דוחות כספיים ודוחות על ביצוע התקציב לשנת 2014 - החשב הכללי

Transcription

‫מדינת ישראל‬
‫משרד האוצר ‪ -‬אגף החשב הכללי‬
‫דוחות‬
‫כספיים‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫ממשלת ישראל‬
‫דוחות כספיים ליום‬
‫‪ 13‬בדצמבר ‪4132‬‬
‫(בלתי מבוקרים)‬
‫יולי ‪4135‬‬
‫משרד האוצר ‪ -‬החשב הכללי‬
‫ממשלת ישראל ‪ -‬דוחות כספיים ליום ‪ 13‬בדצמבר ‪4132‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫עמוד‬
‫חלק א' ‪ -‬מבוא לדוחות הכספיים ליום ‪ 13‬בדצמבר ‪4132‬‬
‫‪ .2‬כללי ‪ ...........................................................................................................................................‬א‪3-‬‬
‫‪ .1‬תכולת הדוחות הכספיים המאוחדים ‪ .............................................................................................‬א‪4-‬‬
‫‪ .1‬שינויים עיקריים בהשוואה לנתוני הדוחות הכספיים לשנת הכספים ‪ ......................................... 1521‬א‪4-‬‬
‫‪ .2‬גירעון הממשלה ומימונו בשנת ‪ .............................................................................................. 1522‬א‪1-‬‬
‫‪ .0‬תמצית נתוני הדוחות הכספיים ‪ .....................................................................................................‬א‪31-‬‬
‫‪ .6‬החוב הממשלתי ‪ ..........................................................................................................................‬א‪34-‬‬
‫‪ .7‬פרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי ‪ ...................................................................................................‬א‪32-‬‬
‫‪ .8‬הכנסות מתמלוגים ‪ ......................................................................................................................‬א‪31-‬‬
‫‪ .9‬התחייבויות לפנסיה תקציבית ‪ .......................................................................................................‬א‪41-‬‬
‫‪ .25‬החברות הממשלתיות ‪ ..................................................................................................................‬א‪42-‬‬
‫‪ .22‬הסליקה הממשלתית ‪ ...................................................................................................................‬א‪41-‬‬
‫חלק ב' ‪ -‬דוחות כספיים מאוחדים ליום ‪ 13‬בדצמבר ‪4132‬‬
‫דוחות על המצב הכספי ‪........................................................................................................................‬‬
‫דוחות על הביצוע הכספי ‪......................................................................................................................‬‬
‫דוחות על השינויים בנכסים נטו‪ /‬הון ‪.....................................................................................................‬‬
‫ב‪3-‬‬
‫ב‪1-‬‬
‫ב‪2-‬‬
‫ביאורים לדוחות הכספיים‪:‬‬
‫ כללי ‪ .............................................................................................................................‬ב‪5-‬‬‫ביאור ‪2‬‬
‫ עיקרי המדיניות החשבונאית ‪ ...........................................................................................‬ב‪6-‬‬‫ביאור ‪1‬‬
‫ביאור ‪(1‬א) ‪ -‬מזומנים ושווי מזומנים ‪ ..................................................................................................‬ב‪41-‬‬
‫ביאור ‪(1‬ב) ‪ -‬אשראי לזמן קצר ‪ ...........................................................................................................‬ב‪41-‬‬
‫ פיקדונות והשקעות לזמן קצר ‪ ..........................................................................................‬ב‪43-‬‬‫ביאור ‪2‬‬
‫ביאור ‪(0‬א) ‪ -‬חייבים בגין הלוואות לזמן ארוך ‪ ......................................................................................‬ב‪43-‬‬
‫ביאור ‪(0‬ב) ‪ -‬הלוואות לזמן ארוך ‪ ........................................................................................................‬ב‪44-‬‬
‫ חייבים ויתרות חובה ‪ ......................................................................................................‬ב‪41-‬‬‫ביאור ‪6‬‬
‫ מלאי ‪ ............................................................................................................................‬ב‪14-‬‬‫ביאור ‪7‬‬
‫ השקעות בישויות מוחזקות ‪ .............................................................................................‬ב‪11-‬‬‫ביאור ‪8‬‬
‫ב‪16-‬‬
‫ביאור ‪(9‬א) ‪ -‬חייבים בגין תמלוגים ‪....................................................................................................‬‬
‫ביאור ‪(9‬ב) ‪ -‬נכסים תלויים בגין תמלוגים ממשאבי טבע ‪ .......................................................................‬ב‪11-‬‬
‫ביאור ‪ - 25‬נכסים פיננסיים ואחרים ‪ .................................................................................................‬ב‪13-‬‬
‫ביאור ‪ - 22‬השקעה בפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי ‪ .......................................................................‬ב‪24-‬‬
‫ביאור ‪(21‬א) ‪ -‬רכוש קבוע ‪ ....................................................................................................................‬ב‪51-‬‬
‫ביאור ‪(21‬ב) ‪ -‬קרקעות בידי הממשלה ‪ ...................................................................................................‬ב‪55-‬‬
‫ביאור ‪ - 21‬נכסים בלתי מוחשיים ‪ .....................................................................................................‬ב‪51-‬‬
‫ביאור ‪ - 22‬מלוות פנים ‪ ....................................................................................................................‬ב‪53-‬‬
‫ביאור ‪ - 20‬מלוות חוץ ‪ .....................................................................................................................‬ב‪64-‬‬
‫ביאור ‪ - 26‬זכאים ויתרות זכות ‪ ........................................................................................................‬ב‪66-‬‬
‫ביאור ‪ - 27‬התחייבויות לתמיכה בקרנות הפנסיה ‪ ...............................................................................‬ב‪63-‬‬
‫ביאור ‪ - 28‬התחייבויות בגין זכויות עובדים ‪ .......................................................................................‬ב‪14-‬‬
‫ביאור ‪ - 29‬עתודות בגין אירועי ביטוח ‪ ..............................................................................................‬ב‪11-‬‬
‫תוכן עניינים (המשך)‬
‫ביאור ‪15‬‬
‫ הפרשה לתביעות משפטיות ‪...............................................................................................‬‬‫ התחייבויות אחרות לזמן ארוך ‪..........................................................................................‬‬‫ ערבויות המדינה ‪..............................................................................................................‬‬‫ התחייבויות תלויות והתקשרויות מהותיות‪.........................................................................‬‬‫ הכנסות ממסים ואגרות ‪....................................................................................................‬‬‫ הכנסות מהעברות ‪............................................................................................................‬‬‫ הכנסות מעסקאות חליפין ‪.................................................................................................‬‬‫ הכנסות אחרות ‪................................................................................................................‬‬‫ שכר עבודה והטבות לעובדים ‪............................................................................................‬‬‫ תמיכות‪ ,‬הקצבות והעברות ‪...............................................................................................‬‬‫ הוצאות תפעוליות ‪............................................................................................................‬‬‫ הוצאות הנהלה וכלליות ‪...................................................................................................‬‬‫ הוצאות מימון‪ ,‬נטו ‪..........................................................................................................‬‬‫ קרנות הון ממשלתיות‪ -‬חוץ תקציביות ‪...............................................................................‬‬‫‪ -‬אירועים לאחר מועד הדיווח ‪.............................................................................................‬‬
‫ב‪17-‬‬
‫ב‪31-‬‬
‫ב‪33-‬‬
‫ב‪32-‬‬
‫ב‪31-‬‬
‫ב‪33-‬‬
‫ב‪33-‬‬
‫ב‪37-‬‬
‫ב‪37-‬‬
‫ב‪71-‬‬
‫ב‪71-‬‬
‫ב‪72-‬‬
‫ב‪75-‬‬
‫ב‪76-‬‬
‫ב‪73-‬‬
‫נספחים לדוחות הכספיים‪:‬‬
‫ רשימת ישויות הנכללות בדיווח הכספי בשנת ‪.............................................................. 1522‬‬‫נספח א'‬
‫ רשימת החברות המוחזקות על‪-‬ידי מדינת ישראל ‪................................................................‬‬‫נספח ב'‬
‫ רשימת הקרנות הדו לאומיות ‪............................................................................................‬‬‫נספח ג'‬
‫ רשימת התאגידים הסטטוטוריים ‪......................................................................................‬‬‫נספח ד'‬
‫ תמצית הנתונים הכספיים של המוסד לביטוח לאומי ‪...........................................................‬‬‫נספח ה'‬
‫ב‪311-‬‬
‫ב‪316-‬‬
‫ב‪317-‬‬
‫ב‪331-‬‬
‫ב‪333-‬‬
‫חלק ג' – נתונים כספיים מתוך הדוחות הכספיים המאוחדים המיוחסים לממשלת ישראל – סולו ליום ‪13‬‬
‫בדצמבר ‪4132‬‬
‫נתונים על המצב הכספי ‪.........................................................................................................................‬‬
‫מידע נוסף ‪ - 2‬כללי ‪...........................................................................................................................‬‬
‫מידע נוסף ‪ - 1‬עיקרי המדיניות החשבונאית ‪.........................................................................................‬‬
‫מידע נוסף ‪ - 1‬מזומנים ושווי מזומנים ‪.................................................................................................‬‬
‫מידע נוסף ‪(2‬א) ‪ -‬השקעות בישויות מוחזקות ‪...........................................................................................‬‬
‫מידע נוסף ‪(2‬ב) ‪ -‬התחייבויות בגין הפסדי ישויות מוחזקות ‪......................................................................‬‬
‫מידע נוסף ‪ - 0‬רכוש קבוע ‪...................................................................................................................‬‬
‫מידע נוסף ‪ - 6‬מלוות פנים ‪..................................................................................................................‬‬
‫מידע נוסף ‪ - 7‬מלוות חוץ ‪...................................................................................................................‬‬
‫מידע נוסף ‪ - 8‬התחייבויות בגין זכויות עובדים ‪.....................................................................................‬‬
‫מידע נוסף ‪ - 9‬הכנסות ממסים ואגרות ‪.................................................................................................‬‬
‫מידע נוסף ‪ - 25‬שכר עבודה והטבות לעובדים ‪..........................................................................................‬‬
‫מידע נוסף ‪ - 22‬תמיכות‪ ,‬הקצבות והעברות ‪.............................................................................................‬‬
‫ג‪3-‬‬
‫ג‪5-‬‬
‫ג‪5-‬‬
‫ג‪6-‬‬
‫ג‪1-‬‬
‫ג‪33-‬‬
‫ג‪34-‬‬
‫ג‪31-‬‬
‫ג‪31-‬‬
‫ג‪32-‬‬
‫ג‪35-‬‬
‫ג‪36-‬‬
‫ג‪31-‬‬
‫חלק ד' ‪ -‬תחומי פעילות‬
‫תחומי פעילות ‪......................................................................................................................................‬‬
‫תחום פעילות ממשל ומינהל ‪...................................................................................................................‬‬
‫תחום פעילות חינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬חברה ורווחה ‪.............................................................................................‬‬
‫תחום פעילות תשתיות ‪...........................................................................................................................‬‬
‫ד‪3-‬‬
‫ד‪2-‬‬
‫ד‪33-‬‬
‫ד‪33-‬‬
‫תוכן עניינים (המשך)‬
‫תחום פעילות ביטחון וביטחון פנים ‪........................................................................................................‬‬
‫ד‪41-‬‬
‫חלק ה' ‪ -‬דוחות על ביצוע התקציב לשנת ‪4132‬‬
‫מבוא לדוחות על ביצוע התקציב ‪ .............................................................................................................‬ה‪3-‬‬
‫הגירעון התקציבי ‪ ..................................................................................................................................‬ה‪5-‬‬
‫הכנסות המדינה לפי סעיפים תקציביים ‪ ..................................................................................................‬ה‪6-‬‬
‫ביצוע תקציב ההוצאות לפי חשבויות ‪ ......................................................................................................‬ה‪3-‬‬
‫ביצוע תקציב ההוצאות לפי סעיפים תקציביים ‪ ........................................................................................‬ה‪31-‬‬
‫השינויים בתקציב ההוצאות (ברוטו) לפי חשבויות ‪ ....................................................................................‬ה‪34-‬‬
‫השינויים בתקציב ההוצאות (ברוטו) לפי סעיפים תקציביים ‪ ......................................................................‬ה‪32-‬‬
‫ביאורים לדוחות על ביצוע התקציב ‪ ........................................................................................................‬ה‪36-‬‬
‫חלק ו' ‪ -‬מידע נוסף‬
‫כללי ‪....................................................................................................................................................‬‬
‫התחייבויות בתחום החברתי ‪..................................................................................................................‬‬
‫פנסיה תקציבית ‪....................................................................................................................................‬‬
‫התקשרויות מהותיות ‪............................................................................................................................‬‬
‫החוב הממשלתי ‪...................................................................................................................................‬‬
‫הפרטות ‪...............................................................................................................................................‬‬
‫ו‪3-‬‬
‫ו‪1-‬‬
‫ו‪31-‬‬
‫ו‪43-‬‬
‫ו‪44-‬‬
‫ו‪14-‬‬
‫חלק א'‬
‫מבוא לדוחות הכספיים של ממשלת ישראל‬
‫‪ .3‬כללי‬
‫ממשלת ישראל הצטרפה לממשלות של מדינות בעולם המערבי המובילות רפורמות מרחיקות לכת בחשבונאות‬
‫הממשלתית‪ ,‬במטרה לספק גילוי נאות ושקיפות לפעילותן הכספית‪ .‬ביום ‪ 0‬באוגוסט ‪ ,1552‬ביוזמת החשב הכללי‪,‬‬
‫התקבלה החלטת ממשלה מספר ‪ 1170‬בדבר אימוץ התקינה החשבונאית הבינלאומית למגזר הציבורי (‪)IPSAS‬‬
‫ויישומה במשרדי הממשלה וכן בתאגידים הסטטוטוריים שאופי פעילותם אינו עסקי‪.‬‬
‫לאור החלטת הממשלה‪ ,‬נמצאת ממשלת ישראל בשנים האחרונות בתהליך של השלמת רפורמה מקיפה בחשבונאות‬
‫הממשלתית‪ ,‬שעיקרה אימוץ הדרגתי של התקינה החשבונאית הבינלאומית למגזר הציבורי‪ ,‬ניהול חשבונאי של נכסי‬
‫המדינה והתחייבויותיה תוך מעבר הדיווח החשבונאי מבסיס מזומן לבסיס מצטבר‪ ,‬וכן הגברת אמינותו של הדיווח‬
‫הכספי באמצעות ביקורת חיצונית על הדוחות הכספיים‪ .‬רפורמה זו באה על מנת להעניק לציבור‪ ,‬למקבלי‬
‫ההחלטות ולמשתמשי הדוחות הכספיים האחרים‪ ,‬מידע אמין ושלם על מצבה הכספי של ממשלת ישראל‪ ,‬מתוך‬
‫אמונה כי שקיפות היא אבן יסוד במנהל תקין ויעיל‪.‬‬
‫הדוחות הכספיים המוגשים להלן‪ ,‬מהווים נדבך נוסף ביישום הרפורמה החשבונאית שמוביל אגף החשב הכללי‬
‫במהלך השנים האחרונות‪.‬‬
‫ביקורת חיצונית על נתוני הדוחות הכספיים‬
‫הדוחות הכספיים המאוחדים של ממשלת ישראל ליום ‪ 12‬בדצמבר ‪( 1522‬להלן‪" :‬הדוחות הכספיים") אינם‬
‫מבוקרים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אגף החשב הכללי מוביל תהליך הדרגתי של מעבר משרדי הממשלה ויחידותיה לדיווח כספי‬
‫על בסיס מצטבר‪ ,‬ומינוי רואי חשבון חיצוניים לביצוע ביקורת ומתן חוות דעת על דוחותיהם הכספיים‪ .‬הדוחות‬
‫הכספיים‪ ,‬נערכו על בסיס מבנה היררכי‪ ,‬המבוסס בעיקרו על כללי החשבונאות בדבר איחוד דוחות כספיים‪ ,‬ומגובש‬
‫בד בבד עם התקדמות יישומה של הרפורמה החשבונאית בכלל משרדי הממשלה ויחידותיה‪.‬‬
‫חלק ניכר מנתוני הדוחות הכספיים מוצג בהתאם לכללים שנקבעו בתקינה החשבונאית הבינלאומית למגזר הציבורי‬
‫(‪ . )IPSAS‬יחד עם זאת יצוין‪ ,‬כי מצבת הנכסים המוצגת בדוח הכספי אינה מייצגת את מכלול הנכסים של ממשלת‬
‫ישראל‪ .‬לא כלולים עדיין נכסים רבים ובניהם חלק מהותי מהשקעות המדינה במערכת הביטחון והקרקעות בידי‬
‫הממשלה (בביאור ‪21‬ב' לדוחות הכספיים ניתן גילוי בנוגע לאומדן שווי הקרקעות בידי המדינה)‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬יש לציין כי המידע בדבר הנכסים וההתחייבויות של ממשלת ישראל אינו מבוסס במלואו על מערכת רישום‬
‫ודיווח חשבונאית כוללת‪ .‬מערכות הנהלת החשבונות בחלק ממשרדי הממשלה אינן תומכות במידע כספי על בסיס‬
‫חשבונאות מצטברת וחלק ממשרדי הממשלה מדווחים עדין על בסיס מזומן‪ .‬המידע הכספי בחלקו בלתי מבוקר‬
‫והינו מבוסס‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על מערכות עזר המנוהלות ליד מערכת החשבונות הראשית וכן מדיווחים המתקבלים‬
‫מגופים שונים המנהלים נכסים והתחייבויות מסוימים עבור ממשלת ישראל‪ .‬בידי אגף החשב הכללי אין מידע מלא‬
‫על איכות תהליכי הבקרה בחלק מהגופים האמורים‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬לא ניתן לבצע בדיקת שלמות של הנתונים‪ ,‬ההכרחית לצורך הקביעה כי הדוחות על המצב הכספי משקפים‬
‫באופן נאות את מכלול הנכסים וההתחייבויות של ממשלת ישראל‪ ,‬וכי הדוחות על הביצוע הכספי משקפים באופן‬
‫נאות את תוצאות פעולותיה‪.‬‬
‫הגירעון החשבונאי נטו אינו משקף את הגירעון התקציבי של ממשלת ישראל‪ ,‬מאחר והוא מחושב באמצעות שיטות‬
‫מדידה שונות בתכלית המבוססות על כללי חשבונאות מקובלים על בסיס מצטבר‪ .‬כללים אלה מבטאים שינויים‬
‫בנכסים והתחייבויות שאינם כרוכים בהכרח בזרימת מזומנים ואינם משתקפים במלואם בתקציב המדינה‪ ,‬בהתאם‬
‫לחוק יסודות התקציב ובהתאם למדידת הגירעון התקציבי כפי שמקובלת בעולם‪.‬‬
‫הגירעון החשבונאי נטו מביא לידי ביטוי הוצאות הנמדדות חשבונאית כבר היום אך יתממשו לכדי הוצאה במזומן‬
‫וחיוב תקציבי‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬בעתיד‪ ,‬ולכן גירעון חשבונאי זה אינו דורש מימון שוטף‪.‬‬
‫דוגמה לכך היא ההוצאות בגין זכויות עובדים המוכרות כבר כיום ונובעות מגידול בזכאות העובדים לגמלה‪ ,‬על‬
‫בסיס חישובים אקטואריים‪ ,‬אך יבואו לידי מימוש בפועל רק לאחר פרישת כל עובד לגמלאות ויפרסו תזרימית על‬
‫פני השנים הבאות בהתאם לתשלומי הגמלה בפועל‪ .‬למרות המעבר לפנסיה צוברת וקיבוע האוכלוסייה הזכאית‬
‫לפנסיה תקציבית‪ ,‬קיצור תקופת ההיוון של ההתחייבות בגין תקופה זו יוצר עלות חשבונאית אקטוארית מהותית‪,‬‬
‫עלות שתקבל ביטוי משמעותי בשנים הקרובות ולאחר מכן תפחת בהדרגה לקראת המועד בו לא תיוותר מחויבות‬
‫של בהקשר זה‪ .‬מרכיב מהותי נוסף בגירעון החשבונאי נטו הוא הוצאות המימון בגין החוב הממשלתי‪ ,‬ובכלל זה‬
‫הפרשי הצמדה וריבית לשלם‪ ,‬שנצברו אך טרם הגיע מועד פירעונם‪ .‬יודגש כי בגירעון התקציבי מקבלות הוצאות‬
‫אלה ביטוי רק בעת מימושן בפועל דהיינו‪ :‬במועד התשלום‪.‬‬
‫א‪2 -‬‬
‫‪ .4‬תכולת הדוחות הכספיים המאוחדים‬
‫הדוחות הכספים כוללים את פעילותן‪ ,‬מצבן וביצוען הכספי של למעלה מ‪ 205 -‬ישויות ממשלתיות‪ .‬בנספחים א' ו‪-‬ב'‬
‫לדוחות הכספים ניתן פירוט של רשימת הישויות הממשלתיות הנכללות בדוחות הכספיים בפירוט לפי תחומי‬
‫פעילות‪.‬‬
‫‪ .1‬שינויים עיקריים בהשוואה לנתוני הדוחות הכספיים לשנת הכספים ‪4131‬‬
‫במסגרת הצעדים לשיפור איכות הדיווח הכספי‪ ,‬ניתן למנות את השינויים העיקריים הבאים בשנה זו לעומת שנה‬
‫קודמת‪:‬‬
‫א‪ .‬שיפור באיכות ואמינות הדוחות הכספיים ‪-‬‬
‫נכון לדוחות הכספיים ליום ‪ 12‬בדצמבר ‪ 65 ,1522‬משרדים ויחידות סמך מינו רואה חשבון מבקר חיצוני‬
‫(מתוך ‪ 82‬משרדי ממשלה ויחידות סמך)‪ ,‬שתקציבם מהווה כ‪ 78% -‬מהיקף תקציב ההוצאות של כלל‬
‫משרדי הממשלה‪.‬‬
‫תהליך הביקורת החיצונית על הדוחות הכספיים במשרדי הממשלה‪ ,‬הורחב‪ ,‬ובכך תורם להגברת אמינותו‬
‫של הדיווח הכספי‪ ,‬לחיזוק הבקרה הפנימית בעבודת משרדי הממשלה‪ ,‬ולהגברת הרלוונטיות של הדוחות‬
‫הכספיים בכללותם ככלי ניהולי לקבלת החלטות אסטרטגיות‪ .‬מידע מורחב בנושא ניתן בנספח א' לדוחות‬
‫הכספיים ובביאור ‪ 1‬לדוחות הכספיים ‪ -‬עיקרי המדיניות החשבונאית‪.‬‬
‫ב‪ .‬נתונים כספיים מתוך הדוחות הכספיים המאוחדים המיוחסים לממשלת ישראל ‪ -‬סולו (חלק ג') ‪-‬‬
‫הדוחות הכספיים כוללים השנה לראשונה פרק נפרד נתונים כספיים מתוך הדוחות הכספיים המאוחדים‬
‫של ממשלת ישראל ליום ‪ 12‬בדצמבר ‪ 1522‬המיוחסים לממשלת ישראל עצמה (להלן‪" :‬מידע כספי נפרד")‪.‬‬
‫המידע הכספי הנפרד משקף את פעילותן‪ ,‬מצבן וביצוען הכספי של שלוש הרשויות‪ :‬הרשות המחוקקת‪,‬‬
‫הרשות המבצעת והרשות השופטת‪ .‬לפירוט הישויות הנכללות במסגרת המידע הכספי הנפרד‪ ,‬ראה נספח‬
‫א' לדוחות הכספיים המאוחדים‪.‬‬
‫ג‪ .‬דוחות על ביצוע התקציב (חלק ה') ‪-‬‬
‫השנה בדוח ביצוע התקציב הוצגו נתוני ביצוע ל‪ 0 -‬השנים האחרונות ברמת המשרד הממשלתי ומידע נוסף‬
‫לגבי הביצוע התקציבי בחשבויות‪.‬‬
‫ד‪ .‬מידע נוסף (חלק ו') ‪-‬‬
‫פרק המידע הנוסף כולל השנה לראשונה של מידע נוסף בנוגע ל‪ 1 -‬תחומים נוספים‪:‬‬
‫‪ ‬התחייבויות אקטואריות של הממשלה הנובעות מתשלומי הגמלאות לאוכלוסיית ניצולי השואה‪.‬‬
‫‪ ‬מידע בנוגע לסובסידיה לקרנות הפנסיה‪.‬‬
‫‪ ‬סקירה של פעולות הפרטה מהותיות שהממשלה עתידה לבצע בהתאם לתכנית הרב שנתית לביצוע‬
‫הפרטות או הנפקות מיעוט של חברות ממשלתיות‪.‬‬
‫מידע זה יאפשר למשתמשי הדוחות הכספיים לקבל תמונה רחבה יותר בנוגע להתחייבויות העתידיות של‬
‫הממשלה‪.‬‬
‫ה‪ .‬איחוד חברות ממשלתיות ‪-‬‬
‫במסגרת דוחות כספיים אלו אוחדו ‪ 66‬חברות ממשלתיות ושני תאגידים סטטוטוריים הנמצאות בשליטת‬
‫הממשלה לצרכי דיווח כספי‪ .‬הצגת מצבה הכספי של הממשלה ותוצאות פעילויותיה במתכונת מאוחדת‪,‬‬
‫מביאה למשתמשי הדוחות‪ ,‬מידע כלכלי בדבר פעילותה של הממשלה הרחבה‪ ,‬על כל זרועותיה‪ ,‬בהתאם‬
‫לסטנדרטים בינלאומיים לדיווח כספי‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬יצוין כי חלק מהחברות הממשלתיות טרם הגישו‬
‫דוחות כספיים מבוקרים ליום ‪ 12‬בדצמבר ‪ .1522‬לפיכך‪ ,‬נתוני החברות הממשלתיות שאוחדו כאמור‪,‬‬
‫מבוססים לעיתים על טיוטות דוחות כספיים בלתי מבוקרים ליום ‪ 12‬בדצמבר ‪ 1522‬או על הדוחות‬
‫הכספיים הרבעוניים של הרבעון השלישי של שנת ‪ 1522‬או על דוחות כספיים ליום ‪ 12‬בדצמבר ‪ 1521‬או‬
‫טיוטות של דוחות כספיים למועדים אלו‪.‬‬
‫א‪1 -‬‬
‫‪ .2‬גירעון הממשלה ומימונו בשנת ‪4132‬‬
‫הגירעון בתקציב המדינה בשנת ‪ 1522‬הסתכם בכ – ‪ 19.9‬מיליארדי ש"ח‪ .‬הגירעון כאחוז מהתמ"ג הסתכם בכ‪-‬‬
‫‪ ,1.8%‬זאת על פי תמ"ג שנתי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסך של כ‪ 2,588.0 -‬מיליארדי ש"ח‪.‬‬
‫בתקציב המקורי לשנת ‪ 1522‬תוכנן גירעון בסך של כ‪ 12.2 -‬מיליארדי ‪ ,₪‬שהם כ‪ 1.9% -‬מהתמ"ג השנתי על פי שיטת‬
‫המדידה החדשה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (‪ 1.5%‬בתכנון בתקציב המקורי על פי התמ"ג החזוי בשיטת‬
‫המדידה הקודמת בעת הכנת התקציב)‪.‬‬
‫א‪1 -‬‬
‫התפתחות מרכיבי ההוצאות בתקציב בשנים ‪4111 – 4132‬‬
‫להלן הצגה של התפתחות המשקל היחסי באחוזים בשנים ‪ 1555 – 1522‬של כל אחד ממרכיבי ההוצאה הממשלתית מתוך סך ההוצאה הכוללת‪ :‬הוצאות משרדים אזרחיים‪ ,‬ההוצאות‬
‫המקומיות בלבד של מערכת הביטחון ותשלומי הריבית‪.‬‬
‫הניתוח שלהלן מתבסס על נתונים חודשיים שהופקו ממערכת המידע הניהולי של אגף החשב הכללי‪ ,‬המייצרת אומדן חודשי של ביצוע התקציב המתבסס על תזרים המזומנים היומי‬
‫של הממשלה‪.‬‬
‫בשנים האחרונות חלה עלייה במשקל ההוצאה האזרחית בתקציב על חשבון ירידה בהוצאות מערכת הביטחון ובהוצאות הריבית‪:‬‬
‫‪ .2‬ההוצאה האזרחית עלתה‬
‫מכ‪ 65.8% -‬מסך ההוצאה‬
‫בסוף שנת ‪ 1556‬לכ‪-‬‬
‫‪ 66.2%‬בסוף שנת ‪.1522‬‬
‫‪ .1‬ההוצאות המקומיות של‬
‫מערכת הביטחון ירדו‬
‫משיא של כ‪ 11% -‬מסך‬
‫ההוצאה במהלך שנת‬
‫‪ 1558‬לכ‪ 15.2% -‬בסוף‬
‫שנת ‪.1522‬‬
‫‪ .1‬הוצאות הריבית ירדו מכ‪-‬‬
‫‪ 27.6%‬מסך ההוצאה‬
‫בסוף שנת ‪ 1550‬לכ‪-‬‬
‫‪ 21.1%‬בסוף שנת ‪.1522‬‬
‫א‪2 -‬‬
‫התפתחות הגירעון‪ ,‬ההוצאות וההכנסות בתקציב המדינה כאחוז מהתוצר בשנים ‪4111 – 4132‬‬
‫להלן הצגה גרפית המתארת את התפתחות הגירעון‪ ,‬ההוצאות וההכנסות כאחוז מהתמ"ג‪ .‬הגרפים מציגים נתונים מצטברים ב‪ 21-‬חודשים אחרונים כאחוז מהתמ"ג המשוקלל בכל‬
‫נקודת זמן‪.‬‬
‫הניתוח שלהלן מתבסס על נתונים חודשיים שהופקו ממערכת המידע הניהולי של אגף החשב הכללי‪ ,‬המייצרת אומדן חודשי של ביצוע התקציב המתבסס על תזרים המזומנים היומי‬
‫של הממשלה‪.‬‬
‫גירעון‬
‫‪.2‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.0‬‬
‫בשנים ‪ 1552‬עד ‪ 1551‬עלה הגירעון‬
‫משיעור של כ‪ 5.0% -‬מהתמ"ג בסוף‬
‫‪ 1555‬לכ‪ 2.8% -‬בסוף ‪ .1551‬בתקופה‬
‫זו חלה עלייה בהוצאות כאחוז‬
‫מהתמ"ג וירידה בהכנסות כאחוז‬
‫מהתמ"ג‪.‬‬
‫משנת ‪ 1552‬ועד לסוף שנת ‪ 1557‬חלה‬
‫ירידה רצופה ומתמשכת בגירעון‬
‫כאחוז מהתמ"ג עד לכדי גירעון אפסי‬
‫עם ירידה בהוצאות כאחוז מהתמ"ג‬
‫ועלייה בהכנסות כאחוז מהתמ"ג‪.‬‬
‫בשנים ‪ ,1558 – 1559‬שנות המשבר‬
‫הכלכלי‪ ,‬חלה עלייה חדה בגירעון עד‬
‫לכדי כ‪ 2.9% -‬מהתמ"ג שלוותה הן‬
‫בירידה מתונה בהוצאות כאחוז‬
‫מהתמ"ג והן בירידה חדה בהכנסות‬
‫כאחוז מהתמ"ג‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1525 – 1522‬חלה ירידה‬
‫בגירעון כאחוז מהתמ"ג עם ירידה‬
‫נוספת בהוצאות כאחוז מהתמ"ג‬
‫ועלייה קלה בהכנסות כאחוז‬
‫מהתמ"ג‪ .‬הירידה בגירעון כאחוז‬
‫מהתמ"ג נבלמה בשנת ‪ 1521‬שבה‬
‫הגירעון עלה כתוצאה מירידה‬
‫בהכנסות כאחוז מהתמ"ג‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1521 – 1522‬חלה ירידה בגירעון כאחוז מהתמ"ג עד לרמה של כ‪ 1.8% -‬בסוף שנת ‪ .1522‬ירידה זו אופיינה ביציבות בהוצאות כאחוז מהתמ"ג ועלייה בהכנסות כאחוז‬
‫מהתמ"ג‪.‬‬
‫א‪0 -‬‬
‫הוצאות‬
‫‪.2‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.6‬‬
‫בשנים ‪ 1552 – 1551‬חלה עלייה בשיעור ההוצאה הממשלתית כאחוז מהתמ"ג מכ‪ 11.7% -‬לכ‪ .12.7% -‬מגמה זו השתקפה גם בגידול של הגירעון כאחוז מהתמ"ג בתקופה זו‪.‬‬
‫מתחילת שנת ‪ 1551‬ועד היום חלה ירידה רצופה ומתמשכת בשיעור ההוצאה הממשלתית מהתמ"ג‪ ,‬לכ‪ 18.8% -‬תמ"ג‪.‬‬
‫עיון ברכיבי ההוצאה מלמד כי בתקופה זו‬
‫חלה ירידה בכל רכיבי ההוצאה כאחוז‬
‫מהתמ"ג‪ :‬ירידה בהוצאה האזרחית‪ ,‬עם‬
‫התייצבות ונטייה קלה לעלייה בשנים‬
‫האחרונות וירידות רצופות ומתמשכות‬
‫בהוצאות מערכת הביטחון ובתשלומי‬
‫הריבית‪.‬‬
‫ההוצאה האזרחית ירדה מכ‪15.1% -‬‬
‫תמ"ג בסוף ‪ 1552‬לכ‪ 27.0% -‬במהלך שנת‬
‫‪ ,1558‬עלתה לכ‪ 28.2% -‬בסוף ‪ 1559‬וירדה‬
‫שוב לכ‪ 27.1% -‬בסוף ‪ .1525‬מאמצע שנת‬
‫‪ 1522‬עלתה ההוצאה האזרחית בהדרגה‬
‫לכ‪ 28.2% -‬מהתמ"ג בסוף ‪ ,1521‬ובסוף‬
‫שנת ‪ 1522‬ירידה קלה לכ‪.27.9% -‬‬
‫הוצאות מערכת הביטחון ירדו בהתמדה‬
‫מסוף ‪ 1551‬עד היום בקרוב לכ‪ 1% -‬תמ"ג‬
‫משיעור של כ‪ 9.5% -‬לכ‪ 6.1% -‬בסוף‬
‫‪ ,1521‬כאשר במחצית השניה של שנת‬
‫‪ 1522‬נרשמה עלייה קלה לכ‪ 6.2% -‬תמ"ג‪.‬‬
‫הוצאות הריבית ירדו בהתמדה משיעור‬
‫של כ‪ 0.7% -‬תמ"ג לכ‪.1.6% -‬‬
‫א‪6 -‬‬
‫א‪7 -‬‬
‫הכנסות‬
‫‪ .2‬סך ההכנסות ירד משיעור של כ‪11.1% -‬‬
‫מהתמ"ג בסוף שנת ‪ 1555‬עד לכ‪ 16% -‬בסוף‬
‫שנת ‪.1522‬‬
‫‪ .1‬מסוף ‪ 1555‬עד אמצע ‪ 1552‬חלה ירידה של כ‪-‬‬
‫‪ 1%‬תמ"ג בהכנסות‪ ,‬לאחר מכן חלה עלייה‬
‫לשיעור של כ‪ 15.8% -‬בסוף ‪ ,1557‬ואחר כך‬
‫ירידה חדה לכ‪ 10.1% -‬בסוף ‪ – 1559‬רמה‬
‫שנשארה פחות או יותר עד היום עם עלייה‬
‫קלה בשנתיים האחרונות‪.‬‬
‫‪ .1‬הכנסות ממיסים‪ :‬ירידה משיעור של כ‪-‬‬
‫‪ 17.1%‬תמ"ג בסוף ‪ 1555‬לכ‪ 10.1% -‬בסוף‬
‫‪ ,1551‬עלייה עד כ‪ 16.1% -‬בסוף ‪ ,1557‬ומכאן‬
‫ירידה חדה‪ ,‬בתוך כשנתיים‪ ,‬לכ‪12.9% -‬‬
‫בסוף ‪ .1559‬מכאן חלה עלייה הדרגתית לכ‪-‬‬
‫‪ 11.9%‬בסוף ‪ ,1522‬שוב ירידה עד סוף‬
‫הרבעון הראשון של שנת ‪ 1521‬לכ‪12.7% -‬‬
‫ומאז עלייה לכ‪ 11.2% -‬בסוף ‪.1522‬‬
‫‪ .2‬יתר ההכנסות‪ :‬בשנים ‪ 1555‬עד ‪ 1556‬נעו‬
‫סביב ‪ 0%‬תמ"ג עם תנודתיות רבה‪ .‬מסוף‬
‫‪ 1556‬ועד היום – ירידה מתמשכת לרמה של‬
‫כ‪ 1.6% -‬מהתמ"ג‪.‬‬
‫‪ .0‬ההכנסות ממיסים ישירים כאחוז מהתמ"ג‬
‫ירדו בחדות מסוף שנת ‪ )20.8%( 1555‬עד‬
‫סוף שנת ‪ .)21.1%( 1551‬בשנים ‪1552 – 1557‬‬
‫הן עלו לרמה של ‪ 22.7%‬ובשנים ‪– 1559‬‬
‫‪ 1558‬צנחו בחדות לרמה של ‪ 25.6%‬תמ"ג‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1521 – 1522‬ישנה עלייה עד לרמה של ‪ 22.0%‬מהתמ"ג בסוף שנת ‪.1522‬‬
‫‪ .6‬ההכנסות ממיסים עקיפים כאחוז מהתמ"ג שמרו על יציבות יחסית בפרספקטיבה של מגמה ארוכת טווח‪ ,‬והן נעות בשנים ‪ 1555 – 1522‬סביב ‪ 22%‬מהתמ"ג‪.‬‬
‫א‪8 -‬‬
‫ביצוע תקציב רב שנתי במשרדי הממשלה (במיליוני ‪:*)₪‬‬
‫ביצוע רב שנתי (נטו) במיליוני ‪₪‬‬
‫ביצוע‬
‫‪2009‬‬
‫‪41‬‬
‫נשיא המדינה‬
‫‪807‬‬
‫כנסת‬
‫‪2,090‬‬
‫ראש הממשלה‬
‫‪4,071‬‬
‫אוצר‬
‫‪608‬‬
‫פנים‬
‫‪9,692‬‬
‫ביטחון פנים‬
‫‪2,167‬‬
‫משפטים‬
‫‪1,478‬‬
‫חוץ‬
‫‪229‬‬
‫מבקר המדינה‬
‫‪12,869‬‬
‫גמלאות ופיצויים‬
‫‪921‬‬
‫מדע‪,‬תרבות וספורט‬
‫‪241‬‬
‫הגנת הסביבה‬
‫סה"כ משרדים מנהליים ‪35,214‬‬
‫ביצוע‬
‫‪2010‬‬
‫‪45‬‬
‫‪559‬‬
‫‪2,109‬‬
‫‪4,443‬‬
‫‪666‬‬
‫‪10,260‬‬
‫‪2,556‬‬
‫‪1,476‬‬
‫‪256‬‬
‫‪11,968‬‬
‫‪944‬‬
‫‪271‬‬
‫‪35,553‬‬
‫ביצוע‬
‫‪2011‬‬
‫‪46‬‬
‫‪632‬‬
‫‪2,428‬‬
‫‪4,660‬‬
‫‪838‬‬
‫‪11,000‬‬
‫‪2,650‬‬
‫‪1,586‬‬
‫‪246‬‬
‫‪11,596‬‬
‫‪1,062‬‬
‫‪294‬‬
‫‪37,038‬‬
‫‪3,877‬‬
‫רשויות מקומיות‬
‫‪30,645‬‬
‫חינוך‬
‫‪7,263‬‬
‫השכלה גבוהה‬
‫‪3,727‬‬
‫רווחה‬
‫‪26,586‬‬
‫המוסד לבטוח לאומי‬
‫‪17,225‬‬
‫בריאות‬
‫‪3,465‬‬
‫בינוי ושיכון‬
‫‪1,235‬‬
‫קליטת עליה‬
‫סה"כ משרדים חברתיים ‪94,023‬‬
‫‪3,857‬‬
‫‪34,192‬‬
‫‪7,342‬‬
‫‪4,177‬‬
‫‪25,716‬‬
‫‪18,931‬‬
‫‪2,440‬‬
‫‪1,295‬‬
‫‪97,950‬‬
‫‪3,854‬‬
‫‪3,880‬‬
‫‪3,745‬‬
‫‪4,035‬‬
‫‪45,070 43,849 40,515 36,761‬‬
‫‪9,151‬‬
‫‪9,086‬‬
‫‪8,197‬‬
‫‪7,558‬‬
‫‪5,530‬‬
‫‪5,267‬‬
‫‪4,897‬‬
‫‪4,451‬‬
‫‪29,331 30,078 30,254 28,727‬‬
‫‪26,834 24,235 21,064 19,520‬‬
‫‪3,035‬‬
‫‪2,542‬‬
‫‪3,093‬‬
‫‪2,422‬‬
‫‪1,522‬‬
‫‪1,351‬‬
‫‪1,380‬‬
‫‪1,342‬‬
‫‪124,327 120,288 113,145 104,816‬‬
‫‪1,050‬‬
‫חקלאות ופתוח הכפר‬
‫‪266‬‬
‫אנרגיה ומים‬
‫‪4,251‬‬
‫כלכלה‬
‫‪478‬‬
‫תיירות‬
‫‪51‬‬
‫תקשורת‬
‫‪11,394‬‬
‫תחבורה‬
‫‪877‬‬
‫מים וביוב‬
‫‪66‬‬
‫מרכז למיפוי ישראל‬
‫סה"כ משרדים כלכליים ‪18,433‬‬
‫‪1,055‬‬
‫‪270‬‬
‫‪3,761‬‬
‫‪497‬‬
‫‪57‬‬
‫‪12,001‬‬
‫‪1,200‬‬
‫‪64‬‬
‫‪18,905‬‬
‫‪1,132‬‬
‫‪298‬‬
‫‪4,376‬‬
‫‪572‬‬
‫‪36‬‬
‫‪13,653‬‬
‫‪1,066‬‬
‫‪69‬‬
‫‪21,202‬‬
‫ביצוע‬
‫‪2012‬‬
‫‪50‬‬
‫‪758‬‬
‫‪2,812‬‬
‫‪4,892‬‬
‫‪873‬‬
‫‪12,158‬‬
‫‪2,846‬‬
‫‪1,664‬‬
‫‪273‬‬
‫‪12,851‬‬
‫‪1,179‬‬
‫‪405‬‬
‫‪40,761‬‬
‫‪1,320‬‬
‫‪454‬‬
‫‪4,426‬‬
‫‪588‬‬
‫‪77‬‬
‫‪14,702‬‬
‫‪957‬‬
‫‪88‬‬
‫‪22,612‬‬
‫ביצוע‬
‫‪2013‬‬
‫‪48‬‬
‫‪863‬‬
‫‪2,559‬‬
‫‪5,175‬‬
‫‪1,209‬‬
‫‪13,215‬‬
‫‪2,924‬‬
‫‪1,641‬‬
‫‪282‬‬
‫‪14,211‬‬
‫‪1,196‬‬
‫‪311‬‬
‫‪43,634‬‬
‫שיעור השינוי‬
‫‪1,353‬‬
‫‪1,094‬‬
‫‪4,953‬‬
‫‪550‬‬
‫‪58‬‬
‫‪17,051‬‬
‫‪919‬‬
‫‪90‬‬
‫‪26,068‬‬
‫ביצוע‬
‫‪2014‬‬
‫‪56‬‬
‫‪760‬‬
‫‪2,610‬‬
‫‪5,943‬‬
‫‪1,169‬‬
‫‪14,093‬‬
‫‪3,082‬‬
‫‪1,616‬‬
‫‪299‬‬
‫‪13,875‬‬
‫‪1,291‬‬
‫‪282‬‬
‫‪45,076‬‬
‫‪1,314‬‬
‫‪411‬‬
‫‪4,935‬‬
‫‪652‬‬
‫‪95‬‬
‫‪15,610‬‬
‫‪795‬‬
‫‪94‬‬
‫‪23,906‬‬
‫‪2,757‬‬
‫‪2,093‬‬
‫‪1,730‬‬
‫‪1,168‬‬
‫‪689‬‬
‫‪633‬‬
‫הוצאות שונות‬
‫סה"כ משרדים אזרחיים ‪196,066 192,083 178,248 164,224 153,097 148,303‬‬
‫מערכת הביטחון‬
‫‪56,988‬‬
‫‪58,352‬‬
‫‪59,038‬‬
‫‪62,418‬‬
‫‪64,562‬‬
‫‪68,156‬‬
‫סה"כ הוצאות משרדים* ‪264,222 256,645 240,666 223,262 211,449 205,291‬‬
‫‪/ 2011 / 2010‬‬
‫‪2010 2009‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪10%‬‬
‫)‪13% (31%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪26%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪18%‬‬
‫‪7%‬‬
‫)‪(0%‬‬
‫)‪(4%‬‬
‫‪12%‬‬
‫)‪(3%‬‬
‫)‪(7%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪/ 2014 / 2013 / 2012‬‬
‫‪2013 2012 2011‬‬
‫‪17%‬‬
‫)‪(4%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪(12%) 14%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪2%‬‬
‫)‪(9%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪5%‬‬
‫)‪(3%‬‬
‫‪38%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪7%‬‬
‫)‪(2%‬‬
‫)‪(1%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪11%‬‬
‫)‪(2%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪(9%) (23%) 38%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪10%‬‬
‫)‪(1%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪12%‬‬
‫)‪(3%‬‬
‫‪10%‬‬
‫)‪(30%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪3%‬‬
‫)‪(1%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪7%‬‬
‫)‪(7%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪28%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪8%‬‬
‫)‪(1%‬‬
‫‪15%‬‬
‫)‪(18%‬‬
‫)‪(2%‬‬
‫‪6%‬‬
‫)‪(1%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪5%‬‬
‫)‪(2%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪2%‬‬
‫)‪(12%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪37%‬‬
‫)‪(3%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪15%‬‬
‫)‪(37%‬‬
‫‪14%‬‬
‫)‪(11%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪52%‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪114%‬‬
‫‪8%‬‬
‫)‪(10%‬‬
‫‪28%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪141%‬‬
‫‪12%‬‬
‫)‪(6%‬‬
‫)‪(25%‬‬
‫‪16%‬‬
‫)‪(4%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪15%‬‬
‫)‪(3%‬‬
‫)‪(62%‬‬
‫)‪(0%‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪64%‬‬
‫)‪(8%‬‬
‫)‪(13%‬‬
‫‪4%‬‬
‫)‪(8%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪48%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪32%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪3%‬‬
‫* על פי נתונים שהופקו ממערכת המידע הניהולי ‪ ,‬ללא סעיפי חובות‪ ,‬ריבית ועמלות וכן נעשו התאמות סיווג על פני השנים‪.‬‬
‫א‪9 -‬‬
‫‪ .5‬תמצית נתוני הדוחות הכספיים‬
‫הדוחות הכספיים מספקים לממשלה‪ ,‬לכנסת ולכלל הציבור‪ ,‬תמונת מצב מקיפה על האופן בו הרשות המבצעת‬
‫מנהלת את כלל משאביה‪ .‬פעילותה של ממשלת ישראל ממומנת בעיקר מכספי מסים‪ ,‬המשמשים למימוש מדיניותה‬
‫בתחומי פעילות הבאים‪ :‬ממשל ומינהל‪ ,‬חברה ורווחה‪ ,‬תשתיות וביטחון וביטחון פנים‪ .‬מידע מפורט בדבר‬
‫הכנסותיה והוצאותיה‪ ,‬נכסיה והתחייבויותיה‪ ,‬יחד עם נושאים כספיים חשובים אחרים‪ ,‬מוצג במסגרת דוחות‬
‫הכספיים ובביאורים הנלווים אליהם‪ .‬מידע כאמור‪ ,‬עשוי לתרום להבנה טובה יותר של תהליכים כלכליים בממשלה‬
‫בעלי השפעה על המדינה ואזרחיה‪ ,‬ומתוך כך‪ ,‬גם לשיפורם וייעולם‪.‬‬
‫תמצית הנתונים הכספיים של ממשלת ישראל (במיליארדי ‪:)₪‬‬
‫(*) הגירעון החשבונאי נטו והתחייבויות נטו‪/‬גרעון בהון בדוחות המאוחדים‪ ,‬כוללים את חלק המיעוט ובעלי זכויות‬
‫המיעוט‪.‬‬
‫(**) הוצג מחדש‪.‬‬
‫א‪25 -‬‬
‫גירעון חשבונאי נטו כנגד גירעון תקציבי (במיליוני ‪)₪‬‬
‫גירעון תקציבי (*)‬
‫זכויות עובדים ‪ -‬הוצאות אקטואריות וגידול בהפרשות אחרות‬
‫בניכוי תשלומים‬
‫הפסדי ישויות מוחזקות שאינן מקבלות ביטוי בתקציב‬
‫מלוות ‪ -‬הוצאות מימון נטו בניכוי תשלומים במזומן‬
‫שינויים נטו במלווה המוסד לביטוח לאומי‬
‫תמיכה בקרנות פנסיה ‪ -‬הוצאות שהתהוו בניכוי תשלומים‬
‫רכוש קבוע ונכסים קבועים אחרים ‪ -‬הוצאות פחת בניכוי‬
‫רכישות במזומן השנה‬
‫הלוואות המדינה ‪ -‬הכנסות מימון נטו בניכוי גביה במזומן‬
‫התחייבויות אחרות לזמן ארוך‬
‫חייבים בגין עסקאות חליפין ולא חליפין‪ ,‬נטו‬
‫הפרשות לזמן קצר ויתרות זכאים‬
‫חייבים בגין תמלוגים‬
‫שינויים אחרים בנכסים והתחייבויות‬
‫גירעון חשבונאי נטו‬
‫לשנה שהסתיימה ביום‬
‫‪ 13‬בדצמבר ‪4132‬‬
‫‪47,745‬‬
‫‪72,109‬‬
‫‪02,921‬‬
‫‪900‬‬
‫‪1,887‬‬
‫‪2,891‬‬
‫(‪)8,178‬‬
‫(‪)062‬‬
‫‪1,822‬‬
‫(‪)0,112‬‬
‫‪1,885‬‬
‫(‪)2,020‬‬
‫‪052‬‬
‫‪352,216‬‬
‫(*) ראה חלק ד' ‪ -‬דוחות על ביצוע התקציב לשנת ‪.1522‬‬
‫דוחות כספיים ‪ -‬בסיס מצטבר‬
‫‪‬‬
‫דוחות כספיים מספקים מידע כולל על המצב הכספי‬
‫של הממשלה אשר מסייע בקבלת החלטות ניהוליות‬
‫ומציג כיצד הממשלה נשאה באחריותיות‬
‫(‪ )Accountability‬בעת השימוש בסך המשאבים‬
‫שהופקדו בידיה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הכנסות ‪ -‬מוכרות בעת התהוותן ללא קשר למועד‬
‫גבייתן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הוצאות ‪ -‬מוכרות בעת היווצרות המחויבות ללא קשר‬
‫למועד הפירעון‪.‬‬
‫דוח ביצוע התקציב ‪ -‬בסיס מזומן‬
‫‪‬‬
‫דוח ביצוע תקציב מתאר את האופן בו הממשלה עשתה‬
‫שימוש במקורות שעמדו לרשותה במהלך תקופה‬
‫נתונה‪ ,‬להשגת מטרותיה במהלך אותה תקופה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תקבולים ‪ -‬סכומים המתקבלים במזומן כגון מסים‬
‫ואגרות שנגבו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תשלומים ‪ -‬סכומים ששולמו במזומן כגון תשלומי‬
‫קצבאות‪.‬‬
‫א‪22 -‬‬
‫‪ .6‬החוב הממשלתי‬
‫בשנת ‪ 1522‬גדל החוב הממשלתי בכ‪ 1.8% -‬ונכון ליום ‪ 12‬בדצמבר ‪ 1522‬עמד על כ‪ 720.8-‬מיליארדי ‪ ,₪‬לעומת כ‪-‬‬
‫‪ 696.1‬מיליארדי ‪ ₪‬ליום ‪ 12‬בדצמבר ‪ .1521‬עיקר ההסבר לגידול הנומינלי בחוב הממשלתי מקורו בגיוס נטו חיובי‬
‫ובפיחות של כ‪ 21% -‬של השקל מול הדולר‪ .‬מנגד‪ ,‬ירידה קלה של מדד המחירים לצרכן תרמה לקיטון החוב‬
‫הממשלתי‪.‬‬
‫מבנה החוב הממשלתי ליום ‪ 13‬בדצמבר ‪( 4132‬במיליארדי ‪)₪‬‬
‫יתרת החוב המקומי (הסחיר והלא‪-‬סחיר) הסתכמה ליום ‪ 12‬בדצמבר ‪ 1522‬בכ‪ 659.7 -‬מיליארדי ‪ .₪‬החוב הסחיר‬
‫עמד על כ‪ 219.6 -‬מיליארדי ‪ ,₪‬המהווים כ‪ 75% -‬מסך החוב המקומי‪ .‬החוב הלא‪-‬סחיר גדל בכ‪ 25% -‬ועמד על כ‪-‬‬
‫‪ 285.2‬מיליארדי ‪ ₪‬לעומת כ‪ 261.1 -‬מיליארדי ‪ ₪‬אשתקד‪ ,‬המהווים כ‪ 15% -‬מכלל החוב המקומי‪ .‬גידול זה מקורו‬
‫בהגדלה של הנפקות האג"ח המיועדות לקרנות הפנסיה עקב הגידול שחל בנכסיהן‪.‬‬
‫יתרת החוב החיצוני הסתכמה בסוף שנת ‪ 1522‬בכ‪ 256.2 -‬מיליארדי ‪ ₪‬כאשר החלוקה לסקטורים הינה‪ :‬ערבויות‬
‫ארה"ב כ‪ ,18% -‬הנפקות עצמאיות כ‪ ,22% -‬ארגון הבונדס כ‪ 27% -‬וכ‪ 2% -‬הנותרים הינם מהלוואת מממשלות זרות‬
‫ומלוות שונים‪ .‬הטווח הממוצע לפדיון של החוב הממשלתי הכולל עמד בסוף שנת ‪ 1522‬על כ‪ 7.2 -‬שנים‪ ,‬לעומת כ‪-‬‬
‫‪ 7.2‬שנים אשתקד‪ .‬גידול זה נובע ממדיניות אגף החשב הכללי להארכת החוב ולהקטנת סיכון המחזור תוך ניצול‬
‫סביבת הריבית הנמוכה‪.‬‬
‫היקף הגיוסים ומדיניות ניהול החוב משפיעים באופן ישיר על שיעור החוב הממשלתי מהתוצר ונטל תקציב הריבית‬
‫בתקציב המדינה‪ .‬שיעור החוב הציבורי מהתוצר משמש כמדד מקובל לבחינת האיתנות הפיננסית של המדינה‬
‫והורדת יחס זה מסייעת למדינה בהתחייבויותיה הפיננסיות העתידיות‪ .‬ניתן לראות בתרשים את הירידה ביחס זה‬
‫מכ‪ 82.9% -‬בשנת ‪ 1556‬לכ‪ 67.2% -‬בשנת ‪ .1522‬מידע נוסף נמצא באתר האינטרנט של יחידת החוב בחטיבת המימון‬
‫באגף החשב הכללי ‪.http://www.ag.mof.gov.il/AccountantGeneral/GovDebt‬‬
‫א‪21 -‬‬
‫א‪21 -‬‬
‫‪ .7‬פרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי‬
‫חטיבת הפרויקטים באגף החשב הכללי במשרד האוצר אחראית על ייזום וקידום של פרויקטים המבוצעים בשיתוף‬
‫המגזר הפרטי (להלן‪" :‬פרויקטי ‪ .(Public Private Partnership - "PPP‬הפרויקטים המבוצעים כיום בחטיבת הפרויקטים‬
‫בחשב הכללי הם בעיקרם בתחומי התחבורה‪ ,‬מים‪ ,‬אנרגיה‪ ,‬בינוי וסביבה‪ .‬קידום הפרויקטים נעשה באמצעות ועדות‬
‫מכרזים בין‪-‬משרדיות‪ .‬לחטיבת הפרויקטים הכלים המקצועיים להובלת הפרויקטים האמורים תוך מתן מענה‬
‫מקצועי לכל היבטי הפרויקט לרבות ההיבטים המשפטיים‪ ,‬הפיננסיים‪ ,‬התפעוליים והלוגיסטיים הכוללים בין השאר‬
‫בדיקות היתכנות‪ ,‬חלוקת נכונה של הסיכונים בפרויקט‪ ,‬הכנת מסמכי המכרז וניהולו‪ ,‬הובלת תהליך הסגירה‬
‫הפיננסית מטעם המדינה‪ ,‬הוצאה לפועל של המכרזים‪ ,‬ליווי ובדיקה של יישום ההסכמים ושותפות בחשיבה‬
‫אסטרטגית עם המשרד הממשלתי המעורב‪.‬‬
‫מזה למעלה מעשור‪ ,‬מבוצעים במדינת ישראל פרויקטים באמצעות מודל ה‪ .PPP -‬מדובר בפרויקטים עתירי השקעה‬
‫אשר המודל מאפשר את הקמתם‪ ,‬מימונם ותפעולם בשילוב המגזר הפרטי‪ .‬מאפייני מודל ה‪ PPP -‬כוללים התקשרות‬
‫בין המדינה לזכיין הפרטי לטובת הקמת ותפעול תשתית ציבורית‪ .‬הנכסים ונשוא השירות הינם בבחינת שירות‬
‫ציבורי עם תועלות משקיות והזכיין אחראי על תכנון‪ ,‬מימון‪ ,‬הקמה ותפעול של הפרויקטים לתקופה קצובה תחת‬
‫הסכם זיכיון‪ .‬הגדרת רמת ותפוקת השירותים מוכתבת ונאכפת על ידי המדינה‪ .‬בתום הסכם הזיכיון‪ ,‬מועבר‬
‫הפרויקט למדינה ללא תמורה ברמה תפעולית טובה (למעט פרויקטי ‪ BOO‬בהם הנכס נשאר בבעלות הזכיין בסיום‬
‫תקופת הזיכיון)‪ .‬חלוקת סיכונים נכונה בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי מאפשרת לכל צד לקבל על עצמו את‬
‫הסיכונים אותם ביכולתו לנהל בצורה הטובה ביותר‪.‬‬
‫יתרונות פרויקטי ה‪ :PPP -‬שיפור רמת השירות למדינה ולאזרח‪ ,‬קיצור לוחות הזמנים‪ ,‬פתרון מימון אלטרנטיבי‬
‫באמצעות גופים מממנים שונים‪ ,‬חסכון בעלויות על פני חיי הפרויקט‪ ,‬יצירת צמיחה ללא גידול בגרעון הממשלתי‬
‫לטווח הקצר‪ ,‬הגברת התחרות במשק‪ ,‬סינרגיה בין מרכיבי תכנון‪ ,‬הקמה והפעלה‪ ,‬אופטימיזציה בחלוקת הסיכונים‪,‬‬
‫יישום שיטות וטכנולוגיות מתקדמות (בין לאומית ו‪/‬או מקומיות) ומקסום יתרונות הסקטור הפרטי בהקמה‬
‫ותפעול פרויקטים תוך השגת ‪.Value for Money‬‬
‫הקריטריונים המובילים לבחירת פרויקטי ‪ PPP‬בתחום התשתיות כוללים בין השאר את קיומה של כדאיות כלכלית‬
‫למשק‪ ,‬היכולת להעביר סיכונים מרכזיים למגזר הפרטי‪ ,‬התקיימות של מרכיבי הפעלה ותחזוקה משמעותיים‪,‬‬
‫גמישות בתכנון ומקום לחדשנות על פי מתודולוגיה מובנית‪.‬‬
‫למדינת ישראל קיימים מגוון יעדים לאומיים‪ .‬כיום קיים צורך בייזום פעולות אפקטיביות לפיתוח תשתיות‬
‫ופרויקטים במגוון של שותפויות בין הסקטורים השונים בחברה ובמשק‪ .‬היקף ההשקעה הכולל בפרויקטי ‪PPP‬‬
‫בישראל עומד עד כה על למעלה מ‪ 29 -‬מיליארדי ‪ .₪‬פרויקטים נוספים מצויים בהליכים מכרזיים כיום בהיקף של‬
‫כ‪ 22.0 -‬מיליארדי ‪.₪‬‬
‫א‪22 -‬‬
‫א‪20 -‬‬
‫הפרויקטים והיקפי ההשקעה המקודמים כיום על‪-‬ידי חטיבת הפרויקטים על פי תחומים‪:‬‬
‫תחבורה‪:‬‬
‫כולל את הרכבת קלה י‪-‬ם‪ ,‬נתיב מהיר ת"א‪ ,‬כביש חוצה ישראל‪ ,‬חוצה ישראל הצפוני (קטעים ‪ 1‬ו‪ ,)7 -‬כביש ‪,212‬‬
‫מנהרות הכרמל וכביש ‪ – 26‬היקף כולל של כ‪ 22.1 -‬מיליארדי ‪ ;₪‬פרויקטי רכבת קלה י‪-‬ם‪ ,‬הנתיב המהיר לת"א‪,‬‬
‫כביש חוצה ישראל‪ ,‬כביש ‪ 212‬ומנהרות הכרמל נמצאים בתקופת התפעול‪ .‬פרויקטי התחבורה מהווים כ – ‪28%‬‬
‫מכלל השקעות המדינה בפרויקטים שמבוצעים על ידי החטיבה;‬
‫‪ ‬חוצה ישראל קטעים ‪ 1‬ו‪ – 7 -‬חתימה על הסכם הזיכיון התבצעה בפברואר ‪ 1522‬והפרויקט נמצא כעת בשלב‬
‫הפיתוח ולקראת הסגירה הפיננסית‪.‬‬
‫‪ ‬כביש ‪ – 26‬בשנת ‪ 1520‬הוקמה וועדת מכרזים לטובת גיבוש מסמכי ה‪ PQ -‬והמכרז להקמת כביש ‪ – 26‬כביש‬
‫גישה נוסף לירושלים ממוצא למחלף בייט (בסמוך לרמת בית הכרם‪/‬בית חולים שערי צדק)‪ .‬המכרז למיון‬
‫המוקדם פורסם באפריל ‪ 1520‬ומסמכי המכרז צפויים להתפרסם במחצית השנייה של ‪.1520‬‬
‫התפלת מי ים‪:‬‬
‫כולל את ארבעת מתקני התפלת מי‪-‬ים פעילים באשקלון‪ ,‬פלמחים‪ ,‬חדרה ושורק ומתקן נוסף בהקמה באשדוד‬
‫בהיקף כולל של כ‪ 7.2-‬מיליארדי ש"ח‪ .‬מתקני ההתפלה הפועלים הינם בעלי כושר ייצור העולה על ‪ 75%‬מסך מי‬
‫השתייה לצריכה ביתית במדינת ישראל‪ .‬מתקני ההתפלה באשקלון‪ ,‬פלמחים‪ ,‬חדרה ושורק – נמצאים בשלב התפעול‬
‫ומתקן התפלה באשדוד הנמצא בתקופת הקמה‪.‬‬
‫אנרגיה‪:‬‬
‫כולל שתי תחנות כוח תרמו‪ -‬סולאריות ושתי תחנות כוח פוטו‪-‬וולטאיות באשלים בהיקף כולל של כ‪ 6.0 -‬מיליארדי‬
‫‪.₪‬‬
‫‪ ‬תחנת כוח תרמו‪-‬סולארית "‪ – "PLOT A‬במהלך שנת ‪ 1522‬התקדם הפרויקט בתקופת הפיתוח‪ .‬סגירה‬
‫פיננסית ותחילת הקמה צפויים ברבעון השני של שנת ‪ .1520‬סיום הקמת התחנה צפוי בשנת ‪.1528‬‬
‫‪ ‬תחנת כוח תרמו‪-‬סולארית "‪ – "PLOT B‬סגירה פיננסית בוצעה ברבעון ‪ .1522 ,1‬והחלה פעילות הקמה‪ .‬סיום‬
‫הקמת התחנה צפוי ברבעון ‪.1527 ,1‬‬
‫‪ - PV1 ‬תחנת כוח פוטו‪-‬וולטאית – באפריל ‪ 1521‬נחתם הסכם ה‪ BOT -‬עם הזוכה במכרז‪ .‬בדצמבר ‪1521‬‬
‫הושלמה הסגירה פיננסית ותקופת ההקמה החלה בשנת ‪ .1522‬סיום הקמת התחנה צפוי ברבעון ‪.1526 ,1‬‬
‫‪ – PV2 ‬ברבעון ה – הראשון של שנת ‪ ,1520‬הוקמה וועדת מכרזים לטובת קידום מכרז ‪ PPP‬למימון‪ ,‬הקמה‬
‫ותפעול של מתקן ‪ PV‬נוסף במתחם אשלים‪.‬‬
‫בינוי‪:‬‬
‫כולל את בית החולים באשדוד‪ ,‬מכללה לאומית לשוטרים והשוק הסיטוני החדש לפירות ‪ -‬היקף כולל של כ‪2.8 -‬‬
‫מיליארד ‪.₪‬‬
‫‪ ‬פרויקט מכללה לאומית לשוטרים – ההקמה הושלמה והפרויקט החל לפעול בתחילת שנת ‪.1520‬‬
‫‪ ‬בית חולים אשדוד – הפרויקט נמצא בשלבי הקמה וצפוי להיפתח במהלך ‪.1527‬‬
‫‪ ‬שוק סיטוני – שוק סיטוני שיחליף את השוק הזמני בצריפין‪ .‬צפוי לכלול‪ ,‬בין השאר‪ ,‬מערכת מסחר‬
‫ממוחשבת להצגת מחירי הסחורות‪ .‬הסתיים שלב המיון המוקדם במכרז אך בשלב זה חל עיכוב בפרסום‬
‫המכרז המרכזי לאור מחלוקות בנוגע למיקום הפרויקט מול העירייה המארחת‪.‬‬
‫סביבה‪:‬‬
‫מתקן טיפול בפסולת אורגנית –מתקן טיפול בפסולת עירונית אורגנית בשיטות מתקדמות והפקת "אנרגיה ירוקה"‬
‫– בהמשך לתהליך ‪ ,PQ‬במהלך שנת ‪ 1520‬פורסמו מסמכי המכרז ויבחר זכיין‪.‬‬
‫פרויקטי ‪ PPP‬הנמצאים בתהליך בחינת התכנות במסגרת חטיבת הפרויקטים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מנהרות תשתית – בחינת קידום פרויקטי מנהרות תשתית באזורים שונים בארץ‪.‬‬
‫תחנות רוח – מתבצעת בחינה של פרסום מכרז ‪ PPP‬להקמת תחנות כוח מבוססות שימוש בטורבינות רוח‪.‬‬
‫רק"ל חיפה – נצרת – בחינת קידום פרויקט הקמת רכבת קלה בין חיפה לנצרת‪.‬‬
‫רק"ל ירושלים – הוספת קווי רכבות קלות במטרופולין ירושלים‪.‬‬
‫הקמת נקז מזרחי ומתקן התפלת מליחים במישור החוף‪.‬‬
‫המכללה הלאומית לשוטרים ‪ -‬שלב ב'‪.‬‬
‫נתיבים מהירים נוספים‪.‬‬
‫א‪26 -‬‬
‫‪ .3‬הכנסות מתמלוגים‬
‫לממשלה קיימת זכות לתקבולים או להטבות כלכליות אחרות בגין תמלוגים הנובעת הן ממתן זיכיונות ורישיונות‬
‫לזכיינים והן מסיוע בתכניות מו"פ שנתמכות על ידי המדען הראשי במשרד הכלכלה (להלן‪" :‬הסדרי תמלוגים")‪.‬‬
‫הסדרי תמלוגים אלה יכול ויהיו מכוח חוק‪ ,‬תקנות‪ ,‬החלטות מנהליות‪ ,‬הסכמים‪ ,‬הסדרים וכו' היכולים להשתנות‬
‫מעת לעת‪ .‬ההכנסות מתמלוגים נובעות בעיקרן ממתן זיכיונות בגין הפקת משאבי טבע (כדוגמת הפקת נפט וגז‬
‫טבעי‪ ,‬כריית אשלג‪ ,‬פוספטים‪ ,‬חצץ וחול)‪ ,‬מתוכניות מו"פ שנתמכו על‪-‬ידי המדען הראשי וממתן רישיונות לזכייני‬
‫התקשורת השונים‪ .‬התמלוגים להם זכאית הממשלה נגזרים בעיקר מנוסחת תמלוגים הקבועה בהסדר ספציפי או‬
‫מתמלוגים הנגזרים כאחוז מההכנסות (לעיתים בניכוי הוצאות מסוימות)‪ ,‬בגין מכירות של המשאבים‪/‬מוצרי‬
‫הפיתוח על‪-‬ידי הישויות נתמכות לצדדים שלישיים‪ .‬לרוב‪ ,‬ההכנסות מתמלוגים במשרדי הממשלה השונים אינן‬
‫נפרסות ליניארית ואחוז התמלוגים המשולם על‪-‬ידי הישויות השונות‪ ,‬נגזר מרווחי‪/‬מכירות הישות לתקופה‬
‫מסוימת‪.‬‬
‫במסגרת הפיקוח על כספי התמלוגים פורסמה ביום ה‪ 1 -‬ביולי ‪ 1521‬הוראת תכ"ם בדבר "הכנסות מתמלוגים‪-‬‬
‫רישום דיווח ובקרה" שעודכנה ביום ‪ 11‬ביוני ‪.1522‬‬
‫יש לציין‪ ,‬כי בהתאם למדיניות החשבונאית של ממשלת ישראל‪ ,‬תמלוגים הנובעים מסיוע בתכניות מו"פ‪ ,‬אינם‬
‫נכללים בדוחות הכספיים במסגרת הכנסות מתמלוגים אלא במסגרת חייבים בגין תמלוגים כהקטנת נכס (ראה‬
‫ביאור ‪(9‬א) בדוחות הכספיים)‪.‬‬
‫תרשים ‪ – 3‬השוואה שנתית ‪-‬הכנסות הממשלה מתמלוגים בשנים ‪ 4131-4132‬במיליוני ‪:₪‬‬
‫א‪27 -‬‬
‫תרשים ‪ – 4‬השוואה בין משרדית ‪ -‬הכנסות הממשלה מתמלוגים בשנים ‪ 4131-4132‬במיליוני ‪:₪‬‬
‫‪800‬‬
‫‪741‬‬
‫‪700‬‬
‫‪600‬‬
‫‪539‬‬
‫‪500‬‬
‫‪400‬‬
‫‪300‬‬
‫‪377‬‬
‫‪333‬‬
‫‪331‬‬
‫‪292‬‬
‫‪187‬‬
‫‪219‬‬
‫‪133 147‬‬
‫‪200‬‬
‫‪55‬‬
‫‪100‬‬
‫‪70‬‬
‫‪66‬‬
‫‪-‬‬
‫תרשים ‪ – 1‬פירוט מקורות התמלוגים ‪ -‬הכנסות הממשלה מתמלוגים שנת ‪ 4132‬במיליוני ‪:₪‬‬
‫א‪28 -‬‬
‫‪36‬‬
‫להלן ניתוח עיקר הפערים ביחס לשנה קודמת‪:‬‬
‫הכנסות הממשלה מתמלוגים בשנת ‪ 1522‬גדולות בכ‪ 181 -‬מיליוני ‪( ₪‬גידול של כ‪ )20% -‬מהתקופה המקבילה‬
‫אשתקד‪ ,‬הגידול נובע בעיקר‪:‬‬
‫‪ ‬משרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים‪ -‬ההכנסות מתמלוגים בספרי משרד התשתיות הלאומיות‪,‬‬
‫האנרגיה והמים בשנת ‪ 1522‬גדולות מההכנסות בתקופה המקבילה אשתקד בכ‪ 151 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫מאגר‬
‫סוג‬
‫‪4132‬‬
‫‪4131‬‬
‫גידול‪(/‬קיטון)‬
‫קבוצת מרי ‪ (B‬חזקת אשקלון‪+‬נועה)‬
‫גז‬
‫‪15‬‬
‫‪95‬‬
‫(‪)65‬‬
‫שדה תמר (חזקת תמר)‬
‫גז‬
‫‪689‬‬
‫‪211‬‬
‫‪166‬‬
‫רותם אמפרט‬
‫פוספטים‬
‫‪22‬‬
‫‪21‬‬
‫(‪)1‬‬
‫מאגרים מגד‪ ,‬חלץ וערד‬
‫נפט‬
‫‪22‬‬
‫‪21‬‬
‫(‪)2‬‬
‫‪ ‬החשב הכללי‪ -‬ההכנסות מתמלוגים בספרי החשב הכללי בשנת ‪ 1522‬גדולות מההכנסות בתקופה המקבילה‬
‫אשתקד בכ‪ 22 -‬מיליוני ‪ .₪‬הגידול נובע מכך שבשנת ‪ 1522‬הוכרו הכנסות מתמלוגים בגין תשלום חד פעמי‬
‫על סך של כ‪ 106 -‬מיליוני ‪ ,₪‬בגין הפרשי שנים קודמות מכוח הסכם הבוררות מול חברת מפעלי ים המלח‪.‬‬
‫‪ ‬משרד הכלכלה‪ -‬ההכנסות מתמלוגים בספרי משרד הכלכלה בשנת ‪ 1522‬גדולות מההכנסות בתקופה‬
‫המקבילה אשתקד בכ‪ 19 -‬מיליוני ‪ .₪‬עיקר הגידול נובע מגידול בסכומי התמלוגים השוטפים מחברת מפעלי‬
‫ים המלח‪.‬‬
‫‪ ‬רשות מקרקעי ישראל‪ -‬ההכנסות מתמלוגים בספרי רשות מקרקעי ישראל בשנת ‪ 1522‬קטנות מההכנסות‬
‫בתקופה המקבילה אשתקד בכ‪ 11 -‬מיליוני ‪ .₪‬עיקר הקיטון נובע בעקבות הפרשי עיתוי חשבונאיים בהכרת‬
‫הכנסה‪.‬‬
‫א‪29 -‬‬
‫‪ .7‬התחייבות לפנסיה תקציבית‬
‫עובד מדינה אשר החל עבודתו לפני שנת ‪( 1551‬ובגופים ביטחוניים ‪ )1552‬זכאי לפנסיה תקציבית המשולמת‬
‫מהתקציב השוטף של המדינה מכוח החוקים הבאים‪:‬‬
‫חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב]‪ ,‬התש"ל‪;2975 -‬‬
‫חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב] התשמ"ה – ‪;2980‬‬
‫חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון‪ ,‬התשכ"ט‪.2969 -‬‬
‫החבות הפנסיונית של המדינה לגמלאים‪ ,‬לעובדים פעילים ולשאיריהם של זכאי הגמלה מסתכמת ליום ‪ 12‬בדצמבר‬
‫‪ 1522‬לסך של כ‪ 628 -‬מיליארדי ‪ ₪‬וזאת בהתאם לחישוב אקטוארי כמפורט בביאור ‪ 28‬לדוחות הכספיים של‬
‫ממשלת ישראל‪.‬‬
‫להלן התפלגות החבות האקטוארית לפי חתך של עובדים פעילים של המדינה ושל מערכת הביטחון‪ ,‬וגמלאים של‬
‫המדינה ומערכת הביטחון‪ ,‬עובדי מערכת הביטחון ועובדי מדינה (כולל שאירים הזכאים לגמלה על פי חוק)‪:‬‬
‫א‪15 -‬‬
‫שנת ‪1511‬‬
‫סה"כ ‪16,006‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫בשנת ‪ 1510‬סה"כ התזרים הצפוי עבור גמלאי המדינה יהיה כ ‪ 1,969‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫בשנת ‪ 1511‬סה"כ התזרים הצפוי עבור גמלאי הוראה יהיה כ ‪ 7,171‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫בשנת ‪ 1512‬סה"כ התזרים הצפוי עבור גמלאי המשטרה ושרות בתי הסוהר יהיה כ – ‪ 2,255‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫בשנת ‪ 1510‬סה"כ התזרים הצפוי עבור גמלאי מערכת הביטחון יהיה כ ‪ 22,502‬מיליוני ‪₪‬‬
‫* ראה פירוט נוסף לתשלומי הקצבה במסגרת הסדרי הפנסיה התקציבית בחלק ו' – מידע נוסף לדוחות הכספיים‪.‬‬
‫א‪12 -‬‬
‫תזרים צפוי בגין ההתחייבות המלאה לפנסיה תקציבית במחירים שוטפים (במיליוני ‪)₪‬‬
‫שנה‬
‫‪2015‬‬
‫‪2016‬‬
‫‪2017‬‬
‫‪2018‬‬
‫‪2019‬‬
‫‪2020‬‬
‫‪2021‬‬
‫‪2022‬‬
‫‪2023‬‬
‫‪2024‬‬
‫‪2025‬‬
‫‪2026‬‬
‫‪2027‬‬
‫‪2028‬‬
‫‪2029‬‬
‫‪2030‬‬
‫‪2031‬‬
‫‪2032‬‬
‫‪2033‬‬
‫‪2034‬‬
‫‪2035‬‬
‫‪2036‬‬
‫‪2037‬‬
‫‪2038‬‬
‫‪2039‬‬
‫‪2040‬‬
‫‪2041‬‬
‫‪2042‬‬
‫‪2043‬‬
‫‪2044‬‬
‫‪2045‬‬
‫‪2046‬‬
‫‪2047‬‬
‫‪2048‬‬
‫‪2049‬‬
‫‪2050‬‬
‫‪2051‬‬
‫‪2052‬‬
‫‪2053‬‬
‫‪2054‬‬
‫‪2055‬‬
‫‪2056‬‬
‫‪2057‬‬
‫גמלאים‬
‫מקבלי‬
‫קצבה‬
‫‪17,909‬‬
‫‪17,730‬‬
‫‪17,574‬‬
‫‪17,406‬‬
‫‪17,207‬‬
‫‪16,981‬‬
‫‪16,739‬‬
‫‪16,482‬‬
‫‪16,210‬‬
‫‪15,920‬‬
‫‪15,613‬‬
‫‪15,288‬‬
‫‪14,944‬‬
‫‪14,584‬‬
‫‪14,209‬‬
‫‪13,821‬‬
‫‪13,421‬‬
‫‪13,007‬‬
‫‪12,580‬‬
‫‪12,139‬‬
‫‪11,685‬‬
‫‪11,218‬‬
‫‪10,739‬‬
‫‪10,248‬‬
‫‪9,747‬‬
‫‪9,239‬‬
‫‪8,724‬‬
‫‪8,206‬‬
‫‪7,688‬‬
‫‪7,173‬‬
‫‪6,665‬‬
‫‪6,166‬‬
‫‪5,679‬‬
‫‪5,208‬‬
‫‪4,754‬‬
‫‪4,320‬‬
‫‪3,908‬‬
‫‪3,518‬‬
‫‪3,153‬‬
‫‪2,811‬‬
‫‪2,493‬‬
‫‪2,199‬‬
‫‪1,929‬‬
‫פעילים שיפרשו סה"כ‬
‫‪1,055‬‬
‫‪1,775‬‬
‫‪2,473‬‬
‫‪3,207‬‬
‫‪3,965‬‬
‫‪4,756‬‬
‫‪5,557‬‬
‫‪6,388‬‬
‫‪7,239‬‬
‫‪8,032‬‬
‫‪8,845‬‬
‫‪9,595‬‬
‫‪10,351‬‬
‫‪11,073‬‬
‫‪11,740‬‬
‫‪12,403‬‬
‫‪12,970‬‬
‫‪13,499‬‬
‫‪13,976‬‬
‫‪14,387‬‬
‫‪14,723‬‬
‫‪14,958‬‬
‫‪15,082‬‬
‫‪15,160‬‬
‫‪15,213‬‬
‫‪15,235‬‬
‫‪15,197‬‬
‫‪15,134‬‬
‫‪15,032‬‬
‫‪14,900‬‬
‫‪14,763‬‬
‫‪14,557‬‬
‫‪14,343‬‬
‫‪14,108‬‬
‫‪13,854‬‬
‫‪13,574‬‬
‫‪13,276‬‬
‫‪12,961‬‬
‫‪12,625‬‬
‫‪12,269‬‬
‫‪11,895‬‬
‫‪11,504‬‬
‫‪11,095‬‬
‫‪18,963‬‬
‫‪19,504‬‬
‫‪20,046‬‬
‫‪20,613‬‬
‫‪21,172‬‬
‫‪21,737‬‬
‫‪22,296‬‬
‫‪22,870‬‬
‫‪23,449‬‬
‫‪23,952‬‬
‫‪24,458‬‬
‫‪24,883‬‬
‫‪25,295‬‬
‫‪25,657‬‬
‫‪25,950‬‬
‫‪26,225‬‬
‫‪26,391‬‬
‫‪26,506‬‬
‫‪26,556‬‬
‫‪26,526‬‬
‫‪26,408‬‬
‫‪26,176‬‬
‫‪25,821‬‬
‫‪25,408‬‬
‫‪24,961‬‬
‫‪24,474‬‬
‫‪23,921‬‬
‫‪23,340‬‬
‫‪22,720‬‬
‫‪22,073‬‬
‫‪21,427‬‬
‫‪20,723‬‬
‫‪20,022‬‬
‫‪19,316‬‬
‫‪18,608‬‬
‫‪17,895‬‬
‫‪17,184‬‬
‫‪16,480‬‬
‫‪15,778‬‬
‫‪15,080‬‬
‫‪14,389‬‬
‫‪13,703‬‬
‫‪13,024‬‬
‫שנה‬
‫‪2058‬‬
‫‪2059‬‬
‫‪2060‬‬
‫‪2061‬‬
‫‪2062‬‬
‫‪2063‬‬
‫‪2064‬‬
‫‪2065‬‬
‫‪2066‬‬
‫‪2067‬‬
‫‪2068‬‬
‫‪2069‬‬
‫‪2070‬‬
‫‪2071‬‬
‫‪2072‬‬
‫‪2073‬‬
‫‪2074‬‬
‫‪2075‬‬
‫‪2076‬‬
‫‪2077‬‬
‫‪2078‬‬
‫‪2079‬‬
‫‪2080‬‬
‫‪2081‬‬
‫‪2082‬‬
‫‪2083‬‬
‫‪2084‬‬
‫‪2085‬‬
‫‪2086‬‬
‫‪2087‬‬
‫‪2088‬‬
‫‪2089‬‬
‫‪2090‬‬
‫‪2091‬‬
‫‪2092‬‬
‫‪2093‬‬
‫‪2094‬‬
‫‪2095‬‬
‫‪2096‬‬
‫‪2097‬‬
‫‪2098‬‬
‫‪2099‬‬
‫‪2100‬‬
‫א‪11 -‬‬
‫גמלאים‬
‫מקבלי‬
‫קצבה‬
‫‪1,681‬‬
‫‪1,455‬‬
‫‪1,250‬‬
‫‪1,066‬‬
‫‪900‬‬
‫‪754‬‬
‫‪625‬‬
‫‪513‬‬
‫‪417‬‬
‫‪335‬‬
‫‪267‬‬
‫‪210‬‬
‫‪163‬‬
‫‪125‬‬
‫‪95‬‬
‫‪72‬‬
‫‪53‬‬
‫‪39‬‬
‫‪28‬‬
‫‪20‬‬
‫‪14‬‬
‫‪10‬‬
‫‪7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫פעילים‬
‫שיפרשו‬
‫‪10,671‬‬
‫‪10,231‬‬
‫‪9,779‬‬
‫‪9,315‬‬
‫‪8,841‬‬
‫‪8,360‬‬
‫‪7,875‬‬
‫‪7,388‬‬
‫‪6,902‬‬
‫‪6,419‬‬
‫‪5,944‬‬
‫‪5,478‬‬
‫‪5,026‬‬
‫‪4,589‬‬
‫‪4,170‬‬
‫‪3,772‬‬
‫‪3,395‬‬
‫‪3,040‬‬
‫‪2,710‬‬
‫‪2,403‬‬
‫‪2,120‬‬
‫‪1,861‬‬
‫‪1,625‬‬
‫‪1,413‬‬
‫‪1,223‬‬
‫‪1,054‬‬
‫‪907‬‬
‫‪777‬‬
‫‪664‬‬
‫‪565‬‬
‫‪480‬‬
‫‪406‬‬
‫‪343‬‬
‫‪290‬‬
‫‪244‬‬
‫‪204‬‬
‫‪170‬‬
‫‪142‬‬
‫‪117‬‬
‫‪95‬‬
‫‪77‬‬
‫‪62‬‬
‫‪151‬‬
‫סה"כ‬
‫‪12,352‬‬
‫‪11,686‬‬
‫‪11,029‬‬
‫‪10,380‬‬
‫‪9,742‬‬
‫‪9,114‬‬
‫‪8,500‬‬
‫‪7,901‬‬
‫‪7,319‬‬
‫‪6,755‬‬
‫‪6,211‬‬
‫‪5,688‬‬
‫‪5,189‬‬
‫‪4,715‬‬
‫‪4,266‬‬
‫‪3,843‬‬
‫‪3,448‬‬
‫‪3,080‬‬
‫‪2,738‬‬
‫‪2,424‬‬
‫‪2,135‬‬
‫‪1,872‬‬
‫‪1,633‬‬
‫‪1,418‬‬
‫‪1,226‬‬
‫‪1,057‬‬
‫‪908‬‬
‫‪778‬‬
‫‪664‬‬
‫‪566‬‬
‫‪480‬‬
‫‪407‬‬
‫‪344‬‬
‫‪290‬‬
‫‪244‬‬
‫‪204‬‬
‫‪171‬‬
‫‪142‬‬
‫‪117‬‬
‫‪95‬‬
‫‪77‬‬
‫‪62‬‬
‫‪153‬‬
‫ההתחייבות האקטוארית מהווה אומדן המתבסס על שיטה‪ ,‬נתונים והנחות כאמור‪ .‬ההתחייבויות המדויקות של‬
‫הממ שלה לקצבה ייוודעו רק במועד פטירת העובד והגמלאי ושאריהם אשר יהיו המבוטחים האחרונים‪ .‬עד לאותו‬
‫מועד‪ ,‬ניתן רק להעריך את ההתחייבויות באמצעות הנחות יסוד לגבי אירועים עתידיים שאינם וודאיים‬
‫והמשפיעים על רמת הקצבאות שישולמו‪ ,‬מועד תחילת התשלום של כל קצבה עתידית ואורך תקופת התשלום של‬
‫כל קצבה‪ .‬הנחות אלו נבחנות מעת לעת ומעודכנות על בסיס נתונים ומחקרים עדכניים‪ ,‬ראה הערות בביאור ‪33‬‬
‫לדוחות הכספיים– התחייבויות בגין זכויות עובדים‪.‬‬
‫החבות האמורה אינה כוללת את החבויות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬התחייבויות לתשלום קצבאות לעובדים המבוטחים בקרנות הפנסיה בתקופת הפרישה המוקדמת לגבי‬
‫צה"ל‪ ,‬אזרחים עובדי צה"ל ועובדים נוספים במערכת הביטחון‪.‬‬
‫ב‪ .‬חוקי הגמלאות מאפשרים לקבל סכום הוני חד פעמי על חשבון הקטנת הפנסיה החודשית העתידית‬
‫לתקופה מוגבלת‪ ,‬המשתנה מפעם לפעם בהתאם לסוג האוכלוסייה‪ .‬קיזוז של רכיב ההיוון של הקצבה‬
‫באוכלוסיית הגמלאים‪ ,‬העשוי להגיע לגובה של עד ‪ 45%‬מקצבה החודשית‪ ,‬לא נכלל בחישוב החבות‬
‫האקטוארית‪ .‬חישוב החבות האקטוארית בגין העובדים הפעילים לא לוקח בחשבון הנחות לגבי היוון‬
‫עתידי אפשרי‪.‬‬
‫בשלב זה לא קיימים נתונים מהימנים לגבי החבויות הנ"ל ונעשות פעולות של משרד האוצר בשיתוף מערכת‬
‫הביטחון לביצוע אומדן מהימן להתחייבויות אלה‪.‬‬
‫א‪11 -‬‬
‫‪ .31‬החברות הממשלתיות‬
‫השקעה בחברות ממשלתיות‬
‫ממשלת ישראל פועלת לקידום מדיניותה הכלכלית חברתית גם בדרך של השקעה בחברות ממשלתיות וחברות‬
‫מעורבות‪ ,‬כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות‪ ,‬התשל"ה‪( 2970-‬להלן‪" :‬החברות ממשלתיות")‪ .‬לפעילות החברות‬
‫הממשלתיות השפעה משמעותית על המשק ועל אספקת השירותים השונים הניתנים לציבור הן בתחומי התשתית‪,‬‬
‫הבינוי‪ ,‬החשמל‪ ,‬המים ועוד‪ .‬הפיקוח על החברות הממשלתיות נתון בידי רשות החברות הממשלתיות אשר בנוסף‬
‫לכך גם מייעצת לחברות‪ ,‬לוועדות שרים ולמשרדי הממשלה בניהול עסקי החברות‪ ,‬מטפלת בכל הקשור להפרטות‪,‬‬
‫פירוקים והקמת חברות ממשלתיות חדשות‪ .‬רשות החברות העבירה מידע לגבי ‪ 82‬חברות ממשלתיות‪ ,‬כאשר‬
‫המהותיות שבהן‪ :‬חברת החשמל‪ ,‬התעשייה האווירית‪ ,‬מקורות‪ ,‬תעשיה צבאית‪ ,‬רפאל‪ ,‬חברות הנמל ורכבת ישראל‪.‬‬
‫הנתונים הכספיים של החברות הממשלתיות שנכללו בדוחות הכספיים מתבססים על דוחותיהם הכספיים‬
‫המבוקרים של החברות הממשלתיות לאותו מועד‪ .‬במקרים בהם לא התקבלו דוחות כספיים מבוקרים במועד‪,‬‬
‫מתבססים דוחות אלו על טיוטות דוחות כספיים לאותו מועד או על דוחות כספיים מבוקרים‪/‬טיוטות דוחות כספיים‬
‫לתקופות מוקדמות יותר‪ ,‬לפירוט ראה נספח ב' לדוחות הכספיים‪.‬‬
‫א‪12 -‬‬
‫להלן התנועה בהשקעת ממשלת ישראל בחברות הממשלתיות בשנת ‪( 4132‬במיליוני ‪:)₪‬‬
‫(*) ביום ‪ 11‬באפריל ‪ 1522‬אישרה ועדת הכספים של הכנסת את מתווה ההפרטה של התעשייה הצבאית לישראל‬
‫בע"מ (להלן‪" :‬החברה")‪ ,‬את הצו לשמירת האינטרסים החיוניים של המדינה בחברה והשקעה של‬
‫הממשלה בחברה בסך של כ‪ 1,285-‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫נכון ליום ‪ 12‬בדצמבר ‪ 1522‬השקיעה הממשלה בחברה סך של כ‪ 2,292 -‬מיליוני ‪( ₪‬מתוכם סך של כ‪197-‬‬
‫מיליוני ‪ ₪‬בגין הסכם מימון הביניים)‪.‬‬
‫(**) עיקר השינוי נובע ממדידה מחדש של תכניות הטבה לעובדים לאחר סיום העסקה בגין חברת חשמל‬
‫לישראל בע"מ בסך של כ‪ 2,201-‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫(***) עיקר השינוי נובע מסכומים שהועברו לתעשייה הצבאית לישראל בע"מ מהממשלה במסגרת ההפרטה‪.‬‬
‫(‪ )2‬להלן פירוט נתוני חלק המדינה ברווח‪/‬הפסד של החברות הממשלתיות ודיבידנדים שהוכרזו על ידם בשנת‬
‫‪:1522‬‬
‫א‪10 -‬‬
‫א‪16 -‬‬
‫‪ .33‬הסליקה הממשלתית‬
‫הסליקה הממשלתית‬
‫נתוני הסליקה הממשלתית לשנת ‪ ,1522‬מציגים את פעילות הסליקה‪ 1‬הממשלתית (ללא פעילות תשלומי שכר‬
‫וגימלאות נטו של עובדי המדינה) המבוצעת בחשבות מטה החשב הכללי‪ .‬הנתונים מציגים בחיתוכים שונים השוואה‬
‫של הפעילות בשנת ‪ 1522‬בהשוואה לשנת ‪ ,1521‬מתוך מטרה שנתוני הדוח יהיו לכלי עזר לתכנון מיטבי של ביצוע‬
‫התשלומים בסליקה הממשלתית הן ברמת כלל הסליקה הממשלתית והן ברמת המשרד הממשלתי‪.‬‬
‫להלן הנתונים העיקריים‪:‬‬
‫פעילות הסליקה הכוללת בשנת ‪ 4132‬הסתכמה בכ‪ 154-‬מיליארדי ‪ ₪‬לעומת ‪ 113‬מיליארדי ‪ ₪‬בשנת ‪( 4131‬גידול‬
‫של כ‪ .)6%-‬בשנת ‪ 1521‬נמשכה הירידה בהיקף הסליקה במערכת "בחן" כתוצאה מהעברת הפעילות למערכת‬
‫"מרכבה"‪ .‬מגמה זו צפויה להימשך עם מעבר שאר המשרדים למערכת מרכב"ה‪.‬‬
‫היקף הסליקה בהתפלגות חודשית ‪ -‬מנתוני ההשוואה לשנה קודמת נרשמה עלייה מהותית בהיקף הסליקה‬
‫החודשית הכוללת בחודשים מאי ואוגוסט וירידה מהותית בחודש ספטמבר‪ .‬ראה דיאגרמה ‪.3‬‬
‫נרשמה עלייה בהיקף סליקת תשלומי החוב הממשלתי המהווים כ‪ 12%-‬מסך הסליקה השנתית לעומת כ‪15%-‬‬
‫בשנת ‪ .1521‬השונות הקיימת בהתפלגות בין החודשים הינה בהתאם למועדי פרעון החוב ביחידת החוב הממשלתי‪.‬‬
‫ראה דיאגרמות ‪.4-1‬‬
‫תשלומי משרדי הממשלה (בניכוי תשלומי החוב הממשלתי) בהתפלגות חודשית נעים בין ‪ 22-12‬מיליארדי ‪,₪‬‬
‫למעט חודש דצמבר שבו נרשמה פעילות הסליקה הגבוהה ביותר כ‪ 12-‬מיליארדי ‪( ₪‬סיום שנת התקציב)‪ ,‬המהווה‬
‫גידול של כ‪ 85%-‬לעומת הממוצע החודשי‪ .‬ראה דיאגרמה ‪.4‬‬
‫דיאגרמה ‪3‬‬
‫‪ 1‬העברה ממוחשבת של תשלומי משכור ת ותשלומים אחרים (תשלומי ספקים וכדו') מהמשלם לחשבון הבנק של המוטב ( – ‪eft‬‬
‫‪)electronic fund transfer‬‬
‫א‪17 -‬‬
‫א‪18 -‬‬
‫חלק ב'‬
‫דוחות כספיים מאוחדים ליום‬
‫‪ 13‬בדצמבר ‪4132‬‬
‫דוחות על המצב הכספי מאוחדים (במיליוני ‪)₪‬‬
‫‪ 13‬בדצמבר‬
‫‪4132‬‬
‫ביאור‬
‫‪)*(4131‬‬
‫נכסים שוטפים‪:‬‬
‫מזומנים ושווי מזומנים‬
‫פיקדונות והשקעות לזמן קצר‬
‫חייבים בגין הלוואות לזמן ארוך‬
‫חייבים ויתרות חובה‬
‫מלאי שוטף‬
‫סך הכל נכסים שוטפים‬
‫‪(3‬א)‬
‫‪3‬‬
‫‪(6‬א)‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪362,53‬‬
‫‪162351‬‬
‫‪,2652‬‬
‫‪362561‬‬
‫‪52313‬‬
‫‪314,201‬‬
‫‪332633‬‬
‫‪162,66‬‬
‫‪,2253‬‬
‫‪312615‬‬
‫‪52113‬‬
‫‪77,244‬‬
‫נכסים שאינם שוטפים‪:‬‬
‫הלוואות לזמן ארוך‬
‫השקעות בישויות מוחזקות‬
‫נכסים פיננסיים ואחרים‬
‫מלאי בלתי שוטף‬
‫השקעה בפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי‬
‫רכוש קבוע‬
‫נכסים בלתי מוחשיים‬
‫סך הכל נכסים שאינם שוטפים‬
‫‪(6‬ב)‬
‫‪2‬‬
‫‪(3‬א)‬
‫‪11‬‬
‫‪6‬‬
‫‪11‬‬
‫‪(1,‬א)‬
‫‪13‬‬
‫‪1221,5‬‬
‫‪,2366‬‬
‫‪22351‬‬
‫‪,12216‬‬
‫‪32366‬‬
‫‪,12616‬‬
‫‪3132351‬‬
‫‪62633‬‬
‫‪171,324‬‬
‫‪,12636‬‬
‫‪,2661‬‬
‫‪52216‬‬
‫‪122653‬‬
‫‪32656‬‬
‫‪,12611‬‬
‫‪3162631‬‬
‫‪62313‬‬
‫‪174,712‬‬
‫נכסים תלויים בגין תמלוגים ממשאבי טבע‬
‫קרקעות בידי הממשלה‬
‫‪(3‬ב)‬
‫‪(1,‬ב)‬
‫‪114,034‬‬
‫סך הכל נכסים‬
‫‪274,110‬‬
‫(*) הוצג מחדש‪.‬‬
‫מצבת הנכסים המובאת בדוח אינה מייצגת את מכלול הנכסים המאוחדים של ממשלת ישראל אלא את חלקם בלבד‪.‬‬
‫במסגרת מצבת הנכסים המוצגת בדוח לא כלולים עדיין נכסים רבים ששווים או עלותם מהותיים ביותר כגון‪ ,‬חלק‬
‫מנכסי התשתית‪ ,‬השקעות הממשלה במערכת הביטחון‪ ,‬קרקעות בידי הממשלה‪ -‬ראה ביאור ‪(34‬ב)‪ ,‬חלק מהנכסים‬
‫בחו"ל וחלק מהנכסים הבלתי מוחשיים‪.‬‬
‫הביאורים לדוחות הכספיים המאוחדים מהווים חלק בלתי נפרד מהם‪.‬‬
‫ב‪1 -‬‬
‫דוחות על הביצוע הכספי מאוחדים (במיליוני ‪)₪‬‬
‫לשנה שהסתיימה‬
‫ביום ‪ 13‬בדצמבר‬
‫‪)*(4131‬‬
‫‪4132‬‬
‫ביאור‬
‫הכנסות‬
‫הכנסות ממסים ואגרות‬
‫הכנסות מהעברות‬
‫סך הכל הכנסות מעסקאות שאינן חליפין‬
‫הכנסות מעסקאות חליפין‬
‫הכנסות אחרות‬
‫סך הכל הכנסות‬
‫הוצאות‬
‫שכר עבודה והטבות לעובדים‬
‫תמיכות‪ 2‬הקצבות והעברות‬
‫הוצאות תפעוליות‬
‫הנהלה וכלליות‬
‫הוצאות מימון‪ 2‬נטו‬
‫הוצאות אחרות‬
‫סך הכל הוצאות‬
‫חלק ברווחי ישויות מוחזקות‬
‫‪,3‬‬
‫‪,6‬‬
‫‪3152632‬‬
‫‪132661‬‬
‫‪111,137‬‬
‫‪,362252‬‬
‫‪1,2631‬‬
‫‪131,177‬‬
‫‪,5‬‬
‫‪,6‬‬
‫‪662226‬‬
‫‪5213,‬‬
‫‪234,424‬‬
‫‪652312‬‬
‫‪32322‬‬
‫‪173,112‬‬
‫‪,2‬‬
‫‪,3‬‬
‫‪31‬‬
‫‪31‬‬
‫‪3,‬‬
‫‪1212313‬‬
‫‪,332366‬‬
‫‪11,2336‬‬
‫‪32623‬‬
‫‪352253‬‬
‫‪,2661‬‬
‫‪100,740‬‬
‫‪1332,26‬‬
‫‪1332613‬‬
‫‪1132531‬‬
‫‪22136‬‬
‫‪3126,1‬‬
‫‪32133‬‬
‫‪271,447‬‬
‫‪(2‬א)‪(22‬ב)‬
‫‪133‬‬
‫‪133‬‬
‫(‪)312,220‬‬
‫(‪)77,473‬‬
‫(‪)1632335‬‬
‫(‪)11‬‬
‫(‪)312,220‬‬
‫(‪)222216‬‬
‫‪13‬‬
‫(‪)77,473‬‬
‫גירעון נטו‬
‫מיוחס ל‪:‬‬
‫זכויות שאינן מקנות שליטה‬
‫(*)‬
‫הוצג מחדש‪.‬‬
‫הדוחות על הביצוע הכספי המאוחדים אינם ערוכים במלואם על בסיס מצטבר מאחר וחלק ממשרדי הממשלה מדווחים‬
‫עדיין על בסיס מזומן‪ ,‬וחלקם לא מנהל את נתוניו הכספיים במסגרת מערכת רישום ודיווח חשבונאית כוללת‪ .‬לעניין זה‪,‬‬
‫מבוסס הדיווח על הביצוע הכספי‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על מערכות עזר המנוהלות ליד מערכת החשבונות הראשית ועל שימוש‬
‫בהערכות ואומדנים‪.‬‬
‫הגירעון החשבונאי המאוחד נטו אינו משקף את הגירעון התקציבי של ממשלת ישראל‪ ,‬מאחר והוא מחושב באמצעות‬
‫שיטות מדידה שונות בתכלית המבוססות על כללי חשבונאות מקובלים על בסיס מצטבר‪ .‬כללים אלה מבטאים שינויים‬
‫בנכסים והתחייבויות שאינם כרוכים בהכרח בזרימת מזומנים ואינם משתקפים במלואם בתקציב המדינה‪ ,‬בהתאם‬
‫לחוק יסודות התקציב ובהתאם למדידת הגירעון התקציבי כפי שמקובלת בעולם‪ .‬הגירעון החשבונאי נטו מביא לידי‬
‫ביטוי הוצאות הנמדדות חשבונאית כבר היום אך יתממשו לכדי הוצאה במזומן וחיוב תקציבי בעתיד‪ .‬לעניין זה אנו‬
‫מפנים את תשומת הלב לאמור בחלק א' ‪ -‬מבוא לדוחות הכספיים ובביאורים לדוחות הכספיים המאוחדים‪.‬‬
‫ב‪3 -‬‬
‫דוחות על השינויים בנכסים נטו‪ /‬הון (התחייבויות נטו‪/‬גרעון בהון) מאוחדים (במיליוני ‪)₪‬‬
‫ביאור‬
‫גירעונות נצברים‬
‫קרנות הון חוץ תקציביות‬
‫קרן ערבויות המדינה‬
‫קרן פיצויים (מס רכוש)‬
‫הקרן הפנימית לביטוחי ממשלה‬
‫קרן היטל על רווחי נפט‬
‫קרנות הון אחרות‬
‫סה"כ קרנות הון חוץ תקציביות‬
‫סך הכל‬
‫(*)‬
‫(**)‬
‫‪(33‬א)‬
‫‪(33‬ב)‬
‫‪(33‬ג)‬
‫‪(33‬ד)‬
‫יתרה ליום ‪13‬‬
‫(*)‬
‫שינויים‬
‫בנכסים‬
‫נטו (**)‬
‫לתקופה‬
‫מיוחס‬
‫לממשלה‬
‫מיוחס‬
‫לזכויות‬
‫שאינן‬
‫מקנות‬
‫שליטה‬
‫(‪)3,171,710‬‬
‫‪3262,‬‬
‫(‪)1632335‬‬
‫(‪)3,410,441‬‬
‫(‪)126362,65‬‬
‫‪325‬‬
‫‪3,031‬‬
‫‪1,177‬‬
‫‪3,311‬‬
‫‪112‬‬
‫‪077‬‬
‫‪7,371‬‬
‫‪113‬‬
‫‪366‬‬
‫‪166‬‬
‫‬‫‪,51‬‬
‫‪315‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‪3,437‬‬
‫‪1,401‬‬
‫‪3,141‬‬
‫‪112‬‬
‫‪717‬‬
‫‪31,313‬‬
‫‪12613‬‬
‫‪62656‬‬
‫‪123,6‬‬
‫‪333‬‬
‫‪362‬‬
‫‪112111‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫(‪)3,140,443‬‬
‫‪2,277‬‬
‫(‪)312,220‬‬
‫(‪)3,440,007‬‬
‫(‪)3,444,311‬‬
‫‪270‬‬
‫לרבות מייעוד עודפים‪ 2‬מהשפעה מצטברת לתחילת השנה כתוצאה מהכרה בנכסים‪ 2‬משינוי שיטה חשבונאית‬
‫והערכה מחדש של נכסים והתחייבויות‪.‬‬
‫הגירעון בהון המאוחד הינו מספר שיורי שאינו מייצג את הגירעון הממשלתי המצטבר‪ ,‬מאחר ומצבת הנכסים כפי‬
‫שמוצגת בדוחות הכספיים המאוחדים איננה שלמה‪ .‬לעניין זה אנו מפנים את תשומת הלב לאמור במבוא לדוחות‬
‫הכספיים המאוחדים ובביאורים‪.‬‬
‫ב‪3 -‬‬
‫ביאורים לדוחות הכספיים המאוחדים ליום ‪ 13‬בדצמבר ‪4132‬‬
‫ביאור ‪ - 3‬כללי‬
‫א‪ .‬הדוחות הכספיים המאוחדים של ממשלת ישראל ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪( ,113‬להלן‪" :‬הדוחות הכספיים") מוגשים‬
‫בהתאם לסעיף ‪ 1,‬לחוק מבקר המדינה‪ 2‬תשי"ח‪[ 1362 -‬נוסח משולב] ובהתאם לסעיף ‪33‬א' לחוק יסודות‬
‫התקציב‪ 2‬תשמ"ה ‪.1326 -‬‬
‫ב‪ .‬הדוחות הכספים משקפים את פעילותן‪ 2‬מצבן וביצוען הכספי של‪ :‬הרשות המחוקקת‪ 2‬הרשות המבצעת‪ 2‬הרשות‬
‫השופטת‪ 2‬החברות הממשלתיות ומספר תאגידים סטטוטוריים‪ .‬להלן תיאור תמציתי של רכיבי הדוחות‬
‫הכספיים (ראה פירוט נוסף בחלק ד' לדוחות הכספיים – תחומי פעילות)‪:‬‬
‫(‪ )3‬הרשות המחוקקת ‪ -‬כנסת ישראל היא הרשות המחוקקת ובית הנבחרים של מדינת ישראל‪ .‬הכנסת מבצעת‬
‫שלושה תפקידים עיקריים נוספים‪ :‬פיקוח על עבודת הממשלה‪ 2‬בחירת נשיא המדינה ומבקר המדינה ודיון‬
‫בענייני המדינה באמצעות ועדות הכנסת ועבודת המליאה‪ .‬בכנסת פועלות ‪ 1,‬ועדות קבועות בנושאים כגון‪:‬‬
‫כספים‪ 2‬חוץ וביטחון‪ 2‬חוקה חוק ומשפט‪ .‬הועדות דנות בהצעות חוק‪ 2‬בתקנות שקבעה הממשלה‪ 2‬בהצעות‬
‫לסדר היום ובבקשות שהגישו תושבים לכנסת ולממשלה‪.‬‬
‫(‪ )4‬הרשות המבצעת ‪ -‬ממשלת ישראל היא הרשות המבצעת של מדינת ישראל‪ 2‬בראשה עומד ראש הממשלה‬
‫וחברים בה שרים אשר ממונים על משרדי הממשלה השונים‪ .‬בידי ממשלת ישראל הסמכות ברוב ההיבטים‬
‫הממלכתיים והציבוריים והיא מייצגת את מדינת ישראל כלפי חוץ‪.‬‬
‫(‪ )1‬הרשות השופטת ‪ -‬הרשות השופטת בישראל מורכבת מבתי משפט ומבתי דין‪ 2‬להם העניק חוק יסוד‬
‫השפיטה ‪ -‬סמכות שפיטה‪ .‬בידי בתי המשפט סמכות שפיטה כללית‪ :‬בעניינים פליליים‪ 2‬אזרחיים‬
‫ומנהליים ‪ .‬בידי בתי הדין סמכות שפיטה מיוחדת לעניינים מסוימים ולאנשים מסוימים‪ .‬במילוי תפקידי‬
‫השפיטה אין הרשות השופטת תלויה באדם או ברשות אחרת‪ 2‬אי התלות היא אישית ועניינית‪.‬‬
‫(‪ )2‬החברות הממשלתיות ‪ -‬החברות הממשלתיות כפופות לחוק החברות הממשלתיות‪ 2‬תשל"ה‪ 1366 -‬ונמצאות‬
‫בפיקוח רשות החברות הממשלתיות‪ 2‬המהווה גורם מטה ממשלתי לעניין פיקוח ובקרה עליהן‪ 2‬הפרטתן‬
‫וביצוע שינויים מבניים בהן‪ .‬דוחותיהן הכספיים של החברות הממשלתיות אוחדו בדוחות הכספיים‪2‬‬
‫כמפורט בסעיף ג' בביאור ‪ -,‬עיקרי המדיניות החשבונאית‪ .‬לפירוט בדבר שיעורי ההחזקה של ממשלת‬
‫ישראל בחברות הממשלתיות‪ 2‬וכן מידע לגבי הדיווח הכספי שהתקבל מכל אחת מהן‪ -‬ראה נספחים א' ו‪ -‬ב'‬
‫לדוחות הכספיים‪ .‬מידע נוסף לגבי הדוחות הכספיים של החברות הממשלתיות ניתן למצוא באתר‬
‫האינטרנט של רשות החברות הממשלתיות שכתובתו ‪.www.gca.gov.il‬‬
‫(‪ )1‬התאגידים הסטטוטוריים ‪ -‬התאגידים הסטטוטוריים הוקמו במעשה חקיקה מיוחד שהוא מקור הסמכות‬
‫לפעולתם‪ .‬בישראל הוקמו תאגידים שמטרותיהם מגוונות‪ 2‬כאשר לחלק מהתאגידים פעילות חשבונאית‬
‫נפרדת מזו של הממשלה‪ .‬בדוחות הכספיים אוחדו דוחותיהם הכספיים של מספר תאגידים סטטוטוריים‬
‫כמפורט בסעיף ג' בביאור ‪ - ,‬עיקרי המדיניות החשבונאית‪.‬‬
‫ג‪ .‬מבקר המדינה‬
‫כאמור בסעיף א' לעיל‪ 2‬הדוחות הכספיים מוגשים בהתאם לסעיף ‪ 1,‬לחוק מבקר המדינה‪ .‬מבקר המדינה‬
‫אחראי על ביצוע ביקורת חיצונית על מגוון פעולותיהם של מינהל המדינה וגופים ציבוריים שונים‪ 2‬כדי להבטיח‬
‫פיקוח על כספי ציבור ואחריותיות )‪ .(Accountability‬ההיבטים שעל מבקר המדינה לבחון הינם‪ :‬חוקיות‬
‫וסדירות‪ 2‬חיסכון‪ 2‬יעילות‪ 2‬אפקטיביות וטוהר המידות‪ .‬ביקורת המדינה חלה על כל משרדי הממשלה‪ 2‬מוסדות‬
‫המדינה‪ 2‬כל זרועות מערכת הביטחון‪ 2‬הרשויות המקומיות וחברות ממשלתיות‪ .‬בנוסף‪ 2‬למשרד מבקר המדינה‬
‫יחידה נפרדת עליה מופקד נציב תלונות הציבור שתפקידו להגן על האזרח מפגיעת רשויות השלטון‪.‬‬
‫ב‪6 -‬‬
‫ביאור ‪ - 3‬כללי (המשך)‬
‫ד‪ .‬מערכות מידע‬
‫הדוחות הכספיים מבוססים על נתונים שנרשמו במערכות הפיננסיות השונות של הישויות הממשלתיות‪:‬‬
‫מערכת רוחבית כוללת במשרדי הממשלה (להלן‪" :‬מרכב"ה") אשר הוטמעה במרבית משרדי הממשלה‪ 2‬מערכת‬
‫ביזור חשבויות וניהולן (להלן‪" :‬בח"ן")‪ 2‬מערכת "אביב פיננסית" בבתי החולים הממשלתיים ומערכות ייעודיות‬
‫נוספות הנמצאות בשימוש הישויות הממשלתיות‪ .‬חלק מנתונים אלו אינם מבוקרים‪.‬‬
‫ממשלת ישראל החלה ביישום של מערכת מרכב"ה בשנת ‪ .,111‬מערכת מרכב"ה הינה מערכת ארגונית‪-‬‬
‫תשתיתית החובקת את המערכות המנהליות במרבית המערך הממשלתי‪ .‬מטרת המערכת לנהל ביעילות את‬
‫הרישום והמעקב אחר נכסי הממשלה ומשאביה‪ .‬הנושאים המנוהלים במרכב"ה כוללים בין היתר את מערך‬
‫הניהול הפיננסי‪ 2‬ביצוע תשלומים‪ 2‬מצבת התחייבויות הממשלה‪ 2‬נכסי הממשלה‪ 2‬משאבי אנוש‪ 2‬העברות‬
‫ותמיכות‪ .‬מערכת מרכב"ה הוטמעה בתהליך הדרגתי ברוב המוחלט של המשרדים הממשלתיים‪ 2‬הכולל‬
‫הסבת נתונים ממערכות מידע ישנות‪ .‬נתוני הדוחות הכספיים‪ 2‬מושפעים כאמור מההשלכות שעלולות לנבוע‬
‫כתוצאה מהסבת הנתונים למערכת ‪ -‬על כל המשתמע מכך‪.‬‬
‫ה‪ .‬ביקורת על הנתונים‬
‫כמפורט בנספח א' לדוחות הכספיים‪ 2‬חלק מהישויות הממשלתיות בוקרו על‪-‬ידי רואי חשבון חיצוניים‪ .‬יחד עם‬
‫זאת‪ 2‬יצוין כי חלק מהמידע‪ 2‬לרבות מספרי ההשוואה שהוצגו בדוחות הכספיים‪ 2‬אינו מבוקר ויתכן כי קיימות‬
‫במסגרתו סטיות מהותיות ביחס לתוצאות בפועל‪ .‬בנוסף‪ 2‬המידע הנכלל בדוחות הכספיים המתקבל מהחברות‬
‫הממשלתיות מתבסס ברובו על הדוחות הכספיים של החברות הממשלתיות המאוחדות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2,113‬‬
‫כפי שהתקבלו מרשות החברות הממשלתיות‪ 2‬ובמקרים בהם לא התקבלו דוחות כאמור‪ 2‬הנתונים התבססו על‬
‫הדוחות הכספיים האחרונים שהתקבלו או על טיוטות של דוחות כספיים אלה‪ .‬במקרים אלה המידע המבוקר‬
‫של החברות הממשלתיות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2,113‬לכשיפורסם‪ 2‬עלול להיות שונה באופן מהותי מהמידע שעל‬
‫בסיסו נערכו ואוחדו דוחות כספיים אלה‪.‬‬
‫ביאור ‪ - 4‬עיקרי המדיניות החשבונאית‬
‫א‪ .‬בסיס עריכת הדוחות הכספיים‬
‫הדוחות הכספיים נערכו בהתאם לתקני חשבונאות ממשלתיים המפורסמים על‪-‬ידי המוסד הישראלי לתקינה‬
‫בחשבונאות ממשלתית‪ .‬תקנים אלה מבוססים על תקני חשבונאות בינלאומיים למגזר הציבורי (‪)IPSAS‬‬
‫המפורסמים על‪-‬ידי הוועדה הבינלאומית לתקני חשבונאות למגזר הציבורי (‪ )IPSASB‬של הפדרציה הבינלאומית‬
‫של רואי החשבון (‪ 2)IFAC‬תוך התאמתם לסוגיות מיוחדות העולות מעריכת הדוחות הכספיים של ממשלת‬
‫ישראל‪ .‬בנוסף‪ 2‬דוחותיהן של מרבית מהישויות המאוחדות‪ 2‬בעיקר של החברות הממשלתיות‪ 2‬נערכו בהתאם‬
‫לתקני הדיווח הכספי הבינלאומיים (‪ )IFRS‬או בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים בישראל או בהתאם לכללי‬
‫דיווח אחרים שחלים עליהם‪ .‬בקשר לעריכת דוחות כספיים אלה יצוין כדלקמן‪:‬‬
‫(‪ )3‬בסיס המדידה‬
‫הדוחות הכספיים ערוכים על בסיס העלות ההיסטורית‪ 2‬למעט נכסים והתחייבויות שונים המוצגים על‬
‫בסיס מדידה אחר‪ 2‬כמפורט בביאורים לדוחות הכספיים‪ .‬עיקרי המדיניות החשבונאית המתוארים להלן‪2‬‬
‫יושמו באופן עקבי ביחס לכל השנים המוצגות‪ 2‬אלא אם צוין אחרת‪.‬‬
‫(‪ )4‬בסיס הדיווח‬
‫ממשלת ישראל נמצאת בסיומה של רפורמה חשבונאית‪ 2‬שבמהלכה היא עוברת לדיווח על בסיס מצטבר‪.‬‬
‫נכון למועד הדוח הכספי‪ 2‬עברו מרבית משרדי הממשלה‪ 2‬שהיקף תקציבם מהווה כ‪ 36% -‬מסך תקציב‬
‫ההוצאות השנתי של משרדי הממשלה‪ 2‬לדיווח על בסיס מצטבר‪ .‬בביאורים להלן מוצגים פרטים בדבר‬
‫המעבר לבסיס מצטבר‪.‬‬
‫(‪ )1‬שימוש באומדנים ושיקול דעת‬
‫בעת הכנתם של הדוחות הכספיים‪ 2‬עריכתם והצגתם על פי כללי החשבונאות המקובלים‪ 2‬נדרשו הנהלות‬
‫הישויות הממשלתיות להשתמש בשיקול דעת‪ 2‬אומדנים והנחות אשר משפיעים על הנתונים המוצגים‬
‫בדוחות הכספיים‪ .‬מעצם טיבם של אומדנים והנחות‪ 2‬התוצאות בפועל עשויות להיות שונות מאומדנים‬
‫אלה‪.‬‬
‫ב‪5 -‬‬
‫ביאור ‪ - 4‬עיקרי המדיניות החשבונאית (המשך)‬
‫בעת גיבושם של אומדנים חשבונאיים המשמשים בהכנת הדוחות הכספיים‪ 2‬נדרשות הנהלות הישויות‬
‫הממשלתיות להניח הנחות באשר לנסיבות ואירועים הכרוכים באי וודאות משמעותית‪ .‬בשיקול הדעת‬
‫בקביעת האומדנים‪ 2‬מתבססות ההנהלות על ניסיון העבר‪ 2‬עובדות שונות‪ 2‬גורמים חיצוניים‪ 2‬וכן על הנחות‬
‫סבירות בהתאם לנסיבות המתאימות לכל אומדן‪ .‬האומדנים וההנחות שבבסיסם נסקרים באופן שוטף‪.‬‬
‫שינויים באומדנים חשבונאיים מוכרים בתקופה שבה תוקנו האומדנים ובכל תקופה עתידית מושפעת‪.‬‬
‫לעניין אומדנים קריטיים ראה סעיף כה' להלן‪.‬‬
‫(‪ )2‬תקופת המחזור התפעולי‬
‫המחזור התפעולי של מרבית הישויות הממשלתיות הינו שנה‪ .‬לפיכך‪ 2‬הנכסים השוטפים וההתחייבויות‬
‫השוטפות כוללים פריטים המיועדים והצפויים להתממש במהלך השנה הקרובה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הגדרות‬
‫הממשלה‬
‫ממשלת ישראל מאוחדת‬
‫ישות כלולה‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫ישות בשליטה משותפת‬
‫‪-‬‬
‫ישות מאוחדת‬
‫‪-‬‬
‫ישות מוחזקת‬
‫משרד ממשלתי‬
‫‬‫‪-‬‬
‫ישות ממשלתית‬
‫חברה ממשלתית‬
‫‬‫‪-‬‬
‫חשכ"ל‬
‫שווי הוגן‬
‫‬‫‪-‬‬
‫מדד‬
‫‪-‬‬
‫הוראות תכ"ם‬
‫‪-‬‬
‫ממשלת מדינת ישראל‪.‬‬
‫הממשלה וישויות המאוחדות על ידה‪.‬‬
‫ישות אשר בה יש לממשלה השפעה מהותית ושאינה ישות בשליטה‬
‫משותפת או ישות מאוחדת‪.‬‬
‫ישות אשר בה יש לממשלה שיתוף חוזי מוסכם בשליטה על פעילות‬
‫כלכלית‪ .‬שליטה משותפת קיימת רק כאשר החלטות פיננסיות‬
‫ותפעוליות אסטרטגיות‪ 2‬המתייחסות לפעילות‪ 2‬דורשות הסכמה פה‬
‫אחד של הצדדים ששולטים במשותף (המשתתפים בעסקה)‪.‬‬
‫ישות המאוחדת בדוחות הכספיים של ממשלת ישראל (להרכב‬
‫הישויות המאוחדות ראה נספח א' לדוחות הכספיים)‪.‬‬
‫ישות כלולה או ישות בשליטה משותפת או ישות מאוחדת‪.‬‬
‫משרד ממשלתי או יחידת סמך של הממשלה (להרכב המשרדים‬
‫הממשלתיים ראה נספח א' לדוחות הכספיים)‪.‬‬
‫משרד ממשלתי או ישות מאוחדת‪.‬‬
‫חברה ממשלתית או חברה מעורבת כהגדרתן בחוק החברות‬
‫הממשלתיות‪ 2‬תשל"ה‪.1366 -‬‬
‫אגף החשב הכללי במשרד האוצר‪.‬‬
‫מחיר שהיה מתקבל במכירת נכס או מחיר שהיה משולם להעברת‬
‫התחייבות בעסקה רגילה בין משתתפים בשוק במועד המדידה‪.‬‬
‫מדד המחירים לצרכן כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית‬
‫לסטטיסטיקה מעת לעת‪.‬‬
‫הוראות תקנון כספים ומשק‪ 2‬הוראות המתפרסמות על‪-‬ידי החשכ"ל‪2‬‬
‫המסדירות התנהלות תקינה בנושא כספים ומשק‪ 2‬והמחייבות כל גוף‬
‫או גורם במגזר הממשלתי לפעול על פיהם‪.‬‬
‫ב‪6 -‬‬
‫ג‪ .‬דוחות כספיים מאוחדים‬
‫כאשר לממשלה יש את הכוח‪ 2‬בין במישרין ובין בעקיפין‪ 2‬לקבוע את המדיניות הפיננסית והתפעולית של ישות‪2‬‬
‫כדי להשיג הטבות מפעולותיה‪ 2‬מתקיימת שליטה בישות והיא תסווג כישות מאוחדת‪ .‬בבחינת שליטה נלקחות‬
‫בחשבון זכויות הצבעה פוטנציאליות שניתן לממשן באופן מיידי‪.‬‬
‫הדוחות הכספיים המאוחדים של הממשלה‪ 2‬מציגים את ממשלת ישראל מאוחדת כישות כלכלית אחת‪.‬‬
‫יתרות הדדיות והכנסות והוצאות שטרם מומשו‪ 2‬הנובעות מעסקאות בין ישויות ממשלתיות‪ 2‬בוטלו במסגרת‬
‫הכנת הדוחות הכספיים‪ .‬עשויות להיות יתרות ו‪/‬או הכנסות והוצאות פנימיות שלא בוטלו במלואן‪.‬‬
‫הממשלה ערכה בשנים האחרונות מבחני שליטה על פי התקינה החשבונאית הממשלתית‪ .‬בהתאם למבחנים‬
‫אלה נקבע כי מתקיימת שליטה בתאגידי הבריאות‪ 2‬בחלק מהחברות הממשלתיות כמפורט בנספח ב' לדוחות‬
‫הכספיים ובחלק מהתאגידים הסטטוטוריים‪.‬‬
‫כאשר מתקיימת שליטה בישות בהתאם למבחנים לעיל‪ 2‬נתוני הישות המאוחדת נכללים בדוחות הכספיים מיום‬
‫השגת השליטה ועד ליום אובדן השליטה‪.‬‬
‫במקרים מסוימים‪ 2‬המדיניות החשבונאית המיושמת בישויות המאוחדות הותאמה לפי הצורך על מנת להבטיח‬
‫עקביות עם המדיניות החשבונאית שאומצה על ידי הממשלה‪.‬‬
‫יצוין כי נתוני החברות הממשלתיות ששימשו לצורך האיחוד מבוססים על הדוחות הכספיים של החברות‬
‫הממשלתיות המאוחדות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2,113‬כפי שהתקבלו מרשות החברות הממשלתיות‪ 2‬ובמקרים‬
‫בהם לא התקבלו דוחות כאמור‪ 2‬הנתונים התבססו על הדוחות הכספיים האחרונים שהתקבלו או על‬
‫טיוטות של דוחות כספיים אלה‪ .‬לצורך עריכת הדוחות הכספיים‪ 2‬בחלק מהמקרים נלקחו נתוני החברות‬
‫המאוחדות‪ 2‬כלשונם מהדוחות הכספיים של החברות או מנתוני רשות החברות הממשלתיות ללא‬
‫התאמות הנדרשות למדיניות החשבונאית של הממשלה‪ .‬עיקר הדברים מתייחס לדוחות הכספיים של‬
‫חברת החשמל לישראל בע"מ ומקורות חברת המים בע"מ אשר עורכות את דוחותיהן הכספיים בערכים‬
‫מותאמים למדד בהתאם לתקנות שפורסמו על ידי שר האוצר‪.‬‬
‫עוד יצוין‪ 2‬כי הממשלה לא מציגה דוחות כספיים מאוחדים מלאים‪ 2‬הכוללים איחוד של כל התאגידים‬
‫הסטטוטוריים הנמצאים בשליטתה‪ .‬נתוני התאגידים הסטטוטוריים (למעט המוסד לביטוח לאומי‪ 2‬רשות‬
‫שדות התעופה בישראל ותאגידים סטטוטוריים הנכללים בחוק התקציב השנתי) אינם מקבלים ביטוי‬
‫כלשהו בדוחות כספיים אלה‪ 2‬וטרם הושלמה הבחינה לעניין ההשלכות שבאיחוד הדוחות הכספיים של‬
‫תאגידים כאמור‪ 2‬העשויים להיות בשליטתה של הממשלה בהיבט של דיווח כספי‪ .‬לרשימת התאגידים‬
‫הסטטוטוריים ‪ -‬ראה נספח ד' לדוחות הכספיים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מטבע הפעילות ועסקאות במטבע חוץ‬
‫(‪ )3‬מטבע הפעילות‬
‫פריטים המוצגים בדוחות הכספיים של הממשלה נמדדים ב‪ 2₪-‬שהינו מטבע הפעילות העיקרי של‬
‫הממשלה‪ 2‬ומעוגלים למיליון הקרוב‪ 2‬למעט אם צוין אחרת‪ .‬השקל הינו המטבע שמייצג באופן הטוב ביותר‬
‫את הסביבה הכלכלית העיקרית שבה פועלת הממשלה ואת עיקר עסקאותיה‪.‬‬
‫(‪ )4‬עסקאות במטבע חוץ‬
‫עסקאות במטבע השונה ממטבע הפעילות (להלן‪" :‬מטבע חוץ") מתורגמות למטבע הפעילות לפי שער‬
‫החליפין שבתוקף בתאריכי העסקאות‪ .‬נכסים והתחייבויות כספיים הנקובים במטבע חוץ במועד הדיווח‪2‬‬
‫מתורגמים למטבע הפעילות לפי שער החליפין שבתוקף לאותו יום‪.‬‬
‫(‪ )1‬פעילות חוץ‬
‫הנכסים וההתחייבויות של פעילויות חוץ‪ 2‬תורגמו ל‪ ₪-‬לפי שערי החליפין שבתוקף למועד הדיווח‪.‬‬
‫הכנסות והוצאות של פעילויות חוץ‪ 2‬תורגמו ל‪ ₪-‬לפי שערי החליפין שבתוקף במועדי העסקאות‪.‬‬
‫הפרשי השער בגין התרגום מוכרים בדוח על השינויים בנכסים נטו‪/‬הון (התחייבויות נטו‪/‬גרעון בהון)‬
‫ומוצגים במסגרת השינויים בנכסים נטו‪.‬‬
‫ב‪2 -‬‬
‫(‪ )2‬פרטים בדבר שערי מטבע חוץ ומדד המחירים לצרכן‬
‫להלן פרטים על מדדי המחירים לצרכן‪ 2‬שערי החליפין של מטבעות עיקריים ושיעורי השינוי בתקופת‬
‫הדוח‪:‬‬
‫מדד המחירים לצרכן (בנקודות)‬
‫דולר של ארה"ב (ב‪ ₪ -‬ל‪ 1 -‬דולר)‬
‫אירו (ב‪ ₪ -‬ל‪ 1 -‬אירו)‬
‫ליום ‪ 13‬בדצמבר‬
‫‪4132‬‬
‫‪113.35‬‬
‫‪3.223‬‬
‫‪3.6,6‬‬
‫מדד המחירים לצרכן‬
‫דולר של ארה"ב‬
‫אירו‬
‫שיעור השינוי לשנה שהסתיימה‬
‫ביום ‪ 13‬בדצמבר (באחוזים)‬
‫‪4131‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪1.21‬‬
‫(‪)1.13‬‬
‫(‪)6.1,‬‬
‫‪1,.13‬‬
‫(‪),.23‬‬
‫(‪)1.16‬‬
‫‪4131‬‬
‫‪113.12‬‬
‫‪3.361‬‬
‫‪3.621‬‬
‫ה‪ .‬מזומנים ושווי מזומנים‬
‫מזומנים ושווי מזומנים כוללים‪ :‬מזומנים הניתנים לשימוש מידי‪ 2‬פיקדונות לפי דרישה‪ 2‬פיקדונות בתאגידים‬
‫בנקאיים לזמן קצר‪ 2‬השקעות אחרות לזמן קצר בעלות נזילות גבוהה‪ 2‬הניתנות בקלות להמרה לסכומים ידועים‬
‫של מזומנים והחשופות לסיכון לא משמעותי של שינויים בערכן‪ .‬שווי מזומנים כוללים‪ 2‬בין היתר‪ 2‬פיקדונות‬
‫לזמן קצר שהופקדו בבנק ישראל או בבנקים אחרים ושהתקופה עד למועד מימושם בעת ההשקעה המקורית‬
‫בהם לא עלתה על ‪ 3‬חודשים‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫ירידת ערך נכסים פיננסיים‬
‫בכל תאריך דוח על המצב הכספי נבחן האם קיימת ראיה אובייקטיבית לירידת ערך של נכס פיננסי או של‬
‫קבוצת נכסים פיננסיים‪.‬‬
‫ראיה אובייקטיבית לירידת ערך של נכס פיננסי או של קבוצת נכסים פיננסיים עשויה לכלול מידע הניתן‬
‫לצפייה‪ 2‬שבא לתשומת לב הממשלה לגבי אירועי הפסד של חייב‪ 2‬כגון‪ :‬קשיים פיננסיים משמעותיים‪ 2‬הפרת‬
‫חוזה‪ 2‬אי עמידה בתנאים (‪ 2)default‬פיגור בתשלומי ריבית או קרן‪ 2‬צפי כי החייב ייכנס להליך פשיטת רגל או‬
‫להסדר פיננסי חדש וסימנים נוספים‪.‬‬
‫בדוחות הכספיים בוצעו הן הפרשות כלליות והן הפרשות ספציפיות בהתאם לאמור להלן‪:‬‬
‫(‪ )3‬הלוואות שיכון ‪ -‬הפרשה לחובות מסופקים בגין הלוואות לשיכון הינה בהתאם לדיווחי הבנקים‪ .‬ההפרשה‬
‫כוללת הפרשה מזערית שחושבה על פי הוראות המפקח על הבנקים‪ .‬הפרשה מזערית בגין הלוואות שיכון‬
‫מחושבת לפי נוסחה‪ 2‬בהתחשב בעומק הפיגור‪ 2‬באופן שבו שיעורי ההפרשה גדלים ככל שמעמיק הפיגור‪ .‬כל‬
‫מדרגת הפרשה הינה בשיעור של ‪ 2%‬מהחוב‪ 2‬כאשר המדרגה הראשונה היא בעומק פיגור של מעל ‪ 5‬חודשים‬
‫והאחרונה בעומק פיגור של ‪ 33‬חודשים ומעלה עם הפרשה מרבית של ‪.21%‬‬
‫(‪ )4‬הלוואות אחרות ‪ -‬ההפרשה לחובות מסופקים נקבעה בהתבסס על הערכה לגבי ההפסדים הגלומים‬
‫בהלוואות ובהתחשב במכלול הסיכונים הקשורים באיתנותו הפיננסית של החייב‪ 2‬בהיקף ובטיב המידע עליו‬
‫והביטחונות שנתקבלו בגין ההלוואות‪.‬‬
‫(‪ )1‬חייבים אחרים ‪ -‬בוצעו הפרשות נוספות לחובות מסופקים בגין יתרות חייבים מעסקאות חליפין ועסקאות‬
‫שאינן חליפין אשר חושבו בחלקן באופן ספציפי ובחלקן בהתאם לאומדן‪.‬‬
‫ב‪3 -‬‬
‫ז‪.‬‬
‫מלאי שוטף ומלאי בלתי שוטף‬
‫מלאי נמדד כנמוך מבין העלות ושווי המימוש נטו‪ .‬העלות של מלאי בתהליך ייצור ומלאי תוצרת גמורה‪ 2‬כוללת‬
‫את העלויות לרכישת המלאי ולהבאתו למקומו ולמצבו הקיימים‪ 2‬עלויות חומרי גלם‪ 2‬עבודה ישירה‪ 2‬עלויות‬
‫ישירות אחרות ועלויות תקורה קבועות בייצור‪ 2‬המבוסס על קיבולת נורמאלית של מתקני היצור‪.‬‬
‫מלאי המוחזק לצורך חלוקה ללא תמורה או בתמורה סמלית או מלאי המשמש לצריכה בתהליך ייצור של‬
‫סחורות המיועדות לחלוקה ללא תמורה או בתמורה סמלית‪ 2‬נמדד כנמוך מבין עלות ועלות השחלוף הנוכחית‪.‬‬
‫מלאי בלתי שוטף הינו מלאי שאינו מיועד ואינו צפוי להתממש בתוך שנה או מלאי חירום שהממשלה מחויבת‬
‫להחזיק בו לצורך שימוש בעתות חירום‪.‬‬
‫עלות המלאי נקבעת בהתאם לשיטות המדידה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חומרי גלם‬
‫תוצרת בתהליך ותוצרת גמורה‬
‫דלקים‬
‫חלקי חילוף ופריטים כלליים‬
‫תרופות‬
‫ציוד חירום‬
‫ציוד עזר רפואי‬
‫אחר‬
‫ממוצע משוקלל‬
‫בעיקר עלות מזוהה‬
‫בעיקר ממוצע משוקלל‬
‫בעיקר עלות מזוהה‬
‫ממוצע משוקלל‬
‫ממוצע משוקלל ועלות מזוהה‬
‫ח‪ .‬חייבים ויתרות חובה‬
‫יתרת החייבים ויתרות החובה מתייחסת לסכומים לקבל מחייבים עבור עסקאות חליפין ועסקאות שאינן‬
‫חליפין‪.‬‬
‫ט‪ .‬השקעות בישויות כלולות ובישויות בשליטה משותפת‬
‫(‪ )3‬ישות אשר בה יש לממשלה השפעה מהותית ושאינה ישות בשליטה משותפת או ישות מאוחדת‪ .‬קיימת‬
‫הנחה לפיה החזקה בשיעור של ‪ ,1%‬עד ‪ 61%‬בישות מוחזקת הינה ישות כלולה‪.‬‬
‫בבחינת קיומה של השפעה מהותית‪ 2‬מובאות בחשבון זכויות הצבעה פוטנציאליות הניתנות למימוש או‬
‫להמרה באופן מיידי למניות הישות המוחזקת‪.‬‬
‫(‪ )4‬ישות אשר בה יש לממשלה שיתוף חוזי מוסכם בשליטה על פעילות כלכלית‪ .‬שליטה משותפת קיימת רק‬
‫כאשר החלטות פיננסיות ותפעוליות אסטרטגיות‪ 2‬המתייחסות לפעילות‪ 2‬דורשות הסכמה פה אחד של‬
‫הצדדים ששולטים במשותף (המשתתפים בעסקה)‪.‬‬
‫השקעות הממשלה בישויות כלולות ובישויות בשליטה משותפת‪ 2‬נמדדות בדוחות הכספיים לפי שיטת השווי‬
‫המאזני‪.‬‬
‫קביעת השווי המאזני של ההשקעות בישויות כלולות ובישויות בשליטה משותפת‪ 2‬מבוססת על דוחות‬
‫כספיים של הישויות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,113‬או לתקופות קודמות כמפורט בביאור ‪ ,‬ג'‪ 2‬כפי שהתקבלו‬
‫מהן או מרשות החברות הממשלתיות‪.‬‬
‫לרשימת הישויות המוחזקות לרבות שיעורי ההחזקה בהן ומידע על הדוחות הכספיים שעליהם התבססה‬
‫קביעת השווי המאזני (דוח מבוקר‪ /‬טיוטה) ‪ -‬ראה נספחים ב' וג' לדוחות הכספיים‪.‬‬
‫ב‪11 -‬‬
‫(‪ )1‬כאמור לעיל‪ 2‬השקעות בישויות כלולות והשקעות בישויות בשליטה משותפת מטופלות בדוחות הכספיים‬
‫בהתאם לשיטת השווי המאזני‪ .‬על פי שיטת השווי המאזני‪ 2‬ההשקעות מוכרות לראשונה לפי עלותן‬
‫ונכללות בדוח על המצב הכספי בעלות המותאמת לשינויים שאירעו לאחר הרכישה בחלקה של הממשלה‬
‫בנכסים נטו‪/‬הון של הישות‪ .‬כאשר חלקה של הממשלה בהפסדי הישות עולה על זכויות הממשלה באותה‬
‫ישות (כולל זכויות כלשהן לזמן ארוך אשר במהותן הינן חלק בהשקעות הממשלה נטו בישות)‪ 2‬הערך של‬
‫אותן זכויות מופחת לאפס והממשלה לא מכירה בהפסדים נוספים של הישות אלא אם קיימת מחויבות‬
‫משפטית או משתמעת של הממשלה לתמיכה בישות או מחויבות לשלם או שבוצעו תשלומים בעבור‬
‫הישות‪.‬‬
‫(‪ )2‬אובדן השפעה מהותית או שליטה משותפת ‪-‬‬
‫הממשלה מפסיקה ליישם את שיטת השווי המאזני החל מאותו מועד בו איבדה את ההשפעה המהותית או‬
‫השליטה המשותפת‪ .‬במידה ונותרה השקעה בישות‪ 2‬היא מטופלת כנכס פיננסי‪ .‬במועד זה‪ 2‬הממשלה‬
‫מכירה בדוחות על הביצוע הכספי בכל הפרש בין תמורה כלשהי ממימוש ההשקעה בישות לבין הערך‬
‫בספרים של ההשקעה‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫השקעות‬
‫(‪ )3‬השקעות בניירות ערך סחירים ‪ -‬מוצגות לפי שווי שוק או לפי ערך הפדיון נכון למועד הדיווח‪ .‬עלויות עסקה‬
‫הניתנות לייחוס נזקפות לדוח על הביצוע הכספי עם התהוותן‪.‬‬
‫(‪ )4‬השקעות בשטרי הון המירים ‪ -‬מוצגות לפי עלות בתוספת ריבית ו‪/‬או הצמדה בהתאם לתנאי שטרי ההון‪.‬‬
‫(‪ )1‬הלוואות לזמן ארוך ‪ -‬מוצגות לפי יתרה משוערכת למועד הדיווח בתוספת ריבית שנצברה על ההשקעה‬
‫וטרם נפרעה‪.‬‬
‫(‪ )2‬נגזרים פיננסיים ‪ -‬מוצגים לפי אומדן שווי הוגן‪ 2‬המבוסס על תזרים מזומנים עתידי מהוון למועד הדיווח‪.‬‬
‫עלויות עסקה הניתנות לייחוס נזקפות לדוח על הביצוע הכספי עם התהוותן‪.‬‬
‫יא‪ .‬השקעה בפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי‬
‫בהתאם לתקן חשבונאות ממשלתי מספר ‪-3,‬הסדרי זיכיון למתן שירות‪ :‬המעניק‪ 2‬המסדיר את אופן הטיפול‬
‫החשבונאי בהסדרי זיכיון למתן שירות (הסדרי ‪ )Public Private Partnership-P.P.P‬מצדו של מזמין העסקה‪2‬‬
‫הממשלה מכירה בנכס בהסדרי ‪ 2P.P.P‬במידה ומתקיימים שני התנאים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬הממשלה שולטת או מסדירה אילו שירותים המפעיל חייב לספק בהקשר לנכס‪ 2‬למי הוא חייב לספק‬
‫אותם ובאיזה מחיר‪.‬‬
‫‪ ‬הממשלה שולטת בזכות שייר משמעותית כלשהי בנכס בתום תקופת ההסדר – באמצעות בעלות‪ 2‬זכות‬
‫מוטב (‪ )beneficial entitlement‬או בדרך אחרת‪.‬‬
‫הממשלה מודדת לראשונה את נכסי ‪ P.P.P‬לפי שווי הוגן‪ .‬במקביל‪ 2‬מוכרת התחייבות למפעיל‪ 2‬תוך התאמה בגין‬
‫כל תמורה כספית אחרת המועברת מהממשלה למפעיל‪ 2‬או בין המפעיל לממשלה‪.‬‬
‫בהסדרים הכוללים מרכיב של הקמה‪ 2‬הממשלה מכירה בנכס בשלב ההקמה‪ 2‬במידה וצפוי שהטבות כלכליות‬
‫עתידיות או פוטנציאל שירות הקשורים לפריט יזרמו אל הממשלה‪ 2‬וכן כאשר עלות הפריט או שוויו ההוגן‬
‫ניתנים למדידה באופן מהימן אחרת‪ 2‬הממשלה מכירה בנכס במועד הראשון בו התנאים לעיל מתקיימים‪.‬‬
‫הסדרי ‪ – P.F.I‬בהם הממשלה נושאת בעלויות אספקת השירותים מהנכס‬
‫‪ ‬בהסדרים הכוללים מרכיב שירותים ומרכיב הקמה‪ 2‬הנכס וההתחייבות הפיננסית הקשורה נמדדים לפי‬
‫שוויו הוגן של הנכס‪.‬‬
‫‪ ‬הערכות שווי הנכסים בוצעו בהתאם לשיטת היוון תזרים מזומנים עתידי בגין רכיב ההקמה והשירות‪.‬‬
‫היוון תזרים המזומנים נעשה לפי שיעור התשואה הפנימי של הפרויקט ליזם‪ .‬במקרים בהם שיעור זה‬
‫לא היה זמין‪ 2‬נעשה שימוש בשיעור התשואה על אג"ח ממשלתית צמודות מדד לתקופה הזהה לתקופת‬
‫הסכם הזיכיון‪.‬‬
‫ב‪11 -‬‬
‫הסדרי ‪ - B.O.T‬שלא כוללים תשלומים למזמין או הסדרים שכוללים תשלומים מופחתים‬
‫בהסדרים מסוג ‪ 2B.O.T‬הממשלה מתגמלת את המפעיל בגין נכס הזיכיון למתן השירות‪ 2‬הן על ידי תשלומים‬
‫קבועים מראש והן על ידי מתן זכות להפיק הכנסות ממשתמשים שהינם צדדים שלישיים‪ .‬במקרים אלה‪ 2‬הנכס‬
‫נמדד לפי שוויו ההוגן‪ .‬התמורה למפעיל מפוצלת לחלק של התחייבות פיננסית בגין סדרת התשלומים הקובעים‬
‫מראש ולחלק של ההתחייבות בגין הזכות שניתנה למפעיל להפיק הכנסות ממשתמשים שהינן צדדים שלישיים‪.‬‬
‫כל חלק מההתחייבות מוכר לראשונה בשווי הוגן של התמורה ששולמה או שעומדת לתשלום‪.‬‬
‫פחת‬
‫פחת נזקף לדוח על הביצוע הכספי‪ 2‬לפי שיטת הקו הישר על פי אומדן אורך החיים השימושי של כל חלק‬
‫משמעותי מפריטי נכסי ה‪ 2P.P.P -‬קרקעות אינן מופחתות‪.‬‬
‫אומדן אורך החיים השימושיים לתקופה השוטפת ולתקופת ההשוואה הינו כדלקמן ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫כבישים‬
‫מתקני התפלה‬
‫רכבת קלה‬
‫בתי משפט‬
‫פרוייקטי בינוי אחרים‬
‫‪ 1,6‬שנים‬
‫‪ 31‬שנים‬
‫‪ 16-56‬שנים‬
‫‪ 61‬שנים‬
‫‪ 61‬שנים‬
‫האומדנים בדבר שיטת הפחת‪ 2‬אורך החיים השימושי וערך השייר נבחנים מחדש בכל שנת דיווח‪.‬‬
‫יב‪ .‬רכוש קבוע‬
‫הכרה ומדידה‬
‫פריטי רכוש קבוע נמדדים לפי עלותם בניכוי פחת שנצבר והפסדים מירידת ערך‪ .‬העלות כוללת הוצאות‬
‫הניתנות לייחוס ישיר לרכישת הנכס או להקמתו לשם הבאת הנכס למיקום ולמצב הדרושים להפעלתו בהתאם‬
‫לייעודו‪ .‬כאשר נכס מתקבל ללא עלות או בעלות סמלית‪ 2‬עלותו היא שוויו ההוגן במועד קבלתו‪ .‬פריטי רכוש‬
‫קבוע מסוימים‪ 2‬שלא היו קיימים נתונים זמינים לגבי עלותם‪ 2‬נכללו במועד ההכרה לראשונה בהתאם לאומדן‬
‫שווים ההוגן‪.‬‬
‫עלות תוכנה‪ 2‬המהווה חלק בלתי ניפרד מתפעול הציוד המתייחס‪ 2‬מוכרת כחלק מעלות ציוד זה‪.‬‬
‫כאשר לחלקי רכוש קבוע משמעותיים (לרבות עלויות של בדיקות תקופתיות משמעותיות) יש אורך חיים שונה‪2‬‬
‫הם מטופלים כפריטים נפרדים של הרכוש הקבוע‪.‬‬
‫שינויים במחויבות לפירוק ופינוי פריטים ושיקום האתר בו הם ממוקמים‪ 2‬למעט שינויים הנובעים מחלוף‬
‫הזמן‪ 2‬מתווספים או מנוכים מעלות הנכס בתקופה בה הם מתרחשים‪ .‬הסכום שמנוכה מעלות הנכס לא יעלה‬
‫על ערכו בספרים‪ .‬יתרה‪ 2‬אם קיימת‪ 2‬מוכרת מיידית בדוח על הביצוע הכספי‪.‬‬
‫רווח או הפסד הנובע מגריעת פריט רכוש קבוע ייקבע כהפרש בין התמורה נטו מהמימוש‪ 2‬אם קיימת‪ 2‬לבין‬
‫הערך בספרים של הפריט‪ 2‬וירשם בסעיף הכנסות אחרות או הוצאות אחרות‪ 2‬לפי העניין‪ 2‬בדוח על הביצוע‬
‫הכספי‪.‬‬
‫עלויות עוקבות‬
‫עלות החלפת חלק מפריט רכוש קבוע מוכרת כחלק מהערך בספרים של אותו פריט‪ 2‬אם צפוי כי התועלת‬
‫הכלכלית העתידית או פוטנציאל השירות הגלומים בפריט תזרום לישות וכי עלותו ניתנת למדידה באופן‬
‫מהימן‪ .‬הערך היחסי של החלק שהוחלף נגרע‪ .‬עלויות תחזוקה שוטפות נזקפות לדוח על הביצוע הכספי עם‬
‫התהוותן‪.‬‬
‫פחת‬
‫פחת נזקף לדוח על הביצוע הכספי‪ 2‬בעיקר‪ 2‬לפי שיטת הקו הישר על פי אומדן אורך החיים השימושי של כל‬
‫חלק משמעותי מפריטי הרכוש הקבוע‪ .‬קרקעות אינן מופחתות‪ .‬שיפורים במושכר מופחתים על פני התקופה‬
‫הקצרה מבין תקופת השכירות לבין אורך החיים השימושי של הנכס‪.‬‬
‫ב‪1, -‬‬
‫אומדן אורך החיים השימושיים לתקופה השוטפת ולתקופת ההשוואה הינו כדלקמן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נכסי תשתית אזרחיים‬
‫נכסי צבא וציוד בטחוני‬
‫מבנים ונכסים בהקמה‬
‫נכסי הדיור הציבורי‬
‫מכונות וציוד‬
‫ציוד וריהוט משרדי‬
‫כלי רכב ותחבורה‬
‫חומרה ומערכות מחשוב‬
‫ציוד ומכשור רפואי‬
‫אחר‬
‫‪ ,1‬שנים ויותר‬
‫‪ 11-31‬שנים‬
‫‪ ,6‬שנים ויותר‬
‫‪ ,6‬שנים‬
‫‪ 11‬שנים‬
‫‪ 6-11‬שנים‬
‫‪ 3-6‬שנים‬
‫‪ 3-11‬שנים‬
‫‪ 6-13‬שנים‬
‫‪ 6‬שנים‬
‫האומדנים בדבר שיטת הפחת‪ 2‬אורך החיים השימושי וערך השייר נבחנים מחדש בכל שנת דיווח‪.‬‬
‫נכסי מורשת‬
‫נכסי מורשת הינם נכסים בעלי חשיבות תרבותית‪ 2‬סביבתית או היסטורית ולרוב ערכם אינו משתקף במלואו‬
‫בערך הכספי המבוסס אך ורק על מחירי שוק‪ .‬לפיכך ניתן מידע איכותי בלבד לגבי נכסי המורשת‪ 2‬כאשר לנכסי‬
‫המורשת קיימת עלות כספית כלשהיא היא נכללת בסעיף הרלוונטי בקבוצות הרכוש הקבוע‪ 2‬בעיקר בסעיף‬
‫מבנים ונכסים בהקמה‪.‬‬
‫מצבת הנכסים‪ 2‬לרבות רכוש קבוע‪ 2‬כפי שמוצגת בדוחות כספיים אלה איננה שלמה וטרם הוכרו בדוחות‬
‫הכספיים הנכסים העיקריים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬קרקעות בידי הממשלה‪ .‬בביאור ‪(1,‬ב) ניתן גילוי בדבר ההיקף הכמותי ואומדן השווי של הקרקעות‬
‫שבידי הממשלה‪ 2‬המנוהלות על‪-‬ידי רשות מקרקעי ישראל‪.‬‬
‫‪ ‬חלק מהשקעות הממשלה בתשתיות‪.‬‬
‫‪ ‬חלק מהשקעות הממשלה במערכת הביטחון‪.‬‬
‫‪ ‬מרבית הנכסים בחו"ל‪.‬‬
‫‪ ‬חלק מנכסי הנדל"ן בארץ‪.‬‬
‫כמו כן‪ 2‬יצוין כי בעקבות אילוצים שמקורם בקושי שבאיתור מסמכי הרכישה המקוריים ו‪/‬או חוסר יכולת‬
‫לגזור את העלות ממסמכי בעלות ישנים‪ 2‬הופעל לגבי חלק מהנכסים מודל לקביעת שווי הוגן‪ .‬לפיכך‪ 2‬המדיניות‬
‫החשבונאית שיושמה בדוח זה אינה בהכרח עקבית כמתחייב מכללי חשבונאות מקובלים‪ .‬על מנת להשלים את‬
‫עבודת מיפוי הנכסים‪ 2‬מתבצעות פעילויות נוספות במסגרת סקר נכסי הדיור הממשלתי וביניהן‪:‬‬
‫‪ ‬עדכון השווי הכספי של אלו מהמבנים הרשומים במערכות המידע‪ 2‬אשר חסרים בגינם נתוני עלות או‬
‫שווי הוגן‪.‬‬
‫‪ ‬תחזוקת מערך המידע שהוקם על נכסים המוחזקים בחו"ל על‪-‬ידי משרדי החוץ ומשרדים נוספים‪2‬‬
‫בהיקף של למעלה מ‪ 111 -‬נכסי מקרקעין בבעלות ורישומם החשבונאי‪.‬‬
‫‪ ‬ביצוע סקרי נכסי מקרקעין וקליטתם במערכות המידע‪.‬‬
‫‪ ‬הכרה בנכס בגין תוצאות סקר לגבי מקרקעי בתי החולים הממשלתיים‪.‬‬
‫‪ ‬רישום נכסים הנכללים במסגרת תכנית ההתנתקות (יחידת פינוי אתרים זמניים)‪.‬‬
‫בנוסף‪ 2‬יצוין כי קיימות קבוצות נכסים נוספות של מקרקעי ומבני מוסדות חינוך אשר הוקצו על‪-‬ידי הממשלה‬
‫ללא תמורה לרשויות מקומיות‪ 2‬בהן בכוונת הממשלה להקים מערך הערות אזהרה לצורך מעקב ומניעת‬
‫שינויים בנכסים‪.‬‬
‫ב‪13 -‬‬
‫יג‪ .‬עלויות אשראי‬
‫ככלל עלויות אשראי נזקפות כהוצאות בדוח על הביצוע הכספי‪ .‬ישויות מסוימות שזיהו עלויות אשראי ספציפי‬
‫ועלויות אשראי שאינו ספציפי היוונו עלויות לנכסים כשירים במהלך התקופה הנדרשת להשלמה ולהקמה עד‬
‫למועד בו הם מוכנים לשימושם המיועד‪ .‬עלויות אשראי שאינו ספציפי מהוונות באותו אופן לאותה השקעה‬
‫בנכסים כשירים או לאותו חלק ממנה שלא ממומן באשראי ספציפי‪ 2‬תוך שימוש בשיעור שהוא הממוצע‬
‫המשוקלל של שיעורי העלות בגין אותם מקורות אשראי שעלותם לא הוונה באופן ספציפי‪ .‬הפרשי שער‬
‫הנובעים מאשראי במטבע חוץ‪ 2‬מהוונים במידה שהם נחשבים כתיאום לעלויות הריבית‪ .‬עלויות אשראי אחרות‬
‫נזקפות לדוח על הביצוע הכספי עם התהוותן‪ .‬הכנסות מהשקעות זמניות של אשראי ספציפי שהתקבל לצורך‬
‫השקעה בנכס כשיר מנוכות מעלויות האשראי הכשירות להיוון‪.‬‬
‫יד‪ .‬נכסים בלתי מוחשיים‬
‫נכס בלתי מוחשי הינו נכס לא כספי‪ 2‬ניתן לזיהוי‪ 2‬חסר מהות פיזית‪ .‬נכס ניתן לזיהוי אם הוא ניתן להפרדה או‬
‫שנובע מזכויות חוזיות או זכויות משפטיות אחרות‪ 2‬וזאת מבלי להתחשב אם זכויות אלה ניתנות להעברה או‬
‫ניתנות להפרדה מהישות או מזכויות וממחויבויות אחרות‪.‬‬
‫הכרה לראשונה‬
‫נכס בלתי מוחשי מוכר לראשונה לפי עלות‪ 2‬לרבות הוצאות שניתן ליחסן במישרין לרכישת הנכס הבלתי מוחשי‬
‫ולהכנת הנכס הבלתי מוחשי לשימושו המיועד‪ .‬יציאה בגין פריט בלתי מוחשי שהוכרה לראשונה כהוצאה‪ 2‬לא‬
‫תוכר כחלק מהעלות של נכס בלתי מוחשי במועד מאוחר יותר‪.‬‬
‫נכסים בלתי מוחשיים שהתקבלו במסגרת עסקה שאינה חליפין יימדדו בהתאם לשווים ההוגן במועד העסקה‪.‬‬
‫נכסים בלתי מוחשיים שנרכשו במסגרת עסקה להחלפת נכסים תמורת נכס לא כספי או נכסים לא כספיים או‬
‫בתמורה לשילוב של נכסים כספיים ולא כספיים‪ 2‬יימדדו בשווי הוגן במועד ההכרה לראשונה‪.‬‬
‫מחקר ופיתוח‬
‫יציאות הקשורות בפעילויות מחקר המבוצעות במטרה לרכוש ידע והבנה מדעיים או טכניים חדשים‪ 2‬נזקפות‬
‫לדוח על הביצוע הכספי עם התהוותן‪.‬‬
‫בתקופות עוקבות‪ 2‬עלויות פיתוח שהוונו נמדדות לפי עלות בניכוי הפחתות והפסדים מירידת ערך שנצברו‪.‬‬
‫עלויות עוקבות‬
‫עלויות עוקבות מוכרות כנכס בלתי מוחשי אך ורק כאשר הן מגדילות את ההטבה הכלכלית העתידית הגלומה‬
‫בנכס בגינו הן הוצאו‪.‬‬
‫מדידה עוקבת‬
‫לאחר ההכרה לראשונה נכסים בלתי מוחשיים נמדדים לפי שיטת העלות‪ .‬לפי שיטה זו‪ 2‬הנכס יוצג בעלותו‬
‫בניכוי כל הפחתה שנצברה ובניכוי הפסדים מירידת ערך שנצברו‪.‬‬
‫הפחתה‬
‫הפחתה נזקפת לדוח על הביצוע הכספי לפי שיטת הקו הישר‪ .‬מוניטין ונכסים בלתי מוחשיים בעלי אורך חיים‬
‫בלתי מוגדר אינם מופחתים באופן שיטתי‪ 2‬אלא נבחנים לפחות אחת לשנה לירידת ערך‪.‬‬
‫נכסים בלתי מוחשיים אשר נוצרים בישות אינם מופחתים באופן שיטתי כל עוד הם אינם זמינים לשימוש‪.‬‬
‫לפיכך‪ 2‬נכסים בלתי מוחשיים אלו‪ 2‬כגון עלויות פיתוח‪ 2‬נבחנים לירידת ערך לפחות אחת לשנה‪ 2‬עד למועד בו‬
‫הופכים להיות זמינים לשימוש‪.‬‬
‫אומדן אורך החיים השימושיים לתקופה השוטפת ולתקופת ההשוואה הינו כדלקמן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 3-,1‬שנים‬
‫‪ 3-11‬שנים‬
‫‪ 3-,1‬שנים‬
‫תוכנה ופרויקטי מחשוב‬
‫נכסים בפיתוח והוצאות נדחות‬
‫ידע‪ 2‬מוניטין ופטנטים‬
‫האומדנים בדבר שיטת ההפחתה‪ 2‬אורך החיים השימושיים וערך השייר נבחנים מחדש לפחות בכל סוף שנת‬
‫דיווח ומותאמים בעת הצורך‪ 2‬כאשר השפעת שינוי האומדן מטופלת בדרך של "מכאן ואילך"‪.‬‬
‫ב‪13 -‬‬
‫בחלק מהמוסדות הממשלתיים בהם מתבצעים מחקרים‪ 2‬לא קיים עדיין מערך להגנה על הידע או הטכנולוגיה‬
‫השייכים לממשלה ולמימוש הפוטנציאל המסחרי הגלום בהם‪ .‬זאת‪ 2‬בניגוד למצב הקיים במרבית מדינות‬
‫העולם המערבי‪ 2‬שהחלו כבר בשנות השמונים של המאה הקודמת לבסס תשתיות כלכליות ומשפטיות ליישום‬
‫מסחרי של ידע וזכויות קניין רוחני בבעלות ממשלתית‪.‬‬
‫מצבת הנכסים כאמור איננה שלמה ואינה כוללת נכסי קניין רוחני רבים המצויים בעיקר במערכת הבריאות‬
‫ובמערכת הביטחון‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ ,111‬נחתמה הוראת מינהל (הוראה משותפת לחשב הכללי‪ 2‬לממונה על השכר‪ 2‬ולמנכ"ל משרד‬
‫הבריאות)‪ 2‬המסדירה את אופן ניהול הקניין הרוחני במערכת הבריאות‪ 2‬וזאת בנוסף להוראות קיימות‬
‫המסדירות את אופן ניהול ורישום הקניין הרוחני במערכת הבריאות‪ 2‬במערכת החקלאות ובתחום המחשוב‪.‬‬
‫תהליך רישום הנכסים נמצא בתחילתו‪ 2‬ועל כן יתכן כי במצבת הנכסים הקיימת חסר חלק ניכר מנכסי הקניין‬
‫הרוחני‪ .‬יצוין‪ 2‬כי בשנים האחרונות‪ 2‬פועלת יחידת אכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה בשיתוף פעולה הדוק‬
‫עם נציגי החשב הכללי בכל הנוגע להגנה יזומה על קניינה הרוחני של הממשלה ובמקרים מסוימים אף מוגשות‬
‫תביעות כנגד גורמים שהפרו את קניינה הרוחני של הממשלה‪ .‬כפועל יוצא של פעילות האכיפה הנ"ל‪ 2‬נעשות‬
‫פניות יזומות מטעם חברות לחשב הכללי ולמשרד המשפטים במסגרת הליכי ‪ due diligence‬לפני סגירת‬
‫עסקה‪.‬‬
‫טו‪ .‬חכירות‬
‫חכירות מצדדים שלישיים בהן נושאת הממשלה באופן מהותי בכל הסיכונים והתשואות מהנכס‪ 2‬מסווגות‬
‫כחכירות מימוניות‪ .‬הממשלה מכירה בדוחותיה הכספיים בנכסים החכורים על ידה בחכירה מימונית‪ 2‬כנגד‬
‫הכרה בהתחייבויות‪ 2‬בתחילת תקופת החכירה‪ 2‬לפי הנמוך מבין השווי ההוגן של הנכס החכור והערך הנוכחי של‬
‫תשלומי החכירה המינימאליים‪ .‬הממשלה מכירה בגין נכסים בחכירה מימונית שהינם בני פחת‪ 2‬בהוצאות‬
‫פחת‪ 2‬כאשר מדיניות הפחת של נכסים אלה עקבית עם מדיניות הפחת לגבי נכסים בני פחת שבבעלות הממשלה‪.‬‬
‫הפחתת הנכס מתבצעת על פני התקופה הקצרה מבין תקופת החכירה ואורך החיים השימושי של הנכס‪ 2‬אלא‬
‫אם צפוי באופן סביר כי הממשלה תשיג בעלות על הנכס בתום תקופת החכירה‪ .‬תשלומי חכירה מינימאליים‪2‬‬
‫המשתלמים במסגרת חכירה מימונית‪ 2‬נחלקים בין הוצאות המימון לבין הפחתת יתרת ההתחייבות‪ .‬הוצאת‬
‫המימון מוקצית לכל תקופה מתקופת החכירה‪ 2‬כך שמתקבל שיעור ריבית תקופתית קבוע על היתרה הנותרת‬
‫של ההתחייבות‪ .‬תשלומי החכירה המינימאליים מתעדכנים בגין דמי חכירה מותנים כאשר ההתניה מתבררת‪.‬‬
‫יתר החכירות מסווגות כחכירות תפעוליות‪ 2‬כאשר הנכסים החכורים אינם מוכרים בדוח על המצב הכספי‪.‬‬
‫הממשלה מכירה בתשלומי החכירה בגין חכירה תפעולית‪ 2‬למעט דמי חכירה מותנים‪ 2‬כהוצאה על בסיס קו ישר‬
‫לאורך תקופת החכירה‪ 2‬לרבות תקופת האופציה הקיימת לממשלה אשר במועד ההתקשרות בחכירה ניתן‬
‫להניח באופן סביר שתמומש‪.‬‬
‫הממשלה מציגה בדוח על המצב הכספי נכסים המוחכרים על ידה לצדדים שלישיים בחכירה תפעולית‪ 2‬בהתאם‬
‫למהות הנכס ומכירה בהכנסות מהחכירה על בסיס קו ישר לאורך תקופת החכירה‪ 2‬או על בסיס מזומן‪ 2‬במידה‬
‫ואין באפשרותה להעריך את ההכנסות על בסיס מצטבר‪.‬‬
‫בחכירה של קרקע ומבנים‪ 2‬מרכיבי הקרקע והמבנים נבחנים בנפרד לצורכי סיווג החכירות‪ 2‬כאשר שיקול‬
‫משמעותי בסיווג מרכיב הקרקע הינו העובדה כי קרקע בדרך כלל בעלת אורך חיים בלתי מוגדר‪.‬‬
‫טז‪ .‬מענקי ממשלה‬
‫מענקי ממשלה בלתי מותנים מוכרים לראשונה בשווי הוגן במועד הענקתם‪.‬‬
‫מענקים מהמדען הראשי שבמשרד הכלכלה למטרות עידוד מחקר ופיתוח (להלן‪" :‬מענקי מדען") מטופלים‬
‫כנכס בדוחות הכספיים‪.‬‬
‫מענקי מדען שניתנו מוכרים כנכס לפי שוויו ההוגן בניכוי המענקים לתוכניות שנכשלו ולא יניבו הכנסה ובניכוי‬
‫המענקים שכבר שולמו בגינם התמלוגים‪ .‬השווי ההוגן מגלם את הסיכון לכישלון בהתאם לענף ומהוון בהתאם‬
‫לתקופת ההחזר הצפויה‪ .‬שינויים בשווי הוגן‪ 2‬אם קיימים‪ 2‬נזקפים לדוח על הביצוע הכספי‪.‬‬
‫הלוואות עומדות ומענקים מותנים מהווים נכסים תלויים בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים ועל כן אינם‬
‫כלולים בדוחות על המצב הכספי‪.‬‬
‫יז‪ .‬נכסים תלויים‬
‫נכסים תלויים נובעים בדרך כלל מאירועים בלתי מתוכננים או אירועים לא צפויים‪ 2‬אשר אינם בשליטתה‬
‫המלאה של הישות‪ 2‬ואשר יוצרים את האפשרות של תזרים חיובי של הטבות כלכליות או פוטנציאל שירות‬
‫לישות‪ .‬בדוחות הכספיים ניתן גילוי לקיומם של נכסים תלויים‪ 2‬רק כאשר תזרים חיובי של הטבות כלכליות או‬
‫פוטנציאל שירות הוא צפוי (אך אינו וודאי למעשה)‪ .‬נכסים תלויים נאמדים באופן מתמשך‪ 2‬כך שאם הסבירות‬
‫ב‪16 -‬‬
‫השתנתה באופן שתזרים חיובי של הטבות כלכליות או פוטנציאל שירות הוא וודאי למעשה‪ 2‬וערך הנכס ניתן‬
‫למדידה באופן מהימן‪ 2‬הנכס וההכנסה הקשורה בו מוכרים בדוחות הכספיים בתקופה שבה התרחש השינוי‪.‬‬
‫יח‪ .‬החוב הממשלתי‬
‫מלוות הפנים והחוץ של ממשלת ישראל הכוללים איגרות חוב מונפקות‪ 2‬הלוואות ומכשירי חוב אחרים‪ 2‬אשר‬
‫נמדדים לפי שיטת העלות המופחתת‪.‬‬
‫יט‪ .‬הפרשות‬
‫הממשלה מכירה בהפרשות בדוחות הכספיים כאשר מתקיימים התנאים הבאים במצטבר‪ :‬קיימת לממשלה‬
‫מחויבות קיימת (משפטית או משתמעת) כתוצאה מאירועי העבר‪ 2‬צפוי שיידרש תזרים שלילי של משאבים‬
‫המגלמים הטבות כלכליות כדי לסלקה וניתן לערוך אומדן מהימן של סכום המחויבות‪ .‬הסכום המוכר‬
‫כהפרשה‪ 2‬הינו האומדן הטוב ביותר של הוצאה הנדרשת לסילוק המחויבות הקיימת במועד הדיווח‪ .‬כאשר‬
‫ההשפעה של ערך הזמן הינה מהותית‪ 2‬סכום ההפרשה יימדד לפי הערך הנוכחי של ההוצאות הנדרשות לסילוק‬
‫המחויבות‪ .‬הערך בספרים של ההפרשה מותאם על מנת לשקף את חלוף הזמן ומוכר כהוצאות מימון‪.‬‬
‫(‪ )3‬תביעות משפטיות‬
‫הפרשה בגין תביעות מוכרת כאשר מתקיימים התנאים הבאים במצטבר‪ :‬לממשלה קיימת מחויבות‬
‫משפטית בהווה או מחויבות משתמעת כתוצאה מאירוע שהתרחש בעבר‪ 2‬יותר סביר מאשר לא ( ‪more likely‬‬
