מבוא למיקרו כלכלה 16.6.09 - G

‫מבוא למיקרו כלכלה‬
‫מבוא‬
‫מיקרו כלכלה עוסקת ברמת המיקרו של הכלכלה – משק ביתי‪ ,‬לברות קטנה‪ ,‬ענף מסויים במשק‪.‬‬
‫מיקרו כלכלה אינה תחום נבואי‪ .‬לא ניתן לנבא מה יקרה בעוד זמן מה מבחינת הכלכלה העולמית או המקומית‪.‬‬
‫כלכלנים יודעים להעריך עפ"י מה שקורה בהווה ובעבר‪ ,‬את מה שלדעתם יקרה בעתיד‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬המציאות לאו דווקא תואמת את המודלים הכלכליים‪.‬‬
‫סוגי השאלות שכלכלנים מתחבטים בהם‪ ,‬מתחלקות ל‪ 2-‬סוגים‪:‬‬
‫‪ .1‬פוזיטיביות – אנו נעסוק בהן במהלך הקורס בעיקר – נוגעות לתיאור המציאות – התנהגות‪ ,‬המערכת‬
‫הכלכלית‪ ,‬הצבעה על תוצאה בלי שיפוט – כגון‪" :‬מה משפיע על שכר העבודה?"‪" ,‬מה יקרה אם יעלו את‬
‫המע"מ באחוז אחד?"‬
‫‪ .2‬נורמטיביות – מנסות לבדוק את התוצאה בהיבטים של כדאיות – "האם זה רצוי?" – בשביל לענות על‬
‫שאלות אלו‪ ,‬חייבים לענות תחילה על השאלות הפוזיטיביות‪ .‬כלומר‪ :‬השאלה "האם ממשלת ארה"ב‬
‫צריכה להתערב בתעשיית הרכב המקומית?" – תגיע מיד אחרי השאלה‪" :‬מה התוצאה של סיוע‬
‫ממשלתי אמריקאי לתעשיית הרכב?"‪.‬‬
‫את כל המידע שאנו צריכים כדי לענות על השאלות הפוזיטיביות‪ ,‬אנחנו מחלקים ל‪ 3 -‬דרכים‪:‬‬
‫‪ .1‬תיאור מילולי – הבעיה‪ :‬יש בעיה של דיוק‪ .‬כל אחד מבין תיאורים אלה אחרת‪.‬‬
‫‪ .2‬תיאורים גרפיים‪.‬‬
‫‪ .3‬תיאורים במשוואה‪.‬‬
‫אנו נשתמש בדרכים אלה לפי סדר‪.‬‬
‫הבעיה הכלכלית‬
‫בעיית המחסור – זו הסיבה העיקרית לקיומם של מחקרי כלכלה‪ .‬בהנחה שהיו משאבים אינסופיים‪ ,‬הכלכלה לא‬
‫היתה מתקיימת‪ .‬לא היתה בעיה‪ .‬אבל המצב הריאלי הוא‪ ,‬שיש מקורות מוגבלים של משאבים‪ ,‬ואנחנו צריכים‬
‫לחשוב כיצד לחלקם בצורה האופטימלית‪.‬‬
‫כדי לספק צורך אחד‪ ,‬אנחנו צריכים לוותר על צרכים אחרים (ויתור זה הוא בעצם עלות)‪ .‬דבר זה משפיע מן‬
‫הסתם על כלכלת העולם‪ ,‬המדינות וגם במשקי הבית‪.‬‬
‫השאלות שנשאלות בכלכלה‪:‬‬
‫‪ – What .1‬מה לייצר?‬
‫‪ – How .2‬איך לייצר? (באיזו טכנולוגיה להשתמש‪ ,‬כיצד להקצות את העובדים‪ ,‬וכו')‪.‬‬
‫‪ – For Whom .3‬למי לייצר? (כיצד זה יתחלק בין הצרכנים?)‬
‫ישנן מס' אפשרויות למענה על שאלות כאלה‪:‬‬
‫ למנות מי שיחליט עבורינו – שליט יחיד‪.‬‬‫ כלכלה חופשית ‪ -‬עפ"י אדם סמית'‪ ,‬מחבר "היד הנעלמה"‪ ,‬השוק יסתדר מעצמו – כוחות השוק‪ .‬הקורס‬‫הזה יעסוק בעיקר בנושא זה‪.‬‬
‫הגדרות‬
‫מוצר כלכלי – מוצר שכדי להשיגו‪ ,‬יש לוותר על מוצר ‪ /‬שירות אחר‪ .‬מוצר זה גם עלה בחומר גלם ‪ /‬חומר אנושי‬
‫כלשהו‪.‬‬
‫מוצר חופשי – מוצר זה לא דורש ויתור – אוויר‪ ,‬וכו'‪ .‬אין זה אומר שהצרכן הסופי לא משלם עליו‪ .‬מוצר חופשי הוא‬
‫כזה שעלותו למשק היא אפס‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫מבוא למיקרו כלכלה‬
‫גורמי ייצור מתחלקים ל‪ 3-‬קבוצות‪:‬‬
‫‪ .1‬עבודה – ‪ – Labor‬מאמץ אנושי (לא חייב להיות פיסי‪ ,‬אלא יכול להיות גם רוחני) שמופעל בייצור מוצר‬
‫מסוים‪ .‬גורם זה מוגבל ע"י זמן‪ ,‬גודל האוכלוסיה‪ ,‬סוג האוכלוסיה (מאפיינים כמו‪ :‬חינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬וכו') –‬
‫לא כל עובד זהה לעובד אחר‪ ,‬ולא כל עובד תורם תרומה זהה לעבודה‪.‬‬
‫‪ .2‬קרקע – ‪ – Land‬לא רק האדמה עצמה‪ ,‬אלא גם משאבי הטבע למיניהם‪ ,‬היוצאים מתוך הקרקע‪ .‬גם‬
‫קרקע היא משאב מוגבל‪ ,‬והוא גם לא מחולק בצורה שווה‪ .‬כמו כן‪ ,‬קשה מאוד להעביר את הקרקע בין‬
‫מדינות או להגדיל את כמות הקרקע‪.‬‬
‫‪ .3‬הון – ‪ – Capital‬לא מדובר כאן בכסף! הון הוא גורמי ייצור שמיוצרים ע"י החברה‪ .‬הם לא נמצאים באופן‬
‫טבעי באדמה‪ ,‬אלא נדרש מאמץ פיסי לייצרו – מכונה‪ ,‬רכב וכו'‪ .‬המאפיין הכי חשוב שלו‪ ,‬הוא היכולת‬
‫לשלוט בו בכמויות שלו‪ ,‬אבל בכדי להגדיל אותו‪ ,‬נדרש ויתור‪ .‬ייצור של מוצרי הון‪ ,‬נקרא גם השקעה‪.‬‬
‫עקומת התמורה‬
‫גבול אפשרויות הייצור – ‪ - Production Possibilities Frontier‬מה המקסימום שאנחנו יכולים לייצר‪ ,‬במשק‬
‫מסויים‪ ,‬בעת תעסוקה מקסימלית?‬
‫מדובר בעצם באוסף של "סלים"‪ ,‬שמתוכם אנו נבחר את הטוב ביותר‪.‬‬
‫הנחות‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫יש ‪ 2‬מוצרים בלבד – או ‪ 2‬קבוצות מוצרים (הסיבה‪ :‬כדי שנוכל להעלות את זה בגרף‪ ,‬אנו לא‬
‫משתמשים ביותר מ‪ 2-‬משתנים)‪.‬‬
‫כמות גורמי הייצור קבועה‪.‬‬
‫הרמה הטכנולוגית קבועה‪.‬‬
‫תקופה אחת בלבד – אין אגירה של מוצרים מהעבר או לעתיד‪.‬‬
‫תחת ההנחות הללו‪ ,‬עקומת התמורה מציגה את כל צירופי המוצרים האפשריים‪ ,‬תחת שני תנאים‪:‬‬
‫‪ .1‬כל גורמי הייצור מנוצלים‪.‬‬
‫‪ .2‬הם מנוצלים בצורה יעילה‪ .‬צורה יעילה – לדוגמא‪ :‬לא נשלח רופא להיות חקלאי]‪.‬‬
‫ליעילות המוצר יש שני מאפיינים‪:‬‬
‫‪ .1‬מייצרים מוצר אחד בצורה יעילה‪ ,‬כאשר מפיקים תפוקה מקסימלית‪ ,‬מכמות נתונה של גורמי ייצור ‪.‬‬
‫‪ .2‬כשמייצרים כמה מוצרים‪ ,‬לא ניתן להגדיל תפוקה של אחד המוצרים מבלי לוותר על תפוקה של מוצר‬
‫אחר‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫להלן נתונים על עקומת תמורה מסויימת‪:‬‬
‫‪ 2‬מוצרים – תותחים וחמאה‪ ,‬כאשר תותחים – ‪ ,X‬וחמאה – ‪.Y‬‬
‫נק'‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪C‬‬
‫‪D‬‬
‫‪E‬‬
‫‪F‬‬
‫תותחים חמאה‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫‪19‬‬
‫‪1‬‬
‫‪16‬‬
‫‪2‬‬
‫‪12‬‬
‫‪3‬‬
‫‪7‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫מבוא למיקרו כלכלה‬
‫השלב הבא הוא הציור‪:‬‬
‫העקומה מקיימת את שני התנאים של כל הגורמים מועסקים‪ ,‬ובצורה יעילה‪.‬‬
‫אם המשק שלי נמצא מתחת לעקומת התמורה‪ ,‬זה אומר אחד מ‪ 2-‬אפשרויות‪:‬‬
‫‪ .1‬יש אבטלה – לא כולם מועסקים‪.‬‬
‫‪ .2‬כולם מועסקים‪ ,‬אבל לא בצורה יעילה‪.‬‬
‫אם המשק שלי נמצא מעל עקומת התמורה‪ ,‬נק' זו אינה אפשרית‪ ,‬מבחינה טכנית‪:‬‬
‫קו העקומה היא המגבלה שלי מבחינת המוצרים‪ .‬כלומר‪ :‬ככל הנראה אנו צורכים מוצרים שאין לנו בפועל‪ .‬אם אנו‬
‫לא מקבלים דבר מחוץ למשק‪ ,‬נק' זו אינה הגיונית‪.‬‬
‫ייצור יעיל הוא כזה‪ ,‬שעל כל תותח שמייצרים‪ ,‬יש ויתור בכמות החמאה‪.‬‬
‫לוויתור זה קוראים עלות אלטרנטיבית‪ .‬זהו אינו מחיר כספי בפועל‪ ,‬אלא כזו שבודקת על כמה יחידות ‪ Y‬אי צריך‬
‫לוותר בשביל לייצר עוד מוצר מסוג ‪ , X‬או להיפך‪.‬‬
‫עלות אלטרנטיבית כוללת – ‪ - TC - Total Cost‬על כמה יחידות מהמותר השני ויתרתי‪ ,‬בכדי לייצר את כל‬
‫הייצור האפשרי מהמוצר הראשון‪.‬‬
‫כלומר‪:‬‬
‫עלות אלטרנטיבית ממוצעת – ‪– AC – Average Cost‬‬
‫‪TCX = YMax – Y0‬‬
‫‪TCy = XMax – X0‬‬
‫‪ACX = TCX / X0‬‬
‫‪ACy = TCy / Y0‬‬
‫נק'‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪C‬‬
‫‪D‬‬
‫‪E‬‬
‫‪F‬‬
‫‪TCX‬‬
‫‪TCy‬‬
‫‪ACX‬‬
‫‪ACy‬‬
‫‪20-20=0‬‬
‫‪20-19=1‬‬
‫‪20-16=4‬‬
‫‪20-12=8‬‬
‫‪20-7=13‬‬
‫‪20-0=20‬‬
‫‪5-0=5‬‬
‫‪5-1=4‬‬
‫‪5-2=3‬‬
‫‪5-3=2‬‬
‫‪5-4=1‬‬
‫‪5-5=0‬‬
‫‪----‬‬‫‪1/1=1‬‬
‫‪4/2=2‬‬
‫‪8/3=2.667‬‬
‫‪13/4=3.25‬‬
‫‪20/5=4‬‬
‫‪5/20=0.25‬‬
‫‪4/19=0.21‬‬
‫‪3/16=0.1875‬‬
‫‪2/12=0.1666‬‬
‫‪1/7=0.142‬‬
‫‪----‬‬‫‪3‬‬
‫מבוא למיקרו כלכלה‬
‫ההגיון העומד מאחורי הנתונים ‪ TC‬ו‪ ,AC-‬הוא שהעובד היעיל ביותר בייצור ‪ ,X‬הוא זה שעבורו הויתור‬
‫ביח' ‪ ,Y‬הוא הקטן ביותר‪.‬‬
‫בשביל להגדיר מי העובד הכי יעיל‪ ,‬ישנה עלות אלטרנטיבית נוספת‪ ,‬שנקראת‪:‬‬
‫עלות אלטרנטיבית שולית – ‪ – MC – Margin Cost‬בייצור ‪ ,X‬היא הוויתור הנדרש ביחידות ‪ ,Y‬לצורך ייצור‬
‫היחידה האחרונה של ‪ . X‬זו העלות האלטרנטיבית הגבוהה ביותר‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אם ייצרתי ‪ 5‬יח' של ‪ ,X‬אני רוצה לדעת מה הוויתור הנדרש מייצור יח' ‪ , Y‬כדי לייצר את היחידה הששית‬
‫של ‪.X‬‬
‫הוויתור הכי קטן שלי יהיה ליח' הראשונה‪ ,‬ולכל יח' נוספת‪ ,‬הוויתור יגדל ‪.‬‬
‫ככל שהוויתור יגדל‪ ,‬הקומה תהיה תלולה יותר‪.‬‬
‫בכל מקרה‪ ,‬עקומת התמורה תמיד תהיה קמורה!‬
‫החישוב יעשה כך‪:‬‬
‫‪MCX = ∆Y / ∆X‬‬
‫‪MCy = ∆X / ∆Y‬‬
‫כאשר‪:‬‬
‫‪∆X = Xa – Xb‬‬
‫‪∆Y = Ya – Yb‬‬
‫קטע‬
‫‪AB‬‬
‫‪BC‬‬
‫‪CD‬‬
‫‪DE‬‬
‫‪EF‬‬
‫‪MCy‬‬
‫‪MCX‬‬
‫‪(20-19)/(1-0)=1‬‬
‫‪(19-16)/(2-1)=3‬‬
‫‪(16-12)/(3-2)=4‬‬
‫‪(12-7)/(4-3)=5‬‬
‫‪(7-0)/(5-4)=7‬‬
‫‪(1-0)/(20-19)=1‬‬
‫‪(2-1)/(19-16)=1/3‬‬
‫‪(3-2)/(16-12)=1/4‬‬
‫‪(4-3)/(12-7)=1/5‬‬
‫‪(5-4)/(7-0)=1/7‬‬
‫כלומר‪:‬‬
‫‪MCX = 1 / MCy‬‬
‫‪4‬‬
‫מבוא למיקרו כלכלה‬
‫בניית עקומת התמורה‬
‫עד עתה לקחנו את הנתונים כמובן מאליו‪ .‬עתה נראה כיצד לבנות את העקומה‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫רובינזון קרוזו נמצא לבדו על אי בודד (משמש כמשק בדוגמא שלנו)‪ .‬כל מה שהוא יכול לעשות על האי הוא‬
‫לקטוף אגוזי קוקוס ( ‪ ,)X‬או לקטוף בננות (‪.)Y‬‬
‫בשעה הוא יכול לקטוף ‪ 3‬אגוזי קוקוס או ‪ 10‬בננות‪.‬‬
‫הוא יכול לעבוד עד ‪ 10‬שעות עבודה ביממה‪.‬‬
‫אם הוא עובד לבד‪ ,‬אין פה עניין של יעילות‪ .‬כיצד נבנה עקומת תמורה‪ ,‬אם עקומה זו היא מקסימום אפשרויות‬
‫הייצור שלו?‬
‫ביממה‪ ,‬הוא יכול לקטוף מקסימום ‪ 30‬אגוזי קוקוס (ו‪ 0 -‬בננות)‪ ,‬או ‪ 100‬בננות (ו‪ 0 -‬אגוזי קוקוס)‪.‬‬
‫מה קורה בין שתי הנקודות האלה?‬
‫נאמר שכל קטיפת בננה‪/‬קוקוס עולה באופן קבוע בקטיפת הפרי השני‪.‬‬
‫העלות השולית של ייצור קוקוס – ‪ MC( 3.333=10/3‬של ‪.)X‬‬
‫כלומר‪ ,‬בכל ‪ 1‬קוקוס שרובינזון רוצה‪ ,‬הוא משלם ב‪ 3.333-‬בננות‪.‬‬
‫‪X‬‬
‫‪30‬‬
‫דבר זה יוצר עקומת תמורה לינארית‪ .‬אם רובינזון יקטוף רק ‪ 90‬בננות‪ ,‬יהיו לו גם ‪ 3‬אגוזי קוקוס (כי אין חלקי‬
‫אגוזים)‪.‬‬
‫בדיוק באותו אופן‪ ,‬על כל ‪ 1‬בננה שרובינזון רוצה‪ ,‬הוא מקבל עוד ‪ 0.3‬אגוז קוקוס‪.‬‬
‫עכשיו‪ ,‬נוסיף את ששת לאי‪ .‬כלומר‪ :‬יש עוד כוח אדם לייצור‪.‬‬
‫ששת מסוגל לקטוף בשעה ‪ 4‬אגוזי קוקוס או ‪ 16‬בננות‪.‬‬
‫גם ששת עובד ‪ 10‬שעות ביממה‪.‬‬
‫כלומר‪:‬‬
‫רובינזון‬
‫ששת‬
‫‪X‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫)‪MC (x‬‬
‫‪3.333‬‬
