יצרן תחרותי מייצר מוצר X בעזרת שני גורמי ייצור, a ו-b

‫המסלול האקדמי של המכללה למינהל‬
‫בית הספר לכלכלה‬
‫מבחן ב"תורת המחירים ב'"‬
‫מרצים‪:‬‬
‫פרופ' גדעון יניב‪ ,‬ד"ר רונן בראל‪ ,‬ד"ר יוסי מעלם‪ ,‬ד"ר עינת נוימן‬
‫מתרגלים‪:‬‬
‫פאר מור‪ ,‬גוגנהיים ליהי‪ ,‬גמיש רפי‪ ,‬נזרי שלומי‪ ,‬פישר יהונתן‪ ,‬פשקס עידו‬
‫סמסטר ב' – תשע"ב‬
‫מועד ב' (‪)230.70.2‬‬
‫פתרון‬
‫ת‪0‬ז‪_________________________:0‬‬
‫מספר מחברת‪__________________:‬‬
‫משך הבחינה‪ :‬ארבע שעות‪0‬‬
‫יש לענות על כל השאלות‪0‬‬
‫שימוש בחומר עזר אסור מלבד מחשב כיס‪0‬‬
‫שים‪/‬י לב‪ :‬יש לענות בגוף השאלון‪ 0‬מחברת הטיוטה נועדה לצרכיך בלבד והכתוב‬
‫בה אינו מהווה חלק מתשובותיך למבחן‪ 0‬מחברות הטיוטה תושמדנה לאחר איסופן‪0‬‬
‫בתשובותיך התבסס על ההנחות שהונחו בכיתה‪ ,‬אלא אם מניסוח השאלה עולה במפורש אחרת‪.‬‬
‫השאלון מיועד לבני שני המינים ומנוסח בגוף זכר מטעמי נוחות בלבד‪0‬‬
‫בהצלחה!‬
‫שאלה ‪)11%( 1‬‬
‫יצרן תחרותי מייצר מוצר ‪ q‬באמצעות שתי תשומות‪ a ,‬ו‪ 0b-‬הלוח שלפניך מציג נתונים חלקיים‬
‫על פעילות היצרן בטווח הקצר בשלוש תקופות זמן‪ 0‬ידוע כי‪:‬‬
‫א‪ 0‬כמות ‪ b‬קבועה ושווה ל‪ 0.-‬יחידות בכל שלוש התקופות‪0‬‬
‫ב‪ 0‬מחירי גורמי הייצור לא השתנו במהלך שלוש התקופות‪0‬‬
‫ג‪ 0‬מחיר המוצר השתנה בין התקופות‪0‬‬
‫תקופה תפוקה רווח עלות כוללת עלות קבועה עלות שולית כמות ‪a‬‬
‫ממוצעת‬
‫(יחידות)‬
‫‪.‬‬
‫‪..‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2..‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0..‬‬
‫‪2.‬‬
‫‪024.‬‬
‫‪3.‬‬
‫‪0..‬‬
‫‪..‬‬
‫הערה‪ :‬לצורך מענה על השאלה אין צורך למלא את ערכי כל התאים שבלוח‪0‬‬
‫א‪ 0‬מחיר גורם הייצור ‪ b‬הוא‪111 :‬‬
‫הסבר מילולית‪:‬‬
‫מנתוני תקופה ‪ 3‬עולה שהעלות הקבועה הכוללת היא ‪ .0111‬מאחר שכמות ‪ b‬הקבועה היא ‪ ,01‬נובע‬
‫שמחיר ‪ b‬הוא ‪.111‬‬
‫ב‪ 0‬מחיר גורם הייצור ‪ a‬הוא‪11 :‬‬
‫הסבר מילולית‪:‬‬
‫מאחר שבתקופה ‪ 1‬העלות הכוללת היא ‪ ,0121‬וידוע מהסעף הקודם שהעלות הקבועה היא ‪( 0111‬לא‬
