פתרונות התרגילים וסיכומי התרגולים - Studies

Transcription

‫אוניברסיטת בן גוריון‬
‫מבוא לכלכלה א'‬
‫פתרונות התרגילים‬
‫וסיכומי התרגולים‬
‫תשע"ד‬
‫מתרגל‪ :‬נאור שימול‬
‫תרגיל ‪ - 1‬עקומת תמורה והוצאות אלטרנטיביות‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫להלן נתונים על מספר נקודות הנמצאות על עקומת התמורה של מסעדה מסוימת‪:‬‬
‫נקודה‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪C‬‬
‫‪D‬‬
‫‪E‬‬
‫יצור פיצות לשעה‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪14‬‬
‫‪12‬‬
‫‪14‬‬
‫יצור מנות המבורגר לשעה‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪15‬‬
‫‪12‬‬
‫‪2‬‬
‫א‪.‬‬
‫התווה את נקודות הייצור האפשריות‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מהי העלות האלטרנטיבית הכוללת והממוצעת לייצור פיצות בכל אחת מאפשרויות‬
‫הייצור הנ"ל?‬
‫ג‪.‬‬
‫חבר את נקודות הייצור האפשריות בקווים ישרים‪ .‬מה המשמעות של חיבור הקווים‬
‫הישרים לגבי העלות האלטרנטיבית השולית?‬
‫ד‪.‬‬
‫חשב את העלות האלטרנטיבית השולית לייצור פיצות בכל קטע‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫חשב עבור אותם הקטעים את העלויות האלטרנטיבית השוליות לייצור מנות‬
‫המבורגר‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫חווה דעתך על הטענה‪ :‬ככל שמייצרים יותר ממוצר ‪( X‬או ‪ )Y‬העלות האלטרנטיבית‬
‫השולית לייצורו גדלה‪.‬‬
‫לקבוץ "גבעת סקרנים" ‪ 2‬חלקות קרקע‪ .‬על כל אחת מהן אפשר לגדל ירקות או חיטה בכמויות‬
‫דלהלן (ללא כל צורך בסיוע גורמי ייצור אחרים)‪:‬‬
‫תפוקת חיטה‬
‫תפוקת ירקות‬
‫חלקה‬
‫(טון בשנה)‬
‫(טון בשנה)‬
‫‪A‬‬
‫‪122‬‬
‫‪222‬‬
‫‪B‬‬
‫‪122‬‬
‫‪22‬‬
‫‪C‬‬
‫‪322‬‬
‫‪422‬‬
‫‪D‬‬
‫‪422‬‬
‫‪2‬‬
‫‪E‬‬
‫‪222‬‬
‫‪522‬‬
‫התווה את גבול אפשרויות הייצור של הקיבוץ והסבר את העיקרון לפיו התווית אותו‪ .‬את‬
‫הנקודות חבר באמצעות קוים ישרים (שכן ניתן לחלק שדה כך שבחלקו האחד יגדלו חיטה‬
‫ובאחר ירקות)‪.‬‬
‫מהי עקומת התמורה של הקיבוץ?‬
‫‪4‬‬
‫משק מייצר משאיות ואוטובוסים בלבד (היחידות המיוצרות אינן בהכרח שלמות)‪.‬‬
‫א‪ .‬הנח שלרשות המשק עומדות ‪ 1522‬שעות עבודה‪ .‬לשם ייצור משאית אחת זקוקים ל‪122 -‬‬
‫שעות עבודה ולשם ייצור אוטובוס זקוקים ל‪ 122 -‬שעות עבודה‪.‬‬
‫‪ .1‬צייר בדיאגרמה את עקומת התמורה של המשק‪.‬‬
‫‪ .1‬האם ניתן לייצר ‪ 12‬אוטובוסים ו‪ 3 -‬משאיות?‬
‫ב‪ .‬עתה הנח שלרשות המשק עומדות ‪ 82‬שעות מכונה; לשם ייצור משאית דרושות ‪ 2‬שעות‬
‫מכונה ולשם ייצור אוטובוס דרושות ‪ 12‬שעות מכונה‪.‬‬
‫‪ . 1‬על גבי אותה מערכת צירים‪ ,‬צייר את עקומת התמורה של המשק שהייתה מתקבלת‬
‫בהנחה שעבודה אינה דרושה לייצור משאית ואוטובוסים‪.‬‬
‫‪ .1‬התווה את עקומת התמורה של משק זה בהנחה שגם עבודה וגם מכונות דרושות כדי‬
‫לייצר מכוניות‪ .‬האם ניתן לייצר ‪ 12‬אוטובוסים ו‪ 3 -‬משאיות? הסבר‪.‬‬
‫ג‪ .‬עתה הנח שנוסף לעבודה ומכונות דרוש גם שטח אכסון לייצור‪ .‬לרשות המשק ‪ 122‬מ"ר שטח‬
‫אכסון‪ .‬לייצור משאית זקוקים ל‪ 12 -‬מ"ר שטח אכסון ולייצור אוטובוס ל‪ 12 -‬מ"ר שטח‬
‫אכסון‪:‬‬
‫‪ .1‬התווה את עקומת התמורה של המשק עתה‪.‬‬
‫‪ .1‬הגדר מהו בזבוז מבחינה כלכלית‬
‫‪ .3‬האם קיים בזבוז כאשר מייצרים ‪ 2‬משאיות ו‪ 4 -‬אוטובוסים?‬
‫‪ :4‬האם קיים בזבוז כאשר מייצרים ‪ 4‬משאיות ו‪ 5 -‬אוטובוסים?‬
‫בנתוני שאלה ‪:1‬‬
‫א‪ .‬תנור חדיש מאפשר עתה להגדיל פי שניים את כמות הפיצות ומנות ההמבורגר המיוצרים‬
‫בכל מצב ‪ .‬בנה את עקומת התמורה החדשה וחשב את העלות האלטרנטיבית השולית לייצור‬
‫פיצות בכל קטע‪.‬‬
‫ב‪ .‬כיצד הייתה משתנה תשובתך לסעיף א' אם התנור החדש היה מאפשר גידול פי שניים בייצור‬
‫מנות ההמבורגר אך לא בפיצות?‬
‫ג‪ .‬מהי מסקנתך לגבי הקשר בין השיפורים הטכנולוגים לבין עקומת התמורה ועלויות הייצור‬
‫האלטרנטיביות?‬
‫‪5‬‬
‫שאלות נוספות‬
‫משק מייצר שני מוצרים ‪ X‬ו‪ .Y-‬לרשות המשק ‪ 122‬מכונות ו‪ 22 -‬עובדים‪.‬‬
‫להלן נתוני המשק‪:‬‬
‫‪ .1‬כל מכונה יכולה לייצר ביום ‪ 1‬יחידות ‪ X‬או ‪ 4‬יחידות ‪.Y‬‬
‫‪ .1‬כל עובד יכול לייצר ביום ‪ 5‬יחידות ‪ X‬או ‪ 5‬יחידות ‪.Y‬‬
‫‪ .3‬המשק נזקק בכל מקרה ל‪ 422 -‬יחידות של ‪.X‬‬
‫א‪.‬‬
‫שרטטו במדויק את עקומת התמורה של המשק‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫כמה יחידות ‪ Y‬ייוצרו?‬
‫ג‪.‬‬
‫כמה מכונות יועסקו בייצור של ‪ X‬וכמה בייצור של ‪?Y‬‬
‫ד‪.‬‬
‫כמה עובדים יועסקו בייצור של ‪ X‬וכמה בייצור של ‪?Y‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ענו על סעיפים א' ו‪-‬ב' בהנחה שכל יחידת ‪ X‬וכל יחידת ‪ Y‬זקוקות גם לשטח אחסון‬
‫של ‪ 1‬מ"ר ליחידה‪ .‬ברשות המשק ‪ 522‬מ"ר אחסון בלבד‪.‬‬
‫בנתוני סעיף ה' מוצע למשק לרכוש שטחי אחסון בתמורה לויתור על מכונות‪ .‬האם יש‬
‫ו‪.‬‬
‫בסיס כלכלי לעסקה זו?‬
‫ז‪.‬‬
‫האם תשובתך הייתה שונה אם היה נתון שהמשק לא זקוק כלל ליחידות ‪ ,X‬וזקוק רק‬
‫ליחידות‪?Y‬‬
‫משק מייצר שני מוצרים‪ ,‬תעשיה ושירותים‪ ,‬באמצעות גורם ייצור אחד‪ -‬עבודה‪.‬‬
‫במשק מועסקים ‪ 1,222‬עובדים‪ .‬בשנת ‪ 1222‬הועסקו ‪ 222‬עובדים בייצור מוצרי תעשיה‪ ,‬וייצרו‬
‫‪ 222‬יחידות (‪ 1‬יחידה לעובד במשך השנה)‪ 222 .‬עובדים הועסקו בייצור שירותים וייצרו ‪1,222‬‬
‫יחידות (‪ 1‬יחידות לעובד במשך השנה)‪.‬‬
‫עובד לא יכול לעבור מענף אלא אם כן יעבור הכשרה מקצועית (חד פעמית) של שלושה‬
‫חודשים שאפשרית רק בשנת ‪ .1221‬ההכשרה אינה דורשת גורמי ייצור אחרים‪ .‬לאחר שהוכשר‬
‫העובד‪ ,‬כושר הייצור שלו זהה לזה של אלו העובדים בענף אליו הוכשר‪.‬‬
‫א‪ .‬אילו לא היה צורך בהכשרה‪ ,‬כיצד היה נראה גבול אפשריות הייצור בשנת ‪( 1221‬כלומר‪,‬‬
‫אילו ניתן היה להעביר עובדים מענף לענף בלי מגבלות‪ ,‬וכל העובדים זהים)‪.‬‬
‫ב‪ .‬התווה את גבול אפשרויות הייצור לשנת ‪ 1221‬לפי נתוני השאלה (על אותה מערכת צירים)‪.‬‬
‫ג‪ .‬הנח‪ ,‬לחילופין‪ ,‬כי בשנת ‪ 1222‬הועסקו רק ‪ 122‬עובדים בייצור מוצרי תעשיה‪( ,‬שייצרו ‪122‬‬
‫יח')‪ ,‬ו‪ 822 -‬עובדים בשירותים (שייצרו ‪ 1522‬יח')‪ .‬בהנחה‪ ,‬שדרישות ההכשרה המקצועית‬
‫הן כמצוין לעיל‪ ,‬התווה שוב את גבול אפשרויות הייצור לשנת ‪( 1221‬על אותה מערכת‬
‫צירים)‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫משק מייצר מוצרים ‪ X‬ו‪ .Y -‬חל שיפור טכנולוגי‪ ,‬כך שבכל הרכב תשומות ניתן עתה לייצר ממוצר‬
‫‪ 12% X‬יותר מאשר קודם‪ .‬ידוע‪ ,‬כי המשק המשיך לייצר אותה כמות ‪ X‬כמו שייצר לפני השיפור‬
‫הטכנולוגי‪( .‬הנח עקומת תמורה ליניארית)‪.‬‬
‫א‪ .‬בהשוואה למצב המוצא‪ ,‬מה קרה לחלוקת גורמי הייצור המשמשים ליצור שני המוצרים?‬
‫לסך ההוצאה האלטרנטיבית לייצור ‪ ?X‬להוצאה האלטרנטיבית הממוצעת והשולית‬
‫לייצור ‪?X‬‬
‫ב‪ :‬הנח לחילופין שלאחר השיפור הטכנולוגי בוחר המשק להמשיך ולייצר אותה כמות של ‪.Y‬‬
‫ענה מחדש על סעיף א'‪.‬‬
‫לחווה גדולה יש שני שדות שבהם גדלים עצי תפוח‪ .‬בכל שדה מייצרים ‪ 1‬מוצרים בבת אחת‪:‬‬
‫תפוחים ודבש‪ .‬תפוקת התפוחים והדבש תלויה במספר העובדים בכל שדה‪ .‬כל פועל בשדה‬
‫הראשון מייצר ‪ 3‬ק"ג תפוחים ו‪ 1 -‬ק"ג דבש‪ ,‬וכל פועל בשדה השני מייצר ‪ 1‬ק"ג תפוחים ו‪1 -‬‬
‫ק"ג דבש‪ .‬לרשות החווה ‪ 122‬פועלים‪ ,‬וכיום התפוקה היא‪ 122 :‬ק"ג תפוחים ו‪ 122 -‬ק"ג דבש‪.‬‬
‫חשבו את ההוצאה האלטרנטיבית השולית ביצור תפוחים בנקודת הייצור‪.‬‬
‫בקיבוץ "מעלה המורד" מייצרים מוצרי תעשיה ומוצרי חקלאות‪.‬‬
‫לייצור ‪ 1‬מוצר חקלאות נדרשים ‪ 1‬עובד‪ 2 ,‬מ"ק מים ו‪ 2 -‬דונם קרקע‪.‬‬
‫ליצור ‪ 1‬מוצר תעשיה נדרשים ‪ 2‬עובדים‪ 4 ,‬מ"ק מים ו‪ 2 -‬דונם קרקע‪.‬‬
‫לרשות המשק ‪ 222‬דונם קרקע‪ 122 ,‬מ"ק מים ו‪ -122‬עובדים‪.‬‬
‫א‪ .‬התוו במדויק את עקומת התמורה של המשק‪.‬‬
‫ב‪ .‬הקיבוץ נדרש ליצר בכל מקרה ‪ 12‬מוצרי חקלאות‪.‬‬
‫‪ .1‬כמה מוצרי תעשיה ייוצרו במקרה זה? הראו בגרף ובחישוב‪.‬‬
‫‪ .0‬אילו גורמי ייצור אינם מנוצלים במלואם ומה היקף האבטלה של כל אחד מגורמי הייצור?‬
‫למשק מסוים עקומת תמורה קעורה ובמשק מייצרים תותחים וגרביים בלבד‪ .‬כמות התותחים‬
‫המיוצרת בשנה היא ‪ 1222‬והמשק נמצא על עקומת התמורה שלו‪ .‬חישבו ומצאו שויתור על‬
‫תותח אחד היה מאפשר יצור של ‪ 1222‬גרביים נוספות‪ .‬אם המשק לא ייצר תותחים כלל ניתן‬
‫יהיה להגדיל את יצור הגרביים ב‪:‬‬
‫א‪ .‬בדיוק ב – ‪ 1‬מיליון גרביים‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ביותר מ‪ 1 -‬מיליון גרביים‪.‬‬
‫ג‪ .‬בפחות מ – ‪ 1‬מיליון גרביים‪.‬‬
‫ד‪ .‬כדי לדעת את כמות הגרביים הנוספת יש לדעת כמה גרביים מייצר המשק‪.‬‬
‫ה‪ .‬כל התשובות הנ"ל אינן נכונות‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון | מבוא לכלכלה א' | תשע"ד‬
‫תרגיל ‪ – 1‬עקומת התמורה‬
‫הקדמה‬
‫עקומת התמורה – מראה באופן גרפי את אפשרויות היצור היעיל של משק‪.‬‬
‫הנחות המודל‪:‬‬
‫‪ .1‬המשק מייצר רק ‪ 2‬מוצרים‬
‫‪ .2‬כמות ג"י ברגע נתון קבועה‬
‫‪ .3‬הטכנולוגיה ברגע נתון קבועה‬
‫‪ .4‬אי אפשר לייצר אף מוצר ללא שימוש בג"י‪.‬‬
‫ייצור יעיל – לא ניתן להגדיל ייצור של מוצר אחד מבלי לפגוע בשני‪.‬‬
‫צמיחה כלכלית – גידול העקומה‬
‫עלות אלטרנטיבית כוללת (ע‪.‬א‪.‬כ‪ – ).‬סך הויתור על מוצר ‪Y‬כדי לייצר את ‪.X‬‬
‫עלות אלטרנטיבית ממוצעת (ע‪.‬א‪.‬מ‪ – ).‬על כמה מוצרי ‪ Y‬ויתרנו‪ ,‬בממוצע‪ ,‬כדי לייצר יחידת ‪.X‬‬
‫עלות אלטרנטיבית שולית (ע‪.‬א‪.‬ש‪ – ).‬על כמה מוצרים ויתרנו כדי לייצר את היחידה האחרונה‬
‫(הנוספת) של המוצר האחר‪.‬‬
‫בעקומת התמורה נראה כי התפוקה השולית הולכת ופוחתת‪ ,‬זאת מאחר כי אנו מקצם את ג"י לפי‬
‫יתרון יחסי‪ ,‬וכן ההבדלים ביעילותם של ג"י‪.‬‬
‫נאור שימול | ‪[email protected]‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫נק'‬
‫פיצות‬
‫ע‪.‬א‪ .‬כוללת‬
‫בייצור פיצות‬
‫ע‪.‬א‪ .‬ממוצעת‬
‫בייצור פיצות‬
‫‪A‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪B‬‬
‫‪9‬‬
‫‪(21-19)=2‬‬
‫‪2/9‬‬
‫‪C‬‬
‫‪14‬‬
‫‪(21-16)=5‬‬
‫‪5/14‬‬
‫‪D‬‬
‫‪20‬‬
‫‪(21-10)=11‬‬
‫‪11/20‬‬
‫‪E‬‬
‫‪24‬‬
‫‪(21-0)=21‬‬
‫‪21/24‬‬
‫ג‪ .‬העלות האלטרנטיבית בייצור פיצות בכל קטע נתון = שיפוע (משיק) בכל נקודה‪ .‬בתוך הקטע‪,‬‬
‫העלויות השוליות ליותר פיצות שוות‪.‬‬
‫ד‪ + .‬ה‪.‬‬
‫קטע‬
‫ע‪.‬א‪ .‬שולית בייצור פיצה‬
‫ע‪.‬א‪ .‬שולית‬
‫בייצור המבורגר‬
‫‪AB‬‬
‫‪(21-19)/(0-9)=2/9‬‬
‫‪9/2‬‬
‫‪BC‬‬
‫‪(19-16)/(9-14)=3/5‬‬
‫‪5/3‬‬
‫‪CD‬‬
‫‪(16-10)/(14-20)=1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪DE‬‬
‫‪(10-0)/(20-24)=10/4‬‬
‫‪4/10‬‬
‫הערה‪ :‬העלות האלטרנטיבית השולית בייצור פיצה (‪ )X‬הינה‪ ,‬כאמור‪ ,‬השיפוע של הקטע‪ .‬כיוון‬
‫שהקטעים יורדים משמאל לימין‪ ,‬הרי שהשיפוע הינו שלילי‪ .‬לצורך הנוחות התעלמנו מהסימן‬
‫השלילי כיוון שאנו עוסקים במשמעות הכלכלית של השיפוע ולא בניתוח מתמטי‪ .‬העלות‬
‫האלטרנטיבית השולית בייצור המבורגר (‪= )Y‬‬
‫שיפוע‬
‫של הקטע‪.‬‬
‫ו‪ .‬טענה נכונה‪ .‬ראשית ניתן לראות גרפית שהשיפוע הולך וגדל‪ ,‬משמע‪ ,‬ככל שנייצר יותר ‪ ,X‬הע‪.‬א‪.‬‬
‫השולית בייצורו תגדל‪ ,‬מחירו יגדל‪ .‬בנוסף‪ ,‬נראה בהמשך שלג"י ישנם תפוקה שולית הולכת וקטנה‪,‬‬
‫דבר שמעלה את עלויות הייצור של יחידות נוספות‪.‬‬
‫ע‪.‬א‪.‬ש‪.‬‬
‫חלקה‬
‫ירקות (‪)X‬‬
‫חיטה (‪)Y‬‬
‫‪A‬‬
‫‪250‬‬
‫‪500‬‬
‫‪2‬‬
‫‪B‬‬
‫‪200‬‬
‫‪50‬‬
‫‪0.25‬‬
‫‪C‬‬
‫‪300‬‬
‫‪450‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪D‬‬
‫‪400‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪E‬‬
‫‪500‬‬
‫‪600‬‬
‫‪1.2‬‬
‫סה"כ‬
‫‪1650‬‬
‫‪1600‬‬
‫ב‪X-‬‬
‫נתחיל לבנות את עקומת התמורה מנק' ‪ ,A‬בה כל החלקות מייצרות חיטה‪ .‬נתחיל להעביר חלקות‬
‫לייצור ירקות החל מהחלקות עם הע‪.‬א‪.‬ש‪ .‬בייצור ‪( X‬ירקות) הנמוכות ביותר וכך בסדר עולה‪ .‬נשים‬
‫לב כי חלקה ‪ ,D‬לא יודעת לייצר כלל חיטה ולכן אין לה ע‪.‬א‪.‬ש‪ .‬בייצור ‪ .X‬נובע כי קטע ‪ ,AB‬אינו‬
‫חלק מעקומת התמורה‪ ,‬שכן ייצור עליו‪ ,‬שימוש בחלק משדה ‪ D‬בלבד לייצור ירקות לא יעיל כלל‪.‬‬
‫ג"י‬
‫סעיף א'‬
‫סעיף ב‬
‫סעיף ג'‬
‫עבודה (‪)1011‬‬
‫מכונה (‪)01‬‬
‫אכסון (‪)111‬‬
‫מוצרים‬
‫יח'‬
‫סה"כ‬
‫יח'‬
‫סה"כ‬
‫יח'‬
‫סה"כ‬
‫משאית (‪)X‬‬
‫‪200‬‬
‫‪8‬‬
‫‪5‬‬
‫‪16‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫אוטובוס (‪)Y‬‬
‫‪100‬‬
‫‪16‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫א‪ .1 .‬כאשר יש למשק ‪ 1011‬שעות עבודה‪ ,‬עקומת התמורה שמתקבלת ממגבלה זו הינה‬
‫העקומה הכחולה‪.‬‬
‫‪ .2‬כן‪ ,‬ניתן לייצר ‪ 11‬אוטובוסים ו‪ 3-‬משאיות‪ ,‬נק' ‪ ,G‬על העקומה הכחולה‪.‬‬
‫ב‪ .1 .‬כאשר עבודה אינה נדרשת וישנה רק את מגבלת המכונות‪ ,‬העקומה הירוקה היא‬
‫עקומת התמורה‪.‬‬
‫‪ .2‬כאשר נדרשים גם עבודה וגם מכונות‪ ,‬הרי שעקומת התמורה מורכבת משני‬
‫המגבלות והיא שילוב של הקו הירוק (קטע ‪ )CH‬ושל הקו הכחול (קטע ‪ .)HB‬כמובן‬
‫שלא ניתן לייצר ‪ 11‬אוטובוסים ו‪ 3-‬משאיות‪ ,‬נק' ‪ G‬מחוץ לעקומת התמורה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪ .1‬עקומת התמורה החדשה הינה שילוב של שלושת המגבלות ומסומנת בקו השחור‬
‫(קטע ‪.)CIJB‬‬
‫‪ .2‬בזבוז כלכלי הינו מצב שבו יכולנו לייצר יותר מאחד המוצרים ללא הפחתת הייצור‬
‫מהמוצר השני‪ .‬ההפך מיעיל‪.‬‬
‫‪ .3‬כן‪ ,‬כאשר מייצרים ‪ 5‬משאיות ו‪ 4-‬אוטובוסים קיים בזבוז‪ ,‬כיוון שניתן ליצר יותר‬
‫מהמוצרים ללא הפחתה במוצר השני‪ ,‬אנו לא נמצאים על עקומת התמורה‪.‬‬
‫‪ .4‬לא‪ ,‬כאשר מייצרים ‪ 4‬משאיות ו‪ 0-‬אוטובוסים‪ ,‬נק' ‪ ,I‬אנו נמצאים על עקומת התמורה‪.‬‬
‫לא ניתן להגדיל את ייצור אחד המוצרים מבלי לפגוע בשני‪.‬‬
‫א‪ .‬כמו שאלה ‪ ,1‬הנקודות הינם אותם נקודות ייצור אך מוכפלות ב‪ .2-‬העלות האלטרנטיבית‬
‫השולית לא היתה משתנה כלל‪.‬‬
‫ב‪ .‬כאשר יש שיפור טכנולוגי רק באחד המוצרים‪ ,‬השיפועים של הקטעים משתנים (וכך גם‬
‫העלות האלטרנטיבית השולית)‪ .‬כל שיפוע היה גדל פי ‪.2‬‬
‫ג‪.‬‬
‫שיפור טכנולוגי בייצור מוצר ‪ ,X‬מפחית את העלות האלטרנטיבית בייצורו (שיפוע הקטע‬
‫קטן)‪.‬‬
‫עובדים (‪)05‬‬
‫מכונות (‪)055‬‬
‫ג"י‬
‫מוצרים‬
‫יח'‬
‫סה"כ‬
‫יח'‬
‫סה"כ‬
‫‪X‬‬
‫‪6‬‬
‫‪300‬‬
‫‪2‬‬
‫‪200‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪6‬‬
‫‪300‬‬
‫‪4‬‬
‫‪400‬‬
‫א‪ .‬עקומת התמורה מסומנת בשחור‪.‬‬
‫ב‪ .‬כאשר המשק זקוק ל‪ 411-‬יח' ‪ ,X‬הוא יוכל לייצר ‪ 211‬יח' ‪ .Y‬נק' ‪.E‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪ 51‬מכונות מייצרות ‪ ,X‬ו‪ 51-‬מכונות מייצרות ‪.Y‬‬
‫ד‪ .‬כל העובדים יועסקו בייצור ‪.)51( .X‬‬
‫ה‪ .‬מגבלת אחסון‪ ,‬מסומנת באדום‪ .‬עקומת התמורה שמתקבלת הינה השילוב של מגבלת‬
‫האחסון ועקומת התמורה השחורה‪ .‬קטע ‪.DEC‬‬
‫ו‪.‬‬
‫אין בסיס כלכלי לסחר בשטחי אחסון כי בנקודת הייצור‪ ,E ,‬אנו מנצלים את כל שטחי‬
‫האחסון וכל ג"י מועסקים‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫כן‪ ,‬אם המשק לא היה זקוק כלל ליחידות ‪ ,X‬הוא היה מייצר בנק' ‪ ,D‬נקודה שבה מגבלת‬
‫האחסון מגבילה את המשך ייצור ה‪ ,Y‬ולא כל ג"י מועסקים‪ .‬היה טעם כלכלי לרכוש מעט‬
‫שטחי אחסון תמורת מכונות‪ .‬ובכך היינו יכולים לייצר יותר מ‪ 011-‬יח' ‪.Y‬‬
‫א‪ .‬בהתחלה ייצרנו בנק' ‪ ,A‬על עקומת התמורה הכחולה‪ ,‬לפני השיפור הטכנולוגי‪ .‬ידוע‬
‫שלאחר השיפור‪ ,‬אנו ממשיכים לייצר אותה כמות של ‪ ,)1X( X‬מעבר לנק' ‪B‬על עקומת‬
‫התמורה האדומה (עם היפור הטכנולוגי)‪ .‬כמובן שכדי לייצר אותה כמות של ‪ ,X‬לאחר‬
‫השיפור הטכנולוגי אנו זקוקים לפחות ג"י‪ ,‬ולכן עברו ג"י מייצור מוצר ‪ X‬לייצור מוצר ‪.Y‬‬
‫דבר שהגדיל את ייצור ה‪. Y -‬סך ההוצאה האלטרנטיבית לייצור ‪ X‬קטנה‪ ,‬ההוצאה‬
‫הממוצעת קטנה וההוצאה השולית (שיפוע) לייצור ‪ X‬קטנה גם היא‪.‬‬
‫ב‪ .‬כאשר המשק ממשיך לייצר אותה כמות של ‪ ,Y‬אנחנו עוברים מנק' ‪ A‬לנק' ‪ .C‬סך כ"י‬
‫המועסקים בייצור ‪ Y‬נשארים ללא שינוי וכך גם ג"י המועסקים בייצור ‪ .X‬ההוצאה‬
‫האלטרנטיבית הכוללת בייצור ‪ X‬נשארת ללא שינוי‪ ,‬וההוצאה השולית והממוצעת קטנה‪.‬‬
‫פועלים (‪)055‬‬
‫ג"י‬
‫שדה ב'‬
‫שדה א'‬
‫מוצרים‬
‫פועל‬
‫סה"כ‬
‫פועל‬
‫סה"כ‬
‫תפוחים‬
‫‪3‬‬
‫‪300‬‬
‫‪1‬‬
‫‪100‬‬
‫דבש‬
‫‪1‬‬
‫‪100‬‬
‫‪2‬‬
‫‪200‬‬
‫עקומת התמורה נראית כך‪.‬‬
‫מאחר ובכל שדה מייצרים גם תפוחים וגם דבש בו זמנית‪ .‬יש לשים לב כי הקטעים ‪ AB‬ו‪,CD -‬‬
‫אינם חלק מעומת התמורה‪ ,‬שכן לא ניתן לייצר בהם והם אינם יעילים‪.‬‬
‫נקודת הייצור‪ ,‬הנקודה האדומה‪ ,‬בה מייצרים ‪ 151‬יח' דבש ו‪ 211 -‬יח' תפוחים‪ .‬נמצאת על‬
‫העקומה‪ .‬העלות האלטרנטיבית השולית לייצור תפוחים בנקודה זו בפרט‪ ,‬ועל גבי כל העקומה‬
‫בכלל היא השיפוע של הקטע ‪.½ ,BC‬‬
‫ג"י‬
‫מוצרים‬
‫תעשייה‬
‫(‪)X‬‬
‫חקלאות‬
‫(‪)Y‬‬
‫מים(‪)211‬‬
‫עובדים (‪)111‬‬
‫קרקע (‪)511‬‬
‫יח'‬
‫סה"כ‬
‫יח'‬
‫סה"כ‬
‫יח'‬
‫סה"כ‬
‫‪5‬‬
‫‪20‬‬
‫‪4‬‬
‫‪50‬‬
‫‪5‬‬
‫‪100‬‬
‫‪1‬‬
‫‪100‬‬
‫‪5‬‬
‫‪40‬‬
‫‪5‬‬
‫‪100‬‬
‫א‪ .‬עקומת התמורה‪ ,‬בהתחשב בכל המגבלות‪ ,‬נראית כך‪ ,‬ומסומנת בצבע שחור‪.‬‬
‫ב‪ .1 .‬קיבוץ נדרש בכל מקרה ל‪ 21-‬מוצרי חקלאות‪ .‬הרי זו נקודה ‪ F‬שעל עקומת התמורה‪.‬‬
‫במקרה זה יוכל הקיבוץ לצרוך ‪ 10‬יח' מוצרי תעשייה‪.‬‬
‫‪ .2‬כיוון שנקודת הייצור נמצאת על מגבלת העובדים (הקו האדום)‪ ,‬אנו יודעים שהעובדים‬
‫מועסקים במלואם‪ .‬חישוב פשוט וסכימה יראה שבמים (קו ירוק) קיימת אבטלה של ‪30‬‬
‫יח' ובקרקע (קו כחול) קיימת אבטלה של ‪ 321‬יח'‪.‬‬
‫תרגיל ‪ - 1‬יתרון יחסי ומסחר‪ ,‬צמיחה כלכלית‬
‫שר החקלאות‪" :‬בשנים האחרונות הצלחנו להכניס שיפורים טכנולוגיים בייצור החקלאי"‪.‬‬
‫שר התעשייה‪" :‬הנתונים מראים‪ ,‬כי תפוקת החקלאות נשארה קבועה בשנים האחרונות‪ ,‬בעוד‬
‫שבתעשייה עלתה התפוקה‪ ,‬למרות שלא הקדשנו כל מאמצים לשיפור בשיטת הייצור‪ .‬כל‬
‫המאמץ שהושקע על ידי משרד החקלאות להכניס שיפורים טכנולוגיים היה לשווא"‪.‬‬
‫הנח שהמשק נמצא תמיד בתעסוקה מלאה‪ ,‬ומייצר רק מוצרי חקלאות ותעשיה‪.‬‬
‫הנח שהעובדות המצוינות על ידי שר התעשייה נכונות‪.‬‬
‫האם צודק שר התעשייה בטענתו? נתח תוך שימוש בעקומות תמורה לפני השיפורים בחקלאות‬
‫ואחריהם על גבי אותה מערכת צירים‪.‬‬
‫"קשה להבין מדוע החליטו לטעת מטעים בהר‪ ,‬בשעה שתנובת המטעים לדונם קרקע גדולה‬
‫הרבה יותר בשפלה מאשר בהר‪ .‬טוענים‪ ,‬אמנם‪ ,‬שאדמת ההר מתאימה לגידול מטעים בלבד‪,‬‬
‫בעוד שבשפלה ניתן לגדל גם גידולים אחרים‪ ,‬אך עובדה זו אינה יכולה לשמש הצדקה להחלטה‬
‫האמורה"‬
‫חווה דעתך על ההחלטה ועל הטיעון‪ .‬הנח שקרקע היא גורם היצור היחיד הנדרש‬
‫לגידולים חקלאיים‪ ,‬וקבל את כל העובדות שבציטטה כנכונות‪.‬‬
‫בארץ רוריטניה שני שבטים‪ .‬בשבט א' ‪ 1,222‬פועלים‪ ,‬וכל פועל מסוגל לייצר בשנה ‪ 1‬טון חיטה‬
‫או ‪ 422‬ק"ג בצל‪ .‬בשבט ב' ‪ 4,222‬פועלים‪ ,‬וכל פועל מסוגל לייצר בשנה ‪ 1‬טון חיטה או ‪ 122‬ק”ג‬
‫בצל‪.‬‬
‫א‪ .‬אין קשרים בין שני השבטים‪ ,‬ומנהגם לייצר מדי שנה‪ :‬בשבט א' ‪ 1,222‬טון חיטה ו‪ 122 -‬טון‬
‫בצל; בשבט ב' ‪ 1,222‬טון חיטה ו‪ 122 -‬טון בצל‪ .‬שרטטו את עקומת אפשרויות היצור של‬
‫כל שבט‪ ,‬וציינו את צירופי הייצור והתצרוכת למעשה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫הניחו ששני השבטים החליטו לסחור במחיר של ‪ 5‬ק"ג חיטה לק"ג בצל‪ .‬שרטטו‬
‫את עקומת אפשרויות התצרוכת של כל שבט‪ ,‬את נקודת הצריכה ואת נקודת‬