‫‪ )than not‬כי הממשלה תידרש למשאביה הכלכליים לסילוק המחויבות וניתן לאמוד את המחויבות באופן‬
‫מהימן‪ .‬כאשר השפעת ערך הזמן מהותית‪ 2‬נמדדת ההפרשה בהתאם לערכה הנוכחי‪.‬‬
‫(‪ )4‬חוזים שגלום בהם הפסד‬
‫הפרשה לחוזים שגלום בהם הפסד מוכרת כאשר ההטבות הכלכליות הצפויות להתקבל מהחוזים שנחתמו‬
‫על ידי הממשלה נמוכות מהעלויות הבלתי נמנעות כתוצאה מעמידה במחויבויותיה החוזיות‪ .‬ההפרשה‬
‫נמדדת על פי הנמוך מבין הערך הנוכחי של העלות החזויה נטו לביטול החוזה והערך הנוכחי של העלות‬
‫החזויה נטו להמשך קיום החוזה‪ .‬בטרם מוכרת ההפרשה‪ 2‬מכירה הממשלה בירידת ערך של הנכסים‬
‫הקשורים לאותו חוזה‪.‬‬
‫כ‪ .‬התחייבויות בגין פנסיה תקציבית וצוברת והתחייבויות בגין סיום יחסי עובד‪-‬מעביד‪ ,‬נטו‬
‫התחייבויות בגין פנסיה תקציבית וצוברת מחושבות תוך שימוש בהערכות אקטואריות‪ .‬התחייבויות בשל סיום‬
‫יחסי עובד מעביד‪ 2‬לגבי עובדים שאינם נכללים בפנסיה תקציבית‪ 2‬מחושבת בהתאם לתנאי העסקה של אותם‬
‫עובדים‪ 2‬לפירוט ראה ביאור ‪ - 12‬התחייבויות בגין זכויות עובדים‪.‬‬
‫כא‪ .‬הטבות לעובדים‬
‫הטבות לעובדים כוללות משכורות‪ 2‬ימי חופשה‪ 2‬מחלה‪ 2‬הבראה והפקדות לביטוח לאומי ומוכרות כהוצאות עם‬
‫מתן השירותים‪ .‬כאשר לממשלה קיימת מחויבות משפטית או משתמעת‪ 2‬שניתן לאמוד אותה באופן מהימן‪2‬‬
‫למתן מענקים לעובדים‪ 2‬הממשלה מכירה בהתחייבות זו במועד בה קמה המחויבות‪.‬‬
‫התחייבות הממשלה בגין זכאות עובדיה לימי חופשה ומחלה המוצגת בדוחות הכספיים אינה מלאה ואינה‬
‫נמדדת על ידי הערכות אקטואריות‪ 2‬מאחר וטרם הושלמה הקמתה של מערכת מידע התומכת בחישוב‬
‫ההתחייבות האמורה‪ 2‬ברמה הממשלתית‪.‬‬
‫ב‪15 -‬‬
‫כב‪ .‬עתודות בגין אירועי ביטוח‬
‫המוסד לביטוח לאומי‬
‫קרנות הביטוח הן אומדני התחייבויות של ענפי הביטוח לתאריך הדוחות הכספיים כלפי אלה מהמבוטחים או‬
‫תלויים‪ 2‬שלגביהם נוצרה עד לתאריך הדוחות הכספיים עילה לזכאות בין שכבר אושרה זכאותם ובין שעדיין לא‬
‫אושרה ואף אם טרם הוגשה בקשה לגמלה‪ .‬הקרנות אינן כוללות את התחייבויות המוסד לביטוח לאומי (להלן‪:‬‬
‫"ביטוח לאומי") הנובעות מייחולי המבוטחים לגמלאות שב"תהליך הרכישה"‪ .‬מאידך אין הדוח על המצב‬
‫הכספי כולל בצד הנכסים את ייחולי ביטוח לאומי להכנסות מדמי ביטוח שהמבוטחים יהיו חייבים בעתיד בעד‬
‫השנים שלאחר שנת הדוח‪ .‬קרנות הביטוח מתייחסות לענפים‪ :‬זקנה ושארים‪ 2‬נכות כללית‪ 2‬נפגעי עבודה וסיעוד‬
‫המוגדרים על ידי ביטוח לאומי כענפים ארוכי מועד‪ .‬ביטוח לאומי אינו מחשב קרן בענף ילדים‪ .‬כמו כן‪ 2‬ביטוח‬
‫לאומי אינו נוהג לחשב קרנות בענפים שהוגדרו על ידו כקצרי מועד‪ .‬הועדה הבינלאומית לתקינה חשבונאית‬
‫למגזר הציבורי (‪ )IPSASB‬בוחנת כיום את נושא התקינה החשבונאית בנוגע לקרנות ביטוח בגופים של ביטוח‬
‫סוציאלי במגמה לפרסם תקן בינלאומי למגזר הממשלתי בנושא‪ .‬כאשר יפורסם התקן תשקול מינהלת ביטוח‬
‫לאומי את מדיניותה באשר לאופן חישוב הקרנות בכלל ענפי הביטוח‪ .‬קרנות הביטוח נקבעו על בסיס הערכה‬
‫אקטוארית שנתית המבוצעת על ידי אקטואר ביטוח לאומי‪.‬‬
‫הערכת היתרות התלויות בענפי הביטוח המכוסים באמצעות הקרן הפנימית לביטוחי הממשלה‪ 2‬נעשתה חלקית‬
‫על בסיס פרטני וחלקית לפי חישוב אקטוארי‪ 2‬ומהווה את סכום אומדן עלות סילוק התביעות שהוגשו‪.‬‬
‫כג‪ .‬הכרה בהכנסות מעסקאות שאינן חליפין‬
‫עסקאות שאינן חליפין הן עסקאות שאינן כוללות חליפין של ערכים‪ 2‬השווים בקירוב זה לזה‪ 2‬בין הצדדים‬
‫לעסקה‪.‬‬
‫הכנסות מעסקאות שאינן חליפין כוללות את סוגי ההכנסות הבאות‪:‬‬
‫(‪ )3‬מסים ואגרות ‪ -‬סכומים שהממשלה גובה מכוח חוקים ו‪/‬או תקנות‪ .‬ההכנסות ממסים שהוכרו בדוחות‬
‫הכספיים נכללות על בסיס מצטבר וכוללות‪ 2‬בחלק מהמקרים‪ 2‬קנסות המוטלים מכוח פקודת המסים‬
‫(גבייה)‪.‬‬
‫הכנסות מדמי ביטוח לאומי נרשמות על בסיס מצטבר כמפורט להלן‪:‬‬
‫‪ ‬הכנסות ממעסיקים בגין עובדים שכירים ‪ -‬על פי דיווחי המעסיקים בהתאם לשכר העובדים‪ .‬כאשר לא‬
‫התקבל דיווח נרשם החיוב על פי קביעת המוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫‪ ‬הכנסות מלא שכירים ‪ -‬על פי חיובי המוסד לביטוח לאומי בהתאם לשומת המס האחרונה של המבוטח‬
‫או בהתאם לשיעור המינימאלי הקבוע בחוק‪.‬‬
‫לפירוט נוסף בדבר המדיניות החשבונאית שננקטה בגין הכנסות ממסים ראה ביאור ‪ - 5‬חייבים ויתרות‬
‫חובה וביאור ‪ - ,3‬הכנסות ממסים ואגרות‪.‬‬
‫(‪ )4‬העברות ‪ -‬הכנסות מהעברות כוללות‪ :‬סיוע מחו"ל שנוצל‪ 2‬תרומות‪ 2‬מתנות ועוד‪.‬‬
‫נכס הנוצר כתוצאה מעסקה שאינה חליפין נמדד בעת ההכרה לראשונה לפי שוויו ההוגן במועד הרכישה‪.‬‬
‫הכנסות מעסקאות שאינן חליפין מוכרות בגובה הנכס שהוכר בגין אותה עסקה‪ 2‬בניכוי כל התחייבות שהוכרה‪.‬‬
‫ב‪16 -‬‬
‫כד‪ .‬הכרה בהכנסות מעסקאות חליפין‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הכנסות ממכירת סחורות ‪ -‬מוכרות עם הוצאת המשלוח ללקוח או עם מסירת הסחורה ללקוח או לאחר‬
‫עמידה בתנאים מסוימים‪ 2‬במידה וקיימים‪ 2‬כמפורט בחוזי המכירה‪.‬‬
‫הכנסות משירותים‪/‬שכירות‪/‬חכירה תפעולית ‪ -‬נזקפות באופן יחסי בהתאם לתקופת ההסכם‪ 2‬ההכנסה‬
‫נמדדת לפי שוויה ההוגן של התמורה שהתקבלה או התמורה שיש זכאות לקבלה‪.‬‬
‫הכנסות מריבית ‪ -‬מוכרות לפי שיטת הריבית האפקטיבית‪.‬‬
‫הכנסות ממכירת מקרקעין ודירות ‪ -‬מוכרות כאשר הסיכונים וההטבות העיקריים הכרוכים בבעלות עברו‬
‫לרוכש‪ 2‬בדרך כלל‪ 2‬בעת המסירה כנגד מלוא תשלום התמורה על‪-‬ידי הרוכש לממשלה‪.‬‬
‫הכנסות מדיבידנדים ‪ -‬מוכרות בעת התגבשות זכותה של הממשלה כבעלת מניות לקבלת הדיבידנד‪ 2‬באם‬
‫מתקבל הדיבידנד בגין מניות סחירות‪ 2‬מכירה הממשלה בהכנסות מדיבידנד ביום האקס‪.‬‬
‫הכנסות מתמלוגים ‪ -‬מוכרות בעת הזכאות להן בהתאם למהות ההסכם הרלוונטי‪ .‬תמלוגים נצברים‬
‫בהתאם לתנאי ההסכם הרלוונטי ומוכרים כהכנסות לפי אותו בסיס‪ 2‬אלא אם‪ 2‬לאור מהותו של ההסכם‪2‬‬
‫נאות יותר להכיר בהכנסות על בסיס שיטתי הגיוני אחר‪.‬‬
‫כה‪ .‬אומדנים קריטיים‬
‫להלן מידע בדבר אומדנים קריטיים‪ 2‬ששימשו בהכנת הדוחות הכספיים ואשר שינוי מהותי בהם עשוי לשנות‬
‫את ערכם של הנכסים וההתחייבויות‪ 2‬לרבות נכסים והתחייבויות תלויים‪ 2‬המוצגים בדוחות הכספיים‪:‬‬
‫חייבים בגין תמלוגים ‪ -‬חייבים בגין תמלוגים נכללים בדוחות הכספיים בהתאם לשווים ההוגן‪ 2‬המבוסס בין‬
‫היתר על הנחות לגבי יכולת ההצלחה של פרויקטים בגינם ניתנו המענקים‪ 2‬גובה התמלוגים ועיתוי התקבול‪.‬‬
‫קיימת אי וודאות מהותית בגין אומדנים אלו ושינויים בהנחות עלולים להשפיע על ערכו של הנכס בספרים‪2‬‬
‫לפירוט ראה ביאור ‪(3‬א) – חייבים בגין תמלוגים‪.‬‬
‫התחייבויות בגין זכויות עובדים ‪ -‬התחייבויות בגין זכויות עובדים מבוססות על מספר רב של נתונים‪2‬‬
‫ומחושבות תוך שימוש בטכניקות הערכה אקטואריות‪ .‬חישוב ההתחייבויות כרוך בקביעת הנחות‪ 2‬בין השאר‬
‫לגבי שיעורי ההיוון‪ 2‬שיעורי תשואה צפויים‪ 2‬שיעורי עליית השכר‪ 2‬שיעורי תחלופת עובדים‪ 2‬שיעור גידול בקצבה‬
‫לפנסיה והנחות שונות נוספות‪ .‬קיימת אי וודאות בגין הנחות אלו ושינויים בהן עשויים להשפיע באופן מהותי‬
‫על ערכן של ההתחייבויות בספרים‪ 2‬לפירוט ראה ביאור ‪ – 12‬התחייבויות בגין זכויות עובדים‪.‬‬
‫עתודות בגין אירועי ביטוח ‪ -‬העתודות בגין אירועי ביטוח מתייחסות בעיקר לקרנות הביטוח של המוסד‬
‫לביטוח לאומי‪ 2‬ומבוססות על הנחות אקטואריות של ענפי הביטוח השונים כלפי מבוטחים‪ 2‬שלגביהם נוצרה‬
‫עילת זכאות לתאריך הדיווח‪ .‬שינויים בהנחות האקטואריות כמו גם שינויים בהנחות לגבי המבוטחים‬
‫שצריכים להיכלל באומדן ההתחייבות‪ 2‬עשויים להשפיע באופן מהותי על ערכן של העתודות בספרים‪ 2‬לפירוט‬
‫ראה ביאור ‪ – 13‬עתודות בגין אירועי ביטוח‪.‬‬
‫התחייבויות תלויות והפרשה לתביעות משפטיות ‪ -‬בהסתמך על חוות דעתם של היועצים המשפטיים של‬
‫הישויות הממשלתיות‪ 2‬נקבעים סיכויי תביעות משפטיות שהוגשו כנגד ישויות אלו‪ 2‬במידת האפשר‪ 2‬ועל פיהם‬
‫נאמד הסכום אותו יש לכלול כהפרשה בדוחות הכספיים‪ .‬הערכות אלה מתבססות על מיטב שיפוטם המקצועי‪2‬‬
‫בהתחשב בשלב בו מצויים ההליכים וכן על ניסיון העבר‪ .‬תוצאות התביעות בפועל עלולות להיות שונות‬
‫מהערכות אלה‪ 2‬לפירוט ראה ביאור ‪ – ,1‬הפרשה לתביעות משפטיות‪ 2‬וביאור ‪ – ,3‬התחייבויות תלויות‬
‫והתקשרויות מהותיות‪.‬‬
‫נכסים תלויים בגין תמלוגים ממשאבי טבע ‪ -‬אומדן שווי התמלוגים העתידיים לצרכי הגילוי כנכסים תלויים‪2‬‬
‫חושב לגבי הסכמי תמלוגים מהותיים בלבד שלגביהם צפוי תזרים חיובי של הטבות כלכליות‪ .‬האומדן נקבע על‬
‫פי הערך הנוכחי של התמלוגים הצפויים להתקבל‪ 2‬הנגזר‪ 2‬בין היתר‪ 2‬מכמות ההפקה הצפויה של המשאב בשטח‬
‫החזקה‪ 2‬מחיר המכירה הצפוי‪ 2‬תקופת ההפקה ופריסתה‪ 2‬וכן שיעור התמלוגים האפקטיבי המביא בחשבון‬
‫משתנים שונים ושיעורי היוון כמקובל בענף‪ 2‬לפירוט ראה ביאור ‪( 3‬ב) – נכסים תלויים בגין תמלוגים ממשאבי‬
‫טבע‪.‬‬
‫ב‪12 -‬‬
‫קרקעות בידי הממשלה ‪ -‬אומדן השווי של הקרקעות שבידי הממשלה בוצע בהתאם למתודולוגיה כמפורט‬
‫בביאור‪ .‬הממשלה פעלה לקביעת אומדן השווי ההוגן באופן אובייקטיבי ככל שניתן‪ 2‬אך בשל מורכבותם‬
‫והיקפם של הנתונים‪ 2‬כמו גם המגבלות במערך הנתונים הקיים וחוסר במידע כספי היסטורי‪ 2‬עלולים להיגרם‬
‫שינויים מהותיים בנתונים ובהנחות ששימשו בהערכת אומדן השווי‪ 2‬אשר ישפיעו באופן מהותי על שווי‬
‫הקרקעות‪ .‬לפירוט ראה ביאור ‪(1,‬ב) – קרקעות בידי הממשלה‪.‬‬
‫כו‪ .‬יישום לראשונה של תקני חשבונאות‬
‫(‪ )3‬תקן חשבונאות ממשלתי מספר ‪ – 2‬השפעת השינויים בשערי חליפין של מטבע חוץ (מעודכן ‪)4132‬‬
‫בחודש ינואר ‪ ,113‬פורסם תקן חשבונאות ממשלתי מספר ‪ 3‬מעודכן (להלן‪" :‬התקן") בנושא השפעת‬
‫השינויים בשערי חליפין של מטבע חוץ‪ 2‬החל על דוחות כספיים לתקופות דיווח שנתיות המתחילות ביום ‪1‬‬
‫בינואר ‪.,113‬‬
‫התקן מגדיר את המונח מטבע פעילות – המטבע של הסביבה הכלכלית העיקרית שבה פועלת הישות‪ .‬התקן‬
‫קובע כי כל ישות ‪ -‬בין אם ישות העומדת בפני עצמה‪ 2‬ישות עם פעילות חוץ (כגון ישות מאחדת)‪ 2‬או‬
‫פעילות חוץ (כגון ישות מאוחדת או סניף) ‪ -‬קובעת את מטבע הפעילות שלה בהתאם לגורמים המפורטים‬
‫בתקן‪ 2‬מתרגמת פריטים במטבע חוץ למטבע הפעילות שלה ומדווחת על השפעות התרגום בהתאם להנחיות‬
‫התקן‪.‬‬
‫בנוסף קובע התקן כי על הישות המדווחת לתרגם את התוצאות והמצב הכספי של כל ישות בודדת הנכללת‬
‫בה‪ 2‬למטבע ההצגה שבו הישות המדווחת מציגה את דוחותיה הכספיים‪ .‬התוצאות והמצב הכספי של ישות‬
‫בודדת אשר מטבע הפעילות שלה שונה ממטבע ההצגה של הישות המדווחת שבה היא נכללת‪ 2‬מתורגמים‬
‫בהתאם לכללים המפורטים בתקן‪.‬‬
‫ליישום התקן המעודכן אין השלכה מהותית על תוצאות פעילותה ומצבה הכספי של הממשלה‪.‬‬
‫(‪ )4‬תקן חשבונאות ממשלתי מספר ‪ – 34‬רכוש קבוע (מעודכן ‪)4132‬‬
‫בחודש ינואר ‪ ,113‬פורסם תקן חשבונאות ממשלתי מספר ‪ 16‬מעודכן (להלן‪" :‬התקן") בנושא רכוש קבוע‪2‬‬
‫החל על הדוחות הכספיים לתקופות דיווח שנתיות המתחילות ביום ‪ 1‬בינואר ‪.,113‬‬
‫להלן עיקרי העדכונים בתקן‪:‬‬
‫‪ ‬נכללו הנחיות שונות בדבר הכללת עלויות פירוק‪ 2‬פינוי ושיקום בעלות הרכוש הקבוע‪.‬‬
‫‪ ‬שונו ההנחיות לגבי אופן המדידה של פריט רכוש קבוע שנרכש בדרך של החלפה‪ 2‬תמורת נכס או נכסים‬
‫לא כספיים‪ 2‬או תמורת שילוב של נכסים כספיים ולא כספיים‪.‬‬
‫‪ ‬נקבעו הנחיות חדשות בנושא פחת בהקשר לקביעה בנפרד של סכום הפחת שיוכר לגבי כל חלק‬
‫משמעותי של פריט רכוש קבוע‪ 2‬וכן בהקשר למועד שבו מתחילה הפחתת פריט רכוש קבוע‪.‬‬
‫‪ ‬נקבעו הנחיות חדשות בנושא גריעת פריט רכוש קבוע בהקשר לקביעת מועד הגריעה על פי המועד בו‬
‫מתקיימים הקריטריונים להכרה בהכנסה ממכירת סחורות‪ 2‬וכן בהקשר לגריעת חלק מפריט רכוש‬
‫קבוע שהוחלף‪.‬‬
‫‪ ‬נוספו הגדרות חדשות למונחים בתקן (כגון‪ :‬ערך בספרים‪ 2‬הפסד מירידת ערך‪ 2‬סכום בר השבה)‪ 2‬וכן‬
‫תוקנה הגדרה של המונח ערך שייר‪.‬‬
‫ליישום התקן המעודכן אין השלכה מהותית על תוצאות פעילותה ומצבה הכספי של הממשלה‪.‬‬
‫(‪ )1‬תקן חשבונאות ממשלתי מספר ‪ – 13‬נכסים בלתי מוחשיים‬
‫בחודש ינואר ‪ ,113‬פורסם תקן חשבונאות ממשלתי מספר ‪( 31‬להלן‪" :‬התקן") בנושא נכסים בלתי‬
‫מוחשיים‪ 2‬החל על דוחות כספיים לתקופות דיווח שנתיות המתחילות ביום ‪ 1‬בינואר ‪.,113‬‬
‫מטרת התקן לקבוע את הטיפול החשבונאי בנכסים בלתי מוחשיים אשר אינם מטופלים במפורש בתקן אחר‪.‬‬
‫תקן זה דורש מישות להכיר בפריט כנכס בלתי מוחשי אם הפריט מקיים את ההגדרה של נכס בלתי מוחשי‬
‫ומתקיימים כללי ההכרה המפורטים בתקן‪ .‬התקן מפרט את כללי ההכרה ואופן מדידת הערך בספרים של‬
‫נכס בלתי מוחשי‪ 2‬בהתייחס לעסקת רכישה‪ 2‬לעסקת החלפת נכסים‪ 2‬ולנכס בלתי מוחשי בפיתוח עצמי שנוצר‬
‫במסגרת פרויקט מחקר ופיתוח‪ .‬כמו כן התקן מפרט‪ 2‬את הכללים להכרה בהוצאה‪ 2‬את המודלים ליישום‬
‫במדידה עוקבת‪ 2‬קריטריונים לקביעת אורך חיים שימושיים‪ 2‬תקופת ההפחתה ושיטת ההפחתה‪ .‬התקן כולל‬
‫פירוט של דרישות גילוי מסוימות לגבי נכסים בלתי מוחשיים‪.‬‬
‫ליישום התקן אין השלכה על תוצאות פעילותה ומצבה הכספי של הממשלה‪.‬‬
‫ב‪13 -‬‬
‫(‪ )2‬תקן חשבונאות ממשלתי מספר ‪ 14‬הסדרי זיכיון למתן שירות‪ :‬המעניק‬
‫בחודש דצמבר ‪ ,113‬פורסם תקן חשבונאות ממשלתי מספר ‪( 3,‬להלן‪" :‬התקן") בנושא הסדרי זיכיון למתן‬
‫שירות‪ :‬המעניק‪ 2‬החל על דוחות כספיים לתקופות דיווח שנתיות המתחילות ביום ‪ 1‬בינואר ‪ ,113‬או לאחריו‪.‬‬
‫מטרת התקן הינה לקבוע את הטיפול החשבונאי של המעניק‪ 2‬שהינו ישות מהמגזר הממשלתי‪ 2‬בהסדרי זיכיון‬
‫למתן שירות‪ .‬התקן מפרט את כללי ההכרה‪ 2‬מדידה‪ 2‬גילוי והצגה של הסדרים כאמור‪.‬‬
‫הסדר זיכיון למתן שירות הינו הסדר מחייב בין המעניק לבין המפעיל (הזכיין)‪ 2‬שבו המפעיל משתמש בנכס‬
‫זיכיון למתן שירות על מנת לספק שירותים ציבוריים מטעמו של המעניק למשך תקופת זמן מוגדרת‪ 2‬וכן‬
‫המפעיל מקבל תמורה בגין השירותים שהוא מספק לאורך תקופת ההסדר‪ .‬התגמול למפעיל יכול להיות‬
‫בצורה של תשלומים שהמעניק מחויב לשלם למפעיל על פי תנאי ההסדר‪ 2‬או בצורה של זכות שהמעניק נותן‬
‫למפעיל להפיק הכנסות ממשתמשים (צד ג') בנכס הזיכיון או זכות גישה לנכס מפיק הכנסות אחר לשימוש‬
‫המפעיל‪.‬‬
‫על פי הוראות התקן‪ 2‬המעניק יכיר בנכס זיכיון למתן שירות‪ 2‬רק אם מתקיימים שני תנאים‪:‬‬
‫(א) המעניק שולט או מסדיר אילו שירותים המפעיל חייב לספק בהקשר לנכס הבסיס‪ 2‬למי הוא חייב לספק‬
‫אותם ובאיזה מחיר; (ב) המעניק שולט בזכות שייר משמעותית בנכס בתום תקופת ההסדר‪.‬‬
‫התקן מפרט את כללי המדידה לראשונה ומדידה עוקבת של הנכסים‪ 2‬ההתחייבויות והתוצאות הנובעים‬
‫מהסדרי זיכיון וכן את דרישות הגילוי בגין הסדרים אלו‪.‬‬
‫יישום הוראות התקן החל בדוחות הכספיים לתקופות קודמות ולכן אין השלכה לפרסום התקן על תוצאות‬
‫פעילותה ומצבה הכספי של הממשלה‪.‬‬
‫ביאור ‪(1‬א) ‪ -‬מזומנים ושווי מזומנים (במיליוני ‪)₪‬‬
‫בשקלים‬
‫בנק ישראל‬
‫בנקים אחרים‬
‫במטבע חוץ‬
‫‪4132‬‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪3,228‬‬
‫‪112611‬‬
‫‪32,417‬‬
‫‪132332‬‬
‫‪22663‬‬
‫‪41,413‬‬
‫‪22316‬‬
‫‪112363‬‬
‫‪41,172‬‬
‫‪,2311‬‬
‫‪62323‬‬
‫‪31,471‬‬
‫קופות ודמי מחזור‬
‫‪314‬‬
‫‪331‬‬
‫סך הכל‬
‫‪11,402‬‬
‫‪11,177‬‬
‫ביאור ‪(1‬ב) ‪ -‬אשראי לזמן קצר (במיליוני ‪)₪‬‬
‫בנקים אחרים בשקלים‬
‫בנקים אחרים במטבע חוץ‬
‫סך הכל‬
‫‪4132‬‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪121,1‬‬
‫‪,63‬‬
‫‪3,142‬‬
‫‪633‬‬
‫‪,65‬‬
‫‪3,141‬‬
‫ב‪,1 -‬‬
‫ביאור ‪ - 2‬פיקדונות והשקעות לזמן קצר (במיליוני ‪)₪‬‬
‫השקעות אחרות לזמן קצר (**)‬
‫פיקדונות מיועדים ופיקדונות המוגבלים בשימוש (***)‬
‫פיקדון כספי ניכויים (****)‬
‫סך הכל‬
‫‪4132‬‬
‫‪112332‬‬
‫‪621,2‬‬
‫‪323‬‬
‫‪34,201‬‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪32332‬‬
‫‪323,2‬‬
‫‪333‬‬
‫‪31,441‬‬
‫(*)‬
‫(**) כולל פיקדונות‪ 2‬איגרות חוב וניירות ערך סחירים אחרים‪ 2‬המוחזקים בעיקר על‪-‬ידי התעשיות הביטחוניות‪2‬‬
‫חברת החשמל לישראל‪ 2‬רשות שדות התעופה בישראל‪ 2‬קנט‪ -‬הקרן לביטוח לנזקי טבע בחקלאות וחברת נמלי‬
‫ישראל‪.‬‬
‫(***) כולל בעיקר פיקדונות של חברת דואר ישראל המוגבלים בשימוש‪ 2‬השקעות מיועדות של רשות שדות התעופה‬
‫בישראל ופיקדונות של התעשייה האווירית לישראל‪.‬‬
‫(****) פיקדון בגין כספי ניכויים (תשלומים פנסיוניים והיטל השוואה) משכר עבודתם של עובדי איו"ש וחבל עזה‬
‫שאינם ישראלים‪ .‬כספי הפיקדון מנוהלים בנאמנות על‪-‬ידי בתי השקעות שזכו במכרז החשב הכללי‪ .‬הזכות‬
‫לכספי הפיקדונות וכספי העובדים אשר נוכו והועברו לחשב הכללי נכללים במסגרת ביאור ‪ – ,1‬התחייבויות‬
‫אחרות לזמן ארוך‪.‬‬
‫ביאור ‪(1‬א) ‪ -‬חייבים בגין הלוואות לזמן ארוך (במיליוני ‪)₪‬‬
‫חלויות שוטפות (**)‬
‫חייבים בגין הלוואות שחלף מועד פרעונן‬
‫ריבית לקבל‬
‫בניכוי הפרשה לחובות מסופקים‬
‫סך הכל‬
‫‪4132‬‬
‫‪,23,5‬‬
‫‪12636‬‬
‫‪113‬‬
‫‪2,171‬‬
‫(‪)123,,‬‬
‫‪4,407‬‬
‫(**) ראה ביאור ‪(6‬ב) ‪ -‬הלוואות לזמן ארוך‪.‬‬
‫ב‪,1 -‬‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪,2653‬‬
‫‪1236,‬‬
‫‪111‬‬
‫‪2,310‬‬
‫(‪)12,63‬‬
‫‪4,701‬‬
‫ביאור ‪(1‬ב) ‪ -‬הלוואות לזמן ארוך (במיליוני ‪)₪‬‬
‫הרכב ההלוואות לזמן ארוך‪:‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪4131‬‬
‫שיכון וחטיבה להתיישבות‬
‫הלוואות שיכון‬
‫הלוואות החטיבה להתיישבות‬
‫‪(1‬א)‬
‫‪(1‬ב)‬
‫‪152216‬‬
‫‪36‬‬
‫‪30,711‬‬
‫‪,12,35‬‬
‫‪1,1‬‬
‫‪41,230‬‬
‫רשויות מקומיות ותאגידי מים‬
‫‪(1‬ג)‬
‫‪3,471‬‬
‫‪3,740‬‬
‫הלוואות לעובדים‬
‫עובדי מדינה‬
‫עובדי הוראה וסטודנטים להוראה‬
‫‪(1‬ד)‬
‫‪(1‬ה)‬
‫‪12156‬‬
‫‪21‬‬
‫‪3,427‬‬
‫‪12,33‬‬
‫‪53‬‬
‫‪3,474‬‬
‫חינוך‬
‫אוניברסיטת בן גוריון‬
‫סטודנטים‬
‫‪(1‬ו)‬
‫‪(1‬ז)‬
‫‪33‬‬
‫‪,6‬‬
‫‪343‬‬
‫‪111‬‬
‫‪31‬‬
‫‪314‬‬
‫הסדרי חוב והסדרי הבראה‬
‫ממשלת אקוודור‬
‫קופת חולים לאומית‬
‫הסתדרות מדיצינית הדסה‬
‫מועצות דתיות‬
‫‪(1‬ח)‬
‫‪(1‬ט)‬
‫‪(1‬י)‬
‫‪(1‬יא)‬
‫‪313‬‬
‫‪1,1‬‬
‫‪111‬‬
‫‪63‬‬
‫‪147‬‬
‫‪3,,‬‬
‫‪163‬‬
‫‬‫‪62‬‬
‫‪117‬‬
‫אחרים‬
‫‪(1‬יב)‬
‫‪424‬‬
‫‪417‬‬
‫סך הכל הלוואות לזמן ארוך‬
‫‪41,712‬‬
‫‪42,037‬‬
‫בניכוי חלויות שוטפות‬
‫(‪),23,5‬‬
‫(‪)32,‬‬
‫(‪),2653‬‬
‫(‪)613‬‬
‫סך הכל‬
‫‪37,140‬‬
‫‪43,124‬‬
‫ב‪,, -‬‬
‫ביאור ‪(1‬ב) ‪ -‬הלוואות לזמן ארוך (במיליוני ‪( )₪‬המשך)‬
‫(‪ )3‬פירוט ההלוואות לזמן ארוך‬
‫ממשלת ישראל מעמידה הלוואות במטרה לסייע ולתמרץ את המשק בתחומים שונים כגון‪ :‬שיכון‪ 2‬תיירות‪2‬‬
‫חקלאות‪ 2‬רווחה‪ .‬העמדת ההלוואות נעשית ישירות ללווים או באמצעות המערכת הבנקאית‪ .‬סיכון הגבייה‬
‫בהלוואות המועמדות באמצעות המערכת הבנקאית יכול לחול על המדינה ו‪/‬או על הבנקים‪ 2‬בהתאם‬
‫להסכמים הפרטניים‪.‬‬
‫(א) הלוואות שיכון‬
‫(‪ )1‬הלוואות שיכון הינן הלוואות שהועמדו על ידי הממשלה באמצעות הבנקים למשכנתאות‪ 2‬לסיוע בדיור‬
‫ל"זכאים" כהגדרתם בחוק הלוואות לדיור תשנ"ב‪ 133, -‬והתקנות שהותקנו על פיו‪.‬‬
‫(‪ ),‬הכללים להעמדת הלוואות השיכון מוסדרים בהסכמי המסגרת בין החשב הכללי לבנקים‪ 2‬בהנחיות‬
‫ובחוזרים משותפים של החשב הכללי ומשרד הבינוי‪ 2‬או בחוזרי החשב הכללי המופצים מעת לעת‪.‬‬
‫(‪ )3‬בהתאם להחלטת הממשלה מספר ‪ ,,1,‬מיום ‪ 1,‬באוגוסט ‪ ,116‬ובהתאם להסכם שנחתם בין הממשלה‬
‫לבין הבנקים למשכנתאות בחודש מאי ‪ 2,112‬לחלק מזכאי משרד הבינוי מועמדת הלוואת השיכון‬
‫ממקורות הבנק ובתשלום עמלה על ידי המדינה‪.‬‬
‫(‪ )3‬הלוואות שיכון ניתנות גם למגזר החקלאי (קיבוצים) ‪ -‬בהתאם לקריטריונים שנקבעו על ידי החשב‬
‫הכללי ומשרד הבינוי‪.‬‬
‫(ב) הלוואות החטיבה להתיישבות‬
‫החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית (להלן‪" :‬החטיבה להתיישבות") עוסקת החל משנת‬
‫‪ 1356‬על פי החלטת ממשלת ישראל בהקמה ובביסוס כלכלי וחברתי של ישובים כפריים (חקלאים‬
‫וקהילתיים)‪ .‬תקציב החטיבה משמש בחלקו למתן הלוואות כמפורט‪:‬‬
‫(‪ )1‬הלוואות תשתית‪:‬‬
‫עד שנת ‪ ,111‬ניתנו למתיישבים בודדים הלוואות תשתית‪ .‬ההלוואות ניתנו כהלוואות עומדות ו‪/‬או‬
‫מותנות ו‪/‬או כמענק‪.‬‬
‫הלוואות התשתית לאגודות ניתנות כהלוואות לתקופה של ‪ 36‬שנים (‪ 6‬שנים ראשונות בתנאי גרייס)‪2‬‬
‫הלוואות תשתית למתיישבים יוכרו כמענק‪ 2‬במידה ויקיימו את משקם במשך ‪ 6‬שנים ברציפות‪ 2‬מעת‬
‫קבלת ההלוואה‪.‬‬
‫(‪ ),‬הלוואות לאמצעי ייצור לאגודות ולמתיישבים‪:‬‬
‫הלוואות לאמצעי ייצור ניתנות למתיישבים ואגודות לצורך פיתוח אמצעי ייצור‪ .‬הלוואות אלו ניתנות‬
‫לתקופה של ‪ 31‬שנה (‪ 11‬שנים ראשונות בתנאי גרייס)‪.‬‬
‫יצוין כי ‪ 66%‬מסכום ההלוואה הינו בתנאי מענק ו‪ ,6% -‬מיועד להחזר‪.‬‬
‫(‪ )3‬הלוואות לבנייה‪:‬‬
‫תנאי ההחזר של ההשקעות בבתי המגורים ובמבני הציבור יהיו בנוסח ובתנאים‪ 2‬עליהם יוסכם בין‬
‫המיישבת לבין המרכז החקלאי וממשלת ישראל‪ .‬בהעדר הסכם‪ 2‬כאמור‪ 2‬ההלוואות נרשמות צמודות‬
‫מדד‪ 2‬לתקופה של ‪ 36‬שנה (‪ 6‬שנים ראשונות בתנאי גרייס)‪.‬‬
‫נתוני ההלוואות ויתרתן לימים ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,113‬ו‪ 31 -‬בדצמבר ‪ 2,113‬מוצגים על בסיס דיווח שהתקבל‬
‫מחשבות החטיבה להתיישבות‪ .‬יצוין כי הגבייה בשנים האחרונות בגין הלוואות שניתנו באמצעות החטיבה‬
‫להתיישבות‪ 2‬מתבצעת במסגרת "מבצע גבייה"‪ .‬לפיכך‪ 2‬נרשמה הפרשה לחובות מסופקים בגין מלוא יתרת‬
‫ההלוואות שהוכרו כנכס במסגרת ביאור זה‪ .‬כמו כן‪ 2‬ניתן מידע בדבר יתרת ההלוואות העומדות‪ 2‬שלא הוכרו‬
‫כנכס‪.‬‬
‫במסגרת טיפול החשב הכללי בכלל החובות למדינה (למעט חובות מס)‪ 2‬נעשים מאמצים לבצע מיפוי כולל של‬
‫החובות בחטיבה להתיישבות‪ 2‬במקביל פועלת החטיבה להתיישבות בשיתוף החשב הכללי‪ 2‬לבצע הסדרי חוב‬
‫נרחבים‪ 2‬בגין חובות אלו‪.‬‬
‫ב‪,3 -‬‬
‫(ג) רשויות מקומיות ותאגידי מים‬
‫הממשלה מעמידה הלוואות לרשויות מקומיות ולתאגידי מים באמצעות בנק דקסיה‪ .‬ההתקשרות עם בנק‬
‫דקסיה ישראל לצורך ניהול ההלוואות מתקציב המדינה הוארכה בעבר מספר פעמים‪ .‬בהתאם להליך‬
‫מכרזי שנערך בשנת ‪ 2,111‬הסכם ההתקשרות הנוכחי הינו לעשר שנים עד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2,1,,‬כאשר‬
‫התמורה נקבעה ביחס להיקף החזרי ההלוואות במשך תקופת ההתקשרות‪.‬‬
‫(ד) עובדי מדינה‬
‫הממשלה מעמידה הלוואות ייעודיות לעובדי המדינה על פי קריטריונים המוגדרים מראש על‪-‬ידי החשב‬
‫הכללי‪:‬‬
‫(‪ )1‬עד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2,116‬הייתה לממשלה התקשרות עם בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ (להלן‪" :‬בנק‬
‫יהב") למתן הלוואות ושירותים בנקאיים לעובדי המדינה‪.‬‬
‫(‪ ),‬עד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2,113‬הייתה לממשלה התקשרות עם בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן‪" :‬בנק‬
‫דיסקונט") למתן הלוואות ושירותים בנקאיים לעובדי המדינה‪ .‬במסגרת ההסכם הפקיד בנק דיסקונט‬
‫בחשבון החשב הכללי סך של ‪ 1.135‬מיליארד ‪.₪‬‬
‫ ביום ‪ 31‬בינואר ‪ ,116‬בוצעה התחשבנות בנוגע לכספי הפיקדון בהתאם להסכם‪.‬‬‫ בחודש פברואר ‪ ,116‬האריכו הצדדים את ההתקשרות ביניהם עד ליום ‪ 31‬ביוני ‪.,116‬‬‫(‪ )3‬בחודש פברואר ‪ ,116‬בחרה ועדת המכרזים המיוחדת בחשב הכללי בבנק יהב כזוכה במכרז הפומבי‬
‫למתן הלוואות תקציביות לעובדי המדינה החל מיום ‪ 1‬ליולי ‪ .,116‬בעקבות זכיית בנק יהב בהליך‬
‫המכרזי‪ 2‬נחתם בין הצדדים הסכם מחייב ביום ‪ 1‬למרץ ‪ .,116‬בהתאם להתקשרות‪ 2‬בנק יהב צפוי לתת‬
‫לעובדי המדינה הלוואות תקציביות‪ .‬מקורות המימון להלוואות במסגרת ההסכם הינם‪:‬‬
‫ גביה חוזרת של קרן ההלוואה הן מבנק דיסקונט והן מבנק יהב (החזרי הריבית נזקפים להכנסות‬‫המדינה ולא מיועדים לתקצוב הלוואות חדשות)‪.‬‬
‫ מימון שמעבירה הממשלה על פי צורך‪.‬‬‫(ה) עובדי הוראה וסטודנטים להוראה‬
‫הממשלה מעמידה הלוואות לעובדי הוראה והלוואות מותנות לסטודנטים במוסדות להכשרת עובדי‬
‫הוראה‪ 2‬על פי קריטריונים ייחודיים לאוכלוסיות הזכאיות להלוואות אלו‪.‬‬
‫(‪ )1‬עד ליום ‪ 31‬ביוני ‪ 2,113‬הייתה לממשלה התקשרות עם בנק דיסקונט למתן הלוואות לעובדי הוראה‬
‫והלוואות מותנות לסטודנטים במוסדות להכשרת עובדי הוראה‪.‬‬
‫(‪ ),‬ביום ‪ 13‬במרץ ‪ ,113‬נחתם הסכם עם בנק מסד בע"מ (להלן‪" :‬בנק מסד") ל‪ 6 -‬שנים‪ 2‬החל מיום ‪ 1‬ביולי‬
‫‪ ,113‬ועד ליום ‪ 31‬ביוני ‪ ,113‬למתן הלוואות לעובדי הוראה וסטודנטים להוראה‪ .‬במסגרת ההסכם‪2‬‬
‫הפקיד בנק מסד בחשבון החשב הכללי סך של ‪ 512‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫מקורות המימון להלוואות במסגרת ההסכם עם בנק מסד הינם‪:‬‬
‫ הסכום שהופקד על ידי בנק מסד‪.‬‬‫ גביה חוזרת של קרן ההלוואה הן מבנק דיסקונט והן מבנק מסד (החזרי הריבית נזקפים להכנסות‬‫המדינה ולא מיועדים לתקצוב הלוואות חדשות)‪.‬‬
‫ מימון שמעבירה הממשלה על פי צורך‪.‬‬‫(‪ )3‬ההלוואות המותנות לסטודנטים להוראה הופכות למענקים בהתקיים עמידה בקריטריונים הנקבעים‬
‫על ידי משרד החינוך‪.‬‬
‫(ו) אוניברסיטת בן גוריון‬
‫בשנת ‪ ,111‬העמידה ממשלת ישראל באמצעות הוועדה לתכנון ותקצוב‪ 2‬הלוואה בסך של כ‪ ,5 -‬מיליוני אירו‬
‫לאוניברסיטת בן גוריון‪ 2‬לצורך ביצוע פרויקט ייסוד והקמה של המרכז הבינלאומי למאבק במדבור בשדה‬
‫בוקר‪ .‬הממשלה קיבלה מהבנק הגרמני ‪ KFW‬הלוואה בסכום זהה המשמשת כמקור המימון להלוואה‬
‫שניתנה על ידה לאוניברסיטה‪ 2‬מועד סיום ההלוואה הינו ‪ 31‬בדצמבר ‪.,131‬‬
‫ב‪,3 -‬‬
‫(ז) סטודנטים‬
‫הלוואות לסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה ניתנות על‪-‬ידי קרן הסיוע לסטודנטים באמצעות בנק‬
‫הדואר‪ .‬מקור המימון להלוואות הינו תקציב שמעבירה הממשלה מידי שנה באמצעות משרד החינוך‪.‬‬
‫ההלוואות אינן נושאות ריבית (למעט ריבית פיגורים) וצמודות למדד המחירים לצרכן‪ .‬בנוסף להלוואות‪2‬‬
‫מעניקה קרן הסיוע לסטודנטים מענקים אשר ניתנים באמצעות בנק הדואר‪.‬‬
‫(ח) ממשלת אקוודור‬
‫יתרת החוב של ממשלת אקוודור‪ 2‬נובעת מעסקה שבוצעה בין ממשלת ישראל לממשלת אקוודור בתחילת‬
‫שנות ה‪ .21 -‬היקף החוב המקורי הינו בסך של ‪ 153‬מיליוני דולר‪ .‬חוב זה טופל מספר פעמים בעבר במסגרת‬
‫"מועדון פריז" (פורום אשר מגבש‪ 2‬בין היתר‪ 2‬פתרונות מעשיים לקשיים בתשלום חובות של מדינות חייבות‬
‫ובכלל זה פריסה מחודשת או מחיקת חובות)‪ .‬ההסדר כלל פריסה של החוב על פי התנאים שהוגדרו על ידי‬
‫המועדון‪ .‬נכון למועד הדיווח‪ 2‬חוב זה משולם כסדרו‪.‬‬
‫(ט) קופת חולים לאומית‬
‫ביום ‪ 1‬בדצמבר ‪ ,113‬כתוצאה ממשבר כספי שאיים על פעילותה השוטפת של קופת חולים לאומית ועל‬
‫יכולתה להמשיך ולספק את השירותים הרפואיים בהתאם לדרישות חוק ביטוח בריאות ממלכתי‪ 2‬תשנ"ד‪-‬‬
‫‪ 21333‬נחתם הסכם הבראה חדש עם קופת חולים לאומית מצד אחד ועם הסתדרות העובדים הלאומית מצד‬
‫שני‪ 2‬שנכנס לתוקף לאחר שאושר על ידי ועדת הכספים של הכנסת‪ .‬הסכם ההבראה קבע פריסה מחודשת‬
‫ותנאים חדשים ליתרת ההלוואות שקופת חולים לאומית חייבת לממשלה על פי הסכמים קודמים (היקף‬
‫החוב המקורי עמד על כ‪ 315 -‬מיליוני ‪ .)₪‬בין היתר‪ 2‬נקבע בהסכם כי הריבית בגין ההלוואות תהיה צמודה‬
‫בשיעור של ‪ 3%‬ותוחזר עד לסוף שנת ‪.,116‬‬
‫(י) הסתדרות מדיצינית הדסה‬
‫במסגרת הסכם ההבראה שנחתם עם בית החולים הדסה ביום ‪ ,3‬ביוני ‪ 2,113‬העמידה הממשלה לרשות‬
‫בית החולים הלוואה בסך של ‪ 111‬מיליוני ‪ .₪‬בהתאם להסכם‪ 2‬ניתנה תקופת גרייס עד סוף שנת ‪,1,1‬‬
‫לתשלומי הקרן בלבד (תשלומי הריבית ישולמו באופן שוטף)‪ .‬החל משנת ‪ 2,1,1‬יחל בית החולים לשלם את‬
‫סכומי הקרן‪ 2‬בתוספת ריבית‪ 2‬למשך עשר שנים‪ .‬כמו כן‪ 2‬במסגרת הסכם זה העבירו בית החולים ונשות‬
‫הדסה נכסים שאינם תפעוליים למדינה תמורת סכום של ‪ 161‬מיליוני ‪ .₪‬ככל ששווי ה"נכסים נטו"‬
‫(כהגדרתו בהסכם ההבראה) יעלה על סכום של ‪ 161‬מיליוני ‪ ₪‬יופחת ההפרש בין שווי הנכסים נטו‪2‬‬
‫במצטבר‪ 2‬לבין סך ‪ 161‬מיליוני ‪ ₪‬מהלוואת המדינה‪ .‬נכון לתאריך אישור הדוחות הכספיים טרם הסתיימה‬
‫הערכת שווי "הנכסים נטו"‪.‬‬
‫(יא) מועצות דתיות‬
‫בשנת ‪ ,111‬הוחלט להעמיד הלוואות למועצות הדתיות כחלק מתכניות הבראה פרטניות‪ 2‬שגובשו ושאושרו‬
‫למועצות דתיות בעלות גרעון נצבר‪ .‬תנאי ההלוואה לכל מועצה נקבעו בהתאם לכושר ההחזר הצפוי של‬
‫המועצה ובהתאם לחלק היחסי של סכום הפירעון השוטף של ההלוואה מסך התקציב השנתי של כל מועצה‪.‬‬
‫(יב) אחרים‬
‫‪4132‬‬
‫‪31‬‬
‫‪33‬‬
‫‪31‬‬
‫‪,6‬‬
‫‪13‬‬
‫‪13‬‬
‫‪21‬‬
‫‪424‬‬
‫ערוץ ‪11‬‬
‫הסדרי הקיבוצים והמושבים‬
‫הבימה‬
‫הסוכנות היהודית‬
‫רשת‬
‫הלוואות עולים‬
‫שונים‬
‫סך הכל‬
‫ב‪,6 -‬‬
‫‪4131‬‬
‫‪63‬‬
‫‪33‬‬
‫‪31‬‬
‫‪,6‬‬
‫‪,3‬‬
‫‪,3‬‬
‫‪5,‬‬
‫‪417‬‬
‫(‪ )4‬התפלגות ההלוואות לזמן ארוך לפי מועדי פירעון‬
‫‪ 13‬בדצמבר ‪4132‬‬
‫‪,116‬‬
‫‪,115‬‬
‫‪,116‬‬
‫‪,112‬‬
‫‪,113‬‬
‫‪ ,1,1‬ואילך‬
‫סך הכל‬
‫‪,23,5‬‬
‫‪,2616‬‬
‫‪123,1‬‬
‫‪12636‬‬
‫‪1256,‬‬
‫‪112633‬‬
‫‪41,712‬‬
‫(‪ )1‬מידע בדבר הלוואות עומדות ומענקים מותנים‬
‫הלוואות עומדות ומענקים מותנים מהווים נכסים תלויים בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים ועל כן‬
‫אינם כלולים בדוחות על המצב הכספי‪.‬‬
‫זכאי משרד השיכון‬
‫הלוואות החטיבה להתיישבות‬
‫סטודנטים להוראה‬
‫רשויות מקומיות ותאגידי מים‬
‫אחרים‬
‫סך הכל‬
‫‪(1‬א)‬
‫‪(1‬ב)‬
‫‪(1‬ה)‬
‫‪(1‬ג)‬
‫ב‪,5 -‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪2,991‬‬
‫‪235‬‬
‫‪131‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1,771‬‬
‫‪4131‬‬
‫‪32661‬‬
‫‪261‬‬
‫‪13,‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1,‬‬
‫‪2,101‬‬
‫ביאור ‪ - 0‬חייבים ויתרות חובה (במיליוני ‪)₪‬‬
‫חייבים בגין עסקאות שאינן חליפין‬
‫חייבים בגין עסקאות חליפין‬
‫הכנסות לקבל‬
‫ביטוח לאומי – חובות הציבור‬
‫נכסי פיקוח‬
‫מקדמות לספקים‬
‫הוצאות מראש‬
‫שיקים לגבייה‬
‫הלוואות ומקדמות לעובדים‬
‫אחרים‬
‫סך הכל חייבים ויתרות חובה‬
‫סך הכל‬
‫א‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫‪4132‬‬
‫‪,32313‬‬
‫‪162326‬‬
‫‪62131‬‬
‫‪62631‬‬
‫‬‫‪,2613‬‬
‫‪,23,1‬‬
‫‪165‬‬
‫‪616‬‬
‫‪133‬‬
‫‪31‬‬
‫‪12651‬‬
‫‪01,107‬‬
‫(‪)132533‬‬
‫‪21,041‬‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪,326,1‬‬
‫‪132633‬‬
‫‪32252‬‬
‫‪62,,5‬‬
‫‪,2355‬‬
‫‪12233‬‬
‫‪12336‬‬
‫‪1,3‬‬
‫‪365‬‬
‫‪166‬‬
‫‪63‬‬
‫‪236‬‬
‫‪11,104‬‬
‫(‪)132235‬‬
‫‪23,430‬‬
‫גביית החובות הינה חלק מהפעילות השוטפת של הישויות הממשלתיות השונות‪.‬‬
‫בהמשך להחלטת ממשלה מספר ‪ 636‬מיום ‪ 13‬ביולי ‪ 2,113‬הוקם מערך גבייה ממשלתי אשר פועל לאפיון‪ 2‬טיוב‬
‫וגבייה של החובות השונים למשרדי הממשלה‪ .‬מערך הגביה מורכב ממינהלה שתפקידה‪ 2‬בין היתר‪ 2‬יהיה לקבוע‬
‫לגבי משרדי הממשלה תכנית עבודה הכוללת יעדים‪ 2‬מדדים ולוחות זמנים לאפיון וטיוב של החובות למשרד‬
‫ולהעברת החובות לגבייה‪ 2‬כמו כן הוקם "מנהל גבייה מרכזי" ברשות האכיפה והגבייה אשר אליו מנותבים החובות‬
‫השונים ממשרדי הממשלה אשר אופיינו וטויבו ואשר יש למערכת ההוצל"פ או למרכז לגביית קנסות‪ 2‬אגרות‬
‫והוצאות סמכות לגבותם‪.‬‬
‫ב‪,6 -‬‬
‫ביאור ‪ - 0‬חייבים ויתרות חובה (במיליוני ‪( )₪‬המשך)‬
‫א‪ .‬פירוט חובות בגין עסקאות חליפין ובגין עסקאות שאינן חליפין‪:‬‬
‫‪4132‬‬
‫משרד‬
‫רשות המסים‬
‫ביטוח לאומי‬
‫חברות ממשלתיות‬
‫רשות מקרקעי ישראל‬
‫משרד הבריאות‬
‫הרשות הממשלתית למים‬
‫וביוב‬
‫משרד הכלכלה‬
‫משרד הבינוי‬
‫הנהלת בתי המשפט‬
‫רשות האכיפה והגבייה‬
‫משרד הביטחון‬
‫משרד החקלאות‬
‫מנהלת הגמלאות‬
‫משרדים אחרים‬
‫סך הכל חייבים לזמן קצר‬
‫סך הכל חייבים לזמן ארוך‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫(‪)1‬‬
‫ב‬
‫(‪),‬‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)3‬‬
‫עסקאות‬
‫חליפין‬
‫‪,2‬‬
‫‬‫‪623,5‬‬
‫‪,2265‬‬
‫‪,2311‬‬
‫עסקאות‬
‫שאינן חליפין‬
‫‪112663‬‬
‫‪112333‬‬
‫‪51‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫סך הכל‬
‫‪33,174‬‬
‫‪31,772‬‬
‫‪4,170‬‬
‫‪4,740‬‬
‫‪4,131‬‬
‫סך הכל‬
‫‪33,430‬‬
‫‪31,220‬‬
‫‪0,227‬‬
‫‪4,477‬‬
‫‪4,277‬‬
‫‬‫‪12133‬‬
‫‪231‬‬
‫‪,‬‬
‫‬‫‪336‬‬
‫‪31‬‬
‫‪6,‬‬
‫‪316‬‬
‫‪31,774‬‬
‫‪616‬‬
‫‬‫‬‫‪633‬‬
‫‪,33‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪42,132‬‬
‫‪431‬‬
‫‪3,177‬‬
‫‪773‬‬
‫‪421‬‬
‫‪421‬‬
‫‪721‬‬
‫‪23‬‬
‫‪14‬‬
‫‪234‬‬
‫‪21,113‬‬
‫‪3,334‬‬
‫‪737‬‬
‫‪3,104‬‬
‫‪074‬‬
‫‪401‬‬
‫‪74‬‬
‫‪11‬‬
‫‪24‬‬
‫‪144‬‬
‫‪14,131‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪,2126‬‬
‫‪4,371‬‬
‫‪,2126‬‬
‫‪4,371‬‬
‫‪12333‬‬
‫‪3,712‬‬
‫(‪ )3‬אומדן חובות לרשות המסים בגין עסקאות שאינן חליפין‪:‬‬
‫מס הכנסה ‪ -‬הסקטור העסקי‬
‫מסים על ניכויים‬
‫מס שבח‬
‫מס רכישה‬
‫מס ערך מוסף‬
‫מס רכוש‬
‫מיסי בלו‬
‫מס קניה ומכס‬
‫מס מכירה‬
‫מס קנייה מקומי‬
‫בניכוי תקבולים במשמורת‬
‫סך הכל‬
‫(א)‬
‫(ב)‬
‫(ג)‬
‫(ד)‬
‫(ה)‬
‫(ו )‬
‫(ט)‬
‫(ז)‬
‫(ח)‬
‫(י )‬
‫(יא)‬
‫‪4132‬‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪323,3‬‬
‫‪,26,2‬‬
‫‪12516‬‬
‫‪12526‬‬
‫‪362‬‬
‫‪663‬‬
‫‪616‬‬
‫‪331‬‬
‫‪113‬‬
‫‪11‬‬
‫(‪)333‬‬
‫‪33,117‬‬
‫‪32333‬‬
‫‪12263‬‬
‫‪12533‬‬
‫‪12531‬‬
‫‪12161‬‬
‫‪611‬‬
‫‪512‬‬
‫‪333‬‬
‫‪16,‬‬
‫‬‫(‪)1211,‬‬
‫‪33,430‬‬
‫ב‪,2 -‬‬
‫החובות אשר הוכרו בדוחות הכספיים הינם חובות המס‪ 2‬אשר בגינם קיימת קרוב לוודאי יכולת גבייה‪ 2‬כפי‬
‫שהוגדרה ברשות המסים‪ 2‬בתיקים בהם העוסק‪/‬הנישום מוגדר כפעיל‪:‬‬
‫(א) חובות מס הכנסה ‪ -‬הסקטור העסקי ‪ -‬חובות מס של יחידים וחבר בני‪-‬אדם על פי דוחות שנתיים‬
‫שהוגשו לרשות המסים ו‪/‬או על פי שומות שנקבעו בתיקים אלו‪ 2‬לפי פקודת מס הכנסה‪ .‬הסכומים‬
‫המוצגים כוללים הקפאות והסדרים והינם בערכים משוערכים וכוללים ריבית והצמדה‪ 2‬אך אינם‬
‫כוללים קנסות‪.‬‬
‫(ב) חובות מסים על ניכויים (שכר‪ 2‬דיבידנד וכו') ‪ -‬חובות בגין ניכויי מס במקור של מעבידים‪/‬משלמים על פי‬
‫דוחות ניכויים (חודשיים‪/‬דו‪-‬חודשיים) וכן חובות של חברות בגין ניכוי מס במקור מתשלומי דיבידנד‬
‫לבעלי מניות‪ 2‬שדווחו לרשות המסים ו‪/‬או על פי שומות ניכויים שנקבעו בתיקים אלו‪ 2‬לפי פקודת מס‬
‫הכנסה‪ .‬הסכומים המוצגים הינם בערכים משוערכים הכוללים ריבית והצמדה אך אינם כוללים‬
‫הקפאות‪ 2‬הסדרים וקנסות‪.‬‬
‫(ג) חובות מס שבח ‪ -‬חובות מס שבח המוטלים על השבח במכירת זכות במקרקעין או על פעולה באיגוד‬
‫מקרקעין‪ 2‬לפי שומה עצמית או הצהרה של המוכר ו‪/‬או לפי שומות שנקבעו‪ 2‬לפי חוק מיסוי מקרקעין‬
‫(שבח‪ 2‬מכירה ורכישה)‪ 2‬תשכ"ג‪ .1353 -‬הסכומים המוצגים הינם בערכים משוערכים וכוללים ריבית‬
‫והצמדה‪ 2‬וכן קנסות‪ .‬עקב חוסר זמינות הנתונים לא ניתן להפריד מסך החובות את ערך הקנסות‪.‬‬
‫(ד) חובות מס רכישה ‪ -‬חובות מס רכישה המוטלים על הרוכש זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין‪2‬‬
‫לפי שומה עצמית או הצהרה של הרוכש ו‪/‬או לפי שומות שנקבעו‪ 2‬לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח‪ 2‬מכירה‬
‫ורכישה)‪ 2‬תשכ"ג‪ .1353 -‬הסכומים המוצגים הינם בערכים משוערכים וכוללים ריבית והצמדה‪ 2‬וכן‬
‫קנסות‪ .‬עקב חוסר זמינות הנתונים לא ניתן להפריד מסך החובות את ערך הקנסות‪.‬‬
‫(ה) חובות מס ערך מוסף ‪ -‬חובות מס של יחידים וחבר בני אדם המבוססים על הדוחות החודשיים שהוגשו‬
‫על‪-‬ידי העוסקים או על פי שומות שנקבעו מכוח הוראות חוק מס ערך מוסף‪ 2‬תשל"ו‪ .1366 -‬הסכומים‬
‫המוצגים הינם בערכים משוערכים וכוללים ריבית והצמדה‪ 2‬אך אינם כוללים קנסות‪.‬‬
‫(ו) חובות מס רכוש ‪ -‬חובות מס רכוש המוטלים על בעלי קרקע‪ 2‬לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים‪ 2‬תשכ"א‪-‬‬
‫‪( 1351‬מס רכוש בוטל החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪.),111‬‬
‫(ז) חובות מס קניה ומכס ‪ -‬חובות מס של יחידים וחבר בני אדם המבוססים על הדוחות החודשיים שהוגשו‬
‫על‪-‬ידי העוסקים או על פי השומות שנקבעו מכוח הוראות חוק מס קניה (טובין ושירותים)‪ 2‬תשי"ב‪-‬‬
‫‪ .136,‬חובות מכס‪ -‬חובות מס של יחידים וחבר בני אדם המוטלים על טובין שיובאו ולא שולמו מלוא‬
‫מסים המתחייבים על פי תעריף המכס (החובות נוצרים בדרך כלל לאחר שחרור הטובין)‪ .‬הסכומים‬
‫המוצגים הינם בערכים משוערכים וכוללים ריבית והצמדה‪ 2‬וכן קנסות‪ .‬עקב חוסר זמינות הנתונים לא‬
‫ניתן להפריד מסך החובות את ערך הקנסות‪.‬‬
‫(ח) חובות מס מכירה ‪ -‬חובות מס מכירה המוטלים על מוכר זכות במקרקעין או עושה פעולה באיגוד‬
‫מקרקעין (כולל קבלנים)‪ 2‬לפי שומה עצמית או הצהרה של המוכר ו‪/‬או לפי שומות שנקבעו‪ 2‬לפי חוק‬
‫מיסוי מקרקעין (שבח‪ 2‬מכירה ורכישה)‪ 2‬תשכ"ג‪( 1353 -‬מס מכירה בוטל החל מיום ‪ 1‬באוגוסט ‪.),116‬‬
‫הסכומים המוצגים הינם בערכים משוערכים וכוללים ריבית והצמדה‪ 2‬וכן קנסות‪ .‬עקב חוסר זמינות‬
‫הנתונים לא ניתן להפריד מסך החובות את ערך הקנסות‪.‬‬
‫(ט) חובות מיסי בלו ‪ -‬מתייחסים בעיקר לחובות של יצרני דלק‪.‬‬
‫(י) חובות מס קנייה מקומי ‪ -‬חובות מס בגין ייצור מקומי של עוסקים פעילים בתחולת החוק‪.‬‬
‫(יא) תקבולים במשמורת ‪ -‬תקבולי מסים נכון למועד הדוחות הכספיים שלגביהם זהות החייב לא התבררה‪.‬‬
‫יצוין כי מערכות המידע של רשויות המס אינן עונות במרבית המקרים על מכלול הצרכים החשבונאיים‬
‫לצורך ניהול נתוני חייבים על בסיס מצטבר בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי‬
‫בהעדר קשר חשבונאי בין נתוני המערכות לניהול מצבת החובות לבין תנועות המזומן במערכות הדיווח‪.‬‬
‫בנוסף קיים קושי בהפרדת הנתונים למרכיבים הנדרשים לצורך הצגה חשבונאית נאותה‪ .‬בנוסף על כך‪2‬‬
‫בחלק מהותי מהנתונים ששימשו לעריכת הביאור נתגלעו סתירות ואי התאמות בין יתרות מאזניות לסוף‬
‫תקופה חשבונאית ביחס ליתרת הפתיחה לתקופה העוקבת‪ .‬לאור האמור‪ 2‬תשתית הנתונים ועריכתם‬
‫התבססו בין היתר על אומדנים שונים ובוצעה הצגה מחדש לנתוני ההשוואה‪.‬‬
‫ב‪,3 -‬‬
‫(‪ )4‬עיקר החובות כלפי רשות מקרקעי ישראל הינם בגין דמי חכירה שנתיים שוטפים וחובות העבר‪.‬‬
‫(‪ )1‬עיקר החובות כלפי משרד הבריאות הינם בגין חובותיהן של קופות החולים לבתי החולים הממשלתיים‪2‬‬
‫עבור שירותים רפואיים שניתנו למבוטחי קופות החולים בבתי החולים הממשלתיים‪.‬‬
‫(‪ )2‬חובות כלפי רשות האכיפה והגבייה הינם חובות הנמצאים בטיפולו של המרכז לגביית קנסות‪ 2‬הפועל מכוח‬
‫חוק המרכז לגביית קנסות‪ 2‬אגרות והוצאות‪ 2‬תשנ"ה‪ 21336 -‬המסמיך אותו לפעול כנגד חייבים באמצעים‬
‫מתקדמים של איתור ועיקול חשבונות בנק‪ 2‬רכבים‪ 2‬מיטלטלין‪ 2‬משכורות וכל נכס אחר שיש לחייב‪ 2‬במידה‬
‫ולא שילם את חובו לאחר שנשלחו לו דרישות והייתה המצאה כדין‪ .‬כל החובות הינם חובות שלא שולמו‬
‫על‪-‬ידי חייבים ובשל כך מועברים למרכז לגביית קנסות לצורך אכיפה וגבייה‪ .‬להלן התפלגות החובות‪:‬‬
‫מדור‬
‫פלילי‬
‫דוחות משטרה‬
‫מנהלי‬
‫תעבורה‬
‫אגרות בית משפט‬
‫הפרשה לחובות‬
‫מסופקים‬
‫סך הכל‬
‫(א)‬
‫(ב)‬
‫(ג)‬
‫(ב)‬
‫(ד)‬
‫‪ 13‬בדצמבר ‪4132‬‬
‫זמן‬
‫זמן‬
‫ארוך (*)‬
‫קצר‬
‫‪216‬‬
‫‪31‬‬
‫‪335‬‬
‫‪1,3‬‬
‫‪353‬‬
‫‪3,‬‬
‫‪365‬‬
‫‪33‬‬
‫‪133‬‬
‫‪13‬‬
‫‪4,371‬‬
‫‪421‬‬
‫‬‫‪421‬‬
‫(‪)315‬‬
‫‪3,447‬‬
‫סך הכל‬
‫‪721‬‬
‫‪201‬‬
‫‪270‬‬
‫‪231‬‬
‫‪414‬‬
‫‪4,247‬‬
‫(‪)710‬‬
‫‪3,144‬‬
‫‪ 13‬בדצמבר ‪4131‬‬
‫זמן‬
‫זמן‬
‫ארוך (*)‬
‫קצר‬
‫‪663‬‬
‫‪,2‬‬
‫‪3,3‬‬
‫‪165‬‬
‫‪3,2‬‬
‫‪16‬‬
‫‪352‬‬
‫‪36‬‬
‫‪135‬‬
‫‪13‬‬
‫‪3,712‬‬
‫‪401‬‬
‫‬‫‪401‬‬
‫(‪)633‬‬
‫‪3,323‬‬
‫סך הכל‬
‫‪714‬‬
‫‪247‬‬
‫‪121‬‬
‫‪231‬‬
‫‪311‬‬
‫‪4,377‬‬
‫(‪)471‬‬
‫‪3,210‬‬
‫(*) יתרת החובות לזמן ארוך מוצגת בדוח על המצב הכספי במסגרת ביאור ‪ - 11‬נכסים פיננסיים ואחרים‪.‬‬
‫(א) מדור פלילי ‪ -‬גובה קנסות פליליים שהוטלו על‪-‬ידי בתי משפט‪ 2‬פיצוי בהליך פלילי‪ 2‬ביזיון בתי משפט‬
‫ועוד‪.‬‬
‫(ב) מדור תנועה (משטרה ותעבורה) ‪ -‬גובה ברירות משפט על קנסות משטרה וכן תיקי תעבורה בהם נפסקו‬
‫כספים לטובת אוצר המדינה‪.‬‬
‫(ג) מדור מנהלי ‪ -‬גובה חובות מנהליים לטובת אוצר המדינה כגון‪ 2‬העסקת עובדים זרים‪ 2‬עבודה בשבת‪2‬‬
‫קנסות שמוטלים על‪-‬ידי משרד החקלאות‪ 2‬החברה להגנת הטבע‪ 2‬המפקח על הביטוח‪.‬‬
‫החל משנת ‪ ,113‬רשות האכיפה והגבייה החלה בגביית חובות משרדי ממשלה המועברים לחשבון‬
‫המשרדים עצמם‪ 2‬זאת בנוסף לגביית חובות המועברים לאוצר המדינה‪.‬‬
‫(ד) מדור אגרות ‪ -‬גובה אגרות שלא שולמו על‪-‬ידי חייבים לטובת בתי המשפט‪.‬‬
‫ב‪ .‬החובות למוסד לביטוח לאומי הינם בגין‪:‬‬
‫(‪ )3‬חייבים בגין דמי ביטוח ‪ -‬חובות המשולמים למוסד לביטוח לאומי ממעסיקים ומשכירים‪ .‬הסכומים‬
‫כוללים הפרשי הצמדה וקנסות על פיגור בתשלום דמי ביטוח על פי סעיף ‪ 353‬לחוק הביטוח הלאומי (נוסח‬
‫משולב) תשנ"ה‪.1336 -‬‬
‫(‪ )4‬יתרת חובות המעסיקים כוללת הפרשה בגין חובות חודש דצמבר בהתאם לאומדנים המגובשים על‪-‬ידי‬
‫המוסד לביטוח הלאומי‪.‬‬
‫(‪ )1‬בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי‪ 2‬תשנ"ד‪( 1333 -‬ובעבר לפי חוק מס מקביל שתוקפו היה עד ליום ‪31‬‬
‫בדצמבר ‪ )1336‬גובה המוסד לביטוח לאומי עבור קופות החולים דמי ביטוח בריאות מן המעסיקים והלא‬
‫שכירים כחלק מדמי הביטוח‪ .‬סכומים אלו אינם שייכים למוסד והוא מחויב להעבירם לקופת חולים עם‬
‫הגביה‪.‬‬
‫לעניין הפרשה לחובות מסופקים בגין חייבים למוסד לביטוח לאומי‪ 2‬ראה סעיף (‪ )5‬להלן‪.‬‬
‫ב‪31 -‬‬
‫ג‪.‬‬
‫סעיף זה מתייחס בעיקר לחברת החשמל לישראל‪ 2‬המיישמת לעניין זה את התקנים של המוסד לתקינה‬
‫חשבונאית בארה"ב (‪ )FASB‬המנויים בפרק ‪ RE6‬המאפשרים‪ 2‬בהתקיים תנאים מסוימים‪ 2‬טיפול חשבונאי שונה‬
‫מהמקובל ביחס לעיתוי זקיפת ההוצאות וההכנסות לדוח רווח והפסד‪ 2‬זאת במטרה לשקף וליצור הקבלה‬
‫נאותה בין ההוצאות בפועל לבין ההכנסות שייווצרו לחברה לפי מועדי ההכרה בהן כתלות בתעריף החשמל‪.‬‬
‫אחד התנאים ליישום התקנים האמורים קובע כי התעריפים שבפיקוח נבנים כך שיכסו את העלויות הצפויות‬
‫(כולל תשואה נדרשת להון)‪ 2‬בקשר לאספקת השירות‪ 2‬או המוצר שבפיקוח‪ .‬להלן פירוט סכומי נכסי‬
‫(התחייבויות) הפיקוח‪ 2‬נטו‪:‬‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪4132‬‬
‫מוצג בנכסים שוטפים‪ -‬חייבים ויתרות חובה‬
‫מוצג בנכסים לא שוטפים ‪ -‬נכסים פיננסים ואחרים‬
‫מוצג בהתחייבויות שוטפות – זכאים ויתרות זכות‬
‫מוצג בהתחייבויות שאינן שוטפות‪ -‬התחייבויות אחרות לזמן ארוך‬
‫סך הכל‬
‫‬‫‪325‬‬
‫(‪)553‬‬
‫(‪),51‬‬
‫(‪)117‬‬
‫‪,2355‬‬
‫‪12133‬‬
‫‬‫(‪)12336‬‬
‫‪4,002‬‬
‫ד‪ .‬מקדמות לספקים ‪ -‬כוללות סך של ‪ ,215,‬מיליוני ‪ 12323( ₪‬מיליוני ‪ ₪‬ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ ),113‬בגין מקדמות‬
‫לספקים של משרד הביטחון בהתאם לתנאי ההתקשרות עימם‪.‬‬
‫ה‪ .‬היתרה כוללת סך של ‪ 331‬מיליוני ‪ 2₪‬בגין השלמת עלות סל הבריאות – יתרת החוב מייצגת מקדמות שהועברו‬
‫לקופות החולים על‪-‬ידי משרד הבריאות‪ 2‬בהתאם לאומדן עלות סל הבריאות לשנת ‪ .,113‬עלות הסל הסופית‬
‫תקבע עם קביעת מדד יוקר הבריאות הממוצע לשנת ‪ 2,113‬במחצית הראשונה של שנת ‪ 2,113‬ולאחר קביעתה‬
‫תושלם ההתחשבנות‪ .‬לפירוט נוסף על גובה סל הבריאות שהועבר במהלך השנה לקופות החולים‪ 2‬ראה ביאור‬
‫‪ - ,3‬תמיכות‪ 2‬הקצבות והעברות‪.‬‬
‫ו‪ .‬הרכב ההפרשה לחובות מסופקים‪:‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי ‪ -‬בגין עסקאות שאינן חליפין‬
‫המוסד לביטוח לאומי ‪ -‬בגין חובות הציבור‬
‫הרשות הממשלתית למים וביוב‬
‫אחרים‬
‫סך הכל‬
‫‪4132‬‬
‫‪526,6‬‬
‫‪32133‬‬
‫‪122,3‬‬
‫‪215‬‬
‫‪3,6‬‬
‫‪315‬‬
‫‪323‬‬
‫‪151‬‬
‫‪32,077‬‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪52316‬‬
‫‪32253‬‬
‫‪12,32‬‬
‫‪365‬‬
‫‪333‬‬
‫‪631‬‬
‫‪336‬‬
‫‪131‬‬
‫‪31,720‬‬
‫לממשלה קיימים חובות נוספים‪ 2‬בעיקר ברשות המיסים‪ 2‬אשר אינם עומדים בכללי ההכרה כנכס בדוחות‬
‫הכספיים‪ 2‬מאחר ואינם ניתנים‪ 2‬בשלב זה‪ 2‬לאימות ו‪/‬או מתייחסים לחובות בתיקים שאינם פעילים‪ .‬הממשלה‬
‫פועלת לטיוב כולל של מערך החובות לממשלה‪.‬‬
‫ב‪31 -‬‬
‫ביאור ‪ - 4‬מלאי (במיליוני ‪)₪‬‬
‫חומרי גלם‪ 2‬תוצרת בתהליך ותוצרת גמורה‬
‫מלאי עבודות בביצוע‬
‫מלאי דלקים‬
‫חלקי חילוף ופריטים כלליים‬
‫אחר‬
‫סך הכל מלאי שוטף‬
‫מלאי דלקים‬
‫תרופות‬
‫ציוד חירום‬
‫חומרי גלם ותוצרת בתהליך‬
‫ציוד עזר רפואי‬
‫סך הכל מלאי בלתי שוטף‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪),‬‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)6‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪,235,‬‬
‫‪12111‬‬
‫‪12135‬‬
‫‪311‬‬
‫‪,,6‬‬
‫‪0,111‬‬
‫‪,2633‬‬
‫‪12161‬‬
‫‪12133‬‬
‫‪336‬‬
‫‪,33‬‬
‫‪0,137‬‬
‫‪,2,15‬‬
‫‪336‬‬
‫‪313‬‬
‫‪,36‬‬
‫‪163‬‬
‫‪1,114‬‬
‫‪,2331‬‬
‫‪312‬‬
‫‪313‬‬
‫‪,35‬‬
‫‪,13‬‬
‫‪1,104‬‬
‫(‪ )3‬כולל בעיקר מלאי חומרי גלם ומלאי תוצרת בתהליך של התעשייה האווירית לישראל בגין מטוסים‬
‫אזרחיים ומטוסי מנהלים‪ 2‬וכן מלאי חומרי גלם ומלאי תוצרת בתהליך של התעשייה הצבאית לישראל‪.‬‬
‫מלאי חומרי הגלם ומלאי תוצרת בתהליך מוצגים לאחר הפרשות בגין מלאי איטי‪.‬‬
‫(‪ )4‬כולל בעיקר עבודות בביצוע של חברת רפאל והתעשייה הצבאית לישראל‪ .‬עלויות אלו כוללות עלויות‬
‫ישירות מזוהות ועליות עקיפות המועמסות על העבודות‪.‬‬
‫להלן ההרכב‪:‬‬
‫מלאי עבודות בביצוע‬
‫מקדמות ממזמיני עבודות בביצוע‬
‫סך הכל‬
‫‪4132‬‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪12132‬‬
‫(‪)32‬‬
‫‪3,331‬‬
‫‪12163‬‬
‫(‪),3‬‬
‫‪3,311‬‬
‫(‪ )1‬כולל בעיקר את מלאי הדלקים השוטף בחברת החשמל לישראל בסך של כ‪ 12166 -‬מיליוני ‪( ₪‬ליום ‪31‬‬
‫בדצמבר ‪ ,113‬כ‪ 12156 -‬מיליוני ‪.)₪‬‬
‫(‪ )2‬כולל חלקי חילוף ופריטים כלליים מסוגים שונים כגון‪ 2‬גלמי תעודות זהות ביומטריות וציוד משרדי‪ 2‬אשר‬
‫משמש את הישויות הממשלתיות לצרכי עבודה שוטפים‪.‬‬
‫סעיף זה כולל‪ 2‬בין היתר‪ 2‬את נתוני המלאי של משרד הביטחון‪ 2‬לרבות יחידות הסמך שלו‪ .‬נתוני משרד‬
‫הביטחון‪ 2‬כפי שדווחו על ידו‪ 2‬הינם חלקיים‪ 2‬אין אחידות בהערכת עלות המלאי‪ 2‬והם מבוססים בין היתר על‬
‫אומדני עלות‪ 2‬הערכת מחירי המכירה או הערכות אחרות שאינם בהכרח עקביים למדיניות החשבונאית של‬
‫ב‪3, -‬‬
‫ביאור ‪ - 4‬מלאי (במיליוני ‪( )₪‬המשך)‬
‫(‪ )1‬כולל את מלאי הדלקים בחברת החשמל לישראל בסך של כ‪ 12633 -‬מיליוני ‪ ₪‬ומלאי במשרד התשתיות‬
‫הלאומיות‪ 2‬האנרגיה והמים בסך של כ‪ 566 -‬מיליוני ‪( ₪‬ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,113‬כ‪ 12633 -‬מיליוני ‪ ₪‬וכ‪566 -‬‬
‫מיליוני ‪ 2₪‬בהתאמה)‪.‬‬
‫תהליך ניהול המלאי‪ 2‬בחלק מהמחסנים ביחידות הממשלה השונות‪ 2‬רישומו וסיווגו באופן שוטף במערכות‬
‫המידע‪ 2‬לוקה בחסר ואינו מאפשר הצגתו באופן נאות ובהתאם לכללי חשבונאות מקובלים בדוחות‬
‫הכספיים‪ .‬בנוסף‪ 2‬י צוין כי מידע בדבר עלות המלאי הנמצא במשרדי הממשלה לאחר ניפוקו מהמחסנים‬
‫(מלאי במצבורים) אינו כלול בדוחות הכספיים למרות ששוויו עשוי להיות מהותי‪.‬‬
‫ביאור ‪ - 7‬השקעות בישויות מוחזקות (במיליוני ‪)₪‬‬
‫הרכב ההשקעות‪:‬‬
‫‪4132‬‬
‫השקעה בחברות מוחזקות‬
‫השקעה במניות חברות מוחזקות (**)‬
‫אג"ח‪ 2‬הלוואות ושטרי הון‪ 2‬נטו‬
‫(‪)1‬‬
‫סך הכל השקעה בחברות מוחזקות‬
‫השקעה בקרנות דו‪-‬לאומיות‬
‫וישויות אחרות‬
‫סך הכל‬
‫(‪),‬‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪12135‬‬
‫‪6‬‬
‫‪121,6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3,411‬‬
‫‪3,314‬‬
‫‪3,444‬‬
‫‪3,017‬‬
‫‪4,741‬‬
‫‪4,443‬‬
‫(**) על בסיס הדיווח הכספי שהתקבל מרשות החברות הממשלתיות‪ 2‬לפירוט נוסף ראה נספח ב' לדוחות הכספיים‪.‬‬
‫ב‪33 -‬‬
‫ביאור ‪ - 7‬השקעות בישויות מוחזקות (במיליוני ‪( )₪‬המשך)‬
‫(‪)3‬‬
‫פירוט התנועה בגין השקעה במניות (*)‪:‬‬
‫יתרה ליום‬
‫‪)**( 4131‬‬
‫חינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬חברה ורווחה‬
‫קרן קיסריה אדמונד בנימין דה‬
‫רוטשילד‬
‫חברה למפעלי כלכלה ותרבות‬
‫לעובדי המדינה בע"מ‬
‫חברת נכסי חייל בע"מ‬
‫בית התפוצות בע"מ‬
‫חברת בנין הבימה בע"מ‬
‫אחרים‬
‫תשתיות‬
‫אתרים‪ 2‬חברה לפיתוח אתרי תיירות‬
‫בת"א יפו בע"מ‬
‫חלמיש חברה ממשלתית עירונית‬
‫לדיור לשיקום ולהתחדשות שכונות‬
‫בת"א יפו בע"מ‬
‫פי גלילות מסופי נפט וצינורות בע"מ‬
‫מכון היהלומים הישראלי בע"מ‬
‫החברה לפיתוח יפו העתיקה בע"מ‬
‫סך הכל‬
‫חלק‬
‫ברווח‪/‬‬
‫(הפסד)‬
‫הוניים‬
‫‪4132‬‬
‫אחוז אחזקה‬
‫ליום ‪13‬‬
‫בדצמבר‬
‫‪4132‬‬
‫‪333‬‬
‫‪66‬‬
‫‪1‬‬
‫‪666‬‬
‫‪61%‬‬
‫‪,,3‬‬
‫‪33‬‬
‫‪33‬‬
‫‪6,‬‬
‫‪1,‬‬
‫‪707‬‬
‫‬‫‬‫(‪)1‬‬
‫(‪)1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪47‬‬
‫‬‫‬‫‪3‬‬
‫(‪)12‬‬
‫‬‫(‪)31‬‬
‫‪,,3‬‬
‫‪33‬‬
‫‪36‬‬
‫‪33‬‬
‫‪15‬‬
‫‪711‬‬
‫‪61%‬‬
‫‪61%‬‬
‫‪32%‬‬
‫‪61%‬‬
‫‪31‬‬
‫‪6‬‬
‫‪-‬‬
‫‪36‬‬
‫‪61%‬‬
‫‪53‬‬
‫‪62‬‬
‫‪33‬‬
‫‪11‬‬
‫‪410‬‬
‫‪3,341‬‬
‫(‪)1‬‬
‫‪,‬‬
‫‬‫(‪)1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪72‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫(‪)31‬‬
‫‪53‬‬
‫‪51‬‬
‫‪33‬‬
‫‪11‬‬
‫‪403‬‬
‫‪3,370‬‬
‫‪61%‬‬
‫‪61%‬‬
‫‪,3%‬‬
‫‪61%‬‬
‫(*) על בסיס הדיווח הכספי שהתקבל מרשות החברות הממשלתיות‪ 2‬לפירוט נוסף ראה נספח ב' לדוחות הכספיים‪.‬‬
‫יצוין כי בחלק מהמקרים לא נרשמה תנועה בחשבון השקעה במהלך שנת ‪ 2,113‬עקב אי קבלת דוחות כספיים‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,113‬של אותן חברות מוחזקות‪.‬‬
‫(**) הוצג מחדש‪.‬‬
‫ב‪33 -‬‬
‫ביאור ‪ - 7‬השקעות בישויות מוחזקות (במיליוני ‪( )₪‬המשך)‬
‫(‪)4‬‬
‫השקעה בקרנות דו‪-‬לאומיות וישויות אחרות‪:‬‬
‫ממשלת ישראל ביחד עם מספר ממשלות זרות הקימה קרנות דו‪-‬לאומיות לצורך קידום אינטרסים משותפים‬
‫בתחומים כמו ‪ -‬מחקר חקלאי‪ 2‬מחקר תעשייתי‪ 2‬קידום החינוך וקידום פרויקטי מו"פ משותפים בין חברות‬
‫הייטק ישראליות וחברות מהמדינות הזרות‪ .‬הממשלה מחזיקה ב‪ 61% -‬מהזכויות בקרנות אלו‪ 2‬ההשקעה‬
‫בקרנות מוצגת בשיטת השווי המאזני‪.‬‬
‫נתוני הקרנות הדו‪-‬לאומיות מבוססים על הדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2,113‬כפי שהתקבלו מהן‪2‬‬
‫ובמקרים בהם לא התקבלו דוחות כאמור‪ 2‬הנתונים התבססו על הדוחות הכספיים הרבעוניים של שנת ‪ ,113‬או‬
‫על דוחות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,113‬או טיוטות של דוחות כספיים למועדים אלו‪ 2‬לפירוט נוסף ראה נספח ג'‬
‫לדוחות הכספיים המאוחדים‪.‬‬
‫שם הקרן‬
‫‪GIF‬‬
‫‪BARD‬‬
‫‪BIRD‬‬
‫‪USIEF‬‬
‫ישראל ‪ -‬סין (**)‬
‫‪BSF‬‬
‫אחר‬
‫ישויות אחרות (***)‬
‫סך הכל‬
‫יתרה‬
‫ליום ‪13‬‬
‫בדצמבר‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪122‬‬
‫‪370‬‬
‫‪311‬‬
‫‪31‬‬
‫‪31‬‬
‫‪2‬‬
‫‪22‬‬
‫‪727‬‬
‫עלייה‬
‫בהיקף‬
‫השקעה‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫חלק‬
‫(הפסד)‬
‫(‪)1,‬‬
‫‪,3‬‬
‫‪1,‬‬
‫‪1‬‬
‫‬‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪47‬‬
‫דיבידנד‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‪073‬‬
‫‪3,017‬‬
‫‪51‬‬
‫‪01‬‬
‫‪,1‬‬
‫‪27‬‬
‫(‪)6‬‬
‫(‪)1‬‬
‫הוניים‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫יתרה‬
‫ליום ‪13‬‬
‫בדצמבר‬
‫‪4132‬‬
‫‪114‬‬
‫‪417‬‬
‫‪304‬‬
‫‪33‬‬
‫‪31‬‬
‫‪7‬‬
‫‪21‬‬
‫‪744‬‬
‫‪,3‬‬
‫‪47‬‬
‫‪471‬‬
‫‪3,444‬‬
‫ליום ‪13‬‬
‫בדצמבר‬
‫‪4132‬‬
‫‪61%‬‬
‫‪61%‬‬
‫‪61%‬‬
‫‪61%‬‬
‫‪61%‬‬
‫‪61%‬‬
‫‪61%‬‬
‫(**) פעילות המנוהלת כמיזם משותף ואינה במסגרת ישות משפטית רשומה‪.‬‬
‫(***) ישויות כלולות וישויות בשליטה משותפת המוחזקות על‪-‬ידי חברות ממשלתיות המאוחדות בדוחות‬
‫כספיים אלה ומוצגות על בסיס שווי מאזני‪.‬‬
‫ב‪36 -‬‬
‫ביאור ‪(7‬א) ‪ -‬חייבים בגין תמלוגים (במיליוני ‪)₪‬‬
‫תחומי פעילות‬
‫תקשורת‬
‫תוכנה‬
‫מדעי החיים‬
‫אלקטרוניקה‬
‫אלקטרואופטיקה‬
‫כימיקלים‬
‫אחר‬
‫סך הכל‬
‫ליום ‪13‬‬
‫בדצמבר‬
‫‪4131‬‬
‫‪1,147‬‬
‫‪3,207‬‬
‫‪3,101‬‬
‫‪020‬‬
‫‪143‬‬
‫‪74‬‬
‫‪327‬‬
‫‪0,731‬‬
‫מענקים‬
‫שניתנו‬
‫‪335‬‬
‫‪16,‬‬
‫‪,23‬‬
‫‪136‬‬
‫‪63‬‬
‫‪35‬‬
‫‪63‬‬
‫‪3,301‬‬
‫תמלוגים‬
‫שהתקבלו‬
‫(‪)1,,‬‬
‫(‪)36‬‬
‫(‪)23‬‬
‫(‪)36‬‬
‫(‪),3‬‬
‫(‪)11‬‬
‫(‪),,‬‬
‫(‪)117‬‬
‫שינוי בשווי‬
‫הוגן‬
‫‪316‬‬
‫‪,33‬‬
‫‪133‬‬
‫‪63‬‬
‫‪,1‬‬
‫‪,‬‬
‫(‪)16‬‬
‫‪417‬‬
‫ליום ‪13‬‬
‫בדצמבר‬
‫‪4132‬‬
‫‪1,001‬‬
‫‪3,731‬‬
‫‪3,172‬‬
‫‪477‬‬
‫‪171‬‬
‫‪337‬‬
‫‪374‬‬
‫‪7,101‬‬
‫שיעור‬
‫מענקים‬
‫שניתנו‬
‫‪33%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪,6%‬‬
‫‪1,%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪311%‬‬
‫על פי סעיף ‪ ,1‬לחוק לעידוד מחקר תעשייה ופיתוח בתעשייה‪ 2‬תשמ"ד ‪( 1323 -‬להלן‪" :‬חוק המו"פ")‪ 2‬חברה אשר‬
‫קיבלה תמיכה מלשכת המדען הראשי מחויבת בתשלום של תמלוגים מכל הכנסה הנובעת מהמוצר‪ 2‬שפותח‬
‫במסגרת התכנית או הנובע ממנה‪ 2‬לרבות שירותים הנלווים למוצר או הכרוכים בו‪ .‬נכס התמלוגים הינו בגין‬
‫מענקים שניתנו על‪-‬ידי המדען הראשי שבמשרד הכלכלה למטרות של עידוד מחקר ופיתוח על‪-‬ידי סיוע כספי‬
‫ישיר מתוקף חוק המו"פ‪ .‬התמלוגים ברובם מחושבים בשיעור של ‪ 3%-3.6%‬ממכירות המוצרים המבוססים על‬
‫הידע שנתמך‪ .‬העיקרון שמאחורי מודל גביית התמלוגים הינו השתתפות בסיכון‪ 2‬שמשמעותו החזר המענק‬
‫במקרה של הצלחה בלבד ושימוש בכספי התמלוגים לצורך תמיכה בתוכניות מחקר חדשות‪ .‬העמדת המענקים‬
‫מסייעת‪ 2‬בין היתר‪ 2‬לגידול בפעילות המו"פ בישראל‪ 2‬לשמירת האינטרסים המשקיים המקומיים ולהשארת‬
‫הייצור והפעילות העסקית בישראל‪.‬‬
‫הסכום המופיע בדוח על המצב הכספי מוצג על פי השווי ההוגן של המענקים שניתנו עד למועד הדוח הכספי‪2‬‬
‫בניכוי אומדן המענקים לתוכניות שנכשלו ולא יניבו הכנסה ובניכוי התמלוגים ששולמו עבור כיסוי המענקים‬
‫(להלן‪" :‬יתרת המענקים המופחתת")‪ .‬אומדן המענקים לתוכניות שנכשלו ולא יניבו הכנסה מחושב בהתייחס‬
‫לסיכון לכישלון בשיעור שבין ‪ 33%‬ל‪( 23% -‬ממוצע של כ‪ 2)51%-‬בהתאם לענף‪ 2‬יתרת המענקים המופחתת‬
‫מהוונת בריבית דולרית בשיעור של ‪( ,.6%-3%‬ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2,113‬ריבית דולרית בשיעור של ‪2),.6%-6.,%‬‬
‫בהתאם לתקופת ההחזר הצפויה‪.‬‬
‫יתרת המענקים צמודה לריבית ליבור לתקופה של ‪ 1,‬חודשים‪ 2‬והתמלוגים שהתקבלו צמודים לשער החליפין‬
‫של דולר ארה"ב‪.‬‬
‫יצוין כי טרם הסתיימה בחינתם של כלל נכסי התמלוגים העשויים לקבל ביטוי בדוחות הכספיים המאוחדים של‬
‫ממשלת ישראל‪ 2‬ויתכן כי קיימות קבוצות נכסים נוספות אשר יש להציגן בדוחות הכספיים בהתאם לכללי‬
‫חשבונאות מקובלים‪.‬‬
‫ב‪35 -‬‬
‫ביאור ‪(7‬ב) ‪ -‬נכסים תלויים בגין תמלוגים ממשאבי טבע (במיליוני ‪)₪‬‬
‫במדינת ישראל קיימים משאבי טבע הכוללים בין היתר‪ 2‬נפט וגז טבעי‪ 2‬אשלג‪ 2‬פוספטים‪ 2‬חצץ וחול‪ .‬הממשלה‬
‫העניקה זיכיונות לגופים שונים (להלן‪" :‬הזכיינים") לצורך הפקה וכרייה של משאבי הטבע ובתמורה‪ 2‬הזכיינים‬
‫משלמים לממשלה תמלוגים הנגזרים בעיקר מהמכירות העתידיות של הזכיינים (להלן‪" :‬הסדרי התמלוגים")‪.‬‬
‫הסדרי תמלוגים אלו יכול ויהיו מכוח חוק‪ 2‬החלטות מנהליות‪ 2‬הסכמים והסדרים‪.‬‬
‫תזרימי המזומנים של הממשלה בגין משאבי הטבע הנובעים מהסדרי התמלוגים‪ 2‬לא קיבלו ביטוי בדוחות‬
‫כספיים אלה וזאת בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים‪ .‬יחד עם זאת‪ 2‬בהתאם לתקן חשבונאות ממשלתי מספר‬
‫‪ 13‬הפרשות‪ 2‬התחייבויות תלויות ונכסים תלויים‪ 2‬כאשר צפוי תזרים פנימה של הטבות כלכליות או פוטנציאל‬
‫שירות‪ 2‬יש לתת גילוי לנכסים תלויים ובמידת האפשר לאמוד את שווים‪.‬‬
‫אומדני שווי התמלוגים העתידיים לצרכי הגילוי‪ 2‬כנכסים תלויים‪ 2‬נקבעים על‪-‬פי הערך הנוכחי של התמלוגים‬
‫הצפויים להתקבל‪ 2‬אשר נגזרים‪ 2‬בין היתר‪ 2‬מכמות ההפקה הצפויה של המשאב בשטח החזקה‪ 2‬ממחיר המכירה‬
‫הצפוי‪ 2‬מתקופת ההפקה ופריסתה‪ 2‬וכן משיעור התמלוגים האפקטיבי המביא בחשבון משתנים שונים ושיעורי‬
‫היוון כמקובל בענף‪.‬‬
‫להלן אומדני השווי של נכסים תלויים בגין תמלוגים עתידיים מהותיים להם זכאית הממשלה ממשאבי טבע‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪:,113‬‬
‫נפט וגז‬
‫אשלג‬
‫מחצבי חול וחצץ‬
‫סך הכל‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪),‬‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)3‬‬
‫‪ 13‬בדצמבר ‪4132‬‬
‫‪112321‬‬
‫‪32,11‬‬
‫‪32621‬‬
‫‪111‬‬
‫‪37,701‬‬
‫(‪)1‬‬
‫נפט וגז‬
‫אומדן השווי של התמלוגים העתידיים מנפט וגז‪ 2‬לצורך הגילוי‪ 2‬נקבע רק לגבי אתרים בהם הוכח כי קיימת‬
‫בהפקה כדאיות כלכלית ("תגלית מסחרית") וניתנה לזכיין חזקה בשטח החזקה‪.‬‬
‫אומדן השווי של התמלוגים העתידיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2,113‬המצוין לעיל‪ 2‬מתייחס למאגר "תמר" בלבד‬
‫(לא כולל מאגר תמר‪ SW‬שאין עבורו תוכנית פיתוח מאושרת) ומתבסס על אומדן כמויות הפקה של ‪,61‬‬
‫‪ BCM‬להפקה מדורגת במשך ‪ ,3‬שנים החל מאפריל ‪ .,113‬אומדן זה מתייחס לתמלוגים הצפויים להיות‬
‫משולמים לממשלה מכח חוק הנפט‪ 2‬התשי"ב ‪.136, -‬‬
‫יובהר כי סכום זה אינו כולל את אומדן הכנסות הממשלה ממסים מתחום זה‪ 2‬הכוללים‪ :‬מיסי חברות‪ 2‬מס‬
‫הכנסה‪ 2‬בהתאם לפקודת מס הכנסה וכן היטל רווחי נפט מכוח חוק מיסוי רווחי נפט‪ 2‬התשע"א‪( ,111 -‬חוק‬
‫"ששינסקי"‪ 2‬להלן בביאור זה ‪" -‬החוק")‪ 2‬ומנגד הטבות מס בגין הוצאות חיפושי נפט וגז והטבות מס בגין‬
‫רווחים מהכנסות בתחום זה‪ .‬בהתאם לחוק‪ 2‬הממשלה תקים קרן לניהול כספי של היטל רווחי נפט‪ .‬לפירוט‬
‫נוסף‪ 2‬ראה ביאור ‪(33‬ד) ‪ -‬קרנות הון ממשלתיות חוץ תקציביות – קרן היטל על רווחי נפט‪.‬‬
‫(‪)2‬‬
‫אשלג‬
‫אומדן השווי של התמלוגים העתידיים מאשלג נגזר מהמתווה שהוסכם בין הממשלה לבין מפעלי ים המלח‬
‫(ללא התייחסות להמלצות ועדת ששינסקי ‪ ,‬וללא התייחסות להחלטות הבוררות בנושא)‪ 2‬וחושב בהתאם‬
‫לערך הנוכחי של אומדן סכום התמלוגים השנתי במשך יתרת תקופת ההסכם (עד שנת ‪.),131‬‬
‫(‪)3‬‬
‫אומדן השווי של התמלוגים העתידיים מבוסס על עתודות המשאב במחצבים הפעילים בלבד‪ 2‬לגביהם יש‬
‫לממשלה הסכמי התקשרות עם זכיינים‪.‬‬
‫(‪)4‬‬
‫אומדן השווי של התמלוגים העתידיים מפוספטים בגין הפקה צפויה למשך ‪ 12‬שנה‪.‬‬
‫השווי של התמלוגים העתידיים ממשאבי טבע נערך לגבי הסכמי תמלוגים מהותיים בלבד‪.‬‬
‫תשתית הנתונים ועריכתם מבוססת‪ 2‬על אומדנים רבים אשר נתונים לתנודתיות רבה ונועדו לצרכי גילוי‬
‫במסגרת דוחות כספיים אלה בלבד‪ 2‬יודגש כי הנתונים בפועל יכול ויהיו שונים באופן מהותי מאומדנים אלו‪.‬‬
‫ב‪36 -‬‬
‫ביאור ‪ - 31‬נכסים פיננסיים ואחרים (במיליוני ‪)₪‬‬
‫עודף נכסים בגין הטבות לאחר סיום העסקה‬
‫השקעות מיועדות‬
‫השקעות במניות ושטרי הון המירים‬
‫חייבים בגין עסקאות שאינן חליפין‪ 2‬נטו‬
‫השקעה בשותפויות מוגבלות‬
‫נכסי פיקוח‬
‫פיקדונות מראש בגין קרנות אשראי‬
‫עסקאות החלף‬
‫חייבים בגין פיצוי לזוכים בהליך פלילי‬
‫פיקדונות מימוש בגין ערבויות מדינה‬
‫אחרים‬
‫סך הכל‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪),‬‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)6‬‬
‫(‪)5‬‬
‫(‪)6‬‬
‫(‪)2‬‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)11‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪22313‬‬
‫‪12322‬‬
‫‪12,23‬‬
‫‪12,63‬‬
‫‪533‬‬
‫‪325‬‬
‫‪325‬‬
‫‪356‬‬
‫‪361‬‬
‫‪131‬‬
‫‪621,1‬‬
‫‪41,711‬‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪52665‬‬
‫‪,2153‬‬
‫‪126,5‬‬
‫‪12131‬‬
‫‪2,2‬‬
‫‪12133‬‬
‫‪316‬‬
‫‪113‬‬
‫‪311‬‬
‫‪,13‬‬
‫‪32615‬‬
‫‪37,407‬‬
‫(‪ )3‬יתרה זו מורכבת מעודף נכסים על מחויבות בגין סיום יחסי עובד מעביד בחברות ממשלתיות כדלקמן‪:‬‬
‫חברת החשמל לישראל‬
‫חברת נמל אשדוד‬
‫חברת נמל חיפה‬
‫אחרים‬
‫סך הכל‬
‫‪4132‬‬
‫‪52,13‬‬
‫‪12621‬‬
‫‪533‬‬
‫‪361‬‬
‫‪7,731‬‬
‫‪)*(4131‬‬
‫‪32631‬‬
‫‪12513‬‬
‫‪613‬‬
‫‪333‬‬
‫‪0,110‬‬
‫(‪ )4‬יתרה זו מורכבת מהשקעות בניירות ערך ואגרות חוב הרשומים למסחר והמוצגים לפי שווי שוק וכן מפיקדונות‬
‫וחשבונות נזילים בתאגידים בנקאיים‪ 2‬עיקר היתרה מתייחסת לחברות הממשלתיות הבאות‪:‬‬
‫‪ ‬רכבת ישראל בע"מ‪ :‬השקעות בסך של כ‪ 1.33 -‬מיליארד ‪ ₪‬ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪( ,113‬כ‪ 1.5, -‬מיליארד ‪₪‬‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2),113‬המיועדות בעיקר לביצוע תוכניות פיתוח רב שנתיות ברכבת ישראל בע"מ (להלן‪:‬‬
‫"החברה"); בהסכם הפיתוח מיום ‪ 11‬באוגוסט ‪( ,112‬להלן‪" :‬הסכם הפיתוח הקודם")‪ 2‬נקבע‪ 2‬בין היתר‪ 2‬כי‬
‫כל הכספים שיצטברו לזכות החברה עקב החזרי מע"מ‪ 2‬לרבות פירות ההשקעה בגינן‪ 2‬ישמשו אך ורק‬
‫לצורך תכניות הפיתוח הרב שנתיות‪ .‬הכספים שיופקדו בקרן בחשבון בנק נפרד כאמור יושקעו באג"ח של‬
‫ממשלת ישראל‪ 2‬במלווה קצר מועד‪ 2‬בפיקדונות בנקאים בארץ‪ 2‬או בהשקעות סולידיות שאושרו על‪-‬ידי‬
‫החשב הכללי‪ 2‬או מי מטעמו‪ 2‬מראש ובכתב‪ .‬ביום ‪ 16‬ביוני ‪ ,113‬נחתם הסכם הפעלה ופיתוח בדבר סבסוד‬
‫הפעילות השוטפת ופעילות הפיתוח של החברה‪ .‬הסכם זה החליף‪ 2‬בין היתר‪ 2‬את הסכם הפיתוח הקודם‪.‬‬
‫הסכם זה קובע כי החל ממועד חתימתו‪ 2‬תופסק העברת הכספים לקרן המיוחדת לעיל‪ .‬על יתרת הכספים‬
‫המצויה בקרן המיוחדת וכן על פירות הכספים האמורים‪ 2‬יחול סעיף ‪ ,1‬להסכם הפיתוח הקודם‪ 2‬קרי‪:‬‬
‫כספים אלו ישמשו אך ורק לצורך תכנית הפיתוח והשימוש באותם כספים יכול שייעשה לקראת מיצוי‬
‫התקציב השנתי שאושר לחברה ובכפוף לקבלת אישור הממונה על התקציבים והחשב הכללי או מי‬
‫מטעמם‪.‬‬
‫‪ ‬דואר ישראל בע"מ‪ :‬השקעות בסך של כ‪ 1.12 -‬מיליארד ‪ ₪‬ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪( ,113‬כ‪ 1.13 -‬מיליארד ‪₪‬‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2),113‬המיועדות בעיקר לכיסוי גירעון אקטוארי כלהלן; במסגרת הסכמי המעבר לחברה‬
‫התחייבה החברה לכסות את הגירעון האקטוארי הנובע מהתחייבויותיה לפנסיה לעובדים המבוטחים‬
‫בפנסיה תקציבית ולהעביר את הכספים לכיסוי ההתחייבות לקופה מרכזית לקצבה אשר תוקם לשם כך‪.‬‬
‫ב‪32 -‬‬
‫ביאור ‪ - 31‬נכסים פיננסיים ואחרים (במיליוני ‪( )₪‬המשך)‬
‫(‪ )1‬סעיף זה כולל השקעות של ממשלת ישראל במניות ובשטרי הון המירים בחברות שונות‪ .‬במהלך השנים ‪,116-‬‬
‫‪ ,111‬מכרה המדינה את רוב אחזקותיה בבנק לאומי ובחברת בזק‪ .‬כתוצאה ממכירות אלו לממשלת ישראל אין‬
‫בהן השפעה מהותית לעניין ההצגה החשבונאית‪ 2‬נכון לימים ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,113‬ו‪ 31 -‬בדצמבר ‪.,113‬‬
‫‪4132‬‬
‫שיעור‬
‫החזקה‬
‫כמות מניות‬
‫‪4131‬‬
‫מחיר למניה‬
‫(ב‪)*( ) ₪-‬‬
‫סך‬
‫הכל‬
‫שיעור‬
‫החזקה‬
‫כמות מניות‬
‫מחיר למניה‬
‫(ב‪)*( ) ₪-‬‬
‫סך‬
‫הכל‬
‫מניות בנק‬
‫לאומי‬
‫‪5.13%‬‬
‫‪2222312653‬‬
‫‪13.32‬‬
‫‪12123‬‬
‫‪5.13%‬‬
‫‪2222312653‬‬
‫‪13.12‬‬
‫‪12,51‬‬
‫מניות בזק‬
‫‪1.1,%‬‬
‫‪366233,‬‬
‫‪5.36‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1.32%‬‬
‫‪,522632622‬‬
‫‪6.23‬‬
‫‪162‬‬
‫מניות אל על‬
‫אחרים (**)‬
‫סך הכל‬
‫‪1.13%‬‬
‫‪625,12122‬‬
‫‪1.66‬‬
‫‪3‬‬
‫‪26‬‬
‫‪3,471‬‬
‫‪1.13%‬‬
‫‪625,12122‬‬
‫‪1.65‬‬
‫‪3‬‬
‫‪116‬‬
‫‪3,140‬‬
‫(*) בהתאם לשערי המניות בבורסה לפיהם נקבע השווי ההוגן של השקעות ממשלת ישראל במניות החברות‬
‫הנ"ל‪.‬‬
‫(**) מוצג על בסיס עלות היסטורית‪.‬‬
‫בנק לאומי לישראל בע"מ ‪ -‬ביום ‪ ,6‬בנובמבר ‪ ,113‬הודיעה הממשלה באמצעות חברת נכסים מ‪.‬י לבנק לאומי‬
‫לישראל בע"מ (להלן‪" :‬בל"ל")‪ 2‬כי היא נערכת במהלך שנת ‪ ,111‬למכירת יתרת החזקות המדינה בבל"ל‪ 2‬אשר‬
‫עמדה באותו מועד על שיעור של ‪ 11.35%‬ממניות בל"ל‪ .‬במהלך חודש מאי ‪ ,111‬הושלמו הליכים תחרותיים‬
‫למכירה מחוץ לבורסה של מניות בל"ל נוספות המוחזקות בידי המדינה‪ .‬לאחר מכירה זו‪ 2‬נותרו בידי המדינה‬
‫‪ 2222312653‬מניות רגילות של בל"ל בנות ‪ ₪ 1.11‬ע‪.‬נ‪ .‬כל אחת‪ 2‬המהוות שיעור של ‪ 5.13%‬מהון המניות המונפק‬
‫של בל"ל‪ .‬בתאריך ‪ ,2‬ביוני ‪ ,113‬פנתה החשבת הכללית ליו"ר ועדת הכספים והודיעה על כוונת שר האוצר לבקש‬
‫את אישור ועדת הכספים למכירת יתרת מניות המדינה בבל"ל‪ .‬האישור פקע בסוף יוני ‪ 2,116‬המדינה לא הגישה‬
‫בשלב זה בקשה לחדשו‪.‬‬
‫"בזק" החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ‪ -‬ביום ‪ ,1‬בפברואר ‪ ,113‬נחתם הסכם למכירת ‪ ,5231,2,65‬מניות‬
‫רגילות בנות ‪ ₪ 1.11‬ערך נקוב כל אחת המהוות ‪ 1.35%‬מהון המניות המונפק של החברה וזאת בדרך של הליך‬
‫תחרותי מחוץ לבורסה‪ .‬הליך המכירה הושלם ביום ‪ ,5‬לפברואר ‪ ,113‬ובתמורה למניות קיבלה המדינה כ‪161 -‬‬
‫מיליוני ‪ .₪‬מניות אלה טופלו בדוחות הכספיים של הממשלה‪ 2‬כ"נכס פיננסי זמין למכירה"‪.‬‬
‫אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ ‪ -‬בחודש יוני ‪ ,113‬החלה הממשלה בתהליך הפרטת חברת אל על נתיבי אוויר‬
‫לישראל בע"מ (להלן‪" :‬אל על") בדרך של הצעת ניירות ערך אל על לציבור ורישומן למסחר בבורסה לניירות ערך‬
‫בתל אביב‪ .‬כתוצאה מתהליך זה‪ 2‬ירדו אחזקות המדינה ביום ‪ 6‬ביוני ‪ ,116‬לכ‪ 1.13% -‬מהון המניות המונפק של‬
‫חברת אל על‪ .‬בסמוך לביצוע ההצעה לציבור‪ 2‬בשנת ‪ 2,113‬הקצתה אל על לממשלה מניית מדינה מיוחדת‬
‫("מניית זהב")‪ 2‬אשר נועדה לשמור על האינטרסים החיוניים של המדינה‪.‬‬
‫(‪ )2‬יתרות חוב אשר הועברו ממשרדי ממשלה שונים לטיפול המרכז לגביית קנסות ברשות האכיפה והגבייה‪ 2‬לפירוט‬
‫נוסף ראה סעיף א(‪ )3‬בביאור ‪ - 5‬חייבים ויתרות חובה‪.‬‬
‫(‪ )1‬כחלק מצעדי הממשלה להתמודדות עם משבר האשראי העולמי ועל מנת לסייע לחברות ישראליות למחזר את‬
‫חובן בשוק האשראי החוץ בנקאי‪ 2‬הקימה הממשלה בשנת ‪ ,113‬שלוש קרנות השקעה בשיתוף המגזר הפרטי‪.‬‬
‫ההתחייבות הכוללת להשקעה בשלושת הקרנות יחדיו הינה בהיקף של כ‪ 3.6 -‬מיליארדי ‪ 2₪‬כאשר רבע מסכום‬
‫זה מגויס באמצעות התחייבות הממשלה והיתר באמצעות גיוס הון מהגופים המוסדיים בישראל‪ .‬במסגרת‬
‫הסכם השותפות עם קרנות המנוף‪ 2‬מבטיחה הממשלה תשואה מינימאלית ליתר השותפים בקרנות‪ 2‬ואף‬
‫משתפת אותם בחלק מרווחיה‪.‬‬
‫ב‪33 -‬‬
‫(‪ )0‬מתייחס בעיקר לחברת חשמל לישראל‪ 2‬לפירוט נוסף ראה סעיף ג בביאור ‪ - 5‬חייבים ויתרות חובה‪.‬‬
‫(‪ )4‬ממשלת ישראל התקשרה עם מספר בנקים לצורך העמדת אשראי לעסקים קטנים‪ 2‬עסקים בינוניים ויצואנים‪2‬‬
‫כאשר בחלק מסיכון האשראי נושאת הממשלה‪ .‬במסגרת ההסכמים מפקידה הממשלה בבנקים פיקדונות‬
‫מראש בשיעור מסוים מגובה האשראי הניתן על‪-‬ידי הבנק‪ .‬הסכום המופיע בדוח על המצב הכספי מהווה את‬
‫יתרת הפיקדונות מראש בגין קרנות האשראי אשר הופקדו על‪-‬ידי ממשלת ישראל בבנקים מסחריים שונים‪.‬‬
‫לפירוט נוסף ראה ביאור ‪ - ,,‬ערבויות המדינה‪.‬‬
‫הרכב הפיקדונות לפי בנקים‪:‬‬
‫בנק אוצר החייל בע"מ‬
‫בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ‬
‫בנק הפועלים בע"מ‬
‫הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ‬
‫בנק מזרחי טפחות בע"מ‬
‫סך הכל‬
‫‪4132‬‬
‫‪1,3‬‬
‫‪1,2‬‬
‫‪25‬‬
‫‪,2‬‬
‫‪16‬‬
‫‪170‬‬
‫‪4131‬‬
‫‪161‬‬
‫‪133‬‬
‫‪21‬‬
‫‪31‬‬
‫‪16‬‬
‫‪234‬‬
‫הרכב לפי מהות הפיקדונות‪:‬‬
‫קרן עסקים בינוניים‬
‫קרן לעסקים קטנים‬
‫קרן יצואנים‬
‫סך הכל‬
‫‪4132‬‬
‫‪,11‬‬
‫‪161‬‬
‫‪13‬‬
‫‪170‬‬
‫‪4131‬‬
‫‪,1,‬‬
‫‪131‬‬
‫‪16‬‬
‫‪234‬‬
‫(‪ )7‬כחלק ממדיניות ניהול הסיכונים של החוב הממשלתי ולצורך גידור החשיפה למטבע חוץ מבצע החשב הכללי‬
‫עסקאות החלף מטבעיות (‪ )SWAP‬ועסקאות אקדמה (‪ .)FORWARD‬עסקאות גידור מסוג דולר‪-‬שקל מסייעות‬
‫בהקטנת החשיפה למטבע דולר ארה"ב בעוד שעסקאות גידור דולר‪-‬יורו מסייעות בפיזור החשיפה‪ .‬סך היקף‬
‫העסקאות הפתוחות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,113‬עומד על כ‪ 3 -‬מיליארדי דולרים‪ .‬השווי ההוגן של עסקאות הגידור‬
‫נכון ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,113‬הינו חיובי וזאת לאור החלשות השקל מול הדולר (פיחות) וכן בשל שינויים בעקומי‬
‫הריביות הדולריות והשקליות‪.‬‬
‫פירוט השווי ההוגן של עסקאות הגידור הפתוחות בחלוקה למועדי סיום העסקה‪:‬‬
‫שנה עד חמש שנים‬
‫שש עד עשר שנים‬
‫מעל עשר שנים‬
‫סך הכל בגין עסקאות החלף‬
‫נכס (התחייבות) בגין עסקאות ‪CSA‬‬
‫סך הכל‬
‫‪4132‬‬
‫‪6,2‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪103‬‬
‫(‪)135‬‬
‫‪101‬‬
‫ב‪31 -‬‬
‫‪4131‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪113‬‬
‫‪312‬‬
‫(‪ )7‬היתרה משקפת סכומים שנפסקו כפיצוי לטובת זוכים בהליך פלילי‪ 2‬בהתאם לפסקי דין בבתי משפט ונמצאים‬
‫בהליכי גביה ברשות האכיפה והגבייה‪.‬‬
‫(‪ )31‬הממשלה התקשרה עם מספר בנקים לצורך העמדת אשראי לגופים שונים במשק בערבות המדינה‪ .‬בהתאם‬
‫לכתבי הערבות שנחתמו‪ 2‬במועד בו הלווה נקלע לקשיים ואינו משלם את חובו (‪ )default‬מפקידה הממשלה‬
‫בבנקים פיקדונות מימוש בגובה ערבות המדינה ביחס לחוב‪ .‬הסכום המופיע להלן מהווה את יתרת פיקדונות‬
‫המימוש אשר הופקדו על ידי ממשלת ישראל בבנקים מסחריים שונים ומהווה בטוחה כנגד חוב הלווה המגובה‬
‫בערבות המדינה‪ .‬הפיקדונות נושאים ריבית בשיעור הזהה לשיעור הריבית הנזקף על חוב הלווה בבנק‪.‬‬
‫הרכב הפיקדונות לפי בנקים‪:‬‬
‫בנק לאומי בע"מ‬
‫בנק פועלים בע"מ‬
‫הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ‬
‫בנק דיסקונט בע"מ‬
‫בנק מזרחי טפחות בע"מ‬
‫סך הכל‬
‫‪4132‬‬
‫‪166‬‬
‫‪16‬‬
‫‪1,‬‬
‫‪5‬‬
‫‪,‬‬
‫‪371‬‬
‫‪4131‬‬
‫‪133‬‬
‫‪13‬‬
‫‪11‬‬
‫‪33‬‬
‫‪,‬‬
‫‪417‬‬
‫הרכב לפי מהות הפיקדונות‪:‬‬
‫מושבים‬
‫שערי צדק‬
‫תיקון ‪ 33‬לחוק עידוד השקעות הון‬
‫ערבויות נדל"ן ישנות‬
‫סך הכל‬
‫‪4132‬‬
‫‪1,3‬‬
‫‪61‬‬
‫‪13‬‬
‫‪,‬‬
‫‪371‬‬
‫ב‪31 -‬‬
‫‪4131‬‬
‫‪113‬‬
‫‪33‬‬
‫‪1,‬‬
‫‪36‬‬
‫‪417‬‬
‫ביאור ‪ - 33‬השקעה בפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי (במיליוני ‪)₪‬‬
‫הרכב ההשקעה בפרויקטים לפי תחום‪:‬‬
‫תחבורה‬
‫מים‬
‫מבני ציבור‬
‫סך הכל‬
‫השקעה‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪,113‬‬
‫תוספות‬
‫‪162332‬‬
‫‪316‬‬
‫‪30,231‬‬
‫‪)*( 62325‬‬
‫‬‫‪1,170‬‬
‫‪1261,‬‬
‫‪153‬‬
‫‪3,700‬‬
‫‪,32125‬‬
‫‪663‬‬
‫‪41,001‬‬
‫הפחתה נצברת‬
‫תוספות‬
‫‪263‬‬
‫‪,16‬‬
‫‪3,171‬‬
‫‪635‬‬
‫‪136‬‬
‫‪073‬‬
‫‪165‬‬
‫‪,3‬‬
‫‪347‬‬
‫‪12666‬‬
‫‪366‬‬
‫‪3,711‬‬
‫השקעה מופחתת ליום ‪13‬‬
‫‪31,141‬‬
‫‪2,411‬‬
‫‪3,074‬‬
‫‪43,431‬‬
‫‪31,341‬‬
‫‪2,721‬‬
‫‪3,120‬‬
‫‪43,133‬‬
‫הרכב ההתחייבויות בגין פרויקטים לפי תחום‪:‬‬
‫תוספות‬
‫הפחתה‪ /‬פירעון‬
‫עלויות מימון ואחרות‬
‫חלויות שוטפות‬
‫ליום ‪ 13‬בדצמבר ‪ ,4132‬נטו‬
‫תחבורה‬
‫מים‬
‫מבני ציבור‬
‫סך הכל‬
‫‪)*( 13,043‬‬
‫‪415‬‬
‫(‪)662‬‬
‫‬‫‪34,470‬‬
‫(‪)613‬‬
‫‪34,171‬‬
‫‪)*( 326,3‬‬
‫‬‫(‪)626‬‬
‫‪5,6‬‬
‫‪2,404‬‬
‫(‪)513‬‬
‫‪2,302‬‬
‫‪)*( 1,307‬‬
‫‪118‬‬
‫)‪(364‬‬
‫‪95‬‬
‫‪1,156‬‬
‫)‪(64‬‬
‫‪1,092‬‬
‫‪132163‬‬
‫‪633‬‬
‫(‪)12513‬‬
‫‪6,1‬‬
‫‪37,437‬‬
‫(‪)12321‬‬
‫‪34,117‬‬
‫א‪ .‬כללי‬
‫בשנים האחרונות ביצעה ממשלת ישראל רפורמה‪ 2‬שבעקבותיה חלה צמיחה משמעותית בקצב הביצוע של‬
‫פרויקטים המבוצעים בשיתוף המגזר הפרטי (פרויקטים מסוג ‪ 2)Public Private Partnership - P.P.P‬אשר הביאו‬
‫לתנופה בפיתוח התשתיות במדינת ישראל בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים‪ .‬בהסדרים ופרויקטים בשיתוף‬
‫המגזר הפרטי‪ 2‬מעבירה המדינה למפעיל (ישות מהמגזר הפרטי) זכות לספק שירותים לציבור‪ 2‬באמצעות שימוש‬
‫בתשתיות או מתקנים קיימים או המוקמים במיוחד למטרה זאת‪ .‬במסגרת זו‪ 2‬הממשלה מקדמת פרויקטים‬
‫בתחום המים‪ 2‬תחבורה‪ 2‬אנרגיה ובינוי ציבורי‪.‬‬
‫ב‪3, -‬‬
‫ביאור ‪ - 33‬השקעה בפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי (במיליוני ‪( )₪‬המשך)‬
‫ב‪ .‬פירוט הפרויקטים‪:‬‬
‫(‪ )3‬פרויקטי תחבורה‬
‫(א) הרכב הנכסים‬
‫כביש‬
‫חוצה‬
‫ישראל‬
‫(ג)(‪)1‬‬
‫הרכבת‬
‫הקלה‬
‫ירושלים‬
‫(ג)(‪),‬‬
‫כביש‬
‫‪213‬‬
‫(ג)(‪)3‬‬
‫מנהרות‬
‫הכרמל‬
‫(ג)(‪)3‬‬
‫הנתיב‬
‫המהיר‬
‫בת"א‬
‫(ג)(‪)6‬‬
‫סך הכל‬
‫השקעה‬
‫תוספות‬
‫‪22333‬‬
‫‪316‬‬
‫‪7,727‬‬
‫‪32661‬‬
‫‬‫‪1,441‬‬
‫‪,2111‬‬
‫‬‫‪4,333‬‬
‫‪12,,6‬‬
‫‬‫‪3,441‬‬
‫‪363‬‬
‫‬‫‪217‬‬
‫‪162332‬‬
‫‪316‬‬
‫‪30,231‬‬
‫תוספות‬
‫‪613‬‬
‫‪53‬‬
‫‪147‬‬
‫‪,33‬‬
‫‪116‬‬
‫‪111‬‬
‫‪23‬‬
‫‪16‬‬
‫‪310‬‬
‫‪31‬‬
‫‪11‬‬
‫‪21‬‬
‫‪1,‬‬
‫‪3‬‬
‫‪30‬‬
‫‪263‬‬
‫‪,16‬‬
‫‪3,171‬‬
‫‪7,441‬‬
‫‪1,241‬‬
‫‪4,111‬‬
‫‪3,371‬‬
‫‪221‬‬
‫‪31,141‬‬
‫‪4,742‬‬
‫‪1,114‬‬
‫‪4,144‬‬
‫‪3,371‬‬
‫‪224‬‬
‫‪31,341‬‬
‫(ב) הרכב ההתחייבויות‬
‫תוספות‬
‫כביש‬
‫חוצה‬
‫ישראל‬
‫(ג)(‪)1‬‬
‫‪)*( 52163‬‬
‫‪316‬‬
‫(‪)311‬‬
‫‬‫‪0,347‬‬
‫(‪)333‬‬
‫‪1,472‬‬
‫הרכבת‬
‫הקלה‬
‫(ג)(‪),‬‬
‫‪3,468‬‬
‫‬‫(‪)161‬‬
‫‬‫‪1,134‬‬
‫(‪)161‬‬
‫‪1,300‬‬
‫ב‪33 -‬‬
‫כביש‬
‫‪213‬‬
‫(ג)(‪)3‬‬
‫‪1,894‬‬
‫‬‫(‪)13,‬‬
‫‪111‬‬
‫‪3,711‬‬
‫(‪)113‬‬
‫‪3,422‬‬
‫מנהרות‬
‫הכרמל‬
‫(ג)(‪)3‬‬
‫‪1,102‬‬
‫‬‫(‪)31‬‬
‫‬‫‪3,103‬‬
‫(‪)31‬‬
‫‪3,141‬‬
‫הנתיב‬
‫המהיר‬
‫בת"א‬
‫(ג)(‪)6‬‬
‫‪405‬‬
‫‬‫(‪)12‬‬
‫‬‫‪174‬‬
‫(‪)12‬‬
‫‪107‬‬
‫סך הכל‬
‫‪13,043‬‬
‫‪415‬‬
‫(‪)653‬‬
‫‪111‬‬
‫‪34,470‬‬
‫(‪)613‬‬
‫‪34,171‬‬
‫(ג) תיאור הפרויקטים‬
‫בעלי מניות‬
‫זכיין‬
‫פרויקט‬
‫* קרן ת‪.‬ש‪.‬י (‪)66%‬‬
‫* קרן נוי (‪ ,6%‬עם‬
‫דרך ארץ‬
‫אופציה להגדלה ל‪-‬‬
‫הייוייז‬
‫‪)33%‬‬
‫כביש חוצה ישראל (‪)1336‬‬
‫* אשטרום (‪)36.6%‬‬
‫* תש"י (‪),6.6%‬‬
‫* הראל (‪),1%‬‬
‫רכבת קלה ירושלים ‪ * CITYPASS‬קונקס (‪)6%‬‬
‫* דניה סיבוס (‪),6%‬‬
‫נתיבי היובל * קרן תש"י (‪)66%‬‬
‫כביש ‪213‬‬
‫* שיכון ובינוי (‪)61%‬‬
‫* אלייד החזקות‬
‫(‪)61%‬‬
‫כרמלטון‬
‫מנהרות הכרמל‬
‫* שפיר הנדסה‬
‫אזרחית וימית‬
‫שפיר נתיב‬
‫(‪)111%‬‬
‫מהיר‬
‫הנתיב המהיר‬
‫שנת חתימה‬
‫על הסכם‬
‫הזיכיון‬
‫תקופת‬
‫זיכיון‬
‫(שנים)‬
‫סוג ההסדר‬
‫‪1332‬‬
‫‪31-33‬‬
‫‪B.O.T‬‬
‫‪,11,‬‬
‫‪31‬‬
‫‪B.O.T‬‬
‫‪,116‬‬
‫‪,6‬‬
‫‪P.F.I‬‬
‫‪1333‬‬
‫‪36‬‬
‫‪B.O.T‬‬
‫‪,115‬‬
‫‪31‬‬
‫‪B.O.T‬‬
‫(‪ )1‬כביש חוצה ישראל ‪-‬‬
‫הקטע המרכזי של כביש האגרה שהוקם במסגרת זיכיון בשיטת ‪ 2B.O.T‬משתרע משורק בדרום ועד‬
‫עירון בצפון‪ 2‬הקטע המרכזי נפתח לתנועה בין השנים ‪ .,11,-,113‬קטע נוסף שצורף לזיכיון בהמשכו של‬
‫כביש האגרה צפונה מעירון לעין תות‪ 2‬נפתח לתנועה בשנת ‪ .,113‬הקטעים הדרומיים של הכביש‪2‬‬
‫משורק ועד מאחז‪ 2‬הוקמו מתקציב המדינה ואינם קטעי אגרה‪.‬‬
‫בחודש פברואר ‪ ,113‬נחתם הסכם זיכיון בשיטת ‪ B.O.T‬עם חברת שפיר חוצה צפון‪ 2‬הזוכה במכרז‬
‫למימון‪ 2‬הקמה‪ 2‬אחזקה ותפעול של כביש אגרה נוסף‪ 2‬הכולל קטעים צפוניים של כביש חוצה ישראל‬
‫ממבואות יוקנעם ועד מחלף סומך‪ .‬משך תקופת הזיכיון יעמוד על ‪ 33‬שנים‪ .‬המקטע הראשון של‬
‫הכביש צפוי להיפתח לתנועה בשנת ‪ ,112‬והמקטע השני אמור להיפתח לתנועה בשנת ‪.,113‬‬
‫(‪ )2‬הרכבת הקלה ירושלים ‪-‬‬
‫קו הרכבת הקלה בירושלים הינו באורך של ‪ 13.2‬ק"מ מפסגת זאב בצפון דרך מרכז העיר ועד להר‬
‫הרצל בדרום מערב העיר‪.‬‬
‫הזכיין הגיש כנגד המדינה תביעות בסכום של כ‪ 1 -‬מיליארד ‪ 2₪‬אשר מתנהלות כיום במסגרת הליך‬
‫בוררות בין הצדדים‪ .‬בהליך הבוררות מתבררות גם תביעות שהגישה המדינה כנגד הזכיין בסכום‬
‫מצטבר של כ‪ 1 -‬מיליארד ‪ ₪‬שעיקרן נזקים שנגרמו למדינה‪.‬‬
‫נכון לתאריך הדוח הכספי טרם התקבלו הכרעות או החלטות מהותיות במסגרת הליך הבוררות‪ 2‬אשר‬
‫מסדירות את תביעותיהם של הצדדים אחד כנגד משנהו‪.‬‬
‫(‪ )3‬כביש ‪- 213‬‬
‫כביש ‪ 331‬הינו דרך פרברית מהירה באורך של כ‪ ,, -‬ק"מ המהווה את הציר הדרומי של טבעת הדרכים‬
‫מסביב למטרופולין גוש דן‪ .‬הכביש מחבר את כביש ‪( ,1‬נתיבי איילון) עם כביש מספר ‪( 1‬ירושלים ‪ -‬תל‬
‫אביב)‪ .‬כביש מספר ‪( 5‬כביש חוצה ישראל) מצטלב עם כביש ‪ 331‬במחלף נשרים‪ .‬עבודות הקמת‬
‫הפרויקט כללו הקמת מחלפים וגשרים‪.‬‬
‫במהלך תקופת התפעול‪ 2‬יקבל הזכיין בהתאם לתנאי ההסכם תשלום קבוע חצי שנתי בסכום של כ‪63 -‬‬
‫מיליוני ‪( ₪‬במונחי חוזה) וכן תשלום משתנה חצי שנתי בגין נסועה על הכביש בהתאם לתנאי הסכם‬
‫הזיכיון‪.‬‬
‫ב‪33 -‬‬
‫(‪ )4‬מנהרות הכרמל ‪-‬‬
‫מנהרות הכרמל (כביש ‪ ),3‬הן מערכת כבישי אגרה באורך של כ‪ 5.6 -‬ק"מ (מהם כ‪ 3.6 -‬ק"מ מנהרות)‬
‫הסלולות מתחת לרכס הכרמל ומחברות בין מחלף חיפה דרום במערב לצומת הצ'ק פוסט במזרח‪.‬‬
‫במסגרת הסכם הזיכיון התחייב הזכיין להקים‪ 2‬להפעיל ולתחזק ארבע מנהרות תחבורה בתמורה‬
‫לגביית אגרה מהמשתמשים במנהרות‪.‬‬
‫הזכיין מחויב להעביר לממשלה‪ 2‬כחוב נחות‪ 2‬תשלומים בסך של כ‪ ,21 -‬מיליוני ‪( ₪‬נכון ליום ‪31‬‬
‫בדצמבר ‪ ),113‬שישולמו בקיום תנאים בהתאם לתנאי ההסכם‪ .‬נכון לתאריך החתימה על הדוח הכספי‬
‫טרם התקיימו התנאים וטרם שולמו הסכומים הרלוונטיים‪.‬‬
‫(‪ )5‬הנתיב המהיר בכניסה לתל אביב ‪-‬‬
‫הנתיב המהיר הינו כביש אגרה באורך ‪ 13‬ק"מ במקביל לכביש מספר ‪ 21‬המתחיל סמוך לנתב"ג‬
‫ומסתיים בכניסה לנתיבי איילון בתל אביב (מחלף "קיבוץ גלויות")‪.‬‬
‫במסגרת הפרויקט הוקם חניון "חנה וסע" באזור מחלף שפירים‪ .‬החניון מכיל כ‪ ,2111 -‬מקומות חנייה‪2‬‬
‫וממנו מופעלים‪ 2‬ללא תשלום‪ 2‬שירותי הסעות (שאטל) לאזור הקריה בתל אביב ולמתחם הבורסה‬
‫ברמת‪-‬גן‪.‬‬
‫(‪ )4‬פרויקטי מים‬
‫מתקן‬
‫התפלה‬
‫באשקלון‬
‫השקעה‬
‫תוספות‬
‫‪12561‬‬
‫‬‫‪3,041‬‬
‫מתקן‬
‫התפלה‬
‫בחדרה‬
‫‪)*( 12265‬‬
‫‬‫‪3,740‬‬
‫מתקן‬
‫התפלה‬
‫בשורק‬
‫‪12231‬‬
‫‬‫‪3,721‬‬
‫סך הכל‬
‫‪62325‬‬
‫‬‫‪1,170‬‬
‫תוספות‬
‫‪335‬‬
‫‪3,‬‬
‫‪177‬‬
‫‪)*( 166‬‬
‫‪36‬‬
‫‪442‬‬
‫‪,3‬‬
‫‪35‬‬
‫‪07‬‬
‫‪635‬‬
‫‪136‬‬
‫‪073‬‬
‫השקעה מופחתת ליום ‪ 13‬בדצמבר ‪4132‬‬
‫‪3,474‬‬
‫‪3,014‬‬
‫‪3,443‬‬
‫‪2,411‬‬
‫השקעה מופחתת ליום ‪ 13‬בדצמבר ‪4131‬‬
‫‪3,142‬‬
‫‪)*(3,077‬‬
‫‪3,734‬‬
‫‪2,721‬‬
‫ב‪36 -‬‬
‫מתקן‬
‫התפלה‬
‫באשקלון‬
‫‪12531‬‬
‫‬‫(‪),36‬‬
‫‪121‬‬
‫‪3,040‬‬
‫(‪),36‬‬
‫‪3,173‬‬
‫תוספות‬
‫פירעון‬
‫חלויות שוטפות לשנת ‪,113‬‬
‫מתקן‬
‫התפלה‬
‫בחדרה‬
‫‪12,11‬‬
‫‬‫(‪)161‬‬
‫‪136‬‬
‫‪3,414‬‬
‫(‪)163‬‬
‫‪3,112‬‬
‫מתקן‬
‫התפלה‬
‫בשורק‬
‫‪122,6‬‬
‫‬‫(‪)131‬‬
‫‪,32‬‬
‫‪3,712‬‬
‫(‪),16‬‬
‫‪3,447‬‬
‫סך הכל‬
‫‪326,3‬‬
‫‬‫(‪)626‬‬
‫‪5,6‬‬
‫‪2,404‬‬
‫(‪)513‬‬
‫‪2,302‬‬
‫(ג) כללי‬
‫עקב מצב החירום במשק המים שהוכרז בשנת ‪ 21333‬קבעה ממשלת ישראל‪ 2‬בהחלטה מס' ‪ 3236‬משנת‬
‫‪ 21333‬כי יש להיערך להתפלת מי ים‪.‬‬
‫בעקבות ההחלטה‪ 2‬נכון למועד הדוח הכספי‪ 2‬הוקמו והופעלו ארבעה מתקני התפלה (כולל מתקן התפלה‬
‫בפלמחים בשיטת ‪ 2)B.O.O‬בעלי כושר ייצור חוזי של ‪ 326‬מיליון קוב מים בשנה (מלמ"ש)‪ .‬למתקנים‬
‫קיימת יכולת הפקת מים מעבר ליכולת החוזית‪ 2‬אשר מנוצלת במידת הצורך באמצעות הסכמים זמניים‬
‫עם הזכיינים‪.‬‬
‫בנוסף‪ 2‬נמצא בהליכי בניה מתקן התפלה באשדוד כך שעד שנת ‪ ,116‬ניתן יהיה להפיק מכל המתקנים כ‪-‬‬
‫‪ 626‬מלמ"ש‪.‬‬
‫בהחלטות ממשלה‪ 2‬נקבע כי מימון מים מותפלים יתבצע באמצעות תעריפי המים‪ .‬ההתחשבנות מול‬
‫הזכיינים המפעילים את המתקנים מתבצעת דרך חברת מקורות‪ 2‬אשר אחראית על הגביה והעברת‬
‫תשלומים לזכיינים‪ .‬לפיכך‪ 2‬הטיפול החשבונאי של מתקני התפלת המים מטופלים בדוחות הכספיים של‬
‫ממשלת ישראל (למעט המתקנים בפלמחים ובאשדוד) בשיטת ‪ P.F.I‬בהתאם למדיניות החשבונאית‪ 2‬כפי‬
‫שמפורטת בביאור ‪ - ,‬עיקרי המדיניות החשבונאית‪.‬‬
‫בכל אחד מהמתקנים מחיר המים מורכב ממחיר קבוע וממחיר משתנה‪ .‬המחיר הקבוע משולם למפעיל‬
‫בכפוף לעמידתו בדרישות הזמינות בהסכם‪ .‬המחיר המשתנה משולם למפעיל כנגד כל מ"ק מים מותפלים‬
‫אשר מתקבל על פי סטנדרטים שנקבעו ותוכנית ההפקה המאושרת על ידי הרשות הממונה‪ .‬הוראות‬
‫ההסכם מכילות גם דרישות לעניין איכות המים‪ .‬בשנת ‪ 2,113‬בהתאם למדיניות רכישת המים המותפלים‬
‫של רשות המים הממשלתית למים ולביוב‪ 2‬המדינה רכשה כ‪ 361 -‬מלמ"ק מים מותפלים‪ 2‬מתוך פוטנציאל‬
‫של ‪ 325‬מלמ"ק‪.‬‬
‫(ד) תיאור הפרויקטים‬
‫מתקן‬
‫זכיין‬
‫אשקלון‬
‫‪VID‬‬
‫* ‪ IDE‬טכנולוגיות‬
‫(‪)61%‬‬
‫* ‪)61%( VEOLIA‬‬
‫פלמחים‬
‫דרך הים‬
‫התפלה‬
‫* גרנית הכרמל (‪)111%‬‬
‫חדרה‬
‫‪H2ID‬‬
‫שורק‬
‫‪SDL‬‬
‫אשדוד‬
‫אשדוד‬
‫התפלה‬
‫(‪)61%‬‬
‫(‪)61%‬‬
‫* ‪Hutchison Water‬‬
‫שנת‬
‫חתימה על מועד‬
‫סיום‬
‫הסכם‬
‫תפוקה‬
‫(מלמ"ק)‬
‫סוג‬
‫ההסדר‬
‫‪,111‬‬
‫‪,1,6‬‬
‫‪113‬‬
‫‪B.O.T‬‬
‫‪,11,‬‬
‫‪,1,3‬‬
‫‪31‬‬
‫‪B.O.O‬‬
‫‪,115‬‬
‫‪,13,‬‬
‫‪1,6‬‬
‫‪B.O.T‬‬
‫‪,111‬‬
‫‪,136‬‬
‫‪161‬‬
‫‪B.O.T‬‬
‫‪International Holdings‬‬
‫‪)33%( Pte‬‬
‫* מקורות פיתוח וייזום‬
‫(‪)111%‬‬
‫ב‪35 -‬‬
‫‪,111‬‬
‫‪,132‬‬
‫‪111‬‬
‫(‪ )1‬מבני ציבור‬
‫אגף‬
‫הכנסת‬
‫החדש‬
‫(ג)(‪)1‬‬
‫מרכז‬
‫אנרגיה‬
‫(ג)(‪),‬‬
‫חניון‬
‫הלאום‬
‫(ג)(‪)3‬‬
‫מרכז‬
‫הדרכה‬
‫(ג)(‪)3‬‬
‫בתי‬
‫משפט‬
‫(ג)(‪)6‬‬
‫סך הכל‬
‫השקעה‬
‫תוספות‬
‫‪,35‬‬
‫‬‫‪410‬‬
‫‪25‬‬
‫‬‫‪70‬‬
‫‪35‬‬
‫‬‫‪70‬‬
‫‪536‬‬
‫‪112‬‬
‫‪401‬‬
‫‪536‬‬
‫‪35‬‬
‫‪071‬‬
‫‪1261,‬‬
‫‪153‬‬
‫‪3,700‬‬
‫תוספות‬
‫‪)*(5,‬‬
‫‪11‬‬
‫‪44‬‬
‫‪3,‬‬
‫‪3‬‬
‫‪21‬‬
‫‪32‬‬
‫‪3‬‬
‫‪24‬‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‪13‬‬
‫‪5‬‬
‫‪41‬‬
‫‪165‬‬
‫‪,3‬‬
‫‪347‬‬
‫‪302‬‬
‫‪23‬‬
‫‪12‬‬
‫‪401‬‬
‫‪001‬‬
‫‪3,074‬‬
‫‪342‬‬
‫‪22‬‬
‫‪17‬‬
‫‪024‬‬
‫‪041‬‬
‫‪3,120‬‬
‫תוספות‬
‫אגף‬
‫הכנסת‬
‫החדש‬
‫(ג)(‪)1‬‬
‫‪)*(,13‬‬
‫‬‫(‪),6‬‬
‫‪16‬‬
‫‪411‬‬
‫‬‫‪411‬‬
‫ב‪36 -‬‬
‫מרכז‬
‫אנרגיה‬
‫(ג)(‪),‬‬
‫‪62‬‬
‫‬‫(‪)3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪11‬‬
‫(‪)3‬‬
‫‪22‬‬
‫חניון‬
‫הלאום‬
‫(ג)(‪)3‬‬
‫‪61‬‬
‫‬‫(‪)3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪02‬‬
‫(‪)3‬‬
‫‪11‬‬
‫מרכז‬
‫הדרכה‬
‫(ג)(‪)3‬‬
‫‪536‬‬
‫‪112‬‬
‫(‪),66‬‬
‫‬‫‪277‬‬
‫(‪),,‬‬
‫‪200‬‬
‫בתי‬
‫משפט‬
‫(ג)(‪)6‬‬
‫‪313‬‬
‫‬‫(‪)33‬‬
‫‪63‬‬
‫‪127‬‬
‫(‪),3‬‬
‫‪142‬‬
‫סך הכל‬
‫‪12316‬‬
‫‪112‬‬
‫(‪)353‬‬
‫‪36‬‬
‫‪3,310‬‬
‫(‪)53‬‬
‫‪3,174‬‬
‫(ג) תיאור הפרויקטים‬
‫פרויקט‬
‫אגף הכנסת‬
‫החדש‬
‫זכיין‬
‫שפיר הנדסה‬
‫אזרחית וימית‬
‫מרכז אנרגיה‬
‫בקריית בן‬
‫גוריון‬
‫בירושלים‬
‫אנרג'י מערכי‬
‫אנרגיה‬
‫לירושלים‬
‫קבוצת‬
‫פוליסיטי‬
‫חניון הלאום‬
‫מרכז הדרכה‬
‫של משטרת‬
‫ישראל‬
‫שפיר הנדסה‬
‫חתימה על‬
‫הסכם‬
‫מועד סיום‬
‫הזיכיון לפני‬
‫אופציות‬
‫(שנים)‬
‫תקופת‬
‫זיכיון לפני‬
‫אופציות‬
‫(שנים)‬
‫סוג‬
‫ההסדר‬
‫‪,111‬‬
‫‪,1,3‬‬
‫‪,6‬‬
‫‪P.F.I‬‬
‫* שפיר הנדסה אזרחית‬
‫וימית (‪)111%‬‬
‫* אלול אנרגיה בע"מ‬
‫(‪)61%‬‬
‫* אתגל אחזקות בע"מ‬
‫(‪)36%‬‬
‫* אתגל תוכן בע"מ (‪)6%‬‬
‫* שפיר הנדסה אזרחית‬
‫וימית (‪)111%‬‬
‫‪1332‬‬
‫‪,1,1‬‬
‫‪,1‬‬
‫‪P.F.I‬‬
‫‪,111‬‬
‫‪,1,3‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪P.F.I‬‬
‫* קבוצת ‪)61%( G4S‬‬
‫‪,111‬‬
‫‪,136‬‬
‫‪,6‬‬
‫‪P.F.I‬‬
‫(‪ )1‬אגף הכנסת החדש ‪-‬‬
‫הפרויקט כולל אגף משרדים חדש ("אגף קדמה")‪ 2‬חניון תת קרקעי‪ 2‬מבנה מרכז אנרגיה‪ 2‬הרחבת מבנים‬
‫קיימים‪ 2‬התקנת ואספקה של מערכות וציוד למתקנים וכן ביצוע עבודות פיתוח והסדרי תנועה חדשים‬
‫במתחם הכנסת ובסמוך לו‪.‬‬
‫(‪ ),‬מרכז אנרגיה בקריית בן גוריון בירושלים ‪-‬‬
‫מרכז אנרגיה מיועד לאספקת מערכת קירור וחימום לקריית הממשלה בירושלים‪ .‬המרכז כולל‬
‫מערכות הולכה וחלוקה של חשמל ומערך גנראטורים לייצור חשמל‪.‬‬
‫(‪ )3‬חניון הלאום ‪-‬‬
‫החניון הינו חניון תת‪-‬קרקעי המכיל ‪ 12611‬מקומות חניה לכלי רכב‪ 2‬תחנת כיבוי אש‪ 2‬מרכז מסחרי‬
‫ובתי קולנוע במתחם וכן מרכז מבקרים הכולל גם מוזיאון‪ .‬לזכיין יש אופציה להארכת תקופת הזיכיון‬
‫בתשלום עד שנת ‪ ,1,2‬לאחר מכן יעבור המתחם לבעלות משותפת של ממשלת ישראל ועיריית‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫(‪ )3‬מרכז הדרכה של משטרת ישראל ‪-‬‬
‫הפרויקט מהווה מרכז הדרכה ארצי של משטרת ישראל בסמוך לבית שמש‪.‬‬
‫מטרתו של הפרויקט לאחד את מרבית בתי הספר הקיימים של משטרת ישראל לצרכי ייעול ושדרוג‬
‫מערך ההדרכה‪ .‬הפרויקט נמצא בתקופת ההקמה‪.‬‬
‫הקמת הפרויקט ארכה כשנתיים והסתיימה ביום ‪ 31‬בדצמבר ‪ .,113‬עם סיום ההקמה תחל תקופת‬
‫הפעלה בת ‪ ,,.,6‬שנים‪.‬‬
‫במהלך תקופת ההפעלה הזכיין יהיה זכאי לתשלום רבעוני קבוע מהמדינה ולתשלום משתנה בעבור‬
‫הארוחות אשר יועדו על ידו לטובת המשתמשים במתקן‪ 2‬וכן תשלומים משתנים נוספים בעבור‬
‫שירותים אחרים שהוא יעמיד למשתמשים‪.‬‬
‫(‪ )6‬בתי משפט ‪-‬‬
‫‪ ‬תכנון‪ ,‬הקמה ותחזוקה של בית המשפט באשקלון‪ ,‬לוד‪ ,‬פתח תקווה והרצליה ‪-‬‬
‫ההתקשרויות משנת ‪( ,113‬פתח תקווה והרצליה) משנת ‪( ,113‬אשקלון ולוד) עם קבוצת אשטרום‬
‫בע"מ‪ 2‬לתכנון והקמה של בתי המשפט באשקלון‪ 2‬לוד‪ 2‬פתח תקווה והרצליה לרבות תחזוקת‬
‫המבנים לתקופה של ‪ ,1‬שנים‪.‬‬
‫בהתאם להסכם באשקלון ולוד‪ 51% 2‬מהתמורה המשולמת בתקופת תחזוקת המבנה‪ 2‬הינה בגין‬
‫יתרת עלויות ההקמה‪ .‬ההסכם בפתח תקווה והרצליה ‪ 62%‬מהתמורה הינה בגין יתרת עלויות‬
‫ההקמה‪.‬‬
‫ב‪32 -‬‬
‫‪‬‬
‫הרחבת בית המשפט בתל אביב ‪-‬‬
‫התקשרות מיום ‪ ,3‬בדצמבר ‪ ,113‬חברת שיכון ובינוי ‪ -‬סולל בונה תשתיות בע"מ עבור הרחבת בית‬
‫המשפט תל אביב‪ .‬התקשרות לתכנון‪ 2‬הקמה ותחזוקה כוללת לתקופה של ‪ ,1‬שנה של מגדל חדש‪2‬‬
‫חניון תת קרקעי ועבודות נוספות במתחם היכל המשפט ברחוב ויצמן ‪ 1‬בתל אביב‪ .‬ביום ‪31‬‬
‫באוגוסט ‪ ,113‬הסתיים שלב ההקמה‪.‬‬
‫(‪ )2‬אנרגיה סולארית‬
‫(א) כללי‬
‫בהתאם להחלטות ממשלה מס' ‪ ,331‬מיום ‪ ,3‬במרץ ‪ ,116‬ומספר ‪ 33326‬מיום ‪ ,6‬במרץ ‪ 2,112‬מקדמת‬
‫ועדת מכרזים בינמשרדית המשותפת למשרד האוצר‪ 2‬למשרד האנרגיה והמים ולרשות לשירותים ציבוריים‬
‫– חשמל‪ 2‬מכרזים להקמת שלוש תחנות כוח מאנרגיית השמש באזור אשלים שבנגב בשיטת ‪ :B.O.T‬שתי‬
‫תחנות כח בטכנולוגיה תרמו‪-‬סולארית בהיקף של עד ‪ 1,1‬מגה‪-‬וואט כל אחת ותחנת כוח בטכנולוגיה פוטו‪-‬‬
‫וולטאית בהיקף של ‪ 31‬מגה‪-‬וואט‪ .‬מכרזים אלו הינם ראשונים מסוגם‪ 2‬הן בהיקף החשמל המיוצר והן‬
‫בעלות ההקמה הכוללת‪ 2‬מהווים פריצת דרך מהותית בתחום האנרגיות המתחדשת בארץ ויהוו מודל‬
‫לפעילות טכנולוגית בתחום‪ .‬שלוש התחנות צפויות לספק‪ 2‬לכשיקומו כ‪ ,% -‬מסך ייצור החשמל במשק‬
‫ומהוות אבן דרך משמעותית לקראת עמידה ביעדי הממשלה לייצור ‪ 11%‬מהחשמל במשק ממקורות‬
‫אנרגיה מתחדשים עד שנת ‪.,1,1‬‬
‫(ב) תיאור הפרויקטים‬
‫מתקן‬
‫טכנולוגיה‬
‫זכיין‬
‫פלוט ‪A‬‬
‫תרמו‪-‬‬
‫סולאר‬
‫נגב‬
‫אנרגיה‬
‫פלוט ‪B‬‬
‫תרמו‪-‬‬
‫סולאר‬
‫מגלים‬
‫פלוט ‪PV‬‬
‫פוטו‪-‬‬
‫וולטאי‬
‫אשלים‬
‫סאן פי‪-‬וי‬
‫* שיכון ובינוי‬
‫(‪)61%‬‬
‫* אבנגואה (‪)61%‬‬
‫* קרן נוי (‪)33%‬‬
‫* ברייט סורס‬
‫(‪),6.6%‬‬
‫* אלסטום (‪),6.6%‬‬
‫* סאן אדיסון‬
‫(‪)61%‬‬
‫* כלל סאן (‪)61%‬‬
‫שנת‬
‫חתימה‬
‫על‬
‫הסכם‬
‫תקופת‬
‫(שנים)‬
‫סוג‬
‫תפוקה‬
‫(מגה‪-‬וואט) ההסדר‬
‫‪,113‬‬
‫‪,6‬‬
‫‪1,1‬‬
‫‪B.O.T‬‬
‫‪,11,‬‬
‫‪,6‬‬
‫‪1,1‬‬
‫‪B.O.T‬‬
‫‪,11,‬‬
‫‪,6‬‬
‫‪31‬‬
‫‪B.O.T‬‬
‫(ג) היקף ההשקעה בפרויקטים‪:‬‬
‫עלות ההקמה המוערכת של שלושת הפרויקטים הינה כ‪ 5.3 -‬מיליארדי ‪ ₪‬כאשר הן המכרז הפוטו וולטאי‬
‫והן אחד המכרזים התרמו סולאריים (חברת מגלים) עברו את שלב הסגירה הפיננסית ונכנסו לתקופת‬
‫ההקמה‪ .‬בפרויקט התרמו סולארי הנוסף (חברת נגב אנרגיה) צפויה סגירה פיננסית במהלך שנת ‪.,116‬‬
‫היקפי ההשקעות בפרויקטים השונים עד כה אינם משמעותיים בייחס לעלויות ההקמה של הפרויקטים‪.‬‬
‫ב‪33 -‬‬
‫כלי רכב‬
‫ותחבורה‬
‫(‪)2‬‬
‫‪2,024‬‬
‫‪516‬‬
‫(‪)311‬‬
‫‪2,722‬‬
‫‪4,734‬‬
‫‪636‬‬
‫(‪)35,‬‬
‫‪1,114‬‬
‫‪3,724‬‬
‫‪3,711‬‬
‫‪0,417‬‬
‫‪366‬‬
‫(‪)1,5‬‬
‫‪0,717‬‬
‫‪1,407‬‬
‫‪316‬‬
‫(‪)32‬‬
‫‪1,241‬‬
‫‪3,202‬‬
‫‪3,221‬‬
‫מכונות‬
‫וציוד‬
‫(‪)6‬‬
‫‪43,071‬‬
‫‪,2,31‬‬
‫(‪)633‬‬
‫‪41,307‬‬
‫‪33,172‬‬
‫‪12163‬‬
‫(‪)536‬‬
‫‪34,114‬‬
‫‪33,300‬‬
‫‪31,170‬‬
‫נכסי‬
‫הדיור‬
‫הציבורי‬
‫(‪)5‬‬
‫‪30,174‬‬
‫‪,16‬‬
‫(‪)313‬‬
‫‪30,370‬‬
‫‪011‬‬
‫‪153‬‬
‫(‪),,‬‬
‫‪474‬‬
‫‪31,212‬‬
‫‪31,414‬‬
‫מבנים‬
‫ונכסים‬
‫בהקמה‬
‫(‪)326‬‬
‫‪47,374‬‬
‫‪132353‬‬
‫(‪)62163‬‬
‫‪71,174‬‬
‫‪37,044‬‬
‫‪12,33‬‬
‫(‪)133‬‬
‫‪37,044‬‬
‫‪01,731‬‬
‫‪01,141‬‬
‫(‪)3‬‬
‫‪337,011‬‬
‫‪32333‬‬
‫(‪)6255,‬‬
‫‪337,174‬‬
‫‪10,417‬‬
‫‪,2313‬‬
‫(‪),2133‬‬
‫‪10,271‬‬
‫‪03,777‬‬
‫‪01,234‬‬
‫(‪),‬‬
‫‪401,740‬‬
‫‪62525‬‬
‫(‪)361‬‬
‫‪407,133‬‬
‫‪317,177‬‬
‫‪62636‬‬
‫(‪)353‬‬
‫‪331,743‬‬
‫‪312,121‬‬
‫‪314,174‬‬
‫עלות‬
‫‪)*( ,113‬‬
‫תוספות‬
‫גריעות‬
‫‪4132‬‬
‫פחת נצבר‬
‫‪)*( ,113‬‬
‫תוספות‬
‫גריעות‬
‫‪4132‬‬
‫יתרה מופחתת ליום‬
‫‪ 13‬בדצמבר ‪4132‬‬
‫יתרה מופחתת ליום‬
‫‪ 13‬בדצמבר ‪)*( 4131‬‬
‫ביאור ‪(34‬א) ‪ -‬רכוש קבוע (במיליוני ‪)₪‬‬
‫נכסי צבא‬
‫נכסי‬
‫וציוד‬
‫תשתית‬
‫בטחוני‬
‫אזרחיים‬
‫חומרה‬
‫ומערכות‬
‫מחשוב‬
‫(‪)3‬‬
‫‪1,237‬‬
‫‪626‬‬
‫(‪)135‬‬
‫‪2,114‬‬
‫‪4,131‬‬
‫‪616‬‬
‫(‪)52‬‬
‫‪4,714‬‬
‫‪3,311‬‬
‫‪711‬‬
‫ציוד‬
‫וריהוט‬
‫משרדי‬
‫ציוד‬
‫ומכשור‬
‫רפואי‬
‫(‪)11‬‬
‫‪4,014‬‬
‫‪151‬‬
‫(‪)32‬‬
‫‪4,437‬‬
‫‪3,770‬‬
‫‪132‬‬
‫(‪)3,‬‬
‫‪4,114‬‬
‫‪434‬‬
‫‪433‬‬
‫אחר‬
‫‪144‬‬
‫‪1,2‬‬
‫(‪)6‬‬
‫‪071‬‬
‫‪312‬‬
‫‪61‬‬
‫‬‫‪371‬‬
‫‪117‬‬
‫‪217‬‬
‫סך הכל‬
‫‪131,714‬‬
‫‪3121,3‬‬
‫(‪)132326‬‬
‫‪111,770‬‬
‫‪417,133‬‬
‫‪1,2152‬‬
‫(‪)32333‬‬
‫‪430,110‬‬
‫‪132,101‬‬
‫‪114,123‬‬
‫ב‪61-‬‬
‫ביאור ‪(34‬א) ‪ -‬רכוש קבוע (במיליוני ‪( )₪‬המשך)‬
‫(‪ )3‬כללי‬
‫הרכוש הקבוע של ממשלת ישראל הינו הנכס המהותי ביותר מסך נכסי הממשלה ומהווה כ‪ 53% -‬מסך הנכסים‬
‫(בשנת ‪ ,113‬כ‪ .)53% -‬נתוני הרכוש הקבוע המוצגים‪ 2‬אינם כוללים נכסי מדינה מהותיים‪ 2‬בעיקר את הקרקעות‬
‫שבידי ממשלת ישראל המנוהלות על‪-‬ידי רשות מקרקעי ישראל‪ .‬בביאור ‪(1,‬ב)‪ 2‬ניתן גילוי בדבר ההיקף הכמותי‬
‫ואומדן השווי של הקרקעות שבידי הממשלה‪ 2‬המנוהלות על‪-‬ידי רשות מקרקעי ישראל‪.‬‬
‫(‪ )4‬נכסי תשתית אזרחיים‬
‫כבישים‬
‫מערכת הכבישים הבינעירוניים בישראל היא נכס מקרקעין בבעלות ממשלת ישראל ומשמשת את כלל הציבור‪.‬‬
‫רוב הכבישים הבינעירוניים מצויים בסביבה פתוחה שייעודה בתוכנית בניין עיר הוא חקלאי (או קרקע שאינה‬
‫מתוכננת)‪ .‬מקצת הדרכים מצויות בסביבה עירונית בנויה‪ .‬סך כל אורך מסלולי הכבישים בישראל כ‪62336 -‬‬
‫ק"מ והם נחלקים פונקציונאלית כדלקמן‪:‬‬
‫כ‪ 366 -‬ק"מ‪.‬‬
‫‪ ‬מסלולי כבישים מהירים‬
‫כ‪ 32312 -‬ק"מ‪.‬‬
‫‪ ‬מסלולי כבישים ראשיים‬
‫כ‪ 12233 -‬ק"מ‪.‬‬
‫‪ ‬מסלולי כבישים אזוריים‬
‫כ‪ ,2136 -‬ק"מ‪.‬‬
‫‪ ‬מסלולי כבישים מקומיים‬
‫כ‪ 361 -‬ק"מ‪.‬‬
‫‪ ‬מסלולי מחלפים‬
‫הנתונים הכספיים בדבר מערכת הכבישים הבינעירוניים מבוססים על עבודת מיפוי ושומה שנערכה באגף‬
‫השמאי הממשלתי‪ 2‬בהתאם לאומדני שווי הוגן ‪ 2‬ביחס לנתוני הכבישים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ .,113‬החל ממועד זה‬
‫ועד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,113‬נצברו העלויות בפועל בגין השקעות נוספות שבוצעו בכבישים‪ .‬הנתונים הכספיים‬
‫בגין הכבישים בכללותם מוצגים החל מיום ‪ 1‬בינואר ‪ ,111‬בשיטת העלות המופחתת‪.‬‬
‫העקרונות ששימשו לאומדן נתוני הכבישים ביישום מודל השווי ההוגן‪ 2‬מבוססים בין היתר על אומדני שווי לפי‬
‫סוג הכביש‪ 2‬הקובע את מאפייניו הפיזיים (רוחב רצועת קרקע‪ 2‬רמת ביצוע מלאכות הסלילה‪ 2‬גובה ההשקעה‬
‫הכספית בהקמה ועוד)‪ .‬להלן עיקרי העקרונות‪:‬‬
‫‪ ‬שווי קרקע לדרך בסביבה פתוחה בכל אזור הוערך על פי השווי האלטרנטיבי שלה כקרקע ללא פוטנציאל‬
‫לשינוי ייעוד (חקלאית או בלתי מתוכננת)‪.‬‬
‫‪ ‬לצורך כימות שווי הקרקע בשימושה כדרך בסביבה פתוחה (לא בנויה) חולק שטח המדינה ל‪ 11 -‬אזורים‪:‬‬
‫אילת‪ 2‬דימונה‪ 2‬אשקלון‪ 2‬גוש עציון והר חברון‪ 2‬חדרה‪ 2‬טבריה ורמת הגולן‪ 2‬ירושלים והשפלה‪ 2‬נהריה‪-‬צפת‪2‬‬
‫נצרת‪ 2‬שומרון והבקעה‪ 2‬תל אביב והשרון‪ .‬טווח "שווי בשימוש" באזורים אלה נע בין ‪ ,‬אלפי ‪ ₪‬ל‪ 6 -‬אלפי‬
‫‪ ₪‬לדונם (ללא מע"מ)‪.‬‬
‫‪ ‬שווי קרקע לדרך באזורים בנויים הוערך על פי גזירה משווי קרקע מתוכננת ממוצעת בתחומי הישובים‪.‬‬
‫שווי קרקע לדרך בתוך המרקם העירוני הוערך ונקבע בישובים השונים נכון למועד הדיווח בסך שבין ‪1,‬‬
‫אלפי ‪ ₪‬לבין ‪ 321‬אלפי ‪ ₪‬לדונם (ללא מע"מ)‪.‬‬
‫‪ ‬השווי הפיזי של הכביש הוערך על פי עלות ההקמה‪ 2‬בערכים ריאליים ובניכוי פחת‪.‬‬
‫‪ ‬השווי הפיזי של המחלפים הוערך על פי עלות הקמה ממוצעת למסלול המוכפל באורך המסלולים שבהם‪.‬‬
‫‪ ‬לצורך כימות שווי המחוברים בוצעה אבחנה בין סוגי הכבישים השונים (דרך מהירה‪ 2‬ראשית‪ 2‬אזורית‬
‫מקומית ומחלף)‪ .‬אורך המסלול בכל סוג כביש הוכפל בעלות ההקמה הממוצעת למסלול לאותו הסוג‪.‬‬
‫‪ ‬כבישים בהקמה הוערכו על פי העקרונות הנ"ל בהתייחס למצב הפרויקט וביחס לשווי ההנדסי‪ .‬שיעור‬
‫הביצוע חושב ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ .,113‬מאחר והכבישים שבהקמה אינם מצויים בתחומי ישובים חושבה‬
‫הקרקע לכולם כקרקע חקלאית בלתי מתוכננת‪.‬‬
‫אומדן שווי הכבישים בכפוף לעקרונות החישוב המתוארים לעיל הוא מקורב ונועד אך ורק לצורך רישום‬
‫מאזני‪.‬‬
‫ב‪61-‬‬
‫יצוין כי נתוני מערכת הכבישים הבינעירוניים הנכללים בביאור זה‪ 2‬אינם כוללים את כביש מספר ‪ - 5‬חוצה‬
‫ישראל‪ 2‬כביש מספר ‪ 2331‬פרויקט מנהרות הכרמל וכן את הנתיב המהיר בכניסה לתל אביב‪ .‬פרויקטים אלו‬
‫כלולים בביאור ‪ - 11‬השקעה בפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי‪.‬‬
‫נכסי תשתית אחרים‪:‬‬
‫כוללים בעיקר תחנות כוח‪ 2‬לרבות קרקעות‪ 2‬תחנות מיתוג וטרנספורמציה‪ 2‬רשתות חלוקה ונכסי תשתית אחרים‬
‫של חברת החשמל‪ 2‬מפעלי מים לרבות מקרקעין ומחוברים של מקורות חברת המים‪ 2‬וכן נכסי תשתית של חברת‬
‫רכבת ישראל‪ 2‬חברת נמלי ישראל וחברות הנמלים – חיפה ואשדוד‪.‬‬
‫(‪ )1‬נכסי צבא וציוד בטחוני‬
‫משרד הביטחון החל בשנים האחרונות למפות חלק מנכסי מערכת הביטחון לרבות נכסי צבא ונכסי יחידות‬
‫הסמך‪.‬‬
‫להלן פירוט הנכסים העיקריים הכלולים בביאור‪:‬‬
‫‪ ‬כלי רכב‪ 2‬כלי טייס‪ 2‬כלי שייט וטנקים‪.‬‬
‫‪ ‬נכסי דיור ‪ -‬ללא מחנות צה"ל והמבנים שבשטחם‪.‬‬
‫‪ ‬השקעות בנכסים בחו"ל‪.‬‬
‫‪ ‬רכוש ספציפי במפעלים‪.‬‬
‫יצוין כי מיפוי הנכסים במערכת הביטחון הינו חלקי בלבד‪ 2‬ובמקרים רבים מבוסס על הערכות ואומדנים שונים‬
‫בדבר שווים‪ .‬מרבית הנכסים מנוהלים במערכות עזר מבוזרות שאינן מהוות חלק ממערכת הנהלת החשבונות‬
‫המרכזית‪ .‬הנתונים נאספו באופן ידני ולא ניתן לבצע בקרת שלימות לעניין הרישום החשבונאי בגינם‪ .‬כמו כן‪ 2‬לא‬
‫ניתן לקבוע את רמת מהימנותם ואת התאמתם למדיניות החשבונאית של ממשלת ישראל‪ 2‬ראה לפירוט ביאור ‪,‬‬
‫‪ -‬עיקרי המדיניות החשבונאית‪.‬‬
‫(‪ )2‬מבנים ונכסים בהקמה‬
‫(א) בסעיף זה נכללים בעיקר מבני משרדים לרבות מרכיב הקרקע אשר בניהול מינהל הדיור הממשלתי‪ 2‬מבנים‬
‫ונכסים בהקמה‪ 2‬כבישים בהקמה ושיפורים במושכר‪ .‬הפרויקטים שנכללו בביאור הינם בעיקר פרויקטים‬
‫חדשים בגינם ניתן היה לאתר את מסמכי העלות הרלוונטיים‪ 2‬לרבות בתי המשפט בחיפה‪ 2‬באר שבע‪ 2‬נצרת‬
‫ואילת‪ 2‬בית משרד החוץ‪ 2‬בניין הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועוד‪.‬‬
‫(ב) חלק גדול מהנכסים נרכשו ו‪/‬או נבנו ו‪/‬או התקבלו לפני שנים רבות‪ 2‬חלקם עוד לפני קום המדינה ונתוני‬
‫העלות ההיסטורית אינם זמינים לגביהם‪ .‬במקרים אלו‪ 2‬בוצעה הערכת שווי הנכסים באמצעות "מודל שווי‬
‫הוגן" ‪ -‬מודל אשר באמצעותו ניתן לאמוד שווי של נכס על סמך מגוון מאפייניו‪ 2‬כגון מיקום‪ 2‬שטח‪ 2‬גיל‬
‫המבנה‪ 2‬סוג הבנייה וקומה‪ .‬במסגרת המודל‪ 2‬הוגדרו מקדמים שונים הנותנים מענה למשתנים השונים‬
‫המשפיעים על שווי נכס‪ 2‬כגון הפחתה לגודל וכיוצא בזה‪ .‬המודל נבדק סטטיסטית והוגדר כתקף‪.‬‬
‫תוצאות המודל כוללות את נתוני נכסי הדיור הממשלתי ואינן כוללות‪:‬‬
‫‪ ‬מגוון נכסי נדל"ן ייעודיים המנוהלים על‪-‬ידי משרדי ממשלה שונים‪ 2‬כגון חלק מבתי הסוהר‪ 2‬בתי חולים‪2‬‬
‫תחנות ניטור זיהום אוויר וכו'‪.‬‬
‫‪ ‬נכסים המנוהלים על‪-‬ידי משרד הביטחון‪.‬‬
‫‪ ‬נכסים בחו"ל‪.‬‬
‫ב‪6,-‬‬
‫(‪ )1‬נכסי מורשת‬
‫במהלך שנת ‪ ,113‬התחיל מיפוי של נכסי המורשת המהותיים שבידי הממשלה‪ .‬נכסי מורשת הינם נכסים בעלי‬
‫חשיבות תרבותית‪ 2‬סביבתית או היסטורית ולרוב ערכם אינו משתקף במלואו בערך הכספי המבוסס אך ורק על‬
‫מחירי שוק‪ .‬לפיכך ניתן מידע איכותי בלבד לגבי נכסי המורשת‪ 2‬כאשר וככל שלנכסי המורשת קיימת עלות‬
‫כספית כלשהיא היא נכללת בסעיף הרלוונטי בקבוצות הרכוש הקבוע‪ 2‬בעיקר בסעיף מבנים ונכסים בהקמה‪.‬‬
‫(‪ )0‬נכסי הדיור הציבורי‬
‫(א) הרכב‬
‫חברה משכנת‬
‫רכוש מנהלי‬
‫עמידר‬
‫עמיגור‬
‫אחרים‬
‫רכוש בהשקעה‬
‫עמידר‬
‫אחרים‬
‫סך הכל‬
‫שינוי נטו‬
‫יחידות‬
‫‪ 13‬בדצמבר ‪4132‬‬
‫ערך כספי‬
‫יחידות‬
‫‪ 13‬בדצמבר ‪4131‬‬
‫יחידות‬
‫‪,12563‬‬
‫‪132262‬‬
‫‪62636‬‬
‫‪24,427‬‬
‫‪62,33‬‬
‫‪,251,‬‬
‫‪12362‬‬
‫‪7,412‬‬
‫‪,,2111‬‬
‫‪1321,3‬‬
‫‪62315‬‬
‫‪24,211‬‬
‫‪62633‬‬
‫‪,2631‬‬
‫‪12313‬‬
‫‪7,147‬‬
‫(‪)12336‬‬
‫‪2,3‬‬
‫‪331‬‬
‫(‪)374‬‬
‫(‪),31‬‬
‫‪6,‬‬
‫‪33‬‬
‫(‪)342‬‬
‫‪,32266‬‬
‫‪,23,6‬‬
‫‪44,114‬‬
‫‪07,111‬‬
‫‪62133‬‬
‫‪12165‬‬
‫‪0,411‬‬
‫‪31,212‬‬
‫‪,62351‬‬
‫‪,2361‬‬
‫‪44,731‬‬
‫‪41,121‬‬
‫‪62316‬‬
‫‪12163‬‬
‫‪0,147‬‬
‫‪31,414‬‬
‫(‪)623‬‬
‫(‪),6‬‬
‫(‪)017‬‬
‫(‪)471‬‬
‫(‪)151‬‬
‫(‪)12‬‬
‫(‪)347‬‬
‫(‪)111‬‬
‫(ב) כללי‬
‫נכסי הדיור הציבורי‪ 2‬הינם דירות המשמשות למתן פתרונות דיור לזכאים‪ .‬הדירות מנוהלות באמצעות‬
‫חברות משכנות המשכירות אותן לזכאים לדיור וכן מבצעות את מכירתן לדייריהן‪ 2‬בהתאם לכללים‬
‫שנקבעים מעת לעת במשרד האוצר ובמשרד הבינוי‪ .‬הדירות נחלקות לשני סוגים עיקריים ‪ -‬רכוש מנהלי‬
‫ורכוש בהשקעה‪:‬‬
‫‪ ‬הרכוש המנהלי כולל דירות שנרכשו על‪-‬ידי המדינה ו‪/‬או דירות שנרכשו על‪-‬ידי החברות המשכנות על‬
‫פי הוראות משרד הבינוי‪ 2‬מכספי תקציב המדינה‪ .‬דירות אלה מנוהלות על‪-‬ידי החברות המשכנות מכוח‬
‫הסכמי ניהול שונים שנכרתו עם החברות השונות‪ .‬הרכוש המנהלי רשום בטאבו על שם המדינה או‬
‫נמצא בהליך רישום כאמור‪.‬‬
‫‪ ‬רכוש בהשקעה כולל דירות הרשומות ברובן על שם החברות‪ 2‬שנבנו או נרכשו על‪-‬ידי החברות באמצעות‬
‫הלוואות מדינה‪ 2‬ואשר קיימת מחלוקת לגבי הבעלות עליהן‪ .‬בהתאם למבחני שליטה ובעלות הדירות‬
‫נרשמו כרכוש קבוע במשרד הבינוי‪.‬‬
‫(ג) מדיניות חשבונאית‬
‫בשנת ‪ ,111‬הוצגו לראשונה נכסי הדיור הציבורי בדוחות הכספיים של ממשלת ישראל בהתאם למודל שווי‬
‫הוגן‪ 2‬לרבות הצגה מחדש של נתוני ההשוואה לשנה קודמת‪ .‬מודל השווי ההוגן של נכסי הדיור הציבורי‬
‫נקבע כדלקמן‪:‬‬
‫‪ ‬דירות שנרכשו עד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ - ,113‬לפי אומדן המחיר הממוצע למ"ר בהתאם לישוב בו מצויים‬
‫הנכסים‪ .‬האומדן מבוסס על נתוני מכירה של דירות בשנים ‪ ,116-,112‬כפי שדווחו על‪-‬ידי החברות‬
‫המשכנות (עמידר ועמיגור)‪.‬‬
‫‪ ‬דירות שנרכשו מיום ‪ 1‬בינואר ‪ ,111‬ואילך ‪ -‬לפי עלות הרכישה בפועל‪ .‬הדירות מופחתות בשיטת הקו‬
‫הישר לתקופה של ‪ 111‬שנים‪.‬‬
‫‪ ‬קרוונים ומגורונים‪ -‬לפי עלות של ‪ ₪ 12111‬למ"ר‪ 2‬מופחתים בשיטת הקו הישר לתקופה של ‪ 16‬שנים‪.‬‬
‫(‪ )4‬מכונות וציוד‬
‫כולל בעיקר מכונות וציוד של חברות ממשלתיות שונות‪ 2‬כגון חברת רכבת ישראל‪ 2‬חברת נמלי ישראל‪ 2‬חברת‬
‫תשתיות נפט ואנרגיה והתעשייה האווירית לישראל‪.‬‬
‫ב‪63-‬‬
‫(‪ )7‬כלי רכב ותחבורה‬
‫כלי רכב‬
‫בסעיף זה נכללו בעיקר כלי הרכב המנוהלים ורשומים במינהל הרכב הממשלתי‪ 2‬במשטרת ישראל ובחברות‬
‫הממשלתיות‪.‬‬
‫חלק מכלי הרכב שבבעלות הממשלה מנוהלים ורשומים במינהל הרכב הממשלתי‪ .‬כלי הרכב הכלולים‬
‫בדוחות‪ 2‬אינם כוללים מידע חשבונאי בדבר חלק מרכבי מערכות הביטחון‪ 2‬רכבי משרד החוץ בחוץ לארץ‪ 2‬וכן‬
‫כלי רכב בשימוש פנים מוסדי‪.‬‬
‫כלי תחבורה אחרים‬
‫כולל כלי טיס וכלי שיט של משטרת ישראל‪.‬‬
‫(‪ )7‬חומרה ומערכות מחשוב‬
‫כולל חומרה‪ 2‬תוכנות ויישומי מחשב שונים המשמשים לפעילות השוטפת‪.‬‬
‫(‪ )31‬ציוד ומכשור רפואי‬
‫כולל בעיקר את הציוד הרפואי הקיים בתי החולים הממשלתיים‪ 2‬לרבות מכשירי הדמיה‪ 2‬חדרי ניתוח‪ 2‬מכשור‬
‫רפואי נלווה‪ 2‬ציוד עזר רפואי ופריטים נוספים המשמשים את בתי החולים בפעילותם כגון‪ :‬מיטות אשפוז‪2‬‬
‫מוצרי טקסטיל וכלי מטבח‪.‬‬
‫נתוני הרכוש הקבוע של ממשלת ישראל אינם מוצגים בשלמותם בעיקר עקב אי ניהול מערכות לרישום‬
‫מאפייניו החשבונאיים של הרכוש הקבוע‪ 2‬על‪-‬ידי חלק מהישויות המדווחות‪ .‬בנוסף‪ 2‬יצוין כי נתוני משרד‬
‫הביטחון‪ 2‬כפי שדווחו על ידו‪ 2‬הינם חלקיים‪ 2‬ונערכו בהתבסס על דיווחים ידניים ועל אומדנים שונים שלא‬
‫ניתן לקבוע את רמת מהימנותם ואת התאמתם למדיניות החשבונאית של ממשלת ישראל‪.‬‬
‫ב‪63-‬‬
‫ביאור ‪(34‬ב) ‪ -‬קרקעות בידי הממשלה (במיליוני ‪)₪‬‬
‫להלן נתונים לגבי קרקעות המדינה ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2,113‬המוצגים לפי מודל המגרשים (להלן‪" :‬המודל") בפילוח‬
‫לפי יעודן‪:‬‬
‫מגורים‬
‫חקלאות ושטחים פתוחים‬
‫תעשייה מסחר ומשרדים‬
‫אחר‬
‫סך הכל‬
‫(‪)3‬‬
‫קרקעות תפוסות (‪)4‬‬
‫אלפי דונם מיליוני ‪₪‬‬
‫‪,2136‬‬
‫‪,51‬‬
‫‪1122,1‬‬
‫‪62366‬‬
‫‪12336‬‬
‫‪116‬‬
‫‪62161‬‬
‫‪62‬‬
‫‪44,742‬‬
‫‪1,741‬‬
‫סך הכל קרקעות בידי‬
‫הממשלה‬
‫קרקעות פנויות (‪)1‬‬
‫אלפי דונם מיליוני ‪ ₪‬אלפי דונם מיליוני ‪₪‬‬
‫‪1,5255,‬‬
‫‪335‬‬
‫‪1,325,6‬‬
‫‪25‬‬
‫‪13,2366‬‬
‫‪162565‬‬
‫‪1,12635‬‬
‫‪112,21‬‬
‫‪3,2365‬‬
‫‪,63‬‬
‫‪312313‬‬
‫‪136‬‬
‫‪,22,16‬‬
‫‪,33‬‬
‫‪,12135‬‬
‫‪156‬‬
‫‪147,174‬‬
‫‪30,277‬‬
‫‪110,037‬‬
‫‪31,047‬‬
‫כללי‬
‫פעילות רשות מקרקעי ישראל (להלן‪" :‬רמ"י") מעוגנת בחוק יסוד מקרקעי ישראל‪ 2‬תש"ך‪ 21351 -‬חוק‬
‫רשות מקרקעי ישראל‪ 2‬תש"ך‪ 1351 -‬והאמנה בין מדינת ישראל והקרן הקיימת לישראל משנת ‪ .1351‬רמ"י‬
‫מנהלת את קרקעות המדינה‪ 2‬רשות הפיתוח וקרן קיימת לישראל בהתאם למדיניות הנקבעת על‪-‬ידי‬
‫מועצת מקרקעי ישראל‪ .‬מועצת מקרקעי ישראל ממונה על‪-‬ידי הממשלה מכוח סעיף ‪ 3‬לחוק רשות‬
‫מקרקעי ישראל ובין תפקידיה העיקריים‪ :‬קביעת המדיניות הקרקעית שלפיה תפעל הרשות והפיקוח על‬
‫פעולותיה‪.‬‬
‫הקרקעות מהוות נכס מהותי בידי הממשלה‪ .‬לצורך הגברת איכותם ואמינותם של הדוחות הכספים‬
‫ובמטרה להקנות שקיפות לנכסים‪ 2‬בוצעה בשנים האחרונות עבודה מקיפה של פילוח ואמידת שוויין של‬
‫הקרקעות‪.‬‬
‫הסכומים המוצגים מבוססים על אומדן לשווי ההוגן של הקרקעות שבבעלות הממשלה ובבעלות רשות‬
‫הפיתוח (להלן‪" :‬קרקעות בידי הממשלה") המנוהלות על‪-‬ידי רמ"י‪ .‬קרקעות שבבעלות הקרן הקיימת‬
‫לישראל‪ 2‬הגם שהן מנוהלות על‪-‬ידי רמ"י‪ 2‬אינן בבעלות הממשלה ולפיכך אינן נכללות בביאור זה‪.‬‬
‫אומדן השווי ההוגן בוצע בהתאם למתודולוגיה אשר גובשה בשיתוף אגף החשב הכללי‪ 2‬אגף שומת‬
‫מקרקעין של משרד המשפטים (להלן‪" :‬השמאי הממשלתי") ורמ"י‪ .‬אומדן השווי מתבסס על מידע‬
‫ממערכת המידע הגאוגרפית של רמ"י (‪ 2)GIS‬מידע כספי מאגף הכספים של רמ"י ומידע מהשמאי‬
‫הממשלתי‪.‬‬
‫להלן עיקרי המתודולוגיה שגובשה לצורך אומדן השווי‪:‬‬
‫הקרקעות בידי הממשלה פולחו לשתי קבוצות על פי הזכות הקניינית‪ 2‬באופן הבא‪:‬‬
‫‪ ‬קרקעות אשר הזכויות בהן הועברו (הוחכרו) לגורמים אחרים (להלן‪" :‬קרקעות תפוסות")‪.‬‬
‫‪ ‬קרקעות אשר עיקר הזכויות בהן טרם הועברו (הוחכרו) לגורם אחר והינן בידי ממשלת ישראל‬
‫(להלן‪" :‬קרקעות פנויות")‪.‬‬
‫(‪)4‬‬
‫קרקעות תפוסות‬
‫קרקעות אלו מהוות כ‪ 33%-‬מכלל קרקעות המדינה‪ .‬בהתאם לתנאי החכירה של קרקעות אלו‪ 2‬העבירה‬
‫הממשלה את רוב הסיכונים והתשואות הכרוכים בבעלות לחוכרים‪ .‬אומדן זכויות המדינה בקרקעות אלו‬
‫הוערך על‪-‬ידי היוון ההכנסות הצפויות מניהולן השוטף ‪ -‬גביית דמי חכירה שנתיים‪ 2‬דמי היתר בעת שינויי‬
‫יעוד וניצול וכן תמורה מהקניית בעלות לחוכרים בהתאם להחלטת מועצת רמ"י (החלטה מס' ‪.)1361‬‬
‫תקופת הנבת תזרים המזומנים נקבעה בהתאם לשימושי ויעודי הקרקעות (מגורים‪ 2‬חקלאות‪ 2‬תעשייה‬
‫ואחר)‪ .‬תזרים המזומנים הוון בשיעורים שבין כ‪ 1.1% -‬לכ‪ ,.63% -‬לשנה‪ 2‬בהתאם לתקופת ההנבה הצפויה‪.‬‬
‫כמו כן‪ 2‬הובאו בחשבון גם החלטת מועצת רמ"י‪ 2‬כאמור לעיל‪ 2‬לפיה תעביר המדינה את הבעלות בקרקעות‬
‫חכורות‪ 2‬ללא תמורה‪ 2‬או בתמורה מופחתת‪ 2‬לידי חוכריהן‪ 2‬שהם בעלי דירות בבתי קומות או בבתים צמודי‬
‫קרקע הבנויים על מגרשים של עד ‪ ,21‬מטר‪.‬‬
‫כמו כן‪ 2‬אומדן השווי ההוגן של קרקעות תפוסות (קרקע חקלאית)‪ 2‬כולל רכיבים המשקפים שווי פוטנציאל‬
‫לשיווק חוזר של קרקעות אשר בעת שינוי יעוד‪ 2‬רשאית המדינה להחזירן לידיה ואשר זכות ההנאה‬
‫העתידית משימוש חוזר הינה בידי המדינה‪.‬‬
‫ב‪66-‬‬
‫ביאור ‪(34‬ב) ‪ -‬קרקעות בידי הממשלה (במיליוני ‪( )₪‬המשך)‬
‫(‪)1‬‬
‫קרקעות פנויות‬
‫קרקעות אלו מהוות כ‪ 56% -‬מכלל קרקעות המדינה‪ .‬שימושם העתידי של מרבית הקרקעות טרם נקבע (בין‬
‫אם ייעודן יהיה לשימוש הממשלה לצורך אספקת שירותים או לצורך שיווקן בעתיד)‪.‬‬
‫לצורך אומדן שווי הזכויות‪ 2‬הקרקעות פולחו על‪-‬פי יעודן ומיקומן הגיאוגרפי והוערכו לפי מחיר ממוצע‬
‫בעסקאות דומות בתחום המיקום הגיאוגרפי הרלוונטי‪ 2‬בהתבסס על תוצאות מכרזים לשיווק קרקע‪2‬‬
‫שומות שנערכו וניסיונם של שמאי האגף‪ .‬האומדן מתייחס לשווי הקרקע במצב הפיתוח הקיים (‪)AS- IS‬‬
‫ואינו כולל שווי של כבישים ותשתיות לאומיות אחרות‪ 2‬הכלולים במסגרת נכסים בביאורים אחרים‬
‫בדוחות הכספיים‪.‬‬
‫(‪)2‬‬
‫חישוב שכבת הכמויות‬
‫לצורך חישוב שטחי ויעודי הקרקעות‪ 2‬רמ"י השתמשה במודל המגרשים‪ .‬מודל זה מסתמך על "קריטריון‬
‫האחוזים"‪ .‬קריטריון סטטיסטי זה מבוסס על שיוך המגרשים בהתאם לאחוז החלקה הנמצא בבעלות‬
‫המדינה‪ .‬במסגרת התהליך לשיפור איכות המידע בדוחות הכספיים פותח ברמ"י "מודל השטחים" בו‬
‫מבוצע חיתוך של שכבת הרצף התכנוני העדכני עם שכבת הבעלויות‪ 2‬כל זאת במטרה להביא לדיוק מירבי‬
‫באמידת השטחים הפנויים והתפוסים‪ .‬למידע החדש עשויה להיות השפעה מהותית על האומדן‪.‬‬
‫אומדן השווי של קרקעות המדינה כמצוין לעיל‪ 2‬נועד אך ורק לצורך מתן גילוי בדוחות הכספיים של הממשלה‬
‫והאומדן אינו בגדר שומת מקרקעין‪ .‬הקרקעות אינן נאמדות באופן פרטני (ובכלל זה‪ 2‬לא נבחנו השלכות‬
‫החלטת ממשלה ‪ 3151‬להעתקת מחנות צה"ל לנגב) והאומדן מבוסס על‪-‬פי קבוצות פילוח‪ 2‬ממוצע שווי של‬
‫מספר שטחים באזור גיאוגרפי מסוים‪ 2‬אומדנים רבים אחרים ובכפוף למגבלות המידע הקיים במערכות המידע‬
‫של ממשלת ישראל‪.‬‬
‫ב‪65-‬‬
‫ביאור ‪ - 31‬נכסים בלתי מוחשיים (במיליוני ‪)₪‬‬
‫תוכנה‬
‫ופרויקטי‬
‫מחשוב (‪)3‬‬
‫נכסים‬
‫בפיתוח‬
‫והוצאות‬
‫נדחות‬
‫ידע‪ ,‬מוניטין‬
‫ופטנטים‬
‫סך הכל‬
‫עלות‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪)*(,113‬‬
‫תוספות‪ 2‬נטו‬
‫‪5265,‬‬
‫‪616‬‬
‫‪4,404‬‬
‫‪3253,‬‬
‫‪,36‬‬
‫‪1,704‬‬
‫‪366‬‬
‫‪16‬‬
‫‪141‬‬
‫‪112633‬‬
‫‪666‬‬
‫‪33,112‬‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪)*(,113‬‬
‫תוספות‬
‫‪32656‬‬
‫‪33,‬‬
‫‪1,314‬‬
‫‪653‬‬
‫‪136‬‬
‫‪433‬‬
‫‪116‬‬
‫‪31‬‬
‫‪314‬‬
‫‪62335‬‬
‫‪613‬‬
‫‪1,711‬‬
‫יתרה מופחתת ליום ‪ 13‬בדצמבר ‪4132‬‬
‫‪4,301‬‬
‫‪1,310‬‬
‫‪411‬‬
‫‪1,127‬‬
‫יתרה מופחתת ליום ‪ 13‬בדצמבר ‪)*(4131‬‬
‫‪3,774‬‬
‫‪1,107‬‬
‫‪427‬‬
‫‪1,131‬‬
‫(‪ )3‬תוכנה ופרויקטי מחשוב‬
‫היתרה המופחתת מורכבת בעיקר מהפרויקטים הבאים‪:‬‬
‫(א) חברת החשמל לישראל ‪ -‬מערכות מידע ופתרונות התומכים בתהליכים עסקיים בחברה בתחומים‬
‫הבאים‪ :‬שירות לקוחות ו‪ 2Billing -‬שרשרת החשמל‪ 2‬תכנון והקמה של פרויקטים הנדסיים‪ 2‬תוכנות‬
‫בנושאי ביטחון ובטיחות‪ 2‬וכן תוכנות העוסקות בנושאים ניהוליים‪ 2‬עסקיים ולוגיסטיים‪ .‬היתרה‬
‫המופחתת הינה כ‪ 363 -‬מיליוני ‪( ₪‬היתרה המופחתת ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,113‬הינה כ‪ 335 -‬מיליוני ‪.)₪‬‬
‫(ב) ממשל זמין ‪ -‬תוכנות לקידום היערכות הממשלה לעולם התקשוב על‪-‬ידי יצירת דלפקי שירות‬
‫וירטואליים הזמינים בכל עת לציבור והמספקים מגוון שירותים לאזרח ובהם תשלומי אגרות‪ 2‬מיסים‬
‫ושירותי טפסים‪ .‬היתרה המופחתת הינה כ‪ 153 -‬מיליוני ‪( ₪‬היתרה המופחתת ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪,113‬‬
‫הינה כ‪ 163 -‬מיליוני ‪.)₪‬‬
‫(ג) מרכב"ה ‪ -‬מערכת רוחבית כוללת במשרדי הממשלה ‪ -‬מערכת מידע אינטגרטיבית לניהול תהליכי‬
‫העבודה ומשאבי הארגון בתחומי הלוגיסטיקה‪ 2‬פיננסים ומשאבי אנוש‪ .‬היתרה המופחתת הינה כ‪13, -‬‬
‫מיליוני ‪( ₪‬היתרה המופחתת ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,113‬הינה כ‪ 151 -‬מיליוני ‪.)₪‬‬
‫(ד) מערכת "כלים שלובים" ("נט הוצל"פ") ‪ -‬פרויקט פיתוח מערכת "כלים שלובים" ("נט הוצל"פ")‪2‬‬
‫המבוצע ברשות האכיפה והגביה‪ 2‬ושמטרתו בין היתר‪ 2‬להביא לשדרוג תשתיות המחשוב של לשכות‬
‫ההוצאה לפועל‪ 2‬תוך תמיכה ברפורמה בתחום ההוצאה לפועל‪ .‬המערכת החלה לפעול בתאריך ‪,5‬‬
‫באוקטובר ‪ .,113‬היתרה המופחתת הינה כ‪ 33 -‬מיליוני ‪( ₪‬היתרה המופחתת ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪,113‬‬
