שנתון גליל תשעו - המכללה האקדמית תל חי

‫‪32‬‬
‫התכנית לתואר ‪M.A.‬‬
‫בלימודי גליל‬
‫שנה"ל תשע"ו‬
‫ראש התכנית‪ :‬פרופ' חיים גורן‬
‫חברי הסגל האקדמי‪:‬‬
‫פרופ' מן המניין‪ :‬פרופ' חיים גורן‪ ,‬פרופ' שמואל שמאי‬
‫פרופ' חבר‪:‬‬
‫פרופ' ציונה גרוסמרק‪ ,‬פרופ' יגאל שפי‬
‫מרצה בכיר‪:‬‬
‫ד"ר שרה ארנון‪ ,‬ד"ר אמיר גולדשטיין‪ ,‬ד"ר מוסטפא עבאסי‪ ,‬ד"ר גונן שרון‪ ,‬ד"ר זאב גרינברג‬
‫מרצה‪:‬‬
‫ד"ר חגי שמש‬
‫מורה מן החוץ‪ :‬מר רם אבירם‪ ,‬פרופ' ישראל ברטל‪ ,‬ד"ר עזרא יונה‪ ,‬ד"ר משי משה אורי‪ ,‬ד"ר חנה פרנקל‪,‬‬
‫ד"ר אורן רייכמן‬
‫מטרת הלימודים‬
‫ייחודו של הגליל בא לידי ביטוי בבחינות רבות‪ ,‬מבחינה היסטורית‪-‬יישובית‪ ,‬בתולדותיו המיוחדות ובאוכלוסייתו המשתנה‬
‫במהלך הדורות‪ .‬אוכלוסייה זו הצטיינה ומצטיינת גם בהווה בגיוונה מחד ובשילוב בין חלקיה מאידך‪ ,‬ב"ריבוי תרבותיות"‬
‫במלוא מובנו של המונח‪ .‬בשני העשורים האחרונים התקיימו שני תהליכים אשר הביאו לעליית ערכו של האזור בגיאוגרפיה‪.‬‬
‫הראשון‪ ,‬התפתחות הגישה הסביבתית–אקולוגית המגדירה את האזור כמרחב טבעי בעל משאבים ובו גיוון מינים‪ ,‬העובר‬
‫תהליכי שינוי מואצים שקשורים בניצול משאבים לא מושכל שמקורם בפעילות כלכלית של האדם‪ .‬התהליך השני מקורו‬
‫בתהליכים חברתיים שהתפתחו באזורים פריפריים‪ ,‬המרוחקים ממרכזי כלכלה וקבלת ההחלטות‪ .‬אלו תהליכים חברתיים‬
‫ופוליטיים של פעילות של קבוצות מיעוט בדגש של הבלטת הייחוד התרבותי והמעמדי‪.‬‬
‫לימודי התואר השני הנלמד ב"לימודי גליל" מיועדים בעיקר להרחבת והעמקת הידע וההבנה של התלמיד‪ .‬הלימודים‬
‫הרגיונליים‪ ,‬שמעצם טבעם הם רב‪-‬תחומיים‪ ,‬מטרתם להביא את התלמיד להבנה והכרה מעמיקות של האזור‪ ,‬הגליל‬
‫במובנו הרחב ביותר והאזורים הגובלים בו‪ ,‬בתחומים שונים ובחיבורים ושילובים ביניהם‪ .‬על אלו נמנה את ההיסטוריה‬
‫(הפוליטית‪ ,‬החברתית והתרבותית)‪ ,‬הגיאוגרפיה‪ ,‬הגיאוגרפיה‪-‬ההיסטורית‪ ,‬הפילוסופיה והאמנות מתחום מדעי הרוח‪ ,‬עולם‬
‫הצומח והחי ובעיקר איכות הסביבה מתחום מדעי הטבע‪ ,‬הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה מתחום מדעי החברה‪.‬‬
‫תכנית הלימודים‬
‫הלימודים בחוג כוללים קורסי חובה משותפים לכלל תלמידי התואר השני‪ ,‬ושני מסלולי התמקדות‪ ,‬ובהם קורסי‬
‫בחירה‪ ,‬חלקם משותפים לשני המסלולים‪ .‬על התלמיד להשלים את קורסי החובה הכלליים‪ ,‬לבחור במסלול התמחות‪,‬‬
‫ולבנות את תכנית הלימודים בהתאם לדרישות המסלול‪ .‬הוא יעשה זאת בתאום עם יועץ החוג‪ ,‬לפי בחירתו ובהתאם‬
‫לתחומים בהם התרכז בלימודי התואר הראשון‪.‬‬
‫מסלולי ההתמחות‬
‫מסלול ‪ :1‬אוכלוסייה‪ ,‬התיישבות וחברה בגליל‪ ,‬היבטים היסטוריים וגיאוגרפיים‬
‫מתמקד בתחומים הבאים‪:‬‬
‫ סוגי אוכלוסיות (רוב ומיעוט)‪ ,‬תולדותיהן‪ ,‬ייחודן‪ ,‬מנהגיהן‪ ,‬תרבותן‪ ,‬יישוביהן; קשר והשפעה הדדית עם אוכלוסיות‬‫שונות– שכנות‪.‬‬
‫ גיאוגרפיה יישובית של הגליל בתקופות ההיסטוריות ובעת החדשה‪.‬‬‫ תרבות חומרית בתקופות העבר‪ ,‬חיי יום‪-‬יום‪ ,‬מרכזי ייצור‪ ,‬אורחות חיים – ושימורם בהווה‪.‬‬‫מסלול ‪ :2‬אדם‪ ,‬תרבות‪ ,‬טבע‪ ,‬נוף וסביבה בגליל‬
‫מתמקד בתחומים הבאים‪:‬‬
‫ חי‪ ,‬צומח ואקולוגיה של הגליל‪.‬‬‫ החברה הגלילית‪ ,‬עדות ותושבים והשלכותיהן האקולוגיות‪.‬‬‫‪ -‬החברה הגלילית והקשר בינה לבין הטבע הנוף והסביבה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫סיכום הדרישות עבור שני המסלולים‪:‬‬
‫קורסי החובה‬
‫סמינר מחלקתי לתלמידי מ‪.‬א‪( .‬השתתפות חובה)‬
