ועדת ערר לפי חוק שרות הקבע בצבא הגנה לישראל

‫ועדת ערר לפי חוק שרות הקבע‬
‫לישראל‬
‫הגנה‬
‫בצבא‬
‫_____________________________________________________‬
‫ו"ע ‪11/11‬‬
‫ועדת ערר לפי חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל‬
‫בעניין‪:‬‬
‫סרן מנחם ‪ ,----‬מ‪.‬א‪ ,------- .‬ת‪.‬ז‪-------- .‬‬
‫ע"י ב"כ עוה"ד עודד סבוראי ו‪/‬או עו"ד עידן דביר‬
‫ו‪/‬או עו"ד סיון האוזמן‬
‫מרחוב החילזון ‪ ,5‬רמת גן‬
‫העורר‬
‫טל'‪ ;30-2155551/1 :‬פקס‪30-2155550 :‬‬
‫נגד‬
‫ראשת אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל‬
‫באמצעות תחום הייצוג במחלקת הייעוץ והחקיקה‬
‫מפקדת הפרקליט הצבאי הראשי‬
‫ד‪.‬צ‪ ,31012 .‬הקריה‪ ,‬תל אביב‬
‫המשיבה‬
‫טל'‪ ,30-5929/13/9911 :‬פקס‪30-5921591 :‬‬
‫פסק דין‬
‫השופט בדימ' משה רביד‬
‫רקע כללי וסקירת העובדות‬
‫‪.1‬‬
‫עניינו של הערר‪ ,‬החלטת הגורם המוסמך‪ ,‬הרבצ"ר‪ ,‬מיום ‪ 12.1.1311‬לשחרר את העורר מן‬
‫השירות בצה"ל והחלטת רמ"ח הסגל‪ ,‬מיום ‪ ,11./.1311‬אשר דחתה את הערעור שהגיש העורר‬
‫על החלטת הרבצ"ר בדבר שחרורו של העורר מן השירות‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫העורר‪ ,‬הסובל מדיסלקציה‪ ,‬התגייס לשירות חובה ביום ‪ .15.1.1333‬את שירותו בקבע החל‬
‫העורר ביום ‪ .3./.1330‬העורר שירת בקבע והגיע לדרגת רס"ל ביום ‪ .3./.1330‬כעבור חמש‬
‫שנים יצא העורר לקורס קצינים וסיים אותו ביום ‪ 0./.1333‬בדרגת סגן‪ .‬ביום ‪ 0./.1311‬הוענקה‬
‫לעורר דרגת סרן‪.‬‬
‫‪.0‬‬
‫ביום ‪ 1.9.1332‬פרסם ראש אכ"א אגרת לכלל משרתי הקבע בדבר עקרונות הפ"ע שיתפרסמו‬
‫בעתיד ודרך מימושה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ועדת ערר לפי חוק שרות הקבע‬
‫לישראל‬
‫הגנה‬
‫בצבא‬
‫_____________________________________________________‬
‫ביום ‪ 13.2.1332‬שונתה הפ"ע ‪" ,0.3533‬נוהל לשחרור משרתי קבע" (להלן – ההפ"ע החדשה)‬
‫ותוקן סעיף ‪ 3‬שקבע כי "במניין ותק השירות ‪ ...‬יימנו כל שנות שירותו הקבע"‪ .‬לשון אחר‪:‬‬
‫בניגוד להוראה הקודמת שאפשרה למי שהיה נגד וסיים קורס קצינים לשרת בקבע ראשוני שבע‬
‫שנים מיום הסמכתו לקצין‪ ,‬כלומר לקצין כזה ניתנה האפשרות לשרת בקבע ראשוני עד ‪ 11‬שנה‪,‬‬
‫צומצם פרק הזמן‪ ,‬שבו ניתן היה לשהות בקבע ראשוני לפי ההפ"ע החדשה לשבע שנים מיום‬
‫התגייסותו של הקצין‪ ,‬שהיה בעבר נגד‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫ביום ‪ 3./.1313‬פרסמה ראש ענף תו"ב‪ ,‬הודעה על מדיניות השחרור משירות הקבע מטעמים‬
‫ארגוניים‪ .‬בהודעה נאמר כי במסגרת התוכנית לצמצום שיאי קבע מובהק בצבא‪ ,‬בוצעה עבודת‬
‫מטה מקיפה‪ ,‬גובש המנגנון הניהולי וסוכמו המדיניות ותהליכי השחרור‪ .‬סיכום עבודת המטה‬
‫מצא ביטוי בהפ"ע החדשה‪ ,‬שהחליפה את ההפ"ע הקודמת‪ .‬עם סיום עבודת המטה בוצע תהליך‬
‫הסברה והטמעה בהובלת אכ"א‪-‬מחלקת הסגל החל מחודש מאי ‪ 1332‬בכנס התנעה‬
‫לזרועות‪/‬לאגפים‪ /‬לפיקודים ונמשך בכנסים זרועיים‪/‬אגפיים‪/‬פיקודיים שבוצעו בגופים בשיתוף‬
‫אכ"א‪-‬מחלקת הסגל‪ .‬בנוסף נפתח אתר פניות לשאלות הנוגעות למנגנון זה (נספח יא)‪.‬‬
‫ביום ‪ , 13.1.1311‬הבהירה רמ"ח הסגל במייל לרמ"ט הרבנות הצבאית‪ ,‬כי בעבר היה יכול נגד‬
‫שהוסמך לקצונה לשרת בקבע ראשוני ארבע עשרה שנה‪ ,‬לגבי אלה נקבע חריג להפ"ע החדשה‪,‬‬
‫לפיו יוכלו לשרת בקבע ראשוני תשע שנים‪" .‬ההבנה היא כי ניתן היה לבחון את יכולותיו‬
‫וכישוריו‪ ,‬גם בתקופה בה שימש כנגד וכי בחלוף תשע שנים במצטבר‪ ,‬הן מבחינת ותק‪ ,‬והן‬
‫בהיבט הניסיון המקצועי והן בהיבט הגיל‪ ,‬הוא בשל דיו להתמודד לרמת הרס"ן‪ .‬לא ניתן‬
‫להחריג בעניין זה ויש להיערך לכך בהתאם" (נספח יב)‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫כשנה וחצי לאחר היכנס ההפ"ע המתוקנת לתוקף הגיש העורר ביום ‪ 03.0.1311‬קבילה לנקח"ל‪,‬‬
‫שבו קבל על הפגיעה בו עקב ההפ"ע החדשה (נספח יד)‪ .‬לדברי העורר נאמר לו כי אם עד יוני‬
‫‪ 1311‬לא ייכנס לקבע מובהק הוא ישוחרר מן השירות בשל היעדר אופק לקידומו לדרגת רס"ן‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫ביום ‪ /.1.1311‬כתבה לנקח"ל רס"ן אפרת אולמן‪ ,‬רמ"ד סגל בכיר כי ההפ"ע החדשה קבעה‬
‫כללים חדשים כאמור‪ ,‬אך כדי לאפשר לקצינים שהיו קודם להסמכתם לקצונה נגדים‪ ,‬הם יוכלו‬
‫לשרת תשע שנים לכל היו תר בקבע ראשוני כדי לאפשר להם זמן הערכה וניסיון מקצועי מספק‬
‫טרם קידומם לקבע מובהק‪ .‬לגבי "דור המעבר"‪ ,‬נגדים (שהוסמכו לקצונה – מ' ר') שהשלימו‬
‫פחות מעשר שנים עד ליום ‪ , 01.11.1332‬ניתן יהיה לשחררם בעילה של אי מעבר לקבע מובהק‪,‬‬
‫אם לא יתאפשר קידומם לקבע מובהק‪ .‬העורר נכלל במסגרת אוכלוסיה זו‪ ,‬שכן עד למועד‬
‫האמור השלים ‪ 9.5‬שנים בקבע ראשוני‪ .‬העורר ישלים תשע שנים בוותק מצטבר ביולי ‪.1311‬‬