‫הינה כ‪ 66 -‬מיליוני ‪.)₪‬‬
‫(ה) נט המשפט ‪ -‬מערכת אשר משדרגת את מערכות המחשב של בתי המשפט ומאפשרת עבודה ללא נייר‪2‬‬
‫מבוססת על תיק אלקטרוני המוגש באמצעות כרטיסי הזדהות חכמים וחתימה דיגיטאלית‪ .‬היתרה‬
‫המופחתת הינה כ‪ 51 -‬מיליוני ‪( ₪‬היתרה המופחתת ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,113‬הינה כ‪ 66 -‬מיליוני ‪.)₪‬‬
‫המידע הכלול בסעיף זה אינו מלא ואינו כולל את כלל פרויקטי המחשוב המהווים קניין רוחני בידי הממשלה‪.‬‬
‫טרם נעשה מיפוי מלא של פרויקטים כאמור במרבית משרדי הממשלה וטרם יושם באופן מלא תהליך‬
‫להכרה‪ 2‬מדידה ורישום חשבונאי בגינם‪.‬‬
‫ב‪66-‬‬
‫ביאור ‪ - 31‬נכסים בלתי מוחשיים (במיליוני ‪( )₪‬המשך)‬
‫למעט המידע הכלול בביאור זה‪ 2‬יצוין כי מיפוי נכסי הקניין הרוחני של ממשלת ישראל אינו מלא ואינו כולל‬
‫נכסים ששווים עשוי להיות מהותי ביותר‪ .‬במרבית משרדי הממשלה קיים מידע חלקי בלבד ‪ -‬הן במישור‬
‫החשבונאי והן במישורים נוספים בגין נכסים אלו ולא ננקטו‪ 2‬עד כה‪ 2‬תהליכי עבודה מלאים לרישומם במערכות‬
‫המידע‪ .‬לאור זאת‪ 2‬לא ניתן בשלב זה לאמוד באופן נאות את היקפם של כלל נכסי הקניין הרוחני בממשלה ואין‬
‫אפשרות מעשית להציגם בדוחות הכספיים בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים‪ .‬ראה בנוסף ביאור ‪ - ,‬עיקרי‬
‫המדיניות החשבונאית‪.‬‬
‫ביאור ‪ - 32‬מלוות פנים (במיליוני ‪)₪‬‬
‫מלוות סחירים (**)‬
‫קרנות פנסיה‬
‫חברות ביטוח‬
‫מלוות אחרים שאינם סחירים (**)‬
‫אמיסיות‬
‫מלוות חובה ישנים‬
‫מלוות ופיקדונות חוב שונים‬
‫סך הכל (ללא פרמיה וניכיון)‬
‫פרמיה וניכיון‬
‫סך הכל כולל פרמיה וניכיון‬
‫בניכוי חלויות שוטפות (***)‬
‫סך הכל‬
‫(*)‬
‫(**)‬
‫(***)‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪)3‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪3362313‬‬
‫‪1,32321‬‬
‫‪36251,‬‬
‫‪312351‬‬
‫‪62161‬‬
‫‪161‬‬
‫‪2,,‬‬
‫‪020,777‬‬
‫‪162111‬‬
‫‪002,117‬‬
‫(‪)632513‬‬
‫‪031,170‬‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪3312326‬‬
‫‪1132,3,‬‬
‫‪362663‬‬
‫‪312336‬‬
‫‪62363‬‬
‫‪33‬‬
‫‪12111‬‬
‫‪010,770‬‬
‫‪162513‬‬
‫‪014,031‬‬
‫(‪)622656‬‬
‫‪142,111‬‬
‫כולל התחייבויות בגין מלוות שהונפקו על‪-‬ידי חברות ממשלתיות‪ 2‬בעיקר על‪-‬ידי חברת החשמל לישראל‬
‫אשר מתוכן ‪ 5.,‬מיליארדי ‪ ₪‬הונפקו בערבות ממשלת ישראל‪ .‬התחייבויות אלו כוללות יתרת פרמיה וניכיון‬
‫בגינן‪ .‬לפירוט ראה ביאור ‪ - ,,‬ערבויות המדינה‪.‬‬
‫כולל ריבית לשלם בסך של כ‪ 11.3 -‬מיליארדי ‪( ₪‬כ ‪ 11.6-‬מיליארדי ‪ ₪‬ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪.),113‬‬
‫(‪ )3‬הרכב והתפלגות מלוות פנים לפי מועדי פירעון‪:‬‬
‫‪ 13‬בדצמבר ‪4132‬‬
‫מלווה‪/‬שנת פירעון‬
‫מלוות סחירים‬
‫מלוות אחרים שאינם‬
‫סחירים‬
‫פיקדונות חוב שונים‬
‫התאמות למאוחד‬
‫סך הכל‬
‫(א)‬
‫(א)‬
‫(א)‬
‫(ב)‬
‫(ג)‬
‫(ד)‬
‫(ה)‬
‫‪4131‬‬
‫‪3,2535‬‬
‫‪11213,‬‬
‫‪,2662‬‬
‫‪4130‬‬
‫‪6,2163‬‬
‫‪32112‬‬
‫‪32565‬‬
‫‪4134‬‬
‫‪632653‬‬
‫‪2263,‬‬
‫‪32516‬‬
‫‪4137‬‬
‫‪332332‬‬
‫‪22215‬‬
‫‪32,32‬‬
‫‪4137‬‬
‫‪312135‬‬
‫‪32131‬‬
‫‪32312‬‬
‫‪ 4141‬ואילך‬
‫‪,132561‬‬
‫‪2,2661‬‬
‫‪312266‬‬
‫סך הכל‬
‫‪3362313‬‬
‫‪1,32321‬‬
‫‪36251,‬‬
‫‪32663‬‬
‫‪261‬‬
‫‪5‬‬
‫‬‫‪14,400‬‬
‫‪,33‬‬
‫‪14,111‬‬
‫‪,2153‬‬
‫‪621‬‬
‫‪5‬‬
‫‬‫‪04,174‬‬
‫‪6,,‬‬
‫‪07,137‬‬
‫‪,2633‬‬
‫‪652‬‬
‫‪5‬‬
‫‬‫‪41,471‬‬
‫‪116‬‬
‫‪41,177‬‬
‫‪12363‬‬
‫‪533‬‬
‫‪5‬‬
‫‬‫‪12,171‬‬
‫‪,21,3‬‬
‫‪10,431‬‬
‫‪313‬‬
‫‪531‬‬
‫‪5‬‬
‫‬‫‪27,011‬‬
‫‪,23,,‬‬
‫‪13,714‬‬
‫‪62136‬‬
‫‪32561‬‬
‫‪131‬‬
‫‪2,,‬‬
‫‪117,717‬‬
‫‪112511‬‬
‫‪113,217‬‬
‫‪12213,‬‬
‫‪62161‬‬
‫‪161‬‬
‫‪2,,‬‬
‫‪011,047‬‬
‫‪162111‬‬
‫‪011,471‬‬
‫‪132,13‬‬
‫‪002,117‬‬
‫(ב)‬
‫ב‪62-‬‬
‫ביאור ‪ - 32‬מלוות פנים (במיליוני ‪( )₪‬המשך)‬
‫(א)‬
‫(ב)‬
‫(ג)‬
‫(ד)‬
‫(ה)‬
‫בעקבות תיקון ‪ 13‬לחוק מלווה המדינה‪ 2‬תשל"ט‪ 1363 -‬הועברו כלל איגרות החוב הסחירות‪ 2‬אגרות החוב‬
‫המונפקות לקרנות הפנסיה ואגרות החוב המונפקות לחברות הביטוח מבנק ישראל לחשב הכללי‪.‬‬
‫מלוות שהונפקו על ידי חברות ממשלתיות בעיקר חברת חשמל לישראל והתעשייה האווירית לישראל‪.‬‬
‫האג"ח הסחירות של חברות אלו נכללו תחת סעיף מלוות סחירים‪ .‬המלוות הלא סחירים של חברות אלו וכן‬
‫של יתר החברות הממשלתיות מופיעים תחת סעיף מלוות אחרים שאינם סחירים והתאמות למאוחד‪.‬‬
‫האמיסיות כוללות הפקדות בחשב הכללי של מוסדות כספיים וגופים אחרים‪ .‬מדובר בסכומים שהופקדו ל‪-‬‬
‫‪ 16‬שנים וביכולת חלק מהגופים למחזר את הפקדותיהם‪:‬‬
‫‪ .1‬קופות גמל מבטיחות תשואה ‪ -‬קופות גמל בבעלות החברות מנורה וכלל‪ 2‬אשר על פי אישור אגף שוק‬
‫ההון מבטיחות תשואה מינימאלית לעמיתים‪ .‬על פי ההסכמים עם החשב הכללי‪ 2‬כספי העמיתים‬
‫מופקדים בחשבון החשב הכללי להבטחת התשואה‪.‬‬
‫‪ .,‬חברת נמלי ישראל ‪ -‬הפקדות חברת נמלי ישראל בחשב הכללי בפיקדונות ממוחזרים‪ .‬הסכום האמור‬
‫מיועד לתשלום פנסיה לעובדי נמלי ישראל בעת הצורך‪ .‬מחודש מאי ‪ ,116‬הופסקה פעולת מיחזור‬
‫הפיקדונות והם נפרעים על פי לוחות הסילוקין הקיימים‪.‬‬
‫מינהל מלוות המדינה בבנק ישראל מנהל עבור החשב הכללי את מלוות החובה הישנים‪ .‬יתרת מלוות‬
‫החובה מוצגת בניכוי הפחתה‪ 2‬הנובעת מכך שחלף זמן ניכר מהמועד בו היו זכאים בעלי מלוות החובה‬
‫לפדותם ומכך שנערכו מספר מבצעים רחבי היקף לאיתור בעלי המלוות‪ .‬ההפחתה חושבה בהסתמך על‬
‫אומדנים שנערכו ביחידת ניהול החוב באגף החשב הכללי‪ .‬יתרת מלוות החובה לפני הפחתה הינה כ‪623 -‬‬
‫מיליוני ‪( ₪‬כ‪ 635 -‬מיליוני ‪ ₪‬ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪.),113‬‬
‫פיקדונות השייכים לגופים שונים (מרביתם בנקים) שהפקידו את הסכומים האמורים בחשבון החשב‬
‫הכללי‪ .‬הכספים ניתנים למשיכה בהתאם לתנאים שסוכמו בין החשב הכללי לבין הגופים המפקידים‪.‬‬
‫(‪ )4‬מאגר ההשאלות‪:‬‬
‫החשב הכללי מנהל מאגר השאלות המאפשר לעושי השוק הראשיים באיגרות חוב ממשלתיות‪ 2‬אשר מונו על ידו‪2‬‬
‫לשאול איגרות חוב ממשלתיות ולסחור בהן בשוק המשני‪ .‬בעת השאלת איגרות החוב מעמיד עושה השוק‬
‫הראשי בטוחות במזומן על מלוא שווי האיגרת‪ 2‬המופקדות בחשבונות ייעודיים של הממשלה בבנק ישראל‪.‬‬
‫ככלל‪ 2‬סכום הבטוחות שווה לערך השוק של איגרות החוב המושאלות ומשוערך על בסיס יומי‪ .‬בהתאם להסכמי‬
‫ההשאלות‪ 2‬קיימים תנאים ומגבלות באשר לשימוש הממשלה בכספי הבטוחות‪ 2‬ולכן הנכס וההתחייבות כאמור‬
‫(האיגרת והבטוחה) מקוזזים ומוצגים בנטו בסכום אפס‪ .‬יתרות הבטוחות המופקדות בבנק ישראל המכסות את‬
‫איגרות החוב המושאלות המיוחסות להן הינן כ‪ 32313 -‬מיליוני ‪( ₪‬כ‪ 32126 -‬מיליוני ‪ ₪‬ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪.),113‬‬
‫(‪ )1‬מלוות קצרי מועד (מק"מ)‪:‬‬
‫חוק מלווה קצר מועד‪ 2‬תשמ"ד‪ 1323 -‬מסמיך את הממשלה להנפיק איגרות חוב שיימכרו לבנק ישראל בלבד‪.‬‬
‫הבנק ימכור אותן לציבור ויקנה אותן ממנו לצורך ויסות אמצעי התשלום במשק ולצורך מילוי תפקידיו‪.‬‬
‫הממשלה חייבת להפקיד בבנק ישראל את מלוא התמורה מאיגרות החוב ואינה רשאית להשתמש בתמורה זו‬
‫אלא לשם פירעון המלווה לפי החוק האמור‪ 2‬או לתשלום הריבית עליו‪.‬‬
‫הסכום משקף את מחיר הפדיון של המלווה בניכוי יתרת הניכיון שטרם הופחתה‪ .‬בהתאם לכללי חשבונאות‬
‫מקובלים של קיזוז מכשירים פיננסיים‪ 2‬מקוזז הפיקדון בגין המלווה מההתחייבות בגינו‪ .‬להלן פירוט יתרת‬
‫ההתחייבות לבנק ישראל בגין מלוות קצרי מועד והפיקדון המיוחס להן‪:‬‬
‫התחייבות לבנק ישראל‬
‫בניכוי פיקדון בבנק ישראל‬
‫סך הכל‬
‫‪4132‬‬
‫‪1,6233,‬‬
‫(‪)1,6233,‬‬
‫‪-‬‬
‫‪4131‬‬
‫‪1,,2635‬‬
‫(‪)1,,2635‬‬
‫‪-‬‬
‫ב‪63-‬‬
‫‪4.8-6%‬‬
‫‪1,2,66‬‬
‫‪362356‬‬
‫‪352553‬‬
‫‬‫‪52362‬‬
‫‬‫‪62,‬‬
‫‪72,320‬‬
‫‪,31‬‬
‫‪3-4.8%‬‬
‫‪652316‬‬
‫‪252316‬‬
‫‪22323‬‬
‫‪326‬‬
‫‪531‬‬
‫‬‫‬‫‪344,274‬‬
‫‪32131‬‬
‫‪340,071‬‬
‫‪0-3%‬‬
‫‪31216,‬‬
‫‬‫‬‫‪35‬‬
‫‪1‬‬
‫‪161‬‬
‫‪,2‬‬
‫‪73,124‬‬
‫‪62533‬‬
‫‪70,771‬‬
‫מעל ‪7%‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪566‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪014‬‬
‫‬‫‪014‬‬
‫‪6-8%‬‬
‫‪,2256,‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪47,014‬‬
‫‪12633‬‬
‫‪11,421‬‬
‫‪2.7-0%‬‬
‫‪262332‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪71,217‬‬
‫‪32333‬‬
‫‪77,444‬‬
‫‪3-4.8%‬‬
‫‪612,62‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪41,417‬‬
‫‪,2,,1‬‬
‫‪44,247‬‬
‫‪0-3%‬‬
‫‪532,61‬‬
‫‬‫‬‫‪62336‬‬
‫‬‫‬‫‪1,‬‬
‫‪41,437‬‬
‫(‪)111‬‬
‫‪41,337‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪12313‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‪3,217‬‬
‫‪-‬‬
‫‪3,217‬‬
‫צמוד למדד המחירים לצרכן‬
‫‪6-8%‬‬
‫‪5,3‬‬
‫‬‫‪,2353‬‬
‫‪112353‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪32,104‬‬
‫‬‫‪72,140‬‬
‫סך הכל‬
‫‪211,211‬‬
‫‪342,171‬‬
‫‪24,034‬‬
‫‪37,324‬‬
‫‪4,311‬‬
‫‪341‬‬
‫‪744‬‬
‫‪011,047‬‬
‫‪162111‬‬
‫‪32,104‬‬
‫‪132,13‬‬
‫‪031,170‬‬
‫‪174,344‬‬
‫(‪)632513‬‬
‫‪011,471‬‬
‫לא צמוד‬
‫(‪ )2‬פירוט בסיסי הצמדה ותנאי ריבית (יתרת קרן וריבית צבורה)‪:‬‬
‫‪ 13‬בדצמבר ‪4132‬‬
‫סחירים‬
‫סך הכל (ללא פרמיה‬
‫וניכיון)‬
‫סך הכל כולל פרמיה‬
‫וניכיון‬
‫סך הכל לאחר חלויות‬
‫שוטפות‬
‫סך הכל‬
‫ב‪51-‬‬
‫‪4.8-6%‬‬
‫‪,12663‬‬
‫‪352,65‬‬
‫‪362366‬‬
‫‬‫‪52332‬‬
‫‬‫‪2,1‬‬
‫‪317,247‬‬
‫‪1215,‬‬
‫‪3-4.8%‬‬
‫‪662352‬‬
‫‪532115‬‬
‫‪62256‬‬
‫‪12623‬‬
‫‪3,6‬‬
‫‬‫‪31‬‬
‫‪327,177‬‬
‫‪32331‬‬
‫‪311,711‬‬
‫‪0-3%‬‬
‫‪262,65‬‬
‫‬‫‬‫‪133‬‬
‫‪1‬‬
‫‪33‬‬
‫‪1,2‬‬
‫‪74,043‬‬
‫‪32162‬‬
‫‪73,477‬‬
‫מעל ‪7%‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪565‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪010‬‬
‫‬‫‪010‬‬
‫‪6-8%‬‬
‫‪362613‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪11,112‬‬
‫‪126,5‬‬
‫‪14,411‬‬
‫‪2.7-0%‬‬
‫‪212231‬‬
‫‬‫‬‫‪11‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪73,713‬‬
‫‪,2635‬‬
‫‪72,014‬‬
‫‪3-4.8%‬‬
‫‪632213‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪47,732‬‬
‫‪12353‬‬
‫‪73,471‬‬
‫‪0-3%‬‬
‫‪612331‬‬
‫‬‫‬‫‪22112‬‬
‫‬‫‬‫‪11‬‬
‫‪17,127‬‬
‫(‪)323‬‬
‫‪17,100‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪62315‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‪1,710‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1,710‬‬
‫צמוד למדד המחירים לצרכן‬
‫‪6-8%‬‬
‫‪32133‬‬
‫‬‫‪,2633‬‬
‫‪112516‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪30,447‬‬
‫‬‫‪331,123‬‬
‫סך הכל‬
‫‪223,274‬‬
‫‪317,474‬‬
‫‪21,412‬‬
‫‪43,310‬‬
‫‪4,142‬‬
‫‪71‬‬
‫‪3,113‬‬
‫‪040,314‬‬
‫‪162513‬‬
‫‪30,447‬‬
‫‪112223‬‬
‫‪142,111‬‬
‫‪101,303‬‬
‫(‪)622656‬‬
‫‪023,440‬‬
‫לא צמוד‬
‫‪ 13‬בדצמבר ‪4131‬‬
‫סחירים‬
‫סך הכל כולל פרמיה‬
‫וניכיון‬
‫סך הכל לאחר חלויות‬
‫שוטפות‬
‫סך הכל‬
‫ב‪51-‬‬
‫ביאור ‪ - 31‬מלוות חוץ (במיליוני ‪)₪‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪3123,1‬‬
‫‪562666‬‬
‫‪1225,5‬‬
‫‪3231,‬‬
‫‪311,212‬‬
‫(‪)135‬‬
‫(‪)132366‬‬
‫‪330,721‬‬
‫מלוות בערבות מדינה זרה‬
‫הנפקות עצמיות (**)‬
‫אגרות הבונדס‬
‫מלוות ממשלות זרות ומלוות שונים‬
‫סך הכל (כולל ריבית צבורה)‬
‫בניכוי ניכיון בגין הנפקות עצמיות‬
‫בניכוי חלויות שוטפות (***)‬
‫סך הכל‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪362533‬‬
‫‪632131‬‬
‫‪132363‬‬
‫‪62,33‬‬
‫‪330,123‬‬
‫(‪)111‬‬
‫(‪)132333‬‬
‫‪314,714‬‬
‫(*)‬
‫(**) כולל התחייבויות בגין מלוות שהונפקו על‪-‬ידי חברת חשמל לישראל בסך של כ‪ ,3.3 -‬מיליארדי ‪( ₪‬כ‪16.5 -‬‬
‫מיליארדי ‪ ₪‬ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ .),113‬התחייבויות אלו כוללות יתרת פרמיה וניכיון בגינן‪.‬‬
‫(***) כולל ריבית לשלם בסך של כ‪ 1 -‬מיליארד ‪( ₪‬כ‪ 1.2 -‬מיליארד ‪ ₪‬ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪.),113‬‬
‫(‪ )3‬הרכב והתפלגות מלוות חוץ לפי זמני פירעון‪:‬‬
‫‪ 13‬בדצמבר ‪4132‬‬
‫מלווה‪/‬שנת פירעון‬
‫הנפקות עצמיות‬
‫מלוות ממשלות זרות‬
‫ומלוות שונים‬
‫(א)‬
‫(ב)‬
‫(ג)‬
‫‪4131‬‬
‫‪32336‬‬
‫‪32,11‬‬
‫‪623,5‬‬
‫‪4130‬‬
‫‪32123‬‬
‫‪32223‬‬
‫‪32336‬‬
‫‪4134‬‬
‫‪,2356‬‬
‫‪12336‬‬
‫‪,2633‬‬
‫‪4137‬‬
‫‪,2166‬‬
‫‪32366‬‬
‫‪123,3‬‬
‫‪4137‬‬
‫‪,2161‬‬
‫‪326,3‬‬
‫‪12335‬‬
‫(ד)‬
‫‪ 4141‬ואילך סך הכל‬
‫‪21,143‬‬
‫‪,523,6‬‬
‫‪04,141‬‬
‫‪33233,‬‬
‫‪37,040‬‬
‫‪32523‬‬
‫‪3,3‬‬
‫‪313‬‬
‫‪362‬‬
‫‪36,‬‬
‫‪,61‬‬
‫‪,2111‬‬
‫‪1,734‬‬
‫‪31,211‬‬
‫‪33,472‬‬
‫‪4,112‬‬
‫‪7,413‬‬
‫‪31,277‬‬
‫‪40,323‬‬
‫‪311,212‬‬
‫(א) איגרות חוב שהונפקו בשוק ההון בארה"ב בערבות ממשלת ארה"ב‬
‫(ב) איגרות חוב שהונפקו בשווקים פיננסיים בחו"ל‪ 2‬ללא ערבות ממשלה זרה‪ .‬במטרה להקטין ולגוון את‬
‫חשיפת החוב הממשלתי לשינויים במטבע חוץ‪ 2‬מתבצעות עסקאות גידור בהתאם למדיניות ניהול הסיכונים‬
‫הנקבעת על ידי החשב הכללי‪ .‬בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים בדבר מכשירים פיננסיים‪ 2‬מוצג בשנת‬
‫‪ ,113‬הנכס שנוצר מעסקאות אלו במסגרת ההשקעות לזמן קצר או ארוך ‪ -‬לפי העניין‪ .‬היתרה בשנת ‪,113‬‬
‫כוללת את ההתחייבות שנוצרה מעסקאות אלו‪ .‬לפירוט נוסף בדבר הפוזיציות הפתוחות בגין עסקאות אלו‬
‫והשינויים שחלו בהן במהלך השנה‪ 2‬ראה ביאור ‪ - 11‬נכסים פיננסיים ואחרים‪.‬‬
‫(ג) איגרות ושטרות שהונפקו באמצעות ארגון הבונדס‪ -‬איגרות חוב לא סחירות ולא עבירות המיועדות בעיקר‬
‫ללקוחות קמעונאיים ואשר שווקו באמצעות ארגוני הבונדס בחו"ל‪ .‬האיגרות הונפקו בדולר ארה"ב‪ 2‬דולר‬
‫קנדי‪ 2‬אירו וליש"ט‪.‬‬
‫ב‪5,-‬‬
‫ביאור ‪ - 31‬מלוות חוץ (במיליוני ‪( )₪‬המשך)‬
‫(ד) הלוואות שממשלת ישראל קיבלה ממדינות זרות (בעיקר מארה"ב ומגרמניה)‪ 2‬כולל פיקדונות של קרנות דו‪-‬‬
‫לאומיות‪ .‬ממשלת ישראל ביחד עם מספר ממשלות זרות הקימו קרנות דו‪-‬לאומיות לצורך קידום‬
‫אינטרסים משותפים כגון‪ 2‬מחקר חקלאי‪ 2‬מחקר תעשייתי וקידום החינוך‪ .‬כחלק ממדיניות ההשקעה של‬
‫קרנות אלו‪ 2‬הופקדו כספי הקרנות בפיקדונות נושאי ריבית בחשבון החשב הכללי‪ .‬להלן מבנה פיקדונות אלו‬
‫והרכבם‪:‬‬
‫שם הקרן‬
‫‪GIF‬‬
‫‪BARD‬‬
‫‪BIRD‬‬
‫‪BSF‬‬
‫‪USIEF‬‬
‫ישראל ‪ -‬סין‬
‫סך הכל‬
‫‪4132‬‬
‫יתרת קרן‬
‫ריבית לשלם‬
‫סך הכל‬
‫‪4131‬‬
‫סך הכל‬
‫‬‫‪3,3‬‬
‫‪133‬‬
‫‪165‬‬
‫‪13‬‬
‫‪13‬‬
‫‪734‬‬
‫‬‫‪5‬‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‬‫‬‫‪7‬‬
‫‬‫‪336‬‬
‫‪135‬‬
‫‪166‬‬
‫‪13‬‬
‫‪13‬‬
‫‪740‬‬
‫‪12113‬‬
‫‪322‬‬
‫‪166‬‬
‫‪131‬‬
‫‪16‬‬
‫‪16‬‬
‫‪3,420‬‬
‫(‪ )4‬ניתוח רגישות ‪ -‬מלוות פנים ומלוות חוץ‪:‬‬
‫רווח (הפסד) משינוי ב‪-‬‬
‫מדד המחירים לצרכן‬
‫שער הדולר‬
‫שער היורו‬
‫סך הכל‬
‫שווי‬
‫במאזן (*)‬
‫‪6362,16‬‬
‫‪23263,‬‬
‫‪,12353‬‬
‫‪023,340‬‬
‫‪+3%‬‬
‫(‪)6236,‬‬
‫(‪)235‬‬
‫(‪),13‬‬
‫(‪)0,234‬‬
‫‪-3%‬‬
‫‪6236,‬‬
‫‪235‬‬
‫‪,13‬‬
‫‪0,234‬‬
‫(*) היתרות המאזניות של חלק ממלוות הממשלה ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2,113‬אשר מושפעות משינוי במדד המחירים‬
‫לצרכן או משינוי בשערי חליפין של הדולר והיורו‪ 2‬לפני פרמיה וניכיון‪.‬‬
‫ב‪53-‬‬
‫ריבית קבועה‬
‫‪1-2.7%‬‬
‫‪1-1%‬‬
‫דולר קנדי‬
‫ריבית‬
‫משתנה ריבית קבועה‬
‫‪0-7%‬‬
‫‪1-1%‬‬
‫מעל ‪1-1% 7%‬‬
‫‪1-2.7%‬‬
‫‪1-1%‬‬
‫‪2.7-0%‬‬
‫‪1-2.7%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪2,3‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪,32363‬‬
‫‪-‬‬
‫‪162511‬‬
‫‪631‬‬
‫‪-‬‬
‫‬‫‪112366‬‬
‫‪-‬‬
‫‪152112‬‬
‫סה"כ עובר‬
‫לטבלה הבאה‬
‫‪21,143‬‬
‫‪,2625‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪36,‬‬
‫‪32263‬‬
‫‬‫‪16‬‬
‫‪-‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‬‫‪512‬‬
‫‪316‬‬
‫‬‫‪3216,‬‬
‫‬‫‪336‬‬
‫‪-‬‬
‫‪132526‬‬
‫‪32321‬‬
‫‪20,111‬‬
‫‪37,174‬‬
‫‪-‬‬
‫‪332‬‬
‫‪-‬‬
‫‪12,137‬‬
‫‪1,2‬‬
‫‪-‬‬
‫‪33,472‬‬
‫‪213‬‬
‫‪3,414‬‬
‫‪1,231‬‬
‫‪1,127‬‬
‫‪31‬‬
‫יין יפני‬
‫‪017‬‬
‫לירה שטרלינג‬
‫פרנק שוויצרי‬
‫‪1-2.7%‬‬
‫‬‫‪,2331‬‬
‫‬‫‬‫‪4,223‬‬
‫‪714‬‬
‫יחידת מטבע אירופית‬
‫‪ Euribor‬ליבור ריבית קבועה‬
‫‪34,300 11,401‬‬
‫סה"כ מועבר‬
‫מטבלה‬
‫קודמת‬
‫‪21,143‬‬
‫‪20,111‬‬
‫‪37,174‬‬
‫‪3,414‬‬
‫‪310,771‬‬
‫‪1-1%‬‬
‫‬‫‬‫‪12‬‬
‫‬‫‪37‬‬
‫‪1-1%‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‪1-1%‬‬
‫‬‫‪62,63‬‬
‫‪16‬‬
‫‪12,35‬‬
‫‪7,141‬‬
‫‪1-2.7%‬‬
‫‬‫‪112315‬‬
‫‬‫‪311‬‬
‫‪33,740‬‬
‫‪1-1%‬‬
‫‬‫‬‫‪11‬‬
‫‬‫‪33‬‬
‫‪0-7%‬‬
‫‬‫‪513‬‬
‫‬‫‬‫‪032‬‬
‫‪1-1%‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1-2.7%‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫סך הכל‬
‫‪21,143‬‬
‫‪04,141‬‬
‫‪37,040‬‬
‫‪1,734‬‬
‫‪311,212‬‬
‫(‪)31,211‬‬
‫‪330,747‬‬
‫‪310,771‬‬
‫‪347‬‬
‫ליבור‬
‫דולר ארצות הברית‬
‫(‪ )1‬פירוט בסיסי הצמדה ותנאי ריבית‪:‬‬
‫‪ 13‬בדצמבר ‪4132‬‬
‫מלוות בערבות מדינה‬
‫זרה‬
‫סך הכל (כולל ריבית‬
‫צבורה)‬
‫‪ 13‬בדצמבר ‪4132‬‬
‫סך הכל‬
‫ב‪53-‬‬
‫‪2.7-0%‬‬
‫‪132325‬‬
‫‪132331‬‬
‫‪12333‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1‬‬‫‪2.7%‬‬
‫‪1-1%‬‬
‫‪- ,,2336‬‬
‫‪1,2,,3‬‬
‫‪2,‬‬
‫‪32312‬‬
‫‪22212‬‬
‫‬‫‪311‬‬
‫‪1-2.7%‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪113‬‬
‫‪332‬‬
‫‪1-1%‬‬
‫‬‫‪12536‬‬
‫‪321,2‬‬
‫‪336‬‬
‫‪0,437‬‬
‫‪0-7%‬‬
‫‬‫‪112,66‬‬
‫‬‫‪3,5‬‬
‫‪14,410‬‬
‫דולר ארצות הברית‬
‫מעל ‪7%‬‬
‫‪2,,‬‬
‫‪,2313‬‬
‫‬‫‪113‬‬
‫‪31,024‬‬
‫‪12336‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‬‫‪24‬‬
‫סה"כ מועבר‬
‫מטבלה‬
‫קודמת‬
‫‪14,021‬‬
‫‪17,740‬‬
‫‪37,417‬‬
‫‪3,711‬‬
‫‪77,447‬‬
‫ליבור‬
‫דולר קנדי‬
‫ריבית‬
‫משתנה ריבית קבועה‬
‫‪1‬‬‫‪1%‬‬
‫‪1-1%‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪523‬‬
‫‪12‬‬
‫‬‫‬‫‪47,330‬‬
‫יחידת מטבע אירופית‬
‫‪ Euribor‬ליבור ריבית קבועה‬
‫‪1-2.7% 1-1% 1-1%‬‬
‫‪1-1%‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪112132‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪53‬‬
‫‬‫‪3,‬‬
‫‪12366‬‬
‫‪3,217‬‬
‫‪1-2.7%‬‬
‫‬‫‬‫‪263‬‬
‫‬‫‪31,013‬‬
‫‪-‬‬
‫‪31,141‬‬
‫סה"כ עובר‬
‫לטבלה הבאה‬
‫‪14,021‬‬
‫‪17,740‬‬
‫‪37,417‬‬
‫‪3,711‬‬
‫‪1,411‬‬
‫‪-‬‬
‫‪7‬‬
‫‪077‬‬
‫יין יפני‬
‫‪1-2.7%‬‬
‫‬‫‪,2366‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪174‬‬
‫‪717‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4,241‬‬
‫‪77,447‬‬
‫פרנק שוויצרי‬
‫‪1-2.7% 1-1%‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪12‬‬
‫‪0‬‬
‫סך הכל‬
‫‪14,021‬‬
‫‪12,113‬‬
‫‪37,141‬‬
‫‪1,472‬‬
‫‪37‬‬
‫(‪)31,211‬‬
‫‪314,717‬‬
‫‪330,123‬‬
‫לירה שטרלינג‬
‫‪0-7%‬‬
‫‪1-1%‬‬
‫‬‫‬‫‪62,‬‬
‫‬‫‬‫‪3‬‬
‫‪37‬‬
‫‪ 13‬בדצמבר ‪4131‬‬
‫צבורה)‬
‫‪ 13‬בדצמבר ‪4131‬‬
‫צבורה)‬
‫סך הכל‬
‫ב‪56-‬‬
‫ביאור ‪ - 30‬זכאים ויתרות זכות (במיליוני ‪)₪‬‬
‫זכאים בגין שכר ומשכורת‬
‫מקדמות מלקוחות ומזמיני עבודות‬
‫ספקים ונותני שירותים‬
‫הוצאות לשלם‬
‫זכאים לגמלאות הביטוח הלאומי‬
‫זכאים בגין מסים‬
‫פיקדונות דואר ישראל‬
‫פיקדונות מיועדים‬
‫הכנסות מראש‬
‫התחייבויות פיקוח‬
‫התחייבויות בגין תמיכות‬
‫פיקדונות בתי משפט‬
‫רשות פלסטינאית‬
‫אחרים‬
‫סך הכל‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪),‬‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)6‬‬
‫(‪)5‬‬
‫(‪)6‬‬
‫(‪)2‬‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)11‬‬
‫(‪)11‬‬
‫(‪)1,‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪1,2356‬‬
‫‪112232‬‬
‫‪112163‬‬
‫‪32311‬‬
‫‪32,32‬‬
‫‪,25,6‬‬
‫‪,25,,‬‬
‫‪12,31‬‬
‫‪263‬‬
‫‪553‬‬
‫‪5,6‬‬
‫‪331‬‬
‫‪,33‬‬
‫‪165‬‬
‫‪52535‬‬
‫‪01,312‬‬
‫‪)*(4131‬‬
‫‪11222,‬‬
‫‪112526‬‬
‫‪112166‬‬
‫‪32115‬‬
‫‪32,31‬‬
‫‪12231‬‬
‫‪,2,33‬‬
‫‪12562‬‬
‫‪531‬‬
‫‬‫‪353‬‬
‫‪362‬‬
‫‪,52‬‬
‫‪1,2‬‬
‫‪52363‬‬
‫‪10,174‬‬
‫(‪ )3‬הרכב זכאים בגין שכר ומשכורת‪:‬‬
‫הוצאות לשלם בגין שכר‬
‫הפרשות להטבות עובד לזמן קצר‬
‫אחרות‬
‫סך הכל‬
‫‪4132‬‬
‫‪621,5‬‬
‫‪6213,‬‬
‫‪,13‬‬
‫‪34,104‬‬
‫‪)*(4131‬‬
‫‪52521‬‬
‫‪62136‬‬
‫‪66‬‬
‫‪33,774‬‬
‫(‪ )4‬הרכב מקדמות מלקוחות ומזמיני עבודות‪:‬‬
‫עודף מקדמות ממזמיני עבודות בביצוע‬
‫מקדמות מלקוחות‬
‫סך הכל‬
‫‪4132‬‬
‫‪1126,2‬‬
‫‪161‬‬
‫‪33,777‬‬
‫ב‪55-‬‬
‫‪)*(4131‬‬
‫‪112332‬‬
‫‪123‬‬
‫‪33,074‬‬
‫ביאור ‪ - 30‬זכאים ויתרות זכות (במיליוני ‪( )₪‬המשך)‬
‫היתרה מייצגת תקבולים שנתקבלו ממזמיני עבודות בניכוי הוצאות בגין עבודות בביצוע‪ .‬ישויות ממשלתיות אשר‬
‫פעילותן מתאפיינת בביצוע פרויקטים על פי חוזה ביצוע‪ 2‬מכירות בהכנסות אלו על פי שיטת שיעור ההשלמה‪2‬‬
‫בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים‪ .‬שיעור ההשלמה נמדד בדרך כלל בהתאם ליחס שבין העלויות שנוצרו למועד‬
‫הדיווח בגין חוזה הביצוע לבין סך העלויות החזויות לצורך השלמת חוזה הביצוע‪ .‬יתרת מקדמות מלקוחות‬
‫ומזמיני עבודות למועד הדוח הכספי‪ 2‬נובעת בעיקר מהתעשייה האווירית לישראל‪ 2‬ממשרד הבינוי ומרשות‬
‫מקרקעי ישראל‪.‬‬
‫(‪ )1‬מרבית היתרה נובעת מהתחייבויות פתוחות לספקים של חברת החשמל לישראל‪ 2‬התעשייה האווירית לישראל‪2‬‬
‫מקורות חברת מים‪ 2‬החברה הלאומית לדרכים‪ 2‬משרד הביטחון ומשרד הבריאות‪ 2‬בהתאם לתנאי האשראי‬
‫שסוכמו עימם‪.‬‬
‫(‪ )2‬הוצאות לשלם בגין טובין ושירותים שהתקבלו בפועל‪ 2‬אולם טרם הוגשה דרישת התשלום בגינם‪ .‬מרבית היתרה‬
‫נובעת מהתחייבויות של חברת החשמל לישראל‪ 2‬רפאל מערכות לחימה מתקדמות‪ 2‬רשות מקרקעי ישראל בגין‬
‫הסכם פשרה של היטלי השבחה לרשויות המקומיות‪ 2‬מהתחייבות בגין שירותי אשפוז ממוסדות גריאטריים‬
‫ופסיכיאטרים ולספקי תרופות וציוד רפואי בבתי החולים הממשלתיים‪ 2‬וכמו כן‪ 2‬בגין התחייבויות המשרד‬
‫לקליטת עליה עבור שכירת מקבצי דיור ותוכניות תמיכה לעולים חדשים‪.‬‬
‫(‪ )1‬הזכאויות לגמלה למבוטחים מחושבות עבור תביעות שהוגשו בגין שנת הדוח הכספי והשנים שקדמו לה אשר טרם‬
‫שולמו עד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2,113‬וכן עבור אומדן תביעות (המבוסס על תחשיב של המוסד לביטוח לאומי) שטרם‬
‫הוגשו‪ 2‬אולם תיווצר בגינן זכאות לתקופה שלפני מועד הדוח הכספי‪.‬‬
‫(‪ )0‬היתרה כוללת זכאים בגין מס הכנסה שלילי‪ 2‬מס סולר והחזרי מע"מ‪.‬‬
‫(‪ )4‬פיקדונות לפי דרישה של חברת דואר ישראל‪ 2‬מתוכם כ‪ , -‬מיליארדי ‪ ₪‬מהווים פיקדונות הציבור (ליום ‪31‬‬
‫בדצמבר ‪ ,113‬כ‪ 1.5 -‬מיליארד ‪.)₪‬‬
‫(‪ )7‬כספים אשר הופקדו על‪-‬ידי בנק דיסקונט בפיקדון ייעודי המתנהל בבנק ישראל‪ .‬פיקדון זה משמש את הממשלה‬
‫למתן הלוואות לעובדי מדינה ועובדי הוראה‪ .‬כספים אלו צמודים למדד המחירים לצרכן והינם מופקדים לתקופה‬
‫של חמש שנים‪ .‬לפירוט נוסף ראה ביאור ‪(6‬ב) ‪ -‬הלוואות לזמן ארוך‪.‬‬
‫(‪ )7‬היתרה כוללת בעיקר התחייבויות בגין תגמולים מראש של חברות אוטובוסים למשרד התחבורה‪ 2‬הכנסות מראש‬
‫של משרד הבינוי ממכירת דירות בדיור הציבורי‪ 2‬הכנסות מראש של חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל בגין דמי‬
‫חיבור חלוקה וקיבולת והכנסות מראש של אשרא – החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ‪.‬‬
‫(‪ )31‬לפירוט נוסף ראה סעיף ג בביאור ‪ - 5‬חייבים ויתרות חובה‪.‬‬
‫(‪ )33‬לפירוט נוסף ראה סעיף ‪ 3‬בביאור ‪ - ,1‬התחייבויות אחרות לזמן ארוך‪.‬‬
‫(‪ )34‬התחייבות שוטפת בגין גביית כספי מסים עבור הרשות הפלסטינאית והעברתם לידיה‪ .‬הפעילות מתבצעת‬
‫באמצעות רשות המסים‪ 2‬הגובה את כספי המסים עבור הרשות הפלסטינאית (מסי היבוא על טובין המיובאים‬
‫לשטחי עזה ויריחו‪ 2‬מס הכנסה מעבודתם של תושבי עזה ויריחו שהועסקו כדין בישראל ומס ערך מוסף)‪.‬‬
‫ב‪56-‬‬
‫ביאור ‪ - 34‬התחייבויות לתמיכה בקרנות הפנסיה (במיליוני ‪)₪‬‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪),‬‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)6‬‬
‫סיוע ישיר לקרנות הפנסיה הגירעוניות‬
‫סיוע בגין כרית ביטחון לקרנות הפנסיה הגירעוניות‬
‫סיוע לקרנות הפנסיה המאוזנות‬
‫התחייבות בגין אי העלאת גיל פרישה‬
‫התחייבויות בשל שינוי שיטת חישוב הקצבה‬
‫סך הכל‬
‫‪4132‬‬
‫‪33265,‬‬
‫‪162536‬‬
‫‪11253,‬‬
‫‪62356‬‬
‫‪531‬‬
‫‪340,322‬‬
‫‪4131‬‬
‫‪332356‬‬
‫‪162133‬‬
‫‪32366‬‬
‫‪62611‬‬
‫‪56,‬‬
‫‪342,413‬‬
‫(‪ )3‬סיוע לקרנות הפנסיה הגרעוניות‬
‫בסעיף ‪(62‬יד) לחוק שירותים פיננסיים (ביטוח)‪ 2‬תשמ"א‪( 1321 -‬להלן‪" :‬חוק הפיקוח")‪ 2‬נקבע כי הממשלה תסייע‬
‫לקרנות הפנסיה הוותיקות שמונה להן מנהל מיוחד (להלן‪" :‬הקרנות שבהסדר") ובכלל זה לעמיתיהן‪ 2‬באמצעות‬
‫העברת כספים מתקציב המדינה בסך של כ ‪ 622311 -‬מיליוני ‪ 2₪‬נכון ליום ‪ 1‬בינואר ‪ 2,113‬ל ‪ 2 -‬קרנות הפנסיה‬
‫שהוגדרו כקרנות הגרעוניות‪ .‬סכום הסיוע הממשלתי‪ 2‬כולל סכומים המכונים‪" :‬סיוע ישיר" ו‪" -‬סיוע עקיף"‪.‬‬
‫א‪ .‬הסיוע הישיר‬
‫בהתאם לסעיף ‪ 62‬יד(ב) לחוק הפיקוח‪ 2‬העברת הכספים לכל קרן שבהסדר במסגרת הסיוע תיעשה בהתאם‬
‫להוראות המפקח על הביטוח‪ .‬בהתאם לאמור‪ 2‬קבע המפקח על הביטוח לוח סילוקין המפרט כללים בדבר‬
‫העברת כספי הסיוע‪ 2‬הכולל לוח תזרים מזומנים‪ .‬תשלומים בגין הסיוע בהתאם ללוח הסילוקין כפופים‬
‫ליכולתו של משק המדינה‪.‬‬
‫בסעיף ‪ 62‬יד(ג) לחוק הפיקוח נקבע כי הסכום האמור יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן כפי שמפרסמת‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ 2‬באופן שכל סכום יועבר לקרן שבהסדר כשהוא מעודכן לפי שיעור עליית‬
‫המדד הידוע במועד העברת כל סכום לעומת מדד בגין חודש ינואר ‪ 2,113‬ובתוספת ריבית צמודה בשיעור של‬
‫‪ 3%‬לשנה‪.‬‬
‫הסכומים המוצגים לעיל הינם יתרת התחייבויות המדינה‪ 2‬נכון למועד הדיווח ובהתאמה לסיוע הישיר ששולם‬
‫בפועל לקרנות עד למועד האמור‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫סיוע ישיר במונחי ‪ 1‬בינואר ‪,113‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪5623,,‬‬
‫‪4131‬‬
‫‪5623,,‬‬
‫סיוע ישיר ששולם משנת ‪ ,113‬ועד לשנה שקדמה לשנת‬
‫הדיווח במונחי ‪,113‬‬
‫סיוע ישיר ששולם בגין בשנה המדווחת במונחי ‪,113‬‬
‫יתרת סיוע במונחי ‪ 1‬בינואר ‪,113‬‬
‫ריבית והצמדה שנצברו למועד הדיווח‬
‫יתרת סיוע ישיר לפירעון במונחים שוטפים‬
‫(‪)122366‬‬
‫(‪)12563‬‬
‫‪24,734‬‬
‫‪362361‬‬
‫‪71,404‬‬
‫(‪)152133‬‬
‫(‪),2,53‬‬
‫‪27,201‬‬
‫‪332311‬‬
‫‪71,101‬‬
‫סיוע ישיר שנפרע עד ליום ‪ 31‬בדצמבר במונחים שוטפים‬
‫‪11,110‬‬
‫‪44,311‬‬
‫הסיוע העקיף‬
‫מהווה את ערך הסובסידיה ‪ -‬ההפרש שבין סכום הריבית הצמודה שמשלמת הממשלה על איגרות חוב מיועדות‬
‫מסוג "מירון" שהונפקו לקרנות הוותיקות אשר מונה להן מנהל מיוחד וטרם נפדו עד ליום ‪ 31‬באפריל ‪2,113‬‬
‫לבין סכום הריבית הצמודה שהייתה משתלמת על איגרות אלה אילו שיעור הריבית השנתית עליהן היה ‪.3%‬‬
‫ערך הסיוע העקיף ליום ‪ 1‬בינואר ‪ ,113‬הוערך בכ‪ 112362 -‬מיליוני ‪ ₪‬וצפוי להיפרע עד שנת ‪ .,1,3‬הסיוע העקיף‬
‫מגולם ביתרת מלוות לקרנות פנסיה המוצגות במסגרת ביאור ‪ – 13‬מלוות פנים‪.‬‬
‫ב‪52-‬‬
‫ביאור ‪ - 34‬התחייבויות לתמיכה בקרנות הפנסיה (במיליוני ‪( )₪‬המשך)‬
‫(‪ )4‬סיוע בגין כרית הביטחון לקרנות הפנסיה הגרעוניות‬
‫ביום ‪ 13‬במאי ‪ ,113‬שלחו הממונה על התקציבים במשרד האוצר והמפקח על הביטוח דאז‪ 2‬מכתב ליו"ר ועדת‬
‫ה כספים של הכנסת דאז‪ 2‬במסגרתו הם הודיעו‪ 2‬על דעת שר האוצר‪ 2‬כי לנוכח פניית ועדת הכספים של הכנסת‪2‬‬
‫להגן על עמיתי וגמלאי הקרנות שבהסדר‪ 2‬הוחלט להקצות סך של כ ‪ 6 -‬מיליארדי ‪ ₪‬לשם מתן כרית בטחון‬
‫להקלת התמודדות הקרנות שבהסדר עם תנודתיות בתשואה‪ .‬על מנת להבטיח שימוש מיטבי בכרית הביטחון‬
‫האמורה‪ 2‬הוקמה ועדה ציבורית לבחינת אופן השימוש בכרית הביטחון‪ .‬מטרת הועדה אשר מונתה על‪-‬ידי שר‬
‫האוצר היא מתן המלצות במספר עניינים‪ 2‬וביניהם‪ 2‬באילו תנאים תוכל קרן פנסיה לקבל סיוע מכרית הביטחון‬
‫שתקצה הממשלה‪ 2‬היקף הסיוע מכרית הביטחון שיינתן לקרן פנסיה והסכום האופטימאלי שראוי להקצות‬
‫ככרית בטחון‪ 2‬ובכלל זה הצורך בהגדלת הסכום הנקוב במכתב של הממונה על התקציבים והמפקח על הביטוח‪.‬‬
‫ביום ‪ 15‬ביוני ‪ ,113‬שלחו מנכ"ל משרד האוצר והממונה על התקציבים דאז‪ 2‬מכתב למנהלת המיוחדת של הקרנות‬
‫שבהסדר דאז‪ 2‬שבו פורטה עמדת הדרג המקצועי במשרד האוצר לגבי העקרונות ליישום כרית הביטחון לסיוע‬
‫לקרנות‪ 2‬וזאת על בסיס טיוטת דוח הועדה שהועברה באותה עת למשרד האוצר‪ .‬בהקשר זה צוין כי בכוונת‬
‫המשרד לגבש בהקדם הסדר כולל ביחס לכרית ביטחון‪ 2‬אשר יתבסס על עקרונות שפורטו במסמך האמור‪ 2‬תוך‬
‫התייעצות עם הועדה‪.‬‬
‫ביום ‪ 3‬במאי ‪ ,111‬הגישה הועדה את המלצותיה הסופיות‪ .‬בהתאם להמלצות הועדה‪ 2‬כרית הביטחון תשמש‬
‫לצורך כיסוי גירעון הקרנות כתוצאה מירידה בעקום הריבית חסרת סיכון (להלן – "עקום הריבית")‪ 2‬ביחס‬
‫לריבית צמודה בשיעור של ‪ 23%‬אשר היוותה בסיס לחישוב הגירעון האקטוארי של הקרנות במסגרת ההסדר‪.‬‬
‫המלצת הועדה מבוססת על ההנחה כי הגורם המרכזי לתנודתיות בגובה הקצבאות שהקרנות משלמות לזכאים‬
‫לכך הוא שינויים בעקום הריבית‪ .‬יצוין כי שינוי בעקום הריבית במקרה של פער במשך החיים הממוצע של‬
‫הנכסים לעומת משך החיים הממוצע של ההתחייבויות‪ 2‬משפיע על היחס שבין הערך המהוון של הנכסים לבין‬
‫הערך המהוון של התחייבויות‪ .‬משכך‪ 2‬במקרה של ירידה בעקום הריבית מקום שבו קיים פער כאמור‪ 2‬גדל הערך‬
‫המהוון של ההתחייבויות בשיעור גבוה מהגידול בערך המהוון של הנכסים‪.‬‬
‫עוד הומלץ לקבוע כי הסכום המרבי שיוקצה לכרית הביטחון יעמוד על כ ‪ 11 -‬מיליארדי ‪ .₪‬סכום זה יעודכן לפי‬
‫שיעור השינוי שחל במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – "המדד") בין מדד‬
‫החישוב לעומת מדד חודש דצמבר ‪ 2,112‬ובתוספת ריבית בשיעור של ‪ 3.32%‬לשנה בשל התקופה מינואר ‪ ,113‬ועד‬
‫לתום תקופת החישוב‪ 2‬וזאת לשם שמירת ערכה הריאלי של כרית הביטחון‪ .‬באשר לסכום המנוצל מתוך כרית‬
‫הביטחון שטרם הועבר לקרנות‪ 2‬ואשר נותר בכרית הביטחון הומלץ להוסיף לגביו ריבית של ‪ 3%‬בתוספת מדד‪.‬‬
‫בנוסף‪ 2‬בנוסחאות שצורפו כנספח להמלצות הוועדה הוצע להוסיף לסכום האמור או לגרוע ממנו את שיעור‬
‫הריבית חסרת הסיכון לשנת החישוב כפי שהונחה בעקום הריבית הקודם ושיעור השינוי במדד שהיה צפוי לשנת‬
‫החישוב ואשר לפיהם נערך המאזן האקטוארי של השנה הקודמת‪.‬‬
‫ביום ‪ 13‬ביוני ‪ 2,111‬הודיע הממונה על התקציבים במשרד האוצר דאז‪ 2‬במכתבו למנהלת המיוחדת של הקרנות‬
‫שבהסדר דאז‪ 2‬כי הסכום המרבי בכרית הביטחון יוגדל בסכום של ‪ 3,1‬מיליוני ‪ .₪‬יצוין‪ 2‬כי המכתב ניתן על רקע‬
‫הסדרה כוללת של יישום הוראות הסכם קואליציוני‪ 2‬בין סיעת הליכוד לסיעת העבודה‪.‬‬
‫ביום ‪ 16‬בינואר ‪ ,113‬הגישה הממשלה לכנסת הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)(תיקון מס' ‪),2‬‬
‫(כריות ביטחון לקרנות פנסיה ותיקות)‪ 2‬התשע"ג‪( ,11,-‬להלן‪" :‬הצעת חוק כריות הביטחון")‪ 2‬אשר מתבססת על‬
‫הצעת חוק שהוגשה בעבר ביום ‪ 6‬בנובמבר ‪ 2,11,‬שבמסגרתה הוצע לעגן מתן כרית ביטחון לקרנות שבהסדר‬
‫בהתאם לתנאים ובהיקפים כמפורט בהצעה‪.‬‬
‫ביום ‪ 3‬בפברואר ‪ ,113‬אישרה מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק כריות הביטחון‪ .‬הצעת החוק‬
‫הועברה לועדת העבודה‪ 2‬הרווחה והבריאות של הכנסת להכנתה לקריאה שניה ולקריאה שלישית‪.‬‬
‫ביום ‪ 2‬בדצמבר ‪ ,113‬קיבלה הכנסת בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק התפזרות הכנסת התשע‪-‬עשרה‪2‬‬
‫התשע"ה‪ 2,113-‬וזאת בטרם שועדת העבודה‪ 2‬הרווחה והבריאות של הכנסת נדרשה להכנתה של הצעת החוק‬
‫לקריאה שניה ולקריאה שלישית‪.‬‬
‫ככל ששר האוצר בממשלה הנוכחית יהיה מעוניין להמשיך בקידומה של הצעת החוק‪ 2‬יהיה צורך להביא את הצעת‬
‫החוק בפני ועדת השרים לענייני חקיקה בממשלה הנוכחית‪ 2‬וזאת לשם קבלת החלטה על נקיטה בצעדים‬
‫הנדרשים לפי חוק רציפות הדיון בהצעות חוק‪ 2‬התשנ"ג‪.1333-‬‬
‫לנוכח האמור‪ 2‬נכללת בדוחות הכספיים התחייבות של הממשלה בגין כרית הביטחון לקרנות שבהסדר‪ .‬השווי‬
‫ההוגן של תקרת כרית הביטחון הינו ‪ ,32,21‬מיליוני ‪ 2₪‬מחושב על פי שוויה העתידי במועד אזילת ההון מהוון‬
‫בווקטור ריביות‪ .‬סכום התחייבות המדינה לקרנות הוערך לפי תקרת הפיצוי‪ 2‬כשהיא נושאת ריבית והצמדה והכל‬
‫כמפורט בהצעת החוק‪.‬‬
‫ב‪53-‬‬
‫(‪ )1‬סיוע לקרנות הפנסיה המאוזנות‬
‫ביום ‪ 3‬באוגוסט ‪ 2,113‬התקין שר האוצר תיקון לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל) (תיקון‬
‫מס' ‪ 2)3‬התשס"ג‪ 2,113-‬שבמסגרתו תוקנה תקנה ‪ 31‬כ לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)‪2‬‬
‫התשכ"ד‪ 21353-‬כך שכלל קרנות הפנסיה בישראל ישקיעו באג"ח מסוג "ערד" בשיעור של ‪ 31%‬מנכסי הקרנות‪.‬‬
‫האמור התבצע כחלק משינוי מדיניות של הממשלה לגבי הנפקת אגרות מיועדות לקרנות הפנסיה‪ .‬עד לאותו מועד‬
‫חייבות היו קרנות הפנסיה הוותיקות להשקיע לפחות ‪ 33%‬מנכסיהן באגרות חוב מיועדות מסוג "מירון"‪ 2‬אשר‬
‫נושאות ריבית ריאלית שנתית אפקטיבית בשיעור של ‪ 6.66%‬לשנה‪.‬‬
‫האמור התבצע במקביל להסדר ההבראה שיושם לגבי חלק מקרנות הפנסיה הוותיקות ושעוגן בפרק ז'‪ 1‬לחוק‬
‫הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)‪ 2‬התשמ"א‪.1321-‬‬
‫לנוכח טענותיהן של ‪ 11‬קרנות הפנסיה שהסדר זה לא חל לגביהן (להלן‪" :‬קרנות הפנסיה המאוזנות")‪ 2‬בנוגע‬
‫להפסקת הנפקת אגרות חוב המיועדות מסוג "מירון" גם להן‪ 2‬הודיע ביום ‪ 11‬בדצמבר ‪ ,113‬המפקח על הביטוח‪2‬‬
‫על דעת הממונה על התקציבים‪ 2‬על מדיניות משרד האוצר בעניין הסיוע הכספי שיינתן לקרנות הוותיקות‬
‫המאוזנות‪.‬‬
‫בהתאם לאמור‪ 2‬בהודעת המפקח על הביטוח אישר בשנת ‪ ,113‬שר האוצר דאז נוהל בעניין סיוע כספי לקרנות‬
‫הפנסיה המאוזנות (להלן‪" :‬נוהל הסיוע")‪ .‬בהתאם לאמור בנוהל הסיוע כל קרן ותיקה מאוזנת תקבל מאוצר‬
‫המדינה סיוע כספי בגין כל שנת כספים משנת הכספים ‪ ,113‬ואילך‪ 2‬שהוא‪ 2‬ככלל‪ 2‬מבוסס על שיעור של ‪1.66%‬‬
‫(שהינו ההפרש שבין התשואה הריאלית השנתית האפקטיבית על איגרות חוב מיועדות מסוג "מירון" לבין ‪ )3%‬על‬
‫נכסי הקרן שאינם אג"ח "מירון" או "ערד"‪ 2‬העומדים כנגד התחייבויות הקרן לעמיתים‪.‬‬
‫כמו כן‪ 2‬בשים לב לשונות הקיימת במערך הזכויות בקרנות שבהסדר ובקרנות שאינן בהסדר‪ 2‬והסיוע הממשלתי‬
‫שניתן לכל אחת מסוגי הקרנות האמורות הוצע לכלול בהצעת חוק כריות הביטחון ליתן כרית ביטחון נוספת‬
‫ונפרדת לקרנות שאינן בהסדר בהתאם לעקרונות ולתנאים המפורטים בהצעת החוק‪ .‬יצוין כי ביום ‪ ,‬ביולי ‪,11,‬‬
‫הודיע משרד האוצר לקרנות שאינן בהסדר על המתווה המוצע כאמור לעניין קרנות אלה וכי בכוונתו לפעול לעיגונו‬
‫בחקיקה‪ .‬בדוחות הכספיים טרם נכללה התחייבות לתשלום כרית בטחון לקרנות שאינן בהסדר‪ 2‬זאת לאור קושי‬
‫בקביעת אומדן מהימן בגין התחייבות זו‪.‬‬
‫(‪ )2‬התחייבות בגין אי העלאת גיל פרישה‬
‫סיוע לקרנות מכוח חוק הפיקוח‬
‫התחייבות למימון פרישה מוקדמת‬
‫(א)‬
‫(ב)‬
‫‪4131‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪62632‬‬
‫‪62316‬‬
‫‪16,‬‬
‫‪151‬‬
‫‪1,431‬‬
‫‪1,201‬‬
‫(א) סיוע לקרנות מכוח חוק הפיקוח‪:‬‬
‫בהתאם לסעיף ‪ 62‬ט(ב)(‪ )2‬לחוק הפיקוח‪ 2‬כל עוד לא הועלה גיל הפרישה לגיל ‪ 56‬לגבר ולאישה‪ 2‬יכוסה ההפרש‬
‫על‪-‬ידי הגדלת הסיוע הממשלתי מעבר לסכום האמור בפסקה (‪ )1‬לעיל‪.‬‬
‫הסכומים המוצגים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,113‬וליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,113‬מתבססים על הערכות מעודכנות של‬
‫הקרנות שבהסדר כפי שמפורסמות בדוחות הכספיים המבוקרים שלהן ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ .,113‬שיטת חישוב‬
‫הערך הנוכחי של הסיוע הממשלתי האמור היא בהתאם להפרש בין‪:‬‬
‫(‪ )1‬הערכה של סך התחייבויות הפנסיוניות של הקרן שבהסדר כפי שיהיו אם יועלה גיל הפרישה לגיל ‪56‬‬
‫לגבר ולאישה (גיל פרישה מעודכן כפי שהוצע בחלק ב' לתוספת של הצעת חוק גיל פרישה)‪ 2‬לבין;‬
‫(‪ ),‬הערכה של סך התחייבויות הפנסיוניות של הקרן שבהסדר כשגיל הפרישה הוא גיל ‪ 56‬לגבר שנולד‬
‫בחודש מאי ‪ 133,‬ואילך וגיל ‪ 53‬לאישה שנולדה בחודש מאי ‪ 1363‬ואילך‪.‬‬
‫לעניין זה‪" 2‬התחייבויות פנסיוניות" ‪ -‬התחייבויות צבורות והתחייבויות פנסיוניות בשל זכויות הצפויות‬
‫להיצבר בקרן‪ 2‬בניכוי דמי גמולים עתידיים‪.‬‬
‫ביום ‪ ,5‬בדצמבר ‪ ,111‬התקבל חוק גיל פרישה (תיקון מס' ‪ 2)1‬התשע"ב‪ 2,111-‬שבמסגרתו הושהתה העלאת‬
‫גיל הפרישה לאישה לחמש שנים נוספות‪ 2‬כך שגם אישה שנולדה עד חודש דצמבר ‪ 1363‬גיל הפרישה שלה‬
‫יהיה גיל ‪ . 5,‬בהתאם‪ 2‬תוקן גם גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה בתקנון האחיד של הקרנות הוותיקות‬
‫שבהסדר‪ .‬עם זאת‪ 2‬לא תוקן סעיף ‪ 62‬ט(ב)(‪ )2‬לחוק הפיקוח ועל כן אין שינוי בגובה הסיוע הממשלתי בהקשר‬
‫זה‪.‬‬
‫ב‪61-‬‬
‫(ב) התחייבות למימון פרישה מוקדמת‪:‬‬
‫בחודש פברואר ‪ ,113‬מונתה ועדה ציבורית בראשות נשיא בית הדין הארצי בדימוס‪ 2‬לצורך קביעת אמות מידה‬
‫להקצאת הסיוע הממשלתי לצורך סיוע בפתרון קשיים כספיים הנובעים מהעלאת גיל הפרישה באופן מדורג‬
‫במסגרת חוק גיל פרישה‪ 2‬התשס"ד‪ 2,113-‬וביניהם ‪ -‬קשיים של מעבידים ועובדים בגין עובדים שפרשו לפנסיה‬
‫מוקדמת בהנחה כי לא יחול שינוי בגיל הפרישה‪.‬‬
‫הוועדה החליטה‪ 2‬והדבר גובש לכדי הסכם בין משרד האוצר ללשכת התיאום של הארגונים הכלכליים‪ 2‬בתיקון‬
‫לעסקת חבילה‪ 2‬שנחתם ביום ‪ 16‬בדצמבר ‪ 2,113‬כי הממשלה תממן את העלות הנוספת הכרוכה בהפיכת‬
‫פורשים מוקדמים לפנסיונרים בקרן פנסיה בה הם מבוטחים‪ 2‬בהגיעם לגיל ‪ 56‬לגבר ו‪ 51 -‬לאישה‪ 2‬כך שיהיו‬
‫זכאים לקבל מקרן הפנסיה‪ 2‬ממועד הגיעם לגיל האמור ואילך‪ 2‬את הפנסיה שנצברה לזכותם באותה קרן‪ 2‬לה‬
‫היו זכאים באותו גיל אלמלא נחקק חוק גיל פרישה‪ 2‬התשס"ד‪ .,113-‬לעניין זה "פורשים מוקדמים" ‪ -‬עובדים‬
‫שפרשו לפרישה מוקדמת עד יום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2,113‬עמיתים בקרן וותיקה גרעונית ומעבידם מממן את עלות‬
‫הפרישה המוקדמת באופן שוטף‪.‬‬
‫ערך יתרת ההתחייבות חושב עבור הפורשים העתידיים בהתבסס על אומדן תשלום לפורש‪.‬‬
‫(‪ )1‬התחייבות בשל שינוי שיטת חישוב הקצבה‬
‫בסיכום הדברים בין שר האוצר לבין יו"ר הסתדרות הכללית החדשה מיום ‪ 6‬בינואר ‪ ,113‬הוסכם כי עמיתים‬
‫הנמנים על הקבוצות כאמור בסיכום הדברים (לגבי הפורשים בתקופה שבין יום ‪ ,1‬למרץ ‪ 1335‬לבין יום ‪31‬‬
‫בספטמבר ‪ ),113‬יהיו זכאים לתוספת לקצבה בשל הפרש שבין הקצבה המחושבת לפי שיטת ממוצע היחסים של‬
‫השכר לבין קצבה המחושבת לפי שיטת "השנים האחרונות"‪ 2‬אשר תחושב בהתאם לאמור בסיכום הדברים‪.‬‬
‫בהתאם להסכם הקואליציוני בין סיעות קדימה וגיל משנת ‪ ,116‬היה זכאי גם מי שפרש מקרן פנסיה ותיקה‬
‫בשיטת ממוצעים בתקופה שבין יום ‪ 1‬בינואר ‪ 1326‬לבין יום ‪ 13‬במרץ ‪ 21335‬למחצית מהתוספת לקצבה כפי‬
‫שחושבה בהתאם לאמור בסיכום הדברים‪ .‬לנוכח ההסכם בין המשרד לענייני גמלאים ומשרד האוצר מיום ‪,1‬‬
‫בינואר ‪ 2,112‬החל מחודש ינואר ‪ ,112‬זכאי פורש כאמור‪ 2‬למלוא התוספת בהתאם לחישוב כאמור בסיכום‬
‫הדברים‪.‬‬
‫הסכומים ששולמו לקרנות הפנסיה בהתאם לאמור לעיל בשנת הכספים ‪ ,113‬מסתכמים לסך של כ ‪ 65 -‬מיליוני ‪₪‬‬
‫(כ ‪ 65 -‬מיליוני ‪ ₪‬בשנת ‪ .),113‬הסכום המוצג לעיל הינו אומדן מעודכן של הקרנות שבהסדר בדבר כל‬
‫ההתחייבויות האקטואריות המפורטות בסעיף זה‪ 2‬וזאת בשל תשלומים החל משנת ‪ ,112‬ואילך‪.‬‬
‫ב‪61-‬‬
‫ביאור ‪ - 37‬התחייבויות בגין זכויות עובדים (במיליוני ‪)₪‬‬
‫התחייבויות בגין פנסיה תקציבית‪ 2‬נטו‬
‫התחייבויות בגין סיום יחסי עובד מעביד‪ 2‬נטו‬
‫התחייבויות בגין הטבות אחרות לזמן ארוך‬
‫סך הכל‬
‫‪4132‬‬
‫‪566263,‬‬
‫‪32165‬‬
‫‪62156‬‬
‫‪044,111‬‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪6212615‬‬
‫‪22263‬‬
‫‪52316‬‬
‫‪170,711‬‬
‫א‪.‬‬
‫התחייבות בגין פנסיה תקציבית‬
‫האוכלוסייה שעבורה נערך חישוב ההתחייבות לפנסיה תקציבית מפורטת בטבלה שלהלן‪:‬‬
‫גמלאים מקבלי קצבה‬
‫מערכת הביטחון‪ 2‬ראה סעיף ‪ 6‬להלן‬
‫גמלאי הוראה‬
‫גמלאי מדינה‬
‫שוטרים וסוהרים‬
‫התחייבויות אחרות (***)‬
‫סך הכל גמלאים‬
‫חבות במיליוני ‪₪‬‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪166212,‬‬
‫‪1332,13‬‬
‫‪6322,6‬‬
‫‪632225‬‬
‫‪612331‬‬
‫‪632136‬‬
‫‪322161‬‬
‫‪632356‬‬
‫‪32112‬‬
‫‪32533‬‬
‫‪,2131‬‬
‫‪,2,21‬‬
‫‪110,400‬‬
‫‪170,031‬‬
‫עובדים פעילים‬
‫מערכת הביטחון‪ 2‬ראה סעיף ‪ 6‬להלן‬
‫עובדי הוראה‬
‫סך הכל פעילים‬
‫‪212153‬‬
‫‪312633‬‬
‫‪33263,‬‬
‫‪322563‬‬
‫‪32,13‬‬
‫‪404,144‬‬
‫‪5622,3‬‬
‫‪652363‬‬
‫‪362653‬‬
‫‪312153‬‬
‫‪32136‬‬
‫‪444,727‬‬
‫אחרים‬
‫סך הכל‬
‫‪3,421‬‬
‫‪011,414‬‬
‫‪3,473‬‬
‫‪173,110‬‬
‫מספר זכאים‬
‫‪4132‬‬
‫(**)‬
‫‪632236‬‬
‫‪3,2133‬‬
‫‪,126,6‬‬
‫‪112633‬‬
‫‪12661‬‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫(**)‬
‫‪612613‬‬
‫‪312652‬‬
‫‪13233,‬‬
‫‪112316‬‬
‫‪12631‬‬
‫(**)‬
‫‪612,36‬‬
‫‪,62,13‬‬
‫‪162633‬‬
‫‪122,1‬‬
‫(**)‬
‫‪63233,‬‬
‫‪,22653‬‬
‫‪12261,‬‬
‫‪12236‬‬
‫(*) הוצג מחדש‪ 2‬ראה סעיף ‪ 3‬להלן‪.‬‬
‫(**) נתון מסווג‪.‬‬
‫(***) אוכלוסיות לגביהן קיימות התחייבויות בגין המרכיבים הבאים‪ :‬הקפאת זכויות‪ 2‬רציפות זכויות ופנסיה‬
‫מוקדמת‪.‬‬
‫יתרת ההתחייבויות בגין פנסיה תקציבית המוצגת בדוח על המצב הכספי משקפת את החבות הקיימת כלפי‬
‫העובדים והגמלאים הזכאים‪ 2‬נכון למועד הדוחות הכספיים‪ .‬חישוב יתרת ההתחייבויות שנצברה התבסס על‬
‫הוותק הפנסיוני שנצבר לעובד עד מועד הדיווח יחסית לאומדן הוותק הפנסיוני המקסימאלי הצפוי בהתאם לקבוע‬
‫בחקיקה ובכפוף להנחות אקטואריות‪.‬‬
‫יתרת ההתחייבויות בדוחות הכספיים כאמור‪ 2‬אינה כוללת את החבות העתידית שתיווצר בגין עובדים פעילים‬
‫במהלך שנות עבודתם הצפויות כאמור‪ .‬בהתחשב בחבות עתידית זו‪ 2‬החבות המלאה ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪2,113‬‬
‫מוערכת בכ‪ 653 -‬מיליארדי ‪.₪‬‬
‫ב‪6,-‬‬
‫ביאור ‪ - 37‬התחייבויות בגין זכויות עובדים (במיליוני ‪( )₪‬המשך)‬
‫(‪ )3‬התחייבויות כוללות את ההתחייבויות הבאות‪:‬‬
‫(א) התחייבויות לפי חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב]‪ 2‬התש"ל‪( 1361 -‬להלן‪" :‬חוק הגמלאות")‪2‬‬
‫מחושבות בהתבסס על הנתונים‪ 2‬השיטה וההנחות כמתואר בסעיף ‪ 3‬להלן‪ .‬ההתחייבויות שחושבו הן בגין‬
‫הקבוצות הבאות‪:‬‬
‫(‪ )1‬התחייבויות לקצבה עתידית בגין עובדים פעילים וכן התחייבות לקצבת שאירים וקצבה בשל מצב‬
‫בריאות לקוי לאותם עובדים‪.‬‬
‫(‪ ),‬התחייבויות לקצבה עתידית בגין עובדים אשר פרשו לגמלאות כתוצאה ממצב בריאות לקוי וכן‬
‫התחייבויות לקצבת שאירים לאותם עובדים‪.‬‬
‫(‪ )3‬התחייבויות לקצבה בגין גמלאים אשר זכאים לקצבת פרישה לפי חוק הגמלאות ופרשו מעבודתם עד‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,113‬וכן התחייבויות לקצבת שאירים של גמלאים כאמור‪.‬‬
‫(‪ )3‬התחייבויות לקצבאות שאירים של עובדים או גמלאים שנפטרו עד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪.,113‬‬
‫(‪ )6‬התחייבויות להשתתפות בתשלום קצבה של גמלאים שהיו עובדי מדינה שעברו להיות מבוטחים‬
‫בקרן פנסיה ותיקה או עברו למעביד אחר בפנסיה תקציבית ואשר חל לגביהם הסכם רציפות (להלן‪:‬‬
‫"גמלאי ברציפות זכויות")‪.‬‬
‫(ב) התחייבויות לפי חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב]‪ 2‬התשמ"ה‪( 1326 -‬להלן‪:‬‬
‫"חוק שירות הקבע")‪ 2‬לגבי חיילי שירות קבע‪ 2‬מחושבות בהתבסס על הנתונים‪ 2‬השיטה וההנחות כמבואר‬
‫בסעיף ‪ ,‬להלן ולפי הקבוצות המנויות בפסקה א'‪ 2‬בשינויים המתחייבים‪.‬‬
‫(ג) התחייבויות לפי חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון‪ 2‬התשכ"ט‪ 21353 -‬לגבי נושאי משרה‬
‫שהחוק חל לגביהם‪ 2‬מחושבות בהתבסס על הנתונים‪ 2‬השיטה וההנחות כמבואר בסעיף ‪ ,‬להלן ולפי‬
‫הקבוצות המנויות בפסקה א'‪ 2‬בשינויים המתחייבים‪.‬‬
‫(ד) התחייבויות מכוח הסכמי שכר מהשנים ‪ 1322‬ו‪ 1333-‬בין המדינה‪ 2‬המרכז לשלטון מקומי וארגוני המורים‪2‬‬
‫בהם נקבעו מסלולי פרישה מוקדמת לעובדי הוראה שהנם עובדי בעלויות שונות (שלטון מקומי‪ 2‬גופים‬
‫מוכרים במערכת החינוך וכד')‪ .‬לאור קושי להעריך את כמות הזכאים בגין העובדים הפעילים‪ 2‬חושבה‬
‫הפרשה בגין גמלאים מקבלי קצבה בלבד‪.‬‬
‫(‪ )4‬בסיסים לעריכת נתונים‪:‬‬
‫(א) נתונים ‪-‬‬
‫(‪ )1‬נתוני שכר ופנסיה ‪ -‬נתוני השכר והפנסיה אשר שימשו להערכת ההתחייבויות לעובדים ולגמלאים‬
‫הם בעיקר נתוני המשכורות והקצבאות של חודש דצמבר ‪ ,113‬בתוספת החלק היחסי של התשלומים‬
‫השנתיים המגיעים לעובד (כגון ביגוד והבראה)‪.‬‬
‫(‪ ),‬עובדים בחופשה ללא תשלום (להלן‪" :‬חל"ת") ‪ -‬עובדים שנכללו בדיווח ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪,113‬‬
‫כשוהים בחל"ת נכללו באוכלוסיית הפעילים וההתייחסות אליהם היא כאל עובדים פעילים רגילים‪2‬‬
‫תוך התחשבות בתקופות שאינן מקנות זכויות פנסיוניות ובתקופות זכאות עקב רכישה של זכויות‬
‫פנסיוניות‪.‬‬
‫(‪ )3‬הקפאת זכויות‪ 1‬והסכמי רציפות‪ - 2‬חישוב המחויבות לשנת ‪ ,113‬עבור הקפאת זכויות נערך על בסיס‬
‫רשימה מקובצת של עובדים שהקפיאו זכויות‪ 2‬אשר התקבלה ממנהלת הגמלאות במשרד האוצר‪.‬‬
‫הרשימה האמורה אינה שלמה עקב מחסור בנתונים זמינים‪ 2‬וייתכן שהקפאת זכויות לא קיבלה‬
‫ביטוי מדויק בהערכת התחייבויות הממשלה לקצבה‪ .‬חישוב המחויבות לשנת ‪ ,113‬עבור רציפות‬
‫זכויות נערך בהתאם לרשימה של גמלאים שהתקבלה ממנהלת הגמלאות במשרד האוצר‪.‬‬
‫(‪ )3‬חקיקה בנושא ניכוי תשלומים משכרו של עובד וגיל הפרישה ‪ -‬בפרק ט"ז בחוק התוכנית להבראת‬
‫כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים ‪ ,113‬ו‪-‬‬
‫‪ 2),113‬התשס"ג‪ 2,113 -‬נקבע כי מעביד (ובכלל זה‪ :‬המדינה)‪ 2‬אשר הסדר הפנסיה החל לגבי עובדיו‪2‬‬
‫או חלק מהם‪ 2‬הוא תשלום קצבה מאוצר המדינה‪ 2‬ינכה תשלומים מעובד בהסדר פנסיה תקציבית‪2‬‬
‫וזאת בשיעור של ‪ ,%‬מהמשכורת הקובעת שלפיה הייתה משולמת לו קצבה אילו היה יוצא לקצבה‬
‫באותו מועד‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫הקפאת זכויות ‪ -‬עובדים שחוק הגמלאות חל עליהם שעבדו בשירות המדינה מעל ‪ 11‬שנים והפסיקו את עבודתם בשירות‬
‫המדינה‪ 2‬יהיו זכאים‪ 2‬ככלל‪ 2‬לפנסיה תקציבית בהגיעם לגיל הפרישה בהתאם למספר שנות עבודתם והשכר הקובע למועד‬
‫הפסקת העבודה‪ .‬האמור לא יחול לגבי מי שקיבל פיצויים עקב הפסקת שירותו או לגבי מי שחל לגביו הסכם רציפות‪ .‬הסדר‬
‫דומה חל גם לגבי חייל שחל עליו חוק שירות הקבע‪.‬‬
‫‪ 2‬הסכמי רציפות ‪ -‬עובדים שעברו משירות המדינה לגופים עימם יש למדינה הסכמי רציפות (דהיינו‪ :‬עיריות‪ 2‬קרנות פנסיה‬
‫ותיקות וכו') וביקשו להחיל לגביהם את ההסכם האמור‪ 2‬תשולם להם פנסיה לפי השכר הקובע בגוף אליו עברו ולפי תקופת‬
‫שירותם בשירות המדינה (ובלבד שהשכר הקובע לא יעלה על השכר הקובע לפי הדרגה המקסימאלית בסולם הדרוג של העובד‬
‫בשירות המדינה)‪.‬‬
‫ב‪63-‬‬
‫(‪ )6‬חקיקה בנושא הפרישה ‪ -‬בחוק גיל פרישה תשס"ד‪ 2,113 -‬נקבע כי גיל פרישת חובה יועלה בהדרגה‬
‫לגיל ‪ 56‬לגבר ולאישה‪ .‬בהתאם לכך‪ 2‬תוקן חוק הגמלאות‪ 2‬כך שגיל פרישת חובה לעובד מדינה שונה‬
‫בהתאם לאמור‪ .‬בנוסף‪ 2‬הועלה בהדרגה גיל זכאות לקצבת פרישה למי שפוטר לאחר עשר שנות‬
‫שירות (כאמור בסעיף ‪ )3(16‬לחוק הגמלאות) מגיל ‪ 31‬לגיל ‪ .3,‬כמו כן‪ 2‬הועלו בהדרגה גילאי פרישה‬
‫של שוטר וסוהר מגיל ‪ 66‬לגיל ‪ 266‬וגיל פרישה של גננת מגיל ‪ 66‬לגיל ‪ .63‬כמו כן‪ 2‬הועלה בהדרגה גיל‬
‫זכאות לקצבה לחייל שאינו לוחם ופוטר מהשירות או יצא לקצבה לפי הוראת הרמטכ"ל מגיל ‪3,‬‬
‫לגיל ‪ 36‬לגבי חייל תומך לחימה‪ 2‬לגיל ‪ 35‬לגבי חייל המשרת במקצוע נדרש‪ 2‬ולגיל ‪ 32‬לחייל אחר‪.‬‬
‫(‪ )5‬ביום ‪ 5‬באוגוסט ‪ ,113‬פורסם חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו‪ 2‬התשע"ד‪ .,113-‬חוק‬
‫זה כלל‪ 2‬בין השאר‪ 2‬תיקון לחוק שירות המדינה (גימלאות)[נוסח משולב]‪ 2‬התש"ל‪ 21361-‬וחוק שירות‬
‫הקבע בצבא ההגנה לישראל (גימלאות)[נוסח משולב]‪ 2‬התשמ"ה‪ 21326-‬וכן חל לגבי הסדרי פנסיה‬
‫תקציבית אחרים המשולמים מאוצר המדינה‪ .‬התיקונים האמורים כוללים הוראות שונות בעניין‬
‫הסדרת אופן תשלום חלק מקצבה של זכאי לקבצה לפי החוקים האמורים לבן זוגו לשעבר‪ .‬בנוסף‪2‬‬
‫החוק כולל הכרה בבן זוג לשעבר של עובד או גימלאי‪ 2‬כשאיר במקרה של פטירה של העובד או‬
‫הגימלאי‪ 2‬בכפוף להתקיימות תנאים מסוימים‪.‬‬
‫בהכרה כאמור‪ 2‬וזאת בשונה מהמצב המשפטי לפני קבלת תיקוני החקיקה האמורים‪ 2‬יש משום‬
‫הגדלת ההתחייבויות האקטואריות של ממשלת ישראל (כולל מערכת הביטחון)‪ .‬לפי חישובים‬
‫שהוצגו לוועדה הציבורית שעל בסיס המלצותיה תוקן תיקון החקיקה‪ 2‬סך ההתחייבויות האמורות‬
‫נאמד בלמעלה משני מיליארד ‪ .₪‬עם זאת‪ 2‬בהתאם להוראות החוק‪ 2‬העלות הנוספת תמומן‬
‫באמצעות הפחתת קצבת הפרישה המשולמת לגימלאי ולבן זוגו לשעבר שיש לגביהם פסק דין‬
‫לחלוקת הפנסיה‪ 2‬באמצעות מקדם אקטוארי שעוגן בחוק‪ 2‬לעניין זה ניתנה הסמכות לשר האוצר‪2‬‬
‫באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת‪ 2‬לעדכן את המקדם האמור במטרה להבטיח כי‬
‫ההתחייבויות האקטואריות של המדינה ושל גופים אחרים שהחוק חל לגביהם לא יגדלו בשל‬
‫התיקונים שנקבעו‪.‬‬
‫(ב) שיטה‪-‬‬
‫(‪ )1‬ההערכות נעשו לפי שווי הוגן ובשיטת ‪.Projected unit credit‬‬
‫(‪ )2‬ריבית ההיוון ‪ -‬לצורך ביצוע ההיוון‪ 2‬נלקח וקטור ריביות של אגרות תלוש אפס (‪ )Zero Coupon‬אשר‬
‫חושב על‪-‬ידי החברה המצטטת ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ .,113‬הקטנה של ‪ 1.11%‬בווקטור ריביות ההיוון‬
‫תגדיל את הערך הנוכחי של ההתחייבות לפנסיה (לא כולל פיצויי פיטורים) בכ‪ 1.16% -‬ותסתכם לסך‬
‫של כ‪ 351 -‬מיליוני ‪ .₪‬בשנת ‪ 2,113‬וקטור אגרות חוב ממשלתיות תלוש אפס ירד משמעותית לעומת‬
‫שנת ‪.,113‬‬
‫(‪ )3‬לוחות חיים וגריעה – לצורך חישוב החבות לשנת ‪ 2,113‬החישוב נערך בהתאם ללוחות מעודכנים לפי‬
‫חוזר אגף שוק ההון‪ 2‬ביטוח וחיסכון שמספרו ‪" ,113-3-1‬דרך חישוב המאזן האקטוארי ומקדמי‬
‫התקנון של קרן הפנסיה"‪ .‬הלוחות המעודכנים כאמור קודמו לשנת ‪ ,113‬בהתאם לנוסחת קצב‬
‫הירידה בשיעורי התמותה לאחר יום ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,112‬המפורסמת בחוזר כאמור‪ .‬כמו כן‪ 2‬ללוחות‬
‫אלה נוסף גורם שיפור תמותה עתידי המשתנה לפי גיל ומין‪.‬‬
‫(ג) הנחות היסוד ‪ -‬ההנחות האקטואריות העיקריות אשר היוו בסיס לחישוב ההתחייבות לפנסיה תקציבית‪:‬‬
‫(‪ )1‬כללי ‪ -‬החישוב נערך בהנחה שהעובדים ימשיכו בעבודתם עד למועד פרישתם לפי ניסיון העבר‪ .‬חישוב‬
‫ההתחייבויות נערך על פי הוותק הפנסיוני שצבר הזכאי עד למועד הדוחות הכספיים ולפי שכר עתידי‬
‫צפוי ובהנחה שהעובד יפרוש לפנסיית זקנה במועד בו יתמלאו תנאי זכאותו על בסיס שיעורים של‬
‫פרישות מוקדמות לפנסיה לפי גיל ומין‪.‬‬
‫(‪ ),‬נתוני שכר ועובדים ‪ -‬קצב גידול השכר העתידי נקבע בהתאם לגיל העובד‪ 2‬מינו ותנאי העסקתו‪.‬‬
‫‪ ‬שיעורי הגידול בשכר האישי – חישוב החבות האקטוארית מתבסס על מחקרים שנעשו ואשר‬
‫נבחנו בהם נתוני שכר פנסיוני מהשנים המפורטות להלן‪ .‬הערכה כאמור מבוססת על נתוני העבר‪2‬‬
‫המשקפים הסכמי שכר וזכויות נוספות שקיבלו העובדים לפי כל דין‪.‬‬
‫ ‪ ,111 -,111‬לגבי עובדי מדינה‪ 2‬שוטרים וסוהרים‪.‬‬‫ ‪ ,113 -,111‬לגבי משרתי צבא קבע‪.‬‬‫ ‪ ,116 -1335‬לגבי מורים‪.‬‬‫‪ ‬מנגנון עדכון המשכורת הקובעת לגמלה ‪ -‬עבור רוב הגמלאים‪ 2‬המשכורת הקובעת מעודכנת‬
‫אחת לשנה‪ 2‬בהתאם לשיעור עליית המדד‪.‬‬
‫‪ ‬עבור עובדי כוחות הביטחון ונושאי משרה שחוק נושאי משרה חל עליהם‪ 2‬אשר המשכורת‬
‫הקובעת שלהם אינה מתעדכנת אחת לשנה בהתאם לשיעור עליית המדד – נלקחה הנחת שיעור‬
‫גידול הקצבה השנתי הריאלי לאחר מועד הפרישה של ‪.1.36%‬‬
‫ב‪63-‬‬
‫(‪ )3‬פרישות מוקדמות ‪ -‬שיעורי פרישות מוקדמות לצורך החישוב האקטוארי מתבססים על נתוני מחקר‬
‫בגין שנים ‪ 2,115-,111‬והמשתנים לפי סוג אוכלוסייה‪ 2‬מין וגיל‪.‬‬
‫לגבי משרתי צבא קבע‪ 2‬מניחים שפרישות לפנסיית זקנה יתרחשו בגיל ‪ 235.6‬ויועלה בהדרגה עד לגיל‬
‫ממוצע של ‪ 61‬בשנת ‪ ,1,3‬וזאת בהתאם להחלטת ממשלה מס' ‪ ,136‬בדבר העלאת גיל הפרישה‬
‫בצה"ל‪.‬‬
‫(‪ )3‬שיעורי העזיבה ‪ -‬יציאת עובדים תוך ויתור על זכויות הקצבה בתמורה לסכום פיצוי חד פעמי‪.‬‬
‫בחישוב ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,113‬נלקחו בחשבון שיעורי עזיבה לאוכלוסיית הפעילים‪ .‬החישוב מבוסס‬
‫על מחקר שנעשה לגבי כלל עובדי המדינה‪.‬‬
‫לגבי משרתי צבא קבע‪ 2‬שיעורי עזיבות לאוכלוסיית הפעילים מבוססים על מחקר שבוצע על‪-‬ידי‬
‫משרד הביטחון‪.‬‬
‫(‪ )1‬ההתחייבות האקטוארית מהווה אומדן המתבסס על שיטה‪ 2‬נתונים והנחות כאמור‪ 2‬ההתחייבויות המדויקות‬
‫של הממשלה לקצבה ייוודעו רק במועד פטירת העובד והגמלאי ושאריהם אשר יהיו המבוטחים האחרונים‪.‬‬
‫עד לאותו מועד‪ 2‬ניתן רק להעריך את ההתחייבויות באמצעות הנחות יסוד לגבי אירועים עתידיים שאינם‬
‫וודאיים והמשפיעים על רמת הקצבאות שישולמו‪ 2‬מועד תחילת התשלום של כל קצבה עתידית ואורך תקופת‬
‫התשלום של כל קצבה‪ .‬הנחות אלו נבחנות מעת לעת ומעודכנות על בסיס נתונים ומחקרים עדכניים‪.‬‬
‫(‪ )2‬הצגה מחדש‪-‬‬
‫במסגרת טיוב נתונים של אוכלוסיית גמלאי משטרה‪ 2‬התגלו טעויות באופן ייחוס סעיפי חוק כסיבת הפרישה‪2‬‬
‫אשר משפיעים על ההנחות האקטואריות הנגזרות מסיבת הפרישה וכן בשיעורי קצבה של שארים‪ .‬הדוחות‬
‫הכספיים תוקנו בדרך של הצגה מחדש על מנת לשקף בהם למפרע את השפעת תיקון הטעות על החבות‬
‫הפנסיונית ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪.,113‬‬
‫להלן השפעת ההצגה מחדש של סעיפי החבות הפנסיונית‪:‬‬
‫גמלאים מקבלי קצבה – שוטרים וסוהרים‬
‫סך הכל‬
‫לפני הצגה‬
‫מחדש‬
‫שינוי‬
‫לאחר הצגה‬
‫מחדש‬
‫‪322323‬‬
‫‪17,777‬‬
‫‪32121‬‬
‫‪7,373‬‬
‫‪322161‬‬
‫‪27,341‬‬
‫(‪ )1‬רכיבים חסרים בחישוב החבות‪-‬‬
‫א‪ .‬התחייבויות לתשלום קצבאות לעובדים המבוטחים בקרנות הפנסיה בתקופת הפרישה המוקדמת לגבי‬
‫צה"ל‪ 2‬אזרחים עובדי צה"ל ועובדים נוספים במערכת הביטחון‪.‬‬
‫ב‪ .‬חישוב החבות האקטוארית בגין העובדים הפעילים לא לוקח בחשבון הנחות לגבי היוון עתידי אפשרי‪.‬‬
‫בשלב זה לא קיימים נתונים מהימנים לגבי החבויות הנ"ל ונעשות פעולות של משרד האוצר בשיתוף‬
‫מערכת הביטחון לביצוע אומדן מהימן להתחייבויות אלה‪.‬‬
‫(‪ )0‬הבדלים בבסיסי המדידה‪-‬‬
‫יודגש כי החישוב האקטוארי בגין אוכלוסיות מסוימות לשנת ‪ ,113‬נערך על בסיס הנחות אקטואריות‬
‫ומחקרים מעודכנים והשונים מאלה ששמשו לחישוב האקטוארי בשנת ‪ .,113‬תנועה בהתחייבות‬
‫האקטוארית הנובעת משינויים אלה נזקפה בשנת הדוח במסגרת הפסד אקטוארי‪ 2‬ראה ביאור מספר ‪- ,2‬‬
‫שכר עבודה והטבות לעובדים‪.‬‬
‫ב‪66-‬‬
‫ב‪.‬‬
‫התחייבויות בגין סיום יחסי עובד מעביד‪ ,‬נטו‬
‫בהתאם לחוקי העבודה וההסכמים הקיימים‪ 2‬מכוסות רוב התחייבויות הממשלה‪ 2‬בגין פיצויי פיטורים‪ 2‬על‪-‬ידי‬
‫הפקדות שוטפות לקופות הגמל (כהגדרתן בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) התשס"ה‪2,116 -‬‬
‫הכוללות‪ 2‬קרנות פנסיה‪ 2‬קופות גמל לקצבה שהן קופות ביטוח‪ 2‬קופות גמל לא משלמות לקצבה וקופות גמל‬
‫אישיות לפיצויים‪( 2‬להלן ביחד‪" :‬קופות גמל")‪ 2‬בהתאם לסעיף ‪ 13‬לחוק פיצויי פיטורים‪ 2‬התשכ"ג‪ .1353 -‬סכומי‬
‫הצבירה בקופות הגמל הינם על שם העובד‪ .‬קופות הגמל מקבלות על עצמן את חבות הממשלה הנובעת מהסכמי‬
‫העבודה ומשחררות את הממשלה מתשלומים נוספים‪ .‬יתרת ההתחייבות הכלולה בדוחות הכספיים‪ 2‬הוערכה‬
‫כאמור באופן שמרני כך שכל העובדים יהיו זכאים להשלמת פיצויי פיטורים‪.‬‬
‫התחייבויות בגין סיום יחסי עובד מעביד בממשלת ישראל‪ 2‬כוללות התחייבות להשלמת פיצויי פיטורים בשיעור‬
‫‪ ,.33%‬מהשכר החודשי לכל שנת עבודה עבור כל העובדים שאינם בפנסיה תקציבית למעט אזרחים עובדי צה"ל‬
‫דור א' (אלה שנקלטו לפני ספטמבר ‪ 2),116‬להם חושבה התחייבות לפיצויים בשיעור של ‪ 2.33%‬לכל תקופת‬
‫העבודה‪ .‬חישוב ההתחייבות האמורה נעשה מטעמי שמרנות‪ 2‬שכן קיימות נסיבות של סיום עבודה אשר אינן‬
‫מחיבות בהשלמה כאמור‪.‬‬
‫יתכן כי ישנם עובדים אשר אינם בתחולת סעיף ‪ 13‬לחוק‪ 2‬אולם סביר כי מדובר במספר שאינו מהותי ולפיכך לא‬
‫בוצעה הערכה של סכומים אשר הופקדו בקופות הגמל ואשר אמורים להקטין את ההתחייבות בגינם‪.‬‬
‫יצוין כי ההתחייבות עשויה לכלול מרכיבים שונים נוספים בגין סיום יחסי עובד מעביד‪ 2‬זאת מפאת חוסר‬
‫האחידות בסיווג הנתונים בהתאם לדיווחים שהתקבלו בגין חברות ממשלתיות‪.‬‬
‫(ג) התחייבות בגין הטבות אחרות לזמן ארוך‬
‫משטרת ישראל‬
‫משרד הבריאות ובתי החולים הממשלתיים‬
‫הנהלת בתי משפט‬
‫אחרים‬
‫סך הכל‬
‫‪4132‬‬
‫‪)*(4131‬‬
‫‪32623‬‬
‫‪12,,3‬‬
‫‪566‬‬
‫‪163‬‬
‫‪12332‬‬
‫‪4,301‬‬
‫‪32113‬‬
‫‪12133‬‬
‫‪563‬‬
‫‪135‬‬
‫‪12313‬‬
‫‪0,231‬‬
‫התחייבויות בגין הטבות אחרות לזמן ארוך כוללות הפרשות בגין חופשה‪ 2‬מחלה והתחייבויות מיוחדות אחרות‬
‫לזמן ארוך‪ .‬יתרות התחייבויות אלה לזמן קצר מוצגות במסגרת ביאור ‪ - 15‬זכאים ויתרות זכות‪.‬‬
‫התחייבויות בגין הטבות אחרות לזמן ארוך‪ 2‬כוללות נתונים שדווחו על‪-‬ידי חלק ממשרדי הממשלה‪ 2‬בעיקר בגין‬
‫הפרשה לפדיון ימי מחלה‪ .‬בשלב זה‪ 2‬לא קיים מערך מידע אמין לניהול נתוני הטבות אחרות לזמן ארוך‪ 2‬ובמרבית‬
‫משרדי הממשלה לא קיימים נתונים זמינים‪ 2‬כנדרש על פי כללי חשבונאות מקובלים‪ .‬בנוסף‪ 2‬יצוין כי לא קיימים‬
‫נתונים זמינים בדבר התחייבויות בגין הטבות אחרות לזמן ארוך של המוסד לביטוח לאומי‪ 2‬וחלק מהחברות‬
‫הממשלתיות‪.‬‬
‫ב‪65-‬‬
‫ביאור ‪ - 37‬עתודות בגין אירועי ביטוח (במיליוני ‪)₪‬‬
‫‪4132‬‬
‫קרנות הביטוח הלאומי‬
‫זקנה ושארים‬
‫נכות כללית‬
‫נפגעי עבודה‬
‫סיעוד‬
‫(‪)1‬‬
‫קרנות אחרות‬
‫התחייבויות בגין חוזי ביטוח‬
‫עתודות ביטוח אחרות‬
‫(‪),‬‬
‫סך הכל‬
‫‪)*(4131‬‬
‫‪3132,,3‬‬
‫‪1352326‬‬
‫‪362115‬‬
‫‪,121,,‬‬
‫‪,2,21,3‬‬
‫‪1,,2,16‬‬
‫‪312111‬‬
‫‪,12633‬‬
‫‪143,714‬‬
‫‪202,771‬‬
‫‪3,3‬‬
‫‪563‬‬
‫‪,66‬‬
‫‪5,,‬‬
‫‪777‬‬
‫‪777‬‬
‫‪144,741‬‬
‫‪201,774‬‬
‫(‪ )3‬קרנות הביטוח הלאומי‪:‬‬
‫(א) קרנות הביטוח הלאומי (להלן‪" :‬הקרנות") הן אומדני התחייבויות של ענפי הביטוח בסוף שנת הדיווח כלפי‬
‫אלה מהמבוטחים או תלויים שלגביהם נוצרה‪ 2‬עד למועד הדוח הכספי‪ 2‬עילה לזכאות‪ 2‬בין שכבר אושרה‬
‫זכאותם ובין שעדיין לא אושרה‪ 2‬ואף אם טרם הוגשה בקשה לגמלה‪.‬‬
‫(ב) הקרנות אינן כוללות התחייבויות הנובעות מייחולי המבוטחים לגמלאות ש"בתהליך הרכישה"‪ .‬מאידך‪ 2‬הדוח‬
‫על המצב הכספי אינו כולל בצד הנכסים‪ 2‬את הייחולים להכנסות מדמי ביטוח עבור המבוטחים שיהיו חייבים‬
‫בעתיד בעד השנים שלאחר מועד הדוח הכספי‪.‬‬
‫(ג) הקרנות מתייחסות לענפים המוגדרים על‪-‬ידי המוסד לביטוח הלאומי (להלן‪" :‬ביטוח לאומי") כענפים ארוכי‬
‫מועד‪ .‬ביטוח לאומי אינו מחשב קרן בענף ילדים‪ .‬כמו כן‪ 2‬ביטוח לאומי אינו נוהג לחשב קרנות בענפים‬
‫שהוגדרו על ידו כקצרי מועד‪.‬‬
‫(ד) הקרנות נקבעו על בסיס הערכה אקטוארית ומחושבות בהתבסס על הנתונים‪ 2‬השיטה וההנחות כמתואר‬
‫להלן‪:‬‬
‫(‪ )1‬בסיסים לעריכת הנתונים‪:‬‬
‫‪ ‬כללי ‪ -‬החישובים נעשו‪ 2‬בענפים מסוימים‪ 2‬על נתונים פרטניים (‪ )SERIATIM‬עבור כל מבוטח‬
‫ובענפים אחרים על נתונים מקובצים‪.‬‬
‫‪ ‬נערך חישוב לגבי מבוטחים שזכאים לקצבה לתאריך הדוחות הכספיים‪ 2‬אף אם טרם הגישו‬
‫בקשה לקצבה (‪.)I.B.N.R - Incurred but not reported‬‬
‫‪ ‬החישוב נערך על פי סכום הזכאות העומד לזכות המבוטח במועד הדיווח‪ 2‬תוך התאמה לשינוי‬
‫בסכום הקצבה המעודכן נכון למועד החישוב‪.‬‬
‫(‪ ),‬השיטה‪:‬‬
‫הקרנות חושבו לפי שיטת השווי ההוגן‪.‬‬
‫ב‪66-‬‬
‫ביאור ‪ - 37‬עתודות בגין אירועי ביטוח (במיליוני ‪( )₪‬המשך)‬
‫(‪ )3‬ההנחות האקטואריות העיקריות אשר היוו את הבסיס לחישוב הקרנות‪:‬‬
‫‪ ‬ריבית ההיוון – שיעורי הריבית בהם נעשה שימוש בחישוב הערך הנוכחי של ההתחייבויות הינם‬
‫וקטור ריבית של אגרות תלוש אפס (‪.)Zero Coupon‬‬
‫‪ ‬לוחות החיים והתמותה ששימשו בבסיס החישוב הינם‪:‬‬
‫א)‬
‫בענף זקנה ושארים ובתת ענף תלויים של ענף נפגעי עבודה – בשנת הדוח נעשה שימוש‬
‫בטבלאות תמותה עדכניות המבוססות על פרסום הלמ"ס "לוחות תמותה שלמים של‬
‫ישראל ‪ ",115-,111‬והתאמה לשינויים בשיעור התמותה לאחר יום ‪ 31‬בדצמבר ‪,112‬‬
‫(נלקח מחוזר פנסיה ‪ ,113-3-1‬מיום ‪ 31‬בינואר ‪ ,113‬של אגף שוק ההון במשרד האוצר)‪2‬‬
‫עם התאמות נדרשות למבוטחי ביטוח לאומי‪.‬‬
‫ב)‬
‫בענף נפגעי עבודה (פרט לתת ענף תלויים) – נתוני התמותה לאוכלוסייה הכללית הינם על‬
‫פי אומדן לשנת ‪.,111‬‬
‫ג)‬
‫בענף נכות כללית – נעשה שימוש בטבלת תמותה של מקבלי קצבת נכות כללית מבוגרים‪2‬‬
‫המבוססת על מחקר עדכני שנערך בלשכת אקטואר ביטוח לאומי בשנת ‪.,111‬‬
‫ד)‬
‫בענף סיעוד – נתוני התמותה על פי אומדן המבוסס על נתוני ביטוח לאומי לשנים ‪1333-‬‬
‫‪.,111‬‬
‫המוסד לביטוח הלאומי מבצע תשלומי גמלאות‪ 2‬שאינן נכללות בחוק הביטוח הלאומי‪ .‬תשלומים אלה מבוצעים‬
‫בהתאם לסעיף ‪ 3‬לחוק הביטוח הלאומי ומכוח הסכמים עם המדינה וממומנים על‪-‬ידי משרד האוצר ומשרד‬
‫הביטחון‪.‬‬
‫(‪ )4‬קרנות אחרות‬
‫הקרנות האחרות כוללות התחייבויות בגין חוזי ביטוח ועתודות אחרות המנוהלות על ידי חברות ממשלתיות‬
‫וקרנות פנימיות‪.‬‬
‫הקרן הפנימית לביטוחי הממשלה‬
‫הקרנות האחרות כוללות חבות אקטוארית לכיסוי נזקי רכוש ונזקי ביטוח נוספים במשרדי הממשלה‬
‫המנוהלות על ידי הקרן הפנימית לביטוחי הממשלה‪ .‬לפירוט נוסף ראה ביאור ‪ - 33‬קרנות הון ממשלתיות‪-‬‬
‫חוץ תקציביות‪.‬‬
‫קרנות של חברות ביטוח ממשלתיות‬
‫הקרנות כוללות בעיקר את קנט‪-‬קרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות וקרן לביטוח סיכוני סחר חוץ‪ .‬קרנות ביטוח‬
‫של חברות ביטוח ממשלתיות חושבו בהתאם לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דרכי חישוב הפרשות לתביעות‬
‫עתידיות בביטוח כללי)‪ 2‬תשמ"ה‪ 21323 -‬על תיקוניהן‪ .‬בענף ביטוח סיכוני סחר חוץ לא נדרשת‪ 2‬על פי הנחיות‬
‫המפקח על הביטוח‪ 2‬הערכה אקטוארית והתביעות התלויות כוללות תביעות תלויות ידועות הכוללות הפרשה‬
‫מתאימה לסילוק והוצאות הטיפול עד לסוף התקופה ואשר טרם שולמו למועד הדיווח‪ 2‬וכן תוספת לתביעות‬
‫תלויות המחושבות לפי שיטת עודף הכנסות על הוצאות‪.‬‬
‫ביטוחי סחר חוץ‬
‫חברת אשרא הינה חברה ישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ הנמצאת בבעלות ממשלתית מלאה ומטרתה‬
‫לסייע ליצואנים הישראלים‪ 2‬תוך מתן ביטוחי אשראי והשקעות בעסקאות יצוא לטווח בינוני וארוך‪ .‬עתודות‬
‫בגין ביטוחי סחר חוץ שהוכרו בדוחות הכספיים‪ 2‬חושבו בהתאם לחשיפה של הממשלה בגין התביעות‬
‫התלויות הקיימות כנגד חברת אשרא למועד הדיווח‪ 2‬וזאת מכוח הסכמי הערבות שנחתמו בין הממשלה‬
‫לחברת אשרא‪ 2‬לפירוט נוסף ראה ביאור ‪ – ,,‬ערבויות המדינה‪.‬‬
‫ב‪62-‬‬
‫ביאור ‪ - 41‬הפרשה לתביעות משפטיות (במיליוני ‪)₪‬‬
‫המדינה מהווה צד בתביעות אזרחיות שונות המוגשות נגדה‪ 2‬אשר בחלקן היא עשויה להיות מחויבת בפיצוי כספי‪.‬‬
‫ההליך השיפוטי נמשך בדרך כלל על פני מספר תקופות חשבונאיות‪ 2‬כאשר לאורך התקופה‪ 2‬אומדן הסכום שבו תחויב‬
‫המדינה יכול להשתנות‪ .‬הנהלות הגופים הממשלתיים ויועציהם המשפטיים‪ 2‬העריכו כי צפוי שחלק מתביעות אלה‬
‫יגרמו למחויבות בישויות הממשלתיות השונות וכי קיים אומדן מהימן של סכום המחויבות‪ .‬להלן יתרות ההפרשה‬
‫בגין תביעות משפטיות‪ 2‬על פי נושאי התביעות‪:‬‬
‫דיני נזיקין‬
‫הפרות חוזיות‬
‫דיני עבודה‬
‫אחר‬
‫סך הכל‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪),‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪62111‬‬
‫‪,2,‬‬
‫‪113‬‬
‫‪32151‬‬
‫‪7,110‬‬
‫‪32361‬‬
‫‪331‬‬
‫‪23‬‬
‫‪32332‬‬
‫‪7,744‬‬
‫(‪ )1‬כולל הפרשה בסך של כ‪ 32216 -‬מיליוני ‪( ₪‬ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,113‬כ‪ 32655 -‬מיליוני ‪ )₪‬בגין רשלנות רפואית‬
‫במוסדות רפואיים ממשלתיים ובלשכות הבריאות המחוזיות‪ 2‬המבוססת ברובה על עבודה אקטוארית המנוהלות‬
‫על‪-‬ידי הקרן הפנימית לביטוחי הממשלה‪.‬‬
‫(‪ ),‬היתרה כוללת הפרשות שונות שנרשמו בישויות מאוחדות‪ 2‬בעיקר ברשות שדות התעופה בישראל בסך של כ‪-‬‬
‫‪ ,2636‬מיליוני ‪( ₪‬ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,113‬כ‪ ,2661 -‬מיליוני ‪ )₪‬ובחברת החשמל לישראל בסך של כ‪ 333 -‬מיליוני ‪₪‬‬
‫(ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,113‬כ‪ 366 -‬מיליוני ‪.)₪‬‬
‫יש לציין כי בנוסף לאמור לעיל‪ 2‬קיימות תביעות משפטיות נגד המדינה‪ 2‬שאינן מתועדות וכן תביעות שתוצאותיהן‬
‫אינן ניתנות להערכה מהימנה או שלא ניתן לבצע אומדן מהימן של סכום המחויבות הצפוי בגינן‪ .‬התוצאות‬
‫הסופיות בגין חלק מתביעות אלה עשויות להשפיע על מצבם הכספי של הישויות הממשלתיות השונות ו‪/‬או על‬
‫הביצוע הכספי שלהן‪.‬‬
‫תשתית הנתונים ועריכת האומדנים להפרשה‪ 2‬התבססו בין היתר על מקורות מידע חסרים‪ .‬תביעות משפטיות‬
‫המטופלות בפרקליטות המדינה‪ 2‬מנוהלות במערכת מידע שאינה עונה על הצרכים החשבונאיים ותיעוד הרשומות‬
‫במערכת אינו אחיד ועל כן סביר להניח כי ישנם אי דיוקים בהצגת ההפרשה לעיל שאינם ניתנים לכימות‪.‬‬
‫ב‪63-‬‬
‫ביאור ‪ - 43‬התחייבויות אחרות לזמן ארוך (במיליוני ‪)₪‬‬
‫פיקדונות מיועדים וערבונות‬
‫הפרשה להשבת סכומים לצרכנים‬
‫פיקדונות בגין קרנות‬
‫פיקדונות בתי המשפט‬
‫התחייבויות פיקוח‬
‫קרנות מיועדות של ביטוח לאומי‬
‫התחייבויות בגין ערבויות המדינה‬
‫התחייבויות אחרות‬
‫סך הכל‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪),‬‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)6‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪32,31‬‬
‫‪,2566‬‬
‫‪1232,‬‬
‫‪63,‬‬
‫‪,51‬‬
‫‪,36‬‬
‫‪,15‬‬
‫‪162,26‬‬
‫‪41,247‬‬
‫‪)*(4131‬‬
‫‪,2331‬‬
‫‪,2651‬‬
‫‪131‬‬
‫‪631‬‬
‫‪12336‬‬
‫‪31,‬‬
‫‪,3,‬‬
‫‪162351‬‬
‫‪41,173‬‬
‫(‪ )1‬פיקדון מיועד הינו מזומן או נכס אחר‪ 2‬אשר הופקד בידי ישות ממשלתית על‪-‬ידי גורם חיצוני לאותה ישות‬
‫כתוצאה מהנסיבות הבאות‪:‬‬
‫‪ ‬הפיקדון הינו למשמורת או כעירבון‪ 2‬במטרה להחזירו למפקיד בתוך תקופה מוגדרת‪ 2‬בין אם בסכום הקרן‬
‫הנומינאלית‪ 2‬ובין אם בסכום הכולל ריבית ו‪/‬או הצמדה;‬
‫‪ ‬כאשר הוטלו מראש על‪-‬ידי המעביר‪ 2‬מגבלות או התניות מוגדרות המוגבלות בזמן באשר למטרת השימוש‬
‫בכספים‪ 2‬בהתאם להסכם שנחתם בין הצדדים‪ 2‬ואין לישות הממשלתית אפשרות מעשית לשימוש בו‪ 2‬זולת‬
‫החזרת הכספים‪ 2‬כל עוד לא נעשה בו השימוש למטרתו המיועדת‪.‬‬
‫(‪ ),‬הפרשות שנכללו בדוחות הכספיים של חברת החשמל לישראל‪ 2‬להשבת סכומים מסוימים‪ 2‬בעקבות הפער שבין‬
‫החישובים לפיהם נקבע התעריף בעבר‪ 2‬לבין החישובים החדשים שנעשו לגבי הכיסוי התעריפי להתחייבויות‬
‫הפנסיוניות‪ .‬מידע מפורט לעניין זה ניתן בדוחות הכספיים של חברת החשמל לישראל ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪.,113‬‬
‫(‪ )3‬כספים אשר הופקדו בבתי המשפט השונים על‪-‬ידי בעלי דין‪ 2‬בגין ערבונות‪ 2‬החרמות או כתנאי להליכים מסוימים‬
‫בתיקים משפטיים שונים‪ .‬פיקדונות אלו צפויים לחזור למפקידים בתום ההליך המשפטי‪ 2‬לפי החלטת בית‬
‫המשפט‪ .‬היתרה מוצגת בניכוי יתרות שוטפות של פיקדונות בתי המשפט המוצגות במסגרת ביאור ‪ - 15‬זכאים‬
‫ויתרות זכות‪.‬‬
‫(‪ )3‬חברת החשמל‪ 2‬לעניין סעיף זה‪ 2‬מיישמת את התקנים של המוסד לתקינה חשבונאית בארה"ב (‪ 2)FASB‬המנויים‬
‫בפרק ‪ 2RE6‬המאפשרים בהתקיים תנאים מסוימים‪ 2‬טיפול חשבונאי שונה מהמקובל ביחס לעיתוי זקיפת‬
‫ההוצאות וההכנסות לרווח והפסד‪ 2‬זאת במטרה לשקף וליצור הקבלה נאותה בין ההוצאות בפועל לבין ההכנסות‬
‫שייווצרו לחברה לפי מועדי ההכרה בהן כתלות בתעריף החשמל‪ .‬אחד התנאים ליישום התקינה האמורה קובע כי‬
‫התעריפים שבפיקוח נבנים כך שיכסו את העלויות הצפויות (כולל תשואה נדרשת להון) בקשר לאספקת השירות‪2‬‬
‫או המוצר שבפיקוח‪ .‬לפירוט ראה סעיף ג בביאור ‪ - 5‬חייבים ויתרות חובה‪.‬‬
‫(‪)6‬‬
‫הפרשה בגין אומדן למימוש ערבויות שניתנו על‪-‬ידי המדינה‪ 2‬לפירוט ראה ביאור ‪ - ,,‬ערבויות המדינה‪.‬‬
‫ב‪21-‬‬
‫ביאור ‪ - 44‬ערבויות המדינה (במיליוני ‪)₪‬‬
‫ערבויות המדינה מועמדות ברובן מתוקף חוק ערבויות מטעם המדינה‪ 2‬תשי"ח‪( 1362 -‬להלן‪" :‬חוק ערבויות המדינה")‪.‬‬
‫בהתאם לחוק ערבויות המדינה‪ 2‬סכום ערבויות המדינה התקפות אשר הועמדו מכוחו לא יעלה‪ 2‬בכל עת‪ 2‬על עשרה‬
‫אחוזים מסכום תקציב המדינה לאותה שנת כספים‪ 2‬למעט תקציב הפיתוח‪ .‬נכון לשנת ‪ 2,113‬עמד סכום זה על כ‪,3.3 -‬‬
‫מיליארדי ‪ .₪‬להלן פירוט סכומי הערבויות שניתנו על ידי המדינה מכוח חוק ערבויות המדינה‪ 2‬וכן מכוח חוק הנכים‬
‫(תגמולים ושיקום)‪ 2‬התשי"ט ‪ 21363 -‬תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למלוות נכים)‪ 2‬תשי"ד – ‪ 21363‬תקנות‬
‫הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות להסכמים)‪ 2‬התשט"ו ‪.1366 -‬‬
‫חוק ערבויות מטעם המדינה תשי"ח‪1362 -‬‬
‫ערבויות לנכים ומשפחות שכולות‬
‫סך הכל‬
‫‪4132‬‬
‫מסגרת‬
‫אפקטיבית‬
‫(‪122321 )1‬‬
‫(‪25 ),‬‬
‫‪37,200‬‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫חשיפה בפועל‬
‫‪132616‬‬
‫‪25‬‬
‫‪31,471‬‬
‫‪1323,2‬‬
‫‪53‬‬
‫‪32,774‬‬
‫‪ ‬מסגרת אפקטיבית‪ -‬מסגרת הערבות כפי שנקבעה בכתב הערבות או יתרת הערבות בתוקף מתוך מסגרת‬
‫הערבות‪ 2‬נכון למועד הדוח הכספי‪ .‬יצוין כי מסגרת הערבות אינה חורגת מהסכום אשר אושר על ידי ועדת‬
‫הכספים של הכנסת לאותה מטרה‪ 2‬בהתאם לסעיף ‪(,‬א) לחוק ערבויות המדינה‪.‬‬
‫‪ ‬חשיפה בפועל‪ -‬סכום הערבות המנוצל מתוך המסגרת האפקטיבית נכון למועד הדוח הכספי‪.‬‬
‫(‪ )3‬הרכב לפי מטרת הערבות‪:‬‬
‫סחר חוץ‬
‫קרנות למתן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים‬
‫ערבויות בגין הסכמי פרישה לפנסיה‬
‫סך הכל‬
‫(א)‬
‫(ב)‬
‫(ג)‬
‫(ד)‬
‫ב‪21-‬‬
‫‪4132‬‬
‫מסגרת‬
‫אפקטיבית‬
‫‪112633‬‬
‫‪52163‬‬
‫‪365‬‬
‫‪1,‬‬
‫‪37,171‬‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪62,2,‬‬
‫‪52163‬‬
‫‪,63‬‬
‫‪1,‬‬
‫‪31,414‬‬
‫‪52335‬‬
‫‪22,,1‬‬
‫‪333‬‬
‫‪,6‬‬
‫‪32,747‬‬
‫ביאור ‪ - 44‬ערבויות המדינה (במיליוני ‪( )₪‬המשך)‬
‫(א) סחר חוץ‬
‫‪4132‬‬
‫אשרא ‪ -‬החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר‬
‫חוץ‬
‫החברות כלל ביטוח אשראי ובסס"ח‬
‫התעשייה הצבאית לישראל‬
‫סך הכל‬
‫(‪621,1 )1‬‬
‫(‪,61 ),‬‬
‫(‪11 )3‬‬
‫‪4,474‬‬
‫‪4131‬‬
‫‪52115‬‬
‫‪,13‬‬
‫‪16‬‬
‫‪0,120‬‬
‫(‪ )1‬אשרא הינה חברה ממשלתית המבטחת עסקאות יצוא מפני חדלות פירעון של הקונה במדינת היעד‪ .‬פעילות‬
‫הביטוח של החברה מגובה בערבות המדינה‪ 2‬בסכום מקסימלי של ‪ ,2611‬מיליוני דולר ארה"ב (כ‪112611 -‬‬
‫מיליוני ‪ .)₪‬סכום החשיפה המוצג בטבלה לעיל מביא בחשבון פוליסות שהונפקו בסכומן המלא‪ 2‬ואישורים‬
‫עקרוניים לביטוח‪ 2‬אשר עדיין לא התממשו לכדי פוליסות‪ 2‬בשיעור של ‪( ,3%‬שיעור ההתממשות הממוצע)‪.‬‬
‫(‪ ),‬במסגרת תכנית ‪ Top Up‬לעידוד הייצוא משנת ‪ 2,113‬מהווה המדינה מבטח משנה עבור חברות ביטוח האשראי‬
‫הפרטיות‪ -‬כלל ביטוח אשראי ובסס"ח (להלן‪" :‬המבטחים הפרטיים")‪ 2‬לחלק ממסגרת האשראי אשר הן‬
‫מעמידות ליצואנים לטווח קצר‪ 2‬ואותו לא היו מעמידות במהלך העסקים הרגיל‪ .‬תכנית זו הסתיימה במהלך‬
‫‪ 2,113‬כך שנכון למועד הדוח הכספי נותרה חשיפה בסכום של ‪ ,61‬מיליוני ‪ ₪‬בגין עסקאות שבוצעו וטרם נפרעו‬
‫במלואן‪ .‬בנוסף‪ 2‬במסגרת תכנית לעידוד הייצוא משנת ‪ 2,113‬מהווה המדינה מבטח משנה עבור המבטחים‬
‫הפרטיים בגין התקופה השנייה בעסקאות ייצוא לטווח בינוני‪ -‬ארוך‪.‬‬
‫בהמשך לעבודת ועדה שמונתה על ידי החשבת הכללית לשם בחינת נושא ערבויות המדינה לביטוח סיכוני סחר‬
‫חוץ‪ 2‬ופעלה בשנת ‪ ,113‬בהשתתפות נציגי משרד האוצר‪ 2‬הכלכלה‪ 2‬והמועצה הלאומית לכלכלה‪ 2‬הוחלט על‬
‫הרחבה משמעותית של היקף ערבויות המדינה לביטוח סיכוני סחר חוץ‪ 2‬ככלי תמיכה בייצוא‪ 2‬וזאת עד להגעה‬
‫לשיעור ביחס לתוצר הדומה לממוצע במדינות ה‪ 2OECD -‬במתווה בן שלוש שנים‪ .‬חלקה הראשון של התכנית‬
‫יושם במהלך שנת ‪ 2,113‬עם הרחבת כתב הערבות לחברת אשרא בסך כולל של ‪ 661‬מיליוני דולר ארה"ב‪2‬‬
‫והעמדת מסגרת ערבות בסך כולל של ‪ 311‬מיליוני דולר ארה"ב לתכניות ייעודיות לביטוח סיכוני סחר חוץ‬
‫לטווח בינוני‪-‬ארוך (עד ‪ 11‬שנים) על ידי מבטחים פרטיים‪ 2‬כמפורט לעיל‪.‬‬
‫(‪ )3‬ערבויות אשר הועמדו לתעשייה הצבאית לישראל בשנת ‪ ,113‬במטרה לסייע לחברה להשתתף בפרויקט אשר‬
‫הממשלה ראתה בו חשיבות אסטרטגית בהיבטים עסקיים ומדיניים‪ .‬ערבויות אלו צפויות להסתיים בשנת‬
‫‪.,116‬‬
‫(ב) חברת החשמל לישראל‬
‫הפסקות חוזרות ונשנות באספקת הגז הטבעי ממצרים והתדלדלות מאגר ים תטיס בשנים ‪ 2,111-,113‬אילצו את‬
‫חברת החשמל לישראל (להלן‪" :‬החברה") לשנות את תמהיל הדלקים אותו היא צורכת לצורך הפקת חשמל‪2‬‬
‫ולהשתמש בדלקים חלופיים ויקרים יותר‪.‬‬
‫במטרה להקל על צרכני החשמל‪ 2‬הוחלט לפרוס את עליית התעריף אשר נדרשה לצורך מימון הדלקים החלופיים‪2‬‬
‫באופן הדרגתי בין השנים ‪ .,11,-,116‬לצורך גישור על הפער התזרימי בין ההוצאות בגין הדלקים החלופיים לבין‬
‫ההכנסות מהתעריף‪ 2‬גייסה החברה חוב בערבות המדינה‪.‬‬
‫בנוסף‪ 2‬קיימות ערבויות מדינה להלוואות בנקאיות של החברה משנות ה‪ 31 -‬ולהלוואה שלקחה החברה מבנק‬
‫בארה"ב לצורך מימון הקמת הקו הימי של צנרת הגז הטבעי‪.‬‬
‫ב‪2,-‬‬
‫ביאור ‪ - 44‬ערבויות המדינה (במיליוני ‪( )₪‬המשך)‬
‫להלן פירוט בדבר הערבויות‪:‬‬
‫‪ 13‬בדצמבר ‪4132‬‬
‫שנת מתן‬
‫הערבות‬
‫שנת סיום‬
‫הערבות‬
‫מיליוני ‪₪‬‬
‫‪1335‬‬
‫‪,11,‬‬
‫‪,11,‬‬
‫‪,113‬‬
‫‪,115‬‬
‫‪,116‬‬
‫‪,116‬‬
‫‪,116‬‬
‫‪36‬‬
‫‪,2136‬‬
‫‪121,1‬‬
‫‪,2311‬‬
‫ערבויות שקליות‬
‫ערבויות בדולר ארה"ב‬
‫‪,115‬‬
‫‪,116‬‬
‫‪666‬‬
‫‪61‬‬
‫‪0,317‬‬
‫‪,1,6‬‬
‫‪,1,6‬‬
‫סך הכל‬
‫(ג) קרנות למתן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים‬
‫בשל הקשיים הקיימים לעסקים קטנים ובינוניים בהשגת אשראי למימון פעילות שוטפת וצמיחה‪ 2‬יסדה‬
‫המדינה קרנות להעמדת הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים‪ .‬ההלוואות ניתנות מכספי הבנקים המפעילים את‬
‫הקרנות‪ 2‬כאשר המדינה התחייבה לשפות את הבנקים בגין חדלות פירעון של הלוואות‪ 2‬עד לסך של ‪ 61%‬או‬
‫‪ 26%‬מגובה ההלוואה ועד למכסה כוללת עבור כל בנק‪ .‬חלק מהתחייבות זו מגובה בפיקדונות של המדינה‬
‫בבנקים‪ 2‬ואילו החלק האחר מגובה בערבות מטעם המדינה‪ .‬במסגרת זו‪ 2‬נכון ליום המאזן קיימת מסגרת‬
‫ערבות מקסימלית בסך של ‪ 561‬מיליוני ‪ ₪‬לטובת פעילות הקרן החדשה לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים‪.‬‬
‫כנגד התחייבויות המדינה במסגרת ההסכמים עם הבנקים המפעילים את הקרן‪ 2‬צפויים הבנקים להעמיד‬
‫אשראי בהיקף כולל של כ‪ 5.3 -‬מיליארדי ‪ ₪‬לטובת עסקים קטנים ובינוניים‪ .‬לפירוט נוסף ראה ביאור ‪- 11‬‬
‫נכסים פיננסיים ואחרים‪.‬‬
‫(ד) ערבויות בגין הסכמי פרישה לפנסיה‬
‫ערבויות כלפי החברות כלל פיננסים ומבטחים‪ 2‬לתשלומי החברות המפורטות להלן בגין פנסיה לעובדים‬
‫שפרשו במסגרת הסכמי פרישה מוקדמת‪:‬‬
‫התעשייה הצבאית לישראל‬
‫אל על נתיבי אוויר לישראל‬
‫סך הכל‬
‫‪4132‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪34‬‬
‫‪4131‬‬
‫‪15‬‬
‫‪11‬‬
‫‪44‬‬
‫(‪ )4‬ערבויות לנכים ומשפחות שכולות‪:‬‬
‫ערבויות הניתנות על ידי משרד הביטחון מכוח חוק הנכים (תגמולים ושיקום)‪ 2‬תשי"ט‪ 21363 -‬לנכי משרד הביטחון‬
‫שאין ביכולתם להמציא את הערבות הנדרשת להלוואות הניתנות להם לצורך דיור ויצירת מקורות פרנסה‪.‬‬
‫ב‪23-‬‬
‫ביאור ‪ - 41‬התחייבויות תלויות והתקשרויות מהותיות (במיליוני ‪)₪‬‬
‫(‪ )3‬התחייבויות תלויות בגין תביעות משפטיות‬
‫המדינה מהווה צד בתביעות אזרחיות רבות המוגשות נגדה‪ 2‬שתוצאותיהן אינן ניתנות להערכה מהימנה או שלא‬
‫נית ן לבצע אומדן מהימן של סכום המחויבות הצפוי בגינן‪ .‬התוצאות הסופיות בגין תביעות אלה‪ 2‬עשויות להשפיע‬
‫באופן מהותי על מצבם הכספי של הישויות הממשלתיות השונות או על תוצאות פעילותן‪ .‬מאחר ולא ניתן כאמור‬
‫להעריך את סיכויי התממשותן או לאמוד באופן מהימן את הסכום שעשוי להיפסק בגינן‪ 2‬לא נרשמה בגינן‬
‫התחייבות בדוחות הכספיים‪ 2‬וניתן גילוי בלבד‪ 2‬וזאת בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים‪ .‬מודגש כי סכומי‬
‫התביעות התלויות אינם מהווים אומדן לתוצאות התביעות בפועל‪ 2‬אלא להיקף החשיפה הנובעת מהסעד הנתבע‪.‬‬
‫להלן פירוט התביעות המהותיות‪:‬‬
‫(א) תביעה ייצוגית שהוגשה נגד המדינה‪ 2‬לפיה טוען התובע כנגד תהליך החקיקה של סעיף ‪(5,‬ה) לחוק משק‬
‫החשמל‪ 2‬תשנ"ו‪ 2 1335 -‬אשר עיגן בחקיקה ראשית את אחד ממרכיבי תעריף החשמל‪ 2‬רכיב אשר כונה לאחר‬
‫מכן כ"תוספת מיוחדת"‪ 2‬והמגלם את עלות תשלומי הפנסיה המשולמים לעובדים הוותיקים של חברת‬
‫החשמל על‪-‬ידי חברת החשמל‪ .‬הערכת התובע לסעד הנתבע הינה כ‪ 1, -‬מיליארדי ‪( ₪‬ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪,113‬‬
‫כ‪ 1, -‬מיליארדי ‪.)₪‬‬
‫(ב) תביעות העומדות כנגד רשות מקרקעי ישראל שהיקף חשיפתן הכולל הינו כ‪ 1.3 -‬מיליארד ‪( ₪‬ליום ‪31‬‬
‫בדצמבר ‪ 2,113‬כ‪ 1.6 -‬מיליארד ‪.)₪‬‬
‫(ג) תביעות עיקריות כנגד חברות ממשלתיות כדלקמן‪:‬‬
‫(‪ )1‬תביעות משפטיות שהוגשו כנגד חברת החשמל לישראל בע"מ‪ 2‬לרבות בקשות להכרה בתובענות‬
‫כייצוגיות‪ 2‬בעיקר בגין תביעות כספיות (בין היתר בגין תעריף החשמל) יחסי עבודה ונזקי גוף אשר היקפן‬
‫הכולל מסתכם לסך של כ‪ 31 -‬מיליארדי ‪ 2₪‬מתוכן סך של כ‪ ,6 -‬מיליארדי ‪ ₪‬בגין בקשות להכרה‬
‫בתובענות כתובענות ייצוגיות ובגין בקשות לתובענות ייצוגיות שהתקבלו (ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2,113‬סך של‬
‫כ‪ ,2 -‬וכ‪ ,6 -‬מיליארדי ‪ 2₪‬בהתאמה)‪.‬‬
‫(‪ ),‬תביעות משפטיות שהוגשו כנגד רכבת ישראל בע"מ אשר היקפן הכולל מסתכם לסך של כ‪ 3.6 -‬מיליארדי‬
‫‪ 2₪‬מתוכן סך של כ‪ 3.1 -‬מיליארדי ‪ ₪‬בגין בקשות להכרה בתובענות כתובענות ייצוגיות ובגין בקשות‬
‫לתובענות ייצוגיות שהתקבלו (ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2,113‬סך של כ‪ 3.1 -‬וכ‪ ,.2 -‬מיליארדי ‪ 2₪‬בהתאמה)‪.‬‬
‫(‪ )3‬תביעות משפטיות שהוגשו כנגד רשות שדות התעופה בישראל‪ 2‬אשר היקפן הכולל מסתכם לסך של כ‪3.1 -‬‬
‫מיליארדי ‪( ₪‬ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2,113‬סך של כ‪ 3.3 -‬מיליארדי ‪.)₪‬‬
‫(‪ )3‬תביעות משפטיות שהוגשו כנגד חברת דואר ישראל בע"מ‪ 2‬אשר היקפן הכולל מסתכם לסך של כ‪,.1 -‬‬
‫מיליארדי ‪( ₪‬ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2,113‬סך של כ‪ 1.3 -‬מיליארד ‪.)₪‬‬
‫(‪ )6‬תביעות משפטיות שהוגשו כנגד מקורות חברת מים בע"מ‪ 2‬אשר היקפן הכולל מסתכם לסך של כ‪1.3 -‬‬
‫מיליארד ‪ 2₪‬מתוכן כ‪ 1., -‬מיליארד ‪ ₪‬בגין בקשות להכרה בתובענות כתובענות ייצוגיות ובגין בקשות‬
‫לתובענות ייצוגיות שהתקבלו (ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2,113‬סך של כ‪ 6.6 -‬וכ‪ 6.1 -‬מיליארדי ‪ 2₪‬בהתאמה)‪.‬‬
‫יש לציין כי בנוסף לאמור לעיל‪ 2‬קיימות מספר רב של תביעות משפטיות נגד המדינה‪ 2‬שאינן מתועדות וכן‬
‫תביעות שסכום החשיפה בגינן אינו ניתן להערכה באופן מהימן‪ .‬התוצאות הסופיות בגין חלק מתביעות אלה‪2‬‬
‫עשויות להשפיע באופן מהותי על מצבם הכספי של הישויות הממשלתיות השונות או על תוצאות פעולתן‪.‬‬
‫תשתית הנתונים ועריכת האומדנים לחשיפה‪ 2‬התבססו בין היתר‪ 2‬על מקורות מידע חסרים‪ .‬תביעות משפטיות‬
‫המטופלות בפרקליטות המדינה‪ 2‬מנוהלות במערכת מידע שאינה עונה על הצרכים החשבונאיים ותיעוד‬
‫הרשומות במערכת אינו אחיד וכולל אי דיוקים העלולים להיות מהותיים‪ .‬לאור זאת‪ 2‬נסמכו הפרקליטים‬
‫המטפלים בין היתר על‪-‬ידיעותיהם‪ 2‬לפיכך ייתכן כי ישנן תביעות גדולות נוספות אשר מידע עליהן לא נמסר על‪-‬‬
‫ידי הפרקליטות לצורך עריכת הביאור‪ .‬בנוסף‪ 2‬מקצת מהישויות הממשלתיות לא העבירו כמבוקש את רשימת‬
‫התביעות העומדות נגדן‪ 2‬בין אם עקב חוסר היענות של היועצים המשפטיים ובין אם עקב העדר תשתית נאותה‪2‬‬
‫למעקב אחר התנהלות תביעות אלו‪.‬‬
‫ב‪23-‬‬
‫ביאור ‪ - 41‬התחייבויות תלויות והתקשרויות מהותיות (במיליוני ‪( )₪‬המשך)‬
‫(‪ )4‬רשת ביטחון ממשלתית לחיסכון פנסיוני‬
‫עקב המשבר הפיננסי העולמי שהתרחש בשנת ‪ ,112‬והשלכותיו על החיסכון הפנסיוני של החוסכים בישראל‪2‬‬
‫החליטה ממשלת ישראל‪ 2‬בישיבתה מיום ‪ 13‬בדצמבר ‪ ,112‬בהחלטה מספר ‪( 33,3‬שאושרה על‪-‬ידי ועדת הכספים‬
‫של הכנסת)‪ 2‬על מתן הגנה לחיסכון הפנסיוני של חוסכים שתוך שלוש שנים מיום ‪ 31‬בנובמבר ‪ ,112‬ימלאו להם ‪51‬‬
‫שנה או יותר‪ 2‬ואשר עיקר חסכונותיהם הפנסיוניים חשופים לתנודות בשוק ההון‪.‬‬
‫גורמי המקצוע במשרד האוצר העריכו כי תכנית ההגנה על החיסכון הפנסיוני תכלול עד כ‪ ,112111 -‬חוסכים בעלי‬
‫היקף נכסים מרבי של כ‪ 111 -‬מיליארדי ‪ .₪‬יחד עם זאת‪ 2‬לא ניתן לאמוד בצורה מהימנה את היקף החשיפה‬
‫הכספית של הממשלה בגינה‪ .‬להלן עיקרי התוכנית שגובשה‪:‬‬
‫(א) מועד הפעלת התוכנית ותוקפה‪-‬‬
‫מועד ההפעלה הוא ‪ 31‬בנובמבר ‪( ,112‬להלן‪" :‬המועד הקובע")‪ 2‬כאשר התקופה הקובעת הינה ‪ 3‬שנים מיום‬
‫זה‪.‬‬
‫(ב) התנאים לקבלת הגנה על כספי החיסכון המוגן‪-‬‬
‫(‪ )1‬העמית הגיע לגיל פרישה וחלפו שלוש שנים לפחות מהמועד הקובע‪.‬‬
‫(‪ ),‬סך הנכסים הפנסיונים שלו‪ 2‬לרבות פנסיה תקציבית‪ 2‬קרנות פנסיה‪ 2‬ביטוח מנהלים וקופות גמל‬
‫לתגמולים במועד מימוש ההסדר (כהגדרתו בהחלטת הממשלה) נמוך מ‪ 1.6 -‬מיליון ‪.₪‬‬
‫(‪ )3‬כספי החיסכון שההגנה חלה עליהם‪ 2‬יועברו לקופת גמל משלמת לקצבה וישמשו מיד לאחר מועד‬
‫מימוש ההסדר לקבלת קצבה בלבד בידי העמית‪.‬‬
‫(‪ )3‬העמית הודיע על רצונו בהחלת ההגנה לפי החלטת הממשלה לגביו‪ 2‬בסמוך למועד מימוש‬
‫ההסדר‪.‬‬
‫(ג) הכספים המוגנים‪-‬‬
‫(‪ )1‬כספי החיסכון המוגן הם הכספים הצבורים לזכותו של עמית בקופת גמל לתגמולים‪ 2‬למעט‬
‫בקופת גמל מרכזית לקצבה‪ 2‬בקרן ותיקה‪ 2‬ובקופת גמל מבטיחת תשואה‪ 2‬ושערב המועד הקובע‬
‫טרם החל לקבל בגינם קצבה‪.‬‬
‫(‪ ),‬למבוטחים שסך נכסיהם הפנסיונים נמוך מ‪ 1.,6 -‬מיליון ‪ - ₪‬היקף הכספים המוגנים לא יעלה‬
‫על ‪ 1.66‬מיליון ‪ 2₪‬בניכוי מחצית שווים‪ 2‬נכון למועד הקובע‪ 2‬של המקורות הפנסיוניים הבאים‪:‬‬
‫פנסיה תקציבית‪ 2‬קרן ותיקה וקופת גמל מבטיחת תשואה‪.‬‬
‫(‪ )3‬למבוטחים שסך נכסיהם הפנסיונים נע בין ‪ 1.,6‬מיליון ‪ ₪‬ל‪ 1.6 -‬מיליון ‪ - ₪‬היקף הנכסים‬
‫המוגנים לא יעלה על ‪ 1.5‬מיליון ‪ 2₪‬בניכוי מחצית שווים‪ 2‬נכון למועד הקובע‪ 2‬של המקורות‬
‫הפנסיוניים הבאים‪ :‬פנסיה תקציבית‪ 2‬קרן ותיקה וקופת גמל מבטיחת תשואה‪.‬‬
‫(‪ )3‬לא תינתן הגנה לסכומים שנמשכו לפני המועד הקובע‪ 2‬לכספי קצבה שמומשו לפני המועד הקובע‪2‬‬
‫לכספים שנמשכו שלא כקצבה לאחר המועד הקובע‪ 2‬או לכספים שהופקדו לאחר המועד הקובע‪2‬‬
‫ואולם הם יובאו בחשבון לצורך חישוב סך החיסכון הפנסיוני‪.‬‬
‫(ד) היקף ההגנה‪-‬‬
‫ההגנה תהיה בגובה ההפרש החיובי‪ 2‬ככל שישנו‪ 2‬במועד מימוש ההסדר‪ 2‬בין הסכום המוגן כשהוא צמוד למדד‬
‫המחירים לצרכן הידוע במועד הקובע‪ 2‬לבין הגבוה מבין אלה‪:‬‬
‫‪ .1‬כספי החיסכון המוגן בתוספת או בניכוי התשואה ברוטו שנזקפה לזכותו של העמית בשל‬
‫התקופה החל במועד הקובע ועד למועד מימוש ההסדר‪.‬‬
‫‪ .,‬כספי החיסכון המוגן בתוספת או בניכוי הפרשי מדד הסמן (כהגדרתו בהחלטת הממשלה)‪ 2‬בין‬
‫מדד הסמן במועד מימוש ההסדר לבין מדד הסמן במועד הקובע‪.‬‬
‫(‪ )1‬כתבי שיפוי‬
‫כתב שיפוי (או מכתב שיפוי ‪ )Letter of Indemnity‬הינו מכשיר הגנה הדומה במהותו לכתב ביטוח לכיסוי חבות‬
‫בנזיקין המעניק למקבלו שיפוי בגין נזקים שיתבע בגינם (להלן‪" :‬החבות")‪ .‬המדינה רשאית‪ 2‬במקרים חריגים‬
‫ומיוחדים בהם קיימת פעילות חיונית עבור הציבור‪ 2‬להעניק כתב שיפוי לגופים או ליחידים שאינם עובדי ציבור‬
‫ומעניקים שירותים למדינה‪ 2‬לשם כיסוי החבות‪ 2‬אשר עלולה להיווצר מהתרחשותו של אירוע שנבע ממתן השירות‬
‫למדינה (לדוגמה לחברי גופים וועדות לא סטטוטוריים שאינם עובדי מדינה)‪.‬‬
‫כתב השיפוי ניתן כאמור במקרים בהם אין יכולת ממשית של נותני השירות לרכוש הגנה ביטוחית עבור השירות‬
‫הניתן למדינה‪ .‬במקרים אלו‪ 2‬חלופת הנפקת כתב שיפוי מהווה פתרון קצה בו המדינה נוטלת על עצמה את‬
‫החשיפה לסיכון בגובה גבולות האחריות שנקבעו על‪-‬ידי כתב השיפוי‪ .‬המאפיין המרכזי של המקרים בהם ניתן‬
‫כתב השיפוי הינו חשיפה גבוהה במיוחד של נותן השירות בגין הפעילות שאמור לבצע אשר בלעדי מתן כתב‬
‫השיפוי לא ניתן יהיה לקיים את הפעילות החיונית‪.‬‬
‫ב‪26-‬‬
‫ביאור ‪ - 41‬התחייבויות תלויות והתקשרויות מהותיות (במיליוני ‪( )₪‬המשך)‬
‫בידי משרדי הממשלה קיים בסיס חלקי של נתונים ותשתית לניהול כתבי שיפוי שניתנו על‪-‬ידי משרדי‬
‫הממשלה‪ .‬עדין חסר תיעוד מלא בגין כתבי השיפוי שניתנו וטרם הושלם תהליך ניהול מובנה ושיטתי במסגרת‬
‫מערכות המידע‪ .‬לפיכך‪ 2‬אין בידי הממשלה מידע מלא לגבי היקף החשיפה וסבירות התממשותם של‬
‫ההתחייבויות על פי כתבי שיפוי שהוענקו על ידה ואין באפשרותה לבצע הערכה כאמור באופן סביר‪ .‬לאור זאת‪2‬‬
‫כתבי שיפוי שהוענקו על‪-‬ידי המדינה‪ 2‬בגינם תיתכן חשיפה לממשלה‪ 2‬אינם מקבלים גילוי מלא בדוחות‬
‫הכספיים‪ .‬התוצאות הסופיות שיתכן ויתממשו בגין חלק מכתבי שיפוי אלו‪ 2‬עלולות להשפיע לעיתים על מצבם‬
‫הכספי של משרדי הממשלה השונים ו‪/‬או על תוצאות פעולותיהם השוטפות על‪-‬ידי הסטת משאבים תקציביים‬
‫החיוניים לפעילות השוטפת לכיסוי התחייבויות על פי כתב שיפוי שהונפק‪.‬‬
‫(‪ )2‬האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי‬
‫האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי (להלן‪" :‬האפוטרופוס הכללי") הינו יחידה במשרד המשפטים הפועלת מכוח‬
‫חיקוקים שונים ובהם חוק האפוטרופוס הכללי‪ 2‬התשל"ח ‪( 1362 -‬להלן‪" :‬חוק האפוטרופוס הכללי")‪ 2‬חוק‬
‫החברות‪ 2‬התשנ"ט ‪ 21333 -‬פקודת החברות [נוסח חדש]‪ 2‬התשמ"ג ‪ 21323 -‬פקודת פשיטת הרגל‪ 2‬התש"ם ‪21321 -‬‬
‫חיקוקים נוספים והחלטות ממשלה‪ .‬המאפיין המרכזי של האפוטרופוס הכללי הוא מעמדו כנאמן עבור אחרים‪2‬‬
‫בין כמנהל רכוש ובין כמפקח על נאמנים‪ 2‬חלקם אנשים פרטיים וחלקם רשויות המדינה וגופים אחרים (להלן‪:‬‬
‫"הזכאים")‪.‬‬
‫הפעילות הכספית של האפוטרופוס הכללי הינה ברובה עצמאית ומבוצעת מחוץ לתקציב המדינה‪ .‬פעילות זו‬
‫משקפת את מגוון התחומים עליהם מופקד האפוטרופוס הכללי ובהם ‪ -‬ניהול נכסים עזובים או מחולטים‪ 2‬ניהול‬
‫הליכי פשיטת רגל ופירוקי חברות‪ 2‬קבלת כספי עיזבונות לטובת מדינת ישראל‪ 2‬פיקוח על אפוטרופוסים ומנהלי‬
‫עיזבון ועוד‪.‬‬
‫ההיקף הכולל של הנכסים הכספיים הנמצאים בחזקת האפוטרופוס הכללי והמנוהלים על ידו (להלן‪" :‬כספי‬
‫הזכאים")‪ 2‬מסתכם ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,113‬בסך של כ‪ 5., -‬מיליארדי ‪( ₪‬ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2,113‬כ‪ 6.6 -‬מיליארדי‬
‫‪.)₪‬‬
‫כספי הזכאים מנוהלים על פי חוק בהשקעה משותפת בקרנות הפועלות במתכונת של קרן נאמנות‪ .‬כספי הקרנות‬
‫מושק עים במשותף בניירות ערך ופיקדונות במטבע חוץ ובשקלים‪ 2‬בהתאם למדיניות ולהנחיות של ועדת השקעות‬
‫הפועלת לפי סעיף ‪ 11‬לחוק האפוטרופוס הכללי‪ 2‬או‪ 2‬בכל הנוגע לכספי נעדרים‪ 2‬בפיקדון נושא תשואה במשרד‬
‫האוצר (ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2,113‬כ‪ 661 -‬מיליוני ‪ .)₪‬בנוסף לנכסים הכספיים המנוהלים כמפורט לעיל‪2‬‬
‫האפוטרופוס הכללי מקבל לידיו כנאמן רכוש אחר של נעדרים‪ 2‬פושטי רגל וחברות בפירוק‪ .‬רכוש זה כולל נכסי‬
‫מקרקעין ודברי ערך‪ 2‬הנרשמים במערכת נפרדת ‪" -‬מערכת רכוש"‪ -‬ללא ערכים כספיים והמעקב אחריהם מתבצע‬
‫במערכת זו‪ .‬למועד הדוח הכספי טרם נערך אומדן מהימן של השווי הכספי של נכסים אלה‪.‬‬
‫(‪ )1‬התחייבויות תלויות אחרות‬
‫יצוין כי בנוסף לאמור לעיל‪ 2‬עלולות להיות לממשלה התחייבויות תלויות רבות נוספות‪ 2‬שאינן מתועדות או‬
‫שתוצאותיהן אינן ניתנות להערכה מהימנה ולא ניתן לבצע אומדן סביר של סכום המחויבות הצפוי בגינן‪ .‬נכון‬
‫למועד הדוח הכספי לא נערך בממשלה מיפוי מלא של ההתחייבויות התלויות ולא מתבצע מעקב שיטתי אחריהן‪.‬‬
‫התוצאות הסופיות בגין חלק מתביעות או תלויות חשבונאיות אלו עלולות להשפיע באופן מהותי על מצבם‬
‫הכספי של הישויות הממשלתיות השונות ו‪/‬או על תוצאות פעולתן‪.‬‬
‫(‪ )0‬התקשרויות מהותיות‬
‫לפרטים בדבר ההתקשרויות המהותיות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2,113‬ראה להלן חלק ה' – דוחות על ביצוע התקציב‬
‫לשנת ‪.,113‬‬
‫ב‪25-‬‬
‫ביאור ‪ - 42‬הכנסות ממסים ואגרות (במיליוני ‪)₪‬‬
‫מיסים ישירים‪:‬‬
‫מס הכנסה‪ -‬שכירים‪ -‬יחידים‬
‫דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות‬
‫מס הכנסה‪ -‬חברות‬
‫מיסים ממלכ"רים וממוסדות כספיים‬
‫מיסי מקרקעין‬
‫הכנסות מאגרות‬
‫מס הכנסה – מיסוי שוק ההון‬
‫הכנסות מהיטל רווחי גז ונפט‬
‫סך הכל מיסים ישירים‬
‫מיסים עקיפים‪:‬‬
‫מיסי דלק‬
‫אחרים‬
‫סך הכל מיסים עקיפים‬
‫סך הכל‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪),‬‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)6‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪632313‬‬
‫‪65223,‬‬
‫‪,62633‬‬
‫‪132633‬‬
‫‪62213‬‬
‫‪523,3‬‬
‫‪32162‬‬
‫‬‫‪371,412‬‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪562615‬‬
‫‪632335‬‬
‫‪312161‬‬
‫‪1,2662‬‬
‫‪52313‬‬
‫‪52262‬‬
‫‪32613‬‬
‫‪33‬‬
‫‪373,742‬‬
‫‪252623‬‬
‫‪,12312‬‬
‫‪152313‬‬
‫‪12622‬‬
‫‪340,472‬‬
‫‪632623‬‬
‫‪122221‬‬
‫‪152113‬‬
‫‪12655‬‬
‫‪330,122‬‬
‫‪130,127‬‬
‫‪474,707‬‬
‫הכנסות ממיסים ואגרות‪ 2‬מוצגות בעיקר על בסיס מצטבר‪ 2‬בהתבסס על נתוני יתרת החובות העומדים בכללי ההכרה‬
‫כנכס בדוחות הכספיים לתחילת השנה‪ 2‬יתרתם לסוף השנה‪ 2‬סך הגבייה במזומן ושינויי הסיווג של יתרות חייבים‬
‫במהלך שנת הדיווח בין קטגוריות שונות המאפיינות את סבירות הגבייה‪ .‬הכנסות בגין חובות כאמור אשר לא עמדו‬
‫בכללי ההכרה כנכס בדוחות הכספיים‪ 2‬הוכרו ונרשמו על בסיס מזומן‪ .‬לפירוט נוסף‪ 2‬ראה ביאור ‪ - 5‬חייבים ויתרות‬
‫חובה‪.‬‬
‫( ‪)1‬‬
‫( ‪),‬‬
‫( ‪)3‬‬
‫( ‪)3‬‬
‫( ‪)6‬‬
‫דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות ‪ -‬מוצגים על בסיס מצטבר כפי שהוצגו בדוחות הכספיים של המוסד לביטוח‬
‫לאומי‪.‬‬
‫מיסי מקרקעין ‪ -‬כוללים הכנסות ממיסי שבח‪ 2‬רכוש‪ 2‬רכישה ומכירה של מקרקעין‪.‬‬
‫הכנסות מאגרות ‪ -‬כוללים בעיקר אגרות רישוי ושירותים‪.‬‬
‫הכנסות מהיטל רווחי גז ונפט‪ -‬ראה ביאור ‪ - 33‬קרנות הון ממשלתיות‪ -‬חוץ תקציביות‪.‬‬
‫מס ערך מוסף ‪ -‬כוללים הכנסות ממע"מ מקומי וממע"מ יבוא‪.‬‬
‫מערכות המידע של רשויות המס אינן עונות על מכלול הצרכים החשבונאיים לצורך ניהול נתוני ההכנסות על‬
‫בסיס מצטבר‪ 2‬לכן תשתית הנתונים ועריכתם התבססו בין היתר על אומדנים שונים‪ .‬חלק מהותי מנתוני‬
‫ההכנסות ממסים אינם מנוהלים במתכונת המאפשרת הצגתם באופן מהימן על בסיס מצטבר מסיבות שונות‪2‬‬
‫לרבות חוסר עקביות בהגדרת יתרות החוב בתחילת השנה ובסופה‪ 2‬העדר קשר חשבונאי בין מערך הגבייה‬
‫במזומן למערך ניהול החייבים‪ 2‬חוסר יכולת טכנית להפריד נתוני חייבים שאינם עומדים בכללי ההכרה כנכס‬
‫בדוחות הכספיים וכיוצא בזה‪.‬‬
‫ב‪26-‬‬
‫ביאור ‪ - 41‬הכנסות מהעברות (במיליוני ‪)₪‬‬
‫לשנה שהסתיימה ביום ‪ 13‬בדצמבר‬
‫‪)*(4131‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪11261,‬‬
‫‪112151‬‬
‫‪63,‬‬
‫‪333‬‬
‫‪166‬‬
‫‪166‬‬
‫‪,1‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪251‬‬
‫‪12653‬‬
‫‪34,111‬‬
‫‪31,441‬‬
‫סיוע מחו"ל שנוצל‬
‫מענקים‬
‫תרומות‬
‫ירושות ועיזבונות‬
‫הכנסות חד צדדיות אחרות‬
‫סך הכל‬
‫ביאור ‪ - 40‬הכנסות מעסקאות חליפין (במיליוני ‪)₪‬‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪4132‬‬
‫מכירת חשמל‬
‫מכירת סחורות וטכנולוגיות‬
‫אספקת שירותים רפואיים‪ 2‬נטו‬
‫אספקת שירותים אחרים‪ 2‬נטו‬
‫דמי חכירה‬
‫מכירת מים‬
‫ביצוע עבודות‬
‫מכירת והשכרת נכסי מקרקעין‬
‫הכנסות מתמלוגים‬
‫אחרות‬
‫סך הכל‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪),‬‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)3‬‬
‫‪,32613‬‬
‫‪162,53‬‬
‫‪112121‬‬
‫‪32366‬‬
‫‪62161‬‬
‫‪32636‬‬
‫‪32126‬‬
‫‪,2335‬‬
‫‪12313‬‬
‫‪365‬‬
‫‪41,774‬‬
‫‪,62563‬‬
‫‪16266,‬‬
‫‪112636‬‬
‫‪32612‬‬
‫‪32225‬‬
‫‪32331‬‬
‫‪,2511‬‬
‫‪,2136‬‬
‫‪125,,‬‬
‫‪315‬‬
‫‪40,237‬‬
‫(‪ )1‬הכנסות מאספקת שירותים רפואיים הניתנים על‪-‬ידי בתי החולים הממשלתיים ולשכות הבריאות‪ 2‬לקופות‬
‫החולים וללקוחות נוספים‪.‬‬
‫(‪ ),‬כולל בעיקר הכנסות מאספקת שירותים בניכוי הנחות הניתנות על‪-‬ידי חברת דואר ישראל‪ 2‬רכבת ישראל‪ 2‬חברות‬
‫הנמלים ורשות שדות התעופה בישראל‪.‬‬
‫(‪ )3‬דמי חכירה מהוונים מהקצאת קרקע במכרזים ברשות מקרקעי ישראל‪.‬‬
‫(‪ )3‬פירוט הכנסות מתמלוגים לפי סוג תמלוג‪:‬‬
‫‪4131‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪6,5‬‬
‫‪631‬‬
‫גז ונפט‬
‫‪,53‬‬
‫‪553‬‬
‫אשלג(*)‬
‫‪,11‬‬
‫‪163‬‬
‫‪35‬‬
‫‪55‬‬
‫תחבורה ציבורית‬
‫‪61‬‬
‫‪66‬‬
‫תקשורת‬
‫‪616‬‬
‫‪,11‬‬
‫אחר‬
‫‪3,044‬‬
‫‪3,712‬‬
‫סך הכל‬
‫ב‪22-‬‬
‫ביאור ‪ - 40‬הכנסות מעסקאות חליפין (במיליוני ‪( )₪‬המשך)‬
‫(*) תמלוגים מאשלג‪:‬‬
‫בהמשך לכתב התביעה שהגישה המדינה בשנת ‪ ,111‬נגד חברת מפעלי ים המלח בע"מ (להלן‪" :‬מי"ה") על סך של‬
‫כ‪ )1(,31 -‬מיליון דולר ארה"ב בגין תשלום תמלוגים בחסר ואי תשלום תמלוגים על מוצרי המשך‪ 2‬ביום ‪ 13‬במאי‬
‫‪ ,113‬פסקו כבוד הבוררים את החלטתם במסגרת פסק חלקי בו התקבלו טענות המדינה במלואן ברוב קולות‪.‬‬
‫בהתאם לפסק הבוררות‪ 2‬על מי"ה לשלם למדינה תמלוגים על מכירת מוצרי המשך המיוצרים על ידי חברות‬
‫הקונצרן‪ 2‬שמפעליהן ממוקמים הן באזור ים המלח ובשטחי סביבתו והן מחוצה לו‪ 2‬הן בארץ והן בחוץ לארץ‪ .‬כמו‬
‫כן‪ 2‬קבעו כב' הבוררים כי התמלוגים על מוצרי ההמשך יחושבו על פי הנוסחה הקבועה בסעיף ‪(16‬א)(‪ ),‬לחוק זיכיון‬
‫ים המלח ולא על פי מחירי העברה פנימיים שנקבעו בין חברות קשורות שהן חברות בקונצרן‪.‬‬
‫יצוין כי ביום ‪ ,6‬במאי ‪ ,113‬חברת כימיקלים לישראל בע"מ (חברת האם של מי"ה) פירסמה דיווח מיידי לבורסה‪2‬‬
‫ובו דיווחה על ביצוע הפרשה של ‪ 136‬מיליוני דולר ארה"ב בגין יישום פסק הבוררות עבור תקופה שמשנת ‪ ,111‬ועד‬
‫לתום הרבעון הראשון של שנת ‪.,113‬‬
‫לאחר מתן פסק הבוררות החלקי עברה הבוררות לשלב השני‪ 2‬של מתן חשבונות‪ 2‬בו ייקבעו הסכומים המדויקים‬
‫להם זכאית המדינה‪ .‬הכנסות תמלוגי אשלג לשנת ‪ 2,113‬כוללת תשלום על סך של כ‪ 31.1 -‬מיליון דולר ארה"ב‬
‫הנובע מתחשיב התמלוגים אשר בוצע על ידה הכלולים לעיל‪.‬‬
‫לטענת המדינה הסכומים המגיעים בגין תשלום תמלוגים בחוסר גבוה משמעותית ונאמד ב‪-‬למעלה ממאתיים‬
‫מיליון דולר ארה"ב‪ .‬היקף התמלוגים הסופי המגיע למדינה יתברר בתום השלב השני של הבוררות‪.‬‬
‫ביאור ‪ -44‬הכנסות אחרות (במיליוני ‪)₪‬‬
‫השתתפות רשויות מקומיות‬
‫הפחתת התחייבות פרויקטי ‪P.P.P‬‬
‫הכנסות עבור פיצוי צד שלישי‬
‫אחרות‬
‫סך הכל‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪),‬‬
‫(‪)3‬‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪12336‬‬
‫‪12365‬‬
‫‪565‬‬
‫‪653‬‬
‫‪6,3‬‬
‫‪32,‬‬
‫‪12311‬‬
‫‪32331‬‬
‫‪2,277‬‬
‫‪0,124‬‬
‫(‪ )1‬השתתפות רשויות מקומיות ברכש שירותי רווחה‪.‬‬
‫(‪ ),‬הכנסות מהפחתת התחייבות למימון פרויקטים מסוג ‪ P.P.P‬אשר בהם הממשלה העבירה את זכויותיה לשימוש‬
‫בנכס ולגביית ההכנסות בגינו‪ .‬לפירוט נוסף‪ 2‬ראה ביאור ‪ - 11‬השקעה בפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי‪.‬‬
‫(‪ )3‬הכנסות שהתקבלו במוסד לביטוח לאומי‪ 2‬לפי סעיף ‪ 3,2‬לחוק‪ 2‬מחברות ביטוח ואחרים‪ 2‬בגין פיצוי על גמלה‬
‫ששולמה למבוטחים‪.‬‬
‫ביאור ‪ - 47‬שכר עבודה והטבות לעובדים (במיליוני ‪)₪‬‬
‫שכר בארץ ובחו"ל‬
‫הוצאות בגין תוכנית להטבה מוגדרת‬
‫הוצאות אחרות בגין פרישת עובדים‬
‫סך הכל‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪),‬‬
‫(‪)3‬‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪2,2353‬‬
‫‪252633‬‬
‫‪332331‬‬
‫‪3,2633‬‬
‫‪1222,‬‬
‫‪12621‬‬
‫‪312,471‬‬
‫‪371,731‬‬
‫(‪) 1‬‬
‫בעקבות הסכם קציר המלח אשר כלל את העלאת שיעור התמלוגים שמי"ה משלמת למדינה‪ 2‬תוקן כתב התביעה בשנת ‪,11,‬‬
‫לסך של כ‪ ,56 -‬מיליון דולר ארה"ב‪.‬‬
‫ב‪23-‬‬
‫ביאור ‪ - 47‬שכר עבודה והטבות לעובדים (במיליוני ‪( )₪‬המשך)‬
‫(‪ )1‬שכר בארץ ובחו"ל ‪ -‬הוצאות השכר כוללות את עלויות העסקת עובדים של הממשלה ואת כל הזכויות הנלוות‬
‫המגיעות לעובדים בהתאם לחוקים והצווים השונים החלים על העובדים‪.‬‬
‫(‪ ),‬הוצאות בגין תוכנית להטבה מוגדרת‪:‬‬
‫הפסד אקטוארי‬
‫עלות שירות שוטף‬
‫בתוספת (בקיזוז) עלות היוון‬
‫בקיזוז רכישת זכויות‬
‫סך הכל‬
‫(א)‬
‫(ב)‬
‫(ג)‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪332155‬‬
‫‪2523,2‬‬
‫‪62,35‬‬
‫‪112362‬‬
‫‪32113‬‬
‫(‪)32336‬‬
‫(‪)31‬‬
‫(‪)32‬‬
‫‪27,221‬‬
‫‪74,111‬‬
‫(א) הפסד אקטוארי הינו הפער בין ההתחייבות כפי שנצפתה בתחילת השנה לבין תוצאת ההתחייבות שנמדדה‬
‫בסוף שנת הדיווח‪ .‬בתחילת השנה נצפה וקטור תשואה לפדיון של אגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד ובפועל‬
‫נלקח וקטור ריביות של אגרות תלוש אפס (‪ )Zero Coupon‬אשר חושב על‪-‬ידי חברת שערי ריבית‪ .‬הוצאה זו‬
‫תלויה בפרמטרים חיצוניים כגון‪ 2‬שיעור ריבית ההיוון ומרכיבי הצמדה ועשויה להשתנות באופן מהותי משנה‬
‫לשנה‪.‬‬
‫(ב) הזכויות שנצברו בשנת הדיווח לעובדי המדינה (הפעילים והגמלאים) הזכאים לפנסיה תקציבית‪.‬‬
‫(ג) עלות ההיוון מייצגת את הגידול בערך הנוכחי של ההתחייבות לפנסיה תקציבית‪ 2‬כתוצאה מהתקרבות בשנה‬
‫אחת לתקופות הפירעון בהן יבוצעו תשלומי הפנסיה בפועל‪ .‬לפירוט נוסף ראה ביאור ‪ - 12‬התחייבויות בגין‬
‫זכויות עובדים‪.‬‬
‫(‪ )3‬הוצאות אחרות בגין פרישת עובדים ‪ -‬כוללות בעיקר הוצאות בגין פיצויי פיטורים‪ .‬ככלל‪ 2‬הוצאות בגין‬
‫פרישת עובדים‪ 2‬במרבית משרדי הממשלה‪ 2‬אינן מנוהלות במערכות הכספיות כנדרש על פי כללי חשבונאות‬
‫מקובלים‪ .‬לפיכך מבוססות הוצאות אלו על אומדנים והערכות שונות‪ 2‬ויתכן כי אינן מייצגות באופן נאות את‬
‫מכלול ההוצאות שהתהוו על בסיס מצטבר‪ .‬לפירוט נוסף ראה ביאור ‪ - 12‬התחייבויות בגין זכויות עובדים‪.‬‬
‫ביאור ‪ - 47‬תמיכות‪ ,‬הקצבות והעברות (במיליוני ‪)₪‬‬
‫הרכב לפי מטרות‪:‬‬
‫גמלאות המוסד לביטוח לאומי‬
‫סל שירותי בריאות‪ 2‬נטו‬
‫מטרות חברתיות‬
‫מטרות חינוך‬
‫מטרות כלכליות‬
‫מטרות ביטחוניות‬
‫העברות חד צדדיות מכוח חוקים ותקנות‬
‫מטרות תשתיות‬
‫מטרות בריאות שונות‬
‫מטרות ממשלתיות ומנהלתיות‬
‫סך הכל‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪),‬‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)6‬‬
‫(‪)5‬‬
‫(‪)6‬‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪332116‬‬
‫‪1,52262‬‬
‫‪332132‬‬
‫‪35213,‬‬
‫‪,6211,‬‬
‫‪,52115‬‬
‫‪,,2,55‬‬
‫‪,,2533‬‬
‫‪32331‬‬
‫‪22166‬‬
‫‪32533‬‬
‫‪32532‬‬
‫‪,26,6‬‬
‫‪32166‬‬
‫‪32333‬‬
‫‪323,6‬‬
‫‪,2363‬‬
‫‪12665‬‬
‫‪336‬‬
‫‪,66‬‬
‫‪377,132‬‬
‫‪412,211‬‬
‫ב‪31-‬‬
‫ביאור ‪ - 47‬תמיכות‪ ,‬הקצבות והעברות (במיליוני ‪( )₪‬המשך)‬
‫(‪ )3‬גמלאות המוסד לביטוח לאומי ‪ -‬הרכב לפי ענפי הביטוח‪:‬‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪322,65‬‬
‫‪512523‬‬
‫‪152221‬‬
‫‪,62266‬‬
‫‪52631‬‬
‫‪32661‬‬
‫‪521,3‬‬
‫‪52,65‬‬
‫‪62615‬‬
‫‪622,6‬‬
‫‪52166‬‬
‫‪32526‬‬
‫‪32,,6‬‬
‫‪32,31‬‬
‫‪13,‬‬
‫‪365‬‬
‫‪31‬‬
‫‪,2‬‬
‫‪,1‬‬
‫‪,1‬‬
‫‪112116‬‬
‫‪112312‬‬
‫‪71,334‬‬
‫‪340,717‬‬
‫זקנה ושאירים‬
‫אימהות‬
‫סיעוד‬
‫ילדים‬
‫אבטלה‬
‫פשיטת רגל ופירוק תאגידים‬
‫נפגעי תאונות‬
‫הענקות מטעמי צדק‬
‫הקצבות בגין חוקים והסכמים שונים‬
‫סך הכל‬
‫גמלאות המוסד לביטוח לאומי מייצגות את תשלומי הקצבאות ואת השינוי האקטוארי שחל בהתחייבויות המוסד‬
‫לביטוח לאומי לזכאים‪.‬‬
‫(‪ )4‬סל שירותי בריאות‪ ,‬נטו‪:‬‬
‫שירותי בריאות כללית‬
‫מכבי שירותי בריאות‬
‫קופת חולים מאוחדת‬
‫סך הכל‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪132163‬‬
‫‪,12133‬‬
‫‪22135‬‬
‫‪225,1‬‬
‫‪3213,‬‬
‫‪32,22‬‬
‫‪,2231‬‬
‫‪32136‬‬
‫‪12,377‬‬
‫‪10,174‬‬
‫מימון סל שירותי הבריאות נקבע בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי‪ 2‬תשנ"ד‪ 1333 -‬ותקנותיו‪ .‬עיקר מקורות מימון‬
‫סל הבריאות הינם מגביית דמי ביטוח בריאות ומתקציב המדינה‪ .‬סל שירותי הבריאות‪ 2‬נטו מוצג בניכוי דמי מינהל‬
‫(בגין תפעול מערך גביית דמי הביטוח הלאומי) והוצאות בגין מועצת הבריאות‪ 2‬ואינו כולל השתתפות עצמית של קופות‬
‫החולים‪.‬‬
‫ב‪31-‬‬
‫(‪ )1‬תמיכות במטרות חברתיות‪:‬‬
‫תמיכות ברשויות מקומיות‬
‫מתן שירותי רווחה‬
‫העברות למפעילי תחבורה ציבורית‬
‫העברות לניצולי השואה‬
‫סיוע בתחום שיכון ודיור‬
‫אחרות‬
‫סך הכל‬
‫(א)‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪5236,‬‬
‫‪52313‬‬
‫‪32263‬‬
‫‪62132‬‬
‫‪32513‬‬
‫‪32216‬‬
‫‪,2231‬‬
‫‪32351‬‬
‫‪122,2‬‬
‫‪12632‬‬
‫‪52236‬‬
‫‪625,3‬‬
‫‪44,114‬‬
‫‪40,330‬‬
‫(א) כולל מענקי איזון לרשויות המקומיות בסך של כ‪ ,.5 -‬מיליארדי ‪ ₪‬בשנים ‪ ,113‬ו‪.,113 -‬‬
‫(‪ )2‬תמיכות במטרות חינוך‪:‬‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪112531‬‬
‫‪1,2,11‬‬
‫‪32123‬‬
‫‪3216,‬‬
‫‪225‬‬
‫‪533‬‬
‫‪116‬‬
‫‪13,‬‬
‫‪661‬‬
‫‪335‬‬
‫‪44,400‬‬
‫‪44,077‬‬
‫מוסדות חינוך ממלכתי‬
‫המועצה להשכלה גבוהה‬
‫מוסדות תורניים‬
‫המנהל לחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער‬
‫אחרות‬
‫סך הכל‬
‫עלויות נוספות בגין תמיכות במטרות חינוך נכללו במסגרת סעיפי הוצאות שכר והוצאות תפעוליות (בעיקר בגין הסעת‬
‫תלמידים)‪.‬‬
‫(‪ )1‬תמיכות במטרות כלכליות‪:‬‬
‫העברות לקרנות פנסיה הוותיקות‬
‫תמיכה בתעשייה והטבות לעידוד השקעות הון‬
‫אחרות‬
‫סך הכל‬
‫(א)‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪52151‬‬
‫‪62635‬‬
‫‪,2661‬‬
‫‪12665‬‬
‫‪2,3‬‬
‫‪653‬‬
‫‪7,221‬‬
‫‪7,111‬‬
‫(א) כולל העברות בגין סיוע ישיר ורישום לראשונה של התחייבות הממשלה בגין כרית הביטחון לקרנות הפנסיה‪.‬‬
‫לפירוט נוסף ראה ביאור ‪ - 16‬התחייבויות לתמיכה בקרנות הפנסיה‪.‬‬
‫(‪ )0‬העברות חד צדדיות מכוח חוקים ותקנות‪:‬‬
‫העברות מכוח חוקים ותקנות כוללות העברות מרשות מקרקעי ישראל לקרן קיימת לישראל בגין גבייה עבור‬
‫קרקעות הנמצאות בבעלותה בסך של כ‪ 262 -‬מיליוני ‪( ₪‬בשנת ‪ 2,113‬כ‪ 12113 -‬מיליוני ‪.)₪‬‬
‫ב‪3,-‬‬
‫(‪ )4‬תמיכות במטרות בריאות שונות‪:‬‬
‫כולל בעיקר תמיכות בקופות החולים על פי מבחני תמיכה בהתאם לסעיף ‪3‬א' לחוק יסודות התקציב‪ 2‬התשמ"ה‪-‬‬
‫‪ . 1326‬קופות החולים מקבלות מהממשלה תמיכה כספית‪ 2‬במסגרת הסכמי ייצוב‪ 2‬שעיקר מטרתה ייצובן הכלכלי‬
‫לטווח ארוך‪ 2‬לצד מטרות נוספות בנוגע לשירותי הבריאות שהן מעניקות‪ .‬עלות התמיכה בקופות החולים בשנת‬
‫‪ ,113‬הסתכמה לסך של כ‪ 12133 -‬מיליוני ‪( ₪‬בשנת ‪ 2,113‬כ‪ ,213, -‬מיליוני ‪.)₪‬‬
‫ביאור ‪ - 11‬הוצאות תפעוליות (במיליוני ‪)₪‬‬
‫צריכת חומרים וביצוע עבודות‬
‫תפעול ותחזוקה‬
‫קבלני משנה‬
‫פחת‬
‫שכירות‬
‫מחקר ופיתוח‬
‫אחרות‬
‫סך הכל‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪352236‬‬
‫‪362161‬‬
‫‪,12122‬‬
‫‪,12226‬‬
‫‪132153‬‬
‫‪122521‬‬
‫‪132666‬‬
‫‪132156‬‬
‫‪12513‬‬
‫‪12651‬‬
‫‪1263,‬‬
‫‪1266,‬‬
‫‪112633‬‬
‫‪112313‬‬
‫‪311,023‬‬
‫‪314,211‬‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪ )3‬הוצאות תפעול ותחזוקה ‪ -‬הרכב לפי תשומות עיקריות‬
‫תפעול ותחזוקה – ביטחון (**)‬
‫אבטחה וניקיון‬
‫תחזוקת מחשוב וציוד‬
‫ארנונה‪ 2‬מים‪ 2‬חשמל ואנרגיה‬
‫תחזוקת מבנים‬
‫תחזוקת רכבים‬
‫אחרות‬
‫סך הכל‬
‫(*)‬
‫(**)‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪112321‬‬
‫‪112233‬‬
‫‪12313‬‬
‫‪12331‬‬
‫‪12,31‬‬
‫‪1233,‬‬
‫‪12,,3‬‬
‫‪12,32‬‬
‫‪2,5‬‬
‫‪223‬‬
‫‪611‬‬
‫‪36,‬‬
‫‪3265,‬‬
‫‪32523‬‬
‫‪41,177‬‬
‫‪41,774‬‬
‫הרכב ההוצאות הינו מידע מסווג‪.‬‬
‫ב‪33-‬‬
‫ביאור ‪ - 13‬הנהלה וכלליות (במיליוני ‪)₪‬‬
‫אירועים‪ 2‬טקסים ופעילות הסברה‬
‫ייעוץ‬
‫משרדיות‬
‫הנהלה‬
‫משפטיות‬
‫חובות מסופקים ואבודים‬
‫שכירות מבנים‬
‫הדרכה‬
‫אחרות‬
‫סך הכל‬
‫(‪)1‬‬
‫)‪(2‬‬
‫)‪(3‬‬
‫)‪(4‬‬
‫)‪(5‬‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪125,3‬‬
‫‪12636‬‬
‫‪12551‬‬
‫‪12566‬‬
‫‪12361‬‬
‫‪123,3‬‬
‫‪611‬‬
‫‪636‬‬
‫‪616‬‬
‫‪233‬‬
‫(‪),36‬‬
‫‪236‬‬
‫‪612‬‬
‫‪6,,‬‬
‫‪313‬‬
‫‪333‬‬
‫‪12333‬‬
‫‪12336‬‬
‫‪7,111‬‬
‫‪7,171‬‬
‫(‪ )3‬הרכב הוצאות אירועים‪ 2‬טקסים ופעילות הסברה‪:‬‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪636‬‬
‫‪511‬‬
‫‪33,‬‬
‫‪363‬‬
‫‪533‬‬
‫‪561‬‬
‫‪3,041‬‬
‫‪3,411‬‬
‫פרסומים‪ 2‬הסברה‬
‫אירועים‪ 2‬טקסים וכנסים‬
‫אחרות‬
‫סך הכל‬
‫(*) הוצג מחדש‬
‫(‪ )4‬כולל בעיקר הוצאות בגין דואר‪ 2‬תקשורת‪ 2‬ציוד משרדי‪ 2‬אירוח‪ 2‬צילומים‪ 2‬הדפסות וספרות מקצועית‪.‬‬
‫(‪ )1‬כולל בעיקר הוצאות שכר עובדי ההנהלה והוצאות עבור נסיעות לחו"ל‪.‬‬
‫מערכות המידע הקיימות בתחום השכר אינן תומכות בסיווג הוצאות השכר לפי מהותן‪ 2‬לפיכך לא ניתן בשלב זה‬
‫לבצע הפרדה נאותה בין הוצאות שכר הנהלה לבין שאר הוצאות השכר‪.‬‬
‫(‪ )2‬כולל בעיקר תשלומים בגין פסקי דין‪ 2‬וכן הוצאות בגין תביעות משפטיות‪.‬‬
‫(‪ )1‬הרכב ההוצאות (הכנסות) נטו בגין חובות מסופקים‪:‬‬
‫הלוואות המדינה‬
‫אחרים‬
‫סך הכל‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪4132‬‬
‫(‪)563‬‬
‫‪122‬‬
‫‪365‬‬
‫‪563‬‬
‫(‪)474‬‬
‫‪724‬‬
‫ב‪33-‬‬
‫ביאור ‪ - 14‬הוצאות מימון‪ ,‬נטו (במיליוני ‪)₪‬‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪4132‬‬
‫הוצאות מימון נטו בגין החוב הממשלתי‬
‫מלוות פנים‪:‬‬
‫אגרות חוב סחירות‬
‫סך הכל הוצאות מימון נטו בגין מלוות פנים‬
‫מלוות חוץ‪:‬‬
‫עסקאות החלף ואקדמה‪ 2‬נטו‬
‫סך הכל הוצאות (הכנסות) מימון נטו בגין מלוות חוץ‬
‫‪13236,‬‬
‫‪6265,‬‬
‫‪,2,26‬‬
‫‪353‬‬
‫‪1,1‬‬
‫‪44,111‬‬
‫‪132361‬‬
‫‪62151‬‬
‫‪32161‬‬
‫‪612‬‬
‫‪63‬‬
‫‪11,417‬‬
‫‪52213‬‬
‫‪,2563‬‬
‫‪32,63‬‬
‫‪33,‬‬
‫(‪)12,33‬‬
‫‪31,241‬‬
‫(‪),,1‬‬
‫(‪)533‬‬
‫(‪)352‬‬
‫(‪)333‬‬
‫‪12,51‬‬
‫(‪)244‬‬
‫סך הכל הוצאות מימון נטו בגין החוב הממשלתי‬
‫‪11,211‬‬
‫‪47,470‬‬
‫הוצאות מימון אחרות‪ ,‬נטו‬
‫‪3,217‬‬
‫‪711‬‬
‫סך הכל הוצאות מימון‪ ,‬נטו‬
‫‪10,707‬‬
‫‪11,443‬‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪),‬‬
‫(*) הוצג מחדש‬
‫(‪ )3‬הרכב הוצאות מימון בגין אגרות חוב סחירות‪:‬‬
‫הוצאות ריבית‬
‫הפרשי הצמדה והפחתת פרמיה‪/‬ניכיון‬
‫סך הכל‬
‫‪4131‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪152623‬‬
‫‪1623,2‬‬
‫‪,2252‬‬
‫(‪)12365‬‬
‫‪37,213‬‬
‫‪31,244‬‬
‫(‪ )4‬הרכב הוצאות מימון נטו בגין אגרות חוב לא סחירות שהונפקו לקרנות הפנסיה‪:‬‬
‫הוצאות ריבית‬
‫הפרשי שער והצמדה‬
‫הוצאות נטו מהפחתת פרמיה‪/‬ניכיון‬
‫סך הכל‬
‫‪4131‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪62,51‬‬
‫‪622,5‬‬
‫‪12236‬‬
‫(‪)52‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4,301‬‬
‫‪1,404‬‬
‫ב‪36-‬‬
‫ביאור ‪ - 11‬קרנות הון ממשלתיות‪ -‬חוץ תקציביות (במיליוני ‪)₪‬‬
‫כללי‬
‫קרנות הון ממשלתיות‪ 2‬משמשות לניהול פעילות ייחודית במסגרת הממשלתית‪ 2‬תוך יצירת הפרדה חשבונאית‬
‫ותקציבית בי ן פעילות הקרן לבין הפעילות הרגילה של הממשלה‪ .‬תוקפן ומעמדן של קרנות אלו יכול לנבוע מכוח חוק‪2‬‬
‫הוראות חקיקה או כתוצאה מהחלטה מנהלתית‪ .‬מקורות הכנסתן של קרנות אלו‪ 2‬עשויים לנבוע מפעילות מתוקצבת‬
‫בהתאם לחוק יסודות התקציב‪ 2‬תשמ"ה‪ 1326 -‬או ממקורות אחרים מחוץ לתקציב המדינה‪.‬‬
‫(א) קרן ערבויות המדינה‪:‬‬
‫‪3,031‬‬
‫‪66‬‬
‫‪,3‬‬
‫(‪)1‬‬
‫‪1‬‬
‫(‪),‬‬
‫‪312‬‬
‫‪3,437‬‬
‫יתרה ליום ‪ 13‬בדצמבר ‪4131‬‬
‫זקיפת עמלות‬
‫זקיפת ריבית‬
‫זקיפת החזרים‬
‫הפרשה לתביעות‬
‫מימוש ערבויות‬
‫תנועה בשנת ‪4132‬‬
‫ממשלת ישראל מעמידה ערבויות לגופים שונים במשק‪ .‬עבור העמדת הערבויות גובה המדינה עמלות אשר משמשות‬