‫‪ 11‬נ"ז‬
‫‪ 4‬נ"ז‬
‫מחנה מחקר ('קמפוס לימודי') לתלמידי שנה ב'‬
‫שני סמינריונים‬
‫‪ 6‬נ"ז‬
‫‪ 12‬נ"ז‬
‫סה"כ קורסי חובה‪:‬‬
‫קורסי בחירה‬
‫‪ 23‬נ"ז‬
‫‪ 16‬נ"ז‬
‫סדנה לפיתוח מיומנויות מחקר וכתיבה אקדמית‬
‫ללא נ"ז‬
‫סדנה לפיתוח מיומנויות מחקר‪ :‬שיטות מחקר כמותיות ללא נ"ז‬
‫סה"כ‪:‬‬
‫‪ 84‬נ"ז‬
‫בהתאם לתנאי הסיום בתכנית ולדרישות לקבלת זכאות לתואר‪ ,‬על התלמיד יהיה לצבור לימודים בהיקף שלא יפחת‬
‫מ‪ 44-‬נ"ז‪ ,‬על‪-‬פי הפרוט להלן‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫קורסים במסלול התמחות בהיקף שלא יפחת מ‪ 84-‬נ"ז (כולל את שלושת קורסי החובה ושני סמינריונים‬
‫הכוללים גם הצגת רפרטים על נושא העבודה‪ ,‬וכתיבת שתי עבודות סמינריוניות)‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫השתתפות חובה בסמינר מחלקתי שנתי לתלמידי מ‪.‬א‪( .‬דו‪-‬שבועי) בהיקף של ‪ 4‬נ"ז במהלך השנתיים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫השתתפות בסיורים ובחפירות ארכיאולוגיות על‪-‬פי דרישת המסלולים‪ ,‬כחלק מדרישות הקורסים‬
‫הספציפיים‪ .‬יודגש כי תלמיד לא יוכל לסיים את התואר מבלי שהוכיח השתתפות בלפחות שלושה ימי‬
‫סיור לכל שנת לימודים‪ ,‬וזאת מלבד מחנה המחקר‪ .‬הסיורים התקיימו כימי סיור מרוכזים‪ ,‬במועדי‬
‫חופשות בתי הספר (תאריכי הסיורים יוצגו לסטודנטים בתחילת שנת הלימודים)‪ .‬השתתפות בסיורים‬
‫מחייבת תשלום נוסף בהתאם למצוין בתקנון שכ"ל‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫הקורס "סדנה לפיתוח מיומנויות כתיבה ומחקר אקדמי" והקורס‪" ,‬סדנה לפיתוח מיומנויות מחקר‪,‬‬
‫שיטות מחקר כמותיות" הינם קורסי חובה‪ ,‬שניהם בהיקף ‪ 2‬שש"ס‪ ,‬ללא נקודות זכות‪.‬‬
‫תכנית הלימודים (קורסי החובה והבחירה)‪ ,‬תתקיים על בסיס יום לימודים וחצי בשבוע (יום א' אחה"צ ויום ב' כולו)‬
‫ותתפרס על פני ארבעה סמסטרים (שנתיים אקדמיות)‪.‬‬
‫באישור ראש התכנית‪ ,‬ניתן יהיה לפרוס את הלימודים על פני שלוש ולכל היותר על פני ארבע שנים‪.‬‬
‫מחנה המחקר‬
‫על הסטודנט חובת השתתפות במחנה מחקר ("קמפוס לימודי") שנתי בשנה ב' ללימודים‪ ,‬שימשך על פני שלושה ימים‬
‫ארוכים (מבוקר עד ערב) ויעניק ‪ 6‬נ"ז‪ ,‬אשר בעקבותיו יכתוב התלמיד עבודת מחקר בהיקף של סמינריון‪.‬‬
‫תנאי הקבלה לחוג‬
‫הקבלה לחוג מותנית בעמידה בתנאי הקבלה של המכללה‪ ,‬ברמה הנדרשת על ידי החוג‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫תכנית השלמות‬
‫ועדת קבלה רשאית לחייב סטודנט בלימודי השלמה בהיקף של עד ‪ 12‬שש"ס אשר אינו עומד בדרישות הקבלה או בעל‬
‫תואר ‪.B.Ed.‬‬
‫הוועדה זכאית להחליט אם היא דורשת מהמועמד שנת השלמה לפני תחילת לימודיו לתואר השני‪ ,‬או אם היא מאשרת לו‬
‫להתקבל‪ ,‬ולעשות את לימודי ההשלמה במקביל ללימודי התואר השני‪.‬‬
‫תנאי מעבר משנה לשנה‬
‫התנאים והדרישות המפורטים להלן מהווים תוספת והשלמה לתנאים כפי שמפורטים בשנתון המכללה‪.‬‬
‫מעבר משנה א' לשנה ב'‪ -‬השגת ציון ממוצע שנתי של ‪ 01‬ומעלה וציון של לפחות ‪ 66‬ומעלה בכל קורס‪.‬‬
‫ציון עובר בקורסי הסמינר הינו ‪ 06‬ומעלה‪.‬‬
‫חזרה על קורס חובה‬
‫סטודנט שנכשל פעמיים בקורס חובה חוגי יופסקו לימודיו בתכנית‪.‬‬
‫בהתקיים נסיבות מיוחדות‪ ,‬וזאת על פי החלטת ראש התכנית או ועדת ההוראה החוגית‪ ,‬יהיה התלמיד רשאי להירשם שוב‬
‫לקורס האמור ולהמשיך את לימודי בתנאים שתיקבע התכנית‪.‬‬
‫סיום הלימודים‬
‫לשם קבלת תואר מוסמך ב"לימודי הגליל"‪ ,‬יהיה על הסטודנט להשלים ‪ 44‬נ"ז‪ ,‬כולל שלוש עבודות סמינריוניות (שתיים‬