‫‪1‬‬
‫ועדת ערר לפי חוק שרות הקבע‬
‫לישראל‬
‫הגנה‬
‫בצבא‬
‫_____________________________________________________‬
‫העורר עתיד לקבל דרגת סרן ביולי ‪ 1311‬ואז יהיה בוותק מספיק כדי שתיבחן התאמתו לשירות‬
‫בקבע מובהק (נספח טז)‪.‬‬
‫‪./‬‬
‫ביום ‪ 11.9.1311‬דחה הנקח"ל את קבילתו של העורר מהטעם כי לא נפל פגם במדיניות מחלקת‬
‫הסגל ובהחלטתה להחילה בעניינו‪ .‬ההחלטה בעניינו של העורר היא החלה שוויונית של‬
‫המדיניות חדשה של מחלקת הסגל (נספח כב)‪.‬‬
‫‪ .3‬יחידתו של העורר היתה מעוניינת בהמשך שירותו של העורר אך לא היתה מוכנה לתת התחייבות‬
‫שבעתיד העורר יקודם לקבע מובהק (ראו מכתבו של רמ"ט הרבנות הצבאית הקודם מיום‬
‫‪( 3.5.1311‬נספח יח)‪ .‬ביום ‪ 11.5.1311‬כתבה רמ"ח הסגל לרמ"ט הרבנות הצבאית הקודם כי‬
‫העורר הוא קצין מוערך‪" .‬ככל שתוכלו להתחייב (ההדגשה במקור) על קידומו בשנה‪/‬שנתיים‬
‫הקרובות ‪ -‬נאשר הארכת שירותו" (נספח יט)‪ .‬ביום ‪ 03.5.1311‬כתב סא"ל דני איזנברג (נספח‬
‫כ)‪ ,‬ראש צוות תשלומים‪ ,‬לרמ"ט הקודם‪ ,‬כי עד יולי ‪ 1311‬על העורר להתקדם לקבע מובהק ואם‬
‫לא יקודם על החיל להתחייב למובהק ולהצביע על תקן המתפנה בפרק זמן סביר מתום תקופה זו‬
‫(בטווח של שבועות חודשים בודדים)‪ ,‬ניתן יהיה להציג בקשה חריגה לאישור הארכת שירותו‬
‫של העורר‪.‬‬
‫ביום ‪ 1.9.1311‬השיב סא"ל אייל לאופר בשמו של הרמ"ט הקודם‪ ,‬כי בשנת ‪ 1311‬האפשרות של‬
‫הרב"ץ לקדם את העורר היא אפסית‪ .‬אם יאלץ העורר להשתחרר ביולי ‪ ,1311‬הנושא ייבחן מול‬
‫כארבעה עשר רבנים וקציני דת שיסיימו בשנה זו את השירות בקבע ראשוני (נספח כא)‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫מאחר ולא נמצא לעורר תקן מובהק ביחידתו הוא זומן לראיון ביום ‪ 13.0.1311‬על ידי הגורם‬
‫המו דיע רמ"ט רב"צ‪ .‬בראיון הודע לעורר כי ישוחרר מהשירות ביום ‪ 1./.1311‬כמו כן הודע‬
‫לעור על זכותו לערער על ההחלטה בפני הרבצ"ר‪ ,‬שהוא הגורם המוסמך בעניינו (נספח יג)‪.‬‬
‫‪ .13‬ביום ‪ 10.1.1311‬מימש העורר את זכות הערעור בפני הרבצ"ר‪ .‬הרבצ"ר‪ ,‬לאחר ששמע את טענות‬
‫העורר דחה את הערעור‪ .‬הרבצ"ר הצטרף לשבחים ולהערכות המקצועיות הגבוהות‪ .‬אך הביע‬
‫ספק אם העורר יקודם‪ .‬הרבצ"ר ביקש לעשות כל מאמץ כדי שהעורר יישאר בקבע‪ .‬בקשת‬
‫העורר להארכת השירות תיבחן‪ .‬השחרור יהיה בהתראה של שלושה חודשים‪ .‬הסיבה לשחרור‬
‫היא סיום שבע שנים ומעלה בקבע ראשוני והיעדר אופק קידום בתקן מובהק (נספח כ"ג)‪.‬‬
‫‪ .11‬ביום ‪ 12.5.1311‬הגיש העורר‪ ,‬באמצעות בא‪-‬כוחו ערעור לראשת אכ"א (נספח כ"ד)‪ .‬בערעור‬
‫דנה רמ"ח הסגל (סעיף ‪ 00‬להפ"ע החדשה)‪ .‬רמ"ח הסגל החליטה כי אין מקום לשנות את‬
‫החלטת הרבצ"ר‪ .‬אשר לטענות על פגמים שנפלו ביישום ההפ"ע החדשה ‪ -‬והכוונה ליישום‬
‫‪0‬‬
‫ועדת ערר לפי חוק שרות הקבע‬
‫לישראל‬
‫הגנה‬
‫בצבא‬
‫_____________________________________________________‬
‫הוראת סעיף ‪51‬ג להפ"ע החדשה‪( ,‬להלן ‪ -‬הוראת המעבר) ‪ -‬אין הוראת המעבר חלה על העורר‪,‬‬
‫כי העורר היה ביוני ‪ , 1332‬מועד בו נכנסה המדיניות החדשה לתוקפה בקבע ראשוני קרוב לשש‬
‫שנים‪ ,‬ומאחר שביום ‪ 01.11.11.1332‬העורר טרם השלים עשר שנות שירות בקבע ראשוני עד‬
‫ליום ‪ ,01.11.1332‬וביום כתיבת המכתב היה הוותק של העורר תשע שנים‪ ,‬אין מניעה לשחררו‬
‫בעילה של אי מעבר לקבע מובהק‪.‬‬
‫הוראת המעבר חלה על מי שטרם כניסתה לתוקף של ההפ"ע החדשה‪ ,‬לא התגבשה בעניינו‬
‫עילת שחרור‪ ,‬כלומר טרם השלימו שבע שנים בקבע ראשוני‪ ,‬ולאור ההפ"ע החדשה התגבשה‬
‫בעניינם עילת שחרור בחצי השנה שלאחר היום הקובע (‪ .)1.9.1332‬העורר השלים שבע שנות‬
‫שירות בקבע ראשוני רק באמצע ‪ ,1313‬כשנה לאחר היום הקובע ולכן לא התגבשה בעניינו עילת‬
‫שחרור כאמור בהוראת המעבר ולכן לא היתה חובה לראיין אותו (נספח כו)‪.‬‬
‫על מנת שהעורר יוכל להגיש את עררו בעודו בשירות קבע שוחרר העורר ביום ‪.15./.1311‬‬
‫המסגרת הנורמטיבית‬
‫‪ .11‬בהפ"ע הפ"ע ‪ ,0.3533‬נאמר בסעיף ‪ ,1‬סעיף ההגדרות‪:‬‬
‫סעיף ‪ 1‬להפ"ע החדשה קובע‪:‬‬
‫"'גורם מודיע' –קצין בדרגת אל"ם‪ ,‬לפחות כפי שיקבע הגורם‬
‫המוסמך"‪.‬‬
‫'גורם מוסמך' – קצין החיל הראשי; אכ"א‪-‬רמ"ח הסגל לגבי‬
‫חיילים בחכ"ל‪."...‬‬
‫'שחרור ביזמת רשויות הצבא' שחרור משירות הקבע בשל‬
‫קיומה של אחת מהעילות המפורטות בסעיף ‪ 1‬להלן‪ ,‬בכל אחד‬
‫מהמקרים המפורטים להלן‪."...‬‬
‫בסעיף ‪ 1‬להפ"ע החדשה נאמר‪:‬‬
‫"הוראה זו תחול על שחרור משירות קבע מן העילות הבאות‪:‬‬
‫‪...‬‬
‫ב‪ .‬משרת הקבע השלים שבע שנים או יותר של שירות בקבע‬
‫ראשוני‪ ,‬ולא נמצא לו תפקיד בקבע מובהק"‪.‬‬
‫בהוראת המעבר נאמר‪:‬‬
‫"בעקבות תיקון ההוראה‪ ,‬יתכן כי לגבי משרתי קבע מסוימים‬
