דיני הפקעת מקרקעין - דין ופסיקה

‫תוכן עניינים‬
‫תוכן עניינים‬
‫שער א'‪ :‬דיני הפקעה ‪ -‬כללי‬
‫‪1‬‬
‫פרק א'‪ :‬כללי‬
‫‪ .1‬זכות הקניין‬
‫‪ .2‬הדין החל‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪6‬‬
‫פרק ב'‪ :‬חוקיות ההפקעה ותקיפת ההפקעה‬
‫‪7‬‬
‫פרק ג'‪ :‬פיצויי הפקעה‬
‫‪ .1‬כללי‬
‫‪ .2‬פסקי‪-‬דין לגבי שווי מקרקעין באזור סמוך‬
‫‪ .3‬פרשנות פסק‪-‬דין בעניין "ראשד" ופיצוי בגין הפקעה‬
‫לפי החוק לתיקון דיני הרכישה לצרכי ציבור‪ ,‬התשכ"ד‪-‬‬
‫‪1964‬‬
‫‪ 3.1‬פרשנות פסק‪-‬הדין בעניין "ראשד"‬
‫‪ 3.2‬פיצוי בגין הפקעה לפי החוק לתיקון דיני הרכישה‬
‫לצרכי ציבור‪ ,‬התשכ"ד‪1964-‬‬
‫‪9‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ .4‬הערכת הפיצוי בגין הפקעה ‪ -‬שאלה עובדתית‬
‫‪ .5‬שיטה השוואתית‬
‫‪ .6‬חישוב פוטנציאל הבניה ‪ -‬חסר בעסקאות סמוכות‬
‫‪ .7‬פיצוי בגין דמי חכירה אבודים ייגזרו משווי הקרקע‬
‫‪ .8‬הוצאות נילוות ודיור חלופי‬
‫‪ .9‬שוויה של זכות דיירות מוגנת ופיצוי בגין עוגמת נפש‬
‫כתוצאה מהפקעת מקרקעין‬
‫א‬
‫‪13‬‬
‫‪13‬‬
‫‪18‬‬
‫‪20‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪28‬‬
‫‪40‬‬
‫‪45‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪ .10‬חישוב שיעור הפיצוי בגין הפקעה של חלק מחלקה‬
‫הנמצאת בבעלות משותפת‪ .‬האם יש לחשב את שיעור‬
‫הפיצוי לפי שוויו של חלק בלתי‪-‬מסויים בקרקע או שמא‬
‫לפי שוויו של חלק מסויים באותה חלקה‬
‫‪ .11‬סיכום שיטות ההערכה השונות וההלכה הפסוקה‬
‫פרק ד'‪ :‬פיצוי מכוח עילת תביעה חוקתית‬
‫‪ .1‬חוק יישום תכנית ההתנתקות הסדיר את פינוי‬
‫‪47‬‬
‫‪63‬‬
‫‪71‬‬
‫הישראלים מהשטח המפונה ואת מנגנוני הפיצויים‬
‫לזכאים‬
‫‪ .2‬פגיעה בזכות חוקתית כמקימה עילה לתביעת פיצוי‬
‫‪ .3‬האם יש מקום להכיר בעילת תביעה עצמאית בגין‬
‫פגיעה בזכות חוקתית ללא אשם?‬
‫‪85‬‬
‫פרק ה'‪ :‬תום תקופת ההפקעה והשבת הקרקע לבעליה‬
‫‪ .1‬כללי‬
‫‪ .2‬הלכת מיכאל סמואל‬
‫‪ .3‬סעיף ‪ 27‬לתיקון לפקודת הרכישה לצרכי ציבור‬
‫‪91‬‬
‫‪91‬‬
‫‪93‬‬
‫‪97‬‬
‫‪ .4‬חובת ההשבה מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט‬
‫בהעדר תחולת התיקון‬
‫‪99‬‬
‫פרק ו'‪ :‬ביטול ההפקעה‬
‫‪ .1‬זניחת הצורך הציבורי שביסוד מטרת ההפקעה‬
‫‪107‬‬
‫‪107‬‬
‫ב‬
‫‪71‬‬
‫‪79‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪ .2‬אין קשר הכרחי בין ביטול ההפקעה לבין שינוי ייעוד‬
‫המקרקעין במישור התכנוני‪ ,‬אם בית‪-‬המשפט הגיע‬
‫למסקנה כי הרשות זנחה את מטרת ההפקעה‪ ,‬אזי שינוי‬
‫ייעוד המקרקעין אינו תנאי להשבת המקרקעין לבעליהם‬
‫המקוריים‬
‫‪ .3‬מהו שיהוי?‬
‫‪ .4‬אימתי שיהוי לא יביא לביטול הפקעה?‬
‫‪108‬‬
‫‪112‬‬
‫‪113‬‬
‫פרק ז'‪ :‬העברה רצונית והעברה כפויה של קרקע לרשות‬
‫הציבורית‬
‫‪117‬‬
‫פרק ח'‪ :‬הפקעה לפי חוק רכישת מקרקעים (אישור‬
‫פעולות ופיצויים)‪ ,‬התשי"ג‪1953-‬‬
‫‪ .1‬הדין‬
‫‪ .2‬מהותו של חוק רכישת מקרקעים (אישור פעולות‬
‫ופיצויים)‪ ,‬התשי"ג‪1953-‬‬
‫‪ .3‬חישוב הפיצוי על‪-‬פי חוק רכישת מקרקעים (אישור‬
‫פעולות ופיצויים)‪ ,‬התשי"ג‪1953-‬‬
‫‪133‬‬
‫שער ב'‪ :‬פקודת הקרקעות‬
‫(רכישה לצרכי ציבור)‪1943 ,‬‬
‫‪137‬‬
‫פרק א'‪ :‬השם הקצר‬
‫פרק ב'‪ :‬פירוש‬
‫פרק ג'‪ :‬סמכויות שר האוצר‬
‫‪ .1‬כללי‬
‫‪125‬‬
‫‪125‬‬
‫‪130‬‬
‫‪139‬‬
‫‪141‬‬
‫‪155‬‬