‫הייצור‪ ,‬אם ידוע שגם כאשר מתקיים מסחר ממשיך כל שבט לצרוך ‪ 122‬טון בצל‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫כנ"ל‪ ,‬אך בהנחה שהמחיר הוא ‪ ,‬ק"ג חיטה לק"ג בצל‪ .‬מי הרוויח ומי הפסיד משינוי יחס‬
‫החליפין?‬
‫ד‪.‬‬
‫לאור תשובותיכם‪ ,‬האם כדאי מבחינה כלכלית לכל אחד מן השבטים לקיים יחסי מסחר‬
‫עם השבט האחר? כיצד מושפעת כדאיות זו מיחסי המחירים בין המוצרים? בין אלו יחסי‬
‫מחירים יתפתח מסחר? מה מקור התוספת לתפוקה כתוצאה מן המסחר?‬
‫ה‪ .‬שני השבטים א' ו‪ -‬ב' שוכנים‪ ,‬כזכור באותה ארץ‪ -‬רוריטניה‪ .‬התוו את עקומת התמורה של‬
‫רוריטניה‪ .‬האם ניתן לייצר ברוריטניה ‪ 2,222‬טון חיטה ו‪ 322 -‬טון בצל?‬
‫‪8‬‬
‫סמנו בעקומת התמורה המאוחדת את כמות הייצור והתצרוכת הכוללת של כל אחד‬
‫מהמוצרים לפני ואחרי הסחר והשוו אותן‪.‬‬
‫ו‪ .‬כעת הניחו שנקשרים קשרי מסחר בין רוריטניה לשוק העולמי הגדול ובשוק העולמי ניתן‬
‫להחליף ‪ 1‬טון בצל תמורת ‪ 4‬טון חיטה (או ‪ 1‬טון חיטה תמורת ‪ 2.12‬טון בצל)‪ .‬שרטטו את‬
‫עקומת אפשרויות הצריכה של משק רוריטניה‪.‬‬
‫בהנחה שכל שבט עדיין צורך ‪ 122‬טון בצל (כלומר בכל הארץ צורכים ‪ 422‬טון בצל)‪ ,‬מה‬
‫תהיה נקודת הייצור על גבי עקומת התמורה המאוחדת? כמה חיטה המשק ייצר? מה יהיה‬
‫היבוא של המשק ומה יהיה היצוא?‬
‫האם בנתונים הללו נקודת הייצור הייתה משתנה לו הייתה גדלה כמות הבצל הנצרכת?‬
‫ז‪ .‬איך תשתנה תשובתכם אם יחס החליפין העולמי השתנה והוא כעת ‪ 1‬טון בצל תמורת ‪ 8‬טון‬
‫חיטה?‬
‫‪9‬‬
‫שאלה ‪:1‬‬
‫בשתי מדינות קיימים שני ענפים‪ x :‬ו‪ . y -‬העלות האלטרנטיבית השולית ליצור יחידת ‪ x‬היא ‪1‬‬
‫יחידות ‪ y‬באחת המדינות ו‪ 3 -‬יחידות ‪ y‬במדינה השניה‪ .‬במדינה הראשונה מייצרים ‪ 122‬יחידות‬
‫‪ x‬ו‪ 322 -‬יחידות ‪ ,y‬ואלו במדינה השניה מייצרים ‪ 122‬יחידות ‪ x‬ו‪ 522 -‬יחידות ‪.y‬‬
‫עתה המדינות מתאחדות‪ .‬צייר את עקומת התמורה של המשק המאוחד‪ .‬האם הצירוף‪122 :‬‬
‫יחידות ‪ x‬ו‪ 222 -‬יחידות ‪ y‬הוא על עקומת התמורה?‬
‫שאלה ‪:3‬‬
‫תושבי מדינה ‪ A‬צורכים תמיד כמויות שוות של ‪ x‬ו‪ .y -‬עקומת אפשרויות הייצור במדינה זו‬
‫נתונה על ידי המשוואה‪ ,x + y =122 ,‬במדינה ‪ B‬עקומת אפשרויות הייצור היא‪:‬‬
‫‪ .1x + y = 122‬עתה קיימת אפשרות למסחר בין שתי המדינות‪ .‬דון בטענות הבאות והסבר‪:‬‬
‫א‪ .‬לא יתקיים מסחר כי הייצור במדינה ‪ A‬תואם את התצרוכת הרצויה במדינה זו (כמויות‬
‫שוות של ‪ x‬ו‪.)y -‬‬
‫ב‪ .‬אם נציגי מדינה ‪ A‬יהיו קשוחים בעת המו"מ על יחס החליפין‪ ,‬הם יכולים להגיע להסכם‬
‫חליפין אשר יאפשר להם לצרוך ‪ ,2‬יחידות ‪ x‬ו‪ ,2 -‬יחידות ‪. y‬‬
‫ג‪ .‬יחס חליפין של ‪ 1.2‬יחידות ‪ X‬עבור יחידת ‪ Y‬יביא להתמחות ולסחר כך שצריכת כל אחד‬
‫מהמוצרים תגדל ב‪( 12 -‬במדינה ‪.)A‬‬
‫ד‪ .‬אם יחס חליפין יהיה‪ :‬יחידת ‪ y‬עבוד ‪ 1/3‬יחידת ‪ ,x‬אזי מדינה ‪ A‬תצרך ‪ 52‬יחידות ‪ x‬ו‪52 -‬‬
‫יחידות ‪.y‬‬
‫שאלה ‪:4‬‬
‫משק מאי הינו משק קטן המייצר וצורך שני מוצרים בלבד‪ :‬אוכל )‪ (X‬וצעצועים )‪.(Y‬‬
‫במשק ‪ 122‬עובדים ‪ -‬כל עובד מסוגל ליצר ‪ 1‬יחידת אוכל או ‪ 1‬יחידת צעצוע‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬במשק מאי ‪ 22‬מכונות ‪ -‬כל מכונה מסוגלת ליצר ‪ 1‬יחידות אוכל או חצי יחידת צעצוע‪.‬‬
‫משק מאי זקוק בכל מקרה ל‪ 82 -‬יח' אוכל לקיומו (אותן הוא צורך במדויק)‪.‬‬
‫משק מאי יכול לסחור עם העולם הגדול סביבו‪:‬‬
‫יחס החליפין העולמי נקבע על ‪ 3‬יח' אוכל = ‪ 1‬יח' צעצוע או ‪ 1‬יח' אוכל = ‪ 1/3‬יח' צעצוע‪.‬‬
‫‪ .1‬שרטטו את עקומת התמורה של משק מאי‪ ,‬תוך סימון נקודת הצריכה‪.‬‬
‫‪ .1‬שרטטו את עקומת אפשרויות הצריכה של משק מאי‪.‬‬
‫‪ .3‬בהנחה כי משק מאי זקוק רק ל‪ 82 -‬יח' אוכל‪ ,‬האם יש לו בסיס לסחר חליפין עם העולם?‬
‫‪ .4‬בהנחה כי משק מאי צורך ‪ 112‬יח' אוכל‪ ,‬האם יש לו בסיס לסחר חליפין עם העולם?‬
‫‪11‬‬
‫משק יכול לייצר מוצרי הון ומוצרי צריכה באמצעות שלושה גורמי ייצור‪ :‬הון‪ ,‬קרקע ועבודה‪.‬‬
‫לייצור יחידת הון דרושים ‪ 1‬דונם קרקע‪ 3 ,‬ימי עבודה ויחידת מוצר הון‪ .‬לייצור יחידת מוצר‬
‫צריכה דרושים ‪ 1‬דונם קרקע‪ 1 ,‬יום עבודה ויחידת מוצר הון‪ .‬לרשות המשק עומדים ‪ 322‬דונם‬
‫קרקע‪ 422 ,‬ימי עבודה ומלאי הון של ‪ 122‬יחידות‪ .‬מלאי ההון הוא בעל כושר ייצור נצחי‪ ,‬ואינו‬
‫מתבלה‪.‬‬
‫המשק מעוניין ליצור תוך שלוש שנים מלאי של ‪ 122‬יחידות מוצרי צריכה‪ .‬שישמשו כמאגר‬
‫חירום לעתות מלחמה‪ .‬התנהל ויכוח בין כלכלנים לגבי הקצאת המקורות במשך שלוש שנים‪,‬‬
‫כך שהמטרה תושג בדרך היעילה ביותר‪.‬‬
‫כלכלן א' הציע‪ ,‬כי בשלוש השנים הקרובות יקדיש המשק את כל מקורותיו לייצור צריכה‪ ,‬וכי‬
‫בשנה הראשונה והשניה ייעד ‪ 22‬יחידות ליצירת מלאי חירום‪.‬‬
‫כלכלן ב' הציע‪ ,‬לייצר בשנה הראשונה ‪ 22‬יחידות מוצר הון‪ ,‬ולאחר מכן לעבור לייצור מוצרי‬
‫צריכה בלבד‪ .‬בשנה השניה יוקצו ‪ 122‬יח' צריכה ליצירת המלאי‪.‬‬
‫הנח‪ ,‬שאין צורך בבניית מחסנים לשם אגירת המלאי‪ ,‬וכי ‪ 22‬יחידות מוצרי צריכה לשנה הם‬
‫הרמה המזערית של תצרוכת‪ ,‬שהאוכלוסייה זקוקה לה‪.‬‬
‫א‪ .‬התווה במדויק את גבול אפשרויות הייצור של המשק בשנה הראשונה‪.‬‬
‫ב‪ .‬תאר בנפרד את שתי ההצעות לגבי הקצאת המקורות במשך שלוש שנים‪.‬‬
‫ג‪ .‬חווה דעתך על הצעות הכלכלנים‪ .‬בתשובתך התייחס גם להקצאת המקורות בין‬
‫השימושים השונים בכל שנה‪ ,‬וגם לאופן יצירת המלאי במשך השנים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מהו‪ ,‬לדעתך‪ ,‬מלאי ההון המרבי‪ ,‬שכדאי למשק להחזיק?‬
‫‪11‬‬
‫תרגיל ‪ – 2‬יתרון יחסי ומסחר‪ ,‬צמיחה כלכלית‬
‫הקדמה‬
‫"משק פתוח" – משק שיכול לסחור עם משק נוסף או עם שאר העולם‪.‬‬
‫משקים יסחרו ביניהם אם למשק אחד יש יתרון יחסי בייצור מוצר מסויים (ולמשק השני יהיה‬
‫יתרון בייצור המוצר השני)‪.‬‬
‫בסחר בין שני משקים קטנים‪ ,‬צריך לשים לב אם יש צורך בקיום המסחר לפי העדפות הצריכה של‬
‫המשקים‪ .‬המחיר יקבע ע"פ מיקוח בתחום שבין העלויות האלטרנטיביות השוליות של המשקים‪.‬‬
‫בסחר בין משק קטן לעולם‪ ,‬המשק יוכל לייצא ‪ /‬לייבא כל כמות עודפת ‪ /‬חסרה בהתאם לרצונותיו‬
‫ולמחירי העולם הנתונים‪.‬‬
‫שר התעשייה טועה‪ ,‬השיפורים הטכנולוגיים של שר החקלאות‪ ,‬הגדילו את תפוקת היצור בחקלאות‬
‫לעובד‪ ,‬דבר שגרם למעבר עובדים לייצור תעשייה‪ .‬לכן יצור התעשייה גדל בעקבות השיפורים‬
‫הטכנולוגיים שנעשו בחקלאות‪ .‬השינויים לפני ואחרי השיפורים הטכנולוגיים מוצגים בגרף הבא‪:‬‬
‫תעשייה‬
‫‪C‬‬
‫‪B‬‬
‫חקלאות‬
‫‪X1‬‬
‫‪A‬‬
‫‪Y1‬‬
‫‪Y0‬‬
‫‪X0‬‬
‫אם המשק היה בוחר לייצר בנקודה ‪( B‬אותה כמות של תעשייה) אז החקלאות היתה גדלה בגודל‬
‫השיפור הטכנולוגי‪ .‬מאחר וייצור החקלאות לא השתנה‪ ,‬עברנו לנקודה ‪ ,C‬בה קיים גידול בייצור‬
‫התעשייה‪.‬‬
‫למרות שתנובת השפלה למטעים גדולה יותר מתנובת ההר למטעים‪ ,‬עדיין נרצה לטעת מטעים בהר‪,‬‬
‫מאחר שלא ניתן לגדל שם גידולים אחרים‪ .‬ניתן לראות שע"י שימוש בהר ניתן לגדל יותר מטעים‬
‫מבלי לפגוע בגידולים האחרים שניתן לגדל רק בשפלה‪.‬‬
‫גידולים‬
‫אחרים‬
‫עם שימוש‬
‫בהר‬
‫ללא שימוש‬
‫בהר‬
‫מטעים‬
‫בצל (‪)X‬‬
‫חיטה (‪)Y‬‬
‫מס'‬
‫פועלים‬
‫פועל‬
‫סה"כ‬
‫פועל‬
‫סה"כ‬
‫א‬
‫‪0,111‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2,111‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪011‬‬
‫‪5‬‬
‫ב‬
‫‪0,111‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0,111‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪011‬‬
‫‪01‬‬
‫שבט‬
‫א‪.‬‬
‫משק א‪:‬‬
‫משק ב‪:‬‬
‫ע‪.‬א‪.‬ש‪X .‬‬
‫ע‪.‬א‪.‬ש‪Y .‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1.0‬‬
‫כל שבט מייצר בנקודה ‪ ,C‬על עקומת התמורה‪ 211 ,‬יח' בצל לשימושו ולא מתקיים מסחר‪.‬‬
‫ב‪ .‬קיים מסחר בין השבטים‪ ,‬שער החליפין הינו‪ 6 :‬ק"ג חיטה = ‪ 0‬ק"ג בצל‪.‬‬
‫שבט א'‪ ,‬המייצר טוב יותר בצל (‪ ,)X‬עלות אלטרנטיבית שולית של ‪ 5‬יח' חיטה (‪ )Y‬בלבד לעומת ‪01‬‬
‫של שבט ב'‪ ,‬ייצר ‪ 011‬יח' בצל (נק' ‪ 211 .)B‬יח' לצריכה עצמית ו‪ 211-‬יסחור עם שבט ב' שבעבורם‬
‫יקבל ‪ 0211=6*211‬יח' חיטה (נק' ‪.)D‬‬
‫שבט ב' ייצר רק חיטה‪ ,‬יעביר לשבט א' ‪ 0211‬יח' חיטה תמורת ‪ 211‬יח' בצל‪ ,‬ויישאר עם ‪ 2011‬יח'‬
‫חיטה‪( .‬ייצור ‪ ,A‬צריכה ‪.)E‬‬
‫הערה‪ :‬לא חיברתי את נק' הצריכה ל"עקומת אפשרויות הצריכה" מאחר ששני משקים קטנים‬
‫הסוחרים זה עם זה‪ ,‬תלויים בביקוש ‪ /‬היצע של המשק השני למוצרים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬משק א' לא יכול‬
‫למכור את כל ‪ 011‬יח' הבצל שברשותו למשק ב' מאחר וזה לא זקוק לכ'כ הרבה יח' של בצל‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫קיים מסחר בין השבטים‪ ,‬שער החליפין הינו‪ 7 :‬ק"ג חיטה = ‪ 0‬ק"ג בצל‪.‬‬
‫באותו אופן חישוב של הסעיף הקודם‪ ,‬כל שבט ייצר את מה שהוא מתמחה בו‪ ,‬כך ששבט א' ייצר‬
‫בצל בנק' ‪ ,B‬ושבט ב' ייצר חיטה בנק' ‪ .A‬ע"פ שער החליפין של ‪ ,0:7‬שבט א' יצרוך בנק' ‪ 211 ,E‬בצל‬
‫ו‪ 0011-‬חיטה‪ .‬שבט ב' לעומתו יצרוך בנק' ‪ 211 ,D‬בצל ו‪ 2611-‬חיטה‪ .‬כמובן ששבט א' מרוויח‬
‫משינוי יחס החליפין‪ ,‬מאחר והוא מייצר בצל ומחירו של הבצל‪ ,‬במונחי חיטה‪ ,‬גדל‪.‬‬
‫ד‪ .‬כמובן שכדאי לשבטים לסחור ביניהם‪ ,‬כל עוד יחס המחירים הינו בין ‪ 5‬ל‪ 01-‬ק"ג חיטה‬
‫לכל ק"ג בצל‪ ,‬זהו תחום העלויות האלטרנטיביות השוליות לייצור בצל בשבטים אלו‪ .‬ככל‬
‫שמחיר הבצל יהיה נמוך יותר כך שבט ב' ירוויח מהמסחר‪ ,‬ולהיפך‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫עקומת התמורה של המשק‪ ,‬מסומנת בצבע אדום‪ .‬המשק לא יכול לצרוך ‪ 5111‬חיטה ו‪ 011-‬בצל‬
‫(נק' ‪ ,)J‬זה מעבר לאפשרות הצריכה שלו‪.‬‬
‫לפני הסחר‪ ,‬המשק (שני השבטים גם יחד) צרך ‪ 0111‬חיטה ו‪ 011-‬בצל‪ ,‬נק' ‪ ,K‬איננה על עקומת‬
‫התמורה‪ .‬לאחר המסחר בין השבטים המשק צורך ‪ 0111‬חיטה ו‪ 011-‬בצל‪ ,‬נק' ‪ ,B‬על עקומת‬
‫התמורה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫מסחר עם העולם‪ ,‬טון בצל = ‪ 0‬טון חיטה‪ .‬כיוון שהעולם מייצר טוב יותר בצל‪ ,‬עלות‬
‫אלטרנטיבית של ‪ 0‬חיטה ל‪ 0-‬בצל‪ ,‬לעומת המשק שלנו שהעלות האלטרנטיבית הינה ‪5‬‬
‫חיטה ל‪ 0-‬בצל‪ ,‬נרצה לקנות מהעולם כל כמות של בצל שנרצה‪ .‬לכן המשק שלנו ייצר אך‬
‫ורק חיטה‪ 6111 ,‬טון‪ ,‬נק' ‪ .A‬מנקודה זו נעביר את עקומת אפשרויות הצריכה של המשק‬
‫בשיפוע (יחס) של ‪ .0‬העקומה הירוקה‪ .‬המשק ייבא ‪ 011‬טון בצל לשימושו‪ ,‬וייצא בתמורה‬
‫‪ 0611=0*011‬חיטה‪ .‬מה שישאיר את המשק עם ‪ 0011=6111-0611‬טון חיטה‪ .‬נק' ‪.G‬‬
‫נק' הייצור לא הייתה משתנה בנתונים אלה אם כמות הבצל הנצרכת היתה גדלה‪ ,‬פשוט היינו‬
‫מייבאים יותר ביחס חליפין זה‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫כאשר יחס החליפין העולמי הינו טון בצל = ‪ 0‬טון חיטה‪ ,‬הרי שחלק מג"י שלנו מייצרים‬
‫טוב יותר בצל (מוותרים על פחות חיטה)‪ ,‬ומוותרים רק על ‪ 5‬יח' חיטה ליחידת בצל‪ .‬לכן‬
‫כדאי לנו לייצר את יחידות הבצל הראשונות בעצמנו‪ .‬כך שאת ‪ 011‬יח' הבצל הראשונות‬
‫המשק ייצר ואת השאר יקנה מהעולם‪ .‬בדרך זאת מתקבלת עקומת אפשרויות הצריכה‬
‫בצבע כחול‪ .‬במקרה שלנו‪ ,‬בו המשק צורך בדיוק ‪ 011‬טון בצל‪ ,‬למרות שישנה אפשרות‬
‫לסחור עם העולם‪ ,‬המשק לא יחסור ויצרוך בדיוק את מה שהוא מייצר‪ .‬נק' ‪.B‬‬
‫שאלה ‪ / 4‬נוספת ‪5‬‬
‫הון (‪)011‬‬
‫ג"י‬
‫עבודה (‪)051‬‬
‫קרקע (‪)011‬‬
‫מוצרים‬
‫יח'‬
‫סה"כ‬
‫יח'‬
‫סה"כ‬
‫יח'‬
‫סה"כ‬
‫מוצרי הון‬
‫‪2‬‬
‫‪100‬‬
‫‪1‬‬
‫‪300‬‬
‫‪3‬‬
‫‪150‬‬
‫מוצרי צריכה‬
‫‪1‬‬
‫‪100‬‬
‫‪2‬‬
‫‪150‬‬
‫‪1‬‬
‫‪450‬‬
‫א‪ .‬עקומת התמורה בשנה א'‬
‫נשרטט את כל המגבלות של ג"י ונראה כי מגבלת ההון (הקו הכחול) הינה המגלה שמתווה את‬
‫עקומת התמורה‪.‬‬
‫ב‪ .‬תיאור ההצעות‬
‫כלכלן א'‪ :‬בכל שנה נייצר ‪ 011‬מוצרי צריכה‪.‬‬
‫שנה א' – ‪ 011‬מוצרי צריכה (‪ 51‬לצריכה שוטפת ו‪ 51-‬למלאי)‬
‫שנה ב' – ‪ 011‬מוצרי צריכה (‪ 51‬לצריכה שוטפת ו‪ 51-‬למלאי)‬
‫שנה ג' – ‪ 011‬מוצרי צריכה (‪ 011‬לצריכה שוטפת)‪.‬‬
‫סה"כ נצרכו ‪ 211‬מוצרי צריכה וייצרנו מלאי של ‪ 011‬מוצרי צריכה = ‪ 011‬מוצרי צריכה‬
‫בסה"כ‪.‬‬
‫כלכלן ב'‪ :‬בשנה א' נייצר ‪ 51‬מוצרי צריכה ו‪ 51-‬מוצרי הון‪ 51 .‬יח' ההון שנייצר בשנה א'‪ ,‬יגדילו‬
‫לנו את עקומת התמורה של שנה ב'‪ ,‬כיוון שמגבלת ההון גדלה‪ .‬כך נעבור בשנה השנייה‬
‫מעקומת התמורה הכחולה לעקומת התמורה השחורה‪ .‬ובכל שנה נוכל לייצר ‪ 051‬מוצרי‬
‫צריכה‪ ,‬ולא רק ‪ 011‬כמו בשנה הראשונה‪.‬‬
‫שנה א' – ‪ 51‬מוצרי צריכה ו‪ 51-‬מוצרי הון‪.‬‬
‫שנה ב' – ‪ 051‬מוצרי צריכה (‪ 51‬לצריכה שוטפת ו‪ 011-‬למלאי)‬
‫שנה ג' – ‪ 051‬מוצרי צריכה (‪ 051‬לצריכה שוטפת)‪.‬‬
‫סה"כ נצרכו ‪ 251‬מוצרי צריכה וייצרנו מלאי של ‪ 011‬מוצרי צריכה = ‪ 051‬מוצרי צריכה‬
‫בסה"כ‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫כמובן שהצעת כלכלן ב' עדיפה‪ ,‬בכל שנה נוכל לצרוך יותר מוצרי צריכה‪ ,‬והספקנו לייצר‬
‫את מלאי החירום‪.‬‬
‫ד‪ .‬מלאי ההון המרבי שכדאי למשק להחזיק הינו ‪ ,051‬אם נחזיק מעבר לכך‪ ,‬הרי שלא יהיה‬
‫לנו בו שימוש כי מגבלת הקרקע למשל (הקו הירוק) יגביל אותנו מלייצר יותר מ‪051-‬‬
‫מוצרי צריכה‪.‬‬
‫ע‪.‬א‪.‬ש‪.‬‬
‫ע‪.‬א‪.‬ש‪.‬‬
‫ב‪X-‬‬
‫ב‪Y-‬‬
‫‪1/2‬‬
‫‪1/3‬‬
‫מדינה‬
‫‪X‬‬
‫‪Y‬‬
‫א‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫ב‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫מדינה א' מייצרת ‪ X 011‬ו‪ ,Y011-‬מדינה ב' מייצרת ‪X 011‬ו‪.Y611 -‬‬
‫כדי לצייר את עקומת התמורה נמצא את כמויות ‪ X‬ו‪ Y -‬המקסימליות שניתן לייצר‪ ,‬ע"י המרה של‬
‫יח' ‪ Y‬ו‪ X -‬שכל מדינה מייצרת ליחידות המקבילות ע"פ יחס ההמרה של כל מדינה‪ ,‬העלות‬
‫האלטרנטיבית השולית‪ ,‬בייצר ‪ X‬ו‪ Y-‬בהתאמה‪.‬‬
‫‪ X‬מקסימלי‪ :‬מדינה א'‪X251 = 0/2*Y011+X011 :‬‬
‫מדינה ב'‪X011=0/0*Y611+X 011 :‬‬
‫‪ Y‬מקסימלי‪ :‬מדינה א'‪Y511 = 2*X011+Y011 :‬‬
‫מדינה ב'‪Y011 = 0*X011+Y611 :‬‬
‫בסה"כ‪ Y ,‬מקסימלי של המשק הינו ‪ ,0011‬ומקסימום ‪ X‬שניתן לייצר‪ 551 ,‬יח'‪.‬‬
‫ע"פ העלות האלטרנטיבית השולית ניתן לראות שמדינה א' מייצרת טוב יותר ‪ X‬ולכן היא תיהיה‬
‫הראשונה לעשות זאת‪ ,‬בכך נקבל את עקומת התמורה הבאה‪:‬‬
‫אוכל (‪)X‬‬
‫ג"י‬
‫צעצועים (‪)Y‬‬
‫ע‪.‬א‪.‬ש‪.‬‬
‫ב‪X-‬‬
‫אחד‬
‫סה"כ‬
‫אחד‬
‫סה"כ‬
‫עובדים‬
‫‪1‬‬
‫‪100‬‬
‫‪1‬‬
‫‪100‬‬
‫‪1‬‬
‫מכונות‬
‫‪2‬‬
‫‪100‬‬
‫‪1/2‬‬
‫‪25‬‬
‫‪1/4‬‬
‫‪200‬‬
‫סה"כ‬
‫‪125‬‬
‫מסחר עם העולם‪ 0 :‬אוכל = ‪ 0‬צעצוע‪.‬‬
‫המשק צורך ‪ 01‬יח' אוכל לקיומו‪ ,‬לכן יהיה תמיד על הקו הירוק (‪)01=X‬‬
‫עקומת התמורה נראית כך‪ ,‬בכחול‪.‬‬
‫כיוון שחלק מג"י של המשק מייצרים טוב יותר אוכל מהעולם (מכונות)‪ ,‬ויתור של ¼ יח' צעצוע‬
‫במקום ויתור של ‪ .0/0‬נרצה לייצר בעזרתם ‪ 011‬יח' של אוכל (נק' ‪ )A‬ולסחור עם העולם בעודפים‪,‬‬
‫ובכך מתקבלת עקומת אפשרויות הצריכה של המשק המסומנת באדום‪.‬‬
‫כאשר המשק צורך ‪ 01‬יח' אוכל הוא מוכר לעולם ‪ 21‬יח' אוכל תמורת ‪ 6.66=21/0‬יח' צעצועים‪.‬‬
‫כל עוד המשק צורך כמות של אוכל השונה מ‪ 011-‬יתקיים מסחר עם העולם‪ ,‬ונקודת הייצור תיהיה‬
‫שונה מנקודת הצריכה‪.‬‬
‫תרגיל ‪ - 3‬פונקצית היצור והקצאת מקורות‬
‫במשק מסוים מצויים שני סוגי שדות בלבד‪ .‬סוג א' ו סוג ב'‪ .‬מכל סוג מצויים ‪ 122‬שדות‬
‫ששטחם זהה‪ .‬כל הפועלים במשק זה זהים בכושר עבודתם‪ .‬במשק מייצרים אך ורק חיטה‪.‬‬
‫נתוני התפוקה השנתית שאפשר להפיק באמצעות תשומות עבודה שונות בשדות אלה הם‪:‬‬
‫תשומות‬
‫פועלים‬
‫(שנות עבודה)‬
‫סך התפוקה השנתית‬
‫(ק"ג של חיטה)‬
‫בשדה סוג א'‬
‫(ק"ג של חיטה)‬
‫בשדה סוג ב'‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1,122‬‬
‫‪1,222‬‬
‫‪1,,22‬‬
‫‪3,122‬‬
‫‪3,522‬‬
‫‪2‬‬
‫‪822‬‬
‫‪1,222‬‬
‫‪1,122‬‬
‫‪1,522‬‬
‫‪3,222‬‬
‫‪ 5‬ויותר‬
‫‪3,822‬‬
‫‪3,222‬‬
‫נתונים אלה משמשים לכל השאלות שלהלן וגם לשאלות ‪ 1 – 3‬בתרגיל ‪..4‬‬
‫א‪ .‬ערוך טבלה‪ ,‬יחד עם נתוני סך התפוקה וחשב לכל סוג של שדה‪ ,‬ועבור כל אחת מתשומות‬
‫הפועלים את התפוקה הממוצעת לפועל ואת התפוקה השולית של הפועלים‪.‬‬
‫ב‪ .‬צייר את עקומת התפוקה השולית של העובדים בשדה מסוג א' ובשדה מסוג ב' (שים לב‪:‬‬
‫העקומה היא עקומת מדרגות)‪.‬‬
‫צייר את עקומת סך התפוקה לכל סוג של שדה‪ .‬חבר את הנקודות בקוים ישרים‪.‬‬
‫ג‪ :‬הנח כעת שחל שיפור טכנולוגי שהגדל את התפוקה ב – ‪ 12%‬עבור כל מספר של פועלים‪ .‬ענה‬
‫שוב על סעיפים א' ו‪ -‬ב'‪.‬‬
‫ד‪ .‬ענה שוב על סעיפים א' ו‪ -‬ב' אך הנח שהשיפור הטכנולוגי הגדיל אתך התפוקה ב – ‪ 122‬ק"ג‬
‫לשנה עבור כל מספר של פועלים‪.‬‬
‫הנח שהמשק פועל לפי הוראות של רשות מתכננת‪ ,‬שמטרתה להבטיח תפוקה מקסימלית של‬
‫חיטה‪ .‬כיצד תקצה רשות זאת את הפועלים בין ‪ 122‬השדות (היינו ‪ 122‬מסוג א' ו‪ 122 -‬מסוג ב')‪,‬‬
‫המצויים במשק‪ ,‬במקרה‪:‬‬
‫א‪ .‬שמצויים ‪ 122‬פועלים‪.‬‬
‫ב‪ .‬שמצויים ‪ 422‬פועלים‪.‬‬
‫ג‪ .‬שמצויים ‪ 822‬פועלים‪.‬‬
‫מהי התפוקה השולית של הפועלים במשק בכל אחד מהמקרים? הסבר‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫חשב את התפוקה השולית של שדות מסוג א' ושל שדות מסוג ב'‪ .‬עבור המצבים בהם יש ‪,122‬‬
‫‪ 422‬ו‪ 822 -‬פועלים (הנחיה‪ :‬כדי לקבוע את התפוקה השולית של שדה מסוג מסוים‪ ,‬יש למצוא‬
‫את השינוי בתפוקת המשק כולו‪ ,‬הנובע מגריעת שדה אחד מסוג נתון‪ .‬יש לזכור‪ ,‬ששינוי‬
‫במספר השדות מצריך חלוקה מחדש של הפועלים בין השדות)‪.‬‬
‫מה ניתן ללמוד מתשובתך על השפעת כמות גורם הייצור האחד על התפוקה השולית של גורם‬
‫הייצור האחר?‬
‫במשק ‪ 2‬שדות זהים מסוג א'‪ 8 ,‬שדות זהים מסוג ב' ו‪ 18 -‬פועלים זהים‪.‬‬
‫להלן נתונים על פונקצית היצור של חיטה בשדה אחד מסוג א' ושדה אחד מסוג ב'‪:‬‬
‫שדה ב'‬
‫שדה א'‬
‫פועלים תפוקה תפוקה תפוקה‬
‫פועלים תפוקה תפוקה תפוקה‬
‫שולית ממוצעת‬
‫שולית ממוצעת‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪14‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪8‬‬
‫‪3‬‬
‫‪13‬‬
‫‪32‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪8‬‬
‫‪33‬‬
‫א‪ .‬התפוקה השולית של הפועלים במשק היא ‪ ,‬טון חיטה‪ ,‬התפוקה השולית של שדות מסוג ב'‬
‫היא ‪ 11‬טון חיטה והתפוקה השולית של שדות מסוג א' היא ‪ 12‬טון חיטה‪.‬‬
‫ב‪ .‬התפוקה השולית של הפועלים במשק היא ‪ 2‬טון חיטה‪ ,‬התפוקה השולית של שדות מסוג ב'‬
‫היא ‪ 1,‬טון חיטה והתפוקה השולית של שדות מסוג א' היא ‪ 12‬טון חיטה‪.‬‬
‫ג‪ .‬התפוקה השולית של הפועלים במשק היא ‪ ,‬טון חיטה‪ ,‬התפוקה השולית של שדות מסוג ב'‬
‫היא ‪ 11‬טון חיטה והתפוקה השולית של שדות מסוג א' היא ‪ 5‬טון חיטה‬
‫ד‪ .‬התפוקה השולית של הפועלים בשדה סוג א' היא ‪ ,‬טון חיטה ובשדה סוג ב' היא ‪ 13‬טון‬
‫חיטה ‪ ,‬התפוקה השולית של שדות מסוג ב' היא ‪ 11‬טון חיטה והתפוקה השולית של שדות‬
‫מסוג א' היא ‪ 5‬טון חיטה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫א‪ .‬כתוצאה משינוי טכנולוגי התפוקה גדלה ב‪ 12 -‬יחידות עבור כל מספר של פועלים‪ .‬מה‬
‫ההשפעה של השינוי על‪ :‬התפוקה הממוצעת‪ ,‬התפוקה השולית‪ ,‬ומספר הפועלים אשר מביא‬
‫למקסימום את התפוקה הממוצעת‪.‬‬
‫ב‪ .‬ענה על שאלה זאת בהנחה שהשיפור מגדיל את התפוקה ב‪. 12% -‬‬
‫כתוצאה משיפור טכנולוגי גדלה תפוקת הפירמה ב – ‪ 12%‬לכל מספר של פועלים‪.‬‬
‫הפועלים הם גורם יצור משתנה יחיד‪ .‬סמן את הטענה הנכונה‪:‬‬
‫‪14‬‬
‫א‪.‬‬
