לקט אקטואליה יוני 2015 - לשכת המבקרים הפנימיים

‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫משרד הביטחון‬
‫‪ .0‬אנשים ומחשבים – משרד הביטחון החל לחבר עשרות מקלטים ביישובי קו העימות‬
‫לאינטרנט אלחוטי‬
‫‪" - Nana10 .5‬מלחמה וממון"‪ :‬האם משרד הביטחון מסלף נתונים כדי להצדיק את תקציבו?‬
‫‪ .3‬הארץ ‪ -‬משרד הביטחון בדק ‪ 011‬חשדות להפרת חוק היצוא הביטחוני ב‪5102-‬‬
‫‪ .2‬מעריב ‪ -‬יושב על הגדר‪ :‬צה"ל מחכה לתקציב ונמצא בחוסר ודאות כלכלי‬
‫‪ .2‬חרדים‪ - 0‬ח"כ יוגב תוקף את הרמטכ"ל‪ :‬פגיעה ברבנות הצבאית‪ ,‬פגיעה בחוסן צה"ל‬
‫‪ .1‬כיכר השבת ‪ -‬הראשונים לעבור לנגב‪ :‬המשטרה הצבאית‬
‫‪ .7‬כל הזמן ‪ -‬נקודת מפנה ‪ ■ 02‬כולם מתרגלים‬
‫‪ .8‬וואלה ‪ -‬המדינה‪ :‬כך מחושבת המשכורת החודשית של חיילי החובה‬
‫‪ .9‬הארץ ‪ -‬הוצאות מערכת הביטחון גדלו פי ‪ 5‬לעומת משרדי הממשלה האזרחיים‬
‫‪ .01‬כלכליסט ‪ -‬המדינה יכולה לחסוך כמעט מיליון שקל על כל איש קבע‬
‫‪ .00‬כל הזמן ‪ -‬מבקר צה"ל ערך ביקורת פתע ביחידות צה"ל‬
‫‪ .05‬הארץ ‪ -‬פרשנות || הטיפול בפרשת הרפז‪ :‬סוד צבאי דלף? לא נורא‬
‫‪ .03‬עולם קטן – לקראת פירוק?‬
‫מבקר המדינה‬
‫‪ .0‬גלובס ‪ -‬חשד לשחיתות ב"דן"; החברה‪ :‬התלונות ‪ -‬בשל מאבק פוליטי‬
‫‪ .5‬כלכליסט ‪ -‬בכיר בחברת דן חשוד בשימוש בכספי החברה לצרכים אישיים‬
‫‪ - Ynet .3‬דירה‪ ,‬תרומות וחדר כושר? חקירה נגד בכיר בחברת "דן" בחשד לשחיתות‬
‫‪ -NRG .0‬טענות על שחיתות נגד ראש העיר קרית שמונה‬
‫‪ .5‬גלובס ‪ -‬מצא את ההבדלים‬
‫‪ .3‬וואלה ‪ -‬העליון לממשלה‪ :‬הודיעו תוך ‪ 22‬יום מתי יפונה מיכל האמוניה מחיפה‬
‫‪ – News .2‬המשטרה החזיקה קטין במעצר בשעות הלילה‬
‫‪ - Nrg .2‬בתום ארבעה חודשים‪ :‬תמה שביתת הפרקליטים‬
‫‪ .1‬גלובס ‪ -‬סתמן‪ :‬היקף ההתקשרות עם מנהלת הרכבת הקלה יצומצם‬
‫‪ .7‬גל"צ ‪ -‬לא רק בי‪-‬ם‪ :‬ההטרדות המיניות במוסדות להשכלה גבוהה‬
‫‪ .8‬מעריב ‪ -‬ח"כ אלהרר עשויה לזמן את נתניהו להעיד בפרשת הבקבוקים‬
‫‪ - Ynet .9‬עד מתי? ה'טיבריום' מושבת כבר שנתיים וחצי‬
‫‪ .01‬הארץ ‪ -‬היועץ המשפטי לממשלה‪ :‬אין מניעה משפטית למנות את נתניהו לשר התקשורת‬
‫‪ - Zepo .00‬הפגנה‪ -‬תושבי מפרץ חיפה מכריזים‪ :‬אנחנו אזור מוכה זיהום‬
‫‪ – News1 .05‬ג'יי אדגר ברכה‬
‫‪ .03‬ישראל היום ‪ -‬הסודות שמתחת לאבנים‬
‫‪ .02‬וואלה ‪ -‬הזדמנות לכחלון להוזיל את מחירי המים‬
‫‪ .02‬מעריב ‪ -‬במערכת הפוליטית שכחו שצה"ל לא עובד לפי מצבי הרוח של רה"מ‪ .‬דעה‬
‫‪ .01‬מעריב ‪ -‬מכתב פתוח לשרת המשפטים‪" :‬חובה לטפל בסוגיית השופטים השחוקים"‬
‫‪ .07‬כלכליסט ‪ -‬כחלון מתחיל במימוש התוכניות ‪ -‬סוף הדיור להשכרה‬
‫‪ .08‬הארץ ‪ -‬היומן נחשף‪ :‬למה נפגש מבקר המדינה עם נוני מוזס ורמי לוי?‬
‫‪ .09‬הארץ ‪ -‬מבקר המדינה קורא לעדכן את הכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני‬
‫שרים‬
‫‪ - Nrg .51‬בנט וכחלון יודיעו‪ :‬סייעת נוספת בגני ילדים‬
‫‪1‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫‪ .50‬מעריב ‪ -‬מבקר המדינה כבר לא תומך בחובת דיווח כללי של נישומים למס הכנסה‬
‫‪ – News .55‬הביקורת כראיה‬
‫‪ACE-CIA - internal Audit Reporting – A Tool to Make or Break Your .53‬‬
‫‪Impression‬‬
‫‪Weekly Wrap .52‬‬
‫‪ .52‬גלובס ‪ -‬יועמ"ש משרד רה"מ נפגשה עם מבקר המדינה‬
‫‪ .51‬כלכליסט ‪ -‬הדו"ח החשאי על פיילוט המאגר הביומטרי ייחשף לציבור‬
‫‪ .57‬הארץ ‪" -‬המתמודדים על תפקיד במגזר הציבורי הם אנשים תמימים‪ .‬ניצבים בהצגה‪ .‬הכל‬
‫מכור"‬
‫‪ - Local .58‬העיר שלי‬
‫‪2‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫"ח‬
‫"ה בנושא‪ :‬היערכות העורף לשע‬
‫ברקע‪ :‬דוח מ‬
‫משרד הביטחון החל לחבר עשרות מקלטים‬
‫ביישובי קו העימות לאינטרנט אלחוטי‬
‫רשות החירום הלאומית מחברת מקלטים ציבוריים ביישובים בצפון‪ ,‬בהם קריית‬
‫שמונה‪ ,‬נהריה‪ ,‬טבריה וסכנין‪ ,‬ובעתיד עשויה להרחיב את הפרויקט לאזורים‬
‫נוספים ● השימוש יתאפשר בעת השהייה במקלטים‪ ,‬כדי לקבל מידע לשעת‬
‫חירום ולשוחח עם קרובים‬
‫מאת יניב הלפרין‬
‫‪1‬‬
‫ביוני‬
‫‪5112‬‬
‫‪,‬‬
‫‪11:52‬‬
‫רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון הודיעה היום (ב') כי החלה לפרוס רשתות אינטרנט אלחוטי‬
‫בעשרות מקלטים ציבוריים ביישובי קו העימות בצפון‪.‬‬
‫הפרויקט‪ ,‬שנקרא "מקלטים אונליין"‪ ,‬מבוצע במקביל לתרגיל העורף הלאומי נקודת מפנה ‪ ,51‬שמתקיים‬
‫השבוע‪ ,‬וכחל ק מהגברת הכוננות והכשירות של ישובי הצפון לחירום‪ .‬על פי המשרד‪ ,‬הוא נועד לשפר את‬
‫זמינות האזרחים למידע ולמוקדי החירום‪ ,‬וכן את יכולתם לתקשר עם קרוביהם ועם גופי החירום בזמן‬
‫השהייה במקלטים הציבוריים‪.‬‬
‫המהלך מבוצע לאחר שבחודשים האחרונים קיימה הרשות פיילוט בקרית שמונה‪ ,‬שבמסגרתו שופצו‬
‫וחוברו מספר מקלטים לאינטרנט אלחוטי‪ .‬השימוש בשירות הוא חופשי מרגע פתיחת המקלט וכל שוהה בו‬
‫יכול להתחבר לרשת בכל רגע‪ ,‬בדומה לאינטרנט האלחוטי בבית או במקום העבודה‪.‬‬
‫בימים אלה מתבצעות עבודות תשתית ביותר מ‪ 15-‬מקלטים ציבוריים במספר ישובים בגבול הצפון‪ ,‬בין‬
‫היתר בקריית שמונה‪ ,‬צפת‪ ,‬נהריה‪ ,‬טבריה‪ ,‬אזור העמקים‪ ,‬מגדל העמק‪ ,‬עכו‪ ,‬שלומי‪ ,‬רמת תבור ובסכנין‪.‬‬
‫ממשרד הביטחון נמסר כי המקלטים הראשונים בפרויקט נבחרו כך שיימצאו בשכונות שבהן יש‬
‫מחסור בממ"דים ובמקלטים שבהם על פי ההערכה ייעשה שימוש מוגבר במצבי חירום‪.‬‬
‫בחודשים הקרובים מתכננת רשות החירום הלאומית לפרוס אינטרנט אלחוטי במאות מקלטים‬
‫נוספים בגבול הצפון‪ ,‬ובעתיד לבחון את הרחבת הפרויקט לאזורים נוספים בארץ‪ ,‬בהיקף של‬
‫מיליוני שקלים‪.‬‬
‫בצלאל טרייבר ‪ ,‬סמנכ"ל משרד הביטחון וממלא מקום ראש רשות החירום הלאומית‪ ,‬אמר כי "לאינטרנט‬
‫יש חלק הולך וגדל ביכולת של מערכת הביטחון לתקשר עם האוכלוסייה במצבי חירום‪ ,‬להעביר דיווחים‬
‫בזמן אמת על אזעקות והנחיות מצילות חיים‪ .‬לכן‪ ,‬אנחנו רואים חשיבות בחיבור המקלטים הציבוריים‪,‬‬
‫שבהם הקליטה הסלולרית מוגבלת‪ ,‬לרשת האינטרנט"‬
‫‪3‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫בשנת ‪ – 5551‬התייעלות לתקציב הביטחון‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫ברקע ‪ :‬דוח ביקורת של מבקר‬
‫המדינה – ‪66‬ב' שצפוי לצאת‬
‫"מלחמה וממון"‪ :‬האם משרד הביטחון מסלף נתונים‬
‫כדי להצדיק את תקציבו?‬
‫צבא וביטחון |‬
‫עודכן ‪315/352/13 22:12‬‬
‫אור הלר ומתן חודורוב‬
‫בפרק הראשון בסדרת הכתבות שבוחנת לאן הולכים המיליארדים המוענקים בכל שנה לתקציב הביטחון‪,‬‬
‫מתייצב מול המצלמה קצין ששירת בעבר ביחידת היועץ הכספי לרמטכ"ל – ומעלה האשמות קשות כנגד‬
‫מפקדיו לשעבר‪" .‬בהרבה מקרים התקציב שהוצג לכנסת לא היה נכון בכלל‪ ,‬ידעו שיש בו חריגה אבל עשו‬
‫התאמות לנתונים"‪ ,‬טוען ג'‬
‫כמו בכל שנה‪ ,‬לקראת הקיץ‪ ,‬נערכים אנשי האוצר מצד אחד‪ ,‬מול בכירי משרד הביטחון וצה"ל מצד שני‪,‬‬
‫לקרב המיליארדים על תקציב הביטחון‪ .‬שרי הממשלה‪ ,‬למודי צלקות מלחמת לבנון השנייה‪ ,‬חוששים שלא‬
‫להיענות לבקשות צה"ל‪ ,‬בעוד באוצר יודעים מנגד כי דרישות מערכת הביטחון מופרזות ומעדיפים להעביר את‬
‫הכסף לצרכים אחרים‪.‬‬
‫אחת הטענות שעולה נגד אנשי הביטחון‪ ,‬היא שהם יוצרים לחץ על ידי הדלפות לתקשורת בנוגע למצוקות‬
‫בתקציב‪" .‬יש הרבה מאוד הדלפות שנועדו ליצור לחץ ציבורי או איזושהי תודעה תקשורתית‪ ,‬שאגב הרבה‬
‫פעמים רחוקה מהמציאות‪ ,‬והיא נועדה להשפיע על ראש הממשלה ‪ -‬שביום שהוא יצטרך לקבל החלטה הוא יבין‬
‫שיש איזושהי הלך רוח ציבורי"‪ ,‬טוען מהרן פרוזנפר‪ ,‬לשעבר היועץ הכספי לרמטכ"ל‪.‬‬
‫ג' הוא קצין שהשתחרר אחרי חמש שנים ביחידת היועץ הכספי לרמטכ"ל‪ ,‬אם תרצו ‪ -‬משרד האוצר של‬
‫צה"ל‪ ,‬נבחרת העילית הכלכלית שאמורה להילחם על המיליארדים לתקציב‪ .‬בעדות ראשונה מול המצלמה‪,‬‬
‫הוא מספר על הקרב המלוכלך שכולל גם "נשק לא קונבנציונלי" בין האוצר ומשרד הביטחון‪.‬‬
‫"הניסיון הוא תמיד להציג שחסר כסף והצבא לא יוכל לתפקד‪ ,‬למרות שיש הרבה כסף בצבא"‪ ,‬טוען ג'‪" ,‬במקום‬
‫שההוצאה מסוימת תהיה מיליארד שקל‪ ,‬אז לבזבז את הסכום גם אם לא צריך‪ .‬אם סיימת את השנה ואתה‬
‫בניצול רק של ‪ 2//‬מיליון שקל‪ ,‬אתה חושב שאולי יתנו לך בשנה הבאה תקציב נמוך יותר ‪ -‬אז אתה חייב למצוא‬
‫דרך לבזבז את זה"‪.‬‬
‫"כמה שזה נראה מתמטיקה‪ ,‬מדע מדויק‪ ,‬זה לא ככה"‪ ,‬ממשיך ג'‪ ,‬ושופך אור על התנהלות בעייתית מאוד‬
‫לכאורה בקרב משרד הביטחון‪" .‬חמישה מיליון יכולים להיות עשרה והם יכולים להיות גם מיליון‪ .‬הכל שאלה‬
‫איך אתה מציג את זה ‪ -‬מה אתה בוחר לנפח מה אתה בוחר להוריד‪ .‬בהרבה מקרים התקציב שהוצג‬
‫לכנסת לא היה הנכון בכלל‪ ,‬וידעו שיש בו חריגה אבל עשו התאמות לנתונים"‪.‬‬
‫"ידעו שיש חריגה אבל עשו התאמות לנתונים"‪ .‬ניסוי בשרביט הקסמים צילום‪ :‬משרד הביטחון‬
‫לדבריו של הקצין המשוחרר‪ ,‬הייתה תחרות בין המשרדים‪ ,‬ואנשי הביטחון היו מתגאים בהישגיהם‪" .‬הם היו‬
‫אומרים בשיחות מסדרון ‪' -‬היום אני הצלחתי לדפוק את האוצר בעוד ‪ 3/‬או ‪ 1//‬מיליון'‪ .‬וזאת שחלק מהכסף‬
‫בכלל לא היה צריך"‪ ,‬סיפר ג'‪.‬‬
‫דובר צה"ל‪ ,‬תא"ל מוטי אלמוג‪ ,‬הגיב להאשמות הקשות שהטיח ג' במשרד הביטחון וצה"ל‪" .‬ככה לא מעבירים‬
‫ביקורת"‪ ,‬הוא אמר‪" ,‬תבואו למצלמה ותגידו ‪' -‬ביום כזה וכזה נעשתה עבירה פלילית‪ .‬הם אומרים כאן שנעשו‬
‫עבירות פליליות‪ .‬תתלוננו במשטרה‪ ,‬אם היא תבדוק ותמצא שמישהו סרח יהיו פה המלצות"‪.‬‬
‫"במקום לבוא ולספר את הכל האגדות האלה בשמות ג'‪ ,‬ד' או מה שהם רוצים‪ ,‬בואו אלינו ותגידו מה הבעיה‪ ,‬אני‬
‫מבטיח שהם ימשיכו להיות בתפקיד ואף אחד לא יגע בהם‪ .‬ביקורת זה באמת דבר ראוי‪ ,‬רק ככה נתקדם‪ ,‬אבל‬
‫בואו ותגידו"‪ ,‬הוסיף אלמוז‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫ברקע‪ :‬דוח מ"ה ‪ -:‬הפיקוח על היצוא הביטחוני‬
‫משרד הביטחון בדק ‪ 011‬חשדות להפרת חוק היצוא‬
‫הביטחוני ב‪5102-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מנתוני אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון עולה כי מספר החשדות ירד לעומת ‪ ,5103‬שבה‬
‫נבדקו ‪ 501‬מקרים ■ הקנסות שהוטלו על יצואנים מפרי־חוק ב‪ 5102-‬הסתכמו ב‪ 5-‬מיליון שקל‬
‫אורה קורן‬
‫‪/4./2.2/13‬‬
‫‪/1:13‬‬
‫אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון (אפ"י) בדק ב–‪ 011 5102‬אירועים של חשד להפרת‬
‫חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני‪ ,‬לעומת ‪ 501‬חשדות שנבדקו ב‪ .5103-‬היקף הקנסות על יצואנים שהפרו‬
‫את החוק ב‪ 5102-‬הסתכם בכ‪ 5-‬מיליון שקל‪ ,‬לעומת כ‪ 3-‬מיליון שקל שהוטלו על שתי חברות גדולות ב‪-‬‬
‫‪ .5103‬היקף הקנסות מאז שחוקק חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני ב‪ 5117-‬ועד היום הוא כ‪ 00-‬מיליון שקל‪.‬‬
‫חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני מחייב חברות ויצואנים פרטיים לקבל אישור ממשרד הביטחון לכל מהלך‬
‫שיווקי‪ ,‬זכייה במכרז‪ ,‬או עסקה חתומה של יצוא ביטחוני לכל מדינה‪ .‬החוק חל גם על מוצרים דואליים‪,‬‬
‫שהשימוש בהם יכול להיות אזרחי וצבאי‪ .‬החוק נועד למנוע זליגת טכנולוגיות רגישות וזליגת אמצעי לחימה‬
‫למדינות אויב‪ ,‬או למדינות כדוגמת סין‪ ,‬שההבנות עם ארה"ב לגביה מגבילות את היצוא הביטחוני הישראלי‬
‫אליה‪ .‬האישורים משמשים גם אמצעי בידי משרד הביטחון למנוע תחרות פרועה בין חברות ישראליות המתחרות‬
‫על אותו מכרז בחו"ל‪ .‬בדרך כלל מדובר בתעשייה האווירית ואלביט‪ ,‬אולם באחרונה ננזפה גם רפאל על פעילות‬
‫שיווק במדינה באסיה בלי שקיבלה היתר מאפ"י‪ .‬מכירה של ציוד ביטחוני מחייבת שני שלבי אישורים מאפ"י‪.‬‬
‫הראשון הוא להציג את המוצר ללקוח בשלב השיווק‪ .‬אם המגעים מבשילים לעסקה‪ ,‬מגיע השלב השני מול אפ"י‪,‬‬
‫של קבלת רישיון יצוא למוצר‪.‬‬
‫ב–‪ 2/14‬נרשם גידול ניכר במאמצי חברות להשיג עסקות ולזכות במכרזים‪ ,‬על רקע התכווצות שוק הביטחון‬
‫העולמי‪ .‬הנתון בא לידי ביטוי במספר הפניות לקבל אישור ראשוני לשיווק המוצרים‪ ,‬שהיה גבוה בשיעור ניכר‬
‫מהבקשות ב–‪ . 2/13‬עם זאת‪ ,‬בפועל בוצעו פחות עסקות‪ ,‬והיקף החוזים שנחתמו ירד‪ .‬במהלך ‪ 2/14‬הגישו‬
‫חברות ביטחוניות כ–‪ 44‬אלף בקשות חדשות לרישיונות שיווק לכ–‪ 11/‬מדינות‪ ,‬לעומת כ–‪ 21‬אלף ב–‪,2/13‬‬
‫גידול של כ–‪ .1/%‬מתוך הבקשות ניתנו בפועל כ–‪ 1,2//‬רישיונות יצוא לכ–‪ 13/‬מדינות וגופים‪ ,‬לעומת כ–‬
‫‪ 4,3//‬ב–‪.2/13‬‬
‫בהמשך לירידה במספר הרישיונות‪ ,‬צבר ההזמנות של החברות הביטחוניות ב–‪ 2/14‬היה ‪ 3.22‬מיליארד דולר‪,‬‬
‫לעומת ‪ 2.3‬מיליארד דולר ב–‪ .2/13‬עוד נמסר מאפ"י‪ ,‬כי בישראל היו רשומים ב–‪ 1,3/3 2/14‬יצואנים‪ ,‬לעומת‬
‫‪ 1,414‬יצואנים ב–‪ ,2/13‬והם מחזיקים ביותר מ–‪ 144‬אלף רישיונות שיווק פעילים‪.‬‬
‫ראש אגף הפיקוח על היצוא במשרד הביטחון‪ ,‬דובי לביא‪ ,‬אמר כי "צמצום תקציבי הביטחון בעולם‪ ,‬לצד תחרות‬
‫הולכת וגוברת על כל חוזה בשווקים הקיימים‪ ,‬מביאים את התעשיות הביטחוניות לחפש שווקים חדשים‪ .‬בשנה‬
‫החולפת שיפרנו וייעלנו את תהליך הוצאת הרישיונות‪ ,‬במטרה לעודד את היצואנים להתחרות בעולם‪ .‬אנו גאים‬
‫בירידה במספר הניסיונות להפר את החוק‪ ,‬שמהווה אות כבוד והערכה לתעשייה הביטחונית הישראלית‪.‬‬
‫הבגרות והחוסן שמפגינות התעשיות הישראליות‪ ,‬יחד עם פעילויות האכיפה וההסברה שאפ"י מבצעת‪ ,‬מציבים‬
‫‪3‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫את ישראל בשורה אחת עם המדינות המובילות בעולם"‪ .‬בנוסף‪ ,‬ציין ראש אפ"י כי האגף ירחיב את מהלכיו‬
‫לשיפור השירות ליצואנים הביטחוניים‪ ,‬ובהם הרחבת הפעילות המקוונת בין אפ"י ליצואנים‪.‬‬
‫היום ייערך הכנס השנתי של אפ"י‪ ,‬בהשתתפות מאות יצואנים ביטחוניים ונציגים בכירים של מערכת הביטחון‪.‬‬
‫הכנס יתקיים במעמד מנכ"ל משרד הביטחון‪ ,‬אלוף (מיל') דן הראל‪ ,‬ובת' מקורמיק‪ ,‬ראש ארגון ה–‪( DTSA‬הגוף‬
‫הטכנולוגי־ביטחוני) במשרד ההגנה האמריקני‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫יושב על הגדר‪ :‬צה"ל מחכה לתקציב ונמצא בחוסר‬
‫ודאות כלכלי‬
‫נועם אמיר‬
‫‪06/05/2015‬‬
‫הצבא‪ ,‬מה לעשות‪ ,‬לא עובד לפי עונות השנה או מצבי הרוח של רה"מ‪ .‬הציפייה לתקציב יצרה פקק‬
‫עצום במוכנות לאתגרי המחר‬
‫כמו בכל המערכות התלויות בתקציב המדינה‪ ,‬גם בצה"ל ממתינים למעלה משנה לסיום‬
‫סאגת הרכבת הממשלה ואישור תקציב המדינה‪ .‬הארגון שאמור לפעול על פי תוכנית‬
‫תקציבית מוסדרת תקוע בכל הקשור לשינוי שהוא עובר מאז כניסתו לתפקיד של הרמטכ"ל‬
‫החדש גדי איזנקוט‪.‬‬
‫רק דבר אחד שכחו במערכת הפוליטית‪ :‬צה"ל לא עובד לפי עונות השנה או מצבי הרוח של‬
‫ראש הממשלה‪ ,‬צה"ל מתכונן היום לאתגרי המחר וכל האתגרים שהוצגו מצד המערכת‬
‫הביטחונית לפני שנתיים‪ ,‬כאלו שצה"ל היה אמור להיות ערוך להם היום יצרו פקק עצום‬
‫במוכנות של הארגון הצבאי‪.‬‬
‫בדו"ח מבקר המדינה האחרון נמתחה ביקורת נוקבת על מערכת הביטחון ועל מוכנות‬
‫הצבא‪ .‬הדו"ח הביע דאגה ובצדק מרמת המוכנות ובמערכת הביטחון לא סתרו את‬
‫הדברים‪ ,‬ההפך‪ ,‬אשרו אותם ותלו אותם בבעיית התקציב‪ .‬בשנה האחרונה דיברו רבות‬
‫על העימותים הצפויים גם בדרום ברצועת עזה‪ ,‬גם בצפון מול חיזבאללה וסוריה‪ ,‬גם בגדה‬
‫מול הפלסטינים ואפילו בגבול ישראל מצריים‪.‬‬
‫ההסכם עם איראן יהפוך לעצם בגרון עבור ישראל‬
‫בצה"ל לא המתינו לתקציב והסיתו כספים ממקורות אחרים בתוך הארגון לטובת אימונים‬
‫והתעצמות‪ .‬למרות ההחלטה הנכונה לתעדף את האתגרים‪ ,‬בפועל צה"ל ימצא עצמו שוב‬
‫מבוקר ובצדק‪ ,‬ורק בדו"ח הבא נדע מה נפגע בגלל הסאגה הפוליטית‪ .‬בצה"ל ציירו על ציר‬
‫הזמן התקציבי נקודות קריטיות ‪ -‬שתיים מהן כבר נחצו‪ .‬האחת זהות ראש הממשלה ושר‬
‫הביטחון‪ ,‬השנייה הכנת תקציב רב שנתי‪.‬‬
‫הנקודה הבאה הקריטית היא ציפייה לראות איך תחולק העוגה הכלכלית בין המשרדים‬
‫והנקודה שלאחריה‪ ,‬תוצר ההסכם עם איראן‪ .‬בנקודת החלוקה במערכת הביטחון מקווים‬
‫לראות אישור לאותה תוכנית שתסייע לצה"ל לבנות צבא לשנים הבאות‪ .‬זו ההשלכה של‬
‫תקציב רב שנתי‪ .‬חמש שנים של תקציב ידוע מראש יאפשר למערכת הביטחון לבנות‬
‫תוכניות עתידיות לשנים הבאות‪ .‬אם ממשלת ישראל תתמוך ותאשר‪ ,‬תגדיל את התקציב‬
‫בהתאם‪ ,‬בצה"ל ינשמו לרווחה‪ .‬אם לא‪ ,‬צה"ל לא יוכל להתכונן לשלל האתגרים כפי‬
‫שמצופה ממנו‪.‬‬
‫הנקודה הקריטית הבאה היא ההסכם עם איראן‪ ,‬שלכל הדעות הופך לעצם בגרון עבור‬
‫ישראל‪ .‬ארצות הברית תצטרך לרכך את הביקורת ואת התרחישים שמציבים בישראל‬
‫להסכם המתגבש והערכה היא כי היא תרכך זאת באמצעות חימוש נוסף של מערכת‬
‫הביטחון במטוסי חמקן‪ ,‬ובתקציבים להעצמת מערכת ההגנה של ישראל‪.‬‬
‫בשבועות הקרובים ייחשף דו"ח וועדת לוקר שצפוי להמליץ על שורה של שינויים במבנה‬
‫צה"ל‪ ,‬בין היתר הורדת גיל הפרישה ל‪ ,42-‬כפי שנחשף בעבר ב"מעריב אונליין"‪ .‬השינויים‬
‫‪1‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫במבנה הצבא יחסכו למערכת הביטחון מיליארדי שקלים בשנים הקרובות‪ .‬ממשלת ישראל‬
‫תצטרך להחליט האם לשלם בכסף רב לטובת חיסכון והתייעלות או להמשיך במתכונת‬
‫הנוכחית‪.‬‬
‫אם תאשר הממשלה את המלצות לוקר‪ ,‬היא תאלץ לפתוח את הכיס ולהוסיף סכום עתק‬
‫של ‪ 1‬מיליארד שקל לתקציב הביטחון‪ .‬את הרווח היא תראה בעשרים השנים הבאות‪.‬‬
‫הדבר הכי גרוע שיכול לקרות למערכת הביטחון הוא אישור חלקי של המלצות‪ ,‬דבר שיוביל‬
‫את המערכת מצד אחד לייצר התייעלות דרמטית ומצד שני לעשות את החישובים הבלתי‬
‫אפשריים מבחינה תקציבית‪.‬‬
‫בצה"ל יצטרכו להחליט במה לפגוע ואת מה לייעל‪ .‬עד שממשלת ישראל החדשה‬
‫והתזזיתית תואיל בטובה לסיים את סאגת הרכבת הממשלה‪ ,‬בצה"ל ימשיכו לעסוק בהכנה‬
‫ליום שאחרי‪ .‬מתח רב שורר במשרדי אגף התקציבים וגם חוסר ודאות כלכלי שעלול להפוך‬
‫למוקש הביטחוני הבא של ישראל‪.‬‬
‫צה"ל חייב להפסיק לקטלג מגזרים כחריגים‬
‫בימים של רוח סערה הדורשת מהחברה הישראלית לעצור את גל הגזענות ברחובות דווקא‬
‫במערכת הצהלית‪ ,‬שהחברה הישראלית יכולה ללמוד ממנה רבות חייבים לשנות מחדש את‬
‫הגדרות האוכלוסיות המיוחדות‪.‬‬
‫הצעד הראשון‪ ,‬סגירת גדוד חרב הדרוזי‪ ,‬הוא צעד נכון‪ .‬גורם בכיר בצה"ל אומר כי‬
‫ההחלטה נבעה מתוך רצון לעצור את הגדרת הלוחמים הדרוזים כאוכלוסיה מיוחדת‬
‫ולשלבם בגדודי הח'יר‪ .‬אין ספק שמדובר בהחלטה חשובה מאוד אולם בסיסה הוא לא‬
‫התחשבות בדרוזים אלה התייעלות במערכת‪ ,‬שכן צה"ל בשנים האחרונות לא באמת‬
‫הצליח לאייש את הגדוד הדרוזי ונאלץ לחזור ‪ 2/‬שנה לאחור‪ ,‬לימים בהם הכתיב לחיילים‬
‫היכן לשרת ולא התחשב בהם‪.‬‬
‫באותה צורה חייבת מערכת הביטחון לעצור את הגדרת הישראלים יוצאי אתיופיה‬
‫כאוכלוסיה מיוחדת‪ ,‬כך גם בהתייחסה לבדואים‪ ,‬לצ'רקסים ואפילו לחיילים הבודדים‪ .‬עד‬
‫היום המערכת הגדירה אותם כך בגלל הצרכים המיוחדים שנדרשו לספק להם לצורך‬
‫ההשתלבות‪ .‬אולם אם בצה"ל רוצים לתקן אפליה חייבים בראש ובראשונה לשנות הגדרות‪.‬‬
‫אין מניעה להמשיך ולהעניק חבילות ת"ש לאותם חיילים בדיוק כמו שמעניקים לחיילים‬
‫נזקקים‪ .‬ההחלטה מתחילה מלמעלה ורק אם תתקבל ותחלחל מטה ‪,‬יוכל הארגון הצבאי‬
‫להסתכל בתוך עיניים של אותן אוכלוסיות ולהעניק להם באמת זכות של שווים בין שווים‬
‫ויכולת להתמודד עם השירות‪ ,‬ואולי הכי חשוב לרכוש כלים אמיתיים ליום שאחרי שיפשטו‬
‫את המדים‪.‬‬
‫לרשימת האוכלוסייה המיוחדת לא מניתי בכוונת תחילה את הקהילה החרדית מהסיבה‬
‫הפשוטה שהגדרתם כאוכלוסיה מיוחדת נובעת מעניינים פוליטיים בלבד‪ .‬ביחס אליהם גם‬
‫בצה"ל עדיין לא יודעים איך להתמודד עם החוקים המשתנים עם החלפתם של שרי האוצר‬
‫וכניסתן של המפלגות החרדיות‪ .‬גם במקרה הזה ממתינים בצה"ל ליום שאחרי כדי להבין‬
‫מה ההוראות בכל הקשור לגיוס חרדים ולשילובם‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫ח"כ יוגב תוקף את הרמטכ"ל‪ :‬פגיעה ברבנות הצבאית‪ ,‬פגיעה בחוסן צה"ל‬
‫ח"כ מוטי יוגב נגד הכוונה של הרמטכ"ל לקצץ בסמכויות הרבנות הצבאית‪" :‬בכל פעילות הרבנות הצבאית אין‬
‫שום ניסיון של כפייה דתית" • "יש פה איזו קנאת סופרים שלא באה להרבות חכמה אלא מרוח לא בריאה"‬
‫חיים טוויל‬
‫י"ז סיון התשע"ה ‪12:44 /4./2.2/13 5‬‬
‫ח"כ ואל"מ במיל' מוטי יוגב מהבית היהודי‪ ,‬מח"ט ומפקד יחידת מגלן לשעבר וכיום חבר ועדת חוץ וביטחון של‬
‫הכנסת‪ ,‬תוקף את התכנית של הרמטכ"ל לפגוע ברבנות הצבאית‪ ,‬כפי שנחשף היום (חמישי) ב'הארץ' – ומתכוון‬
‫לפנות בנושא לשר הביטחון משה יעלון‪.‬‬
‫לדבריו‪" ,‬נסיונות הפגיעה בסמכויות הרבנות הצבאית לחבר את החיילים לערכי עם ישראל‪ ,‬הם פגיעה בחוסן‬
‫צה"ל‪ ,‬ברוח הלחימה ובביטחון ישראל"‪.‬‬
‫"הרבנות הצבאית‪ ,‬בתחומי פעילותה מחברת את החיילים להיסטוריה של עם ישראל‪ ,‬לקשר של עם ישראל‬
‫לירושלים בירת ישראל‪ ,‬למסורת ישראל שכל אלה כשורשים לעץ הנותנים לו את הכח לגדול ולצמוח"‪ ,‬טוען יוגב‪.‬‬
‫יוגב מציין‪" :‬הרבנות הצבאית הוכיחה את עצמה בכל מבצעי הלחימה האחרונים‪ ,‬ביבשה באוויר ובים‪.‬‬
‫"הרבנים הצבאיים כיום הם בוגרי תפקידי לחימה ופיקוד והיו עם הכוחות לחזק את רוחם‪ ,‬לפני ותוך כדי‬
‫התמרונים הצבאיים ומהלכי הקרבות‪ .‬כך גם קבע מבקר המדינה וכך גם אישר מבקר צה"ל תא"ל אילן הררי‪,‬‬
‫שתכניה של הרבנות הצבאית מחברים את חיילי צה"ל לשורשי היהדות והציונות ומחזקים אצלם את רוח‬
‫הלחימה"‪.‬‬
‫יוגב קובע‪" :‬בכל פעילות הרבנות הצבאית אין שום ניסיון של כפייה דתית‪ .‬יש פה איזו קנאת סופרים שלא באה‬
‫להרבות חכמה אלא מרוח לא בריאה של פגיעה ברוח הלחימה‪ .‬אני מציע לשר הביטחון ולרמטכ"ל לבחון היטב‬
‫את‬
‫הדברים"‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫ברקע‪ :‬דוח מבקר המדינה על העברת יח אמן ותקשוב לנגב‬
‫הראשונים לעבור לנגב‪ :‬המשטרה הצבאית‬
‫צה"ל החל להעביר בסיסים ממרכז הארץ לעיר הבה"דים בנגב ומי שהיו הראשונים לעבור‬
‫הם המשטרה הצבאית‪ .‬ראש אכ"א‪" :‬הציפיות שגם כאן תציבו סטנדרט גבוה בכל‬
‫כהרגלכם" (צבא)‬
‫צביקה גרוניך‬
‫י"ז בסיון תשעה ‪08:13 04.06.15‬‬
‫עיר הבה"דים (צילום‪ :‬הדס פרוש ‪ /‬פלאש ‪.)91‬‬
‫צה"ל החל להעביר בסיסים ממרכז הארץ לעיר הבה"דים בנגב ומי שהיו הראשונים לעבור הם‬
‫המשטרה הצבאית‪.‬‬
‫בה"ד ‪ 13‬נבחר כבה"ד מצטיין להיות הבה"ד החלוץ שמוביל את מעבר צה"ל לנגב‪ .‬העברתו נערכה‬
‫בטקס רב רושם בהשתתפות ראש אכ״א אלוף חגי טופלנסקי‪.‬‬
‫הטקס כלל מפגן ראווה של היחידות השונות בחיל ‪ -‬ביניהן לוחמי המעברים‪ ,‬מצ"ח‪ ,‬שיטור ובילוש‪,‬‬
‫גזירת הסרט על ידי ראש אכ"א וכן קביעת מזוזה על ידי קצין משטרה צבאית‪.‬‬
‫ראש אכ"א אמר לחיילים במהלך הטקס‪" :‬נבחרתם להוביל את המעבר כי המשטרה הצבאית אשר‬
‫אמונה על משימות ההגנה על המדינה ועל צה"ל בולטת באיכות‪ ,‬במקצועיות ובתוצאה הסופית‪.‬‬
‫הציפיות שגם כאן תציבו סטנדרט גבוה בכל כהרגלכם‪ .‬זכיתם להיות חלק ממהלך היסטורי לאומי‪ .‬אני‬
‫מודה לאנשי קריית ההדרכה על ההשקעה‪ ,‬התמיכה והעזרה לאורך כל הדרך‪".‬‬
‫‪1/‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫" כל הזמן " – חדשות מסביב לשעון‬
‫ברקע‪ :‬דוח מ"ה על מוכנות העורף לשע"ח‬
‫נקודת מפנה ‪ ■ 02‬כולם מתרגלים‬
‫אזעקות עולות ויורדות פילחו את האוויר ביום שלישי האחרון‪ ,‬אבל ב"ה לא בשל מטח טילים מהחמאס אלא‬
‫כחלק מהתרגיל הענק "נקודת מפנה ‪ "02‬של משרד הביטחון וצה"ל‬
‫שבתאי פוגל כ' סיון התשע"ה‪53:2017.11.5102‬‬
‫קשה היה שלא לשים לב ביום שלישי האחרון‪ ,‬לשתי אזעקות רועמות שפילחו את האוויר‪ ,‬בבוקר ובערב‪ ,‬במשך‬
‫דקה ארוכה‪ .‬אך לא‪ ,‬אין הפעם מדובר שוב במלחמת קיץ שמתרגשת עלינו בחסות החמאס או החיזבאללה‪ ,‬אלא‬
‫ב"ה רק בתרגיל‪.‬‬
‫האזעקות שנשמעו ביום שלישי‪ ,‬היו בעצם השיא של תרגיל ענק שהחל ביום ראשון ונועד לבדוק את מוכנות‬
‫העורף הלאומי‪.‬‬
‫תרגיל העורף הלאומי "נקודת מפנה ‪ "02‬שהתרחש השבוע על ידי צה"ל ומשרד הביטחון‪ ,‬החל כאמור ביום‬
‫ראשון והסתיים ביום חמישי‪ .‬במהלך התרגיל תרגלו מצבי חירום – כוחות פיקוד העורף‪ ,‬רשות החירום‬
‫הלאומית‪ ,‬גורמי החירום‪ ,‬משרדי הממשלה‪ ,‬הרשויות המקומיות‪ ,‬ארגוני הביטחון וההצלה‪ ,‬מערכת החינוך‬
‫וגופים ציבוריים ופרטיים‪.‬‬
‫בעקבות התרגיל הורגשה במהלך השבוע תנועה ערה של כלי רכב‪ ,‬כלי טיס וכלי שיט צבאיים ברחבי הארץ‬
‫לאורך כל שעות היממה‪ .‬על פי הודעת דובר צה"ל‪ ,‬הרי שהתרגיל תוכנן מראש כחלק מגרף האימונים לשנת‬
‫‪ 2/13‬ונועד לשמירה על כשירות הכוחות ואין לייחס למועד התרגיל שינוי כלשהו ברמת הכוננות‪.‬‬
‫ביום שלישי‪ ,‬בשעה ‪ 11:/3‬בצהרים וב‪ 11:/3-‬בערב נשמעה אזעקה עולה ויורדת ברחבי הארץ‪ ,‬פרט ליישובי‬
‫עוטף עזה‪ .‬כמו כן‪ ,‬סירנות נשמעו במהלך השבוע בבסיסי חיל האוויר בכל הארץ‪ .‬ומה היה קורה אם בדיוק אז‬
‫היה מתרחש גם אירוע אמת? איך היינו יודעים שהאזעקה היא פתאום אמיתית? לכך יצאה הודעה מראש כי‬
‫בעת אירוע אמת תישמע אזעקה נוספת ותופץ הודעה מסודרת באמצעי התקשורת‪.‬‬
‫האזרחים התבקשו‪ ,‬עם הישמע האזעקה‪ ,‬לפעול על פי הנחיות ההתנהגות בעת ירי טילים ולהיכנס למרחב‬
‫המוגן המתאים ביותר עבורם בהתאם לזמן ההתרעה העומד לרשותם‪ .‬בפיקוד העורף טוענים כי התרגיל מהווה‬
‫הזדמנות שנתית נוספת להכנת כלל הציבור והרשויות המקומיות למצבי חירום‪ .‬מוסדות החינוך וגני הילדים‬
‫השתתפו אף הם בתרגיל במהלכו תירגלו התלמידים כניסה למרחבים המוגנים‪ .‬גם בבסיסי צה"ל‪ ,‬משרדי‬
‫הממשלה ומוסדות ציבור נוספים תירגלו העובדים את הכניסה למרחבים המוגנים בעת אזעקה‪.‬‬
‫דגש מיוחד ניתן להיערכות ומוכנות התשתיות הלאומיות (חשמל‪ ,‬מים‪ ,‬גז) למצבי חירום‪ ,‬וכן על שדרוג רמת‬
‫התיאום ושיתוף הפעולה בין כלל משרדי הממשלה‪ .‬במהלך התרגיל תורגלו המטה והשטח בתרחישים שונים‬
‫ברחבי הארץ‪ ,‬שהופעלו על‪-‬ידי רשות החירום הלאומית ופיקוד העורף‪.‬‬
‫במוקד התרגיל‪ ,‬הפעם‪ ,‬הוחלט לחדד את מוכנות העורף לאירוע קונבנציונלי ואת הקשר בין צה"ל למשרדי‬
‫הממשלה‪ ,‬גופי החירום הייעודיים והרשויות המקומיות‪ .‬לפיכך תורגלו כאמור הגופים השונים‪ ,‬בהם כוחות פיקוד‬
‫העורף‪ ,‬רשות החירום הלאומית (רח"ל) במשרד הביטחון‪ ,‬ארגוני הביטחון וההצלה‪ ,‬מערכת החינוך וגופים‬
‫ציבוריים ופרטיים‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫במהלך השבוע סייר ראש הממשלה בנימין נתניהו בבסיס פיקוד העורף ברמלה עם שר הביטחון משה (בוגי)‬
‫יעלון ועם הרמטכ"ל רב‪-‬אלוף גדי איזנקוט‪ .‬נתניהו הפנה זרקור בעיקר לאיום הגרעין האיראני‪" :‬אני מתרשם‬
‫מהשיפורים‪ ,‬יש פה עבודה אינטנסיבית להגן על העורף הישראלי‪ .‬אנחנו עוסקים בזה כבר כמה שנים וזה בא‬
‫לידי ביטוי בצוק איתן‪ .‬אבל האתגרים כל הזמן נערמים סביב‪ ,‬בין היתר על ידי טילים ורקטות שרובם ככולם‬
‫מסופקים על ידי איראן‪.‬‬
‫"כשמדובר על ביטחון ישראל אני סומך קודם כול על עצמנו‪ .‬הראיה לכך היא ההסכם שמתגבש בין המעצמות‬
‫לאיראן‪ ,‬שגם סולל את דרכה להרבה פצצות אטום וגם מזרים כסף רב לקופות של איראן‪ ,‬שבאמצעותו היא תוכל‬
‫להמשיך לחמש את האויבים שלנו בנשק תלול מסלול ונשק אחר‪ .‬איראן מסוכנת פי כמה מדאע"ש‪ ,‬שגם הוא‬
‫מסוכן"‪.‬‬
‫הרמטכ"ל איזנקוט הוסיף‪" :‬ניתן להתרשם שיכולת ההתגוננות שלנו השתפרה במקביל ליכולת ההתקפית של‬
‫צה"ל"‪.‬‬
‫השר יעלון אמר במהלך התרגיל כי "התרגיל הזה מתרגל את מערך החירום‪ ,‬במקרה הזה בעתות מלחמה וזה‬
‫יכול להיו ת גם באסון טבע‪ .‬זה תרגיל מאתגר שהתנהל כסדרו‪ .‬אני מאמין שהוא יביא אותנו ביכולת טובה‬
‫לאתגרי העתיד"‪.‬‬
‫בתרגיל אף הושם דגש מיוחד על היערכות ומוכנות התשתיות הלאומיות (חשמל‪ ,‬מים‪ ,‬גז ועוד) למצבי חירום‪.‬‬
‫מ"מ יו"ר רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון‪ ,‬תת‪-‬אלוף (במיל') בצלאל טרייבר‪ ,‬סיפר לתקשורת כי‬
‫התרגיל השנתי בחן איומים מכל הסוגים‪" .‬מדינת ישראל מבינה שהיא צריכה להיערך לכלל האפשרויות"‪ ,‬אמר‪.‬‬
‫"במסגרת התרגיל אף תרגלנו תכנית שנקראת 'מלון אזרחים'‪ ,‬שכללה פינוי ‪ 14/‬אלף אזרחים‪ .‬אנחנו מתרגלים‬
‫פינוי מרשות מקומית לרשות קולטת‪ ,‬מה שיבוא לידי ביטוי באכלוס בבתי ספר‪ ,‬אכסניות נוער ובשטח פתוח"‪,‬‬
‫אמר טרייבר‪.‬‬
‫טרייבר הוסיף כי העיר אילת נכללת תחת איום הרקטות ולכן לא תורגל פינוי אזרחים אליה‪.‬‬
‫עיר אוהלים בדרום‬
‫חידוש נוסף שנבדק השבוע הוא מערכת הודעת "מסר אישי" שהופצה לכלל התושבים חצי שעה לפני האזעקות‪.‬‬
‫"אנחנו מוכנים‪ .‬לא במאה אחוז‪ ,‬אין דבר כזה‪ ,‬אבל אנחנו מוכנים"‪ ,‬אמר אל"ם ערן מקוב‪ ,‬מפקד מחוז צפון של‬
‫פיקוד העורף‪" .‬ניצחון במערכה מורכבת כמו שאנחנו חוזים בנוי משלושה מרכיבים‪ ,‬התקפה‪ ,‬הגנה ומוכנות‪.‬‬
‫פעילות התקפית שצה"ל יעשה אל מול הצד השני ביחד עם ההגנה האקטיבית שיש למדינת ישראל‪ ,‬כמו כיפת‬
‫ברזל וביחד עם התנהגות נכונה של אזרחי ישראל והעורף‪ ,‬זה מאפשר התמודדות עם האתגרים הללו"‪ ,‬הוסיף‬
‫מקוב‪ .‬לדבריו האזרח חייב לקחת אחריות על הסביבה הקרובה שלו בין אם לקדם מרחב מוגן בביתו או לפחות‬