‫‪16/4=4‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪10‬‬
‫‪16‬‬
‫)‪MC (y‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪4/16=0.25‬‬
‫איך תיראה עקומת התמורה?‬
‫מה יקרה אם שניהם ייצרו רק קוקוסים או רק בננות?‬
‫מקסימום קוקוסים‪ ,‬ע"י שניהם‪ ,‬יהיה‪.3*10+4*10 = 70 :‬‬
‫מקסימום בננות‪ ,‬ע"י שניהם‪ ,‬יהיה‪.10*10+16*10 = 260 :‬‬
‫זהו השלב הראשון – אלה הן הנקודות המקסימליות על ציר ‪ X‬ו‪ Y-‬בהתאמה‪.‬‬
‫מאחר והפעם יש לנו ‪ 2‬שיפועים‪ ,‬עקומת התמורה לא תהיה לינארית!‬
‫ברור שהכי טוב זה לקטוף רק בננות‪ ,‬אבל מה קורה אם הם רוצים לגוון עם אגוז קוקוס? מי יילך לקטוף את‬
‫הקוקוס הזה? ששת או רובינזון?‬
‫גישה אחת אומרת – למי שייקח הכי מעט זמן לקטוף את הקוקוס – להלן ששת‪.‬‬
‫אבל‪ ,‬הגישה הנכונה היא להסתכל מי דווקא יגרום להכי פחות הפסד של בננות ‪ .‬במקרה הזה‪ ,‬אנו נשלח את‬
‫רובינזון ‪ ,‬כי אם נשלח את ששת‪ ,‬נפסיד ‪ 16‬בננות‪ ,‬ואילו עם רובינזון אנו נפסיד רק ‪ 10‬בננות!‬
‫יתרון מוחלט – יש לעובד שמייצר יותר יח' בשעה ‪.‬‬
‫לששת יש יתרון מוחלט גם בקוקוס וגם בבננות ‪ .‬גם ב‪ X-‬וגם ב‪( Y-‬יש להדגיש‪ ,‬כי יתרון מוחלט אינו מחייב שגם ‪X‬‬
‫וגם ‪ Y‬יהיו ביתרון מוחלט‪ ,‬אלא רק אחד מהם)‪ .‬אבל זו לא הדרך הנכונה לבדוק את העלות כאן‪.‬‬
‫יתרון יחסי – יש לעובד שעבורו העלות האלטרנטיבית השולית‪ ,‬היא נמוכה יותר ‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪100‬‬
‫מבוא למיקרו כלכלה‬
‫כלומר‪ :‬שהוויתור במונחי המוצר השני‪ ,‬הוא קטן יותר‪ .‬למי שיש יתרון יחסי במוצר מסוים‪ ,‬הוא יעיל יותר‪.‬‬
‫בדוגמא שלנו‪ :‬יתרון יחסי בקוקוס‪ ,‬הוא כזה שבו יש עלות שולית קטנה יותר בבננות‪.‬‬
‫למי שיש פה יתרון יחסי בקוקוס‪ ,‬בהכרח יהיה לאדם השני יתרון יחסי בבננות‪.‬‬
‫כלומר זהו הכלל‪ :‬אם למישהו יש יתרון יחסי ב‪ ,X -‬לשני תמיד יהיה יתרון יחסי ב‪.Y -‬‬
‫נחזור לעקומת התמורה‪:‬‬
‫מנקודת )‪ (0,260‬אנו נתחיל לשלוח את רובינזון‪ ,‬וזה עד ‪ ,30=X‬שהוא המקסימום שרובינזון יכול לקטוף ביום‪ .‬אחרי‬
‫זה‪ ,‬כל קוקוס ייקטף ע"י ששת בהכרח ‪.‬‬
‫מה סך הוויתור בבננות? ‪ .30*3.33 = 100‬ו‪. 260-100 = 160-‬‬
‫אפשרות אחרת‪ ,‬היא לחשב כמה בננות ששת ייצר באותו זמן שרובינזון קטף ‪ 30‬קוקוסים‪.‬‬
‫באותן ‪ 10‬שעות‪ ,‬ששת ייצר ‪ .16*10 = 160‬זו הנקודה שאנו צריכים‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬מנק' )‪ ,(30, 160‬ששת יתחיל לקטוף קוקוסים‪ .‬זוהי נק' ‪ ,A‬לצורך העניין‪ ,‬וזו נק' השבירה ‪.‬‬
‫אם נסמן את נק' )‪ (20,220‬למשל‪ ,‬באות ‪– B‬‬
‫אנו נראה שששת מייצר רק בננות‪ ,‬ורובינזון מחלק את זמנו בין קוקוסים לבננות ‪..‬‬
‫בנק' ‪ ,C‬ששת מייצר גם בננות וגם קוקוסים‪.‬‬
‫‪Y‬‬
‫רובינזון מייצר רק קוקוסים‪.‬‬
‫‪B‬‬
‫‪260‬‬
‫‪A‬‬
‫‪C‬‬
‫‪X‬‬
‫‪70‬‬
‫במציאות‪ ,‬אנו לא עובדים רק עם עובד אחד בכל פעם‪ ,‬אלא יש הרבה גורמי ייצור‪.‬‬
‫אנו ניקח מצב שבו יש ‪ 2‬גורמי ייצור‪:‬‬
‫אם בשאלה הקודמת עשינו שאלת "או"‪ ,‬עתה נעשה שאלת "וגם"‪ ,‬עם גורמי ייצור משלימים שנדרשים לצורך‬
‫הייצור‪.‬‬
‫משק מייצר משאיות (‪ )X‬ואוטובוסים ( ‪.)Y‬‬
‫לייצור ‪ 1‬אוטובוס‪ ,‬נדרשים ‪ 5‬שעות מכונה ו‪ 20 -‬שעות עבודה‪.‬‬
‫לייצור ‪ 1‬משאית‪ ,‬דרושות ‪ 10‬שעות מכונה ו‪ 100-‬שעות עבודה‪.‬‬
‫המגבלה המקסימלית היא של ‪ 1600‬שעות עבודה ו‪ 80 -‬שעות מכונה‪.‬‬
‫שלבי פתרון‪:‬‬
‫‪ .1‬יש לבנות עקומת תמורה עבור כל גורם ייצור בנפרד – כלומר יש להתעלם תחילה משעות העבודה‪,‬‬
‫ואח"כ משעות המכונה‪.‬‬
‫‪ .2‬מציירים את שני הקווים על אותה מערכת צירים‪ ,‬ומסמנים את החלק התחתון‪.‬‬
‫‪A‬‬
‫שלב ‪:1‬‬
‫אם יש ‪ 80‬שעות מכונה‪ ,‬ניתן לייצר או ‪ 16‬אוטובוסים או ‪ 8‬משאיות‪.‬‬
‫נחבר קו ישר בין שתי הנקודות הנ"ל‪.‬‬
‫אם יש ‪ 1600‬שעות עבודה‪ ,‬ניתן לייצור ‪ 8‬אוטובוסים או ‪ 16‬אוטובוסים‪.‬‬
‫גם כאן נחבר קו ישר בין ‪ 2‬הנק' הנ"ל‪.‬‬
‫‪C‬‬
‫‪D‬‬
‫‪16‬‬
‫‪6‬‬
‫‪8‬‬
‫‪E‬‬
‫‪8‬‬
‫‪16‬‬
‫‪B‬‬
‫מבוא למיקרו כלכלה‬
‫בנק' ‪– A‬חסרות שעות עבודה‪ ,‬ולכן היא בלתי אפשרית – מגבלת העבודה אפקטיבית‪.‬‬
‫נק' ‪ – B‬היא אפשרית‪ ,‬כי בתוך התחום‪.‬‬
‫נק' ‪ – C‬לא אפשרית – מגבלת המכונות אפקטיבית‪.‬‬
‫נק' ‪ – D‬אפשרית‪.‬‬
‫נק' ‪ – E‬אפשרית‪ .‬בנק' ‪ ,E‬שני גורמי הייצור מועסקים בצורה מלאה ‪.‬‬
‫פתרון תרגיל ‪2‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫פועל א‬
‫פועל ב‬
‫מס' פועלים‬
‫‪1,000‬‬
‫‪4,000‬‬
‫חיטה (טון)‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫תותחים (יח')‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪MCy‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪MCx‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫לפועל א' יש יתרון יחסי בייצור חיטה ( ‪.)Y‬‬
‫לפועל ב'‪ ,‬יתרון יחסי בייצור תותחים ( ‪.)X‬‬
‫‪8,000‬‬
‫חלק א'‪:‬‬
‫גראפית ‪:‬‬
‫‪4,000‬‬
‫‪6,000‬‬
‫‪4,000‬‬
‫אלגברית – יש להוציא משוואת קו‪.‬‬
‫השיפוע החלק הראשון הוא ‪ ,-1‬והחלק השני הוא ‪.-0.5‬‬
‫‪4,000 ≤ X ≤ 6,000‬‬
‫‪Y = 8,000-X‬‬
‫עכשיו נציב במשוואה‪:‬‬
‫)‪Y = Y0 + a * (X – X0‬‬
‫דבר זה יציג לנו לנו מה קורה אחרי נק' השינוי‪ ,‬כאשר‬
‫)‪4,000 = 4,000 + (-1)*(X-4,000‬‬
‫‪Y = 6,000 – 2*X 0 ≤ X ≤ 4,000‬‬
‫חלק ב'‪:‬‬
‫‪ .1‬בשנת ‪ ,2000‬יוצרה חיטה בלבד‪ ,‬כלומר ‪ 6,000‬טון חיטה‪.‬‬
‫‪ .2‬בשנת ‪ ,2001‬החילטו לייצר ‪ 5,000‬תותחים‪.‬‬
‫‪ 2‬אפשרויות‪:‬‬
‫אפשרות ראשונה‪:‬‬
‫בגלל שהעלות השולית הנמוכה יותר של חיטה היא אצל פועל א'‪ ,‬אנחנו ניקח את כל ‪ 1,000‬פועלים‬
‫א'‪ ,‬ונייצר איתם ‪ 4,000‬תותחים‪ .‬אחר כך‪ ,‬ניקח ‪ 1,000‬פועלים ב'‪ ,‬ונייצר איתם עוד ‪ 1,000‬תותחים‪.‬‬
‫עם שאר ה‪ 3,000-‬פועלי ב'‪ ,‬אנו נייצר ‪ 3,000‬טון חיטה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫מבוא למיקרו כלכלה‬
‫אפשרות שניה ‪:‬‬
‫ניתן גם פשוט להציב במשוואה שהיתה לנו קודם‪:‬‬
‫‪4,000 ≤ X ≤ 6,000‬‬
‫כאשר‬
‫‪Y = 8,000-X‬‬
‫‪ X‬הוא ‪ 5,000‬תותחים‪ ,‬ולכן – התשובה היא ‪ 3,000‬טון חיטה‪.‬‬
‫‪ .3‬העלות האלטרנטיבית השולית לייצור תותח בשנת ‪ 2001‬היא לכן ‪( 1‬זהו השיפוע)‬
‫(העלות האלטרנטיבית השולית לייצור תותח בשנת ‪ , 2000‬היא ‪.)2‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫עובדים‬
‫דלק‬
‫‪1,000‬‬
‫‪800‬‬
‫מוצרי תעשייה‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫שירותים‬
‫‪2‬‬
‫‪0.5‬‬
‫חלק א'‪:‬‬
‫גראפית ‪:‬‬
‫‪1,600‬‬
‫‪500‬‬
‫‪1,000‬‬
‫‪800‬‬
‫אלגברית ‪:‬‬
‫עובדים‪:‬‬
‫‪Y = 500 – 0.5X‬‬
‫‪0 ≤ X ≤ 733.333‬‬
‫‪a = 500 / 1,000 = 0.5 = MCx‬‬
‫דלק‪:‬‬
‫‪733.33 ≤ X ≤ 800‬‬
‫‪Y = 1600 – 2X‬‬
‫חישוב נק' השבירה‪:‬‬
‫‪500-0.5X = 1600-2X‬‬
‫‪1.5X=1100‬‬
‫‪X=733.333‬‬
‫חלק ב'‪:‬‬
‫הנק' בה היתה תעסוקה מלאה וכל הדלק נוצל‪ ,‬היא המפגש של שני הקווים המסומנים בכחול‪.‬‬
‫נציב באחת המשוואות‪:‬‬
‫‪Y = 500 – (0.5 * 733.33) = 133.33‬‬
‫ולכן הנק' היא )‪.(733.33, 133.33‬‬
‫‪8‬‬
‫מבוא למיקרו כלכלה‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫חלקה‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪C‬‬
‫‪D‬‬
‫‪E‬‬
‫ירקות‬
‫‪100‬‬
‫‪200‬‬
‫‪300‬‬
‫‪400‬‬
‫‪500‬‬
‫חיטה‬
‫‪500‬‬
‫‪50‬‬
‫‪450‬‬
‫‪0‬‬
‫‪600‬‬
‫‪MCx‬‬
‫‪500/100 = 5‬‬
‫‪50/200 = 0.25‬‬
‫‪450/300 = 1.5‬‬
‫‪0/400 = 0‬‬
‫‪600/500 = 1.2‬‬
‫דירוג‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫הערה‪:‬‬
‫‪ .1‬על חלקה ‪ D‬ניתן לוותר – בגלל שאין לה שום בחירה‪ .‬אין לי שום אפשרות לגדל שם חיטה‪ .‬אני חייב לגדל‬
‫שם ירקות‪.‬‬
‫‪ .2‬הדירוג נעשה עפ"י "יעילות" – מה העלות האלטרנטיבית השולית‪.‬‬
‫המקסימום של ‪ – X‬ירקות‪ ,‬יהיה סכום של כל ‪ – X‬כלומר ‪. 1500‬‬
‫המקסימום של ‪ – Y‬חיטה‪ ,‬יהיה סכום של כל ‪ – Y‬כלומר ‪.1600‬‬
‫כך תיראה עקומת התמורה‪:‬‬
‫סיכום הסיבות לקמירות עקומת התמורה‬
‫ישנן כמה אפשרויות‪:‬‬
‫בשאלת "או"‪ :‬יש כמה סוגי פועלים‪ ,‬עם יתרון יחסי לכל אחד – שאלות אלה (פועל א' ופועל ב') נקראות‪:‬‬
‫התמחות שונה של גורמי ייצור‬
‫בגלל הדירוג מהיעיל ביותר להכי פחות יעיל‪ ,‬אנו נקבל את העקומה קמורה‪.‬‬
‫בשאלות "וגם"‪ :‬אין בחירה של סוגים שונים של עובדים‪ ,‬אלא שיתוף – אלה (עובדים ודלק) נקראות‪:‬‬
‫קיום יחסים קבועים בין גורמי הייצור הנדרשים לייצור‬
‫אפשרות נוספת‪ :‬הקמירות היא בגלל תפוקה פוחתת של גורמי ייצור –‬
‫תפוקה שולית – התפוקה של היחידה האחרונה של גורם הייצור ‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אם עובד מייצר המשך ‪ 10‬שעות‪ ,‬בהנחה שבכל שעה יש פחות ופחות ייצור ‪ ,‬אנחנו נתייחס רק לייצור‬
‫בשעה האחרונה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫מבוא למיקרו כלכלה‬
‫דוגמא שנייה ‪ :‬יש ‪ 5‬מכונות במפעל‪ .‬מתחילים לגייס עובדים‪ .‬עבור ‪ 5‬העובדים הראשונים‪ ,‬כל אחד יעבוד על מכונה‬
‫באופן מלא‪ .‬אבל החל מהעובד השישי‪ ,‬צריכים להתחיל להתחלק בעבודה עם המכונה‪ ,‬ולכן אחד העובדים תמיד‬
‫יעבוד קצת פחות‪ .‬כלומר‪ :‬ככל שנוסיף עובדים‪ ,‬כך כל עובד יתרום קצת פחות‪.‬‬
‫הסבר נוסף לתפוקה השולית‪ :‬יש פה שני גורמי ייצור אפשריים – אחד יעבוד באופן קבוע ואחיד (מכונות)‪ ,‬וגורם‬
‫ייצור שני יתרום באופן פחות ופחות (עובדים)‪.‬‬
‫שינויים של עקומת התמורה‬
‫יש להבחין בין שינויים באפשרויות הייצור (בעקומת התמורה)‪ ,‬לבין שינויים באפשרויות הצריכה במשק‪.‬‬
‫שינוי באפשרויות הייצור‬
‫א‪ .‬שינוי בכמות גורמי הייצור – גילוי מקורות‪/‬משאבי טבע חדשים‪ ,‬תוספת כ"א (עובדים זרים)‪ ,‬תוספת‬
‫שעות‪ ,‬התרבות טבעית של אוכלוסיה‪ ,‬חוקים המאפשרים לעוד קהלים לצאת לעבוד‪ ,‬הגירה וכו'‪.‬‬
‫כדי ליצור במשק מסוים‪ ,‬שמייצר ‪ 2‬מוצרים‪ ,‬יותר משניהם‪ ,‬עלינו לייצר פחות מוצרים (משניהם)‪,‬‬
‫להשתמש במשאבים כדי ליצור הון חדש ‪ /‬משאב חדש ואז יהיה עוד משאבים כדי להעלות כמות‬
‫המקסימום של ‪ 2‬המוצרים‪.‬‬
‫כלומר‪ :‬השאיפה לייצר יותר‪ ,‬מצריך "ירידה לצורך עלייה"‪ .‬נדרש ויתור מסוים על מוצרי הצריכה לזמן‬
