קובץ PDF - עורך דין פלילי אסף דוק

‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫בפני‬
‫כבוד השופטת דיאנה סלע‬
‫המאשימה‬
‫מדינת ישראל‬
‫נגד‬
‫הנאשם‬
‫פרדי מלק‬
‫הכרעת דין‬
‫‪.1‬‬
‫נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות כדלהלן‪:‬‬
‫לקיחת שוחד – עבירה לפי סעיף ‪ 192‬לחוק העונשין‪ ,‬התשל"ז‪( 1977-‬להלן‪ :‬חוק העונשין);‬
‫מרמה והפרת אמונים (‪ 1‬עבירות) – לפי סעיף ‪ 182‬לחוק העונשין ושידול למתן שוחד – לפי‬
‫סעיף ‪ 02 + 191‬לחוק העונשין‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫תמצית העובדות המפורטות בכתב האישום‬
‫א‪ .‬כתב האישום כולל שני פרטי אישום‪ ,‬וחלק כללי‪ ,‬הכולל הסבר על הרקע לביצוע העבירות‬
‫הנטענות‪ ,‬לרבות מעשים שהתיישנו‪( .‬למען הסר ספק‪ ,‬כל המצוין להלן מתייחס למעשים‬
‫הנטענים בכתב האישום)‪.‬‬
‫בפרק הכללי צוין כי בתאריכים הרלוונטיים לכתב האישום ושנים הרבה קודם לכן‪ ,‬היה‬
‫הנאשם עובד ציבור‪ ,‬מששימש סגנו של ראש עיריית נשר וממלא מקומו‪ ,‬והיה אחראי בין‬
‫השאר לטיפול בנושא ניקיון‪ ,‬מים ורווחה בעיריה‪.‬‬
‫עובר לשנת ‪ ,'98‬ניצל הנאשם את מעמדו וסייע לידידו עמאד פלאח (להלן‪ :‬פלאח) ‪ -‬אשר‬
‫ניהל חברות שונות שסיפקו שירותי כח אדם לעיריה‪ ,‬בעיקר בתחום הניקיון ‪ -‬להיבחר‬
‫כספק של שירותי כח אדם (להלן‪ :‬כ"א) לעיריה‪ ,‬ובהמשך סייע לו ולחברות בשליטתו לזכות‬
‫במכרזים לאספקת שירותי כ"א‪ ,‬ובקידום עניינו מול העיריה‪.‬‬
‫החל משנת ‪ '98‬ביקש הנאשם מפלאח לשלם לו כספים‪ ,‬על מנת להמשיך בסיוע הנ"ל‪ ,‬ובין‬
‫השנים ‪ ,'22 – '98‬שילם פלאח לו וליוחאי וינשטיין – מזכיר העיריה משנת ‪ '22-'99‬ועובד‬
‫ציבור‪ ,‬ואשר היה גם מזכיר ועדת המכרזים של העיריה והאחראי מטעמה על תפקודן של‬
‫החברות המספקות כ"א זמני לעיריה (להלן‪ :‬וינשטיין) – סכומי כסף שונים בעד פעולות‬
‫הקשורות בתפקידם (להלן‪ :‬השוחד)‪.‬‬
‫ב‪ .‬פרט האישום הראשון – לקיחת שוחד מפלאח‬
‫‪ )1‬בשנת ‪ '29‬ניצל הנאשם את מעמדו וסייע לפלאח ולחברה שהיתה בבעלותו ובניהולו‪ ,‬בשם‬
‫חברת נ‪.‬ד‪.‬ד‪ .‬השקעות בע"מ (להלן‪ :‬נדד או החברה)‪ ,‬לזכות במכרז לאספקת שירותי כ"א‬
‫לעיריה‪ ,‬ונדד אכן סיפקה כ"א לעיריה‪.‬‬
‫‪ 1‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫בין השנים ‪ ,'12-'29‬שילם פלאח לנאשם‪ ,‬לבקשתו‪ ,‬סך כולל של כ‪ ₪ 102,222-‬תמורת סיועו‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬בתמורה לכך שהנאשם אישר תוספת כ"א זמני והגדיל בכך הכנסותיו של‬
‫פלאח מהעיריה‪ ,‬וכן הדף ביקורת של בכירים בעיריה על עבודה לקויה של עובדיו‪.‬‬
‫‪ )2‬בשנת ‪ ,'29‬נתן פלאח לוינשטיין ‪ ,₪ 12,222‬לאחר שהנאשם ביקש ממנו לעשות כן בטענה‬
‫כי מדובר בהלוואה‪ ,‬זאת בתמורה לסיוע של השניים לפלאח במסגרת תפקידיהם בעיריה‪.‬‬
‫בהמשך נתן פלאח לוינשטיין ‪ ₪ 18,222‬נוספים‪ ,‬תמורת סיועו כאמור‪.‬‬
‫בין השנים ‪ ,'12-'29‬שילם פלאח לוינשטיין סכום של כ‪ ₪ 1,222-‬מדי חודש‪ ,‬תמורת סיועו‬
‫כאמור‪ ,‬תוך ניצול תפקידו‪ ,‬בין היתר בכך שאישר אף הוא תוספת כ"א זמני והגדיל בכך‬
‫הכנסותיו של פלאח מהעיריה‪ ,‬וכן הדף ביקורת של בכירים בעיריה על עבודה לקויה של‬
‫עובדיו‪.‬‬
‫‪ )3‬לאחר שמבקר העיריה גלעד הישג (להלן‪ :‬המבקר או הישג)‪ ,‬ביקר בשנת ‪ '29‬את‬
‫התנהלותה של נדד‪ ,‬והמליץ לעיריה לפרסם בהקדם מכרז חדש לאספקת שירותי כ"א‪ ,‬ולא‬
‫לאפשר לנדד להשתתף במכרז‪ ,‬פנו הנאשם ווינשטיין למבקר ‪ -‬בהמשך לשוחד אותו קיבלו‬
‫מפלאח ‪ -‬ודרשו ממנו למחוק את ההמלצה לא לאפשר לנדד להשתתף במכרז‪ ,‬אך המבקר‬
‫סרב לכך‪ .‬בנוסף‪ ,‬פעל וינשטיין להאריך את תוקף ההסכם עם נדד עד יולי ‪.'12‬‬
‫‪ )4‬העיריה פרסמה מכרז בעניין כ"א זמני לעיריה באפריל ‪( '12‬להלן‪ :‬המכרז)‪ ,‬וינשטיין‬
‫הנחה את גזבר העיריה מוטי חן (להלן‪ :‬הגזבר או חן) לערוך תיקון בתנאי המכרז‪ ,‬באופן‬
‫שפלאח יוכל לזכות בו‪ .‬בהמשך‪ ,‬פנו הנאשם ווינשטיין לפלאח‪ ,‬ממנו קיבלו שוחד‪ ,‬והנחו‬
‫אותו להגיש מועמדות למכרז באמצעות חברה אחרת‪ ,‬המצויה בשליטתו‪ ,‬כדי שיזכה במכרז‬
‫במרמה‪ .‬פלאח הגיש מועמדות למכרז בשם חברת ו‪.‬ש‪.‬ס שהיתה רשומה על שם אחותו‪ ,‬אך‬
‫בשליטתו המלאה (להלן‪ :‬ושס)‪ ,‬בידיעתם ועל דעתם של הנאשם ווינשטיין‪.‬‬
‫המכרז התקיים בעיריה ביום ‪ ,12/0/12‬וחברי וועדת המכרזים‪ ,‬אשר וינשטיין שימש‬
‫כמזכירה‪ ,‬ביקשו לקבל חוות דעת של הגזבר והיועץ המשפטי לעיריה עו"ד אלכסנדר טנדלר‬
‫(להלן‪ :‬עו"ד טנדלר או היועמ"ש)‪ ,‬בקשר לפגמים שונים בהצעות שעלו במכרז‪ .‬מאותו יום‬
‫ועד יום ‪ ,11/7/12‬במסגרת הליך של בחירת הזוכה במכרז‪ ,‬הביעו הנאשם ווינשטיין בין‬
‫היתר בפני יו"ר וועדת המכרזים‪ ,‬הגזבר והיועמ"ש‪ ,‬תמיכה בהצעתה של ושס‪ ,‬ביודעין כי‬
‫היא נשלטת על ידי פלאח‪ ,‬וכי הגזבר והיועמ"ש המליצו שלא לקבלה‪ ,‬כל זאת כדי לסייע‬
‫לפלאח‪ ,‬בשל השוחד שקיבלו ממנו‪ .‬בטרם פורסם שם הזוכה במכרז‪ ,‬נפתחה חקירת‬
‫המשטרה‪.‬‬
‫בגין פרט אישום זה‪ ,‬הואשם הנאשם בלקיחת שוחד‪ ,‬שידול למתן שוחד‪ ,‬ובמרמה והפרת‬
‫אמונים‪.‬‬
‫ג‪ .‬פרט האישום השני – שימוש לרעה בעובדי העיריה ובמשאביה‬
‫‪ 1‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫בשנים ‪ '12-'28‬הורה הנאשם למנהלי מחלקות בעיריה לבצע עבודות תחזוקה שונות בביתו‬
‫וכן בביתה של אמו‪ ,‬במהלך יום העבודה בעיריה‪ ,‬ותוך שימוש בציודה וברכושה‪ ,‬ומנהלי‬
‫המחלקות ועובדי העיריה עשו כן‪ .‬כך החליף העובד מיכה סויסה (להלן‪ :‬סויסה) נתיך בארון‬
‫החשמל של אמו של הנאשם בשנת ‪ ,'29‬סמיון גרובמן (להלן‪ :‬סמיון)‪ ,‬מנהל מחלקת החשמל‬
‫בעיריה‪ ,‬ניסה לתקן קצר במזגן בבית האם בשנת ‪ ,'28‬בשנת ‪ '29‬תיקנו השניים שקע חשמלי‬
‫בבית הנאשם‪ ,‬ובשנת ‪ '12‬תיקנו השניים את המקרר בביתו‪ .‬בשנת ‪ '12‬תיקנו אבי פסקל‪,‬‬
‫מנהל מחלקת התפעול בעיריה ביחד עם ולרי לנקו (להלן‪ :‬פסקל וולרי בהתאמה)‪ ,‬תריס‬
‫בבית הנאשם‪.‬‬
‫ביום ‪ 18/7/12‬הורה הנאשם לעובדי העיריה להזמין עבור שימושו הפרטי שלטים‪ ,‬ועליהם‬
‫הכיתוב "חניה פרטית"‪ ,‬אשר עלו ‪ .₪ 90‬בהתאם להוראתו‪ ,‬הגיעו פסקל‪ ,‬ולרי ושלמה איטח‪,‬‬
‫שעבד בעיריה באמצעות חברת כ"א של פלאח (להלן‪ :‬איטח)‪ ,‬התקינו את השלטים בחניית‬
‫ביתו של הנאשם תוך שימוש בגנרטור השייך לעיריה‪ ,‬וכן התקינו מדפים בדירתו‪ .‬כל זאת‬
‫בשעות העבודה‪.‬‬
‫בגין פרט אישום זה‪ ,‬הואשם הנאשם במרמה והפרת אמונים‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫תשובת הנאשם לכתב האישום‬
‫הנאשם כפר בעבירות שיוחסו לו‪ .‬לטענתו‪ ,‬היה בידידות רבת שנים עם פלאח‪ ,‬אך לא קיבל‬
‫ממנו כספים ולא פעל לקידום ענייניו בעיריה‪.‬‬
‫אשר למעשים המיוחסים לו בפרט האישום השני‪ ,‬מדובר בעבודות שבוצעו מחוץ למסגרת‬
‫שעות העבודה בעיריה‪ ,‬והוא שילם תמורתן למי שביצעו את העבודות‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫העובדות שאינן שנויות במחלוקת‬
‫א‪ .‬הנאשם שימש בתפקיד סגן ראש עיר וממלא מקומו בשכר בעיריית נשר משנת ‪,'12 -'89‬‬
‫וכך גם בתקופות הרלוונטיות לכתב האישום‪ ,‬ואילו וינשטיין היה מזכיר העיר משך ‪10-12‬‬
‫שנה עד שנת ‪ ,'12‬לרבות בתקופות הרלוונטיות לכתב האישום‪ .‬וינשטיין היה בין השאר‬
‫אחראי על כוח האדם הזמני בעיריה‪ ,‬וכן מזכירה של ועדת המכרזים‪ ,‬ואילו לגבי סמכויותיו‬
‫ואחריותו של הנאשם קיימת מחלוקת שתידון להלן‪.‬‬
‫ב‪ .‬הנאשם ופלאח הכירו זה את זה מזה שנים רבות‪ ,‬מאז למדו השניים ביחד באוניברסיטה‪,‬‬
‫היו מיודדים לכאורה‪ ,‬ואף ביקרו זה בביתו של זה‪ .‬פלאח באמצעות חברות שבשליטתו‬
‫שימש קבלן‪/‬ספק לאספקת כ"א לעיריה משך כ‪ 10 -12 -‬שנים‪ ,‬עד שנת ‪ ,'12‬עת כיהן הנאשם‬
‫בתפקידיו דלעיל‪ ,‬ולאחר שחברות אלה זכו במכרזי העיריה‪ .‬החברה האחרונה בשליטתו של‬
‫פלאח‪ ,‬אשר זכתה במכרז‪ ,‬היתה נדד‪ ,‬אך המבקר הגיש בשנת ‪ '29‬דו"ח שביקר את‬
‫התנהלותה בשנת ‪ ,'28‬והמליץ לעיריה לפרסם בהקדם מכרז חדש לאספקת שירותי כ"א‪,‬‬
‫אשר נדד לא תורשה להשתתף בו‪( .‬ראו להלן עדויותיהם של המבקר‪ ,‬וינשטיין‪ ,‬גלאור)‪.‬‬
‫‪ 0‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫ג‪ .‬על אף המלצתו של המבקר‪ ,‬פרסמה העיריה מכרז לאספקת כ"א לעיריה (להלן‪ :‬המכרז)‪,‬‬
‫רק באפריל ‪ ,'12‬ותוקף ההסכם עם נדד הוארך עד יולי ‪ ,'12‬בעזרתו של וינשטיין‪ .‬פלאח‬
‫הגיש מועמדות למכרז בשם חברת ושס‪ ,‬שהיתה בשליטתו‪ ,‬אם כי נרשמה על שם אחותו‪ ,‬וכן‬
‫הוגשו הצעות על ידי חברות אחרות‪ ,‬וביניהן י‪.‬ב‪ .‬שיא‪ ,‬שהיתה בבעלותו של שמואל אזולאי‬
‫(להלן‪ :‬שיא ואזולאי‪ ,‬בהתאמה)‪ ,‬חברת מעוף‪ ,‬ואחרות‪ .‬תיאור המכרז יפורט להלן‪.‬‬
‫ד‪ .‬השתלשלות העניינים שהובילה לחקירת המשטרה‪ ,‬החלה כאמור במכרז לאספקת כוח‬
‫אדם זמני‪ ,‬אשר פורסם באפריל ‪ ,'12‬עורר חילוקי דעות ופולמוס גדול בעיריה‪ .‬מעטפות‬
‫המכרז נפתחו בעיריה ביום ‪ ,12/0/12‬בידי ועדת המכרזים‪ ,‬שבראשה עמד חבר מועצת‬
‫העיריה דימיטרי (דימה) קוטלר (להלן‪ :‬קוטלר)‪ ,‬וינשטיין שימש כמזכירה‪ ,‬ובין חבריה היה‬
‫חבר מועצת העיריה יחיאל אדרי‪ ,‬שהיה גם סגן ראש העיריה לא בשכר (להלן‪ :‬אדרי)‪.‬‬
‫בישיבה זו השתתפו גם הגזבר חן והיועמ"ש עו"ד טנדלר‪ .‬אין חולק כי ושס ושיא הציעו את‬
‫ההצעות הזולות ביותר לכאורה‪ ,‬באופן שיפורט להלן‪ ,‬וועדת המכרזים ביקשה לקבל חוות‬
‫דעת של הגזבר והיועמ"ש‪ ,‬לצורך בחירת הזוכה במכרז‪ ,‬והתקיימה ישיבה מתועדת נוספת‬
‫בנוכחותם של השניים ווינשטיין‪ .‬חילוקי דעות עמוקים לגבי ההצעה הזוכה‪ ,‬בין הגזבר חן‬
‫לבין המזכיר וינשטיין‪ ,‬ומעורבות של אחרים‪ ,‬הביאו לדחיית ההחלטה לגביה‪.‬‬
‫ה‪ .‬בחודש יולי ‪ ,'12‬פנו אדרי ובנו‪ ,‬עו"ד עידן אדרי (להלן‪ :‬עו"ד אדרי) למשטרה‪ ,‬והודיעו כי‬
‫פלאח פנה לעו"ד אדרי והציע לו שוחד‪ ,‬במטרה להגיע לאביו‪ ,‬כדי שהאחרון יסייע לו לזכות‬
‫במכרז‪ .‬החקירה בוצעה על ידי מפלג יאח"ה בצפון‪ ,‬שבראשו עמד רפ"ק אהרון גלאור‪ ,‬כיום‬
‫בדימוס (להלן‪ :‬גלאור)‪ ,‬ראש צוות החקירה היה פקד משה כהן (להלן גם‪ :‬כהן)‪ ,‬והחוקר‬
‫המוביל היה רנ"ג ערן פרץ (להלן‪ :‬ערן או פרץ)‪ .‬לאחר קבלת אישורו של פרקליט המחוז‪,‬‬
‫נשלח אדרי להיפגש עם פלאח‪ ,‬כאשר הוא נושא עליו מכשיר הקלטה‪ ,‬והשיחה הוקלטה‪.‬‬
‫השניים נפגשו פעמיים‪ ,‬לראשונה ביום ‪ ,10/7/12‬ולאחר מכן ביום ‪ .10/7/12‬תוכן הפגישות‬
‫יפורט להלן‪ ,‬אך אין חולק כי במהלך הפגישה השנייה מסר פלאח לאדרי כספי שוחד בסך‬
‫‪ ,₪ 0,222‬אשר נתפסו מיד לאחריה‪.‬‬
‫]‬
‫ו‪ .‬בעקבות מידע מודיעיני עליו הוטל חסיון ופניה זו‪ ,‬פתחה המשטרה בחקירה‪ ,‬שכללה‬
‫האזנות סתר מאושרות‪ ,‬לרבות על הטלפון של פלאח‪ ,‬של הנאשם ושל וינשטיין‪ .‬הודעותיו‬
‫של אדרי והאזנות הסתר הניבו שיחות‪ ,‬אשר תומללו‪ ,‬ויפורטו להלן‪.‬‬
‫משנפתחה חקירת המשטרה‪ ,‬לא פורסם הזוכה במכרז‪.‬‬
‫ז‪ .‬לאחר פשיטת המשטרה על משרדי העיריה ביום ‪ 11/7/12‬נעצר פלאח‪ ,‬נחקר מספר‬
‫פעמים‪ ,‬ומעצרו הוארך מעת לעת‪ .‬ביום ‪ ,19/7/12‬לאחר חקירות רבות במהלכן הכחיש ביצוע‬
‫עבירה כלשהי‪ ,‬הודה במתן שוחד לוינשטיין‪ ,‬לנאשם ולאדרי (ת‪ .)72/‬וינשטיין נעצר ביום‬
‫‪ ,18/7/12‬נחקר ארוכות‪ ,‬הודיע כי הוא מוכן לשתף פעולה עם החוקרים‪ ,‬והוא "הולך עם‬
‫האמת שלו"‪ ,‬ושוחרר ביום ‪( 0/8/12‬עמ' ‪ 112 - 128‬לפרוט')‪ .‬וינשטיין אישר חלק מדבריו של‬
‫‪ 2‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫פלאח‪ ,‬הודה כי קיבל ממנו כספים לאורך השנים‪ ,‬אך מסר כי מדובר בהלוואות ולא בכספי‬
‫שוחד‪ ,‬וחיזק את דבריו המפלילים של פלאח הן כנגדו והן כנגד הנאשם במידה מסוימת‪.‬‬
‫הנאשם נעצר ביום ‪ ,1/8/12‬והכחיש כל טענה בדבר כספים שקיבל מפלאח‪ ,‬או מעורבות‬
‫ממשית במכרז הנדון לטובת פלאח‪.‬‬
‫ח‪ .‬במקביל להגשתו של כתב האישום דידן נגד הנאשם‪ ,‬הוגש כתב אישום גם כנגד וינשטיין‬
‫ופלאח‪ ,‬אשר העידו בהליך שבפני עוד בטרם נשמעו הראיות בעניינם‪ ,‬על רקע ביטולה של‬
‫הלכת קינזי‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬נוכח המצב שנוצר‪ ,‬ניתן להם חסיון מלא מפני הפללה עצמית‪ ,‬על‬
‫כל הכרוך בכך‪ .‬לא למותר למיין כי בשלב מסויים הופרדו ענייניהם של השניים‪ ,‬ואינם‬
‫מתנהלים עוד בהליך אחד‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫גדר המחלוקת‬
‫א‪ .‬האם קיבל הנאשם כספים מפלאח במועדים הרלוונטיים לכתב האישום?‬
‫ב‪ .‬האם התקבלו כספים אלה במסגרת שוחד?‬
‫ג‪ .‬מתי בוצעו העבודות נשוא האישום השני בביתם של הנאשם ואמו‪ ,‬והאם שילם הנאשם‬
‫תמורתן?‬
‫ראיות הצדדים‬
‫‪.6‬‬
‫א‪ .‬לביסוס ראיותיה לגבי פרט האישום הראשון‪ ,‬הסתמכה המאשימה על גרסתו של פלאח‬
‫במשטרה‪ ,‬שם סיפר על כספי השוחד שמסר לנאשם משך שנים‪ ,‬אותה ביקשה להעדיף על‬
‫פני עדותו של פלאח בבית המשפט מכוח סעיף ‪12‬א (א) לפקודת הראיות [נוסח חדש]‪,‬‬
‫תשל"א ‪( 1971 -‬להלן‪ :‬פקודת הראיות)‪ ,‬ועל גרסתו של וינשטיין במשטרה ובבית המשפט‪,‬‬
‫אם כי הודעותיו לא הוגשו‪ .‬כן ביקשה למצוא חיזוק לאמיתות דבריו של פלאח במשטרה‪,‬‬
‫בהתערבותו של הנאשם במכרז הנדון‪ ,‬כפי שבא לידי ביטוי בדבריהם של בכירי העיריה‬
‫וביניהם הגזבר חן‪ ,‬המבקר הישג‪ ,‬היועמ"ש עו"ד טנדלר‪ ,‬חבר הועדה אדרי‪ ,‬ובהודעותיו‬
‫במשטרה של ראש הועדה קוטלר‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הפנתה לתוכן השיחות שנקלטו בהאזנות הסתר לטלפונים של פלאח ושל הנאשם‪,‬‬
‫בהם נשמעות שיחות בין השניים‪ ,‬המלמדות על הקשר ביניהם‪ ,‬למחקרי תקשורת‪,‬‬
‫המלמדים על השיחות בין השניים‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫ב‪ .‬בקשר למעמדו הבכיר של הנאשם בעיריה‪ ,‬ופעולותיו כמפורט בפרט אישום השני‪ ,‬הפנתה‬
‫להודעות שהוגשו בהסכמה ללא חקירה נגדית של יוסף ברק‪ ,‬חיים ויסלברג‪ ,‬רם נס‪ ,‬סמיון‬
‫גרובמן‪ ,‬דוד מנחם‪ ,‬מיכה סויסה‪ ,‬שלמה איטח‪ ,‬שלמה בוזגלו‪ ,‬דוד טולדנו‪ ,‬ואשרף חאג'‬
‫עומאר‪ ,‬וכן להודעותיהם של ולרי לנקו‪ ,‬אבי פסקל‪ ,‬אשר העידו בבית המשפט‪( .‬עמ' ‪ ,291‬ש'‬
‫‪ ;12‬עמ' ‪ ,909‬ש' ‪ ;18 – 10‬עמ' ‪ ,1289‬ש' ‪ ;12‬עמ' ‪ ,992‬ש' ‪.)1 -1‬‬
‫ג‪ .‬כן העידה את החוקרים גלאור‪ ,‬כהן‪ ,‬פרץ‪ ,‬ללוש ובצלאל‪ ,‬אודות פעולות החקירה שבוצעו‪,‬‬
‫השתלשלות העניינים בחקירה‪ ,‬אופן גביית ההודעות‪ ,‬איסוף החומר‪ ,‬ועוד‪ .‬חלק מהחוקרים‬
‫‪ 0‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫הוזמן להעיד יותר מפעם אחת‪ ,‬והוזמן להתייחס לטענות הנאשם וההגנה במהלך ניהול‬
‫התיק‪.‬‬
‫ד‪ .‬פרשת ההגנה התמקדה בעיקרה בעדותו של הנאשם‪.‬‬
‫ההגנה הזמינה מחדש חלק מהחוקרים ואת אדרי‪ ,‬להוכחת טענותיה‪ ,‬כי החוקרים שקדו‬
‫מתחילת הדרך להפליל את הנאשם דווקא‪ ,‬הובילו את פלאח ואת כל העדים למסירת ראיות‬
‫כנגדו באופן מכוון וגלוי‪ ,‬והטעו את בית המשפט בהליכי הארכת המעצר של פלאח ביום‬
‫‪ , 10/7/12‬בהודיעם כי אספו ראיות נגד הנאשם‪ ,‬בטרם היו בידיהם ראיות כלשהן נגדו‪.‬‬
‫בעקבות דבריהם אלה‪ ,‬שנאמרו ללא ביסוס ושלא כדין‪ ,‬הוטעה בית המשפט להאריך את‬
‫מעצרו של פלאח‪ ,‬באופן שיצר לחץ כבד עליו והביאו למסור גרסה שקרית נגד הנאשם‪.‬‬
‫יצוין כי הדיון התנהל בהקלטה‪ ,‬אך בעת כתיבתה של הכרעת הדין התברר כי קיימות אי‬
‫התאמות קלות בין העימוד והשורות בין הפרוטוקולים בתיק הנייר‪ ,‬לבין האופן בו הם‬
‫מופיעים בתיק האלקטרוני‪ .‬עוד יצוין כי כל ההפניות בהכרעת הדין מתייחסות לפרוטוקולי‬
‫הדיון‪ ,‬למעט אם נכתב במפורש אחרת‪ ,‬כגון הפניה להודעה של עד או הנאשם‪.‬‬
‫ראיות התביעה‬
‫גרסתו של יוחאי וינשטיין‬
‫‪.7‬‬
‫וינשטיין‪ ,‬מזכיר העיריה בין השניים ‪ ,'10-'20 ,''99 -'22‬פרש את סיפור המעשה‪ ,‬לרבות‬
‫בעניינים המסבכים אותו עצמו‪ ,‬ועדותו נמסרה לאחר שהובטח לו‪ ,‬כאמור‪ ,‬חסיון מלא מפני‬
‫הפללה עצמית‪ .‬הוא נתן הסבר על הרקע להתרחשות הנטענת בכתב האישום‪ ,‬ובין השאר‬
‫סיפר בפרוטרוט על כספים שקיבל לאורך השנים מפלאח‪ ,‬ונסיבות קבלתם‪.‬‬
‫וינשטיין העיד על הרקע שלו כאיש צבא קבע‪ ,‬מנהל מרחב בעמידר ועוד‪ ,‬וכן אודות‬
‫סמכויותיו ועבודתו בעיריה‪ .‬לדבריו‪ ,‬היה בין השאר מזכיר ועדת המכרזים‪ ,‬לרבות פרסומם‪,‬‬
‫כתיבת פרוטוקולים‪ ,‬מתן תשובות למשתתפים ועוד‪ ,‬בעזרת אנשי המקצוע בעיריה‪ ,‬והכיר‬
‫את הנאשם‪ ,‬שהיה סגן ראש העיריה בתשלום וממלא מקומו‪ ,‬מאז החל בתפקידו‪ .‬את פלאח‬
‫הכיר עוד מתקופת שירותו הצבאי‪ ,‬דרך קרוב משפחתו של הנאשם שהיה קצין בכיר‪,‬‬
‫ובהמשך גם בעיריה‪ ,‬בה היה קבלן כוח אדם זמני עד שנת ‪( '12‬עמ' ‪ ,91‬ש' ‪ – 11‬עמ' ‪ ,90‬ש'‬
‫‪.)10‬‬
‫‪.8‬‬
‫וינשטיין מקבל כספים מפלאח‬
‫וינשטיין העיד כי בסוף שנת ‪ '21‬תחילת ‪ ,'20‬עת היה שרוי במצוקה כלכלית‪ ,‬עקב הימורים‬
‫וסיבות נוספות‪ ,‬ונתון לאיומים מצד בנקים ושוק אפור‪ ,‬פנה אל הנאשם בבקשה לקבל סיוע‬
‫של ‪ ,₪ 12,222‬והנאשם הפנה אותו לפלאח‪ ,‬אשר נתן לו סכום זה במזומן‪ ,‬כאשר וינשטיין‬
‫התחייב בפניו להחזיר לו את הכסף כאשר יקבל את קרן ההשתלמות שלו בשנת ‪ .'20‬בסופו‬
‫של יום לא החזיר הלוואה זו לפלאח‪ .‬לדבריו‪ ,‬כאשר קיבל את הכספים מקרן ההשתלמות‬
‫ורצה להחזיר את ההלוואה‪ ,‬סירב פלאח "בטענה שמה שהוא נתן זה עזרה לחבר"‪ ,‬וכך גם‬
‫‪ 9‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫בהמשך‪ ,‬באומרו כי "חלק מהכסף נמצא בנאמנות אצל עורך הדין שלי"‪ .‬וינשטיין אישר כי‬
‫על פי תפיסתו‪ ,‬לא היו הכספים שקיבל מפלאח כספי שוחד‪ ,‬כפי שטען גם במשפטו (עמ' ‪98‬‬
‫לפרוט'‪ ,‬ש' ‪ ;12 - 01‬עמ' ‪ ,99‬ש' ‪ -8‬עמ' ‪ ,72‬ש' ‪ ;1‬עמ' ‪ ,122‬ש' ‪ – 0‬עמ' ‪ ,129‬ש' ‪ ;0‬נ‪ ,1/‬ועוד)‪.‬‬
‫וינשטיין אישר כי קיבל מפלאח‪ ,‬במהלך השנים ‪ - '12 – '29‬כאשר כל אותה עת היה פלאח‬
‫קבלן כוח האדם הזמני בעיריה ‪ -‬כספים נוספים בהיקף של עשרות אלפי שקלים‪ ,‬חלק‬
‫בסכום אחד‪ ,‬וחלק בתשלומים חודשיים בסדר גודל של ‪ .₪ 1,222‬זאת‪ ,‬לדבריו‪ ,‬בגין "עניין‬