‫ללמוד את כללי ההתנהגות בזמן מלחמה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫זרועות משרד הביטחון‪ ,‬תרגלו השבוע את מחלקותיהן‪ .‬במהלך התרגיל‪ ,‬לראשונה‪ ,‬תרגלו מערך פס"ח (פינוי‪,‬‬
‫סעד‪ ,‬חללים) של משרד הפנים ורשות החירום הלאומית במשרד הביטחון‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬תורגלה גם תוכנית פינוי יישובים תחת השם "מרחק בטוח"‪ .‬התוכנית כללה פינוי וקליטה המונית של‬
‫אלפי מפונים מבתיהם‪ .‬בתרגיל הפינוי השתתפו כ‪ 1,///-‬בני נוער‪ ,‬מתנדבים ותלמידי מכינות שדימו‪ ,‬כל אחד‪,‬‬
‫משפחה ממוצעת בת ארבע‪-‬חמש נפשות‪.‬‬
‫המפונים הוסעו באוטובוסים שהקצה משרד הביטחון לארבע ערים במרכז הארץ‪ :‬ראשון לציון‪ ,‬כפר סבא‪ ,‬פתח‬
‫תקווה ובאר יעקב‪ ,‬שם תרגלו את הליך קליטתם כמפונים‪ .‬המפונים נקלטו ושוכנו בבתי ספר ייעודיים‪ ,‬ולאחר‬
‫הליך הרישום והקליטה‪ ,‬הועברו לכיתות שיוכשרו באופן זמני למגורים‪ ,‬ובהן נפרס ציוד לינה בסיסי הכולל מיטות‬
‫ומזרנים‪ .‬בנוסף‪ ,‬תרגלה רשות החירום הלאומית‪ ,‬יחד עם משרדי הממשלה‪ ,‬הערכות להקמת עיר אוהלים‬
‫לקליטת המתפנים באחד הפארקים בדרום‪.‬‬
‫"האחריות על תהליך הפינוי נמצא בידי צה"ל ופיקוד העורף והליך הקליטה נמצא בידי משרד הפנים‪ ,‬הרשויות‬
‫ומשרדי הממשלה השונים שיתנו סיוע לאותם אזרחים"‪ ,‬הסביר עוד מ"מ ראש רשות החירום הלאומית‪ ,‬בצלאל‬
‫טרייבר‪" .‬בסופו של דבר הכשירות הזאת תשדרג את היכולת שלנו לתת מענה במידת הצורך"‪ .‬דבר נוסף‬
‫שתורגל הוא נושא מתן מענה לרשות בזמן שתשתיות לאומיות נפגעות כמו חשמל ומים‪" .‬אנחנו מדברים על‬
‫פגיעה שיכולה להיות בתחנות כח‪ ,‬במאגרי מים או בתשתיות תחבורה מרכזיות‪ .‬כל אלו יכולות לשבש את‬
‫הרציפות של שגרת החיים ואת היכולת לתת שירותים חיוניים‪ .‬המטרה היא לדעת לתת מענה בזמן כזה‪ .‬עם‬
‫סיכום התרגיל נדע אם צריך לתת יותר משאבים להתמודדות או להשקיע יותר מחשבה"‪ ,‬סיכם טרייבר‪.‬‬
‫"טיל נפל על בניין ישיבה במבוא חורון"‬
‫במסגרת תרגיל העורף הלאומי 'נקודת מפנה ‪ '13‬ערכו הארגונים זק"א ואיחוד הצלה אימון מתנדבים משותף‬
‫במוסד לימודי ביישוב 'מבוא חורון'‪ ,‬בו תרגלו תרחיש של טיפול בנפגעים ובחללי אסון כתוצאה מנפילת טיל על‬
‫מבנה ו‪5‬או תרחיש רעידת אדמה‪ .‬בתרגיל השתתפו ותורגלו הנהלות הארגונים‪ ,‬המטה והמוקדים‪ ,‬מפקדי‬
‫המחוזות‪ ,‬ראשי סניפים ומתנדבי הארגונים‪.‬‬
‫התרגיל כלל הדמיית ‪ 4//‬פצועים וחללים המפוזרים בשטח מוסד הלימודים ובסביבתו‪ .‬בנוסף כלל התרגיל‬
‫הפעלת מתנדבים בתאי שטח אורבאניים לצורך ביצוע פעולות רפואיות מצילות חיים ותיעוד ואיסוף חללים‪.‬‬
‫התרגיל כלל איתור גופות נעדרים באמצעות יחידת כלבי חיפוש והצלה‪.‬‬
‫בארגונים איחוד הצלה וזק"א הביעו שביעות רצון מההירתמות של מפקדי ומתנדבי זק"א ואיחוד הצלה לתרגיל‬
‫ולקיחתם ברצינות המירבית את ההזדמנות לתרגל את המתנדבים ברמה ארצית בכל התרחישים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ארגון זק"א בהיותו 'ארגון עזר לשעת חירום' מוכרז על ידי שר הביטחון‪ .‬ישתלב בתרגילי שטח מחוזיים‬
‫שי תקיימו ברחבי הארץ במשימות הבאות‪ :‬הקמת והפעלת תחנות ריכוז חללים‪ ,‬סיוע אזרחי וסיוע בתחנות רע"מ‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫יהודה משי זהב‪ ,‬יו"ר זק"א אמר "מתנדבי זק"א שפועלים בזירות אסון בשגרה יתנו מענה בזמן חירום‪ .‬כארגון‬
‫חשוב לנו לתרגל את המתנדבים לאירועים מסוג זה עם כמות גדול של נפגעים והרוגים למקרה שחלילה נזדקק‬
‫להם"‪ .‬והוסיף "מהירות התגובה של מתנדבים והפעילות המקצועית בשטח נותנת לנו את האפשרות להיות‬
‫מוכים לשעת חירום"‪.‬‬
‫אלי ביר‪ ,‬נשיא ישראלייף אמר "ישראל מאוימת בעשרות תרחישים בניהם נפילת טילים במרכז הארץ‪ .‬כארגון‬
‫חירום רפואי אנו מתאמנים בכדי להיות מוכים לכל תסריט"‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫המדינה‪ :‬כך מחושבת המשכורת החודשית של חיילי‬
‫החובה‬
‫בתגובה לבג"ץ בעניין דמי הקיום‪ ,‬חשפה המדינה את המרכיבים של המשכורת‪ ,‬ואת‬
‫ההבדלים בין קרביים‪ ,‬תומכי לחימה ומשרתים בעורף‪ .‬היא נמנעה מלעשות זאת עד כה‬
‫כיוון שטענה‪" :‬לא ניתן לקבוע סל צריכה קבוע לכלל החיילים בשל השונות ביניהם"‬
‫גלי גינתיום‬
‫שני‪ 18 ,‬ביוני ‪10:31 ,5102‬‬
‫"המשכורת מאלצת את הורי החיילים לסייע במימון ילדיהם"‪ .‬חיילי צה"ל (צילום‪ :‬דובר צה”ל)‬
‫המדינה הגישה אתמול (ראשון) תגובה לבג"ץ בעניין דמי הקיום של חיילי החובה‪ ,‬וחשפה כיצד‬
‫מחושבת משכורתם החודשית של החיילים – דבר שנמנעה מלעשות עד כה‪ .‬הבג"ץ‪ ,‬שהוגש בנושא ב‪-‬‬
‫‪ ,2/12‬טען אז כי דמי הקיום המשולמים לחיילים המשרתים בשירות חובה בצה"ל עומדים על ‪332.2‬‬
‫שקל‪ ,‬סכום זהה לזה מלפני עשר שנים‪ .‬זאת‪ ,‬לצד הטענה כי באותה התקופה‪ ,‬משכורתם של חיילי‬
‫הקבע עלה בעשרות אחוזים ושל הרמטכ"ל ב‪.4/%-‬‬
‫העתירה הוגשה על ידי שלושה אחים באמצעות אביהם‪ ,‬עו"ד אמנון לורך‪ ,‬וכן עו"ד ענר חפץ ורועי‬
‫שראל‪ ,‬ממשרד עורכי הדין יגאל ארנון ושות'‪ .‬לטענתם‪ ,‬סכום דמי הקיום לא נקבע בחוק או מכוח‬
‫הסמכה בחוק‪ ,‬אלא רק במסגרת פקודת מטכ"ל וזאת מבלי שנקבעו קריטריונים כלשהם לקביעת סכום‬
‫דמי הקיום וללא פיקוח ציבורי כלשהו‪" .‬דמי הקיום‪ ,‬ששיעורם כ‪ 1%-‬משכר המינימום‪ ,‬הם בבחינת לעג‬
‫לרש‪ ,‬ואין בהם כדי להבטיח קיום מינימלי בכבוד של משרתי החובה‪ .‬סכום זה לא הספיק כדי לקיים את‬
‫צרכיהם הבסיסיים במשך תקופת שירותם‪ ,‬והם נאלצו להסתייע במשפחתם על מנת להתקיים בתקופה‬
‫זו"‪ ,‬נכתב בעתירה‪" .‬סכום דמי הקיום הנוכחי מפלה כלכלית בין מי שמשרתים לבין אלו שאינם‬
‫משרתים‪ ,‬ואינו מאפשר לחיילים לממן את הוצאות הקיום הבסיסיות שלהם במהלך שירותם‪ ,‬תוך שהוא‬
‫מאלץ את הוריהם לסייע במימונם"‪ .‬האחים ביקשו מבג"ץ לקבוע כי פקודת מטכ"ל שקובעת את דמי‬
‫הקיום ‪ -‬תבוטל‪ ,‬וכי יש להשוות את התשלום לחיילי החובה לשכר המינימום במשק‪ ,‬בניכוי מוצרים‬
‫ושירותים הניתנים לחיילים במהלך שירותם‪ .‬עוד מסרו כי יש להצמיד לאלתר את השכר למדד‬
‫המחירים לצרכן‪.‬‬
‫יומיים לפני שנערך הדיון בחודש נובמבר האחרון‪ ,‬החליטו בצה"ל באורח פלא להעלות את שכר חיילי‬
‫החובה‪ .‬בהודעה שפרסם הצבא בנושא נכתב כי הסכומים מבוססים על בחינת סל הצריכה של‬
‫‪13‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫החיילים‪ .‬שופטי בית המשפט העליון אסתר חיות‪ ,‬עוזי פוגלמן ודפנה ברק‪-‬ארז מתחו ביקורת על‬
‫התנהלות משרד הביטחון‪ ,‬ודרשו הבהרות מהמדינה על הקריטריונים שהובילו לצעד‪ .‬השופטת חיות‬
‫הביעה אי נוחות על כך שעודכנו בהעלאה מאמצעי התקשורת וטענה כי על המדינה לציין מדוע הוחלט‬
‫דווקא על סכום העלאה הנוכחי‪" .‬לאחר ההודעה על עדכון השכר נדרוש לדעת מהי אמת המידה לסל‬
‫ומשם נתקדם"‪ ,‬אמרו‪ .‬המדינה טענה כי לא נקבעו קריטריונים לקביעת דמי הקיום של חיילי החובה‪,‬‬
‫ולא נקבע סל צריכה שיהווה בסיס לכך‪ ,‬בשל תפיסת המדינה את מהות דמי הקיום ואת מהות השירות‬
‫בצבא כשירות ללא תמורה כספית‪ .‬שופטי העליון לא קיבלו את טענת המדינה ודרשו לדעת שיש‬
‫קריטריונים מושכלים‪ ,‬שלגיבושם התלווה חישוב של סל הצריכה הבסיסי של חייל‪.‬‬
‫"דמי הקיום‪ ,‬ששיעורם כ‪ 9%-‬משכר המינימום‪ ,‬הם בבחינת לעג לרש‪ ,‬ואין בהם כדי להבטיח קיום מינימלי‬
‫בכבוד של משרתי החובה"‬
‫בעקבות דרישת השופטים הגישה המדינה את תגובתה‪ ,‬שם פירטה כי בשל דרישת השופטים הוחלט‬
‫לקבוע קריטריונים לסכום דמי הקיום והתקיימה עבודת מטה להכנתם‪ .‬לפי התגובה‪ ,‬שהוגשה על ידי‬
‫עורכת הדין דנה בריקסמן‪ ,‬סגנית מנהלת מחלקת בג"צים בפרקליטות המדינה‪ ,‬צרכיו של החייל‬
‫מסופקים לו על ידי צה"ל בחלוקה לשלושה רבדים‪ :‬קיום בסיסי המסופק על ידי צה"ל – לרבות מזון‪,‬‬
‫מדים וסיוע כלכלי למתקשים‪ ,‬צרכים אישיים וצרכי רווחה ופנאי‪ .‬שלושת הרבדים הללו מגולמים‪ ,‬לטענת‬
‫המדינה‪ ,‬במשכורת של חיילי החובה‪.‬‬
‫הסכום הבסיסי שמקבל כל חייל הוא ‪ 22/‬שקלים‪ .‬על זה מתווסף מימון לצרכים אישיים ‪ -‬הלבשה‬
‫תחתונה‪ ,‬היגיינה ותקשורת – הזהים בקרב כל החיילים‪ 4/ .‬שקלים בחודש מיועדים להלבשה תחתונה‬
‫(תחתונים‪ ,‬גופיות‪ ,‬גרביים ומגבת)‪ 14/ ,‬שקלים למוצרי היגיינה (גילוח‪ ,‬רחצה והיגיינה נשית) ו‪2/-‬‬
‫שקלים לתקשורת (חבילת שיחות במכשיר הנייד)‪ .‬ואולם‪ ,‬ניתן לומר כי מדובר במספרים שחוברו רק‬
‫באחרונה – עד לרפורמת הסלולר לפני כשלוש שנים‪ ,‬מחירי השיחות היו גבוהים בהרבה מ‪ 2/-‬שקלים‬
‫לחודש‪ ,‬ואילו המשכורות היו נמוכות יותר‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫הרובד השלישי עוסק בפנאי‪ .‬המדינה טוענת בתגובתה כי רובד זה מגלם בתוכו תעדוף לחיילים‬
‫לוחמים‪ ,‬שכן לטענתה חיילים שאינם בשירות קרבי יכולים לקבל היתר לעבודה פרטית‪ .‬מדובר בטענה‬
‫בעייתית‪ ,‬מאחר שהקריטריונים לקבלת היתר עבודה נובעים ממצוקה כלכלית‪.‬‬
‫צה"ל‪" :‬לא ניתן לקבוע סל צריכה קבוע לכלל החיילים"‬
‫נוסף על כך‪ ,‬לוחמים מקבלים תוספת של ‪ 34/‬שקלים‪ ,‬ותומכי לחימה זכאים לתוספת של ‪ 24/‬שקלים‪.‬‬
‫כך‪ ,‬לוחם בצה"ל מקבל משכורת חודשית של ‪ 1,/4/‬שקלים‪ ,‬תומך לחימה מקבל ‪ 14/‬שקלים וחייל‬
‫המשרת בעורף – ‪ 34/‬שקלים‪ .‬עתה‪ ,‬טוענת המדינה כי משכורות החיילים יתעדכנו אחת לשנה בצמוד‬
‫למדד המחירים‪ ,‬ואחת לחמש שנים תיערך בחינה של התכליות והקריטריונים‪.‬‬
‫תגובת המדינה הגיעה לאחר תלאות רבות‪ .‬בעקבות בקשת השופטים בדיון שנערך בנובמבר האחרון‪,‬‬
‫הוגש תצהיר מטעם המדינה‪ ,‬עליו חתום ראש מחלקת פרט באגף כוח אדם בצה"ל‪ ,‬אלוף משנה גיל בן‬
‫שאול‪ ,‬שטען כי אותה העלאה מקורה בעבודת מטה שנעשית בצה"ל‪ ,‬במסגרתה הגורמים הרלוונטיים‬
‫בצבא בחנו את היקף ההוצאות של חיילים בשירות חובה על פי בחינת השימוש בכרטיסי האשראי של‬
‫"יותר" ‪ -‬מועדון הטבות לחיילי חובה ש‪ 4/%-‬מהם חברים בו‪ .‬נתונים אלה העלו כי הצריכה החודשים‬
‫של חייל חובה עומדת בממוצע על ‪ 1,1//‬שקלים‪ .‬למרות זאת‪ ,‬הוחלט לבסוף להצמיד את דמי‬
‫הכלכלה של חיילי החובה לדמי השירות הלאומי‪ ,‬הנמוכים בכ‪ .3/%-‬המסקנה אליה הגיעו בצה"ל‪" :‬לא‬
‫ניתן ואין מקום לקבוע סל צריכה קבוע לכלל החיילים‪ ,‬זאת בשל השונות ביניהם"‪ ,‬כתב אל"מ בן שאול‪.‬‬
‫בתגובה לדברים טענו העותרים כי יש כאן סתירה לדברים שנאמרו בעבר‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬אותו אל"מ בן‬
‫שאול אמר בכנסת כי "סל הרווחה שאנחנו גיבשנו נע סביב ‪ 1,1//‬שקלים לחייל (‪ )...‬הוא גובש על פי‬
‫צריכת החיילים‪ .‬בדקנו מה סל ההוצאות של חייל‪ ,‬הכנסנו לתוכו הלבשה תחתונה‪ ,‬מוצרי היגיינה‪,‬‬
‫בילויים‪ ,‬קניות בקנטינה ‪ -‬והגענו לסכומים שציינתי קודם"‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫הוצאות מערכת הביטחון גדלו פי ‪ 5‬לעומת משרדי‬
‫הממשלה האזרחיים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫החשב הכללי באוצר‪ :‬מתחילת השנה נרשמה עלייה של ‪ 2.7%‬בגביית מסים ■ עלייה של ‪ 08.5%‬בגביית‬
‫מסים משוק ההון במאי‬
‫מוטי בסוק‬
‫‪/1./2.2/13‬‬
‫‪11:/3‬‬
‫הוצאות משרדי הממשלה האזרחיים עלו ב‪ 2.1%-‬בעוד שהוצאות מערכת הביטחון עלו כמעט פי ‪ ,5‬ב‪-‬‬
‫‪ - 9.0%‬כך עולה מנתונים שפירסמה היום חטיבת מידע ניהולי באגף החשב הכללי באוצר על ביצוע תקציב‬
‫המדינה בחודשים האחרונים‪ .‬מתחילת השנה הסתכמו הוצאות משרדי הממשלה (ללא פירעון קרן וריבית)‬
‫ב‪ 010.0-‬מיליארד שקל‪ ,‬עלייה של ‪ 2.7%‬לעומת התקופה המקבילה אשתקד‬
‫בחודשים ינואר–מאי הסתכמה גביית המסים ב‪ 002.2-‬מיליארד שקל‪ .‬עלייה ריאלית של ‪ 2.7%‬לעומת‬
‫אותם חודשים בשנה שעברה‪ .‬בחודש מאי גבתה הרשות מסים בסכום כולל של ‪ 53.2‬מיליארד שקל‪ .‬עלייה‬
‫ריאלית של ‪ 2.3%‬לעומת הגבייה בחודש מאי בשנה שעברה‪.‬‬
‫עוד עולה מהנתונים כי מצבה של הקופה הציבורית השנה ממשיך להיות טוב‪ ,‬הן בצד ההוצאות והן בצד‬
‫ההכנסות‪ .‬בחודשים ינואר‪-‬מאי היה לממשלה עודף בפעילותה התקציבית בסך ‪ /.3‬מיליארד שקל לעומת עודף‬
‫של ‪ /.4‬מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד‪ .‬הגירעון המצטבר בתקציב ב‪ 12-‬החודשים האחרונים (יוני‬
‫‪ – 2/14‬מאי ‪ )2/13‬הסתכם ב‪ 2.1%-‬תוצר‪ .‬הגירעון המתוכנן בתקציב ‪ ,2/13‬שלא אושר בכנסת בסוף השנה‬
‫שעברה‪ ,‬היה ‪ 3.4%‬תוצר‪ .‬בהעדר תקציב מאושר לשנה זו פועלת הממשלה‪ ,‬בהתאם לחוק יסוד משק המדינה‪,‬‬
‫על בסיס תקציב ‪ ,2/14‬כאשר החשבת הכללית מאפשרת לכול משרדי הממשלה להוציא מידי חודש ‪1512‬‬
‫מתקציב ‪.2/14‬‬
‫סך ההוצאות של הממשלה (ללא פירעון קרן) הסתכמו במאי ב‪ 22./-‬מיליארד שקל‪ ,‬מהם הוצאות משרדי‬
‫הממשלה ‪ 22.2 -‬מיליארד שקל‪ ,‬תשלומי ריבית על החוב הממשלתי ‪ 2.2 -‬מיליארד שקל ותשלומי ריבית וקרן‬
‫למוסד לביטוח לאומי ‪ /.1‬מיליארד שקל‪.‬‬
‫סך גביית המסים במאי הסתכמה ב‪ 23.4-‬מיליארד שקל‪ ,‬מזה ‪ 11.3‬מיליארד מסים ישירים (מס הכנסה‪ ,‬מס‬
‫חברות‪ ,‬מסי קרקעות)‪ ,‬עלייה ריאלית של ‪ 4.2%‬לעומת מאי שנה שעברה‪ ,‬וגביית מסים עקיפים (מע"מ‪ ,‬מס‬
‫קניה‪ ,‬מכס)‪ ,‬הסתכמה ב‪ 11.2-‬מיליארד שקל‪ ,‬עלייה ריאלית של ‪ 1.2%‬לעומת מאי שנה שעברה‪ .‬מתחילת‬
‫השנה גבתה רשות המסים מסים ישירים בהיקף של ‪ 34.2‬מיליארד שקל‪ ,‬עלייה ריאלית של ‪ 4.3%‬לעומת שנה‬
‫שעברה‪ ,‬ומסים עקיפים בהיקף ‪ 33.4‬מיליארד‪ ,‬עלייה ריאלית של ‪ 3./%‬לעומת אותם חודשים בשנה שעברה‪.‬‬
‫במאי הסתכם גיוס ההון נטו (מקומי ובחו"ל) על ידי הממשלה בסך של ‪ 4.4‬מיליארד שקל‪.‬‬
‫בהצעת התקציב לשנת ‪ 2/13‬של השר לפיד הוצגה תחזית גביית מסים של ‪ 22/.4‬מיליארד שקל‪ .‬לאחר‬
‫התאמה לשינויי חקיקה שלא אושרו על ידי הכנסת‪ ,‬התחזית לשנת ‪ 2/13‬עומדת על ‪ 221.4‬מיליארד שקל‪.‬‬
‫מתחזית זו ניתן לגזור גבייה של ‪ 23.2‬מיליארד שקל במאי ‪ .2/13‬בפועל‪ ,‬הסתכמה הגבייה ב‪ /.2-‬מיליארד‬
‫שקל פחות‪ .‬לעומת זאת בחודשים ינואר‪-‬מאי נוצר עודף גבייה של ‪ 3.4‬מיליארד שקל‪ .‬עודף זה הוא תוצאה של‬
‫גבייה עודפת של ‪ 3.4‬מיליארד שקל במסים ישירים‪ ,‬חוסר של ‪ /.3‬מיליארד שקל במסים עקיפים ועודף של ‪/.1‬‬
‫‪14‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫מיליארד שקל באגרות ממשלה‪ .‬מתוך העודף במסים ישירים‪ ,‬כ‪ /.1-‬מיליארד מוסברים על ידי תשלום בינואר‬
‫של חברה גדולה בגין דיבידנד שחילקה בדצמבר ‪.2/14‬‬
‫באוצר מדגישים כי נתוני המגמה בשלוש השנים האחרונות מצביעים על גידול מתמשך בגביית המסים בקצב‬
‫שנתי של ‪ .4%-3%‬קצב הגידול אף הואץ ב‪ 12-‬החודשים האחרונים‪ ,‬במיוחד במסים ישירים‪.‬‬
‫הגבייה משוק ההון במאי הסתכמה ב‪ 432-‬מיליון שקל‪ .‬עליה בשיעור של ‪ 14.2%‬לעומת מאי ‪ ,2/14‬לפי הפירוט‬
‫הבא‪ ,‬עליה של ‪ 4%‬בגבייה מריבית ועליה בשיעור ‪ 3/%‬בגבייה מני"ע‪ .‬הגבייה ברוטו ממס הכנסה מחברות‬
‫ומעצמאים הסתכמה במאי ב‪ 4.3-‬מיליארד שקל‪ ,‬עליה של ‪ 1/%‬לעומת מאי ‪ .2/14‬בגבייה מעצמאים נרשמה‬
‫עליה בשיעור של ‪ 12%‬ובגבייה מחברות נרשמה עליה בשיעור של ‪ .4%‬ההכנסות ממיסוי מקרקעין הסתכמו‬
‫במאי ב‪ 132-‬מיליון שקל‪ .‬עליה של ‪ 23%‬לעומת מאי ‪ .2/14‬במס שבח נרשמה עלייה בשיעור של ‪ 11%‬ובמס‬
‫רכישה עליה של ‪ 3/%‬שני שלישים מהגידול בגבייה מתרכזים באזור ת"א ובאזור השפלה‪ ,‬על רקע עסקאות‬
‫בנדל"ן מניב (חלקן בגין גביית חובות עבר בעסקאות אלו) וגידול בהיקף הרכישות של "דירה נוספת"‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫המדינה יכולה לחסוך כמעט מיליון שקל על כל איש קבע‬
‫ועדת לוקר צפויה להמליץ בקרוב על שינוי מודל הפנסיה של אנשי הקבע‪ ,‬כך שבמקום פנסיית גישור יקבלו‬
‫מענק פרישה חד־פעמי‪ .‬עוד לא ברור אם ימליצו שהמודל החדש יחול גם על מי שכבר נמצאים בשירות‪.‬‬
‫הרפורמה בפנסיה התקציבית צפויה להישאר בחוץ‬
‫שאול אמסטרדמסקי ‪ 09.06.15, 06:55 109‬תגובות‬
‫אחד הנושאים שוועדת לוקר צפויה להמליץ עליו במסגרת בחינת תקציב הביטחון הוא שינוי מודל‬
‫הפנסיה של אנשי הקבע‪ .‬בשלב זה לא ידוע אם הוועדה תמליץ על רפורמה גם בפנסיה התקציבית של‬
‫מי שכבר פרשו מצה"ל‪ ,‬או של מי שנכנסו לקבע לפני ‪ 2//4‬ועדיין נמצאים בשירות צבאי‪ ,‬אולם סביר‬
‫להניח שלא‪ .‬השווי הכלכלי של הפנסיה של גמלאי ואנשי הקבע שנמצאים במסלול הפנסיה התקציבית ‪-‬‬
‫שהיה נהוג עד ‪ 2//4‬ועבורו לא הפרישו לפנסיה כלל ‪ -‬מגיע לרוב לכמה מיליונים טובים‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬איש קבע שהגיע לדרגת סגן אלוף ושהשכר האחרון שלו (לפי נתוני הממונה על השכר) הוא ‪ 21‬אלף שקל‬
‫בחודש (ברוטו)‪ ,‬יכול להגיע לפנסיה של ‪ 14–13‬אלף שקל בחודש( ברוטו)‪ .‬לפי נתוני צה"ל עצמו‪ ,‬יותר משליש‬
‫מגמלאי הקבע מקבלים פנסיה של ‪ 2/–1/‬אלף שקל בחודש (ברוטו)‪ .‬הפנסיה הממוצעת של אנשי הקבע‪ ,‬כך לפי‬
‫אותם נתונים‪ ,‬היא כ־‪ 1/,///‬שקל בחודש (ברוטו)‪ ,‬אם כי מספר זה נמוך יותר מהשווי האמיתי של הפנסיה‪ ,‬שכן‬
‫מרבית אנשי הקבע לקחו חלק מהפנסיה שלהם כסכום חד־פעמי עם פרישתם מהצבא ‪.‬‬
‫אם נחזור לדוגמה‪ ,‬אותו איש קבע שפרש מצה"ל בגיל ‪ 44‬יקבל פנסיה חודשית של כ־‪ 13‬אלף שקל בחודש עד יום‬
‫מותו‪ .‬בהנחה שתוחלת החיים לגברים היא ‪ 4/‬שנה‪ ,‬המשמעות היא תשלומי פנסיה של כמעט ‪ 4/‬שנה‪ ,‬נוסף על‬
‫יכולתו לחפש ואולי גם למצוא עבודה לקריירה שנייה‪ .‬כלומר‪ ,‬במצטבר המדינה תממן לאותו איש קבע תשלומי‬
‫פנסיה בשווי נוכחי כולל של יותר מ־‪ 3.3‬מיליון שקל‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬הפנסיה הממוצעת כיום בישראל היא כ־‪3,///‬‬
‫שקל בחודש‪ ,‬כלומר שווי פנסיה כולל של כמיליון שקל בלבד ‪.‬‬
‫באוצר גם היו שמחים להטיל מס על בעלי פנסיה תקציבית מרמה של כ־‪ 1,///‬שקל בחודש‪ ,‬כלומר על כמחצית‬
‫מאנשי הקבע שנמצאים בפנסיה‪ .‬כמו כן היו שמחים באוצר לחייב את אנשי הקבע שעדיין נמצאים בשירות‬
‫ובמסלול של פנסיה תקציבית להגדיל את ההפרשות החודשיות שלהם מ־‪ 2%‬מהשכר ל־‪ 2%‬מהשכר (לשם‬
‫השוואה‪ ,‬כלל העובדים במשק חוסכים בכל חודש כ־‪ 2.3%‬מהשכר לפנסיה בממוצע)‪ .‬כלל תשלומי הפנסיה‬
‫התקציבית של מערכת הביטחון( לרבות שירותי הביטחון ומשרד הביטחון) מגיעים לכ־‪ 4‬מיליארד שקל בשנה‪,‬‬
‫וצפויים להמשיך לטפס בשנים הקרובות ‪.‬‬
‫גישור בשווי ‪ 5‬מיליון שקל‬
‫מינואר ‪ 2//4‬אי אפשר להצטרף לפנסיה תקציבית‪ ,‬אבל המדינה בכל זאת תממן חלק מהפנסיה של אנשי הקבע‬
‫שנכנסו לשירות לאחר מכן‪ .‬אנשי קבע אלה חוסכים לפנסיה כמו יתר העובדים במשק‪ ,‬כלומר בקרנות פנסיה‬
‫פרטיות (במודל פנסיה צוברת)‪ ,‬אך יש להם הטבה ייחודית שנקראת פנסיית גישור‪ .‬מיום פרישתם מצה"ל ועד‬
‫שיגיעו לגיל הפרישה הכללי במשק ‪ -‬לאורך כמעט ‪ 2/‬שנה ‪ -‬המדינה תשלם להם פנסיה תקציבית בגובה הפנסיה‬
‫החודשית שיקבלו כשיגיעו לגיל הפרישה במשק מקרנות הפנסיה שלהם ‪.‬‬
‫בחישוב גס‪ ,‬אם אותו סגן אלוף מהדוגמה הקודמת היה נכנס לקבע אחרי ‪ ,2//4‬היה פורש בגיל ‪ 41‬בממוצע (לפי‬
‫הנתונים העדכניים של צה"ל) ומקבל פנסיית גישור בגובה ‪ 14‬אלף שקל בחודש (ברוטו) במימון המדינה ‪ -‬רק בגיל‬
‫‪2/‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫‪ 21‬המימון הזה היה מפסיק‪ ,‬והוא היה מתחיל לקבל פנסיה חודשית מהקרן הפרטית שלו שאליה חסך‪ .‬השווי‬
‫הנוכחי של פנסיית הגישור בדוגמה זו הוא כ־‪ 2.3‬מיליון שקל ‪.‬‬
‫חיסכון גדול בטווח הארוך‬
‫ועדת לוקר צפויה להמליץ לשנות את המודל הזה‪ ,‬ובמקומו להצעיר את גיל הפרישה ולתת מענקים חד־פעמיים‬
‫לאנשי הקבע הפורשים‪ .‬מודל זה הוצע במקור על ידי ועדה בראשות פרופ' אשר טישלר‪ ,‬שהמליצה שגובה מענק‬
‫הפרישה ייקבע בהתאם לגיל הפרישה המדויק ‪,‬ובהתאם להסתברות שאותו פורש ימצא עבודה בשוק הפרטי‪ .‬ככל‬
‫שהסיכוי שלו למצוא עבודה נמוך יותר וככל שגיל הפרישה שלו מצה"ל מאוחר יותר‪ ,‬כך הוועדה המליצה שהמענק‬
‫החד־פעמי יהיה גדול יותר‪ .‬למשל‪ 1.3–1 ,‬מיליון שקל ‪.‬‬
‫המענק הזה אולי נשמע נדיב‪ ,‬אבל עבור המדינה הוא בפירוש מהווה חיסכון כספי בטווח הארוך לעומת המודל‬
‫הנוכחי‪ .‬במשרד הביטחון חוששים שוועדת לוקר תמליץ על מענק נמוך יותר‪ ,‬כך שצה"ל יתקשה לשכנע קצינים‬
‫להישאר בקריירה צבאית‪ ,‬אבל גם המענק המופחת מהווה הטבה גדולה בהרבה מאשר הפנסיה שיתר העובדים‬
‫במשק מסוגלים להגיע אליה ‪.‬‬
‫בכל מקרה‪ ,‬עוד לא ידוע אם הוועדה תמליץ שהמודל החדש יחול רק על מי שיצטרפו לשירות קבע מעתה ואילך‪,‬‬
‫וגם על מי שכבר נמצאים בשירות; אם הרפורמה תחול על כלל משרתי הקבע באופן אחיד‪ ,‬כלומר גם על קרביים‬
‫וגם על תומכי לחימה; ואם יהיו שיטות תגמול נוספות ‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫"כל הזמן"‬
‫מבקר צה"ל ערך ביקורת פתע ביחידות צה"ל‬
‫מבקר צה"ל אילן הררי ביצע היום ביקורת פתע ביחידות צה"ל ללא התראה ■ אייזנקוט‪" :‬אני מברך על הביקורת‪.‬‬
‫המטרה היא צבא יעיל‪ ,‬ערכי ומקצועי"‬
‫ברוך ברגמן כ"ב סיון התשע"ה‪22:21/1./2.2/13‬‬
‫הרמטכל גדי אייזנקוט ומבקר צהל אילן הררי‪ .‬צילום‪ :‬דובר צהל‬
‫היום (ג')‪ ,‬התקיימה ביקורת פתע ביחידות צה"ל בראשות מבקר צה"ל‪ ,‬תת‪-‬אלוף (מיל') אילן הררי‪ ,‬במהלכה נבדקו‬
‫נהלי שיגרה‪ ,‬משמעת‪ ,‬כוח אדם וטיפול בפרט בכ‪ 4/-‬יחידות בצה"ל‪.‬‬
‫הביקורת שהחלה הבוקר התנהלה באמצעות צוותי הביקורת של יחידת מבקר צה"ל אשר הגיעו במקביל ללא התראה‬
‫ליחידות השונות ברחבי הארץ‪ ,‬ובחנו את הנושאים הנזכרים לעיל‪ .‬לפני שעה קלה הציג המבקר‪ ,‬תת‪-‬אלוף (מיל') אילן‬
‫הררי ממצאים ראשונים לראש המטה הכללי‪ ,‬רב‪-‬אלוף גדי איזנקוט ואמר כי‪" :‬הביקורת בצבא מתנהלת באופן שוטף‬
‫בגיבוי מלא והיא חשובה לשמירה על חוסנו ומוסריותו של צה"ל"‬
‫הרמטכ"ל הדגיש בדבריו את חשיבות הביקורת כחלק מהפעילות הנעשית במהלך השנה לשיפור ושמירה על המוכנות‬
‫וקיום הפקודות והודה למבקר צה"ל ולצוות הביקורת‪.‬‬
‫"אני מברך על הביקורת‪ .‬המטרה היא צבא יעיל‪ ,‬ערכי ומקצועי‪ .‬המשמעת היא אמצעי‪ ,‬הבסיס הוא כוח אדם והאנשים‬
‫הם הדבר הכי חשוב שיש לנו‪ .‬מצד אחד עלינו להציב נורמות גבוהות ומצד שני לטפל בפרט" אמר הרמטכ"ל למבקר‬
‫צה"ל והוסיף כי "תפקיד הביקורת הוא לשקף פערים ולתת מנוף לשיפור היחידות והצבא"‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫פרשנות || הטיפול בפרשת הרפז‪ :‬סוד צבאי דלף? לא נורא‬
‫כשמצב הרוח של הפרקליטות סלחני היא מחפשת כל תירוץ לגנוז תיקים‪ ,‬גם אם בדרך צריך לכופף קצת‬
‫את העובדות‪ .‬נראה כי היא מכינה את הקרקע ליום שבו תחליט שלא להחליט‬
‫אמיר אורן‬
‫‪/4:34 12./2.2/13‬‬
‫פרשת בועז הרפז הולכת ונצברת נדבך אחר נדבך‪ ,‬קומה אחר קומה‪ ,‬עד לכדי מגדל בבל‪ ,‬או לפחות מגדלי‬
‫הקריה של משרד הביטחון והמטכ"ל‪ .‬במבט מלמטה‪ ,‬זו התפתחות איטית‪ ,‬בקצב המשפטנים‪ .‬יש להם זמן אין‪-‬‬
‫סופי להתלבטויות‪ ,‬שבסופן הם מנמקים בחלוף הזמן החלטות שלא להחליט‪ .‬במבט מלמעלה‪ ,‬או מהסוף‬
‫להתחלה‪ ,‬התמונה אחרת‪ :‬לא סתם חובבנות ורשלנות משוועות‪ ,‬אלא תכסיסנות ויצירתיות צופות פני עתיד‪ .‬הם‪,‬‬
‫כמובן‪ ,‬יתקוממו על תיאור זה‪ .‬בעיניהם הכל מקצועי ונובע מתום לב ושיקול דעת‪.‬‬
‫תאריך היעד המשוער לסיום עבודתה של פרקליטות מחוז תל אביב (פמת"א) על תיקי פרשת הרפז והעברת‬
‫המלצותיה לפרקליט המדינה שי ניצן וליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין הוא ‪ 2/‬ביולי‪ ,‬ערב פגרת בתי‬
‫המשפט‪ .‬ההמלצות יהפכו בוודאי להחלטות‪ .‬בשעה מאוחרת זאת קשה לדמות את עו"ד טוני גולדנברג‪ ,‬ראש‬
‫צוות בפמת"א ומחזיקת תיקי הרפז‪ ,‬לובשת את גלימת התובעת המגישה כתבי אישום בפרשה‪ .‬עד כה לא‬
‫נפגעה אנושות מקללת הרפז‪ ,‬שהכתה בכל מי שהפרשה נגעה בו‪ .‬חתימה על טיוטת אישומים תשעבד אותה‬
‫לשנים נוספות‪ ,‬עם סיכויים קלושים להצלחה‪.‬‬
‫בשבוע שעבר חתמה גולדנברג‪ ,‬בהסכמת ניצן‪ ,‬על החלטות כה תמוהות‪ ,‬כה חשופות לתקיפה בעתירה לבית‬
‫הדין הגבוה לצדק‪ ,‬עד שלא ייתכן לקרוא אותן כפשוטן‪ .‬עוצמתן בשבריריותן‪ :‬הן מחסנות את הפרקליטות לקראת‬
‫גניזת התיקים הפליליים הנותרים בפרשה‪ ,‬כולל תיקו של הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי‪ ,‬מפני עתירות של‬
‫מתנגדי הגניזה הצפויה לבג"ץ‪ .‬הפרקליטות מייצרת מאזן אימה‪ ,‬חרב מתהפכת ‪ -‬עתירה של יריבי אשכנזי‬
‫תגרור בהכרח גם עתירה נגד ההחלטות מהשבוע שעבר‪ .‬זה נכון גם בכיוון ההפוך‪ :‬אם הגניזה הסופית קרובה‪,‬‬
‫אולי לא כדאי למתרעמים על ההחלטות האחרונות לערער עליהן‪.‬‬
‫ההודעה כרכה‪ ,‬בחיבור מאולץ‪ ,‬שני עניינים נפרדים שעניינם תלונות על אחזקת ידיעות סודיות שלא כדין ‪ -‬הרפז‬
‫נגד העיתונאים רונן ברגמן ודן מרגלית ודובר צה"ל לשעבר אבי בניהו נגד משרד הפרסום מקאן אריקסון‪ .‬התירוץ‬
‫להצמדה‪ :‬אותו עורך דין ייצג את הנילונים בשני המקרים ונעזר (חלקית) באותם חומרים‪ .‬למעשה‪ ,‬המקרה השני‬
‫הוא תשליל של הראשון ‪ -‬לא התגוננות עיתונאים שביצעו מלאכה עיתונאית אלא שימוש לא עיתונאי בחומרים‬
‫עיתונאיים‪ ,‬שאינו אמור ליהנות מאותה הגנה‪ .‬בשני המקרים גזרה על עצמה הפרקליטות איפוק מרבי וביצעה רק‬
‫הליך טרום‪-‬חקירתי‪ .‬איש לא נחקר באזהרה‪ ,‬תיק פלילי לא נפתח ולכן גם נמנע הצורך בנימוק סגירתו‪ ,‬מחוסר‬
‫אשמה או מחוסר ראיות‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫וינשטיין וברק‪ ,‬בכנס הרצליה השבוע‪ .‬שר הביטחון לשעבר ומקורביו זכו ליחס מועדף ממערכת אכיפת החוק‬
‫תומר אפלבאום‬
‫לפני למעלה משנתיים הגיש הרפז תביעת דיבה נגד ברגמן ומרגלית‪ .‬הנתבעים ביקשו דלתיים סגורות ואיסור‬
‫פרסום‪ ,‬בטענה שהראיות שיביאו עלולות לחשוף פרטים מסווגים‪ .‬בתגובה‪ ,‬ביוני ‪ ,2/13‬ביקש פרקליטו של‬
‫הרפז‪ ,‬עו"ד צבי גלמן ממשרד עורך הדין אריאל שמר‪ ,‬להעביר את המסמכים לבחינת השב"כ‪ ,‬האחראי על‬
‫מניעת חשיפתם של סודות‪ .‬השופט משה ברעם שקל וביקש לשמוע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬עו"ד‬
‫יהודה וינשטיין‪ .‬גלמן הזדרז לפנות ליועץ‪ ,‬שהעביר את הטיפול למנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות‬
‫המדינה‪ ,‬עו"ד ד"ר חיה זנדברג‪ .‬לדברי זנדברג‪" ,‬לפרקליטות נודע אודות ההחלטה רק בעקבות המכתב" של‬
‫גלמן‪ .‬בהמשך אישרה כי נציגי הרפז הם היחידים שמסרו לפרקליטות מסמכים‪.‬‬
‫השתלשלות זו בתביעה האזרחית לא היתה חשובה‪ ,‬כשלעצמה‪ ,‬לולא התכחשה לה פמת"א ברצותה להיטיב עם‬
‫נתבעי הרפז‪ .‬עו"ד גולדנברג כתבה ש"הנתבעים יזמו פנייה לבית המשפט שהביאה לצירוף המדינה כצד להליך‪,‬‬
‫עקב רגישות המסמכים בהם דובר"‪ .‬לא מדויק‪ :‬התובע הוא שביקש להזעיק את השב"כ‪ .‬הנתבעים אמנם הציתו‬
‫את שרשרת האירועים פרסום‪-‬תביעה‪-‬הצבעה על סודיות‪-‬פניית התובע לצירוף השב"כ‪ ,‬אך אין בכך כדי להצדיק‬
‫את הנוסח‪" ,‬העובדה שהנילונים הם שיזמו את צירוף המדינה להליך גילוי המסמכים בתיק האזרחי‪ ,‬צירוף‬
‫שאיפשר למדינה להביע עמדתה לגבי סודיות חלק מהמסמכים"‪ .‬בתאונת דרכים בשער הגיא‪ ,‬בין לשכת‬
‫וינשטיין‪ ,‬ד"ר זנדברג בפרקליטות המדינה ועו"ד ליאורה חביליו בפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) לבין‬
‫גולדנברג בתל אביב‪ ,‬התהפכה האמת ונפצעה קשה‪.‬‬
‫המסמכים הסודיים עסקו בוועדת השופט בדימוס אפרים לרון‪ ,‬שהתכנסה במשרדי השב"כ בעשור שעבר‪ ,‬שנים‬
‫לפני "מסמך הרפז" וללא קשר אליו‪ ,‬לדון בדרישת הרפז להחזיר לו את הסיווג הביטחוני הגבוה שנשלל ממנו‪.‬‬
‫משום מה‪ ,‬למרות אחריות השב"כ בחוק לשמירת הסודות‪ ,‬מה עוד סודותיו‪-‬הוא‪ ,‬הועבר מיון המסמכים למחלקת‬
‫בטחון מידע (מחב"ם) בצה"ל ‪ -‬גורם שנקט בכל שלבי הפרשה יחס מחמיר כלפי הרפז (ואשכנזי) וסלחני כלפי‬
‫נתבעים ונחקרים המזוהים עם שר הביטחון לשעבר אהוד ברק‪ .‬למרבה השמחה‪ ,‬לנוכח תלונת הרפז העריכו‬
‫במחב"ם כי "מרבית החומר איננו מסווג"‪ .‬עניין כמותי‪ ,‬אם כך‪ ,‬אף שבמחב"ם לא פירטו מה מספר הסודות‪ ,‬או‬
‫השיעור מהכלל‪ ,‬שבגינם ניתן פטור‪ .‬מחב"ם‪ ,‬הנלחם על מעמדו ונעלב מההתעלמות ממנו כשקצינים בכירים‬
‫משוחחים עם עיתונאים‪ ,‬כלל אינו הגורם המוסמך לקבוע מה יסכן את הביטחון אם יתפרסם‪ .‬אחריות זו היא של‬
‫הצנזורה הצבאית‪ .‬פנייה למחב"ם לחוות דעת היא הזמנה לפי מידה‪ ,‬בעד או נגד‪.‬‬
‫לאחר שהעיתונאים החזירו "מרצונם‪ ,‬לאחר שנדרשו לכך על ידי המדינה" ‪ -‬כלומר לא בדיוק מרצונם‪ ,‬אלא רק‬
‫בלי להטריח את הפרקליטות לבקש משופט צו ‪ -‬את "הכמות המועטה יחסית" של המסמכים המסווגים שהחזיקו‬
‫במסגרת תפקידם כעיתונאים והצהירו שאינם מחזיקים בהעתקים; ובזכות הצל"ש שקיבלו בטעות מגולדנברג‬
‫ומניצן על פנייתם המדומה לצירוף המדינה להליך ‪ -‬נגנזה התלונה‪ .‬אין בכך כדי להשפיע על משפט הדיבה‪,‬‬
‫שהרפז אינו מתכוון לוותר בו ועשוי להשתרך עוד שנתיים ושלוש‪.‬‬
‫כשהפרקליטות החליטה להעניש את ענת קם ולהרתיע באמצעותה מקורות עתידיים לחומר מסווג‪ ,‬גויס‬
‫להפחדת השופטים קצין מחב"ם‪ ,‬ש"הדגיש כי ידוע ממקרים קודמים שעיתונאים ישראלים שיתפו פעולה עם‬
‫עיתונאים זרים במידע מסווג שהגיע לידיהם‪ ,‬על מנת שהידיעה תפורסם בכלי תקשורת זר שאינו כפוף לחוקי‬
‫הצנזורה"‪ .‬השופטים השתכנעו‪" .‬אין לדעת אם המידע מצא דרכו לידי גורם זר‪ ,‬עוין או שאינו עוין‪ .‬העובדה שלא‬
‫התרחש אירוע חריג חרף חלוף הזמן‪ ,‬אין בה רבותא‪ .‬לצורך קביעה כי מידע מסוים הנו בעל פוטנציאל לפגיעה‬
