שיווי משקל כללי במשק סגור

‫שיווי משקל כללי במשק סגור‬
‫עד עתה בחנו בנפרד את שוק התוצר ואת שוק הכסף‪ .‬ראינו כי הריבית הנקבעת בשיווי משקל בשוק‬
‫הכסף משפיעה על הביקוש המצרפי ולכן הריבית משפיעה על התוצר של שיווי משקל‪ .‬התוצר הנקבע‬
‫בשיווי משקל בשוק התוצר משפיע על הביקוש ליתרות ראליות ולכן התוצר משפיע על ריבית של‬
‫שיווי משקל‪ .‬כדי שהמשק כולו יהיה בשיווי משקל על שני השווקים להיות בו זמנית בשיווי משקל‪.‬‬
‫כעת נדון בשיווי משקל כללי במשק סגור‪.‬‬
‫במהלך הדיון נבחין בין שיווי משקל כללי במשק עם אבטלה ושיווי משקל כללי במשק בתעסוקה‬
‫מלאה‪.‬‬
‫עקומת ‪ IS‬מתארת את אוסף כל צרופים של תוצר וריבית בהם שוק התוצר נמצא בשיווי משקל ‪.‬‬
‫עקומת ‪ LM‬מתארת את אוסף כל הצרופים של תוצר וריבית בהם שוק הכסף נמצא בשיווי משקל‪.‬‬
‫עלינו למצא צרוף כזה של תוצר וריבית כך ששני השווקים יהיו בשיווי משקל ותמיד יש רק צרוף‬
‫אחד כזה‪ :‬נקודת החיתוך של שתי העקומות‪ .‬נראה זאת בצורה גרפית‪:‬‬
‫הצרוף *‪ Y‬ו‪ r* -‬הם התוצר‬
‫‪r‬‬
‫והריבית בהם שני השווקים‬
‫‪LM‬‬
‫נמצאים בו זמנית בשיווי‬
‫‪IS‬‬
‫משקל‪ .‬נראה זאת בעזרת אותה‬
‫דוגמה מהפרקים הקודמים‪:‬‬
‫‪C = 800 + 0.6Yd‬‬
‫‪I = 1,500 - 40r‬‬
‫‪G = 500‬‬
‫‪T = 500‬‬
‫‪Y‬‬
‫הביקוש ליתרות ריאליות‬
‫‪d‬‬
‫‪M ‬‬
‫‪  = 150 + 0.2Y − 40r‬‬
‫‪ P‬‬
‫היצע הכסף הנומינלי ‪.Ms = 800‬‬
‫נחזור על החישוב של עקומות ‪ IS‬ו‪LM -‬‬
‫*‪Y‬‬
‫א‪ :‬חישוב עקומת ‪IS‬‬
‫תנאי שיווי משקל בשוק הסחורות הוא שויון בין הביקוש לחסכון לביקוש להשקעה‬
‫‪500‬‬
‫‪− 500‬‬
‫‪− 800 − 0.6 * (Y − 500) = −1,500 − 40r‬‬
‫‪142‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3 + Y1−4500‬‬
‫‪44442444443‬‬
‫‪SG‬‬
‫‪Sp‬‬
‫‪.‬‬
‫‪IS : Y = 6,250 − 100r‬‬
‫‪800‬‬
‫‪= 150 + 0.2Y − 40r‬‬
‫‪1‬‬
‫‪LM : Y = 3,250 + 200r‬‬
‫תנאי שיווי משקל בשוק הכסף‬
‫‪6,250 − 100r = 3,250 + 200r‬‬
‫נמצא שיווי משקל כללי במשק ‪ IS = LM‬ע"י פתרון המשוואה‪:‬‬
‫‪r = 10%‬‬
‫‪Y = 5,250‬‬
‫דו"ח מקורות ושימושים‬
‫מקורות‬
‫שימושים‬
‫‪3,650 = C Y = 5,250‬‬
‫‪1,100 = I‬‬
‫‪500 = G‬‬
‫‪5,250‬‬
‫‪5,250‬‬
‫מדיניות ממשלתית במשק סגור‬
‫בפרק שדן בשיווי משקל בשוק התוצר אמרנו כי אחת הסיבות להתערבות הממשלה בשוק היא‬
‫האבטלה‪ .‬כעת ניתן להוסיף סיבה נוספת להתערבות הממשלה והיא רמת ההשקעות במשק‪ .‬כלי‬
‫המדיניות העומדים לרשות הממשלה הם מדיניות פיסקאלית‪ :‬שינוי הצריכה הציבורית ושינויים‬
