תופעת המונופול

‫מוצר ציבורי = מוצר שאין אפשרות לגבות תשלום מכל מי שקונה אותו ‪.‬‬
‫התערבות הממשלה מוצדקת כאשר השוק לא משוכלל ‪.‬‬
‫תחרות בין מעטים‬
‫מקרה קיצוני – מונופול – יצרן יחיד ‪.‬‬
‫קיימות ‪ 2‬סיבות למונופול ‪:‬‬
‫מונופול טבעי – נגרם ע " י‬
‫‪.1‬‬
‫א ‪ .‬בעלות ובלעדיות על גורמי יצור‬
‫יצור שבו נדרשת השקעה ראשונית גדולה‬
‫ב‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫מונופול לא טבעי‬
‫פוליטי ) אגד (‬
‫כוחות השוק מנסים להקים מתחרים אך הממשלה עוצרת אותם ‪.‬‬
‫בעיית המונופול‬
‫למצוא נקודה על עקומת הביקוש שמביאה את רווחיו למקסימום האמצעים ‪:‬‬
‫לקבוע מחיר ‪ PA‬ואז הצרכנים מבקשים ‪. QA‬‬
‫לקבוע כמות ‪ QA‬ואז התחרות בין הצרכני ם מביאה את המחיר ל ‪. PA -‬‬
‫‪A‬‬
‫‪PA‬‬
‫‪QA‬‬
‫חשוב !!! בשוק שבו יש מונופול – אין עקומת היצע ‪.‬‬
‫מקסימום רווח ליצרן בתחרות‬
‫‪A‬‬
‫‪ = R – TC‬פאי‬
‫\‪Settings‬‬
‫‪and‬‬
‫‪ C:\ Docu me n ts‬מוטי‬
‫לכלכלה ‪\ i n t ro _ 1 1 _ mo n o p o l .d o c‬‬
‫גרוס \ ‪do cu ment s\ Le ctu r es\ econo mi cs‬‬
‫‪Do cu me nts \ my‬‬
‫‪ \M y‬מבוא‬
‫‪-2-‬‬
‫‪ = MR – MC‬הרווח השולי‬
‫פדי ון שולי‬
‫תוספת לעלות‬
‫) תוספת לפדיון ביצור‬
‫היחידה האחרונה (‬
‫הרווח מיחידת‬
‫המוצר האחרונה‬
‫אצל היצרן בתנאי תחרות –‬
‫אין ליצרן השפעה על המחיר ולכן ‪MR=P‬‬
‫הרווח השולי ‪P=MC :‬‬
‫מקסימום רווח‬
‫כשהרווח השולי שווה ל ‪. 0 -‬‬
‫כלומר ‪MR=ML , MR-MC=0 ,‬‬
‫אצל היצרן התחרותי ‪MC=P -‬‬
‫ד וגמא ‪ :‬להבדיל בין המחיר לפדיון השולי –‬
‫יצרן פסנתרים – מונופול‬
‫‪Q‬‬
‫‪P‬‬
‫) פסנתרים (‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‬‫‪400‬‬
‫‪350‬‬
‫‪300‬‬
‫‪R=P*Q‬‬
‫‪0‬‬
‫‪400‬‬
‫‪700‬‬
‫‪900‬‬
‫‪MR‬‬
‫‬‫‪400‬‬
‫‪300‬‬
‫‪200‬‬
‫מונופול‬
‫מקסימום רווח –‬
‫בכמות שבה ‪ ) MR = MC‬פדיון שולי (‬
‫‪MC‬‬
‫‪M‬‬
‫‪A‬‬
‫‪2‬‬
‫‪PM‬‬
‫‪-3-‬‬
‫‪D‬‬
‫‪QM‬‬
‫‪MR‬‬
‫שוק הירקות‬
‫‪M‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A .2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪600‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪MR‬‬
‫תחרות בין מעטים‬
‫ככל שהיצרים יהיו רבים יותר כך שיווי המשקל בשוק יתרחק מהנקודה ‪ M‬ויתקרב לנק '‬
‫‪ A‬בעקומת הביקוש ‪.‬‬
‫‪ MC‬עלות שולית‬
‫‪MC‬‬
‫יצרנים‬
‫‪M‬‬
‫‪PM‬‬
‫‪A‬‬
‫‪D‬‬
‫‪QM‬‬
‫‪MR‬‬
‫מכיוון שהפדיון קבוע זהה בשתי השיטות ‪ ,‬הוצאות הממשלה גדולות יותר אם הוצ '‬