‫השתנתה בין התקופות)‪ ,‬עולה שהעלות המשתנה היא ‪ .121‬ומאחר שבתקופה ‪ 1‬מועסקות ‪ 11‬יחידות ‪,a‬‬
‫נובע שמחיר ‪ a‬הוא ‪.11‬‬
‫ג‪ 0‬בתפוקה של ‪ ...‬יחידות‪ ,‬התפוקה השולית של ‪ a‬היא‪1.2 :‬‬
‫הסבר מילולית‪:‬‬
‫בתקופה ‪ ,1‬כאשר התפוקה היא ‪ 111‬יחידות‪ ,‬העלות השולית של טווח קצר היא ‪ .31‬ומאחר שהעלות‬
‫השולית בטווח הקצר נקבעת על‪-‬ידי היחס שבין מחיר ‪ a‬לתפוקתו השולית‪ ,‬וידוע מהסעיף הקודם‬
‫שמחיר ‪ a‬הוא ‪ ,11‬עולה שהתפוקה השולית של ‪ a‬היא ‪.1.2 = 11/31‬‬
‫ד‪ 0‬אם בתקופה ‪ .‬מחיר המוצר הוא ‪ ,40.‬היצרן מייצר בהפסד‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫נכון ‪ /‬לא נכון‪ 0‬הסבר מילולית‪:‬‬
‫בתקופה ‪ ,1‬העלות הממוצעת היא ‪ .012‬מאחר שמחיר המוצר נמוך יותר‪ ,‬עולה שהיצרן מייצר בהפסד‪.‬‬
‫ה‪ 0‬אם בתקופה ‪ 2‬היצרן מייצר באמצעות הרכב גורמי ייצור שהוא אופטימאלי בטווח הארוך‪,‬‬
‫התפוקה השולית של ‪ b‬היא‪3.33 :‬‬
‫הסבר מילולית‪:‬‬
‫בשיווי משקל של טווח ארוך‪ ,‬יחס המחירים בין ‪ a‬ל‪ b -‬משתווה ליחס התפוקות השוליות‪ .‬יחס‬
‫המחירים הוא ‪ .1.11‬מאחר שידוע מסעיף ג' שבתקופה ‪ 1‬התפוקה השולית של ‪ a‬היא ‪ ,1.2‬עולה‬
‫שהתפוקה השולית של ‪ b‬היא ‪.1.33 = 1.2/1.11‬‬
‫ו‪ 0‬אם בתקופה הבאה (תקופה ‪ )4‬התפוקה תהיה ‪ ,....‬וההנחות א'‪-‬ג' שבראש השאלה עדיין‬
‫מתקיימות‪ ,‬יתכן שהרווח יהיה ‪00..‬‬
‫נכון ‪ /‬לא נכון ‪ /‬אפשרי אך לא הכרחי‪0‬‬
‫הסבר מילולית‪:‬‬
‫מאחר שמחירי גורמי הייצור לא השתנו‪ ,‬עולה שהסיבה היחידה לעליית התפוקה היא עלייה במחיר‬
‫המוצר‪ .‬עלייה במחיר המוצר מגדילה את הרווח‪ .‬מכאן שלא יתכן שהרווח יהיה קטן יותר מ‪ ,011-‬שהוא‬
‫סך הרווח בתקופה ‪ ,1‬כאשר התפוקה הייתה קטנה יותר (‪.)111‬‬
‫שאלה ‪)1%( 1‬‬
‫עבור יצרן תחרותי (הקף בעיגול את התשובה הנכונה בשני הסעיפים הבאים)‪:‬‬
‫א‪ 0‬בטווח הארוך‪ ,‬בתפוקה שבה מחיר המוצר משתווה לעלות הממוצעת (‪:)AC‬‬
‫הרווח השולי חיובי והרווח הממוצע חיובי ‪ /‬הרווח השולי חיובי והרווח הממוצע אפס‪/‬‬