‫מוגבל‪ .‬תהליך זה נקרא השקעה‪ .‬ההשקעה היא לא בויתור‪ ,‬אלא ביצירת המשאב החדש‪.‬‬
‫הערה‪ :‬יש להבדיל בין השקעה בבורסה לבין השקעה מסוג זה שאנו מדברים עליו‪ .‬קניית מניה היא‬
‫בסה"כ החלפת בעלות על חברה‪ ,‬לא על יצירת משאב חדש‪.‬‬
‫ב‪ .‬שיפורים טכנולוגיים – שיפור זה מוגדר כך‪ :‬האם אותה כמות גורמי ייצור‪ ,‬יכולה לייצר יותר יחידות?‬
‫או נסתכל על זה הפוך‪ :‬האם לצורך ייצור של יחידה אחת‪ ,‬נדרשים פחות גורמי ייצור?‬
‫דוגמא‪ :‬אני תופר בגדים ידנית‪ ,‬ולפתע הומצאה מכונת תפירה‪.‬‬
‫גם שיפור טכנולוגי דורש ויתור מסויים (בהתאם לסוג השיפור) על משאבים לצורך ייצור המשאב החדש‪.‬‬
‫מה שמייחד את השיפור הטכנולוגי‪ ,‬מול השיפור בכמות גורמי הייצור‪ ,‬הוא שאם הראשון‪ ,‬למשל‪ :‬שיפור‬
‫טכנולוגי במזון ‪ -‬לא ישנה דבר בייצור לבוש ‪ ,‬הוא כן ישנה את ייצור המזון ‪.‬‬
‫מה שכן‪ ,‬אם אין צורך בייצור נוסף של מזון‪ ,‬ניתן לפטר עובדי מזון‪ ,‬ולהעביר אותם לייצור לבוש‪.‬‬
‫כלומר‪ :‬שיפור טכנולוגי בייצור מזון אינו מחייב הגדלה של הכמות המיותרת של מזון‪ ,‬אלא ניןת לצמצם את‬
‫כמות גורמי הייצור שמייצרים מזון (מבלי להקטין את התפוקה)‪ ,‬ולהעביר את אותם גורמי הייצור שהתפנו‪,‬‬
‫לייצור לבוש‪.‬‬
‫ג‪ .‬מענקים – תלוי בסוג המענק המתקבל‪ .‬יש כאלה שישנו את עקומת התמורה‪ ,‬ויש כאלו שישנו את‬
‫אפשרויות הצריכה‪ .‬למשל‪:‬‬
‫מענק של גורמי ייצור – מדינה חיצונית מעניקה לנו מכונות במתנה‪ .‬אפשרויות הייצור גדולות‪.‬‬
‫מענק של מוצרים – נשלחים אלינו בדים‪ ,‬מזון – מענק זה אינו משנה את עקומת התמורה (הם מוכנים‬
‫מראש)‪ ,‬אבל המוצרים לצריכה גדלים‪.‬‬
‫כלומר‪:‬‬
‫מענק גורמי הייצור משנה את עקומת התמורה‪.‬‬
‫מענק במוצרים לא משנה את אפשרויות הייצור‪ ,‬אלא אפשרויות הצריכה בלבד‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫מבוא למיקרו כלכלה‬
‫פתרון תרגיל ‪3‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫משק אלפא מייצר חלב ( ‪ )X‬וביצים ( ‪ )Y‬בלבד ‪ .‬חל שיפור טכנולוגי‪ ,‬כך שבכל הרכב תשומות ניתן עתה ל ייצר חלב‬
‫בכמות הגדולה ב‪ 10% -‬מאשר לפני השיפור ‪ .‬ידוע כי לאחר השיפור הטכנולוגי המשק בוחר לייצר בנקודה בה‬
‫הטכנולוגי‪ .‬לאור זאת ניתן לומר‪ ,‬כי בעקבות השיפור‬
‫כמות החלב זהה בדיוק לכמות החלב לפני השיפור‬
‫הטכנולוגי‪:‬‬
‫‪ .1‬כמות גורמי הייצור בענף החלב קטנה‪/‬גדלה‪/‬לא השתנתה‪/‬לא ניתן לדעת‪.‬‬
‫‪ .2‬כמות גורמי הייצור בענף הביצים קטנה‪ /‬גדלה‪/‬לא השתנתה‪/‬לא ניתן לדעת‪.‬‬
‫‪ .3‬העלות האלטרנטיבית ה כוללת בייצור חלב קטנה‪/‬גדלה‪/‬לא השתנתה‪/‬לא ניתן לדעת‪.‬‬
‫‪ .4‬העלות האלטרנטיבית ה שולית בייצור חלב קטנה‪/‬גדלה‪/‬לא השתנתה‪/‬לא ניתן לדעת‪.‬‬
‫הסבר את תשובותיך‪ ,‬העזר בשרטוט מתאים‪.‬‬
‫תשובה‬
‫כמות החלב קטנה‪ ,‬היות והעברנו עובדים שייצרו חלב‪ ,‬לייצור ביצים (בגלל השיפור הטכנולוגי‪ ,‬וכן אנו נמצאים‬
‫במשק עם תעסוקה מלאה)‪.‬‬
‫מה שגדל הוא רק כמות הביצים‪.‬‬
‫עלות אלטרנטיבית כוללת בייצור חלב עלתה‪ .‬הוויתור שלי‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬קטן (כי יש עוד עובדים שמייצרים ביצים)‪.‬‬
‫לכן העלות האלטרנטיבית בייצור חלב קטנה‪.‬‬
‫עלות אלטרנטיבית שולית בייצור חלב קטנה‪ ,‬וזאת בגלל ש‪ ∆X-‬גדלה בעת השיפור הטכנולוגי (העובדים שהיו‬
‫פחות יעילים בייצור ביצים‪ ,‬הם כבר לא הכי פחות יעילים‪ ,‬בגלל שנוספו להם עובדים חדשים‪ ,‬שייצרו קודם לכן‬
‫חלב)‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫משק מייצר ‪ 2‬מוצרים‪ X ,‬ו ‪ .Y-‬משוואת עקומת התמורה שלו נתונה ע"י‪:‬‬
‫התווה (צייר) את עקומת התמורה‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫המשק מקבל סיוע מחו"ל‪ .‬כיצד ישתנו עקומ ות אפשרויות ה ייצור וה צריכה בכל אחד מהמקרים הבאים‬
‫ב‪.‬‬
‫(הצג את השינוי בגרף מתאים‪ ,‬אין צורך בחישוב מדויק) ?‬
‫‪ .1‬המשק מקבל מענק של ‪ 5‬יחידות ‪.X‬‬
‫‪ .2‬המשק מקבל מענק של ‪ 5‬יחידות ‪ X‬ו‪ 10 -‬יחידות ‪.Y‬‬
‫‪ .3‬המשק מקבל טכנולוגיה חדישה לייצור ‪ ,Y‬שמגדילה את כמות ‪ Y‬בכל תשומה של גורמי ייצור ב‪-‬‬
‫‪.20%‬‬
‫‪Y = 200 - 4X‬‬
‫‪11‬‬
‫מבוא למיקרו כלכלה‬
‫תשובה‬
‫עקומת התמורה המקורית (גרף שחור) היא ללא שינוי‪.‬‬
‫העקומה זזה ימינה‪ ,‬אבל השיפוע נשאר זהה (‪.)-4‬‬
‫בסעיף ‪( 1‬גרף כחול)‪ ,‬כל העקומה זזה ‪ 5‬יח' ימינה‪ ,‬עם אותו שיפוע‪.‬‬
‫בסעיף ‪( 2‬גרף אדום)‪ ,‬שני קצוות הגרף הם באוויר‪ .‬השיפוע נשאר זהה‪.‬‬
‫בסעיף ‪( 3‬גרף ירוק)‪ ,‬השיפוע משתנה (‪.)-4.8‬‬
‫‪240‬‬
‫‪210‬‬
‫‪200‬‬
‫השחקנים במשק‬
‫‪55‬‬
‫‪50‬‬
‫‪5‬‬
‫מיהם השחקנים העיקריים הקיימים היום במשק?‬
‫‪ .1‬משקי הבית מתחלקים ל‪ 2-‬סוגים עיקריים‪ :‬צרכנים וגורמי ייצור (עובדים) – אנו נתמקד בגורמי הייצור‪.‬‬
‫‪ .2‬פירמות מתחלקות ל‪ 2-‬קבוצות‪ :‬יצרנים ומעסיקים‪.‬‬
‫‪ .3‬ממשלה – יש לה הרבה תפקידים‪ :‬התערבות בריביות‪ ,‬מחירי מקסימום ומינימום ועוד‪.‬‬
‫‪ .4‬המשק הבינ"ל‬
‫הביקוש‬
‫נושא הבקוש עוסק במה שמשפיע על התנהגות הצרכנים‪ ,‬בעת ההחלטה כמה לקנות ממוצר מסוים‪.‬‬
‫השפעות כאלה הן‪:‬‬
‫‪ .1‬הכנסה‪.‬‬
‫‪ .2‬מחיר המוצר‪.‬‬
‫‪ .3‬מחיר מוצרים אחרים‪.‬‬
‫‪ .4‬מערכת הטעמים של הצרכן – מס' נפשות במשפחה‪ ,‬פרסום ושיווק‪ ,‬זמינות המוצר‪ ,‬צרכים וכו'‪.‬‬
‫אנו נתרכז בשלושת ההשפעות הראשונות‪.‬‬
‫השפעת ההכנסה‬
‫הכנסה מסומנת באות ‪( I‬כמו ‪.)Income‬‬
‫מוצר נורמלי – מוצר שכאשר ההכנסה גדלה‪ ,‬הפרט מגדיל את הכמות הנצרכת ממנו‪ .‬אלה הם רוב המוצרים‬
‫שאנו מכירים מחיי היום‪-‬יום‬
‫לדוגמא‪ :‬יציאה לסרט‪ ,‬טיסה לחו"ל‪ ,‬אוכל‪ ,‬מכשירי חשמל ועוד‪...‬‬
‫מוצר שהוא נורמלי עבור אדם מסוים‪ ,‬הוא לאו דווקא נורמלי עבור אדם אחר‪.‬‬
‫כלומר‪ :‬מוצר נורמלי הוא הגדרה מאוד אינדיבידואלית‪.‬‬
‫מסקנה‪ :‬אם ‪ I‬גדל‪ ,‬אז ‪ X‬גדל‪.‬‬
‫מוצר נחות – מותר שכאשר אם ההכנסה גדלה‪ ,‬הפרט מקטין את הכמות הנצרכת ממנו‪.‬‬
‫מסקנה‪ :‬אם ‪ I‬גדל‪ X ,‬קטן‪ ,‬ולהיפך – אם ‪ I‬יורד‪ X ,‬גדל‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬לחם אחיד‪ .‬אם ההכנסה שלי עולה‪ ,‬אני אקנה ממנו פחות‪ ,‬ואעבור לקניית לחמים מסוגים טובים יותר‪.‬‬
‫דוגמא נוספת ‪ :‬תחבורה ציבורית‪.‬‬
‫מוצר ניטרלי – כאשר ההכנסה משתנה (עולה או יורדת)‪ ,‬כמות הצריכה של מוצר מסוים לא תשתנה‪.‬‬
‫מסקנה‪ I :‬גדל או קטן‪ X ,‬נשאר קבוע‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫מבוא למיקרו כלכלה‬
‫לדוגמא‪ :‬סיגריות‪ ,‬מלח‪ ,‬תרופות‪.‬‬
‫אלה מוצרים שאנו מוציאים עליהם מעט כסף באופן יחסי‪.‬‬
‫השפעת מחיר המוצר‬
‫מחיר מסומן באות ‪( Px‬כמו ‪.)Price‬‬
‫השפעות אלה מתחלקות ל‪ 2-‬סוגים‪:‬‬
‫השפעת התחלופה – כמעט לכל מוצר יש תחליפים‪ ,.‬ולכן באופן כללי‪ ,‬ניתן לומר ש כאשר ‪ Px‬עולה במחיר‪ ,‬אנו‬
‫נקנה ממנו פחות‪.‬‬
‫השפעת ההכנסה – אין פה שינוי ב‪( I -‬מהסעיף הקודם)‪ ,‬אלא ב כוח הקנייה‪ ,‬כתוצאה מאינפלציה‪ ,‬למשל‪.‬‬
‫השפעת ההכנסה‪ ,‬גם היא מתחלקת לסוגי המוצרים‪:‬‬
‫אם יש פחות הכנסה‪ ,‬אנו נקנה פחות ממוצרים נורמליים‪.‬‬
‫אם יש פחות הכנסה‪ ,‬אנו נקנה יותר ממוצרים נחותים‪.‬‬
‫אם יש פחות הכנסה‪ ,‬כמות הצריכה לא תשתנה‪.‬‬
‫אם לוקחים את שתי ההשפעות בו זמנית‪ ,‬כדי לראות את התמונה הכוללת‪:‬‬
‫אם יש לנו מוצר נורמלי‪ ,‬תהיה ירידה בצריכה בסה"כ‪.‬‬
‫אם יש לנו מוצר ניטרלי‪ ,‬תהיה ירידה בצריכה בסה"כ‪.‬‬
‫אם יש לנו מוצר נחות‪ ,‬אנו נניח שהשפעת התחלופה חזקה יותר‪ ,‬ולכן תהיה ירידה בצריכה‪.‬‬
‫המשמעות היא‪ ,‬שככל ש‪ Px-‬עולה‪ X ,‬תמיד יקטן‪.‬‬
‫כמעט לכל המוצרים במשק יהיה קשר שלילי בין המחיר לביקוש‪.‬‬
‫השפעת מחירי מוצרים אחרים‬
‫מחיר זה יסומן כ‪. Py -‬‬
‫מוצרים ‪ X‬ו‪ Y-‬יכולים להיות מוצרים תחליפיים (אוטובוס ומונית‪ 2 ,‬סוגי גבניות קוטג'‪ ,‬וכו')‪.‬‬
‫הקשר אומר‪ ,‬שככל ש‪ Py -‬עולה‪ ,‬אנו נקנה פחות מ‪ ,Y-‬וזה אומר שאנו נקנה יותר מ‪. X-‬‬
‫המוצרים ‪ X‬ו‪ Y-‬יכולים גם להיות מוצרים משלימים (דיו ומדפסת‪ ,‬קורנפלקס וחלב וכו')‪.‬‬
‫הקשר אומר‪ ,‬שככל ש‪ Py -‬עולה‪ ,‬אנו נקנה פחות מ‪ ,Y-‬וזה אומר שאנו נקנה פחות גם מ‪. X-‬‬
‫אם המוצרים ‪ X‬ו‪ Y-‬הם מוצרים בלתי‪-‬תלויים (טיסות וגרביים‪ ,‬למשל)‪,‬‬
‫הקשר אומר‪ ,‬שככל ש‪ Py -‬עולה‪ ,‬אנו נקנה פחות מ‪ ,Y-‬וזה אומר שאין שינוי ב‪( X -‬כי אין קשר בין השניים)‪.‬‬
‫השפעת מערכת הטעמים של הצרכן‬
‫מערכת הטעמים מסומנת ב‪( T-‬כמו ‪.)Taste‬‬
‫אם‪ ,‬למשל‪ ,‬מתפרסם מחקר שטוען ששוקולד מריר עוזר למחלות לב – צריכה של שוקולד מריר תעלה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫מבוא למיקרו כלכלה‬
‫עקומת הביקוש‬
‫‪Px‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪D‬‬
‫‪X‬‬
‫פונקציית הביקוש – פונקציה המתארת את הקשר בין הכמות המבוקשת ממוצר מסוים (‪ )X‬לבין מחירו ( ‪,)Px‬‬
‫מחיר מוצרים אחרים (‪ ,)Py‬ההכנסה (‪ )I‬וטעמי הפרט ( ‪.)T‬‬
‫עקומת הביקוש – מתמקדת בקשר בין הכמות המבוקשת ממוצר ‪ X‬לבין מחירו (ננטרל את שאר ההשפעות‪ ,‬כאילו‬
‫הן קבועות)‪ .‬העקומה תסומן באות ‪( D‬כמו ‪.)demand‬‬
‫כמות מסומנת ב‪ X-‬או ‪ Q( Qx‬כמו ‪.)Quantity‬‬
‫תזוזה על עקומת השינוי תהיה בגלל שינוי ב‪Px -‬‬
‫תזוזה של עקומת הביקוש תהיה בגלל שינוי ב‪ ,I -‬שינוי ב‪ Py -‬או שינוי ב‪. T -‬‬
‫בלבד‪.‬‬
‫השפעת המחיר של ‪X‬‬
‫אם ‪ I‬עולה במוצר נורמלי‪ ,‬אז ‪ X‬עולה‪.‬‬
‫כלומר‪ :‬יש פה תזוזה של עקומת הביקוש‪ ,‬מה שאומר ש הביקוש גדל‪ .‬העקומה תזוז ימינה (גרך כחול)‪.‬‬
‫גם אם ‪ I‬יורד‪ ,‬ההשפעה תהיה דומה‪.‬‬
‫במקרה של השפעת מחירים של מוצרים אחרים‪:‬‬
‫אם המוצרים ‪ X‬ו‪ Y-‬משלימים‪ ,‬ומחיר ‪ Y‬עולה‪ ,‬הביקוש שלו קטן‪ .‬לכן גם הביקוש של ‪ X‬ירד‪.‬‬
‫התוצאה היא תזוזה של הגרף שמאלה (גרך ירוק)‪.‬‬
‫כל ההשפעות האלה לא תעבודנה‪ ,‬אם לצרכן היחיד תהיה השפעה על מחיר המוצר‪.‬‬
‫לצרכנים‪ ,‬כהמון‪ ,‬יש השפעה‪ ,‬אבל ליחיד אין השפעה מרחיקת לכת‪.‬‬