‫של עוקץ שעשו לי בשנת ‪ '66‬על ידי בחור בשם מנצור‪ ,"...‬וכדי לשלם לעורך דין שתבע‬
‫אותו בעניין זה‪ .‬גם כספים אלה לא הוחזרו‪ ,‬כמפורט לעיל (עמ' ‪ ,99‬ש' ‪ – 8‬עמ' ‪ ,72‬ש' ‪.)1‬‬
‫משהופנה וינשטיין להודעתו מיום ‪ - 1/8/12‬שם מסר שפלאח סיפר לו כי ביקש מהנאשם‬
‫‪ ,₪ 10,222‬מכיוון שלא היה לו כסף‪ ,‬הנאשם אמר לו לקחת הלוואה מהבנק‪ ,‬וכי הוא עצמו‬
‫(וינשטיין) אמר כי לו היה לו כסף היה עוזר לו ‪ -‬אישר כי פלאח תינה צרותיו בפניו‪ ,‬ולו היה‬
‫לו כסף היה עוזר לו (עמ' ‪ ,119‬ש' ‪ - 11‬עמ' ‪ ,102‬ש' ‪.)12‬‬
‫‪.9‬‬
‫סמכויותיו של הנאשם בעיריה – לפי וינשטיין‬
‫א‪ .‬וינשטיין העיד כי הנאשם היה בעל סמכות לחתום על מסמכים כאשר ראש העיר לא‬
‫נמצא‪ .‬במסגרת תפקידו היה אחראי על עבודתן של מחלקות התפעול בעיריה‪ ,‬לרבות‬
‫תחזוקה‪ ,‬תברואה‪ ,‬גינון‪ ,‬מים‪ ,‬וכל משימה נוספת שראש העיר הטיל עליו‪ .‬כאשר פנו תושבי‬
‫העיר בדבר מפגעים או עניינים אחרים‪ ,‬או כאשר הנאשם ראה מפגעים או דברים הדורשים‬
‫תיקון‪ ,‬בטלה או התרשלות של פועלים וכדומה‪ ,‬נהג להפעיל את מנהלי המחלקות ישירות או‬
‫דרך וינשטיין‪ ,‬כדי לטפל בטעון תיקון‪ .‬בדרך זו נהגו גם אחרים‪ .‬עת נדרשה תוספת של כוח‬
‫אדם‪ ,‬לצורך משימות מיוחדות‪ ,‬לבקשתם של מנהלי מחלקות‪ ,‬נהגו הנאשם ווינשטיין לפנות‬
‫לראש העיר ולבקש הוספת עובדים לפי הצורך (עמ' ‪ ,91‬ש' ‪ – 12‬עמ' ‪ ,92‬ש' ‪.)10‬‬
‫ב‪ .‬גרסתו של וינשטיין לגבי סמכויותיו של הנאשם נתמכה בדבריו של יוסף ברק (להלן‪:‬‬
‫ברק)‪ ,‬אשר הוגשו בהסכמה (ת‪ .)89/‬ברק‪ ,‬מנהל מחלקת התברואה בעיריה‪ ,‬מסר כי הנאשם‬
‫וראש העיר מינו אותו לתפקיד‪ ,‬והנאשם היה ממונה עליו‪ .‬באחריותו היו‪ ,‬בין השאר‪,‬‬
‫כשלושים עובדי קבלן של פלאח‪ .‬לדבריו‪ ,‬הנאשם "אחראי על כל התברואה‪ ,‬תחזוקה‪ ,‬על כל‬
‫המחלקות שיש בעיריה‪ .‬הוא סגן ראש עיר‪ .‬הוא אומר לי מה לעשות‪ ,‬ניכושי עשבים‪,‬‬
‫מגרשי משחקים‪ ,‬היתה תאונה וצריך לשפוך שמן על הכביש‪ ,‬פגר בדרך‪ .‬כל העבודות‬
‫שמתבצעות בעיריה הוא אחראי‪ ,‬פרדי מליק אחראי על כל מה שקורה בעיר"‪ .‬לשאלה למי‬
‫הוא פונה אם נתקל בבעיה שאינו יכול לפתור‪ ,‬השיב "לפרדי מליק או ליוחאי וינשטיין"‬
‫(ת‪ ,81/‬עמ' ‪.)1 - 1‬‬
‫הודעתו של ברק‪ ,‬ת‪ ,81/‬הוגשה בהסכמה‪ ,‬וההגנה ויתרה על חקירתו הנגדית‪ .‬לא למותר‬
‫לציין כי הנאשם עצמו מסר בהודעתו הראשונה‪ ,‬כי כאשר מצא שני עובדים ישנים‪ ,‬אשר ענו‬
‫לו "לא יפה"‪ ,‬הורה לברק להחליף אותם‪( .‬ת‪ ,1/‬עמ' ‪ .)10‬משכך‪ ,‬לא נסתרו דבריו של ברק‪,‬‬
‫‪ 7‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫והם תומכים באמרותיו של וינשטיין‪ ,‬של ויסלברג‪ ,‬ושל עדים אחרים‪ ,‬אשר יפורטו להלן‪,‬‬
‫בדבר כוחו והשפעתו של הנאשם בעיריה‪.‬‬
‫ג‪ .‬גרסתו של וינשטיין בנושא סמכויותיו של הנאשם נתמכות גם בהודעתו של חיים ויסלברג‬
‫(לעיל ולהלן‪ :‬ויסלברג)‪ ,‬מנהל מחלקת רישוי עסקים בפיקוח עירוני בעיריה‪ ,‬לגבי פניות של‬
‫הנאשם אליו בתקופה הרלוונטית‪ ,‬ובקשות כי יקל עם עסקים מסוימים‪ .‬הצדדים הסכימו‬
‫להגיש אמירה זו לבית המשפט‪ ,‬וההגנה ויתרה על חקירתו הנגדית‪ ,‬על אף שחלקה על דבריו‬
‫(עמ' ‪ ,227‬ש' ‪.)19‬‬
‫משכך‪ ,‬לא נסתרו דבריו של ויסלברג‪ ,‬ואף הם תומכים באמרותיו של וינשטיין‪ ,‬של ברק‪ ,‬ושל‬
‫אחרים‪ ,‬אשר יפורטו להלן‪ ,‬לענין היקף השפעתו של הנאשם בעיריה‪.‬‬
‫ד‪ .‬הדברים נתמכים גם בדבריו של דוד מנחם (להלן‪ :‬מנחם)‪ ,‬אשר עבד בפיקוח‪ ,‬ואמרתו‬
‫הוגשה בהסכמה על ידי הצדדים (ת‪ .)89/‬מנחם סיפר "התחלתי כעובד קבלן של עמאד‬
‫פלאח ואחרי כשנה עברתי כעובד מן המניין‪ ...‬היו מקרים בהם פניתי לפרדי וליוחאי‬
‫וטענתי כי עמאד לא משלם משכורת אך השניים הבטיחו כי יהיה בסדר‪ .‬כעובד עיריה‬
‫במחלקת פיקוח אני תחת חיים ויסלברג אך גם פרדי מפעיל את הפקחים‪ .‬פרדי מוריד‬
‫משמרות לפקחים מה שגורר הפחתה בשכרם"‪.‬‬
‫דבריו אלה של מנחם לא נסתרו‪ ,‬משבחרה ההגנה להימנע מחקירתו הנגדית‪ .‬פנייתו של‬
‫מנחם לנאשם ולוינשטיין ותגובתם "יהיה בסדר"‪ ,‬מלמדת כי הם היו בעלי הסמכות בתחום‬
‫זה‪ ,‬שאם לא כן היו מפנים לגורם אחר‪ ,‬האחראי בנושא (ת‪.)81/‬‬
‫ה‪ .‬עדותו של וינשטיין נתמכת גם בדבריו של רם נס‪ ,‬פקח ומסייע בשיטור קהילתי (להלן‪:‬‬
‫נס)‪ .‬נס עבד תחת חיים ויסלברג‪ ,‬מנהל מחלקת פיקוח ורישוי עסקים‪ ,‬וכחלק מהעבודה פנו‬
‫אליו גם הנאשם ווינשטיין‪ ,‬אשר נהגו לשלוח אותו לטפל במפגעים‪ ,‬לקבל תלונות וכיוצא‬
‫בזה‪ .‬לדברי נס‪ ,‬כאשר קיבל הוראות מהנאשם‪ ,‬נהג להוציא לעסקים אלו הודעות "דרישה‬
‫לנקות במידי"‪ ,‬באומרו כי הנאשם "מחלק הוראות ואנחנו חייבים למלא אותן כל עוד זה‬
‫במסגרת החוק"‪ .‬יחד עם זאת שלל את האפשרות כי הנאשם השתמש בו ככלי ניגוח‬
‫בעסקים‪ ,‬השיב כי לא היה מקורב אליו‪ ,‬היה מנודה על ידו‪ ,‬והנאשם לא עשה בו שימוש‬
‫לצרכיו (ת‪.)80/‬‬
‫הודעתו של נס הוגשה בהסכמה‪ ,‬וההגנה ויתרה על חקירתו הנגדית‪ .‬דבריו של נס תומכים‬
‫בדבריו של וינשטיין וכן של ברק ושל מנחם‪ ,‬כי הנאשם נהג להפעיל את הפקחים ליתן להם‬
‫הוראות‪ ,‬בניגוד לאופן בו הציג עצמו הנאשם במשטרה‪ ,‬כנטול סמכויות לחלוטין‪ ,‬גרסה‬
‫ממנה חזר בהמשך‪ ,‬כפי שיפורט להלן‪.‬‬
‫‪.16‬‬
‫המכרז נשוא האישום – ההצעות והמחלוקות‬
‫‪ 8‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫תיאור המכרז יובא מפיהם של מזכיר העיר וינשטיין‪ ,‬של הגזבר חן‪ ,‬אשר הודעותיו‬
‫במשטרה הוגשו בהסכמה ללא חקירה נגדית‪ ,‬המבקר הישג‪ ,‬ובכירי עיריה נוספים‪ ,‬אשר היו‬
‫מעורבים בו‪ ,‬אך למען הסדר הטוב‪ ,‬תובא תחילה גרסתו של וינשטיין‪ ,‬אשר על פי הראיות‬
‫שהובאו בפני‪ ,‬פעל נמרצות לזכייתה של ושס במכרז‪.‬‬
‫‪.11‬‬
‫המכרז‬
‫גרסתו של וינשטיין‬
‫א‪ .‬וינשטיין תיאר את השתלשלות העניינים שהובילה לעריכת המכרז באפריל ‪ ,'12‬וכן את‬
‫ההתרחשות סביבו‪ ,‬לרבות המחלוקות לגבי זהות הזוכים בו‪ ,‬והמשמעות של ההצעות‬
‫השונות‪ .‬לדבריו‪" ,‬מכרז כוח אדם זמני לאספקת כוח אדם זמני מתפרסם בדרך כלל פעם‬
‫בשלוש שנים בערך‪ ,‬בפעם הזאת זה התפרסם בחודש אפריל ‪ ,'16‬מי שהכין את המכרז זה‬
‫גזבר העיריה‪ ,‬הוא בעצם הכין גם את האומדן‪ ...‬לאור בקשתו של ראש העיר‪ ,‬הפעם נדרשו‬
‫המציעים‪ ,‬בניגוד לפעמים אחרות‪ ,‬לפרט את ההצעה הכספית לגבי כל עובד בנפרד‪ ,‬היועץ‬
‫המשפטי אישר‪ ...‬הוא רצה לדעת כמה עולה עובד ניקיון ליום עבודה"‪ .‬ועדת המכרזים ‪-‬‬
‫בראשות היו"ר קוטלר‪ ,‬בנוכחות הגזבר חן‪ ,‬המבקר הישג‪ ,‬היועמ"ש עו"ד טנדלר‪ ,‬החברים‬
‫אדרי‪ ,‬דוד איבגי (לעיל ולהלן‪ :‬איבגי)‪ ,‬ואחרים אותם לא זכר ‪ -‬פתחה את ההצעות‬
‫שהתקבלו במכרז‪ ,‬בנוכחות חלק מהמציעים‪ ,‬נרשם פרוטוקול והחומר הועבר לגזבר (עמ' ‪71‬‬
‫לפרוט'‪ ,‬ש' ‪ – 17‬עמ' ‪,70‬ש' ‪.)19‬‬
‫לדבריו‪ ,‬למחרת ישב וינשטיין יחד עם הגזבר והמבקר‪ ,‬בדקו את ההצעות‪ ,‬רשמו פרוטוקול‪,‬‬
‫והגיעו למסקנה כי ההצעה הזולה ביותר לכאורה היתה של ושס‪ ,‬כאשר ההצעה השנייה‬
‫היתה של חברת י‪.‬ב‪ .‬שיא משאבים בע"מ (לעיל ולהלן‪ :‬שיא)‪ .‬בשלב זה התגלעו חילוקי‬
‫דעות בין וינשטיין לבין הגזבר חן והמבקר הישג‪ ,‬אשר טענו כי ההצעה של ושס אינה עומדת‬
‫בדרישת שכר המינימום בחלק מהמקצועות‪ ,‬ולכן יש לפסול אותה‪ ,‬ואף התנגדו עקרונית‬
‫לאפשר לושס לזכות במכרז‪ ,‬בשל המעורבות של פלאח בה‪ ,‬על אף שלא היתה בבעלותו או‬
‫בשליטתו‪ .‬זאת‪ ,‬עקב אי סדרים שהתגלו בעבר על ידי המבקר בעבודת הפועלים של פלאח‬
‫בעיריה במסגרת חברת נדד ‪ -‬אשר זכתה במכרזים קודמים ‪ -‬בגינם המליץ המבקר בשעתו‬
‫למועצת העיר לא לאפשר עוד את העסקתו של פלאח כקבלן כוח אדם‪ ,‬על אף שהמלצה זו‬
‫לא קיבלה אישור של מועצת העיר או של היועמ"ש עו"ד טנדלר‪ .‬באותו שלב עמדה נדד בפני‬
‫פירוק עקב הבעיות הנזכרות‪ ,‬וממילא לא הגישה הצעה במכרז‪( .‬עמ' ‪ ,70‬ש' ‪ - 19‬עמ' ‪,79‬ש'‬
‫‪ ;0‬עמ' ‪ ,87‬ש' ‪ ;17-01‬עמ' ‪ ,88‬ש' ‪.)9 - 1‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬נסבו חילוקי הדעות גם על הפרשנות של שכר המינימום באותה תקופה‪ ,‬כאשר‬
‫כל אחד מהשלושה ציין סכום אחר‪ ,‬וכן על אופן החישוב של ההצעה הזולה ביותר‪ ,‬כאשר‬
‫היה צורך לקחת בחשבון אף את מספר הפועלים שהועסקו בכל מקצוע‪ ,‬כדי לחשב את‬
‫התשלום האמיתי שעל העיריה לשלם לקבלן‪ ,‬על פי האומדן המשוער שנתנה העיריה‪.‬‬
‫וינשטיין הסביר כי אם לוקחים את ההצעה של ושס למחיר ליום עבודה לפי פועל אחד‪,‬‬
‫ההצעה של ושס היתה הזולה ביותר‪ ,‬כי לגבי חלק מהפועלים ושס היתה הזולה ביותר‪ ,‬אם‬
‫‪ 9‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫כי לגבי פועלים אחרים היתה יקרה יותר‪ .‬ואולם‪ ,‬אם בודקים את הסכום המוצע ליום‬
‫עבודה מול מספר הפועלים הרצוי והמועסק‪ ,‬ההצעה הכוללת של שיא היתה הזולה ביותר‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬הוא סבר כי לאור האופן בו נוסח המכרז‪ ,‬יכלה ושס לתבוע את העיריה‪ ,‬אם לא‬
‫תכריז עליה כזוכה‪ .‬אשר לעמדתו של היועץ המשפטי‪ ,‬זו השתנתה מיום ליום‪ ,‬אך הוא תמך‬
‫למעשה בעמדת הגזבר (עמ' ‪ ,77‬ש' ‪ - 19‬עמ' ‪ ,79‬ש'‪ ;1‬עמ' ‪ ,112‬ש' ‪ - 18‬עמ' ‪ ,110‬ש' ‪.)7‬‬
‫כך או כך‪ ,‬עקב הוויכוחים‪ ,‬נדחה הדיון סביב המכרז לפרק זמן ממושך יחסית‪ ,‬במהלכו נסע‬
‫וינשטיין לטיול משפחתי בחו"ל למשך עשרה ימים‪ .‬הנאשם ופלאח התקשרו אליו גם לחו"ל‬
‫בסוגיית המכרז‪ ,‬וסיפרו לו שנעשו דברים חריגים – מפגש הבהרות עם שני המציעים‬
‫הזולים‪ ,‬בניסיון להגיע לפשרה‪ ,‬כאשר פלאח הציג את ראיף פלאח‪ ,‬קרובו‪ ,‬כמנהל ושס‪,‬‬
‫ואמר שהוא עצמו רוצה לסיים תפקידו בעיריה‪ .‬וינשטיין הבין כי פלאח עומד גם מאחורי‬
‫ושס‪ ,‬משהתברר כי בעלת החברה היא אחותו של פלאח‪ ,‬וגם משיחות שהתנהלו ביניהם‪.‬‬
‫בינתיים העביר לו פלאח ‪ -‬אשר נהג להתקשר אליו כמעט כל יום בקשר למכרז ‪ -‬חומר לפיו‬
‫לשיא "היתה קופת שרצים"‪ ,‬בגין הרשעתם של בעל החברה והחברה בזיופים ובמרמה‪ ,‬או‬
‫הכרזתו כפושט רגל‪ ,‬מידע שלא בא לידי ביטוי בחומר שהוגש על ידם למכרז‪ .‬בסופו של יום‪,‬‬
‫נוכח החקירה והמעצרים‪ ,‬לא התקבלה החלטה במכרז דנן (עמ' ‪ ,71‬ש' ‪ – 17‬עמ' ‪,79‬ש' ‪;1‬‬
‫עמ' ‪ ,82‬ש' ‪ – 1‬עמ' ‪ ,92‬ש' ‪ ;01‬הודעה מיום ‪.)1/8/12‬‬
‫וינשטיין לא הכחיש כאמור את קשריו עם פלאח‪ ,‬אם כי ניסה לתת להם נופך לגיטימי‪ .‬דא‬
‫עקא שהמשטרה האזינה לשיחות ביניהם‪ ,‬ואף הקליטה אותן במסגרת האזנות הסתר‬
‫שבוצעו במהלך החקירה‪ .‬בשיחה ‪ 008‬בין וינשטיין לפלאח‪ ,‬מיום ‪ ,19/7/12‬הזהיר וינשטיין‬
‫את פלאח כי יש האזנות סתר על כל הטלפונים שלהם‪ ,‬ולכן הוא מתקשר מהטלפון של‬
‫אשתו‪ .‬השניים תאמו גרסאות ביחס למכרז‪ ,‬פלאח הזהירו לא להאמין לאיש‪ ,‬הדגיש כי‬
‫הקשר ביניהם הוא חוקי לגמרי‪ ,‬והוסיף "אני מכיר אותך אתה מכיר אותי‪ ,‬אנחנו לא נסכים‬
‫עם אף אחד‪ ,‬אתה שומע? לא היו דברים מעולם‪ ,‬אין קשר בינינו‪ ,‬משהו לא בסדר הכל‬
‫בסדר‪ .‬היום יש ועדה‪ ,‬היא מחליטה‪ ,‬הכל יהיה בסדר"‪ .‬משנדרש וינשטיין לשיחה זו‪ ,‬השיב‬
‫כי אינו זוכר‪ ,‬אך התכוון לומר לפלאח שיזהר במה שהוא אומר כי הוא "יכול להגיד דברים‬
‫שיוצאים בכלל מהקשרם"‪( .‬עמ' ‪ ,98‬ש' ‪ – 9‬עמ' ‪ ,121‬ש' ‪.)1‬‬
‫בסופו של יום‪ ,‬אישר וינשטיין כי פעל להביא לזכייתה של ושס‪ ,‬אם כי נימק זאת בכך שהיא‬
‫היתה בעלת ההצעה הזולה ביותר‪ ,‬והחברה המתחרה היתה בעייתית‪.‬‬
‫ב‪ .‬עמדת הנאשם לגבי המכרז ‪ -‬לפי וינשטיין‬
‫בתחילה העיד וינשטיין כי אינו זוכר מה היתה עמדתו הרשמית של הנאשם‪ ,‬אך אישר כי‬
‫באופן לא רשמי התנגד הנאשם לפסילה כוללת של פלאח מהשתתפות במכרז‪ .‬הוא טען בפני‬
‫ראש העיר והגזבר כי לא ניתן לפסול אדם רק עקב שמו‪ ,‬באמרו "דברים בסגנון של‪ ,‬מה כל‬
‫מי שקוראים לו פלאח אתה תפסול אותו?" ואז הוא ציין‪ ,‬בין השאר‪ ,‬שיש עורך דין ושופט‬
‫‪ 12‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫בשם זה‪ ,‬ואמר‪" ,‬אז רק בשביל השם צריך לפסול אדם?" (עמ' ‪ ,80‬ש' ‪ – 19‬עמ' ‪ ,82‬ש' ‪.)0‬‬
‫לדבריו‪ ,‬חלק מחברי ועדת המכרזים ‪ -‬קוטלר‪ ,‬אדרי והיועץ המשפטי ‪ -‬ציינו בפניו כי‬
‫הנאשם אמר לקוטלר ולאדרי שהם צריכים לגרום לכך שושס‪ ,‬אשר הציעה את ההצעה‬
‫הראויה ביותר‪ ,‬תזכה במכרז‪ .‬גם הנאשם אמר לו‪ ,‬למיטב זכרונו‪ ,‬כי פנה לקוטלר ולאדרי‬
‫ברוח זו‪ .‬וינשטיין אף אישר‪ ,‬לאחר שזכרונו רוענן לגבי דברים שמסר בהודעתו במשטרה‬
‫ביום ‪ ,2/8/12‬כי הוא עצמו שמע שיחה של הנאשם עם קוטלר בנושא ושס‪ ,‬בה אמר‬
‫הנאשם לקוטלר לתמוך בושס‪ .‬הוא אמר כי לא נכח בשיחה אלא היה בקרבת מקום‪,‬‬
‫והשניים דיברו בקול רם (עמ' ‪ ,117‬ש' ‪ – 18‬עמ' ‪ ,118‬ש' ‪ ;19‬עמ' ‪ ,119‬ש' ‪ ;11 – 1‬עמ' ‪ ,102‬ש'‬
‫‪ -10‬עמ' ‪ ,107‬ש' ‪ .)1‬זאת בניגוד לדבריו של הנאשם כי לא אמר לקוטלר ולאדרי לתמוך‬
‫בושס‪.‬‬
‫וינשטיין העיד כי הנאשם ‪ -‬עמו שוחח פעמים רבות‪ ,‬הן בארץ והן כאשר היה בחו"ל ‪ -‬היה‬
‫מודע "כמו כולם"‪ ,‬יום יומיים לאחר פתיחת המעטפות‪ ,‬כי פלאח עומד מאחורי ושס‪ ,‬ואישר‬
‫את האמור בהודעתו מיום ‪ ,1/8/12‬כי הנאשם היה מודע לעובדה זו עוד ביום ‪.17/0/12‬‬
‫הנאשם‪ ,‬כמו גם פלאח‪ ,‬התרעמו על פעולות הקשורות במכרז‪ ,‬אשר נעשו עת היה וינשטיין ‪-‬‬
‫מזכירה של ועדת המכרזים ‪ -‬בחו"ל‪ ,‬אם כי וינשטיין סבר כי העיריה היתה רשאית לקבל‬
‫החלטה בתקופה זו‪ .‬וינשטיין אישר בחקירה נגדית כי תמיכתו של הנאשם בושס נראתה לו‬
‫סבירה‪ ,‬וכי מדובר במחלוקת עניינית של פרשנות לגיטימית של תנאי המכרז‪ ,‬ולו קבעו כי‬
‫ההצעה של שיא היתה הזולה ביותר‪" ,‬היה יכול לבוא מישהו ולהגיד‪ ,‬רגע‪ ,‬אבל זה לא לפי‬
‫תנאי המכרז ואז היינו נכנסים לתוך דיונים ועיכובים מסוימים"‪ .‬בסופו של יום אישר‬
‫וינשטיין כי הנאשם תמך בושס כעמדתו האישית‪ ,‬באומרו כי היא בעלת ההצעה הזולה‬
‫ביותר לפי תנאי המכרז‪ ,‬ואף הפעיל מידה מסוימת של לחץ‪ ,‬אף שלא היה חבר בוועדת‬
‫המכרזים‪ .‬עם זאת‪ ,‬בחלוף הזמן‪ ,‬בהיותו מודע להיבטים המשפטיים הקשורים לשיא‪ ,‬הציע‬
‫לראש העיר לצאת למכרז חוזר (עמ' ‪ ,88‬ש' ‪ – 12‬עמ' ‪ ,92‬ש' ‪ ;01‬עמ' ‪ ,121‬ש' ‪ – 1‬עמ' ‪ ,120‬ש'‬
‫‪ ;11‬עמ' ‪ ,110‬ש' ‪ – 2‬עמ' ‪ ,110‬ש' ‪ ;7‬עמ' ‪ ,119‬ש' ‪ ;10 - 1‬הודעה מיום ‪.)2/8/12‬‬
‫ג‪ .‬גרסת וינשטיין – סיכום ביניים‬
‫ייאמר כבר עתה כי גרסתו של וינשטיין לגבי קבלת כספים מפלאח‪ ,‬והשתלשלות העניינים‬
‫ביחס למכרז‪ ,‬מקובלת עלי בכללותה‪ ,‬משחשף את קשריו הבלתי טהורים עם פלאח‪ ,‬בלשון‬
‫המעטה‪ ,‬ואת פעילותו לטובת ושס במכרז‪ ,‬אף כי הכחיש כי מדובר במערכת יחסים אסורה‪,‬‬
‫הסובבת סביב קבלה ומתן שוחד‪ .‬מטבע הדברים ניסה וינשטיין למזער את משמעותה של‬
‫קבלת הכספים השיטתית מפלאח‪ ,‬ואת סיבתה של הפעילות האינטנסיבית שלו לטובתו‪,‬‬
‫אותה ניסה לתרץ בכך שהצעתה היתה הזולה ביותר‪.‬‬
‫גרסתו של וינשטיין לגבי מערכת היחסים הקרובה שלו עם פלאח‪ ,‬אותה ניסה להסתיר‪,‬‬
‫נלמדת גם מתוכנה של השיחה טלפונית בין השניים‪ ,‬אשר הוקלטה במסגרת האזנות הסתר‬
‫בחקירה זו‪.‬‬
‫‪ 11‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫וינשטיין נחקר ארוכות בבית המשפט‪ ,‬אך איש מהצדדים לא ראה לנכון להגיש את‬
‫הודעותיו במשטרה‪ ,‬מן הסתם משאישרן בכללותן‪ ,‬שעה שעומת עם חלק מהדברים שאמר‬
‫בהן‪ .‬דהיינו‪ ,‬וינשטיין לא היה עד עוין‪ ,‬ואף לא סתר את דבריו המהותיים כפי שמסרם‬
‫בחקירתו‪.‬‬
‫בנתונים אלה‪ ,‬אני רואה לברור את דבריו‪ ,‬ולהפריד בין העובדות הנוגעות לאשמתו שלו‪,‬‬
‫לבין יתר העובדות‪ ,‬המלמדות על השתלשלות העניינים בכללותה‪ ,‬לרבות חלקו של הנאשם‪,‬‬
‫אשר גם עליו ניסה וינשטיין להגן‪ ,‬בעליל‪.‬‬
‫"לא אחת גילה בית משפט זה דעתו כי אין לפסול עדותו של עד אך ורק משום‬
‫סתירות פנימיות שבה ומשום התפתלויות של העד המסתיר חלק מן האמת‬
‫ומעוות חלק אחר ממנה‪ .‬לעדים כאלה מניעים אישיים שונים לומר את אשר‬
‫הם אומרים‪ ,‬ואין הם מונחים על ידי אותן נורמות המשמשות את אלה‬
‫הדוברים אמת לאשורה‪ .‬זהות העדים היא פרי המציאות‪ ,‬ועלינו לקבלם כמות‬
‫שהם‪ .‬לעתים הם שותפים לעבירה או עדי מדינה‪ ,‬וגם אם אינם כאלה‪ ,‬יש‬
‫להם לא פעם מה להסתיר‪ ,‬ממה לחשוש או למה לקוות אם ישתפו פעולה‪.‬‬
‫לפיכך על בית המשפט לעשות כל שביכולתו על מנת למיין את דבריהם‪,‬‬
‫לבדוק בזהירות יתר כל שנאמר על‪-‬ידיהם‪ ,‬מתוך התרשמות חזותית מהעדים‬
‫עצמם‪ ,‬מאופן מסירת עדותם‪ ,‬מדרך מתן תשובותיהם ומבדיקת דבריהם על‬
‫רקע הראיות האחרות המובאות לפני בית המשפט‪ ,‬ומתוך לקיחה בחשבון‬
‫שהמניעים למסירת הדברים הנאמרים על‪-‬ידיהם אינם מונחים דווקא על ידי‬
‫עקרונות האמת והיושר (ראה‪ :‬ע"פ ‪( 97/674‬המ' ‪ )/85656‬בולוס נ' מדינת‬
‫ישראל‪ ,‬פ"ד לה(‪ 758 )1‬בעמ' ‪ ,749‬בין אותיות ב' ל‪-‬ג'; ע"פ ‪ /54656‬מאירוב‬
‫נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד לח(‪ 366 )3‬בעמ' ‪ 367‬מול האות השוליים ז')"‪( .‬בש"פ‬
‫‪ 1710 ,1212/92‬סאלח ואח' נ' מ"י‪ ,‬מ"י נ' איברהים‪ ,‬פ"ד נ' (‪ ,912 )1‬בעמ' ‪ ,917‬מפי‬
‫כב' הש' שטרסברג‪-‬כהן)‪.‬‬
‫בנתונים אלה‪ ,‬אני רואה לקבל את עדותו של וינשטיין‪ ,‬בכל הנוגע לאירועים עצמם – קבלת‬
‫הכספים‪ ,‬ההתפתחות לגבי המכרז‪ ,‬אך לפלג את עדותו ביחס ליסוד הנפשי שליווה את‬
‫מעשיו‪ ,‬ולמניעיו‪.‬‬
‫לענין פלגינן דיבורא נאמר‪:‬‬
‫"‪...‬מן המפורסמות‪ ,‬כי יש ודבריהם של נאשמים או של עדים בחקירותיהם‬
‫ובעדותם‪ ,‬אינם עשויים מקשה אחת‪ .‬במקרים אלה שומה על בית המשפט‬
‫לבחון את הדברים בזהירות מרבית‪ ,‬ורשאי הוא לפלג את האמירות – "פלגינן‬
‫דיבורא" בניסוח שהשתרש בפסיקה הישראלית – ולקבל כעדות אמת את אשר‬
‫‪ 11‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫נראה נאמן בעיניו‪ ,‬תוך שהוא דוחה כעדות שקר את אשר נראה בלתי מהימן‪.‬‬
‫(פרשת בן סימון; ע"פ ‪ 86/646‬בלזר ואח' נ' מ"י‪ ,‬פ"ד מה (‪( 158 ,133 )9‬הנשיא‬
‫שמגר); ע"פ ‪ 1684/663‬גרגורי בשירוב נ' מ"י (לא פורסם) (השופט לוי)"‪( .‬ע"פ‬