‫הצרכנים קטנות ולהיפך ‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪-4-‬‬
‫‪ – E > 1‬אם בתחום שבין הנקודה ‪ A‬ל ‪ C -‬הגמישות גדולה מ ‪ 1 -‬אז הוצ ' הצר כנים בנקוד‬
‫‪ ) C‬סובסידיה ( גדולות מהוצ ' הצרכנים בנקודה ‪ ) A‬קניית עודפים לכן במקרה זה הוצאות‬
‫הממשלה על הסובסידיה קטנות מהוצאות הממשלה על קניית עודפים ‪.‬‬
‫במעבר מ ‪ A‬ל ‪. C -‬‬
‫‪ ) Q‬עולה ( * ‪ P‬צרכן ) יורד ( = הוצאות הצרכנים‬
‫‪ %‬שינוי ‪E = Q‬‬
‫‪ %‬שינוי ‪P‬‬
‫הוצאות הצרכנים‬
‫בנקודה ‪A‬‬
‫הוצ ' הצרכנים‬
‫בנקודה ‪C‬‬
‫הוצ ' הצרכנים‬
‫עלו‬
‫‪P‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ Q‬השתנה בשיעור ‪E > 1‬‬
‫גדול יותר מאשר‬
‫‪-5-‬‬
‫‪ . 5.1‬תרגיל ‪ 11‬שאלה ‪2‬‬
‫‪S‬‬
‫‪B‬‬
‫‪PM‬‬
‫‪A‬‬
‫‪D‬‬
‫‪QA‬‬
‫‪QB‬‬
‫קניית עודפים‬
‫קניית עודפים‬
‫‪ P‬צרכן‬
‫‪ P‬יצרן‬
‫הכמות המיוצרת‬
‫הכמות שקונים הצרכנים‬
‫כמות שקונה הממשלה‬
‫הוצאות הממשלה‬
‫סובסידיה‬
‫‪PM‬‬
‫‪PM‬‬
‫‪QB‬‬
‫‪QA‬‬
‫‪QB – QA‬‬
‫) ‪PM ( QB – QA‬‬
‫‪PC‬‬
‫‪PM‬‬
‫‪QB‬‬
‫‪QB‬‬
‫‪0‬‬
‫) ‪QB ( PM – PC‬‬
‫הממשלה רוצה ‪ PM‬ליצרן כשהיצרן מקבל ‪ PM‬הוא ב ‪ B -‬כלומר ‪ ,‬מייצר ‪ QB‬הצרכן יקנה‬
‫כמות זו אם המחיר לצרכן הוא ‪. PC‬‬
‫הוצאות לא ברור מתי הן גדולות יותר במקרה של קניית עודפים או במתן סובסידיה ‪.‬‬
‫‪S‬‬
‫‪B‬‬
‫‪PM‬‬
‫‪A‬‬
‫‪PC‬‬
‫‪D‬‬
‫‪QB‬‬
‫‪QA‬‬
‫בשתי השיטות היצרנים בנקודה ‪. B‬‬
‫‪5‬‬
‫‪-6‬‬‫פדיון היצרנים זהה בשתי השיטות ‪PM * QB‬‬
‫הוצ ' הממשלה ‪ +‬הוצ ' הצרכנים = ‪ R‬פדיון היצרנים‬
‫‪ P‬צרכן‬
‫‪ P‬יצרן‬
‫הכמות שמייצרים‬
‫היצרנים המקומיים‬
‫הכמות שקונים‬
‫הצרכנים המקומיים‬
‫יבוא‬
‫הכנסות הממשלה‬
‫כשיש מס‬
‫קנייה‬
‫‪P* + 1‬‬
‫*‪P‬‬
‫ללא‬
‫התערבות‬
‫*‪P‬‬
‫*‪P‬‬
‫‪P* + 1‬‬
‫‪P* + 1‬‬
‫‪P* + 1‬‬
‫‪QB‬‬
‫‪QD‬‬
‫‪QB‬‬
‫‪QD‬‬
‫‪QC‬‬
‫‪QE‬‬
‫‪QE‬‬
‫‪QC‬‬
‫‪QE - QD‬‬
‫) ‪1 * ( QE - QD‬‬
‫= ‪QE – QD‬‬
‫‪QE - QB‬‬
‫‪= QE * 1‬‬
‫‪QC – QD‬‬
‫‪QD = ( 1 - ) * QD‬‬
‫‪QC - QB‬‬
‫‪0‬‬
‫כשיש מכס‬
‫כשיש סובסידיה‬
‫*‪P‬‬
‫‪QE‬‬
‫מכס מייקר את המוצר המיובא לכן הייצוא ירד בשתי המקומות ‪.‬‬
‫מס קנייה מייקר את המוצרים המיובאים והמיוצרים בארץ ‪ .‬לכן הכנסות הממשלה הם‬
‫על כל היחידיות המיוצרות והמיובאות על כל הכמות ‪.‬‬
‫כאשר יש סובסידיה המחירים בארץ יוזלו ולכן היבוא יוקטן ‪ ,‬הצרכנים יעדיפו לקנות‬
‫מוצרים מקומיים ‪.‬‬
‫‪6‬‬