‫זאת בעיקר נכון‪ ,‬כאשר החברה היא מונופול – בגלל שהוא שולט בשוק‪ ,‬הוא יכול לבדוק את השפעת המחיר על‬
‫הצרכנים‪ .‬אבל פירמה בשוק תחרותי‪ ,‬לא יכולה לעשות ניסויים‪ ,‬כי ההפסד עלול להיות מיידי‪.‬‬
‫ביקוש מצרפי‬
‫ביקוש מצרפי הוא ביקוש שכולל ביקוש של כמה צרכנים מסוגים שונים‪ ,‬עם טעמים שונים‪.‬‬
‫‪Px‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪Xa‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪Xb‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ X‬מצרפי‬
‫‪4‬‬
‫‪8‬‬
‫‪16‬‬
‫‪14‬‬
‫מבוא למיקרו כלכלה‬
‫ב‬
‫מצרפי‬
‫א‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪16‬‬
‫‪6‬‬
‫‪10‬‬
‫‪6‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫ככל שיש יותר צרכנים‪ ,‬הביקוש גדל יותר‪ ,‬העקומה המצרפית זזה יותר ימינה‪ ,‬והקו יהיה יותר שטוח ‪.‬‬
‫הסיבה היא‪ ,‬שעבור שינוי זהה במחיר‪ ,‬השינוי בכמות גדל ‪.‬‬
‫גמישות הביקוש‬
‫המונח גמישות בכלכלה‪ ,‬למעשה מודד רגישות של משתנה כלכלי אחד ביחס למשתנה כלכלי אחר‪.‬‬
‫הרגישות היא של הכמות המבוקשת ממוצר ‪ ,X‬לשינויים במחיר המוצר (‪.)Px‬‬
‫כיצד מחשבים גמישות?‬
‫זהו יחס בין שינויים‪ ,‬שנמדד באחוזים ‪ .‬היא מסומנת ב‪ ,)Elasticity( E-‬כאשר אם כש‪ ,E = -2-‬ואם המחיר עולה ב‪-‬‬
‫‪ ,1%‬אז הכמות תרד ב‪( 2%-‬פי ‪.)2‬‬
‫‪% = E‬השינוי בכמות לחלק ב‪ %-‬השינוי במחיר‪.‬‬
‫גמישות מודדת את ‪ %‬השינוי בכמות המבוקשת‪ ,‬כאשר מחיר המוצר עולה ב‪.1%-‬‬
‫גמישות הביקוש היא תמיד שלילית‪.‬‬
‫תמיד נסתכל על גמישות בערך מוחלט‪.‬‬
‫חישוב הגמישות‬
‫‪P‬‬
‫גמישות קשתית ‪-‬‬
‫חישוב ממוצע הגמישות בקטע מסוים‪.‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪X‬‬
‫אם נקודה ‪ A‬היא (‪ )10,3‬ו‪ B-‬היא (‪ ,)8,4‬והחישוב יהיה‪:‬‬
‫)‪E = (Xa-Xb)/((Xa+Xb)/2) / (Pa-Pb)/((Pa+Pb)/2) = (Xa-Xb)/(Xa+Xb) * (Pa+Pb)/(Pa-Pb‬‬
‫ובמקרה שלנו‬
‫‪E = 3-4 / 3+4 * 10+8/10-8 = -9/7‬‬
‫‪IEI = 9/7‬‬
‫‪15‬‬
‫מבוא למיקרו כלכלה‬
‫כדי לדעת אם שווה היה להוריד את המחיר בשביל למכור יותר‪ ,‬אנו נראה אם הגמישות גדולה או קטנה מ‪. 1-‬‬
‫המספר ‪ ,9/7‬אומר בעצם שעבור המחיר הנמוך יותר‪ ,‬מה שמשפיע יותר הוא דווקא הכמות !‬
‫שינוי של ‪ 1%‬במחיר (עלייה)‪ ,‬גרמה לירידה של ( ‪ %)9/7‬בכמות ‪ -‬כלומר‪ :‬ירידה במחיר תגרום לפדיון גבוה יותר‪.‬‬
‫אם ‪ ,IEI>1‬השינוי בכמות גדולה מהשינוי במחיר ‪.‬‬
‫המונה גדול מהמכנה‪.‬‬
‫במצב זה‪ ,‬אם ‪ P‬עולה‪ ,‬אז ‪ Q‬יורד‪ .‬מאחר והכמות יותר דומיננטית‪ ,‬הפדיון קטן ‪.‬‬
‫ואם ‪ P‬יורד‪ ,‬ו‪ Q-‬עולה – ושוב‪ ,‬בגלל הכמות הדומיננטית‪ ,‬הפדיון גדל ‪.‬‬
‫למצב זה קוראים ביקוש גמיש ‪.‬‬
‫אם ‪ ,IEI<1‬השינוי במחיר גדולה מהשינוי בכמות ‪.‬‬
‫המונה קטן מהמכנה‪.‬‬
‫במצב זה‪ ,‬אם ‪ P‬עולה‪ ,‬אז ‪ Q‬יורד‪ .‬מאחר והמחיר יותר דומיננטי‪ ,‬הפדיון גדל ‪.‬‬
‫ואם ‪ P‬יורד‪ ,‬ו‪ Q-‬עולה – ושוב‪ ,‬בגלל המחיר הדומיננטי‪ ,‬הפדיון קטן ‪.‬‬
‫למצב זה קוראים ביקוש קשיח ‪.‬‬
‫אם ‪ ,IEI=1‬השינוי במחיר והשינוי בכמות זהים‪.‬‬
‫למצב זה קוראים גמישות יחידתית ‪.‬‬
‫במקרה זה‪ ,‬לא משנה אם ‪ P‬עולה או יורד‪ .‬כל שינוי ב‪ ,1%-‬יגרור שינוי זהה בכמות‪ .‬לכן הפדיון יישאר קבוע ‪.‬‬
‫איך נקבעת הגמישות? מתי אנחנו רגישים יותר לשינוי במחיר?‬
‫גורמים המשפיעים על גמישות הביקוש‪:‬‬
‫חיוניות המוצר – עד כמה צריכת המוצר היא חיונית לחיינו? ככל שהוא יותר חיוני‪ ,‬כך הביקוש יהיה יותר קשיח‪.‬‬
‫תחליפים – מס' התחליפי שיש למוצר – ככל שיש יותר תחליפים‪ ,‬כך הביקוש יהיה יותר גמיש ‪.‬‬
‫גודל ההוצאה על המוצר מתוך ההכנסה – ככל שההוצאה קטנה יותר‪ ,‬הביקוש יהיה יותר קשיח (מלח‪,‬‬
‫שרוכים‪ .)..‬לעומת זאת‪ ,‬כשההוצאה גדלה‪ ,‬הביקוש נעשה גמיש יותר (דוגמא אקטואלית‪ :‬מים)‪.‬‬
‫זמן – ככל שיש לנו פרק זמן ארוך יותר‪ ,‬ניתן למצוא עוד תחליפים‪ ,‬ואז הביקוש נעשה גמיש יותר ‪.‬‬
‫פתרון תרגיל ‪5‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫נקודה‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬
‫‪C‬‬
‫‪D‬‬
‫‪E‬‬
‫‪F‬‬
‫מחיר ‪P‬‬
‫‪100‬‬
‫‪80‬‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫נקודה‬
‫‪AB‬‬
‫‪BC‬‬
‫‪CD‬‬
‫‪DE‬‬
‫‪EF‬‬
‫גמישות‬
‫כמות מבוקשת ‪Q‬‬
‫‪0‬‬
‫‪20‬‬
‫‪40‬‬
‫‪60‬‬
‫‪80‬‬
‫‪100‬‬
‫הוצאת הצרכן (פדיון היצרן)‬
‫‪0‬‬
‫‪1600‬‬
‫‪2400‬‬
‫‪2400‬‬
‫‪1600‬‬
‫‪0‬‬
‫‪(0-20/0+20)*(100+80/0+20) = -9‬‬
‫‪(20-40/20+40)/(80+60/80-60) = -2.33‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪-3/7‬‬
‫‪-1/9‬‬
‫‪16‬‬
‫מבוא למיקרו כלכלה‬
‫בקטעים ‪ AB‬ו‪ ,BC-‬הערך הוא ‪ – IEI > 1‬ביקוש גמיש‪.‬‬
‫בקטע ‪ ,CD‬הערך הוא ‪ – IEI = 1‬גמישות יחידתית ‪.‬‬
‫בקטעים ‪ DE‬ו‪ ,EF-‬הערך הוא ‪ – IEI < 1‬ביקוש קשיח ‪.‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫תעריף אחיד עירוני (ש"ח)‬
‫‪0.7‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪2‬‬
‫היקף ההכנסות החודשי מנסיעות (ש"ח)‬
‫‪12.4‬‬
‫‪13.5‬‬
‫‪14.2‬‬
‫‪14.7‬‬
‫‪15.2‬‬
‫‪15.0‬‬
‫‪13.5‬‬
‫מאחר ואני יודע מה התוצאה של ‪( P*Q‬היקף ההכנסות)‪ ,‬ואני יודע את הערך של ‪ ,P‬אין צורך ממש לחשב את ‪. Q‬‬
‫קטן בהדרגה‪.‬‬
‫עד ‪ ,P*Q=15.2‬יש לי גמישות מסוימת‪ ,‬ומעבר לערך זה‪ ,‬ישנה גמישות אחרת‪ ,‬כי ‪ֵ P*Q‬‬
‫ערכו של ‪ ,P‬עולה לכל אורך הטבלה‪.‬‬
‫כשהמחיר עולה‪ ,‬אנו קונים פחות‪ ,‬ולכן אנו יודעים שערכו של ‪ Q‬יירד לכל אורך הטבלה‪.‬‬
‫מכיוון ש‪ P-‬הוא הדומיננטי‪ ,‬הביקוש הוא קשיח עד ‪.IEI > 1 .P*Q=15.2‬‬
‫מאותה סיבה‪ ,‬החל מ‪ ,P=1.8-‬הביקוש הופך לגמיש ‪ .IEI < 1 -‬הגורם הדומיננטי פה הוא ‪. Q‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫חלק א'‪ :‬מזון וביגוד הם מוצרים נורמליים‪.‬‬
‫הסיבה‪ :‬אחוזי קניית המזון והביגוד אינם משתנים בכל מקרה‪ .‬אבל כאשר ההכנסה עולה‪ ,‬נאמר מ‪ ₪ 1,000-‬ל‪-‬‬
‫‪ ,₪ 2,000‬כמות קניית המזון עולה מ‪ 700 -‬ל‪ .₪ 1,400-‬מחיר המזון והביגוד אינם משנים‪ ,‬עפ"י הניסוח בשאלה‪.‬‬
‫חלק ב'‪ :‬מזון וביגוד הם מוצרים בלתי‪-‬תלויים ‪.‬‬
‫הסיבה‪ :‬עלייה ב מחירי המזון‪ ,‬לא ישפיעו על כמות הקנייה של ביגוד‪ ,‬ולהיפך‪.‬‬
‫חלק ג'‪ :‬גמישות הביקוש של מוצרים אלה היא יחידתית‪. IEI = 1 .‬‬
‫הסיבה‪ :‬ניקח את עניין ה מזון‪ .‬המשתנים הם מחיר וכמות‪ .‬ברור שכשהמחיר עולה‪ ,‬הכמות יורדת‪ ,‬ולהיפך‪ .‬בכל‬
‫מקרה – המחיר אינו משנה ‪ .‬אם יש לי הכנסה של ‪ ,₪ 1,000‬אני בכל מקרה אוציא ‪ .₪ 700‬כלומר‪ P*Q :‬יהיה‬
‫תמיד קבוע‪ .‬כל שינוי באחוז אחד במחיר‪ ,‬יגרור שינוי של אחוז אחד בכמות‪.‬‬
‫גמישות הביקוש –‬
‫המשך‪..‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫משפחה מוציאה תמיד ‪ ₪ 1,000‬על מוצר ‪ ,X‬ואת יתרת הכנסתה על מוצר ‪. Y‬‬
‫שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬האם ‪ X‬ו‪ Y-‬הם מוצרים נורמליים‪ ,‬נחותים או ניטרליים?‬
‫‪ .2‬האם ‪ X‬ו‪ Y-‬הם מוצרים משלימים ‪ /‬תחליפיים ‪ /‬בלתי‪-‬תלויים?‬
‫‪ .3‬מהי גמישות הביקוש ל‪ X -‬ול‪? Y-‬‬
‫תשובה ‪:1‬‬
‫מוצר ‪ – X‬בגלל שרמת ההכנסה (גם אם היא עולה) אינה משנה את כמות הכסף שהמשפחה מוציאה על ‪ ,X‬הוא‬
‫מוצר ניטרלי‪.‬‬
‫מוצר ‪ – Y‬אם ההכנסה עולה‪ ,‬וההוצאה על ‪ X‬נשארת קבועה‪ ,‬יש יותר כסף לקנות ממוצר ‪ ,Y‬ולכן ‪ Y‬הוא מוצר‬
‫נורמלי‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫מבוא למיקרו כלכלה‬
‫תשובה ‪:2‬‬
‫אם המחיר של ‪ Y‬עולה‪ ,‬ההוצאה על ‪ X‬אינה משתנה‪ .‬כלומר‪ :‬המוצרים הם בלתי‪-‬תלויים‪.‬‬
‫תשובה ‪:3‬‬
‫גמישות הביקוש ל‪ – X -‬יחידתית‪ .‬אנו תמיד נוציא ‪ ₪ 1,000‬על המוצר הזה‪.‬‬
‫גמישות הביקוש ל‪ – Y -‬מאחר ובהכנסה מסוימת‪ ,‬נאמר ‪ ,₪ 3,000‬או תמיד נוציא ‪ ₪ 1,000‬על ‪ ,X‬אנו גם תמיד‬
‫נוציא ‪ ₪ 2,000‬על מוצר ‪ .Y‬כלומר‪ :‬כל זה מביא אותנו לסכום קבוע‪ .‬אין צורך לבדוק את רמת ההכנסה‪ ,‬כי‬
‫המשתנים שלנו כאן הם רק המחיר והכמות‪ .‬משתנה ההכנסה אנו משנה בשאלה זו‪ .‬מה שחשוב לנו לבדוק זה את‬
‫‪ ,P*Q‬ותו לא‪ .‬לכן‪ ,‬גם גמישות הביקוש של ‪ Y‬היא יחידתית ‪.‬‬
‫דוגמא ‪: 3‬‬
‫משפחה קונה תמיד ‪ 3‬יח' של מוצר ‪ .X‬את יתרת הכנסתה היא מוציאה על מוצר ‪. Y‬‬
‫שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬האם ‪ X‬ו‪ Y-‬הם מוצרים נורמליים‪ ,‬נחותים או ניטרליים?‬
‫‪ .2‬האם ‪ X‬ו‪ Y-‬הם מוצרים משלימים ‪ /‬תחליפיים ‪ /‬בלתי‪-‬תלויים?‬
‫‪ .3‬מהי גמישות הביקוש ל‪ X -‬ול‪? Y-‬‬
‫תשובה ‪:1‬‬
‫מוצר ‪ – X‬בגלל שרמת ההכנסה (גם אם היא עולה) אינה משנה את כמות היח' שהמשפחה קונה מ‪ ,X-‬הוא מוצר‬
‫ניטרלי‪.‬‬
‫מוצר ‪ – Y‬אם ההכנסה עולה‪ ,‬וההוצאה על ‪ X‬נשארת קבועה‪ ,‬יש יותר כסף לקנות ממוצר ‪ ,Y‬ולכן ‪ Y‬הוא מוצר‬
‫נורמלי‪.‬‬
‫תשובה ‪:2‬‬
‫אם המחיר של ‪ Y‬עולה‪ ,‬ההוצאה על ‪ X‬אינה משתנה‪.‬‬
‫אבל‪ ,‬אם המחיר של ‪ X‬עולה‪ ,‬כמות הכסף שיש לקנות מ‪ Y-‬יורדת! (כלומר‪ :‬יש תלות ביםן ‪ X‬ל‪.)Y-‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬אי אפשר לדעת אם הם תחליפיים או משלימים‪ ,‬כי אין מספיק נתונים! זהו מקרה קצה‪.‬‬
‫בעיקרון‪ ,‬מדובר כאן בדוגמא חריגה של מוצרים בלתי‪-‬תלויים ‪.‬‬
‫תשובה ‪:3‬‬
‫גמישות הביקוש ל‪ – X -‬קשיח‪ .‬המחיר משפיע יותר מהכמות (‪ 3‬יח' נרכשות בכל מקרה! ‪ Q‬הוא קבוע)‪.‬‬
‫גמישות הביקוש ל‪ - Y -‬ההכנסה היא קבועה‪ .‬מכיוון ש‪ Y -‬הוא מוצר רגיל‪ ,‬כש‪ P-‬עולה‪ ,‬אזי ‪ Q‬יורד‪ .‬אבל‪ ,‬הדבר‬
‫שמשפיע על ‪ Py‬הוא המחיר של ‪ .X‬לכן אין השפעה ישירה של ‪ ,Py‬ובשל כך – הגמישות היא יחידתית ‪.‬‬
‫עקומות ביקוש שגמישותן קבועה‬
‫ישנם ‪ 3‬מקרים מיוחדים כאלה‪.‬‬
‫המקרה הראשון – מקרה בו הכמות של ‪ X‬היא קבועה‪.‬‬
‫עקומת ביקוש כזו נקראת עקומת ביקוש קשיחה לחלוטין‪ ,‬היות ו‪.IEI = 0 -‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תרופות‪ .‬אנחנו לא יכולים להקטין את המינון‪ ,‬למרות שהמחיר עלה‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫מבוא למיקרו כלכלה‬