‫תחול עילת השחרור בסעיף ‪.1‬ב מוקדם משהיתה חלה לגביהם‬
‫אלמלא היתה מתוקנת ההוראה‪ .‬לפיכך נקבע כי משרת קבע‬
‫שטרם יום הפרסום נחשב כמי שחלה עליו עילת השחרור‬
‫האמורה או כמי שתחול לגביו עילת השחרור האמורה במהלך‬
‫חצי שנה לאחר היום הקובע – יוכל להישאר בשירות הקבע עד‬
‫חצי שנה מן היום הקובע‪ .‬על הסמכויות להודיע לכל משרתי‬
‫הקבע הנמנים עם דור המעבר אודות כללי החישוב החדשים‬
‫‪1‬‬
‫ועדת ערר לפי חוק שרות הקבע‬
‫לישראל‬
‫הגנה‬
‫בצבא‬
‫_____________________________________________________‬
‫ואודות דור המעבר‪ .‬עותק מסיכום הראיון יועבר לידיעת אכ"א‪-‬‬
‫מחלקת הסגל"‪.‬‬
‫הוראת המעבר אפשרה למשרת בקבע ראשוני‪ ,‬שטרם תיקון הוראת המעבר לא התגבשה‬
‫בעניינו עילת שחרור ולאחר פרסום הוראת המעבר התגבשה עילת שחרור‪ ,‬כגון נגדים שכעת‬
‫יש לחשב לגביהם את מניין שנות הקבע הראשוני מיום כניסתם לקבע ולא מיום שסיימו קורס‬
‫הקצינים‪ .‬עליהם ועל כל מי שחלה עליו עילת השחרור בחצי השנה מהיום הקובע _‪)1.9.1332‬‬
‫יוכלו להמשיך ולשרת עד שישה חודשים מהיום הקובע‪ ,‬כלומר עד ליום ‪ .1.11.1332‬אלה‬
‫שהוראת המעבר תחול עליהם יוזמנו לראיון‪.‬‬
‫הראיות‬
‫‪ .10‬מתצהירו של העורר ומעדותו עולה כי העורר "שרוף" על הצבא ובעל מוטיבציה גבוהה‪ .‬חוות‬
‫דעת על העורר חיוביות‪ .‬לאחר שחרורו הוא נקרא במשך ימים רבים לשירות מילואים‪ .‬בחקירתו‬
‫אישר העורר כי הרבנות הצבאית לא יכלה לתת התחייבות שיקבל בעתיד תפקיד שיקנה לו קבע‬
‫מובהק‪ ,‬כי אין תקן עבורו‪ .‬העורר גם אישר כי לא היתה בידו הבטחה‪ ,‬כי אילו לא היה יוצא‬
‫לקורס קצינים היה מתקדם כנגד לקבע מובהק‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬העורר אישר בחקירתו כי אמר בראיון‬
‫אצל הרבצ"ר כי גם אם היה יודע כי כקצין ייבצר ממנו להגיע לקבע מובהק‪ ,‬עדין היה הולך‬
‫למסלול של קצונה‪ .‬לטענת העורר הוא לא הבין את ההשלכות של אמירה זו ודיבר באופן‬
‫אידיאולוגי‪ .‬בנוסף‪ ,‬העורר אישר כי גם לאחר שנודע לו על ההפ"ע החדשה וכי הוא מועמד‬
‫לשחרור מטעמים ארגוניים לא פנה בבקשה לרמטכ"ל‪ ,‬בבקשה לחזור ולהיות נגד‪.‬‬
‫משאלתו של העורר‪ ,‬כעולה מחקירתו הנגדית‪ ,‬היתה להישאר בקבע פרק זמן נוסף כדי שיהיה‬
‫זכאי לגמלה ואז יוכל להקפיא את הפנסיה שלו ולהשלים את לימודיו לתואר אקדמי‪ ,‬דבר‬
‫שיגדיל את משכורתו‪.‬‬
‫טענתו של העורר שהצבא לא נהג עימו באופן מוסרי‪ ,‬לא לעניין מועד שחרורו מן השירות ולא‬
‫לעניין לימודיו‪ .‬בעת שחרורו חסרו לעורר ארבעה חודשים לסיים את לימודיו‪ .‬טענה אחרונה זו‬
‫אינה מצויה בראיון שנערך עם הרבצ"ר וגם ב"כ העורר לא טען זאת‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬לטענת ב"כ‬
‫המשיבה האישור שניתן לעורר לצאת ללימודים הוא חריג כי לא מוציאים ללימודים מי שאמור‬
‫להשתחרר‪.‬‬
‫לטענת העורר לא בחנו באופן אמיתי את כישוריו בהשוואה למשרתי קבע אחרים‪ ,‬כי בפרק הזמן‬
‫הקצר ששירת כקצין לא הספיקו להכיר אותו‪ .‬לכן העורר ביקש לשרת שנתיים נוספות או למצער‬
‫שישה או שמונה חודשים כדי שיהיה זכאי לקבלת גמלה והתואר‪.‬‬
‫‪ .11‬העורר העיד עד מטעמו‪ ,‬אבנר כהן‪ ,‬רמ"ד תושיה בתחום התודעה היהודית‪ .‬אבנר כהן היה‬
‫מפקדו של העורר החל מיולי ‪ 1313‬ועד לשחרורו‪ .‬בדיונים על שחרור משרתי קבע השתתף‬
‫מפקדו של העד שהכיר את העורר‪ .‬העד אישר כי יש מצוקת תקנים ברבנות הראשית‪ .‬יחד עם‬
‫‪5‬‬
‫ועדת ערר לפי חוק שרות הקבע‬
‫לישראל‬
‫הגנה‬
‫בצבא‬
‫_____________________________________________________‬
‫זאת אבנר כהן סבר כי לעורר לא היה סיכוי בהתמודדות מול משרתי קבע אחרים שהתמודדו‬
‫וצברו ארבע שנות ניסיון‪.‬‬
‫אבנר כהן נשאל האם העורר היה מודע לאיגרת לחייל שפורסמה והאם הפנה את תשומת לב‬
‫העורר לאיגרת‪ .‬תשובת אבנר כהן היתה‪" :‬הוא אמר לי‪ ,‬אבל לא יכול לעשות עם זה כלום‪ .".‬גם‬
‫בהמשך חקירתו של אבנר כהן עולה כי העורר היה מודע לאיגרת‪.‬‬
‫אומר כבר עתה‪ ,‬כי אין לתת לעדות זו משקל כי אבנר כהן אינו נכלל בפורום המחליט מי‬
‫ישוחרר ומי לא והוא לא בא בסוד הדיונים שנערכו בידי הפורום של הרבנות הצבאית ואינו יודע‬
‫מה היו שיקוליהם בדיוני השיבוצים‪.‬‬
‫‪ .15‬מטעם המשיבה העידו שני עדים‪ .‬העד הראשון היה אל"מ אייל לאופר ‪,‬שהיה בזמנו רע"ן‬
‫משאבי אנוש וכיום רמ"ט הרבנות הצבאית‪ .‬אל"מ אייל לאופר העיד כי נעשתה עבודת צוות‬
‫שבה בחנו את אלה שאמורים להתמודד על תפקידים של קבע מובהק‪ .‬בראש הוועדה עמד‬
‫הרבצ"ר עצמו‪ .‬בכל שנה משלימים שירות כארבעה עשר קצינים בקבע ראשוני ומתוכם ניתן‬
‫לבחור שלושה או ארבעה קצינים‪ .‬גם נגדים שעברו קורס קצינים בין המתמודדים‪ ,‬בשנים‬
‫האחרונות לא היה קצין ששירת שנה וחצי בדרגת סרן ואשר קיבל דרגה או תקן של רס"ן‪ .‬הפעם‬