‫‪ 7907/20‬יוסף נ' מ"י‪ ,)0/7/27( ,‬מפי כב' הש' רובינשטיין; כן ראו ע"פ ‪8921/11‬‬
‫חזיזה נ' מ"י (‪ ,)10/11/11‬ע"פ ‪ 1170/29‬פלוני נ' מ"י (‪ )1/9/29‬וע"פ ‪ 0101/12‬אבו‬
‫ג'ומעה נ' מ"י (‪ ,)8/2/10‬שלושתם מפי כב' הש' דנציגר; ע"פ ‪ 0900/11‬ניימן נ' מ"י‬
‫(‪ ,)12/7/10‬מפי כב' הש' שהם; קדמי‪ ,‬על ראיות (מהד' תש"ע‪ ,)1229 -‬חלק שלישי‪,‬‬
‫עמ' ‪.)1800 -1820‬‬
‫‪.12‬‬
‫גלגוליו של המכרז ‪ -‬גרסתו של הגזבר מוטי חן‬
‫מוטי חן‪ ,‬גזבר העיריה (לעיל ולהלן‪ :‬חן)‪ ,‬מסר שתי הודעות במשטרה בפני גלאור‪ ,‬ביום‬
‫‪ 17/7/12‬וביום ‪ ,1/8/12‬לאחר מעצרו של הנאשם (ת‪ 79/‬ו‪ -‬ת‪ 82/‬בהתאמה)‪ .‬הודעותיו הוגשו‬
‫לבית המשפט בהסכמה‪ ,‬וההגנה ויתרה על חקירתו הנגדית‪.‬‬
‫א‪ .‬בהודעתו הראשונה תיאר חן את המהלך של מכרז כוח האדם הזמני (לעיל ולהלן‪:‬‬
‫המכרז)‪ ,‬אותו הוציאה העיריה באפריל ‪ .'12‬המכרז הוכן בעקבות דרישת ראש העיר "כך‬
‫שנתבקשה הצעת מחיר לכל סוג עובד מקצועי בנפרד ללא תלות בכמות העובדים‬
‫הנדרשת"‪ .‬הוא העביר את המכרז לבדיקת היועץ המשפטי של העיריה ומזכיר העיר יוחאי‬
‫וינשטיין‪ .‬כעבור מספר ימים קיבל מוינשטיין הערות ותיקונים‪" ,‬כאשר הבולט בהם הוא‬
‫תיקון אופן בחירת הזוכה כך שיכלול סיכום של רכיבי ההצעה לסוגי העובדים השונים‬
‫ללא התייחסות למספר העובדים"‪ .‬הוא העיר לו כי צורת בדיקה זו הינה חסרת הגיון‬
‫ויכולה להוביל לתוצאות מעוותות‪ ,‬אך "לטענתו של יוחאי זו היתה דרישת ראש העיר וכך‬
‫הוצא המכרז"‪ .‬חן מסר פרטים נוספים לגבי המכרז‪ ,‬לרבות העובדה כי הוגשו תשע הצעות‪,‬‬
‫ובתיבת המכרזים נמצאה גם מעטפה עם "אומדן המכרז"‪ ,‬שהוכנה על ידו בשיתוף עם‬
‫וינשטיין על פי הנחיית ראש העיר (להלן‪ :‬האומדן)‪ .‬המעטפות נפתחו‪ ,‬חברי הועדה חתמו על‬
‫ההצעות ועל האומדן‪ ,‬והחומר נמסר לידיו להמשך בדיקה (ת‪.)79/‬‬
‫במסגרת הודעתו השנייה הציג חן את הנוסח הראשוני והמקורי שערך למכרז‪ ,‬בהפנותו‬
‫לסעיף ‪ 9‬המאפשר לעיריה חופש מוחלט באופן בחירת הזוכה בהתאם לסכום המוצע לכל‬
‫עובד ובהתייחס לכמות העובדים‪ ,‬וכן אסופת מסמכים שהופנו אליו לדבריו על ידי וינשטיין‪,‬‬
‫בהם ניסח האחרון את סעיף ‪ 9‬באופן שהזוכה יבחר לפי סיכום הסעיפים "וכובל את ידי‬
‫העיריה מלהתייחס להשפעת כמויות העובדים" (ת‪ ,82/‬עמ' ‪.)1‬‬
‫ב‪ .‬חן מסר כי למחרת פתיחת המעטפות‪ ,‬ישבו הוא‪ ,‬וינשטיין ומבקר העיריה הישג לבדיקת‬
‫ההצעות‪ ,‬והתברר כי בהצעת ושס נפלה טעות אריתמטית‪ .‬וינשטיין העיר כי שמע שושס‬
‫הציעה למנהל העבודה מטעם נדד‪ ,‬חברת כח האדם "העכשווית"‪ ,‬להמשיך ולשמש מנהל‬
‫עבודה מטעמה‪ ,‬ואילו חן הגיב מיד באמרו שהדבר מעיד כי ושס היא גלגול של החברות של‬
‫‪ 10‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫פלאח‪ .‬כן ציין כי קיימות בעיות "ברמה החודשית" עם נדד ‪ -‬בבעלותו של פלאח ‪ -‬של חוסר‬
‫תשלומים לעובדים‪ ,‬תשלומים מאוחרים ולא מספקים‪ ,‬וכי בדו"ח הביקורת של המבקר‬
‫הומלץ לא לאפשר לנדד ולבעליה להתמודד במכרז החדש‪" .‬עלה חשד שעמאד פלאח‬
‫באמצעות ושס רוצה להיכנס לעיריה שוב"‪ .‬לדבריו‪ ,‬הזדרז וינשטיין להוציא פרוטוקול של‬
‫הישיבה של ועדת המכרזים‪ ,‬ולזמן ישיבה נוספת למסירת המכרז לושס במהירות טרם‬
‫יציאתו (של וינשטיין) לחו"ל‪ .‬חן פנה לראש העיר‪ ,‬ביקש לדחות את מועד ההחלטה על מנת‬
‫שיתאפשר לו לבדוק את החששות שעלו בקשר לושס‪ ,‬והאחרון נעתר ודחה את הישיבה‪,‬‬
‫למגינת לבו של וינטשיין‪ ,‬אשר הגיב על הדחיה בכעס (ת‪ ,79/‬עמ' ‪.)1‬‬
‫לדברי חן‪ ,‬לאחר שבדק את ההצעות גילה "כי מכל בחינה מתמטית של הכפלת המחירים‬
‫המוצעים בסכום המוצע ליום של כל אחד מהמציעים‪ ,‬עולה כי הצעת ושס אינה הזולה‬
‫ביותר והפער בינה לבין הצעת י‪.‬ב‪ .‬שיא עומד על כחצי מיליון ‪ ₪‬לפני מע"מ לשנה"‪( .‬ת‪90/‬‬
‫מתאר את הפערים בין ההצעות השונות)‪ .‬חן סיפר על פגישות אותן קיים עם הנציגים של‬
‫שתי החברות שהצעותיהן היו הגבוהות ביותר בדירוג – ושס ושיא ‪ -‬בציינו כי בפגישה‬
‫שהתקיימה עם ראיף פלאח‪ ,‬נציג ושס‪ ,‬הציג עצמו תחילה האחרון כ"ראיף עפיף"‪ ,‬ובהמשך‬
‫אישר כי שמו גם פלאח‪ ,‬ענין שגרם לחן לחשוד מיד כי הוא מנסה להסתיר את קשריו‬
‫לפלאח‪ .‬משנשאל ראיף אם יש לו קשר לעמאד פלאח‪ ,‬הגיב בכעס‪ ,‬ביקש כי לא יזכיר את‬
‫שמו‪ ,‬הם אינם מדברים ואין ביניהם קשר‪ .‬בהמשך‪ ,‬כאשר הוצגה בפני ראיף הטעות‬
‫האריתמטית בהצעתו‪ ,‬השיב כי הדבר ידוע לו מוינשטיין‪ ,‬תשובה אשר "הדליקה נורה‬
‫אדומה" אצל חן‪ ,‬מפני שלא מקובל כי חברה המתמודדת במכרז‪ ,‬תנהל ערוץ תקשורת עם‬
‫בכיר בעיריה הנוגע לדבר‪ ,‬והמזכיר היה הגורם המודיע על הזכייה במכרז‪.‬‬
‫להודעתו של חן צורפו שני מסמכים‪ ,‬מהם עולה כי ושס שיפרה את הצעתה ביום ‪1/9/12‬‬
‫לגבי השכר היומי של עובדי הניקיון‪ .‬כמו כן‪ ,‬וינשטיין פנה אל חברי ועדת המכרזים במכתב‬
‫מיום ‪ ,17/9/12‬בהדגישו כי ושס הציעה את ההצעה הזולה ביותר‪ ,‬ואף שיפרה את הצעתה‬
‫בעקבות ישיבת ההבהרות‪ .‬כן ציין כי דינה של שיא להיפסל עקב הרשעות של החברה‬
‫ובעליה‪ ,‬תצהיר כוזב שלהם‪ ,‬תביעות רבות שהוגשו נגדם והליך פשיטת רגל בו מצוי בעליה‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬המליץ להכריז על ושס כזוכה במכרז ולנהל עמה משא ומתן לשיפור הצעותיה‪.‬‬
‫לחלופין – לצאת למכרז חדש‪( .‬ת‪ ;79/‬ת‪79 /‬א; ת‪79/‬ב)‪.‬‬
‫ג‪ .‬עמדת הנאשם לגבי המכרז ‪ -‬לפי חן‬
‫חן תיאר פגישה שהתקיימה במשרד ראש העיר‪ ,‬בנוכחות היועמ"ש‪ ,‬וינשטיין (אשר חזר‬
‫מחו"ל) והנאשם‪ ,‬לאחר שהציג את התוצאות המתמטיות‪ ,‬המראות כי הצעת ושס אינה‬
‫הזולה ביותר‪ ,‬וגם את התרשמותו כי ושס היא בשליטתו של עמאד פלאח‪ ,‬והיא גלגול של‬
‫החברות של פלאח‪" .‬מאותו רגע החלה מתקפה אישית עלי מצד פרדי ויוחאי‪ ,‬כאשר פרדי‬
‫קם מכיסאו וצועק כי אני לא אמין עליו‪ ,‬ואני עושה הכל כי אני שונא את פלאח וכי דברי‬
‫לכאורה מאשימים אותו את פרדי כגנב ואת פלאח כרוצח ואמר דברים שלא אמרתי‪ .‬יוחאי‬
‫‪ 12‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫הוסיף כי אני מטעה את ראש העיר בנתונים של שכר המינימום שהוא עצמו יוחאי הסכים‬
‫עליהם בהכינו את האומדן"‪( .‬ת‪ ,79/‬עמ' ‪ .)0‬בהודעה השניה הוסיף כי הנאשם אמר‬
‫שלמשפחת פלאח זו יש גם שופט‪" ,‬ואולי אני רוצה לפסול אותו‪ .‬בנוסף פרדי הטיח בי שאני‬
‫מאשים אותו בדברי כאילו כל השנים הוא היה גנב בעצם זה שהעיריה עבדה עם פלאח‬
‫וכולנו רמאים‪ .‬אני הגבתי כי עד רגע זה חשבתי שפלאח לא מתמודד במכרז אבל עכשיו אני‬
‫בטוח שכן"‪ .‬וינשטיין טען כי שכר המינימום נמוך מכפי שחן הציג‪ ,‬כי המכרז הוצג כך שיש‬
‫לבחון את סיכום הסעיפים לפיו ושס הגישה את ההצעה הזולה ביותר‪ ,‬ואין סיבה לפסול‬
‫אותה מפני היא מאשרת תשלום של שכר מינימום לעובדים‪( .‬ת‪ ,82/‬עמ' ‪.)1‬‬
‫ראש העיר כעס על האופן בו נבחנה ההצעה הזוכה במכרז‪ ,‬ומששאל מי אחראי לה‪ ,‬השיב לו‬
‫חן כי השינוי לא היה במקור‪ ,‬ואירע בעקבות דרישתו של וינשטיין‪ .‬בסיומה של הישיבה‬
‫הסוערת‪ ,‬ביקש ראש העיר מהיועמ"ש לבדוק האם ניתן לפצל את המכרז כך שייבחר המציע‬
‫הזול ביותר לכל סוג עובד ולא לפי סיכום‪" ,‬כך שייבחר המציע הזול ביותר בכל שורה"‪ ,‬וכך‬
‫הסתיימה הישיבה (ת‪ ,79/‬עמ' ‪ ;0‬ת‪.)82/‬‬
‫חן המשיך ותיאר ארוכות את הלחץ החריג שהפעיל וינשטיין במטרה ברורה להביא לזכייה‬
‫של ושס במכרז‪ .‬לדבריו‪ ,‬לאחר פגישה זו התקיימו מספר פגישות של חן עם וינשטיין‪ ,‬של‬
‫וינשטיין עם היועמ"ש‪ ,‬ושל שלושתם ביחד‪ ,‬במהלכה גילה וינשטיין "להט בלתי פוסק ורצון‬
‫לקבל ולכפות עלי ועל היועמ"ש לקבל את עמדתו ולהמליץ על ועדת המכרזים שושס היא‬
‫החברה הזוכה"‪( .‬ת‪ ;79/‬ת‪ .)82/‬וינשטיין הוסיף ללחוץ גם על פסילתה של שיא‪ ,‬בשל פגמים‬
‫משפטיים בהצעה‪ ,‬אותם ביטל היועמ"ש בחוות דעת שערך‪ ,‬מתוך הבנה שפסילת שיא תקל‬
‫על הבחירה בושס‪( .‬ת‪ ;79/‬ת‪ .)82/‬לשאלה מדוע היה בטוח כי וינשטיין התכוון להקל על‬
‫בחירתה של ושס‪ ,‬השיב כי מהבדיקות שערך ‪ -‬המצורפות לחוות דעת שערך היועמ"ש אשר‬
‫הוצגו לועדת המכרזים ‪ -‬עולה כי בבחינת העלות הכוללת ליום עבודה של כל אחת מההצעות‬
‫בהתייחס לכמות העובדים מכל סוג‪ ,‬הצעת שיא זולה במצטבר מהצעת ושס‪ ,‬כך שאם תפסל‬
‫שיא ושס‪ ,‬היא הבאה בתור אחריה‪.‬‬
‫ד‪ .‬השמועות אודות קשריו של חן עם שיא‬
‫לדברי חן‪ ,‬הגיעו לאזניו שמועות על חשדות כלפיו (כלפי חן)‪ ,‬כי הוא מוטה לכיוון חברת‬
‫שיא‪ ,‬וכי קרובי משפחתו קשורים לכאורה לחברה זו‪ ,‬כאמצעי נוסף לגרום לו לסגת‬
‫מעמדתו‪ .‬עוד חזר וסיפר‪ ,‬כי וינשטיין אמר לחשבת השכר פנינה‪ ,‬שיש שמועות שחן מוטה‬
‫לטובת שיא וכי אחיו מעורבים במכרז‪ .‬לדבריו‪ ,‬עקב כך ומשחשש להפוך קרבן בידי כוחות‬
‫שאין לו שליטה עליהם‪ ,‬החל להקליט את השיחות הקשורות במכרז‪ ,‬מפני שהרגיש מאוים‪,‬‬
‫ואף מסר הקלטות אלה למשטרה‪( .‬ת‪ ;79/‬ת‪ .)82/‬עם זאת אישר כי מעבר לפגישה בלשכת‬
‫ראש העיר‪ ,‬לא היתה התבטאות ישירה נוספת של הנאשם בנוגע למכרז ולושס‪.‬‬
‫לדברי חן‪ ,‬מאז הפגישה אצל ראש העיר‪ ,‬נוצר נתק מוחלט מצדו של הנאשם‪ ,‬סגן ראש העיר‪,‬‬
‫בניגוד למצב הקודם בו התקשר אליו למשרד או לנייד בנושאים שונים‪ ,‬הן בענייני עבודה‬
‫והן בעניינים פרטיים‪ .‬זאת‪ ,‬עד כשבוע לפני ביצוע צו החיפוש בעיריה‪ ,‬אז טלפן הנאשם‬
‫‪ 10‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫למשרדו‪" ,‬וטען כי לא שילמתי בעבורו את פוליסת הביטוח לרכב ולכן הגיעו אליו מהוצל"פ‬
‫בשעה חמש בבוקר ואולי אני שמח מכך‪ .‬הוא היה כעוס מאוד‪ .‬הגבתי כי לא קיבלתי כל‬
‫חשבון לשלם ולכן לא שילמתי‪ .‬לאחר כשעה נקראתי ללשכת ראש העיר בנוכחות יוחאי‬
‫ופרדי‪ ,‬ושוב נפתח דיון באותו מקרה כאשר פרדי טוען שאני מתנכל לו ומדבר אליו לא‬
‫יפה"‪( .‬ת‪ ,79/‬עמ' ‪ ;0‬ת‪ ,82/‬עמ' ‪.)1‬‬
‫ה‪ .‬לדברי חן‪ ,‬גם היועץ המשפטי‪ ,‬עו"ד טנדלר‪ ,‬במספר פגישות אשר חלקן הוקלטו‪ ,‬העביר‬
‫בפניו את תחושתו כי מנסים ללחוץ עליו לאשר את זכייתה של ושס‪ ,‬ואף הביע מורת רוח‬
‫מהניסיון לכפות בכוח את זכייתה של ושס (ת‪ ;79/‬ת‪.)82/‬‬
‫ו‪ .‬פנייתו של חן למשטרה‬
‫לדברי חן‪ ,‬מספר ימים לפני פשיטת המשטרה סיפר לו אדרי כי קיבל הצעת שוחד‪ ,‬פנה‬
‫ליאח"ה בנושא‪ ,‬ותודרך על ידם להצביע עבור ושס‪ .‬גם כרמלה‪ ,‬מנהלת לשכת ראש העיר‪,‬‬
‫אמרה כי אדרי סיפר לה על כך‪ ,‬וחן שמע על כך מאדם נוסף המעורב בפוליטיקה המקומית‬
‫בשם אבי אזולאי‪ .‬לפיכך‪ ,‬פנה חן לאיש המשטרה ישראל לביא ועדכן אותו בנושא‪ .‬מכל‬
‫מקום‪ ,‬כאשר המשטרה היתה בעיריה‪ ,‬צלצל אליו הנאשם ממשרדו "‪ ...‬ביקש ממני לבוא‬
‫אליו וזאת לאחר חודש שהוא לא מדבר איתי בשום צורה‪ ...‬ואני התחמקתי ממנו‪ ,‬זאת‬
‫לאחר שהוא פרדי מנסה עוד פעמיים שלוש לדבר איתי בטלפון ומבקש ממני לבוא עד‬
‫שהחוקרים נכנסו אלי לחדר ותפסו מסמכים‪ .‬מאז פרדי לא דיבר איתי ואני לא דיברתי‬
‫איתו‪ .‬יוחאי כן נכנס למשרד ושאל אותי מה בדיוק המשטרה לקחה מדוע לא לקחו את‬
‫המחשב וזהו" (ת‪ ,82/‬עמ' ‪.)0‬‬
‫ז‪ .‬המסמכים שמסר חן למשטרה‬
‫חן מסר לחוקרים מסמכים‪ ,‬וביניהם ת‪79/‬ג‪ -‬מכתב שכתב וינשטיין ביום ‪ 17/9/12‬לחברי‬
‫ועדת המכרזים; ת‪79/‬א – מכתב של ושס לעיריה מיום ‪ 1/9/12‬בנושא המכרז‪ ,‬במסגרתו‬
‫נכתב כי הצעתה היא הזולה ביותר בהתאם להוראת סעיף ‪ 9.12‬במכרז‪ .‬כן נכתב כי "יחד עם‬
‫זאת ובעקבות הבהרות תהיה מוכנה החברה להעמיד שכר יומי של עובד נקיון על סך ‪236‬‬
‫‪ ₪‬וזאת לפנים משורת הדין ומבלי לוותר על טענה כלשהי"‪ .‬ת‪/82/‬א‪ -‬העתק של המכרז‬
‫המקורי שהכין חן‪ ,‬נמסר להתייחסותם של וינשטיין והיועמ"ש‪ ,‬בו נוסח סעיף ‪ 9‬באופן‬
‫המאפשר לעיריה חופש מוחלט בבחירת הזוכה בהתאם לסכום המוצע לכל סוג עובד‬
‫ובהתייחס לכמות העובדים‪ .‬ת‪ 82/‬ג – כרטסת הנהלת חשבונות של העיריה בהתייחס‬
‫לחיובים וזיכויים של נדד‪ ,‬ופירוט הסכומים ששולמו לחברה זו מדי חודש‪.‬‬
‫ההגנה ויתרה כאמור על חקירתו של חן‪ ,‬ומשכך‪ ,‬לא נסתרה גרסתו על פניה‪.‬‬
‫‪.13‬‬
‫לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים‪ ,‬הגישה ההגנה‪ ,‬בהסכמת המאשימה‪ ,‬השלמה לסיכומיה‪ ,‬על‬
‫יסוד אמרותיו של חן בהליך הפלילי המקביל‪ ,‬המתנהל בעניינו של וינשטיין‪ ,‬על מנת לבסס‬
‫‪ 19‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫את טענתה כי המשטרה חיפשה חומר מפליל אודות הנאשם‪ ,‬הפעילה לחץ על חן וכן על‬
‫פלאח‪ ,‬אשר העליל בשל כך עלילה על הנאשם‪.‬‬
‫ההגנה ציינה כי מהפרוטוקול בתיק המקביל התברר לה שחן הוזמן למשטרה על ידי קצין‬
‫המודיעין לביא עוד לפני שאדרי הגיע למשטרה‪ ,‬דהיינו לפני ‪ .11/7/19‬לדבריו "זומנתי‬
‫לפגישה שלא הוגדרה כחקירה‪ ,‬אצל קצין המודיעין‪ .‬היתה שיחה מאוד כללית‪ .‬בשיחה‬
‫הזו ניסו לדלות ממני מידעים לא ספציפית על המכרז אלא על התנהלות ממלא מקום ראש‬
‫העיר‪ ,‬פרדי מליק"‪( .‬ציטוט של ההגנה מהתיק המקביל‪ ,‬אשר הוגש בהסכמת המאשימה ‪-‬‬
‫השלמת סיכומי ההגנה מיום ‪.)0/1/19‬‬
‫בהמשך הוסיף חן כי מעבר לפגישה הראשונה היו פגישות נוספות אודות המכרז‪ .‬לא זו אף‬
‫זו‪ ,‬עוד בטרם מסר את הודעתו הראשונה‪ ,‬הוצגו בפניו שמועות לפיהן היה מי שניסה‬
‫להכפישו‪" .‬גם בנוגע לזה שפנה אליי אותו לביא טלפונית‪ ,‬ואמר לי שיש מכתבים‬
‫שמסתובבים כנגדי על כך שאני מטה את המכרז לטובת י‪.‬ב‪ .‬שיא‪ ,‬חיברתי את זה עם‬
‫הפנייה של הנאשם לחשבת השכר והבנתי שמישהו מנסה לדפוק אותי"‪ .‬חן אישר כי לא‬
‫הציגו בפניו כל מכתב‪ ,‬אבל "זה מתחבר למה שאמרתי קודם‪ ,‬מה שאמרה לי חשבת השכר‪.‬‬
‫אחד ועוד אחד אני יודע לעשות‪( ".‬שם)‪.‬‬
‫‪.14‬‬
‫ניתוח גרסתו של חן‪ ,‬והתמיכה הראייתית לדבריו במשטרה‬
‫א‪ .‬משוויתרה ההגנה על חקירתו של חן‪ ,‬ובהעדר ראיה סותרת על פניה‪ ,‬לגבי כל הסוגיות‬
‫העולות ממנה‪ ,‬למעט מועד הגעתו של חן למשטרה‪ ,‬וסיבותיו‪ ,‬מתקבלת גרסתו בשלמותה‪.‬‬
‫ב‪ .‬גרסתו של חן בדבר התנהלות החברות מאחוריהן עמד פלאח (אי סדרים‪ ,‬עושק והלנת‬
‫שכר)‪ ,‬אשר באה לידי ביטוי גם בעדותו של וינשטיין‪ ,‬נתמכת בדבריה של חשבת השכר‬
‫הוותיקה בעיריה‪ ,‬פרלה פנינה בן שבת (להלן‪ :‬פנינה)‪ ,‬אשר אמרה כי כלל אינה יודעת מיהו‬
‫פלאח‪" .‬אבל ידעתי כי היו לי המון עובדים שהיו של עמאד שהגיעו אלי בתלונות על הלנת‬
‫שכר‪ ,‬עד שאני הלכתי בזמנו ליוחאי ואמרתי לו תשמע תעיף את עמאד לכל הרוחות כי‬
‫העובדים שלו נעשקים‪ ,‬יוחאי אמר לי אין לנו מה לעשות שהעובדים יתבעו אותו"‪.‬‬
‫משנשאלה "מתי הבנתם שגם החברה החדשה היא בעצם עמאד?" השיבה "ברגע ששמענו‬
‫שהשם של האדם האלמוני ראיף פלאח מאותו הכפר של עמאד ואותו שם‪ ,‬נהיר היה לנו‬
‫שזה אותה הגברת בשינוי אדרת"‪( .‬ראו הודעה מוסכמת של הצדדים‪ ,‬ת‪.)89/‬‬
‫ג‪ .‬גרסתו של חן לגבי התנהלותו של פלאח באמצעות החברות אותן ניהל‪ ,‬ועמדתם של‬
‫הנאשם ווינשטיין בעניין זה‪ ,‬נתמכת גם בגרסתו של מנחם‪ ,‬הנזכר לעיל‪ ,‬אשר עבד תחילה‬
‫כעובד קבלן של פלאח‪ ,‬כאמור לעיל (ת‪ .)89/‬מנחם סיפר "‪...‬אני מבקש לציין כי העבודה‬
‫אצל עמאד היתה תקופה רעה הזכורה לי כעושק של עובד והלנת שכר מתמשכת‪ .‬היו‬
‫מקרים בהם פניתי לפרדי וליוחאי וטענתי כי עמאד לא משלם משכורת אך השניים‬
‫הבטיחו כי יהיה בסדר‪."...‬‬
‫‪ 17‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫ד‪ .‬גרסתם של חן‪ ,‬של החשבת פנינה ושל מנחם‪ ,‬נתמכת גם בדבריו של דוד טולדנו‪ ,‬מנהל‬
‫מחלקה בעיריה (להלן‪ :‬טולדנו)‪,‬אשר מסר הודעה במשטרה בעניין אחר (ת‪ .)91/‬טולדנו‬
‫אישר כי התנהלותו של פלאח היתה בעייתית‪ ,‬היו הרבה בעיות עם עובדיו‪ ,‬אשר נהגו לשבות‬
‫כי שכרם לא שולם להם‪ .‬לדבריו‪ ,‬נהג לטלפן לוינשטיין ולנאשם‪" ,‬ואמרתי להם שאי אפשר‬
‫לעבוד ככה וצריך קבלן רציני‪ ,‬אך לא נעשה כלום"‪( .‬שם)‪.‬‬
‫ה‪ .‬אשר לקטעי הפרוטוקול מתיק מקביל‪ ,‬שהוגשו על ידי ההגנה‪ ,‬לא ברור מנין נובעת‬
‫מסקנת ההגנה כי חן היה אצל לביא לפני יום ‪ ,11/7/12‬כאשר אין חולק כי אל גלאור הגיע‬
‫חן לראשונה ביום ‪ .11/7/12‬לא נעלם מעיני כי חן מסר שלביא שאל אותו שאלות לגבי‬
‫הנאשם‪ ,‬אך בנשימה אחת סיפר כי נדרש גם למכתבים "המסתובבים" נגדו (נגד חן)‪ ,‬לפיהם‬
‫הוא מטה את המכרז לטובת שיא‪ ,‬אף שאלה לא הוצגו בפניו‪ .‬מכאן‪ ,‬כי איש המודיעין ניסה‬
‫לברר פרטים לגבי כל השמועות ביחס למכרז הבעייתי‪ ,‬ולאו דווקא לגבי הנאשם‪ .‬מכל‬
‫מקום‪ ,‬ההגנה העדיפה להימנע מחקירתו הנגדית של חן‪ ,‬גם לאחר שדברים אלה היו בפניה‪,‬‬
‫ולא נתנה לו הזדמנות להסביר את הדברים‪ .‬לו הוזמן לחקירה נגדית והועמד על הסתירה‬
‫בדבריו‪ ,‬ניתן היה לבחון אותם‪ ,‬לרבות בחינה של גרסתו בתיק המקביל‪ ,‬על הקשריה‪.‬‬
‫מכל מקום‪ ,‬בנתונים הקיימים‪ ,‬אין בסתירה זו כדי לסייע לנאשם‪ ,‬והיא אינה מבטלת את‬
‫דבריו‪ ,‬מפני שנתמכו על ידי עדים רבים‪ ,‬כפי שיפורט להלן‪ .‬אקדים ואומר כי כל הבכירים‬
‫בעיריה העידו על התסיסה שהיתה סביב המכרז הנדון‪ ,‬השתדלנות‪ ,‬אותה כינה עו"ד טנדלר‬
‫"בושה" שחרגה מהטעם הטוב‪ ,‬ואף סיפר במשטרה על "העלבונות בין הנאשם למוטי"‪ ,‬ועל‬
‫טענותיו של הנאשם כי שיא "הם פושעים ושפושעים לא יעבדו בנשר ואת זה אני זוכר‬
‫במפורש‪ ."...‬אדרי סיפר כי הנאשם סיפר לו ולחשבת השכר בן שבת‪ ,‬כי חן קשור לחברת‬
‫שיא‪ ,‬ואף המבקר הישג סיפר כי וינשטיין אמר לו "שמתנהלים לדבריו דברים לא נקיים‬
‫בעיריה"‪ .‬מה תמה אפוא כי קצין המודיעין זימן את חן כדי לקבל מידע אודות הנאשם‪,‬‬
‫אשר התעמת עמו‪ ,‬ניתק עמו מגע‪ ,‬וכעולה מהראיות שיפורטו להלן‪ ,‬פעל ביחד עם וינשטיין‬
‫בניסיון לגרום לושס לזכות במכרז‪ ,‬ואם לאו – לפרסם מכרז חדש?‬
‫ו‪ .‬בנסיבות אלה‪ ,‬אני רואה להסתמך על הודעותיו של חן במשטרה‪ ,‬לצורך קביעתם של‬
‫ממצאים עובדתיים בעניינו של הנאשם‪.‬‬
‫‪.15‬‬
‫מעורבותה של המשטרה בפרשה‬
‫המכרז לא הגיע לסיומו נוכח חקירת המשטרה שנפתחה בנדון‪.‬‬
‫מהראיות שהובאו בפני בית המשפט‪ ,‬עולה כי במקביל לתסיסה בעיריה‪ ,‬פעל פלאח במסלול‬
‫עוקף במטרה להביא לזכייה של ושס‪.‬‬
