עבודת תזה במתכונת של מאמר - בית הספר לעבודה סוציאלית

‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫תרומתם של משתנים אישיים ותמיכת אם לבריאותן הנפשית של נשים צעירות‬
‫ומבוגרות הנמצאות בתחילתם של טיפולי פריון‬
‫ורה סקבירסקי‬
‫עבודה זו מוגשת כחלק מהדרישות לשם קבלת תואר מוסמך‬
‫בבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש לואיס וגבי וייספלד של אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫רמת‪-‬גן‬
‫תשע"ה‬
‫עבודה זו נעשתה בהדרכתן של פרופ' אורית טאובמן– בן‪-‬ארי ושל ד"ר שירלי בן‪-‬שלמה‪,‬‬
‫מבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש לואיס וגבי וייספלד של אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫תוכן עניינים‬
‫בריאות נפשית ואי פריון‬
‫גיל ואי פריון‬
‫תקווה‬
‫מודעות עצמית‬
‫נרקיסיזם‬
‫תמיכת אם‬
‫המחקר הנוכחי‬
‫עמ' א‬
‫עמ' ‪1‬‬
‫עמ' ‪2‬‬
‫עמ' ‪2‬‬
‫עמ' ‪3‬‬
‫עמ' ‪4‬‬
‫עמ' ‪5‬‬
‫עמ' ‪6‬‬
‫עמ' ‪8‬‬
‫תקציר‬
‫מבוא‬
‫השערות ושאלות המחקר‬
‫מודל המחקר‬
‫עמ' ‪8‬‬
‫עמ' ‪9‬‬
‫שיטה‬
‫משתתפות והליך‬
‫כלי המחקר‬
‫ממצאים‬
‫הבדלים במשתני המחקר בין נשים צעירות ומבוגרות‬
‫קשרים בין מאפינים אישיים ותמיכת אם לבין בריאותן הנפשית של נשים‬
‫בתחילת טיפולי פריון‬
‫תרומתם של משתני המחקר לרווחה ולמצוקה הנפשית‬
‫סיכום הממצאים‬
‫דיון‬
‫משאבים אישיים ותרומתם לבריאותן הנפשית של נשים בתחילת טיפולי‬
‫פריון‬
‫תמיכת אם ותרומתה לבריאותן הנפשית של נשים בתחילת טיפולי פריון‬
‫מגבלות המחקר‬
‫השלכות תיאורטיות ופרקטיות‬
‫רשימת מקורות‬
‫עמ' ‪10‬‬
‫עמ' ‪11‬‬
‫עמ' ‪14‬‬
‫עמ' ‪14‬‬
‫עמ' ‪15‬‬
‫עמ' ‪16‬‬
‫עמ' ‪20‬‬
‫עמ' ‪22‬‬
‫עמ' ‪22‬‬
‫עמ' ‪25‬‬
‫עמ' ‪26‬‬
‫עמ' ‪27‬‬
‫עמ' ‪28‬‬
‫נספחים‬
‫נספח ‪ :1‬שאלון בריאות נפשית‬
‫נספח ‪ :2‬שאלון תקווה‬
‫נספח ‪ :3‬שאלון מודעות עצמית‬
‫נספח ‪ :4‬שאלון נרקיסיזם‬
‫נספח ‪ :5‬שאלון תפיסת תמיכה‬
‫תקציר באנגלית‬
‫עמ' ‪37‬‬
‫עמ' ‪45‬‬
‫עמ' ‪46‬‬
‫עמ' ‪48‬‬
‫עמ' ‪50‬‬
‫‪i‬‬
‫רשימת לוחות‬
‫לוח ‪1‬‬
‫מאפיינים סוציו דמוגרפיים של הנשים בתחילת טיפולי פוריות‬
‫עמ' ‪11‬‬
‫לוח ‪2‬‬
‫ממוצעים‪ ,‬סטיות תקן ומבחני ‪ t‬לבדיקת הבדלים במשתני המחקר על פי‬
‫קבוצת הגיל‬
‫עמ' ‪14‬‬
‫לוח ‪3‬‬
‫מתאמי פירסון בין מצוקה ורווחה נפשית לבין תקווה‪ ,‬מודעות עצמית‪,‬‬
‫נרקיסיזם ותמיכת אם‬
‫עמ' ‪15‬‬
‫לוח ‪4‬‬
‫מקדמי ‪ β‬מתוקננים לניבוי הרווחה הנפשית והמצוקה הנפשית של נשים‬
‫בטיפולי פריון‬
‫עמ' ‪17‬‬
‫לוח ‪5‬‬
‫אפקטים עקיפים בין גיל הנשים לבין מצוקה ורווחה נפשית ‪ -‬מקדמים‬
‫)‪ (b‬וטעות דגימה )‪(standard error‬‬
‫עמ' ‪20‬‬
‫רשימת תרשימים‬
‫תרשים ‪1‬‬
‫מודל המחקר‬
‫עמ' ‪9‬‬
‫תרשים ‪2‬‬
‫אינטראקציה של גיל ומחויבות פעילה על רווחה נפשית‬
‫עמ' ‪18‬‬
‫תרשים ‪3‬‬
‫אינטראקציה של גיל ומחויבות פעילה על מצוקה נפשית‬
‫עמ' ‪19‬‬
‫תקציר‬
‫הצורך בטיפולי פריון מלווה פעמים רבות בתחושות דחק ומצוקה נפשית בקרב נשים‪ .‬המחקר הנוכחי‪,‬‬
‫שהינו חלק ממחקר רחב‪ -‬היקף ‪Positive Outlook on Women Entering Reproductive) POWER‬‬
‫‪ ,(treatment‬נערך לאורה של גישת הפסיכולוגיה החיובית ועל בסיס המודל התאורטי של לזרוס ופולקמן‬
‫)‪ .(Lazarus & Folkman, 1984‬הוא ביקש לבחון את האופן בו המשאבים שעומדים לרשות האשה‬
‫בתחילת טיפולי הפריון עשויים לתרום לרווחה נפשית גבוהה יותר ומצוקה נפשית נמוכה יותר‪ .‬לפיכך בחן‬
‫המחקר קשרים בין משאבים פנימיים של האשה (תקווה‪ ,‬נרקיסיזם ומודעות עצמית על שני היבטיה ‪-‬‬
‫רפלקציה ורומינציה) וכן סוגי תמיכה שונים אותם מקבלת האשה מאמה (משאב חיצוני) לבין בריאותה‬
‫הנפשית של האשה (רווחה ומצוקה נפשית)‪ .‬בנוסף‪ ,‬לאור הידע הרפואי הקשור ל"שעון הביולוגי" של האשה‬
‫בהקשר לשנות הפריון שלה‪ ,‬בחן המחקר האם קיים קשר בין גיל הנשים (מעל ומתחת גיל ‪ )35‬לבריאותן‬
‫הנפשית‪ ,‬והאם קשר זה מתווך על ידי המשאבים האישיים וממותן על ידי המשאב החיצוני של האשה‪.‬‬
‫במחקר השתתפו ‪ 137‬נשים (‪ 76‬נשים בגילאים ‪ ,20-34‬ו‪ 61‬נשים בגילאים ‪ )35-44‬לאחר פגישה ראשונה‬
‫או שניה עם רופא פריון בשתי מרפאות בישראל‪ ,‬שהתבקשו לענות על סדרת שאלונים לדיווח עצמי‪.‬‬
‫תוצאות המחקר מגלות כי נשים צעירות יותר מדווחות על מצוקה נפשית גבוהה יותר ועל רומינציה‬
‫רבה יותר מאשר נשים מבוגרות‪ .‬בנוסף‪ ,‬רמות גבוהות יותר של תקווה ונרקיסיזם קשורות לרווחה נפשית‬
‫רבה יותר ואילו רמה גבוהה יותר של רומינציה קשורה למצוקה נפשית רבה יותר בקרב כל הנשים‪ .‬מעבר‬
‫לכך‪ ,‬התברר כי תקווה ורומינציה מתווכות בין גיל האשה לבין בריאותה הנפשית‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמצא כי ככל‬
‫שהנשים תופסות את התמיכה המעונקת להן על ידי אמן‪ ,‬מסוג מחויבות פעילה‪ ,‬כגבוהה יותר‪ ,‬כך הן‬
‫מדווחות על רווחה נפשית גבוהה יותר‪ .‬סוג תמיכה זה גם ממתן את הקשר שבין גיל הנשים לבין בריאותן‬
‫הנפשית‪ .‬לעומת זאת ככל שהן תופסות את התמיכה מסוג הגנת יתר כגבוהה יותר‪ ,‬כך הן חשות יותר‬
‫מצוקה נפשית‪.‬‬
‫המחקר הנוכחי מדגיש את חשיבות המשאבים האישיים של האשה והתמיכה המותאמת לצרכיה‬
‫כמשמעותיים לרווחתה הנפשית בתחילת טיפולי הפריון‪ .‬מעבר לכך נובע מהמחקר כי גיל האשה משמעותי‬
‫לא רק בהקשר הפיזיולוגי של יכולתה הפיזית להרות‪ ,‬אלא גם בהקשר לבריאותה הנפשית‪ .‬תוצאות‬
‫המחקר מצביעות כי לנשים צעירות יש פחות משאבים אישיים להתמודד עם תחילת התהליך של טיפולי‬
‫הפריון והן תלויות יותר בתמיכת אמן‪ ,‬בכדי להגדיל את רווחתן הנפשית ולצמצם את מצוקתן הנפשית‪,‬‬
‫בהשוואה לנשים המבוגרות יותר‪ .‬לממצאים אלו יש השלכות יישומיות בקשר לפיתוח התערבויות של‬
‫הצוותים הרפואיים והפרא ‪ -‬רפואיים העובדים עם נשים בתחילת טיפולי פריון‪.‬‬
‫א‬
‫מבוא‬
‫אי פוריות מוגדרת ככישלון להשיג הריון מוצלח לאחר ‪ 12‬חודשים ויותר של קיום יחסי מין סדירים‪,‬‬
‫ללא אמצעי הגנה )‪Practice Committee of the American Society for Reproductive Medicine,‬‬
‫‪ .(2013‬הגדרה רפואית זו אינה כוללת בתוכה היבטים חברתיים ופסיכולוגיים )‪Greil, Slauson- Blevins,‬‬
‫‪ ,(& McQuillan, 2010‬אשר הופכים את אי הפריון לתהליך חברתי מורכב‪ .‬האטיולוגיה של קשיי פריון‪,‬‬
‫אותם חווים כ‪ 15%‬מהזוגות )‪ (Benyamini, Gozlan, & Kokia, 2005; High & Steuber, 2014‬קשורה‬
‫למספר מקורות‪ ,‬ביניהם‪ :‬בעיות בביוץ‪ ,‬ייצור זרע לקוי‪ ,‬ליקויים בחצוצרות הרחם‪ ,‬זיהומים של אברי‬
‫רבייה‪ ,‬מחסומים אמונולוגיים וגורמים גנטיים )‪ (Leon, 2010‬וכן גיל מבוגר יותר של האשה )‪Liu et al.,‬‬
‫‪ .(2012‬בעוד שטיפולי פריון עשויים לסייע בפתרון בעיית אי הפריון‪ ,‬הם כרוכים בדרך כלל בתהליך קשה‬
‫ומתמשך המעורר דחק )‪.(Benyamini et al., 2008‬‬
‫במשך שנים רבות מקובל היה להתמקד בחקירת המצוקה הנפשית המלווה נשים בטיפולי פריון‪.‬‬
‫המחקר הנוכחי נערך לאורה של גישת הפסיכולוגיה החיובית )‪)Seligman & Csikszentmihalyi, 2000‬‬
‫ועל בסיס המודל התאורטי של לזרוס ופולקמן )‪ . (Lazarus & Folkman, 1984‬הפסיכולוגיה החיובית‪,‬‬
‫מתמקדת ביכולת של אנשים לחוות שינויים חיוביים המתבטאים ברווחה נפשית‪ ,‬שביעות רצון וסיפוק‪,‬‬
‫בעקבות התמודדות עם אירועי חיים מלחיצים ובמשתנים שעשויים לנבא תוצרים אלו )& ‪Seligman‬‬
‫‪ .)Csikszentmihalyi, 2000‬תאוריית ההתמודדות של לזרוס ופולקמן )‪,(Lazarus & Folkman, 1984‬‬
‫מציעה כי כאשר האדם חווה דחק‪ ,‬הוא עושה מאמצים קוגנטיביים והתנהגותיים עקביים להגיע לאיזון‬
‫מחדש‪ ,‬מול דרישות חיצוניות ו‪/‬או פנימיות‪ ,‬שמוערכות כפוגעות במשאביו‪ .‬משאבים אלו מורכבים‬
‫ממשאבים פיסיים‪ ,‬משאבים חברתיים ומשאבים פסיכולוגיים‪ ,‬ויכולים לסייע בהפחתת המצוקה הנפשית‬
‫ועליה ברווחה הנפשית‪.‬‬
‫במחקר הנוכחי נבחן את הרווחה הנפשית‪ ,‬לצד המצוקה של נשים הנמצאות בתחילת טיפולי הפריון‬
‫(ביקור ראשון או שני במרפאת הפריון) ונחקור את תרומתם של משאבים אישיים (תקווה‪ ,‬מודעות עצמית‬
‫ונרקיסיזם)‪ .‬בנוסף‪ ,‬בעוד שמחקרים בתחום הפריון‪ ,‬נטו להתמקד בהתמודדות של הבעל והאשה כמערכת‬
‫זוגית עם אי פוריות והטיפולים הכרוכים בה )‪ ,)Greil, Slauson- Blevins, & McQuillan, 2010‬הרי‬
‫שבמחקר הנוכחי נתמקד במערכת דיאדית אחרת של האשה ונבחן את תפיסתה את התמיכה שמעניקה לה‬
‫אמה‪ .‬לאור חשיבותו של גיל האשה בהתייחסות הרפואית לפריון )‪ ,(Balasch, 2010‬נבחן במחקר הנוכחי‬
‫‪1‬‬
‫את תפקידו של גיל האשה (מעל‪/‬מתחת גיל ‪ )35‬כהסבר אפשרי להבדלים ברמות הרווחה והמצוקה הנפשית‬
‫בקרב נשים בתחילת טיפולי פריון‪.‬‬
‫בריאות נפשית ואי פריון‬
‫הבריאות הנפשית באה לידי ביטוי בתגובות רגשיות וקוגניטיביות של אנשים לאירועים בחייהם‬
‫ומתבטאת ברווחה נפשית (מצבים נפשיים חיוביים כגון‪ ,‬תחושות שמחה‪ ,‬עניין והנאה) או במצוקה נפשית‬
‫(מצבים נפשיים שליליים כגון; דיכאון‪ ,‬חרדה‪ ,‬דחק‪ ,‬תחושת בדידות‪ ,‬תחושות של אובדן שליטה) )& ‪Veit‬‬
‫‪.)Ware, 1983‬‬
‫מחקרים הבוחנים בריאות נפשית בהקשר של אי פריון מלמדים על השלכות בארבעה תחומים‪:‬‬
‫השלכות רגשיות (צער ודיכאון‪ ,‬כעס‪ ,‬אשמה‪ ,‬הלם או הכחשה‪ ,‬וחרדה)‪ ,‬תחושות של אובדן שליטה (הן על‬
‫אירועי היומיום והן על העתיד בכלל)‪ ,‬השלכות על הערכה עצמית‪ ,‬זהות ואמונות אישיות‪ ,‬והשלכות על‬
‫יחסים חברתיים )‪ .(Benyaminiet al., 2008; Dunkel - Schetter & Lobel, 1991; Greil, 1997‬הדחק‬
‫המתמשך כתוצאה מאי הפריון והטיפולים הכרוכים בו עלול להגביר את המצוקה הנפשית של הנשים‬
‫ולצמצם את הרווחה הנפשית שלהן )‪ .(Benyamini, Gozlan, & Kokia, 2005‬יתרה מזאת‪ ,‬אי פריון‬
‫מעורר מצוקה אף בשל היותו מחסום בהשגת תפקיד חברתי רצוי‪ -‬אמהות )& ‪Greil, Slauson- Blevins,‬‬
‫‪ ,(McQuillan, 2010‬במיוחד בחברה הישראלית הרואה בערכי המשפחה והולדה אחד מערכי היסוד‬
‫החשובים )‪.(Birenbaum-Carmeli, 2004‬‬
‫גיל ואי פריון‬
‫לנושא הגיל בתחום הפריון ישנן משמעויות הן בהיבט פיזיולוגי‪ -‬רפואי והן בהיבט חברתי‪ -‬תרבותי‪.‬‬
‫ספרות מחקרית בתחום הרפואי מצביעה על תהליכים פיזיולוגיים של גוף האשה הקשורים לירידה‬
‫בפוריותה הטבעית‪ ,‬בתפקוד השחלות ועל עליה בזמן שלוקח לה להרות מאמצע שנות ה‪ 30 -‬לחייה ואילך‬
‫)‪ .(Balasch, 2010; Liu et al., 2012‬משמעות הגיל בהקשר לטיפולי פריון קשורה למגמה‪ ,‬המאפיינת‬
‫נשים בעולם המערבי‪ -‬בעשרים השנים האחרונות‪ ,‬של דחיית מועד הבאת ילדים לעולם עד לאמצע שנות ה‪-‬‬
‫‪ 30‬ובמקרים מסוימים לשנות ה‪,(Liu et al., 2012; Locke & Budds, 2013; Van Balen, 2005) 40 -‬‬
‫תופעה הקשורה לשינוי בסגנון החיים‪ ,‬בחירה בבניית הקריירה המקצועית ותחושת הנשים כי אינן מוכנות‬
‫עדיין לגדל ילדים באמצע שנות ה‪ 20 -‬שלהן )‪.(Friese, Becker, & Nachtigal, 2006; Van Balen, 2005‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הנגישות של אמצעי מניעה מגוונים מאפשרת לנשים תחושה של שליטה רבה יותר על פוריות‪ ,‬כולל‬
‫מועד הכניסה להריון )‪ .(Locke & Budds, 2013‬גיל האשה משיק למושג "שעון ביולוגי"‪ ,‬המבטא את‬
‫הרעיון כי התחום הציבורי המאורגן סביב קריירה ועבודה בתשלום‪ ,‬מפריע ומתחרה בשנות הפוריות של‬
‫‪2‬‬
‫האשה‪ .‬חלק מהנשים החלו לראות ב"שעון ביולוגי" סוג של מועד אחרון בקשר לקבלת החלטות לגבי‬
‫כניסתן להריון )& ‪Friese, Becker, & Nachtigal, 2006; Locke & Budds, 2013; Settersten‬‬
‫‪ (Hägestad, 1996‬ומקור לדחק‪ ,‬כאשר זה אינו מושג‪.‬‬
‫על אף זאת‪ ,‬מחקרים מראים תמונה לא אחידה לגבי הקשר שבין גיל האשה המתמודדת עם קשיי פריון‬
‫לבין בריאותה הנפשית‪ .‬בעוד שחלק מהמחקרים לא מצאו קשר בין גיל האשה לבין מצוקה נפשית בעקבות‬
‫קשיי פוריות או טיפולי פריון )‪Benyamini, Gozlan, & Kokia 2005; Lewis, Liu, Stuart, & Ryan,‬‬
‫‪ ,(2013; Morrow, Thoreson, & Penney, 1995‬מחקרים אחרים ברחבי העולם מראים קשר בין גיל‬
‫מבוגר יותר למצוקה ודחק של הנשים )‪Greil, Shreffler, Schmidt, & McQuillan, 2011; Gourounti et‬‬
‫‪.(al., 2012; Ogawa, Takamatsu, & Horiguchi, 2011‬‬
‫מעבר לחשיבותו האפשרית של גיל האשה‪ ,‬נבחן במחקר הנוכחי את הקשר בין משאבים אישיים של‬
‫האשה הנמצאת בתחילתם של טיפולי פריון‪ -‬תקווה‪ ,‬מודעות עצמית ונרקיסיזם ותפיסתה את תמיכת אמה‬
‫לבין רווחתה ומצוקתה הנפשית‪ ,‬תוך בחינת תפקיד הגיל בקשרים אלו‪.‬‬
‫תקווה‬
‫המשותף להגדרות למושג תקווה הוא הדגש על אמונה כללית בעתיד‪ ,‬ומנגנון הגנה בפני תחושה של‬
‫יאוש‪ ,‬הקשורה לזמן מסוים ולאוביקט מסוים )‪ .(Hammer, Mogensen, & Hall, 2009‬בתאוריית‬
‫התקווה שלו‪ ,‬הבליט סניידר )‪ (Snyder, 2002‬את התהליך הקוגנטיבי‪ ,‬כשהדגיש כי חשיבה תיקוותית‬
‫הינה ממוקדת מטרה‪ ,‬בעלת מרכיב מוטיבציוני‪ ,‬ובו זמנית הינה הדרך להשגתה‪ ,‬כאשר ההיבטים הללו‬
‫מזינים אחד את השני‪ .‬הפרט משתמש ביכולת תפיסתית למציאת פתרונות למטרות נחשקות כשהוא בעל‬
‫מוטיבציה להשתמש בפתרונות אלו‪ .‬סניידר )‪ )Snyder‬התייחס גם להיבט הרגשי‪ ,‬כשהציע שתפיסת האדם‬
‫את הצלחתו (או כשלונו) בהתייחס להשגת מטרתו האישית משפיעה על רגשותיו‪ .‬כך‪ ,‬רגשות חיוביים‬
‫נובעים מתפיסות של הצלחה בהשגת המטרה‪ ,‬ואילו רגשות שליליים הינם תוצר של אי הצלחה בהשגת‬
