חוברת התקצירים - אתר מורי הפיזיקה

Transcription

‫‪1‬‬
‫מורים ובאי כנס יקרים‪,‬‬
‫האירוע הנוכחי ממשיך את מסורת הכנסים של מורי הפיזיקה‪ ,‬המתקיימים מידי‬
‫שנה תוך שיתוף פעולה הדוק בין הפיקוח על הוראת הפיזיקה לבין המרכז הארצי‬
‫למורי הפיזיקה‪.‬‬
‫מרכיב ההערכה הבית ספרית שהוכנס החל מהשנה (‪ 03%‬מהחומר) מיועד‬
‫להרחיב את מגוון הפעילויות שתלמידים מבצעים אל מעבר ל"שאלות בגרות"‪.‬‬
‫עיקרו של הכנס יעסוק במרכיב זה של "הלמידה המשמעותית" ולכן הכנס נקרא‬
‫"‪ 03‬הלכה למעשה"‪.‬‬
‫בפתיחת הכנס נשמע הרצאה לזכרו של פרופ' עמוס דה‪-‬שליט‪ ,‬מפי פרופ' ישראל‬
‫בן יוסף‪ .‬לאחר ההרצאה‪ ,‬תעניק פרופ' בת שבע אלון‪ ,‬פרס למורה המצטיין‪,‬‬
‫ברכות לזוכה‪.‬‬
‫לאחר הטקס יתקיימו סדנאות מקבילות בהם מורים יציגו פעילויות המתאימות‬
‫להערכה הבית ספרית‪ ,‬כגון‪ :‬צילום והסבר של תופעות בחצר בית הספר‪ ,‬פעילויות‬
‫חקר מודרך וחקר פתוח‪ ,‬פרויקטים ועוד‪.‬‬
‫לאחר הסדנאות יתקיימו שתי פעילויות הדנות בעקרונות המנחים את הנושאים‬
‫שהציגו המורים‪ .‬האחת היא הרצאה של פרופ' מרים בן‪-‬פרץ‪ ,‬כלת פרס ישראל‪,‬‬
‫בנושא הערכה חלופית בזיקה למטרות ההוראה‪ .‬השנייה היא פאנל מומחים‪,‬‬
‫בהנחיתה של פרופ' עידית ירושלמי‪ ,‬שידון בשאלות הנוגעות להערכה חלופית‪,‬‬
‫כגון‪ :‬אילו היבטים החשובים במיוחד ל"למידה משמעותית" מזמנות הפעילויות?‬
‫מה האתגרים שמציב השילוב של פעילויות אלו בהוראה‪ ,‬וכיצד ניתן להתמודד‬
‫עימם? מה תפקידה של ההערכה בפעילויות אלו‪ ,‬וכיצד ראוי לבצעה? באיזה אופן‬
‫מרכיב ה‪ "03%"-‬הייעודי מעודד פעילויות אלו בכיתת הפיזיקה? בפאנל יתארחו‬
‫ד"ר דורותי לנגלי‪ ,‬ד"ר זהורית קאפח‪ ,‬ד"ר שולי קפון ומר אלי שלו‪.‬‬
‫כבכל שנה‪ ,‬שיחת המפמ"ר תעסוק בהיבטים מהותיים הנוגעים להוראת הפיזיקה‬
‫ותוכנית הלימודים בחטיבה העליונה‪ ,‬ובפרט‪ ,‬בשינויים שחלו בעקבות הפעלת‬
‫התוכנית ל"למידה משמעותית"‪.‬‬
‫אנו מקווים שהכנס יהיה מעניין‪ ,‬מהנה ויעשיר את המורים המלמדים פיזיקה‪.‬‬
‫ד"ר צביקה אריכא‬
‫מפמ"ר פיזיקה‬
‫ד"ר אסתר בגנו‬
‫ראש המרכז הארצי למורי הפיזיקה‬
‫הכנס השנתי הארצי של מורי הפיזיקה‪ ,‬תשע"ה‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫ועדת הכנס ‪5 ..........................................................................................‬‬
‫תכנית הכנס ‪6 ..........................................................................................‬‬
‫תקצירי סדנאות‬
‫פרויקט אנימציה ‪8 ....................................................................................‬‬
‫תחרות צילום פיזיקה כחלק מהערכה בכיתות יוד הטרוגניות‪03 ............................‬‬
‫מיני‪-‬מחקרים באופטיקה ‪06 ..........................................................................‬‬
‫ערכות לניסויי בית באופטיקה ובמכניקה ‪01 .....................................................‬‬
‫שומעים את הפיסיקה ‪01 ..............................................................................‬‬
‫למידה מבוססת פרויקטים ‪20 ........................................................................‬‬
‫הצגת מחקר הכוסות המזמרות – תהודה בכוסות יין ‪20 .......................................‬‬
‫'נקודת ארכימדס' – בית המדרש למורים חוקרים יוצרים במרכז אחר"ת ‪22 ..........‬‬
‫שמש אדומה – פעילות לכיתת פיזיקה ‪26 .......................................................‬‬
‫ניתוח מתמטי של סרטון וידאו ללימוד נושא וקטורים ‪21 ....................................‬‬
‫פיזיקה ורפואה‪ -‬הרצאות ‪ +‬סיור כיתתי במרכז רפואי ‪03 ...................................‬‬
‫פעילויות לעידוד מיומנות למידה מטעויות באופטיקה גאומטרית וגלים ‪02 .............‬‬
‫סדנה בנושא קרינה וצילום ‪00 ................................................................ IR‬‬
‫תנועת קלעים (תנועה בליסטית)‪ ,‬ניסוי גילוי ‪02 ...............................................‬‬
‫שאלת חקר באופטיקה – צילום מרחבי‪ :‬שימוש בשאלות חקר במהלך השוטף של‬
‫ההוראה ‪05 ..............................................................................................‬‬
‫הקשת הרחבה של הוראת הפיזיקה ‪01 ...........................................................‬‬
‫‪2‬‬
‫בין מודל לניסוי ‪01 ....................................................................................‬‬
‫יחידת לימוד מתוקשבת ואינטראקטיבית באופטיקה גאומטרית ‪23 ........................‬‬
‫פרויקט בקרינה וחומר הקיטוב באור חוק מאלוס ויישומים של התופעה בצילום יחידת‬
‫לימוד להערכה חלופית ‪20 ..........................................................................‬‬
‫שימוש בטלפון חכם להנעת למידה ‪22 ...........................................................‬‬
‫כנס "האור והחלל" ‪22 ...............................................................................‬‬
‫עריכה‪ :‬מרינה ארמיאץ‪ ,‬יוכבד ברסטל‬
‫‪5‬‬
‫ועדת הכנס‬
‫פרופ' בת שבע אלון‬
‫ראש המחלקה להוראת המדעים‪ ,‬מכון ויצמן למדע‬
‫ד"ר אסתר בגנו‬
‫ראש המרכז הארצי למורי הפיזיקה‬
‫ד"ר צבי אריכא‬
‫מפמ"ר פיזיקה‪ ,‬משרד החינוך‬
‫יוכבד ברסטל‬
‫המרכז הארצי למורי הפיזיקה‬
‫ד"ר חוסאם דיאב‬
‫מפקח הוראת המדעים במגזר הערבי‪ ,‬משרד החינוך‬
‫אירינה ויסמן‬
‫משרד החינוך‪ ,‬הפיקוח על הוראת הפיזיקה‪ ,‬המרכז‬
‫הארצי למורי הפיזיקה‬
‫פרופ' עידית ירושלמי‬
‫המחלקה להוראת המדעים‪ ,‬מכון ויצמן למדע‬
‫מיכאל סבין‬
‫משרד החינוך‪ ,‬הפיקוח על הוראת הפיזיקה ‪ ,‬המרכז‬
‫הארצי למורי הפיזיקה‬
‫‪6‬‬
‫תכנית הכנס‬
‫‪9:30-9:00‬‬
‫הרשמה‪ ,‬התכנסות וכיבוד קל‪ ,‬תצוגת ציוד לימודי וספרי‬
‫לימוד‬
‫ברכות‬
‫ד"ר אסתר בגנו‪ ,‬ראש המרכז הארצי למורי הפיזיקה‪.‬‬
‫ד"ר צביקה אריכא‪ ,‬מפמ"ר פיזיקה ‪,‬משרד החינוך‪.‬‬
‫פרופ' אשל בן יעקב‪ ,‬יו"ר ועדת המקצוע בפיזיקה‪ ,‬ביה"ס‬
‫לפיזיקה ואסטרונומיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫‪10:30-9:45‬‬
‫הרצאה לזכרו של פרופ' עמוס דה‪-‬שליט‬
‫פרופ' ישראל בר‪-‬יוסף ‪,‬דיקאן חינוך וסגן נשיא לפיתוח‬
‫משאבים‪ ,‬המחלקה לפיזיקה של חומר מעובה ‪,‬מכון ויצמן‬
‫למדע‬
‫‪11:00-10:30‬‬
‫טקס הענקת פרס עמוס דה‪-‬שליט למורה מצטיין‬
‫מנחה‪ :‬פרופ' בת שבע אלון‪ ,‬ראש המחלקה להוראת המדעים‪,‬‬
‫מכון ויצמן למדע‪.‬‬
‫‪11:10-11:00‬‬
‫"לקראת הסדנאות"‬
‫פרופ' עידית ירושלמי‪ ,‬המחלקה להוראת המדעים ‪,‬מכון ויצמן‬
‫למדע‪.‬‬
‫‪11:30-11:10‬‬
‫כיבוד קל‪ ,‬תצוגת ציוד לימודי וספרי לימוד‬
‫‪12:30-11:30‬‬
‫סדנאות "‪ - 30‬הלכה למעשה"‬
‫מושבים מקבילים‪ ,‬סבב ראשון‪.‬‬
‫‪12:40-12:30‬‬
‫מעבר בין חדרי הסדנאות‬
‫‪13:40-12:40‬‬
‫סדנאות "‪ - 30‬הלכה למעשה"‬
‫מושבים מקבילים‪ ,‬סבב שני‪.‬‬
‫‪14:40-13:40‬‬
‫ארוחת צהרים‪ ,‬תצוגת ציוד לימודי וספרי לימוד‬
‫‪15:30-14:45‬‬
‫בין הערכה חלופית למטרות ההוראה‬
‫פרופ' מרים בן פרץ‪ ,‬כלת פרס ישראל לחקר החינוך‪ ,‬בית‬
‫הספר לחינוך‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫‪9:45-9:30‬‬
‫‪7‬‬
‫‪16:00-15:30‬‬
‫"בעקבות הסדנאות"‬
‫פאנל בהשתתפות‪:‬‬