‫‪24‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫בביטחון המד ינה די בכך שתוכנו עלול לפגוע ואין צורך להוכיח קיום פגיעה של ממש"‪ .‬כך‪ ,‬כשרוצים להחמיר;‬
‫והיפוכו אצל נתבעי הרפז‪ ,‬אף שזרים אינם זרים להם‪.‬‬
‫מזווית עיתונאית משוחדת כל גניזת תיק נגד עיתונאים‪ ,‬בהקשר כזה‪ ,‬ראויה לתשואות‪ ,‬ויהיו נימוקיה מאולצים‬
‫ככל שיהיו‪ .‬אבל העקביות‪ ,‬מה יהיה על העקביות? היכן חקירת הוצאתה של מצגת כיבוש עזה מהקבינט בזמן‬
‫"צוק איתן"‪ ,‬באופן שהיה עלול לחזק את עמידת חמאס ולהגדיל את הפגיעה בלוחמים ובאזרחים (וינשטיין מסרב‬
‫לחקור וממתין לבג"ץ)? ומה עם חשיפה שערורייתית של ברק בראיון‪ ,‬שהצנזורה מתייגת כעבירה ביטחונית עד‬
‫כדי כך שהיא אוסרת לחזור עליה (והפרקליטות והמשטרה משתמטות מלחקור‪ ,‬בטענה שלא הוגשה להן תלונה‬
‫רשמית ‪ -‬הן ממתינות לצנזורית‪ ,‬או למתלונן מהרחוב‪ ,‬והצנזורית ממתינה לפנייה שלהן)?‬
‫ובאותה רוח‪ ,‬הנושבת איכשהו תמיד לכיוון מסוים‪ ,‬גנזו גולדנברג וניצן את תלונת בניהו נגד מקאן אריקסון‪,‬‬
‫משרד פרסום עם קשר משפחתי לאחד מנתבעי הרפז‪ ,‬אך ללא חסינות עיתונאית מפני הסגרת מקורות‪ .‬זהו כבר‬
‫מדרון חלקלק שבמורדותיו תופעת רונאל פישר‪ ,‬בימיו כעיתונאי ‪ -‬חומר המושג בעבודה עיתונאית אך משמש‬
‫לצורך אחר‪ .‬הפעם כלל החומר הסודי מסמכים אחרים מאלה שבתביעת הרפז‪ .‬ביניהם‪ :‬הערכה קטלנית‬
‫מפורטת של איכות מערכי אמ"ן‪ ,‬מפי האלוף במילואים יואב גלנט‪.‬‬
‫שוב הלכה הפרקליטות למחב"ם ולא לשב"כ‪ .‬שוב‪ ,‬במסגרת המגמה הסלחנית‪ ,‬הודגשה הכמות ‪" -‬מידע מסווג‬
‫ביטחונית קיים רק במספר מצומצם של מסמכים‪ .‬בחלקו מדובר במידע שהוא אמנם אסור בפרסום‪ ,‬אך חוות‬
‫הדעת קובעת כי במידה וייחשף‪ ,‬פוטנציאל הפגיעה בביטחון המדינה נמוך ביותר‪ .‬אשר למידע לגביו נקבע‬
‫שחשיפתו הנה בעלת פוטנציאל פגיעה גבוה יותר בביטחון מידע‪5‬בביטחון המדינה‪ ,‬המדובר במידע המופיע‬
‫במסמך אחד בלבד‪ ,‬שעליו לא צוין סיווגו הביטחוני‪ ,‬ולגביו הגיעה הפרקליטות לכלל מסקנה‪ ,‬שיהא זה קשה‬
‫להוכיח שלאדם הסביר היתה יכולת לדעת כי מדובר במידע מסווג ביטחונית"‪ .‬והעיקר‪ :‬אלה מסמכים (נוספים‪,‬‬
‫לא אלה שהוחזרו למדינה במחצית הראשונה של הגניזה) ששימשו להגנה בתביעת הדיבה של הרפז ונודבו‬
‫להגנת מקאן אריקסון באמצעות הסנגור המשותף‪.‬‬
‫הפרקליטות שמחה לבשר שהמסמכים לא היו סודיים‪ ,‬שהאנשים הסבירים שהחזיקו בהם לא היו יכולים לדעת‬
‫שהם סודיים ושהמסמכים הסודיים שלא היו סודיים הוחזרו‪ .‬לחפש את מי שמסרו את המסמכים הסודיים שהגיעו‬
‫למקאן אריקסון‪ ,‬להבדיל מחקירה פסולה של מקורות עיתונאיים? חלילה‪ .‬גולדנברג וניצן התייאשו עוד לפני‬
‫שהתחילו‪ .‬החשודים‪-‬בכוח ידועים‪ ,‬אך הרי איש מהם לא יישבר ויודה‪ ,‬כך ש"אין הצדקה וכנראה אף לא תוחלת‬
‫להמשיך בחקירה"‪ .‬כמקובל‪ ,‬טיעון מעגלי‪ .‬כשלא חוקרים‪ ,‬לא רואים תוחלת בחקירה‪ ,‬וחוזר חלילה‪ ,‬וחוקר ‪-‬‬
‫חלילה‪ .‬עוד עלולים להגיע למי שרוצים ביקרו‪ .‬ברקע נשמע הפזמון שהכל מקצועי וללא משוא פנים‪.‬‬
‫מותר לחמול קצת על גולדנברג‪ ,‬שנזרקה למערבולת המקציפה לפני תשעה חודשים ונדרשת לתקן מה שקלקלו‬
‫לפניה מבקר המדינה‪ ,‬הפרקליט הצבאי הראשי והמשטרה (שחוקריה התעניינו מאוד‪ ,‬בין השאר‪ ,‬במגעי אשכנזי‬
‫עם רון לאודר‪ ,‬גדעון סער ועופר עיני)‪ .‬לצד עיכול החומר הרב‪ ,‬עליה ללמוד את ההקשרים‪ ,‬למשל ביחסי צבא‪-‬‬
‫עיתונות ובנוהל תדרוכים מסווגים לכתבים‪ ,‬שדרים ופרשנים בענייני ביטחון ‪ -‬המשטרה‪ ,‬ביהירותה‪ ,‬סירבה‬
‫לעשות זאת‪ .‬אבל גם גולדנברג שבויה בהגיון הפנימי של הטיפול החד‪-‬צדדי בפרשה‪ ,‬המכתיב מאמץ שלא‬
‫להרגיז מבקרים‪-‬בכוח בתקשורת‪ .‬כך כודררה הפרשה חמש שנים‪ ,‬מחשש שהחלטה לצד זה או אחר תהיה רעה‬
‫למחליטים יותר מאי‪-‬החלטה; ומכאן גם גניזה‪ ,‬בהנמקות לולייניות‪ ,‬של תלונות נגד מי מאותם מבקרים‪ ,‬כך‬
‫שהתוצאה תרצה אותם אך עדיין תתנדנד על פי תהום הערעורים והעתירות‪ ,‬בסכנת נפילה אם ירימו קול נגד‬
‫הגניזה הבאה‪ ,‬שתגיע ‪ -‬אם ירצה היועץ ‪ -‬קצת לאחר ‪ 2/‬ביולי‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫לקוח מתוך העיתון "עולם קטן"‬
‫‪22‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫בכיר בחברת דן חשוד בשימוש בכספי החברה לצרכים אישיים‬
‫החקירה החלה בעקבות תלונות של גורמים בחברת האוטובוסים שהתלוננו כי אותו בכיר משתמש‬
‫בכספים לצרכיו האישיים בין היתר לצורך ארוחות‪ ,‬שהות בבתי מלון וכו'‬
‫ליאור גוטמן וזוהר שחר לוי ‪01.06.15, 14:48‬‬
‫מפלג ההונאה של מחוז תל אביב חוקר את התנהלותו של בכיר בחברת דן וזאת בחשד לשימוש לא תקין בכספי‬
‫החברה‪ .‬דן‪" :‬התלונה היא ניסיון לאיים על הבכיר כדי לנסות לכסות על פרשה חמורה ‪".‬‬
‫החקירה החלה בעקבות תלונות של גורמים אחרים בחברת דן שהתלוננו כי אותו בכיר משתמש בכספי החברה‬
‫לצרכיו האישיים בעשרות אלפי שקלים ובין היתר לצורך ארוחות‪ ,‬שהות בבתי מלון וכן הלאה ‪.‬‬
‫בעקבות התלונות שהוגשו‪ ,‬פתחו במפלג ההונאה שבמחוז תל אביב בחקירה והן נבדקות בימים אלה ‪.‬‬
‫בדן אמרו ל"כלכליסט" כי מטרת התלונה שהוגשה כנגד אותו הבכיר היא לכסות ולהסתיר פרשה חמורה‬
‫הקשורה למספר תלונות שהוגשו לגורמי האכיפה מחודש ינואר כנגד בכיר אחר בדן בחשד לאי סדרים חמורים‬
‫לכאורה בכספי ציבור ‪.‬‬
‫"התלונה שהוגשה בימים האחרונים"‪ ,‬כך לפי דן‪ ,‬מהווה ניסיון לאיים על הבכיר בחברה ‪,‬לאחר שורת איומים‬
‫חמורים שהתקבלו כנגדו מצד אותו גורם ודווחו לרשויות האכיפה הבכירים ביותר בישראל‪".‬‬
‫בדן הוסיפו‪" :‬אין לנו ספק כי בירור הפרטים המלאים יחולל זעזוע עמוק בקרב כל אזרח שוחר חוק‪ .‬הטענות כלפי‬
‫אותו בכיר הינן מחזור טענות מלפני שנים רבות אשר נבדקו בשתי דוחות נפרדים של מבקר החברה ונדחו‪ .‬אנו‬
‫סמוכים ובטוחים כי משטרת ישראל תעשה את עבודתה נאמנה ותגיע לחקר האמת‪ .‬לא נאפשר למאבקי הכוח‬
‫הפנימיים לגרוע כהוא זה מטיב השירות לציבור הנוסעים ומרמתו‪ .‬כך עשינו במשך שבעים שנות קיומנו וכך‬
‫נעשה גם בהמשך הדרך‪".‬‬
‫דן נחשבת לחברת התחבורה הציבורית השנייה בגודלה בישראל‪ .‬דו"ח מבקר המדינה מינואר ‪ 2015‬מצא‬
‫ש"החברה הפרה את התחייבויותיה לממשלה‪ ,‬ובכלל זה לפעול בחיסכון וביעילות ולצמצום הוצאותיה‪,‬‬
‫והשתמשה בכספים שניתנו לה כדי להיטיב עם חברות בנות שבבעלותה ‪.‬התנהלות יו"ר דן ומנכ"ל דן‬
‫מעלה חשש לעירוב אינטרסים אישיים בשיקולים העסקיים תוך הימצאותם בניגודי עניינים‪ .‬הליקויים‬
‫שתוארו בדו"ח זה מצביעים על פגיעה בעקרונות החיסכון‪ ,‬היעילות והשקיפות‪ ,‬וכן על אי‪-‬קיומם של סדרי‬
‫בקרה ראויים בדן‪".‬‬
‫במהלך הביקורת של מבקר המדינה השופט (דימוס) יוסף שפירא נמצא "המנכ"ל אישר לעצמו ‪ 12‬נסיעות‬
‫לחו"ל בשנים ‪ ,5100-5118‬אף שהדבר מנוגד לנקבע בנוהל הנסיעות‪ .‬עוד הועלה כי המנכ"ל אישר ליו"ר‬
‫הדירקטוריון שבע נסיעות‪ ,‬אף שבנוהל הנסיעות נקבע כי יו"ר ועדת הביקורת הוא שצריך לאשר זאת‪ .‬כמו‬
‫כן נמצא כי יו"ר הדירקטוריון אישר לעצמו עוד שתי נסיעות"‪ .‬באחד המקרים נמצא ש"בנסיעה של‬
‫דירקטורים וראשי חטיבות לגרמניה ואיטליה בספטמבר ‪ 2/1/‬נרשם במסמכי הנסיעה "לתערוכה"‪ ,‬וצוינו בהם‬
‫הוצאות לינה בשלושה אתרים שונים באיטליה‪ .‬ואולם לנסיעה לא צורפו דוח סיכום ביקור‪ ,‬מסמכים המעידים על‬
‫נוכחות בתערוכה ובהם מצוין מקומה של התערוכה כנדרש ‪".‬‬
‫‪21‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫דירה‪ ,‬תרומות וחדר כושר? חקירה נגד בכיר בחברת "דן"‬
‫בחשד לשחיתות‬
‫ל‪ ynet-‬נודע כי בכירים בחברת התחבורה הציבורית‪ ,‬המתוקצבת במאות מיליונים בשנה‪ ,‬פנו למפלג‬
‫ההונאה במחוז תל אביב והגישו תלונה נגד בכיר בחברה‪ .‬החברה בתגובה‪" :‬התלונה הוגשה במסגרת‬
‫מסכת איומים וניסיון להסוות תלונות נגד מנהל אחר העומד להדחה בחשד לאי‪-‬סדרים חמורים"‬
‫אלי סניור‬
‫אוטובוס של חברת דן‪ ,‬הבוקר בתל אביב (צילום‪ :‬מוטי קמחי)‬
‫מה קורה בחברת התחבורה הציבורית "דן"? המשטרה חוקרת חשד לשחיתות בחברה‪ .‬ל‪ ynet-‬נודע כי במפלג‬
‫ההונאה של מחוז תל אביב הצטברו בתקופה האחרונה תלונות על התנהלותו של בכיר בחברה‪ ,‬המתוקצבת מדי‬
‫שנה במאות מיליוני שקלים מהמדינה‪ .‬בין היתר מדובר בטענות על הוצאות אישיות של עשרות אלפי שקלים על‬
‫דירות להשכרה‪ ,‬חדרי כושר‪ ,‬העסקת מקורבים ועוד‪ .‬מי שהגיש את התלונה הם בכירים אחרים בחברה שראו את‬
‫התנהלותו והחליטו לדבר‪.‬‬
‫חברת דן מעניקה שירות לעשרות אלפי אנשים מדי יום‪ ,‬וככזאת היא מתוקצבת על ידי המדינה ביותר מחצי‬
‫מיליארד שקלים בשנה‪.‬‬
‫לאחרונה החלו בכירים בחברה לחוש אי‪-‬נוחות בכל הנוגע להתנהלות הכספית בחברה בכלל ושל בכיר בחברה‬
‫בפרט‪ .‬בצעד יוצא דופן הגיעו כמה מהם למפלג ההונאה של מחוז תל אביב‪ ,‬בפיקודו של סגן‪-‬ניצב דוד מישקין‪,‬‬
‫מסרו תלונה מפורטת על "התנהלות פלילית"‪ ,‬כהגדרתם‪ ,‬וגיבו עצמם עם מסמכים‪.‬‬
‫לא רק תחבורה ציבורית‪ .‬אוטובוסים של דן (צילום‪ :‬מוטי קמחי)‬
‫הבית שאותו שוכר אותו בכיר בתל אביב תמורת עשרות אלפי שקלים‪ ,‬טענו‪ ,‬אמור להיות נקודת מנוחה של‬
‫החברה אך בפועל הוא משמש את הבכיר ואת משפחתו‪ .‬טענות נוספות נגעו לרכישת מוצרי חשמל וריהוט לביתו‬
‫של הבכיר‪ ,‬אף שאלה נרשמו בדפי החברה בכרטיסיות הרכש כ"חלקי חילוף"‪ .‬כמו כן ציינו הבכירים תרומות בסך‬
‫עשרות אלפי שקלים שניתנו מהחברה לעמותות שונות‪ ,‬שבין היתר קשורות למקורבים של אותו בכיר שנגדו‬
‫התלוננו במשטרה‪.‬‬
‫בחברת דן דחו את הטענות מכול וכול וטענו כי "מטרת התלונה לכסות ולהסתיר פרשה חמורה הקשורה לכמה‬
‫‪24‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫תלונות שהוגשו לגורמי האכיפה מחודש ינואר נגד מנהל אחר בחברה‪ ,‬העומד להדחה בימים אלו בגין חשד לאי‬
‫סדרים חמורים לכאורה בכספי ציבור"‪.‬‬
‫בדן אומרים כי התלונה שהוגשה בימים האחרונים למשטרה מהווה ניסיון לאיים על אותו בכיר בחברה‪ ,‬לאחר‬
‫שורת איומים חמורים שהתקבלו נגדו מצד אותו גורם ודווחו לרשויות האכיפה הבכירות ביותר בישראל‪" .‬אין לנו‬
‫ספק כי בירור הפרטים המלאים יחולל זעזוע עמוק בקרב כל אזרח שוחר חוק‪ .‬הטענות כלפי הבכיר בחברה הן‬
‫מיחזור טענות מלפני שנים רבות אשר נבדקו בשני דו"חות נפרדים של מבקר החברה ונדחו‪ .‬אנו סמוכים ובטוחים‬
‫כי משטרת ישראל תעשה את עבודתה נאמנה ותגיע לחקר האמת‪ .‬לא נאפשר למאבקי הכוח הפנימיים לגרוע‬
‫כהוא זה מטיב השירות לציבור הנוסעים ומרמתו‪ .‬כך עשינו במשך שבעים שנות קיומנו וכך נעשה גם בהמשך‬
‫הדרך"‪.‬‬
‫בינואר השנה פרסם מבקר המדינה‪ ,‬השופט בדימוס יוסף שפירא‪ ,‬דו"ח מיוחד שעסק ב"דן"‪ ,‬אשר העבר‬
‫ליועץ המשפטי מחשש למעשים פליליים‪ .‬מהדו"ח עלה כי דן הפרה את התחייבותה לממשלה לפעול בחיסכון‬
‫וביעילות ולצמצם את הוצאותיה; כי היא השתמשה בכספים שניתנו לה כדי להיטיב עם חברות בנות‬
‫שבבעלותה; וכי היא הפרה את התחייבותה לדווח לממשלה על עסקאות שהוגדרו בהסכמים עמה‪.‬‬
‫עוד עולה מהדו"ח כי יו"ר הדירקטוריון של דן‪ ,‬מיכאל נגר‪ ,‬ומנכ"ל דן‪ ,‬שמואל רפאלי‪ ,‬המכהנים בתפקידם‬
‫מיולי ‪ ,5112‬אישרו לעצמם ולמנהלים אחרים נסיעות לחו"ל על חשבון החברה בחריגה מן הכללים ומן‬
‫הסכומים שנקבעו בנוהל הנסיעות שלה‪ .‬התנהלות יו"ר הדירקטוריון והמנכ"ל העלתה חשש לעירוב‬
‫אינטרסים אישיים שלהם בשיקולים העסקיים והייתה כרוכה במצבים העולים כדי חשש לניגוד עניינים‪ ,‬כתב‬
‫המבקר‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫טענות על שחיתות נגד ראש העיר קרית שמונה‬
‫מהנדס העיר קרית שמונה חשף במסגרת ישיבת ועדת לאישור תכניות בנייה‪ ,‬טענות נגד ראש‬
‫העירייה ניסים מלכה‪ ,‬שלפיהן עבר עבירות של טוהר מידות סביב היתרי בנייה לעסקים‪ .‬לטענתו‪ ,‬כעת‬
‫פועל ראש העיר להדיחו‪ .‬העירייה‪" :‬הדברים ייבדקו במלואם"‬
‫‪ | 1/6/2015 20:29‬קראוס יאיר‬
‫כולם נהיו אל קפונות בקריית שמונה‪ ,‬מאיימים" ‪ -‬כך טען בחודש מאי האחרון סגן ראש עיריית קריית שמונה‬
‫יהודה חיים במסגרת ישיבת ועדת המשנה לאישור תכניות בנייה ברשות המקומית‪ .‬בישיבה נחשפו טענות כלפי‬
‫ראש העירייה הרב ניסים מלכה‪ ,‬בהן חשדות לטוהר המידות סביב היתרי בנייה לעסקים בעיר‪ ,‬לצד מסכת‬
‫איומים כלפי עובדים האוכפים הפרות בנייה וסביב מאבק על היתרים‪ .‬בסיפור הזה מככבים מהנדס עיר שמחליט‬
‫לחשוף את כל הקלפים‪ ,‬וראש עיר שפועל כעת להדיחו‪ .‬שבע שנים לאחר פרשת הרשעתו של ראש עיריית‬
‫קריית שמונה חיים ברביבאי בלקיחת שוחד‪ ,‬רישום כוזב במסמכי תאגיד‪ ,‬מרמה והפרת אמונים‪ ,‬נדמה כי‬
‫פרשייה חדשה‪ ,‬לכאורה‪ ,‬נוגעת לראש העירייה הנוכחי הרב ניסים מלכה שהחליף אותו בתפקיד ומהקלטות של‬
‫ישיבת הוועדה לתכנון ובנייה עולות שורה של טענות שיש בהן כדי להעלות חשד להליכים בהם נקטה העירייה‬
‫כנגד מספר בעלי עסקים‪.‬‬
‫לפי טענת מהנדס עיריית קריית שמונה‪ ,‬חגי קול‪ ,‬נמנע ממנו להגיש צווי הריסה והפסקת עבודה לכמה עסקים‬
‫בעיר ולאכוף את חוק התכנון‪ .‬בין השאר‪ ,‬מדובר על אולם אירועים גדול בעיר שפועל ללא כל ההיתרים‬
‫הנדרשים‪.‬‬
‫מלכה ניסים ‪,‬שמונה קריית עיריית ראש סולטן אריק ‪:‬צילום‬
‫בוועדת המשנה לתכנון ובנייה טען קול כי מסוכן לשהות במבנה ללא כל מעקב אחר תכניות הבנייה‪ .‬מהנדס‬
‫העיר‪ ,‬שעבד בעבר במחלקת ההנדסה של עיריית ירושלים בתקופת אסון ורסאי‪ ,‬התריע בפני סכנת החיים‬
‫העומדת בפני השוהים בו לאחר שמעולם לא הוצגה תכנית הנדסית כלשהיא לגבי המבנה ובוצעו בו גם שינויים‬
‫ושיפוצים‪ ,‬אך אין ערובה לבטיחותו ללא היתר כחוק‪.‬‬
‫באולם המדובר חגג ראש העירייה הרב ניסים מלכה את ניצחונו במערכת הבחירות לאחר שהתמודד וזכה‬
‫בסיבוב השני מול יורם מלול‪ ,‬היום חבר בקואליציה‪.‬‬
‫פיצרייה פרטית במבנה עירוני‬
‫עסק נוסף שזכה לביקורת‪ ,‬היא פיצרייה מקומית שיושבת במבנה עירוני בניהול החברה הכלכלית‪ .‬בעליה של‬
‫הפיצרייה הוא חתנו של ראש העירייה הנשוי לביתו ובישיבת הוועדה התברר כי העסק בנוי על שטח של מעל ‪4/‬‬
‫‪3/‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫מ"ר בעוד אושר לו קיום קיוסק של ‪ 12‬מ"ר בלבד‪ .‬עוד עלה כי המבנה של החתן נבנה ללא כל היתרי בנייה ופועל‬
‫ללא רישיון עסק מאז סוף שנת ‪ 2/12‬וכי לא הוצגו בפני העירייה אישורים של כיבוי אש‪ ,‬משרד הבריאות‬
‫ואישורים הכרחיים נוספים‪.‬‬
‫על צו רישיון העסק שעמד לרשות הבעלים עד לשנת ‪ 2/12‬חתום‪ ,‬מי אם לא אחר‪ ,‬מאשר אבי כלתו של בעלי‬
‫הפיצרייה המשמש כראש העיר‪ ,‬הרב ניסים מלכה‪ .‬מהנדס העיר טען כי קיבל איומים מרומזים ממנכ"ל העירייה‬
‫אשכול שוקרון על כך שהוא מוציא מכתבי התרעה למשפחה מוכרת בעיר תוך שמנכ"ל העירייה מציין 'עלית על‬
‫מוקש גדול מידיי'‪ .‬ראש העירייה הגיב בזעם לדברים וטען בתגובה כי מדובר בשקר ולא יכול להיות שמנכ"ל‬
‫עירייה יתבטא בצורה כזו‪ .‬שוקרון אף הוא הכחיש את הדברים מכל וכל וטען כי מעולם לא התערב בעבודתו של‬
‫המהנדס‪.‬‬
‫קול טען כי חייבו אותו לחתום על היתרים לא חוקייםף‪ ,‬לאחר שראש העירייה כבר חתם עליהם‪ ,‬ולא היה מוכן‬
‫מצדו לעשות כן כי הוא 'אדם שומר חוק'‪" .‬אני אלחם למען הצדק ולמען העיר הזו‪ .‬אני לא אתן יד לשום דבר‬
‫מרמה או לדבר כזה או אחר שיש בו כדי לעבור על החוק במדינת ישראל" זעק מהנדס העירייה‪.‬‬
‫חבר האופוזיציה אביחי שטרן במועצת העיר קרית שמונה טען בשיחה עם ‪nrg‬כי לאחר שדרש את התערבות‬
‫הממונה על המחוז שיורה להנהלת העיר לחשוף בפניו מסמכים ציבוריים‪ ,‬נאלצו בעירייה לחשוף בפניו את‬
‫המסמכים הרלוונטיים הקשורים להיתרי הבנייה לפיצרייה‬
‫ולאולם האירועים‪" :‬חשכו עיני‪ .‬התיק הזה (הפיצרייה‪ ,‬י"ק) נגמר בשנת ‪ 2/13‬עם התראה של כיבוי על הליקויים‬
‫בעסק ומאז אף אחד לא נגע ולא התייחס למקום הזה‪ .‬איך המקום הזה קפץ מ‪ 12-‬מטר לגודל שלו היום?‬
‫קריית עיריית ותדובר ‪:‬צילום ‪.‬שמונה קריית בעיריית ישיבה‬
‫שמונה‬
‫"יש פה ניגוד עניינים וניצול המשרה של ראש העיר‪ .‬זו טובת‬
‫הנאה לכל דבר הרי אם הייתי פותח עסק הייתי צריך ללכת לפתוח את כל האישורים וזה הגיוני ועוד מדובר על‬
‫עסק לממכר מזון מול בית ספר תיכון"‪.‬‬
‫שטרן‪ ,‬החבר בדירקטוריון החברה הכלכלית‪ ,‬טען כי חתנו של ראש העירייה משלם על המבנה ‪ ₪ 1///‬שכירות‬
‫בחודש‪" .‬על עסק מצליח שכזה זה מחיר שהוא פחות משכירות של דירת עמידר‪ .‬כיצד זה יכול להיות? לא ייתכן‬
‫שעד שנת ‪ 2/13‬ראש העירייה חתנו יחתום לו על רישיון עסק" מוסיף שטרן‪.‬‬
‫לדבריו‪" ,‬ראש העיר היה צריך לקום מיוזמתו ולהסמיך מישהו אחר לחתום על רישיון העסק‪ ,‬בגלל ניגוד‬
‫העניינים‪ .‬לא בכדי‪ ,‬כנראה שהוא החליט לחתום ולאשר את הרישיון לעסק שבנוי על מקלט ציבורי ושטח ציבורי‬
‫כי אם זה לא היה החתן שלו‪ ,‬לא היו מאפשרים לו להמשיך לפעול ללא רישיון עסק וללא כל היתרים"‪.‬‬
‫לדברי חבר מועצת העירייה יורם מלול הוא שוקל את דרכו וחברותו בקואליציה לאור המידע החדש שנחשף‪:‬‬
‫"המקרים האלו מאוד חמורים‪ .‬יש כאן בעיה של טוהר המידות ואני מוטרד גם מהעניין הפיזי סביב הפעילות של‬
‫העסקים האלו ולא פחות מהעניין הערכי"‪ .‬מלול טוען כי היה על מלכה לתת לממלא מקומו לחתום על רשיון עסק‬
‫לחתנו בשל החשש לניגודי עניינים ועל ראש העירייה היה לפעול בהתאם לחוות דעתו המקצועית של המהנדס‪.‬‬
‫באשר לאולם האירועים הוסיף מלול‪" :‬אנחנו נמצאים באיזור מאוד בעייתי מבחינת תזוזות קרקעיות‪ ,‬אולם כזה‬
‫שאנחנו לא יודעים מה טיבו ושנבנה ללא היתר ואנחנו לא יודעים אילו חומרים יש בו הוא יכול לגרום לאסון"‪.‬‬
‫לעת עתה‪ ,‬החליטה העירייה להימנע מכל התייחסות לנושא עד לסיום הבדיקה המקיפה שעורך מבקר העירייה‬
‫‪31‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫וזאת כדי לא לפגוע בעבודת המבקר"‪.‬‬
‫ביום חמישי האחרון הגיעו שני נציגים של מבקר המדינה לבדוק את הטענות החמורות ודנו בנושא עם ראש‬
‫העירייה בלשכתו ועם מהנדס העירייה‪ .‬עם סיומה של הישיבה נחשף גם כיצד נאלצים עובדי העירייה‬
‫להתמודד עם לחצים ואיומים לכאורה בגין ניסיונות לבצע את עבודתם ולאכוף את החוק‪.‬‬
‫סגן ראש העירייה (בתואר) יהודה חיים סיפר כי ילדיו של אחד מתושבי העיר איימו על אחייניתו העובדת‬
‫במחלקת ההנדסה בעירייה כי ישלחו אליה 'אנשים'‪" :‬הבן שלו נהיה אל‪-‬קפונה ומתחיל לאיים‪ .‬יש לו מזל שלא‬
‫הייתי שם‪ ,‬הייתי שולח גם אליו אנשים"‪ ,‬אמר חיים שניסה להגן על אחייניתו בהתמודדות הקשה מול מפרי החוק‬
‫בעיר‪.‬‬
‫עיריית ק"ש‪ :‬הדברים ייבדקו‬
‫מעיריית קריית שמונה נמסר בתגובה‪" :‬אין שום בסיס לדברים שנאמרו בוועדת המשנה לתכנון ובניה‪ ,‬אבל‬
‫מטבע העניין הם תופסים כותרות צעקניות ורכילות‪ ,‬שבינם לבין המציאות אין כלום‪ .‬ראש העיר עומד על כך‬
‫שהדברים שנאמרו ייבדקו במלואם‪ ,‬ולצורך כך ביקש ראש העיר ממבקר העירייה לערוך בדיקה מקיפה של‬
‫הסוגיות‪ .‬מבקר העירייה הודיע מצדו כי בכוונתו להסתייע באנשי מקצוע חיצוניים‪.‬‬
‫"אי אפשר להשלים את הבדיקה במהירות שבה מתפרסמת רכילות בפייסבוק‪ .‬אנו מציעים לכולם להמתין‬
‫לתוצאות הבדיקה שנערכת בימים אלה; ברור‪ ,‬שכל מי שמטיח האשמות שאין להן בסיס‪ ,‬נוטל את מלוא‬
‫האחריות המשפטית לכך‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬ראש העיר ימשיך לדאוג שהציבור בקריית שמונה יקבל שירות מהוועדה‬
‫המקומית ללא שיקולים זרים של כל גורם"‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫מצא את ההבדלים‬
‫במה שונה כל‪-‬כך פרשת ביביטורס מפרשת טלנסקי?‬
‫גור מגידו‬
‫‪152513‬‬
‫בשבוע שעבר גזר בית המשפט המחוזי בירושלים על ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ‪ 4‬חודשי מאסר בפועל‪,‬‬
‫בגין הרשעתו בפרשת "מעטפות הכסף" המוכרת גם בשם "פרשת טלנסקי"‪ .‬אולמרט הורשע בכך שקיבל לאורך‬
‫השנים מאות אלפי דולרים מאיש העסקים היהודי‪-‬אמריקאי מוריס טלנסקי‪ ,‬שאותם שמר בקופה סודית ולא דיווח‬
‫עליהם כדין‪.‬‬
‫ובעניין ראש ממשלה אחר ‪ -‬מבקר המדינה צפוי לקבוע בקרוב כי ראש הממשלה בנימין נתניהו קיבל טובות‬
‫הנאה בדמות מימון טיסות וחדרי מלון בשווי של מאות אלפי דולרים משורה של אנשי עסקים וארגונים‪ ,‬תוך‬
‫חשש לניגוד עניינים ולפגיעה בטוהר המידות‪.‬‬
‫מה ההבדל בין הפגם המוסרי שבמעשי אולמרט לבין הפגם המוסרי שבמעשים לכאורה של ראש הממשלה נתניהו‬
‫בפרשת "ביביטורס"?‬
‫לעומת זיכויו של אולמרט בסיבוב הקודם‪ ,‬הרשעתו בסיבוב הנוכחי נוגעת לדקדוק בעל משמעות משפטית אך חסר‬
‫חשיבות ציבורית ‪ -‬השאלה אם מאות אלפי הדולרים ששמר אולמרט בכספת סודית‪ ,‬בעת שהיה ראש העיר ירושלים‬
‫ובהמשך שר התמ"ת‪ ,‬נועדו למטרה אישית או שהיו לתרומה פוליטית‪.‬‬
‫מבחינה ציבורית‪ ,‬אין באמת הבדל בין כסף פרטי לפוליטי‪ ,‬לפחות כל עוד הוא מתקבל בחשאי מאיש עסקים בלתי‬
‫מוכר‪ .‬בכוחה של תרומה פוליטית להשחית פוליטיקאי‪ ,‬בדיוק כפי שבכוחה של מתנה פרטית להשחיתו‪.‬‬
‫בפרשת טלנסקי בחרה הפרקליטות ללכת על בטוח‪ ,‬ולא להאשים את אולמרט בעבירה של שוחד אלא "רק" בהפרת‬
‫אמונים‪ .‬זאת‪ ,‬על אף שהיה יסוד כלשהו של תמורה שנתן אולמרט לטלנסקי בעד כספיו ‪ -‬מכתבי המלצה שנוסחו על‬
‫דף רשמי של משרד התמ"ת ששלח אולמרט לשני אנשי עסקים בולטים ‪ -‬יצחק תשובה ושלדון אדלסון‪ .‬במכתבים‬
‫המליץ לשניים לעשות עסקים עם טלנסקי‪ ,‬שהיה אז מבעלי חברה ששיווקה מקררי מיני‪-‬בר למלונות‪.‬‬
‫אולמרט ספג ביקורת קשה מהשופטים על השימוש בסמלי המדינה בקשר לאותם מכתבים במסגרת שתי הכרעות‬
‫הדין ‪ -‬זו המזכה מלפני כ‪ 3-‬שנים (לא נאחל לאיש "זיכוי" כזה) וזו המרשיעה שניתנה לאחרונה‪.‬‬
‫ולעניין ראש הממשלה נתניהו ‪ -‬פרשת "ביביטורס"‪ ,‬שעד היום אפילו לא נחקרה‪ ,‬עוסקת בכך שנתניהו קיבל טובות‬
‫הנאה לכאורה בשווי של מאות אלפי דולרים‪ ,‬משורה של ארגונים‪ ,‬אנשי עסקים ותורמים מוכרים יותר או פחות‪,‬‬
‫בשעה שכיהן כחבר כנסת וכשר‪.‬‬
‫מדובר במימון לינה במלונות יוקרה בסכומים מופרזים של אלפי אירו ללילה‪ ,‬במימון טיסות כביכול בעשרות אלפי‬
‫דולרים לנתניהו ולבני משפחתו‪ ,‬במטוס פרטי שהועמד לנתניהו למשך תקופה ארוכה לכאורה ועוד ‪ -‬אלה הן רק חלק‬
‫מטובות ההנאה שניתנו לנתניהו על‪-‬פי תחקיר של ערוץ ‪ ,1/‬בשעה שהיה חבר כנסת ובהמשך שר האוצר‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫חלק ניכר מהטענות בתחקיר צפויות לקבל אישוש מדוח של מבקר המדינה‪ ,‬שטיוטה שלו פורסמה בפברואר‬
‫השנה‪ .‬יצוין כי החוק אוסר על פרסום דוחות כאלה בשלב שעודם בגדר טיוטה‪ ,‬אף כי בפרקטיקה‪ ,‬דוחות כאלה‬
‫מתפרסמים לעתים קרובות‪.‬‬
‫תיק "ביביטורס" מעולם לא נחקר‪ .‬במקום חקירה נערך הליך של "בדיקה פלילית"‪ .‬הליך "הבדיקה"‪ ,‬שהפך ללהיט‬
‫בתקופת היועמ"ש הנוכחי יהודה וינשטיין‪ ,‬הוא הליך מומצא‪ ,‬המשמש בעיקר בתיקים של אישים בכירים‪ .‬גם לשופטי‬
‫בג"ץ לא ברור מה בדיוק תוכנו של ההליך‪ ,‬כך הסתבר לאחרונה‪.‬‬
‫במהלך ה"בדיקה" לא זומנו כל אותם אנשי עסקים להעיד על נסיבות מימון הנסיעות‪ ,‬לכאורה‪ ,‬של נתניהו‪ .‬לצורך‬
‫העדתם של אותם נתינים זרים נדרש "חיקור דין"‪ ,‬כלומר‪ ,‬פעולת חקירה שמבצעת מדינה אחת‪ ,‬לבקשת מדינה‬
‫אחרת‪ ,‬בהתאם לאמנה התקפה בין שתי המדינות‪.‬‬
‫"חיקור דין" מתאפשר רק בהליך רשמי של חקירה פלילית‪ ,‬אך לא ב"בדיקה"‪ .‬זו אחת הסיבות שלעולם גם לא נדע‬
‫כנראה אם היה יסוד של תמורה‪ ,‬ישירה או עקיפה‪ ,‬לאותן טובות הנאה שלהן זכה נתניהו לכאורה משורת מממניו‪.‬‬
‫יש כמובן פער מסוים בין קבלת טובת הנאה שהיא שוות‪-‬כסף לבין קבלת כסף מזומן‪ ,‬שהוא הצורה הבוטה ביותר של‬
‫קבל ת טובת הנאה‪ .‬אך זה כבר שייך לרף ההוכחה הפלילי‪ .‬במישור הציבורי‪ ,‬איננו רוצים שהפוליטיקאים שלנו יקבלו‬
‫טובות הנאה ‪ -‬לא בכסף ולא בשווה‪-‬כסף ‪ -‬מאנשי עסקים שבעצם איננו יודעים עליהם דבר‪.‬‬
‫לכן עולה השאלה‪ :‬מבחינת הפגם המוסרי‪ ,‬מה ההבדל בין זה ובין זה? במה שונה כל‪-‬כך "ביביטורס" מ"טלנסקי"?‬
‫‪34‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫העליון לממשלה‪ :‬הודיעו תוך ‪ 22‬יום מתי יפונה מיכל‬
‫האמוניה מחיפה‬
‫בית המשפט העליון קבע כי על הממשלה להודיע עד תום התקופה מתי יפונה המיכל‪ ,‬אשר‬
‫מכיל ‪ 05‬אלף טונות אמוניה ועיריית חיפה מסרבת להעניק לו רישיון עסק‪" .‬רק סגירת‬
‫המיכל תסיר את האיום הזה מעל ראשי התושבים"‬
‫אלי אשכנזי‬
‫יום שני‪ /1 ,‬ביוני ‪11:33 ,2/13‬‬
‫בית המשפט העליון הקציב היום (שני) לממשלה ‪ 43‬ימים על מנת להודיע על התאריך שבו יפונה מיכל‬
‫האמוניה שבמפרץ חיפה‪ .‬השופטים בדיון‪ ,‬אליקים רובינשטיין‪ ,‬נעם סולברג וענת ברון‪ ,‬ביקשו לדעת‬
‫כיצד תפעל הממשלה בתקופת הביניים שעד לפינוי המיכל כדי לצמצם את הסכנה הנשקפת ממנו‬
‫לציבור‪.‬‬
‫הדיון נערך בעקבות ערעור של חברת "חיפה כימיקלים"‪ ,‬המפעילה את המתקן‪ ,‬לנוכח החלטת עיריית‬
‫חיפה שלא לתת לו רישיון עסק‪ .‬ועדות התכנון דחו את הערעורים שהגישה החברה ואת בקשותיה‬
‫למתן רישיון עסק למיכל‪ ,‬עקב החלטת העירייה‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬פנתה החברה לבית המשפט העליון‪.‬‬
‫המיכל הוקם בשנת ‪ ,1142‬והוא יכול לאחסן ‪ 12‬אלף טונות של אמוניה‪ .‬בחמש השנים האחרונות‬
‫נאבקת עיריית חיפה על הוצאת המתקן מהעיר‪ ,‬ולא מעניקה לו רישיון עסק או היתרי בנייה‪.‬‬
‫מבקר המדינה‪ ,‬השופט בדימוס יוסף שפירא‪ ,‬התייחס למיכל בדוח שהוגש בסוף שנת ‪ ,5105‬וכתב‬
‫כי "על משרדי הממשלה הרלוונטיים‪ ,‬בייחוד המשרד להגנת הסביבה בשיתוף איגוד הערים‪,‬‬
‫לאכוף על המפעל לפעול בנחרצות בכל האמצעים המתחייבים כדי למנוע סכנה לציבור"‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫כתב כי הסכנה הנשקפת מהמיכל יכולה להימנע באמצעות מיגון נוסף שלו‪" ,‬או באמצעות העברתו‬
‫לאתר אחר‪ ,‬רחוק מריכוזי אוכלוסייה‪ ,‬או באמצעות נקיטת צעדים נוספים"‪.‬‬
‫עוד טען המבקר כי לנוכח הסיכונים המתמשכים שנשקפים ממיכל האמוניה‪ ,‬שעל חלקם הצביע‬
‫מבקר המדינה עוד בשנת ‪ 5117‬בדוח על היערכות העורף ותפקודו במלחמת לבנון השנייה‪ ,‬על‬
‫הרשויות לנקוט ב"פעולה דחופה ונמרצת בנושא זה‪ ,‬ויפה שעה אחת קודם"‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 2/13‬החליטה הממשלה על הקמת מפעל לייצור אמוניה במישור רותם שבנגב‪ ,‬צעד‬
‫שיאפשר לסגור את המיכל במפרץ חיפה‪ .‬על פי התכנית‪ ,‬עד ‪ 2/11‬היה אמור המיכל בחיפה להיסגר‪,‬‬
‫אולם עד כה לא פורסם עדיין מכרז להקמת המפעל בנגב‪ .‬לפני כחצי שנה הודיע מנכ"ל המשרד להגנת‬
‫הסביבה‪ ,‬דוד לפלר‪ ,‬כי סגירת מיכל האמוניה בחיפה תידחה ל‪.2/14-‬‬
‫‪33‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫"על משרדי הממשלה לפעול בנחרצות בנושא"‪ .‬שפירא (צילום‪ :‬טלי מאייר)‬
‫יונה יהב‪ ,‬ראש עיריית חיפה‪ ,‬בירך על ההחלטה ואמר כי צריך אף להקדים את תאריך היעד‪" .‬הכתובת‬
‫חקוקה כבר שנים על הקיר‪ ,‬באותיות ענק‪ ,‬והיא אומרת סכנה‪ .‬עד כאן‪ .‬נגמרו התירוצים‪ ,‬על ממשלת‬
‫ישראל לקבל החלטה אמיצה ולהקצות באופן מידי את התקציבים הנדרשים להפסקת פעילות המיכל‬
‫והעתקתו מלב המטרופולין‪ ,‬עוד לפני התאריך שנקבע לכך על ידי הממשלה"‪.‬‬
‫עורך הדין רשף חן‪ ,‬היועץ המשפטי של עיריית חיפה‪ ,‬התייחס להחלטת בית המשפט העליון ואמר‪" :‬זו‬
‫החלטה טובה‪ .‬זה בדיוק מה שצריך ‪ -‬תהליך שלפיו המדינה תפעל הכי מהר שאפשר‪ .‬המדינה רוצה‬
‫לפעול‪ ,‬אבל למרות הרצון הדברים נגררים"‪.‬‬
‫מעמותת "צלול" לאיכות הסביבה נמסר‪" :‬ההחלטה מוצדקת ומוכיחה מעל לכל ספק שמיכל האמוניה‬
‫של 'חיפה כימיקלים' מיושן ומסוכן כפי שטענו כבר שנים‪ .‬אסור שמיכל כזה‪ ,‬עם ‪ 12‬אלף טונות של גז‬
‫נפיץ ורעיל‪ ,‬ימוקם בלב המטרופולין השלישי בגודלו בישראל‪ .‬רק סגירת המיכל תסיר את האיום הזה‬
‫מעל ראשי התושבים ועל המשרד להגנת הסביבה לעמוד בהתחייבותו ולפרסם בימים הקרובים את‬
‫המכרז להקמת מפעל אמוניה בדרום שיחליף את המיכל – כפי שהבטיח השר החדש אבי גבאי"‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫בניגוד להוראות החוק‪:‬‬
‫המשטרה החזיקה קטין במעצר בשעות הלילה‬
‫אשתקד קבע מבקר המדינה‪ ,‬על סמך נתוני ‪ , 5115‬שהמשטרה מפרה באופן שיטתי את החוק‬
‫בנוגע לקטינים פסק דין של ביהמ"ש המחוזי בירושלים מעלה‪ ,‬כי ההפרות נמשכו ב‪5111-‬‬
‫איתמר לוין‬
‫המשטרה מפרה את החוק על מעצר‬
‫קטינים‬
‫▪▪▪‬
‫המשטרה החזיקה קטין במעצר בשעות הלילה‪ ,‬ללא צורך ובניגוד להוראות החוק‪ .‬כך קובע (‪ )31.3.13‬בית‬
‫המשפט המחוזי בירושלים ‪.‬‬
‫הקטין נעצר בחשד להשמעת קריאות גזעניות במשחק של קבוצת בית"ר ירושלים‪ .‬הוא נחקר בשעות הלילה‬
‫בלא נוכחות הוריו ולאחר מכן הושאר במעצר למשך כל הלילה‪ ,‬ועל כך אומרים הנשיא דוד חשין ‪,‬סגנו משה‬
‫דרורי והשופט עודד שחם ‪:‬‬
‫"חובה על כל שוטר לשוות לנגד עיניו את הוראות המחוקק בסעיף ‪1/‬א לחוק הנוער ‪,‬כפי שתוקן בשנת תשס"ח‪,‬‬
‫שבו נקבע‪' :‬לא יוחלט על מעצרו של קטין אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירותו פחותה‪,‬‬
‫והמעצר יהיה לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם השגת המטרה כאמור; בקבלת ההחלטה על מעצרו של‬
‫קטין יובאו בחשבון גילו והשפעת המעצר על שלומו הגופני והנפשי ועל התפתחותו ‪'.‬‬