‫במיסוי‪ ,‬ומדיניות מוניטרית‪ :‬שינויים בכמות הכסף או שינויים בריבית במשק‪ .‬כאשר המשק נמצא‬
‫באבטלה נדרשת מדיניות מרחיבה שתעודד את הפעילות הכלכלית במשק ותצמצם את האבטלה‪.‬‬
‫מדיניות פיסקאלית מרחיבה יכולה להיות הגדלת הצריכה הציבורית‪ ,‬הגדלת ההשקעה הציבורית או‬
‫הקטנת המיסים במשק‪ .‬ניתן גם לשלב בין הדברים ולהפעיל מדיניות פיסקאלית יחד עם מדיניות‬
‫מוניטרית‪ .‬מדיניות מוניטרית מרחיבה היא הגדלת כמות הכסף או הורדת הריבית במשק‪ .‬כאשר אנו‬
‫דנים במדיניות פיסקאלית מרחיבה‪ ,‬יש להביא בחשבון גם את אופן מימונה של מדיניות זו‪ .‬הגדלת‬
‫הצריכה הציבורית ומימונה ע"י מיסים משמעותה גם צמצום הצריכה הפרטית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הגדלת‬
‫הצריכה הציבורית ומימונה ע"י מלווה מהציבור משמעותה הגדלת החוב הפנימי של הממשלה‪ .‬חוב‬
‫זה הממשלה תצטרך להחזיר בעתיד‪ .‬איזו שיטה עדיפה מבין השתיים קשה לומר‪ .‬לכאורה יצירת חוב‬
‫היא בעיתית אבל אם המס במשק הוא מס יחסי‪ ,‬בגלל הגידול בתוצר הנובע מההרחבה הפיסקאלית‬
‫תקבולי הממשלה ממיסים יגדלו והיא תוכל לפרוע את התחיבויותיה‪ .‬אפשרות מימון שלישית היא‬
‫כמובן מימון ע"י מלווה מהבנק המרכזי‪ .‬נראה עתה בדוגמה את האפשרויות השונות ואת הקורה‬
‫במשק בכל אפשרות ואפשרות כמו גם את השפעותיה של מדיניות מוניטרית‪.‬‬
‫מקרה א' – משק באבטלה‬
‫נמשיך עם הדוגמה הקודמת ונראה דוגמאות למדיניות פיסקאלית ומוניטרית שיביאו את‬
‫‪.YF = 5,500‬‬
‫המשק לתעסוקה מלאה‪ .‬נניח כי תוצר של תעסוקה מלאה במשק זה הוא‬
‫נקודת המוצא לכל אחד מהשינויים הבאים היא נקודת שיווי המשקל שחושבה קודם‪ :‬התוצר הוא‬
‫‪ 5,250‬והריבית היא ‪.10%‬‬
‫להלן כמה הצעות מדיניות לפתרון הבעיה‪:‬‬
‫‪ .1‬הפחתת המיסים ל‪.T = 250 -‬‬
‫נזכור כי הפחתת המיסים‪ ,‬ללא הפחתה מקבילה בצריכה הציבורית תיצור גרעון בתקציב הממשלה‪.‬‬
‫אנו נניח כי גרעון זה ממומן ע"י מלווה מהציבור‪ .‬חשוב להבין כי לצורת מימון כזו אין השפעה על‬
‫היצע היתרות הריאליות‪ .‬אמנם הממשלה מוכרת אג"ח לציבור ומקבלת ממנו כסף אבל הממשלה מיד‬
‫מחזיר את הכסף הזה לציבור ע"י תשלומי שכר וקניות מפירמות המהווים את הצריכה הציבורית‪ .‬כל‬
‫עוד הציבור לא ישנה את הרגליו לגבי אחזקת כסף‪ ,‬היצע היתרות הריאליות לא ישתנה‪.‬‬
‫שוק הכסף‬
‫שוק התוצר‬
‫)‪AD(r = 11.25‬‬
‫)‪AD(r = 10‬‬
‫‪11.25‬‬
‫)‪AD(Y = 5,500‬‬
‫‪10.00‬‬
‫)‪AD(Y = 5,250‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪5,500‬‬
‫‪5,250‬‬
‫‪M/P‬‬
‫‪800‬‬