‫ד"ר זהורית קאפח‪ ,‬תיכון אלון‪ ,‬רמת השרון ותיכון מטרווסט‪,‬‬
‫רעננה‪.‬‬
‫ד"ר דורותי לנגלי‪ ,‬גימנסיה ריאלית‪ ,‬ראשל"צ‪ ,‬מכון טכנולוגי‬
‫חולון‪ ,‬מכון דוידסון לחינוך מדעי‪.‬‬
‫ד"ר שולמית קפון‪ ,‬המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה‪ ,‬הטכניון‪.‬‬
‫אלי שלו‪ ,‬חמד"ע רחובות נס‪-‬ציונה והתיכון ליד האוניברסיטה‬
‫העברית‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫מנחה‪ :‬פרופ' עידית ירושלמי‪ ,‬המחלקה להוראת המדעים‪,‬‬
‫מכון ויצמן למדע‪.‬‬
‫‪16:45-16:00‬‬
‫הדלקת נרות חנוכה‬
‫שיחת מפמ"ר‬
‫ד"ר צביקה אריכא‪ ,‬מפמ"ר פיזיקה‪ ,‬משרד החינוך‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫פרויקט אנימציה‬
‫ילנה סימון‬
‫‪[email protected]‬‬
‫חמד"ע‪ ,‬מרכז לחינוך מדעי בתל אביב‬
‫פרויקט האנימציה נעשה כפעילות סיכום ללימוד קינמאטיקה בכיתה יוד‪ .‬הפרויקט‬
‫נעשה על ידי ‪ 3‬מורים ב ‪ 3‬כיתות בקבוצות של ‪ 2-4‬תלמידים‪ .‬לרשות התלמידים‬
‫עמדו ‪ :‬מצלמה על חצובה‪ ,‬מחשב אישי ובו תכנת "‪ ”Excel‬ותכנה" ‪"movie‬‬
‫‪ . maker‬התלמידים התבקשו ליצור סרטון אנימציה באורך ‪ 3-4‬שניות שמתאר‬
‫תנועה של גוף אחד או שנים לפי תכנון מראש‪ .‬דרגת הקושי של התנועה השתנתה‬
‫מקבוצה לקבוצה ‪ -‬החל מתנועה על קו ישר של גוף אחד וכלה בתנועת שני גופים‬
‫במישור כולל מפגש מתוכנן‪ .‬כל מורה שביצע את הפעילות בכיתתו‪ ,‬התאים את‬
‫רמת הקושי של המשימה לרמת התלמידים‪ .‬התלמידים הכירו את אילוצי‬
‫המשימה‪ :‬כדי לקבל איכות סבירה של סרט אנימציה נדרשים כ‪ 22‬צילומים‬
‫בשנייה‪ ,‬אורך המסלול שבו נעים גפים מצולמים צריך להיות בערך ‪ 3.3‬מטר‪.‬‬
‫הפעילות הכילה מספר שלבים‪ ,‬השלב הראשון – תכנון התנועה‪ ,‬בו‬
‫התלמידים החליטו איזו תנועה הם רוצים ליצור‪ .‬השלב השני – הצגת תנועה‬
‫באמצעות גרף מהירות – זמן‪ ,‬בו התלמידים היו צריכים לסרטט גרף ידני של‬
‫מהירות –זמן שמתאר את כל שלבי התנועה‪.‬‬
‫השלב השלישי – חישוב בו‬
‫התבקשו התלמידים לחשב את מקומות הגוף בפרקי זמן של ‪ , 0.04s‬באמצעות‬
‫תכנת "‪ "Excel‬ותצוגה גרפית של המהירות‪ .‬בשלב זה התמודדו התלמידים עם‬
‫קושי בלהתאים את רעיון התנועה שלהם‪ ,‬לאילוצי המצב הנתון‪ .‬ביצוע שלב זה‬
‫דרש מהתלמידים לתאר כל קטע של תנועה בנוסחא הרלוונטית‪ ,‬לצורך הפעלת‬
‫חישוב ממוחשב‪ .‬השלב הרביעי – צילום‪ ,‬בו צילמו התלמידים את הגופים הקטנים‬
‫שבחרו בהם ליצירת האנימציה‪ .‬הם הזיזו את הגופים מתמונה לתמונה לפי‬
‫המקומות המחושבים מהשלב הקודם‪ .‬השלב האחרון – העריכה של סרטון בתכנת‬
‫"‪ ."movie maker‬בשל זה יכלו התלמידים להתייחס להיבטים אסטטיים ולהביע‬
‫חוש הומור‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫המורים ליוו את כל התהליך ובדקו שכל שלב ושלב נעשה לאחר סיום מוצלח של‬
‫השלב הקודם‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫הערכה נעשתה לפי הקריטריונים הבאים ‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫הפקת סרטון לפי הדרישות‬
‫‪-‬‬
‫הצגת גרפי מהירות וטבלאות החישוב התואמות את הסרטון‬
‫‪-‬‬
‫דרגת הקושי של התנועה‬
‫‪-‬‬
‫אסטטיות וחוש הומור בסרטון האנימציה‪.‬‬
‫‪03‬‬
‫תחרות צילום פיזיקה כחלק מהערכה בכיתות יוד הטרוגניות‬
‫סמדר לוי ‪,‬בוריס באם ‪,‬עופר זיטמן ‪,‬אורן גילת‬
‫תיכון הדרים ‪,‬הוד השרון‬
‫משך הזמן הנדרש מהתלמיד בבית‪ 3-5 :‬שעות‬
‫משך הזמן שהפעילות אורכת בכיתה‪ 5-10 :‬דקות לכל זוג‬
‫רצף במהלך ההוראה‪ :‬ללא תלות בחומר הלימוד‬
‫דרישות מוקדמות‪ :‬מיומנויות צילום בסיסיות ‪,‬מיומנויות חיפוש מידע ויכולת‬
‫תמצות וסיכום‬
‫מטרת פעילות זו לחשוף את תלמידי כיתות יוד שעדיין לא בחרו במגמה ליופי‬
‫ולרלוונטיות של מקצוע הפיזיקה תוך השתתפות בתחרות נושאת פרסים ‪.‬הפעילות‬
‫מעבירה מסר חשוב ‪:‬הפיזיקה מצויה מסביב‪ ,‬בכל מקום ‪,‬צריך רק ללמוד להתבונן‬
‫ולחפש ‪.‬בנוסף מאפשרת הפעילות לתלמידים המתקשים במקצוע להיות מוערכים‬
‫בדרך אחרת ולא על ידי מבחן‪.‬‬
‫חומרי עזר נדרשים‪ :‬הפעילות נעשית על ידי התלמידים בבית ‪.‬לצורך הצגת‬
‫התמונות נחוץ מקום בבית הספר בו ניתן לתלות את התמונות להצגה ‪,‬כגון על‬
‫הקיר במסדרון הכניסה לבי"ס או בסמוך למעבדה‪ .‬בכיתות רצוי להציג בעזרת‬
‫מקרן ומחשב‪.‬‬
‫מהלך הפעילות‪ :‬הפעילות היא פעילות לכל תלמידי כיתות י 'המתקיימת בבית‬
‫הספר בכל שנה במהלך המחצית הראשונה ‪.‬כחודש וחצי לאחר תחילת הלימודים‬
‫מקבלים התלמידים את הגדרת המשימה‪ :‬עליהם לצלם תופעה פיזיקלית בצורה‬
‫מעניינת ואסתטית ‪,‬ולסכם ולכתוב לה הסבר תוך שימוש במושגים וברעיונות‬
‫בפיזיקה( בהיקף של עד עמוד ‪).‬לאחר ההגשה ‪,‬מעריך כל מורה את העבודות‬
‫שהתקבלו מכיתתו על פי מחוון ומאפשר לתלמידים לתקן את ההסבר שנתנו לפני‬
‫הצגת העבודות במסדרונות בית הספר‪.‬‬
‫לאחר שהסתיימה ההערכה על ידי מורי הכיתות מוצגות כל התמונות בתערוכה‬
‫במסדרונות בית הספר וחבר השופטים והתלמידים בוחרים בשלוש תמונות זוכות‬
‫בתחרות ‪.‬הציון שמתקבל מהערכת המורים מהווה כ ‪ 10%-‬מציון המחצית של כל‬
‫‪11‬‬
‫תלמידי השכבה ‪.‬ההשתתפות בתחרות עצמה אינה חובה והבחירה בתמונות‬
‫הזוכות נעשית ללא קשר לציון שניתן על ידי המורה ‪.‬בבחירת התמונות הזוכות‬
‫מושם דגש על מרכזיות התופעה הפיזיקלית ‪,‬הדיוק בהסבר ‪,‬איכות התמונה‬
‫ומקוריות ‪.‬בנוסף להצגה בתערוכה מומלץ שהתלמידים יציגו את עבודתם בפני‬
‫חבריהם בכיתות‪.‬‬
‫מחוון למתן ציון לתמונות שהוגשו במסגרת תחרות הצילום השנתית‬
‫הערה ‪:‬הציון הניתן על פי מחוון זה הינו חלק מציון המחצית של כל תלמיד ואינו‬
‫מהווה חלק מהשיפוט בתחרות‪.‬‬
‫תחום‬
‫הערכה‪/‬רמת‬
‫ביצוע‬
‫‪%‬‬
‫מלא ‪311%‬‬
‫חלקי ‪70%‬‬
‫חסר ‪31%‬‬
‫דרישת סף‪ :‬עמידה מלאה במפרט הטכני של התחרות כפי שהוצג בדף ההנחיות‬
‫ובכלל זה‪ :‬גודל התמונה‪ ,‬איכות ההדפסה‪ ,‬למינציה‪ ,‬אורך ההסבר וחתימה על‬
‫התחייבות בנושא מקוריות התמונה‪.‬‬
‫מקוריות‬
‫התופעה‬
‫הפיזיקלית‬
‫ודרך הצגתה‬
‫‪32‬‬
‫הקומפוזיציה‬
‫‪22‬‬
‫התופעה המוצגת‬
‫בתמונה היא‬
‫מקורית כך שאינה‬
‫נכללת בחומר‬
‫הלימוד ואינה‬
‫מצולמת‬
‫התופעה המוצגת‬
‫היא שגרתית‬
‫ומוכרת והיא‬
‫מוצגת בדרך שונה‬
‫מהרגיל אך‬
‫לייחודית‪.‬‬
‫לרוב או שנבחרה‬
‫תופעה שגרתית‬
‫והצגתה נעשתה‬
‫בדרך מקורית‪.‬‬
‫הדרך בה צולם‬
‫הנושא היא מקורית‬
‫ומעניינת מבחינה‬
‫אמנותי‪ .‬התמונה‬
‫מעבירה את המסר‬
‫שבעבודה ואינה‬
‫דורשת הסבר מילולי‬
‫התופעה‬
‫המוצגת‬
‫מיוצגת‬
‫בתמונות‬
‫רבות באותה‬
‫דרך בה‬
‫היא מוצגת‬
‫בתמונה‪.‬‬
‫תמונה שניכר בה‬
‫שנעשתה‬
‫מתוך תשומת לב‬
‫אך המסר בה אינו‬
‫ברור ודורש הסבר‬
‫נוסף או‬
‫שהקומפוזיציה‬
‫תמונה בה‬
‫הנושא אינו‬
‫ברור או‬
‫תמונה‬
‫שהנושא אינו‬
‫מרכזי בה‬
‫‪02‬‬
‫תחום‬
‫ביצוע‬
‫‪%‬‬
‫זיהוי תופעות‬
‫פיזיקליות‬
‫‪32‬‬
‫הסבר‬
‫התופעות‬
‫הפיזיקליות‬
‫‪32‬‬
‫מלא ‪311%‬‬
‫חלקי ‪70%‬‬
‫חסר ‪31%‬‬
‫נוסף‪.‬‬
‫שגורה‪.‬‬
‫וכו‪.‬‬
‫זיהוי של תופעה‬
‫פיזיקלית‬
‫זיהוי של תופעה‬
‫ראשית אחת לפחות‬
‫בתמונה ותופעה‬
‫פיזיקלית משנית‬
‫אחת לפחות‪.‬‬
‫ראשית אחת בלבד‬
‫או זיהוי‬
‫לא נעשה‬
‫זיהוי בכלל‬
‫של‬
‫שגוי של תופעה‬
‫ראשית וזיהוי‬
‫תופעה משנית‬
‫אחת לפחות או‬
‫זיהוי של מספר‬
‫תופעה‬
‫פיזיקלית או‬
‫זיהוי שגוי‬
‫לחלוטין של‬
‫התופעה‬
‫הפיזיקלית‪.‬‬
‫תופעות פיזיקליות‬
