לובלין – סיכום מפורט על לובלין הגרמנית, מערך הדרכה כולל ישיבת חכמי לובלין

‫האנדרטה‬
‫יהודים החל מהמאה ה‪ 40,000 - 14-‬יהודים ב‪.'39-‬‬
‫תוכנית ניסקו לפתרון הבעיה היהודית נכשלה ‪ -‬עיתונות ‪ -‬תנאים קשים‪.‬‬
‫גלובוצניק ישב בזאמק ‪ -‬מפקד מחוז לובלין‪ ,‬המשטרה ה‪ -‬ס‪.‬ס‪ .‬ו"ריינהרד"‪.‬‬
‫מרץ ‪ - '41‬גטו לובלין‪.‬‬
‫‪ 17‬מרץ ‪ - '42‬שולחים לבלזץ' ‪ -‬תוך חודש נרצחים כולם‪.‬‬
‫נשארים ‪ 4,000‬לעבודה עד אוקטובר ‪ '42‬אז נשלחים למידאנק‪.‬‬
‫הקהילה בעיני הנאצים‬
‫לובלין ערש תרבות המזרח‪,‬‬
‫ללא יהדות המזרח המערב היה מתבולל ונעלם ‪ -‬לכן לטפל בהם תחילה‪,‬‬
‫לובלין ‪' -‬ירושלים דה פולין' או 'פח הזבל היהודי בלובלין'‪.‬‬
‫גרמנים חשבו בטעות שהיהדות הוותיקה ביותר‪.‬‬
‫ועד ‪ 4‬הארצות כאן‪.‬‬
‫הישיבה מסמיכה רבנים כצינור רוחני‪.‬‬
‫הסיבות לכך שקהילת לובלין הראשונה לחיסול מבצע ריינהרד‬
‫הדימוי המיוחד שדיברנו קודם‬
‫גלובוצניק בשל תפקידיו ואחראי על "ריינהרד"‬
‫מיקום חשוב לגרמנים קרוב לבריה"מ‪ ,‬צומת מסילות‪ ,‬ודרך ראשית‪,‬‬
‫וורשה‪-‬לבוב – קייב‪ -‬אודסה‬
‫עורף חקלאי חשוב‬
‫רעיון להפוך את לובלין למדינת ס‪.‬ס‪.‬‬
‫ועד ההצלה‬
‫פתיחה השיר כל מקרה של ויסלאבה שימבורסקה‪:‬‬
‫יכול היה לקרות‬
‫חייב היה לקרות‬
‫קורה מוקדם יותר‪ ,‬מאוחר יותר‬
‫קרוב יותר‬
‫רחוק יותר‬
‫קרה לא לך‪.‬‬
‫על הבית שלט ובו כתוב‪" :‬בבית הזה נוסד בשנת ‪ 1944‬הועד להצלה הראשון בפולין בעזרת "הועד הפולני לשחרור העם" וע"י‬
‫היהודים שניצלו מהכיבוש ההיטלראי"‪.‬‬
‫לובלין היא העיר הגדולה הראשונה שוחררה‪ 23 ,‬יולי ‪.1944‬‬
‫פליטים מגיעים בלי כלום‪.‬‬
‫וועד ההצלה הוקם ע"י דר' שלמה הרשהורן‪:‬‬
‫ריכוז שמות ניצולים‪,‬‬
‫אוכל‪ ,‬לינה‪ ,‬ביגוד‪ ,‬אוזן קשבת‪,‬‬
‫מחזק את העשייה ומגיעים נוספים‪.‬‬
‫המדור לחיפוש קרובים‪:‬‬
‫צבי הירש צירינג ‪ -‬יהודי גרמני נתקע בלונדון‪ .‬היו לו אישה ושני ילדים בגרמניה שלא היו בקשר משך כל המלחמה‪ .‬אחרי‬
‫המלחמה ראה את שמם בביה"כ בו התפלל ומכאן צלחה תוכנית הרדיו שפועלת עד היום‪.‬‬
‫עדותה של ל‪ .‬אטינגר‪ ,‬ילידת לידה המתארת את האוירה בלובלין באותם ימים‪:‬‬
‫"ימים רצופים יורד שלג סמיך שכיסה במעטה לובן את רחובותיה הלאים של העיר‪ ..‬שקילומטרים ספורים ממנה שכן מחנה‬
‫מאידאנק הידוע לשמצה‪ ...‬לכאן החלו לזרום "אנשים בפסים "‪ ,‬שרידי מחנות הריכוז שנפרצו‪ .‬צללי אדם מילאו את עמק הבכא‬
‫האכזרי והמרושע ומצאו את מקומם ב"בית פרץ"‪ .‬מדי יום ביומו ביקרתי בבית זה‪ .‬כוחות נפש עצומים נדרשו כדי לתמוך ולסעוד‬
‫את מוכי הגורל‪ .‬הישגיי היו צנועים למדי‪ .‬לעיתים נסתמן חיוך על פניהם הכבויים‪ ,‬ואז ידעתי‪ ,‬כי עוד לא כלו כל הקיצין"‪.‬‬
‫מכאן מתארגנת תנועת 'הבריחה' ‪ -‬העברת יהודים לאירופה ועליתם לא"י‬
‫בית היתומים בלובלין‬
‫כאן ישב וועד הקהילה‪ ,‬לפני המלחמה ובמהלכה היה בית יתומים‪ .‬הוקם ב‪ 1857-‬במקום אחר והועבר לכאן בעזרת כספים של‬
‫הקהילה‪ .‬היה בו בי"ס להכשרה מקצועית מגיל ‪ ,3-18‬כמה מאות ילדים‪.‬‬
‫הגרמנים הגיעו לאקציה‪ ,‬ולאחר תחנונים וויתרו‪ ,‬אך ימים לאחר מכן חזרו‪ 40 ,‬נרצחו במהלך הפינוי‪ ,‬השאר הובלו למחנות‪.‬‬
‫עדות של קרל מולק‪ ,‬איכר פולני שביתו שכן בסמיכות וראה את הרצח במו עיניו‪:‬‬
‫" זה היה בשדה באזור מורביה [‪ ]...‬הובלו אסירים לחפירת בור מבלי לדעת את מטרתו‪ ,‬הבור היה ‪ 5‬מטר אורכו וכ‪ 2-‬מטרים‬
‫רוחבו [‪ ]...‬לפתע הופיעה משאית גדולה המכוסה היטב ביריעת בד כבדה ושחורה‪ .‬היא הגיעה לשדה במרחק כ‪ 100-‬מטר‬
‫מהכביש שם נמצא הבור הגדול בין החולות‪ .‬המשאית הגיעה מאחור אל סף הבור ובפתח נראים תינוקות‪ ,‬לרוב עטופים‬
‫בחי תולים‪ ,‬היו גם שני גברים מבוגרים‪ .‬אנשי הגסטאפו מניחים את התינוקות על הגבעה החולית ואחד מהם יורה אליהם‬
‫ממכונת ירייה‪ .‬אחר כך אחד היהודים זורק אותם לבור והשני העומד למטה מניח אותם עטופים עדיין בחיתוליהם‪ ,‬חצי מתים‬
‫ומפרפרים‪ ,‬לרוחב – אחד על ידי האחר בצפיפות כדי לחסוך במקום‪ ...‬הסדר הגרמני צריך להישמר גם כאן‪ ...‬כעבור שעה‬
‫המשאית חוזרת‪ .‬הפעם היא מביאה ילדים גדולים יותר‪ .‬הם צועדים לקראת המוות ברביעיות כשהם אוחזים בידיהם‪ .‬הם‬
‫עומדים על פי הבור‪ ,‬הגרמני יורה אליהם מאקדח‪ ,‬אחדים נופלים מיד אל הבור‪ ,‬אחרים מושלכים לתוכו על ידי היהודים‬
‫המופקדים על כך"‪.‬‬
‫הזאמק‬
‫להראות את הפנס הדולק כנר נשמה ‪ 24‬שעות ביממה‪.‬‬
‫זאמק = טירה‪ ,‬מקום ישיבת במלך בימי הביניים‪ .‬המלך הזמין את היהודים לשבת כאן‪ ,‬לסחור ולקיים כלכלה ואכן כך היה ‪-‬‬