‫הרווח השולי חיובי והרווח הממוצע שלילי ‪ /‬הרווח השולי שלילי והרווח הממוצע חיובי ‪/‬‬
‫הרווח השולי שלילי והרווח הממוצע אפס ‪ /‬הרווח השולי שלילי והרווח הממוצע שלילי ‪/‬‬
‫הרווח השולי אפס והרווח הממוצע חיובי ‪ /‬הרווח השולי אפס והרווח הממוצע אפס‪/‬‬
‫הרווח השולי אפס והרווח הממוצע שלילי‬
‫ב‪ 0‬בטווח הקצר‪ ,‬בתפוקה שבה מחיר המוצר משתווה לעלות המשתנה הממוצעת (‪:)AVC‬‬
‫הרווח השולי חיובי והרווח הממוצע חיובי ‪ /‬הרווח השולי חיובי והרווח הממוצע אפס‪/‬‬
‫הרווח השולי חיובי והרווח הממוצע שלילי ‪ /‬הרווח השולי שלילי והרווח הממוצע חיובי ‪/‬‬
‫הרווח השולי שלילי והרווח הממוצע אפס ‪ /‬הרווח השולי שלילי והרווח הממוצע שלילי ‪/‬‬
‫הרווח השולי אפס והרווח הממוצע חיובי ‪ /‬הרווח השולי אפס והרווח הממוצע אפס‪/‬‬
‫הרווח השולי אפס והרווח הממוצע שלילי‬
‫‪2‬‬
‫שאלה ‪)1%( 3‬‬
‫יצרן תחרותי מייצר מוצר ‪ X‬באמצעות שני גורמי ייצור‪ a ,‬ו‪ 0b-‬פונקצית העלות הכוללת של טווח‬
‫ארוך היא ‪ TCL = X2‬ומחיר מוצר ‪ X‬הוא ‪ 0.0‬הנח עתה‪ ,‬שהעירייה החליטה לחייב את היצרן‬
‫בדמי רישיון (רק אם הוא מייצר)‪ 0‬בעקבות החלטת העירייה‪ ,‬בחר היצרן בשיווי משקל חדש של‬
‫טווח ארוך שבו סך הרווח שלו הוא ‪00.‬‬
‫בטווח הארוך היצרן ייצר רק אם מחיר המוצר עולה על ‪00‬‬
‫הסבר מילולית תוך פירוט חישוביך‪:‬‬
‫היצרן מייצר בנקודה שבה ‪ MC‬משתווה למחיר המוצר‪ .‬מאחר ש‪ ,MC = 2X -‬עולה ש‪ .5.0 = X -‬רווח‬
‫היצרן‪ ,01 ,‬נקבע על ידי ההפרש שבין הפדיון ‪( 111.0‬הכפלת מחיר בתפוקה) והעלות הכוללת‪ ,‬שהיא ‪5.01‬‬
‫פלוס דמי הרישיון‪ .A ,‬כלומר‪:‬‬
‫)‪.50 = 112.5 – (7.5 2 + A‬‬
‫מכאן עולה ש‪ .A = 0.10 -‬פונקצית העלות הממוצעת היא לכן‪:‬‬
‫‪TC L‬‬
‫‪A‬‬
‫‪6.25‬‬
‫‪AC ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪L‬‬
‫גזירה ביחס ל‪ X-‬והשוואה לאפס מלמדים שהעלות הממוצעת מינימאלית כאשר ‪ .X = 2.25‬הצבה‬
‫בפונקצית העלות הממוצעת מעלה ש‪ . Min ACL = 5 -‬בטווח הארוך היצרן ייצר רק אם מחיר המוצר‬
‫עולה על ‪.Min ACL‬‬
‫שאלה ‪)1%( 2‬‬