‫משניות ללא‬
‫זיהוי תופעה‬
‫ראשית‪.‬‬
‫הסבר פיזיקלי הגיוני‬
‫ומלא לתופעה‬
‫הראשית המתוארת‬
‫בתמונה ‪,‬המבוסס‬
‫על מושגים‬
‫ועקרונות בפיזיקה‬
‫ושימוש מדויק בהם ‪,‬‬
‫המנוסח בקצרה‬
‫ועושה שימוש מועט‬
‫בנימוקים ונוסחאות‬
‫מתמטיים‪.‬‬
‫הסבר פיזיקלי‬
‫חלקי לתופעה‬
‫הראשית או הסבר‬
‫המשתמש‬
‫במושגים ועקרונות‬
‫פיזיקליים‬
‫מתאימים אך אינו‬
‫מקשר אותם‬
‫נכונה למצולם‬
‫בתמונה או‬
‫הסבר המנוסח‬
‫באמצעים‬
‫מתמטיים רבים‬
‫שאינם נהירים‬
‫אין הסבר‪,‬‬
‫ההסבר אינו‬
‫קשור‬
‫לתופעה‪,‬‬
‫ההסבר חוזר‬
‫על הנראה‬
‫בתמונה מבלי‬
‫להסבירו‪,‬‬
‫ההסבר‬
‫מועתק‬
‫במלואו‬
‫ממקור‬
‫כלשהו‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫תחום‬
‫ביצוע‬
‫מלא ‪311%‬‬
‫‪%‬‬
‫חלקי ‪70%‬‬
‫חסר ‪31%‬‬
‫לקהל שאינו בקיא‬
‫בפיזיקה‪.‬‬
‫מקוריות‬
‫הכותרת‬
‫‪2‬‬
‫הכותרת מקורית‬
‫ומעניינת המזמינה‬
‫לעיין בתמונה‬
‫ובהסבר ומתארת‬
‫בצורה מתומצתת‬
‫את המוצג בתמונה‬
‫ואת העיקרון‬
‫הפיזיקלי‬
‫שמאחוריה‪.‬‬
‫הגשה בזמן‬
‫‪2‬‬
‫העבודה הוגשה‬
‫בזמן‪.‬‬
‫התרשמות‬
‫כללית‬
‫‪31‬‬
‫הצגת‬
‫התמונה בפני‬
‫הכיתה‬
‫‪31‬‬
‫סה"כ‬
‫‪311‬‬
‫כותרת שגורה או‬
‫כותרת המתארת‬
‫את המוצג בתמונה‬
‫מבלי להתייחס‬
‫לתופעה‬
‫אין כותרת‪.‬‬
‫הפיזיקלית או‬
‫שהיא עושה זאת‬
‫באריכות רבה‪.‬‬
‫עד שבוע אחור‬
‫ובאישור המורה‬
‫האחראי‪.‬‬
‫העבודה‬
‫הוגשה‬
‫באיחור של‬
‫למעלה‬
‫משבוע או‬
‫הוגשה‬
‫באחור של‬
‫שבוע ללא‬
‫אישור‬
‫המורה‪.‬‬
‫הצגה קצרה‬
‫ותמציתית (עד‬
‫‪4‬דקות) הכוללת‬
‫הסבר על נסיבות‬
‫צילום התמונה ושל‬
‫התופעה הפיזיקלית‬
‫העיקרית המתוארת‬
‫בה‪.‬‬
‫הצגה חלקית או‬
‫ארוכה מדי‪.‬‬
‫(מעבר ‪ 5‬דקות(‪.‬‬
‫‪02‬‬
‫הנחיות למשתתפי תחרות הצילום ‪5102‬‬
‫הפיזיקה מצויה מסביבנו בכל מקום‪.‬‬
‫צוות הפיזיקה של בית הספר מזמין אתכם להתבונן בה ולתעד אותה בעזרת צילום‬
‫תמונות המתארות תופעות הקשורות לפיזיקה – תופעות טבעיות‪ ,‬אירועים באיי‬
‫היומיום או מצבים יזומים‪.‬‬
‫עליכם לצלם תופעה פיזיקלית שתבארו ולספק לה הסבר מדעי בהיקף של עמוד‪.‬‬
‫השיפוט בתחרות מבוסס על מרכזיות התופעה הפיזיקלית בתמונה‪ ,‬מקוריות‬
‫בבחירת התופעה‬
‫הפיזיקלית ונושא הצילום‪ ,‬איכות התמונה‪ ,‬ומידת הדיוק בהסבר המדעי לתופעה‪.‬‬
‫אבר השופטים של התחרות יורכב‪ ,‬מצלם מקצועי‪ ,‬ממורי הפיזיקה בבית הספר‪,‬‬
‫תלמידים ונציג הנהלת בית הספר‪.‬‬
‫לצלמי התמונות הזוכות בתחרות יוענקו פרסים!‬
‫בנוסף יעריך כל מורה את התמונות של התלמידים בכיתתו ויעניק להם ציון שאינו‬
‫תלוי בתוצאות התחרות‪.‬‬
‫את התמונות כולל ההסבר המצורף יש להגיש עד תאריך _______________‬
‫את ההגשה יש לעשות בזוגות בלבד (לא יחידים ולא שלשות)‪ .‬ניתן ליצור זוגות‬
‫מכיתות שונות‪.‬‬
‫על מנת להשתתף בתחרות עליכם להגיש לתאריך הנקוב‪:‬‬
‫‪ .3‬תמונה מודפסת על נייר צילום בגודל ‪ A4‬ובציפוי למינציה‪ .‬אין להגיש‬
‫תמונות שהודפסו במדפסת ביתית‪.‬‬
‫‪ .2‬הסבר לתופעה באורך שלא יעלה על עמוד המודפס על דף לבן וללא‬
‫למינציה‪ .‬הקפידו לרשום בדף ההסבר באופן בולט את שמכם ואת הכיתה‬
‫בה אתם לומדים‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪ .3‬עליכם לחתום במעבדה או אצל המורה על התחייבות שהתמונה‬
‫שהגשתם היא פרי עבודתכם המקורית‪.‬‬
‫‪ .4‬לשלוח במייל את התמונה וההסבר כקובץ‪ .‬בנושא הודעת המייל ובשם‬
‫הקובץ יש לציין את שם שני המגישים ואת כיתות הלימוד שלהם‪.‬‬
‫עבודה מהנה ובהצלחה לכולם!‬
‫מצוות פיזיקה של תיכון הדרים‬
‫‪06‬‬
‫מיני‪-‬מחקרים באופטיקה‬
‫אבי מרזל‬
‫בי"ס "פלך"; בי"ס "הרטמן"‬
‫בתוכנית‪ ,‬תלמידי כתה י' מתנסים בקבוצות של שניים‪ -‬שלושה תלמידים בחקר‬
‫סגור ולאחריו חקר פתוח בנושאים הקשורים באור‪ .‬בחלק הראשון‪ ,‬החקר הסגור‪,‬‬
‫הם עובדים לפי דפי עבודה‪ ,‬המגדירים את שאלת החקר‪ ,‬אופן הביצוע ואופן ניתוח‬
‫הנתונים‪ .‬בחלק השני‪ ,‬החקר הפתוח‪ ,‬התלמידים בוחרים בעצמם שאלת חקר‪,‬‬
‫הקשורה לנושא אותו הם חקרו (ישירות או בעקיפין)‪ .‬לאחר מכן התלמידים מציגים‬
‫בפני המליאה את עבודותיהם ואף נדרשים לחבר שאלה לשעורי הבית‪ ,‬עליה‬
‫עונים שאר התלמידים‪ .‬לסיכום‪ ,‬כל תלמיד כותב עבודה אישית‪.‬‬
‫במהלך התוכנית‪ ,‬התלמידים הופכים מצרכני ידע ליצרני ידע בזעיר אנפין‪ .‬הם‬
‫עוסקים בתכנים המופיעים הן בתוכנית הלימודים והן בתכנים שמעבר לה‪ .‬הם‬
‫נדרשים לפתח מיומנויות עבודה במעבדה (כולל שימוש במעבדה ממוחשבת‬
‫דוגמת ‪ ,)Datastudio‬לפתח יכולת שימוש בתוכנות מחשב (‪,)Office, Tracker‬‬
‫לפתח יכולות עבודה בצוות‪ ,‬לאסוף ולעבד מידע (מספרים‪ ,‬מהמרשתת ועוד)‪,‬‬
‫לפתור בעיות‪ ,‬לפתח מיומנויות של הצגת הידע ועוד‪.‬‬
‫התלמידים מקבלים הערכה מעצבת בעל פה במהלך העבודה בכיתה ולאחר‬
‫ההצגה למליאה‪ ,‬הערכה מעצבת בכתב עבור העבודה האישית וכן ציון מספרי‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הם גם מקבלים הערכה מילולית וציון מספרי על התשובות לשאלות שעורי‬
‫הבית‪.‬‬
‫התוכנית מהווה התנסות בחקר "אמיתי" ומעודדת בעלות של התלמידים על הידע‬
‫אותו הם רוכשים‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫ערכות לניסויי בית באופטיקה ובמכניקה‬
‫אורלי שטטינר‬
‫התיכון הווירטואלי‪ ,‬המרכז לטכנולוגיה חינוכית‬
‫התיכון הווירטואלי הוא מיזם משותף של מט"ח‪ ,‬קרן טראמפ ומשרד החינוך‪,‬‬
‫שמטרתו להעלות את מספר התלמידים הלומדים ומצליחים במתמטיקה ובפיזיקה‬
‫ברמת ‪ 2‬יח"ל‪.‬‬
‫במסגרת זו פותחו ‪ 3‬ערכות מעבדה‪ :‬אופטיקה‪ ,‬מכניקה וחשמל‪ .‬ערכות אלו‬
‫מחולקות לבתי הספר עבור התלמידים והן משמשות לביצוע של ‪ 31‬ניסויי חובה‬
‫)ומספר ניסויי רשות נוספים(‪ ,‬אותם מבצעים התלמידים במהלך לימודיהם‪,‬‬
‫בכיתות י י"ב‪ .‬הערכות מלוות בתדריכי מעבדה מפורטים ומתוקשבים וכן בסרטוני‬
‫הדגמה‪.‬‬
‫בסיום שנת הלימודים הקרובה ייבחנו תלמידי י"ב בבחינת המעבדה על הניסויים‬
‫אותם ביצעו באמצעות הערכות‪.‬‬
‫רצף במהלך ההוראה‪ :‬הניסויים משתלבים ברצף ההוראה במהלך כל לימודי‬
‫הפיזיקה בתיכון‪.‬‬
‫דרישות מוקדמות‪ :‬מיומנויות אקסל‪ ,‬היכרות עם תוכנת גאוגברה‪.‬‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪ .3‬בתחום התוכן‪ :‬התלמידים ילמדו לבצע ניסויים בתחומי התוכן הנלמדים‬
‫(אופטיקה‪ :‬חוק סנל‪ ,‬עדשות‪ .‬מכניקה‪ :‬תנועה קצובה‪ ,‬זריקה אופקית‪,‬‬
‫שימור תנע במישור‪ .‬אלקטרומגנטיות‪ :‬כא"מ ומתח הדקים‪ ,‬גלוונומטר‬
‫טנגנטי‪ ,‬פרמטרים המשפיעים על מוליכות)‪ .‬התלמידים ישערו השערות‪,‬‬
‫יחברו את מערכי הניסוי‪ ,‬ישנו פרמטרים שונים וימדדו אחרים‪ ,‬ינהלו‬
‫רישום מסודר של תוצאות המדידות )בטבלאות ובגרפים( וינתחו אותם‪,‬‬
‫‪08‬‬
‫תוך התייחסות מעמיקה לנושא שגיאות מדידה‪ ,‬יעמיקו בנושא דרך‬
‫שאלות חשיבה מעבר להיקף החומר הנלמד בכיתה‪.‬‬
‫‪ .2‬בתחום החוויתי‪ :‬התלמידים יכירו את הנושאים הנלמדים בתכנית‬
‫הלימודים באופן חווייתי‪ ,‬דרך התנסות חושית ועבודה בקבוצות‪ ,‬באופן‬
‫שיקרב אותם לפיזיקה ויעצים את חוויית הלמידה‪ .‬עבור תלמידי התיכון‬
‫הווירטואלי חוויה זו חשובה במיוחד לאור הלימוד המתמשך באמצעות‬
‫המחשב ולנוכח היעדר כיתות מעבדה מסודרות ומצוידות בתחומי בתי‬
‫הספר שלהם‪.‬‬
‫‪ .3‬בתחום דרכי למידה ועבודה‪ :‬במהלך שנות הלימוד של התלמידים בתיכון‬