‫‪155‬‬
‫ג‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪ .2‬הגבלת הסמכות מכוח סעיף ‪ 3‬לפקודת הקרקעות‬
‫‪ .3‬העובדה שיש בהפקעה פגיעה קשה בזכות האדם‬
‫לקניינו צריכה להיות לנגד עיני בית‪-‬המשפט בבואו לפרש‬
‫את סעיף ‪ 3‬לפקודת הקרקעות‬
‫‪ .4‬קיום הצדקה להפקעה ‪ -‬מימוש מטרה ציבורית‬
‫‪ .5‬אישור תקציב הוצאה עבור תשלום פיצויי הפקעה‬
‫‪ .6‬חוקיות הפעלתה של סמכות ההפקעה המסורה לשר‬
‫האוצר על‪-‬פי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)‪,‬‬
‫‪160‬‬
‫‪162‬‬
‫‪163‬‬
‫‪166‬‬
‫‪1943‬‬
‫‪ .7‬כאשר השימוש בכוח ההפקעה נעשה לטובת מטרה‬
‫ציבורית‪ ,‬ההפקעה שמתבצעת איננה פסולה‬
‫‪ .8‬שימוש בקרקע שהופקעה על‪-‬ידי הרשות הציבורית‬
‫לצורך מטרה אחרת מזו שלשמה בוצעה ההפקעה‬
‫‪ .9‬עתירה לביטול עסקת "מכר ללא תמורה" הנועדה‬
‫לצרכי ציבור בשל שיהוי במימוש מטרתה‬
‫‪ .10‬הפקעת קרקע על‪-‬פי סעיף ‪ 3‬לפקודת הקרקעות מידי‬
‫מי שמחזיק בקרקע‬
‫‪183‬‬
‫פרק ד'‪ :‬חקירה מוקדמת‬
‫‪187‬‬
‫פרק ה'‪ :‬הודעות‬
‫‪ .1‬כללי‬
‫‪ .2‬אי‪-‬מסירת הודעה ומשמעותה‬
‫‪191‬‬
‫‪191‬‬
‫‪195‬‬
‫ד‬
‫‪168‬‬
‫‪171‬‬
‫‪175‬‬
‫‪181‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪ .3‬סטיה מנוסח ההודעה כפי שמופיע בטפסים אשר‬
‫בתוספת לפקודה‪ .‬העדר הצהרה בהודעה שהקרקע‬
‫דרושה לצרכי ציבור ‪ -‬פטור למורשה מלחזור על‬
‫ההצהרה מקום שזו צויינה בהודעת האצלה של שר‬
‫האוצר על‪-‬פי סעיף ‪ )2(22‬לפקודה‬
‫‪ .4‬לא כל פעולה ופעולה מוכרחה להיעשות על‪-‬ידי שר‬
‫האוצר עצמו ובלבד שעצם ההחלטה על ההפקעה תתקבל‬
‫על ידו‬
‫‪ .5‬הליכים שקדמו לפרסום ‪ -‬האם יש צורך בפירוטם?‬
‫‪ .6‬מה דין פרסומו של צו הפקעה שעה ששר האוצר חדל‬
‫מלכהן כשר וזאת בחלוף תשעה חודשים מנתינתו ‪ -‬האם‬
‫בנסיבות אלו ההפקעה בטלה מעיקרא?‬
‫‪ .7‬סעיף ‪ )2(5‬לפקודת הקרקעות מעיד כי שר האוצר‬
‫אישר את "ציבוריות" המטרה והיא עומדת בחזקת ראיה‬
‫מכרעת שאינה ניתנת לסתירה‪ .‬אולם‪ ,‬עצם ההפקעה יכול‬
‫שתהא נגועה‬
‫‪ .8‬אין לפסול הפקעה על‪-‬פי הפקודה רק משום שבעת‬
‫ההכרזה עליה טרם הופקדה תכנית בניין עיר המאפשרת‬
‫הגשמתה‬
‫‪ .9‬טענות בדבר זניחת מטרת ההפקעה וכן בדבר אפשרות‬
‫של "מימוש עצמי" של מטרת ההפקעה על‪-‬ידי בעל‬
‫המקרקעין‬
‫‪ .10‬רישום הערת אזהרה ‪ -‬ביצוע עסקאות לאחר פרסום‬
‫הודעה‬
‫ה‬
‫‪200‬‬
‫‪201‬‬
‫‪203‬‬
‫‪203‬‬
‫‪206‬‬
‫‪210‬‬
‫‪210‬‬
‫‪215‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪ .11‬זכותו של בעל רשום לתבוע סילוק‪-‬יד‪ ,‬משפורסמה‬
‫הודעה לפי סעיפים ‪ 5‬ו‪ 7 -‬לפקודה‬
‫‪ .12‬תשלום מס הכנסה על הפרשי הצמדה ‪ -‬החובה לשלם‬
‫פיצויים בגין הפקעה משתכללת רק במועד בו נוטל‬
‫המפקיע את החזקה בקרקע‬
‫‪ .13‬פקודת הקרקעות אינה מחייבת מסירת הודעה‬
‫אישית למי שזכותו אינה רשומה במרשם המקרקעין ‪-‬‬
‫גם הנחיות היועץ המשפטי אינן מחייבות מסירת הודעה‬
‫‪217‬‬
‫‪220‬‬
‫אישית למי שזכותו אינה רשומה‬
‫‪ .14‬טענה בדבר פגמים בהודעת ההפקעה‪ ,‬כמו גם העדר‬
‫התשריט או שימוש במילה "חלק מחלקות"‪ ,‬אינה אלא‬
‫בגדר פגם שאיננו עיקרי ושאין בו כדי להטעות‬
‫‪228‬‬
‫פרק ו'‪ :‬טענות נגד הרכישה‬
‫‪233‬‬
‫פרק ז'‪ :‬סמכות להעביר קרקע‬
‫‪237‬‬
‫פרק ח'‪ :‬סמכות לקנות החזקה‬
‫‪243‬‬
‫‪ .1‬כללי‬
‫‪ .2‬פרק הזמן שבו ניתן להפעיל את סעיף ‪ - 7‬כל עוד לא‬