‫מונופול מייצר מוצר ‪ X‬בעלות שולית קבועה‪ 0c ,‬עקומת הביקוש העומדת בפניו היא‪0X= 12 – P :‬‬
‫ידוע שאילו התנהג המונופול כאילו היה בתחרות משוכללת‪ ,‬סך הפדיון שלו בהתנהגות התחרותית‬
‫היה זהה לסך הפדיון שלו כאשר הוא משיא את רווחיו כמונופול‪ 0‬מכאן עולה כי‪:‬‬
‫‪c = 2‬‬
‫הסבר מילולית תוך פירוט חישוביך‪:‬‬
‫פונקצית הביקוש ההופכית היא ‪ P = 12 – X‬ופונקצית הפדיון השולי היא ‪ .MR = 12 –2X‬המונופול‬
‫‪12  c‬‬
‫מייצר בנקודה שבה ‪ .MR = c‬הצבת ‪ MR‬מעלה ש‪-‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ . X ‬מכאן שפדיון המונופול הוא‪:‬‬
‫‪12  c ‬‬
‫‪ 12  c ‬‬
‫‪TR  ‬‬
‫‪12 ‬‬
‫‪‬‬
‫‪2 ‬‬
‫‪ 2 ‬‬
‫אילו התנהג כאילו היה בתחרות משוכללת‪ ,‬היה מייצר בנקודה שבה ‪ .P = c‬הצבת ‪ P‬מעלה שבמקרה‬
‫זה ‪ .X = 12 – c‬מכאן שפדיונו היה אז‪:‬‬
‫])‪TR '  (12  c)[12  (12  c‬‬
‫השוואת שני הביטויים‪ ,‬צמצום ‪ 12–c‬בשניהם‪ ,‬וחילוץ ‪ c‬מעלים ש‪.c = 4 -‬‬
‫‪3‬‬
‫שאלה ‪)1%( 0‬‬
‫יצרן תחרותי מייצר מוצר ‪ X‬עם שני גורמי ייצור‪ a ,‬ו‪ 0b-‬פונקצית הייצור היא‪0X = a0.5 + b0.5 :‬‬
‫מכאן עולה כי‪:‬‬
‫א‪ 0‬פונקצית העלות הכוללת של היצרן בטווח הארוך היא‪:‬‬
‫‪Pa Pb‬‬
‫‪X2‬‬
‫‪Pa  Pb‬‬
‫= )‪TCL(Pa, Pb, X‬‬
‫הסבר מילולית תוך פירוט חישוביך‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪p ‬‬
‫‪p2‬‬
‫‪b‬‬
‫‪ .‬מכאן‪. b  a 2 a :‬‬
‫מהשוואת ‪ MRS‬עם יחס המחירים עולה כי‪  a  :‬‬
‫‪a‬‬
‫‪pb‬‬
‫‪ pb ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪pa‬‬
‫‪pb 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪b‬‬
‫‪ . a ‬מכאן ש‪X -‬‬
‫הצבה בפונקצית הייצור וחילוץ ‪ a‬נותנת‪X 2 :‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫) ‪( pa  pb‬‬
‫) ‪( pa  pb‬‬
‫הכפלת ‪ a‬ו‪ b-‬במחירים המתאימים וכינוס איברים נותנת את ‪ TCL‬שלעיל‪.‬‬
‫ב‪ 0‬פונקצית ההיצע של היצרן בטווח הארוך היא‪:‬‬
‫) ‪Px ( Pa  Pb‬‬
‫‪2 Pa Pb‬‬
‫= )‪XL(Pa, Pb, Px‬‬
‫הסבר מילולית תוך פירוט חישוביך‪:‬‬
‫‪2 Pa Pb‬‬
‫גזירת ‪ TCL‬לפי ‪ X‬מעלה ש‪X -‬‬
‫‪Pa  Pb‬‬