‫בקורסים ואחת במחנה המחקר) ובחינה אינטגרטיבית מסכמת‪ ,‬ציון עובר בקורסי הסמינר הינו ‪ 06‬ומעלה ‪.‬‬
‫קבלת התואר מותנית בהשגת ציון ממוצע סופי של ‪ 01‬ומעלה‪.‬‬
‫ציון סיום התואר יורכב מ‪:‬‬
‫‪ - 01%‬ממוצע ציוני כלל הקורסים‬
‫‪ - 81%‬ציון הבחינה המסכמת‬
‫סטודנט אשר לא השלים את תכנית ההשלמות אשר נקבעה עבורו במלואה‪ ,‬לא יהיה זכאי לסיום התואר‬
‫בחינה מסכמת‬
‫הבחינה האישית המסכמת‪ ,‬שתורכב לכל תלמיד בנפרד ע"פ מסלול התמחותו‪ ,‬תכלול שני חלקים כאשר בחלק הראשון‬
‫יינתן ‪ 61%‬מהציון על בחינת בקיאות והבנה בתחום ההתמחות על‪-‬פי החומר הנלמד ובחלק השני יינתנו ‪ 41%‬הנוספים על‬
‫שאלה היסטוריוגרפית שתדרוש מהתלמיד עבודה אישית בספרייה‪.‬‬
‫פריסת לימודים‬
‫משך הלימודים לתואר שני עד לסיום חובות השמיעה הוא שנתיים‪ .‬סטודנט הפורס את לימודיו מעבר לשנתיים ולא סיים‬
‫את חובות השמיעה יחויב בתשלום שכ"ל בכפוף לתקנון שכ"ל ‪.‬‬
‫התכנית מאפשרת לסטודנטים לבנות לעצמם מערכת שתתאים ליכולתם‪ ,‬התכנית אינה מחייבת תלמידים לקחת קורס זה‬
‫או אחר בסמסטר א' או ב' ‪ ,‬בשנה א' או ב'‪ .‬כל מערכת לימודים אישית כפופה לאישורו של ראש החוג‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫תכנית הלימודים*‬
‫קורסי חובה שנה א'‬
‫שם הקורס‬
‫ש"ש הרצאה‬
‫ותרגול‬
‫נ"ז‬
‫מרצה‬
‫הערה‬
‫גיאוגרפיה רגיונלית של הגליל‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫ד"ר עזרא יונה‬
‫חובה שנה א'‬
‫גיאוגרפיה רגיונלית ‪ -‬יישובית של הגליל בעת החדשה‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫ד"ר זאביק‬
‫גרינברג‬
‫חובה שנה א'‬
‫מקורות לחקר הגליל‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫פרופ' חיים‬
‫גורן‬
‫חובה שנה א'‬
‫סדנה לפיתוח מיומנויות מחקר וכתיבה אקדמית‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ד"ר משי משה‬
‫אורי‬
‫חובה‬
‫סדנה לפיתוח מיומנויות מחקר‪ :‬שיטות מחקר‬
‫כמותניות ואיכותניות‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫ד"ר שרה ארנון‬
‫חובה‬
‫סמינר מחלקתי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫פרופ' יגאל שפי‬
‫חובה‪ -‬קורס שנתי‬
‫סה"כ‬
‫ש"ש הרצאה ותרגול‬
‫נ"ז‬
‫חובה שנה א'‬
‫‪4‬‬
‫‪12‬‬
‫קורסי חובה שנה ב'‬
‫שם הקורס‬
‫ש"ש הרצאה‬
‫ותרגול‬
‫נ"ז‬
‫מרצה‬
‫הערה‬
‫סמינר מחלקתי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫פרופ' יגאל שפי‬
‫חובה‪ -‬קורס שנתי‬
‫קמפוס לימודי בלימודי גליל‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫פרופ' חיים גורן‬
‫פרופ' יגאל שפי‬
‫ד"ר שרון גונן‬
‫חובה‬
‫קורסי בחירה‬
‫לשנה א‪+‬ב‬
‫סה"כ‬
‫ש"ש הרצאה ותרגול‬
‫חובה שנה ב'‬
‫‪8‬‬
‫שם הקורס‬
‫ש"ש הרצאה‬
‫נ"ז‬
‫‪4‬‬
‫נ"ז‬
‫וסמינרים משותפים‬
‫מרצה‬
‫הערה‬
‫ותרגול‬
‫סמינר‪ :‬מחלסה לקריית שמונה‪ :‬מבט רחב על‬
‫היסטוריה מקומית‬
‫‪2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫ד"ר אמיר‬
‫גולדשטיין‬
‫חובת בחירה**‬
‫סמינר‪ :‬בנתיב עולי הרגל בגליל‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫פרופ' חיים גורן‬
‫סמינר‪ :‬ריבוי תרבויות ורב תרבותיות‪ :‬הגליל כדוגמא‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫פרופ' שמואל‬
‫שמאי‬
‫סמינר‪ :‬תהליכי שינוי בישובים כפריים‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ד"ר זאביק‬
‫גרינברג‬