‫א‪ .‬ביום ‪ 10/7/12‬ערך גלאור מזכר (ת‪ ,)11/‬לפיו יום קודם לכן בשעה ‪ 10:22‬התנהלה‬
‫במשרדו ישיבה בה נכחו משה כהן‪ ,‬קצינת הדרכה שלומית‪ ,‬רכז המודיעין ישראל לביא‬
‫(לעיל ולהלן‪ :‬לביא)‪ ,‬וכן אדרי ובנו עו"ד עידן אדרי‪ ..." .‬במהלך הישיבה גולל עידן אדרי‬
‫‪ 18‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫פרטים אודות הקשר שיצר עמו בחור בשם עמאד‪ ,‬שחברה קבלנית אליה הינו קשור בשם‬
‫ו‪.‬ש‪.‬ס בע"מ הגישה מועמדות למכרז בעיריית נשר ובאמצעות הבן עידן ביקש עמאד‬
‫להתקרב לאביו יחיאל אדרי סגן ראש העיר שהנו סגן יו"ר ועדת מכרזים ובעל השפעה‬
‫העיריה‪ ,‬כדי שזה ישפיע בסופו של דבר על חברי הועדה האחרים לקבל בעיריה את המכרז‬
‫כוח אדם"‪ .‬עוד נמסר לו כי באותו יום עומד להתקיים דיון בנושא המכרז בוועדת המכרזים‪.‬‬
‫כן ציין גלאור במזכרו כי בסיום הפגישה דווח על כך לפרקליט המחוז בפגישה דחופה‬
‫במשרדו‪ ,‬בה ניתנו אישורים למספר מהלכים של החקירה‪( .‬ת‪.)11/‬‬
‫ב‪ .‬ההגנה טענה כי החוקרים הנחו את אדרי להוציא מפיו של פלאח אמירות מפלילות נגד‬
‫וינשטיין והנאשם‪ ,‬טענה אותה שללו החוקרים כהן וגלאור‪ ,‬וכן אדרי ובנו‪ ,‬עו"ד אדרי‪( .‬עמ'‬
‫‪ ,091‬ש' ‪ ,090 – 1‬ש' ‪ ;2‬עמ' ‪ ,198‬ש' ‪ .)12 - 01‬כן נטען כי לאדרי עצמו היה מניע פוליטי‬
‫להפליל את הנאשם‪ ,‬כדי להפיל את השלטון בעיריה ולתפוס את מקומו של הנאשם‪ ,‬טענות‬
‫אותן דחה אדרי מכל וכל‪.‬‬
‫גלאור ‪ -‬אשר אישר את תוכן המסמכים אותם ערך (ת‪ ;11/‬ת‪ ;02/‬ת‪ ;09/‬ת‪ ;22/‬ת‪( .)21/‬עמ'‬
‫‪ 809‬לפרוט') ‪ -‬לא זכר מה קרה עובר לישיבה זו ולא זכר של מי היתה היוזמה לכנסה‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬היו שיחות שהתקבלו מעו"ד עידן אדרי לפני פגישה זו‪ ,‬החקירה החלה בעקבות‬
‫העדויות שמסרו אדרי ובנו עו"ד אדרי בדבר הצעת השוחד שהוצעה לאדרי באמצעות בנו‪,‬‬
‫אך הוא לא זכר את הסדר הכרונולוגי של הדברים‪ .‬המשטרה היתה מתואמת עם‬
‫הפרקליטות‪ ,‬והוא עצמו היה בקשר עם פרקליט המחוז בנושא‪ .‬הוא זכר כי היתה שאלה עד‬
‫כמה המשטרה יכולה להתערב בישיבה של ועדת המכרזים המתנהלת בעיריה‪ ,‬אף שבדיעבד‬
‫הישיבה לא התקיימה במועד‪ ,‬אם כי לא עקב התערבות של המשטרה‪ .‬גלאור לא זכר כי‬
‫אדרי היה סוכן של המשטרה‪ ,‬אך מכל מקום‪ ,‬המשטרה לא קיבלה החלטה להפוך אותו‬
‫לסוכן סמוי על דעת עצמה‪( .‬עמ' ‪ ,872‬ש' ‪ - 12‬עמ' ‪ ,870‬ש' ‪ ;10‬עמ' ‪ ,870‬ש' ‪ - 12‬עמ' ‪ ,879‬ש'‬
‫‪ ;11‬עמ' ‪ ,877‬ש' ‪.)19 - 7‬‬
‫‪.16‬‬
‫גרסתו של עו"ד עידן אדרי‬
‫עו"ד עידן אדרי (לעיל ולהלן‪ :‬עו"ד אדרי) העיד כי בשנת ‪ '12‬החזיק אביו בתיק החינוך‬
‫בעיריה ושימש סגן ראש העיר לא בשכר‪.‬‬
‫א‪ .‬עו"ד אדרי נדרש למעורבותו במכרז‪ ,‬והעיד כי בחודש יוני ‪ '12‬טיפל במסגרת עיסוקו‬
‫בתיקים של שלושה לקוחות‪ ,‬בשמם הגיש תביעה לבית הדין לעבודה לקבלת זכויותיהם‬
‫הסוציאליות מחברת נדד שבבעלות פלאח‪ .‬לאחר שעוקלו כספי ערבות של נדד בעיריה‪,‬‬
‫התקשר אליו פלאח‪ ,‬ביקש להיפגש עמו על מנת לסיים את התיק בפשרה‪ ,‬והגיע למשרדו‬
‫באותו יום‪ .18/9/12 ,‬פלאח שאל אותו אם הוא הבן של יחיאל (אדרי‪ -‬ד‪.‬ס‪ ,).‬אמר כי אין לו‬
‫היכרות אישית אתו‪ ,‬והוסיף‪" :‬תשמע אני צריך שתשב עם אבא שלך‪ ...‬ותסביר לו למה‬
‫כדאי שאנחנו נזכה במכרז החדש‪ ,‬החברה נקראת ו‪.‬ש‪.‬ס ואז אני אשים אותך יועץ משפטי‬
‫של החברה ואתה תהיה יועץ משפטי ותרוויח כסף‪ .‬זה שווה לכמה מזכירות או‪ ,‬זה יחזיר‬
‫לך את ההוצאות ואני אתן לך גם להיות המפרק של חברת נ‪.‬ד‪.‬ד‪ ...‬פירוק של חברת נ‪.‬ד‪.‬ד‬
‫‪ 19‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫שווה בערך ‪ 256‬אלף תדבר עם עורכת הדין הקודמת שעשתה את זה ואתה תהיה יועץ‬
‫משפטי ותקבל בערך עשרת אלפים שקל בחודש‪ ,‬מי שינהל את החברה זה אנשים אחרים‪,‬‬
‫איזה דוד שלי מדלית אל כרמל שהוא סגן אלוף ואני אפגיש ביניכם‪ ."...‬בשלב זה הבין‬
‫עו"ד אדרי לאן חותר פלאח‪ ,‬כי הדברים לא השתמעו לשתי פנים‪ ,‬וביקש ממנו שראשית יתן‬
‫לו את מסמכי המכרז עליו הוא מדבר‪( .‬עמ' ‪ ,020‬ש' ‪ -11‬עמ' ‪ ,022‬ש' ‪ ;10‬עמ' ‪ ,027‬ש' ‪- 19‬‬
‫‪.)18‬‬
‫עו"ד אדרי קבע עם פלאח פגישה נוספת למחרת‪ ,‬אותה תכנן להקליט ולהסריט‪ ,‬בהבינו כי‬
‫הבחור "מסוכן"‪ ,‬ואין לדעת מה יאמר עליו בהמשך "‪...‬ואני רציתי לשמור על עצמי"‪ ,‬פלאח‬
‫הגיע לפגישה המוקלטת עם שלושה אנשים‪ ,‬והדברים שנאמרו בפגישה היו "באמת מבחינתי‬
‫היו מאוד מאוד חמורים"‪ .‬הוא סיפר על האמור לאביו‪ ,‬אשר אישר את חומרתם‪" ,‬אני‬
‫בכנות לחצתי על אבא שלי לקחת אותו מה שנקרא מהאוזניים וללכת לתחנת המשטרה‬
‫ולהגיש תלונה‪ ."...‬כעבור כמה ימים הגישו תלונה במשטרה‪ ,‬ועשו את הפעולות להן‬
‫נתבקשו על ידי החוקרים‪ ,‬כאשר לבקשתם הקליט הוא עצמו שיחה שקיים עם פלאח‪ ,‬בה‬
‫נתבקש להגיד לו כי הוא "יוצא מן התמונה"‪ ,‬ושידבר ישירות עם אביו אם הוא מעוניין בכך‪,‬‬
‫ומסר לו את הטלפון של אביו‪ .‬מאז היתה התקשורת ביניהם ישירה‪( .‬עמ' ‪,020‬ש' ‪ – 9‬עמ'‬
‫‪ ,029‬ש'‪ ; 1‬עמ' ‪ ,028‬ש' ‪.)11‬‬
‫ב‪ .‬בחקירה הנגדית אישר‪ ,‬כי הוא ואביו פנו למשטרה רק כעבור כשלושה שבועות‪ ,‬והסביר‬
‫כי נדרש לשכנע את אביו‪ ,‬אשר תחילה לא הסכים לכך‪ ,‬באמרו "אתה צריך להבין לא פשוט‬
‫להגיש תלונה נגד מי שמנסה לשחד את אבא שלך‪ ,"...‬וכי לא פשוט להיות מתלונן בתיק‬
‫זה‪" .‬עברו עלינו ארבע וחצי שנים לא פשוטים בכלל"‪ .‬אביו לא רצה להתלונן‪ ,‬מפני שחשש‬
‫"ממה שיקרה לו אחר כך‪ ...‬מהלינץ' התקשורתי שנעשה לו‪ ,"...‬אך הסכים לבסוף‪,‬‬
‫משהבין כי נעשה גם ניסיון לסבך גם את בנו‪ ,‬איש חוק שהדברים התרחשו במשרדו‪ ,‬וחלה‬
‫עליו חובה מוגברת (עמ' ‪ ,028‬ש' ‪ -10‬עמ' ‪ ,001‬ש' ‪.)1‬‬
‫אשר לדבריו בהודעתו‪ ,‬כי "‪ ...‬מהשיחה המשותפת עם אבא הבנו שמי שעומד מאחורי כל‬
‫הסיפור הזה זה פרדי מליק‪ ,‬שיודע שאני עורך דין צעיר ומחפש עבודה וכי אבי פנה אליו‬
‫בזמנו וביקש מפרדי שידאג לי בזה שיפנה אלי לקוחות‪ ,‬וגם החיבור של אוחנה לעמאד נתן‬
‫לי להבין זאת"‪ ,‬הסביר כיצד הגיע למסקנה זו‪ .‬בפגישה עמו פלאח ידע בדיוק מה קרה‬
‫בוועדת המכרזים‪ ,‬ידע שאביו הוא סגן יושב ראש ועדת מכרזים‪ ,‬ידע כי ראש ועדת המכרזים‬
‫"‪...‬לא ממש בקיא בחומר‪ ,‬וכדי שהחלטות בוועדת המכרזים יעברו בצורה טובה מבלי‬
‫שיהיו יותר מדי מתנגדים צריך שיחיאל יאשר‪ ,‬זו נקודה חשובה‪ .‬מי שיודע את‬
‫הפרוצדורה הזאת ומכיר אותה זה בטח לא עמאד פלאח‪ ,‬כי הוא בעצמו מאשר שלא הכיר‬
‫את אבא שלי ואין לו שום שיחה אתו‪ .‬היחיד שיכול ואנחנו יודעים שהוא בקשר עם עמאד‬
‫פלאח זה פרדי מליק"‪ ,‬באומרו‪ ,‬כי ב"אנחנו יודעים"‪ ,‬התכוון אליו ואל אביו‪ .‬לדבריו‪ ,‬הוא‬
‫עצמו ידע על הקשר בין פלאח לנאשם גם מלקוחותיו שהיו עובדיו של פלאח‪ ,‬ולכן מצא לנכון‬
‫לציין זאת במשטרה‪ ,‬באומרו "ככה אני קראתי את התמונה‪( "...‬עמ' ‪ ,002‬ש' ‪.)19 -1‬‬
‫‪ 12‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫ג‪ .‬עו"ד אדרי דחה את טענת הסנגור‪ ,‬כי ציין את שמו של הנאשם בעקבות הישיבה במשטרה‬
‫בנושא השחיתות בעיריית נשר‪ ,‬באומרו "לא היה"‪ ,‬בחוזרו על דבריו‪ ,‬כי הסיק ש"מי‬
‫שעומד מאחורי כל הסיפור הזה זה פרדי מליק" מהשיחה בינו ובין אביו (עמ' ‪ ,000‬ש' ‪-1‬‬
‫‪ .)10‬כן הכחיש בתוקף את הטענה בדבר יריבות פוליטית גדולה בין אביו ובין הנאשם באותה‬
‫תקופה‪ ,‬באומרו כי אמנם הם לא היו החברים הכי הטובים‪ ,‬השתייכו למפלגות שונות‪ ,‬אך‬
‫היו ביחד בקואליציה‪ ,‬היו נפגשים‪ ,‬ואף יצאו ביחד באותה תקופה לבית מלון עם הנשים‪,‬‬
‫יחד עם עו"ד אדרי ואשתו‪ .‬הנאשם אף שלח אליו לקוח‪ ,‬ולא היה עושה זאת לו היה יריב‬
‫פוליטי של אביו‪" .‬להגיד שפרדי ואבא שלי הם יריבים זה לא נכון הם ממש לא היו יריבים‬
‫באותה תקופה‪ .‬אחרי זה‪ ,‬כן‪ .‬לפני זה ממש לא" (עמ' ‪ ,009‬ש' ‪ .)10 -1‬הוא לא ידע שאביו‬
‫יזם את הדחתו של הנאשם מהמועצה לאחר חקירתו במשטרה‪ ,‬אך אישר כי אביו "לא‬
‫שמח" שהנאשם יישאר בתפקידו אחרי כל הפרשה (עמ' ‪ ,007‬ש' ‪ .)18 -11‬הוא הכחיש כי הם‬
‫חיפשו "לתפוס בכף את פרדי מליק"‪ ,‬באומרו כי אין לו דבר נגד הנאשם (עמ' ‪ ,091‬ש' ‪-2‬‬
‫‪.)12‬‬
‫ד‪ .‬ביום ‪ 17/7/12‬נערך עימות בין פלאח לבין עו"ד אדרי‪ ,‬במהלכו חזר עו"ד אדרי על גרסתו‪.‬‬
‫בחקירתו הנגדית דחה את טענת ההגנה כי החוקרים הנחו אותו לכוון את השיחה אל‬
‫הנאשם‪ ,‬ועמד על כך כי נתנו לו רק הנחיות טכניות כיצד להתנהל בעימות‪( .‬עמ' ‪ ,092‬ש' ‪-9‬‬
‫‪ ;9‬עמ' ‪ ,099‬ש' ‪ ;9 -1‬עמ' ‪ ,099‬ש' ‪ .)18 -19‬הוא עמד על כך שפלאח אמר לו במשרדו כי‬
‫אנשים גדולים מאביו דואגים לבניהם‪ ,‬ואין שום סיבה שאביו לא ידאג לו‪ ,‬וחזר על כך‬
‫בעימות‪ ,‬משום שפלאח הכחיש את כל הסיטואציה‪ ,‬וטען כי רצה לשלם לו רק עבור החוב‬
‫לעובדים (עמ' ‪ ,098‬ש' ‪ ;19 -1‬עמ' ‪ ,099‬ש' ‪ ;12 -9‬עמ' ‪ ,072‬ש' ‪.)01 -17‬‬
‫כן דחה את הטענה כי הזכיר את שמו של הנאשם בעימות‪ ,‬כדי לגרום לפלאח לדבר עליו‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬באותה תקופה החזיק בשני מספרי טלפון‪ ,‬אחד השייך לעבודה‪ ,‬והשני פרטי‪ ,‬אשר‬
‫היה ברשותם של מעט אנשים‪ ,‬ביניהם הנאשם‪ ,‬אשר שוחח עמו במספר זה מספר פעמים‬
‫בעבר‪ .‬משהתקשר פלאח לטלפון הפרטי שלו‪ ,‬ומשידע עו"ד אדרי מלקוחותיו (עובדיו של‬
‫פלאח)‪ ,‬על הקשר בינו לבין הנאשם‪ ,‬הניח עו"ד אדרי כי פלאח קיבל מספר טלפון זה‬
‫מהנאשם‪ .‬סיבה נוספת להנחה זו היתה פנייתו של אחד‪ ,‬מאיר אוחנה (להלן‪ :‬אוחנה)‪,‬‬
‫באמצעות הנאשם‪ ,‬כדי שעו"ד אדרי ייצג אותו בתיק פלילי‪ ,‬בגין הצגת תעודה מזויפת באגף‬
‫אתרים למשרד החינוך‪ ,‬בעוד שבתיק השוחד יוצג אוחנה על ידי סנגורו של הנאשם בתיק‬
‫זה‪ .‬כאשר ראה עו"ד אדרי את פלאח מגיע עם אוחנה‪ ,‬אשר בידיו (בשונה מפלאח)‪ ,‬לא היה‬
‫המספר הפרטי שלו‪" ,‬קשרתי שזה פרדי מכיר את מאיר אוחנה עשיתי את ההיקש בין‬
‫פרדי לבין השניים הנוספים‪ ...‬מעבר לכך יש את אוחנה שקשור לפרדי ויש את העובדים‬
‫שאומרים שפרדי קשור לעמאד ‪ .‬זה‪ ,‬זה הסיבה שפרדי עולה‪( ."...‬עמ' ‪ ,071‬ש' ‪ -19‬עמ' ‪,070‬‬
‫ש' ‪ ;02‬עמ' ‪ ,070‬ש' ‪.)2 -0‬‬
‫‪ 11‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫ועוד‪ ,‬באחת מפגישותיו עם פלאח‪" ,‬פלט" האחרון את השם "פרדי"‪ ,‬אם כי זה לא היה‬
‫נושא השיחה ביניהם‪ ,‬והוא אף הזכיר זאת בעימות עם פלאח‪ .‬משנשאל מדוע לא אמר זאת‬
‫בהודעתו‪ ,‬השיב כי "זה דרך אגב מוכיח בדיוק את ההפך ממה שאתה אומר‪ .‬אם הייתי‬
‫רוצה להעלות את השם פרדי הייתי מעלה אותו בהזדמנות הראשונה‪( "...‬עמ' ‪ ,072‬ש' ‪-18‬‬
‫‪ ;19‬עמ' ‪ ,077‬ש' ‪ -8‬עמ' ‪ ,078‬ש' ‪.)1‬‬
‫הוא הסביר כי "‪...‬כל ההתנהלות הקודמת שהיתה‪ ,‬כל הרצף וכל העובדות שגם פלאח נתן‬
‫באותה פגישה‪ ,‬מצביעות על זה שמישהו מבפנים מסר לו מה קורה בוועדת מכרזים‪...‬‬
‫דוגמא אבא שלך מושך בחוטים ויודע מה קורה‪ .‬דימה לא יודע מה קורה‪ ,‬עוסמו לא מבין‬
‫כלום‪ ...‬כל העובדות האלה זה אומר שמישהו מספר לו מה קורה בתוך הועדה הזאת‪ ,‬זה‬
‫בטח לא מישהו אחר"‪( .‬עמ' ‪ ,071‬ש' ‪- 2‬עמ' ‪ ,071‬ש' ‪ ;12‬עמ' ‪ ,070‬ש' ‪.)19 -9‬‬
‫ה‪ .‬גרסתו של עו"ד אדרי ‪ -‬סיכום ביניים‬
‫לאחר שבחנתי את גרסתו של עו"ד אדרי‪ ,‬הן בפני עצמה‪ ,‬והן בהקשר לראיות אחרות‬
‫שהובאו על ידי הצדדים‪ ,‬אני רואה לקבלה כמשקפת את ההתרחשות בזמן אמת‪.‬‬
‫‪ )1‬גרסתו המפורטת לעיל‪ ,‬לא זו בלבד שלא נסתרה בראיות אובייקטיביות‪ ,‬היא אף קיבלה‬
‫חיזוקים מעדים אחרים‪ ,‬לרבות מהנאשם עצמו‪ ,‬אשר העיד למשל כי היתה תקופה בה אדרי‬
‫שוחח עמו כמעט כל יום‪ ,‬דיברו על הילדים‪ ,‬ואף נועץ בו כיצד לקדם את ילדיו‪ ,‬למרות‬
‫שבתקופת הבחירות עצמה הם לא היו ביחסים טובים (עמ' ‪ ,1218‬ש' ‪ -18‬עמ' ‪ ,1219‬ש' ‪;1‬‬
‫עמ' ‪ ,1212‬ש' ‪ .)18 -12‬שוכנעתי כי פלאח פנה לעו"ד אדרי‪ ,‬אשר יצג את עובדיו ואף קיבל‬
‫פסק דין נגד נדד והטיל עיקולים על כספים המגיעים לחברות בניהולו‪ ,‬לא רק כדי להסדיר‬
‫את ענייניה של נדד‪ ,‬אלא בניסיון להגיע באמצעותו אל אביו‪ ,‬סגן ראש ועדת מכרזים‪ ,‬ולקדם‬
‫את ושס באמצעותו‪ ,‬משהתרשם כי וינשטיין והנאשם לא הצליחו להשיג את התוצאה‬
‫המיוחלת – זכייתה במכרז‪ .‬עו"ד אדרי זיהה את פוטנציאל הסיכון לו ולאביו‪ ,‬שכנע אותו‬
‫לאחר מאמצים רבים לפנות למשטרה‪ ,‬והשניים אכן נפגשו עם החוקרים ושתפו עמם פעולה‪.‬‬
‫‪ )2‬ההגנה טענה בפני החוקרים ובסיכומיה כי היה מקום לחקור את עו"ד אדרי באזהרה‪,‬‬
‫מכיוון שהוצע לו שוחד‪ .‬ענין זה לא הוטח בפני עו"ד אדרי בחקירתו הנגדית‪ ,‬ולא בכדי‪ ,‬נוכח‬
‫הראיות שהובאו בתיק‪ ,‬לגבי שיתוף הפעולה של עו"ד אדרי עם המשטרה‪ ,‬מעבר לכך ששכנע‬
‫את אביו לפנות אל המשטרה כפי שיפורט להלן‪.‬‬
‫‪.17‬‬
‫גרסתו של יחיאל אדרי‬
‫א‪ .‬אדרי‪ ,‬כאמור‪ ,‬חבר ועדת מכרזים וסגן ראש העיריה בשנת ‪ ,'12‬אביו של עו"ד אדרי‪ ,‬מסר‬
‫גרסה דומה לזו של וינשטיין ושל חן לגבי המכרז בכללותו‪ ,‬וכן לגבי המחלוקות שנתגלעו‬
‫לאחר הפתיחה של מעטפות המכרז‪ ,‬בין הגזבר חן לבין מזכיר העיריה וינשטיין‪ ,‬ועמד על‬
‫פרטיה‪ .‬כן העיד אודות הפניה למשטרה‪ ,‬שיתוף הפעולה שלו עם החוקרים‪ ,‬המפגשים בינו‬
‫‪ 11‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫לבין פלאח בהנחיית המשטרה‪ ,‬והשתלשלות העניינים בפרשה‪ .‬אדרי הוזמן פעמיים לדוכן‬
‫העדים‪ ,‬ועמד על גרסתו לכל אורך הדרך‪.‬‬
‫ההגנה העלתה טענות שונות ביחס להתנהלותה של המשטרה בעניינו של עו"ד אדרי ואביו‬
‫יחיאל אדרי‪ ,‬כאשר עיקר טענתה כי מלכתחילה הדריכו החוקרים את אדרי להפליל את‬
‫הנאשם‪ ,‬ולו עצמו היה ענין פוליטי לסלקו מהדרך‪ ,‬כדי לתפוס את מקומו‪ .‬הנחה זו נדחתה‬
‫על ידי אדרי מכל וכל‪.‬‬
‫ב‪ .‬עמדת הנאשם לגבי המכרז ‪ -‬לפי אדרי‬
‫אדרי העיד כי הנאשם לא היה בעל עמדה מובהקת לגבי המכרז‪.‬‬
‫מנשאל אדרי בסוגיה זו‪ ,‬השיב "פרדי לא היה באזור"‪ ,‬בהסבירו כי הנאשם אינו חבר‬
‫בוועדת המכרזים‪ ,‬לא היה שייך לעניין‪ ,‬ו"פרדי לא היתה לו עמדה ממה שאני יודע באופן‬
‫אישי" (עמ' ‪ ,919‬ש' ‪ - 11‬עמ' ‪ 902‬ש' ‪.)12‬‬
‫משנדרש לאמרתו בהודעתו במשטרה מיום ‪ ,10/7/12‬שם אמר "ממלא מקום ראש העיר‬
‫ביקש ממני לא לאשר מה שהגזבר רוצה"‪ ,‬הסביר כי התסיסה בקשר למכרז היתה מעל‬
‫ומעבר למכרזים הרגילים בעיריה‪ ,‬והוא עצמו כבר פתח אלפי מכרזים‪..." .‬בעיריה הכול‬
‫תסס‪ .‬מהחדר של יוחאי וינשטיין שזה הקומה למעלה‪ ,‬עד לחדר של הגזבר שזה‪ ,‬באמצע‬
‫יש את החדר של המבקר‪ ,‬ויש את היועץ המשפטי‪ ,‬איפה שלא הסתובבנו בעיריה דיברו על‬
‫המכרז הזה‪ ...‬ולכן התפתח למצב הזה‪( ".‬עמ' ‪ ,901‬ש' ‪ .)17 -17‬הנאשם אמר לו באותה‬
‫תקופה‪..." :‬אני מציע לך‪ ,‬עזוב אותך‪ ...‬זה מלחמות שיש ביניהם‪ ,‬לך על מה שמופיע‬
‫מבחינת הזול ביותר ובזה זה נגמר‪ ...‬כי הגזבר רצה את מספר ‪ 2‬ויוחאי רצה את מספר ‪,1‬‬
‫אז הוא אמר לי תשמע מספר ‪ 2‬אלה סוג של עבריינים אל תתעסק איתם‪ ,‬אני מציע לך‪ ,‬לך‬
‫על הזול ביותר‪ ,‬הזול ביותר זה מה שהציע יוחאי וינשטיין שזה מספר ‪( ."1‬עמ' ‪ ,901‬ש' ‪-0‬‬
‫‪ .)17‬ועוד‪ ,‬הנאשם התקשר אליו ואמר לו שגם קוטלר‪ ,‬יו"ר ועדת המכרזים‪ ,‬אמר לו שהוא‬
‫"לפושעים לא ייתן" את המכרז‪( .‬עמ' ‪ ,909‬ש' ‪ -11‬עמ' ‪ ,907‬ש' ‪.)8‬‬
‫ג‪ .‬הפניה למשטרה‬
‫כאשר נשאל על פנייתו של פלאח אליו‪ ,‬סיפר כי בשלב ראשון יצר פלאח קשר עם בנו‪ ,‬שהיה‬
‫אז עורך דין חדש‪ ,‬וניסה לפתותו בעצמו ובאמצעות מתווכים‪ ,‬אדרי חשש מאוד‪ ,‬הזהיר את‬
‫בנו שלא יתפתה‪ ,‬לא ישוחח עם פלאח‪ ,‬ולא יתווך בינו לבין פלאח‪" ,‬ואז הגענו לעניין הזה‬
‫של המשטרה"‪( .‬עמ' ‪ ,901‬ש' ‪ -10‬עמ' ‪ ,901‬ש' ‪ .)12‬אדרי תאר את הפניה למשטרה‬
‫והשתלשלות האירועים לאחריה‪ ,‬סיפר להם על המכרז‪ ,‬ועל הלחץ שהפעיל פלאח על בנו‬
‫להגיד לאביו לדבר עמו‪.‬‬
‫בחקירתו הנגדית סיפר כי לאחר שבנו הפציר בו משך זמן רב ללכת למשטרה ולהגיש תלונה‬
‫נגד פלאח‪ ,‬הלכו שניהם לפגישה במחלק הונאה‪ ,‬עם גלאור ועם כהן‪ ,‬במהלכה אמרו לו‬
‫החוקרים כי קיים חשד סביר שהוא (אדרי) מקבל שוחד‪" ,‬מעטפות של כסף" בקשר למכרז‪,‬‬
‫‪ 10‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫וכי "יש עליך כל מיני תלונות‪ ,‬כל מיני מכתבים שאמרו שאתה מקבל שוחד‪ ,‬אנחנו עשינו‬
‫בדיקות‪ ,‬לא סתם ביקשנו שתבוא לפה‪ ...‬אנחנו הבנו שאתה לא מקבל שוחד‪ ,‬אבל אתה‬
‫יודע על שוחד המתרוצץ בעיריה"‪ .‬הוא אמר להם שאינו יודע במה מדובר‪ ,‬וסיפר להם על‬
‫פנייתו של "קבלן כח האדם" לבנו‪ ,‬בהדגישו כי חשוב לו שבנו לא יהיה מעורב בעניין כלל‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬לא חש מאוים בפגישה‪ ,‬והחוקרים לא ציינו בפניו שמות של אנשי עיריה המעורבים‬
‫בקבלת שוחד‪( .‬עמ' ‪ ,920‬ש' ‪ ;01 -10‬עמ' ‪ ,929‬ש' ‪ ;19 -0‬עמ' ‪ ,927‬ש' ‪ ;18‬עמ' ‪ ,928‬ש' ‪-18‬‬
‫‪ ;19‬עמ' ‪ ,902‬ש' ‪ ;12 -19‬עמ' ‪ ,901‬ש' ‪ ;01 -10‬עמ' ‪ ,902‬ש' ‪.)12‬‬
‫ד‪ .‬המפגש הראשון בין אדרי לבין פלאח‬
‫לאחר שהסכימו לדרישתו של אדרי כי בנו יצא מן התמונה‪ ,‬כתנאי לשיתוף הפעולה שלו עם‬
‫החוקרים‪ ,‬הורו לו ליצור קשר עם פלאח‪ .‬אדרי טלפן אליו‪ ,‬ואמר לו "תקשיב אנחנו לא‬
‫מכירים‪ ,‬מה אתה רוצה מהבן שלי? מה אתה לוחץ יותר מדי בעניין הזה? לא‪ ,‬אני חייב‬
‫לדבר אתך ‪ ,‬תראה‪ ,‬עושים לי עוול ‪ .‬אמרתי לו אוקיי"‪( .‬השיחה הוקלטה (ת‪87/‬א‪-‬ג))‪.‬‬
‫החוקרים סימנו לו לקבוע פגישה עם פלאח‪ ,‬והם נפגשו בקפה שני בחיפה‪" .‬הם כמובן שמו‬
‫עלי‪ ...‬מכשירי הקלטה כל מה שצריך‪ ...‬בפגישה של תוך ‪ 26‬דקות הוא כבר מציע לי‬
‫‪ 126,666‬שקל‪ ,‬אני נבהלתי‪ ,‬זו פעם ראשונה בחיים שלי שאני במעמד כזה‪ ,‬יתרה מזאת‬
‫שאני גם סוכרתי ופשוט הפה שלי התייבש ופחדתי ואמרתי לו טוב תן לי לחשוב על זה"‪.‬‬
‫תמורת הכסף שפלאח הציע לו "הוא התחיל ככה‪ ,‬אלה אנשים פושעים מספר ‪ ,2‬אל‬
‫תתעסק איתם‪ ,‬תדע לך שמוטי ואבי‪ ,‬מוטי ודוד מתנכלים אלי‪ ,‬לא נותנים לי אפשרות‬