‫הווירטואלי מתקיימים לפחות שני מפגשים עם התלמידים פנים אל פנים‪.‬‬
‫במהלך המפגשים הללו מושג דגש על מיומנויות חקר וניסוי‪ ,‬והמורים‬
‫מבצעים חלק מהניסויים ביחד עם התלמידים וכן מנחים אותם בביצוע‬
‫הניסויים האחרים‪ .‬הניסויים מתבצעים בליווי של סרטוני הדגמה ותדריכים‬
‫מתוקשבים מפורטים‪ ,‬המלווים את התלמיד צעד צעד בביצוע הניסוי‬
‫ובניתוח תוצאותיו‪.‬‬
‫חומרי עזר נדרשים‪ :‬ערכות המעבדה של מטח‪ ,‬מחשבים‪ ,‬גישה לאינטרנט‪ ,‬גישה‬
‫לתדריכים המתוקשבים ולסרטונים‪ .‬דוגמאות לחומרים אלו יוצגו בעמדה‪.‬‬
‫משוב לתלמידים‪:‬‬
‫לאחר ביצוע של כל ניסוי (המוגדר על ידי המורה לתאריך מסוים)‪ ,‬התלמידים‬
‫מגישים את דו"ח המעבדה המתוקשב למורה לבדיקה (דרך מערכת ניהול הלמידה‬
‫של מטח והתיכון הווירטואלי)‪ .‬המורה בודק ביסודיות את הדו"ח ומתייחס‬
‫(מילולית) לתשובות התלמידים‪ ,‬תוך הסבת תשומת ליבם לבעיות שעלו ולדברים‬
‫אחרים שרצוי לשים לב אליהם‪ .‬הדו"ח עם המשוב מוחזר לתלמיד ובמידת הצורך‬
‫הוא חוזר על הניסוי ומגיש שנית את הדו"ח‪ .‬שלבי המשוב והתיקון יכולים לחזור‬
‫מספר פעמים‪ ,‬לפי החלטת המורה ומידת הרצון של הילד לשפר את הציון‪ ,‬ובסיום‬
‫התהליך המורה נותן ציון מספרי‪ .‬ציונים אלו נלקחים בחשבון כחלק מציון המגן של‬
‫התלמיד לבחינת המעבדה‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫שומעים את הפיסיקה‬
‫איציק גוילי‬
‫בית הספר שפירא נתניה‬
‫‪-‬‬
‫בתחום התוכן –הבנת הפרק אופטיקה וגלים‬
‫‪-‬‬
‫בתחום החוויתי – בניית כלי נגינה על בסיס העקרונות הפיסיקליים‬
‫שנלמד בכיתה‬
‫מהלך הפעילות‪:‬‬
‫הציגו את הפעילות ע"פ שלביה‪.‬‬
‫היוזמה "שומעים את הפיזיקה" מבטאת את הקשר בין פיזיקה למוזיקה באמצעות‬
‫בניית מודלים של כלי נגינה שונים ומגוונים המתבססים על העקרונות הפיזיקליים‬
‫שאותם למדו התלמידים בכיתה‪ .‬למידה בדרך זו נתפסת בקרב התלמידים‬
‫כחווייתית ומהנה ומפחיתה את הרתיעה ממורכבות החומר התיאורטי‪ .‬בשיעורים‬
‫התאורטיים התלמידים רוצים להבין את הנוסחאות כדי להיות מסוגלים לתכנן‬
‫לעצמם את כלי הנגינה היחודי שלהם‪ .‬התלמידים רוצים להבין את המשמעות של‬
‫הנוסחא ומציעים בעצמם לבצע ניסויים על מנת להבין את הקשר בין הפרמטרים‬
‫ואיך באה לידי ביטוי הנוסחא בתנאי שטח שונים בכלל ועל כלי הנגינה שאותו הם‬
‫בונים בפרט‪.‬‬
‫אז איך זה עובד?‬
‫כרקע עיוני התמקדנו בנושא אופטיקה וגלים‪ .‬בשלב המעשי הכיתה חולקה‬
‫לקבוצות בנות שלושה תלמידים כל אחת‪ ,‬ועל כל קבוצה הוטל לבנות כלִי נגינה‬
‫שונה‪ .‬לשם כך שמעו תלמידי המגמה הרצאות אורח בנושאים הקשורים לגלים‬
‫מנקודות מבט שונות כגון‪ :‬רופא אא"ג ואמנים שונים המנגנים על כלי נגינה לא‬
‫קונבנציונליים‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫התלמידים חקרו וביצעו ניסויים רבים במעבדה כדי להבין את הפיזיקה של כלי‬
‫הנגינה אותו הם בונים‪ ,‬קראו מאמרים באנגלית והתמודדו עם מתמטיקה גבוהה‬
‫לצורך ההבנה הפיזיקלית של כלי הנגינה‪ ,‬הכירו אומנים המתמחים בבניית כלי‬
‫נגינה שסייעו לתלמידים לבנות את כלי הנגינה‪ ,‬ביקרו במוזאוני מדע והכירו אומנים‬
‫המתמחים בבניית כלי נגינה ועוד‪.‬‬
‫חלק מכלי הנגינה תוכננו ועוצבו בתוכנת סוליד וורקס והודפסו בתלת מימד‪ ,‬ולאחר‬
‫השלמת בנייתם הציגה כל קבוצה את עבודתה בפני תלמידי הכיתה‪ ,‬בפני ההורים‬
‫ובפני תלמידי פיזיקה מבתי ספר אחרים‪ .‬לאחר השלמת בניית כלי הנגינה הציגה‬
‫כל קב וצה את עבודתה בפני תלמידי הכיתה‪ ,‬בפני הורי התלמידים ובפני תלמידים‬
‫מהחינוך המיוחד שתלמידי המגמה ארחו‪.‬‬
‫תוצרי היוזמה‬
‫התלמידים בנו כלי נגינה שונים‪ :‬גיטרה חשמלית‪ ,‬גיטרה קלאסית‪ ,‬חליל פאן‪,‬‬
‫חלילית‪ ,‬כינור חשמלי‪ ,‬משרוקיות בעלות אורך שונה המפיקות תדרים שונים‪.‬‬
‫עובדו שתי יצירות על‪-‬ידי מרכז "טרמולו" לכלי הקשה בניהולו של מר תומר יריב‪.‬‬
‫עובדו שתי יצירות נוספות למקהלת בית הספר שפירא ע"י רונן באונקר מנהל‬
‫המקהלה ומר מיקי כהן שנוגנו (בעזרת חלק מכלי הנגינה שנבנו ע"י תלמידי מגמת‬
‫הפיזיקה) ע"י תלמידי הקונסרבטוריון בנתניה בניהולו של מר מוטי מירון למופע‬
‫שנערך בחסות הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות בירושלים במעמד מנכ"לית משרד‬
‫החינוך הגב' מיכל כהן‪ .‬בעקבות זאת תלמידי המגמה גילו אצלם כשרונות‬
‫מוסקליים בשירה ובנגינה ואף החלו לשיר במקהלת בית הספר ולנגן בכלי נגינה‬
‫שונים‪ .‬התלמידים למדו להציג את עצמם ואת הפרויקט לקהל הרחב והפרויקט‬
‫תרם לעידוד חשיבה מקורית ויצירתית מצד התלמידים והמנחים‪ .‬אנו מאמינים‬
‫ומקווים שהתלמידים למדו להיות קשובים וערים‬
‫לסביבה שלהם ולראות שהפיזיקה היא חלק בלתי‬
‫נפרד מחיי היום יום‪.‬‬
‫כדי לקרוא בהרחבה על הפרויקט סרקו את הברקוד‪:‬‬
‫‪11‬‬
‫למידה מבוססת פרויקטים‬
‫ד"ר גבריאלה דורפמן פורמן‬
‫מכון דוידסון לחינוך מדעי‬
‫למידה מבוססת פרויקטים מאפשרת לתלמידים ללמוד תוך כדי התנסות וחוויה‬
‫אישית‪ .‬אנחנו מציעים שיטת לימוד הכרוכה בהשלמת משימות ועמידה בזמנים‪.‬‬
‫התלמידים מתכננים ניסוי מתוך נושא שהמורה מגדיר‪ .‬מבצעים אותו‪ ,‬מתעדים‬
‫אותו‪ ,‬מאששים את תוצאות הניסוי מול תוצאות תיאורטיות ומציגים את הפרויקט‬
‫שלהם לקהל בעזרת מצגת‪ .‬בהצגת הפרויקט התלמידים מסבירים מה עשו‪ ,‬מגנים‬
‫עליו ומשקפים את תהליך הלמידה וההתנסות שלהם‪.‬‬
‫המורה הופך ממוסר ידע למנחה‪ .‬הלמידה היא פעילה‪ ,‬עתירת חשיבה של‬
‫התלמידים‪ ,‬מעודדת שיתוף פעולה ביניהם ומאלצת עמידה בלוחות זמנים שנקבעו‬
‫מראש ע"י המורה‪ .‬הפרויקטים מתבצעים בזוגות‪.‬‬
‫תהליך הלמידה ולוחות זמנים‪:‬‬
‫‪ .3‬הגדרת פרויקט‪ :‬זוג התלמידים חושב על פרויקט בו ניתן לבצע ניסוי‬
‫מדעי‪ ,‬מתוך נושא שמוגדר ע"י המורה‪ .‬חשוב שהתאוריה תכלול נוסחאות‬
‫הברורות לתלמידים ועם אפשרות לאיסוף מדידות‪ .‬נושא דוגמא‪:‬‬
‫בליסטיקה‪ .‬התלמידים צריכים לחשוב על ניסוי‪ ,‬לאסוף ידע‪ ,‬לבדוק שיש‬
‫קשר בין הפרויקט שרוצים לבצע לנושא‪ .‬קבלת אישור מהמורה לביצוע‬
‫הפרויקט‪ .‬פרק זמן של שלב זה ‪ :‬שבוע ימים‪.‬‬
‫‪ .5‬תכנון ניסוי‪ :‬התלמידים בודקים התכנות ואפשרויות לביצוע הפרויקט‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬זריקה לסל‪ :‬אפשר לבדוק זריקה לסל ממרחקים שונים עם אותו‬
‫כדור‪ ,‬או באותו מרחק עם כדורים שונים‪ .‬פרק זמן של שלב זה ‪ :‬שבוע‬
‫ימים‪.‬‬
‫‪ .3‬ביצוע הניסוי‪ ,‬תוך כדי תיעוד התהליך‪ .‬פרק זמן של שלב זה ‪ :‬שבוע‬
‫ימים‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ .4‬אישוש מול הידע התיאורטי והסקת מסקנות‪.‬‬
‫‪ .2‬כתיבת העבודה‪ .‬פרק זמן של שלב זה ‪ :‬שבועיים‪.‬‬
‫‪ .6‬הצגה בפני קהל‬
‫הערכת התלמיד מתייחסת גם לתוצרי תהליך הלמידה וגם לתהליך הלמידה‬
‫עצמו‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫הצגת מחקר הכוסות המזמרות – תהודה בכוסות יין‬
‫שי חרזי‬
‫מרכז אחר"ת בגליל המערבי‬
‫כאשר מעבירים אצבע רטובה על פני השפה של כוס יין‪ ,‬ניתן לשמוע צליל מאוד‬
‫נקי וחזק‪ .‬צליל זה נגרם כתוצאה מהתנודות הזכוכית ובתדירות מאוד מסוימת‬
‫הנקראת התדירות העצמית של הכוס‪ .‬אנחנו חוקרים את אופי התנודות בכוס היין‬
‫באמצעים שונים ומנסים לאפיין את הגורמים העיקריים לתופעה‪ ,‬יחד עם ניסיון‬
‫למצוא הכללות שלה באובייקטים אחרים‪.‬‬
‫ראשית בחרנו להתמקד בגלים הנוצרים בנוזל בתוך הכוס כאמצעי לחקר תנודות‬