‫האחרונה שדבר כזה קרה אירע לפני עשר שנים‪ .‬גם אם העורר היה משרת שנה נוספת בתפקיד‬
‫לא היה לו סיכוי לקבל קבע מובהק‪ .‬העורר מוכר במערכת והיה קצין מוערך‪ .‬העובדה שהעורר‬
‫לא עשה תפקיד נוסף לא הווה שיקול בשאלת קידומו‪ .‬גם הוותק של קצין בדרגת סרן אינו‬
‫נימנה על השיקולים שנשקלים אם לקדמו‪.‬‬
‫היו מקרים שאל"ם אייל לאופר סבר כי יש לתת למשרת בקבע ראשוני התחייבות לקבע מובהק‪,‬‬
‫כאשר הפורום סבר פה אחד שאותו משרת קבע יכול להיות רס"ן‪ .‬מדובר במסלול מצטיינים‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬בחודש אפריל ‪ 1311‬הובאו המלצות דיוני הסגל שנערכו בהשתתפות כלל הרבנים‬
‫הפיקודיים והחיילים בראשות רמ"ט הרבנות הצבאית לפורום הרמ"חים בראשות הרבצ"ר‪.‬‬
‫במסגרת זו נערך מיפוי כלל הקצינים שאמורים לסיים את שירותם בקבע ראשוני‪ .‬לפני הפורום‬
‫היו חוות דעת של המטה המורחב‪ ,‬מדדי הערכה שונים‪ ,‬מסלול שירות ואופק שירות עתידי‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1311‬ולא היה על הפרק תפקידי קציני דת לקידום‪.‬‬
‫‪ .19‬עדה נוספת מטעם המשיבה היתה סא"ל צופית גייסט‪ ,‬ראש ענף סגל‪ .‬לדבריה‪ ,‬הוראת המעבר‬
‫אינה חלה על העורר‪ ,‬שכן הוותק שלו אז עמד על כמעט חמש שנים והוראת המעבר משנת ‪1332‬‬
‫לא השפיעה על מועד שחרורו‪ .‬היו לעורר עוד שנתיים מלאות כדי למלא תפקיד נוסף כקצין‬
‫ולהתקדם לקבע מובהק‪ .‬הוראת המעבר חלה על אלה שהתחולה עליהם מיידית‪.‬‬
‫אגרת ראש אכ"א הופצה בלוח תפוצה לכל הגורמים‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫ועדת ערר לפי חוק שרות הקבע‬
‫לישראל‬
‫הגנה‬
‫בצבא‬
‫_____________________________________________________‬
‫בחודש יולי ‪ 1313‬נקבעה מדיניות חדשה שמצאה את ביטויה בפקודה המתוקנת מאוגוסט ‪1311‬‬
‫(להלן – המדיניות החדשה)‪ .‬לפי המדיניות החדשה משך השירות בקבע ראשוני של כלל משרתי‬
‫הקבע עמד על שבע שנים‪ ,‬אך משך השירות של נגדים שהוסמכו לקצונה בקבע ראשוני יעמוד‬
‫על תשע שנים‪ ,‬על מנת שיוכלו ל התקדם לקבע מובהק‪ .‬עוד הוחלט כי לא ישוחררו נגדים‬
‫(הכוונה לנגדים שעברו קורס קצינים) שלא הספיקו להתקדם לקבע מובהק‪ ,‬ככל שיש התחייבות‬
‫שיקודמו בעתיד‪ ,‬וזאת מתוך תפיסה כי בחלוף תשע שנים משרת הקבע יהיה בשל מבחינת ותק‪,‬‬
‫ניסיון מקצועי וגיל לתפקיד בקבע מובהק‪ .‬נקבע כי משרת קבע‪ ,‬המשרת פחות מעשר שנים‬
‫כקצין וכנגד במצטבר‪ ,‬ניתן יהיה להעבירו לקבע מובהק או לשחררו בעילה של אי מעבר לקבע‬
‫מובהק‪ .‬משרת קבע בוותק של עשר שנים ומעלה כקצין וכנגד‪ ,‬במצטבר‪ ,‬יש לשאוף להעבירו‬
‫לקבע מובהק ובכל מקרה לא ניתן לשחררו מטעמים ארגוניים‪ ,‬אלא בהינתן תכנית מטכ"לית‬
‫לצמצום הכוחות או לפי הפ"ע ‪ ,0.3532‬שחרור מטעמים תפקודיים‪.‬‬
‫יש להבחין בין דור המעבר המוגדר בהפ"ע החדשה לבין דור המעבר במדיניות החדשה של‬
‫מחלקת הסגל‪ .‬העורר אינו נמנה על דור המעבר לפי האמור בהוראת המעבר‪ ,‬כי לא התגבשה‬
‫בעניינו עילת שחרור בחצי השנה שלאחר היום הקובע (‪ .)1.9.1332‬לפי האמור במדיניות‬
‫החדשה‪ ,‬אם הוותק המצטבר של משרת הקבע עומד על פחות מעשר שנים‪ ,‬כקצין וכנגד‪ ,‬נכון‬
‫ליום ‪ ,01.11.1332‬ניתן יהיה לשחררו בעילה של אי מעבר לקבע מובהק‪ .‬אם הוותק המצטבר של‬
‫משרת הקבע‪ ,‬כקצין וכנגד‪ ,‬עולה על עשר שנים לא ניתן לשחררו מטעמים ארגוניים‪ .‬מניין שנות‬
‫הקבע של העורר היה פחות משש שנים וחצי בשנת ‪ .1332‬לשון אחר‪ ,‬העורר לא נמנה על דור‬
‫המעבר לפי האמור בהוראת המעבר‪ ,‬אך הוא נמנה על דור המעבר על פי מדיניות מחלקת הסגל‪.‬‬
‫במקרה האחרון‪ ,‬השימוש בהגדרה דור המעבר הוא לצורך קביעת מדיניות מחמירה שמטילה‬
‫הגבלות על שחרור משרתי קבע ששירתו מעל עשר שנים‪.‬‬
‫שינוי המדיניות אינו רטרואקטיבי‪ .‬המדיניות החדשה חלה על המצב הקיים בהווה – החלה‬
‫אקטיבית‪.‬‬
‫לדברי סא"ל צופית גייסט היו כ‪ 193-‬נגדים אשר הוסמכו לקצונה לפני המועד הקובע וקודמו‬
‫לקבע מובהק‪ ,‬תוך פרק זמן שלא עלה על תשע שנים בשירות קבע‪ .‬העדה לא ידעה לפלח את‬
‫הנתונים‪.‬‬
‫טענות העורר‬
‫‪ .1/‬לטענת ב"כ העורר‪ ,‬בעת שהעורר יצא לקורס קצינים היתה בתוקף הפ"ע ‪ 0.3533‬בנוסח שפורסם‬
‫בשנת ‪ .1339‬לפי האמור בהוראה ‪ ,‬נגד שיצא לקורס קצינים וסיים אותו‪ ,‬היה זכאי לשרת שבע‬
‫שנים בקבע ראשוני מסיום הקורס קצינים על מנת לעבור לקבע מובהק‪ .‬ההוראה שונתה בשנת‬
‫‪ 1332‬ולפי הנוסח המתוקן נגד שיצא לקורס קצינים אמור להגיע לקבע מובהק שבע שנים מיום‬
‫כניסתו לשירות בקבע‪.‬‬
‫‪/‬‬
‫ועדת ערר לפי חוק שרות הקבע‬
‫לישראל‬
‫הגנה‬
‫בצבא‬
‫_____________________________________________________‬
‫לצבא יש זכות לשנות את הוראת המעבר‪ ,‬אבל צריך לשמור על הזכויות המעטות של אלה‬
‫שנפגעו מכניסתה לתוקף של ההפ"ע ולקיים בדווקנות את הוראת המעבר‪ .‬בניגוד להוראת‬