‫‪ . MC L ‬השוואה ל‪ PX -‬וחילוץ ‪ X‬נותנים את פונקצית‬
‫ההיצע שלעיל‪.‬‬
‫שאלה ‪)1%( 0‬‬
‫פתרון מבחן מועד א' בתורת המחירים ב' התגלגל לידיו של דדי‪ ,‬ממשתתפי "היפה והחנון"‬
‫שהתארחו בתחילת הסמסטר במכללה למינהל‪ 0‬בראיון לגיא פינס אמר דדי‪" :‬הצטערתי לגלות‬
‫שהפרופסור הנכבד שחיבר את השאלה במבחן איננו מתמצא כלל בתכנית‪ ,‬שהרי ידוע לכל ששחר‬
‫הוא בן זוגה של דלית ‪ -‬ולא אני‪ 0‬ובאשר לדלית‪ ,‬ברור מהפתרון שהיא איננה מבינה דבר בחומר‬
‫הלימוד ואני האחרון שהייתי מחמיא לה על השטויות שהשמיעה"‪0‬‬
‫כשנשאל אם יש לו משהו ענייני לתרום לסוגיה שנדונה במבחן‪ ,‬אמר דדי‪" :‬באופן אישי‪ ,‬אני שונא‬
‫מוזרויות‪ 0‬לפיכך‪ ,‬הייתי מציע לפרופסור הנכבד לסלק מהקורס את המקרה המוזר של גורמי ייצור‬
‫יריבים (ולהשאיר‪ ,‬כמובן‪ ,‬את המקרים האחרים)‪ 0‬אם יעשה זאת‪ ,‬אזי מההנחה של תפוקות‬
‫שוליות פוחתות יתקבל תמיד ש‪ RTS-‬פוחת במורד עקומה שוות‪-‬תפוקה‪ ,‬ובא לציון גואל"‪0‬‬
‫האם דדי צודק?‬
‫במאה אחוז ‪ /‬ממש לא‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫הסבר מילולית‪:‬‬
‫כאשר נעים במורד עקומה שוות‪-‬תפוקה‪ ,‬כמות ‪ a‬גדלה וכמות ‪ b‬קטנה‪ .‬אילו כמות ‪ b‬הייתה נשארת‬
‫קבועה‪ ,‬התפוקה השולית של ‪ a‬הייתה פוחתת‪ .‬אך מאחר שכמות ‪ b‬יורדת‪ ,‬היא עלולה להשפיע על‬
‫התפוקה השולית של ‪ a‬בכיוון מנוגד‪ .‬זה יקרה אם ‪ a‬ו‪ b-‬הם גורמי ייצור יריבים‪ .‬במקרה זה לא יהיה‬
‫ניתן לקבוע מה יקרה לתפוקה השולית של ‪ .a‬על‪-‬פי טיעון דומה‪ ,‬לא ניתן יהיה לקבוע מה יקרה לתפוקה‬
‫השולית של ‪ b‬ולכן גם לא ניתן לקבוע מה יקרה ל‪.RTS-‬‬
‫אך אם‪ ,‬על‪-‬פי הצעתו של דדי‪ ,‬גורמי הייצור היריבים יסולקו מהקורס‪ ,‬הבעיה תיפתר‪ ,‬שכן יוותרו רק‬
‫המקרים של גורמי ייצור מסייעים וגורמי ייצור שאינם מסייעים ואינם יריבים‪ .‬אם גורמי הייצור‬
‫מסייעים‪ ,‬ירידת ‪ b‬תפעל להקטנת התפוקה השולית של ‪ ,a‬בדיוק כמו עליית ‪ .a‬ועליית ‪ a‬תפעל להגדלת‬
‫התפוקה השולית של ‪ ,b‬בדיוק כמו ירידת ‪ .b‬מכאן ש‪ RTS-‬יפחת בהכרח במורד העקומה‪ .‬כך יקרה גם‬