‫המטרה‪ .‬אנשים‪ ,‬שנתקלים בקשיים חמורים או שאינם רואים התקדמות במהלך השגת מטרות חשובות‪,‬‬
‫מדווחים על פחות רווחה נפשית‪ .‬אדם בעל רמת תקווה גבוהה נהנה מהעשייה למען השגת המטרה‬
‫והתמודדותו מאופיינת בתחושה חיובית‪ .‬אנשים בעלי רמת תקווה נמוכה לעומת זאת‪ ,‬מאופיינים במערך‬
‫רגשי שלילי כבר בתחילת תהליך השגת המטרה‪ ,‬ובדאגה להמשך‪ ,‬כך שבמהרה אנשים אלו עלולים לחוש‬
‫רגשות שליליים ודחק ללא שליטה עליהם )‪.(Snyder, 2002‬‬
‫תרומה חשובה להבנת התפקיד של תקווה בניבוי התמודדות עם אי פריון יש לפולקמן )‪Folkman,‬‬
‫‪ ,(2010‬שמתייחסת לתקווה מפרספקטיבת תאוריית הדחק וההתמודדות )‪.(Lazarus & Folkman, 1984‬‬
‫‪3‬‬
‫לפי תיאוריה זו‪ ,‬דחק פסיכולוגי מופיע במצבים המציעים מעט‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬אפשרויות לשליטה אישית‪,‬‬
‫ומצריך את האדם להשתמש במשאביו האישיים כדי להתמודד עם הדחק )‪.(Lazarus & Folkman, 1984‬‬
‫פולקמן )‪ (Folkman, 2010‬רואה בתקווה גם משאב אישי‪ ,‬ומוסיפה על ההגדרות האחרות את החשיבות‬
‫של התקווה עבור אנשים המתמודדים עם דחק פסיכולוגי מתמשך‪ .‬לטענתה‪ ,‬מערכת היחסים בין תקווה‬
‫והתמודדות היא הדדית ודינאמית‪ ,‬כל אחת בתורה תומכת ונתמכת על ידי השנייה‪ .‬עם זאת במצבי דחק‪,‬‬
‫התקווה אינה תמיד זמינה ו"החייאתה" תלויה בתהליכי התמודדות קוגניטיביים‪ .‬יכולת הפרט להתמודד‬
‫עם מצבי דחק במשך זמן ממושך תלויה‪ ,‬לפחות בחלקה‪ ,‬בקיום תקווה לגבי תוצאה רצויה‪ ,‬ובכך בשמירה‬
‫על רווחה נפשית של הפרט )‪ .(Folkman, 2010‬ואכן‪ ,‬במחקרים שנערכו באוכלוסיות שונות );‪Davis, 2005‬‬
‫‪ ,(Valle, Huebner, & Suldo, 2006‬ובהן נשים עם אי פריון )& ‪Benyamini, 2003; Raque- Bogdan‬‬
‫‪ (Hoffman, 2010‬נמצא קשר בין תקווה לבין רווחה נפשית‪.‬‬
‫מודעות עצמית‬
‫מודעות עצמית פרטית‪ ,‬משקפת נטייה להתבוננות פנימה‪ ,‬לתחושת קשר עם היבטים סמויים של‬
‫העצמי‪ ,‬אשר אינם גלויים לאחרים )‪ .(Fenigstein, Scheier, & Buss, 1975‬טרפנל וקמבל (‪ )1999‬הצביעו‬
‫על סתירה במודעות עצמית‪ ,"self- absorption paradox" -‬כאשר היא מחד‪ ,‬בעלת איפיונים חיוביים כגון;‬
‫פתיחות‪ ,‬למידה‪ ,‬ומאידך‪ ,‬מקושרת לתופעות שליליות כמו דיכאון‪ .‬על כן הם הציעו חלוקה פנימית של‬
‫מודעות עצמית פרטית לשתי נטיות עצמאיות‪ :‬רומינציה ורפלקציה‪ .‬השוני בין שתי הנטיות נעוץ‬
‫במוטיבציה הפסיכולוגית המניעה את האדם לעסוק בעצמו‪ .‬רומינציה מתייחסת למודעות עצמית המונעת‬
‫על ידי תחושות איום‪ ,‬אובדן‪ ,‬ואי צדק כלפי העצמי )‪ ,(Trapnell & Campbell, 1999‬אינה מעודדת‬
‫הסתגלות ובאה לידי ביטוי כמחשבות והתנהגויות חוזרות ונשנות‪ ,‬הקשורות לסמפטומים דיכאוניים של‬
‫האדם ולמצוקה )‪ .(Watkins, 2004, 2008‬מחקרים מראים כי רומינציה מהווה סיכון משמעותי לדיכאון‬
‫ונמצאת בקשר שלילי עם רווחה נפשית )& ‪Harrington & Loffredo, 2011; Jones, Papadakis, Hogan,‬‬
‫‪ .(Strauman, 2009; Takano & Tanno, 2009; Thomas, Ribaux, & Phillips, 2014‬במחקר בקרב‬
‫נשים עם קשיי פריון‪ ,‬לרומינציה היה תפקיד מתווך‪ ,‬כך שנמצא כי ככל שהנשים מקשרות יותר את‬
‫המטרה של להפוך לאם לתחושת אושר ושביעות רצון מהחיים‪ ,‬כך הן מפעילות יותר מחשבות רומינטיביות‬
‫לגבי כשלונן בהשגת המטרה‪ ,‬וככל שהן משתמשות יותר ברומינציה‪ ,‬כך הן מדווחות יותר על מצוקה נפשית‬
‫)‪.(Brothers & Maddux, 2003‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬רפלקציה מתייחסת למודעות עצמית המונעת על ידי סקרנות ועניין‪ ,‬ונמצאת במתאם‬
‫חיובי עם פתיחות‪ ,‬חיפוש אחר חוויות אינטלקטואליות ורגשיות‪ ,‬סקרנות לחקירה עצמית וצמיחה אישית‬
‫‪4‬‬
‫)‪ .(Harrington & Loffredo, 2011; Trapnell & Campbell, 1999‬ישנם מחקרים המצביעים על כך‬
‫שרפלקציה מסייעת לויסות עצמי‪ ,‬להסתגלות פסיכולוגית‪ ,‬להתמודדות עם כשלון‪ ,‬לשליטה על מצב רוח‬
‫ירוד ונמצאת בקשר שלילי עם דיכאון )‪ .(Jones et al., 2009; Takano & Tanno, 2009‬אך מחקרים‬
‫אחרים מגלים כי אין קשר ישיר בין רפלקציה למצוקה‪ ,‬דיכאון‪ ,‬חרדה‪ ,‬ורווחה נפשית )& ‪Harrington‬‬
‫‪.(Loffredo, 2011;; Thomsen, Jensen, Mehlsen, Pedersen, & Zachariae, 2013‬‬
‫נרקיסיזם‬
‫לנרקיסיזם שתי פנים‪ :‬הפן הפתולוגי משתקף בהפרעת אישיות נרקיסיסטית המתוארת ב‪DSM–V‬‬
‫כדפוס נרחב של גרנדיוזיות (המתבטא בדימיון או בהתנהגות)‪ ,‬צורך בהערצה וחוסר אמפתיה )‪American‬‬
‫‪ .(Psychiatric Association, 2013‬בהקשר לאי פריון טוען לאון )‪ ,(Leon, 2010‬בעקבות ניתוח אנליטי של‬
‫טיפולים של ‪ 80‬נשים וגברים עם אי‪ -‬פריון‪ ,‬שהחוויה האישית לאור האבחנה של אי פריון וההתמודדות‬
‫עמה קשורות לקונטקסט של פגיעות נרקיסיסטיות קדומות‪ ,‬בפרט התנסות מן הילדות‪ ,‬הקשורה להרגשה‬
‫של להיות לא מובן‪ ,‬מוזנח ולא מעורך‪ .‬תגובות אלו מסכנות את הבריאות הנפשית ועלולות לגרום לתחושות‬
‫של דיכאון‪ ,‬האשמה עצמית וחוסר שביעות רצון מהחיים‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬לנרקיסיזם גם פן חיובי‪ ,‬כפי שמתבטא בתאוריית ההתפתחות של ה"עצמי"‪ ,‬בה מתאר קוהוט‬
‫)‪ (Kohut, 1971, 1977‬נרקיסיזם כנטייה טבעית‪ ,‬בריאה‪ ,‬חשובה וחיובית הנמצאת בכל אדם‪ ,‬כזו היכולה‬
‫לתמוך בגדילה פסיכולוגית והתפתחות העצמי‪ .‬בהמשך לקו זה התפתחה גישה הרואה בנרקיסיזם תכונת‬
‫אישיות הסתגלותית‪ ,‬המכונה גם נרקיסיזם גלוי )‪ (overt‬התורמת לבריאות נפשית ולתחושת‬
‫אושר )‪Lapsley & Aalsma, 2006; Miller & Campbell, 2008; Sedikides, Rudich, Gregg,‬‬
‫‪.(Kumashiro, & Rusbult, 2004; Rose, 2002‬‬
‫תכונת אישיות נרקיסיסטית לא פתולוגית נמדדת לרוב באמצעות שאלון מאפייני אישיות נרקיסיסטית‬
‫)‪ ,(Narcissistic Personality Inventory., NPI., Raskin & Hall, 1979‬המשקף היבטים שונים של‬
‫נרקיסיזם גלוי )‪ ,(Rose, 2002‬שנמצא בעל מתאם חיובי עם דיווח עצמי על הערכה עצמית גבוהה‬
‫)‪. (Emmons, 1984‬מחקרים שונים מסבירים את הקשר החיובי בין נרקיסיזם לבריאות הנפשית ואושר‬
‫באמצעות המרכיב של הערכה עצמית גבוהה הקיימת אצל הנרקיסיסטים והמשתקפת בשאלון זה )‪Rose,‬‬
‫‪.(2002; Sedikides et al., 2004‬‬
‫בנוסף למשבאים האישיים‪ ,‬במחקר הנוכחי נבחן משאב חיצוני של תפיסת האשה את תמיכת אמה‬
‫בתחילת טיפולי פוריות‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫תמיכת אם‬
‫הקשר בין אם לילדיה מהווה את הבסיס שממנו מתפתח האדם לחייו הבוגרים (ויניקוט‪2010 ,‬א‪,‬‬
‫‪2010‬ב)‪ .‬תאוריות פמיניסטיות סוברות כי מערכת היחסים בין האם לבתה‪ ,‬תורמת בדרכים בסיסיות‬
‫לאופיה של הנפש הנשית‪ .‬הבנות לומדות הן את תפקידן החברתי והן את ההגדרה המינית שלהן דרך‬
‫הזדהות עם האם‪ ,‬בת אותו המין‪ .‬האם מצידה‪ ,‬חווה את בתה כהמשך טבעי שלה‪ ,‬לכן נוצר קשר של תלות‬
‫בין שתיהן )‪.(Chodorow, 1978‬‬
‫מחקרים המתבססים על תאוריית ה‪ (Kahn & Antonucci, 1980) social convoy -‬המתייחסת‬
‫למערכות הקשרים החברתיים מצביעים על כך שאנשים מציינים את אמם כאחד האנשים הקרובים ביותר‬
‫אליהם‪ ,‬וממקמים אותה מבחינת חשיבותה לאורך חייהם (בעודה בחיים) במעגל הקרבה הראשון אליהם‬
‫לצד בן‪/‬בת הזוג )‪.(Antonucci, Akiyama, & Takahashi, 2004‬‬
‫תמיכה חברתית מהווה משאב חשוב בהתמודדותן של הנשים עם אי פריון )& ‪Ridenour, Yorgason,‬‬
‫;‪ ,(Peterson, 2009; Slade, O'Neill, Simpson, & Lashen, 2007‬כשלבן הזוג ולמשפחה תרומה‬
‫משמעותית בניבוי רמת הדחק של הנשים );‪Berger, Paul, & Henshaw, 2013; Gibson & Myers, 2002‬‬
‫‪ .(High & Steuber, 2014; Martins, Peterson, Almeida, & Costa, 2011‬עם זאת‪ ,‬תמיכה חברתית‬
‫עלולה גם להוות גורם נוסף לדחק‪ ,‬כאשר למשל מופעל לחץ על האשה לעבור טיפולי פוריות‪ ,‬או במקרה של‬
‫סיפוק תמיכה שאינה תואמת את צורכי האשה )‪Greil, Shreffler, Schmidt, & McQuillan, 2011; High‬‬
‫‪.(& Steuber, 2014‬‬
‫חשוב להוסיף כי חוקרים מציינים הבדלים אפשריים בין האופן בו הפרט תופס עצמו כמעניק תמיכה‬
‫לבין האופן בו מקבל התמיכה תופס אותה )‪Hinnen, Ranchor, Baas, Sanderman, & Hagedoom‬‬
‫‪ .(2009; Kuijer, Ybema, Buunk, Thijs- Boer,& Sanderman, 2000‬בנוסף החוקרים מבחינים בין‬
‫שלושה סגנונות של מתן תמיכה בדיאדה הזוגית במצב דחק‪ -‬ובאופן ספציפי‪ ,‬בזמן מחלה של אחד מבני‬
‫הזוג‪ ,‬והשלכותיהם החיוביות והשליליות על רווחתו של הפרט )‪ .(Coyne & Smith, 1991, 1994‬מחויבות‬
‫פעילה )‪ ,(active engagement‬הכוללת עירוב בן הזוג המטופל בדיון‪ ,‬בדיקה איתו כיצד הוא מרגיש‬
‫ושימוש בשיטות נוספות התומכות בפתרון בעיות‪ .‬בידוד הגנתי )‪ ,(protective buffering style‬תמיכה‬
‫המתייחסת להתנהגויות כגון הסתרת דאגות והכחשתן‪ ,‬ציות לבן הזוג החולה‪ ,‬בכדי להימנע ממחלוקות‪.‬‬
‫תמיכה של הגנת יתר )‪ ,)overprotection‬המתייחסת להערכה נמוכה של יכולות המטופל ומתבטאת בסיוע‬
‫‪6‬‬
‫מיותר‪ ,‬שבחים מופרזים להישגיו או ניסיונות להגביל את פעילויותיו )‪Buunk, Berkhuysen, Sanderman,‬‬
‫‪.(Nieuwland, & Ranchor, 1996; Coyne & Smith, 1991, 1994‬‬
‫מחקרים שבחנו את הקשר בין אופני מתן התמיכה לבין בריאות נפשית בקרב זוגות‪ ,‬כשאחד מהם חלה‬
‫במחלה כרונית‪ ,‬מציגים ממצאים לא אחידים לגבי הקשר שבין סוגי התמיכה לבין מצוקה ורווחה נפשית‪.‬‬
‫כך לדוגמא בידוד הגנתי נמצא קשור בקשר חיובי למצוקה נפשית בחלק מהמחקרים )‪De Ridder,‬‬
‫‪Schreurs, & Kuijer, 2005; Hinnen et al., 2009; Manne et al., 2007; Snippe, Maters, Wempe,‬‬
‫‪ ,(Hagedoom, & Sanderman 2012; Vilchinsky et al., 2011‬ובחלק מהמחקרים לא נמצא קשר בין‬
‫בידוד הגנתי למצוקה נפשית )‪ .(Kuijer et al., 2000‬תפיסת המטופלים את התמיכה שהם מקבלים מבני‬
‫זוגם מסוג הגנת יתר נמצאה בספרות המחקרית בקשר חיובי עם מצוקה נפשית )& ‪Joekes, van Elderen,‬‬
‫‪ .(Schreurs, 2007; Kuijer et al., 2000‬עם זאת מחקר בקרב חולי סכרת‪ ,‬הראה כי הקשר בין הגנת יתר‬
‫למצוקה הקשורה במחלה אינו ישיר‪ ,‬ומתחזק בתיווך המשתנה של יעילות עצמית )‪Schokker et al.,‬‬
‫‪ .(2011‬מחויבות פעילה נמצאה בקשר חיובי עם איכות הקשר הזוגי ויעילות עצמית‪ ,‬אך לא נמצא קשר‬
‫בינה לבין רווחה או מצוקה נפשית )‪.(De Ridder et al., 2005; Hinnen et al., 2009‬‬
‫במחקר הנוכחי נבחן‪ ,‬למיטב ידיעתנו לראשונה‪ ,‬את תפיסת הנשים הנמצאות בתחילת טיפולי הפריון‬
‫את אופני מתן התמיכה בדיאדה שלהן עם אמן‪ .‬נבקש במסגרת המחקר לבדוק הן את הקשר הישיר בין‬
‫סוגי התמיכה לבין בריאותן הנפשית של הנשים והן האם הקשר בין גיל האשה לבין בריאותה הנפשית עשוי‬
‫להיות ממותן על ידי סוגי התמיכה השונים של האם‪ .‬שאלה זו עולה לאור המתואר בספרות המקצועית על‬
‫כך שתמיכה חברתית נוטה להוות גורם ממתן‪ ,‬כגון בקשר בין מחשבות חודרניות לאיכות חיים בקרב נשים‬
‫המתמודדות עם מחלת הסרטן )‪ ,(Lewis et al., 2001‬ובין אירועי חיים דוחקים לסמפטומים דיכאוניים‬
‫בקרב אנשים זקנים )‪ ,(Chou & Chi, 2001‬סגנונות תמיכה שונים היוו גורם ממתן בקשר בין היבטים‬
‫שונים של מיקוד מווסת )‪ (regulatory focus‬לבין מצוקה נפשית בקרב חולים כרוניים )‪Schokker, Links,‬‬
‫‪ .(Luttik, & Hagedoorn, 2010‬זאת ועוד‪ ,‬מחקרים מראים כי משאבים אישיים‪ ,‬כגון רומינציה ותקווה‪,‬‬
‫עשויים לשמש גם כמתווכים‪ ,‬כגון תקווה המתווכת בקשר בין סטטוס בריאותי למצוקה נפשית בקרב חולי‬
‫סרטן )‪ ,)Rustøen, Cooper, & Miaskowski, 2010‬רומינציה כמתווכת בקשר בין השגת המטרה להפוך‬
‫לאם לשביעות רצון מהחיים בקרב נשים עם קשיי פריון )‪.(Brothers & Maddux, 2003‬‬
‫לאור זאת‪ ,‬נבחן במחקר הנוכחי גם את השאלה האם הקשר בין גיל האשה לבין בריאותה הנפשית‬
‫מתווך על ידי המשאבים האישיים שלה וממותן על ידי תפיסתה את סגנונות התמיכה של אמה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫המחקר הנוכחי‬
‫סקירת הספרות מלמדת כי קשיים הנוגעים לפריון וטיפולי פריון כרוכים בדחק בקרב נשים ועשויים להיות‬
‫מלווים במצוקה נפשית‪ .‬המחקר הנוכחי ביקש לבחון את המשאבים שעומדים לרשות האשה בתחילת‬
‫טיפולי הפריון מהפרספקטיבה של הפסיכולוגיה החיובית‪ ,‬כעשויים לסייע בהתמודדותה עם המצב ולתרום‬
‫לרווחה נפשית גבוהה יותר לצד מצוקה נפשית נמוכה יותר‪ .‬המחקר בדק לפיכך קשרים בין המשאבים‬
‫האישיים הפנימיים העומדים לרשות האשה (תקווה‪ ,‬נרקיסיזם ומודעות עצמית על שני היבטיה‪ -‬רפלקציה‬
‫ורומינציה) לבין בריאותה הנפשית של האשה (רווחה ומצוקה נפשית)‪ .‬כמו כן בדק המחקר את הקשרים‬
‫בין סוגי תמיכה שונים אותם תופסת האשה כמקבלת מאמה (משאב חיצוני) לבין בריאותה הנפשית ‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הספרות המקצועית מציגה ממצאים לא אחידים לגבי הקשר בין גיל האשה ובריאותה הנפשית‪,‬‬
‫מצד אחד‪ ,‬ואזהרות הרופאים לגבי "השעון הביולוגי" בהקשר לפוריותה מצד שני‪ .‬לאור זאת‪ ,‬המחקר‬
‫הנוכחי ביקש לבדוק האם הקשר בין גיל האשה בתחילת טיפולי הפריון ובריאותה הנפשית מתווך על ידי‬
‫המשאבים האישיים וממותן על ידי המשאב החיצוני של תפיסת האשה את תמיכת אמה (ראה תרשים ‪.)1‬‬
‫השערות המחקר‬
‫א‪ .‬ככל שרמת התקווה של הנשים גבוהה יותר‪ ,‬כך הן תדווחנה על רווחה נפשית רבה יותר ומצוקה‬
‫נפשית נמוכה יותר‪.‬‬