‫הקהילה פרחה והייתה מוגנת‪.‬‬
‫ב‪ '39-‬גלובוצניק הפך את הטירה למקום מושבו ולכלא אכזרי מאוד‪.‬‬
‫שער גרוצקה‪' ,‬שער היהודים'‬
‫במבנה הקימה קבוצת צעירים מוזיאון חדש על תולדות יהודי לובלין עד שנת ‪ .1939‬המטרה של המוזיאון היא זיכרון היהודים‬
‫כחלק אינטגראלי של העיר‪ .‬בקומה העליונה תערוכה על העיר היהודית שאיננה‪ .‬בנויה מאוסף של ‪ 3,000‬תמונות שחלקן‬
‫מוצגות על קירות המוזיאון וחלקן עדיין מאוחסנות‪ .‬המוזיאון מכיל צילומים‪ ,‬קטעי עדויות מוקלטים על חיי העיר‪ ,‬קטעי עדויות‬
‫כתובים על הקירות‪ ,‬דגם קטן בקנה מידה של ‪ 1:250‬של אזור הרובע היהודי‪ ,‬צילומי פנורמה של לובלין מסביב לקירות‪ .‬בדגם‬
‫יש שיחזור של בית הכנסת המפואר של המהרש"ל לפני שנהרס‪ .‬הוא נוסד בתחילת המאה ה‪ ,16-‬נשרף ונחרב בחלקו פעמים‬
‫מספר‪ ,‬אולם נשאר עומד עד תקופת השואה‪.‬‬
‫ישיבת חכמי לובלין‬
‫‪ 1924‬רעיון ‪ 1930 -‬הקמה‪.‬‬
‫‪ 6‬קומות עם חדרי לינה ובמרתף חדר אוכל ומטבח‪ ,‬נסע לגייס כספים בארה"ב אירופה ואף בפולין‪.‬‬
‫תנאי קבלה ‪ 400 -‬דפי גמרא בע"פ‪.‬‬
‫הדף היומי‪ 2,711 :‬דפים סה"כ‪.‬‬
‫נפטר ב‪ 1933-‬בגיל ‪ - 46‬עצמותיו הועלו לישראל‪.‬‬
‫עם כיבוש לובלין על ידי הגרמנים נחרץ גורלה של הישיבה‪ .‬הישיבה נתפסה בעיני הגרמנים כמרכז הפצת היהדות לעולם‪.‬‬
‫ביטאון נוער גרמני פרסם בפברואר ‪ '40‬תאור נלהב על כיבוש בניין הישיבה והצתת הספרייה התורנית שהייתה בה‪.‬‬
‫"היה זה לגאון לנו להחריב את האקדמיה התלמודית הזאת שהייתה נודעת בגדולתה‪ ,‬בפולין‪ .‬השלכנו החוצה את כל הספרים‬
‫הקדושים של היהודים והצתנו אותם‪( .‬כ‪ 20,000-‬ספרים)‪ 20 .‬שעות שלמות השתוללו הלהבות‪ .‬יהודי לובלין עמדו מסביב ובכו ‪-‬‬
‫צעקותיהם כמעט החרישו אותנו‪.‬‬
‫הוזמנה תזמורת צבאית והצלילים העליזים של המוזיקה החיילית החרישו את יללותיהם"‪.‬‬
‫לאחר שחרור לובלין הפקיעו השלטונות הפולניים את בנין הישיבה‪ ,‬והוא שימש כשלוחת אוניברסיטת לובלין‪ ,‬ללימודי רפואה‪.‬‬
‫דוגמא לאגדה יהודית הממחישה את תורת הפלפול‪:‬‬
‫שני תלמידי חכמים נפלו בארובה אחד יצא נקי השני מלוכלך מי מבין השנים ילך להתרחץ? ‪....‬‬
‫לאחר שעמדנו על קסם הלימוד והבנו למה לומדים נשאל את עצמנו כיצד יכלו התלמידים לאפשר לעצמם ללמוד‪.‬‬
‫בישיבות בפולין‪ ,‬בד"כ חיו בני הישיבות‪ ,‬הנערים בתנאים קשים מנשוא‪ .‬לא הייתה יכולת לישיבות לתת לתלמידיהם חדרים‬
‫ומיטות מסודרות ללינה‪( ,‬בוודאי לא לכולם)‪ ,‬וגם האוכל היה ניתן ב"ימים"‪ .‬כלומר‪" :‬בחור האוכל ימים" הוא סמוך על שולחנם של‬
‫יהודים אמידים בקהילה‪ .‬יום אצל פלוני ויום אחר אצל אלמוני‪ .‬והיו כמובן ימים שכלל לא היה למי לפנות ונותרו הבחורים רעבים‬
‫שכן לא כל אחד זכה ל"ימים" בכל ימות השבוע…‬
‫כל זה יצר סוג של בחור ישיבה הסובל חרפת רעב‪ ,‬מבלה לילותיו ללא שינה מסודרת‪( ,‬ולא מלימוד‪ ,‬אלא מחוסר מקום להניח‬
‫ראשו)‪ ,‬והיה בזה נזק הן לתדמית של לומדי התורה‪ ,‬והן לאיכות הלימוד עצמו‪.‬‬
‫ר' מאיר שפירא רבה של לובל ין החליט לעשות מעשה ולשנות את המציאות‪ .‬להקים ישיבה שיש בה תנאי פנימייה וחדרים‬
‫מסודרים‪ ,‬חדר‪-‬אוכל מתפקד‪ ,‬אולמות לימוד מרווחים ומצוידים במיטב האביזרים הנדרשים‪.‬‬
‫מהר"מ שפירא היה גם המבצע של החלום‪ .‬הוא בעצמו נסע בכל אירופה וארה"ב לגיוס כספים לבנין (המגרש התקבל כתרומה)‬
‫בנוסף לגיוס שנערך בפולין עצמה‪.‬‬
‫הוקם בנין בן שש קומות‪ ,‬הקומות העליונות – למגורים‪ ,‬והתחתונות ללימוד‪ ,‬בית מדרש‪ ,‬ובקומת המרתף – חדר אוכל‪.‬‬
‫ואכן – הישיבה התמלאה בתורה ובתלמידי חכמים‪.‬‬
‫על מנת להתקבל לישיבה נדרש כל תלמיד לדעת בעל פה ‪ 400‬דפי גמרא‪.‬‬
‫כאן המקום להעביר צילומים של דף גמרא הכולל שני עמודים עם פרשנויות ותוספות‪.‬‬
‫הדף היומי‬
‫בישיבה למדו תלמוד רק הנבחרים (בשל תנאי הקבלה הקשים) אך התלמוד צריך להגיע גם לאיש הפשוט העמל והעסוק‬
‫בפרנסת משפחתו‪.‬‬
‫הרב שפירא העלה את הרעיון שבכל יום ילמד דף אחד‪ ,‬שיקבע ויפורסם בכל לוחות השנה‪ .‬כך שבכל יום מימות השנה ילמדו‬
‫יהודים בכל מקום בעולם את אותו הדף‪ ,‬אותה הסוגיה‪ .‬ונוהג היה לומר‪ :‬שכאשר יכנסו שני יהודים לרכבת‪ ,‬יהודים שלא מכירים‪,‬‬
‫ולא ראו זה את זה מעולם‪ ,‬תמיד יהיה להם נושא משותף וחיובי לדיון‪ :‬הדף היומי‪.‬‬
‫חישוב פשוט הראה שמספר הדפים בתלמוד הבבלי הוא בדיוק כמספר ימים בשבע שנים‪.‬‬
‫‪ ,)7X356‬וכך נוצר מחזור של שבע שנים בו מסיימים את כל התלמוד מתחילתו עד סופו‪.‬‬
‫בראש השנה של שנת תרפ"ד פתח רבי שפירא במפעל הדף היומי במסכת ברכות‪.‬‬
