תקציר מספר 8 - Dr. Moshik Lavie

‫מבוא למיקרו כלכלה – תקציר שיעור מס' ‪ / 8‬ד"ר מושיק לביא‬
‫‪1‬‬
‫נושאי השיעור‪ :‬התערבות ממשלה‬
‫השפעת מס על שיווי המשקל‬
‫עודף כלכלי‬
‫סובסידיה‬
‫מכס ‪ /‬מכסות‬
‫תרגילים להגשה‪( :‬מגישים ב‪ 2-‬חלקים – נחשב כשני תרגילים)‪:‬‬
‫תרגיל ‪ 10‬שאלה ‪( 1‬ללא סעיף ‪ )5‬ליום ____________‬
‫תרגיל ‪ 10‬שאלות ‪ 3-12‬ליום __________‬
‫התערבות ממשלה‬
‫לפעמים הממשלה מעוניינת להתערב בתוצאה של שווקים מסוימים‪ .‬למה? (השפעות חיצוניות על המשק‪,‬‬
‫ערכים‪ ,‬סיוע לסקטורים מסוימים במשק‪ ,‬שיקולי טווח ארוך)‪ .‬נערוך דיון קצר בכיתה‪.‬‬
‫בשיעור זה נבחן את דרכי הממשלה להשפיע על תוצאות שיווי המשקל בשווקים‪.‬‬
‫סוגי מסים‪:‬‬
‫מס ישיר‪ :‬מס המוטל ישירות על הכנסה‪ .‬מס עקיף‪ :‬מס המוטל על מוצר מסוים‬
‫אנחנו נתמקד במסים עקיפים המשפיעים על תוצאות שוק המוצרים (משנים את שיווי המשקל)‪.‬‬
‫‪ 2‬דרכים להטיל מס עקיף‪:‬‬
‫סכום קבוע‪ t :‬שקלים לכל מוצר‪ .‬דוגמא‪ :‬אגרת טלוויזיה‪.‬‬
‫מס יחסי (לפי הערך)‪ :‬נקבע כאחוז מסוים מהמחיר (לפני או אחרי מס‪ ,‬בד"כ לפני מס)‪ .‬דוגמא‪ :‬מע"מ‪.‬‬
‫מבחינה כלכלית‪ :‬המסים שקולים זה לזה‪ ,‬ניתן להמיר כל מס קבוע במס לפי ערך ולקבל את אותן‬
‫התוצאות ב‪-‬ש‪.‬מ (אם גודל המס בשקלים הוא זהה‪ ,‬כמובן)‪.‬‬
‫ההשפעה של הטלת מס על המחיר לצרכן וליצרן‪:‬‬
‫כאשר מוטל מס המחיר לצרכן אינו זהה למחיר ליצרן‪ .‬נצטרך לסמן בצורה שונה את שני המחירים‪ .‬הפער‬
‫בין המחיר ליצרן למחיר לצרכן הוא גודל המס‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫מס קבוע של ‪ 10‬שקלים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫המחיר ליצרן יהיה‪P :‬‬
‫המחיר לצרכן יהיה‪M=P+10 :‬‬
‫מס יחסי של ‪ 10%‬מהמחיר ליצרן (המקרה הנפוץ)‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫המחיר ליצרן‪P :‬‬
‫המחיר לצרכן‪M=1.1*P :‬‬
‫מס יחסי של ‪ 10%‬מהמחיר לצרכן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫המחיר ליצרן‪P=0.9*M :‬‬
‫המחיר לצרכן‪M :‬‬
‫‪ 1‬מיועד לתלמידי הקבוצה בלבד‪ .‬נא לא להפיץ ללא אישור המרצה‪ ,‬ד"ר מושיק לביא‪ ,‬מראש‪ .‬שני תרשימים בסיכום זה‬
‫לקוחים מתוך חומרי ההרצאה של פרופ' אפרים צדקה מאוניברסיטת תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫השפעה הטלת מס על עקומות הביקוש וההיצע‪:‬‬
‫ניתן לבחון את השפעת המס בשתי דרכים שונות שמובילות לאותה תוצאה (כמובן)‪ :‬תזוזה של עקומת‬
