מגמת מדעי החברה

‫מגמת מדעי החברה‬
‫כלכלה‬
‫רק אחרי שאחרון הים ייכרת‪,‬‬
‫רק אחרי שאחרון הנחלים יזוהם‪,‬‬
‫רק אחרי שאחרון הדגים ייכחד‪,‬‬
‫רק אז נבין‪ -‬שהכסף הוא אמצעי ולא מטרה‪.‬‬
‫סוציולוגיה‬
‫איך יענה סוציולוג על השאלה‪ :‬מהו כיסא?‬
‫סוציולוג יתייחס לכסא כסמל לעמדה חברתית והיררכיה ארגונית‪.‬‬
‫מדוע מה שמקובל בתרבותנו לא מקובל בתרבויות אחרות?‬
‫פסיכולוגיה‬
‫רק על עצמי לספר ידעתי‪...‬‬
‫מי אני מה אני?‬
‫למה אני עושה את זה?‬
‫מה אני חושב?‬
‫מה מרגש אותי?‬
‫ממה אני פוחד?‬
‫איך אני מתמודד?‬
‫מגמת מדעי החברה‬
‫א‪ .‬מבנה הלימודים‪:‬‬
‫מגמת מדעי החברה הינה מקצוע מורחב המקנה ‪ 5‬יחידות לימוד‪.‬‬
‫המקבץ מורכב משתי חטיבות (מתוך ‪ 3‬המקצועות) בהיקף של ‪ 2‬יח"ל בשני תחומי דעת הנכללים‬
‫במדעי החברה (פסיכולוגיה וסוציולוגיה או כלכלה) ועוד ‪ 1‬יח"ל שהיא עבודת מחקר על סוגיה‬
‫מתחום מדעי החברה‪.‬‬
‫מבנה הלמידה וההערכה במדעי החברה‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫תלמיד הבוחר ללמוד מדעי החברה יבחן בתחום דעת אחד (פסיכולוגיה) במבחן בגרות חיצוני‬
‫בסוף כיתה י"א ‪ .‬תחום הדעת השני (סוציולוגיה או כלכלה) ועבודת החקר באחד משלושת‬
‫המקצועות לפי בחירת התלמיד‪ ,‬יהיו להערכה בית ספרית מגוונת במהלך כתה י"ב‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫בתחום הדעת שנבחר להערכה חיצונית (פסיכולוגיה) נקבעו ליבה משותפת של ידע ומיומנויות‬
‫שעליה יתקיים מבחן הבגרות ופרקי בחירה והעמקה להערכה בית ספרית מגוונת‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫המקצוע שנבחר להיבחנות פנימית (סוציולוגיה או כלכלה) ילמד בדרכי למידה והערכה‬
‫מגוונות‪.‬‬
‫ב‪ .‬נושאי הלימוד‪:‬‬
‫נושאי הלימוד מתחלקים בכל מקצוע לפרקי חובה ופרקי הרחבה‬
‫פרוט נושאי הלימוד בסוציולוגיה‬
‫‪.1‬‬
‫מהי תרבות‪ ,‬תופעת המיגדר ‪.gender‬‬
‫‪.2‬‬
‫התגבשות אנשים לקבוצות חברתיות‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫השפעת הקבוצה על התנהגות חבריה‪ -‬קונפורמיות וסטייה חברתית‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫משפחה מהי‪ ,‬במה דומות ובמה שונות משפחות בחברות שונות‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫מהו תהליך החיברות ?וכיצד מתפתחת הזהות ?‬
‫נושאי הלימוד בפסיכולוגיה‬
‫פרקי חובה‬
‫פרקי הרחבה‬
‫‪‬‬
‫מבוא לפסיכולוגיה‬
‫‪ ‬אינטליגנציה‬
‫‪‬‬
‫למידה‬
‫‪ ‬הקשר בין אישיות ולחץ‬