‫הזכוכית הבלתי ניתנות לתיעוד‪.‬‬
‫בשלב השני אנו מתמקדים בהפרעות שונות שבאמצעותן אנו מצליחים לעורר‬
‫תנודות בכוס ובהתאמה באופני התנודה הגבוהים יותר שאנו מקבלים וצופים‬
‫שיתרחשו במערכת שלנו‪.‬‬
‫במהלך הפעילות אנגן קצת על כוס היין באופני תנודה שונים‪ ,‬אראה את תבנית‬
‫הגלים במים שבכוס ואציג את מה שלמדנו על המערכות הנפלאות הללו עד כה‪.‬‬
‫גלים בכוס מים בעת עירורה ע"י קשת של כינור‬
‫‪22‬‬
‫'נקודת ארכימדס' – בית המדרש למורים חוקרים יוצרים‬
‫במרכז אחר"ת‬
‫מר משה רייך‬
‫ד"ר עמוס כהן‬
‫מרכז אחר"ת גליל מערבי‬
‫מרכז אחר"ת ומכללת אורנים‬
‫בית המדרש 'נקודת ארכימדס' מכשיר פיזיקאים מנחים חוקרים על מנת שינחו‬
‫תלמידי תיכון בעבודות חקר מעמיקות בפיזיקה‪ .‬בית המדרש מכשיר מורים‬
‫ואקדמאים למקצוע הפיזיקה המחקרית‪ ,‬ומטפח מורים מובילים בתחומי הפיזיקה‬
‫המחקרית בארץ‪.‬‬
‫בבית המדרש מתקיימת סדנת לימוד‪ ,‬התנסות‪ ,‬מחקר ופיתוח של למידת‪-‬חקר‬
‫מעמיקה בפיזיקה‪ ,‬המפתחת ומטפחת 'אווירת חקר חברי בפיזיקה' לצד העמקה‬
‫בכיווני חקר יצירתיים‪.‬‬
‫בית המדרש נועד להכשיר מנחי חקר בפיזיקה למען כלל תלמידי התיכון בארץ‬
‫הבוחרים ללמוד פיזיקה‪ ,‬ולאפשר למורים המעוניינים בכך‪ ,‬להכיר את דרך‬
‫הפיזיקה המחקרית כפי שפותחה במרכז אחר"ת בגליל המערבי‪.‬‬
‫בית המדרש פועל למען‪:‬‬
‫‪ .3‬מענה למחסור במורים לפיזיקה (כידוע‪ ,‬בישראל קיים כבר היום משבר חמור‬
‫במערך מורי הפיזיקה!) –בית המדרש מאפשר הוספת אקדמאים‪ ,‬אנשי הייטק‬
‫ואקדמיה לשורות מנחי עבודות חקר מתקדמות בפיזיקה‪ ,‬ועל ידי כך הגדלת‬
‫מספר מורי הפיזיקה בארץ;‬
‫‪ .2‬הצמחת מרכזי חקר מתקדם בפיזיקה – המטפחים את המורים והלבורנטים‬
‫ובונים תשתית אקדמית‪ ,‬מחקרית וארגונית ליצירת צבירי בתי ספר העוסקים‬
‫ביחד בלמידת חקר מעמיקה בפיזיקה בגישה רב תרבותית בדרך אחר"ת‪.‬‬
‫‪ .3‬טיפוח והעצמה של מורים מנהיגים – אשר עתידים להקים מרכזי חקר בפיזיקה‬
‫בבית ספרם ולהוות גרעין למרכז חקר אזורי כדוגמת מרכז אחר"ת בגליל‬
‫המערבי‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫אוכלוסיית היעד לבית המדרש‪:‬‬
‫הלומדים בבית המדרש הנם קבוצה נבחרת מתוך קהל מועמדים גדול‪ ,‬לומדים‬
‫שנבחרו כדי לקדם מספר יעדים‪.‬‬
‫א‪ .‬אקדמאים‪ ,‬אנשי הייטק ואקדמיה אשר לא ראו את עצמם מורים הניצבים מול‬
‫‪ 41‬ילד בכל שעה בכל יום ‪ -‬אך מוכנים לתרום למערכת החינוך כחוקרים‬
‫מנחים של עבודות חקר מתקדמות בפיזיקה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מורי פיזיקה אשר יובילו ויקימו מרכזי חקר בפיזיקה בבית ספרם ויהוו את‬
‫הגרעין למרכז חקר אזורי כדוגמת מרכז אחר"ת בגליל המערבי‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫שמש אדומה – פעילות לכיתת פיזיקה‬
‫איל נבון‬
‫תיכון כצנלסון‪ ,‬כפר סבא‬
‫תוכן הפעילות‪:‬‬
‫במסגרת הפעילות התלמידים מקבלים קישור למילות שיר שאנו בוחרים‪ .‬מתוך‬
‫השיר הם בוחרים תופעות פיזיקליות ומסבירים אותם במצגת קצרה או בתוצר‬
‫אחר (שיר‪ ,‬הופעה‪ ,‬ספרון)‪.‬‬
‫כהמלצה צרפתי קישור למילות השיר‪" :‬שמש אדומה" – גלי עטרי (מילים שמרית‬
‫אור)‬
‫‪http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=268&wrkid‬‬
‫‪=3433‬‬
‫המשימה של התלמידים‪:‬‬
‫להכין מצגת בת ‪ 2‬עד ‪ 8‬שקפים‪ ,‬יצירתית ‪,‬זורמת ומתומצתת‪.‬‬
‫מטרת המצגת היא להסביר ארבע תופעות פיזיקליות הנרמזות בשיר‪.‬‬
‫את שתי התופעות הראשונות אני מציג כאן‪:‬‬
‫‪ .3‬שמש אדומה – למה השמש אדומה? למה אדומה בערב?‬
‫‪ .2‬שמיים כחולים‪ ,‬מדוע ? (תוספת שלי)‪.‬‬
‫‪ .3‬חיפוש שלכם‬
‫‪ .4‬חיפוש שלכם‬
‫כל תופעה יש להסביר בקצרה בלא יותר מ‪ 2-‬משפטים‪.‬‬
‫את המשימה אפשר להגיש בזוגות‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫ניתוח מתמטי של סרטון וידאו ללימוד נושא וקטורים‬
‫רעות קינן‬
‫חמד"ע רחובות‬
‫הערכה למשך הזמן הנדרש מהתלמיד בבית‪ 2 :‬שעות‬
‫הערכה למשך הזמן שהפעילות אורכת בכיתה‪ 4 :‬שעות‬
‫רצף במהלך ההוראה‪ :‬לאחר לימודי הקינמטיקה בממד אחד‬
‫דרישות מוקדמות‪ :‬התלמידים מיומנים בעבודה עם אקסל מפעילויות ניסויי‬
‫קודמות‬
‫‪o‬‬
‫הכרת המשמעות וההגדרה של וקטור ההעתק‪ ,‬וקטור המהירות‬
‫ווקטור התאוצה במרחב דו מימדי‬
‫‪o‬‬
‫יכולת להציג וקטורים אלו בהצגה פולרית והצגה קרטזית‬
‫‪o‬‬
‫חישוב הגדלים בצורה גאומטרית ובצורה אלגברית‬
‫‪o‬‬
‫יכולת יישום המושגים הנ"ל לתיאור תנועה אמתית שהם מכירים‬
‫במרחב הדו ממדי‪.‬‬
‫חומרי עזר נדרשים‪:‬‬
‫מחשבים‬
‫תוכנת אקסל‬
‫תוכנת ‪( tracker‬הורדה חינמית מהאינטרנט)‬
‫שיעור ‪ :3‬המורה מציג תרשים עקבות של תנועה על הלוח‪ ,‬ניתן להשתמש‬
‫בצילומים של אדג'רטון ‪ .‬מתקיים דיון בכיתה על הקשר בין המקומות שבהם עבר‬
‫הגוף לבין ההעתקים שעבר הגוף בכל פרק זמן ‪ .‬מתקיים דיון גם על ההעתק‬
‫הכולל שעבר הגוף‪ .‬המסקנה מהדיון שהעתקים "מתחברים" בצורה גאומטרית‬
‫(כלל המשולש) ומוגדרת פעולת "חיבור העתקים"‪.‬‬
‫התלמידים מקבלים סרטון וידאו של תנועה כלשהיא‪ .‬תוך שימוש בתוכנת ‪tracker‬‬
‫הם מבצעים מעקב אחר הגוף הנע ומקבלים מהתוכנה סדרת זמנים ומיקומים בהם‬
‫היה הגוף‬
‫‪28‬‬
‫התלמידים נשלחים הביתה עם משימה לביצוע תוך שימוש בתוכנת האקסל בה‬
‫עליהם‪:‬‬
‫‪ .3‬להציג בשני ייצוגים את ההעתקים החלקיים שעבר הגוף‬
‫‪ .2‬חישוב סכום הגדלים של וקטורי ההעתק הסבר מה מייצג המספר‬
‫שהתקבל‬
‫‪ .3‬חישוב הסכום הוקטורי של ההעתקים (גודל וכיוון) והסבר מה מייצג‬
‫המספר שהתקבל‪.‬‬
‫‪ .4‬תאור התנועה בציר ‪ x‬ובציר ‪y‬‬
‫שיעור ‪ :2‬בדיון משותף בכיתה מגיעים להגדרת מהירות במרחב דו ממדי ולדרך‬
‫לייצוג המהירות בשני ייצוגים‪.‬‬
‫התלמידים נשלחים הביתה להמשיך ונתח את תנועת הגוף ולהוסיף לניתוח‪:‬‬
‫‪ .3‬יצוגי המהירות בשתי צורות ההצגות‬
‫‪ .2‬תיאור התנועה בציר ‪ x‬ובציר ‪y‬‬
‫‪ .3‬השוואה בין וקטורי ההעתק והמהירות‬
‫שיעור ‪ :3‬בדיון משותף בכיתה מגיעים להגדרת תאוצה במרחב דו ממדי ולדרך‬
‫החישוב של הוקטור‪ .‬משתמשים בחיסור וקטורי אלגברי וגאומטרי כדי למצוא את‬
‫גודל וכיוון התאוצה במקרים שונים‪.‬‬
‫התלמידים נשלחים הביתה להמשיך ונתח את תנועת הגוף ולהוסיף לניתוח‪:‬‬
‫‪ .3‬גרף מהירות‪-‬זמן בציר ה ‪ ,X‬גרף מהירות‪-‬זמן בציר ה ‪.Y‬‬
‫‪ .3‬זיהוי ערך התאוצה בכל ציר מהגרפים‬
‫‪ .2‬שרטוט גאומטרי של וקטורי התאוצה בנקודות שונות על ידי שימוש‬
‫בחיסור וקטורי‪.‬‬
‫‪ .3‬תיאור התנועה בציר ‪ x‬ובציר ‪y‬‬
‫‬‫קשיים ואתגרים אופייניים בהפעלת פעילות כמו שלכם ורעיונות להתמודדות‬
‫עם הקשיים הללו‪.‬‬
‫התלמידים חוו במהלך העבודה קשיים שונים‪:‬‬
‫‪o‬‬
‫קושי ביישום הפעולות האלגבריות השונות‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫קושי להסיק מסקנות מהתוצאות שקיבלו מהחישובים‬
‫‪19‬‬
‫‪o‬‬
‫קושי להפוך את המספרים לתיאור טוב יותר של תנועה כלשהיא‪.‬‬
‫קשיי התלמידים הפכו לבסיס לדיאלוג בין התלמיד למורה ‪ ,‬דיאלוג שהסתיים‬
‫במקרים רבים בתחושת הצלחה של התלמיד ושל "נפילת האסימון"‪.‬‬
‫משוב לתלמידים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ניתן לתת לתלמיד משוב בכל שלב של העבודה ובאופן ספציפי לפי‬
‫המטלה אותה התבקש לבצע‪ .‬אני קיימתי "דיאלוג" אישי במיילים מול כל‬
‫תלמיד ששלח לי אקסל לבדיקה או שאלה "איך להתקדם"‪ .‬נושאים שחזרו‬