‫ההיצע או תזוזה של עקומת הביקוש‪ .‬שימו לב! בכל בעיה‪ ,‬ניתן לבחור בדרך הפתרון לפי הנוחות שלנו‬
‫ומבנה השאלה‪.‬‬
‫דרך ראשונה‪ :‬הזזה של עקומת ההיצע‪( .‬ראו תרשים)‪.‬‬
‫נניח משק היה בשיווי משקל במחיר ‪ .P0, Q0‬הממשלה החליטה להטיל מס בגודל ‪ t‬על המוצר‪ .‬כעת‬
‫הסכום שמקבל כל יצרן עבור המוצר הוא נמוך יותר ממה שמשלם הצרכן‪ .‬כאשרה הצרכן משלם ‪M‬‬
‫שקלים‪ ,‬היצרן מקבל רק‪. P=M–t :‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬עקומת ההיצע של היצרן זזה כלפי מעלה ב‪ t-‬שקלים‪ .‬כדי לייצר כל כמות היצרן דורש ‪t‬‬
‫שקלים יותר מכמה שדרש בעקומה הרגילה‪.‬‬
‫בהתאם‪ ,‬נקודת שיווי המשקל משתנה ל‪ .E1-‬בנקודה החדשה המחיר לצרכן גבוה ממחיר שיווי המשקל‬
‫המקורי והמחיר ליצרן נמוך ממחיר שיווי המשקל המקורי‪ .‬כתוצאה מכך‪ :‬כמות שיווי המשקל יורדת‪.‬‬
‫העודף הכלכלי‪:‬‬
‫תקבולי הממשלה (הכנסות ממיסים) או הוצאות הממשלה (במקרה סובסידיה) משפיעים על העודף‬
‫הכלכלי הנובע מפעילות השוק‪ .‬כאשר מחשבים את העודף הכלכלי צריך לקחת בחשבון את השינוי בעודף‬
‫הכלכלי של הצרכן‪ ,‬בעודף הכלכלי של היצרן ובהוצאות‪/‬הכנסות של הממשלה (העודף של הממשלה)‪.‬‬
‫תחת עקומות ביקוש והיצע סטנדרטיות (בפרט‪ :‬לא קשיחות לחלוטין) הטלת מס תמיד פוגעת בעודף הכלכלי‬
‫ביחס לשיווי משקל של תחרות משוכללת‪ .‬בכיתה נראה מדוע‪.‬‬
‫בתרשים לעיל‪ :‬עודף היצרן קטן‪ ,‬עודף הצרכן קטן וקיימים תקבולי ממשלה חיובים (בגודל גובה המס‬
‫כפול מספר היחידות בש"מ החדש)‪ .‬אבל‪ :‬סך העודף הכלכלי ירד‪ .‬בכמה? בגודל המשולש ‪.E1-E0-H‬‬
‫ניתן להגדיר את נטל המס על הצרכן ואת נטל המס על היצרן לפי הירידה בעודף הכלכלי של כל אחד‬
‫מהם‪.‬‬
‫מי נושא בנטל המס?‬
‫הטלת מס גורמת לעליית המחיר לצרכן‪ ,‬ירידת המחיר ליצרן וירידה בכמות‪ .‬תחת הנחות של עקומות‬
‫ביקוש והיצע רגילות ניתן לאפיין את התוצאות לגבי המחיר באופן הבא‪:‬‬
‫נניח משק היה בשיווי משקל במחיר ‪ P‬והממשלה הטילה מס בגובה ‪ T‬אזי‪:‬‬
‫‪P+T‬‬
‫<‬
‫המחיר לצרכן‬
‫אחרי המס‬
‫<‬
‫‪P‬‬
‫המחיר המקורי‬
‫<‬
‫מחיר ליצרן‬
‫אחרי המס‬
‫<‬
‫‪P-T‬‬
‫שימו לב‪ :‬המס אינו מתגלגל כולו אל הצרכן או אל היצרן‪ .‬כל אחד מהצדדים סופג חלק מהמס‪.‬‬
‫החלוקה הספציפית בין היצרנים לצרכנים תלויה בגמישות של העקומות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ככל שעקומת הביקוש קשיחה יותר‪ ,‬חלק גדול יותר מהמס מתגלגל למחיר לצרכן והיצרן סופג‬