‫אותה לכיסוי ההפסדים הנוצרים בעקבות מימוש ערבויות אלה לפירוט ערבויות אלו‪ 2‬ראה ביאור ‪ - ,,‬ערבויות‬
‫המדינה‪.‬‬
‫תנועה בגין ערבויות שנרשמו בקרן ערבויות המדינה‪:‬‬
‫ערבות‬
‫אשרא‬
‫חברת חשמל‬
‫‪Top Up‬‬
‫שונים‬
‫סך הכל‬
‫זקיפת‬
‫עמלות‬
‫‪33‬‬
‫‪31‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪44‬‬
‫זקיפת‬
‫ריבית‬
‫‬‫‬‫‬‫‪,3‬‬
‫‪47‬‬
‫זקיפת‬
‫החזרים‬
‫‬‫‬‫‬‫(‪)1‬‬
‫(‪)3‬‬
‫הפרשה‬
‫לתביעות‬
‫‬‫‬‫(‪),‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫מימוש‬
‫ערבויות (*)‬
‫(‪),‬‬
‫‬‫‬‫‬‫(‪)4‬‬
‫סך הכל‬
‫הכנסות נטו‬
‫‪23‬‬
‫‪11‬‬
‫‬‫‪11‬‬
‫‪312‬‬
‫(*) הוצאות בגין מימוש ערבות הינן תשלום של הממשלה בגין אי עמידה של הלווה בתנאי ההלוואה‪/‬אשראי שקיבל‪ .‬יש‬
‫לציין כי בערבויות שניתנו באמצעות המערכת הבנקאית‪ 2‬התשלום מופקד בפיקדון על שם המדינה ומהווה בטוחה‬
‫להלוואה בחדלות פירעון (‪ .)default‬לאחר מיצוי הליכי הגבייה ועמידה בתנאי כתב הערבות‪ 2‬מועבר הפיקדון לרשות‬
‫הבנקים‪ .‬במידה ונגבים כספים מהלווה‪ 2‬מוחזר הפיקדון לממשלה‪ .‬לפירוט פיקדונות אלו‪ 2‬ראה ביאור ‪ -11‬נכסים‬
‫פיננסים ואחרים‪.‬‬
‫(ב) קרן פיצויים (מס רכוש)‪:‬‬
‫הכנסות מגביית מסים‬
‫הוצאות בגין פיצויים‬
‫ריבית שנצברה לקרן‬
‫תנועה בשנת ‪4132‬‬
‫‪1,177‬‬
‫‪1213,‬‬
‫(‪)235‬‬
‫‪21‬‬
‫‪144‬‬
‫‪1,401‬‬
‫ב‪35-‬‬
‫ביאור ‪ - 11‬קרנות הון ממשלתיות‪ -‬חוץ תקציביות (במיליוני ‪( )₪‬המשך)‬
‫קרן פיצויים (מס רכוש) מנוהלת מכוח חוק מס רכוש וקרן פיצויים‪ 2‬תשכ"א‪ 21351 -‬הקובע את מטרותיה ומגדיר‬
‫את מקורותיה‪ 2‬כדלקמן‪:‬‬
‫"‪,‬א‪ .‬קרן פיצויים [תיקון‪ :‬תשמ"ט‪ 2‬תשנ"ט]‬
‫‪ 11% )1‬ממס הרכוש וכן ‪ 16%‬ממס רכישה כמשמעותו בסעיף ‪ 3‬לחוק מס שבח מקרקעין‪ 2‬תשכ"ג‪21353 -‬‬
‫הנגבים בכל שנה יהיו קרן מיוחדת לתשלום פיצויים בעד נזק (להלן‪" :‬קרן פיצויים")‪.‬‬
‫‪ ),‬שר האוצר‪ 2‬באישור ועדת הכספים של הכנסת‪ 2‬רשאי לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן (א); הודעה‬
‫על כך תפורסם ברשומות‪.‬‬
‫‪ )3‬כספי קרן הפיצויים שלא הוצאו יושקעו בדרך שיורה שר האוצר; רווחי ההשקעות יצורפו לקרן הפיצויים‬
‫ויהיו חלק ממנה‪".‬‬
‫ניהול קרן הפיצויים כקרן חוץ תקציבית החל ביום ‪ 1‬בנובמבר ‪ .,116‬עד למועד זה נוהלה הקרן במסגרת תקציב‬
‫(ג) הקרן הפנימית לביטוחי ממשלה‪:‬‬
‫הקרן הפנימית לביטוחי הממשלה בהנהלת ענבל חברה לביטוח בע"מ (להלן‪" :‬הקרן הפנימית") הינה קרן כספית‬
‫בבעלות הממשלה שאינה למטרת רווח‪ 2‬אשר כספיה מוחזקים על‪-‬ידי החשב הכללי במשרד האוצר‪ .‬הקרן‬
‫הפנימית פועלת בהתאם להוראות החשב הכללי כקבוע בפרק ‪ 3‬לתכ"ם (תקנון כספים ומשק) וכל פעולותיה נעשות‬
‫עבור ממשלת ישראל וגופים אשר בשליטתה של ממשלת ישראל‪ .‬הקרן הפנימית נועדה לכסות נזק לרכוש‬
‫בתחומים העיקריים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬רכוש ממשלתי (כולל כלי רכב) ורכוש של גופים הקשורים לממשלה‪.‬‬
‫‪ ‬חבות היחידות הממשלתיות כלפי הציבור כמחזיקי מבנים וחצרים‪.‬‬
‫‪ ‬חבות כלפי הציבור בנושאים ספציפיים של משרדי הממשלה וגופים הקשורים לממשלה‪.‬‬
‫הקרן הפנימית עורכת דוחות כספיים עצמאיים‪ 2‬דוחות אלו נכללו בדוחות הכספיים של ממשלת ישראל‪.‬‬
‫(ד) קרן היטל על רווחי נפט‪:‬‬
‫ביום ‪ 31‬במרס ‪ 2,111‬אישרה הכנסת את חוק מיסוי רווחי נפט‪ 2‬תשע"א‪( ,111-‬להלן‪" :‬חוק מיסוי רווחי נפט")‪.‬‬
‫סעיף ‪( 63‬א) לחוק מיסוי רווחי נפט הטיל על הממשלה חובה להקים קרן לניהול כספים שהתקבלו מהיטל רווחי‬
‫נפט שנגבה לפי החוק האמור‪ 2‬אשר יועברו למטרות חברתיות וכלכליות‪ .‬בהמשך לכך‪ 2‬נקבע בסעיף ‪(63‬ב) לחוק‬
‫האמור‪ 2‬בין השאר‪ 2‬כי הקרן תוקם בחוק שיסדיר את אופן פעולתה‪ 2‬אופן הוצאת הכספים שינוהלו בה והמטרות‬
‫שלשמן יועברו‪ 2‬לפירוט ראה ביאור ‪(3‬ב) – נכסים תלויים בגין תמלוגים ממשאבי טבע‪.‬‬
‫ביום ‪ 13‬ביולי ‪ 2,113‬אישרה הכנסת את החוק קרן לאזרחי ישראל‪ 2‬התשע"ד‪( ,113-‬להלן "חוק קרן לאזרחי‬
‫ישראל" ו‪/‬או בסעיף זה "החוק")‪ .‬החוק קובע‪ 2‬בין היתר‪ 2‬כי תוקם קרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל (להלן‬
‫"קרן אזרחי ישראל" ו‪ /‬או בסעיף זה "הקרן")‪.‬‬
‫הקרן תנהל את הכנסות המדינה מההיטל בראייה כלכלית ארוכת טווח ובמטרה לאפשר את המשך קיומה של‬
‫הקרן לדורות הבאים‪ .‬הכנסות המדינה מההיטל יומרו לסכום במטבע חוץ ויופקדו בחשבון ייעודי בבנק ישראל‬
‫(להלן‪" :‬חשבון הקרן") ‪ .‬נכסי הקרן יכללו את הכנסות המדינה מההיטל ואת הפירות שנבעו מהכנסות כאמור‪2‬‬
‫והם אינם ניתנים לעיקול‪ 2‬המחאה או שיעבוד‪ .‬נכסי הקרן יושקעו בנכסים מחוץ למדינת ישראל ובמטבע חוץ‪.‬‬
‫אחת לשנה‪ 2‬יועבר לאוצר המדינה‪ 2‬מחשבון הקרן סכום כמפורט בחוק (להלן‪" :‬סכום הקצאה השנתי")‪ .‬סכום‬
‫ההקצאה השנתי ישמש למטרות חברתיות כלכליות וחינוכיות כפי שתחליט הממשלה ויקבעו בחוק התקציב‬
‫השנתי‪ .‬הכנסת‪ 2‬לפי בקשת הממשלה‪ 2‬רשאית לאשר מתן הלוואה מנכסי הקרן לאוצר המדינה‪ 2‬בתנאים הקבועים‬
‫בחוק‪.‬‬
‫תחולתו של החוק הוא במועד בו הגיעו הכנסות המדינה מההיטל לסכום העולה על מיליארד ‪ .₪‬במועד זה יועברו‬
‫מאוצר המדינה לחשבון הקרן הסכום האמור לאחר שהומר לסכום במטבע חוץ‪.‬‬
‫עד למועד בו הכנסות המדינה מההיטל יגיעו ל‪ 1 -‬מיליארד ‪ 2₪‬מופקדים כספי ההיטל בקרן חוץ תקציבית‪2‬‬
‫המנוהלת באגף החשב הכללי‪ 2‬שיתרתה ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,113‬מסתכמת בסך של כ‪ 333 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫ב‪36-‬‬
‫ביאור ‪ - 12‬אירועים לאחר מועד הדיווח‬
‫להלן תיאור אירועים עיקריים שאירעו לאחר מועד הדוחות הכספיים שאינם מחייבי התאמה ואין בהם משום השפעה‬
‫על נתוני הדוחות הכספיים למועד הדיווח‪:‬‬
‫(א) בחירת בנק יהב למתן הלוואות תקציביות לעובדי מדינה‪:‬‬
‫ביום ‪ ,5‬בפברואר ‪ ,116‬הודיעה ועדת המכרזים המיוחדת‪ 2‬על זכייתו של בנק יהב במכרז למתן הלוואות‬
‫תקציביות לעובדי מדינה‪ .‬במסגרת המכרז יינתנו לכ‪ 1212111 -‬עובדי וגמלאי המדינה הלוואות שונות בסכומים‬
‫של עד ‪ 2₪ 612111‬לתקופות של עד ‪ 11‬שנים‪ .‬ההלוואות יינתנו לאירועים שונים‪ 2‬למשל עבור לימודים במוסדות‬
‫להשכלה גבוהה‪ 2‬שיפוצים שונים‪ 2‬רכישת רכב‪ .‬היקף ההלוואות שיועמדו מוערך במאות מיליוני שקלים בשנה‪.‬‬
‫הבנק הזוכה התחייב לבצע את ההלוואות ללא עמלה מצד המדינה ויתחיל לפעול במסגרת המכרז לא יאוחר מה‪-‬‬
‫‪ 1‬ביולי ‪.,116‬‬
‫(ב) שוה"ם ‪1‬‬
‫בהמשך להחלטות ממשלה ‪ 3151‬ו‪ ,33, -‬ביום ‪ 11‬במרץ ‪ ,116‬חתמו משרד הביטחון‪ 2‬אגף התקציבים במשרד‬
‫האוצר‪ 2‬רשות מקרקעי ישראל ומשרד ראש הממשלה על תכנית מפורטת ליישום החלטת הממשלה לפינוי מחנות‬
‫צה"ל מאזורי ביקוש‪ .‬במסגרת התוכנית הנקראת "שוה"ם ‪ "3‬יפונו קרקעות בלב אזורי הביקוש עבור כ ‪512111 -‬‬
‫יחידות דיור‪ .‬בין הבסיסים שיפונו‪ :‬צריפין‪ 2‬סירקין‪ 2‬תל השומר‪ 2‬מחנה טירה ומחנה השלישות הראשית ברמת גן‪.‬‬
‫ההוצאה בסך של כ‪ 1223,2 -‬מיליוני ‪ .₪‬תכלול את מלוא עלויות התוכנית‪ 2‬לרבות‪ :‬עלויות תכנון‪ 2‬פינוי המחנות‬
‫הקיימים והקמת המחנות החדשים בהתאם לפרוגרמה שתיקבע על ידי משרד הביטחון‪.‬‬
‫על פי התוכנית על רשות מקרקעי ישראל לשלם למשרד הביטחון את סך התשלומים הבאים בהתאם לאבני דרך‬
‫שנקבעו‪:‬‬
‫סך התשלומים‬
‫שנה‬
‫‪*,113‬‬
‫‪,116‬‬
‫‪,115‬‬
‫‪,116‬‬
‫‪,112‬‬
‫‪,113‬‬
‫‪,1,1‬‬
‫‪,1,1‬‬
‫‪,1,,‬‬
‫‪,1,3‬‬
‫‪,1,3-,133‬‬
‫סה"כ‬
‫סכום במיליוני ‪₪‬‬
‫‪136‬‬
‫‪12,56‬‬
‫‪12633‬‬
‫‪,2165‬‬
‫‪12611‬‬
‫‪12126‬‬
‫‪3,3‬‬
‫‪26‬‬
‫‪12261‬‬
‫‪333‬‬
‫‪621,1‬‬
‫‪37,147‬‬
‫‪ ‬שולם לאחר תאריך המאזן‬
‫כללי הרישום של החשבונאות הלאומית אינם מתירים שימוש של הכנסה מימונית (במקרה הנדון‪ 2‬הכנסות‬
‫מהפרטה) כהכנסה מיועדת המפחיתה הוצאות ומקטינה את מגבלת ההוצאה ואת הגירעון בתקציב המדינה‪.‬‬
‫בהתאם לכללים‪ 2‬יתוקנו גם רישומי העבר של ביצוע התקציב ושל חשבון הגירעון בגין הוצאות שתוקצבו כהוצאה‬
‫מותנית‪.‬‬
‫ב‪32-‬‬
‫ביאור ‪ - 12‬אירועים לאחר מועד הדיווח (המשך)‬
‫(ג) הסכם להבראת חברת דואר ישראל בע"מ‪:‬‬
‫ביום ‪ 12‬במרץ ‪ ,116‬נחתם הסכם בין ממשלת ישראל‪ 2‬חברת דואר ישראל בע"מ ונציגות העובדים למימון פרישת‬
‫כ‪ 12,11 -‬עובדים וזאת כחלק מתוכנית התייעלות כוללת‪ .‬העלות המוערכת של מימוש ההסכם הינה כ‪361 -‬‬
‫מיליוני ‪ .₪‬הליך מימוש התוכנית מלווה על ידי בית המשפט ומשקיף מטעמו‪.‬‬
‫(ד) אישור הנפקת אג"ח ברכבת ישראל בע"מ‪:‬‬
‫ביום ‪ 12‬במרץ ‪ ,116‬השלימה רכבת ישראל בע"מ (להלן‪" :‬החברה") הנפקת אג"ח סחירות בהיקף כספי כולל של‬
‫כ‪ 1 -‬מיליארד ‪ .₪‬האג"ח הונפקו בשתי סדרות בריבית קבועה‪ 2‬ובריבית צמודת מדד‪ .‬ההנפקה מעוגנת בהסכם‬
‫המסגרת לפיתוח והפעלת רכבת ישראל שנחתם ביוני ‪ ,113‬והכספים שגויסו ישמשו להשקעה בפיתוח תשתיות‬
‫הרכבת‪ .‬ההנפקה באה לאחר חתימת התוספת להסכם המקורי ביום ‪ ,6‬בפברואר ‪ ,116‬בין החברה לממשלה בו‬
‫הוסדרה מערכת הקשרים בין הצדדים‪.‬‬
‫(ה) הצטרפות מדינת ישראל לבנק בינלאומי חדש‪ -‬בנק אסייתי להשקעה בתשתיות‪:‬‬
‫ביום ‪ 31‬במרץ ‪ ,116‬חתם ראש הממשלה בנימין נתניהו‪ 2‬אשר כיהן באותה תקופה כשר האוצר בפועל‪ 2‬על מכתב‬
‫בקשת ההצטרפות לבנק האסייתי להשקעה בתשתיות‪ 2‬פרי יוזמתו של נשיא סין‪ .‬בכך תצטרף ישראל ל‪65 -‬‬
‫מדינות אחרות החברות בבנק זה‪ .‬הבנק מתכנן להשקיע בפרויקטים של תשתית במדינות אסיה בסכום כולל של‬
‫כ‪ 111 -‬מיליארדי דולר ארה"ב‪ 2‬כאשר מחצית מסכום זה כבר תוקצב על ידי ממשלת סין‪ .‬חברותה של מדינת‬
‫ישראל בבנק תפתח הזדמנויות להשתלבות חברות ישראליות בפרויקטים שונים בתחום התשתיות‪ 2‬אשר ימומנו‬
‫על‪-‬ידי הבנק‪ .‬כמו כן‪ 2‬הבנק הבינלאומי עתיד להוות גוף משלים לבנק העולמי ולבנק האסייתי לפיתוח ‪Asian‬‬
‫‪ .Development Bank‬הונו הרשום והמונפק של הבנק יעמוד על כ‪ 111 -‬מיליארדי דולר ארה"ב‪ .‬ההון הנפרע של‬
‫הבנק יעמוד על כ‪ ,1 -‬מיליארדי דולר ארה"ב‪ .‬על פי הסכם ההקמה‪ 2‬שאמור להיחתם החל בסוף חודש יוני ‪2,116‬‬
‫תעשה חלוקת ההון בין המדינות החברות בבנק באופן יחסי לגודלן של כלכלת המדינות‪ .‬על פי יחס זה חלקה של‬
‫ישראל יעמוד על כ‪ 661 -‬מיליוני דולר ארה"ב המהווה כ‪ 1.66% -‬מהון הבנק‪ .‬מתוך סכום זה ישראל תרכוש מניות‬
‫בהיקף של כ‪ 161 -‬מיליוני דולר ארה"ב בתשלומים שווים על פני חמש שנים החל משנת ‪ .,116‬מתוך הסך של ‪661‬‬
‫מיליוני דולר כ‪ 511 -‬מיליוני דולר הם כ‪ callable -‬באירוע כשל בבנק‪.‬‬
‫(ו) הגנת מצוקי חוף הים התיכון‬
‫בהתאם להחלטת ועדת מנכ"לים באפריל ‪ ,116‬ובהמשך להחלטת ממשלה מאוגוסט ‪ ,11,‬סוכמו עקרונות הסכם‬
‫מסגרת בין המשרד להגנת הסביבה לחברה הממשלתית להגנת מצוקי חוף הים התיכון בע"מ (להלן "החברה")‬
‫לתכנון‪ 2‬ביצוע ותחזוקת ההגנות הימיות ומתן שרותי ניהול‪ 2‬פיקוח וייעוץ למדינה בכל הנוגע להגנות היבשתיות‬
‫לעניין התמוטטות המצוק החופי‪.‬‬
‫לצורך מימון שלב א' של פרויקט ההגנות על המצוק החופי ולצורך ביצוע הפעולות המוטלות על החברה כפי‬
‫שאומצו בהחלטת ממשלה ‪ 3136‬מיום ‪ 3‬באפריל ‪ 2,111‬יועמד סכום של ‪ 351‬מיליוני ‪ ₪‬מתקציב רשות מקרקעי‬
‫(ז) פרסום מכרז לסלילת כביש כניסה חדש לירושלים‪:‬‬
‫ביום ‪ ,1‬באפריל ‪ ,116‬פורסם מיון מוקדם (‪ )PQ‬לסלילת כביש כניסה חדש לירושלים‪ 2‬כביש ‪( 15‬להלן‪" :‬הכביש")‬
‫שיחבר בין מחלף מוצא לשני מוקדים ‪ -‬גבעת שאול‪ 2‬במחלף רבידה ודרך בגין‪ 2‬במחלף בייט הסמוך לגבעת מרדכי‪.‬‬
‫הפרויקט שיבוצע בשיטת ‪ ,PFI -Private Finance Initiative‬בשיתוף המגזר הפרטי יכלול תכנון‪ 2‬מימון‪ 2‬הקמה‪2‬‬
‫הפעלה ואחזקה של הכביש‪.‬‬
‫(ח) הסכם חזית הים חיפה‬
‫ביום ‪ 3‬ביוני ‪ ,116‬נחתם מסמך עקרונות בין עיריית חיפה למשרד האוצר להסבת שטחו המערבי של נמל חיפה‬
‫לחזית ים עירונית ולשיקוע תוואי מסילת הרכבת‪ 2‬בסך של כ‪ 1.3 -‬מיליארד ‪ 2₪‬כאשר ‪ 611‬מיליוני ‪ ₪‬ימומנו על‬
‫ידי משרד התחבורה ו‪ 211 -‬מיליוני ‪ ₪‬על ידי רשות מקרקעי ישראל‪ .‬מימון הפרויקט על ידי הרשות ייעשה מתוך‬
‫תקבולים שיתקבלו בפועל משווק הפרויקטים על ידי הרשות ולא על ידי קדם מימון‪.‬‬
‫ב‪33-‬‬
‫נספחים לדוחות הכספיים‬
‫נספח א' – רשימת ישויות הנכללות בדיווח הכספי בשנת ‪:4132‬‬
‫להלן רשימת ישויות הנכללות בדיווח הכספי בשנת הכספים ‪ ,113‬וכן מידע בדבר בסיס הדיווח וחוות הדעת של רואה‬
‫החשבון החיצוני על דוחותיהם הכספיים של הישויות השונות (במידה ובוקרו)‪:‬‬
‫תחום פעילות‬
‫משני‬
‫דיווח על בסיס‬
‫מצטבר‬
‫דוחות כספיים‬
‫מבוקרים‬
‫חוות דעת‬
‫המבקר‬
‫תחום פעילות ממשל ומנהל‬
‫לשכת נשיא המדינה‬
‫כנסת ישראל‬
‫משרד ראש הממשלה‬
‫בתי הדין הרבניים‬
‫ועדת הבחירות המרכזית‬
‫משרד מבקר המדינה‬
‫משרד האוצר‬
‫משרד החוץ‬
‫המשרד לשירותי דת‬
‫משרד המשפטים‬
‫משרד הפנים‬
‫תיאום פעולות הממשלה בשטחים‬
‫המדפיס הממשלתי‬
‫רשות האוכלוסין‪ 2‬ההגירה ומעברי הגבול‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫לשכת הפרסום הממשלתית‬
‫נתיב‬
‫צי הרכב‬
‫הדיור הממשלתי‬
‫מטה החשכ"ל‬
‫מינהלת הגמלאות‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫(*)‬
‫חלקה‬
‫(*)‬
‫הימנעות‬
‫חלקה‬
‫(*)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חלקה‬
‫חלקה‬
‫(*)‬
‫הסתייגות‬
‫(*)‬
‫חלקה‬
‫חלקה‬
‫(*)‬
‫(*)‬
‫(*)‬
‫(*)‬
‫חלקה‬
‫חלקה‬
‫תחום פעילות חינוך‪ ,‬בריאות חברה ורווחה‬
‫משרד החינוך‬
‫המינהל לחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער‬
‫הטלוויזיה החינוכית הישראלית‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫ב‪111-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫(*)‬
‫משני‬
‫המרכז הרפואי המשולב ע"ש חיים שיבא‬
‫המרכז הרפואי רמב"ם‬
‫המרכז הרפואי אסף הרופא‬
‫המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון‬
‫המרכז הרפואי ע"ש רבקה זיו‬
‫המרכז הרפואי פוריה‬
‫המרכז הרפואי הלל יפה‬
‫המרכז הרפואי לגליל המערבי‪-‬נהריה‬
‫המרכז הרפואי ברזילי‬
‫המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי‬
‫המרכז הרפואי בני ציון‬
‫המרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל‬
‫המרכז הרפואי לבריאות הנפש טירת הכרמל‬
‫המרכז הרפואי לבריאות הנפש באר יעקב – נס ציונה‬
‫המרכז הרפואי לבריאות הנפש מזרע‬
‫המרכז הרפואי לבריאות הנפש כפר שאול‪-‬איתנים‬
‫המרכז הרפואי לבריאות הנפש באר שבע‬
‫המרכז הרפואי לבריאות הנפש פרדסיה‬
‫המרכז הרפואי לבריאות הנפש שער מנשה‬
‫המרכז הרפואי גריאטרי נתניה‬
‫המרכז הרפואי גריאטרי פרדס חנה‬
‫המרכז הרפואי גריאטרי שמואל הרופא‬
‫המרכז הרפואי גריאטרי ראשון לציון‬
‫המרכז הרפואי גריאטרי פלימן‬
‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים‬
‫משרד התרבות והספורט‬
‫המשרד להגנת הסביבה‬
‫משרד העלייה והקליטה‬
‫שירות התעסוקה הישראלי‬
‫הרשות לזכויות ניצולי השואה‬
‫הרשות לשירות לאומי ‪ -‬אזרחי‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫מצטבר‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חלקה‬
‫(*)‬
‫חלקה‬
‫חלקה‬
‫(*)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חלקה‬
‫(*)‬
‫חלקה‬
‫חלקה‬
‫(*)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫המבקר‬
‫תחום פעילות תשתיות‬
‫משרד התשתיות הלאומיות‪ 2‬האנרגיה והמים‬
‫הרשות לשירותים ציבוריים חשמל‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‬
‫מינהל המחקר למדעי האדמה והים‬
‫משרד התחבורה והבטיחות בדרכים‬
‫הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים‬
‫נמל חדרה‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫ב‪111-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חלקה‬
‫חלקה‬
‫חלקה‬
‫חלקה‬
‫חלקה‬
‫חלקה‬
‫חלקה‬
‫משני‬
‫החטיבה להתיישבות‬
‫המרכז למיפוי ישראל‬
‫הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב‬
‫משרד המדע‪ 2‬הטכנולוגיה והחלל‬
‫משרד התיירות‬
‫משרד התקשורת‬
‫משרד לפיתוח הנגב והגליל ושיתוף פעולה אזורי‬
‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫מינהל המחקר החקלאי‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫מצטבר‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫המבקר‬
‫חלקה‬
‫חלקה‬
‫(*)‬
‫(*)‬
‫חלקה‬
‫חלקה‬
‫תחום פעילות ביטחון וביטחון פנים‬
‫שירות בתי הסוהר‬
‫המשרד לביטחון פנים‬
‫הרשות הארצית לכבאות והצלה‬
‫‪11‬‬
‫‪1,‬‬
‫‪1,‬‬
‫‪1,‬‬
‫‪1,‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חלקה‬
‫ישות מאוחדת‬
‫תחום פעילות ממשל ומנהל‬
‫הקרן למורשת הכותל המערבי‬
‫‪,‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אשרא ‪ -‬החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ בע"מ‬
‫נכסים מ‪.‬י‪ .‬בע"מ‬
‫ענבל חברה לבטוח בע"מ‬
‫קנט ‪ -‬קרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות בע"מ‬
‫בנק החקלאות לישראל בע"מ‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חלקה‬
‫(*)‬
‫חלקה‬
‫חלקה‬
‫חלקה‬
‫תחום פעילות חינוך‪ ,‬בריאות חברה ורווחה‬
‫החברה למתנ"סים ‪ -‬מרכזים קהילתיים בישראל בע"מ‬
‫הכפר הירוק ע"ש לוי אשכול בע"מ‬
‫הרשות לחינוך ימי בישראל (בתיה"ס הימיים)‬
‫מדרשת שדה בוקר בנגב בע"מ‬
‫כפר הנוער "מאיר שפייה" בית ספר חקלאי הדסה (ארה"ב)‬
‫מקווה ישראל ‪ -‬כל ישראל חברים‬
‫החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע"מ‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ב‪11,-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חלקה‬
‫חלקה‬
‫חלקה‬
‫חלקה‬
‫(*)‬
‫(**)‬
‫חלקה‬
‫משני‬
‫החברה לשירותי איכות הסביבה בע"מ‬
‫החברה להגנות מצוקי חוף הים התיכון בע"מ‬
‫חברת פארק אריאל שרון בע"מ‬
‫אוצר מפעלי ים בע"מ‬
‫האיגוד חברה להעברת טכנולוגיה בע"מ‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫מצטבר‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫המבקר‬
‫חלקה‬
‫(***)‬
‫חלקה‬
‫חלקה‬
‫חלקה‬
‫חלקה‬
‫המכון הגיאו‪-‬פיסי לישראל‬
‫חברת החשמל לישראל בע"מ‬
‫תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ‬
‫החברה לניהול המערכת‬
‫מקורות חברת מים בע"מ‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫חברת תחנות ייצור חשמל חדשות בישראל בע"מ‬
‫חקר ימים ואגמים לישראל בע"מ‬
‫רכבת ישראל בע"מ‬
‫כביש חוצה ישראל בע"מ‬
‫נתיבי ישראל‪ 2‬החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ‬
‫נת"ע‪ -‬נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ‬
‫חברת נתיבי איילון בע"מ‬
‫רשות שדות התעופה בישראל‬
‫חברת נמל אשדוד בע"מ‬
‫חברת נמל חיפה בע"מ‬
‫חברת נמלי ישראל ‪ -‬פיתוח ונכסים בע"מ‬
‫ערים חברה לפיתוח עירוני בע"מ‬
‫חלד חברה ממשלתית עירונית לשיקום דיור ופיתוח בע"מ‬
‫קרתא חברה לפיתוח מרכז ירושלים בע"מ‬
‫שקמונה חברה ממשלתית עירונית לשיקום הדיור בחיפה בע"מ‬
‫עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ‬
‫פרזות החברה העירונית לשיכון ירושלים בע"מ‬
‫דירה להשכיר‪-‬החברה הממשלתית לדיור להשכרה בע"מ‬
‫האגודה לתרבות הדיור‬
‫חברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים‬
‫בע"מ‬
‫שוק סיטוני לישראל בע"מ‬
‫החברה לפיתוח חוף ים המלח חבל סדום וערד בע"מ‬
‫החברה הישראלית לחקר מדעי החיים בע"מ‬
‫החברה לפיתוח עכו העתיקה בע"מ‬
‫החברה הממשלתית להגנות ים המלח (חל"י) בע"מ‬
‫החברה לפיתוח חוף אילת בע"מ‬
‫המועצה הישראלית לצרכנות בע"מ‬
‫המכון הישראלי ליין בע"מ‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪3‬‬
‫‪‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ב‪113-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חלקה‬
‫חלקה‬
‫חלקה‬
‫(***)‬
‫(*)‬
‫(**)‬
‫חלקה‬
‫חלקה‬
‫חלקה‬
‫חלקה‬
‫(*)‬
‫(*)‬
‫חלקה‬
‫חלקה‬
‫חלקה‬
‫(*)‬
‫חלקה‬
‫חלקה‬
‫(***)‬
‫חלקה‬
‫חלקה‬
‫חלקה‬
‫חלקה‬
‫(*)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫(*)‬
‫(***)‬
‫חלקה‬
‫חלקה‬
‫חלקה‬
‫(*)‬
‫(*)‬
‫משני‬
‫בית הספר המרכזי למלונאות בישראל בע"מ‬
‫פיתוח מזרח ירושלים בע"מ‬
‫חברת דואר ישראל בע"מ‬
‫קרן הרשב"י ומורשתו בע"מ‬
‫א‪.‬ת‪ .‬אפיקי תקשורת בע"מ‬
‫המנהלה להסדרים במגזר החקלאי בע"מ‬
‫מתימו"פ – מרכז התעשייה הישראלית למחקר ופיתוח‬
‫המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים‬
‫החברה הממשלתית לתיירות בע"מ‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫מצטבר‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫המבקר‬
‫(**)‬
‫(*)‬
‫(*)‬
‫(***)‬
‫חלקה‬
‫(*)‬
‫(*)‬
‫חלקה‬
‫חלקה‬
‫איסורד בע"מ‬
‫גפים בע"מ (בפירוק)‬
‫התעשייה האווירית לישראל בע"מ‬
‫התעשייה הצבאית לישראל בע"מ‬
‫רותם תעשיות בע"מ‬
‫רפאל ‪ -‬מערכות לחימה מתקדמות בע"מ‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫(*)‬
‫(***)‬
‫חלקה‬
‫(*)‬
‫חלקה‬
‫חלקה‬
‫תחום פעילות משני‬
‫(‪ )1‬ממשל‬
‫(‪ ),‬מינהל‬
‫(‪ )3‬פיננסים וביטוח‬
‫(‪ )3‬חינוך‬
‫(‪ )6‬בריאות‬
‫(‪ )5‬חברה‪ 2‬רווחה ואחרים‬
‫(‪ )6‬אנרגיה ומים‬
‫(‪ )2‬תחבורה‬
‫(‪ )3‬בינוי‪ 2‬מקרקעין ושיכון‬
‫(‪ )11‬פעילויות ענפיות אחרות בתחום התשתיות‬
‫(‪ )11‬ביטחון‬
‫(‪ )1,‬ביטחון פנים‬
‫(*) חוות הדעת ש ל ישויות אלו בגין דוחותיהן הכספיים ליום ‪ 13‬בדצמבר ‪ ,4132‬טרם פורסמה עד למועד עריכת הדוחות‬
‫הכספיים של ממשלת ישראל‪ .‬המידע הכלול בדוחות הכספיים של ממשלת ישראל וששימש לאיחוד אותן ישויות‪ ,‬מבוסס‬
‫על נתוני הנהלת חשבונות או על טיוטות בלתי מבוקרות ליום ‪ 13‬בדצמבר ‪ .4132‬מידע זה אינו סופי וטרם הסתיים בגינו‬
‫הליך הביקורת החיצונית עד למועד עריכת הדוחות הכספיים ‪ .‬המידע המבוקר של ישויות אלו‪ ,‬לכשיפורסם‪ ,‬עלול להיות‬
‫שונה באופן מהותי מהמידע שעל בסיסו נערכו הדוחות הכספיים המאוחדים של ממשלת ישראל‪.‬‬
‫ב‪113-‬‬
‫(**) ישויות אלו אוחדו על בסיס דוחות כספיים ליום ‪ 13‬בדצמבר ‪ 4131‬או לתקופות מוקדמות יותר‪ ,‬זאת מאחר ודוחותיהן‬
‫הכספיים ליום ‪ 13‬בדצמבר ‪ ,4131‬טרם הוגשו עד למועד עריכת הדוחות הכספיים של ממשלת ישראל ‪ .‬המידע המבוקר של‬
‫ישויות אלו‪ ,‬לכשיפורסם‪ ,‬עלול להיות שונה באופן מהותי מהמידע שעל בסיסו נערכו הדוחות הכספיים המאוחדים של‬
‫(***) חברות שאינן פעילות‪ ,‬בהקמה או בפירוק‪ ,‬אשר לא הגישו דוחות כספיים‪.‬‬
‫הדוחות הכספיים המאוחדים של ממשלת ישראל לשנת ‪ 2,113‬נערכו על בסיס מבנה היררכי המבוסס בעיקרו על‬
‫כללי החשבונאות בדבר איחוד דוחות כספיים וכן בהתאם לצרכי דיווח כספי של הישויות השונות הנכללות במסגרת‬
‫דוחות הממשלה‪.‬‬
‫לאור מגבלות יישום שונות‪ 2‬הן ברמה המתודולוגית והן בהיבטי עלות תועלת‪ 2‬מגובש המבנה ההיררכי לדיווח הכספי‬
‫בד בבד עם התקדמות יישומה של הרפורמה החשבונאית בכלל משרדי הממשלה ויחידותיה ולכן אינו בהכרח מוצג‬
‫בתצורתו הסופית‪.‬‬
‫כמו כן‪ 2‬טרם הוגדר המבנה ההיררכי לצרכי דיווח כספי בגין החברות הממשלתיות והתאגידים הסטטוטוריים‪2‬‬
‫לפיכך משויכות ישויות אלו בשלב זה לרמה ההיררכית העליונה‪ 2‬למרות שיתכן כי בהתאם לכללי חשבונאות‬
‫מקובלים‪ 2‬יש להציג כמה מהן תחת משרד ממשלתי זה או אחר‪.‬‬
‫ב‪116-‬‬
‫נספח ב' – רשימת החברות המוחזקות על ידי מדינת ישראל (ממוין לפי תחום פעילות)‪:‬‬
‫שם החברה‬
‫תחום‬
‫פעילות‬
‫משני‬
‫דוח כספי‬
‫אחוז החזקה‬
‫סטטוס חשבונאי‬
‫תחום פעילות ממשל ומינהל‬
‫הקרן למורשת הכותל המערבי(*)‬
‫קרן השתלמות לאקדמאים במדעי החברה והרוח‬
‫קרן השתלמות להנדסאים וטכנאים בע"מ(**)‬
‫קרן השתלמות למשפטנים בע"מ(**)‬
‫קרן השתלמות לעובדי מדינה בדירוג האחיד בע"מ(**)‬
‫קרן השתלמות לרוקחים בע"מ(**)‬
‫קרן השתלמות לשופטים בע"מ(**)‬
‫ק‪.‬ל‪.‬ע‪ .‬קרן השתלמות לעובדים הסוציאליים בע"מ(**)‬
‫ק‪.‬ס‪.‬מ‪ - .‬קרן השתלמות לביו כימאים ומיקרוביולוגים‬
‫קרן גמול השתלמות למורים העל יסודיים(**)‬
‫קרן גמול השתלמות למורים וגננות(**)‬
‫קרן גמול השתלמות למורים תיכוניים‪ 2‬סמינרים‬
‫ומפקחים(**)‬
‫אשרא ‪ -‬החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ‬
‫בע"מ(*)‬
‫נכסים מ‪.‬י‪ .‬בע"מ(*)‬
‫ענבל חברה לביטוח בע"מ(*)‬
‫קנט ‪ -‬קרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות בע"מ(*)‬
‫בנק החקלאות לישראל בע"מ‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫מבוקר‬
‫מבוקר‬
‫מבוקר‬
‫מבוקר‬
‫מבוקר‬
‫מבוקר‬
‫מבוקר‬
‫מבוקר‬
‫מבוקר‬
‫מבוקר‬
‫מבוקר‬
‫‪111‬‬
‫‪61‬‬
‫‪61‬‬
‫‪61‬‬
‫‪61‬‬
‫‪61‬‬
‫‪61‬‬
‫‪61‬‬
‫‪61‬‬
‫‪61‬‬
‫‪61‬‬
‫שליטה‬
‫ללא טיפול‬
‫‪,‬‬
‫מבוקר‬
‫‪36.61‬‬
‫‪,‬‬
‫טיוטה‬
‫‪111‬‬
‫שליטה‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫מבוקר‬
‫מבוקר‬
‫מבוקר‬
‫בהליך פירוק‬
‫‪111‬‬
‫‪111‬‬
‫‪35.36‬‬
‫‪33.6,‬‬
‫שליטה‬
‫שליטה‬
‫שליטה‬
‫שליטה‬
‫תחום פעילות חברה‪ ,‬רווחה ואחרים‬
‫הרשות לחינוך ימי בישראל (ביה"ס ימיים)(*)‬
‫החברה למתנ"סים ‪ -‬מרכזים קהילתיים בישראל‬
‫בע"מ(*)‬
‫קרן קיסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד‬
‫הכפר הירוק ע"ש לוי אשכול בע"מ(*)‬
‫הרשות לחינוך והכשרה ימיים(*)‬
‫מדרשת שדה בוקר בנגב בע"מ(*)‬
‫כפר הנוער "מאיר שפייה" בית ספר חקלאי הדסה‬
‫(ארה"ב)(*)‬
‫מקווה ישראל ‪ -‬כל ישראל חברים(*)‬
‫החברה לשירותי איכות הסביבה בע"מ‬
‫החברה להגנות מצוקי חוף הים התיכון בע"מ‬
‫האיגוד חברה להעברת טכנולוגיה בע"מ(*)‬
‫חברה למפעלי כלכלה ותרבות לעובדי המדינה בע"מ‬
‫הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי‬
‫חברת "המשקם"‪ -‬לתעסוקה קשישים ובעלי כושר עבודה‬
‫מוגבל בע"מ‬
‫‪3‬‬
‫מבוקר‬
‫‪111‬‬
‫שליטה‬
‫‪3‬‬
‫מבוקר‬
‫‪111‬‬
‫שליטה‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫טיוטה‬
‫מבוקר‬
‫מבוקר‬
‫מבוקר‬
‫‪61‬‬
‫‪111‬‬
‫‪61‬‬
‫‪51‬‬
‫שליטה משותפת‬
‫שליטה‬
‫שליטה‬
‫‪3‬‬
‫טיוטה‬
‫‪61‬‬
‫שליטה‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫מבוקר ‪,113‬‬
‫מבוקר‬
‫בהקמה‬
‫מבוקר‬
‫מבוקר‬
‫מבוקר ‪,113‬‬
‫מבוקר ‪,113‬‬
‫‪61‬‬
‫‪111‬‬
‫‪111‬‬
‫‪111‬‬
‫‪111‬‬
‫‪61‬‬
‫‪,2.66‬‬
‫שליטה‬
‫שליטה‬
‫שליטה‬
‫שליטה‬
‫שליטה‬
‫כלולה‬
‫‪3‬‬
‫מבוקר‬
‫‪31‬‬
‫כלולה‬
‫‪3‬‬
‫טיוטה‬
‫‪32.35‬‬
‫כלולה‬
‫ב‪115-‬‬
‫נכסי חיל בע"מ‬
‫החברה לאיתור ולהשבת הנכסים של נספי השואה‬
‫בע"מ(***)‬
‫חברת בנין הבימה בע"מ(*)‬
‫מת"ש מרכזי תעסוקה שיקומיים בע"מ‬
‫תחום‬
‫פעילות‬
‫משני‬
‫‪3‬‬
‫מבוקר ‪,113‬‬
‫‪61‬‬
‫כלולה‬
‫‪3‬‬
‫מבוקר‬
‫‪111‬‬
‫שליטה‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫מבוקר‬
‫מבוקר‬
‫מבוקר‬
‫‪61‬‬
‫‪2,.53‬‬
‫‪33.33‬‬
‫שליטה‬
‫כלולה‬
‫פי גלילות מסופי נפט וצינורות בע"מ‬
‫המכון הגיאו‪-‬פיסי לישראל(*)‬
‫תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ(*)‬
‫החברה לניהול המערכת‬
‫מקורות חברת המים בע"מ(*)‬
‫נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ(*)‬
‫החברה לתחנות ייצור חשמל חדשות‬
‫חקר ימים ואגמים לישראל בע"מ(*)‬
‫רכבת ישראל בע"מ(*)‬
‫כביש חוצה ישראל בע"מ(*)‬
‫נתיבי ישראל‪ 2‬החברה הלאומית לתשתיות תחבורה‬
‫בע"מ(*)‬
‫נת"ע ‪ -‬נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ(*)‬
‫חברת נתיבי אילון בע"מ(*)‬
‫חברת נמלי ישראל ‪ -‬פיתוח ונכסים בע"מ(*)‬
‫ערים חברה לפיתוח עירוני בע"מ(*)‬
‫חלד חברה ממשלתית עירונית לשיקום דיור ופיתוח‬
‫בע"מ(*)‬
‫קרתא חברה לפיתוח מרכז ירושלים בע"מ‬
‫שקמונה חברה ממשלתית עירונית לשיקום הדיור בחיפה‬
‫בע"מ(*)‬
‫עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ(*)‬
‫פרזות החברה העירונית לשכון ירושלים בע"מ(*)‬
‫חלמיש חברה ממשלתית עירונית לדיור לשיקום‬
‫ולהתחדשות שכונות בת"א יפו בע"מ(*)‬
‫האגודה לתרבות הדיור(*)‬
‫דירה להשכיר‪ -‬החברה המשלתית לדיור להשכרה בע"מ‬
‫חברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה‬
‫בירושלים בע"מ‬
‫שוק סיטוני לישראל בע"מ(*)‬
‫אתרים‪ 2‬חברה לפיתוח אתרי תיירות בת"א‪-‬יפו בע"מ(*)‬
‫החברה לפיתוח חוף ים המלח חבל סדום וערד בע"מ‬
‫החברה לפיתוח יפו העתיקה בע"מ‬
‫החברה הממשלתית להגנות ים המלח בע"מ(*)‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫מבוקר ‪,113‬‬
‫מבוקר‬
‫מבוקר‬
‫מבוקר‬
‫טיוטה ‪,111‬‬
‫מבוקר‬
‫טיוטה‬
‫בהקמה‬
‫מבוקר‬
‫מבוקר‬
‫מבוקר‬
‫‪61‬‬
‫‪111‬‬
‫‪33.26‬‬
‫‪111‬‬
‫‪111‬‬
‫‪31.66‬‬
‫‪111‬‬
‫‪111‬‬
‫‪111‬‬
‫‪111‬‬
‫‪111‬‬
‫שליטה‬
‫שליטה‬
‫שליטה‬
‫שליטה‬
‫שליטה‬
‫שליטה‬
‫שליטה‬
‫שליטה‬
‫שליטה‬
‫שליטה‬
‫‪5‬‬
‫מבוקר‬
‫‪111‬‬
‫שליטה‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫טיוטה‬
‫טיוטה‬
‫מבוקר‬
‫מבוקר‬
‫טיוטה‬
‫מבוקר‬
‫‪111‬‬
‫‪61‬‬
‫‪111‬‬
‫‪111‬‬
‫‪111‬‬
‫‪33.32‬‬
‫שליטה‬
‫שליטה‬
‫שליטה‬
‫שליטה‬
‫שליטה‬
‫שליטה‬
‫‪6‬‬
‫מבוקר‬
‫‪55.56‬‬
‫שליטה‬
‫‪6‬‬
‫‪63‬‬
‫שליטה‬
‫‪6‬‬
‫מבוקר‬
‫‪55.56‬‬
‫שליטה‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫מבוקר‬
‫מבוקר‬
‫‪111‬‬
‫‪61.33‬‬
‫שליטה‬
‫שליטה‬
‫‪6‬‬
‫מבוקר‬
‫‪61‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫טיוטה‬
‫מבוקר‬
‫‪111‬‬
‫‪111‬‬
‫שליטה‬
‫שליטה‬
‫‪6‬‬
‫מבוקר‬
‫‪111‬‬
‫שליטה‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫טיוטה‬
‫מבוקר‬
‫טיוטה‬
‫מבוקר‬
‫‪111‬‬
‫‪61‬‬
‫‪32.65‬‬
‫‪61‬‬
‫‪111‬‬
‫שליטה‬
‫שליטה‬
‫שליטה‬
‫החברה לפיתוח חוף אילת בע"מ‬
‫‪2‬‬
‫טיוטה‬
‫‪36‬‬
‫שליטה‬
‫ב‪116-‬‬
‫המועצה הישראלית לצרכנות בע"מ(*)‬
‫מכון היהלומים הישראלי בע"מ‬
‫אות המוצר הירושלמי‬
‫המנהלה להסדרים במגזר החקלאי בע"מ(*)‬
‫תדמור ‪ -‬ביה"ס המרכזי למלונאות בישראל בע"מ‬
‫פיתוח מזרח ירושלים בע"מ(*)‬
‫המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים‬
‫חברת דואר ישראל בע"מ‬
‫קרן רשב"י‬
‫א‪.‬ת‪ .‬אפיקי תקשורת בע"מ‬
‫מתימו"פ ‪ -‬מרכז התעשייה הישראלית למחקר ופיתוח(*)‬
‫החברה הממשלתית לתיירות בע"מ(*)‬
‫החברה הישראלית לחקר מדעי החיים בע"מ(*)‬
‫החברה לפיתוח עכו העתיקה בע"מ(*)‬
‫תחום‬
‫פעילות‬
‫משני‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫טיוטה‬
‫מבוקר ‪,113‬‬
‫מבוקר‬
‫טיוטה ‪,113‬‬
‫טיוטה‬
‫מבוקר ‪,111‬‬
‫טיוטה‬
‫מבוקר‬
‫טיוטה‬
‫בהקמה‬
‫מבוקר‬
‫טיוטה‬
‫מבוקר‬
‫מבוקר‬
‫מבוקר‬
‫‪66‬‬
‫‪,3.21‬‬
‫‪61‬‬
‫‪1‬‬
‫‪33.3‬‬
‫‪52.3,‬‬
‫‪55.56‬‬
‫‪111‬‬
‫‪111‬‬
‫‪111‬‬
‫‪111‬‬
‫‪111‬‬
‫‪111‬‬
‫‪111‬‬
‫‪111‬‬
‫שליטה‬
‫כלולה‬
‫שליטה‬
‫כלולה‬
‫שליטה‬
‫שליטה‬
‫שליטה‬
‫שליטה‬
‫שליטה‬
‫שליטה‬
‫שליטה‬
‫שליטה‬
‫שליטה‬
‫שליטה‬
‫שליטה‬
‫איסורד בע"מ(*)‬
‫גפים בע"מ‬
‫התעשייה הצבאית לישראל בע"מ‬
‫רותם תעשיות בע"מ(*)‬
‫רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ‬
‫טיוטה‬
‫מבוקר‬
‫טיוטה‬
‫מבוקר‬
‫מבוקר‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪111‬‬
‫‪111‬‬
‫‪111‬‬
‫‪111‬‬
‫‪111‬‬
‫‪111‬‬
‫שליטה‬
‫שליטה‬
‫שליטה‬
‫שליטה‬
‫שליטה‬
‫שליטה‬
‫(*) חברה ממשלתית המהווה זרוע ביצוע לתחומי התמחותה‪.‬‬
‫(**) המדינה שולטת בקרנות ההשתלמות‪ 2‬שליטה זו אינה מקנה לה זכויות ברווחים ו‪/‬או בהון‪.‬‬
‫(***) החברה הוקמה מכוח חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)‪.‬‬
‫מפתח תחום פעילות משני‬
‫( ‪)1‬‬
‫( ‪),‬‬
‫( ‪)3‬‬
‫( ‪)3‬‬
‫( ‪)6‬‬
‫( ‪)5‬‬
‫( ‪)6‬‬
‫( ‪)2‬‬
‫(‪)3‬‬
‫מינהל‬
‫פיננסים וביטוח‬
‫חינוך‬
‫חברה‪ 2‬רווחה ואחרים‬
‫תחבורה‬
‫בינוי‪ 2‬מקרקעין ושיכון‬
‫פעילויות ענפיות אחרות בתחום התשתיות‬
‫ביטחון‬
‫ב‪112-‬‬
‫נספח ג' ‪ -‬רשימת הקרנות הדו לאומיות (ממוין לפי שם הקרן)‬
‫שם הקרן‬
‫‪ 13‬בדצמבר ‪4132‬‬
‫קרן דו לאומית ישראל ‪ -‬ארה"ב לחינוך‪USIEF -‬‬
‫‪United States - Israel Educational Foundation‬‬
‫מבוקר‬
‫ספטמבר ‪,113‬‬
‫קרן דו לאומית ישראל ‪ -‬ארה"ב למדע‪BSF -‬‬
‫מבוקר‬
‫מרץ ‪,113‬‬
‫אחוז‬
‫החזקה‬
‫‪61‬‬
‫‪ 13‬בדצמבר ‪4131‬‬
‫מבוקר‬
‫ספטמבר ‪,11,‬‬
‫אחוז‬
‫החזקה‬
‫‪61‬‬
‫‪61‬‬
‫מבוקר‬
‫מרץ ‪,113‬‬
‫קרן דו לאומית ישראל ‪ -‬ארה"ב למחקר ופיתוח תעשייתיים‪BIRD -‬‬
‫‪Binational Industrial Research and Development Foundation‬‬
‫מבוקר‬
‫‪61‬‬
‫מבוקר‬
‫‪61‬‬
‫קרן דו לאומית ישראל ‪ -‬ארה"ב למחקר חקלאי‪BARD -‬‬
‫‪Binational Agricultural Research and Development Fund‬‬
‫מבוקר‬
‫דצמבר ‪,113‬‬
‫‪61‬‬
‫טיוטה‬
‫דצמבר ‪,113‬‬
‫‪61‬‬
‫קרן דו לאומית ישראל ‪ -‬גרמניה‪GIF -‬‬
‫‪The German - Israeli Foundation for Scientific Research and‬‬
‫‪Development‬‬
‫מבוקר‬
‫דצמבר ‪,113‬‬
‫‪61‬‬
‫מבוקר‬
‫דצמבר ‪,11,‬‬
‫‪61‬‬
‫טרם התקבל‬
‫‪61‬‬
‫טרם התקבל‬
‫‪61‬‬
‫‪Binational Science Fund‬‬
‫קרן דו לאומית ישראל ‪ -‬סין‬
‫‪61‬‬
‫‪The Israeli - Chinese Fund for Scientific and Strategic Research‬‬
‫‪and Development‬‬
‫‪Korea - Israel Industrial R&D Foundation‬‬
‫מבוקר‬
‫דצמבר ‪,113‬‬
‫‪Singapore – Israeli Fund for financial Research and Development‬‬
‫מבוקר‬
‫מרץ ‪,113‬‬
‫‪61‬‬
‫‪Canada - Israeli Industrial Research & Development Foundation‬‬
‫טיוטה‬
‫מרץ ‪,113‬‬
‫‪61‬‬
‫קרן דו לאומית ישראל ‪ -‬קוריאה‬
‫קרן דו לאומית ישראל ‪ -‬סינגפור‬
‫קרן דו לאומית ישראל ‪ -‬קנדה‬
‫ב‪113-‬‬
‫‪61‬‬
‫‪61‬‬
‫מבוקר‬
‫דצמבר ‪,11,‬‬
‫מבוקר‬
‫מרץ ‪,113‬‬
‫‪61‬‬
‫מבוקר‬
‫מרץ ‪,113‬‬
‫‪61‬‬
‫נספח ד' ‪ -‬רשימת תאגידים סטטוטוריים‬
‫שם התאגיד‬
‫שם התאגיד‬
‫בית דוד בן‪-‬גוריון‬
‫האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים‬
‫האקדמיה ללשון הערבית‬
‫האקדמיה ללשון עברית‬
‫המוסד לבטיחות ולגיהות‬
‫המוסד לביטוח לאומי(*)‬
‫המועצה לאזורי נמל חופשיים‬
‫המועצה להסדר ההימורים בספורט‬
‫המועצה לייצור ושיווק של אגוזי אדמה‬
‫המועצה לייצור צמחים ולשיווקם‬
‫יד ושם‪ 2‬רשות הזיכרון לשואה ולגבורה‬
‫יד יצחק בן צבי‬
‫לשכת עורכי הדין‬
‫מגן דוד אדום בישראל בע"מ‬
‫מועצת בתי העלמין היהודיים בברקת‬
‫מועצת בתי העלמין היהודיים בתל רגב‬
‫מועצת האזורים החופשיים לייצור בישראל‬
‫מועצת החלב‬
‫מכון התקנים הישראלי‬
‫מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי‬
‫מרכז יצחק רבין לחקר ישראל‬
‫מרכז למורשת הדרוזים‬
‫מרכז מנחם בגין לחקר המאבק הציוני לעצמאות‬
‫ישראל‬
‫קרן וולף‬
‫קרנית ‪ -‬קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים‬
‫רשות העתיקות‬
‫רשות השידור‬
‫רשות נחל הירקון‬
‫רשות נחל הקישון‬
‫רשות ניירות ערך‬
‫רשות ניקוז‪ -‬ים המלח‬
‫רשות ניקוז‪ -‬ירדן דרומי‬
‫רשות ניקוז‪ -‬ירקון‬
‫רשות ניקוז‪ -‬כנרת‬
‫רשות ניקוז‪ -‬כרמל‬
‫רשות ניקוז‪ -‬ערבה‬
‫רשות ניקוז‪ -‬קישון‬
‫רשות ניקוז‪ -‬שורק לכיש‬
‫המועצה למוצרי פרי הדר בישראל‬
‫המועצה לענף הלול‬
‫המכון למורשת דוד בן‪-‬גוריון‬
‫המרכז הישראלי לקידום תרבות האדם‬
‫המרכז להנצחת מורשת גוש קטיף וצפון השומרון‬
‫הרשות הישראלית לחילופי נוער וצעירים‬
‫הרשות הלאומית להסמכת מעבדות‬
‫הרשות הלאומית למורשת יהדות בוכרה‬
‫הרשות הלאומית למורשת יהדות לוב‬
‫הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול‬
‫הרשות הלאומית לתרבות היידיש‬
‫הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו בישראל‬
‫הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו‬
‫הרשות לבינוי ופינוי אזורי שיקום‬
‫הרשות לפיתוח הגליל‬
‫הרשות לפיתוח הנגב‬
‫הרשות לפיתוח ולקידום התרבות‪ 2‬התיירות וקשרי החוץ של‬
‫הרשות לפיתוח ירושלים‬
‫הרשות לשיקום האסיר‬
‫הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים‬
‫רשות ניקוז‪ -‬שיקמה בשור‬
‫רשות ניקוז‪ -‬שרון‬
‫רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי‬
‫רשות שדות התעופה בישראל(*)‬
‫(*) תאגידים סטטוטוריים מאוחדים בדוחות הכספיים של ממשלת ישראל‪.‬‬
‫ב‪111-‬‬
‫נספח ה' ‪ -‬תמצית הנתונים הכספיים של המוסד לביטוח לאומי (במיליוני ‪)₪‬‬
‫תמצית דוחות על המצב הכספי‬
‫נכסים שוטפים‬
‫נכסים שאינם שוטפים‬
‫התחייבויות שוטפות‬
‫התחייבויות שאינן שוטפות‬
‫סך הכל התחייבויות‬
‫גרעון בהון‬
‫סך התחייבויות וגרעון בהון‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪),‬‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)6‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪52651‬‬
‫‪1252611‬‬
‫‪371,401‬‬
‫‪4131‬‬
‫‪52313‬‬
‫‪12,233,‬‬
‫‪377,210‬‬
‫‪32335‬‬
‫‪6,62615‬‬
‫‪114,024‬‬
‫(‪)117,174‬‬
‫‪371,401‬‬
‫‪32526‬‬
‫‪3612333‬‬
‫‪241,370‬‬
‫(‪)471,471‬‬
‫‪377,210‬‬
‫(‪ )3‬סעיף זה כולל בין היתר את יתרות חשבונות המוסד לביטוח לאומי בבנק ישראל‪ 2‬בבנקים אחרים ויתרות חייבים‪.‬‬
‫במסגרת יתרות החייבים מוצגות יתרות בגין חובות הציבור וחייבים בגין עסקאות שאינן חליפין בניכוי הפרשה‬
‫לחובות מסופקים‪ 2‬ראה ביאור ‪ – )5(2),(5‬חייבים ויתרות חובה‪.‬‬
‫(‪ )4‬כולל שני רכיבים עיקריים‪:‬‬
‫א‪ .‬יתרת אגרות חוב של ממשלת ישראל אשר הונפקו עבור המוסד לביטוח לאומי על ידי בנק ישראל ומוחזקות‬
‫על ידי המוסד לביטוח לאומי בסך של ‪ 1212313‬מיליוני ‪ 165253,( ₪‬מיליוני ‪ ₪‬ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪.),113‬‬
‫המדיניות החשבונאית המיושמת בדוחות של ממשלת ישראל הינה מדידת מכשירים פיננסים מסוג זה‬
‫בעלותם המופחתת‪ 2‬ראה ביאור ‪ – ,‬עיקרי המדיניות החשבונאית‪ .‬המוסד לביטוח לאומי מיישם מדיניות‬
‫חשבונאית של שווי הוגן למדידת אגרות חוב אלו‪.‬‬
‫ב‪ .‬יתרת חובה המיוחסת כיתרה מול ממשלת ישראל בסך של ‪ 62116‬מיליוני ‪ 6213,( ₪‬מיליוני ‪ ₪‬ליום ‪31‬‬
‫בדצמבר ‪.),113‬‬
‫(‪ )1‬כולל יתרות של ‪ 32,32‬מיליוני ‪ 32,31( ₪‬מיליוני ‪ ₪‬ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2),113‬כאשר יתרות אלו משקפות את‬
‫הזכאויות לגמלה למבוטחים אשר מחושבות עבור תביעות שהוגשו בגין שנת הדיווח והשנים שקדמו לה אשר טרם‬
‫שולמו עד לתאריך הדוח‪ 2‬וכן עבור אומדן תביעות שטרם הוגש‪ 2‬אולם תיווצר בגינן זכאות לתקופה שלפני תאריך‬
‫זה‪ 2‬ראה ביאור ‪ – )6(15‬זכאים ויתרות זכות‪.‬‬
‫(‪ )2‬כולל בעיקר את היתרות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬קרנות הביטוח הלאומי בסך של ‪ 6,12336‬מיליוני ‪ 3532323( ₪‬מיליוני ‪ ₪‬ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2),113‬ראה ביאור‬
‫‪ – 13‬עתודות בגין אירועי ביטוח‪.‬‬
‫ב‪ .‬התחייבויות בגין זכויות עובדים בסך של ‪ 626,1‬מיליוני ‪ 62,11( ₪‬מיליוני ‪ ₪‬ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ ),113‬הכוללות‬
‫בעיקר את התחייבות הביטוח הלאומי בגין פנסיה תקציבית‪ 2‬אשר מוצגות כחלק מהיתרות בביאור ‪(12‬א) ‪-‬‬
‫התחייבויות בגין זכויות עובדים‪.‬‬
‫ג‪ .‬התחייבויות בגין קרנות מיועדות בסך של ‪ ,36‬מיליוני ‪ 31,( ₪‬מיליוני ‪ ₪‬ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 2),113‬ראה ביאור‬
‫‪ - ,1‬התחייבויות אחרות לזמן ארוך‪.‬‬
‫ב‪111-‬‬
‫(‪ )1‬כתוצאה מהשפעת ההתאמה למדיניות החשבונאית המיושמת בדוחות של ממשלת ישראל הגירעון בהון‪/‬הגרעון‬
‫החשבונאי נטו המוצגים לעיל ולהלן שונים מהמדווח בדוחות הכספיים של הביטוח הלאומי (ראה פירוט בסעיף‬
‫(‪),‬א לעיל)‪.‬‬
‫תמצית דוחות על הביצוע הכספי‬
‫דמי ביטוח‬
‫הכנסות מימון‬
‫גמלאות‪ 2‬תשלומים ותמיכות‬
‫גידול בקרנות הביטוח‬
‫שכר עבודה ונלוות‬
‫הוצאות מימון‬
‫(‪)5‬‬
‫(‪)6‬‬
‫(‪)2‬‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)11‬‬
‫לשנה שנסתיימה ביום ‪ 13‬בדצמבר‬
‫‪4131‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪362151‬‬
‫‪332,12‬‬
‫‪122136‬‬
‫‪162133‬‬
‫‪112336‬‬
‫‪62513‬‬
‫‪6,,‬‬
‫‪625‬‬
‫‪00,731‬‬
‫‪02,224‬‬
‫‪632531‬‬
‫‪662136‬‬
‫‪313‬‬
‫‪331‬‬
‫(‪)31‬‬
‫‪337,127‬‬
‫‪622131‬‬
‫‪,62,63‬‬
‫‪12151‬‬
‫‪322‬‬
‫(‪)33‬‬
‫‪72,441‬‬
‫(‪)11,013‬‬
‫(‪)34,731‬‬
‫(‪ )0‬מורכב מדמי ביטוח מעסיקים ודמי ביטוח לא שכירים‪ 2‬ראה ביאור ‪ – )1(,3‬הכנסות ממסים ואגרות‪.‬‬
‫(‪ )4‬מורכב מהשתתפות ממשלת ישראל במימון הגמלאות בענפים‪ :‬ילדים‪ 2‬זקנה ושארים‪ 2‬נכות כללית‪ 2‬סיעוד‪ 2‬אמהות‬
‫והענקות מטעמי צדק ומתבצעת בהתאם לסעיף ‪ 3,‬לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב)‪ 2‬תשנ"ה‪.1336-‬‬
‫(‪ )7‬הכנסות המימון משקפות את הכנסות הריבית והפרשי ההצמדה הנובעות מהחזקת אגרות החוב של ממשלת‬
‫ישראל‪ .‬בהתאם למדיניות החשבונאית של ממשלת ישראל‪ 2‬לא נכללו הכנסות מימון בגין התאמות לשווי הוגן של‬
‫אגרות חוב (ראה פירוט בסעיף (‪),‬א לעיל)‪.‬‬
‫(‪ )7‬הוצאות אלו מוצגות במסגרת ביאור ‪ – ,3‬תמיכות‪ 2‬הקצבות והעברות‪.‬‬
‫(‪ )31‬הוצאות אלו מוצגות במסגרת ביאור ‪ – ,2‬שכר עבודה והטבות לעובדים‪.‬‬
‫ב‪11,-‬‬
‫חלק ג'‬
‫נתונים כספיים מתוך הדוחות הכספיים‬
‫המאוחדים המיוחסים לממשלת ישראל ‪ -‬סולו‬
‫נתונים על המצב הכספי (במיליוני ‪)₪‬‬
‫‪4132‬‬
‫מידע נוסף‬
‫נכסים שוטפים‪:‬‬
‫מזומנים ושווי מזומנים‬
‫פיקדונות והשקעות לזמן קצר‬
‫חייבים בגין הלוואות לזמן ארוך‬
‫חייבים ויתרות חובה‬
‫סך הכל נכסים שוטפים‬
‫נכסים שאינם שוטפים‪:‬‬
‫הלוואות לזמן ארוך‬
‫השקעות בישויות מוחזקות‬
‫נכסים פיננסיים ואחרים‬
‫השקעה בפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי‬
‫רכוש קבוע‬
‫נכסים בלתי מוחשיים‬
‫סך הכל נכסים שאינם שוטפים‬
‫‪116,12‬‬
‫‪16811‬‬
‫‪26,,3‬‬
‫‪1,6,11‬‬
‫‪,,1‬‬
‫‪00,110‬‬
‫‪3‬‬
‫‪(2‬א)‬
‫‪2‬‬
‫‪)*(4131‬‬
‫‪116,,2‬‬
‫‪162,2‬‬
‫‪26,,1‬‬
‫‪116,8,‬‬
‫‪1611,‬‬
‫‪04,042‬‬
‫‪18611,‬‬
‫‪,86123‬‬
‫‪863,1‬‬
‫‪136131‬‬
‫‪16281‬‬
‫‪116,12‬‬
‫‪1,26,13‬‬
‫‪,,1‬‬
‫‪112,401‬‬
‫‪11622,‬‬
‫‪,1612,‬‬
‫‪,6812‬‬
‫‪1162,1‬‬
‫‪162,,‬‬
‫‪116211‬‬
‫‪1,1612,‬‬
‫‪,,2‬‬
‫‪143,333‬‬
‫‪152,400‬‬
‫‪135,523‬‬
‫מצבת הנכסים המובאת לעיל אינה מייצגת את מכלול הנכסים של ממשלת ישראל ‪ -‬סולו אלא את חלקם בלבד‪.‬‬
‫במסגרת מצבת הנכסים לעיל לא כלולים עדיין נכסים רבים ששווים או עלותם מהותיים ביותר כגון‪ ,‬חלק מנכסי התשתית‪,‬‬
‫השקעות המדינה במערכת הביטחון‪ ,‬קרקעות בידי הממשלה‪ -‬ראה ביאור ‪(34‬ב) בדוחות הכספיים המאוחדים‪ ,‬חלק‬
‫מהנכסים בחו"ל וחלק מהנכסים הבלתי מוחשיים‪.‬‬
‫ג‪1-‬‬
‫נתונים על הביצוע הכספי (במיליוני ‪)₪‬‬
‫‪)*(4131‬‬
‫‪4132‬‬
‫הכנסות‬
‫הכנסות ממסים ואגרות‬
‫סך הכל הכנסות מעסקאות שאינן חליפין‬
‫‪18162,1‬‬
‫‪136,,,‬‬
‫‪452,405‬‬
‫‪1,362,2‬‬
‫‪116,31‬‬
‫‪432,153‬‬
‫‪136812‬‬
‫‪2611,‬‬
‫‪141,354‬‬
‫‪116118‬‬
‫‪36,88‬‬
‫‪114,151‬‬
‫הוצאות‬
‫שכר עבודה והטבות לעובדים‬
‫תמיכות‪ 6‬הקצבות והעברות‬
‫הוצאות תפעוליות‬
‫הוצאות מימון‪ 6‬נטו‬
‫הוצאות אחרות‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1,368,,‬‬
‫‪13,6811‬‬
‫‪,16,,,‬‬
‫‪,6281‬‬
‫‪3,6,21‬‬
‫‪,21‬‬
‫‪242,000‬‬
‫‪11,63,,‬‬
‫‪138633,‬‬
‫‪,86,82‬‬
‫‪26,23‬‬
‫‪38628,‬‬
‫‪36,3,‬‬
‫‪134,350‬‬
‫‪(2‬א)‪(26‬ב)‬
‫‪2361,3‬‬
‫‪186111‬‬
‫(‪)302,212‬‬
‫(‪)00,010‬‬
‫חלק בהפסדי ישויות מוחזקות‬
‫‪,‬‬
‫(*)‬
‫הנתונים על הביצוע הכספי אינם ערוכים במלואם על בסיס מצטבר מאחר וחלק ממשרדי הממשלה מדווחים עדיין על בסיס‬
‫מזומן‪ ,‬וחלקם לא מנהל את נתוניו הכספיים במסגרת מערכת רישום ודיווח חשבונאית כוללת‪ .‬לעניין זה‪ ,‬מבוסס הדיווח על‬
‫הביצוע הכספי‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על מערכות עזר המנוהלות ליד מערכת החשבונות הראשית ועל שימוש בהערכות ואומדנים‪.‬‬
‫הגירעון החשבונאי נטו המיוחס לממשלת ישראל – סולו אינו משקף את הגירעון התקציבי של ממשלת ישראל‪ ,‬מאחר והוא‬
‫מחושב באמצעות שיטות מדידה שונות בתכלית המבוססות על כללי חשבונאות מקובלים על בסיס מצטבר‪ .‬כללים אלה‬
‫מבטאים שינויים בנכסים והתחייבויות שאינם כרוכים בהכרח בזרימת מזומנים ואינם משתקפים במלואם בתקציב המדינה‪,‬‬
‫בהתאם לחוק יסודות התקציב ובהתאם למדידת הגירעון התקציבי כפי שמקובלת בעולם‪ .‬הגירעון החשבונאי נטו המיוחס‬
‫לממשלת ישראל – סולו מביא לידי ביטוי הוצאות והכנסות הנמדדות חשבונאית כבר היום אך יתממשו לכדי הוצאה‪/‬הכנסה‬
‫במזומן וחיוב תקציבי בעתיד‪ .‬לעניין זה אנו מפנים את תשומת הלב לאמור בחלק א' ‪ -‬מבוא לדוחות הכספיים ובביאוריהם‬
‫לדוחות הכספיים‪.‬‬
‫ג‪3-‬‬
‫נתונים על השינויים בנכסים נטו‪ /‬הון (במיליוני ‪)₪‬‬
‫בדצמבר ‪)*( 4131‬‬
‫בנכסים נטו‬
‫(**)‬
‫לתקופה‬
‫גירעונות נצברים‬
‫(‪)3,002,214‬‬
‫‪36281‬‬
‫(‪)122623,‬‬
‫(‪)3,313,402‬‬
‫קרנות הון חוץ תקציביות‬
‫קרן ערבויות המדינה‬
‫קרן פיצויים (מס רכוש)‬
‫קרן היטל על רווחי נפט‬
‫קרנות הון אחרות‬
‫סה"כ קרנות הון חוץ תקציביות‬
‫‪3,230‬‬
‫‪0,100‬‬
‫‪3,301‬‬
‫‪112‬‬
‫‪250‬‬
‫‪5,300‬‬
‫‪112‬‬
‫‪3,,‬‬
‫‪1,2‬‬
‫‬‫‪1,1‬‬
‫‪,1,‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‪3,335‬‬
‫‪0,320‬‬
‫‪3,140‬‬
‫‪112‬‬
‫‪500‬‬
‫‪31,313‬‬
‫סך הכל‬
‫(‪)3,033,433‬‬
‫‪2,250‬‬
‫(‪)302,212‬‬
‫(‪)3,343,300‬‬
‫(*)‬
‫(**)‬
‫לרבות מייעוד עודפים‪ 6‬מהשפעה מצטברת לתחילת השנה כתוצאה מהכרה בנכסים‪ 6‬משינוי שיטה חשבונאית‬
‫והערכה מחדש של נכסים והתחייבויות‪.‬‬
‫הגירעון בהון המיוחס לממשלת ישראל – סולו הינו מספר שיורי שאינו מייצג את הגירעון הממשלתי המצטבר‪ ,‬מאחר‬
‫ומצבת הנכסים כפי שמוצגת בדוח איננה שלמה‪ .‬לעניין זה אנו מפנים את תשומת הלב לאמור בחלק א' ולאמור בחלק ב'‬
‫בביאורים לדוחות הכספיים המאוחדים‪.‬‬
‫ג‪2-‬‬
‫מידע נוסף‪:‬‬
‫‪ .3‬כללי‪:‬‬
‫א‪ .‬להלן נתונים כספיים מתוך הדוחות הכספיים המאוחדים של ממשלת ישראל ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪( 1112‬להלן‪:‬‬
‫"הדוחות המאוחדים") המיוחסים לממשלת ישראל עצמה (להלן‪" :‬מידע כספי נפרד")‪.‬‬
‫ב‪ .‬המידע הכספי הנפרד משקף את פעילותן‪ 6‬מצבן וביצוען הכספי של שלוש הרשויות‪ :‬הרשות המחוקקת‪6‬‬
‫הרשות המבצעת והרשות השופטת‪ .‬לפירוט הישויות הנכללות במסגרת המידע הכספי הנפרד‪ 6‬ראה נספח א'‬
‫לדוחות המאוחדים‪.‬‬
‫‪ .4‬עיקרי המדיניות החשבונאית שיושמה במידע הכספי הנפרד‪:‬‬
‫כללי המדיניות החשבונאית אשר פורטו בדוחות המאוחדים יושמו בעקביות על ידי הממשלה בכל התקופות‬
‫המוצגות במידע הכספי הנפרד‪ 6‬לרבות האופן בו סווגו הנתונים הכספיים במסגרת הדוחות המאוחדים בשינויים‬
‫המתחייבים מהאמור להלן‪:‬‬
‫א‪ .‬נתונים על המצב הכספי‬
‫נתונים אלו כוללים מידע בדבר הנכסים וההתחייבויות הכלולים בדוחות המאוחדים המיוחסים לממשלת‬
‫ישראל עצמה‪ 6‬תוך פירוט לפי סוגי הנכסים וההתחייבויות‪.‬‬
‫בנתונים הללו מוצגות השקעות בישויות מאוחדות באופן הבא‪ :‬יתרת ההשקעה מוצגת בסכום נטו של סך‬
‫הנכסים בניכוי סך ההתחייבויות‪ 6‬המיוחסים לחלק הממשלה בישויות המאוחדות‪ 6‬בהתבסס על נתוני‬
‫הדוחות המאוחדים‪.‬‬
‫ב‪ .‬נתונים על הביצוע הכספי‬
‫נתונים אלו כוללים מידע בדבר ההכנסות וההוצאות הכלולים בדוחות המאוחדים המיוחסים לממשלת‬
‫ישראל עצמה‪ 6‬תוך פירוט לפי סוגי ההכנסות וההוצאות‪.‬‬
‫בנתונים הללו מוצגות תוצאות פעילות הישויות המאוחדות באופן הבא‪ :‬החלק שמיוחס לממשלה‬
‫בתוצאות פעילות הישות המאוחדת מוצג בסכום נטו של סך ההכנסות בניכוי סך ההוצאות‪ 6‬בהתבסס על‬
‫נתוני הדוחות המאוחדים‪.‬‬
‫ג‪ .‬מדיניות חשבונאית‬
‫עסקאות עם ישויות מאוחדות ותוצאותיהן‪ 6‬אשר בוטלו במסגרת הדוחות המאוחדים‪ 6‬נמדדות ומוצגות‬
‫במסגרת הסעיפים הרלוונטיים בנתונים על המצב הכספי ובנתונים על הביצוע הכספי‪ 6‬באותו אופן בו היו‬
‫נמדדות ומוצגות עסקאות אלו‪ 6‬אילו היו מבוצעות מול צדדים שלישיים‪.‬‬
‫ג‪2-‬‬
‫‪ .1‬מזומנים ושווי מזומנים (במיליוני ‪:)₪‬‬
‫‪4132‬‬
‫בשקלים‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪16,11‬‬
‫‪,2,‬‬
‫‪1,130‬‬
‫‪1362,,‬‬
‫‪22,‬‬
‫‪32,302‬‬
‫‪86212‬‬
‫‪,6,32‬‬
‫‪30,325‬‬
‫‪16,11‬‬
‫‪26,1,‬‬
‫‪3,041‬‬
‫קופות ודמי מחזור‬
‫‪53‬‬
‫‪05‬‬
‫סך הכל‬
‫‪43,242‬‬
‫‪43,320‬‬
‫במטבע חוץ‬
‫ג‪,-‬‬
‫‪.2‬א‪ .‬השקעות בישויות מוחזקות (במיליוני ‪:)₪‬‬
‫הרכב ההשקעות‪:‬‬
‫‪4132‬‬
‫השקעה בחברות מוחזקות‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫(‪23,021 )1‬‬
‫‪10,302‬‬
‫איגרות חוב ושטרי הון צמיתים‬
‫שטרי הון‪ 6‬הלוואות ויתרות חובה לזמן ארוך‬
‫‪,621,‬‬
‫‪1368,,‬‬
‫(‪11,400 )1‬‬
‫‪,611,‬‬
‫‪116,,1‬‬
‫‪40,350‬‬
‫סך הכל אג"ח‪ 6‬הלוואות ושטרי הון‪ 6‬נטו‬
‫(‪)222( )1‬‬
‫‪45,011‬‬
‫(‪)822‬‬
‫‪43,521‬‬
‫‪33,251‬‬
‫‪22,153‬‬
‫סך הכל השקעה בחברות מוחזקות‬
‫השקעה בתאגידים סטטוטוריים‬
‫(‪0,032 )3‬‬
‫‪0,333‬‬
‫השקעה בקרנות דו‪-‬לאומיות‬
‫(‪533 )2‬‬
‫‪520‬‬
‫‪30,421‬‬
‫סך הכל‬
‫‪34,302‬‬
‫(**) על בסיס הדיווח הכספי שהתקבל מרשות החברות הממשלתיות‪ 6‬לפירוט נוסף ראה נספח ב' לדוחות‬
‫המאוחדים‪.‬‬
‫ג‪,-‬‬
‫‪.2‬א‪ .‬השקעות בישויות מוחזקות (במיליוני ‪()₪‬המשך)‪:‬‬
‫(‪ )3‬פירוט התנועה בגין השקעה במניות (*)‪:‬‬
‫תשתיות‬
‫חברת נמלי ישראל – פיתוח ונכסים בע"מ‬
‫מקורות חברת המים בע"מ‬
‫תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ‬
‫חברת נתיבי הגז הטבעי בע"מ‬
‫דואר ישראל בע"מ‬
‫אחרים‬
‫ביטחון וביטחון פנים‬
‫רפאל – מערכות לחימה מתקדמות בע"מ‬
‫אחרים‬
‫קרן קיסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד‬
‫חברה למפעלי כלכלה ותרבות לעובדי‬
‫המדינה בע"מ‬
‫אחרים‬
‫ממשל ומנהל‬
‫אשרא החברה הישראלית לביטוח יצוא‬
‫בע"מ‬
‫ענבל חברה לביטוח בע"מ‬
‫אחרים‬
‫סך הכל‬
‫(*)‬
‫(**)‬
‫יתרה‬
‫ליום ‪13‬‬
‫בדצמבר‬
‫‪)**( 4131‬‬
‫עליה‬
‫בהיקף‬
‫השקעה‬
‫חלק‬
‫(הפסד)‬
‫דיבידנד‬
‫‪126,28‬‬
‫‪,611,‬‬
‫‪16,21‬‬
‫‪16383‬‬
‫‪16,,1‬‬
‫‪16111‬‬
‫(‪),,,‬‬
‫‪,11‬‬
‫‪288‬‬
‫‪1612,‬‬
‫‪11,215‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪11‬‬
‫‪31‬‬
‫‪121‬‬
‫‪1,,‬‬
‫‪128‬‬
‫‪,1‬‬
‫‪,1‬‬
‫‪8,‬‬
‫‪16231‬‬
‫‪1,‬‬
‫(‪)22‬‬
‫‪111‬‬
‫‪4,122‬‬
‫‬‫‬‫‬‫(‪)113‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫(‪)3‬‬
‫(‪)432‬‬
‫‪16121‬‬
‫(‪),2‬‬
‫‬‫(‪)32‬‬
‫(‪),1‬‬
‫‬‫(‪)3‬‬
‫(‪)1‬‬
‫‪8,‬‬
‫(‪)3‬‬
‫‪3,123‬‬
‫‪3621,‬‬
‫‪16211‬‬
‫‪2,‬‬
‫‪2,103‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪311‬‬
‫‪3‬‬
‫‪244‬‬
‫(‪)3,‬‬
‫(‪)11,‬‬
‫‬‫(‪)320‬‬
‫‪21‬‬
‫‪21‬‬
‫‪1‬‬
‫‪54‬‬
‫אחוז‬
‫אחזקה‬
‫ליום ‪13‬‬
‫בדצמבר‬
‫‪4132‬‬
‫הוניים‬
‫יתרה‬
‫ליום ‪13‬‬
‫בדצמבר‬
‫‪4132‬‬
‫‪1,612,‬‬
‫‪,6121‬‬
‫‪361,8‬‬
‫‪1611,‬‬
‫‪16,,3‬‬
‫‪161,,‬‬
‫‪,33‬‬
‫‪,18‬‬
‫‪211‬‬
‫‪161,3‬‬
‫‪11,200‬‬
‫‪111%‬‬
‫‪111%‬‬
‫‪,1%‬‬
‫‪111%‬‬
‫‪111%‬‬
‫‪111%‬‬
‫‪111%‬‬
‫‪111%‬‬
‫‪111%‬‬
‫‪36,11‬‬
‫‪16,82‬‬
‫‪,1‬‬
‫‪2,202‬‬
‫‪111%‬‬
‫‪111%‬‬
‫‪2,,‬‬
‫‪-‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2,,‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪11,‬‬
‫‪112‬‬
‫‪282‬‬
‫‪3,233‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‬‫(‪)1‬‬
‫(‪)13‬‬
‫‪04‬‬
‫‬‫‬‫(‪),‬‬
‫(‪)2‬‬
‫‬‫‪,1‬‬
‫(‪)2‬‬
‫‪02‬‬
‫‪11,‬‬
‫‪1,1‬‬
‫‪221‬‬
‫‪3,035‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪111%‬‬
‫‪111‬‬
‫‪88‬‬
‫‪11‬‬
‫‪433‬‬
‫‪10,302‬‬
‫(‪)3‬‬
‫‪1‬‬
‫‬‫(‪)3‬‬
‫‪4,013‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪31‬‬
‫‬‫(‪)3‬‬
‫‬‫(‪)1‬‬
‫(‪)131‬‬
‫‪13‬‬
‫‬‫‪,‬‬
‫‪41‬‬
‫‪3,445‬‬
‫‪111‬‬
‫‪8,‬‬
‫‪18‬‬
‫‪443‬‬
‫‪23,021‬‬
‫‪111%‬‬
‫‪111%‬‬
‫על בסיס הדיווח הכספי שהתקבל מרשות החברות הממשלתיות‪ 6‬לפירוט נוסף ראה נספח ב' לדוחות‬
‫יצוין כי בחלק מהמקרים לא נרשמה תנועה בחשבון השקעה במהלך שנת ‪ 61112‬עקב אי קבלת דוחות כספיים‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 1112‬של אותן חברות מוחזקות‪.‬‬
‫ג‪8-‬‬
‫(‪ )4‬פירוט התנועה בגין השקעות באג"ח צמית‪ ,‬שטרי הון‪ ,‬הלוואות ויתרות חובה לזמן ארוך‪:‬‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫תשתיות‬
‫מקורות חברת המים בע"מ‬
‫‪26,,1‬‬
‫‪1,6,23‬‬
‫‪16112‬‬
‫העמדת (פירעון)‬
‫הלוואות‪ /‬יתרות‬
‫חובה לזמן ארוך‬
‫(‪)1,2‬‬
‫‪1681,‬‬
‫(‪)211‬‬
‫הפרשי‬
‫שער‬
‫ממומשים‬
‫(‪)3‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫שיערוך‬
‫יתרות‬
‫השקעה‬
‫‪322‬‬
‫(‪),,‬‬
‫‪( 4132‬א)‬
‫‪26,2,‬‬
‫‪186,2,‬‬
‫‪218‬‬
‫חלויות‬
‫שוטפות‬
‫‪312‬‬
‫‬‫‪112‬‬
‫ממשל ומנהל‬
‫בנק החקלאות לישראל‬
‫(בפירוק מרצון)‬
‫‪36312‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪321‬‬
‫‪36,,2‬‬
‫‪-‬‬
‫אחרים‬
‫‪1682,‬‬
‫(‪)331‬‬
‫‪-‬‬
‫‪,1‬‬
‫‪1628,‬‬
‫‪3,‬‬
‫סך הכל‬
‫‪40,350‬‬
‫‪015‬‬
‫(‪)1‬‬
‫‪203‬‬
‫‪11,400‬‬
‫‪200‬‬
‫(א) התפלגות לפי זמני פירעון‪:‬‬
‫‪ 13‬בדצמבר ‪4132‬‬
‫‪222‬‬
‫‪2,1‬‬
‫‪,31‬‬
‫‪,31‬‬
‫‪,,2‬‬
‫‪1,6323‬‬
‫‪11,400‬‬
‫‪1112‬‬
‫‪111,‬‬
‫‪111,‬‬
‫‪1118‬‬
‫‪111,‬‬
‫‪ 1111‬ואילך וללא תאריכי פירעון‬
‫סך הכל‬
‫(‪ )1‬פירוט התנועה בגין השקעה בתאגידים סטטוטוריים‪:‬‬
‫רשות שדות התעופה בישראל‬
‫סך הכל‬
‫יתרה‬
‫ליום ‪13‬‬
‫בדצמבר‬
‫‪4131‬‬
‫חלק‬
‫ברווח‬
‫הוניים‬
‫יתרה‬
‫ליום ‪13‬‬
‫בדצמבר‬
‫‪4132‬‬
‫אחוז זכויות‬
‫בנכסים נטו‬
‫ליום ‪13‬‬
‫‪26111‬‬
‫‪0,333‬‬
‫‪21,‬‬
‫‪032‬‬
‫(‪)21‬‬
‫(‪)03‬‬
‫‪262,,‬‬
‫‪0,032‬‬
‫‪111%‬‬
‫ג‪,-‬‬
‫(‪ )2‬השקעה בקרנות דו‪-‬לאומיות‪:‬‬
‫ממשלת ישראל ביחד עם מספר ממשלות זרות הקימה קרנות דו‪-‬לאומיות לצורך קידום אינטרסים משותפים‬
‫בתחומים כמו ‪ -‬מחקר חקלאי‪ 6‬מחקר תעשייתי‪ 6‬קידום החינוך וקידום פרויקטי מו"פ משותפים בין חברות‬
‫הייטק ישראליות וחברות מהמדינות הזרות‪ .‬הממשלה מחזיקה ב‪ 21% -‬מהזכויות בקרנות אלו‪ 6‬ההשקעה‬
‫בקרנות מוצגת בשיטת השווי המאזני‪.‬‬
‫נתוני הקרנות הדו‪-‬לאומיות מבוססים על הדוחות הכספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 61112‬כפי שהתקבלו מהן‪6‬‬
‫ובמקרים בהם לא התקבלו דוחות כאמור‪ 6‬הנתונים מבוססים על הדוחות הכספיים הרבעוניים של שנת ‪1112‬‬
‫או על דוחות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 1113‬או טיוטות של דוחות כספיים למועדים אלו‪ 6‬לפירוט נוסף ראה נספח ג'‬
‫לדוחות המאוחדים‪.‬‬
‫שם הקרן‬
‫‪GIF‬‬
‫‪BARD‬‬
‫‪BIRD‬‬
‫‪USIEF‬‬
‫ישראל ‪ -‬סין (*)‬
‫‪BSF‬‬
‫אחר‬
‫סך הכל‬
‫‪4131‬‬
‫‪222‬‬
‫‪18,‬‬
‫‪121‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪2‬‬
‫‪22‬‬
‫‪520‬‬
‫חלק‬
‫(בהפסד)‬
‫(‪)11‬‬
‫‪13‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1‬‬
‫‬‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪45‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪231‬‬
‫‪11,‬‬
‫‪1,1‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪8‬‬
‫‪22‬‬
‫‪533‬‬
‫ליום ‪13‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪21%‬‬
‫(*) פעילות המנוהלת כמיזם משותף ואינה במסגרת ישות משפטית רשומה‪.‬‬
‫ג‪11-‬‬
‫‪.2‬ב‪ .‬התחייבויות בגין הפסדי ישויות מוחזקות (במיליוני ‪:)₪‬‬
‫הרכב ההתחייבויות‪:‬‬
‫השקעה בתאגידים סטטוטוריים‬
‫סך הכל‬
‫(*)‬
‫(**)‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪)1‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪33,6381‬‬
‫‪,612,‬‬
‫‪122,213‬‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪1826,81‬‬
‫‪,611,‬‬
‫‪451,113‬‬
‫הכספיים המאוחדים‪.‬‬
‫(‪ )3‬פירוט התנועה בגין התחייבויות מהשקעה בתאגידים סטטוטוריים‪:‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי (*)‬
‫סך הכל‬
‫(*)‬
‫(‪)4‬‬
‫חלק בהפסד‬
‫‪1826,81‬‬
‫‪400,301‬‬
‫‪236,11‬‬
‫‪01,211‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪33,6381‬‬
‫‪115,103‬‬
‫‪111%‬‬
‫בשנת ‪ 1113‬חלקה של הממשלה בהפסדי המוסד לביטוח לאומי הסתכם לסך של כ‪ 1,6811 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫פירוט התנועה בגין התחייבויות מהשקעה במניות חברות מוחזקות‪:‬‬
‫סך הכל (**)‬
‫(*)‬
‫(**)‬
‫‪4131‬‬
‫הוניים‬
‫‪4132‬‬
‫אחוז זכויות‬
‫בנכסים נטו ליום‬
‫‪ 13‬בדצמבר ‪4132‬‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪3,443‬‬
‫עליה בהיקף‬
‫השקעה‬
‫(‪)3,353‬‬
‫חלק בהפסד‬
‫‪4,000‬‬
‫הוניים‬
‫(‪)3,210‬‬
‫‪3,402‬‬
‫יצוין כי בחלק מהמקרים לא נרשמה תנועה בחשבון השקעה במהלך שנת ‪ 61112‬עקב אי קבלת דוחות‬
‫כספיים ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 1112‬של אותן חברות מוחזקות‪.‬‬
‫ג‪11-‬‬
‫ציוד‬
‫ומכשור‬
‫רפואי‬
‫‪4,213‬‬
‫‪1,1‬‬
‫(‪)28‬‬
‫‪4,335‬‬
‫‪3,052‬‬
‫‪128‬‬
‫(‪)21‬‬
‫‪4,114‬‬
‫‪333‬‬
‫‪333‬‬
‫חומרה‬
‫ומערכות‬
‫מחשוב‬
‫‪4,013‬‬
‫‪,1,‬‬
‫(‪)11,‬‬
‫‪1,150‬‬
‫‪3,342‬‬
‫‪221‬‬
‫(‪)21‬‬
‫‪4,333‬‬
‫‪530‬‬
‫‪303‬‬
‫כלי רכב‬
‫ותחבורה‬
‫‪4,002‬‬
‫‪2,8‬‬
‫(‪)182‬‬
‫‪1,101‬‬
‫‪3,343‬‬
‫‪3,1‬‬
‫(‪)121‬‬
‫‪3,024‬‬
‫‪3,430‬‬
‫‪3,320‬‬
‫ציוד‬
‫וריהוט‬
‫משרדי‬
‫‪3,132‬‬
‫‪1,1‬‬
‫(‪)8‬‬
‫‪3,011‬‬
‫‪520‬‬
‫‪1,1‬‬
‫(‪)3‬‬
‫‪3,332‬‬
‫‪232‬‬
‫‪213‬‬
‫מכונות‬
‫וציוד‬
‫‪3,100‬‬
‫‪31,‬‬
‫(‪)2,‬‬
‫‪3,200‬‬
‫‪212‬‬
‫‪133‬‬
‫‬‫‪313‬‬
‫‪543‬‬
‫‪302‬‬
‫נכסי‬
‫הדיור‬
‫הציבורי‬
‫‪32,154‬‬
‫‪11,‬‬
‫(‪)213‬‬
‫‪32,302‬‬
‫‪210‬‬
‫‪1,,‬‬
‫(‪)11‬‬
‫‪304‬‬
‫‪30,212‬‬
‫‪30,303‬‬
‫מבנים‪,‬‬
‫נכסים‬
‫בהקמה‬
‫‪11,402‬‬
‫‪,6213‬‬
‫(‪)36138‬‬
‫‪12,215‬‬
‫‪4,452‬‬
‫‪1,1‬‬
‫(‪),8‬‬
‫‪4,251‬‬
‫‪14,325‬‬
‫‪43,500‬‬
‫נכסי צבא‬
‫וציוד‬
‫בטחוני‬
‫‪335,200‬‬
‫‪263,,‬‬
‫(‪)26,,1‬‬
‫‪330,154‬‬
‫‪02,410‬‬
‫‪16212‬‬
‫(‪)1612,‬‬
‫‪02,251‬‬
‫‪23,055‬‬
‫‪21,233‬‬
‫נכסי‬
‫תשתית‬
‫אזרחיים‬
‫‪52,042‬‬
‫‪16111‬‬
‫(‪)1‬‬
‫‪52,312‬‬
‫‪30,240‬‬
‫‪,31‬‬
‫(‪)1‬‬
‫‪32,402‬‬
‫‪01,204‬‬
‫‪30,513‬‬
‫עלות‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪)*( 1113‬‬
‫תוספות‬
‫גריעות‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪)*( 1113‬‬
‫תוספות‬
‫גריעות‬
‫יתרה מופחתת ליום ‪ 13‬בדצמבר ‪4132‬‬
‫יתרה מופחתת ליום ‪ 13‬בדצמבר ‪)*( 4131‬‬
‫אחר‬
‫‪222‬‬
‫‪11,‬‬
‫(‪),‬‬
‫‪032‬‬
‫‪334‬‬
‫‪22‬‬
‫‬‫‪303‬‬
‫‪235‬‬
‫‪104‬‬
‫‪ .0‬רכוש קבוע (במיליוני ‪:)₪‬‬
‫סך הכל‬
‫‪434,100‬‬
‫‪32,450‬‬
‫(‪)5,315‬‬
‫‪430,233‬‬
‫‪03,350‬‬
‫‪2,013‬‬
‫(‪)4,053‬‬
‫‪02,110‬‬
‫‪352,211‬‬
‫‪351,403‬‬
‫הרכוש הקבוע של ממשלת ישראל הינו הנכס המהותי ביותר מסך נכסי הממשלה ומהווה כ‪ 2,% -‬מסך נכסי הממשלה (בשנת ‪ 1113‬כ‪ .)21% -‬נתוני הרכוש הקבוע המוצגים‪ 6‬אינם‬
‫כוללים נכסי מדינה מהותיים‪ 6‬בעיקר את הקרקעות שבידי ממשלת ישראל המנוהלות על‪-‬ידי רשות מקרקעי ישראל‪ .‬ראה ביאור ‪(11‬ב) בדוחות המאוחדים‪ 6‬בדבר ההיקף הכמותי‬
‫ואומדן השווי של הקרקעות שבידי הממשלה‪ 6‬המנוהלות על‪-‬ידי רשות מקרקעי ישראל‪.‬‬
‫ג‪11-‬‬
‫‪ .2‬מלוות פנים (במיליוני ‪:)₪‬‬
‫מלוות ופיקדונות חוב שונים‬
‫בניכוי חלויות שוטפות (*)‬
‫סך הכל‬
‫‪4132‬‬
‫‪21,6221‬‬
‫‪1816212‬‬
‫‪1126381‬‬
‫‪2,6,11‬‬
‫‪,6121‬‬
‫‪1,1‬‬
‫‪811‬‬
‫‪351,151‬‬
‫‪1,6111‬‬
‫‪013,413‬‬
‫(‪)2,6232‬‬
‫‪325,323‬‬
‫‪4131‬‬
‫‪23361,,‬‬
‫‪1,,6,,3‬‬
‫‪11,61,1‬‬
‫‪226,22‬‬
‫‪,63,2‬‬
‫‪,3‬‬
‫‪16111‬‬
‫‪331,402‬‬
‫‪126,1,‬‬
‫‪300,510‬‬
‫(‪)816288‬‬
‫‪312,233‬‬
‫(*) כולל ריבית לשלם בסך של ‪ 11.,‬מיליארדי ‪. ₪‬‬
‫‪ .3‬מלוות חוץ (במיליוני ‪:)₪‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪216311‬‬
‫‪2361,,‬‬
‫‪186,1,‬‬
‫‪36,11‬‬
‫‪312,302‬‬
‫(‪)13,‬‬
‫‪4131‬‬
‫‪3,6,23‬‬
‫‪3,6232‬‬
‫‪1,63,3‬‬
‫‪261,2‬‬
‫‪50,320‬‬
‫(‪)111‬‬
‫בניכוי חלויות שוטפות (*)‬
‫סך הכל‬
‫(‪)136222‬‬
‫‪54,020‬‬
‫(‪)136233‬‬
‫‪00,433‬‬
‫בניכוי ניכיון בגין הנפקות עצמיות‬
‫(*) כולל ריבית לשלם בסך של כ‪ 1 -‬מיליארד ‪. ₪‬‬
‫ג‪13-‬‬
‫‪ .0‬התחייבויות בגין זכויות עובדים (במיליוני ‪:)₪‬‬
‫התחייבויות בגין פנסיה תקציבית‪ 6‬נטו‬
‫התחייבויות בגין סיום יחסי עובד מעביד‪ 6‬נטו‬
‫התחייבויות בגין הטבות אחרות לזמן ארוך‬
‫סך הכל‬
‫(א)‬
‫(ב)‬
‫‪4132‬‬
‫‪,286212‬‬
‫‪26118‬‬
‫‪2613,‬‬
‫‪200,305‬‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪2,26238‬‬
‫‪2681,‬‬
‫‪2613,‬‬
‫‪002,211‬‬
‫(א) התחייבות בגין פנסיה תקציבית‪:‬‬
‫האוכלוסייה שעבורה נערך חישוב התחייבות הממשלה לפנסיה תקציבית מפורטת בטבלה שלהלן‪:‬‬
‫גמלאים מקבלי קצבה‬
‫גמלאי הוראה‬
‫גמלאי מדינה‬
‫התחייבויות אחרות (***)‬
‫סך הכל גמלאים‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪1,,6181‬‬
‫‪1,36112‬‬
‫‪,26812‬‬
‫‪,,688,‬‬
‫‪216321‬‬
‫‪236132‬‬
‫‪2861,1‬‬
‫‪2362,2‬‬
‫‪2611,‬‬
‫‪26,22‬‬
‫‪102,212‬‬
‫‪102,110‬‬
‫עובדים פעילים‬
‫סך הכל פעילים‬
‫‪8161,,‬‬
‫‪,1622,‬‬
‫‪226,,1‬‬
‫‪286,2,‬‬
‫‪422,325‬‬
‫‪,26813‬‬
‫‪,,6223‬‬
‫‪3,62,3‬‬
‫‪2161,3‬‬
‫‪435,514‬‬
‫סך הכל‬
‫‪220,012‬‬
‫‪032,010‬‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪4132‬‬
‫(**)‬
‫(**)‬
‫‪216212‬‬
‫‪23682,‬‬
‫‪216,,8‬‬
‫‪2161,,‬‬
‫‪1,6,31‬‬
‫‪11621,‬‬
‫‪116212‬‬
‫‪116,22‬‬
‫(**)‬
‫‪2161,2‬‬
‫‪1,6113‬‬
‫‪1,62,,‬‬
‫(**)‬
‫‪2363,1‬‬
‫‪186,,3‬‬
‫‪186211‬‬
‫(**) נתון מסווג‪.‬‬
‫(***) אוכלוסיות לגביהן קיימות התחייבויות בגין המרכיבים הבאים‪ :‬הקפאת זכויות‪ 6‬רציפות זכויות ופנסיה‬
‫מוקדמת‪.‬‬
‫ג‪12-‬‬
‫‪ .0‬התחייבויות בגין זכויות עובדים (במיליוני ‪()₪‬המשך)‪:‬‬
‫(ב) התחייבות בגין הטבות אחרות לזמן ארוך‪:‬‬
‫עובדי המוסד לביטוח הלאומי (**)‬
‫משרד הבריאות ובתי החולים הממשלתיים‬
‫הנהלת בתי משפט‬
‫אחרים‬
‫סך הכל‬
‫‪4132‬‬
‫‪)*(4131‬‬
‫‪161,3‬‬
‫‪16112‬‬
‫‪161,2‬‬
‫‪,22‬‬
‫‪122‬‬
‫‪,1,‬‬
‫‪0,313‬‬
‫‪161,,‬‬
‫‪161,2‬‬
‫‪16131‬‬
‫‪,23‬‬
‫‪12,‬‬
‫‪,3,‬‬
‫‪0,112‬‬
‫(**) חלק משרד האוצר בהתחייבויות של המוסד לביטוח הלאומי לזכויות עובדים בעת פרישה‪ 6‬פדיון ימי מחלה‬
‫וימי חופשה שלא נוצלו‪.‬‬
‫‪ .5‬הכנסות ממסים ואגרות (במיליוני ‪:)₪‬‬
‫מיסים ישירים‪:‬‬
‫מס הכנסה‪ -‬שכירים‪ -‬יחידים‬
‫מס הכנסה‪ -‬חברות‬
‫דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות‬
‫מיסים ממלכ"רים וממוסדות כספיים‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪,,6,1,‬‬
‫‪,3631,‬‬
‫‪316113‬‬
‫‪186132‬‬
‫‪1,632,‬‬
‫‪116112‬‬
‫‪116,28‬‬
‫‪13622,‬‬
‫מסי מקרקעין‬
‫הכנסות מאגרות‬
‫הכנסות מהיטל רווחי גז ונפט‬
‫מס הכנסה – מיסוי שוק ההון‬
‫סך הכל מיסים ישירים‬
‫‪,6813‬‬
‫‪,6,,1‬‬
‫‬‫‪261,8‬‬
‫‪302,320‬‬
‫מיסים עקיפים‪:‬‬
‫מיסי דלק‬
‫אחרים‬
‫סך הכל מיסים עקיפים‬
‫‪8,6,82‬‬
‫‪116218‬‬
‫‪1,6312‬‬
‫‪16,88‬‬
‫‪342,452‬‬
‫‪,,6282‬‬
‫‪186881‬‬
‫‪1,6113‬‬
‫‪162,,‬‬
‫‪332,122‬‬
‫סך הכל הכנסות ממיסים ואגרות‬
‫‪401,224‬‬
‫‪421,220‬‬
‫ג‪12-‬‬
‫‪,6,12‬‬
‫‪,6881‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪36213‬‬
‫‪323,243‬‬
‫‪ .31‬שכר עבודה והטבות לעובדים (במיליוני ‪:)₪‬‬
‫שכר בארץ ובחו"ל‬
‫הוצאות בגין תוכנית להטבה מוגדרת‬
‫הוצאות אחרות בגין פרישת עובדים‬
‫סך הכל‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪,26,11‬‬
‫(‪,,6118 )1‬‬
‫‪21613,‬‬
‫(‪,363,, )1‬‬
‫‪16223‬‬
‫‪16213‬‬
‫‪333,155‬‬
‫‪321,053‬‬
‫(‪ )1‬הוצאות השכר כוללות את עלויות העסקת עובדים של משרדי הממשלה ואת כל הזכויות הנלוות המגיעות‬
‫לעובדים בהתאם לחוקים והצווים השונים החלים על העובדים‪.‬‬
‫(‪ )1‬הוצאות בגין תוכנית להטבה מוגדרת‪:‬‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪336,,1‬‬
‫‪8,61,1‬‬
‫‪,61,,‬‬
‫‪1162,8‬‬
‫‪,611,‬‬
‫(‪)26332‬‬
‫(‪)21‬‬
‫(‪)38‬‬
‫‪01,412‬‬
‫‪51,122‬‬
‫הפסד אקטוארי‬
‫עלות שירות שוטף‬
‫בתוספת (בקיזוז) עלות היוון‬
‫בקיזוז רכישת זכויות‬
‫סך הכל‬
‫לפירוט נוסף ראה ביאור ‪ 18‬בדוחות המאוחדים ‪ -‬התחייבויות בגין זכויות עובדים‪.‬‬
‫ג‪1,-‬‬
‫‪ .33‬תמיכות‪ ,‬הקצבות והעברות (במיליוני ‪:)₪‬‬
‫סל שירותי בריאות‪ 6‬נטו‬
‫גמלאות המוסד לביטוח לאומי‬
‫מטרות חברתיות‬
‫מטרות חינוך‬
‫מטרות כלכליות‬
‫מטרות ביטחוניות‬
‫העברות חד צדדיות מכוח חוקים ותקנות‬
‫מטרות תשתיות‬
‫מטרות בריאות שונות‬
‫מטרות ממשלתיות ומנהלתיות‬
‫סך הכל‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)2‬‬
‫(‪)2‬‬
‫(‪),‬‬
‫(‪),‬‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪3261,8‬‬
‫‪3,61,1‬‬
‫‪316811‬‬
‫‪31631,‬‬
‫‪186118‬‬
‫‪1,682,‬‬
‫‪1161,,‬‬
‫‪116,,,‬‬
‫‪,6221‬‬
‫‪86118‬‬
‫‪26,2,‬‬
‫‪26,38‬‬
‫‪16,12‬‬
‫‪2612,‬‬
‫‪36322‬‬
‫‪36,1,‬‬
‫‪163,3‬‬
‫‪16,2,‬‬
‫‪3,2‬‬
‫‪12,‬‬
‫‪310,115‬‬
‫‪315,011‬‬
‫(‪ )1‬סל שירותי בריאות‪ ,‬נטו‪:‬‬
‫שירותי בריאות כללית‬
‫מכבי שירותי בריאות‬
‫קופת חולים מאוחדת‬
‫סך הכל‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪1,61,,‬‬
‫‪11612,‬‬
‫‪861,,‬‬
‫‪86,11‬‬
‫‪26131‬‬
‫‪26188‬‬
‫‪168,1‬‬
‫‪36132‬‬
‫‪12,350‬‬
‫‪12,154‬‬
‫ג‪1,-‬‬
‫‪ .33‬תמיכות‪ ,‬הקצבות והעברות (במיליוני ‪( )₪‬המשך)‪:‬‬
‫(‪ )1‬גמלאות המוסד לביטוח לאומי ‪ -‬הרכב לפי ענפי הביטוח‪:‬‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪4132‬‬
‫הקצבות בגין חוקים והסכמים שונים‬
‫ילדים‬
‫זקנה ושאירים‬
‫סיעוד‬
‫אימהות‬
‫הענקות מטעמי צדק‬
‫סך הכל‬
‫‪1361,,‬‬
‫‪11612,‬‬
‫‪1683,‬‬
‫‪,81‬‬
‫‪818‬‬
‫‪1,8‬‬
‫‪2‬‬
‫‪11,133‬‬
‫‪116,1,‬‬
‫‪136212‬‬
‫‪16,32‬‬
‫‪,,,‬‬
‫‪,82‬‬
‫‪1,1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪11,013‬‬
‫(‪ )3‬תמיכות במטרות חברתיות‪:‬‬
‫תמיכות ברשויות מקומיות‬
‫העברות למפעילי תחבורה ציבורית‬
‫מתן שירותי רווחה‬
‫העברות לניצולי השואה‬
‫סיוע בתחום שיכון ודיור‬
‫אחר‬
‫סך הכל‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪,6,,1‬‬
‫‪,631,‬‬
‫‪26321‬‬
‫‪2612,‬‬
‫‪268,2‬‬
‫‪26128‬‬
‫‪16831‬‬
‫‪362,1‬‬
‫‪16818‬‬
‫‪16,28‬‬
‫‪,6182‬‬
‫‪26,12‬‬
‫‪40,140‬‬
‫‪43,023‬‬
‫(‪ )2‬תמיכות במטרות חינוך‪:‬‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪116,31‬‬
‫‪116111‬‬
‫‪,6183‬‬
‫‪,61,1‬‬
‫‪88,‬‬
‫‪,,,‬‬
‫‪112‬‬
‫‪131‬‬
‫‪221‬‬
‫‪2,,‬‬
‫‪44,422‬‬
‫‪44,255‬‬
‫מוסדות חינוך ממלכתי‬
‫מוסדות תורניים‬
‫המנהל לחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער‬
‫אחר‬
‫סך הכל‬
‫ג‪18-‬‬
‫‪ .33‬תמיכות‪ ,‬הקצבות והעברות (במיליוני ‪( )₪‬המשך)‪:‬‬
‫(‪ )2‬תמיכות במטרות כלכליות‪:‬‬
‫‪)*( 4131‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪,61,1‬‬
‫‪2623,‬‬
‫‪16,1,‬‬
‫‪1681,‬‬
‫‪8,3‬‬
‫‪822‬‬
‫‪5,001‬‬
‫‪0,410‬‬
‫העברות לקרנות פנסיה הוותיקות‬
‫תמיכה בתעשייה והטבות לעידוד השקעות הון‬
‫אחר‬
‫סך הכל‬
‫(‪ ),‬העברות חד צדדיות מכוח חוקים ותקנות‪:‬‬
‫העברות מכוח חוקים ותקנות כוללות העברות מרשות מקרקעי ישראל לקרן קיימת לישראל בסך של כ‪8,8 -‬‬
‫מיליוני ‪( ₪‬כ‪ 16112 -‬מיליוני ‪ ₪‬בשנת ‪ 6)1113‬בגין גבייה עבור קרקעות הנמצאות בבעלותה‪.‬‬
‫(‪ ),‬תמיכות במטרות בריאות שונות‪:‬‬
‫כוללות בעיקר תמיכות בקופות החולים על פי מבחני תמיכה בהתאם לסעיף ‪3‬א' לחוק יסודות התקציב‪6‬‬
‫התשמ"ה‪ .1,82-‬קופות החולים מקבלות מהממשלה תמיכה כספית‪ 6‬במסגרת הסכמי ייצוב‪ 6‬שעיקר מטרתה‬
‫ייצובן הכלכלי לטווח ארוך‪ 6‬לצד מטרות נוספות בנוגע לשירותי הבריאות שהן מעניקות‪ .‬עלות התמיכה בקופות‬
‫החולים בשנת ‪ 1112‬הסתכמה לסך של כ‪ 16122 -‬מיליוני ‪ 161,1( ₪‬מיליוני ‪ ₪‬בשנת ‪.)1113‬‬
‫‪ .34‬קשרים‪ ,‬התקשרויות ועסקאות מהותיות עם ישויות מאוחדות‪:‬‬
‫לממשלת ישראל ישנם קשרים‪ 6‬התקשרויות ועסקאות מהותיות רבות עם ישויות המאוחדות על ידה‪ 6‬לפרטים ראה‬
‫דוחות כספיים של החברות הממשלתיות באתר רשות החברות הממשלתיות ודוח כספי של ביטוח לאומי באתר‬
‫ביטוח לאומי‪.‬‬
‫ג‪1,-‬‬
‫חלק ד'‬
‫ניהול ענייניה של המדינה נעשה באמצעות מנגנוני השלטון השונים ‪ -‬נשיא המדינה‪ ,‬הכנסת‪ ,‬מערכת המשפט ומשרדי‬
‫הממשלה השונים‪ .‬משרדי הממשלה נעזרים בחברות ממשלתיות וגופים סטטוטוריים‪ ,‬אלה מהווים את מכלול‬
‫מנגנוני השלטון היוצרים ניהול כלל מדינתי‪ .‬פעילותם הכספית של מנגנוני השלטון מוצגת בפרק זה של המבוא‬
‫בחלוקה לארבעה תחומים מרכזים המורכבים משנים עשר תחומי משנה המשקפים את הפעילות השלטונית‪,‬‬
‫החברתית‪ ,‬התשתיתית והביטחונית‪.‬‬
‫חלוקת הפעילות לתחומים אלו נעשתה בהתאם לשוני במטרותיהן באופיין ובמאפייניהן של הפעילויות השונות‪.‬‬
‫מבנה תחומי הפעילות ותחומי הפעילות המשניים‪ ,‬פרטים אודותיהם ותמצית נתוניהם הכספיים מובאים בפרק זה‪.‬‬
‫הנתונים הכספיים המוצגים בפרק זה כוללים בעיקר התייחסות לרכיבים הבאים‪:‬‬
‫צד ההכנסות ‪-‬‬
‫‪ .3‬הכנסות מעסקאות שאינן חליפין ‪ -‬אלו הכנסות המהוות את מרבית ההכנסות ברוב משרדי הממשלה והן‬
‫כוללות‪ :‬הכנסות ממיסים‪ ,‬הכנסות מאגרות‪ ,‬העברות חד צדדיות‪ ,‬הכנסות מתקציב ועוד‪.‬‬
‫‪ .4‬הכנסות מעסקאות חליפין ‪ -‬כוללות הכנסות מאספקת שירותים‪ ,‬מכירת סחורות‪ ,‬שימוש בנכסים תמורת‬
‫דמי שימוש ועוד‪.‬‬
‫צד ההוצאות –‬
‫‪ .3‬תמיכות‪ ,‬הקצבות והעברות ‪ -‬העברות מזומנים או שווה מזומנים‪ ,‬שניתנו במסגרת סעיף ‪3‬א' לחוק יסודות‬
‫התקציב‪ ,‬או במסגרת עסקה שאיננה עסקת חליפין והועברה לגורם מבצע‪ ,‬סוכן או ישירות ליחידים‪.‬‬
‫תמיכות מתחלקות לשני סוגים עיקריים‪:‬‬
‫ זכאות – העברה שנותן התמיכה חייב לבצע מכוח חוק או מכוח הוראות חקיקה‪ ,‬אם המקבל עונה על‬‫דרישות זכאות שנקבעו בהוראת חקיקה זו‪.‬‬
‫ מענקים – תמיכות שאינן זכאויות‪ ,‬הנובעות בדרך כלל מכוח הסכמים‪ ,‬מהחלטות ממשלה או‬‫מהוראות מנהליות אחרות‪ .‬אין חובה סטטוטורית להעביר תמיכות אלו‪ ,‬ולנותן התמיכה עשוי להיות‬
‫שיקול דעת בהעברתן‪.‬‬
‫‪ .4‬הוצאות נוספות ‪ -‬כוללות שכר עבודה והטבות לעובדים‪ ,‬הוצאות תפעוליות‪ ,‬אירועים והסברה‪ ,‬הוצאות‬
‫הנהלה וכלליות‪ ,‬הוצאות מימון ועוד‪.‬‬
‫צד הנכסים ‪-‬‬
‫‪ .3‬נכסים שוטפים ‪ -‬כוללים מזומנים ושווי מזומנים‪ ,‬חייבים ויתרות חובה‪ ,‬מלאי ועוד‪.‬‬
‫‪ .4‬נכסים שאינם שוטפים ‪ -‬כוללים השקעה ברכוש קבוע‪ ,‬הנפקת אג"ח ומתן הלוואות לזמן ארוך‪ ,‬פיקדונות‬
‫לזמן ארוך בבנקים ועוד‪.‬‬
‫צד ההתחייבויות ‪-‬‬
‫‪ .3‬התחייבויות שוטפות ‪ -‬כוללות חלויות שוטפות של התחייבויות בגין מלוות ואגרות חוב סחירות שהונפקו‬
‫הן על ידי המדינה והן על ידי חברות ממשלתיות‪ ,‬מזכאים שונים ועוד‪.‬‬
‫‪ .4‬התחייבויות שאינן שוטפות ‪ -‬כוללות התחייבויות בגין זכויות עובדים‪ ,‬התחייבויות בגין מלוות ואגרות‬
‫חוב סחירות שהונפקו בארץ ובחו"ל‪ ,‬עתודות בגין אירועי ביטוח הנובעות בעיקרן מקרנות הביטוח של‬
‫המוסד לביטוח לאומי ועוד‪.‬‬
‫הנתונים הכספיים בחלק זה מתבססים על המידע המופיע בפרקים ב' ו‪ -‬ג' בדוחות כספיים אלו לרבות ההערות‬
‫וההסתייגות בנוגע למידע חסר ואחר‪.‬‬
‫ד‪1-‬‬
‫הרכב תחומי הפעילות‪:‬‬
‫משני‬
‫ממשל ומינהל‬
‫חינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬חברה‬
‫ורווחה‬
‫תשתיות‬
‫ממשל‬
‫חינוך‬
‫ב יט ח ו ן‬
‫מינהל‬
‫ב ר יא ות‬
‫תחבורה‬
‫פיננסיים וביטוח‬
‫חברה‪ ,‬רווחה ואחרים‬
‫בינוי‪ ,‬מקרקעין ושיכון‬
‫פעילויות ענפיות אחרות‬
‫בתחום התשתיות‬
‫ד‪2-‬‬
‫תמצית הנתונים הכספיים‪:‬‬
‫להלן תמצית הנתונים הכספיים של ממשלת ישראל בחלוקה לתחומי פעילות (במיליוני ‪:)₪‬‬
‫‪ 31 ‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫חינוך‪,‬‬
‫בריאות‪,‬‬
‫חברה‬
‫ורווחה‬
‫‪175,138‬‬
‫‪11,323‬‬
‫‪9,888‬‬
‫‪196,349‬‬
‫תשתיות‬
‫‪26,990‬‬
‫‪46,813‬‬
‫‪1,329‬‬
‫‪75,132‬‬
‫ביטחון‬
‫וביטחון‬
‫פנים‬
‫‪86,140‬‬
‫‪17,672‬‬
‫‪1,001‬‬
‫‪104,813‬‬
‫התאמות‬
‫למאוחד (*)‬
‫)‪(37,739‬‬
‫)‪(1,731‬‬
‫)‪(8,076‬‬
‫)‪(47,546‬‬
‫מאוחד‬
‫‪330,318‬‬
‫‪75,887‬‬
‫‪6,042‬‬
‫‪412,247‬‬
‫תמיכות‪ ,‬הקצבות והעברות‬
‫הוצאות נוספות‬
‫‪42,219‬‬
‫‪105,745‬‬
‫‪147,964‬‬
‫‪189,074‬‬
‫‪61,475‬‬
‫‪250,549‬‬
‫‪18,722‬‬
‫‪49,653‬‬
‫‪68,375‬‬
‫‪6,116‬‬
‫‪136,549‬‬
‫‪142,665‬‬
‫)‪(21,676‬‬
‫)‪(21,051‬‬
‫)‪(42,727‬‬
‫‪234,455‬‬
‫‪332,371‬‬
‫‪566,826‬‬
‫‪58,148‬‬
‫‪117,491‬‬
‫‪175,639‬‬
‫‪23,422‬‬
‫‪190,755‬‬
‫‪214,177‬‬
‫‪32,947‬‬
‫‪259,097‬‬
‫‪292,044‬‬
‫‪28,374‬‬
‫‪75,977‬‬
‫‪104,351‬‬
‫)‪(35,426‬‬
‫)‪(248,173‬‬
‫)‪(283,599‬‬
‫‪107,465‬‬
‫‪395,147‬‬
‫‪502,612‬‬
‫‪100,473‬‬
‫‪1,681,192‬‬
‫‪1,781,665‬‬
‫‪20,577‬‬
‫‪534,119‬‬
‫‪554,696‬‬
‫‪29,470‬‬
‫‪80,957‬‬
‫‪110,427‬‬
‫‪26,669‬‬
‫‪339,439‬‬
‫‪366,108‬‬
‫)‪(48,643‬‬
‫)‪(534,972‬‬
‫)‪(583,615‬‬
‫‪128,546‬‬
‫‪2,100,735‬‬
‫‪2,229,281‬‬
‫הכנסות מעסקאות שאינן חליפין‬
‫ממשל‬
‫ומנהל‬
‫‪79,789‬‬
‫‪1,810‬‬
‫‪1,900‬‬
‫‪83,499‬‬
‫(*) מורכב בעיקר מביטולי עסקאות‪ ,‬יתרות‪ ,‬הכנסות והוצאות בין משרדי הממשלה לבין תאגידים סטטוטוריים וחברות‬
‫ממשלתיות וביטולי השקעות הממשלה בתאגידים הסטטוטוריים ובחברות הממשלתיות‪.‬‬
‫‪ 31 ‬בדצמבר ‪2013‬‬
‫חינוך‪,‬‬
‫בריאות‪,‬‬
‫חברה‬
‫ורווחה‬
‫‪165,860‬‬
‫‪10,895‬‬
‫‪13,317‬‬
‫‪190,072‬‬
‫תשתיות‬
‫‪28,920‬‬
‫‪47,526‬‬
‫‪582‬‬
‫‪77,028‬‬
‫ביטחון‬
‫וביטחון‬
‫פנים‬
‫‪80,124‬‬
‫‪17,897‬‬
‫‪725‬‬
‫‪98,746‬‬
‫התאמות‬
‫למאוחד (*)‬
‫)‪(21,412‬‬
‫)‪(1,674‬‬
‫)‪(11,584‬‬
‫)‪(34,670‬‬
‫מאוחד‬
‫‪310,398‬‬
‫‪76,418‬‬
‫‪4,488‬‬
‫‪391,304‬‬
‫‪42,678‬‬
‫‪74,305‬‬
‫‪116,983‬‬
‫‪152,582‬‬
‫‪56,823‬‬
‫‪209,405‬‬
‫‪20,682‬‬
‫‪53,108‬‬
‫‪73,790‬‬
‫‪5,923‬‬
‫‪118,359‬‬
‫‪124,282‬‬
‫)‪(22,351‬‬
‫)‪(21,880‬‬
‫)‪(44,231‬‬
‫‪199,514‬‬
‫‪280,715‬‬
‫‪480,229‬‬
‫‪54,538‬‬
‫‪114,726‬‬
‫‪169,264‬‬
‫‪20,805‬‬
‫‪186,703‬‬
‫‪207,508‬‬
‫‪29,613‬‬
‫‪250,303‬‬
‫‪279,916‬‬
‫‪22,921‬‬
‫‪75,531‬‬
‫‪98,452‬‬
‫)‪(28,405‬‬
‫)‪(239,429‬‬
‫)‪(267,834‬‬
‫‪99,472‬‬
‫‪387,834‬‬
‫‪487,306‬‬
‫‪118,867‬‬
‫‪1,536,625‬‬
‫‪1,655,492‬‬
‫‪20,798‬‬
‫‪476,812‬‬
‫‪497,610‬‬
‫‪25,396‬‬
‫‪82,013‬‬
‫‪107,409‬‬
‫‪24,045‬‬
‫‪299,250‬‬
‫‪323,295‬‬
‫)‪(40,001‬‬
‫)‪(479,778‬‬
‫)‪(519,779‬‬
‫‪149,105‬‬
‫‪1,914,922‬‬
‫‪2,064,027‬‬
‫ממשל‬
‫ומנהל‬
‫‪56,906‬‬
‫‪1,774‬‬
‫‪1,448‬‬
‫‪60,128‬‬
‫(*) מורכב בעיקר מביטולי עסקאות‪ ,‬יתרות‪ ,‬הכנסות והוצאות בין משרדי הממשלה לבין תאגידים סטטוטוריים וחברות‬
‫ממשלתיות וביטולי השקעות הממשלה בתאגידים הסטטוטוריים ובחברות הממשלתיות‪.‬‬
‫ד‪3-‬‬
‫‪ .3‬תחום פעילות ממשל ומינהל‬
‫משני‬
‫ממשל ומינהל‬
‫ממשל‬
‫מינהל‬
‫‪ .3.3‬תחום פעילות משני ממשל‬
‫הרכב הישויות‪:‬‬
‫משני‬
‫א ח רת‬
‫ממשל‬
‫כללי‬
‫ועדת הבחירות‬
‫המרכזית‬
‫ונציב תלונות הציבור‬
‫הרשות השופטת‬
‫פירוט לגבי הישויות המהותיות‪:‬‬
‫א‪ .‬לשכת נשיא המדינה ‪-‬‬
‫תפיסתו של המחוקק הישראלי לגבי נשיא המדינה‪ ,‬כפי שבאה לידי ביטוי בדיוני ועדת חוקה של מועצת‬
‫המדינה הזמנית‪ ,‬הייתה כי‪" :‬תפקידיו של הנשיא יהיו תפקידי ראש מדינה בלתי מפלגתי‪ ,‬המייצג את‬
‫הארץ ואת העם בשלמותם‪ ,‬כלפי פנים וכלפי חוץ"‪ .‬נשיא המדינה עומד בראש המדינה ומקום מושבו‬
‫בירושלים‪ ,‬הנשיא נבחר על ידי הכנסת לתקופה בת שבע שנים‪ .‬תפקידי הנשיא המעוגנים בחוק כוללים‬
‫בין השאר‪ :‬חתימה על חוקים‪ ,‬קבלת דין וחשבון מהממשלה על ישיבותיה‪ ,‬האמנת הנציגים‬
‫הדיפלומטיים של המדינה וקבלת האמנתם של נציגים דיפלומטים שמדינות חוץ שיגרו לישראל‪,‬‬
‫הסמכתם של נציגים קונסולריים של המדינה וקיום מינויים של נציגים קונסולריים שמדינות חוץ‬
‫שיגרו לישראל‪ ,‬חתימה על אמנות עם מדינות חוץ שאושרו על ידי הכנסת‪ ,‬חנינת אסירים וקציבת‬
‫עונשם של אסירי עולם‪ ,‬הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת כאשר נדרשת הקמת‬
‫ממשלה חדשה ומילוי כל תפקיד שיוחד לנשיא בחוק בקשר למינוי שופטים ונושאי משרות אחרות‬
‫ולהעברתם מכהונתם‪.‬‬
‫ד‪4-‬‬
‫ב‪ .‬משרד ראש הממשלה ‪-‬‬
‫משרד ראש הממשלה בישראל הוא המשרד הממשלתי האחראי על תיאום פעילויות משרדי הממשלה‬
‫בתחומים השונים וסיוע לראש ממשלת ישראל בסדר יומו‪ .‬המשרד אחראי בין השאר‪ ,‬על גיבוש‬
‫מדיניות הממשלה‪ ,‬ניהול ישיבות הממשלה ופיקוח על ביצוע מדיניות הממשלה‪ .‬כמו כן‪ ,‬ממונה המשרד‬
‫על הגופים הממשלתיים הנכללים ישירות באחריותו של ראש הממשלה ובכללם גופים כגון‪ :‬הרשות‬
‫לקידום מעמד האישה‪ ,‬גנזך המדינה‪ ,‬וכן יחידות סמך נוספות המוצגות במסגרת תחומי פעילות אחרים‬
‫כגון‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ונתיב‪.‬‬
‫ג‪ .‬כנסת ישראל ‪-‬‬
‫הכנסת היא בית הנבחרים של מדינת ישראל והיא מהווה את הרשות המחוקקת במדינה‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫מבצעת הכנסת שלושה תפקידים עיקריים נוספים‪ :‬פיקוח על עבודת הממשלה‪ ,‬בחירת נשיא המדינה‬
‫ומבקר המדינה ודיון בענייני המדינה באמצעות ועדות הכנסת ועבודת המליאה‪ .‬בכנסת פועלות ‪12‬‬
‫ועדות קבועות בנושאים כגון‪ :‬כספים‪ ,‬חוץ וביטחון‪ ,‬חוקה חוק ומשפט‪ ,‬הדנות בהצעות חוק‪ ,‬בתקנות‬
‫שקבעה הממשלה‪ ,‬בהצעות לסדר היום ובבקשות שהגישו תושבים לכנסת ולממשלה‪.‬‬
‫ד‪ .‬הנהלת בתי המשפט ‪-‬‬
‫הנהלת בתי המשפט מהווה יחידת סמך עצמאית של משרד המשפטים ואחראית על הענקת שירותי‬
‫ניהול לחלק מהיחידות של הרשות השופטת‪ ,‬וביניהן‪ :‬בית המשפט העליון בירושלים (הפועל גם כבית‬
‫המשפט הגבוה לצדק)‪ ,‬בתי משפט מחוזיים‪ ,‬בתי משפט שלום ובתי דין לעבודה‪.‬‬
‫ה‪ .‬משרד מבקר המדינה ‪-‬‬
‫משרד מבקר המדינה פועל על פי חוק יסוד מבקר המדינה‪ ,‬תשמ"ח‪ 1811-‬ומקיים פעולתו לגבי גופי‬
‫המדינה השונים‪ ,‬כדי להבטיח פיקוח על כספי ציבור ואחריותיות (‪ .)Accountability‬ההיבטים שעל מבקר‬
‫המדינה לבחון הינם‪ :‬חוקיות וסדירות‪ ,‬חיסכון‪ ,‬יעילות‪ ,‬אפקטיביות וטוהר המידות‪ .‬ביקורת המדינה‬
‫חלה על כל משרדי הממשלה‪ ,‬מוסדות המדינה‪ ,‬כל זרועות מערכת הביטחון‪ ,‬הרשויות המקומיות‬
‫וחברות ממשלתיות‪ .‬בנוסף‪ ,‬למשרד יחידה נפרדת עליה מופקד נציב תלונות הציבור שתפקידו לשמש‬
‫כתובת לבירור תלונות מאת הציבור על גופים ואנשים כפי שייקבע בחוק או לפיו‪.‬‬
‫תמצית הנתונים כספיים‪:‬‬
‫להלן תמצית הנתונים הכספיים של תחום פעילות משני ממשל לשנים ‪ 2014‬ו‪( 2013 -‬במיליוני ‪:)₪‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪3,958‬‬
‫‪3,955‬‬
‫‪73‬‬
‫‪93‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4,037‬‬
‫‪4,054‬‬
‫‪618‬‬
‫‪3,775‬‬
‫‪4,393‬‬
‫‪636‬‬
‫‪4,379‬‬
‫‪5,015‬‬
‫‪1,678‬‬
‫‪941‬‬
‫‪2,619‬‬
‫‪1,709‬‬
‫‪931‬‬
‫‪2,640‬‬
‫‪950‬‬
‫‪2,164‬‬
‫‪3,114‬‬
‫‪934‬‬
‫‪1,894‬‬
‫‪2,828‬‬
‫ד‪5-‬‬
‫‪ 3.4‬תחום פעילות משני מינהל‬
‫משני‬
‫מינהל‬
‫המשרד לשירותי‬
‫דת‬
‫תיאום פעולות‬
‫הממשלה בשטחים‬
‫א ח רת‬
‫חברה‪/‬עמותה‬
‫מוחזקת‬
‫רשות האכיפה‬
‫ו הג ב י י ה‬
‫רשות המיסים‬
‫רשות האוכלוסין‪,‬‬
‫ההגירה ומעברי‬
‫הגבול‬
‫משרדי ממשלה‬
‫אחרים‬
‫)‪(1‬‬
‫צי הרכב )‪(1‬‬
‫הלשכה המרכזית‬
‫לסטטיסטיקה )‪(2‬‬
‫נתיב )‪(2‬‬
‫הקרן למורשת‬
‫הכותל המערבי‬
‫)‪(2) (100%‬‬
‫לשכת הפרסום‬
‫הממשלתית )‪(3‬‬
‫(‪ )1‬כפופות עסקית‪/‬תפעולית למטה החשכ"ל (מלוות ופיקדונות)‪.‬‬
‫(‪ )2‬כפופות עסקית‪/‬תפעולית למשרד ראש הממשלה‪.‬‬
‫(‪ )3‬כפופה עסקית‪/‬תפעולית למשרד התקשורת‪.‬‬
‫א‪ .‬משרד האוצר ‪-‬‬
‫משרד האוצר הינו המשרד הכלכלי המרכזי של הממשלה‪ .‬המשרד אחראי על תכנון וביצוע המדיניות‬
‫הכלכלית ‪ -‬פיסקאלית של הממשלה‪ ,‬לרבות הכנת הצעת תקציב המדינה‪ ,‬פיקוח על ביצוע תקציב‬
‫המדינה‪ ,‬ניהול הכנסות המדינה‪ ,‬גביית מסים ישירים ועקיפים‪ ,‬ופיקוח על שוק ההון‪ ,‬החיסכון‬
‫והביטוח‪ .‬במשרד קיימים אגפים‪ ,‬לשכות ויחידות העוסקים בתחומים שונים הקשורים למדיניות‬
‫הכלכלית במשק ובכללם‪ ,‬אגף החשב הכללי‪ ,‬אגף התקציבים‪ ,‬רשות המסים‪ ,‬אגף שוק ההון ביטוח‬
‫וחיסכון‪ ,‬אגף השכר והסכמי עבודה‪ ,‬רשות החברות‪ ,‬אגף הכנסות המדינה‪ ,‬מחקר וקשרים בינלאומיים‪,‬‬
‫הרשות לזכויות ניצולי השואה ומטה התקשוב הממשלתי‪ .‬המשרד ממלא תפקידים רבים הקשורים‬
‫לכלכלת ישראל ומקיים מגעים עם הכנסת וועדותיה בנושאי כלכלה‪ ,‬תקצוב וחקיקה כלכלית‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫מנהל המשרד מגעים שוטפים עם גורמים כלכליים בארץ ובחו"ל‪ ,‬בנושאים הקשורים לכלכלת המדינה‪.‬‬
‫רשות המיסים ‪-‬‬
‫תפקידה העיקרי של רשות המסים הוא גביית מסים‪ ,‬ואכיפת חוקי היבוא והיצוא במדינת‬
‫‪ ‬בנושאי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין‪ ,‬אמונה הרשות על גביית מסים ישירים‪ ,‬מסי‬
‫מקרקעין‪ ,‬היטלים מיוחדים‪ ,‬מסים משכר ומסים על הכנסות‪ .‬הרשות פועלת מתוקף‬
‫חוקים‪ ,‬תקנות והוראות שעיקרם כדלקמן‪ :‬פקודת מס הכנסה‪ ,‬חוק מיסוי מקרקעין‬
‫(שבח ורכישה)‪ ,‬תשכ"ג‪ ,1863-‬חוק מס רכוש וקרן פיצויים‪ ,‬תשכ"א‪ ,1861-‬חוקי‬
‫עידוד‪ ,‬חוק מס ערך מוסף (מס שכר ורווח)‪ ,‬תשל"ו‪ ,1895-‬חוק העבירות המנהליות‪,‬‬
‫תשמ"ו‪ ,1815-‬פקודת המסים (גבייה)‪ ,‬חוק מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה)‪,‬‬
‫תשמ"ב‪ ,1812-‬חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)‪ ,‬תשמ"ה‪ 1815-‬וכן הוראות‬
‫שונות המתייחסות למסים הכלולות בחוקים ובתקנות אחרים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בנושאי מכס ומע"מ‪ ,‬אמונה הרשות על גביית המסים העקיפים‪ ,‬המוטלים על צריכת‬
‫סחורות ושירותים‪ .‬המסים אותם גובים הם‪ :‬מס ערך מוסף ‪ -‬המוטל בשיעור אחיד‬
‫על כל הפעולות במשק‪ ,‬מכס ‪ -‬המוטל על יבוא סחורות‪ ,‬מס קנייה ‪ -‬המוטל הן על‬
‫הייצור המקומי והן על היבוא‪ ,‬בלו על דלק ‪ -‬מס קצוב המוטל על כל סוגי הדלק‪.‬‬
‫ד‪6-‬‬
‫ב‪ .‬משרד הפנים ‪-‬‬
‫משרד הפנים מספק שירותים ומידע בנושאים אזרחיים‪ ,‬בהם רישום אוכלוסין‪ ,‬הנפקת תעודות‬
‫ודרכונים‪ ,‬שירותי חירום‪ ,‬פיקוח על הבחירות‪ ,‬אכיפת חוקי התכנון והבנייה‪ ,‬מינהל השלטון המקומי‪,‬‬
‫מינהל המים שבסמכותו נמצא ניהול שיקום ופיתוח של מערכת המים ברשויות המקומיות‪ ,‬ותאגידי‬
‫מים וביוב ופיקוח על אתרי רחצה‪ .‬בנוסף‪ ,‬מופקד משרד הפנים על פעילותה של רשות האוכלוסין‪,‬‬
‫ההגירה ומעברי הגבול‪.‬‬
‫רשות האוכלוסין‪ ,‬ההגירה ומעברי הגבול ‪-‬‬
‫רשות האוכלוסין‪ ,‬ההגירה ומעברי הגבול‪ ,‬מהווה יחידת סמך של משרד הפנים‪ ,‬הרשות‬
‫מופקדת על ניהול מרשם האוכלוסין (לרבות שירותי תיעוד והנפקת תעודות זהות ודרכונים)‪,‬‬
‫מתן אזרחות‪ ,‬אישור ופיקוח על כניסה ויציאה מהארץ‪ ,‬פיקוח ורישוי כלי ירייה‪ ,‬וכן על טיפול‬
‫בשוהים זרים בישראל‪ ,‬לרבות עובדים פלסטינים‪ ,‬שוהים בלתי חוקיים‪ ,‬עובדים זרים‬
‫ופליטים‪ .‬פעילות הרשות נשענת על מספר חוקים‪ ,‬בהם חוק מרשם האוכלוסין וחוק הכניסה‬
‫לישראל‪.‬‬
‫ג‪ .‬משרד החוץ ‪-‬‬
‫משרד החוץ מופקד על גיבוש מדיניות החוץ של ממשלת ישראל‪ ,‬על ביצועה והסברתה‪ .‬הוא מייצג את‬
‫המדינה בפני ממשלות זרות וארגונים בינלאומיים‪ ,‬מסביר את עמדותיה ובעיותיה ברחבי העולם‪ ,‬שוקד‬
‫על קידום קשרי הכלכלה‪ ,‬התרבות והמדע ומקדם את שיתוף הפעולה עם ארצות מתפתחות‪ .‬המשרד‬
‫פועל לטיפוח הקשרים עם הקהילות היהודיות בתפוצות ושומר על זכויותיהם של אזרחים ישראלים‬
‫השוהים בחו"ל‪ .‬את משימותיו המגוונות מבצע המשרד באמצעות המשרד הראשי בירושלים ונציגויות‬
‫ישראל בחו"ל‪.‬‬
‫ד‪ .‬משרד המשפטים ‪-‬‬
‫במסגרת תפקידיו העיקריים של משרד המשפטים נמנים ארגון מערכת בתי המשפט בישראל‪ ,‬הכנת‬
‫נוסח לרוב הצעות החקיקה לכנסת‪ ,‬ייעוץ משפטי לממשלה ולמשרדי הממשלה ואכיפת החוק הפלילי‬
‫באמצעות מערכת התביעה הכללית‪ .‬משרד המשפטים מונה כ‪ 55 -‬יחידות ותחומי אחריותו רבים‬
‫ומגוונים ובכללם מערך הייעוץ והחקיקה‪ ,‬פרקליטות המדינה‪ ,‬הסיוע המשפטי האזרחי‪ ,‬הסנגוריה‬
‫הציבורית‪ ,‬אגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי‪ ,‬אגף רישום והסדר מקרקעין‪ ,‬אגף השמאי‬
‫הממשלתי הראשי ונציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות‪ .‬המשרד ממונה על רשות התאגידים‬
‫שבחסותה רשם החברות‪ ,‬רשם השותפויות‪ ,‬רשם העמותות‪ ,‬רשם המשכונות‪ ,‬רשם ההקדשות‪ ,‬רשם‬
‫המפלגות‪ ,‬וכן על הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור‪ ,‬רשם גורמים מאשרים על פי חוק חתימה‬
‫אלקטרונית‪ ,‬הרשות לטכנולוגיה‪ ,‬מידע והגנת הפרטיות‪ ,‬מחלקת זכויות יהודים יוצאי ארצות ערב‪.‬‬
‫המשרד אמון על הסדרה ורישוי מקצועות בתחומים משפטיים ומקצועיים שונים ובהם רואי חשבון‪,‬‬
‫מתווכים במקרקעין‪ ,‬שמאי מקרקעין‪ ,‬חוקרים פרטיים‪ ,‬שירותי שמירה‪ ,‬נוטריונים‪ ,‬עורכי פטנטים‬
‫וטוענים שרעיים‪.‬‬
‫רשות האכיפה והגבייה ‪-‬‬
‫רשות האכיפה והגבייה ‪ -‬פועלת כיחידה עצמאית במשרד המשפטים וכוללת את מערכת‬
‫ההוצאה לפועל ואת המרכז לגביית קנסות‪ ,‬אגרות והוצאות‪:‬‬
‫‪ ‬מערכת ההוצאה לפועל ‪ -‬פועלת מתוקף חוק ההוצאה לפועל‪ ,‬תשכ"ז‪ ,1869-‬ומשמשת‬
‫אדם או חברה לשם מימוש פסק דין שניתן לטובתו על ידי בית משפט או בית דין‬
‫המוסמך לכך‪ ,‬וכן למימוש מסמכים המקנים זכויות כספיות שתוקפן דומה לתוקפו‬
‫של פסק דין‪ ,‬כגון שטר משכנתא‪ ,‬שטר חוב או המחאה‪ .‬הליך ההוצאה לפועל מוסדר‬
‫באמצעות דיני ההוצאה לפועל‪.‬‬
‫‪ ‬המרכז לגביית אגרות‪ ,‬קנסות והוצאות ‪ -‬פועל מתוקף חוק המרכז לגביית קנסות‪,‬‬
‫אגרות והוצאות‪ ,‬תשנ"ה‪ .1885 -‬על פי חוק זה מוסמך המרכז לגבות קנסות שהטיל‬
‫בית משפט‪ ,‬קנסות מנהליים‪ ,‬קנסות ברירות משפט‪ ,‬אגרות בתי משפט והוצאות‬
‫לטובת המדינה‪.‬‬
‫ה‪ .‬המשרד לשירותי דת ‪-‬‬
‫המשרד לשירותי דת הינו הישות הממשלתית האחראית על מתן שירותי דת איכותיים‪ ,‬נגישים וזמינים‬
‫לציבור היהודי בישראל‪ .‬המשרד מלווה את האזרח מרגע לידתו‪ ,‬דרך חופה וקידושין ועד לטיפול‬
‫בקבורה‪ .‬המשרד מפקח על ‪ 132‬מועצות דתיות המספקות את שירותי הדת בערים וברשויות‬
‫המקומיות‪ ,‬וכן הסדרת עבודתן ופיקוח על פעילותן של כ‪ 655-‬גופי קבורה הפזורים ברחבי הארץ‪.‬‬
‫המשרד אחראי על פיתוח מבני דת‪ ,‬מקוואות‪ ,‬בתי כנסת‪ ,‬פיתוח בתי עלמין ומציאת פתרונות קבורה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬דואג המשרד לזהות היהודית של יהדות התפוצות‪.‬‬
‫ד‪9-‬‬
‫להלן תמצית הנתונים הכספיים של תחום פעילות משני מינהל לשנים ‪ 2014‬ו‪( 2013 -‬במיליוני ‪:)₪‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪12,703‬‬
‫‪17,201‬‬
‫‪611‬‬
‫‪594‬‬
‫‪190‬‬
‫‪354‬‬
‫‪13,504‬‬
‫‪18,149‬‬
‫‪6,932‬‬
‫‪9,352‬‬
‫‪16,284‬‬
‫‪6,095‬‬
‫‪8,870‬‬
‫‪14,965‬‬
‫‪14,659‬‬
‫‪24,339‬‬
‫‪38,998‬‬
‫‪13,630‬‬
‫‪21,904‬‬
‫‪35,534‬‬
‫‪4,180‬‬
‫‪2,437‬‬
‫‪6,617‬‬
‫‪2,577‬‬
‫‪2,341‬‬
‫‪4,918‬‬
‫ד‪1-‬‬
‫‪ 3.1‬תחום פעילות משני פיננסיים וביטוח‬
‫משני‬
‫א ח רת‬
‫חברה מוחזקת‬
‫משרדי ממשלה אחרים‬
‫)מלוות ופקדונות(‬
‫הקרן הפנימית לביטוחי‬
‫ממשלה‬
‫ענבל חברה לביטוח בע"מ‬
‫)‪(1) (100%‬‬
‫בנק החקלאות לישראל‬
‫)בפירוק(‬
‫)‪(1) (99.7%‬‬
‫קנט ‪ -‬קרן לביטוח נזקי‬
‫טבע בחקלאות בע"מ‬
‫)‪(1) (36.4%‬‬
‫אשרא – החברה‬
‫הישראלית לביטוח סיכוני‬
‫סחר חוץ בע"מ )‪(2) (100%‬‬
‫נכסים מ‪.‬י‪ .‬בע"מ‬
‫)‪(1) (100%‬‬
‫(‪ )1‬כפופות עסקית‪/‬תפעולית למשרד האוצר‪.‬‬
‫(‪ )2‬כפופה עסקית‪/‬תפעולית למשרד הכלכלה‪.‬‬
‫א‪ .‬מטה החשכ"ל ‪-‬‬
‫מהווה יחידת מטה בתוך משרד האוצר‪ ,‬האחראית על תחומים ייחודים בעלי השפעה מרכזית ורחבה‬
‫על פעילות הממשלה‪ .‬החשב הכללי אחראי‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על התחומים העיקריים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬ביצוע תקציב המדינה‪ ,‬גיוס החוב‪ ,‬ניהול נכסי המדינה ובכללם הדיור והרכב הממשלתי‪,‬‬
‫חתימה על חוזים והתקשרויות שעורכת המדינה‪ ,‬מימון פעילות הממשלה וניהול החוב‬
‫הממשלתי‪ ,‬ייזום וקידום פרויקטים בשיתוף הסקטור הפרטי (‪ )PPP‬בתחומי התחבורה‪ ,‬מים‪,‬‬
‫אנרגיה ותשתיות אחרות‪ ,‬ביצוע ביקורת פנימית בממשלה בכל הנוגע לכספים‪ ,‬נכסים‬
‫והתקשרויות‪ ,‬הפעלת ועדות מכרזים בין‪-‬משרדיות בנושאים שונים‪ ,‬פרסום הדוחות הכספיים‬
‫של ממשלת ישראל וטיפול בחשבונאות הממשלתית‪ ,‬וביצוע רכש ממשלתי מרכזי וקביעת‬
‫המדיניות בנושא זה‪.‬‬
‫‪ ‬אחריות ישירה על ביצוע מספר חוקים והוראות ובכללם‪ ,‬חוק נכסי המדינה‪ ,‬תשי"א‪,1851-‬‬
‫חוק יסודות התקציב‪ ,‬תשמ"ה‪ ,1815-‬חוק מלווה המדינה‪ ,‬תשל"ט‪ ,1898-‬חוק ערבויות מטעם‬
‫המדינה‪ ,‬תשי"ח‪ ,1851-‬חוק ערבויות סחר חוץ‪ ,‬תשי"ט‪ ,1858-‬חוק חובת המכרזים‪ ,‬תשנ"ב‪-‬‬
‫‪ ,1882‬חוק שירות המדינה (גמלאות)‪ ,‬תש"ל‪ ,1895-‬חוק הביקורת הפנימית‪ ,‬תשנ"ב‪1882-‬‬
‫(סעיף ‪2‬ג') והוראות התכ"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬מינהלת הגמלאות ‪-‬‬
‫מינהלת הגמלאות של משרד האוצר הינה הגוף האחראי מטעם שר האוצר והחשב הכללי על תשלומי‬
‫הפנסיה התקציבית לגמלאי השירות הציבורי‪ ,‬בהתאם לחוק שרות המדינה (גמלאות) (נוסח משולב)‪,‬‬
‫תש"ל‪ .1895 -‬המינהלת משלמת את הגמלה לכלל הגמלאים בפנסיה התקציבית בממשלה‪ ,‬למעט גמלאי‬
‫משרד הביטחון‪ ,‬משטרת ישראל‪ ,‬שרות בתי הסוהר וחלק מיחידות הסמך הקשורות למשרד הביטחון‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מהווה המינהלת זרועו של שר האוצר והחשב הכללי לביצוע תשלומי הסיוע השונים לקרנות‬
‫הפנסיה ולמעסיקים‪ ,‬לביצוע הסכמי השכר‪ ,‬לניהול מערך הסליקה של ניכויי השכר לכלל עובדי וגמלאי‬
‫המדינה ועוד‪ ,‬הכול בהתאם למדיניות הממשלה‪.‬‬
‫ד‪8-‬‬
‫להלן תמצית הנתונים הכספיים של תחום פעילות משני פיננסיים וביטוח לשנים ‪ 2014‬ו‪( 2013 -‬במיליוני‬
‫‪:)₪‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪40,292‬‬
‫‪58,697‬‬
‫‪1,173‬‬
‫‪1,214‬‬
‫‪1,256‬‬
‫‪1,540‬‬
‫‪42,721‬‬
‫‪61,451‬‬
‫‪34,981‬‬
‫‪93,414‬‬
‫‪128,395‬‬
‫‪36,209‬‬
‫‪62,147‬‬
‫‪98,356‬‬
‫‪40,738‬‬
‫‪98,760‬‬
‫‪139,498‬‬
‫‪39,385‬‬
‫‪98,151‬‬
‫‪137,536‬‬
‫‪95,377‬‬
‫‪1,686,233‬‬
‫‪1,781,610‬‬
‫‪115,504‬‬
‫‪1,535,954‬‬
‫‪1,651,458‬‬
‫ד‪15-‬‬
‫‪ .4‬תחום פעילות חינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬חברה ורווחה‬
‫חינוך‬
‫משני‬
‫‪ .4.3‬תחום פעילות משני חינוך‬
‫משני‬
‫חינוך‬
‫א ח רת‬
‫הטלוויזיה החינוכית‬
‫הישראלית‬
‫המינהל לחינוך‬
‫התיישבותי פנימייתי‬
‫ועליית הנוער‬
‫ק ר ן ק יס ר י ה א דמ ו נ ד‬
‫בנג'מין דה רוטשילד‬
‫)‪(1) (50%‬‬
‫החברה למתנ"סים ‪-‬‬
‫מרכזים קהילתיים‬
‫בישראל בע"מ )‪(100%‬‬
‫הכפר הירוק ע"ש לוי‬
‫אשכול בע"מ‬
‫)‪(100%‬‬
‫הרשות לחינוך‬
‫והכשרה ימיים‬
‫)‪(2) (50%‬‬
‫ה ח ב ר ה ל ח י נ ו ך ימ י‬
‫בישראל‬
‫)‪(100%‬‬
‫מדרשת שדה בוקר בנגב‬
‫בע"מ‬
‫)‪(60%‬‬
‫מקווה ישראל – כל‬
‫ישראל חברים‬
‫)‪(50%‬‬
‫כפר הנוער "מאיר שפייה"‬
‫בית ספר חקלאי‬
‫)‪(50%‬‬
‫(‪ )1‬כפופה עסקית‪/‬תפעולית למשרד האוצר‪.‬‬
‫(‪ )2‬כפופה עסקית‪/‬תפעולית למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים‪.‬‬
‫ד‪11-‬‬
‫א‪ .‬משרד החינוך ‪-‬‬
‫משרד החינוך אחראי על מערכת החינוך‪ ,‬ובכלל זה גנים‪ ,‬בתי ספר‪ ,‬השכלה גבוהה וחינוך בלתי פורמאלי‪.‬‬
‫פעילות המשרד מתמקדת בחקיקה ותכנון שירותי החינוך וההשכלה‪ ,‬רישוי בעלי מקצוע בתחום החינוך‬
‫וההוראה ופיקוח על מוסדות החינוך‪ .‬המשרד אחראי על ביצועם של מספר חוקים מרכזיים‪ ,‬לרבות חוק‬
‫לימוד חובה‪ ,‬תש"ט‪ ,1848-‬חוק חינוך ממלכתי‪ ,‬תשי"ג‪ ,1853 -‬חוק המועצה להשכלה גבוהה‪ ,‬תשי"ח‪,1851 -‬‬
‫חוק חינוך מיוחד‪ ,‬תשמ"ח‪ ,1811-‬חוק הספריות הציבוריות‪ ,‬תשל"ה‪ 1895-‬ועוד‪ .‬יעדיו המרכזיים של‬
‫המשרד כוללים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬יישום המלצות כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל‪ ,‬צמצום פערים‬
‫וקידום ההישגים בלימודים‪ ,‬טיפוח ערכים והנחלת מורשת עם‪ ,‬קידום החינוך המדעי והטכנולוגי‪ ,‬העצמה‬
‫ושיפור איכות כוח אדם בהוראה ועוד‪.‬‬
‫המינהל לחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער ‪-‬‬
‫המינהל לחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער הינו יחידת סמך של משרד החינוך אשר‬
‫משמשת כמחוז ארצי לבתי ספר אזוריים ‪ -‬התיישבותיים ובתי הספר בכפרי נוער‪ ,‬כמטה מרכזי‬
‫לטיפול בחינוך הפנימייתי במשרד החינוך וכמרכז פדגוגי ארצי בתחומי מדעי החיים‪ ,‬החקלאות‬
‫והחינוך הימי‪ .‬מערכת החינוך ההתיישבותי כוללת כ‪ 125 -‬בתי ספר המיועדים לתלמידי כיתות ז'‬
‫עד י"ב‪.‬‬
‫להלן תמצית הנתונים הכספיים של תחום פעילות משני חינוך לשנים ‪ 2014‬ו‪( 2013 -‬במיליוני ‪:)₪‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪53,272‬‬
‫‪55,627‬‬
‫‪277‬‬
‫‪268‬‬
‫‪31‬‬
‫‪18‬‬
‫‪53,580‬‬
‫‪55,913‬‬
‫‪23,756‬‬
‫‪32,557‬‬
‫‪56,313‬‬
‫‪23,034‬‬
‫‪30,923‬‬
‫‪53,957‬‬
‫‪1,143‬‬
‫‪323‬‬
‫‪1,466‬‬
‫‪1,186‬‬
‫‪289‬‬
‫‪1,475‬‬
‫‪1,378‬‬
‫‪1,262‬‬
‫‪2,640‬‬
‫‪1,357‬‬
‫‪1,194‬‬
‫‪2,551‬‬
‫ד‪12-‬‬
‫‪ 4.4‬תחום פעילות משני בריאות‬
‫משני‬
‫א ח רת‬
‫בתי חולים כלליים‬
‫בתי חולים גריאטריים‬
‫בתי חולים פסיכיאטריים‬
‫א‪ .‬משרד הבריאות ‪-‬‬
‫משרד הבריאות מופקד על מערכת שירותי הבריאות במדינת ישראל בהיבטים של קביעת המדיניות‬
‫הכוללת‪ ,‬הפיקוח‪ ,‬הרישוי‪ ,‬תיאום המערכת והצבת סטנדרטים‪ .‬כמו כן‪ ,‬מתפעל המשרד‪ ,‬באורח ישיר‪,‬‬
‫כמחצית ממיטות האשפוז לסוגיהן (באמצעות בתי החולים הממשלתיים) ואת עיקר מערכת השירותים‬
‫האישיים‪ ,‬במסגרת התחנות לבריאות המשפחה‪ .‬משימותיו העיקריות של המשרד כוללות‪:‬‬
‫‪ ‬תכנון‪ ,‬פיקוח ובקרה‪ ,‬רישוי ורישום של עבודת שירותי מערכת הבריאות בישראל‪ ,‬רישוי בעלי‬
‫מקצועות רפואיים‪ ,‬הכנת תכנית אב למחקר הרפואי השימושי‪ ,‬הכשרת כוח אדם סיעודי‬
‫לעבודה במוסדות הרפואה‪ ,‬ארגון והכנת מערכת הבריאות לשעת חירום‪ ,‬מתן תמיכות‬
‫לעמותות וארגוני בריאות ומתן תמיכות ייחודיות על פי הסכמים עם קופות החולים‪.‬‬
‫‪ ‬הבטחת שירותי אשפוז כלליים‪ ,‬פסיכיאטריים‪ ,‬שיקומיים וסיעודיים‪ ,‬הבטחת שירותי רפואה‬
‫מונעת‪ ,‬פיקוח ובקרה על קופות החולים כמתחייב מחוק ביטוח בריאות ממלכתי‪ ,‬תשנ"ד‪-‬‬
‫‪ 1884‬ופיקוח על ייצור מזון לצריכה מקומית וליצוא‪.‬‬
‫להלן בתי החולים הכפופים למשרד הבריאות‪:‬‬
‫בית חולים כלליים‬
‫בתי חולים גריאטריים‬
‫המרכז הרפואי המשולב ע"ש חיים שיבא‬
‫המרכז הרפואי רמב"ם‬
‫המרכז הרפואי אסף הרופא‬
‫המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון‬
‫המרכז הרפואי ע"ש רבקה זיו‬
‫המרכז הרפואי פוריה‬
‫המרכז הרפואי הלל יפה‬
‫המרכז הרפואי לגליל המערבי‪-‬נהריה‬
‫המרכז הרפואי ברזילי‬
‫המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי‬
‫המרכז הרפואי בני ציון‬
‫המרכז הרפואי גריאטרי נתניה‬
‫המרכז הרפואי גריאטרי פרדס חנה‬
‫המרכז הרפואי גריאטרי שמואל הרופא‬
‫המרכז הרפואי גריאטרי ראשון לציון‬
‫המרכז הרפואי גריאטרי פלימן‬
‫בתי חולים פסיכיאטריים‬
‫המרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל‬
‫המרכז הרפואי לבריאות הנפש טירת הכרמל‬
‫המרכז הרפואי לבריאות הנפש באר יעקב – נס ציונה‬
‫המרכז הרפואי לבריאות הנפש מזרע‬
‫המרכז הרפואי לבריאות הנפש כפר שאול‪-‬איתנים‬
‫המרכז הרפואי לבריאות הנפש באר שבע‬
‫המרכז הרפואי לבריאות הנפש פרדסיה‬
‫המרכז הרפואי לבריאות הנפש שער מנשה‬
‫בכותלי בתי החולים הכלליים פועלים תאגידי בריאות ‪ -‬קרן מחקרים רפואיים‪ ,‬פיתוח תשתיות‬
‫ושירותי בריאות ליד בית החולים (להלן ‪ -‬תאגיד הבריאות)‪ .‬תאגיד הבריאות מהווה ישות משפטית‬
‫עצמאית‪.‬‬
‫ד‪13-‬‬
‫להלן תמצית הנתונים הכספיים של תחום פעילות משני בריאות לשנים ‪ 2014‬ו‪( 2013 -‬במיליוני ‪:)₪‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪45,875‬‬
‫‪50,407‬‬
‫‪10,733‬‬
‫‪11,233‬‬
‫‪180‬‬
‫‪180‬‬
‫‪56,788‬‬
‫‪61,820‬‬
‫‪37,941‬‬
‫‪23,316‬‬
‫‪61,257‬‬
‫‪36,623‬‬
‫‪20,605‬‬
‫‪57,228‬‬
‫‪14,910‬‬
‫‪3,140‬‬
‫‪18,050‬‬
‫‪11,865‬‬
‫‪2,901‬‬
‫‪14,766‬‬
‫‪12,944‬‬
‫‪4,815‬‬
‫‪17,759‬‬
‫‪10,988‬‬
‫‪4,748‬‬
‫‪15,736‬‬
‫ד‪14-‬‬
‫‪ 4.1‬תחום פעילות משני חברה‪ ,‬רווחה ואחרים‬
‫משני‬
‫א ח רת‬
‫משרד הרווחה‬
‫והשירותים‬
‫החברתיים‬
‫משרד התרבות‬
‫והספורט‬
‫המשרד להגנת‬
‫הס ב י ב ה‬
‫משרד העלייה‬
‫והקליטה‬
‫אחרים‬
‫המ וס ד ל ב יט ו ח לא ומ י‬
‫הארכיון המרכזי‬
‫לתולדות העם היהודי‬
‫)‪(28.6%‬‬
‫החברה לשירותי איכות‬
‫הסביבה בע"מ )‪(100%‬‬
‫הרשות לזכויות ניצולי‬
‫השואה )‪(1‬‬
‫שירות התעסוקה‬
‫הישראלי )‪(2‬‬
‫מת"ש – מרכזי‬
‫תעסוקה שיקומיים‬
‫בע"מ )‪(33.3%‬‬
‫)‪(38.5%‬‬
‫חברת פארק אריאל‬
‫שרון בע"מ‬
‫)‪(100%‬‬
‫הרשות לשירות‬
‫לאומי‪-‬אזרחי )‪(3‬‬
‫ח ב רת ב נ י ן ה ב ימ ה‬
‫בע"מ‬
‫)‪(1) (50%‬‬
‫החברה הממשלתית‬
‫להגנות מצוקי חוף הים‬
‫התיכון בע"מ )‪(100%‬‬
‫חברה למפעלי כלכלה‬
‫ותרבות לעובדי‬
‫המדינה )‪(1) (50%‬‬
‫ה א יג ו ד – ח ב ר ה‬
‫להעברת טכנולוגיה‬
‫בע"מ )‪(4) (100%‬‬
‫)‪(5) (82.6%‬‬
‫נכסי חיל בע"מ‬
‫)‪(6) (50%‬‬
‫חברת המשקם בע"מ‬
‫)‪(40%‬‬
‫החברה לאיתור והשבת‬
‫נכסים של נספי השואה‬
‫בע"מ )‪(7) (100%‬‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪)2‬‬
‫(‪)3‬‬
‫(‪)4‬‬
‫( ‪)5‬‬
‫(‪)6‬‬
‫( ‪)9‬‬
‫כפופות עסקית‪/‬תפעולית למשרד האוצר‪.‬‬
‫כפופה עסקית‪/‬תפעולית למשרד הכלכלה‪.‬‬
‫כפופה עסקית‪/‬תפעולית למשרד ראש הממשלה‪.‬‬
‫כפופה עסקית‪/‬תפעולית למשרד החוץ‪.‬‬
‫כפופה עסקית‪/‬תפעולית למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים‪.‬‬
‫כפופה עסקית‪/‬תפעולית למשרד הביטחון‪.‬‬
‫כפופה עסקית‪/‬תפעולית למשרד המשפטים‪.‬‬
‫א‪ .‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים ‪-‬‬
‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים פועל במטרה להגן‪ ,‬לשקם ולסייע לכל אדם‪ ,‬משפחה וקהילה‬
‫הנתונים במצבים של משבר זמני או מתמשך מפאת מוגבלות‪ ,‬עוני‪ ,‬סטייה חברתית‪ ,‬קשיי תפקוד‪,‬‬
‫אבטלה‪ ,‬אפליה או ניצול‪ .‬המשרד מגיש את שירותיו לציבור באמצעות יחידותיו ובאמצעות הרשויות‬
‫המקומיות‪ ,‬עמותות וארגונים שונים‪ .‬שירותי הסיוע כוללים‪ :‬אבחון וטיפול‪ ,‬מניעה והסברה‪ ,‬הכשרה‬
‫ורישום של בעלי מקצוע‪ ,‬הקמה ואחזקה של פנימיות ומעונות לנפגעי אלימות ולאנשים עם מוגבלויות‪.‬‬
‫ד‪15-‬‬
‫ב‪ .‬המוסד לביטוח לאומי ‪-‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי הינו גוף שהוקם בשנת ‪ 1854‬ופועל מתוקף חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב)‪,‬‬
‫תשנ"ה‪ ,1885 -‬במטרה להבטיח לאוכלוסיות חלשות ולכאלו שנקלעו למצוקה זמנית או ממושכת בסיס‬
‫כלכלי לקיומן‪ .‬פעילותו של המוסד לביטוח לאומי כוללת בין היתר‪ :‬תשלום גמלאות בגין קצבאות‬
‫זקנה ושאירים‪ ,‬אימהות‪ ,‬ילדים‪ ,‬נפגעי עבודה‪ ,‬נכות כללית‪ ,‬סיעוד‪ ,‬אבטלה‪ ,‬פשיטת רגל‪ ,‬פירוק תאגיד‬
‫ועוד‪ .‬לבד מגמלאות בכסף‪ ,‬נותן המוסד לביטוח לאומי שירותי שיקום והכשרה מקצועית לנכים‪,‬‬
‫לאלמנות ונפגעי פעולות איבה‪ ,‬שירותי סיעוד ושרותי ייעוץ לקשישים‪ .‬המוסד לביטוח לאומי מופקד גם‬
‫על ביצוע חוקים נוספים והסכמים בתחום הביטוח הסוציאלי‪ ,‬כגון חוק הבטחת הכנסה‪ ,‬תשמ"א‪-‬‬
‫‪ .1815‬בנוסף‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי גובה את דמי ביטוח הבריאות ומופקד על חלוקת הכספים בין‬
‫קופות החולים ועל ניהול שוטף של קובץ המבוטחים בביטוח בריאות‪ .‬מקורות המימון העיקריים של‬
‫המוסד לביטוח לאומי הינם‪ :‬דמי הביטוח הלאומי שנגבים מאזרחי המדינה‪ ,‬הקצאת משרד האוצר על‬
‫פי חוק הביטוח הלאומי‪ ,‬מימון החוקים והסכמים על ידי משרד האוצר והכנסות הריבית על השקעות‬
‫באג"ח מיעודות המונפקות למוסד על ידי ממשלת ישראל‪.‬‬
‫ג‪ .‬משרד העלייה והקליטה ‪-‬‬
‫משרד העלייה והקליטה מעניק סיוע לעולים ולתושבים חוזרים‪ .‬חלק ניכר מהתשלומים הישירים‬
‫לעולים הינם על פי חקיקה‪ ,‬אך בנוסף‪ ,‬המשרד קובע מדיניות ונהלים‪ ,‬מקצה תקציבי סיוע לעולים‪,‬‬
‫ומעניק שירותים מיוחדים בתחום הדיור‪ ,‬התעסוקה והקליטה בקהילה‪ .‬בין השירותים המיוחדים‪:‬‬
‫סיוע ברכישה ושכירות של דירות ובתים‪ ,‬תוכנית לעידוד עולים ליזמות‪ ,‬תוכנית לעידוד חזרה של אנשי‬
‫מחקר ופיתוח‪ ,‬לימודי עברית באולפן וסיוע לסטודנטים עולים‪ .‬כמו כן‪ ,‬מפרסם המשרד מחקרים‬
‫ונתונים הקשורים לקליטת עליה‪.‬‬
‫ד‪ .‬משרד התרבות והספורט ‪-‬‬
‫משרד התרבות והספורט קובע פרויקטים ומקדם פרויקטים באמצעות יחידותיו‪:‬‬
‫‪ ‬מינהל הספורט – מעניק סיוע‪ ,‬מקדם פעילויות ספורטיביות‪ ,‬תומך בספורט עממי‪ ,‬ובקידום‬
‫הספורט ברשויות מקומיות ומחזק קשרים עם רשויות וארגוני ספורט בין‪-‬לאומיים‪.‬‬
‫‪ ‬מינהל התרבות – מסייע למוסדות וליוצרים בתחום התרבות והאומנות ומקצה משאבים‬
‫ותמיכות בנושא‪ ,‬מסייע למפעלי תרבות ולקיום אירועי תרבות ארציים‪ .‬כמו כן‪ ,‬המשרד מסייע‬
‫בקיום קשרי תרבות עם מדינות העולם‪.‬‬
‫ה‪ .‬המשרד להגנת הסביבה ‪-‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה אחראי על ייזום וביצוע מדיניות הממשלה בתחומי איכות הסביבה‪ .‬הפעילות‬
‫העיקרית של המשרד כוללת ניסוח של מדיניות ארצית משולבת וכוללנית‪ ,‬פיתוח אסטרטגיות‪ ,‬תקנים‬
‫וקדימויות להגנת הסביבה וכן עידוד שימוש מושכל במשאבי הסביבה‪ .‬המשרד אחראי כמו כן ליישום‬
‫המדיניות הסביבתית ‪ -‬לאומית‪ ,‬למעורבות בתהליכי התכנון הפיסי‪ ,‬להדרכת הרשויות המקומיות לגבי‬
‫אחריותן הסביבתית‪ ,‬לפיקוח ואכיפה של חוקי איכות הסביבה ברשויות המקומיות‪ ,‬לניסוח דרישות‬
‫והתניות סביבתיות ברישיונות עסק‪ ,‬לליווי והכוונה של היחידות הסביבתיות ועוד‪.‬‬
‫ו‪ .‬הרשות לזכויות ניצולי שואה ‪-‬‬
‫הרשות לזכויות ניצולי השואה משמשת זרוע של מדינת ישראל לביצוע חוק נכי רדיפות הנאצים תשי"ז‬
‫– ‪ ,1859‬חוק נכי המלחמה בנאצים תשי"ד ‪ 1854‬וחוק ההטבות לניצולי שואה תשס"ז – ‪.2559‬‬
‫הרשות מעניקה תגמולים חודשיים ושנתיים‪ ,‬טיפול רפואי ושירותי שיקום ורווחה לציבור ניצולי‬
‫השואה‪ ,‬נכי רדיפות הנאצים ונכי המלחמה בנאצים‪ ,‬על מנת לשפר את רווחתם‪ .‬לאחרונה‪ ,‬הרשות‬
‫מפעילה תכנית מקיפה לאיתור ניצולי שואה על מנת לעזור להם למצות את זכויותיהם‪.‬‬
‫ד‪16-‬‬
‫להלן תמצית הנתונים הכספיים של תחום פעילות משני חברה‪ ,‬רווחה ואחרים לשנים ‪ 2014‬ו‪2013 -‬‬
‫(במיליוני ‪:)₪‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪66,857‬‬
‫‪69,214‬‬
‫‪253‬‬
‫‪226‬‬
‫‪13,101‬‬
‫‪9,679‬‬
‫‪80,211‬‬
‫‪79,119‬‬
‫‪127,381‬‬
‫‪5,666‬‬
‫‪133,047‬‬
‫‪92,930‬‬
‫‪5,353‬‬
‫‪98,283‬‬
‫‪7,420‬‬
‫‪187,292‬‬
‫‪194,712‬‬
‫‪7,629‬‬
‫‪183,513‬‬
‫‪191,142‬‬
‫‪6,217‬‬
‫‪528,041‬‬
‫‪534,258‬‬
‫‪6,341‬‬
‫‪470,870‬‬
‫‪477,211‬‬
‫ד‪19-‬‬
‫לשים לב בערכ‬
‫לשים לב בערכ‬
‫‪ .1‬תחום פעילות תשתיות‬
‫תשתיות‬
‫תחבורה‬
‫משני‬
‫פעילויות ענפיות אחרות‬
‫בתחום התשתיות‬
‫‪ 1.3‬תחום פעילות משני אנרגיה ומים‬
‫משני‬
‫א ח רת‬
‫הרשות לשירותים‬
‫ציבוריים ‪ -‬חשמל‬
‫משרד התשתיות‬
‫הלאומיות‪ ,‬האנרגיה‬
‫והמים‬
‫הרשות הממשלתית‬
‫למים ולביוב‬
‫מינהל המחקר למדעי‬
‫האדמה והים‬
‫בע"מ‬
‫)‪(99.8%‬‬
‫מקורות חברת המים‬
‫בע"מ‬
‫)‪(91.6%‬‬
‫חקר ימים ואגמים‬
‫לישראל בע"מ‬
‫)‪(100%‬‬
‫פי גלילות מסופי נפט‬
‫וצינורות בע"מ‬
‫)‪(50%‬‬
‫תשתיות נפט ואנרגיה‬
‫בע"מ‬
‫)‪(100%‬‬
‫חברת נתיבי הגז הטבעי‬
‫)‪(100%‬‬
‫המכון הגיאופיסי לישראל‬
‫בע"מ‬
‫)‪(100%‬‬
‫ה ח ב ר ה ל ת ח נ ו ת יצ ו ר‬
‫חשמל חדשות‬
‫)‪(100%‬‬
‫חברת ניהול המערכת‬
‫בע"מ )בהקמה(‬
‫)‪(100%‬‬
‫ד‪11-‬‬
‫א‪ .‬משרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים ‪-‬‬
‫משרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים מופקד‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על תכנונה וביצועה של מדיניות‬
‫לאומית בתחום האנרגיה ותשתית משאבי הטבע במדינת ישראל‪ .‬הפעילות הממשלתית מתבטאת‬
‫בתכנון התפתחותו של משק האנרגיה‪ ,‬בקביעת מדיניות ויישומה במשק הישראלי‪ ,‬בהסדרת המבנה‬
‫הענפי של התחומים השונים של משק האנרגיה הישראלי‪ ,‬בפיקוח על משק הדלק ומשק החשמל‪,‬‬
‫בהסדרת חיפושי הנפט והגז‪ ,‬ייעול השימוש באנרגיה‪ ,‬פיתוח מקורות אנרגיה חלופיים ובארגון משק‬
‫האנרגיה לשעת חירום‪ .‬כמו כן‪ ,‬מתבצעים באמצעותו מחקרים מקיפים בתחום מדעי האדמה תוך‬
‫פיתוח תשתיות של מידע טכנולוגי‪ ,‬מדעי וכלכלי לשימוש כלל מגזרי המשק‪.‬‬
‫חברת החשמל לישראל בע"מ ‪-‬‬
‫חברת החשמל לישראל נוסדה בשנת ‪ 1823‬ופועלת מכוח רישיונות שניתנו לה על ידי המדינה‬
‫בייצור‪ ,‬הולכה‪ ,‬חלוקה‪ ,‬סחר ואספקה של חשמל‪ ,‬כולל הקמת תשתיות לטובת פעילויות אלו‪.‬‬
‫החברה מוגדרת כספק שירות חיוני והוכרזה כמונופולין על ידי הממונה על ההגבלים‬
‫העסקיים‪.‬‬
‫החברה מחזיקה ‪ 155%‬בחברה הלאומית לאספקת פחם בע"מ אשר רוכשת את הפחם עבור‬
‫תחנות הכוח של החברה‪.‬‬
‫מקורות חברת המים בע"מ ‪-‬‬
‫מקורות חברת המים בע"מ נוסדה בשנת ‪ ,1839‬במטרה לפתח את מקורות המים בארץ‬
‫ישראל ולספקם לתושביה‪ .‬החברה פועלת כרשות מים בהתאם לחוק המים‪ ,‬תשי"ט‪1858-‬‬
‫(להלן‪ :‬חוק המים)‪ .‬בשל היקף פעילותה‪ ,‬פריסתה הארצית ובהתאם לסעיף ‪ 46‬לחוק המים‪,‬‬
‫הוסמכה החברה (בנוסף לפעילותה כחברת המים הלאומית) כ"רשות המים הארצית"‪ ,‬אשר‬
‫תפקידיה הינם להקים את המפעל הארצי‪ ,‬לנהלו‪ ,‬להרחיבו‪ ,‬להחזיקו במצב תקין וכן לספק‬
‫ממנו מים‪.‬‬
‫החברה הינה המפיקה וספקית המים הגדולה והעיקרית במדינת ישראל‪ .‬החברה מפיקה‬
‫ומספקת כיום כ‪ 95% -‬מצריכת המים במדינה וכ‪ 15% -‬מהצריכה הביתית‪ ,‬בעוד שאר המים‬
‫מופקים על ידי ספקים מקומיים וקטנים יחסית‪ ,‬המפיקים מים לצריכה עצמית ‪ -‬בעיקר‬
‫לחקלאות‪.‬‬
‫החברה עוסקת גם בהקמת מפעלי מים חדשים‪ ,‬בהקמה וניהול פרויקטים לטיהור שפכים‪,‬‬
‫במחקרים‪ ,‬בפיתוח טכנולוגיה ובעבודות קבלניות לגורמים חיצוניים‪.‬‬
‫ב‪ .‬הרשות הממשלתית למים ולביוב ‪-‬‬
‫הרשות הממשלתית למים וביוב (להלן‪" :‬רשות המים")‪ ,‬הוקמה במטרה ליצור גוף בעל ראיה כוללת של‬
‫צרכי משק המים והביוב‪ ,‬על ידי ריכוז הסמכויות בידי גורם מקצועי ‪ -‬ממשלתי שבידיו הכלים והיכולת‬
‫לנהל ולפקח בצורה הנכונה והיעילה ביותר את משק המים והביוב בישראל‪ .‬מנהל רשות המים אחראי‬
‫על ניהול משק המים בהתאם למדיניות הממשלה ובהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות בנושאי מים‬
‫וביוב‪ ,‬הסדרת משק המים‪ ,‬קביעת כללים‪ ,‬תעריפים ותקנים‪.‬‬
‫ד‪18-‬‬
‫להלן תמצית הנתונים הכספיים של תחום פעילות משני אנרגיה ומים לשנים ‪ 2014‬ו‪( 2013 -‬במיליוני ‪:)₪‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2,151‬‬
‫‪986‬‬
‫‪31,941‬‬
‫‪30,033‬‬
‫‪201‬‬
‫‪297‬‬
‫‪34,293‬‬
‫‪31,316‬‬
‫‪514‬‬
‫‪30,647‬‬
‫‪31,161‬‬
‫‪619‬‬
‫‪33,609‬‬
‫‪34,228‬‬
‫‪16,294‬‬
‫‪94,013‬‬
‫‪110,307‬‬
‫‪16,018‬‬
‫‪91,893‬‬
‫‪107,911‬‬
‫‪15,501‬‬
‫‪70,808‬‬
‫‪86,309‬‬
‫‪14,019‬‬
‫‪71,652‬‬
‫‪85,671‬‬
‫ד‪25-‬‬
‫‪ 1.4‬תחום פעילות משני תחבורה‬
‫משני‬
‫תחבורה‬
‫א ח רת‬
‫כללי‬
‫משרד התחבורה‬
‫והבטיחות בדרכים‬
‫תעופה‬
‫)‪(100%‬‬
‫כבישים‬
‫נמלים‬
‫מינהל רשות התעופה‬
‫האזרחית‬
‫הרשות הלאומית‬
‫לבטיחות בדרכים‬
‫כביש חוצה ישראל בע"מ‬
‫)‪(100%‬‬
‫חברת נמלי ישראל פיתוח‬
‫ונכסים בע"מ‬
‫)‪(100%‬‬
‫רשות שדות התעופה‬
‫בישראל‬
‫נתיבי ישראל ‪ -‬החברה‬
‫הלאומית לתשתיות‬
‫תחבורה בע"מ )‪(100%‬‬
‫נת"ע – נתיבי תחבורה‬
‫עירוניים להסעת המונים‬
‫בע"מ )‪(100%‬‬
‫)‪(100%‬‬
‫)‪(100%‬‬
‫חברת נתיבי איילון בע"מ‬
‫)‪(50%‬‬
‫א‪ .‬משרד התחבורה והבטיחות בדרכים‪-‬‬
‫משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ממונה על קביעת המדיניות בענף התחבורה ועל שירותי התחבורה‬
‫ביבשה‪ ,‬באוויר ובים‪ .‬המשרד עוסק כמו כן בחקיקה המסדירה את ענייני התחבורה‪ ,‬קביעת מחירים‬
‫בתחבורה‪ ,‬פיקוח ואכיפת חוקי התעבורה על העוסקים בענף ומתן שירותים מטאורולוגיים‪ .‬משימותיו‬
‫העיקריות של המשרד כוללות‪:‬‬
‫‪ ‬בתחום התחבורה היבשתית‪ ,‬אחראי המשרד על קיום שירותי תחבורה לצורך הסעת נוסעים‬
‫והובלת מטענים‪ ,‬הן בזמן רגיעה והן בשעת חירום‪ ,‬פיתוח כבישים עירוניים ובין עירוניים‪,‬‬
‫פיתוח תשתית הרכבות והנמלים‪ ,‬רישוי כלי רכב‪ ,‬פיקוח על חברות התחבורה הציבורית‬
‫ופעילות לשיפור הבטיחות בדרכים‪.‬‬
‫‪ ‬בתחום התחבורה האווירית‪ ,‬אחראי המשרד (באמצעות רשות התעופה האזרחית) על מתן‬
‫שירותי תעופה בינלאומיים ופנים ארציים‪ ,‬פיקוח על רשות שדות התעופה‪ ,‬פיקוח על חברות‬
‫התעופה הישראליות‪ ,‬פיקוח על בטיחות הטיסה והכושר האווירי‪ ,‬הענקת זכויות טייס‬
‫לחברות התעופה‪ ,‬תכנון המרחב האווירי ומתן רישוי לעוסקים ולכלי התעופה‪.‬‬
‫‪ ‬בתחום התחבורה הימית‪ ,‬אחראי המשרד (באמצעות מינהל הספנות והנמלים) על קיום‬
‫שירותי הים והנמלים‪ ,‬פיקוח על חברות הספנות הישראליות ועל כלי שיט ימיים‪ ,‬הכשרת כוח‬
‫אדם ימי ומתן רישוי למקצועות הימיים ולכלי השיט‪.‬‬
‫(‪ )3‬חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ ‪-‬‬
‫חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים הינה חברה בבעלות מלאה של מדינת ישראל‪ ,‬אשר נוסדה‬
‫בשנת ‪ 2554‬והחלה לפעול ביום ‪ 19‬בפברואר ‪ .2555‬הקמת החברה הינה תוצאה של שינוי מבני‬
‫אשר נערך בהתאם לחוק הספנות והנמלים‪ ,‬תשס"ד‪ ,2554-‬במסגרתו בוטל חוק רשות הנמלים‬
‫אשר המסמיך את פעולתה של רשות הנמלים ותחתיה הוקמו ארבע חברות ממשלתיות‪:‬‬
‫החברה ושלוש חברות נמל‪ :‬חברת נמל אשדוד‪ ,‬חברת נמל חיפה וחברת נמל אילת‪ .‬החברה‬
‫הוסמכה כחברת הפיתוח והנכסים‪ ,‬לתקופה של ‪ 48‬שנה מיום התחילה‪.‬‬
‫ד‪21-‬‬
‫(‪ )4‬חברות נמל אשדוד וחיפה ‪-‬‬
‫חברות נמל אשדוד וחיפה הינן חברות בבעלות ממשלתית מלאה אשר נוסדו בשנת ‪ 2554‬כחלק‬
‫מהיערכות המדינה ליישום הרפורמה בנמלי הים וביום ‪ 19‬בפברואר ‪ 2555‬החלה בפעילות‬
‫העסקית על פי הוראות חוק רשות הספנות והנמלים‪ ,‬התשס"ד‪ .2554-‬החברות הוסמכו‬
‫להפעיל את נמלי אשדוד וחיפה‪ ,‬בהתאמה‪ ,‬ולתת בהם שירותי נמל ושירותים נלווים‪ ,‬תוך‬
‫שמירה על הבטיחות ואיכות הסביבה ובמטרה לתת מענה לציבור צורכי הנמלים ולהפעיל את‬
‫שטחי הנמלים כנמלים תחרותיים ומודרניים‪.‬‬