‫זהו מקרה קיצוני ‪ ,‬שאין ממנו דוגמאות רבות‪ ,‬אבל ניתן לדעת‪ ,‬שבדר"כ למוצרים שעלותם היא אפסית באופן יחסי‪,‬‬
‫תהיה עקומה כזו (מלח‪ ,‬שרוכים‪ ,‬וכו')‪.‬‬
‫המקרה השני – המחיר קבוע‪ ,‬שבו הכמות נעה בין ‪ 0‬לאינסוף‪ .‬כל כמות שתהיה זמינה במחיר הזה – אנו נקנה‬
‫אותה‪.‬‬
‫עקומה כזו נקראת עקומת ביקוש גמישה לחלוטין ‪ .‬במקרה זה‪.IEI = ∞ ,‬‬
‫לדוגמא‪ :‬מוצרים בפיקוח‪.‬‬
‫מקרה זה נדיר גם הוא‪ ,‬בגלל שאין מוצר שמייצרים ממנו כמות אינסופית‪.‬‬
‫המקרה השלישי‪ ,‬הוא כאשר עקומת הביקוש הוא כזה‪ ,‬בה הגמישות‪ ,‬לכל אורכה‪ ,‬היא גמישות יחידתית‪.‬‬
‫‪ .IEI = 1‬כלומר‪ ,P*Q :‬יהיה תמיד שווה לערך קבוע כלשהו ‪.‬‬
‫עודף הצרכן‬
‫עודף הצרכן משמש ככלי בחישובי עלות‪/‬תועלת‪ .‬חשיבותו ביכולתו להשוות בין מצבים שונים‪.‬‬
‫ליצרנים‪ ,‬די קל לומר מה טוב יותר או פחות – עפ"י הרווח שלהם‪ .‬לצרכן‪ ,‬קשה יותר למדוד את התועלת שלו‬
‫מצריכת המוצר‪.‬‬
‫עודף הצרכן הוא בעצם ה"רווח" שלי‪ ,‬מקניית כמות מסויימת של יחידות של מוצר מסוים‪:‬‬
‫‪19‬‬
‫מבוא למיקרו כלכלה‬
‫עודף הצרכן פה‪ ,‬הוא בעצם שטח המשולש המסומן באדום ‪.‬‬
‫הוא מהווה את הרווח שלי מקניית ‪ 3‬יח' של מוצר ‪ , X‬במחיר של ‪ ₪ 18‬ליח'‪.‬‬
‫המוכר‪ ,‬יציג לי את קניית היח' הראשונה שלי במחיר של ‪.₪ 22‬‬
‫אם אני אקנה ‪ 2‬יח'‪ ,‬המחיר של כל אחת יהיה כבר ‪ ₪ 20‬ליח'‪.‬‬
‫כשקנינו ‪ 3‬יח'‪ ,‬המחיר ליח' הוא כבר ‪ ₪ 18‬ליח'‪.‬‬
‫מהו היקף המשולש? (גובה * בסיס) חלקי ‪.2‬‬
‫תורת היצרן‬
‫פונקציית הייצור‬
‫פונקציית ייצור נותנת את התפוקה המירבית שניתן לייצר בעזרת תשומות נתונות של גורמי ייצור ‪.‬‬
‫כלומר‪ :‬זוהי פונק' שאנו מציבים אליה את כל גורמי הייצור (רכבים‪ ,‬מס' עובדים‪ ,‬שטח וכו')‪ ,‬והפלט הוא הכמות‬
‫המירבית שניתן לקבל במגבלות אלות‬
‫גורמי הייצור שלנו‪:‬‬
‫‪ – L‬גורמי ייצור עבודה ‪.‬‬
‫‪K‬‬
‫– הון (לא כסף‪ ,‬אלא מכונות‪ ,‬ציוד‪ ,‬נכסים וכו')‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬יש גורמי ייצור שהם קרקע וחומרי גלם‪.‬‬
‫חומרי הגלם הוא משהו שפחות ניתן "לשחק" איתו‪.‬‬
‫אנו מחלקים את האופק התכנוני של הפירמה‪ ,‬ל‪ 2-‬טווחי זמן‪ :‬טווח קצר וטווח ארוך‪.‬‬
‫הטווח הקצר ‪ -‬הוא הטווח שבו לפחות גורם ייצור אחד הוא בכמות קבועה ‪.‬‬
‫הטווח הארוך – הטווח שבו הפירמה יכולה לשנות את כמויות כל גורמי הייצור‪ ,‬העומדים לרשותה‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬בטווח הקצר‪ ,‬לחברה יש שטח משרדים שהוא תחת חוזה שכירות‪ ,‬והא קבוע לתקופה קצרה‪ .‬בטווח‬
‫הארוך‪ ,‬ניתן לשנות את מיקום החברה‪ ,‬פתיחת מו"מ וכו'‪.‬‬
‫ניתן לקבל החלטות שונות עבור גורמי ייצור שונים – חלקן תהיינה החלטות לטווח הארוך וחלקן לטווח הקצר‪,‬‬
‫וזאת במקביל‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫מבוא למיקרו כלכלה‬
‫פונקציית הייצור בטווח הקצר‬
‫באופן כללי‪ ,‬יש הרבה הרבה גורמי ייצור‪.‬‬
‫כדי להקל על הלימוד‪ ,‬אנו נתייחס רק להון ולעבודה ‪.‬‬
‫כאשר‪ ,‬בטווח הקצר‪ K ,‬יהיה קבוע‪ ,‬ו‪ L-‬משתנה ‪.‬‬
‫[בטווח הארוך‪ K ,‬ו‪ K-‬ישתנו]‪.‬‬
‫כיוון שכמות ההון קבועה‪ ,‬התפוקה תהיה פונקציה של כמות העבודה בלבד ‪.‬‬
‫סך התפוקה – ‪ )Total Product( TP‬או ‪Q‬‬
‫ככל שיהיו יותר עובדים ו‪/‬או שעות עבודה‪ ,‬התפוקה תגדל ‪.‬‬
‫אבל כלל זה אינו לנצח‪ ,‬בגלל שיש מגבלה בכמות ההון (‪ .)K‬בשלב כלשהו‪ ,‬גם כמות התפוקה תגיע למקסימום‪,‬‬
‫ובמצב זה‪ ,‬תוספת עובדים דווקא תקטין את התפוקה ‪.‬‬
‫תפוקה ממוצעת – ‪)Average Product( AP‬‬
‫חישוב הממוצע‪ :‬כמה תפוקה נותן כל עובד‪ .‬החישוב הוא‪ ,‬כמובן‬
‫‪AP = Q / L‬‬
‫תפוקה שולית – ‪)Marginal Product( MP‬‬
‫תפוקה שולית של עובדים הינה התוספת לתפוקה הכוללת‪ ,‬הנתרמת ע"י העובד האחרון‪ ,‬המועסק בייצור‪.‬‬
‫תפוקה זו יכולה גם להיות שלילית‪ ,‬אם עברנו את מגבלת ה‪. K -‬‬
‫החישוב‪:‬‬
‫‪MP = ∆Q / ∆L‬‬
‫חוק התפוקה השולית הפוחתת – אם בתהליך ייצור נתון‪ ,‬נגדיל את כמותה של תשומה משתנה אחת (‪ ,)L‬כאשר‬
‫כמויות יתר התשומות קבועות‪ ,‬בתחילה התפוקה השולית מעט עולה‪ ,‬ולאחר מכן יורדת ואף הופכת לשלילית‬
‫(כאשר מגיעים לכמות המקסימלית‪ ,‬המוגבלת ע"י ההון)‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫‪L‬‬
‫‪TP‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪9‬‬
‫‪24‬‬
‫‪42‬‬
‫‪60‬‬
‫‪75‬‬
‫‪87‬‬
‫‪97‬‬
‫‪101‬‬
‫‪101‬‬
‫‪95‬‬
‫‪MP‬‬
‫‪AP‬‬
‫‪0‬‬
‫‪9/1 = 9‬‬
‫‪24/2 = 12‬‬
‫‪42/3 = 14‬‬
‫‪60/4 = 15‬‬
‫‪75/5 = 15‬‬
‫‪87/6 = 14.5‬‬
‫‪97/7 = 13.7‬‬
‫‪101/8 = 12.6‬‬
‫‪101/9 = 11.2‬‬
‫‪95/10 = 9.5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪9/1 = 9‬‬
‫‪(24-9)/(2-1) = 15‬‬
‫‪(42-24)/(3-2) = 18‬‬
‫‪(60-42)/(4-3) = 18‬‬
‫‪(75-60)/1 = 15‬‬
‫‪(87-75)/1 = 12‬‬
‫‪(97-87)/1 = 10‬‬
‫‪(101-97)/1 = 4‬‬
‫‪(101-101)/1 = 0‬‬
‫‪(95-101)/1 = -6‬‬
‫נשים לב‪ ,‬ש‪ ∆L-‬יהיה קבוע‪ ,‬והוא שווה ל‪ 1 -‬לכל אורך הדרך‪ .‬מה שמשתנה הוא ‪. ∆Q‬‬
‫בטבלה זו‪ ,‬ראינו שיש מגמה‪ ,‬בה חוק התפוקה השולית הפוחתת מתקיים ‪.‬‬
‫זוהי ההתנהגות הסטנדרטית של פירמה‪ ,‬ברוב המקרים‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫מבוא למיקרו כלכלה‬
‫סכימטית‪ ,‬זה ייראה כך‪:‬‬
‫עקומת ‪ MP‬חותכת את עקומת ‪ AP‬בנקודת המקסימום של הממוצע של ‪. AP‬‬
‫הסיבה היא‪ ,‬שכל עוד ‪ MP‬גדול מ‪ ,AP-‬הממוצע עולה‪.‬‬
‫ולהיפך – כש‪ MP-‬קטן מ‪ ,AP-‬הממוצע יורד‪.‬‬
‫הקצאה בתנאי תפוקה שולית פוחתת‬
‫מס' עובדים‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ – TP‬שדה א'‬
‫‪1100‬‬
‫‪1750‬‬
‫‪2100‬‬
‫‪2300‬‬
‫‪2400‬‬
‫‪2450‬‬
‫‪2450‬‬
‫‪ – MP‬שדה א'‬
‫‪1100‬‬
‫‪650‬‬
‫‪350‬‬
‫‪150‬‬
‫‪100‬‬
‫‪50‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ – TP‬שדה ב'‬
‫‪800‬‬
‫‪1500‬‬
‫‪2100‬‬
‫‪2600‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪2900‬‬
‫בקיבוץ ישנם ‪ 5‬עובדים בעלי יכולת תפוקה זהה‪ ,‬שמוכנים לצאת לעבוד‪.‬‬
‫השאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬מהי התפוקה הכוללת בשני השדות ביחד?‬
‫‪ .2‬מהי התפוקה השולית של העובדים?‬
‫תשובות ‪:‬‬
‫שאלה ‪: 1‬‬
‫כדי לדעת את ה‪ ,TP-‬עלינו לדעת לאיזה שדות להקצות לאיזה שדה‪:‬‬
‫את העובד הראשון‪ ,‬אנו נקצה לשדה א' (‪.)1100‬‬
‫את העובד השני‪ ,‬נקצה לשדה ב' (‪.)800‬‬
‫עובד שלישי – שדה ב' (‪.)700‬‬
‫עובד רביעי – שדה א' (‪.)650‬‬
‫עובד חמישי – שדה ב' (‪.)600‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ – MP‬שדה ב'‬
‫‪800‬‬
‫‪700‬‬
‫‪600‬‬
‫‪500‬‬
‫‪400‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-100‬‬
‫מבוא למיקרו כלכלה‬
‫כלומר‪ :‬ההקצאה היעילה ביותר היא ‪ 2‬עובדים בשדה א'‪ ,‬ו‪ 3 -‬עובדים בשדה ב'‪.‬‬
‫כדי לחשב את ה‪ ,TP-‬יש ‪ 2‬אפשרויות‪:‬‬
‫א‪ .‬בשדה יש ‪ 2‬עובדים ולכן התפוקה היא ‪ .1,750‬בשדה ב'‪ ,‬יש ‪ 3‬עובדים שנותנים תפוקה כוללת של‬
‫‪ .2,100‬סה"כ‪ ,‬יש תפוקה של ‪.3,850‬‬
‫ב‪ .‬לעבור עובד‪-‬עובד ולחבר את התרומה של כל אחד מהם – התשובה תהיה זהה‪.‬‬
‫שאלה ‪: 2‬‬
‫התפוקה השולית של העובדים מתייחסת לעובד האחרון‪.‬‬
‫מאחר והעובד החמישי הלך לשדה ב'‪ ,‬אנו נפסיד ‪ ,600‬וזוהי התפוקה שולית של כל העובדים‪.‬‬
‫דוגמא נוספת‪:‬‬
‫‪ – TP‬שדה א'‬
‫‪1100‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1750‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2100‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2300‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2400‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2450‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2450‬‬
‫‪7‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ – TP‬שדה א'‬
‫‪1100‬‬
‫‪1750‬‬
‫‪2100‬‬
‫‪2300‬‬
‫‪2400‬‬
‫‪2450‬‬
‫‪2450‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ – TP‬שדה ב'‬
‫‪800‬‬
‫‪1500‬‬
‫‪2100‬‬
‫‪2600‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪2900‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫במצב כזה‪ ,‬בהנחה שיש את אותם ‪ 5‬עובדים‪ ,‬ההקצאה תהיה‪:‬‬
‫שדה א‪ 2 – 1-‬עובדים – תפוקה = ‪.1,750‬‬
‫שדה א‪ 1 – 2-‬עובד – תפוקה = ‪.1,100‬‬
‫שדה ב – ‪ 2‬עובדים – תפוקה = ‪.1,500‬‬
‫ה‪ TP-‬יהיה סה"כ‪. 4,350 :‬‬
‫התפוקה השולית (‪ )MP‬תהיה ‪. 650‬‬
‫מסקנות‪:‬‬
‫ככל שיש יותר ‪ ,K‬ה‪ TP-‬יגדל (ולעיתים נדירות‪ ,‬לא תשתנה)‪.‬‬
‫ככל שיש יותר ‪ ,K‬ה‪ MP-‬יגדל‪.‬‬
‫או במילים אחרות‪:‬‬
‫כאשר גורם ייצור הון ( ‪ )K‬קבוע‪ ,‬ככל שנוסיף עובדים‪ ,‬ה‪ MP-‬קטן‪.‬‬
‫כאשר כמות העובדים קבועה (‪ ,)L‬ומגדילים את ההון (‪ ,)K‬ה‪ MP-‬עולה‪.‬‬
‫אם עד כה עבדנו עם מס' דמיוניים של עובדים או גורמי ייצור אחרים‪ ,‬בעולם האמיתי‪ ,‬יש כמובן התחשבות‬
‫בעלויות‪ ,‬אליהן לא התייחסנו עד כה‪.‬‬
‫נעבור עתה לעבוד על‬
‫פונקציית ההוצאות‪/‬עלויות של היצרן‬
‫פונקציית ההוצאות הכוללות – ‪ – (Total Cost) TC‬זוהי הפונקציה‪ ,‬הקושרת בין סך התפוקה המיוצרת לבין‬
‫ההוצאה המינימלית‪ ,‬הדרושה לייצור אותה תפוקה‪.‬‬
‫המטרה היא‪ ,‬כמובן‪ ,‬יעילות מקסימלית‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫מבוא למיקרו כלכלה‬
‫את ההוצאות אנו מחלקים ל‪ 2-‬סוגים‪:‬‬
‫הוצאות קבועות – ‪ – )Fixed Costs( FC‬הוצאות ש אינן תלויות בתפוקה‪ .‬כלומר‪ :‬לא משנה כמה נייצר‪ ,‬אם בכלל‬
‫– אנו נשלם את הסכום הזה‪ .‬לדוגמא‪ :‬שכירות‪ ,‬אחזקת קו טלפון‪ ,‬עלויות מכונות‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫הוצאות אלה מתחברות לנו לאותם גורמי ייצור קבועים שדיברנו עליהם עד כה‪ .‬כלומר‪ :‬ההוצאות הקבועות הן‬
‫עבור אותם גורמי ייצור קבועים‪ .‬אלה תהיינה רק לטווח הקצר ‪.‬‬
‫הוצאות משתנות – ‪ – (Variable Costs) VC‬הוצאות אלה‪ ,‬הן פונקציה של התפוקה‪ .‬כלומר‪ :‬ככל שמייצרים‬
‫יותר‪ ,‬העלויות המשתנות גדלות‪ .‬לדוגמא‪ :‬עובדים‪ ,‬חומרי גלם‪ ,‬חשמל‪ ,‬מים וכו'‪.‬‬
‫הוצאות ממוצעות – ‪ATC‬‬