‫התפוקה הממוצעת עולה בשיעור רב יותר מאשר התפוקה השולית‬
‫ב‪.‬‬
‫התפוקה הממוצעת עולה בשיעור נמוך יותר מאשר התפוקה השולית‬
‫ג‪.‬‬
‫מספר הפועלים בו התפוקה הממוצעת מכסימלית גדל‬
‫ד‪.‬‬
‫אין שינוי במספר הפועלים בו התפוקה הממוצעת מקסימלית‬
‫ה‪.‬‬
‫כל הטענות הנ"ל אינן נכונות‬
‫תרגיל ‪ – 3‬פונקצית היצור והקצאת מקורות‬
‫הקדמה‬
‫טווח זמן קצר (ט"ק) – טווח זמן בו ניתן לשנות את כמותם של חלק מגורמי היצור‪.‬‬
‫טווח זמן ארוך (ט"א) – טווח זמן בו ניתן לשנות את כמותם של כל גורמי היצור‪.‬‬
‫גורמי יצור משתנים – גורמי היצור שניתן לשלוט על כמותם בטווח קצר (למשל‪ ,‬עובדים)‪.‬‬
‫גורמי יצור קבועים ‪ -‬גורמי היצור שלא ניתן לשלוט על כמותם בטווח קצר (למשל‪ ,‬קרקע)‪.‬‬
‫גורמי יצור מסייעים – גידול בגורם יצור אחד מגדיל את התפוקה השולית של גורם יצור אחר‪.‬‬
‫גורמי יצור מתחרים – גידול בגורם יצור אחד מקטין את התפוקה השולית של גורם יצור אחר‪.‬‬
‫תשואה לגודל – יחס בין שיעור השינוי בתפוקה לשינוי בכמות גורמי היצור‪.‬‬
‫תשואה קבועה לגודל (תק"ל) – הכפלת כל גורמי היצור ב‪ λ-‬תגדיל את התפוקה בדיוק פי ‪.λ‬‬
‫תשואה עולה לגודל (תע"ל) – הכפלת כל גורמי היצור ב‪ λ -‬תגדיל את התפוקה ביותר מפי ‪.λ‬‬
‫תשואה יורדת לגודל (תי"ל) – הכפלת כל גורמי היצור ב‪ λ -‬תגדיל את התפוקה בפחות מפי ‪.λ‬‬
‫תפוקה שולית (‪ – )MP‬הגידול בסך התפוקה (‪ )TP‬כתוצאה מהגדלת גורמי הייצור ביחידה אחת‪.‬‬
‫תפוקה ממוצעת (‪ – )AP‬סך התפוקה שמייצר גורם ייצור אחד‪ ,‬בממוצע‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫תשומות‬
‫פועלים‬
‫סך‬
‫התפוקה‬
‫‪L‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6+‬‬
‫‪TP‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1100‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪2750‬‬
‫‪3200‬‬
‫‪3600‬‬
‫‪3800‬‬
‫שדה א' (‪)011‬‬
‫תפוקה‬
‫תפוקה‬
‫ממוצעת‬
‫שולית‬
‫‪MP‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1100‬‬
‫‪900‬‬
‫‪750‬‬
‫‪450‬‬
‫‪400‬‬
‫‪200‬‬
‫‪AP‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1100‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪917‬‬
‫‪800‬‬
‫‪720‬‬
‫‪633‬‬
‫שדה ב' (‪)011‬‬
‫תפוקה‬
‫תפוקה‬
‫סך‬
‫ממוצעת‬
‫שולית‬
‫התפוקה‬
‫‪TP‬‬
‫‪0‬‬
‫‪800‬‬
‫‪1500‬‬
‫‪2100‬‬
‫‪2600‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪3000‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪MP‬‬
‫‪0‬‬
‫‪800‬‬
‫‪700‬‬
‫‪600‬‬
‫‪500‬‬
‫‪400‬‬
‫‪0‬‬
‫‪AP‬‬
‫‪0‬‬
‫‪800‬‬
‫‪750‬‬
‫‪700‬‬
‫‪650‬‬
‫‪600‬‬
‫‪500‬‬
‫‪3800‬‬
‫‪4000‬‬
‫שדה א ‪TP‬‬
‫‪3600‬‬
‫‪3500‬‬
‫‪3200‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪2750‬‬
‫‪2500‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1500‬‬
‫‪1100‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪500‬‬
‫‪0‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3500‬‬
‫שדה ב ‪TP‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪2600‬‬
‫‪2500‬‬
‫‪2100‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1500‬‬
‫‪1500‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪800‬‬
‫‪500‬‬
‫‪0‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫ג‪.‬‬
‫שיפור טכנולוגי ב ‪( 01%‬כל מספר של פועלים מייצר ‪ 01%‬יותר ממצב המוצא)‬
‫תשומות‬
‫פועלים‬
‫סך‬
‫התפוקה‬
‫‪L‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6+‬‬
‫‪TP‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1210‬‬
‫‪2200‬‬
‫‪3025‬‬
‫‪3520‬‬
‫‪3960‬‬
‫‪4180‬‬
‫שדה א' (‪)011‬‬
‫תפוקה‬
‫תפוקה‬
‫ממוצעת‬
‫שולית‬
‫‪MP‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1210‬‬
‫‪990‬‬
‫‪825‬‬
‫‪495‬‬
‫‪440‬‬
‫‪220‬‬
‫‪AP‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1210‬‬
‫‪1100‬‬
‫‪1008‬‬
‫‪880‬‬
‫‪792‬‬
‫‪697‬‬
‫שדה ב' (‪)011‬‬
‫תפוקה‬
‫תפוקה‬
‫סך‬
‫ממוצעת‬
‫שולית‬
‫התפוקה‬
‫‪TP‬‬
‫‪0‬‬
‫‪880‬‬
‫‪1650‬‬
‫‪2310‬‬
‫‪2860‬‬
‫‪3300‬‬
‫‪3300‬‬
‫‪MP‬‬
‫‪0‬‬
‫‪880‬‬
‫‪770‬‬
‫‪660‬‬
‫‪550‬‬
‫‪440‬‬
‫‪0‬‬
‫‪AP‬‬
‫‪0‬‬
‫‪880‬‬
‫‪825‬‬
‫‪770‬‬
‫‪715‬‬
‫‪660‬‬
‫‪550‬‬
‫‪4180‬‬
‫‪4500‬‬
‫‪3960‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪3520‬‬
‫‪3500‬‬
‫‪3025‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪2500‬‬
‫‪2200‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1500‬‬
‫‪1210‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪500‬‬
‫‪0‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3300‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3500‬‬
‫‪3300‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪2860‬‬
‫‪2500‬‬
‫‪2310‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1650‬‬
‫‪1500‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪880‬‬
‫‪500‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫ד‪ .‬שיפור טכנולוגי ב‪ 011 -‬ק"ג חיטה לכל מספר של פועלים‪.‬‬
‫תשומות‬
‫פועלים‬
‫סך‬
‫התפוקה‬
‫‪L‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6+‬‬
‫‪TP‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1200‬‬
‫‪2100‬‬
‫‪2850‬‬
‫‪3300‬‬
‫‪3700‬‬
‫‪3900‬‬
‫שדה א' (‪)011‬‬
‫תפוקה‬
‫תפוקה‬
‫ממוצעת‬
‫שולית‬
‫‪MP‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1200‬‬
‫‪900‬‬
‫‪750‬‬
‫‪450‬‬
‫‪400‬‬
‫‪200‬‬
‫‪AP‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1200‬‬
‫‪1050‬‬
‫‪950‬‬
‫‪825‬‬
‫‪740‬‬
‫‪650‬‬
‫שדה ב' (‪)011‬‬
‫תפוקה‬
‫תפוקה‬
‫סך‬
‫ממוצעת‬
‫שולית‬
‫התפוקה‬
‫‪TP‬‬
‫‪0‬‬
‫‪900‬‬
‫‪1600‬‬
‫‪2200‬‬
‫‪2700‬‬
‫‪3100‬‬
‫‪3100‬‬
‫‪MP‬‬
‫‪0‬‬
‫‪900‬‬
‫‪700‬‬
‫‪600‬‬
‫‪500‬‬
‫‪400‬‬
‫‪0‬‬
‫‪AP‬‬
‫‪0‬‬
‫‪900‬‬
‫‪800‬‬
‫‪733‬‬
‫‪675‬‬
‫‪620‬‬
‫‪517‬‬
‫‪4500‬‬
‫‪3900‬‬
‫‪4000‬‬
‫‪3700‬‬
‫‪3500‬‬
‫‪3300‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪2850‬‬
‫‪2500‬‬
‫‪2100‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1500‬‬
‫‪1200‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪500‬‬
‫‪0‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3100‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3500‬‬
‫‪3100‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪2700‬‬
‫‪2500‬‬
‫‪2200‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1600‬‬
‫‪1500‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪900‬‬
‫‪500‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫הקצאת הפועלים תעשה ע"י שיבוצם במקומות עם התפוקה השולית הגבוהה ביותר‬
‫לפועל‪ ,‬וכך בסדר יותר‪ .‬את הפועל הראשון נשבץ בשדה א' בה התפוקה השולית שלו הינה‬
‫‪ ,0011‬לאחר שיבוצם של ‪ 011‬פועלים בשדות א' נעבור לפועל שני בכל שדה א' וכך הלאה‪,‬‬
‫בסדר הבא‪:‬‬
‫א‪ 051 .‬פועלים‪ 011 :‬פועלים ראשונים ‪ ‬שדה א'‬
‫‪ 011‬פועלים נוספים ‪ ‬שדה א'‬
‫‪ 51‬פועלים הבאים ‪ ‬שדה ב'‬
‫‪ MP‬של הפועלים = ‪.011‬‬
‫ב‪ 051 .‬פועלים‪ 311 :‬פועלים ‪ ‬שדה א'‬
‫‪ 051‬פועלים ‪ ‬שדה ב'‬
‫‪ MP‬של הפועלים = ‪.011‬‬
‫ג‪ 051 .‬פועלים‪ 011 :‬פועלים ‪ ‬שדה א'‬
‫‪ 011‬פועלים ‪ ‬שדה ב'‬
‫‪ 51‬פועלים ‪ ‬שדה א'‪/‬ב'‬
‫‪ MP‬פועלים = ‪.011‬‬
‫התפוקה השולית של כל פועל נקבעת ע"י התפוקה השולית של הפועל האחרון ששובץ בשדות‬
‫המשק‪.‬‬
‫כדי למצוא את התפוקה השולית של כל שדה‪ ,‬נמצא את ההפרש בין התפוקה של השדה‪ ,‬כולל‬
‫הפועלים שבה‪ ,‬לבין התפוקה של הפועלים שבה ללא השדה‪ .‬כלומר‪ ,‬נפסיד את מה שהשדה מייצרת‬
‫אך נשתמש בפועלים שבה לייצור נוסף‪.‬‬
‫א‪ 051 .‬פועלים‬
‫תפוקה שולית של שדה א'‪2000-(800*2)=400 :‬‬
‫תפוקה שולית של שדה ב'‪ - 800-(800*1)= 0 :‬כיוון שישנם שדות ללא שימוש‬
‫ב‪ 051 .‬פועלים‬
‫תפוקה שולית של שדה ב'‪800-(700*1)=400 :‬‬
‫ג‪ 051 .‬פועלים‬
‫תפוקה שולית של שדה ב'‪2600-(400*4)=1000 :‬‬
‫ניתן ללמוד מהנתונים לעיל‪ ,‬שככל שיש יותר מג"י אחד‪ ,‬התפוקה השולית שלו יורדת‪ ,‬אך התפוקה‬
‫השולית של הגורם ייצור השני (המשלים) הולכת וגדלה‪.‬‬
‫הערה‪ :‬כאשר מודדים תפוקה שולית של שדה מסוג מסויים‪ ,‬שבחלק מהשדות יש מספר שונה של‬
‫פועלים מחלק אחר (נניח שב‪ 51-‬שדות מסוג ב' יש שלושה פועלים וב‪ 51-‬הנוספים יש רק שניים)‪ ,‬לא‬
‫משנה איזה שדה נבדוק‪ ,‬שאת עם השלושה פועלים או זו עם השניים‪ ,‬התפוקה השולית של השדה‬
‫תיהיה זהה‪.‬‬
‫‪ 00‬פועלים‪ 5 ,‬שדות א'‪ 0 ,‬שדות ב'‪.‬‬
‫פועלים‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫שדה א' (‪)5‬‬
‫תפוקה‬
‫תפוקה‬
‫שולית‬
‫תפוקה‬
‫ממוצעת‬
‫‪1‬‬
‫‪12‬‬
‫‪0‬‬
‫‪12‬‬
‫‪8‬‬
‫‪27‬‬
‫‪7‬‬
‫‪0‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪32‬‬
‫‪35‬‬
‫‪5‬‬
‫‪8‬‬
‫‪3‬‬
‫‪7‬‬
‫‪20‬‬
‫פועלים‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫שדה ב' (‪)0‬‬
‫תפוקה‬
‫תפוקה‬
‫שולית‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪14‬‬
‫‪26‬‬
‫‪14‬‬
‫‪30‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪12‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫תפוקה‬
‫ממוצעת‬
‫‪0‬‬
‫‪14‬‬
‫‪13‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6.6‬‬
‫אחרי סידור הפועלים בשדות נגלה שהתפוקה השולית במשק הינה ‪ ,0‬התפוקה השולית‬
‫של שדה ב' הינה ‪ 00‬ושל שדה א' התפוקה השולית היא ‪ .6‬תשובה ג' נכונה‪.‬‬
‫א‪ .‬כיוון התפוקה מתחלקת בין מספר העובדים באופן שווה‪ ,‬הרי שכל עובד יקבל את‬
‫התפוקה הממוצעת‪,‬‬
‫כדי להגיע לתפוקה ממוצעת מקסימלית‪ ,‬נגזור את‬
‫משוואת ה‪ ,AP-‬ונשווה ל‪ ,1-‬כך נמצא מספר אופטימלי של חברים‪( .‬נק' המקסימום של‬
‫פונקצית ה‪)AP-‬‬
‫יש לשים לב‪ ,‬אם מדובר במשק בו התפוקה השולית ישר יורדת‪ ,‬ללא עליה בהתחלה‪ ,‬הרי‬
‫שגם התפוקה הממוצעת יורדת כבר מההתחלה‪ .‬במצב זה יועסק אדם אחד בחווה‪.‬‬
‫ב‪ .‬כאשר ישנה הוצאה קבועה לבעל השדה (‪ ,)FC‬צריך לקחת זאת בחשבון‪ ,‬שכן ככל שיש‬
‫יותר חברים בקבוצה‪ ,‬כך כל חבר משלם פחות עבור הקרקע‪ ,‬אך תפוקתו השולית הנמוכה‬
‫תקטין את התפוקה הממוצעת‪ .‬כמובן שזה תלוי גם בגודל התשלום ביחס לתפוקה‪ .‬נכניס‬
‫משתנה זה לפונ' ה‪ AP-‬ונמקסם‪.‬‬
‫הנחה‪ :‬בשאלה זו נניח שהתפוקה השולית עולה ואח"כ יורדת‪.‬‬
‫א‪ .‬שינוי טכנולוגי בקבוע – ‪01‬‬
‫התפוקה השולית נשארת ללא שינוי‪ ,‬בדומה לסעיף ד' בשאלה ‪.0‬‬
‫התפוקה הממוצעת גדלה בשיעור הולך וקטן למספר הפועלים (גדלה ב‪)10/L -‬‬
‫מספר הפועלים שממקסם את התפוקה הממוצעת (‪ )AP‬יקטן‪.‬‬
‫נוכל לראות זאת בגרף הבא‪:‬‬
‫בדרך מתמטית נפתור כך‪,‬‬
‫נגדיר ש‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫ידוע כמובן כי‪:‬‬
‫ולכן‪:‬‬
‫ב‪ .‬כאשר השיפור הטכנולוגי הינו ב‪01%-‬‬
‫התפוקה השולית‪ ,‬כזכור משאלה ‪ ,0‬עולה גם היא ב‪ ,01%‬ולכן באופן זהה‪ ,‬גם התפוקה‬
‫הממוצעת גדלה ב‪ 01%-‬מספר הפועלים שממקסם את התפוקה הממוצעת נשאר ללא‬
‫שינוי‪ .‬נראה זאת באמצעות הגרף הבא‪:‬‬
‫בדרך מתמטית נפתור כך‪,‬‬
‫נגדיר ש‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫ידוע כמובן כי‪:‬‬
‫ולכן‪:‬‬
‫גידול של ‪ 01%‬הן בתפוקה השולית והו בתפוקה הממוצעת‪ .‬לכן מספר העובדים‪ ,‬כמו‬
‫שניתן לראות בגרף‪ ,‬שמביא למקסום התפודה הממוצעת נשאר ללא שינוי‪.‬‬
‫בדיוק לפי הניתוח של סעיף ב' בשאלה הקודמת‪ ,‬מתקבל שאין שינוי במס' הפועלים הממקסם את‬
‫התפוקה הממוצעת‪ .‬תשובה ד' נכונה‪.‬‬
‫תרגיל ‪ - 4‬שוק עבודה והקצאת מקורות‬
‫לשאלות ‪ 1 – 3‬השתמש בנתונים מתרגיל ‪.3‬‬
‫הנח שלכל שדה בעל נפרד והוא אינו עובד‪ .‬כמו כן הנח שמחיר ק"ג חיטה הוא שקל אחד‪.‬‬
‫א‪ .‬כמה פועלים יבחר להעסיק בעל שדה מסוג א' המעונין במקסימום רווחים וכמה פועלים‬
‫יבחר להעסיק בעל שדה מסוג ב' כאשר שכר העבודה נתון ברמה של ‪ 4,2‬שקל לשנה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מה ו העיקרון הכלכלי לפיו יבחר בעל שדה את מספר הפועלים שהוא מעסיק כאשר נתון‬
‫שכר כלשהו?‬
‫ג‪ .‬לאור תשובתך‪ ,‬בנה שתי עקומות הביקוש לעבודה של בעלי שדה מסוג א' ושל בעלי שדה‬
‫מסוג ב' כאשר על הציר האופקי ירשם מספר הפועלים ועל הציר האנכי ‪ -‬שכרם‪.‬‬
‫ד‪ .‬תאר‪ ,‬במערכת צירים כנ"ל‪ ,‬את עקומת הביקוש לעובדים של כל בעלי השדות ביחד‪ .‬שרטט‬
‫במערכת זו את הקו האופקי המתאר את המצב שבו השכר שווה ל‪ 4,2 -‬לשנה‪ .‬מה מספר‬
‫הפועלים שיועסקו ברמת שכר זו?‬
‫לכל שדה בעל נפרד ומטרתו של כל בעל שדה היא השגת רווח מקסימלי‪ .‬בעלי השדות מתחרים‬
‫ביניהם על הפועלים (אבל אינם עובדים בעצמם בשדות)‪ .‬הפועלים מוכנים לעבוד בכל שכר‪,‬‬
‫ובלבד שלא יישארו מובטלים‪ ,‬אך שואפים להשגת שכר מקסימלי והאינפורמציה מלאה‪.‬‬
‫מהו השכר של שיווי משקל בכל אחד מהמקרים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬במשק ‪ 122‬פועלים‪.‬‬
‫ב‪ .‬במשק ‪ 422‬פועלים‪.‬‬
‫ג‪ .‬במשק ‪ 822‬פועלים‪.‬‬
‫מדוע לא גבוה יותר? מדוע לא נמוך יותר? מה תהיה הקצאת הפועלים בין ‪ 122‬השדות‬
‫בהתחשב בשכר של שיווי משקל בכל אחד מהמקרים הנ"ל?‬
‫לאור ממצאיך בשאלה ‪ ,1‬מלא את הלוח הבא‪:‬‬
‫מספר‬
‫פועלים‬
‫שכר‬
‫לפועל‬
‫סך ייצור סך‬
‫תשלומי‬
‫החיטה‬
‫השכר‬
‫סך‬
‫רווחים‬
‫רווח‬
‫לבעל‬
‫שדה א'‬
‫רווח‬
‫לבעל‬
‫שדה ב'‬
‫‪122‬‬
‫‪422‬‬
‫‪822‬‬
‫א‪ .‬השווה את תוצאות הלוח לגבי ההכנסה של כל פועל ושל בעל שדה מכל סוג‪ ,‬כאשר גדל‬
‫מספר הפועלים‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫א‪ .‬השווה את רווחי בעלי השדות משני הסוגים (בכל מספר פועלים) לתפוקות השוליות של‬
‫שדות אלה‪ ,‬אותן חישבת בתרגיל ‪ 3‬שאלה ‪ .3‬מה העיקרון הכלכלי על פיו תקבע התמורה‬
‫לגורם ייצור כלשהו?‬
‫ב‪ .‬הסבר מדוע ערך תפוקה שולית של שדה שווה לרווחי בעל השדה (בכל מצב של פועלים)‪.‬‬
‫ג‪ .‬השווה את הקצאת הפועלים ע"י הרשות המרכזית (תרגיל ‪ ,3‬שאלה ‪ )1‬לזו של השוק (שאלה‬
‫‪ 1‬לעיל) והסבר את המושג "תכנון ע"י השוק"‪.‬‬
‫במשק מייצרים שני מוצרים בלבד‪ :‬חיטה ומשחקי מחשב‪ .‬יש במשק ‪ 122‬שדות ששטחם זהה‬
‫ובהם מגדלים חיטה ויש גם ‪ 122‬מפעלים לייצור משחקים‪ .‬כל הפועלים במשק זה זהים בכושר‬
‫עבודתם ויכולים לעבוד בשני הענפים ללא כל הכשרה מיוחדת‪.‬‬
‫נתוני התפוקה השנתית שאפשר להפיק באמצעות תשומות עבודה שונות בשדות אלה הם‬
‫כדלקמן‪:‬‬
‫תשומות‬
‫הפועלים (שנות‬
‫עבודה)‬
‫סך התפוקה‬
‫השנתית (ק"ג חיטה)‬
‫בשדה‬
‫(משחקי מחשב)‬
‫במפעל‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1,122‬‬
‫‪1,222‬‬
‫‪1,,22‬‬
‫‪3,122‬‬
‫‪3,522‬‬
‫‪3,822‬‬
‫‪822‬‬
‫‪1,222‬‬
‫‪1,122‬‬
‫‪1,522‬‬
‫‪3,222‬‬
‫‪3,222‬‬
‫א‪ .‬בהנחה שמחיר ק"ג חיטה הוא ‪ 3‬שקל ומחיר משחק הוא ‪ 4‬שקל‪.‬‬
‫‪ .1‬בנה עקומת ביקוש נפרדת לעבודה של בעלי השדות ובעלי המפעלים‪.‬‬
‫‪ .1‬בנה עקומת ביקוש כוללת לעבודה‪.‬‬
‫‪ .3‬במשק ‪ 422‬פועלים המוכנים לעבוד בכל שכר‪ .‬צייר את עקומת היצע העבודה‪ .‬מה יהיה‬
‫שכר שווי המשקל במשק‪.‬‬
‫מה תהיה הקצאת הפועלים בין השדות והמפעלים בשווי משקל? מה תהיה התפוקה‬
‫בשדה ובמפעל ומה יהיה הרווח של בעל שדה ובעל מפעל?‬
‫‪16‬‬
‫בהמשך לשאלה ‪ 3‬משאלות החובה‪.‬‬
‫הניחו שבמשק ‪ 422‬עובדים‪ -‬ובהנחה זו ענו על כל סעיף בנפרד‪.‬‬
‫א‪ .‬מחיר החיטה עלה ל‪ 4 -‬שקלים לק"ג‪.‬‬
‫‪ .1‬מה יקרה לשכר העבודה של הפועלים? האם יוכלו לרכוש יותר חיטה באמצעות שכרם?‬
‫‪ .1‬מה יקרה לרווח של בעלי השדות? האם יוכלו לרכוש יותר חיטה באמצעות רווחיהם?‬
‫ב‪ .‬כמות השדות מסוג ב' עלתה ל‪.122‬‬
‫מה יקרה לשכר העבודה של הפועלים? מה יקרה לרווח של כל בעל שדה? הסבר את‬
‫השינויים‪.‬‬
‫ג‪ .‬המעסיקים התארגנו ביניהם והסכימו שלא לשלם שכר הגבוה מ‪ 322-‬שקלים‪.‬‬
‫מה הבעיה?‬
‫ד‪ .‬הממשלה קבעה שכר מינימום של ‪ ,,2‬ש"ח לעובד‪.‬‬
‫יש להראות את הקצאת העובדים‪ ,‬ולקבוע מה תהיה הבעיה‪.‬‬
‫ה‪ .‬בנתוני חלק א'‪ ,‬הממשלה קבעה שכר מקסימום של ‪ 222‬שקלים‪.‬‬
‫האם הייצור במשק יהיה יעיל? נסו להדגים‪.‬‬
‫שאלה ‪:3‬‬
‫מפעל בתחרות מייצר ‪ ,Q‬בעזרת עובדים‪ .‬עתה‪ ,‬כתוצאה משיטת ייצור חדשה‪ ,‬גדלה התפוקה‬
‫השולית של העובדים ב‪( 12% -‬עבור כל מספר של עובדים)‪ .‬הנח כי שיטת יצור חדשה זאת‬
‫מאומצת ע"י כל המפעלים בענף‪ .‬מה יקרה לשכר‪ ,‬לתפוקה ולמספר העובדים בשיווי משקל?‬
‫דון במקרים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬שכר העבודה נתון ואינו משתנה‪.‬‬
‫ב‪ .‬לרשות הענף מספר קבוע של פועלים המוכנים לעבוד בכל שכר‪.‬‬
‫ב‪ .‬עקומת היצע העבודה עולה משמאל לימין‪.‬‬
‫(הנח שמחיר ‪ Q‬נשאר ללא שינוי)‬
‫‪17‬‬
‫תרגיל ‪ – 4‬שוק העבודה והקצאת מקורות‬
‫הקדמה‬
‫הנחות בשוק העבודה‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫שכרם של כל העובדים במשק זהה‬
‫עובדים לא רוצים להישאר מובטלים‬
‫עובדים ‪ /‬מעסיקים לא מאוגדים ביניהם‬
‫אינפורמציה מלאה וגלויה בין המעסיקים לעובדים‬
‫יצרנים ממקסמים את משוואת הרווח‪:‬‬
‫𝜋‬
‫עקומת הביקוש לעובדים שווה לעקומת ערך התפוקה השולית‬
‫כשאין תחרות משוכללת במשק‪:‬‬
‫עובדים מאוגדים – שכר גבוהה יותר‪ ,‬יש אבטלה‪ ,‬לא נגיע לתפוקה המרבית של המשק‪.‬‬
‫מעסיקים מאוגדים – שכר נמוך‪ ,‬אין הקצאה יעילה במשק‪.‬‬
‫כשמספר העובדים גדל ‪ ‬תפוקה שולית קטנה ‪ ‬ת‪.‬ש‪ .‬של הון גדלה (שכר לעובד קטן‪ ,‬רווח גדל)‪.‬‬
‫כשההון גדל ‪ ‬תפוקה שולית קטנה ‪ ‬ת‪.‬ש‪ .‬של עובדים גדלה (שכר לעובד גדל‪ ,‬רווח קטן)‪.‬‬
‫צמיחה ‪ :‬כאשר קיים ריבוי טבעי של עובדים‪ ,‬השכר אמור להישחק‪ ,‬אך כיוון שבעלי הון רוכשים‬
‫עוד הון‪ ,‬השכר נשאר פחות או יותר יציב‪.‬‬
‫שכר מקסימום – גורם לחוסר הקצאה יעילה של עובדים במשק‪.‬‬
‫שכר מינימום – גורם לאבטלה במשק‪.‬‬
‫תשומות‬
‫פועלים‬
‫סך‬
‫התפוקה‬
‫‪L‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6+‬‬
‫‪TP‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1100‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪2750‬‬
‫‪3200‬‬
‫‪3600‬‬
‫‪3800‬‬
‫שדה א' (‪)011‬‬
‫תפוקה‬
‫תפוקה‬
‫ממוצעת‬
‫שולית‬
‫‪MP‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1100‬‬
‫‪900‬‬
‫‪750‬‬
‫‪450‬‬
‫‪400‬‬
‫‪200‬‬
‫‪AP‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1100‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪917‬‬
‫‪800‬‬
‫‪720‬‬
‫‪633‬‬
‫שדה ב' (‪)011‬‬
‫תפוקה‬
‫תפוקה‬
‫סך‬
‫ממוצעת‬
‫שולית‬
‫התפוקה‬
‫‪TP‬‬
‫‪0‬‬
‫‪800‬‬
‫‪1500‬‬
‫‪2100‬‬
‫‪2600‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪MP‬‬
‫‪0‬‬
‫‪800‬‬
‫‪700‬‬
‫‪600‬‬
‫‪500‬‬
‫‪400‬‬
‫‪0‬‬
‫‪AP‬‬
‫‪0‬‬
‫‪800‬‬
‫‪750‬‬
‫‪700‬‬
‫‪650‬‬
‫‪600‬‬
‫‪500‬‬
‫א‪ .‬כאשר שכר העבודה הינו ‪ 474‬שקל‪ ,‬בשדה א' יועסקו שלושה פועלים‪ ,‬ובשדה ב' יועסקו ‪4‬‬
‫פועלים‪.‬‬
‫ב‪ .‬העיקרון הכללי לפיו יבחר בעל שדה את מספר הפועלים הוא ששכרו של פועל לא יעלה את‬
‫‪( .‬במידה ועקומת ה‪ ,MP-‬עולה ואז‬
‫ערך התפוקה השולית של הפועל‪.‬‬
‫יורדת‪ ,‬נשווה את השכר ל‪ MP-‬בנקודת הירידה)‪.‬‬
‫ג‪ .‬עקומות הביקוש לעובדים בשדות‪:‬‬
‫ד‪ .‬הביקוש הכללי לעובדים (קו כחול) אל מול השכר במשק (קו אדום)‪.‬‬
‫נראה כי נקודת החיתוך בין הביקוש לשכר במשק‪ ,‬הינה ברמת ‪ 711‬עובדים‪ .‬תוצאה זו‬
‫תואמת את האמור בסעיף א'‪ ,‬שכל בעל שדה א' מעסיק שלושה פועלים (סה"כ ‪ )011‬וכל‬