‫(‪ )1‬רכבת ישראל בע"מ ‪-‬‬
‫רכבת ישראל הינה חברה בבעלות ממשלתית מלאה אשר נוסדה בשנת ‪ .1881‬החברה עוסקת‬
‫בהסעת נוסעים‪ ,‬בשינוע מטענים ובהקמת התשתיות הנדרשות לפעילותה‪ .‬מטרות החברה‬
‫הינן להקים‪ ,‬לפתח‪ ,‬לנהל‪ ,‬להחזיק ולהפעיל את רשת מסילות הברזל בישראל‪ .‬החברה פועלת‬
‫למימוש מדיניות הממשלה בתחום התחבורה הרכבתית‪ .‬כמו כן‪ ,‬החברה מחויבת להפעיל את‬
‫שירותי ההסעות לנוסעים‪ ,‬שירותי הובלת מטענים ושירותי התשתית כדין‪ ,‬ברמת שירות‬
‫נאותה‪ ,‬ובאופן רציף ותקין‪.‬‬
‫(‪ )2‬רשות שדות התעופה בישראל ‪-‬‬
‫רשות שדות התעופה בישראל הוקמה בשנת ‪ 1899‬כתאגיד סטטוטורי מכוח חוק רשות שדות‬
‫התעופה‪ ,‬תשל"ז–‪ .1899‬תפקידי הרשות הינם החזקה‪ ,‬הפעלה‪ ,‬פיתוח‪ ,‬ניהול ונתינת שירותים‬
‫נלווים בשדות תעופה המפורטים בחוק‪ ,‬תכנון והקמה של שדות תעופה כפי שנקבע בתוכנית‬
‫אב של הרשות וכן נקיטת אמצעים לביטחונם של שדות התעופה ושל בני האדם‪ ,‬הטובין‪ ,‬כלי‬
‫הטייס‪ ,‬המבנים‪ ,‬המתקנים והציוד שבהם‪.‬‬
‫להלן תמצית הנתונים הכספיים של תחום פעילות משני תחבורה לשנים ‪ 2014‬ו‪( 2013 -‬במיליוני ‪:)₪‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪16,809‬‬
‫‪15,434‬‬
‫‪6,576‬‬
‫‪7,021‬‬
‫‪32‬‬
‫‪6‬‬
‫‪23,417‬‬
‫‪22,461‬‬
‫‪7,222‬‬
‫‪9,956‬‬
‫‪17,178‬‬
‫‪8,673‬‬
‫‪9,357‬‬
‫‪18,030‬‬
‫‪6,651‬‬
‫‪138,002‬‬
‫‪144,653‬‬
‫‪5,710‬‬
‫‪132,503‬‬
‫‪138,213‬‬
‫‪4,794‬‬
‫‪5,684‬‬
‫‪10,478‬‬
‫‪3,935‬‬
‫‪5,699‬‬
‫‪9,634‬‬
‫ד‪22-‬‬
‫‪ 1.1‬תחום פעילות משני בינוי‪ ,‬מקרקעין ושיכון‬
‫משני‬
‫א ח רת‬
‫חברה‪/‬עמותה‬
‫מוחזקת‬
‫כללי‬
‫חברות משכנות‬
‫ח ב ר ות א ח ר ות‬
‫שקמונה – חברה ממשלתית‬
‫עירונית לשיקום הדיור‬
‫בחיפה בע"מ )‪(66.7%‬‬
‫ח‪.‬ל‪.‬ד – חברה ממשלתית‬
‫עירונית לשיקום דיור ופיתוח‬
‫בע"מ )‪(66.7%‬‬
‫ה אג ו ד ה ל ת ר ב ו ת ה ד י ו ר‬
‫)‪(100%‬‬
‫ערים – חברה לפיתוח עירוני‬
‫בע"מ‬
‫)‪(100%‬‬
‫עמידר – החברה הלאומית‬
‫לשיכון בישראל בע"מ‬
‫)‪(100%‬‬
‫חלמיש ‪ -‬חברה עירונית‬
‫לדיור‪ ,‬לשיקום ולהתחדשות‬
‫שכונות בת"א יפו )‪(50%‬‬
‫החברה לשיקום ופיתוח‬
‫הרובע היהודי בעיר העתיקה‬
‫בירושלים בע"מ )‪(100%‬‬
‫קרתא – חברה לפיתוח מרכז‬
‫ירושלים בע"מ )בפירוק(‬
‫)‪(74%‬‬
‫הרשות להסדרת‬
‫התיישבות הבדואים‬
‫בנגב )‪(1‬‬
‫דירה להשכיר – החברה‬
‫הממשלתית לדיור‬
‫להשכרה בע"מ )‪(2) (100%‬‬
‫פרזות – החברה הלאומית‬
‫לשיכון ירושלים בע"מ‬
‫)‪(71.4%‬‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪)2‬‬
‫כפופה עסקית‪/‬תפעולית למשרד החקלאות ופיתוח הכפר‪.‬‬
‫כפופה עסקית‪/‬תפעולית למשרד האוצר‪.‬‬
‫א‪ .‬משרד הבינוי ‪-‬‬
‫משרד הבינוי אחראי לתכנון ולביצוע מדיניות הממשלה בנושאים של פתרונות דיור לכלל האוכלוסייה‬
‫בישראל‪ .‬המשרד עוסק ביצירת תשתיות ובבנייה‪ ,‬במתן פתרונות דיור בשיכון הציבורי‪ ,‬סבסוד‬
‫המשכנתאות לרכישת דירה לרבות בקרה ופיקוח על הבנקים למשכנתאות‪ ,‬וטיפול בקבוצות חריגות‬
‫ובמערערים על הזכאות‪ .‬בין השאר‪ ,‬המשרד מעודד הגברת הבנייה למגורים‪ ,‬אכיפת תקני בנייה‪,‬‬
‫שיקום שכונות ותיקות והתחדשות עירונית‪.‬‬
‫ב‪ .‬רשות מקרקעי ישראל ‪-‬‬
‫רשות מקרקעי ישראל (להלן‪" :‬הרשות") היא הגוף המנהל על פי חוק מקרקעי ישראל‪ ,‬תש"ך‪,1865 -‬‬
‫את קרקעות המדינה‪ ,‬קרקעות קרן קיימת לישראל וקרקעות רשות הפיתוח‪ ,‬המהוות כ‪ 83 -‬אחוז‬
‫משטח מדינת ישראל‪ ,‬בהתאם למדיניות הנקבעת על ידי מועצת מקרקעי ישראל‪( .‬להלן‪" :‬המועצה")‬
‫המועצה קובעת את המדיניות הקרקעית‪ ,‬שלפיה ינוהלו מקרקעי ישראל ומאשרת את תקציבה של‬
‫הרשות‪ .‬בראש המועצה עומד שר הבינוי‪ .‬תחומי הפעילות המרכזיים של הרשות הינם‪ :‬ניהול מלאי‬
‫המקרקעין שבאחריות הרשות‪ ,‬יצירת עתודות לקרקע בבעלות ציבורית למטרות לאומיות‪ ,‬שיווק‬
‫קרקעות והקצאתן לייעודים שונים‪ ,‬טיפול בחוכרים ומשתכנים ופיקוח על שימושי קרקע שונים‪.‬‬
‫ד‪23-‬‬
‫להלן תמצית הנתונים הכספיים של תחום פעילות משני בינוי‪ ,‬מקרקעין ושיכון לשנים ‪ 2014‬ו‪2013 -‬‬
‫(במיליוני ‪:)₪‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2,996‬‬
‫‪3,327‬‬
‫‪6,909‬‬
‫‪7,728‬‬
‫‪307‬‬
‫‪95‬‬
‫‪10,212‬‬
‫‪11,150‬‬
‫‪6,872‬‬
‫‪4,610‬‬
‫‪11,482‬‬
‫‪6,362‬‬
‫‪4,867‬‬
‫‪11,229‬‬
‫‪5,990‬‬
‫‪15,757‬‬
‫‪21,747‬‬
‫‪4,324‬‬
‫‪16,089‬‬
‫‪20,413‬‬
‫‪5,533‬‬
‫‪769‬‬
‫‪6,302‬‬
‫‪4,122‬‬
‫‪966‬‬
‫‪5,088‬‬
‫ד‪24-‬‬
‫‪ 1.2‬תחום פעילות משני פעילויות ענפיות אחרות בתחום התשתיות‬
‫משני‬
‫פעילויות ענפיות אחרות בתחום‬
‫התשתיות‬
‫משרד המדע‪,‬‬
‫הטכנולוגיה והחלל‬
‫א ח רת‬
‫ח ב ר ה ‪/‬ע מ ו ת ה‬
‫מוחזקת‬
‫ופיתוח הכפר‬
‫המשרד לפיתוח הנגב‬
‫והגליל ושיתוף פעולה‬
‫אזורי‬
‫להגנות ים המלח‬
‫בע"מ )‪(100%‬‬
‫פתוח מזרח ירושלים‬
‫בע"מ‬
‫)‪(66.7%‬‬
‫חברת דואר ישראל‬
‫בע"מ‬
‫)‪(100%‬‬
‫מתימו"פ – מרכז‬
‫התעשייה הישראלית‬
‫למחקר ופתוח )‪(100%‬‬
‫מינהל המחקר‬
‫החקלאי‬
‫המרכז הארצי‬
‫לפיתוח המקומות‬
‫הקדושים )‪(100%‬‬
‫לתיירות בע"מ‬
‫)‪(100%‬‬
‫א‪.‬ת‪ .‬אפיקי תקשורת‬
‫בע"מ‬
‫)‪(100%‬‬
‫המועצה הישראלית‬
‫לצרכנות בע"מ‬
‫)‪(75%‬‬
‫המנהלה להסדרים‬
‫במגזר החקלאי‬
‫)‪(99.9%‬‬
‫בית הספר המרכזי‬
‫למלונאות בע"מ‬
‫)‪(68.4%‬‬
‫החברה לפיתוח עכו‬
‫העתיקה בע"מ‬
‫)‪(100%‬‬
‫מכון היהלומים‬
‫הישראלי בע"מ‬
‫)‪(23.8%‬‬
‫שוק סיטוני לישראל‬
‫בע"מ‬
‫)‪(100%‬‬
‫החברה לפיתוח חוף‬
‫אילת בע"מ )‪(95%‬‬
‫החברה לפיתוח יפו‬
‫העתיקה בע"מ‬
‫)‪(50%‬‬
‫המכון הישראלי ליין‬
‫בע"מ )בפירוק(‬
‫)‪(50%‬‬
‫אתרים – חברה‬
‫לפיתוח אתרי תיירות‬
‫בת"א‪-‬יפו )‪(50%‬‬
‫החברה לפיתוח חוף‬
‫ים המלח‪ ,‬חבל סדום‬
‫וערד )בפירוק()‪(98.8%‬‬
‫אות המוצר הירושלמי‬
‫)‪(2) (0%‬‬
‫אחרים‬
‫החברה הישראלית‬
‫לחקר מדעי החיים‬
‫בע"מ )‪(1) (100%‬‬
‫קרן רשב"י‬
‫ומורשתו )בהקמה(‬
‫)‪(100%‬‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪)2‬‬
‫כפופה עסקית‪/‬תפעולית למשרד ראש הממשלה‪.‬‬
‫מוגדרת כחברה כלולה בדוחות הכספיים של ממשלת ישראל בשל זכות הממשלה במינוי ‪ 45%‬מחברי‬
‫דירקטוריון החברה‪.‬‬
‫א‪ .‬משרד התקשורת ‪-‬‬
‫משרד התקשורת הוא משרד כלכלי אשר אחראי על כלל תחומי התקשורת במדינה‪ ,‬בכללם עיתונות‪,‬‬
‫רדיו‪ ,‬אינטרנט‪ ,‬טלפון‪ ,‬דואר ועוד‪.‬‬
‫בתחומי אחריותו של המשרד‪ :‬קביעת מדיניות התקשורת‪ ,‬פיתוח תשתית התקשורת‪ ,‬רישוי ופיקוח על‬
‫ספקים של שירותי תקשורת‪ ,‬פיקוח על חברת הדואר‪ ,‬מדיניות בקרה וקביעת תעריפים לשירותי‬
‫התקשורת השונים‪ ,‬ניהול משק התדרים‪ ,‬בקרה ופיקוח על שירותי הטלוויזיה בכבלים וכו'‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫החל משנת ‪ 2513‬ממונה המשרד על לשכת הפרסום הממשלתית‪.‬‬
‫חברת דואר ישראל בע"מ ‪-‬‬
‫חברת דואר ישראל הינה חברה בבעלות ממשלתית מלאה אשר נוסדה בשנת ‪ 2553‬והחלה‬
‫בפעילותה ביום ‪ 1‬במרץ ‪ .2556‬הכנסות החברה נובעות משני תחומי פעילות מרכזיים‪ :‬תחום‬
‫שירותי הדואר ‪ -‬הכולל בתוכו את מגוון השירותים של העברת דואר לסוגיו השונים בארץ‬
‫ובחו"ל‪ ,‬שירותי שליחים‪ ,‬בלדרות שירותי העברת מסרים באמצעים אלקטרוניים ועוד‪ .‬תחום‬
‫זה מהווה את מרכיב ההכנסות העיקרי של החברה‪ .‬תחום השירותים הכספיים ואשנב ‪-‬‬
‫הכולל את השירותים הניתנים מטעמה של חברת בנק הדואר (חברה בת)‪ ,‬המתבצע ביחידות‬
‫הדואר השונות והכולל שירותי קבלת תשלומים בעבור מוטבים‪ ,‬ניהול חשבונות עו"ש בהתאם‬
‫למגבלות וסייגים‪ ,‬שירותים מקוונים שונים‪ ,‬המרת מט"ח והעברת כספים לחו"ל ועוד‪.‬‬
‫ב‪ .‬משרד הכלכלה ‪-‬‬
‫משרד הכלכלה הוא משרד כלכלי שמטרתו העיקרית הינה עידוד הצמיחה הכלכלית של ישראל‪ ,‬מיצוי‬
‫הפוטנציאל האנושי והשבחתו‪ ,‬פיקוח על סחר פנים וחוץ וטיפול בענייני תעסוקה‪ .‬לצורך השגת‬
‫מטרותיו‪ ,‬מפעיל המשרד מספר כלי סיוע עיקריים‪ :‬הענקת הטבות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון‪,‬‬
‫תשנ"א‪ 1885 -‬וחוק המו"פ (מחקר ופיתוח בתעשייה)‪ ,‬תשמ"ד‪ ,1814 -‬השקעות בפיתוח אזורי תעשייה‪,‬‬
‫תמיכה ועידוד היצוא‪ ,‬סיוע לעסקים קטנים ובינוניים‪ ,‬קידום ופיתוח ההון האנושי ועוד‪.‬‬
‫ד‪25-‬‬
‫ג‪ .‬משרד התיירות ‪-‬‬
‫משרד התיירות הינו משרד כלכלי שאחראי לשיווק ישראל כיעד תיירותי ברחבי העולם באמצעות‬
‫נציגויות בחו"ל העוסקות בשיווק ישראל ע"י קמפיינים‪ ,‬יחסי ציבור‪ ,‬שיתופי פעולה עם סיטונאים‬
‫וסוכני תיירות ומעצבי דעת קהל‪ .‬כמו כן‪ ,‬המשרד עוסק בפיתוח תשתיות תיירות ציבוריות באמצעות‬
‫חברת פיתוח כלל ארצית ובאמצעות חברות פיתוח אזוריות‪ .‬כמו כן‪ ,‬מטפל המשרד בנושא הגנות בים‬
‫המלח ובטיפול באתרים הקדושים באמצעות המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים‪ .‬המשרד‬
‫מסייע בהקמת מיזמים תיירותיים עסקיים (אטרקציות‪ ,‬בתי מלון וכו') בכל הארץ על ידי מתן מענקים‬
‫על פי החוק לעידוד השקעות הון‪ ,‬תשנ"א‪.1885 -‬‬
‫ד‪ .‬משרד המדע‪ ,‬הטכנולוגיה והחלל ‪-‬‬
‫משרד המדע‪ ,‬הטכנולוגיה והחלל מופקד על קביעת מדיניות מדע מחקרי‪ ,‬תשתית יצירת קשרי חוץ‬
‫מדעיים‪ ,‬הפצת המדע בקהילה‪ ,‬פיתוח המדע בפריפריה (מו"פ אזורי) וסוכנות החלל הישראלית‪.‬‬
‫המשרד מרכז את עבודות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח‪ ,‬מסייע למוסדות המחקר בתחום‬
‫התשתיות‪ ,‬עוסק בקשרי חוץ בתחום המדע‪ ,‬מפתח פעילויות לקירוב המדע לקהילה‪ ,‬מפעיל את‬
‫הסוכנות לחקר החלל ומפעיל תוכניות מחקר ישימות לתעשייה‪.‬‬
‫ה‪ .‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר ‪-‬‬
‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר אחראי על יישום מדיניות הממשלה לפיתוח הייצור של תוצרת חקלאית‬
‫לסוגיה ואספקתה לאוכלוסייה באיכות‪ ,‬סדירות ומחירים סבירים‪ .‬המשרד עוסק בסיוע ליישובים‬
‫לשם פיתוחם החקלאי וביסוסם הכלכלי והחברתי‪ .‬במסגרת עבודתו המשרד אחראי על מדיניות‬
‫השיווק של תוצרת חקלאית מישראל בארץ ובחו"ל וכן על מחקר ופיתוח‪ ,‬הדרכה‪ ,‬מימון השקעות‬
‫מועדפות‪ ,‬והגנה על הצומח והפיקוח הווטרינרי‪.‬‬
‫להלן תמצית הנתונים הכספיים של תחום פעילות משני פעילויות ענפיות אחרות בתחום התשתיות לשנים‬
‫‪ 2014‬ו‪( 2013 -‬במיליוני ‪:)₪‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪6,972‬‬
‫‪7,254‬‬
‫‪2,508‬‬
‫‪2,397‬‬
‫‪51‬‬
‫‪937‬‬
‫‪9,531‬‬
‫‪10,588‬‬
‫‪4,113‬‬
‫‪5,052‬‬
‫‪9,165‬‬
‫‪5,030‬‬
‫‪5,881‬‬
‫‪10,911‬‬
‫‪4,094‬‬
‫‪11,332‬‬
‫‪15,426‬‬
‫‪3,638‬‬
‫‪9,836‬‬
‫‪13,474‬‬
‫‪3,931‬‬
‫‪3,679‬‬
‫‪7,610‬‬
‫‪3,547‬‬
‫‪3,687‬‬
‫‪7,234‬‬
‫ד‪26-‬‬
‫‪ .2‬תחום פעילות ביטחון וביטחון פנים‬
‫משני‬
‫‪ .2.3‬תחום פעילות משני ביטחון‬
‫משני‬
‫ב יט ח ו נ י ות‬
‫התעשייה‬
‫האווירית לישראל‬
‫בע"מ )‪(100%‬‬
‫רפאל ‪ -‬מערכות‬
‫ל ח ימ ה מתק דמ ות‬
‫בע"מ )‪(100%‬‬
‫התעשייה הצבאית‬
‫)‪(100%‬‬
‫רותם תעשיות‬
‫בע"מ‬
‫)‪(100%‬‬
‫איסורד בע"מ‬
‫)‪(100%‬‬
‫*‬
‫התרשים אינו כולל את כל הישויות הכלולות בתחום פעילות משני ביטחון‪.‬‬
‫ד‪29-‬‬
‫א‪ .‬משרד הביטחון ‪-‬‬
‫משרד הביטחון אחראי לביטחון המדינה ברמה המדינית‪ ,‬הצבאית והאזרחית‪.‬‬
‫ייעוד המשרד לממש את יעדי הביטחון הלאומי שבאחריותו‪ :‬לאפשר את בניין צה"ל ופעולתו ולהשלימם‬
‫במישורי חברה‪ ,‬טכנולוגיה‪ ,‬תעשיה ויחסי חוץ ביטחוניים‪.‬‬
‫הביטחון הלאומי הוא העיסוק בהגנה על קיום המדינה‪ ,‬חיי תושביה‪ ,‬שלמותה הטריטוריאלית‪ ,‬עצמאותה‪,‬‬
‫ביטחון הפנים שלה‪ ,‬מעמדה בעולם‪ ,‬המאזן הדמוגרפי‪ ,‬התפיסה האידיאולוגית‪ ,‬חיילים משוחררים‪ ,‬מורשת‬
‫ועוד‪ .‬המשרד עוסק בניהול ובקרת תקציב הביטחון‪ ,‬רכישות עבור צה''ל‪ ,‬כמו כן‪ ,‬מפרסם המשרד‬
‫הנחיות למצבי חירום ומעניק שירותים לציבור‪ ,‬לרבות שיקום נכי צה''ל‪ ,‬מפעלי הנצחה ותמיכה‬
‫במשפחות שכולות וסיוע לחיילים משוחררים‪ .‬מערכת הביטחון במדינת ישראל כוללת שלושה יסודות‬
‫ארגוניים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫דרג מדיני ‪ -‬שר הביטחון עומד בראש מערכת הביטחון‪ ,‬על יחידותיה‪.‬‬
‫מערכת צבאית ‪ -‬צבא ההגנה לישראל‪ .‬בראש המערכת הצבאית עומד המטה הכללי של צה''ל (המטכ''ל)‬
‫ובראשו הרמטכ''ל‪ ,‬שהוא דרג הפיקוד העליון בצבא‪.‬‬
‫מערכת אזרחית ‪ -‬משרד הביטחון‪ ,‬יחידות סמך ותאגידים‪.‬‬
‫ב‪ .‬התעשייה האווירית לישראל בע"מ ‪-‬‬
‫התעשייה האווירית לישראל נוסדה בשנת ‪ 1866‬והינה חברה בבעלות מלאה של מדינת ישראל‪ .‬החברה והחברות‬
‫המאוחדות שלה עוסקות בתחום של פיתוח וייצור מטוסי מנהלים‪ ,‬השבחה ותחזוקה של מטוסים צבאיים‬
‫ואזרחיים‪ ,‬הסבת מטוסי נוסעים לתצורת מטען‪ ,‬יצור חלקי מטוסים‪ ,‬פיתוח וייצור של כלי טיס בלתי מאוישים‪,‬‬
‫פיתוח וייצור לוויינים‪ ,‬מערכות נשק וחימוש ומערכות אלקטרוניות‪ ,‬אלקטרו‪-‬אופטיות ואחרות‪ ,‬תוך שימוש‬
‫בטכנולוגיות מתקדמות‪ .‬מוצרי החברה ושירותיה כוללים מגוון רחב של מוצרים‪ ,‬הן לשוק הצבאי‪/‬ביטחוני והן‬
‫לשוק האזרחי‪ .‬מרבית הכנסות החברה הינן הכנסות מייצוא מוצרי החברה ושירותיה ללקוחות שונים ברחבי‬
‫העולם‪ .‬עם זאת‪ ,‬מהווה משרד הביטחון אחד מלקוחותיה העיקריים של החברה‪.‬‬
‫ג‪ .‬התעשייה הצבאית לישראל בע"מ ‪-‬‬
‫התעשייה הצבאית לישראל נוסדה בשנת ‪ 1818‬והינה חברה בבעלות מלאה של ממשלת ישראל‪ .‬החברה עוסקת‬
‫בעיקר בייצור‪ ,‬פיתוח ואספקת נשק‪ ,‬תחמושת ואמצעי לחימה אחרים למערכת הביטחון‪ ,‬ליצוא ולגופים‬
‫מקומיים‪ .‬פעילות החברה מרוכזת ומבוצעת מול לקוחותיה בחמישה תחומי עסקים עיקריים‪ :‬תחמושת כבדה‪,‬‬
‫מערכות רכב קרבי משוריין‪ ,‬חמ"מ אוויר קרקע‪ ,‬הנעה וחימוש רקטי ותחמושת קלה‪ .‬בנוסף החברה פעילה גם‬
‫בתחום ביטחון העורף ‪ -‬בין השאר בפיתוח יכולות למניעת פיגועים במקומות הומי אדם‪ ,‬אבטחת גבולות‬
‫ומעברים‪ ,‬מיגון גגות בפני טילי קאסם‪ ,‬הגנה על תחבורה ציבורית‪ ,‬אבטחת שדות תעופה‪ ,‬מטוסים וכדומה‪.‬‬
‫ד‪ .‬רפאל – מערכות לחימה מתקדמות בע"מ ‪-‬‬
‫רפאל נוסדה בשנת ‪ 1885‬והחלה את פעילותה בשנת ‪ 2552‬הינה בבעלות מלאה של ממשלת ישראל‪ .‬רפאל‬
‫מפתחת אמצעי לחימה מתקדמים עבור צה"ל ומערכת הביטחון‪ ,‬תוך ביסוס חוסנה הכלכלי על ידי פעילות‬
‫בשוק הבינלאומי‪ .‬החברה מציעה היום ללקוחותיה מגוון רחב ביותר של פתרונות חדשניים בחזית הטכנולוגיה‬
‫העולמית‪ ,‬ובכלל זה מערכות יבשתיות‪ ,‬אוויריות וימיות וכן במערכות בחלל‪ .‬הייעוד של החברה ממוקד‬
‫בצרכים המרכזיים של מערכת הביטחון‪ ,‬תוך התבססות על מגוון טכנולוגיות ויכולות מערכתיות‪ ,‬שחלקן מוגדר‬
‫כתשתיות לאומיות‪.‬‬
‫ד‪21-‬‬
‫להלן תמצית הנתונים הכספיים של תחום פעילות משני ביטחון לשנים ‪ 2014‬ו‪( 2013 -‬במיליוני ‪:)₪‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪66,063‬‬
‫‪71,083‬‬
‫‪17,740‬‬
‫‪17,514‬‬
‫‪655‬‬
‫‪973‬‬
‫‪84,458‬‬
‫‪89,570‬‬
‫‪5,962‬‬
‫‪108,379‬‬
‫‪114,341‬‬
‫‪5,720‬‬
‫‪90,180‬‬
‫‪95,900‬‬
‫‪27,725‬‬
‫‪73,279‬‬
‫‪101,004‬‬
‫‪22,170‬‬
‫‪73,319‬‬
‫‪95,489‬‬
‫‪25,346‬‬
‫‪235,623‬‬
‫‪260,969‬‬
‫‪22,876‬‬
‫‪208,950‬‬
‫‪231,826‬‬
‫ד‪28-‬‬
‫‪ .2.4‬תחום פעילות משני ביטחון פנים‬
‫משני‬
‫א ח רת‬
‫ש י ר ות בת י הס ו ה ר‬
‫הרשות הארצית לכבאות‬
‫והצלה‬
‫א‪ .‬המשרד לביטחון פנים ‪-‬‬
‫המשרד לביטחון פנים הוא גוף מטה משולב האחראי לאכיפת החוק ושמירת הסדר הציבורי ולפעילות‬
‫ביטחון פנים במדינת ישראל באמצעות הגופים הבאים‪ :‬משטרת ישראל‪ ,‬שירות בתי הסוהר (שב"ס)‪,‬‬
‫הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול‪ ,‬הרשות להגנה על עדים‪ ,‬רישוי כלי ירייה ונציבות הכבאות‪.‬‬
‫המשרד לביטחון פנים הוא המשרד הממונה על אכיפת החוק‪ ,‬שמירת הסדר הציבורי ופעילות ביטחון‬
‫הפנים במדינת ישראל‪ .‬הקווים המנחים לעבודת המשרד וזרועותיו נגזרים מקווי היסוד של הממשלה‬
‫ומהבסיס החוקי לעבודת הזרועות‪.‬‬
‫ייעוד המשרד הוא להוות את הזרוע המרכזית של ממשלת ישראל אשר אמונה על אכיפת חוק‪,‬‬
‫התמודדות מול תופעות פשיעה‪ ,‬שמירה על הסדר הציבורי והגנה על הציבור מפני טרור‪ ,‬כליאת‬
‫אסיר ים ושיקומם‪ ,‬שמירה ופיקוח על עצורים‪ ,‬הגנה על עדים במסגרת התוכנית להגנת עדים‪ ,‬מניעת‬
‫אלימות ועבריינות בחברה‪ ,‬ומניעה וטיפול בתחום הסמים והאלכוהול‪.‬‬
‫משטרת ישראל ‪-‬‬
‫משטרת ישראל פועלת לאכיפת חוק‪ ,‬לקיום הסדר הציבורי‪ ,‬לשמירה על ביטחון הנפש‬
‫והרכוש‪ ,‬תוך כיבוד זכויות היסוד של האדם‪ ,‬כל זאת על פי הסמכויות שהוענקו לכל שוטר‬
‫בפקודת המשטרה (נוסח חדש)‪ ,‬תשל"א‪ 1891 -‬ובחיקוקים נוספים‪ ,‬ובכללן‪ ,‬סמכויות לצורך‬
‫חקירת עבירות ותפיסת עבריינים‪ ,‬תביעת נאשמים לדין‪ ,‬סמכויות בעניין פיקוח והסדרת‬
‫התנועה בדרכים וסמכויות בנושא רישוי וניהול עסקים‪ .‬המשטרה אחראית על אכיפת חוק‬
‫ושמירה על הסדר הציבורי במדינה‪ ,‬ומופקדת על ביצוע התפקידים והמשימות בתחומים‬
‫אלה‪:‬‬
‫‪ ‬לחימה בפשיעה‪ :‬חקירת עבירות‪ ,‬גילוי עבריינים והבאתם לדין‪ ,‬חשיפה של עבירות בלתי‬
‫מדווחות ומניעת עבירות‪.‬‬
‫‪ ‬שמירה על הסדר הציבורי‪ :‬טיפול בפניות אזרחים בנושאים של הפרות חוק וסדר‪ ,‬טיפול‬
‫בהפגנות ובהתקהלויות בלתי חוקיות‪ ,‬טיפול בנושא של רישוי עסקים ואחריות לאבטחת‬
‫הציבור‪.‬‬
‫‪ ‬פיקוח והסדרת התנועה בדרכים‪ :‬הזרמת התנועה והכוונתה‪ ,‬אכיפה של דיני התעבורה‪,‬‬
‫חקירת תאונות דרכים והבאתם של עברייני תנועה לדין‪.‬‬
‫‪ ‬כמו כן‪ ,‬פועלת המשטרה בתחום ביטחון פנים למניעה וסיכול של פיגועים חבלניים‪.‬‬
‫ד‪35-‬‬
‫שירות בתי הסוהר ‪-‬‬
‫שירות בתי הסוהר (שב"ס) הוא משרד ביטחוני וזרוע מבצעת של ממשלת ישראל‪ .‬תחומי‬
‫הפעילות העיקריים של השירות הם החזקת אסירים ועצורים במשמרת בטוחה ונאותה‪ ,‬תוך‬
‫מילוי צרכיהם הבסיסיים ושמירה על כבודם‪ .‬השירות פועל להקניית כלים מתקנים‬
‫לאסירים שמטרתם לשפר את יכולתם של האסירים להיקלט ולהשתלב בחברה עם שחרורם‪.‬‬
‫שירות בתי הסוהר הנו ארגון ביטחוני בעל ייעוד חברתי‪ ,‬המשתייך למערכת אכיפת החוק‪.‬‬
‫תמצית תפקידו‪ :‬אחזקת אסירים במשמורת בטוחה ונאותה‪ ,‬תוך שמירה על כבודם‪ ,‬מילוי‬
‫צרכיהם הבסיסיים והקניית כלים מתקנים לכל האסירים המתאימים לכך‪ ,‬על מנת לשפר‬
‫את יכולתם להיקלט בחברה עם שחרורם‪ .‬על כן‪ ,‬פועל שירות בתי הסוהר לטיפוח אנשי‬
‫הסגל‪ ,‬פיתוח מתקני כליאה הולמים ואנושיים‪ ,‬תוך מיצוי טכנולוגיות מתקדמות והתייחסות‬
‫מעמיקה לאדם שבאסיר‪.‬‬
‫הרשות הארצית לכבאות והצלה ‪-‬‬
‫הרשות הארצית לכבאות והצלה במשרד לביטחון הפנים (להלן‪" :‬הרשות") הוקמה מכח חוק‬
‫הרשות הארצית לכבאות והצלה התשע"ב‪ 2512-‬במסגרת רפורמה כוללת במערך שירותי‬
‫הכבאות בישראל‪.‬‬
‫עד לכינון הרשות פעל מערך הכבאות באמצעות איגודי ערים ומחלקות עירוניות לשירותי‬
‫כבאות‪.‬‬
‫הרשות הינה רשות ממלכתית ארצית שאחראית על קיומם של שירותי כבאות והצלה‬
‫במדינה‪ ,‬לשם הצלת חיי אדם ורכוש‪ ,‬הגברת הבטיחות באש‪ ,‬כיבוי דליקות ומניעת דליקות‪.‬‬
‫הרשות מחולקת לגוף המטה ‪ -‬נציבות כבאות והצלה ולשבעה מחוזות כבאות והצלה‬
‫האחראים על למעלה מ‪ 115-‬תחנות כיבוי ברחבי הארץ‪.‬‬
‫תפקידי הרשות הארצית לכבאות והצלה כוללים‪:‬‬
‫‪ ‬כיבוי שריפות‪ ,‬מניעת התפשטותן והצלת חיי אדם ורכוש מדליקות‪.‬‬
‫‪ ‬מניעת דליקות לפי הוראות החוק‪.‬‬
‫‪ ‬חילוץ והצלת לכודים‪.‬‬
‫‪ ‬טיפול באירוע של חומרים מסוכנים לפי הוראות החוק‪.‬‬
‫‪ ‬פעולות נוספות לשם הצלת הנפש והרכוש‪ ,‬שלשם ביצוען נדרש ציוד הנמצא בידי הרשות‪.‬‬
‫להלן תמצית הנתונים הכספיים של תחום פעילות משני ביטחון פנים לשנים ‪ 2014‬ו‪( 2013 -‬במיליוני ‪:)₪‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪14,061‬‬
‫‪15,059‬‬
‫‪157‬‬
‫‪158‬‬
‫‪70‬‬
‫‪28‬‬
‫‪14,288‬‬
‫‪15,245‬‬
‫‪154‬‬
‫‪28,173‬‬
‫‪28,327‬‬
‫‪203‬‬
‫‪28,185‬‬
‫‪28,388‬‬
‫‪655‬‬
‫‪2,696‬‬
‫‪3,351‬‬
‫‪757‬‬
‫‪2,211‬‬
‫‪2,968‬‬
‫‪1,319‬‬
‫‪103,816‬‬
‫‪105,135‬‬
‫‪1,170‬‬
‫‪90,299‬‬
‫‪91,469‬‬
‫ד‪31-‬‬
‫חלק ה'‬
‫דוחות על ביצוע התקציב‬
‫לשנת ‪4132‬‬
‫ונתוני ביצוע רב שנתי‬
‫מבוא לדוחות על ביצוע התקציב‬
‫תקציב המדינה משקף את תוכנית העבודה של משרדי הממשלה ונחשב לאחד מהתהליכים המשפיעים והחשובים ביותר‬
‫על עבודת הממשלה‪ ,‬שכן במסגרתו מפורטות משימותיה של הממשלה באופן תכליתי ומחייב‪ ,‬כפי שנגזר ממדיניותה‬
‫וממטרותיה‪ .‬התקציב הינו כלי העבודה העיקרי למימוש פעילותם של משרדי הממשלה‪ ,‬המגדיר את היקפי הפעילות‬
‫בתוכניות השונות ומאפשר קיום בקרה אחר פעילות הממשלה‪ .‬ביצוע התקציב‪ ,‬משקף את האופן שבו מומשו המשימות‬
‫שהוגדרו לביצוע במסגרת תקציב המדינה‪ .‬להלן עקרונות ההצגה של נתוני ביצוע התקציב‪:‬‬
‫‪ .1‬נתוני ביצוע התקציב מוצגים הן על פי החשבות המבצעת והן על פי סעיפי התקציב כפי שאושרו על ידי הכנסת‪ .‬מתכונת‬
‫ההצגה כאמור‪ ,‬מאפשרת מעקב יעיל אחר ביצוע התקציב לפי יחידות הממשלה השונות ומביאה לנטילת אחריות‬
‫הדיווח (‪ )Accountability‬של הגורמים המבצעים על נתוני הביצוע שבאחריותם‪ .‬כמו כן‪ ,‬הצגה זו הינה בהתאם לגילוי‬
‫הנדרש בתקן חשבונאות ממשלתי מספר ‪ 42‬בדבר "הצגה של מידע בדבר תקציב בדוחות הכספיים" ובהתאם לנורמות‬
‫המומלצות על ידי ארגון ה‪.OECD -‬‬
‫‪ .4‬לצד נתוני ביצוע התקציב של כל יחידת ביצוע ממשלתית‪ ,‬ניתן פירוט לפי תחומי פעולה (רמת הפירוט המצרפית‬
‫השנייה בהיררכית תקציב המדינה) מהותיים באופיים או בהיקפם הכספי (תקציב ברוטו הגבוה מ‪ 11 -‬מיליוני ‪,)₪‬‬
‫לרבות הסברים לתחומי פעולה מרכזיים בפעילותה של היחידה הממשלתית וכן תת ביצוע מהותי בתקציב המזומנים‬
‫ובהכנסה המיועדת (ביצוע נמוך מ‪ ,)01% -‬ביחס לתקציב ברוטו‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוצגו נתוני ביצוע רב שנתיים ומידע לגבי‬
‫השינויים התקציביים שחלו במהלך שנת ‪ .4112‬בהשוואות בין השנים יש לנקוט בזהירות לאור שינויים שחלו במבנה‬
‫תקציב המדינה‪.‬‬
‫‪ .3‬במסגרת הביאורים לדוחות על ביצוע התקציב‪ ,‬ניתן מידע בדבר התקשרויות מהותיות עם גורמי חוץ ופנים (שיתרתן‬
‫למועד הדיווח עולה על ‪ 01‬מיליוני ‪ ₪‬או שנדרש לפרסמם) שבוצעו על ידי יחידות הממשלה השונות‪ .‬ליחידות‬
‫הממשלתיות השונות עשויות להיות התקשרויות מהותיות נוספות אשר לא מוצגות במסגרת הדוח‪ .‬מכיוון שיתרתן‬
‫למועד הדיווח נמוכה מ‪ 01 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫ה‪1-‬‬
‫‪280‬‬
‫‪4‬‬
‫‪7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪131‬‬
‫‪5‬‬
‫‪7‬‬
‫‪210‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪122‬‬
‫‪112‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪109‬‬
‫‪103‬‬
‫‪89‬‬
‫‪92‬‬
‫‪118‬‬
‫‪140‬‬
‫‪70‬‬
‫‪114‬‬
‫‪102‬‬
‫‪97‬‬
‫‪88‬‬
‫‪90‬‬
‫‪82‬‬
‫‪0‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫ה‪4-‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫ה‪3-‬‬
‫‪30.0%‬‬
‫‪0.5%‬‬
‫‪0.7%‬‬
‫‪0.4%‬‬
‫‪0.7%‬‬
‫‪12.3%‬‬
‫‪0.7%‬‬
‫‪0.8%‬‬
‫‪0.5%‬‬
‫‪0.6%‬‬
‫‪0.6%‬‬
‫‪0.8%‬‬
‫‪0.7%‬‬
‫‪0.6%‬‬
‫‪0.7%‬‬
‫‪0.7%‬‬
‫‪12.1%‬‬
‫‪12.5%‬‬
‫‪12.6%‬‬
‫‪12.0%‬‬
‫‪11.0%‬‬
‫‪11.1%‬‬
‫‪10.6%‬‬
‫‪10.6%‬‬
‫‪25.0%‬‬
‫‪12.3%‬‬
‫‪12.7%‬‬
‫‪20.0%‬‬
‫‪15.0%‬‬
‫‪10.0%‬‬
‫‪11.0%‬‬
‫‪11.9%‬‬
‫‪12.4%‬‬
‫‪5.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫בעת עיון בניתוח נתוני ביצוע התקציב המוצג במסגרת הדוח יש לציין‪:‬‬
‫א‪ .‬התכנון התקציבי מושפע לעיתים ממספר רב של אי ודאויות כגון‪ :‬מדדי מחירים‪ ,‬ריביות‪ ,‬שערי חליפין‪ ,‬הסכמי שכר‬
‫ואישורים סטטוטוריים‪.‬‬
‫ב‪ .‬חוק התקציב לשנת ‪ 4112‬אושר ב‪ 31 -‬ביולי ‪.4113‬‬
‫ג‪ .‬שינויים בתקציב המבוצעים בסוף השנה משפעים באופן משמעותי על ביצוע התקציב הסופי‪.‬‬
‫אגף החשב הכללי משתמש בשתי מערכות עיקריות לניהול ביצוע תקציב המדינה‪ :‬מערכת מרכב"ה (מערכת רוחבית‬
‫כוללת במשרדי הממשלה) ‪ -‬המערכת הפיננסית העיקרית הכוללת את מערך התשלומים‪ ,‬הניהול החשבונאי והרישום‬
‫התקציבי‪ ,‬ומערכת המידע הניהולי ‪ -‬העוסקת בניהול יעדי המקרו של תקציב המדינה ומספקת מידע וניתוח כלכלי‬
‫וסטטיסטי יומי של הפעילות התקציבית‪.‬‬
‫ממשלת ישראל החלה ביישום של מערכת מרכב"ה בשנת ‪ .4111‬מערכת מרכב"ה הינה מערכת ארגונית‪-‬תשתיתית‬
‫החובקת את המערכות המנהליות במרבית המערך הממשלתי‪ .‬מערכת מרכב"ה הוטמעה כאמור בתהליך הדרגתי ברוב‬
‫המוחלט של משרדי הממשלה‪ .‬הטמעת מערכת מרכב"ה טרם הסתימה‪ ,‬מספר משרדים עדין מדווחים במערכת בח"ן‬
‫(מערכת ביזור חשבויות וניהולן) ובמשרדים פועלות ומדווחות מערכות עזר נוספות‪ .‬הדיווח הכולל של הביצוע נעשה על‬
‫ידי איחוד וטיוב של כלל המערכות‪.‬‬
‫מערכת המידע הניהולי מייצרת את "אומדן ביצוע התקציב" המבוסס על תזרים המזומנים היומי המתאים לשינוי‬
‫היתרות של הממשלה בבנקים‪ .‬מערכת המידע הניהולי מספקת מידע יומי עדכני‪ ,‬מפורט ומורכב על הגירעון ומימונו‪,‬‬
‫ההכנסות‪ ,‬ההוצאות ומשתנים מקרו‪-‬כלכליים נוספים‪ ,‬משמשת ככלי תומך בקבלת החלטות בזמן אמת‪.‬‬
‫נכון למועד עריכת הדוחות הכספיים לשנת ‪ 4112‬ובהתאמה לשנים קודמות‪ ,‬מדידת הגירעון הממשלתי נעשית על פי‬
‫מערכת המידע הניהולי בהתאם למתודולוגית המדידה התקציבית‪ ,‬ואילו הדיווח הסופי המפורט של ביצוע התקציב‬
‫במשרדי הממשלה נעשה על פי מערכת המרכב"ה‪ .‬כפועל יוצא ממתודולוגיות דיווח שונות על ידי המערכות מוצגת בדוח‬
‫המצורף התאמה של כ‪ 194 -‬מיליוני ‪ ₪‬בין דיווח אומדן הגרעון המבוסס על מערכת המידע הניהולי לבין המידע ממערכת‬
‫מרכב"ה‪ ,‬הפרש זה אינו מהותי‪.‬‬
‫ה‪2-‬‬
‫דוחות על ביצוע התקציב לשנת ‪4132‬‬
‫הגירעון התקציבי (במיליוני ‪)₪‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫תקציב על‬
‫שינוייו‬
‫ביצוע‬
‫הפרש‬
‫מתקציב‬
‫מקורי‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫הפרש‬
‫אחוז‬
‫מתקציב‬
‫על שינויו ביצוע‬
‫הכנסות‬
‫‪5,116.0‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪5,116.0‬‬
‫‪99%‬‬
‫הכנסה מיועדת במשרדי הממשלה‬
‫‪22,440.7‬‬
‫‪29,108.8‬‬
‫‪24,600.6‬‬
‫)‪(2,159.9‬‬
‫‪110%‬‬
‫‪4,508.2‬‬
‫‪85%‬‬
‫הכנסה ממפעלים עסקיים‬
‫‪16,379.2‬‬
‫‪19,732.0‬‬
‫‪19,201.9‬‬
‫)‪(2,822.7‬‬
‫‪117%‬‬
‫‪530.1‬‬
‫‪97%‬‬
‫‪440,651.5 450,805.8 440,784.9‬‬
‫‪133.4‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪10,154.3‬‬
‫‪98%‬‬
‫הכנסות המדינה‬
‫‪396,849.0 401,965.0 401,965.0‬‬
‫הוצאות‬
‫‪20,376.8‬‬
‫‪93%‬‬
‫תקציבי פיתוח‬
‫‪25,828.4‬‬
‫‪29,436.4‬‬
‫‪20,686.4‬‬
‫‪5,142.0‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪8,750.0‬‬
‫‪70%‬‬
‫תקציבי מפעלים עסקיים‬
‫‪16,379.2‬‬
‫‪19,732.0‬‬
‫‪19,203.5‬‬
‫)‪(2,824.3‬‬
‫‪117%‬‬
‫‪528.5‬‬
‫‪97%‬‬
‫פירעון מלוות‬
‫‪96,862.0‬‬
‫‪96,616.0‬‬
‫‪99,088.1‬‬
‫)‪(2,226.1‬‬
‫‪102%‬‬
‫)‪(2,472.1‬‬
‫‪103%‬‬
‫תשלום ריבית ועמלות‬
‫‪39,745.0‬‬
‫‪39,093.6‬‬
‫‪38,995.3‬‬
‫‪749.7‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪98.3‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪446,416.8 473,698.3 440,786.0‬‬
‫)‪(5,630.8‬‬
‫‪101%‬‬
‫‪27,281.5‬‬
‫‪94%‬‬
‫תקציבים רגילים‬
‫הפרש‬
‫‪268,443.5 288,820.3 261,971.4‬‬
‫)‪(6,472.1‬‬
‫‪102%‬‬
‫(‪)5,765.3‬‬
‫בניכוי‬
‫תקבולים ממלוות ומחשבונות הון‬
‫פירעון מלוות‬
‫מתן אשראי מתקציבי פיתוח‬
‫התאמה נדרשת לבסיס מזומן‬
‫הגרעון הכולל ללא אשראי נטו‬
‫(‪4,508.8 113,263.5 117,772.3 117,772.3 )1‬‬
‫(‪2,226.1 )88,475.1( )86,003.0( )86,249.0( )2‬‬
‫)‪(193.2‬‬
‫(‪)436.8( )3,088.0‬‬
‫(‪)630.0‬‬
‫(‪)191.8‬‬
‫(‪)3‬‬
‫‪96%‬‬
‫‪103%‬‬
‫)‪(4,508.8‬‬
‫)‪(2,472.1‬‬
‫‪2,651.2‬‬
‫‪96%‬‬
‫‪103%‬‬
‫(‪)29,925.1( )28,681.3( )30,893.3‬‬
‫(‪ )1‬למעט הכנסות שוטפות מרשות מקרקעי ישראל בסך של כ‪ 314.1 -‬מיליוני ‪ ,₪‬תקבולים בגין הפרשות לפנסיה ופיצויים‪ ,‬מלווה‬
‫מהמוסד לביטוח לאומי ומענקים מחו"ל‪.‬‬
‫(‪ )4‬למעט מהמוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫(‪ )3‬התאמות שונות הנדרשות לצורך הצגת הגירעון הממשלתי על בסיס מזומן בהתאם לשינויים ביתרות המזומנים בבנקים‪.‬‬
‫ה‪0-‬‬
‫הכנסות המדינה לפי סעיפים תקציביים (במיליוני ‪)₪‬‬
‫פרטים‬
‫תקבולים שוטפים‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪)2‬‬
‫סך הכל‬
‫תקציב (*)‬
‫‪259,149.8‬‬
‫‪142,815.2‬‬
‫ביצוע‬
‫‪260,235.0‬‬
‫‪136,614.0‬‬
‫הפרש‬
‫)‪(1,085.2‬‬
‫‪6,201.2‬‬
‫אחוז ביצוע‬
‫‪100%‬‬
‫‪96%‬‬
‫‪401,965.0‬‬
‫‪396,849.0‬‬
‫‪5,116.0‬‬
‫‪99%‬‬
‫(‪ )3‬תקבולים שוטפים‬
‫תחום פעולה‬
‫‪0001‬‬
‫‪0002‬‬
‫‪0003‬‬
‫‪0004‬‬
‫‪0005‬‬
‫‪0006‬‬
‫‪0007‬‬
‫פרטים‬
‫מס הכנסה‬
‫מסים על הוצאות שכר‬
‫מס שבח‬
‫מס רכישה‬
‫מס רכוש‬
‫מס מכירה‬
‫מס מעסיקים‬
‫מס הכנסה ורכוש‬
‫מכס והיטל על היבוא‬
‫מס קניה‬
‫תקבולי מע"מ ברוטו‬
‫מס טבק ‪ -‬בלו‬
‫מס דלק‬
‫מס בולים‬
‫אגרות כלי רכב‬
‫אגרות‪ ,‬קנסות ורישיונות‬
‫מיסי הוצאה‬
‫ריבית במט"ח‬
‫גביית ריבית‬
‫ריבית מבנק ישראל‬
‫ריבית ורווחים‬
‫תמלוגים ממפעלים עסקיים‬
‫תמלוגים מאוצרות טבע‬
‫תמלוגים מחברות ממשלתיות‬
‫דיבידנדים מחברות ממשלתיות‬
‫תמלוגים ודיבידנדים‬
‫החזר ע"ח שנים קודמות‬
‫הכנסות שונות‬
‫הכנסה מיועדת מעל האומדן‬
‫דמי שימוש בנכסים ממשלתיים‬
‫תקבולים שונים‬
‫‪101,600.0‬‬
‫‪12,400.0‬‬
‫‪2,400.0‬‬
‫‪5,200.0‬‬
‫‬‫‬‫‪400.0‬‬
‫‪122,000.0‬‬
‫‪2,600.0‬‬
‫‪17,600.0‬‬
‫‪89,066.2‬‬
‫‪1,100.0‬‬
‫‪16,500.0‬‬
‫‬‫‬‫‪6,000.0‬‬
‫‪132,866.2‬‬
‫‪264.7‬‬
‫‪1,093.5‬‬
‫‬‫‪1,358.2‬‬
‫‪33.6‬‬
‫‪387.5‬‬
‫‪118.2‬‬
‫‪884.5‬‬
‫‪1,423.8‬‬
‫‪61.5‬‬
‫‪837.6‬‬
‫‪356.9‬‬
‫‪245.6‬‬
‫‪1,501.6‬‬
‫ביצוע‬
‫‪104,926.3‬‬
‫‪13,171.9‬‬
‫‪2,716.5‬‬
‫‪3,838.4‬‬
‫‪82.1‬‬
‫‪9.5‬‬
‫‪377.2‬‬
‫‪125,121.9‬‬
‫‪2,784.4‬‬
‫‪17,854.9‬‬
‫‪87,225.2‬‬
‫‪739.0‬‬
‫‪16,361.8‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪4,054.9‬‬
‫‪1,963.0‬‬
‫‪130,983.4‬‬
‫‪242.5‬‬
‫‪1,029.2‬‬
‫‪198.6‬‬
‫‪1,470.3‬‬
‫‪2.7‬‬
‫‪1,041.5‬‬
‫‪284.4‬‬
‫‪340.5‬‬
‫‪1,669.1‬‬
‫‪64.0‬‬
‫‪455.5‬‬
‫‪248.7‬‬
‫‪222.1‬‬
‫‪990.3‬‬
‫הפרש‬
‫)‪(3,326.3‬‬
‫)‪(771.9‬‬
‫)‪(316.5‬‬
‫‪1,361.6‬‬
‫)‪(82.1‬‬
‫)‪(9.5‬‬
‫‪22.8‬‬
‫)‪(3,121.9‬‬
‫)‪(184.4‬‬
‫)‪(254.9‬‬
‫‪1,841.0‬‬
‫‪361.0‬‬
‫‪138.2‬‬
‫)‪(0.2‬‬
‫)‪(4,054.9‬‬
‫‪4,037.0‬‬
‫‪1,882.8‬‬
‫‪22.2‬‬
‫‪64.3‬‬
‫)‪(198.6‬‬
‫)‪(112.1‬‬
‫‪30.9‬‬
‫)‪(654.0‬‬
‫)‪(166.2‬‬
‫‪544.0‬‬
‫)‪(245.3‬‬
‫)‪(2.5‬‬
‫‪382.1‬‬
‫‪108.2‬‬
‫‪23.5‬‬
‫‪511.3‬‬
‫‪103%‬‬
‫‪106%‬‬
‫‪113%‬‬
‫‪74%‬‬
‫***‬
‫***‬
‫‪94%‬‬
‫‪103%‬‬
‫‪107%‬‬
‫‪101%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪67%‬‬
‫‪99%‬‬
‫***‬
‫***‬
‫‪33%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪92%‬‬
‫‪94%‬‬
‫***‬
‫‪108%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪269%‬‬
‫‪241%‬‬
‫‪38%‬‬
‫‪117%‬‬
‫‪104%‬‬
‫‪54%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪66%‬‬
‫סך הכל‬
‫תקבולים שוטפים‬
‫‪259,149.8‬‬
‫‪260,235.0‬‬
‫)‪(1,085.2‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪0011‬‬
‫‪0013‬‬
‫‪0014‬‬
‫‪0015‬‬
‫‪0018‬‬
‫‪0020‬‬
‫‪0024‬‬
‫‪0025‬‬
‫‪0034‬‬
‫‪0035‬‬
‫‪0041‬‬
‫‪0042‬‬
‫‪0043‬‬
‫‪0044‬‬
‫‪0045‬‬
‫‪0046‬‬
‫‪0047‬‬
‫‪0048‬‬
‫‪0050‬‬
‫(*) תקציב על שינוייו‬
‫ה‪0-‬‬
‫(‪ )4‬תקבולים ממלוות ומחשבונות הון‬
‫תחום פעולה‬
‫‪0051‬‬
‫‪0053‬‬
‫‪0063‬‬
‫פרטים‬
‫גביית קרן‬
‫גביית קרן במט"ח‬
‫הכנסות מרשות מקרקעי ישראל‬
‫החזר השקעות והלוואות‬
‫הפרשות לפנסיה‪-‬יח' משקיות‬
‫הפרשות לפנסיה ‪ -‬חברות‬
‫הפרשות לפנסיה ופיצויים‬
‫הכנסות הון‬
‫הכנסות הון‬
‫מלווה מהמוסד לבטוח לאומי‬
‫הכנסה מאמיסיות והפקדות‬
‫מלוות פנים‬
‫מלוות בארץ‬
‫מלוות חוץ‬
‫מענקים מחו"ל‬
‫מלוות ומענקים מחו"ל‬
‫‪4,485.6‬‬
‫‪347.2‬‬
‫‪150.0‬‬
‫‪4,982.8‬‬
‫‪10.3‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪13.6‬‬
‫‪1,132.0‬‬
‫‪1,132.0‬‬
‫‪16,247.0‬‬
‫‬‫‪102,007.5‬‬
‫‪118,254.5‬‬
‫‪9,800.0‬‬
‫‪8,632.3‬‬
‫‪18,432.3‬‬
‫ביצוע‬
‫‪4,624.4‬‬
‫‪279.6‬‬
‫‪312.1‬‬
‫‪5,216.1‬‬
‫‪12.1‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪14.5‬‬
‫‪1,532.8‬‬
‫‪1,532.8‬‬
‫‪14,500.0‬‬
‫‪11.6‬‬
‫‪95,155.9‬‬
‫‪109,667.5‬‬
‫‪11,659.2‬‬
‫‪8,523.9‬‬
‫‪20,183.1‬‬
‫הפרש‬
‫)‪(138.8‬‬
‫‪67.6‬‬
‫)‪(162.1‬‬
‫)‪(233.3‬‬
‫)‪(1.8‬‬
‫‪0.9‬‬
‫)‪(0.9‬‬
‫)‪(400.8‬‬
‫)‪(400.8‬‬
‫‪1,747.0‬‬
‫)‪(11.6‬‬
‫‪6,851.6‬‬
‫‪8,587.0‬‬
‫)‪(1,859.2‬‬
‫‪108.4‬‬
‫)‪(1,750.8‬‬
‫‪103%‬‬
‫‪81%‬‬
‫‪208%‬‬
‫‪105%‬‬
‫‪117%‬‬
‫‪73%‬‬
‫‪107%‬‬
‫‪135%‬‬
‫‪135%‬‬
‫‪89%‬‬
‫***‬
‫‪93%‬‬
‫‪93%‬‬
‫‪119%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪109%‬‬
‫סך הכל‬
‫‪142,815.2‬‬
‫‪136,614.0‬‬
‫‪6,201.2‬‬
‫‪96%‬‬
‫‪0071‬‬
‫‪0073‬‬
‫‪0075‬‬
‫‪0081‬‬
‫‪0082‬‬
‫‪0083‬‬
‫‪0084‬‬
‫‪0090‬‬
‫(*) תקציב על שינוייו‪.‬‬
‫ה‪7-‬‬
‫ביצוע תקציב ההוצאות לפי חשבויות (במיליוני ‪)₪‬‬
‫שם המשרד‬
‫משרד התחבורה והבטיחות‬
‫בדרכים‬
‫בתי חולים ממשלתיים‬
‫משרד הרווחה והשירותים‬
‫המינהל לחינוך התיישבותי‬
‫פנימייתי ועליית הנוער‬
‫קרנות הגנת הסביבה‬
‫מרכז החינוך העצמאי‬
‫רשות האוכלוסין‪ ,‬ההגירה‬
‫ומעברי הגבול‬
‫משרד המדע‪ ,‬הטכנולוגיה והחלל‬
‫תקציב על שינוייו‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫ביאור ברוטו‬
‫ברוטו‬
‫‪72,704.8‬‬
‫‪52,305.5‬‬
‫‪30,275.1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪76,994.3‬‬
‫‪54,316.6‬‬
‫‪30,901.1‬‬
‫)‪(8,315.5‬‬
‫)‪(3,009.2‬‬
‫)‪(3,569.8‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪15,952.4‬‬
‫‪14,673.8‬‬
‫‪10,605.3‬‬
‫‪10,551.8‬‬
‫‪12,364.5‬‬
‫‪15,644.5‬‬
‫)‪(254.1‬‬
‫‪15,207.7‬‬
‫)‪(682.2‬‬
‫)‪5,299.6 (3,438.6‬‬
‫‪10,173.2‬‬
‫)‪(505.6‬‬
‫)‪12,411.9 (12,364.5‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪8,161.2‬‬
‫‪6,924.6‬‬
‫‪6,411.4‬‬
‫‪5,905.1‬‬
‫‪3,758.1‬‬
‫‪3,579.7‬‬
‫‪3,352.4‬‬
‫)‪(1,945.2‬‬
‫)‪(6,924.7‬‬
‫)‪(596.6‬‬
‫)‪(493.2‬‬
‫‬‫)‪(1,083.4‬‬
‫)‪(230.3‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪3,233.0‬‬
‫‪2,519.0‬‬
‫‪2,001.7‬‬
‫‪1,920.2‬‬
‫‪1,916.3‬‬
‫‪1,827.5‬‬
‫‪1,619.4‬‬
‫‪1,489.5‬‬
‫‪1,412.5‬‬
‫‪1,317.8‬‬
‫‪1,244.9‬‬
‫‪999.0‬‬
‫‪941.7‬‬
‫)‪(213.8‬‬
‫)‪(439.6‬‬
‫)‪(3.3‬‬
‫)‪(503.5‬‬
‫)‪(55.5‬‬
‫)‪(94.0‬‬
‫)‪(131.3‬‬
‫)‪(8.7‬‬
‫)‪(545.3‬‬
‫‬‫)‪(9.0‬‬
‫)‪(0.2‬‬
‫)‪(60.3‬‬
‫‪3,079.8‬‬
‫‪1,656.3‬‬
‫‪1,524.4‬‬
‫‪1,667.1‬‬
‫‪1,628.9‬‬
‫‪1,661.7‬‬
‫‪1,177.6‬‬
‫‪1,139.4‬‬
‫‪221.0‬‬
‫‪1,302.4‬‬
‫‪942.9‬‬
‫‪752.6‬‬
‫‪671.6‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫‪931.0‬‬
‫‪901.6‬‬
‫‪886.4‬‬
‫‪828.7‬‬
‫‪802.0‬‬
‫‪619.1‬‬
‫‪569.2‬‬
‫)‪(84.7‬‬
‫)‪(4.3‬‬
‫)‪(30.1‬‬
‫)‪(13.8‬‬
‫)‪(32.9‬‬
‫)‪(240.1‬‬
‫)‪(60.5‬‬
‫‪648.2‬‬
‫‪627.9‬‬
‫‪745.0‬‬
‫‪487.8‬‬
‫‪582.1‬‬
‫‪289.6‬‬
‫‪415.7‬‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫‪4,289.5‬‬
‫‪2,011.1‬‬
‫‪626.0‬‬
‫‪- 94%‬‬
‫‪1,767.9 96%‬‬
‫‪578.9 98%‬‬
‫‪94%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪307.9‬‬
‫)‪(131.7‬‬
‫)‪(533.9‬‬
‫)‪(666.3‬‬
‫)‪5,305.7 (2,198.1‬‬
‫‪378.6‬‬
‫)‪(311.0‬‬
‫)‪(47.4) (12,412.0‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪104%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪96%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪175.7‬‬
‫‪2.8‬‬
‫‪3,312.2‬‬
‫‪220.2‬‬
‫‪-‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪104%‬‬
‫‪81%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪7,313.5‬‬
‫‪6,421.5‬‬
‫‪5,066.8‬‬
‫‪4,946.0‬‬
‫‪3,586.3‬‬
‫‪3,384.6‬‬
‫‪3,191.7‬‬
‫)‪(1,820.5‬‬
‫)‪(6,420.9‬‬
‫)‪(489.1‬‬
‫)‪(490.0‬‬
‫)‪(3.1‬‬
‫)‪(1,079.2‬‬
‫)‪(198.4‬‬
‫‪847.7‬‬
‫‪503.1‬‬
‫‪1,344.6‬‬
‫‪959.1‬‬
‫‪171.8‬‬
‫‪195.1‬‬
‫‪160.7‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪93%‬‬
‫‪79%‬‬
‫‪84%‬‬
‫‪95%‬‬
‫‪95%‬‬
‫‪95%‬‬
‫‪716.8‬‬
‫‬‫‪1,265.5‬‬
‫‪944.4‬‬
‫‪174.5‬‬
‫‪185.3‬‬
‫‪130.7‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪93%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪99%‬‬
‫)‪(189.4‬‬
‫)‪(419.9‬‬
‫)‪(2.7‬‬
‫)‪(486.4‬‬
‫)‪(13.3‬‬
‫)‪(101.6‬‬
‫)‪(107.7‬‬
‫)‪(5.9‬‬
‫)‪(524.1‬‬
‫‬‫)‪(1.2‬‬
‫)‪(0.5‬‬
‫)‪(35.1‬‬
‫‪153.2‬‬
‫‪862.7‬‬
‫‪477.3‬‬
‫‪253.1‬‬
‫‪287.4‬‬
‫‪165.8‬‬
‫‪441.8‬‬
‫‪350.1‬‬
‫‪1,191.5‬‬
‫‪15.4‬‬
‫‪302.0‬‬
‫‪246.4‬‬
‫‪270.1‬‬
‫‪95%‬‬
‫‪66%‬‬
‫‪76%‬‬
‫‪87%‬‬
‫‪85%‬‬
‫‪91%‬‬
‫‪73%‬‬
‫‪76%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪76%‬‬
‫‪75%‬‬
‫‪71%‬‬
‫‪119.2‬‬
‫‪804.4‬‬
‫‪428.5‬‬
‫‪224.3‬‬
‫‪245.2‬‬
‫‪153.9‬‬
‫‪414.8‬‬
‫‪345.5‬‬
‫‪1,034.9‬‬
‫‪15.4‬‬
‫‪278.7‬‬
‫‪113.7‬‬
‫‪241.1‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪89%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪87%‬‬
‫‪97%‬‬
‫)‪(81.3‬‬
‫)‪(3.3‬‬
‫)‪(0.8‬‬
‫)‪(8.9‬‬
‫)‪(34.1‬‬
‫)‪(69.0‬‬
‫)‪(26.7‬‬
‫‪282.8‬‬
‫‪273.7‬‬
‫‪141.4‬‬
‫‪340.9‬‬
‫‪219.9‬‬
‫‪329.5‬‬
‫‪153.5‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪84%‬‬
‫‪59%‬‬
‫‪73%‬‬
‫‪47%‬‬
‫‪73%‬‬
‫‪278.3‬‬
‫‪272.4‬‬
‫‪132.9‬‬
‫‪327.0‬‬
‫‪198.4‬‬
‫‪165.6‬‬
‫‪117.6‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪97%‬‬
‫‪74%‬‬
‫‪94%‬‬
‫ה‪8-‬‬
‫)‪(6,887.7‬‬
‫)‪(2,898.6‬‬
‫)‪(3,441.9‬‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫התחייבויות‬
‫אחוז‬
‫אחוז לשנה‬
‫ביצוע הבאה (*) ביצוע (**)‬
‫מעיין החינוך התורני‬
‫משרד התשתיות הלאומיות‪,‬‬
‫האנרגיה והמים‬
‫משרד לפיתוח הנגב והגליל‬
‫ושיתוף פעולה אזורי‬
‫תיאום פעולות הממשלה‬
‫בשטחים‬
‫רשות המסים ‪ -‬שע"מ‬
‫הרשות להסדרת התיישבות‬
‫הבדואים בנגב‬
‫הרשות הלאומית לבטיחות‬
‫בדרכים‬
‫מינהל המחקר למדעי האדמה‬
‫והים‬
‫צי הרכב‬
‫נתיב‬
‫הרשות לשירותים ציבוריים‬
‫חשמל‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫ברוטו‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫אחוז‬
‫‪36‬‬
‫‪37‬‬
‫‪549.2‬‬
‫‪548.5‬‬
‫)‪(52.2‬‬
‫)‪(3.6‬‬
‫‪238.3‬‬
‫‪517.2‬‬
‫)‪(39.1‬‬
‫)‪(2.1‬‬
‫‪310.9‬‬
‫‪31.3‬‬
‫‪43%‬‬
‫‪94%‬‬
‫‪288.5‬‬
‫‪19.4‬‬
‫‪96%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪38‬‬
‫‪39‬‬
‫‪530.1‬‬
‫‪528.8‬‬
‫)‪(3.5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪324.4‬‬
‫‪298.8‬‬
‫)‪(2.3‬‬
‫‪-‬‬
‫‪205.7‬‬
‫‪230.0‬‬
‫‪194.4 61%‬‬
‫‪- 57%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪57%‬‬
‫‪40‬‬
‫‪41‬‬
‫‪42‬‬
‫‪510.6‬‬
‫‪485.6‬‬
‫‪434.7‬‬
‫)‪(2.5‬‬
‫)‪(187.7‬‬
‫)‪(110.3‬‬
‫‪209.4‬‬
‫‪383.7‬‬
‫‪319.2‬‬
‫‬‫)‪(189.3‬‬
‫)‪(74.1‬‬
‫‪301.2‬‬
‫‪101.9‬‬
‫‪115.5‬‬
‫‪41%‬‬
‫‪79%‬‬
‫‪73%‬‬
‫‪283.8‬‬
‫‪95.8‬‬
‫‪89.7‬‬
‫‪97%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪94%‬‬
‫‪43‬‬
‫‪44‬‬
‫‪45‬‬
‫‪46‬‬
‫‪47‬‬
‫‪411.5‬‬
‫‪312.2‬‬
‫‪253.5‬‬
‫‪240.2‬‬
‫‪229.0‬‬
‫)‪(149.3‬‬
‫)‪(320.6‬‬
‫)‪(12.8‬‬
‫)‪(4.0‬‬
‫)‪(5.8‬‬
‫‪295.3‬‬
‫‪299.3‬‬
‫‪205.7‬‬
‫‪208.6‬‬
‫‪187.5‬‬
‫)‪(335.1‬‬
‫)‪(299.4‬‬
‫)‪(9.7‬‬
‫)‪(4.0‬‬
‫)‪(3.6‬‬
‫‪116.2‬‬
‫‪12.9‬‬
‫‪47.8‬‬
‫‪31.6‬‬
‫‪41.5‬‬
‫‪72%‬‬
‫‪96%‬‬
‫‪81%‬‬
‫‪87%‬‬
‫‪82%‬‬
‫‪95.9‬‬
‫‬‫‪40.6‬‬
‫‪30.0‬‬
‫‪38.1‬‬
‫‪95%‬‬
‫‪96%‬‬
‫‪97%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪48‬‬
‫‪215.0‬‬
‫)‪(170.0‬‬
‫‪82.2‬‬
‫)‪(30.6‬‬
‫‪132.8‬‬
‫‪38%‬‬
‫‪3.8‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪49‬‬
‫‪50‬‬
‫‪51‬‬
‫‪52‬‬
‫‪188.2‬‬
‫‪180.3‬‬
‫‪176.2‬‬
‫‪175.2‬‬
‫)‪(0.3‬‬
‫)‪(1.1‬‬
‫)‪(23.7‬‬
‫)‪(20.8‬‬
‫‪97.0‬‬
‫‪147.0‬‬
‫‪130.2‬‬
‫‪108.6‬‬
‫)‪(0.4‬‬
‫)‪(0.3‬‬
‫)‪(11.1‬‬
‫)‪(14.4‬‬
‫‪91.2‬‬
‫‪33.3‬‬
‫‪46.0‬‬
‫‪66.6‬‬
‫‪52%‬‬
‫‪82%‬‬
‫‪74%‬‬
‫‪62%‬‬
‫‪72.8‬‬
‫‪32.0‬‬
‫‪21.9‬‬
‫‪57.0‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪86%‬‬
‫‪95%‬‬
‫‪53‬‬
‫‪54‬‬
‫‪55‬‬
‫‪56‬‬
‫‪57‬‬
‫‪58‬‬
‫‪59‬‬
‫)‪(49.0‬‬
‫‪165.0‬‬
‫‪(1,580.3) 174,360.1‬‬
‫‬‫‪153.5‬‬
‫)‪(20.2‬‬
‫‪135.1‬‬
‫)‪(55.6‬‬
‫‪122.3‬‬
‫)‪(0.2‬‬
‫‪91.6‬‬
‫)‪(80.3‬‬
‫‪88.7‬‬
‫‪68.8‬‬
‫‪1,715.0‬‬
‫‪60.9‬‬
‫‪24.6‬‬
‫‪106.1‬‬
‫‪15.5‬‬
‫‪48.3‬‬
‫‪58%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪82%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪83%‬‬
‫‪46%‬‬
‫‪27.5‬‬
‫‪1,857.4‬‬
‫‪61.1‬‬
‫‪18.9‬‬
‫‪108.0‬‬
‫‪14.4‬‬
‫‪-‬‬
‫‪75%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪96%‬‬
‫‪102%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪46%‬‬
‫‪60‬‬
‫‪68.5‬‬
‫)‪(1.3‬‬
‫‪57.4‬‬
‫)‪(1.4‬‬
‫‪11.1‬‬
‫‪84%‬‬
‫‪10.8‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪61‬‬
‫‪62‬‬
‫‪63‬‬
‫‪44.2‬‬
‫‪42.0‬‬
‫‪25.7‬‬
‫‬‫)‪(42.0‬‬
‫‪-‬‬
‫‪31.2‬‬
‫‪30.4‬‬
‫‪13.6‬‬
‫‬‫)‪(30.4‬‬
‫‪-‬‬
‫‪13.0‬‬
‫‪11.6‬‬
‫‪12.1‬‬
‫‪10.6 71%‬‬
‫‪- 72%‬‬
‫‪12.2 53%‬‬
‫‪95%‬‬
‫‪72%‬‬
‫‪100%‬‬
‫)‪(7.7‬‬
‫‪96.2‬‬
‫‪(1,091.5) 172,645.1‬‬
‫‬‫‪92.6‬‬
‫)‪(15.6‬‬
‫‪110.5‬‬
‫)‪(40.4‬‬
‫‪16.2‬‬
‫)‪(0.2‬‬
‫‪76.1‬‬
‫)‪(39.4‬‬
‫‪40.4‬‬
‫‪94% 27,281.5 (43,802.5) 446,416.8 (48,840.9) 473,698.3‬‬
‫‪98% 18,871.3‬‬
‫(*) התחייבויות לשנה הבאה ‪ -‬על פי חוק יסודות התקציב‪ ,‬ניתן לבצע התחייבויות לשנה העוקבת על בסיס תקציב מזומן‬
‫(ללא הרשאה להתחייב)‪ .‬התחייבויות אלו צפויות להתממש במזומן בשנת התקציב ‪.4110‬‬
‫(**) אחוז ביצוע לאחר התחייבויות לשנה הבאה‪.‬‬
‫(***) נתוני התחייבויות לשנה הבאה אינם כוללים את משרד הביטחון‪.‬‬
‫ה‪9-‬‬
‫ביצוע תקציב ההוצאות לפי סעיפים תקציביים (במיליוני ‪)₪‬‬
‫סעיף‬
‫תקציבי תיאור‬
‫‪01‬‬
‫‪02‬‬
‫‪04‬‬
‫‪05‬‬
‫‪06‬‬
‫‪07‬‬
‫‪08‬‬
‫‪09‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬
‫נשיא המדינה ולשכתו‬
‫משרד לביטחון פנים‬
‫מטה לביטחון לאומי‬
‫בחירות ומימון מפלגות‬
‫משרד הבטחון‬
‫הוצאות חירום אזרחיות‬
‫תאום הפעולות בשטחים‬
‫משרד המדע והטכנולוגיה‬
‫ומשרד התרבות והספורט‬
‫המשרד לקליטת העליה‬
‫תמיכות שונות‬
‫הועדה לאנרגיה אטומית‬
‫ביצוע‬
‫ברוטו‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫ברוטו‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫אחוז‬
‫‪68.5‬‬
‫‪856.6‬‬
‫‪4,065.0‬‬
‫‪3,856.9‬‬
‫‪752.5‬‬
‫‪15,578.9‬‬
‫‪4,336.5‬‬
‫‪1,916.3‬‬
‫‪64.3‬‬
‫‪528.8‬‬
‫‪14,614.1‬‬
‫‪1,098.6‬‬
‫‪168.1‬‬
‫‪76,994.3‬‬
‫‪828.8‬‬
‫‪361.0‬‬
‫‪5,082.5‬‬
‫(‪)1.3‬‬
‫(‪)0.2‬‬
‫(‪)86.3‬‬
‫(‪)1,201.5‬‬
‫(‪)12.1‬‬
‫(‪)1,107.4‬‬
‫(‪)786.0‬‬
‫(‪)55.5‬‬
‫‬‫‬‫(‪)682.2‬‬
‫‬‫‬‫(‪)8,315.5‬‬
‫‬‫(‪)149.3‬‬
‫(‪)481.1‬‬
‫‪57.4‬‬
‫‪603.9‬‬
‫‪2,628.8‬‬
‫‪3,296.7‬‬
‫‪566.9‬‬
‫‪14,262.6‬‬
‫‪3,768.8‬‬
‫‪1,628.9‬‬
‫‪41.5‬‬
‫‪298.8‬‬
‫‪14,570.1‬‬
‫‪875.4‬‬
‫‪156.3‬‬
‫‪72,704.8‬‬
‫‪547.3‬‬
‫‪245.1‬‬
‫‪4,339.9‬‬
‫(‪)1.4‬‬
‫(‪)0.2‬‬
‫(‪)60.1‬‬
‫(‪)1,179.5‬‬
‫(‪)4.2‬‬
‫(‪)914.1‬‬
‫(‪)776.8‬‬
‫(‪)13.1‬‬
‫‬‫‬‫(‪)695.3‬‬
‫‬‫‬‫(‪)6,887.7‬‬
‫‬‫(‪)335.1‬‬
‫(‪)485.8‬‬
‫‪11.1‬‬
‫‪252.7‬‬
‫‪1,436.2‬‬
‫‪560.2‬‬
‫‪185.6‬‬
‫‪1,316.3‬‬
‫‪567.7‬‬
‫‪287.4‬‬
‫‪22.8‬‬
‫‪230.0‬‬
‫‪44.0‬‬
‫‪223.2‬‬
‫‪11.8‬‬
‫‪4,289.5‬‬
‫‪281.5‬‬
‫‪115.9‬‬
‫‪742.6‬‬
‫‪10.8 84%‬‬
‫‪113.7 70%‬‬
‫‪1,358.0‬‬
‫‬‫‪532.7 85%‬‬
‫‪166.2 75%‬‬
‫‪1,123.9 92%‬‬
‫‪491.3 87%‬‬
‫‪245.2 85%‬‬
‫‪21.1 65%‬‬
‫‪- 57%‬‬
‫‪2.8 100%‬‬
‫‪205.5 80%‬‬
‫‪12.2 93%‬‬
‫‪)***( 94%‬‬
‫‪- 66%‬‬
‫‪95.9 68%‬‬
‫‪747.2 85%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪84%‬‬
‫‬‫‪99%‬‬
‫‪97%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪97%‬‬
‫‪57%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪94%‬‬
‫‪66%‬‬
‫‪94%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪1,761.8‬‬
‫‪48,986.9‬‬
‫‪9,150.8‬‬
‫‪8,250.0‬‬
‫‪30,163.3‬‬
‫‪3,786.6‬‬
‫‪1,959.0‬‬
‫‪29,412.3‬‬
‫‪336.8‬‬
‫‪1,999.4‬‬
‫‪6,343.8‬‬
‫‪1,022.6‬‬
‫(‪)68.9‬‬
‫(‪)2,250.3‬‬
‫‬‫(‪)1,945.2‬‬
‫(‪)3,482.4‬‬
‫‬‫(‪)549.6‬‬
‫‬‫(‪)7.5‬‬
‫(‪)3.3‬‬
‫(‪)178.3‬‬
‫(‪)229.9‬‬
‫‪1,318.9‬‬
‫‪46,793.8‬‬
‫‪9,150.8‬‬
‫‪7,349.9‬‬
‫‪29,704.5‬‬
‫‪3,607.4‬‬
‫‪606.4‬‬
‫‪29,331.4‬‬
‫‪216.0‬‬
‫‪1,524.4‬‬
‫‪5,841.8‬‬
‫‪747.6‬‬
‫(‪)27.3‬‬
‫(‪)2,084.0‬‬
‫‬‫(‪)1,819.7‬‬
‫(‪)3,374.8‬‬
‫(‪)3.1‬‬
‫(‪)527.4‬‬
‫‬‫(‪)7.5‬‬
‫(‪)2.7‬‬
‫(‪)27.0‬‬
‫(‪)180.6‬‬
‫‪442.9‬‬
‫‪2,193.1‬‬
‫‬‫‪900.1‬‬
‫‪458.8‬‬
‫‪179.2‬‬
‫‪1,352.6‬‬
‫‪80.9‬‬
‫‪120.8‬‬
‫‪475.0‬‬
‫‪502.0‬‬
‫‪275.0‬‬
‫‪384.4 75%‬‬
‫‪1,881.8 96%‬‬
‫‪- 100%‬‬
‫‪765.9 89%‬‬
‫‪437.3 98%‬‬
‫‪174.5 95%‬‬
‫‪1,194.7 31%‬‬
‫‪63.7 100%‬‬
‫‪118.8 64%‬‬
‫‪426.2 76%‬‬
‫‪318.9 92%‬‬
‫‪237.3 73%‬‬
‫‪97%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪92%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪97%‬‬
‫‪96%‬‬
‫‪482.5‬‬
‫‪144.7‬‬
‫‪3,703.5‬‬
‫(‪)52.5‬‬
‫‬‫(‪)51.5‬‬
‫‪264.1‬‬
‫‪143.5‬‬
‫‪2,847.2‬‬
‫(‪)10.0‬‬
‫‬‫(‪)41.6‬‬
‫‪218.4‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪856.3‬‬
‫‪171.8 55%‬‬
‫‪- 99%‬‬
‫‪840.7 77%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪100%‬‬
‫ה‪11-‬‬
‫סעיף‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬
‫‪39‬‬
‫‪40‬‬
‫‪41‬‬
‫‪42‬‬
‫‪43‬‬
‫‪45‬‬
‫‪46‬‬
‫‪47‬‬
‫‪51‬‬
‫‪52‬‬
‫‪53‬‬
‫‪54‬‬
‫‪60‬‬
‫‪67‬‬
‫‪68‬‬
‫‪70‬‬
‫‪73‬‬
‫‪76‬‬
‫‪78‬‬
‫‪79‬‬
‫‪83‬‬
‫‪84‬‬
‫תמיכות בענפי המשק‬
‫תחבורה‬
‫הרשות הממשלתית למים‬
‫ולביוב‬
‫מענקי בינוי ושיכון‬
‫חוק חיילים משוחררים‬
‫רזרבה כללית‬
‫דיור ממשלתי‬
‫פיתוח המשרד לביטחון פנים‬
‫משפטים ובתי משפט‬
‫רשויות פיקוח‬
‫חינוך‬
‫שיכון‬
‫מפעלי מים‬
‫תעשיה‬
‫פיתוח תיירות‬
‫פיתוח התחבורה‬
‫הוצאות פיתוח אחרות‬
‫תשלום חובות‬
‫ביצוע‬
‫ברוטו‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫ברוטו‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫‪494.6‬‬
‫‪2,957.0‬‬
‫‪135.1‬‬
‫‪641.0‬‬
‫(‪)10.0‬‬
‫(‪)499.1‬‬
‫(‪)20.2‬‬
‫(‪)109.9‬‬
‫‪310.9‬‬
‫‪2,392.0‬‬
‫‪110.5‬‬
‫‪508.6‬‬
‫(‪)7.2‬‬
‫(‪)401.5‬‬
‫(‪)15.5‬‬
‫(‪)106.4‬‬
‫‪183.7‬‬
‫‪565.0‬‬
‫‪24.6‬‬
‫‪132.4‬‬
‫‪63%‬‬
‫‪81%‬‬
‫‪82%‬‬
‫‪79%‬‬
‫‪144.5‬‬
‫‪1,949.6‬‬
‫‪175.2‬‬
‫‪39,093.6‬‬
‫‪2,149.1‬‬
‫‪23.0‬‬
‫‪622.5‬‬
‫‪841.3‬‬
‫‪56.2‬‬
‫‪544.6‬‬
‫‪1,379.7‬‬
‫‪731.5‬‬
‫(‪)1.7‬‬
‫(‪)4.3‬‬
‫(‪)20.8‬‬
‫‬‫‬‫‬‫(‪)235.2‬‬
‫(‪)68.1‬‬
‫‬‫(‪)0.3‬‬
‫(‪)1,000.0‬‬
‫(‪)87.4‬‬
‫‪95.9‬‬
‫‪1,904.4‬‬
‫‪108.6‬‬
‫‪38,995.3‬‬
‫‪1,959.4‬‬
‫‬‫‪288.5‬‬
‫‪758.4‬‬
‫‪44.9‬‬
‫‪364.1‬‬
‫‪1,360.8‬‬
‫‪564.1‬‬
‫(‪)0.4‬‬
‫(‪)4.3‬‬
‫(‪)14.2‬‬
‫‬‫‬‫‬‫(‪)67.3‬‬
‫(‪)14.3‬‬
‫‬‫(‪)0.3‬‬
‫(‪)1,000.0‬‬
‫(‪)59.7‬‬
‫‪48.6‬‬
‫‪45.2‬‬
‫‪66.6‬‬
‫‪98.3‬‬
‫‪189.7‬‬
‫‪23.0‬‬
‫‪334.0‬‬
‫‪82.9‬‬
‫‪11.3‬‬
‫‪180.5‬‬
‫‪18.9‬‬
‫‪167.4‬‬
‫‪46.7 66%‬‬
‫‪37.6 98%‬‬
‫‪57.0 62%‬‬
‫‪- 100%‬‬
‫‪- 91%‬‬
‫‪- 0%‬‬
‫‪173.2 46%‬‬
‫‪29.8 90%‬‬
‫‪7.3 80%‬‬
‫‪172.8 67%‬‬
‫‪18.8 99%‬‬
‫‪139.6 77%‬‬
‫‪931.0‬‬
‫‪8,207.6‬‬
‫‪677.8‬‬
‫‪203.9‬‬
‫(‪)84.7‬‬
‫(‪)3,426.8‬‬
‫(‪)27.8‬‬
‫(‪)50.0‬‬
‫‪648.2‬‬
‫‪3,112.5‬‬
‫‪626.9‬‬
‫‪169.0‬‬
‫(‪)81.3‬‬
‫(‪)2,186.2‬‬
‫‬‫(‪)50.0‬‬
‫‪282.8‬‬
‫‪5,095.1‬‬
‫‪50.9‬‬
‫‪34.9‬‬
‫‪91.4‬‬
‫(‪)31.8‬‬
‫‪380.1‬‬
‫(‪)54.8‬‬
‫‪471.5‬‬
‫‪240.9‬‬
‫‪- 10,343.2‬‬
‫(‪)98.5‬‬
‫‪10,584.1‬‬
‫(‪2,622.2 )1,101.2‬‬
‫(‪3,038.0 )1,611.4‬‬
‫‪5,660.2‬‬
‫(‪)2,472.1‬‬
‫‪- 99,088.1‬‬
‫‪- 96,616.0‬‬
‫‪26,753.0 )24,600.6( 427,213.3 )29,108.8( 453,966.3‬‬
‫אחוז‬
‫‪70%‬‬
‫‪38%‬‬
‫‪92%‬‬
‫‪83%‬‬
‫‪176.7‬‬
‫‪500.2‬‬
‫‪18.9‬‬
‫‪110.0‬‬
‫‪278.3‬‬
‫‪3,111.4‬‬
‫‪44.3‬‬
‫‪34.9‬‬
‫‪68.4 81%‬‬
‫‪132.9 98%‬‬
‫‪1,570.0 54%‬‬
‫‪- 103%‬‬
‫‪18,871.3 94%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪96%‬‬
‫‪97%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪95%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪91%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪74%‬‬
‫‪94%‬‬
‫‪93%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪96%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪76%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪95%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪81%‬‬
‫‪103%‬‬
‫‪98%‬‬
‫מפעלים עסקיים‬
‫‪89‬‬
‫‪94‬‬
‫‪95‬‬
‫‪98‬‬
‫מפעלי משרד ראש הממשלה‬
‫ומשרד האוצר‬
‫בתי חולים ממשלתים‬
‫‪400.9‬‬
‫‪12,364.5‬‬
‫‪339.7‬‬
‫(‪)400.9‬‬
‫(‪12,411.9 )12,364.5‬‬
‫‪61.2‬‬
‫(‪)338.8‬‬
‫(‪)47.4( )12,412.0‬‬
‫‪- 85%‬‬
‫‪- 100%‬‬
‫‪85%‬‬
‫‪100%‬‬
‫סה"כ מפעלים עסקיים‬
‫‪42.0‬‬
‫‪6,924.6‬‬
‫‪19,732.0‬‬
‫‪30.4‬‬
‫(‪)42.0‬‬
‫(‪6,421.5 )6,924.7‬‬
‫(‪19,203.5 )19,732.1‬‬
‫‪11.6‬‬
‫(‪)30.4‬‬
‫(‪503.1 )6,420.7‬‬
‫(‪528.5 )19,201.9‬‬
‫‪- 72%‬‬
‫‪- 93%‬‬
‫‪- 97%‬‬
‫‪72%‬‬
‫‪93%‬‬
‫‪97%‬‬
‫סה"כ כללי‬
‫‪446,416.8 )48,840.9( 473,698.3‬‬
‫(‪27,281.5 )43,802.5‬‬
‫‪18,871.3 94%‬‬
‫‪98%‬‬
‫(*) התחייבויות לשנה הבאה ‪ -‬על פי חוק יסודות התקציב‪ ,‬ניתן לבצע התחייבויות לשנה העוקבת על בסיס תקציב מזומן‬
‫(ללא הרשאה להתחייב)‪ .‬התחייבויות אלו צפויות להתממש במזומן בשנת התקציב ‪.4110‬‬
‫(**) אחוז ביצוע לאחר התחייבויות לשנה הבאה‪.‬‬
‫(***) נתוני התחייבויות לשנה הבאה אינם כוללים את משרד הביטחון‪.‬‬
‫ה‪11-‬‬
‫השינויים בתקציב ההוצאות (ברוטו) לפי חשבויות (במיליוני ‪)₪‬‬
‫משרד התחבורה והבטיחות‬
‫בדרכים‬
‫בתי חולים ממשלתיים‬
‫משרד הרווחה והשירותים‬
‫המינהל לחינוך התיישבותי‬
‫פנימייתי ועליית הנוער‬
‫קרנות הגנת הסביבה‬
‫מרכז החינוך העצמאי‬
‫תקציב‬
‫ביאור מקורי‬
‫‪57,547.6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪51,542.1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪27,410.8‬‬
‫‪3‬‬
‫‪17,169.8‬‬
‫‪745.8‬‬
‫‪2,961.6‬‬
‫שינויו‬
‫לפני עודפים עודפים‬
‫‪2,276.9‬‬
‫‪74,717.4‬‬
‫‪2,028.7‬‬
‫‪52,287.9‬‬
‫‪528.7‬‬
‫‪30,372.4‬‬
‫ביצוע‬
‫תקציב‬
‫על שינוייו התקציב‬
‫‪72,704.8 76,994.3‬‬
‫‪52,305.5 54,316.6‬‬
‫‪30,275.1 30,901.1‬‬
‫(‪15,723.6 )2,238.1‬‬
‫‪14,569.8‬‬
‫(‪)917.8‬‬
‫‪6,944.3‬‬
‫‪829.3‬‬
‫‪10,431.2‬‬
‫‪498.8‬‬
‫‪9,702.4‬‬
‫‪690.7‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪17,961.7‬‬
‫‪15,487.6‬‬
‫‪6,115.0‬‬
‫‪9,932.4‬‬
‫‪9,011.7‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪7,275.6‬‬
‫‪6,924.6‬‬
‫‪6,027.3‬‬
‫‪3,916.0‬‬
‫‪3,357.4‬‬
‫‪2,567.6‬‬
‫‪3,076.5‬‬
‫‪335.3‬‬
‫‬‫(‪)817.4‬‬
‫‪1,001.5‬‬
‫‪328.7‬‬
‫‪848.4‬‬
‫‪129.4‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪2,815.7‬‬
‫‪1,743.8‬‬
‫‪1,406.7‬‬
‫‪1,612.7‬‬
‫‪1,674.3‬‬
‫‪1,456.9‬‬
‫‪1,307.8‬‬
‫‪887.0‬‬
‫‪396.3‬‬
‫‪1,260.9‬‬
‫‪910.7‬‬
‫‪744.0‬‬
‫‪546.4‬‬
‫‪302.8‬‬
‫‪36.1‬‬
‫‪164.9‬‬
‫‪115.1‬‬
‫(‪)4.8‬‬
‫‪255.3‬‬
‫(‪)24.2‬‬
‫‪162.2‬‬
‫‪161.7‬‬
‫‪25.0‬‬
‫‪106.3‬‬
‫‪11.5‬‬
‫‪126.4‬‬
‫‪3,118.5‬‬
‫‪1,779.9‬‬
‫‪1,571.6‬‬
‫‪1,727.8‬‬
‫‪1,669.5‬‬
‫‪1,712.2‬‬
‫‪1,283.6‬‬
‫‪1,049.2‬‬
‫‪558.0‬‬
‫‪1,285.9‬‬
‫‪1,017.0‬‬
‫‪755.5‬‬
‫‪672.8‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫‪595.0‬‬
‫‪500.2‬‬
‫‪1,417.5‬‬
‫‪441.0‬‬
‫‪807.5‬‬
‫‪335.2‬‬
‫‪307.8‬‬
‫(‪)2.7‬‬
‫‪115.2‬‬
‫(‪)675.3‬‬
‫‪97.7‬‬
‫(‪)321.6‬‬
‫‪93.5‬‬
‫‪93.2‬‬
‫‪592.3‬‬
‫‪615.4‬‬
‫‪742.2‬‬
‫‪538.7‬‬
‫‪485.9‬‬
‫‪428.7‬‬
‫‪401.0‬‬
‫אחוז ביצוע מתקציב‬
‫מקורי על שינוייו‬
‫‪94% 126%‬‬
‫‪96% 101%‬‬
‫‪98% 110%‬‬
‫‪228.8‬‬
‫‪104.0‬‬
‫‪3,660.9‬‬
‫‪120.6‬‬
‫‪-‬‬
‫‪15,952.4‬‬
‫‪14,673.8‬‬
‫‪10,605.2‬‬
‫‪10,551.8‬‬
‫‪9,702.4‬‬
‫‪15,644.5‬‬
‫‪15,207.7‬‬
‫‪5,299.6‬‬
‫‪10,173.2‬‬
‫‪12,411.9‬‬
‫‪87%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪87%‬‬
‫‪102%‬‬
‫‪138%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪104%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪96%‬‬
‫‪128%‬‬
‫‪7,610.9‬‬
‫‪6,924.6‬‬
‫‪5,209.9‬‬
‫‪4,917.5‬‬
‫‪3,686.1‬‬
‫‪3,416.0‬‬
‫‪3,205.9‬‬
‫‪550.3‬‬
‫‬‫‪1,201.5‬‬
‫‪987.6‬‬
‫‪72.0‬‬
‫‪163.8‬‬
‫‪146.5‬‬
‫‪8,161.2‬‬
‫‪6,924.6‬‬
‫‪6,411.4‬‬
‫‪5,905.1‬‬
‫‪3,758.1‬‬
‫‪3,579.8‬‬
‫‪3,352.4‬‬
‫‪7,313.5‬‬
‫‪6,421.5‬‬
‫‪5,066.8‬‬
‫‪4,946.0‬‬
‫‪3,586.3‬‬
‫‪3,384.6‬‬
‫‪3,191.7‬‬
‫‪101%‬‬
‫‪93%‬‬
‫‪84%‬‬
‫‪126%‬‬
‫‪107%‬‬
‫‪132%‬‬
‫‪104%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪93%‬‬
‫‪79%‬‬
‫‪84%‬‬
‫‪95%‬‬
‫‪95%‬‬
‫‪95%‬‬
‫‪114.5‬‬
‫‪739.1‬‬
‫‪430.1‬‬
‫‪192.4‬‬
‫‪246.8‬‬
‫‪115.3‬‬
‫‪335.8‬‬
‫‪440.3‬‬
‫‪854.5‬‬
‫‪31.9‬‬
‫‪227.9‬‬
‫‪243.5‬‬
‫‪268.9‬‬
‫‪3,233.0‬‬
‫‪2,519.0‬‬
‫‪2,001.7‬‬
‫‪1,920.2‬‬
‫‪1,916.3‬‬
‫‪1,827.5‬‬
‫‪1,619.4‬‬
‫‪1,489.5‬‬
‫‪1,412.5‬‬
‫‪1,317.8‬‬
‫‪1,244.9‬‬
‫‪999.0‬‬
‫‪941.7‬‬
‫‪3,079.8‬‬
‫‪1,656.3‬‬
‫‪1,524.4‬‬
‫‪1,667.1‬‬
‫‪1,628.9‬‬
‫‪1,661.7‬‬
‫‪1,177.6‬‬
‫‪1,139.4‬‬
‫‪221.0‬‬
‫‪1,302.4‬‬
‫‪942.9‬‬
‫‪752.6‬‬
‫‪671.6‬‬
‫‪109%‬‬
‫‪95%‬‬
‫‪108%‬‬
‫‪103%‬‬
‫‪97%‬‬
‫‪114%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪128%‬‬
‫‪56%‬‬
‫‪103%‬‬
‫‪104%‬‬
‫‪101%‬‬
‫‪123%‬‬
‫‪95%‬‬
‫‪66%‬‬
‫‪76%‬‬
‫‪87%‬‬
‫‪85%‬‬
‫‪91%‬‬
‫‪73%‬‬
‫‪76%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪76%‬‬
‫‪75%‬‬
‫‪71%‬‬
‫‪338.7‬‬
‫‪286.2‬‬
‫‪144.2‬‬
‫‪290.0‬‬
‫‪316.1‬‬
‫‪190.4‬‬
‫‪168.2‬‬
‫‪931.0‬‬
‫‪901.6‬‬
‫‪886.4‬‬
‫‪828.7‬‬
‫‪802.0‬‬
‫‪619.1‬‬
‫‪569.2‬‬
‫‪648.2‬‬
‫‪627.9‬‬
‫‪745.0‬‬
‫‪487.8‬‬
‫‪582.1‬‬
‫‪289.6‬‬
‫‪415.7‬‬
‫‪109%‬‬
‫‪126%‬‬
‫‪53%‬‬
‫‪111%‬‬
‫‪72%‬‬
‫‪86%‬‬
‫‪135%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪84%‬‬
‫‪59%‬‬
‫‪73%‬‬
‫‪47%‬‬
‫‪73%‬‬
‫ה‪14-‬‬
‫מעיין החינוך התורני‬
‫משרד לפיתוח הנגב והגליל‬
‫ושיתוף פעולה אזורי‬
‫תיאום פעולות הממשלה‬
‫בשטחים‬
‫רשות המסים ‪ -‬שע"מ‬
‫הרשות להסדרת התיישבות‬
‫הבדואים בנגב‬
‫הרשות הלאומית לבטיחות‬
‫בדרכים‬
‫מינהל המחקר למדעי האדמה‬
‫והים‬
‫צי הרכב‬
‫נתיב‬
‫תקציב‬
‫ביאור מקורי‬
‫‪58.2‬‬
‫‪36‬‬
‫‪527.8‬‬
‫‪37‬‬
‫‪143.8‬‬
‫(‪)2.5‬‬
‫שינויו‬
‫לפני עודפים עודפים‬
‫‪347.2‬‬
‫‪202.0‬‬
‫‪23.2‬‬
‫‪525.3‬‬
‫ביצוע‬
‫תקציב‬
‫‪238.3‬‬
‫‪549.2‬‬
‫‪517.2‬‬
‫‪548.5‬‬
‫מקורי על שינוייו‬
‫‪43% 409%‬‬
‫‪94%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪38‬‬
‫‪39‬‬
‫‪375.9‬‬
‫‪365.6‬‬
‫(‪)43.4‬‬
‫‪-‬‬
‫‪332.5‬‬
‫‪365.6‬‬
‫‪197.6‬‬
‫‪163.2‬‬
‫‪530.1‬‬
‫‪528.8‬‬
‫‪324.4‬‬
‫‪298.8‬‬
‫‪86%‬‬
‫‪82%‬‬
‫‪61%‬‬
‫‪57%‬‬
‫‪40‬‬
‫‪41‬‬
‫‪42‬‬
‫‪210.6‬‬
‫‪344.1‬‬
‫‪310.9‬‬
‫‪85.8‬‬
‫‪42.2‬‬
‫‪37.3‬‬
‫‪296.4‬‬
‫‪386.3‬‬
‫‪348.2‬‬
‫‪214.2‬‬
‫‪99.3‬‬
‫‪86.5‬‬
‫‪510.6‬‬
‫‪485.6‬‬
‫‪434.7‬‬
‫‪209.4‬‬
‫‪383.7‬‬
‫‪319.2‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪112%‬‬
‫‪103%‬‬
‫‪41%‬‬
‫‪79%‬‬
‫‪73%‬‬
‫‪43‬‬
‫‪44‬‬
‫‪45‬‬
‫‪46‬‬
‫‪47‬‬
‫‪231.4‬‬
‫‪312.2‬‬
‫‪197.8‬‬
‫‪195.9‬‬
‫‪130.0‬‬
‫‪50.5‬‬
‫‬‫‪13.9‬‬
‫(‪)4.7‬‬
‫‪61.4‬‬
‫‪281.9‬‬
‫‪312.2‬‬
‫‪211.7‬‬
‫‪191.2‬‬
‫‪191.4‬‬
‫‪129.6‬‬
‫‬‫‪41.8‬‬
‫‪49.0‬‬
‫‪37.6‬‬
‫‪411.5‬‬
‫‪312.2‬‬
‫‪253.5‬‬
‫‪240.2‬‬
‫‪229.0‬‬
‫‪295.3‬‬
‫‪299.3‬‬
‫‪205.7‬‬
‫‪208.6‬‬
‫‪187.5‬‬
‫‪128%‬‬
‫‪96%‬‬
‫‪104%‬‬
‫‪106%‬‬
‫‪144%‬‬
‫‪72%‬‬
‫‪96%‬‬
‫‪81%‬‬
‫‪87%‬‬
‫‪82%‬‬
‫‪48‬‬
‫‪190.7‬‬
‫(‪)1.1‬‬
‫‪189.6‬‬
‫‪25.4‬‬
‫‪215.0‬‬
‫‪82.2‬‬
‫‪43%‬‬
‫‪38%‬‬
‫‪49‬‬
‫‪50‬‬
‫‪51‬‬
‫‪52‬‬
‫‪265.3‬‬
‫‪153.0‬‬
‫‪113.9‬‬
‫‪110.3‬‬
‫(‪)137.3‬‬
‫(‪)0.2‬‬
‫‪34.1‬‬
‫‪9.4‬‬
‫‪128.0‬‬
‫‪152.8‬‬
‫‪148.0‬‬
‫‪119.7‬‬
‫‪60.2‬‬
‫‪27.5‬‬
‫‪28.2‬‬
‫‪55.5‬‬
‫‪188.2‬‬
‫‪180.3‬‬
‫‪176.2‬‬
‫‪175.2‬‬
‫‪97.0‬‬
‫‪147.0‬‬
‫‪130.2‬‬
‫‪108.6‬‬
‫‪37%‬‬
‫‪96%‬‬
‫‪114%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪52%‬‬
‫‪82%‬‬
‫‪74%‬‬
‫‪62%‬‬
‫‪53‬‬
‫‪54‬‬
‫‪55‬‬
‫‪56‬‬
‫‪57‬‬
‫‪58‬‬
‫‪138.9‬‬
‫‪6.0‬‬
‫‪132.9‬‬
‫‪170,834.4 )15,877.6( 186,712.0‬‬
‫‪153.5‬‬
‫‪32.1‬‬
‫‪121.4‬‬
‫‪105.4‬‬
‫‪29.7‬‬
‫‪75.7‬‬
‫‪54.3‬‬
‫‪8.7‬‬
‫‪45.6‬‬
‫‪76.0‬‬
‫‪7.2‬‬
‫‪68.8‬‬
‫‪26.1‬‬
‫‪3,525.7‬‬
‫‬‫‪29.7‬‬
‫‪68.0‬‬
‫‪15.6‬‬
‫‪96.2‬‬
‫‪165.0‬‬
‫‪172,645.1 174,360.1‬‬
‫‪92.6‬‬
‫‪153.5‬‬
‫‪110.5‬‬
‫‪135.1‬‬
‫‪16.2‬‬
‫‪122.3‬‬
‫‪76.1‬‬
‫‪91.6‬‬
‫‪72%‬‬
‫‪92%‬‬
‫‪76%‬‬
‫‪146%‬‬
‫‪36%‬‬
‫‪111%‬‬
‫‪58%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪82%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪83%‬‬
‫הרשות לשירותים ציבוריים‬
‫חשמל‬
‫‪59‬‬
‫‪60‬‬
‫‪88.7‬‬
‫‪40.6‬‬
‫‬‫‪18.7‬‬
‫‪88.7‬‬
‫‪59.3‬‬
‫‬‫‪9.2‬‬
‫‪88.7‬‬
‫‪68.5‬‬
‫‪40.4‬‬
‫‪57.4‬‬
‫‪46%‬‬
‫‪141%‬‬
‫‪46%‬‬
‫‪84%‬‬
‫‪61‬‬
‫‪62‬‬
‫‪32.0‬‬
‫‪42.0‬‬
‫(‪)4.5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪27.5‬‬
‫‪42.0‬‬
‫‪16.7‬‬
‫‪-‬‬
‫‪44.2‬‬
‫‪42.0‬‬
‫‪31.2‬‬
‫‪30.4‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪72%‬‬
‫‪71%‬‬
‫‪72%‬‬
‫‪63‬‬
‫‪11.4‬‬
‫(‪)6.4‬‬
‫‪5.0‬‬
‫‪20.7‬‬
‫‪25.7‬‬
‫‪13.6‬‬
‫‪119%‬‬
‫‪53%‬‬
‫‪447,693.4‬‬
‫‪101% 446,416.8 471,036.2 23,342.8‬‬
‫‪95%‬‬
‫‪6,907.4 440,786.0‬‬
‫ה‪13-‬‬
‫השינויים בתקציב ההוצאות (ברוטו) לפי סעיפים תקציביים (במיליוני ‪)₪‬‬
‫תקציב‬
‫סעיף‬
‫מקורי‬
‫‪01‬‬
‫‪40.9‬‬
‫נשיא המדינה ולשכתו‬
‫‪02‬‬
‫‪613.1‬‬
‫‪04‬‬
‫‪2,298.7‬‬
‫‪05‬‬
‫‪2,237.4‬‬
‫‪06‬‬
‫‪383.1‬‬
‫‪07‬‬
‫‪14,109.7‬‬
‫‪08‬‬
‫‪3,635.2‬‬
‫‪09‬‬
‫‪1,679.3‬‬
‫‪10‬‬
‫‪39.9‬‬
‫מטה לביטחון לאומי‬
‫‪11‬‬
‫‪365.6‬‬
‫‪12‬‬
‫‪15,417.7‬‬
‫‪13‬‬
‫‪4,860.6‬‬
‫‪14‬‬
‫בחירות ומימון מפלגות ‪142.3‬‬
‫‪15‬‬
‫‪57,547.6‬‬
‫משרד הבטחון‬
‫‪16‬‬
‫הוצאות חירום אזרחיות ‪311.6‬‬
‫‪17‬‬
‫תאום הפעולות בשטחים ‪231.4‬‬
‫‪18‬‬
‫‪3,488.7‬‬
‫משרד המדע והטכנולוגיה‬
‫‪19‬‬
‫ומשרד התרבות‬
‫‪1,172.6‬‬
‫והספורט‬
‫‪20‬‬
‫‪45,276.7‬‬
‫‪21‬‬
‫‪9,129.2‬‬
‫‪23‬‬
‫‪7,312.8‬‬
‫‪24‬‬
‫‪27,017.7‬‬
‫הרשות לזכויות ניצולי‬
‫‪25‬‬
‫‪3,384.2‬‬
‫השואה‬
‫‪26‬‬
‫המשרד להגנת הסביבה ‪712.0‬‬
‫‪27‬‬
‫‪30,749.7‬‬
‫‪29‬‬
‫‪190.5‬‬
‫‪30‬‬
‫המשרד לקליטת העליה ‪1,406.7‬‬
‫‪32‬‬
‫‪7,189.5‬‬
‫תמיכות שונות‬
‫‪33‬‬
‫‪720.1‬‬
‫משרד התשתיות‬
‫‪34‬‬
‫הלאומיות‪ ,‬האנרגיה‬
‫‪260.6‬‬
‫והמים‬
‫‪35‬‬
‫הועדה לאנרגיה אטומית ‪145.5‬‬
‫שינויו‬
‫שינויים לפני עודפים‬
‫‪58.8‬‬
‫‪17.9‬‬
‫‪613.1‬‬
‫‬‫‪2,537.2‬‬
‫‪238.5‬‬
‫‪3,304.0 1,066.6‬‬
‫‪533.3‬‬
‫‪150.2‬‬
‫‪14,729.8‬‬
‫‪620.1‬‬
‫‪3,811.0‬‬
‫‪175.8‬‬
‫‪1,660.3‬‬
‫(‪)19.0‬‬
‫‪41.9‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪365.6‬‬
‫‬‫(‪14,510.1 )907.6‬‬
‫(‪836.0 )4,024.6‬‬
‫‪147.4‬‬
‫‪5.1‬‬
‫‪74,717.4 17,169.8‬‬
‫‪342.6‬‬
‫‪31.0‬‬
‫‪231.4‬‬
‫‬‫‪4,346.1‬‬
‫‪857.4‬‬
‫ביצוע‬
‫תקציב‬
‫‪57.4‬‬
‫‪68.5‬‬
‫‪603.9‬‬
‫‪856.6‬‬
‫‪2,628.8‬‬
‫‪4,064.9‬‬
‫‪3,296.7‬‬
‫‪3,856.9‬‬
‫‪566.9‬‬
‫‪752.5‬‬
‫‪14,262.6 15,578.9‬‬
‫‪3,768.8‬‬
‫‪4,336.5‬‬
‫‪1,628.9‬‬
‫‪1,916.3‬‬
‫‪41.5‬‬
‫‪64.3‬‬
‫‪298.8‬‬
‫‪528.8‬‬
‫‪14,570.1 14,614.1‬‬
‫‪875.4‬‬
‫‪1,098.6‬‬
‫‪156.3‬‬
‫‪168.1‬‬
‫‪72,704.8 76,994.3‬‬
‫‪547.3‬‬
‫‪828.8‬‬
‫‪245.1‬‬
‫‪361.0‬‬
‫‪4,339.9‬‬
‫‪5,082.5‬‬
‫מקורי‬
‫‪140%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪114%‬‬
‫‪147%‬‬
‫‪148%‬‬
‫‪101%‬‬
‫‪104%‬‬
‫‪97%‬‬
‫‪104%‬‬
‫‪82%‬‬
‫‪95%‬‬
‫‪18%‬‬
‫‪110%‬‬
‫‪126%‬‬
‫‪176%‬‬
‫‪106%‬‬
‫‪124%‬‬
‫על שינוייו‬
‫‪84%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪65%‬‬
‫‪85%‬‬
‫‪75%‬‬
‫‪92%‬‬
‫‪87%‬‬
‫‪85%‬‬
‫‪65%‬‬
‫‪57%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪93%‬‬
‫‪94%‬‬
‫‪66%‬‬
‫‪68%‬‬
‫‪85%‬‬
‫‪1,429.6‬‬
‫‪46,776.2‬‬
‫‪9,141.0‬‬
‫‪7,699.7‬‬
‫‪29,897.4‬‬
‫‪332.2‬‬
‫‪2,210.7‬‬
‫‪9.8‬‬
‫‪550.3‬‬
‫‪265.9‬‬
‫‪1,761.8‬‬
‫‪48,986.9‬‬
‫‪9,150.8‬‬
‫‪8,250.0‬‬
‫‪30,163.3‬‬
‫‪1,318.9‬‬
‫‪46,793.8‬‬
‫‪9,150.8‬‬
‫‪7,349.9‬‬
‫‪29,704.5‬‬
‫‪112%‬‬
‫‪103%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪101%‬‬
‫‪110%‬‬
‫‪75%‬‬
‫‪96%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪89%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪3,714.0‬‬
‫‪329.8‬‬
‫‪923.2‬‬
‫‪211.2‬‬
‫(‪29,357.5 )1,392.2‬‬
‫‪217.3‬‬
‫‪26.8‬‬
‫‪1,569.3‬‬
‫‪162.6‬‬
‫(‪5,807.4 )1,382.1‬‬
‫‪801.7‬‬
‫‪81.6‬‬
‫‪72.6‬‬
‫‪1,035.8‬‬
‫‪54.8‬‬
‫‪119.5‬‬
‫‪430.1‬‬
‫‪536.4‬‬
‫‪220.9‬‬
‫‪3,786.6‬‬
‫‪1,959.0‬‬
‫‪29,412.3‬‬
‫‪336.8‬‬
‫‪1,999.4‬‬
‫‪6,343.8‬‬
‫‪1,022.6‬‬
‫‪3,607.4‬‬
‫‪606.4‬‬
‫‪29,331.4‬‬
‫‪216.0‬‬
‫‪1,524.4‬‬
‫‪5,841.8‬‬
‫‪747.6‬‬
‫‪107%‬‬
‫‪85%‬‬
‫‪95%‬‬
‫‪113%‬‬
‫‪108%‬‬
‫‪81%‬‬
‫‪104%‬‬
‫‪95%‬‬
‫‪31%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪64%‬‬
‫‪76%‬‬
‫‪92%‬‬
‫‪73%‬‬
‫‪182.6‬‬
‫‪-‬‬
‫‪482.5‬‬
‫‪144.7‬‬
‫‪264.1‬‬
‫‪143.5‬‬
‫‪101%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪55%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪257.0‬‬
‫‪1,499.5‬‬
‫‪11.8‬‬
‫‪386.9‬‬
‫‪2,879.7‬‬
‫‪39.3‬‬
‫(‪)0.8‬‬
‫‪299.9‬‬
‫‪144.7‬‬
‫ה‪12-‬‬
‫עודפים‬
‫‪9.7‬‬
‫‪243.5‬‬
‫‪1,527.7‬‬
‫‪552.9‬‬
‫‪219.2‬‬
‫‪849.1‬‬
‫‪525.5‬‬
‫‪256.0‬‬
‫‪22.4‬‬
‫‪163.2‬‬
‫‪104.0‬‬
‫‪262.6‬‬
‫‪20.7‬‬
‫‪2,276.9‬‬
‫‪486.2‬‬
‫‪129.6‬‬
‫‪736.4‬‬
‫סעיף‬
‫תקציבי‬
‫‪36‬‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬
‫‪39‬‬
‫‪40‬‬
‫‪41‬‬
‫‪42‬‬
‫‪43‬‬
‫‪45‬‬
‫‪46‬‬
‫‪47‬‬
‫‪51‬‬
‫‪52‬‬
‫‪53‬‬
‫‪54‬‬
‫‪60‬‬
‫‪67‬‬
‫‪68‬‬
‫‪70‬‬
‫‪73‬‬
‫‪76‬‬
‫‪78‬‬
‫‪79‬‬
‫‪83‬‬
‫‪84‬‬
‫תיאור‬
‫תמיכות בענפי המשק‬
‫תחבורה‬
‫הרשות הממשלתית‬
‫למים ולביוב‬
‫מענקי בינוי ושיכון‬
‫דיור ממשלתי‬
‫פיתוח המשרד לביטחון‬
‫פנים‬
‫משפטים ובתי משפט‬
‫רשויות פיקוח‬
‫חינוך‬
‫רשות האוכלוסין‪,‬‬
‫ההגירה ומעברי הגבול‬
‫שיכון‬
‫מפעלי מים‬
‫תעשיה‬
‫פיתוח תיירות‬
‫פיתוח התחבורה‬
‫הוצאות פיתוח אחרות‬
‫תשלום חובות‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪3,710.3‬‬
‫‪231.9‬‬
‫‪2,641.4‬‬
‫‪75.7‬‬
‫‪547.1‬‬
‫שינויו‬
‫שינויים לפני עודפים‬
‫(‪2,866.8 )843.5‬‬
‫‪329.1‬‬
‫‪97.2‬‬
‫(‪2,513.0 )128.4‬‬
‫‪105.4‬‬
‫‪29.7‬‬
‫‪521.1‬‬
‫(‪)26.0‬‬
‫עודפים‬
‫‪836.7‬‬
‫‪165.5‬‬
‫‪444.0‬‬
‫‪29.7‬‬
‫‪119.9‬‬
‫‪101.1‬‬
‫‪2,050.4‬‬
‫‪110.3‬‬
‫‪39,745.0‬‬
‫‪2,214.7‬‬
‫‪7,308.4‬‬
‫‪331.7‬‬
‫‪84.6‬‬
‫(‪)16.5‬‬
‫(‪1,928.1 )122.3‬‬
‫‪119.7‬‬
‫‪9.4‬‬
‫(‪39,093.6 )651.4‬‬
‫(‪2,003.7 )211.0‬‬
‫(‪23.0 )7,285.4‬‬
‫‪436.1‬‬
‫‪104.4‬‬
‫ביצוע‬
‫תקציב‬
‫‪2,847.2‬‬
‫‪3,703.5‬‬
‫‪310.9‬‬
‫‪494.6‬‬
‫‪2,392.0‬‬
‫‪2,957.0‬‬
‫‪110.5‬‬
‫‪135.1‬‬
‫‪508.6‬‬
‫‪641.0‬‬
‫מקורי‬
‫‪77%‬‬
‫‪134%‬‬
‫‪91%‬‬
‫‪146%‬‬
‫‪93%‬‬
‫‪77%‬‬
‫‪63%‬‬
‫‪81%‬‬
‫‪82%‬‬
‫‪79%‬‬
‫‪59.9‬‬
‫‪21.5‬‬
‫‪55.5‬‬
‫‬‫‪145.4‬‬
‫‬‫‪186.4‬‬
‫‪144.5‬‬
‫‪1,949.6‬‬
‫‪175.2‬‬
‫‪39,093.6‬‬
‫‪2,149.1‬‬
‫‪23.0‬‬
‫‪622.5‬‬
‫‪95.9‬‬
‫‪1,904.4‬‬
‫‪108.6‬‬
‫‪38,995.3‬‬
‫‪1,959.4‬‬
‫‬‫‪288.5‬‬
‫‪95%‬‬
‫‪93%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪88%‬‬
‫‬‫‪87%‬‬
‫‪66%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪62%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪91%‬‬
‫‬‫‪46%‬‬
‫‪642.0‬‬
‫‪105.6‬‬
‫‪314.5‬‬
‫‪1,852.5‬‬
‫‪395.6‬‬
‫‪42.2‬‬
‫(‪)57.5‬‬
‫‪57.6‬‬
‫(‪)478.8‬‬
‫‪73.1‬‬
‫‪684.2‬‬
‫‪48.1‬‬
‫‪372.1‬‬
‫‪1,373.7‬‬
‫‪468.7‬‬
‫‪157.1‬‬
‫‪8.1‬‬
‫‪172.5‬‬
‫‪6.0‬‬
‫‪262.8‬‬
‫‪841.3‬‬
‫‪56.2‬‬
‫‪544.6‬‬
‫‪1,379.7‬‬
‫‪731.5‬‬
‫‪758.4‬‬
‫‪44.9‬‬
‫‪364.1‬‬
‫‪1,360.8‬‬
‫‪564.1‬‬
‫‪118%‬‬
‫‪43%‬‬
‫‪116%‬‬
‫‪73%‬‬
‫‪143%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪67%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪77%‬‬
‫‪595.0‬‬
‫‪3,638.9‬‬
‫‪1,250.9‬‬
‫‪88.5‬‬
‫(‪)2.7‬‬
‫‪905.8‬‬
‫(‪)653.1‬‬
‫‪107.5‬‬
‫‪592.3‬‬
‫‪4,544.7‬‬
‫‪597.8‬‬
‫‪196.0‬‬
‫‪338.7‬‬
‫‪3,662.9‬‬
‫‪80.0‬‬
‫‪7.9‬‬
‫‪931.0‬‬
‫‪8,207.6‬‬
‫‪677.8‬‬
‫‪203.9‬‬
‫‪648.2‬‬
‫‪3,112.5‬‬
‫‪626.9‬‬
‫‪169.0‬‬
‫‪109%‬‬
‫‪86%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪191%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪38%‬‬
‫‪92%‬‬
‫‪83%‬‬
‫(‪361.3 )171.4‬‬
‫‪532.7‬‬
‫(‪10,457.6 )1,852.0‬‬
‫‪12,309.6‬‬
‫(‪3,721.9 )958.5‬‬
‫‪4,680.4‬‬
‫(‪96,616.0 )246.0‬‬
‫‪96,862.0‬‬
‫‪430,623.5 6,216.7 424,406.8‬‬
‫‪71%‬‬
‫‪380.1‬‬
‫‪471.5‬‬
‫‪110.2‬‬
‫‪84%‬‬
‫‪10,343.2 10,584.1‬‬
‫‪126.5‬‬
‫‪65%‬‬
‫‪3,038.0‬‬
‫‪5,660.3 1,938.4‬‬
‫‪102%‬‬
‫‪99,088.1 96,616.0‬‬
‫‬‫‪101% 427,213.3 453,966.3 23,342.8‬‬
‫‪81%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪54%‬‬
‫‪103%‬‬
‫‪94%‬‬
‫מפעלים עסקיים‬
‫‪89‬‬
‫‪94‬‬
‫‪95‬‬
‫‪98‬‬
‫מפעלי משרד ראש‬
‫הממשלה ומשרד האוצר ‪400.9‬‬
‫‪9,011.7‬‬
‫בתי חולים ממשלתים‬
‫‬‫‪690.7‬‬
‫‪400.9‬‬
‫‪9,702.4‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪400.9‬‬
‫‪9,702.4‬‬
‫‪339.7‬‬
‫‪12,411.9‬‬
‫‪85%‬‬
‫‪138%‬‬
‫‪85%‬‬
‫‪128%‬‬
‫‬‫‬‫‪690.7‬‬
‫‪42.0‬‬
‫‪6,924.6‬‬
‫‪17,069.9‬‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‪42.0‬‬
‫‪6,924.6‬‬
‫‪17,069.9‬‬
‫‪30.4‬‬
‫‪6,421.5‬‬
‫‪19,203.5‬‬
‫‪72%‬‬
‫‪93%‬‬
‫‪117%‬‬
‫‪72%‬‬
‫‪93%‬‬
‫‪112%‬‬
‫סה"כ מפעלים עסקיים‬
‫‪42.0‬‬
‫‪6,924.6‬‬
‫‪16,379.2‬‬
‫סה"כ כללי‬
‫‪447,693.4 6,907.4 440,786.0‬‬
‫ה‪10-‬‬
‫‪101% 446,416.8 471,036.2 23,342.8‬‬
‫‪95%‬‬
‫ביאורים לדוחות על ביצוע התקציב (במיליוני ‪)₪‬‬
‫‪ .3‬משרד הביטחון‬
‫ביצוע‬
‫תחום‬
‫פעולה תיאור‬
‫‪ 1501‬בטחון‬
‫ברוטו‬
‫‪76,125.8‬‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫(‪)8,150.5‬‬
‫ברוטו‬
‫‪71,998.9‬‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫(‪)6,759.0‬‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫‪4,126.9‬‬
‫לשנה‬
‫אחוז‬
‫ביצוע הבאה (*)‬
‫‪- 95%‬‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪95%‬‬
‫‪ 1502‬פינוי מוקשים‬
‫‪26.2‬‬
‫‪-‬‬
‫‪35.3‬‬
‫‪-‬‬
‫(‪)9.1‬‬
‫‪- 135%‬‬
‫‪135%‬‬
‫‪ 1530‬תנופה‬
‫‪ 1540‬פינוי מחנות‬
‫אחרים‬
‫‪752.1‬‬
‫‪90.2‬‬
‫‪-‬‬
‫(‪)150.0‬‬
‫(‪)15.0‬‬
‫‪-‬‬
‫‪616.4‬‬
‫‪44.4‬‬
‫‪9.8‬‬
‫(‪)128.7‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪135.7‬‬
‫‪45.8‬‬
‫(‪)9.8‬‬
‫‪82%‬‬
‫‪49%‬‬
‫***‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‪82%‬‬
‫‪49%‬‬
‫***‬
‫‪76,994.3‬‬
‫(‪72,704.8 )8,315.5‬‬
‫‪94%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪94%‬‬
‫ביצוע רב שנתי (נטו)‬
‫‪2009‬‬
‫‪55,060‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪56,298‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪56,901‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪59,965‬‬
‫(‪4,289.5 )6,887.7‬‬
‫שיעור שינוי‬
‫‪2013‬‬
‫‪61,988‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪65,817‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪2%‬‬
‫שינויים בחוק התקציב לשנת ‪2014‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪50,852‬‬
‫תקציב‬
‫‪68,679‬‬
‫הגדלה‬
‫‪18,083‬‬
‫הפחתה השינוי נטו‬
‫‪17,827‬‬
‫(‪)257‬‬
‫(*) נתוני ההתחייבויות לשנה הבאה אינם נכללים במשרד הביטחון‪.‬‬
‫התקשרויות מהותיות‬
‫היקף ההתקשרויות המהותיות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינו כ‪ 00.0 -‬מיליארדי ‪ ,₪‬והוא כולל התקשרויות בסך של כ‪19.7 -‬‬
‫מיליארדי ‪ ₪‬בגין פרויקטים מסווגים לרכש אמצעי לחימה‪ ,‬שחלקן מגובות בהסכמים עם מדינות זרות ובהסכמי "גב אל‬
‫גב" בין המשרד לתעשיות הביטחוניות‪ .‬להלן פירוט בגין יתרת ההתקשרויות המהותיות הלא מסווגות בסך של כ‪30.9 -‬‬
‫מיליארדי ‪ ,₪‬שיתרתן ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה מעל ‪ 111‬מיליוני ‪:₪‬‬
‫א‪ .‬רכש מערכות עבור פרויקט שו"ב‬
‫התקשרות משנת ‪ 4111‬בהיקף של כ‪ 044 -‬מיליוני ‪( ₪‬כ‪ 101 -‬מיליוני דולר ארה"ב) לרכש מערכות עבור פרויקט שו"ב‪.‬‬
‫יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 421 -‬מיליוני ‪ ₪‬והיא צפויה להסתיים בשנת ‪.4119‬‬
‫ב‪ .‬מאמן טקטי לטייסים‬
‫התקשרות משנת ‪ 4119‬עם חברת אלביט בהיקף של כ‪ 439 -‬מיליוני ‪ ,₪‬לפיתוח מאמן טקטי לטייסים למטוסי ברק‬
‫ורעם‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 441 -‬מיליוני ‪ ₪‬והיא צפויה להסתיים בשנת ‪.4148‬‬
‫ג‪ .‬הכשרת רופאים צבאיים‬
‫התקשרות משנת ‪ 4119‬עם האוניברסיטה העברית בהיקף של כ‪ 181 -‬מיליוני ‪ ,₪‬עבור הכשרת רופאים צבאיים בבתי‪-‬‬
‫ספר לרפואה צבאית‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 113 -‬מיליוני ‪ ₪‬והיא צפויה להסתיים בשנת‬
‫‪.4144‬‬
‫ד‪ .‬מכ"מ עבור חיל‪ -‬הים‬
‫התקשרות משנת ‪ 4114‬עם חברת אלתא בהיקף של כ‪ 117 -‬מיליוני ‪ .₪‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה‬
‫כ‪ 117 -‬מיליוני ‪ ₪‬והיא צפויה להסתיים בשנת ‪.4118‬‬
‫ה‪ .‬רכש ואחזקה של משק תקשורת‬
‫התקשרות משנת ‪ 4111‬עם חברת אלביט בהיקף של כ‪ 810 -‬מיליוני ‪ ,₪‬לרכש ואחזקה של משק התקשורת‪ .‬יתרת‬
‫ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 017 -‬מיליוני ‪ ₪‬והיא צפויה להסתיים בשנת ‪.4141‬‬
‫ו‪ .‬מערכת הגנה לטנק מרכבה‬
‫התקשרות משנת ‪ 4114‬עם חברת רפא"ל בהיקף של כ‪ 442 -‬מיליוני ‪ .₪‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה‬
‫כ‪ 129 -‬מיליוני ‪ ₪‬והיא צפויה להסתיים בשנת ‪.4119‬‬
‫ה‪10-‬‬
‫ז‪ .‬אזרוח תחזוקת מערך הסייפן והצפע‬
‫התקשרות משנת ‪ 4114‬עם חברת אלביט בהיקף של כ‪ 127 -‬מיליוני ‪ ₪‬למתן שירותי אחזקה למסוקי הסייפן והצפע‬
‫בבית הספר לטיסה של חיל האוויר‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 121 -‬מיליוני ‪ ₪‬והיא צפויה‬
‫להסתיים בשנת ‪.4119‬‬
‫ח‪ .‬שיפוץ ואחזקת קו דלק‬
‫התקשרות משנת ‪ 4111‬בהיקף של כ‪ 191 -‬מיליוני ‪ ₪‬לשיפוץ ואחזקת קו דלק‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪ 4112‬הינה כ‪ 104 -‬מיליוני ‪ ₪‬והיא צפויה להסתיים בשנת ‪.4130‬‬
‫ט‪ .‬שכירת מבנה‬
‫התקשרות משנת ‪ 4113‬לשכירת בניין בפתח תקוה מחברת אלי‪-‬פי נכסים בע"מ‪ ,‬בהיקף של כ‪ 442 -‬מיליוני ‪ ,₪‬יתרת‬
‫י‪ .‬רכש והסבת מטוסי תובלה‬
‫התקשרות משנת ‪ 4111‬בהיקף של כ‪ 1,701 -‬מיליוני ‪( ₪‬כ‪ 204 -‬מיליוני דולר ארה"ב)‪ ,‬לרכש והסבת מטוסי תובלה‪.‬‬
‫יתרת ההתקשרויות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬היא כ‪ 804 -‬מיליוני ‪ ₪‬והיא צפויה להסתיים בשנת ‪.4117‬‬
‫יא‪ .‬רכש מטוסי ‪F-35‬‬
‫התקשרות משנת ‪ 4111‬בהיקף של כ‪ 11,784 -‬מיליוני ‪( ₪‬כ – ‪ 4,773‬מיליוני דולר ארה"ב)‪ ,‬לרכש מטוסי ‪ F-35‬כולל‬
‫תמיכה טכנית‪ ,‬לוגיסטית והדרכות‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 9,989 -‬מיליוני ‪ ₪‬והיא צפויה‬
‫יב‪ .‬עסקאות בינוי‬
‫‪ )1‬התקשרויות מהשנים ‪ 4111-4114‬בהיקף של כ‪ 012 -‬מיליוני ‪( ₪‬כ‪ 108 -‬מיליוני דולר ארה"ב)‪ ,‬לעסקאות בינוי‬
‫בח"א‪ .‬יתרת ההתקשרויות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינן כ‪ 341 -‬מיליוני ‪ ₪‬והן צפויות להסתיים בשנים ‪- 4110‬‬
‫‪.4110‬‬
‫‪ )4‬התקשרויות משנת ‪ 4113‬בהיקף של כ‪ 391 -‬מיליוני ‪( ₪‬כ‪ 111 -‬מיליוני דולר ארה"ב)‪ ,‬לעסקאות בינוי‪ .‬יתרת‬
‫ההתקשרויות ליום ‪ 31‬לדצמבר ‪ 4112‬הינן כ‪ 300 -‬מיליוני ‪ ₪‬והן צפויות להסתיים בשנים ‪.4110 - 4110‬‬
‫יג‪ .‬קריית ההדרכה של צה"ל בנגב‬
‫הסכם זיכיון משנת ‪ 4114‬בהיקף של כ‪ 7.0 -‬מיליארדי ‪ ₪‬עם חברת מבט לנגב בע"מ (להלן‪" :‬הזכיין") למימון‪ ,‬תכנון‪,‬‬
‫הקמה‪ ,‬תפעול ואחזקה של קריית ההדרכה של צה"ל בנגב‪ .‬תקופת הזיכיון הינה ‪ 40‬שנה‪ .‬בתום תקופת הזיכיון יעביר‬
‫הזכיין למשרד את כל הפעילויות‪ ,‬המערכות והציוד בקריית ההדרכה‪ .‬התשלומים לזכיין יחלו ברבעון הראשון של‬
‫שנת ‪ ,4110‬עם אישור ההפעלה הראשוני‪ ,‬ויבוצעו על פני ‪ 43‬שנים עד לשנת ‪.4137‬‬
‫יד‪ .‬רכישה ותחזוקה של מטוסי אימון ‪M - 3461‬‬
‫‪ )1‬הסכם משנת ‪ 4114‬לרכישה של ‪ 31‬מטוסי אימון מסוג ‪ M - 3461‬מחברת איירמאקי האיטלקית‪ .‬המימון לעסקה‬
‫הועמד על ידי קונסורציום של בנקים (בנק זר ובנק ישראלי) וכן על ידי גוף מוסדי בבעלות ממשלת איטליה‪.‬‬
‫ההתקשרות עם חברת איירמאקי הינה בהיקף של כ‪ 203 -‬מיליון אירו‪ ,‬כאשר סך ההתחייבויות בגין ההסכם‬
‫כולל עלויות המימון מוערכות בכ‪ 741 -‬מיליון אירו‪ .‬ההתחייבות צפויה להיפרע החל מיום ‪ 1‬באפריל ‪ 4118‬על פני‬
‫‪ 10‬שנים עד לשנת ‪.4134‬‬
‫‪ )4‬הסכם משנת ‪ 4114‬עם חברת תור (שותפות ייעודית בבעלות אלביט והתעשייה האווירית)‪ ,‬להקמה‪ ,‬תפעול‬
‫ותחזוקה של מערך סימולטורים וכן של אספקה של מערכות טכנולוגיות שונות עבור מטוסי האימון שנרכשו‬
‫מחברת איירמאקי‪ .‬ההסכם הינו לתקופה בת ‪ 41‬שנה‪.‬‬
‫ההקמה ‪ -‬ההתקשרות עם חברת תור הינה בהיקף של כ‪ 230 -‬מיליוני ‪ ,₪‬כאשר סך ההתחייבויות בגין ההסכם‬
‫כולל עלויות המימון מוערכות בכ‪ 711 -‬מיליוני ‪ .₪‬ההתחייבות צפויה להיפרע החל ב‪ 1 -‬באפריל ‪ 4118‬על פני ‪10‬‬
‫שנים עד לשנת ‪.4134‬‬
‫התפעול וההחזקה ‪ -‬ההתקשרות עם חברת תור בגין התפעול והתחזוקה הינה בהיקף של כ‪ 4 -‬מיליארד ‪.₪‬‬
‫ההתקשרות צפויה להיפרע בין השנים ‪.4117 - 4130‬‬
‫‪ )3‬התקשרות משנת ‪ 4114‬בהיקף של כ‪ 4,808 -‬מיליוני ‪( ₪‬כ‪ 730 -‬מיליוני דולר ארה"ב)‪ ,‬לרכש ואחזקת מנועים‬
‫למטוסי האימון‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 4,312 -‬מיליוני ‪ ₪‬והיא צפויה להסתיים בשנת‬
‫‪.4130‬‬
‫טו‪ .‬עסקת חימושים ח"א‬
‫התקשרות משנת ‪ 4113‬בהיקף של כ‪ 309 -‬מיליוני ‪( ₪‬כ‪ 94 -‬מיליוני דולר ארה"ב)‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪ 4112‬הינה ‪ 101‬מיליוני ‪ ₪‬והיא צפויה להסתיים בשנת ‪.4110‬‬
‫טז‪ .‬רכש מערכות מרגמה‬
‫התקשרות משנת ‪ 4113‬עם חברת אלביט ארה"ב בהיקף של כ‪ 400 -‬מיליוני ‪( ₪‬כ‪ 00 -‬מיליוני דולר ארה"ב)‪ ,‬לרכש‬
‫מערכות מרגמה‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 420 -‬מיליוני ‪ ₪‬והיא צפויה להסתיים בשנת ‪.4141‬‬
‫יז‪ .‬חלקי חילוף למטוסים‬
‫התקשרות משנת ‪ 4112‬בהיקף של כ‪ 117 -‬מיליוני ‪( ₪‬כ‪ 31 -‬מיליוני דולר ארה"ב)‪,‬לעסקת מסגרת לחלקי חילוף‬
‫למטוסים‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 98 -‬מיליוני ‪ ₪‬והיא צפויה להסתיים בשנת ‪.4110‬‬
‫ה‪17-‬‬
‫יח‪ .‬רכש דלק סילוני‬
‫התקשרות משנת ‪ 4112‬לרכש דלק סילוני בהיקף של כ‪ 1 -‬מיליארד ‪( ₪‬כ‪ 401 -‬מיליוני דולר ארה"ב)‪ .‬יתרת‬
‫יט‪ .‬רכש דלקים‬
‫התקשרויות משנת ‪ 4112‬לרכש של בנזין וסולר בהיקף של כ‪ 299 -‬מיליוני ‪( ₪‬כ‪ 149 -‬מיליוני דולר ארה"ב)‪ .‬יתרת‬
‫ההתקשרויות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 291 -‬מיליוני ‪ ₪‬והן צפויות להסתיים בשנת ‪.4110‬‬
‫כ‪ .‬רכש חימוש וציוד נלווה‬
‫התקשרות משנת ‪ 4112‬עם חברת בואינג בהיקף של כ‪ 392 -‬מיליוני ‪( ₪‬כ‪ 111 -‬מיליוני דולר ארה"ב)‪ ,‬לרכש חימוש‬
‫וציוד נלווה‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 313 -‬מיליוני ‪ ₪‬והיא צפויה להסתיים בשנת ‪.4110‬‬
‫כא‪" .‬כיפת ברזל"‬
‫התקשרות משנת ‪ 4112‬בהיקף של כ‪ 081 -‬מיליוני ‪( ₪‬כ‪ 129 -‬מיליוני דולר ארה"ב)‪ ,‬לצורך ייצור עבור "כיפת ברזל"‪.‬‬
‫יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 004 -‬מיליוני ‪ ₪‬והיא צפויה להסתיים בשנת ‪.4117‬‬
‫כב‪ .‬ציוד לפרויקט הסלולאר הצבאי‬
‫התקשרות משנת ‪ 4112‬עם חברת מוטורולה בהיקף של כ‪ 149 -‬מיליוני ‪( ₪‬כ‪ 33 -‬מיליוני דולר ארה"ב)‪ ,‬לרכש ציוד‬
‫לפרויקט הסלולאר הצבאי‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 149 -‬מיליוני ‪ ₪‬והיא צפויה להסתיים‬
‫בשנת ‪.4117‬‬
‫כג‪ .‬חימושים‬
‫‪ )1‬התקשרויות משנת ‪ 4112‬עם החברות ג'נרל דיינמיקס ובואינג בהיקף של כ‪ 021 -‬מיליוני ‪( ₪‬כ‪ 100 -‬מיליוני דולר‬
‫ארה"ב) לרכש חימושים‪ .‬יתרת ההתקשרויות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינן כ‪ 091 -‬מיליוני ‪ ₪‬והן צפויות להסתיים‬
‫בשנים ‪.4110 - 4110‬‬
‫‪ )4‬התקשרות משנת ‪ 4112‬עם חברת רפאל בהיקף של כ‪ 013 -‬מיליוני ‪ .₪‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪4112‬‬
‫הינה כ‪ 013 -‬מיליוני ‪ .₪‬והיא צפויה להסתיים בשנת ‪.4141‬‬
‫כד‪ .‬שכירות שירותי רכב (ליסינג)‬
‫‪ )1‬התקשרויות משנת ‪ 4112‬עם חברת ש‪ .‬שלמה רכב בע"מ בהיקף של כ‪ 300 -‬מיליוני ‪ ₪‬לשכירת שירותי רכב‪ .‬יתרת‬
‫ההתקשרויות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 323 -‬מיליוני ‪ ₪‬והיא צפויה להסתיים בשנת ‪.4141‬‬
‫‪ )4‬התקשרויות משנת ‪ 4112‬עם חברת אלדן תחבורה בע"מ בהיקף של כ‪ 301 -‬מיליוני ‪ ,₪‬לשכירת שירותי רכב‪ .‬יתרת‬
‫ההתקשרויות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 304 -‬מיליוני ‪ ₪‬והיא צפויה להסתיים בשנת ‪.4141‬‬
‫כה‪ .‬רכש תחמושת‬
‫התקשרויות משנת ‪ 4112‬עם תע"ש בהיקף של כ‪ 1 -‬מיליארד ‪ ,₪‬לרכש תחמושת‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪ 4112‬הינן כ‪ 910 -‬מיליוני ‪ .₪‬והן צפויות להסתיים במהלך שנת ‪.4118 – 4110‬‬
‫כו‪ .‬פיתוח וייצור בלון‬
‫התקשרות משנת ‪ 4112‬עם חברת טיקום בהיקף של כ‪ 481 -‬מיליוני ‪( ₪‬כ‪ 74 -‬מיליוני דולר ארה"ב)‪ ,‬לפיתוח וייצור‬
‫בלון‪ .‬יתרת ההתקשרויות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינן כ‪ 108 -‬מיליוני ‪ .₪‬וצפויה להסתיים בשנת ‪.4117‬‬
‫כז‪ .‬שירותי כיבוי מהאוויר‬
‫התקשרות משנת ‪ 4112‬עם חברת אלביט בהיקף של כ‪ 227 -‬מיליוני ‪ ,₪‬למתן שירותי כיבוי מהאוויר באמצעות‬
‫מטוסים‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 227 -‬מיליוני ‪ .₪‬והיא צפויה להסתיים בשנת ‪.4143‬‬
‫כח‪ .‬אחזקת משאיות יחידתיות‬
‫התקשרות משנת ‪ 4112‬עם חברת טרקטורים וציוד (אי‪.‬טי‪.‬אי) בע"מ בהיקף של כ‪ 112 -‬מיליוני ‪ ,₪‬לאחזקת משאיות‬
‫יחידתיות מסוג "אינטרנשיונל"‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 112 -‬מיליוני ‪ ₪‬והיא צפויה‬
‫כט‪ .‬רציפים בחיפה‬
‫התקשרות משנת ‪ 4112‬עם חברת שיכון ובינוי – סולל בונה תשתיות בע"מ בהיקף של כ‪ 223 -‬מיליוני ‪ ,₪‬להקמת‬
‫מבנים ומערכות‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 223 -‬מיליוני ‪ ₪‬והיא צפויה להסתיים בשנת ‪.4117‬‬
‫ה‪18-‬‬
‫‪ .4‬משרד החינוך‬
‫תחום‬
‫‪ 2021‬יחידות מטה‬
‫‪ 2022‬אמרכלות ועובדי משרד‬
‫‪ 2023‬מינהל מורים‬
‫‪ 2024‬מינהל פדגוגי‪-‬כללי‬
‫‪ 2025‬חינוך קדם יסודי‬
‫‪ 2026‬חינוך יסודי‬
‫‪ 2027‬חינוך על יסודי‬
‫‪ 2029‬חינוך עצמאי ומוכר‬
‫‪ 2030‬הסעות הצטיידות ופיתוח‬
‫‪ 2031‬תרבות‬
‫‪ 2038‬העברות למוסדות‬
‫תורניים‬
‫‪ 2110‬מטה‬
‫‪ 2111‬תמיכה בהוראה ובמחקר‬
‫‪ 2310‬שירותים אישיים‬
‫וחברתיים‬
‫‪ 6002‬תכנית פיתוח חינוך‬
‫‪ 6003‬הצטיידות מבני חינוך‬
‫‪ 6006‬חידוש מבנים‬
‫אחרים‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫ברוטו‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪596.6‬‬
‫‪865.2‬‬
‫‪1,919.4‬‬
‫‪1,969.2‬‬
‫‪6,668.9‬‬
‫‪16,388.9‬‬
‫‪12,716.0‬‬
‫‪450.8‬‬
‫‪1,372.6‬‬
‫‪120.4‬‬
‫(‪)55.6‬‬
‫(‪)0.6‬‬
‫(‪)2.0‬‬
‫(‪)48.0‬‬
‫(‪)1,168.2‬‬
‫(‪)305.5‬‬
‫(‪)423.3‬‬
‫‬‫(‪)4.5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪419.1‬‬
‫‪805.0‬‬
‫‪1,746.5‬‬
‫‪1,617.6‬‬
‫‪6,637.7‬‬
‫‪15,701.3‬‬
‫‪12,369.7‬‬
‫‪396.6‬‬
‫‪1,334.7‬‬
‫‪99.9‬‬
‫(‪)41.0‬‬
‫(‪)0.4‬‬
‫(‪)0.3‬‬
‫(‪)36.6‬‬
‫(‪)1,162.8‬‬
‫(‪)245.8‬‬
‫(‪)393.8‬‬
‫‬‫(‪)0.9‬‬
‫‪-‬‬
‫‪177.5‬‬
‫‪60.2‬‬
‫‪172.9‬‬
‫‪351.6‬‬
‫‪31.2‬‬
‫‪687.6‬‬
‫‪346.3‬‬
‫‪54.2‬‬
‫‪37.9‬‬
‫‪20.5‬‬
‫‪159.1 70%‬‬
‫‪47.0 93%‬‬
‫‪167.2 91%‬‬
‫‪350.0 82%‬‬
‫‪1.4 100%‬‬
‫‪588.5 96%‬‬
‫‪294.6 97%‬‬
‫‪45.1 88%‬‬
‫‪33.9 97%‬‬
‫‪20.5 83%‬‬
‫‪97%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪11‬‬
‫‪674.8‬‬
‫‪46.1‬‬
‫‪9,104.7‬‬
‫(‪)1.5‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪659.9‬‬
‫‪46.1‬‬
‫‪9,104.7‬‬
‫(‪)1.6‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪14.9‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪6.3 98%‬‬
‫‪- 100%‬‬
‫‪- 100%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪74.7‬‬
‫‪1,172.7‬‬
‫‪16.7‬‬
‫‪154.2‬‬
‫‪4.7‬‬
‫‪54,316.6‬‬
‫‪29.7‬‬
‫‬‫(‪1,166.5 )1,000.0‬‬
‫‪16.7‬‬
‫‬‫‪149.7‬‬
‫‬‫‪4.1‬‬
‫‬‫(‪52,305.5 )3,009.2‬‬
‫‪43.2 40%‬‬
‫‪6.2 99%‬‬
‫‪- 100%‬‬
‫‪4.5 97%‬‬
‫‪0.4 87%‬‬
‫‪1,767.9 96%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪96%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪12‬‬
‫‪15‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪34,394‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪37,725‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪40,162‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪44,358‬‬
‫‪45.0‬‬
‫‬‫(‪6.2 )1,000.0‬‬
‫‬‫‬‫‪4.5‬‬
‫‬‫‪0.6‬‬
‫(‪)15.4‬‬
‫(‪2,011.1 )2,898.6‬‬
‫לשנה‬
‫הבאה‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪2013‬‬
‫‪48,374‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪49,407‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪10%‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪50,024‬‬
‫‪)1‬‬
‫‪)4‬‬
‫‪)3‬‬
‫‪)2‬‬
‫תקציב‬
‫‪51,307‬‬
‫הגדלה‬
‫‪8,918‬‬
‫(‪1,284 )7,635‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון ההוצאות השוטפות של מטה משרד החינוך‪ ,‬לרבות תחום מערכות המידע‪ ,‬אגף כלכלה‬
‫ותקציבים‪ ,‬תחום חשבות‪ ,‬דוברות‪ ,‬קשרי חוץ‪ ,‬מינהל חינוך דתי ורשות מדידה והערכה‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת‬
‫ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 178 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע בעיקר מרישום התחייבויות בסוף שנת התקציב‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון שכר עובדים והשתלמויות‪ ,‬אחזקת המשרד‪ ,‬ביטחון ובטיחות במוסדות חינוך‪ .‬בתחום‬
‫פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 01 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע בעיקר מרישום התחייבויות בסוף שנת‬
‫התקציב‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון הכשרות והשתלמויות לעובדי הוראה‪ ,‬וכן למימון פרויקט מנהיגות בית ספרית‪ .‬בתחום‬
‫פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 173 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע בעיקר מרישום התחייבויות בסוף שנת‬
‫תחום פעולה זה יועד בעיקרו למימון המדיניות הפדגוגית של המשרד‪ ,‬באמצעות המזכירות הפדגוגית‪ ,‬המהווה את‬
‫הסמכות העליונה בכל הנושאים הפדגוגיים במשרד החינוך‪ ,‬לרבות התווית מדיניות‪ ,‬הדרכה והכוונה‪ .‬כמו כן‪ ,‬יועד‬
‫תחום זה למימון תוכנית החומש למגזר הערבי‪ ,‬שירותי חינוך ורווחה‪ ,‬הוראת המקצועות‪ ,‬תקצוב יד ושם‪ ,‬שירות‬
‫ה‪19-‬‬
‫‪)0‬‬
‫‪)0‬‬
‫‪)7‬‬
‫‪)8‬‬
‫‪)9‬‬
‫‪)11‬‬
‫‪)11‬‬
‫‪)14‬‬
‫‪)13‬‬
‫‪)12‬‬
‫‪)10‬‬
‫פסיכולוגי ייעודי‪ ,‬מתנ"סים‪ ,‬מינהל חברה ונוער וחינוך מבוגרים‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו‬
‫בסך של כ‪ 304 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע בעיקר מרישום התחייבויות בסוף שנת התקציב‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון פעילות האגף לחינוך קדם יסודי המופקד על קביעת מדיניות פדגוגית לילדים בגילאים‬
‫שלוש עד שש בכל המגזרים‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון שכר מורים במערך החינוך היסודי‪ ,‬לרבות בחינוך המיוחד ובמוסדות יום חינוך ארוך‪,‬‬
‫וכן למימון כל מעגלי המועסקים במערכת (נסיעות‪ ,‬שרתים‪ ,‬מזכירות‪ ,‬פסיכולוגים וכדומה)‪ .‬בתחום פעולה זה קיים‬
‫תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 088 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע בעיקר מרישום התחייבויות בסוף שנת התקציב‪ ,‬מזה תת‬
‫ביצוע בהכנסה מיועדת בסך של כ‪ 01 -‬מיליוני ‪ ₪‬הנובע מתקצוב יתר‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון כלל מערך החינוך העל יסודי‪ ,‬לרבות שעות ושכר לימוד‪ ,‬הוראת המקצועות‪ ,‬תמיכה‬
‫במוסדות חינוך טכנולוגי ואגף הבחינות‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 320 -‬מיליוני ‪,₪‬‬
‫הנובע בעיקר מרישום התחייבויות בסוף שנת התקציב‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון החינוך המוכר שאינו רשמי‪ .‬חינוך זה פועל במטרה לפתח מגמות לימודיות וחינוכיות‬
‫להעמקת החינוך היהודי הערכי‪ ,‬ידיעת ארץ ישראל וכן הרחבה והעמקה של תכנים ותכניות של החינוך הממלכתי‪,‬‬
‫כולל במגזר הערבי‪-‬נוצרי‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב המזומנים בסך של כ‪ 02 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע‬
‫בעיקר מרישום התחייבויות בסוף שנת התקציב‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון נושאים לוגיסטיים שונים‪ ,‬כגון‪ :‬הסעות מורים ותלמידים‪ ,‬שכר דירה‪ ,‬חימום ומיזוג‬
‫כיתות‪ ,‬ייעוץ ופיקוח על שיפוצים והצטיידות‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון האגף לתרבות תורנית במשרד החינוך‪ ,‬המעודד פיתוח תרבות פנאי ברוח היהדות ודרכי‬
‫ביטוייה בעידן המודרני‪ .‬פעילות האגף כוללת מימון שיעורי תורה בסיסיים ברשויות מקומיות ובמתנ"סים‪ ,‬קיום‬
‫סמינרים‪ ,‬סדנאות להשתלמות‪ ,‬חוגים והרצאות‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון המוסדות והפעילויות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬כ‪ 1,011 -‬מוסדות תורניים בהם לומדים כ‪ 141,111 -‬תלמידים מעל גיל ‪ .18‬המוסדות כוללים ישיבות גבוהות‪,‬‬
‫כוללים‪ ,‬ישיבות הסדר‪ ,‬מדרשות לבנות‪ ,‬מסגרות לימוד תורני במוסדות אקדמאים ותוכנית ה"אלף"‪.‬‬
‫ב‪ .‬גרעינים תורניים המהווים קבוצת משפחות של אנשי תורה וחינוך המתיישבים ביישובי פיתוח על מנת להקים‬
‫בית מדרש מרכזי ללימודי יהדות‪ ,‬להתערות ביישוב ולקדם את תחומי החינוך‪ ,‬התרבות והרווחה השונים מתוך‬
‫השקפת עולם יהודית‪.‬‬
‫ג‪ .‬ארגוני גג של הישיבות בישראל‪ ,‬המטפלים בדחיית שירותם של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם‪ .‬גופים אלה‬
‫מייצגים את הישיבות בפני משרדי ממשלה ומוסדות ציבור ופעילותם מוכרת על ידי שלטונות הצבא‪.‬‬
‫ד‪ .‬תשלום מלגות לימודים לעידוד השתלבות אברכי כוללים בתעסוקה‪.‬‬
‫תחום פעולה זה כולל את תתי התחומים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬מימון ‪ 49‬מוסדות להשכלה גבוהה (אוניברסיטאות ומכללות)‪ .‬עיקר ההשתתפות הציבורית במוסדות אלו מבוצעת‬
‫על ידי הקצבה ישירה‪ ,‬המחושבת על ידי ות"ת על פי מודל תקצוב להוראה ולמחקר‪ ,‬המבוסס בעיקרו על תפוקות‬
‫ההוראה והמחקר של המוסדות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מימון הקצבות ייעודיות לנושאים שונים כגון‪ :‬הקצבות למחקר‪ ,‬מלגות‪ ,‬פעולות בין אוניברסיטאות‪ ,‬שיפוי שכר‬
‫לימוד לסטודנטים‪ ,‬מכינות והרחבת הנגישות להשכלה גבוהה לאוכלוסיות מיוחדות כגון‪ :‬המגזר הערבי והמגזר‬
‫החרדי‪.‬‬
‫ג‪ .‬מימון השתתפות בתקציב ההשכלה הגבוהה לצורך קידום הפעילות המחקרית באוניברסיטאות בתחומים שונים‪,‬‬
‫לרבות הקרן הלאומית למדע‪ ,‬האקדמיה הלאומית למדעים והשתתפות בתכנית המו"פ האירופית ( ‪Horizo 2020,‬‬
‫‪.)CERN‬‬
‫ד‪ .‬מימון פרויקטי בינוי והנגשת מבנים לאנשים בעלי מוגבלויות במוסדות להשכלה גבוהה‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון פעילות רווחה ושירותים חברתיים במסגרת משרד החינוך‪ ,‬בתחום פעולה זה קיים תת‬
‫ביצוע בתקציב המזומנים בסך של כ‪ 20 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע מהליך ביצוע תקציב זה‪ ,‬שכן משרד החינוך אחראי על‬
‫ביצוע ההתקשרויות ומשרד הרווחה אחראי על התקצוב וביצועו‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון בינוי‪ ,‬פיתוח והצטיידות של מוסדות חינוך באמצעות הרשויות המקומיות‪ ,‬וכן למימון‬
‫תשתיות היקפיות לשיפור חזות מבני חינוך‪ .‬מימון בניית כיתות לימוד מתבצע מתקציב משרד החינוך ותקציב מפעל‬
‫הפיס‪ .‬בניית המוסדות באה לענות על הצרכים הנובעים מגידול טבעי ומהגירה פנימית של האוכלוסייה‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון מענקים לחידוש מבנים במסגרות החינוך השונות‪ ,‬לרבות לפרויקטים המיועדים לעיצוב‬
‫חזות ואסתטיקה‪ ,‬וכן לביצוע התאמות ושינויים במרכזים פדגוגים‪.‬‬
‫ה‪41-‬‬
‫א‪ .‬הפעלת פרויקט הזנה ארצי מכוח חוק ארוחה יומית לתלמיד‪ ,‬התשס"ה ‪4110 -‬‬
‫התקשרות משנת ‪ 4112‬בהיקף של כ‪ 309 -‬מיליוני ‪ ₪‬עם מילגם שירותים לעיר בע"מ‪ ,‬להפעלת פרויקט הזנה ארצי‬
‫מכוח חוק ארוחה יומית‪ .‬חוק ארוחה יומית לתלמיד קובע כי תלמידי החינוך היסודי וגני החובה הזכאים לכך יקבלו‬
‫ארוחה חמה אחת ביום‪ ,‬בהתחשב בצורכיהם ובגילם‪ .‬אוכלוסיית התלמידים הזכאים לארוחה יומית נקבעת על ידי‬
‫שר החינוך‪ ,‬בהסכמת שר האוצר‪ ,‬מקרב התלמידים במוסדות החינוך ביישובים ובשכונות שבהם חל יום חינוך ארוך‬
‫(לפי חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה‪ ,‬התשנ"ז‪ .)1997-‬חלק מהפרויקט מבוצע במסגרת המלצות ועדת טרכטנברג‪.‬‬
‫יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 434 -‬מיליוני ‪ ,₪‬והיא צפויה להסתיים בשנת ‪.4110‬‬
‫ב‪ .‬בניית כיתות לימוד וגני ילדים ברשויות מקומיות‬
‫התקשרויות משנת ‪ 4111‬בהיקף כולל של כ‪ 2,104 -‬מיליוני ‪ ₪‬עם רשויות ומועצות מקומיות‪ ,‬למיגון כיתות לימוד‪,‬‬
‫בניית כיתות לימוד חדשות וגני ילדים‪ ,‬שחלקן הגדול נובע מהמלצות ועדת טרכטנברג‪ .‬יתרת ההתקשרויות ליום ‪31‬‬
‫בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 4,310 -‬מיליוני ‪ ₪‬והן צפויות להסתיים בשנת ‪.4110‬‬
‫ג‪ .‬חידוש מבנים ברשויות מקומיות‬
‫התקשרויות משנת ‪ 4111‬בהיקף כולל של כ‪ 711 -‬מיליוני ‪ ₪‬עם רשויות ומועצות מקומיות‪ ,‬לחידוש מבנים ולהגברת‬
‫הנגישות למבנים‪ .‬יתרת ההתקשרויות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 049 -‬מיליוני ‪ ₪‬והן צפויות להסתיים בשנת‬
‫‪.4110‬‬
‫ד‪ .‬מכון למנהיגות בית ספרית‬
‫התקשרות משנת ‪ 4117‬בהיקף של כ‪ 140 -‬מיליוני ‪ ₪‬עם המרכז לטכנולוגיה חינוכית‪ ,‬להקמת מכון למנהיגות בית‬
‫ספרית‪ .‬המכון ישמש כבית מקצועי למנהלי בתי הספר בישראל‪ ,‬כמוקד מומחיות עצמאי בתחום ניהול בתי ספר‬
‫וכזרוע ליישום מדיניות הממשלה בתחומי הפיתוח המקצועי של מנהלי בתי ספר‪ .‬המכון יסייע למשרד החינוך להגדיר‬
‫את תפקיד ניהול בית הספר‪ ,‬תוך התייחסות לרצף הקריירה של המנהלים ומתן מענה לצרכיהם המקצועיים‪ .‬יתרת‬
‫ה‪41-‬‬
‫‪ .1‬משרד הבריאות‬
‫תחום‬
‫פעולה‬
‫‪2402‬‬
‫‪2404‬‬
‫‪2407‬‬
‫‪2410‬‬
‫‪2413‬‬
‫‪2416‬‬
‫‪2419‬‬
‫‪2420‬‬
‫‪6702‬‬
‫‪6703‬‬
‫‪6704‬‬
‫‪6705‬‬
‫‪6719‬‬
‫תיאור‬
‫משרד ראשי‬
‫יחידות מסונפות‬
‫לבתיה"ח‬
‫מינהל רפואה‬
‫מרכזים רפואיים‬
‫מרכזים רפואיים‬
‫לבריאות הנפש‬
‫בריאות הציבור‬
‫העברות למוסדות‬
‫חוק ביטוח בריאות‬
‫ממלכתי‬
‫בנית מבנים לשירותים‬
‫תשתיות‬
‫הצטיידות‬
‫פרויקט מחשוב מרכזי‬
‫תמיכה בארגונים‬
‫רפואיים אחרים‬
‫אחרים‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫ברוטו‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫לשנה‬
‫הבאה‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪1‬‬
‫‪996.5‬‬
‫(‪)161.2‬‬
‫‪836.0‬‬
‫(‪)165.6‬‬
‫‪160.5‬‬
‫‪84%‬‬
‫‪166.1‬‬
‫‪101%‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪112.3‬‬
‫‪4,086.0‬‬
‫‪575.5‬‬
‫(‪)33.3‬‬
‫(‪)706.3‬‬
‫(‪)272.7‬‬
‫‪109.4‬‬
‫‪3,896.2‬‬
‫‪566.1‬‬
‫(‪)33.7‬‬
‫(‪)706.2‬‬
‫(‪)263.2‬‬
‫‪2.9‬‬
‫‪189.8‬‬
‫‪9.4‬‬
‫‪97%‬‬
‫‪95%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪188.4‬‬
‫‪-‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪1,169.6‬‬
‫‪1,165.0‬‬
‫‪1,857.9‬‬
‫(‪)63.8‬‬
‫(‪)104.0‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1,167.0‬‬
‫‪1,090.1‬‬
‫‪1,950.8‬‬
‫(‪)60.1‬‬
‫(‪)103.5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪2.6‬‬
‫‪74.9‬‬
‫(‪)92.9‬‬
‫‪- 100%‬‬
‫‪69.5 94%‬‬
‫‪- 105%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪105%‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪20,190.1‬‬
‫‪326.5‬‬
‫‪37.1‬‬
‫‪27.4‬‬
‫‪17.8‬‬
‫(‪)2,141.1‬‬
‫(‪)69.2‬‬
‫‬‫(‪)3.9‬‬
‫(‪)4.3‬‬
‫‪20,081.5‬‬
‫‪283.4‬‬
‫‪29.3‬‬
‫‪12.0‬‬
‫‪13.7‬‬
‫(‪)2,042.5‬‬
‫(‪)51.9‬‬
‫‬‫(‪)3.5‬‬
‫(‪)4.3‬‬
‫‪108.6‬‬
‫‪43.1‬‬
‫‪7.8‬‬
‫‪15.4‬‬
‫‪4.1‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪87%‬‬
‫‪79%‬‬
‫‪44%‬‬
‫‪77%‬‬
‫‪10.0‬‬
‫‪25.7‬‬
‫‪7.9‬‬
‫‪15.0‬‬
‫‪4.1‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪95%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪13‬‬
‫‪322.6‬‬
‫‪16.8‬‬
‫‪30,901.1‬‬
‫‪225.7‬‬
‫(‪)10.0‬‬
‫‪13.9‬‬
‫‬‫(‪30,275.1 )3,569.8‬‬
‫‪96.9‬‬
‫‬‫‪2.9‬‬
‫(‪)7.4‬‬
‫(‪626.0 )3,441.9‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪83%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪86.9‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪578.9‬‬
‫‪97%‬‬
‫‪95%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪17,197‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪18,922‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪19,509‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪21,054‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪24,227‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪26,833‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪10%‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪23,951‬‬
‫‪)1‬‬
‫‪)4‬‬
‫‪)3‬‬
‫‪)2‬‬
‫תקציב‬
‫‪27,331‬‬
‫הגדלה‬
‫‪6,635‬‬
‫(‪3,380 )3,255‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון העסקת כוח אדם של עובדי המשרד הראשי‪ ,‬תפעול שוטף של המשרד‪ ,‬מימון פרויקטים‬
‫הנוגעים לתחום הבריאות‪ ,‬שירותי חירום‪ ,‬פעולות לשעת חירום ועוד‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב‬
‫המזומנים בסך של כ‪ 101 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע בעיקר מקבלת תקציבים בסוף השנה לפרוייקט מחשוב להגברת‬
‫השקיפות במערכת שהינם מתוצרי ועדת גרמן‪ ,‬ולביצוע קמפיינים ונושאים שוטפים אחרים‪ .‬בנוסף קיים ביצוע יתר‬
‫בהכנסה המיועדת בסך של כ‪ 2 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע מעודפי הכנסות בתחום הרוקחות ומכון רפואי לבטיחות בדרכים‬
‫שלא תוקצבו‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון פעולות הכשרה והשתלמויות לרופאים ואחיות‪ ,‬העסקת אחיות שהינן בין היתר עולות‬
‫חדשות‪ ,‬והפעלת בתי ספר לאחיות ויחידות אחרות המסונפות לבתי חולים‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון מערך הפיקוח והבקרה על מוסדות אשפוז‪ ,‬לרבות רישוי מוסדות רפואה ופיקוח על‬
‫מקצועות רפואיים‪ ,‬העסקת רופאים ומתמחים‪ ,‬ולקניית שירותי אשפוז במוסדות גריאטריים‪ ,‬וכן למימון אספקת‬
‫מכשירים רפואיים (כדוגמת פרוטזות)‪ .‬תחום פעולה זה מיועד גם למימון פעילות של מסגרות שיקום לאנשים עם‬
‫נכות נפשית בקהילה‪ ,‬אבחון נכי נפש‪ ,‬קניית שירותי גמילה מסמים ואלכוהול‪ ,‬וקניית שירותים מרפאתיים‬
‫ואמבולטוריים בתחום בריאות הנפש‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב המזומנים בסך של כ‪ 191 -‬מיליוני‬
‫‪ ₪‬הנובע בעיקר מרכישת שירותים בחודש דצמבר במסגרת שירותי בריאות הנפש‪ ,‬שישולמו בשנה העוקבת‪,‬‬
‫ומתקציבים יעודיים למחשוב שהתקבלו בסוף שנה‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד להפעלת בתי חולים גריאטריים ממשלתיים‪.‬‬
‫ה‪44-‬‬
‫‪)0‬‬
‫‪)0‬‬
‫‪)7‬‬
‫‪)8‬‬
‫‪)9‬‬
‫‪)11‬‬
‫‪)11‬‬
‫‪)14‬‬
‫‪)13‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון האשפוז הפסיכיאטרי והפעלת בתי חולים פסיכיאטריים ממשלתיים‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון פעילותן של טיפות חלב‪ ,‬שירותי בריאות התלמיד‪ ,‬מתן חיסונים‪ ,‬תפעול שירות המזון‪,‬‬
‫מעבדות והפעלת לשכות בריאות‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב המזומנים בסך של כ‪ 70 -‬מיליוני ‪,₪‬‬
‫הנובע בעיקר מחיסוני שגרה שהוזמנו אך טרם סופקו ומתקציבים שהתקבלו בסוף השנה לביצוע מיזמים משותפים‪,‬‬
‫שמימושם הינו בשנה הבאה‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון תמיכות שונות לקופות חולים ולגופים ציבוריים אחרים‪ ,‬כגון‪ :‬בתי חולים ציבוריים‪.‬‬
‫ולסבסוד בתי החולים הממשלתיים‪ .‬החריגה בתחום פעולה זה נובעת בעיקרה מחריגה בתקציבי בתי החולים‬
‫הממשלתיים הכלליים‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון העברות מתקציב המדינה לקופות החולים בגין השלמת עלות סל הבריאות‪ ,‬בהתאם‬
‫לחוק ביטוח בריאות ממלכתי‪ ,‬התשנ"ד‪ .1982-‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪119 -‬‬
‫מיליוני ‪ , ₪‬מזה תת ביצוע בהכנסות מיועדות בסך של כ‪ 99 -‬מיליוני ‪ ₪‬הנובע מטעות בתקצוב מחלות קשות שהוגדרו‬
‫בתקנות‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד לבניית מבנים למתן שירותי בריאות שונים כגון‪ :‬חדרי מיון‪ ,‬תכנית חיזוק הצפון‪ ,‬בניית תחנות‬
‫לבריאות המשפחה והקמת בתי ספר לאוכלוסיות מיוחדות‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד לתכנון פרויקטי בינוי ופיתוח תשתיות רפואיות‪ ,‬יעוץ מקצועי‪ ,‬צילומי העתקות (צילומי תכניות‬
‫בניין) ומיגון מוסדות רפואה‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון הצטיידות בבתי החולים ובמרכזים לבריאות הציבור‪ .‬בתחום זה קיים תת ביצוע‬
‫בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 10 -‬מיליוני ‪ ₪‬הנובע ממשך הזמן הנדרש להתאמת התשתיות בבתי החולים בפריפריה‬
‫למכשירים רפואיים (‪ MRI‬ועוד)‪.‬‬
‫תחום זה יועד לפרויקט מחשוב רב שנתי לפיתוח מערכת ‪ ERP‬בבתי החולים הכללים‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון תמיכות מתקציב המדינה לפיתוח תשתיות קופות החולים ובבתי חולים ציבוריים‪.‬‬
‫בתחום זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 97 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע בעיקר מעיכוב באישור תשלומי התמיכה‬
‫בבינוי קופות חולים‪ ,‬בהתאם להסכמים שנחתמו בדצמבר ‪ .4112‬מזה‪ ,‬תת ביצוע בהכנסות מיועדות בסך של כ‪11 -‬‬
‫מיליוני ‪ ,₪‬הנובעים מתמיכת גורמי חוץ בבינוי מוסדות שיקומיים בבתי החולים הציבוריים והממשלתיים בהתאם‬
‫לקצב ההתקדמות‪ ,‬מאחר ובפרויקטים אלו לא חלה התקדמות במהלך שנת ‪ ,4112‬לא נדרשה השתתפות‪.‬‬
‫א‪ .‬קניית שירותי אשפוז במוסדות גריאטריים‬
‫התקשרויות מיולי ‪ 4114‬עם כ‪ 481 -‬מוסדות אשפוז גריאטריים בהיקף שנתי של כ‪ 4,101 -‬מיליוני ‪ .₪‬במסגרת‬
‫ההתקשרויות‪ ,‬משתתף המשרד בעלות האשפוז של המטופלים במוסדות אלו‪ ,‬בדרך של הנפקת קודי אשפוז‬
‫גריאטריים בלשכות הבריאות המחוזיות ותשלום למוסדות בהתאם למשך האשפוז‪.‬‬
‫במהלך שנת ‪ 4114‬נחתמו הסכמים לשנתיים עם אופציה לשנתיים נוספות‪ .‬אופציה לשנה אחת מומשה במהלך שנת‬
‫‪ 4112‬עד לתום שנת ‪.4110‬‬
‫ב‪ .‬חיסונים לתינוקות‬
‫התקשרות מיולי ‪ 4112‬בהיקף של כ‪ 190 -‬מיליוני ‪ ₪‬עם חברת פייזר פרמצבטיקה בע"מ‪ ,‬לרכישת חיסונים כנגד חיידק‬
‫הפנאומוקוק ("פרבנר") המיועד לתינוקות המתחסנים בטיפות חלב‪ ,‬ההתקשרות הינה לשנתיים‪ .‬יתרת התקשרות‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 127 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫ג‪ .‬התקשרות עם חברת ש‪.‬ר‪.‬א‪.‬ל‬
‫חברת ש‪.‬ר‪.‬א‪.‬ל הוקמה על פי החלטת ממשלת ישראל מס' ‪ 4718‬מיום ‪ 14‬באפריל ‪ ,1994‬במטרה לעסוק באספקת‬
‫תרופות‪ ,‬תכשירים‪ ,‬ציוד רפואי‪ ,‬ציוד פונקציונאלי‪ ,‬מוצרים ושירותים מרכזיים הנחוצים לבתי החולים‪ ,‬לגופים‬
‫רפואיים ממשלתיים ולגופים אחרים‪ ,‬להחזיק מלאים ולרענן את מלאי החירום של משרד הבריאות‪ .‬בנוסף‪ ,‬מחזיקה‬
‫החברה בנאמנות את מלאי החיסונים של המשרד‪ .‬בהתאם להחלטת הממשלה מס' ‪ 1710‬מיום ‪ 8‬באוגוסט ‪,1993‬‬
‫מניות החברה מוחזקות ברובן המכריע (‪ )99.9%‬על ידי עמותת בתי חולים ציבוריים למען הציבור‪ ,‬שמטרתה‪ ,‬על פי‬
‫תקנונה‪ ,‬הינו חיזוק הקשר בין בתי החולים הציבוריים לבין הגורמים בקהילה‪ ,‬ופעילותה לקידום רווחת הציבור‬
‫ביחס לשירות הניתן על ידי בתי החולים הציבוריים‪.‬‬
‫תקופת ההתקשרות המקורית עם החברה הוארכה מספר פעמים‪ ,‬כאשר בכל פעם הוארכה תקופת ההתקשרות‬
‫למספר חודשים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 4111‬נחתם הסכם חדש עם החברה לתקופה של שלוש שנים וחצי ועד לסוף שנת ‪ ,4113‬המאפשר לכלל יחידות‬
‫משרד הבריאות ובתי החולים הממשלתיים לבצע רכש תרופות וציוד רפואי בהיקף ממוצע של כ‪ 4.8 -‬מיליארדי ‪₪‬‬
‫לשנה‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,4112‬במסגרת הליך חידוש ההתקשרות עם החברה ולאור ביקורת שהועלתה כנגד התנהלות החברה‪ ,‬מינתה‬
‫החשבת הכללית צוות לבחינת רכש התרופות והציוד הרפואי במערכת הבריאות הממשלתית בראשות כלכלן בכיר‬
‫ובהשתתפות נציגי משרד הבריאות ומשרד האוצר‪ .‬הצוות בוחן בין היתר את מודל ההפעלה של החברה‪ ,‬על מנת‬
‫לבדוק את יעילות מתכונת הרכש הקיימת‪ ,‬חלופות אפשריות אחרות ככל שקיימות כאלה ואת היכולת לנצל עוד יותר‬
‫את היתרון לגודל ככל שקיים במערכת‪ .‬במקביל‪ ,‬הוקם צוות עבודה בחברת ענבל אשר יפעל לביצוע פיילוט של רכש‬
‫בתחום החיסונים והתרכיבים לאגף בריאות הציבור במיניסטריון המשרד במטרה לתכנן ולבצע את רכש החיסונים‬
‫ה‪43-‬‬
‫והתרכיבים לשנת ‪ .4110‬לאור התהליכים הנ"ל‪ ,‬ביום ‪ 1‬בפברואר ‪ 4110‬החליטה החשבת הכללית כי הפטור לחברת‬
‫שראל יוגבל לשנה אחת עד ליום ‪ 31‬בינואר ‪ 4110‬וכי במהלך תקופה זו יבחנו משרדי הבריאות והאוצר אפשרויות‬
‫שונות לביצוע המטלות המבוצעות כיום באמצעות שראל ותתקבל החלטה בנוגע למתכנות הרכש לטווח הארוך‪.‬‬
‫יתרת ההתקשרות עם החברה ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬בגין תרכיבי חיסונים שהוזמנו על ידי המשרד הראשי הינה כ‪-‬‬
‫‪ 180‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫ט‪.‬‬
‫שירותי בריאות התלמיד‬
‫התקשרויות למתן כלל שירותי בריאות התלמיד בבתי ספר ברחבי הארץ‪ ,‬לרבות ביצוע בדיקות סינון (ראיה‪ ,‬שמיעה‪,‬‬
‫אומדן גדילה)‪ ,‬חיסונים‪ ,‬בדיקות רופא‪ ,‬יעוץ רפואי‪ ,‬חינוך לבריאות ופעולות נוספות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 4111‬משרד הבריאות העביר לאחריותו את מתן שירותי בריאות תלמיד במחוזות ירושלים ודרום‪ ,‬וכן פרסם‬
‫מכרז במהלך ‪ 4114‬למתן שירותים כאמור בשאר המחוזות‪ .‬במכרז זה נבחרו שני זוכים‪ ,‬היקף ההתקשרות השנתי‬
‫עמם הינו כ‪ 80 -‬מיליוני ‪ .₪‬ההתקשרות הינה לשלוש שנים עם אופציה לארבע שנים נוספות‪ .‬במהלך ‪ 4113‬ו‪4112 -‬‬
‫הוגדלה ההתקשרות בכ‪ 2 -‬מיליוני ‪ ₪‬ובכ‪ 7 -‬מיליוני ‪ ₪‬נוספים בהתאמה‪ .‬יתרת ההתקשרויות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪4112‬‬
‫הינה ‪ 94‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫חברת אסותא אשדוד בע"מ‬
‫התקשרות בהיקף כולל של כ‪ 071 -‬מיליוני ‪ ₪‬מסוף שנת ‪ 4111‬עם חברת אסותא אשדוד בע"מ‪ ,‬למימון‪ ,‬תכנון‪ ,‬הקמה‬
‫ותפעול בית חולים אסותא באשדוד‪ .‬בית החולים יפעיל ‪ 311‬מיטות‪ ,‬במתווה שאושר על ידי משרד הבריאות‪ .‬במסגרת‬
‫ההתקשרות תעניק המדינה ליזם הזוכה מענק הקמה אשר ישולם בהתאם לאבני דרך וקצב התקדמות הבנייה‪.‬‬
‫מימוש אבן הדרך הראשונה של המענק צפוי להיות בשנת ‪.4110‬‬
‫תמיכה בהקמת תשתית לשירותי מרפאות בבריאות הנפש‬
‫התקשרות מסוף שנת ‪ ,4114‬בהיקף של כ‪ 489 -‬מיליוני ‪ ₪‬עם ‪ 2‬קופות החולים‪ ,‬בגין הקמת תשתיות רפואיות בקהילה‬
‫למתן שירותים מרפאתי ים בתחום בריאות הנפש על ידי קופות החולים‪ ,‬כחלק מהרפורמה בבריאות הנפש הכוללת‬
‫העברת האחריות הביטוחית ממשרד הבריאות לקופות החולים‪ .‬מימוש הרפורמה יבוצע באופן הדרגתי עד להעברה‬
‫מלאה ביולי ‪ .4110‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 131 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫הקמת מבנה כירורגי בבית חולים ברזילי‬
‫התקשרות משנת ‪ 4113‬בהיקף כולל של כ‪ 102 -‬מיליוני ‪ ,₪‬עם חברת שיתופית חברה לבניה בע"מ‪ ,‬להקמת מבנה‬
‫כירורגיה חדש בבית חולים ברזילי באשקלון‪ .‬במהלך ‪ 4112‬הוגדלה ההתקשרות ב‪ 10 -‬מיליוני ‪ ₪‬נוספים‪ ,‬ההתקשרות‬
‫תשולם בהתאם לקצב התקדמות העבודה‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 110 -‬מיליוני ‪ ₪‬והיא‬
‫צפויה להסתיים בסוף שנת ‪.4110‬‬
‫תמיכה בקופות חולים‬
‫על פי מבחני תמיכה בהתאם לסעיף ‪3‬א' לחוק יסודות התקציב‪ ,‬התשמ"ה‪ ,1980-‬קופות החולים מקבלות מהממשלה‬
‫תמיכה כספית‪ ,‬שעיקר מטרתה ייצובן הכלכלי לטווח ארוך‪ ,‬לצד מטרות נוספות בנוגע לשירותי הבריאות שהן‬
‫מעניקות‪ .‬במסגרת זו‪ ,‬אחת לשלוש שנים נחתם עם כל אחת מהקופות הסכם ייצוב תלת שנתי במטרה להסדיר את‬
‫מערכת היחסים בינן לבין הממשלה ולשמור על יציבותה הפיננסית של כל קופה‪ .‬בחודש דצמבר ‪ 4112‬נחתמו הסכמי‬
‫ייצוב לשנים ‪ 4110 - 4112‬עם שירותי בריאות כללית ועם קופת חולים מאוחדת‪ ,‬המבטיחים להן היקף תמיכות של כ‪-‬‬
‫‪ 4.1‬מיליארדי ‪ ₪‬וכ‪ 214 -‬מיליוני ‪ ,₪‬בהתאמה‪ ,‬עם התקיימות התנאים לכך‪ .‬עד ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬לא נחתמו‬
‫הסכמי ייצוב לשנים ‪ 4110 - 4112‬עם מכבי שירותי בריאות ועם לאומית שירותי בריאות‪.‬‬
‫מזו"ר ‪ -‬פרויקט מחשוב מרכזים רפואיים‬
‫התקשרות משנת ‪ 4112‬בהיקף כולל של כ‪ 04 -‬מיליוני ‪ ₪‬עם חברת ‪ HP‬לניהול פרויקט מזו"ר‪ ,‬שיכלול הקמת מערכת‬
‫מחשוב ‪ ERP‬מבוססת ‪ SAP‬ב‪ 11 -‬בתי חולים ממשלתיים‪ .‬יתרת ההתקשרות ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 04 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫וצפוי להסתיים בשנת ‪.4141‬‬
‫קניית שירותי שיקום בתחום בריאות הנפש‬
‫התקשרויות שנתיות עם כ‪ 411 -‬מסגרות שיקום בתחום הדיור‪ ,‬התעסוקה והפנאי של נכי נפש בקהילה בהיקף שנתי‬
‫של כ‪ 001 -‬מיליוני ‪ .₪‬במסגרת ההתקשרויות‪ ,‬מממן המשרד שהות במסגרות דיור למתמודדים עם נכויות נפשיות‬
‫והעסקתם במסגרות מגוונות‪ ,‬בדרך של הנפקת אישורים בלשכות הבריאות המחוזיות ותשלום למוסדות בהתאם‬
‫לשירותים שסופקו‪.‬‬
‫במהלך שנת ‪ 4112‬פורסם מכרז חדש לתחום הדיור‪ .‬עד לבחירת הספקים‪ ,‬הוארכה ההתקשרות עם המסגרות‬
‫הקיימות עד דצמבר ‪.4110‬‬
‫ה‪42-‬‬
‫‪ .2‬משרד התחבורה והבטיחות בדרכים‬
‫תחום‬
‫פעולה‬
‫‪3220‬‬
‫‪4050‬‬
‫‪4051‬‬
‫‪4052‬‬
‫‪7950‬‬
‫‪7951‬‬
‫‪7953‬‬
‫תיאור‬
‫סובסידיה לתחבורה‬
‫תחבורה ימית‬
‫תעופה‬
‫תחבורה ציבורית‬
‫כבישים‬
‫פיתוח אחר‬
‫אחרים‬
‫‪4,915.5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪312.3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪56.5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪79.8‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4,632.9‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5,921.4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪29.8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪15,952.4‬‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫(‪)46.0‬‬
‫(‪)34.1‬‬
‫(‪)36.1‬‬
‫(‪)39.4‬‬
‫(‪)55.7‬‬
‫(‪)42.8‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫ברוטו‬
‫‪4,889.7‬‬
‫‪296.2‬‬
‫‪45.9‬‬
‫‪65.8‬‬
‫‪4,500.0‬‬
‫‪5,813.5‬‬
‫‪29.7‬‬
‫‪3.7‬‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫(‪)25.7‬‬
‫(‪)34.1‬‬
‫(‪)36.1‬‬
‫(‪)35.8‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫‪25.8‬‬
‫‪16.1‬‬
‫‪10.6‬‬
‫‪14.0‬‬
‫‪132.9‬‬
‫‪107.9‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.5‬‬
‫(‪)254.1‬‬
‫‪15,644.5‬‬
‫(‪)131.7‬‬
‫‪307.9‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪11,212‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪11,391‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪13,469‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪14,362‬‬
‫לשנה‬
‫אחוז‬
‫ביצוע הבאה‬
‫‪5.6 99%‬‬
‫‪15.7 95%‬‬
