פסק די»

‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו בשבתו כבית‪-‬משפט לערעורים‬
‫אזרחיים‬
‫עמ"ש ‪32632 10 13‬‬
‫לפני‪ :‬סג הנשיאה יצחק ענבר‪ ,‬השופטת יהודית שבח‪ ,‬השופט שאול שוחט‬
‫ר' מ '‬
‫המערער‬
‫ע"י ב"כ עוה"ד עדנה אשכנזי ופרחיה משה‬
‫נגד‬
‫ה משיבי!‬
‫‪ .1‬פ' מ ' )קטי (‬
‫‪ .2‬ע' מ ' )קטי (‬
‫באמצעות אמ האפוט' הטבעית ל' מ'‬
‫ע"י ב"כ עוה"ד עדי רוזנבלו וישראל מרק‬
‫פסק די‬
‫השופט שאול שוחט ‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב )כב' הש' תמר סנונית‬
‫פורר בתמ"ש ‪ ,(30334"05"11‬מיו ‪) 31.7.2013‬להל(‪" :‬פסק הדי "; "פסק דינו של בית‬
‫משפט קמא"(‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫בפסק הדי( חויב המערער במזונות המשיבי ‪ ,‬ילדיו הקטיני ‪ ,‬ילידי ‪ 28.3.2005‬ו"‬
‫‪) 20.2.2007‬בהתאמה(‪ ,‬כדי הסכומי הבאי ‪:‬‬
‫א‪ + 1350 .‬לחודש לכל אחד מה ‪.‬‬
‫ב‪ + 900 .‬לחודש השתתפות במדור לכל אחד מה ‪.‬‬
‫סה"כ ‪ + 4,500‬לחודש לשניה ‪.‬‬
‫ג‪ .‬מחצית מעלות צהרוני "בכפו& להצגת קבלות ולאחר שהא! מיצתה את כל ההנחות‬
‫המגיעות לה"‪.‬‬
‫ד‪ .‬מחצית קייטנות "בכפו& להצגת קבלות ולאחר שהא! מיצתה את כל ההנחות המגיעות‬
‫לה"‪.‬‬
‫ה‪ .‬מחצית הוצאות רפואיות חריגות שאינ( מכוסות על ידי הביטוח הרפואי בו מבוטחי‬
‫הקטיני ‪.‬‬
‫החיוב‪ ,‬על כל רכיביו‪ ,‬מיו פסק הדי(‪ .‬עד למועד פסק הדי( תחול ההחלטה למזונות זמניי‬
‫מיו ‪ .24.8.11‬ניתנו הוראות שונות בנוגע לחיוב; הצמדה; דר העברת התשלו ; תו‬
‫התשלו וכיוצ"ב‪.‬‬
‫‪ 1‬מתו ‪6‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו בשבתו כבית‪-‬משפט לערעורים‬
‫אזרחיים‬
‫עמ"ש ‪32632 10 13‬‬
‫‪.3‬‬
‫את פסק הדי( ביסס בית משפט קמא על הנתוני הבאי ‪:‬‬
‫א‪ .‬הכנסת המערער "לכל הפחות" – ‪ + 7700‬נטו לחודש וכי "מצבו הכלכלי‪ ...‬הינו טוב‬
‫בהרבה משהציג" )ההדגשה במקור ש' ש'(‪.‬‬
‫ב‪ .‬הכנסת הא – פוטנציאל השתכרות של ‪ + 4,900‬נטו לחודש‪.‬‬
‫ג‪ .‬צרכי הקטיני – הג שבית משפט קמא בח( את "רכיבי כתב התביעה" )סעיפי ‪68"81‬‬
‫לפסק הדי((‪ ,‬אות לא ראה כמופרזי )למעט רכיבי הביגוד‪ ,‬ההנעלה והמזו((‪ ,‬לא ראה‬
‫לנכו( לקבוע את שיעור ‪ ,‬למעט רכיב הדיור – שכר דירה – אותו העמיד על ‪ 40%‬משכר‬