‫"גם אם הייתה הצדקה לחקירת הקטין בלילה ללא המתנה להוריו (הוצגו בפנינו אישורים של המשטרה‪ ,‬אם כי‬
‫יש בהם פגם בכך ששעת האישור לא נכתבה)‪ ,‬ההצדקה האמורה‪ ,‬חלה כל עוד צרכי החקירה חייבו את‬
‫החקירה ‪.‬משהסתיימה החקירה‪ ,‬אין כל עילה למעצר‪ ,‬לא בשל השפעה על עדים‪ ,‬לא בשל שיבוש החקירה ולא‬
‫בשל מסוכנות ‪.‬‬
‫"החשש היחיד שעליו הצביעה[ נציגת המדינה ]עו"ד וולפוס הוא שמא יהיה קושי לאתר את המערער או לוודא‬
‫את הופעתו בהליכים משפטיים‪ ,‬ולשם כך יש צורך בערב ‪.‬במהלך הדיון הוצגה בפניה חלופה פשוטה‪ ,‬והיא‬
‫שחרור המערער בשעה ‪ ,/1:23‬תוך התחייבות כי עד למחרת בצהריים יביא ערב‪ ,‬וכי אם לא יעשה כן יפר תנאי‬
‫שחרור ממעצר וייעצר שוב ‪.‬לא הייתה בפי ב"כ המדינה תשובה מספקת מדוע לא נבחרה דרך חילופית זו ‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫"אנו סבורים‪ ,‬כי בעניין זה חייבת המשטרה להפעיל שיקול דעת ותשומת לב מרובה‪ ,‬ברוב סעיף‪ 10‬א שצוטט‬
‫לעיל‪ .‬פתרון קל של הותרת נער בן ‪ 11‬וחודשיים במעצר לילה שלם‪ ,‬והבאתו רק למחרת בפני שופט‪ ,‬כאשר צורך‬
‫בכך‪ ,‬אינו מתיישב עם הוראות סעיף ‪1/‬א‪ ,‬שנוקבות במפורש במבחן לפיו מעצר ייעשה רק לפרק הזמן הקצר‬
‫ביותר הנדרש להשגת מטרת המעצר‪ ,‬וכאן‪ ,‬לא התקיימו התנאים האמורים ‪".‬‬
‫ביוני שעבר קבע מבקר המדינה ‪,‬כי המשטרה מפרה בצורה שיטתית את החוק והנהלים בנוגע לחקירת‬
‫קטינים ומעצרם‪ .‬ממצאי המבקר התבססו על בדיקת תיקים משנת ‪ ,5105‬ופסק דינו של בית המשפט‬
‫המחוזי מלמד שהפרות אלו נמשכו גם בשנת ‪ - 5102‬כאשר המשטרה כבר הייתה מודעת לממצאי מבקר‬
‫המדינה‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫בתום ארבעה חודשים‪ :‬תמה שביתת הפרקליטים‬
‫ארגון הפרקליטים הודיע כי הוא מקבל את המתווה שהוצע לו‪ ,‬לפיו תיבחן פעילות נציבות הביקורת על‬
‫מערך התביעה ובתמורה יופסקו העיצומים‪ .‬השרה שקד‪" :‬שמחה שהבאנו לסיום הסכסוך"‬
‫‪ | 1/6/2015 16:43‬פרידסון יעל‬
‫ארגון הפרקליטים הודיע היום (יום ב') לשרת המשפטים איילת שקד‪ ,‬כי הוא מקבל את המתווה שהוצע לו‬
‫בשבוע שעבר לסיום שביתת הפרקליטים‪ .‬על פי המתווה שהציעה שקד‪ ,‬תוקם ועדה בראשות שופט בית‬
‫המשפט העליון לשעבר ומבקר המדינה לשעבר‪ ,‬אליעזר גולדברג‪ .‬הוועדה תבחן את פעילות הנציבות‬
‫לביקורת על מערך התביעה (נבת"מ)‪.‬‬
‫על פי המתווה‪ ,‬יפסיק ארגון הפרקליטים את העיצומים במהלך תקופת עבודת הועדה בתמורה להקפאת‬
‫הביקורת הפרטנית מצד הנציבות‪ .‬עם זאת‪ ,‬הקפאת הביקורת הפרטנית לא תהיה מוחלטת‪ ,‬והיא תחול על‬
‫פרקליט המדינה שי ניצן ופרקליטי המחוזות‪.‬‬
‫שקד איילת ‪''.‬אפקטיבית תהיה שהנציבות הוא כולנו של האינטרס יוסף יהושע ‪:‬צילום‬
‫השרה שקד הגיבה לסיום השביתה ואמרה‪" :‬אני סומכת את ידיי על השופט גולדברג‪ ,‬שיעבוד במרץ על מנת‬
‫לגבש מתווה אשר יישקף את רצונות וצרכי הצדדים והאינטרס הציבורי באופן הנכון ביותר‪ .‬לשופט גולדברג ניסיון‬
‫רב בתחום‪ ,‬ואני בטוחה שיבחן לעומק את כל ההיבטים‪ .‬לאחר סיום עבודתו‪ ,‬נשב לבחון את ההמלצות ונחליט‬
‫על דרך פעולה עתידית‪ .‬אני שמחה שיחד עם היועמ"ש הבאנו לסיום הסכסוך‪ .‬האינטרס של כולנו היא כי‬
‫הנציבות תהיה אפקטיבית"‪.‬‬
‫במכתב לפרקליטים כתבה היום עו"ד לימור פלד‪ ,‬יו"ר ארגון הפרקליטים‪" :‬כפי שכתבנו בתחילת הדרך‪ .‬לא יצאנו‬
‫למאבק בלב קל‪ .‬ידענו כי עומדים בפנינו קשיים רבים ובראשם שינוי תפישה בעייתית ובלתי נכונה שרווחה‬
‫בציבור לפיה אין עלינו ביקורת וכי כל עניינו של המאבק הוא כביכול רצון להפוך לחסינים מביקורת‪.‬‬
‫ידענו כי מדובר במנגנון נוסף לביקורת פרטנית שכבר הוקם במסגרת הנציבות החדשה‪ ,‬אך סברנו כי יהיה זה‬
‫משגה כבד להנציח את המשמעויות הקשות ואת ההשלכות של הקמת מנגנון זה על עבודתנו ועל יכולתנו למלא‬
‫את השליחות הציבורית שנטלנו על עצמנו‪ .‬החשש הכבד מפגיעה בשמם הטוב של הפרקליטים וזכויות בסיסיות‬
‫שנמנעו מאיתנו עמדו כל הזמן לנגד עינינו"‪ ,‬כתבה פלד‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫‪ 3‬תלונות מוצדקות מתוך ‪078‬‬
‫ארגון הפרקליטים נוקט בעיצומים כבר קרוב לארבעה חודשים בדרישה לבטל את הביקורת האישית על‬
‫הפרקליטים‪ .‬הפרקליטים אינם מגישים כתבי אישום בתיקים ללא מעצר‪ ,‬כתבי הגנה וערעורים‪ ,‬אלא מעבירים‬
‫אותם לחתימת פרקליטי המחוז‪ .‬כתוצאה מכך מעוכבים מאות כתבי אישום‪ ,‬וההערכות הזהירות מדברות על‬
‫נזקים למדינה בגובה של עשרות מיליוני שקלים‪.‬‬
‫נציבות הביקורת על מערך התביעה הוקמה לפני שנה ובראשה עומדת השופטת בדימוס הילה גרסטל‪ .‬עבודת‬
‫הנציבות מחולקת לביקורת מערכתית‪ ,‬הסוקרת נושא באופן רוחבי‪ ,‬דוגמת דו"ח שפורסם לאחרונה על הטיפול‬
‫בתיקים שהוחלט על סגירתם‪ ,‬ודו"חות שצפויים להתפרסם השנה בנושאי זכויות נפגעי עבירה; עדויות שקר‬
‫וראיונות עדים ועוד‪ .‬אך הפרקליטים מתנגדים לחלק השני של עבודת הנציבות ‪ -‬קבלת תלונות פרטניות על‬
‫פרקליטים ובחינתם‪.‬‬
‫לטענתם‪ ,‬הפרקליטים הם עובדי המדינה המבוקרים ביותר בשירות הציבורי ונתונים לביקורתם של גופי‬
‫ביקורת רבים‪ ,‬ביניהם מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור‪ ,‬ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין ובתי‬
‫המשפט עצמם‪ .‬לדברי פרקליטים‪ ,‬הגוף החדש משמש נשק בידי עורכי דין המאיימים להתלונן עליהם ללא‬
‫כ ל הצדקה‪ .‬ארגון הפרקליטים החרים את עבודת הנציבות מהקמתה‪ ,‬וסירב לשתף פעולה עם בדיקת‬
‫התלונות הפרטניות‪.‬‬
‫בפברואר האחרון הוגש הדו"ח הראשון של הנבת"מ‪ ,‬ומתוך ‪ 114‬תלונות על הפרקליטים‪ ,‬רק שלוש נמצאו‬
‫מוצדקות ומבינהן‪ ,‬רק תלונה אחת הסתיימה בהמלצה אופרטיבית‪ .‬במשרד המשפטים הגיבו בסיפוק לפרסום‬
‫הדו"ח וראו בו הוכחה כפולה‪ ,‬גם לעבודתם הישרה של הפרקליטים וגם לכך שאין מה לפחד מהביקורת‪ .‬אך‬
‫הפרקליטים החריפו את העיצומים‪ ,‬בשל התחושה שהם מופקרים בשטח‪.‬‬
‫‪4/‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫מסתמן‪ :‬היקף ההתקשרות עם מנהלת הרכבת הקלה יצומצם‬
‫צוות הבדיקה שמונה לבחון את ההתקשרות צפוי לפרסם בקרוב את מסקנותיו לגבי ההסכם‪ ,‬שהיקפו מוערך‬
‫ב‪ 811-‬מיליון שקל ■ עדיין לא ברור אם מכרז הקרונות שפרסמה נת"ע לקו האדום יבוטל‬
‫עמירם ברקת‬
‫‪152513‬‬
‫המדינה תבקש להכניס שינויים מהותיים להסכם ההתקשרות של חברת ‪ PB‬עם נת"ע‪ ,‬החברה הממשלתית‬
‫שמונתה לקדם את פריקט הקמת הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן‪ .‬מדובר בהסכם בהיקף של כ‪ 4//-‬מיליון‬
‫שקל לאספקת שירותי ניהול לפרויקט‪ ,‬שהיקפו הכולל מוערך כיום ב‪ 14-11-‬מיליארד שקל‪.‬‬
‫צוות בדיקה שמונה לבחון את ההתקשרות צפוי לפרסם בקרוב את מסקנותיו ובמסגרת זו מעריכים כי ההיקף‬
‫הכספי של ההתקשרות עשוי לרדת‪ .‬בצוות‪ ,‬שמונה לבקשת החשבת הכללית מיכל עבאדי בויאנג'ו‪ ,‬חברים מנכ"ל‬
‫מקורות לשעבר רונן וולפמן ורו"ח איציק עזר‪.‬‬
‫השניים התבקשו לבדוק מיהי חברת ‪ ,PB‬האם שכירתה כחברה מנהלת לפרויקט כה מרכזי ואסטרטגי משקפת‬
‫נוהג מקובל (‪ )Best practice‬והאם בהסכם ההתקשרות בין ‪ PB‬לנת"ע‪ ,‬החברה הממשלתית האמונה על‬
‫הפרויקט‪ ,‬העבירה נת"ע ל‪ PB-‬סמכויות שלטוניות או הטבות שלא היתה רשאית להעביר‪.‬‬
‫הבדיקה החלה לפני כחצי שנה לאחר שנת"ע פנתה לחשבת הכללית וביקשה לקבל פטור ממכרז להסכם עם ‪.PB‬‬
‫כפי שנחשף ב"גלובס" מדובר בהסכם ל‪ 1/-‬שנים שבמסגרתו אמורה ‪ PB‬לקבל סכום כולל של כ‪ 4//-‬מיליון שקל‪.‬‬
‫יצוין כי סכום זה נקבע מבלי להניח שלפרויקט תהיה גם חברת ניהול ישראלית‪ ,‬שתחלוק עם ‪ PB‬את העבודה‪.‬‬
‫בינתיים החלו הליכים מכרזיים למציאת חברת ניהול ישראלית ‪ -‬והבחירה בה אמורה להקטין ממילא את ההיקף‬
‫הכספי של ההתקשרות עם ‪.PB‬‬
‫נת"ע‪ ,‬ש"כיכבה" בכמה דוחות של מבקר המדינה‪ ,‬קיבלה מאז הקמתה בסוף שנות ה‪ 91-‬בכחצי מיליארד‬
‫שקל לצורך קידום הפרויקט‪" .‬גלובס" חשף בעבר שורת מחדלים ובזבוזים בניהול כספי הציבור שקיבלה נת"ע‪.‬‬
‫מאז הוחלפה הנהלתה של נת"ע ונראה כי חל שיפור ניכר בקצב ההתקדמות בביצוע העבודות‪.‬‬
‫במקביל עדיין לא ברור האם יבוטל המכרז שפרסמה חברת נת"ע לאספקת קרונות לקו האדום של הרכבת הקלה‪.‬‬
‫גורמים המעורבים בפרויקט העריכו כי נציגי החברה הסינית ‪ CNR‬שנחשבה פייבוריטית עומדים מאחורי פרסומים‬
‫לפיהם "הסינים זועמים" על כוונה לבטל את המכרז‪ .‬המכרז‪ ,‬שהיקפו הכספי כ‪ 2-‬מיליארד שקל כולל אספקת ‪1/‬‬
‫מערכי קרונות עם אופציה לרכישת ‪ 3/‬מערכים נוספים‪ .‬המכרז הוקפא בשלבים מתקדמים מאד‪ ,‬בעקבות טענות‬
‫מצד חברות בינלאומיות על ליקויים בניהולו‪.‬‬
‫בין היתר נטען כי המכרז היה תפור לטובת הסינים לאחר שניתן משקל של ‪ 1/%‬מהציון הסופי לגובה ההצעה‬
‫הכספית‪ ,‬מתוך ידיעה שיצרני הרכבות הקלות הסיניים מציעים מחירים נמוכים בעשרות אחוזים מהיצרנים‬
‫המערביים‪ .‬מכרז הרכבות נדחה בעבר ארבע פעמים וביטולו כעת צפוי גרום לעיכוב משמעותי בלוחות הזמנים של‬
‫הפרויקט‪ .‬מנהל הקו האדום טוני בורצ'ל אמר בעבר בכנסת כי העבודות להשלמת הקו האדום יסתיימו ב‪.2/21-‬‬
‫‪41‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫לא רק בי‪-‬ם‪ :‬ההטרדות המיניות במוסדות להשכלה גבוהה‬
‫הטענות להטרדה מינית באונ' העברית עוררו סערה‪ .‬בדיקה שערכנו חוקרת את המצב במוסדות אחרים‬
‫ברחבי הארץ‪ .‬יו"ר תא "תל אביביות לקידום נשים"‪" :‬המצב באונ' ת"א לא טוב יותר"‪ .‬האזינו‬
‫נטע קינד‪-‬לרר‬
‫על רקע מכתב הטענות על הטרדה מינית באוניברסיטה העברית‪ ,‬גם סטודנטיות מרחבי הארץ מספרות על‬
‫הטיפול הלקוי בהטרדות מיניות‪ .‬כבר ב‪ 5103-‬קבע מבקר המדינה כי הרוב המכריע של מקרי ההטרדות לא‬
‫‪.‬מדווחים‪ .‬כעת אנחנו מביאים את ממצאי הבדיקה שערכנו לגבי המצב במוסדות להשכלה גבוהה אחרים‬
‫במכון ויצמן סיפרו סטודנטיות לגלצ על מקרה שאירע לפני כשנה ‪ -‬אונס של סטודנטית על ידי סטודנט אחר‪.‬‬
‫הסטודנט לא הודח מהלימודים‪ ,‬ורק הוחלט שהוא יעשה את המאסטר מהבית וימשיך להגיע פעם בשבוע למכון‪,‬‬
‫שם היא עדיין לומדת‪ .‬במקרה אחר סטודנטית הוטרדה מינית בידי מרצה‪ ,‬והנציבה פרסמה בגאווה שהתלמידה‬
‫‪.‬הועברה קורס‪ ,‬כך תוכל להשלים את התואר‬
‫כך גם באוניברסיטת תל אביב נראה שהמצב לא מעודד‪ .‬מבדיקתנו עולה תמונה קשה של טיוח פניותיהן של‬
‫סטודנטיות לנציבות‪ ,‬עד כדי כך שתלמידות רבות חוששות לפנות לנציבות‪" .‬יש תחושה שאין לנו למי לפנות"‪,‬‬
‫‪.‬נאמר לנו שם‬
‫ברכה ברד‪ ,‬יו"ר תא "תל‪-‬אביביות לקידום נשים"‪ ,‬באוניברסיטת תל אביב התייחסה לדברים בראיון ליעל דן‪.‬‬
‫לדבריה‪ ,‬המצב באוניברסיטת תל אביב אינו טוב יותר מאשר באוניברסיטה העברית‪" .‬אני לא חושבת שהתמונה‬
‫‪.‬בתל אביב היא הרבה יותר טובה‪ ,‬אני חושבת שפשוט זה פחות התפוצץ אצלנו"‪ ,‬אמרה ברד‬
‫אני מכירה באופן אישי הרבה מאוד סיפורים על הרבה מאוד הטרדות של מרצים‪ .‬יחסים שהם יחסי מרות "‬
‫בניגוד לנהלים‪ ,‬שפשוט התלונות בכלל לא מועלות בפני המערכת"‪ ,‬סיפרה‪" ,‬פנו אליי הרבה מאוד סטודנטיות‬
‫שעברו כל מיני חוויות לא נעימות בשיעורים של מרצים שאומרים דברים שלא צריכים להיאמר‪ ,‬של מתרגלים‬
‫‪".‬שאומרים אמירות שעוברות את הגבול‬
‫לדבריה‪" ,‬ברוב מאוד גדול של המקרים הסטודנטיות לא מתלוננות בכלל"‪ .‬היא הוסיפה כי "כאשר הם מתלוננות‪,‬‬
‫‪".‬הרבה פעמים תלונות נגנזו בכלל בלי להגיד לסטודנטיות‪ ,‬בלי אפשרות לערעור‪ ,‬בלי הסבר למה התלונה נגנזה‬
‫מכון ויצמן מסר בתגובה‪" :‬ככל הידוע להנהלת המכון‪ ,‬הועלתה טענה על ידי סטודנטית כי נאנסה על ידי סטודנט‬
‫‪".‬אחר‪ ,‬מחוץ לקמפוס‪ ,‬במסגרת חברתית שאינה קשורה ללימודיה במכון‬
‫אוניברסיטת תל אביב מסרה בתגובה‪" :‬בהתאם לחוק למניעת הטרדה מינית פועלות עתה בקמפוס שתי נציבות‬
‫‪".‬למניעת הטרדה מינית מהסגל המנהלי ומהסגל האקדמי‬
‫‪01/06/15 | 22:39‬‬
‫‪42‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫ח"כ אלהרר עשויה לזמן את נתניהו להעיד בפרשת‬
‫הבקבוקים‬
‫מעריב אונליין‬
‫‪06/03/2015‬‬
‫חה"כ מונתה לראשת הוועדה לביקורת המדינה ומתכוונת להעמיד את דוחות המבקר‬
‫במקום הראשון‪" :‬המלחמה בשחיתות השלטונית ‪ -‬בראש העדיפויות"‬
‫ועדת הכנסת‪ ,‬בראשות ח"כ דוד ביטן‪ ,‬המליצה הבוקר (רביעי) להעמיד בראש הוועדה לביקורת‬
‫המדינה את ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד)‪.‬‬
‫הוועדה לענייני ביקורת המדינה עוסקת בדוחות מבקר המדינה ובנציבות תלונות הציבור ואף‬
‫רשאית למנות ועדת חקירה ממלכתית בעקבות דיון בדוחות מבקר המדינה‪.‬‬
‫לאחר המינוי אמרה אלהרר‪" :‬אני שמחה על האמון שנתנה בי הכנסת ואני מתכוונת להעמיד בראש‬
‫סדר העדיפויות את המלחמה בנושא השחיתות השלטונית בישראל והדאגה לאינטרס הציבורי"‪.‬‬
‫אלהרר אמרה כי היא מתכוונת לדאוג לכך שדוחות מבקר המדינה יקבלו משמעות עליונה‪" :‬אני סבורה‬
‫שלוועדה יש כוח משמעותי להוציא צדק רב לאור‪ ,‬להאיר פינות חשוכות ולדאוג לטובתו של הציבור‪.‬‬
‫לשם כך אפעל יחד עם צוות הוועדה וחברי הוועדה הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה"‪.‬‬
‫אחת הפרשות שעשויה להתפתח בעקבות דוח המבקר ולהיפתח מחדש לדיון היא פרשת‬
‫הבקבוקים הממוחזרים של אשת ראש הממשלה‪ ,‬שרה נתניהו‪ ,‬אשר פורסמה ועוררה הד נרחב‬
‫לפני הבחירות‪.‬‬
‫כזכור‪ ,‬בחדש יוני האחרון‪ ,‬הגיעו לידי מבקר המדינה‪ ,‬השופט יוסף שפירא‪ ,‬תלונות שונות ביחס‬
‫להתנהלות מעון ראש הממשלה‪ .‬המבקר החל לבדוק‪ ,‬במקביל לבדיקה של פרשת ביביטורס‪ ,‬וגילה‬
‫שתי פרשות נוספות שהעלו‪ ,‬לכאורה‪ ,‬חשדות בפלילים‪ :‬פרשת רהיטי הגן ופרשת הבקבוקים‪ .‬בפרשת‬
‫רהיטי הגן נטען כי משפחת נתניהו החליפה בין ריהוט הגן החדש שנרכש למעון ראש הממשלה בריהוט‬
‫גן זהה שהיה בביתם בקיסריה‪.‬‬
‫בפרשת הבקבוקים נטען כי שרה נתניהו שלשלה לכיסה כספים שהתקבלו על ידי עובדי מעון ראש‬
‫הממשלה בתמורה לפדיון בקבוקים שנעשה בהם שימוש בבית ראש הממשלה‪ .‬מחשבוניות שהגיעו‬
‫לידי ערוץ ‪ 2‬עלה עוד כי רק בשלושת החודשים בסוף שנת ‪ 2/1/‬נרכשו בקבוקי שתייה שונים ב־‪3/‬‬
‫אלף שקל‪.‬‬
‫לפני כשנתיים‪ ,‬כך עלה בבדיקת המבקר‪ ,‬בני הזוג נתניהו השיבו למדינה סכום של ‪ 4,///‬שקלים‬
‫בהמחאה‪ ,‬לפי חישוב של ‪ 1,///‬ש״ח עבור על שנה‪.‬‬
‫לאחר חשיפת הפרשה התברר כי חוסר תיאום בין לשכת המבקר ללשכת היועץ המשפטי לממשלה‬
‫הביאו לכך שפרשת הבקבוקים לא נחקרה והמבקר לא המשיך בבדיקה‪ ,‬מאחר ושרה נתניהו אינה גוף‬
‫״מבוקר״ כמשמעו בחוק מבקר המדינה‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫עד מתי? ה'טיבריום' מושבת כבר שנתיים וחצי‬
‫עדיין לא החל שיקום מופע המים האורקולי המרהיב שמשך אליו אלפי מבקרים‪ ,‬אחרי‬
‫ששקע בכנרת‪" .‬זו אטרקציה שדיברו עליה בכל העולם‪ ,‬חייבים להשיג את הכסף כדי‬
‫לתקנה"‪ ,‬אומרים במועצה‪ .‬העירייה‪" :‬זה בבדיקת מבקר המדינה"‬
‫אתי דור‪-‬נחום‬
‫פורסם ‪03.06.15, 07:55 :‬‬
‫"אטרקציה שהביאה אלפי אנשים עד כדי כך שהיו שלוש הצגות בלילה"‪ .‬הטיבריום צילום‪:‬‬
‫אליזבט אלכסנדרובסקי‬
‫'הטיבריום'‪ ,‬אחת האטרקציות התיירותיות הגרנדיוזיות בטבריה‪ ,‬מושבת ועומד במקומו כאבן שאין‬
‫לה הופכין‪ .‬חברי מועצת העיר מקווים שבקרוב הוא יתוקן‪ ,‬ועומדים על דעתם‪ :‬לא משנה כמה יעלה‬
‫התיקון‪ ,‬חייבים לשקם אותו ולהחזיר אותו לפעולה‪.‬‬
‫סגן ראש העירייה דודיק אזולאי מנסה זה זמן להשיג תקציב שיאפשר את תיקון הטיבריום‪" .‬הנהלת‬
‫העיר צריכה לעשות מאמץ גדול להשיג את יתרת הכסף"‪ ,‬הוא אומר‪" .‬שוחחתי בעניין עם שר האוצר‪,‬‬
‫משה כחלון‪ ,‬ואני מקווה שנוכל להתקדם‪ .‬הפעלת הטיבריום תעודד תיירים להגיע לעיר ותעזור‬
‫לעסקים הסמוכים לו"‪.‬‬
‫חבר מועצת העיר רפאל טרבלסי מוסיף‪" :‬אני יודע שראש העירייה עושה מאמץ גדול לשקם את‬
‫הטיבריום‪ .‬ביקרתי במקום כמה פעמים‪ ,‬וזה הביא מאות מבקרים על ערב‪ .‬אני מקווה שהוא יחזור‬
‫לפעול לרווחת התושבים והתיירים"‪.‬‬
‫מיזם הטיבריום‪ ,‬שהוקם לפני כ־‪ 4.3‬שנים בדרום הטיילת‪ ,‬הוא מופע מים אורקולי המשלב מזרקות‪,‬‬
‫אפקטים של תאורה‪ ,‬תמונות‪ ,‬סאונד‪ ,‬להבות אש ולייזר‪ .‬מי המזרקות נשאבו מהכנרת לתוך דוברה‬
‫גדולה‪ ,‬המכילה ‪ 3//‬אלף קוב‪ ,‬והוזרמו אליה חזרה תוך כדי המופע‪ .‬אלפי מבקרים נהרו לאטרקציה‬
‫התיירותית החינמית‪.‬‬
‫לפני כשנתיים וחצי‪ ,‬בתקופת כהונתו של זוהר עובד כראש העירייה‪ ,‬נסגר הטיבריום לצורך שיפוצים‪.‬‬
‫בעירייה הסבירו אז שהיה צורך לרתך את הדוברה לקרקעית האגם ולהגביה את חלקה העליון מעל‬
‫פני המים בשל עליית מפלס הכנרת‪ .‬השיפוצים נקטעו בשל רוחות מזרחיות חזקות שפקדו את‬
‫הכנרת וגרמו לגלי האגם להתרומם גובה של שלושה מטרים‪ .‬כתוצאה מכך נפגע הטיבריום‪ ,‬נטה‬
‫הצדה ושקע‪ .‬העירייה גייסה אז תקציב לחילוץ הדוברה מהכנרת ומאז היא עומדת מושבתת במקום‪.‬‬
‫עלות התיקון מוערכת כיום בכמה מיליוני שקלים‪.‬‬
‫חבר האופוזיציה שמוליק חרמש זוכר את הימים שאלפי מבקרים הגיעו במיוחד לראות את המופעים‬
‫‪44‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫המרהיבים‪" .‬כאשר הטיבריום הותקן לא נלקחה בחשבון סוגיית‬
‫הרוחות החזקות בכנרת"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬עם זאת‪ ,‬אף ראש עיר לא יכול להרשות לעצמו לוותר על‬
‫האטרקציה הזאת‪ ,‬שממוקמת בעיר קודש מול הכנרת‪ .‬דיברו עליה בכל העולם‪ .‬היא הייתה מביאה‬
‫א לפי אנשים עד כדי כך שהיו שלוש הצגות בלילה‪ .‬חובה להשיג את הכסף כדי לתקן אותה‪ .‬התשואה‬
‫שלה לטבריה גבוהה הרבה יותר מסכום התיקון‪ .‬חשוב ביותר שהמזרקה תשוב לפעילות‪ ,‬זה בהחלט‬
‫ישפיע על תדמית העיר לטובה"‪.‬‬
‫מעיריית טבריה נמסר‪" :‬נושא הטיבריום נמצא תחת בדיקה של מבקר המדינה"‪.‬‬
‫ממשרד מבקר המדינה נמסר‪" :‬המבקר בודק את התנהלות עיריית טבריה‪ ,‬משרד התיירות‬
‫והחברה הממשלתית לתיירות בקשר לנושא זה‪ .‬דוח לציבור יפורסם בעתיד"‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫היועץ המשפטי לממשלה‪ :‬אין מניעה משפטית‬
‫למנות את נתניהו לשר התקשורת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בתשובתו לפניית ח"כ מרגלית‪ ,‬אמר נציגו של וינשטיין כי אף שעורכי דינו של רה"מ מייצגים גופי תקשורת‪,‬‬
‫הוא יוכל להחזיק בתיק‪ .‬הטענות על ניגוד עניינים הועברו לבדיקת מבקר המדינה‬
‫רויטל חובל‬
‫‪/3./2.2/13‬‬
‫‪/3:24‬‬
‫היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין סבור שאין מניעה משפטית למנות את ראש הממשלה בנימין נתניהו‬
‫לשר התקשורת‪ ,‬חרף העובדה שעורכי הדין המקורבים לו ומייצגים אותו בעניינים שונים ומקצועיים‪ ,‬יצחק מולכו‬
‫ודוד שמרון‪ ,‬מייצגים גופי תקשורת‪.‬‬
‫בתשובה לפניית ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני) ליועץ המשפטי לממשלה השיב מטעמו של וינשטיין נציג‬
‫מלשכת מחלקת ייעוץ וחקיקה דני חורין‪ ,‬כי "אין בטענות כדי להקים מניעה משפטית לכהונתו של ראש הממשלה‬
‫כשר התקשורת"‪ .‬באשר לבדיקת הטענות על ניגוד עניינים‪ ,‬מגלגל חורין את הבדיקה לידיו של מבקר המדינה‪.‬‬
‫לשיטתו‪ ,‬רק אם יהיה צורך יתערב‪ .‬לדברי חורין‪" ,‬לאחר קבלת הדיווחים של השרים למבקר המדינה‪ ,‬מבקר‬
‫המדינה ישקול אם מתעורר חשש לניגוד עניינים ובמידת הצורך יפנה ליועץ המשפטי לממשלה על מנת‬
‫שיכריע באשר לצעדים הנדרשים להסרת חשש כאמור"‪.‬‬
‫לפני כשבועיים פנה מרגלית לווינשטיין בעקבות פרסום בידיעות אחרונות ולפיו משרד עורכי הדין מולכו־שמרון‬
‫לקוחות בתחום התקשורת‪ ,‬לרבות מפעילים סלולאריים‪ ,‬חברות טלוויזיה‪ ,‬ספקי אינטרנט ואחרים‪ ,‬שיש להניח‬
‫שיזדקקו לשירותיו של משרד התקשורת‪ ,‬ביניהם למשל ערוץ ‪" .1‬מצב דברים זה מעורר חשש של ממש כי לשר‬
‫התקשורת יש עניין אישי בסוגיות המונחות על שולחנו"‪ ,‬כתב מרגלית‪" .‬לדוגמה‪ ,‬החלטותיו של מר נתניהו באשר‬
‫למפת שידורי הטלוויזיה בישראל‪ ,‬עתידו של ערוץ ‪ ,1/‬פיצולו של ערוץ ‪ ,2‬ישפיעו במישרין על ערוץ ‪ ,1‬לקוחו‬
‫של משרד עורכי הדין ומכאן עוצמתו של ניגוד העניינים ברורה"‪.‬‬
‫מרגלית התייחס להימנעותו של שר האוצר משה כחלון בעיסוק ענייני הגז בשל חברותו עם איש העסקים קובי‬
‫מימון‪" .‬במה שונה עניין זה מחברותם של מר נתניהו ומר אדלסון?"‪ ,‬תהה מרגלית‪.‬‬
‫מרגלית ביקש לקבל לידיו את הסדר ניגוד העניינים שנערך לנתניהו עם היכנסו לתפקיד שר התקשורת הן בנוגע‬
‫ליחסיו עם המיליארדר היהודי־אמריקאי שלדון אדלסון והן להסדר ניגוד העניינים שעל פיו פועל משרד שמרון־‬
‫מולכו‪ ,‬אולם וינשטיין התעלם מבקשתו זו בתגובתו‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫הפגנה‪ -‬תושבי מפרץ חיפה מכריזים‪ :‬אנחנו אזור‬
‫מוכה זיהום‬
‫הפגנת מחאה נגד הזיהום והרחבת התעשיות הפטרוכימיות במפרץ חיפה‬
‫מאת‪ :‬רונית בן עמי‬
‫היוזמה להפגנה נולדה מהשטח‪ ,‬על‪-‬ידי תושבות העיר שהחליטו לעשות מעשה ולפעול לשינוי‬
‫המציאות העגומה‪ .‬לדברי המארגנות‪ ,‬בעקבות הפרסומים של נתוני התחלואה באזור והפצת המידע‬
‫הסותר מצד רשויות שונות‪ ,‬הן הבינו שאם הציבור רוצה לשרוד ולחיות בבריאות בחיפה והאזור‪,‬‬
‫הוא חייב לרכז בידיו את כל המידע ולקחת את המושכות לידיים‪" .‬לא משנה כמה מנסים להכחיש‬
‫את זה‪ ,‬היום זה ברור‪ :‬זיהום האוויר בחיפה והאזור הוא עובדה מוכחת והוא עומד לגדול‬
‫משמעותית‪ .‬יש לנו חשש ממשי כי התושבים הופקרו לגורלם והרשויות מדחיקות ומתעלמות מממדי‬
‫הזיהום כדי לאפשר את הרחבת התעשייה"‪.‬‬
‫אדוה שי‪ ,‬תושבת חיפה ומיוזמות האירוע‪:‬‬
‫"כשיזמנו את האירוע‪ ,‬לא היה לנו מושג עד כמה הוא יגע בלבבות תושבות ותושבי העיר ועד כמה‬
‫אלה יתגייסו למענו‪ .‬אנחנו מוצפות פניות ממתנדבות ומתנדבים שמבקשים לעזור ומביעים הזדהות‬
‫ורצון‪ ,‬כי עצרת זו תהיה רק החוליה הבאה בתור בשרשרת המחאה שתשנה את פני האזור ותטהר‬
‫את האוויר שאנחנו נושמים‪ .‬עכשיו יותר מאי פעם ברור‪ ,‬כי תושבי חיפה והמפרץ החליטו לקחת את‬
‫העתיד בידיים שלהם ולצאת לרחובות בדרישה חד משמעית לסדר עדיפויות חדש וברור‪ :‬קודם כל‬
‫בריאות הציבור ורק אחר כך שיקולים כלכליים זרים‪".‬‬
‫חיה שמואלוב‪ ,‬פעילת ותיקה במאבק נגד זיהום האוויר‪ ,‬תושבת טבעון‪ ,‬שאוכלוסייתה סובלת‬
‫אף היא מזיהום האוויר שמקורו בתעשיות המפרץ המזהמות‪:‬‬
‫"אנחנו תושבי מפרץ חיפה‪ ,‬חיים שנים רבות בטרור של זיהום אוויר הנפלט מהתעשיות‬
‫הפטרוכימיות במפרץ חיפה‪ .‬טרור זה פירושו מוות‪ ,‬תחלואה‪ .‬נתוני הזיהום ורמת התחלואה‬
‫מוסתרים מהתושבים‪ .‬בימים אלו הוועדה הארצית לתכנון ובנייה מאשרת את הקמתן של התעשיות‬
‫הגדולות ביותר בארץ ובאזור‪ :‬נמל‪ ,‬תעשייה‪ ,‬ואחסון של תזקיקי דלק וגז‪ .‬לתכניות אלו אין הציבור‬
‫מודע להשלכותיהן‪.‬‬
‫תושבי חיפה‪ ,‬קריית אתא‪ ,‬נשר‪ ,‬הקיבוצים וטבעון‪ ,‬חיים תחת טרור זה‪ .‬בכל רחוב יש בתים של‬
‫חולים המתים מסרטן‪ ,‬מחלות לב‪ ,‬דרכי נשימה‪ ,‬ילדים ומבוגרים‪".‬‬
‫הדס שחם‪ ,‬תושבת חיפה ומיוזמות האירוע‪:‬‬
‫"קיום ההפגנה מהווה הכרזה משותפת של תושבי מפרץ חיפה ‪ -‬לא עוד! לאחר שנים בהן הוסתר‬
‫מידע מהתושבים‪ ,‬כיום ידוע לנו כי אזור מפרץ חיפה מוכה זיהום‪ ,‬שמקורו בתעשייה‪.‬‬
‫ההכרזות בדבר ירידה ניכרת בזיהום האוויר אינן מתקבלות על‪-‬ידינו‪ ,‬בעיקר לנוכח הביקורת‬
‫בדו"ח מבקר המדינה‪ ,‬שקבע כי יש מחדל בבדיקות הזיהום‪ ,‬משום שהניטור שנעשה בשטח‬
‫הנו חלקי בלבד‪ ,‬אינו כולל את כל המזהמים ולא נעשה במקומות בהם ריכוזי האוכלוסייה‬
‫הגבוהים‪ .‬ברור לנו כי הרחבת שטחי התעשייה המזהמת‪ ,‬הגדלת בז"ן ובניית הנמל החדש‪,‬‬
‫משמעם העלאת כמות הזיהום פי כמה וכמה ובהתאם עלייה נוספת באחוזי התחלואה‬
‫והתמותה הקשים באזור‪".‬‬
‫‪41‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫חנה קופרמן‪ ,‬ממובילות המאבק נגד הרחבת התעשייה המזהמת וממארגנות ההפגנה‪:‬‬
‫"אזרחי מפרץ חיפה נמצאים בעיצומה של מלחמה אבל בשונה מהמלחמות שהכרנו עד כה האויב‬
‫הוא מבפנים‪ :‬ממשלת ישראל בעזרת הרשויות המקומיות מקדמת את הפיכת מפרץ חיפה למעצמה‬
‫עולמית לייצוא כמויות עתק של דלקים ותזקיקים שיופקו מהקונדנסייט‪ -‬הנפט החדש שמקורו בגז‬
‫הגולמי שהתגלה במאגרים ומתגליות צפויות נוספות כמו נפט מפצלי השמן בגולן‪.‬‬
‫רשויות המדינה מסתירות שהזיהום הקיים חורג כבר היום מתקני היעד של חוק אוויר נקי‪ ,‬תקנים‬
‫שחריגה מהם משמעותה‪ -‬סכנה וודאית וגרימת תחלואה ומוות לילדים‪ ,‬נשים וגברים‪ .‬במצב הזה‪,‬‬
‫הרחבת התעשייה כמוה כהכרזת מלחמה על התושבים‪.‬‬
‫אם פעם הדגל היה סמל לאחדות וערכי החברה‪ ,‬היום תחת הסיסמה ‪" -‬פרויקט לאומי"‪ ,‬מוצדק‬
‫לקדם את התעשייה הפטרוכימית בכל מחיר גם אם הדבר יגרום לפגיעה וודאית בבריאותם ויסכן‬
‫את חייהם של מאות אלפי אזרחים‪.‬‬
‫‪1/:13 ,35252/13‬‬
‫‪44‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫יום חמישי ‪ /4‬יוני ‪14:33 2/13‬‬
‫איתמר לוין‬
‫ג'יי אדגר ברכה‬
‫ההגנה שמקבל אפרים ברכה מיהודה וינשטיין ומשי ניצן מעלה את השאלה‪ ,‬האם הוא‬
‫סוחט אותם כפי שנהג לעשות ג'יי אדגר הובר‪ .‬הפרשה הזאת הגיעה לממדים שמחייבים‬
‫התערבות נחרצת של הדרג המדיני‪ :‬השרים וחברי הכנסת‬
‫ברכה‪ ,‬הובר‪ .‬זה בעקבות זה[ ?צילום‪ :‬הדס‬
‫פרוש‪5‬פלאש ‪, AP]1/‬‬
‫▪▪▪‬
‫ג'יי אדגר הובר עמד בראש מחלקת החקירות של משרד המשפטים האמריקני בשנים ‪ ,1133-1124‬וכאשר‬
‫הוקמה הבולשת הפדרלית (ה ‪-FBI) -‬עמד בראשה מ‪ 1133-‬עד מותו בשנת ‪ .1112‬נשיאים באו והלכו‪,‬‬
‫שרי משפטים נכנסו והתחלפו ‪ -‬והובר תמיד היה שם‪ 44 .‬שנים ברציפות באותו תפקיד ‪.‬‬
‫הביוגרף של הובר‪ ,‬קנת אקרמן‪ ,‬טוען שאין זה נכון שנשיאים לא פיטרו את הובר משום שהיו לו תיקים על‬
‫כולם‪ .‬מצד שני‪ ,‬ריצ'רד ניקסון אמר ב‪ 1111-‬שהוא נמנע מהפיטורים בין היתר משום שהוא חושש מפני‬
‫פעולת תגמול ‪.‬ואילו הארי טרומן אמר עשרות שנים קודם לכן‪ ,‬שהובר הפך את ה ‪-FBI‬למשטרה הפרטית‬
‫שלו ‪.‬ובכל מקרה‪ ,‬העובדה שבפיקודו אספה הבולשת מידע רב ועצום כמעט על כל מי שזז בוושינגטון ‪-‬‬
‫עובדה זו אינה נתונה במחלוקת ‪.‬‬
‫אפרים ברכה מעלה אסוציאציות ברורות להובר‪ .‬לא רק שאיש אינו מפטר אותו ‪ -‬איש גם אינו מעז לחקור‬
‫אותו‪ .‬השאלות המטרידות הולכות ומתרבות‪ ,‬החשדות הולכים ומתעבים ‪ -‬וברכה מקבל יחס שאיש‬
‫בישראל לא זכה לקבל כמותו‪ .‬היועץ המשפטי לממשלה ‪,‬יהודה וינשטיין ‪,‬ופרקליט המדינה ‪,‬שי ניצן ‪,‬‬
‫מקבלים עוד ועוד מידע‪ .‬ב ‪-News1‬אנו חושפים את מעלליו כמעט על בסיס יום‪-‬יומי‪ .‬עורכי דין מן השורה‬
‫הראשונה תוהים מה לעזאזל קורה כאן ‪ -‬או ליתר דיוק‪ :‬מה לעזאזל לא קורה כאן‪ .‬והתשובה‪ :‬כלום‪ .‬אפס‪.‬‬
‫נאדה‪ .‬גורנישט מיט גורנישט ‪.‬‬
‫ואז עולה כמובן שאלת‪-‬השאלות‪ :‬איך זה יכול להיות? בואו נגיד שכל מה שפרסמנו כאן הוא עלילות שפלות ‪.‬‬
‫בואו נגיד שכל הטענות הן תוצאה של נקמנות מצד עבריינים שברכה לכד‪ .‬בואו נגיד שברכה הוא הקצין נקי‬
‫‪41‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫הכפיים ביותר בתולדות משטרת ישראל‪ .‬אבל איך נדע את זה‪ ,‬אם איש אינו טורח לחקור? תפקידן של‬
‫רשויות החקירה הוא להגיע לחקר האמת‪ ,‬לא למצוא אשמים ‪ -‬ואם יש האשמות שווא‪ ,‬תפקידן הוא להפריך‬
‫אותן‪ .‬במקרה של ברכה‪ ,‬אפילו זה לא נעשה‪ .‬חמור מכך ‪:‬גם כשעלתה דרישה לנקוט יוזמה והוגשו עתירות‬
‫לבית המשפט העליון‪ ,‬ניצנשטיין התנגדו בתוקף תוך שהם מוסרים לבג"ץ מידע מטעה ומסולף ‪.‬‬
‫אנחנו נשארים עם שתי תשובות אפשריות לשאלה הקודמת‪ :‬או שניצנשטיין רשלנים או שיש להם ממה‬
‫לפחד‪ .‬וכמו בהרבה מקרים‪ ,‬תחליטו אתם איזו אפשרות גרועה פחות‪ .‬התחושה שלי נוטה לכיוון האפשרות‬
‫השנייה ‪,‬וזה הדבר המפחיד ביותר בכל העסק‪ :‬שמא קצין משטרה בכיר בתפקיד סופר‪-‬רגיש יודע כל כך‬
‫הרבה על בכירי מערכת אכיפת החוק‪ ,‬עד שהם אינם מעזים לגעת בו‪ .‬וזה מפחיד משתי סיבות ‪:‬משום‬
‫שמידע כזה חייב להיות אמין ומפליל‪ ,‬ומשום שתת‪-‬ניצב במשטרת ישראל סוחט את האנשים הבכירים‬
‫ביותר שאמורים להגן עלינו מפני עבריינים ‪.‬‬
‫במצב הזה‪ ,‬אי‪-‬אפשר להמשיך ולסמוך על ניצנשטיין שיעשו משהו‪ .‬גם אם בסופו של דבר הם יורו על‬
‫חקירה נגד ברכה‪ ,‬הזמן בו לא עשו דבר יפגע בה קשות‪ ,‬ולכו תדעו איזו מוטיבציה תהיה לחוקרים כאשר‬
‫רוח המפקד הברורה היא "לא לגעת בו"‪ .‬במצב הזה‪ ,‬אין מנוס מהתערבות של הדרג המדיני ‪.‬‬
‫תכף יתחילו הצעקות‪ :‬מה פתאום שפוליטיקאים יורו למשטרה ולפרקליטות את מי לחקור? אז קודם כל‪,‬‬
‫השרים נושאים באחריות המלאה לכל מה שקורה במשרדיהם‪ ,‬ואינם יכולים להתחמק ממנה בנימוק ש"זה‬
‫עסק של הדרג המקצועי"‪ .‬שנית‪ ,‬שר הביטחון יכול וחייב לתת הוראות לרמטכ"ל‪ ,‬אז השר לביטחון פנים‬
‫יכול וחייב לתת הוראות למפכ"ל‪ ,‬ושרת המשפטים יכולה וחייבת לתת הוראות ליועץ המשפטי ולפרקליט‬
‫המדינה‪ .‬מספיק כבר עם התפישה המעוותת הזאת שאומרת‪ ,‬שרק בגלל שהם לובשי מדים או עורכי דין ‪-‬‬
‫מותר להם לעשות ככל העולה על רוחם ואיש אינו יכול לומר להם מה לעשות ‪.‬‬
‫והעיקר‪ :‬הפרשה הזאת כל כך חמורה‪ ,‬עד שאין מקום להתעסקות בשאלה מי ייתן את ההוראה‪ .‬ושוב‪ :‬גם‬
‫אם הכל עלילות ‪ -‬חובה לברר אותן עד תום כדי לנקות את ברכה ולבדוק מהו הרקע לדברים‪ .‬בדיוק כמו‬