‫המעבר‪ ,‬העורר לא קיבל הודעה במועד‪ ,‬כנדרש בהוראת המעבר‪ ,‬על השינוי ההפ"ע בכל הנוגע‬
‫לוותק מקסימאלי בקבע ראשוני‪ ,‬שכן ההוראה החדשה בפקודה גורעת מזכויותיו‪ .‬פרק הזמן‬
‫שעמד לרשות העורר כדי להגיע לקבע מובהק התקצר מאד‪ .‬בשנת ‪ 1332‬העורר היה סגן ולא סרן‬
‫והאפשרות שלו להתמודד על תפקיד רס"ן היתה פגומה‪ .‬מפקדו של העורר‪ ,‬מנחם כהן העיד‬
‫שהעורר עדכן אותו על השינוי בפקודה‪ .‬משמע‪ ,‬קודם לכן העורר לא ידע על השינוי בהוראות‬
‫הוראת המעבר‪.‬‬
‫כיום לפי הוראת המעבר המתוקנת העורר שהיה אז חמש שנים בקבע ראשוני כנגד‪ ,‬לא היה יכול‬
‫לצאת לקורס קצינים‪ ,‬בגלל פרק הזמן הקצר שהיה עומד לרשותו לשהות בקבע ראשוני‪ ,‬לאחר‬
‫סיום הקורס שאינו מאפשר לעורר‪ ,‬לאחר סיום קורס הקצינים‪ ,‬להגיע לקבע מובהק‪.‬‬
‫מנספח יא עולה כי דור המעבר הוא מי שהיה נג ד והפך לקצין והוותק שלו פחות מעשר שנים‪.‬‬
‫אין שתי הגדרות שונות ל"דור המעבר"‪ .‬האמור בנספח יא חל גם על דור המעבר בהוראת‬
‫המעבר ולכן היה צריך לידע את העורר על ההפ"ע החדשה‪ .‬אילו העורר היה מודע לשינוי‬
‫בפקודה‪ ,‬היה פונה לרמטכ"ל ומבקש לחזור לדרגת נגד ויש להניח שרמטכ"ל היה נעתר לו‪.‬‬
‫אין לתת משקל לדברים שאמר העורר לרבצ"ר שלא היה משנה את החלטתו לצאת לקורס‬
‫קצינים גם בדיעבד‪ ,‬שכן הראיון היה טעון ורגשי והעורר לא התייעץ עם בת זוגתו‪ .‬העורר דיבר‬
‫מהבטן ולא מהראש‪.‬‬
‫לעורר נודע על הוראת המעבר רק במרץ ‪ ,1311‬כאשר הגיש את הקבילה‪ .‬נגרם לו בשל האיחור‬
‫נזק של שנתיים‪ .‬לו היה העורר יודע על תיקון הוראת המעבר אז היו לו שנתיים לפעול‪ ,‬כאשר‬
‫הדבר נודע לו בשנת ‪ 1311‬כבר לא היה לו זמן לשנות את רוע הגזירה‪ .‬העובדה שלא קיבל‬
‫הודעה אודות השינוי המתרגש ובא‪ ,‬מנעה ממנו את האפשרות לכלכל את צעדיו בעתיד גם‬
‫בהתחשב שהוא סובל מדיסלקציה‪.‬‬
‫העורר היה זקוק לחמישה חודשים לסיים את לימודיו ולקבל העלאה בשכר ובמשכורת הקובעת‪.‬‬
‫העורר אינו חולק על הרציונלים של ההפ"ע החדשה‪ ,‬שמטרתה לצמצם את הכוחות הסדירים‪.‬‬
‫הטענה היא נגד אופן יישומה של ההוראה החדשה על העורר‪.‬‬
‫טענות המשיבה‬
‫‪ .13‬מפקדיו של העורר ניסו להשאיר אותו בצבא‪ ,‬בהתחשב בכך שהעורר קצין איכותי ובעל‬
‫מוטיבציה גבוהה (נספחים יח‪-‬כא)‪.‬‬
‫את הוראת המעבר יש לפרש בד רך שונה מזו של ב"כ העורר‪ ,‬שדילג על החלק האמצעי של‬
‫הוראת המעבר‪ ,‬והדגיש רק את הרישא והסיפא של הוראת המעבר‪ .‬לדעת ב"כ המשיבה‪ ,‬הרישא‬
‫של ה וראת המעבר היא הצהרתית גרידא‪ .‬ברישא נאמר כי בעקבות תיקון הוראת המעבר‪ ,‬ייתכן‬
‫כי לגבי משרתי קבע מסוימים תחול עילת שחרור לפי סעיף ‪1‬ב להפ"ע החדשה מוקדם משהיתה‬
‫‪3‬‬
‫ועדת ערר לפי חוק שרות הקבע‬
‫לישראל‬
‫הגנה‬
‫בצבא‬
‫_____________________________________________________‬
‫צריכה לחול‪ ,‬לולא תוקנה ההוראה‪ .‬למשל‪ ,‬מי שהיה נגד ועבר קורס קצינים‪ ,‬קודם לתיקון‬
‫ההוראה הוא היה יכול לשרת בקבע ראשוני עד ארבע עשרה שנה‪ ,‬ואילו לאחר התיקון מונים את‬
‫תקופת שירותו מיום שהתגייס לקבע‪ .‬אפשרות נוספת היא מי שחלה עליו עילת שחרור במהלך‬
‫החצי שנה לאחר היום הקובע‪ ,‬שהוא ‪ .1.9.1332‬משרת קבע כזה יוכל לשרת עד ‪ .1.11.1332‬זו‬
‫הוראת המעבר‪ .‬התוספת המורה על מסירת הודעה לכל משרת קבע‪ ,‬שהוראת המעבר חלה עליו‪,‬‬
‫וכי העתק מכל ראיון יועבר לאכ"א‪ ,‬מחלקת הסגל היא תוספת אגבית חשובה‪ .‬כפי שנאמר‬
‫בספרו של אהרן ברק‪ ,‬פרשנות במשפט‪ ,‬פרשנות החקיקה‪ ,‬כרך ב' עמ' ‪" ,911-913‬מטרתה של‬
‫הוראה זו (של הוראת המעבר – מ' ר') לקבוע את הדין שיחול לאחר צאת החוק ביחס‬
‫להתרחשויות שאירעו לפני כניסתו לתוקף"‪ .‬הוראת המעבר קובעת שאלה‪ ,‬שההוראה חלה‬
‫עליהם כאמור‪ ,‬יוכלו לשרת עד ‪ .1.11.1332‬במילים אחרות‪ :‬אלה שהוראת המעבר הקימה עילת‬
‫שחרור לגביהם‪ ,‬מאחר שעברו מהדין הישן לדין החדש‪ ,‬יוכלו להישאר בשירות קבע בין שישה‬
‫חודשים לש לושה חודשים‪ ,‬שזהו פרק הזמן להודיע למשרת הקבע כי הוחלט לשחררו מטעמים‬
‫ארגוניים‪ ,‬לפי הוראת המעבר‪ .‬אלה מכונים בסיפא של הוראת המעבר "דור המעבר"‪ .‬לו הוראת‬
‫המעבר היתה חלה על העורר הוא היה הצריך להשתחרר ב‪.1.11.1332-‬‬
‫בהנחיה מיום ‪ ,3./.1313‬המדיניות החדשה ‪ -‬נקבעה מדיניות מחמירה של מחלקת הסגל באכ"א‬
‫לגבי שחרור משרתי קבע‪ ,‬שהוראת המעבר חלה עליהם‪ .‬המדיניות החדשה קובעת כי נגדים‬
‫אשר השלימו פחות מעשר שנים בקבע ראשוני עד לתאריך ‪ ,01.11.1332‬ניתן יהיה לשחררם‬
‫בעילת אי מעבר לקבע מובהק‪ ,‬אם לא יתאפשר קידומם לקבע מובהק‪" .‬דור המעבר" במסמך‬
‫המדינות החדשה המתייחס למשרתי קבע שהוראת המעבר חלה עליהם בשל חלוף פרק זמן שבו‬
‫שהו בקבע ראשוני וקמה לגביהם עילה לשחרורם בתקופת החצי שנה שבין המועד הקובע ל‪-‬‬