‫דירה של ‪ + 1,800 " + 4,500‬לחודש )ס' ‪ 83"91‬לפסק הדי(( ורכיב הצהרוני בעלות של‬
‫‪ + 2,080‬לשני הקטיני )סעי‪ 75 1‬לפסק הדי((‪.‬‬
‫מעיו( בפסק הדי( עולה שבימ"ש קמא לא ראה צור לכמת במדויק את עלות הצרכי של‬
‫הקטיני )ג לא להבחי( בי( ההכרחיי לאלה שמעבר לכ ( פשיטא משו שהחליט לחייב‬
‫את המערער בעלות מינימלית וא‪ 1‬למטה מכ – ‪ + 1,350‬כולל הוצאות החזקת המדור‪ ,‬לכל‬
‫ילד )סעי‪ 82 1‬לפסק הדי((‪ ,‬בתוספת הוצאות הדיור והמדור‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫בכתב הערעור‪ ,‬בעיקרי הטיעו( ובטיעוניו לפנינו קובל המערער על התוצאה הסופית של‬
‫פסק הדי( המותירה אותו‪ ,‬לטענתו‪ ,‬חסר כל‪ ,‬ללא כל סכו למחייתו‪ .‬הכיצד?‬
‫מהכנסה נטו של ‪ + 7,700‬לחודש )קביעה אותה הוא מוכ( לקבל לצור חיובו במזונות‪ ,‬הג‬
‫שיש לו השגות ג לגביה( הוא צרי לשל שכירות ‪ +‬הוצאות מדור בס של ‪+ 3,450‬‬
‫לחודש‪ ,‬עבורו ועבור ילדיו הקטיני כשה שוהי עמו‪ ,‬כ שהכנסתו הפנויה לצור תשלו‬
‫מזונות היא ‪ .+ 4,350‬המזונות בה חויב‪ ,‬בסכו כולל של ‪ ,+ 4,500‬מותירי אותו‬
‫בתחילת כל חודש ע מינוס של ‪ ,+ 150‬עוד לפני השתתפותו במחצית צהרוני ; מחצית‬
‫קייטנות; מחצית הוצאות רפואיות‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫אכ(‪ ,‬תוצאה קשה ג א תאמר "שמצבו הכלכלי‪ ...‬הינו טוב בהרבה משהוצג )לשו( בית‬
‫משפט קמא( שהרי ג א מרויח הוא יותר מ"‪ + 7,700‬נטו לחודש עדיי( צרי הוא לזקו‪1‬‬
‫מהיתרה את ההשתתפות ב"מחציות" הנ"ל ולהותיר לו משהו לקיומו‪.‬‬
‫תוצאה זו אינה יכולה לעמוד ומחייבת לטעמי את התערבותה של ערכאת הערעור‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫א‪ .‬למקרא פסק הדי( עולה‪ ,‬כי המערער חויב למעשה בצרכי ההכרחיי של שני ילדיו‪,‬‬
‫לרבות בהוצאות הדיור והמדור‪ ,‬חיוב המוטל עליו באופ( מוחלט כמי שכפו‪ 1‬הוא לדי(‬
‫האישי "החל עליו" – הדי( העברי – המחייב את האב בתשלו מלוא הצרכי ההכרחיי‬
‫של ילדיו הקטיני עד גיל ‪) 15‬ראו לעניי( זה פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל"אביב‬
‫‪ 2‬מתו ‪6‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו בשבתו כבית‪-‬משפט לערעורים‬