‫חלק קטן יותר מהמס (ירידת המחיר ליצרן מתונה יותר)‬
‫ככל שעקומת הביקוש גמישה יותר‪ ,‬חלק קטן יותר מהמס מתגלגל למחיר לצרכן והיצרן סופג‬
‫חלק גדול יותר מהמס (ירידה המחיר ליצרן חדה יותר)‬
‫ככל שעקומת ההיצע קשיחה יותר‪ :‬היצרן סופג יותר מעליית המס‪ ,‬הצרכן פחות‬
‫ככל שעקומת ההיצע גמישה יותר‪ :‬היצרן סופג פחות מעליית המס‪ ,‬הצרכן יותר‬
‫ניתוח מקרי קיצון‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫עקומת היצע קשיחה לגמרי‪ :‬המס אינו משנה את הכמות הנמכרת‪ ,‬המחיר ליצרן יורד בגובה‬
‫המס‪ .‬היצרנים נושאים בכל נטל המס‪.‬‬
‫עקומת היצע גמישה לגמרי‪ :‬המס אינו משנה את המחיר ליצרן‪ .‬המחיר לצרכן עולה בגובה המס‪.‬‬
‫הצרכנים נושאים בכל נטל המס‪.‬‬
‫נקודה למחשבה‪ :‬מה קורה במקרה של עקומת ביקוש קשיחה לגמרי? עקומת ביקוש גמישה לגמרי?‬
‫נחזור לניתוח ההשפעה של הטלת מס על שיווי המשקל בשוק וכעת נראה את הדרך השנייה להזיז את‬
‫עקומת הביקוש‪.‬‬
‫דרך שנייה‪ :‬הזזה של עקומת הביקוש‪.‬‬
‫ניתן לחשוב על הבעיה בדרך אחרת ולתאר את המס ‪ t‬כמס המוטל בנוסף למחיר שמקבל היצרן‪ .‬במקרה‬
‫כזה נזיז את עקומת הביקוש – כי הצרכן משלם ‪ t‬שקלים יותר מכל מחיר שהוא מעביר ליצרן‪ .‬במקרה‬
‫כזה עקומת הביקוש זזה למטה (ימינה) ב‪ t-‬שקלים‪ :‬בכל כמות מבוקשת המחיר שמסכים הצרכן לשלם‬
‫נמוך ב‪ t-‬שקלים מהמחיר שהסכים לשלם לפי עקומת הביקוש המקורית‪.‬‬
‫נקודת שיווי המשקל החדשה מתקבלת בדיוק באותה נקודה כמו במקרה הקודם‪ .‬המחיר ליצרן יורד‪,‬‬
‫המחיר לצרכן עולה‪ ,‬וכמות שיווי המשקל קטנה‪ .‬התוצאות הסופיות של הניתוח זהות לתוצאות הדרך‬
‫הראשונה‪.‬‬
‫שימו לב!‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בפועל נקודת שיווי המשקל החדשה מתקבלת בנקודה בה המרחק בין עקומת הביקוש (המקורית)‬
‫לעקומת ההיצע (המקורית) שווה בדיוק לגובה המס שהטילה הממשלה‪ .‬מכיוון שמדובר בכמות‬
‫ספציפית – אין הבדל בין תזוזה של עקומת ההיצע לתזוזה של עקומת הביקוש כדי למצוא את‬
‫שיווי המשקל החדש‪.‬‬
‫לא להזיז את שתי העקומות ביחד‪.‬‬
‫כאשר מוטל מס יחסי אין שינוי בדרך הפיתרון‪ .‬ההבדל היחיד‪ :‬העקומה לא זזה בצורה מקבילה‬
‫אלא באופן יחסי לגודל ביחידות (במחיר נמוך התזוזה של העקומה ביחידות קטנה מאשר התזוזה‬
‫במחיר גבוה)‬
‫סובסידיה‬
‫סובסידיה היא הטלה של מס שלילי‪ .‬הממשלה מעבירה סכום של כסף תמורה כל רכישה של‬