‫ב‪ .‬ככל שרמת הרומינציה של הנשים נמוכה יותר‪ ,‬ורמת הרפלקציה שלהן גבוהה יותר‪ ,‬כך הן תדווחנה‬
‫על רווחה נפשית גבוהה יותר ומצוקה נפשית נמוכה יותר‪.‬‬
‫ג‪ .‬ככל שרמת הנרקיסיזם של הנשים גבוהה יותר‪ ,‬כך הן תדווחנה על רווחה נפשית גבוהה יותר ומצוקה‬
‫נפשית נמוכה יותר‪.‬‬
‫ד‪ .‬ככל שהנשים יתפסו את אמן כתומכת בהן יותר באופן של מחויבות פעילה‪ ,‬כך הן תדווחנה על רווחה‬
‫נפשית גבוהה יותר ומצוקה נפשית נמוכה יותר; ככל שהנשים יתפסו את אמן כתומכת בהן יותר באופן של‬
‫הגנת יתר ובידוד הגנתי‪ ,‬כך הן תדווחנה על רווחה נפשית נמוכה יותר ומצוקה נפשית גבוהה יותר‪.‬‬
‫שאלות מחקר‬
‫‪ .1‬האם יימצא הבדל ברמת הרווחה הנפשית והמצוקה הנפשית בין נשים מבוגרות עם קשיי פריון‪ ,‬לבין‬
‫נשים צעירות עם קשיי פריון?‬
‫‪ .2‬מהי התרומה הייחודית והמשולבת של משתני המחקר לבריאותן הנפשית של הנשים?‬
‫‪ .3‬האם הקשר בין גיל האשה לבין בריאותה הנפשית ימותן על ידי סוגי התמיכה השונים של האם?‬
‫‪ .4‬האם הקשר בין גיל האשה לבין בריאותה הנפשית יתווך על ידי המשאבים האישיים‪ :‬תקווה‪,‬‬
‫נרקיסיזם ומודעות עצמית‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫תרשים ‪ :1‬מודל המחקר‬
‫משאבים‬
‫אישיים‬
‫גיל‬
‫מצוקה‬
‫נפשית‬
‫רווחה‬
‫נפשית‬
‫תמיכת‬
‫אם‬
‫‪9‬‬
‫שיטה‬
‫משתתפות והליך‬
‫המחקר המתואר הינו חלק ממחקר רחב היקף )‪POWER-Positive Outlook on Women Entering‬‬
‫‪ (Reproductive treatment‬של חוקרות מאוניברסיטת בר אילן (מנחות המחקר) ורופאים מקופת חולים‬
‫מכבי וקיבל את אישור ועדת הלסינקי של קופ"ח מכבי‪ .‬משתתפות המחקר הן נשים שהגיעו לפגישה‬
‫ראשונה או שניה במרפאות פריון בקופת חולים מכבי בשתי ערים בישראל (בדרום הארץ ובשרון)‪.‬‬
‫המשתתפות גוייסו למחקר על ידי מנהל המרפאות‪ ,‬כאשר הקריטריונים להשתתפות במחקר היו יכולת‬
‫קוגנטיבית תקינה ושליטה בשפה העברית‪ ,‬באופן שמאפשר מענה על השאלון בעברית‪ .‬המשתתפות לא‬
‫הוגבלו מבחינת גיל‪ ,‬השכלה ומצב סוציו אקונומי‪ .‬כאשר גייס הרופא את המשתתפות הפוטנציאליות‪ ,‬הוא‬
‫ציין בפניהן את מטרת המחקר ‪ -‬ללמוד על תחושותיהן ומחשבותיהן של נשים שפנו למרפאת פריון בפעם‬
‫הראשונה‪ .‬כמו כן ציין בפניהן הרופא באותו מעמד כי השתתפותן במחקר אינה קשורה לטיפול שתקבלנה‬
‫במרפאה‪ .‬הנשים שהביעו הסכמתן לענות על שאלון המחקר‪ ,‬חתמו על טופס הסכמה מדעת וקיבלו שאלון‬
‫בתוך מעטפה סגורה‪ ,‬כולל מעטפה מבוילת להחזר שהיתה ממוענת לכתובת של החוקרות באוניברסיטת בר‬
‫אילן‪ .‬במקביל מילא הרופא שאלון פרטים רפואיים כלליים ופרטים רפואיים המתייחסים לטיפולי הפריון‪.‬‬
‫בשלב זה אשת הקשר מול הנשים היתה המנהלת האדמיניסטרטיבית של המחקר‪ -‬סטודנטית לתואר שני‬
‫קליני בעבודה סוציאלית‪ ,‬שתפקידה היה לבדוק שהשאלונים יגיעו אל האוניברסיטה ולתת מענה לשאלות‬
‫של הנשים במידה שתהינה כאלה‪ .‬מתוך ‪ 180‬נשים‪ ,‬שגוייסו למחקר ‪ )80.6%( 145‬החזירו את השאלונים‪,‬‬
‫כאשר למטרת המחקר הנוכחי‪ ,‬הוצאו שמונה נשים שאמהותיהן נפטרו‪ ,‬בשל הרצון לבחון את הקשר בין‬
‫מערכת התמיכה שמספקת האם של האשה בטיפולי פריון לבין בריאותה הנפשית של הבת‪.‬‬
‫במחקר השתתפו לפיכך ‪ 137‬נשים‪ ,‬שטווח הגילאים שלהן נע בין ‪ 20‬ל‪ .(M=33.27, SD=5.31) 44 -‬רובן‬
‫ילידות הארץ (‪ )74.5%‬ורובן המוחלט נשואות או בקשר זוגי (‪ 76 .)91.2%‬מן הנשים שייכות לקבוצת הגיל‬
‫"הצעירה"‪ ,‬כלומר הן בנות פחות מ‪ (M=29.26, SD= 3.27) 35 -‬ו‪ 61-‬מהן שייכות לקבוצת הגיל‬
‫"המבוגרת"‪ ,‬כלומר בנות ‪ 35‬עד ‪ .(M=38.27, SD=2.15) 44‬לוח ‪ 1‬מציג משתנים סוציו‪ -‬דמוגרפיים של‬
‫המשתתפות‪ ,‬תוך השוואה בין הנשים בשתי קבוצות הגיל‪.‬‬
‫מן הטבלה עולה כי רוב המשתתפות דיווחו על מצב בריאות טוב מאוד‪ ,‬היו בעלות השכלה אקדמית‪,‬‬
‫ומצבן נכלכלי היה ממוצע‪ .‬ל‪ 72-‬משתתפות לא היו ילדים ול‪ 65 -‬היו ילדים (בד"כ אחד או‬
‫שניים‪ .(M=1.72, SD=1.79 ,‬לא נמצאו הבדלים מובהקים במשתנים הסוציו דמוגרפיים בין שתי‬
‫הקבוצות למעט העובדה כי ליותר נשים בקבוצה ה"מבוגרת" היו ילדים‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫לוח ‪ :1‬מאפיינים סוציו דמוגרפיים של הנשים בתחילת טיפולי פוריות‬
‫כללי‬
‫ערכים‬
‫מאפיין‬
‫השכלה‬
‫≥‪35‬‬
‫‪N‬‬
‫‪˂35‬‬
‫‪%‬‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫‪N‬‬
‫‪%‬‬
‫‪16.4%‬‬
‫‪9‬‬
‫‪11.8%‬‬
‫תיכונית‬
‫‪19‬‬
‫‪13.9%‬‬
‫‪10‬‬
‫‪13‬‬
‫‪17.1%‬‬
‫על תיכונית‬
‫‪25‬‬
‫‪18.2%‬‬
‫‪12‬‬
‫‪19.7%‬‬
‫‪71.1%‬‬
‫אקדמית‬
‫‪93‬‬
‫‪67.9%‬‬
‫‪39‬‬
‫‪63.9%‬‬
‫‪54‬‬
‫‪5.3%‬‬
‫נמוך‬
‫מהממוצע‬
‫‪8‬‬
‫‪5.8%‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6.6%‬‬
‫‪4‬‬
‫ממוצע‬
‫‪97‬‬
‫‪70.8%‬‬
‫‪40‬‬
‫‪65.6%‬‬
‫‪57‬‬
‫‪75%‬‬
‫גבוה‬
‫מהממוצע‬
‫‪32‬‬
‫‪23.4%‬‬
‫‪17‬‬
‫‪27.9%‬‬
‫‪15‬‬
‫‪19.7%‬‬
‫לקוי‬
‫‪1‬‬
‫‪0.7%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.3%‬‬
‫בינוני‬
‫‪10‬‬
‫‪7.3%‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6.6%‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7.9%‬‬
‫טוב‬
‫‪42‬‬
‫‪30.7%‬‬
‫‪22‬‬
‫‪36.1%‬‬
‫‪20‬‬
‫‪26.3%‬‬
‫טוב מאוד‬
‫‪84‬‬
‫‪61.3%‬‬
‫‪35‬‬
‫‪57.4%‬‬
‫‪49‬‬
‫‪64.5%‬‬
‫אין‬
‫‪72‬‬
‫‪52.6%‬‬
‫‪22‬‬
‫‪36.1%‬‬
‫‪50‬‬
‫‪65.8%‬‬
‫יש‬
‫‪65‬‬
‫‪47.4%‬‬
‫‪39‬‬
‫‪63.9%‬‬
‫‪26‬‬
‫‪34.2%‬‬
‫‪χ2‬‬
‫‪.88‬‬
‫מצב כלכלי‬
‫‪1.48‬‬
‫מצב‬
‫בריאותי‬
‫‪2.21‬‬
‫ילדים‬
‫נוספים‬
‫⃰⃰ ‪11.99‬‬
‫⃰⃰⃰⃰ ⃰‬
‫‪***p≤ .001‬‬
‫כלי המחקר‪:‬‬
‫שאלון הבריאות הנפשית )‪ .(Mental Health Inventory, MHI; Veit & Ware, 1983‬השאלון (ראה‬
‫נספח ‪ )1‬שתורגם לעברית על ידי דרורי ופלוריאן (‪ ,)1990‬הינו שאלון לדיווח עצמי הכולל ‪ 38‬פריטים‬
‫המתייחסים לתחושת הרווחה‪ ,‬למשל‪" :‬עד כמה היית מאושרת או שבעת רצון מחייך האישיים במשך‬
‫החודש האחרון?" ולתחושת מצוקה‪":‬איזה חלק מהזמן הרגשת בודדה במשך החודש האחרון?"‪.‬‬
‫המהימנות הפנימית במחקרם של דרורי ופלוריאן (‪ )1990‬נמצאה גבוהה‪ α :‬של קרונבך של רווחה נפשית‬
‫‪, 0.91‬ושל מצוקה נפשית ‪ .0.95‬גם במחקר הנוכחי המהימנות הפנימית נמצאה גבוהה ‪ 0.94‬לכל אחד‬
‫‪11‬‬
‫ממימדי השאלון‪ .‬לפיכך חושב ציון כללי לכל מימד‪ ,‬על ידי מיצוע כל הפריטים השייכים אליו‪ ,‬כאשר ציון‬
‫גבוה יותר מציין רווחה או מצוקה נפשית גבוהות יותר‪.‬‬
‫שאלון תקווה )‪ .(Adult Hope Scale, AHS; Snyder et al., 1991‬השאלון (ראה נספח ‪ )2‬כולל ‪12‬‬
‫היגדים‪ ,‬ארבעה המצביעים על המוטיבציה (לדוגמא‪" :‬אני חותרת במרץ לקראת השגת מטרותיי")‪ ,‬ארבעה‬
‫המצביעים על אמצעים להשגת מטרות (לדוגמא‪ " :‬אני יכולה לחשוב על הרבה דרכים לצאת ממצב‬
‫מסובך")‪ ,‬וארבעה מסיחים‪ .‬התשובות ניתנות על גבי סולם הנע בין ‪( 1‬בהחלט נכון) לבין ‪( 4‬בהחלט לא‬
‫נכון)‪ .‬בשאלון המקורי‪ ,‬מקדם המהימנות הפנימית ‪ α‬של קרונבך נע בין ‪.(Snyder et al., 1991) 0.74-0.88‬‬
‫במחקר הנוכחי ‪ α‬של קרונבך נמצאה שווה ל‪ .0.81-‬לפיכך חושב ציון כללי על ידי מיצוע הפריטים‪ ,‬למעט‬
‫המסיחים‪ ,‬כאשר ציון גבוה יותר מציין תקווה גבוהה יותר‪.‬‬
‫שאלון מודעות עצמית )& ‪Reflection and Rumination Questionnaire, RRQ; Trapnell‬‬
‫‪ .(Campbell, 1999‬השאלון (ראה נספח ‪ )3‬כולל ‪ 24‬היגדים‪ ,‬המודדים את שני ההיבטים של מודעות‬
‫עצמית‪ :‬רפלקציה ורומינציה‪ .‬התשובות ניתנות על סולם הנע בין ‪( 1‬בהחלט לא מסכימה) לבין ‪( 5‬בהחלט‬
‫מסכימה)‪ .‬גורם הרומינציה מיוצג בפריטים ‪( 1-12‬פריטים ‪ ,9 ,6‬ו‪ 10-‬מנוסחים בכיוון ההפוך)‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬
‫"נראה כי תמיד אני "טוחנת בראשי" דברים שאמרתי או עשיתי לאחרונה"‪ .‬גורם הרפלקציה מיוצג‬
‫בפריטים ‪( 13-24‬פריטים ‪ 20 ,17 ,14 ,13‬ו‪ 24 -‬מנוסחים בכיוון הפוך)‪ ,‬לדוגמה‪" :‬אני אוהבת לחקור את‬
‫עולמי הפנימי"‪ .‬במקור‪ ,‬מקדם המהימנות הפנימית ‪ α‬נמצא ‪ 0.9‬בכל אחד מהגורמים )& ‪Trapnell‬‬
‫‪ .(Campbell, 1999‬במחקר הנוכחי ‪ α‬של קרונבך לרומינציה נמצאה שווה ל‪ 0.9-‬ולרפלקציה ‪ .0.88‬לפיכך‬
‫חושב ציון כללי לכל מימד‪ ,‬על ידי מיצוע כל הפריטים השייכים אליו‪ ,‬כאשר ציון גבוה יותר מציין רומינציה‬
‫או רפלקציה גבוהות יותר‪.‬‬
‫שאלון מאפייני האישיות הנרקסיסטית )& ‪Narcissistic Personality Inventory, NPI; Raskin‬‬
‫‪ .(Hall, 1979‬השאלון (ראה נספח ‪ )4‬נבנה על בסיס ההפרעה הנרקסיסטית ב ‪ ,DSM-III‬על אוכלוסייה לא‬
‫קלינית‪ .‬במחקר הנוכחי נעשה שימוש שהתבסס על הגרסה העברית של השאלון )‪.)Baum & Shnit, 2003‬‬
‫השאלון בנוי על פני סולם ליקרט הנע בטווח של מ‪' )1( -‬נכון במידה מועטה מאד או בכלל לא נכון' ל‪)5( -‬‬
‫'נכון במידה רבה מאד'‪ .‬במחקר של באום ושניט (‪ )2003‬המהימנות הפנימית ‪ α‬של קרונבך היתה ‪,0.94‬‬
‫במחקר הנוכחי המהימנות הפנימית של ‪ α‬שווה ‪ 0.93‬לציון הכללי‪ .‬לפיכך חושב ציון כללי על ידי מיצוע כל‬
‫הפריטים השייכים אליו‪ ,‬כאשר ציון גבוה יותר מציין רמת נרקיסיזם גבוהה יותר‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫שאלון לבדיקת תמיכה הניתנת על ידי האמהות לנשים בטיפולי פריון )‪Ways of Giving Support‬‬
‫‪ .(Questionnaire, WOGS; Buunk et al., 1996‬האופן בו הנשים תופסות את התמיכה המוענקת להן על‬
‫ידי אמהותיהן הוערכה באמצעות שאלון ‪ Ways of Giving Support‬בגירסתו העברית )‪Vilchinsky et‬‬
‫‪ )al., 2010‬שהותאם במיוחד למחקר זה (ראה נספח ‪ .)5‬השאלון כולל ‪ 19‬פריטים‪ ,‬שהתשובות עליהם‬
‫ניתנות על סולם הנע בין ‪( 1‬אף פעם) לבין ‪( 5‬לעתים קרובות מאוד)‪ .‬חמישה פריטים מודדים "מחויבות‬
‫פעילה" (למשל‪" ,‬אמי שואלת אותי איך אני מרגישה")‪ ,‬שמונה פריטים מודדים "בידוד הגנתי" (למשל‪,‬‬
‫"אמי מנסה להסתיר ממני את דאגותיה ביחס אלי")‪ ,‬ושישה פריטים בודקים סגנון "הגנת יתר" (למשל‪,‬‬
‫"בסופו של דבר‪ ,‬נראה שאמי חושבת שאינני יודעת מהו הדבר הנכון בשבילי‪ .)".‬במחקר של וילצ'ינסקי‬
‫ועמיתיה )‪ (Vilchinsky et al., 2010‬המהימנויות הפנימיות ‪ α‬של קרונבך היו ‪ 0.70 ,0.74 ,0.61‬עבור‬
‫"מחויבות פעילה"‪" ,‬בידוד הגנתי" ו"הגנת יתר"‪ ,‬בהתאמה‪ .‬במחקר הנוכחי המהימנות הפנימית ‪ α‬נמצא‬
‫שווה ‪ ,0.65 ,0.7,0.9‬בהתאמה‪ ,‬ופריט מספר ‪ 14‬הוצא מחישובי המהימנות מאחר ונוכחותו פגעה במהימנות‬
‫הגורם‪ .‬לפיכך חושב ציון כללי לכל מימד‪ ,‬על ידי מיצוע כל הפריטים השייכים אליו‪ ,‬כאשר ציון גבוה יותר‬
‫מציין "מחויבות פעילה"‪" ,‬בידוד הגנתי" ו"הגנת יתר" גבוהות יותר‪.‬‬
‫שאלון פרטים דמוגרפיים ‪ -‬נתונים אודות המאפיינים האישיים והמשפחתיים של המשתתפות‪ ,‬כמו‬
‫למשל‪ :‬גיל‪ ,‬השכלה (יסודית‪ /‬תיכונית‪ /‬על תיכונית‪ /‬אקדמית)‪ ,‬מצב בריאות (לקויה מאוד‪ /‬לקויה‪ /‬בינינית‪/‬‬
‫טובה‪ /‬טובה מאוד)‪ ,‬מצב כלכלי (נמוך מהממוצע‪ /‬ממוצע‪ /‬גבוה מהממוצע)‪ ,‬ארץ לידה‪ ,‬סטטוס זוגי‬
‫(רווקה‪ /‬נשואה‪ /‬גרושה‪ /‬בזוגיות ללא נישואין)‪ ,‬האם יש ילדים (לא‪ /‬כן)‪ ,‬מספר ילדים‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫ממצאים‬
‫ממצאי המחקר יוצגו בשלושה שלבים‪ .‬בשלב הראשון‪ ,‬בהתייחס לשאלת המחקר הראשונה‪ ,‬יוצגו‬
‫הבדלים במשתני המחקר בין שתי קבוצות הגיל של המשתתפות‪ :‬נשים בנות ‪ 34‬ומטה (צעירות) ונשים בנות‬
‫‪ 35‬ומעלה (מבוגרות)‪ .‬בשלב השני ובהתאם להשערות המחקר (א – ד) יוצגו מתאמי פירסון לבחינת‬
‫הקשרים בין משאבים אישיים (תקווה‪ ,‬מודעות עצמית ונרקיסיזם) והמשאב הסביבתי (תמיכת אם) לבין‬
‫רווחה נפשית ומצוקה נפשית‪ .‬לבסוף‪ ,‬בהתאם לשאלות המחקר ‪ ,2-4‬יוצגו רגרסיות היררכיות לניבוי‬
‫התרומה הייחודית והמשולבת של משתני המחקר הבלתי תלויים לרווחה הנפשית ולמצוקה הנפשית‪,‬‬
‫שיכללו אינטראקציות לבחינת התפקיד הממתן של תמיכת אם האשה בקשר שבין גילה לבין בריאותה‬
‫הנפשית וניתוחי ה ‪ PROCESS‬לבדיקת התפקיד המתווך של המשתנים האישיים של האשה (תקווה‪,‬‬
‫נרקיסיזם ומודעות עצמית) בקשר שבין גילה לבין בריאותה הנפשית‪.‬‬
‫לפני תחילת הניתוחים הסטטיסטיים נערך מבחן ‪ Little's MCARtest‬לבדיקת מקריות דפוס הערכים‬
‫החסרים במסד הנתונים‪ .‬לאחר שנמצא כי הדפוס הוא מקרי‪ ,‬נערכה השלמת נתונים במתודולוגיית‬
‫‪.Multiple Imputation‬‬
‫הבדלים במשתני המחקר בין נשים צעירות ומבוגרות‬
‫כדי לבחון את שאלת המחקר הראשונה בדבר הבדלים בין נשים מבוגרות לצעירות‪ ,‬נערכו מבחני ‪t‬‬
‫למדגמים בלתי תלויים‪ .‬לוח ‪ 2‬מציג את ממצאי הניתוח‪ .‬מן הלוח עולה כי נשים צעירות יותר בתחילת‬
‫טיפולי פריון מדווחות על רמות מצוקה נפשית ורומינציה (כהיבט של מודעות עצמית) גבוהות יותר‪ ,‬וכן על‬
‫מידה רבה יותר של קבלת תמיכת אם המבוססת על מחוייבות פעילה‪ ,‬בהשוואה לנשים מבוגרות עם קשיי‬
‫פריון‪ .‬לא נמצאו הבדלים בשאר משתני המחקר בין קבוצות הגיל‪.‬‬
‫לוח ‪ :2‬ממוצעים‪ ,‬סטיות תקן ומבחני ‪ t‬לבדיקת הבדלים במשתני המחקר על פי קבוצת הגיל‬
‫משתנה‬
‫מצוקה נפשית‬
‫רווחה נפשית‬
‫תקווה‬
‫מודעות עצמית‬
‫רומינציה‬
‫רפלקציה‬
‫נרקיסיזם‬
‫תמיכת אם‬
‫מחויבות פעילה‬
‫בידוד הגנתי‬
‫הגנת יתר‬
‫קבוצת נשים‬
‫צעירה‬
‫‪SD‬‬
‫‪M‬‬
‫‪16.68‬‬
‫‪56.49‬‬
‫‪12.33‬‬
‫‪51.7‬‬
‫‪3.53‬‬
‫‪24.32‬‬
‫קבוצת נשים‬
‫מבוגרת‬
‫‪SD‬‬
‫‪M‬‬