‫לזכות במכרז‪ ,‬אמרתי לו אבל אתה לא במכרז"‪( .‬עמ' ‪ ,900‬ש' ‪ ,)19 -1‬בהסבירו כי מדובר‬
‫בגזבר ובראש העיר דוד עמר‪ .‬לדבריו‪ ,‬אמר לו פלאח שהם מנסים לגרום לחברה השנייה ‪-‬‬
‫בה יש פושעים ‪ -‬לזכות‪ ,‬ושלא ילך עמם‪..." .‬לא כדאי לך ‪ ,‬אל תסתבכו איתם‪ ,‬אתם לא‬
‫רוצים להסתבך עם העבריינים‪ ."...‬מששאל אותו אדרי מה עניינו במכרז‪ ,‬ומדוע הוא לוחץ‬
‫על בנו‪ ,‬השיב לו הלה "‪...‬תשמע יש לנו קשר‪ ,‬אנחנו‪ ,‬זה משפחה שלי"‪ .‬לשאלתו של אדרי‬
‫"מה אני‪ ,‬מה יצא לי מזה?"‪ ,‬השיב פלאח "אני אתן לך בהתחלה ‪ 1,666‬שקל כל חודש‪ ,‬אחר‬
‫כך הוא העלה את זה ל‪ 3,666‬שקל כל חודש"‪ ,‬וחזר על דבריו הקודמים‪ .‬פלאח גם אמר לו‬
‫דברים בנוסח "‪ 126‬אני מציע לך‪ ,‬אבל אם תתנהג יפה אני אצ'פר אותך‪ ,‬משפט כזה‪"...‬‬
‫(עמ' ‪ ,900‬ש' ‪ -17‬עמ' ‪ ,902‬ש' ‪ ;19‬ת‪88/‬א)‪.‬‬
‫ה‪ .‬באותו יום‪ ,‬בשעה ‪( 10:02‬לאחר הפגישה במשטרה)‪ ,‬התקיימה ישיבה של "מעין ועדת‬
‫משנה" של ועדת המכרזים‪ ,‬אליה זימן את היועץ המשפטי עו"ד טנדלר‪ ,‬את חן ואת‬
‫וינשטיין‪ ,‬כדי לקבל החלטה סופית במכרז שנמשך "כבר יותר מדי"‪ .‬בפגישה אמר להם‪,‬‬
‫"‪...‬על פי המלצת המשטרה‪" ,‬רבותיי נמאס לי מכל המשחקים שלכם‪ ,‬אתה ‪ 96‬אגורות‪26 ,‬‬
‫אגורות‪ ,‬אנחנו נותנים לזול ביותר ותהיו לי בריא‪ ,‬לא רוצה להסתבך עם כל זה‪ ,‬ויצאתי‪ ...‬אני‬
‫נמאס לי מזה‪ ,‬אני נותן לזול ביותר‪ ,‬תהיו לי בריאים‪ ,‬ואני הולך"‪ .‬בשעה מאוחרת יותר‬
‫באותו יום התקשר אליו פלאח‪ ,‬ואמר לו "כל הכבוד‪ ,‬שמעתי מה עשית בישיבה הזאת‪ ,‬אני‬
‫‪ 12‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫מצדיע לך‪ ,‬אני רוצה לתת לך את מה שהבטחתי לך‪ ,‬אמרתי לו בסדר‪ ,‬תהיה לי בריא‪"...‬‬
‫(עמ' ‪ ,902‬ש' ‪ - 19‬עמ' ‪ ,900‬ש' ‪ ;0‬עמ' ‪ ,1190‬ש' ‪ – 19‬עמ' ‪ ,1199‬ש' ‪.)7‬‬
‫ו‪ .‬המפגש השני בין אדרי לבין פלאח‬
‫למחרת בשעה ‪ ,10:02‬עת סעד עם אשתו‪ ,‬התקשר אליו פלאח‪ ,‬ושאל אותו אם יוכלו להיפגש‬
‫ב"גרנד קניון"‪ ,‬על מנת שייתן לו את שהבטיח לו‪ .‬אדרי התקשר לקצין המשטרה‪ ,‬שאמר לו‬
‫כי הם שמעו את השיחה והורה לו להגיע למשטרה‪ .‬אדרי נסע לשם ברכב של אשתו‪ ,‬כי רכבו‬
‫לא הניע‪ .‬השוטרים "אבזרו אותי‪ ,‬אמרו לי אתה לא קובע אתו בגרנד אתה קובע אתו‬
‫ביציאה הדרומית של חיפה ליד ארומה"‪ .‬בעת שנסע‪ ,‬התקשר אליו פלאח‪ .‬לשמע דבריו כי‬
‫הוא בדרך‪ ,‬הטיח בו פלאח כי הוא מבלבל לו את המוח‪ ,‬וכי כלל לא יצא מהבית‪ .‬אדרי אמר‬
‫לו שהוא בא עם הרכב של אשתו‪ ,‬אך דברי פלאח גרמו לו לחשוד שמא קיים מעקב על ביתו‪.‬‬
‫כאשר הגיע למקום‪ ,‬אמר לו פלאח "התנהגת יפה‪ ,‬שמעתי אתמול שהיית בסדר‪ ,‬כל הכבוד‪,‬‬
‫קח‪ ,"...‬ונתן לו ‪( .₪ 0,222‬עמ' ‪ ,900‬ש' ‪ -8‬עמ' ‪ ,909‬ש' ‪ ;7‬ת‪91/‬א; מ"ט ‪.)90/12‬‬
‫לאחר מכן יצר אדרי קשר טלפוני עם הנאשם‪ ,‬אך בשל העדר קליטה לא הצליחו לדבר‪.‬‬
‫הנאשם התקשר אליו מהעיריה‪ ,‬אדרי סיפר לו מיוזמתו על הפגישה שהתקיימה בצהריים‬
‫בעיריה‪ ,‬ואמר לו "‪...‬ואני מקווה מאוד שנגמר הסיפור הזה של המכרז"‪ .‬הנאשם השיב לו‬
‫"כן‪ ...‬דימה אמר לי גם שהוא לפושעים לא ייתן" (עמ' ‪ ,909‬ש' ‪ ;12 -17‬עמ' ‪ ,907‬ש' ‪.)8‬‬
‫ז‪ .‬אדרי דחה שוב ושוב את טענת ההגנה כי הונחה על ידי החוקרים מה להגיד לפלאח‬
‫בשיחה‪ ,‬וכי תודרך על ידם לאסוף ראיות נגד הנאשם‪..." .‬אמרו לי תשמע ממנו ותבין מה‬
‫הוא רוצה בדיוק"‪ ,‬והדריכו אותו כיצד להתנהג בפגישה‪ ,‬לא לשים את היד על מכשיר‬
‫ההקלטה‪ ,‬לא להתרחק מפלאח‪ ,‬לא להראות לחוץ‪ .‬לדבריו‪ ,‬תיאר בדיוק את התרחשות‬
‫העניינים‪ ,‬בהסבירו כי מדובר באירוע דרמטי עבורו שלא עבר קודם לכן בחייו (עמ' ‪ ,900‬ש'‬
‫‪ ;11 -11‬עמ' ‪ ,992‬ש' ‪ ,1107 ;18 -12‬ש' ‪ ;19 -1‬עמ' ‪ ,1108‬ש' ‪ ,1109 ;10 -12‬ש' ‪ -01‬עמ' ‪,1192‬‬
‫ש' ‪ ;0‬עמ' ‪ ,1191‬ש' ‪" .)9 -1‬אני חושב שאני אמרתי את זה לא פעם ולא פעמיים‪ .‬אני אלף‬
‫מהמשטרה לא כיוונו אותי לשום מקום יצאתי לשטח עוד אמרתי להם שזה פעם ראשונה‬
‫בחיים שלי ואני כולי רועד מהעניין הזה לא היתה שום הכוונה לשום פרדי ולשום יוחאי‪,‬‬
‫שהתנהלתי עם אדון פלאח אני חזרתי ואמרתי עם חלק מהדברים שהוא כתב לי"‪ ,‬בחוזרו‬
‫על כך שפלאח כתב את שמותיהם של וינשטיין ושל הנאשם על הפתקים‪( .‬עמ' ‪ ,1190‬ש' ‪-12‬‬
‫עמ' ‪ ,1192‬ש' ‪ ;11‬עמ' ‪ ,1190‬ש' ‪ ,1199 ;7 -2‬ש' ‪.)9 -0‬‬
‫הוא עמד על דעתו‪ ,‬כי החוקרים לא הנחו אותו לנסות להוציא מפלאח כי הוא משלם כספים‬
‫לוינשטיין ולנאשם‪ ,‬באומרו "לא נכון מעולם זה לא היה ואין לי שום אינטרס להגן על‬
‫המשטרה אחרי שהיא הפקירה אותי"‪( .‬עמ' ‪ ,1199‬ש' ‪.)01 -02‬‬
‫לדבריו‪ ,‬באותו שלב לא ידע כי פלאח היה מקושר גם לושס‪ ,‬כי שמו לא הופיע במכרז‪,‬‬
‫ובבדיקה אמרו לו כי מדובר בפלאח אחר‪( .‬עמ' ‪ ,900‬ש' ‪.)19 -1‬‬
‫‪ 10‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫כן שלל את טענת ההגנה כי בפגישותיו עם פלאח ניסה להוציא ממנו הודאה כי הנאשם לוקח‬
‫ממנו שוחד‪ .‬כאשר הופנה שוב ושוב לשיחה המוקלטת בפגישה הראשונה מיום ‪ ,10/7/12‬בה‬
‫אמר לפלאח "אני יודע הכול‪ ,‬אני יודע מה קורה בינך ובין פרדי‪ ,‬אני יודע מה קורה בינך‬
‫לבין יוחאי‪ .‬אני לא נכנס לזה בכלל‪ ...‬אני עשרים וחמש שנה בוועדת מכרזים‪ ,‬אני מרים‬
‫את היד עשרים וחמש שנה בועדת מכרזים‪ ,‬והם לוקחים את הסיפור הזה‪ .‬עכשיו אני בא‬
‫ושואל למה‪ .‬למה? למה שיתחלק לשלוש‪ .‬למה רק להם? תגיד לי אתה‪( "...‬ת‪ ,88/‬עמ' ‪-8‬‬
‫‪ ,)9‬לא זכר את הדברים בוודאות‪ ,‬אך הסביר כי דבריו אודות וינשטיין והנאשם נאמרו‬
‫בתגובה למסרים שקיבל מפלאח‪ ,‬אשר רשם במהלך המפגש דברים על גבי מפיות נייר‪,‬‬
‫פתקים ‪ -‬אותם השמיד פלאח לאחר מכן ‪ -‬ואדרי התייחס אליהם בעל פה‪ .‬לדבריו‪" ,‬הוא‬
‫כתב לי אני כבר נותן ל‪ ,2-‬אז אמרתי לו אז למה לא ל‪ ,"3-‬אם כי אישר שיתכן כי לא סיפר‬
‫לחוקרים על עניין זה‪ ,‬בציינו כי לא יחס לכך חשיבות‪( .‬עמ' ‪ ,991‬ש' ‪ ;18 -0‬עמ' ‪ ,981‬ש' ‪;8 -9‬‬
‫עמ' ‪ ,1108‬ש' ‪ ;12 -17‬עמ' ‪ ,1109‬ש' ‪ ;18 -10‬עמ' ‪ ,1199‬ש' ‪ ,1197 -10‬ש' ‪.)2‬‬
‫משהוצגו בפניו הסכומים שהוצעו לו על ידי פלאח בשיחה‪ ,‬כעולה מההקלטה ומדבריו‬
‫במשטרה לאחר השיחה‪ ,‬והוא נשאל האם יתכן כי התבלבל‪ ,‬השיב "תשמע יכול להיות הכל‪,‬‬
‫אני לא יודע‪ ,‬אני לא זוכר‪ ,‬אני זוכר רק שבפתקים הוא כתב לי‪ ,‬אמרתי לו אני לא רואה‪,‬‬
‫הוא לחש‪ ,‬להגיד שהכל אמרתי במשטרה? שמע הייתי נרגש מאוד באותו יום‪ .‬אני לא יודע‬
‫מה אמרתי‪ ,‬אבל אני לא יכול להגיד לך בוודאות שהוא דיבר איתי גם על ‪ 2‬ואני מחלק את‬
‫זה וזה יותר וזה‪ ,‬לא היה לי בכיוון לא פרדי ולא יוחאי" (עמ' ‪ ,990‬ש' ‪ .)11 -18‬הוא לא ידע‬
‫להשיב למי התכוון פלאח כאשר אמר לו ש"כולם יודעים שלעמאד יש מילה"‪ ,‬באומרו "אז‬
‫אולי זה מה שהוא כתב? הוא כתב לי על פרדי ועל יוחאי? אולי זה? אולי לא‪ ...‬אולי הוא גם‬
‫כתב לי את זה ואני לא זוכר‪ .‬ולכן אני הכנסתי את השמות האלה‪ ,‬אני לא"‪ ,‬באומרו כי זו‬
‫השערה בלבד (עמ' ‪ ,980‬ש' ‪.)12 -8‬‬
‫כאשר עומת אדרי עם מזכרו של גלאור מיום ‪ ,18/7/12‬לפיו עת סיים אדרי למסור את‬
‫הודעתו ביום ‪ ,10/7/12‬יומיים אחרי שנפגש עם פלאח בקפה "שני"‪ ,‬אמר לו כי "ידוע לו‬
‫שוינשטיין‪ ...‬מקבל באופן קבוע סכומי כסף שונים מקבלן כח האדם עמאד פלאח חודש‬
‫בחודשו"‪ ,‬דחה אדרי גרסה זו‪ ,‬ואמר "לא זכור לי דבר כזה שאני אמרתי שיוחאי וינשטיין‬
‫מקבל כל חודש בחודשו כסף? בולשיט אחד גדול"‪( .‬עמ' ‪ ,900‬ש' ‪ .)9 -1‬משנמסר לו כי גלאור‬
‫ציין שקיבל מידע זה ממבקר העיריה שנכנס למחשבו של וינשטיין‪ ,‬ומצא טבלת אקסל בה‬
‫מצוינת הכנסה קבועה של ‪ ₪ 10,222‬תחת הכותרת (כ"א)‪ ,‬אישר כי סיפר לגלאור את אשר‬
‫אמר לו המבקר‪ ,‬אך אמר כי המשמעות יכולה להיות גם "כרטיס אשראי"‪..." .‬והמבקר‬
‫אמר לי י חיאל‪ ,‬אני לא יודע אם זה כוח אדם או כרטיסי אשראי‪ ,‬הוא לא רשם את הכל אני‬
‫לא אחראי למה שהוא רושם"‪ ,‬באומרו כי לא אמר לגלאור שמדובר בשוחד‪ ,‬ויש לחקור‬
‫אותו בעניין (עמ' ‪ ,900‬ש' ‪ -11‬עמ' ‪ ,909‬ש' ‪.)10‬‬
‫לדבריו‪ ,‬לא חשד שוינשטיין לוקח שוחד מפלאח‪..." ,‬אבל הוא הראה את כל הסימנים על‬
‫ההתעקשות שלו לגבי העניין‪ ...‬הוא התעקש על הקבלן הזה ספציפית בחירוף נפש‪ ...‬הוא‬
‫‪ 19‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫היחיד שעשה זאת בצורה ישירה‪ ,‬אגרסיבית אפילו"‪ .‬לגבי הנאשם לא חשד בדבר‪" .‬בכלל‬
‫לא‪ .‬יוחאי פשוט איך אומרים? אתה‪ ,‬הוא שידר את זה‪ ,‬אולי המלחמה שלו עם הגזבר‪ ,‬אז‬
‫הוא שידר את זה בצורה כזאתי‪ ,‬חזק יותר‪ ...‬הם התווכחו על ה‪ 26-‬אגורות וה‪ 96-‬אגורות‬
‫בצורה‪( "...‬עמ' ‪ ,909‬ש' ‪.)19 -12‬‬
‫ח‪ .‬העימות בין אדרי לבין פלאח‬
‫ביום ‪ 17/7/10‬נערך עימות בין פלאח לבין אדרי‪ ,‬אשר תועד על ידי החוקר פרץ (ת‪92/‬א)‪,‬‬
‫במהלכו חזר אדרי על דבריו בפני פלאח‪ .‬משנתבקש אדרי להסביר מדוע נתן לפלאח‬
‫"טיפים" במהלך העימות‪ ,‬לפיהם פלאח מסובך ועליו להציל את עצמו‪ ,‬השיב כי פלאח שיקר‬
‫לאורך כל הדרך‪ .‬בתחילה אמר כי אינו מכיר כלל את אדרי‪ ,‬ולא נתן לו דבר‪ .‬לאחר שאדרי‬
‫הוצא מהחדר‪ ,‬התייעץ פלאח עם עורך דינו‪ ,‬ומשחזר‪ ,‬אישר פלאח כי הוא מכיר אותו‪.‬‬
‫משנשאל אדרי מדוע אמר לפלאח כי הוא מסבך את עצמו כ"שליח של אחרים"‪ ,‬השיב כי‬
‫כאשר פנה פלאח לבנו‪ ,‬דיבר אתו על כך שבן דודו עתיד לזכות במכרז‪ ,‬ולכן אמר לו כי הוא‬
‫הולך לסבך עצמו בשביל אחרים (עמ' ‪ ,972‬ש' ‪.)17 -12‬‬
‫ט‪ .‬ההגנה טענה כי לגלאור היה אינטרס בחקירה‪ ,‬ולראיה‪ ,‬לאחר פרישתו נכנס לעיריה‪,‬‬
‫השיב אדרי כי לא היה לו כל קשר עם גלאור‪ ,‬אשר ניגש למכרז בצורה מסודרת‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫אישר כי גלאור יצר עמו קשר בפייסבוק‪ ,‬לדבריו‪ ,‬על מנת להתייעץ איתו אם להגיש‬
‫מועמדות לתפקיד "רכז עיר ללא אלימות"‪ .‬אדרי אמר לו כי ביכולתו להגיש מועמדות‬
‫לתפקיד המתאים לו מאוד‪ ,‬אך הוא עלול להסתבך כלכלית בגלל הפנסיה והמשכורת‬
‫שיקבל‪ .‬אדרי לא ראה פסול בכך ובכניסתו של גלאור לעבודה‪ ,‬ואף ציין כי גלאור אכן עזב‬
‫לאחר כחודש‪ ,‬משיקולים כלכליים (עמ' ‪ ,971‬ש' ‪ ;11 -7‬עמ' ‪ ,1100‬ש' ‪.)02 -11‬‬
‫אדרי דחה מכל וכל את טענת ההגנה‪ ,‬כי גלאור סלל עבורו את הדרך לתפקיד ממלא מקום‬
‫ראש העיר בשכר‪ ,‬במקום הנאשם‪ ,‬באומרו "עכשיו אתה באמת פגעת בי"‪ ,‬בציינו כי לאורך‬
‫כל הדרך הצהיר "בכל סיטואציה" כי הוא והנאשם חברים‪ ,‬הוא ראה "את החצץ שהוא‬
‫אוכל" מראש העיר‪" ,‬וכי כל עוד דוד עמר ראש העיר אני לא אהיה סגן בפועל ולא על חשבון‬
‫פרדי ולא על חשבון אף אחד"‪ ,‬באומרו כי היה מבוסס כלכלית‪ ,‬הסכים להתנדב ולא לעבוד‬
‫עבור ראש העיר בשכר‪( .‬עמ' ‪ ,970‬ש' ‪ ;11 -9‬עמ' ‪ ,979‬ש' ‪ .)10 -12‬לדבריו‪" ,‬מה אכפת לי‬
‫מפלאח? בגלל פלאח הסתבכו לנו כל החיים‪ .‬ואני אומר בקול רם כי זה שיושב מאחורי‬
‫(הנאשם‪ -‬ד‪.‬ס‪ ,).‬היינו חברים טובים‪ ,‬מאוד אפילו"‪ .‬עם זאת אישר כי הוא הוביל את‬
‫המהלך של הדחתו של הנאשם מתפקידו סמוך לחקירה המשטרתית‪ ,‬בטענה שלא ניתן היה‬
‫"להוריד" ממנו סמכויות ולא לפטר אותו מתפקידו כממלא מקום (עמ' ‪ ;11 -10 ,970‬עמ'‬
‫‪ ,979‬ש' ‪ ;17 -9‬עמ' ‪ ,978‬ש' ‪.)10 -12‬‬
‫י‪ .‬לאחר שנשמעו מרבית הראיות‪ ,‬הוזמן אדרי פעם נוספת אל דוכן העדים להשלמת‬
‫החקירה הנגדית‪ .‬הוא סיפר מיוזמתו על שבעה מדורי גיהינום אותם עבר לאחר ששיתף‬
‫‪ 17‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫פעולה עם המשטרה‪ ,‬כינויי הגנאי שהוצמדו לו עקב כך‪ ,‬והעדר כל הגנה מצד המשטרה‪,‬‬
‫אשר התעלמה ממנו לחלוטין‪ ,‬עד אשר הוזמן לעדות (עמ' ‪ ,1100‬ש' ‪.)17 -0‬‬
‫‪.18‬‬
‫עמדתם של החוקרים לגבי אדרי‬
‫ההגנה העלתה טענות שונות ביחס להתנהלותה של המשטרה בעניינו של עו"ד אדרי ואביו‬
‫יחיאל אדרי‪ ,‬כאשר עיקר טענתה כי מלכתחילה חתרו החוקרים להפליל את הנאשם‪,‬‬
‫הדריכו את אדרי לעשות כן‪ ,‬ולו עצמו היה ענין פוליטי לסלק את הנאשם מהדרך‪ ,‬כדי‬
‫לתפוס את מקומו‪.‬‬
‫החוקרים דחו טענה זו מכל וכל‪.‬‬
‫א‪ .‬עמדתו של משה כהן‪ ,‬ראש צוות החקירה‪ ,‬בעניינם של עו"ד אדרי ואביו אדרי‬
‫‪ )1‬כהן נדרש ל"שיגורו" של אדרי למפגש עם פלאח (מזכר ת‪ 12/‬שערך)‪ ,‬שכותרתו "שחיתות‬
‫בעירית נשר‪ -‬שיגור יחיאל למפגש עם עמאד"‪ ,‬והסביר כי תיעד את המפגש שהתקיים‬
‫ביום ‪ 10/7/12‬רק ביום ‪ ,18/7/12‬מפני שיתכן שלא היה פנוי לכך קודם לכן‪ ,‬רשם לעצמו‬
‫נקודות‪ ,‬והעלה את הדברים על הכתב באיחור כאמור (עמ' ‪ ,181‬ש' ‪ .)01 -17‬הוא הסביר כי‬
‫עשה כן על רקע מידע מודיעיני שהיה בידיו לפני המפגש‪ .‬הוא דחה את טענת ההגנה כי הפך‬
‫את הפוליטיקאי אדרי ‪ -‬שיתכן שהיה בעל מניע להעיד נגד פלאח ‪ -‬לחלק מצוות החקירה‪,‬‬
‫ותיארו כמי ששיתף פעולה משטרת ישראל ותו לא‪ ,‬באומרו כי אינו עוסק בהגדרות אלא‬
‫בפעילות ובעובדות‪ ,‬אינו מכיר את יחסי הכוחות בין אדרי לנאשם‪ ,‬אך אדרי תודרך והוקלט‬
‫"מרגע יציאתו עד חזרתו‪ ,‬אין כיבוי של המכשיר‪ ,‬הוא לא יכול להתעסק עם המכשיר‪...‬‬
‫הכל הוקלט"‪ ,‬וכי גם הפגישה במשרד הוקלטה‪ ,‬כאשר אדרי עצמו מסר להם פרטים על‬
‫המצב‪ ,‬לרבות על הפניה לבנו עידן (עמ' ‪ ,188‬ש' ‪ ;11 -8‬עמ' ‪ ,188‬ש' ‪ - 02‬עמ' ‪ ,189‬ש' ‪ ,0‬ש' ‪-8‬‬
‫‪" .)10‬יחיאל גם עצמו נותן פרטים‪ ,‬מספר על משהו‪ ,‬נותן איזושהי תמונת מצב‪ ,‬אוקיי אתה‬
‫מספר משהו בוא נראה את זה בשטח‪ ...‬אתה אומר איקס‪ ,‬אתה מר יחיאל אדרי‪ ,‬תראה לי‬
‫שזה מתקיים בפגישה זהו‪ .‬נקודה"‪( .‬עמ' ‪ ,192‬ש' ‪.)9 -7‬‬
‫‪ )2‬כהן לא זכר כיצד תדרך את אדרי‪ ,‬מעבר לפרטים הטכניים‪ ,‬לגבי תוכן השיחה שביקש‬
‫ממנו לקיים עם פלאח‪ ,‬אך ענה כי ככלל‪ ,‬התדרוך אמור להיות "בצורה כזאת שלא ישתמע‬
‫ממנה איזושהי הדחה של מר יחיאל כלפי המפגש שלו עם עמאד‪ ,‬זאת אומרת‪ ...‬לנהל‬
‫שיחה‪ ,‬לתת לעמאד להוביל את המפגש‪ ,‬שיחה‪ ,‬את ההתכנות‪ ,‬שהדברים יבואו באמת‬
‫שלהם‪ ,‬זה ככה בעצם אנחנו מתדרכים כל מפגש וכל התנהלות מהסוג הזה"‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫אישר כי המטרה היתה שפלאח יציע לאדרי כסף תמורת עזרתו ותמיכתו בוועדת המכרזים‬
‫(עמ' ‪ ,198‬ש' ‪ – 11‬עמ' ‪ ,199‬ש' ‪ .)01‬לשאלה אם החליטו להפוך את אדרי לסוכן סמוי‬
‫לחקירת שחיתות בעירית נשר‪ ,‬השיב בחיוב‪ ,‬בהסבירו כי בשלב מסוים בחקירה החליטו‬
‫להשתמש בו לצורך איסוף ראיות הקשורות לפלאח בעניין השוחד‪ ,‬וכי פעלו בכמה צירים‪.‬‬
‫‪ 18‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫‪ )3‬כהן שלל מכל וכל את טענת ההגנה כי הוא וגלאור סימנו לעצמם מראש מטרה להפיל את‬
‫הנאשם‪ ,‬בין היתר‪ ,‬ובהתאם ניווטו את החקירה בצורה שתביא בסופו של דבר ל"הפלת"‬
‫השלטון הפוליטי בנשר‪ ,‬אם כי אישר שהידיעות המודיעיניות הראשונות היו בעיקר על‬
‫הנאשם‪ ,‬וכך החלה החקירה‪ ,‬ובהמשך נוספו עוד חשודים‪ .‬לדבריו‪ ,‬המפגש של אדרי עם‬
‫פלאח התקיים באישורו של פרקליט המחוז‪ ,‬אך לא זכר עדכונים בדבר שיוך פוליטי של‬
‫המעורבים‪ ,‬באומרו כי לא ידע על יריבות ביניהם‪ ,‬מעבר לכך שפרקליט המחוז היה מודע‬
‫לכך שאדרי היה סגן ראש העיר‪ ,‬כפי שצוין במפורש במזכר‪ .‬הוא לא זכר אם גם בישיבות‬
‫ההמשך התלווה לגלאור אל הפרקליטות‪ ,‬אך עמד על כך כי כל המהלכים שבוצעו בקשר‬
‫להפעלתו של אדרי בעניין פלאח דרשו אישורים של הפרקליטות‪ .‬לדבריו‪ ,‬בשלב הראשוני‪,‬‬
‫לא היו המפגשים של אדרי עם פלאח קשורים לנאשם אלא לפלאח‪ ,‬אם כי במכלול התקשרו‬
‫גם לנאשם‪ ,‬כאמור (עמ' ‪ ,122‬ש' ‪ -1‬עמ' ‪ ,121‬ש' ‪ ;11‬עמ' ‪ ,729‬ש' ‪ – 19‬עמ' ‪ , 712‬ש' ‪ ;1‬עמ'‬
‫‪ ,712‬ש' ‪ -19‬עמ' ‪ ,711‬ש' ‪ ;10‬עמ' ‪ ,710‬ש' ‪ ,18 -10‬עמ' ‪ ,712‬ש' ‪ – 9‬עמ' ‪ ,719‬ש' ‪.)10‬‬
‫‪ )4‬כהן לא ידע אם אדרי ופלאח נפגשו בנושא בעבר או שזהו מפגשם הראשון‪" ,‬אנחנו‬
‫מבינים שיש פה עניין שאמור להעביר אליו כספים כדי שהוא יתמוך בו בהמשך בנושא של‬
‫אותו מכרז"‪( .‬עמ' ‪ ,192‬ש' ‪ .)19 -12‬לשאלה היכן כתב את שמסר לו אדרי‪ ,‬השיב כי "זה כתוב‬
‫בעדויות‪ ...‬אני לא יודע‪ ...‬מה שכתבתי זה מה שעשיתי"‪ .‬בהמשך אמר כי לאחר המפגש‬
‫נגבתה עדותו של אדרי על כל המהלך‪ ,‬אך לא על המפגש‪ ,‬ויש לפנות בעניין זה לחוקרת ימית‬
‫שגבתה את הודעתו המפורטת‪ ,‬ועמד על כך כי אינו מתחמק‪ ,‬אך לא "התייחס לזה‬
‫בכתובים" (עמ' ‪ ,192‬ש' ‪ -17‬עמ' ‪ ,191‬ש' ‪.)2‬‬
‫‪ )5‬כאשר הופנה כהן למזכר של גלאור ת‪ ,11/‬ממנו עולה כי לא היתה פעולת חקירה נוספת‬
‫עובר ליום ‪ ,11/7/12‬וכי מי שפתח את החקירה היה אדרי‪ ,‬השיב כי "במעגל הזה של‬
‫הימים" היו ידיעות מודיעיניות גלויות אשר נאספו על ידי רכז המודיעין במפלג (עמ' ‪ ,189‬ש'‬
‫‪ .)19 -9‬כהן אישר כי באותו שלב טרם בוצעו מעצרים‪ ,‬וינשטיין עצמו טרם נחקר‪ ,‬וטרם נגבו‬
‫עדויות‪ .‬ב"כ המאשימה אישר כי פרט לחקירה סמויה‪ ,‬לגביה הוצאה תעודת חסיון‪ ,‬ומעבר‬
‫להאזנות הסתר‪ ,‬פעולות של יחידת העיקוב‪ ,‬ידיעות מודיעיניות‪ ,‬ומפגשים הקשורים לנאשם‪,‬‬
‫טרם נעשתה פעולת חקירה קונקרטית לגבי הנאשם‪( .‬עמ' ‪ ,110‬ש' ‪ ;17 -1‬עמ' ‪ ,710‬ש' ‪-12‬‬
‫‪ ;01‬עמ' ‪ ,712‬ש' ‪.)1 -1‬‬
‫ב‪ .‬עמדתו של החוקר ערן פרץ בעניינם של עו"ד אדרי ואביו אדרי‬
‫ערן פרץ‪ ,‬אשר היה החוקר המלווה את התיק‪ ,‬לא ידע להשיב לשאלת הסנגור אם אדרי היה‬
‫"סוכן סמוי" של משטרת ישראל בתיק זה‪ ,‬עד כדי כך שכלל לא זכר את שמו בתחילת‬
‫חקירתו הנגדית‪( .‬עמ' ‪ ,772‬ש' ‪ - 10‬עמ' ‪ 771‬ש' ‪.)2‬‬
‫בהמשך‪ ,‬דחה את טענת ההגנה‪ ,‬לפיה מדובר בתכנית הפעלה של החוקרים‪ ,‬אשר "שתלו"‬
‫את עו"ד אדרי במקום‪ ,‬על מנת לראות אם פלאח ימסור מידע מפליל‪( .‬עמ' ‪ ,829‬ש' ‪.)11 -10‬‬
‫פרץ לא ידע להסביר מדוע במסגרת חקירתו של פלאח מיום ‪( 18/7/12‬ת‪ ,)71/‬הזהיר את‬
‫פלאח רק בקשר לחשד בעניינו של עו"ד אדרי‪ ,‬ולא הוסיף אזהרה בעניינם של אביו יחיאל‬
‫‪ 19‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫אדרי והנאשם‪ ,‬וכך גם לאחר העימות ביניהם‪ .‬משנשאל מדוע לא חקר את עו"ד אדרי‬