‫כתוצאה מהורדת המס ההכנסה הפנויה של משקי הבית גדלה והביקוש לצריכה פרטית כמו גם‬
‫‪Sp = -900 + 0.4Y , SG = -250 .‬‬
‫לחסכון פרטי גדל‪ .‬החסכון הציבורי לעומת זאת קטן‬
‫‪IS1: Y = 6,625 - 100r‬‬
‫עקומת ‪ IS‬משתנה כתוצאה מכך והיא כעת‬
‫שיווי המשקל כעת הוא אותו שיווי המשקל כמו שקבלנו כאשר הביקוש לצריכה ציבורית גדל ורק‬
‫השימושים השתנו‪ .‬הצריכה הציבורית נשארה ‪ ,G = 500‬ההשקעות ‪ I = 1,050‬והצריכה הפרטית‬
‫כעת היא ‪ .C = 3950‬נבחן כיצד מתבטאת מדיניות פיסקאלית מרחיבה בשוק התוצר ובשוק הכסף‬
‫בשוק התוצר הביקוש המצרפי עולה כתוצאה מההרחבה הפיסקאלית והתוצר עולה‪ .‬עליית התוצר‬
‫גורמת לגידול בביקוש ליתרות ריאליות והריבית עולה‪ .‬עליית הריבית ממתנת את עליית הביקוש‬
‫המצרפי וחוזר חלילה‪ .‬המשק מתייצב בסופו של דבר ברמת תוצר גבוהה יותר וריבית גבוהה יותר‪.‬‬
‫שימו לב כי מכיון שהמשק היה באבטלה המחירים אינם משתנים‪.‬‬
‫‪ .2‬הגדלת הביקוש לצריכה ציבורית ב‪ .150 -‬מימון ע"י מלווה מהציבור‪.‬‬
‫‪G = 650‬‬
‫הביקוש לצריכה ציבורית כעת הוא‬
‫‪IS1: Y = 6,625 - 100r‬‬
‫עקומת ‪ IS‬משתנה כתוצאה מכך והיא כעת‬
‫שיווי המשקל במשק כעת בנקודת החיתוך של העקומות ‪ IS‬ו‪ LM -‬הוא בתעסוקה מלאה‬
‫‪6,625 − 100r = 3,250 + 200r‬‬
‫‪Y = 5,500 r = 11.25%‬‬
‫אנו רואים כי הגידול בתוצר היה מלווה בעליית הריבית במשק‪ .‬נראה זאת בצורה גרפית‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫‪LM‬‬
‫‪IS1‬‬
‫‪IS‬‬
‫‪11.25‬‬
‫‪10‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪5,250 5,500‬‬
‫כתוצאה מעלית הביקוש לצריכה ציבורית‪ ,‬עקומת ‪ IS‬זזה ימינה )עקומת ‪ .(IS1‬שיווי משקל חדש‬
‫מושג ברמת תוצר גבוהה יותר וריבית גבוהה יותר‪.‬‬
‫דו"ח מקורות ושימושים‬
‫מקורות‬
‫שימושים‬
‫‪3,800 = C Y = 5,500‬‬
‫‪1,050 = I‬‬
‫‪650 = G‬‬
‫‪5,500‬‬
‫‪5,500‬‬
‫‪ .3‬הגדלת הצריכה הציבורית ל‪ G = 875 -‬ומימון ההוצאה ע"י העלאת המיסים‪.‬‬
‫גם במקרה הזה כמו בשני המקרים הקודמים עקומת ‪ LM‬לא משתנה‪ .‬אלא רק עקומת ‪ .IS‬נחשב את‬
‫העקומה החדשה‪ .‬החסכון הממשלתי לא השתנה כי תקציב בממשלה נשאר מאוזן‪ .‬החסכון הפרטי‬
‫כעת הוא‪:‬‬
‫‪Sp = Y-875 – [800 + 0.6(Y – 875)] = -1150 + 0.4Y‬‬
‫‪IS: Y = 6,625 – 100r‬‬
‫עקומת ‪ IS‬כעת היא‬
‫בדיוק כמו במקרה הקודם ולכן גם התוצר הוא ‪ Y = 5,500‬והריבית היא ‪ .r = 11.25%‬ההבדל יהיה‬
‫בשימושים השונים‬
‫מקורות‬
‫שימושים‬
‫‪3,575 = C Y = 5,500‬‬
‫‪1,050 = I‬‬
‫‪875 = G‬‬
‫‪5,500‬‬