‫מוצר (בד"כ ליצרן)‪ .‬שיטת הניתוח זהה לחלוטין לשיטת הניתוח של הטלת מס – רק בכיוון‬
‫ההפוך‪.‬כאשר הממשלה מעניקה סובסידיה אפשר להזיז את עקומת ההיצע למעלה (שמאלה) או‬
‫את עקומת הביקוש למטה (ימינה)‪.‬‬
‫הענקת סובסידיה בגובה ‪ S‬מעלה את הכמות בשיווי משקל‪ .‬המחיר ליצרן עולה‪ ,‬המחיר לצרכן‬
‫יורד‪ .‬בגרף למטה‪ ,‬מזיזים את עקומת ההיצע ימינה ולמטה ומתקבל שיווי משקל חדש‪:‬‬
‫הנטל הכלכלי‪:‬‬
‫הטלת סובסידיה גורמת להיווצרות נטל כלכלי‪ :‬עודף הצרכן עולה‪ ,‬עודף היצרן עולה‪ ,‬אבל עודף‬
‫הממשלה הוא שלילי (הממשלה מוציאה כסף) וסך הכול השינוי בעודף הכלכלי הוא שלילי‪.‬‬
‫בכיתה נראה בצורה גראפית‪ .‬ראו גם בגרף למטה שמציג את השינוי ע"י הזזה של עקומת‬
‫הביקוש ומציאת ש"מ חדש‪:‬‬
‫גם במקרה של סובסידיה ניתן לנתח את ההשפעה על הצרכנים והיצרנים לפי הגמישות של העקומות‪.‬‬
‫ככל שעקומת ההיצע קשיחה יותר – חלק גדול יותר מהסובסידיה יתגלגל לעליית מחיר ליצרן וחלק קטן‬
‫יותר יתגלגל לצרכן (המחיר לצרכן ירד פחות)‪ .‬ככל שעקומת ההיצע גמישה יותר – חלק גדול יותר‬
‫מהסובסידיה יתגלגל לעליית מחיר לצרכן (המחיר לצרכן ירד יותר)‪.‬‬
‫ובאופן דומה‪ :‬ככל שעקומת הביקוש קשיחה יותר – המחיר לצרכן ירד יותר‪ .‬ככל שעקומת הביקוש‬
‫גמישה יותר – המחיר לצרכן ירד פחות‪.‬‬
‫מכס‪ ,‬מכסות‬
‫כאשר הממשלה רוצה להשפיע על היבוא למדינה היא יכולה להטיל מס או לקבוע מכסת יבוא‪:‬‬
‫מכס הוא מס המוטל על יבוא בלבד (באופן הפוך ניתן לתמרץ את היצוא ע"י מתן סובסידיה ליצוא בלבד)‪.‬‬
‫תשלום המכס גורם לכך שהמחיר של הסחורה המיובאת עולה ולכן הוא מקטין את כמות היבוא בש"מ‬
‫וגורם לעליית המחיר לצרכן וליצרן‪.‬‬
‫דרך נוספת להשפיע על כמות היבוא היא קביעת מכסה‪ :‬הממשלה מגבילה את הכמות המותרת ליבוא‪.‬‬
‫במקרה כזה עקומת ההיצע של המשק משתנה כך שהכמות המוצעת במחיר הבינלאומי מתווספת לכמות‬
‫ההיצע המקומי ואח"כ ממשיך ההיצע המקומי כרגיל‪.‬‬
‫בתרשים ניתן לראות את המצב בשוק שמתקיים בו יבוא בכמה שלבים‪:‬‬
‫שלב ראשון‪ :‬ללא התערבות ממשלה‪ .‬המחיר העולמי הוא *‪ P‬הייצור המקומי הוא ‪ Q1‬והצריכה המקומית‬
‫היא ‪ .Q2‬כמות היבוא היא ‪. Q2-Q1‬‬
‫שלב שני‪ :‬כאשר המדינה מטילה מכס‪ ,‬המחיר עולה ל‪ . -‬הצריכה המקומית יורדת‪ ,‬הייצור המקומי עולה‬
‫והיבוא קטן‪ .‬שימו לב שהעודף הכלכלי קטן למרות תקבולי המס החיוביים‪.‬‬
‫שלב שלישי‪ :‬המדינה יכולה לקבוע מכסה במקום להטיל מכס‪ .‬במקרה כזה עקומת ההיצע החדשה נראית‬