‫אזרחיים‬
‫עמ"ש ‪32632 10 13‬‬
‫בעמ"ש ‪ 1180"05"14‬א' א' נ' א' מ'; ‪ ,26.3.2015‬בו הובהרה פסיקתו של בית המשפט העליו(‬
‫בנושא חיובו של האב במזונות ילדיו בגילאי אלה(‪.‬‬
‫ב‪ .‬בפרשת א' א' נ' א' מ' הנ"ל נדרש בית המשפט למוחלטות חיובו של האב בצרכי‬
‫ההכרחיי של ילדיו הקטיני ‪ ,‬חיוב שיש בו כדי להשית עליו מידה יתרה של נשיאה בנטל‪,‬‬
‫וסקר את הדרכי שהפסיקה נקטה בה( לריכוכו – צמצו אות "צרכי הכרחיי " עד‬
‫למינימו הבסיסי ההכרחי " ג בהקשר לעלות הוצאות הדיור והמדור " תו בחינת מה‬
‫שנותר בידיו של האב שהרי "מוחלטותו של החיוב אי משמעותה הותרת האב חסר כל ויש‬
‫להותיר בידיו מינימו! של קיו! אנושי )לשו בית המשפט בעליו בבג"צ ‪ 10662/04‬חס נ'‬
‫המוסד לביטוח לאומי; ‪ ,(28.3.2012‬ג! כשאי בידו לשל! חוב פסוק במועדו לרבות חוב‬
‫מזונות )רע"א ‪ 4905/98‬גמזו נ' ישעיהו; פ"ד נה)‪ ."360 (3‬בבחינת 'נאה דורש נאה מקיי '‬
‫מצאנו את בית המשפט העליו( מפחית מזונות שנפסקו לקטינה בת ארבע "כדי לשלול‬
‫אפשרות תאורטית ומעשית שהאב יישאר ללא אמצעי! לכיסוי צרכי מחייתו" )ע"א‬
‫‪ 5989/92‬דה נ' דה )‪ ;(22.5.1994‬מפחית מזונות לקטיני בגילאי ‪ 5‬ו"‪ 8‬שני משו שסכו‬
‫המזונות שהושת על האב לא הותיר לו די לצרכיו הוא )רע"א ‪ 6765/95‬קרמר נ' קרמר‬
‫)‪ ;(24.3.1996‬מאשר פסק די( של בית המשפט המחוזי י" אשר בח(‪ ,‬זה לצד זה‪ ,‬את‬
‫הסכומי שנותרו בידי האב לאור פסק הדי( שחייב אותו במזונות‪ ,‬לעומת הסכו שנותר‬
‫בידי הא ‪ ,‬לרבות המזונות שנפסקו‪ ,‬והורה על הפחתת החיוב של האב כדי להותיר בידו‬
‫סכו הגו( יותר לכיסוי צרכיו לאחר שביצע "איזו כולל של הכנסת המשפחה מכל‬
‫המקורות" )בע"מ ‪ 5750/03‬אוחנה נ' אוחנה; ‪ ;(8.6.2005‬מפחית סכו מזונות בו חויב אב‪,‬‬
‫תו הבהרה שיש להתחשב ג בצרכי שלו למדור ולמשק בית עצמאי משלו ובלבד שיעמוד‬
‫בחובתו לספק את צרכי ילדיו באופ( סביר )בע"מ ‪ 2433/94‬צינובוי נ' צינובוי‪;(2.10.2005 ,‬‬
‫דוחה אמנ בקשת רשות ערעור של אב להפחית את המזונות בה חויב מעבר להפחתה בה‬
‫זכה בבית המשפט המחוזי‪ ,‬א מאשר את המהל בו נקט בית המשפט המחוזי להפחית את‬
‫גובה המזונות "באופ בו ישופר ולו במעט מצבו של המבקש‪ ...‬בלא שתפגע בצורה‬