‫באזהרה‪ ,‬מסר כי לא יחס לכך חשיבות‪ ,‬יתכן ששגה בכך‪ ,‬ולו הורה לו גלאור לחוקרם‬
‫באזהרה‪ ,‬היה עושה זאת‪( .‬עמ' ‪ ,798‬ש' ‪ - 10‬עמ' ‪ ,799‬ש' ‪ ;01‬עמ' ‪ ,821‬ש' ‪ - 10‬עמ' ‪ ,829‬ש'‬
‫‪.)8‬‬
‫ג‪ .‬עמדתו של גלאור בסוגיית ההנחיות שניתנו לאדרי‬
‫‪ )1‬גלאור העיד כי החקירה החלה בעקבות העדות שמסרו אדרי ובנו עו"ד אדרי‪ ,‬בדבר הצעת‬
‫השוחד שהציעו לאדרי באמצעות בנו‪ ,‬התייחס לישיבה הראשונה עמם‪ ,‬אשר תועדה ב‪-‬ת‪,11/‬‬
‫וציין כי המשטרה היתה מתואמת עם הפרקליטות בכל מהלך החקירה‪ .‬הוא אישר כי‬
‫הפגישה של אדרי עם פלאח היתה נקודת מפנה בחקירה‪ ,‬משום שפלאח היה צריך להעביר‬
‫לאדרי סכום כסף "על מנת שהוא ינסה‪ ...‬להזדהות עם איזושהי החלטה שהוא יקבל את‬
‫המכרז"‪( .‬ת‪ ;11/‬עמ' ‪ ,879‬ש' ‪ ;11 -1‬עמ' ‪ ,877‬ש' ‪.)19 -7‬‬
‫גלאור עמד על כך כי עצם העובדה שאדרי נשלח למפגש עם פלאח‪ ,‬ועליו מכשיר הקלטה‪ ,‬לא‬
‫הפכה אותו לסוכן סמוי של המשטרה‪ ,‬ואין מדובר בפעילות חריגה בחקירות שבוצעו על ידי‬
‫המפלג‪ .‬לדבריו‪" ,‬כדי להיות סוכן סמוי לפי ההגדרות שאני מכיר‪ ...‬סוכן משטרתי צריך‬
‫לקבל מספר אישורים‪ ,‬מעבר לעניין של האישור של הפרקליטות‪ ,‬יש אישורים‬
‫פסיכולוגיים‪ ."...‬מכל מקום‪ ,‬המשטרה לא קיבלה החלטה להפוך את אדרי לסוכן סמוי על‬
‫דעת עצמה‪( .‬עמ' ‪ ,878‬ש' ‪ ;18 -11‬עמ' ‪ ,879‬ש' ‪ ;10 -11‬עמ' ‪ ,882‬ש' ‪ ;10 -2‬עמ' ‪ ,881‬ש' ‪- 17‬‬
‫עמ' ‪ ,880‬ש' ‪ .)9‬לדבריו‪ ,‬אדרי היה עד ל"מהלכים לא תקינים‪ ,‬הוא מרצונו בא ומסר עדות‬
‫במשטרה‪ ,‬ומפה זה התגלגל"‪( .‬עמ' ‪ ,882‬ש' ‪ .)17 -19‬לדבריו‪" ,‬אפילו מתלוננים‪ ,‬זאת‬
‫אומרת‪ ...‬לאמת את הגרסה שלהם‪ ...‬נשלחו למשימות מבוקרות כאלה‪ ,‬מהסוג הזה שאתה‬
‫מתאר‪ ,‬ובשום מקום לא הוגדרו כסוכנים משטרתיים‪ ...‬לא העמדנו אותם בשורה הזו"‪.‬‬
‫(עמ' ‪ ,881‬ש' ‪ .)02 -12‬הוא הסביר כי מאחר שמדובר בדרגות בכירות‪ ,‬רבות מהפעולות נעשו‬
‫באישור של פרקליט המחוז‪ ,‬כמקובל‪ .‬עם זאת‪ ,‬עמד על כך כי מדובר בפעילויות טריוויאלית‬
‫שנעשות ברבות מהחקירות המבוצעות‪( .‬עמ' ‪ ,881‬ש' ‪ ;11 -1‬עמ' ‪ ,882‬ש' ‪.)18 -19‬‬
‫‪ )2‬גלאור דחה את הטענה כי אנשי המשטרה תדרכו את אדרי לומר לפלאח כי הוא מעוניין‬
‫לקבל את "מה שמקבלים" וינשטיין והנאשם‪ .‬לדבריו‪ ,‬לא היתה לחוקרים שליטה על‬
‫הדברים שאדרי אמר‪ ,‬אם כי אישר שהשיחה היתה צריכה "להתגלגל באיזושהי צורה‬
‫שעמאד יגיד איזה שהן תשובות שיענו לצורך‪ ...‬אותו מפגש"‪ ,‬ואדרי ידע כי וינשטיין קיבל‬
‫הכנסה חודשית קבועה של ‪ ₪ 10,222‬בחודש‪ ,‬מפני שקיבל מידע זה ממבקר העיריה‪ ,‬שנכנס‬
‫למחשב של וינשטיין וראה זאת אצלו‪( .‬עמ' ‪ ,889‬ש' ‪ - 8‬עמ' ‪ ,887‬ש' ‪ .)7‬משנטען בפני גלאור‬
‫כי אדרי לא אמר זאת בעדותו בבית המשפט‪ ,‬ציין כי אדרי אמר דברים אלה בהודעתו‪.‬‬
‫משנאמר לגלאור‪ ,‬כי בשונה מהאמור במזכרו ת‪ ,11/‬אין זכר בהודעתו של אדרי מיום‬
‫‪ 10/7/12‬על הכספים שקיבל וינשטיין על פי המבקר‪ ,‬לא זכר את השתלשלות העניינים‪( .‬עמ'‬
‫‪ ,888‬ש' ‪ - 19‬עמ' ‪ ,891‬ש' ‪.)0‬‬
‫‪ 02‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫‪ )3‬בתום פרשת ההגנה ביקשה ההגנה להזמין את פרקליט המחוז‪ ,‬על מנת לברר את טענתה‬
‫כי החוקרים הדריכו את העדים למסור גרסה נגד הנאשם‪ .‬בהסכמה‪ ,‬הסתפקה ההגנה‬
‫בהבהרות שהעביר בא כוח המאשימה על דעת פרקליט המחוז דאז‪ ,‬אשר ציין כי עקב חלוף‬
‫הזמן לא ניתן לזכור את השתלשלות העניינים לאשורה‪ ,‬וההבהרות מבוססות על תיעוד‬
‫המצוי ברשות המאשימה‪ .‬על יסוד תרשומת שנערכה ביום ‪ ,11/7/12‬נכתב כי פרקליט‬
‫המחוז "אישר מתווה פעילות הכולל שיחות בין עידן אדרי ויחיאל אדרי‪ ,‬לבין עמאד פלאח‪.‬‬
‫במסגרת הפגישה‪ ,‬השוטרים ציינו גם את שמותיהם של פרדי מליק ויוחאי וינשטיין‪,‬‬
‫בהסתמך על המידע המודיעיני שהיה ברשות המשטרה‪ .‬יצוין‪ ,‬כי החוקרים ביקשו‬
‫שפרקליט המחוז יאשר שיחיאל אדרי יבקש מפלאח לקבל מה שפרדי ויוחאי מקבלים‪,‬‬
‫הדבר לא אושר על ידי פרקליט המחוז‪ ,‬אשר אישר רק לבקש "מה שאחרים מקבלים""‪.‬‬
‫עוד צוין כי אין בתיעוד שברשות המאשימה אינדיקציה לבקשות לאישור פרקליט המחוז‬
‫למהלכי חקירה נוספים‪( .‬להלן‪ :‬תרשומת הפרקליטות ‪ -‬נ‪.)8/‬‬
‫עוד הובהר על ידי בא כוח המאשימה כי מעיון בדו"ח הסודי בעניינו של פלאח מיום‬
‫‪ ,10/7/12‬עולה כי שמו של הנאשם אוזכר‪ ,‬תוך הפניה להאזנת הסתר בעניינו‪ ,‬שפעלה מיום‬
‫‪( .12/7/12‬נ‪.)8/‬‬
‫ד‪ .‬עמדתו של משה כהן לענין ההנחיות שניתנו לאדרי‬
‫בעקבות דברים אלה‪ ,‬הוזמן כהן שנית מטעם ההגנה‪ ,‬הופנה לתרשומת הפרקליטות נ‪,8/‬‬
‫נשאל לכוונתו במזכר ת‪ ,11/‬בו כתב כי "כל מהלך המפגש והפעילות הינה באישורו של‬
‫פרקליט מחוז חיפה עמית"‪ ,‬למזכרו של גלאור ת‪ ,11/‬נדרש לאמרתו בעמ' ‪ 121‬לפרוט'‪ ,‬שם‬
‫העיד כי השיחה עם פרקליט המחוז התייחסה רק לאדרי ולא לנאשם‪ .‬כהן מסר כי המפגש‬
‫התייחס לאדרי ולפלאח‪ ,‬אך לא זכר את המפגש ואם נכח בו‪ ,‬אף שלא שלל זאת‪( .‬עמ' ‪,1112‬‬
‫ש' ‪ ,17 -0‬עמ' ‪ ,1111‬ש' ‪ ;0 -1‬עמ' ‪ ,1111‬ש' ‪ .)19 -10‬כהן לא זכר מה נאמר לאדרי בתדריך‪,‬‬
‫ומדוע הזכיר אדרי במפגש עם פלאח את שמותיהם של וינשטיין והנאשם‪ ,‬אך הדגיש כי‬
‫ככלל נותן פרקליט המחוז ההנחיות בכתב‪ ,‬באופן מסודר וברור‪ ,‬הם פועלים על פיהן ומנחים‬
‫על פיהן "חד משמעית‪ ,‬לא סוטים ימינה שמאלה‪ ,"...‬וכך נעשה גם הפעם בתדריך לאדרי‪.‬‬
‫"‪...‬אחד לאחד‪ ...‬בן אדם מקבל את המשימות בדיוק בצורה ברורה"‪ .‬אם בחר אדרי‬
‫"להשתמש במילים אחרות זה בית משפט יקבע‪ ...‬הרבה פעמים אתה לא שולט על פה של‬
‫בן אדם‪( ."...‬עמ' ‪ ,1110‬ש' ‪ ;17 -2‬עמ' ‪ ,1112‬ש' ‪ ,17 -10‬ש' ‪ -18‬עמ' ‪ ,1110‬ש' ‪.)10‬‬
‫‪.19‬‬
‫ניתוח גרסתו של יחיאל אדרי‬
‫אני רואה לקבל את גרסתו של אדרי כמהימנה‪ ,‬לגבי הנסיבות בהן הגיע למשטרה‪ ,‬שיקוליו‬
‫לשתף פעולה עם החוקרים‪ ,‬ודבריו לגבי השתלשלות העניינים ביחס למכרז‪ ,‬עד למעצרם של‬
‫וינשטיין והנאשם‪ ,‬אשר נתמכו בגרסאותיהם של עדי התביעה האחרים במשטרה‪ ,‬וברובן‬
‫אף בבית המשפט‪.‬‬
‫‪ 01‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫א‪ .‬ייאמר כבר עתה כי לא הובאה כל ראיה לכך שאדרי צידד במי מהדמויות המרכזיות‬
‫בפולמוס שהסעיר את העיריה לגבי המכרז הנטען‪ .‬ההיפך הוא הנכון‪ .‬על פי החומר שהוגש‬
‫לתיק‪ ,‬ניתן להתרשם כי אדרי נקט עמדה במכרז רק בהנחיית החוקרים‪ ,‬במסגרת "תרגיל‬
‫חקירה" שנועד לבחון את התנהלותם של החשודים בפרשה באותו שלב‪ ,‬בראש ובראשונה‬
‫פלאח‪ ,‬אשר פנה לעו"ד אדרי במטרה לקדם את ענייניו‪.‬‬
‫ב‪ .‬ההגנה לא הצליחה למצוא דופי של ממש באדרי‪ ,‬אשר בעליל לא אצה לו הדרך לפנות‬
‫למשטרה‪ ,‬אם כי עשתה ככל יכולתה על מנת להצביע על יריבות בינו לבין הנאשם‪ .‬ניכר היה‬
‫כי אדרי צפה את המחיר אותו היה עתיד לשלם בעקבות פנייתו למשטרה ושיתוף הפעולה‬
‫שלו עם החוקרים‪ .‬לא זו אף זו‪ ,‬הוא אף העיד על הנזק שנגרם לו כתוצאה מכך‪ ,‬כינויי הגנאי‬
‫שהוצמדו לו‪ ,‬ועל התעלמותה של המשטרה ממנו‪ ,‬עד אשר הוזמן לעדות‪ .‬העובדה שהלך‬
‫למשטרה רק כעבור שלושה שבועות מצביעה על כך כי לא שש להגיש תלונה נגד הנאשם‪,‬‬
‫ומחזקת את עדותו‪ ,‬כי פעל כדי להגן על בנו ועל עצמו מפני חשד לקבלת שוחד‪ ,‬ולא מתוך‬
‫אינטרס פוליטי לפעול נגד הנאשם‪ .‬מהימנים עלי דבריו של בנו‪ ,‬עו"ד אדרי‪ ,‬כי אביו חשש‬
‫מההשלכות הציבוריות שיהיו לפנייתו למשטרה‪ ,‬וכן דבריו של אדרי עצמו כי מדובר באירוע‬
‫דרמטי עבורו‪ ,‬אליו נגרר למעשה שלא בטובתו‪ ,‬בעיקר מתוך רצון לשמור על בנו‪ ,‬וכן‬
‫תיאוריו המפורטים בדבר התרגשותו‪ ,‬תחושותיו הגופניות והנפשיות בעת הפגישה עם‬
‫פלאח‪ .‬חששו בקשר לבנו לא היה מופרך‪ ,‬לאור דבריו של פלאח בתחילת הפגישה המוקלטת‬
‫ביניהם מיום ‪" - 10/7/12‬יש לך בן"‪ ,‬ודי בכך‪.‬‬
‫ג‪ .‬מדבריו של אדרי עולה כי מעורבותו של הנאשם במכרז היתה עקיפה‪ ,‬אך נמרצת‪ .‬הוא‬
‫בצע שתדלנות ביחד עם וינשטיין‪ ,‬ופעל מאחוריו‪ ,‬גרסה שאושרה גם על ידי עו"ד טנדלר וכל‬
‫הבכירים בעיריה‪ .‬וינשטיין היה חוד החנית‪ ,‬נלחם חזיתית‪ ,‬ואילו הנאשם תמך בו בצורה‬
‫מתוחכמת‪ .‬הוא לא דיבר ישירות על ושס‪ .‬הוא נלחם על הצדק והיושר‪ .‬בלשכת ראש העיר‬
‫צעק נגד גזענות – "מה‪ ,‬כל אדם בשם פלאח פסול?"‪ ,‬במסדרונות העיריה הפיץ כי ההצעה‬
‫של שיא‪" ,‬ההצעה השניה"‪ ,‬הוצעה על ידי עבריינים ‪" -‬מספר שניים עבריינים"‪ ,‬וסיפר‬
‫לאדרי שגם קוטלר אמר לו (לנאשם) כי "לעבריינים הוא לא ייתן"‪ .‬הוא עשה דלגיטימציה‬
‫של הגזבר‪ ,‬באומרו כי הוא קשור ל"מספר שניים"‪ ,‬ואף אמר זאת לחשבת פנינה‪ .‬לכולם‬
‫המליץ לקבל את עמדתו של וינשטיין – "מומחה" בכוח אדם‪ ,‬באומרו כי עליהם "ללכת" על‬
‫ההצעה הזולה ביותר לפי וינשטיין‪ ,‬כאשר ממכלול הראיות עולה שהתכוון להצעה של ושס‪,‬‬
‫אשר לפי הגזבר והיועץ המשפטי לא היתה ההצעה הזולה ביותר בחישוב הכולל‪.‬‬
‫ד‪ .‬כאמור לעיל‪ ,‬אדרי הונחה לשוחח ולהיפגש עם פלאח‪ ,‬והחוקרים דאגו לכך שהתקשורת‬
‫ביניהם תוקלט‪ .‬משכך‪ ,‬ניתן ללמוד מההקלטה לגבי הדברים שנאמרו ונעשו ביניהם‪ ,‬ככל‬
‫האפשר‪ .‬ביחס לדבריו של אדרי לפלאח בשתי הפגישות ביניהם‪ ,‬כי הוא חבר של הנאשם ושל‬
‫וינשטיין‪ ,‬ויודע מה קורה‪ ,‬וכי "למה שיתחלק לשלוש"‪ ,‬מהימנים עלי דבריו של אדרי ‪ -‬כי‬
‫במהלך המפגש ביניהם‪ ,‬כתב לו פלאח פרטים על פתק‪ ,‬ושם היו גם נתונים על הנאשם ועל‬
‫‪ 01‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫וינשטיין ‪ -‬הן לגופם‪ ,‬והן מפני שמקריאה של תמליל השיחה ת‪/‬א‪ ,88‬עולה כי פלאח מציג‬
‫בפני אדרי דבר מה‪ ,‬אומר לו מספר פעמים "תסתכל‪ ...‬אל תקרע‪ ...‬כל חודש באוגוסט‬
‫תקבל על זה ‪ 4‬שנים‪ ...‬אני יעשה משהו אחר"‪ ,‬ועוד‪ .‬אדרי אומר לו "עוד הפעם התחלת‬
‫לכתוב?"‪ ,‬וכיוצא בזה‪ .‬משהשתמש אדרי בשיחה בביטוי "עוד פעם"‪ ,‬ניתן ללמוד מכך כי‬
‫פלאח כתב דברים עוד לפני כן‪ ,‬ותוכנם לא בא לידי ביטוי מלא בהודעתו‪ .‬לא נעלם מעיני כי‬
‫פלאח השיב לו מיד "אני נשבע לך בילדים שלי שאני לא משלם לאף אחד" (ת‪ ,)80/‬ואולם‬
‫ממכלול הראיות שיפרש להלן‪ ,‬ניתן ללמוד כי פלאח היה זהיר‪ ,‬ולא מיהר לחשוף את קשריו‬
‫הכספיים עם אחרים‪ ,‬על אף שאין עוד חולק כי שילם לוינשטיין כספים משך שנים ארוכות‪.‬‬
‫ה‪ .‬ההגנה עמדה על כך כי ההסבר היחיד לכך שאדרי הזכיר את וינשטיין והנאשם היא‬
‫התדריך שקיבל מהחוקרים‪ .‬אין דעתי כדעתה‪ .‬אני רואה לקבל את גרסתו העקבית של‬
‫אדרי‪ ,‬בשתי הפעמים בהן נקרא להעיד‪ ,‬לפיה לא הונחה על ידי החוקרים לאסוף ראיות נגד‬
‫הנאשם דווקא‪ .‬מעבר לעמידתו החד משמעית על גרסה זו‪ ,‬לאדרי היתה טרוניה ממשית נגד‬
‫החוקרים‪ ,‬אשר הפקירו אותו לתחושתו משך שנים לביקורת ציבורית עקב שיתוף הפעולה‬
‫שלו עמהם‪ ,‬ולא היתה לו סיבה ממשית להסתיר הנחייה כאמור‪ ,‬לו ניתנה לו‪.‬‬
‫אף שאדרי לא הזכיר ענין זה בתשובתו בסוגיה הנדונה‪ ,‬לא למותר לציין כי בנוסף לדבריו‬
‫של אדרי ביחס להתנהלות סביב המכרז‪ ,‬מסר כי המבקר סיפר לו שמצא במחשבו של‬
‫וינשטיין אזכור לכספים אותם קיבל‪ ,‬והוא סיפר על כך לגלאור‪ ,‬אם כי ניכר היה כי אדרי‬
‫נזהר בעדותו ממתן פרשנות חד משמעית לכספים אלה‪ .‬אמירה זו אף תומכת באמור‬
‫במזכרו של גלאור בדבר דבריו של אדרי בנושא זה‪ ,‬אף כי לא נזכרו בהודעתו‪ .‬ועוד‪ ,‬אדרי‪,‬‬
‫כמו בכירי עיריה אחרים‪ ,‬סיפר על מעורבותו הבלתי נלאית של וינשטיין במכרז‪ ,‬בניסיון‬
‫להביא לזכייתה של ושס‪ ,‬באומרו "הוא התעקש על הקבלן הזה ספציפית בחירוף נפש‪...‬‬
‫בצורה אגרסיבית אפילו‪ ,"...‬אם כי אמר שבנאשם לא חשד כלל‪( .‬עמ' ‪ ,909‬ש' ‪ .)19 -10‬אשר‬
‫לנאשם‪ ,‬העיד בהמשך‪ ,‬כי באחת הישיבות של מועצת העיר הודיע המבקר כי הקבלן חייב‬
‫את העיריה בסכום ‪ ₪ 82,222‬יותר מהמצופה‪ ,‬ואדרי התייחס לכך שהנאשם עבד מולו‬
‫"אחד לאחד"‪ ,‬ואישר עובדים נוספים‪( .‬עמ' ‪ ,991‬ש' ‪ .)10 -8‬אין תמה אפוא כי אדרי‪ ,‬אשר‬
‫היה מודע לתסיסה בעיריה סביב המכרז ולכוחות שפעלו בה‪ ,‬לא היה נטול דעה בנדון‪.‬‬
‫ו‪ .‬תשובה לשאלה מנין דלה אדרי את שמותיהם של הנאשם ושל וינשטיין בשיחה עם פלאח‪,‬‬
‫אף בהנחה כי ‪ -‬כטענת ההגנה ‪ -‬פלאח לא כתב את שמותיהם על הפתק‪ ,‬ניתן למצוא דווקא‬
‫בעדותו של בנו‪ ,‬עו"ד אדרי‪ ,‬אשר מסר כי הבין עוד בטרם פנה למשטרה‪ ,‬שהנאשם עומד‬
‫מאחורי פנייתו של פלאח אליו; זאת‪ ,‬הן מהעובדה שלפלאח היה מספר הטלפון הפרטי שלו‪,‬‬
‫שלא היה ידוע לרבים‪ ,‬אך היה בידי הנאשם‪ ,‬הן מהמידע שהיה לו מלקוחותיו‪ ,‬עובדיו של‬
‫פלאח‪ ,‬בדבר הקשר בינו לבין הנאשם‪ ,‬והן מפני שפלאח פלט את שמו של הנאשם במפגש‬
‫ביניהם‪ .‬עו"ד אדרי העיד על השיחה בינו לבין אביו‪ ,‬ועל היותו משוכנע בדבר מעורבותו של‬
‫הנאשם בענין כולו‪.‬‬
‫‪ 00‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫ז‪ .‬יש ממש בטענת ההגנה כי בשיחה המוקלטת ביום ‪( 18/7/12‬שיחה ‪ 201‬בקובץ האזנות‬
‫הסתר) נשמע אדרי מנסה מספר פעמים לשכנע את פלאח‪ ,‬לאחר ששילם לו ‪ ,₪ 0,222‬לשוחח‬
‫עם הנאשם‪ ,‬כדי שהאחרון ישכנע את קוטלר ואת אוסמו‪ ,‬חברי ועדת המכרזים לתמוך‬
‫בושס‪ ,‬ופלאח אומר כי אינו יודע אם יש לנאשם השפעה שם‪ .‬דא עקא שאין דעתי כדעתה כי‬
‫המסקנה היחידה שניתנת להילמד היא כי הנאשם היה בראש מעייניהם של החוקרים‪ ,‬אשר‬
‫השתמשו באדרי‪ ,‬יריבו הפוליטי של הנאשם‪ ,‬כדי לאסוף ראיות נגדו‪ .‬אדרי לא נדרש לשיחה‬
‫זו‪ ,‬ולא ניתנה לו האפשרות להסביר מניעיו‪.‬‬
‫ח‪ .‬לא נעלמו מעיני הסתירות המפורטות לעיל בעדותו של אדרי‪ ,‬בעיקר לגבי הדברים‬
‫הזכורים לו המסבכים את הנאשם‪ ,‬משניסה להלך בין הטיפות‪ ,‬ולא בכדי ראיתי לפרוש‬
‫אותם כהווייתם‪ .‬מחד התרשמתי כי אדרי היה נתון במגננה‪ ,‬נוכח התפקיד שנאלץ לקחת‬
‫בחקירה כדי להגן על בנו‪ ,‬חלקו בהפללתו של פלאח וממילא של הנאשם (ושל וינשטיין)‪ ,‬וכי‬
‫ככל העדים האחרים שלא התעמתו עם הנאשם ישירות בזמן אמת‪ ,‬תיאר את יחסיו הטובים‬
‫עם הנאשם‪ ,‬ניסה גם הוא ככל הניתן להרחיק עצמו מהפללת הנאשם‪ ,‬אם כי במקביל מסר‬
‫את כל המידע שהיה בידו‪ ,‬ללא הפרשנות והמסקנות שניתן להסיק מנתונים אלה‪ .‬כך גם לא‬
‫נעלם מעיני כי אדרי הוביל את הדחתו של הנאשם מספר שבועות לאחר החקירה‪ .‬ואולם לא‬
‫ניתן שלא להתרשם כי מדובר בתגובה על החלק שנאלץ לקחת בפרשה‪ ,‬שלא בטובתו‪ ,‬ולא‬
‫בתכנון מוקדם של אדרי‪ .‬מעבר לנטייה למזער את חלקו של הנאשם בעת מתן העדות בפניו‪,‬‬
‫ולהגן על עצמו‪ ,‬לא מצאתי סתירות מהותיות‪ ,‬שיש בהן כדי לפגוע במשקל עדותו‪.‬‬
‫בנסיבות אלה‪ ,‬אני רואה לקבל את עדותו‪ ,‬ולבסס ממצאים עובדתיים על יסוד דבריו‪.‬‬
‫ט‪ .‬התרשמתי כי אדרי עבר כברת דרך לא פשוטה מבחינתו‪ ,‬נוכח השתלשלות העניינים‬
‫שנגרמה עקב המכרז החריג בהתנהלותו‪ ,‬והשלכותיו עליו ועל בנו‪ ,‬משמצא עצמו שלא‬
‫בטובתו במשטרה‪ ,‬שם נרמז לו על ידי החוקרים כי גם הוא חשוד בקבלת שוחד‪ ,‬מעטפות‬
‫כסף‪ .‬אין ראיה לכך שאנשי המשטרה אכן חשדו בו‪ ,‬וכי הדברים לא נאמרו במטרה ליצור‬
‫אצלו מוטיבציה לשתף פעולה עם המשטרה‪ ,‬אך אדרי מצא עצמו נפגש עם פלאח כשהוא‬
‫נושא עליו מכשיר הקלטה‪ ,‬על מנת להגן על בנו וממילא על עצמו‪ .‬על אף שאדרי ניסה‬
‫להתרחק מאמירות מפורשות נגד הנאשם‪ ,‬ניכר כי חשד בו ובוינשטיין‪ ,‬מהטעמים‬
‫המפורטים לעיל‪ ,‬ובקשרים שהיו להם עם פלאח‪ ,‬אשר במסגרת המפגש ביניהם‪ ,‬אף הניח‬
‫בפניו פתקים אותם רשם‪ ,‬כדי להמנע מהשמעת הדברים בקול רם‪ ,‬מחשש להאזנות סתר או‬
‫להקלטות‪ .‬וינשטיין פעל בגלוי וללא מורא לטובת ושס‪ ,‬ואילו הנאשם איגף את הבעיה‪ ,‬פסל‬
‫את המתחרה‪ ,‬העביר ידיעות אודות קשר בין הגזבר‪ ,‬שהתנגד לושס ובין חברת שיא‪ ,‬אותה‬
‫כינה "עבריינים"‪ ,‬באומרו כי לא יתן להם לזכות במכרז‪ ,‬צעק על המתנגדים‪ ,‬כי הם גזענים‪,‬‬
‫המליץ לחברי הועדה להקשיב לוינשטיין ולא לאחרים‪ ,‬ועוד‪ .‬לא ניתן שלא להתרשם כי‬
‫אדרי‪ ,‬פוליטיקאי מנוסה‪ ,‬היה מודע למטרה העומדת בקצה פעולות אלה‪ ,‬וכפי שתיאר‬
‫הישג‪ ,‬גם הוא חשד שיש בדברים יותר מהנראה לעין‪.‬‬
‫‪ 02‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫י‪ .‬לא נעלם מעיני כי החוקרים רצו מלכתחילה לעמת את פלאח עם שמותיהם של וינשטיין‬
‫והנאשם‪ ,‬כעולה מהתרשומת שערך פרקליט המחוז‪ ,‬אך מששללו הן אדרי‪ ,‬הן גלאור והן כהן‬
‫את טענת ההגנה כי החוקרים הדריכו את אדרי להזכיר את שמותיהם במפגש המבוקר‪ ,‬אין‬
‫די בעצם האזכור של השניים על ידי אדרי בשיחה המוקלטת בינו לבין פלאח‪ ,‬לה נתן אדרי‬
‫הסבר‪ ,‬עליו עמד גם לאחר שהביע אכזבה מרה מהתנהגות החוקרים כלפיו –כדי לקבל את‬
‫הטענה כי החוקרים הם אלה ששתלו את השמות במוחו של אדרי והכניסו את הדברים‬
‫לפיו‪.‬‬
‫גרסת עמאד פלאח‬
‫‪.26‬‬
‫פלאח נחקר פעמים רבות באזהרה במשטרה בחשד למתן שוחד לאדרי‪ ,‬לוינשטיין ונאשם‪.‬‬
‫תחילה הכחיש את החשדות המיוחסים לו‪ ,‬מכל וכל‪ ,‬ואף התעלם מתכנן של שיחות שנקלטו‬
‫בהאזנות סתר בינו לבין וינשטיין והנאשם‪ .‬ואולם‪ ,‬ביום ‪ 18/7/12‬ביקש להיות עד מדינה‪,‬‬
‫וביום ‪ 19/7/12‬חזר בו מהכחשותיו ומסר גרסה הקושרת את הנאשם ואת וינשטיין לעבירות‬
‫המיוחסות להם‪( .‬הודעותיו של פלאח סומנו ת‪ - 97/‬ת‪ ,79/‬לפי סדר כרונולוגי‪ .‬הודעה‬
‫ראשונה ת‪ 97/‬מיום ‪ 11/7/12‬בשעה ‪ ;11:02‬הודעה שנייה ת‪ 98/‬מיום ‪ 10/7/12‬בשעה ‪;11:08‬‬
‫הודעה שלישית ת‪ 99/‬מיום ‪ 19/7/12‬בשעה ‪ ;12:02‬הודעה רביעית ת‪ 72/‬מיום ‪ 17/7/12‬בשעה‬
‫‪ ;10:09‬הודעה חמישית ת‪ 71/‬מיום ‪ 18/7/12‬בשעה ‪ ;12:21‬הודעה שישית ת‪ 71/‬מיום‬
‫‪ 18/7/12‬בשעה ‪ ;17:22‬הודעה שביעית ת‪ 70/‬מיום ‪ 19/7/12‬שעה ‪ ;10:22‬הודעה שמינית‬
‫ת‪ 72/‬מיום ‪ 19/7/12‬בשעה ‪ ;17:09‬הודעה תשיעית ת‪ 70/‬מיום ‪ 1/8/12‬בשעה ‪ ,19:08‬והודעה‬
‫עשירית ת‪ 79/‬מיום ‪ 1/8/12‬בשעה ‪ .)17:19‬הדיסקים‪ ,‬התמלילים‪ ,‬ודוחות המ"ט סומנו‬
‫במספרים קשורים ת‪ 97/‬א‪ ,‬ב‪ ,‬ג' לפי הענין וכך הלאה)‪.‬‬