‫‪12.93 51.41‬‬
‫‪12.09 51.75‬‬
‫‪3.20 25.39‬‬
‫‪t‬‬
‫*‪1.95‬‬
‫‪.03‬‬
‫‪1.84‬‬
‫‪3.43‬‬
‫‪3.27‬‬
‫‪2.96‬‬
‫‪.68‬‬
‫‪.66‬‬
‫‪.63‬‬
‫‪3.09‬‬
‫‪3.40‬‬
‫‪2.95‬‬
‫‪.66‬‬
‫‪.62‬‬
‫‪.47‬‬
‫**‪2.91‬‬
‫‪1.19‬‬
‫‪.17‬‬
‫‪3.85‬‬
‫‪2.56‬‬
‫‪1.60‬‬
‫‪1.04‬‬
‫‪.72‬‬
‫‪.58‬‬
‫‪3.48‬‬
‫‪2.35‬‬
‫‪1.52‬‬
‫‪1.07‬‬
‫‪.58‬‬
‫‪.55‬‬
‫*‪2.03‬‬
‫‪1.81‬‬
‫‪.86‬‬
‫‪*p≤ .05, **p˂ .01‬‬
‫‪14‬‬
‫קשרים בין מאפינים אישיים ותמיכת אם לבין בריאותן הנפשית של נשים בתחילת טיפולי פריון‬
‫כדי לבחון את ההשערות א‪-‬ד‪ ,‬חושבו מתאמי פירסון בין המשתנים הבלתי תלויים (תקווה‪ ,‬נרקיסיזם‪,‬‬
‫מודעות עצמית ותמיכת אם) לבין הבריאות הנפשית (רווחה נפשית ומצוקה נפשית)‪ .‬המתאמים מופיעים‬
‫בלוח ‪.3‬‬
‫לוח ‪:3‬‬
‫מתאמי פירסון בין מצוקה ורווחה נפשית לבין תקווה‪ ,‬מודעות עצמית‪ ,‬נרקיסיזם ותמיכת אם‬
‫מצוקה נפשית רווחה נפשית‬
‫תקווה‬
‫**‪-.27‬‬
‫***‪.32‬‬
‫מודעות עצמית‬
‫רומינציה‬
‫***‪.34‬‬
‫רפלקציה‬
‫נרקיסיזם‬
‫**‪-.26‬‬
‫‪-.02‬‬
‫‪.03‬‬
‫‪-.03‬‬
‫*‪.22‬‬
‫תמיכת אם‬
‫מחויבות פעילה‬
‫*‪-.17‬‬
‫בידוד הגנתי‬
‫הגנת יתר‬
‫‪.05‬‬
‫**‪.25‬‬
‫**‪.22‬‬
‫‪.04‬‬
‫‪-.15‬‬
‫‪*p≤ .05, **p˂ .01, ***p≤ .001‬‬
‫השערת המחקר הראשונה אוששה באופן מלא‪ .‬בהתאם להשערה‪ ,‬נמצא קשר חיובי מובהק בין‬
‫התקווה של הנשים בתחילת טיפולי פריון לבין הרווחה הנפשית שלהן‪ ,‬וקשר שלילי מובהק בין התקווה של‬
‫הנשים לבין המצוקה הנפשית שלהן‪ .‬כלומר ככל שהאשה מאופיינת ביותר תקווה‪ ,‬כך הרווחה הנפשית שלה‬
‫גבוהה יותר והמצוקה הנפשית שלה נמוכה יותר‪.‬‬
‫השערת המחקר השניה שהתיחסה לקשר בין המודעות העצמית (רומינציה ורפלקציה) לבין הבריאות‬
‫הנפשית אוששה לגבי הרומינציה‪ ,‬אך לא לגבי הרפלקציה‪ .‬בהתאם להשערה נמצא קשר חיובי מובהק בין‬
‫רמת הרומינציה לבין המצוקה הנפשית של הנשים‪ ,‬וקשר שלילי מובהק בין הרומינציה לרווחה הנפשית של‬
‫הנשים‪ .‬כלומר‪ ,‬ככל שרמת הרומינציה של האשה גבוהה יותר‪ ,‬כך המצוקה הנפשית שלה גבוהה יותר‪,‬‬
‫והרווחה הנפשית נמוכה יותר‪ .‬עם זאת לא נמצא קשר מובהק בין רפלקציה לבין מצוקה או רווחה נפשית‬
‫בקרב הנשים‪.‬‬
‫השערת המחקר השלישית שהתייחסה לקשר בין נרקיסיזם לבין הבריאות הנפשית‪ ,‬אוששה חלקית‪.‬‬
‫בהתאם להשערה נמצא קשר חיובי מובהק בין רמת הנרקיסיזם לבין רווחה נפשית‪ .‬כלומר ככל שנשים‬
‫מאופיינות ביותר נרקיסיזם‪ ,‬כך הרווחה הנפשית שלהן גבוהה יותר‪ .‬עם זאת לא נמצא קשר מובהק בין‬
‫רמת הנרקיסיזם לבין מצוקה נפשית‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫בהתאם להשערת המחקר הרביעית נמצא קשר חיובי מובהק בין תמיכת אם מסוג מחויבות פעילה לבין‬
‫הרווחה הנפשית של הנשים‪ ,‬וקשר שלילי מובהק בין תמיכה מסוג מחויבות פעילה לבין מצוקתן הנפשית‪.‬‬
‫כמו כן בהתאם להשערה‪ ,‬נמצא קשר חיובי מובהק בין תמיכת אם מסוג הגנת יתר לבין המצוקה הנפשית‬
‫של הנשים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בניגוד למשוער‪ ,‬לא נמצא קשר בין תמיכת אם מסוג הגנת יתר לרווחה הנפשית של‬
‫הנשים וכן לא נמצא קשר בין תמיכה מסוג בידוד הגנתי לבין המצוקה והרווחה הנפשית של הנשים‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬נמצא כי ככל שהאשה בתחילת טיפולי פריון תופסת את אמה כמספקת תמיכה מסוג‬
‫מחויבות פעילה‪ ,‬כך היא חשה יותר רווחה נפשית ופחות מצוקה נפשית ואילו ככל שהיא תופסת את אמה‬
‫מספקת תמיכה מסוג הגנת יתר‪ ,‬כך היא חשה יותר מצוקה נפשית‪.‬‬
‫תרומתם של משתני המחקר לרווחה ולמצוקה הנפשית‬
‫לבסוף‪ ,‬בהתאם לשאלת המחקר השניה נערכו שתי רגרסיות היררכיות בצעדים לניבוי התרומה‬
‫הייחודית והמשולבת של משתני המחקר הבלתי תלויים למשתנים התלויים‪ :‬רווחה נפשית ומצוקה נפשית‪.‬‬
‫סדר הכנסת המשתנים לרגרסיה נקבע כך שתחילה הוכנסו המאפיינים האישיים של האשה ובהמשך‪ ,‬על פי‬
‫הגישה התאורטית במחקר זה‪ ,‬המשאבים האישיים והחיצוניים‪ .‬בצעד הראשון הוכנסו המשתנים הסוציו‬
‫דמוגרפיים של האשה (קבוצת גיל‪ ,‬האם יש לאשה ילדים‪ ,‬השכלה‪ ,‬מצב כלכלי ומצב בריאות)‪ ,‬בצעד השני‬
‫הוכנסו המשתנים האישיים של האשה‪ :‬תקווה‪ ,‬רומינציה‪ ,‬רפלקציה ונרקיסיזם‪ ,‬בצעד השלישי הוכנסו‬
‫שלושת סוגי התמיכה הנתפסת של אם האשה (מחויבות פעילה‪ ,‬בידוד הגנתי והגנת יתר) ואילו בצעד‬
‫הרביעי‪ ,‬במטרה לתת מענה לשאלת המחקר השלישית‪ ,‬נבדקו אינטראקציות בין תמיכת אם לבין גיל‬
‫האשה‪.‬‬
‫ממצאי הניתוח מופיעים בלוח ‪ .4‬מלוח זה עולה כי לגבי רווחה נפשית משתני המחקר הסבירו ‪29%‬‬
‫מהשונות‪ .‬כאשר‪ ,‬בצעד הראשון תרמו המשתנים הסוציו דמוגרפיים של האשה ‪ 13%‬לשונות המוסברת של‬
‫הרווחה הנפשית‪ .‬באופן ספציפי נמצא כי ככל שהאשה בריאה יותר‪ ,‬כך היא מדווחת על יותר רווחה נפשית‪.‬‬
‫הצעד השני בו הוכנסו המשתנים האישיים של האשה תרם ‪ 12%‬להסבר הרווחה הנפשית‪ .‬נמצא כי ככל‬
‫שהאשה מאופיינת ביותר תקווה ובפחות רומינציה‪ ,‬כך הרווחה הנפשית שלה גבוהה יותר‪.‬‬
‫בצעד השלישי הוכנס המשתנה של תמיכת אם (מחויבות פעילה‪ ,‬בידוד הגנתי והגנת יתר)‪ .‬צעד זה תרם‬
‫תרומה לא מובהקת של פחות מ‪ 1% -‬לשונות המוסברת של הרווחה הנפשית‪.‬‬
‫בצעד הרביעי נבדקו האינטראקציות בין סוגי תמיכה שונים שמקבלת האשה מאמה לבין גילה‪ .‬צעד זה‬
‫הוסיף ‪ 4%‬לשונות המוסברת של הרווחה הנפשית‪,‬שמקורם באינטראקציה בין גיל האשה לבין תמיכת אם‬
‫מסוג מחוייבות פעילה (‪ ,)β=-.25, p=.03‬אך כאשר נבדק מקור האינטראקציה באמצעות פרוצדורת‬
‫‪ - PROCESS‬הליך מאקרו ב‪ ,SPSS‬המשמש לבדיקת השערות הקשורות לקשרים ישירים ועקיפים בין‬
‫‪16‬‬
‫המשתנים בניתוחים סטטיסטיים מורכבים (‪ ,)Hayes, 2013‬נמצא כי האינטראקציה אינה מובהקת‪ ,‬אלא‬
‫יש נטייה למובהקות‪ .‬תרשים ‪ 2‬מציג את האינטראקציה שהתקבלה‪.‬‬
‫לוח ‪:4‬‬
‫מקדמי ‪ β‬מתוקננים לניבוי הרווחה הנפשית והמצוקה הנפשית של נשים בטיפולי פריון‬
‫‪β‬‬
‫צעד ‪1‬‬
‫קבוצת גיל‬
‫ילדים‬
‫השכלה‬
‫מצב כלכלי‬
‫מצב בריאות‬
‫צעד ‪2‬‬
‫נרקיסיזם‬
‫תקווה‬
‫רומינציה‬
‫רפלקציה‬
‫צעד ‪3‬‬
‫מחוייבות‬
‫פעילה‬
‫בידוד הגנתי‬
‫הגנת יתר‬
‫צעד ‪4‬‬
‫גיל‪ X‬מחוייבות‬
‫פעילה‬
‫גיל‪ X‬בידוד‬
‫הגנתי‬
‫גיל‪ X‬הגנת יתר‬
‫‪R2‬‬
‫‪n‬‬
‫‪-.18‬‬
‫‪-.01‬‬
‫‪-.08‬‬
‫‪-.004‬‬
‫‪-.38‬‬
‫מצוקה נפשית‬
‫‪∆R‬‬
‫‪t‬‬
‫***‪.186‬‬
‫*‪2.16‬‬
‫‪.06‬‬
‫‪.96‬‬
‫‪.05‬‬
‫***‪4.78‬‬
‫‪2‬‬
‫רווחה נפשית‬
‫‪t‬‬
‫‪β‬‬
‫‪.03‬‬
‫‪-.09‬‬
‫‪-.06‬‬
‫‪.02‬‬
‫‪.36‬‬
‫**‪.118‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.21‬‬
‫‪-.19‬‬
‫‪.03‬‬
‫‪.65‬‬
‫‪1.64‬‬
‫**‪3.1‬‬
‫‪.51‬‬
‫‪1.27‬‬
‫*‪2.32‬‬
‫*‪2.16‬‬
‫‪.35‬‬
‫‪.010‬‬
‫‪.009‬‬
‫‪-.06‬‬
‫‪.62‬‬
‫‪.09‬‬
‫‪.93‬‬
‫‪.02‬‬
‫‪.09‬‬
‫‪.22‬‬
‫‪1.01‬‬
‫‪.002‬‬
‫‪-.05‬‬
‫‪.03‬‬
‫‪.62‬‬
‫**‪.082‬‬
‫‪. 29‬‬
‫‪∆R‬‬
‫**‪.130‬‬
‫‪.35‬‬
‫‪1.02‬‬
‫‪.74‬‬
‫‪.22‬‬
‫***‪4.36‬‬
‫**‪.089‬‬
‫‪.06‬‬
‫‪-.14‬‬
‫‪.26‬‬
‫‪-.04‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.037‬‬
‫‪-.25‬‬
‫*‪2.20‬‬
‫**‪2.63‬‬
‫‪-.16‬‬
‫‪1.58‬‬
‫‪.17‬‬
‫‪1.57‬‬
‫‪-.19‬‬
‫‪1.85‬‬
‫‪-.01‬‬
‫‪.10‬‬
‫***‪.294‬‬
‫***‪.366‬‬
‫‪137‬‬
‫‪137‬‬
‫‪*p≤ .05, **p˂ .01, ***p≤ .001‬‬
‫‪17‬‬
‫תרשים ‪ :2‬אינטראקציה בין גיל למחויבות פעילה לניבוי רווחה נפשית‬
‫מתרשים ‪ 2‬ומתוצאות הבדיקה עולה כי עבור נשים התופסות את התמיכה מסוג מחויבות פעילה שאמן‬
‫מספקת להן ברמה נמוכה‪ ,‬אין קשר בין גיל לבין רווחה נפשית (‪ )b=3.81, SE=3.00, t=1.27, p=.21‬ואילו‬
‫עבור נשים התופסות את התמיכה מסוג מחויבות פעילה שאמן מספקת להן ברמה גבוהה‪ ,‬יש נטייה‬
‫למובהקות לקשר שלילי בין גיל לבין רווחה נפשית (‪ .)b=-5.36, SE=2.96, t=-1.81, p=.07‬כלומר‪,‬‬
‫כשתמיכת האם מסוג מחויבות פעילה היא נמוכה‪ ,‬לנשים הצעירות יש אותה רמה של רווחה נפשית כמו‬
‫לנשים המבוגרות‪ .‬אולם‪ ,‬כשתמיכת האם מסוג מחויבות פעילה הינה ברמה גבוהה‪ ,‬הרי שלנשים צעירות‬
‫יש נטייה לחוות יותר רווחה נפשית בהשוואה לנשים מבוגרות יותר‪.‬‬
‫עוד עולה מלוח ‪ ,4‬כי משתני המחקר הסבירו ‪ 37%‬משונות המצוקה הנפשית‪ .‬בצעד הראשון תרמו‬
‫המשתנים הסוציו‪ -‬דמוגרפיים של האשה ‪ 19%‬לשונות המוסברת של המצוקה הנפשית‪ .‬באופן ספציפי‬
‫נמצא כי נשים מבוגרות יותר ונשים בריאות יותר מדווחות על פחות מצוקה נפשית‪.‬‬
‫הצעד השני בו הוכנסו המשתנים האישיים של האשה תרם ‪ 9%‬להסבר המצוקה הנפשית‪ .‬נמצא כי ככל‬
‫שהאשה מאופיינת ביותר רומינציה‪ ,‬כך המצוקה הנפשית שלה גבוהה יותר‪.‬‬
‫בצעד השלישי הוכנסו המימדים השונים של תמיכת אם (מחויבות פעילה‪ ,‬בידוד הגנתי והגנת יתר)‪.‬‬
‫צעד זה תרם תרומה לא מובהקת של ‪ 1%‬לשונות המוסברת של המצוקה הנפשית‪.‬‬
‫הצעד הרביעי‪ ,‬בו נבדקו אינטראקציות בין סוגי תמיכה שונים של האם לבין גיל האשה‪ ,‬הוסיף ‪8%‬‬
‫לשונות המוסברת של המצוקה הנפשית‪ .‬באופן ספציפי נמצאה אינטראקציה של גיל ומחוייבות פעילה‬
‫להסבר מצוקה נפשית (‪ .)β =.29, p=.01‬תרשים ‪ 3‬מציג את האינטראקציה שהתקבלה‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫תרשים ‪ :3‬אינטראקציה בין גיל למחויבות פעילה לניבוי מצוקה נפשית‬
‫מתרשים ‪ 3‬ומתוצאות הבדיקה עולה כי עבור נשים התופסות את התמיכה של מחויבות פעילה מצד‬
‫אמן כנמוכה‪ ,‬יש קשר שלילי בין גיל לבין מצוקה נפשית (‪ )b=-9.58, SE=3.57, t=-2.68, p=.008‬ואילו‬
‫עבור נשים התופסות את התמיכה של מחויבות פעילה שאמן מספקת להן כגבוהה‪ ,‬אין קשר בין גיל לבין‬
‫מצוקה נפשית (‪ .)b=3.43, SE=3.52, t=0.97, p=.33‬כלומר‪ ,‬כשהתמיכה המסופקת מסוג מחויבות פעילה‬
‫נתפסת כנמוכה‪ ,‬נשים צעירות (עד גיל ‪ )35‬חוות יותר מצוקה נפשית‪ ,‬בהשוואה לנשים מבוגרות (מעל ‪)35‬‬
‫ואילו כאשר התמיכה של מחויבות פעילה נתפסת כגבוהה‪ ,‬נשים צעירות חוות אותה רמה של מצוקה נפשית‬
‫כמו נשים מבוגרות‪.‬‬
‫בשלב האחרון של הניתוחים הסטטיסטיים בוצע תהליך ה‪ (Hayes, 2013) PROCESS -‬לבדיקת‬
‫קשרים עקיפים בין גיל הנשים לבין מצוקה ורווחה נפשית בתיווך המשתנים האישיים בהתאם לשאלת‬
‫המחקר הרביעית‪ .‬ממצאי הניתוח מופיעים בלוח ‪ .5‬מן הלוח עולה כי בבדיקת התפקיד המתווך של‬
‫המשאבים האישיים בקשר שבין קבוצת גיל האשה (צעירה‪/‬מבוגרת) לבין המצוקה והרווחה הנפשית שלה‪,‬‬
‫נמצאו שלושה קשרים מתווכים‪ :‬תיווך מלא של רומינציה בקשר שבין קבוצת הגיל לבין מצוקה ורווחה‬
‫נפשית של האשה וכן תיווך מלא של תקווה בקשר שבין קבוצת הגיל אליה שייכת האשה לבין רווחה‬
‫נפשית‪ .‬כפי שניתן לראות בלוח ‪ ,5‬נמצא אפקט עקיף שלילי בין קבוצת הגיל לבין מצוקתה הנפשית של‬
‫האשה בתיווכה של הרומינציה‪ ,‬כך שבקרב נשים מבוגרות יותר‪ ,‬קיימת נטייה לפחות רומינציה‪ ,‬וזו קשורה‬
‫לפחות מצוקה נפשית‪ .‬בדומה לכך נמצא אפקט עקיף חיובי בין קבוצת הגיל של האשה לבין רווחתה‬
‫הנפשית בתיווכה של הרומינציה‪ ,‬כך שבקרב נשים מבוגרות יותר קיימת נטייה לפחות רומינציה‪ ,‬ועל כן‬
‫נטייה לחוות יותר רווחה נפשית‪ .‬לבסוף‪ ,‬נמצא אפקט עקיף חיובי בין קבוצת גיל לבין רווחתה הנפשית של‬
‫‪19‬‬
‫האשה בתיווכה של התקווה‪ .‬לפי הממצאים‪ ,‬נשים בקבוצת הגיל המבוגרת יותר מדווחות על יותר תקווה‪,‬‬
‫וזו קשורה לרווחה נפשית רבה יותר‪.‬‬
‫לוח ‪:5‬‬
‫אפקטים עקיפים בין גיל הנשים לבין מצוקה ורווחה נפשית ‪ -‬מקדמים )‪ (b‬וטעות דגימה )‪standard‬‬
‫‪(error‬‬
‫משתנה‬
‫תלוי‬
‫משתנה‬
‫בלתי תלוי‬
‫מתווך‬
‫תקווה‬
‫רומינציה‬
‫מצוקה‬
‫גיל‬
‫רווחה‬
‫גיל‬
‫רפלקציה‬
‫נרקסיזם‬
‫תקווה‬
‫רומינציה‬
‫רפלקציה‬
‫נרקסיזם‬
‫בלתי‬
‫תלוי‬
‫למתווך‬
‫*‪1.28‬‬
‫)‪(0.60‬‬
‫**‪-0.32‬‬
‫)‪(0.12‬‬
‫‪0.18‬‬
‫)‪(0.12‬‬
‫‪.05‬‬
‫)‪(.10‬‬
‫*‪1.28‬‬
‫)‪(0.60‬‬
‫**‪-0.32‬‬
‫)‪(0.12‬‬
‫‪0.18‬‬
‫)‪(0.12‬‬
‫‪0.06‬‬
‫)‪(0.10‬‬
‫מתווך‬
‫לתלוי‬
‫‪Indirect‬‬
‫‪effect‬‬
‫‪-0.64‬‬
‫)‪(0.39‬‬
‫**‪5.79‬‬
‫)‪(1.87‬‬
‫‪-1.00‬‬
‫)‪(1.94‬‬
‫‪1.51‬‬
‫)‪(2.32‬‬
‫*‪0.73‬‬
‫)‪(0.32‬‬
‫*‪-3.28‬‬
‫)‪(1.52‬‬
‫‪0.54‬‬
‫)‪(1.57‬‬
‫‪2.38‬‬
‫)‪(1.88‬‬
‫‪-0.82‬‬
‫)‪(0.76‬‬
‫*‪-1.86‬‬
‫)‪(0.94‬‬
‫‪0.17‬‬
‫)‪(0.48‬‬
‫‪0.08‬‬
‫)‪(0.28‬‬
‫*‪0.94‬‬
‫)‪(0.67‬‬
‫*‪1.05‬‬
‫)‪(0.59‬‬
‫‪0.10‬‬
‫)‪(0.32‬‬
‫‪0.13‬‬
‫)‪(0.34‬‬
‫‪Direct‬‬
‫‪effect‬‬
‫‪-2.71‬‬
‫)‪(2.56‬‬
‫‪-1.48‬‬
‫)‪(2.07‬‬
‫‪*p≤ .05, **p˂ .01‬‬
‫סיכום הממצאים‬
‫ממצאי המחקר מגלים שנשים צעירות‪ ,‬בתחילת טיפולי פריון מדווחות על רמות מצוקה נפשית‬
‫ורומינציה (כהיבט של מודעות עצמית) גבוהות יותר‪ ,‬וכן על מידה רבה יותר של קבלת תמיכת אם‬
‫המבוססת על מחוייבות פעילה‪ ,‬בהשוואה לנשים מבוגרות עם קשיי פריון‪.‬‬
‫בבדיקת השערות המחקר נמצא‪ ,‬כי ככל שנשים בתחילת טיפולי פריון מאופיינות בתקווה ונרקיסיזם‬
‫גבוהים יותר ורומינציה נמוכה יותר‪ ,‬כך הן מדווחות על רווחה נפשית גבוהה יותר‪ .‬בנוסף‪ ,‬ככל שהנשים‬
‫תופסות את אמן כתומכת בהן באופן של מחויבות פעילה‪ ,‬כך הן מדווחות על רווחה נפשית גבוהה יותר‪.‬‬
‫בדיקת התרומה הייחודית והמשולבת של משתני המחקר להסבר של רווחה נפשית העלתה כי ככל שהאשה‬
‫מדווחת על בריאות טובה יותר‪ ,‬תקווה גבוהה יותר ורומינציה נמוכה יותר‪ ,‬כך היא מדווחת על יותר רווחה‬
‫נפשית‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬נמצא כי נשים בתחילת טיפולי הפריון המאופיינות בתקווה נמוכה יותר ורומינציה גבוהה‬