‫נסתיימו הליכי ההפקעה בהודעת הקנייה לפי סעיף ‪19‬‬
‫לפקודה‬
‫‪ .3‬איחוד ההודעות‬
‫‪243‬‬
‫ו‬
‫‪222‬‬
‫‪245‬‬
‫‪246‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪ .4‬הודעה על‪-‬פי סעיף ‪ 7‬לפקודה‪ ,‬יש למסור רק לאותם‬
‫אנשים שלהם יש למסור את ההודעה על‪-‬פי סעיף ‪,5‬‬
‫היינו לאנשים הרשומים בפנקסי המקרקעין כבעלי‬
‫זכויות במקרקעין‬
‫‪ .5‬מחדל במסירת ההודעה אינו פוגע בתוקף ההפקעה;‬
‫כן‪ ,‬אי‪-‬מתן הודעה אישית על הפקעה אינו מאיין את עצם‬
‫ההפקעה‬
‫‪ .6‬כל עוד ההפקעה קיימת‪ ,‬צמודה אליה הזכות להיכנס‬
‫למקרקעין המופקעים‬
‫‪ .7‬לא תהיה הודאה או מניעות בהודעה לפי סעיף ‪ 5‬או ‪7‬‬
‫לפקודת הקרקעות (סעיף ‪7‬א לפקודת הקרקעות תיקון‬
‫‪)1946‬‬
‫פרק ט'‪ :‬הפרוצדורה שיש לנקוט בה במקרה שאין‬
‫מוסרים חזקה‬
‫‪ .1‬כללי‬
‫‪ .2‬לצורך קבלת חזקה‪ ,‬על‪-‬פי סעיף ‪ 8‬לפקודה‪ ,‬די בפרסום‬
‫ההודעה ברשומות ואין צורך במסירה ממש של ההודעה‬
‫‪ .3‬מטרת הפניה לבית‪-‬המשפט‬
‫‪ .4‬פרק הזמן בו ניתן להפעיל את סעיף ‪ 8‬לפקודה‬
‫‪ .5‬סמכות ועדה מקומית לפנות בבקשה למתן צו למסירת‬
‫החזקה; על בית‪-‬המשפט לבדוק‪ ,‬בבקשה שהוגשה אליו‬
‫לפי סעיף ‪ ,8‬ששר האוצר זכאי לחזקה לפי סעיף ‪7‬‬
‫ז‬
‫‪247‬‬
‫‪248‬‬
‫‪254‬‬
‫‪255‬‬
‫‪259‬‬
‫‪259‬‬
‫‪266‬‬
‫‪267‬‬
‫‪269‬‬
‫‪270‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪ .6‬טענת שיהוי אין מקומה בבית‪-‬המשפט בהליכים לפי‬
‫סעיף ‪ 8‬לפקודת הקרקעות; היחס בין ההליכים למסירת‬
‫החזקה והבקשה לקביעת פיצויים לפי סעיף ‪ 9‬לפקודה‬
‫‪ .7‬בעלות רשות הפיתוח אינה בעלות המדינה ‪ -‬זכויותיו‬
‫של אריס מוגן‬
‫‪ .8‬דחיית בקשה למתן צו על‪-‬פי סעיף ‪ - 8‬ההפקעה‬
‫נשארת בעיניה ‪ -‬כל עוד ההפקעה קיימת צמודה אליה‬
‫הזכות ליטול חזקה של האדמה אשר הופקעה‬
‫‪ .9‬ניתן לשמוע טענות כנגד מעשה הפקעה גם במסגרת‬
‫תקיפה עקיפה‪ ,‬כדוגמת הדיון בבקשה לסילוק‪-‬יד שעל‪-‬פי‬
‫סעיף ‪ 8‬לפקודת הקרקעות; הפקודה אינה מחייבת את‬
‫הרשות לדאוג לסידור חלוף‬
‫‪ .10‬פינוי דייר והפקעה לפי סעיף ‪ 8‬לפקודה‬
‫‪ .11‬צו למסירת חזקה לפי סעיף ‪ 8‬לפקודת הרכישה ודייר‬
‫מוגן‬
‫‪ .12‬צו למסירת חזקה לפי סעיף ‪ 8‬לפקודת הרכישה‬
‫בנסיבות בהן שונה ייעוד הקרקע ולא ניתנה זכות שימוע‬
‫‪ .13‬תפיסת חזקה על‪-‬פי סעיף ‪ 8‬לפקודת הקרקעות‬
‫הפקעה לצרכי ציבור‬
‫‪ .14‬די בכך שטענת התובע היא‪ ,‬שהבעלות בקרקע כבר‬
‫הוקנתה למדינה‪ ,‬לפני שהנתבע תפס חזקה בקרקע‪ ,‬כדי‬
‫"להשמיט את הקרקע" {תרתי משמע} מתחת לתביעה‬
‫שעל‪-‬פי סעיף ‪ 8‬לפקודה‬
‫ח‬
‫‪272‬‬
‫‪274‬‬
‫‪275‬‬
‫‪277‬‬
‫‪279‬‬
‫‪283‬‬
‫‪285‬‬
‫‪289‬‬
‫‪292‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪ .15‬לבית‪-‬המשפט המחוזי נתונה הסמכות העניינית לדון‬
‫בתובענה למסירת החזקה במקרקעין‪ ,‬כאשר מתבקש‬
‫סעד של הפקעה‬
‫פרק י'‪ :‬סכסוכים בדבר פיצויים וזכות קניין יושבו על‪-‬‬
‫ידי בית‪-‬המשפט‬
‫‪ .1‬כללי‬
‫‪ .2‬סמכות בית‪-‬המשפט מחוזי ובית‪-‬המשפט שלום‬
‫‪298‬‬
‫‪301‬‬
‫‪301‬‬
‫בהחלטות על‪-‬פי סעיף ‪ 9‬לפקודת הקרקעות‬
‫‪ .3‬התיישנות ‪ -‬בקשה להערכת פיצויים לפי סעיף ‪9‬‬
‫לפקודה אינה בבחינת תובענה לקיום זכות או טובת‬
‫הנאה בקרקע‬
‫‪ .4‬תובענה‪ ,‬המבוססת על סעיף ‪ 9‬לפקודה איננה תובענה‬
‫לקיום זכות בקרקע כי אם תביעה לתשלום חוב כספי‪,‬‬