‫שבפרשת הרפז ברור שהמסמך המפורסם היה פברוק אחד גדול‪ ,‬אך חקירת מקורו הובילה לחשיפת בור‬
‫נחשים עמוק יותר מהבור שבקריה‪ .‬עם זאת‪ ,‬איכשהו יש לי ‪ -‬ולא רק לי ‪ -‬תחושה שחקירה מקצועית ממש‬
‫לא תמצא שמדובר בעלילות ‪.‬‬
‫האחריות הזאת מוטלת לא רק על גלעד ארדן ואיילת שקד ‪ .‬בשעה טובה ומוצלחת הוקמו הוועדות‬
‫בכנסת‪ ,‬ולפחות לשתיים מהן צריך להיות מה להגיד בנושא‪ :‬ועדת חוקה חוק ומשפט והוועדה‬
‫לביקורת המדינה‪ .‬הראשונה צריכה לזמן את ניצנשטיין כדי שימסרו לה דין וחשבון על הפרשה ויסבירו‬
‫ באולם פתוח ומול התקשורת ‪ -‬את מחדליהם‪ .‬השנייה צריכה לפנות למבקר המדינה ‪,‬יוסף שפירא ‪,‬‬‫ולהטיל עליו לבדוק את כל ההיבטים של העסק‪ :‬המשטרה‪ ,‬הפרקליטות‪ ,‬מח"ש‪ ,‬כל מי שאיכשהו קשור‬
‫לסיפור ‪.‬‬
‫פרשת אפרים ברכה היא כבר הרבה מעבר לשאלת יושרו של קצין משטרה אחד‪ ,‬בכיר ככל שיהיה‪ .‬זו כבר‬
‫שאלה של יכולת מערכת אכיפת החוק להתמודד עם חשדות לשחיתות בצמרת הגבוהה ביותר שלה‪ .‬זו‬
‫כבר שאלה של האם קצין משטרה בכיר סוחט את היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה‪ .‬זו שאלה‬
‫שחייבים לתת עליה את התשובה המעמיקה והמוסמכת ביותר ‪ -‬ומיד‪.‬‬
‫תאריך ‪| 03/06/2015 :‬עודכן ‪03/06/2015:‬‬
‫‪3/‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫הסודות שמתחת לאבנים‬
‫בחודשי חייו האחרונים תיעד מנכ"ל רשות העתיקות לשעבר‪ ,‬שוקה דורפמן‪ ,‬את הקשר בין הארכיאולוגיה והפוליטיקה‬
‫בישראל • שנה אחרי מותו ממחלה קשה‪ ,‬רואים הדברים הנוקבים אור בספר חדש עתיר תובנות וחשיפות • פרסום‬
‫ראשון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נדב שרגאי‬
‫פורסם ב‪//:/2 /3./2.2/13 :‬‬
‫‪ 14‬שנה ניהל יהושע (שוקה) דורפמן את רשות העתיקות ובקיץ שעבר‪ ,‬בגיל ‪ ,24‬נפטר ממחלה קשה‪ .‬הוא הותיר‬
‫אחריו את רעייתו תלמה‪ ,‬אחות אחת‪ ,‬שלושה בנים‪ ,‬עשרה נכדים וספר אחד‪ ,‬שהוא הרבה יותר מספר ‪" -‬מתחת לפני‬
‫השטח" (הוצאת כנרת זמורה־ביתן‪ ,‬דביר)‪ ,‬מסמך תיעודי מרתק היוצא לאור בימים אלה; דורפמן ניהל מירוץ נגד‬
‫הזמן‪ ,‬וסיים את הכתיבה ממש בימיו האחרונים‪ .‬הוא הוציא מתחת ידיו תיעוד ראשוני מבפנים של אחת הזירות הכי‬
‫דליקות בציבוריות הישראלית‪ ,‬שבה נפגשות הארכיאולוגיה והפוליטיקה‪.‬‬
‫דורפמן היה שם כעשור וחצי‪ ,‬נושא באחד התפקידים היותר רגישים בשירות הציבורי‪ ,‬תוך כדי שהוא נדרש לנתב‬
‫בזהירות את דרכה של הארכיאולוגיה במחלוקות שבין שמאל לימין‪ ,‬בין מדע לאמונה ובין ריבונות לפשרה‪ .‬הוא נכח‬
‫בצומתי העימות ובמאבקים שבהם נטלו חלק פוליטיקאים‪ ,‬רבנים‪ ,‬אנשי הדת המוסלמית‪ ,‬יזמי נדל"ן‪ ,‬אנשי הוואקף‬
‫בהר הבית ועוד כחצי תריסר בעלי שררה וכוח שניסו כל אחד לרתום את הארכיאולוגיה לטובת האינטרסים‪.‬‬
‫ספרו של דורפמן רצוף גילויים‪ ,‬תובנות וגם לא מעט ביקורת‪ .‬בעיקר הוא מלמד‪ ,‬כפי שמציינים שני חבריו הטובים‬
‫שסייעו לו בהוצאת הספר ואף כתבו את ההקדמה לספרו ‪ -‬יוסי שיין (ראש בית הספר לממשל ומדיניות באוניברסיטת‬
‫ת"א) ומיכל שוורץ (שסייעה בכתיבתו) ‪ -‬עד כמה הארכיאולוגיה בישראל היא מראה של הפוליטיקה והחברה בארץ‪.‬‬
‫חלק מהדברים שנכתבו בספר שמעתי מדורפמן בעודו בחיים‪ ,‬בשיחות רקע‪ ,‬בדרך כלל שיחות שלא לפרסום‪ .‬ספק רב‬
‫אם היה מתיר לעצמו לומר אותם בפומבי‪ ,‬לו עדיין היה עימנו‪ ,‬בתפקיד‪ .‬הוא סיפר כיצד איים רה"מ אריאל שרון לפטר‬
‫אותו אם לא יציית להוראה שניתנה‪ ,‬למורת רוחו הגלויה‪ ,‬לשלב את ירדן בטיפול הארכיאולוגי והשיקומי של כותלי הר‬
‫הבית; הוא הביע התפעלות מהידע הארכיאולוגי העצום שרכש לעצמו הרב שמידל‪ ,‬ראש ה"אתרא קדישא"‪ ,‬שהפך‬
‫להיות ראש החץ של המאבק החרדי נגד החפירה בקברים‪ ,‬אבל בד בבד כאב את ההכרח לפתח דיאלוג עם האיש‬
‫הכוחני הזה‪ ,‬חסר הסמכות הפורמלית‪ ,‬המשתייך לקהילת סאטמר האנטי־ציונית‪.‬‬
‫נכח בכל הצמתים‪ .‬שוקה דורפמן ז"ל ‪ //‬צילום‪ :‬דודי ועקנין‬
‫דורפמן‪ ,‬איש הצבא הקשוח‪ ,‬שהשתחרר מצה"ל בדרגת תת־אלוף‪ ,‬ביטל בזלזול את טקסי קללת הפולסא דנורא‬
‫(תפילה קבלית לכך שהמקולל ימות במהרה) שערכו קיצוני החרדים לאחדים מעמיתיו הארכיאולוגים‪ .‬אבל הוא נכנס‬
‫לחרדה אמיתית כשעשרות חרדים תקפו את אשתו וניסו להתנכל לבני משפחתו; הוא הפסיק בתגובה את ההידברות‬
‫עם הקבוצות החרדיות שהתנגדו לבניית בית החולים ברזילי באשקלון מעל "קברים עתיקים פגאניים"‪ ,‬לדבריו‪ ,‬וראה‬
‫בהתנהלותן "יריקה בפרצוף" ו"כפיות טובה" על הדיאלוג שניהל עימן‪.‬‬
‫דורפמן היה גאה בשרידי העבר שחשפו אנשיו‪ ,‬ובעובדה שהם סיפקו ראיות מוצקות לקשר ההיסטורי בין עם ישראל‬
‫לבין ארץ ישראל‪ .‬בד בבד‪ ,‬הוא תבע מאנשי המקצוע ברשות להיצמד לעובדות ולממצאים‪ ,‬גם אם אינם מתאימים‬
‫‪31‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫לאתוס של הקוממיות היהודית המתחדשת‪ .‬הוא סבר שהתנהלות שלושת ראשי הממשלות שתחתם כיהן בפרשת‬
‫גשר המוגרבים היא "בעייתית מאוד"‪ ,‬והתקשה להשלים עם כך שמדינת ישראל הריבונית מוגבלת בהתנהלותה‬
‫ברחבת הכותל המערבי ונשמעת לתכתיבים זרים‪ .‬דורפמן גם רטן לא פעם על כך ש"מדינת ישראל לא החליטה מה‬
‫היא רוצה מעצמה בהר הבית"‪.‬‬
‫"מה מותר ומה אסור"‬
‫שליש מספרו של דורפמן עוסק בענייני הר הבית‪ ,‬ובו דורפמן כבר לא מצנזר את עצמו‪ .‬הוא מכנה את החלטתו של‬
‫משה דיין לאחר מלחמת ששת הימים‪ ,‬להותיר את ניהול ענייני הר הבית בידי הוואקף ‪" -‬מחטף"‪ ,‬ומציין שכלל לא‬
‫הובאה לדיון בממשלה‪ .‬הוא גם מעיר כי ההחלטה להרוס את שכונת המוגרבים כדי ליצור רחבת תפילה גדולה‬
‫למרגלות הכותל המערבי‪" ,‬קיבעה למעשה מצב היסטורי שנקבע על ידי שלטון זר‪ ,‬ושעל פיו הפולחן היהודי מודר‬
‫מהר הבית לטובת הפולחן המוסלמי"‪.‬‬
‫הוא כותב לכאורה את הידוע‪ ,‬שלא פעם הוכחש‪ ,‬אך כשהדבר בא מפיו של האיש שהיה אחראי לשמירת העתיקות‬
‫בהר הבית‪ ,‬המקום הקדוש ביותר בארץ‪ ,‬יש לכך משמעות רבה‪" .‬במשך השנים ביצע הוואקף האיסלאמי לא מעט‬
‫עבודות‪ ...‬רובן ללא אישור כנדרש‪ ,‬ובודאי ללא פיקוח ארכיאולוגי‪ .‬על אודות העבודות הללו נודע למפקחי העתיקות רק‬
‫בדיעבד‪ ,‬ויכולתם לפקח עליהן היתה מצומצמת‪ ,‬אם בכלל‪ .‬כך נוצר מצב שלפיו אף שהר הבית נמצא בריבונות‬
‫ישראלית‪ ,‬בפועל הוואקף המוסלמי הוא זה שהמשיך לנהל את ענייני הר הבית‪ ,‬ללא התחשבות בחוק הישראלי‬
‫ובשלוחיו"‪.‬‬
‫דורפמן אינו עושה הנחות גם לדרג מקבלי ההחלטות וכותב כי "לאורך השנים נמנעו מקבלי ההחלטות המרכזיים‬
‫בממשלת ישראל מלטפל כראוי בהפרות החוק ובמימוש הריבונות הישראלית בכל הקשור לענייני הר הבית‪ ,‬ולמעשה‬
‫הותירו את ענייני הר הבית לניהולו הבלעדי של הוואקף‪ .‬למצב זה"‪ ,‬הוא מבהיר‪" ,‬יש השלכות נרחבות על עבודתה‬
‫של הרשות בהר הבית‪ .‬היא אמונה אמנם על שמירת עתיקות בהר‪ ,‬אך שלא כמו באתרי עתיקות אחרים‪ ,‬שבהם היא‬
‫מממשת את סמכויותיה על פי חוק‪ ,‬דווקא באתר החשוב ביותר לעולם היהודי‪ ,‬הרשות מפקחת באופן מצומצם בלבד‪.‬‬
‫המשמעות היא שהפיקוח הארכיאולוגי בהר הבית אינו יסודי‪ ,‬והמידע המצטבר על הפגיעה בעתיקות הוא חלקי‬
‫ומקוטע"‪.‬‬
‫את המסמך ההיסטורי שניסח היועץ המשפטי לממשלה יוסף חריש ב־‪ ,1144‬זה ששימש בסיס משפטי להתנהלות‬
‫ממשלות ישראל בהר הבית כחצי יובל שנים‪ ,‬מכנה דורפמן "מסמך הרצוף הנחיות סותרות"‪ .‬הוא מסביר כי "מצד אחד‬
‫מסמיך נייר זה את הרשות והמשטרה לפעול בהר‪ ,‬ומצד שני מונע מאותם גופים לפעול במצבים שבהם החוק מופר"‪.‬‬
‫דורפמן סבר‪ ,‬והוא אף כותב זאת‪ ,‬כי השימוש שממשלות ישראל עשו בייעוץ המשפטי מעיד על אוזלת יד‪ ,‬שהופכת‬
‫את בעיית ההר מבעיה ריבונית לבעיה משפטית‪.‬‬
‫הוא מגלה בפעם הראשונה כי בפרשה המפורסמת של חפירות הוואקף באורוות שלמה‪ ,‬שבמהלכן פגעו המוסלמים‬
‫קשות בעתיקות הר הבית‪ ,‬סירבה הרשות כבר ב־‪ 1113‬לאשר למוסלמים להפוך את אורוות שלמה למסגד‪ .‬הוא‬
‫מתאר את ההשתלשלות הידועה בפרשה זו וחושף כי על רקע מחדלי הרשויות באורוות שלמה‪ ,‬ביקש קודמו בתפקיד‪,‬‬
‫האלוף (מיל') אמיר דרורי‪ ,‬מהיועץ המשפטי לממשלה לשחרר את רשות העתיקות מחובת הפיקוח על הנעשה בהר‬
‫הבית‪.‬‬
‫עימות עם מבקר המדינה‬
‫באחד הקטעים בספרו חושף דורפמן פרוטוקול מדיון שנערך בלשכתו של השר לביטחון הפנים דאז‪ ,‬פרופ' שלמה בן‬
‫עמי‪ ,‬ב־‪ 1‬בדצמבר ‪ .1111‬הוא מצטט דברים שאומר שם השר בן עמי על‬
‫הסטטוס־קוו בהר הבית‪ ,‬שצריך לשפשף את העיניים כדי להאמין שאכן נאמרו‪" .‬בכל התקופות ותחת כל הממשלות"‪,‬‬
‫אומר בן עמי‪" ,‬מעולם לא נקבעה מסגרת מחייבת לשמירת הסטטוס־קוו‪ ,‬ומעולם לא הובאה לידיעת הפלשתינים‬
‫והוואקף עמדתה הרשמית של ממשלת ישראל לגבי המותר והאסור בהר הבית‪ .‬מעולם גם לא הובהר מה יהיו‬
‫הצעדים שתנקוט מדינת ישראל במקרה של הפרה בסטטוס־קוו‪ ...‬קיימת חובה לממש את הריבונות שלנו על הר‬
‫הבית ולאכוף את חוקי המדינה בכל התחומים‪ ,‬לרבות הפיקוח הארכיאולוגי בהר‪"...‬‬
‫גילוי נוסף בספר שבוודאי יכה גלים עוסק בפגישה הראשונה בין דורפמן כמנהל רשות העתיקות לבין מי שפיקד‬
‫באותה העת על היחידה למקומות קדושים במשטרה‪ ,‬סגן־ניצב ניסו שחם (לימים מפקד מחוז ירושלים)‪" .‬זכור לי"‪,‬‬
‫מעיד דורפמן‪" ,‬משפט אחד ששחם אמר באותה פגישה‪' :‬הנחת העבודה שלי היא שהם (המוסלמים) מנסים להשמיד‬
‫כל שריד לזכר יהודי בהר הבית'"‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫הספר אינו עוסק רק בהיסטוריה אלא גם בכאן ובעכשיו‪ .‬דורפמן קובע כי מאז שנת ‪ 2///‬הוואקף ממשיך לבצע‬
‫עבודות בהר הבית‪ ,‬גם אם אינן דרמטיות כמו העבודות באורוות שלמה‪ ,‬וכי הן מכרסמות באופן עקבי ומתמיד‬
‫בריבונות הישראלית‪" .‬השיגרה"‪ ,‬הוא מספר‪" ,‬כוללת הפרות קטנות של החוק‪ ,‬בשעה שכל אותה העת בודקים שני‬
‫הצדדים את מידת הערנות של האחר‪ .‬זהו מאזן אימה שבו כל צד בודק את גבולות הגיזרה שלו ושל היריב‪ ,‬ועד כמה‬
‫היריב נחוש להגן על גבולות אלה"‪.‬‬
‫בראיונות עיתונאיים שהעניק דורפמן בשנים האחרונות לחייו הוא הביע הבנה להחלטה להטיל חיסיון על דו"ח מבקר‬
‫המדינה שבדק את התנהלות הרשויות העוסקות באכיפת החוק בהר הבית‪ .‬בספר הוא מגלה שעמדתו היתה שונה‪.‬‬
‫"חשבתי שיש לאפשר את חשיפת הדו"ח המלא לציבור"‪ ,‬הוא כותב‪ .‬בפעם הראשונה הוא מספר לציבור כי נקלע‬
‫לעימות קשה עם אנשי מבקר המדינה בנוגע לדרך שעל רשות העתיקות למלא את תפקידה בהר הבית‪" :‬חשתי‬
‫שהמבקר נוטה יותר לפורמליסטיקה של החוק ולפרשנותו‪ ,‬ואילו אני מונחה משיקולי ניהול ובעיקר מהמגע היומיומי‬
‫עם השטח‪ .‬דו"ח המבקר עירער על מקצועיות רשות העתיקות‪ ,‬על סמכותה ועל אחריותה‪ .‬אני סבור כי המבקר הלך‬
‫שבי אחרי הביקורת של הוועד למניעת הרס עתיקות בהר הבית ויצא נגד אופן פעולת הרשות ובעיקר עירער על‬
‫סמכות עובדי רשות העתיקות ועל מקצועיותם"‪.‬‬
‫האיש ששימש מנכ"ל רשות העתיקות עד לפני שנה הקפיד שלא לחשוף את הקטעים האסורים בדו"ח המבקר‪ ,‬אבל‬
‫לא נמנע מביקורת על החלטת המבקר "שלא לבדוק גם את התנהלותו של הדרג המדיני"‪ .‬דורפמן חשב כי "זאת‬
‫הבעיה העומדת בבסיס חולשתו של הדו"ח"‪.‬‬
‫"השתלשלות האירועים בהר הבית"‪ ,‬מסכם דורפמן את הפרק החושפני ביותר בספרו‪" ,‬מחזקת את העובדה‬
‫שלממשלות ישראל אין מדיניות ברורה בנושא הר הבית‪ ,‬והן נגררות כבר שנים אחרי האירועים המתרחשים בשטח‪.‬‬
‫אין בממשלה‪ ,‬בשום ממשלה‪ ,‬גורם אחראי אחד העוסק בענייני הר הבית‪ .‬נראה שתפיסת העבודה של הממשלה היא‬
‫שהעולם אינו מעוניין שנעסוק בענייני הר הבית‪ ,‬שהם כאמור טעונים מאוד בהיבטים פוליטיים ודתיים‪ .‬ואולי חשוב‬
‫מכך‪ ,‬מדיניות הממשלה מושפעת מנחישות המוסלמים בכל הקשור לענייני ההר"‪.‬‬
‫הדיקטטורה של העצמות‬
‫דורפמן‪ ,‬יליד בני ברק‪ ,‬בן להורים ניצולי שואה‪ ,‬גדל כילד תחת רישומי הזוועות שחוו הוריו‪ .‬בגיל ‪ ,3/‬לאחר פטירת‬
‫אמו‪ ,‬הוא גילה לראשונה שהיא היתה נשואה לפני המלחמה וכי איבדה בת‪ ,‬תינוקת‪ ,‬שעל קיומה כלל לא ידע‪ .‬שוקה‬
‫איתר את תמונת התינוקת‪ ,‬אחותו האלמונית‪ ,‬והציב אותה בחדר העבודה שלו בביתו שבגדרה‪.‬‬
‫שנה לאחר מלחמת ששת הימים התגייס דורפמן לצה"ל והתנדב לצנחנים‪ .‬במלחמת יום הכיפורים לחם בסיני וב־‬
‫‪ 1114‬התגייס לשירות קבע‪ ,‬טיפס בסולם הדרגות‪ ,‬לחם במלחמת לבנון הראשונה ובראשית ‪ 1113‬מונה לקצין‬
‫תותחנים ראשי בדרגת תת־אלוף‪ .‬לאחר שחרורו מצה"ל‪ ,‬בנובמבר ‪ ,2///‬מינתה אותו ממשלת ישראל למנכ"ל רשות‬
‫העתיקות‪.‬‬
‫שוקה דורפמן היה מנהלה השני של הרשות אחרי אמיר דרורי‪ ,‬והראשון שלא היה ארכיאולוג בהשכלתו‪.‬‬
‫הארכיאולוגים בוועדת האיתור הצביעו נגד מינויו ויו"ר המועצה לארכיאולוגיה התפטר מתפקידו במחאה על המינוי‪,‬‬
‫אבל דורפמן שרד בתפקיד ‪ 14‬שנה‪ ,‬הרחיב מאוד את היקף פעילותה של הרשות והגדיל את השפעתה ועוצמתה‬
‫במידה ניכרת‪.‬‬
‫אחת הסוגיות הקשות ביותר שעימן התמודד היתה החפירה באתרים שיש בהם קברים‪ .‬פרק זה מכונה בספרו‪ ,‬ולא‬
‫במקרה‪" ,‬הדיקטטורה של העצמות"‪ .‬הוא מכיל בתמצית את השתלשלות החקיקה והפסיקה בסוגיה הטעונה הזאת‪,‬‬
‫וכן סוקר את החפירות הידועות ביותר מסוג זה‪.‬‬
‫בעיקר שופך התיעוד של דורפמן אור חדש על היחסים הדואליים בין רשות העתיקות לבין ארגון "אתרא קדישא"‪,‬‬
‫ש"שם לו למטרה לשמור על כבוד המת ולהילחם בכל מקום שנראה לו שכבוד המת מחולל"‪ .‬את המפגש המתמשך‬
‫עם הארגון דורפמן מגדיר כ"מפגש קשה‪ ,‬טעון וחסר פשרות בין שני עולמות מנוגדים המנסים לחיות יחד על האדמה‬
‫הזאת ולקיים דיאלוג"‪ .‬עוד הוא מעיד כי "לעיתים זהו דיאלוג המבוסס על הבנות ולעיתים זהו דיאלוג אלים"‪.‬‬
‫את בן שיחו‪ ,‬הרב דוד מיכאל שמידל‪ ,‬יו"ר "אתרא קדישא"‪ ,‬מגדיר דורפמן כ"אדם כוחני‪ ,‬כריזמטי וקיצוני מאוד"‪ .‬הוא‬
‫מספר על הגיבוי ששמידל מקבל מרבנים‪ ,‬אבל גם על אירועים לא מעטים שבהם שמידל לא זכה לגיבוי פנים־חרדי‪.‬‬
‫התיעוד המסקרן ביותר נוגע לדיאלוג שדורפמן דאג לקיים במשך שנים‪ .‬דורפמן מספר כי למד לדעת שהבעיה‬
‫החשובה בקשר בין הרשות לשמידל ואנשיו היא חוסר אמון בסיסי ועמוק‪" .‬במהלך השנים"‪ ,‬כותב דורפמן‪" ,‬נפגשתי‬
‫‪33‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫עם הרב שמידל אין־ספור פעמים‪ ,‬בביתו‪ ,‬באתרי עתיקות‪ ,‬במקומות שבהם חפרנו ובישיבה שבה לימד בטבריה‪...‬‬
‫הקשר בינינו היה קשר ענייני‪ ...‬בכל המפגשים האלה מצאתי אדם חדור אמונה וצנוע‪ ,‬שהעיסוק שבחר בו בוער‬
‫בעצמותיו‪ ,‬אדם חסר פשרות שעל אף זאת אפשר להגיע איתו להבנות‪ ,‬והחשוב מכל‪ ,‬נוצרה מערכת יחסים גלויה‬
‫ושקופה‪.‬‬
‫"מ ההיכרות עם שמידל"‪ ,‬רושם דורפמן בספרו‪" ,‬גיליתי שהוא אינו השד שאין דרך לתקשר איתו ושהאופקים שלו‬
‫הרבה יותר רחבים מכפי שתוארו בפניי‪ .‬האיש התמצא היטב בסוגיית זיהוי הקברים‪ ,‬והניסיון שצבר עלה לעיתים על‬
‫הידע של הארכיאולוגים בסוגיה זו"‪.‬‬
‫דורפמן ספג ביקורת קשה על המפגשים הללו ‪ -‬הן מהתקשורת והן מעמיתיו ברשות העתיקות ‪ -‬אבל הוא מציין‬
‫להגנתו כי משנת ‪ 2//3‬ועד סוף מאי ‪ 2/14‬נחפרו במלואם ‪ 211‬קברים‪ ,‬מהם ‪ 42‬במרחב צפון‪ ,‬ונוסף על כך נחשפו‪,‬‬
‫אך לא נחפרו עוד‪ 132 ,‬קברים‪" .‬הקברים לא נחפרו"‪ ,‬הוא מבהיר‪" ,‬מכיוון שנמצא פתרון אחר לפיתוח האתר"‪.‬‬
‫כשהרב שמידל ודורפמן לא הגיעו להבנות ויזמים התעקשו לחפור ‪" -‬חפרנו"‪ ,‬מעיד דורפמן‪" .‬כך עשינו בחיפה על פי‬
‫דרישתו של ראש העיר דאז עמרם מצנע‪ ,‬בכביש חוצה ישראל‪ ,‬בעכו‪ ,‬באשקלון‪ ,‬בנצרת‪ ,‬ביפו ועוד ועוד‪ .‬חפרנו‬
‫בקברים ביום‪ ,‬בגלוי‪ ,‬בשקיפות מלאה ובמקצועיות‪ .‬היזם‪ ,‬שהחליט לחפור כי אין פתרון סביר אחר‪ ,‬הוביל את‬
‫ההידברות עם העולם החרדי ואת הקשר עימו כאשר לא הגענו להסכמות‪ .‬חפרנו גם כשהיה עימות אלים"‪.‬‬
‫אמינותו של התנ"ך‬
‫דורפמן מקדיש עמודים רבים גם לקשר שבין ארכיאולוגיה ופוליטיקה לאומית‪ .‬הוא קובע כי הציונות "השתמשה במדע‬
‫הארכיא ולוגיה לצרכים לאומיים"‪ ,‬וכי "שרידי העבר הפכו לראיות מוחשיות לקשר ההיסטורי בין העם היהודי לארץ‬
‫ישראל"‪.‬‬
‫בן־גוריון ובן־צבי עשו זאת ראשונים בספרם "ארץ ישראל בעבר ובהווה"‪ ,‬ואחריהם מונה דורפמן את פרופ' וויליאם‬
‫אולברייט‪ ,‬הארכיאולוג האמריקני הידוע שחפר בארץ ישראל בראשית המאה שעברה‪ ,‬וגם את פרופ' יגאל ידין‪ ,‬שכתב‬
‫מפורשות כי "הארכיאולוגיה אינה אלא ביסוס של מה שכבר נכתב בתנ"ך"‪ ,‬ואף כי "התנ"ך הוא המקור המהימן ביותר‬
‫שהארכיאולוג יכול למצוא"‪.‬‬
‫ידין‪ ,‬מטעים דורפמן‪ ,‬לא היה חייל בודד במערכה על ביסוס ההיסטוריה והמקרא באמצעות הממצא הארכיאולוגי‪.‬‬
‫אחריו באו פרופ' בנימין מזר‪ ,‬פרופ' נלסון גליק וארכיאולוגים רבים אחרים‪ .‬הוא מקדיש מקום נרחב לתגליותיהם של‬
‫כל אלה בירושלים‪ ,‬בעיר דוד‪ ,‬ברובע היהודי‪ ,‬במנהרות הכותל‪ ,‬במצדה‪ ,‬בחצור הגלילית ובמקומות רבים נוספים‪.‬‬
‫תיעוד מבפנים‪ .‬כריכת הספר "מתחת לפני השטח"‬
‫‪34‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ספרו מציג גם את האסכולה הנגדית שאחד ממבטאיה המובהקים הוא פרופ' זאב הרצוג‪ ,‬במאמרו "התנ"ך ‪-‬‬
‫ממצאים מהשטח" שפורסם ב־‪ .1111‬הרצוג טען שאין ממצאים שמחזקים את הנכתב בתנ"ך וכי "אחרי ‪ 1/‬שנות‬
‫חפירה מאומצת בא"י‪ ,‬מגיעים הארכיאולוגים למסקנה מפחידה‪ :‬לא היו דברים מעולם‪ .‬מעשי האבות הם אגדות עם‪.‬‬
‫לא ירדנו למצרים ולא עלינו משם‪ .‬לא כבשנו את הארץ ואין זכר לאימפריה של דוד ושלמה"‪.‬‬
‫דורפמן התרשם כי "הוויכוח סביב אמינותו ההיסטורית של הטקסט המקראי נוגע לא רק בשאלות היסוד של חקר‬
‫תקופת המקרא‪ ,‬אלא גם בשורשי זהותם היהודית והישראלית של רבים‪ ,‬וכי הוויכוח גולש מתחום המדע והופך לוויכוח‬
‫פוליטי ואידיאולוגי על זכותנו על הארץ‪.‬‬
‫"מנקודת מבטם של הארכיאולוגים"‪ ,‬מבהיר דורפמן‪" ,‬מצב זה אינו רצוי כלל ועיקר‪ ,‬אך נדמה כי הוא בלתי נמנע‪.‬‬
‫המסע הארכיאולוגי בישראל"‪ ,‬הוא מציין בפיכחון‪" ,‬החל בהתלהבות‪ ,‬שאחריה הגיעה ההתפכחות והיום אנו נמצאים‬
‫בשלב שבו הביקורתיות תופסת מקום מרכזי"‪.‬‬
‫ממקום מושבו של דורפמן‪ ,‬מקרה הבוחן הוא סיפור החפירות הארכיאולוגיות בעיר דוד‪ ,‬ש"משקף" לדעתו "בבהירות‬
‫רבה את המאבק בין האסכולות השונות בארכיאולוגיה מצד אחד לבין גופים פוליטיים מצד שני"‪.‬‬
‫החפירות בעיר דוד חשפו את מערכת הביצורים הכנענית שנבנתה סביב מעיין הגיחון‪ .‬בתחתית הגבעה שעליה‬
‫השתרעו בתי העיר‪ ,‬נחשפו קטעי ביצור מתקופת הבית הראשון; בקצה הדרומי של התל נחשפה בריכת השילוח מימי‬
‫הבית השני‪ ,‬ומצפון לה נמשכת מערכת רחובות מדורגים‪ ,‬שקשרו את בריכת השילוח עם הר הבית‪.‬‬
‫בראש גבעת עיר דוד נחשפו קטעי קירות‪ ,‬שלדעת ד"ר אילת מזר‪ ,‬יש לזהותם עם ארמונו של דוד המלך‪ ,‬אבל מסכת‬
‫הגילויים המרשימה הזאת הפכה בסיס לדיון סוער בשאלה אם נכון לחבר בין הממצא הארכיאולוגי לסיפור המקראי‪.‬‬
‫צוואה רוחנית‬
‫השקפתה של "הארכיאולוגיה האלטרנטיבית" זוכה אף היא להתייחסות בספרו של דורפמן‪ ,‬והוא אינו נמנע מלאפיין‬
‫אותה‪" .‬בסיסה של מגמה זו הוא פוליטי‪ ,‬שמאלי‪ ,‬וטיעוניה מתבססים על המחלוקת הנוגעת לסוגיות הקשורות לסכסוך‬
‫הישראל־ערבי"‪ ,‬הוא כותב‪ .‬הארכיאולוגים האלטרנטיביים‪ ,‬על פי דורפמן‪" ,‬הם בדרך כלל אקטיביסטים המחזיקים‬
‫בתפיסת עולם פוליטית וחברתית הכוללת התנגדות לריבונות הישראלית בעיר דוד‪ ,‬לצד שיתוף פעולה עם הקהילה‬
‫הערבית שחיה במקום‪ .‬הם שבים וטוענים כנגד חוקיות החפירה בשטחים שסופחו לירושלים לאחר מלחמת ששת‬
‫הימים‪ ,‬על פי מערכת החוקים הבינלאומית‪ .‬כך התפתחה אידיאולוגיה חברתית שעם הזמן קיבלה צבע פוליטי מובהק‪.‬‬
‫מגמה זו שואבת את כוחה הכללי והאידיאולוגי מארגוני השמאל הרדיקלי הישראלי‪ ,‬ומאנשי אקדמיה וארגונים‬
‫בינלאומיים אנטי־ישראליים"‪.‬‬
‫לאורך שנים שיתף דורפמן פעולה עם עמותת אלע"ד (אל עיר דוד) המממנת את החפירות הארכיאולוגיות בעיר דוד‬
‫כבר שנים רבות‪ .‬בספרו הוא כותב כי לאורך השנים סבר שרשות הטבע והגנים חייבת להיות מעורבת הרבה יותר‬
‫בניהול הגן הלאומי במקום‪ ,‬וכי לא נכון להותיר את הנעשה בעיר דוד באופן בלעדי לניהולה של עמותת אלע"ד‪.‬‬
‫"רשות העתיקות"‪ ,‬מבהיר דורפמן את עמדתו‪ ,‬שבה אפשר אולי לראות את צוואתו הרוחנית‪" ,‬נמצאת בעיר דוד‪,‬‬
‫במנהרות הכותל‪ ,‬בהר ציון ובערים ההיסטוריות מפני שאין היא עוסקת בפוליטיקה ואיננה מעורבת בהבעת דעות‪...‬‬
‫משום סוג שהוא‪ .‬עבודתנו מקצועית‪ ,‬עניינית וחסרת פניות‪ .‬זה החוסן שלנו‪"...‬‬
‫הוא תובע בסיום ספרו "מכל מי שעובד בשטח ומקבל החלטות ‪ -‬להתנהל באורך רוח ובמקצועיות"‪ ,‬ואף "לסייג את‬
‫תפקידו כמייצג ערכי מורשת תרבות של קהילות או של חברות במקומות שבהם הוא חוקר‪ ,‬במיוחד באזורים טעונים‬
‫דתית ופוליטית"‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫הזדמנות לכחלון להוזיל את מחירי המים‬
‫משה כחלון נכנס למשרד האוצר על בסיס הבטחותיו להורדת יוקר המחייה‪ .‬ד"ר ירון‬
‫סוקולוב סבור שהורדת מחיר המים היא צעד מתבקש‬
‫ירון סוקולוב|‬
‫יום חמישי‪ /4 ,‬ביוני ‪12:/2 ,2/13‬‬
‫מנהל רשות המים‪ ,‬אלכס קושניר‪ ,‬נזהר בלשונו אבל אמר לתקשורת כי "שיקולים פוליטיים הם‬
‫שעומדים בפני יישום רפורמות שעשויות להוזיל את מחיר המים בשיעור נוסף של ‪ ."1/%-13%‬משרד‬
‫ראש הממשלה‪ ,‬התשתיות והאוצר לא קידמו מהלכים לייעול משק המים‪ .‬לא רק שלא קידמו אלה פעלו‬
‫לסיכול מהלכי חיסכון מטעמים שונים‪.‬‬
‫בלחץ מרכז השלטון המקומי בלמו במשרדי האוצר והתשתיות את הרצון למזג ולצמצם את תאגידי מים‬
‫מ‪ 33-‬כיום ל‪ 13-‬תוך הפחתת עלות התאגידים‪ .‬כידוע בערים ברחבי המדינה תקורת תאגידי המים נעה‬
‫סביב ‪ 12%‬למי שתיה וחלקם מתנהל בחוסר יעילות ובהעסקת עובדים מיותרים‪ .‬תאגידי המים‬
‫מעסיקים מקורבים פוליטיים לראשי ערים ופוליטיקאים בשכר נאה שזכה בעבר לביקורת מצד מבקר‬
‫המדינה‪ .‬משרד התשתיות מנע ניסיונות לייעל את חברת המים הממשלתית "מקורות" לאחר שוועד‬
‫העובדים הפעיל לחצים‪ .‬באוצר ההתנגדות ביסודה מבוססת על תקציב המדינה – המשרד מתנגד‬
‫להעביר כ‪ 4//-‬מיליון שקל שנגבים כהיטלים מדי שנה חזרה למשק המים כיוון שהכסף עובר לתקציב‬
‫המדינה ולא לייעודו המקורי במשק המים‪.‬‬
‫משרד ראש הממשלה תומך בהמשך סבסוד החקלאים בהיקף של כ‪ 3//-‬מיליון שקל לשנה וסבסוד‬
‫מים לרשות הפלסטינית‪ .‬רשות המים שפרסמה לפני חג השבועות הצהרה "שבכוונתה לחזור ולפעול‬
‫בנחישות מול משרדי הממשלה כדי לגייס את תמיכתם לביטול סבסודים צולבים‪ ,‬החזרת היטלים‬
‫למשק המים" מקווה שהפעם לא תיתקל בהתנגדויות‪ .‬תעריפי המים ירדו כזכור ב‪ 1.3%-‬בינואר ‪2/13‬‬
‫לאחר ירידה של ‪ 3%‬בינואר ‪ .2/14‬ירידה נוספת כאמור של ‪ 13%‬עד סוף ‪ 2/13‬תציג הוזלה‬
‫משמעותית לציבור כפי שהומלץ בדו"ח רמי בלניקוב שעסק במשאבי המדינה גם בנושא המים‬
‫בהרחבה‪ .‬חוסר יעילות מקורות ומחיריה לציבור הייתה גורם מרכזי בשיקולי ועדת בלניקוב‪ .‬הוועדה‬
‫טענה שבסביבת ריבית אפסית התשואה המוכרת כיום לפעילות מקורות ‪( 2.3%‬צמוד) צריכה לרדת ל‪-‬‬
‫‪ 4.3%‬שכן גם צרכני המים זכאים ליהנות מריבית נמוכה בצירוף הורדת מחיר החשמל ב‪1/%-‬‬
‫בפברואר ‪ 2/13‬שצריכה לבדה להשפיע על הוזלת המים ב‪.2.3%-‬‬
‫להוזיל את יוקר המחיה‬
‫שר האוצר החדש‪ ,‬משה כחלון‪ ,‬נבחר על בסיס הבטחתו להוזיל את יוקר המחיה בישראל‪ .‬כחלון מרכז כוח‬
‫פוליטי גדול בממשלה והבטחות מנתניהו לגבות מהלכים להקלה על הציבור‪ .‬לפני כחלון עומדות משימות כבדות‬
‫כמו‪ :‬דיור‪ ,‬מונופול הבנקים‪ ,‬מזון ועוד‪ .‬את הוזלת מחיר המים כחלון יכול לפתור במהירות ללא בעיות מיוחדות‪.‬‬
‫את התנגדות משרד האוצר כחלון פותר בהוראת השר הממונה‪ .‬התנגדות נתניהו תיפתר ביניהם בשיחה וגם‬
‫משרד התשתיות (יובל שטייניץ) אינו אמור להיות בעיה לשר האוצר שמבקש להקל על חיי האזרחים‪ .‬לכן אנשי‬
‫רשות המים צריכים לפנות בפומבי לכחלון שהתחייב להוזיל את יוקר המחיה ויהיה מוזר אם בתוך זמן סביר‬
‫מחיר המים לא ירד ב‪ 13%-‬נוספים‪ .‬מהלך שיקל על כלל הציבור לעמוד בתשלומי המים ויוזיל את יוקר המחיה‪.‬‬
‫דבר שאליו שואף כחלון כמטרה מרכזית‪.‬‬
‫ד"ר ירון סוקולוב‪ ,‬סגן דיקאן במרכז ללימודים אקדמיים (מל"א) אור יהודה‬
‫‪32‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫במערכת הפוליטית שכחו שצה"ל לא עובד לפי מצבי‬
‫הרוח של רה"מ‪ .‬דעה‬
‫נועם אמיר‬
‫‪06/06/2015‬‬
‫המציאות התקציבית אחרי הרכבת הממשלה מחייבת את הצבא להתכונן לאתגרי המחר‪ .‬המערכת‬
‫הצה"לית חייבת להפסיק לקטלג מגזרים כחריגים‬
‫כמו בכל המערכות התלויות בתקציב המדינה‪ ,‬גם בצה"ל ממתינים למעלה משנה לסיום סאגת הרכבת‬
‫הממשלה ולאישור תקציב המדינה‪ .‬הארגון שאמור לפעול על פי תוכנית תקציבית מוסדרת‪ ,‬תקוע בכל‬
‫הקשור לשינוי שהוא עובר מאז כניסתו לתפקיד של הרמטכ"ל החדש‪ ,‬גדי איזנקוט‪.‬‬
‫רק דבר אחד שכחו במערכת הפוליטית‪ ,‬צה"ל לא עובד לפי עונות השנה או מצבי הרוח של ראש‬
‫הממשלה‪ ,‬צה"ל מתכונן היום לאתגרי המחר‪ .‬כל האתגרים שהוצגו מצד המערכת הביטחונית לפני‬
‫שנתיים‪ ,‬כאלה שצה"ל היה אמור להיות ערוך להם היום‪ ,‬יצרו פקק עצום במוכנות של הארגון הצבאי‪.‬‬
‫בדו"ח מבקר המדינה האחרון נמתחה ביקורת נוקבת על מערכת הביטחון ועל מוכנות הצבא‪ .‬הדו"ח‬
‫הביע דאגה ובצדק‪ ,‬מרמת המוכנות‪ ,‬ובמערכת הביטחון לא סתרו את הדברים‪ ,‬להיפך‪ ,‬אישרו אותם‬
‫ותלו אותם בבעיית התקציב‪.‬‬
‫בשנה האחרונה דיברו רבות על העימותים הצפויים בדרום ברצועת עזה‪ ,‬בצפון מול חיזבאללה וסוריה‪ ,‬גם‬
‫בגדה מול הפלסטינים ואפילו בגבול ישראל מצרים‪ .‬בצה"ל לא המתינו לתקציב והסיטו כספים ממקורות‬
‫אחרים בתוך הארגון לטובת אימונים והתעצמות‪ .‬החלטה נכונה לתעדף את האתגרים‪ ,‬בפועל צה"ל ימצא‬
‫עצמו שוב מבוקר ובצדק‪ ,‬ורק בדו"ח הבא נדע מה נפגע בגלל הסאגה הפוליטית‪.‬‬
‫בצה"ל ציירו על ציר הזמן התקציבי נקודות קריטיות‪ ,‬כאשר שתיים מהן כבר נחצו‪ .‬האחת‪ ,‬זהות ראש‬
‫הממשלה ושר הביטחון‪ ,‬השנייה היא הכנת תקציב רב שנתי‪ .‬הנקודה הקריטית הבאה היא ציפייה לראות‬
‫איך תחולק העוגה הכלכלית בין המשרדים והנקודה שלאחריה היא תוצר ההסכם עם איראן‪ .‬בנקודת‬
‫החלוקה במערכת הביטחון‪ ,‬מקווים לראות אישור לאותה תוכנית שתסייע לצה"ל לבנות צבא לשנים‬
‫הבאות‪ .‬זו ההשלכה של תקציב רב שנתי‪ .‬חמש שנים של תקציב ידוע מראש יאפשר למערכת הביטחון‬
‫לבנות תכניות עתידיות לשנים הבאות‪ .‬אם ממשלת ישראל תתמוך ותאשר‪ ,‬תגדיל את התקציב בהתאם‪,‬‬
‫בצה"ל ינשמו לרווחה‪ .‬אם לא‪ ,‬צה"ל לא יוכל להתכונן לשלל האתגרים כפי שמצופה ממנו‪.‬‬
‫הנקודה הקריטית הבאה‪ ,‬ההסכם עם איראן‪ ,‬שלכל הדעות הופך לעצם בגרון עבור ישראל‪ .‬ארצות הברית‬
‫תצטרך לרכך את הביקורת ואת התרחישים שמציבים בישראל להסכם המתגבש וההערכה היא כי היא‬
‫תרכך זאת באמצעות חימוש נוסף של מערכת הביטחון במטוסי חמקן‪ ,‬ובתקציבים להעצמת מערכת‬
‫ההגנה של ישראל‪.‬‬
‫בשבועות הקרובים ייחשף דוח וועדת לוקר שצפוי להמליץ על שורה של שינויים במבנה צה"ל‪ ,‬בין היתר‬
‫הורדת גיל הפרישה ל‪ ,42-‬כפי שנחשף בעבר במעריב השבוע‪ .‬השינויים במבנה הצבא יחסכו למערכת‬
‫‪31‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫הביטחון למעלה ממיליארד שקלים בשנים הקרובות‪ .‬ממשלת ישראל תצטרך להחליט האם לשלם בכסף‬
‫רב לטובת חיסכון והתייעלות או שמא להמשיך במתכונת הנוכחית‪ .‬אם תאשר הממשלה את המלצות‬
‫לוקר‪ ,‬תאלץ לפתוח את הכיס ולהוסיף סכום עתק של ‪ 1‬מיליארד שקל לתקציב הביטחון‪ .‬את הרווח‬
‫תראה בעשרים השנים הבאות‪ .‬הדבר הכי גרוע שיכול לקרות למערכת הביטחון הוא אישור חלקי של‬
‫המלצות‪ ,‬דבר שיוביל את המערכת מצד אחד לייצר התייעלות דרמטית ומצד שני לעשות את החישובים‬
‫הבלתי אפשריים מבחינה תקציבית‪ .‬בצה"ל יצטרכו להחליט במה לפגוע ואת מה לייעל‪ .‬עד שממשלת‬
‫ישראל החדשה והתזזיתית תואיל בטובה לסיים את סאגת הרכבת הממשלה‪ ,‬בצה"ל ימשיכו לעסוק‬
‫בהכנה ליום שאחרי‪ .‬מתח רב שורר במשרדי אגף התקציבים וגם חוסר ודאות כלכלית שעלול להפוך‬
‫למוקש הביטחוני הבא של ישראל‪.‬‬
‫צה"ל חייב להפסיק לקטלג מגזרים כחריגים‬
‫בימים של רוח סערה הדורשת מהחברה הישראלית לעצור את גל הגזענות ברחובות‪ ,‬דווקא במערכת‬
‫הצה"לית‪ ,‬שהחברה הישראלית יכולה ללמוד ממנה רבות‪ ,‬חייבים לשנות מחדש את הגדרות האוכלוסיות‬
‫המיוחדות‪ .‬הצעד הראשון‪ ,‬סגירת גדוד חרב הדרוזי‪ ,‬הוא צעד נכון‪ .‬גורם בכיר בצה"ל אומר כי ההחלטה‬
‫נבעה מתוך רצון לעצור את הגדרת הלוחמים הדרוזים כאוכלוסייה מיוחדת ולשלבם בגדודי החי"ר‪.‬‬
‫אין ספק שמדובר בהחלטה חשובה מאוד‪ ,‬אולם בסיסה הוא לא התחשבות בדרוזים אלא התייעלות‬
‫במערכת‪ ,‬שכן צה"ל בשנים האחרונות לא באמת הצליח לאייש את הגדוד הדרוזי‪ .‬במקרה הזה נאלץ‬
‫צה"ל לחזור ‪ 2/‬שנה לאחור לימים בהם הכתיב לחיילים היכן לשרת ולא התחשב בהם‪ .‬באותה צורה‬
‫חייבת מערכת הביטחון לעצור את הגדרת הישראלים יוצאי אתיופיה כאוכלוסייה מיוחדת‪ ,‬כך גם‬
‫בהתייחסה לבדואים‪ ,‬לצ'רקסים ואפילו לחיילים הבודדים‪.‬‬
‫עד היום המערכת הגדירה אותם כך בגלל הצרכים המיוחדים שנדרשו לספק להם לצורך ההשתלבות‪.‬‬
‫אולם אם בצה"ל רוצים לתקן אפליה חייבים בראש ובראשונה לשנות הגדרות‪ .‬אין מניעה להמשיך‬