‫(‪ – )Average Total Costs‬מחושבת כך‪:‬‬
‫‪ATC = TC / Q‬‬
‫הוצאות קבועות ממוצעות – ‪ )Average Fixed Costs( AFC‬מחושבת כך‪:‬‬
‫‪AFC = FC /Q‬‬
‫ככל ש‪ Q-‬עולה‪ ,‬ה‪ AFC-‬קטן‪.‬‬
‫הוצאות משתנות ממוצעות – ‪ )Average Variable Costs( AVC‬מחושבת כך‪:‬‬
‫‪AVC = VC / Q‬‬
‫מתוך כל הנוסחאות לעיל‪ ,‬ניתן להגיע למסקנות ש‪:‬‬
‫‪TC = FC + VC‬‬
‫‪ATC = AFC + AVC‬‬
‫עלות שולית – ‪ – (Margin Cost) MC‬התוספת לעלות הכוללת‪ ,‬הנגרמת כתוצאה מתוספת של יחידת תפוקה‬
‫אחת‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אם ההוצאה הכוללת לייצור ‪ 1,000‬חולצות היא ‪ ,₪ 2,000‬וההוצאה הכוללת לייצור ‪ 1,001‬חולצות היא‬
‫‪ ,₪ 2,020‬העלות השולית היא ‪.₪ 20‬‬
‫נציג זאת כנוסחא‪:‬‬
‫‪MC = ∆TC / ∆Q =< ∆VC / ∆Q‬‬
‫דוגמא לחישוב עלויות‪:‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪VC‬‬
‫‪FC‬‬
‫‪TC‬‬
‫‪AVC‬‬
‫‪ATC‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪500‬‬
‫‪500‬‬
‫‪500‬‬
‫‪900‬‬
‫‪40‬‬
‫‪1400‬‬
‫‪900/40 = 22.5‬‬
‫‪1400/40 = 35‬‬
‫‪1100‬‬
‫‪50‬‬
‫‪1600‬‬
‫‪500‬‬
‫‪1100/50 = 22‬‬
‫‪1600/50 = 32‬‬
‫‪1348‬‬
‫‪60‬‬
‫‪1848‬‬
‫‪500‬‬
‫‪22.5‬‬
‫‪30.8‬‬
‫‪1642‬‬
‫‪70‬‬
‫‪2142‬‬
‫‪500‬‬
‫‪23.5‬‬
‫‪30.6‬‬
‫‪1980‬‬
‫‪80‬‬
‫‪2480‬‬
‫‪500‬‬
‫‪24.5‬‬
‫‪31‬‬
‫‪2434‬‬
‫‪90‬‬
‫‪2934‬‬
‫‪500‬‬
‫‪27‬‬
‫‪32.6‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪100‬‬
‫‪3500‬‬
‫‪500‬‬
‫‪30‬‬
‫‪35‬‬
‫[הסימון ה כחול הוא הנתונים שניתנו לנו‪ ,‬ה אדום מסמן את הנתונים שחישבנו]‪.‬‬
‫הערה‪ FC :‬תמיד יישאר קבוע‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪MC‬‬
‫‪(900-0)/(40-0) = 22.5‬‬
‫‪(1100-900)/(50-40) = 20‬‬
‫‪(1348-1100)/10 = 24.8‬‬
‫‪29.4‬‬
‫‪33.8‬‬
‫‪45.4‬‬
‫‪56.6‬‬
‫מבוא למיקרו כלכלה‬
‫נצייר את הגרפים של ‪ MC ,AVC‬ו‪:ATC-‬‬
‫דגשים‪:‬‬
‫‪ .1‬המינימום של ‪ MC‬מתקבל ראשון‪ ,‬אחריו ‪ AVC‬והמינימום של ‪ ATC‬אחרון‪.‬‬
‫‪ .2‬עקומת ‪ MC‬חותכת את ‪ AVC‬ואת ‪ ATC‬בנק' המינימום שלהן (של הממוצע)‪.‬‬
‫‪ .3‬המרחק בין ‪ ATC‬ו‪ AVC-‬הוא ‪ ,AFC‬ולכן הולך וקטן‪ ,‬ככל ש‪ Q -‬גדל‪.‬‬
‫הערה חשובה‪:‬‬
‫‪ MC‬הוא בעצם תמונת מראה של ‪.MP‬‬
‫כלומר‪ :‬ככל שהתפוקה השולית עולה‪ ,‬כך העובד פחות יעיל! (הוא מייצר פחות)‪.‬‬
‫כדי להחליט כמה כדאי ליצרן לייצר‪ .‬דבר נגזר ממטרתו של היצרן – רווח מקסימלי‪.‬‬
‫רווח מסומן ב‪( π -‬פאי)‪.‬‬
‫כאשר ‪ – )Total Revenue( TR‬פדיון כולל‪.‬‬
‫ובנוסחא‪:‬‬
‫‪Π = TR – TC‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ידוע לנו ש‪:‬‬
‫‪TR = P * Q‬‬
‫ולכן‪ ,‬גם‬
‫‪ = TR – VC‬רווח תפעולי‬
‫בטווח הקצר‪ ,‬שיש בו עלויות קבועות‪ ,‬הרווח התפעולי מעניין אותנו‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בטווח הארוך זה בהחלט ישנה לנו‪.‬‬
‫היצרן מקבל החלטות שונות לחלוטין‪ ,‬כאשר הוא מונופול‪ ,‬קרטל‪ ,‬אוליגופול או בענף עם מתחרים רבים‪.‬‬
‫בשוק תחרותי‪ ,‬ישנם הרבה יצרנים והרבה צרכנים‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬כל יצרן וכל צרכן בפני עצמם‪ ,‬לא יכולים להשפיע על המחיר באופן יחידני ‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ :‬שני הצדדים מקבלים את המחיר כנתון‪ .‬הם לא מחליטים בכמה למכור את יחידת הייצור שלהם‪,‬‬
‫אלא הם יודעים באיזה מחיר ניתן למכור‪ ,‬ולפי זה מחליטים כמה לייצר‪ ,‬בהנחה שבכלל כדאי להם לייצר‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫מבוא למיקרו כלכלה‬
‫פתרון תרגיל ‪7‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫‪TC‬‬
‫‪AVC‬‬
‫‪ATC‬‬
‫‪MC‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪VC‬‬
‫‪FC‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪25‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪1‬‬
‫‪36‬‬
‫‪26‬‬
‫‪10‬‬
‫‪2‬‬
‫‪49‬‬
‫‪39‬‬
‫‪10‬‬
‫‪3‬‬
‫‪64‬‬
‫‪54‬‬
‫‪10‬‬
‫‪4‬‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪100‬‬
‫‪90‬‬
‫‪10‬‬
‫‪6‬‬
‫‪129‬‬
‫‪119‬‬
‫‪10‬‬
‫‪7‬‬
‫[הסימון ה כחול הוא הנתונים שניתנו לנו]‪.‬‬
‫‪--‬‬‫‪15‬‬
‫‪13‬‬
‫‪13‬‬
‫‪13.5‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪17‬‬
‫‪--‬‬‫‪25‬‬
‫‪18‬‬
‫‪16.333‬‬
‫‪16‬‬
‫‪16‬‬
‫‪16.666‬‬
‫‪18.42‬‬
‫‪--‬‬‫‪15‬‬
‫‪11‬‬
‫‪13‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪20‬‬
‫‪29‬‬
‫ניתן לראות ש‪ MC -‬נפגש עם ‪ AVC‬בנק' ‪.13‬‬
‫כמו כן‪ MC ,‬נפגש עם ‪ ATC‬בנק' ‪. 16‬‬
‫אלה ‪ 2‬נקודות המפגש החשובות‪.‬‬
‫כך זה ייראה בגרף‪:‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫‪L‬‬
‫‪TP‬‬
‫‪MP‬‬
‫‪FC‬‬
‫‪VC‬‬
‫‪TC‬‬
‫‪TR‬‬
‫‪Π‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪100‬‬
‫‪170‬‬
‫‪210‬‬
‫‪240‬‬
‫‪250‬‬
‫‪250‬‬
‫‪100‬‬
‫‪70‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1,000‬‬
‫‪1,000‬‬
‫‪1,000‬‬
‫‪1,000‬‬
‫‪1,000‬‬
‫‪1,000‬‬
‫‪50‬‬
‫‪100‬‬
‫‪150‬‬
‫‪200‬‬
‫‪250‬‬
‫‪300‬‬
‫‪1050‬‬
‫‪1100‬‬
‫‪1150‬‬
‫‪1200‬‬
‫‪1250‬‬
‫‪1300‬‬
‫‪500‬‬
‫‪850‬‬
‫‪1050‬‬
‫‪1200‬‬
‫‪1250‬‬
‫‪1250‬‬
‫‪-550‬‬
‫‪-250‬‬
‫‪-100‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-50‬‬
‫המחיר הוא קבוע‪:‬‬
‫‪P=5‬‬
‫הגענו לזה‪ ,‬כשמצאנו ש הרווח שווה ל‪ ,0 -‬וה‪ TC-‬שווה גם הוא ל‪ ,1,250-‬מה שאומר שגם ‪ TR‬הוא ‪.1,250‬‬
‫‪26‬‬
‫מבוא למיקרו כלכלה‬
‫תורת היצרן –‬
‫המשך‪..‬‬
‫בחירת היצרן‬
‫המטרה‪ :‬מקסימום רווח‪.‬‬
‫כלומר אנו נרצה להגיע למקסימום ‪.π‬‬
‫ככל שהכמות תגדל‪ ,‬כך יגדל גם הפידיון – ‪ TR‬עולה‪.‬‬
‫זאת בגלל‪ ,‬שבשוק תחרותי המחיר הוא יחסית קבוע‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬גם העלויות גדלות‪ ,‬ככל שמייצרים יותר – ‪ TC‬עולה‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬יש צורך באיזון מסוים בין העלויות לבין הפידיון‪.‬‬
‫יש לבדוק כל יחידה נוספת בנפרד‪.‬‬
‫כל יחידה נוספת שנייצר מגדילה את הפידיון ב‪. P -‬‬
‫תוספת העלות של כל יחידה נוספת שמייצרים‪ ,‬היא ‪ .MC‬כידוע לנו‪ ,‬שכמגמה‪ MC ,‬הולך ועולה (גם אם יש ירידה‬
‫קלה בתחילתו)‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬כדי להחליט‪ ,‬אם לייצר יחידה נוספת‪ ,‬נשווה בין ‪ P‬לבין ‪.MC‬‬
‫אם ‪ ,P > MC‬הרווח גדל – כדאי לייצר‪.‬‬
‫אם ‪ ,P < MC‬הרווח קטן – לא כדאי לייצר‪.‬‬
‫דוגמא ‪1‬‬
‫נניח למשל‪ ,‬שהמחיר שלי הוא ‪. 17‬‬
‫להלן טבלת עזר‪:‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪P‬‬
‫‪17‬‬
‫‪17‬‬
‫‪17‬‬
‫‪17‬‬
‫‪17‬‬
‫‪17‬‬
‫‪MC‬‬
‫‪15‬‬
‫‪11‬‬
‫‪13‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪20‬‬
‫רווח שולי‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪-3‬‬
‫כמה יח' כדאי לייצר?‬
‫אם נייצר ‪ 5‬יח'‪ ,‬נקבל את הרווח המקסימלי‪. 15 = 2+6+4+2+1 :‬‬
‫היח' השישית היא כבר לא כדאית‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫מבוא למיקרו כלכלה‬
‫על הגרף נראה זאת כך‪:‬‬
‫כל נק' על גרף ‪ MC‬מתחת לקו האדום‪ ,‬המייצג את המחיר (‪ – )P‬היא כדאית‪.‬‬
‫כל נק' מעליה‪ ,‬תהיה לא כדאית‪.‬‬
‫כלומר‪ :‬התנאי למקסימום רווח‪ ,‬הוא כאשר ‪. P = MC‬‬
‫היחידה הבאה אחרי נק' זו‪ ,‬היא תהיה היח' שאנו נתחיל להפסיד בה‪.‬‬
‫אם אין אפשרות לייצר חלקי יחידה (אלא רק יח' שלמות)‪ ,‬נתפשר על הכמות הגדולה ביותר‪ ,‬שבה עדיין ‪. P > MC‬‬
‫חשוב לציין‪ ,‬שלא ברור שאנו נייצר דווקא את היח' ה"מרוויחה" ביותר ‪ ,‬כי לא לקחנו עד כה את העלויות‬
‫הקבועות ‪.‬‬
‫דוגמא ‪: 2‬‬
‫נניח שהמחיר ירד ל‪.15 -‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪P‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪MC‬‬
‫‪15‬‬
‫‪11‬‬
‫‪13‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪20‬‬
‫רווח שולי‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪-5‬‬
‫במצב זה‪ P = MC ,‬גם כאשר ‪ ,Q = 1‬וגם כאשר ‪.Q = 4‬‬
‫הדילמה היא – כמה יח' לייצר?‬
‫התשובה היא‪ 4 :‬יח'‪ .‬זאת בגלל שהרווח יהיה ‪ ,0‬אם נייצר יח' אחת‪ ,‬ואילו אם נייצר ‪ 4‬יח'‪ ,‬הרווח יהיה ‪. 6‬‬
‫התנאי של ‪ PM = C‬אינו התנאי היחיד שחשוב ‪ ,‬אלא יש לקחת בחשבון תנאי נוסף ‪ MC :‬הוא בחלק העולה של‬
‫הגרף‪ ,‬כלומר‪ :‬עם שיפוע חיובי ‪.‬‬
‫אחרי שמצאנו נק' מקסימום הרווח‪ ,‬יש לשאול את עצמינו – האם כדאי בכלל לייצר? הרי יש עלויות קבועות‪,‬‬
‫שצריך להתחשב בהן!‬
‫מכאן שצריך עוד תנאי‪ ,‬שלישי ‪ ,‬כדי להחליט אם כדאי לייצר‪.‬‬
‫התנאי הזה תלוי‪ ,‬אם מדובר בטווח הקצר (כמות קבועה‪ ,‬כמה גורמי ייצור) או הארוך (ניתן לשנות את כל גורמי‬
‫הייצור)‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫מבוא למיקרו כלכלה‬
‫בטווח הארוך – ניתן "להיפטר" מהעלויות הקבועות‪.‬‬
‫מכאן שהדרישה של היצרן בטווח הארוך‪ ,‬הוא ‪ π = TR-TC ≥ 0‬ומכאן ש‪.TR ≥ TC -‬‬
‫נפתח את המשוואה הזו‪:‬‬
‫‪TR = P * Q‬‬
‫כלומר‪:‬‬
‫‪P * Q ≥ TC /:Q‬‬
‫‪P ≥ ATC‬‬
‫מכאן גם אפשר לומר ש –‬
‫‪MC ≥ ATC‬‬
‫ולבסוף‪:‬‬
‫)‪P ≥ ATC(min‬‬
‫אנחנו גם יודעים‪ ,‬שנק' המינימום של ‪ ,ATC‬היא נק' המפגש בין ‪ ATC‬לבין ‪. MC‬‬
‫נק' זו נקראת גם נקודת האיזון (‪.)Break-Even Point‬‬
‫בטווח הארוך‪ ,‬מתחת לנק' האיזון‪ ,‬לא כדאי לייצר בכלל‪ .‬אפשר לסגור את המפעל‪.‬‬
‫בטווח הקצר‪ ,‬הדרישה כבר לא תהיה על רווח חיובי‪ ,‬אלא להפסיד פחות מהעלויות הקבועות‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬אם העלות הקבועה שלי היא ‪ ,100‬אני ארצה להרוויח יותר מ‪.-100 -‬‬
‫נק' הייחוס שלי משתנה – אם קודם‪ ,‬בטווח הארוך‪ ,‬נק' הייחוס היתה אפס‪ ,‬כאן נק' הייחוס היא העלות הקבועה‪,‬‬
‫כלומר ‪. FC‬‬
‫יש כאן עלויות קבועות‪ ,‬שהפירמה נושאת בהן‪ ,‬גם אם המפעל נסגר (כאלה שכבר שולמו‪ ,‬למשל)‪.‬‬
‫אם נסגור את המפעל‪ ,‬הרווח יהיה ‪. π = -FC‬‬
‫כדי להמשיך לייצר‪ ,‬הפירמה דורשת ש‪. π ≥ -FC -‬‬
‫ניתן להחליף תנאי זה כך (רווח תפעולי)‪:‬‬