‫בעל שדה ב' מעסיק ארבעה פועלים (סה"כ ‪.)411‬‬
‫השכר בשווי משקל נקבע ע"י ערך התפוקה השולית של העובד האחרון‪ .‬באותו אופן בו‬
‫חישבנו את ערך התפוקה השולית בתרגיל הקודם נראה כי‪:‬‬
‫א‪ 041 .‬עובדים – ערך התפוקה השולית הינו ‪ ,011‬וכך גם שכרם‪.‬‬
‫ב‪ 441 .‬עובדים – ערך התפוקה השולית הינו ‪ ,711‬וכך גם שכרם‪.‬‬
‫ג‪ 041 .‬עובדים – ערך התפוקה השולית הינו ‪ ,411‬וכך גם שכרם‪.‬‬
‫השכר לא יהיה גבוה יותר כי אין בעל שדה שיהיה מוכן לשלם לפועל יותר מערך התפוקה‬
‫של הפועל‪ .‬והשכר לא יהיה נמוך יותר כיוון שהפועל יודע בדיוק (אינפורמציה מלאה) כמה‬
‫הוא מפיק עבור מעסיקו ולכן ידרוש שכר בהתאם‪.‬‬
‫מספר‬
‫פועלים‬
‫שכר‬
‫לפועל‬
‫סך ייצור‬
‫החיטה‬
‫סך תשלומי‬
‫השכר‬
‫סך‬
‫רווחים‬
‫‪250‬‬
‫‪450‬‬
‫‪850‬‬
‫‪800‬‬
‫‪700‬‬
‫‪400‬‬
‫‪240,000‬‬
‫‪390,000‬‬
‫‪600,000‬‬
‫‪200,000‬‬
‫‪315,000‬‬
‫‪340,000‬‬
‫‪40,000‬‬
‫‪75,000‬‬
‫‪260,000‬‬
‫רווח‬
‫לבעל‬
‫שדה א'‬
‫‪400‬‬
‫‪650‬‬
‫‪1600‬‬
‫רווח‬
‫לבעל‬
‫שדה ב'‬
‫‪0‬‬
‫‪100‬‬
‫‪1000‬‬
‫א‪ .‬ככל שמספר הפועלים גדל‪ ,‬הכנסתם קטֵ נה ורווח בעלי השדות גדל‪.‬‬
‫ב‪ .‬רווחי בעלי השדות = ערך התפוקה השולית של השדה = "השכר של השדה"‪ .‬רווחי‬
‫בעלי השדות מהווה בעצם את השכר של השדה שברשותם‪ .‬העקרון הכלכלי הוא‬
‫שהתמורה לגורם יצור תקבע ע"פ ערך התפוקה השולית שלו‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫)‬
‫(‬
‫⏟‬
‫)‬
‫(‬
‫⏟‬
‫𝜋‬
‫במשוואה לעיל ניתן לראות באגף ימין את רווח בעל השדה‪ ,‬ההפרש בין ערך התפוקה‬
‫שלו לבין השכר שעליו לשלם לפועלים‪ .‬באגף שמאל ניתן לראות את ערך התפוקה‬
‫השולית של שדה‪ ,‬שכאמור‪ ,‬שווה להפרש בין סך תפוקת השדה לבין ערך התפוקה‬
‫השולית של העובדים כפול מספר העובדים‪ .‬נשים לב שכאשר מתקיים‪:‬‬
‫קרי‪ ,‬שכר העבודה שווה לערך התפוקה השולית של העובדים‪ ,‬הרי שקיים שוויון בין‬
‫המשוואה‪ .‬ואכן ע"פ עקרון זה שכר בעלי השדות שווה לערך התפוקה השולית של‬
‫השדה‪.‬‬
‫ד‪" .‬הקצאה ע"י רשות מרכזית" – תכנון וחלוקת העובדים ע"י גורם שרוצה להביא‬
‫למקסימום את התפוקה במשק‪.‬‬
‫"תכנון ע"י השוק" – הקצאה שמתקבלת כאשר כל גורם במשק (עובדים‪ ,‬בעלי הון‬
‫וכו') רוצים למקסם את הרווחים שלהם באופן עצמאי‪.‬‬
‫נשים לב‪ ,‬כי בשוק תחרותי‪ ,‬הקצאת ע"י השוק המתקבלת זהה להקצאה המתקבלת‬
‫ע"י תכנון רשות מרכזית‪.‬‬
‫במשק ‪ 011‬מפעלים המיצרים תפוקה לפי מספר עובדים בהתאם לטבלה הבאה‪ ,‬שכל יח' תפוקה‬
‫נמכרת ב‪ 01 -‬ש"ח‪.‬‬
‫פועלים‬
‫תפוקה‬
‫תפוקה‬
‫שולית‬
‫ערך ת‪.‬ש‪.‬‬
‫‪L‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪TP‬‬
‫‪0‬‬
‫‪9‬‬
‫‪20‬‬
‫‪34‬‬
‫‪44‬‬
‫‪53‬‬
‫‪61‬‬
‫‪68‬‬
‫‪74‬‬
‫‪79‬‬
‫‪84‬‬
‫‪87‬‬
‫‪87‬‬
‫‪MP‬‬
‫‪0‬‬
‫‪9‬‬
‫‪11‬‬
‫‪14‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪VMP‬‬
‫‪0‬‬
‫‪90‬‬
‫‪110‬‬
‫‪140‬‬
‫‪100‬‬
‫‪90‬‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪50‬‬
‫‪30‬‬
‫‪0‬‬
‫א‪ .0 .‬מתכנן מרכזי היה מחלק את העובדים במפעלים בהתאם לערך התפוקה השולית‬
‫שלהם‪ ,‬בסדר יורד‪ .‬כאשר ישנם ‪ 401‬עובדים‪ 01 ,‬מפעלים היו מעסיקים ‪ 4‬עובדים ו‪01-‬‬
‫מפעלים היו מעסיקים ‪ 6‬עובדים‪ .‬סך התפוקה במשק הייתה‪.4461 = 60*01 + 40*01 :‬‬
‫‪ .0‬כאשר ישנה תחרות משוכללת התוצאה זהה‪ ,‬שכר העבודה נקבע ע"י ערך התפוקה‬
‫השולית של העובדים שהוא ‪.01 = 01*0‬‬
‫רווח של בעל מפעל (עם ‪ 4‬עובדים)‪53*10 – 5*80 = 130 :‬‬
‫כמובן שאין הבדל בין בעלי המפעלים‪ ,‬מאחר שלמפעל עם הפועל הנוסף משולם בדיוק‬
‫הערך שהוא מוסיף לרווחי המפעל‪.‬‬
‫ב‪ .‬מספר העובדים הינו ‪.0140‬‬
‫‪ .0‬השכר הינו ערך התפוקה השולית‪ .01 ,‬ב‪ 45-‬מפעלים יש ‪ 01‬עובדים וב‪ 40-‬מפעלים יש‬
‫‪ 40‬עובדים‪ .‬רווחי בעל מפעל (‪ 01‬עובדים) הינו‪.84*10 – 10*30= 540 :‬‬
‫‪ .0‬כן‪ ,‬כיוון שרווחי המפעל (‪ )441‬גבוהים מעלות החכרת המפעל (‪ ,)01‬הרי שיפתחו עוד‬
‫מפעלים‪.‬‬
‫‪ .0‬כאשר רווח של מפעל יהיה שווה ל‪ ,01-‬בדיוק כמו עלות החכרת המפעל לא יפתחו‬
‫מפעלים נוספים‪ .‬רווח כזה יחול כאשר יש במפעל ‪ 4‬עובדים‪ .‬כך השכר של העובד הינו‬
‫‪ ,51‬וערך תפוקת המפעל הינו ‪ .401‬מה שמשאיר רווח של ‪ .530-90*5=80‬כדי שיהיו ‪4‬‬
‫פועלים בכל מפעל‪ ,‬צריך שיהיה ‪:‬‬
‫הערה‪ :‬בחישוב מדוייק היה מתקבל ‪ 010.0‬מפעלים‪ ,‬כיוון שאין חלקי מפעל נעגל‬
‫למעלה‪ ,‬מאחר וכאשר שיש ‪ 010‬מפעלים עדיין קיים רווח חיובי‪ ,‬יפתח מפעל נוסף‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הטענה שגויה‪ .‬הגדלת המפעלים אכן פוגעת ברווחי בעלי המפעלים הקיימים‪ .‬אך יתווספו‬
‫מפעלים נוספים כיוון שעוד משקיעים ירצו להרוויח מפתיחת המפעל‪ .‬בשוק תחרותי כל‬
‫פרט דואג לרווחתו בלבד ולא מתחשב בשאר בעלי המפעלים‪.‬‬
‫הפועלים‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫שדה‬
‫ערך התפוקה‬
‫סך‬
‫השולית‬
‫התפוקה‬
‫‪0‬‬
‫‪3300‬‬
‫‪2700‬‬
‫‪2250‬‬
‫‪1350‬‬
‫‪1200‬‬
‫‪600‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1100‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪2750‬‬
‫‪3200‬‬
‫‪3600‬‬
‫‪3800‬‬
‫מפעל‬
‫ערך התפוקה‬
‫סך‬
‫השולית‬
‫התפוקה‬
‫‪0‬‬
‫‪800‬‬
‫‪1500‬‬
‫‪2100‬‬
‫‪2600‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3200‬‬
‫‪2800‬‬
‫‪2400‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1600‬‬
‫‪0‬‬
‫א‪ .‬עקומת התמורה במשק‪ ,‬בהנחה שקיימים ‪ 441‬עובדים במשק‪ ,‬תוצג כך‪:‬‬
‫‪300‬‬
‫משחקים‬
‫(אלפים)‬
‫‪250‬‬
‫‪200‬‬
‫‪150‬‬
‫‪100‬‬
‫‪50‬‬
‫חיטה (טונות)‬
‫‪350‬‬
‫‪300‬‬
‫‪0‬‬
‫‪250‬‬
‫‪200‬‬
‫‪150‬‬
‫‪100‬‬
‫‪50‬‬
‫‪0‬‬
‫כאשר כל העובדים יועסקו במפעלים וייצרו משחקים‪ ,‬התפוקה המקסימלית תיהיה ‪ 001‬אלפי‬
‫משחקים‪ .‬נתחיל להעביר עובדים לשדות‪ ,‬ובכך להתוות את עקומת התמורה‪ .‬כאשר כל העובדים‬
‫יועסקו בשדות‪ ,‬יצור החיטה המקסימלי‪ ,‬בטונות‪ ,‬יהיה ‪.041‬‬
‫ב‪ .‬עקומת ביקוש של בעל שדה ובעל מפעל לעבודה‪.‬‬
‫‪W/VMP‬‬
‫הביקוש לעבודה במפעל‬
‫‪L‬‬
‫‪3500‬‬
‫הביקוש לעבודה בשדה‬
‫‪3000‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪2500‬‬
‫‪2500‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1500‬‬
‫‪1500‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪500‬‬
‫‪500‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪W/VMP‬‬
‫‪L‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫עקומת הביקוש הכוללת במשק לעבודה (באדום)‪ ,‬והיצע העבודה (בירוק)‪.‬‬
‫‪3500‬‬
‫‪W/VMP‬‬
‫הביקוש לעבודה במשק‬
‫‪3000‬‬
‫‪2500‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1500‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪500‬‬
‫‪L‬‬
‫‪1200‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1100‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪900‬‬
‫‪800‬‬
‫‪700‬‬
‫‪600‬‬
‫‪500‬‬
‫‪400‬‬
‫‪300‬‬
‫‪200‬‬
‫‪100‬‬
‫‪0‬‬
‫שכר שיווי המשקל בשוק‪ ,‬הינו ‪.0411‬‬
‫בכל שדה יהיו ‪ 0‬פועלים‪ ,‬סך התפוקה בכל שדה תיהיה ‪ 0111‬ק"ג חיטה‪ ,‬ורווח בעל השדה יהיה‪:‬‬
‫‪ .2000*3-2400*2=1200‬ב‪ 41-‬מפעלים יהיו ‪ 0‬פועלים ותפוקת המפעל תיהיה ‪ 0411‬משחקים‬
‫במפעל‪ .‬ב‪ 41-‬מפעלים נוספים יהיו ‪ 0‬פועלים ותפוקתם תיהיה ‪ 0011‬משחקים במפעל‪ .‬רווח של בעל‬
‫מפעל יהיה‪ .1500*4-2400*2=1200 :‬סך תפוקת החיטה הינה ‪ 011‬טונות ותפוקת המשחקים‬
‫עומדת על ‪.50*1500+50*2100=180,000‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪3500‬‬
‫אכן ההקצאה שמצא בסעיף ב'‪ ,‬נמצאת על עקומת התמורה (מסומנת בנק' אדומה)‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫א‪ .‬מחיר חיטה עולה ל‪ 4 -‬ש"ח‪.‬‬
‫‪ .0‬שכר הפועלים מוכפל ב‪ ,4-‬הם לא יוכלו לרכוש יותר חיטה‪.‬‬
‫‪ .0‬רווח בעלי השדות מוכפל פי ‪ ,4‬הם לא יוכלו לרכוש יותר חיטה‪.‬‬
‫ב‪ .‬כמות שדות מסוג ב' עלתה ל‪.011-‬‬
‫‪ .0‬שכר הפועלים עולה ב‪( .41-‬כיוון שהקצאת הפועלים משתנה)‬
‫‪ .0‬הרווח של כל בעל שדה קטן‪( .‬הרווח הכולל של בעלי שדות ב' ללא שינוי‪ ,‬אך מספרם‬
‫גדל)‬
‫ג‪.‬‬
‫המעסיקים התאגדו וקבעו שכר של ‪ .011-‬כל בעל שדה רוצה להעסיק הרבה עובדים (‪411‬‬
‫בשדה א' ו‪ 411-‬בשדה ב') אך יש ררק ‪.441‬‬
‫ד‪ .‬שכר מינימום של ‪.774‬‬
‫הקצאת הפועלים‪ 011 :‬פועלים בשדה א'‬
‫‪ 011‬פועלים בשדה ב'‪.‬‬
‫נותרו ‪ 041‬פועלים מובטלים! שכר מינמום יצר אבטלה במשק‪ ,‬וחוסר תפוקה מירבי‪.‬‬
‫ה‪ .‬גם שכר מקסימום של – ‪ ,441‬גורם להקצאה לא יעילה במשק‪.‬‬
‫א‪ .‬היצע העבודה גמיש לחלוטין (אופקי) – העובדים מוכנים לעבוד בשכר מסויים‪:‬‬
‫כאשר התפוקה השולית של העובדים עולה ב‪ ,01%-‬הרי עקומת הביקוש לעובדים עולה גם‬
‫היא ב‪( 01%-‬מעבר מהעקומה הכחולה לעקומה הסגולה)‪ .‬כיוון שההיצע גמיש (קו אדום)‪,‬‬
‫הרי שהשכר של העובדים ישאר ללא שינוי‪ ,‬וכמות העובדים תגדל מנק' ‪ A‬ל‪ -‬נק' ‪.B‬‬
‫התפוקה תגדל‪.‬‬
‫ב‪ .‬היצע עבודה עולה משמאל לימין‬
‫כאשר היצע העבודה עולה משמאל לימין‪ ,‬הן כמות העובדים והן שכרם יעלו‪ .‬שימו לב כי השכר של‬
‫העובדים יעלה בלא יותר מ‪( 01%-‬פחות מהרו הירוק)‪ .‬התפוקה תגדל ביותר מ‪.01%-‬‬
‫פונקצית הייצור הינה‪:‬‬
‫√‬
‫‪.‬‬
‫ידוע כי הביקוש לעובדים הינו ערך התפוקה השולית של העובדים‪.‬‬
‫לכן‪,‬‬
‫√‬
‫√‬
‫כמו כן‪ ,‬ידוע כי בש"מ מתקיים‪:‬‬
‫נציב תנאי זה במשוואת התפוקה השולית שלנו ונקבל‪:‬‬
‫√‬
‫√‬
‫נבודד את העובדים ומתקבל‪:‬‬
‫עוד נתון כי היצע העבודה הינו‪:‬‬
‫וכי מתקיים בש"מ‪:‬‬
‫נשווה ביקוש להיצע‪:‬‬
‫נציב ‪ ,0=P‬ונקבל כי השכר (‪ )W‬הינו ‪ .00‬נציב שכר זה בביקוש ‪ /‬היצע העובדים ונראה כי מועסקים‬
‫‪ 511‬עובדים‪ .‬את מספר המועסקים נציב בפונ' הייצור ונגלה כי התפוקה (‪ )Q‬הינה ‪.01,011‬‬
‫תרגיל ‪ – 4.5‬ש"מ ט"א‪ ,‬הוצאות והיצע‬
‫הקדמה‬
‫יצרן הפועל בתנאי תחרות משוכללת יגיע לרווח מרבי אם ייצר בתנאי שמחיר השוק גבוה‬
‫מהעלות השולית לייצור אותה תפוקה‪ ,‬בתחום בו העלות השולית עולה‪.‬‬
‫בטווח ארוך ‪ -‬נייצר רק אם המחיר גבוה מ‪( P’-‬נקודה ‪ .)A‬המחיר בתחום הירוק‪.‬‬
‫בטווח הקצר – נייצר רק אם המחיר גבוה מ‪( P*-‬נקודה ‪ .)B‬המחיר בתחום הכחול‪.‬‬
‫לא נייצר כלל – אם המחיר נמוך מ‪( P*-‬נקודה ‪ .)B‬המחיר בתחום האדום‪.‬‬
‫נקודה ‪ B‬נקראת "נקודת סגירה"‪ .‬עקומת ההיצע הינה למעשה עקומת ה‪ ,MC-‬החל מנקודה‬
‫‪.B‬‬
‫כאשר הוחלט לייצר‪ ,‬לעולם נייצר בנקודה בה‪.P=MC ,‬‬
‫הקשר בין ‪ MP‬ל‪: MC -‬‬
‫תרגיל ‪ - 7‬שאלה ‪4‬‬
‫במשק ‪ 011‬מפעלים המיצרים תפוקה לפי מספר עובדים בהתאם לטבלה הבאה‪ ,‬שכל יח'‬
‫תפוקה נמכרת ב‪ 01 -‬ש"ח‪.‬‬
‫פועלים‬
‫תפוקה‬
‫תפוקה‬
‫שולית‬
‫ערך ת‪.‬ש‪.‬‬
‫‪L‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪TP‬‬
‫‪0‬‬
‫‪9‬‬
‫‪20‬‬
‫‪34‬‬
‫‪44‬‬
‫‪53‬‬
‫‪61‬‬
‫‪68‬‬
‫‪74‬‬
‫‪79‬‬
‫‪84‬‬
‫‪87‬‬
‫‪87‬‬
‫‪MP‬‬
‫‪0‬‬
‫‪9‬‬
‫‪11‬‬
‫‪14‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪VMP‬‬
‫‪0‬‬
‫‪90‬‬
‫‪110‬‬
‫‪140‬‬
‫‪100‬‬
‫‪90‬‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪50‬‬
‫‪30‬‬
‫‪0‬‬
‫א‪ .0 .‬מתכנן מרכזי היה מחלק את העובדים במפעלים בהתאם לערך התפוקה השולית‬
‫שלהם‪ ,‬בסדר יורד‪ .‬כאשר ישנם ‪ 521‬עובדים‪ 01 ,‬מפעלים היו מעסיקים ‪ 5‬עובדים ו‪21-‬‬
‫מפעלים היו מעסיקים ‪ 6‬עובדים‪ .‬סך התפוקה במשק הייתה‪.5461 = 60*21 + 55*01 :‬‬
‫‪ .2‬כאשר ישנה תחרות משוכללת התוצאה זהה‪ ,‬שכר העבודה נקבע ע"י ערך התפוקה‬
‫השולית של העובדים שהוא ‪.01 = 01*0‬‬
‫כמובן שאין הבדל בין בעלי המפעלים‪ ,‬מאחר שלמפעל עם הפועל הנוסף משולם בדיוק‬
‫הערך שהוא מוסיף לרווחי המפעל‪.‬‬
‫ב‪ .‬מספר העובדים הינו ‪.0140‬‬
‫‪ .0‬השכר הינו ערך התפוקה השולית‪ .51 ,‬ב‪ 55-‬מפעלים יש ‪ 01‬עובדים וב‪ 40-‬מפעלים‬
‫יש ‪ 40‬עובדים‪ .‬רווחי בעל מפעל (‪ 01‬עובדים) הינו‪.84*10 – 10*30= 540 :‬‬
‫‪ .2‬כן‪ ,‬כיוון שרווחי המפעל (‪ )541‬גבוהים מעלות החכרת המפעל (‪ ,)01‬הרי שיפתחו‬
‫עוד מפעלים‪.‬‬
‫‪ .5‬כאשר רווח של מפעל יהיה שווה ל‪ ,01-‬בדיוק כמו עלות החכרת המפעל לא יפתחו‬
‫מפעלים נוספים‪ .‬רווח כזה יחול כאשר יש במפעל ‪ 5‬עובדים‪ .‬כך השכר של העובד‬
‫הינו ‪ ,51‬וערך תפוקת המפעל הינו ‪ .551‬מה שמשאיר רווח של ‪.530-90*5=80‬‬
‫כדי שיהיו ‪ 5‬פועלים בכל מפעל‪ ,‬צריך שיהיה ‪:‬‬
‫הערה‪ :‬בחישוב מדוייק היה מתקבל ‪ 210.2‬מפעלים‪ ,‬כיוון שאין חלקי מפעל נעגל‬
‫למעלה‪ ,‬מאחר וכאשר שיש ‪ 210‬מפעלים עדיין קיים רווח חיובי‪ ,‬יפתח מפעל‬
‫נוסף‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הטענה שגויה‪ .‬הגדלת המפעלים אכן פוגעת ברווחי בעלי המפעלים הקיימים‪ .‬אך‬
‫יתווספו מפעלים נוספים כיוון שעוד משקיעים ירצו להרוויח מפתיחת המפעל‪ .‬בשוק‬
‫תחרותי כל פרט דואג לרווחתו בלבד ולא מתחשב בשאר בעלי המפעלים‪.‬‬
‫שאלה נוספת (ממבחן)‬
‫להלן נתוני משק "דינמו"‬
‫‪‬‬
‫במשק ‪ 011‬עובדים ו‪ 011-‬עובדות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כל עובד מייצר ביום ‪ 0‬יחידת ‪ X‬או ‪ 0‬יחידת ‪.Y‬‬
‫‪‬‬
‫כל עובדת מייצרת ‪ 2‬יחידת ‪ X‬או ‪ 4‬יחידות ‪.Y‬‬
‫‪‬‬
‫במשק צורכים תמיד ‪ 51‬יחידות ‪.X‬‬
‫חלק א'‬
‫הציגו את עקומת התמורה של המשק‪.‬‬
‫יח'‬
‫סה"כ‬
‫יח'‬
‫סה"כ‬
‫ע‪.‬א‪.‬ש‪.‬‬
‫ב‪X-‬‬
‫עובד‬
‫(‪)011‬‬
‫‪1‬‬
‫‪100‬‬
‫‪1‬‬
‫‪100‬‬
‫‪1‬‬
‫עובדת‬
‫(‪)011‬‬
‫‪2‬‬
‫‪200‬‬
‫‪4‬‬
‫‪400‬‬
‫‪2‬‬
‫‪X‬‬
‫סה"כ‬
‫‪Y‬‬
‫‪500‬‬
‫‪300‬‬
‫חלק ב'‬
‫כעת הניחו שהמשק פתוח לסחר בינלאומי‪.‬‬
‫המחירים בעולם הם‬
‫‪Py=1,000 =1,500‬‬
‫שימו לב‪ :‬יחס ההחלפה הוא ‪ 1‬יחידת ‪ X‬תמורת ‪.Y 1.1‬‬
‫‪Px‬‬
‫‪ .0‬הראו את נקודת הייצור של המשק‪ .‬הראו את הרכב הסחר וציינו את חלוקת‬
‫העבודה בין עובדים ועובדות‪.‬‬
‫נק' היצור הינה הנקודה הירוקה (‪ ,)011,411‬בה כל העובדים מייצרים ‪X‬‬
‫והעובדות מייצרות ‪.Y‬‬
‫‪ .2‬כמה יחידות ‪ Y‬יצרוך המשק אם הוא צורך ‪ 51‬יחידות ‪?X‬‬
‫המשק ימכור ‪ 51‬יח' ‪ X‬בתמורה ל‪ 55-‬יח' ‪ ,Y‬ובכך יצרוך את הנק' הסגולה‬
‫(‪.)51,455‬‬
‫חלק ג'‬
‫‪.0‬‬
‫בהנחה של שוק עבודה תחרותי (הרבה מאוד יצרנים פוטנציאלים ‪ X‬ושל ‪- )Y‬‬
‫מהו השכר של כל עובד? מהו השכר של כל עובדת?‬
‫הדרכה‪ :‬הניחו שהעובדים אדישים בין סוגי העבודות ולכן יעבדו במקום שיציע‬
‫להם שכר עבודה הכי גבוה‪.‬‬
‫השכר יקבע לפי ערך התפוקה השולית של העובד בכל ענף‪ .‬בענף ‪ X‬יקבע שכר‬
‫לעובד של ‪ ,0511‬ובענף ‪ Y‬יקבע שכר לעובדת של ‪.)0111*4( .4111‬‬
‫חשבו מהו השכר שיהיה מוכן לשלם מעסיק לכל עובד ועובדת בכל ענף ובהתאם‬
‫לכך היכן יועסקו העובדים והיכן יועסקו העובדות?‬
‫מעסיק בענף ‪ X‬יהיה מוכן לשלם לעובד כערך התפוקה השולית שלו‪.0511 ,‬‬
‫ולעובדת יהיה מוכן לשלם ‪ .)0111*2( .2111‬בענף ‪ ,Y‬המעסיק יהיה מוכן לשלם‬
‫לעובד רק ‪ ,0111‬כערך התפוקה השולית שלו‪ ,‬ולעובדת יהיה מוכן לשלם ‪.4111‬‬
‫לפי המשכורות שמוכנים לשלם המעסיקים נראה כי העובדים יעדיפו לעבוד בענף‬
‫‪ ,X‬בו משכורתם גבוהה יותר וכי העובדות תעדפנה לעבוד בענף ‪ Y‬בו משכורתן‬
‫גבוה יותר‪.‬‬
‫‪ .2‬האם שוק עבודה תחרותי ללא מתכנן מרכזי‪ ,‬יקצה את העובדים לענפים‬
‫שונים כמו בחלק ב'? הראו באמצעות חישובים‪.‬‬
‫נראה כי שוק תחרותי מקצה את העובדים בדיוק כמו שמתכנן מרכזי היה מקצה‬
‫אותם‪ .‬העובדים ליצור ‪ X‬והעובדות ליצור ‪.Y‬‬
‫תרגיל ‪ - 2‬הוצאות והיצע‬
‫שאלה ‪:1‬‬
‫א‪ .‬השלם את שתי העמודות הראשונות בטבלת הנתונים להלן‪ .‬הטבלה מתייחסת ליצרן בודד‬
‫לשבוע יצור אחד‪ ,‬כאשר עבודה הוא גורם הייצור היחידי‪ .‬עלות שכר של פועל לשבוע‬
‫עבודה היא ‪ 2‬שקלים‪.‬‬
‫יחידות של‬
‫מספר‬
‫תפוקה‬
‫סה"כ‬
‫עלות‬
‫עלות‬
‫סה"כ‬
‫סה"כ‬
‫המוצר ‪X‬‬
‫הפועלים (כ"א‬
‫שולית‬
‫עלויות‬
‫ממוצעת‬
‫שולית‬
‫פדיון‬
‫רווח‬
‫עובד שבוע)‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪14‬‬
‫‪2‬‬
‫‪11‬‬
‫ב‪ .‬בנה את עקומת סך העלויות של היצרן הבודד לשבוע (חבר את הנקודות הסמוכות בקו‬
‫ישר)‪.‬‬
‫ג‪ .‬חשב את העלות הממוצעת ואת העלות השולית ובנה את עקומת העלות השולית‬
‫השבועית של היצרן הבודד‪( .‬שים לב העקומה היא עקומת מדרגות)‪.‬‬
‫ד‪ .‬נסה לבנות באותה מערכת צירים של סעיף ב' את עקומת התפוקה השולית‪ .‬האם הדבר‬
‫אפשרי? הסבר‪.‬‬
‫ה‪ .‬בנה בעקומה נפרדת את התפוקה השולית‪.‬‬
‫ו‪ .‬מה הקשר בין העלות השולית לתפוקה השולית?‬
‫ז‪ .‬כיצד תושפענה העלויות (הכוללת‪ ,‬הממוצעת והשולית) מהכפלת שכרו של העובד מ‪2 -‬‬
‫שקלים ל‪ 12 -‬שקלים לשבוע‪.‬‬
‫שאלה ‪:1‬‬
‫א‪ .‬השלם את הטורים‪ :‬סה"כ פדיון‪ ,‬וסה"כ רווח בלוח שלעיל‪ .‬בהנחה שמחיר השוק הוא ‪12‬‬
‫שקל ליחידת ‪ ,X‬ושכר העובד ‪ 2‬שקלים לשבוע‪ .‬חשב את רווח היצרן עבור כל כמות ‪ X‬מ‪1 -‬‬
‫עד ‪ 2‬יחידות‪ .‬מהי הכמות אשר היצרן יציע? מדוע לא יותר? מדוע לא פחות ?‬
‫ב‪" .‬כל עוד מחיר המוצר גבוה מהעלות הממוצעת‪ ,‬יש רווח חיובי ליצרן ולכן כדאי לו לייצר‬
‫כמות שבה המחיר שווה לעלות הממוצעת"‪ .‬חשב את העלות הממוצעת לכל יחידת מוצר‬
‫וחווה דעתך‪.‬‬
‫ג‪ .‬שרטט את עקומת ההוצאה הכוללת‪ ,‬הפדיון הכולל והרווח‪ .‬מה מסקנתך?‬
‫ד‪ .‬שרטט את עקומת ההוצאה השולית ואת קו המחיר‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫שאלה ‪:3‬‬
‫בהנחה שמחיר השוק הוא ‪ 12‬שקל ליחידת ‪:X‬‬
‫א‪ .‬הממשלה הטילה דמי רשיון קבועים בסך ‪ 2‬שקלים לשבוע‪ .‬האם כדאי ליצרן לייצר וכמה?‬
‫ב‪ .‬הנח שדמי הרשיון הם ‪ 18‬שקלים לשבוע‪ .‬האם כדאי לו לייצר וכמה?‬
‫ג‪ .‬הנח שהיצרן כבר שילם את דמי הרשיון בסך ‪ 18‬שקלים לשבוע אחד ואין מחזירים את‬
‫התשלום‪ .‬האם כדאי לו לייצר באותו שבוע וכמה?‬
‫ד‪ .‬מה יקרה בטווח הארוך? (החל מהשבוע השני)‬
‫ה‪ .‬הסבר את הקריטריון על פיו פועל היצרן‪.‬‬
‫ו‪ .‬בנה את עקומת ההיצע של היצרן למוצר ‪ X‬כאשר שכר העבודה הוא ‪ 2‬שקלים לשבוע‪:‬‬
‫‪ .1‬בהנחה שאין דמי רשיון‬
‫‪ .1‬בהנחה שיש דמי רשיון שבועי קבועים בסך ‪ 18‬שקל‪.‬‬
‫הראה בגרף את הרווח של היצרן‪.‬‬
‫שאלה ‪:1‬‬
‫פונקצית היצור נתונה בטבלה הבאה‪:‬‬
‫ימי עבודה‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫תפוקה‬
‫‪2‬‬
‫‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪18‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫שכר העבודה הוא ‪ 12‬שקל ליום‪ ,‬ומחיר המוצר הוא ‪ 2‬שקל ליחידה‪.‬‬
‫בשאלה זאת עקומות הביקוש לעובדים וההיצע הן רגילות ולא מדרגות‪ .‬חבר את הנקודות‬
‫המתאימות בקווים רציפים‪.‬‬
‫א‪ .‬חשב וצייר את עקומת הביקוש לגורם היצור ואת עקומת ההיצע‪ .‬סמן את נקודות מקסימום‬
‫הרווח‪.‬‬
‫ב‪ .‬הנח שבגלל שיפורים טכנולוגיים גדלה התפוקה ב‪( 12% -‬לכל מספר של ימי עבודה)‪.‬‬
‫צייר את עקומת הביקוש לעבודה‪ ,‬היצע המוצרים ואת נקודות מקסימום הרווח עבור‬
‫המקרים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬אין שינוי בשכר ובמחיר המוצר‪.‬‬
‫‪ .1‬השכר עלה ב‪ , 12% -‬ומחיר המוצר נשאר ללא שינוי‪.‬‬
‫‪ .3‬מחיר המוצר הוא ‪( 4.2424‬ירד ב‪ ) 12% -‬והשכר נשאר ללא שינוי‪.‬‬
‫ג‪ .‬הנח‪ ,‬במקום סעיף ב‪ ,‬שהשיפורים הגדילו את התפוקה ב‪ 1 -‬יחידות עבור כל מספר של‬
‫פועלים‪ .‬צייר את עקומת הביקוש לעבודה‪ ,‬היצע המוצרים‪ ,‬ואת נקודות מקסימום הרווח‬
‫עבור המקרה בו אין שינוי בשכר העבודה ובמחיר המוצר‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫שאלה ‪:1‬‬
‫סך ההוצאות של יצרן נתון ע"י הפונקציה‪TC(X)= 25 + X2 :‬‬
‫א‪ .‬חשב‪ ATC, AVC, MC :‬ונקודת המינימום של ‪ATC‬‬