‫כך‪ :‬במחיר הנמוך מ‪ P*-‬ההיצע הוא ‪ ,AB‬אח"כ במחיר הבינלאומי נוספת המכסה שקבעה הממשלה‬
‫(הקטע ‪ )BF‬ואח"כ ממשיכה עקומת ההיצע הרגילה (קטע ‪ .)FH‬שימו לב שהכמות הנצרכת והמחיר‬
‫לצרכן זהה למצב של הטלת מכס (בדוגמא הספציפית הזאת‪ ,‬זה לא בהכרח נכון תמיד)‪ .‬עדיין יש נטל‬
‫כלכלי‪ .‬שימו לב שמקרה של מכסה בעלי הזיכיון (המוגבל) ליבוא מרוויחים את הסכום שקודם קיבלה‬
‫הממשלה כמכס‪.‬‬
‫ראו תרשים‪:‬‬
‫מחיר מינימום‪ ,‬מחיר מקסימום‬
‫מחיר מינימום‪:‬‬
‫נניח שהמח יר שנקבע בשיווי משקל נמוך בעיני הממשלה והיא מעוניינת להבטיח מחיר גבוה יותר‬
‫ליצרנים‪ .‬לממשלה שמורה הזכות לקבוע בחוק מחיר מינימום למוצר‪ .‬במקרה כזה צפוי להיות עודף היצע‪.‬‬
‫בשוק המוצרים‪ ,‬הממשלה יכולה להתנהג כ‪"-‬קונה אחרון" כדי לתמוך במחיר המינימום שנקבע‪ .‬במקרה‬
‫כזה הממשלה מתחייבת לקנות את כל עודפי ההיצע שמצטברים בשוק‪.‬‬
‫בשוק העבודה‪ ,‬הממשלה קובעת שכר מינימום אבל אינה מטפלת בעודפי ההיצע (במקרה הזה‪ :‬עובדים‬
‫שמעוניינים להציע את כוח עבודתם בשכר המינימום שהממשלה קבעה)‪ .‬במקרה זה‪ ,‬קביעת שכר מינימום‬
‫עלולה להוביל לאבטלה‪.‬‬
‫הממשלה יכולה להשיג תוצאה דומה למחיר מינימום ע"י הענקת סובסידיה ליצרנים כך שבשיווי המשקל‬
‫המחיר ליצרן יהיה מחיר המינימום‪ .‬זה כמובן עולה יותר כסף לממשלה‪.‬‬
‫בכיתה נשווה בין העלות של רכישת עודף ההיצע להענקת סובסידיה ונראה מה עולה יותר לממשלה ומתי‬
‫[כשהביקוש גמיש – ההוצאות גדולות יותר ברכישת עודף ההיצע; כשהביקוש קשיח ההוצאות גדולות‬
‫יותר בהענקת סובסידה]‬
‫מחיר מקסימום‬
‫מחיר מקסימום‪ :‬משמש במקרים שבהם הממשלה מעוניינת להוריד את מחיר רכישת מוצר למרות תנאי‬
‫השוק בהם נקבע מחיר גבוה יותר‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬הביקוש יהיה גבוה יותר מההיצע ויהיה צורך להנהיג‬
‫קיצוב (לא לאפשר לכל צרכן לקבל את כל הכמות המבוקשת על‪-‬ידו)‪ .‬מבחינה גראפית‪:‬‬
‫הממשלה יכולה להשיג תוצאה דומה למחיר מקסימום ע"י הענקת סובסידיה לצרכנים כך שתבטיח‬
‫שהמחיר לצרכן יקבע על ‪ PMAX‬שבוחרת הממשלה‪.‬‬
‫חישוב שטחים ‪ -‬תזכורת‪:‬‬
‫כדי לפתור את התרגילים תצטרכו מדי פעם לפתור בעיות שטחים פשוטות‪ .‬לפניכם תזכורת קצרה‪:‬‬
‫שטח משלוש‪ :‬בסיס כפול גובה חלקי ‪.2‬‬
‫שטח מלבן‪ :‬גובה כפול רוחב‪.‬‬
‫שטח טרפז‪ :‬בסיס תחתון ועוד בסיס עליון כפול גובה חלקי ‪:2‬‬
‫_סוף__‬