‫‪ ,1.11.1332‬על פי ההפ"ע החדשה‪ ,‬ומאחר שטרם חלפו מעשר שנים הוראת המעבר תחול‬
‫עליהם‪ .‬ההחלטה על המדיניות החדשה נעשתה לאחר חשיבה נוספת‪ .‬כך גם קבע‪ ,‬ובצדק‪,‬‬
‫הנקח"ל בהחלטתו מיום ‪./.1.1311‬‬
‫גם ראש ענף סגל‪ ,‬סא"ל צופית גייסט‪ ,‬העידה שהעורר אינו נמנה על דור המעבר בהוראת‬
‫המעבר‪ ,‬אך הוא נמנה על דור המעבר במסמך המדיניות החדשה (ראו עדותה בעמ' ‪.)15-11‬‬
‫לפרשנות של רשות מי נהלית יש לתת משקל כאשר באים לפרש הוראת חוק (ענמ"ש ‪1295/21‬‬
‫קורפו נ' יעקב למברגר‪ ,‬הממונה על תשלום גימלאות לחברי הכנסת‪ ,‬פ"ד מז(‪5// ,5/1 )0‬‬
‫(‪ .) 1220‬פרשנות הרשות המינהלית בהצטרפה לנתונים נוספים עשויה להטות את הכף לטובת‬
‫פרשנות ראשת אכ"א‪.‬‬
‫הטענה של העורר שהיה לו סיכוי להגיע לקבע מובהק לו היה נגד היא טענה שיש לדחותה‪.‬‬
‫העורר לא רכש זכות לקבע מובהק גם אם היה מתאפשר לו לחזור אחורנית‪ .‬טענת העורר‬
‫מסתמכת על שתי היפותזות האחת שהרמטכ"ל היה מאפשר לעורר לחזור להיות נגד והשניה‬
‫שהיה מקבל כנגד תפקיד בקבע מובהק‪ .‬אין למשרת קבע זכות מוקנית לעבור לקבע מובהק‬
‫‪2‬‬
‫ועדת ערר לפי חוק שרות הקבע‬
‫לישראל‬
‫הגנה‬
‫בצבא‬
‫_____________________________________________________‬
‫(בג"ץ ‪ 951/20‬דרור שמואלי נ' שר הביטחון (לא פורסם‪( )11.11.1220 ,‬להלן – "בג"ץ‬
‫שמואלי")‪ .‬בפועל‪ ,‬העורר לא פנה לרמטכ"ל בבקשה לחזור ולהיות נגד לא אחרי חודש מרץ‬
‫‪ 1311‬ולא בכלל‪.‬‬
‫גם הטענה שהעורר קופח כי שירת תקופה קצרה בדרגת סרן וכי סיכוייו היו נמוכים בהשוואה‬
‫לסרנים ותיקים ממנו‪ ,‬הופרכה בעדויות של אל"ם אייל לאופר‪ ,‬רמ"ט הרבנות הצבאית‪ .‬אל"מ‬
‫אייל לאופר העיד כי לעורר לא היה אופק לקידום בשל מצוקת תקנים ביחידת הרבנות הצבאית‬
‫לקציני דת‪ ,‬וכי פרק הזמן הקצר של שהייה בדרגה אינו פוגם בסיכויים‪ .‬בניגוד לטענת העורר‬
‫הוא היה מוכר לפורום שדן העניינו (עמ' ‪ .)12-19‬גם סא"ל צופית גייסט העידה שהיו נגדים‬
‫רבים שהוסמכו לקצינים לפני המועד הקובע וקודמו לקבע מובהק (עמ' ‪.)15‬‬
‫העורר טען שלא ידע על ההוראה החדשה‪ ,‬אבל העד אבנר כהן העיד כי שמע מהעורר כי יש‬
‫הוראה חדשה לגבי שחרור משרתי קבע ראשוני‪.‬‬
‫לבסוף טען ב"כ העוררת כי אין להתייחס לעדות מנחם כהן שאינה רלוונטית שדעותיו אינן‬
‫משקפות את מדיניות הגורם המוסמך‪.‬‬
‫מסקנות‬
‫‪ .12‬דין הערר להידחות‪ .‬לא נפל פגם בהליך שחרורו של העורר‪ ,‬הן בהליך מיון המועמדים לשחרור‬
‫מפאת היעדר אופק לקידום והן ביישום ההפ"ע החדשה והוראת המעבר בעניינו של העורר‪.‬‬
‫‪ .13‬מעדותו של אל"ם אייל לאופר עולה‪ ,‬כי טרם נפל הפור נערכה בפורום שמונה לכך‪ ,‬בחינה‬
‫השוואתית של אלה שאמורים להתמודד על תפקיד בקבע מובהק (ראו סעיף ‪ 10‬להפ"ע החדשה)‪.‬‬
‫בראש הפורום עומד הרמ"ט וההחלטות מתקבלות בראשות הרבצ"ר‪ .‬ארבעה עשר קצינים‬
‫התמודדו לתפקיד של קבע מובהק והיו תקנים רק לארבעה קצינים‪ ,‬שניתן היה להעבירם לקבע‬
‫מובהק‪ .‬העורר לא נבחר לא בשל הזמן הקצר שבו שירת כסרן וגם לא בשל העובדה שלא היה‬
‫מוכר דיו לפורום שהתכנס לדון בשיבוץ המועמדים לקבע מובהק‪ .‬הרמ"ט והרבצ"ר לא היו‬
‫מוכנים לתת התחייבות שבעתיד הנראה לעין ניתן יהיה לשבץ את העורר לתפקיד בקבע מובהק‪.‬‬
‫לכן לא היה מנוס מלהודיע לעורר כי בהתאם להפ"ע החדשה ישורר מהשירות‪.‬‬
‫‪ .11‬העורר אינו מלין על הליך ואף מאשר ב עדותו‪ ,‬בניגוד לטענותיו בעבר‪ ,‬כי הרבנות הצבאית לא‬
‫יכלה להתחייב כי בעתיד יימצא לו תקן מובהק (עמ' ‪ )1‬גם לא בעת ששירת כנגד‪ ,‬שגם אז לא‬
‫היה לו תקן מובהק ‪ .‬טרונייתו של העורר היא‪ ,‬כי אם היה משרת עוד שנתיים‪ ,‬או למצער‪ ,‬עוד‬
‫שמונה חודשים היה זכאי לגמלה וכי בכך שהעורר שוחרר במועד מוקדם יותר‪ ,‬התעלם הצבא‬
‫מהפגיעה הכלכלית בו ובמשפחתו‪.‬‬
‫בית במשפט העליון אישר את ההליך שנקבע לעניין שחרור משרת קבע שלא נמצא לו אופק‬
‫לקידום לקבע מובהק (בג"ץ ‪ /102/32‬רס"ל ואדים גילר נ' שר הביטחון פסקה ‪( 09‬לא פורסם‪,‬‬
‫‪13‬‬
‫ועדת ערר לפי חוק שרות הקבע‬
‫לישראל‬
‫הגנה‬
‫בצבא‬
‫_____________________________________________________‬
‫‪ )19.11.1313‬דברי השופטת פרוקצ'יה‪ .‬העורר גם אישר כי לא ניתנה לו הבטחה לקידום לקבע‬
‫מובהק (עמ' ‪ ,)1‬ואפילו היתה ניתנת לו הבטחה על ידי מפקדיו הישירים לא היתה זו הבטחה‬
‫מחייבת (השוו בג"ץ שמואלי פיסקה ‪ ,5‬דברי השופט גולדברג)‪ .‬כך גם נאמר בבג"ץ ‪05/2/3/‬‬
‫שבו נ' צבא הגנה לישראל‪ ,‬פסקה ‪( 1‬לא פורסם‪ ,)15.3.33 ,‬דברי הנשיאה ביניש‪:‬‬
‫אשר לטענת העותר‪ ,‬לפיה ניתנה לו הבטחה מנהלית לקבלת‬
‫המינוי הבכיר‪ ,‬דין הטענה להידחות‪ .‬אכן‪ ,‬בשנת ‪ 1331‬פעלו‬
‫מפקדיו של העותר להסדרת המינוי הבכיר לתפקידו של העותר‪,‬‬
‫והדבר התבטא גם בהמלצות שקיבל ממפקדיו‪ .‬אולם כוונות‬