‫יישומי ‪ GIS‬בלימודים רגיונאליים של הגליל‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫אורן רייכמן‬
‫קורס בחירה‬
‫גיאופוליטיקה אימפריאלית‪ :‬א"י הצפונית כזירת‬
‫מלחמה בעת החדשה‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫פרופ' יגאל שפי‬
‫קורס בחירה‬
‫כלכלה‪ ,‬חקלאות ותעשייה בגליל בשלהי תקופה‬
‫העות'מאנית‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫פרופ' ישראל ברטל‬
‫קורס בחירה‬
‫אדם וטבע בגליל במקורות תלמודיים‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫פרופ' ציונה‬
‫גרוסמרק‬
‫קורס בחירה‬
‫הגיאולוגיה והגיאומורפולוגיה של הגליל‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ד"ר חנה פרנקל‬
‫קורס בחירה‬
‫האוכלוסייה הערבית בגליל‪ :‬מבנה חברתי ודתי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ד"ר מוסטפא‬
‫עבאסי‬
‫קורס בחירה‬
‫אקולוגיה של הגליל‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ד"ר חגי שמש‬
‫קורס בחירה‬
‫המתודה הארכיאולוגית בחקר תרבותו וסביבתו‬
‫של האדם בגליל‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ד"ר גונן שרון‬
‫קורס בחירה‬
‫מבוא לשיתוף פעולה על מקורות מים חוצי‬
‫גבולות‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫מר רם אבירם‬
‫קורס בחירה‬
‫*החוג רשאי לשנות את התכנית בכל עת‪ ,‬על הסטודנט לעקוב אחר השינויים בשנתון‪.‬‬
‫** יש לבחור סמינר אחד בשנה מתוך הארבעה המוצעים בשנה"ל תשע"ו‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫פירוט הקורסים‬
‫פרופ' ציונה גרוסמרק‬
‫אדם וטבע בגליל במקורות תלמודיים‬
‫‪ 8 2000088‬שש"ס‪ 8 ,‬נ"ז‬
‫בימי המשנה והתלמוד היה הגליל למרכז הישוב היהודי בארץ‪ .‬כאן ישבו מוסדות ההנהגה היהודיים – הנשיאות והסנהדרין – וכאן גם‬
‫התקיימו חיים יהודיים תוססים בכפרים‪ ,‬בעיירות ובערי הגליל‪ .‬חיים תוססים אלה היו לכור מחצבתה של היצירה החז"לית הארץ‬
‫ישראלית‪.‬‬
‫האינטראקציה שבין אדם לסביבתו עולה מבין שורות הכתובים והיא שתהיה למוקד הקורס המוצע‪ .‬בין הנושאים שיידונו יהיו‪ :‬נופים‬
‫ונופים מיתולוגיים‪ ,‬בין אדם לסביבתו (או סוגיות אקולוגיות)‪ ,‬מעשה האדם מול מעשה הבריאה‪ .‬הטקסטים שידונו יהיו טקסטים‬
‫המתמקדים בגליל או באישים גליליים‪.‬‬
‫ד"ר חגי שמש‬
‫אקולוגיה של הגליל‬
‫‪ 3 2000000‬שש"ס‪ 3 ,‬נ"ז‬
‫הקורס יעסוק בנושאים הבאים‪ :‬סוגיות אקולוגיות‪-‬סביבתיות בגליל; שמירת טבע ועקרונותיה בעולם ובארץ ויישומה בגליל;‬
‫השתקפות ההתפתחות של שמירת הטבע מבסיס רגשי ואסתטי לאסכולה מדעית במעשה שמירת הטבע בגליל; ממשק פעיל של מערכות‬
‫אקולוגיות; הכנת תכניות ממשק לשמורת טבע; הצגת חלופות לממשקים שונים‪ ,‬תוך שימת דגש על הסוגיות האקולוגיות העיקריות‬
‫בגליל‪ ,‬בהן הכחדה‪ ,‬קיטוע מערכות טבעיות‪ ,‬מינים פולשים; תפקידם של מסדרונות אקולוגיים‪ ,‬שימור מגוון גנטי‪ ,‬מינים‪ ,‬אוכלוסיות‬
‫ומערכות אקולוגיות‪ ,‬סוגיות תכנוניות וסטטוטוריות‪.‬‬
‫פרופ' חיים גורן‬
‫בנתיב עולי הרגל בגליל‪ -‬סמינר‬
‫‪ 8 2000003‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‬
‫התיאורים המובאים בדיווחיהם הכתובים של הנוסעים ועולי הרגל לארץ‪ ,‬החל בתקופה הביזנטית ועד לימינו‪ ,‬מהווים‪ ,‬לפחות לגבי חלק‬
‫מהתקופות ההיסטוריות‪ ,‬את אחד המקורות העיקריים להכרת הארץ‪ ,‬נופה‪ ,‬תרבותה ואנשיה‪ .‬קיומם של תיאורים אלה‪ ,‬מאפשר לעשות‬
‫בהם שימוש כמקורות‪ ,‬אם כי חלקיים‪ ,‬ללימוד והכרת הארץ ותולדותיה‪ ,‬להכרת הגיאוגרפיה של הארץ בתקופות עברו כמו גם‬