‫הרב שפירא חלה ונפטר בשנת ‪ ,1933‬בגיל ‪ .46‬את דמי הביטוח שלו ציוה בצואתו לישיבה‪ .‬עצמותיו הועלו ארצה‪ .‬והוא לא ראה‬
‫בחורבן ישיבתו‪ ,‬ויהדות אירופה כולה‪.‬‬
‫עם כיבוש לובלין על ידי הגרמנים נחרץ גורלה של הישיבה‪ .‬הישיבה נתפסה בעיני הגרמנים כמרכז הפצת היהדות לעולם‪.‬‬
‫ביטאון נוער גרמני פרסם בפברואר ‪ '40‬תאור נלהב על כיבוש בנין הישיבה והצתת הספרייה התורנית שהייתה בה‪.‬‬
‫"היה זה לגאון לנו להחריב את האקדמיה התלמודית הזאת שהייתה נודעת בגדולתה‪ ,‬בפולין‪ .‬השלכנו החוצה את כל הספרים‬
‫הקדושים של היהודים והצתנו אותם‪ 20 .‬שעות שלמות השתוללו הלהבות‪ .‬יהודי לובלין עמדו מסביב ובכו – צעקותיהם כמעט‬
‫החרישו אותנו‪.‬‬
‫הוזמנה תזמורת צבאית והצלילי העליזים של המוזיקה החיילית החרישו את יללת היהודים"‪.‬‬
‫לאחר שחרור לובלין הפקיעו השלטונות הפולניים את בנין הישיבה‪ ,‬והוא שימש כשלוחת אוניברסיטת לובלין‪ ,‬ללימודי רפואה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2003‬במסגרת השבת הרכוש היהודי הציבורי הוחזר הבניין לקהילה היהודית‪.‬‬
‫שנת הקמתה ‪ -‬בשנת תרפ"ד ‪ 1924‬ניגש הרב מאיר שפירא להגשמת תוכניתו להקמת הישיבה "ישיבת חכמי לובלין"‬
‫לתלמידים מחוננים מכל רחבי פולין‪ .‬ישיבה שהפכה להיות הגדולה ביותר בעולם היהודי ‪ ,‬שלפני השואה‪.‬‬
‫הוא פירסם כרוז היסטורי על יסוד הישיבה‪:‬‬
‫"בעזה"י פה לובלין נושאים אנו מבטנו אל ימי קדם‪ ,‬אל תקופת הזהב שבה חי ועד ד' ארצות ונתקיימה אז בפה ישיבת תבל‬
‫ששמשה למרכז התורה בפולין המדינה‪ ,‬וגם יצאה ממנה תורה והוראה לכל בית ישראל‪ .‬ונתועדנו כיום להקים עולה של תורה‬
‫ונקרא שוב לתחייה ישיבת תבל ע"ש ישיבת חכמי לובלין ז"ל‪ ,‬ולשם זה החלטנו להעמיד בנין גדול ורחב ידיים שיכיל גם חדרי‬
‫לימוד‪ ,‬גם חדרי מלון ואוכל‪ ,‬באופן שחמש מאות תלמידים מחונני כישרון יהיו מטופלים כל צורכם ברוח וחומר‪".‬‬
‫הישיבה היתה אמורה להיות שונה מכל הישיבות שהיו בעבר בפולין‪ .‬הרעיון היה להפוך את הישיבה למוסד אקדמאי מסודר‪,‬‬
‫שתתמודד עם נטישת התלמידים את עולם הישיבות‪ ,‬בעקבות ההשכלה‪ ,‬ותציב אלטרנטיבה השכלתית תורנית‪ ,‬תוך שימוש‬
‫באמצעים פדגוגיים מודרניים‪ ,‬ושיטות הוראה מתקדמות‪.‬‬
‫בל"ג בעומר באותה שנה הונחה אבן הפינה בשמחה גדולה ובמעמד כל גדולי התורה הצדיקים והאדמו"רים‪.‬‬
‫אפיל ו הנשמות הקדושות הוזמנו ע"י הרב מאיר שפירא שהלך לבית הקברות הישן להזמין את רבני לובלין‪ ,‬כמו רבי יעקב פולק‪,‬‬
‫רבי שלום‬
‫שכנא רבו של הרמ"א‪ ,‬המהרש"ל‪ ,‬המהר"ם וכמובן גם פקד את קברו של החוזה מלובלין אבי תנועת החסידות בפולין‪.‬‬
‫וכך מתאר זאת אחד מתלמידיו‪:‬‬
‫"לא ראיתי מימי איש בעל רגש ובעל נשמה אצילית יותר ממנו‪ .‬אבל אי אפשר לתאר את התרגשותו בשעה זו‪ ,‬כשהלך עם‬
‫אחוזת מרעיו ותלמידיו בין קברי הצדיקים‪ .‬רגעים אחדים התעכב אצל קברו של רבי יעקב פולאק‪ ,‬יוצר הפלפול ואבי הישיבות‬
‫בפולין‪ ,‬עבר אל קברו של רבי שלום שכנא רבו של הרמ"א‪ ,‬השתטח על קברם של המהרש"ל והמהר"ם מלובלין‪ ,‬וגם על קברו‬
‫של החוזה מלובלין‪ ,‬אבי החסידות הפולנית‪ ,‬לא פסח‪ .‬ככלותו להתפלל על קברי הקדושים עמד על גבעה ונשא מדברותיו‪:‬‬
‫"רבותינו הקדושים‪ ,‬חכמי לובלין! אתם שהרבצתם את התורה בעיר זו‪ ,‬יסדתם ישיבות והעמדתם תלמידים הרבה‪ ,‬אתם‬‫רבותיי‪ ,‬שמאורכם אנו ניזונים ומפיכם אנו חיים ‪ - ,‬באתי להודיעכם כי אני עבדכם יהודה מאיר בן מרגלא‪ ,‬החלטתי להחזיר‬
‫העטרה ליושנה‪ ,‬והנני מזמינכם לחג הנחת אבן יסוד להיכל התורה‪".‬‬
‫כעבור ‪ 6‬שנים ביום כ"ח בסיוון תר"ץ ‪ 1930‬היתה חנוכת הבית ברוב פאר והדר והגיעו יהודים ורבנים מכל רחבי פולין‪.‬‬
‫המגרש שעליו הוקמה הישיבה נתרם ע"י הנדיב ר' שמואל אייכנבוים‪.‬‬
‫רבי מאיר שפירא נסע לאמריקה קנדה ואירופה כדי לגייס כספים לבניין הישיבה‪ ,‬השכיר את עצמו כחזן בימים נוראים ואפילו את‬
‫הכסף שקיבל מחותנו העשיר‪ ,‬העניק לבניין הישיבה‪.‬‬
‫רבי מאיר שפירא ייסד את לימוד "הדף היומי" כאשר בכל רחבי פולין למדו כל יום דף ממסכת הש"ס באפון מסודר וקבוע‪ .‬רעיון‬
‫זה איפשר לכל אחד ‪ -‬תלמיד חכם או איש פשוט ‪ -‬ללמוד כל יום יחד עם כל העולם היהודי את אותו דף בגמרא‪ .‬ולכן‪ ,‬הציע‬
‫לגייס כסף לישיבה ע"י תרומה של גרוש אחד מכל יהודי לכל דף גמרא שנלמד במסגרת הדף היומי‪.‬‬
‫הבניין בתפארתו‪ :‬על החזית נשארה המצבה המציינת את היותו של הבניין הזה‪ ,‬ישיבת חכמי לובלין וכל הבניין כיום הינו בי"ס‬
‫לרפואת שיניים של אוניברסיטת לובלין‪.‬‬