‫יותר‪ ,‬מדווחות על מצוקה נפשית רבה יותר‪ .‬בנוסף‪ ,‬ככל שהנשים תופסות את אמן כתומכת בהן באופן של‬
‫הגנת יתר ופחות באופן של מחויבות פעילה‪ ,‬כך הן מדווחות על מצוקה נפשית גבוהה יותר‪ .‬בדיקת התרומה‬
‫‪20‬‬
‫הייחודית והמשולבת של משתני המחקר להסבר של מצוקה נפשית העלתה כי ככל שהאשה מדווחת על‬
‫בריאות לקויה יותר ורומינציה גבוהה יותר‪ ,‬כך היא מדווחת על יותר מצוקה נפשית‪.‬‬
‫יתרה מזאת‪ ,‬נמצא כי תמיכת אם מסוג מחויבות פעילה נוטה למתן את הקשרים בין גיל לבין רווחה‬
‫נפשית וממתנת את הקשרים בין גיל לבין מצוקה נפשית‪ .‬באופן ספציפי התברר כי כשהאם מעניקה מעט‬
‫תמיכה מסוג מחויבות פעילה‪ ,‬נשים צעירות ומבוגרות חוות רווחה נפשית דומה‪ ,‬אולם הצעירות חוות‬
‫מצוקה נפשית רבה יותר מאשר המבוגרות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כאשר האם מעניקה תמיכה מסוג מחויבות פעילה‪,‬‬
‫אין הבדל בין נשים בקבוצות הגיל השונות במצוקה הנפשית‪ ,‬אך נשים צעירות מדווחות על רווחה נפשית‬
‫רבה יותר מאשר המבוגרות‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬נמצא כי הרומינציה מתווכת בין גיל לבין מצוקה נפשית של נשים בתחילת טיפולי פריון‪ ,‬כאשר‬
‫לנשים מבוגרות יותר קיימת נטייה לחוות פחות רומינציה‪ ,‬וזו קשורה לפחות מצוקה נפשית‪ .‬בדומה‪ ,‬נמצא‬
‫כי הרומינציה מתווכת בין גיל לבין רווחה נפשית‪ ,‬כך שלנשים מבוגרות יותר קיימת נטייה לחוות פחות‬
‫רומינציה‪ ,‬וזו קשורה לרווחה נפשית גבוהה יותר‪ .‬כמו כן נמצא כי התקווה מתווכת בין גיל לבין רווחתן‬
‫הנפשית של נשים בתחילת טיפולי פריון‪ .‬כך שנשים בקבוצת הגיל המבוגרת יותר מדווחות על יותר תקווה‪,‬‬
‫וזו קשורה לרווחה נפשית רבה יותר‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫דיון‬
‫רפואת הפריון מייחסת חשיבות רבה לגיל האשה בכל הקשור לסיכוייה להרות וללדת )‪Balasch,‬‬
‫‪ ,(2010; Liu et al., 2012‬אך כמעט שאינה מתייחסת לקשר בין גיל האשה לבריאותה הנפשית‪ .‬המחקר‬
‫הנוכחי נערך במטרה להאיר את הצד הפסיכולוגי של התמודדות עם קשיי פריון‪ ,‬בקרב נשים צעירות‬
‫ומבוגרות‪ ,‬הנמצאות בתחילת טיפולי הפריון‪ .‬באופן ספציפי בחן המחקר את תרומתם של גיל‪ ,‬משאבים‬
‫אישיים (תקווה‪ ,‬מודעות עצמית‪ ,‬נרקיסיזם) ותפיסת האשה את תמיכת אמה לבריאותן הנפשית של נשים‬
‫בתחילת טיפולי פריון‪.‬‬
‫משאבים אישיים ותרומתם לבריאותן הנפשית של נשים בתחילת טיפולי פריון‬
‫המחקר הנוכחי פנה לנשים בנקודת זמן ייחודית ורגישה מבחינתן‪ -‬מפגש ראשון או שני עם רופא פריון‪.‬‬
‫מעמד זה‪ ,‬מצביע על הבנה של הנשים‪ ,‬כי יש להן קושי להרות והן זקוקות לסיוע מקצועי בתהליך הנחשב‬
‫בדרך כלל לטבעי ומובן מאליו‪ .‬הנשים שענו על השאלונים בשתי קבוצות הגיל (מתחת ומעל גיל ‪ ,)35‬לא היו‬
‫שונות מבחינת השכלתן ומבחינת מצבן הכלכלי והבריאותי‪ ,‬למעט ההורות לילדים‪ ,‬שאפיינה יותר את‬
‫קבוצת הנשים המבוגרת (מעל גיל ‪.)35‬‬
‫מתוך המשתנים הדמוגרפיים של הנשים (למעט הגיל‪ ,‬שבהמשך נדון בו בהרחבה)‪ ,‬רק המצב הבריאותי‬
‫של הנשים‪ ,‬ללא קשר לגילן‪ ,‬נמצא כמשמעותי לרווחה ומצוקה הנפשית שלהן‪ .‬ממצא זה תואם ממצאים‬
‫קודמים בספרות שהצביעו על כך שבריאות פיסית תקינה קשורה לרווחה נפשית ותחושת אושר של אנשים‬
‫)‪ .(Deiner, 1984‬עפ"י אותו הסבר ניתן להבין כי מצב בריאותי ירוד‪ ,‬עלול להוות גורם לדחק ומצוקה‪.‬‬
‫ממצאי המחקר מצביעים על כך כי הנשים בקבוצת הגיל הצעירה יותר דיווחו על רמות מצוקה נפשית‬
‫גבוהות יותר‪ ,‬מאשר הנשים בקבוצת הגיל המבוגרת‪ .‬זאת ניתן לראות גם בבדיקת התרומה המשולבת של‬
‫משתני המחקר כשנלקחו בחשבון כל המשתנים הדמוגרפיים של הנשים שנכללו במחקר הנוכחי‪ .‬מצד אחד‬
‫ממצא זה עומד בשורה אחת עם הספרות המחקרית לגבי דיכאון ומצוקה נפשית‪ ,‬המראה כי ישנה ירידה‬
‫בסימפטומים דיכאוניים‪ ,‬במיוחד בקרב נשים‪ ,‬במהלך מעגל החיים )‪ .)Jorm et al., 2005‬מצד שני‪ ,‬ממצא‬
‫זה נראה מפתיע בהקשר לנשים מבוגרות (מעל ‪ )35‬עם קשיי פריון‪ ,‬שהשעון הביולוגי‪ ,‬כפי שמשתקף‬
‫באזהרות הרופאים לגבי הקושי להרות מעל גיל זה אמור להגדיל את תחושת המצוקה שלהן )‪Balasch,‬‬
‫‪ .(2010; Liu et al., 2012; Locke & Budds, 2013‬גם מחקרים קודמים )& ‪Greil, Shreffler, Schmidt,‬‬
‫‪ )McQuillan, 2011; Gourounti et al., 2012; Ogawa, Takamatsu, & Horiguchi, 2011‬הצביעו על‬
‫כך שנשים מבוגרות בטיפולי פריון חשות יותר מצוקה נפשית מנשים צעירות‪ .‬ייתכן כי הממצאים במחקר‬
‫הנוכחי קשורים לכך כי הנשים המבוגרות יותר מגיעות לטיפולי פריון בשלב בָּשֶׁל יותר בחייהן‪ ,‬דהיינו‬
‫‪22‬‬
‫מאופיינות ביותר משאבים אישיים בהשוואה לנשים הצעירות‪ .‬משאבים אלו עשויים לשמש מערכת הגנה‬
‫מפני תחושת אי הוודאות הקשורה לטיפולי הפריון בכלל ואי הוודאות בתחילתם בפרט‪ .‬הסבר זה מקבל‬
‫חיזוק בממצאים נוספים מן המחקר הנוכחי‪ ,‬שידונו בהמשך‪ ,‬לפיהם נשים מבוגרות מאופיינות בפחות‬
‫רומינציה‪ ,‬שמובילה בתורה לפחות מצוקה נפשית וביותר תקווה‪ ,‬שמובילה ליותר רווחה נפשית‪.‬‬
‫הספרות מתייחסת למודעות העצמית כמורכבת ממימד חיובי‪ -‬רפלקציה ומימד שלילי‪ -‬רומינציה‪.‬‬
‫במחקר הנוכחי בחנו את תרומתם של שני המימדים הללו לבריאותן הנפשית של הנשים ומצאנו כי בעוד‬
‫שאין קשר בין רפלקציה לבריאות הנפשית‪ ,‬הרי שככל שהרומינציה גבוהה יותר‪ ,‬כך רווחתן הנפשית של‬
‫הנשים נמוכה יותר ומצוקתן הנפשית גבוהה יותר‪ .‬ניתן להסביר ממצא זה בכך שנשים בתחילת טיפולי‬
‫פריון‪ ,‬המאופיינות בנטייה למודעות עצמית רומינטיבית‪ ,‬מונעות מתחושה של איום‪ ,‬כשלון ואי צדק‬
‫)‪ .(Trapnell & Campbell, 1999‬אי הצלחתן להרות‪ ,‬מתקפת עוד יותר תחושות מעין אלו ומעוררת‬
‫מצוקה נפשית לצד הפחתה ברווחה הנפשית‪ .‬חוסר הקשר בין רפלקציה לבין רווחה ומצוקה נפשית תואם‬
‫ממצאים לא עקביים של מחקרים שנערכו בעבר‪ .‬אחד ההסברים לכך הוא שעל אף שרפלקציה ורומינציה‬
‫מהוות שתי נטיות עצמאיות )‪ ,(Trapnell & Campbell, 1999‬הרומינציה משמשת לא פעם מתווכת בין‬
‫רפלקציה למצוקה נפשית ודיכאון‪ ,‬ובאמצעות התיווך "מבטלת" את המאפיין ההסתגלותי של הרפלקציה‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬רפלקציה מסייעת בויסות תחושות מצוקה נפשית רק בהעדר רומינציה )& ‪Takano‬‬
‫‪.(Tanno, 2009‬‬
‫בדומה למחקרים קודמים שבחנו את הקשר בין תקווה לבריאות נפשית (& ‪Raque-Bogdan‬‬
‫‪ ,)Hoffman, 2010; Valle, Huebner, & Suldo, 2006‬גם במחקר זה נמצא‪ ,‬כי ככל שאשה מאופיינת‬
‫ביותר תקווה‪ ,‬כך רווחתה הנפשית גבוהה יותר ומצוקתה הנפשית נמוכה יותר‪ .‬ממצא זה עשוי להיות‬
‫מוסבר באמצעות תאוריית התקווה של סניידר )‪ .(Snyder, 2002; Snyder et al., 1991‬התיאוריה‬
‫מדגישה כי תקווה קשורה לתהליך קוגנטיבי אקטיבי של חשיבה על הדרכים של האדם להשגת מטרתו‬
‫והמוטיבציה לכך‪ .‬לפי הסבר זה נשים בתחילת טיפולי פריון‪ ,‬עברו את התהליך הקוגניטיבי של חשיבה על‬
‫הדרך להשגת מטרתן להרות בעצם כך שפנו למרפאת פריון‪ ,‬ולאור הפעולה האקטיבית שלהן‪ ,‬השיגו‬
‫תחושה של רווחה נפשית‪ ,‬גם לנוכח המצב מעורר הדחק בו הן מצויות‪.‬‬
‫בהתאם להשערת המחקר‪ ,‬נמצא כי ככל שנשים דיווחו על רמת נרקיסיזם גבוהה יותר‪ ,‬כך הרווחה‬
‫הנפשית שלהן היתה גבוהה יותר‪ .‬במחקר קודם‪ ,‬שנערך בקרב סטודנטים והוריהם ובחן קשרים בין‬
‫המאפיינים הנרקסיסטיים לבין תכונות אישיות שונות‪ ,‬בהתבסס על דיווח עצמי של המשתתפים‪ ,‬נמצא‬
‫קשר חיובי בין נרקיסיזם "בריא" לבין תכונות כמו‪ :‬חתירה להשגיות‪ ,‬משמעת עצמית‪ ,‬כשירות‬
‫‪23‬‬
‫)‪ ,)competence‬והערכה עצמית )‪ .(Miller & Campbell, 2008‬לפי הסבר זה ניתן להציע כי נשים‪,‬‬
‫בתחילת טיפולי פריון‪ ,‬המאופיינות ברמות גבוהות יותר של נרקיסיזם‪ ,‬מאופיינות גם בחתירה להשגיות‬
‫והערכה עצמית גבוהה‪ ,‬תכונות המקדמות את אמונתן בקשר לסיכויים שלהן להרות ומובילות כפועל יוצא‬
‫לרווחה נפשית גבוהה יותר‪ .‬עם זאת לא נמצא במחקר הנוכחי קשר בין נרקיסיזם לבין מצוקה נפשית‪.‬‬
‫מחקרים קודמים הראו כי הערכה עצמית עשוייה לתווך בקשר שבין נרקיסיזם לבריאות נפשית‬
‫)‪ ,)Sedikides, Rudich, Gregg, Kumashiro, & Rusbult, 2004‬לכן נראה כי יש צורך לבחון במחקרי‬
‫המשך את תרומתם המשולבת של נרקיסיזם וערך עצמי לבריאותן הנפשית של הנשים בתחילת טיפולי‬
‫הפריון‪ .‬הסבר חלופי עשוי להיות קשור לכך שנשים המאופיינות בנרקיסיזם גבוה מדווחות על רווחה נפשית‬
‫גבוהה יותר‪ ,‬עקב הנטיה הקיימת לאנשים עם נרקיסיזם גבוה לדווח דברים חיוביים יותר על עצמם‬
‫)‪.(Dickinson & Pincus, 2003‬‬
‫בדיקת תרומתם המשולבת של המשאבים האישיים שתוארו לעיל לבריאותן הנפשית של נשים בתחילת‬
‫טיפולי הפריון‪ ,‬מדגישה את תפקידם הדומיננטי של הרומינציה והתקווה‪ .‬בעוד הרומינציה שמרה על‬
‫תרומתה המשמעותית לרווחה נפשית ולמצוקה נפשית‪ ,‬גם בתוך משוואת הרגרסיה‪ ,‬התקווה לעומת זאת‪,‬‬
‫תרמה רק לרווחה הנפשית ואילו נרקיסיזם לא תרם תרומה משמעותית כלל‪ .‬ממצאים אלו רומזים על‬
‫חשיבות ההתייחסות האבחונית‪ -‬טיפולית בנשים בתחילת טיפולי פריון‪ ,‬נושא אשר ידון בהרחבה בהמשך‪.‬‬
‫התפקיד המשמעותי של הרומינציה והתקווה‪ ,‬בלט גם כאשר בחנו משאבים אלו כמתווכים בקשר בין‬
‫גיל האשה לבין בריאותה הנפשית‪ .‬לגבי רומינציה מצאנו כי לנשים מבוגרות יותר‪ ,‬קיימת נטייה לפחות‬
‫רומינציה‪ ,‬ובעקבות כך ליותר רווחה נפשית ופחות מצוקה נפשית‪ .‬מאחר ומצאנו כאמור כי נשים בקבוצת‬
‫הגיל הצעירה הינן בעלות רמות גבוהות יותר של רומינציה‪ ,‬מאשר נשים מבוגרות יותר‪ ,‬ניתן להבין מדוע‬
‫המצוקה הנפשית של המבוגרות נמוכה יותר‪ .‬בנוסף מצאנו כי נשים בקבוצת הגיל המבוגרת מדווחות על‬
‫יותר תקווה‪ ,‬וכי תקווה גבוהה יותר קשורה לרווחה נפשית רבה יותר‪.‬‬
‫ניתן להסתכל על ההבדלים הללו בין שתי קבוצות הגיל מפרספקטיבה של תאוריית ההתמודדות של‬
‫לזרוס ופולקמן )‪ .(Lazarus & Folkman, 1984‬לפי התיאוריה‪ ,‬המאמצים שהאדם עושה‪ ,‬כדי להגיע‬
‫לאיזון במצבי דחק‪ ,‬נובעים הן מניסיון החיים‪ ,‬והן ממשאבים העומדים לרשותו באותו פרק הזמן‪.‬‬
‫המשאבים הללו אינם קבועים ועשויים להשתנות עם ההתקדמות בגיל‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬הספרות המחקרית‬
‫בעשור האחרון מצביעה על שינויים בתכונות אישיות במהלך החיים הבוגרים‪ ,‬לעומת מה שהיה מקובל‬
‫לחשוב בעבר‪ ,‬שתכונות אישיות מתקבעות עד גיל ‪ ,30‬ללא שינויים בהמשך החיים )‪McCrae & Costa,‬‬
‫‪ .)1994‬יתרה מזאת‪ ,‬בתקופת הבגרות הצעירה‪ ,‬בה מתרחש לרוב המעבר ממשפחת המוצא לבניית משפחה‪,‬‬
‫והמעבר מלימודים לשוק העבודה‪ ,‬ניתן לראות יותר שינויים באישיות‪ .‬השינויים האישיותיים המתרחשים‬
‫‪24‬‬
‫במהלך החיים‪ ,‬הינם לרוב חיוביים‪ ,‬ואנשים הופכים ליותר יציבים רגשית באמצע החיים )‪Roberts,‬‬
‫‪ .(Walton, & Viechtbauer, 2006‬בהמשך לכך‪ ,‬מחקרים מגלים כי למרות שאנשים נוטים להשתמש‬
‫בדרך כלל באותן דרכי התמודדות עם מצבי דחק במהלך חייהם‪ ,‬עם הגיל הם נוטים להשתמש יותר‬
‫באסטרטגיות של פתרון בעיות ופחות באסטרטגיות של המנעות )‪ .(Amirkhan & Auyeung, 2007‬מסיבה‬
‫זו‪ ,‬ניתן להניח כי ניסיון החיים וההתפתחות האישית של נשים בקבוצה המבוגרת עשויים לסייע להן‬
‫להשתמש פחות ברומינציה‪ ,‬ולהנות יותר מהשלכותיה החיוביות של התקווה‪ ,‬ובכך לחוות פחות מצוקה‬
‫נפשית בתחילת טיפולי הפריון ויותר רווחה נפשית‪.‬‬
‫תמיכת אם ותרומתה לבריאותן הנפשית של נשים בתחילת טיפולי פריון‬
‫מעבר למשאבים האישיים‪ ,‬בחנו במחקר הנוכחי גם את האופן בו תופסות הנשים את התמיכה של‬
‫אמן‪ .‬הדיאדה של אם‪ -‬בת נחשבת למערכת יחסים ייחודית ומשמעותית ביותר בילדות‪ ,‬אך גם בחיים‬
‫הבוגרים )‪ .(Antonucci, Akiyama, & Takahashi, 2004‬ממצאי מחקרים שנערכו בעבר מצביעים על כך‪,‬‬
‫כי לא רק התמיכה ותפיסתה על ידי האדם מהווה משאב התורם לבריאות הנפשית‪ ,‬אלא מעבר לכך חשוב‬
‫שהתמיכה הניתנת תהיה תואמת את צורכי המקבל )‪.)Rini et al., 2011‬‬
‫המחקר הנוכחי בדק למיטב ידיעתנו לראשונה כיצד אסטרטגיות תמיכה שונות של האם‪ ,‬כפי שהן‬
‫נתפסות על ידי האשה בראשית טיפולי הפריון‪ ,‬תורמות לבריאותה הנפשית‪.‬‬
‫במחקר נמצא כי ככל שנשים תופסות את אמן כתומכת בהן באופן של מחויבות פעילה‪ ,‬כך הן חשות‬
‫יותר רווחה נפשית ופחות מצוקה נפשית‪ .‬מחקרים קודמים בחנו סוגי תמיכה רק בקרב בני זוג במצבים‬
‫בהם אחד מהם סבל ממחלה כרונית ובמחקרים אלו‪ ,‬למיטב ידיעתנו‪ ,‬לא נמצא קשר דומה בין מחויבות‬
‫פעילה לבין בריאות נפשית )‪.(De Ridder et al., 2005; Hinnen et al., 2009; Kuijer et al., 2000‬‬
‫תמיכה מסוג מחויבות פעילה של האם כוללת מרכיבים כמו פתרון בעיות ושיחות גלויות על המצב הרפואי‪.‬‬
‫נראה שמרכיבים אלו עשויים לצמצם את תחושת הבדידות ומאפיינים אחרים של מצוקה נפשית‪,‬‬
‫ומאפשרים לנשים בתחילת טיפולי פריון‪ -‬שלב הקשור בחוסר וודאות לחוש תחושות חיוביות של ביטחון‬
‫והכלה‪.‬‬
‫תפיסת האשה את תמיכת אמה כתמיכה המאופיינת בבידוד הגנתי (התנהגויות כגון הסתרת דאגות‬
‫והכחשתן) לא נמצאה קשורה לבריאותה הנפשית‪ .‬ממצא זה תואם ממצאים קודמים בקרב בני זוג‪ ,‬שאחד‬