‫‪5,500‬‬
‫מבחינה גרפית‪ ,‬מקרה זה זהה לדוגמה הקודמת‪ .‬עקומת ‪ IS‬זזה ימינה בדיוק באותה מידה כמו‬
‫במקרה הקודם‪.‬‬
‫‪ .4‬הגדלת כמות הכסף ל‪M = 950 -‬‬
‫במקרה זה העקומה שמשתנה היא עקומת ‪ .LM‬העקומה החדשה היא ‪LM1: Y = 4,000 + 200r‬‬
‫‪6,250 − 100r = 4,000 + 200‬‬
‫שיווי המשקל החדש הוא‬
‫‪Y = 5,500 r = 7.5%‬‬
‫באופן גרפי שיווי המשקל החדש נראה כך‪:‬‬
‫עקומת ‪ LM‬זזה ימינה‬
‫‪r‬‬
‫ושיווי משקל חדש מושג ברמת‬
‫‪LM‬‬
‫תוצר גבוהה יותר ושער ריבית‬
‫נמוך יותר‪.‬‬
‫‪LM1‬‬
‫דו"ח מקורות ושימושים‬
‫מקורות‬
‫‪IS‬‬
‫‪10‬‬
‫שימושים‬
‫‪3,800 = C Y = 5,500‬‬
‫‪7.5‬‬
‫‪1,200 = I‬‬
‫‪500 = G‬‬
‫‪5,500‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪5,250 5,500‬‬
‫‪5,500‬‬
‫נבחן את השינויים בשוק התוצר ובשוק הכסף‬
‫שוק הכסף‬
‫שוק התוצר‬
‫‪r‬‬
‫‪AD‬‬
‫)‪AD(r = 7.5‬‬
‫)‪AD(r = 10‬‬
‫‪10‬‬
‫)‪AD(Y = 5,500‬‬
‫‪7.5‬‬
‫)‪AD(Y = 5,250‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪M/P‬‬
‫‪950‬‬
‫‪800‬‬
‫בשוק הכסף היצע היתרות הריאליות עולה כתוצאה מההרחבה המוניטרית והריבית יורדת‪ .‬ירידת‬
‫הריבית מעלה את הביקוש המצרפי בשוק התוצר והתוצר עולה‪ .‬עליית התוצר מעלה את הביקוש‬
‫ליתרות ריאליות דבר שממתן את ירידת הריבית וחוזר חלילה‪ .‬התוצאה הסופית היא התיצבות‬
‫המשק ברמת תוצר ‪ Y = 5,500‬וריבית ‪.r = 7.5‬‬
‫‪ .5‬הגדלת הצריכה הציבורית ב‪ 30 -‬ומימון הגידול ע"י מלווה מהבנק המרכזי‪.‬‬
‫מדיניות כזו היא גם מדיניות פיסקאלית מרחיבה )הגדלת הביקוש לצריכה ציבורית( וגם מדיניות‬
‫מוניטרית מרחיבה )שינוי בבסיס הכסף כתוצאה מההלוואה(‪ .‬נניח כי יחס הרזרבה הוא ‪ α = 0.25‬וכי‬
‫הבנקים שומרים תמיד על יחס זה‪ .‬מכיוון שהמימון הוא מימון גרעוני‪ ,‬החסכון הממשלתי כעת הוא‬
‫‪ .SG = -30‬החסכון הפרטי אינו משתנה וסך החסכון במשק הוא‪:‬‬
‫עקומת ‪ IS‬החדשה היא‪:‬‬
‫‪S = -1030 + 0.4Y‬‬
‫‪IS: Y = 6,325 – 100r‬‬
‫מכיוון שהשינוי בבסיס הכסף הוא ‪ ∆H = 30‬ויחס הרזרבה הוא ‪ ,α = 0.25‬הרי כמות הכסף גדלה ב‪-‬‬
‫‪ .∆M = 120‬עקומת ‪ LM‬החדשה היא‬
‫‪LM: Y = 3,850 + 200r‬‬
‫שיווי משקל במשק כעת הוא ‪ Y = 5,500‬והריבית היא ‪.r = 8.25%‬‬
‫מקורות‬
‫שימושים‬
‫‪3,800 = C Y = 5,500‬‬
‫‪1,170 = I‬‬
‫‪530 = G‬‬
‫‪5,500‬‬
‫‪5,500‬‬
‫באופן גרפי השינויים נראים‬
‫‪r‬‬
‫כך‪ :‬כתוצאה מהגידול בביקוש‬
‫לצריכה ציבורית‪ ,‬עקומת ‪IS‬‬
‫זזה ימינה‪ .‬כתוצאה מהגידול‬
‫‪LM‬‬
‫‪IS1‬‬
‫‪IS‬‬
‫‪LM1‬‬