‫‪‬‬
‫לחץ‬
‫‪ ‬עמדות‪ :‬דרכי רכישה ושינוי‬
‫‪‬‬
‫אישיות‪ -‬התיאוריה הפנומנולוגיה של רוגרס‬
‫‪ ‬אלטרואיזם ועזרה הדדית‬
‫‪‬‬
‫סוגיות בפסיכולוגיה התפתחותית‬
‫‪‬‬
‫חשיבה חברתית‬
‫‪‬‬
‫דעות קדומות והשפעה חברתית‬
‫נושאי הלימוד בכלכלה‬
‫פרקי חובה‬
‫‪.1‬‬
‫מבוא‪ :‬הכלכלה כמדע‪ ,‬כלכלה חדשה‪ ,‬חשיבה כלכלית‬
‫‪.2‬‬
‫תופעת המחסור‪ ,‬קביעת סדרי עדיפויות‪ ,‬גורמי יצור‪ ,‬סוגי משטר כלכלי חברתי‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫עקומת התמורה‪ :‬מודל בסיסי הממחיש את תופעת המחסור‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫הון אנושי וצמיחה כלכלית ונסיגה כלכלית‬
‫‪.5‬‬
‫ביקוש והיצע‬
‫‪.6‬‬
‫כשלי שוק והתערבות הממשלה באמצעות התקציב‬
‫‪.7‬‬
‫אי שוויון ועוני במשק‪ ,‬התחלקות ההכנסות הכלכליות והפנויות‬
‫‪.8‬‬
‫מאקרו כלכלה‪ :‬מודל קיינס‪ ,‬מדיניות פיסקאלית‪ ,‬מדיניות מוניטארית‪ ,‬יבוא ויצוא‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫תקציב המדינה‪ :‬מטרות התקציב‪ ,‬סכמת התקציב‪ ,‬מעורבות הממשלה במשק‪.‬‬
‫‪ .11‬גלובליזציה‪ :‬מהי והשלכותיה על העולם‪ ,‬תנועות הון ותנועות עובדים בינלאומיות‪ ,‬שוק מט"ח‪.‬‬
‫פרקי הרחבה‬
‫‪ .1‬תעסוקה ואבטלה‪ -‬הגדרת המושג אבטלה‪ ,‬קשר בין השכלה לאבטלה‪ ,‬נזקי האבטלה‪ ,‬סוגי‬
‫אבטלה‬
‫‪ .2‬שוק עבודה‪ :‬מודל ביקוש והיצע‪ ,‬שינויים מבניים במשק והשפעתם על הביקוש לעובדים‬
‫מסוגים שונים (מקצועיים ולא מקצועיים)‪ ,‬שינויים דמוגרפיים המשפיעים על היצע העובדים‬
‫(הגירה‪ ,‬ילודה‪ ,‬השכלה וכו')‪ ,‬איגודים מקצועיים‪ -‬שכר מינימום‪ ,‬גלובליזציה בשוק העבודה‬
‫(מהגרי עבודה)‪ ,‬פערי שכר בשוק העבודה‬
‫‪ .3‬אי שוויון ועוני‪ :‬עוני כתופעה כלכלית חברתית‬
‫ג‪ .‬היתרונות שבלימוד מקצועות מדעי החברה‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫נושאים רלוונטיים ומשמעותיים לגיל ההתבגרות ‪ ,‬ולתחומי העניין של התלמידים בחט"ע‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫העמקה בנושאים אשר נמצאים במוקד העניין והדיון החברתי של האקטואליה בחברה‬
‫הישראלית‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫פיתוח מיומנויות הנדרשות לבוגר מערכת החינוך במאה ה‪ 21‬כמו כתיבת עבודת חקר תוך‬
‫שימוש בעיבוד נתונים והסקת מסקנות‪.‬‬
‫ד‪ .‬החוויה שבלימוד נושאי הרחבה והעמקה (‪ 30%‬להערכה בית ספרית)‬
‫הערכה חלופית מגוונת שתבטא את כישורי התלמיד‪:‬‬