‫גם בבית המשפט העיד ארוכות‪ ,‬על פני שלוש ישיבות (עמ' ‪ 200 -119‬לפרוט')‪.‬‬
‫‪.21‬‬
‫עדותו של פלאח בבית המשפט‬
‫א‪ .‬פלאח‪ ,‬אשר הואשם ביחד עם וינשטיין בעבירות שוחד‪ ,‬ניסה בכל מאודו להמנע ממתן‬
‫עדות נגד הנאשם‪ .‬משהוזמן כעד במשפטו של הנאשם‪ ,‬לא התייצב לדיונים‪ ,‬שלח תעודות‬
‫רפואיות‪ ,‬והובא לבסוף בצו הבאה‪ .‬גם בביהמ"ש הסביר כי אינו מסוגל להעיד‪ ,‬עקב מצבו‬
‫הבריאותי והנפשי‪ ,‬בהיותו שרוי במצב דכאוני מזה זמן רב‪ ,‬בין השאר עקב טרגדיה‬
‫משפחתית שפקדה אותו לפני שנים רבות‪ ,‬והפנה לתעודת רפואיות שהגיש בתמיכה לבקשתו‬
‫לפטור אותו מהתייצבות למתן עדות‪ .‬לגרסתו‪ ,‬הוא מקבל "טיפולים פסיכיאטריים על ידי‬
‫רופאים וכדורים כימיים המשפיעים על הריכוז"‪ ,‬מזה כ‪ 12-‬שנה‪ ,‬ואף אושפז לאחרונה‬
‫בבי"ח נהריה‪ .‬עוד אמר "גברתי‪ ,‬אני עומד למות‪ ,‬אני אומר לך"‪ ,‬וציין כי הוא "ממש‬
‫לחוץ‪ ...‬בשני מישורים"‪ ,‬גם מבחינה נפשית‪ ,‬גם מרגיש חולשה בלבו‪ ,‬וגם רוצה להוכיח את‬
‫חפותו‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬לא נתן הסבר לכך שבניגוד לדברי הרופאים‪ ,‬אשר הציעו לו אשפוז‬
‫וצנתור‪ ,‬בחר לעזוב את בית החולים על דעת עצמו‪( .‬עמ' ‪ ,119‬ש' ‪ - 18‬עמ' ‪ ,117‬ש' ‪ ;10‬עמ'‬
‫‪ ,101‬ש' ‪ –19‬עמ' ‪ ,101‬ש' ‪.)19‬‬
‫‪ 00‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫עם זאת‪ ,‬לא חלק על כך כי בתקופה זו ניהל עסקיו‪ ,‬כפי שיפורט להלן‪ ,‬גידל משפחה‪ ,‬ולא‬
‫טען טענות דומות בהודעותיו במשטרה או במסגרת הדיונים בהארכת מעצרו (עמ' ‪ ,007‬ש'‪01‬‬
‫– ‪ ;10‬עמ' ‪ ,097‬ש'‪ ;11 - 01‬עמ' ‪ ,090‬ש' ‪.)0-2‬‬
‫ב‪ .‬לאחר שהובטח לו חיסיון מוחלט מפני הפללה עצמית (עמ' ‪ ,101‬ש' ‪ – 12‬עמ' ‪ ,101‬ש' ‪,)19‬‬
‫החל פלאח להעיד‪ ,‬מסר גרסתו במהלך שתי ישיבות‪ ,‬ונחקר ארוכות בחקירה נגדית‪ ,‬הן על‬
‫ידי ב"כ המאשימה בחקירה הראשית ‪ -‬לאחר שחזר בו מאמרותיו במשטרה הן במסגרת‬
‫הודעותיו והן במסגרת העימות שנערך בינו לבין הנאשם ‪ -‬והן בחקירה הנגדית על ידי‬
‫ההגנה‪ .‬גם בתחילתה של הישיבה השניה ביקש לפטור אותו מעדות‪ ,‬בהעידו על עצמו כי‬
‫מהימנותו נמוכה‪ ,‬ובהדגישו כי אולץ למסור את עדותו (עמ' ‪ ,021‬ש' ‪ - 17‬עמ' ‪ ,020‬ש' ‪ .)2‬לא‬
‫למותר לציין כי ב"כ המאשימה ביקש להכריז כי העד עוין בשלב מוקדם למדי‪ ,‬אך ההגנה‬
‫הודיעה כי היא מסכימה עם הטענה כי לעד מספר גרסאות‪ ,‬ואין לה התנגדות כי ב"כ‬
‫המאשימה יחקור אותו בחקירה נגדית‪ .‬משכך הוגשו לבית המשפט הודעותיו של פלאח‪,‬‬
‫לרבות תקליטורים המתעדים הקלטות של ההודעות ברובן‪ ,‬תמלילים ודוחות מ"ט‪ ,‬כמפורט‬
‫לעיל‪.‬‬
‫ג‪ .‬פלאח התייחס להיכרות ולחברות בינו לבין הנאשם מאז למדו יחד באוניברסיטה‪,‬‬
‫"מערכת מאוד‪ ,‬ממש כמו אחים"‪ ,‬ואישר כי עבד בעיריית נשר כקבלן כוח אדם זמני משנת‬
‫‪ ,'89-'88‬כאשר הנאשם היה חבר מועצת העיר או של ראש העיר‪ .‬לדבריו‪ ,‬הציע לו ראש‬
‫העיריה לקחת פועלים מלבנון‪ ,‬והמחירים שלו היו מאוד זולים‪ .‬תחילה עבד ללא מכרז‪ ,‬אך‬
‫לאחר מכן הוציאה העיריה מכרזים כל ‪ 0‬שנים‪ ,‬וחברות בשליטתו זכו במכרז‪ ,‬מכיוון‬
‫שההצעות שלהן היו הזולות ביותר‪ ,‬וחסכו לעיריה מיליוני שקלים (עמ' ‪ ,100‬ש' ‪ - 1‬עמ' ‪,109‬‬
‫ש' ‪ ;11‬עמ' ‪ ,121‬ש' ‪ – 19‬עמ' ‪ ,120‬ש' ‪ .)0‬במהלך השנים התחזקו הקשרים בינו לבין הנאשם‪.‬‬
‫הם ביקרו זה את זה‪ ,‬המשפחות המורחבות הכירו זו את זו‪ ,‬והנאשם אף ניסה לגייס קולות‬
‫מכפרו של פלאח‪ ,‬כפר כיסרא סמיע‪( .‬עמ' ‪ ,107‬ש' ‪ – 8‬עמ' ‪ ,108‬ש' ‪.)1‬‬
‫הוא הדגיש כי זכה במכרזים בעיריה מפני שהצעותיו היו הזולות ביותר‪ ,‬והוא לא היה זקוק‬
‫לעזרה של איש‪( .‬עמ' ‪ ,109‬ש' ‪ ;1 - 11‬עמ' ‪ ,120‬ש' ‪.)1 - 0‬‬
‫ד‪ .‬חברות כוח האדם אליהן היה פלאח קשור‬
‫פלאח ציין כי שלט בחברת נדד‪ ,‬אף שבנו היה בעל המניות הרשום‪ ,‬ואולם בהמשך העיד כי‬
‫ההחלטות התקבלו ע"י בנו‪ ,‬שהתייעץ עמו‪( .‬עמ' ‪ ,122‬ש' ‪ ;0 -2‬עמ' ‪ ,121‬ש' ‪.)7 - 8‬‬
‫אשר לחברת ושס‪ ,‬הוא לא היה בעל מניות בה‪ ,‬ושימש לה יועץ‪ .‬בהמשך קשר עצמו לושס‪,‬‬
‫משהתייחס אל הצעתה במכרז כאל הצעה שלו‪ ..." .‬אני הכי זול במכרז‪..." ,"...‬הוא‬
‫(וינשטיין‪ -‬ד‪.‬ס‪ ).‬תמך בהצעה שלי"‪( .‬עמ' ‪ ,120‬ש' ‪ - 18‬עמ' ‪ ,129‬ש' ‪ ;17‬עמ' ‪ ,100‬ש' ‪;8 - 9‬‬
‫עמ' ‪ ,001‬ש' ‪ - 18‬עמ' ‪ ,001‬ש' ‪ ;9‬עמ' ‪ ,002‬ש' ‪.)01-01‬‬
‫‪ 09‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫ה‪ .‬ענייני הכספים בין פלאח והנאשם‬
‫לגבי הקשר הכספי בינו לבין הנאשם‪ ,‬מסר גרסאות פתלתלות ומשתנות‪.‬‬
‫תחילה העיד כי בהיותם חברים‪ ,‬הם עזרו אחד לשני‪" .‬כשהיה חסר לו הייתי נותן לו‪,‬‬
‫כשהיה חסר לי היה זכור שנתן לי‪ ...‬ממש כמו אחים‪ ...‬אמרתי לו קח‪ ,‬כשיהיה לך תחזיר‬
‫לי‪ ...‬ולפעמים לי חסר‪ ,‬ולו חסר אז אחד היה משלים לשני‪ ...‬מדובר לפעמים אלף שקל‪,‬‬
‫אלפיים‪ ,‬לפעמים שלושת אלפים‪ ,‬לפעמים‪ ,‬זה היה סכומים קטנים‪ ,‬לפעמים אלף חמש‬
‫מאות‪ ,‬גם אני זוכר שחלק מהכספים שנתתי לו הוא החזיר לי‪ ...‬ולפעמים ביקשתי ממנו‬
‫יותר‪ ,‬אני זוכר שפעם ביקשתי ממנו עשרים אלף שקל‪ .‬לא זוכר תקופה‪ ,‬הוא הביא לי‬
‫והחזרתי לו‪( ."...‬עמ' ‪ ,108‬ש' ‪ , 0 - 12‬ש' ‪ .)01 -01‬לדבריו‪ ,‬לא נערכו רישומים לגבי הכספים‬
‫שניתנו‪ ,‬אם כי בהמשך ציין כי כספים אלה ניתנו כהלוואות‪ ,‬ואף כהחזר ההלוואות‪ .‬כל זאת‬
‫נוכח החברות ביניהם‪ ,‬התנהלות המכונה "כיד'ה"‪ ,‬והתייחס אף לכספים שניתנו לבנו‪( .‬עמ'‬
‫‪ ,108‬ש'‪ ;12 -12‬עמ' ‪ ,190‬ש' ‪ ;7 – 1‬עמ' ‪ ,017‬ש' ‪ - 17‬עמ' ‪ ,018‬ש' ‪ ; 01‬עמ' ‪ ,019‬ש' ‪.)1 - 12‬‬
‫משנשאל לגבי כספים ששולמו בקשר לעבודתו בעיריה‪ ,‬כאשר היה "זכיין של העיריה‬
‫בהתאם למכרז"‪ ,‬והנאשם היה ממלא מקום ראש העיר‪ ,‬העיד כי במספר הזדמנויות העביר‬
‫כספים לנאשם במשרד בעיריה מתחת לשולחן או בשירותים‪ ,‬על מנת שאנשים לא יחשבו‬
‫שזה שוחד‪ ,‬אך בהמשך ציין כי הכספים ניתנו מכספו הפרטי‪ ,‬בשל החברות בינו לבין‬
‫הנאשם‪ ,‬לא מהכנסותיו מהעיריה‪ ,‬וכי כך נהג גם לגבי אחרים‪( .‬עמ' ‪ ,109‬ש' ‪ ;0- 9‬עמ' ‪,019‬‬
‫ש' ‪ ;11- 12‬עמ' ‪ ,009‬ש' ‪.)2 - 11‬‬
‫בהמשך‪ ,‬חזר בו מדבריו לגבי העברת כספים בינו לבין הנאשם‪ ,‬באומרו כי שיקר בחקירה‬
‫הראשית‪ ,‬וציין כי בא כוחו אמר לו לדבוק בגרסה הראשונה שלו‪ ,‬לפיה לא נתן כסף לנאשם‪.‬‬
‫(עמ' ‪ ,092‬ש' ‪ .)11- 11‬על אף האמור‪ ,‬חזר בו שוב‪ ,‬ואישר כי הנאשם נתן לו כספים בעבר‪ ,‬וכי‬
‫הוא החזיר לו סכומים קטנים ‪ ₪ 022 ,122 ,122 -‬תמורת הכספים שנתן הנאשם לבנו בעבר‪.‬‬
‫(עמ' ‪ ,091‬ש' ‪ ;19 - 02‬עמ' ‪ ,219‬ש'‪ ,)12 - 11‬ולא ידע להסביר מדוע העיד בניגוד לעצה שנתן‬
‫לו עורך דינו‪ .‬הוא עמד על כך כי לא נתן לנאשם כספי שוחד‪ ,‬וכי שיקר בחקירתו‪ ,‬עקב הלחץ‬
‫בו היה נתון‪ ,‬באומרו כי זה היה כיסוי כדי לשמור על עצמו‪ ,‬לאחר שאמרו לו שוינשטיין‬
‫התחיל "לזמר"‪ .‬הוא לא ידע להסביר מדוע אמר דווקא שנתן לנאשם כספים מתחת‬
‫לשולחן‪ ,‬בעמדו על כך כי כל מה שאמר נגד הנאשם היה שקר‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬גם בחקירתו‬
‫החוזרת חזר פלאח על דבריו כי נתן לוינשטיין ‪ ₪ 1,222‬מדי חודש בחודשו‪ ,‬באומרו "הוא‬
‫ביקש ונתתי לו"‪( .‬עמ' ‪ ,092‬ש' ‪ ;11-11‬עמ' ‪ ,202‬ש' ‪ - 8‬עמ' ‪ ,200‬ש' ‪.)19‬‬
‫פלאח חזר בו מגרסתו במשטרה לגבי מתן כספים בקביעות לנאשם בקשר למכרזי כוח‬
‫האדם בעיריה‪ ,‬וניכר היה כי ניסה להרחיק הן את עצמו והן את הנאשם מכל מעשה הצבוע‬
‫בגוון של אי חוקיות‪ .‬הוא העיד כי הם נפלו קורבן לתככים פוליטיים של האופוזיציה‪,‬‬
‫שרצתה "דרך גלאור" לזכות בשלטון‪( .‬עמ' ‪ ,121‬ש' ‪ ;2 -9‬עמ' ‪ ,007‬ש'‪ .)9 - 11‬הוא עמד על‬
‫כך כי ההצעה שהציעה ושס היתה הזולה ביותר במכרז‪ ,‬הנאשם לא התערב בתהליך קבלת‬
‫ההחלטות בקשר למכרז‪ ,‬ואף לא היה בכך צורך‪ ,‬מפני שהצעתו היתה הזולה מבין ההצעות‪,‬‬
‫‪ 07‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫באומרו כי הגזבר והיועמ"ש לא תמכו בהצעתו מטעמים בלתי ענייניים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בסופו‬
‫של יום אישר פלאח כי הנאשם "היה במחנה שמוזיל לעיריה וחוסך כסף לעיריה"‪ ,‬בשונה‬
‫מהגזבר והיועמ"ש‪( .‬עמ' ‪ ,002‬ש' ‪ - 12‬עמ' ‪ ,007‬ש' ‪.)18‬‬
‫כן חזר בו פלאח מדבריו במשטרה לגבי שיחות בינו לבין וינשטיין ביחס להתנהגותו של‬
‫הנאשם בתקופה בה לא שילם לו כספים‪ ,‬עקב קשיים כלכליים בהם היה נתון‪( .‬זאת בשונה‬
‫מדבריו בעימות עם הנאשם‪ ,‬ומדבריו של וינשטיין בעדותו ובעימות שנערך בינו לבין הנאשם‬
‫(עמ' ‪ ,108‬ש' ‪ ;1- 9‬עדות וינשטיין בעמ' ‪ ,102‬ש' ‪ ;1 - 12‬ת‪ ,20/‬עמ' ‪.)10 ,12‬‬
‫ו‪ .‬ענייני הכספים בין פלאח לבין וינשטיין והנאשם‬
‫פלאח העיד כי הקשר בינו לבין וינשטיין נוצר באמצעות הנאשם‪ ,‬כי וינשטיין הזכיר לו ענין‬
‫זה והוא אכן נזכר‪( .‬עמ' ‪ ,107‬ש' ‪ ;0 - 10‬עמ' ‪ ,102‬ש' ‪ .)19‬לדבריו‪ ,‬הלווה לוינשטיין ‪₪ 12,222‬‬
‫עקב קשיים כלכליים בהם היה נתון‪ ,‬עקב הימורים בהם היה מעורב‪( .‬עמ' ‪ ,108‬ש' ‪; 1 - 9‬‬
‫עמ' ‪ ,212‬ש' ‪ - 19‬עמ' ‪ ,210‬ש' ‪ .)1‬בעדותו חזר בו מגרסתו במשטרה‪ ,‬לפיה היה הנאשם מעורב‬
‫במתן ההלוואה לוינשטיין (ת‪ 72/‬עמ' ‪ ,2‬ש' ‪.)129 – 122‬‬
‫פלאח תיאר את הקשר בינו לבין וינשטיין כעניין טריוויאלי‪ .‬דא עקא שבמהלך השיחה ‪,008‬‬
‫אשר נקלטה בהאזנת הסתר‪ ,‬אמר כזכור‪..." :‬אני מכיר אותך אתה מכיר אותי‪ ,‬אנחנו לא‬
‫נסכים עם אף אחד‪ ,‬אתה שומע? לא היו דברים מעולם‪ ,‬אין קשר בינינו‪ ,‬משהו לא בסדר‬
‫הכל בסדר‪ .‬היום יש ועדה‪ ,‬היא מחליטה‪ ,‬הכל יהיה בסדר"‪( .‬ת‪.)08/‬‬
‫גרסאותיו של פלאח במשטרה‬
‫‪.22‬‬
‫א‪ .‬פלאח נחקר רבות וארוכות במשטרה‪( .‬ת‪ - 97/‬ת‪ .)79/‬תחילה הכחיש כאמור כל קשר‬
‫למיוחס לו‪ ,‬אך ביום ‪ 18/7/12‬שינה טעמו‪ ,‬הציע לשמש עד מדינה‪ ,‬וסיפר גרסה מלאה‬
‫לדבריו‪.‬‬
‫ב‪ .‬רס"מ משה בצלאל (להלן‪ :‬בצלאל)‪ ,‬אשר היה חוקר במפלג הונאה צפון‪ ,‬ערך ביום‬
‫‪ 18/7/22‬מזכר‪ ,‬המתייחס להובלתו של פלאח לבית המעצר קישון על ידו‪" .‬בשעה ‪19:66‬‬
‫לערך עם הגיעי לבית המעצר יחד עם השוטר לביא פנה אלי העצור ואמר "אני רוצה לדבר‬
‫אני יודע שאתם מחפשים את פרדי אני יכול לתת לכם הרבה בשר אבל אני רוצה לדבר עם‬
‫העורך דין שלי ולהיות עד מדינה"‪ .‬בסיום דבריו עדכנתי את פקד משה כהן שביקש‬
‫להחזיר את העצור על מנת לחקור אותו‪ ,‬החזרנו את העצור למפלג הונאה"‪( .‬ת‪ .)99/‬בצלאל‬
‫העיד כי אף שהכיר את החשדות נגד הנאשם‪ ,‬לא חקר בתיק אלא שימש מעין "בלש"‬
‫בחקירה‪ ,‬ולא זכר פרטים מעבר לכתוב במזכר‪.‬‬
‫ג‪ .‬לאחר שפלאח הוחזר לתחנה‪ ,‬נפגש עם גלאור‪ ,‬ולאחר מכן הוחזר לבית המעצר‪ .‬למחרת‪,‬‬
‫חקרו פרץ וגלאור את פלאח‪ ,‬ופלאח גולל את סיפורו באריכות‪.‬‬
‫‪ 08‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫ד‪ .‬בהודעותיו (ת‪ ;70/‬ת‪70/‬א'‪-‬ת‪70/‬ג'; ת‪ ;72/‬ת‪72/‬א' (תמליל הודעתו של פלאח מיום‬
‫‪ - )19/7/12‬ת‪72/‬ג'; ת‪ ;70/‬ת‪ )79/‬ובעימות בינו לבין הנאשם (ת‪-00/‬ת‪ ,)08/‬מסר פלאח כי‬
‫הנאשם‪ ,‬בהיותו חבר מועצה בנשר‪ ,‬הביאו לעיריה‪ ,‬כקבלן לכוח אדם זמני‪ .‬תחילה העסיק‬
‫פועלים לבנוניים‪ ,‬ללא מכרז‪ ,‬ומשהחלה העיריה להוציא מכרזים‪ ,‬עזר לו הנאשם‪ ,‬אם כי‬
‫החברות השונות שבשליטתו זכו "בגלל המחירים הזולים שלי"‪( .‬ת‪( ;72/‬ת‪72/‬א)‬
‫‪.23‬‬
‫הכספים אותם שילם פלאח לוינשטיין‬
‫פלאח החל במסירת גרסתו לגבי כספים שמסר לוינשטיין‪ .‬פלאח מסר כי כשלוש ארבע שנים‬
‫לפני כן ביקש ממנו הנאשם הלוואה בסביבות ‪ ₪ 12,222‬עבור וינשטיין‪ ,‬אשר היה מסובך‬
‫בחובות עקב הימורים‪ ,‬והוא נתן לו הלוואה‪ ,‬אותה היה אמור וינשטיין להחזיר לו‪ ,‬אך לא‬
‫יכול היה להחזיר ולא החזיר‪" .‬זה היה לפני בערך שלוש שנים‪ ,‬זה בהתחלה היה הלוואה‬
‫שביקש עבורו אמת פרדי התערב בזה בסביבות עשרת אלפים שקל‪ ,‬שהיה אמור להחזיר‬
‫אותה יוחאי וינשטיין ולא יכול להחזיר"‪( .‬ת‪ ,70/‬ת‪70/‬ג'‪ ,‬עמ' ‪.)1‬‬
‫בהודעתו ת‪ 72/‬באותו יום פירט כיצד התגלגלו הדברים לגבי התשלום הראשון לוינשטיין‪.‬‬
‫"הקשר ביני לבין יוחאי שאותו הכרתי במהלך העבודה שלי בנשר בתור מזכיר עיריה‬
‫ומנהל כוח אדם של העיריה‪ ,‬ואז באמצעות פרדי"‪ ,‬לגבי מסר פאלח כי היו ביניהם קשרים‬
‫הדוקים‪ ,‬וכי "פרדי דרש ממני כסף כי הוא עוזר לי בנשר"‪ .‬לדבריו‪" ,‬פרדי סיפר לי שיוחאי‬
‫מסובך בהימורים‪ ,‬זה היה בערך לפני ארבע שנים‪ ,‬ופרדי ביקש ממני שאני ילווה ליוחאי‬
‫‪ .₪ 16,666‬אני זוכר שזה היה בשעות הצהרים הכל היה מתואם עם פרדי וכנראה יוחאי‬
‫ידע על זה‪ .‬אני לא זוכר היכן היה המפגש הכסף היה במזומן במעטפה ונתתי את הכסף‬
‫ליוחאי‪ .‬יוחאי אמר לי שהוא יחזיר לי את הכסף ועד היום הוא לא החזיר‪ .‬יוחאי לא דיבר‬
‫אתי על הסכום שקיבל ממני עד היום הזה ולא העלה את הנושא הזה שהוא רוצה להחזיר‬
‫את הכסף‪ .‬אני גם לא שאלתי אותו מה עם הסכום שנתתי לו‪ .‬בהמשך התחיל להיות קשר‬
‫כספי עם יוחאי מיד אחרי הענין של ה‪ ₪ 16,666-‬התחיל להיות תשלום קבוע ליוחאי כל‬
‫חודש של ‪ ₪ 1,666‬מאז ועד היום‪( .‬ת‪ ,72 /‬עמ' ‪ ;2‬ת‪.)70/‬וינשטיין אף לא החזיר לו ‪₪ 1,222‬‬
‫אותם העביר לו כל חודש במזומן‪ ,‬ברכבו של פלאח‪ ,‬או ב"אזור ארומה במתחם‪ ,‬או באזור‬
‫המתחם בכלל סמוך לעיר נשר"‪ ,‬בארבע עיניים‪ .‬לדבריו‪ ,‬הרגיש כי אם לא ישלם לוינשטיין‪,‬‬
‫פרנסתו תיפגע‪ ,‬ולא היתה לו ברירה אלא לשמור על העבודה‪ .‬וינשטיין היה מגלה לו כל מיני‬
‫פרטים אודות העבודה והפועלים‪ ,‬והוא הרגיש מאוים‪ ,‬שאם לא ישלם יכול וינשטיין לנתק‬
‫את הקשר עמו‪ ,‬ואז היה מפסיד את העבודה וייתכן שהוא היה מסית נגדו את מנהלי‬
‫המחלקות‪ .‬וינשטיין חש בכך שהיה לפלאח קשה לשלם לו אך הוא לקח את הכסף‪" .‬כאשר‬
‫יש בעיות עם פועל ובאים ליוחאי‪ ,‬יוחאי היה מחפה עלי‪ .‬וגם כשהיו בעיות אחרות הוא‬
‫היה מחפה והרגשתי שאם לא הייתי נותן לו עלול היה הדבר לפגוע בי"‪( .‬ת‪ ,72/‬מ' ‪;0‬‬
‫ת‪ ,70/‬עמ' ‪.)0-9‬‬
‫‪ 09‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫הנאשם סיפר לו כי וינשטיין הוא "מהמר גדול" ווינשטיין עצמו הראה לו היכן הוא מהמר‪.‬‬
‫(ת‪ ,70/‬עמ' ‪ ,1-0‬ת‪70/‬ג'‪ ,‬עמ' ‪ ;9‬ת‪ ,72/‬עמ' ‪.)2‬‬
‫לדברי פלאח‪ ,‬סיפר לנאשם כי הוא בקשר עם וינשטיין‪ ,‬שהיה לו יותר מידע על הפועלים‬
‫מאשר לנאשם‪" ,‬פרדי מליק יותר ידע על יוחאי ויוחאי פחות ידע על פרדי מליק"‪ .‬פלאח‬
‫חש כי הנאשם "הרגיש נחת‪ ...‬שיש עוד מישהו‪ ...‬שעוזר לי‪ ...‬הם שומרים עלי בעיריה‪...‬‬
‫במידה ותהיה תלונה על הפועלים" (ת‪ ,70/‬עמ' ‪ ;2‬ת‪70/‬ג'‪ ,‬עמ' ‪.)10-19‬‬
‫לדבריו‪" ,‬מלבד פרדי ויוחאי לא שילמתי לאף אחד‪ .‬אחרים לא העזו לבקש ממני" (ת‪,72/‬‬
‫עמ' ‪.)0‬‬
‫‪.24‬‬
‫הכספים ששילם פלאח לנאשם‬
‫בחקירה הראשונה‪ ,‬החל פלאח כאמור בתיאור קשריו עם וינשטיין וכספי השוחד ששילם לו‪.‬‬
‫רק לאחר מכן‪ ,‬נשאל מתי נכנס הנאשם לתמונה‪.‬‬
‫בחקירה השנייה‪ ,‬פלאח החל בתיאור ההיכרות עם הנאשם מזה שנים רבות‪ ,‬כולל העובדה‬
‫שהנאשם הכניס אותו לעיריה‪ ,‬ותמיד המחירים שלו היו "הכי זולים"‪ .‬והוא החל לשלם לו‬
‫כל פעם שנפגשו סכומים שהיו בכיסו‪ ,‬כמה מאות שקלים‪ .‬הם היו יושבים ביחד‪ .‬בהמשך‬
‫הפכה הדרישה "אולטימטיבית‪ ...‬תשלום חובה‪ ..‬כדי שהוא ישמור עלי בעיריה ועל‬
‫הפרנסה של הילדים"‪( .‬ת‪ ,72/‬עמ' ‪ .)1‬בארבע השנים האחרונות‪ ,‬התשלומים "התחילו‬
‫להיות מסודרים"‪ ,‬ומדי חודש שילם לנאשם סכומי כסף קבועים‪ ,‬כאשר הנאשם נהג‬
‫להתקשר אליו ביום העברת הכספים מהעיריה לחברה‪ ,‬וביקש ממנו להביא לו את הכסף‪ .‬כן‬
‫אמר "גם היו תשלומי ביניים‪ ,‬הייתי נותן לו כספים תמיד‪ ...‬זה התחיל מסכומים גדולים‪,‬‬
‫בוא נאמר ב‪ '98-‬ואילך"‪ .‬משנשאל "באיזה אופן הוא היה מבקש ממך?"‪ ,‬השיב "אני עוזר‬
‫לך במכרז‪ ...‬ולכן מגיע לי כסף‪ .‬בהמשך זה הפך להיות מן חובה שכזו"‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫הדגיש כי בכל המכרזים המחירים שלו היו זולים מאוד‪ .‬לדבריו‪" ,‬אם לא הייתי משלם לו‪,‬‬
‫הוא היה כועס‪ ...‬עד כדי כך שהיה משנה את הדעה למנהלי מחלקות על הפועלים‪...‬‬
‫ואיומים לצאת למכרז"‪ .‬לדבריו‪ ,‬כשהתחיל לעבוד בנשר פגש את הנאשם לפחות ארבע‬
‫פעמים בחודש‪ ,‬ובכל פעם שפגש אותו שאל אותו "אין עלייך ‪ ₪ 466‬ככה? אין עליך ‪566‬‬
‫שקל משהו כזה‪ ...‬היה מבקש ממני כסף והייתי נותן לו‪ ...‬התשלום הזה התחיל להיות מן‬
‫חובה כזו‪ ,‬איך אומרים‪ ,‬אולטימטום‪ ...‬שזה מן תשלום חובה שאני חייב לשלם לו"‪.‬‬
‫(ת‪72/‬ג‪ ,‬עמ' ‪.)1-7‬‬
‫לדבריו‪ ,‬אז פעל באמצעות חברות שונות‪ :‬חברת נגב‪ ,‬ע‪.‬ח פלאח‪ ,‬נגד ועוד‪ ,‬והיה משלם‬
‫לנאשם לאחר שהעיריה העבירה את הכספים לחשבון של החברה‪ ,‬ועוד לפני ששילם את‬
‫השכר לפועליו‪ .‬הנאשם היה מתקשר אליו ביום העברת הכספים או למחרת והיה מבקש‬
‫ממנו את הכסף‪" .‬כאשר הייתי מתעכב‪ ...‬או אין מספיק כסף‪ ...‬כי אני צריך לשלם‬
‫לפועלים‪ ...‬היה כועס מאוד‪ ...‬שמאיים שלא יעזור לי בעיריה‪ ...‬אני יודע שהוא נלחם‬
‫‪ 22‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫הרבה למען החברה שלי‪ ...‬אפילו בכמה פעמים לוויתי מהכסף מהפרנסה של הילדים‪...‬‬
‫כן‪ ,‬לתת לו על מנת שלא יפגע בי‪ ...‬ואין חודש שלא קיבל‪ ...‬כמו משכורת רגילה"‪ ,‬באומרו‬
‫כי הנאשם לא התעניין בכך שלא נשאר לו כסף (ת‪72/‬ג‪ ,‬עמ' ‪.)7-12‬‬
‫תחילה שילם לו פלאח ‪ ₪ 1,666‬לחודש‪ ,‬אחרי שנה הסכום הועלה ל‪ ,₪ 2566-‬לאחר מכן‬
‫ל‪ ₪ 4,666-‬ובשנה האחרונה שילם לו כל חודש ‪( ₪ 5,666‬ת‪ ,70/‬עמ' ‪ ;1‬ת‪70/‬ג'‪ ,‬עמ' ‪ ,9‬ש' ‪8-‬‬
‫‪ .)10‬התשלום נעשה "בערך בין ‪ 4‬לחודש עד ה‪ 8-‬לחודש" במזומן‪" .‬אני הייתי נפגש עמו‬
‫במשרד ומעביר לו את זה מתחת לשולחן או ברכב שלי או באיזשהו מקום באזור נשר"‬
‫(ת‪ ,70/‬עמ' ‪ ;2‬ת‪70/‬ג'‪ ,‬עמ' ‪ ,19‬ש' ‪ ;11-12‬ת‪ ,72/‬עמ' ‪ ;1‬ת‪ ,70/‬עמ' ‪" .)1‬פרדי היה סופר את‬