‫משמעותית יכולתה של המשיבה לספק את צרכי הילדי!" )בע"מ ‪ 1715/07‬פלוני נ'‬
‫פלונית; ‪.(26.8.2007‬‬
‫מוחלטותו של החיוב כדי הצרכי ההכרחיי ‪ ,‬אינה‪ ,‬אפוא‪ ,‬כה מוחלטת ונית( לרככה )א‬
‫לא לבטלה( על דר האיזו( באות מקרי בה לא נותרי בידי האב‪ ,‬לאחר פסיקת‬
‫המזונות‪ ,‬משאבי מספיקי לצרכיו‪ ,‬באופ( שבו ייבחנו "זה לצד זה‪ ,‬הכנסותיה! של האב‬
‫והא! כדי להסיק מהי חלוקה סבירה‪ ,‬אשר יש בה כדי להבטיח צרכיה! של הקטיני!‬
‫ולהשאיר ג! בידי ההורי! אמצעי! כספיי! לצור‪ .‬כיסוי צרכיה! ה!" )דברי בית המשפט‬
‫בע"א ‪ 756/77‬חטב נ' חטב‪ ,‬פ"ד לב)‪ 470 (2‬שצוטטו בהסכמה בע"א ‪ 591/81‬פורטוגז נ'‬
‫פורטוגז‪ ,‬פ"ד לו)‪ ,449 (3‬בה הועמדה השאלה על מכונה "קיו! נכו של אותה הבאה בחשבו‬
‫את הכנסות שני הצדדי! היתה צריכה להתבצע על ידי בירור עובדתי של השאלה‪ ,‬כמה‬
‫‪ 3‬מתו ‪6‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו בשבתו כבית‪-‬משפט לערעורים‬
‫אזרחיים‬
‫עמ"ש ‪32632 10 13‬‬
‫יישאר בידי כל אחד מהצדדי! אחרי תשלו! המזונות שנפסקו‪ ,‬ולאור זאת צרי‪ .‬היה‬
‫לפסוק את סכו! המזונות"‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫א‪ .‬בכתב התביעה הועמדו צרכי המשיבי )ללא הבחנה בי( הכרחיי למעבר לכ ( על ס‬
‫של ‪ + 1,700‬לכל אחד בתוספת הוצאות מדור של ‪ + 180‬לכל אחד‪ .‬לבד מכ נתבעו הוצאות‬
‫הדיור )שכ"ד( ומחצית הוצאות רפואיות‪ ,‬חינוכיות‪/‬לימודיות לרבות צהרוני ‪ ,‬קייטנות‪,‬‬
‫שיעורי עזר‪ ,‬חוגי ‪ ,‬הוראה מתקנת ועוד‪.‬‬
‫ב‪ .‬בית המשפט‪ ,‬כאמור‪ ,‬לא הבחי( בי( הצרכי ההכרחיי של הקטיני לאלה שמעבר לכ ‪,‬‬
‫א החיוב הכולל של ‪ + 1,350‬לחודש‪ ,‬מכוו( בפועל לצרכי ההכרחיי שהוכרו בפסיקה‬
‫ככאלה‪ ,‬וא‪ 1‬למטה מכ משנכלל בסכו האמור חלקו של כל קטי( בהוצאות המדור‪ .‬דומה‬
‫שג המערער ובאת כוחו מכירי בכ וכל שמבקשי ה להפחית מהסכו "באופ‬
‫שיוותרו למערער דמי מחייה בעבורו ובעבורו ילדיו כאשר ה! שוהי! עמו"‪.‬‬
‫ג‪ .‬אשר להוצאות הדיור )שכ"ד( – עובר למשבר שפקד את התא המשפחתי התגוררו‬
‫המערער‪ ,‬הא והקטיני בשכירות בעלות של ‪ + 5,200‬לחודש‪ .‬לאחר מכ( עברו הא‬
‫והקטיני להתגורר בבית סבתה של הא ‪ ,‬לאחר מכ( בבית אמה והחל מיו ‪ 1.6.13‬שכרה‬