‫מהם היה חולה )‪ .(Kuijer et al., 2000‬לבסוף‪ ,‬תפיסת האשה את תמיכת אמה כמאופיינת בהגנת יתר‬
‫(סגנון המתייחס להערכה נמוכה של יכולות הנתמך‪ ,‬ומתבטא‪ ,‬למשל‪ ,‬בסיוע מיותר) נמצאה בקשר חיובי‬
‫עם המצוקה הנפשית‪ .‬גם ממצא זה תואם ממצאי מחקרים קודמים בתחום )& ‪Joekes, van Elderen,‬‬
‫‪25‬‬
‫‪ ,(Schreurs, 2007; Kuijer et al., 2000‬וקשור ככל הנראה‪ ,‬במחקרינו‪ ,‬לכך שהגנת יתר יוצרת את‬
‫התחושה של קשר שאינו רגיש לצורכי האשה האמיתיים ולפיכך מגדיל את מצוקתה הנפשית‪ .‬כך למשל‪,‬‬
‫במחקר שערכה פישר )‪ (Fisher, 2010‬בקרב דיאדות של נשים בגילאים שונים שאובחנו חולות בסרטן שד‬
‫ואמהותיהן או בנותיהן הבוגרות‪ ,‬הדגישו הנשים החולות בכל הגילאים את חשיבות ההקשבה להן‬
‫ולחוויותיהן מצד אמן או בנותיהן‪ ,‬וכן את חשיבותה של מערכת תמיכה נוכחת להתמודדותן‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא‬
‫נמצא במחקרינו קשר בין הגנת יתר ורווחתן הנפשית של הנשים‪.‬‬
‫כאשר נבדקה תרומתם המשולבת של שלושת סוגי התמיכה שהנשים מקבלות מאמן ומשאביהן‬
‫האישיים לבריאותן הנפשית בתחילת טיפולי פריון‪ ,‬לא נמצאה לתמיכה תרומה ישירה משמעותית‪ .‬אולם‪,‬‬
‫בדיקת תפקידה של התמיכה כממתנת את הקשר בין גיל האשה לבין בריאותה הנפשית העלתה כי הנשים‬
‫בקבוצת הגיל הצעירה שתופסות את אמן ככזו שמעניקה להן פחות תמיכה מסוג מחויבות פעילה‪ ,‬חוות‬
‫יותר מצוקה נפשית‪ ,‬בעוד שכשהן תופסות את תמיכת האם כגבוהה במימד של מחויבות פעילה‪ ,‬הן נוטות‬
‫לחוש יותר רווחה נפשית‪ .‬ניתן להסיק מכך‪ ,‬כי תמיכת אם מסוג מחויבות פעילה‪ ,‬מהווה משאב חשוב‬
‫במיוחד עבור הנשים הצעירות יותר‪ ,‬גורם התורם לבריאותן הנפשית‪.‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬בהשוואה בין שתי קבוצות הגיל‪ ,‬הנשים הצעירות דיווחו על קבלת תמיכה מסוג מחויבות‬
‫פעילה ברמה גבוהה יותר מנשים מקבוצת הגיל מבוגרת‪ .‬ממצא זה עשוי להיות מוסבר באמצעות ממצאי‬
‫מחקר שנערך באיטליה והצביע על כך כי המשפחה מהווה גורם תמיכה מרכזי לאנשים במהלך חייהם‪ .‬עם‬
‫זאת החל מגיל ‪ ,35‬קיימת ירידה בתמיכה שמקבלים מאנשים משמעותיים בחיים )‪Prezza & Pacilli,‬‬
‫‪ .(2002‬ייתכן שהדבר נובע מהזדקנות ההורים או קשור לעובדה שעם הגיל גדלים המשאבים האישיים של‬
‫האנשים והם פחות מרגישים את הצורך להישען על משפחתם‪ .‬חיזוק להסבר זה ניתן למצוא גם במחקרה‬
‫של פישר )‪ ,(Fisher, 2010‬שהוזכר קודם לכן והדגיש‪ ,‬בין היתר את השוני בחשיבה על תמיכה רגשית‬
‫במערכות יחסים אם‪ -‬בת בקרב נשים שאובחנו בסרטן שד בגילאים שונים‪ .‬במחקר זה לנשים חולות‬
‫צעירות היה חשוב כי אמהותיהן "יהיו שם" עבורן בעוצמה גבוהה גם כאשר השקעת הזמן הזו באה על‬
‫חשבון תחומי חיים אחרים של האמהות‪.‬‬
‫הסבר נוסף לחשיבות המשתנה של תמיכה מסוג מחויבות פעילה עבור נשים בקבוצות הגיל השונות‪,‬‬
‫קשור למה שציינו זה מכבר והוא השינויים בתכונות אישיות‪ ,‬עם העליה בגיל המובילים ליותר יציבות‬
‫רגשית )‪ (Roberts, Walton, & Viechtbauer, 2006‬ופחות הזדקקות לתמיכה של האחר‪.‬‬
‫מגבלות המחקר‬
‫הייחודיות של המחקר הנוכחי הינה בפניה לנשים בתחילת טיפולי הפריון‪ .‬עם זאת‪ ,‬מועד הפניה‬
‫והעובדה שהמחקר בוצע בנקודת זמן אחת עלולים להוות מגבלה‪ .‬מדובר בתקופה מאוד רגישה ומשברית‬
‫‪26‬‬
‫עבור הנשים‪ ,‬הכרוכה באי וודאות וצבועה בתובנה לגבי הקושי להרות‪ .‬לכן בעתיד כדאי לבדוק את‬
‫תרומתם של המשאבים שנבדקו במחקר זה‪ ,‬גם לאורך זמן ולבחון את השתנותם‪.‬‬
‫מגבלה נוספת של המחקר קשורה למידת הייצוגיות של המדגם‪ .‬משתתפות המחקר הגיעו לרופא‬
‫הפריון בשתי מרפאות מרכזיות באזורים שונים בארץ (שרון ודרום)‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא יוצגו במחקר אוכלוסיות‬
‫כגון נשים ערביות וכן לא נכללו בו נשים שאמן אינה בחיים‪ .‬לפיכך במחקרים שיערכו בעתיד כדאי לבחון‬
‫נשים מקבוצות אוכלוסיה נוספות וכן לבחון מערכות תמיכה חלופיות לנשים שאמן אינה יכולה להוות‬
‫מקור תמיכה עבורן‪.‬‬
‫ההסתמכות על שאלונים לדיווח עצמי מהווה גם היא מגבלה‪ .‬במחקרים שיערכו בעתיד כדאי לתקף את‬
‫דיווחי הנשים בדיווחים של בני משפחה קרובים כמו למשל אמן של הנשים או בן זוגן‪ .‬אחד המשתנים‬
‫דרכם היינו יכולים לקבל תמונה טובה יותר בהקשר זה הוא תפיסת התמיכה של האם שמעניין היה לבחון‬
‫אותה הן מנקודת המבט של הנשים והן מנקודת המבט של אמן‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬במחקר הנוכחי לא נכללה קבוצת ביקורת וזאת בשל חוסר היכולת למצוא קבוצת השוואה‬
‫מתאימה‪ .‬לפיכך ניסינו להתגבר על מגבלה זו באמצעות השוואה בין קבוצות גיל שונות‪ ,‬שיאפשרו בדיקה‬
‫יותר מעמיקה של נשים בתחילת טיפולי הפריון‪.‬‬
‫השלכות תיאורטיות ופרקטיות‬
‫ממצאי המחקר מדגישים כי בריאות פיסית טובה וגיל מבוגר של הנשים קשורים לפחות מצוקה נפשית‬
‫בתחילת טיפולי פריון‪ .‬בעוד שהממצא לגבי בריאות פיסית טובה הוא ברור‪ ,‬הממצא לגבי גיל פחות מובן‬
‫במבט ראשון‪ .‬בראיה עמוקה יותר ניתן להבין כי אומנם "השעון הביולוגי" הינו מרכיב חשוב מבחינת‬
‫היכולת של האשה להרות‪ ,‬אך בשלותם של המשאבים האישיים שעומדים לרשות האשה חשובה לא פחות‬
‫לבריאותה הנפשית‪ .‬ממצא זה מדגיש גם עד כמה התבוננות על גיל האשה רק דרך הפריזמה הרפואית‪,‬‬
‫המקובלת בקרב צוותים רב מקצועיים במרפאות פריון‪ ,‬חוטאת להבנת התמונה כולה‪ .‬שני משאבים‬
‫אישיים שנמצאו משמעותיים הם רומינציה ותקווה‪ ,‬כשמשאבים אלו היו קשורים לבריאות הנפשית לא רק‬
‫בקשר ישיר‪ ,‬אלא גם בתפקיד של משתנים המתווכים בין גיל האשה לבין בריאותה הנפשית‪ .‬באופן כללי‬
‫נמצא במחקרנו‪ ,‬כי הנשים בקבוצת הגיל הצעירה‪ ,‬הנחשבת "פחות פגיעה" מההיבט הפסיכולוגי ובעלת‬
‫הסיכוי הגבוה יותר להרות כתוצאה מהטיפולים‪ ,‬מאופיינות ביותר נטייה לרומינציה וביותר מצוקה‬
‫נפשית‪ .‬כמו כן‪ ,‬נשים אלו תלויות יותר בתמיכה מסוג מחויבות פעילה מצד אמן להקטנת מצוקתן הנפשית‬
‫והגדלת רווחתן הנפשית‪ .‬ממצאים אלו מדגישים לא רק את סוגי המשתנים שכדאי לחזק במהלך‬
‫התערבויות פסיכו‪-‬סוציאליות בקרב נשים בטיפולי פריון‪ ,‬אלא גם את ההתיחסות הדיפרנציאלית שצריכה‬
‫להיות לקבוצות הגיל השונות בהיבטים הפסיכולוגיים‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫ תכונות פסיכומטריות ונתונים‬-(MHI) ‫ שאלון הבריאות הנפשית‬.)1990( .‫ ו‬,‫ ופלוריאן‬,.‫ י‬,‫דרורי‬
.26-35 ,'‫ ב‬,‫ פסיכולוגיה‬.‫נורמאטיביים באוכלוסיה הישראלית‬
-‫ (תל‬.‫ עצמי כוזב‬,‫ עצמי אמיתי‬,)‫ בתוך ע' ברמן (עורך‬.‫ התפתחות רגשית פרמיטיבית‬.)‫א‬2010( .‫ ו‬.‫ ד‬,‫ויניקוט‬
.)1945 ‫ עם עובד (פרסום מקורי‬:‫אביב‬
.‫ עצמי כוזב‬,‫ עצמי אמיתי‬,)‫ בתוך ע' ברמן (עורך‬.‫ תינוק‬-‫ התאוריה של יחסי הורה‬.)‫ב‬2010( .‫ ו‬.‫ ד‬,‫ויניקוט‬
.)1960 ‫ עם עובד (פרסום מקורי‬:‫ אביב‬-‫תל‬
American Psychiatric Association. (2013). Diagnostic and statistical manual of mental
disorders (5th ed.). Arlington, VA: American Psychiatric Publishing.
Amirkhan, J., & Auyeung, B. (2007). Coping with stress across the lifespan: Absolute vs.
relative changes in strategy. Journal of Applied Developmental Psychology, 28, 298-317.
Antonucci, T. C., Akiyama, H., & Takahashi, K. (2004). Attachment and close relationships
across the life span. Attachment & Human Development, 6, 353-370.
Balasch, J. (2010). Ageing and infertility: An overview. Gynecological Endocrinology, 26,
855-860.
Baum, N., & Shnit, D. (2003). Divorced parents' conflict management styles. Journal of
Divorce & Remarriage, 39, 37-58.
Benyamini, Y. (2003). Hope and fantasy among women coping with infertility and its
treatments. In R. Jacoby & G. Keinan (Eds.), Between stress and hope. From a diseasecentered to a health centered perspective, (pp. 141-166). Westport, Connecticut, London:
Praeger.
Benyamini, Y., Gefen-Bardarian, Y., Gozlan, M., Tabiv, G., Shiloh, S., & Kokia, E. (2008).
Coping specificity: The case of women coping with infertility treatments. Psychology and
Health, 23, 221-241.
Benyamini, Y., Gozlan ,M., & Kokia, E. (2005). Variability in the difficulties experienced by
women undergoing infertility treatments. Fertility and Sterility, 83, 275-283.
28
Berger, R., Paul, M. S., & Henshaw, L. A. (2013). Women's experience of infertility: A multisystematic perspective. Journal of International Women's Studies, 14, 54-68.
Birenbaum-Carmeli, D. (2004) ‘Cheaper than a newcomer’: On the social production of IVF
policy in Israel. Sociology of Health & Illness, 26, 897-924.
Brothers, S., & Maddux, J. E. (2003). The goal of biological parenthood and emotional distress
from infertility: Linking parenthood to happiness. Journal of Applied Social Psychology,
33, 248-262.
Buunk, A. P., Berkhuysen, M. A., Sanderman, R., Nieuwland, W., & Ranchor, A. V. (1996).
Actieve betrokkenheid, beschermend bufferen en overbescherming. Meetinstrumenten
voor de rol van de partner bij hartrevalidatie. [Active engagement, protective behavior,
and overprotection. Assessment of the spouse’s role in heart revalidation.] Gedrag &
Gezondheid, 24, 304-313.
Chou, K. L., & Chi, I. (2001). Stressful life events and depressive symptoms: Social support
and sense of control as mediators or moderators? The International Journal of Aging &
Human Development, 52, 155-171.
Chodorow, N. (1978). Mothering, object- relations, and the female oedipal configuration.
Feminist Studies, 4, 137-158.
Coyne. J. C., & Smith, D. A. F. (1991). Couples coping with a myocardial infarction:
Contextual perspective on wives' distress. Journal of Personality and Social Psychology,
61, 404-412.
Coyne. J. C., & Smith, D. A. F. (1994). Couples coping with a myocardial infarction:
Contextual perspective on patient self- efficacy. Journal of Family Psychology, 8, 43-54.
Davis, B. (2005). Mediators of the relationship between hope and well-being in older adults.
Clinical Nursing Research, 14, 253–272.
Deiner, E. (1984). Subjective well-being. Psychological Bulletin, 95, 542-575.
29
De Ridder, D. T. D., Schreurs, K. M. G., & Kuijer, R. G. (2005). Is spousal support always
helpful to patients with asthma or diabetes? A prospective study. Psychology & Health,
20, 497-508.
Dickinson, K. A., & Pincus, A. L. (2003). Interpersonal analysis of grandiose and vulnerable
narcissism. Journal of Personality Disorders, 17, 188-207.
Dunkel - Scheter , C., & Lobel, M. (1991). Psychological reactions to infertility. In A. L.
Stanton & C. Dunkel - Scheter (Eds.). Infertility. Perspectives from stress and coping
research (pp.29-57). New York and London: Plenum Press.
Emmons, R. A. (1984). Factor analysis and construct validity of the Narcissistic Personality
Inventory. Journal of Personality and Social Psychology, 48, 291-300.
Fenigstein, A., Scheier, M. F., & Buss, A. H. (1975). Public and private self-consciousness:
Assessment and theory. Journal ol Consulting and Clinical Psychology, 43, 522-527.
Fisher, C. L. (2010). Coping with breast cancer across adulthood: Emotional support
communication in the mother- daughter bond. Journal of Applied Communication
Research, 38, 386-411.
Folkman, S. (2010). Stress, coping, and hope. Psycho- Oncology, 19, 901-908.
Friese, C., Becker, G., & Nachtigall, R. D. (2006). Rethinking the biological clock: Eleventhhour moms, miracle moms and meanings of age related infertility. Social Science &
Medicine, 63, 1550-1560.
Gibson, D. M., & Myers, J. E. (2002). The effect of social coping resources and growthfostering relationships on infertility stress in women. Journal of Mental Health
Counseling, 24, 68-80.
Gourounti, K., Anagnostopoulos, F., Potamianos, G., Lykeridou, K., Schmidt. L., &
Vaslamatzis, G. (2012). Perception of control, coping and psychological stress of infertile
women undergoing IVF. Reproductive BioMedicine Online, 24, 670-679.
30
Greil, A. L. (1997). Infertility and psychological distress: A critical review of the literature.
Social Science & Medicine, 45, 1679-1704.
Greil, A. L., Shreffler, K. M., Schmidt, L., & McQuillan, J. (2011). Variation in distress
among women with infertility: Evidence from a population- based sample. Human
Reproduction, 26, 2101-2112.
Greil, A. L., Slauson- Blevins, K., & McQuillan, J. (2010). The experience of infertility: A
review of recent literature. Sociology of Health & Illness, 32, 140-162.