‫ולהעניק חבילות ת"ש לאותם חיילים בדיוק כמו שמעניקים לחיילים נזקקים‪ .‬ההחלטה מתחילה מלמעלה‬
‫ורק אם תתקבל ותחלחל מטה‪ ,‬יוכל הארגון הצבאי להסתכל בתוך עיניים של אותן אוכלוסיות ולהעניק להן‬
‫באמת זכות של שווים בין שווים ויכולת להתמודד עם השירות‪ ,‬ואולי הכי חשוב‪ ,‬לרכוש כלים אמיתיים ליום‬
‫שאחרי שיפשטו את המדים‪.‬‬
‫לרשימת האוכלוסייה המיוחדת לא מניתי בכוונת תחילה את הקהילה החרדית מהסיבה הפשוטה‪,‬‬
‫הגדרתם כאוכלוסייה מיוחדת נובעת מעניינים פוליטיים בלבד‪ .‬ביחס אליהם גם בצה"ל עדיין לא יודעים‬
‫איך להתמודד עם החוקים המשתנים עם החלפתם של שרי האוצר ועם כניסתן של המפלגות החרדיות‬
‫לממשלה‪ .‬גם במקרה הזה ממתינים בצה"ל ליום שאחרי כדי להבין מה ההוראות בכל הקשור לגיוס‬
‫חרדים ולשילובם‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫מכתב פתוח לשרת המשפטים‪" :‬חובה לטפל‬
‫בסוגיית השופטים השחוקים"‬
‫מיכה לינדנשטראוס‬
‫‪06/07/2015‬‬
‫מבקר המדינה לשעבר‪ ,‬השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס‪ ,‬מגיש לשרת המשפטים איילת שקד צרור‬
‫עצות לקיצור ההמתנה לפסקי הדין‪ ,‬לצמצום עינויי הדין למתדיינים ולחיזוק אמון הציבור במערכת‬
‫שרת המשפטים החדשה‪ ,‬איילת שקד‪ ,‬בוודאי מביאה עמה רעיונות ותוכניות שבמרכזן הדרישה להיטיב את‬
‫השירות הניתן לציבור‪ .‬שנים ארוכות אנו מבקרים שוב ושוב את מערכת המשפט‪ ,‬בטענה החוזרת ונשנית כי‬
‫הפגיעה המרכזית בציבור נובעת מהתמשכות היתר של המשפטים האזרחיים והפליליים‪.‬‬
‫השופטים‪ ,‬כפי שאנו שומעים (ורואים)‪ ,‬אינם חוסכים מאמץ להתגבר על הפיגורים המלווים את המערכת‪ ,‬אך‬
‫כוחם בפתרון הבעיה מצומצם יחסית‪ ,‬כאשר הגבול הנתון בנושא זה הוא גבול מדיניות התקציב‪ .‬הרי זה שנים‬
‫אנו נתונים ב"מלכודת" התקציב‪ ,‬כאשר צורכי המדינה בתחומי הקיום היומיומי‪ ,‬בביטחון‪ ,‬בכלכלה‪ ,‬בשכר‪,‬‬
‫בבריאות ובעוד נושאים אחרים‪ ,‬כהנה וכהנה‪ ,‬מקבלים עדיפות לאומית בסולם הדרישות‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬בל נשכח כי בשנים האחרונות חלו שיפורים‪ .‬למשל‪ ,‬בחלק נכבד מהמבנים של מערכת המשפט נבנו‬
‫היכלות משפט ראויים‪ ,‬האדמיניסטרציה של בתי המשפט השתפרה‪ ,‬ובראש וראשונה‪ ,‬כמובן‪ ,‬נוספו תקנים‪.‬‬
‫אומנם עדיין לא מספיקים לשופטות ושופטים חדשים במערכת‪.‬‬
‫המאמצים לשיפור השירות לאזרח נעשו מתוך ראיית המצוקה‪ ,‬בעיקר בתחום התמשכות היתר של הדיונים‬
‫המשפטיים‪ ,‬שהם החלק הכואב במיוחד לציבור‪ .‬התמשכות זו אינה רק תוצאה של מספר השופטות והשופטים‬
‫המכהנים כיום על כס המשפט‪ ,‬אלא גם של כמות התיקים המסתיימים בהליכי המשפט‪ .‬מעל לכל ובדרגת‬
‫חשיבות הבכירה ביותר עומדת‪ ,‬כמובן‪ ,‬הדרישה לאיכות גבוהה של פסקי הדין וההחלטות השיפוטיות‪.‬‬
‫אני מציע לשרת המשפטים‪ ,‬איילת שקד‪ ,‬כמה עצות שימושיות שיש בכוחן‪ ,‬אם ימומשו בהקדם‪ ,‬כדי לשפר את‬
‫מערכת המשפט שלנו‪ :‬יש לבדוק מחדש‪ ,‬בשיתוף הדוק עם מנהל בתי המשפט וצוותו‪ ,‬אם תקני השופטים‬
‫והאדמיניסטר ציה של מערכת המשפט כיום עומדים בפני הגידול שחל בעבודת בתי המשפט עם השנים‪ .‬האם‬
‫אין מקום לרביזיה משמעותית בבדיקת הנושא והסקת מסקנות ראויות? עם זאת‪ ,‬אני מסכים לאמירה הקובעת‪:‬‬
‫"מוטב שהצדק ישתהה מאשר אי הצדק יוחש"‪.‬‬
‫אין חולק על כך ששיהוי הדין יוצר חשש לעיוות דין‪ .‬תקנים שהתאימו למערכת השיפוט לפני עשור שנים ואפילו‬
‫פחות‪ ,‬אינם מתאימים עוד וחייבים רענון‪ ,‬תוך כדי בדיקה יסודית‪ .‬כדאי ששרת המשפטים תמנה צוות בכיר‬
‫מטעמה שייתן את דעתו לסוגיה חשובה זו וימצא את הפתרון המתאים לבעיה‪ .‬פיגורים במתן הכרעות משפטיות‬
‫פוגעים באמון הציבור במערכת‪ ,‬על כל השלכותיו‪.‬‬
‫יש לקיים בירור יסודי בנושא אורכם של פסקי הדין‪ .‬חייבים למצוא פתרון מעשי לכתיבה הארוכה יתר על המידה‬
‫של פסקי דין על ידי חלק נכבד מהשופטים‪ .‬זאת בלי שהדבר יפגע‪ ,‬כמובן‪ ,‬ברמתה של הפסיקה‪ .‬קורסים‬
‫‪31‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫מעשיים‪ ,‬בשיתוף מומחים‪ ,‬שבהם ישתתפו כל השופטים‪ ,‬ללא יוצא מהכלל‪ ,‬ישפרו את המצב ויסייעו לשופטים‬
‫בפתרון בעיית יומניהם העמוסים לעייפה‪.‬‬
‫יש לעודד שיתוף פעולה משמעותי בין השרה לבין מוסדות לשכת עורכי הדין‪ .‬שיפור האיכות המקצועית של‬
‫עורכי הדין והידוק הפיקוח האתי והמשמעתי על עבודתם הם ערובה לשירות יעיל ומקצועי שיוכל האזרח לקבל‬
‫מפרקליטו (ואולי גם זול יותר) והם צריכים לעמוד בראש טבלת הדרישות של השרה מלשכת עורכי הדין‪,‬‬
‫המרכזת בידיה כוח רב‪ .‬שיתוף הפעולה האמור מחייב רביזיה אצל המתמחים בעריכת הדין ובמבחני לשכת‬
‫עורכי הדין‪.‬‬
‫יש לעודד שיתוף פעולה משמעותי בין השרה לבין נציגות השופטים הארצית המייצגת את שופטי ישראל‪ .‬עמדת‬
‫נציגות השופטים יכולה להיות כלי עזר חשוב בשקילת ובדיקת האופציות השונות לשיפור תפקודה של המערכת‬
‫השיפוטית‪.‬‬
‫חובה לטפל בהקדם בסוגיית "השופטים השחוקים" והבלתי מתאימים במערכת‪ .‬חייבים למצוא דרך לפתרון‬
‫בעייתם של אותם שופטים‪ ,‬כדי שייפרשו מן המערכת ובכך יימנעו עינויי דין ועיוותי דין‪ ,‬חלילה‪ ,‬ממתדיינים‬
‫המאבדים את אמונם במערכת‪ .‬צעדים אלה חובה לעשות בדיסקרטיות וברגישות רבה‪ ,‬בלי לשכוח את פרי‬
‫עבודתם של אותם שופטים בהיותם במיטבם על כס המשפט‪.‬‬
‫נושא הפיקוח על עבודת הפרקליטות זכה בשנים האחרונות למספר רב של דיונים בכנסת ובוועדותיה‪.‬‬
‫הפרקליטות אינה יכולה לתפקד כהלכה אם לא תהיה ביקורת ראויה על עבודתה‪ .‬כיום קיימת אומנם‬
‫ביקורת מסוימת על עבודת הפרקליטות (כולל ביקורת של מבקר המדינה)‪ ,‬אך הגיעה העת להעלות את‬
‫הנושא בפני שרת המשפטים‪ ,‬כדי להגיע לתוצאה סופית ומחייבת‪ .‬תוצאה זו תחזק בוודאי את אמון הציבור‬
‫בפרקליטות על כל שלוחותיה‪ ,‬כולל לשכת היועץ המשפטי לממשלה‪ .‬נושא זה צריך לקבל עדיפות בבדיקות‬
‫שרת המשפטים וכל עכבה בטיפול אינה לטובה‪ ,‬מה גם שהיא יקרה תקציבית‪ .‬הליך של גישור יסייע‬
‫לפתרון מהיר והולם‪.‬‬
‫אני משאיר ב"צריך עיון" את ההצעה להקים ערכאת ערעור מיוחדת ("הערכאה הרביעית") שתדון בכל הערעורים‬
‫המוגשים לבית המשפט העליון כיום (למשל ערעורים על מידת העונש) ובכך יתפנה יומנם של שופטי בית‬
‫המשפט העליון השומעים כיום את כל הערעורים המוגשים לגבי קולת העונש או חומרתו‪ .‬להצעה זו יש תומכים‬
‫לא מעטים אך גם לא מעט מתנגדים‪ .‬אולי כדאי לבדוק כיצד פתרו את הנושא מדינות מתקדמות אחרות בעולם‪.‬‬
‫ועצה אישית לשרה שקד‪ :‬תפקידך כשרת המשפטים הוא אחד הבכירים והמהותיים ביותר בממשלה‪ .‬קרוב‬
‫לוודאי שתצטרכי להשקיע את כל מרצך ויוזמותייך בעבודת המשרד‪ .‬זכרי כי גם אם בחלק מן הציבור קיימת‬
‫ביקורת‪ ,‬אנו גאים במערכת המשפט שלנו‪ .‬אם קיימות דרישות לתקן את המערכת בתחומים שונים‪ ,‬צריך לבדוק‬
‫אותן כדבעי‪ ,‬בזהירות רבה‪ ,‬תוך ראייה כוללת שבית המשפט העליון‪ ,‬כמו גם הערכאות הנמוכות יותר‪ ,‬הם‬
‫הביטוי המרכזי לדמוקרטיה המתקיימת לתפארת המדינה ומהווה דוגמה ומופת להרבה מדינות‪ ,‬בהן גם‬
‫המפותחות והמתקדמות בעולם‪.‬‬
‫עלי והצליחי!‬
‫מיכאל לינדנשטראוס‬
‫שופט מחוזי בדימוס‪ ,‬מבקר המדינה לשעבר‬
‫בן ‪ ,78‬שיחק כדורגל בהפועל ירושלים בשנות ה־‪ .21‬אב לשלוש בנות‪ ,‬אחת מהן שופטת‬
‫היה תובע צבאי‪ ,‬שופט צבאי‪ ,‬תעבורה‪ ,‬שלום ומחוזי‪ ,‬נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה‪ ,‬עד לפרישתו‬
‫לגמלאות ב‪5112-‬‬
‫ב־‪ 5112‬נבחר למבקר המדינה‪ .‬ראה במאבק בשחיתות תפקיד עיקרי‪ .‬ב־ ‪ 5103‬נבחר ליו"ר עמותת‬
‫שקיפות בינלאומית ‪ -‬ישראל‬
‫‪2/‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫כחלון מתחיל במימוש התוכניות ‪ -‬סוף הדיור להשכרה‬
‫קבינט הדיור ידון מחר בהצעת שר האוצר לרכז בידיו את כל סמכויות הדיור‪ .‬בין הצעדים הראשונים קיצוץ דרסטי‬
‫של בניית דירות להשכרה‪ .‬הצעד אמנם צפוי לקבל את אישור הקבינט ‪,‬אך עלול להיתקל בקשיים בכנסת‬
‫אמיתי‬
‫גזית ‪ 07.06.15, 06:51 18‬תגובות‬
‫קבינט הדיור שיתכנס מחר (ב') לראשונה ידון בתוכניתו הגרנדיוזית של שר האוצר משה כחלון לקבל לידיו את כל‬
‫הסמכויות הקשורות בתחום הדיור‪ .‬הצעת ההחלטה של כחלון כוללת את העברתו הסופית של מינהל התכנון ממשרד‬
‫הפנים למשרד האוצר ‪,‬הקמת מטה דיור במשרד האוצר‪ ,‬מתן הרשאות לתכנון ושיווק קרקעות לחברות הממשלתיות‬
‫עמידר‪ ,‬ערים ודירה להשכיר לצד רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ומשרד הבינוי וכן הקמת ועדה לתכנון ופיתוח שתקצה‬
‫קרקעות לגופים הללו במקום רמ"י ‪.‬‬
‫הסוף לדיור להשכרה‬
‫הצעת ההחלטה של כחלון‪ ,‬שתעלה מחר להצבעה בישיבתו הראשונה של קבינט הדיור‪ ,‬טומנת בחובה את‬
‫סופו של הדיור להשכרה‪ .‬הקבינט ידון בהצעה להעביר כמה מתחמי קרקעות שניתן לבנות עליהן ‪ 2/‬אלף‬
‫יחידות דיור לתכנון במסלול מואץ של הותמ"ל (ועדה לקידום מתחמים מיוחדים‪).‬‬
‫על פי החוק‪ 3/% ,‬מהדירות במתחמים כאלה מוקצות להשכרה‪ ,‬אלא שהצעת ההחלטה מנצלת פרצה בחוק‬
‫המאפשרת לממשלה לחרוג מהקצאת הדירות להשכרה במקרים מיוחדים‪ ,‬והקבינט צפוי להחליט שרק ‪1%‬‬
‫מהקרקעות יוקצו לבניית דירות להשכרה‪ .‬כלומר‪ ,‬רק ‪ 1,42/‬מ־‪ 2/‬אלף יחידות הדיור שייבנו ייועדו להשכרה‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬על פי נוסח ההצעה שהועברה לחברי הקבינט‪ ,‬במתחם במערב קריית גת‪ ,‬שבו ניתן לבנות ‪4,///‬‬
‫דירות‪ ,‬רק ‪ 1/%‬מהן ייועדו להשכרה‪ ,‬וברובע מנחם בבאר שבע‪ ,‬שבו מתוכנן מתחם של ‪ 4,2//‬יחידות דיור‪,‬‬
‫לא יוקצו כלל דירות להשכרה‪.‬‬
‫בנוסח ההצעה מוסבר כי הוחלט לצמצם את הדיור להשכרה במתחמים אלה או לוותר עליו בשל הערכה כי‬
‫התשואה הצפויה נמוכה מדי ותרחיק יזמים מהמכרז‪.‬‬
‫על פי הצעת ההחלטה‪ ,‬ישנם שני מתחמים שבהם לא יחרגו מהוראת החוק להקצות ‪ 3/%‬מהדירות שייבנו‬
‫להשכרה ‪ -‬שכונת עין תכלת בנתניה ומורדות רמות בירושלים ‪ -‬אך מספר הדירות להשכרה שייבנו שם זניח‪:‬‬
‫‪ 24/‬בנתניה ו־‪ 42/‬בירושלים ‪.‬‬
‫אביגדור יצחקי ‪ -‬יו"ר מטה הדיור‬
‫כמו כן יתבקש הקבינט לאשר מתן פטור ממכרז למינוי יו”ר מטה הדיור‪ ,‬שמעמדו‪ ,‬שכרו ותנאיו העסקתו יהיו‬
‫כשל מנכ”ל משרד ממשלתי‪ ,‬זאת בשל בהילות וחשיבות המינוי‪ .‬כחלון מתכוון למנות לתפקיד את אביגדור‬
‫יצחקי‪ .‬בנוסף‪ ,‬הקבינט ידון מחר באישור העברה של תוכניות בהיקף כולל של ‪ 2/‬אלף יחידות דיור ‪ -‬בין היתר‬
‫במתחמים בקריית גת‪ ,‬נתניה ‪,‬באר שבע‪ ,‬בסמת טבעון וטמרה ‪ -‬לותמ"ל (הוועדה לתכנון ולבנייה של‬
‫מתחמים מועדפים ‪).‬‬
‫כל אלה הם צעדים שנועדו לאפשר לכחלון לממש את תוכנית הדיור שלו‪ .‬לפי כחלון ‪,‬הפתרון למשבר הדיור‬
‫גלום בהגדלת היצע הדירות בקצב מהיר‪ .‬כדי לעשות זאת מבקש שר האוצר לרכז סמכויות רחבות ושליטה‬
‫חסרת תקדים בשרשרת התכנון והבנייה ‪ -‬משלב תכנון הקרקע‪ ,‬דרך פיתוחה ועד שיווקה ליזמים‪ .‬כחלון‬
‫מזהה שלושה כשלים מרכזיים בשרשרת התכנון כפי שהיא פועלת כיום ‪ -‬משילות‪ ,‬תחרות וניהול ‪ -‬ומציע‬
‫‪21‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫רפורמה במבנה מערכת התכנון וניהול קרקעות המדינה כדי לפתור אותם‪.‬‬
‫להסיר חסמים שמקשים את הגדלת היצע הדירות‬
‫לפי כחלון וראש מינהל התכנון בינת שוורץ‪ ,‬עצמאות מוסדות התכנון (ועדות התכנון המחוזיות) ביחס למינהל‬
‫התכנון והחופש שלהם להצביע בניגוד למדיניות הממשלה מעכבים החלטות תכנוניות ופוגמים במאמצים‬
‫להגדיל את היצע הדיור‪.‬‬
‫לכן כחלון מבקש להפוך את מינהל התכנון ליחידת סמך של משרד האוצר ולהקנות לו סמכויות כשל משרד‬
‫ממשלתי‪ .‬המהלך הזה‪ ,‬בצירוף הכפפת היו"רים של הוועדות המחוזיות לשר האוצר וראש המינהל‪ ,‬אמור‬
‫לפתוח את החסם הזה‪.‬‬
‫בניגוד לכחלון‪ ,‬היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין חושב שאי אפשר לפגוע בעצמאות הוועדות המחוזיות‬
‫הקבועה בחוק‪ ,‬ולכן כדי לממש את החזון של כחלון נדרש שינוי בחוק התכנון והבנייה‪.‬‬
‫המתנגדים למהלך הזה של כחלון חוששים כי הוא ינתק את מינהל התכנון מהשטח‪ .‬לדידם ‪,‬הסכנה היא כי‬
‫יונחתו על הרשויות המקומיות החלטות שאינן מתחשבות בצרכים שלהן ואף מזיקות להן‪ .‬בהקשר זה מסרה‬
‫החברה להגנת הטבע ל"כלכליסט" כי "ההצעה חושפת את השתלטות משרד האוצר על מערכת התכנון‪,‬‬
‫המובילה לפגיעה בדמוקרטיה ובזכויות הציבור‪ .‬מינהל התכנון הופך להיות מינהל הדיור‪ ,‬ושאר תחומי‬
‫אחריותו ‪ -‬תחבורה‪ ,‬אנרגיה ומים‪ ,‬סביבה ובריאות הציבור ‪ -‬נדחקים לשוליים למרות חשיבותם‪".‬‬
‫עד עתה רשות מקרקעי ישראל חילקה את הקרקעות שהיא מנהלת בינה לבין משרד הבינוי ‪,‬ובשנה האחרונה‬
‫הוקצו גם מעט קרקעות לחברת דירה להשכיר‪ .‬כל אחד מהגופים האלה מתכנן את הקרקע בעצמו ומוציא‬
‫אותה למכרז‪.‬‬
‫כחלון מוצא בהליך הזה שני פגמים יסודיים‪ :‬ראשית‪ ,‬לא הגיוני כי רמ"י‪ ,‬שאמורה להתחרות במשרד הבינוי‬
‫ובגופים מתכננים אחרים‪ ,‬תקצה להם קרקעות‪ ,‬שהרי ברצותה תסגור את הברז ותביס את מתחריה‪ .‬שנית‪,‬‬
‫בכל מכרז נדרשים היזמים לשלם היטלי פיתוח הנקבעים בהסכם עם הרשות המקומית לצורך הקמת‬
‫התשתיות בשכונה החדשה‪ .‬בשנה האחרונה טענו יזמים רבים כי היטלי הפיתוח קפצו בעשרות אחוזים‬
‫ובעקיפין העלו את מחירי הדירות‪ .‬על פי דברי ההסבר המובאים בהצעת ההחלטה‪ ,‬יש סיכון כי הגופים‬
‫המתכננים (משרד הבינוי‪ ,‬רמ"י ‪,‬דירה להשכיר) שיתחרו ביניהם על חתימת הסכמי פיתוח עם הרשויות‬
‫המקומיות יגדילו את היטלי הפיתוח כדי להקדים את המתחרים בחתימה על ההסכם‪.‬‬
‫לפיכך הקבינט יידרש להחליט ביום שני על הקמת ועדה לתכנון ופיתוח אשר תקצה קרקעות למשרד הבינוי‪,‬‬
‫רמ"י‪ ,‬דירה להשכיר וחברת ערים וכן תדון בהסכמי הפיתוח עם הרשויות ותאשר אותם‪ .‬לפי ההצעה‪ ,‬משרד‬
‫הבינוי יקבל קרקעות בפריפריה ויהיה אמון על הקמת יישובים חדשים‪ ,‬ואילו‬
‫רמ"י תקבל על עצמה את פיתוח ושיווק הקרקעות של המחנות שצה"ל יפנה ותמשיך לטפל בהסכמי הגג מול‬
‫הרשויות‪.‬‬
‫לפתור את הסרבול והסחבת שמאפיינים את ענף הנדל"ן‬
‫דו"חות רבים ‪ -‬בין היתר של ועדת חקירה ממלכתית ושל מבקר המדינה ‪ -‬תיארו את הבלגן בענף‬
‫הנדל"ן‪ :‬היעדר נתונים‪ ,‬ניהול לוקה ומאות חוקים שקבעו עשרות גופים הפכו את הענף למסורבל וכעת‬
‫נדרשות ‪ 03‬שנים בממוצע לבניית בניין‪.‬‬
‫כדי לשפר זאת כחלון רוצה לרכז סמכויות‪ :‬אם הצעתו תתקבל מחר‪ ,‬משרד הבינוי יוכפף גם הוא למשרד‬
‫האוצר‪ ,‬בדומה למינהל התכנון‪ ,‬זאת נוסף לרמ"י והחברות דירה להשכיר וערים‪ .‬על התיאום בין כל הגופים‬
‫האלה יהיה אמון מטה הדיור‪ ,‬שהיו”ר שלו ישמש גם כיו"ר ועדת התכנון והפיתוח‪ ,‬יו"ר המועצה הארצית‬
‫לתכנון ולבנייה‪ ,‬יו"ר הותמ"ל ויור הות"ל (הוועד לתשתיות לאומיות‪).‬‬
‫‪22‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫היומן נחשף‪ :‬למה נפגש מבקר המדינה עם נוני‬
‫מוזס ורמי לוי?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שלוש פגישות עם נתניהו‪ ,‬שתיים עם אלפרד אקירוב ופגישות רבות בנושא חשיפת שחיתויות ■ בעקבות‬
‫בקשת התנועה לחופש המידע‪ :‬היומן המפורט של המבקר יוסף שפירא ל‪ 5102-‬נחשף‬
‫דפנה לוצקי‪ ,‬צבי זרחיה‪ ,‬נתי טוקר‬
‫‪/4./2.2/13‬‬
‫‪13:34‬‬
‫מבקר המדינה יוסף שפירא הוא איש עסוק ביותר ‪ -‬כך עולה מיומנו המפורט ל‪ ,2/14-‬שנחשף לבקשת‬
‫התנועה לחופש המידע‪ .‬מעבר לפגישות העבודה השוטפות עם צוותו‪ ,‬נפגש שפירא עם רגולטורים‪ ,‬מבוקרים‬
‫ועורכי דינם‪ ,‬חושפי שחיתויות‪ ,‬שרים ובעלי תפקידים בשירות הציבורי‪.‬‬
‫בין היתר‪ ,‬קיים המבקר פגישות לימודיות‪ ,‬כמו זו שנערכה עם יוסי בכר‪ ,‬יו"ר בנק דיסקונט‪ ,‬שכותרתה היתה‬
‫"שעה קלה על כלכלה"; פגישות רקע‪ ,‬כמו זו שהיתה עם שר הרווחה ושרת הבריאות דאז בנוגע לזרים חסרי‬
‫מעמד; וכן פגישות עם אזרחים ומתלוננים‪ ,‬ופגישות עבודה שוטפות הנוגעות לשלל נושאים הנבדקים במשרד‬
‫המבקר ‪ -‬נסיעות שרים לחו"ל‪ ,‬ביטחון תזונתי‪ ,‬חריגות הבנייה בסינמה סיטי ועוד‪.‬‬
‫"מדובר באחד היומנים המפורטים ביותר שקיבלנו"‪ ,‬אומרת אלונה וינוגרד‪ ,‬מנכ"לית התנועה לחופש המידע‪" .‬אין‬
‫לנו אלא להעריך את שיתוף הפעולה ומידת השקיפות שמוביל בתשובה זו המבקר‪ .‬חבל שמשרדים אחרים לא‬
‫פעלו כמוהו"‪.‬‬
‫הפגישות המעניינות ביותר של המבקר הן ללא ספק אלה שהתקיימו עם ראש הממשלה‪ ,‬בנימין נתניהו‪ ,‬לאור‬
‫רגישות היחסים ביניהם ‪ -‬שפירא מונה לתפקיד בתמיכתו הנלהבת של נתניהו‪ .‬ב–‪ 2/14‬קיים המבקר ‪12‬‬
‫פגישות הנוגעות לנתניהו‪ ,‬מהן שלוש בנוכחות ראש הממשלה עצמו‪.‬‬
‫הפגישה הראשונה היתה באפריל‪ ,‬במשרד ראש הממשלה‪ ,‬והוגדרה כפגישה בעניין הביקורת על היערכות‬
‫העורף‪ .‬הפגישה השנייה התקיימה באוגוסט‪ ,‬והיתה ישיבה מסווגת עם ראש הממשלה ועם מזכירו הצבאי‬
‫בלשכת ראש הממשלה‪ .‬הפגישה השלישית היתה בנובמבר במעון הרשמי ברחוב בלפור‪ ,‬ועסקה בדו"ח על‬
‫מעונות ראש הממשלה‪ ,‬כדי שהמבקר יוכל לראות בעצמו את הפגמים והנזקים במעון‪ .‬אגב‪ ,‬לא היתה זו הפעם‬
‫הראשונה שבה הוזמן שפירא לביתו של נתניהו ‪ -‬הוא בא לפגישת היכרות אישית עם בני הזוג עוד לפני מינויו‬
‫לתפקיד‪.‬‬
‫במשרד המבקר מסבירים‪" :‬הפגישה התקיימה עם צוות הביקורת‪ ,‬לבקשת לשכת ראש הממשלה‪ ,‬במטרה‬
‫להתרשם ממצבו של מעון ראש הממשלה‪ ,‬והדבר אף בא לידי ביטוי בדו"ח שהוגש‪ .‬ביקור במקום שנתון‬
‫לביקורת הוא במרבית המקרים חלק אינהרנטי מעבודת הביקורת‪ .‬כמו כן‪ ,‬כמקובל ביחסים שבין רשויות השלטון‬
‫השונות‪ ,‬פגישות בין נשיא המדינה‪ ,‬ראש הממשלה ונשיא בית המשפט העליון לבין מבקר המדינה‪ ,‬מתקיימות‬
‫בלשכותיהם‪ .‬הגעת ראש הממשלה למשרד מבקר המדינה דורשת היערכות ביטחונית מיוחדת‪ ,‬שכרוכה בעלויות‬
‫מיותרות"‪.‬‬
‫דו"ח המבקר על מעון ראש הממשלה פורסם בפברואר ‪ ,2/13‬פחות מחודש לפני הבחירות‪ .‬זאת‪ ,‬לאחר לחץ‬
‫ציבורי שהופעל על שפירא שלא לדחות את פרסומו‪ .‬בדו"ח פורטו הוצאות מופרזות של כספי ציבור‪ ,‬עקיפה של‬
‫‪23‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫מגבלות תקציב ופעולות בזבזניות‪ .‬המבקר קבע בדו"ח כי הוצאות הכלכלה במעון הרשמי "לא עלו בקנה אחד עם‬
‫עקרונות היסוד של מידתיות‪ ,‬סבירות‪
,‬חיסכון ויעילות"‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬לפי הערכות מוקדמות שניתנו לפני פרסום הדו"ח‪ ,‬הוא אמור היה להיות חריף יותר‪ .‬ממצאים המעלים‬
‫חשד לפלילים‪ ,‬ובהם אלה הקשורים לפרשות הבקבוקים ורהיטי הגן‪ ,‬הועברו לטיפול היועץ המשפטי לממשלה‪,‬‬
‫יהודה וינשטיין‪ ,‬בטענה כי רעיית ראש הממשלה אינה "אישיות מבוקרת"‪.‬‬
‫עוד פגישות הנוגעות לנתניהו התקיימו בוועדת ההיתרים‪ ,‬הפועלת במשרד מבקר המדינה ומוסמכת להעניק‬
‫היתר לאי־קיום הכללים למניעת ניגוד עניינים לראש הממשלה‪ ,‬לשרים ולסגניהם‪ .‬באוגוסט ‪ 2/14‬קיימה הוועדה‬
‫דיון בפניית נתניהו‪ ,‬בנוכחות עורך דינו דוד שמרון‪ ,‬ואישרה לנתניהו "להמשיך ולהחזיק נכסים המושקעים בחו"ל‬
‫במוסדות פיננסיים שניהולם יעשה על ידי חברת נאמנות ציבורית ישראלית"‪ .‬בכך חידשה הוועדה את ההיתר‬
‫שניתן לנתניהו בעבר‪ ,‬ואישרה לו לחתום על שטר נאמנות בנוסח שאושר על ידי היועץ המשפטי לממשלה‪.‬‬
‫ישיבה נוספת בוועדת ההיתרים התקיימה בספטמבר‪ ,‬בנוכחות שמרון‪ ,‬המבקר ודוברו האישי של ראש‬
‫הממשלה‪ ,‬ניר חפץ‪ .‬נושא הישיבה לא פורסם‪ ,‬אך ממשרד המבקר נמסר כי "לאור שאלות הוועדה‪ ,‬המבקש חזר‬
‫בו"‪.‬‬
‫הפגישה האחרונה בעניינו של נתניהו התקיימה באמצע דצמבר‪ ,‬ועסקה בנסיעותיו לחו"ל בתפקידו כשר האוצר‪.‬‬
‫הדו"ח בנושא עדיין לא פורסם‪.‬‬
‫בעלי הון‪ :‬אלפרד אקירוב ורמי לוי‬
‫בשני מועדים‪ ,‬בפברואר ובמארס‪ ,‬נפגש המבקר עם אלפרד אקירוב ועם עו"ד רם כספי‪ ,‬ובשני המקרים הוגדרו‬
‫הפגישות ביומן המבקר כ"פגישה בנושא כתבה של סבר פלוצקר ב'ידיעות'"‪ .‬מדובר בטור שפירסם פלוצקר על‬
‫הפסד של עשרות מיליונים שנגרמו לאקירוב בפרויקט ממילא בירושלים‪ ,‬בגלל עיכובים באישורי בנייה‪.‬‬
‫במשרד המבקר מסבירים‪" :‬אק ירוב פנה למבקר המדינה והלין על התנהלות העירייה ורשויות ממשלתיות נוספות‬
‫בנוגע לפרויקט ממילא בירושלים‪ .‬ואכן‪ ,‬תלונתו בוררה כמקובל‪ ,‬ובסיום הבירור נשלח אליו מכתבו של ניצב‬
‫(בדימוס) עמיחי שי‪ ,‬יועץ בכיר למבקר המדינה לתפקידים מיוחדים"‪ .‬אקירוב לא הגיב לדברים‪.‬‬
‫באוקטובר נפגש המבקר עם עליזה אולמרט‪ ,‬המשמשת כיום דירקטורית בקרן אלרוב של אקירוב‪ .‬לפגישה עם‬
‫המבקר הגיעה אולמרט תחת כובעה כיו"ר הוועד להגנת ילדי פליטים‪.‬‬
‫בעל הון נוסף שנפגש עם המבקר הוא רמי לוי‪ .‬בפגישה נכחו המבקר‪ ,‬מנכ"ל משרדו‪ ,‬מנהלי החטיבות והצוות‪.‬‬
‫"הפגישה עם לוי היתה עם עובדים מהחטיבה לביקורת משרדים כלכליים ועם צוות לשכת המבקר‪ ,‬ומטרתה‬
‫שמיעת סיפור חייו של לוי"‪ ,‬מסבירים במשרד המבקר‪" ,‬החל בחנות הקטנה ברחוב השקמה בשכונת מחנה‬
‫יהודה ועד היום‪ ,‬ותובנות שלו בעניינים כלכליים־חברתיים"‪.‬‬
‫תקשורת‪ :‬פגישה עם נוני מוזס‬
‫לאורך השנה נפגש המבקר עם ‪ 13‬עורכים‪ ,‬עיתונאים ומנהלים בכירים בשוק התקשורת‪ .‬באמצע מאי ערך‬
‫המבקר פגישה עם מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס‪ .‬על מה נסבה הפגישה עם מוזס ‪ -‬אויבו הגדול של ראש‬
‫הממשלה בנימין נתניהו? אין לדעת‪ .‬מוזס אינו עוסק בעבודה עיתונאית שוטפת‪ .‬ב–‪ 2/14‬פעל "ידיעות אחרונות"‬
‫לקדם את הצעת החוק להטלת המגבלות של "ישראל היום"‪ ,‬שירדה מהפרק לאור הבחירות‪ TheMarker .‬פנה‬
‫‪24‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫למשרד המבקר בשאלה‪ ,‬אך לא קיבל תשובה מפורטת‪" :‬מבקר המדינה נוהג לקיים פגישות היכרות בין השאר‬
‫עם עורכים בכלי התקשורת ועם כתבים"‪ ,‬נמסר‪ .‬מ "ידיעות אחרונות" מסרו כי נושא "ישראל היום" כלל לא עלה‬
‫לדיון בפגישה שקיימו השניים‪.‬‬
‫באוקטובר נפגש המבקר עם יוסי ורשבסקי‪ ,‬מנכ"ל ערוץ ‪ ,1/‬בפגישה שעסקה בכשלים בשוק התקשורת‪ .‬בימים‬
‫אלה משרד המבקר עורך בדיקה מקיפה בנוגע לרשות השנייה‪ ,‬הגוף המפקח על ערוץ ‪.1/‬‬
‫עיתונאים נוספים שעמם נפגש המבקר‪ :‬עורך "הארץ" אלוף בן ועורך "גלובס" חגי גולן; נחמה דואק‪ ,‬בן דרור‬
‫ימיני ודני אבבה ("ידיעות אחרונות"); אורלי וילנאי וגיא מרוז (ערוץ ‪ ;)1/‬צבי זרחיה ומירב ארלוזורוב‬
‫(‪ ;)TheMarker‬יהודה שרוני ("מעריב") ואמיר אורן ("הארץ")‪.‬‬
‫רשות השידור‪
:‬עשר פגישות‬
‫תשומת לב מיוחדת הקדיש המבקר לרשות השידור‪ .‬הוא קיים עשר פגישות בנושא הרשות‪ .‬באפריל שעבר‬
‫פירסם המבקר דו"ח על רשות השידור‪ ,‬שממנו עולה כי הרשות זלזלה בכספי ציבור‪ ,‬התרשלה בתפקידה‬
‫לשימור ארכיון הרשות‪ ,‬קיימה מכרזים ללא שקיפות ותוך חשש להעברת כספים משיקולים לא ענייניים‪ .‬בטרם‬
‫גיבוש הדו"ח הסופי‪ ,‬נפגש המבקר בפברואר ‪ 2/14‬עם שלמה גנור מנהל הטלוויזיה בערבית שכיכב בדו"ח‬
‫המבקר ב–‪ . 2//1‬בתחילת אפריל נערכה פגישה עם יו"ר רשות השידור דאז אמיר גילת והמנכ"ל יוני בן מנחם‪.‬‬
‫הפגישה נערכה על רקע מאבק בין השניים ובקשה של בן מנחם להגנה כחושף שחיתות ‪ -‬אך המבקר סירב‬
‫להעניק לו הגנה זו‪.‬‬
‫גם אחרי פרסום הדו"ח המשיכה הרשות להעסיק את יומן המבקר‪ :‬בסוף אפריל נפגש המבקר עם שר‬
‫התקשורת גלעד ארדן שהיה ממונה אז על הרשות‪ .‬פגישה נוספת עם ארדן נערכה ביוני‪ .‬ארדן ניסה באותה‬
‫תקופה לגרום לכך שהרשות תעבור למסלול מהיר של פירוק‪ ,‬עוד לפני אישור החוק בכנסת‪ ,‬וניסה להיעזר לשם‬
‫כך במבקר המדינה‪ .‬ארבע פגישות הוקדשו לעיתונאים‪ :‬יגאל רביד נפגש עם המבקר פעמיים ‪ -‬פעם אחת‬
‫ביחידות ופעם שנייה עם עובדי רשות השידור‪ .‬זאת לאחר שביולי ‪ 2/13‬קיבל רביד "צו הגנה מהמבקר בגין‬
‫התנכלות במקום עבודתו‪ ,‬רשות השידור‪ ,‬על ידי משה נסטלבאום‪ ,‬על רקע תלונה שהוגשה נגדו"‪.‬‬
‫המבקר גם נפגש עם העורך ומנהל התוכניות יואב גינאי פעמיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬הפגישות עם גינאי לא נגעו לרשות‬
‫השידור‪ ,‬אומרים במשרד המבקר‪" :‬במהלך הטיפול בנושא רשות השידור נודע למבקר המדינה כי גינאי עסק‬
‫רבות בתחום תיעוד השואה‪ ,‬ומבקר המדינה ביקש להרחיב את ידיעותיו בתחום זה‪ ,‬בין היתר לאור החלטת‬
‫מבקר המדינה לחדש את המשלחת השנתית מטעם המשרד לפולין‪ .‬המבקר אף העביר למר גינאי ספרות לגבי‬
‫הנושא לקבלת הערותיו"‪.‬‬
‫אדם שנראה שיש לו דלת פתוחה אצל המבקר הוא העיתונאי לשעבר אריה אבנרי‪ ,‬כיום יו"ר תנועת אומ"ץ‪,‬‬
‫שקיים חמש פגישות עם המבקר במהלך ‪ .2/14‬פגישה נוספת בין השניים התקיימה באופן אישי פחות בטקס‬
‫אות אומ"ץ שאליו הגיע המבקר‪ .‬אבנרי נהנה לאורך שנים מקשרים הדוקים עם ההנהלה הקודמת של רשות‬
‫השידור‪ ,‬שהודחה כחלק מפירוק הרשות‪ ,‬וזכה לחשיפה נרחבת בתוכניות הרדיו והטלוויזיה ברשות השידור‪ .‬בין‬
‫היתר שודר טקס אומ"ץ ל–‪ 2/13‬בשידור ישיר במהדורת מבט‪ ,‬ובמהלכו שודר גם באופן חריג נאומו המלא של‬
‫שפירא‪ .‬במשרד המבקר מפרטים‪" :‬אריה אבנרי הוא אדם שעוסק בהגנה על טוהר המידות‪ ,‬ולפי בקשותיו‬
‫מתקיימות מדי פעם פגישות בין מבקר המדינה וצוותו לבין אבנרי‪ ,‬כדי לקבל מאבנרי פרטים הנוגעים לפניותיו‬
‫וסטטוס מצב הפניות‪ .‬אומ"ץ מעבירה למשרד המבקר כ–‪ 2//‬פניות בשנה"‪ .‬בנוגע לסיקור נאומו של המבקר‬
‫‪23‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫בטקס נמסר‪" :‬למבקר המדינה לא היה כל קשר ישיר או עקיף לגבי סיקור האירוע בכלי התקשורת‪ .‬לפני תחילת‬
‫האירוע אף דחה המבקר פניה מערוץ ‪ 1‬לקיים עמו ראיון"‪.‬‬
‫ועדת היתרים‪ :‬בקשות חריגות של שרים‬
‫נתניהו לא היה היחיד שהשתמש בזכות שמקנה לו ועדת ההיתרים הפועלת במשרד מבקר המדינה‪ ,‬כדי לבקש‬
‫היתר לחרוג מקיום הכללים למניעת ניגוד עניינים‪ .‬בין היתר‪ ,‬פנו לוועדה ב–‪ 2/14‬שרת הבריאות לשעבר‪ ,‬יעל‬
‫גרמן‪ ,‬שביקשה לאפשר לבעלה להחזיק מניות בחברה פרטית ולהמשיך ולהפעיל את עסקיו (הבקשה אושרה);‬
‫השר המנוח לענייני גמלאים‪ ,‬אורי אורבך‪ ,‬פנה לוועדה בבקשה לאפשר לו לקבל תמלוגים מפרסום ספריו‬
‫שנכתבו בעבר (הבקשה אושרה); שר המדע דאז יעקב פרי ביקש היתר אחזקה של חברה משותפת עם גרושתו‪,‬‬
‫שכל נכסיה הפיננסיים מנוהלים על ידי חברת נאמנות (הבקשה אושרה תחת שורה של כללים‪ ,‬ובהם שפרי לא‬
‫יקבל מידע על החברה מחברת הנאמנות המנהלת); שר הכלכלה דאז‪ ,‬נפתלי בנט‪ ,‬פנה גם הוא לוועדה בנושא‬
‫שלא פורסם‪" ,‬אך בסופו של דבר‪ ,‬לאור שאלות חברי הוועדה‪ ,‬הודיע עורך דינו כי השר בנט חוזר בו"‪ ,‬נמסר‬
‫ממשרד המבקר; והשר גלעד ארדן פנה גם הוא בנושא שלא פורסם‪ ,‬והוועדה התכנסה לדון בעניינו שלוש‬
‫פעמים‪.‬‬
‫ועדת ההיתרים אמנם מחויבת לפרסם את החלטותיה‪ ,‬אך מורשה להפעיל שיקול דעת ולפרסם את ההחלטות‬
‫באופן חלקי‪ ,‬תוך השמטת פרטים או עריכת שינויים‪ ,‬או ללא כל פרטים מזהים אם הפרסום עלול לפגוע באינטרס‬
‫מוגן אחר‪.‬‬
‫השר סילבן שלום לא ביקש אמנם היתר מוועדת ההיתרים‪ ,‬אך נקבעה לו פגישה עם המבקר‪ ,‬שכותרתה‬
‫"תדירות הביקורת"‪ .‬במשרד המבקר מסבירים‪" :‬השר שלום סבר כי הביקורת מכבידה לעתים על העבודה‬
‫השוטפת‪ ,‬וביקש לשוחח על כך עם מבקר המדינה"‪.‬‬
‫בורובסקי‪ :‬פגישות בעניין ישראל פרי‬
‫ארבע פגישות קיים מבקר המדינה עם ניצב בדימוס יעקב בורובסקי‪ ,‬ששימש בעבר כיועץ לענייני שחיתות של‬
‫מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס‪ ,‬וכיום משמש כעורך דין פרטי‪ .‬בעבר שידרה התוכנית "המקור" תחקיר‬
‫שעסק ביחסיו של בורובסקי עם משרד מבקר המדינה בתקופת לינדנשטראוס‪ ,‬ובו הוא תועד מדריך תחקירן‬
‫מטעם התוכנית‪ ,‬שהתחזה לפעיל בחירות שהסתבך במימון לא חוקי‪ ,‬כיצד להיערך לבדיקת מבקר המדינה‪.‬‬
‫בורובסקי השיב אז לתוכנית כי רק חלק קטן מלקוחותיו נזקקים לייצוג מול משרד המבקר‪ ,‬וכי חלוף השנים מאז‬
‫עזב את המשרד משחרר אותו מחובה חוקית או נוהלית לצינון‪ .‬בהמשך הגיש תביעת דיבה נגד התוכנית‪ ,‬וטען‬
‫כי העריכה של התחקיר היתה מגמתית‪.‬‬
‫בורובסקי הגיע פעמיים לדון עם מבקר המדינה הנוכחי‪ ,‬שפירא‪ ,‬בנושא לקוחו עו"ד ישראל פרי‪ .‬פרי‪ ,‬שנפטר‬
‫השנה‪ ,‬הורשע בגניבת כספי עתק מכספי הפנסיה הגרמנית‪ ,‬ובהם גם מניצולי שואה‪ ,‬ונשלח לעשר שנות מאסר‪.‬‬
‫בעבר דרש פרי חקירה פלילית נגד אנשי הפרקליטות והמשטרה‪ ,‬וכן הגיש בקשה למשפט חוזר‪ .‬בורובסקי הגיע‬
‫למשרד מבקר המדינה אחרי שהבקשה הזאת נדחתה על ידי שופט בית המשפט העליון אליעזר ריבלין (מי‬
‫שהתמודד מול יוסף שפירא על משרת מבקר המדינה‪ ,‬אך לא זכה בתפקיד)‪ .‬במשרד המבקר מפרטים‪" :‬מבקר‬
‫המדינה לא דן בתלונתו של פרי לגופה‪ ,‬אלא אגב עניינו‪ ,‬נטענה בפני מבקר המדינה וצוותו טענה לפגמים‬
‫ביחסים שבין הפרקליטות לגורמי החקירה‪ .‬מבקר המדינה החליט להעביר סוגיה זו לבדיקת המבקר הפנימי של‬
‫המשרד לביטחון פנים ולנציבת התלונות על הפרקליטות"‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫שתי פגישות נוספות התקיימו בין מבקר המדינה לבורובסקי‪ ,‬הפעם בנושא מימון מפלגות ובנושא הבחירות‬
‫לראשות עיריית חיפה‪ .‬הבחירות נערכו ב–‪ 2/13‬ובהן התמודד בורובסקי בראש תנועת מהפך‪.‬‬
‫במשרד המבקר מסבירים את מטרת הפגישות האלה‪" :‬כל מועמד בבחירות‪ ,‬הן הכלליות והן המוניציפאליות‪,‬‬
‫מבוקר על ידי מבקר המדינה על פי החוקים הנוגעים בדבר‪ .‬אשר למועמדים בבחירות המוניציפאליות‪ ,‬מדובר‬