‫‪TR – VC ≥ 0‬‬
‫‪TR ≥ VC /:Q‬‬
‫‪P ≥ AVC‬‬
‫ומכאן ש‪-‬‬
‫‪MC ≥ AVC‬‬
‫כלומר‪:‬‬
‫)‪P ≥ AVC(min‬‬
‫נק' זו היא נק' המפגש בין ‪ MC‬ל‪ ,AVC-‬ונקראת נק' הסגירה (‪.)Shut-Down Point‬‬
‫המסקנה‪ :‬בטווח הקצר‪ ,‬מתחת לנק' המינימום של ‪ ,AVC‬לא כדאי לייצר כלל‪ ,‬ולכן כדאי לסגור את המפעל‪.‬‬
‫מסקנות‪:‬‬
‫ישנם ‪ 3‬תחומים בנתונים שלנו‪:‬‬
‫‪ - P < 13‬מתחת לנק' הסגירה – יש לסגור את המפעל מיד‪.‬‬
‫‪ - 13 ≤ P ≤ 16‬בין נק' הסגירה לנק' האיזון – נייצר בטווח הקצר‪ ,‬אך נסגור בטווח הארוך‪.‬‬
‫‪ - P ≥ 16‬מעל נק' האיזון – נייצר בכל מקרה! גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫מבוא למיקרו כלכלה‬
‫דוגמא ‪: 3‬‬
‫נתון ש‪MC = 10 + 2*Q -‬‬
‫נתון גם מחיר ‪. P = 17 -‬‬
‫זוהי פונק' עלות שולית – האם כדאי לייצר? כמה כדאי לייצר?‬
‫פתרון‪:‬‬
‫שלב ‪ – 1‬נפתח את הפונק' הלינארית הזו‪:‬‬
‫‪P = MC‬‬
‫‪P = 10 + 2Q = 17‬‬
‫‪2*Q = 7‬‬
‫‪Q = 3.5‬‬
‫בשלב השני‪ ,‬ניתן לראות‪ ,‬שבטווח הקצר‪ ,‬אנו נייצר בכל נק' מעל ‪. 10‬‬
‫את ‪ ATC‬לא ניתן לראות איך היא נראית – אין לנו כאן הוצאה קבועה בנתוני השאלה‪.‬‬
‫אם ‪ P = 20‬אז ‪Q = 5‬‬
‫אם ‪ ,P = 12‬אז ‪. Q = 1‬‬
‫נתונים אלו יתנו לנו את עקומת ההיצע של הפירמה‪.‬‬
‫עקומת ההיצע של פירמה – אוסף התפוקות המאופטימליות של הפירמה‪ ,‬כפונקצייה של המחיר‪.‬‬
‫כלומר‪ :‬זו פונק'‪ ,‬שקושרת בין המחיר לבין הכמות שהפירמה בוחרת לייצר‪.‬‬
‫משווים את ‪ P = MC‬כדי למצוא ‪. Q‬‬
‫עקומת ההיצע היא בעצם ‪ ,P‬כפונק' של ‪. Q‬‬
‫לעקומת ‪ ,MC‬במקרה זה‪ ,‬נקרא גם ‪.S‬‬
‫עקומת העלות השולית ‪ MC‬היא הבסיס לעקומת ההיצע‪.‬‬
‫עקומת ההיצע מסומנת ‪.)Supply( S‬‬
‫בטווח הקצר‪ ,‬עקומת ההיצע של הפירמה היא ‪ MC‬מעל נק' הסגירה‪.‬‬
‫בטווח הארוך‪ ,‬עקומת ההיצע של הפירמה‪ ,‬היא ‪ MC‬מעל נק' האיזון‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫מבוא למיקרו כלכלה‬
‫פתרון תרגיל ‪8‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫הטבלה בשאלה ‪ 7‬היתה‪:‬‬
‫‪TC‬‬
‫‪VC‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪25‬‬
‫‪15‬‬
‫‪1‬‬
‫‪36‬‬
‫‪26‬‬
‫‪2‬‬
‫‪49‬‬
‫‪39‬‬
‫‪3‬‬
‫‪64‬‬
‫‪54‬‬
‫‪4‬‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬
‫‪5‬‬
‫‪100‬‬
‫‪90‬‬
‫‪6‬‬
‫‪129‬‬
‫‪119‬‬
‫‪7‬‬
‫‪AVC‬‬
‫‪ATC‬‬
‫‪MC‬‬
‫‪15‬‬
‫‪13‬‬
‫‪25‬‬
‫‪18‬‬
‫‪16.33‬‬
‫‪16‬‬
‫‪15‬‬
‫‪11‬‬
‫‪13‬‬
‫‪13.5‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪17‬‬
‫‪13‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪16‬‬
‫‪16.33‬‬
‫‪18.842‬‬
‫‪20‬‬
‫‪29‬‬
‫אמרנו שהתנאים הם‪:‬‬
‫‪P = MC .1‬‬
‫‪ MC .2‬בחלק העולה של הגרף‬
‫‪ .3‬בטווח הקצר‪13 = P ≥ AVC(min) :‬‬
‫בטווח הארוך‪16 = P ≥ ATC(min) :‬‬
‫‪P‬‬
‫‪11‬‬
‫‪15‬‬
‫‪17‬‬
‫‪20‬‬
‫‪26‬‬
‫‪Q‬‬
‫טווח קצר‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪Q‬‬
‫טווח ארוך‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫פדיון‬
‫‪TR‬‬
‫‪2*11 = 22‬‬
‫‪4*15 = 60‬‬
‫‪5*17 = 85‬‬
‫‪6*20 = 120‬‬
‫‪6*26 = 156‬‬
‫רווח תפעולי‬
‫‪22-26 = -4‬‬
‫‪60-54 = 6‬‬
‫‪85-70 = 15‬‬
‫‪120-90 = 30‬‬
‫‪156-90 = 66‬‬
‫רווח כולל‬
‫‪π‬‬
‫‪22-36 = -14‬‬
‫‪60-64 = -4‬‬
‫‪85-80 = 5‬‬
‫‪120-100 = 20‬‬
‫‪156-100 = 56‬‬
‫מחיר ‪ – 11‬אין טעם לייצר בכלל‪ ,‬מפני שמחיר ‪ 11‬הוא מתחת ל‪ AVCmin-‬וגם ל‪. ATCmin-‬‬
‫‪ MC‬הוא ‪ ,11‬כאשר הכמות ‪ Q‬היא ‪ 2‬יח'‪ .‬בהנחה שכן היינו מייצרים‪ ,‬הפדיון היה ‪. 11*2 = 22‬‬
‫רווח תפעולי היה ‪ ,VC-TR‬כלומר ‪ .22-26 = -4‬הרווח היה ‪.22-36 = -14‬‬
‫כלומר‪ :‬הרווח התפעולי הוא שלילי‪ ,‬וכך גם הרווח‪.‬‬
‫מחיר ‪ – 15‬כדאי לייצר בטווח הקצר‪ ,‬אך לא בטווח הארוך‪ .‬נמצא בין נק' הסגירה ונק' האיזון‪.‬‬
‫כמה מייצרים?‬
‫למרות ש‪ 15-‬מופיע גם אחרי יח' אחת וגם ‪ 4‬יח'‪ ,‬אנחנו צריכים גם את התנאי השני‪ ,‬ולכן ‪. Q=4‬‬
‫לכן הפדיון יהיה ‪, 4*15 = 60‬‬
‫הרווח התפעולי יהיה חיובי גם הוא ‪, 60-54 = 6‬‬
‫אבל הרווח הכולל יהיה שלילי ‪. 60-64 = -4‬‬
‫הסבר‪ :‬אם יש לי למשל שכירות קבועה של ‪ ₪ 10‬בחודש‪ ,‬אני ארצה להפסיד כמה שפחות‪ .‬אם אני אייצר בטווח‬
‫הקצר‪ ,‬אני אפסיד רק ‪ ,₪ 4‬ולא ‪ .₪ 10‬ל‬
‫מחיר ‪ – 17‬כדאי לייצר גם בטווח הארוך‪ ,‬וגם בקצר‪ ,‬היות והוא מעל נק' האיזון‪.‬‬
‫דבר זה נכון גם לגבי שאר המחירים‪ ,‬כמפורט בטבלה לעיל‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫מבוא למיקרו כלכלה‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫כמות מיוצרת בשבוע (ביח')‬
‫הוצאה שולית (בשקלים)‬
‫מחיר השוק‬
‫רווח שולי‬
‫‪1‬‬
‫‪50‬‬
‫‪58‬‬
‫‪8‬‬
‫‪2‬‬
‫‪52‬‬
‫‪58‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫‪54‬‬
‫‪58‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪56‬‬
‫‪58‬‬
‫‪2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪58‬‬
‫‪58‬‬
‫‪0‬‬
‫טענת מנהל ‪ :1‬כדאי לייצר ‪ 5‬יח'‪.‬‬
‫טענת מנהל ‪ :2‬לא כדאי לייצר יותר מ‪ 3 -‬יח'‪ ,‬כי העלות השולית גבוהה מדי‪.‬‬
‫תשובה ‪ :‬טענת מנהל ‪ 1‬נכונה‪ ,‬ואילו זו של מנהל ‪ 2‬אינה נכונה‪.‬‬
‫הסבר‪ :‬מאחר והחברה מתקיימת בשוק תחרותי משוכלל‪ ,‬והיא מעוניינת למקסם את רווחיה‪ ,‬ומאחר ובעת ייצור‬
‫של ‪ 5‬יח'‪ ,‬החברה יכולה לקבל רווחים נוספים (הרווח השולי עדיין איננו שלילי)‪ ,‬כדאי להמשיך לייצר‪.‬‬
‫(הערה‪ :‬מאידך‪ ,‬אם היחידה השישית תעלה בהוצאה שולית יותר מן המחיר הנמכר בשוק‪ ,‬אין טעם לייצר אותה)‪.‬‬
‫דרך אחרת להסתכל על זה‪:‬‬
‫אם ‪ ,P = 58‬אנחנו צריכים לחפש את הנק' שבה ‪ ,P = MC‬ודבר זה מתקיים רק במצב של ‪ 5‬יח'‪.‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫תשובה א'‬
‫מציאת נק' הסגירה‪:‬‬
‫‪MC = AVCmin‬‬
‫‪VC = 4*Q2 + 5*Q‬‬
‫‪AVC = VC/Q = 4*Q + 5‬‬
‫‪8Q+5 = 4Q+5‬‬
‫‪Q=0‬‬
‫‪P = 8*0+5 = 5‬‬
‫כלומר‪ ,‬בטווח הקצר‪ ,‬התחום הוא ‪P ≥ 5‬‬
‫מציאת נק' האיזון‪:‬‬
‫‪MC = ATCmin‬‬
‫‪TC = VC + FC = 4*Q2 + 5*Q + 16‬‬
‫‪ATC = TC/Q = 4Q + 5 + 16/Q‬‬
‫‪4Q + 5 + 16/Q = 8Q + 5‬‬
‫‪4Q = 16/Q‬‬
‫‪4Q2 = 16‬‬
‫‪Q2 = 4‬‬
‫‪Q=2‬‬
‫‪P = 2*8 + 5 = 21‬‬
‫כלומר‪ :‬בטווח הארוך‪ ,‬כדאי לייצר כאשר‬
‫‪P ≥ 21‬‬
‫‪32‬‬
‫מבוא למיקרו כלכלה‬
‫תשובה ב' – פתיחת המשוואה הלינארית‪:‬‬
‫דבר ראשון נראה שכדאי לייצר במקרה של ‪ P=69‬גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך‪.‬‬
‫‪MC = 5 + 8*Q‬‬
‫‪MC = P‬‬
‫‪P = 69‬‬
‫‪69 = 5 + 8*Q‬‬
‫‪64 = 8*Q‬‬
‫‪Q=8‬‬
‫‪ 8‬יח' – זו הכמות שהחברה תבחר לייצר‪.‬‬
‫במקרה זה‪ ,‬הפדיון יהיה‪TR = P*Q = 69*8 = 552 :‬‬
‫ההוצאות הכוללות‪TC = 4*Q2 + 5*Q + 16 = 312 :‬‬
‫הרווח יהיה‪ .π = TR-TC = 240 :‬מכיוון שהוא חיובי‪ ,‬כאמור – כדאי לייצר גם לטווח הקצר וגם לטווח הארוך‪.‬‬
‫תשובה ג'‪:‬‬
‫בהנחה שמחיר השוק הוא ‪ ,P=20‬לא כדאי לייצר בטווח הארוך‪ ,‬אם כי כן שווה לייצר בטווח הקצר‪.‬‬
‫ואז‪:‬‬
‫‪20 = 8Q + 5‬‬
‫‪8Q = 15‬‬
‫‪Q = 1.875‬‬
‫‪TR = 20 * 1.875 = 37.5‬‬
‫‪TC = 4*1.8752 + 5*1.875 + 16 = 39.4375‬‬
‫‪Π = 37.5 – 39.4375 = -1.9375‬‬
‫זה שהרווח הוא שלילי פה‪ ,‬הוא מובן מאליו‪ ,‬היות ואנו לא נייצר בטווח הארוך‪.‬‬
‫אנו גם יכולים לדעת מראש‪ ,‬שהערך של ‪ π‬יהיה בין ‪ -16‬ל‪( 0-‬העלויות הקבועות הן ‪.)16‬‬
‫שיווי משקל בשוק תחרותי‬
‫שיווי משקל הוא המצב בו כדאי ליצרן לייצר‪ ,‬וכדאי לצרכן לקנות‪.‬‬
‫זהו בעצם מפגש רצונות בין הצרכן ליצרן‪.‬‬
‫כלומר‪ :‬זוהי נק' המפגש בין עקומת ההיצע המצרפית (של כל הפירמות בענף) לעקומת הביקוש המצרפית (של‬
‫כל הצרכנים)‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ניתן לדעת שיש אך ורק נקודה אחת כזו!‬
‫‪S‬‬
‫עודף ההיצע‬
‫‪E‬‬
‫*‪P‬‬
‫‪D‬‬
‫עודף הביקוש‬
‫‪33‬‬
‫*‪Q‬‬
‫מבוא למיקרו כלכלה‬
‫אם *‪ ,P > P‬הכמות המוצעת גדולה מהכמות המבוקשת – דבר נקרא "עודף היצע"‪.‬‬
‫אם *‪ ,P < P‬הכמות המוצעת קטנה מהכמות המבוקשת – דבר הנקרא "עודף ביקוש" ‪.‬‬
‫‪ – E‬נק' השיוויון – ‪. Equilibrium‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫פונק' הביקוש ‪P = 100 – Q -‬‬
‫פונק' ההיצע ‪P = 20 + Q -‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫‪100 – Q = 20 + Q‬‬
‫‪2Q = 80‬‬
‫‪Q = 40‬‬
‫‪P = 100 – 40 = 60‬‬
‫כלומר‪ ,‬נק' שיווי המשקל היא‪:‬‬
‫‪Q = 40‬‬
‫‪P = 60‬‬
‫שינויים בנק' שיווי משקל‬
‫ישנן ‪ 4‬אפשרויות ‪:‬‬
‫ההיצע זז שמאלה או ימינה‪,‬‬
‫או שהביקוש זז שמאלה או ימינה‪.‬‬
‫מצב התחלתי – הביקוש גדל‪:‬‬
‫אם הביקוש גדל‪ ,‬התוצאה תהיה עלייה במחיר וגם עלייה בכמות‪.‬‬
‫כתוצאה מעליית המחיר‪ ,‬הצרכנים יקטינו את כמות הקנייה‪.‬‬
‫אם הביקוש קטן‪:‬‬
‫התוצאה היא ירידה גם ב‪ Q-‬וגם ב‪. P-‬‬
‫‪34‬‬
‫מבוא למיקרו כלכלה‬
‫אם ההיצע גדל‪:‬‬
‫אם ההיצע גדל‪ ,‬התוצאה היא נקודת שיווי משקל בה המחיר יורד והכמות עולה (כתוצאה מעודף היצע)‪.‬‬
‫אם ההיצע קטן‪:‬‬
‫עודף ביקוש – נק' שיווי המשקל החדשה – המחיר עולה‪ ,‬אך הכמות יורדת‪.‬‬
‫שינוי בביקוש ובהיצע בו‪-‬זמנית‬
‫כאשר יש שינוי ב‪ 2 -‬העקומות בו‪-‬זמנית‪ ,‬אני תמיד אוכל לדעת רק על פרמטר אחד‪ :‬או למחיר או לכמות‪.‬‬
‫אם אני יודע על אחד מהם‪ ,‬על השני לא ניתן לדעת דבר‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫מבוא למיקרו כלכלה‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫הביקוש גדל וההיצע קטן‪.‬‬
‫אנו יודעים כמה עלה הביקוש‪ ,‬אך לא בכמה קטן ההיצע‪:‬‬
‫אם הוא זז בקצת‪ ,‬בפחות מהביקוש‪ ,‬אז ‪ Q‬גדל ו‪ P-‬גדל‪.‬‬
‫אבל אם הוא זז ביותר מהביקוש‪ ,‬אז ‪ Q‬יורד‪ ,‬אבל ‪ P‬עדיין גדל ‪.‬‬
‫המסקנה‪ :‬המחיר גדל‪ ,‬בכל מקרה‪ .‬אנו לא יודעים בכמה‪ ,‬רק יודעים שהמחיר עולה‪ .‬לא ניתן לדעת דבר על ‪. Q‬‬
‫דוגמא ‪: 2‬‬
‫הביקוש גדל וההיצע גדל בו‪-‬זמנית‪.‬‬
‫במקרה זה‪ ,‬אנו יודעים בכמה עלתה‪/‬ירדה הכמות‪ ,‬אך לא את המחיר‪.‬‬
‫אם שניהם גדלים בו‪-‬זמנית‪ ,‬ברור שירצו לקנות יותר‪ ,‬ולכן הכמות תגדל בכל מקרה‪.‬‬
‫לא ניתן לדעת דבר על המחיר‪.‬‬