‫הגיאוגרפיה התרבותית שלה‪ ,‬היא הגיאוגרפיה מעשה ידי האדם‪ .‬בהגיעם לארץ‪ ,‬התמקדו עולי הרגל בביקור באזורים מוגדרים‬
‫ובאתרים מסוימים‪ ,‬שענו לרקעם הדתי ולמטרות מסעם‪ .‬חלק ממסלוליהם עברו בגליל‪ ,‬במובנו הרחב ביותר‪ ,‬וכללו גם את חבלי הארץ‬
‫שמצפון וממזרח לו‪ .‬הסמינר יעסוק רובו ככולו בהכרת טקסטים אלה‪ .‬הסמסטר הראשון יוקדש לסדרת הרצאות ודיונים‪ ,‬שמטרתם‬
‫יצירת בסיס תיאורטי לעיסוק בתופעת העלייה לרגל 'ובספרות הנוסעים ועולי הרגל'‪ ,.‬ובעיסוק בעולי הרגל ובתיאורי הגליל שלהם‪.‬‬
‫במהלך הסמסטר הראשון יבחרו הסטודנטים נושא לעבודה ויגישו הצעת מחקר‪ .‬הסמסטר השני יוקדש בעיקרו למפגשים אישיים עם‬
‫הסטודנטים‪ ,‬לסיור (חובה!) באתרי עלייה לרגל‪ ,‬ולפרזנטציות של עבודות התלמידים‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫גיאוגרפיה רגיונלית‪ -‬יישובית של הגליל בעת החדשה‬
‫ד"ר זאב גרינברג‬
‫‪ 8 2000004‬שש"ס‪ 8 ,‬נ"ז‬
‫קורס זה יתמקד בגיאוגרפיה היישובית של הגליל‪ .‬הגליל נחשב ולא בכדי‪ ,‬לערש ההתיישבות היהודית בארץ ישראל מאז תחילת‬
‫ההתיישבות היהודית החדשה ועד ימנו‪ .‬במהלך הקורס נסקור את ההתיישבות בגליל החל מסוף המאה התשע עשרה ועד היום‪ .‬הקורס‬
‫יבחן את המושגים 'מיקום' ו'מרחב' והשפעתם על מיקום היישובים בגליל‪ .‬הקורס ייתן סקירה מעמיקה של ההתיישבות בגליל לאורך‬
‫התקופות השונות תוך הבנת המניעים להקמת היישובים‪ ,‬מאפייניהם התכנוניים‪ ,‬הכלכליים והחברתיים של היישובים והתפתחותם‬
‫לאורך השנים‪ .‬הקורס יחבר בין התנאים הפיזיים של המרחב‪ ,‬הצרכים האי דיאיים והאחרים וביטויים בחבלי ההתיישבות השונים‬
‫בגליל‪.‬‬
‫ד"ר עזרא יונה‬
‫גיאוגרפיה רגיונלית של הגליל‬
‫‪ 8 2000000‬שש"ס‪ 8 ,‬נ"ז‬
‫בקורס נעסוק בנושאים הבאים‪ :‬הבנת המושג אזור‪ ,‬מאפייניו הייחודיים של הגליל כאזור‪ ,‬הכרת ההגדרות השונות של גבולות הגליל‪,‬‬
‫היכרות מעמיקה עם מאפייניו של הגליל ותת החבלים הקיימים בו‪.‬‬
‫גיאופוליטיקה אימפריאלית‪ :‬א"י הצפונית כזירת מלחמה בעת החדשה‬
‫‪ 3 2000003‬שש"ס‪ 8 ,‬נ"ז‬
‫פרופ' יגאל שפי‬
‫קורס זה עוסק בהתעניינותן ובמעורבותן הצבאית של המעצמות האירופאיות והאזוריות במרחב הגיאוגרפי שמצפון לשרון ומדרום לקו‬
‫דמשק–בירות‪ ,‬מסוף המאה ה־‪ 14‬ועד לפרוץ מלחמת העצמאות בשנת ‪ . 1440‬הקורס מתנהל כרונולוגית ומנתח את הסיבות והתהליכים‬
‫שבגינם תורגם מקומו של המרחב במפת האינטרסים הגלובלית והאזורית של המעצמות בשלום ובמלחמה לפעילות צבאית‪ .‬הוא גם‬
‫סוקר את הפעילות ומסביר את תוצאותיה‪.‬‬
‫ד"ר מוסטפא עבאסי‬
‫האוכלוסייה הערבית בגליל‪ :‬מבנה חברתי ודתי‬
‫‪ 3 2000008‬שש"ס‪ 3 ,‬נ"ז‬
‫הקורס מבקש לדון במבנה החברתי של האוכלוסייה הערבית בגליל תוך כדי הדגשת מעמדם האזרחי‪ ,‬החברתי והפוליטי‪ ,‬זאת בנוסף‬
‫לדיון במבנה האתני המגוון של אוכלוסייה זו‪ .‬מבין הקבוצות שיעסוק בהן הקורס נציין את האוכלוסייה המוסלמית‪ ,‬העדות הנוצריות‬
‫השונות‪ ,‬העדה הדרוזית‪ ,‬העדה הצ'רקסית ‪ ,‬הבהאים ועוד‪ .‬הקורס יעסוק גם ביחסים המורכבים בין המדינה לבין האוכלוסייה הערבית‬
‫בגליל בשורה ארוכה של תחומים‪ ,‬כגון‪ ,‬מינהל‪ ,‬תכנון ובינוי‪ ,‬סכסוכי קרקעות ועוד‪.‬‬
‫ד"ר חנה פרנקל‬
‫הגיאולוגיה והגיאומורפולוגיה של הגליל‬
‫‪ 3 2000003‬שש"ס‪ 3 ,‬נ"ז‬
‫הכרת תופעות ותהליכים גיאולוגיים וגאומורפולוגיים‪ ,‬והמתודולוגיה המשמשת לחקר העבר הגיאולוגי‪ .‬ההיסטוריה הגיאולוגית‪,‬‬