‫בחוק הרשויות המקומיות ‪ -‬מימון בחירות‪ .‬הליך שמיעת טענות המבוקרים טרם מתן העליון ועל פי עקרונות‬
‫החלטת המבקר‪ ,‬הוא הליך שמבקר המדינה מחויב לקיימו על פי פסיקת בית המשפט הצדק הטבעי‪ .‬הדבר יכול‬
‫להיעשות בכתב או בעל פה‪ ,‬וזאת היתה מטרת הפגישות האמורות"‪.‬‬
‫בורובסקי מסר בתגובה‪" :‬כידוע‪ ,‬הגשתי יחד עם אחרים תביעת דיבה כנגד רביב דרוקר‪ ,‬מיקי רוזנטל‪ ,‬רונאל‬
‫פישר וערוץ ‪ 1/‬בדיוק באותו עניין‪ .‬בכתבה זו אתם חוזרים על לשון הרע‪ ,‬יוצרים עילת תביעה חדשה ומנסים‬
‫להשפיע על ההליך המשפטי שמתנהל בינינו‪ .‬לא אתן לכך יד‪ .‬הטענות יתבררו בבית המשפט‪ ,‬שם גם יתברר‬
‫הקשר ה'קדוש' בין רונאל פישר ליתר הנתבעים"‪.‬‬
‫תשומת לב לחושפי שחיתויות‬
‫שפירא הקדיש לא מעט פגישות ב–‪ 2/14‬למבקשים צווי הגנה כחושפי שחיתויות‪ ,‬ובהם שוקי משעול ורפי רותם‪,‬‬
‫לשעבר עובדי רשות המסים שביקשו לחשוף שחיתויות ברשות ב–‪ .2//3‬משעול עלה באחרונה שוב לכותרות‬
‫סביב פרשת רונאל פישר‪ :‬הוא העיד בעבר במשטרה כי פישר הציע לו לכאורה לשלם כסף לפרקליטת מחוז תל‬
‫אביב‪ ,‬רות דוד‪ ,‬כדי לסגור את התיק הפלילי נגדו‪ ,‬ומשסירב‪ ,‬הזניח פישר את תיקו‪ .‬בעקבות ההתפתחויות‬
‫בפרשת פישר ודוד‪ ,‬בימים אלה הוחלט לבדוק מחדש את התיק נגד משעול‪.‬‬
‫חמישה דיונים קיים המבקר בנושא רותם‪ ,‬ובינואר ‪ 2/13‬החליט להכיר בו כחושף שחיתויות‪ ,‬מה שמקנה לו‬
‫פיצוי על חודשי העבודה מאז שפוטר וגמלה שוטפת‪ .‬חושפי שחיתויות אחרים שענייניהם נידונו במשרד המבקר‬
‫היה שאול כרמלי מנמל חיפה‪ ,‬שביקש וקיבל צו הגנה קבוע וכן אלי ירושלמי‪ ,‬עובד רשות האוכלוסין‪ ,‬שהוכר גם‬
‫הוא כחושף שחיתות וקיבל צו הגנה קבוע‪.‬‬
‫שלוש פגישות קיים המבקר גם בעניינו של גדעון סיטרמן‪ ,‬יו"ר הדירקטוריון דאז של נמל אשדוד‪ ,‬שדרש‬
‫מהמבקר לקבל הגנה כחושף שחיתויות‪ ,‬לאחר שזומן לשימוע ברשות החברות הממשלתיות לקראת פיטוריו‬
‫מתפקידו כיו"ר‪ .‬בתחילת פברואר ‪ 2/13‬החליט המבקר שלא להתערב בהדחתו‪.‬‬
‫פגישות אלה תואמות את המדיניות הרשמית שעליה הצהיר המבקר בתחילת ‪ 2/14‬בכנס הון־שלטון שהתקיים‬
‫בכנסת‪" :‬צריך ליצור קרקע נכונה לכך שחושף שחיתות יהיה בטוח שלאחר שייחשף לציבור תהיה לו הגנה‬
‫מלאה‪ .‬יש ליצור מצב שבו אנשים יבואו ויחשפו את השחיתות ‪ -‬במשטרה‪ ,‬בתקשורת או למבקר המדינה"‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫מבקר המדינה קורא לעדכן את הכללים למניעת‬
‫ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לדעת המבקר‪ ,‬השופט בדימוס יוסף שפירא‪ ,‬עדכון הכללים צריך להיעשות מתוך מגמה של חיזוק מעמדו‬
‫והעברת מלוא הסמכויות לידיו‬
‫צבי זרחיה‬
‫‪/4./2.2/13‬‬
‫‪11:31‬‬
‫מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף חיים שפירא‪ ,‬קורא לעדכן את הכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני‬
‫שרים‪ .‬כידוע מבקר המדינה הוא שמופקד על יישום הכללים הללו‪.‬‬
‫בהופיעו בכינוס של לשכת רואי חשבון באילת ביקש המבקר משרת המשפטים איילת שקד להשלים את התהליך‬
‫שבו החלה השרה הקודמת‪ ,‬חברת הכנסת ציפי לבני‪ ,‬של חידוש פניהם של כללי האתיקה של שרים וסגני שרים‪.‬‬
‫"כמבקר המדינה‪ ,‬הוטל עליי לבדוק את יישום הכללים על ידי השרים וסגני השרים‪ ,‬אולם בכללים הקיימים לא‬
‫נעשה שינוי משמעותי מזה עשרות שנים‪ .‬בשנים אלו השתנו תפיסות עולם‪ ,‬השתנתה המערכת הפיננסית‪ ,‬ועוד‬
‫שינויים רבים‪ ,‬אשר בכולם יש בכדי להשפיע על עיצובם של כללי האתיקה של השרים וסגני השרים"‪.‬‬
‫לדעת המבקר‪ ,‬עדכון הכללים צריך להיעשות מתוך מגמה של חיזוק מעמדו של מבקר המדינה והעברת מלוא‬
‫הסמכויות לידיו‪ .‬המצב שבו הממשלה היא גורם דומיננטי בכל הנוגע לכללים‪ ,‬כמוה כהפקדת החתול על שמירת‬
‫החלב וטוב שגישה זו תעבור לה מהעולם‪.‬‬
‫שפירא בירך את שקד שהביאה לסיום עיצומי הפרקליטים‪" .‬מנסיוני‪ ,‬הפרקליטים הינם שלוחי הציבור העומדים‬
‫בפרץ ומגנים על האינטרסים הציבוריים‪ .‬הם אינם עומדים באולמות בית המשפט על מנת להעשיר את קופתם‬
‫האישית‪ ,‬אלא הם עובדים לילות כימים על מנת לשמור על ערכיה של המדינה‪ ,‬על שלום הציבור וגם על קופתה‬
‫של המדינה‪ .‬לעתים הם מתמודדים מול עורכי הדין הבכירים ביותר ובעלי דין בעלי אמצעים כמעט בלתי‬
‫מוגבלים‪ .‬על כל אלה יש להוקירם‪ ,‬אולם אין די בהוקרה‪ ,‬ולצדה‪ ,‬אני שב פעם אחר פעם ואומר‪ ,‬שיש לחזק‬
‫ולהעצים את כל החוליות בשרשרת אכיפת החוק במדינת ישראל‪ ,‬והפרקליטים הינם חוליה משמעותית‬
‫בשרשרת זו"‪.‬‬
‫עם זאת אמר כי "דווקא לאור העוצמה הרבה המצויה בידיהם‪ ,‬יש צורך באיזון בדמות ביקורת עצמאית על‬
‫עבודת הפרקליטות‪ ,‬שהיקפה תבחן כפי שהודיעה שרת המשפטים‪ ,‬ולאור המאורעות בשבועות האחרונים‪.‬‬
‫ביקורת – כאשר היא נעשית בהתאם למתודולוגיה הנכונה‪ ,‬מתוך מטרה לסייע לגוף לאתר את הליקויים המצויים‬
‫בו‪ ,‬ולתקנם‪ ,‬הינה אבן יסוד של שירות ציבורי נקי ויעיל‪ .‬לעתים הביקורת נדרשת גם להצביע על ליקויים אישיים‪.‬‬
‫אין צורך לחשוש מביקורת זו‪ ,‬אולם יש לנקוט בזהירות הנדרשת על מנת שלא נגיע חלילה למצב של "פרקליט‬
‫מתגונן"‪ ,‬תופעה המוכרת לנו היטב משדה הרפואה‪ .‬ישנה חשיבות למצוא את הדרך הנכונה ליישם את‬
‫הביקורת‪ ,‬כך שלא תפגע באפקטיביות של עבודת הפרקליט הבודד"‪.‬‬
‫בעניין רשות המסים אמר כי "יישום העקרונות של חיזוק והעצמת כל החוליות בשרשרת אכיפת החוק במדינת‬
‫ישראל‪ ,‬לצד קיומה של ביקורת עצמאית ואפקטיבית‪ ,‬צריך להיעשות גם בה‪ .‬העצמת רשות המסים וחיזוקה‬
‫תסייע במעקב אפקטיבי אחר כספים אלו וכתוצאה מכך תביא לביצור שלטון החוק; אולם‪ ,‬לא פחות חשוב מכך‪,‬‬
‫‪24‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫למניעת העלמת מסים‪ ,‬והגדלת הכנסות המדינה‪ .‬למאבק לצמצום ההון השחור יש השפעות חברתיות ישירות‪,‬‬
‫בהן הבטחת נשיאה שוויונית בנטל המסים על ידי אזרחי המדינה‪ ,‬צמצום הפערים והבטחת צדק חברתי"‪.‬‬
‫עוד אמר כי "במהלך החודשים האחרונים‪ ,‬אני בוחן את תיקון הליקויים ברשות המסים‪ ,‬ואני סבור כי טוב היה לו‬
‫כל רשות ציבורית היתה לוקחת לתשומת ליבה את הליקויים עליהם מצביע מבקר המדינה‪ ,‬ומתקנת אותם‪ ,‬כפי‬
‫שעושה זאת רשות המסים"‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫בנט וכחלון יודיעו‪ :‬סייעת נוספת בגני ילדים‬
‫שר החינוך ושר האוצר‪ ,‬בשיתוף יו"ר מרכז השלטון המקומי יודיעו על תוכנית למימון סייעת שנייה‬
‫בגנים לגילאי ‪ ,3-2‬שבהם מעל ‪ 31‬ילדים‪ .‬התוכנית תמומן באופן דיפרנציאלי על ידי המדינה ומרכז‬
‫השלטון המקומי‬
‫‪ | 8/6/2015‬וילף רעות‬
‫שר החינוך נפתלי בנט ושר האוצר משה כחלון יציגו היום (ב') תכנית להוספת סייעת שנייה בגני‬
‫הילדים בגילאי ‪ ,3-4‬שיש בהם מעל ‪ 3/‬ילדים‪ .‬את התוכנית יציגו השרים במסיבת עיתונאים משותפת‬
‫יחד עם יו"ר מרכז השלטון המקומי‪ ,‬שהרשויות בו צפויות להשתתף בתקצוב התוכנית‪.‬‬
‫התוכנית‪ ,‬בעלות של כ‪ 3//-‬מיליון שקלים‪ ,‬תכלול מימון מלא לסייעת נוספת‪ ,‬כך שבכל גן יהיו שלושה‬
‫אנשי צוות ‪ -‬גננת ושתי סייעות‪ .‬היא תיכנס לתוקף כבר בשנת הלימודים הבאה‪ .‬התוכנית תתוקצב‬
‫באופן דיפרצניאלי‪ ,‬כשהמדינה תממן ‪ 3/‬אחוז מעלות הסייעת הנוספת עבור רשויות חזקות‪ ,‬ועד ‪1/‬‬
‫אחוז ברשויות חלשות‪.‬‬
‫רבין בכיכר מוחות אימהות ‪''.‬שלישית סייעת דרושה'' מאירי אמיר ‪:‬ילוםצ‬
‫חיים ביבס‪ ,‬יו״ר מרכז שלטון מקומי וראש עיריית מודיעין מכבים רעות‪ ,‬אמר‪" :‬הוספת סייעת שנייה‬
‫והרחבת צוות הגן היא בשורה חדשה ומשותפת של ממשלת ישראל ומרכז השלטון המקומי‪ .‬הרשויות‬
‫המקומיות לוקחות חלק משמעותי בתקצוב הרפורמה הזו‪ ,‬ולו בשל ההבנה כי מדובר במהלך חינוכי‬
‫הכרחי וחשוב שיסייע בראש ובראשונה להורים ולמשפחות צעירות‪ ,‬ויעניק לכל ילד בישראל את היחס‬
‫המגיע לו"‪.‬‬
‫לפני שבוע‪ ,‬שלחו הורים החברים ב"קואליציה הארצית לשיפור התנאים בגנים" מכתב לבנט‪ ,‬שבו‬
‫כתבו‪" :‬אנו חברי הארגונים ‪ -‬הורים‪ ,‬גננות‪ ,‬סייעות‪ ,‬אנשי מקצוע – פסיכולוגיה‪,‬‬
‫עבודה סוציאלית‪ ,‬חינוך‪ ,‬תקשורת‪ ,‬ומומחים לגיל הרך‪ ,‬התאחדנו יחד בכדי להשמיע את קולם הנעדר‬
‫של ילדי הגיל הרך‪ ,‬מתוך דאגה למצוקות אותן הם חווים יום יום שעה שעה"‪.‬‬
‫במכתב ציינו הכותבים כי "הכל מסכימים כיום‪ ,‬כי התנאים הקיימים בגני הטרום‪-‬טרום חובה אינם‬
‫‪1/‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫מותאמים לצרכים הפיזיים והרגשיים של פעוטות רכים בני ‪ ,3‬הצעירים שבהם בני שנתיים ו‪ 4-‬חודשים‬
‫בלבד‪ .‬עוד נכתב‪" :‬על פי התקן של משרד החינוך‪ ,‬מכילים גני הטרום‪-‬טרום חובה עד ‪ 33‬ילדים‪,‬‬
‫בהשגחה של גננת וסייעת אחת בלבד‪ .‬תקן זה חורג למעלה מפי שניים מסטנדרטים מקצועיים‬
‫מקובלים‪ .‬בנוסף‪ ,‬דו"ח מבקר המדינה האחרון קבע שהיחס בין מספר הילדים למבוגר גבוה בצורה‬
‫ניכרת מהמקובל במדינות המפותחות"‪.‬‬
‫בחודש ינואר פתחו ההורים במאבק להוספת סייעת בגנים‪ .‬מחאה ההורים זכתה להישג שבוע לפני‬
‫הבחירות‪ ,‬כשראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם חברי הקואליציה הארצית לשיפור התנאים בגני‬
‫הילדים‪ ,‬והודיע כי הוא אימץ את המתווה שגיבשו נציגי ההורים‪ ,‬וכי יפעל ליישומו כבר בשנת הלימודים‬
‫הבאה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫מבקר המדינה כבר לא תומך בחובת דיווח כללי של‬
‫נישומים למס הכנסה‬
‫יהודה שרוני‬
‫‪06/09/2015‬‬
‫במקביל החמיא המבקר יוסף שפירא לרשות המסים‪ :‬״הרחיבה את הטיפול במעלימי המס״‪ .‬הוא גם‬
‫מצדד בהקמת גוף ביקורת לפרקליטות המדינה‪ :‬״יש צורך באיזון״‬
‫מדי שנה חזר וקרא מבקר המדינה יוסף שפירא לרשות המסים להפעיל חובת דיווח כללית למס הכנסה‪ ,‬אך‬
‫אתמול (שני) חזר בו המבקר מעמדתו זו‪ ,‬ובהופעה בכנס רואי חשבון באילת נמנע מלהתייחס לסוגיית‬
‫הדיווח הכללית‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬החמיא השופט בדימוס שפירא לרשות המסים ולעומד בראשה‪ ,‬משה אשר‪ ,‬על עבודת האכיפה שהם‬
‫עושים‪ .‬המבקר ציין‪ :‬״מערכת מס הגונה היא חשובה מאוד לנשיאה שוויונית בנטל‪ ,‬לצמצום פערים‬
‫ולהבטחת צדק חברתי‪ .‬רשות המסים פעלה בנושא העמקת הגבייה״‪ ,‬הוסיף וציין המבקר‪ ,‬״ביוני ‪2/14‬‬
‫שוגרו מכתבים ל־‪ 1/3‬אלף נישומים ובהם דרישה לדיווח על הכנסותיהם‪ ,‬במטרה להרחיב את המאבק בהון‬
‫השחור ובהעלמת ההכנסות‪ .‬רשות המסים פעלה ותיקנהאת כל הליקויים שנכתבו בדוחות הביקורת״‪.‬‬
‫לדברי שפירא‪ ,‬״רשות המסים שמה לעצמה למטרה להרחיב את רשת המס ולהגביר את האפקטיביות‬
‫באמצעות מבצעי גבייה וגילוי מרצון‪ .‬במקביל נשלחו מכתבי דרישה ל־‪ 1//‬אלף נישומים נוספים‪ .‬ישנה‬
‫חשיבות לעידוד הגילוי מרצון ותשלומי מס יזום‪ .‬זה משפיע לחיוב על האווירה הציבורית״‪.‬‬
‫עמדתו הקודמת החד־משמעית של המבקר הייתה שיש להפעיל חובת דיווח כללית לכל אזרחי המדינה כדי‬
‫לטפל בבעיית העלמות המס‪ .‬מנהל רשות המסים דחה עמדה זו וטען כי יישומה אינו אפקטיבי וכי היא תביא‬
‫לעומס עבודה שיבוא על חשבון המשימות האחרות‪ .‬על רקע זה נראה כי פעילות רשות המסים בשנה‬
‫האחרונה השביעה את רצון המבקר והדבר מתבטא גם בעלייה הדרמטית בהיקפי הגבייה‪.‬‬
‫במקביל התייחס אתמול המבקר שפירא גם לסוגיית הקמת גוף ביקורת על פרקליטות המדינה והביע תמיכה‬
‫ביוזמה‪ .‬המבקר פנה לשרת המשפטים איילת שקד (הבית היהודי) ואמר‪ :‬״לאור העוצמה הרבה של‬
‫הפרקליטות‪ ,‬יש צורך באיזון ובביקורת עצמאית מתוך מטרה לאתר את הליקויים ולתקנם‪ .‬זאת אבן יסוד של‬
‫שירות ציבורי נקי ויעיל‪ .‬לעתים הביקורת נדרשת גם כדי לדווח על ליקויים אישיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לנקוט‬
‫זהירות כדי שלא נגיע חלילה למצב של 'פרקליט מתגונן'‪ ,‬הידוע היטב בשירותי הרפואה״‪.‬‬
‫נוסף לכך‪ ,‬המבקר קרא לשרת המשפטים לטפל בסוגיית האתיקה של השרים ושל סגני השרים ולשנות את‬
‫כללי הדיווח‪ ,‬דרך העברת סמכויות נוספות למבקר‪ .‬״הותרת המצב שבו הממשלה היא הגורם הדומיננטי‬
‫בסוגיה‪ ,‬כמוה כהפקדת החתול על שמירתו של החלב״‪ ,‬סיכם שפירא‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫אלון‬
‫קוחלני‬
‫הביקורת כראיה‬
‫שתי החלטות של בתי המשפט מהחודשים האחרונים ממשיכות את המגמה של נגיסה‬
‫בכלל לפיו תוצריה של ביקורת פנימית אינם קבילים כראיה משפטית‬
‫ת"א ‪ ,32123-/2-12‬קונדיטוריה שפיק ואח' נ' מדינת ישראל ואח' ‪ 5‬החלטה‬
‫▪ ▪ ▪‬
‫חוק הביקורת הפנימית קובע‪ ,‬כי" דוח‪ ,‬חוות דעת או כל מסמך אחר שהוציא או הכין המבקר הפנימי במילוי‬
‫תפקידו לא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי‪ ,‬אך לא יהיו פסולים בשל כך לשמש ראיה בהליך משמעתי ‪".‬על‪-‬פי‬
‫דברי ההסבר לחוק‪ ,‬את הסיבה לכך יש לחפש בהוראה הדומה שבחוק מבקר המדינה ‪,‬אשר נועדה" לאפשר‬
‫למבקר המדינה לאסוף מידע באופן חופשי‪ ,‬ולנותן המידע ‪ -‬למוסרו באופן חופשי וללא חשש שהדבר ישמש ראיה‬
‫משפטית ‪".‬‬
‫אם כן‪ ,‬המחוקק החליש את כוחם הראייתי של תוצרי עבודתו של מבקר הפנים כדי שהביקורת תהיה כלי חקירה‬
‫אפקטיבי‪ .‬אך האם תמיד אינטרס הביקורת יגבר? האם איזון בין האינטרס של יעילות הביקורת לזה של זכותו‬
‫של בעל דין להביא ראיות‪ ,‬יביא לכך שכף הראשונה תהיה תמיד על העליונה? ויש לזכור‪ ,‬כי המגמה בדיני‬
‫הראיות היא של מעבר מקבילות למשקל ‪.‬‬
‫במהלך השנים נדונו בבתי המשפט היבטים שונים של סוגיה זו‪ ,‬כאשר רק במצבים נסיבתיים מיוחדים התיר בית‬
‫המשפט את קבלת דוחות הביקורת כראיה‪ .‬כך לדוגמה כאשר מי שביקש את קבלת הדוח כראיה היה הגוף‬
‫הציבורי עצמו (תפ ‪ ,)4/431511‬או כאשר בית המשפט הסתמך בתרשומת שרשם מבקר פנימי לצורך הרשעה‬
‫(ע"פ ‪ .)4221514‬לאחרונה התקבלו שתי החלטות המחדדות את הגבולות בתחום ועליהן נעמוד כאן ‪.‬‬
‫קבילות דוחות ביקורת בתביעות נזיקיות‬
‫בפברואר ‪ 2/13‬החליט בית המשפט המחוזי בחיפה בשאלת הגשת דוח מבקר המדינה על אסון הכרמל‪ ,‬כראיה‬
‫בתביעה של מי שנידונו מאותה דליקה קשה (ת"א ‪ .)32123-/2-12‬התובעים ביקשו להוכיח שהרשויות לא תיקנו‬
‫ליקויים שעליהם הצביע המבקר‪ ,‬ואילו המדינה התנגדה לכך בשל המגבלה שבחוק מבקר המדינה על השימוש‬
‫בדוחותיו כראיה משפטית ‪.‬‬
‫בית המשפט דחה את עמדת המדינה בציינו‪ ,‬כי היא עצמה הסכימה בעבר שדוחות המבקר ישמשו כראיה ויוגשו‬
‫במסגרת עתירות לבית המשפט בנוגע ליישום המלצותיו" ‪.‬די בכך שהמדינה מסכימה כי בית המשפט הגבוה‬
‫לצדק יבחן את דוחות המבקר לגופם‪ ,‬במסגרת ביקורת שיפוטית על יישום ההמלצות‪ ,‬כדי ללמד שהוראת אי‪-‬‬
‫הקבילות עשויה לסגת מפני אינטרסים נוספים‪ ,‬אומר בית המשפט ‪".‬‬
‫מעבר לכך קבע בית המשפט‪ ,‬כי בהליך הנדון הוראת חוק זו לא נפגעת" ‪.‬תכלית הוראת אי‪-‬הקבילות הינה‬
‫לאפשר ביקורת חופשית ויעילה תוך עידוד המבוקרים למסור מידע ולפעול בחופשיות ללא חשש מהליך משפטי‪.‬‬
‫הכרה בסייג להוראת אי‪-‬הקבילות במסגרת ביקורת שיפוטית על מחדלים ביישום המלצות דוח המבקר אינה‬
‫פוגעת בתכלית זו‪ .‬הוראת אי‪-‬הקבילות לא נועדה להגן על עובד שלא פעל‪ ,‬כנדרש על‪-‬פי ההלכה ועל‪-‬פי החוק‪,‬‬
‫ליישום המלצות המבקר ‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫"הגשת המלצות המבקר כראיה בהליך משפטי בעקבות מחדל ביישומן של ההמלצות‪ ,‬לא תשפיע ולא תרתיע‬
‫גורמים מבוקרים ממסירת מידע למבקר‪ ,‬שהרי מסירת המידע עניינה בפעולות הגוף המבוקר בביצוע תפקידיו‬
‫ולא בפעולות שביצע ליישום דוחות קודמים (אמנם ייתכנו מצבים שהמבקר יתייחס בדוח שהגיש ליישום המלצות‬
‫קודמות‪ ,‬אולם זהו מקרה מיוחד שבו המבקר מפעיל ביקורת על יישום ההמלצות)‪ ...‬משנקבעה בהלכה הפסוקה‬
‫ובהוראה חקוקה חובה לנקוט בפעולות ליישום המלצות המבקר‪ ,‬אין כל אינטרס למנוע את הגשת ההמלצות‬
‫בהליך שעניינו מחדל ביישום ‪".‬‬
‫לא רק דוח ביקורת מעקב הוא חריג לכלל לפיו דוח ביקורת אינו מהווה ראיה בהליך משפטי‪ ,‬אלא גם דוחות‬
‫ביקורת המוגשים במסגרת תובענות נזיקיות‪ .‬וכך קבע בית המשפט" ‪:‬הואיל ואין חולק כי קיימים סייגים להוראת‬
‫אי‪-‬הקבילות‪ ,‬וכי סייגים אלו הכרחיים לצורך קיום ביקורת שיפוטית יעילה על יישום המלצות המבקר‪ ,‬דומני כי‬
‫סייגים אלו יחולו בכל הליך של ביקורת שיפוטית על יישום ההמלצות‪ ,‬לרבות בביקורת שיפוטית במסגרת תביעת‬
‫נזיקין הנסמכת על מחדל ביישום ההמלצות ‪.‬‬
‫‪"...‬קבלת עמדת המדינה ולפיה אין לחרוג מעיקרון אי‪-‬הקבילות במסגרת תביעת נזיקין בגין מחדל ביישום‬
‫המלצות של מבקר המדינה בדוחות קודמים‪ ,‬משמעה חסימת כל אפשרות להגשת תביעה בנזיקין בשל מחדלים‬
‫שכאלו‪ .‬לכך תהא השפעה על אפקטיביות הביקורת ועל ארגז הכלים העומד לרשות הציבור להבטיח‪ ,‬כי רשויות‬
‫הציבור ימלאו את חובתן לפעול בסבירות ליישום ההמלצות ‪".‬‬
‫דינם של" מסמכים נלווים "לדוחות ביקורת‬
‫כאמור‪ ,‬החוק מאיין את כוחם הראייתי של דוחות ביקורת בהליך משפטי‪ ,‬אך מה באשר למסמכים הנלווים‬
‫לדוחות? סוגיה זו נדונה בת"א ‪ .11435/1‬הנתבע ביקש למחוק ממסמכי התובע חלקים הנוגעים לדוחות ביקורת‬
‫של מבקר הפנים ומבקר המדינה ואת המסמכים הנלווים להם‪ ,‬ובהם פרוטוקולים של ועדת ביקורת ותגובות של‬
‫מבוקרים לדוח ביקורת ‪.‬‬
‫באפריל השנה קבע בית המשפט‪ ,‬כי לא ניתן להרחיב את תחולתו של סעיף ‪(1/‬א) על מסמכים שלא הוכנו או‬
‫הוצאו על‪-‬ידי מבקר הפנים כ"מסמך אחר שהוציא או הכין מבקר הפנים במסגרת תפקידו ‪".‬נוכחות מבקר פנים‬
‫בישיבות כגון ועדת הביקורת או ועדת הכספים‪ ,‬שהתקיימו לאחר הוצאתו של דוח הביקורת‪ ,‬אינה הופכת את‬
‫המסמכים הנלווים ל"מסמך אחר "שאין להציגו כראיה בהליך משפטי ‪.‬‬
‫אך מה באשר למסמכים הנמסרים למבקר במהלך הביקורת? הרי סעיף ‪(1/‬ב) לחוק הביקורת הפנימית מבטל‬
‫גם את כוחם הראייתי של אלה‪ ,‬וכבר נפסק (ע"ע ‪ ,)2435/1‬כי מסמכים שהם בעלי זיקה ישירה וממשית לחקירה‬
‫בהיותם" הודעה שנתקבלה אגב מילוי תפקידיו של הנציב ‪",‬לא ישמשו כראיה‪ .‬עוד נקבע‪ ,‬כי מסמכים מקוריים‬
‫שאינם במהותם בגדר" הודעה שנמסרה ‪",‬לא ייפסלו מלשמש ראיה במשפט‪ .‬דהיינו‪ :‬מסמכים שהיו קיימים בזמן‬
‫אמת ללא קשר‪ ,‬ישיר או עקיף‪ ,‬לחקירת הנציב‪ ,‬ושהעתק מהם נמסר לנציב במהלך החקירה ‪.‬‬
‫על בסיס הלכה זו קבע כאן בית המשפט‪ ,‬כי גם תגובות של מבוקרים לדוח ביקורת לא ניתן להציג כראיה‪ ,‬כי הרי‬
‫לא מדובר במסמכים שנוצרו ללא קשר ישיר או עקיף לחקירת המבקר‪ ,‬מה גם שאין מדובר במסמכים שהיו‬
‫קיימים בזמן אמת במועד הביקורת אלא רק אחריה‪ .‬מדובר במסמכים שנוצרו ביוזמת המבוקרים וגופי הטמעת‬
‫הביקורת‪ ,‬ומטרתם ביצוע מעקב והטמעה של ההמלצות‪ .‬אשר על כן‪ ,‬הללו מצויים בגדרו של המונח" הודעה "‬
‫בחוק השוללת את תוקפו הראייתי‪ ,‬והחלטה הפוכה עלולה" להרתיע גורמים מבוקרים למסור מידע והתייחסות‬
‫מלאה לאמור בביקורת‪ ,‬ומכאן ‪ -‬לפגוע במוסד הביקורת ‪".‬‬
‫‪14‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫סיכום‬
‫מזה שנים הולכת ומתרחבת המגמה הכללית בדיני ראיות של מעבר מכללים של קבילות לכללים של משקל (ע"א‬
‫‪ ,)2313514‬המציבה במתח את ההוראה השוללת הכוח הראייתי של תוצרי מבקרים‪ .‬עם השנים‪ ,‬בצד האיסור‬
‫הסטטוטורי‪ ,‬הכיר בית המשפט בכך שלצד האינטרס המוגן של יעילות הביקורת‪ ,‬ישנם גם אינטרסים אחרים‪ .‬גם‬
‫בהחלטות שנסקרו כאן‪ ,‬הולך בית המשפט באותה שיטה של פרשנות תכליתית של הוראות החוק‪ .‬כך קבע בית‬
‫המשפט‪ ,‬כי דוחות ביקורת מעקב יוכלו להיות מוגשים כראיה בין היתר בתביעות נזיקיות‪ ,‬אך לא ניתן להגיש‬
‫כראיה תגובות של מבוקרים לדוח ביקורת ‪.‬‬
‫ככל שהביקורת הפנימית הופכת יותר ויותר לכלי ניהולי אפקטיבי המיושם ביותר ויותר גופים‪ ,‬כך עולה‬
‫הרלוונטיות של השאלה באשר לכוחם הראייתי של תוצרי עבודת המבקר‪ .‬מציאות זו‪ ,‬בה בתי משפט נוגסים‬
‫בהגבלה האמורה‪ ,‬חושפת את מבקרי הפנים למציאות לא פשוטה‪ ,‬בה תוצרי עבודתם ‪ -‬שנועדו לשרת את‬
‫הארגון ‪ -‬עלולים להפוך באבחה אחת לכלי שרת בידי אלה המבקשים לפעול נגדו‪.‬‬
‫הכותב עוסק בביקורת פנימית‪ ,‬ניהול סיכונים ומשפט אזרחי‪-‬מסחרי‪.‬‬
‫‪13‬‬
5102 ‫נכון לאמצע יוני‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
com/pulse/internal-audit-reporting-tool-make-break-your-akbar-fcca-aca-.linkedin.https://www
‫ מקור‬-cia
)Javed Akbar (FCCA, ACA, CIA
Chief Audit Executive at Confidential
internal Audit Reporting – A Tool to
Make or Break Your Impression
Sunday, June 7, 2015
The audit report is a communication tool to give your stakeholders (the Board, Management or
other stakeholders) assurance information. Internal auditors, like many finance professionals,
generally are notorious about marketing themselves. From my multiple years of experience,
including recent years as the Chief Audit Executive (CAE), of producing and presenting the
audit reports to my clients (the Board & Management), I concluded that the audit report is your
only direct “product” that you need to sell skillfully. Here comes the real, tangible value
addition of the Internal Audit Function which can make or break your reputation. I have tried to
summarize following points from my practical experience, which I believe, may bring
significant value to your report writing:
1. Start right: The Report is the final product. You can never generate a good report without a
good field audit. To generate reliable and impactful audit reports, Internal Audit has to make the
field audit work strong. Make your reports fully supported by appropriate evidences, as a senior
auditor, you should focus on the supervision of field work.
2. Avoid scope creeps & spend quality time on reporting: I can recall my days with one of the
big 4 firms, when we used to have tight deadlines and meeting deadlines was not only the client
criteria of rating your services but also the key criterion of auditor’s performance appraisal. What
practically happens that reporting is the last phase of audit lifecycle, auditor tries to overcome
any time lapse in early stages here. Hence, you go with the risk of not putting enough quality
time on reporting. Make better planning & keep tracking your timeline. Avoid scope creeps to
give enough time to reporting phase. Learn to say “no”, choosing what not to do is as important
as you do.
3. Decide what’s reportable: Evaluate the misstatements or weaknesses identified during the Audit
to see what is reportable & what is not. Materiality is an important consideration here. One
specific point I would like to emphasize on is the errors or control lapses for which management
actions have already been taken and you agree professionally that controls put in place mitigate
the risk reasonably. Don’t report them (you should document in audit work papers; the issue
identified, the controls now put in place, your judgment about the sufficiency of controls & not to
report it).
12
5102 ‫נכון לאמצע יוני‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
4. Standard Format Reports: Unlike statutory external audit, there is no precise format for the
internal audit report, which indeed reflects the nature of internal audit function’s responsibilities.
Institute of Internal Auditors (IIA) Auditing Standards are not very clear; the performance
standard’s require each engagement to ‘where appropriate, contain internal auditors overall
opinion and/or conclusions’ and ‘communications must be accurate, objective, clear, concise,
constructive, complete and timely’. I have witnessed a variety formats internal auditors use to
report their findings; from Big 4 / top consulting firms to industry formats. I prefer using standard
formats, but I would like to temper this with some practical pragmatism. Use standard format, but
don’t make it a holy verse, keep improving!
5. Veracity of opinion: In my humble opinion the most vital part of writing an audit report is the
veracity of the opinion. Being ‘right’ is important, it downright makes or breaks your impression.
No one will remember the slight delay in issuing the opinion, if the resulting report is wellwritten with the right opinion.
6. Clear & concise: Try to present your findings as clear and concise as possible, keep your
professional integrity and due care in mind. Increase the readability of your report. Avoid using
jargons, short forms and abbreviations without properly explaining them – even with the use of
glossaries. I have attended numerous board/ audit committee meetings; believe me they never
turn pages to see what the term X means.
7. What’s wrong: Risk – what has gone or can go wrong? Here comes the real challenge for an
auditor as well as an opportunity to sell your audit observation to your client (Management & the
Board). Tell them plainly what’s wrong, be concise and specific and try to quantify the risk,
wherever possible.
8. Be realistic & quantify your recommendations: There is no alternative to thoughtfully crafted
recommendations in line with the business. Be realistic, don’t give the impression you belong to
utopia. Avoid asking management to do further analysis. In addition to quantification of risk – try
also to quantify the value of your recommendation. We all love the concept of “benefit MUST
outweigh the cost” of control. Most of your audience understands this, so this is also relevant
here.
9. Use benchmarking carefully: This is a typical problem of big 4 auditors as they have seen some
of the best controls in practice at their large client’s, they want to implement same controls or
with little tweaks at every company on the earth. While I strongly believe that knowledge of
“best practices” is an important asset that you have, but every company is unique. Please try to
avoid falling in the trap of “best practices”, use benchmarking very carefully.
10. Rating: USE your model to rate the risk / importance of audit observation. I think this should
suffice, I have put enough stress (bold & italic capital letters).
11. Keep your audience in mind: This is relevant throughout the report writing cycle, right from the
first draft of the audit report to the presentation to your audience (the board / Committees and
management). This is a skill, which comes with experience!
12. Be prepared: Know your report inside out. It is particularly relevant to CAE or the Director /
Partner who is leading the exit conference or presenting the report to Board / Audit Committee.
11
5102 ‫נכון לאמצע יוני‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
Usually you are not involved in the detailed audit and don’t know much about the “background
stories” behind audit observations. Prepare yourself well, try to keep yourself involved at various
stages of the audit. However, at the least, ask your team to present the report to you once before
going to the client (management or board), keep yourself in the shoes of the client and try to ask
the questions that they might ask.
13. Ask for feedback: Lastly, ask for feedback on enhancements in your reporting from your
audience (senior management & board). Keep 10 minutes of IA slot at board / CEO meetings
once in a year to specifically ask for feedback on how can I serve you better? I believe that’s
easier said than done, but the benefits are huge. If you have opportunity peer reviews also help,
especially the guys in practice. Even there is no harm to ask one of the senior members of your
team to review your reports and identify the enhancements.
Report writing is the continual challenge I have faced as a CAE. Writing a good report takes
time, energy and practice, but in my view, it is well worth the effort. I always learn new things
about it, please feel free to share your thoughts on improving the report writing. These steps
may generally apply to all internal audit functions, irrespective of structure, age, size or
location. Please tell me which ones you find more relevant to your particular function?