‫ב‪ .‬חשב את הרווח עבור המחירים הבאים של ‪.8,12,11 :X‬‬
‫ג‪ .‬כיום‪ ,‬בתקופה אחת מחירו של ‪ X‬הוא ‪ ,8‬ובתקופה אחרת מחירו ‪.11‬‬
‫הממשלה מעונינת לקבוע בחוק שמחירו של ‪ X‬יהיה ‪ 12‬בכל תקופה‪ ,‬כדי למנוע זעזועים‪.‬‬
‫האם ההצעה טובה ליצרן ‪( ?X‬חשב את הרווח הממוצע בשני המקרים)‪.‬‬
‫אילו מבין הטענות הבאות נכונה‪:‬‬
‫א‪ .‬כאשר ‪ MP=AP‬מתקיים גם ש‪MC=ATC -‬‬
‫ב‪.‬‬
‫כאשר ‪ MP=AP‬מתקיים גם ש‪MC=AVC -‬‬
‫ג‪.‬‬
‫כאשר ‪ W<VMPL=VAPL‬הפירמה תייצר בזמן הקצר ותסגור בטווח הארוך‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫תשובות א' ו ג' נכונות‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫תשובות ב' ו ג' נכונות‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫תרגיל ‪ – 5‬הוצאות והיצע‬
‫הקדמה‬
‫יצרן הפועל בתנאי תחרות משוכללת יגיע לרווח מרבי אם ייצר בתנאי שמחיר השוק גבוה מהעלות‬
‫השולית לייצור אותה תפוקה‪ ,‬בתחום בו העלות השולית עולה‪.‬‬
‫בטווח ארוך ‪ -‬נייצר רק אם המחיר גבוה מ‪( P’-‬נקודה ‪ .)A‬המחיר בתחום הירוק‪.‬‬
‫בטווח הקצר – נייצר רק אם המחיר גבוה מ‪( P*-‬נקודה ‪ .)B‬המחיר בתחום הכחול‪.‬‬
‫לא נייצר כלל – אם המחיר נמוך מ‪( P*-‬נקודה ‪ .)B‬המחיר בתחום האדום‪.‬‬
‫נקודה ‪ B‬נקראת "נקודת סגירה"‪ .‬עקומת ההיצע הינה למעשה עקומת ה‪ ,MC-‬החל מנקודה ‪.B‬‬
‫כאשר הוחלט לייצר‪ ,‬לעולם נייצר בנקודה בה‪.P=MC ,‬‬
‫הקשר בין ‪ MP‬ל‪: MC -‬‬
‫א‪ .‬השלמת הטבלה‪ ,‬שכר פועל הינו ‪ 5‬ש"ח‪.‬‬
‫יחידות של‬
‫‪X‬‬
‫מספר‬
‫הפועלים‬
‫‪L‬‬
‫תפוקה‬
‫שולית‬
‫‪MP‬‬
‫סה"כ‬
‫עלויות‬
‫‪TVC‬‬
‫עלות‬
‫ממוצעת‬
‫‪AVC‬‬
‫עלות‬
‫שולית‬
‫‪MC‬‬
‫סה"כ‬
‫פדיון‬
‫סה"כ רווח‬
‫‪π‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫½‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1/1‬‬
‫‪25‬‬
‫‪12.5‬‬
‫‪15‬‬
‫‪00‬‬
‫‪15‬‬
‫‪1‬‬
‫‪9‬‬
‫¼‬
‫‪05‬‬
‫‪15‬‬
‫‪20‬‬
‫‪00‬‬
‫‪15‬‬
‫‪0‬‬
‫‪10‬‬
‫‪1/5‬‬
‫‪00‬‬
‫‪10.5‬‬
‫‪25‬‬
‫‪00‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪21‬‬
‫‪1/0‬‬
‫‪105‬‬
‫‪21‬‬
‫‪15‬‬
‫‪100‬‬
‫‪5-‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪120‬‬
‫סך העלויות‬
‫‪TVC‬‬
‫‪100‬‬
‫‪80‬‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫עלות שולית‬
‫‪MC‬‬
‫‪35‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪0‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫ד‪ .‬לא ניתן לבנות באותה מערכת צירים את עקומת התפוקה השולית ואת עקומת סך‬
‫ההוצאות כיוון שהתפוקה השולית הינה במונחי עובדים (ציר ‪ – X‬כמות עובדים) ועקומת‬
‫סך ההוצאות הינה במונחי מוצרים ( ציר ‪ - X‬כמות מוצרים)‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫תפוקה שולית‬
‫‪0.60‬‬
‫‪MP‬‬
‫‪0.50‬‬
‫‪0.40‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪0.10‬‬
‫‪L‬‬
‫‪0.00‬‬
‫‪0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23‬‬
‫ו‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫קשר הפוך‪ ,‬כשתפוקה שולית עולה‪ ,‬העלות השולית יורדת‪ ,‬ולהפך‪.‬‬
‫נתבונן בנוסחאות הבאות‪:‬‬
‫עלות כוללת‪:‬‬
‫עלות ממוצעת‪:‬‬
‫עלות שולית‪:‬‬
‫כאשר השכר מוכפל פי ‪ 2‬ועולה מ‪ 5-‬ל‪ ,10-‬כל העלויות (כוללת‪ ,‬ממוצעת ושולית) מוכפלות פי ‪.2‬‬
‫א‪.‬‬
‫הושלם בטבלה לעיל‪.‬‬
‫היצרן יציע כמות של ‪ 1‬יח'‪ .‬כיוון שנקודה זו ממקסמת את סך הרווח שלו‪ .‬אין ליצרן טעם‬
‫להגדיל את היצור‪ ,‬כיוון שעלות היצור של היחידה הבאה (‪ )25‬גבוהה מעלות המכירה (‪.)20‬‬
‫ב‪.‬‬
‫אמנם זה נכון שכשמחיר המוצר גבוהה מהעלות הממוצעת יש ליצרן רווח חיובי‪ ,‬אך‬
‫היצרנים רוצים למקסם את הרווח‪ ,‬ולא רק רווח חיובי‪ .‬לכן יצרן ישווה את המחיר לעלות‬
‫השולית ביצור ולא לממוצעת‪.‬‬
‫נתבונן בגרף הבא‪:‬‬
‫ניתן לראות‪ ,‬שסך הפדיון של היצרן הינו (‪ ,)Q*P‬המלבן האפור והצהוב גם יחד‪ .‬סך הפדיון‬
‫של היצרן מתחלק לרווח ועלויות היצור‪ .‬כאשר היצרן מחליט לייצר בנקודה בה המחיר‬
‫(‪ )P‬שווה לעלות השולית (‪ ,)MC‬הוא מיצר בנקודה ‪ .A‬רווחו של היצר הינו המלבן הצהוב‬
‫וסך עלויות היצרן הינם המלבן האפור‪ .‬שכן סך העלויות שווה לכמות המיוצרת (*‪ )Q‬כפול‬
‫עלות היצור הממוצעת (‪ .)AVC‬אם יחליט היצרן לייצר בנקודה בה המחיר שווה לעלות‬
‫הממוצעת‪ ,‬נקודה ‪ .B‬הרי שרווחים יהיו ‪( .0‬לא יהיה לו שטח צהוב)‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫פדיון‬
‫רווח‬
‫הוצאה כוללת‬
‫‪120‬‬
‫‪100‬‬
‫‪80‬‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪-20 0‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫‪MC‬‬
‫‪35‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪0‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫כאשר מחיר השוק הינו ‪ 20‬ש"ח ליח' ‪.X‬‬
‫א‪ .‬גם אחרי הטלת דמי רשיון בסך ‪ 9‬ש"ח יש ליצרן רווח חיובי (‪ ,)0‬והוא ימשיך לייצר ‪1‬‬
‫יח' ‪.)MC=P( . X‬‬
‫ב‪ .‬כאשר דמי רשיון הינם ‪ 10‬ש"ח‪ ,‬לא כדאי ליצרן לייצר כלל‪.‬‬
‫בשאלה ‪ 2‬ראינו שהרווח התפעולי (ללא הוצאות קבועות(‪ )FC‬כמו דמי רשיון) של‬
‫היצרן הינו ‪ 15‬ש"ח‪ .‬כאשר הרווח התפעולי גבוה מההוצאות הקבועות‪ ,‬היצרן ימשיך‬
‫לייצר‪ .‬כמובן בנקודה בה המחיר שווה לעלות השולית‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫אם כבר שילמנו‪ ,‬כמובן שנמשיך לייצר‪ .‬עדיף להפסיד ‪ 1‬ש"ח מהפסד של ‪ 10‬ש"ח‪.‬‬
‫ניצר ‪ 1‬יח' ‪.X‬‬
‫ד‪ .‬בטווח הארוך הייצור יפסק‪ .‬היצרן ירוויח ‪ 0‬ולא יפסיד ‪.1‬‬
‫ה‪  .‬אם המחיר גבוה מהעלות הממוצעת המשתנה‪ ,‬נייצר בט"ק‪.‬‬
‫‪ ‬אם המחיר גבוה מהעלות הממוצעת הכוללת‪ ,‬נייצר גם בט"א‪.‬‬
‫‪ ‬בכל מצב שנחליט לייצר‪ ,‬נייצר בנקודה בה המחיר שווה לעלות השולית‪.‬‬
‫עלות שקועה הינה עלות ששילם היצרן ולא ניתן להשיבה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫סעיף‪:‬‬
‫‪MC‬‬
‫‪0‬‬
‫‪10‬‬
‫‪15‬‬
‫‪20‬‬
‫‪25‬‬
‫‪35‬‬
‫‪1‬‬
‫‪TVC‬‬
‫‪0‬‬
‫‪10‬‬
‫‪25‬‬
‫‪45‬‬
‫‪70‬‬
‫‪105‬‬
‫‪2‬‬
‫‪AVC‬‬
‫‪0‬‬
‫‪10‬‬
‫‪12.5‬‬
‫‪15‬‬
‫‪71.5‬‬
‫‪21‬‬
‫‪TC‬‬
‫‪18‬‬
‫‪28‬‬
‫‪43‬‬
‫‪63‬‬
‫‪88‬‬
‫‪123‬‬
‫‪ATC‬‬
‫‪18‬‬
‫‪28‬‬
‫‪21.5‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪24.6‬‬
‫‪40‬‬
‫‪MC‬‬
‫‪35‬‬
‫‪AVC‬‬
‫‪30‬‬
‫‪ATC‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫הרווח של היצרן הינו המלבן שתוחם את קו המחיר עם ההוצאה הממוצעת (ללא דמי‬
‫רשיון)‪ ,‬או לחלופין השטח שבין קו המחיר לעקומת העלות השולית‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫עובדים‬
‫סך‬
‫התפוקה‬
‫תפוקה‬
‫שולית‬
‫עלות‬
‫התפוקה‬
‫עלויות‬
‫משתנות‬
‫עלות‬
‫שולית‬
‫עלות‬
‫ממוצעת‬
‫‪L‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪TP‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1100‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪2800‬‬
‫‪3550‬‬
‫‪4250‬‬
‫‪4850‬‬
‫‪5350‬‬
‫‪5800‬‬
‫‪6200‬‬
‫‪6600‬‬
‫‪MP‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1100‬‬
‫‪900‬‬
‫‪800‬‬
‫‪750‬‬
‫‪700‬‬
‫‪600‬‬
‫‪500‬‬
‫‪450‬‬
‫‪400‬‬
‫‪400‬‬
‫‪P*TP‬‬
‫‪0‬‬
‫‪22000‬‬
‫‪40000‬‬
‫‪56000‬‬
‫‪71000‬‬
‫‪85000‬‬
‫‪97000‬‬
‫‪107000‬‬
‫‪116000‬‬
‫‪124000‬‬
‫‪132000‬‬
‫‪TVC‬‬
‫‪0‬‬
‫‪10000‬‬
‫‪20000‬‬
‫‪30000‬‬
‫‪40000‬‬
‫‪50000‬‬
‫‪60000‬‬
‫‪70000‬‬
‫‪80000‬‬
‫‪90000‬‬
‫‪100000‬‬
‫‪MC‬‬
‫‪0‬‬
‫‪9‬‬
‫‪11‬‬
‫‪13‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪17‬‬
‫‪20‬‬
‫‪22‬‬
‫‪25‬‬
‫‪25‬‬
‫‪AVC‬‬
‫‪0‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪MC‬‬
‫‪AVC‬‬
‫‪MC/AVC‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪TP‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1000 1500 2000 2500 3000 3500 4000 4500 5000 5500 6000 6500 7000‬‬
‫בטווח הקצר נייצר בקטע בו עק' ה ‪ MC‬גבוהה מעק' ה ‪ ,AVC‬כל ה ‪ MC‬הינו ההיצע‪.‬‬
‫ב‪ .‬כאשר המחיר ‪ 20‬ש"ח (הקו הירוק)‪ ,‬תפוקת החיטה הינה ‪ .5150‬הנקודה בה מחיר המוצר‬
‫שווה לעלות השולית לייצורו (מסומן בטבלה בירוק)‪.‬‬
‫ג‪ .‬רווח בעל שדה נראה בגרף כשטח שבין קו המחיר לקו העלות השולית‪ .‬דרך חלופית לראות‬
‫את הרווח בגרף הוא המלבן שיוצר קו המחיר עם העלות הממוצעת‪ .‬המלבן הכתום בגרף‪.‬‬
‫פונקצית ההוצאות של היצרן‪:‬‬
‫) (‬
‫א‪.‬‬
‫את נקודת המינימום שך ה‪ ATC-‬ניתן לחשב בני דרכים‪ :‬להשוות את ה‪ ATC -‬עם ה‪ ,MC-‬או‬
‫לגזור את פונצית ה‪ ATC -‬ולהשוות ל‪.0-‬‬
‫ב‪ .‬חישוב הרווח‬
‫כשנתון לנו מחיר‪ ,‬נשווה אותו ל‪ ,MC-‬כך נדע כמה לייצר ולחשב את הרווח‪.‬‬
‫משוואת הרווח הינה‪:‬‬
‫ג‪.‬‬
‫היצרן מעדיף תנודות מחירים‪ .‬ממוצע הרווח של היצרן כאשר יש תנודות מחירים הינו ‪.1‬‬
‫אם המחיר יהיה קבוע ‪ ,10‬היצרן ירוויח ‪.0‬‬
‫תרגיל ‪ - 5‬הביקוש‬
‫שאלה ‪:1‬‬
‫במשק ‪ 1,222‬צרכנים זהים בטעמם ובהכנסתם‪ .‬הכנסת כל צרכן היא ‪ 1,222‬שקל לחודש‪ .‬במחקר‬
‫שבדק את ביקוש משקי הבית לבשר נמצא שעקומת הביקוש של פרט ממוצע היא‪Q=16-2P :‬‬
‫א‪ .‬התווה את עקומת הביקוש לבשר של הצרכן הבודד‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשב את הוצאות הצרכן לקניית בשר בכל מחיר‪.‬‬
‫ג‪ .‬חשב את גמישות הביקוש לבשר (ביחס לשינויים במחיר) במחירים של ‪ 1‬ו‪ 4 -‬שקלים‬
‫לק"ג (גמישות נקודתית)‪.‬‬
‫ד‪ .‬חשב את הגמישות הממוצעת (הקשתית) בתחום המחירים בין ‪ 1‬ל‪ 4 -‬שקל‪.‬‬
‫ה‪ .‬במחקר נמצא שעליה בהכנסתו של הצרכן‪ ,‬מ‪ 1,222 -‬שקל ל‪ 1,222 -‬שקל‪ ,‬מכפילה את‬
‫הכמות המבוקשת של בשר בכל מחיר ומחיר‪ .‬רשום ושרטט את עקומת הביקוש של‬
‫הצרכן כאשר הכנסתו היא ‪ .1222‬מהי גמישות ההכנסה של הביקוש לבשר?‬
‫נתונה עקומת הביקוש לסלק בערים א' ו ב' ‪:‬‬
‫הביקוש בעיר א' ‪:‬‬
‫‪P = 16 - 0.001q1‬‬
‫הביקוש בעיר ב'‪:‬‬
‫‪P = 16 - 0.004q2‬‬
‫כאשר ‪ : q2 , q1‬הן הכמויות הנצרכות בכל עיר בהתאמה‪.‬‬
‫‪ - P‬המחיר בשקלים לק" ג ‪.‬‬
‫א‪ .‬שרטטו את עקומת הביקוש של כל עיר בנפרד‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשבו ושרטטו את עקומת הביקוש לסלק של שתי הערים יחד‪.‬‬
‫ג‪ .‬בעקומת הביקוש המצרפית‪ :‬חשבו את סך הוצאות הצרכנים עבור מחיר של ‪ 5‬שקלים לק"ג‬
‫ועבור מחיר של ‪ 4‬שקלים לק"ג‪ .‬האם גדלו או קטנו הוצאות הצרכנים?‬
‫מה ניתן לומר על גמישות הביקוש?‬
‫‪21‬‬
‫ידוע כי הביקוש למוצר יורד משמאל לימין‪ ,‬וכי בכל רמת מחירים ירידה נוספת של ‪ 12‬זוז במחיר‬
‫תגדיל את הכמות המבוקשת ב‪ 122 -‬יחידות‪ .‬במחיר ‪ 2‬הכמות המבוקשת היא ‪ 1,222‬יחידות‪.‬‬
‫א‪ .‬חשב גמישות הביקוש עבור רמת מחירים של ‪ 2‬זוז‪ 22 ,‬זוז‪ 82 ,‬זוז‪.‬‬
‫ב‪ .‬מה תוכל לומר על גמישות הביקוש ביחס למחיר לאורך עקומת ביקוש של קו ישר?‬
‫משפחה נוהגת להוציא באופן קבוע ‪ ,2%‬מהכנסתה החודשית על מזון‪ ,‬ואת יתרת ההכנסה על‬
‫ביגוד‪ .‬ההתנהגות המתוארת לא תשתנה‪ ,‬גם אם ישתנו מחירי ביגוד ומזון‪.‬‬
‫א‪ .‬האם מזון וביגוד הם מוצרים נורמליים או נחותים? חשב גמישויות ההכנסה שלהם‪.‬‬
‫ב‪ .‬האם מזון וביגוד הם מוצרים תחליפים?‬
‫ג‪ .‬מהי גמישות הביקוש (ביחס למחיר) למזון? לביגוד?‬
‫שאלות קצרות‬
‫חוו דעתכם על הטענות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬עליית ההכנסה של הפרטים תגדיל את הביקוש לכל המוצרים הקיימים בשוק‪.‬‬
‫‪ .1‬לאחרונה ירדו תעריפי הטלוויזיה בכבלים‪ .‬לא ברור מדוע בעלי בתי הקולנוע מחו על כך ואילו‬
‫יצרני הטלוויזיות שמחו על כך‪.‬‬
‫‪.3‬כשגמישות הביקוש למוצר גבוהה מיחידתית‪ ,‬עליית מחירו של המוצר תקטין את הכמות‬
‫הנצרכת ממנו אך תגדיל את סך הוצאת הצרכנים על המוצר‪.‬‬
‫‪ .4‬עליית תעריפי התחבורה הציבורית תוריד את הביקוש למכוניות פרטיות‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫תרגיל ‪ – 6‬הביקוש‬
‫הקדמה‬
‫כאשר אנחנו עוברים מנק' ‪ A‬לנק' ‪ ,B -‬נאמר שיש שינוי בכמות המבוקשת‪.‬‬
‫כאשר נעבור מעקומת הביקוש הכחולה לעקומת הביקוש האדומה‪ ,‬נאמר שיש שינוי בביקוש‪.‬‬
‫שינויים אקסוגניים – מזיזים את עקומת הביקוש‪( .‬טעמים‪ ,‬הכנסה‪ ,‬מחיר מוצר אחר)‪.‬‬
‫שינויים אנדוגניים – מזיזים את הכמות המבוקשת‪( .‬מחיר המוצר‪ ,‬הכמות המבוקשת ממנו)‪.‬‬
‫גמישויות‬
‫גמישות נקודתית‪:‬‬
‫⏞‬
‫‪η‬‬
‫גמישות קשתית‪:‬‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫‪η‬‬
‫גמישות הביקוש‪:‬‬
‫‪η‬‬
‫כשעקומת הביקוש לינארית ‪ -‬הגמישות לאורכה משתנה‪ ,‬פירוט בהמשך התרגיל‪.‬‬
‫גמישות צולבת – גמישות הביקוש למוצר מסויים ביחס למחירו של מוצר אחר‪.‬‬
‫‪η‬‬
‫משלים‬
‫‪η‬‬
‫‪η‬‬
‫בלתי תלוי‬
‫‪η‬‬
‫תחליפי‬
‫גמישות הכנסה – גמישות הביקוש למוצר מסויים ביחס להכנסה‪.‬‬
‫‪η‬‬
‫נחות‬
‫‪η‬‬
‫ניטרלי‬
‫‪η‬‬
‫נורמלי‬
‫מוצר גיפן – מוצר שכשמחירו עולה‪ ,‬הביקוש אליו גדל‪.‬‬
‫‪η‬‬
‫‪ 0111‬צרכנים במשק ששכרם ‪ ₪ 0111‬לחודש‪.‬‬
‫או‬
‫עקומת הביקוש של צרכן בודד הינה‪:‬‬
‫א‪ .‬עקומת הביקוש של צרכן בודד‪:‬‬
‫ב‪ .‬חישוב הוצאת הצרכן לכל מחיר‪ ,‬כשהכנסתו הינה ‪.₪ 0111‬‬
‫מחיר‬
‫‪P‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫ג‪.‬‬
‫סך הוצאה‬
‫‪E‬‬
‫‪0‬‬
‫‪14‬‬
‫‪24‬‬
‫‪30‬‬
‫‪32‬‬
‫‪30‬‬
‫‪24‬‬
‫‪14‬‬
‫‪0‬‬
‫כמות‬
‫‪Q‬‬
‫‪16‬‬
‫‪14‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫נוסחת הגמישות הינה‪:‬‬
‫‪η‬‬
‫בחישוב הגמישות הנקודתית‪:‬‬
‫|‬
‫|‬
‫‪η‬‬
‫|‬
‫|‬
‫‪η‬‬
‫ד‪ .‬הגמישות הקשתית בתחום המחירים ‪ 2‬ל‪:4-‬‬
‫|‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫|‬
‫‪η‬‬
‫ה‪ .‬ההכנסה גדלה ל‪.₪ 0011-‬‬
‫עקומת הביקוש החדשה‪:‬‬
‫|‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫|‬
‫‪η‬‬
‫לא משנה באיזה נק' הינו בודקים את גמישות ההכנסה‪ ,‬התוצאה היתה זהה‪.‬‬
‫עיר א'‪:‬‬
‫עיר ב'‪:‬‬
‫א‪ .‬עקומה של כל עיר בנפרד‪.‬‬
‫ב‪ .‬עקומת ביקוש משותפת‪:‬‬
‫‪ -‬סכימת הביקושים‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫סך הוצאות הצרכנים ברמות מחיר שונות‪:‬‬
‫הוצאת הצרכנים על סלק ירדה עם הירידה במחיר‪.‬‬
‫|‬
‫)‬
‫|‬
‫(‬
‫|‬
‫|‬
‫הגמישות קטנה מ‪.0-‬‬
‫|‬
‫|‬
‫‪η‬‬
‫ולכן סך ההוצאה ירדה‪:‬‬
‫א‪ .‬מנתוני השאלה עולה כי הביקוש הינו‪:‬‬
‫הגמישות הינה‪:‬‬
‫מחיר‬
‫‪P‬‬
‫כמות‬
‫‪Q‬‬
‫‪5‬‬
‫‪50‬‬
‫‪80‬‬
‫‪950‬‬
‫‪500‬‬
‫‪200‬‬
‫⏞‬
‫‪η‬‬
‫‪η‬‬
‫|‬
‫|‬
‫‪η‬‬
‫|‬
‫|‬
‫‪η‬‬
‫|‬
‫|‬
‫‪η‬‬
‫ב‪ .‬גמישות הביקוש‪ ,‬לאורך עקומת ביקוש לינארית הולכת וגדלה ככל שאנו "עולים"‬
‫במעלה עקומת הביקוש‪ .‬זאת כיוון ש‪-‬‬
‫הינו השיפוע של הקו והוא קבוע‪ ,‬כך שכש‬
‫המחיר (‪ )P‬עולה‪ ,‬והכמות (‪ )Q‬יורדת‪ ,‬הביקוש עולה‪.‬‬
‫המשפחה מוציאה את הכנסתה כך‪:‬‬
‫‪ 1.0‬מהכנסתה על מזון‪ ,‬ו‪ 1.0-‬מהכנסתה על ביגוד‪.‬‬
‫א‪ .‬כמובן שהמוצרים נורמלים‪ ,‬ככל שנגדיל את ההכנסה‪ ,‬הכמות הנרכשת תגדל‪.‬‬
‫הגמישות הינה‪:‬‬
‫‪η‬‬
‫גמישות יחידתית‪ ,‬גידול בשיעור מסויים (באחוזים) בהכנסה יגדיל את הצריכה‬
‫מהמוצר המסויים באותו שיעור (ב‪.)%-‬‬
‫ב‪ .‬המוצרים אינם תחליפים‪ ,‬שכן שינוי במחיר של מוצר מסויים כלל לא משפיע על‬
‫הכמות הנרכשת מהמוצר השני‪ .‬המוצרים בלתי תלויים‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫גמישות הביקוש הינה‪:‬‬
‫‪η‬‬
‫זאת מאחר ו‪-‬‬
‫̅‬
‫שאלות קצרות‬
‫‪ .0‬לא נכון‪ ,‬תלוי בסוג המוצר‪( .‬נורמלי‪ ,‬רגיל או נחות)‪.‬‬
‫‪ .2‬קולנוע הינו מוצר תחליפי לכבלים‪ .‬כשמחיר הכלבלים יורד‪ ,‬הביקוש לקולנוע יורד‪.‬‬
‫ואילו טלויזיה הינו מוצר משלים לכבלים‪ .‬מחיר הכבלים יורד‪ ,‬הביקוש לטלויזיות‬
‫גדל‪.‬‬
‫‪ .0‬לא נכון‪ .‬נתבונן בגמישות‪:‬‬
‫|‬
‫|‬
‫‪η‬‬
‫ולכן‪,‬‬
‫ז"א שסך ההוצאה על המוצר קטנה‪.‬‬
‫‪ .4‬לא נכון‪.‬‬
‫‪ .1‬צרכן מוציא את כל הכנסתו לרכישת שני מוצרים ‪ X‬ו – ‪ .Y‬ידוע שכתוצאה מירידה‬
‫בהכנסתו ירדה סך ההוצאה של הצרכן לרכישת מוצר ‪ .X‬מכאן‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪ X‬הוא מוצר נורמלי ו – ‪ Y‬מוצר נחות‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫שני המוצרים נורמלים‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪ Y‬הוא מוצר נורמלי ולא ניתן לקבוע אם ‪ X‬הוא נורמלי או נחות‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪ X‬הוא מוצר נחות ו – ‪ Y‬הוא מוצר נורמלי‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫‪ X‬הוא מוצר נורמלי ולא ניתן לקבוע אם ‪ Y‬הוא נורמלי או נחות‪.‬‬
‫תרגיל ‪ – ,‬תחרות משוכללת‬
‫שאלה ‪:1‬‬
‫במשק שני ישובים סמוכים‪ .‬ישוב א' מונה ‪ ,2,222‬צרכנים זהים בעלי הכנסה של ‪ 1,222‬שקל‬
‫לחודש וישוב ב' מונה ‪ 12,222‬צרכנים זהים בעלי הכנסה של ‪ 1,222‬שקל לחודש‪ .‬עקומות‬
‫הביקוש לבשר של הצרכנים (בהתאם לרמת הכנסתם) נתונות בתרגיל ‪ 5‬שאלה ‪.1‬‬
‫במשק ‪ 122‬יצרנים זהים‪.‬‬
‫העלויות השוליות של היצרן הבודד הן‪:‬‬
‫תפוקת בשר חודשית (באלפי ק"ג)‬
‫עלות שולית (שקל לק"ג)‬
‫‪Q‬‬
‫‪MC‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,.2‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪12‬‬
‫‪4‬‬
‫‪11‬‬
‫‪2‬‬
‫‪13‬‬
‫‪5‬‬
‫‪12‬‬
‫‪8‬‬
‫א‪ .‬חשב את עקומת הביקוש של המשק לבשר‪.‬‬
‫ב‪ .‬תאר גרפית את עקומת ההיצע של המשק לבשר (חבר את הנקודות הסמוכות בקווים‬
‫ישרים)‪.‬‬
‫ג‪ .‬התווה את עקומת הביקוש וההיצע בציור אחד‪ .‬לפי הדיאגרמות‪ ,‬מהם המחיר והכמות של‬
‫שיווי המשקל בשוק זה? הסבר‪.‬‬
‫ד‪ .‬הנח שעבודה היא גורם הייצור המשתנה היחיד‪ .‬הראה‪ ,‬בעזרת טבלה וציור‪ ,‬כיצד ישתנו‬
‫מחיר וכמות שיווי המשקל כתוצאה מהכפלת שכר הפועלים‪ .‬כיצד תושפע ההוצאה של‬
‫הצרכנים? חשב מספרית‪( .‬בתשובתך התעלם מהשפעת הכפלת השכר על הביקוש)‪.‬‬
‫ה‪( .‬התעלם מסעיף ד') הנח שהכנסת הצרכנים בישוב א' עלתה מ‪ 1,222 -‬שקל ל‪ 1,222 -‬שקל‬
‫וכתוצאה מכך הוכפלה כמות הבשר המבוקשת על ידם‪ .‬חשב והראה (בעזרת טבלה וציור)‬
‫‪23‬‬
‫איך ישפיע הדבר על מחיר וכמות שיווי משקל בשוק ואיך יושפעו פדיון היצרנים ורווחיהם‪.‬‬
‫כיצד תושפע תצרוכת הצרכנים בכל אחד משני הישובים והוצאותיהם על בשר?‬
‫שאלה ‪:1‬‬
‫הנח שעקומת הביקוש לתה וקפה יורדת משמאל לימין ועקומת ההיצע עולות משמאל לימין‪.‬‬
‫בגלל שטפונות נפגעו מטעי התה וכתוצאה מכך הצטמצם ההיצע‪ .‬כיצד ישפיע הדבר על‪:‬‬
‫א‪ .‬מחיר השוק והכמות הנמכרת של תה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מחיר השוק והכמות הנמכרת של קפה‪.‬‬
‫ג‪ .‬הוצאות הצרכנים על תה‪( .‬הנח הנחות לגבי גמישות הביקוש לתה‪ -‬ונתח ‪ 3‬מקרים‬
‫שונים)‪.‬‬
‫ד‪ .‬פדיון יצרני הקפה‪.‬‬
‫ענה בעזרת עקומת ביקוש והיצע והנח שקפה ותה הנם מוצרים תחליפים‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫שאלה ‪:3‬‬
‫בארץ מגדלים מלונים בנגב ובגליל‪ .‬לכל מגדלי המלונים בארץ עקומות היצע העולות משמאל‬
‫לימין‪ .‬בשוק שוררת תחרות משוכללת‪ .‬עלות ההובלה בתוך הארץ זניחה‪ .‬המחיר כיום הנו ‪1,222‬‬
‫ש"ח לטון‪.‬‬
‫א‪ .‬אחד ממגדלי המלונים בנגב שייצר בנתוני המצב המקורי ‪ 12‬טון בשנה‪ ,‬מצא שיטה להוזלת‬
‫הייצור ב‪ 122-‬ש"ח לטון בכל כמות‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪:‬‬
‫‪ .1‬מה יקרה למחיר בשוק? באיזה מחיר ימכור המגדל את תוצרתו?‬
‫‪ .1‬מה יקרה לכמות שתימכר בשוק?‬
‫‪ .3‬האם רווחיו של המגדל יגדלו ב ‪ 1222 :‬ש"ח\ יותר מ‪ 1222‬ש"ח\ פחות מ‪ 1222‬ש"ח?‬
‫נתחו באמצעות עקומות היצע וביקוש‪.‬‬
‫ב‪ .‬כעת הניחו שאת השיטה להוזלת הייצור גילו כל מגדלי הנגב‪ .‬אצל מגדלי הגליל לא היה שום‬
‫שינוי‪.‬‬