‫‪10.6 81%‬‬
‫‪10.4 82%‬‬
‫‪67.8 97%‬‬
‫‪65.0 98%‬‬
‫‪0.1 100%‬‬
‫‪0.5 88%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪175.7‬‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪95%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪16,900‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪15,513‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫)‪(8%‬‬
‫‪18%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪18%‬‬
‫‪2%‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪17,715‬‬
‫‪)1‬‬
‫‪)4‬‬
‫‪)3‬‬
‫‪)2‬‬
‫‪)0‬‬
‫‪)0‬‬
‫תקציב‬
‫‪15,699‬‬
‫הגדלה‬
‫‪4,512‬‬
‫(‪)2,016( )6,528‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון סובסידיות בתחבורה הציבורית כמפורט להלן‪:‬‬
‫א‪ .‬סובסידיה למפעילי תחבורה ציבורית‪ ,‬לרבות אגד‪ ,‬דן ומפעילים נוספים שזכו במכרזים במסגרת הרפורמה בענף‬
‫התחבורה‪ ,‬וכן סובסידיה למפעילים הוותיקים (אגד ודן) בגין החלפת אוטובוסים ישנים בחדשים‪.‬‬
‫ב‪ .‬סובסידיות לזכאים בתחבורה הציבורית‪ ,‬כגון‪ :‬קשישים‪ ,‬נוער וזכאי ביטוח לאומי‪.‬‬
‫ג‪ .‬סובסידיה לרכבת ישראל ‪ -‬בגין פעילותה השוטפת‪.‬‬
‫ד‪ .‬תמיכות שונות ‪ -‬לרבות תמיכה בספנות‪ ,‬מימון הנחות לתושבי אילת בטיסות פנים ארציות לעיר ורשת ביטחון‬
‫למעברי הגבול היבשתיים‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון שכר ותפעול שוטף של המשרד‪ ,‬לרבות הוצאות ארנונה‪ ,‬חשמל‪ ,‬מים‪ ,‬טלפון‪ ,‬פעולות‬
‫רווחה‪ ,‬הדרכה‪ ,‬ניקיון‪ ,‬חניה‪ ,‬אחזקת מבנים‪ ,‬תיקונים‪ ,‬הובלות ומשלוח דברי דואר‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון תשלומי שכר והוצאות תפעול שונות של רשות הספנות והנמלים‪.‬‬
‫תחום פעולה זה מיועד למימון שכר ותפעול שוטף של רשות התעופה האזרחית‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון‪:‬‬
‫א‪ .‬רכבת ישראל ‪ -‬חברה ממשלתית‪ ,‬בגין מימון הוצאות הפיתוח‪.‬‬
‫ב‪ .‬רכבת קלה ירושלים ‪ -‬בגין עבודות המגזר הציבורי בפרויקט‪ ,‬לרבות תשלומים לזכיין‪.‬‬
‫ג‪ .‬חברת נתיבי תחבורה עירוניים (נת"ע) ‪ -‬חברה ממשלתית‪ ,‬בגין פרויקט הסעת המונים במטרופולין תל אביב‪.‬‬
‫ד‪ .‬פרויקט המטרונית ‪ -‬הסעת המונים בחיפה‪.‬‬
‫ה‪ .‬הקמת רכבל בחיפה‪.‬‬
‫ו‪ .‬פעולות תכנון וניהול מערך התחבורה‪.‬‬
‫בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 133 -‬מיליוני ‪ ₪‬הנפרש על מספר רב של תקנות אשר כל‬
‫אחת בפני עצמה אינה מהותית‪ ,‬מזה תת ביצוע בהכנסה המיועדת בסך של כ‪ 00 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון פרויקטים לפיתוח ואחזקת כבישים בינעירוניים‪ ,‬המבוצעים ברובם באמצעות נתיבי‬
‫ישראל החברה הלאומית לדרכים‪ .‬פרויקטים לפיתוח כבישים עירוניים מתבצעים באמצעות חברות עירוניות‬
‫("מוריה" בירושלים‪" ,‬יפה נוף" בחיפה ו‪" -‬נתיבי איילון" במטרופולין תל אביב) וכן גורמים עירוניים אחרים ברשויות‬
‫המקומיות השונות‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬תחום פעולה זה יועד למימון תוכנית תחבורה לפיתוח הנגב והגליל‪ ,‬בהתאם להחלטת ממשלה ‪1241‬‬
‫שהתקבלה בשנת ‪ .4111‬התוכנית נועדה להקמת תשתית תחבורתית יבשתית בינעירונית מקריית שמונה ונהרייה‬
‫ה‪40-‬‬
‫בצפון ועד משאבי שדה ואילת בדרום‪ ,‬במטרה לאכלס ולפתח את הנגב והגליל‪ .‬שדרת התשתית תכלול תוואי אורך‬
‫של מסילות ראשיות ושל כבישים ראשיים‪ ,‬וכן מספר צירי רוחב‪ .‬כמו כן‪ ,‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב‬
‫ברוטו בסך של כ‪ 118 -‬מיליוני ‪ ₪‬הנפרש על מספר רב של תקנות אשר כל אחת בפני עצמה אינה מהותית‪ ,‬מזה תת‬
‫ביצוע בהכנסה המיועדת בסך של כ‪ 23 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫‪ )7‬תחום פעולה זה מיועד לפיתוח שירותי רישוי ומערכות לאבטחת מידע‪ ,‬היתכנות כלכלית ופיתוח אחר‪.‬‬
‫א‪ .‬פיתוח ותחזוקת כבישים בינעירוניים‬
‫בשנת ‪ 4110‬נחתם הסכם פיתוח בין הממשלה לבין חברת נתיבי ישראל החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ‪,‬‬
‫לביצוע פרויקטים ותחזוקת כבישים בינעירוניים המהווה הסכם מסגרת אשר מתוקפו מוציא המשרד התחייבויות‬
‫מעת לעת לביצוע פרויקטים‪.‬‬
‫החל משנת ‪ 4110‬התחייב משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לביצוע מספר רב של פרויקטים לפיתוח ואחזקת‬
‫כבישים בינעירוניים שיתרתם ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬היא כ‪ 18 -‬מיליארדי ‪ ,₪‬כמפורט להלן‪:‬‬
‫‪ )1‬בקרת תנועה ‪ -‬פרויקט לניתוב והזרמת התנועה בהתאם לעומסי התנועה השונים לצורך שיפור קיבולת הכבישים‪.‬‬
‫יתרת ההתקשרויות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 491 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫‪ )4‬אחזקת כבישים בינעירוניים‪ .‬יתרת ההתקשרויות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 1.9 -‬מיליארד ‪.₪‬‬
‫‪ )3‬פרויקטים בטיחותיים שונים‪ ,‬כגון‪ :‬הסדרי צמתים‪ ,‬יישור עקומות‪ ,‬ייצוב שוליים והפרדות מפלסיות‪ .‬יתרת‬
‫ההתקשרויות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 210 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫‪ )2‬תכנון וקידום זמינות לפיתוח כבישים‪ .‬יתרת ההתקשרויות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 041 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫‪ )0‬התקשרויות בגין פרויקטים שהממשלה אישרה לביצוע‪ ,‬כגון‪ :‬כביש ‪ 79‬המוביל‪-‬סומך‪ ,‬עוקף קריות‪ ,‬כביש רוחב‬
‫‪ ,031‬כביש ‪ ,201‬כביש ‪ 271‬מכבית‪ ,‬כביש ‪ ,9‬מסילת העמק‪ ,‬השלמת קטע מזרחי לב"ש‪ ,‬כביש ‪ 91‬בערבה‪ ,‬כביש ‪77‬‬
‫ישי ‪ -‬צומת המוביל‪ ,‬מסילת עכו כרמיאל‪ ,‬כביש ‪ 2‬גשר שדרות י‪-‬ם‪ ,‬כביש ‪ 1‬השומרוני הטוב וכביש ‪ 79‬המוביל‪-‬‬
‫הסוללים‪ .‬יתרת ההתקשרויות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 12.2 -‬מיליארדי ‪.₪‬‬
‫‪ )0‬מחלפים ‪ -‬פרויקטים לביצוע מחלפים הכוללים בין היתר את מחלף יגור‪ ,‬צומת גולני‪ ,‬כנות‪ ,‬נחלים‪ ,‬צומת התשבי‪,‬‬
‫מחלף יבנה‪ ,‬מחלפון טל ורעננה צפון‪ .‬יתרת ההתקשרויות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 023 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫ב‪ .‬פרויקטים מסילתיים עבור רכבת ישראל‬
‫התקשרויות החל משנת ‪ ,4111‬בהיקף של כ‪ 0.9 -‬מיליארדי ‪ ₪‬עם נתיבי ישראל‪ ,‬החברה הלאומית לתשתיות תחבורה‬
‫בע"מ‪ ,‬לביצוע פרויקטים מסילתיים עבור רכבת ישראל‪ ,‬כמפורט להלן‪ :‬מסילת העמק‪ ,‬מסילת עכו‪ ,‬מסילות בגליל‬
‫ובנגב‪ ,‬מסילת הערבה‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4113‬הינה כ‪ 2 -‬מיליארדי ‪ ₪‬והיא צפויה להסתיים בתום‬
‫שנת ‪.4110‬‬
‫ג‪ .‬הסכם פיתוח והפעלת רכבת ישראל‬
‫בעבר היו שתי התקשרויות נפרדות בין המדינה לרכבת‪ :‬אחת בנושא הסובסידיה ואחת בנושא הפיתוח‪.‬‬
‫ביולי ‪ 4112‬נחתם הסכם פיתוח והפעלת רכבת ישראל לתקופה ‪ 4113-4110‬הכולל אופציה להארכה עד ‪ .4141‬במסגרת‬
‫הסכם זה בוטלו ההסכמים הקודמים ואוחדו להסכם חדש של פיתוח והפעלה (להלן – הסכם הפיתוח וההפעלה)‬
‫עיקר השינוי בהסכם החדש הינו העברת רוב סיכוני הביקוש לממשלה‪ .‬במסגרת הסכם זה‪ ,‬התחייבה החברה לבצע‬
‫את תכניות הפיתוח המתוכננות לכל תקופת ההסכם בחלוקה לפרויקטים ולמרכיביהם‪ ,‬ותוך התייחסות לתקציב‬
‫וללוחות הזמנים כפי שיאושר ויעודכן מדי שנה על ידי נציגי הממשלה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬התחייבה הרכבת להפעיל את שירותי ההסעה לנוסעים‪ ,‬את שירותי הובלת המטענים ואת שירותי התשתית‬
‫כדין‪ ,‬בהתאם להנחיות הממשלה‪ ,‬ברמת שירות נאותה‪ ,‬באופן רציף ותקין תוך מיצוי יעיל של המשאבים והמקורות‬
‫שלרשותה ונקיטת מדיניות הוצאות מרוסנת וחסכנית ותוך שיפור רמת השירות לנוסע‪ .‬במסגרת ההסכם נמדדת רמת‬
‫השירות שמפעילה הרכבת וכן הוסדר מנגנון של פיצויים מוסכמים ככל שיהיו חריגות מהרמה הנדרשת בהסכם‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬התחייבה החברה לפעול לטובת הבטחת איכות ביצוען של תוכניות הפיתוח בהתאם ליעדים‪ ,‬לתקציב‪,‬‬
‫ללוחות הזמנים ולאבני הדרך המפורטים בה‪ ,‬תוך עמידה בתקני האיכות‪ ,‬שמירה על כללי זהירות ובטיחות‪ ,‬הבטחת‬
‫פיקוח נאות על ביצוע העבודות ואכיפתם של נהלי ביטחון ובטיחות מתאימים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬במסגרת ההסכם החדש הותר לרכבת להנפיק אגרות חוב עד לסכום של ‪ 4‬מיליארדי ‪ ,₪‬וזאת‬
‫בכפוף לתנאים שיאושרו על ידי נציגי הממשלה מראש ובכתב‪ .‬ברבעון הראשון של ‪ 4110‬גייסה הרכבת מיליארד ‪₪‬‬
‫באגרות חוב‪.‬‬
‫יתרת ההתקשרויות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬בגין הפיתוח והסובסידיה הינו בסך של כ‪ 31 -‬מיליארדי ‪.₪‬‬
‫ד‪ .‬סובסידיה למפעילי התחבורה הציבורית‬
‫‪ )1‬משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מסבסד את פעילות התחבורה הציבורית על מנת לאפשר הפעלתה בתעריפים‬
‫ובהיקפים שקובעת הממשלה‪ .‬ככלל‪ ,‬מוסדר הענף בחוזים עם מפעילי תחבורה ציבורית‪ ,‬חלקם כתוצאה מזכייה‬
‫במכרזים וחלקם כתוצאה מהיותם מפעילים היסטוריים בענף (אגד ודן)‪ .‬הסכמים אלו צמודים לסל מדדים‬
‫שונים‪ ,‬הן בצד ההכנסות והן בצד ההוצאות‪ ,‬כאשר ההפרש ביניהם מגלם סובסידיה המשולמת למפעיל‪ .‬יתרת‬
‫ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 8.0 -‬מיליארדי ‪ ₪‬והיא צפויה להסתיים בשנת ‪.4118‬‬
‫‪ )4‬תמיכה באוכלוסיות מיוחדות‪ ,‬כגון‪ :‬נוער‪ ,‬אזרחים ותיקים‪ ,‬זכאי ביטוח לאומי ותמיכה בגין השימוש באמצעי‬
‫כרטוס מיוחדים המקנים הנחה למשתמשי התחבורה הציבורית‪ ,‬כגון‪ :‬כרטיסיות חופשי חודשי‪ .‬אומדן‬
‫ההתחייבות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינו כ‪ 4 -‬מיליארדי ‪.₪‬‬
‫ה‪40-‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫‪ )3‬תמיכה בהצטיידות לרכישת אוטובוסים למפעילים מתוקף הסכמים‪ .‬אומדן ההתקשרויות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪4112‬‬
‫הינו כ‪ 231 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫‪ )2‬תמיכה ישירה בתעריפים מתוקף הסכמים עם מפעילים‪ .‬אומדן ההתקשרויות ליום ‪ 31‬לדצמבר ‪ 4112‬הינו כ‪0 -‬‬
‫מיליארדי ‪.₪‬‬
‫פיתוח כבישים עירוניים ובין עירוניים‬
‫משרד התחבורה והבטיחות בדרכים משתתף במימון פרויקטים תחבורתיים במגזר העירוני‪ .‬פרויקטים אלו‬
‫מתבצעים על ידי הרשויות המקומיות או באמצעות חברות עירוניות ("מוריה" בירושלים‪" ,‬יפה נוף" בחיפה ו‪" -‬נתיבי‬
‫איילון" במטרופולין תל אביב)‪ ,‬כאשר שיעור ההשתתפות של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים נע בין ‪ 71%‬ל‪-‬‬
‫‪ .111%‬בנוסף‪ ,‬קיימות למשרד התקשרויות עם חברות מנהלות המבצעות פרויקטים בעיקר במגזרי המיעוטים‪ .‬יתרת‬
‫ההתקשרויות בגין פרויקטים אלו ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 3.0 -‬מיליארדי ‪ .₪‬להלן הפרויקטים העיקריים‪:‬‬
‫ אזור גוש דן ‪ -‬מחלף משה סנה ‪ -‬הפיל‪ ,‬כביש ‪ - 41‬קטע וולפסון איילון‪.‬‬‫ ירושלים ‪ -‬כביש ‪ , 41‬כביש ‪ ,41‬בגין דרום‪ ,‬אורה משואה‪.‬‬‫ חיפה ‪ -‬דרך הקישון‪ ,‬כביש אבן גבירול‪ ,‬גשר נחל גיבורים‪ ,‬דרך דשנים‪.‬‬‫ פרויקטים משותפים עם הרכבת לביצוע הפרדות מפלסיות‪.‬‬‫אוטובוסים מרובי קיבולת בחיפה‬
‫התקשרות משנת ‪ 4117‬בהיקף של כ‪ 1.8 -‬מיליארד ‪ ₪‬עם עירית חיפה וחברת יפה נוף‪ ,‬להקמת פרויקט המטרונית‬
‫בתחום התחבורה הציבורית בחיפה‪ .‬הפרויקט מיועד להסעת המונים באמצעות אוטובוסים מרובי קיבולת‪ ,‬בנתיבים‬
‫שישמשו לתחבורה ציבורית בלבד‪ ,‬תוך מתן עדיפות ברמזורים‪ .‬בשנת ‪ 4111‬נבחרה חברת דן בצפון‪ ,‬כזוכה במכרז‬
‫להפעלתם של האוטובוסים בפרויקט זה‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 407 -‬מיליוני ‪ ₪‬והיא‬
‫צפויה להסתיים בתום שנת ‪.4110‬‬
‫נת"ע ‪ -‬נתיבי תחבורה עירוניים‬
‫התקשרויות משנת ‪ 4111‬בהיקף של כ‪ 2.7 -‬מיליארדי ‪ ₪‬עם חברת נת"ע ‪ -‬נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים‬
‫בע"מ‪ ,‬להקמת מערך הסעות המונים במטרופולין תל אביב‪ ,‬המתוכננים לחבר בין ערי הלוויין מסביב לבין תל אביב‪.‬‬
‫ההתקשרויות של חברת נת"ע הן בעיקרן לתכנון וביצוע הקו האדום במטרופולין תל אביב‪ ,‬שהוא קו רכבת קלה‬
‫שבחלקו עלי ובחלקו תחתי‪ ,‬הקו האדום עובר בחמש רשויות מקומיות ואורכו כ‪ 43 -‬ק"מ‪ .‬האומדן העדכני של‬
‫הקמת הקו האדום הינו כ‪ 10.1-‬מיליארדי ‪ ,₪‬ומועד הפתיחה לתנועה של הפרויקט‪ ,‬המחבר בין פתח תקווה‪ ,‬רמת גן‪,‬‬
‫בני ברק‪ ,‬ת"א‪-‬יפו ובת ים‪ ,‬צפוי להתקיים בסוף שנת ‪ .4141‬חברת נת"ע פרסמה כבר מספר מכרזים לביצוע עבודות‬
‫הכרייה וההנדסה האזרחית בתוואי המיועד‪ ,‬וכן‪ ,‬מכרז לרכישת צי הקרונועים שישרת את הפעלת הקו‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬חברת נת"ע מקדמת תכנון קווים נוספים כמו הקו הירוק שחוצה את מטרופולין תל אביב מצפון לדרום‪ ,‬והקו‬
‫הסגול ממזרח למערב על תווי אלוף שדה ורמת גן‪.‬‬
‫התקשרויות אלו נוצרו בעקבות ביטול מכרז ‪ B.O.T‬להקמת הרכבת הקלה במטרופולין תל אביב‪ .‬נכון ליום ‪31‬‬
‫בדצמבר ‪ 4112‬יתרת ההתקשרות הינה כ‪ 3.8 -‬מיליארדי ‪ ₪‬והיא צפויה להסתיים בסוף שנת ‪.4118‬‬
‫כביש ‪231‬‬
‫התקשרות משנת ‪ ,4110‬בהיקף של כ‪ 4.7 -‬מיליארדי ‪ ₪‬עם חברת נתיבי היובל בע"מ‪ ,‬למימון‪ ,‬הקמה‪ ,‬תפעול ותחזוקה‬
‫של כביש מס' ‪ 231‬בשיטת ‪ P.F.I‬לתקופה של ‪ 40‬שנים‪ .‬יתרת ההתקשרות הינה ‪ 1.0‬מיליארד ‪ .₪‬וצפויה להסתיים‬
‫בשנת ‪.4131‬‬
‫ה‪47-‬‬
‫‪ .5‬מנהלת הגמלאות‬
‫תחום‬
‫פעולה‬
‫‪1211‬‬
‫‪1212‬‬
‫‪1213‬‬
‫‪8306‬‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫תיאור‬
‫‪)680.3( 11,298.0‬‬
‫‪1‬‬
‫גמלאות‬
‫‬‫‪3,273.0‬‬
‫‪2‬‬
‫הסדר קרנות הפנסיה‬
‫(‪)1.9‬‬
‫‪43.0‬‬
‫תפעול מנהלת הגמלאות‬
‫‬‫‪59.7‬‬
‫‪3‬‬
‫השקעות בחברות‬
‫‬‫‪0.1‬‬
‫אחרים‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫ברוטו‬
‫‪)664.3( 11,269.5‬‬
‫‬‫‪3,272.7‬‬
‫(‪)2.0‬‬
‫‪27.9‬‬
‫‬‫‪637.6‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫‪28.5‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪15.1‬‬
‫(‪)577.9‬‬
‫‪0.1‬‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪65%‬‬
‫‪1068%‬‬
‫‪0%‬‬
‫(‪)682.2‬‬
‫(‪)666.3‬‬
‫(‪)533.9‬‬
‫‪2.8 104%‬‬
‫‪14,673.8‬‬
‫‪15,207.7‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪11,637‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪11,209‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪11,688‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪12,956‬‬
‫אחוז‬
‫לשנה‬
‫ביצוע‬
‫הבאה‬
‫‪100%‬‬
‫‬‫‪100%‬‬
‫‬‫‪71%‬‬
‫‪2.8‬‬
‫‪1068%‬‬
‫‬‫‪0%‬‬
‫‬‫‪104%‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪14,293‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪14,541‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪4%‬‬
‫)‪(4%‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪14,809‬‬
‫תקציב‬
‫‪13,992‬‬
‫הגדלה‬
‫‪793‬‬
‫(‪)818( )1,610‬‬
‫‪ )1‬תחום פעולה זה יועד למימון תשלומי גמלאות חודשיים באופן שוטף לעובדי מדינה שפרשו ולשאיריהם‪ .‬בנוסף‬
‫לתשלום השוטף‪ ,‬משולמים לגמלאים תשלומים חד פעמיים‪ ,‬כגון‪ :‬מענק פרישה‪ ,‬הבראה‪ ,‬ביגוד ומענק יובל‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫יועד תחום זה למימון תשלומי גמלאות לגמלאי משרדים ביטחוניים‪ ,‬גופים חיצוניים‪ ,‬לרבות רשות השידור‪ ,‬רשות‬
‫הדואר‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי וגמלאי המועצה האזורית חוף עזה‪.‬‬
‫‪ )4‬תחום פעולה זה יועד לתשלום סכומי הסיוע שהתחייבה הממשלה להעביר לקרנות הפנסיה הוותיקות הגירעוניות‬
‫שבהסדר‪.‬‬
‫‪ )3‬תחום פעולה זה יועד לתשלום בגין גמלאות של עובדי חברת רפא"ל ולתשלום בגין הסכם העברה למבטחים (העברת‬
‫כספים על ידי המדינה כהשקעה בהון המניות של החברה לשם מימון עלויות פרישה של העובדים) בגין תעש ועשות‬
‫אשקלון‪ ,‬בתחום פעולה זה קיימת חריגה בתקציב המזומנים בסך של כ‪ 078 -‬מיליוני ‪ ₪‬הממומנת מתקציב החשב‬
‫הכללי‪.‬‬
‫אין‪.‬‬
‫ה‪48-‬‬
‫‪ .6‬משרד הבינוי‬
‫תחום‬
‫‪ 0406‬מימון פעולות תוכנית‬
‫ההתנתקות‬
‫‪ 2901‬משרד ראשי‬
‫‪ 2902‬פעולות המשרד‬
‫‪ 4201‬סבסוד ריבית להלוואות‬
‫ומענקים‬
‫‪ 4202‬סיוע בשכר דירה‬
‫‪ 4203‬עמלות ניהול הסיוע‬
‫‪ 7001‬הלוואות לדיור‬
‫‪ 7002‬בנייה חדשה‬
‫‪ 7003‬פעולות פיתוח במרקם‬
‫הוותיק‬
‫‪ 7004‬פעולות שיכון‬
‫‪ 7005‬דיור ציבורי‬
‫‪ 7006‬פיתוח תשתיות יישובי‬
‫ההתנתקות‬
‫‪ 7007‬רזרבה‬
‫אחרים‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫ברוטו‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫לשנה‬
‫הבאה‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪311.3‬‬
‫‪281.7‬‬
‫‪55.1‬‬
‫‬‫(‪)7.5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪266.7‬‬
‫‪195.0‬‬
‫‪13.5‬‬
‫‬‫(‪)7.5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪44.6‬‬
‫‪86.7‬‬
‫‪41.6‬‬
‫‪86%‬‬
‫‪69%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪44.4‬‬
‫‪77.2‬‬
‫‪41.6‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪97%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪238.4‬‬
‫‪1,525.0‬‬
‫‪186.2‬‬
‫‪309.3‬‬
‫‪4,478.3‬‬
‫‬‫(‪)4.3‬‬
‫‬‫‬‫(‪)1,775.5‬‬
‫‪233.5‬‬
‫‪1,508.2‬‬
‫‪162.7‬‬
‫‪139.9‬‬
‫‪1,599.3‬‬
‫‬‫(‪)4.3‬‬
‫‬‫‬‫(‪)1,394.7‬‬
‫‪4.9‬‬
‫‪16.8‬‬
‫‪23.5‬‬
‫‪169.4‬‬
‫‪2,879.0‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪87%‬‬
‫‪45%‬‬
‫‪36%‬‬
‫‪4.6‬‬
‫‪12.4‬‬
‫‪20.6‬‬
‫‪6.3‬‬
‫‪2,373.9‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪47%‬‬
‫‪89%‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪397.7‬‬
‫‪309.9‬‬
‫‪1,837.5‬‬
‫(‪)79.6‬‬
‫(‪)20.0‬‬
‫(‪)1,421.7‬‬
‫‪216.1‬‬
‫‪239.1‬‬
‫‪637.0‬‬
‫(‪)48.0‬‬
‫(‪)15.6‬‬
‫(‪)727.8‬‬
‫‪181.6‬‬
‫‪70.8‬‬
‫‪1,200.5‬‬
‫‪54%‬‬
‫‪77%‬‬
‫‪35%‬‬
‫‪150.0‬‬
‫‪62.8‬‬
‫‪507.1‬‬
‫‪92%‬‬
‫‪97%‬‬
‫‪62%‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪216.1‬‬
‫‪458.8‬‬
‫‬‫‪10,605.3‬‬
‫‪81.1‬‬
‫(‪)130.0‬‬
‫‬‫‬‫‪7.5‬‬
‫‬‫(‪5,299.6 )3,438.6‬‬
‫‪135.0‬‬
‫(‪)0.1‬‬
‫‪458.8‬‬
‫‬‫(‪)7.5‬‬
‫(‪)0.1‬‬
‫(‪5,305.7 )2,198.1‬‬
‫‪38%‬‬
‫‪0%‬‬
‫***‬
‫‪50%‬‬
‫‪11.3‬‬
‫‬‫‬‫‪3,312.2‬‬
‫‪43%‬‬
‫‪0%‬‬
‫***‬
‫‪81%‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪3,464‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2,440‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2,381‬‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪2012‬‬
‫‪3,093‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2,800‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪3,101‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫‪11%‬‬
‫)‪(9%‬‬
‫‪30%‬‬
‫)‪(2%‬‬
‫)‪(30%‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪3,781‬‬
‫‪)1‬‬
‫‪)4‬‬
‫‪)3‬‬
‫‪)2‬‬
‫‪)0‬‬
‫‪)0‬‬
‫‪)7‬‬
‫תקציב‬
‫‪7,167‬‬
‫הגדלה‬
‫‪4,562‬‬
‫(‪3,386 )1,176‬‬
‫תחום פעולה זה מיועד למימון פעולות מנהלת תנופה לטיפול מפוני גוש קטיף וצפון השומרון על פי חוק יישום תכנית‬
‫ההתנתקות‪ ,‬תשס"ה‪ ,4110-‬הכולל מתן פיצויים לזכאים‪ ,‬סיוע במעבר למקומות מגורים חדשים‪ ,‬תעסוקה חדשה‬
‫והעתקת קבוצות מתיישבים ליישובים חלופיים‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון פעולות שוטפות‪ ,‬לרבות שכר‪ ,‬תשלומים ליועצים‪ ,‬אמרכלות‪ ,‬תפעול‪ ,‬פרסומים‪ ,‬רשם‬
‫הקבלנים והנהלת המשרד‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב המזומנים בסך של כ‪ 87 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע‬
‫בעיקר מרישום התחייבויות בסוף שנת התקציב‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון פעולות פרויקט שיקום שכונות חברתי‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב‬
‫המזומנים בסך של כ‪ 24 -‬מיליוני ‪ ₪‬הנובע מרישום התחייבויות בסוף שנת התקציב‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון סבסוד ריבית להלוואות ומענקים לזכאי משרד הבינוי‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון סיוע בשכר דירה לזכאי משרד הבינוי‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון תשלום עמלה לגופים המבצעים עבור המשרד פעולות הכרוכות במתן סיוע לזכאים‪,‬‬
‫לרבות מתן הלוואות לדיור וסיוע בשכר דירה‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון הלוואות לרכישת דירה לזכאי המשרד‪ ,‬בהתאם לסוג האוכלוסייה‪ ,‬כגון‪ :‬עולים חדשים‬
‫ותיקים‪ ,‬בעלי דירה‪ ,‬קיבוצים ומושבים‪ .‬הפעילות מושפעת מביקושי שוק ומגורמים חיצוניים בלתי צפויים‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫שינויים בשער החליפין‪ ,‬עליה במחירי הדירות‪ ,‬שיעור האבטלה ושיעור הצמיחה‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע‬
‫ה‪49-‬‬
‫‪)8‬‬
‫‪)9‬‬
‫‪)11‬‬
‫‪)11‬‬
‫‪)14‬‬
‫‪)13‬‬
‫בתקציב המזומנים בסך של כ‪ 109 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע מירידה במימוש המשכנתאות בשל המצב הכלכלי מחד‪,‬‬
‫ומעדיפות בתנאי המשכנתאות בשוק החופשי‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון מגוון רב של פעולות פיתוח‪ ,‬כגון‪ :‬תכנון עתודות הקרקע‪ ,‬מדידות‪ ,‬ניהול פרויקטים‪,‬‬
‫חברות מנהלות‪ ,‬ביצוע והשלמת עבודות פיתוח בשכונות חדשות‪ .‬מימון חלק ניכר מפעילות הפיתוח ‪ -‬מקורו בשיווקי‬
‫המשרד במתכונת "משק כספי סגור" בכל רחבי הארץ‪ ,‬לרבות חריש‪ ,‬ראש העין‪ ,‬נצרת עלית‪ ,‬יבנה‪ ,‬חומת שמואל‪,‬‬
‫מודיעין‪ ,‬מעלה אדומים ועוד‪ .‬כמו כן נכלל בתחום זה פעולות פיתוח במסגרת הבנייה הכפרית וסבסוד תשתיות‬
‫ביישובים כפריים‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 4,879 -‬מיליוני ‪ ₪‬הנובע ברובו מניהול‬
‫פרויקטים במסגרת "משק כספי סגור" ‪ -‬ההכנסות בגין שיווק קרקעות מתקבלות מראש בתחילת הפרויקט ואילו‬
‫ההוצאות של הפרויקט מתהוות ומשולמות בהתאם לקצב התקדמות הפיתוח בפועל‪ ,‬התארכות הליכי הפיתוח החל‬
‫משלב הכנת התוכניות וכלה בביצוע עבודות הפיתוח בפועל‪ ,‬אשר נעשות במסגרת התקשרויות רב שנתיות‪ ,‬בתקופות‬
‫שבין מספר חודשים למספר שנים‪ ,‬האצת השיווקים בשנת ‪ 4112‬הביאה לגידול ניכר בהכנסות שכנגדם קיימות‬
‫התחייבויות עתידיות שטרם מומשו במזומן‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון פעולות במרקם הוותיק‪ ,‬לרבות פעולות במסגרת שיקום שכונות פיזי‪ ,‬פיתוח תשתיות‬
‫ביישובי מיעוטים‪ ,‬הקמת מוסדות דת והקמת מוסדות ציבור‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך‬
‫של כ‪ 184 -‬מיליוני ‪ ₪‬הנובע בעיקר בשל העובדה שמימושן של תוכניות בתחום פעולה זה תלוי בהליכי אישור‬
‫סטטוטוריים או בקבלת התחייבויות‪ ,‬תהליכים הנמשכים זמן רב‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון פעולות בתחומים שונים המבוצעות על ידי המשרד כגון‪ :‬פיתוח מערכות מידע‪ ,‬מיגון‬
‫ישובי שדרות ואבטחת מזרח ירושלים‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 71 -‬מיליוני ‪,₪‬‬
‫הנובע בעיקרו מקצב ביצוע מואט בפעולות מיגון יישובי שדרות ומרישום התחייבויות בסוף שנת התקציב‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון שיפוץ ואחזקה של הדיור הציבורי‪ ,‬לרבות הסכמים שונים עם החברות המשכנות‪,‬‬
‫הקמת שיפוץ והפעלת דיור מוגן‪ ,‬וכן למימון רכישת דירות עבור דיירי הדיור הציבורי וכן עבור נכים עולים וותיקים‪.‬‬
‫בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 1,411 -‬מיליוני ‪ ₪‬הנובע מהעדר הכנסות מגביית שכר‬
‫דירה וכן מהעדר הכנסות ממכר דירות בדיור הציבורי (תקציב ההכנסות ממכר הדירות‪ ,‬שהינו הכנסה מיועדת‪ ,‬עמד‬
‫השנה על ‪ 1,111‬מיליוני ‪ ₪‬כאשר בפועל נגבו כ‪ 1.0 -‬מיליארד ‪.)₪‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון ההתחייבויות בגין הסכמים שנחתמו במסגרת תכנית ההתנתקות וכולל ביצוע פעולות‬
‫תכנון ופיתוח ביישובי ההתנתקות‪ ,‬לרבות ניצן‪ ,‬ניצנים‪ ,‬חלוצה ומזרח לכיש‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע‬
‫בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 130 -‬מיליוני ‪ ,₪‬מזה תת ביצוע בהכנסה המיועדת בסך של כ‪ 131 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע‬
‫בעיקרו מאופיים המתמשך וקצב איטי של תהליכי הביצוע בפועל של העבודות במסגרת תוכנית ההתנתקות‪ ,‬וכן‬
‫מתקצוב הכנסות אשר לא נגבו בפועל‪.‬‬
‫תחום זה הוא רזרבה‪ ,‬שהועברה על ידי אגף התקציבים בסוף השנה‪ .‬המשרד אינו יכול לעשות שימוש בכספי רזרבה‬
‫אלו‪.‬‬
‫א‪ .‬רכישת דירות מהסוכנות היהודית‬
‫התקשרות בהיקף כולל של כ‪ 4,301 -‬מיליוני ‪ .₪‬ביום ‪ 31‬בינואר ‪ 1999‬חתמה הממשלה על הסכם לחמש שנים עם‬
‫הסוכנות היהודית ("הסכם עמיגור") לרכישת ‪ 11,441‬דירות‪ .‬במסגרת ההסכם נקבע כי חברת עמיגור תמכור את‬
‫מלאי דירות הסוכנות היהודית בהנחה (בהתאם להחלטת ממשלה)‪ ,‬כאשר הממשלה תפצה את עמיגור בגין ההנחה‬
‫לרוכשי הדירות בגובה ההפרש בין מחיר המכירה לאחר ההנחה‪ ,‬לבין סך של ‪ 39.0‬אלפי דולר ארה"ב לדירה‪ .‬בנוסף‬
‫נקבע בהסכם כי אם במשך תקופת ההסכם (חמש שנים) תמכור החברה ‪ 0,111‬דירות או יותר‪ ,‬תרכוש הממשלה את‬
‫יתרת הדירות שלא ימכרו במחיר של ‪ 39.0‬אלפי דולר ארה"ב לדירה‪ ,‬במהלך תקופה של ‪ 11‬שנים המתחילה משנת‬
‫‪ 4110‬ומסתיימת בשנת ‪ .4110‬רכישת הדירות החלה במרץ ‪ 4110‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪41 -‬‬
‫מיליוני ‪ ₪‬ותשולם בהתאם לקצב רכישת הדירות‪.‬‬
‫ב‪ .‬ניהול דירות בדיור הציבורי‪ ,‬ויחידות דיור מוגן גיל הזהב‬
‫התקשרות משנת ‪ 4111‬בהיקף של כ‪ 000 -‬מיליוני ‪ ₪‬עם חברת עמיגור ניהול נכסים בע"מ לתקופה של ‪ 7‬שנים‪ ,‬לניהול‬
‫דירות הדיור הציבורי של המדינה‪ ,‬וכן הדירות אשר יירכשו בעתיד על ידי המדינה מהסוכנות היהודית‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫במסגרת ההסכם‪ ,‬תנהל החברה עבור המשרד כ‪ 2,011 -‬יחידות דיור מוגן עבור גיל הזהב אשר בבעלות הסוכנות‬
‫היהודית‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 213 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫ג‪ .‬מיגון עוטף עזה‬
‫בהתאם להחלטות הממשלה‪ ,‬התקשר המשרד עם מועצות מקומיות באזור עוטף עזה לצורך ביצוע עבודות תכנון‬
‫ומיגון מבנים (בטווח של ‪ 2.0‬ק"מ מעזה‪ ,‬בהתאם להמלצות פיקוד העורף ואישור הממשלה)‪ .‬ההתקשרויות נחתמו‬
‫בשנת ‪ 4118‬בהיקף כולל של כ‪ 1.4 -‬מיליארד ‪ .₪‬יתרת התקשרויות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 170 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫וצפויה להסתיים בשנת ‪.4117‬‬
‫ד‪ .‬השכרת יחידות דיור לקשישים‬
‫התקשרות משנת ‪ 4113‬בהיקף של כ‪ 110 -‬מיליוני ‪ ₪‬עם חברת לב הדר גיל הזהב‪ ,‬להשכרת ‪ 411‬יחידות דיור לקשישים‬
‫לטווח ארוך‪ .‬ההתקשרות נחתמה לתקופה של ‪ 10‬שנים עם אופציה להארכה בחמש שנים נוספות‪ .‬יתרת ההתקשרות‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 21 -‬מיליוני ‪( ₪‬לא כולל אופציית הארכה)‪.‬‬
‫ה‪31-‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫ט‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫יא‪.‬‬
‫יב‪.‬‬
‫יג‪.‬‬
‫ניהול הדירות בדיור הציבורי‬
‫התקשרות מחודש דצמבר ‪ 4111‬בהיקף של כ‪ 808 -‬מיליוני ‪ ₪‬עם חברת עמידר לתקופה של ‪ 0‬שנים‪ .‬מטרת‬
‫ההתקשרות הינה החלפת ההסדרים הקודמים בין משרד השיכון לבין חברת עמידר וניהול הדירות בדיור הציבורי‬
‫באמצעותה‪ .‬בהתאם להסכם‪ ,‬עמידר אחראית להעביר את כל הכנסות שכר הדירה של הדירות המנוהלות על ידה‬
‫למשרד‪ ,‬והמשרד אחראי לשלם את כל ההוצאות‪ ,‬לרבות הוצאות בגין אכלוס חוזר וכן הוצאות ניהול‪ .‬יתרת‬
‫ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 204 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫הגדלת מלאי הדירות בדיור הציבורי‬
‫התקשרות משנת ‪ 4114‬בהיקף של כ‪ 007 -‬מיליוני ‪ ₪‬עם חברת עמידר לרכישת דירות עבור זכאי משרד הבינוי‪ ,‬נכים‬
‫ועולים וותיקים‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 007 -‬מיליוני ‪ .₪‬וצפויה להסתיים בשנת ‪.4118‬‬
‫התקשרויות שונות לביצוע עבודות‬
‫המשרד חתם על התקשרויות עם קבלנים לביצוע עבודות עד לשנת ‪ .4117‬ההתחייבויות הן רב שנתיות ומבוצעות‬
‫בשלבים‪ .‬סך יתרת ההתקשרויות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬נאמד על כ‪ 0,092 -‬מיליוני ‪ ,₪‬לפי הפירוט להלן‪:‬‬
‫‪ )1‬עבודות פיתוח בשכונות חדשות שהמשרד מקים באזורים שונים בארץ‪ .‬יתרת ההתקשרויות ליום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪ 4112‬הינה כ‪ 1,173 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫‪ )4‬עבודות פיתוח בשכונת הר חומה‪ .‬יתרת ההתקשרויות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 111 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫‪ )3‬עבודות שיקום תשתיות ופיתוח ביישובים כפריים באזורי עדיפות לאומית וישובים בפריפריה‪ .‬יתרת התקשרויות‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 093 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫‪ )2‬עבודות פיתוח בשכונות חדשות שהמשרד מקים‪ ,‬באזורי עדיפות לאומית‪ .‬יתרת ההתקשרויות ליום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪ 4112‬הינה כ‪ 028 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫‪ )0‬עבודות תכנון ופיתוח תשתיות ביישוב חריש‪ .‬יתרת ההתקשרויות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 091 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫‪ )0‬עבודות תכנון ופיתוח תשתיות ביישובי התנתקות‪ .‬יתרת ההתקשרויות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪191 -‬‬
‫מיליוני ‪.₪‬‬
‫‪ )7‬עבודות פיתוח ותשתית ביישובי מיעוטים‪ .‬יתרת ההתקשרויות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 398 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫‪ )8‬עבודות תכנון ופיתוח תשתיות לבנייה חדשה ביישובים שונים בארץ‪ ,‬באזורי עדיפות‪ ,‬בנייה כפרית ומיעוטים‪.‬‬
‫יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 901 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫‪ )9‬פיתוח אתר ראש העין ‪ -‬עבודות פיתוח בראש העין‪ ,‬ההתחייבויות הן רב שנתיות‪ ,‬הביצוע הוא בשלבים בהתאם‬
‫למועד האכלוס‪ .‬יתרת ההתקשרויות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 291 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫‪ )11‬עבודות פיתוח ותשתיות במודיעין ‪ -‬עבודות פיתוח באתרים שונים בעיר מודיעין‪ ,‬ההתחייבויות הן רב שנתיות‬
‫ומבוצעות בשלבים בהתאם למועדי האכלוס‪ .‬יתרת ההתקשרויות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 194 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫‪ )11‬עבודות פיתוח נוספות‪ ,‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 128 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫מנהלת תנופה‬
‫התקשרות של מנהלת תנופה (מנהלת סל"ע) בהיקף של כ‪ 122 -‬מיליוני ‪ ,₪‬במסגרת התחייבויות המדינה בגין הסכמי‬
‫העתקה של מוסדות בישובים שפעלו בגוש קטיף אשר המדינה ממנת את העתקתם במסגרת חוק יישום תכנית‬
‫ההתנתקות‪ ,‬תשס"ה‪ .4110-‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 122 -‬מיליוני ‪ ₪‬והיא צפויה להסתיים‬
‫בשנת ‪.4117‬‬
‫הקמת מוסדות ציבור‬
‫התקשרויות רב שנתיות משנת ‪ 4118‬עם רשויות מקומיות לתכנון ותקצוב מוסדות ציבור בשכונות חדשות וותיקות‪.‬‬
‫יתרות ההתקשרויות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינן כ‪ 417 -‬מיליוני ‪ .₪‬ההתקשרויות צפויות להסתיים בשנת ‪.4117‬‬
‫תכנון וניהול פרויקטים להתחדשות עירונית‬
‫התקשרויות רב שנתיות עם רשויות מקומיות לביצוע עבודות תכנון וניהול פרויקטים לתוספת בנייה באזורים מבונים‬
‫הכוללת פינוי בינוי ועיבוי‪ .‬יתרת ההתקשרויות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינן כ‪ 101 -‬מיליוני ‪ .₪‬ההתקשרויות צפויות‬
‫פיתוח יישובים בפריפריה‬
‫התקשרויות משנת ‪ 4119‬עם עיריות וחברות שונות לביצוע עבודות פיתוח ושדרוג תשתיות‪ ,‬מרכזים מסחריים‪,‬‬
‫מתחמי תיירות‪ ,‬מבני ציבור ועוד‪ ,‬ביישובים חלשים בפריפריה ‪.‬סך יתרת ההתקשרויות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה‬
‫כ‪ 171 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫תכנון עתודות קרקע‬
‫התקשרויות משנת ‪ 4118‬עם מתכננים‪ ,‬מודדים ומנהלי פרויקטים לתכנון של יישובים ושכונות עירוניות‪ ,‬סך יתרת‬
‫ההתקשרויות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 071 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫שיקום שכונות‬
‫התקשרויות משנת ‪ 4118‬עם רשויות מקומיות‪ ,‬לביצוע פעולות לשיפור תנאי הדיור‪ :‬פיתוח תשתיות ושירותים‬
‫חברתיים בשכונות מצוקה‪ ,‬חיזוק מבנים והקמת מבני ציבור בשכונות‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪4112‬‬
‫הינה כ‪ 400 -‬מיליוני ‪ ,₪‬וצפויה להסתיים בשנת ‪.4118‬‬
‫ה‪31-‬‬
‫‪ .7‬משטרת ישראל‬
‫תחום‬
‫‪ 0780‬משטרת ישראל‬
‫‪ 5250‬פיתוח ‪ -‬משטרה‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫(‪)437.5‬‬
‫‪9,979.6‬‬
‫‪1‬‬
‫(‪)68.1‬‬
‫‪572.2‬‬
‫‪2‬‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫ברוטו‬
‫(‪)296.7‬‬
‫‪9,671.7‬‬
‫(‪)14.3‬‬
‫‪501.5‬‬
‫(‪)505.6‬‬
‫(‪)311.0‬‬
‫‪10,551.8‬‬
‫‪10,173.2‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪7,265‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪7,522‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪7,816‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪8,541‬‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫‪307.9‬‬
‫‪70.7‬‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪97%‬‬
‫‪88%‬‬
‫‪378.6‬‬
‫‪96%‬‬
‫אחוז‬
‫לשנה‬
‫ביצוע‬
‫הבאה‬
‫‪99%‬‬
‫‪203.3‬‬
‫‪91%‬‬
‫‪16.9‬‬
‫‪220.2‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪9,283‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪9,862‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪4%‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪9,485‬‬
‫תקציב‬
‫‪10,046‬‬
‫הגדלה‬
‫‪1,358‬‬
‫‪561‬‬
‫(‪)797‬‬
‫‪ )1‬תחום פעולה זה מיועד למימון שכר השוטרים וכן למימון תשלומי גמלאות‪ ,‬מענקי פרישה וכן היוון חלק מתשלומי‬
‫הפנסיה‪ .‬כמו כן‪ ,‬תחום פעולה זה מיועד גם לפעילות השוטפת של המשטרה וכן למימון האגפים השונים ‪ -‬אגף‬
‫החקירות והמודיעין‪ ,‬אגף המבצעים‪ ,‬אגף תחזוקה ולוגיסטיקה‪ ,‬אגף התנועה‪ ,‬אגף משאבי אנוש ומשמר הגבול‪.‬‬
‫בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 318 -‬מיליוני ‪ ₪‬הנובע בעיקרו מהפרשי מימון‪ ,‬מזה סך‬
‫של כ‪ 121 -‬מיליוני ‪ ₪‬בהכנסה המיועדת מצמצום רכישות שירותים ממשטרת ישראל בשנה זו‪.‬‬
‫‪ )4‬תחום פעולה זה מיועד למימון‪ ,‬רכישה ופיתוח אמצעים כגון‪ :‬ציוד קשר‪ ,‬שינוי בטכנולוגיות מעבדות זיהוי פלילי‪,‬‬
‫פיתוח מערכות בתחום המחשוב ואמצעי לחימה‪ ,‬מאגר ד‪.‬נ‪.‬א ממוחשב‪ ,‬פרויקטים במחשוב וכן הקמה ושיפוץ מבני‬
‫משטרה‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 71 -‬מיליוני ‪ ₪‬הנובע בעיקר מתת ביצוע‬
‫בהכנסה המיועדת בסך של כ‪ 02 -‬מיליוני ‪ ₪‬בגין תכניות לפינוי נכסים אשר לא יצאה לפועל בשנה זו ומביצוע חלקי‬
‫בפרויקט א‪( 3-‬תכנית אכיפה אלקטרונית אוטומטית) בשנה זו‪.‬‬
‫מערכת מצלמות אוטומטית לאכיפת מהירות‬
‫התקשרות משנת ‪ 4111‬בהיקף של כ‪ 110 -‬מיליוני ‪ ₪‬עם חברת מל"ם‪-‬תים‪ ,‬להתקנה ותפעול של מערך מצלמות אכיפה‬
‫אלקטרוניות בכבישים בפריסה ארצית‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 04 -‬מיליוני ‪ ₪‬והיא צפויה‬
‫ה‪34-‬‬
‫‪ .8‬בתי חולים ממשלתיים‬
‫תחום‬
‫‪ 9401‬מרכז רפואי ע"ש ד"ר‬
‫שיבא תל‪-‬השומר‬
‫(‪ 1,430+110+18‬מיטות)‬
‫‪ 9402‬בי"ח ע"ש רמב"ם חיפה‬
‫(‪ 898+51‬מיטות)‬
‫‪ 9403‬בית חולים נהריה‬
‫‪ 9404‬בי"ח ע"ש וולפסון חולון‬
‫(‪ 655+30‬מיטות)‬
‫‪ 9405‬בי"ח ע"ש אסף הרופא‬
‫צריפין (‪ 797+116‬מיטות)‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫ברוטו‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫אחוז‬
‫לשנה‬
‫ביצוע‬
‫הבאה‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪1,735.0‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1,729.6‬‬
‫‪-‬‬
‫‪5.4‬‬
‫‪- 100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪1,106.3‬‬
‫‪834.0‬‬
‫‬‫(‪)188.0‬‬
‫‪1,106.0‬‬
‫‪850.7‬‬
‫‬‫(‪)204.7‬‬
‫‪0.3‬‬
‫(‪)16.7‬‬
‫‪- 100%‬‬
‫‪- 102%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪102%‬‬
‫‪688.7‬‬
‫(‪)117.7‬‬
‫‪688.7‬‬
‫(‪)117.7‬‬
‫‪-‬‬
‫‪- 100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪918.9‬‬
‫(‪)110.9‬‬
‫‪919.3‬‬
‫(‪)115.2‬‬
‫(‪)0.4‬‬
‫‪- 100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫ברוטו‬
‫‪ 9406‬בית חולים ע"ש הלל יפה‬
‫חדרה (‪ 410+14‬מיטות)‬
‫‪605.0‬‬
‫‪9407‬‬
‫‪9408‬‬
‫‪9409‬‬
‫‪9410‬‬
‫‪9411‬‬
‫‪9412‬‬
‫‪9420‬‬
‫‪9450‬‬
‫‪9471‬‬
‫‪9472‬‬
‫‪9473‬‬
‫‪9474‬‬
‫‪9475‬‬
‫‪9476‬‬
‫‪9477‬‬
‫‪9478‬‬
‫מרכז רפואי ע"ש ברזילי‬
‫אשקלון (‪490+45‬‬
‫מיטות)‬
‫בי"ח חולים פוריה‬
‫טבריה (‪ 284+12‬מיטות)‬
‫בית חולים ע"ש זיו צפת‬
‫(‪ 301+20‬מיטות)‬
‫בית חולים עירוני‬
‫מרכז רפואי עירוני‬
‫העברת הכנסות בתי‬
‫חולים ממשלתיים‬
‫למאגר הכנסות מרכז‬
‫מאגר הכנסות מרכזיות‬
‫התייקרויות‬
‫הכנסות מרכז רפואי‬
‫הכנסות רמב"ם‬
‫הכנסות בי"ח וולפסון‬
‫תל‪-‬גיבורים‬
‫הכנסות בי"ח נהריה‬
‫הכנסות בי"ח ע"ש אסף‬
‫הרופא צריפין‬
‫הכנסות בי"ח הלל יפה‬
‫חדרה‬
‫הכנסות מרכז רפואי‬
‫ע"ש ברזילי אשקלון‬
‫הכנסות בי"ח פוריה‬
‫‪ 9479‬הכנסות בי"ח צפת‬
‫‪ 9480‬הכנסות בי"ח עירוני‬
‫ממשלתי חיפה‬
‫‪ 9481‬הכנסות מרכז רפואי‬
‫‪ 9482‬השלמת הכנסות בתי‬
‫חולים‬
‫(‪)118.0‬‬
‫‪603.2‬‬
‫(‪)118.0‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪- 100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪622.0‬‬
‫(‪)134.0‬‬
‫‪625.4‬‬
‫(‪)134.0‬‬
‫(‪)3.4‬‬
‫‪- 101%‬‬
‫‪101%‬‬
‫‪382.3‬‬
‫(‪)111.3‬‬
‫‪390.0‬‬
‫(‪)118.9‬‬
‫(‪)7.7‬‬
‫‪- 102%‬‬
‫‪102%‬‬
‫‪443.0‬‬
‫‪546.0‬‬
‫‪1,759.7‬‬
‫(‪)120.0‬‬
‫(‪)148.0‬‬
‫(‪)195.0‬‬
‫‪455.8‬‬
‫‪550.0‬‬
‫‪1,759.7‬‬
‫(‪)134.0‬‬
‫(‪)156.5‬‬
‫(‪)195.0‬‬
‫(‪)12.8‬‬
‫(‪)4.0‬‬
‫‪-‬‬
‫‪- 103%‬‬
‫‪- 101%‬‬
‫‪- 100%‬‬
‫‪103%‬‬
‫‪101%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪1,304.4‬‬
‫‪1,380.5‬‬
‫‪38.7‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪1,304.4‬‬
‫‬‫(‪1,429.1 )1,380.5‬‬
‫‬‫(‪)38.7‬‬
‫(‪- )1,735.0‬‬
‫(‪- )1,106.3‬‬
‫‬‫‬‫(‪)48.6( )1,429.1‬‬
‫‪38.7‬‬
‫‬‫(‪- )1,729.6‬‬
‫(‪- )1,106.0‬‬
‫‪- 100%‬‬
‫‪- 104%‬‬
‫‬‫‪0%‬‬
‫‬‫***‬
‫‬‫***‬
‫‪100%‬‬
‫‪104%‬‬
‫‪0%‬‬
‫***‬
‫***‬
‫‬‫‪-‬‬
‫(‪)571.0‬‬
‫(‪)646.0‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫(‪)571.0‬‬
‫(‪)646.0‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫***‬
‫***‬
‫‬‫‪-‬‬
‫***‬
‫***‬
‫‪-‬‬
‫(‪)808.0‬‬
‫‪-‬‬
‫(‪)804.2‬‬
‫‪-‬‬
‫***‬
‫‪-‬‬
‫***‬
‫‪-‬‬
‫(‪)487.0‬‬
‫‪-‬‬
‫(‪)485.2‬‬
‫‪-‬‬
‫***‬
‫‪-‬‬
‫***‬
‫‬‫‪-‬‬
‫(‪)488.0‬‬
‫(‪)271.0‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫(‪)491.4‬‬
‫(‪)271.1‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫***‬
‫***‬
‫‬‫‪-‬‬
‫***‬
‫***‬
‫‪-‬‬
‫(‪)323.0‬‬
‫‪-‬‬
‫(‪)321.8‬‬
‫‪-‬‬
‫***‬
‫‪-‬‬
‫***‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‬‫(‪)398.0‬‬
‫(‪- )1,564.7‬‬
‫‬‫(‪)393.5‬‬
‫(‪- )1,564.7‬‬
‫***‬
‫***‬
‫‬‫‪-‬‬
‫***‬
‫***‬
‫‪-‬‬
‫(‪- )1,304.4‬‬
‫(‪- )1,304.4‬‬
‫***‬
‫‪-‬‬
‫***‬
‫‪12,364.5‬‬
‫(‪12,411.9 )12,364.5‬‬
‫(‪)47.4( )12,412.0‬‬
‫‪- 100%‬‬
‫ה‪33-‬‬
‫‪100%‬‬
‫נתוני ביצוע רב שנתיים‬
‫מוצגות במסגרת משרד הבריאות (ראה ביאור ‪ 3‬לדוחות ביצוע התקציב)‪.‬‬
‫בתי החולים הממשלתיים הכלליים (להלן‪" :‬בתי החולים") הינם יחידות סמך של משרד הבריאות‪ ,‬הפועלות כ"מפעל‬
‫עסקי"‪ ,‬על פי סעיף ‪ 8‬לחוק יסודות התקציב‪ .‬כפועל יוצא‪ ,‬תקציב הוצאות בתי החולים מותנה בהכנסותיהם‪ .‬עיקר‬
‫הכנסותיהם של בתי החולים נובע ממכירת שירותי אשפוז ושירותי בריאות לקופות החולים‪ ,‬כאשר אופן ההתחשבנות בין‬
‫בתי החולים ובין קופות החולים נקבע על ידי משרד הבריאות‪ .‬בין משרד הבריאות לבין בתי החולים קיימת התחשבנות‬
‫הדדית בנושאים שונים‪ ,‬לרבות העברת מימון לתקציב הפעולה השנתי‪ ,‬תשלומים המשולמים באופן מרוכז על ידי משרד‬
‫הבריאות לספקים שונים‪ ,‬גבייה מרוכזת שמבצע המשרד מלקוחות שונים‪ ,‬מימוני ביניים שמעמיד המשרד לרשות בתי‬
‫החולים‪ ,‬מימון בגין סעיפי תקציב מרכזיים ויחידות נלוות (כגון‪ :‬בתי ספר לאחיות ובתי ספר לרנטגן) וכן מימון גירעונות‬
‫משנים קודמות‪.‬‬
‫מוצגות במסגרת משרד הבריאות (ראה ביאור ‪ 3‬לדוחות ביצוע התקציב)‪.‬‬
‫‪ .9‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים‬
‫תחום‬
‫פעולה‬
‫‪2301‬‬
‫‪2306‬‬
‫‪2308‬‬
‫‪2310‬‬
‫‪2311‬‬
‫‪2312‬‬
‫תיאור‬
‫תחום פעולה כללי‬
‫אגף השיקום‬
‫אגף לטיפול במש"ה‬
‫שירותים אישיים‬
‫וחברתיים‬
‫נוער צעירים ושירותי‬
‫תיקון‬
‫תמיכה בפיתוח‬
‫אחרים‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫ברוטו‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫לשנה‬
‫הבאה‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪631.3‬‬
‫‪1,091.7‬‬
‫‪2,288.9‬‬
‫(‪)5.9‬‬
‫(‪)256.9‬‬
‫(‪)702.0‬‬
‫‪490.3‬‬
‫‪985.9‬‬
‫‪2,236.0‬‬
‫(‪)2.3‬‬
‫(‪)242.2‬‬
‫(‪)681.5‬‬
‫‪141.0‬‬
‫‪105.8‬‬
‫‪52.9‬‬
‫‪78%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪147.4‬‬
‫‪88.1‬‬
‫‪30.1‬‬
‫‪101%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3,380.7‬‬
‫(‪)913.9‬‬
‫‪3,035.9‬‬
‫(‪)853.7‬‬
‫‪344.8‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪277.5‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪593.8‬‬
‫‪174.8‬‬
‫‬‫‪8,161.2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪519.2‬‬
‫(‪)39.8‬‬
‫‪46.2‬‬
‫(‪)26.7‬‬
‫‬‫‬‫(‪7,313.5 )1,945.2‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪3,724‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪4,175‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪4,450‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪4,895‬‬
‫‪74.6‬‬
‫(‪)32.8‬‬
‫‪128.6‬‬
‫(‪)7.2‬‬
‫‬‫(‪)0.8‬‬
‫(‪847.7 )1,820.5‬‬
‫‪87%‬‬
‫‪26%‬‬
‫***‬
‫‪90%‬‬
‫‪65.1‬‬
‫‪108.6‬‬
‫‬‫‪716.8‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪89%‬‬
‫***‬
‫‪98%‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪5,265‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪5,493‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪12%‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪5,521‬‬
‫תקציב‬
‫‪6,216‬‬
‫הגדלה‬
‫‪1,584‬‬
‫‪695‬‬
‫(‪)889‬‬
‫‪ )1‬תחום פעולה זה יועד למימון שכר עובדים‪ ,‬הוצאות תחזוקת המשרד‪ ,‬שירותי מחשוב ומיכון‪ ,‬פעולות הדרכה‪ ,‬תפעול‬
‫לשכות מחוזיות ולמימון פרויקט קרן הסיוע הממשלתית‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע ברוטו בסך של כ‪121 -‬‬
‫מיליוני ‪ ₪‬הנובע בעיקרו מהתחייבויות לגבי התקשרויות בעלות אופי מתמשך כגון‪ :‬שירותי קהילה והתנדבות‪,‬‬
‫פרויקט מחשוב מרכב"ה ופרויקט ביטחון תזונתי‪ .‬מזה‪ ,‬תת ביצוע בהכנסה המיועדת בסך של כ‪ 2 -‬מיליוני ‪ ₪‬הנובע‬
‫בעיקר מהעדר הכנסות השתתפות מהרשויות המקומיות‪.‬‬
‫‪ )4‬תחום פעולה זה יועד למימון שירותי אבחון ושיקום מקצועי לבעלי מוגבלויות‪ ,‬סידור נכים בפנימייה‪ ,‬טיפול קהילתי‬
‫וביתי לבעלי מוגבלוי ות‪ ,‬שיקום וטיפול בעיוור וכן אחזקה ותפעול של מעונות ממשלתיים לנכים‪ .‬בתחום פעולה זה‬
‫קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 110 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע בעיקרו מאופיין המתמשך של ההתקשרויות מעבר‬
‫לשנת התקציב כגון‪ :‬קרן למפעלי שיקום‪ ,‬המשקם‪ ,‬קרן ‪ ,31%‬תעסוקה לנכים‪ ,‬תשלומי טלפון לעיוורים ונכים‪,‬‬
‫פרויקט שירותי תירגום לחרשים‪ ,‬תעסוקה ותמיכה לעיוורים בקהילה‪.‬‬
‫ה‪32-‬‬
‫‪)3‬‬
‫‪)2‬‬
‫‪)0‬‬
‫‪)0‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון שירותי אבחון לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (להלן‪ :‬מש"ה)‪ ,‬טיפול‬
‫קהילתי וביתי לאנשים בעלי מש"ה‪ ,‬טיפול חוץ ביתי במעונות ציבוריים ופרטיים למפגרים וכן טיפול חוץ ביתי‬
‫וקהילתי לאוטיסטים‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 03 -‬מיליוני ‪ ₪‬הנובע בעיקרו‬
‫מהתחייבויות לגבי התקשרויות בעלות אופי מתמשך כגון‪ :‬אבחון אנשים עם חשד למש"ה‪ ,‬תפעול מעונות‬
‫ממשלתיים‪ ,‬פרויקטים בנושא פנאי וקרן ‪.31%‬‬
‫א‪ .‬השתתפות בתשלום שכר עובדי לשכות לשירותים חברתיים ברשויות מקומיות ובהוצאות ארגון ומינהל ברשויות‬
‫מקומיות‪.‬‬
‫ב‪ .‬טיפול וסיוע לאלכוהוליסטים‪ ,‬דרי רחוב‪ ,‬ילדים עניים ומשפחות במצוקה‪.‬‬
‫ג‪ .‬אחזקה ותפעול מרכזים למניעת אלימות במשפחה והשתתפות באחזקת ילדי רווחה במעונות יום ומשפחתונים‪.‬‬
‫ד‪ .‬שירות לילדים ונוער ‪ -‬טיפול חוץ ביתי הכולל משפחות אומנה‪ ,‬ילדים בפנימיות ופעילויות קהילתיות‪.‬‬
‫ה‪ .‬השירות לזקן ‪ -‬טיפול חוץ ביתי הכולל פיקוח על בתי אבות‪ ,‬השתתפות באחזקת זקנים במעונות גריאטריים‪,‬‬
‫וסיוע מיוחד לקשישים (חימום‪ ,‬הבראה‪ ,‬מרכזי יום‪ ,‬מועדונים ודיור מוגן)‪.‬‬
‫בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 320 -‬מיליוני ‪ ₪‬הנובע בעיקרו מהתחייבויות בגין‬
‫פרויקטים שהתשלום בגינם יבוצע לאחר סוף שנת התקציב‪ ,‬שעיקרם‪ :‬תוכנית לאומית (שירות לילד ונוער)‪ ,‬פעילות‬
‫רב שנתית עם ארגון הג'וינט‪ ,‬התחייבויות בגין תוכנית "אשת חיל"‪ ,‬פרויקטים אחרים בהם פנימיות ילד ונוער‪ ,‬מרכזי‬
‫הגנה‪ ,‬מרכזי טיפול ועוד‪ .‬מזה תת ביצוע בהכנסה המיועדת בסך של כ‪ 01 -‬מיליוני ‪ ₪‬הנובע בעיקר מהעדר הכנסות‬
‫השתתפות מהרשויות המקומיות‪.‬‬
‫א‪ .‬שכר חוקרי נוער‪ ,‬קציני מבחן לנוער וקציני מבחן למבוגרים‪ ,‬טיפול בנפגעי סמים‪ ,‬השתתפות בשיקום נוער‬
‫במסגרת מפעלי תעסוקה לנוער (מפת"נים) ממשלתיים ומוניציפאליים‪.‬‬
‫ב‪ .‬שירות לטיפול בצעירים בקהילה הכולל עולים‪ ,‬נוער חרדי מנותק‪ ,‬חבורות רחוב וסידור חוץ ביתי לנערים‪.‬‬
‫ג‪ .‬שירות לטיפול בנשים ונערות במצוקה‪ ,‬לרבות מקלטים לנשים מוכות‪ ,‬מרכזי סיוע לנשים ונערות קורבנות אונס‬
‫ומקלט לקורבנות סחר בנשים‪.‬‬
‫ד‪ .‬חסות הנוער ‪ -‬סידור נערים ונערות במעונות ופנימיות על פי חוק‪.‬‬
‫בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 70 -‬מיליוני ‪ ₪‬הנובע בעיקרו מהתחייבויות בגין‬
‫פרויקטים שהתשלום בגינם יבוצע לאחר סוף שנת התקציב‪ ,‬שעיקרם‪ :‬שרות המבחן לנוער ולמבוגרים‪ ,‬טיפול‬
‫בהתמכרויות‪ ,‬הרשות לשיקום האסיר‪ ,‬נוער בסיכון‪ ,‬טיפול בנערות ועוד‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון פיתוח תשתיות במוסדות רווחה‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך‬
‫של כ‪ 149 -‬מיליוני ‪ ₪‬הנובע מאופי מתמשך של פעילות תקציב פיתוח‪ .‬מזה תת ביצוע בהכנסה המיועדת בסך של כ‪-‬‬
‫‪ 19‬מיליוני ‪ ₪‬הנובע בעיקר מהיעדר הכנסות השתתפות מהמוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫א‪ .‬התקשרויות עם ארגון הג'וינט‪:‬‬
‫התקשרות משנת ‪ 4118‬ו ‪ 4112 -‬בהיקף כולל של כ‪ 182 -‬מיליוני ‪ ₪‬עם ארגון הג'וינט לביצוע פרויקטים‪:‬‬
‫‪" )1‬נושמים לרווחה" ‪ -‬לשיקום משפחות החיות בעוני‪ ,‬מבחינה כלכלית ותעסוקתית‪ ,‬והענקת סל סיוע למשפחה‬
‫בהתאם לתוכנית ההבראה שנקבעה ע"י העו"ס‪.‬‬
‫‪" )4‬התחלה טובה" ‪ -‬פיתוח של תכניות ושירותים למען אוכלוסיות חלשות וילדים ונוער בסיכון‪.‬‬
‫יתרת ההתקשרויות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 02.4 -‬מיליוני ‪ ,₪‬וצפויות להסתיים בשנת ‪.4110‬‬
‫ה‪30-‬‬
‫‪ .31‬רשות מקרקעי ישראל‬
‫תחום‬
‫‪ 9820‬הוצאות כלליות‪ ,‬מטה‪,‬‬
‫חטיבות ומרחבים‬
‫‪ 9821‬שמירה וניהול הקרקע‬
‫‪ 9822‬עסקאות‬
‫‪ 9823‬העברות לבעלים‬
‫‪ 9824‬הקרן לשטחים פתוחים‬
‫‪ 9872‬הכנסות שוטפות‬
‫‪ 9873‬הכנסות הון‬
‫‪ 9875‬רזרבה להכנסות בגין‬
‫שיווקים בלתי צפויים‬
‫‪ 9876‬הכנסות נכסי רשות‬
‫אחרים‬
‫‪)1‬‬
‫‪)4‬‬
‫‪)3‬‬
‫‪)2‬‬
‫‪)0‬‬
‫‪)0‬‬
‫‪)7‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫ביצוע‬
‫ברוטו‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫‪403.3‬‬
‫‪158.0‬‬
‫‪4,271.5‬‬
‫‪1,972.0‬‬
‫‪115.7‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪336.6‬‬
‫‬‫‪120.0‬‬
‫‬‫‪3,670.6‬‬
‫‬‫‪2,266.5‬‬
‫‬‫‪27.8‬‬
‫‬‫‬‫(‪)866.6‬‬
‫(‪- )5,778.1‬‬
‫‪66.7‬‬
‫‬‫‪38.0‬‬
‫‬‫‪600.9‬‬
‫(‪)346.6‬‬
‫(‪)294.5‬‬
‫‬‫‪87.9‬‬
‫‬‫‬‫(‪)901.3‬‬
‫(‪- )5,172.8‬‬
‫‬‫‬‫‪4.1‬‬
‫‪6,924.6‬‬
‫‬‫(‪)230.0‬‬
‫‬‫(‪)50.0‬‬
‫‬‫‬‫(‪6,421.5 )6,924.7‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪4.1‬‬
‫(‪)0.2‬‬
‫(‪503.1 )6,420.9‬‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫לשנה‬
‫הבאה‬
‫‪- 83%‬‬
‫‪- 76%‬‬
‫‪- 86%‬‬
‫‪- 115%‬‬
‫‪- 24%‬‬
‫‬‫***‬
‫‬‫***‬
‫***‬
‫***‬
‫‪0%‬‬
‫‪93%‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪83%‬‬
‫‪76%‬‬
‫‪86%‬‬
‫‪115%‬‬
‫‪24%‬‬
‫***‬
‫***‬
‫***‬
‫***‬
‫‪0%‬‬
‫‪93%‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון הוצאות כלליות‪ ,‬מטה‪ ,‬חטיבות ומרחבים ‪ -‬הוצאות השכר‪ ,‬הוצאות תפעול‪ ,‬מחשוב‪,‬‬
‫אמרכלות‪ ,‬הוצאות חטיבת השירות וכדומה‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב המזומנים בסך של כ‪07 -‬‬
‫מיליוני ‪ ₪‬הנובע מהתקשרויות בסוף שנת ‪ 4112‬שביצוען צפוי במהלך השנה העוקבת‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון הוצאות שוטפות של חטיבת השמירה על הקרקע‪ ,‬ייעור והוצאות ניהול נכסי רשות‬
‫הפיתוח‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון הפעילות העיקרית של הרשות‪ ,‬לרבות‪:‬‬
‫א‪ .‬רכישות זכויות במקרקעין (הפקעות‪ ,‬רכישות ופדיון זכויות בקרקעות חקלאיות)‪.‬‬
‫ב‪ .‬תכנון‪ ,‬פיתוח תשתיות ופינויים כלכליים לצורכי פיתוח‪.‬‬
‫ג‪ .‬הנחות בקרקע הניתנות על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל‪.‬‬
‫ד‪ .‬תקציב העברה לרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב‪ .‬תקציב זה כולל תקציבי תכנון ופיתוח ביישובי‬
‫הבדואים בנגב ותקציב להסדרת תביעות ופיצויים בגין מבנים‪ ,‬תשלומי פסק דין ותשלומים בגין חלף היטל‬
‫השבחה‪.‬‬
‫בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב המזומנים בסך של כ‪ 011 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע מהתקשרויות לביצוע‬
‫פרויקטים בעלי אופי מתמשך‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד להעברת עודף הכנסות על הוצאות לבעלי הקרקעות השונים (רשות הפיתוח‪ ,‬מדינת ישראל‬
‫והקרן הקיימת לישראל)‪ .‬הרשות הינה "מפעל עסקי" בהתאם לחוק יסודות התקציב המעביר את עודף ההכנסות על‬
‫ההוצאות שנוצר במהלך השנה לבעלים‪ .‬העודף בגין קרקעות רשות הפיתוח וקרקעות המדינה מועבר לקופת המדינה‬
‫והעודף בגין קרקעות קק"ל מועבר אליה‪ ,‬בשנת התקציב סכום העברה לבעלים כולל בתוכו סך של כ‪ 318 -‬מיליוני ‪₪‬‬
‫אשר בגינו בוצעו הוצאות במשרד הביטחון במסגרת פינוי מחנות צה"ל‪ .‬בתחום פעולה זה קיימת חריגה בתקציב‬
‫המזומנים בסך של כ‪ 490 -‬מיליוני ‪ ,₪‬כתוצאה מאומדן תקציבי נמוך של עודף ההכנסות המתוכנן ביחס לעודף‬
‫ההכנסות בפועל‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד לסיוע במימון שימורם‪ ,‬טיפוחם ופיתוחם של השטחים הפתוחים אשר מחוץ למרחב העירוני‬
‫הבנוי‪ .‬הוצאה זו מתוקצבת מכוח חוק מקרקעי ישראל (תש"ך‪ .)1901 -‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב‬
‫המזומנים בסך של כ‪ 88 -‬מיליוני ‪ ₪‬הנובע מהתקשרויות והתחייבויות בשנת ‪ 4112‬שביצוען צפוי במהלך השנה‬
‫העוקבת‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד לרישום הכנסות מדמי חכירה שנתיים‪ ,‬וכן הכנסות שוטפות‪ ,‬כגון‪ :‬תמלוגים ממחצבות‬
‫והכנסות מתחנות דלק‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד לרישום הכנסות בגין דמי היתר לתוספת בניה‪ ,‬דמי הסכמה להעברת בעלות‪ ,‬דמי חכירה‬
‫מהוונים (החכרת ומכירת קרקע לבניה‪ ,‬למגורים‪ ,‬לתעשייה‪ ,‬למסחר ולתיירות)‪ ,‬עודף הכנסות מנכסים של רשות‬
‫הפיתוח‪ ,‬הכנסות הון שונות והחזר קדם מימון‪.‬‬
‫ה‪30-‬‬
‫א‪ .‬עבודות פיתוח ושיווק קרקעות‬
‫‪ )1‬התקשרויות בהיקף כולל של כ‪ 900 -‬מיליוני ‪ ₪‬עם חברות מנהלות‪ ,‬חברות עירוניות‪ ,‬רשויות מקומיות ומשרדי‬
‫ממשלה לביצוע פיתוח קרקעות שייעודן למגורים‪ ,‬תעשייה‪ ,‬מסחר‪ ,‬מלונאות ועוד‪ ,‬לצורך שיווקן‪ .‬יתרת‬
‫ההתקשרויות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 081 -‬מיליוני ‪ .₪‬פיתוח התשתיות מתבצע ברובו מתוך קופה‬
‫חיצונית שמרבית הכספים מגיעים אליה מהזוכים במכרזי הקרקע‪ .‬בהסכמים בהם הפיתוח מתבצע במימון‬
‫המנהל‪ ,‬הכספים יועברו לרשויות המבצעות בהתאם לביצוע אבני דרך‪.‬‬
‫‪ )4‬התקשרות משנת ‪ 4112‬בהיקף כולל של כ‪ 07 -‬מיליוני ‪ ₪‬עם עיריית קריית גת בגין עבודת פיתוח בפרויקט "כרמי‬
‫גת"‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 29 -‬מיליוני ‪ ₪‬וצפויה להסתיים בשנת ‪.4118‬‬
‫ב‪ .‬תכנון וניהול עתודות קרקע‬
‫‪ )1‬התקשרויות בהיקף כולל של כ‪ 090 -‬מיליוני ‪ ,₪‬באמצעות חברות מתכננות‪ ,‬חברות עירוניות‪ ,‬השתתפויות‬
‫ברשויות מקומיות ובאמצעות התקשרות ישירה עם יועצי תכנון‪ .‬ההתקשרויות הן לביצוע פעולות תכנון‬
‫לקרקעות הנמצאות בניהולה של רשות מקרקעי ישראל‪ ,‬לרבות הגדרת יעוד הקרקע‪ ,‬חלוקת הקרקע למגרשים‬
‫ואופן השימוש בהם‪ ,‬זאת בכדי ליצור עתודות קרקע זמינות לשיווק ולבניה‪ .‬יתרת ההתקשרויות ליום ‪31‬‬
‫בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 011 -‬מיליוני ‪ ₪‬וצפויה להסתיים בשנת ‪.4118‬‬
‫‪ )4‬התקשרות מסוף שנת ‪ 4112‬בהיקף כולל של כ‪ 130 -‬מיליוני ‪ ₪‬עם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בגין הסכם‬
‫נתיב לדירה‪ ,‬לבניית כבישים ומחלפים להנגשת יחידות דיור שישווקו בשנים הקרובות‪ .‬יתרת ההתקשרויות ליום‬
‫‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה ‪ 130‬מיליוני ‪ ₪‬וצפויה להסתיים בשנת ‪.4118‬‬
‫ג‪ .‬עבודות לפינוי קרקעות‬
‫רשות מקרקעי ישראל מבצעת עבודות פינוי של גורמים שונים לצורך ניצול יעיל יותר של הקרקע (כגון‪ :‬פינוי מחנות‬
‫צבא‪ ,‬תחנות משטרה ומפעלי תעשייה) וכן לצרכים בעלי חשיבות לאומית‪ .‬פינויים אלו מתבצעים בהתאם להחלטות‬
‫מועצת מקרקעי ישראל‪ .‬היקף ההתקשרויות הפתוחות לביצוע עבודות פינוי קרקע הינו כ‪ 8,729 -‬מיליוני ‪ ₪‬ויתרתן‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 0,910 -‬מיליוני ‪ .₪‬להלן פירוט ההתקשרויות‪:‬‬
‫‪ )1‬התקשרות משנת ‪ 4118‬בהיקף של כ‪ 009 -‬מיליוני ‪ ₪‬עם משרד הביטחון‪ ,‬להעתקת פעילות בסיס חיל האוויר‬
‫(בח"א ‪ )47‬בשטח של ‪ 1,411‬דונם‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 01 -‬מיליוני ‪ ₪‬והיא צפויה‬
‫‪ )4‬התקשרות משנת ‪ 4114‬בהיקף של כ – ‪ 0,111‬מיליוני ‪ ,₪‬צמוד למדד תשומות הבניה‪ ,‬על פי הסכמים עם משרד‬
‫הביטחון לניהול התכנון‪ ,‬הפיתוח והשיווק של מחנות צה"ל‪ ,‬לפינוי מחנות צה"ל בהתאם להחלטת ממשלה מס'‬
‫‪ .3101‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 0,000 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫‪ )3‬בהמשך להחלטת ממשלה ‪ ,3101‬מתוך עודף ההכנסות מעבר ל – ‪ 0,111‬מיליוני ‪( ₪‬להלן‪" :‬עודף ההכנסות") יוקצו‬
‫‪ 32%‬למשרד הביטחון‪ .‬בהתאם למסמך הבנות שנחתם בשנת ‪ ,4114‬הקצתה הרשות בגין הכנסות זה סך של –‬
‫‪ 1,901‬מיליוני ‪ ₪‬כקדם מימון (להלן‪" :‬קדם המימון")‪ .‬יתרת ההתקשרות בגין קדם המימון ליום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪ 4112‬הינה כ – ‪ 1,111‬מיליוני ‪ ₪‬והיא צפויה להסתיים בסוף שנת ‪.4119‬‬
‫‪ )2‬התקשרות משנת ‪ 4113‬בהיקף של כ‪ 431 -‬מיליוני ‪ ,₪‬עם רשות שדות התעופה לפינוי שדה דב‪ ,‬זאת במסגרת‬
‫החלטות מועצת מקרקעי ישראל על פינויים לצורך ניצול יעיל יותר של הקרקע וכן לצרכים בעלי חשיבות‬
‫לאומית‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 191 -‬מיליוני ‪ ₪‬והיא צפויה להסתיים בסוף שנת‬
‫‪.4110‬‬
‫ד‪ .‬עבודות פיתוח חבל מגידו‬
‫התקשרות משנת ‪ 4111‬בהיקף כולל של כ‪ 80 -‬מיליוני ‪ ₪‬עם המועצה האזורית חבל מגידו לפיתוח אזור התעסוקה‬
‫מבוא הכרמל‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 2 -‬מיליוני ‪ ₪‬והיא צפויה להסתיים בסוף שנת ‪.4110‬‬
‫ה‪ .‬פינוי אתר פסולת נתניה‬
‫התקשרות משנת ‪ 4113‬בהיקף כולל של כ‪ 431 -‬מיליוני ‪ ₪‬עם עיריית נתניה‪ ,‬להשתתפות המדינה במימון עלות פינוי‬
‫אתר פסולת נתניה‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 192 -‬מיליוני ‪ ,₪‬והיא צפויה להסתיים בשנת‬
‫‪.4117‬‬
‫ו‪ .‬השבת קרקעות‬
‫התקשרות משנת ‪ 4112‬בהיקף כולל של כ‪ 07 -‬מיליוני ‪ ₪‬עם חברת הזרע בע"מ בגין פיצויים עבור השבת קרקע לצורך‬
‫שיווקה לפרויקט מגורים "כרמי גת"‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 33 -‬מיליוני ‪ ₪‬וצפויה‬
‫ז‪ .‬תכנון ופיתוח במגזר הבדואי בדרום‬
‫בהתאם להחלטת הממשלה מספר ‪ 1999‬מיום ‪ 18‬בינואר ‪ 4119‬אשר קבעה כי תוקם רשות להסדרת ההתיישבות‬
‫הבדואית בנגב תחת משרד הבינוי‪ .‬הוחלט שאג"ת יתקצב את רשות מקרקעי ישראל בתקציב הרשאה להתחייב ע"פ‬
‫יתרת ההתחייבויות הקיימות‪ ,‬לחברות המנהלות‪ ,‬משנים קודמות‪ .‬במקביל רשות מקרקעי ישראל תתוקצב במזומן‬
‫בהתאם לתחזית הביצוע של משרד הבינוי לשנה השוטפת‪.‬‬
‫ה‪37-‬‬
‫‪ .33‬משרד הכלכלה‬
‫תחום‬
‫פעולה‬
‫‪3630‬‬
‫‪3640‬‬
‫‪3641‬‬
‫‪3642‬‬
‫‪3644‬‬
‫‪3830‬‬
‫‪3840‬‬
‫‪3850‬‬
‫‪3860‬‬
‫‪5411‬‬
‫‪5412‬‬
‫‪7610‬‬
‫תיאור‬
‫שכר ותפעול‬
‫רגולציה‪ ,‬מחקר ואכיפה ‪-‬‬
‫שוק העבודה‬
‫עידוד תעסוקת הורים‬
‫באמצעות סבסוד‬
‫מעונות‪ ,‬משפחתונים‬
‫עידוד תעסוקת‬
‫אוכלוסיות ייעודיות‬
‫הכשרה מקצועית‬
‫המדען הראשי‬
‫עידוד המגזר העסקי‬
‫תמיכות בגופים ציבוריים‬
‫מלאי חירום‬
‫הרשות להגנת הצרכן‬
‫המועצה הישראלית‬
‫לצרכנות‬
‫השקעה בפיתוח תשתיות‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫ברוטו‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫לשנה‬
‫הבאה‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪1‬‬
‫‪649.2‬‬
‫(‪)17.5‬‬
‫‪525.2‬‬
‫(‪)11.2‬‬
‫‪124.0‬‬
‫‪81%‬‬
‫‪110.4‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪2‬‬
‫‪76.9‬‬
‫(‪)3.7‬‬
‫‪45.6‬‬
‫(‪)3.7‬‬
‫‪31.3‬‬
‫‪59%‬‬
‫‪30.0‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1,298.7‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1,149.3‬‬
‫‪-‬‬
‫‪149.4‬‬
‫‪88%‬‬
‫‪149.4‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪233.3‬‬
‫‪1,041.7‬‬
‫‪2,037.7‬‬
‫‪757.5‬‬
‫‪30.3‬‬
‫‪51.3‬‬
‫‪19.4‬‬
‫‬‫(‪)26.3‬‬
‫(‪)461.2‬‬
‫(‪)32.9‬‬
‫‬‫(‪)5.0‬‬
‫‪-‬‬
‫‪87.1‬‬
‫‪729.7‬‬
‫‪1,712.7‬‬
‫‪587.4‬‬
‫‪16.4‬‬
‫‪24.1‬‬
‫‪9.6‬‬
‫‬‫(‪)22.7‬‬
‫(‪)378.5‬‬
‫(‪)19.0‬‬
‫‬‫(‪)4.0‬‬
‫‪-‬‬
‫‪146.2‬‬
‫‪312.0‬‬
‫‪325.0‬‬
‫‪170.1‬‬
‫‪13.9‬‬
‫‪27.2‬‬
‫‪9.8‬‬
‫‪37%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪84%‬‬
‫‪78%‬‬
‫‪54%‬‬
‫‪47%‬‬
‫‪49%‬‬
‫‪145.7‬‬
‫‪313.9‬‬
‫‪287.3‬‬
‫‪156.1‬‬
‫‪14.0‬‬
‫‪14.4‬‬
‫‪8.6‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪75%‬‬
‫‪94%‬‬
‫‪11.5‬‬
‫‪203.9‬‬
‫‬‫(‪)50.0‬‬
‫‪10.7‬‬
‫‪169.0‬‬
‫‬‫(‪)50.0‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪34.9‬‬
‫‪93%‬‬
‫‪83%‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪34.9‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪6,411.4‬‬
‫(‪)596.6‬‬
‫‪5,066.8‬‬
‫(‪)489.1‬‬
‫‪1,344.6‬‬
‫‪79%‬‬
‫‪1,265.5‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪3,802‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪3,537‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪4,229‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪4,171‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪4,591‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪4,578‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫)‪(0%‬‬
‫‪10%‬‬
‫)‪(1%‬‬
‫‪20%‬‬
‫)‪(7%‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪5,455‬‬
‫‪)1‬‬
‫‪)4‬‬
‫‪)3‬‬
‫‪)2‬‬
‫‪)0‬‬
‫תקציב‬
‫‪5,815‬‬
‫הגדלה‬
‫‪2,567‬‬
‫(‪359 )2,207‬‬
‫תחום פ עולה זה יועד למימון הוצאות הנהלה‪ ,‬שכר‪ ,‬אמרכלות המשרד הראשי והמחוזות והפעולות המשלימות של‬
‫יחידות המשרד‪ .‬בתחום זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 142 -‬מיליוני ‪ ₪‬הנובע ברובו מהסכמים‬
‫שנחתמו בסוף שנת ‪ 4112‬ומתמשכים לשנת התקציב העוקבת‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון ההוצאות הכרוכות באכיפת יחסי עבודה וחוקי עבודה‪ ,‬התארגנות קואופרטיבית‬
‫ובטיחות בעבודה‪ .‬בתחום זה קיים תת ביצוע בתקציב המזומנים בסך של כ‪ 31 -‬מיליוני ‪ ₪‬הנובע משדרוג מערכות‬
‫מחשוב שהחל בביצוע בסוף שנת ‪.4112‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון האגף לעידוד תעסוקת הורים‪ ,‬העוסק בפיתוח ופיקוח על שירותים שנועדו לסייע‬
‫לאימהות עובדות‪ ,‬ובעיקר לצורך סבסוד שהותם של ילדים בגיל הרך במעונות יום‪ ,‬משפחתונים וצהרונים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫יועד תחום זה למימון השתתפות בבינוי ושיפוץ מבנים למעונות יום‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב‬
‫במזומנים בסך של כ‪ 129 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע בעיקר מפעולות בעלת אופי מתמשך שהביצוע צפוי לשנת התקציב‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון פעולות לעידוד תעסוקת אוכלוסיות ייעודיות (אנשים עם מוגבלויות‪ ,‬חרדים ומיעוטים)‬
‫באמצעות מרכזי הכוון תעסוקתי והכשרה מקצועית‪ .‬בתחום זה קיים תת ביצוע בתקציב המזומנים בסך של כ‪120 -‬‬
‫מיליוני ‪ ,₪‬הנובע מהתקשרויות רחבות היקף אשר מועד כריתתן חל בסוף שנת התקציב‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון פיתוח הון אנושי באמצעות ביצוע קורסי הכשרה מקצועית למובטלים ולאוכלוסיות‬
‫ייעודיות אחרות‪ ,‬להכשרת נוער בביתי ספר טכנולוגיים והכנתו לחיי עבודה ושירות בצה"ל‪ ,‬להכשרת הנדסאים‬
‫ה‪38-‬‬
‫‪)0‬‬
‫‪)7‬‬
‫‪)8‬‬
‫‪)9‬‬
‫וטכנאים מוסמכים‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 314 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע בעיקר‬
‫מתקציב בגין קורסים ופעילויות הנפרשים על פני שתי שנות תקציב‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון פעילות לשכת המדען הראשי אשר ממונה על קידום מחקר ופיתוח יישומי‪ ,‬וזאת על ידי‬
‫סבסוד פעילות המו"פ התעשייתי בישראל‪ .‬התחום מיועד למימון פיתוח התעשייה עתירת הידע בדרך של עידוד‬
‫החדשנות הטכנולוגית והתעשייתית לשם פיתוח תעשיית היצוא של מוצרים עתירי ידע‪ ,‬יצירת מקומות תעסוקה‬
‫בתחומי הטכנולוגיה‪ ,‬שיפור מאזן התשלומים של מדינת ישראל וכריתת הסכמים בינלאומיים לקידום מטרות חוק‬
‫המחקר והפיתוח‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 340 -‬מיליוני ‪ ₪‬הנובע מהתקשרויות‬
‫לביצוע פרויקטים בעלי אופי מתמשך‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד לעידוד המגזר העסקי כדלהלן‪:‬‬
‫א‪ .‬מרכז השקעות ‪ -‬מופקד על החוק לעידוד השקעות הון‪ ,‬מעניק תמיכות בשני מסלולים עיקריים‪ ,‬מענקי השקעה‬
‫ומענקי השתתפות בתעסוקה‪.‬‬
‫ב‪ .‬סוכנות לעסקים קטנים ובינוניים ‪ -‬תמיכה בעסקים קטנים במספר תחומים ביניהם ייעוץ במוקדי שטח‪ ,‬תמיכות‬
‫במענקים‪.‬‬
‫ג‪ .‬קידום ייצוא וסחר חוץ ‪ -‬הכולל את הפעלת מערך נספחים מסחריים‪ ,‬תמיכות כלכליות בחברות ישראליות‬
‫בתחום הייצוא ותקצוב פעולות מכון הייצוא‪.‬‬
‫ד‪ .‬השתתפות במימון פעילות מכון היהלומים‪.‬‬
‫בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 171 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע מהתקשרויות לביצוע פרויקטים‬
‫בעלי אופי מתמשך‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון מלאי מזון החירום הממשלתי של מצרכי מזון בסיסיים (שמן‪ ,‬סוכר‪ ,‬אורז‪ ,‬תה‪ ,‬קפה‪,‬‬
‫מזון לתינוקות‪ ,‬שמרים ובשר)‪ ,‬אחזקתו‪ ,‬רכישתו ותפעולו וזאת להבטחת הקיום בשעת חירום‪ .‬בתחום פעולה זה‬
‫קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 47 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע בעיקר בהורדת היקפי המלאי ומהכנסות גבוהות‬
‫אשר נבעו ממכירה של מלאי מסויים‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון פיתוח תשתית תעשייתית וטיפול כולל בנושאי תעשייה שונים באזורי עדיפות לאומית‬
‫בפריפריה‪ .‬המינהל לאזורי פיתוח‪ ,‬באמצעות חברות מנהלות‪ ,‬מפתח תשתיות ומשווק קרקעות עבור מפעלי תעשייה‪.‬‬
‫א‪ .‬חוק עידוד השקעות הון‬
‫החוק לעידוד השקעות הון משמש מכשיר להמרצת קצב הצמיחה של משק המדינה ולמשיכת הון חיצוני ומקומי‪.‬‬
‫מטרתו של החוק היא עידוד השקעות הון ויוזמה כלכלית‪ ,‬באופן שבו תינתן עדיפות לחדשנות ולפעילות באזורי‬
‫פיתוח‪ ,‬לשם פיתוח כושר ה ייצור של משק המדינה‪ ,‬שיפור יכולתו של המגזר העסקי להתמודד בתנאי תחרות‬
‫בשווקים בינלאומיים ויצירת תשתית למקומות עבודה חדשים וברי‪-‬קיימא‪ .‬לשם ביצוע המטרה מעניק החוק‬
‫יתרונות למפעלים ולמשקיעים בצורת מענקים והקלות מס‪ .‬הביצוע המעשי של החוק‪ ,‬עליו ממונים שר האוצר ושר‬
‫הכלכלה נתון בידי מרכז ההשקעות ורשות המסים‪ .‬מרכז ההשקעות במשרד הכלכלה פועל לעידוד יוזמות כלכליות‬
‫להקמה והרחבה של מפעלים תעשייתיים‪ ,‬מבנים לתעשייה‪ ,‬ולהשקעות הון פיזיות בתעשייה בישראל‪ .‬המענקים‬
‫מיועדים למפעלים בתעשייה שאושר להם מענק כאמור‪ .‬העברת המענקים מותנית בביצוע התוכנית שאושרה על ידי‬
‫מרכז ההשקעות‪ ,‬על בסיס אבני דרך ולאחר ביצוע ההשקעות בפועל‪ .‬תקופת ביצוע התוכנית מוגבלת לחמש שנים‬
‫ממועד אישורה‪ .‬להלן פירוט התקשרויות מהותיות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון‪ ,‬אשר יתרתן ליום ‪31‬‬
‫בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 1,424 -‬מיליוני ‪:₪‬‬
‫‪ )1‬אינטל אלקטרוניקה בע"מ ‪ -‬בשנת ‪ 4112‬אישר מרכז ההשקעות תכנית להרחבת מפעל לייצור רכיבים מיקרו‬
‫אלקטרונים‪ ,‬בקרית גת בעלות של כ‪ 3.0 -‬מיליארד ‪ .₪‬ביצוע התוכנית מזכה את החברה במענקים בסך של ‪179‬‬
‫מיליוני ‪ .₪‬יתרת ההתקשרות בגין מענקים שאושרו ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 179 -‬מיליוני ‪ .₪‬המשך‬
‫תשלום המענקים צפוי להתבצע עד לתום שנת ‪.4119‬‬
‫‪ )4‬אינטל מכונות וציוד בע"מ ‪ -‬בשנת ‪ 4112‬אישר מרכז ההשקעות תכנית להקמת מפעל להשכרת ציוד ושדרוג ציוד‬
‫אלקטרוני עבור מפעל אינטל בקרית גת בהיקף של כ‪ 18 -‬מיליארד ‪ .₪‬התוכנית מזכה את החברה במענקים בסך‬
‫של ‪ 898‬מיליוני ‪ .₪‬יתרת ההתקשרות בגין מענקים שאושרו ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 898 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫המשך תשלום המענקים צפוי להתבצע עד לתום שנת ‪.4119‬‬
‫‪ )3‬טאואר סמיקונדקטור בע"מ ‪ -‬התקשרות משנת ‪ 4111‬בהתאם לאישור מרכז ההשקעות להרחבת המפעל במגדל‬
‫העמק לייצור מעגלים משולבים בהשקעה של ‪ 1.0‬מיליארד ‪ .₪‬החברה התחייבה להעסקת ‪ 381‬עובדים נוספים‬
‫וכן התחייבה שמצבת העובדים לא תפחת מ‪ 1,231 -‬עובדים עד סוף שנת ‪ 4110‬ותכלול ‪ 31‬עובדים במגזר‬
‫המיעוטים שהם סטודנטים במדעי הטבע‪ ,‬מדעי החיים‪ ,‬מדעים מדויקים או בוגרים בתחומים אלו‪ .‬ביצוע‬
‫התוכנית יזכה את החברה במענק בסך ‪ 120‬מיליוני ‪ ₪‬ועוד עד ‪ 0‬מיליוני ‪ ₪‬בגין הפרשי שער במידה וייווצר‪ .‬יתרת‬
‫ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 11 -‬מיליוני ‪ ₪‬וצפויה להסתיים בשנת ‪.4110‬‬
‫‪ )2‬ערבה מיינס בע"מ ‪ -‬בשנת ‪ 4119‬אישר מרכז ההשקעות את תכנית ההשקעות להקמת מפעל לייצור נחושת‬
‫מתכתית במכרות תמנע‪ .‬ביצוע ההשקעה בהתאם לתוכנית המאושרת מזכה את החברה במענק בסך של ‪110‬‬
‫מיליוני ‪ .₪‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 110 -‬מיליוני ‪ .₪‬תשלום המענקים צפוי להתבצע עד‬
‫לתום שנת ‪.4110‬‬
‫ה‪39-‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪ )0‬מילקו תעשיות בע"מ‪ -‬בשנת ‪ 4119‬אישר מרכז ההשקעות את התוכנית להעתקת המפעל של חברת מילקו מתל‬
‫אביב לפארק נעם‪ .‬ביצוע ההשקעה בהתאם לתוכניות המאושרות מזכה את החברה במענק בסך של ‪ 110‬מיליוני‬
‫‪ .₪‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה ‪ 21‬מיליוני ‪ .₪‬תשלום המענקים צפוי להתבצע עד לתום שנת‬
‫‪.4110‬‬
‫לשכת המדען הראשי פועלת מתוקף החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה תשמ"ד‪ 1982 -‬ומטרתה לתמוך במחקר‬
‫ופיתוח (מו"פ) תעשייתי באמצעות סיוע כספי ישיר‪ ,‬בהתאם להוראות החוק וכן במו"פ בתוכניות הפועלות על פי‬
‫הוראות מנכ"ל מכוח הוראות חוק המו"פ‪ .‬עיקר ההתקשרויות הינן למתן תמיכה בחברות למטרות מחקר ופיתוח‬
‫עבור נושאים שהוגדרו בהוראות מנכ"ל מכוח הוראות חוק המו"פ‪ .‬להלן פירוט התקשרויות מהותיות במסגרת‬
‫פרויקטים שמאשר המדען הראשי‪ ,‬אשר יתרתן ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 402 -‬מיליוני ‪:₪‬‬
‫‪ )1‬הקמת מכון לביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב ‪ -‬התקשרות בהיקף של כ‪ 140 -‬מיליוני ‪ ₪‬עם‬
‫אוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬להקמת מכון לאומי למחקר ופיתוח תחומי הביוטכנולוגיה בנגב‪ ,‬המיועד ליצור תשתית‬
‫מחקר לאומית בתחומי הביוטכנולוגיה ולהביא ליישום פיתוחים באופן מסחרי בשיתוף התעשייה הישראלית‪.‬‬
‫ההתקשרות נחתמה בשנת ‪ 4119‬לתקופה של ‪ 7‬שנים והיא מתבצעת באיגום משאבים עם מספר משרדים‬
‫השותפים בתוכנית והם‪ :‬הועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה הגבוהה‪ ,‬משרד לפיתוח הנגב והגליל‬
‫ושיתוף פעולה אזורי ומשרד האוצר‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה ‪ 00‬מיליוני ‪ ,₪‬והיא צפויה‬
‫‪ )4‬הון הטבע בע"מ ‪ -‬התקשרות משנת ‪ 4111‬בהיקף של ‪ 07‬מיליוני ‪ ₪‬להקמת מרכז לאנרגיה מתחדשת בנגב‪.‬‬
‫התוכנית מתבצעת באיגום משאבים של מספר משרדים השותפים לה ‪ -‬משרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה‬
‫והמים‪ ,‬משרד לפיתוח הנגב והגליל ושיתוף פעולה אזורי ומשרד האוצר‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪ 4112‬הינה כ‪ 20 -‬מיליוני ‪ ,₪‬והיא צפויה להסתיים בדצמבר ‪4110‬‬
‫‪ )3‬בנק ברקליס פי‪.‬אל‪.‬סי ‪ -‬התקשרות משנת ‪ 4111‬בהיקף של כ‪ 93 -‬מיליוני ‪ ₪‬עם בנק ברקליס העולמי‪ ,‬להקמת‬
‫מרכזי מו"פ במדינת ישראל אשר ישמשו את התעשייה הפיננסית העולמית‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪ 4112‬הינה כ‪ 71 -‬מיליוני ‪ ,₪‬והיא צפויה להסתיים בשנת ‪.4117‬‬
‫‪ )2‬סיטיגרופ גלובל מרקטס לימיטד ‪ -‬התקשרות מחודש דצמבר ‪ 4111‬בהיקף של כ‪ 93 -‬מיליוני ‪ .₪‬ההתקשרות‬
‫נועדה להקמת מרכזי מו"פ במדינת ישראל אשר ישמשו את התעשייה הפיננסית העולמית‪ .‬יתרת ההתקשרות‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 84 -‬מיליוני ‪ ,₪‬והיא צפויה להסתיים בשנת ‪.4117‬‬
‫התקשרות עם ארגון ‪I.D.A‬‬
‫ארגון ‪ I.D.A‬הינו זרוע של הבנק העולמי הנותן סיוע כלכלי לכ‪ 81 -‬המדינות העניות בעולם‪ ,‬זאת באמצעות הלוואות‬
‫ומענקים לביצוע פרויקטים במכרזים‪ .‬כספי הארגון נגבים מהמדינות החברות והתורמות‪ ,‬מהבנק העולמי ומהחזרי‬
‫ההלוואות‪ .‬בשנת ‪ 4118‬התחייבה מדינת ישראל לתרום ‪ 93‬מיליוני ‪ ₪‬בפריסה ל‪ 9 -‬שנים‪ ,‬יתרת ההתקשרות ליום ‪31‬‬
‫בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 12 -‬מיליוני ‪ ,₪‬והיא צפויה להסתיים בשנת ‪.4117‬‬
‫תכנית לעידוד השקעות ‪ -‬תעסוקה‬
‫התקשרויות עם מספר רב של מפעלים במסגרת התוכנית לעידוד השקעות בתעסוקה‪ ,‬מתוקף החלטת ממשלה לעניין‬
‫עידוד התעסוקה‪ .‬התמיכה ניתנת למפעל בעבור העסקת עובדים בתחומי התעשייה השונים וביצוע התמיכה נמשך עד‬
‫שמונה שנים מיום הוצאת כתב האישור‪ .‬להלן פירוט התקשרויות מהותיות במסגרת זו‪ ,‬שסך יתרתן ליום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪ 4112‬הינה כ‪ 417 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫‪ )1‬אר‪.‬אס‪.‬איי סקיוריטי בע"מ ‪ -‬התקשרות משנת ‪ 4111‬בהיקף של כ‪ 83 -‬מיליוני ‪ .₪‬ההתקשרות נועדה למתן‬
‫תמיכה לחברה עבור העסקת ‪ 101‬עובדים מקצועיים במרכז פיתוח תוכנה אשר יוקם על ידה בבאר שבע‪ .‬יתרת‬
‫‪ )4‬אמדוקס בע"מ ‪ -‬התקשרות משנת ‪ 4114‬בהיקף של כ‪ 112 -‬מיליוני ‪ ,₪‬שנועדו למתן תמיכה לחברה בעבור‬
‫העסקת ‪ 411‬עובדים נוספים במרכז פיתוח טכנולוגי בשדרות יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪-‬‬
‫‪ 112‬מיליוני ‪ ₪‬והיא צפויה להסתיים בשנת ‪.4141‬‬
‫‪ )3‬חברת נס‪.‬איי‪.‬טי בע"מ ‪ -‬התקשרות משנת ‪ 4114‬בהיקף של כ‪ 00 -‬מיליוני ‪ .₪‬ההתקשרות נועדה למתן תמיכה‬
‫לחברה עבור העסקת ‪ 101‬עובדים מקצועיים במרכז פיתוח אשר יוקם על ידה בבאר שבע‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום‬
‫‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 27 -‬מיליוני ‪ ₪‬והיא צפויה להסתיים בשנת ‪.4142‬‬
‫הקרן למען בעלי מקצועות שוחקים‬
‫התקשרות משנת ‪ 4111‬בהיקף של כ‪ 011 -‬מיליוני ‪ .₪‬במסגרת התחייבות הממשלה לסייע בפתרון קשיים כספיים‬
‫הנובעים לעובדים בעבודה שוחקת כתוצאה מהעלאת גיל הפרישה‪ .‬עיקרי ההסכם כוללים העברת קורסים והכשרה‬
‫מקצועית לעובדים מעל גיל ‪ 01‬העובדים במקצוע שוחק‪ ,‬או תשלום דמי קיום לעובדים המתקרבים לגיל פרישה‬
‫ונפגעו כתוצאה מהעלאתו (פיטורים‪ ,‬צמצום משרה וכד')‪ .‬לצורך יישום ההסכם הקימו לשכת התיאום של הארגונים‬
‫הכלכליים והסתדרות העובדים הכללית את עמותת " הקרן למען בעלי מקצועות שוחקים‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪31‬‬
‫בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 043 -‬מיליוני ‪ ₪‬והיא צפויה להסתיים בשנת ‪.4141‬‬
‫מרכזי תעסוקה – מגזר מיעוטים‬
‫התקשרות משנת ‪ 4114‬בהיקף של כ‪ 101 -‬מיליוני ‪ ₪‬בעקבות החלטת ממשלה‪ ,‬להקמת ‪ 41‬מרכזי תעסוקה בשיתוף‬
‫הג'ויינט לאוכלוסיית הבלתי מועסקים במגזר המיעוטים‪ ,‬עידוד תעסוקת נשים במגזר הערבי‪ ,‬ליווי והכוונה של‬
‫הבלתי מועסקים‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 110 -‬מיליוני ‪ ₪‬והיא צפויה להסתיים בשנת‬
‫‪.4110‬‬
‫ה‪21-‬‬
‫ז‪ .‬סוכנות לעסקים קטנים ובינוניים‬
‫התקשרות משנת ‪ 4112‬בהיקף של כ‪ 09 -‬מיליוני ‪ ₪‬עם חברת סיסטמטי מוקדי טיפוח יזמות בע"מ‪ ,‬להפעלת מוקדי‬
‫שטח ולייעול מתן השירותים לעסקים‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 01 -‬מיליוני ‪ ₪‬והיא צפויה‬
‫ח‪ .‬הכשרה מקצועית בענף הבנייה‬
‫התקשרות משנת ‪ 4112‬בהיקף של כ‪ 87 -‬מיליוני ‪ ₪‬עם הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל‪ ,‬להכשיר עובדים‬
‫ישראלים בענף הבניין ובמתן מענקי קיום ומענקי התמדה‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬דצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪80 -‬‬
‫מיליוני ‪ ₪‬וצפויה להסתיים בשנת ‪.4110‬‬
‫‪ .34‬משרד הפנים‬
‫תחום‬
‫‪ 0620‬הנהלת המשרד‬
‫‪ 0621‬הבחירות ברשויות‬
‫‪0622‬‬
‫‪0623‬‬
‫‪0630‬‬
‫‪0631‬‬
‫‪1811‬‬
‫‪5432‬‬
‫שירותי דת לעדות לא‬
‫יהודיות וליהודים‬
‫קראים‬
‫הרשות למאגר ביומטרי‬
‫מינהל התכנון‬
‫היחידה הארצית לפיקוח‬
‫על הבנייה‬
‫העברות לרשויות‬
‫מקומיות‬
‫איגוד ערים כנרת‬
‫אחרים‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫‪217.5‬‬
‫‪120.5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫(‪)1.4‬‬
‫‪-‬‬
‫ברוטו‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫‪157.9‬‬
‫‪91.0‬‬
‫(‪)1.4‬‬
‫‪-‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪4,249‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪4,171‬‬
‫‪59.6‬‬
‫‪29.5‬‬
‫‪73%‬‬
‫‪76%‬‬
‫‪59.6‬‬
‫‪20.8‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪93%‬‬
‫‪3‬‬
‫‪119.5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪75.8‬‬
‫‪-‬‬
‫‪43.7‬‬
‫‪63%‬‬
‫‪42.4‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪27.5‬‬
‫‪242.0‬‬
‫‬‫(‪)9.2‬‬
‫‪11.5‬‬
‫‪211.7‬‬
‫‬‫(‪)2.8‬‬
‫‪16.0‬‬
‫‪30.3‬‬
‫‪42%‬‬
‫‪87%‬‬
‫‪16.1‬‬
‫‪23.0‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪97%‬‬
‫‪25.5‬‬
‫(‪)1.5‬‬
‫‪19.0‬‬
‫‪-‬‬
‫‪6.5‬‬
‫‪75%‬‬
‫‪4.3‬‬
‫‪91%‬‬
‫‪5,082.5‬‬
‫‪70.1‬‬
‫‬‫‪5,905.1‬‬
‫(‪)481.1‬‬
‫‬‫‬‫(‪)493.2‬‬
‫‪4,332.9‬‬
‫‪39.2‬‬
‫‪7.0‬‬
‫‪4,946.0‬‬
‫(‪)479.4‬‬
‫‬‫(‪)6.4‬‬
‫(‪)490.0‬‬
‫‪749.6‬‬
‫‪30.9‬‬
‫(‪)7.0‬‬
‫‪959.1‬‬
‫‪85%‬‬
‫‪56%‬‬
‫***‬
‫‪84%‬‬
‫‪747.2‬‬
‫‪31.0‬‬
‫‬‫‪944.4‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫***‬
‫‪100%‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪4,346‬‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫אחוז‬
‫לשנה‬
‫ביצוע‬
‫הבאה‬
‫‪2012‬‬
‫‪4,110‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪4,637‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪4,456‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫)‪(4%‬‬
‫‪13%‬‬
‫)‪(5%‬‬
‫‪4%‬‬
‫)‪(2%‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪3,905‬‬
‫‪)1‬‬
‫‪)4‬‬
‫‪)3‬‬
‫‪)2‬‬
‫תקציב‬
‫‪5,412‬‬
‫הגדלה‬
‫‪3,054‬‬
‫(‪1,507 )1,547‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון הוצאות הנהלת המשרד‪ ,‬תקציבי פעולות המטה והוצאות השכר ‪ -‬שיא כוח אדם‪,‬‬
‫עובדים ארעיים שעות נוספות‪ ,‬כוננויות וכדומה‪ .‬בנוסף‪ ,‬מתוקצבות הוצאות השכר של המינהל לשלטון מקומי‪,‬‬
‫לרבות האגף לביקורת‪ ,‬אגף שכר וכוח אדם ברשויות המקומיות‪ ,‬היחידה לחיוב אישי וכן פעולות הדרכה שעורך‬
‫המשרד ברשויות המקומיות ושכירת שירותי יעוץ חיצוניים‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב המזומנים‬
‫בסך של כ‪ 01 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע מהסכמים שטרם מומשו במזומן‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון ההוצאות הכרוכות בהיערכות משרד הפנים לקראת הבחירות‪ ,‬הכוללות הכנת פנקס‬
‫בוחרים ומשלוח הודעות לבוחר כמתחייב על פי החוק וכן הוצאות השכר של יחידות הפיקוח‪ ,‬וכן תקצוב מימון‬
‫המפלגות לסיעות ברשויות המקומיות בהתאם לחוק‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון שירותי דת שוטפים ופיתוח מבני דת‪ .‬שירותי דת כוללים הוצאות השוטפות של תפעול‬
‫האגף‪ ,‬הוצאות השכר של עובדי האגף והתמיכות בעדות הלא יהודיות‪ .‬פיתוח מבני דת כולל הוצאות הפיתוח של‬
‫האגף המשמשות בעיקר להשקעות במבני דת של העדות הלא יהודיות‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון הוצאות התפעול וכוח האדם של הרשות למאגר ביומטרי האחראית על ניהולו ואבטחתו‬
‫של המאגר הביומטרי‪ .‬הרשות פועלת במסגרת הפרויקט להנפקת תיעוד לאומי חדש ‪ -‬דרכונים ותעודות זהות אשר‬
‫ה‪21-‬‬
‫יכללו נתונים ביומטריים של מבקשי התיעוד‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב המזומנים בסך של כ‪10 -‬‬
‫מיליוני ‪ ₪‬הנובע בשל התקשרויות המשולמות על פי אבני דרך שנקבעו‪.‬‬
‫‪ )0‬תחום פעולה זה יועד למימון הוצאות השכר השונות של מינהל התכנון בגין רכיבי הייעוץ תפעול ושירותי תכנון‬
‫כמו כן הינו מיועד למימון הכנת תוכניות מתאר ארציות מחוזיות ומקומיות‪ ,‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע‬
‫בהכנסה המיועדת הנובע מאי גבייה של אגרות בניה כתוצאה מצמצום היקפי בניה‪.‬‬
‫‪ )0‬תחום פעולה זה יועד למימון מענקים ותקציבים המיועדים לרשויות המקומיות‪ .‬המענקים העיקריים הם‪:‬‬
‫מענקי איזון לרשויות המקומיות מענקי איזון לפיתוח‪ ,‬מענקי הבראה‪ ,‬מענק הבירה לעיריית ירושלים‪ ,‬ומענקים‬
‫שוטפים אחרים‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 701 -‬מיליוני ‪ ₪‬הנובע בעיקרו מתוכניות‬
‫הבראה שהרשויות המקומיות חתמו עליהן בכפוף לעמידה באבני דרך שנקבעו בתוכנית‪.‬‬
‫‪ )7‬תחום פעולה זה יועד להסדרת הפעילות ברשות הניקוז כינרת‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב במזומנים‬
‫בסך של כ‪ 31 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע בעיקר מהתחייבויות שהביצוע צפוי לשנת התקציב העוקבת‪.‬‬
‫אין‪.‬‬
‫‪ .31‬הרשות לזכויות ניצולי השואה‬
‫תחום‬
‫פעולה‬
‫‪2501‬‬
‫‪2502‬‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫תיאור‬
‫‬‫‪48.8‬‬
‫‪1‬‬
‫תגמולים לנכים‬
‫‬‫‪3,709.3‬‬
‫תגמולים ישירים וטיפול ‪2‬‬
‫רפואי‬
‫‬‫‬‫אחרים‬
‫‪3,758.1‬‬
‫‪-‬‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫ברוטו‬
‫‬‫‪29.8‬‬
‫(‪)3.1‬‬
‫‪3,556.7‬‬
‫(‪)0.2‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.2‬‬
‫***‬
‫‪-‬‬
‫***‬
‫‪3,586.3‬‬
‫(‪)3.1‬‬
‫‪171.8‬‬
‫‪95%‬‬
‫‪174.5‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2,372‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2,672‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2,747‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2,878‬‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫‪19.0‬‬
‫‪152.6‬‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪61%‬‬
‫‪96%‬‬
‫אחוז‬
‫לשנה‬
‫ביצוע‬
‫הבאה‬
‫‪99%‬‬
‫‪18.7‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪155.8‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪3,076‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪3,583‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪13%‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪3,357‬‬
‫תקציב‬
‫‪3,758‬‬
‫הגדלה‬
‫‪1,320‬‬
‫‪401‬‬
‫(‪)919‬‬
‫‪ )1‬תחום פעולה זה יועד ברובו למימון תפעול הרשות כגון‪ :‬הוצאות מיכון‪ ,‬שיפור תהליכי עבודה‪ ,‬מחשוב‪ ,‬השתתפות‬
‫בהוצאות תפעול שהאוצר מחייב את הרשות ובחלקו למימון שירותים עקיפים לנכים (לא תגמולים ישירים) כגון‪:‬‬
‫יעוץ וחוות דעת רופאים מומחים‪ ,‬אחזקת "קול סנטר"‪ ,‬ועדות רפואיות‪.‬‬
‫‪ )4‬תחום פעולה יועד למימון תגמולים חודשיים לנכי המלחמה בנאצים ונכי רדיפות הנאצים וכן לניצולי שואה שהוכרו‬
‫כזכאים לקבל תגמולים חודשיים או מענק הטבות שנתי לפי חוק ההטבות לניצולי השואה‪ .‬בנוסף‪ ,‬תחום פעולה זה‬
‫יועד למימון טיפול ושיקום רפואי‪ ,‬מתן הנחה על תרופות ותמיכות למוסדות ציבור ולגופים שמעניקים סיוע פרטני‬
‫לניצולי השואה‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 103 -‬מיליוני ‪ ,₪‬שהביצוע והתשלום‬
‫בגינן יתבצע בשנה העוקבת‪.‬‬
‫א‪ .‬פטור מתשלום על תרופות‪.‬‬
‫בעקבות אישור תוכנית הסיוע הלאומית לניצולי השואה‪ ,‬הורחבו שיעורי מתן הנחה על תרופות שבסל התרופות ל‬
‫‪( 111%‬להלן ‪ -‬פטור) החל מחודש אוגוסט ‪ .4112‬היקף ההתקשרות השנתית עם קופות החולים למתן הפטור כאמור‬
‫הינה בסך של כ‪ 421 -‬מיליוני ‪ ₪‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 101 -‬מיליוני ‪ .₪‬וצפויה להסתיים‬
‫בסוף יולי ‪.4110‬‬
‫ה‪24-‬‬
‫‪ .32‬רשות המסים‬
‫תחום‬
‫פעולה‬
‫‪0552‬‬
‫‪1301‬‬
‫‪8302‬‬
‫תיאור‬
‫רשות המיסים‬
‫פיתוח משרד האוצר‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫לשנה‬
‫הבאה‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪2,864.2‬‬
‫‪672.6‬‬
‫‪42.9‬‬
‫‪-‬‬
‫(‪2,680.9 )1,083.4‬‬
‫‪668.8‬‬
‫‬‫‪34.9‬‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫(‪183.3 )1,078.9‬‬
‫‪3.8‬‬
‫‬‫‪8.0‬‬
‫‬‫‬‫(‪)0.3‬‬
‫‪94%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪81%‬‬
‫***‬
‫‪177.0‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪8.0‬‬
‫‪-‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪100%‬‬
‫***‬
‫‪3,579.7‬‬
‫(‪3,384.6 )1,083.4‬‬
‫(‪195.1 )1,079.2‬‬
‫‪95%‬‬
‫‪185.3‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫אחרים‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫ביצוע‬
‫ברוטו‬
‫‪2009‬‬
‫‪1,507‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪1,556‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪1,610‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪1,723‬‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫‪2013‬‬
‫‪2,556‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2,305‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫)‪(10%‬‬
‫‪48%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪3%‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪2,375‬‬
‫תקציב‬
‫‪2,496‬‬
‫הגדלה‬
‫‪1,314‬‬
‫(‪122 )1,192‬‬
‫‪ )1‬תחום פעולה זה יועד למימון מערך גביית המסים בישראל (מסים ישירים ומסים עקיפים) ולביצוע פקודת מס‬
‫הכנסה‪ ,‬פקודת המכס‪ ,‬חוק מע"מ‪ ,‬חוק מיסוי מקרקעין‪ ,‬גביית היטלים מיוחדים‪ ,‬גביית מסים בגין שכר‪ ,‬מיסי‬
‫רווחים‪ ,‬מס קניה‪ ,‬בלו והיטלי יבוא‪ .‬כמו כן תשלומים בגין פיצויי פעולות איבה‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע‬
‫בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 183 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע מהתחייבויות והתקשרויות שנרשמו ושבגינם יתקבלו עודפים‬
‫מחוייבים‪.‬‬
‫‪ )4‬תחום פעולה זה יועד להוצאות שונות‪ ,‬כולל תקציב בגין תשלום מענק מס הכנסה לזכאים‪ ,‬תשלומים לבית ספר‬
‫אמריקאי וכן הקלות במסים לדיפלומטים‪.‬‬
‫‪ )3‬תחום פעולה זה יועד למימון פרויקטי פיתוח של רשות המסים בעיקר בנושא המחשוב‪.‬‬
‫מערכת סחר חוץ ‪ -‬דור חדש‬
‫התקשרות משנת ‪ 4118‬בהיקף של כ‪ 210 -‬מיליוני ‪ ₪‬עם חברת מל"ם מערכות‪ ,‬לפיתוח‪ ,‬תפעול ותחזוקה של מערכת סחר‬
‫חוץ ‪ -‬דור חדש עבור אגף המכס והמע"מ‪ .‬המערכת מיועדת לניהול מערך המיסוי בתחומי היצוא והיבוא‪ ,‬לרבות בקרה על‬
‫קיום חוקי הסחר הבינלאומי‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 321 -‬מיליוני ‪ ₪‬והיא צפויה להסתיים‬
‫בשנת ‪.4141‬‬
‫ה‪23-‬‬
‫‪ .35‬שירות בתי הסוהר‬
‫תחום‬
‫‪ 0770‬שירות בתי הסוהר‬
‫‪ 5240‬פיתוח ‪ -‬שירות בתי‬
‫הסוהר‬
‫אחרים‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫ברוטו‬
‫‪1‬‬
‫‪3,208.5‬‬
‫(‪)230.3‬‬
‫‪3,057.7‬‬
‫(‪)197.5‬‬
‫‪150.8‬‬
‫‪95%‬‬
‫‪120.1‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪2‬‬
‫‪143.9‬‬
‫‪-‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪134.0‬‬
‫‪-‬‬
‫‬‫(‪)0.9‬‬
‫‪9.9‬‬
‫‪-‬‬
‫‪93%‬‬
‫***‬
‫‪10.6‬‬
‫‪-‬‬
‫‪100%‬‬
‫***‬
‫‪3,352.4‬‬
‫(‪)230.3‬‬
‫‪3,191.7‬‬
‫(‪)198.4‬‬
‫‪160.7‬‬
‫‪95%‬‬
‫‪130.7‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2,247‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2,527‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2,430‬‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫אחוז‬
‫לשנה‬
‫ביצוע‬
‫הבאה‬
‫‪2012‬‬
‫‪2,729‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2,854‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2,993‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪12%‬‬
‫)‪(4%‬‬
‫‪12%‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪2,893‬‬
‫תקציב‬
‫‪3,122‬‬
‫הגדלה‬
‫‪652‬‬
‫‪229‬‬
‫(‪)423‬‬
‫‪ )1‬תחום פעולה זה יועד למימון‪:‬‬
‫א‪ .‬הוצאות שכר ונלוות לעובדי שירות בתי הסוהר‪.‬‬
‫ב‪ .‬הוצאות תפעול ואחזקה שוטפות בגין מים‪ ,‬חשמל‪ ,‬ארנונה‪ ,‬דלק‪ ,‬תקשורת וכדומה‪.‬‬
‫ג‪ .‬תשלומים לאסירים בגין העסקתם בבתי סוהר‪ ,‬לרבות כלכלה‪ ,‬ביגוד‪ ,‬טיפול רפואי וחינוך‪.‬‬
‫ד‪ .‬הפעלת מערך הסוהרים הכולל הוצאות בגין ביגוד‪ ,‬מזון‪ ,‬הכשרה והדרכה‪.‬‬
‫ה‪ .‬תשלומים לאחזקת מערכות הביטחון‪.‬‬
‫ו‪ .‬תשלומי שכר לגמלאי שרות בתי הסוהר‪.‬‬
‫בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 101 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע מהתקשרויות שביצוען צפוי‬
‫במהלך השנה העוקבת‪.‬‬
‫‪ )4‬תחום פעולה זה יועד למימון פיתוח‪ ,‬שיפוץ והרחבה של בתי סוהר קיימים‪ ,‬וכן למימון הוצאות מחשוב בבתי סוהר‪,‬‬
‫לרבות הקמת מערכת מחשוב חדשה בליבת הארגון‪ ,‬פיתוח והחלפת מערכות מחשוב קיימות‪.‬‬
‫א‪ .‬כלכלת אסירים וסוהרים‬
‫התקשרות שנתית עם חברת תנובה שף בהיקף של כ‪ 98 -‬מיליוני ‪ ₪‬בשנת ‪ ,4112‬לרכש מזון באופן סדיר לאסירים‬
‫ולסוהרים בבתי הסוהר השונים‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 11 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫ב‪ .‬מערך הקנטינות לאסירים‬
‫התקשרות שנתית עם חברת ד‪.‬ד‪.‬ש בהיקף של כ‪ 101 -‬מיליוני ‪ ₪‬בשנת ‪ ,4112‬להפעלת מערך הקנטינות בבתי הסוהר‬
‫ולרכישת מוצרים הנמצאים בפיקוח מחירים לצורך מכירתם בקנטינות‪.‬‬
‫ה‪22-‬‬
‫‪ .36‬המינהל לחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫תחום‬
‫‪ 2028‬חינוך התיישבותי‬
‫‪1‬‬
‫ופיתוח‬
‫הצטיידות‬
‫‪ 2030‬הסעות‬
‫‪2‬‬
‫‪ 6002‬תכנית פיתוח חינוך‬
‫‪3‬‬
‫‪ 6006‬חידוש מבנים‬
‫‪4‬‬
‫אחרים‬
‫ברוטו‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫‪3,124.9‬‬
‫(‪)213.8‬‬
‫‪3,008.2‬‬
‫(‪)187.6‬‬
‫‪116.7‬‬
‫‪96%‬‬
‫‪82.8‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪72.0‬‬
‫‪15.7‬‬
‫‪20.4‬‬
‫‬‫‪3,233.0‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫(‪)213.8‬‬
‫‪43.7‬‬
‫‪15.3‬‬
‫‪12.6‬‬
‫‬‫‪3,079.8‬‬
‫‬‫‬‫‬‫(‪)1.8‬‬
‫(‪)189.4‬‬
‫‪28.3‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪7.8‬‬
‫‬‫‪153.2‬‬
‫‪61%‬‬
‫‪97%‬‬
‫‪62%‬‬
‫***‬
‫‪95%‬‬
‫‪28.3‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪7.7‬‬
‫‬‫‪119.2‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫***‬
‫‪99%‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2,108‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2,243‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2,465‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2,537‬‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫אחוז‬
‫לשנה‬
‫ביצוע‬
‫הבאה‬
‫‪2013‬‬
‫‪2,708‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2,890‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪6%‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪2,670‬‬
‫‪)1‬‬
‫‪)4‬‬
‫‪)3‬‬
‫‪)2‬‬
‫תקציב‬
‫‪3,019‬‬
‫‪350‬‬
‫(‪)275‬‬
‫הגדלה‬
‫‪625‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון פעילות המינהל לחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער‪ ,‬המשמש כמחוז ארצי של כ‪-‬‬
‫‪ 141‬בתי ספר על יסודיים אזוריים ‪ -‬התיישבותיים‪ ,‬כפרי נוער ופנימיות‪ ,‬שבהם לומדים כ‪ 00,111 -‬תלמידים‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫אחראי המינהל על השמה‪ ,‬קליטה ופיקוח בפנימיות‪ ,‬באגודה לקידום החינוך ובמפעל להכשרת ילדי ישראל‪ .‬המינהל‬
‫מפקח על החינוך הימי במדינת ישראל ומשמש מרכז ארצי בתחומי מדעי החיים‪ ,‬הסביבה והחקלאות‪ .‬בתחום פעולה‬
‫זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 117 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע מהתקשרויות שביצוען צפוי במהלך השנה‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון שיפוצים ופיתוח בכפרי נוער ופנימיות של מנהל החינוך ההתיישבותי‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון בניית כיתות בבתיה"ס השייכים לחינוך ההתיישבותי ונמצאים בפיקוח המינהל‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון חידוש כיתות בבתיה"ס השייכים לחינוך ההתיישבותי ונמצאים בפיקוח המינהל‪.‬‬
‫אין‪.‬‬
‫‪ .37‬המשרד לביטחון פנים‬
‫תחום‬
‫פעולה‬
‫‪0750‬‬
‫‪0755‬‬
‫‪0760‬‬
‫‪5230‬‬
‫תיאור‬
‫הרשות להגנה על עדים‬
‫כבאות והצלה‬
‫פיתוח משרד לביטחון‬
‫פנים‬
‫אחרים‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫ברוטו‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫לשנה‬
‫הבאה‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1,042.4‬‬
‫‪78.9‬‬
‫‪1,269.5‬‬
‫(‪)3.9‬‬
‫‬‫(‪)435.7‬‬
‫‪428.7‬‬
‫‪48.6‬‬
‫‪1,079.1‬‬
‫(‪)3.5‬‬
‫‬‫(‪)416.4‬‬
‫‪613.7‬‬
‫‪30.3‬‬
‫‪190.4‬‬
‫‪41%‬‬
‫‪62%‬‬
‫‪85%‬‬
‫‪609.6‬‬
‫‪30.2‬‬
‫‪160.7‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪4‬‬
‫‪125.2‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪2,519.0‬‬
‫‬‫‬‫(‪)439.6‬‬
‫‪122.9‬‬
‫(‪)23.0‬‬
‫‪1,656.3‬‬
‫‬‫‬‫(‪)419.9‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪26.0‬‬
‫‪862.7‬‬
‫‪2.3 98%‬‬
‫(‪1.6 )767%‬‬
‫‪804.4 66%‬‬
‫ה‪20-‬‬
‫‪100%‬‬
‫(‪)713%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪180‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪210‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪754‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪888‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪1,078‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪1,236‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪18%‬‬
‫‪259%‬‬
‫‪17%‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪1,365‬‬
‫תקציב‬
‫‪2,079‬‬
‫‪715‬‬
‫(‪)651‬‬
‫הגדלה‬
‫‪1,366‬‬
‫‪ )1‬תחום פעולה זה יועד למימון תשלומי שכר‪ ,‬הוצאות תפעוליות‪ ,‬פעולות אמרכלות ופרויקטים שונים‪ .‬בתחום פעולה‬
‫זה קיים תת ביצוע בתקציב המזומנים בסך של כ‪ 012 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע בעיקר מהתחייבויות לתשלום שנוצרו בסוף‬
‫שנת התקציב בגין רכישת כלי רכב למשטרת ישראל באמצעות קרן בלאי רכב ובגין הגשת דוחות ביצוע מהרשויות‬
‫המקומיות בדבר פרויקט "עיר ללא אלימות"‪ ,‬אשר התשלום בגינם צפוי במהלך השנה העוקבת‪.‬‬
‫‪ )4‬תחום פעולה זה יועד למימון תשלומי שכר עובדים ופעילות הרשות להגנה על עדים‪.‬‬
‫‪ )3‬תחום פעולה זה יועד למימון תשלומי שכר הוצאות תפעוליות ואמרכלות של הרשות הארצית לכבאות והצלה‪.‬‬
‫בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 191 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע בעיקר מיתרות תקציביות‬
‫שהתקבלו בסוף שנת ‪ ,4112‬וכן מהתחייבויות בגין הזמנות רכש ופרויקטים שבוצעו בסוף שנת ‪ 4112‬ושהתשלום‬
‫בגינם צפוי להתבצע בשנה העוקבת‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון השתתפות המשרד בפרויקטי בינוי במשטרה‪ ,‬בשירות בתי הסוהר ובמשרד לביטחון פנים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬כולל גם תשלומים לעיריית בית שמש בהתאם להסכם פיתוח‪ ,‬במסגרת פרויקט הקמת מרכז הדרכה למ"י‪.‬‬
‫א‪ .‬הקמה ותחזוקה של תשתית ויחידות קצה למערכת ניצן‬
‫התקשרות מסוף שנת ‪ 4114‬בהיקף של כ‪ 90 -‬מיליוני ‪ ₪‬עם חברת מוטורולה סולושנס ישראל‪ ,‬להרחבת תשתיות‬
‫מערכת הקשר "ניצן" של משטרת ישראל על מנת לצרף למערכת את מערך הכבאות (וגופי חירום אחרים)‪ .‬יתרת‬
‫ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 0 -‬מיליוני ‪ ,₪‬שצפויה להסתיים במהלך שנת ‪.4110‬‬
‫ב‪ .‬רכישת רכבי כיבוי מסוג "סער"‬
‫התקשרות משנת ‪ 4114‬בהיקף של כ‪ 80 -‬מיליוני ‪ ,₪‬עם חברת התכוף תעשיות בע"מ‪ ,‬לאספקה ואחזקה של רכבי‬
‫כיבוי מדגם "סער"‪ .‬יתרת ההתקשרויות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬לרכישת רכבי "סער" הינן כ‪ 29 -‬מיליוני ‪47( ₪‬‬
‫כבאיות בעלות של ‪ 1.8‬מיליון ‪ ₪‬לכבאית)‪ .‬תקופת ההתקשרות הינה עד שנת ‪.4118‬‬
‫‪ .38‬משרד העלייה והקליטה‬
‫תחום‬
‫פעולה‬
‫‪3011‬‬
‫‪3012‬‬
‫‪3013‬‬
‫תיאור‬
‫מינהל‬
‫שירותי קליטה‬
‫תשלומים ישירים‬
‫אחרים‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪212.5‬‬
‫‪1,334.6‬‬
‫‪452.3‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪2,001.7‬‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫ברוטו‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫(‪)0.4‬‬
‫(‪)1.2‬‬
‫(‪)1.7‬‬
‫‬‫(‪)3.3‬‬
‫‪151.1‬‬
‫‪910.2‬‬
‫‪463.0‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪1,524.4‬‬
‫(‪)0.3‬‬
‫(‪)1.0‬‬
‫(‪)1.4‬‬
‫‬‫(‪)2.7‬‬
‫‪61.4‬‬
‫‪424.4‬‬
‫(‪)10.7‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪477.3‬‬
‫‪54.5 71%‬‬
‫‪371.7 68%‬‬
‫‪- 102%‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪428.5 76%‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪1,235‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪1,294‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪1,341‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪1,380‬‬
‫לשנה‬
‫הבאה‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪97%‬‬
‫‪96%‬‬
‫‪102%‬‬
‫‪104%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪1,350‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪1,522‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫‪13%‬‬
‫)‪(2%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪5%‬‬
‫ה‪20-‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪1,405‬‬
‫תקציב‬
‫‪1,998‬‬
‫הגדלה‬
‫‪862‬‬
‫‪594‬‬
‫(‪)269‬‬
‫‪ )1‬תחום פעולה זה מיועד למימון הוצאות שכר‪ ,‬הנהלה וכלליות והוצאות מנהל ואמרכלות‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת‬
‫ביצוע בתקציב המזומנים בסך של כ‪ 01 -‬מיליון ‪ ,₪‬הנובע בעיקר מהתחייבויות שנוצרו בסוף השנה שביצוען‬
‫והתשלום בגינן ימומש בשנה העוקבת‪.‬‬
‫‪ )4‬תחום פעולה זה מיועד למימון סיוע לעולים בדיור‪ ,‬מרכזי קליטה ושכירת מקבצי דיור לקשישים עולים‪ ,‬סיוע‬
‫בתעסוקה‪ ,‬מדע ויזמות באמצעות הכשרות‪ ,‬הסבות מקצועיות‪ ,‬תמריצים למעסיקים‪ ,‬מתן הלוואות ליזמים וסיוע‬
‫לאוכלוסיות מיוחדות (רופאים‪ ,‬מהנדסים וכד')‪ ,‬סיוע לסטודנטים עולים בשכר לימוד ומלגות‪ ,‬סיוע לקליטה בקהילה‪,‬‬
‫קליטה חברתית‪ ,‬תמיכות בעמותות וברשויות מקומיות‪ ,‬פעולות בתחום החינוך הבלתי פורמאלי‪ ,‬סיוע לרווחת‬
‫אוכלוסיות העולים‪ ,‬השתלבות נוער ותוכנית לאומית לילדים ולנוער בסיכון‪ ,‬סיוע למימון קליטת עולי אתיופיה‪,‬‬
‫לרבות טיפול באתרי קליטה זמניים‪ ,‬חינוך‪ ,‬קליטה חברתית ותעסוקה‪ ,‬לתוכנית חומש לקליטת עולי אתיופיה‪ ,‬סיוע‬
‫לעידוד עלייה ולתושבים חוזרים‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב המזומנים בסך של כ‪ 242 -‬מיליוני ‪,₪‬‬
‫הנובע בעיקר מקבלת עודפים ותוספות תקציב בסוף שנת ‪ ,4112‬וכן מהתחייבויות בגין פרויקטים שביצועם החל בסוף‬
‫שנת ‪ 4112‬והתשלום בגינם צפוי להתבצע בשנה העוקבת‪.‬‬
‫‪ )3‬תחום פעולה זה יועד לתשלומים ישירים‪ ,‬תשלומים על פי חוקים ועל פי החלטות ממשלה‪ ,‬תשלומי סל קליטה‪ ,‬דמי‬
‫קיום‪ ,‬הבטחת הכנסה לעולים‪ ,‬סיוע לחיילים‪ ,‬מענק מכס ועוד‪ .‬בתחום פעולה זה קיים חריגה בתקציב המזומנים בסך‬
‫של כ‪ 11 -‬מיליוני ‪ ₪‬הנובעת מהגידול בתשלומי סל קליטה לעולים חדשים בשנת ‪ ,4112‬אשר מבוצעים על פי חוק‪,‬‬
‫לאור הגידול במספר העולים בשנה זו‪ ,‬ובעיקר בחודש דצמבר‪ ,‬אשר עלה על התחזית המעודכנת של המשרד‪.‬‬
‫א‪ .‬מקבצי דיור לעולים‬
‫בהתאם להחלטת ממשלה‪ ,‬הוטל על משרד הקליטה באמצעות חברת עמידר‪ ,‬לספק פתרונות דיור לעולים‪ ,‬לרבות‬
‫שכירת מקבצי דיור‪ .‬חברת עמ ידר משמשת לעניין זה כשלוחה של משרד הקליטה מול בעלי מקבצי הדיור החל משנת‬
‫‪ ,1990‬תקופת השכירות עפ"י חוזים הינה ‪ 0‬או ‪ 11‬שנים עם אופציה להאריך את התקופה ב‪ 0 -‬שנים נוספות‪.‬‬
‫ההתקשרויות הן בהיקף של כ‪ 2.3 -‬מיליארדי ‪ ,₪‬יתרתן ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 1.2 -‬מיליארד ‪ ₪‬והן צפויות‬
‫ב‪ .‬שכירת מבנים המשמשים כמרכזי קליטה לעולים יוצאי אתיופיה‬
‫התקשרות משנת ‪ 1999‬בהיקף של כ‪ 270 -‬מיליוני ‪ ₪‬עם חברת עמידר‪ ,‬המיועדת לשכירת מבנים המשמשים כמרכזי‬
‫קליטה לעולים יוצאי אתיופיה‪ ,‬לתקופות של עד ‪ 0‬שנים עם אופציה לחמש שנים נוספות‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪31‬‬
‫בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 111 -‬מיליוני ‪ ₪‬והיא צפויה להסתיים בשנת ‪.4117‬‬
‫ג‪ .‬פרויקט קמ"ע (קליטת מדענים עולים)‬
‫התקשרויות משנת ‪ 1990‬בהיקף של כ‪ 1,117 -‬מיליוני ‪ ₪‬עם גופי מחקר שונים (מוסדות להשכלה גבוהה‪ ,‬קרנות‬
‫מחקר‪ ,‬מוסדות רפואה‪ ,‬משרדי ממשלה ועוד) המיועדות להעסקתם של מדענים בכירים במגזר הציבורי כחוקרים‬
‫עצמאיים או כחלק מצוותי מחקר באוניברסיטאות‪ ,‬בתי חולים‪ ,‬מפעלים עתירי מחקר ופיתוח ועוד‪ .‬התוכנית מממנת‬
‫‪ 01%‬מעלות העסקתו של החוקר‪ ,‬עד הגיעו לגיל הפנסיה (הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה‬
‫משתתפת במימון נוסף של עד ‪ .)41%‬בעקבות החלטת ממשלה משנת ‪ ,4111‬מדענים חדשים אשר נקלטים בתוכנית‬
‫זכאים לסיוע לתקופה של עד חמש שנים בלבד‪ ,‬וכן זכאי המעסיק במענק במידה והמדען ייקלט כעובד קבע בתקופה‬
‫של עד שנתיים לאחר תום תקופת הסיוע‪ .‬יתרת ההתקשרויות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 120 -‬מיליוני ‪ ₪‬והן‬
‫צפויות להסתיים בשנת ‪.4141‬‬
‫ד‪ .‬פרויקט קרקע חומה‬
‫התקשרויות מתחילת שנת ‪ 4113‬בהיקף של כ‪ 180 -‬מיליוני ‪ ₪‬עם רשויות מקומיות‪ ,‬חברות כלכליות עירוניות וחברות‬
‫משכנות לבניית פתרונות דיור לעולים קשישים על קרקע חומה (קרקע ביעד ציבורי)‪ ,‬בהתאם לשתי החלטות ממשלה‬
‫שהתקבלו במרס ‪ 4111‬ובמרס ‪.4114‬‬
‫החלטות הממשלה מאפשרות למשרד להשתתף במענק בנייה של עד ‪ 111‬אלפי ‪ ₪‬ליחידת דיור‪ .‬יתרת ההתקשרויות‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 109 -‬מיליוני ‪ ₪‬והן צפויות להסתיים בסוף שנת ‪.4119‬‬
‫ה‪27-‬‬
‫‪ .39‬משרד המשפטים‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫תחום‬
‫‪1‬‬
‫‪ 0852‬בתי דין באחריות משרד‬
‫‪2‬‬
‫המשפטים‬
‫אחרים‬
‫ברוטו‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫‪1,890.6‬‬
‫(‪)497.7‬‬
‫‪1,642.2‬‬
‫(‪)480.8‬‬
‫‪248.4‬‬
‫‪87%‬‬
‫‪223.6‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪29.6‬‬
‫‬‫‪1,920.2‬‬
‫(‪)5.8‬‬
‫‬‫(‪)503.5‬‬
‫‪24.9‬‬
‫‬‫‪1,667.1‬‬
‫(‪)5.2‬‬
‫(‪)0.4‬‬
‫(‪)486.4‬‬
‫‪4.7‬‬
‫‬‫‪253.1‬‬
‫‪84%‬‬
‫***‬
‫‪87%‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‬‫‪224.3‬‬
‫‪86%‬‬
‫***‬
‫‪99%‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪832‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪912‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪959‬‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫אחוז‬
‫לשנה‬
‫ביצוע‬
‫הבאה‬
‫‪2012‬‬
‫‪1,035‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪1,127‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪1,181‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪10%‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪1,109‬‬
‫תקציב‬
‫‪1,417‬‬
‫הגדלה‬
‫‪470‬‬
‫‪308‬‬
‫(‪)162‬‬
‫‪ )1‬תחום פעולה זה מיועד למימון תקציב שכר של כלל יחידות המשרד למעט בתי הדין השרעיים והדרוזיים‪ ,‬וכן תקציב‬
‫הוצאות והכנסות עבור פעילות כלל יחידות המשרד כגון‪ :‬הנהלת המשרד הכוללת תקציב להעסקת קבלנים ויועצים‪,‬‬
‫תקציב הדרכה ותקציב המכון להשתלמות פרקליטים‪ ,‬יועץ משפטי לממשלה‪ ,‬פרקליטות המדינה ובכללה היחידה‬
‫לתביעות ומיקור חוץ והיחידה למיקור חוץ לאכיפת דיני מקרקעין‪ ,‬תשלומים על פי חוק הסיוע המשפטי‪ ,‬תשל"ב‪-‬‬
‫‪ ,1974‬תשלומים על פי חוק הסנגוריה הציבורית‪ ,‬תשנ"ו‪ ,1900-‬מנהלת היחידות המקצועיות (מועצת רואי חשבון‪,‬‬
‫רשם המתווכים‪ ,‬מועצת השמאים‪ ,‬המחלקה לרישוי חוקרים ושירות שמירה‪ ,‬עזבונות‪ ,‬נוטריונים‪ ,‬רשומות)‪ ,‬הרשות‬
‫למשפט וטכנולוגיה‪ ,‬הרשות ליישום חוק איסור הלבנת הון‪ ,‬תלונות הציבור על שופטים‪ ,‬רישום והסדר מקרקעין‪,‬‬
‫רשות הפטנטים‪ ,‬האפוטרופוס הכללי‪ ,‬השמאי הממשלתי‪ ,‬רשות התאגידים‪ ,‬היחידה לחקירות שוטרים‪ ,‬נציבות‬
‫שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות ובתי דין לעררים‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪-‬‬
‫‪ 428‬מיליוני ‪ ,₪‬שנבע ברובו בגין התחייבויות בסוף שנת ‪ 4112‬שמועד פירעונן יחול במהלך השנה העוקבת‪.‬‬
‫‪)4‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון תשלומי שכר‪ ,‬תפעול‪ ,‬מחשוב ודיור של בתי הדין השרעיים ושל בתי הדין הדרוזים‪.‬‬
‫אין‪.‬‬
‫‪ .41‬משרד החוץ‬
‫תחום‬
‫‪ 0951‬משרד החוץ‬
‫אחרים‬
‫‪1,916.3‬‬
‫‪1‬‬
‫‬‫‪1,916.3‬‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫(‪)55.5‬‬
‫‪-‬‬
‫ברוטו‬
‫‪1,628.9‬‬
‫‪-‬‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫(‪)13.1‬‬
‫(‪)0.2‬‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫‪287.4‬‬
‫‪-‬‬
‫(‪)55.5‬‬
‫‪1,628.9‬‬
‫(‪)13.3‬‬
‫‪287.4‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪1,478‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪1,476‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪1,586‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪1,664‬‬
‫לשנה‬
‫אחוז‬
‫‪245.2 85%‬‬
‫‬‫***‬
‫‪85%‬‬
‫‪245.2‬‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪98%‬‬
‫***‬
‫‪98%‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪1,641‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪1,616‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫)‪(2%‬‬
‫)‪(1%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪7%‬‬
‫)‪(0%‬‬
‫ה‪28-‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪1,624‬‬
‫תקציב‬
‫‪1,861‬‬
‫‪237‬‬
‫(‪)163‬‬
‫הגדלה‬
‫‪400‬‬
‫‪ )1‬תחום פעולה זה יועד למימון‪:‬‬
‫א‪ .‬הוצאות שוטפות של הנהלת מטה המשרד בארץ ואגף המינהל‪ ,‬לרבות שכר עובדים‪ ,‬הדרכה‪ ,‬דואר וטלפונים‪,‬‬
‫אחזקת מבנה המשרד‪ ,‬תפעול המטה ומיסי עירייה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הוצאות תפעול מטה נציגויות המשרד בחו"ל לרבות שכר ונלוות בחו"ל‪ ,‬אמרכלות נציגויות‪ ,‬בטחון הנציגויות‬
‫חו"ל‪ ,‬רכש‪ ,‬בינוי ופתיחת נציגויות‪.‬‬
‫ג‪ .‬פעילות דיפלומטית בחו"ל הכוללות תשלומי מיסים לאו"ם ותשלומים לארגונים‪ ,‬פרויקטים ופעולות של המערך‬
‫המדיני‪ ,‬וכו'‪.‬‬
‫בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 487 -‬מיליוני ‪ ₪‬הנובע מהתחייבויות בגין תחזוקה‬
‫והקמה של נציגויות בחו"ל ‪ ,‬פרויקטים רב שנתיים ובגין תביעות משפטיות‪ ,‬שהביצוע והתשלום בגינן יתבצע בשנה‬
‫העוקבת‪ .‬מזה תת ביצוע בהכנסה המיועדת בסך של כ‪ 24 -‬מיליוני ‪ ₪‬בגין היעדר הכנסות ממכירת נציגויות‪.‬‬
‫אין‪.‬‬
‫‪ .43‬הנהלת בתי המשפט‬
‫תחום‬
‫פעולה‬
‫‪0854‬‬
‫‪5310‬‬
‫‪5410‬‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫תיאור‬
‫המשפט‬
‫בתי‬
‫מערכת‬
‫‪1‬‬
‫פיתוח ובניית בתי משפט ‪2‬‬
‫רשות ההגבלים העסקיים ‪3‬‬
‫אחרים‬
‫ברוטו‬
‫‪2009‬‬
‫‪1,115‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪1,387‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪1,434‬‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪1,716.0‬‬
‫‪56.2‬‬
‫(‪)93.7‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1,571.0‬‬
‫‪44.9‬‬
‫(‪)101.2‬‬
‫‪-‬‬
‫‪145.0‬‬
‫‪11.3‬‬
‫‪92%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪139.2‬‬
‫‪7.3‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪93%‬‬
‫‪55.3‬‬
‫‬‫‪1,827.5‬‬
‫(‪)0.3‬‬
‫‬‫(‪)94.0‬‬
‫‪45.8‬‬
‫‬‫‪1,661.7‬‬
‫(‪)0.3‬‬
‫(‪)0.1‬‬
‫(‪)101.6‬‬
‫‪9.5‬‬
‫‬‫‪165.8‬‬
‫‪83%‬‬
‫***‬
‫‪91%‬‬
‫‪7.4‬‬
‫‬‫‪153.9‬‬
‫‪96%‬‬
‫***‬
‫‪99%‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪1,524‬‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫אחוז‬
‫לשנה‬
‫ביצוע‬
‫הבאה‬
‫‪2013‬‬
‫‪1,488‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪1,560‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫‪5%‬‬
‫)‪(2%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪24%‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪1,392‬‬
‫תקציב‬
‫‪1,734‬‬
‫הגדלה‬
‫‪518‬‬
‫‪341‬‬
‫(‪)177‬‬
‫‪ )1‬תחום פעולה זה יועד למימון שכר עובדי ושופטי מערכת בתי המשפט וכלל ההוצאות השוטפות‪ ,‬לרבות ניהול‬
‫ותחזוקת יחידות בתי המשפט (הנהלה‪ ,‬עליון‪ ,‬מחוזי‪ ,‬שלום ובתי הדין לעבודה)‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע‬
‫בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 120 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע בעיקר מרישום התחייבויות בסוף שנת ‪ 4112‬שמימושן צפוי בשנה‬
‫העוקבת‪ .‬ההפרש בברוטו מורכב מביצוע יתר בהכנסה המיועדת בסך של כ‪ 7 -‬מיליוני ‪ ,₪‬בגין גביית חובות משנים‬
‫קודמות ובעקבות הסכמים שנחתמו עם רשויות מקומיות‪.‬‬
‫‪ )4‬תחום פעולה זה יועד לבינוי בית המשפט בת"א‪ ,‬שיפוץ היכל ת"א הקיים‪ ,‬השתתפות במנהלת הקמת בתי המשפט‬
‫ועלויות מעבר למימון אחזקת מבנים שבנייתם הסתיימה (הבינוי נעשה בשיטת ‪.)PFI‬‬
‫‪ )3‬תחום פעולה זה יועד למימון תשלומי שכר עובדי רשות ההגבלים העסקיים וכלל ההוצאות השוטפות של הרשות‪.‬‬
‫מערכת בתי המשפט מספקת לרשות ההגבלים העסקיים שירותי חשבות (במסגרת תחום פעולה נפרד) על אף שהרשות‬
‫שייכת למשרד הכלכלה‪ .‬זאת בשל הקרבה הגיאוגרפית ולאור היקף הפעילות הכספית הנמוך של הרשות ביחס‬
‫לפעילות של מערכת בתי המשפט‪.‬‬
‫ה‪29-‬‬
‫אין‪.‬‬
‫‪ .44‬משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫תחום‬
‫פעולה‬
‫‪0451‬‬
‫‪3250‬‬
‫‪3251‬‬
‫‪3301‬‬
‫תיאור‬
‫תמיכות בחקלאות‬
‫תמיכות לפי חוק צער‬
‫בעלי חיים‬
‫הוצאות שוטפות‬
‫לפעילות המשרד‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫ברוטו‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪37.6‬‬
‫‪983.1‬‬
‫‬‫(‪)11.7‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪740.1‬‬
‫‬‫(‪)1.0‬‬
‫‪34.4‬‬
‫‪243.0‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪75%‬‬
‫‪29.9‬‬
‫‪232.7‬‬
‫‪88%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪3‬‬
‫‪10.8‬‬
‫‪-‬‬
‫‪5.9‬‬
‫‪-‬‬
‫‪4.9‬‬
‫‪55%‬‬
‫‪4.6‬‬
‫‪97%‬‬
‫‪4‬‬
‫‪587.9‬‬
‫‪1,619.4‬‬
‫(‪)119.6‬‬
‫(‪)131.3‬‬
‫‪428.4‬‬
‫‪1,177.6‬‬
‫(‪)106.7‬‬
‫(‪)107.7‬‬
‫‪159.5‬‬
‫‪441.8‬‬
‫‪73%‬‬
‫‪73%‬‬
‫‪147.6‬‬
‫‪414.8‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪815‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪828‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪861‬‬
‫אחוז‬
‫לשנה‬
‫ביצוע‬
‫הבאה‬
‫‪2012‬‬
‫‪1,057‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪1,155‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪1,070‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫)‪(7%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪23%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪2%‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪1,199‬‬
‫‪)1‬‬
‫‪)4‬‬
‫‪)3‬‬
‫‪)2‬‬
‫תקציב‬
‫‪1,488‬‬
‫הגדלה‬
‫‪704‬‬
‫‪289‬‬
‫(‪)415‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון פעילות המטה להסדרת ההתיישבות הבדואים‪ ,‬העוסקת בקביעת האסטרטגיה‬
‫והמדיניות ליישומה‪ ,‬תיאום בין הגופים המעורבים בביצועה והסרת חסמים ככל שאלה יתעוררו במהלך התהליך‪.‬‬
‫בנוסף המערך אחראי על‪ :‬התווית תכניות העבודה של הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים‪ ,‬בתחומי התכנון‪,‬‬
‫הסדרת ההתיישבות והפתוח הכלכלי‪ .‬בקרה על הרשות והשגת המשאבים הנדרשים למימוש התוכניות‪ .‬בתחום‬
‫פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב המזומנים בסך של כ‪ 32 -‬מיליוני ‪ ₪‬הנובע בעיקר מהתחייבויות שביצועם צפוי‬
‫לשנת התקציב העוקבת‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון תמיכות ממשלתיות בייצור החקלאי‪ ,‬וכולל כמה מרכיבים שהעיקריים ובהם‪:‬‬
‫א‪ .‬תשלומי סובסידיה לייצור ביצים ופטם על פי חוק הגליל‪ ,‬תשמ"ח‪.1987-‬‬
‫ב‪ .‬השתתפות הממשלה בביטוח מפני נזקי טבע ואסונות טבע בחקלאות‪.‬‬
‫ג‪ .‬פיצויים בגין השמדת בעלי חיים על פי פקודת מחלות בעלי חיים‪.‬‬
‫ד‪ .‬תמיכה במוצרים ציבוריים כגון‪ :‬הדברה‪ ,‬שטחים פתוחים‪ ,‬שימור קרקע וניקוז‪.‬‬
‫ה‪ .‬הסכם המים שנחתם בין המדינה לבין התאגדות חקלאי ישראל‪ ,‬לפיו ניתנת תמיכה לחקלאים עקב העלאת‬
‫תעריפי המים‪.‬‬
‫ו‪ .‬הסכם למיכון חקלאות ישראל (הסכם להפחתת עובדים זרים)‪,‬‬
‫ז‪ .‬מענקי השקעות ‪ -‬בהתאם לאמור בחוק עידוד השקעות הון בחקלאות‪ ,‬התשמ"א‪.1981-‬‬
‫ח‪ .‬תמיכה במחקר חקלאי לשם פתרון בעיות הקשורות בייצור‪ ,‬ייצוא‪ ,‬עיבוד ושיווק תוצרת חקלאית וביחסי‬
‫הגומלין של החקלאות והסביבה‪.‬‬
‫ט‪ .‬תמיכה בפיתוח הכפר ‪ -‬מענקים להכנת תכניות אב ומתאר וליצירת עוגנים לפיתוח הכפר במועצות אזוריות‬
‫ובישובים חקלאיים‪.‬‬
‫בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 423 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע בחלקו הגדול ממבצע "צוק איתן"‬
‫אשר גרם לדחיית פעילויות רבות של המשרד וגורמים אזרחיים‪ ,‬לצד יצירת התחייבויות שישולמו בשנת ‪4110‬‬
‫ופעילויות חדשות שהחלו במהלך השנה (תמיכה בשנת השמיטה) ולא בשלו התנאים לתשלום במהלך השנה‪.‬‬
‫תחום זה יועד למימון צמצום ההתרבות של בעלי חיים משוטטים‪ ,‬לפי חוק צער בעלי חיים ‪( -‬הגנה על בעלי חיים) ‪-‬‬
‫תשנ"ד‪ .1992-‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב המזומנים בסך של כ‪ 0 -‬מיליוני ‪ ₪‬הנובע מהתחייבויות בגין‬
‫שנים קודמות‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון תקציבי השכר והתפעול המקצועי והשוטף של מספר יחידות מרכזיות‪ :‬יחידות פיקוח‬
‫ואכיפה המספקות שירותים לאזרח ולחקלאות (השירותים הווטרינרים‪ ,‬היחידה להגנת הצומח‪ ,‬אגף הדייג ויחידת‬
‫הפיקוח על הצומח והחי)‪ ,‬היחידות העוסקות במחקר ופיתוח (מינהל המחקר החקלאי ויחידת המדען הראשי)‪ ,‬יחידת‬
‫ה‪01-‬‬
‫שירותי הדרכה לחקלאים‪ ,‬היחידה לפיתוח הכפר ויחידת מנהלת ההשקעות בחקלאות‪ ,‬אשר מאשרת מענקים‬
‫והטבות מס להשקעות בחקלאות ויחידות מטה הנותנים שירותים מקצועיים ליתר יחידות המשרד‪ .‬חלק מהותי‬
‫מפעילותן של היחידות ממומן מאגרות ודמי שירות‪.‬‬
‫בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 101 -‬מיליוני ‪ ₪‬הנובע בחלקו הגדול ממבצע "צוק איתן"‬
‫אשר גרם לדחיית פעילויות רבות של המשרד וגורמים אזרחיים‪ ,‬לצד יצירת התחייבויות שישולמו בשנת ‪4110‬‬
‫ופעילויות חדשות שהחלו במהלך השנה (פרויקט ‪ )BI‬ולא בשלו התנאים לתשלום במהלך השנה ‪.‬‬
‫אחסנת מלאי חירום‬
‫התקשרויות עם חברות שונות שזכו במכרז לאחסנת מלאי חירום מספוא וחיטה‪ ,‬משנת ‪ ,4114‬בהיקף כולל של כ‪193 -‬‬
‫מיליוני ‪ .₪‬יתרת ההתקשרויות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 90 -‬מיליוני ‪ ₪‬והן צפויות להסתיים במהלך השנים ‪- 4110‬‬
‫‪.4110‬‬
‫‪ .41‬משרד ראש הממשלה‬
‫תחום‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫ברוטו‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫לשנה‬
‫הבאה‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪1‬‬
‫‪1,063.1‬‬
‫(‪)8.5‬‬
‫‪856.6‬‬
‫(‪)5.5‬‬
‫‪206.5‬‬
‫‪81%‬‬
‫‪206.7‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪249.0‬‬
‫‪111.5‬‬
‫‪63.7‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‬‫(‪)0.2‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪151.8‬‬
‫‪86.3‬‬
‫‪41.5‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‬‫‬‫‬‫(‪)0.4‬‬
‫‪97.2‬‬
‫‪25.2‬‬
‫‪22.2‬‬
‫(‪)1.0‬‬
‫‪94.1 61%‬‬
‫‪23.2 77%‬‬
‫‪21.1 65%‬‬
‫‪0.4 145%‬‬
‫‪1,489.5‬‬
‫(‪)8.7‬‬
‫‪1,139.4‬‬
‫(‪)5.9‬‬
‫‪350.1‬‬
‫‪ 0452‬משרדי ממשלה ולשכות‬
‫שרים‬
‫‪ 0455‬נציבות שירות המדינה‬
‫‪ 1051‬מטה לביטחון לאומי‬
‫אחרים‬
‫‪2009‬‬
‫)*(‬
‫‪2010‬‬
‫)*(‬
‫‪2011‬‬
‫)*(‬
‫‪2012‬‬
‫)*(‬
‫‪76%‬‬
‫‪345.5‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪164%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪1,102‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪1,133‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫‪3%‬‬
‫)*(‬
‫)*(‬
‫)*(‬
‫)*(‬
‫(*) לאור מעבר יחידות בין המשרד למשרדים אחרים המידע בגין שנים קודמות אינו בר השוואה‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪881‬‬
‫תקציב‬
‫‪1,481‬‬
‫הגדלה‬
‫‪965‬‬
‫‪600‬‬
‫(‪)365‬‬
‫‪ )1‬תחום פעולה זה יועד למימון פעילותו השוטפת של משרד ראש הממשלה וכן שירותים מקצועיים‪ ,‬שירותי מיכון‪,‬‬
‫שכר‪ ,‬אמרכלות ותפעול שוטף‪ .‬בנוסף‪ ,‬יועד תחום זה למימון נושאים מיוחדים‪ ,‬כגון‪ :‬המנהלה לפרויקטים לאומיים‪,‬‬
‫הכוללת בעיקר את תקציב החלטות הממשלה בנושא פיתוח ירושלים ופיתוח אזור הכותל המערבי‪ ,‬מערך הגיור‪,‬‬
‫ארכיון המדינה ורשויות סטטוטוריות המתוקצבות על ידי משרד רה"מ‪ ,‬בהן מרכז רבין ומרכז בגין‪ .‬בנוסף‪ ,‬תחום זה‬
‫כולל את מימון פעולות לשכת רה"מ‪ ,‬אבטחת רה"מ והמשרד‪ ,‬ייעוץ לרה"מ ולמשרד ותפעול בית רה"מ ולשכת רה"מ‪.‬‬
‫בנוסף נכללות בתחום התוכניות הבאות‪ :‬הרשות לקידום מעמד האשה‪ ,‬פרויקט מסע‪ ,‬פרויקט תגלית‪ ,‬המועצה‬
‫להנצחה ותמיכות בארגוני הנצחה‪ ,‬תוכניות לפיתוח ישובי המגזר הערבי‪ ,‬הדרוזי והצ'רקסי‪.‬‬
‫בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 417 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע בין היתר מכך שהתשלומים‬
‫מבוססים בחלקם על דוחות ביצוע שטרם התקבלו וקיימת בגינם התחייבות‪ ,‬התשלום יתבצע רק אחר קבלת הדוחות‬
‫ובדיקתם‪ .‬כמו כן קיימות התחייבויות לתשלום נוספות שמתבצעות רק לאחר שיתקבלו החשבונות בגינם‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫מפרויקטים המתוקצבים בשנה האקדמאית‪ ,‬כאשר התקציב הוא על בסיס שנה קלנדרית‬
‫‪ )4‬תחום פעולה זה יועד למימון פעילויות אבטחת שרים‪ ,‬שכר חברי ממשלה‪ ,‬לשכות שרים ומשרדים שונים כגון המשרד‬
‫לאזרחים ותיקים ומשרד ירושלים והתפוצות‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב המזומנים בסך של כ‪97 -‬‬
‫מיליוני ‪ ,₪‬הנובע בעיקר מכך שהתשלומים מבוססים בחלקם על דוחות ביצוע שטרם התקבלו וקיימת בגינם‬
‫ה‪01-‬‬
‫התחייבות‪ ,‬התשלום יתבצע רק אחר קבלת הדוחות ובדיקתם‪ ,‬ומהתקשרויות שנחתמו בסוף השנה וטרם בוצעו‬
‫תשלומים בגינם‪.‬‬
‫‪ )3‬תחום פעולה זה יועד למימון פעילותה של נציבות שירות המדינה‪ ,‬שהינה יחידת סמך במשרד ראש הממשלה‪,‬‬
‫האחראית על ניהול מערך עובדי המדינה לרבות‪ ,‬תקנון כוח אדם‪ ,‬קידום עובדים‪ ,‬פרסום מכרזים להעסקת עובדים‬
‫ועוד‪ .‬הנציבות מקיימת פעילות לגמלאי ולעובדי המדינה וכן בדיקות רפואיות לכלל עובדי המדינה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הנציבות‬
‫מקיימת קורסים מקצועיים וקורסי הכנה לפרישה לעובדי המדינה ולחברות נוספות‪ ,‬בהן חברת חשמל‪.‬‬
‫‪ )2‬תחום פעולה זה יועד למימון המטה לביטחון לאומי המופקד על הקשר בין גורמי הביטחון השונים לראש הממשלה‬
‫והממשלה‪.‬‬
‫א‪ .‬פיתוח העיר ירושלים‬
‫התקשרויות עם הרשות לפיתוח ירושלים האחראית לביצוע פרויקטי פיתוח שונים ברחבי העיר ירושלים‪ ,‬כמפורט‬
‫להלן‪:‬‬
‫‪ )1‬הסכמים שונים בהיקף של כ‪ 18 -‬מיליוני ‪ ₪‬בגין פרויקט פיתוח אגן העיר העתיקה ומתחם הר הזיתים‪ .‬יתרת‬
‫ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 18 -‬מיליוני ‪ ₪‬והיא צפויה להסתיים בסוף שנת ‪.4110‬‬
‫‪ )4‬הסכם רב שנתי בהיקף של ‪ 437‬מיליוני ‪ ₪‬בגין פרויקטים לפיתוח מרכז העיר ירושלים בנושאי תעסוקה‪ ,‬מגורים‬
‫והחייאת מרכז העיר‪ ,‬לרבות מלגות לסטודנטים ומענקים לבנייה ולמפעלים‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪ 4112‬הינה כ‪ 22 -‬מיליוני ‪ ₪‬וצפויה להתארך עד סוף שנת ‪.4110‬‬
‫‪ )3‬הסכם רב שנתי משנת ‪ 4114‬בהיקף של כ‪ 347 -‬מיליוני ‪ ,₪‬בגין פרויקטים שנועדו לחזק את כלכלת העיר בתחום‬
‫התיירות‪ ,‬מחקר‪ ,‬פיתוח ותעשייה בתחום הביו‪-‬טכנולוגיה‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪478 -‬‬
‫מיליוני ‪ ₪‬והיא צפויה להסתיים בסוף שנת ‪.4110‬‬
‫‪ )2‬הסכם מסוף שנת ‪ 4114‬בהיקף של כ‪ 471 -‬מיליוני ‪ ₪‬לפיתוח המרחב הציבורי התיירותי בירושלים העתיקה‪.‬‬
‫יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 447 -‬מיליוני ‪ ₪‬והיא צפויה להסתיים בסוף שנת ‪.4119‬‬
‫ב‪ .‬הקמת קרן הון סיכון להשקעה במגזר המיעוטים‬
‫התקשרות משנת ‪ 4119‬ביחד עם משרד האוצר ומשרד הכלכלה‪ ,‬בהיקף של כ‪ 81 -‬מיליוני ‪ ₪‬להקמת קרן הון סיכון‬
‫בשיתוף המגזר הפרטי‪ .‬הקרן נועדה לשדרוג והקמת עסקים במגזר המיעוטים‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪ 4112‬הינה כ‪ 28 -‬מיליוני ‪ ₪‬והיא צפויה להסתיים בסוף שנת ‪.4110‬‬
‫ג‪ .‬חינוך יהודי בתפוצות‬
‫התקשרות משנת ‪ 4112‬בהיקף של כ‪ 910 -‬מיליוני ‪₪‬עם חברת מסע (חברת בת של הסוכנות היהודית)‪ ,‬לביצוע פרויקט‬
‫לחיזוק החינוך הציוני בקרב צעירים יהודים מהתפוצות‪ ,‬באמצעות תכניות חינוכיות ארוכות טווח בישראל‪ .‬הפעילות‬
‫מתבצעת בהתאם להחלטות ממשלה‪ ,‬שאינן מגדירות סכום התקשרות כולל‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪ 4112‬הינה כ‪ 330 -‬מיליוני ‪ ₪‬והיא צפויה להסתיים בשנת ‪.4110‬‬
‫ד‪ .‬ישראל זכות מלידה‬
‫התקשרות משנת ‪ 4111‬שהוארכה בתחילת ‪ 4112‬עם חברת "ישראל זכות מלידה בינלאומית"‪ .‬בהיקף של כ‪482 -‬‬
‫מיליוני ‪ ₪‬לחיזוק הזהות היהודית ציונית של צעירים יהודים בעולם וקידום הקשר שלהם עם ישראל‪ ,‬באמצעות‬
‫ביקור חוויתי חינוכי ציוני בן עשרה ימים בישראל ללא עלות כספית מצד המשתתפים‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪31‬‬
‫בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 109 -‬מיליוני ‪ ₪‬וצפויה להסתיים בשנת ‪.4110‬‬
‫‪ .42‬קרנות הגנת הסביבה‬
‫תחום‬
‫‪ 2613‬קרנות‬
‫ביצוע‬
‫‪1,412.5‬‬
‫‪1‬‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫(‪)545.3‬‬
‫ברוטו‬
‫‪221.0‬‬
‫‪1,412.5‬‬
‫(‪)545.3‬‬
‫‪221.0‬‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫(‪)524.1‬‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫‪1,191.5‬‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪16%‬‬
‫לשנה‬
‫הבאה‬
‫‪1,034.9‬‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪89%‬‬
‫(‪)524.1‬‬
‫‪1,191.5‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪1,034.9‬‬
‫‪89%‬‬
‫מוצגות במסגרת המשרד להגנת הסביבה (ראה ביאור ‪ 31‬לדוחות ביצוע התקציב)‪.‬‬
‫‪ )1‬תחום פעולה זה יועד למימון הפעילות של ארבעה קרנות‪ :‬הקרן לשמירת הניקיון‪ ,‬קרן למניעת זיהום ים‪ ,‬קרן למען‬
‫בע"ח וקרן שיקום אתרי מפעלי ים המלח‪ .‬הקרן המהותית מבחינה תקציבית היא קרן הניקיון (תקציב של כ‪1,171 -‬‬
‫מיליון ‪ .)₪‬הקרן לשמירת הניקיון הוקמה על פי חוק שמירת הניקיון‪ ,‬התשמ"ד‪ .1982-‬מטרותיה העיקריות הן לרכז‬
‫את האמצעים הכספיים לשמירה על איכות נאותה של הסביבה ובכלל זה לשמירה על הניקיון‪ ,‬למניעת השלכת פסולת‬
‫וטיפול בפסולת‪ ,‬למחזור‪ ,‬למניעת מפגעים‪ ,‬למניעת שילוט בלתי חוקי ולמניעת עברות לפי חוק חומרים מסוכנים‪,‬‬
‫תשנ"ג‪ 1993-‬וכן להגנה על הסביבה החופית‪ ,‬למניעת פגיעה בה ולשיקומה‪.‬‬
‫ה‪04-‬‬
‫בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 1,194 -‬מיליוני ‪ ₪‬הנובע בעיקר מהתחייבויות בגין‬
‫פרויקטים רב שנתיים ותוכניות רב שנתיות המתוקצבות במזומן ושביצועם נמשך על פני מספר שנים‪.‬‬
‫מוצגות במסגרת המשרד להגנת הסביבה (ראה ביאור ‪ 31‬לדוחות ביצוע התקציב)‪.‬‬
‫‪ .45‬מרכז החינוך העצמאי‬
‫תחום‬
‫‪1,317.8‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1,317.8‬‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫‪-‬‬
‫ברוטו‬
‫‪1,302.4‬‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫‪-‬‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫‪15.4‬‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪99%‬‬
‫לשנה‬
‫הבאה‬
‫‪15.4‬‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪100%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1,302.4‬‬
‫‪-‬‬
‫‪15.4‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪15.4‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪956‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪1,064‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪1,131‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪1,216‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪1,245‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪1,302‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪11%‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪1,261‬‬
‫תקציב‬
‫‪1,318‬‬
‫‪57‬‬
‫(‪)67‬‬
‫הגדלה‬
‫‪124‬‬
‫‪ )1‬תחום פעולה זה יועד למימון שכר עובדי הוראה‪ ,‬גמלאים ‪ ,‬עובדי המרכז לחינוך עצמאי ומוסדות הפטור‪ .‬לצד‬
‫הוצאות בתי ספר‪ :‬חינוך ורווחה‪ ,‬רישוי ופיתוח‪ ,‬מרכזי הפדגוגית וכן להוצאות תפעול‪.‬‬
‫אין‪.‬‬
‫‪ .46‬משרד התרבות והספורט‬
‫תחום‬
‫‪ 1942‬מינהל התרבות‬
‫‪ 1943‬מינהל הספורט‬
‫‪1,015.8‬‬
‫‪1‬‬
‫‪229.1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1,244.9‬‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫(‪)5.5‬‬
‫(‪)3.5‬‬
‫ברוטו‬
‫‪804.4‬‬
‫‪138.5‬‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫(‪)0.9‬‬
‫(‪)0.3‬‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫‪211.4‬‬
‫‪90.6‬‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪79%‬‬
‫‪60%‬‬
‫לשנה‬
‫הבאה‬
‫‪208.0‬‬
‫‪70.7‬‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪100%‬‬
‫‪91%‬‬
‫(‪)9.0‬‬
‫‪942.9‬‬
‫(‪)1.2‬‬
‫‪302.0‬‬
‫‪76%‬‬
‫‪278.7‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪921‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪989‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪1,140‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪1,257‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪1,278‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪1,331‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪7%‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪1,176‬‬
‫תקציב‬
‫‪1,745‬‬
‫הגדלה‬
‫‪938‬‬
‫‪569‬‬
‫(‪)369‬‬
‫ה‪03-‬‬
‫‪ )1‬תחום פעולה זה יועד למימון תמיכה תקציבית במוסדות וגופי תרבות שונים כגון‪ :‬תיאטראות‪ ,‬מוזיאונים‪ ,‬מחזות‬
‫זמר‪ ,‬קולנוע‪ ,‬מוזיקה ותזמורת‪ ,‬מחול‪ ,‬אופרות‪ ,‬ספרות וכתבי עת‪ ,‬אומנות פלסטית‪ ,‬פסטיבלים‪ ,‬תרבות בקהילה‬
‫ומורשת עדות ישראל‪ ,‬תרבות ערבית ודרוזית‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪411 -‬‬
‫מיליוני ‪ ,₪‬הנובע בעיקרו מסכומים המחויבים בהזמנות או בבקשות תמיכה שלא שולמו בשנת ‪ ,4112‬אשר ביצועם‬
‫והתשלום בגינם צפויים להתבצע בשנה העוקבת‪.‬‬
‫‪ )4‬תחום פעולה זה יועד למימון הרחבת הפעילות הגופנית באוכלוסייה‪ ,‬לטיפוח וקידום המצוינות בחינוך הגופני‬
‫ובספורט‪ ,‬להשבחת ההוראה וההדרכה בחינוך הגופני‪ ,‬בספורט ובמחול‪ ,‬בבתי ספר ובמערכות הלא פורמאליות‪,‬‬
‫ולפיתוח יוזמות חדשות בחינוך גופני ובספורט‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪91 -‬‬
‫מיליוני ‪ ,₪‬הנובע בעיקרו מסכומים המחויבים בהזמנות או בבקשות תמיכה שלא שולמו בשנת ‪ ,4112‬אשר ביצועם‬
‫והתשלום בגינם צפויים להתבצע בשנה העוקבת‪.‬‬
‫ספריות ציבוריות‬
‫התקשרות משנת ‪ 4112‬בהיקף כולל של ‪ 09‬מיליוני ‪ ,₪‬עם חברת פמי פרימיום למתן שירותי ניהול ורכש לספריות‬
‫הציבוריות‪ ,‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 12 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫‪ .47‬כנסת ישראל (*)‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫‬‫‪135.5‬‬
‫‪1‬‬
‫תחום‬
‫‪ 0202‬חברי הכנסת‬
‫ברוטו‬
‫‪110.5‬‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫‪-‬‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫‪25.0‬‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪82%‬‬
‫אחוז‬
‫לשנה‬
‫ביצוע‬
‫הבאה‬
‫‪86%‬‬
‫‪5.7‬‬
‫‪ 0203‬פעולות הכנסת‬
‫‪2‬‬
‫‪485.6‬‬
‫(‪)0.2‬‬
‫‪408.7‬‬
‫(‪)0.2‬‬
‫‪76.9‬‬
‫‪84%‬‬
‫‪49.2‬‬
‫‪94%‬‬
‫‪ 0205‬תוספת מבנה‬
‫‪3‬‬
‫‪83.1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪26.9‬‬
‫‪-‬‬
‫‪56.2‬‬
‫‪32%‬‬
‫‪56.2‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪ 0208‬גמלאות חברי כנסת‬
‫‪4‬‬
‫‪70.6‬‬
‫‪-‬‬
‫‪57.1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪13.5‬‬
‫‪81%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪81%‬‬
‫‪ 0209‬מוזיאון הכנסת‬
‫‪5‬‬
‫‪81.4‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪-‬‬
‫‪80.8‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪2.6‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪ 1410‬מימון מפלגות‬
‫‪6‬‬
‫‪142.4‬‬
‫‪-‬‬
‫‪142.7‬‬
‫‪-‬‬
‫(‪)0.3‬‬
‫‪- 100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪-‬‬
‫‪6.1‬‬
‫(‪)0.3‬‬
‫(‪)5.7‬‬
‫‪- >100%‬‬
‫‪>100%‬‬
‫‪999.0‬‬
‫(‪)0.2‬‬
‫‪752.6‬‬
‫(‪)0.5‬‬
‫‪246.4‬‬
‫אחרים‬
‫‪2009‬‬
‫‪648‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪552‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪625‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪732‬‬
‫‪75%‬‬
‫‪113.7‬‬
‫‪87%‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪697‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪752‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫‪8%‬‬
‫)‪(5%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪13%‬‬
‫)‪(15%‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪744‬‬
‫תקציב‬
‫‪999‬‬
‫הגדלה‬
‫‪297‬‬
‫‪255‬‬
‫(‪)42‬‬
‫(*) תקציב כנסת ישראל נקבע ומבוצע על ידי כנסת ישראל ואינו באחריות הממשלה‪.‬‬
‫‪ )1‬תחום פעולה זה מיועד למימון שכר חברי הכנסת וכן נושאים נלווים‪ ,‬כגון‪ :‬עוזרים פרלמנטאריים‪ ,‬הוצאות רכב‪ ,‬קשר‬
‫עם הבוחר‪ ,‬הוצאות לינה בבתי מלון‪ ,‬לימוד שפה‪ ,‬אבטחה ומיגון‪.‬‬
‫‪ )4‬תחום פעולה זה מיועד למימון שירותים מקצועיים לוועדות הכנסת‪ ,‬קשרי חוץ‪ ,‬טקסים והנצחה‪ ,‬שכר צוות‬
‫פרלמנטארי ‪ -‬סיעות‪ ,‬הוצאות עובדי הכנסת‪ ,‬אמרכלות‪ ,‬ביטחון וניהול מערכות מידע‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת‬
‫ביצוע בתקציב המזומנים בסך של כ‪ 77 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע בעיקר בגין התחייבויות שטרם הוגשו ו‪/‬או שטרם שולמו‬
‫חשבוניות בגינן‪.‬‬
‫‪ )3‬תחום פעולה זה מיועד למימון עלות ההקמה של אגף המשרדים החדש ‪" -‬אגף קדמה"‪ ,‬הכולל חניון תת קרקעי‪ ,‬מבנה‬
‫מרכז אנרגיה‪ ,‬הרחבת מבנים קיימים‪ ,‬התקנה ואספקה של מתקנים ומערכות וכן ביצוע עבודות פיתוח והסדרי תנועה‬
‫חדשים במתחם הכנסת ובסמוך לו‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב המזומנים בסך של כ‪ 00 -‬מיליוני ‪,₪‬‬
‫הנובע בעיקר משריון תקציבי עבור תביעה משפטית‪.‬‬
‫‪ )2‬תחום פעולה זה יועד למימון תשלומי קצבאות (פנסיה) והוצאות נלוות אחרות לחברי כנסת לשעבר‪.‬‬
‫ה‪02-‬‬
‫‪ )0‬תחום פעולה זה מיועד למימון פיצוי בעל זכויות או טובות הנאה במקרקעין הידועים כ"בית פרומין" (משכן כנסת‬
‫ישראל הישן)‪ ,‬בשינויים המחויבים‪ ,‬לפי שומת השמאי הממשלתי הראשי או מי מטעמו‪ ,‬בהתאם לאמור בסעיף‬
‫‪(17‬ו)(‪ )3‬לחוק מוזיאון הכנסת‪ ,‬תש"ע‪ .4111-‬בנוסף‪ ,‬מיועד תחום פעולה זה למימון שיפוץ בית פרומין ותפעול של‬
‫מוזיאון הכנסת‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב המזומנים בסך של כ‪ 81 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע משריון‬
‫תקציבי עבור תביעה משפטית ועבור שיפוץ בית פרומין‪.‬‬
‫‪ )0‬תחום פעולה זה מ יועד למימון הוצאות שוטפות של המפלגות שנבחרו לכנסת הנוכחית‪ .‬התקציב נקבע על פי האמור‬
‫בחוק מימון מפלגות‪ ,‬תשל"ג‪ ,1973-‬הקובע מדדים לפיהם תתוקצב כל מפלגה‪ ,‬אשר נבחרה בבחירות לכנסת הנוכחית‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מכוח חוק מימון מפלגות‪ ,‬התשל"ג‪ ,1973-‬בשנים בהן מתקיימות בחירות לכנסת‪ ,‬נכללות גם הוצאות למימון‬
‫בחירות עבור מפלגות שנבחרו לכנסת הנוכחית‪.‬‬
‫א‪ .‬בנייה ותחזוקה של אגף חדש "קדמה"‬
‫התקשרות משנת ‪ 4111‬עם חברת שפיר הנדסה אזרחית וימית‪ ,‬לתכנון‪ ,‬הקמה ותחזוקה של אגף "קדמה" (אגף‬
‫משרדים חדש במשכן הכנסת) ‪ ,‬לרבות הקמת חניון תת קרקעי‪ ,‬מבנה מרכז אנרגיה‪ ,‬הרחבת מבנים קיימים‪ ,‬התקנת‬
‫ואספקת כל המתקנים‪ ,‬המערכות והציוד וכן ביצוע עבודות פיתוח והסדרי תנועה חדשים במתחם הכנסת ובסמוך לו‪.‬‬
‫ההתקשרות כוללת שני מרכיבים עיקריים כמפורט להלן‪:‬‬
‫‪ )1‬הקמה ‪ -‬הקמת פרויקט אגף "קדמה" בהיקף כולל של כ‪ 371 -‬מיליוני ‪( ₪‬בערכים נומינאליים)‪ .‬יתרת ההתחייבות‬
‫בגין ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 413 -‬מיליוני ‪( ₪‬בערכים מהוונים ובשקלי חודש נובמבר ‪.)4112‬‬
‫לפירוט נוסף ראה ביאור ‪ 11‬לדוחות הכספיים המאוחדים ‪ -‬השקעה בפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי‪.‬‬
‫‪ )4‬הפעלה ‪ -‬הפעלת ותחזוקת האגף במשך ‪ 40‬שנים החל מיום העברתו לרשותה של הכנסת‪ ,‬בהיקף של כ‪14.0 -‬‬
‫מיליוני ‪ ₪‬לשנה (בערכים ריאליים)‪ .‬התקשרות זו נחתמה ל‪ 40 -‬שנים‪ ,‬כאשר הכנסת רשאית להשתחרר‬
‫מההסכם בכל עת לאחר חמש השנים הראשונות שלאחר תחילת תקופת ההפעלה ובהתראה של שלושה חודשים‬
‫מראש‪.‬‬
‫ב‪ .‬שידורי טלוויזיה מאולפן הכנסת‬
‫התקשרות משנת ‪ 4110‬בהיקף כולל של כ‪ 104 -‬מיליוני ‪( ₪‬בערכים נומינאליים) עם חברת החדשות הישראלית בע"מ‪,‬‬
‫במסגרתה התחייבה החברה לבצע את הוראות הדין והרישיון לשידורים בערוץ הכנסת (ערוץ ‪ 99‬המשודר בכבלים)‪.‬‬
‫החברה הינה בעלת רישיון לשידורים בערוץ הכנסת מטעם המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין אשר זו פועלת‬
‫מכוח חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת‪ ,‬תשס"ד ‪ .4113‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 30 -‬מיליוני ‪₪‬‬
‫והיא צפויה להסתיים בשנת ‪.4110‬‬
‫‪ .48‬משרד התיירות‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫תחום‬
‫‪ 3701‬מינהל ושירותים כלליים ‪1‬‬
‫‪ 3702‬פיתוח המוצר התיירותי ‪2‬‬
‫‪ 3703‬המינהל לשיווק‬
‫‪3‬‬
‫התיירות לישראל‬
‫‪ 3704‬פעולות תכנון וכלכלה‬
‫‪ 7801‬פיתוח‬
‫‪ 7802‬השקעות בפיתוח אכסון‬
‫‪5‬‬
‫מלונאי‬
‫‪6‬‬
‫‪ 7803‬ים המלח‬
‫‪4‬‬
‫אחרים‬
‫ברוטו‬
‫‪2009‬‬
‫‪478‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪497‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪561‬‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪82.3‬‬
‫‪-‬‬
‫‪74.0‬‬
‫‪-‬‬
‫‪8.3‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪7.5‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪35.5‬‬
‫(‪)1.0‬‬
‫‪17.7‬‬
‫(‪)0.7‬‬
‫‪17.8‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪17.6‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪331.3‬‬
‫(‪)3.1‬‬
‫‪181.9‬‬
‫(‪)2.0‬‬
‫‪149.4‬‬
‫‪55%‬‬
‫‪144.0‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪31.3‬‬
‫(‪)1.4‬‬
‫‪24.6‬‬
‫(‪)0.6‬‬
‫‪6.7‬‬
‫‪79%‬‬
‫‪5.9‬‬
‫‪97%‬‬
‫‪173.6‬‬
‫(‪)4.8‬‬
‫‪147.1‬‬
‫(‪)3.3‬‬
‫‪26.5‬‬
‫‪85%‬‬
‫‪25.0‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪62.1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪57.5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪4.6‬‬
‫‪93%‬‬
‫‪4.6‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪225.6‬‬
‫‪-‬‬
‫(‪)50.0‬‬
‫‪-‬‬
‫‪167.6‬‬
‫‪1.2‬‬
‫(‪)28.5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪58.0‬‬
‫(‪)1.2‬‬
‫‪74%‬‬
‫***‬
‫‪36.5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪90%‬‬
‫***‬
‫‪941.7‬‬
‫(‪)60.3‬‬
‫‪671.6‬‬
‫(‪)35.1‬‬
‫‪270.1‬‬
‫‪71%‬‬
‫‪241.1‬‬
‫‪97%‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪575‬‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫אחוז‬
‫לשנה‬
‫ביצוע‬
‫הבאה‬
‫‪2013‬‬
‫‪526‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪636‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫‪21%‬‬
‫)‪(9%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪4%‬‬
‫ה‪00-‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪491‬‬
‫תקציב‬
‫‪882‬‬
‫‪391‬‬
‫(‪)190‬‬
‫הגדלה‬
‫‪581‬‬
‫‪ )1‬תחום פעולה זה יועד למימון הפעילות השוטפת של המשרד‪ ,‬וכולל שכר עובדים‪ ,‬הנהלה וכלליות ועלויות תפעול‪.‬‬
‫‪ )4‬תחום פעולה זה יועד למימון הכשרת כח אדם תיירותי באמצעות קיום השתלמויות למורי דרך‪ ,‬ופיתוח המוצר‬
‫התיירותי באמצעות הגדלת ההתמחות במקצועות התיירות השונים‪ .‬בתחום זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך‬
‫של כ‪ 18 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע בעיקר מהתחייבויות שביצועם צפוי לשנת התקציב העוקבת‪.‬‬
‫‪)3‬‬
‫‪)2‬‬
‫‪)0‬‬
‫‪)0‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון המינהל לשיווק התיירות בישראל האחראי על שיווק התיירות בישראל ומחוצה לה‪.‬‬
‫חלק גדול מהפעילות מתבצע בחו"ל‪ ,‬באמצעות לשכות לשיווק תיירות הפזורות ברחבי העולם‪ .‬לשכות אלה פועלות‬
‫לעידוד התיירות הנכנסת לישראל באמצעים שונים ולאורך כל השנה (סמינרים‪ ,‬יחסי ציבור‪ ,‬פרסומות מכר ותדמית‪,‬‬
‫הסכמי שיווק עם סיטונאי תיירות וכדומה)‪ .‬השיווק בישראל מתאפיין בביצוע מסעות פרסום אזוריים ברחבי‬
‫המדינה‪ ,‬פרסומים באמצעי התקשורת‪ ,‬הכנה והוצאה לאור של חוברות‪ ,‬מפות ועלונים בשפות שונות‪ ,‬וכן פיתוח‬
‫ושיפור של אמצעי שיווק אלקטרוניים (באמצעות האינטרנט)‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך‬
‫של כ‪ 129 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מביטול קמפיינים ופעילויות שיווק בארץ ובחו"ל‪ ,‬בעקבות מבצע "צוק‬
‫איתן"‪ .‬ומדחיית תשלומים לספקים בשל השבתת פעילות המשרד ע"י עובדי משרד התיירות‪ ,‬בחודשים נובמבר‪-‬‬
‫דצמבר ‪.4112‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון פיתוח תשתיות תיירותיות המבוצע באמצעות חברות ממשלתיות‪ ,‬כאשר העיקרית‬
‫ביניהן הינה החברה הממשלתית לתיירות (חמ"ת)‪ ,‬פעילות זו כוללת תשתיות תיירות בערי תיירות ובמוקדי תיירות‬
‫שונים בארץ‪ ,‬בהתאם לתוכנית עבודה ולמדיניות פיתוח שנקבעה על ידי הנהלת המשרד‪.‬‬
‫תחום פעילות זה יועד למימון מענקים לגופים הנתמכים ע"פ חוק עידוד השקעות הון‪ ,‬להקמה‪ ,‬שדרוג‪ ,‬הסבה‬
‫והרחבת בתי מלון‪ ,‬וכן מענקים מנהליים וסיוע בתיירות כפרית במגזרים השונים ברחבי המדינה‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד לפיתוח הגנות ים המלח ע"י החברה להגנות ים המלח וכן בביצוע הגנות הקבע וקציר ים המלח‬
‫לפי החלטת הממשלה משנת ‪ .4114‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 08 -‬מיליוני ‪ ₪‬הנובע‬
‫מדחיית תשלומים לספקים בשל השבתת פעילות המשרד ע"י עובדי משרד התיירות‪ ,‬בחודשים נובמבר‪-‬דצמבר ‪.4112‬‬
‫א‪ .‬חוק עידוד השקעות הון בתיירות‬
‫מנהלת ההשקעות במשרד התיירות פועלת לעידוד יוזמות כלכליות והשקעות בתעשיית התיירות‪ ,‬במסגרת החוק‬
‫לעידוד השקעות הון‪ .‬משרד התיירות מאשר מענקי השקעה‪ ,‬להקמה‪ ,‬הרחבה‪ ,‬הסבה ושדרוג בתי מלון והקמת‬
‫אטרקציות תיירותיות המיועדות לקידום תנועת התיירות מחו"ל ולתיירות מהארץ‪ .‬יתרת ההתקשרויות ליום ‪31‬‬
‫בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 1,112 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫ב‪ .‬פיתוח תשתיות תיירותיות‬
‫התקשרות משנת ‪ 4112‬בהיקף של כ‪ 1,320 -‬מיליוני ‪ ₪‬עם החברה הממשלתית לתיירות (המהווה זרוע ביצוע של‬
‫משרד התיירות)‪ ,‬לצורך פיתוח תשתיות תיירותיות בכל חלקי הארץ‪ .‬יתרת ההתקשרויות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪4112‬‬
‫הינה כ‪ 710 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫ג‪ .‬הגנות חוף ים המלח‬
‫התקשרות משנת ‪ 4119‬בהיקף של כ‪ 311 -‬מיליוני ‪ ₪‬עם החברה להגנות ים המלח לצורך ביצוע הגנות על חופי ים‬
‫המלח‪ .‬בשנת ‪ ,4113‬בעקבות החלטות הממשלה‪ ,‬הורחבו ההתקשרויות עם החברה לביצוע פרויקט הגנות הקבע‬
‫ופרויקט הקציר המלא בהתאם למדיניות המשרד ומשרד האוצר ובשיתוף חברת מפעלי ים המלח בהיקף של ‪731‬‬
‫מיליוני ‪ ,₪‬וכן לביצוע פרויקט לשיקום ופיתוח אגן ים המלח בהיקף של כ‪ 400 -‬מיליון ‪ .₪‬יתרת ההתקשרויות ליום‬
‫‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 882 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫‪ .49‬רשות האוכלוסין‪ ,‬ההגירה ומעברי הגבול‬
‫תחום‬
‫‪ 6811‬מטה ולשכות אוכלוסין‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫ברוטו‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫אחוז‬
‫לשנה‬
‫ביצוע‬
‫הבאה‬
‫‪1‬‬
‫‪493.0‬‬
‫(‪)8.4‬‬
‫‪306.5‬‬
‫(‪)8.3‬‬
‫‪186.5‬‬
‫‪62%‬‬
‫‪186.4‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪ 6812‬טיפול בזרים ומעסיקים ‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ 6813‬ביקורת גבולות‬
‫‪350.4‬‬
‫‪87.6‬‬
‫(‪)7.5‬‬
‫(‪)68.8‬‬
‫‪261.0‬‬
‫‪80.7‬‬
‫(‪)6.5‬‬
‫(‪)66.5‬‬
‫‪89.4‬‬
‫‪6.9‬‬
‫‪74%‬‬
‫‪92%‬‬
‫‪87.3‬‬
‫‪4.6‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪97%‬‬
‫‪931.0‬‬
‫(‪)84.7‬‬
‫‪648.2‬‬
‫(‪)81.3‬‬
‫‪282.8‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪278.3‬‬
‫‪100%‬‬
‫ה‪00-‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪236‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪346‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪525‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪507‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪451‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪567‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫‪26%‬‬
‫)‪(11%‬‬
‫)‪(3%‬‬
‫‪52%‬‬
‫‪47%‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪511‬‬
‫תקציב‬
‫‪846‬‬
‫הגדלה‬
‫‪573‬‬
‫‪336‬‬
‫(‪)237‬‬
‫‪ )1‬תחום פעולה זה יועד למימון פעולות רשות האוכלוסין וההגירה האחראית על ביצוע מרשם האוכלוסין של מדינת‬
‫ישראל‪ ,‬באמצעות ‪ 20‬לשכות ותתי לשכות למתן שירותים כגון‪ :‬הנפקת דרכונים ותעודות זהות חכמות (תיעוד‬
‫ביומטרי)‪ ,‬רישום לידות ופטירות ומעקב אחרי כניסה לישראל ויציאה ממנה‪ .‬מימון הוצאות מינהל האוכלוסין‬
‫כוללת‪ :‬הוצאות שכר‪ ,‬ניהול ופיתוח קבצי מרשם אוכלוסין ופיתוח מערכות מחשוב‪ ,‬הוצאות תפעול לשכות מינהל‬
‫האוכלוסין‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב המזומנים בסך של כ‪ 187 -‬מיליוני ‪ ₪‬שנבע בין היתר‬
‫מהסכמים שנחתמו בסוף שנת ‪ 4112‬וטרם הגיע מועד פירעונם ומפיילוט התיעוד הביומטרי‪.‬‬
‫‪ )4‬תחום פעולה זה יועד למימון פעולות האכיפה של מינהל שירות למעסיקים ולעובדים זרים‪ ,‬האמון על מתן השירות‬
‫בכל הנוגע להעסקתם של עובדים זרים כחוק בישראל‪ ,‬וכן פיקוח על המסתננים בעת שהייתם בישראל‪ ,‬הסדרת‬
‫הרישומים‪ ,‬קביעת מעמדם של פליטים וביצוע פעולות להוצאתם של מסתננים מישראל ככל שניתן‪.‬‬
‫במסגרת זו נותן המינהל שירות לגורמים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬מעסיקי עובדים זרים ‪ -‬הקצאת היתרים למעסיקים להעסקתם של עובדים זרים‪ ,‬גביית אגרות נדרשות ופעולות‬
‫אכיפה‪.‬‬
‫ב‪ .‬לשכות או תאגידים פרטיים לתיווך עובדים זרים ‪ -‬מתן רישיון לגופים אלו לפעול בנושא תיווך זרים‪ ,‬וביצוע‬
‫פיקוח שוטף ואכיפה מנהלית באשר לפעילותם של גופים אלה‪.‬‬
‫ג‪ .‬אכיפה על מעסיקי זרים ‪ -‬ע"מ לצמצם את התמריץ הכלכלי הקיים לעובד זר להישאר בישראל שלא כחוק‪,‬‬
‫לרבות העסקת זרים ללא היתר ופגיעה של מעסיקים בזכויות העובדים‪.‬‬
‫ד‪ .‬הרחקה של שוהים שלא כחוק מישראל ‪ -‬המינהל הינו היחידה האחראית על איתור שוהים שלא כחוק‪ ,‬תפיסתם‬
‫והרחקתם מישראל‪ .‬כמו כן פועל המינהל להוצאתם מישראל של זרים השוהים שלא כחוק בדרך של יציאה‬
‫מרצון על ידי עידודם של הזרים לצאת מישראל מרצונם החופשי‪.‬‬
‫ה‪ .‬טיפול באוכלוסיית המסתננים ‪ -‬המינהל הינו האמון על הפיקוח על המסתננים בעת שהייתם בישראל‪ ,‬הסדרת‬
‫הרישומים ‪ ,‬קביעת מעמד של פליטות בהתאם לבקשת מקלט וביצוע פעולות להוצאתם של מסתננים מישראל‬
‫ככל שניתן‪.‬‬
‫בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 89 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע מתקציב מיוחד לפרויקט יציאה‬
‫מרצון בהתאם למדיניות הממשלה להוצאתם מישראל של הזרים השוהים שלא כחוק‪.‬‬
‫‪ )3‬תחום פעולה זה יועד למימון שכר ופעולות של מינהל מעברי הגבול האמון על הפעלת מעברי הגבול הבינלאומיים‬
‫ומימוש מדיניות הרשות ושר הפנים בנושא ביקורת ובקרת הגבולות‪ ,‬מהווה גוף מקצועי ומנחי לבקרי הגבול ‪ ,‬מתאם‬
‫את גופי המינהל השונים ‪ ,‬מייעץ למנכ"ל הרשות ומתכלל את עבודת המטה מול גורמי חוץ בנושא ביקורת הגבולות‪.‬‬
‫תעודת זהות חכמה‬
‫התקשרות משנת ‪ 4118‬בהיקף של כ‪ 311 -‬מיליוני ‪( ₪‬צמוד למדד המחירים לצרכן) עם חברת ‪ ,HP‬לייצור‪ ,‬הנפקה ואספקה‬
‫של חמש מיליון תעודות זהות חכמות הכוללות מאפיינים טכנולוגיים ואמצעי זיהוי ביומטריים‪ .‬ההתקשרות תמומש‬
‫בעיקרה בהתאם לכמות התעודות שתיוצר ותונפק לאזרחים‪ .‬הנפקת תעודות הזהות החלה במחצית הראשונה של שנת‬
‫‪ .4111‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 180 -‬מיליוני ‪ ₪‬והיא צפויה להסתיים בסוף שנת ‪.4143‬‬
‫ה‪07-‬‬
‫‪ .11‬המשרד להגנת הסביבה‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫(‪)0.2‬‬
‫‪258.2‬‬
‫‪1‬‬
‫תחום‬
‫‪ 2611‬שכר ותפעול‬
‫ברוטו‬
‫‪194.8‬‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫‪-‬‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫‪63.4‬‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪75%‬‬
‫אחוז‬
‫לשנה‬
‫ביצוע‬
‫הבאה‬
‫‪99%‬‬
‫‪60.6‬‬
‫‪ 2612‬פעולות‬
‫‪2‬‬
‫‪288.3‬‬
‫(‪)4.1‬‬
‫‪190.6‬‬
‫(‪)3.3‬‬
‫‪97.7‬‬
‫‪66%‬‬
‫‪99.2‬‬
‫‪101%‬‬
‫‪ 5413‬רשות הטבע והגנים‬
‫‪3‬‬
‫‪301.5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪203.1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪98.4‬‬
‫‪67%‬‬
‫‪98.4‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪ 8304‬השקעות שונות‬
‫‪4‬‬
‫‪53.6‬‬
‫‪-‬‬
‫‪39.4‬‬
‫‪-‬‬
‫‪14.2‬‬
‫‪74%‬‬
‫‪14.2‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪901.6‬‬
‫(‪)4.3‬‬
‫‪627.9‬‬
‫(‪)3.3‬‬
‫‪273.7‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪272.4‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪255‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪298‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪318‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪445‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪377‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪322‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫)‪(15%‬‬
‫)‪(15%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪17%‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪505‬‬
‫תקציב‬
‫‪1,765‬‬
‫הגדלה‬
‫‪1,432‬‬
‫‪1,260‬‬
‫(‪)172‬‬
‫‪ )1‬תחום פעולה זה יועד למימון הוצאות שכר‪ ,‬תפעול‪ ,‬מחשוב ודיור של המשרד להגנת הסביבה ומחוזותיו‪ .‬בתחום‬
‫פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 03 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע מהתחייבויות בתחום המחשוב והייעוץ‪,‬‬
‫שנוצרו בסוף השנה ושהתשלום בגינם יבוצע בשנה העוקבת‪.‬‬
‫‪ )4‬תחום פעולה זה יועד למימון פעילות שוטפת של יחידות המשרד‪ ,‬כגון‪ :‬מניעת זיהום מקורות מים‪ ,‬קידום תשתיות‬
‫איכות הסביבה במפעלים וברשויות מקומיות‪ ,‬מערך התכנון הסביבתי‪ ,‬חינוך והסברה ופעילויות מחקר ופיקוח‪.‬‬
‫בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 98 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע מפרויקטים רב שנתיים‬
‫המתוקצבים בתחום זה‪.‬‬
‫‪ )3‬תחום פעולה זה יועד לתקציב של רשות הטבע והגנים הממומן בחלקו על ידי הממשלה ובחלקו נובע מהכנסות בגין‬
‫פעילות הרשות (כגון‪ :‬דמי כניסה לאתרים)‪ ,‬כאשר ביצוע התקציב נעשה באופן עצמאי על ידי הנהלת הרשות‪ .‬התקציב‬
‫מיועד להוצאות תפעול‪ ,‬אחזקה ופיקוח בשמורות הטבע ובגנים‪ ,‬שימור ופיתוח אתרים‪ ,‬מימון מחקרים‪ ,‬השתתפות‬
‫במימון מיזמים כלכליים ועוד‪ .‬בתחום זה קיים תת ביצוע בתקציב המזומנים בסך של כ‪ 98 -‬מיליוני ‪ ,₪‬נובע בעיקר‬
‫מתקציבים שהתקבלו ברבעון האחרון של השנה‪.‬‬
‫‪ )2‬תחום פעולה זה יועד למימון התקשרות עם החברה לשירותי איכות הסביבה בע"מ שמטרתה לטפל בפסולות‬
‫המסוכנות ברמת חובב ולשקם את הבריכות החומציות הקיימות שם‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬המשרד אחראי על ניהולן של קרנות הגנת הסביבה (ראה ביאור ‪ 42‬לדוחות ביצוע התקציב)‪.‬‬
‫א‪ .‬פרויקטים לאיכות הסביבה ברשויות מקומיות‬
‫התקשרויות משנת ‪ 4118‬ואילך עם כ‪ 21 -‬רשויות מקומיות בסכום כולל של כ‪ 924 -‬מיליוני ‪ ,₪‬לתמיכה בביצוע‬
‫פרויקטים לקידום נושאים שונים בתחום איכות הסביבה‪ ,‬כגון‪ :‬הקמת תשתיות לפסולת מוצקה‪ ,‬טיפול בפסולת‬
‫בניין‪ ,‬חינוך‪ ,‬מבצעי ניקיון‪ ,‬שבילי אופניים‪ ,‬תחנות הסגר‪ ,‬לחימה במזיקים‪ ,‬הסרת אסבסט ויירוק הרשות‪ .‬יתרת‬
‫ההתקשרויות עם רשויות מקומיות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 700 -‬מיליוני ‪ .₪‬התקשרויות אלו צפויות להסתיים‬
‫בתום שנת ‪.4141‬‬
‫ה‪08-‬‬
‫‪ .13‬הרשות הממשלתית למים ולביוב‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫תחום‬
‫‪1‬‬
‫‪ 3230‬תמיכות במים‬
‫‪ 4130‬תקציב הרשות‬
‫הממשלתית למים וביוב ‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ 7330‬פעולות במשק המים‬
‫‪4‬‬
‫‪ 7331‬פיתוח מקורות מים‬
‫‪64.1‬‬
‫(‪)0.6‬‬
‫‪21.8‬‬
‫(‪)0.3‬‬
‫‪42.3‬‬
‫‪34%‬‬
‫‪41.9‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪144.5‬‬
‫(‪)1.7‬‬
‫‪95.9‬‬
‫(‪)0.4‬‬
‫‪48.6‬‬
‫‪66%‬‬
‫‪46.7‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪94.6‬‬
‫(‪)2.5‬‬
‫‪52.7‬‬
‫‪-‬‬
‫‪41.9‬‬
‫‪56%‬‬
‫‪39.2‬‬
‫‪97%‬‬
‫‪114.6‬‬
‫‪-‬‬
‫‪110.4‬‬
‫‪-‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪96%‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪5‬‬
‫‪311.1‬‬
‫(‪)25.3‬‬
‫‪307.2‬‬
‫‪-‬‬
‫‪3.9‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪157.5‬‬
‫‪-‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪156.6‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‬‫(‪)0.1‬‬
‫‪0.9‬‬
‫(‪)0.4‬‬
‫‪99%‬‬
‫***‬
‫‪0.9‬‬
‫‪-‬‬
‫‪100%‬‬
‫***‬
‫‪886.4‬‬
‫(‪)30.1‬‬
‫‪745.0‬‬
‫(‪)0.8‬‬
‫‪141.4‬‬
‫‪84%‬‬
‫‪132.9‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪ 7332‬פיתוח תשתיות ביוב‬
‫‪ 7333‬סיוע לתאגידי מים וביוב ‪6‬‬
‫אחרים‬
‫ברוטו‬
‫‪2009‬‬
‫‪765‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪1,163‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪1,059‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪1,083‬‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫אחוז‬
‫לשנה‬
‫ביצוע‬
‫הבאה‬
‫‪2013‬‬
‫‪910‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪744‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫)‪(18%‬‬
‫)‪(16%‬‬
‫‪2%‬‬
‫)‪(9%‬‬
‫‪52%‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪1,413‬‬
‫‪)1‬‬
‫‪)2‬‬
‫‪)3‬‬
‫‪)2‬‬
‫‪)0‬‬
‫‪)0‬‬
‫תקציב‬
‫‪856‬‬
‫הגדלה‬
‫‪321‬‬
‫(‪)556‬‬
‫(‪)877‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון תמיכה במפעל הירמוכים להזרמת מים לכנרת וכן תמיכה להפחתת מחיר שירות המים‬
‫לקבוצות אוכלוסייה הזכאיות על פי החלטת ועדת הכספים‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך‬
‫של כ‪ 24 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע בעיקר מהתחייבויות שביצוע התשלום בגינן צפוי להתממש בשנה העוקבת‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון פעילותה השוטפת של הרשות הממשלתית למים ולביוב הכוללת בין היתר‪ ,‬הוצאות‬
‫שכר ונלוות‪ ,‬הוצאות תפעוליות‪ ,‬והוצאות ייעוץ בקרה וליווי‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד לפיתוח ותכנון פעולות משק המים‪ ,‬וכן לפעולות ניטור איכות המים‪ .‬בתחום פעולה זה קיים‬
‫תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 24 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע בעיקר מהתחייבויות שביצוע התשלום בגינן צפוי‬
‫להתממש בשנה העוקבת‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד לפיתוח מפעלי מים ביזמות פרטית‪ ,‬לרבות קידום פרויקטים להשבת קולחין בחקלאות על ידי‬
‫ליווי ומתן סיוע ליזמות פרטית‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון סיוע לתאגידי מים וביוב ולמועצות אזוריות‪ ,‬בדרך של מתן הלוואות ומענקים‪ ,‬לצורך‬
‫פיתוח תשתיות ביוב ביישובים השונים‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בהכנסה המיועדת בסך של כ‪ 40 -‬מיליוני‬
‫‪ ₪‬הנובעת מהעדר הכנסות מרשות מקרקעי ישראל בגין טיפול בשפכים‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למתן מענקי סיוע לרשויות מקומיות אשר מקימות תאגיד מים וביוב‪ ,‬במטרה לעודד את הקמת‬
‫תאגידי המי ם והביוב ברשויות ולכיסוי הוצאות הקמת התאגיד‪ .‬כמו כן‪ ,‬יועד תחום זה למתן מענקי סיוע לתאגידים‬
‫בגין פעילות שוטפת של התאגיד ולצורך ביצוע פרויקטים תשתיתיים‪.‬‬
‫א‪ .‬מפעלי השבת קולחין‬
‫התקשרויות רבות משנת ‪ 4112‬בהיקף של כ‪ 4.0 -‬מיליארדי ‪ ₪‬עם יזמים מהמגזר הפרטי לבניית מפעלי השבת קולחין‬
‫המספקים מים מושבים לחקלאות וזאת כנגד ויתור על מכסות של מים שפירים‪ .‬משך הקמת הפרויקט נאמד בשלוש‬
‫שנים‪ ,‬כאשר היזם מקבל מענק מהמשרד בגובה של עד ‪ 01%‬מעלות הפרויקט (למעט פרויקט בין‪-‬מפעלי הממומן ב‪-‬‬
‫‪ .)111%‬יתרת ההתקשרויות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 039 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫ב‪ .‬ביוב ארצי‬
‫הלוואות ומענקים משנת ‪ 4112‬בהיקף של כ‪ 4.2 -‬מיליארדי ‪ ₪‬לפיתוח תשתיות ביוב ארצי‪ .‬ההסכמים נחתמים בין‬
‫הקבלנים ובין הרשויות המקומיות‪ ,‬כאשר התשלום מבוצע על ידי הרשות הממשלתית למים ולביוב ישירות לקבלנים‪,‬‬
‫ה‪09-‬‬
‫לאחר אישורם על ידי הרשות המקומית ומנהלת הביוב הארצי שבמשרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים‪.‬‬
‫יתרת ההתקשרויות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 1.0 -‬מיליארד ‪.₪‬‬
‫ג‪ .‬תאגידי מים וביוב‬
‫התקשרויות משנת ‪ 4119‬בהיקף של כ‪ 1,440 -‬מיליוני ‪ ₪‬למתן מענקי סיוע לתאגידי מים וביוב ולרשויות מקומיות‬
‫לצורך הקמת התאגיד‪ ,‬ביצוע פרויקטים‪ ,‬הרחבת הפעילות לרשויות נוספות ועוד‪ .‬יתרת ההתקשרויות ליום ‪31‬‬
‫בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 312 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫‪ .14‬המשרד לשירותי דת‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫תחום‬
‫‪ 0451‬מערך הגיור‬
‫ברוטו‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫אחוז‬
‫לשנה‬
‫ביצוע‬
‫הבאה‬
‫‪1‬‬
‫‪98.8‬‬
‫‪-‬‬
‫‪48.2‬‬
‫‪-‬‬
‫‪50.6‬‬
‫‪49%‬‬
‫‪50.3‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪ 0454‬הרבנות הראשית‬
‫לישראל‬
‫‪ 0462‬המשרד לשירותי הדת‬
‫‪2‬‬
‫‪31.1‬‬
‫(‪)1.7‬‬
‫‪21.8‬‬
‫(‪)1.7‬‬
‫‪9.3‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪9.0‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪3‬‬
‫‪694.3‬‬
‫(‪)7.6‬‬
‫‪415.4‬‬
‫(‪)3.3‬‬
‫‪278.9‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪266.2‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪ 3702‬קופות צדקה מקומות‬
‫קדושים‬
‫‪4‬‬
‫‪4.5‬‬
‫(‪)4.5‬‬
‫‪2.4‬‬
‫(‪)3.9‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪53%‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪87%‬‬
‫‪828.7‬‬
‫(‪)13.8‬‬
‫‪487.8‬‬
‫(‪)8.9‬‬
‫‪340.9‬‬
‫‪59%‬‬
‫‪327.0‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪305‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪336‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪374‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪441‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪402‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪479‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫‪19%‬‬
‫)‪(9%‬‬
‫‪18%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪10%‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪430‬‬
‫‪)1‬‬
‫‪)4‬‬
‫‪)3‬‬
‫‪)2‬‬
‫תקציב‬
‫‪815‬‬
‫הגדלה‬
‫‪431‬‬
‫‪385‬‬
‫(‪)46‬‬
‫תחום פעולה זה כולל את מלוא הפעולות לתהליך הגיור‪ ,‬לרבות גיורי חיילי צה"ל‪ ,‬תחום זה נוהל עד כה במשרד ראש‬
‫הממשלה ועל פי החלטת ממשלה מספר ‪ 112‬מיום ‪ 0‬במאי ‪ ,4113‬מערך הגיור ינוהל החל משנת ‪ 4112‬במשרד ומשנת‬
‫‪ 4110‬יהווה כחלק מתחום הפעולה של המשרד‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב מזומנים בסך של כ‪01 -‬‬
‫מיליוני ‪ ,₪‬הנובע בעיקרו מהעברת תוספות תקציבים בסוף שנת ‪ 4112‬על ידי אגף תקציבים באוצר‪ ,‬לפיכך חל עיכוב‬
‫בפרסום מכרזים ותמיכות גיור‪.‬‬
‫בהתאם להחלטת ממשלה מספר ‪ 112‬מיום ‪ 0‬במאי ‪ ,4113‬הרבנות הראשית לישראל‪ ,‬שתחומי פעילותה הינם הרבנים‬
‫הראשיים לישראל‪ ,‬בחינות לרבנות ואכיפת חוק הונאה בכשרות‪ ,‬מהווה יחידת סמך של המשרד החל משנת ‪.4112‬‬
‫תחום פעולה זה יועד בעיקר למימון התחומים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬השתתפות בתקציב המועצות הדתיות למימון פעילותן השוטפת ושכר עובדיהן‪.‬‬
‫ב‪ .‬פיקוח ובקרה במועצות הדתיות‪.‬‬
‫ג‪ .‬תפעול ופיתוח בתי עלמין ברחבי הארץ‪.‬‬
‫ד‪ .‬שיפוץ ופיתוח מבני דת‪ ,‬כגון‪ :‬בתי כנסת ומקוואות‪.‬‬
‫ה‪ .‬הוצאות תפעול המשרד והוצאות שכר עובדים‪.‬‬
‫ו‪ .‬טיפול בנושא שנת השמיטה‪.‬‬
‫ז‪ .‬הזהות היהודית‪.‬‬
‫בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 479 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע בעיקרו מהעברת תוספות‬
‫תקציבים בסוף שנת ‪ 4112‬על ידי אגף תקציבים באוצר‪ ,‬לפיכך הביצוע של פרויקטים ועסקאות והתשלומים בגינם‬
‫יתבצעו בשנה העוקבת‪.‬‬
‫בשנת ‪ 4112‬נוסף תחום הפעולה זה הכולל את הטיפול בכספי קופות הצדקה של המקומות הקדושים לרבות הכותל‬
‫המערבי‪ .‬הכספים הנאספים מקופות הצדקה במקומות הקדושים‪ ,‬מועברים לשיפוץ אתרי המקומות הקדושים‬
‫ולחלוקה לנזקקים‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 4 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע בעיקרו מעיכוב‬
‫בהעברת הכספים שנאספו לפיכך חלוקת הסכומים והתשלומים יתבצעו בשנה העוקבת‪.‬‬
‫ה‪01-‬‬
‫פיתוח בית עלמין ברקת‬
‫התקשרות משנת ‪ 4111‬בהיקף של כ‪ 01 -‬מיליוני ‪ ₪‬עם מועצת בתי העלמין היהודיים בברקת‪ ,‬לצורך פיתוח בית העלמין‬
‫ברקת‪ .‬יתרת התקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 01 -‬מיליוני ‪ ₪‬והיא צפויה להסתיים בשנת ‪.4117‬‬
‫‪ .11‬משרד האוצר‬
‫תחום‬
‫‪ 0551‬משרד האוצר ראשי‬
‫‪ 1301‬הוצאות שונות‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫(‪)27.5‬‬
‫‪560.5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 2501‬תגמולים לנכים‬
‫‪ 8305‬השקעות בטכנולוגיות‬
‫ומחשוב‬
‫אחרים‬
‫‪3‬‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫‪181.5‬‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪68%‬‬
‫‪34.3‬‬
‫‪-‬‬
‫‪8.4‬‬
‫‪-‬‬
‫‪25.9‬‬
‫‪24%‬‬
‫‪21.0‬‬
‫‪-‬‬
‫‪21.1‬‬
‫‪-‬‬
‫(‪)0.1‬‬
‫‪- 100%‬‬
‫ברוטו‬
‫‪379.0‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪389‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪480‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪490‬‬
‫‪24.9‬‬
‫‪97%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪181.0‬‬
‫(‪)5.4‬‬
‫‪173.2‬‬
‫(‪)2.5‬‬
‫‪7.8‬‬
‫‪96%‬‬
‫‪5.3‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪5.2‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.4‬‬
‫(‪)0.1‬‬
‫‪4.8‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪54%‬‬
‫‪802.0‬‬
‫(‪)32.9‬‬
‫‪582.1‬‬
‫(‪)34.1‬‬
‫‪219.9‬‬
‫‪73%‬‬
‫‪198.4‬‬
‫‪97%‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪564‬‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫(‪)31.5‬‬
‫אחוז‬
‫לשנה‬
‫ביצוע‬
‫הבאה‬
‫‪97%‬‬
‫‪165.8‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪617‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪548‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫)‪(11%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪23%‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪775‬‬
‫תקציב‬
‫‪769‬‬
‫הגדלה‬
‫‪504‬‬
‫(‪)6‬‬
‫(‪)511‬‬
‫‪ )1‬תחום פעולה זה יועד למימון פעילות מטה משרד האוצר‪ ,‬אגף תקציבים‪ ,‬החשב הכללי‪ ,‬שוק ההון‪ ,‬שכר והסכמי‬
‫עבודה‪ ,‬מחקר כלכלה והכנסות‪ ,‬פעולות בחו"ל‪ ,‬התקשוב הממשלתי ורשות החברות הממשלתיות‪ .‬בתחום פעולה זה‬
‫קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 184 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע בעיקרו מקיומן של התחייבויות בסוף שנת ‪4112‬‬
‫שהתשלום בגינן יחול בשנה העוקבת‪ .‬מזה קיים ביצוע יתר בהכנסה המיועדת בסך של כ‪ 2 -‬מיליוני ‪ ₪‬בגין הכנסות‬
‫מגורמי חוץ‪.‬‬
‫‪ )4‬תחום פעולה זה יועד בעיקר למימון הוצאות על פי פסקי דין שנפסקו למשרד האוצר‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת‬
‫ביצוע בתקציב המזומנים בסך של כ‪ 40 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע בעיקרו בעיקרו מהתחייבויות בסוף שנת ‪ 4112‬שהתשלום‬
‫בגינן יחול בשנה העוקבת‪.‬‬
‫‪ )3‬תחום פעולה זה יועד למימון פעילות מטה התקשוב הממשלתי‪ ,‬אשר הועבר בתחילת שנת ‪ 4110‬למשרד ראש‬
‫הממשלה‪ ,‬האחראי על התווית אסטרטגיה ומדיניות טכנולוגיות המידע והשירות של המגזר הממשלתי בשיתוף גופים‬
‫ציבוריים ובקרתם‪ ,‬ניהול והובלת גוף הביצוע הממשלתי לפרויקטים ומערכים רוחביים‪ ,‬ולייעץ לממשלה בנושאים‬
‫הקשורים לטכנולוגיות המידע‪ .‬הפרויקטים העיקריים בתחום זה‪:‬‬
‫א‪ .‬מרכב"ה ‪ -‬מערכת רוחבית כוללת למשרדי הממשלה ‪ -‬מערכת מידע אינטגרטיבית לניהול תהליכי העבודה‬
‫ומשאבי הארגון בתחומי הלוגיסטיקה‪ ,‬פיננסים ומשאבי אנוש‪ .‬לצורך בקרה‪ ,‬ייעול ושיפור עבודת משרדי‬
‫הממשלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ממשל זמין ‪ -‬פרויקט המאפשר לאזרח נגישות למידע והשירותים השונים במשרדי הממשלה‪ ,‬הכולל בין היתר‪,‬‬
‫שירות תשלומים ממשלתי‪ ,‬שירות טפסים ממשלתי‪ ,‬פרויקט כספ"ת ‪ -‬המאפשר העברת מידע אישי רגיש או‬
‫טפסים חתומים אלקטרונית ואתר אינטרנט המהווה מוקד מידע מרכזי לשירותי הממשלה ויחידותיה‪.‬‬
‫בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בהכנסה המיועדת בסך של כ‪ 3 -‬מיליוני ‪ ₪‬הנובע מאי הרחבת הפעילות העסקית‪.‬‬
‫אין‪.‬‬
‫ה‪01-‬‬
‫‪ .12‬הדיור הממשלתי‬
‫תחום‬
‫‪ 5107‬בינוי משרדי ממשלה‬
‫ובתי משפט‬
‫‪ 5108‬פעולות מרכזיות‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫ברוטו‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫אחוז‬
‫לשנה‬
‫ביצוע‬
‫הבאה‬
‫‪1‬‬
‫‪14.6‬‬
‫(‪)4.9‬‬
‫‪2.1‬‬
‫(‪)1.7‬‬
‫‪12.5‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪9.4‬‬
‫‪79%‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪186.6‬‬
‫‪417.9‬‬
‫(‪)50.7‬‬
‫(‪)184.5‬‬
‫‪64.5‬‬
‫‪223.0‬‬
‫(‪)23.8‬‬
‫(‪)43.5‬‬
‫‪122.1‬‬
‫‪194.9‬‬
‫‪35%‬‬
‫‪53%‬‬
‫‪111.6‬‬
‫‪44.6‬‬
‫‪94%‬‬
‫‪64%‬‬
‫‪619.1‬‬
‫(‪)240.1‬‬
‫‪289.6‬‬
‫(‪)69.0‬‬
‫‪329.5‬‬
‫‪47%‬‬
‫‪165.6‬‬
‫‪74%‬‬
‫‪ )1‬תחום פעולה זה יועד למימון פעילות ניהול נכסי המדינה‪ ,‬בהתאם לחוק נכסי המדינה תשי"א‪ ,1901-‬אשר מטיל על‬
‫שר האוצר‪ ,‬או מי מטעמו את האחריות לביצוע עסקאות בנכסי מדינה‪ .‬הפעילות בתחום זה כוללת בין היתר מכירת‬
‫נכסים‪ ,‬עריכת שמאות‪ ,‬מעקב ושמירה על נכסים‪ ,‬עריכת סקרים ומיפוי של נכסי מדינה‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת‬
‫ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 13 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע בעיקר מהתחייבויות עתידיות שטרם מומשו בשנת ‪4112‬‬
‫והחיוב בגינן צפוי להתבצע בשנים הבאות‪ .‬מזה קיים תת ביצוע בהכנסה המיועדת בסך של כ‪ 3 -‬מיליוני ‪ ₪‬בגין‬
‫תחזית גבוהה מהצפוי‪ ,‬מאי גביית שכ"ד והכנסות מחניונים‪.‬‬
‫‪ )4‬תחום פעולה זה יועד לתכנון והקמה של בתי משפט ברחבי הארץ‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו‬
‫בסך של כ‪ 144 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע בעיקר מהתחייבויות עתידיות שטרם מומשו בשנת ‪ 4112‬והחיוב בגינן צפוי להתבצע‬
‫בשנים הבאות‪ .‬מזה קיים תת ביצוע בהכנסה המיועדת בסך של כ‪ 47 -‬מיליוני ‪ ₪‬בגין תקצוב יתר של ההכנסות‬
‫מרשות מקרקעי ישראל‪.‬‬
‫‪ )3‬תחום פעולה זה יועד בעיקר למימון שכר דירה של משרדי ממשלה ולתכנון והקמה של קריות ממשלתיות ומשרדי‬
‫ממשלה בירושלים ותל אביב‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 190 -‬מיליוני ‪ ,₪‬מזה תת‬
‫ביצוע בהכנסה המיועדת בסך של כ ‪ 121 -‬מיליוני ‪ ₪‬בגין תקצוב פרויקטים שנדחו לשנת ‪.4110‬‬
‫א‪ .‬בניין ג'נרי בקרית הממשלה בירושלים‬
‫התקשרות מסוף שנת ‪ 4114‬בהיקף של כ‪ 042 -‬מיליוני ‪ ₪‬עם חברת שיכון ובינוי בע"מ להקמה‪ ,‬ניהול ותחזוקה של‬
‫בניין ג'נרי ‪ 4‬בקריית הממשלה בירושלים‪ .‬בהתאם להסכם תשלם המדינה כ‪ 04 -‬מיליוני ‪ ₪‬בגין מענק הקמה ולאחר‬
‫מכן ‪ 88‬תשלומים רבעוניים בסך של כ‪ 7 -‬מיליון ‪ .₪‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 042 -‬מיליוני ‪₪‬‬
‫והיא צפויה להסתיים בשנת ‪.4138‬‬
‫ב‪ .‬השכרת משרדים עבור משרדי הממשלה‬
‫מינהל נכסי הדיור הממשלתי מנהל התקשרויות עם בעלי נכסים שונים המשכירים מבנים לשימוש משרדי הממשלה‪.‬‬
‫המינהל משלם לבעלי הנכסים ובמקביל מחייב את משרדי הממשלה בגין עלויות אלו‪ .‬היקפן של התקשרויות אלו‬
‫עומד על כ‪ 8.0 -‬מיליארדי ‪ .₪‬יתרת ההתקשרויות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 0.9 -‬מיליארדי ‪.₪‬‬
‫ג‪ .‬מרכז האנרגיה בקרית בן גוריון בירושלים‬
‫התקשרות משנת ‪ 1998‬עם חברת אנרג'י מערכי אנרגיה לירושלים‪ ,‬להקמה ותפעול של בניין מרכז האנרגיה לשימושם‬
‫של משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה‪ ,‬הכולל מבנה משרדים וכן מרכז לאספקת אנרגיה למבנה משרד החוץ ומבנה‬
‫ג'נרי בקרית משה בירושלים‪ .‬היקף ההתקשרות הינו ‪ 429‬מיליוני ‪ ₪‬לתקופה של ‪ 18‬שנים (ממועד סיום שלב ההקמה‬
‫בשנת ‪ ,4113‬לרבות אופציה לשתי תקופות נוספות בנות חמש שנים כל אחת)‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫‪ 4112‬הינה כ‪ 97 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫ד‪ .‬חניון הלאום בקרית בן גוריון בירושלים‬
‫התקשרויות משנת ‪ 4111‬בהיקף כולל של כ‪ 113 -‬מיליוני ‪( ₪‬במחירי אוגוסט ‪ )1999‬עם חברת שפיר הנדסה אזרחית‬
‫(להלן‪ :‬היזם)‪ ,‬להקמה ותפעול של חניון הלאום לרבות השטחים המסחריים שבו בקריית הממשלה בירושלים‬
‫לתקופה של ‪ 19‬שנים‪ .‬על פי ההסכם שנחתם בין משרד האוצר לבין עירית ירושלים והיזם‪ ,‬נקבע כי היזם יקים את‬
‫החניון ויתפעל אותו עד לתום חודש פברואר ‪ ,4143‬כאשר לאחר מועד זה ליזם קיימת אופציית הארכה בחמש שנים‬
‫נוספות תמורת מחיר שסוכם בין הצדדים‪ .‬בתום תקופת ההתקשרות תועבר הבעלות על החניון לממשלת ישראל‬
‫ולחברה לפיתוח ירושלים (בחלקים שווים)‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 03 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫ה‪ .‬תכנון‪ ,‬הקמה ותחזוקה של בית המשפט בתל אביב‬
‫התקשרות משנת ‪ 4119‬בהיקף כולל של כ‪ 218 -‬מיליוני ‪ ,₪‬עם חברת שיכון ובינוי‪-‬סולל בונה תשתיות בע"מ להרחבת‬
‫בית המשפט בתל אביב‪ .‬הפרויקט כולל תכנון והקמה של מגדל חדש‪ ,‬חניון תת קרקעי ועבודות נוספות במתחם היכל‬
‫המשפט ברחוב ויצמן ‪ 1‬בתל אביב וכן תחזוקת המבנה לתקופה של ‪ 41‬שנה (ממועד סיום שלב ההקמה המתוכנן לתום‬
‫שנת ‪ .)4112‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 421 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫ה‪04-‬‬
‫ו‪ .‬תכנון‪ ,‬הקמה ותחזוקה של ‪ 3‬בתי משפט‬
‫התקשרויות מהשנים ‪ 4112‬ו‪ ,4119 -‬בהיקף כולל של כ‪ 218 -‬מיליוני ‪ ,₪‬עם קבוצת אשטרום‪ ,‬לתכנון והקמה של ‪ 3‬בתי‬
‫משפט‪ :‬בלוד‪ ,‬באשקלון ובפתח‪-‬תקווה‪ ,‬לרבות תחזוקת המבנים לתקופה של ‪ 44 - 41‬שנים‪ .‬יתרת ההתקשרויות ליום‬
‫‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינן כ‪ 107 -‬מיליוני ‪ ₪‬בגין מענק ההקמה וכ‪ 110 -‬מיליוני ‪ ₪‬בגין האחזקה‪.‬‬
‫ז‪ .‬מכון גאולוגי בגבעת רם‬
‫התקשרות משנת ‪ ,4112‬בהיקף כולל של כ‪ 177 -‬מיליוני ‪ ₪‬עם חברת שיכון ובינוי‪-‬סולל בונה תשתיות בע"מ‪ ,‬לביצוע‬
‫עבודות בנייה בפרויקט להקמת מכון גאולוגי בגבעת רם‪ ,‬בירושלים‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה‬
‫כ‪ 177 -‬מיליוני ‪ ₪‬והיא צפויה להסתיים בסוף שנת ‪.4110‬‬
‫‪ .15‬משרד המדע‪ ,‬הטכנולוגיה והחלל‬
‫תחום‬
‫‪ 1940‬מנהל מדע‬
‫‪ 1941‬מטה המשרדים‬
‫‪ 8305‬השקעות בטכנולוגיות‬
‫ומחשוב‬
‫אחרים‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫ברוטו‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫אחוז‬
‫לשנה‬
‫ביצוע‬
‫הבאה‬
‫‪18.0‬‬
‫(‪)0.6‬‬
‫‪14.9‬‬
‫(‪)0.6‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪83%‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪1‬‬
‫‪437.1‬‬
‫(‪)59.9‬‬
‫‪307.6‬‬
‫(‪)26.1‬‬
‫‪129.5‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪93.9‬‬
‫‪92%‬‬
‫‪2‬‬
‫‪79.8‬‬
‫‪-‬‬
‫‪68.0‬‬
‫‪-‬‬
‫‪11.8‬‬
‫‪85%‬‬
‫‪11.8‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪29.5‬‬
‫‪4.8‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪20.7‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪8.8‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪94%‬‬
‫‪8.8‬‬
‫‪-‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪94%‬‬
‫‪569.2‬‬
‫(‪)60.5‬‬
‫‪415.7‬‬
‫(‪)26.7‬‬
‫‪153.5‬‬
‫‪73%‬‬
‫‪117.6‬‬
‫‪94%‬‬
‫מוצגות במסגרת משרד התרבות והספורט (ראה ביאור ‪ 40‬לדוחות ביצוע התקציב)‪.‬‬
‫‪ )1‬תחום פעולה זה יועד לעידוד צמיחה בתחומים כגון‪ :‬ננוטכנולוגיה וביוטכנולוגיה‪ ,‬לשילוב מערכות המדע הישראליות‬
‫במסגרות מדע בינלאומיות לטובת פיתוח מדעי בעל פוטנציאל כלכלי‪ ,‬לביסוס מעמדה העולמי של ישראל בתחום‬
‫החלל‪ ,‬לקירוב המדע לקהילה על רבדיה‪ ,‬לקידום מדעי וטכנולוגי במגזר הלא יהודי וכן לקידום תחום החלל בישראל‪.‬‬
‫בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 131 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע בעיקרו מהתחייבויות בגין‬
‫הזמנות ובקשות תמיכה עבור מחקרים שלא שולמו בשנת ‪ ,4112‬אשר ביצועם והתשלום בגינם צפוי להתבצע במהלך‬
‫השנה העוקבת‪ .‬מזה תת ביצוע בהכנסה המיועדת בסך של כ‪ 32 -‬מיליוני ‪ ₪‬בגין העדר הכנסות מגורמי חוץ‪.‬‬
‫‪ )4‬תחום פעולה זה יועד למימון תקציב משותף למטה משרדי המדע‪ ,‬הטכנולוגיה והחלל‪ ,‬התרבות והספורט‪ ,‬למימון‬
‫הוצאות שכר‪ ,‬אחזקת רכב‪ ,‬שכר דירה‪ ,‬תפעול‪ ,‬שירותי יעוץ ומחשוב‪.‬‬
‫משגר לפרויקט ונוס‬
‫התקשרות משנת ‪ 4113‬עם חברת ‪ ARIANESPACE‬בהיקף כולל של כ‪ 74 -‬מיליוני ‪ ,₪‬לצורך רכישת משגר ושיגור לוויין‬
‫לחלל‪ ,‬כחלק מפרויקט "ונוס" המשותף לסוכנות החלל הישראלית והצרפתית‪ .‬יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪4112‬‬
‫הינה כ‪ 01 -‬מיליוני ‪ ₪‬וצפויה להסתיים בשנת ‪.4110‬‬
‫ה‪03-‬‬
‫‪ .16‬החטיבה להתיישבות‬
‫תחום‬
‫‪ 0461‬החטיבה להתיישבות‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫(‪)52.2‬‬
‫‪549.2‬‬
‫‪1‬‬
‫אחרים‬
‫ברוטו‬
‫‪238.1‬‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫(‪)39.1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪-‬‬
‫(‪)0.2‬‬
‫***‬
‫‪-‬‬
‫***‬
‫‪549.2‬‬
‫(‪)52.2‬‬
‫‪238.3‬‬
‫(‪)39.1‬‬
‫‪310.9‬‬
‫‪43%‬‬
‫‪288.5‬‬
‫‪96%‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪96‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪109‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪169‬‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫‪311.1‬‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪43%‬‬
‫אחוז‬
‫לשנה‬
‫ביצוע‬
‫הבאה‬
‫‪96%‬‬
‫‪288.5‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪273‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪281‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪199‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫)‪(29%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪61%‬‬
‫‪55%‬‬
‫‪14%‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪58‬‬
‫תקציב‬
‫‪497‬‬
‫הגדלה‬
‫‪621‬‬
‫‪439‬‬
‫(‪)182‬‬
‫‪ )1‬תחום פעולה זה יועד למימון פעולות החטיבה להתיישבות‪ ,‬לרבות סיוע בהקמת יישובים כפריים‪ ,‬בטיפולם וביסוסם‪,‬‬
‫חיזוק הפריפריה במדינת ישראל במיוחד בגליל ובנגב‪ ,‬פיתוח אלמנטים אזוריים שישרתו את היישובים ויסייעו‬
‫ביצירת אזורי התיישבות בעלי בסיס כלכלי וחברתי איתן‪.‬‬
‫במסגרת זה החטיבה להתיישבות פועלת בארבעה מרחבים בארץ (צפון‪ ,‬דרום‪ ,‬מרכז וגרעינים עירוניים) במספר‬
‫נושאים כגון‪ :‬מערכות תומכות אזוריות‪ ,‬סיוע התיישבותי מותנה‪ ,‬תשתיות התיישבותיות‪ ,‬פעילויות חברה ורכישת‬
‫יבילים‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 311 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע מהתחייבויות לפרויקטים‬
‫שנוצרו בסוף שנת ‪ ,4112‬אשר ביצועם והתשלום בגינם צפוי להתבצע בשנה העוקבת‪.‬‬
‫לאחר תאריך המאזן ביום ‪ 40.4.4110‬פורסמה חוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ)‪ ,‬בעניינה של‬
‫החטיבה להתיישבות‪ .‬בחוות הדעת נקבע כי תקצובה הישיר של החטיבה להתיישבות יפסיק כבר בחוק התקציב‬
‫הקרוב‪ ,‬וכי העברות כספים לחטיבה להתיישבות תעשינה רק במסגרת ובכפוף להסכם קונקרטי וגדור בין הממשלה‬
‫לחטיבה ובהתאם להנחיות שבחוות הדעת‪ .‬נוכח הקביעות המשפטיות שבחוות הדעת‪ ,‬כל ההתחייבויות החדשות‬
‫נעשות באישור של היועץ המשפטי לממשלה‪.‬‬
‫אין‪.‬‬
‫‪ .17‬מעיין החינוך התורני‬
‫תחום‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫(‪)3.6‬‬
‫‪548.5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪548.5‬‬
‫(‪)3.6‬‬
‫ברוטו‬
‫‪517.2‬‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫(‪)2.1‬‬
‫‪517.2‬‬
‫(‪)2.1‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪328‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪384‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪435‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪497‬‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫‪31.3‬‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪94%‬‬
‫‪31.3‬‬
‫‪94%‬‬
‫אחוז‬
‫לשנה‬
‫ביצוע‬
‫הבאה‬
‫‪98%‬‬
‫‪19.4‬‬
‫‪19.4‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪500‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪515‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪17%‬‬
‫ה‪02-‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪526‬‬
‫תקציב‬
‫‪545‬‬
‫‪19‬‬
‫(‪)104‬‬
‫הגדלה‬
‫‪123‬‬
‫‪ )1‬תחום פעולה זה יועד למימון תשלומי עובדי מנהלה‪ ,‬שכר מורים‪ ,‬רכישת ציוד ואחזקת בתי הספר‪ ,‬הסעות תלמידים‬
‫והקצבות אחרות ל‪ 170 -‬מוסדות רשת מעיין החינוך התורני‪ ,‬בהם לומדים כ‪ 37,111 -‬תלמידים‪ .‬בתחום פעולה זה‬
‫קיים תת ביצוע בהכנסה המיועדת בסך של כ‪ 1.0 -‬מיליון ‪ ,₪‬בגין העדר הכנסות מהרשויות המקומיות‪.‬‬
‫אין‪.‬‬
‫‪ .18‬משרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים‬
‫תחום‬
‫‪ 3231‬הוצאות משק הדלק‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫‬‫‪168.4‬‬
‫‪1‬‬
‫ברוטו‬
‫‪132.4‬‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫‪-‬‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫‪36.0‬‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪79%‬‬
‫אחוז‬
‫לשנה‬
‫ביצוע‬
‫הבאה‬
‫‪99%‬‬
‫‪34.1‬‬
‫‪ 3430‬מטה המשרד‬
‫‪2‬‬
‫‪317.5‬‬
‫(‪)3.5‬‬
‫‪167.5‬‬
‫(‪)2.3‬‬
‫‪150.0‬‬
‫‪53%‬‬
‫‪144.3‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪ 5431‬רשות הגז הטבעי‬
‫‪3‬‬
‫‪42.6‬‬
‫‪-‬‬
‫‪24.5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪18.1‬‬
‫‪58%‬‬
‫‪16.0‬‬
‫‪95%‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪530.1‬‬
‫(‪)3.5‬‬
‫‪324.4‬‬
‫(‪)2.3‬‬
‫‪205.7‬‬
‫‪61%‬‬
‫‪194.4‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪245‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪250‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪250‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪391‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪1,022‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪322‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫)‪(68%‬‬
‫‪161%‬‬
‫‪56%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪2%‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪376‬‬
‫תקציב‬
‫‪526‬‬
‫הגדלה‬
‫‪300‬‬
‫‪151‬‬
‫(‪)150‬‬
‫‪ )1‬תחום פעולה זה יועד בעיקר להיערכות לשעת חירום ומשברי אספקת דלק מסיבות שונות‪ ,‬למימון הוצאות ביטוח‪,‬‬
‫אחזקת וריענון של מלאי הדלקים בחירום (אזרחי וצבאי)‪ ,‬הנמצאים החל מ‪ 4112 -‬בהחזקה של המדינה ולצמצום‬
‫תופעת מכירות דלקים לא חוקיות‪.‬‬
‫‪ )4‬תחום פעולה יועד למימון מספר פעילויות ובעיקרן‪:‬‬
‫א‪ .‬ההוצאות השוטפות של המשרד‪ ,‬לרבות שכר עובדים‪ ,‬אמרכלות והוצאות תפעוליות אחרות‪.‬‬
‫ב‪ .‬המדען הראשי ‪ -‬הכנת תשתיות טכנולוגיות ואנושיות למימוש מדיניות ארוכת טווח מוטת טכנולוגיה בתחומי‬
‫העיסוק של המשרד‪ ,‬רכישת ידע ויצירת קשרים עם גופים בינלאומיים במטרה לשמור את מדינת ישראל בחזית‬
‫הידע העולמי בתחומי פעילות המשרד‪.‬‬
‫ג‪ .‬ייעול השימוש באנרגיה ‪ -‬פעילות לשיפור מאזן האנרגיה של ישראל על ידי ייעול השימוש באנרגיה וניצולה בצורה‬
‫המיטבית‪ ,‬באמצעות קידום יישום השימוש במקורות אנרגיה חלופיים וכן מתן הסברה והדרכה בתחום שימור‬
‫משאבי האנרגיה‪.‬‬
‫ד‪ .‬רישוי אוצרות טבע ‪ -‬פעילות המנהל לרישוי אוצרות טבע במשרד התשתיות הלאומיות‪ ,‬האנרגיה והמים‪ .‬המנהל‬
‫עוסק ברגולציה של חיפוש‪ ,‬רישוי והפקה של אוצרות טבע‪ ,‬כגון‪ :‬חומרי גלם לבנייה ולסלילה‪ ,‬מינרלים‬
‫תעשייתיים‪ ,‬נפט‪ ,‬גז‪ ,‬פצלי שמן וכבול‪ .‬כמו כן אחראי המנהל על גביית תמלוגים בנושאים שבתחום אחריותו‪.‬‬
‫ה‪00-‬‬
‫בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 101 -‬מיליוני ‪ ₪‬הנובע בעיקרו מהתחייבויות שנוצרו‬
‫בסוף שנת ‪ 4112‬שביצוע הפרויקטים והתשלום בגינם צפוי להתבצע במהלך שנת ‪.4110‬‬
‫‪ )3‬תחום פעולה זה יועד למימון פעילות רשות הגז הטבעי אשר הוקמה מכוח חוק משק הגז הטבעי‪ ,‬התשס"ב‪,4114-‬‬
‫ותפקידה הסדרת הפעילות במשק הגז הטבעי ושמירה על הבטיחות בפעילויות במשק הגז הטבעי‪ .‬לרשות מטלות‬
‫בנושא קביעת התעריפים ואמות המידה‪ ,‬בטיחות‪ ,‬פיקוח ובקרה על המערכת‪ .‬רשות הגז הטבעי פועלת לקידום‬
‫מטרותיו של חוק משק הגז הטבעי‪ ,‬מפקחת על מילוי הוראותיו‪ ,‬הוראות הרישיונות וממלאת את התפקידים שנקבעו‬
‫לה בחוק‪ .‬בתחום תקציב זה קיים תת ביצוע בתקציב המזומנים בסך של כ‪ 18 -‬מיליוני ‪ ₪‬הנובע בעיקרו מהתחייבות‬
‫של רשות הגז למכרז חלוקה בירושלים אשר צפוי להתבצע בשנת ‪4110‬‬
‫‪ )2‬תחום פעולה זה יועד לקידום פרויקט מערכת ההולכה של גז טבעי‪ ,‬לרבות שלבי התכנון‪ ,‬ההקמה‪ ,‬ההפעלה והפיקוח‬
‫על הקמת המערכת‪ .‬במסגרת זו‪ ,‬השקיעה המדינה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בהון המניות של חברת "נתיבי הגז הטבעי" אשר‬
‫הוקמה למטרת הפרויקט‪ .‬בנוסף‪ ,‬נכלל בתחום זה הטיפול במכרז לתכנון‪ ,‬הקמה והפעלה של תחנות כוח סולאריות‬
‫במתחם אשלים שבנגב‪.‬‬
‫התקשרויות מהותית‬
‫אין‪.‬‬
‫‪ .19‬משרד מבקר המדינה (*)‬
‫תחום‬
‫‪ 1101‬ניהול ומטה‬
‫‪41.5‬‬
‫‪1‬‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫‪-‬‬
‫ברוטו‬
‫‪29.2‬‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫‪-‬‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫‪12.3‬‬
‫לשנה‬
‫אחוז‬
‫‪- 70%‬‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪70%‬‬
‫‪ 1102‬ביצוע ביקורת‬
‫‪1‬‬
‫‪230.6‬‬
‫‪-‬‬
‫‪183.5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪47.1‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪ 1103‬נציבות תלונות הציבור‬
‫‪1‬‬
‫‪64.7‬‬
‫‪-‬‬
‫‪50.5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪14.2‬‬
‫‪78%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪78%‬‬
‫‪ 1104‬הוצאות חד פעמיות‬
‫‪2‬‬
‫‪185.1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪35.6‬‬
‫‪-‬‬
‫‪149.5‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪6.9‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪6.9‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪528.8‬‬
‫‪-‬‬
‫‪298.8‬‬
‫‪-‬‬
‫‪230.0‬‬
‫‪57%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪57%‬‬
‫אחרים‬
‫‪2009‬‬
‫‪229‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪256‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪246‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪273‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪282‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪299‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪11%‬‬
‫)‪(4%‬‬
‫‪12%‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪366‬‬
‫תקציב‬
‫‪529‬‬
‫הגדלה‬
‫‪163‬‬
‫‪163‬‬
‫‪-‬‬
‫(*) תקציב משרד מבקר המדינה נקבע על פי סעיף ‪ 31‬לחוק יסוד מבקר המדינה‪ ,‬לפי הצעת מבקר המדינה ואישורו בידי‬
‫ועדת הכספים של הכנסת‪ ,‬ואינו באחריות הממשלה‪ .‬דין וחשבון כספי של המשרד מוגש מידי שנה על ידי מבקר‬
‫המדינה לאישור ועדת הכנסת לענייני ביקורת המדינה‪ ,‬זאת לפי סעיף ‪ 45‬לחוק מבקר המדינה‪ .‬המחוקק קבע דרך זו‬
‫בקביעת התקציב‪ ,‬בכדי לשמור על עצמאותו של משרד מבקר המדינה ואי תלותו ברשות המבצעת‪.‬‬
‫‪ )1‬תחומי פעולה אלו יועדו בעיקר למימון משכורות עובדים העוסקים בביצוע ביקורת שוטפת במשרדי הממשלה‪,‬‬
‫במ ערכת הביטחון‪ ,‬ברשויות המקומיות‪ ,‬ולמימון משכורות עובדים העוסקים בבירור תלונות מאת הציבור‪ ,‬שהוגשו‬
‫למבקר המדינה‪ ,‬המכהן גם כנציב תלונות הציבור‪ ,‬וכן למימון הוצאות תפעוליות שוטפות של המשרד‪.‬‬
‫‪ )4‬תחום פעולה זה מיועד למימון פעולות חד פעמיות ובעיקר למימון העברת הלשכה הראשית של המשרד ממיקומה‬
‫הנוכחי לקריית הלאום‪ ,‬ולמימון שדרוג תחום המחשוב במשרד‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב המזומנים‬
‫בסך של כ‪ 101 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע מכך שהעברת הלשכה הראשית ושדרוג תחום המחשוב הינם פרוייקטים רב‬
‫שנתיים‪.‬‬
‫ה‪00-‬‬
‫מעבר משרדים לקריית הלאום‬
‫הלשכה הראשית של המשרד בירושלים עתידה לעבור ממיקומה הנוכחי לקריית הלאום‪ ,‬ובכך ימוקם משרד מבקר‬
‫המדינה לצדן של רשויות המדינה ‪ -‬הכנסת‪ ,‬בית המשפט העליון ומשרדי הממשלה השונים‪ .‬למשרד קיימת התקשרות‬
‫בהיקף כולל של כ‪ 140 -‬מיליוני ‪( ₪‬לא כולל מע"מ) עם חברת שיכון ובינוי סולל בונה השקעות בע"מ‪ ,‬לצורך הקמת מבנה‬
‫משרד מבקר המדינה בקריית הלאום בירושלים‪ .‬תשלומים בגין ההתקשרות יבוצעו בהתאם לאבני דרך שנקבעו בהסכם‬
‫ההקמה‪ .‬יתרת ההתקשרות לתאריך ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 110 -‬מיליוני ‪( ₪‬לא כולל מע"מ)‪.‬‬
‫‪ .21‬משרד לפיתוח הנגב והגליל ושיתוף פעולה אזורי‬
‫תחום‬
‫‪ 0456‬המשרד לשיתוף פעולה‬
‫אזורי‬
‫‪ 0463‬המשרד לפיתוח הנגב‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫ברוטו‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫לשנה‬
‫הבאה‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪54.6‬‬
‫‪456.0‬‬
‫‬‫(‪)2.5‬‬
‫‪23.2‬‬
‫‪186.2‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪31.4‬‬
‫‪269.8‬‬
‫‪42%‬‬
‫‪41%‬‬
‫‪19.7‬‬
‫‪264.1‬‬
‫‪79%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪510.6‬‬
‫(‪)2.5‬‬
‫‪209.4‬‬
‫‪-‬‬
‫‪301.2‬‬
‫‪41%‬‬
‫‪283.8‬‬
‫‪97%‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪-‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪-‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪-‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪133‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪119‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪209‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫‪77%‬‬
‫)‪(11%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪208‬‬
‫תקציב‬
‫‪508‬‬
‫‪300‬‬
‫(‪)129‬‬
‫הגדלה‬
‫‪429‬‬
‫‪ )1‬תחום פעולה זה יועד לתכנון וקידום פרויקטים שונים של שיתוף פעולה עם מדינות האיזור‪ .‬בתחום פעולה זה קיים‬
‫תת ביצוע בתקציב המזומנים בסך של כ‪ 31 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע בעיקר מהתחייבויות המשרד בסוף שנת ‪ 4112‬בגין‬
‫התקשרויות שביצועם צפוי בשנה העוקבת‪.‬‬
‫‪ )4‬תחום פעולה זה מיועד למימון פעילויות לפיתוח הנגב והגליל ‪ -‬פיתוח כלכלי‪ ,‬פרויקטים בתחום התיירות‪ ,‬התעסוקה‪,‬‬
‫היזמות‪ ,‬ההתיישבות וכדומה‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 471 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע‬
‫בעיקר התקשרויות ומיזמים שונים שביצועם נפרש על השנים הבאות‪.‬‬
‫אין‪.‬‬
‫‪ .23‬רשות האכיפה והגבייה‬
‫תחום‬
‫‪ 0855‬רשות האכיפה והגבייה‬
‫ביצוע‬
‫‪485.6‬‬
‫‪1‬‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫(‪)187.7‬‬
‫ברוטו‬
‫‪383.7‬‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫(‪)189.3‬‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫‪101.9‬‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪79%‬‬
‫לשנה‬
‫הבאה‬
‫‪95.8‬‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪99%‬‬
‫‪485.6‬‬
‫(‪)187.7‬‬
‫‪383.7‬‬
‫(‪)189.3‬‬
‫‪101.9‬‬
‫‪79%‬‬
‫‪95.8‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪80‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪117‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪116‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪144‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪163‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪194‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪24%‬‬
‫)‪(1%‬‬
‫‪46%‬‬
‫ה‪07-‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪173‬‬
‫תקציב‬
‫‪298‬‬
‫‪125‬‬
‫(‪)20‬‬
‫הגדלה‬
‫‪145‬‬
‫‪ )1‬תחום פעולה זה יועד למימון פעילות שוטפת של הרשות‪ ,‬הכוללת את מערכת ההוצאה לפועל ואת המרכז לגביית‬
‫קנסות‪ ,‬אגרות והוצאות‪ .‬לרבות מערכת מחשוב ותחזוקת מבנים בהם פועלות יחידות הרשות (שכירות‪ ,‬ארנונה‪,‬‬
‫חשמל‪ ,‬מים‪ ,‬תחזוקה ובטחון)‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב המזומנים בסך של כ‪ 114 -‬מיליוני ‪,₪‬‬
‫הנובע מהתחייבויות והתקשרויות שטרם בוצע תשלום בגינן‪ ,‬וכן בגין הזמנות והתחייבויות אשר יבוצעו בשנת ‪.4110‬‬
‫אין‪.‬‬
‫‪ .24‬מינהל המחקר החקלאי‬
‫תחום‬
‫‪ 3302‬מנהל המחקר החקלאי‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫(‪)110.3‬‬
‫ברוטו‬
‫‪319.2‬‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫(‪)73.9‬‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫‪115.5‬‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪73%‬‬
‫לשנה‬
‫הבאה‬
‫‪89.7‬‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪94%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫(‪)0.2‬‬
‫‪-‬‬
‫***‬
‫‪-‬‬
‫***‬
‫‪434.7‬‬
‫(‪)110.3‬‬
‫‪319.2‬‬
‫(‪)74.1‬‬
‫‪115.5‬‬
‫‪73%‬‬
‫‪89.7‬‬
‫‪94%‬‬
‫‪434.7‬‬
‫‪1‬‬
‫אחרים‬
‫‪2009‬‬
‫‪167‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪193‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪229‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪198‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪197‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪245‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫‪24%‬‬
‫)‪(1%‬‬
‫)‪(13%‬‬
‫‪18%‬‬
‫‪16%‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪218‬‬
‫תקציב‬
‫‪324‬‬
‫הגדלה‬
‫‪136‬‬
‫‪106‬‬
‫(‪)29‬‬
‫‪ )1‬תחום פעולה זה יועד למימון פעילויות מחקר ופיתוח בכל ענפי החקלאות‪ ,‬לרבות מטעים‪ ,‬בעלי חיים‪ ,‬קרקע ומים‪,‬‬
‫הגנת הצומח‪ ,‬הנדסה חקלאית‪ ,‬טכנולוגיה של מזון‪ ,‬אחסון תוצרת חקלאית וגדולי שדה‪ .‬הפעילויות מתבצעות במרכז‬
‫וולקני בבית דגן ובשתי חוות חקלאיות אזוריות ‪ -‬חוות נווה יער בצפון וחוות גילת בדרום‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת‬
‫ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 110 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע בעיקר מקבלת תקציב נוסף בסוף שנת התקציב‪.‬‬
‫אין‪.‬‬
‫ה‪08-‬‬
‫‪ .21‬תיאום פעולות הממשלה בשטחים‬
‫תחום‬
‫פעולה‬
‫‪1731‬‬
‫‪1732‬‬
‫‪1733‬‬
‫‪3230‬‬
‫תיאור‬
‫המנהל האזרחי באזור‬
‫יהודה ושומרון‬
‫מנהלת תיאום הפעולות‬
‫בשטחים‬
‫מפקדת תיאום וקישור‬
‫חבל עזה‬
‫תמיכות במים‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫ברוטו‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫‪1‬‬
‫‪294.3‬‬
‫(‪)148.6‬‬
‫‪185.8‬‬
‫(‪)334.6‬‬
‫‪108.5‬‬
‫‪63%‬‬
‫‪91.9‬‬
‫‪94%‬‬
‫‪2‬‬
‫‪52.3‬‬
‫(‪)0.2‬‬
‫‪46.1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪6.2‬‬
‫‪88%‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪94%‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪14.4‬‬
‫‪50.5‬‬
‫(‪)0.5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪13.2‬‬
‫‪50.2‬‬
‫(‪)0.5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪92%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪-‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪411.5‬‬
‫(‪)149.3‬‬
‫‪295.3‬‬
‫(‪)335.1‬‬
‫‪116.2‬‬
‫‪72%‬‬
‫‪95.9‬‬
‫‪95%‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪92‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪107‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪45‬‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫אחוז‬
‫לשנה‬
‫ביצוע‬
‫הבאה‬
‫‪2012‬‬
‫‪98‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪113‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫)‪(135%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪117%‬‬
‫)‪(58%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪2014‬‬
‫(‪)40‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪100‬‬
‫‪)1‬‬
‫‪)4‬‬
‫‪)3‬‬
‫‪)2‬‬
‫תקציב‬
‫‪262‬‬
‫הגדלה‬
‫‪196‬‬
‫‪162‬‬
‫(‪)34‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון פעילות מפקדת המנהל האזרחי באיזור יהודה ושומרון (איו"ש) ומפקדות תיאום‬
‫וקישור גיזרתיות‪ .‬בתחום פעולה זה קיים עודף גבייה‪ ,‬הנובע מכמות עסקאות גבוהה ברשות מקרקעי ישראל באיו"ש‪,‬‬
‫משינוי תהליכי העבודה והסדרת מנגנון הגבייה‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון מפקדת תיאום הממשלה בשטחים ואת בית הספר לתיאום וקישור‪ ,‬בתחום פעולה זה‬
‫קיים תת ביצוע בהכנסות המיועדות‪ ,‬בשל המצב הביטחוני‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון מפקדת התיאום והקישור לאיזור חבל עזה‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד להעברת כספים למקורות בגין חיוב מופחת של הפלסטינאים בעלות המים כחלק מהסכם עם‬
‫אין‪.‬‬
‫‪ .22‬לשכת הפרסום הממשלתית‬
‫תחום‬
‫‪ 8902‬לשכת הפרסום‬
‫הממשלתית‬
‫‪ 8990‬הכנסות לשכת הפרסום‬
‫הממשלתית‬
‫אחרים‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫ברוטו‬
‫ברוטו‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫אחוז‬
‫לשנה‬
‫ביצוע‬
‫הבאה‬
‫‪311.2‬‬
‫‪-‬‬
‫‪299.3‬‬
‫‪-‬‬
‫‪11.9‬‬
‫‪96%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪96%‬‬
‫‬‫‪1.0‬‬
‫(‪)320.6‬‬
‫‪-‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫(‪)299.4‬‬
‫‪-‬‬
‫‬‫‪1.0‬‬
‫***‬
‫‪0%‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫***‬
‫‪0%‬‬
‫‪312.2‬‬
‫(‪)320.6‬‬
‫‪299.3‬‬
‫(‪)299.4‬‬
‫‪12.9‬‬
‫‪96%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪96%‬‬
‫ה‪09-‬‬
‫לשכת הפרסום הממשלתית פועלת כ"מפעל עסקי"‪ ,‬על פי סעיף ‪ 8‬לחוק יסודות התקציב‪ .‬כפועל יוצא‪ ,‬תקציב הלשכה‬
‫מותנה במלואו בהכנסותיה‪ .‬תחום פעולה זה יועד למימון מתן שירותים בתחום הפרסום למשרדי ממשלה‪ ,‬תאגידים‬
‫סטטוטוריים‪ ,‬חברות ממשלתיות וגופים ציבוריים‪ ,‬ולמתן שירותים מקצועיים ובכללם פיתוח אסטרטגיה פרסומית‪-‬‬
‫שיווקית‪ ,‬הכנת מסרים והפקתם בצורות שונות‪ :‬מודעות‪ ,‬תשדירי רדיו וטלוויזיה‪ ,‬שיתופי פעולה עם ערוצי תקשורת‬
‫פרסומים באינטרנט ובשלטי חוצות והעברת המסרים לאמצעי התקשורת‪.‬‬
‫אין‪.‬‬
‫‪ .25‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫תחום‬
‫‪253.5‬‬
‫‪253.5‬‬
‫‪ 0453‬סטטיסטיקה ממלכתית ‪1‬‬
‫(‪)12.8‬‬
‫(‪)12.8‬‬
‫ברוטו‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫‪205.7‬‬
‫‪205.7‬‬
‫(‪)9.7‬‬
‫(‪)9.7‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪218‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪160‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪173‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪194‬‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪47.8‬‬
‫‪47.8‬‬
‫‪81%‬‬
‫‪81%‬‬
‫אחוז‬
‫לשנה‬
‫ביצוע‬
‫הבאה‬
‫‪40.6‬‬
‫‪40.6‬‬
‫‪97%‬‬
‫‪97%‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪199‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪196‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫)‪(1%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪8%‬‬
‫)‪(27%‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪189‬‬
‫תקציב‬
‫‪241‬‬
‫הגדלה‬
‫‪66‬‬
‫‪51‬‬
‫(‪)15‬‬
‫‪ )1‬תחום פעולה זה יועד למימון עריכת דוחות סטטיסטיקה שוטפים ופעולות מיוחדות הדרושות לקיום המערכת‬
‫הסטטיסטית‪ .‬כמו כן‪ ,‬למימון פעולות ייחודיות של הלמ"ס‪ :‬סקר ארוך טווח‪ ,‬סקר פיאק‪ ,‬וסקר מב"ת‪.‬‬
‫אין‪.‬‬
‫‪ .26‬שירות התעסוקה הישראלי‬
‫תחום‬
‫‪ 3643‬שירות התעסוקה‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫(‪)4.0‬‬
‫‪240.2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪240.2‬‬
‫(‪)4.0‬‬
‫ברוטו‬
‫‪208.6‬‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫(‪)4.0‬‬
‫‪208.6‬‬
‫(‪)4.0‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪149‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪157‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪161‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪197‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪192‬‬
‫תקציב‬
‫‪236‬‬
‫‪31.6‬‬
‫‪87%‬‬
‫‪30.0‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪199‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪205‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪23%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪6%‬‬
‫הגדלה‬
‫‪73‬‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫‪31.6‬‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪87%‬‬
‫אחוז‬
‫לשנה‬
‫ביצוע‬
‫הבאה‬
‫‪99%‬‬
‫‪30.0‬‬
‫‪44‬‬
‫(‪)28‬‬
‫ה‪71-‬‬
‫‪ )1‬תחום פעולה זה יועד למימון הכשרה מקצועית לדורשי עבודה וכן הוצאות שכר לעובדים‪ ,‬הוצאות הנהלה‪ ,‬כלליות‬
‫ותפעול כגון‪ :‬שכירות וארנונה‪ ,‬חשמל‪ ,‬מים‪ ,‬טלפון‪ ,‬דמי ניהול וניקיון‪ ,‬אבטחה‪ ,‬ציוד משרדי‪ ,‬משפטיות‪ ,‬פרסום‪ ,‬יעוץ‪,‬‬
‫ביקורת וועדות רפואיות‪ ,‬מחשוב ומערכות מידע‪.‬‬
‫אין‪.‬‬
‫‪ .27‬רשות המסים ‪ -‬שע"מ‬
‫תחום‬
‫‪ 0552‬רשות המיסים‬
‫‪ 8302‬פיתוח משרד האוצר‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫(‪)5.8‬‬
‫‪197.5‬‬
‫‪1‬‬
‫‬‫‪31.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪229.0‬‬
‫(‪)5.8‬‬
‫ברוטו‬
‫‪160.0‬‬
‫‪27.5‬‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫(‪)3.6‬‬
‫‪-‬‬
‫‪187.5‬‬
‫(‪)3.6‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪117‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪126‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪123‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪145‬‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫‪37.5‬‬
‫‪4.0‬‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪81%‬‬
‫‪87%‬‬
‫‪41.5‬‬
‫‪82%‬‬
‫אחוז‬
‫לשנה‬
‫ביצוע‬
‫הבאה‬
‫‪98%‬‬
‫‪34.2‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪3.9‬‬
‫‪38.1‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪151‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪184‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪18%‬‬
‫)‪(2%‬‬
‫‪8%‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪118‬‬
‫תקציב‬
‫‪223‬‬
‫הגדלה‬
‫‪110‬‬
‫‪105‬‬
‫(‪)5‬‬
‫‪ )1‬שע"מ (שירות עיבודים ממוכנים) הינה יחידת סמך ממשלתית ברשות המסים בישראל‪ ,‬המספקת שרותי מחשוב‬
‫מגוונים לרשות המסים בישראל ולמינהל הכנסות המדינה בתחומים שונים‪ ,‬כגון‪ :‬עיבוד נתונים באמצעות מחשב‪,‬‬
‫תכנות‪ ,‬ניתוח מערכות וחקר ישימות‪ .‬תחום פעולה זה יועד למימון‪:‬‬
‫א‪ .‬הוצאות שכר לעובדים‪.‬‬
‫ב‪ .‬הוצאות בגין תחזוקת תוכנה וחומרה‪ ,‬שירותי כח אדם‪ ,‬אחזקה ותפעול בניין שע"מ‪.‬‬
‫‪ )4‬תחום פעולה זה מיועד לפיתוח פרוייקטים חדשים בתחום המחשוב של רשות המסים‪.‬‬
‫אין‪.‬‬
‫‪ .28‬הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב‬
‫תחום‬
‫‪ 0464‬רשות הבדואים‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫‬‫‪29.6‬‬
‫‪1‬‬
‫(‪)170.0‬‬
‫‪185.4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪215.0‬‬
‫(‪)170.0‬‬
‫ברוטו‬
‫‪25.4‬‬
‫‪56.8‬‬
‫‪82.2‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪-‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪-‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪-‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪-‬‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫‬‫(‪)30.6‬‬
‫(‪)30.6‬‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫‪4.2‬‬
‫‪128.6‬‬
‫‪132.8‬‬
‫אחוז‬
‫לשנה‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪99%‬‬
‫‪3.8 86%‬‬
‫‪31%‬‬
‫‪- 31%‬‬
‫‪38%‬‬
‫‪3.8‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪33‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪52‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫‪54%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫ה‪71-‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪21‬‬
‫תקציב‬
‫‪45‬‬
‫הגדלה‬
‫‪29‬‬
‫‪24‬‬
‫(‪)4‬‬
‫‪ )1‬תחום פעולה זה יועד למימון הוצאות שכר‪ ,‬תפעול של עובדי הרשות‪.‬‬
‫‪ )4‬תחום פעולה זה יועד למימון פעילות (תכנון‪ ,‬מיפוי ומדידות) באגפי הביצוע‪ ,‬ביצוע פרויקטים בתחום פיתוח תשתיות‬
‫באמצעות חברות מנהלות וביצוע עבודות תכנון סטטוטורי באמצעות יועצים וחברות מתכננות‪ .‬לצד הכנסות מיועדות‬
‫של תקבולי פיתוח מרשות מקרקעי ישראל‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בהכנסה המיועדת בסך של כ‪149 -‬‬
‫מיליוני ‪ ,₪‬הנובע מקצב תכנון‪ ,‬פיתוח וביצוע איטי יותר בשל אי מעבר החוק להסדרת ההתיישבות‪.‬‬
‫פיתוח ותשתיות של ישובים למגזר הבדואי בנגב‬
‫התקשרויות משנת ‪ 4113‬בהיקף כולל של כ‪ 497 -‬מיליוני ‪ ,₪‬עם חברה קבלנית מנהלת סי‪.‬פי‪.‬אם ‪ -‬ניהול ובניה בע"מ‪,‬‬
‫לצורך ניהול עבודות פיתוח ותשתיות של ישובים למגזר הבדואי בנגב‪ .‬יתרת ההתקשרויות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪-‬‬
‫‪ 199‬מיליוני ‪ ₪‬והן צפויות להסתיים עד שנת ‪.4117‬‬
‫‪ .29‬הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫(‪)0.3‬‬
‫‪188.2‬‬
‫‪1‬‬
‫תחום‬
‫‪ 4053‬בטיחות בדרכים‬
‫‪188.2‬‬
‫(‪)0.3‬‬
‫ברוטו‬
‫‪97.0‬‬
‫‪97.0‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪199‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪193‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪186‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪186‬‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫(‪)0.4‬‬
‫(‪)0.4‬‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫‪91.2‬‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪52%‬‬
‫‪91.2‬‬
‫‪52%‬‬
‫אחוז‬
‫לשנה‬
‫ביצוע‬
‫הבאה‬
‫‪90%‬‬
‫‪72.8‬‬
‫‪72.8‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪151‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪97‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫)‪(36%‬‬
‫)‪(19%‬‬
‫)‪(0%‬‬
‫)‪(3%‬‬
‫)‪(3%‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪265‬‬
‫תקציב‬
‫‪188‬‬
‫הגדלה‬
‫‪182‬‬
‫(‪)77‬‬
‫(‪)259‬‬
‫‪ )1‬תחום פעולה זה יועד למימון פעילויות הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים‪ ,‬לרבות תשלום שכר עובדים ומימון‬
‫פעולות בטיחות שונות‪ ,‬כגון‪ :‬מידע‪ ,‬סקרים ומחקרים‪ ,‬פעולות בטיחות ברשויות המקומיות‪ ,‬פעולות הסברה ותגבור‬
‫שופטי תעבורה‪ .‬יצוין כי פעילות הרשות לבטיחות בדרכים כוללת גם השתתפות במימון פעילות במשטרת ישראל‬
‫בתחום אכיפת התנועה‪ ,‬במשרד החינוך בתחום החינוך התעבורתי ובהנהלת בתי המשפט בתקצוב שופטי תעבורה‪.‬‬
‫אין‪.‬‬
‫ה‪74-‬‬
‫‪ .51‬בתי הדין הרבניים‬
‫תחום‬
‫‪ 0853‬בתי הדין הרבניים‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫(‪)1.1‬‬
‫‪180.3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪180.3‬‬
‫(‪)1.1‬‬
‫ברוטו‬
‫‪147.0‬‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫(‪)0.3‬‬
‫‪147.0‬‬
‫(‪)0.3‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪132‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪139‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪140‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪143‬‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫‪33.3‬‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪82%‬‬
‫‪33.3‬‬
‫‪82%‬‬
‫אחוז‬
‫לשנה‬
‫ביצוע‬
‫הבאה‬
‫‪99%‬‬
‫‪32.0‬‬
‫‪32.0‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪146‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪147‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪5%‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪152‬‬
‫תקציב‬
‫‪179‬‬
‫‪27‬‬
‫(‪)13‬‬
‫הגדלה‬
‫‪40‬‬
‫‪ )1‬בתי הדין הרבניים הם חלק ממערכת השיפוט הממלכתית בארץ‪ ,‬על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין‬
‫וגירושין)‪ ,‬תשי"ג‪ .1903 -‬לבתי הדין הרבניים נתונה סמכות מקבילה לזו של בתי המשפט בנושאי מזונות‪ ,‬החזקת‬
‫ילדים‪ ,‬חלוקת רכוש‪ ,‬אפוטרופוס וירושות‪ .‬תחום פעולה זה יועד בין היתר למימון‪:‬‬
‫א‪ .‬תשלומי שכר עבור רבנים ראשיים‪ ,‬דיינים‪ ,‬עובדים קבועים ועוד‪.‬‬
‫ב‪ .‬תפעול שוטף‪ ,‬כגון‪ :‬תשלומי שכר דירה‪ ,‬אבטחה‪ ,‬הוצאות משרדיות וכדומה‪.‬‬
‫ג‪ .‬טיפול בענייני נשים עגונות‪.‬‬
‫ד‪ .‬ועדת בוחנים האחראית על עריכת מבחני הסמכה לטוענים רבניים‪.‬‬
‫בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בהכנסה מיועדת בסך של כ‪ 1 -‬מיליון ‪ ₪‬הנובע בעיקר מהשתתפות בהוצאות‬
‫רפואיות של דיינים וחוסר הכנסות ממשרדי הממשלה המהווים חלק מתקנה זו‪.‬‬
‫אין‪.‬‬
‫‪ .53‬הטלוויזיה החינוכית הישראלית‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫תחום‬
‫‪1‬‬
‫‪ 2033‬טלוויזיה חינוכית‬
‫‪ 2030‬הסעות הצטיידות ופיתוח‬
‫‪170.6‬‬
‫‪5.6‬‬
‫‪176.2‬‬
‫(‪)22.5‬‬
‫(‪)1.2‬‬
‫(‪)23.7‬‬
‫ברוטו‬
‫‪126.8‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪130.2‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪103‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪99‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪108‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪88‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪99‬‬
‫תקציב‬
‫‪153‬‬
‫(‪)10.9‬‬
‫(‪)0.2‬‬
‫(‪)11.1‬‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪43.8‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪46.0‬‬
‫‪74%‬‬
‫‪61%‬‬
‫‪74%‬‬
‫‪20.7‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪21.9‬‬
‫‪86%‬‬
‫‪82%‬‬
‫‪86%‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪91‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪119‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪4%‬‬
‫)‪(18%‬‬
‫‪9%‬‬
‫)‪(4%‬‬
‫הגדלה‬
‫‪73‬‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫אחוז‬
‫לשנה‬
‫ביצוע‬
‫הבאה‬
‫‪54‬‬
‫(‪)19‬‬
‫ה‪73-‬‬
‫‪ )1‬תחום פעולה זה יועד למימון הנושאים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬תשלומי שכר לעובדים‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפקות ורכש תכניות בענייני חינוך‪ ,‬תרבות‪ ,‬מדע וטכנולוגיה‪ ,‬תקשורת ועוד‪.‬‬
‫ג‪ .‬הוצאות שידור ‪ -‬דמי הפצת שידורים המשולמים על פי תקנות הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו התשע"ג‪4114-‬‬
‫והוצאות שימוש בתשתיות טכנולוגיות‪ ,‬זכויות יוצרים ועוד‪.‬‬
‫בתחום זה קיים תת ביצוע בהכנסה המיועדת בסך של כ‪ 14 -‬מיליוני ‪ ₪‬הנובע מתקצוב יתר‪.‬‬
‫אין‪.‬‬
‫‪ .54‬המרכז למיפוי ישראל‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫(‪)3.3‬‬
‫‪92.9‬‬
‫‪1‬‬
‫(‪)17.5‬‬
‫‪82.3‬‬
‫‪2‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫תחום‬
‫‪ 4302‬שכר ותפעול‬
‫‪ 4303‬פעולות מיפוי‬
‫אחרים‬
‫‪175.2‬‬
‫(‪)20.8‬‬
‫ברוטו‬
‫‪74.7‬‬
‫‪33.9‬‬
‫‬‫‪108.6‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪66‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪64‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪69‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪88‬‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫(‪)0.2‬‬
‫(‪)14.0‬‬
‫(‪)0.2‬‬
‫(‪)14.4‬‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫‪18.2‬‬
‫‪48.4‬‬
‫‬‫‪66.6‬‬
‫אחוז‬
‫לשנה‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪95%‬‬
‫‪13.7 80%‬‬
‫‪94%‬‬
‫‪43.3 41%‬‬
‫***‬
‫‬‫***‬
‫‪62%‬‬
‫‪57.0‬‬
‫‪95%‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪89‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪94‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪27%‬‬
‫‪8%‬‬
‫)‪(3%‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪90‬‬
‫תקציב‬
‫‪154‬‬
‫הגדלה‬
‫‪76‬‬
‫‪65‬‬
‫(‪)11‬‬
‫‪ )1‬תחום פעולה זה יועד למימון הוצאות שכר עבור עובדי מפ"י בכל מרכיביו והוצאות שוטפות שמיועדות לאחזקת‬
‫המשרד והוצאות עבור מערכות מחשוב‪.‬‬
‫‪ )4‬ת חום פעולה זה יועד להכנת תשתיות לאומיות‪ ,‬לרבות חלוקת הקרקע לגושים וחלקות לצורך רישום מקרקעין‪,‬‬
‫קביעת מ וצרי המיפוי הנדרשים לתמיכה בצרכים הממלכתיים‪ ,‬לתכנון‪ ,‬ביצוע ותחזוק מערכת המידע הגיאוגרפית‬
‫הלאומית‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 28 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע בעיקרו מאי ניצול‬
‫התקציב בפריסה שווה במהלך השנה‪ ,‬ויתרת ההתחייבויות שנוצרו בסוף שנת ‪ 4112‬שצפויות להתממש בשנה‬
‫אין‪.‬‬
‫ה‪72-‬‬
‫‪ .51‬מינהל המחקר למדעי האדמה והים‬
‫תחום‬
‫‪ 3431‬מינהל האדמה והים‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫(‪)49.0‬‬
‫‪165.0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪165.0‬‬
‫(‪)49.0‬‬
‫ברוטו‬
‫‪96.2‬‬
‫‪96.2‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪24‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪47‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪68‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪79‬‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫(‪)7.7‬‬
‫(‪)7.7‬‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫‪68.8‬‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪58%‬‬
‫‪68.8‬‬
‫‪58%‬‬
‫אחוז‬
‫לשנה‬
‫ביצוע‬
‫הבאה‬
‫‪75%‬‬
‫‪27.5‬‬
‫‪27.5‬‬
‫‪75%‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪71‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪88‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫‪24%‬‬
‫)‪(9%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪44%‬‬
‫‪101%‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪84‬‬
‫תקציב‬
‫‪116‬‬
‫הגדלה‬
‫‪106‬‬
‫‪32‬‬
‫(‪)74‬‬
‫‪ )1‬תחום פעולה זה יועד למימון פעילות מינהל המחקר למדעי האדמה והים (להלן‪" :‬המינהל") שהוקם בשנת ‪ 4119‬על‬
‫פי החלטת ממשלה להסדרת פעילות ‪ 4‬מכונים ואגף במסגרת המינהל‪ :‬מכון חקר הימים והאגמים‪ ,‬המכון למדעי‬
‫האדמה (המכון הגיאולוגי) והאגף הסייסמולוגי של המכון הגיאופיסי שעתיד להיות חלק מהמכון הגיאולוגי‪ .‬בתחום‬
‫פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 09 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע בעיקר מתת ביצוע בסך של כ‪ 21 -‬מיליוני‬
‫‪ ₪‬בהכנסה המיועדת בגין אי השלמת הליכי איחוד הפעילויות האמורות במסגרת המינהל עד סוף שנת ‪ .4112‬לפיכך‬
‫הפעילות הכספית של החברות חקר ימים ואגמים והמכון הגיאופיסי הינה עצמאית‪ ,‬המקבלות הקצאה תקציבית‬
‫במסגרת בסיס תקציב המינהל‪.‬‬
‫אין‪.‬‬
‫ה‪70-‬‬
‫‪ .52‬מטה החשכ"ל (*)‬
‫תחום‬
‫פעולה‬
‫‪0551‬‬
‫‪0851‬‬
‫‪1301‬‬
‫‪1302‬‬
‫‪1613‬‬
‫‪1615‬‬
‫‪1616‬‬
‫‪1617‬‬
‫‪2711‬‬
‫‪2712‬‬
‫‪2713‬‬
‫‪3230‬‬
‫‪3252‬‬
‫‪3501‬‬
‫‪3703‬‬
‫‪3830‬‬
‫‪3840‬‬
‫‪4505‬‬
‫‪4506‬‬
‫‪4601‬‬
‫‪4701‬‬
‫‪7001‬‬
‫‪8301‬‬
‫‪8305‬‬
‫‪8306‬‬
‫‪8307‬‬
‫‪8405‬‬
‫‪8406‬‬
‫תיאור‬
‫משרד האוצר ראשי‬
‫תחום התקשורת‬
‫מיגון אוכלוסיה‬
‫כיבוי אש‬
‫מרכיבי ביטחון‬
‫עורף לאומי‬
‫השתתפות אוצר המדינה‬
‫לפי חוק‬
‫תשלומי העברה במימון‬
‫אוצר המדינה‬
‫השתתפות בהוצאות‬
‫מינהל‬
‫תמיכות במים‬
‫רזרבה להתייקרויות‬
‫הועדה לאנרגיה אטומית‬
‫המינהל לשיווק‬
‫התיירות לישראל‬
‫עידוד המגזר העסקי‬
‫הלוואות לדיור‬
‫השקעות במפעלי‬
‫הממשלה‬
‫השקעות בטכנולוגיות‬
‫ומחשוב‬
‫השקעות בחברות‬
‫מימון תוכניות הבראה‬
‫גופים במשבר‬
‫אחרים‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫ברוטו‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪1‬‬
‫‪97.2‬‬
‫‪34.4‬‬
‫‪373.3‬‬
‫‪16.2‬‬
‫‪213.8‬‬
‫‪38.4‬‬
‫‪280.3‬‬
‫‪296.3‬‬
‫(‪)24.3‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‪58.0‬‬
‫‬‫‪180.4‬‬
‫‪16.2‬‬
‫‪188.1‬‬
‫‪24.9‬‬
‫‪146.0‬‬
‫‪188.3‬‬
‫(‪)23.4‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‪39.2‬‬
‫‪34.4‬‬
‫‪192.9‬‬
‫‬‫‪25.7‬‬
‫‪13.5‬‬
‫‪134.3‬‬
‫‪108.0‬‬
‫‪38.3 60%‬‬
‫‬‫‪0%‬‬
‫‪179.9 48%‬‬
‫‪- 100%‬‬
‫‪- 88%‬‬
‫‪- 65%‬‬
‫‪- 52%‬‬
‫‪- 64%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪97%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪88%‬‬
‫‪65%‬‬
‫‪52%‬‬
‫‪64%‬‬
‫‪5‬‬
‫‪19,804.1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪19,781.9‬‬
‫‪-‬‬
‫‪22.2‬‬
‫‪8.1 100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫לשנה‬
‫הבאה‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪6‬‬
‫‪9,220.2‬‬
‫‪-‬‬
‫‪9,167.5‬‬
‫‪-‬‬
‫‪52.7‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪52.7‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪388.0‬‬
‫‪121.4‬‬
‫‪28.0‬‬
‫‪144.7‬‬
‫‬‫(‪)120.0‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪382.0‬‬
‫‬‫‬‫‪143.5‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‪6.0‬‬
‫‪121.4‬‬
‫‪28.0‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪98%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪2.9‬‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪8.7‬‬
‫‪35.6‬‬
‫‪44.6‬‬
‫‪32,782.5‬‬
‫‪6,311.1‬‬
‫‪2,149.1‬‬
‫‪23.0‬‬
‫‪200.0‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‪8.5‬‬
‫‪35.4‬‬
‫‪16.0‬‬
‫‪32,749.1‬‬
‫‪6,246.2‬‬
‫‪1,959.4‬‬
‫‬‫‪200.0‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪28.6‬‬
‫‪33.4‬‬
‫‪64.9‬‬
‫‪189.7‬‬
‫‪23.0‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.2 98%‬‬
‫‪0.2 99%‬‬
‫‪28.2 36%‬‬
‫‪- 100%‬‬
‫‪- 99%‬‬
‫‪- 91%‬‬
‫‬‫‪0%‬‬
‫‪- 100%‬‬
‫‪13‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪91%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪14‬‬
‫‪2,631.2‬‬
‫(‪)1,400.0‬‬
‫‪989.4‬‬
‫(‪)1,032.1‬‬
‫‪1,641.8‬‬
‫‪38%‬‬
‫‪1,100.4‬‬
‫‪79%‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪776.3‬‬
‫‪1,276.9‬‬
‫‬‫(‪)36.0‬‬
‫‪410.0‬‬
‫‪636.4‬‬
‫‬‫(‪)36.0‬‬
‫‪366.3‬‬
‫‪640.5‬‬
‫‪53%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪90.3‬‬
‫‪53.0‬‬
‫‪64%‬‬
‫‪54%‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪371.7‬‬
‫‪85,340.0‬‬
‫‪11,276.0‬‬
‫‪77.1‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‪10.0‬‬
‫‪88,282.3‬‬
‫‪10,805.8‬‬
‫‪19.8‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‪361.7‬‬
‫(‪)2,942.3‬‬
‫‪470.2‬‬
‫‪57.3‬‬
‫‪277.2‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪- 103%‬‬
‫‪- 96%‬‬
‫‪26.0 26%‬‬
‫‪1,715.0 )1,091.5( 172,645.1 )1,580.3( 174,360.1‬‬
‫ה‪70-‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪1,857.4‬‬
‫‪77%‬‬
‫‪103%‬‬
‫‪96%‬‬
‫‪59%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪132,768‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪143,674‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪156,136‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪170,238‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪166,286‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪171,553‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫‪3%‬‬