‫שמקורה בעסקת רכישה שנעשתה בקרקע‬
‫‪ .5‬תביעת פיצויים ותחילת חוק ההתיישנות‬
‫‪ .6‬מי זכאי לתבוע פיצויים מן הרשות המפקיעה?‬
‫‪ .7‬זכות אישית ותביעת פיצויים‬
‫‪307‬‬
‫‪308‬‬
‫‪309‬‬
‫‪311‬‬
‫‪ .8‬התאריך הקובע לקיומה של כל זכות או טובת הנאה‬
‫במקרקעין שהופקעו הוא תאריך פרסומה ברשומות של‬
‫ההודעה לפי סעיף ‪ 5‬לפקודה; המועד בו קמה הזכות‬
‫לקבל פיצויים; המחאת הזכות לפיצוי בגין הפקעת‬
‫הקרקע‬
‫‪ .9‬תנאים לתשלום פיצויים‬
‫‪312‬‬
‫‪321‬‬
‫ט‬
‫‪303‬‬
‫‪305‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪ .10‬אין פקודת הקרקעות מחייבת מתן פיצוי בעין‪ ,‬אלא‬
‫בכסף בלבד; הזכות לפיצויים קמה רק מיום שקיבל‬
‫רוכש הזכויות את החזקה בנכס; כדי שהבטחה שלטונית‬
‫תהווה בסיס להשתית עליה עילת תביעה‪ ,‬היא צריכה‬
‫להיות "מסויימת" ממש כמו הצעה בחוזה רגיל‬
‫‪ .11‬בר‪-‬רשות‪-‬הדירה שאינו זכאי לקבל פיצויי הפקעה‬
‫מכוח חוק או ההלכה הפסוקה‪ ,‬לא יהיה זכאי לקבלם‬
‫מכוח חוקי‪-‬היסוד‬
‫‪322‬‬
‫פרק י"א‪ :‬החלטה בהיעדרם של הצדדים‬
‫‪327‬‬
‫פרק י"ב‪ :‬אין להכריח את הצד למכור או להעביר חלק‬
‫מבית‬
‫‪329‬‬
‫פרק י"ג‪ :‬תקנון בעניין הערכת הפיצויים‬
‫‪ .1‬כללי‬
‫‪ .2‬השיטות להערכת שווי של נכס במובן סעיף ‪ 12‬של‬
‫פקודת הקרקעות ‪ -‬השיטה השיורית והשיטה‬
‫ההשוואתית; עקרונות לשומת הפיצויים ‪ -‬השיטה‬
‫ההשוואתית ושיטת החילוץ‬
‫‪ .3‬סעיף ‪(12‬ב) נמנה עם הכללים החיוביים והוא מורה כי‪,‬‬
‫בכפיפות לתנאים המפורטים בו‪ ,‬יקובל כשווי הקרקע‪,‬‬
‫אותו הסכום שהיה מתקבל ממכירת הקרקע אילו נמכרה‬
‫בשוק על‪-‬ידי המוכר מרצונו הטוב‬
‫י‬
‫‪322‬‬
‫‪331‬‬
‫‪331‬‬
‫‪335‬‬
‫‪342‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪ .4‬שיעור הפיצויים ‪ -‬השיקול של השומה שהגיש בעל‬
‫הנכס לצורך תשלום מיסים‪ ,‬אינו אלא שיקול אחד בתוך‬
‫מכלול של שיקולים שצריך לקחת בחשבון בקביעת‬
‫הפיצוי הראוי‬
‫‪ .5‬שיעור הפיצויים שיש לשלם בגין הפקעת זכויות בנכס‬
‫ קיום חוות‪-‬דעת סותרות בין מומחים ‪ -‬הצמדת פיצויים‬‫ תקופה בה מנע בעל הזכויות את מסירת החזקה‬‫‪ .6‬אופן קביעת גובה הפיצויים בגין הפקעת מקרקעין‬
‫‪ .7‬סעיף ‪(12‬ג) לפקודת הקרקעות קובע כי לצורך הערכת‬
‫פיצויים אין להתחשב בהתאמתה המיוחדת של הקרקע‬
‫לצרכיו או למטרתו של אדם‪ ,‬שהיה מוכן לשלם עבורה‬
‫מחיר הגבוה ממחירה הרגיל; מחיר זה אינו מחיר השוק‬
‫‪ .8‬סעיף ‪(12‬ג) ‪ -‬בסיס הערכת הפיצויים‬
‫‪ .9‬עילת הפינוי המצויה בסעיף ‪ 36‬לחוק הגנת הדייר‪,‬‬
‫תשט"ו‪{ 1955-‬כיום סעיף ‪ 131‬לחוק הגנת הדייר (נוסח‬
‫משולב)‪ ,‬התשל"ב‪ }1972-‬ורכישת זכות בקרקע לפי‬
‫פקודת הקרקעות‬
‫‪ .10‬פיצוי בגין הפקעת בית עסק ‪ -‬פיצוי בגין הפקעת זכות‬
‫דיירות מוגנת ‪ -‬פיצוי על‪-‬פי ערך "סידור חלוף"‬
‫‪ .11‬דייר מוגן שזכויותיו הופקעו ‪ -‬בכל האמור בשאלת‬
‫הפיצוי אין מקום להבחנה בין ההסדרים שנקבעו‬
‫בחוקים השונים העוסקים בכך‪ ,‬ובעיקר בין חוק הגנת‬
‫הדייר (נוסח משולב)‪ ,‬התשל"ב‪ 1972-‬לבין פקודת‬
‫הקרקעות‬
‫יא‬
‫‪352‬‬
‫‪354‬‬
‫‪355‬‬
‫‪357‬‬
‫‪362‬‬
‫‪365‬‬
‫‪366‬‬
‫‪370‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪ .12‬תביעה לפיצויים‪ ,‬שהגיש דייר מוגן‪ ,‬בגין הפקעה ‪-‬‬
‫מבחן השוק החופשי‬
‫‪ .13‬הפרשי הצמדה המתווספים לפיצויי הפקעה ‪ -‬תשלום‬
‫מס רווח הון‬