‫‪ .1‬מה יקרה למחיר המלונים בארץ ? מה יקרה לכמות הנמכרת?‬
‫‪ .1‬מה יקרה לכמות שייצרו מגדלי הנגב? מה יקרה לרווחיהם?‬
‫‪ .3‬מה יקרה לכמות שייצרו מגדלי הגליל ? מה יקרה לרווחיהם?‬
‫במשק ‪ 122‬מפעלים זהים המייצרים מוצרי תעשיה‪ .‬כל הפועלים במשק זה זהים בכושר עבודתם‪.‬‬
‫במשק מייצרים אך ורק מוצרי תעשיה‪ .‬מחיר מוצר תעשיה הנו ‪ 12‬שקלים‪ .‬נתוני התפוקה‬
‫השנתית שאפשר להפיק באמצעות תשומות עבודה שונות במפעלים אלה הם‪:‬‬
‫‪25‬‬
‫תשומות פועלים ליום‬
‫סך התפוקה במפעל בודד‬
‫תפוקה שולית‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪3‬‬
‫‪34‬‬
‫‪14‬‬
‫‪4‬‬
‫‪44‬‬
‫‪12‬‬
‫‪2‬‬
‫‪23‬‬
‫‪2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪51‬‬
‫‪8‬‬
‫‪,‬‬
‫‪58‬‬
‫‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫‪,4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪,2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪12‬‬
‫‪84‬‬
‫‪2‬‬
‫‪11‬‬
‫‪8,‬‬
‫‪3‬‬
‫‪11‬‬
‫‪8,‬‬
‫‪2‬‬
‫א‪ .‬במצב הפתיחה יש במשק ‪ 212‬עובדים‪.‬‬
‫‪ .1‬איך מתכנן מרכזי היה מקצה את העובדים בין המפעלים ומה הייתה התפוקה הכוללת‬
‫במשק?‬
‫‪ .1‬בהנחה שמתקיימת תחרות מלאה בשוק העבודה‪ .‬חשבו שכר העבודה‪ ,‬הרווח של כל‬
‫בעל מפעל‪ .‬האם התחרות בשוק העבודה הביאה את המשק לייצור מכסימלי?‬
‫ב‪ .‬מספר העובדים גדל ל‪.1241 -‬‬
‫‪ .1‬בהנחה שקיימת תחרות בשוק העבודה‪ ,‬חשבו השכר‪ ,‬הרווח של כל בעל מפעל בטווח‬
‫קצר כשמספר המפעלים קבוע‪.122 -‬‬
‫‪ .1‬כעת הניחו שבטווח ארוך קיימת אפשרות להחכיר מפעלים נוספים אך עלות ההחכרה‬
‫של מפעל חדש היא ‪ 82‬שקלים ליום‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫האם לדעתכם יפתחו מפעלים חדשים? הסבירו את המנגנון שיביא לכך‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מה יהיה מספר המפעלים בשיווי משקל של הטווח הארוך? מה יהיה שכר העבודה‬
‫בשיווי משקל של הטווח הארוך?‬
‫(בטווח הארוך אף יזם אינו רוצה להכנס לענף או לעזוב אותו)‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫טענה‪" :‬הגדלת מספר המפעלים מנוגדת לאינטרס של בעלי המפעלים‪ ,‬ולכן מספר‬
‫המפעלים לא יגדל‪ ".‬חוו דעתכם‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫במשק קיימים ‪ 16‬שדות בהם מגדלים מלפפונים )‪ ,) X‬ו ‪- 25‬שדות בהם מגדלים פרחים )‪.(Y‬‬
‫המשק מקים מסחר בינלאומי‪ .‬מחיר מלפפונים בעולם הוא ‪ Px = 2‬לקילוגרם ומחיר הפרחים הוא‬
‫‪ Py = 3‬לפרח‪.‬‬
‫פונקצית הייצור של שדה מלפפונים היא‬
‫‪Qx  10L1/ 2‬‬
‫ופונקצית הייצור של שדה פרחים היא ‪Qy  20L1 / 2‬‬
‫היצע העובדים במשק נתון ע"י הנוסחה ‪ .w = L/1700‬עובדים יכולים לעבור מייצור מלפפונים‬
‫לייצור פרחים ולהפך ללא כל עלות‪.‬‬
‫הביקוש של הצרכנים המקומיים למלפפונים הוא ‪ Px = 1200/Qx‬והביקוש המקומי לפרחים נתון‬
‫ע"י הנוסחה ‪.Py = 16000/Qy‬‬
‫א‪ .‬חשבו את הביקוש המצרפי לעובדים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את שיווי המשקל בשוק העבודה ‪,‬מהו שכר העבודה ‪,‬כמה עובדים מועסקים וכמה עובדים‬
‫מועסקים בכל ענף?‬
‫ג‪ .‬תארו את שיווי המשקל בשווקי המוצרים( כמויות ‪,‬מחירים יבוא יצוא ‪).‬מהי הרווחה החברתית‬
‫בכל אחד מהשווקים? לוו את תשובתכם בתיאור גרפי של שוק המלפפונים ‪,‬שוק הפרחים ושוק‬
‫העבודה‪.‬‬
‫עקב לחץ של מגדלי הפרחים שאימו שיפסיקו לגדל פרחים אם לא יקבלו תמיכה מהממשלה‪,‬‬
‫החליטה הממשלה שהיות ופרחים תורמים לנוף ולסביבה ‪,‬היא תעניק סובסידיה בגובה ‪ 1‬לכל פרח‬
‫מיוצר‪.‬‬
‫ד‪ .‬חזרו על הסעיפים א ‪,‬ב ‪,‬ו ‪-‬ג כעת ‪,‬מה קרה לרווחה החברתית במשק ?לוו את תשובתכם‬
‫בגרפים‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫שני משקים סמוכים זה לזה אינם יכולים לסחור ביניהם‪ ,‬בשל הנהר הסואן המפריד ביניהם‪.‬‬
‫בשני המשקים מייצרים בננות‪ .‬מחיר הבננות במשק השמאלי גבוה מזה של המשק הימני‪.‬‬
‫לאחרונה הושלמה בניית גשר על פני הנהר הסואן‪ ,‬ונתאפשר הסחר בין המשקים‪.‬‬
‫בהנחה שהוצאות ההובלה זניחות‪ ,‬הראה מה יקרה למחיר‪ ,‬לייצור וליבוא (יצוא) ולצריכה של‬
‫בננות בכל אחד מהמשקים‪.‬‬
‫הדרכה‪ :‬התווה‪ ,‬זה ליד זה‪ ,‬את שוק הבננות בכל אחד מהמשקים‪.‬‬
‫מוצר ‪ X‬מיוצר באמצעות גורם ייצור משתנה אחד‪ .a -‬במצב המוצא שורר שיווי משקל בתנאי‬
‫תחרות משוכללת בשוקי ‪ X‬ו‪ a -‬במחירים‬
‫‪Pao Pxo ,‬‬
‫‪.‬‬
‫א‪ .‬הצג את שיווי המשקל בעזרת תרשים המתאר את שוק ‪ X‬ושוק ‪.a‬‬
‫הראה‪ ,‬בכל אחד מן התרשימים‪ ,‬את הגדלים הבאים‪ :‬התפוקה‪ ,‬הוצאות הייצור‬
‫(תשלומים לגורם הייצור) ‪ ,‬רווחי היצרנים פדיונם‪.‬‬
‫ב‪ .‬הנח בנוסף‪ ,‬כי היצע ‪ ,a‬העומד בפני הענף‪ ,‬הוא גמיש לחלוטין‪.‬‬
‫נתח את השפעת העלייה בביקוש ל‪ X -‬על התעסוקה (בענף ‪ ;)X‬תפוקת הענף; מחיר ‪,a‬‬
‫פדיון היצרנים; סה"כ תשלומים לגורם הייצור ‪ ; a‬רווחי היצרנים‪.‬‬
‫ג‪ .‬הנח‪ ,‬לחילופין‪ ,‬כי היצע ‪ ,a‬העומד בפני הענף‪ ,‬אינו גמיש לחלוטין‪ ,‬כי אם עולה משמאל‬
‫לימין‪ .‬השווה את השפעת העלייה בביקוש למוצר שיווי המשקל ההתחלתי ולתוצאות‬
‫שקיבלת בסעיף ב'‪.‬‬
‫(הנח ששווי המשקל ההתחלתי בשוקי ‪ a‬ו‪ X -‬הוא באותה נקודה כמו בסעיפים‬
‫הקודמים)‪.‬‬
‫שים לב לנקודות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬מה הקשר בין שיעור העלייה ב‪ Pa -‬לשיעור העלייה ב‪? Px -‬‬
‫‪ .1‬מה השפעת העלייה ב‪ Pa -‬על היצע ‪?X‬‬
‫‪ .3‬הוכח כי כמות שיווי המשקל של ‪ X‬עתה קטנה מזו שמצאת בתשובה לסעיף ב' לעיל‪ ,‬אך‬
‫גדולה מכמות שיווי המשקל המקורית‪.‬‬
‫במשק שמייצרים בו רק בוטנים‪ ,‬מצויים ‪ 122‬שדות דרומיים ו ‪ 122 -‬שדות צפוניים‪ .‬שטח כל שדה‬
‫‪ 1‬דונם וכל שדה נמצא ברשותו של מגדל אחר‪ .‬גורם הייצור המשתנה היחיד הוא מים המשמשים‬
‫רק לגידול בטנים‪ .‬כל המים הם מי תהום ועלות השאיבה היא ‪ 42‬שקל ליחידת מים אך לא ניתן‬
‫לשאוב יותר מ‪ 242 -‬יחידות מים‪ .‬המים נסחרים במכרז יומי תחרותי‪ .‬קיימת גם תחרות‬
‫משוכללת בענף הבוטנים‪.‬‬
‫עקומת הביקוש לבוטנים הנה‪:‬‬
‫‪28‬‬
‫‪Qd =9200-100P‬‬
‫להלן נתוני הייצור היומיים של כל שדה‪:‬‬
‫שדה‬
‫צפוני‬
‫כמות מים תפוקה כוללת‬
‫(ק"ג בוטנים)‬
‫(יחידות)‬
‫שדה‬
‫כמות מים‬
‫(יחידות)‬
‫דרומי‬
‫תפוקה כוללת‬
‫(ק"ג בוטנים)‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪12‬‬
‫‪1‬‬
‫‪18‬‬
‫‪1‬‬
‫‪35‬‬
‫‪1‬‬
‫‪18‬‬
‫‪3‬‬
‫‪22‬‬
‫‪3‬‬
‫‪35‬‬
‫‪4‬‬
‫‪51‬‬
‫‪4‬‬
‫‪42‬‬
‫‪2‬‬
‫‪55‬‬
‫‪2‬‬
‫‪41‬‬
‫‪5‬‬
‫‪58‬‬
‫‪5‬‬
‫‪41‬‬
‫חלק א'‬
‫‪.1‬‬
‫מהי הקצאת המים בין סוגי השדות השונים ?‬
‫‪.1‬‬
‫מה תהיה התפוקה היומית הכוללת של המשק?‬
‫‪.3‬‬
‫מה התפוקה השולית של המים?‬
‫‪.4‬‬
‫חשבו את מחיר הבוטנים?‬
‫‪.2‬‬
‫מה יהיה מחיר מ"ק מים ?‬
‫‪.5‬‬
‫חשבו את התפוקה השולית של שדה דרומי‪.‬‬
‫חלק ב '‬
‫החקלאים טענו שעלות הפקת המים (שאיבה) נמוכה בהרבה מהמחיר שהם נדרשים לשלם ולכן‬
‫דרשו משר החקלאות שיערוך חישוב של עלות השאיבה ולפי זה יקבע את מחיר המים‪.‬‬
‫שר החקלאות קיבל את דרישתם ומחיר יחידת מים נקבע ל‪ 42-‬שקל‪ .‬השר גם קבע שהמים‬
‫יחולקו חצי חצי בין חקלאי הצפון וחקלאי הדרום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שר הפשטנות‪:‬‬
‫"למדתי מבוא לכלכלה באוניברסיטה‪ .‬אם המים הם גורם הייצור‬
‫המשתנה בייצור בוטנים‪ ,‬ברור שהוזלתם תקטין את עלות הייצור ותוריד גם את מחיר‬
‫הבוטנים"‬
‫‪ ‬שר התחכום‪" :‬גם אני למדתי מבוא לכלכלה‪ .‬מחיר הבוטנים לא רק שלא ירד‪ ,‬הוא אפילו‬
‫יעלה‪.‬‬
‫עליכם לקבוע מי מהשניים צודק‪ .‬הסבירו ונתחו באמצעות הדגמה‪.‬‬
‫חלק ג'‬
‫כעת הניחו שקיימת טכנולוגיה להתפלת מי ים בכמות בלתי מוגבלת בעלות של ‪ 52‬שקל ליחידת‬
‫מים‪ .‬מספר רב של יצרנים יכולים לבצע את ההתפלה‪ .‬הממשלה מניחה את קביעת מחיר המים‬
‫לשוק החופשי‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪.1‬‬
‫מה יהיה מחיר המים לחקלאים?‬
‫‪.1‬‬
‫כמה מים יותפלו? מה תהיה הכמות המותפלת?‬
‫‪.3‬‬
‫מה יהיה מחיר הבטנים?‬
‫‪.4‬‬
‫מה תהיה כמות הבוטנים המיוצרת?‬
‫במשק ‪ 1,222‬יצרנים זהים המייצרים את מוצר ‪X‬‬
‫ל‪-‬כל אחד מהיצרנים יש הוצאות שוליות יומיות כאלה‪:‬‬
‫כמות מוצעת‬
‫‪Qs‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫עלות כוללת‬
‫‪TC‬‬
‫‪22‬‬
‫‪82‬‬
‫‪122‬‬
‫‪132‬‬
‫‪152‬‬
‫‪122‬‬
‫‪118‬‬
‫‪182‬‬
‫‪342‬‬
‫במשק ‪ 4,222‬צרכנים וכל צרכן מוכן לקנות כל יום יחידה אחת בלבד בלי קשר למחיר‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫כמה יחידות ובאיזה מחיר ייוצרו בטווח הקצר?‬
‫‪.1‬‬
‫כמה יחידות ובאיזה מחיר ייוצרו בטווח הארוך?‬
‫‪.3‬‬
‫בהנחה שבטווח ארוך מאוד קיימת אפשרות לכניסה ויציאה של פירמות לענף עם‬
‫אותה פונקצית הוצאות‪ ,‬הניחו שפירמות יכנסו לענף אם הרווח גבוה והנורמלי ויצאו‬
‫אם הרווח נמוך מהנורמלי (הפדיון קטן מהוצאות הכוללות)‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫א‪.‬‬
‫מה יהיה מחיר יחידת ‪?X‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מה תהיה הכמות המיוצרת? כמה פירמות יהיו בטווח ארוך?‬
‫תרגיל ‪ – 7‬תחרות משוכללת‬
‫הקדמה‬
‫הנחות‪:‬‬
‫‪ .1‬מספר רב של יצרנים וצרכנים‪( .‬הם אינם משפיעים על המחיר)‬
‫‪ .2‬אין איגוש של יצרנים ואין איגוד של צרכנים‪.‬‬
‫‪ .3‬אינפורמציה מלאה‪.‬‬
‫‪ .4‬אין מגבלות על מחיר וכמות‪( .‬אין התערבות ממשלה)‬
‫‪ .5‬מוצרים הומוגנים‪.‬‬
‫עודף הצרכן ‪+‬עודף היצרן = עודף חברתי (או‪ :‬סך הרווחה במשק)‪ ,‬מסומן בסגול‪.‬‬
‫סחר בין‪-‬לאומי‬
‫‪ ‬משק בודד קטן ביחס לעולם‪ ,‬מקבל את המחירים כנתונים‪.‬‬
‫‪ ‬עלויות הובלה מצמצות את היצוא והיבוא‪.‬‬
‫‪ ‬כשהמשק נפתח לעולם‪ ,‬העודף החברתי גדל‪.‬‬
‫שער חליפין‬
‫פיחות – עליה בשע"ח‪ ,‬מטבע זר מתחזק ומטבע מקומי נחלש‪.‬‬
‫ייסוף – ירידה בשע"ח‪ ,‬מטבע זר נחלש ומטבע מקומי מתחזק‪.‬‬
‫פיחות בערך המטבע המקומי (שע"ח עולה)‪ .‬מצמצם יבוא ומגדיל יצוא‪ Pw( .‬עולה)‪.‬‬
‫הביקוש‪:‬‬
‫ישוב‬
‫א‬
‫ב‬
‫תושבים‬
‫‪75,000‬‬
‫‪25,000‬‬
‫הכנסה‬
‫‪1000‬‬
‫‪1500‬‬
‫ביקוש‬
‫לפרט‬
‫ההיצע‪ ,‬של יצרן בודד‪:‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪P‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7.5‬‬
‫‪10‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪15‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪8‬‬
‫א‪ .‬עקומת הביקוש‪:‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מחיר ש"מ הינו ‪ 4‬ש"ח‪ ,‬והכמות הנמכרת הינה ‪( 1111‬אלפי ק"ג)‪ .‬הוצאת הצרכנים הינה‪:‬‬
‫‪ 4*1,000,000=4,000,000‬ש"ח‪.‬‬
‫ד‪ .‬כאשר שכ"ע מוכפל‪ ,‬ה‪ MC -‬מוכפל גם הוא‪ ,‬ועקומת ההיצע עולה למעלה (עקומה אדומה)‬
‫נגיע לש"מ חדש בו המחיר הינו ‪ 5‬ש"ח והכמות הנצרת הינה ‪( 751‬אלפי ק"ג)‪ .‬הוצאת‬
‫הצרכנית כעת‪.5*750,000=3,750,000 :‬‬
‫ה‪ .‬הכנסת הצרכנים בישוב א' עלתה‪ ,‬והביקוש לבשר הוכפל‪.‬‬
‫הביקוש החדש שלהם הינו‪:‬‬
‫‪ ,‬כמו בישוב ב'‪.‬‬
‫הביקוש המצרפי במשק‪:‬‬
‫הוצאת הצרכנים כעת הינה‪. 5*1,200,000=6,000,000:‬‬
‫פדיון היצרנים ורווחיהם כמובן גדלו‪ .‬תצרוכת הצרכנים בישוב ב' ירדה בגלל העליה‬
‫במחיר‪ .‬צריכת הבשר בישוב א' עלתה‪ ,‬שכן הכנסת הפרטים גדלה‪.‬‬
‫ניתוח המקרה באופן כללי‬
‫נתבונן בתרשימים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬מאחר והיצע התה יורד ל‪( S’-‬העקומה האדומה) נראה כי המחיר של התה עולה וכי‬
‫הכמות המבוקשת ממנו יורדת‪.‬‬
‫ב‪ .‬כיוון שתה וקפה הינם מוצרים תחליפיים‪ ,‬עליה במחיר התה הינו שינוי אקסוגני‬
‫בשוק הקפה‪ ,‬דבר מגדיל את הביקוש לקפה‪ ,‬ומעבר לעקומה ’‪ .D‬ניתן לראות שהן‬
‫המחיר והן הכמות הנמכרת של הקפה גדלה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הוצאות הצרכנים על תה‪.‬‬
‫ראשית צריך להבחין בין גמישויות שונות של הביקוש לתה‬
‫‪ .1‬גמישות קטנה מ‪:1-‬‬
‫|‬
‫|‬
‫‪η‬‬
‫‪ .2‬גמישות גדולה מ‪:1-‬‬
‫|‬
‫|‬
‫‪η‬‬
‫‪ .3‬גמישות יחידתית‪:‬‬
‫|‬
‫|‬
‫‪η‬‬
‫̅̅̅̅‬
‫ד‪ .‬פדיון יצרני הקפה‪:‬‬
‫פדיון‬
‫א‪ .1 .‬המחיר בשוק ישאר ללא שינוי‪ ,‬כן פרט אחד לא יכול להשפיע על מחירי השוק‪.‬‬
‫‪ .2‬הכמות בתימכר בשוק תגדל במעט‪.‬‬
‫‪ .3‬רווחיו של המגדל יגדלו ביותר מ‪ 1111 -‬ש"ח‪ ,‬מאחר והוא מרוויח על כל טון ‪ 111‬ש"ח‬
‫יותר‪ ,‬והוא כמובן יגדיל את הכמות הנמכרת‪.‬‬
‫ב‪ .‬את השיטה גילו כל מגדלי המלונים בנגב‪:‬‬
‫נתבונן בתרשים הבא‪:‬‬
‫הגדלת ההיצע בנגב‪ ,‬גורם להגדלת ההיצע המצרפי (בפחות)‪ ,‬דבר שמוריד את מחירי‬
‫המלונים בארץ ומעלה את הכמות הנרכשת מהם‪.‬‬
‫‪ .1‬כמות המלונים הנמכרת בארץ‪ ,‬כאמור‪ ,‬תגדל‪ .‬והמחיר ירד‪.‬‬
‫‪ .2‬מגדלי הנגד ימכרו יותר מלונים ורווחיהם יגדלו‪.‬‬
‫‪ .3‬מגדלי הגליל ימכרו פחות מלונים ורווחיהם יקטנו‪.‬‬
‫במשק ‪ 11‬שדות של מלפפונים (‪ )X‬ו‪ 25-‬שדות של פרחים (‪ Px=3 .)Y‬ו‪.Py=2 -‬‬
‫פונ' הייצור של מלפפונים ‪Qx  10L1/ 2‬‬
‫פונ' הייצור של פרחים ‪Qy  20L1 / 2‬‬
‫היצע העובדים‪.W = L/1700 :‬‬
‫והביקושים ‪ Py = 16000/Qy ,Px = 1200/Qx‬למלפפונים ופרחים‬
‫בהתאמה‪.‬‬
‫א‪ .‬ביקוש לעובדים‪( :‬נשתמש בזהות ‪)W=P*MP‬‬
‫בשוק המלפפונים‪:‬‬
‫√‬
‫⏞‬
‫√‬
‫בשוק הפרחים‪:‬‬
‫√‬
‫⏞‬
‫√‬
‫סך הביקוש לעובדים‪:‬‬
‫ב‪ .‬נשווה את הביקוש לעובדים להיצע העבודה ונקבל‪:‬‬
‫‪.W=2, L=3400‬‬
‫ג‪.‬‬
‫בענף המלפפונים מועסקים ‪ 011‬עובדים (נציב את השכר במשוואת הביקוש‬
‫לעובדים של הענף)‪ .‬בכל שדה (‪ 11‬שדות) יש ‪ 51.25‬עובדים‪ .‬כך שכל פירמה‬
‫מייצרת (הצבה במשוואת הייצור) ‪ .75‬סך הענף מייצר ‪ 1211‬יח'‪ .‬הביקוש במשק‬
‫המתקבל ע"י הצבת המחיר בפונ' הביקוש הינו ‪ .411‬כך שהייצוא של המשק הינו‬
‫‪ 011‬יח' מלפפונים‪ .‬באותו אופן ניתן לפתור את שוק הפרחים‪.‬‬
‫המחיר בשני המשקים יהיה כמובן זהה‪ ,‬ויקבע בין המחירים שהיו בכל משק‪.‬‬
‫המשק השמאלי ייבא את עודפי הביקוש והמשק הימני ייצא את עודפי ההיצע‬
‫למשק השכן‪.‬בכל משק יצרכו *‪ ,Q‬ברמת מחיר זהה ‪.Pw‬‬
‫תרגיל ‪ - 8‬תחרות והתערבות ממשלה‬
‫שאלה ‪:1‬‬
‫בתנאי שאלה ‪ 1‬בתרגיל ‪:,‬‬
‫א‪ .‬הממשלה מטילה מס בסך ‪ 1.2‬שקל ליחידה‪ .‬צייר את עקומת ההיצע החדשה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הנח שעקומת ההיצע אינה משתנה‪ .‬חשב את עקומת הביקוש החדשה‪.‬‬
‫ג‪ .‬במה תלוי גודל השינוי במחיר לצרכן ומתי השינוי יהיה מקסימלי?‬
‫ד‪ .‬האם תשובתך תלויה בכך האם‪ ,‬על פי החוק‪ ,‬המס נגבה מן היצרנים או מן הצרכנים?‬
‫שאלה ‪:1‬‬
‫הממשלה שוקלת שתי דרכים אלטרנטיביות להבטחת מחיר מינימום (‪ )Pm‬שמקבל החקלאי‬
‫לכל ביצה‪.‬‬
‫דרך ראשונה‪ :‬לקנות כל כמות שתוצע לממשלה במחיר (‪ )Pm‬ולהשמידה‪.‬‬
‫דרך שניה‪ :‬להבטיח את המחיר (‪ )Pm‬על ידי מתן סובסידיה מתאימה לכל ביצה‪.‬‬
‫א‪ .‬הצג את שתי התוכניות בעזרת דיאגרמה מתאימה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מה ההבדל בין שתי התכניות מנקודת ראות היצרנים ?‬
‫ג‪ .‬מה ההבדל בין שתי התכניות מנקודת ראות צרכני הביצים?‬
‫ד‪ .‬איזו משתי התכניות תעלה יותר לממשלה? איך עלות זו תלויה בגמישות הביקוש‬
‫וההיצע? הדגם דיאגרמתית‪.‬‬
‫ה‪ .‬איזו משתי התכניות עדיפה לכלל המשק?‬
‫שאלה ‪:3‬‬
‫הנח שיש גם ייצור מקומי וגם יבוא של גפרורים (שני סוגי הגפרורים זהים בכל תכונותיהם)‪.‬‬
‫היצע של חו"ל גמיש לחלוטין וההיצע המקומי עולה משמאל לימין‪.‬‬
‫כדי לצמצם את יבוא הגפרורים‪ ,‬הועלו שלוש הצעות חילופיות‪:‬‬
‫‪ .1‬להטיל מכס על יבוא גפרורים‪ ,‬בגובה של שקל אחד לקופסה‪.‬‬
‫‪ .1‬להטיל מס קניה על כל צריכת הגפרורים‪ ,‬בגובה של שקל אחד לקופסה‪.‬‬
‫‪ .3‬לתת סובסידיה ליצרנים המקומיים‪ ,‬בסך שקל אחד לכל קופסה המיוצרת על ידם‪.‬‬
‫א‪ .‬הצג את שלוש ההצעות בדיאגרמה‪( .‬הנח שבכל מקרה היבוא נמשך)‪.‬‬
‫ב‪ .‬בהנחה שמטרת הממשלה היא צמצום היבוא‪ ,‬איזו משלוש הצעות היא הטובה ביותר?‬
‫ג‪ .‬איזו משלוש ההצעות עדיפה‪ ,‬אם מטרת הממשלה היא מתן עידוד לייצור המקומי?‬
‫ד‪ .‬איך יתייחסו לשלוש ההצעות צרכני הגפרורים‪ ,‬יצרני הגפרורים‪ ,‬ושאר הציבור?‬
‫‪31‬‬
‫במדינת בלגוניה שתי ערים‪ .‬עקומת הביקוש לסיגריות בכל אחת מהערים‪:‬‬
‫בעיר א'‪:‬‬
‫‪P = 100 - 2Q1‬‬
‫בעיר ב'‪:‬‬
‫‪P = 200 - 4Q2‬‬
‫‪ P‬ו‪ Q -‬הם המחיר והכמות‪.‬‬
‫עקומת ההיצע לסיגריות במשק כולו נתונה ע"י המשואה ‪P = 40 + 2Q‬‬
‫שוק הסיגריות הוא תחרותי‪.‬‬
‫א‪ .‬מצא את מחיר שווי המשקל בשוק הסיגריות במדינת בלגוניה וכן את כמות שווי המשקל בכל‬
‫אחת מהערים‪ .‬חשב את רווח היצרנים‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשב את גמישות הביקוש הכללית של השוק בנקודת שיווי המשקל‪ ,‬גמישות הביקוש בכל אחת‬
‫מהערים במחיר שיווי המשקל ואת גמישות ההיצע בנקודת שיווי המשקל‪.‬‬
‫ג‪ .‬במטרה לצמצם את צריכת הסיגריות מטילה הממשלה מס קנייה בסך ‪ 42‬שקל ליחידה‪ .‬כיצד‬
‫ישפיע צעד זה על המחיר ועל הכמויות בכל עיר? מה יהיו רוחי היצרנים? מהן הכנסות‬
‫הממשלה ממיסים?‬
‫‪32‬‬
‫להלן נתונים של שני סוגי מסעדות ‪ :‬מזללות ההמבורגרים ( להלן המבורגר) ופיצריות‬
‫(להלן "פיצות")‪.‬הנח שמדובר בענפים תחליפים‪:‬‬
‫‪ .1‬בשני הענפים הביקוש יורד וההיצע עולה משמאל לימין‪.‬‬
‫‪ .1‬בשני הענפים שוררת תחרות משוכללת‪.‬‬
‫‪ .3‬לייצור המבורגר משתמשים בבשר בקר‪ .‬השימוש בבשר בקר לייצור המבורגר מהווה חלק לא‬
‫זניח בביקוש לבשר בקר‪.‬‬
‫‪ .4‬לייצור פיצות משתמשים בגבינת מוצרלה‪ .‬השימוש בגבינת מוצרלה לייצור פיצות מהווה‬
‫חלק לא זניח בביקוש לגבינת מוצרלה‪.‬‬
‫‪ .2‬כל בשר הבקר מיוצר בארץ‪ .‬יש גם יצוא של בשר בקר לחו"ל‪.‬‬
‫‪ .5‬חלק מגבינת המוצרלה מיובאת מחו"ל‪ .‬קיים גם מכס של ‪ 1‬שקלים לק"ג על גבינת מוצרלה‬
‫המיובאת לארץ‪.‬‬
‫המכס על גבינת מוצרלה עלה ל‪ 3 -‬שקלים לק"ג‪ .‬כתוצאה מכך‪:‬‬
‫שים לב‪ :‬גבינת מוצרלה היא גורם הייצור המשתנה בייצור פיצות‬
‫‪ .1‬מחיר גבינת מוצרלה‪ :‬יעלה ‪ /‬ירד ‪ /‬לא ישתנה ‪ /‬לא ניתן לדעת ‪/‬‬
‫‪ .1‬יבוא גבינת מוצרלה‪ :‬יעלה ‪ /‬ירד ‪ /‬לא ישתנה ‪ /‬לא ניתן לדעת ‪/‬‬
‫‪ .3‬הכנסות המדינה ממכס על גבינת מוצרלה‪ :‬יעלו ‪ /‬ירדו ‪ /‬לא ישתנו ‪ /‬לא ניתן לדעת‪/‬‬
‫‪ .4‬מחיר הפיצות‪ :‬יעלה ‪ /‬ירד ‪ /‬לא ישתנה ‪ /‬לא ניתן לדעת ‪/‬‬
‫‪ .2‬צריכת הפיצות‪ :‬תגדל ‪ /‬תקטן ‪ /‬לא תשתנה ‪ /‬לא ניתן לדעת‪/‬‬
‫‪ .5‬בהנחה שגמישות הביקוש לפיצות קטנה מ‪( 1 -‬בערך מוחלט)‪ ,‬סך הוצאות הצרכנים על פיצות‪:‬‬
‫יקטנו ‪ /‬יגדלו ‪ /‬לא ישתנו ‪ /‬לא ניתן לדעת‪/‬‬
‫‪ .,‬מחיר ההמבורגרים במסעדות‪ :‬יעלה ‪ /‬ירד ‪ /‬לא ישתנה ‪ /‬לא ניתן לדעת ‪/‬‬
‫‪ .8‬צריכת ההמבורגרים‪ :‬תעלה ‪ /‬תרד ‪ /‬לא תשתנה ‪ /‬לא ניתן לדעת‪/‬‬
‫‪ .2‬הייצור המקומי של בשר בקר‪ :‬יעלה ‪ /‬ירד ‪ /‬לא ישתנה ‪ /‬לא ניתן לדעת ‪/‬‬
‫‪ .12‬הייצוא של בשר בקר‪ :‬יגדל ‪ /‬יקטן אך לא יפסק ‪ /‬יקטן ויתכן שיפסק ‪ /‬לא ישתנה ‪/‬‬
‫‪ .11‬אם בכל הענפים מועסקים גם עובדים זהים‪ ,‬שכר העבודה במסעדות ההמבורגר בהשוואה‬
‫לשכר העבודה בפיצריות יהיה‪ :‬גבוה יותר ‪ /‬נמוך יותר ‪ /‬זהה ‪ /‬לא ניתן לדעת‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫שאלה ‪:1‬‬
‫הביקוש למוצר ‪ X‬מורכב מביקוש הסקטור הפרטי שגמישותו ‪ 1.2‬ומביקוש בלתי גמיש לחלוטין‬
‫של מערכת הביטחון‪ .‬שוק ‪ X‬תחרותי‪ :‬מחיר השוק ‪ 122‬שקל ליחידה‪ .‬הכמות המיוצרת ‪2,222‬‬
‫יחידות‪ .‬מערכת הביטחון קונה ‪ 1,222‬יחידות‪ ,‬הסקטור הפרטי קונה ‪ 3,222‬יחידות‪.‬‬
‫עתה מערכת הביטחון זקוקה לעוד ‪ 1,222‬יחידות ‪ . X‬ביקושה נשאר בלתי גמיש לחלוטין‪.‬‬