‫בכמות הכסף‪ ,‬עקומת ‪ LM‬זזה‬
‫אף היא ימינה‪ .‬התוצאה היא‬
‫‪10‬‬
‫שיווי משקל חדש‪ .‬כדאי לשים‬
‫‪8.25‬‬
‫לב כי אם התזוזנה של עקומת‬
‫‪ IS‬היתה גדולה יותר ושל‬
‫‪Y‬‬
‫‪5,500‬‬
‫‪5,250‬‬
‫עקומת ‪ LM‬קטנה יותר היינו רואים כי הריבית במשק עלתה‪ .‬תוצאה כזו בהחלט אפשרית‪ .‬הדבר‬
‫נובע מהשינויים בשוק היתרות הריאליות‪ .‬מצד אחד היצע היתרות הריאליות גדל דבר שפועל‬
‫להורדת הריבית‪ .‬מצד שני הגידול בתוצר גורם לעליה בביקושים ליתרות ריאליות דבר שפועל לעלית‬
‫הריבית ואיננו יכולים לקבוע מראש איזו השפעה חזקה יותר‪.‬‬
‫אין כמובן הכרח לנקוט רק בצורת מדיניות אחת ניתן לבצע מדיניות משולבת שתשיג מספר‬
‫מטרות‪ .‬ראינו קודם‪ ,‬בשני המקרים הראשונים‪ ,‬כי כאשר מבצעים מדיניות פיסקאלית מרחיבה‬
‫במשק באבטלה התוצר גדל אך עלית הריבית גרמה לפגיעה בהשקעות‪ .‬נניח כי הממשלה רוצה להשיג‬
‫בו זמנית את שני היעדים הבאים‪ :‬תעסוקה מלאה‪ ,‬רמת השקעות ‪ I = 1,150‬והגדלת הצריכה‬
‫הציבורית‪ .‬כל זאת ללא עליות מחירים‪.‬‬
‫כדי להשיג זאת על הממשלה לנקוט בצעדים הבאים‪ :‬הגדלת כמות הכסף ל‪ Ms = 900 -‬והגדלת‬
‫הצריכה הציבורית ל‪ .550 -‬נבדוק אם אכן נקבל את התוצאה הרצויה‪.‬‬
‫עקומת ‪ IS‬כעת היא‬
‫‪IS: Y = 6,375 - 100r‬‬
‫עקומת ‪ LM‬כעת היא‬
‫‪LM: Y = 3,750 +200r‬‬
‫‪Y = YF = 5,500 r = 8.75%‬‬
‫שיווי משקל במשק יהיה‬
‫דו"ח מקורות ושימושים‬
‫מקורות‬
‫שימושים‬
‫‪3,800 = C Y = 5,500‬‬
‫‪1,050 = I‬‬
‫‪550 = G‬‬
‫‪5,500‬‬
‫‪5,6005‬‬
‫אנו רואים כי אכן מדיניות כזו משיגה את כל היעדים‪ .‬ניתן להשיג את אותם היעדים גם בצורות‬
‫אחרות‪ .‬הגדלת ההשקעה הציבורית תביא לגידול בהשקעות גם מבלי להוריד את הריבית או הורדה‬
‫קטנה יותר‪ .‬ניתן להוריד את המיסים ובכך להגדיל את הביקוש לצריכה פרטית ואז ניתן יהיה להגדיל‬
‫את הצריכה הציבורית בפחות מ‪ .50 -‬על קובעי המדיניות למצוא את סל הצעדים הטוב ביותר‬
‫להשגת היעדים הללו תוך התחשבות בהשפעתם הן בתקופה הקרובה והן בעתיד הרחוק‪.‬‬
‫מימון ההוצאה הציבורית‬
‫בפני הממשלה עומדות מספר אפשרויות למימון ההוצאה הציבורית )צריכה ציבורית ‪ +‬השקעה‬
‫ציבורית(‪ .‬אפשרות אחת היא מימון ע"י מיסים‪ .‬הממשלה גובה מיסים מהציבור ומשתמשת בכסף‬
‫שהיא גובה למימון פעולותיה‪ .‬בדוגמה שלפנינו ראינו כי המס הוא ‪ ,500= T‬התוצר הוא ‪Y = 5,250‬‬
‫והצריכה הציבורית היא ‪ .G = 500‬במקרה זה תקבולי המס שווים להוצאה הציבורית‪.‬לא תמיד‬
‫תקבולי המס שווים להוצאה הציבורית ראינו קודם כי כאשר הממשלה הגדילה את הצריכה‬