‫על עצמם ממספר תלמידים עלו על ידי בשיעור והובהרו לכיתה באופן‬
‫משותף‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אני בחרתי להשתמש בפעילות ללימוד החומר ולא לתת עליה ציון מספרי‬
‫‪ .‬הרגשתי שבשלב זה התלמידים רק מתחילים לדבר את השפה החדשה‬
‫וזה לא הזמן להערכה מסכמת ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫על מנת לבצע הערכה מסכמת קיימת אפשרות לתת סרטון נוסף‬
‫לתלמידים ולבקש מהם לנתח אותו קינמטית בדרך הטובה ביותר ללא‬
‫הנחיות מפורטות‪ .‬בצורה זו ניתן לבדוק לאלו מושגים בחר התלמיד‬
‫להתייחס ועל אילו ויתר‪ ,‬כיצד ביצע את החישובים השונים‪ ,‬האם הגיע‬
‫למסקנות מכלילות על התנועה וכו‪.‬‬
‫תובנות אישיות‬
‫‪‬‬
‫העבודה הבהירה לתלמידים שביצעו אותה איך "ההגדרות על הלוח"‬
‫קשורות למציאות מוכרת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫העבודה דורשת מהתלמידים "הגדלת ראש" וצורת עבודה לא שגרתית‪.‬‬
‫לחלקם זה מתאים ולחלקם פחות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מצאתי עצמי משתמשת במסקנות מהעבודה הנ"ל גם בשיעורי דינמיקה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אני אישית אמשיך בביצוע הפעילות הנ"ל בשנים הבאות‪.‬‬
‫‪03‬‬
‫פיזיקה ורפואה‪ -‬הרצאות ‪ +‬סיור כיתתי במרכז רפואי‬
‫שי נוטר‬
‫חמד"ע‪ -‬המרכז לחינוך מדעי ת"א‪.‬‬
‫הרעיון סביב פעילות זו היה חשיפת התלמידים ליישומים פיזיקליים בעולם הרפואה‪,‬‬
‫המשיקים או מרחיבים את תכנית הלימודים לבגרות‪ .‬במסגרת פעילות זו יצאה‬
‫הכתה עם המורה לסיור במרכז הרפואי רבין (בית חולים בלינסון והשרון)‪ ,‬בו שמעו‬
‫התלמידים הרצאות ממספר אנשי מקצוע בכירים‪ .‬ההרצאות היו מפי רופאים בכירים‬
‫או פיזיקאים המועסקים במרכז‪.‬‬
‫בין הנושאים ניתן למנות את כל מרכיבי עולם ההדמיות הרפואיות‪ :‬אולטראסאונד‪,‬‬
‫‪, CT ,MRI‬צילומי רנטגן ורפואה גרעינית‪ ,‬ואת מכשיר הלייזר‪.‬‬
‫כרקע מקדים ניתן לחלק הכתה לקבוצות עם מטלות קבוצתיות ‪ -‬לחקור‪ ,‬לקרוא‬
‫ולהכין מצגת כיתתית המסבירה את עקרונות הפעולה של כל אחד מאמצעי ההדמיה‬
‫הרשומים למעלה‪ .‬כל קבוצה תציג (מצגת) ותעביר הרצאה (לאחר ישיבה עם‬
‫המורה‪ ,‬קבלת הערות ובסופו של דבר אישור) לכלל הכיתה על אחד ממכשירי‬
‫ההדמיה‪ ,‬דרכי פעולתו‪ ,‬שימושיו ופירוט מקרים אופייניים בהם מומלץ להשתמש בו‪.‬‬
‫פרק הזמן הנדרש מכל קבוצה כהכנה מוקדמת הוא שבועיים שלושה (לקריאה על‬
‫הנושא‪ ,‬הכנת ההרצאה‪ ,‬ישיבות ביניים עם המורה ובניית מצגת)‪ .‬יש לשים לב שלכל‬
‫אחד ממכשירי ההדמיה יש נושאים מקדימים בתכנית הלימודים שיש להכיר‪:‬‬
‫אולטראסאונד‪ -‬גלי קול‪ .‬קרני רנטגן ו‪ –CT -‬מודל הגלים האלקטרומגנטיים‪ .‬רפואה‬
‫גרעינית‪ -‬רדיואקטיביות‪ - MRI .‬מגנטיות ‪ +‬האפקט הפוטואלקטרי‪ .‬לייזר‪ -‬גלי אור‬
‫והתאבכות ‪ +‬האפקט הפוטואלקטרי‪ .‬בכיתה יש לתת זמן לכל הרצאה ולקיים דיון‬
‫כיתתי בעקבותיה‪ -‬סדר גודל של שיעור‪ .‬יש לוודא שהתלמידים בקיאים בהכנת‬
‫מצגות (‪ )POWERPOINT‬או כל תוכנה אחרת‪.‬‬
‫מטרות הפעילות‪:‬‬
‫‪ .3‬עוררות עניין בקרב התלמידים סביב יישומים מתקדמים מחיי היום‪-‬יום בעולם‬
‫הפיזיקה‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫‪ .2‬הכרת עקרונות פעולת המכשור הרפואי הכה חשוב וכה מבוסס על עולם הפיזיקה‪.‬‬
‫‪ .3‬פיתוח מיומנות השימוש במחשב ככלי לאיסוף מידע‬
‫‪ .4‬פיתוח מיומנות בניית מצגות‪.‬‬
‫‪ .2‬פיתוח מיומנות רטורית מול קהל‪ ,‬תמצות ויכולת ביטוי עצמי‪.‬‬
‫הקושי המרכזי בפעילות‪ -‬למידה עצמית‪ ,‬איסוף חומרים מהאינטרנט ובניית התוכן‬
‫והמצגת‪.‬‬
‫התלמידים קיבלו משוב שוטף לאורך בניית המצגת בישיבות עם המורה‪ ,‬ומשוב‬
‫מהכיתה בצורת שאלות והערות לאחר בניית המצגות‪.‬‬
‫הסיור היה סיכום של פעילות הלמידה העצמית והיווה חוויה לימודית מעמיקה‬
‫ומעניינת‪ .‬כמו כן הוא סיפק חוויה עצומה בלראות את הפיזיקה משולבת במכשור‬
‫הרפואי היום‪-‬יומי‪.‬‬
‫‪02‬‬
‫פעילויות לעידוד מיומנות למידה מטעויות באופטיקה‬
‫גאומטרית וגלים‬
‫עילבוני סאוסאן‪ ,‬ראפע ספדי‪ ,‬עידית ירושלמי‬
‫מכון ויצמן למדע‪ ,‬רחובות‬
‫אציג פעילויות מתוקשבות של "אבחון שגיאה נפוצה" באופטיקה גיאומטרית וגלים‪.‬‬
‫מטרת פעילויות אלו לפתח אצל תלמידים את היכולת ללמוד מטעויות‪.‬‬
‫בפעילויות המתוקשבות התלמיד מקבל בעיה מושגית ותשובה מוטעית "מעשה ידי‬
‫המורה"‪ .‬התשובה מכילה גם ניבוי שגוי וגם הסבר מוטעה המשקף קושי בהבנה של‬
‫עיקרון או מושג פיסיקאלי‪ .‬התלמיד מתבקש ל"אבחן"‪ :‬למצוא את הטעות‪ ,‬להבהיר‬
‫מהו המושג או העיקרון הפיסיקלי בו נעשה שימוש שגוי‪ ,‬להסביר מהי הטעות ולתקן‬
‫אותה‪ .‬לאחר שהתלמיד מתנסה באבחון הטעויות בעצמו‪ ,‬המערכת המתוקשבת‬
‫מציגה משוב ‪ -‬אבחון לדוגמא של הטעות‪ .‬עתה התלמיד משווה את האבחון שלו‬
‫לאבחון לדוגמא‪.‬‬
‫אציג את מהלך הפעילות‪ ,‬עבודות של תלמידים שביצעו פעילויות אלו‪ ,‬ומחוון‬
‫המאפשר להעריך את יכולת האבחון של התלמידים‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫סדנה בנושא קרינה וצילום ‪IR‬‬
‫קורינה פולינגר‬
‫חמד"ע‪ ,‬המרכז לחינוך מדעי בתל‪ -‬אביב‬
‫ארבעה תלמידי י"ב מכינים סדנה בת כ‪ 42 -‬דקות‪ ,‬בה ישתתפו חבריהם‪ ,‬תלמידי י"ב‬
‫אחרים‪ .‬כל אחד מהארבעה מתמקד בהיבט אחר ‪ -‬קרינה ‪ IR‬מבחינה היסטורית‪-‬‬
‫מדעית‪ ,‬עיקרון הפעולה והפעלת מצלמה ‪ IR‬כולל תכנת המחשב הנלווית‪ ,‬שימושים‬
‫של צילום ‪ IR‬ברפואה‪ ,‬טכנולוגיה‪ ,‬מדע‪ .‬אחרי הכרת הנושא בעזרת מקורות מידע‬
‫שונים‪ ,‬כל תלמיד מכין מצגת קצרה שתוצג בתחילת הסדנה‪.‬‬
‫לסדנה שני חלקים‪ :‬בחלק הראשון הרצאות קצרות בעזרת המצגות; בחלק השני‬
‫המציגים מפעילים את המשתתפים בביצוע צילומים עם מצלמת ‪ ,IR‬צילומים של‬
‫מעגלים חשמליים שונים‪ ,‬של אנשים‪ ,‬של חפצים נסתרים או בחושך‪.‬‬
‫הכנת הסדנה נמשכת כחודש וחצי‪ .‬בזמן זה התלמידים עובדים בבית וגם בחמד"ע –‬
‫לומדים על קרינה ‪ ,IR‬בונים את המצגות‪ ,‬מכירים את המצלמה ‪ IR‬ומתנסים‬
‫בצילומים‪ .‬במפגשים פנים‪-‬מום‪-‬פנים וגם מקוונים‪ ,‬המורה עוזרת להם בקביעת לוח‬
‫הזמנים‪ ,‬בודקת את המצגות ומציעה שיפורים‪ ,‬דנה איתם על הצילומים שמתכוונים‬
‫לבצע בזמן הסדנה‪.‬‬
‫הערכת התלמידים מתחשבת ביוזמתם למציאת מקורות מידע ‪ ,‬ביכולתם לעבד את‬
‫המידע ולהציגה מול קהל‪ ,‬בעמידתם בלוח הזמנים‪.‬‬
‫אומנם את הקרינה ‪ IR‬אפשר לשייך לנושא "קרינה וחומר"‪ ,‬אבל הצילומים עוזרים‬
‫לתלמידים גם בלימוד המעגלים החשמליים ‪ -‬התחממות סוללה כשהמעגל סגור או‬
‫של מטען אליו מחובר למשל מחשב נייד או טלפון סלולארי‪ ,‬שוני בין חיבור ריאוסטטי‬
‫וחיבור פוטנציומטרי של נגד משתנה‪ ,‬התחממות שונה של נגדים שונים המחוברים‬
‫בטור או במקביל‪.‬‬
‫הפעילות מאפשרת לתלמידים להרחיב את הידע שלהם בפיזיקה‪ ,‬מעבר לדרישות‬
‫תכנית הלימודים‪ ,‬בנושא חשוב בחיי היום‪-‬יום ובכך מגבירה את המוטיבציה שלהם‬
‫בלימודים‪.‬‬
‫‪02‬‬
‫תנועת קלעים (תנועה בליסטית)‪ ,‬ניסוי גילוי‬
‫חנה לוין‪ ,‬אורן שעיה‬
‫חמד"ע רחובות‬
‫משך הפעילות בכיתה‪ 3-4 :‬שעות לימוד‪.‬‬
‫רצף במהלך ההוראה‪ :‬לאחר לימוד נושא כוחות‪.‬‬
‫דרישות מוקדמות‪ :‬התלמידים יודעים היטב את נושא נפילה חופשית ויודעים לכתוב‬
‫משואות תנועה‪ .‬בנוסף‪ ,‬התלמידים מכירים את הנושא הווקטורים‪ .‬ידע בנושא כוחות‬