‫פתרון תרגיל ‪9‬‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫סעיף א'‪:‬‬
‫נתחיל בנקודת האיזון (טווח ארוך)‪:‬‬
‫‪MC = ATCmin‬‬
‫‪TC = 2Q2 + 10Q + 18‬‬
‫‪TC = VC + FC‬‬
‫‪ATC = TC / Q = 2Q + 10 + 18/Q‬‬
‫‪4Q + 10 = 2Q + 10 + 18/Q‬‬
‫‪2Q = 8/Q‬‬
‫‪2Q2 = 8‬‬
‫‪Q2 = 4‬‬
‫‪Q=2‬‬
‫‪2Q + 10 + 18/Q = 4Q + 10‬‬
‫‪2Q2 = 18‬‬
‫‪Q=3‬‬
‫‪P = MC = 4*3+10 = 22‬‬
‫לכן ‪P ≥ 22‬‬
‫הוא נק' האיזון‪.‬‬
‫נק' הסגירה (טווח קצר)‪:‬‬
‫ניתן לראות ש‪ FC = 8 -‬במשוואה הנתונה‪ ,‬היות וזה הנתון היחיד שאינו תלוי ב‪.Q -‬‬
‫‪MC = AVCmin‬‬
‫‪VC = TC – FC = 2Q2 + 10Q‬‬
‫‪AVC = VC / Q = 2Q + 10‬‬
‫‪4Q + 10 = 2Q + 10‬‬
‫‪Q=0‬‬
‫כלומר נק' הסגירה היא ‪.P ≥ 0‬‬
‫סעיף ב'‪:‬‬
‫‪P = MC = 50‬‬
‫‪36‬‬
‫מבוא למיקרו כלכלה‬
‫‪50 = 4Q + 10‬‬
‫‪4Q = 40‬‬
‫‪Q = 10‬‬
‫‪TR = P*Q = 50*10 = 500‬‬
‫‪TC = 2Q2 + 10Q + 8 = 2*100 + 100 + 18 = 318‬‬
‫‪Π = TR –TC = 500-318 =182‬‬
‫סעיף ג'‪:‬‬
‫‪P = MC = 18‬‬
‫‪18 = 4Q + 10‬‬
‫‪4Q = 8‬‬
‫‪Q=2‬‬
‫‪TR = P*Q = 2*18 = 36‬‬
‫‪TC = 2Q2 + 10Q + 8 = 2*4 + 10*2 + 18 = 36‬‬
‫‪Π = TR –TC = 36-46 = -10‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫הגורמים שמשפיעים על ה ביקוש‪:‬‬
‫ הכנסה – נחות‪ ,‬נורמלי‬‫ מחיר של מוצר אחר – תחליפי או משלים‪.‬‬‫ טעמים – מושפע מפרסום‪ ,‬מחקרים‪ ,‬שינוי גילאי האוכלוסיה וכו'‪.‬‬‫ שינוי במס' הצרכנים – ככל שיש יותר צרכנים‪ ,‬הביקוש גדל‪.‬‬‫הגורמים המשפיעים על ה היצע‪:‬‬
‫ כל דבר שמשנה את העלויות ליצרן‪:‬‬‫‪ o‬שינוי במחיר חומרי גלם ‪ -‬שכ"ע‪ ,‬עלות חשמל‪ ,‬ארנונה‪ ,‬שכירות‪..‬‬
‫‪ o‬שינוי טכנולוגי‪ ,‬בדר"כ שיפור – מקטין את העלויות (הרעה יכולה להגיע בעקבות‬
‫גורם טבעי – צונאמי‪ ,‬מגיפות‪ ,‬רעידות אדמה‪ ,‬וכו')‪.‬‬
‫‪ o‬שינוי בגורם ייצור קבוע – שינוי בעלויות ההון (עלייה או ירידה) – קרקעות‪ ,‬מכונות‬
‫וכו'‪.‬‬
‫‪ o‬מס' היצרנים – ככל שיש יותר פירמות‪ ,‬ההיצע גדל‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫עליית שכרם של עובדי הייצור בענף – תביא להגדלת ההוצאות של היצרן‪ ,‬ולהעלאת המחיר של מוצר ‪.X‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬ההיצע קטן‪ .‬עליית המחיר תקטין את כמות הקנייה שלו בשוק ‪ P .‬גדל ו‪ Q-‬קטן‪.‬‬
‫שיפור טכנולוגי בייצור מוצר ‪ – X‬תביא להורדת ההוצאות של היצרן‪ ,‬ולכן ההיצע גדל‪ .‬מכאן נובעת ירידה‬
‫של המחיר‪ ,‬וכמות הקנייה בשוק גדלה ‪ Q .‬גדל‪ P ,‬קטן‪.‬‬
‫עליית מס' הצרכנים בשוק‪ ,‬ובמקביל ירידת מחירי הדלק‪ ,‬כאשר דלק הוא אחד מן התשומות בייצור מוצר‬
‫‪ – X‬עליית מס' הצרכנים תגדיל את הביקוש למוצר‪ ,‬וכך גם מחירי הדלק‪ ,‬שתלויים במוצר ‪ – X‬כלומר‬
‫עלויות הייצור קטנות‪ ,‬ולכן גם ההיצע גדל ‪ .‬במקרה זה‪ ,‬שתי העקומות‪ ,‬של ‪ S‬ושל ‪ ,D‬זזות ימינה‪ .‬לכן‪,‬‬
‫ברור שהכמות תגדל‪ ,‬אבל המחיר לא ידוע‪ Q .‬גדל‪ P ,‬לא ידוע‪.‬‬
‫עלייה בהכנסות הצרכנים של מוצר ‪ ,X‬כאשר ידוע שמוצר ‪ X‬הוא מוצר נחות – מוצר נחות הוא מוצר‪,‬‬
‫שכאשר ההכנסה גדלה‪ ,‬הפרט מקטין את הכמות הנצרכת ממנו‪ .‬כלומר ‪ :‬הביקוש יקטן ‪ .‬כלומר העקומה‬
‫זזה שמאלה‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬גם המחיר יורד‪ Q .‬קטן ו‪ P-‬קטן‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫מבוא למיקרו כלכלה‬
‫ה‪ .‬מס' היצרנים בענף גדל‪ ,‬ובמקביל מתקיים מסע פרסום אפקטיבי מאוד למוצר ‪ – X‬הביקוש גדל וגם‬
‫ההיצע גדל‪ .‬שתי העקומות זזות ימינה‪ ,‬ולכן ‪ Q‬גדל ו‪ P-‬לא ידוע (כמו בסעיף ג')‪.‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫מחיר השוק והכמות הנמכרת של תה ‪ -‬מאחר ומטעי התה נפגעו וההיצע קטן‪ ,‬המחיר עולה‪ .‬מכיוון שיש‬
‫לתה מוצר תחליפי‪ ,‬הכמות תקטן‪ P .‬גדל‪ ,‬ו‪ Q-‬קטן‪.‬‬
‫מחיר השוק והכמות הנמכרת של קפה – בגלל שקפה הוא המוצר התחליפי של תה‪ ,‬הכמות הנמכרת של‬
‫קפה תעלה (עקומת הביקוש עולה בשל עליית מחיר התה‪ ,‬וזזה ימינה) ‪ ,‬והמחיר עולה ‪ P .‬גדל‪ Q ,‬גדל‪.‬‬
‫הוצאות הצרכנים על תה –‬
‫‪ – |E| > 1 ‬גמיש – המחיר גדל‪ ,‬הכמות יורדת‪ ,‬הכמות משפיעה יותר – הוצאות הצרכנים על תה‬
‫יורדות‪.‬‬
‫‪ – |E| = 1 ‬יחידתית – ‪ Q‬ו‪ P-‬משתנים באותה מידה ובאותו כוח – אין שינוי בהוצאות על תה ‪.‬‬
‫‪ – |E| < 1 ‬קשיח ‪ -‬המחיר גדל‪ ,‬הכמות יורדת‪ ,‬המחיר משפיעה יותר – הוצאות הצרכנים עולות‪.‬‬
‫פידיון יצרני הקפה – אין צורך כאן בגמישות‪ .‬ומאחר וגם ‪ P‬גדל וגם ‪ Q‬גדל‪ ,‬ידוע שהפידיון עולה ‪ .‬היחס‬
‫הוא ישר – כש‪ P-‬גדל גם ‪ Q‬גדל‪ ,‬ולהיפך‪.‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫זהו המשפט המדובר‪:‬‬
‫מזג האויר פגע ביבול האבוקדו‪ ,‬לכן לא ייתכן שהכנסות החקלאים תגדלנה לעומת ההכנסה שהיתה‬
‫מתקבלת לולא נפגעו היבולים‪.‬‬
‫אם יבול האבוקדו נפגע‪ ,‬ההיצע יורד‪ ,‬המחיר עולה והכמות יורדת‪.‬‬
‫המשפט הזה תלוי מאוד בגמישות‪.‬‬
‫הוא יהיה נכון‪ ,‬כאשר הגמישות תהיה קשיחה (כי ‪ P‬עולה ו‪ Q-‬יורד) – ‪ P‬צריך להיות דומיננטי‪.‬‬
‫אבל הדוגמא שלנו היא הפוכה – ‪ Q‬הוא הדומיננטי‪ ,‬ולכן המשפט אינו נכון‪.‬‬
‫התערבות ממשלתית‬
‫מה קורה כאשר הממשלה מחליטה להתערב בשוק התחרותי?‬
‫נקודת המוצא שלנו היא‪ ,‬שבשוק תחרותי אין צורך בהתערבות ממשלתית‪ ,‬וכל התערבות מצידה‪ ,‬רק תפגע‬
‫ברווחה הכלכלית במשק‪.‬‬
‫מהן הסיבות המוצדקות להתערבות ממשלה?‬
‫כאשר יש כשלי שוק‪:‬‬
‫ כשהשוק אינו תחרותי – שווקים שדורשים השקעה ראשונית גדולה בתשתיות ‪ ,‬כמו סלולר‪ ,‬טלפוניה‬‫נייחת ועוד – הרשות להגבלים עסקיים‪ ,‬אמורה לזהות מונופולים‪ ,‬אוליגופולים‪ ,‬קרטלים‪ ,‬מיזוגים‬
‫שעלולים לפגוע בתחרותיות‪ ,‬וכו'‪ .‬במקרה זה‪ ,‬הממשלה "תיאלץ" להוסיף רגולציות ומגבלות‪ ,‬כדי לגרום‬
‫לשוק להיות תחרותי‪.‬‬
‫ מוצרים ציבוריים – מוצרים מסויימים‪ ,‬ש לא ריווחי לייצר אותם‪ ,‬וייצורם לא יאפשר את מכירתם‪ ,‬כגון‬‫ביטחון (לא ניתן להקים צבא פרטי כדי להגן על הגבול‪ ,‬כי הוא נותן שירות לכולם‪ ,‬ואף אחד לא יהיה מוכן‬
‫לשלם תמורת זה)‪ ,‬כבישים‪ ,‬חינוך‪ ,‬בריאות ועוד‪ .‬הממשלה אולי מייצרת אותם באמצעות פירמה‪ ,‬אבל‬
‫הפיקוח חייב להתבצע באופן פרטני‪.‬‬
‫ השפעות חיצוניות – דוגמא טובה לכך היא זיהום אוויר – מפעל נמצא בצד אחד וצריך להיפטר מפסולת‬‫כימית‪ ,‬ומהצד השני של האגם יש דייג שמתפרנס מדיג‪ .‬כלומר ‪ :‬אין פה מנגנון טבעי‪ ,‬שיכול לתקן את‬
‫העוולה‪ .‬הממשלה יכולה להעלות את רמת הקנסות על הזרמת פסולת לאגם‪ ,‬לחוקק חוקים פליליים נגד‬
‫משליכי פסולת כזו‪ ,‬וכו' ‪ .‬השפעות אחרות‪ ,‬יכולות להיות גם חיוביות ‪ .‬כלומר‪ :‬במקרים מסויימים‪,‬‬
‫הממשלה יכולה‪ ,‬למשל‪ ,‬לתת סובסידיה ליצרן מסויים‪ ,‬כדי שהיצרן השני‪ ,‬שהמשתמש גם הוא‪ ,‬באותו‬
‫משאב יוכל להשתמש בו ללא פגיעה‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫מבוא למיקרו כלכלה‬
‫‪-‬‬
‫צדק חברתי – חלוקת הכנסות במשק צריכה להיות שיוויונית ככל האפשר‪ ,‬כך שכל צרכן יוכל לקנות‬
‫אותם‪ ,‬כגון מוצרי יסוד – חלב‪ ,‬לחם אחיד וכו'‪ .‬הממשלה תתערב כדי להוריד את המחיר של מוצרים אלו‪.‬‬
‫דרכי ההתערבות‪:‬‬
‫ קביעת מחיר מינימום ‪ /‬מקסימום‪.‬‬‫ הטלת מיסים או סובסידיות ‪.‬‬‫ ייצור עצמאי וממשלתי של מוצרים – כגון ביטחון‪.‬‬‫ קביעת מכסות ייצור‪.‬‬‫ התערבות הממשלה‪ ,‬כקונה או כמוכרת – קניית עודפי ייצור‪ ,‬כדי להגן על יצרנים מסוגים מסויימים (כגון‪,‬‬‫בענף החלב)‪.‬‬
‫מחירי מינימום – מתי ייקבע?‬
‫מחיר מינימום הוא מחיר חוקי‪ ,‬שנקבע מעל מחיר שיווי משקל ‪ ,‬ונועד לעזור ליצרנים‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬אם מחיר שיווי המשקל בשוק התחרותי הוא נמוך מדי‪ ,‬ירמות רבות עלולות‪ ,‬בטווח הארוך‪ ,‬להפסיק לייצר‬
‫בענף זה‪ ,‬כדי לא להפסיד‪.‬‬
‫מחיר המינימום‪ ,‬שיהיה מעל שיווי המשקל‪ ,‬יביא למצב שלא יהיה שיווי משקל אמיתי‪ ,‬והיצרנים ייצרו יותר‪,‬‬
‫אבל הצרכנים יקנו ממנו פחות (כי המחיר עלה)‪ .‬במצב זה‪ ,‬יהיה עודף היצע‪.‬‬
‫שכר המינימום‪ ,‬למשל‪ ,‬נקבע כדי להגן על העובדים‪ .‬בעלי המפעלים טוענים מנגד‪ ,‬שבמצב זה שמעלים את שכר‬
‫המינימום‪ ,‬בעלי המפעלים יורידו את כמות העובדים‪ ,‬וכך יהיה עודף עובדים – אבטלה‪.‬‬
‫הבטחת מחיר מינימום‪:‬‬
‫ מכסות ייצור – מגבילים את היצרנים לייצר את הכמות המבוקשת בלבד‪ .‬הצרכנים נפגעים‪ Q ,‬יורד ו‪P -‬‬‫עולה‪ .‬מבחינת הצרכנים‪ ,‬הם נפגעים ככל ש‪ P-‬עולה‪ .‬לכן‪ ,‬הממשלה צריכה לוודא‪ ,‬שהמחיר המינימלי של‬
‫היצרנים‪ ,‬לא יבוא על חשבונם של הצרכנים‪.‬‬
‫ קניית עודפים ע"י הממשלה‪.‬‬‫ נתינת סובסידיה ליצרנים – (ניתן גם לצרכנים‪ ,‬אבל זהו מנגנון בעייתי יותר) – סובסידיה יוצרת אבחנה‬‫בין המחיר שהצרכן משלם‪ ,‬לבין המחיר שהיצרן מקבל‪.‬‬
‫מחיר מקסימום – מתי ייקבע?‬
‫מחיר מקסימום הוא מחיר חוקי מקסימלי‪ ,‬שמותר ליצרנים לגבות עבור המוצר ‪.‬‬
‫המחיר הזה הוא מתחת לשיווי המשקל‪ ,‬כדי לשמור על אפקטיביות‪ ,‬ומטרתו להגן על הצרכנים ‪.‬‬
‫מכיוון שהממשלה הורידה את המחיר בשוק‪ ,‬הצרכנים מעוניינים לקנות יותר‪ ,‬אבל יצרנים ירצו לייצר פחות‪.‬‬
‫מצב זה נקרא‪ ,‬כזכור – עודף ביקוש ‪.‬‬
‫הבטחת מחיר מקסימום‪:‬‬
‫ מכסות צריכה – קיצוב – באמצעות קופונים‪ ,‬למשל – מגבילים את כמות הקנייה שצרכנים יכולים לקנות‬‫עד ‪ .QS‬לדוגמא‪ :‬משק המים‪ ,‬וקנס המים הנוכחי‪ .‬הבעיה היא‪ ,‬שמכסות כאלה מייצרות "שוק שחור" ‪.‬‬
‫אנשים ימצאו דרכים חלופיות למציאת המוצר‪ ,‬ומחיר המוצרים האלה יעלו‪.‬‬
‫ אספקה של עודף הביקוש – ע"י הממשלה – הממשלה לא תקים מפעלים‪ ,‬אלא תייבא מחו"ל מוצרים‪,‬‬‫כשהיצרנים לא ירצו לייצר יותר‪.‬‬
‫ סובסידיה ליצרנים – נוצרת אבחנה בין המחיר שמקבל היצרן לבין המחיר שמשלם היצרן – כאן אנו‬‫נרצה‪ ,‬שהצרכן יקבל את הכמות שהוא רוצה לצרוך‪ ,‬אבל גם שהיצרן יקבל את המחיר שהוא רוצה לקבל‪.‬‬
‫כך היצרן ירצה לקבל ‪ ₪ 13‬עבור המוצר‪ ,‬אבל הצרכן ישלם רק ‪ ,₪ 12‬ולכן הממשלה תעזור ליצרן‪ ,‬ע"י‬
‫נתינת שקל אחד נוסף עבור כל מוצר‪.‬‬
‫‪39‬‬