Hammer, K., Mogensen, O., & Hall, E. O. C. (2009). The meaning of hope in nursing research:
A meta-synthesis. Scandinavian Journal of Caring Sciences, 23, 549-557.
Harrington, R., & Loffredo, D. A. (2011). Insight, rumination, and self- reflection as predictors
of well being. The Journal of Psychology, 145, 39-57.
Hayes, A. F. (2013). Introduction to Mediation, Moderation, and Conditional Process Analysis.
The Guilford Press, New York.
High, A. C., & Steuber, K. R. (2014). An examination of support (in)adequacy: Types, sources,
and consequences of social support among infertile women. Communication
Monographs, 81, 157-178.
Hinnen, C., Ranchor, A. V., Baas, P. C., Sanderman, R., & Hagedoom, M. (2009). Partner
support and distress in women with breast cancer: The role of patients' awareness of
support and level of mastery. Psychology & Health, 24, 439-455.
Joekes, K., Van Elderen, T., & Schreurs, K. (2007). Self-efficacy and overprotection are related
to quality of life, psychological well-being and self-management in cardiac patients.
Journal of Health Psychology, 12, 4-16.
Jones, N. P., Papadakis, A. A., Hogan, C. M., & Strauman, T. J. (2009). Over and over again:
Rumination, reflection, and promotion goal failure and their interactive effects on
depressive symptoms. Behaviour Research and Therapy, 47, 254-259.
31
Jorm, A. F., Windsor, T. D., Dear, K. B. G., Anstey, K. J., Christensen, H., & Rodgers, B.
(2005). Age group differences in psychological distress: The role of psychosocial risk
factors that vary with age. Psychological Medicine, 35, 1253-1263.
Kahn, R. L., & Antonucci, T. C. (1980). Convoys over the life course: Attachment roles and
social support. In P. B. Baltes & O. G. Brim (Eds.), Life span development and behavior
(Vol. 3, pp. 253–286). New York, NY: Academic Press
Kohut, H. (1971). The analysis of the self. New York: International Universities Press.
Kohut, H. (1977). The restoration of the self. New York: International Universities Press.
Kuijer, R. G., Ybema, J. F., Buunk, B. P., Thijs- Boer, F., & Sanderman, R. (2000). Active
engagement, protective buffering, and overprotection: Three ways of giving support by
intimate partners of patients with cancer. Journal of Social and Clinical Psychology, 19,
256-275.
Lapsley, D. K., & Aalsma, M. C. (2006). An empirical typology of narcissism and mental
health in late adolescence. Journal of Adolescence, 29, 53-71.
Lazarus, R. S., & Folkman, S. (1984). Stress, appraisal, and coping. New York: Springer
Publishing Company.
Leon, I. G., (2010). Understanding and treating infertility: Psychoanalytic consideration.
Journal of American Academy of Psychoanalysis, 38, 47-75.
Lewis, A. M., Liu, D., Stuart, S. P., & Ryan, G. (2013). Less depressed or less forthcoming?
Self- report of depression symptoms in women preparing for in vitro fertilization.
Archives of Women's Mental Health, 16, 87-92.
Lewis, J. A., Manne, S. L., DuHamel, K. N., Vicksburg, S. M. J., Bovbjerg, D. H., Currie, V.,
Winkel, G., & Redd, W. H. (2001). Social support, intrusive thoughts, and quality of life
in breast cancer survivors. Journal of Behavioral Medicine, 24, 231-245.
Liu, K., Case, A., Cheung, A. P., Sierra, S., AlAsiri, S., Carranza-Mamane, B., Case, A.,
Dwyer, C., Graham, J., Havelock, J., Hemmings, R., Lee, F., Liu, K., Murdock, W.,
32
Senikas, V., Vause, T. D., & Wong, B.C. (2012). Advanced reproductive age and
fertility. International Journal of Gynecology and Obstetrics, 117, 95-102.
Locke, A., & Budds, K. (2013). "We thought if it's going to take two years then we need to start
that now": Age, infertility risk and the timing of pregnancy in older first- time mothers.
Health, Risk & Society, 15, 525-542.
Manne, S. L., Norton, T. R., Ostroff, J. S., Winkel, G., Fox, K., & Grana, G. (2007). Protective
buffering and psychological distress among couples coping with breast cancer: The
moderating role of relationship satisfaction. Journal of Family Psychology, 21, 380-388.
Martins, M. V., Peterson, B. D., Almeida, V. M., & Costa, M. E. (2011). Direct and indirect
effects of perceived social support on women’s infertility-related stress. Human
Reproduction, 26, 2113–2121.
McCrae, R. R., & Costa, P. T. (1994). The stability of personality: Observation and
evaluations. Current Directions in Psychological Science, 3, 173-175.
Miller, J. D., & Campbell, W. K. (2008). Comparing clinical and social-personality
conceptualizations of narcissism. Journal of Personality, 76, 449-476.
Morrow, K. A., Thoreson, R. A., & Penney, L. L. (1995). Predictors of psychological distress
among infertility clinic patients. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 63, 163167.
Ogawa, M., Takamatsu, K., & Horiguchi, F. (2011). Evaluation of factors associated with the
anxiety and depression of female infertility patients. BioPsychoSocial Medicine, 5,
Article 15, http://www.bpsmedicine.com/content/5/1/15.
Practice Committee of the American Society for Reproductive Medicine, (2013). Definitions of
infertility and recurrent pregnancy loss: a committee opinion. Fertility and sterility, 99,
63-63.
33
Prezza, M., & Pacilli, M. G. (2002). Perceived social support from significant others, family
and friends and several socio-demographic characteristics. Journal of Community &
Applied Social Psychology, 12, 422-429.
Raque- Bogdan, T. L., & Hoffman, M. A. (2010). Self compassion, hope, and well being of
women experiencing infertility. American Psychological Association 2010 Convention
Presentation.
Raskin, R., & Hall, S. (1979). A narcissistic personality inventory. Psychological Reports, 45,
590.
Ridenour, A. F., Yorgason, J. B., & Peterson, B. (2009). The infertility resilience model:
Assessing individual, couple, and external predictive factors. Contemporary Family
Therapy: An International Joutnal, 31, 34-51.
Rini, C., Redd, W. H., Austin, J., Mosher, C, E., Meschian, Y. M., Isola, L., Scigliano, E.,
Moskowitz, C. H., Papadopoulos, E., Labay, L. E., Rowley, S., Burkhalter, J. E.,
Schetter, C. D., & DuHamel, K. N. (2011). Effectiveness of partner social support
predicts enduring psychological distress after hematopoietic stem cell transplantation.
Journal of Consulting and Clinical Psychology, 79, 64-74.
Roberts, B. W., Walton, K. E., & Viechtbauer, W. (2006). Patterns of mean-level change in
personality traits across the life course: A meta-analysis of longitudinal studies.
Psychological Bulletin, 132, 1-25.
Rose, P. (2002). The happy and unhappy faces of narcissism. Personality and Individual
Differences, 33, 379-392.
Rustøen, T., Cooper, B. A., & Miaskowski, C. (2010). The importance of hope as a mediator of
psychological distress and life satisfaction in a community sample of cancer patients.
Cancer Nursing, 33, 258-267.
34
Schokker, M. C., Links, T. P., Bouma, J., Keers, J. C., Sanderman, R., Wolffenbuttel, B. H. R.,
& Hagedoorn, M. (2011). The role of overprotection by the partner in coping with
diabetes: A moderated mediation model. Psychology & Health, 26, 95-111.
Schokker, M. C., Links, T. P., Luttik, M. L., &Hagedoorn, M. (2010). The association between
regulatory focus and distress in patients with a chronic disease: The moderating role of
partner support. British Journal of Health Psychology, 15, 63-78.
Sedikides, C., Rudich, E. A., Gregg, A. P., Kumashiro, M., & Rusbult, C. (2004). Are normal
narcissists psychologically healthy?: Self- esteem matters. Journal of Personality and
Social Psychology, 87, 400- 416.
Seligman, E. P., & Csikszentmihalyi, M. (2000). Positive psychology. American Psychologist,
55, 5-14.
Settersten, R. A., & Hägestad, G. O. (1996). What's the latest? Cultural age deadlines for
family transitions. The Gerontologist, 36, 178-188.
Slade, P., O'Neill, C., Simpson, A. J., & Lashen, H. (2007). The relationship between perceived
stigma, disclosure patterns, support and distress in new attendees at an infertility clinic.
Human Reproduction, 22, 2309-2317.
Snippe, E., Maters, G. A., Wempe, J. B., Hagedoom, M., & Sanderman, R. (2012).
Discrepancies between patients' and partners' perceptions of unsupportive behavior in
chronic obstructive pulmonary disease. Journal of Family Psychology, 26, 464-469.
Snyder, C. R. (2002). Hope theory: Rainbows in the mind. Psychological Inquiry, 13, 249-275.
Snyder, C. R., Haris, C., Anderson, J. R., Holleran, S. A., Irving, A. L. , & Sigmon, S. T., et al.
(1991). The will and the ways; Development and validation of an individual differences
measure of hope. Journal of Personality and Social Psychology, 60, 570-585.
Takano , K., & Tanno , Y. (2009) Self-rumination, self-reflection, and depression: Self
rumination counteracts the adaptive effect of self-reflection. Behaviour Research and
Therapy, 47, 260-264.
35
Thomas, N., Ribaux, D., & Phillips, L. J. (2014). Rumination, depressive symptoms and
awareness of illness in schizophrenia. Behavioural and Cognitive Psychotherapy, 42,
143-155.
Thomsen, D. K., Jensen, A. B., Jensen, T., Mehlsen, M. Y., Pedersen, C. G., & Zachariae, R.
(2013). Rumination, reflection and distress: An 8-month prospective study of coloncancer patients. Cognitive Therapy and Research, 37, 1262-1268.
Trapnell , P. D., & Campbell, J. D. (1999). Private self-consciousness and the Five-Factor
Model of personality: Distinguishing rumination from reflection. Journal of Personality
and Social Psychology, 76, 284-304.
Valle, M. F., Huebner, E. S., & Suldo, S. M. (2006). An analysis of hope as a psychological
strength. Journal of School Psychology, 44, 393-406.
Van Balen, F. (2005). Late parenthood among subfertile and fertile couples: Motivations and
educational goals. Patient Education and Counseling, 59, 276-282.
Veit, C. T., & Ware, J. E. (1983). The structure of psychological stress and well-being in
general population. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 51, 731-742.
Vilchinsky, N., Dekel, R., Leibowitz, M., Reges, O., Khaskia, A., & Mosseri, M. (2011).
Dynamics of support perceptions among couples coping with cardiac illness: The effect
on recovery outcomes. Health Psychology, 30, 411-419.
Vilchinsky, N., Haze-Filderman, L., Leibowitz, M., Reges, O., Khaskia, A., & Mosseri, M.
(2010). Spousal support and cardiac patients’ distress: The moderating role of attachment
orientation. Journal of Family Psychology, 24, 508-512.
Watkins, E. (2004). Adaptive and maladaptive ruminative self-focus during emotional
processing. Behaviour Research and Therapy, 42, 1037-1052.
Watkins, E. R. (2008). Constructive and unconstructive repetitive thought. Psychological
Bulletin ,134, 163-206.
36
‫נספחים‬
‫נספח ‪:1‬‬
‫שאלון הבריאות הנפשית ‪(Veit & Ware, 1983) MHI‬‬
‫השאלות הבאות מתייחסות להרגשתך ולאופן שבו התנהלו הדברים לגבייך בעיקר במשך החודש האחרון‪.‬‬
‫לגבי כל שאלה הקיפי בעיגול את הספרה ליד התשובה הקרובה ביותר לדרך בה את מרגישה‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫עד כמה היית מאושרת או שבעת רצון מחייך האישיים במשך החודש האחרון?‬
‫מאושרת ביותר‪ ,‬לא יכולתי להיות יותר שבעת רצון או מרוצה‪.‬‬
‫מאושרת מאוד רוב הזמן‪.‬‬
‫בדרך כלל שבעת רצון ומרוצה‪.‬‬
‫לעיתים די שבעת רצון‪ ,‬לעיתים די מאושרת‪.‬‬
‫בדרך כלל לא שבעת רצון ולא מאושרת‪.‬‬
‫מאוד לא שבעת רצון‪ ,‬לא מאושרת רוב הזמן‪.‬‬
‫באיזה חלק מהזמן הרגשת בודדה במשך החודש האחרון?‬
‫כל הזמן‬
‫רוב הזמן‬
‫חלק ניכר מהזמן‬
‫חלק מהזמן‬
‫חלק קטן מהזמן‬
‫אף פעם לא‬
‫באיזו תדירות נעשית עצבנית או חסרת מנוחה‪ ,‬כאשר הועמדת בפני התרגשות או בפני מצבים בלתי‬
‫צפויים במשך החודש האחרון?‬
‫תמיד‬
‫לעיתים קרובות מאד‬
‫לעיתים די קרובות‬
‫לפעמים‬
‫כמעט אף פעם לא‬
‫אף פעם לא‬
‫במשך החודש האחרון‪ ,‬באיזה חלק מהזמן הרגשת‪ ,‬שהעתיד נראה מלא תקוה ומבטיח?‬
‫כל הזמן‬
‫רוב הזמן‬
‫חלק ניכר מהזמן‬
‫חלק מהזמן‬
‫חלק קטן מהזמן‬
‫אף פעם לא‬
‫‪37‬‬
‫‪.5‬‬
‫באיזה חלק מהזמן‪ ,‬במשך החודש האחרון‪ ,‬היו חיי היום‪-‬יום שלך מלאים באירועים‪ ,‬שהיו מעניינים‬
‫עבורך?‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫כל הזמן‬
‫רוב הזמן‬
‫חלק ניכר מהזמן‬
‫חלק מהזמן‬
‫חלק קטן מהזמן‬
‫אף פעם לא‬
‫באיזה חלק מהזמן‪ ,‬במשך החודש האחרון‪ ,‬הרגשת רגועה ומשוחררת ממתח?‬
‫כל הזמן‬
‫רוב הזמן‬
‫חלק ניכר מהזמן‬
‫חלק מהזמן‬
‫חלק קטן מהזמן‬
‫אף פעם לא‬
‫באיזה חלק מהזמן‪ ,‬במשך החודש האחרון‪ ,‬נהנית באופן כללי מדברים שאת עושה?‬
‫כל הזמן‬
‫רוב הזמן‬
‫חלק ניכר מהזמן‬
‫חלק מהזמן‬
‫חלק קטן מהזמן‬
‫אף פעם לא‬
‫במשך החודש האחרון‪ ,‬האם הייתה לך סיבה כלשהי לתהות אם את יוצאת מדעתך‪ ,‬או מאבדת שליטה‬
‫על הדרך בה את פועלת‪ ,‬מדברת‪ ,‬חושבת‪ ,‬מרגישה?‬
‫כלל לא‪.‬‬
‫אולי קצת‪.‬‬
‫כן‪ ,‬אך לא עד כדי כך שאני מוטרדת או מודאגת מכך‪.‬‬
‫כן והייתי מעט מוטרדת‪.‬‬
‫כן ואני די מוטרדת‪.‬‬
‫כן ואני מאוד מוטרדת בקשר לכך‪.‬‬
‫האם הרגשת מדוכאת במשך החודש האחרון?‬
‫כן‪ ,‬עד כדי כך שלא היה איכפת לי משום דבר במשך ימים רצופים‪.‬‬
‫כן‪ ,‬מאוד מדוכאת כמעט כל יום‪.‬‬
‫כן‪ ,‬די מדוכאת מספר פעמים‪.‬‬
‫כן‪ ,‬מעט מדוכאת מדי פעם‪.‬‬
‫לא‪ ,‬אף פעם לא הרגשתי מדוכאת בכלל‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫‪.10‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪.11‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪.12‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪.13‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪.14‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫במשך החודש האחרון‪ ,‬באיזה חלק מהזמן הרגשת אהובה ורצויה?‬
‫כל הזמן‬
‫רוב הזמן‬
‫חלק ניכר מהזמן‬
‫חלק מהזמן‬
‫חלק קטן מהזמן‬
‫אף פעם לא‬
‫באיזה חלק מהזמן‪ ,‬במשך החודש האחרון‪ ,‬היית אדם עצבני מאוד?‬
‫כל הזמן‬
‫רוב הזמן‬
‫חלק ניכר מהזמן‬
‫חלק מהזמן‬
‫חלק קטן מהזמן‬
‫אף פעם לא‬
‫כאשר קמת בבוקר‪ ,‬בחודש האחרון‪ ,‬באיזו תדירות ציפית‪ ,‬שיהיה לך יום מעניין?‬
‫תמיד‬
‫לעיתים קרובות מאד‬
‫לעיתים די קרובות‬
‫לפעמים‬
‫כמעט אף פעם לא‬
‫אף פעם לא‬
‫במשך החודש האחרון‪ ,‬באיזה חלק מהזמן הרגשת מתוחה ונוחה לכעוס?‬
‫כל הזמן‬
‫רוב הזמן‬
‫חלק ניכר מהזמן‬
‫חלק מהזמן‬
‫חלק קטן מהזמן‬
‫אף פעם לא‬
‫במשך החודש האחרון‪ ,‬האם היתה לך שליטה על התנהגותך‪ ,‬מחשבותייך‪ ,‬רגשותייך ותחושותייך?‬
‫כן‪ ,‬באופן מוחלט מאד‬
‫כן‪ ,‬לרוב‬
‫כן‪ ,‬אני מניחה כך‬
‫לא‪ ,‬לא כל כך‬
‫לא‪ ,‬ואני מודאגת‬
‫לא‪ ,‬ואני מודאגת מאד‬
‫‪39‬‬
‫‪.15‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪.16‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪.17‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪.18‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪.19‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫במשך החודש האחרון‪ ,‬באיזו תדירות ידיך רעדו כאשר ניסית לעשות משהו?‬
‫תמיד‬
‫לעיתים קרובות מאד‬
‫לעיתים די קרובות‬
‫לפעמים‬
‫כמעט אף פעם לא‬
‫אף פעם לא‬
‫במשך החודש האחרון‪ ,‬באיזו תדירות הרגשת‪ ,‬שאין לך למה לצפות?‬
‫תמיד‬
‫לעיתים קרובות מאד‬
‫לעיתים די קרובות‬
‫לפעמים‬
‫כמעט אף פעם לא‬
‫אף פעם לא‬
‫באיזה חלק מהזמן‪ ,‬במשך החודש האחרון‪ ,‬הרגשת נינוחה ושליווה?‬
‫כל הזמן‬
‫רוב הזמן‬
‫חלק ניכר מהזמן‬
‫חלק מהזמן‬
‫חלק קטן מהזמן‬
‫אף פעם לא‬
‫באיזה חלק מהזמן‪ ,‬במשך החודש האחרון‪ ,‬הרגשת יציבה מבחינה רגשית?‬
‫כל הזמן‬
‫רוב הזמן‬
‫חלק ניכר מהזמן‬
‫חלק מהזמן‬
‫חלק קטן מהזמן‬
‫אף פעם לא‬
‫באיזה חלק מהזמן‪ ,‬במשך החודש האחרון‪ ,‬הרגשת עצובה ועגומה?‬
‫כל הזמן‬
‫רוב הזמן‬
‫חלק ניכר מהזמן‬
‫חלק מהזמן‬
‫חלק קטן מהזמן‬
‫אף פעם לא‬
‫‪40‬‬
‫‪.20‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪.21‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪.22‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪.23‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪.24‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫באיזו תדירות הרגשת שאת נוטה לבכות‪ ,‬במשך החודש האחרון?‬
‫תמיד‬
‫לעיתים קרובות מאד‬
‫לעיתים די קרובות‬
‫לפעמים‬
‫כמעט אף פעם לא‬
‫אף פעם לא‬
‫במשך החודש האחרון‪ ,‬באיזו תדירות הרגשת‪ ,‬שהיה טוב יותר לו היית מתה?‬
‫תמיד‬
‫לעיתים קרובות מאד‬
‫לעיתים די קרובות‬
‫לפעמים‬
‫כמעט אף פעם לא‬
‫אף פעם לא‬
‫באיזה חלק מהזמן‪ ,‬במשך החודש האחרון‪ ,‬היית מסוגלת להרגע ללא קושי?‬
‫כל הזמן‬
‫רוב הזמן‬
‫חלק ניכר מהזמן‬
‫חלק מהזמן‬
‫חלק קטן מהזמן‬
‫אף פעם לא‬
‫במשך החודש האחרון‪ ,‬באיזה חלק מהזמן הרגשת‪ ,‬שיחסי האהבה שלך‪ ,‬היכולת לאהוב ולהיות‬
‫נאהבת היו מלאים ומושלמים?‬
‫כל הזמן‬
‫רוב הזמן‬
‫חלק ניכר מהזמן‬
‫חלק מהזמן‬
‫חלק קטן מהזמן‬
‫אף פעם לא‬
‫באיזו תדירות‪ ,‬במשך החודש האחרון‪ ,‬הרגשת‪ ,‬ששום דבר לא הסתדר בדרך בה רצית?‬
‫תמיד‬
‫לעיתים קרובות מאד‬
‫לעיתים די קרובות‬
‫לפעמים‬
‫כמעט אף פעם לא‬
‫אף פעם לא‬
‫‪41‬‬
‫‪.25‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪.26‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪.27‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪.28‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫‪.29‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫עד כמה היית מוטרדת על‪-‬ידי עצבנות או "עצבים"‪ ,‬במשך החודש האחרון?‬