‫כלכלן משרד הביטחון דרש שהממשלה תיתן סובסידיה ליצרני ‪ X‬כך שיגדילו את ההיצע ב‪1,222 -‬‬
‫יחידות ואז המחיר בשוק יישאר ‪ 122‬שקל‪ .‬לדעתו גמישות ההיצע היא ‪.1‬‬
‫א‪ .‬מה גודל הסובסידיה שיש לתת לכל יחידה מוצר‪ .‬הסבר את תשובתך‪.‬‬
‫ב‪ .‬כלכלן משרד האוצר טען שהיה זול יותר לאוצר אם משרד הביטחון ירכוש בשוק את‬
‫הכמות הדרושה‪ 3222 :‬יחידות‪ .‬והאוצר יכסה למשרד הביטחון את ההתייקרות‪ .‬יתרון‬
‫השיטה הזו לדעתו שהיא תהייה זולה יותר לאוצר‪.‬‬
‫הראה בדיאגרמה אחת את המצב ההתחלתי‪ ,‬את הצעת כלכלן משרד הביטחון ואת‬
‫הצעת כלכלן האוצר‪ .‬והשווה את מחירו של ‪ X‬ואת הוצאות הממשלה עבור כל מקרה‪.‬‬
‫שאלה ‪:3‬‬
‫הנח שהודו מהווה מקור בלעדי (בגלל סיבות דתיות) להיצע שלדים‪.‬‬
‫הביקוש לשלדים הוא של בתי ספר לרפואה‪ .‬הן בעולם והן בהודו‪ .‬עקומות הביקוש יורדות‬
‫משמאל לימין‪ .‬היצע השלדים עולה משמאל לימין‪.‬‬
‫ממשלת הודו החליטה להטיל מס בסכום קבוע על כל שלד מיוצא‪.‬‬
‫הראה בעזרת דיאגרמות מתאימות את השפעת המס‪ ,‬בהשוואה למצב לפני המס על‪ :‬מחיר שלד‬
‫לבתי ספר לרפואה בהודו ובעולם‪ ,‬כמות השלדים הנמכרת בהודו ולחו"ל‪ ,‬ערך היצוא בדולרים‪.‬‬
‫שאלה ‪:4‬‬
‫במשק מייצרים וצורכים מספר מוצרים ביניהם מוצר ‪ ,X‬המיוצר גם בחו"ל (ההיצע העולמי‬
‫גמיש לחלוטין במחיר העולמי) ומוצר ‪ , Y‬הנצרך בארץ ומשווק גם לחו"ל (הביקוש העולמי גמיש‬
‫לחלוטין)‪ .‬במשק קיימת תחרות משוכללת בשוקי המוצר וגורמי הייצור‪.‬‬
‫ידוע כי במצב המוצא קיים יבוא וגם ייצור מקומי של ‪ , X‬וכי קיים יצוא וגם צריכה מקומית של‬
‫‪.Y‬‬
‫במטרה להגדיל את היצוא ולצמצם את היבוא‪ ,‬הוצעו מספר הצעות‪:‬‬
‫‪ .1‬לתת סובסידיה בסך ‪ 1‬זוז ליחידה לייצור המקומי של ‪ X‬ושל ‪.Y‬‬
‫‪ .1‬לתת סובסידיה בסך ‪ 1‬זוז ליחידה על כל יחידה מיוצאת של ‪ ,Y‬ולהטיל מכס בסך ‪ 1‬זוז‬
‫ליחידה על כל יחידה מיובאת של ‪.X‬‬
‫‪ .3‬להטיל מס של ‪ 1‬זוז ליחידה על הצריכה המקומית של ‪ X‬ושל ‪.Y‬‬
‫א‪ .‬תאר את מצב המוצא בשני השווקים‪.‬‬
‫ב‪ .‬תאר כל אחת משלוש ההצעות שהוצעו תוך התייחסות לשינויים שיחולו במחיר בשוק‬
‫המקומי‪ ,‬בכמות המיוצרת‪ ,‬בכמות הנצרכת‪ ,‬בכמות המיוצאת ובכמות המיובאת‪.‬‬
‫במה תלוי השינוי שיחול ביבוא וביצוא לפי כל אחת משלוש ההצעות?‬
‫‪34‬‬
‫שאלה ‪:2‬‬
‫במשק קיימים שני אזורים בהם מגדלים חיטה‪ ,‬גורם היצור המשתנה היחיד‪ -‬מים‪.‬‬
‫פונקצית הייצור היא‪:‬‬
‫מים (מ"ק)‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫‪2‬‬
‫‪12‬‬
‫ערך תפוקת חיטה באזור א'‬
‫‪2‬‬
‫‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪1,‬‬
‫‪34‬‬
‫‪42‬‬
‫‪42‬‬
‫‪42‬‬
‫‪21‬‬
‫‪24‬‬
‫‪22‬‬
‫ערך תפוקת חיטה באזור ב'‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪11‬‬
‫‪14‬‬
‫‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫קיימות ‪ 12‬חוות באזור א' ו‪ 12 -‬באזור ב'‪ .‬לרשות המשק ‪ 22‬מ"ק מים‪ ,‬ושוק המים תחרותי‪.‬‬
‫חוואי אזור ב' טענו שמצבם קשה‪ ,‬ואומנם הוחלט לסבסד את המים שבהם משתמשים חוואי‬
‫אזור ב' ב‪ 1 -‬שקל למ"ק‪ .‬מה השפעת הסובסידיה על התפוקה?‬
‫הממשלה העניקה סובסידיה למוצר ‪ X‬בסכום קבוע לכל יחידה מיוצרת‪ .‬במקביל עלתה הכנסתם‬
‫של צרכני המוצר‪.‬‬
‫‪ .I‬אם ‪ X‬מוצר נחות לא ניתן לדעת מה יקרה למחיר ליצרן ולכמות המיוצרת אך המחיר‬
‫לצרכן ירד בוודאות‬
‫‪ .II‬אם ‪ X‬הוא מוצר נורמאלי מחירו לצרכן ירד‪ ,‬המחיר ליצרן יעלה והכמות המיוצרת תגדל‬
‫‪ .III‬אם הכנסת הצרכנים לא הייתה עולה‪ ,‬התקציב הדרוש למימון הסובסידיה היה נמוך יותר‬
‫מהתקציב הדרוש במקרה בו חלה עליה בהכנסה‬
‫א‪ .‬טענות ‪ II ,I‬ו‪ III-‬נכונות‬
‫ב‪ .‬טענות ‪ II ,I‬ו‪ III-‬אינן נכונות‬
‫ג‪ .‬טענות ‪ I‬ו‪ III-‬נכונות‪ .‬טענה ‪ II‬אינה נכונה‬
‫ד‪ .‬טענות ‪ II‬ו‪ III-‬נכונות‪ .‬טענה ‪ I‬אינה נכונה‬
‫ה‪ .‬טענות ‪ II‬ו‪ III-‬אינן נכונות‪ .‬טענה ‪ I‬נכונה‬
‫מוצר ‪ X‬נרכש בארץ ומיוצר בארץ וגם מיובא מחו"ל‪ .‬עלויות ההובלה של המוצר מחו"ל לארץ עלו‬
‫אך עדיין מתקיים יבוא‪ .‬איזו מהטענות הבאות נכונה לגבי הוצאות הצרכנים על סחורה מיובאת‬
‫(כולל עלויות הובלה)‪.‬‬
‫א‪ .‬הוצאת הצרכנים על סחורה מיובאת תגדל‬
‫ב‪ .‬הוצאת הצרכנים על סחורה מיובאת תקטן‬
‫ג‪ .‬אם גמישות הביקוש יחידתית‪ ,‬הוצאת הצרכנים על סחורה מיובאת לא תשתנה‪.‬‬
‫ד‪ .‬אם גמישות הביקוש יחידתית אז הוצאת הצרכנים על הסחורה המיובאת תקטן‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫שאלה ‪,‬‬
‫מוצר ‪ X‬מיוצר בארץ ונרכש בארץ ובחו"ל‪ .‬הממשלה מעוניינת לעודד את הייצוא של המשק‪.‬‬
‫הממשלה מתלבטת בין הענקת פרמיית ייצוא של ‪ ₪ 1‬ליחידה לבין סובסידיה של ‪ ₪ 1‬לכל יחידה‬
‫מיוצרת‪ .‬אילו מבין הטענות הבאות נכונה‪:‬‬
‫א‪ .‬שני הצעדים יגדילו את הייצוא באותה מידה‪.‬‬
‫ב‪ .‬בשני סוגי המדיניות המחיר ליצרן יהיה זהה‪.‬‬
‫ג‪ .‬לא ניתן לדעת מה יקרה לרווחי הפירמה כתוצאה מהפעלת המדיניות הזו משום שאין‬
‫מידע על העלות הקבועה של הפירמה‪.‬‬
‫ד‪ .‬המחיר לצרכן יהיה זהה בשני סוגי המדיניות‪.‬‬
‫ה‪ .‬תשובות ב' ו‪-‬ג' נכונות‪.‬‬
‫בירושלים ובתל‪-‬אביב קיימת אותה עקומת ביקוש‪ ,‬יורדת משמאל לימין‪ ,‬לעגבניות‪ .‬הוצאות‬
‫ההובלה של עגבניות בין ת"א לירושלים הן ‪ 12‬שקל לתיבה (העגבניות מיוצרות באזור תל‪-‬אביב)‪.‬‬
‫שוק העגבניות הוא תחרותי‪ ,‬עקומת ההיצע רגילה (עולה משמאל לימין)‪ ,‬וכיום נמכרות עגבניות‬
‫בשתי הערים‪ .‬הורדת הוצאות ההובלה ב‪ 1 -‬שקל תגרום לשינוי הבא‪:‬‬
‫א‪ .‬המחיר לצרכן בתל‪-‬אביב ובירושלים יעלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬המחיר לצרכן בתל‪-‬אביב ללא שינוי ובירושלים ירד‪.‬‬
‫ג‪ .‬המחיר לצרכן בתל‪-‬אביב ובירושלים ירד‪.‬‬
‫ד‪ .‬המחיר לצרכן בתל‪-‬אביב יעלה‪ ,‬והמחיר לצרכן בירושלים ירד‪.‬‬
‫ה‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬
‫‪36‬‬
‫תרגיל ‪ – 8‬תחרות והתערבות ממשלה‬
‫הקדמה‬
‫כשהממשלה נותנת סובסידיה‪ ,‬אין חשיבות אם היא מחולקת לצרכן או ליצרן המשק יגיע לאותו‬
‫ש"מ‪ .‬ההפרש בין המחיר לצרכן למחיר ליצרן מהווה את גודל הסובסידיה‪ .‬המלבן הכתום מהווה‬
‫את הוצ' הממשלה למימון הסובסידיה והמשולש האדום הינו הפסד הרווחה בגין הסובסידיה‪.‬‬
‫כשהממשלה מטילה מס‪ ,‬אין חשיבות אם הוא מוטל על הצרכן או על היצרן המשק יגיע לאותו‬
‫ש"מ‪ .‬ההפרש בין המחיר לצרכן למחיר ליצרן מהווה את גודל המס‪ .‬המלבן הירוק מהווה את‬
‫הכנסות הממשלה ממסים והמשולש האדום‪" ,‬נטל המס העודף"‪ ,‬מהווה את הפסד הרווחה במשק‬
‫בגין הטלת המס‪.‬‬
‫בהטלת מס ‪ /‬סובסידיה‪ ,‬גמישות הביקוש היא שתקבע את חלוקת המס ‪ /‬סובסידיה בין הצרכן‬
‫ליצרן‪ .‬יפורט ויודגם בהמשך התרגיל‪.‬‬
‫מחיר מינימום‬
‫כאשר הממשלה רוצה לקבוע מחיר מסויים‪ ,‬שלולא התערבותה היה נקבע ב"שוק החופשי" כנמוך‬
‫מידיי‪ .‬הממשלה יכולה לעשות זאת במספר דרכים‪:‬‬
‫‪ .1‬לקבוע מכסות יצור (להקשיח את ההיצע)‬
‫‪ .2‬לקנות עודפי יצור‪.‬‬
‫‪ .3‬לתת סובסידיה ביצור המוצר‪.‬‬
‫את ההשלכות של כל אפשרות נראה בדיון בשאלה ‪.2‬‬
‫סובסידיה‬
‫רכישת עודפי יצור‬
‫בנתוני שאלה ‪ 1‬בתרגיל ‪7‬‬
‫א‪ .‬ממשלה מטילה מס בסך ‪ 2.2‬ליח'‪.‬‬
‫‪MC‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪8‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪600‬‬
‫‪750‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪1200‬‬
‫‪1300‬‬
‫‪1500‬‬
‫‪MC+T‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6.5‬‬
‫‪7.5‬‬
‫‪8.5‬‬
‫‪10.5‬‬
‫‪12‬‬
‫‪MC‬‬
‫‪P‬‬
‫‪10‬‬
‫‪MC+T‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪1500‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1300‬‬
‫‪1200‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪750‬‬
‫‪600‬‬
‫ב‪ .‬כשעקומת ההיצע ללא שינוי הביקוש משתנה‪.‬‬
‫ביקוש ישן‪:‬‬
‫כעת הצרכנים רואים מחיר יקר יותר בגלל המס‪ ,‬נציב במקום המחיר הישן את המחיר‬
‫החדש‪.P+2.5 ,‬‬
‫ונקבל את הביקוש החדש‪:‬‬
‫ג‪.‬‬
‫גודל השינוי במחיר לצרכן תלוי‪ ,‬כמובן‪ ,‬בגמישות הביקוש‪ .‬ככל שגמישות הביקוש קשיחה‬
‫יותר כך נטל המס יוטל ברובו על הצרכן‪ .‬נתבונן בתרשימים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬כאשר הביקוש גמיש לחלוטין‪ ,‬הטלת המס ‪ T‬מקטינה את ההיצע אך לא משפיעה‬
‫כלל על המחיר לצרכן‪.‬‬
‫‪ .2‬כאשר הביקוש קשיח לחלוטין‪ ,‬הטלת המס ‪ T‬מקטינה את ההיצע וכל המס נספג ע"י‬
‫הצרכן‪ .‬במצב זה השינוי במחיר לצרכן הינו מקסימלי‪.‬‬
‫‪ .3‬כאשר הביקוש וההיצע "רגילים"‪ ,‬כלומר בעלי שיפועים שונים מ‪ 0-‬ואינסוף‪ ,‬המס‬
‫יתחלק בין הצרכן ליצרן בהתאם לגמישות‪.‬‬
‫הערה‪ :‬ניתן לנתח השפעת מס או סובסידיה‪ ,‬הן על הביקוש והן על ההיצע‪ ,‬במקרה‬
‫שלנו הוזז ההיצע לשם נוחות בלבד‪.‬‬
‫ד‪ .‬אין זה משנה ממי יגבה המס‪ ,‬התוצאה תהיה זהה‪ ,‬הדבר החשוב הוא ההפרש בין המחיר‬
‫לפני‪/‬אחרי הטלת המס‪ .‬לכן אין זה משנה אם נזיז את עקומת הביקוש או ההיצע‪.‬‬
‫ממשלה רוצה להבטיח מחיר מינימום לביצה‪.‬‬
‫דרך א'‪ :‬הממשלה קונה את עודפי ההיצע‪:‬‬
‫הממשלה קונה מהיצרנים כמות שבין *‪ Q‬ל‪ ,Q’ -‬במחיר ‪ ,Pm‬הוצ' הממשלה מסומנות בכתום‪.‬‬
‫דרך ב'‪ :‬הממשלה נותנת סובסידה ליצרני הביצים‪.‬‬
‫הממשלה מסבסדת (‪ )S‬את ביצים והוצאת הממשלה הינה ’‪ ,S*Q‬השטח הכתום‪.‬‬
‫ב‪ .‬מנקודת ראות היצרנים אין כלל הבדל בין התוכניות‪ .‬בשני המצבים הם מוכרים *‪ Q‬ביצים‬
‫במחיר ‪ .Pm‬ניתן לראות שעודף הצרכן זהה בשני המקרים‪.‬‬
‫ג‪ .‬מנקודת ראות הצרכנים עדיף כמובן את האפשרות השנייה‪ ,‬בה עודף הצרכן גדול יותר‪.‬‬
‫המחיר אותו משלם הצרכן הינו ’‪ ,P‬והוא נמוך ממחיר המינימום‪ .‬כמו כן הכמות הנרכשת‬
‫גדולה יותר‪.‬‬
‫ד‪ .‬כמובן שהעלויות לממשלה תלויות בגמישות הביקוש‪ .‬ככך שהביקו גמיש יותר‪ ,‬הוצאות‬
‫הממשלה על סובסידיה יהיו קטנות יותר‪ .‬כשהביקוש קשיח‪ ,‬יהיה כדאי לממשלה לקנות‬
‫ולהשמיד ביצים‪.‬‬
‫ה‪ .‬רווחת סך המשק‪:‬‬
‫דרך א' ‪-‬‬
‫השמדה‬
‫דרך ב' ‪-‬‬
‫עודף‬
‫צרכן‬
‫עודף‬
‫יצרן‬
‫הוצאות‬
‫הממשלה‬
‫סה"כ‬
‫↓‬
‫─‬
‫─‬
‫‪ɳ=1‬‬
‫↓‬
‫↓‬
‫─‬
‫↓‬
‫‪ɳ<1‬‬
‫?‬
‫↓‬
‫─‬
‫↑‬
‫‪ɳ>1‬‬
‫↓‬
‫↑‬
‫─‬
‫─‬
‫‪ɳ=1‬‬
‫↑‬
‫↑‬
‫─‬
‫↑‬
‫‪ɳ<1‬‬
‫?‬
‫↑‬
‫─‬
‫↓‬
‫‪ɳ>1‬‬
‫↑‬
‫ניתן לראות שכל עוד הביקוש אינו קשיח‪ ,‬עדיפה הסובסידיה‪ .‬במקרה בו הביקוש קשיח‪ ,‬לא‬
‫ניתן לדעת איזו תוכנית עדיפה‪.‬‬
‫הערה‪ :‬כאשר גמישות הביקוש יחידתית‪ ,‬הוצאות הממשלה זהות בשני המצים המתוארים‪,‬‬
‫וזאת בגלל תכונות הגמישות היחידתית‪ .‬כדי להמחיש זאת נתבונן בתרשים בעמוד הבא‪.‬‬
‫גמישות הביקוש הינה יחידתית ומוענקת סובסידיה לייצור‪:‬‬
‫הוצאת הממשלה בעת מתן סובסידיה‪ ,‬כאמור בחלק הקודם‪ ,‬הינה השטח הכחול והירוק גם‬
‫יחד (‪ .)ACDE‬הוצאת הממשלה בעת קניית עודפי ההיצע הינה השטח הצהוב והירוק (‪.)BCFG‬‬
‫נראה שכשהגמישות יחידתית השטחים זהים‪ .‬כמובן שהשטח הירוק המשותף לשני‬
‫האפשרויות שווה לעצמו‪ ,‬נותר להראות שהשטח הכחול שווה לשטח הצהוב‪ .‬מתכונות‬
‫הגמישות היחידתית אנו יודעים שכל מכפלה של מחיר וכמות (שהיא הוצאת הצרכנים) על‬
‫עקומת הביקוש הינה זהה‪ ,‬לכן מחיר *‪ ,Pm*Q’=P’*Q‬כיוון שהשטח הלבן (‪ )EIGH‬משותף‬
‫לשניהם הרי שהשטח הכחול והשטח הצהוב זהים‪.‬‬
‫א‪ .‬הצגת האפשרויות בדיאגרמה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הצעה א'‪ ,‬הטלת מכס על הייבוא‪ ,‬מצמצמת הכי הרבה את היבוא‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הצעות א' ו‪ -‬ג'‪ ,‬מעודדות באופן שווה את הייצור המקומי‪( .‬המחיר בארץ‪ ,‬בעיני היצרנים‬
‫גדל ב‪ 1-‬ש"ח‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫הצעה‬
‫צרכן‬
‫יצרן‬
‫שאר‬
‫הציבור‬
‫מכס‬
‫↓‬
‫↑‬
‫↑‬
‫מס קניה‬
‫↓‬
‫─‬
‫↑‬
‫─‬
‫↑‬
‫↓‬
‫שאר הציבור – פרטים במשק שלא צורכים גפרורים‪.‬‬
‫עקומת הביקוש של כל עיר‬
‫עיר א'‪:‬‬
‫עיר ב'‪:‬‬
‫מערכת הביקוש שמתקבלת הינה‪:‬‬
‫{‬
‫) (‬
‫ההיצע נתון ע"י‪:‬‬
‫נשווה ביקוש להיצע ונקבל‪.Q=28, P=96 :‬‬
‫נציב את המחיר (‪ )69‬בביקוש של כל עיר בנפרד ונמצא כי בעיר א' צורכים ‪ 2‬יח' ובעיר ב'‬
‫צורכים ‪ 29‬יח'‪ .‬רווחי היצרנים (השטח הירוק) הינם ‪.787‬‬
‫ב‪ .‬נזכיר את נוסחת הביקוש‪:‬‬
‫⏞‬
‫‪η‬‬
‫מאחר ועקומות הביקוש לינאריות נשתמש בשיפועיהם בחישוב הגמישויות ונציב‬
‫את המחיר במשק והכמות של כל עיר או הכמות הכללית בנוסחת הביקוש‬
‫ונקבל‪:‬‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫‪η‬‬
‫|‬
‫|‬
‫‪η‬‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫‪η‬‬
‫‪η‬‬
‫ג‪ .‬הטלת מס בגובה ‪ 70‬ש"ח ליח'‪.‬‬
‫נזיז את ההיצע אחורה בגובה המס (לשם הנוחות נזיז את ההיצע אך‪ ,‬כאמור‪,‬‬
‫אין חשיבות על מי מטילים את המס‪ ,‬הש"מ שיתקבל יהיה זהה בשתי הדרכים)‬
‫ונקבל היצע חדש‪:‬‬
‫⏞‬
‫כעת נשווה את ההיצע החדש למערכת הביקוש‪ ,‬שימו לב ההיצע חותך את הביקוש מעל‬
‫נקודת השבר‪ ,‬משמעות הדבר שצורכים סיגריות רק בעיר ב'‪ .‬המחיר שיתקבל הוא ‪P=120‬‬
‫והכמות הנצרכת הינה ‪ .Q=20‬בעיר א' הפסיקו לצרוך סיגריות ובעיר ב' הכמות ירדה ב‪9-‬‬
‫יח'‪.‬‬
‫רווחי היצרנים (השטח הכחול) הינם ‪(80-40)*20/2=400:‬‬
‫הכנסות הממשלה ממסים (השטח הכתום) הם‪40*20=800 :‬‬
‫ניזכר בנוסחת הגמישות‪:‬‬
‫‪η‬‬
‫א‪ .‬כלכלן משרד הביטחון סובר שהגמישות הינה ‪ ,2‬השינוי בכמות המבוקשת הינו ‪1000‬‬
‫יח' נציב את הנתונים במוואת הגמישות ונקבל‪:‬‬
‫‪η‬‬
‫אם נבודד את‬
‫נגלה שהשינו במחיר צריך להיות ‪ ,20‬וזה גודל הסובסידיה ליח'‪.‬‬
‫המשק מייצר ‪ 9000‬יח' לכן סך הסובסידיה תיהיה‪.20*6000=120,000 :‬‬
‫ב‪ .‬השינוי במחיר כאמור‪ ,‬מגידול הכמות המיוצרת הינו ‪ 20‬ש"ח‪ ,‬אם משרד האוצר לא‬
‫יתן סובסידיה הרי שסך ההתיקרות עבור מוצר ‪ X‬שמשרד הביטחון קונה הוא‪:‬‬
‫‪ .90,000=20*3000‬לכן הצעה זו זולה יותר למשרד‪.‬‬
‫המחיר בחו"ל בפועל‪ ,‬לאחר מכס יעלה‪ ,‬הכמות המבוקשת בחו"ל לשלדים קטנה‪ ,‬ובכך‬
‫היצע השלדים בהודו גדל‪ ,‬דבר שגורם לירידה במחירי השלדים בהודו ולכן לגידול בכמות‬
‫הנמכרת בתוך הודו‪ .‬ערך היצוא בדולרים תלוי כמובן בגמישות‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :2‬תחרות לא משוכללת‪ ,‬מונופול‬
‫להלן הביקוש השבועי לעגבניות במדינת בנדוריה ‪ Q = 600 - 25P‬כאשר‪ - P :‬מחיר ק"ג‬
‫עגבניות בדינרים‪ - Q ,‬כמות העגבנית הנמכרת (בק"ג)‪.‬‬
‫הנח שעגבניות ניתנות לאחסנה במשך שבוע אחד בלבד‪ ,‬שלבנדוריה אין קשרי מסחר עם חו"ל‬
‫ושאת העגבניות מביאים לשוק פעם אחת בלבד בשבוע‪ .‬בשבוע מסוים זה היה יבול העגבניות‬
‫‪ 422‬ק"ג‪.‬‬
‫א‪ .‬הנח שקיימת תחרות חופשית בין מגדלי העגבניות‪ .‬מה יהיה מחיר העגבניות בשוק ומה‬
‫תהיה הכמות הנמכרת מהן? הסבר‪.‬‬
‫ב‪ .‬עתה הנח שהחקלאים מאוגדים באיגוד מגדלי העגבניות ולאיגוד מידע על פונקציות‬
‫הביקוש‪ .‬הם שוקלים את האפשרות של השמדת חלק מן היבול‪ .‬כמה עגבניות כדאי‬
‫לאיגוד להשמיד? מה תהיה הכמות הנמכרת בשוק ומה יהיה המחיר? הסבר‪.‬‬
‫ג‪ .‬עתה הנח שלחקלאים יש הוצאות שיווק של ‪ 4‬דינר לכל ק"ג עגבניות משווק‪ .‬מה יהיה‬
‫מחיר העגבניות ומה תהיה הכמות הנמכרת בתנאי חלק א' ובתנאי חלק ב' דלעיל?‬
‫ד‪ .‬מי נהנה מהשמדת יבולים ומי סובל מכך בהשוואה למצב של תחרות בענף?‬
‫שאלה ‪:1‬‬
‫פונקצית הביקוש למוצר ‪ Q‬היא‪:‬‬
‫עקומת ההוצאות השולית של היצרן ‪ Q‬היא‪:‬‬
‫‪Q = 60 - P‬‬
‫‪mc = 0.4·Q‬‬
‫א‪ .‬חשב את מחיר ‪ Q‬כאשר הענף תחרותי‪ .‬חשב את עודף הצרכן ואת עודף היצרן‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשב את מחיר ‪ Q‬כאשר הענף הוא מונופול‪ .‬גם במקרה זה חשב את עודף הצרכן ואת עודף‬
‫היצרן‪.‬‬
‫ג‪ .‬חשב את הפסד הרווחה כאשר הענף נשלט ע"י המונופול‪.‬‬
‫ד‪ .‬נקבע מחיר מקסימום ל‪ 12 :Q -‬שקל ליחידה‪ .‬חשב את מחיר ‪ Q‬כאשר הענף הוא מונופול‪.‬‬
‫ה‪ .‬מהו מחיר המקסימום הנמוך ביותר שבו יספק המונופול את כל הכמות המבוקשת?‬
‫שאלה ‪:3‬‬
‫למרות שערך יחידות המוצר הנוספות בעיני הצרכנים גבוה מהעלות השולית הכרוכה בייצורו‪,‬‬
‫המונופול לא ייצר אותן‪ ,‬ולפיכך נגרם עיוות בהקצאת המקורות‪.‬‬
‫נכון‪ /‬לא נכון‪ .‬הסבר‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫באוניברסיטת בן גוריון נשקלות היום שתי שיטות חליפיות לאספקת שירותי המזון לסטודנטים‬
‫ולעובדים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מנזה אחת מונופוליסטית שתגבה מחיר כרצונה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מספר רב של מנזות קטנות שיתחרו ביניהן‪.‬‬
‫נדרשתם לעזור להנהלת האוניברסיטה לבחור בין שתי השיטות‪ .‬לצורך הפשטות הניחו את‬
‫הנתונים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫המנזות מייצרות רק מוצר אחד אחיד‪ -‬ארוחה כך שהתחרות היא רק על המחיר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מבנה העלויות של מנזה מונופוליסטית זהה למבנה העלויות של מנזות תחרותיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בשני המקרים האוניברסיטה מוכרת את דמי הזיכיון במכרז תחרותי כך שבעצם‬
‫הרווח של היצרנים מתגלגל אליה (הסבירו מדוע)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כל ההכנסות של האוניברסיטה מוחזרות לסטודנטים ולעובדים בצורת שירותי‬
‫רווחה אחרים‪.‬‬
‫השתמשו במושגים של עודף יצרן‪ ,‬עודף צרכן ועודף חברתי כדי לקבל החלטה‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫שאלה ‪:1‬‬
‫שאלה זו דנה בקביעת מחירי המכוניות (מוצר ‪ )X‬ומחיר הצמיגים (מוצר ‪.)Y‬‬
‫הנח שמי שקונה מכונית חייב להשתמש אך ורק בצמיגים מסוג ‪.Y‬‬
‫הביקוש למכוניות נתון ע"י הפונקציה ‪ . X = 100 - PX‬כאשר‪ -X :‬כמות המכוניות‪ -PX ,‬מחיר‬
‫מכונית‪ .‬ההוצאה השולית למכונית היא ‪.12‬‬
‫כל צרכן שקונה מכונית יקנה בעתיד כמות ‪ Y‬של צמיגים‪ ,‬המתוארת ע"י הפונקציה‪Y = 20 - PY :‬‬
‫כאשר‪ -Y :‬כמות הצמיגים‪ -PY ,‬מחיר הצמיג‪ .‬ההוצאה השולית לצמיג היא ‪.12‬‬
‫הנח שמי שקונה ‪ X‬אינו מתחשב במחיר ‪ Y‬ולהפך‪.‬‬
‫‪ .1‬מה תהיה כמות ‪ X‬ו‪ Y -‬ומה יהיו מחיריהם‪.‬‬
‫א‪ .‬בהנחה ששני השווקים תחרותיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬בהנחה שבכל אחד מהשווקים פועל מונופול‪.‬‬
‫‪ .1‬בהמשך לסעיף ‪ -1‬ב' ובהנחה שהמונופול בשוק ‪ X‬ובשוק ‪ Y‬נמצא בידי אותה פירמה‪ ,‬בכמה‬
‫ישתנה הרווח של הפירמה אם היא תמכור יחידה נוספת של ‪. X‬‬
‫שאלה ‪:1‬‬
‫מונופול מייצר ‪ ,Q‬כאשר ההוצאה השולית ליחידה היא קבועה ועקומת הביקוש ליניארית‪ .‬מה‬
‫ההשפעות של השינויים הבאים על התפוקה‪ ,‬מחיר לצרכן (וליצרן)‪:‬‬
‫א‪ .‬הטלת מס של ‪ 1‬שקל ליחידת ‪.Q‬‬
‫ב‪ .‬גידול של ‪ 12%‬במספר הצרכנים (לכולם אותה עקומת ביקוש)‬
‫ג‪ .‬הטלת מס של ‪ 12%‬מהמחיר לצרכן‪.‬‬
‫עקומת הביקוש למוצר ‪ X‬היא לינארית‪ ,‬העלות השולית ליצור ‪ X‬קבועה וזהה אצל כל היצרנים‬
‫והשוק נמצא בשווי משקל תחרותי‪ .‬הכמות בשווי משקל היא ‪ X0‬והמחיר הוא ‪ .P0‬כעת החליטו‬
‫כל יצרני ‪ X‬להתאגד ולפעול כמונופול‪ .‬כתוצאה מכך‪:‬‬
‫א‪ .‬הכמות הנמכרת תהיה ‪ X0/2‬והמחיר יהיה ‪.2P0‬‬
‫ב‪ .‬הכמות הנמכרת תהיה ‪ X0/2‬אך לא ניתן לדעת בכמה בדיוק ישתנה המחיר‪.‬‬
‫ג‪ .‬השינויים בכמות ובמחיר תלויים בגמישות הביקוש‪.‬‬
‫ד‪ .‬השינוי בכמות תלוי בגמישות הביקוש והמחיר יוכפל‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫חברה מסויימת ערכה סקר עבור בעלי מוניות כדי להעריך את הכנסותיהם הצפויות כפונקציה‬
‫של תעריף הנסיעה‪ .‬להלן הנתונים‪:‬‬
‫תעריף‬
‫(שקלים לק"מ)‬
‫הכנסות שבועיות‬
‫(אלפי שקלים)‬