‫יכול לעזור‪ ,‬אבל לא הכרחי‪.‬‬
‫מטרות‪ :‬חקר מסלול תנועה בליסטית בצורת גילוי‪ ,‬אפיון בעיה מציאותית במונחים‬
‫פיזיקליים‪ ,‬פעילות חווייתית ומהנה‪.‬‬
‫חומרי עזר נדרשים‪ :‬תותח בליסטי (אנחנו משתמשים בתותח של חברת ‪,)pasco‬‬
‫טבעות מתכת מחוברות למקלות‪ ,‬סטטיבים‪ ,‬כליבות‪ ,‬נייר קופי‪ ,‬אנך‪ ,‬סרטי מדידה‪.‬‬
‫בשלב ראשון התלמידים מודדים את גובה הלוע וטווח בירי אופקי‪ ,‬ומתבקשים לחשב‬
‫את מהירות הלוע של התותח‪.‬‬
‫בשלב השני מכוונים את התותח לירי בזווית‪ .‬התלמידים מתחלקים לקבוצות‪ ,‬כאשר‬
‫על כל קבוצה למקם את הטבעת במרחק נתון מהתותח‪ .‬התלמידים נדרשים לחשב‬
‫את הגובה הדרוש עבור הטבעת ולמקם אותה בצורה נכונה בקו הירי כך שהכדור‬
‫יעבור בטבעת‪ .‬על התלמידים לגלות לבד את הדרך לפתרון‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫שאלת חקר באופטיקה – צילום מרחבי‬
‫שימוש בשאלות חקר במהלך השוטף של ההוראה‬
‫אריאל אברשקין‬
‫תיכון "בליך"‪ ,‬רמת גן‬
‫לימודי המדעים‪ ,‬ובכללם לימודי הפיסיקה‪ ,‬נועדו לפתח בתלמידים סקרנות ולעורר‬
‫בהם שאלות‪ ,‬וכן לתת בידיהם כלים ושיטות שיאפשרו מתן מענה לשאלות אלה‪.‬‬
‫מטרות אלה מושגות בין היתר‪ ,‬ע"י פעילויות חקר‪ .‬שילוב פעילויות חקר במהלך‬
‫ההוראה מאפשר להעניק לתלמידים מסגרת רחבה ללמידה ופותח בפניהם פתח‬
‫ללמידה משמעותית הפעם‪ ,‬בצורה של שאלות חקר הקשורות לנושא הנלמד‪.‬‬
‫מקרה זה נבחרה פעילות חקר (השאלה) בנושא העדשות‪ ,‬במסגרת לימודי‬
‫האופטיקה בכיתה י'‪ .‬הפעילות ניתנה לתלמידי כיתת "נחשון" כעבודת בית‪,‬‬
‫לאחר לימוד נושאי דמות בעדשה מרכזת‬
‫ושדה הראייה בעדשה‪ .‬התלמידים‬
‫הגישו את הצעותיהם לפתרון בכתב וחלקם הציג בפני התלמידים את הפתרון שלו‪.‬‬
‫לסיכום הפעילות‪ ,‬הם התבקשו להגיש רפלקציה אישית שתכלול את חוויית‬
‫הלמידה שלהם ואת התרומה של החקר ללימוד הנושא‪.‬‬
‫שאלת החקר המוצגת כאן לדוגמא‪ ,‬עוסקת בצילום המתפרש על פני שטח נרחב‪,‬‬
‫כגון צילום עמק רחב ידיים מפסגתו של הר‪ .‬ידוע כי במצב זה יש להציב את‬
‫המצלמה על גבי חצובה בכדי לאפשר צילום חד באופן מיטבי‪ .‬התלמידים נתבקשו‬
‫לחקור את המקור לטענה זו‪ .‬זאת‪ ,‬על סמך המידע שרכשו בנושא עדשות במהלך‬
‫לימודיהם וחקר תיאורטי נוסף‪.‬‬
‫לשאלה זו מספר מאפיינים אשר גרמו לבחירה בה‪ .‬ראשית‪ ,‬זוהי שאלה רחבת‬
‫יריעה המשלבת חקר תחומים שונים‪ ,‬כגון פעולת המצלמה והקושי בצילום מסוג‬
‫זה‪ .‬כמו כן לא קיימים מקורות זמינים העונים על השאלה מתחילתה ועד סופה‪ .‬על‬
‫כן‪ ,‬מחייב הפתרון חקר רב שלבי‪ ,‬הכולל פירוק השאלה למרכיביה‪ ,‬חקירתם‬
‫בנפרד (לדוגמא‪ :‬פעולת המצלמה) ולבסוף אינטגרציה לשם קבלת התשובה‬
‫‪06‬‬
‫המלאה‪ .‬תהליך זה דורש מהתלמידים חשיבה עצמאית והבנה מעמיקה של‬
‫היסודות שנלמדו בכיתה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬זוהי בעיה ישומית הקרובה לעולמם של התלמידים‪ ,‬והיא בעלת פתרון חד‬
‫משמעי וברור‪.‬‬
‫מניתוח משובי התלמידים עולה כי שילוב שאלת החקר ברצף ההוראה תרם להם‬
‫בהיבטים רבים‪ ,‬אתגר אותם ועורר מוטיבציה ללמידה‪ ,‬סייע בהבנת החומר והנגיש‬
‫אותו על ידי קישור המושגים התאורטיים שנלמדו ליישומים מוכרים (צילום)‪.‬‬
‫תלמידים רבים ציינו כי עיקר הקושי המחקרי עלה בשלב חיפוש המידע ובצורך‬
‫לקשר באופן פיסיקלי פריטי מידע שנראו מלכתחילה שונים ובלתי תלויים‪ .‬הדבר‬
‫מחדד את הצורך בחקר נוסף מסוג זה‪ ,‬מאחר ובגישות ההוראה המסורתיות‬
‫המידע נגיש לתלמידים בדרך כלל כיחידות מלאות ומדורגות בהם נדרשת רמת‬
‫חקר נמוכה‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫הקשת הרחבה של הוראת הפיזיקה‬
‫זאב קרקובר‬
‫המרכז הישראלי למצוינות בחינוך – התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות‬
‫והמכון למצוינות בהוראה‬
‫בעת האחרונה התעורר דיון שמבקש לערוך שינויים בדרכי הוראה ולמידה במערכת‬
‫החינוך‪ .‬בין אם אכן יתרחשו שינויים מחייבים כאלה‪ ,‬בין לא‪ ,‬הדיון הזה הוא בעל‬
‫חשיבות רבה‪ ,‬מפני שמתבקש שהוא יערך מדי פעם‪ ,‬שהרי אין בנו הרהב לטעון‬
‫שהגענו לימות המשיח וכי חדש אסור מן התורה‪ .‬המצפון המקצועי שלנו מחייב‬
‫בדיקה רצינית כזאת‪ .‬ברור לכל שמבחן בגרות שנמשך כשעתיים אינו מסוגל לכסות‬
‫את כל ההיבטים של הדיסציפלינה שאנו מעוניינים לחבר אליהם את הלומדים (והוא‬
‫מעמד לוחץ למדי)‪ .‬ברור גם שהתלמידים בני ימינו נמצאים במציאות שונה לחלוטין‬
‫מזו שבה נמצאו קודמיהם לפני שנים לא רבות‪ ,‬מבחינות רבות‪ ,‬ובכללן הדרכים‬
‫שבהן הם מגיעים למידע ולקשת רחבה של דעות‪ ,‬והאופנים שבהם הם מתנסחים‬
‫ומביעים את עצמם‪ .‬ברור גם שצרכי החברה מחייבים את הגדלת מספר לומדי‬
‫הפיזיקה‪ .‬אנו עושים עבודה מצוינת עם התלמידים שמתאימים לדרך הפעולה שלנו‪,‬‬
‫אך מפסידים תלמידים אחרים‪ .‬דרך הפעולה שלנו היא מסנן אפקטיבי מדי‪ .‬ייתכן‬
‫שיש לגוון דרכים כדי להגיע ללבם ולדרך מחשבתם של לומדים נוספים‪ .‬עלינו לשמור‬
‫על ראש פתוח‪ .‬זה אינו פשוט בחברה שמעריכה מאוד את המסורת שלה‪ ,‬וכזאת‬
‫היא הקבוצה שעוסקת בהוראת פיזיקה‪ .‬מעבר לזה‪ ,‬רבים מאתנו חשים שהתכנית‬
‫סגורה מדי בעבורם‪ ,‬והם מתקשים להכניס לתוכה משהו משלהם (שאינו בגדר של‬
‫הערת בזק)‪ .‬לעתים אדם רוצה להגשים את החלומות שלו‪ ,‬ולא רק את אלה של‬
‫המערכת (גם אם הוא מסכים עמם)‪ .‬כאשר זה מתאפשר לו‪ ,‬הדבר מקרין על כלל‬
‫עבודתו‪ .‬מידה מסוימת של חופש עשויה לסייע גם בחלק המחייב של התכנית‪.‬‬
‫כדי לא לדון בדברים באופן מופשט בלבד‪ ,‬נערוך שיח מקוצר סביב למידה בתחום‬
‫האופטיקה‪ ,‬שהסיפור המוביל שלו הוא תופעת הקשת בענן‪ .‬דרך הסיפור הזה אפשר‬
‫לעסוק בנושאים נרחבים באופטיקה – תחומי התוכן של החזרה‪ ,‬שבירה‪ ,‬נפיצה‪,‬‬
‫התאבכות וקיטוב‪ ,‬האופנים שבהם בני אדם הגיעו לחשיפת החוקיות‪ ,‬חקירה ניסויית‬
‫ועיונית בתחומים אלה‪ ,‬היבטים של דרכי הפעולה במדע‪ ,‬המעמד של הפעילות‬
‫‪08‬‬
‫המדעית‪ ,‬המתרחש בקהילה המדעית ועוד‪ .‬המבחר הגדול מאפשר לכל מורה לגוון‬
‫את דרכי הלמידה‪ .‬קוצר הזמן מכתיב את הניסוי שנעשה – ננסה לטעום משהו מן‬
‫הקשת הרחבה הזאת במהירות האור‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫בין מודל לניסוי‬
‫חיים אדרי‬
‫רמות ים‪ ,‬מכמורת וגם‪ :‬מכון וויצמן‬
‫לפעמים אנו נתקלים באמירות כגון‪" :‬המדענים האלה‪ ,‬הרי ממילא כל כמה זמן הם‬
‫מחליפים את התאוריות שלהם‪ ,‬אי אפשר להאמין להם‪ ."...‬גם תלמידי פיזיקה‬
‫עלולים לחשוב שתיאוריה מדעית היא מן אמת מוחלטת‪ ,‬תורה שלא ניתן לערער‬
‫עליה או לשנותה‪ .‬יש אפילו תלמידים שמאוד מופתעים כשהם מגלים בניסוי‬
‫שערכה של תאוצת הנפילה החופשית היא לא בדיוק ‪.9.78m/s2‬‬
‫אחת מהמטרות המרכזיות של הפעילות המוצעת היא לאפשר לתלמידים לבנות‬
‫מודל מדעי ולבחון את תקפותו בעזרת תוצאות ניסוי שהם עורכים‪ .‬במהלך‬
‫העבודה‪ ,‬התלמידים מגלים את הפערים בין תחזית המודל לבין הממצאים‪ .‬הניסיון‬
‫לגשר על הפערים הללו מאלץ אותם לבחון מחדש את התהליך כולו‪ ,‬לשפץ את‬
‫המודל או לבנות אותו מחדש‪ .‬התלמיד נחשף לתהליך דינאמי ופתוח לשינויים של‬
‫בניית מודל מדעי הנבחן אל מול תוצאותיו של ניסוי‪.‬‬
‫הפעילות מיועדת לתלמידי כיתות י'‪-‬יא' ויכולה להשתלב לקראת סוף הוראת‬