‫‪ .14‬סעיף ‪(12‬ה) קובע שיטה לקביעת הפיצויים בגין‬
‫הפקעת ההחזקה לתקופה מסויימת‬
‫‪ .15‬חזקה זמנית בקרקע ‪ -‬ההערכות אותן יש לבצע כדי‬
‫להגיע לקביעת השווי המדוייק של הפיצויים‬
‫‪ .16‬קבלת פיצוי כתוצאה מהפקעה ו‪/‬או השהיית ביצועה‬
‫היא אחת מההגנות החלות על בעל המקרקעין‬
‫‪ .17‬כאשר הרשות מטילה זכות שימוש או כל מניעה‬
‫אחרת לגבי השימוש במקרקעין יש להעריך את הפיצוי‬
‫שישולם‪ ,‬בתור דמי נזק‪ ,‬לפי שיעור ההפחתה שחלה‬
‫בשווי המקרקעין‬
‫‪ .18‬בהפקעת חלק מקרקע על בית‪-‬המשפט להביא‬
‫בחשבון‪ ,‬בעת הערכת הפיצויים‪ ,‬כל עליה בערכו של אותו‬
‫חלק מן המקרקעין שלא הופקע‬
‫‪ .19‬כתוצאה מניתוקה של קרקע שהופקעה מקרקע‬
‫אחרת או מחמת כל השפעה מזיקה אחרת‪ ,‬שעשויה‬
‫להיגרם לאותה קרקע אחרת יש להביא בחשבון את הנזק‬
‫שנגרם לבעל המקרקעין‬
‫‪ .20‬בחינת נזק שנגרם לחלקת הקרקע הנותרת לאחר‬
‫ביצוע ההפקעה‬
‫‪ .21‬גובה הפיצוי בגין הפקעת בניין‬
‫יב‬
‫‪372‬‬
‫‪375‬‬
‫‪377‬‬
‫‪377‬‬
‫‪382‬‬
‫‪383‬‬
‫‪385‬‬
‫‪385‬‬
‫‪386‬‬
‫‪389‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪ .22‬הפקעת חלק ממבנה כאשר ביתרה אין כל שימוש ‪-‬‬
‫סכום הפיצוי המגיע ופסיקת פיצויים בגין שיפוצים‬
‫במבנה‬
‫‪ .23‬קביעת מעמדה של חלקה לצורך חישוב סכום‬
‫הפיצויים‬
‫‪ .24‬פיצויים ‪ -‬כאשר באים להעריך קרקע למועד בעבר‬
‫אין לוקחים בחשבון הערכה עכשווית של הקרקע‬
‫‪ .25‬הפקעה חלקית או הפקעה מלאה‪ .‬אימתי יש להפחית‬
‫הפיצויים ואימתי לא‪ .‬קביעת קריטריונים הולמים‬
‫באספקלריה של חוקי‪-‬יסוד‬
‫‪ .26‬קביעת פיצוי כאשר קיימות שתי הוראות חוק‬
‫סותרות‬
‫‪ .27‬הערכת שווי קרקע לצורך פיצויים נבחנת לא רק על‪-‬‬
‫פי ייעודה הפורמלי אלא על‪-‬פי השימוש שנעשה בפועל‬
‫‪ .28‬הטעמים המחייבים את ההכרה בהגנת האשם‬
‫התורם‪ ,‬שמקורה בדיני הנזיקין ובדיני החוזים‪ ,‬עומדים‬
‫גם כאשר מדובר בהפקעה‬
‫‪ .29‬קביעת שווי הפיצוי המגיע בגין הפקעה ובחינת‬
‫שיקולי השמאי‬
‫‪ .30‬זכותו של בר‪-‬רשות לפיצויים בגין הפקעת המקרקעין‬
‫‪ .31‬מהו שיעור הפרשי ההצמדה והריבית שבו יש לחייב‬
‫בגין פיצוי ההפקעה‪ .‬דבר החקיקה הרלוונטי לעניין זה‬
‫הוא חוק לתיקון דיני הרכישה לצרכי ציבור‪ ,‬התשכ"ד‪-‬‬
‫‪1964‬‬
‫יג‬
‫‪390‬‬
‫‪391‬‬
‫‪396‬‬
‫‪398‬‬
‫‪401‬‬
‫‪407‬‬
‫‪410‬‬
‫‪412‬‬
‫‪414‬‬
‫‪432‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪ .32‬לצורך שומת הפיצויים בגין הפקעת חלק קרקע‬
‫מסויים מבעליו המשותפים‪ ,‬אין לבצע את ההפחתה‬
‫הנובעת מהבעלות המשותפת בה‪ ,‬ויש לשום את‬
‫הפיצויים בהתאם לשוויו של חלק מסויים באותה קרקע‬
‫‪ .33‬בהפקעות לפי חוק כביש ארצי לישראל‪ ,‬שקדמו‬
‫לתיקון ‪ 3‬לפקודת הקרקעות‪ ,‬מקום שיתרת הקרקע‬
‫שבידי הנפקע לא הושבחה‪ ,‬מחוייבת ועדת הפיצויים‬
‫לפסוק פיצוי מהמטר הראשון‬
‫‪434‬‬
‫‪435‬‬
‫‪ .34‬הוספת תוספת לפיצוי‬
‫‪ .35‬הפקעה שלא נעשתה לצורך ציבורי או שנעשתה לכך‬
‫וגרמה לסבל ‪ -‬אין היא פטורה מנתינת פיצוי‬
‫‪ .36‬פיצויים בגין הפקעה לפי חוק רכישת מקרקעים‬
‫(אישור פעולות ופיצויים)‪ ,‬התשי"ג‪1953-‬‬
‫‪441‬‬
‫פרק י"ד‪ :‬פיצויים על אובדן דמי חכירה (תיקון ‪)1946‬‬
‫‪447‬‬
‫פרק ט"ו‪ :‬סמכותו של שר האוצר לחזור בו מרכישת‬
‫הקרקע (תיקון ‪)1946‬‬
‫‪449‬‬
‫‪ .1‬כללי‬
‫‪ .2‬הפסיקה שלפני התיקון‬
‫‪ 2.1‬הזכות לחזור מן ההפקעה מוגבלת לתנאים‬