‫במפלס העליון היה פסוק "לכו בנים שמעו לי יראת ד' אלמדכם"‪.‬‬
‫בקומה הראשונה ‪ -‬הספריה "אוצר הספרים" של הישיבה‪ .‬ספרים נאספו בה מכל רחבי פולין זאת בזכות האיגרת שהוציא רבי‬
‫מאיר שפירא שכל עיר בישראל תרום ספרים ישנים או חדשים לטובת ישיבת חכמי לובלין‪ ,‬וכן עזבונות וירושות יתרמו לטובת‬
‫הספריה הגדולה בישיבה‪.‬‬
‫על סיומה הטרגי של הספריה אנו מוצאים בכתבה של בטאון הנוער הגרמני "דויטשא יונגאר צייטונג"‪( :‬המאמר בעברית)‬
‫" היה זה לגאון לנו להחריב את האקדמיה התלמודית הזאת‪ ,‬שהיתה נודעת כגדולה ביותר בפולין‪ .‬השלכנו החוצה את כל‬
‫הספרים הקדושים של היהודים והצתנו אותם‪ .‬עשרים שעות שלמות השתוללו הלהבות‪ .‬יהודי לובלין עמדו מסביב ובכו‪.‬‬
‫צעקותיהם כמעט והחרישו אותנו‪ .‬הוזמנה תזמורת צבאית‪ ,‬והצלילים העליזים של המוסיקה החיילית החרישו את יללת‬
‫היהודים‪".‬‬
‫האולם‪ :‬היכל הישיבה המפואר‪ ,‬ארון הקודש המפואר עמד היכן שהיום הבימה המוגבהת‪ ,‬במרכז האולם עמדה הבימה‪ ,‬ובהיכל‬
‫זה למדו התפללו והתפלפלו תלמידים מכל פולין‪ ,‬כי רבי מאיר שפירא הדגיש לא רק את בני העשירים והמיוחסים אלה דם את‬
‫בני העניים שצריכים לעשות הכל כדי שילמדו תורה בישיבה‪.‬‬
‫אולם תלמידים נבחרו ונבררו אחד אחד כי ישיבה זו נועדה בעיקר למחוננים ומוכשרים‪.‬‬
‫לישיבה היתה ת וכנית לימודית מסודרת לארבע שנים בסוף כל שנה התקיימו בחינות ובסיומן התלמיד היה מקבל תואר מיוחד‪.‬‬
‫וכעבור כל תקופת הלימודים היתה בחינה מסכמת שמכשירה את התלמיד לכהן כרב בישראל‪.‬‬
‫דגם של בית המקדש עמד בתוך הישיבה ‪ -‬ושימש את התלמידים בלימוד מסכתות העוסקות בעבודת המקדש‪.‬‬
‫בישיבה היתה פנימייה וחדר אוכל לתלמידים וכמובן חדרי לימוד כך שהתלמידים יוכלו להשקיע את כל זמנם ומרצם ללמוד‬
‫התורה‪ .‬במיוחד נודע היחס האישי שבין ראש הישיבה עם כל תלמיד ותלמיד‪ ,‬והיה מטייל איתם ברחבי הגן שמסביב לישיבה‬
‫ומשוחח איתם על הבעיות האישיות והוויות העולם‪.‬‬
‫ביום ז' במרחשוון תרצ"ד ‪ 1934‬נסתלק הגאון רבי מאיר שפירא כאשר כל תלמידיו סביב למיטתו‪ ,‬לבניין הישיבה הגיעו יהודים‬
‫רבים ואפילו נציגים מהמלוכה הפולנית הרדיו הממלכתי הודיע על פטירתו של רבי מאיר ועל האסון אשר פקד את היהדות‬
‫החרדית‪.‬‬
‫המפקח הכללי בלובלין הורה לקיים בכל בתי הספר הנוצריים שעת התייחדות לזכרו‪ .‬ובשנת תשי"ח הועלו עצמותיו לישראל‪,‬‬
‫והוא קבור בהר המנוחות בירושלים‪.‬‬
‫כך ספדה לו אשתו אהובה‪ ,‬לאחר שהדליקה את נרות השבת‪:‬‬
‫" אישי הדגול! התפללתי תמיד כי תאריך ימים יותר ממני‪ ...‬מה ערך לכל חיי מול יום אחד שלך‪ ...‬אולם רצון ההשגחה היה‬
‫אחר‪ ...‬היה נא מליץ יושר שמלכותך‪ ,‬מלכות התורה‪ ,‬תיכון לעד‪ ...‬זאת נחמתי בעניי‪."...‬‬
‫חלק א' ‪ -‬גרמון מחוז לובלין והעיר הגרמנית ב‪/‬לובלין‪:‬‬
‫הבנת הסיפור של לובלין הגרמנית מחייב הבנה של מקומה של לובלין בפרט ומחוז לובלין בכלל בהתייחסות הגרמנית לפולין‬
‫ולמזרח‪ ,‬שכולל גם את אוקראינה‪ ,‬ביילרוס המדינות הבלטיות ורוסיה בכלל‪.‬‬
‫ב‪ 1943-‬מוציאה הוצאת "בדקר" מלייפציג‪ ,‬מדריך תיירים לגנרלגוברנמן‪ ,‬משהו שדומה למדריכי מישלן בתקופתנו‪ .‬המדריך‬
‫מיועד לתיירים‪ ,‬אנשי עסקים‪ ,‬אנשי מפלגה ואנשי צבא ו‪ SS-‬גרמניים שצריכים להגיע לצורך עיסוקיהם לשטחי הגנרלגוברנמן‪,‬‬
‫ואין להם מושג מה קיים באזור זה‪ ,‬ויש בו מידע מהסוג הזה – המלצות על מלונות‪ ,‬מסעדות‪ ,‬אתרי תיירות מעניינים וכיוצא בזה‪,‬‬
‫וכן פרקי היסטוריה‪ .‬האנס פראנק‪ ,‬מושל הגנרלגוברנאמן התבקש על ידי ההוצאה לכתוב דברי פתיחה‪ ,‬וכך כתב ‪:‬‬
‫"לאלה שמן המזרח מגיעים לרייך‪ ,‬הגנרלגוברנאמן מהווה חלק חזק וחשוב מן המולדת‪,‬‬
‫לאלה שמהרייך למזרח נוסעים‪ ,‬האזור מברך אותם כאזור הראשון בעולם המזרח"‬
‫כאשר האנס פראנק אומר "אלו שמן המזרח מגיעים לרייך" הוא מתכוון לגרמנים "פולקסדויטשה" שהתכניות הגרמניות מייעדות‬
‫אותם ליישב ולגרמן את הגוברנאמן בכלל ואת מחוז לובלין בפרט‪.‬‬
‫אמירה אחרת ביחס ללובלין היא של איגמרד ריקהיים‪ ,‬אהובתו של גלובוצניק בלובלין‪ ,‬שאמרה ‪ 56‬שנים לאחר שעזבה את‬
‫העיר‪:‬‬
‫"לובלין היתה ס‪.‬ס‪" .‬‬
‫שתי אמירות אלו מקפלות מספר משמעויות עמוקות יותר ביחס למקומה של לובלין בתפיסת הגרמנים‪ ,‬משמעויות בהן ננסה‬
‫לגעת במפגש הזה‪.‬‬
‫רקע היסטורי – קביעת קו הגבול בין גרמניה וברית המועצות ב‪1939-‬‬
‫ב‪ 23-‬באוגוסט ‪ 1939‬נחתם הסכם מולוטוב‪-‬ריבנטרופ בין שר החוץ הגרמני‪ ,‬יואכים פון ריבנטרופ לשר החוץ הסובייטי‪,‬‬
‫ויאצ'סלב מולוטוב‪ .‬ההסכם היה בעיקרו הסכם אי התקפה בין ברית המועצות לגרמניה‪ ,‬ובנספח סודי קבע את חלוקתה של פולין‬