‫והמאפיינים הגיאולוגיים והגיאומורפולוגיים של האזור (גליל‪ ,‬גולן‪ ,‬עמק הירדן וכו')‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫המתודה הארכיאולוגית בחקר תרבותו וסביבתו של האדם בגליל‬
‫ד"ר גונן שרון‬
‫‪ 3 2000080‬שש"ס‪ 3 ,‬נ"ז‬
‫הקורס עוסק במתודולוגיה הארכיאולוגית בחקר האדם‪ ,‬תרבותו וסביבתו בפרהיסטוריה של הגליל‪ .‬מה הן השיטות המחקרית בהן‬
‫משתמשים הארכיאולוגים בבואם לנתח את הממצאים הארכיאולוגיים העשירים מהגליל וכיצד הם מאפשרים את חקר אורחות חייו‪,‬‬
‫תרבותו של האדם והסביבה בה חי בגליל הפר היסטורי? הקורס עוסק בשאלה כיצד ניתן לשחזר את חיי האדם בפרהיסטוריה‬
‫מממצאים באתרים ללא תיעוד כתוב ולעיתים אף ללא ארכיטקטורה? מה הן המתודות הארכיאולוגיות‪ ,‬אנתרופולוגיות‪ ,‬וכרונולוגיות‬
‫בעזרתן לומדים על אורחות חיי האדם הקדמון? נלמד על המתודות ממדעי הטבע בהן נעזרים הארכיאולוגים בבואם לנתח את‬
‫הממצאים השונים‪.‬‬
‫הקורס משלב התנסות מתודולוגית בתחומים השונים כולל השתתפות במחקר ארכיאולוגי‪ ,‬ניתוח ממצאים ארכיאולוגיים מאתרים‬
‫בגליל‪ ,‬הצבת שאלה מחקרית ותכנון ניסוי ארכיאולוגי‪ ,‬התנסות בעבודת מעבדה בארכיאולוגיה‪ ,‬הכרת אוספים ומוזיאונים בגליל ועוד‪.‬‬
‫הממצאים מאתרים פרהיסטוריים בגליל ישמשו דוגמאות ומקרי המבחן לשאלות בהן יעסוק הקורס‪.‬‬
‫יישומי חישה מרחוק ‪ GIS -‬בלימודים רגיונליים של הגליל‬
‫ד"ר אורן רייכמן‬
‫‪ 3 2000080‬שש"ס‪ 8 ,‬נ"ז‬
‫חלקו הראשון של הקורס יתמקד בהיכרות עם עקרונות הבסיסיים של חישה מרחוק כאשר הדגש יעשה על הוראה ותרגול של מושגי‬
‫יסוד של אספקטים רגיונאליי ם של קליטה‪ ,‬עיבוד וניתוח של נתוני חישה מרחוק‪ .‬בתוך כך יבנה מכנה משותף בין באי הקורס ללא רקע‬
‫מוקדם בשיטות מחקר‪ .‬חלקו השני ש ל הקורס יעסוק ביישומי חישה מרחוק המספקים פתרונות לצרכים רגיונליים בגליל כגון ניתור‬
‫סביבתי‪ ,‬הגנת הטבע ותכנון אזורי‪ .‬יושם דגש גם על שימוש במודלים מרחביים הנתמכים על ידי חישה מרחוק לקבלת החלטות‬
‫סביבתיות ברמה רגיונלית (דוגמת סיווג שימושי הקרקע‪ ,‬מיפוי גורמי סיכון סביבתיים‪ ,‬מודלים אקולוגיים)‪ .‬הקורס ילווה במגוון‬
‫מקורות מידע מרחבי המספקים נתוני חישה מרחוק דרך האינטרנט‪.‬‬
‫מר רם אבירם‬
‫מבוא לשיתוף פעולה על מקורות מים חוצי גבולות‬
‫‪ 3 2000008‬שש"ס‪ 3 ,‬נ"ז‬
‫הקורס יעסוק בניתוח ולימוד של האינטראקציה בין בעלי עניין השותפים למקורות מים חוצי גבולות‪ .‬במסגרת זו נבחן את מאפייני‬
‫האינטראקציה‪ ,‬בין השאר תחרות‪ ,‬תלות הדדית‪ ,‬קונפליקט ושיתוף פעולה‪ ,‬ואת התנאים הקובעים את כיוונה ועצמתה‪ .‬הגישה היא‬
‫רב‪-‬תחומית השואבת את מקורותיה מעולם המושגים של דיסציפלינות שונות כגון יחסים בינלאומיים‪ ,‬מדעי המדינה ועוד‪ .‬דגש יושם‬
‫על ההיבטים היישומיים של האינטראקציה על מקורות מים חוצי גבולות‪ ,‬מאסטרטגיות לניהול מו"מ ועד יצירת תפריט לעידוד שיתוף‬
‫פעולה‪ .‬יוצגו מקרי מבחן במזרח התיכון ובמקומות אחרים בעולם‪ ,‬תוך התמקדות בבעיות הגליל וסביבותיו‪ .‬הקורס כולל משחקי‬
‫סימולציה ופגישות עם בעלי תפקידים המעורבים בפעילות כמתווכים או כמובילי שיתוף פעולה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫מחלסה לקריית שמונה‪ :‬מבט רחב על היסטוריה מקומית ‪ -‬סמינר‬
‫ד"ר אמיר גולדשטיין‬
‫‪ 8 2000002‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‬
‫חלסה הייתה מרכז עירוני ליישובי עמק החולה בשלהי התקופה העות'מאנית ובתקופת המנדט‪ .‬קריית שמונה שהוקמה על שטחה היא‬
‫מקרה מבחן מרתק וקרוב להתפתחות הפריפריה הישראלית‪ ,‬ליחסי הגומלין בין מרכז לפריפריה‪ ,‬כמו גם לקשרים בתוך המרחב הגלילי‪,‬‬
