאוד‪ 3‬זוהי חומה עממית‪ ,‬שנבנתה אבן אחרי אבן בידי פליטים חסרי הון של ממש וכוח צבאי של‬
‫ממש‪ 3‬על חומה זו אפשר לומר 'אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה'‪ ,‬ומקו החומה הזה הלכה והתפתחה ירושלים‬
‫הגדולה של ימי הבית השני‪3‬‬
‫קריאת המגילה בצילה של חומת ירושלים אותה בנה נחמיה היא קריאת מגילה הרואה בה מגילה של ערבות הדדית‬
‫ורעות‪3‬‬
‫כתבת לימוד זו פורסמה מטעם מכון מגלי"ם‪ ,‬ובשיתוף אתר ‪ 07‬פנים‬