‫הא דיור למגוריה ומגורי הקטיני בעלות של ‪ + 5,400‬לחודש‪ .‬אכ(‪ ,‬הפער בי( עלות הדיור‬
‫לפני המשבר ולאחריו הינו פער סביר ולא משמעותי "בודאי א! לוקחי! בחשבו ג! את‬
‫חלו& הזמ " )לשו( בית משפט קמא‪ ,‬בסעי‪ 87 1‬לפסק הדי((‪ ,‬א יש לזכור כי לפני המשבר‬
‫מדובר היה בעלות אחת ולא בשתיי והג ש"אי מקו! לפסוק את המדור על פי שכר‬
‫דירה ערטילאי שהאב חפ‪ /‬בו ו)כ(שהצדדי! א& שילמו בפועל סכו! גבוה בהרבה בתקופת‬
‫נישואיה!" )ס' ‪ 90‬לפסק הדי(( נראה‪ ,‬כי ההפחתה שביצע בית משפט קמא בעלות המדור‬
‫אינה מספקת‪ .‬המערער שכר דירה בת ‪ 2.5‬חדרי למגוריו ולמגורי הקטיני כשה עמו‬
‫בעלות של ‪ ,+ 3,150‬בעוד שהא שכרה דירה של ‪ 4.5‬חדרי ומכא( העלות הגבוהה של‬
‫‪ + 5,400‬לחודש‪ .‬בפרשת א' א' נ' א' מ' הנ"ל הבהיר בית המשפט כי ריכו מוחלטותו של‬
‫החיוב המוטל על האב לספק את צרכיה ההכרחיי של ילדיו הקטיני על דר של צמצו‬
‫אות "צרכי הכרחיי " לכדי מינימו ‪ ,‬ייעשה ג בנוגע לדיור והוצאות מדור "שכ ע!‬
‫הפירוד‪/‬הגירושי נדרשי! שני ההורי! לקורת גג לה! ולילדי! שעה שאלה נמצאי!‬
‫אצל!‪ ,‬מה ג! שהעלות של הוצאות אלה‪ ,‬הולכת וגדלה ומהווה נתח נכבד מההוצאה‬
‫הכספית הכוללת"‪ .‬בהקשר זה הוסי‪ 1‬בית המשפט‪ ,‬יש לכוו( בגדר "הצרכי ההכרחיי "‬
‫"לעלות של מדור בסיסי ממוצע‪ ,‬כזה שיש בו כדי להוות קורת גג מספקת לקטיני!‬
‫שעניינ! עומד לדיו ‪ .‬כ‪ .‬ג! לגבי הוצאות המדור‪ .‬את עלות! של אלה יש לגזור בהתא!‬
‫למדור הבסיסי – והכל )דיור והוצאות מדור( ללא כל קשר לעלות השכירות המשולמת‬
‫בפועל‪ .‬עלות זו תיקח בחשבו את מספר הילדי! הקטיני! לא רק לצור‪ .‬קביעת החלק‬
‫היחסי מהעלות בו יחויב האב אלא ג! לצור‪ .‬קביעת העלות עצמה"‪.‬‬
‫‪ 4‬מתו ‪6‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו בשבתו כבית‪-‬משפט לערעורים‬
‫אזרחיים‬
‫עמ"ש ‪32632 10 13‬‬
‫‪.8‬‬
‫בנסיבות המקרה לפנינו אמלי‪ 5‬לחבריי לקבוע את עלות המדור הבסיסי לכדי ‪+ 3,400‬‬
‫ולגזור את חיובו של האב‪ ,‬כמקובל‪ ,‬לכדי ‪ 40%‬ממנו – ס של ‪ + 1,360‬לחודש‪ ,‬ולבטל את‬
‫חיובו של המערער בעלות הצהרוני )בהקשר זה קיימת מחלוקת בי( הצדדי בנוגע לעבודה‬
‫רציפה של הא ‪ .‬בית משפט קמא ייחס לה פוטנציאל השתכרות כ שאי( להחיל מצב בו‬