‫פרזנטציה של נושא בדרכים שונות כגון‪ :‬מצגות‪ ,‬משחק‪ ,‬עריכת מחקר‪ ,‬ניתוח סרט ועוד‪.‬‬
‫למידה שבה התלמיד מבטא את התובנות שלו תוך אפשרות למתן ביטוי אישי המדגיש את תחומי‬
‫ההתעניינות של כל תלמיד‪.‬‬
‫תנאי הקבלה למגמה‪:‬‬
‫המלצת המורה למדעי החברה המלמד בכיתה יוד‪.‬‬
‫ציון של ‪ 81‬במקצוע מדעי החברה בתעודה‪.‬‬
‫מקצוע הסוציולוגיה‬
‫כל אחד מאתנו מקבל מדי יום החלטות חשובות במישור האישי‪ ,‬אך הוא מחליט זאת במסגרת‬
‫הזירה הרחבה יותר המכונה "חברה"‪-‬המשפחה‪ ,‬בית הספר‪ ,‬הקהילה או העולם הגדול‪.‬‬
‫תוכנית הלימודים בסוציולוגיה עוסקת בקשר שבין האדם והחברה הסובבת אותו‪.‬‬
‫המקצוע עוסק בחקר יחסים אנושיים‪ .‬בדפוסי היחסים האלה יש הבדלים‪ ,‬ותפקיד הסוציולוגיה הוא‬
‫לתת הסברים להבדלים אלה‪ ,‬למקורותיהם ולהשלכותיהם‪.‬החקר הסוציולוגי מסייע בהבנת בעיות‬
‫ותהליכים בחברה‪.‬‬
‫הסוציולוגיה מדגישה את תפיסת החברה כמערכת פתוחה ומשתנה‪ .‬יש בתכנית עידוד להעלאת‬
‫שאלות ומתן לגיטימציה לספק‪.‬‬
‫מקצוע הפסיכולוגיה‬
‫אין בנמצא אדם שאינו עוסק בפרשנות פסיכולוגית אינטואיטיבית להתנהגותו והתנהגות אחרים‪.‬‬
‫אדם זה הוא הישות הניצבת במרכז עיסוקה של הפסיכולוגיה‪ .‬התנהגותו‪ ,‬תגובותיו והסיבות להן‬
‫נבחנות לאור גורמים הקשורים באישיותו‪ ,‬תכונותיו והקשרים שלו עם סביבתו‪.‬‬
‫לצורך הסבר התופעות השונות וניסוח הכללים עושה הפסיכולוגיה שימוש בכלים מדעיים‪.‬‬
‫באמצעותם היא מציגה את התופעות השונות‪ ,‬נוקבת בשמן ואף מנסה לנבא באילו תנאים התנהגויות‬
‫אלו תחזורנה על עצמן‪.‬‬
‫מקצוע הכלכלה‪:‬‬
‫בחברה הישראלית חלו בשנים האחרונות שינויים חברתיים‪ ,‬כלכליים ותרבותיים רבים‪ .‬החברה‬
‫הופכת לפלורליסטית‪ ,‬מקוטבת ואינדיבידואליסטית יותר‪ .‬שינויים אלו מתרחשים על רקע תהליכי‬
‫גלובליזציה עולמיים והחרפת הוויכוח בין תפיסות כלכליות‪-‬חברתיות שונות‪.‬‬
‫התכנית בכלכלה נועדה לסייע לתלמידים להבין טוב יותר את התהליכים הכלכליים המתרחשים‬
‫סביבם ולהעניק להם כלים להתמודד עם מציאות מורכבת בעולם משתנה‬
‫התקשורת הכתובה והאלקטרונית מביאה סוגיות כלכליות לאומיות לפתחו של כל אדם ומגבירה את‬
‫העניין בנושאים כלכליים‪ ,‬כמו מדינת רווחה‪ ,‬חינוך וביטחון‪ .‬כצרכני תקשורת‪ ,‬התלמידים מוצפים‬
‫במידע כלכלי זמין שלעיתים קרובות מורכב וקשה להבנה‪.‬‬
‫התוכנית תגביר את מודעות התלמידים למורכבות המידע שהם נחשפים אליו ובכך תאפשר להם‬
‫לנתח‪ ,‬לבקר ולגבש עמדה בנושאים אקטואליים‪.‬‬