‫כאשר גורמי הייצור אינם מסייעים ואינם יריבים‪ ,‬שכן לירידה בכמות ‪ b‬לא תהיה השפעה על התפוקה‬
‫השולית של ‪ a‬ולעלייה בכמות ‪ a‬לא תהיה השפעה על התפוקה השולית של ‪.b‬‬
‫‪5‬‬
‫שאלה ‪)10%( 5‬‬
‫יצרן תחרותי מייצר מוצר ‪ X‬באמצעות שני גורמי ייצור‪ a ,‬ו‪ 0b-‬פונקצית הייצור הומוגנית‪ 0‬בכל‬
‫אחד משני הסעיפים הבאים‪ ,‬הנח שהיצרן נמצא בשיווי משקל התחלתי של טווח ארוך בנקודה ‪0A‬‬
‫בכל סעיף‪ ,‬הצג בשני התרשימים המצורפים לו את נקודות שיווי המשקל החדשות של היצרן‬
‫כתוצאה מהשינוי שהתרחש‪ :‬בטווח הקצר (נקודה ‪ )B‬ובטווח הארוך החדש (נקודה ‪ 0)C‬בתרשים‬
‫העליון‪ ,‬הצג נקודות בלבד‪ ,‬ללא עקומות‪ 0‬בתרשים התחתון הצג גם את השינוי שחל בעקומת‬
‫‪( VMPa‬במידה והשתנתה)‪0‬‬
‫שים לב שהשינוי בתשומת ‪ a‬אמור להיות זהה בשני התרשימים‪ .‬הדגש זאת באמצעות קו שבור‬
‫המחבר בין הנקודות ‪ B‬ו‪ C-‬בשני התרשימים ( כדוגמת הקו השבור המחבר בין נקודות ‪.)A‬‬
‫א‪ 0‬חלה עלייה במחיר ‪ 0X‬גורמי הייצור אינם מסייעים ואינם מתחרים‪0‬‬
‫‪b‬‬
‫‪A‬‬
‫‪a‬‬
‫‪b0‬‬
‫‪a0‬‬
‫‪Pa , VMPa‬‬
‫‪A‬‬
‫) ‪VMPa (b0‬‬
‫‪a‬‬
‫‪a0‬‬
‫‪6‬‬
‫‪Pa0‬‬
‫ב‪ 0‬חלה עלייה במחיר ‪ 0a‬גורמי הייצור מסייעים‪0‬‬
‫‪b‬‬
‫‪A‬‬
‫‪a‬‬
‫‪b0‬‬
‫‪a0‬‬
‫‪Pa , VMPa‬‬
‫‪A‬‬
‫‪Pa0‬‬
‫) ‪VMPa (b0‬‬
‫‪a‬‬
‫‪a0‬‬
‫שאלה ‪)11%( 1‬‬
‫לאחר שהתמחה בחפיפת שיער בתכנית הריאליטי "הישרדות ‪ ,"VIP‬שב משה ארצה ופתח מכון‬
‫לחפיפה תאילנדית בקניון הזהב בראשון לציון‪ 0‬משה "מייצר" חפיפות שיער (‪ )X‬באמצעות שני‬
‫גורמי ייצור‪ :‬עבודה של חופפים מקצועיים שהכשיר בקורס מזורז (גורם ייצור ‪ ,)a‬ושמפו מחלב‬
‫קוקוס שהוא מייבא במיוחד מתאילנד (גורם ייצור ‪ 0)b‬כל חפיפה מצריכה חצי שעת עבודה של‬
‫חופף מקצועי ושלושה בקבוקוני שמפו‪ 0‬שכר העבודה של חופף מקצועי הוא ‪ ₪ 2.‬לשעה ומחיר‬
‫בקבוקון שמפו הוא ‪ 0₪ 0‬משה הוא מונופול בשוק החפיפות התאילנדיות באזור המרכז ופונקצית‬
‫הביקוש ההופכית לשירותיו היא ‪0PX = 125 – X‬‬
‫א‪ 0‬פונקצית הייצור של משה היא‪:‬‬
‫‪ a b‬‬
‫‪, ‬‬
‫‪X(a, b) = X  Min ‬‬