‫המפורשים בסעיף ‪14‬‬
‫‪ 2.3‬אין שר האוצר זכאי לחזור בו מההפקעה‪ ,‬כשניתן‬
‫צו הקנייה לפי סעיף ‪19‬‬
‫יד‬
‫‪438‬‬
‫‪440‬‬
‫‪449‬‬
‫‪463‬‬
‫‪463‬‬
‫‪464‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪ 2.4‬סעיף ‪ )2(14‬קובע את זכותו של האזרח לפיצויים‬
‫על הפקעה שבוטלה ‪ -‬לא ניתן לאכוף הפקעה על שר‬
‫האוצר‬
‫‪ 2.5‬הודעה על ביטול הפקעה ותביעת פיצויים בגין נזק‬
‫ מהו ה"נזק"?‬‫‪ 2.6‬חיוב בהוצאות בגין ביטול הודעת הפקעה‬
‫‪ 2.7‬הגדרת "בעל" בחוק מס רכוש וקרן פיצויים ‪-‬‬
‫חשיבות סיווגה של הזכות המופקעת‬
‫‪466‬‬
‫‪469‬‬
‫‪473‬‬
‫‪475‬‬
‫‪ 2.8‬תביעה לביטול הפקעה כתוצאה מהשתהות או‬
‫שינוי מטרת ההפקעה‬
‫‪ .3‬סעיף ‪14‬א לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)‪,‬‬
‫‪1943‬‬
‫‪ .4‬סעיף ‪14‬ב לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)‪,‬‬
‫‪1943‬‬
‫‪ .5‬סעיף ‪14‬ג לפקודת הקרקעות‬
‫‪ .6‬סעיף ‪14‬ד לפקודת הקרקעות‬
‫‪483‬‬
‫‪488‬‬
‫‪491‬‬
‫פרק ט"ז‪ :‬הוראות בנידון תשלום הוצאות‬
‫‪493‬‬
‫פרק י"ז‪ :‬דחיית תשלום הפיצויים ‪ -‬תשלום על‪-‬ידי שר‬
‫האוצר כוחו יפה כסילוק מלא של פיצויים (תיקון ‪)1946‬‬
‫‪ .1‬כללי‬
‫‪ .2‬הוראת התיישנות לגבי בקשה להערכת פיצויים‬
‫‪497‬‬
‫‪497‬‬
‫‪500‬‬
‫טו‬
‫‪477‬‬
‫‪481‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪ .3‬תביעה לתשלום פיצויים בגין הפקעת מקרקעין אינה‬
‫כפופה לחוק ההתיישנות הכללי‪ ,‬אלא אך ורק להוראות‬
‫ההתיישנות שנקבעו בפקודת הקרקעות (סעיפים ‪)16 ,9‬‬
‫‪ .4‬מהו המועד הקובע בו מתיישנת תביעת הפיצויים בגין‬
‫הפקעת מקרקעין?‬
‫‪ .5‬דחיית תביעה לפיצויי הפקעה בשל התיישנות {טרם‬
‫תוקפו של תיקון מס' ‪ 3‬לפקודת הקרקעות}‬
‫‪503‬‬
‫פרק י"ח‪ :‬בעלים רשומים או צדדים המחזיקים בקרקע‬
‫כבעלים דינם כזכאים בקרקע‬
‫‪507‬‬
‫פרק י"ט‪ :‬מששילם שר האוצר הריהו פטור מאחריות‬
‫‪511‬‬
‫פרק כ'‪ :‬הקנייה ורישום‬
‫‪513‬‬
‫פרק כ"א‪ :‬פיצויים על קרקע שנלקחה להרחבתן או‬
‫לסלילתן של דרכים וכו'‬
‫‪ .1‬כללי‬
‫‪517‬‬
‫‪517‬‬
‫‪ .2‬לפי פירושה הנכון של הוראת סעיף ‪ 20‬לפקודה יש‬
‫לחשב את הרבע שמותר להפקיע‪ ,‬ללא תשלום פיצוי‪ ,‬לפי‬
‫השטח הכולל של החלקה בשעת ההפקעה‬
‫‪ .3‬הפקעה חוזרת של מקרקעין ‪ -‬מתי נגרם סבל לצורך‬
‫הענקת פיצויים ‪ -‬שיקול‪-‬דעת השר‬
‫טז‬
‫‪501‬‬
‫‪502‬‬
‫‪530‬‬
‫‪532‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪ .4‬הפרשנות הנכונה של החוק לתיקון דיני הרכישה היא‬
‫כי הוראות סעיפים ‪ 4-2‬לחוק חלות רק כאשר בוצעו‬
‫מכוח חוק הרכישה שתי רכישות ממקרקעין לפחות‬
‫‪ .5‬הפקעה לצורך סלילת כביש‪ ,‬המבוצעת בדרך הקבועה‬
‫בסעיף ‪ 25‬לפקודת בניין ערים ובפרק ח' לחוק התכנון‬
‫והבניה‪ ,‬שונה מהפקעה המבוצעת בדרך הקבועה בפקודת‬
‫הקרקעות‬
‫‪ .6‬אופן חישוב הפיצויים בשל הפקעת קרקע ‪ -‬השטח‬
‫‪535‬‬
‫‪539‬‬
‫הניתן להפקעה בלא פיצוי‪ ,‬לפי סעיף ‪ )2(20‬לפקודת‬
‫הקרקעות‬
‫‪ .7‬על הרשות לפצות את בעלי הזכויות במקרקעין‬
‫המופקעים באופן שיעמידם באותו מצב בו נמצאו קודם‬
‫להפקעה‬
‫‪542‬‬
‫פרק כ"ב‪ :‬תשלום בעד השבחה כשלוקחים קרקע‬
‫לסלילת דרכים או להרחבתם (תיקון ‪)1946‬‬
‫‪545‬‬
‫‪541‬‬
‫פרק כ"ג‪ :‬רכישה בידי בני אדם זולת שר האוצר‪ ,‬או‬
‫מטעמם‬
‫‪ .1‬כללי‬
‫‪ .2‬הצמדת פיצויים‬
‫‪547‬‬
‫‪547‬‬