‫)‪(2%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪8%‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪185,188‬‬
‫תקציב‬
‫‪172,780‬‬
‫הגדלה‬
‫‪30,552‬‬
‫(‪)12,408( )42,960‬‬
‫(*) תקציב מטה החשכ"ל כולל את תקציב נציגות האוצר בניו יורק‪.‬‬
‫‪)1‬‬
‫‪)4‬‬
‫‪)3‬‬
‫‪)2‬‬
‫‪)0‬‬
‫‪)0‬‬
‫‪)7‬‬
‫‪)8‬‬
‫‪)9‬‬
‫‪)11‬‬
‫‪)11‬‬
‫‪)14‬‬
‫‪)13‬‬
‫‪)12‬‬
‫‪)10‬‬
‫‪)10‬‬
‫תחום פעולה זה יועד לתפעול שרותי מטה שונים של החשב הכללי‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון נושאים ייחודיים‪ ,‬כגון‪ :‬מימון הכוח הרב לאומי בסיני‪ ,‬מימון פעילות הפרטת הבנקים‬
‫במסגרת פעילות חברת נכסים מ‪.‬י בע"מ‪ ,‬הוצאות מס הכנסה וביטוח לאומי בגין שווי ההטבות הגלומות בהלוואות‬
‫מסובסדות לעובדי המדינה‪ ,‬הוצאות בגין ניהול ותפעול מערך הלוואות המדינה‪ ,‬הוצאות בגין הצטרפות מדינת‬
‫ישראל לארגון ה‪ OECD -‬והעברות למשרדי ממשלה בגין הסכמים שונים‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב‬
‫המזומנים בסך של כ‪ 193 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע מפרויקטים מתמשכים‪ ,‬שתקופת הביצוע במזומן הינה מעבר לשנת‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון הפעילות של פיקוד העורף‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון מרכיבי ביטחון שונים במסגרת פיקוד העורף‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון חלקה של המדינה בתשלומים למוסד לביטוח לאומי עבור פעולות המבוצעות בהתאם‬
‫לסעיף ‪ 34‬לחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון העברות המדינה למוסד לביטוח לאומי עבור פעולות המחויבות מכוח חוקים שאינם‬
‫חוק הביטוח הלאומי ואשר מבוצעות על ידי המוסד לביטוח לאומי במימון המדינה‪ ,‬כגון‪ :‬חוק הפוליו‪ ,‬תשלום‬
‫הבטחת הכנסה‪ ,‬תשלום לנפגעי פעולות איבה ומענקי לימוד למשפחות ברוכות ילדים‪ .‬בנוסף‪ ,‬התחום יועד למימון‬
‫הסכמים של הממשלה עם המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬כגון‪ :‬תשלום קצבת ניידות‪ ,‬תשלומי גמלאות סיעוד‪ ,‬נכות וזקנה‬
‫לאוכלוסיות שאינן זכאיות מתוקף חוק הביטוח הלאומי ומימון הקמת מצבות לגלמודים‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון הוצאות הממשלה בגין עלויות המינהל והתפעול של המוסד לביטוח הלאומי‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון הסכם הפשרה עם חברת מקורות‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בהכנסה המיועדת‬
‫בסך של כ‪ 141 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע מפרויקטים מתמשכים‪ ,‬שתקופת הביצוע במזומן הינה מעבר לשנת התקציב‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון סיוע בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים באמצעות העמדת אשראי‪ ,‬ולהעמדת‬
‫הלוואות לסיוע להקמת עסקים חדשים או להרחבת עסקים קיימים‪ .‬מרבית הפעילות מתבצעת באמצעות הסכמים‬
‫עם המערכת הבנקאית‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון תשלומי ריבית והצמדה בגין הלוואות שהמדינה נטלה או גיוסי הון שהמדינה ביצעה‬
‫בשוק המקומי בשקלים‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון תשלומי ריבית והפרשי שער בגין הלוואות שהמדינה נטלה או גיוסי הון שהמדינה‬
‫ביצעה במטבע חוץ‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון תשלומי מענק שחרור‪ ,‬תשלומי פיקדון‪ ,‬מענקים וקרן לסיוע נוסף (קרן לכיסוי מלגות‬
‫לימודים ומכינות קדם אקדמיות) לחיילים משוחררים‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון הלוואות לחברת "דירה להשכיר"‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון השתתפות המדינה בהלוואות לעובדי מדינה ולעובדי הוראה באמצעות הבנקים‪ .‬בתחום‬
‫פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 1,024 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע מפרויקטים מתמשכים‪ ,‬שתקופת‬
‫הביצוע במזומן הינה מעבר לשנת התקציב‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון הרפורמה ברשות השידור‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת הביצוע בתקציב המזומנים בסך‬
‫של כ‪ 300 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע מפרויקטים מתמשכים‪ ,‬שתקופת הביצוע במזומן הינה מעבר לשנת התקציב‪.‬‬
‫תחום פעולה זה יועד למימון השקעת המדינה בגופים שונים וכן השתתפות המדינה בשינויים מבניים ובתוכניות‬
‫הבראה בגופים שונים‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת הביצוע בתקציב המזומנים בסך של כ‪ 021 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע‬
‫מפרויקטים מתמשכים‪ ,‬שתקופת הביצוע במזומן הינה מעבר לשנת התקציב‪.‬‬
‫ה‪77-‬‬
‫‪ )17‬תחום פעולה זה יועד למימון השתתפות המדינה בהבראת גופים שונים במשק באמצעות קרנות המנוף‪ .‬קרנות המנוף‬
‫הינן שותפויות מוגבלות שהוקמו על ידי הממשלה בשיתוף המגזר הפרטי‪ ,‬לצורך העמדת אשראי לחברות ישראליות‬
‫שעיקר פעילותן בישראל‪ ,‬בעקבות המשבר הכלכלי בשנת ‪ .4119‬בתחום פעולה זה קיים תת הביצוע בתקציב‬
‫המזומנים בסך של כ‪ 304 -‬מיליוני ‪ ,₪‬הנובע מפרויקטים מתמשכים‪ ,‬שתקופת הביצוע במזומן הינה מעבר לשנת‬
‫‪ )18‬תחום פעולה זה יועד למימון תשלומי קרן של הלוואות שהמדינה נטלה או גיוסי הון שהמדינה ביצעה בשוק המקומי‬
‫בשקלים‪ .‬בתחום פעילות זה קיים חריגה בתקציב המזומנים בסך של כ‪ 4,924 -‬מיליוני ‪ ₪‬הנובע מאי התאמת‬
‫התקציב על שינוייו לתקציב בפועל‪.‬‬
‫‪ )19‬תחום פעולה זה יועד למימון תשלומי קרן הלוואות שהמדינה נטלה או גיוסי הון שהמדינה ביצעה במטבע חוץ‪.‬‬
‫א‪ .‬קרנות מנוף לסיוע לחברות ישראליות‬
‫כחלק מצעדי הממשלה להתמודדות עם משבר האשראי העולמי ועל מנת לסייע לחברות ישראליות למחזר את חובן‬
‫בשוק האשראי החוץ בנקאי‪ ,‬הקימה הממשלה בשנת ‪ 4119‬שלוש קרנות השקעה בשיתוף המגזר הפרטי‪ .‬ההתחייבות‬
‫הכוללת להשקעה בשלוש הקרנות יחדיו הינה בהיקף של כ‪ 2.0 -‬מיליארדי ‪ ,₪‬כאשר רבע מסכום זה מגויס באמצעות‬
‫התחייבות הממשלה והיתר באמצעות גיוס הון מהגופים המוסדיים בישראל‪ .‬במסגרת הסכם השותפות עם קרנות‬
‫המנוף‪ ,‬מבטיחה הממשלה תשואה מינימאלית ליתר השותפים בקרנות‪ ,‬ואף משתפת אותם בחלק מרווחיה‪ .‬להלן‬
‫פירוט ההתקשרויות עם הקרנות וההשקעות שבוצעו על ידן‪:‬‬
‫• קרן בראשית ‪ -‬הסכם שותפות מחודש מרץ ‪ ,4119‬במסגרתו צפויה הקרן לבצע השקעות בהיקף של כ‪4 -‬‬
‫מיליארדי ‪ .₪‬חלקה של המדינה בתשלומי הקרן ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינו כ‪ 211 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫• קרן אוריגו ‪ -‬הסכם שותפות מחודש מאי ‪ ,4119‬במסגרתו צפויה הקרן לבצע השקעות בהיקף של כ‪1.40 -‬‬
‫מיליארד ‪ .₪‬חלקה של המדינה בתשלומי הקרן ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינו כ‪ 421 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫• קרן ‪ - KCPS‬הסכם שותפות מחודש מאי ‪ ,4119‬במסגרתו צפויה הקרן לבצע השקעות בהיקף של כ‪1.44 -‬‬
‫מיליארד ‪ .₪‬חלקה של המדינה בתשלומי הקרן ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינו כ‪ 432 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫לפירוט נוסף ראה ביאור ‪ 11‬לדוחות הכספיים המאוחדים ‪ -‬נכסים פיננסים ואחרים‪.‬‬
‫ב‪ .‬קרן ביוטכנולגיה לסיוע לחברות ישראליות‬
‫במטרה לקדם ולעודד את צמיחת תעשיית הביוטכנולוגיה הישראלית‪ ,‬הקימה הממשלה בשנת ‪ 4111‬קרן הון סיכון‬
‫להשקעה במגזר הפרטי‪ .‬הקרן משקיעה בחברות ישראליות בתחום מדעי החיים כאשר חלק ניכר מההשקעות מופנה‬
‫לתחום הביו‪-‬פארמה‪ ,‬אשר זוהה על ידי המדינה כתחום בעל תשתיות מצוינות בישראל שאינו מגיע לכלל מיצוי‪,‬‬
‫ויתרת ההשקעות מופנית לתחום המכשור הרפואי‪ .‬הקרן שנבחרה במכרז הינה קרן אורבימד ישראל אשר הצליחה‬
‫לגייס התחייבות כוללת להשקעה בהיקף של כ‪ 441 -‬מיליוני דולרים‪ ,‬כאשר השקעת המדינה בקרן הינה בשיעור של‬
‫כ‪ 43% -‬מתוך סך השקעות השותפים‪ .‬במסגרת הקרן‪ ,‬התחייבה המדינה להגן על תשואת השותפים‪.‬‬
‫חלקה של המדינה בהשקעות הקרן ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינו כ‪ 41.0 -‬מיליון דולר ארה"ב‪.‬‬
‫לפירוט נוסף ראה ביאור ‪ 44‬לדוחות הכספיים המאוחדים – ערבויות המדינה‪.‬‬
‫ג‪ .‬ניהול כספי ניכויים של עובדי איו"ש וחבל עזה‬
‫התקשרות המשך משנת ‪ 4117‬לניהול כספי ניכויים (תשלומים פנסיוניים והיטל השוואה) משכר עבודתם של עובדי‬
‫איו"ש וחבל עזה שאינם ישראלים‪ ,‬אשר תנאי העסקתם הוסדרו בהחלטות ממשלה ובחקיקה‪ .‬הכספים שנוכו‬
‫מנוהלים בנאמנות על ידי שני בתי השקעות שזכו במכרז החשב הכללי‪ .‬תמורת ההתקשרות היא ‪ 1.110%‬לחודש מסך‬
‫הכספים המנוהלים‪ ,‬שיתרתם ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 982 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫ד‪ .‬נזקי טבע בחקלאות‬
‫התקשרות המשך עם הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות‪ ,‬לביטוח נזקי טבע לחקלאים‪.‬‬
‫ממשלת ישראל משמשת כמבטחת משנה בהסכם לביטוח אסונות טבע ובהסכם לביטוח נזקי טבע וגובה פרמיות‬
‫ביטוח מהקרן לנזקי טבע‪ .‬ביטוח המשנה הינו בשכבת הביטוח של ‪ 211% - 311%‬ו‪ 011% - 211% -‬בנזקי טבע‬
‫ובשכבות הלא מכוסות בביטוח אסונות טבע‪ ,‬לצורך כיסוי התחייבויות של הקרן מעל הסכומים אשר יגיעו לה‬
‫ממבטחי משנה אחרים בעת קרות אירוע ביטוחי‪ .‬יתרת סכומי הפרמיה המצטברים שהועברו לחשב הכללי ליום ‪31‬‬
‫בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 174 -‬מיליוני ‪.₪‬‬
‫ה‪ .‬קציר ים המלח‬
‫כתוצאה משקיעת המלח כחלק מתהליך הייצור של מפעלי ים המלח‪ ,‬מפלס מי הים בבריכה הדרומית (בריכה ‪)0‬‬
‫באזור עין בוקק עולה בכל שנה בכ‪ 41 -‬ס"מ ומאיים להציף את בתי המלון וכביש ‪ .91‬על מנת לעצור את עליית‬
‫המפלס הוחלט על ביצוע פרויקט של קציר המלח על ידי חברת מפעלי ים המלח‪ .‬ההחלטה על ביצוע הפרויקט עוגנה‬
‫בהחלטת ממשלה ‪ 2101‬מיום ‪ 1‬בינואר ‪ 4114‬אשר קבעה‪ ,‬שחברת מפעלי ים המלח‪ ,‬מלבד ביצוע הפרויקט‪ ,‬תממן‬
‫לפחות ‪ 81%‬מעלותו אשר נאמדה על כ‪ 3.8 -‬מיליארדי ‪ ₪‬מהוון בריבית של ‪ 7%‬וצמוד למדד חודש אוקטובר ‪.4111‬‬
‫המדינה תישא לכל היותר בעלות של ‪ 701‬מיליוני ‪ ₪‬מהוון בריבית של ‪ 7%‬וצמוד למדד חודש אוקטובר ‪( 4111‬החל‬
‫מ– ‪ 1‬בינואר ‪.)4114‬‬
‫ה‪78-‬‬
‫ו‪ .‬יישום חוק השידור הציבורי‬
‫ביום ‪ 11‬באוגוסט ‪ 4112‬פורסם חוק השידור הציבורי התשע"ד‪ .4112-‬בהתאם לחוק תיסגר רשות השידור במתכונתה‬
‫הנוכחית‪ ,‬ובמקומה יוקם תאגיד שידור ציבורי חדש‪ .‬החוק קובע על הפסקת השידורים על ידי רשות השידור‬
‫הקיימת ביום התחילה‪ ,‬סיום העסקת כל עובדי הרשות ביום זה ומינוי כונס הנכסים הרשמי לפירוק הרשות‪ .‬העלות‬
‫המוערכת לפירוק רשות השידור הכוללת עלויות פרישת עובדים וכיסוי הגרעונות השוטפים הינה כ‪ 1.3 -‬מיליארד ‪₪‬‬
‫(צפוי שיתפרסו על פני השנים ‪.)4110-4110‬‬
‫ז‪ .‬הרחבת ספקי תשתיות פס רחב על ידי חברת החשמל‬
‫בהתאם להחלטת הממשלה מספר ‪ 4142‬מיום ‪ 10‬ביולי ‪ 4111‬בעניין הרחבת ספקי תשתיות על ידי חברת החשמל‬
‫קיימה המדינה הליך מכרזי אשר בסיומו נבחר קונסורציום בהובלת "ויה אירופה" כזוכה בחברת התקשורת החדשה‬
‫אשר תוקם לצורך המיזם (להלן – הזוכה)‪ .‬בהתאם להסכם ההתקשרות המדינה תעניק לזוכה עד ‪ 101‬מיליוני ‪₪‬‬
‫למיזם‪.‬‬
‫ביום ‪ 1‬בדצמבר ‪ 4113‬החליטה ועדת הבחירה כי הזוכה עמד בתנאים הנדרשים לקבלת מענק‪ .‬יתרת ההתחייבות‬
‫ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬עומדת על ‪ 88.0‬מיליוני ‪( ₪‬כולל מע"מ) והיא צפויה להשתלם בשנת ‪.4110‬‬
‫ח‪ .‬פרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי‬
‫ממשלת ישראל‪ ,‬באמצעות החשב הכללי‪ ,‬מובילה פרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי אשר הובילו לשיפור ולצמיחה‬
‫משמעותית בפיתוח תשתיות במדינת ישראל ובתחומים נוספים‪ .‬להלן פירוט ההתקשרויות המהותיות בתחום זה‪.‬‬
‫(‪ )1‬מתקני התפלה‬
‫המדינה הקנתה זיכיונות למימון‪ ,‬תכנון‪ ,‬הקמה‪ ,‬תפעול ותחזוקה של מתקנים להתפלת מי ים לתקופה של כ‪40 -‬‬
‫שנה‪ .‬נכון ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ ,4112‬קיימים ברחבי הארץ ארבעה מתקנים פעילים ומתקן אחד בשלבי הקמה‪.‬‬
‫פרויקטים של מתקני ההתפלה באשקלון‪ ,‬בחדרה‪ ,‬בשורק ובאשדוד נעשו בשיטת ה‪B.O.T -‬‬
‫(‪ (Built - Operate – Transfer‬כאשר בתום תקופת הזיכיון יוחזרו המתקנים לרשות המדינה‪.‬‬
‫פרויקט מתקן התפלה באזור פלמחים‪ ,‬נעשה בשיטת ‪ ,(Built - Operate – Own) B.O.O‬ולפיכך בתום‬
‫התקופה המתקן לא יועבר לידי המדינה כי אם יישאר ברשות הזכיין‪.‬‬
‫מתקנים פעילים‬
‫המתקן המקורי‬
‫תום‬
‫שם‬
‫פירעון שנתי‬
‫יתרת‬
‫תקופת‬
‫שם הזכיין‬
‫המתקן‬
‫של יתרת‬
‫ההתקשרות ההתקשרות‬
‫ההתקשרות‬
‫(*)‬
‫‪180‬‬
‫‪4,314‬‬
‫‪4147‬‬
‫קבוצת ‪VID‬‬
‫אשקלון‬
‫‪20.98‬‬
‫‪073‬‬
‫‪4149‬‬
‫פלמחים "דרך הים התפלה"‬
‫‪80.0‬‬
‫‪1,011‬‬
‫‪4134‬‬
‫קבוצת ‪H2ID‬‬
‫חדרה‬
‫‪173.80‬‬
‫‪3,892‬‬
‫‪4137‬‬
‫קבוצת ‪SDL‬‬
‫שורק‬
‫חלק ההרחבות‬
‫פירעון שנתי‬
‫יתרת‬
‫של יתרת‬
‫‪41.8‬‬
‫‪471‬‬
‫‪04.10‬‬
‫‪707‬‬
‫‪22.00‬‬
‫‪004‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫מתקנים בתקופת הקמה‪:‬‬
‫שם‬
‫המתקן‬
‫שם הזכיין‬
‫יתרת ההתקשרות בגין‬
‫תום‬
‫המתקן המקורי(*)‬
‫תקופת ההתקשרות‬
‫אשדוד קבוצת אשדוד‬
‫התפלה בע"מ‬
‫* התשלום בגין הרכיב הקבוע בלבד‬
‫‪3,140‬‬
‫‪4138‬‬
‫פירעון שנתי של יתרת‬
‫ההתקשרות בגין‬
‫המתקן המקורי בלבד‬
‫‪131.0‬‬
‫(‪ )4‬תחבורה‬
‫א‪.‬כביש חוצה ישראל (‪)B.O.T‬‬
‫ראה ביאור ‪ 11‬לדוחות הכספיים המאוחדים ‪ -‬השקעה בפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי‪.‬‬
‫ב‪.‬כביש ‪)P.F.I( 231‬‬
‫יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4113‬הינה כ‪ 4.12 -‬מיליארדי ‪.₪‬‬
‫יתרת ההתקשרות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪ 1.840 -‬מיליארדי ‪.₪‬‬
‫ג‪.‬פרויקט הרכבת הקלה בירושלים (‪)B.O.T‬‬
‫ד‪.‬פרויקט מנהרות הכרמל (‪)B.O.T‬‬
‫ה‪.‬נתיב מהיר בכניסה ולתל אביב (‪)B.O.T‬‬
‫ה‪79-‬‬
‫ט‪ .‬הפרטת התעש‬
‫התעשייה הצבאית לישראל‪( ,‬להלן‪" :‬תעש") הינה חברה בבעלות ממשלתית מלאה המייצרת נשק ותחמושת‬
‫למערכת הביטחון‪ .‬לחברה מספר מפעלים בעלי התמחויות שונות‪ .‬במהלך השנים האחרונות נעשו פעולות‬
‫שיאפשרו את הפרטת החברה‪ .‬להלן עיקרי פעולות ההפרטה שנעשו‪:‬‬
‫א‪ .‬ביום ‪ 43‬בדצמבר ‪ 4113‬קיבלה הממשלה החלטה בעניין הפרטת תעש‪ .‬ההחלטה עודכנה ביום ‪ 10‬במאי ‪.4112‬‬
‫ב‪ .‬ביום ‪ 9‬באפריל נחתם הסכם קיבוצי לפרישה מיידית של עובדים בין תעש וההסתדרות‪ ,‬והסכם נוסף למימון‬
‫התהליך‪.‬‬
‫ג‪ .‬ביום ‪ 8‬ביולי ‪ 4112‬נחתם הסכם מימון הביניים אשר עתיד לאפשר לחברה לפעול בצורה תקינה בשנים ‪4112‬‬
‫ו‪ 4110 -‬וכן יאפשר לתעש לחתום על הדוחות הכספיים‪ .‬הסכם המימון הינו בסך של ‪ 001‬מיליון ‪ ₪‬בהתאם‬
‫לצרכי תעש‪ .‬יישום ההסכם ילווה בבחינה רבעונית של רואה חשבון מלווה וכן של מטה החשב הכללי‪.‬‬
‫ד‪ .‬עתיד להיחתם הסכם שיאפשר לתעש להעניק שיפוי לנושאי המשרה ‪.‬‬
‫‪ .55‬הרשות לשירות לאומי‪-‬אזרחי‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫‬‫‪153.5‬‬
‫‪1‬‬
‫תחום‬
‫‪ 3660‬מנהלת השירות‬
‫‪153.5‬‬
‫‪-‬‬
‫ברוטו‬
‫‪92.6‬‬
‫‪92.6‬‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫‬‫‪-‬‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫‪60.9‬‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪60%‬‬
‫‪60.9‬‬
‫‪60%‬‬
‫אחוז‬
‫לשנה‬
‫ביצוע‬
‫הבאה‬
‫‪100%‬‬
‫‪61.1‬‬
‫‪61.1‬‬
‫‪100%‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪121‬‬
‫תקציב‬
‫‪153‬‬
‫הגדלה‬
‫‪90‬‬
‫‪32‬‬
‫(‪)58‬‬
‫‪ )1‬תחום פעולה זה יועד למימון פעילותה הרשות לשירות לאומי‪-‬אזרחי‪ ,‬להקצאת תקני השירות הלאומי‪-‬אזרחי‬
‫בהתאם לסדרי העדיפות הממשלתית‪ ,‬ביצוע בקרה ופיקוח קביעת כללים המגדירים את מסגרת השירות‪ ,‬מתן‬
‫הכשרה כללית וספציפית ומימוש "חוק טל"‪ .‬בהתאם להחלטת ממשלה בשנת ‪ 4112‬הוכפפה הרשות למשרד ראש‬
‫הממשלה‬
‫אין‪.‬‬
‫‪ .56‬משרד התקשורת‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫(‪)20.2‬‬
‫‪135.1‬‬
‫‪1‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫תחום‬
‫‪ 3911‬מנהל‬
‫אחרים‬
‫‪135.1‬‬
‫(‪)20.2‬‬
‫ברוטו‬
‫‪110.5‬‬
‫‬‫‪110.5‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪50‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪57‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪36‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪77‬‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫(‪)15.5‬‬
‫(‪)0.1‬‬
‫(‪)15.6‬‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫‪24.6‬‬
‫‬‫‪24.6‬‬
‫אחוז‬
‫לשנה‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪96%‬‬
‫‪18.9 82%‬‬
‫***‬
‫‬‫***‬
‫‪82%‬‬
‫‪18.9‬‬
‫‪96%‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪58‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪95‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫‪64%‬‬
‫)‪(25%‬‬
‫‪114%‬‬
‫)‪(36%‬‬
‫‪13%‬‬
‫ה‪81-‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪56‬‬
‫תקציב‬
‫‪115‬‬
‫‪59‬‬
‫(‪)14‬‬
‫הגדלה‬
‫‪73‬‬
‫‪ )1‬תחום פעולה זה יועד למימון שכר לעובדים‪ ,‬ביצוע שירותי ייעוץ בתחומים שונים‪ ,‬פעולות פיקוח על חברות‬
‫התקשורת‪ ,‬תמיכה בשידורים לציבור וניהול ספקטרום התדרים של מדינת ישראל‪.‬‬
‫אין‪.‬‬
‫‪ .57‬צי הרכב‬
‫תחום‬
‫‪ 0506‬שירותי עזר למשרדי‬
‫ממשלה‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫‪1‬‬
‫ברוטו‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫אחוז‬
‫לשנה‬
‫ביצוע‬
‫הבאה‬
‫‪122.3‬‬
‫(‪)55.6‬‬
‫‪16.1‬‬
‫(‪)40.4‬‬
‫‪106.2‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪108.0‬‬
‫‪101%‬‬
‫‬‫‪122.3‬‬
‫‬‫(‪)55.6‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪16.2‬‬
‫‬‫(‪)40.4‬‬
‫(‪)0.1‬‬
‫‪106.1‬‬
‫***‬
‫‪13%‬‬
‫‬‫‪108.0‬‬
‫***‬
‫‪102%‬‬
‫‪ )1‬תחום פעולה זה מיועד למימון הוצאות ניהול צי הרכב הממשלתי‪ ,‬תחזוקה‪ ,‬רכישת רכב חדש‪ ,‬חידוש רכב ישן‬
‫ותשלומי חכירה בגין רכבים שבחכירה‪ .‬בתחום פעולה זה קיים תת ביצוע בתקציב ברוטו בסך של כ‪ 110 -‬מיליוני ‪,₪‬‬
‫הנובע מכך שמרבית הכנסותיו של מנהל הרכב הממשלתי (המיועדות בעיקר לרכישת רכבים ולתפעול צי הרכב) טרם‬
‫נגבו במזומן‪ ,‬כאשר הוצאותיו מותנות בגביית ההכנסות אלו‪.‬‬
‫רכישת כלי רכב עבור משרדי הממשלה‬
‫התקשרויות משנת ‪ 4113‬בהיקף של כ‪ 174 -‬מיליוני ‪ ₪‬עם ספקים שונים שזכו במכרזים של מנהל הרכב הממשלתי‬
‫לרכישת והחלפת כלי רכב עבור כל משרדי הממשלה ויחידות הסמך‪ .‬יתרת ההתקשרויות ליום ‪ 31‬בדצמבר ‪ 4112‬הינה כ‪-‬‬
‫‪ 88‬מיליוני ‪ ₪‬והיא צפויה להסתיים בסוף שנת ‪.4110‬‬
‫‪ .58‬נתיב‬
‫תחום‬
‫‪ 0459‬לשכת הקשר נתיב‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫(‪)0.2‬‬
‫‪91.6‬‬
‫‪91.6‬‬
‫(‪)0.2‬‬
‫ברוטו‬
‫‪76.1‬‬
‫‪76.1‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪45‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪68‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪65‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪79‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪69‬‬
‫תקציב‬
‫‪91‬‬
‫(‪)0.2‬‬
‫‪15.5‬‬
‫‪83%‬‬
‫‪14.4‬‬
‫‪99%‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪72‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪76‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫‪5%‬‬
‫)‪(9%‬‬
‫‪21%‬‬
‫)‪(5%‬‬
‫‪51%‬‬
‫הגדלה‬
‫‪29‬‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫(‪)0.2‬‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫‪15.5‬‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪83%‬‬
‫אחוז‬
‫לשנה‬
‫ביצוע‬
‫הבאה‬
‫‪99%‬‬
‫‪14.4‬‬
‫‪23‬‬
‫(‪)6‬‬
‫ה‪81-‬‬
‫נתיב מהווה יחידת סמך של משרד ראש הממשלה‪ ,‬שמטרתה העיקרית היא חיזוק הקשר בין מדינת ישראל לאוכלוסיות‬
‫זכאי עלייה‪ ,‬בניית לובי פרו‪-‬ישראלי וקידום שיתופי פעולה בין‪-‬משרדיים ובין‪-‬ארגוניים בישראל ובחבר המדינות‪.‬‬
‫אין‪.‬‬
‫‪ .59‬המדפיס הממשלתי‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫ברוטו‬
‫תחום‬
‫ברוטו‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫אחוז‬
‫לשנה‬
‫ביצוע‬
‫הבאה‬
‫‪ 8901‬המדפיס הממשלתי‬
‫‪77.6‬‬
‫‪-‬‬
‫‪40.4‬‬
‫‪-‬‬
‫‪37.2‬‬
‫‪52%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪52%‬‬
‫‪ 8989‬הכנסות המדפיס‬
‫אחרים‬
‫‬‫‪11.1‬‬
‫(‪)80.3‬‬
‫‪-‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫(‪)39.4‬‬
‫‪-‬‬
‫‬‫‪11.1‬‬
‫***‬
‫‪0%‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫***‬
‫‪0%‬‬
‫‪88.7‬‬
‫(‪)80.3‬‬
‫‪40.4‬‬
‫(‪)39.4‬‬
‫‪48.3‬‬
‫‪46%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪46%‬‬
‫המדפיס הממשלתי הינו גוף הפועל כיחידת סמך במשרד האוצר‪ ,‬הפועל כ"מפעל עסקי" על פי סעיף ‪ 8‬לחוק יסודות‬
‫התקציב‪ .‬יעדיו הינם ביצוע הדפסות עבור משרדי הממשלה ויעוץ מקצועי בנושא דפוס‪ .‬המדפיס אינו מתוקצב ומאזן את‬
‫הוצאותיו מהכנסות הנובעות מייצור והפקת עבודות דפוס עבור משרדי הממשלה בשני תחומים‪:‬‬
‫א‪ .‬פעילות יצרנית ‪ -‬ביצוע עבודות שירותי דפוס כגון‪ :‬הנפקת דרכונים‪ ,‬תעודות זהות‪ ,‬בולים‪ ,‬אגרות דואר אוויר‪,‬‬
‫גלויות דואר שטרות מבוילים‪ ,‬שיקים‪ ,‬הדפסת בחינות בגרות‪ ,‬מבחני משרד העבודה‪ ,‬דוחות סודיים שונים וכן‬
‫שירותי הדפסות כלליות שונות עבור משרדי הממשלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬פעילות לא יצרנית ‪ -‬מכרזים לביצוע עבודות עבור משרדי הממשלה השונים אצל גורמים פרטיים ותיאום ביניהם‪,‬‬
‫במטרה לנצל את היתרונות לגודל של הממשלה בביצוע עבודות הדפוס ע"י השוק הפרטי‪ ,‬ייעוץ ובקרה מקצועית‬
‫בתחום הדפוס למשרדים על העבודות המופקות בבתי הדפוס הפרטיים עבור משרדי הממשלה‪.‬‬
‫אין‪.‬‬
‫‪ .61‬לשכת נשיא המדינה‬
‫הכנסה‬
‫תחום‬
‫מיועדת‬
‫(‪)1.3‬‬
‫‪68.5‬‬
‫‪ 0151‬נשיא המדינה ומוסדותיו ‪1‬‬
‫‪68.5‬‬
‫(‪)1.3‬‬
‫ברוטו‬
‫‪57.4‬‬
‫‪57.4‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪41‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪45‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪46‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪50‬‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫(‪)1.4‬‬
‫(‪)1.4‬‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫‪11.1‬‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪84%‬‬
‫‪11.1‬‬
‫‪84%‬‬
‫אחוז‬
‫לשנה‬
‫ביצוע‬
‫הבאה‬
‫‪100%‬‬
‫‪10.8‬‬
‫‪10.8‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪48‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪56‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫‪17%‬‬
‫)‪(5%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪12%‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪40‬‬
‫תקציב‬
‫‪67‬‬
‫הגדלה‬
‫‪32‬‬
‫‪27‬‬
‫(‪)4‬‬
‫‪ )1‬תחום פעולה זה יועד למימון מקום מושבו של הנשיא במשכן הנשיא בירושלים שם נערכים טקסים רשמיים‪,‬‬
‫דיפלומטים ולמימון ביקורים ממלכתיים של הנשיא בעולם וכן עריכת כנסים וטקסים נשיאותיים שונים‪.‬‬
‫אין‪.‬‬
‫ה‪84-‬‬
‫‪ .63‬הרשות לשירותים ציבוריים חשמל‬
‫תחום‬
‫‪ 5430‬הרשות לשירותים‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫‬‫‪44.2‬‬
‫‪44.2‬‬
‫‪-‬‬
‫ברוטו‬
‫‪31.2‬‬
‫‪31.2‬‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪13‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪15‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪15‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪19‬‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫‪13.0‬‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪71%‬‬
‫‪13.0‬‬
‫‪71%‬‬
‫אחוז‬
‫לשנה‬
‫ביצוע‬
‫הבאה‬
‫‪95%‬‬
‫‪10.6‬‬
‫‪10.6‬‬
‫‪95%‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪22‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪31‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫‪39%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪21%‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪32‬‬
‫תקציב‬
‫‪44‬‬
‫הגדלה‬
‫‪21‬‬
‫‪12‬‬
‫(‪)8‬‬
‫מטרת הרשות לשירותים ציבוריים חשמל היא להסדיר ולפקח על מתן שירותים ציבוריים בתחום החשמל‪ .‬תפקידי‬
‫הרשות מוגדרים בחוק משק החשמל‪ ,‬התשנ"ו‪( 1990-‬סעיף ‪ ,)31‬וכוללים שלושה תחומי פעילות עיקריים‪ :‬קביעת תעריפים‬
‫ודרכי עדכונם‪ ,‬קביעת אמות מידה לרמה‪ ,‬לטיב ולאיכות השירות שנותן בעל רישיון ספק שירות חיוני (להלן‪":‬אמות‬
‫המידה") ופיקוח על מילוי חובותיו על פי אמות המידה וכן מתן רישיונות ופיקוח על מילוי הוראות שנקבעו ברישיונות‪.‬‬
‫רשות החשמל פועלת באמצעות מליאת הרשות‪ ,‬המורכבת מיו"ר הרשות‪ ,‬משני נציגי משרדי הממשלה ומשני נציגי‬
‫הציבור‪ ,‬כולם בעלי מומחיות בתחומי מקצוע שווים הנוגעים למשק החשמל‪.‬‬
‫אין‪.‬‬
‫‪ .64‬נמל חדרה‬
‫תחום‬
‫‪ 9510‬הוצאות‬
‫‪ 9572‬הכנסות נמל חדרה‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫ברוטו‬
‫‬‫‪42.0‬‬
‫(‪)42.0‬‬
‫‬‫‪42.0‬‬
‫(‪)42.0‬‬
‫ברוטו‬
‫‪30.4‬‬
‫‬‫‪30.4‬‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫‬‫(‪)30.4‬‬
‫(‪)30.4‬‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫‪11.6‬‬
‫‬‫‪11.6‬‬
‫אחוז‬
‫לשנה‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪72%‬‬
‫‪- 72%‬‬
‫***‬
‫‬‫***‬
‫‪72%‬‬
‫‪-‬‬
‫‪72%‬‬
‫מוצגות במסגרת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (ראה ביאור ‪ 2‬לדוחות ביצוע התקציב)‪.‬‬
‫נמל חדרה הינו יחידת סמך ממשלתית באחריות משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הפועלת כ"מפעל עסקי"‪ ,‬על פי סעיף‬
‫‪ 8‬לחוק יסודות התקציב‪ .‬תחום פעולה זה יועד למימון הפעלת גוררות‪ ,‬הוצאות תפעוליות והוצאות משרדיות של היחידה‪.‬‬
‫עיקר הכנסותיו של נמל חדרה מקורן באגרות רציף ואגרות נוספות‪.‬‬
‫אין‪.‬‬
‫‪ .61‬ועדת הבחירות המרכזית (*)‬
‫הכנסה‬
‫תחום‬
‫מיועדת‬
‫‬‫‪25.7‬‬
‫‪ 1420‬הוצאות הבחירות לכנסת ‪1‬‬
‫‬‫‪25.7‬‬
‫ברוטו‬
‫‪13.6‬‬
‫‪13.6‬‬
‫ה‪83-‬‬
‫ביצוע‬
‫הכנסה‬
‫מיועדת‬
‫‬‫‪-‬‬
‫הפרש‬
‫ברוטו‬
‫‪12.1‬‬
‫אחוז‬
‫ביצוע‬
‫‪53%‬‬
‫‪12.1‬‬
‫‪53%‬‬
‫אחוז‬
‫לשנה‬
‫ביצוע‬
‫הבאה‬
‫‪100%‬‬
‫‪12.2‬‬
‫‪12.2‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪161‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪7‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪7‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪29‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪172‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪14‬‬
‫‪2014/2013 2013/2012 2012/2011 2011/2010 2010/2009‬‬
‫)‪(92%‬‬
‫‪489%‬‬
‫‪320%‬‬
‫‪3%‬‬
‫)‪(96%‬‬
‫תקציב‬
‫מקורי‬
‫‪11‬‬
‫תקציב‬
‫‪26‬‬
‫הגדלה‬
‫‪27‬‬
‫‪14‬‬
‫(‪)13‬‬
‫(*) ועדת הכספים של הכנסת תקבע את תקציב ועדות הבחירות על פי הצעת ועדת הבחירות (עפ"י סעיף ‪ 312‬לחוק‬
‫הבחירות לכנסת)‪.‬‬
‫‪ )1‬תחום פעולה זה יועד למימון פעילותה השוטפת של ועדת הבחירות המרכזית‪ ,‬הנדרשת להיות ערוכה ומוכנה‬
‫לבחירות בכל עת‪ .‬התקציב מיועד למימון רכישת ציוד לבחירות‪ ,‬שדרוג ופיתוח המערכות הממוחשבות‪ ,‬הוצאות‬
‫אחזקת המרכז הלוגיסטי‪ ,‬תשלומי שכר ועוד‪ .‬בתחום זה קיים תת ביצוע בתקציב המזומנים בסך של כ‪ 14 -‬מיליוני‬
‫‪ ,₪‬הנובע בעיקר מהתחייבויות בסוף שנת ‪ 4112‬שביצועם צפוי בשנה העוקבת‪.‬‬
‫אין‪.‬‬
‫ה‪82-‬‬
‫חלק ו '‬
‫כללי‬
‫ממשלת ישראל מפרסמת נתונים כספיים על פעילויותיה במספר רבדים וזאת במטרה לאפשר לקוראי הדוחות‬
‫הכספיים לבחון טוב יותר את פעילות הממשלה‪ .‬מטרת חלק זה‪ ,‬לספק לציבור קוראי הדוחות מידע שימושי‬
‫נוסף במטרה להגביר את שקיפות ונאותות הדיווח ולספק נקודת מבט נוספת ומעמיקה יותר על סוגיות‬
‫משמעותיות הנוגעות לניהול הדיווח הכספי של הממשלה‪ .‬הדוחות הכספים המאוחדים של הממשלה‬
‫(הכוללים נתונים של ממשלת ישראל‪ ,‬חברות ממשלתיות מאוחדות ותאגידים סטטוטוריים מאוחדים)‬
‫הנערכים בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים‪ ,‬שחלק זה מצורף אליהם‪ ,‬משקפים את מצבה הכספי ואת‬
‫הביצוע הכספי של הממשלה והישויות המאוחדות על ידה למועד הדיווח ולתקופה שהסתיימה באותו מועד‪.‬‬
‫מידע שוטף בנוגע לפעילות הממשלה מפורסם במסגרת הצעת תקציב המאושרת על ידי הכנסת‪ ,‬בדיווחים על‬
‫ביצוע התקציב ובמידע נוסף שנכלל בפרסומים הנמסרים לציבור ולמקבלי ההחלטות מעת לעת‪.‬‬
‫ועדת המשילות‬
‫בעקבות אימוץ דוח הוועדה לשינוי כלכלי‪-‬חברתי בראשות פרופסור מנואל טרכטנברג‪ ,‬החליטה הממשלה‬
‫ביום ‪ 52‬בדצמבר ‪ 15111‬על הקמת צוות לגיבוש תכנית אופרטיבית לשיפור עבודת המטה ויכולות תכנון וביצוע‬
‫של משרדי הממשלה ‪' -‬ועדת המשילות'‪.‬‬
‫במסגרת עבודת ועדת המשילות (להלן "הועדה")‪ ,‬שהמלצותיה התקבלו על ידי הממשלה בתאריך ‪ 01‬ביוני‬
‫‪ 25110‬ניתנה התייחסה לאחד הנושאים המהותיים ‪ -‬מעקב אחר התחייבויות תקציביות עתידיות‪ .‬על פי‬
‫הועדה‪" ,‬במנגנון הקיים כיום‪ ,‬סדרי העדיפויות התקציביים של הממשלה נקבעים פעם אחת במהלך השנה‪,‬‬
‫וזאת בעת העברת תקציב המדינה‪ .‬עם זאת‪ ,‬נכון להיום‪ ,‬אין מנגנון המסכם ומשקף את ההתחייבויות‬
‫העתידיות‪ ,‬כך שלהתחייבויות שמעבר לשנת התקציב אין "מחיר" מוחשי‪ .‬דהיינו‪ ,‬אין צורך למצוא מקורות‬
‫באופן מיידי לתקצוב החלטות שהשפעתן על התקציב בשנים הבאות‪".‬‬
‫"לפיכך נדרש מנגנון יוצר שקיפות במנגנון התקציב השוטף הנוכחי‪ ,‬באופן שיאפשר למקבלי ההחלטות להביא‬
‫בחשבון את ההשלכות העתידיות על התקציב‪ ,‬וזאת בשים לב למספר עקרונות מהותיים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫אחריות פיסקלית – בהינתן מידע זה‪ ,‬יינתן למקבלי ההחלטות תמונת המסגרות המוגדרת מראש‬
‫במגבלת ההוצאה כך שהממשלה תוכל להחליט על סדרי עדיפויות במקרה והיא מבקשת לקבל‬
‫החלטה שהשלכותיה התקציביות חורגות ממגבלות התקציב בשנים הבאות‪.‬‬
‫שקיפות – הגברת השקיפות בכל הנוגע לצבר ההתחייבויות העתידיות בכל עת‪ ,‬תאפשר למשרדים‬
‫ולממשלה להטמיע כראוי את עלות הדרישות התקציביות שהם מחליטים‪ .‬משרד האוצר יהיה‬
‫אחראי לספק נתונים מדויקים וארוכי טווח ככל הניתן אודות ההתחייבויות התקציביות של‬
‫הממשלה‪ ,‬וזאת בכל מועד שבו מתקבלת החלטה תקציבית‪.‬‬
‫פיקוח ובקרה – על מנת שהתהליך כולו יתכנס וייהנה מאמינות גבוהה‪ ,‬יש למסד את מנגנונים של‬
‫פיקוח ובקרה על השחקנים השונים‪.‬‬
‫קביעת מסגרת תקציב רב‪-‬שנתית‪ ,‬אשר תשמש לבקרה על התחייבויות תקציביות עתידיות‬
‫בממשלה ובכנסת במסגרת ז‪ ,‬תוגדר מסגרת תקציבית לשלוש שנים נוספות מעבר לתקציב בהתאם‬
‫לכללי ההוצאה והגירעון‪ ,‬ובהתחשב בתחזיות צמיחה ומדיניות מס (צפי הכנסות)‪.‬‬
‫עדכון תמונה תקציבית מלאה לאורך השנה ('נומרטור')‪ ,‬על ידי אגף התקציבים במשרד האוצר‬
‫הנוגעת לטייסים האוטומטיים בשלוש השנים הקרובות‪ .‬הנתונים יכללו את כלל ההתחייבויות‬
‫הנובעות מהחלטות ממשלה‪ ,‬חקיקה פרטית‪ ,‬פסיקה‪ ,‬הסכמי שכר‪ ,‬סיכומים תקציבים והתחייבויות‬
‫אחרות‪ .‬מטבע הדברים מובן כ"איכות" התמונה תרד עם ההתקדמות בשנים שכן היא תלויה‬
‫‪3‬‬
‫במשתנים רבים שהאפשרות לחזותם מוגבלת‪".‬‬
‫‪ 1‬החלטת ממשלה מס‪ 8154 .‬משנת ‪5111‬‬
‫‪ 2‬מתוך החלטת ממשלה מס‪ 845 .‬משנת ‪5110‬‬
‫‪ 3‬מתוך דוח הצוות לשיפור עבודת המטה ויכולות הביצוע של משרדי הממשלה‬
‫ו‪1-‬‬
‫קיימות פיסקאלית‬
‫‪ .3‬פרסומים מקצועיים בנושא קיימות פיסקאלית ארוכת טווח‬
‫נושא הקיימות הפיסקלית לא נסתר מעיני החשבונאות בעולם והתייחסות ענפה לכך ניתנה‪ ,‬למשל‪ ,‬בתקן‬
‫חשבונאות ממשלתי אמריקאי מס' ‪Reporting Comprehensive Long Term Fiscal - (SFFAS36) 03‬‬
‫‪ .Projections for the U.S. Government‬תקן זה מתייחס בהרחבה לנושא ובין היתר‪ ,‬מתווה את הכללים‬
‫להכנת תחשיב קיימות פיסקלית‪ .‬התחשיב המוכן על ידי האחראים על נושא התקציב‪ ,‬כולל תרחישים בדבר‬
‫ההכנסות וההוצאות הממשלתיות בעתיד וכן את הגירעון‪ .‬בתחזיות ישנם פרמטרים רבים‪ ,‬ביניהם‪ :‬שינויים‬
‫דמוגרפיים‪ ,‬שערי ריבית‪ ,‬אחוזי צמיחה וכו'‪ .‬בהתאם לתחזיות אלה נאמד הגרעון המצטבר כאחוז מהתמ"ג‬
‫בתרחישים השונים‪ ,‬וכן מוצג ניתוח רגישות בפני מקבלי החלטות על מנת שיוכלו להיערך מבעוד מועד‪.‬‬
‫בחודש יולי ‪ 5110‬פרסמה הוועדה הבינלאומית לתקני חשבונאות בינלאומיים למגזר הציבורי (‪)IPSASB‬‬
‫הנחיה ליישום ‪( Reporting on the Long-Term Sustainability of an Entity's Finances‬דיווח בדבר‬
‫יציבות פיננסית ארוכת טווח של ישות)‪ .‬הנחיה זו מתייחסת בהרחבה לנושא ומתווה הוראות לדיווח על‬
‫הי ציבות הפיסקאלית לטווח ארוך של ישות במגזר הציבורי‪ .‬ההנחיה מספקת מידע על ההשפעה של המדיניות‬
‫השוטפת של ישות והחלטות במועד הדיווח על תזרימי המזומנים העתידיים של הישות ומידע נלווה בדוחות‬
‫הכספיים‪.‬‬
‫במסגרת הדיווח בדבר היציבות הפיסקאלית לזמן ארוך של ישות‪ ,‬ניתן מידע על תזרימי המזומנים החזויים‬
‫הקשורים לאספקת מוצרים ושירותים ותוכניות המעניקות הטבות סוציאליות‪ .‬לצורך ההערכות של היציבות‬
‫הפיסקאלית לזמן ארוך‪ ,‬נעשה שימוש במידע פיננסי ומידע לא פיננסי לגבי תנאים כלכליים ותנאים‬
‫דמוגרפיים עתידיים‪ ,‬על בסיס הנחות לגבי מגמות מקומיות וגלובאליות (יצרנות‪ ,‬תחרותיות כלכלית‪ ,‬שינויים‬
‫צפויים במשתנים דמוגרפיים)‪ .‬ההנחיה מפרטת את העקרונות‪ ,‬שיטות והפרמטרים לחישוב וכן ניתוחי‬
‫רגישות‪ ,‬במטרה לאפשר למשתמשים להבין את ההשפעה של שינויים בהנחות כלכליות ודמוגרפיות‪.‬‬
‫מידע זה‪ ,‬יאפשר למשתמשים להעריך היבטים שונים של היציבות הפיסקאלית ארוכת הטווח של ישות‪,‬‬
‫לרבות המהות והיקף הסיכונים הפיננסים שהישות ניצבת בפניהם‪.‬‬
‫מקובל כי המידע הכלול בדוחות על "הקיימות הפיסקאלית" נערך ומחושב על ידי גופים העוסקים‬
‫בתכנון התקציבי‪.‬‬
‫‪ .4‬התחייבויות ארוכות טווח‬
‫‪ .1‬הדוחות הכספיים כוללים מקבץ של מידע בנוגע להתחייבויות הממשלה בראייה ארוכת טווח‪ .‬המידע‬
‫המוצג הינו בנושא התחייבויות בתחום החברתי מכוח חוק המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מחויבות כלפי‬
‫ניצולי שואה‪ ,‬בנושא פנסיה תקציבית בחלוקה לפי מגזרים‪ ,‬בנושא התקשרויות מהותיות של משרדי‬
‫ממשלה ובנושא מאפיינים של החוב הממשלתי‪.‬‬
‫‪ .5‬חלק מהמידע הנוסף הינו מידע שהופק בסיוע אקטוארים‪ ,‬כשהמטרה המרכזית הינה להציג תזרים‬
‫מזומנים עתידי ארוך טווח בגין חלק מההתחייבויות העיקריות של הממשלה‪ .‬דיווח זה מבוסס על‬
‫ההנחה הבסיסית כי מדיניות הממשל הקיימת לא תשתנה בצורה משמעותית בטווח הארוך‪ .‬יש‬
‫לציין כי מידע אקטוארי מבוסס על מידע שהתקבל מהגורמים המטפלים בכל תחום וכן על הנחות‬
‫אקטואריות אשר כל שינוי באחד מהפרמטרים בכוחו להשפיע על המידע המוצג‪.‬‬
‫‪ .0‬יחד עם זאת‪ ,‬המידע החזוי הנ"ל עשוי להוות‪ ,‬עבור מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות‪ ,‬תשתית‬
‫אמפירית לצורך קבלת החלטות פרוספקטיביות להן השלכות אורך ורוחב על המדיניות הפיסקלית‬
‫של מדינת ישראל וכן יאפשר מתן ביטוי כספי או "מחיר" להחלטות הממשלה והשפעתן על כלל‬
‫אזרחי המדינה בהווה ובעתיד‪ ,‬בטווח הקצר ובטווח הארוך‪.‬‬
‫ו‪5-‬‬
‫(א) התחייבויות בתחום החברתי‬
‫התחייבויות הממשלה בתחום החברתי רבות ומקיפות החל מהתחייבויות על פי חוק המוסד לביטוח לאומי‪,‬‬
‫התחייבויות במסגרת שרותי הבריאות‪ ,‬הרווחה הקליטה ועוד‪ .‬להלן דוגמאות ממחויבויות זו של המדינה‬
‫בתחום החברתי‪:‬‬
‫‪ .3.3‬כללי‬
‫בחודש יולי ‪ 5110‬פורסם "דוח אקטוארי מלא" (להלן‪" :‬הדוח" ) ליום ‪ 01‬באוקטובר ‪ 5111‬על ידי המנהל‬
‫הכללי של המוסד לביטוח לאומי (להלן‪" :‬המל"ל")‪ .‬דוח זה אמור להיות מוגש אחת ל‪ 0 -‬שנים‪.‬‬
‫אחת ממטרותיו העיקריות של הדוח הינה לספק תמונה כוללת על מצבו הפיננסי של המל"ל‪ ,‬לבחון את‬
‫יכולת כיסוי תשלומי המל"ל בטווח הקצר והארוך על ידי תקבולי המל"ל וההון הנצבר (להלן‪" :‬הקרן")‪,‬‬
‫לפי תנאי החוק הקיים ולפי רגישויות שונות‪.‬‬
‫הדוח שפורסם‪ ,‬הינו דוח אקטוארי ולא דוח חשבונאי הערוך בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫הדוח ערוך ומחושב עבור המל"ל ולא בראיית ממשלת ישראל בכללותה ועל כן הדוח אינו מתייחס ואינו‬
‫מציג את הנתונים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬השפעה אפשרית על תקציב המדינה וגרעון המדינה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מקורות מימון נוספים חיצוניים לממשלה בכללותה‪ ,‬מעבר לדמי ביטוח לאומי‪.‬‬
‫ג‪ .‬השפעה אפשרית על הגרעון החשבונאי של המל"ל בנפרד‪ ,‬ושל ממשלת ישראל בכללותה‪.‬‬
‫ד‪ .‬סכומים בגין ענפי פעילות שבהם המל"ל משמש כצינור בלבד‪ ,‬כגון תשלומי מילואים הממומנים‬
‫על ידי משרד הביטחון‪ ,‬גביית דמי ביטוח בריאות והעברתם למערכת הבריאות (בגין קופות‬
‫החולים)‪ ,‬השלמת הכנסה‪ ,‬גמלאות המשולמות על ידי האוצר בהתאם לסעיף ‪9‬א לחוק המל"ל‬
‫ועוד (ראה סעיף ‪ 5‬להלן)‪.‬‬
‫כמקובל במדיניות מערביות‪ ,‬המודל של הדוח משקף תחזיות לתקופה של ‪ 52‬שנים‪ ,‬עבור כלל‬
‫האוכלוסייה שעשויה להיות זכאית בתקופה זו לקבלת קצבאות המשולמות על ידי המל"ל‪ ,‬וכן מפרט את‬
‫מקורות המימון לתשלום של קצבאות אלה‪.‬‬
‫‪ .3.4‬עודף‪/‬גרעון תזרימי של המל"ל וההשפעה הצפויה על תשלומי האוצר‬
‫הדוח מציג את ההתפתחות ביתרת הגירעון התזרימי של המל"ל על פני השנים‪ .‬יתרה זו מחושבת כהפרש‬
‫בין התקבולים השוטפים (דמי ביטוח ומימון האוצר ‪ -‬ללא תקבולים בגין ריבית ופירעונות) לבין‬
‫התשלומים של המל"ל‪ .‬כמו כן‪ ,‬מציג הדוח את ההשפעה ההולכת וגדלה של הגרעון התזרימי של המל"ל‬
‫על תשלומי האוצר הנדרשים לכיסויו‪.‬‬
‫כבר בשנת ‪ 5111‬נוצר גירעון תזרימי של כ‪ 5.1 -‬מיליארדי ‪ ₪‬הגדל בהדרגה לסך של כ‪ 10.2 -‬מיליארדי ‪₪‬‬
‫בשנת ‪.5101‬‬
‫על פי המודל‪ ,‬הסכומים שהאוצר מעביר למל"ל באופן שוטף ולכיסוי הגירעון התזרימי של מל"ל‬
‫(המהווים סכומים מתקציב המדינה הכולל)‪ ,‬הולכים וגדלים וצפויים להכפיל את עצמם בתוך ה‪41 -‬‬
‫השנים הקרובות (‪ 3..1 - 4131‬מיליארדי ‪ 1..3 - 4111 ;₪‬מיליארדי ‪.)₪‬‬
‫‪ .3.1‬הצגת המצב הכלכלי בהסתכלות לתקופה עתידית‬
‫בטבלה שלהלן מוצגת מדידה של המצב הכלכלי תוך שימוש בתרחיש הבסיס וסיכום התוצאות על ידי‬
‫חישוב הערך הנוכחי של ההכנסות‪ ,‬ההוצאות והנכסים‪ .‬יצוין כי לעומת הגרעון התזרימי שהוצג קודם‪,‬‬
‫לגביו נעשתה התייחסות לנכסים על בסיס שווי מתואם לצורך חישוב הגרעון הכלכלי המוצג להלן‪ ,‬נעשתה‬
‫מדידה של נכסים על בסיס שווי הוגן‪ .‬לנתונים שויכו ההוצאות המנהליות והפנסיה התקציבית לעובדים‪.‬‬
‫הערך הנוכחי הבסיסי מוצג על בסיס עקום ריבית חסרת סיכון התקף לתאריך ההערכה‪.‬‬
‫תקופה‬
‫עודף‪( /‬גירעון) כלכלי במיליוני ‪₪‬‬
‫‪ 11‬שנים‬
‫‪182,411.5‬‬
‫‪ 81‬שנה‬
‫(‪)98,141.8‬‬
‫‪ 52‬שנה‬
‫(‪)014,959.1‬‬
‫ו‪0-‬‬
‫‪ .3.2‬השפעות צפויות על תקציב המדינה‬
‫מתחשיב שבוצע על סמך נתוני הדוח התלת שנתי‪ ,‬הנטל התקציבי הכולל בהסתכלות לתקופה של ‪52‬‬
‫שנים‪ ,‬בהתבסס על כלל הנחות הבסיס של הדוח‪ ,‬ואשר לוקח בחשבון את כלל השתתפות משרד האוצר‬
‫בתשלומי הקצבאות ללא תשלומים לפי סעיף ‪ 9‬לחוק המל"ל בהם המל"ל משמש כצינור בלבד (לרבות‬
‫תשלומים שוטפים ומימון הגרעון בנכסים) מגיע למעלה מטריליון ‪. ₪‬‬
‫‪ .3.1‬להלן מידע מתוך הדוח התלת שנתי‬
‫‪ .3.1.3‬התפלגות ותחזית תקבולים שוטפים של מל"ל מדמי ביטוח ומימון האוצר‬
‫(במיליוני ‪: )₪‬‬
‫‪90,000‬‬
‫‪80,000‬‬
‫‪70,000‬‬
‫‪60,000‬‬
‫‪50,000‬‬
‫‪40,000‬‬
‫‪30,000‬‬
‫‪20,000‬‬
‫‪10,000‬‬
‫‪-‬‬
‫שיבובים‬
‫שיפוי‪-‬אוצר‬
‫תקציב‪-‬אוצר‬
‫דמי ביטוח‬
‫סכומים שהאוצר מעביר באופן שוטף מתקציב המדינה למל"ל (בגין השתתפות בענפים ושיפוי)‪ ,‬הינם‬
‫לפני מתן ביטוי לסכומים נוספים שמעביר האוצר הנדרשים לכיסוי הגירעון התזרימי ההולך וגדל של‬
‫המוסד עם השנים‪ .‬בשנת ‪ ,5111‬כ‪ 35% -‬מהתקבולים מבוססים על דמי ביטוח הנגבים מתושבי‬
‫המדינה ומעסיקים וכ‪ 00% -‬ממומן על ידי משרד האוצר (הכנסה נוספת לא מהותית – שיבובים מול‬
‫חברות ביטוח וגורמים אחרים)‪.‬‬
‫ו‪8-‬‬
‫‪ .3.1.4‬תשלומי המל"ל‬
‫תשלומי המל"ל העיקרים הינם בגין קצבאות ומענקים שהמהותיים בהם‪ :‬זקנה ושארים‪ ,‬נכות‬
‫כללית‪ ,‬נפגעי עבודה‪ ,‬סיעוד‪ ,‬אמהות וילדים‪ ,‬נפגעי תאונות‪ ,‬פשיטת רגל ואבטלה‪ .‬למל"ל תשלומים‬
‫נוספים עבור הוצאות מנהליות ותפעוליות ועלויות פנסיה בגין עובדי המל"ל‪.‬‬
‫התפלגות ותחזית תשלומים לפי ענפים (במיליוני ‪:)₪‬‬
‫‪40,000‬‬
‫‪35,000‬‬
‫‪30,000‬‬
‫‪25,000‬‬
‫‪20,000‬‬
‫‪15,000‬‬
‫‪10,000‬‬
‫‪5,000‬‬
‫‪-‬‬
‫ילדים‬
‫סיעוד‬
‫זו"ש‬
‫פנסיה‬
‫ניהול‬
‫פש"ר ואבטלה‬
‫נ‪ .‬תאונות‬
‫אימהות‬
‫שנה‬
‫זו"ש‬
‫נכות‬
‫כללית‬
‫נפגעי‬
‫עבודה‬
‫סיעוד‬
‫ילדים‬
‫אימהות‬
‫ניהול‬
‫פנסיה‬
‫אחר‬
‫סה"כ‬
‫‪4131‬‬
‫‪05.55%‬‬
‫‪19.03%‬‬
‫‪3.95%‬‬
‫‪3.31%‬‬
‫‪15.89%‬‬
‫‪9.59%‬‬
‫‪1.35%‬‬
‫‪1.55%‬‬
‫‪2.50%‬‬
‫‪311%‬‬
‫‪4101‬‬
‫‪83.12%‬‬
‫‪11.28%‬‬
‫‪5.01%‬‬
‫‪12.55%‬‬
‫‪5.25%‬‬
‫‪9.85%‬‬
‫‪1.29%‬‬
‫‪1.12%‬‬
‫‪1.31%‬‬
‫‪311%‬‬
‫ו‪2-‬‬
‫‪ .3.1.1‬תשלומי האוצר למל"ל על פני השנים‬
‫תשלומי האוצר למל"ל על פני השנים הינם סכומים המועברים באופן שוטף (בגין השתתפות בענפים‬
‫ובגין שיפוי) וכן‪ ,‬סכומים הנדרשים לכיסוי הגירעון התזרימי של מל"ל (במיליוני ‪ .)₪‬להלן פירוט‬
‫בטבלה‪:‬‬
‫שנה‬
‫השתתפות האוצר‬
‫שיפוי‬
‫סה"כ תקבולים‬
‫(עודף)‪/‬גירעון תזרימי‬
‫סה"כ‬
‫‪5118‬‬
‫‪12,343.9‬‬
‫‪5,531.1‬‬
‫‪15,985.1‬‬
‫‪8,331.1‬‬
‫‪55,315.1‬‬
‫‪5112‬‬
‫‪12,492.5‬‬
‫‪5,011.0‬‬
‫‪14,513.2‬‬
‫‪0,100.5‬‬
‫‪51,581.5‬‬
‫‪5151‬‬
‫‪15,291.2‬‬
‫‪5,225.1‬‬
‫‪51,185.2‬‬
‫‪3,595.4‬‬
‫‪53,881.0‬‬
‫‪5152‬‬
‫‪19,211.4‬‬
‫‪5,402.8‬‬
‫‪55,083.5‬‬
‫‪9,211.0‬‬
‫‪01,483.2‬‬
‫‪5101‬‬
‫‪51,233.5‬‬
‫‪0,105.2‬‬
‫‪58,394.5‬‬
‫‪10,820.8‬‬
‫‪04,125.1‬‬
‫‪5181‬‬
‫‪53,093.2‬‬
‫‪0,454.1‬‬
‫‪01,558.3‬‬
‫‪55,211.0‬‬
‫‪25,552.9‬‬
‫‪5121‬‬
‫‪05,111.5‬‬
‫‪8,321.2‬‬
‫‪03,531.5‬‬
‫‪01,019.5‬‬
‫‪35,141.8‬‬
‫‪5131‬‬
‫‪09,111.5‬‬
‫‪2,323.0‬‬
‫‪88,523.2‬‬
‫‪02,015.8‬‬
‫‪41,150.9‬‬
‫‪ .3.1.2‬תחזית תזרימים – תקבולים ותשלומים של המל"ל‪ ,‬ויתרות הקרן‬
‫הגרף הבא מציג את קצב השתנות הגידול של תשלומי המל"ל בעתיד לעומת הגידול של תקבולי‬
‫המל"ל וכתוצאה מכך ההשפעה על הקרן (במיליוני ‪:)₪‬‬
‫מ הגרף ניתן לראות כי בעתיד התשלומים צפויים לגדול בקצב מהיר יותר מאשר התקבולים ולכן‬
‫בשנים הבאות הן הריבית והן הקרן ישלימו את הפער בין התקבולים לתשלומים‪ .‬מצב זה מאט את‬
‫קצב הגידול של הקרן‪ .‬עם השנים‪ ,‬הקרן תתחיל לקטון (שנת ‪ )5158‬עד שתתרוקן (בשנת ‪ )5185‬כך‬
‫שהמל"ל צפוי להימצא בגירעון תזרימי ולכן‪ ,‬ללא מימון נוסף המל"ל לא יהיה מסוגל לשלם את מלוא‬
‫התחייבויותיו על פי חוק‪.‬‬
‫ו‪3-‬‬
‫דוח על המידע הנוסף – אקטואריה ברשות לניצולי השואה‬
‫(‪ )3‬כללי‬
‫הרשות לזכויות ניצולי השואה (להלן‪" :‬הרשות")‪ ,‬משמשת כזרוע של מדינת ישראל לתשלום גמלאות עבור‬
‫ניצולי שואה‪ .‬נכון לשנת ‪ 5118‬הרשות מטפלת בכ‪ 138 -‬אלף ניצולים (בשנת ‪ 5110‬כ‪ 44.8 -‬אלף ניצולים)‬
‫העומדים בתנאים (להלן‪" :‬הזכאים") של החוקים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חוק נכי רדיפות הנאצים תשי"ז – ‪;1925‬‬
‫חוק נכי המלחמה בנאצים תשי"ד ‪;1928‬‬
‫חוק ההטבות לניצולי שואה‪ ,‬תשס"ז – ‪;5115‬‬
‫וכן חוק ההסדרים במשק המדינה‪.‬‬
‫(‪ )4‬אוכלוסיית הזכאים‬
‫אוכלוסיות העיקריות שבהן מטפלת הרשות מתוקף החקיקה שלעיל‪ ,‬כוללת‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נכי רדיפות הנאצים ‪ -‬מי שלקה בנכות מחמת מחלה‪ ,‬החמרת מחלה או חבלה‪ ,‬ואשר אילולא הנאמר‬
‫בהסכם השילומים בין מדינת ישראל לבין הרפובליקה הפדראלית של גרמניה מיום כ' באלול תשי"ב‬
‫(‪ 11‬בספטמבר ‪ )1925‬ובמכתב מס' ‪1‬א' שבו‪ ,‬היו זכאים בגלל נכותם לתגמול‪ ,‬קצבה או פיצוי אחר‬
‫מאת הרפובליקה הפדראלית של גרמניה וזאת בלבד שעלה לישראל לפני ‪ 1.11.20‬וביום ‪ 1.8.25‬היה‬
‫ולאחר מכן נשאר אזרח ותושב ישראל ודרגת נכותו אינה פחותה מ‪.52% -‬‬
‫נכי המלחמה בנאצים ‪ -‬מי שהוכרו לפי חוק נכי המלחמה בנאצים‪ ,‬תשי"ד‪ .1928-‬בהתאם ללשון‬
‫החוק‪ ,‬נכה המלחמה בנאצים הוא מי שלקה בנכות (המוגדרת בחוק כחבלה‪ ,‬מחלה או החמרת‬
‫מחלה) בתקופת שירות מלחמתי בצבא אחת ממעצמות הברית או באחת היחידות שלחמו במחתרת‬
‫(פרטיזנים)‪ ,‬במלחמת העולם השנייה‪ ,‬בתקופת השירות ועקב אותו שירות‪ .‬נכים אלה זכאים לתגמול‬
‫חודשי בהתאם לדרגת נכותם ולהטבות נוספות‪.‬‬
‫חוק ההטבות ‪ -‬חוק ההטבות מקנה קצבה ו‪/‬או הטבות לשתי קבוצות עיקריות‪:‬‬
‫‪ .1‬ניצולי שואה שזכאים לקצבה חודשית‪ -‬מדובר בניצולים הנמנים על המעגל הראשון למאורעות‬
‫השואה‪ ,‬כלומר ‪ -‬ניצולי שואה יוצאי מחנות וגטאות‬
‫ומי שהוכרו על ידי קרן סעיף ‪ 5‬של ועידת התביעות‪ ,‬שלא הוכרו כנכי חוק רדיפות הנאצים‪( ,‬בכלל‬
‫זה מדובר בניצולי שואה שעלו לישראל לאחר התאריך ‪ 1.11.1920‬כך שהסכם השילומים לא‬
‫שללו את זכותם לתבוע בשל נכותם את הרפובליקה של גרמניה)‪ .‬ניצולים אלו זכאים לקצבה‬
‫חודשית והטבות נוספות ורואים אותם כאילו הם נכים הזכאים לתגמולים לפי חוק נכי רדיפות‬
‫הנאצים‪ ,‬לכל דבר ועניין‪.‬‬
‫‪ .5‬ניצולי שואה שאינם מקבלים קצבה חודשית בשל רדיפות הנאצים מישראל או מאף גורם שהוא‬
‫(מגרמניה‪ ,‬ממדינת חוץ אחרת או מוועידת התביעות)‪ .‬ניצולים אלו זכאים למענק הטבות שנתי‬
‫בסך ‪ 0,311‬ש"ח‪ .‬בנוסף‪ ,‬מסדיר החוק מתן הטבות לאוכלוסייה מצומצמת נוספת‪.‬‬
‫(‪ )1‬פירוט הזכאות‬
‫הזכאים מקבלים החזרים וסיוע באופן ישיר או דרך ספק בתחומים הבאים‪ :‬ציוד רפואי‪ ,‬טיפול רפואי על‬
‫סוגיו השונים‪ ,‬הבראה רגילה ו‪/‬או עם טיפולים במרחצאות מרפא‪ ,‬הטבות ומענקים במסגרת שיקום ורווחה‪,‬‬
‫תשלום לרופאים אשר ישנה התקשרות עימם‪ ,‬תמיכה למוסדות ציבור ולגופים שמעניקים סיוע פרטני לניצולי‬
‫השואה ועוד‪.‬‬
‫(‪ )2‬תיקוני חקיקה‬
‫ביום ‪ 0.5.5118‬התקבל בכנסת תיקון ‪ 8‬לחוק ההטבות לניצולי השואה ‪ ,‬אשר במסגרתו הורחבה אוכלוסיית‬
‫הזכאים למענק הטבות והוגדלו התקבולים החודשיים המשולמים לפי חוק זה‪ .‬בנוסף‪ ,‬ביום ‪ 55.8.5118‬אושרה‬
‫התכנית הלאומית לסיוע לניצולי שואה ‪ ,‬במסגרת התוכנית התקבלו בכנסת תיקוני חקיקה ‪ ,‬חוק הטבות‬
‫לניצולי שואה (תיקון מס' ‪ ,)2‬התשע"ד ‪ 5118-‬וחוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' ‪ ,)19‬התשע"ד ‪,5118‬‬
‫במסגרתם תוקנו ג ם חוק הביטוח הלאומי וחוק נכי המלחמה בנאצים‪ .‬כתוצאה מכך נקלטו ברשות כ‪ 48-‬אלף‬
‫ניצולים חדשים‪ ,‬הועלו סכומי הקצבאות והתגמולים המשולמים לניצולי השואה‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן פטור מלא‬
‫עבור השתתפות עצמית לרכישת תרופות שבסל התרופות לכלל אוכלוסיית הניצולים המוכרת על ידי הרשות‪.‬‬
‫ו‪5-‬‬
‫(‪ )1‬ההתחייבות‬
‫ההתחייבות האקטוארית מתייחסת לאוכלוסייה סגורה של ניצולי השואה הקיימים או שאיריהם המקבלים‬
‫תגמול‪ ,‬בלי להביא בחשבון מצטרפים חדשים עתידיים אפשריים‪ .‬כמו כן‪ ,‬החישוב האקטוארי התבסס על‬
‫הנחות אקטואריות‪ ,‬שתואמות הדדית ולא מוטות‪ ,4‬בכפוף למגבלות הנתונים שעל בסיסן בוצע התחשיב‪.‬‬
‫ההתחייבויות האקטואריות של ממשלת ישראל הנובעות מתשלומי הגמלאות על פי החוקים שצוינו לעיל‪ ,‬בגין‬
‫תשלומי תגמולים לאוכלוסיית ניצולי השואה הזכאים ליום ‪ 01‬בדצמבר ‪ 5118‬מסתכמת בכ‪ 02.4 -‬מיליארדי ‪₪‬‬
‫(כ‪ 58 -‬מיליארדי ‪ ₪‬ליום ‪ 01‬בדצמבר ‪ ,)5110‬ובגין הטבות אחרות מסתכמת בכ – ‪ 8.3‬מיליארדי ‪( ₪‬כ‪1.5 -‬‬
‫מיליארדי ‪ ₪‬ליום ‪ 01‬בדצמבר ‪.)5110‬‬
‫(‪ )0‬תיאור הנתונים שהתקבלו‬
‫החישוב האקטוארי בוצע על נתונים פרטניים של אוכלוסיית ניצולי השואה חלקם ליום ‪ 01‬בספטמבר ‪5118‬‬
‫וחלקם האחר ליום ‪ 01‬בדצמבר ‪( 5110‬להלן‪" :‬מועדי החתך")‪ .‬החישוב הביא בחשבון פרמטרים אישיים כגון‪,‬‬
‫מצב משפחתי‪ ,‬משך התשלום (חד פעמי או מתמשך)‪ ,‬אחוז הקצבה‪ ,‬סוג הגמלה‪ :‬נכות‪ ,‬נכות מיוחדת‪ ,‬תוספות‬
‫למיניהן‪ ,‬ניכויים וקיזוזים‪ ,‬מענק‪ ,‬טיפולים רפואיים‪ ,‬אחזקת טלפון ועוד‪.‬‬
‫(‪ )7‬עיקרי שיטת חישוב ההתחייבות‬
‫‪ 0.3‬החישוב נערך לכל ניצול ואלמן‪/‬נה באופן פרטני כשהוא מהוון‬
‫‪ 0.4‬ריבית ההיוון והנחות אקטואריות‬
‫בחישוב ההתחייבות נלקחו בחשבון הפרמטרים וההנחות הבאות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ריבית ההיוון‪ :‬שיעורי ריבית להיוון מתבססים על עקום תשואה נכון לסוף חודש דצמבר ‪ 5118‬של‬
‫אג"ח ממשלתיות צמודות מדד המחירים לצרכן‪.‬‬
‫הנחות פיננסיות‪ :‬שיעורי אינפלציה חזויים‪ ,‬שיעור הגידול השנתי בתשלומים בגין הטבות אחרות‬
‫(שאינן תגמולים)‪ ,‬שיעור השינוי השנתי במדד הסקטור הציבורי הקהילתי‪ ,‬שיעור השינוי השנתי‬
‫בסכומי המינימום של תגמולים חודשיים‪ ,‬תוספת עתידית שנתית באחוז הנכות‪.‬‬
‫הנחות דמוגרפיות‪ :‬שיעור התמותה (לוחות תמותה)‪ ,‬מצב משפחתי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫(‪ ).‬תחזית טווח ארוך לשנים ‪ 4131-4111‬של התחייבות האקטוארית‪:‬‬
‫תרשים ‪ -‬תחזית תשלומים שנתיים (במיליוני ‪: )₪‬‬
‫תשלומים שנתיים ‪ -‬במיליוני ש"ח‬
‫‪3,500‬‬
‫‪3,000‬‬
‫‪2,500‬‬
‫‪2,000‬‬
‫‪1,500‬‬
‫‪1,000‬‬
‫‪500‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2051‬‬
‫‪2049‬‬
‫‪2047‬‬
‫‪2045‬‬
‫‪2043‬‬
‫‪2041‬‬
‫‪2039‬‬
‫‪2037‬‬
‫‪2035‬‬
‫‪2033‬‬
‫‪2031‬‬
‫‪2029‬‬
‫‪2027‬‬
‫‪2025‬‬
‫‪2023‬‬
‫‪2021‬‬
‫‪2019‬‬
‫‪2017‬‬
‫ו‪4-‬‬
‫‪2015‬‬
‫‪4‬‬
‫‪Mutually compatible and unbiased‬‬
‫תשלומי‬
‫תגמולים‪,‬‬
‫והטבות‬
‫אחרות‬
‫טבלה ‪ -‬תחזית תשלומים שנתיים לא מהוון (במיליוני ‪:)₪‬‬
‫שנה‬
‫תשלום חזוי‬
‫שנה‬
‫תשלום חזוי‬
‫‪4131‬‬
‫‪3,078‬‬
‫‪4112‬‬
‫‪794‬‬
‫‪4130‬‬
‫‪2,990‬‬
‫‪4111‬‬
‫‪676‬‬
‫‪4137‬‬
‫‪2,913‬‬
‫‪4110‬‬
‫‪569‬‬
‫‪413.‬‬
‫‪2,826‬‬
‫‪4117‬‬
‫‪473‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪2,721‬‬
‫‪411.‬‬
‫‪389‬‬
‫‪4141‬‬
‫‪2,620‬‬
‫‪4112‬‬
‫‪316‬‬
‫‪4143‬‬
‫‪2,513‬‬
‫‪4121‬‬
‫‪253‬‬
‫‪4144‬‬
‫‪2,398‬‬
‫‪4123‬‬
‫‪201‬‬
‫‪4141‬‬
‫‪2,280‬‬
‫‪4124‬‬
‫‪158‬‬
‫‪4142‬‬
‫‪2,145‬‬
‫‪4121‬‬
‫‪124‬‬
‫‪4141‬‬
‫‪2,022‬‬
‫‪4122‬‬
‫‪96‬‬
‫‪4140‬‬
‫‪1,887‬‬
‫‪4121‬‬
‫‪73‬‬
‫‪4147‬‬
‫‪1,747‬‬
‫‪4120‬‬
‫‪56‬‬
‫‪414.‬‬
‫‪1,628‬‬
‫‪4127‬‬
‫‪42‬‬
‫‪4142‬‬
‫‪1,481‬‬
‫‪412.‬‬
‫‪32‬‬
‫‪4111‬‬
‫‪1,334‬‬
‫‪4122‬‬
‫‪23‬‬
‫‪4113‬‬
‫‪1,191‬‬
‫‪4111‬‬
‫‪17‬‬
‫‪4114‬‬
‫‪1,052‬‬
‫‪4113‬‬
‫‪13‬‬
‫‪4111‬‬
‫‪919‬‬
‫‪ 4114‬והלאה‬
‫‪32‬‬
‫ו‪9-‬‬
‫(ב) פנסיה תקציבית‬
‫בהמשך לפירוט שניתן בחלק א' ‪ -‬מבוא לדוחות הכספיים (סעיף ‪ )9‬ובחלק ב' – דוחות כספיים מאוחדים‬
‫ביאור ‪ ,14‬התחייבויות בגין זכויות עובדים‪ ,‬מצורף בזאת פירוט נוסף לתשלומי הקצבה במסגרת הסדרי‬
‫הפנסיה התקציבית‪.‬‬
‫הפירוט הנוסף הינו ל ‪ 4 -‬אוכלוסיות ‪ -‬מערכת הביטחון‪ ,‬גמלאי הוראה‪ ,‬גמלאי מדינה (מערכת הבריאות‪,‬‬
‫שופטים ודיינים‪ ,‬שרים וחברי כנסת‪ ,‬ביקורת המדינה והיתר) משטרה ושב"ס‪ ,‬וכולל את המידע הבא‪:5‬‬
‫‪ ‬שכר חציוני וממוצע‪.‬‬
‫‪ ‬התפלגות מקבלי הקצבה (למעט מערכת הביטחון)‪.‬‬
‫‪ ‬רשימת ‪ 51‬מקבלי הקצבאות הגבוהות‪.6‬‬
‫המידע מבוסס על תשלומי הקצבה ברוטו לחודש דצמבר ‪ ,5118‬כולל קצבאות ששולמו לשאירים‪.‬‬
‫הנתונים המפורטים מטה‪ ,‬אינם כוללים‪:‬‬
‫הצגה מחדש‪-‬‬
‫במסגרת טיוב נתונים של אוכלוסיית גמלאי משטרה‪ ,‬התגלו טעויות באופן ייחוס סעיפי חוק כסיבת הפרישה‪ ,‬אשר‬
‫משפיעים על ההנחות האקטואריות הנגזרות מסיבת הפרישה‪ ,‬וכן בשיעורי קצבה של שארים‪ .‬הדוחות הכספיים‬
‫תוקנו בדרך של הצגה מחדש על מנת לשקף בהם למפרע את השפעת תיקון הטעות על החבות הפנסיונית ליום ‪01‬‬
‫בדצמבר ‪.5110‬‬
‫להלן השפעת ההצגה מחדש של סעיפי החבות הפנסיונית‪:‬‬
‫גמלאים מקבלי קצבה – שוטרים‬
‫וסוהרים‬
‫סך הכל‬
‫לפני הצגה מחדש‬
‫שינוי‬
‫לאחר הצגה מחדש‬
‫‪04,949‬‬
‫‪1.,2.2‬‬
‫‪9,141‬‬
‫‪2,3.3‬‬
‫‪84,151‬‬
‫‪2.,371‬‬
‫רכיבים חסרים בחישוב החבות‪-‬‬
‫א‪ .‬התחייבויות לתשלום קצבאות לעובדים המבוטחים בקרנות הפנסיה בתקופת הפרישה המוקדמת לגבי צה"ל‪,‬‬
‫אזרחים עובדי צה"ל ועובדים נוספים במערכת הביטחון;‬
‫ב‪ .‬חישוב החבות האקטוארית בגין העובדים הפעילים לא לוקח בחשבון הנחות לגבי היוון עתידי אפשרי‪.‬‬
‫בשלב זה לא קיימים נתונים מהימנים לגבי החבויות הנ"ל ונעשות פעולות של משרד האוצר בשיתוף מערכת‬
‫הביטחון לביצוע אומדן מהימן להתחייבויות אלה‪.‬‬
‫הבדלים בבסיסי המדידה‪-‬‬
‫יודגש כי החישוב האקטוארי בגין אוכלוסיות מסוימות לשנת ‪ 5118‬נערך על בסיס הנחות אקטואריות ומחקרים‬
‫מעודכנים והשונים מאלה ששמשו לחישוב האקטוארי בשנת ‪ .5110‬תנועה בהתחייבות האקטוארית הנובעת‬
‫משינויים אלה נזקפה בשנת הדוח במסגרת הפסד אקטוארי‪ ,‬ראה חלק ב'‪ ,‬דוחות כספיים מאוחדים‪ ,‬ביאור מספר ‪59‬‬
‫– שכר עבודה והטבות לעובדים‪.‬‬
‫‪ 5‬הנתונים אינם כוללים תשלומים שנתיים במידה והיו (לדוגמא‪ :‬הבראה)‬
‫‪ 6‬כולל התייחסות להפחתת ההיוון במקום בו הגמלאי היוון חלק מהקצבה ועדיין מבוצעת לו הפחתה‪.‬‬
‫ו‪11-‬‬
‫מערכת הביטחון*‬
‫‪4131‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪155,145‬‬
‫‪190,518‬‬
‫‪4132‬‬
‫(*)‬
‫‪4131‬‬
‫(*)‬
‫(*) נתון מסווג‪.‬‬
‫סה"כ החבות כלפי גמלאים שהגמלה החודשית גבוהה מ ‪ 51‬אלפי ‪ ₪‬הינה ‪ 21,225‬מיליוני ‪. ₪‬‬
‫‪ ‬נתוני קצבאות ששולמו בחודש דצמבר ‪ 4132‬לגמלאי מערכת הביטחון‪:‬‬
‫מאחר ולא ניתן להציג את ממוצע מקבלי הגמלה‪ ,‬מובא הפירוט הבא‪:‬‬
‫אחוז הגמלאים הזכאים מסך כלל הגמלאים‬
‫‪ 41%‬מהגמלאים מקבלים מתחת‬
‫‪ 11%‬מהגמלאים מקבלים מעל‬
‫‪ 41%‬מהגמלאים מקבלים מעל‬
‫טווחי הקצבה‬
‫סכום ששולם בחודש‬
‫דצמבר ‪4132‬‬
‫באלפי ש"ח‬
‫‪1-31,111‬‬
‫‪154,121‬‬
‫ש"ח‬
‫נתוני דצמבר ‪4132‬‬
‫‪7,77.‬‬
‫‪33,071‬‬
‫‪30,417‬‬
‫‪60.0%‬‬
‫עלות חודשית בכל טווח (באחוזים)‬
‫‪000,280 31,111-41,111‬‬
‫‪185,491 41,111-11,111‬‬
‫‪82,555 11,111-21,111‬‬
‫‪11,854 21,111-11,111‬‬
‫‪5,559 11,111-01,111‬‬
‫‪50.0%‬‬
‫‪40.0%‬‬
‫‪30.0%‬‬
‫‪20.0%‬‬
‫‪19.3%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪1.6%‬‬
‫טווחי קצבה‬
‫‪ 41 ‬הקצבאות הגבוהות ששולמו בדצמבר ‪:4132‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪7‬‬
‫‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪31‬‬
‫קצבה ‪₪‬‬
‫‪35,358‬‬
‫‪33,108‬‬
‫‪32,524‬‬
‫‪38,429‬‬
‫‪38,125‬‬
‫‪35,915‬‬
‫‪35,250‬‬
‫‪31,301‬‬
‫‪31,540‬‬
‫‪31,558‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪31‬‬
‫‪30‬‬
‫‪37‬‬
‫‪3.‬‬
‫‪32‬‬
‫‪41‬‬
‫דירוג שכר‬
‫*ראה הערות בעמוד ו‪11-‬‬
‫ו‪11-‬‬
‫‪0.4%‬‬
‫‪0.1%‬‬
‫‪ 0‬עד ‪60,001 50,001 40,001 30,001 20,001 10,001‬‬
‫עד‬
‫עד‬
‫עד‬
‫עד‬
‫עד‬
‫עד‬
‫‪10,000‬‬
‫‪70,000 60,000 50,000 40,000 30,000 20,000‬‬
‫‪330,500‬‬
‫‪21.5%‬‬
‫‪6.8%‬‬
‫‪10.0%‬‬
‫‪419 01,111-71,111‬‬
‫סה"כ‬
‫‪50.3%‬‬
‫‪31,843‬‬
‫‪31,813‬‬
‫‪31,132‬‬
‫‪29,889‬‬
‫‪24,941‬‬
‫‪24,555‬‬
‫‪24,122‬‬
‫‪25,350‬‬
‫‪25,813‬‬
‫‪25,038‬‬
‫גמלאי הוראה*‬
‫‪4131‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪58,452‬‬
‫‪59,443‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪20,485‬‬
‫‪4131‬‬
‫‪21,218‬‬
‫‪ ‬נתוני קצבאות ששולמו בחודש דצמבר ‪ 4132‬לגמלאי הוראה‪:‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪3,118‬‬
‫‪3,111‬‬
‫ממוצע‬
‫חציון‬
‫‪ ‬התפלגות מקבלי הקצבה בחודש דצמבר בש"ח‬
‫‪1-2,111‬‬
‫‪2,111-11,111‬‬
‫‪11,111-12,111‬‬
‫‪12,111-51,111‬‬
‫סה"כ‬
‫‪35,352‬‬
‫‪555,953‬‬
‫‪09,283‬‬
‫‪0,231‬‬
‫‪14.,01.‬‬
‫‪14,540‬‬
‫‪01,821‬‬
‫‪0,043‬‬
‫‪555‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫ממוצע‬
‫מספר מקבלי קצבאות (באלפים)‬
‫בש"ח‬
‫מספר‬
‫מקבלי‬
‫הקצבאות‬
‫סכום ששולם‬
‫(באלפי ‪)₪‬‬
‫‪60‬‬
‫‪15,193‬‬
‫‪15,189‬‬
‫‪15,135‬‬
‫‪13,451‬‬
‫‪13,545‬‬
‫‪13,522‬‬
‫‪13,501‬‬
‫‪13,501‬‬
‫‪13,501‬‬
‫‪13,501‬‬
‫‪13,501‬‬
‫‪13,501‬‬
‫‪13,501‬‬
‫‪13,501‬‬
‫‪13,501‬‬
‫‪13,501‬‬
‫‪13,501‬‬
‫‪13,501‬‬
‫‪13,501‬‬
‫‪13,501‬‬
‫ו‪15-‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫טווחי קצבה (באלפי ש"ח)‬
‫חציון‬
‫‪20‬‬
‫גמלאי מדינה*‬
‫‪4131‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪21,081‬‬
‫‪20,102‬‬
‫‪4131‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪81,534‬‬
‫‪85,199‬‬
‫להלן פירוט בגין חמשת תתי הקבוצות שנכללות תחת אוכלוסיית גמלאי המדינה‪:‬‬
‫‪ .1‬מערכת הבריאות ללא מנהל ומשק‪.‬‬
‫‪ ‬נתוני קצבאות ששולמו בחודש דצמבר ‪ 4132‬לגמלאים‪ -‬רופאים ופרא רפואיים‪:‬‬
‫ממוצע‬
‫חציון‬
‫‪₪‬‬
‫‪3,318‬‬
‫‪3,103‬‬
‫‪51,139‬‬
‫רופאים‬
‫‪1‬‬
‫‪51,150‬‬
‫רופאים‬
‫‪2‬‬
‫‪19,310‬‬
‫רופאים‬
‫‪3‬‬
‫אחים ואחיות בריאות הציבור ‪19,132‬‬
‫‪4‬‬
‫‪19,154‬‬
‫רופאים‬
‫‪5‬‬
‫‪14,915‬‬
‫אחים ואחיות‬
‫‪6‬‬
‫‪14,400‬‬
‫‪7‬‬
‫אחים ואחיות בריאות הציבור ‪14,515‬‬
‫‪8‬‬
‫‪14,201‬‬
‫‪9‬‬
‫‪14,814‬‬
‫‪ 10‬רופאים‬
‫‪14,814‬‬
‫‪14,090‬‬
‫‪14,044‬‬
‫‪ 14‬אחים ואחיות בריאות הציבור ‪14,038‬‬
‫‪14,559‬‬
‫‪14,555‬‬
‫‪ 16‬אחים ואחיות‬
‫‪15,451‬‬
‫‪15,294‬‬
‫‪ 18‬אחים ואחיות‬
‫‪15,891‬‬
‫‪15,853‬‬
‫ו‪10-‬‬
‫‪1-2,111‬‬
‫‪2,111-11,111‬‬
‫‪11,111-12,111‬‬
‫‪12,111-51,111‬‬
‫‪51,111-52,111‬‬
‫סה"כ‬
‫מספר מקבלי‬
‫‪5,249‬‬
‫‪0,803‬‬
‫‪949‬‬
‫‪112‬‬
‫‪5‬‬
‫(באלפי ‪)₪‬‬
‫‪4,902‬‬
‫‪58,255‬‬
‫‪11,412‬‬
‫‪1,551‬‬
‫‪81‬‬
‫‪27,142‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫ממוצע‬
‫‪0‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫חציון‬
‫רופאים ואחיות‬
‫‪20‬‬
‫‪ .2‬שופטים ודיינים‬
‫‪ ‬נתוני קצבאות ששולמו בחודש דצמבר ‪ 4132‬לשופטים ודיינים בגמלאות‪:‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪04,840‬‬
‫‪04,231‬‬
‫ממוצע‬
‫חציון‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫שופטים‬
‫דיינים‬
‫דיינים‬
‫שופטים‬
‫שופטים‬
‫שופטים‬
‫שופטים‬
‫שופטים‬
‫שופטים‬
‫קאדים‬
‫שופטים‬
‫שופטים‬
‫שופטי ביה"ד לעבודה‬
‫שופטים‬
‫דיינים‬
‫שופטים‬
‫שופטים‬
‫שופטי ביה"ד לעבודה‬
‫שופטים‬
‫שופטים‬
‫‪44,315‬‬
‫‪41,551‬‬
‫‪41,123‬‬
‫‪55,388‬‬
‫‪55,905‬‬
‫‪31,358‬‬
‫‪31,110‬‬
‫‪31,998‬‬
‫‪31,014‬‬
‫‪31,549‬‬
‫‪29,401‬‬
‫‪29,095‬‬
‫‪29,535‬‬
‫‪24,112‬‬
‫‪25,593‬‬
‫‪25,113‬‬
‫‪23,399‬‬
‫‪23,559‬‬
‫‪22,390‬‬
‫‪22,813‬‬
‫ו‪18-‬‬
‫מספר מקבלי קצבאות‬
‫‪1-11,111‬‬
‫‪11,111-51,111‬‬
‫‪51,111-01,111‬‬
‫‪01,111-81,111‬‬
‫‪81,111-21,111‬‬
‫‪21,111-31,111‬‬
‫‪31,111-51,111‬‬
‫‪51,111-41,111‬‬
‫‪41,111-91,111‬‬
‫סה"כ‬
‫מספר‬
‫מקבלי‬
‫‪5‬‬
‫‪53‬‬
‫‪31‬‬
‫‪525‬‬
‫‪518‬‬
‫‪83‬‬
‫‪2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫(באלפי ‪)₪‬‬
‫‪15‬‬
‫‪813‬‬
‫‪1,282‬‬
‫‪9,148‬‬
‫‪9,835‬‬
‫‪5,804‬‬
‫‪018‬‬
‫‪121‬‬
‫‪521‬‬
‫‪41,007‬‬
‫‪700‬‬
‫‪600‬‬
‫‪500‬‬
‫‪400‬‬
‫‪300‬‬
‫‪200‬‬
‫‪100‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫ממוצע‬
‫‪50‬‬
‫חציון‬
‫שופטים ודיינים‬
‫‪100‬‬
‫‪ .3‬שרים וחברי כנסת‬
‫‪ ‬נתוני קצבאות ששולמו בחודש דצמבר ‪ 4132‬לשרים ולחכ"ים בגמלאות‪:‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪14,548‬‬
‫‪15,503‬‬
‫ממוצע‬
‫חציון‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪600‬‬
‫‪500‬‬
‫‪400‬‬
‫‪300‬‬
‫‪200‬‬
‫‪100‬‬
‫‪0‬‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫ממוצע‬
‫שרים‪ ,‬חכים‬
‫‪1-11,111‬‬
‫‪11,111-51,111‬‬
‫‪51,111-01,111‬‬
‫‪01,111-81,111‬‬
‫‪81,111-21,111‬‬
‫‪21,111-31,111‬‬
‫סה"כ‬
‫מספר‬
‫מקבלי‬
‫‪111‬‬
‫‪142‬‬
‫‪194‬‬
‫‪00‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫(באלפי ‪)₪‬‬
‫‪332‬‬
‫‪5,341‬‬
‫‪2,151‬‬
‫‪1,114‬‬
‫‪85‬‬
‫‪25‬‬
‫‪2,074‬‬
‫‪25,811‬‬
‫‪85,852‬‬
‫‪09,498‬‬
‫‪04,933‬‬
‫‪04,421‬‬
‫‪03,251‬‬
‫‪03,055‬‬
‫‪02,900‬‬
‫‪02,054‬‬
‫‪02,035‬‬
‫‪08,032‬‬
‫‪08,194‬‬
‫‪08,131‬‬
‫‪08,145‬‬
‫‪00,924‬‬
‫‪00,528‬‬
‫‪00,218‬‬
‫‪00,821‬‬
‫‪00,581‬‬
‫‪00,581‬‬
‫ו‪12-‬‬
‫חציון‬
‫שרים וחכ"ים‬
‫‪80‬‬
‫‪ .4‬ביקורת המדינה‬
‫‪ ‬נתוני קצבאות ששולמו בחודש דצמבר ‪ 4132‬לגמלאי ביקורת המדינה‪:‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪18,254‬‬
‫‪10,112‬‬
‫ממוצע‬
‫חציון‬
‫(באלפי ‪)₪‬‬
‫‪944‬‬
‫‪5,115‬‬
‫‪5,820‬‬
‫‪543‬‬
‫‪1,742‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫ביקורת מדינה‬
‫‪1-11,111‬‬
‫‪11,111-51,111‬‬
‫‪51,111-01,111‬‬
‫‪01,111-81,111‬‬
‫סה"כ‬
‫מספר‬
‫מקבלי‬
‫‪180‬‬
‫‪109‬‬
‫‪115‬‬
‫‪9‬‬
‫‪500‬‬
‫‪400‬‬
‫‪300‬‬
‫‪200‬‬
‫‪100‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫ממוצע‬
‫‪05,589‬‬
‫‪01,951‬‬
‫‪01,951‬‬
‫‪01,951‬‬
‫‪01,951‬‬
‫‪01,951‬‬
‫‪01,951‬‬
‫‪01,103‬‬
‫‪01,459‬‬
‫‪59,352‬‬
‫‪59,120‬‬
‫‪54,815‬‬
‫‪54,041‬‬
‫‪54,125‬‬
‫‪54,135‬‬
‫‪54,135‬‬
‫‪54,135‬‬
‫‪54,135‬‬
‫‪55,544‬‬
‫‪55,393‬‬
‫ו‪13-‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫חציון‬
‫ביקורת המדינה‬
‫‪40‬‬
‫‪ .5‬גמלאי המדינה‬
‫‪ ‬נתוני קצבאות ששולמו בחודש דצמבר ‪ 4132‬ליתר גמלאי המדינה‪:‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪2,551‬‬
‫‪8,983‬‬
‫ממוצע‬
‫חציון‬
‫‪1-11,111‬‬
‫‪11,111-51,111‬‬
‫‪51,111-01,111‬‬
‫‪01,111-81,111‬‬
‫סה"כ‬
‫מספר מקבלי‬
‫‪01,511‬‬
‫‪0,552‬‬
‫‪135‬‬
‫‪1‬‬
‫(באלפי ‪)₪‬‬
‫‪181,888‬‬
‫‪85,185‬‬
‫‪0,555‬‬
‫‪01‬‬
‫‪3.0,41.‬‬
‫ממוצע‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫משפטנים‬
‫בכיר‬
‫משפטנים‬
‫מח"ר‬
‫חוזה אישי עובדים בכירים‬
‫חוזה אישי ‪ -‬מנהלים כלליים ומקביליהם‬
‫בכיר‬
‫עובדי מחקר‬
‫עובדי מנהל ושירותים מגזר ציבורי‬
‫‪40‬‬
‫‪35‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪01,094‬‬
‫‪59,804‬‬
‫‪54,981‬‬
‫‪54,858‬‬
‫‪55,241‬‬
‫‪55,241‬‬
‫‪55,241‬‬
‫‪53,901‬‬
‫‪53,901‬‬
‫‪53,901‬‬
‫‪53,818‬‬
‫‪53,818‬‬
‫‪53,818‬‬
‫‪53,818‬‬
‫‪53,818‬‬
‫‪53,818‬‬
‫‪53,583‬‬
‫‪53,515‬‬
‫‪53,191‬‬
‫‪53,158‬‬
‫ו‪15-‬‬
‫‪0‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫חציון‬
‫‪40‬‬
‫גמלאי משטרה ושב"ס*‬
‫‪4131‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪84,151‬‬
‫‪20,832‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪51,255‬‬
‫‪4131‬‬
‫‪19,905‬‬
‫‪ ‬נתוני קצבאות ששולמו בחודש דצמבר ‪ 4132‬לשוטרים וסוהרים בגמלאות‪:‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪9,828‬‬
‫ממוצע‬
‫‪4,121‬‬
‫חציון‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫שופטים‬
‫שופטים‬
‫שופטים‬
‫שופטים‬
‫שופטים‬
‫שופטים‬
‫שופטים‬
‫שופטים‬
‫משטרה‪-‬משפטנים‬
‫שופטים‬
‫שופטים‬
‫שופטים‬
‫משטרה‪-‬מהנדסים‬
‫שופטים‬
‫משטרה‪-‬רופאים‬
‫משטרה‪-‬רופאים‬
‫‪35,411‬‬
‫‪31,452‬‬
‫‪31,010‬‬
‫‪29,435‬‬
‫‪29,012‬‬
‫‪29,505‬‬
‫‪24,544‬‬
‫‪25,915‬‬
‫‪23,182‬‬
‫‪23,159‬‬
‫‪22,555‬‬
‫‪22,814‬‬
‫‪28,525‬‬
‫‪25,534‬‬
‫‪25,585‬‬
‫‪21,185‬‬
‫‪89,052‬‬
‫‪89,151‬‬
‫‪84,450‬‬
‫‪83,205‬‬
‫ו‪14-‬‬
‫מספר‬
‫מקבלי‬
‫(באלפי ‪)₪‬‬
‫‪33,591‬‬
‫‪15,028‬‬
‫‪1-11,111‬‬
‫‪98,351‬‬
‫‪3,422‬‬
‫‪11,111-51,111‬‬
‫‪51,140‬‬
‫‪439‬‬
‫‪51,111-01,111‬‬
‫‪5,055‬‬
‫‪518‬‬
‫‪01,111-81,111‬‬
‫‪5,541‬‬
‫‪32‬‬
‫‪81,111-21,111‬‬
‫‪559‬‬
‫‪10‬‬
‫‪21,111-31,111‬‬
‫‪142‬‬
‫‪0‬‬
‫‪31,111-51,111‬‬
‫‪324,033‬‬
‫סה"כ‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫ממוצע‬
‫‪0‬‬
‫‪70 60 50 40 30 20 10‬‬
‫חציון‬
‫תזרים צפוי בגין ההתחייבות המלאה לפנסיה תקציבית במחירים שוטפים (במיליוני ‪:)₪‬‬
‫שנה‬
‫גמלאים‬
‫מקבלי‬
‫קצבה‬
‫פעילים‬
‫שיפרשו‬
‫‪2015‬‬
‫‪2016‬‬
‫‪2017‬‬
‫‪2018‬‬
‫‪2019‬‬
‫‪2020‬‬
‫‪2021‬‬
‫‪2022‬‬
‫‪2023‬‬
‫‪2024‬‬
‫‪2025‬‬
‫‪2026‬‬
‫‪2027‬‬
‫‪2028‬‬
‫‪2029‬‬
‫‪2030‬‬
‫‪2031‬‬
‫‪2032‬‬
‫‪2033‬‬
‫‪2034‬‬
‫‪2035‬‬
‫‪2036‬‬
‫‪2037‬‬
‫‪2038‬‬
‫‪2039‬‬
‫‪2040‬‬
‫‪2041‬‬
‫‪2042‬‬
‫‪2043‬‬
‫‪2044‬‬
‫‪2045‬‬
‫‪2046‬‬
‫‪2047‬‬
‫‪2048‬‬
‫‪2049‬‬
‫‪2050‬‬
‫‪2051‬‬
‫‪2052‬‬
‫‪2053‬‬
‫‪2054‬‬
‫‪2055‬‬
‫‪2056‬‬
‫‪2057‬‬
‫‪17,909‬‬
‫‪17,730‬‬
‫‪17,574‬‬
‫‪17,406‬‬
‫‪17,207‬‬
‫‪16,981‬‬
‫‪16,739‬‬
‫‪16,482‬‬
‫‪16,210‬‬
‫‪15,920‬‬
‫‪15,613‬‬
‫‪15,288‬‬
‫‪14,944‬‬
‫‪14,584‬‬
‫‪14,209‬‬
‫‪13,821‬‬
‫‪13,421‬‬
‫‪13,007‬‬
‫‪12,580‬‬
‫‪12,139‬‬
‫‪11,685‬‬
‫‪11,218‬‬
‫‪10,739‬‬
‫‪10,248‬‬
‫‪9,747‬‬
‫‪9,239‬‬
‫‪8,724‬‬
‫‪8,206‬‬
‫‪7,688‬‬
‫‪7,173‬‬
‫‪6,665‬‬
‫‪6,166‬‬
‫‪5,679‬‬
‫‪5,208‬‬
‫‪4,754‬‬
‫‪4,320‬‬
‫‪3,908‬‬
‫‪3,518‬‬
‫‪3,153‬‬
‫‪2,811‬‬
‫‪2,493‬‬
‫‪2,199‬‬
‫‪1,929‬‬
‫‪1,055‬‬
‫‪1,775‬‬
‫‪2,473‬‬
‫‪3,207‬‬
‫‪3,965‬‬
‫‪4,756‬‬
‫‪5,557‬‬
‫‪6,388‬‬
‫‪7,239‬‬
‫‪8,032‬‬
‫‪8,845‬‬
‫‪9,595‬‬
‫‪10,351‬‬
‫‪11,073‬‬
‫‪11,740‬‬
‫‪12,403‬‬
‫‪12,970‬‬
‫‪13,499‬‬
‫‪13,976‬‬
‫‪14,387‬‬
‫‪14,723‬‬
‫‪14,958‬‬
‫‪15,082‬‬
‫‪15,160‬‬
‫‪15,213‬‬
‫‪15,235‬‬
‫‪15,197‬‬
‫‪15,134‬‬
‫‪15,032‬‬
‫‪14,900‬‬
‫‪14,763‬‬
‫‪14,557‬‬
‫‪14,343‬‬
‫‪14,108‬‬
‫‪13,854‬‬
‫‪13,574‬‬
‫‪13,276‬‬
‫‪12,961‬‬
‫‪12,625‬‬
‫‪12,269‬‬
‫‪11,895‬‬
‫‪11,504‬‬
‫‪11,095‬‬
‫סה"כ‬
‫‪18,963‬‬
‫‪19,504‬‬
‫‪20,046‬‬
‫‪20,613‬‬
‫‪21,172‬‬
‫‪21,737‬‬
‫‪22,296‬‬
‫‪22,870‬‬
‫‪23,449‬‬
‫‪23,952‬‬
‫‪24,458‬‬
‫‪24,883‬‬
‫‪25,295‬‬
‫‪25,657‬‬
‫‪25,950‬‬
‫‪26,225‬‬
‫‪26,391‬‬
‫‪26,506‬‬
‫‪26,556‬‬
‫‪26,526‬‬
‫‪26,408‬‬
‫‪26,176‬‬
‫‪25,821‬‬
‫‪25,408‬‬
‫‪24,961‬‬
‫‪24,474‬‬
‫‪23,921‬‬
‫‪23,340‬‬
‫‪22,720‬‬
‫‪22,073‬‬
‫‪21,427‬‬
‫‪20,723‬‬
‫‪20,022‬‬
‫‪19,316‬‬
‫‪18,608‬‬
‫‪17,895‬‬
‫‪17,184‬‬
‫‪16,480‬‬
‫‪15,778‬‬
‫‪15,080‬‬
‫‪14,389‬‬
‫‪13,703‬‬
‫‪13,024‬‬
‫שנה‬
‫גמלאים‬
‫מקבלי‬
‫קצבה‬
‫פעילים‬
‫שיפרשו‬
‫סה"כ‬
‫‪2058‬‬
‫‪2059‬‬
‫‪2060‬‬
‫‪2061‬‬
‫‪2062‬‬
‫‪2063‬‬
‫‪2064‬‬
‫‪2065‬‬
‫‪2066‬‬
‫‪2067‬‬
‫‪2068‬‬
‫‪2069‬‬
‫‪2070‬‬
‫‪2071‬‬
‫‪2072‬‬
‫‪2073‬‬
‫‪2074‬‬
‫‪2075‬‬
‫‪2076‬‬
‫‪2077‬‬
‫‪2078‬‬
‫‪2079‬‬
‫‪2080‬‬
‫‪2081‬‬
‫‪2082‬‬
‫‪2083‬‬
‫‪2084‬‬
‫‪2085‬‬
‫‪2086‬‬
‫‪2087‬‬
‫‪2088‬‬
‫‪2089‬‬
‫‪2090‬‬
‫‪2091‬‬
‫‪2092‬‬
‫‪2093‬‬
‫‪2094‬‬
‫‪2095‬‬
‫‪2096‬‬
‫‪2097‬‬
‫‪2098‬‬
‫‪2099‬‬
‫‪2100‬‬
‫‪1,681‬‬
‫‪1,455‬‬
‫‪1,250‬‬
‫‪1,066‬‬
‫‪900‬‬
‫‪754‬‬
‫‪625‬‬
‫‪513‬‬
‫‪417‬‬
‫‪335‬‬
‫‪267‬‬
‫‪210‬‬
‫‪163‬‬
‫‪125‬‬
‫‪95‬‬
‫‪72‬‬
‫‪53‬‬
‫‪39‬‬
‫‪28‬‬
‫‪20‬‬
‫‪14‬‬
‫‪10‬‬
‫‪7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪10,671‬‬
‫‪10,231‬‬
‫‪9,779‬‬
‫‪9,315‬‬
‫‪8,841‬‬
‫‪8,360‬‬
‫‪7,875‬‬
‫‪7,388‬‬
‫‪6,902‬‬
‫‪6,419‬‬
‫‪5,944‬‬
‫‪5,478‬‬
‫‪5,026‬‬
‫‪4,589‬‬
‫‪4,170‬‬
‫‪3,772‬‬
‫‪3,395‬‬
‫‪3,040‬‬
‫‪2,710‬‬
‫‪2,403‬‬
‫‪2,120‬‬
‫‪1,861‬‬
‫‪1,625‬‬
‫‪1,413‬‬
‫‪1,223‬‬
‫‪1,054‬‬
‫‪907‬‬
‫‪777‬‬
‫‪664‬‬
‫‪565‬‬
‫‪480‬‬
‫‪406‬‬
‫‪343‬‬
‫‪290‬‬
‫‪244‬‬
‫‪204‬‬
‫‪170‬‬
‫‪142‬‬
‫‪117‬‬
‫‪95‬‬
‫‪77‬‬
‫‪62‬‬
‫‪151‬‬
‫‪12,352‬‬
‫‪11,686‬‬
‫‪11,029‬‬
‫‪10,380‬‬
‫‪9,742‬‬
‫‪9,114‬‬
‫‪8,500‬‬
‫‪7,901‬‬
‫‪7,319‬‬
‫‪6,755‬‬
‫‪6,211‬‬
‫‪5,688‬‬
‫‪5,189‬‬
‫‪4,715‬‬
‫‪4,266‬‬
‫‪3,843‬‬
‫‪3,448‬‬
‫‪3,080‬‬
‫‪2,738‬‬
‫‪2,424‬‬
‫‪2,135‬‬
‫‪1,872‬‬
‫‪1,633‬‬
‫‪1,418‬‬
‫‪1,226‬‬
‫‪1,057‬‬
‫‪908‬‬
‫‪778‬‬
‫‪664‬‬
‫‪566‬‬
‫‪480‬‬
‫‪407‬‬
‫‪344‬‬
‫‪290‬‬
‫‪244‬‬
‫‪204‬‬
‫‪171‬‬
‫‪142‬‬
‫‪117‬‬
‫‪95‬‬
‫‪77‬‬
‫‪62‬‬
‫‪153‬‬
‫ו‪19-‬‬
‫תזרים צפוי בגין ההחייבות המלאה לפנסיה תקציבית במחירים שוטפים (במיליוני ‪:)₪‬‬
‫שנה‬
‫‪2015‬‬
‫‪2016‬‬
‫‪2017‬‬
‫‪2018‬‬
‫‪2019‬‬
‫‪2020‬‬
‫‪2021‬‬
‫‪2022‬‬
‫‪2023‬‬
‫‪2024‬‬
‫‪2025‬‬
‫‪2026‬‬
‫‪2027‬‬
‫‪2028‬‬
‫‪2029‬‬
‫‪2030‬‬
‫‪2031‬‬
‫‪2032‬‬
‫‪2033‬‬
‫‪2034‬‬
‫‪2035‬‬
‫‪2036‬‬
‫‪2037‬‬
‫‪2038‬‬
‫‪2039‬‬
‫‪2040‬‬
‫‪2041‬‬
‫‪2042‬‬
‫‪2043‬‬
‫‪2044‬‬
‫‪2045‬‬
‫‪2046‬‬
‫‪2047‬‬
‫‪2048‬‬
‫‪2049‬‬
‫‪2050‬‬
‫‪2051‬‬
‫‪2052‬‬
‫‪2053‬‬
‫‪2054‬‬
‫‪2055‬‬
‫‪2056‬‬
‫‪2057‬‬
‫גמלאי‬
‫מדינה‬
‫‪3,637‬‬
‫‪3,709‬‬
‫‪3,755‬‬
‫‪3,807‬‬
‫‪3,840‬‬
‫‪3,877‬‬
‫‪3,903‬‬
‫‪3,932‬‬
‫‪3,950‬‬
‫‪3,958‬‬
‫‪3,969‬‬
‫‪3,968‬‬
‫‪3,959‬‬
‫‪3,948‬‬
‫‪3,924‬‬
‫‪3,902‬‬
‫‪3,865‬‬
‫‪3,831‬‬
‫‪3,788‬‬
‫‪3,739‬‬
‫‪3,671‬‬
‫‪3,607‬‬
‫‪3,533‬‬
‫‪3,445‬‬
‫‪3,353‬‬
‫‪3,245‬‬
‫‪3,133‬‬
‫‪3,019‬‬
‫‪2,895‬‬
‫‪2,770‬‬
‫‪2,643‬‬
‫‪2,519‬‬
‫‪2,398‬‬
‫‪2,279‬‬
‫‪2,162‬‬
‫‪2,049‬‬
‫‪1,937‬‬
‫‪1,828‬‬
‫‪1,721‬‬
‫‪1,617‬‬
‫‪1,515‬‬
‫‪1,416‬‬
‫‪1,319‬‬
‫עובדי‬
‫הוראה‬
‫‪4,816‬‬
‫‪5,060‬‬
‫‪5,286‬‬
‫‪5,507‬‬
‫‪5,720‬‬
‫‪5,920‬‬
‫‪6,114‬‬
‫‪6,295‬‬
‫‪6,468‬‬
‫‪6,631‬‬
‫‪6,780‬‬
‫‪6,918‬‬
‫‪7,041‬‬
‫‪7,147‬‬
‫‪7,235‬‬
‫‪7,303‬‬
‫‪7,350‬‬
‫‪7,373‬‬
‫‪7,370‬‬
‫‪7,342‬‬
‫‪7,288‬‬
‫‪7,211‬‬
‫‪7,110‬‬
‫‪6,986‬‬
‫‪6,843‬‬
‫‪6,680‬‬
‫‪6,503‬‬
‫‪6,316‬‬
‫‪6,122‬‬
‫‪5,920‬‬
‫‪5,714‬‬
‫‪5,507‬‬
‫‪5,301‬‬
‫‪5,096‬‬
‫‪4,894‬‬
‫‪4,695‬‬
‫‪4,499‬‬
‫‪4,305‬‬
‫‪4,115‬‬
‫‪3,926‬‬
‫‪3,740‬‬
‫‪3,556‬‬
‫‪3,373‬‬
‫שוטרים מערכת‬
‫וסוהרים ביטחון‬
‫‪7,863‬‬
‫‪2,648‬‬
‫‪7,925‬‬
‫‪2,810‬‬
‫‪8,075‬‬
‫‪2,930‬‬
‫‪8,254‬‬
‫‪3,045‬‬
‫‪8,446‬‬
‫‪3,166‬‬
‫‪8,643‬‬
‫‪3,298‬‬
‫‪8,861‬‬
‫‪3,418‬‬
‫‪9,113‬‬
‫‪3,531‬‬
‫‪9,390‬‬
‫‪3,640‬‬
‫‪9,614‬‬
‫‪3,749‬‬
‫‪9,856‬‬
‫‪3,853‬‬
‫‪10,048‬‬
‫‪3,949‬‬
‫‪10,252‬‬
‫‪4,043‬‬
‫‪10,433‬‬
‫‪4,128‬‬
‫‪10,586‬‬
‫‪4,203‬‬
‫‪10,749‬‬
‫‪4,269‬‬
‫‪10,851‬‬
‫‪4,325‬‬
‫‪10,936‬‬
‫‪4,366‬‬
‫‪11,007‬‬
‫‪4,390‬‬
‫‪11,044‬‬
‫‪4,400‬‬
‫‪11,054‬‬
‫‪4,395‬‬
‫‪10,984‬‬
‫‪4,375‬‬
‫‪10,835‬‬
‫‪4,343‬‬
‫‪10,681‬‬
‫‪4,296‬‬
‫‪10,535‬‬
‫‪4,230‬‬
‫‪10,403‬‬
‫‪4,146‬‬
‫‪10,229‬‬
‫‪4,054‬‬
‫‪10,046‬‬
‫‪3,958‬‬
‫‪9,844‬‬
‫‪3,859‬‬
‫‪9,629‬‬
‫‪3,755‬‬
‫‪9,422‬‬
‫‪3,648‬‬
‫‪9,159‬‬
‫‪3,538‬‬
‫‪8,899‬‬
‫‪3,425‬‬
‫‪8,631‬‬
‫‪3,310‬‬
‫‪8,358‬‬
‫‪3,194‬‬
‫‪8,074‬‬
‫‪3,077‬‬
‫‪7,789‬‬
‫‪2,959‬‬
‫‪7,506‬‬
‫‪2,841‬‬
‫‪7,219‬‬
‫‪2,723‬‬
‫‪6,932‬‬
‫‪2,605‬‬
‫‪6,646‬‬
‫‪2,487‬‬
‫‪6,362‬‬
‫‪2,370‬‬
‫‪6,080‬‬
‫‪2,253‬‬
‫שנה‬
‫‪2058‬‬
‫‪2059‬‬
‫‪2060‬‬
‫‪2061‬‬
‫‪2062‬‬
‫‪2063‬‬
‫‪2064‬‬
‫‪2065‬‬
‫‪2066‬‬
‫‪2067‬‬
‫‪2068‬‬
‫‪2069‬‬
‫‪2070‬‬
‫‪2071‬‬
‫‪2072‬‬
‫‪2073‬‬
‫‪2074‬‬
‫‪2075‬‬
‫‪2076‬‬
‫‪2077‬‬
‫‪2078‬‬
‫‪2079‬‬
‫‪2080‬‬
‫‪2081‬‬
‫‪2082‬‬
‫‪2083‬‬
‫‪2084‬‬
‫‪2085‬‬
‫‪2086‬‬
‫‪2087‬‬
‫‪2088‬‬
‫‪2089‬‬
‫‪2090‬‬
‫‪2091‬‬
‫‪2092‬‬
‫‪2093‬‬
‫‪2094‬‬
‫‪2095‬‬
‫‪2096‬‬
‫‪2097‬‬
‫‪2098‬‬
‫‪2099‬‬
‫‪2100‬‬
‫ו‪51-‬‬
‫גמלאי‬
‫מדינה‬
‫‪1,225‬‬
‫‪1,133‬‬
‫‪1,045‬‬
‫‪960‬‬
‫‪878‬‬
‫‪799‬‬
‫‪725‬‬
‫‪655‬‬
‫‪588‬‬
‫‪527‬‬
‫‪469‬‬
‫‪416‬‬
‫‪367‬‬
‫‪322‬‬
‫‪281‬‬
‫‪244‬‬
‫‪211‬‬
‫‪181‬‬
‫‪155‬‬
‫‪132‬‬
‫‪111‬‬
‫‪93‬‬
‫‪77‬‬
‫‪63‬‬
‫‪51‬‬
‫‪42‬‬
‫‪34‬‬
‫‪27‬‬
‫‪22‬‬
‫‪17‬‬
‫‪13‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫עובדי‬
‫הוראה‬
‫‪3,191‬‬
‫‪3,010‬‬
‫‪2,831‬‬
‫‪2,653‬‬
‫‪2,477‬‬
‫‪2,304‬‬
‫‪2,133‬‬
‫‪1,967‬‬
‫‪1,806‬‬
‫‪1,650‬‬
‫‪1,500‬‬
‫‪1,358‬‬
‫‪1,223‬‬
‫‪1,097‬‬
‫‪979‬‬
‫‪870‬‬
‫‪770‬‬
‫‪679‬‬
‫‪595‬‬
‫‪520‬‬
‫‪451‬‬
‫‪389‬‬
‫‪333‬‬
‫‪284‬‬
‫‪240‬‬
‫‪203‬‬
‫‪171‬‬
‫‪143‬‬
‫‪119‬‬
‫‪98‬‬
‫‪81‬‬
‫‪66‬‬
‫‪54‬‬
‫‪43‬‬
‫‪34‬‬
‫‪27‬‬
‫‪21‬‬
‫‪15‬‬
‫‪11‬‬
‫‪7‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫שוטרים מערכת‬
‫וסוהרים ביטחון‬
‫‪5,800‬‬
‫‪2,136‬‬
‫‪5,523‬‬
‫‪2,020‬‬
‫‪5,249‬‬
‫‪1,904‬‬
‫‪4,978‬‬
‫‪1,789‬‬
‫‪4,711‬‬
‫‪1,675‬‬
‫‪4,449‬‬
‫‪1,563‬‬
‫‪4,190‬‬
‫‪1,452‬‬
‫‪3,937‬‬
‫‪1,343‬‬
‫‪3,688‬‬
‫‪1,236‬‬
‫‪3,446‬‬
‫‪1,133‬‬
‫‪3,209‬‬
‫‪1,032‬‬
‫‪2,979‬‬
‫‪936‬‬
‫‪2,755‬‬
‫‪844‬‬
‫‪2,539‬‬
‫‪757‬‬
‫‪2,331‬‬
‫‪675‬‬
‫‪2,130‬‬
‫‪598‬‬
‫‪1,939‬‬
‫‪527‬‬
‫‪1,757‬‬
‫‪462‬‬
‫‪1,585‬‬
‫‪403‬‬
‫‪1,423‬‬
‫‪349‬‬
‫‪1,272‬‬
‫‪301‬‬
‫‪1,132‬‬
‫‪258‬‬
‫‪1,003‬‬
‫‪220‬‬
‫‪884‬‬
‫‪186‬‬
‫‪777‬‬
‫‪157‬‬
‫‪680‬‬
‫‪132‬‬
‫‪593‬‬
‫‪111‬‬
‫‪516‬‬
‫‪92‬‬
‫‪447‬‬
‫‪77‬‬
‫‪387‬‬
‫‪64‬‬
‫‪333‬‬
‫‪53‬‬
‫‪287‬‬
‫‪44‬‬
‫‪246‬‬
‫‪36‬‬
‫‪211‬‬
‫‪30‬‬
‫‪181‬‬
‫‪24‬‬
‫‪154‬‬
‫‪20‬‬
‫‪131‬‬
‫‪16‬‬
‫‪112‬‬
‫‪13‬‬
‫‪95‬‬
‫‪10‬‬
‫‪80‬‬
‫‪8‬‬
‫‪66‬‬
‫‪6‬‬
‫‪55‬‬
‫‪5‬‬
‫‪143‬‬
‫‪8‬‬
‫(ג) התקשרויות מהותיות‬
‫תקציב המדינה משקף את תוכנית העבודה של משרדי הממשלה ונחשב לאחד מהתהליכים המשפיעים‬
‫והחשובים ביותר על עבודת הממשלה‪ ,‬שכן במסגרתו מפורטות משימותיה של הממשלה באופן תכליתי‬
‫ומחייב‪ ,‬כפי שנגזר ממדיניותה וממטרותיה‪ .‬התקשרויות הממשלה לטווח ארוך מהוות מרכיב משמעותי‬
‫בעבודת המשרדים‪ .‬להלן מידע בדבר התקשרויות מהותיות כפי שנמסרו על ידי משרדי הממשלה והכלולות‬
‫במסגרת דוח ביצוע התקציב חלק ה' לדוחות הכספים נכון ליום ‪ 01‬בדצמבר ‪ 5118‬במיליוני ‪:₪‬‬
‫סכום התקשרות‬
‫יתרת התקשרות‬
‫משרד‬
‫‪31,2.2‬‬
‫‪7,101‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪11‬‬
‫‪224‬‬
‫‪711‬‬
‫‪01‬‬
‫‪01‬‬
‫‪0,340‬‬
‫‪4,111‬‬
‫הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב‬
‫‪427‬‬
‫‪322‬‬
‫‪421‬‬
‫‪301‬‬
‫‪122‬‬
‫‪403‬‬
‫‪41,222‬‬
‫‪32,712‬‬
‫מינהל הרכב הממשלתי‬
‫‪374‬‬
‫‪..‬‬
‫‪310‬‬
‫‪04‬‬
‫‪11,011‬‬
‫‪32,711‬‬
‫‪34,.11‬‬
‫‪.,.03‬‬
‫‪.,741‬‬
‫‪2,212‬‬
‫‪1,407‬‬
‫‪1,444‬‬
‫‪321‬‬
‫‪21‬‬
‫‪7,.2.‬‬
‫‪4,144‬‬
‫‪74‬‬
‫‪11‬‬
‫‪1,272‬‬
‫‪3,.30‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪02‬‬
‫משרד התחבורה והבטיחות בדרכים‬
‫‪312,742‬‬
‫‪.3,71.‬‬
‫‪1,712‬‬
‫‪4,711‬‬
‫‪02‬‬
‫‪32‬‬
‫‪340‬‬
‫‪311‬‬
‫‪4,222‬‬
‫‪3,127‬‬
‫רשות האוכלוסין‪ ,‬ההגירה ומעברי הגבול‬
‫‪111‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪211‬‬
‫‪121‬‬
‫‪2,..1‬‬
‫‪4,710‬‬
‫סכום כולל‬
‫‪42.‬‬
‫‪410,111‬‬
‫‪301‬‬
‫‪303,322‬‬
‫ו‪51-‬‬
‫(ד) החוב הממשלתי‬
‫‪7‬‬
‫יעדים ומדיניות בניהול החוב‪:‬‬
‫פעילות יחידת ניהול החוב מתרכזת במימון פעילות הממשלה‪ ,‬תוך שירות מטרות ארוכות טווח בניהול החוב‪.‬‬
‫מדיניות זו‪ ,‬הנקבעת על‪-‬ידי החשבת הכללית‪ ,‬מתייחסת הן לשיקולי המדינה כריבון ‪ -‬הפועל לתמיכה ולפיתוח‬
‫שוק איגרות‪-‬החוב הממשלתיות‪ ,‬והן לשיקולי המדינה כמנפיק ‪ -‬הפועל להקטנת עלויות הגיוס‪ .‬היקף גיוס‬
‫החוב והמדיניות לניהולו משפיעים באופן ישיר על שיעור החוב הממשלתי מהתוצר ועל נטל הריבית בתקציב‬
‫המדינה‪ .‬תכנון אסטרטגי ארוך טווח ושמירה על מדיניות גיוסים יציבה ועקבית מסייעים בניהול יעיל של‬
‫החוב הממשלתי ובהגברת השקיפות והוודאות בניהולו מול שחקנים ופעילים בשוק ההון‪.‬‬
‫מדיניות ניהול הסיכונים בחוב הממשלתי‬
‫ניהול הסיכונים של החוב הממשלתי מתמקד בניהול הסיכונים הפיננסים בהתאם לרמת הסיכון הנקבעת‬
‫באמצעות מדדים כמותיים ותוך התייחסות לעלויות מזעור הסיכונים‪.‬‬
‫דירוג האשראי של מדינת ישראל‬
‫דירוג האשראי הוא אומדן רמת הסיכון הגלום בהשקעה ויכולתו של המנפיק לעמוד בהתחייבויותיו‪.‬‬
‫בתהליך של קביעת דירוג האשראי של מדינה‪ ,‬חברות הדירוג בוחנות פרמטרים רבים לפי כמה קטגוריות‪ ,‬ובהן‬
‫סיכון פוליטי‪ ,‬יציבות פיסקאלית‪ ,‬גמישות פיסקאלית‪ ,‬יציבות מוניטארית ויציבות חיצונית‪ .‬כל פרמטר נמדד‬
‫באופן השוואתי למדינות בעלות דירוג דומה – "קבוצת הייחוס"‪ .‬קבוצת הייחוס של ישראל כוללת בעיקר‬
‫כלכלות בינוניות‪ ,‬רובן מדינות פריפריה אירופיות‪ :‬פולין‪ ,‬אסטוניה‪ ,‬צ'כיה‪ ,‬סלובקיה‪ ,‬סלובניה‪ ,‬מלטה ואף‬
‫ספרד‪ .‬מדינות נוספות בקבוצת הייחוס של ישראל הן צ'ילה ודרום קוריאה (לפירוט נוסף ראה בדוח המלא)‪.‬‬
‫החוב הממשלתי‬
‫החוב הממשלתי גדל בשנת ‪ 5118‬בכ‪ 5.4% -‬ועמד על כ‪ 512.4 -‬מיליארדי ‪ ,₪‬לעומת כ‪ 393.0 -‬מיליארדי ‪₪‬‬
‫אשתקד‪ .‬עיקר ההסבר לגידול הנומינלי בחוב הממשלתי מקורו בגיוס נטו חיובי ובפיחות של כ‪ 15% -‬של‬
‫השקל מול הדולר‪ .‬מנגד‪ ,‬ירידה קלה של מדד המחירים לצרכן תרמה לקיטון החוב הממשלתי‪.‬‬
‫תרשים ‪ - 3‬מבנה החוב הממשלתי בסוף שנת ‪( 4132‬במיליארדי ‪)₪‬‬
‫‪ 7‬מתוך דוח החוב הממשלתי ‪ 5118‬תשע"ה – ‪http://www.ag.mof.gov.il/AccountantGeneral/GovDebt/‬‬
‫ו‪55-‬‬
‫רגישות החוב הממשלתי לגורמי שוק‬
‫בלוח ‪ 1‬שלהלן מוצגת הרגישות של החוב הממשלתי ויחס חוב‪-‬תוצר לגורמי סיכון עיקריים‪ ,‬כגון מדד‬
‫המחירים לצרכן ושינוי בשערי החליפין של מטבעות זרים‪ ,‬נכון לסוף שנת ‪.5118‬‬
‫לוח ‪ - 3‬הרגישות של החוב הממשלתי ויחס חוב‪ -‬תוצר לגורמי סיכון עיקריים‬
‫שינוי בחוב‬
‫הממשלתי‬
‫(מיליוני ‪)₪‬‬
‫שינוי יחס חוב תוצר‬
‫ממשלתי‬
‫(אחוזי תוצר)‬
‫עלייה מצטברת במדד המחירים לצרכן ביחידת אחוז‬
‫‪0,251‬‬
‫‪1.00%‬‬
‫עלייה בשע"ח דולר‪-‬שקל ביחידת אחוז‬
‫‪481‬‬
‫‪1.14%‬‬
‫עלייה בשע"ח אירו‪-‬שקל ביחידת אחוז‬
‫‪511‬‬
‫‪1.15%‬‬
‫יחס החוב לתוצר‬
‫יחס החוב לתוצר הוא סמן מרכזי בקביעת דירוג האשראי וביציבותה הפיננסית של המדינה‪.‬‬
‫המשך המגמה של הקטנת יחס החוב לתוצר הוא תוצאה ישירה של המדיניות הכלכלית ומחזקת את חוסנה‬
‫הפיננסי של המדינה‪ ,‬בייחוד לאור העלייה המשמעותית ביחס זה במדינות המפותחות‪ ,‬כפי שמשתקף‬
‫בתרשימים ‪ 5‬ו‪ 0-‬שלהלן‪.‬‬
‫יחס החוב הציבורי (כולל חובות הרשויות המקומיות) קטן ב‪ 1.2%-‬ועמד על ‪ .35.1%‬לעומת ‪ 35.3%‬בשנה‬
‫שעברה‪ ,‬יחס החוב הממשלתי קטן ב‪ 1.2% -‬ועמד על ‪ ,32.9%‬לעומת ‪ 33.8%‬אשתקד‪.‬‬
‫תרשים ‪ -4‬יחס החוב הממשלתי והציבורי מהתוצר בשנים ‪( 4132-4110‬באחוזים)‬
‫‪8‬‬
‫‪ 8‬מקור‪ :‬משרד האוצר ובנק ישראל‪ ,‬תוצר בשנת ‪ 5118‬בהתאם לחשבונות לאומים של הלמ"ס‪ ,‬מיום ‪ 11‬במרץ ‪.5118‬‬
‫ו‪50-‬‬
‫תרשים ‪ - 1‬יחס החוב הציבורי מהתמ"ג בשנת ‪4132‬‬
‫תרשים ‪ - 2‬שינוי ביחס החוב הציבורי לתוצר בין השנים ‪ 4131‬ו‪4132-‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ 9‬מקור‪ :‬ישראל – משרד האוצר ובנק ישראל‪ ,‬תוצר בשנת ‪ 5118‬בהתאם לחשבונות לאומיים של הלמ"ס‪ ,‬מיום ‪ 11‬במרץ‬
‫‪ .5118‬יתר המדינות – ‪ , Fiscal Monitor, October 2014‬מלבד המדינות‪ :‬קנדה‪ ,‬יפן וגוש האירו‪ ,‬אשר נלקחו מנתונים‬
‫של ‪ .OECD – June 2014‬חוב ציבורי – לרבות חוב של גופים שלטוניים נוספים‪ ,‬כגון רשויות מקומיות‪.‬‬
‫* מדינות ייחוס‪.‬‬
‫ו‪58-‬‬
‫סובסידיה לקרנות הפנסיה‬
‫איגרות חוב מיועדות לקרנות הפנסיה – מגמות מרכזיות ואומדן להיקף הסבסוד‬
‫‪10‬‬
‫כחלק מהרפורמה בקרנות הפנסיה בשנת ‪ 5110‬ונוכח גירעונות אקטואריים בחלק מקרנות הפנסיה הוותיקות‪ ,‬הוחלט‬
‫על עדכון תקרת ההשקעה של קרנות פנסיה הוותיקות והחדשות באגרות חוב מיועדות ל‪ 1101%-‬מהשווי המשוערך של‬
‫נכסי הקרן‪ .‬כמו כן הוחלט כי בעתיד תונפקנה לכל קרנות הפנסיה אגרות חוב מיועדות מסוג "ערד" הנושאות קופון‬
‫אפקטיבי של ‪ 8.43%‬לשנה‪ ,‬זאת במקום איגרות חוב מסוג "מירון" הנושאות קופון אפקטיבי של ‪ 2.24%‬לשנה‪ .‬שינוי‬
‫המגבלה על השקעות קרנות הפנסיה לרמה של ‪ 01%‬הביא להפסקת הנפקת אג"ח מסוג ערד בשנת ‪ 5118‬ולהנפקות‬
‫בהיקפים נמוכים בשנים ‪.5112-5114‬‬
‫ניתוח מגמה ‪ -‬הנפקות שוטפות של אג"ח מיועדות לקרנות הפנסיה‬
‫תרשים ‪ 1‬שלהלן מציג את היקף הנפקת איגרות חוב מיועדות לקרנות הפנסיה בכל שנה בשנים ‪.1992-5118‬‬
‫כפי שניתן לראות מהתרשים בשנים ‪ 5118-5114‬לאחר שינוי המגבלה על השקעות קרנות הפנסיה‪ ,‬היקף‬
‫הנפקת איגרות החוב המיועדות היה נמוך מאד ביחס לשנים הקודמות‪ .‬בשנים ‪ 5119-5111‬חלה עלייה קלה‬
‫בהיקף הנפקת איגרות החוב המיועדות‪.‬‬
‫החל משנת ‪ 5115‬חלה עליה משמעותית בהיקף הנפקת איגרות חוב מיועדות אשר הגיעה לשיאה בשנים ‪5110‬‬
‫ו‪ . 5118-‬בין יתר הסיבות לעליה זו הינה הזכאות של קרנות הפנסיה הוותיקות להנפקת איגרות חוב מיועדות‬
‫לאחר שירדו מתחת לרמה של ‪ 01%‬מהשווי המשוערך של נכסיהן ובקרנות הפנסיה החדשות לאור הגידול‬
‫בשווי הנכסים שנבע בעיקר מהיקף הצבירה נטו של הקרנות החדשות לאור החלת פנסיה חובה בישראל‪.12‬‬
‫תרשים ‪ – 3‬היקף הנפקת איגרות חוב מיועדות בשנים ‪3221-4132‬‬
‫טבלה ‪ 1‬שלהלן מציגה את היקף הגיוס בשוק המקומי בחלוקה לגיוס סחיר ולא סחיר‪ .‬מתוך הטבלה ניתן‬
‫לראות את העלייה החדה בשיעור גיוס החוב הלא סחיר מסך הגיוס בשוק המקומי בשנתיים האחרונות‪.‬‬
‫‪ 10‬תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל) (תיקון מספר ‪ )0‬התשס"ג ‪.5110‬‬
‫‪ 11‬לעומת לפחות ‪ 90%‬בקרנות פנסיה וותיקות ו‪ 51% -‬בקרנות פנסיה חדשות‪.‬‬
‫‪ 12‬צו הרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה לפי חוק הסכמים קיבוציים‪ ,‬התשי"ז‪( 1925-‬החל מה‪.)1.1.5114-‬‬
‫ו‪52-‬‬
‫טבלה ‪– 3‬גיוס בשוק המקומי בחלוקה לחוב סחיר ולא סחיר‬
‫מיליארדי ‪₪‬‬
‫סה"כ גיוס לא סחיר‬
‫פנסיה‬
‫(ערד ומירון)‬
‫ביטוח‬
‫(חיים צמוד)‬
‫גיוס סחיר בשוק מקומי‬
‫סה"כ גיוס שוק מקומי‬
‫גיוס לא סחיר מסך גיוס‬
‫מקומי‬
‫‪4117‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪411.‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪4112‬‬
‫‪..1‬‬
‫‪4131‬‬
‫‪..2‬‬
‫‪4133‬‬
‫‪..3‬‬
‫‪4134‬‬
‫‪31.2‬‬
‫‪4131‬‬
‫‪41.1‬‬
‫‪4132‬‬
‫‪13.1‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪8.0‬‬
‫‪8.4‬‬
‫‪8.0‬‬
‫‪11.2‬‬
‫‪51.5‬‬
‫‪58.5‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪17.1‬‬
‫‪81.2‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪01..‬‬
‫‪39.9‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪.4.1‬‬
‫‪91.2‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪03.3‬‬
‫‪51.1‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪7..1‬‬
‫‪43.3‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪27.1‬‬
‫‪115.9‬‬
‫‪8.1‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪.4.1‬‬
‫‪115.0‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪02.1‬‬
‫‪92.1‬‬
‫‪33%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪31%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪32%‬‬
‫‪42%‬‬
‫‪11%‬‬
‫תרשים ‪ 5‬שלהלן מציג את שיעור הגיוס של החוב המקומי לא סחיר ביחס לסך גיוס החוב המקומי בשנים‬
‫‪:5115-5118‬‬
‫תרשים ‪ – 4‬שיעור גיוס החוב המקומי הלא סחיר מסך גיוס החוב המקומי ‪4117-4132‬‬
‫‪33%‬‬
‫‪35%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪24%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫ניתוח מגמה – מלאי אג"ח מיועדות לקרנות הפנסיה‬
‫תרשים ‪ 0‬שלהלן מציג את התפתחות החוב הלא סחיר‪ ,‬הכולל את איגרות החוב המיועדות לקרנות הפנסיה‪,‬‬
‫איגרות החוב המיועדות לחברות הביטוח ואמיסיות‪ 13‬וכן את התפתחות החוב הלא סחיר לקרנות הפנסיה‪.‬‬
‫מתוך התרשים ניתן לראות כי בשנים ‪ 5115-5111‬מלאי החוב הלא סחיר נותר יציב ועמד בממוצע על כ‪188-‬‬
‫מיליארד ‪ ,₪‬זאת יחד עם מגמת קיטון של היקף החוב הלא סחיר לקרנות הפנסיה בתקופה זו מרמה של ‪115‬‬
‫מיליארד ‪ ₪‬לרמה של ‪ 98‬מיליארד ‪.₪‬‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬החל משנת ‪ 5115‬היקף החוב הלא סחיר לקרנות הפנסיה עלה בצורה חדה לרמה של ‪158.8‬‬
‫מיליארד ‪ .₪‬הסיבה לעלייה זו מקורה בשינוי המגמה והיקף הגיוס המאסיבי באיגרות חוב מיועדות לקרנות‬
‫הפנסיה‪.‬‬
‫‪ 13‬הלוואות ופיקדונות שנלקחו בשנות ה‪ 21-‬מגופים שונים (בנקים‪ ,‬רשות הנמלים והרכבות ועוד)‬
‫ו‪53-‬‬
‫תרשים ‪ – 1‬התפתחות החוב המקומי הלא סחיר בשנים ‪4117-4132‬‬
‫סך חוב לא סחיר‬
‫חוב לא סחיר לקרנות פנסיה‬
‫‪180.1‬‬
‫‪190‬‬
‫‪147.8‬‬
‫‪143.2‬‬
‫‪144‬‬
‫‪144‬‬
‫‪144‬‬
‫‪142‬‬
‫‪124.4‬‬
‫‪150‬‬
‫‪130‬‬
‫‪109.3‬‬
‫‪96.6‬‬
‫‪94‬‬
‫‪97‬‬
‫‪99‬‬
‫‪99‬‬
‫‪102‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫מיליארדי ש"ח‬
‫‪163.3‬‬
‫‪170‬‬
‫‪110‬‬
‫‪90‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2013‬‬
‫בחינה של שיעור מלאי החוב המקומי הלא סחיר מסך החוב הממשלתי כפי שבא לידי ביטוי בתרשים ‪ 8‬שלהלן‬
‫מלמדת על היפוך מגמה ביחס זה בשנתיים האחרונות‪ .‬בשנים ‪ 5115-5115‬חלה ירידה משמעותית בשיעור זה‬
‫של כ‪ ,2%-‬בעוד שבשנתיים האחרונות בלבד יחס זה עלה בכ‪.0%-‬‬
‫תרשים ‪– 2‬שיעור החוב הלא סחיר מסך החוב הממשלתי‬
‫‪40.0%‬‬
‫‪27.5%‬‬
‫‪30.0%‬‬
‫‪26.0%‬‬
‫‪25.2%‬‬
‫‪23.5%‬‬
‫‪22.2%‬‬
‫‪22.6%‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪23.7%‬‬
‫‪24.1%‬‬
‫‪20.0%‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2010‬‬
‫ו‪55-‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫ניתוח מגמה – תשלומי ריבית על מלאי אג"ח מיועדות לקרנות הפנסיה‬
‫תרשים ‪ 2‬שלהלן מציג את תשלומי הריבית לפי חלוקה לסקטורים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬ממשלתי – הוצאות הריבית על החוב המקומי הסחיר ועל החוב החיצוני‪.‬‬
‫‪ ‬לא סחיר – הוצאות הריבית על איגרות חוב לא מיועדות לא סחירות לקרנות הפנסיה‪ ,‬חברות ביטוח‬
‫ואמיסיות‬
‫‪ ‬ביטוח לאומי – הוצאות הריבית לביטוח לאומי‬
‫תרשים ‪ – 1‬הוצאות הריבית בחלוקה לפי סקטורים‬
‫‪22.8‬‬
‫‪25.0‬‬
‫‪23.2‬‬
‫‪23.0‬‬
‫‪21.6‬‬
‫‪20.3‬‬
‫‪21.1‬‬
‫‪19.7‬‬
‫‪19.3‬‬
‫‪20.0‬‬
‫‪15.0‬‬
‫‪8.3‬‬
‫‪7.8‬‬
‫‪7.7‬‬
‫‪7.7‬‬
‫‪7.57.6‬‬
‫‪7.6‬‬
‫‪6.6‬‬
‫‪7.57.0‬‬
‫‪7.57.2‬‬
‫‪7.8‬‬
‫‪6.1‬‬
‫‪7.9‬‬
‫‪10.0‬‬
‫‪5.5‬‬
‫‪5.0‬‬
‫‬‫‪2014‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2011‬‬
‫לא סחיר‬
‫‪2008‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2007‬‬
‫ממשלתי‬
‫תרשים ‪ 3‬שלהלן מציג את שיעור השינוי השנתי בתשלומי הריבית בחלוקה לפי הסקטורים‪ .‬בתרשים זה‬
‫ניתן לראות כי הגידול בהוצאות הריבית על החוב הממשלתי ועל הביטוח הלאומי נמצא במגמת ירידה‬
‫בשנתיים האחרונות בעוד שהגידול בהוצאות הריבית על החוב הלא סחיר במגמת עלייה זאת לאור היקף‬
‫הגיוס הגבוה באפיק זה‪.‬‬
‫תרשים ‪ – 6‬שיעור השינוי ב הוצאות הריבית בחלוקה לפי סקטורים‬
‫‪15.0%‬‬
‫‪10.8%‬‬
‫‪8.1%‬‬
‫‪6.3%‬‬
‫‪4.0%‬‬
‫‪3.1%‬‬
‫‪1.2%‬‬
‫‪0.8%‬‬
‫‪8.3%‬‬
‫‪7.6%‬‬
‫‪5.4%‬‬
‫‪10.0%‬‬
‫‪5.0%‬‬
‫‪3.1%‬‬
‫‪5.0%‬‬
‫‪2.1%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪-0.7%‬‬
‫‪-1.2%‬‬
‫‪-0.1%‬‬
‫‪-0.2%‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪-0.5%‬‬
‫‪-1.2%‬‬
‫‪-3.1%‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2013‬‬
‫לא סחיר‬
‫ו‪54-‬‬
‫‪2010‬‬
‫ממשלתי‬
‫‪2009‬‬
‫‪-5.0%‬‬
‫‪-8.4%‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪-10.0%‬‬
‫אומדן להיקף הסבסוד באיגרות חוב מיועדות לקרנות הפנסיה נכון לסוף שנת ‪4132‬‬
‫קיימת חשיבות באמידת היקפי הסבסוד הגלומים בהנפקת האג"ח המיועדות לקרנות הפנסיה וזאת לנוכח‬
‫המגמות שהוצגו לעיל‪.‬‬
‫מתודולוגיה‬
‫תרחיש מרכזי ‪ -‬אמידת הסבסוד בהנפקת איגרות חוב מיועדות לקרנות הפנסיה בוצע בשיטת ‪.Bottom Up‬‬
‫האומדן הינו תוצאה של מכפלת היקף ההנפקות בכל שנה בפער התשואות שבין איגרות חוב מיועדות לקרנות‬
‫הפנסיה (הנושאות קופון של ‪ 2.24%‬וקופון של ‪ )8.43%‬לתשואת איגרת חוב ממשלתית צמודה בעלת מח"מ‬
‫זהה‪.‬‬
‫עבור השנים ‪ 5113-5118‬בוצע שימוש בהיקף ההנפקות ברמה חודשית (‪ 114‬הנפקות) על בסיס המערכות‬
‫התפעוליות של משרד האוצר עבור השנים ‪ 1992-5112‬בוצע שימוש בהיקף ההנפקות ברמה שנתית הן עבור‬
‫איגרות חוב מסוג מירון ואיגרות חוב מסוג ערד בהתאם לנתוני הנפקות שהתקבלו מבנק ישראל‪ .‬בסיס‬
‫הנתונים לחישוב תשואות השוק נלקח מתוך מאגר של בנק ישראל המציג את תשואות איגרות החוב‬
‫הממשלתיות הצמודות למדד עבור תקופות שונות לפדיון‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בוצעה בדיקת סבירות לתוצאות האומדן אשר גזרה את אומדן היקף הסיבסוד ממכפלת פער‬
‫התשואות (הפער שבין איגרות החוב המיועדות לקרנות הפנסיה לבין תשואת השוק הממוצעת) במלאי איגרות‬
‫החוב המיועדות‪ .‬חישוב תשואת השוק הממוצעת חושב כממוצע משוקלל בהיקף הגיוס השנתי בכל שנה של‬
‫התשואות בשנים ‪.1992-5118‬‬
‫כמו כן לאומדן המרכזי בוצעו מספר ניתוחי רגישות לאומדן לרבות בחינת מח"מ שונים‪ ,‬הוספת "רצפה" וכן‬
‫השוואה לתשואת עקום הזירו כפי שמפורסם על ידי בנק ישראל לציבור החל משנת ‪.14.5114‬‬
‫תוצאות התרחיש המרכזי‬
‫טבלה ‪ 5‬שלהלן מציגה את היקף הסבסוד על הנפקת איגרות חוב מיועדות לקרנות הפנסיה בהתאם לאומדן‬
‫המרכזי נכון לסוף שנת ‪.5118‬‬
‫טבלה ‪– 4‬היקף הסבסוד בהנפקת איגרות חוב מיועדות לקרנות הפנסיה נכון לסוף שנת ‪4132‬‬
‫מלש"ח‬
‫תרחיש מרכזי‬
‫סך הסבסוד‬
‫‪5,505‬‬
‫היקף הוצאות הריבית בגין החוב הלא סחיר בשנת ‪ 5118‬הסתכם בכ‪ 4.0 -‬מיליארד ‪ ,₪‬מתוך זה ‪2.3‬‬
‫מיליארד ‪ ₪‬עבור אג"ח מיועדות לקרנות הפנסיה‪ .‬ניתן לראות‪ ,‬אם כן‪ ,‬שהסבסוד על האג"ח המיועדות‬
‫מהווה כ‪ 2.%-‬מתשלומי הריבית על איגרות אלה‪.‬‬
‫תרשים ‪ 5‬שלהלן פורס את היקף הסבסוד בכל שנה עבור אג"ח מיועדות שהונפקו החל משנת ‪ 1992‬ועד‬
‫שנת ‪ .5118‬כפי שניתן לראות עיקר הסבסוד נוצר ב‪ 0-‬השנים האחרונות זאת הן לאור הירידה בתשואות‬
‫איגרות חוב ממשלתיות צמודות סחירות והן לאור הגידול בהיקף ההנפקות הלא סחירות‪.‬‬
‫‪ 14‬נציין כי למתודולוגיה זו קיימים מספר חסרונות ביחס לשימוש בתשואות איגרות חוב ממשלתיות הנסחרות בשוק‪ .‬ראשית‪ ,‬עקום זה הינו‬
‫עקום תיאורטי המשקף תשואות של איגרות חוב זירו קופון אשר אינן משלמות קופונים‪ .‬בפועל האלטרנטיבה האמתית הקיימת למדינה לגיוס‬
‫חוב תחליפי לאיגרות החוב המ יועדות הינה איגרות חוב ממשלתיות הנסחרות בשוק‪ .‬שנית שימוש בעקום זה יוצר חוסר עקביות בחישוב אומדן‬
‫הסבסוד מכמה סיבות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬עקום זה מפורסם לציבור על ידי בנק ישראל החל משנת ‪ 2008‬בלבד‪ ,‬המתודולוגיות לגזירת עקום זה השתנו‬
‫בין השנים ויתר על כן קיימות מספר מתודולוגיות לגזירת עקום זה‪ .‬על אף האמור לעיל ולצורך בחינת הרגישות של האומדן מוצג חישוב להיקף‬
‫הסבסוד אילו היינו משתמשים בעקום הזירו המפורסם על ידי בנק ישראל החל משנת ‪.2008‬‬
‫ו‪59-‬‬
‫תרשים ‪ – 7‬היקף הסבסוד השוטף בכל שנה החל משנת ‪ 3221‬ועד ‪4132‬‬
‫‪1200‬‬
‫‪960‬‬
‫‪1000‬‬
‫‪657‬‬
‫‪600‬‬
‫‪332‬‬
‫‪400‬‬
‫‪88 130 106‬‬
‫‪1 0.2 16 12‬‬
‫‪69 59 105 47 25‬‬
‫‪67 19 44‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫מלש"ח‬
‫‪800‬‬
‫‪200‬‬
‫‪0‬‬
‫תוצאות בדיקות הסבירות וניתוחי רגישות‪:‬‬
‫‪ .1‬בדיקת סבירות‬
‫להלן תוצאות בדיקת סבירות לתוצאות האומדן אשר גזרה את אומדן היקף הסיבסוד ממכפלת פער‬
‫התשואות (הפער שבין איגרות החוב המיועדות לקרנות הפנסיה לבין תשואת השוק הממוצעת) במלאי‬
‫איגרות החוב המיועדות‪ .‬חישוב תשואת השוק הממוצעת חושב כממוצע משוקלל בהיקף הגיוס השנתי‬
‫בכל שנה של התשואות בשנים ‪.1992-5118‬‬
‫טבלה ‪ – 1‬בדיקת סבירות‬
‫מלש"ח‬
‫תרחיש מרכזי‬
‫בדיקת סבירות‬
‫פער‬
‫סך הסבסוד‬
‫‪5,505‬‬
‫‪5,391‬‬
‫‪85‬‬
‫‪ .5‬ניתוח רגישות למח"מ‬
‫איגרות החוב מסוג ערד מונפקות לטווח לפדיון של ‪ 12‬שנה‪ .‬לאור הקופון הגבוה של איגרות החוב מח"מ‬
‫איגרות חוב מסוג ערד בתקופת האומדן עומד על בין כ‪ 11.2-‬לכ‪ 11.2-‬שנים‪ .15‬איגרות חוב מסוג מירון‬
‫מונפקות לטווח לפדיון של ‪ 51‬שנים‪ ,‬מח"מ איגרות החוב מסוג מירון בתקופת האומדן עומד על בין כ‪11-‬‬
‫לכ‪ 11.2-‬שנים‪ .16‬לאור זאת חושב אומדן להיקף הסבסוד עבור מח"מ ‪ ,11‬מח"מ ‪ 11‬ומח"מ ‪.15‬‬
‫טבלה ‪ – 2‬ניתוח רגישות לאומדן הסבסוד עבור מח"מ שונה‬
‫מלש"ח‬
‫היקף הסבסוד‬
‫תרחיש‬
‫מרכזי‬
‫מח"מ ‪31‬‬
‫מח"מ ‪33‬‬
‫מח"מ ‪34‬‬
‫פער מקסימאלי (אומדן‬
‫מרכזי ביחס למח"מ ‪)31‬‬
‫‪5,505‬‬
‫‪5,459‬‬
‫‪5,554‬‬
‫‪5,555‬‬
‫‪95‬‬
‫‪ .0‬ניתוח רגישות לרצפה‬
‫מכיוון שבחלק מהשנים תשואת השוק הייתה גבוה מהקופון המשולם בגין האג"ח המיועדות (‪,)8.43%‬‬
‫ניתן לבחון את אומדן הסבסוד עם או ללא רצפה באופן הבא‪:‬‬
‫עבור איגרות חוב מסוג ערד‪ ,‬בשנים שנים ‪ ,1994-5110‬תשואת השוק בחלק מהחודשים הייתה גבוהה מ‪-‬‬
‫‪ .8.43%‬המשמעות הינה שניתן לחשב את הסבסוד בשני האופנים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬עם רצפה‪ ,‬כלומר הסובסידיה איננה יכולה להיות שלילית‪.‬‬
‫‪ .5‬ללא רצפה‪ ,‬כלומר הסובסידיה שלילית בתקופות בהן תשואת השוק גבוהה מהקופון (אומדן מרכזי)‪.‬‬
‫‪ 15‬מח"מ אגרות החוב המיועדות משתנה כפונקציה של תשואות השוק של אגרות חוב ממשלתיות סחירות‪.‬‬
‫‪ 16‬לאור העובדה כי מדובר בלוחות סילוקין הנפרעים לשיעורין וכן בשל גובה הקופון‪.‬‬
‫ו‪01-‬‬
‫טבלה ‪ – 1‬ניתוח רגישות לאומדן הסבסוד עבור מח"מ שונה‬
‫מלש"ח‬
‫היקף הסבסוד‬
‫תרחיש‬
‫מרכזי‬
‫ללא רצפה‬
‫עם רצפה‬
‫פער‬
‫‪5,505‬‬
‫‪5,505‬‬
‫‪5521‬‬
‫‪14‬‬
‫תרשימים ‪ 4‬ו‪ 9-‬שלהלן מציגים את תשואת השוק ביחס לאיגרת חוב מסוג ערד ומסוג מירון בשנים ‪1992-‬‬
‫‪.5118‬‬
‫תרשים ‪ – .‬הוצאות הריבית תשואת שוק ביחס לקופון של איגרת חוב מסוג מירון בשנים ‪3221-4111‬‬
‫תשואת שוק‬
‫קופון‬
‫‪6.00%‬‬
‫‪5.50%‬‬
‫‪5.47%‬‬
‫‪5.19%‬‬
‫‪5.18%‬‬
‫‪4.91%‬‬
‫‪5.00%‬‬
‫‪4.92%‬‬
‫‪4.82%‬‬
‫‪4.59%‬‬
‫‪4.38%‬‬
‫‪4.07%‬‬
‫‪4.50%‬‬
‫‪4.00%‬‬
‫‪3.50%‬‬
‫‪3.00%‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪1999‬‬
‫‪1998‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪1996‬‬
‫‪1995‬‬
‫תרשים ‪ – 2‬הוצאות הריבית תשואת שוק ביחס לקופון של איגרת חוב מסוג ערד בשנים ‪322.-4132‬‬
‫תשואת שוק‬
‫קופון‬
‫‪5.43%‬‬
‫‪5.20%‬‬
‫‪5.16%‬‬
‫‪4.92%‬‬
‫‪4.91%‬‬
‫‪4.80%‬‬
‫‪5.00%‬‬
‫‪4.28%‬‬
‫‪3.70%3.80%‬‬
‫‪3.39%3.43%‬‬
‫‪4.00%‬‬
‫‪2.87%‬‬
‫‪2.48%‬‬
‫‪3.00%‬‬
‫‪2.21%‬‬
‫‪2.08%‬‬
‫‪1.69%‬‬
‫‪2.00%‬‬
‫‪0.97%‬‬
‫‪1.00%‬‬
‫‪6.00%‬‬
‫‪0.00%‬‬
‫‪ .8‬ניתוח רגישות לתשואות זירו קופון‬
‫ניתן לחשב את אומדן היקפי הסבסוד כאשר תשואות השוק נגזרות מעקום תיאורטי המשקף תשואות של‬
‫איגרות חוב זירו קופון אשר אינן משלמות קופונים‪ .‬בשימוש בעקום הזירו המפורסם על ידי בנק ישראל‬
‫החל משנת ‪ 5114‬עבור התרחיש המרכזי תוצאת האומדן נמוכה בכ‪ 111-‬מלש"ח‪.‬‬
‫ו‪01-‬‬
‫(ה) הפרטות‬
‫‪ .3‬כללי‬
‫מטרת חלק זה היא לספק לציבור קוראי הדוחות סקירה של פעולות הפרטה שרשות החברות הגישה‬
‫לממשלת ישראל לשנים הבאות‪ ,‬שעתידה רשות החברות לבצע בהתאם להחלטת ממשלה מס' חכ‪( 85 /‬ראה‬
‫פירוט להלן)‪.‬‬
‫הדוחות הכספים המאוחדים של הממשלה‪ ,‬שחלק זה מצורף אליהם‪ ,‬משקפים את מצבה הכספי ואת הביצוע‬
‫הכספי של הממשלה והישויות המאוחדות על ידה‪ ,‬למועד הדיווח ולתקופה שהסתיימה באותו מועד‪ .‬מידע‬
‫שוטף בנוגע לפעילות הממשלה מפורסם במסגרת פרסומים הנמסרים לציבור ולמקבלי ההחלטות מעת לעת‪.‬‬
‫להפרטות אלו השפעה על נכסי הממשלה כפי שמוצגים בדוחות‪ .‬לאור התמשכות הליכי ההפרטה לאורך שנים‬
‫לא ניתן ביטוי בדוח הכספי להליכים אלו על פי תקן ‪ IFRS 5‬בנושא נכסים לא שוטפים המוחזקים למכירה‪.‬‬
‫תכנית רב שנתית להפרטת חברות ממשלתיות‬
‫ביום ‪ 2‬באוקטובר ‪ 5118‬התקבלה החלטת הממשלה מספר חכ‪ 85/‬של ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה‬
‫(קבינט חברתי‪ -‬כלכלי)‪ ,‬שעיקרה תכנית רב שנתית להנפקת מיעוט של חברות ממשלתיות‪ .‬ההחלטה קיבלה‬
‫תוקף של החלטת ממשלה ביום ‪ 19‬באוקטובר ‪ .5118‬בהתאם להחלטה זו‪ ,‬החלה רשות החברות בבניית‬
‫התשתית להנפקות וההערכות לביצוע תכנית הנפקות‪ ,‬לרבות גיבוש תכנית עבודה ראשונית ומיפוי פרטני של‬
‫חברות המיועדות להנפקה בשנים ‪.5112-5115‬‬
‫תכנית זו כוללת שתי דרכי פעולה כמפורט להלן‪:‬‬
‫א‪ .‬בחברות ממשלתיות שבהן למדינה אינטרס בשמירה על שליטה ממשלתית לטווח הארוך‪ ,‬יימכרו חלק‬
‫מאחזקות המדינה באמצעות הצעה לציבור‪ ,‬לבד או בשילוב עם גיוס הון לחברה‪ ,‬בדרך של הנפקת‬
‫ניירות ערך לציבור על פי תשקיף בבורסה לניירות ערך בתל אביב‪ ,‬בשיעור כולל שבין ‪52%-89%‬‬
‫בדילול מלא מהון המניות של החברות (להלן‪ -‬הנפקת מיעוט)‪ ,‬כך שגרעין השליטה יישאר בידי‬
‫ב‪ .‬בחברות ממשלתיות שבהן למדינה לא קיים אינטרס בשמירה על שליטה ממשלתית לטווח הארוך‪,‬‬
‫תערך הפרטה באמצעות הנפקה או בדרך של מכירה פרטית או בשילוב של כל אחת מהדרכים כאמור‪.‬‬
‫להלן רשימת החברות הממשלתיות אשר נכללות במסגרת התוכנית הרב שנתית לביצוע הפרטות או הנפקות‬
‫מיעוט‪:‬‬
‫‪ .1‬חברת החשמל לישראל בע"מ‪.‬‬
‫‪ .5‬התעשייה האווירית לישראל בע"מ‪.‬‬
‫‪ .0‬רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ‪.‬‬
‫‪ .8‬מקורות חברת מים בע"מ‪.‬‬
‫‪ .2‬חברת דואר ישראל בע"מ‬
‫‪ .3‬חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‪.‬‬
‫‪ .5‬חברת נמל אשדוד בע"מ‪.‬‬
‫‪ .4‬חברת נמל חיפה בע"מ‪.‬‬
‫‪ .9‬החברה לשירותי איכות הסביבה בע"מ‪.‬‬
‫‪ .11‬התעשייה הצבאית לישראל בע"מ‪.‬‬
‫‪ .11‬חלמיש חברה ממשלתית עירונית לדיור ושיקום ולהתחדשות בתל אביב יפו בע"מ‪.‬‬
‫‪ .15‬אוצר מפעלי ים בע"מ‪.‬‬
‫‪ .10‬אתרים בחוף תל אביב‪ ,‬חברה לפיתוח אתרי תיירות בתל אביב‪ -‬יפו בע"מ‪.‬‬
‫‪ .18‬החברה לפיתוח יפו העתיקה בע"מ‪.‬‬
‫ו‪05-‬‬
‫‪ .4‬תמצית הליכי ההפרטה בחברות הממשלתיות‪:‬‬
‫‪ .4.3‬התעשייה הצבאית לישראל בע"מ‬
‫ביום ‪ 50‬בדצמבר ‪ 5110‬קיבלה הממשלה החלטה בעניין הפרטת החברה‪ ,‬אשר עודכנה ביום ‪ 12‬במאי ‪,5118‬‬
‫לפיה הוחלט בשלב ראשון‪ ,‬על פיצול והעברת פעילות החברה לחברה ממשלתית חדשה (להלן‪" :‬תעש‬
‫מערכות") והקמת חברה ממשלתית חדשה נוספת לצורך פעילות מסווגת (להלן‪" :‬תומר") והעברת הנכסים‬
‫מהחברה (להלן‪":‬תע"ש השיורית") לחברות החדשות‪ ,‬ובשלב שני‪ ,‬להפריט את תעש מערכות‪.‬‬
‫נכון למועד זה‪ ,‬פועלים ליישום ההחלטה ולהכנת החברה להפרטה‪.‬‬
‫הכנת החברה להפרטה כוללת בין היתר את הצעדים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬מימון פרישה מידית של ‪ 1,151‬עובדים‬
‫ביום ‪ 50‬באפריל ‪ 5118‬אישרה ועדת הכספים של הכנסת את דרך הפרטה של החברה בהתאם להחלטת‬
‫הממשלה‪ ,‬את הצו לשמירת האינטרסים החיוניים של המדינה בחברה והשקעה של המדינה בחברה בסך‬
‫של כ‪ 5,841 -‬מיליוני ש"ח‪.‬‬
‫בהמשך לאישור זה החלה פרישה מיידית של ‪ 1,151‬מעובדי החברה‪ .‬בשנת ‪ 5118‬רשמה החברה הפסד של‬
‫‪ 5.2‬מיליארדי ‪ ,₪‬שנבע בעיקרו מעלויות של פרישתם של עובדי החברה באותה שנה‪ .‬נכון לאפריל ‪5112‬‬
‫פרשו מהחברה כ‪ 411-‬עובדים‪.‬‬
‫‪ .5‬מימון פעילות החברה עד לתום שנת ‪5112‬‬
‫במקביל‪ ,‬לצורך יישום ההסכמים הקיבוציים‪ ,‬ביום ‪ 4‬ביולי ‪ 5118‬נחתם הסכם מימון ביניים בין המדינה‬
‫לחברה‪ ,‬למימון פעילותה עד סוף ‪.5112‬‬
‫‪ .0‬חתימה על דוחות כספיים‬
‫כחלק מהכנת החברה להעברת פעילותה העסקית לחברה הממשלתית החדשה כאמור‪ ,‬ביום ‪55‬‬
‫בספטמבר ‪ 5118‬חתמה החברה על דוחות כספיים מבוקרים לשנים ‪ ,5115-5111‬לאחר ‪ 15‬שנים שבהם לא‬
‫היו לחברה דוחות כספיים מבוקרים‪ .‬ובהמשך‪ ,‬ביום ‪ 01‬בדצמבר ‪ 5118‬חתמה החברה על דוחות כספיים‬
‫מבוקרים לשנת ‪.5110‬‬
‫‪ .8‬פינוי מקרקעין החברה ואיכות הסביבה‬
‫במסגרת ההפרטה הוחלט על פינוי וטיהור מתחמי תעש והעברת הפעילות דרומה‪ ,‬כפועל יוצא ולצרכי‬
‫שיווק הקרקע לבניה עתידית מבוצעים המהלכים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫גיבוש הסכם וקידום הסדרה סטטוטורית של מתחמי תעש‬
‫גיבוש הסדר לחלוקת אחריות בנושא איכות הסביבה על בסיס סקרים סביבתיים‪.‬‬
‫קידום העתקת מתחם טירת הכרמל למתחם חלופי‬
‫הסדרת המעבר של תעש מערכות לנגב‬
‫‪ .2‬מימון החברה לאחר מועד ההפרטה‬
‫בהתאם להסכמות בין המדינה והחברה‪ ,‬נקבע כי המדינה תישא בעלויות התפעול של תעש השיורית‬
‫בשנים הבאות‪.‬‬
‫‪ .4.4‬חברת נמל אשדוד בע"מ‬
‫ביום ‪ 9‬בספטמבר ‪ 5119‬קבעה ועדת השרים לענייני הפרטה (להלן‪" :‬הועדה") מתווה לתוכנית ההפרטה של‬
‫חברת נמל אשדוד בע"מ (להלן‪" :‬החברה") וחברות הנמל האחרות‪ .‬בהתאם למתווה‪ ,‬השלב הראשון יבוצע‬
‫החל מיום ‪ 15‬בפברואר ‪ ,5111‬בדרך של הצעת מכר לציבור של מניות המדינה בחברות‪ ,‬לחוד או בשילוב עם‬
‫גיוס הון לחברות‪ ,‬עד לשיעור של ‪ 12%‬מהון המניות המונפק של כל חברה‪ .‬השלב השני יבוצע לאחר ‪15‬‬
‫בפברואר ‪ ,5111‬בדרך של הצעת מכר לציבור של מניות המדינה בחברות לחוד או בשילוב עם גיוס הון לחברות‬
‫ו‪/‬או הנפקות למשקיעים מוסדיים‪ ,‬ובלבד שאחזקות המדינה בכל חברה לא יפחתו מ‪ 21% -‬מהון המניות‬
‫המונפק של החברות‪ .‬בשלב השלישי‪ ,‬תימכר יתרת אחזקות המדינה בכל אחת מהחברות או תדולל במכירה‬
‫פרטית באחת הדרכים המפורטות בשלב השני‪ ,‬החל מיום ‪ 15‬בפברואר ‪ .5151‬בהתאם לתוכנית הרב שנתית‬
‫שאושרה בממשלה‪ ,‬נקבע כי במהלך שנת ‪ 5112‬יקודם מהלך ההפרטה של החברה‪ ,‬תוך בחינת האפשרות‬
‫להקדים את לוחות הזמנים למכירת יתרת אחזקות המדינה בחברה (השלב השלישי כמפורט לעיל)‪ .‬יובהר כי‬
‫ו‪00-‬‬
‫אין במהלך ההנפקה כאמור כדי לפגוע בקידום הרפורמה בנמלי הים בהתאם להחלטת הממשלה מס' ‪1511‬‬
‫מיום ‪ 55‬במאי ‪ ,5115‬וקידום ההנפקה יעשה בתיאום עם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים כדי להבטיח את‬
‫יישום הרפורמה‪.‬‬
‫‪ .4.1‬חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ‬
‫במסגרת התוכנית הרב שנתית‪ ,‬נקבע כי בשנת ‪ 5112‬יקודם המהלך להנפקת המיעוט של חברת נתיבי הגז‬
‫הטבעי לישראל בע"מ (להלן‪" :‬החברה")‪.‬‬
‫הוקם צוות בין משרדי בהשתתפות גורמי מדינה הנוגעים בדבר אשר יבחן את מבנה הענף ואופן ביצוע‬
‫ההפרטה‪ .‬הצוות יגיש המלצותיו בנושא לשרים‪.‬‬
‫‪ .4.2‬חברת דואר ישראל בע"מ‬
‫בהתאם לתכנית הרב שנתית‪ ,‬הנפקת המיעוט של חברת דואר ישראל בע"מ (להלן‪" :‬החברה") תתבצע בשני‬
‫שלבים‪:‬‬
‫א‪ .‬בשנת ‪ 5112‬תבוצע מכירה פרטית או הקצאה פרטית של מניות החברה‪ ,‬או שילוב של שני אלה‪ ,‬כך‬
‫שלאחריה עד ‪ 51%‬מהון המניות של החברה יוחזק על ידי משקיע או קבוצת משקיעים‪.‬‬
‫ב‪ .‬בשנת ‪ 5113‬תבוצע הנפקת מיעוט כך ששיעור של עד ‪ 81%‬מהון המניות של החברה יוחזקו בידי גופים‬
‫שאינם המדינה‪ ,‬באופן שהמדינה תחזיק ‪ 31%‬או יותר מהון המניות של החברה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 5110‬הציגה הנהלת החברה תכנית הבראה לחברה‪ .‬לאחר משא ומתן מתמשך בין מדינת ישראל‪ ,‬חברת‬
‫הדואר והסתדרות העובדים הכללית החדשה‪ ,‬נחתם במרץ ‪ 5112‬הסכם קיבוצי בין החברה‪ ,‬המדינה‬
‫והסתדרות העובדים הכללית החדשה‪ .‬במסגרת ההסכם הקיבוצי הוחלט‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על מכירה של עד ל‪81% -‬‬
‫מאחזקות המדינה בחברת דואר ישראל כאמור לעיל‪.‬‬
‫‪ .4.1‬חברות בהן למדינה אחזקה בתל אביב‪-‬יפו‬
‫התוכנית הרב שנתית קובעת כי בשנת ‪ 5112‬יקודמו הליכי ההפרטה של חברות תל אביב אשר יבוצעו בהתאם‬
‫להחלטה מספר מח‪ 2/‬של ועדת השרים לענייני הפרטה מיום ‪ 1‬ביוני ‪ ,5118‬כמפורט להלן‪:‬‬
‫‪ .4.1.3‬אוצר מפעלי ים בע"מ‬
‫הפרטה בדרך של מכירה פרטית של כל אחזקותיה של המדינה (‪ )45.30%‬באוצר מפעלי ים בע"מ‪,‬‬
‫כמקשה אחת לעיריית תל אביב‪ -‬יפו או לתאגיד עירוני בשליטה או לחברת אתרים‪ ,‬חברה לפיתוח‬
‫אתרי תיירות בת"א‪-‬יפו בע"מ‪.‬‬
‫‪ .4.1.4‬החברה לפיתוח יפו העתיקה בע"מ‬
‫הפרטה בדרך של מכירה פרטית את של אחזקת המדינה (‪ )21%‬בחברה לפיתוח יפו העתיקה בע"מ‪,‬‬
‫לרבות אחזקות החברות הממשלתיות וגופים ציבוריים בחברה אשר יועברו למדינה ללא תמורה‪,‬‬
‫לעיריית תל אביב‪ -‬יפו או לתאגיד עירוני בשליטה או לחברת אתרים‪ ,‬חברה לפיתוח אתרי תיירות‬
‫בת"א‪-‬יפו בע"מ‪.‬‬
‫‪ .4.1.1‬אתרים‪ ,‬חברה לפיתוח אתרי תיירות בת"א‪-‬יפו בע"מ‬
‫הפרטה בדרך של מכירה פרטית של כל אחזקותיה (‪ )21%‬של המדינה בחברת אתרים‪ ,‬חברה לפיתוח‬
‫אתרי תיירות בת"א‪-‬יפו בע"מ (להלן‪" :‬החברה") לעירייה או לתאגיד עירוני בשליטתה או בדרך של‬
‫רכישה של מניות המדינה בידי אתרים כמקשה אחת או בחלקים‪.‬‬
‫‪ .4.1.2‬חלמיש חברה ממשלתית עירונית לדיור שיקום ולהתחדשות בתל אביב‪-‬יפו בע"מ‬
‫הפרטה בדרך של פירוק מרצון או מכירת אחזקות המדינה בחלמיש חברה ממשלתית עירונית לדיור‬
‫שיקום ולהתחדשות בתל אביב‪-‬יפו בע"מ (להלן‪" :‬החברה") בדרך של מכירה פרטית או בדרך של‬
‫הסדר לפי סעיף ‪ 021‬לחוק החברות‪ ,‬התשנ"ט‪.1999-‬‬
‫‪ .4.1.1‬נתיבי איילון בע"מ‬
‫בהתאם להחלטה האמורה לעיל ‪ ,‬ובהתאם להחלטת הממשלה מיום ‪ 55‬במאי ‪( 5118‬מס' ‪ )1310‬בדבר‬
‫רכישת אחזקות העירייה בחברת נתיבי איילון בע"מ‪ ,‬תרכוש המדינה את חלקה של העירייה בחברת‬
‫נתיבי איילון‪ .‬עלות רכישת מניות העירייה בחברה תופחת מתמורת המכר שתנבע מהעסקה הכוללת‬
‫עם העירייה‪.‬‬
‫בסוף חודש יוני ‪ 5112‬אושר מתווה ההפרטה של החברות הנ"ל על ידי ועדת הכספים בעיריית תל אביב‪ -‬יפו‪,‬‬
‫במסגרתו נקבע כי חלקה של עיריית תל אביב‪ -‬יפו בנתיבי איילון בע"מ (‪ )21%‬יעבור לרשות המדינה כך‬
‫שהמדינה תחזיק ב‪ 111% -‬ממניות חברת נתיבי איילון בע"מ‪ .‬כמו כן‪ ,‬תעביר המדינה לעיריית תל אביב‪ -‬יפו‬
‫ו‪08-‬‬
‫את אחזקותיה בחברת אתרים‪ ,‬חברה לפיתוח אתרי תיירות בת"א‪ -‬יפו בע"מ‪ ,‬כאשר חברת אתרים תרכוש‬
‫מהמדינה את אחזקותיה בחברות אוצר מפעלי ים בע"מ ובחברה לפיתוח יפו העתיקה בע"מ‪ .‬בנוגע לחברת‬
‫חלמיש חברה ממשלתית עירונית לדיור שיקום ולהתחדשות בתל אביב‪ -‬יפו בע"מ‪ ,‬המתווה כולל אפשרות של‬
‫מכירת אחזקות המדינה בדרך של מכירה פרטית או פירוק החברה מרצון‪.‬‬
‫‪ .4.0‬התעשייה האווירית לישראל בע"מ‬
‫במסגרת התוכנית הרב שנתית‪ ,‬נקבע כי בשנת ‪ 5113‬יקודם המהלך להנפקת המיעוט של התעשייה האווירית‬
‫לישראל בע"מ‪.‬‬
‫‪ .4.7‬מקורות חברת מים בע"מ‬
‫במסגרת התוכנית הרב שנתית‪ ,‬נקבע כי בשנת ‪ 5113‬יקודם המהלך להנפקת המיעוט של מקורות חברת מים‬
‫בע"מ‪.‬‬
‫יוקם צוות בין משרדי בהשתתפות גורמי מדינה הנוגעים בדבר אשר יבחן את מבנה הענף ואופן ביצוע‬
‫ההפרטה‪ .‬הצוות יגיש המלצותיו בנושא לשרים‪.‬‬
‫‪ .4..‬החברה לשירותי איכות הסביבה‬
‫במסגרת התוכנית הרב שנתית‪ ,‬נקבע כי בשנת ‪ 5113‬יקודם המהלך להנפקת המיעוט של החברה לשירותי‬
‫איכות הסביבה ‪.‬בשיעור של עד ‪ 89%‬מהון המניות של החברה‪.‬‬
‫‪ .4.2‬חברת נמל חיפה בע"מ‬
‫בהתאם לתוכנית הרב שנתית נקבע כי הפרטת חברת נמל חיפה בע"מ ‪.‬תתבצע בהתאם להחלטת ועדת השרים‬
‫לענייני הפרטה מס' מח‪ 8/‬מיום ‪ 9‬בספטמבר ‪( 5119‬ראה פירוט בפסקה ‪ 5.5‬לעיל תחת חברת נמל אשדוד‬
‫בע"מ)‪ ,‬במהלך שנת ‪.5113‬‬
‫‪ .4.31‬רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ‬
‫במסגרת התוכנית הרב שנתית‪ ,‬נקבע כי בשנת ‪ 5115‬יקודם המהלך להנפקת המיעוט של רפאל מערכות‬
‫לחימה מתקדמות בע"מ‪.‬‬
‫‪ .4.33‬חברת החשמל לישראל בע"מ‬
‫במסגרת התוכנית הרב שנתית‪ ,‬נקבע כי בשנת ‪ 5115‬יקודם המהלך להנפקת המיעוט של חברת החשמל‬
‫לישראל בע"מ‪.‬‬
‫בכפוף להחלטת הממשלה על ביצוע שינוי מבני בחברה‪ ,‬תבוצע הנפקת מיעוט בשיעור כולל של עד ‪ 52%‬מהון‬
‫המניות של החברה בדילול מלא‪.‬‬
‫‪ .4.34‬חברת רכבת ישראל בע"מ‬
‫בהתאם להחלטה הנ"ל נקבע כי יוקם צוות בין משרדי בהשתתפות גורמי המדינה הנוגעים בדבר‪ ,‬אשר יבחן‬
‫את מבנה הענף והיתכנות ביצוע ההנפקה‪ .‬המלצות הצוות יוגשו לממשלה והצעת הממשלה‪ ,‬ככל שתידרש‪,‬‬
‫תוגש לוועדת השרים לענייני הפרטה‪.‬‬
‫ביום ‪ 14‬במרץ ‪ 5112‬השלימה רכבת ישראל בע"מ (להלן‪" :‬החברה") הנפקת אג"ח סחירות בהיקף כספי כולל‬
‫של כ‪ 1 -‬מיליארד ‪ .₪‬האג"ח הונפקו בשתי סדרות בריבית קבועה‪ ,‬ובריבית צמודת מדד‪ .‬ההנפקה מעוגנת‬
‫בהסכם המסגרת לפיתוח והפעלת רכבת ישראל שנחתם ביוני ‪ 5118‬והכספים שגויסו ישמשו להשקעה בפיתוח‬
‫תשתיות הרכבת‪ .‬ההנפקה באה לאחר חתימת התוספת להסכם המקורי ביום ‪ 52‬בפברואר ‪ 5112‬בין החברה‬
‫לממשלה בו הוסדרה מערכת הקשרים בין הצדדים‪.‬‬
‫להלן פירוט התקבולים העתידיים הצפויים להתקבל מההפרטות הנ"ל תוך חלוקה לשנים (במיליוני ‪:17)₪‬‬
‫מיועד למימון‬
‫הגרעון הממשלתי‬
‫שנה‬
‫‪0,211‬‬
‫‪5112‬‬
‫‪8,211‬‬
‫‪5113‬‬
‫‪2,211‬‬
‫‪5115‬‬
‫סך הכל ‪31,111‬‬
‫מיועד לחלוקת‬
‫דיבידנד למדינה‬
‫‪211‬‬
‫‪211‬‬
‫‪211‬‬
‫‪3,111‬‬
‫‪ 17‬בהתאם לנתוני רשות החברות הממשלתיות‬
‫ו‪02-‬‬
‫סך הכל‬
‫‪2,111‬‬
‫‪1,111‬‬
‫‪0,111‬‬
‫‪31,111‬‬
‫משרד האוצר ‪ -‬אגף החשב הכללי‬

דוחות כספיים ודוחות על ביצוע התקציב לשנת 2014 - החשב הכללי

Transcription

Similar documents

תכנית הרצאות חטיבת ילדים לשנה הקרובה 2014

טופס בקשה להערכת שכר (pdf)

לצפייה בתקנון התחרות

17:15 ימי שני בשעה

30-12-005: נוהל קופה קטנה

חוברת 1 pdf

חוות דעת משפטית - תיקון הוראת החשב הכללי

להורדת טופס בקשה למלגת סיוע כלכלי כולל הנחיות לחץ כאן

הפניית תשומת לב בחוות הדעת פסקת מיומנות הכנה מקצועית לבחינות מועצה –

קובץ מצורף