‫בין שתי המדינות‪.‬‬
‫על פי הנספח הסודי חולקו איזורי ההשפעה בשטחי פולין בקו הנהרות נרב ( (‪Narev‬ויסלה (‪ )Vistula‬וסאן‪)San(.‬‬
‫על פי ההסכם המקורי‪ ,‬איזור לובלין כולו צריך היה להיכלל בשטחי ההשפעה של ברית המועצות כיוון שקו הגבול היה צריך‬
‫לעבור לאורך הוויסלה‪ ,‬הנמצאת ממערב ללובלין‪.‬‬
‫בראשית ספטמבר ‪ 1939‬גרמניה פולשת לפולין במתקפת בזק (בליצקריג)‪ ,‬צבא פולין קורס והוורמאכט מתקדם מהר ורחוק‬
‫מהמתוכנן‪.‬‬
‫סטאלין‪ ,‬שהיו לו אינטרסים מיידיים במדינות הבאלטיות מציע להיטלר לתקן את ההסכם ולקבוע מחדש את קווי התיחום בין‬
‫רוסיה וגרמניה בתוך שטחי פולין‪ .‬שר החוץ הגרמני ריבנטרופ מגיע בדחיפות למוסקווה ובסופו של יום‪ ,‬ב‪ 28 -‬לספטמבר ‪1939‬‬
‫נחתם הנספח הסודי המתוקן ובו נקבע כי קוי הגבול יתחמו אזור שיועבר לשליטה וסיפוח סובייטי (מזרח פולין)‪ ,‬אזור שיועבר‬
‫לשליטה וסיפוח גרמני (מערב פולין) והאזור המרכזי של פולין‪ :‬הגנרלגוברנמן‪ .‬וכך‪ ,‬לובלין שנועדה להיות בשליטה סוביטית‬
‫נמצאת תחת כיבוש גרמני‪ ,‬וליטא כדוגמא‪ ,‬עוברת משליטה גרמנית לשליטה סוביטית‪.‬‬
‫המפות שבתרשים מציגות את השינויים בתחום הגבולות בין בריה"מ לפולין במהלך ‪1939‬‬
‫מושג מרחב המחיה (‪ )Lebensraum‬בתפיסה הגרמנית‬
‫ב‪ 1939-‬יושבת צמרת אנשי התכנון בממשל הגרמני ויוצרת תכנית אב שלימים נודעה בשם "תכנית אב למזרח" או‬
‫‪ .Generalplan Ost‬תכנית זו אינה רק תכנית אידאולוגית אלא תכנית העבודה הכוללת של הממשל הגרמני ובו נקבע הבסיס‬
‫לתכניות העבודה המפורטות בתחומי הכלכלה‪ ,‬התחבורה‪ ,‬החקלאות‪ ,‬ההגירה וכל שאר התחומים הכלכליים והחברתיים על‬
‫מנת ליישם את התפיסה הגרמנית ביחס למזרח‪ ,‬היינו שטחי פולין בואך ברית המועצות‪ .‬איזור לובלין היה מעבדת הניסוי‬
‫המעשית של הגרמנים ביחס ליישום ה‪ Generalplan Ost -‬בכל שטחי פולין‪.‬‬
‫על פי התפיסה הגרמנית‪ ,‬העם הגרמני‪ ,‬הוא עם גדול מבחינה מספרית (‪ 40‬מליון גרמנים בגרמניה שלפני המלחמה) שיושב‬
‫יחסית על מעט אדמה ביחס לעמים אחרים‪ .‬חוקרים גרמניים חישבו ומצאו כי יחס האוכלוסיה לשטח (נפש לקמ"ר) בגרמניה‬
‫גבוה בהרבה מיחס זה במדינות אחרות‪.‬‬
‫בעיני הגרמנים זהו חוסר צדק היסטורי שיש לתקן אותו‪ .‬הדרך לתקן את חוסר הצדק הזה הוא על ידי התפשטות מזרחה‪ .‬זוהי‬
‫התשתית העובדתית ששימשה את הגרמנים להצדקת ההשתלטות על פולין ומאוחר יותר גם לפלישה לבריה"מ (בנוסף למאבק‬
‫בקומוניזם והאיום שנשקף לדעתם מברית המועצות)‪.‬‬
‫על פי המידע שהיה לגרמנים כאשר תכננו את ה‪ ,Generalplan Ost -‬בשטחי המזרח שכללו את פולין‪ ,‬ביילרוס‪ ,‬המדינות‬
‫הבלטיות וחלקים מאוקראינה וברית המועצות‪ ,‬יש אוכלוסיה של ‪ 45‬מליון נפש (כולל יהודים)‪ .‬מתוך אוכלוסיה זו‪ 31 ,‬מליון אינם‬
‫רצויים מבחינה גזעית‪-‬אתנית ויש לפנות אותם תוך ‪ 25-30‬שנה מזרחה‪ ,‬לכיוון סיביר‪ .‬מתוכם יש להיפטר מכ‪ 4-‬מליון בתוך ‪10‬‬
‫שנים ומ‪ 10-‬מליון נוספים תוך ‪ 20‬שנה‪ .‬במקום אותם תושבים "לא רצויים" יש להביא וליישב במזרח ‪ 10‬מליון גרמנים אתניים ‪-‬‬
‫פולקס דוייטשה‪ ,‬המתגוררים מחוץ לגרמניה‪.‬‬
‫תכנית ‪ Generalplan Ost‬התגבשה סופית ב‪ 1941-‬ואושרה ב‪1942-‬ומכאן שלגרמנים אין בתחילת המלחמה תכנית מסודרת‬
‫ומפורטת מה יעשו ביהודים או בפולין אבל הכיוון המתגבש ברור‪.‬‬
‫על פי התכנית‪ ,‬יוקמו יישובים‪/‬מאחזים חקלאיים על בסיס גרעין של איכרים מגרמניה שיחד איתם ייושבו "פולקסדוייטשה"‪ .‬תוך‬
‫‪ 20‬שנה תהיה באיזור אוכלוסיה גרמנית מעורבת – גרמנים שבאו מגרמניה וגרמנים פולקס דוייטשה‪.‬‬
‫בסיפור הזה של תכנית גירמון מחוז לובלין בכלל ולובלין בפרט‪ ,‬יש שלוש דמויות מרכזיות ‪ :‬היטלר‪ ,‬הימלר וגלובוצניק‪.‬‬
‫היטלר שהתווה את החזון של מרחב המחיה נואם בפני הפיקוד הצבאי הבכיר של הווהרמאכט ב‪ 22-‬באוגוסט ‪ 1939‬וכך אומר ‪:‬‬
‫פולין תנוקה מתושביה ותיושב בגרמנים‪ .‬גורלה של רוסיה יהיה כזה בדיוק‪ ,‬לאחר מותו של סטאלין‪ .‬הוא איש חולה מאוד‪......‬‬
‫אנחנו נשבור את ברית המועצות ואז יאיר השחר לשלטון גרמני על כדור הארץ"‪.‬‬
‫היטלר ראה בחזון שלו הבאה של כל הגרמנים מכל העולם – רומניה‪ ,‬איטליה‪ ,‬רוסיה ועוד ויישובם בשטחי פולין‪ ,‬שתהפוך לחלק‬
‫מהרייך הגרמני‪.‬‬
‫עניין שיבת הגרמנים מכל המדינות בחזרה הביתה לגרמניה הוא עניין מרכזי בתפיסה של היטלר (עם אחד‪-‬רייך אחד‪-‬מנהיג‬