‫לפעילותם של ארגוני מגזר ציבורי ושלישי בקהילה ולהתמודדות עם אתגרים חברתיים ופוליטיים‪ .‬הקורס ועבודות המחקר שייערכו‬
‫במסגרתו‪ ,‬יבקשו לשלב בין מבט היסטורי רחב להתבוננות מיקרו היסטורית על מה שהתרחש בעמק החולה לאורך המאה העשרים‪.‬‬
‫יציאת תושבי חאלסה ממנה במהלך ‪ 1444‬וחסימת שיבתם לבתיהם‪ ,‬תהליך הקמתה של העיר‪ ,‬התמורות שעברה וההתמודדות של‬
‫ארגונים פנימיים וחיצוניים עם המציאות המשתנה והקבועה בעיר‪ .‬השיעורים יעניקו היכרות ראשונית עם ההיסטוריה של קריית‬
‫שמונה‪ :‬הקמתה כמעברה‪ ,‬התמודדות עם התנאים המאתגרים בשנותיה הראשונות‪ ,‬התפתחות יחסי הגומלין עם היישובים השכנים‬
‫בגליל העליון‪ ,‬ראשית ההתמודדות עם סוגיות ביטחון ותהליכי הצמיחה של העיר‪.‬‬
‫פרופ' חיים גורן‬
‫מקורות לחקר הגליל (‪)0384-0443‬‬
‫‪ 3 2000003‬שש"ס‪ 3 ,‬נ"ז‬
‫הקורס נועד להקנות שיטות עבודה מחקריות מתקדמות‪ .‬ידע הגליל על פניו הרבות שואב ממקורות שחלקם אינם מצביעים במבט‬
‫ראשון על סודות הידע והתובנות הצפונים בהם‪ .‬הקורס מתכוון להעניק לסטודנטים יכולת התמודדות ברמה גבוהה עם סוגיות‬
‫הקשורות לשימוש מחקרי במקורות הנוגעים לגל יל בתקופת היישוב‪ .‬יושם דגש על הנקודות הבאות‪ :‬א‪ .‬איתור אוספים קיימים‬
‫ופוטנציאליים‪ .‬ב‪ .‬זיהוי ושימוש במקורות לא כתובים‪ .‬ג‪ .‬טכניקות ניתוח‪.‬‬
‫כלכלה‪ ,‬חקלאות ותעשייה בגליל בשלהי תקופה העות'מאנית‬
‫‪ 8 2000000‬שש"ס‪ 8 ,‬נ"ז‬
‫פרופ' ישראל ברטל‬
‫הכרת ענפי הפעילות הכלכלית העיקריים שהתקיימו בגליל במאות ה‪ 14-‬וה‪ ;14-‬השוואת החקלאות‪ ,‬המלאכה והתעשייה באזור עם מה‬
‫שהיה בחבלי ארץ אחרים באגן המזרחי של הים התיכון; הצגת היבטים טכנולוגיים על רקעם ההיסטורי; ניתוח התמורות הכלכליות‬
‫שעברו על האזור עקב שינויים מדיניים‪ ,‬תמורות דמוגרפיות והשפעת 'המהפכה התעשייתית' באירופה; הבנת הזיקות בין זהות אתנית‬
‫ודתית לפעילות כלכלית; כתיבת עבודה בעלת אופי מחקרי על אחד מענפי הפעילות הכלכלית האופייניים לאזור‪ .‬הקורס יכלול סיורי‬
‫למתקני תעשייה 'מסורתית' בכפרי הגלי ל ולשרידים של מבני מלאכה וייצור תעשייתי [כגון בעכו העתיקה]‬
‫ד"ר משי משה אורי‬
‫סדנה לפיתוח מיומנויות מחקר וכתיבה אקדמית‬
‫‪ 3 2000003‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‬
‫מטרת הקורס היא להעמיק את הידע הקיים אצל הסטודנטים על עקרונות ודרכי הכתיבה האקדמיים‪ .‬הקורס עוסק בהקניית כלים‬
‫ומיומנויות של כתיבה מדעית‪ ,‬קריאה ביקורתית וכתיבה מדעית‪ ,‬תוך התייחסות הן לצדדים המתודולוגים והן לצדדים הטכניים‬
‫שבכתיבת החלק העיוני בעבודה‪ .‬חלקו הראשון של הקורס יעסוק בקריאה ביקורתית וניתוח מאמר מדעי‪ ,‬וחלקו השני יעסוק בעקרונות‬
‫הכתיבה האקדמית‪ ,‬תרגול בכתיבת פרקי דו"ח המחקר‪ ,‬תוך התנסות ותרגול בכיתה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫ד"ר שרה ארנון‬
‫סדנה לפיתוח מיומנויות מחקר‪ :‬שיטות מחקר כמותניות ואיכותניות‬
‫‪ 3 2000003‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‬
‫קורס זה עוסק בהכרת גישות ושיטות המחקר הכמותיות והאיכותניות במדעי הרוח והחברה‪ .‬מטרתו להקנות הבנה של תהליך המחקר‬
‫המדעי ועקרונותיו; הבנת מחקרים במדעי החברה והרוח ויכולת להערכה ביקורתית שלהם; מיומנויות של תכנון וביצוע של מחקר מדעי‬
‫ושל כתיבת דוח מחקר מדעי בתחומים אלה‪ .‬הקורס יקנה ידע‪ ,‬כלים ומיומנויות פרקטיים בתחום המחקר המדעי באמצעות לימוד של‬