‫‪554‬‬
‫פרק כ"ד‪ :‬עונשו של המפריע לקבלת החזקה‬
‫‪ .1‬כללי‬
‫‪ .2‬סמכות בית‪-‬המשפט ‪ -‬משמעות ההוראה העונשית‬
‫‪557‬‬
‫‪557‬‬
‫‪558‬‬
‫יז‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪ .3‬קבלת חזקה ‪ -‬מהי?‬
‫‪559‬‬
‫פרק כ"ה‪ :‬הטלת הפקודה על קרקעות הווקף ועל שאר‬
‫קרקעות דומות‬
‫‪561‬‬
‫פרק כ"ו‪ :‬תקנות; ביטול‬
‫‪563‬‬
‫שער ג'‪ :‬חוק התכנון והבניה‪ ,‬התשכ"ה‪1965-‬‬
‫‪567‬‬
‫פרק א'‪ :‬ועדה מקומית ‪ -‬תפקידים וסמכויות‬
‫‪ .1‬כללי‬
‫‪ .2‬מתי רשאית הוועדה המקומית להפקיע מקרקעין?‬
‫‪ .3‬פעולת ההפקעה במסגרת תכנית מאושרת היא בגדר‬
‫סמכותה של הוועדה המקומית‬
‫‪ .4‬זכות העמידה של בעלי מקרקעין בדרישתם לבחון‬
‫מחדש את נושא הפקעת המקרקעין‬
‫‪569‬‬
‫‪569‬‬
‫‪571‬‬
‫‪572‬‬
‫פרק ב'‪ :‬מטרת ההפקעה‬
‫‪575‬‬
‫פרק ג'‪ :‬ביצוע ההפקעה ופיצויים‬
‫‪ .1‬כללי‬
‫‪ .2‬הפקעה לפי חוק תכנון ובניה‬
‫‪ .3‬זכותו של הנפגע לפיצוי‬
‫‪ .4‬הפחתת הפיצוי‬
‫‪ .5‬חוקיות ההפקעה‬
‫‪581‬‬
‫‪581‬‬
‫‪582‬‬
‫‪584‬‬
‫‪592‬‬
‫‪598‬‬
‫יח‬
‫‪571‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪ .6‬הפחתת יתרת המגרש בחישוב הפיצוי (סעיף ‪(190‬א)(‪)1‬‬
‫לחוק)‬
‫‪ 6.1‬כללי‬
‫‪ 6.2‬איזונים בדיני הפקעות‬
‫‪ 6.3‬פרשנותו של סעיף ‪(190‬א)(‪ )1‬לחוק התכנון‬
‫והבניה על‪-‬פי ההלכה הפסוקה‬
‫‪ 6.4‬פרשנותו של סיפת סעיף ‪(190‬א)(‪ )1‬לחוק התכנון‬
‫והבניה ‪ -‬כללי‬
‫‪602‬‬
‫‪602‬‬
‫‪603‬‬
‫‪606‬‬
‫‪612‬‬
‫‪ 6.4.1‬פרשנות לשונית‬
‫‪ 6.4.2‬פרשנות תכליתית‬
‫‪ 6.5‬השפעתה של ההוראה בדבר הפקעה ללא פיצוי‬
‫על פרשנות סיפת סעיף ‪(190‬א)(‪ )1‬לחוק התכנון‬
‫והבניה‬
‫‪ 6.6‬פרשנות הוראת סעיף ‪(190‬א)(‪ )1‬לחוק התכנון‬
‫והבניה‬
‫‪ .7‬התיישנות תביעה לפיצויי הפקעה‬
‫‪ .8‬ביטול ההפקעה‬
‫‪ 8.1‬זניחת הצורך הציבורי שביסוד מטרת ההפקעה‬
‫‪625‬‬
‫‪629‬‬
‫‪631‬‬
‫‪631‬‬
‫‪ 8.2‬אין קשר הכרחי בין ביטול ההפקעה לבין שינוי‬
‫ייעוד המקרקעין במישור התכנוני‪.‬‬
‫‪ 8.3‬מהו שיהוי?‬
‫‪ 8.4‬אימתי שיהוי לא יביא לביטול הפקעה?‬
‫‪ .9‬ההלכה הפסוקה‬
‫‪632‬‬
‫‪636‬‬
‫‪637‬‬
‫‪639‬‬
‫יט‬
‫‪613‬‬
‫‪614‬‬
‫‪619‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪ .10‬חוק התכנון והבניה קבע את מנגנון "השמאי‬
‫המכריע"‪ ,‬כאמצעי עזר אובייקטיבי שמטרתו לבחון‬
‫בצורה מקצועית‪ ,‬נקיה מאינטרסים וניטראלית‬
‫מהשפעות את המחלוקות שבין הצדדים‬
‫‪ .11‬בפיצוי בגין פגיעה במקרקעין‪ ,‬על‪-‬פי סעיף ‪ 197‬לחוק‬
‫התכנון והבניה‪ ,‬צריך לקחת בחשבון את מלוא הנזק‬
‫הריאלי למקרקעין בגין שינוי הייעוד‪ ,‬ואין לקחת בחשבון‬
‫את העובדה‪ ,‬שבבוא יום ההפקעה תהא הרשות‬
‫המקומית פטורה מתשלום פיצויים עד תקרה של ‪40%‬‬
‫משטח המקרקעין‬
‫‪ .12‬האם זכאי רוכש זכויות בנכס שהופקע לפיצויים‬
‫לאחר ביטול חוזה הרכישה על ידיו?‬
‫‪ .13‬בשומת הפיצויים אין מביאים בחשבון עליה בשווי‬
‫המקרקעין קודם ההפקעה‪ ,‬בשל תכנית העומדת ביסוד‬
‫ההפקעה‬
‫‪ .14‬בין הפקעה לבין חלוקה מחדש; טבלאות איזון‬
‫וקביעת ערך הזכויות הנכנסות של הקרקעות‬
‫‪ .15‬פיצויים בגין הפקעה ‪ -‬התחשבות בזכויות הפרט לצד‬
‫השיקול הציבורי בחוק התכנון והבניה‬
‫‪ .16‬בעת הערכת שוויה של יתרת מגרש‪ ,‬יש להוציא מן‬
‫החישוב כל ירידת ערך‬
‫‪ .17‬פיצויים בשל הפקעת קרקע לצורך הרחבת דרך ‪-‬‬
‫ייעודו של שטח שבין קו הדרך וקו הבניין‬