‫אחד)‪ .‬המערכות הממשלתיות עוסקות בזה‪ ,‬בפרט מערכות החינוך ומערכת התעמולה ומשקיעים בעניין הזה משאבים רבים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬יוצא להקרנה בגרמניה הסרט ‪ – Heimkehr‬השיבה הביתה‪ .‬הסרט הזה – כמובן סרט תעמולה מבית היוצר של‬
‫גבלס ‪ -‬מתאר את שובם הביתה‪ ,‬כלומר לשטחי הרייך החדשים‪ ,‬של הפולקסדוייטשה ויוצר אווירה חיובית ואמפתיה לרעיון‪.‬‬
‫על התייחסותו של הימלר לעניין מרחב המחיה העתיד להתפתח עבור הגרמנים בשטחי פולין ניתן ללמוד מתיאוריו של מזכירו‬
‫יוסט (הרייך השלישי – היסטוריה חדשה‪ ,‬מייקל ברליי‪ ,‬הוצ' זמורה ביתן ויבנה‪ , 2007 ,‬עמ' ‪ .)438‬השניים‪ ,‬יוסט והימלר נסעו‬
‫בחורף ‪ 1939-1940‬לאורכה ולרוחבה של פולין במכונית הב‪-‬מ‪-‬וו של הרייכספיהרר‪ ,‬מעת לעת ירדו השניים מן המכונית‪ ,‬דילגו‬
‫על פני תעלות או צעדו בשדות זרועים לועי פגזים‪ .‬על פי תיאורו של יוסט‬
‫" הימלר היה מרים חופן אדמה בידו‪ ,‬שואף את ריחה האורגני הלח‪ ,‬מפורר את הגרגרים בין אצבעותיו‪ ,‬ואז שולח את מבטו אל‬
‫עבר "המישור העצום‪ ,‬הרחב‪ ,‬שהיה מלא‪ ,‬מלא אדמה פוריה זאת‪ .‬וכך ניצבנו שם כמו איכרים פרה‪-‬היסטוריים וצחקנו זה אל זה‬
‫בעיניים בורקות‪ .....‬כל זה היה שוב אדמה גרמנית ! עד מהרה תשנה המחרשה הגרמנית את התמונה כולה כאן‪ .‬עצים ושיחים‬
‫יינטעו כאן בקרוב‪.‬משוכות טבעיות יגדלו‪ ,‬וסמורים וקיפודים‪ ,‬בזים ונצים יגוננו על היבול מפני מזיקים אחרים"‪.‬‬
‫לובלין‪ ,‬בתפיסה הגרמנית‪ ,‬היא עיר גרמנית‪ .‬לאחר כיבוש העיר ולצורך הדגשת סמלי הריבונות הגרמנית בלובלין בא לידי ביטוי‪,‬‬
‫בין היתר‪ ,‬בהטבעת סמל הרייך הגרמני על גבי בולים פולניים שנמצאו במשרדי הדואר הפולני‪.‬‬
‫ב‪ 26 -‬לאוקטובר ‪ , 1940‬לציון שנה לייסוד הגנרלגוברנאמן‪ ,‬מוצאים הגרמנים "מעטפת יום ראשון" עם בולי ממשל‬
‫הגנרלגוברנאמן וחותמת הדואר של העיר לובלין‪.‬‬
‫מאוחר יותר‪ ,‬ב‪ ,1942 -‬מדפיסים הגרמנים סדרת בולים בערכים שונים של ממשל הגנרלגוברנאמן לציון ‪ 600‬שנים לייסוד העיר‪,‬‬
‫ששבה‪ ,‬לפי תפיסתם‪ ,‬להיות עיר גרמנית‪ .‬בחלק העליון של הבול כתוב ‪ :‬לובלין עיר גרמנית ‪1342-1942‬‬
‫וכאן אנחנו מגיעים לאודילו גלובוצניק‪ ,‬מפקד ה‪ SS-‬והמשטרה במחוז לובלין‪ ,‬ו'יצרן' מרבית הרעיונות הביצועיים באשר למחוז‬
‫לובלין ולגנרל גוברנאמן כולו‪ .‬בדרך כלל אנחנו בהדרכות מזכירים את האיש פה ושם בלובלין‪ ,‬בעיקר במיידאנק אבל צריך לשים‬
‫לב לכך שהאיש בעצם אחראי להשמדת ‪ 1.5-2‬מליון יהודים‪ ,‬כשליש מכלל הנרצחים בשואה‪.‬‬
‫למה שנעשה בלובלין ב‪ 1942-‬התייחס יוזף גבלס‪ ,‬שר התעמולה ביומנו ב‪ 27 -‬במרץ ‪:1942‬‬
‫"היהודים מהגנרל גוברנמן‪ ,‬וקודם כל מלובלין‪ ,‬מסולקים עתה למזרח‪ .‬לצורך זה מופעלים תהליכים ברבריים למדי שאין לתארם‬
‫בפרטים‪ .‬מהיהודים לא נשאר הרבה"‬
‫לכל מה שקורה ליהודים בגנרלגוברנאמן ושאליו התייחס גבלס ‪ -‬הסילוק ל"מזרח"‪ ,‬התהליכים הברבריים‪ ,‬גורל היהודים‪ ,‬על‬
‫הכל אחראי אודילו גלובוצניק‪ .‬הוא קבלן הביצוע‪.‬‬
‫רקע על אודילו גלובוצניק‪ ,‬מתוך לקסיקון השואה‪ ,‬איתמר לוין‪ ,‬הוצ' ידיעות ספרים‪ ,‬עמ' ‪76‬‬
‫"גלובוצניק‪ ,‬אודילו (‪)1904-1945‬‬
‫קצין ‪ SS‬ודמות מרכזית ב"פתרון הסופי"‪ .‬בנובמבר ‪ 1939‬מונה לראש המשטרה וה‪ SS-‬בפולין הכבושה‪ .‬לאחר מכן עמד בראש‬
‫יחידת ‪ SS‬מיוחדת אשר ביצעה את "מבצע ריינהרד" לחיסול יהדות פולין‪ ,‬והיה אחראי על הקמתם והפעלתם של מחנות‬
‫טרבלינקה‪ ,‬סוביבור‪ ,‬בלז'ץ ומיידאנק‪ .‬עם תום המבצע (סוף ‪ )1943‬מונה למפקד ה‪ SS-‬באיזור הים האדריאטי‪ .‬על סופו יש‬
‫מספר גירסאות‪ :‬התאבדות או רצח בידי פרטיזנים או נוקמים יהודיים‪".‬‬
‫אודילו גלובוצניק‬
‫גלובוצניק הוא איש מרכזי בסיפור‪ .‬אין נושא שקשור להשמדה בשטחי הגנרלגוברנאמן שלא קשור אליו‪ .‬כדוגמא – ב‪ 22-‬ביולי‬
‫‪ 1942‬מגיעים שני קצינים לאדם צ'רניאקוב‪ ,‬יו"ר היודנראט בוורשה ושם הם מודיעים לו על תוכנית הגירוש ודורשים ממנו‪,‬‬
‫מהיודנראט‪ ,‬מכסה יומית של ‪ 6,000‬יהודים מוורשה‪ .‬אחד משני הקצינים שמגיעים לצ'רניאקוב הוא הפלה‪ ,‬ראש מטה מבצע‬
‫ריינהרד עליו אחראי גלובוצניק‪.‬‬
‫מערכת קבלת ההחלטות על רצח יהודי הגנרלגוברנאמן‬
‫היטלר‪ ,‬הימלר וגלובוצניק הם האנשים המעורבים בקבלת ההחלטות הנוגעות לביצוע רצח יהודי הגנרלגוברנאמן‪ .‬גלובוצניק הוא‬
‫היוזם והמציע‪ ,‬הן בהקשר לתכנית להשמדת היהדים והן בהקשר לתכנית לגרמן את מחוז לובלין תחילה‪ .‬לאחר שהתכנית‬
‫מאושרת ע"י הימלר והיטלר‪ ,‬הוא הגורם המבצע‪.‬‬
‫יישום המדיניות האנטי יהודית בלובלין תחילה‬
‫מדוע דווקא מחוז לובלין נבחר כדגם לביצוע תכנית ההשמדה וגירמון האיזור?‬