\\\\\\\\Share on LinkedIn
14

5102 ‫נכון לאמצע יוני‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
Weekly Wrap – 28th May 2015 5 Weekly Wrap 5 Master Class 5 Home :You are here
Weekly Wrap – 28th May 2015
tom mcleod by
.Hi I am Tom McLeod, Co-Founder of McLeod Governance
.This is what I would be thinking about this week
The Elevator Moment
Of all the vehicles that I travel in, other than a car the one that I travel in the most is
.probably an elevator
All of us tend to get into an elevator each and every day and think nothing .That’s right
.of it
But if we stop and consider the risks involved we get jettisoned from ground floor to
.our destination in a matter of seconds
We are in a very fast capsule but we think nothing of it because done it that many
.times over
That all changed for me yesterday when I was alone in a lift and it went down to the
ground floor and I could hear an enormous amount of air rushing through the doors –
.as if the doors were slightly open
And I arrived safely at my destination – obviously otherwise I wouldn’t have .It wasn’t
.been presenting this video
Taking Risks for Granted
What it made me think as I got out of the lift – and I wiped the sweat of my brow – was
.that we can start taking risks for granted
?My challenge today is what are the risks that you take for granted
.For me – one of the risks that I take for granted is the risk of getting into an elevator
11
5102 ‫נכון לאמצע יוני‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
.I never – or at least up until yesterday – stop to think of what may happen
Risk Blind Spots
So in organisations there is this blindness and my challenge to everyone is to seek out
that blind spot and work out mechanisms to make sure that when you have your
.elevator moment you are ready for it
4/
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫יועמ"ש משרד רה"מ נפגשה עם מבקר המדינה‬
‫עו"ד שלומית ברנע‪-‬פרגו טוענת‪ :‬בניגוד לשמועות‪ ,‬אינני מעוניינת בתפקיד היועצת המשפטית של משרד מבקר‬
‫המדינה‬
‫משה ליכטמן וגור מגידו‬
‫‪1/52513‬‬
‫על רקע פרישתה הצפויה של היועצת המשפטית של משרד מבקר המדינה‪ ,‬עו"ד נורית ישראלי‪ ,‬ועל רקע מספר‬
‫פגישות שקיימה היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה‪ ,‬עו"ד שלומית ברנע‪-‬פרגו‪ ,‬עם מבקר המדינה יוסף שפירא‬
‫לאחרונה‪ ,‬נפוצו במשרד המבקר שמועות‪ ,‬לפיהן הפגישות נועדו לדון באפשרות שברנע‪-‬פרגו תגיש את מועמדותה‬
‫להחליף את ישראלי בתפקידה‪.‬‬
‫משרד ראש הממשלה מסר בתגובה‪" :‬עו"ד ברנע‪-‬פרגו אינה מתכוונת לגשת למכרז במשרד מבקר המדינה"‪.‬‬
‫משרד מבקר המדינה מצוי בימים אלה בתהליך הקמה של ועדת איתור לבחירת היועץ המשפטי הבא של המשרד‪ .‬לפי‬
‫שעה חברים בוועדת האיתור שופט העליון בדימוס‪ ,‬פרופ' יצחק זמיר‪ ,‬והמשפטנית ושגרירת ישראל לאו"ם לשעבר‪ ,‬פרופ'‬
‫גבריאלה‪-‬שלו‪ .‬בקרוב ייקבע נציג בכיר ממשרד מבקר המדינה כחבר שלישי בוועדה‪ .‬לאחר שיושלם תהליך ההקמה‪,‬‬
‫תגבש הוועדה את דרכי פעולתה ובהם קביעת תנאי סף‪ ,‬פרסום קול קורא וכו'‪.‬‬
‫ממשרד ראש הממשלה נמסר כי "ברנע‪-‬פרגו נפגשה לבדה עם מבקר המדינה פעם אחת בלבד בחצי השנה האחרונה‪,‬‬
‫והשיחה נסובה על עניינים מקצועיים בלבד‪ .‬האפשרות שתגיש מועמדות לתפקיד כזה או אחר כלל לא עלתה בפגישה"‪.‬‬
‫דובר משרד המבקר‪ ,‬שלמה רז‪ ,‬מסר‪" :‬לפגישות של עו"ד ברנע‪-‬פרגו עם משרד מבקר המדינה אין כל קשר למינוי יועמ"ש‬
‫למבקר המדינה‪ .‬כמו כל היועצים המשפטיים של הגופים המבוקרים‪ ,‬מקיימת עו"ד ברנע‪-‬פרגו קשר עם משרד מבקר‬
‫המדינה‪ .‬קשרי עבודה אלה כוללים גם פגישות עם מבקר המדינה וגורמים נוספים במשרד המבקר"‪.‬‬
‫מ"ביביטורס" ועד המעונות‬
‫נושא נוסף שייתכן ונדון בפגישה בין ברנע‪-‬פרגו לבין המבקר שפירא הוא דוח המבקר המתגבש בפרשת "ביביטורס"‪,‬‬
‫העוסקת בנסיעותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו‪ ,‬שעה שהיה חבר כנסת ושר אוצר‪ ,‬שמומנו לכאורה על‪-‬ידי שורה של‬
‫אנשי עסקים וארגונים‪ ,‬תוך חשש לפגיעה בטוהר המידות‪ .‬טיוטת הדוח בפרשה הועברה לראש הממשלה לתגובה לפני‬
‫מספר חודשים‪ .‬הדוח הסופי עשוי להתפרסם בחודשים הקרובים‪.‬‬
‫ברנע‪-‬פרגו הייתה גם בעצמה‪ ,‬עד לא מכבר‪ ,‬במרכז ביקורת של מבקר המדינה בנוגע להתנהלות מעונות ראש הממשלה‪.‬‬
‫המבקר הצביע על הבעייתיות בתפקודם של "שומרי‪-‬הסף"‪ ,‬היועמ"ש שלומית פרגו‪ ,‬סמנכ"ל משאבי האנוש במשרד וחשב‬
‫המשרד‪ ,‬שהיו חברים ב"וועדת השלושה" שדנה בבקשות המימון החריגות של משפחת נתניהו‪.‬‬
‫בין היתר נקבע כי לאחר שוועדת השלושה קבעה בתחילה כי אין לממן את "היטל הבצורת" על צריכת המים העודפת של‬
‫המעון הפרטי של נתניהו בקיסריה‪ ,‬שינתה הוועדה את עמדתה לאור שינוי בגישתו של נתניהו‪.‬‬
‫גם בהקשר של אותו חשמלאי ידוע‪ ,‬חבר מרכז הליכוד‪ ,‬שהוזמן לעשות "עבודות דחופות" במעון הפרטי של משפחת‬
‫נתניהו בקיסריה בסופי שבוע‪ ,‬עלה עניין תפקודה של וועדת השלושה‪ .‬המבקר קבע כי הוועדה אסרה על ההתקשרות עם‬
‫‪41‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫החשמלאי‪ ,‬אך לא עשתה מאמץ לפקח על מילוי אחר הוראותיה‪.‬‬
‫ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה‪" :‬בניגוד לנטען‪ ,‬בדוח הביקורת נקבע ביחס ליועצת המשפטית‪ :‬יש לציין כי צוות‬
‫הביקורת התרשם כי היועצת המשפטית וחשב המשרד פועלים כמיטב יכולתם כדי לשמור על הליכי מינהל תקין ועל‬
‫סבירות ההוצאות של בית ראש הממשלה"‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫הדו"ח החשאי על פיילוט המאגר הביומטרי ייחשף לציבור‬
‫כך הוחלט בוועדת משנה לביקורת המדינה‪ .‬פיילוט המאגר‪ ,‬שיסתיים ב‪ 59-‬בחודש‪ ,‬זכה לביקורת קשה‬
‫שטרם פורסמה‪" .‬ראוי שהציבור יכיר את כל העובדות הכרוכות במאגר ביומטרי"‪ ,‬אמרה ח"כ אלהרר‪,‬‬
‫יו"ר הוועדה‬
‫עומר‬
‫כביר ‪ 10.06.15, 12:29 3‬תגובות‬
‫דו"ח מבקר המדינה על פיילוט המאגר הביומטרי יפורסם כמעט במלואו ‪ -‬כך קבעה היום ועדת‬
‫משנה של הוועדה לביקורת המדינה בתום דיון חשאי ‪.‬‬
‫הבוקר התכנסה ועדת המשנה לביטחון של הוועדה לביקורת המדינה לדיון מיוחד בעקבות בקשה‬
‫שהגישו גורמי ביטחון להטיל חיסיון נרחב על דו"ח המבקר‪ .‬בתום הדיון החליטה הוועדה לצמצם‬
‫את בקשת החיסיון באופן משמעותי ולהתיר את פרסום הדו"ח כמעט במלואו“ ‪.‬ראוי שהציבור‬
‫ומקבלי ההחלטות‪ ,‬יכירו את כל העובדות הכרוכות במאגר ביומטרי‪ ,‬כדי שתתקבל ההחלטה‬
‫הנכונה והטובה ביותר"‪ ,‬אמר יו"ר הוועדה‪ ,‬ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד ‪),‬בהודעה לעיתונות‪.‬‬
‫מבקר המדינה‪ ,‬השופט (בדימוס) יוסף שפירא‪ ,‬צפוי עתה לפרסם את הדו"ח בימים הקרובים‪.‬‬
‫תקופת הפיילוט של המאגר הביומטרי תסתיים רשמית ב‪ 21-‬ביוני‪ ,‬והחלטה בנושא צריכה‬
‫להתקבל עד אז‪ .‬זאת‪ ,‬על אף שהליך קבלתה (שטעון החלטה של שר הפנים‪ ,‬באישור שר האוצר‪,‬‬
‫אישור בוועדת שרים ובשתי ועדות כנסת שטרם הוקמו והצבעה במליאה) טרם החל‪.‬‬
‫הדו"ח עצמו מכיל כנראה ביקורת חריפה על פעילות המאגר הביומטרי‪ ,‬כפי שעולה ממכתב‬
‫שהעביר המבקר שפירא לראש הממשלה ולשר הפנים‪ ,‬שבו הוא מתריע שבפעילות המאגר התגלו‬
‫ליקויים מהותיים בעלי משמעות ציבורית מרחיקת לכת ורגישות רבה ‪,‬ודורש לעצור הליכים להמשך הסדרתו‬
‫עד שיתוקנו הליקויים‪.‬‬
‫מהתנועה לזכויות דיגיטליות נמסר בתגובה‪" :‬זכותם של אזרחי ישראל לדעת על הכשלים האופפים‬
‫את הפרויקט הרשלני של המאגר הביומטרי‪ .‬אנו מברכים את ח"כ קארין אלהרר על שאיפשרה דיון‬
‫ציבורי בסוגיה הקשה הזו על סמך נתוני מבקר המדינה‪ .‬אנו מקווים כי היקף החיסיון אכן יצומצם‬
‫ככל הניתן על מנת שאזרחי ישראל יוכלו להבין עד כמה הופקר ביטחונם בשנתיים של ניסוי בבני‬
‫אדם‪".‬‬
‫ח"כ תמר זנדברג (מרצ) ברכה גם היא על ההחלטה‪" .‬המדינה לא יכולה לצפות כי בשם מולך‬
‫הביטחון תדרוש מאזרחיה עוד ועוד פרטי מידע מחד‪ ,‬ותסיר מעצמה כל פיקוח מאידך ‪",‬אמרה‬
‫ל"כלכליסט"‪" .‬על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בדו"ח מבקר מדינה שחושף ליקויים בפעולת‬
‫הפיילוט ויכול להשפיע על ההלך הציבורי בעניין בתקופה הקריטית שלפני ההצבעה על הפיכתו‬
‫לקבוע‪".‬‬
‫‪43‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫תגובת רשות המאגר הביומטרי‬
‫"אכן חשוב מאוד שהציבור ומקבלי ההחלטות יכירו את כל העובדות הרלוונטיות לפרויקט התיעוד‬
‫הלאומי החכם והמאגר הביומטרי‪ .‬מבקר המדינה בחן את הפרויקט הביומטרי כולו במהלך תקופת‬
‫המבחן‪ ,‬בחינה שכללה את כל נושא התיעוד החכם וכן את המאגר‪ ,‬והעביר את הערותיו לפני‬
‫חודשים רבים‪ .‬במהלך תקופה זו טופלו במלואם הפערים עליהם הצביע המבקר‪ ,‬אשר אף עודכן‬
‫בנושא‪ .‬גורמי הביטחון ביקשו לחסות חלקים מסוימים בדו"ח משיקוליהם‪ .‬הדו"ח המסכם את‬
‫פעילות תקופת המבחן הוגש לכנסת על ידי רשות האוכלוסין והרשות הביומטרית במרץ ‪.2/13‬‬
‫דו"ח זה כולל פירוט מלא של כלל התהליכים והבדיקות שבוצעו במהלך תקופת המבחן‪ .‬ניתן לעיין‬
‫בדו"חות המלאים באתרי האינטרנט של רשות האוכלוסין וכן של הרשות לניהול המאגר הביומטרי‪".‬‬
‫‪44‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫"המתמודדים על תפקיד במגזר הציבורי הם אנשים‬
‫תמימים‪ .‬ניצבים בהצגה‪ .‬הכל מכור"‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בנציבות מתגאים ברפורמה מקיפה בגיוס עובדים ובכך שהמבחנים עברו למכוני מיון אבל בכירים בשירות‬
‫המדינה אומרים‪" :‬המכרזים תפורים"‬
‫שרון שפורר‬
‫‪1/./2.2/13‬‬
‫‪/1:12‬‬
‫בינואר ‪ ,2/12‬למשך כמה ימים‪ ,‬סערו רבים בישראל לאחר שגילו כי תוכנית הריאליטי "מאסטר שף" ניצלה‬
‫מתמודדים באודישנים והשתמשה בהם כניצבים‪ .‬כך למשל‪ ,‬בישרה אחת הכותרות‪" :‬זעם נגד 'מאסטר שף'‪:‬‬
‫נפלנו קורבן לתרמית מתוזמנת"‪ .‬בהמשך נכתב‪" :‬התקשרו אלינו וזימנו אותנו לאודישן שני‪ ,‬שבו הסתובבנו ‪12‬‬
‫שעות ללא מטרה‪ ,‬הלכנו הלוך חזור‪ ,‬נופפנו בידיים וצעקנו 'מאסטר שף'‪ ,‬נזכר מתמודד אחר‪ ,‬ורמז כי ההפקה‬
‫בוחרת את הנבחרת של התוכנית מראש‪ .‬הבחורה העיוורת שישבה לידי סיפרה לי שהשופטים כבר היו אצלה‬
‫בבית"‪.‬‬
‫רחוק מהמצלמות ומכותרות העיתונים‪ ,‬משחקים אלפים רבים בישראל את תפקיד הניצבים במכרזים לתפקידים‬
‫בשירות המדינה‪ .‬הם נבחנים‪ ,‬מגישים טפסים‪ ,‬עוברים מיונים ומחכים לתשובות ‪ -‬והכל לשווא‪.‬‬
‫בשבוע שעבר הבאנו דוגמאות למתמודדים שנתקלו בחומות בצורות כשניסו להיכנס לשירות המדינה‪,‬‬
‫וזעמו על כך‪ .‬בשבוע מאז פרסום הכתבה ל–‪ TheMarker‬התקבל מבול פניות ממועמדים מתוסכלים נוספים‪,‬‬
‫וטענות דומות בפיהם‪ :‬פעם על טרטורים וביטול מכרז ופעם על משחק מכור‪.‬‬
‫טבעי שמתמודד מאוכזב יכעס על ההתנהלות‪ ,‬אבל במקרה של המכרזים של נציבות שירות המדינה לא רק‬
‫שמספר התלונות רב‪ ,‬אלא שלביקורת שותפים אנשים מתוך שירות המדינה‪" :‬בחלק גדול של המכרזים‬
‫המתמודדים הם סטטיסטים בהצגה‪ ,‬ניצבים וזה הכל‪ .‬שכן התוצאה כבר ידועה מראש ‪ -‬יודעים מי ייבחר‬
‫לתפקיד"‪ ,‬חורץ בכיר לשעבר בנציבות שירות המדינה‪" .‬הציבור איבד אמון בתהליכי המיון‪ ,‬מה שגורם לכך‬
‫שרבים נמנעים מלהתמודד במשחק‪ ,‬בגלל היותו מכור‪ .‬מי שמגיע אלה אנשים תמימים או אופטימיים במיוחד‪.‬‬
‫היו גם מקרים שישבתי במכרזים שנראו תפורים‪ ,‬והיה ברור שמועמד מטעם עומד להיבחר‪ ,‬והוועדה הפכה את‬
‫הקערה על פיה‪ ,‬אבל אלה היו מקרים נדירים בלבד"‪.‬‬
‫"התהליך לא הרמטי"‬
‫גבריאלה (גבי) אשכנזי‪ ,‬מנהלת אגף בחינות ומכרזים בנציבות שירות המדינה‪ ,‬מכירה את הטענות‪,‬‬
‫ומדגישה מולן את הרפורמה שביצעו בשנים האחרונות‪" .‬בנינו רפורמה במערכת הגיוס והמיון למדינה בכמה‬
‫שלבים"‪ ,‬היא אומרת‪" .‬מבחני המיון יצאו מידי שירות המדינה ועברו למכוני המיון‪ .‬עסקנו בבניית מערכת‬
‫ממוחשבת המאפשרת למועמדים להגיש מועמדויות‪ .‬המערכת החדשה מאפשרת לנציבות לשלוט ולפקח על‬
‫הנעשה בקרב ‪ 1/‬משרדי ממשלה ו–‪ 3,3//‬מכרזים‪ .‬וזה עובד כבר שנתיים וחצי‪ .‬עם כל הצניעות‪ ,‬עשינו דבר‬
‫שלא קיים בשום ארגון‪ .‬יש למועמד חוות דעת אינטגרטיבית‪ .‬הוא יודע בדיוק מה נכתב עליו‪ .‬הוא מקבל ציון‬
‫‪43‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫ומקבל קו חתך‪ .‬הוא מקבל את זה במסגרת שירות שנציבות שירות המדינה נותנת לו‪ .‬עכשיו אנחנו מטפלים‬
‫בכמה מודלים ברפורמה‪ ,‬ובהן בגיוס אקטיבי"‪.‬‬
‫מה זה גיוס אקטיבי?‬
‫"יש משרות עם היצף גדול‪ .‬במשרות כאלה יש צורך לטפל בסינון המועמדים ובמאגרים‪ .‬אנחנו מחכים עכשיו‬
‫שאגף התקציבים ייתן לנו תקציב‪ .‬אני מדברת על משרות שבהן יש ‪ 3//‬מועמדים ויותר‪ .‬למשל‪ ,‬למשרה של‬
‫מפקחי מס הכנסה היו ‪ 1,///‬מועמדים‪ .‬היצף לא נתפש‪ .‬אותו הדבר עם עוזרים משפטיים‪ ,‬שבכל ארגון על כל‬
‫משרה יש בממוצע ‪ 3//–2//‬מתמודדים‪.‬‬
‫"במקרים האלה למדנו מה עושים בחו"ל‪ ,‬ואנחנו רוצים להקים מאגר מועמדים שיתעדכן בין פעם לפעמיים‬
‫בשנה‪ ,‬ואנחנו נתחזק ונבצע את תהליכי המיון‪ .‬אם משרד יבוא ויגיד שיש צורך בגיוס‪ ,‬נעביר לו‪ ,‬למשל‪ ,‬את‬
‫שמונת המועמדים עם הציונים הגבוהים במאגר"‪.‬‬
‫אז זה כמו נבחרת הדירקטורים שיזם יאיר לפיד‪ ,‬שבה דירקטורים בחברות הממשלתיות נבחרים מתוך‬
‫מאגר קיים?‬
‫"כן‪ ,‬בדיוק‪ .‬בנוסף‪ ,‬נעשה סינון טרומי‪ .‬למשל‪ ,‬אם יהיו ‪ 3,///‬מועמדים‪ ,‬אני לא רוצה לשלוח את כולם למיונים‪,‬‬
‫כי יש לי אחריות כלפי קופת המדינה ‪ -‬אז אני אקח פרמטר מדיד ואסנן אותם‪ .‬אקח את אלה שקיבלו ציון גבוה‬
‫ואשלח אותם למיונים ואעביר לוועדת בוחנים‪ .‬כשהמאגר יתחיל להתרוקן אקרא לעוד ‪ 1,///‬איש למיונים‪.‬‬
‫"עם זאת‪ ,‬יש משרות עם מחסור במועמדים‪ .‬למשל‪ ,‬אין לנו מספיק מהנדסים או במקצועות פרה־רפואיים‪ ,‬ולכן‬
‫שם הטיפול צריך להיות שונה‪ .‬צריך מנגנונים לגיוס אקטיבי‪ .‬אז מיפינו משרות שאנחנו יודעים שהן קשות לאיוש‪,‬‬
‫ועלינו למשל עם דף פייסבוק חדש שבו אנחנו מפרסמים את המשרות‪ .‬נעשה גם פרסום בלינקדאין ורוצים גם‬
‫אולי לצאת באיזה מבצע עובד מגייס עובד‪ .‬אבל כל זה כמנגנונים עם שוויון הזדמנויות‪ ,‬והכל תחת פיקוח של‬
‫המחלקה המשפטית"‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬אפילו אשכנזי מודה‪" :‬את שואלת אותי על תפירת מכרזים‪ ,‬אז אני לא יכולה לומר שהנושא הזה סגור‬
‫הרמטית"‪ .‬ואולם בעקבות הרפורמה‪ ,‬לדבריה‪" ,‬תהליך המיון הפך להיות סטרילי מאוד‪ .‬זה מונע‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫ממועמדים שהם ממלאי מקום להיבחר לתפקיד בגלל סיבות לא נקיות‪ .‬וזה מונע ממועמדים לחזור על אותו‬
‫מבחן מיון כמה פעמים"‪.‬‬
‫בכל זאת‪ ,‬הגיעו אלינו הרבה תלונות של מועמדים על כפילויות במבחני המיון ‪ -‬כלומר שהם עשו את אותו‬
‫מבחן המיון באותו המכון כמה פעמים‪.‬‬
‫"בשנה האחרונה אין דבר כזה‪ .‬באחריות‪ .‬אנחנו לא מאפשרים להיבחן יותר מפעם אחת בשנה על אותה מערכת‬
‫בחינה‪ .‬יכול להיות‪ ,‬עם זאת‪ ,‬שמועמד נשלח למבחן שנראה לו זהה‪ ,‬אבל זה לא ככה"‪.‬‬
‫כמה אנשים שלחתם למכוני המיון בשנים האחרונות‪ ,‬וכמה מבחנים נערכו על ידי נציבות שירות המדינה?‬
‫"שלחנו למבחנים ‪ 42‬אלף איש ב–‪ .2/14‬ב–‪ 2/13‬הליכי המיון בוצעו בנציבות שירות המדינה‪ ,‬ולא במכוני‬
‫המיון‪ ,‬ואין אפשרות לשלוף את מספר המועמדים שעברו מיון‪ .‬במצב החדש ניתן לשלוף נתונים ‪ -‬וזהו שיפור‬
‫חשוב"‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫ראיתי פרסום שלפיו תקציב הנציבות לשלושת מכוני המיון שנבחרו ברפורמה הוא ‪ 01‬מיליון שקל בשנה‪.‬‬
‫האם זה נכון? מה המחיר של מבחן מיון?‬
‫"על פי הנחיית מינהל הרכש‪ ,‬לא ניתן למסור מידע"‪.‬‬
‫אחת הטענות כלפי נציבות שירות המדינה היא הזמן הממושך שאורך מכרז‪ ,‬שלפעמים מגיע גם לשנה‪ .‬ב–‬
‫‪ 5101‬משך הזמן הממוצע של מכרז היה ‪ 78‬יום‪ ,‬ואילו כיום הוא ‪ 002‬יום‪ .‬איך אפשר להסביר את הזינוק‬
‫החד הזה?‬
‫"הזמן הממוצע למחצית השנייה של ‪ ,2/14‬אז החלה הרפורמה בגיוס ובמיון‪ ,‬היה ‪ 13/‬יום‪ ,‬וכיום הזמן הממוצע‬
‫של מכרז פומבי הוא ‪ 113‬יום‪ .‬לפני ‪ 2/14‬הגיוס והמיון נעשו באופן שונה (ללא מכוני מיון)‪ .‬מדובר ברפורמה‬
‫מקיפה ומקצועית‪ ,‬הבאה להתאים את תהליך האבחון למשרה המוצעת בשירות המדינה‪ .‬יש לתת זמן‬
‫להתייצבות המערכות‪ ,‬שעלו בכ–‪ 1/‬משרדים בבת אחת‪ ,‬ב–‪ 12‬לשכות של מכוני מיון‪ ,‬וכוללות מספר גדל והולך‬
‫של מועמדים ו–‪ 1,///‬פניות ביום למרכז השירות‪ .‬לפיכך‪ ,‬לא ניתן להשוות בין הליכי המיון לפני הרפורמה לבין‬
‫ההליכים הקיימים‪ ,‬שמתקצרים מיום ליום"‪.‬‬
‫למה כל מה שאת מדברת עליו קורה רק עכשיו?‬
‫"מרגע שנכנסתי לתפקיד לפני שש שנים וחצי יש לי רק עשייה‪ .‬אני יודעת שיש מה לשפר‪ ,‬אבל הדברים נבנו נכון‬
‫ובצורה מקצועית‪ .‬הייתי צריכה לטפל במיון וגם להוביל רפורמה ללא השקעת משאבים כמו שיש היום ברפורמה‬
‫הנוכחית"‪.‬‬
‫אז כמה זמן ייקח כדי שתהליך הגיוס והמיון יהפוך לסטרילי‪ ,‬כמו שאת אוהבת לומר?‬
‫"הכל דורש פיתוח מערכות ממוחשבות‪ ,‬שזה לעתים עקב אכילס של הפרויקט הזה‪ .‬כל התהליך נבנה‪ ,‬אבל אם‬
‫אין יעילות בנושא המחשובי‪ ,‬את לא יכולה לצאת עם השלבים החדשים‪ .‬אם אין לך בקרה‪ ,‬תיעוד וכו'‪ ,‬אני‬
‫מתארת לעצמי שזה ייקח את הזמן שלו"‪.‬‬
‫"להוציא את המיון מהידיים של המדינה"‬
‫אם לא לגמרי מובן לכם עדיין כיצד הרפורמה של נציבות שירות המדינה מסייעת למגר את הבעיות בתהליכי‬
‫המיון‪ ,‬אתם לא לבד‪" .‬יש לי ביקורת חריפה על משה דיין‪ ,‬נציב שירות המדינה"‪ ,‬אומר הבכיר לשעבר‪" .‬דיין‬
‫מתמקד בנושאים פחות חשובים ודחופים מבחינת סדרי העדיפויות‪ .‬הוא היה צריך קודם כל להתעסק עם סוגית‬
‫המכרזים‪ .‬שם יש בעיה קשה מאוד‪ ,‬כי אין אמון בשיטה‪ ,‬ובמקום זאת הרפורמה עוסקת בדברים שוליים‪.‬‬
‫"אף שהרפורמה התחילה לפני שלוש שנים והרפורמה בגיוס התחילה לפני שנה‪ ,‬ידוע לי שיש כיום הרבה יותר‬
‫תלונות מקודם"‪ ,‬אומר הבכיר לשעבר‪" .‬אגב‪ ,‬כבר בתקופתי מבקר המדינה בדק את הנושא ומתח ביקורת‬
‫חריפה על אופן התנהלות המכרזים בשירות המדינה והצביע על כך שב–‪ 1/%‬מהמכרזים נבחרים עובדים שהיו‬
‫משובצים בתפקיד שעליו התמודדו ‪ -‬כלומר המכרזים היו תפורים‪ .‬למרות הביקורת החריפה הזאת הדברים לא‬
‫טופלו עד היום"‪ .‬לגבי מספר התלונות‪ ,‬צודק הבכיר לשעבר‪ .‬מספר ההשגות שהגיעו לנציבות שירות המדינה גדל‬
‫ב–‪ 3/%‬בין ‪ 2/12‬ל–‪ 2/14‬והגיע ל–‪ .143‬זה לא נגמר בזה‪ .‬ב–‪ 2/14‬קיבלה הנציבות ‪ 4//‬עררים בנוסף‬
‫להשגות‪ .‬ואולם לגבי נתון זה לא קיימת השוואה לשנים קודמות‪ .‬בנציבות טוענים כי ערכו בדיקה ב–‪,2/13‬‬
‫ומצאו כי היו אז ‪ 42/‬השגות‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫לטענת הנציבות‪ ,‬הגידול במספר ההשגות והעררים נובע מהעלייה הניכרת של פי ארבעה במספר האנשים‬
‫שהגישו מועמדותם לשירות המדינה‪ ,‬ומהעובדה שהמערכת האינטרנטית שהקימו (צ'אט) מאפשרת הגשת‬
‫תלונות בצורה מסודרת וקלה יותר‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬יש נתון אחד שאין דרך לכמת‪ ,‬ולפיכך גם אין דרך לדעת מה היתה המגמה בשנים האחרונות‪" .‬יש עוד‬
‫מדד חשוב שלעולם לא נראה ‪ -‬כמה מתמודדים או מועמדים פוטנציאליים לא הגישו מועמדות כי הם חושבים‬
‫שהמכרזים תפורים"‪ ,‬אומר הבכיר לשעבר‪" .‬הרפורמה לא שינתה את זה‪ ,‬והתעסקה עם דברים תפלים ולא‬
‫חשובים"‪.‬‬
‫מה הפתרון לדעתך?‬
‫"אני לא מסכים עם ירון זליכה‪ ,‬החשב הכללי לשעבר‪ ,‬שאמר שצריך לבטל את כל שיטת המכרזים‪ .‬לדעתי צריך‬
‫להוציא את כל המיון מהידיים של המדינה ‪ -‬ניהול המכרזים צריך לצאת ממשרדי הממשלה והנציבות לגורם‬
‫בלתי־תלוי ומקצועי‪ ,‬שיעשה את המיונים וההשמה באופן נקי מאינטרסים‪ .‬כל עוד משרדי הממשלה ייקחו חלק‬
‫משמעותי במכרזים‪ ,‬הם יהיו תפורים"‪.‬‬
‫מה שאתה מציע לעשות זה בעצם להפריט את הגיוס והמיון לשירות המדינה‪ .‬גם זה עלול ליצור אינספור‬
‫בעיות ולהעביר כוח לידיים לא נכונות‪.‬‬
‫"אם המטרה היא להביא את העובד המתאים ביותר והאיכותי ביותר לשירות‪ ,‬אז צריך לדאוג שיעשה זאת גורם‬
‫מקצועי ובלתי־תלוי‪ .‬אפשר להכין מאגר של מועמדים לתפקידים‪ ,‬וכשנוצר צורך בעובד אז פונים לחברת השמה‬
‫והיא שולחת כמה מועמדים לראיון מתוך המאגרים שלה"‪.‬‬
‫למה שהמדינה לא תקים מאגרים כאלה?‬
‫"כי אין לה יכולת מקצועית לעשות זאת נכון‪ .‬צריך אנשי מקצוע שיראיינו באופן בלתי־תלוי‪ .‬לחברת המיון אין‬
‫אינטרס שפלוני או אלמוני יגיע לתפקיד‪ .‬מכון השמה יבחן אותו על בסיס פרמטרים מקצועיים שהנציבות תקבע‪.‬‬
‫טווח הזמן של הגיוס יתקצר‪ .‬זה אולי יהיה יקר יותר למדינה‪ ,‬אבל אם רוצים לבנות מערכת טובה ‪ -‬ככה זה צריך‬
‫להתבצע"‪.‬‬
‫עובדת במגזר הציבורי המכירה היטב את הנושא מחזקת את עמדת הבכיר‪" :‬צריך להקים מאגר מועמדים‬
‫שאפשר יהיה לשלוף ממנו שמות בעת הצורך‪ ,‬ובמקביל לפרסם את כל המשרות הקבועות והזמניות באופן‬
‫פומבי‪ ,‬כי אחת הבעיות הקשות היא המשרות הזמניות ‪ -‬יש צורך לאייש אותן בזריזות‪ ,‬ונציבות שירות המדינה‬
‫לא מסוגלת לעשות זאת בזמן הדרוש לכך‪ ,‬חודש־חודשיים‪ .‬התוצאה היא שממלאי המקום הזמניים הם הדלת‬
‫האחורית להגיע לשירות המדינה‪ .‬המשרות האלה לא מתפרסמות בשום מקום‪ ,‬הן פשוט עוברות מפה לאוזן‪ .‬הן‬
‫בעצם שמורות לקליקות מסוימות‪ ,‬ומאוישות בדרך של חבר מביא חבר‪ ,‬ורוב האנשים כלל לא שומעים עליהן"‪.‬‬
‫"תופעת ממלאי המקום צריכה להיעלם לחלוטין"‪ ,‬ממשיך הבכיר לשעבר‪" .‬אם עובד עוזב‪ ,‬אז יש לו סגן שיכול‬
‫לבצע את התפקיד‪ .‬אם יהיו מקומות שבהם חייבים ממלא מקום אז זה צריך להיות קצוב בזמן‪ ,‬לא יותר משלושה‬
‫חודשים‪ .‬היום יש ממלאי מקום במשך שנה ואפילו שלוש"‪.‬‬
‫למה לדעתך לא מיישמים את הפתרונות האלה בנציבות?‬
‫‪44‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫"המכרזים מספקים כוח לפוליטיקאים‪ ,‬כוח לוועדים‪ ,‬כוח להסתדרות‪ .‬כל עוד זה נמצא בידיים שלהם לא יהיה‬
‫שינוי רציני‪ .‬אני מציע צעדים שהם אולי יקרים יותר וידרשו תקציב גדול יותר‪ ,‬אבל זהו המודל הנכון"‪.‬‬
‫בנציבות שירות המדינה הודפים את הטענות‪" :‬הרפורמה בגיוס ומיון אכן נועדה לטיפול שורש בליקויים בשיטת‬
‫המכרזים‪ .‬התוצאות עד כה מוכיחות כי המטרות מושגות‪ ,‬ושירות המדינה נהפך לאטרקטיבי לאוכלוסיית דור ה–‬
‫‪ ,Y‬שבו יש ביקוש גבוה ביחס להיצע ‪ 133 -‬אלף מועמדויות בכ–‪ 2,2//‬מכרזים פומביים‪ .‬טבעי שלא כולם‬
‫נבחרים ויהיו מועמדים שלא יהיו מרוצים מתוצאות הליך הגיוס והמיון‪ .‬יש משרות שבהן היקף גבוה מאוד של‬
‫מועמדים (משרות זוטרות‪ ,‬עוזרים ראשיים‪ ,‬משפטנים‪ ,‬פרקליטים‪ ,‬צוערים למשרד החוץ ועוד)‪ .‬כדי להתמודד עם‬
‫מספר כה גדול של מועמדים‪ ,‬אנו מתכוונים להקים מאגרי מועמדים‪ ,‬שיאפשרו הגשה מרוכזת לתפקידים עם‬
‫ביקוש גבוה"‪.‬‬
‫עמותת מעש לא מחכה למדינה‪ :‬הקימה מאגרי מכרזים ומועמדים ‪ /‬שרון שפורר‬
‫רעיון מאגר המועמדים למשרות בשירות המדינה חוזר ועולה בשיחות עם בכירים בעבר ובהווה בשירות המדינה‪.‬‬
‫כרגיל‪ ,‬כשיש ואקום בתפקוד של המדינה‪ ,‬מוצא כבר גוף פילנתרופי את הדרך למלא אותו‪ .‬הפעם מדובר‬
‫בעמותת מעש לחיזוק והתחדשות השירות הציבורי בישראל‪ ,‬שהוקמה על ידי קבוצה של צעירים שנמאס להם‬
‫לשבת בצד‪" .‬גילינו ששיעור התחלופה של העובדים במערכת הציבורית הוא מהנמוכים בעולם‪ ,‬וזה כמובן אחד‬
‫החסמים החשובים"‪ ,‬אומרת מנכ"לית מעש‪ ,‬הילה כהן רפופורט‪ ,‬שהיא העובדת היחידה בשכר בעמותה‪.‬‬
‫העמותה‪ ,‬הממומנת על ידי גופים פילנתרופיים‪ ,‬ובהם יד הנדיב‪ ,‬קרן גנדיר וקרן מאיירהוף‪ ,‬הוקמה בעקבות‬
‫המחאה החברתית של ‪ ,2/11‬ולקחה על עצמה לחקור את התחום‪ ,‬לשמש כתובת לצעירים שרוצים להצטרף‬
‫לשירות המדינה ולהציע למדינה פתרונות להסרת החסמים‪.‬‬
‫בכירים בשירות המדינה מציעים להקים מאגר של מועמדים‪ ,‬שיהיה מוכן לשעת הצורך ויישלח למשרדים‬
‫הרלוונטיים‪ ,‬אבל מאגר המועמדים של מעש שונה‪ .‬המאגר של העמותה נועד לגשר על פערי המידע‪ ,‬וגם לו יש‬
‫תפקיד חשוב‪ .‬במאגר של מעש רשומים כיום ‪ 4,3//‬מועמדים‪ ,‬ובמקביל הוכן מאגר של מכרזים מ–‪ 4/‬גופים‪,‬‬
‫הכוללים משרדי ממשלה‪ ,‬רשויות מקומיות וגופים ציבוריים נוספים שאינם מגייסים עובדים דרך נציבות שירות‬
‫המדינה‪.‬‬
‫לדברי כהן רפופורט‪" ,‬הנציבות אמנם מפרסמת מכרזים עבור משרדי ממשלה‪ ,‬אבל הם מהווים רק ‪ 13%‬מכלל‬
‫ההון האנושי של השירות הציבורי‪ .‬יש עוד ‪ 1//‬חברות ממשלתיות ויותר מ–‪ 2//‬רשויות מקומיות‪ ,‬וכל אחת מהן‬
‫מגייסת בעצמה‪ .‬כל גוף עובד באופן עצמאי ולא מפרסם בנציבות‪ .‬הם לא כפופים לנציבות ופועלים לפי התקשי"ר‬
‫(תקנון שירות המדינה)‪ .‬אז יש בעיית מידע‪ ,‬ואנחנו עוזרים לגשר עליה"‪.‬‬
‫העמותה מתווכת בין המכרזים האלה למאגר המועמדים‪" .‬כך אנחנו מנגישים את המכרזים‪ ,‬כי בדרך כלל‬
‫הציבור לא שומע בכלל על מכרזים רבים‪ ,‬למשל ברשויות המקומיות"‪ ,‬אומרת כהן רפופורט‪" .‬מאגר כזה קיים‬
‫במדינות אחרות שבהן שיעור ההתחדשות של העובדים גבוה‪ .‬הרעיון פה הוא להפוך את הקערה על פיה —‬
‫המדינה פונה למועמדים‪ ,‬ולא הפוך"‪.‬‬
‫אז למה עמותה צריכה להפעיל את זה? למה המדינה לא עושה את זה?‬
‫"לפני שהעלינו את המאגר פנינו לנציבות ונתנו להם להשפיע‪ .‬גם הצענו להם לעשות את זה‪ .‬רצינו שהנציבות‬
‫תיקח את זה על עצמה‪ ,‬אבל הם לא אימצו את הרעיון‪ .‬למה? זו שאלה טובה‪ .‬תשאלי אותם"‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫פנינו למנהלת אגף בחינות ומכרזים בנציבות שירות המדינה‪ ,‬גבריאלה (גבי) אשכנזי‪ ,‬ושאלנו מדוע הנציבות‬
‫אינה מפעילה בעצמה מאגר מועמדים‪" .‬אנחנו עושים אדפטציה לשירות המדינה על פי מקצועות שיש בהם‬
‫היצף"‪ ,‬השיבה אשכנזי‪" .‬אנחנו נפנה למועמדים שעברו מיונים קודמים‪ ,‬כדי שיהיו במאגר שלנו‪ .‬אנחנו הולכים‬
‫לבנות מערכת 'סוכן חכם'‪ ,‬שאפשר יהיה להירשם אליה ולבקש עדכונים על כל המשרות הרלוונטיות‪ .‬זה השלב‬
‫הבא‪ .‬כרגע זה ברמה של קונספציה‪ ,‬אבל זה יהיה‪ .‬צירפנו את כהן רפופורט לצוות שדן בנושא במסגרת פרויקט‬
‫עץ הדעת"‪.‬‬
‫אלא שכהן רפופורט נשמעת אופטימית פחות לגבי השינוי‪" :‬הבעיה המרכזית היא שלא נוגעים בבעיה באופן‬
‫ישיר‪ .‬יש בעיות ביורוקרטיות כמו התארכות המכרזים‪ .‬הרי לא יכול להיות שלוקח תשעה חודשים לגייס מנהל‪.‬‬
‫אז ברור שינסו לעקוף את המכרז ויעשו הליכי סרק‪ .‬לכן צריך לגעת בעניין עצמו ‪ -‬להפוך את הכל לזריז ונגיש‬
‫ולהסיר ביורוקרטיות‪ .‬אם לא יעשו זאת‪ ,‬ימשיכו ליצור פתרונות עקיפים‪ ,‬וזה לא יעזור"‪.‬‬
‫‪1/‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫העיר שלי‬
‫מועצה דתית כפ"ס‪ :‬הוגשה תלונה למבקר המדינה בנוגע למינויו של יניב כהן לתפקיד רב חוקר נישואין‬
‫מירי בלומנפלד ‪11.06.2015‬‬
‫זאת‪ ,‬לאחר שנמשכה התביעה שהוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נגד מינויו של יניב כהן‬
‫לתפקיד‪ .‬כזכור‪ ,‬התובעים טענו כי נפלו פגמים מהותיים בבחירתו של כהן לתפקיד‬
‫נמשכה התביעה שהוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נגד מינויו של יניב כהן לתפקיד רב חוקר נישואין‬
‫במועצה הדתית כפר סבא‪.‬‬
‫כזכור‪ ,‬לפני חודשיים הגישו הרב משה אודס‪ ,‬רב היישוב צופים‪ ,‬שהיה מועמד לתפקיד‪ ,‬וארגון רבני צוהר תביעה‬
‫נגד המועצה הדתית כפר סבא‪ ,‬יו"ר המועצה הדתית ששון טרבלסי‪ ,‬וחברי ועדת הבחינה לכוח אדם במועצה‬
‫הדתית כפר סבא‪.‬‬
‫בכתב התביעה התבקש בית הדין לבטל החלטת חברי ועדת הבחינה והחלטת המועצה הדתית למנות את יניב‬
‫כהן לתפקיד רב חוקר נישואין במועצה הדתית‪" ,‬בשל שנתקבלה בהליך רצוף פגמים מהותיים ובהיותה מונעת‬
‫משיקולים זרים ופסולים‪ ,‬תוך ניגוד עניינים חריף של חלק מחברי הגוף הבוחר"‪.‬‬
‫בתביעה נטען כי הליך בחירתו של יניב כהן לתפקיד נעשה בחופזה‪" .‬בישיבה שארכה פחות מדקה אישרו חלק‬
‫מחברי המועצה הדתית את מינויים של לא פחות מעשרה עובדים במועצה הדתית‪ ,‬ביניהם הרב יניב כהן"‪.‬‬
‫התובעים ציינו כי את הישיבה ניהל יו"ר המועצה הדתית הרב ששון טרלבסי שבאותה עת היה מועמד מספר ‪3‬‬
‫ברשימתו של אלי ישי‪" .‬המעורבות הפוליטית הענפה של יו"ר המועצה הדתית בניגוד להנחיות היועץ המשפטי‬
‫לממשלה והוראות הדין לא מנעה ממנו ליטול חלק פעיל ב'מחטף' שנערך בוועדת הבחינה ובמועצה הדתית למען‬
‫מינויו של הרב יניב כהן לתפקיד ימים ספורים לפני הבחירות"‪.‬‬
‫עוד נכתב בתביעה כי "הרב יניב כהן הוכרז על ידי ועדת הבחינה כזוכה במכרז לתפקיד רב חוקר נישואין על אף‬
‫שלמיטב ידיעת התובעים מעולם לא עבר בחינות הסמכה לרבנות ברבנות הראשית לישראל ולא קיבל הסמכה‬
‫לרבנות מכל גוף רשמי אחר המוכר על ידי המדינה‪.‬‬
‫"חברי ועדת הבחינה וכמובן חברי מליאת המועצה הדתית התעלמו מהדו"ח החריף על טיב עבודתו של הרב יניב‬
‫כהן במועצה הדתית בעבר‪ ,‬עת כיהן בתפקיד‪ ,‬לאחר שהחל לעבוד בתפקיד זה ללא תקן וללא מכרז ועקב כך‬
‫הופסקה עבודתו"‪.‬‬
‫"לחץ מלשכת ראש העיר"‬
‫התובעים מציינים כי נודע להם לאחר הליך הבחירה כי "גורמים בלשכת ראש העיר הפעילו לחץ כבד‪ ,‬הן על ידי‬
‫חברי ועדת הבחינה‪ ,‬הן על חברי מליאת המועצה הדתית והעומד בראשה והן על מקצת המועמדים והכל על‬
‫מנת להבטיח מראש את בחירתו של הרב יניב כהן לתפקיד"‪.‬‬
‫בכתב התביעה מצוין כי על המועצה הדתית למנות לתפקיד רב חוקר נישואין את המועמד שזכה במקום השני‬
‫‪11‬‬
‫לקט אקטואליה בביקורת‬
‫משולחנו של שלום גנצר‬
‫נכון לאמצע יוני ‪5102‬‬
‫במכרז הרב משה אודס או לחילופין יתבקש בית הדין להורות על ביטול המכרז‪ ,‬תוצאותיו ועל עריכתו מחדש‪.‬‬
‫תלונה למבקר המדינה‬
‫מינויו השנוי במחלוקת של יניב כהן לתפקיד הגיע לשלחן מבקר המדינה‪ .‬לאחרונה הוגשה תלונה למבקר‬
‫המדינה בנוגע לבחירתו של הרב יניב כהן לתפקיד רב חוקר נישואין במועצה הדתית‪ .‬בתלונה נטען כי הליך‬
‫בחירתו של יניב כהן לתפקיד היה פגום‪ .‬לתלונה צורפה התביעה שהוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב‪,‬‬
‫"אולם ברם לאחר הגשת התביעה ולאחר המועד הדיון הראשוני‪ ,‬לבקשת התובעים‪ ,‬נמחקה התביעה‪" .‬משכך"‪,‬‬
‫נכתב בתלונה "הטענות המועלות שם הינן חמורות למדי‪ ,‬ועל כן אבקשכם התערבותכם בעניין"‪.‬‬
‫מרבני צוהר נמסר בתגובה‪" :‬רבני צוהר לא היו בעלי עניין אישי‪ .‬הם לא השתתפו במכרז‪ .‬ברגע שהתובע הראשי‬
‫(הרב משה אודס מ‪.‬ב) ירד‪ ,‬אין להם זכות עמידה עצמאית בתביעה"‪.‬‬
‫הרב משה אודס‪" :‬אני לא מתראיין לתקשורת"‪.‬‬
‫יו"ר המועצה הדתית ששון טרבלסי‪" :‬התובעים משכו את תביעתם ואני מברך על כך"‪.‬‬
‫‪12‬‬