‫באופן קיצוני‪ ,‬עד לנקודה שבה לא יכולתי לטפל בדברים‪.‬‬
‫מאוד מוטרדת‪.‬‬
‫די מוטרדת על‪-‬ידי עצבי‪.‬‬
‫קצת מוטרדת‪ ,‬מספיק כדי לשים לב לכך‪.‬‬
‫מוטרדת רק מעט על‪-‬ידי עצבי‪.‬‬
‫לחלוטין לא מוטרדת מזה‪.‬‬
‫במשך החודש האחרון‪ ,‬באיזה חלק מהזמן היו החיים עבורך הרפתקאה נפלאה?‬
‫כל הזמן‬
‫רוב הזמן‬
‫חלק ניכר מהזמן‬
‫חלק מהזמן‬
‫חלק קטן מהזמן‬
‫אף פעם לא‬
‫באיזו תדירות‪ ,‬במשך החודש האחרון‪ ,‬הרגשת‪ ,‬שאת נתונה במרה שחורה עד כי דבר לא היה יכול‬
‫לעודד אותך?‬
‫תמיד‬
‫לעיתים קרובות מאד‬
‫לעיתים די קרובות‬
‫לפעמים‬
‫כמעט אף פעם לא‬
‫אף פעם לא‬
‫במשך החודש האחרון‪ ,‬האם אי פעם חשבת לשים קץ לחייך?‬
‫כן‪ ,‬לעיתים קרובות מאד‬
‫כן‪ ,‬לעיתים די קרובות‬
‫כן‪ ,‬מספר פעמים‬
‫כן‪ ,‬פעם אחת‬
‫לא‪ ,‬אף פעם לא‬
‫במשך החודש האחרון‪ ,‬באיזה חלק מהזמן הרגשת חסרת מנוחה‪ ,‬חסרת שלווה או חסרת סבלנות?‬
‫כל הזמן‬
‫רוב הזמן‬
‫חלק ניכר מהזמן‬
‫חלק מהזמן‬
‫חלק קטן מהזמן‬
‫אף פעם לא‬
‫‪42‬‬
‫‪.30‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪.31‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪.32‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪.33‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪.34‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫במשך החודש האחרון‪ ,‬באיזה חלק מהזמן היית מצוברחת או שקועה בהרהורים?‬
‫כל הזמן‬
‫רוב הזמן‬
‫חלק ניכר מהזמן‬
‫חלק מהזמן‬
‫חלק קטן מהזמן‬
‫אף פעם לא‬
‫באיזה חלק מהזמן‪ ,‬במשך החודש האחרון‪ ,‬הרגשת מעודדת?‬
‫כל הזמן‬
‫רוב הזמן‬
‫חלק ניכר מהזמן‬
‫חלק מהזמן‬
‫חלק קטן מהזמן‬
‫אף פעם לא‬
‫במשך החודש האחרון‪ ,‬באיזו תדירות נעשית מבולבלת‪ ,‬חסרת שקט או מעוצבנת?‬
‫תמיד‬
‫לעיתים קרובות מאד‬
‫לעיתים די קרובות‬
‫לפעמים‬
‫כמעט אף פעם לא‬
‫אף פעם לא‬
‫במשך החודש האחרון‪ ,‬האם היית חרדה או מודאגת?‬
‫כן‪ ,‬מאוד‪ ,‬עד שהייתי חולה או כמעט חולה‪.‬‬
‫כן‪ ,‬במידה רבה מאוד‪.‬‬
‫כן‪ ,‬במידת מה‪.‬‬
‫כן‪ ,‬במידה מסויימת‪ ,‬מספיק על מנת להטריד אותי‪.‬‬
‫כן‪ ,‬קצת‪.‬‬
‫לא‪ ,‬בכלל לא‪.‬‬
‫במשך החודש האחרון‪ ,‬באיזה חלק מהזמן היית אדם מאושר?‬
‫כל הזמן‬
‫רוב הזמן‬
‫חלק ניכר מהזמן‬
‫חלק מהזמן‬
‫חלק קטן מהזמן‬
‫אף פעם לא‬
‫‪43‬‬
‫‪.35‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪.36‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪.37‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪.38‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫באיזו תדירות במשך החודש האחרון מצאת את עצמך מתקשה לנסות ולהירגע?‬
‫תמיד‬
‫לעיתים קרובות מאד‬
‫לעיתים די קרובות‬
‫לפעמים‬
‫כמעט אף פעם לא‬
‫אף פעם לא‬
‫במשך החודש האחרון‪ ,‬באיזה חלק מהזמן היית במצב רוח מדוכדך?‬
‫כל הזמן‬
‫רוב הזמן‬
‫חלק ניכר מהזמן‬
‫חלק מהזמן‬
‫חלק קטן מהזמן‬
‫אף פעם לא‬
‫באיזו תדירות‪ ,‬במשך החודש האחרון‪ ,‬התעוררת כשאת מרגישה רעננה ונינוחה?‬
‫תמיד‪ ,‬כל יום‬
‫כמעט כל יום‬
‫רוב הימים‬
‫מספר ימים אבל בדרך כלל לא‬
‫כמעט אף פעם לא‬
‫אף פעם לא‬
‫במשך החודש האחרון‪ ,‬האם היית או הרגשת שהיית תחת איזה שהוא מאמץ יתר‪ ,‬מתח או לחץ?‬
‫כן‪ ,‬כמעט מעבר למה שאני יכולה לעמוד בו או לשאת‪.‬‬
‫כן‪ ,‬די הרבה לחץ‪.‬‬
‫כן‪ ,‬במידה מסויימת יותר מהרגיל‪.‬‬
‫כן‪ ,‬במידה מסויימת‪ ,‬אבל די רגיל‪.‬‬
‫כן‪ ,‬קצת‪.‬‬
‫לא‪ ,‬בכלל לא‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫נספח ‪:2‬‬
‫שאלון תקווה ‪(Snyder et al., 1991) AHS‬‬
‫קראי בעיון כל שאלה והקיפי בעיגול את התשובה המתאימה לך ביותר‬
‫בהחלט‬
‫נכון‬
‫לרוב נכון‬
‫לרוב לא‬
‫נכון‬
‫בהחלט לא‬
‫נכון‬
‫‪ .1‬אני יכולה לחשוב על הרבה דרכים לצאת‬
‫ממצב מסובך‬
‫‪ .2‬אני חותרת במרץ לקראת השגת מטרותיי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .3‬אני מרגישה עייפה רוב הזמן‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .4‬יש הרבה דרכים לעקוף כל בעיה‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .5‬אני בקלות מנוצחת בויכוח‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .6‬אני יכולה לחשוב על הרבה דרכים להשיג‬
‫את הדברים שבאמת חשובים לי בחיים‬
‫‪ .7‬אני דואגת לבריאותי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .8‬אפילו שאחרים מתייאשים אני בטוחה‬
‫שאמצא דרך לפתור את הבעיה‬
‫‪ .9‬נסיון העבר הכין אותי היטב לעתיד‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .10‬די הצלחתי בחיים‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .11‬בדרך כלל אני מוצאת עצמי דואגת בגלל‬
‫דבר כלשהו‬
‫‪ .12‬אני משיגה את המטרות שאני מציבה‬
‫לעצמי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪45‬‬
‫נספח ‪:3‬‬
‫שאלון מודעות עצמית ‪)Trapnell &Campbell, 1999) RRQ‬‬
‫סמני בבקשה את מידת הסכמתך או אי הסכמתך לכל אחד מהמשפטים הבאים‪:‬‬
‫לא‬
‫בהחלט‬
‫בהחלט‬
‫מתנגדת‬
‫לא‬
‫מסכימה‬
‫לא‬
‫מסכימה‬
‫ולא‬
‫מסכימה‬
‫מסכימה‬
‫מסכימה‬
‫‪ .1‬תשומת‪-‬הלב שלי ממוקדת לעיתים‬
‫קרובות בהיבטים של עצמי‪ ,‬שהייתי‬
‫מעדיפה להפסיק לחשוב עליהם‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .2‬נראה כי תמיד אני "טוחנת בראשי"‬
‫דברים שאמרתי או עשיתי לאחרונה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .3‬לעיתים קשה לי להפסיק לחשוב מחשבות‬
‫אודות עצמי‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .6‬אני לא מבזבזת זמן בלחזור ולחשוב על‬
‫דברים שעברו וחלפו‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .7‬לעיתים קרובות אני משחזרת בראשי‬
‫כיצד נהגתי בסיטואציה קודמת‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .8‬לעיתים קרובות אני מוצאת את עצמי‬
‫מעריכה מחדש משהו שכבר עשיתי‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .9‬לעולם אינני "מעלה‪-‬גירה" או שוקעת‬
‫בעצמי לזמן ארוך‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .10‬קל לי להוציא מראשי מחשבות לא‬
‫רצויות‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .11‬לעיתים קרובות אני חושבת על אירועים‬
‫בחיי‪ ,‬שלא רצוי שאעסיק את עצמי בהם‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .12‬אני מקדישה זמן רב להיזכרות ברגעים‬
‫מביכים או מאכזבים שאירעו לי‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .13‬חשיבה פילוסופית או מופשטת אינה‬
‫"מדברת" אלי כל‪-‬כך‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .14‬אני לא ממש מסוג האנשים המהרהרים‬
‫רבות‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .15‬אני אוהבת לחקור את עולמי הפנימי‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .4‬זמן רב לאחר סיום ויכוח או מחלוקת‪,‬‬
‫מחשבותיי ממשיכות לנדוד חזרה למה‬
‫שארע‪.‬‬
‫‪ .5‬אני נוטה "להעלות גירה" או לשקוע‬
‫בדברים שאירעו לי עוד זמן רב לאחר‬
‫מכן‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫לא‬
‫בהחלט‬
‫בהחלט‬
‫מתנגדת‬
‫לא‬
‫מסכימה‬
‫לא‬
‫מסכימה‬
‫ולא‬
‫מסכימה‬
‫מסכימה‬
‫מסכימה‬
‫‪ .16‬עמדותיי ורגשותיי כלפי דברים‪ ,‬מרתקים‬
‫אותי‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .17‬אני לא ממש מתעניינת בהסתכלות‬
‫פנימית או בחשיבה על עצמי‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .18‬אני אוהבת לנתח למה אני עושה דברים‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .19‬אנשים אומרים לעיתים קרובות שאני‬
‫טיפוס "עמוק"‪ ,‬הבוחן את עצמו‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .20‬אני לא מאוד מתעניינת בניתוח עצמי‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .21‬אני מטבעי אדם חקרן כלפי עצמי‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .22‬אני אוהבת להרהר על טבעם ומשמעותם‬
‫של דברים‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .23‬לעיתים קרובות אני אוהבת להסתכל על‬
‫חיי באופן פילוסופי‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .24‬התבוננות עצמית איננה נתפסת בעיניי‬
‫כ"כייפית"‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪47‬‬
‫נספח ‪:4‬‬
‫שאלון נרקיסיזם ‪(Raskin & Hall, 1979) NPI‬‬
‫לפניך רשימה של תיאורים‪ .‬הנך מתבקש לקרוא כל תיאור ולהחליט באיזה מידה הוא מתאים לך‪ .‬השתדל‬
‫לתת תיאור כן ואמיתי ככל האפשר על התנהגותך‪ ,‬מחשבותיך והרגשותיך‪ .‬התייחס לכל משפט על ידי דירוג‬
‫עד כמה המשפט נכון לגביך‪ ,‬על ידי שימוש בסולם שלהלן‪:‬‬
‫נכון נכון במידה‬
‫נכון‬
‫נכון‬
‫נכון‬
‫מועטה‬
‫במידה במידה במידה במידה‬
‫מאד או‬
‫רבה מאד רבה בינונית מועטה‬
‫בכלל לא‬
‫‪.1‬‬
‫הייתי רוצה להיות מנהיג‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.2‬‬
‫אני רואה את עצמי כמנהיג טוב‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.3‬‬
‫אני אהיה "מצליחן"‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.4‬‬
‫נראה לי שאנשים תמיד מכירים בסמכות‬
‫שלי‬
‫יש לי כשרון טבעי להשפיע על אנשים‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.6‬‬
‫אני אדם שעומד על שלו‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.7‬‬
‫אני אוהב שתהיה לי סמכות על אנשים‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.8‬‬
‫אני מנהיג מלידה‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .9‬לעיתים נדירות אני תלוי במישהו אחר‬
‫כדי שהדברים יתבצעו‬
‫‪ .10‬אני אוהב לקחת את האחריות על קבלת‬
‫החלטות‬
‫‪ .11‬אני מוכשר יותר מאשר אנשים אחרים‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .12‬אני יכול לנהל את חיי כפי שאני רוצה‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .13‬תמיד אני יודע מה אני עושה‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .14‬אני עומד להיות אדם חשוב‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .15‬אני אדם יוצא מן הכלל‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .16‬אני יודע שאני מוכשר מפני שכולם‬
‫אומרים לי זאת‬
‫‪ .17‬אני אוהב מחמאות‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .18‬אני חושב שאני אדם מיוחד‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .19‬הייתי רוצה שמישהו יכתוב‪ ,‬יום אחד‪ ,‬את‬
‫הביוגרפיה שלי‬
‫‪ .20‬אני נוטה להשוויץ אם יש לי הזדמנות לכך‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .21‬צניעות לא מתאימה לי‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .22‬כאשר אני נמצא בין אנשים‪ ,‬מרגיז אותי‬
‫כאשר לא שמים לב להופעתי‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪48‬‬
‫נכון נכון במידה‬
‫נכון‬
‫נכון‬
‫נכון‬
‫מועטה‬
‫במידה במידה במידה במידה‬
‫מאד או‬
‫רבה מאד רבה בינונית מועטה‬
‫בכלל לא‬
‫‪ .23‬אני אוהב להיות במרכז ההתעניינות‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .24‬אני מוכן לעשות כמעט הכל כדי להתמודד‬
‫עם אתגר‬
‫‪ .25‬אני באמת אוהב להיות במרכז התעניינות‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫אני אוהב להמציא אופנה חדשה או‬
‫תחביב חדש‬
‫אני מסוגל לקרוא באנשים כמו בספר‬
‫פתוח‬
‫אני יכול לגרום לכך שאנשים יאמינו בכל‬
‫מה שאני רוצה‬
‫קל לי להשפיע על אנשים באמצעות‬
‫תחבולות‬
‫אני מסוגל לצאת בקלות מכל תסבוכת‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .31‬כל אחד אוהב לשמוע את הסיפורים שלי‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .32‬אני אוהב להסתכל על הגוף שלי‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .33‬אני אוהב לראות את עצמי במראה‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .34‬אני אוהב לחשוף את הגוף שלי‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .35‬אף פעם אני לא אהיה מרוצה עד שאשיג‬
‫את כל המגיע לי‬
‫‪ .36‬אני מצפה הרבה מאנשים אחרים‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .37‬אני רוצה להגיע למעמד חשוב בעיני כולם‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .38‬יש לי רצון חזק להשיג כוח‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .39‬אני עומד על כך שיתנו לי את הכבוד‬
‫המגיע לי‬
‫‪ .40‬אילו אני הייתי מנהל את העולם‪ ,‬הוא היה‬
‫מקום טוב יותר לחיות בו‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.26‬‬
‫‪.27‬‬
‫‪.28‬‬
‫‪.29‬‬
‫‪.30‬‬
‫‪49‬‬
‫נספח ‪:5‬‬
‫שאלון תפיסת התמיכה ‪.(Buunk et al., 1996) WOGS‬‬
‫המשפטים הבאים מתארים דרכים שונות בהן אמך מתמודדת עם העובדה שאת נמצאת בטיפולי פריון‪.‬‬
‫אנא צייני באיזו מידה אמך מתנהגת או לא מתנהגת בדרכים הבאות‪:‬‬
‫אף‬
‫פעם‬
‫לעיתים‬
‫רחוקות‬
‫מדי‬
‫פעם‬
‫לעיתים‬
‫קרובות‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫לעיתים‬
‫קרובות‬
‫מאוד‬
‫‪5‬‬
‫‪ . .2‬אמי משתמשת בתירוצים בכדי לשכנע אותי למלא אחר‬
‫הוראות הרופא‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .3‬אמי שואלת אותי איך אני מרגישה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .4‬כשמשהו מטריד אותי‪ ,‬אמי מנסה לשוחח איתי על הבעיה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .5‬אמי מנסה להסתיר ממני את דאגותיה ביחס אלי‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .6‬אמי מנסה להתנהג כאילו כלום לא קרה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .7‬אמי מוותרת כשאני עושה עניין ממשהו‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .9‬אמי עושה כל שביכולתה כדי למנוע ממני לחשוב על‬
‫הבעיות הרפואיות שלי‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .10‬אמי אינה יכולה לשאת את זה שאני מודאגת‪ ,‬ולכן‬
‫מתנהגת כאילו אינה שמה לב לדאגותיי‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .11‬אמי לוקחת על עצמה‪ ,‬ככל יכולתה‪ ,‬את ביצוע עבודותיי‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .12‬אמי מתייחסת אלי כמו לתינוקת‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .13‬אמי משגיחה עלי כל הזמן‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .14‬אמי דואגת לכך שאבצע את הוראות הרופא‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .15‬אמי מלאת הבנה כלפי‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .16‬אמי גורמת לי להרגיש שאני לא לבד בסיפור הזה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .17‬בסופו של דבר‪ ,‬נראה שאמי חושבת שהיא אינה יכולה‬
‫להפקיד את הטיפולים הרפואיים בידי‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .18‬בסופו של דבר‪ ,‬נראה שאמי חושבת שאם היא לא תהיה‬
‫לידי כל הזמן‪ ,‬אני לא אמלא אחר הוראות הרופא‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .1‬אמי מנסה לשוחח איתי על כך בפתיחות‬
‫‪ .8‬אמי פשוט מסלקת ממני את דאגותיי‪.‬‬
‫‪ .19‬בסופו של דבר‪ ,‬נראה שאמיי חושבת שאינני יודעת מהו‬
‫הדבר הנכון בשבילי‪.‬‬
‫‪50‬‬
Abstract
Fertility treatments are often accompanied by high levels of stress and emotional distress
among women. The current study, which is part of the larger POWER study (Positive Outlook
on Women Entering Reproductive treatment), utilizes the framework of positive psychology
and the theoretical model of Lazarus and Folkman (1984) to explore the ways in which
resources available to women upon commencement of fertility treatments may contribute to
greater emotional well-being and lower levels of emotional distress. Thus, the study examined
the associations between internal resources (hope, narcissism and two aspects of selfconsciousness– reflection and rumination), various forms of support received from the mother
(external resource), and the mental health (well-being and distress) of women at the beginning
of fertility treatments. Additionally, in light of medical findings regarding women’s
“biological clock” – referring to her fertility years – the study examined whether age (above
or below 35) is associated with mental health, and whether this association is mediated by
personal resources and moderated by the external resource.
The sample was composed of 137 women (76 women aged 20-34, and 61 women
aged 35-44) who had met once or twice with a fertility specialist in two clinics in Israel. Study
participants completed a series of self-report questionnaires.
The findings of the study suggest that younger women report higher levels of
emotional distress and rumination than older women. Additionally, higher levels of hope and
narcissism are associated with greater emotional well-being, while higher rumination is
associated with greater emotional distress. Hope and rumination were found to mediate the
association between age and mental health. Furthermore, women who perceived the ‘active
engagement’ support provided by their mothers as higher, reported greater emotional wellbeing. This type of support was also found to moderate the association between age and
mental health. Contrary to this, women who perceived the ‘overprotection’ support provided
by their mothers as higher reported greater emotional distress.
i
The current study emphasizes the importance of personal resources and support (tailored
to the needs of the woman) for the emotional well-being of women at early stages of fertility
treatments. Moreover, the findings suggest that a woman’s age plays a role not only in her
physiological ability to conceive, but also in determining her mental health. The findings
reveal that, when compared to older women, younger women have fewer personal resources
to assist them in coping with the commencement of fertility treatments, and they are more
dependent on their mothers to increase their emotional well-being and decrease their levels of
distress. These findings have practical implications for the development of interventions to be
applied by medical and paramedical teams working with women at early stages of fertility
treatments.
ii
This work was carried out under the supervision of Prof. Orit Taubman – Ben-Ari and
Dr. Shirley Ben-Shlomo,
The Louis and Gabi Weisfeld School of Social Work, Bar-Ilan University
BAR-ILAN UNIVERSITY
The contribution of personal resources and mother's support to the
mental health of younger and older women at the beginning of fertility
treatments
Vera Skvirsky
Submitted in partial fulfillment of the requirements for the Master's
Degree in the Louis and Gabi Weisfeld School of Social Work, Bar-Ilan University
Ramat Gan, Israel
2015