‫בלובלין יש את התנאים הבסיסיים לתחילת ביצוע תכנית ההשמדה‪ ,‬כדגם שממנו יופקו לקחים להמשך‪ .‬התנאים הבסיסיים הם‬
‫– מחוז לובלין מרוחק יחסית‪ ,‬די נידח בעצם‪ ,‬ניתן להתחיל בו את ההשמדה בשקט יחסי‪ .‬תנאי נוסף – בלובלין יש את האיש‬
‫שאפשר לסמוך עליו – אודילו גלובוצניק‪ .‬ואכן‪ ,‬ביולי ‪ 1941‬הימלר מבקר בלובלין ונותן לגלובוצניק אישור לתכנון הפתרון הסופי‪.‬‬
‫תחומי העיסוק של גלובוצניק הם רחבים מאוד ומתפרסים על נושאים רבים ‪:‬‬
‫תכנון משלוחים ופעולות גירוש‬
‫הקמת מחנות השמדה והפעלתם‬
‫תפיסת נכסים וחפצי ערך של הקורבנות‬
‫חיסול גיטאות (וורשה‪ ,‬לובלין‪ ,‬ביאליסטוק)‬
‫איסוף הרכוש היהודי בגיטאות (הקמת מחנה משנה של מיידאנק בוורשה)‬
‫מחסנים לרכוש היהודי (שופן ‪ 27‬בלובלין)‬
‫הפעלת מחנות משנה (מחנות עבודה) במחוז לובלין‬
‫גירמון איזור זמושצ' – גירוש פולנים ויישוב גרמנים אתניים (פולקסדוייטשה)‬
‫גלובוצניק הוא האיש הנכון‪ ,‬שניתן לסמוך עליו‪ .‬הוא בעל נאמנות אידאולוגית נאצית מוחלטת‪ ,‬דבק במטרה ובעל יכולת ניהול‬
‫וארגון‪ .‬לגלובוצניק יש קשר ישיר עם הימלר ובאמצעותו להיטלר‪ ,‬כך שהוא עוקף‪ ,‬מעשה יום יום‪ ,‬את סמכויותיו של האנס‬
‫פראנק‪ ,‬מושל הגנרלגוברנאמן‪.‬‬
‫לאחר תחילת הפעלת מחנה בלז'ץ‪ ,‬מתקיים דיון בשאלה האם להמשיך לקבור את הנרצחים או לשרוף את הגופות‪ .‬אחד מאנשי‬
‫המטה שהגיעו לדיון מברלין‪ ,‬מציע לשרוף את הגופות על מנת לטשטש את העקבות‪ .‬גלובוצניק מתייחס לכך ואומר ‪:‬‬
‫"‪...‬אם אי פעם יבוא אחרינו דור פחדן ורכרוכי עד כדי כך‪ ,‬שלא יבין את מפעלנו הטוב‪ ,‬הרצוי כל כך וההכרחי‪ ,‬אזי רבותי היה כל‬
‫הנאציונל‪-‬סוציאליזם לשווא‪ .‬להפך‪ ,‬צריך היה לקבור [עם הגופות] לוחות ברונזה‪ ,‬עליהם ייכתב שאנחנו היינו אלה שהיה להם‬
‫האומץ להוציא לפועל מפעל עצום זה"‪.‬‬
‫היטלר‪:‬‬
‫"כן‪ ,‬גלובוצניק הטוב שלי‪ ,‬זוהי המלה וזו גם דעתי"‪.‬‬
‫ניתן ללמוד מהציטוט גם את ההתייחסות והנאמנות האידאולוגית הנאצית הקיצונית והן את מידת הקירבה של גלובוצניק‬
‫להיטלר‪.‬‬
‫ביצוע המדיניות האנטי יהודית‬
‫חלוקת האחריות בתוך המטה של גלובוצניק היתה ברורה‪ .‬תחת גלובוצניק פעלו הפלה‪ ,‬וירט ו‪-‬ויפרן כאשר לכל אחד מהם‬
‫תחומי אחריות מוגדרים‪:‬‬
‫"מברק הפלה"‬
‫ב‪ 11-‬בינואר‪ 1943‬מוציא הרמן יוליוס הפלה‪ ,‬ראש המטה של גלובוצניק‪ ,‬מברק מוצפן (באמצעות מערכת ההצפנה "אניגמה")‬
‫לברלין המסווג "סוד מדינה"‪ .‬עצם קיומה של מכונת אניגמה בלובלין‪ ,‬ההצפנה וסיווג הסודיות של המסמך מעידים הן על‬
‫חשיבותו והן על הרצון להביא את המידע שבו רק למי שמוסמך לקרוא מסמכים בסיווג כזה‪ .‬המסמך הותר לפרסום ע"י הבריטים‬
‫רק בשנת ‪ .2000‬המסמך מפרט נתונים דו שבועיים ומצטברים של הרצח במבצע ריינהרד‪ .‬במסמך זה מופיעים גם נתוני‬
‫השמדה במחנות בלז'ץ‪ ,‬סוביבור‪ ,‬טרבלינקה ומיידאנק‪ .‬על בסיס מברק זה ישנם חוקרים הסבורים כי מחנה מיידאנק היה‬
‫(מבחינת הגרמנים) אחד מן המחנות במבצע ריינהארד‪ .‬להלן תרגום "מברק הפלה"‪:‬‬
‫סוד מדינה ! עבור משרד הביטחון הראשי של הרייך‪ ,‬לידיעתו של אייכמן‪ ,‬ברלין ‪( ...‬המשך קטוע)‪ 13/15 .‬סוד מדינה ! למפקד‬
‫הבכיר של משטרת הביטחון ולידיעתו של היים‪ ,‬קראקוב בנוגע לדיווח אחת לשבועיים על מבצע ריינהארדט‪ .‬מקור‪ :‬מברק רדיו‪.‬‬
‫ההגעות עד ל ‪ T 10335 ,S 515 ,B 0 ,L 12761 ,31.12.42‬סך כולל ‪ . 23611‬המצב‪(...‬רווח) ‪B ,L 24733 ,31.12.42‬‬
‫‪ T 71355, S 101370 ,434508‬סך כולל ‪ .1274166‬מפקד ה ‪ SS‬ומשטרת לובלין‪ ,‬הפלה‪ ,‬שטורמבנפיהרר [רב‪-‬סרן]‪.‬‬
‫ריכוז הנתונים שב"מברק הפלה" ‪ -‬מספרי הנרצחים במחנות מבצע ריינהרד‬
‫מספר האנשים שהגיעו בשבועיים‬
‫שעד ‪ 31‬בדצמבר ‪ 1942‬סה"כ עד ‪ 31‬בדצמבר ‪1942‬‬
‫‪L‬‬
‫לובלין (מיידנק) ‪12,761‬‬
‫‪24,733‬‬
‫‪B‬‬
‫(בלז'ץ) ‪0‬‬
‫‪434,508‬‬
‫‪S‬‬
‫(סוביבור) ‪515‬‬
‫‪101,370‬‬
‫‪T‬‬
‫(טרבלינקה) ‪10,335‬‬
‫‪713,555‬‬
‫(במקור‪ .71.355 :‬כנראה שנפלה טעות וחסרה הספרה ‪ ,5‬לפי סה"כ לשנה זו)‬
‫סה"כ‪23,611 :‬‬
‫‪1,274,166‬‬
‫גירמון מחוז לובלין – גירוש פולנים מאיזור זאמושצ'‬
‫על פי התפיסה הגרמנית‪ ,‬יש לחלק את האוכלוסיה הפולנית ל‪ 4-‬קבוצות‬
‫קבוצה ראשונה‬
‫קבוצה שנייה‬
‫קבוצה שלישית‬
‫מיועדת לשרת את הגרמנים שייושבו ואיזור‬
‫קבוצה רביעית‬
‫מיועדת לגירוש ‪ /‬השמדה‬
‫יישום תכ נית הגירמון של מחוז לובלין (כ"פיילוט" לגירמון הגנרלגוברנאמן כולו) מתחיל באיזור זאמושצ' בסוף ‪ .1942‬הבחירה‬
‫באיזור זה הינה מטעמי נוחות פרקטית ולא מסיבות אידאולוגיות‪ .‬באיזור זה אותרו כ‪ 290-‬כפרים פולניים ללא אוכלוסיה יהודית‪,‬‬