‫‪ 0.5 3 ‬‬
‫‪7‬‬
‫הסבר מדוע‪:‬‬
‫פונקצית הייצור היא פונקצית מינימום‪ ,‬שכן משה "מייצר" חפיפות ביחס קבוע בין הכמויות של ‪ a‬ו‪.b-‬‬
‫אם נציב בפונקצית הייצור שלעיל ‪ a = 1.0‬ו‪ ,b =3 -‬נקבל ש‪ ,X = 1 -‬כמשתמע מנתוני השאלה‪.‬‬
‫ב ‪ 0‬המחיר לחפיפה שייקבע משה הוא‪:‬‬
‫‪PX = 50‬‬
‫הסבר מילולית תוך פירוט חישוביך‪:‬‬
‫הכפלת כמויות ‪ a‬ו‪ b -‬הנדרשות ל"ייצור" חפיפה אחת במחירי גורמי הייצור המתאימים‪ ,‬מעלה שהעלות‬
‫השולית לחפיפה (‪ )MC‬היא ‪ .₪ 10‬השוואת ‪ MC‬עם ‪ MR = 110 – 2X‬נותנת ‪ .X = 50‬הצבה בפונקצית‬
‫הביקוש מגלה ש‪.PX = 75 -‬‬
‫ג‪ 0‬אגודת הסטודנטים של המסלול האקדמי פנתה למשה בבקשה להציע לתלמידי המסלול חפיפה‬
‫במחיר מוזל‪ 0‬לדברי יו"ר האגודה‪ ,‬סטודנטים רבים היו מעוניינים ליהנות מחפיפה לאחר יום‬
‫לימודים מייגע‪ ,‬אך במחירה הנוכחי אין אף סטודנט שיכול להרשות לעצמו לעשות כן‪ 0‬בעקבות‬
‫פניית האגודה‪ ,‬משה חקר ומצא שפונקצית הביקוש של תלמידי המסלול לחפיפות תאילנדיות היא‬
‫‪ ,X1 = A – 0.5PX‬כאשר ‪ X1‬מציין את כמות החפיפות המבוקשת‪ 0‬משה לא הצליח לאמוד‬
‫במדויק את ערכו המספרי של ‪ ,A‬אך ברור לו ש‪-‬‬
‫‪A ≤ 35.0‬‬
‫הסבר מילולית תוך פירוט חישוביך‪:‬‬
‫פונקצית הביקוש ההופכית לחפיפות של תלמידי המסלול‪ ,‬שהיא חלק מהביקוש הכולל לחפיפות‪ ,‬נתונה‬
‫על‪-‬ידי ‪ .PX = 2A –2X1‬לדברי יו"ר האגודה‪ ,‬במחיר הנוכחי של ‪ ₪ 50‬לחפיפה‪ ,‬אף סטודנט לא "רוכש"‬
‫חפיפות‪ .‬משמעות הדבר היא שפונקצית הביקוש של תלמידי המסלול שוכנת כולה מתחת למחיר של ‪50‬‬
‫‪ .₪‬מכאן עולה ש‪ ,2A ≤ 75 -‬ולכן ‪.A≤ 37.5‬‬
‫שאלה ‪)12%( 9‬‬
‫משק מייצר שני מוצרים‪ X ,‬ו‪ ,Y-‬באמצעות כמות נתונה של שני גורמי ייצור‪ a ,‬ו‪ 0b-‬התרשים‬
‫שלפניך מציג תיבת אדג'וורת' ובה שתי עקומות שוות‪-‬תפוקה‪:‬‬
‫‪ – KG‬עקומה שוות‪-‬תפוקה של ‪ – ACF ;X‬עקומה שוות‪-‬תפוקה של ‪0Y‬‬
‫בתרשים עקומת התמורה שלמטה‪ ,‬הצג את שבע הנקודות הבאות‪H ,G ,F ,E ,D ,C ,B :‬‬
‫באופן שמתיישב עם מיקומן בתיבה‪0‬‬
‫‪8‬‬
b
A
K
B
C



D

E
H
G

F
a
Y
X
9