‫הציבורית מבלי לשנות את המיסים או הקטינה את המיסים הרי נוצר גרעון בתקציב הממשלה‪.‬‬
‫ההנחה הסמויה היתה כי את הגרעון הממשלה מממנת ע"י מכירת אג"ח לציבור‪ .‬הממשלה מקבלת‬
‫כסף מהציבור אולם מיד מחזירה אותו כי היא צריכה לממן את הצריכה הציבורית כך שבסופו של‬
‫דבר כמות הכסף במשק אינה משתנה‪ .‬כאשר תקבולי המס גבוהים מההוצאה הציבורית אנו נניח כי‬
‫סכומים אלו חוזרים אל הציבור כפרעון חובות מהעבר כך שכמות הכסף אינה משתנה‪.‬‬
‫אפשרות נוספת למימון ההוצאה הציבורית היא ע"י הלוואה מהבנק המרכזי כלומר ע"י "הדפסת‬
‫כסף"‪ .‬הממשלה משלמת עבור פעולותיה מכספים שהיא מקבלת מהבנק המרכזי כך שבמקרה זה‬
‫בסיס הכסף גדל‪ .‬בשני המקרים הראשונים היצע הכסף אינו משתנה‪ ,‬במקרה השלישי היצע הכסף‬
‫גדל‪.‬‬
‫מקרה ב' – שיווי משקל כללי במשק בתעסוקה מלאה‪.‬‬
‫בפרק שדן בשיווי המשקל בשוק התוצר ראינו כי יתכן והשויון בין הביקוש המצרפי לתוצר יתקיים‬
‫ברמת תוצר הגבוהה מתוצר של תעסוקה מלאה שהוא התוצר המקסימלי שניתן לייצר במשק‬
‫בתקופה הנדונה‪ .‬רמת תוצר כזו כמובן איננה אפשרית ושוק התוצר איננו בשיווי משקל‪ .‬נראה כעת‬
‫מה קורה במשק הנמצא במצב כזה וכיצד בכל זאת נקבע התוצר של שיווי משקל‪ .‬כבר בקורס המבוא‬
‫למיקרו כלכלה ראינו כי כאשר הכמות המבוקשת ממוצר כלשהו גדולה מהכמות המוצעת מחירו של‬
‫המוצר עולה‪ .‬באופן דומה אנו יכולים לחשוב כי עליית מחירים תקרה גם ברמת המאקרו במשק‬
‫כאשר הכמות המבוקשת מהתוצר גדולה מהכמות המוצעת – תוצר של תעסוקה מלאה‪.‬‬
‫נראה כעת כיצד משפיעה עלית המחירים על המשק וכיצד מגיע המשק לשיווי משקל כתוצאה‬
‫מעליית המחירים‪.‬‬
‫נסתכל תחילה על שוק הכסף‪ .‬עליית המחירים גורמת לצמצום היצע היתרות הריאליות‪ .‬כתוצאה‬
‫‪r‬‬
‫‪r1‬‬
‫‪(M/P)d‬‬
‫‪M/P‬‬
‫‪r0‬‬
‫‪s‬‬
‫‪s‬‬
‫‪M /P1‬‬
‫‪M /P0‬‬
‫מצמצום ההיצע הריבית במשק עולה‪ .‬בגרף אנו רואים כי עלית המחירים מ‪ P0 -‬ל‪ P1 -‬גרמה לירידת‬
‫היצע היתרות הריאליות מ‪ Ms/P0 -‬ל‪ Ms/P1 -‬והריבית עלתה מ‪ r0 -‬ל‪ .r1 -‬עלית הריבית מצמצמת את‬
‫הביקוש להשקעות במשק‪.‬ובעקבות כך את הביקוש המצרפי כולו עד אשר הכמות המבוקשת של‬
‫התוצר שווה לתוצר של תעסוקה מלאה‪.‬‬
‫כאשר המשק הגיע לנקודה בה ניתן לספק‬
‫‪S‬‬
‫את מלוא הביקושים‪ ,‬עליית המחירים‬
‫נפסקת‪ .‬עלית הריבית מ‪ r0 -‬ל‪r1 -‬‬
‫מתבטאת בגרף בירידת הביקוש‬
‫‪S, I‬‬
‫‪I0‬‬
‫‪I1‬‬
‫להשקעות מ‪ I0 -‬ל‪ .I1 -‬שיווי משקל‬
‫במשק מושג ברמת תוצר של תעסוקה‬
‫‪Y‬‬
‫*‪Y‬‬
‫‪YF‬‬