‫הא אינה עובדת והמערערי בצהרוני ‪ ,‬שעה שאי( ידו של האב משגת לשאת בעלות זו(‬
‫ומחצית הקייטנה‪.‬‬
‫לא למותר לציי( בהקשר זה כי רמת החיי שקיי התא המשפחתי שלפנינו התקיימה לא‬
‫מעט בזכות עבודתה של הא או עזרת אמה )סעיפי ‪ 80 ,73‬לפסק הדי((‪ ,‬והג שאי( בכ‬
‫כדי להפחית מחובתו של האב בסיפוק הצרכי ההכרחיי של ילדיו הקטיני יש בכ כדי‬
‫ללמד שלא היה בידיו‪ ,‬ג לפני המשבר‪ ,‬לספק לה את הצרכי שמעבר לכ וה נזקקו‬
‫לעזרה חיצונית לסיפוק ‪.‬‬
‫סו& דבר‬
‫‪.9‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫הערעור מתקבל‪.‬‬
‫בסעי‪)94 1‬א( לפסק הדי( במקו "מדור )‪ 1 900‬לקטי (" יבוא "‪ ;"1 680‬במקו‬
‫"‪ "1 2,250‬יבוא "‪ ;"1 2,030‬במקו "‪ "1 4,500‬יבוא "‪."1 4,060‬‬
‫החיוב במחצית הצהרוני בסעי‪)94 1‬ב( לפסק הדי( יבוטל‪.‬‬
‫החיוב במחצית הקייטנות בסעי‪)94 1‬ג( לפסק הדי( יבוטל‪.‬‬
‫מועד תחילת החיוב – מיו מת( פסק דינו של בית משפט קמא כשעד למועד זה‬
‫תחול ההחלטה למזונות זמניי – הכל כאמור בסעי‪ 93 1‬לפסק הדי(‪ .‬ע זה‪ ,‬ככל‬
‫ששיל האב כספי בגי( מחצית הצהרוני ומחצית הקייטנות לתקופת החיוב‬
‫מיו מת( פסק דינו של בית משפט קמא לא יהא זכאי להשבה‪ .‬ככל שלא שיל‬
‫יבוטל חיובו‪ ,‬כאמור‪.‬‬
‫חיובו של האב בתשלו הוצאות כאמור בסעי‪ 94 1‬לפסק הדי( מבוטל‪ .‬כנגד זאת‬
‫לא תחויב הא בהוצאות הערעור‪.‬‬
‫העירבו( יוחזר למערער באמצעות באת כוחו‪.‬‬
‫שאול שוחט‪ ,‬שופט‬
‫‪ 5‬מתו ‪6‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו בשבתו כבית‪-‬משפט לערעורים‬
‫אזרחיים‬
‫עמ"ש ‪32632 10 13‬‬
‫סג הנשיאה יצחק ענבר ‪:‬‬
‫אני מסכי ‪.‬‬
‫יצחק ענבר‪ ,‬סג"נ‬
‫אב"ד‬
‫השופטת יהודית שבח ‪:‬‬
‫אני מסכימה לתוצאה ש אליה הגיע חברי השופט שוחט ‪.‬‬
‫יהודית שבח‪ ,‬שופטת‬
‫הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ש' שוחט ‪.‬‬
‫ה מזכירות תמציא העתק פסק הדי לצדדי! ‪.‬‬
‫נית( היו ‪ ,‬ו' ניס( תשע"ה ‪ 26 ,‬מר‪ , 2015 5‬בהעדר הצדדי ‪.‬‬
‫יצחק ענבר‪ ,‬סג"נ‬
‫אב"ד‬
‫יהודית שבח‪ ,‬שופטת‬
‫החלטה‬
‫‪01/04/2015‬‬
‫תיק ‪32632-10-13‬‬
‫שו' שאול שוחט‬
‫מתיר פרסום ההחלטה במתכונת בה נחתמה‬
‫)בהיעדר שמות הצדדים ופרטים מזהים‬
‫אחרים(‪.‬‬
‫‪ 6‬מתו ‪6‬‬
‫שאול שוחט‪ ,‬שופט‬