‫‪2.2‬‬
‫‪11.3‬‬
‫‪2.,‬‬
‫‪11.4‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪13.2‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪14.1‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪14.,‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪12.1‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪12.2‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪13.2‬‬
‫מכאן שגמישות עקומת הביקוש לנסיעות במוניות‪:‬‬
‫א‪ .‬יחידתית‬
‫ב‪ .‬אפס‬
‫ג‪ .‬אינסופית‬
‫ד‪ .‬קטנה מיחידתית כאשר תעריף הנסיעה נמוך מ‪ 1.2-‬וגדולה מיחידתית כאשר התעריף גבוה‬
‫מ‪1.2-‬‬
‫ה‪ .‬גדולה מיחידתית כאשר תעריף הנסיעה נמוך מ‪ 1.2-‬וקטנה מיחידתית כאשר התעריף גבוה‬
‫מ‪1.2-‬‬
‫‪41‬‬
‫תרגיל ‪ – 9‬מונופול‬
‫הקדמה‬
‫‪ - MR‬פדיון שולי‪.‬‬
‫המונופול לוקח בחשבון את הפדיון השולי מכל יחידת מוצר שהוא מייצר וימשיך לייצר כל עוד‬
‫‪ ,MC>MR‬כשהפדיון השולי גבוה מהעלות השולית‪ .‬דבר זה מבטיח למונופול רווח שולי חיובי‪.‬‬
‫נתבונן בתרשים הבא‪:‬‬
‫המונופול יבחר לייצר בנקודה ‪ ,Q* ,A‬בה הפדיון השולי שווה לעלות השולית‪ .‬אם יבחר המונופול‬
‫ליצר עוד יח' ויתקדם לעבר נקודה ‪ ,B‬הרי שהעלות השולית שלו בתחום הזה גבוה מהפדיון השולי‪,‬‬
‫דבר שיפחית את רווחי המונופול‪ .‬לכן המנופול ייצר בנק' ‪ Q* ,A‬יחידות‪ ,‬וימכור אותם כמובן‪,‬‬
‫בהתאם לביקוש במשק במחיר *‪ ,P‬מחיר הגבוה כמובן‪ ,‬ממחיר ש"מ תחרותי‪.‬‬
‫‪ #‬מונופול מייצר בתחום בו גמישות הביקוש גדולה מ‪( 1-‬בערכה המוחלט)‪.‬‬
‫‪ #‬השטח הצהוב הינו "הפסד הרווחה" למשק כתוצאה מהמונופול‪( .‬בדומה ל"נטל המס")‬
‫‪ #‬כשעקומת הביקוש לינארית‪ ,‬עקומת ה‪ MR-‬תיהיה בעלת שיפוע כפול מעקומת הביקוש‪.‬‬
‫‪ #‬ניתן לפתור את בעיית המונופול ע"י בניית משוואת הרווח שלו‪ ,‬הצבת הביקוש במחיר‪ ,‬ומקסום‪.‬‬
‫הביקוש לעגבניות הינו‪:‬‬
‫היצע העגבניות קשיח‪ ,‬וכמות העגבניות הינה‪.Q=400 :‬‬
‫א‪ .‬תחרות חופשית במשק‪ ,‬נשווה ביקוש להיצע ונקבל שהכמות הנמכרת הינה ‪ 044‬ק"ג‬
‫עגבניות והמחיר הינו ‪ 8‬ש"ח לק"ג‪.‬‬
‫ב‪ .‬כשיש איגוד מונופולי של מגדלי העגבניות‪:‬‬
‫נבנה את הפדיון השולי (‪ ,)MR‬כיוון שהפונקציית ביקוש לינארית‪ ,‬השיפוע של עקומת ‪MR‬‬
‫הינו כפול‪.‬‬
‫אם נשווה את עקומת ‪ MR‬להיצע (‪ )044‬נקבל מספר שלילי‪ .‬במצב כזה נבדוק את החיתוך‬
‫שלה עם ציר ה‪ .)Q( X-‬עקומת ה‪ MR-‬נחתכת עם עקומת ההיצע כש‪( .044=Q -‬שימו לב‬
‫עקומת ההיצע שווה ל‪ 4-‬עד ‪ ,044‬ואז היא מתקשחת)‪ ,‬דרך נוספת לראות זאת‪ ,‬כל עוד ה‪-‬‬
‫‪ MR‬חיובית נמשיך לייצר‪ ,‬שכן אם נמקסם את ‪( TR‬סך הפדיון)‪ ,‬עלינו לגזור את הפונקציה‬
‫(נקבל ‪ )MR‬ולהשוות ל‪ .4-‬נציב את הכמות ‪ 044‬בעקומת הביקוש ונגלה את המחיר‬
‫שישלמו הצרכנים‪ .11 ,‬לכן על המגדלים להשמיד ‪ 144‬ק"ג ל עגבניות‪.‬‬
‫פדיון היצרנים כעת הוא‪ .12*300=3600 :‬ואילו הפדיון הישן (בתחרות משוכללת) היה‪:‬‬
‫‪.400*8=3200‬‬
‫ג‪.‬‬
‫‪,MC=4‬‬
‫בחלק א' (תחרות משוכללת)‪ ,‬ההיצע החדש נראה כך‪:‬‬
‫ולכן ש"מ נשאר זהה‪ ,‬מחיר ‪ 8‬ש"ח לק"ג ונמכרים ‪ 044‬ק"ג של עגבניות‪.‬‬
‫בחלק ב' (מונופול) ש"מ החדש נראה כך‪:‬‬
‫נשווה את ‪ MR‬ל‪ ,)0( MC -‬ונקבל‪:‬‬
‫דרך נוספת לפתור בעיית מונופול היא מקסום הרווח‪:‬‬
‫)‬
‫⏞‬
‫(‬
‫ע"י גזירת משוואת הרווח והשוואת ל‪ ,4-‬נקבל תוצאה זהה‪.‬‬
‫ד‪ .‬בהשוואה לש"מ תחרותי‪ ,‬הצרכן סובל מהשמדת היבולים והיצרנים מרוויחים‪.‬‬
‫פונקציית ביקוש‪Q=60-P :‬‬
‫פונקציית העלות השולית‪mc=0.4Q :‬‬
‫א‪ .‬ש"מ תחרותי‬
‫נשווה ביקוש להיצע (‪ )mc‬ונקבל מחיר ‪ 11‬וכמות ‪( 00‬בערך‪)..‬‬
‫עודף צרכן (בכחול)‪918 :‬‬
‫עודף יצרן (בכתום)‪061 :‬‬
‫לכן‪ ,‬סך הרווחה‪1181 :‬‬
‫ב‪ .‬כאשר הענף הינו מונופול‬
‫נבנה את משוואת ה‪:MR -‬‬
‫נשווה את משוואת ה‪ MR -‬למשוואת ההיצע (‪ ,)MC‬נמצא שהכמות הינה ‪.11‬‬
‫הצבת הכמות בביקוש המקורי תראה שהמחיר הינו ‪ 01‬ש"ח‪.‬‬
‫עודף צרכן (בכחול)‪011 :‬‬
‫עודף יצרן (בכתום)‪114 :‬‬
‫לכן‪ ,‬סך הרווחה ‪1461 :‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הפסד הרווחה הינו‪ ,1285-1062=223 :‬שזה בדיוק שטחו של המשולש הירוק‪.‬‬
‫ד‪ .‬כאשר נקבע מחיר מקסימום‪ ,‬הנמוך ממחיר המונופול‪ ,‬הרי שהמונופול יאלץ למכור‬
‫במחיר זה‪ .‬הכמות (ע"י הצבה בביקוש) הינה ‪ 04‬יח' במחיר ‪ 14‬ש"ח ליח'‪.‬‬
‫ה‪ .‬כאשר מחיר המקסימום יהיה מחיר של ש"מ‪ ,‬המונופול יספק את כל הכמות המבוקשת‪.‬‬
‫שכן אם המחיר יהיה נמוך מזה‪ ,‬יהיה עודך ביקוש והמונופול לא ייצר‪.‬‬
‫הטענה נכונה‪ .‬מונופול לא מייצר לפי ערך ת"ש‪ ,‬למרות שהיחידה תניב הנאה גדולה יותר לצרכנים‬
‫מאשר עלותה למונופול‪ ,‬הוא לא ייצר אותה‪ ,‬כיוון שהמונופול מתחשב ברווח שלו בלבד‪ .‬אכן נגרם‬
‫עיוות בהקצאת המקורות‪.‬‬
‫עפ"י המסקנות מהשאלות הקודמות‪ ,‬נראה ששוק תחרותי מביא למקסימום את הרווחה החברתית‬
‫ולכן נעדיף שוק תחרותי במנזות ולא מונופול‪.‬‬
‫תרגיל ‪ :12‬השפעות חיצוניות ומוצרים ציבוריים‬
‫שאלה ‪:1‬‬
‫פלדה מיוצרת בשוק תחרותי‪ ,‬כאשר ההיצע הוא‪:‬‬
‫‪Q = 5P‬‬
‫והביקוש הוא‪:‬‬
‫‪Q = 3,000 - 5P‬‬
‫(‪ Q‬היא הכמות בטון ו‪ P -‬הוא המחיר בשקלים)‪ .‬ייצור פלדה כרוך בזיהום סביבתי עם השלכות‬
‫בריאותיות‪ .‬כלכלנים חישבו ומצאו שייצור של כל טון פלדה גורם לעליה בהוצאות הבריאות‬
‫במשק בסך ‪ 122‬שקל‪.‬‬
‫א‪ .‬במצב תחרות וללא התערבות חיצונית‪ ,‬מהו מחיר הפלדה בשוק? מהי הכמות המיוצרת?‬
‫ב‪ .‬מהי כמות הפלדה הרצויה מבחינת יעילות כלכלית?‬
‫ג‪ .‬מהו הפסד הרווחה הנגרם למשק? כיצד יכול מס מתקן להביא ליעילות?‬
‫ד‪ .‬המשרד לאיכות הסביבה דרש לאסור על ייצור הפלדה ולייבא את הכמות הנדרשת מחו"ל‪.‬‬
‫המחיר העולמי של טון פלדה הוא ‪ 222‬שקלים‪ .‬האם צעד זה מוצדק מבחינת המשק?‬
‫שאלה ‪:1‬‬
‫במאחז יש חמש משפחות‪ .‬התועלת השולית (‪ )MB‬של כל אחת מהן משירותי שמירה‪ ,‬כפונקציה‬
‫של מספר שעות השמירה היא‪:‬‬
‫משפחה א‬
‫משפחה ב‬
‫משפחה ג‬
‫משפחה ד‬
‫משפחה ה‬
‫שעה ראשונה‬
‫‪122‬‬
‫‪182‬‬
‫‪152‬‬
‫‪142‬‬
‫‪122‬‬
‫שעה שניה‬
‫‪122‬‬
‫‪142‬‬
‫‪132‬‬
‫‪112‬‬
‫‪22‬‬
‫שעה שלישית‬
‫‪122‬‬
‫‪112‬‬
‫‪122‬‬
‫‪22‬‬
‫‪82‬‬
‫שעה רביעית‬
‫‪22‬‬
‫‪22‬‬
‫‪42‬‬
‫‪32‬‬
‫‪12‬‬
‫בנוסף נתון כי עלות שעת שמירה למאחז היא ‪ ₪ 322‬לשעה‪.‬‬
‫א‪ .‬מה מספר שעות השמירה האופטימלי שיש לספק במשק זה? תארו זאת גם בעזרת שרטוט‬
‫מתאים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהי רמת הרווחה החברתית המתקבלת בסעיף א'?‬
‫שאלה ‪:3‬‬
‫הסטודנטים ב "מבוא ל …" החליטו לשכור מתרגל שיעזור להם בהכנות לקראת הבחינה‪.‬‬
‫ישנם ‪ 22‬סטודנטים וכל אחד מהם טוען שמוכן לשלם עד ל‪ 12 -‬שקלים על שעת התרגול‬
‫הראשונה‪ ,‬עד ל‪ 12 -‬שקלים על שעת התרגול השנייה‪ ,‬ועד ל‪ 2 -‬שקלים על שעת התרגול‬
‫השלישית‪ .‬שכר התרגול שדורש המתרגל הוא ‪ 122‬שקל לכל שעה‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו מספר שעות התרגול האופטימלי מבחינת הסטודנטים?‬
‫כדי לממן את התרגול‪ ,‬הסטודנטים החליטו שכל אחד מהם יתרום סכום כראות עיניו‬
‫לקופת הכיתה‪ ,‬ומספר שעות התרגול יקבע לפי הסכום הכולל‪( .‬זה לא היה "מבוא‬
‫לכלכלה"…) התברר כי הסכום שנצבר לא הספיק לכסות אפילו שעת תרגול אחת‪.‬‬
‫לאור כשלון זה‪ ,‬הוחלט בפגישת החירום לחייב כל אחד לשלם עבור התרגול‪ .‬תומכי ההצעה‬
‫טענו שתשלום קטן יחסית של כל אחד יוכל לממן את מספר שעות התרגול הרצוי‪.‬‬
‫ג‪ .‬מהו התשלום המינימלי הנדרש מכל סטודנט?‬
‫‪41‬‬
‫במשק "העוקץ" מגדלי הדרים (‪)X‬‬
‫ומגדלי דבורים המייצרים באמצעותן דבש (‪. )Y‬‬
‫גידול ההדרים מתבצע על ידי עובדים אך נהנה גם מייצור דבש כיוון שהדבורים עוזרות‬
‫בהפריית עצי ההדר‪ .‬גידול הדבש מתבצע רק באמצעות עובדים (‪ .)L‬במשק כמות נתונה של‬
‫עובדים‪ .‬המשק סוחר עם העולם‪ .‬מחירה של יחידת דבש בעולם הוא ‪ ₪ 1‬ומחיר יחידת פרי הדר‬
‫היא ‪.1.1‬‬
‫פונקציות הייצור בייצור פרי הדר ודבש הן‪:‬‬
‫‪Y=LY‬‬
‫‪X=LX+0.5Y‬‬
‫חלק א'‬
‫‪ .1‬הראו את עקומת התמורה של המשק בין ייצור פרי הדר וייצור דבש בהנחה שיש ‪ 122‬עובדים‬
‫במשק המוכנים לעבוד בכל שכר‪.‬‬
‫‪ .1‬בשוק תחרותי מה יהיה שכרם של העובדים ואיפה הם יעבדו? מה תהיה נקודת הייצור של‬
‫המשק?‬
‫חלק ב'‬
‫‪ .1‬האם נקודת הייצור שנקבעה בשוק תחרותי היא אופטימלית מבחינת המשק?‬
‫מהי נקודת‬
‫הייצור האופטימלית שהיה קובע מתכנן מרכזי?‬
‫‪ .1‬שר ההתערבות טוען שסובסידיה ליצרני הדבש‬
‫יכולה להביא לפתרון אופטימלי?‬
‫מה‬
‫גובה הסובסידיה המינימלית שיכולה לפתור את הבעיה?‬
‫‪ .3‬שר ההתחכמות חושב שגם באמצעות מס על יצרני ההדרים ניתן להגיע לאותה תוצאה‪.‬‬
‫הראו מה גובה המס המינימלי שישיג את התוצאה האופטימלית‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫מוצר ‪ X‬הוא מוצר ציבורי המסופק ע"י הממשלה‪ .‬עלות הייצור של כל יחידת מוצר היא ‪.3‬‬
‫במשק שתי משפחות‪.‬‬
‫הביקוש של משפחה א' למוצר הציבורי הוא‬
‫‪P = 24 – 2Q‬‬
‫‪P = 12 – Q‬‬
‫והביקוש של משפחה ב' הוא‬
‫הכמות שתביא את הרווחה החברתית מהמוצר למקסימום היא‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫‪ 11‬יח'‪.‬‬
‫‪ 12.2‬יח'‪.‬‬
‫‪ 12‬יח'‪.‬‬
‫‪ 2.2‬יח'‬
‫‪ 11‬יח'‪.‬‬
‫במשק יש שתי קבוצות צרכנים‪ .‬מוצר ‪ X‬הוא מוצר ציבורי‪ .‬הממשלה מספקת את המוצר בחינם‬
‫ועושה זאת באמצעות חברה פרטית שההיצע שלה נתון ע"י הפונקציה ‪ .P = 15 + Q‬הביקוש‬
‫למוצר ‪ X‬של קבוצה ‪ 1‬הוא ‪ .P = 30 – 2Q‬הביקוש של קבוצה ‪ 1‬למוצר הוא‬
‫‪.P = 25 – Q‬‬
‫א‪ .‬כמות ההספקה היעילה היא של ‪ 12‬יחידות ‪.X‬‬
‫ב‪ .‬כמות ההספקה היעילה היא של ‪ ,‬יחידות ‪.X‬‬
‫ג‪ .‬כמות ההספקה היעילה גבוהה מ‪ 12 -‬יחידות ‪.X‬‬
‫ד‪ .‬עודף הצרכן של שתי קבוצות הצרכנים מהספקת המוצר הציבורי זהה‬
‫ה‪ .‬תשובות א' ו‪ -‬ד' נכונות‪.‬‬
‫הביקוש לסיגריות נתון ע"י הנוסחה‬
‫‪. P=100-Q‬‬
‫העלות השולית לייצור סיגריה היא ‪.₪ 5‬‬
‫ידוע שכל סיגריה יוצרת נזק סביבתי ובריאותי לאוכלוסיה בסך ‪ .₪ 4‬אלו מבין הטענות הבאות‬
‫נכונה‪:‬‬
‫א‪ .‬היות וסיגריות מזיקות לסביבה‪ ,‬הרווחה במשק תהיה מקסימלית אם יחוקק חוק שאוסר‬
‫עישון סיגריות לגמרי‪.‬‬
‫ב‪ .‬הטלת מס בגובה ‪ ₪ 4‬לסיגריה תגדיל את הרווחה ב‪.₪ 8-‬‬
‫ג‪ .‬הטלת מס בגובה ‪ ₪ 4‬תביא לסטייה משווי משקל תחרותי ולכן תקטין את הרווחה ב‪.₪ 8 -‬‬
‫ד‪ .‬הטלת מס בגובה ‪ ₪ 4‬לסיגריה תקטין את הנזק הסביבתי ב‪ .₪ 15 -‬לכן‪ ,‬הרווחה‬
‫תגדל ב‪.₪ 15 -‬‬
‫‪43‬‬
‫תרגיל ‪ – 01‬השפעות חיצוניות ומוצרים ציבוריים‬
‫הקדמה‬
‫השפעות חיצוניות‬
‫כאשר ישנה השפעה חיצונית‪ ,‬הש"מ התחרותי שמתקבל לא בהכרח היעיל ביותר מבחינה חברתית‪.‬‬
‫כדי למצוא את האפשרות היעילה ביותר לחברה עלינו להתייחס להשפעה כמס (אם היא השפעה‬
‫שלילית) או סובסידיה (אם היא השפעה חיובית)‪ .‬ובכך הפרטים במשק יראו את "ההשפעה‬
‫האמיתית" שיש למוצר ובהתאם לכך יחליטו כמה לרכוש ובאיזה מחיר‪.‬‬
‫מוצרים ציבוריים‬
‫למוצר ציבורי שני מאפיינים עיקריים‪:‬‬
‫‪ .0‬באותו מוצר יכולים להשתמש עוד ועוד פרטים מבלי לפגוע ברווחת הפרטים האחרים‪.‬‬
‫העלות השולית של פרט נוסף היא ‪.1‬‬
‫‪ .2‬לא ניתן למנוע ממי שלא שילם על המוצר להשתמש בו‪.‬‬
‫איך קובעים הקצאה אופטימלית?!‬
‫בשונה ממוצרים פרטיים בה סכמנו את הביקושים בצורה "אופקית"‪ ,‬במוצרים ציבוריים נעשה‬
‫סכימה "אנכית" ובכך נגלה כמה מוכנים הפרטים לשלם לכל יחידת מוצר‪ .‬דוגמאות בהמשך‬
‫התרגיל‪.‬‬
‫א‪ .‬נחתוך ביקוש והיצע ונקבל ‪.P=300, Q=1500‬‬
‫ב‪ .‬מבחינת יעילות כלכלית המחיר האמיתי של פלדה הינו ‪ 211‬ש"ח יותר‪ .‬נוסיף זאת לפונ'‬
‫ההיצע ונקבל‪:‬‬
‫נחתוך את ההיצע החדש עם הביקוש ונמצא כי הכמות האידאלית הינה ‪ 0111‬טון פלדה‬
‫במחיר ‪ 011‬ש"ח‪.‬‬
‫ג‪ .‬הפסד הרווחה למשק הינו ‪ .01,111‬אם נטיל מס בגובה הנזק (‪ 211‬ליח') הרווחה הכוללת‬
‫במשק תגדל ב‪.01,111-‬‬
‫ד‪ .‬לא‪ .‬הרווחה תקטן ותיהיה ‪( 20,111‬עודף צרכן בלבד)‬
‫במאחז יש חמש משפחות‪ .‬התועלת השולית (‪ )MB‬של כל אחת מהן משירותי שמירה‪ ,‬כפונקציה של‬
‫מספר שעות השמירה היא‪:‬‬
‫שעה‬
‫ראשונה‬
‫שעה‬
‫שניה‬
‫שעה‬
‫שלישית‬
‫שעה‬
‫רביעית‬
‫משפחה א‬
‫‪211‬‬
‫‪001‬‬
‫‪011‬‬
‫‪01‬‬
‫משפחה ב‬
‫‪081‬‬
‫‪001‬‬
‫‪021‬‬
‫‪01‬‬
‫משפחה ג‬
‫‪061‬‬
‫‪031‬‬
‫‪011‬‬
‫‪01‬‬
‫משפחה ד‬
‫‪001‬‬
‫‪021‬‬
‫‪01‬‬
‫‪31‬‬
‫משפחה ה‬
‫‪011‬‬
‫‪01‬‬
‫‪81‬‬
‫‪21‬‬
‫סה"כ‬
‫‪081‬‬
‫‪631‬‬
‫‪001‬‬
‫‪001‬‬
‫עלות שעת שמירה למאחז היא ‪ ₪ 301‬לשעה‪.‬‬
‫א‪ 3 .‬שעות (סך התועלת השולית עולה על העלות השולית)‬
‫ב‪ .‬רמת הרווחה המתקבלת (השטח הצהוב בעצם) הינה ‪.801‬‬
‫א‪ .‬באותו אופן שבו ניתחנו את השאלה הקודמת‪ ,‬נבנה מערכת מדרגות של מחיר לכל שעה‬
‫של תרגול‪ ,‬כאשר שכר התרגול הינו ‪ 211‬ש"ח ‪ ,‬מספר השעות האופטימלי הוא ‪.3‬‬
‫ב‪ .‬כדי ללמד ‪ 3‬שעות‪ ,‬נדרש לאסוף ‪ 611‬ש"ח (‪ .)211*3‬נחלק את הסכום במספר הסטודנטים‬
‫(‪ )01‬ונקבל שכל סטודנט צריך לשלם ‪ 02‬ש"ח‪.‬‬
‫אמריקאיות‪.‬‬
‫תרגיל ‪ – 11‬חלוקת הכנסות ואי שויון‬
‫שאלה מס' ‪1‬‬
‫במשק ‪ 4‬קבוצות של משקי בית‪:‬‬
‫מס' משקי בית בקבוצה‬
‫‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫קבוצה‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫הכנסה חודשית למשפחה בקבוצה‬
‫‪222‬‬
‫‪522‬‬
‫‪12‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1222‬‬
‫‪1222‬‬
‫א‪ .‬התוו את עקומת לורנץ לתאור אי השוויון בחלוקה ההכנסות וחשבו את מדד ג'יני‪.‬‬
‫ב‪ .‬נבדקו שלוש מערכות מיסים חלופיות‪:‬‬
‫‪ .1‬מס חודשי של ‪ 122‬שקל על כל משפחה‪.‬‬
‫‪ .1‬מס בשעור של ‪ 12%‬מההכנסה לכל משפחה‪.‬‬
‫‪ .3‬מס בשעור של ‪ 22%‬מההכנסה בתוספת מענק חודשי של ‪ 122‬שקל לכל משפחה‪.‬‬
‫חשבו את סך גביית המס בכל אחת מהאפשרויות המוצעות‪.‬‬
‫הוסיפו בציור של סעיף א' את עקומת לורנץ המתארת את התחלקות ההכנסות נטו עבור כל‬
‫אחת ממערכות המיסים שלעיל‪.‬‬
‫מהי השפעות מערכות המיסים השונות על חלוקת ההכנסות (פרוגרסינית‪/‬רגרסיבית‪/‬ניטרלית)?‬
‫מה השינוי שחל במדד ג'יני כתוצאה מהמיסוי בכל אחת מהאפשרויות המוצעות?‬
‫במדינה מסוימת יש שתי קבוצות אזרחים זהות בגודלן‪ :‬אוהדי מכבי ואוהדי הפועל‪ .‬כל אוהדי‬
‫מכבי מרוויחים סכום זהה‪ .‬כל אוהדי הפועל מרוויחים סכום זהה‪ .‬אוהד הפועל מרוויח סכום‬
‫כפול מאוהד מכבי‪ .‬לממשלה הוצעו ‪ 3‬הצעות כדי להקטין את אי השוויון בחלוקת ההכנסות‬
‫במדינה‪:‬‬
‫‪ .I‬להעניק לכל אזרח מענק של ‪122‬‬
‫‪ .II‬להעלות את שכר כל האזרחים במשק ב‪12%-‬‬
‫‪ .III‬להטיל מס הכנסה פרוגרסיבי על הכנסות כל האזרחים‬
‫א‪ .‬בהצעה ‪ II‬מדד ג'יני יהיה ‪ .1/3‬בהצעות ‪ I‬ו‪ III-‬מדד ג'יני יהיה נמוך יותר‬
‫ב‪ .‬בהצעה ‪ II‬מדד ג'יני יהיה ‪ .1/5‬בהצעות ‪ I‬ו‪ III-‬המדד יהיה נמוך יותר‪.‬‬
‫ג‪ .‬בהצעות ‪ I‬ו‪ II-‬מדד ג'יני יהיה ‪ .1/5‬לא ניתן לדעת איך תשפיע הצעה ‪ III‬על מדד ג'יני‪.‬‬
‫ד‪ .‬בהצעה ‪ II‬מדד ג'יני יהיה ‪ ,1/5‬בהצעה ‪ I‬הוא יהיה גבוה מ‪ 1/5-‬ובהצעה ‪ III‬נמוך מ‪.1/5-‬‬
‫ה‪ .‬כל התשובות הנ"ל אינן נכונות‬
‫‪44‬‬
‫כיום מוטל מס הכנסה בשיעור אחיד על כל ההכנסות במשק אין מיסים נוספים‪ .‬אם הממשלה‬
‫תחליט לגבות מכל אזרח ‪ 2%‬נוספים כמס הכנסה ולחלק את התקבולים הנוספים בצורה שווה‬
‫לכל האזרחים‪:‬‬
‫‪45‬‬
‫א‪.‬‬
‫אי השויון בהכנסות ברוטו יקטן‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫אי השויון בהכנסות נטו יקטן‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מס כזה הוא לרעת בעלי ההכנסות הנמוכות משום שגובים מהם ‪ 2%‬נוספים‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫לא תהיה לכך כל השפעה על מדד ג'יני‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫כל התשובות הנ"ל אינן נכונות‪.‬‬
‫תרגיל ‪ – 11‬חלוקת הכנסות ואי שוויון‬
‫הקדמה‬
‫ערך מדד זה נע בין אפס לאחד כאשר אפס מייצג את רמת האי שוויון הנמוכה‬
‫ביותר (שוויון מלא) ואילו אחד את הרמה המקסימלית של אי השוויון (כל‬
‫ההכנסה ביידי אדם אחד)‪ .‬גאומטרית ניתן לתאר את מדד ג'יני כשטח בין קו ה‪-‬‬
‫‪ 54‬מעלות (המייצג התפלגות אחידה של ההכנסות) לבין עקומת לורנץ‪ ,‬המוכפל‬
‫בשתיים‪ .‬עקומת לורנץ מציגה על הציר האופקי את השיעור המצטבר של‬
‫האוכלוסיה ועל הציר האנכי את השיעור המצטבר של ההכנסה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0.7‬‬
‫עקומת‬
‫לורנץ‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.5‬‬
‫מדד ג'יני‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.1 0.2 0.3 0.4 0.5 0.6 0.7 0.8 0.9‬‬
‫‪0‬‬
‫הערה‪ :‬למדד ג'יני חסרון מובנה המתבטא בכך שאוכלוסיות בעלות מדד ג'יני זהה‬
‫עדיין יכולות להיות בעלות התפלגות הכנסה שונה‪ .‬למשל‪ ,‬שתי אוכלוסיות‪ ,‬באחת‬
‫מהן למחצית האוכלוסיה אין כל הכנסה ולמחציתה השנייה הכנסה זהה לכל‬
‫הפרטים‪ .‬באוכלוסיה האחרת‪ ,‬פרט עשיר אחד מחזיק במחצית מסך ההכנסות ובין‬
‫יתר הפרטים ההכנסה מתחלקת באופן שווה‪ .‬בשתי אוכלוסיות אלו יעמוד מדד‬
‫ג'יני על ½‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫קבוצה‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫סה"כ‬
‫אחוז‬
‫מס‬
‫משפחות מהאוכלוסיה‬
‫‪10‬‬
‫‪25‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪50‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪100%‬‬
‫אחוז‬
‫מצטבר‬
‫סך‬
‫ההכנסות‬
‫אחוז‬
‫ההכנסה‬
‫אחוז‬
‫הכנסה‬
‫מצטבר‬
‫‪20%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪5000‬‬
‫‪15000‬‬
‫‪10000‬‬
‫‪10000‬‬
‫‪40000‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪38%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪75%‬‬
‫‪100%‬‬
‫מדד ג'יני הינו שטח ה"בטן" (השטח הכלוא בין העקומה הכחולה לעקומה האדומה) לבין‬
‫שטח המשולש הכחול (ששטחו חצי)‪.‬‬
‫מדד ג'יני הינו‪.5.32.4 :‬‬
‫ב‪ .‬בסעיפים אלה‪ ,‬עלינו לבנות טבלה בדיוק כמו בסעיף הקודם עם ההכנסות החדשות‬
‫לאחר הטלת המיסים או המענקים ולחשב את מדד ג'יני החדש‪.‬‬
‫‪ .1‬מס של ‪ 355‬ש"ח לכל משפחה – מס רגרסיבי‪ ,‬מגג ג'יני גדל‪.‬‬
‫‪ .3‬מס של ‪ 34%‬מההכנסה של כל משפחה – מס ניטרלי‪ ,‬מדד ג'יני ללא שינוי‬
‫‪ .2‬מס של ‪+ 45%‬מענק של ‪ 355‬ש"ח למשפחה – מס פרוגרסיבי‪ ,‬מדד ג'יני קטן‪.‬‬
‫בדומה לחישוב מדד ג'יני בסעיף הקודם‪ ,‬ניתן לחשב את מדד ג'יני וראות שבמצב המוצא‬
‫המדד ג'יני עומד על ‪ .1/1‬יש במשק רק ‪ 3‬קבוצות של פרטים‪ .‬הצעה ‪ ,3‬לא משנה את מדד‬
‫ג'יני‪ ,‬והצעות ‪ 1‬ו‪ .2-‬משפרות את המצב כך שמדד ג'יני והאי‪-‬שוויון קטנים‪ .‬תשובה ב'‬
‫נכונה‪.‬‬
‫הממשלה גובה מכל האזרחים אחוז מסויים מההכנסה‪ ,‬האי שוויון ומדד ג'יני ללא שינוי‪,‬‬
‫אך כאשר היא מחלק את כל התקבולים באופן שווה בין הפרטים (סכום קבוע לכולם) אזי‬
‫מדד ג'יני והאי שוויון קטנים‪( .‬הממשלה גבתה אחוז קבוע‪ ,‬עשירים שילמו סך גבוהה יותר‬
‫מעניים אך התקבולים חולקו באופו שווה) תשובה ב' נכונה‪.‬‬

פתרונות התרגילים וסיכומי התרגולים - Studies

Transcription

Similar documents

תקציר מספר 3 - Dr. Moshik Lavie

ישראל מדינת הביטחון משרד תקציבים אגף

מכירים פתגמים – בין אדם לחברו

1088808 מיקרו, - מבוא לכלכלה א שים לב, לטופס זה נלווה דף - מכללת תל-חי

מבוא למיקרו כלכלה 16.6.09 - G

יצרן תחרותי מייצר מוצר X בעזרת שני גורמי ייצור, a ו-b

דף קטלוגי דגם M ”1 פולימרי להורדה

הורידו את החוברת של סרטון זה, ובה הסברים ותרגול נוסף

כלכלה בדרך הקלה

תקציר מספר 8 - Dr. Moshik Lavie