‫ובהם אוכלוסיה של כ‪ 110,000-‬איכרים פולנים ובני משפחותיהם‪ .‬תושבי כפרים אלו גורשו באכזריות למחנות מעבר בזאמושצ'‬
‫(ברחוב קרוכמלנה ‪ 31‬וברחוב לובלסקה) וב‪ ,Zwierzynie -‬ובגירוש זה ניספו כ‪ 10,000-‬פולנים‪ .‬במחנות המעבר מתבצע המיון‬
‫לארבעת הקבוצות‪ ,‬על פי בדיקת התאמה לגזע הארי‪ .‬חלק מהאוכלוסיה הפולנית מועבר לעבודת כפייה במחנות עבודה‪ ,‬וחלק‬
‫להשמדה באושוויץ ובמיידאנק‪ .‬קרוב ל‪ 30,000 -‬ילדים פולנים שנראו מתאימים מבחינה גזעית נלקחו ממשפחותיהם והועברו‬
‫למחנה ילדים ב ‪ Dzierzazna -‬ליד לודז' לבדיקת התאמה נוספת לפני העברתם לגירמון במשפחות גרמניות בתוך הרייך‪.‬‬
‫ילדים שלא נמצאו מתאימים לגירמון הועברו לצריף הילדים באושוויץ‪ ,‬ולאחר מכן הושמדו‪ .‬כ‪ 4,000-‬ילדים מאלו שהועברו‬
‫למשפחות ברייך לא אותרו עד היום‪.‬‬
‫סוף דבר‬
‫ב‪ 4.11.1943-‬משגר גלובוצניק להימלר תיק מסמכים ואליו מצורף מכתב בו הוא מסכם את "מבצע ריינהרד"‬
‫"רייכספיהרר! ב‪ 19.10.1943-‬סיימתי את "מבצע ריינהרד" בגנרלגוברנאמן‪ ,‬שעליו פיקדתי‪ ,‬וחיסלתי את כל המחנות‪ .‬אני‬
‫מרשה לעצמי להגיש לו‪ ,‬רייכספיהרר‪ ,‬את התיק המצורף שבו הדו"ח הסופי‪ .‬הבירורים שלי בלובלין העלו שהגנרלגוברנאמן‪,‬‬
‫בעיקר מחוז לובלין‪ ,‬היה מוקד סכנה מיוחד‪ ,‬ולכן ניסיתי לתפוס את גורמי הסיכון האלה בצורה מוחשית‪ .‬ייתכן שבעתיד יהיה‬
‫כדאי להפנות את תשומת הלב לחיסולה של סכנה זו‪ .‬מן הצד האחר ניסיתי לתאר את הגיוס לעבודה‪ ,‬תיאור שניתן ללמוד ממנו‬
‫לא רק על היקף העבודה שנעשתה‪ ,‬אלא גם שגרמנים מעטים כל כך נדרשו כדי להוציאה לפועל‪ .‬גיוס זה של עובדים גדל במידה‬
‫כזו שהיום מתעניינים בו מפעלי תעשייה מפורסמים‪.‬‬
‫‪ ...‬בביקורו עורר בי הרייספיהרר את התקווה שלאחר סיומה של משימה קשה זו יהיה אפשר להעניק כמה מן הדברים‪ .‬אני‬
‫מבקש מן הרייכספיהרר להודיעני‪ ,‬אם יותר לי להעלות כמה הצעות בנידון‪ )...( .‬אהיה אסיר תודה לו‪ ,‬רייכספיהרר‪ ,‬על החלטה‬
‫חיובית‪ ,‬שכן אשמח לראות את אנשיי מקבלים תגמול על עבודתם הקשה (‪")...‬‬
‫הימלר משיב ל"גלובוס" (כינויו של גלובוצניק) במכתב ב‪30.11.1943-‬‬
‫"גלובס היקר!‬
‫אני מאשר את קבלת מכתבו מ‪ 4.11.43-‬ובו הודעתו על סיומו של מבצע ריינהרד‪ .‬כמו כן אני מודה לו על התיק שנשלח אליי‪.‬‬
‫אני מביע בזאת את תודתי ואת הוקרתי על הישגיו היוצאים מן הכלל ועל תרומתו לעם הגרמני כולו בביצוע מבצע ריינהרד‪.‬‬
‫הייל היטלר"‬
‫גלובוצניק מסיים את תפקידו בלובלין תוך כדי שערוריות כספיות ואחרות והימלר מורה על העברתו לטרייסט‪ .‬בסוף המלחמה‬
‫נתפס על ידי הבריטים ומועמד למשפט אך מצליח להתאבד לפני המשפט‪ .‬לפי גירסה אחרת‪ ,‬גלובוצניק חוסל על ידי חוליית‬
‫נוקמים יהודיים שאיתרה אותו‪.‬‬
‫חלק ב' – סיור אתרים בלובלין‬
‫הזאמק‬
‫הזאמק היה בית סוהר גרמני בו עברו ‪ 40,000‬אסירים פולנים ויהודים‪ .‬לפני נסיגת הגרמנים מלובלין‪ ,‬ביולי ‪ 1944‬מביאים‬
‫הגרמנים לזאמק ‪ 300‬אסירים יהודיים‪ ,‬בעלי מלאכה וניתנת הוראה שלא לגעת בהם לרעה‪ .‬מספר ימים לפני הנסיגה נרצחים‬
‫‪ 300‬אסירים אלו בזאמק‪.‬‬
‫בניגוד למה שחושבים‪ ,‬המטה של גלובוצניק לא היה בזאמק‪.‬‬
‫מלון אירופה‬
‫לפי מדריך בדקר מלון אירופה הוא מלון טוב‪ ,‬יש בו ‪ 70‬חדרים במחיר ‪ 8‬זלוטי לחדר ללילה‪.‬‬
‫במלון אירופה התמקמה מחלקת התעמולה של גבלס‪ .‬גבלס משגר יחידת תעמולה ללובלין מכיוון שלובלין אמורה להיות עיר‬
‫שמאכלסת אלפי גרמנים "פולקסדוייטשה" ולפיכך יש צורך במחלקת תעמולה בעיר‪.‬‬
‫מלון גרנד‬
‫שימש כ"דוייטשר האוס" – מועדון קצינים גרמני‬
‫מבנה מול ה"דוייטשה האוס"‬
‫סניף הרייכסבנק בו הופקדו מטילי זהב ומטבע חוץ שנשדדו מקורבנות מבצע ריינהארד‪.‬‬
‫מטה אקציון ריינהרד‬
‫כיום חלק מהאוניברסיטה של לובלין‬
‫‪Court House‬‬
‫בית המשפט המחוזי‪ .‬בבית משפט זה החל להעיד ב‪ 1945-‬חיים הירשמן‪ ,‬ניצול מבלז'ץ‪ ,‬בפני ועדת חקירה פולנית‪ .‬הירשמן‬
‫היה בזונדר קומנדו ועם סגירת מחנה בלז'ץ נשלח עם כל האסירים שנותרו במחנה לסוביבור‪ .‬בדרך קפץ מהרכבת וכך ניצל‪.‬‬
‫לאחר שברח הגיע ללובלין שם שרד עד נסיגת הגרמנים‪ .‬לאחר תחילת עדותו נרצח על ידי פולני אנטישמי‪ .‬אשתו ביקשה‬
‫להמשיך את עדותו מתוך מה ששמעה ממנו וועדת החקירה קיבלה את בקשתה‪.‬‬
‫מחנה שדה התעופה ומחנה מגרש הספורט (לא מסומנים במפה המצורפת)‬
‫מחנות עבודה אליהם הגיע הרכוש שנשדד מקרבנות מבצע ריינהרד לצורך ניקוי‪ ,‬חיטוי‪ ,‬תיקון ואריזה‪ ,‬לפני שנשלח אל הרייך‪.‬‬