‫מערכי מחקר‪ ,‬שיטות וכלי מחקר ספציפיים ובאמצעות התנסות מעשית ביישומם בתחומי הידע הנלמדים בחוג‪ .‬ידע זה ישמש כמאגר‬
‫אפשרויות ליישום במחקר מעשי על בסיס התאמתן לשאלת המחקר ומטרותיו‪ .‬האפשרות לשלב שיטות מחקר כמותיות ואיכותניות‬
‫היא אחת מהאפשרויות הנלמדות בקורס‪ .‬יינתן דגש גם על אתיקה ויושרה אקדמית במחקר המדעי‪.‬‬
‫פרופ' יגאל שפי‬
‫סמינר מחלקתי‬
‫‪ 3 2000000‬שש"ס‪ 3 ,‬נ"ז‬
‫במסגרת הסמינר המחלקתי‪ ,‬שיכונס אחת לשבועיים וההשתתפות בו הינה חובה‪ ,‬יוצגו הרצאות בנושאים שונים הקשורים לתכנית‬
‫הלימודים של החוג‪ ,‬ולאירועים ותהליכים גליליים‪ -‬בכל התחומים‪ .‬ההרצאות יינתנו בידי צוות התכנית‪ ,‬מרצים מן החוץ‪ ,‬ותלמידים‬
‫שיציגו את עבודותיהם הסמינריוניות ולאחריהן יתקיים דיון‪.‬‬
‫פרופ' חיים גורן ‪ /‬ד"ר גונן שרון ‪ /‬פרופ' יגאל שפי‬
‫קמפוס לימודי בלימודי גליל‬
‫‪ 8 ,2000020‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‬
‫מחנה המחקר מיועד להביא לידי ביטוי את השילוב שבין כל הדיסציפלינות הבאות לביטוי בתכנית הלימודים של החוג ללימודי הגליל‪,‬‬
‫ובהם המחקר ההיסטורי – לבין והמחקר הגיאוגרפי‪ ,‬המחקר הסוציולוגי והסביבתי‪ ,‬מחקר מדעי הטבע לענפיהם ולימוד האוכלוסיות‬
‫בשטח‪ ,‬והוא חובה על כל תלמי די החוג‪ .‬בכל שנה יבחר אתר או אזור‪ ,‬כמובן בתחומי הגליל‪ ,‬אותו יחקרו הסטודנטים על‪-‬פי תכנית‬
‫מחקר מובנית מראש‪ ,‬שתשלב הכנה מתודולוגית ותיאורטית‪ ,‬תוך שימוש במקורות מכל סוג אפשרי‪ ,‬עם עבודת שטח מתוכננת‪ .‬כל‬
‫סטודנט יבחר מראש את תחום ונושא מחקרו‪ ,‬וניתן כמובן להתייחס לשאלות בתחומי הגיאוגרפיה‪ ,‬ההיסטוריה (וההיסטוריוגרפיה)‪,‬‬
‫הסוציולוגיה‪ ,‬סביבה‪ ,‬מדעי הטבע‪ ,‬אנתרופולוגיה‪ ,‬כלכלה‪ ,‬חיי יום‪-‬יום‪ ,‬אמצעי ייצור ועוד‪.‬‬
‫פרופ' שמואל שמאי‬
‫ריבוי תרבויות ורב תרבותיות‪ :‬הגליל כדוגמא ‪ -‬סמינר‬
‫‪ 8 2000020‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‬
‫החברה הישראלית בכלל ואזור הגליל בפרט מורכבים מחברה מרובת תרבויות‪ .‬תרבויות עם מרכיבים של מכנה משותף ועם מרכיבים‬
‫של ייחודיות ושונות רבה‪ ,‬הכוללות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬תרבויות מסורתיות הנמצאות בין שינוי לשימור‪ .‬הקורס יעסוק בהיבטים התיאורטיים‬
‫של יחסים עדתיים ורב‪-‬תרבותיות וביישומם בשטח‪ ,‬תוך התמקדות במאפיינים החברתיים של הקבוצות העיקריות‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫ד"ר זאביק גרינברג‬
‫תהליכי שינוי בישובים כפריים‪ -‬סמינר‬
‫‪ 8 2000033‬שש"ס‪ 0 ,‬נ"ז‬
‫המרחב הכפרי נתון לשינויים תפקודיים‪ ,‬כלכליים וחברתיים מרחיקי לכת‪ .‬חלקם של שינויים אלה הוא בתהליכים הקשורים לעידן‬
‫הגלובאלי‪ ,‬הכנסת מיכון ומחשוב לחקלאות‪ .‬אחרים קשורים לרמה המדינתית עליית ערך הפרט‪ ,‬המעבר מחברה מגויסת לחברה‬
‫צרכנית‪ ,‬צמיחת ערים גדולות המהוות יעדי הגירה לצעירים ועוד‪ .‬תופעה זו אינה ייחודית למדינת ישראל ‪,‬זו תופעה כלל עולמית‪.‬‬
‫בישראל יש לתופעה זו השלכות ייחודיות הקשורות לאתוס ההתיישבותי והמרחבי‪ .‬בקורס הסמינריון נעסוק בסקירת מאפייני‬
‫הפריפריה‪ ,‬נלמד לעומקן את הסיבות לתהליכי השינוי בפריפריה ואת ביטוייהן במדינות שונות ובישראל בפרט‪ .‬תוך כדי כך ייבנה‬
‫תהליך מחקרי של כל סטודנט שיתבקש לבחון תא אחת מהשפעות של תהליכי שינוי אלה על הפריפריה בגליל‪ .‬תוצר הלימוד הוא עבודת‬
‫מחקר של כל סטודנט שייבחן לעומק את אחד מהמאפיינים או התוצאות של תהליכי שינוי באזור הגליל‪.‬‬
‫‪12‬‬