‫ואף המלצות מצד מפקדיו אינן יכולות להבטיח כי בסופו של‬
‫התהליך ניתן יהיה לקבל את המינוי מהרשויות המוסמכות‬
‫בצבא‪ ....‬עם זאת‪ ,‬גם אם נניח כי מפקדיו של העותר הבטיחו לו‬
‫לקבל את המינוי‪ ,‬הרי שהבטחה זו איננה בגדר הבטחה מנהלית‬
‫מחייבת‪ .‬הלכות בית משפט זה בנושא ההבטחה המנהלית‬
‫מוכרות‪ ,‬והתנאים להשתכללותה של הבטחה מנהלית נמנו לא‬
‫פעם בפסיקה‪ .‬בתמצית‪ ,‬ארבעת התנאים הם‪(" :‬א) נותן‬
‫ההבטחה היה בעל סמכות לתתה; (ב) הייתה לו כוונה להקנות‬
‫לה תוקף משפטי; (ג) הוא בעל יכולת למלא אחריה; (ד) אין‬
‫צידוק חוקי לשנותה או לבטלה‪( ".‬בג"ץ דישון נ' שר החקלאות‪,‬‬
‫פ"ד מ(‪ .))1239( 512 ,510 )1‬בענייננו‪ ,‬ההבטחה של מפקדיו‬
‫של העותר למינוי בכיר אינה עומדת בתנאיה של הבטחה‬
‫מנהלית מחייבת‪ .‬ראשית‪ ,‬לא הייתה להם סמכות למתן הבטחה‬
‫שכזו‪ ,‬שכן קבלת מינוי בכיר מחייבת כאמור את אישורו של‬
‫אגף כוח אדם‪ .‬שנית‪ ,‬ממכתבי ההמלצה ומהמסמכים האחרים‬
‫שעליהם ביסס העותר את טענותיו‪ ,‬עולה בבירור‪ ,‬כי לא הייתה‬
‫למפקדיו כוונה ליתן תוקף משפטי להבטחה‪ ,‬ככל שהייתה כזו‪.‬‬
‫שלישית‪ ,‬נוכח מקומם במערך הסמכויות הצבאי‪ ,‬לא יכלו‬
‫המבטיחים לממש את הבטחתם‪ .‬בהתחשב בהיכרותו של‬
‫העותר עם המערכת‪ ,‬ממילא לא יכלה התנהלותם ליצור "סמכות‬
‫נחזית" בעיני העותר ולהקים אצלו אינטרס הסתמכות מוגן או‬
‫ציפייה מוגנת‪ ,‬להבדיל מתקווה גרידא (ראו‪ ,‬למשל‪ ,‬בג"ץ‬
‫‪ /11/39‬זיו נ' ראש אגף תקשוב בצה"ל (לא פורסם‪,‬‬
‫‪ .))03.11.133/‬נוכח כל אלה‪ ,‬ההבטחה שניתנה לעותר‪ ,‬ככל‬
‫שהייתה כזו‪ ,‬אינה הבטחה מנהלית בעלת תוקף משפטי‪ ,‬ולפיכך‬
‫אינה אכיפה"‪.‬‬
‫נוסיף‪ ,‬כי בערעור של העורר על החלטת הגורם המוסמך מיום ‪ ,12.5.1311‬סעיף ‪( 5‬נספח כ)‪,‬‬
‫שכתב עורך דינו עודד סבוראי‪ ,‬נאמר כי יציאתו של העורר לקורס קצינים תוך ויתור על תקן‬
‫מובהק‪ ,‬היתה "בשל תחושת השליחות והמסירות שפיעמה בו"‪ .‬אמנם בהמשך נאמר כי העורר‬
‫קיווה כי ישרת לאחר סי ום הקורס שבע שנים נוספות בקבע ראשוני‪ ,‬וכי (סעיפים ‪ ,)93-9/‬ולו‬
‫העורר היה יודע כי ההפ"ע היתה משתנה לא היה יוצא לקורס קצינים‪ ,‬אך בפועל‪ ,‬העורר לא נקף‬
‫אצבע לנסות ולחזור למעמדו הקודם כנגד‪.‬‬
‫ה עובדה שהצבא לא המתין עוד מספר חודשים כדי שהעורר יצבור זכויות לקבלת גמלה או עד‬
‫שיסיים את לימודיו‪ ,‬טענה שהועלתה לראשונה בחקירתו הנגדית של העורר‪ ,‬גם היא דינה‬
‫‪11‬‬
‫ועדת ערר לפי חוק שרות הקבע‬
‫לישראל‬
‫הגנה‬
‫בצבא‬
‫_____________________________________________________‬
‫להידחות‪ ,‬כי היא פוגעת בשיווין‪ .‬ההפ"ע קובעת מועדים לשחרור של אלה שאין להם אופק‬
‫להגיע לקבע מובהק ועל הצבא לקיים הוראות אלה בקפידה‪ ,‬בכפוף למדיניות מקילה ושוויונית‪,‬‬
‫ולא קביעה פ רטנית ושרירותית של "אחד זוכה והשני בוכה"‪ ,‬בכל הנוגע למועד השחרור‪ .‬אין‬
‫חולק שככל ששירותו הצבאי של העורר יתארך כן יתרבו זכויותיו ואין לדבר סוף‪ .‬סעיף ‪5‬‬
‫להפ"ע החדשה קובע במפורש כי אין למשרת הקבע זכות כי שירותו יוארך מעת לעת עד שיהיה‬
‫זכאי לקצבת פרישה‪.‬‬
‫‪ .11‬העו רר לא היה בין אלה שהסיפא של הוראת המעבר חלה עליהם‪ .‬בספרו של אהרן ברק‪ ,‬פרשנות‬
‫במשפט‪ ,‬פרשנות החקיקה (‪ ,)1220‬עמ' ‪ ,911-913‬נאמר‪:‬‬
‫"יש שהמחוקק קובע הוראת מעבר כדי להקנות זכות‬
‫רטרוספקטיבית מטעמים שבמדיניות‪ .‬אילו צדק השופט שהם‬
‫בהחלטה שנתן בעת"מ (ת"א) ‪( 131//-3/-13‬הנ"ל)‪ ,‬לא היה‬
‫צורך בהוראת המעבר שבסעיף ‪ 11‬לחוק‪.‬‬
‫הוראת מעבר מטרתה להתגבר על בעיית התחולה בזמן של‬
‫חיקוק‪ .‬הוראת המעבר דנה בתחולת החוק על פעולות שנעשו‬
‫לפני היכנסו לתוקף‪ .‬לולא כן תחילתו של החוק היתה ביום‬
‫פרסומו (סעיף ‪(13‬א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט‪ ,‬תש"ח‪-‬‬
‫‪ 1213‬וסעיף ‪ 11‬לחוק הפרשנות‪ ,‬התשמ"א‪."1231-‬‬
‫התחולה של הוראת המעבר היא תחולה אקטיבית‪ .‬עמד על כך השופט ברק בבג"ץ ‪1/15/2/‬‬
‫לשכת מנהלי השקעות בישראל נ' שר האוצר‪ ,‬פ"דנא(‪:)122/( 139 ,09/ )1‬‬
‫" לעניין היחס שבין חוק חדש לזמן‪ ,‬מן הראוי להבחין בין‬
‫שאלות הקשורות למועד התוקף של החוק לבין שאלות‬
‫הקשורות למועד התחולה של החוק‪ .‬מועד התוקף עוסק‬
‫בשאלה מתי נכנס החוק לתוקפו ("מועד התחילה") – ביום‬
‫פרסומו‪ ,‬במועד שקדם לכך או במועד מאוחר מכך – ומתי מגיע‬
‫תוקפו לידי סיום‪ .‬מועד התחולה עוסק בשאלה על אילו פעולות‬
‫מבחינת הזמן חל החוק‪ :‬על פעולות שפעולתן נסתיימה בעבר‬
‫(תחולה רטרואקטיבית); על המצב הקיים (תחולה אקטיבית או‬
‫מיידית); על פעולות שייעשו בעתיד (תחולה פרוספקטיבית)‪...‬‬
‫הוראות מעבר שבחוק מיועדות בדרך‪-‬כלל להסדיר בעיות‬
‫הקשורות למועד התחולה של החוק‪ .‬הן באות להסדיר‪ ,‬בין‬
‫השאר‪ ,‬את תחולת החוק על פעולות שהחלו לפני תחילת החוק‬