‫מלאה ברמת מחירים גבוהה יותר‪.‬‬
‫במילים אחרות אנו יכולים לומר כי עליית המחירים שחקה את היצע היתרות הריאליות‪ ,‬דבר שגרם‬
‫לעלית הריבית‪ ,‬צמצום הביקוש להשקעות כך שהמשק התייצב בתוצר של תעסוקה מלאה ברמת‬
‫מחירים גבוהה יותר‪.‬‬
‫דוגמה‪:‬‬
‫נמשיך את הדוגמה הקודמת כאשר הממשלה הגדילה את הביקוש לצריכה ציבורית‪ .‬כאשר השינוי‬
‫בביקוש לצריכה ציבורית היה ‪ ,∆G = 150‬המשק הגיע לשיווי משקל של תעסוקה מלאה‪ .‬הריבית‬
‫היתה ‪ r = 11.25%‬והתוצר ‪ .YF = 5,500‬שימו לב כי בחישוב זה הנחנו כי רמת המחירים במשק‬
‫היא ‪ P0 = 1‬משום שהיצע היתרות הראליות היה שווה להיצע היתרות הנומינליות ‪.Ms/P0 = 800/1‬‬
‫דרכי פתרון‪:‬‬
‫‪ .1‬הרחבה פיסקאלית כאשר המשק בתעסוקה מלאה‪.‬‬
‫נניח כעת כי הממשלה מגדילה עוד את הביקוש לצריכה ציבורית ב‪ .∆G = 150 -‬נחשב תחילה את‬
‫רמת התוצר ושער הריבית בהם יתקיים שיווי משקל במשק ללא עליות מחירים‪ .‬כתוצאה מעלית‬
‫הביקוש לצריכה ציבורית עקומת ‪ IS‬משתנה והיא עתה‬
‫עקומת ‪ LM‬אינה משתנה והיא‬
‫‪IS: Y = 7000 - 100r‬‬
‫‪LM: Y = 3,250 + 200r‬‬
‫שיווי משקל במשק יושג כאשר ‪ r = 12.5% ,Y* = 5,750 > YF‬ברמת מחירים ‪ .P0 = 1‬כמובן שלא‬
‫ניתן להשיג שיווי משקל כזה משום שהתוצר המבוקש גדול מתוצר של תעסוקה מלאה ותתחיל עלית‬
‫מחירים‪ .‬במצב זה אנו יודעים כי התוצר בשיווי משקל יהיה תוצר של תעסוקה מלאה ואיננו יודעים‬
‫באיזו רמת מחירים יושג שיווי המשקל‪ .‬עליית המחירים איננה משפיעה על עקומת ‪ IS‬משום‬
‫שעקומה זו מיצגת משתנים ריאליים בלבד‪ .‬העקומה שמשתנה היא עקומת ‪ .LM‬נחשב את העקומה‬
‫החדשה‪ .‬שיווי משקל בשוק הכסף יתקיים כאשר ‪ .Ms/P = (M/P)d‬נציב את הערכים המתאימים‬
‫‪ .800/P = 150 + 0.2*Y - 40r‬אחרי העברת אגפים וסידור המשוואה נקבל כי עקומת ‪ LM‬היא‪:‬‬
‫‪LM: Y = 4,000/P - 750 + 200r‬‬
‫)שימו לב כי כאשר ‪ P = 1‬אנו מקבלים את העקומה שחשבנו קודם לכן(‪ .‬אנו יכולים למצוא את רמת‬
‫המחירים והריבית בשיווי המשקל ע"י הצבת התוצר של תעסוקה מלאה למשוואות ‪ IS‬ו‪LM -‬‬
‫ופתרון מערכת המשוואות‪ .‬ממשוואת‬
‫‪ IS: 5,500 = 7000 - 100r‬נקבל‬
‫מייד כי הריבית בשיווי משקל היא ‪.r = 15%‬‬
‫ממשוואת‬
‫נקבל כי רמת המחירים החדשה היא‬
‫כלומר היתה עליית מחירים של ‪ 23%‬במשק‪.‬‬
‫‪LM: 5,600 = 4,000/P - 800 + 200*15‬‬
‫‪P ≅ 1.23‬‬
‫באופן גרפי נתאר את התהליך‬
‫באופן הבא‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫במצב המוצא המשק היה‬
‫)‪LM(P = 1‬‬
‫בתעסוקה מלאה‬