‫כ‬
‫‪642‬‬
‫‪643‬‬
‫‪646‬‬
‫‪648‬‬
‫‪650‬‬
‫‪652‬‬
‫‪654‬‬
‫‪657‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫פרק ד'‪ :‬חילופי קרקע ‪ -‬הסכם אינו היתר לחריגה ‪-‬‬
‫סעיפים ‪ 192 ,191‬לחוק התכנון והבניה‬
‫‪661‬‬
‫סעיפים‬
‫פרק ה'‪ :‬שיכון חלוף ‪ -‬דין רכוש שהופקע ‪-‬‬
‫‪ 194 ,193‬לחוק התכנון והבניה‬
‫‪665‬‬
‫פרק ו'‪ :‬השימוש במקרקעין שהופקעו‬
‫‪ .1‬כללי‬
‫‪671‬‬
‫‪671‬‬
‫‪ .2‬היקף תחולתם של סעיפים ‪ 195‬ו‪ 196 -‬לחוק התכנון‬
‫והבניה‬
‫‪ .3‬סעיפים ‪ 195‬ו‪ 196 -‬לחוק התכנון והבניה מתווים את‬
‫"דרך המלך" להשבת מקרקעין שנרכשו או הופקעו‬
‫לבעליהם המקוריים‪ ,‬דרך שבה קודם השלב התכנוני‬
‫לשלב הקנייני‬
‫‪ .4‬חוק התכנון והבניה מקנה לבעלי הקרקע הגנות שונות‬
‫‪ .5‬האם ניתן לחייב ביטול הפקעה לצרכי ציבור‪ ,‬משבוטל‬
‫הצורך שלשמו הופקעה הקרקע?‬
‫‪ .6‬הפקעת מקרקעין לצרכי ציבור ‪ -‬אי‪-‬ניצול המקרקעין‬
‫המופקעים ואפשרות החזרת הקרקע המופקעת לבעליה‬
‫המקורי‬
‫‪ .7‬אם חולפת תקופת זמן ארוכה ושינוי הייעוד אינו‬
‫מתממש תוך זמן סביר‪ ,‬יש מקום לשקול החזרת הייעוד‬
‫לקדמותו ולחייב ביטול הייעוד החדש‬
‫כא‬
‫‪673‬‬
‫‪675‬‬
‫‪677‬‬
‫‪681‬‬
‫‪682‬‬
‫‪684‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪ .8‬שיהוי ‪ -‬הגשתה של עתירה שעניינה ביטול הפקעת‬
‫מקרקעין‪ ,‬כעשר שנים לאחר שאושרה תכנית המיתאר‬
‫הקובעת את ההפקעה‬
‫‪ .9‬הסכם הכולל תניה‪ ,‬לפיה במקרה של קבלת פיצוי או‬
‫דמי נזק נוספים בקשר להפקעה יהיה זכאי הבעלים‬
‫הקודם בקרקע לרבע מן התשלום‬
‫‪ .10‬תביעה לתשלום פיצויים בעקבות שינוי ייעוד מגרש‬
‫בהתאם להוראת סעיף ‪ 196‬לחוק התכנון והבניה ומכוח‬
‫זכות הקניין‬
‫‪ .11‬תביעה לקבלת סעד לפי סעיף ‪ 196‬לחוק התכנון‬
‫והבניה או לחילופין על‪-‬פי סעיף ‪ 195‬לחוק זה‬
‫פרק ז'‪ :‬תביעת פיצויים לפי סעיפים ‪ 197‬ו‪ 198 -‬לחוק‬
‫התכנון והבניה‬
‫‪ .1‬כללי‬
‫‪ .2‬מהות הפגיעה במקרקעין‬
‫‪ .3‬זכותו של בעל הסכם פיתוח לתבוע מכוח סעיף ‪197‬‬
‫לחוק התכנון והבניה‬
‫‪ .4‬זכותה של רשות מקומית לתבוע על‪-‬פי סעיף ‪197‬‬
‫לחוק התכנון והבניה‬
‫‪ 4.1‬ההגנה על זכות הקניין של רשות ציבורית‬
‫‪ .5‬ניגוד עניינים במימוש זכות הרשות המקומית לתבוע‬
‫פיצוי‬
‫‪ 5.1‬הפתרון המעשי לניגוד העניינים הפרסונלי בוועדה‬
‫המקומית‬
‫כב‬
‫‪685‬‬
‫‪687‬‬
‫‪690‬‬
‫‪693‬‬
‫‪701‬‬
‫‪701‬‬
‫‪719‬‬
‫‪720‬‬
‫‪725‬‬
‫‪726‬‬
‫‪733‬‬
‫‪739‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪ .6‬פיצוי בשל תכניות עתידיות‬
‫‪ .7‬תביעת פיצויים ‪ -‬מועד להגשה והתיישנות‬
‫‪ 7.1‬האם קביעה זו נכונה גם לגבי תכנית מיתאר‬
‫ארצית?‬
‫‪ .8‬פגיעה בערכו של מגרש בגין שינוי תכנית בניין עיר ‪-‬‬
‫הדרך הנאותה לחישוב פיצויים המגיעים לפי סעיף ‪197‬‬
‫לחוק התכנון והבניה‬
‫‪ .9‬השיקולים המנחים שבבסיס הסעיפים ‪ 197‬ו‪200 -‬‬
‫‪741‬‬
‫‪742‬‬
‫‪746‬‬
‫‪749‬‬
‫לחוק התכנון והבניה ‪ -‬נטל השכנוע באשר לפגיעה על‪-‬ידי‬
‫תכנית ושיעורה‬
‫‪ .10‬מהם המועדים שיקבעו ויכריעו בקביעת היקף‬
‫הפגיעה במקרקעין ובהערכת שיעור הזכות לפיצויים לפי‬
‫סעיף ‪ 197‬לחוק התכנון והבניה‬
‫‪ .11‬על שר הפנים לנמק החלטתו להאריך את המועד‬
‫להגשת פיצויים‪ .‬בהיעדר הנמקה תבוטל ההחלטה‬
‫‪763‬‬
‫מפתח ספרים ומאמרים‬
‫‪767‬‬
‫כג‬
‫‪750‬‬
‫‪761‬‬