‫ונמשכות לאחר תחילתו"‪.‬‬
‫כך בענייננו‪ .‬מדובר ב משרתי קבע שעקב חקיקת ההפ"ע החדשה אמורים להשתחרר משרות‬
‫הקבע לאחר שבע שנות שירות ואין להם אופק לקידום לקבע מובהק‪ .‬על מצבים אלה חלה‬
‫הוראת המעבר המאפשרת הארכת השירות עד לשישה חודשים מהיום הקובע (‪.)1.9.1332‬‬
‫‪11‬‬
‫ועדת ערר לפי חוק שרות הקבע‬
‫לישראל‬
‫הגנה‬
‫בצבא‬
‫_____________________________________________________‬
‫‪ .10‬העורר אינו נמנה עם קבוצה זו‪ ,‬שכן מועד שחרורו לא חל בפרק הזמן הזה‪ .‬לו היה מועד‬
‫שחרורו חל בפרק הזמן הזה היה העורר מתחיל בתהליך של שחרורו משירות והיה מקבל הודעה‬
‫מהגורם המודיע ומוזמן לראיון לשטוח את טענותיו לפני הגורם המוסמך‪ ,‬הרבצ"ר‪.‬‬
‫‪ .11‬ב"כ העורר משליך יהבו על הביטוי "דור המעבר"‪ ,‬שלא הוגדר בהוראת המעבר ובמדיניות‬
‫החדשה‪ .‬מושכלות ראשונים הם כי "דיבור שבחיקוק הוא יצור החי בסביבתו‪ .‬הוא מקבל את‬
‫צביונו מהקשר הדברים" (השופט (כתארו אז) זוסמן בבג"ץ ‪ 53/93‬שליט נ' שר הפנים‪ ,‬פ"ד‬
‫כג(‪ .)12/3( 510 ,1// )1‬לכן הביטוי "דור המעבר" יכול לקבל משמעויות שונות על פי ההקשר‬
‫בו הוא מופיע‪ .‬הקשר הדברים נותן משמעות שונה לאותו מונח (ברק‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .)135‬בהוראת‬
‫המעבר "דור המדבר" הם אלה שחלה עליהם חלה ההוראה ובשל ההפ"ע החדשה‪ ,‬עליהם‬
‫להשתחרר בשל היעדר אופק ואשר לולא ההפ"ע החדשה היו יכולים להמשיך ולשרת‪ .‬להדגיש‪,‬‬
‫לא היתה להם באותה עת זכות מוקנית של מעבר לקבע מובהק (השוו בג"ץ ‪ 5393/29‬קהלני נ'‬
‫ראש הממשלה‪ ,‬פ"ד נד(‪.))1333( 131-1/3 ,1/3 )0‬‬
‫המדיניות החדשה באה לצמצם את תחולת הוראת המעבר ולקבוע שמי ששירת בקבע ראשוני‬
‫עד עשר שנים ואין אופ ק לקידומו ניתן לשחררו מהשירות‪ .‬זו גם הפרשנות של הצבא‪ .‬אמנם מי‬
‫שמפרש את החוק הי א הרשות השופטת‪ ,‬אך בבואה לפרש הוראת חוק‪ ,‬היא תיתן משקל מסוים‬
‫לדרך ולנוהלים של הרשות המינהלית (יצחק זמיר‪ ,‬הסמכות המינהלית‪ ,‬מהדורה שניה (‪)1313‬‬
‫עמ' ‪)11/-115‬‬
‫למעלה הצורך ומבלי להכריע בדבר‪ ,‬נראה לי כי ייתכן ויש ממש בטענת ב"כ המשיבה‪ ,‬כי‬
‫הסיפא של הוראת המעבר אינה כוללת סנקציה במקרה של אי מלויי חובת ההודעה פרטנית‬
‫למשרת קבע שהוראת המעבר חלה עליו‪ .‬אין מדובר בפגיעה באחד מכללי הצדק הטבעי – זכות‬
‫הטיעון – כי זכות זו מוקנית למשרת הקבע בהליך שעלול לגרום לשחרורו מהצבא בעילה של‬
‫היעדר אופר שירות (דפנה ברק‪ -‬ארז משפט מינהלי‪ ,‬כרך ב' (‪ )1313‬עמ' ‪ .)335-331‬אי קיום‬
‫הוראה זו היא פגם טכני‪ .‬מה שחשוב בהוראה שבסיפא הוא שמשרתי הקבע‪ ,‬שהוראת המעבר‬
‫חלה עליהם‪ ,‬יידעו עליה‪ .‬אכן‪ ,‬בעניין זה‪ ,‬טרם כניסתה של ההפ"ע החדשה לתוקף פורסמה‬
‫איגרת ראש אכ"א למשרתי הקבע‪ ,‬שהביאה לתשומת ליבם את הוראות ההפ"ע‪ .‬גם העורר ידע‬
‫על כך‪ ,‬כפי שעולה מעדותו של מנחם כהן‪ ,‬מפקדו ומקבילתו לנקח"ל‪ .‬העורר בקבילתו‪,‬‬
‫בתצהירו ובחקירתו לא ציין מתי ידע על ההפ"ע החדשה‪ .‬אינני מאמין לעורר שלא ידע על‬
‫ההפ"ע החדשה בזמ ן אמת‪ .‬אין ספק שההפ"ע החדשה ניסרה בחלל האוויר‪ ,‬כי השפיעה על‬
‫משרתי קבע רבים‪ .‬לא בכדי נמנע העורר לציין מתי נודע לו על ההפ"ע החדשה‪ .‬גם אם העורר‬
‫ידע עליה רק בחודש מרץ ‪ ,1311‬עת קבל לנקח"ל‪ ,‬נותר לו זמן די והותר לשקול את צעדיו‪ ,‬כפי‬
‫שגם עולה מהסיפא של הקבילה‪ .‬העורר בחר להילחם על השארתו בקבע ולא להשתחרר‪ .‬העורר‬
‫אינו טוען בקבילה שקוצר הזמן אינו מאפשר לו לפעול ולהסיר את רוע הגזרה או שיקשה עליו‬
‫‪10‬‬
‫ועדת ערר לפי חוק שרות הקבע‬
‫לישראל‬
‫הגנה‬
‫בצבא‬
‫_____________________________________________________‬
‫להסתדר מחוץ לצבא בשל קוצר הזמן‪ .‬גם משמיעת עדות העורר או קריאת תצהירו לא נאמר‬
‫באילה הליכים היה העורר נוקט לו ידע על ההפ"ע החדשה בספטמבר ‪ .1332‬גם בראיון עם‬
‫הרבצ"ר‪ ,‬הגורם המוסמך‪ ,‬ביקש העורר להישאר בקבע עוד שלוש שנים (נספח כג)‪.‬‬
‫ברור מכלל הראיות כי העורר כי לא חפץ לעזוב את הצבא ובחר להילחם על הישארותו בצבא‪.‬‬
‫‪ .15‬סוף דבר‪ ,‬דין הערר להידחות‪ .‬בהתחשב בנסיבותיו המיוחדות של העורר‪ ,‬נראה לי‪ ,‬שאין להטיל‬
‫עליו את הוצאות הערר‪.‬‬
‫‪ .19‬על פי סעיפים ‪ 10‬ו‪ 11-‬לחוק וכן על פי תקנה ‪ 10‬לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי‬
‫דין)‪ ,‬התשס"א‪ , 1333-‬לצדדים יש זכות ערעור על פסק דין זה לבית משפט לעניינים מנהליים‬
‫בתל אביב‪-‬יפו תוך ‪ 15‬יום‪.‬‬
‫מר יצחק פוקס‪ ,‬חבר ועדה‪ :‬אני מסכים‪.‬‬
‫עו"ד לינדה שפיר‪ ,‬חברת ועדה‪ :‬אני מסכימה‪.‬‬
‫ניתנה היום‪ ,‬ח' שבט‪ ,‬תשע"ד (‪ ,)32.31.1311‬בהעדר הצדדים ובאי כוחם‪.‬‬
‫השופט (בדימוס) משה רביד‬
‫יו"ר הוועדה‬
‫מר יצחק פוקס‬
‫חבר ועדה‬
‫‪11‬‬
‫גב' לינדה שפיר‪ ,‬עו"ד‬
‫חברת ועדה‬