‫)‪IS1 LM(p = 1.21‬‬
‫‪IS0‬‬
‫‪15‬‬
‫ברמת תוצר ‪r = ,Y = 5,500‬‬
‫‪.P = 1 ,11.25%‬‬
‫‪11.2‬‬
‫הגידול בביקוש לצריכה ציבורית‬
‫הסיט את עקומת ‪ IS‬ימינה‬
‫לעקומה‬
‫‪Y‬‬
‫‪ .IS1‬עלית המחירים הסיטה את‬
‫‪5,500‬‬
‫עקומת ‪ LM‬שמאלה לעקומה‬
‫)‪ LM(P = 1.23‬כך שהתוצר במשק לא השתנה והריבית עלתה עד ל‪ .r = 15% -‬דו"ח מקורות ושימושים‬
‫במשק מראה כי הגידול בצריכה הציבורית בא על חשבון צימצום בהשקעות )לעומת הדו"ח כאשר‬
‫המשק היה בתעסוקה מלאה ללא עלית מחירים(‪.‬‬
‫דו"ח מקורות ושימושים‬
‫שימושים‬
‫מקורות‬
‫‪3,800 = C Y = 5,500‬‬
‫‪900 = I‬‬
‫‪800 = G‬‬
‫‪5,500‬‬
‫‪5,500‬‬
‫הצריכה הציבורית גדלה ב‪ 150 -‬מ‪ G = 650 -‬ל‪ .G = 800 -‬ההשקעות קטנו ב‪ 150 -‬מ‪ I = 1,050 -‬עד‬
‫ל‪.I = 900 -‬‬
‫‪ .2‬הרחבה מוניטרית כאשר המשק בתעסוקה מלאה‪.‬‬
‫נצא שוב מנקודת מוצא בה המשק נמצא בשיווי משקל בתעסוקה מלאה ונניח כעת כי הבנק המרכזי‬
‫מבצע הרחבה מוניטרית‪ .‬המשמעות של הרחבה מוניטרית היא הגדלת היצע הכסף הנומינלי בשוק‬
‫הכסף )הגדלת ‪ .(Ms‬הגדלת היצע זו תגרום לירידת הריבית ולכן הביקוש להשקעות יגדל‪ .‬מכיון‬
‫שהמשק בתעסוקה מלאה התוצר אינו יכול לגדול וייוצר עודף ביקוש בשוק התוצר כך שתתחיל עלית‬
‫מחירים‪ .‬עלית המחירים כמובן מקזזת את הגידול בהיצע היתרות והריבית מתחילה לעלות בחזרה‪.‬‬
‫עלית הריבית בחזרה מקטינה את הביקוש להשקעות‪ .‬תהליך זה ימשך עד אשר יחזור המשק לשיווי‬
‫משקל בתעסוקה מלאה ברמת מחירים גבוהה יותר מהרמה ההתחלתית‪ .‬למעשה‪ ,‬לא חל במשק כל‬
‫שינוי ריאלי אלא שינוי נומינלי בלבד – עלית מחירים‪ .‬ניתן לראות זאת בקלות מתוך דו"ח מקורות‬
‫ושימושים‪ .‬מכיון שהתוצר נשאר כשהיה ‪ YF‬הרי הצריכה הפרטית לא השתנתה‪ .‬הצריכה הציבורית‬
‫גם היא לא השתנתה ולכן ברור שגם ההשקעות לא השתנו‪ .‬כדי שההשקעות לא ישתנו ברור‬
‫שהריבית לא השתנתה כלומר כמות היתרות הריאליות לא השתנתה‪ .‬אנו יכולים לומר כי במצב כזה‪,‬‬
‫כאשר להרחבה מוניטרית כאשר המשק נמצא בתעסוקה מלאה אין כל השפעה ריאלית על המשק‪.‬‬
‫אחוז השינוי במחירים יהיה שווה לאחוז השינוי בכמות הכסף הנומינלית‪.‬‬
‫בגרף‪ ,‬ההרחבה המוניטרית משמעותה תזוזה של עקומת ‪ LM0‬ימינה‪.‬לעקומה ‪ .LM1‬עלית המחירים‬
‫מחזירה את העקומה שמאלה עד למקומה המקורי כך שפרט לעלית המחירים לא קורה במשק שום‬
‫דבר ראלי ואין שינוי בדו"ח מקורות ושימושים‪.‬‬
‫‪r‬‬
‫‪IS‬‬
‫‪LM0‬‬
‫‪LM1‬‬
‫‪r0‬‬
‫‪r1‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪5,500‬‬