‫הפרקים במכניקה‪ .‬התלמידים עובדים בזוגות‪ ,‬בוחרים תופעה אותה הם רוצים‬
‫לחקור‪ ,‬ומבצעים תהליך חקר שלם‪ .‬הפעילות בנויה כפרוייקטון‪ ,‬משלבת‬
‫טכנולוגיות עדכניות ונמשכת כשבועיים‪ .‬רוב העבודה מתבצעת ע"י התלמידים‬
‫בבית והמורה מנחה את התלמידים במפגשים קצרים וממוקדים לקראת כל שלב‪.‬‬
‫בכדי לחסוך זמן ולעודד למידה עצמאית‪ ,‬החלק הטכני של ההנחיה )הקשור‬
‫בהפעלה של תוכנות שונות( מתבצע בעזרת סרטוני הדרכה מקוונים המוכנים‬
‫מראש‪ .‬בסוף התהליך מציגים התלמידים את עבודתם לפני חבריהם ומעודדים דיון‬
‫כיתתי‪.‬‬
‫בעמדה תוצג פעילות בנושא‪" :‬תנועת קליעים" ועבודה של תלמידים לדוגמא‪.‬‬
‫מורים שיהיו מעוניינים לבצע את הפעילות בכיתתם יקבלו‪ :‬דף הנחיות לתלמיד‪,‬‬
‫הערות דידקטיות‪ ,‬פתרון מורה‪ ,‬טופס הערכת עמיתים מקוון‪ ,‬עבודות קודמות של‬
‫תלמידים וסרטוני הדרכה מקוונים‪.‬‬
‫חשוב לציין שניתן להשתמש בפלטפורמה המוצעת גם לניסויי מעבדה רגילה וגם‬
‫לפרויקטים בהיקף נרחב יותר על כל נושא בפיסיקה‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫יחידת לימוד מתוקשבת ואינטראקטיבית באופטיקה‬
‫גאומטרית‬
‫ניסים דהן‬
‫ישיבת אמית באר שבע‬
‫‪‬‬
‫יחידת לימוד זו כחלק מהערכה החלופית (‪ )31%‬בתכנית החדשה ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יחידת הלימוד המתוקשבת ייחודית בקישוריות בין גורמים שונים‬
‫השותפים בתהליך הלמידה שהם ‪ :‬החלק התאורטי ‪ ,‬הוויזואלי ( וידאו) ‪,‬‬
‫הדמיות אינטראקטיביות לשימוש בבית ובכיתה ‪ ,‬ודפי עבודה מתוקשבים‬
‫המגיעים ישירות למורה ‪,‬‬
‫‪‬‬
‫ניתן להציג ציונים או דפים מתוקשבים עם תוצאות כתובות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫את המצגת ניתן להעביר כחלק משיעור עם משימות המשולבות בה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫היחידה כוללת את הנושאים ‪ :‬האור ‪ ,‬חוקי החזרה ‪,‬שבירה וחוק סנל‬
‫‪,‬ועדשות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫משולבות במצגת ‪ :‬חומר תאורטי ‪ ,‬וידאו ‪ ,‬הדמיות אינטראקטיביות ‪,‬דפי‬
‫עבודה מתוקשבים ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫והכול שזור במצגת מרהיבה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫פרויקט בקרינה וחומר הקיטוב באור חוק מאלוס ויישומים‬
‫של התופעה בצילום יחידת לימוד להערכה חלופית‬
‫‪‬‬
‫ניסים דהן‬
‫ד"ר רחלה תורג'מן‬
‫ישיבת אמית באר שבע‬
‫רשת אמי"ת‬
‫יחידה זו מבוססת על חקר תכונות האור כתנודה רוחבית האפשרות‬
‫לקיטוב האור פותחת אפשרויות למגוון יישומים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בפרויקט זה אנו מגלים את התכונה הרוחבית שבאור‬
‫‪‬‬
‫וחוקרים את חוקיותה התואמת בצורה נפלאה לחוק מאלוס‬
‫‪‬‬
‫בהמשך אנו ממשיכים עם הידע הנרכש לגלות מקורות אור מקוטבים ולא‬
‫מקוטבים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אנו חוקרים את תכונת האור המוחזר ממשטחים ומהשתקפויות ומיישמים‬
‫את הממצאים בשיפור איכות הצילום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יש עוד מקומות לחקירה בתופעת הקיטוב של האור המוחזר למשל‬
‫ניסיונות למציאת קשר בין זווית האור המוחזר לעוצמת האור שעל פי'ה‬
‫נקבע את הזווית‪ /‬זוויות שבהן מוחזר מרבית האור המקוטב ‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫שימוש בטלפון חכם להנעת למידה‬
‫אורי ליבנה‬
‫מדריך מנח"י מורה בביה"ס רנה קסין ירושלים‪.‬‬
‫תיאור הפעילויות‪ :‬תלמידים רבים לא מזהים או מקשרים בין הטלפון החכם‬
‫לאפשרות למידה‪ ,‬ולא בגלל חוסר מוטיבציה‪ .‬כאשר חושפים לפנהם את‬
‫האפשרויות הם פעמים רבות שמחים להיעזר ולחקור בעזרת המכשיר שנמצא‬
‫בכיסם תמיד‪ .‬פעמים רבות הם מאמצים את צורת החשיבה החדשה ומשתמשים‬
‫בטלפון לחקירה עצמאית‪.‬‬
‫שם היישום‬
‫אנדרואיד‬
‫מטרונום – לשימוש התלמידים כדי לקבוע‬
‫מהירות או יחס בין מהירויות (מהיר‬
‫יותר‪/‬פחות)‪.‬‬
‫מכוון גיטרה – מעבר ליופי שבאפליקציה‪,‬‬
‫היא פותחת פתח לשאלות רבות שעולות‬
‫מהתלמידים‪ :‬מה זה ווליום‪/‬הרץ‪/‬תו? מה‬
‫ההבדל בין "דו" בגיטרה ובפסנתר? וכד'‬
‫גרף תאוצה – כל מכשיר חכם מגיע עם‬
‫חיישן תאוצה‪ .‬בעזרת אפליקציית גרף‬
‫ניתן לראות את התאוצה לפי צירי‬
‫המרחב‪ ,‬לחשב תאוצות שונות לדוגמה‪:‬‬
‫נפילה חופשית‪ ,‬נפילה על מישור משופע‪,‬‬
‫מטוטלת ועוד‪.‬‬
‫מחשבונים‪/‬מכוללי גרפים‬
‫אפל‬
‫‪13‬‬
‫שם היישום‬
‫אנדרואיד‬
‫אפל‬
‫סטופר‪/‬טיימר‬
‫פלס‪ ,‬מצפן ומד זווית‬
‫מפת כוכבים אינטראקטיבית – מפנים את‬
‫הטלפון לשמיים ורואים את מפת‬
‫הכוכבים‪ ,‬מיקום מרחבי‪.‬‬
‫מחולל תדרים (צלילים) – שימושיים‪,‬‬
‫לדוגמה‪ :‬הפעלת צליל בודד בשני‬
‫רמקולים‪ .‬מיקום האוזן יקבע אם‬
‫הסופרפוזיציה הורסת או בונה (שומעים‬
‫או לא)‪.‬‬
‫רשימת גלאים שאפשר לשחק איתם‬
‫בהרבה טלפונים חכמים*‬
‫לכל אפליקציה יש עשרות מתחרות‪ ,‬אולי חלקן יותר טובות מאלה שהצעתי לכם‪.‬‬
‫היות ולי יש מכשיר אנדרואיד‪ ,‬אני לא מכיר ולא יכול לבדוק את איכות אפליקציות‬
‫אפל‪.‬‬
‫דוגמאות לשימוש מתקדם‪ :‬חקירת תנועה‪:‬‬
‫ סרטונים לפני עריכה‪:‬‬‫‪https://www.youtube.com/playlist?list=PL1pWFPI4AlL8wDb_9TjrygCsc2BmHF_8b‬‬
‫ סרטונים אחרי עריכה‪:‬‬‫‪https://www.youtube.com/playlist?list=PL1pWFPI4AlL_wBiJWz1X26n_nwkP4_qys‬‬
‫ מיקרוסקופ‪:‬‬‫‪http://www.instructables.com/id/10-Smartphone-to-digital-microscope‬‬‫‪conversion/?ALLSTEPS‬‬
‫‪22‬‬
‫כנס "האור והחלל"‬
‫מרינה זיו‪ ,‬גניה חייקין‬
‫‪[email protected] [email protected]‬‬
‫מקיף ז' הקריה אשדוד‬
‫משך הזמן הנדרש מהתלמיד בבית‪ :‬כ‪ 31-‬שעות (במהלך חודשיים)‬
‫משך הזמן שהפעילות אורכת בכיתה‪ :‬הפעילות אורכת במשך כ‪ 8-‬שעות הוראה‬
‫פרונטאליות ויום שיא‪.‬‬
‫פירוט מהלך הפעילות‪ 3 :‬שיעורי מבוא;‬
‫כ‪ 2-‬שיעורים של הנחיית "אמצע הדרך";‬
‫כ‪ 3-‬שיעורי הצגת תוצרים‪ ,‬בהם מציגים התלמידים את העבודות שלהם‪.‬‬
‫העבודות המוצלחות ביותר יוצגו במסגרת יום שיא‪ ,‬ב"כנס האור והחלל"‪.‬‬
‫רצף במהלך ההוראה‪ :‬ניתן להתחיל עבודה זו מיד אחרי חופשת חנוכה‪ ,‬כחלק‬
‫ובמקביל לנושא "אור וקרינה"‬
‫דרישות מוקדמות‪ :‬מאחר מדובר בפרויקט פתוח‪ ,‬אין דרישות מוקדמות מעבר‬
‫למצופה מתלמיד פיזיקה בכיתה י'‪.‬‬
‫‪ .3‬בתחום התוכן‪ :‬יצירת זיקה ללימודי פיזיקה מתוך עניין; לאפשר לימוד‬
‫נושאי הרחבה – אסטרונומיה ואסטרופיזיקה; הרחבת ידע בתחום‬
‫המחקר העכשווי‪.‬‬
‫‪ .2‬בתחום החוויתי‪ :‬מתן אפשרות ללמידה מתוך בחירה הן מבחינת התוכן‬
‫והן מבחינת סגנון העבודה‪.‬‬
‫‪ .3‬בתחום דרכי למידה ועבודה‪ :‬ניסיון בעבודה קבוצתית‪ ,‬הצגת הנושא מול‬
‫קהל‪ ,‬התנסות בלמידה העצמאית ובתהליך החקר‪.‬‬
‫חומרי עזר נדרשים‪:‬‬
‫‪ ‬חומרי עזר שפותחו על ידי צוות המורים‪ :‬תדריכי העבודה שמכוונים לסוגי‬
‫עבודה שונים‪ ,‬מפתחות הערכה מתאימים;‬
‫‪ ‬מחשבים‪ ,‬סמארטפונים‪ ,‬ציוד מעבדה; גישה לרשת האינטרנט ולמקורות‬
‫מידע נוספים‪.‬‬

חוברת התקצירים - אתר מורי הפיזיקה

Transcription

Similar documents

תשע"ב

נוסחאות ונתונים בפיזיקה

בחינת הבגרות בפיזיקה

קיץ תשע;quot&א – אלקטרומגנטיות - מבחן מתכונת מספר 6 יש לענות על 3

תשעא – 4 מבחן הדמיה מספר

תשעא – 2 מבחן הדמיה מספר

" מבואות הנגב בית ספר ניסויי ;quot& מועצה אזורית בני שמעון