‫הכסף מתחת לשולחן‪ ,‬וכאשר היו אנשים אצלו היינו נכנסים לשירותים מול המשרד שלו‬
‫ואז בשירותים הייתי נותן לו את הכסף שהוא תמיד היה סופר את הכסף ומוודא שזה‬
‫הסכום שהוא רוצה‪ ,‬הוא היה דואג שלא היה יחסר שקל אחד‪ .‬כאשר הוא לא היה במשרד‬
‫היינו נפגשים באזור נשר‪ ,‬לאחרונה זה היה מתחת לאולם אבו יוסף "גני הגליל"‪ ,‬ואז היינו‬
‫שם במסעדה שותים קפה ביחד‪ ,‬והתשלום הכספי היה ליד שלו או בתוך הרכב שלו או‬
‫בתוך הרכב שלי‪ .‬לפעמים כאשר העברת הכספים מעיריית נשר היתה סמוכה ליום שישי‪,‬‬
‫פרדי היה בא אלי הביתה עם אשתו והילדים‪ ,‬ואז הייתי נותן לו את הכסף ככה לא ליד‬
‫אנשים‪ ,‬לא על יד הילדים והאישה‪ ,‬הייתי נותן לו לבד בגינה‪ .‬לפעמים היינו נפגשים‬
‫באחת המסעדות‪ ,‬מסעדה בשם טרנסילבניה זה בין תרשיחא למעלות‪ ...‬אפילו נאזי בעל‬
‫המסעדה מכיר את פרדי שהכיר אותו דרכי‪ ,‬פרדי היה מקבל את הכסף לא לפני אנשים‪.‬‬
‫לא היה מצב שעד ‪ 8‬לחודש פרדי לא קיבל את הכסף שלו" (ת‪ ,70/‬עמ' ‪.)1-1‬‬
‫פלאח מסר כי הרגיש‪ ,‬שאם לא ישלם לנאשם ‪ -‬הוא יאבד את פרנסתו ופרנסת ילדיו‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬הנאשם כעס עליו עת שילם לו באיחור‪ ,‬איים עליו‪ ,‬השפיע על חברי המועצה בנשר‬
‫בקשר לחברה שלו‪ ,‬והם פגעו בו‪" .‬אפילו אני זוכר שפעם אחת לא נתתי את התשלום‬
‫החודשי כחמשת אלפים שקל או ארבעת אלפים שקל‪ ,‬ואז פרדי מליק עשה ברוגז איתי‬
‫ושמעתי ממנהלי המחלקות שהם רוצים להפסיק את העבודה של הפועלים שלי והבנתי‬
‫שהוא מאחורי זה‪ ,‬ואני זוכר שהתקשרתי אליו נדמה לי שנה וחצי אחורה מהיום ואז‬
‫אמרתי לו שאני רוצה לשבת איתו והלכתי ולוויתי כסף ונתתי לו‪ ...‬אם אני לא טועה גם‪...‬‬
‫גם הוא עדכן את מוטי גזבר העיריה באיזשהו מקום שמעתי הוא דיבר על פרסום כח אדם‬
‫זה אז לפני שנה וחצי כי רצו להעיף אותי בגלל הסיבה הזאת‪ ...‬שלא נתתי לפרדי חמשת‬
‫אלפים שקל ואז לא היתה לי ברירה אלא לגייס כסף של הילדים ומאחרים על מנת לתת‬
‫לפרדי"‪ .‬לאחר ששילם סכום כסף זה לנאשם "אחרי הסולחה‪ ...‬לא שמעתי ממנהלי‬
‫מחלקות לחץ עליהם או ממוטי כי גם מוטי ידע על זה‪ ...‬הרגשתי שהוא מתמרמר לי‬
‫מהעבודה של הפועלים‪ ."...‬בהודעה מאוחרת אף סיפר כי לווה אפילו מאמו ‪₪ 222 ,022‬‬
‫כדי לשלם לנאשם כדי שלא יזרוק אותו מהעבודה‪( .‬ת‪70/‬ג'‪ ,‬עמ' ‪ ,9‬ש' ‪ ,19-17‬עמ' ‪ ,11‬ש' ‪- 19‬‬
‫עמ' ‪ ,11‬ש' ‪ ;01‬ת‪ ,70/‬עמ' ‪ ;0-2‬ת‪ ;72/‬ת‪ ,72/‬עמ' ‪ ;0 ,1‬ת‪ ,70/‬עמ' ‪.)1-1‬‬
‫‪ 21‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫‪.25‬‬
‫המכרז החדש – העמדות בעיריה‬
‫לאחר פרסום המכרז על ידי העיריה‪ ,‬עדכן וינשטיין את פלאח‪ ,‬ובין החברות שהגישו הצעות‬
‫לאספקת כ"א זמני‪ ,‬היתה ושס‪ ,‬הרשומה על שם קרוביו של פלאח‪.‬‬
‫בהודעתו מסר פלאח כי הוא עומד למעשה מאחורי ושס‪" .‬חברת ושס היא בשליטתי‬
‫והתכוונתי שתירשם על שם אנשים קרובים שיש לי מרות עליהם‪( ."...‬ת‪ ,70/‬עמ' ‪" .)0‬ואז‬
‫פורסם מכרז חדש ואני נכנסתי למכרז תחת שם של חברה חדשה ששמה ושס שאני עומד‬
‫מאחוריה‪ ,‬בגלל שנאמר לי ע"י פרדי ויוחאי‪ ...‬שלא כדאי שיהיה שם של פלאח בחברה כי‬
‫תהיה התנגדות של אופוזיציה בעיריה‪ .‬הדברים האלה נאמרו לי ע"י יוחאי ופרדי בשיחות‬
‫שהיו לנו בין היתר גם בטלפונים או כשהיינו נפגשים‪ ,‬כי אני זוכר מאחד הפרוטוקולים של‬
‫העיריה דיברה האופוזיציה אבי בינמו על הקבלן פלאח והתכוון אלי‪ ,‬שצריך לזרוק אותו כי‬
‫הוא מושחת וצריך לדעת מי עומד מאחוריו ונותן לו גיבוי‪ .‬את ההצעה של ושס עשינו אני‬
‫וראיף אצלי בבית‪ ...‬וראיף הוא זה שהגיש את המכרז והוא אשר נכח בפתיחת המכרז"‪.‬‬
‫(ת‪ ,72/‬עמ' ‪ ,1‬ש' ‪ – 21‬עמ' ‪ ,0‬ש' ‪.)27‬‬
‫לדבריו‪ ,‬הובהר לו כי בעקבות פתיחת המכרז נוצרו מחנות בעיריה‪" .‬מוטי והיועץ המשפטי‬
‫בעד י‪.‬ב‪ .‬שיא משאבים ויוחאי בתור הועדה המקצועית המליץ על חברת ושס כחברה‬
‫הזולה ופרדי שלא היה בועדה תמך בעמדת יוחאי לטובת ושס‪ .‬זכור לי שפרדי אמר לי‬
‫שהוא דיבר עם ראש העיר על חברת ושס שהיא הכי זולה וצריך לתת לה‪ .‬ואז היתה ועדה‬
‫קטנה של מכרזים בעיריה‪ .‬הופיעו בה תמיד חלק מחברי ועדת המכרזים ויוחאי ומוטי‬
‫והיועמ"ש‪ .‬לפעמים היה מגיע גם המבקר‪ .‬אני רוצה להגיד לך שאני יודע את כל זה כי אני‬
‫מעודכן מיוחאי ועד היום לא נפלה החלטה כי במוטי בעיקר הוא וכנראה ראש העיר‬
‫שתומך בעמדתו לתת לחברה השניה‪ .‬הקימו ועדת משנה שהיא היועמ"ש‪ ,‬יחיאל‪ ,‬וגם‬
‫דימה והמבקר וקבעו ישיבה בועדת המכרזים שהיתה אמורה להתקיים בתשיעי לאב‪"...‬‬
‫(ת‪ ,72/‬עמ' ‪.)0‬‬
‫פלאח מסר בחקירתו כי הוא סבור שהגזבר חן חשד כי הוא נותן כספים לוינשטיין ולנאשם‪,‬‬
‫"ואני יודע שהוא הולך נגדי בגלל הקשר שלי עם יוחאי ופרדי"‪( .‬ת‪ ,70/‬עמ' ‪.)9‬‬
‫מדבריו אלה של פלאח ניכר כי הוא לא חשד שהגזבר תמך בשיא עקב קשרים אישיים‬
‫ביניהם‪ ,‬אלא משום שידע שהגזבר חושד בו‪ ,‬בוינשטיין ובנאשם‪.‬‬
‫‪.26‬‬
‫הקשר בין פלאח לבין עו"ד אדרי‬
‫פלאח מסר בחקירותיו כי הגיע לעו"ד אדרי בעקבות פנייתו של האחרון אליו ואל חברת נדד‪.‬‬
‫פלאח הגיע למשרדו והם דיברו‪ ,‬אך עו"ד אדרי לא הסכים לשחרר את הכספים שעיקל לנדד‬
‫בעיריה‪ ,‬בטענו כי יש לו פסק דין והוא רוצה את מלוא הכסף‪ .‬עם זאת‪ ,‬פלאח אישר כי‬
‫מטרת המפגש היתה להציג את ראיף בפני עו"ד אדרי‪ .‬לשאלה אם הפגישה לא נועדה להגיע‬
‫לאדרי‪ ,‬שהיה סגן יו"ר ועדת המכרזים‪ ,‬השיב כי התכוון לדאוג לבנו‪ ,‬שהיה עתיד לפרק את‬
‫‪ 21‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫נדד ולהרוויח הרבה כסף‪" ,‬ואולי זה אור ירוק לאבא שלו לתמוך במכרז בועדת מכרזים"‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬בפגישה דיבר עם עו"ד אדרי על המכרז ועל ושס‪ ,‬והאחרון גילה בקיאות בעניין‪ ,‬ואף‬
‫אמר לו שהם הולכים לחלק את העבודה בין ושס לשיא‪ ,‬דבר שפלאח עצמו לא ידע‪ ,‬וסבר כי‬
‫עו"ד אדרי קיבל מידע זה מאביו‪ ,‬אותו לא הכיר‪ .‬עו"ד אדרי אמר לו‪ ,‬לדבריו‪ ,‬כי מבחינה‬
‫משפטית ושס זוכה במכרז‪ ,‬והציע לייצגם אם לא תזכה‪ ,‬בבקשו שיביא את ראיף לפגישה‬
‫נוספת והם ישוחחו על הייצוג (ת‪ ,72/‬עמ' ‪.)0‬‬
‫‪.27‬‬
‫הקשר בין פלאח לבין אדרי‬
‫לדברי פלאח‪ ,‬ביום ‪ 11/7/12‬בשעה ‪ ,11:02‬התקשר אליו יחיאל אדרי וביקש להכירו‪ ,‬אך‬
‫הציע שלא ייפגשו בנשר כדי לא יראו אותם‪ .‬בסופו של דבר הם נפגשו בקפה שני בחיפה‪,‬‬
‫ואדרי "דיבר ישר על כסף‪ ,‬הוא רצה לדעת כמה משלמים על סכומים ואני כמה שאני זוכר‬
‫הצעתי לו ‪ ₪ 16,666‬כל חודש"‪ .‬אדרי אמר לו "שהוא רוצה פעם אחת" כי הוא לא מאמין‬
‫לפלאח‪ ,‬והציע לו להביא שיק‪ .‬פלאח כתב לו על נייר סכום של ‪ ,₪ 122,222‬אדרי שאל אותו‬
‫איך ישלם סכום זה ואמר לו "זה לא מספיק"‪ .‬פלאח העלה את הסכום ל‪ 112,222-‬ש"ח ב‪0-‬‬
‫תשלומים‪ ,‬אדרי שאל אותו מי יכול להיות ערב לזה‪" ,‬אם אני לא טועה אמרתי לו פרדי"‪,‬‬
‫ובהמשך אמר שיחשוב על הדברים‪( .‬ת‪ ,72/‬עמ' ‪ ;0‬ת‪72/‬ג'‪ ,‬עמ' ‪ ,10‬עמ'‪ 1‬בקלטת השנייה)‪.‬‬
‫לאחר המפגש‪ ,‬שוחח פלאח עם אדרי‪ ,‬והם נפגשו בקפה ארומה ביציאה לתל אביב‪ ,‬לאחר‬
‫שאדרי אמר לו שהוא חייב לנסוע לתל אביב‪ .‬אדרי שאל אותו מדוע לא הביא "משהו על‬
‫חשבון"‪ ,‬ולא היה מרוצה‪ ,‬ואז הלך פלאח לרכבו ונתן לו ‪ .₪ 0,222‬הוא חשש שאדרי יאמר‬
‫שזה לא מספיק וכך הסתיים העניין (ת‪ ,72/‬עמ' ‪.)0 - 2‬‬
‫כל אותו זמן היה פלאח בקשר עם וינשטיין מזכיר העיריה‪.‬‬
‫בחקירה מאוחרת יותר הושמעו לפלאח שיחות שהוקלטו במסגרת האזנות הסתר‪ .‬ביחס‬
‫לשיחה שניהל עם אדרי‪ ,‬הסביר פלאח‪ ,‬כי אדרי ביקש ממנו לדבר עם הנאשם והוא ידבר עם‬
‫קוטלר‪ ,‬שיתמוך בהצעה של ושס‪ .‬אדרי אמר לו כי הנאשם יכול לעזור לו‪ ,‬בכך שידבר עם‬
‫קוטלר ועם איגור‪ ,‬מכיוון שאדרי עצמו אינו יכול לדבר איתם (ת‪ ,79/‬עמ' ‪.)1‬‬
‫‪.28‬‬
‫גרסת פלאח במשטרה לאחר העימות‬
‫ביום ‪ 1/8/12‬נערך עימות בין פלאח לבין הנאשם‪ ,‬במהלכו הטיח פלאח בנאשם את גרסתו‬
‫המלאה‪ ,‬ואף הוסיף עליה משהכחיש הנאשם את כל אמרותיו‪ ,‬כינה אותו שקרן‪ ,‬והמטיר‬
‫עליו אש וגופרית‪.‬‬
‫משנחקר פלאח באזהרה לאחר העימות‪ ,‬בשעות הערב אותו יום‪ ,‬ונשאל אם יש ממש בדבריו‬
‫של הנאשם‪ ,‬אמר "קודם כל אף אחד לא לחץ עליי במשטרה‪ ,‬אני החלטתי לפוצץ את הלחץ‬
‫שהיה בתוכי זה הרבה שנים‪ ,‬את האיום על עתיד ילדיי והפרנסה שלהם‪ .‬נכון‪ .‬היתה לנו‬
‫חברות ביחד וכי החברות הזאת היתה יותר כספית ופעם אחת הועמדה באי מתן תשלום‬
‫חודשי שהיה מקבל‪ .‬ידעתי שאני הולך לעוף מהעבודה ושמעתי ממנהלי מחלקות שהוא‬
‫‪ 20‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫רוצה לצמצם במספרי העובדים ושמעתי שעומדים לצאת למכרז ואחרי שגייסתי את הכסף‬
‫מהכספים שמיועדים לתמיכה מהילדים ולוויתי מאמא ונתתי לו כסף במשרד שלו‪ ,‬אחרי‬
‫שבועיים פרדי סגר טלפון בפנים‪ .‬באתי לפרדי למשרד בעיריה כאשר נתתי לו את הכסף‬
‫חלה רגיעה בשטח‪ ".‬יחד עם זאת‪ ,‬כאשר נשאל פלאח על העימות עם הנאשם‪ ,‬השיב "הוא‬
‫לא סתר את הדברים שאמרתי"‪( .‬ת‪ ,70/‬עמ' ‪.)1‬‬
‫מדבריו אלה של פלאח ניכר היה כי מעבר לאינטרס שהיה לפלאח‪ ,‬הוא אצר בחובו כעס רב‬
‫כלפי הנאשם ואכזבה כבדה ממנו‪ ,‬מעבר לכך שהבין כנראה כי מעין הפרנסה בעיריה ממנו‬
‫שתה שנים רבות יבש‪.‬‬
‫עמדת פלאח בבית המשפט ביחס לאמרותיו במשטרה‬
‫‪.29‬‬
‫פלאח הכחיש מכל וכל את אמרותיו במשטרה‪ ,‬עשה ככל יכולתו להימנע מלהעיד נגד‬
‫הנאשם‪ ,‬הדגיש כי אולץ למסור עדותו‪ ,‬ואף העיד על עצמו כאמור לעיל כי מהימנותו נמוכה‪.‬‬
‫(עמ' ‪ ,021‬ש'‪ .)12 – 11‬ניכר כי ניסה להיחלץ מהמעמד הקשה‪ ,‬ביודעו כי גרסתו במשטרה‬
‫הפלילה את הנאשם‪.‬‬
‫א‪ .‬במהלך החקירה שניהלה המשטרה‪ ,‬בוצעו האזנות סתר לטלפון של פלאח (עמדה‬
‫‪ ,)27921/12‬ובהמשך‪ ,‬מיום ‪ 12/7/12‬גם לטלפון של הנאשם (עמדה ‪ .)27710/12‬התמלילים‬
‫של חלק משיחות הטלפון בין הנאשם לבין פלאח אשר נקלטו בהאזנות הסתר מדברים בעד‬
‫עצמם‪ ,‬ותוכן השיחות מחזק את גרסתו של פלאח במשטרה‪ ,‬לגבי הקשר ההדוק בין‬
‫השניים‪ ,‬והאינטרסים המשותפים ביניהם‪.‬‬
‫משהושמעו השיחות לפלאח בבית המשפט‪ ,‬ניסה לבטלן כבלתי חשובות‪ ,‬התייחס למלים‬
‫שנשמעו ולא למשמעותן‪ ,‬ולהקשר בהן נאמרו‪( .‬עמ' ‪ 009 -002‬לפרוט')‪ .‬דא עקא שהשיחות‬
‫המרומזות בין השניים‪ ,‬הסובבות סביב ענייני מכרזים‪ ,‬חשיבותו של וינשטיין לעניינים‬
‫המשותפים של פלאח ושל הנאשם‪ ,‬הקודים בהם משתמשים השניים‪ ,‬תכיפות השיחות‬
‫(ארבע שיחות בתוך שתי שעות עבודה בעיריה)‪ ,‬וקביעתו של מפגש בזק ביניהם‪ ,‬מוסיפות‬
‫לכאורה נדבך משמעותי לגרסתו של פלאח במשטרה לגבי הקשר המתמשך בינו לבין‬
‫הנאשם‪.‬‬
‫ב‪ .‬כמו הנאשם‪ ,‬ניסה גם פלאח להימנע מלמסור גרסה אחידה‪ ,‬שניתן יהא לבסס עליה‬
‫ממצאים עובדתיים‪ ,‬ולכן‪ ,‬ניסה ללכת בין הטיפות‪ ,‬לתת גוון חוקי וחברי למערכת היחסים‬
‫הכספית בינו לבין הנאשם‪ ,‬למזער את האחריות של שניהם ביחס להשתלשלות העניינים‬
‫במכרז‪ ,‬בהבינו‪ ,‬מן הסתם‪ ,‬כי התנהלותו של הנאשם ביחס אליו העידה על האינטרס העצמי‬
‫שלו בתוצאה‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬מסר פלאח גרסה מבולבלת ומבלבלת ביחס לאמרות‬
‫המפלילות נגד הנאשם‪ ,‬בהקפידו לסתור כמעט כל משפט שאמר‪ ,‬הלוך וסתור‪ ,‬אגב להג‪,‬‬
‫שנראה מכוון‪ ,‬בכל ענין טעון בו נחקר‪ ,‬שעה שבעניינים אחרים‪ ,‬מסר תשובות פשוטות‬
‫וקצרות‪.‬‬
‫‪ 22‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫לא למותר לציין כי בישיבה השלישית בה נחקר פלאח‪ ,‬הוא פרץ בבכי‪ ,‬ביקש סליחה‬
‫מהנאשם‪ ,‬אותו הפליל לשווא‪ ,‬ושניהם הזילו דמעות בבית המשפט‪( .‬עמ' ‪ ,217‬ש' ‪.)8‬‬
‫‪.36‬‬
‫פלאח מסר סדרת הסברים לאמרותיו במשטרה‪ ,‬לגביהן אמר כי מדובר בשקרים‪ ,‬אם כי‬
‫אישר שחתם על הודעותיו‪ ,‬וכי הדברים שנרשמו מפיו אכן נאמרו על ידו‪ .‬זאת‪ ,‬על אף‬
‫שבמהלך דבריו‪ ,‬אישר חלק מאמרותיו‪ ,‬ואף עמד על גרסתו כי הוא נתן כספים לנאשם‪ ,‬וכי‬
‫גם הנאשם נתן לו כספים‪.‬‬
‫א‪ .‬פלאח חזר בו מדבריו במשטרה‪ ,‬ככל שהפלילו את הנאשם‪ ,‬אמר כי כל הדברים שאמר‬
‫לאחר יום ‪ 19/7/12‬הם שקרים‪ ,‬שנבעו מהלחץ האדיר בו היה נתון‪ ,‬עקב מעצרו‪ ,‬בעיקר מפני‬
‫שבתו היתה אמורה להינשא בתוך שבוע שבועיים ממעצרו‪ ,‬והוזמנו כל הדרוזים‪ .‬לדבריו‪,‬‬
‫לולא מסר את גרסתו המפלילה ושוחרר‪ ,‬היתה החתונה מבוטלת‪ ,‬השלכות הדבר היו הרות‬
‫אסון‪ ,‬ומשפחתו היתה מתפרקת‪ .‬עוד אמר כי הופעל עליו "לחץ פיזי עם בעיות נפשיות" על‬
‫ידי החוקרים‪ .‬בנוסף לכך נגרם הלחץ הכבד שלו מכך שהחוקרים העליבו אותו‪ ,‬השפילו‬
‫אותו‪ ,‬כאשר אחד החוקרים אפילו הוריד מכנסיו והפיח נפיחה בפניו‪ .‬כן חש איום בכך‬
‫שפעמיים לא הצליחו החוקרים לפתוח את אזיקי הרגליים שלו‪ ,‬היה צורך בשימוש בדיסק‬
‫לצורך זה‪ ,‬והוא חשש שמא יפגעו ברגלו‪ ,‬או בשפתו‪" ,‬תלך הרגל שלי"‪ .‬בהמשך אמרו לו כי‬
‫וינשטיין עומד להגיע ולהעיד נגדו‪ .‬הוא ראה את ביתו מתמוטט‪ ,‬חייהם של בני משפחתו‬
‫נהרסים‪ ,‬ולכן בחר להרוס את עצמו ולספר את דבריו‪ .‬מאידך גיסא הובטח לו כי אם ימסור‬
‫גרסה נגד הנאשם‪ ,‬יקלו עליו‪ ,‬בנו ישוחרר ממעצר‪ ,‬ואף דיברו אתו על עבודות שירות (עמ'‬
‫‪ ,191‬ש' ‪ ;0- 8‬עמ' ‪ ,190‬ש' ‪ - 01‬עמ' ‪ ,197‬ש' ‪ ;10‬עמ' ‪ ,179‬ש' ‪ - 19‬עמ' ‪ ,181‬ש' ‪.)1‬‬
‫ב‪ .‬יחד עם זאת העיד פלאח כי החוקרים הציעו לו להיות עד מדינה עוד בימים הראשונים‬
‫למעצרו‪ ,‬ביקשו ממנו להפליל את הנאשם‪ ,‬אך הוא סירב‪ ,‬מפני שלא נתן לו כסף‪ .‬כן אישר כי‬
‫הבטחות החוקרים לשחררו ממעצר והדיבורים על עבודות השירות‪ ,‬אירעו ביום השני‬
‫למעצרו‪ ,‬וכי העלבונות ההשפלות והאיומים בעזרת הדיסק‪ ,‬אירעו עד יום ‪ ,17/7/12‬דהיינו‬
‫לא אלה ולא אלה גרמו לו להפליל את הנאשם‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬סיפר כי וינשטיין נעצר ביום‬
‫‪ ,18/7/12‬פלאח נחקר פעמיים באותו יום‪ ,‬ולאחר מכן החליט להציע עצמו כעד מדינה (עמ'‬
‫‪ ,181‬ש' ‪ -9‬עמ' ‪ ,180‬ש' ‪ .)18‬זאת‪ ,‬לאחר שהחוקרים אמרו לו "עכשיו מצאנו לך עסקת‪,‬‬
‫אהה‪ ,‬עד מדינה לא רצית‪ ,‬עכשיו וינשטיין התחיל לזמר התחיל לדבר אמרו גילה הכול‬
‫ואנחנו יותר לא צריכים אותך‪ ,‬הכול הוא התחיל לזמר ואתה אכלת אותה"‪ .‬בין השאר‬
‫נאמר לו כי וינשטיין התחיל "לזמר"‪ ,‬וסיפר שקיבל כסף‪ .‬אז החליט פלאח להציל את עצמו‪,‬‬
‫ואישר כי משאמרו החוקרים כי הם רוצים את פרדי‪ ,‬החליט להפלילו‪ ,‬כדי להציל את עצמו‪,‬‬
‫למרות שהוא לא קיבל ממנו כספי שוחד ‪( .‬עמ' ‪ ,189‬ש' ‪ ;02- 01‬עמ' ‪ ,210‬ש' ‪ ;1 -12‬עמ' ‪,212‬‬
‫ש' ‪ ;1 - 12‬עמ' ‪ ,210‬ש' ‪ ;11‬עמ' ‪ ,219‬ש' ‪ ;1- 19‬עמ' ‪ ,217‬ש' ‪.)1 -1‬‬
‫מכאן‪ ,‬כי פלאח עצמו לא יחס את המהפך בגרסאותיו לחתונה העומדת בפתח‪ ,‬לאיומים‪,‬‬
‫להשפלות‪ ,‬לפחד מפני המספריים שחתכו את האזיקים‪ ,‬או להבטחות של החוקרים –‬
‫‪ 20‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫המוכחשים מכל וכל על ידי החוקרים – אלא לחשש כי וינשטיין יספר על הכסף שקיבל‬
‫ממנו‪ ,‬והוא החליט "להציל את עצמו"‪.‬‬
‫ליבת גרסתו של פלאח במשטרה‪ ,‬חוזקה על ידי וינשטיין‪.‬‬
‫‪.31‬‬
‫מודעותו של וינשטיין לקבלת כספים על ידי הנאשם מפלאח‬
‫וינשטיין סיפר שפלאח סיפר לו חודשים רבים לפני החקירה אודות תשלום כספים לנאשם‪.‬‬
‫גרסת פלאח בעדותו וטענת ההגנה כי פלאח בדה מלבו עלילה נגד הנאשם עת שהה במעצר‪,‬‬
‫כדי להשתחרר ממעצר‪ ,‬או כי החוקרים השפיעו עליו להפליל הנאשם בעבירת שוחד‪ ,‬אינה‬
‫מתיישבת עם גרסת וינשטיין במשטרה ובבית המשפט‪ .‬יודגש כי וינשטיין מסר שלא ראה‬
‫מעולם את הנאשם מקבל כספים מפלאח‪ ,‬אך פלאח סיפר לו על כך מספר חודשים לפני‬
‫החקירה‪ ,‬ואף הלין בפני וינשטיין על מעשיו של הנאשם כאשר התקשה לשלם לו‪.‬‬
‫וינשטיין העיד כי עת נתן לו פלאח כספים אלה מדי חודש בחודשו‪ ,‬אמר לו כי "הוא ראה או‬
‫שהוא עתיד לראות אנשים נוספים בעיריה"‪ .‬לגבי הנאשם אמר‪" :‬שהוא הולך לפגוש אותו‬
‫או שהוא פגש אותו לפני או שאחרי הוא פגש אותי"‪ ,‬אך לא ציין את שמו המפורש‪ .‬לדבריו‪,‬‬
‫היות שהנאשם ישב בקומה השנייה‪ ,‬נהג פלאח לכנותו "ההוא מלמטה‪ ...‬רק בעימות שהיה‬
‫בינינו אז הוא בעצם זרק את האמירה שבעצם בפגישות עם מר מליק הוא נהג לתת לו‬
‫סכומי כסף מאוד נכבדים"‪ .‬לדברי וינשטיין‪ ,‬הוא עצמו מעולם לא ראה זאת‪" ,‬אף פעם לא‬
‫נכחתי בשום סיטואציה כזאת"‪( .‬עמ' ‪ ,99‬ש' ‪ - 8‬עמ' ‪ ,71‬ש' ‪.)8‬‬
‫לאחר שזכרונו של וינשטיין רוענן‪ ,‬והוא הופנה להודעותיו ולעימות שנערך בינו לבין פלאח‬
‫והנאשם במשטרה‪ ,‬אישר כי היתה תקופה בה התקשה פלאח לשלם את הכספים‪" ,‬ואז הוא‬
‫סיפר שפרדי איים עליו שהוא שמר מליק איים עליו‪ ,‬שהוא יפגע בו דרך פגיעה בפועלים‬
‫שלו"‪ .‬וינשטיין חזר על דברים אלה גם בחקירה הנגדית‪ ,‬באומרו‪" :‬פלאח טען שפרדי עושה‬
‫צרות‪ ...‬הוא אמר את זה בפגישה כמה חודשים לפני‪ ,"...‬כשישה או שבעה חודשים לפני‬
‫החקירה ולפני מעצרו (אשר ארע ביולי ‪ -'12‬ד‪.‬ס‪ .).‬לדבריו‪ ,‬לא ידע על מתן כספים לנאשם‬
‫לפני שפלאח אמר לו ‪ -‬בחודשים ינואר‪ -‬פברואר ‪ - '12‬כי כאשר לא יכול היה לתת כסף‬
‫לנאשם‪ ,‬איים עליו האחרון כי יעשה לו צרות‪ .‬וינשטיין הסביר כי לא סיפר זאת לחוקרים‬
‫בתחילה‪ ,‬מפני שלא נשאל על כך‪ ,‬ורק לאחר העימות עם פלאח נזכר בדברים אלו‪ ,‬אותם‬
‫אמר לו פלאח חודשים מספר לפני כן‪ ,‬בהדגישו כי הוא לא ראה שהנאשם קיבל כסף ולא ידע‬
‫על כך‪ ,‬עד שפלאח אמר לו בעימות כי נתן לנאשם ‪ ₪ 0,222‬כל חודש‪( .‬ת‪ ,20/‬עמ' ‪ ;12‬עמ' ‪,71‬‬
‫ש' ‪ - 10‬עמ' ‪ ,71‬ש' ‪ ;10‬עמ' ‪ ,112‬ש' ‪ - 02‬עמ' ‪ ,111‬ש' ‪ ;01‬עמ' ‪ ,111‬ש' ‪ - 17‬עמ' ‪ ,110‬ש' ‪;01‬‬
‫עמ' ‪ ,112‬ש' ‪.)10 - 10‬‬
‫לגבי הסכום של ‪ ,₪ 0,222‬אותו שילם פלאח לנאשם מדי חודש‪ ,‬לדבריו‪ ,‬תחילה העיד‬
‫וינשטיין כי שמע זאת מהנאשם‪ ,‬אך כאשר הובהר לו כי הנאשם ופלאח עצמו לא אמרו זאת‪,‬‬
‫התלבט‪ ,‬תיקן ואמר "אני קלטתי את זה מעמאד‪ ,‬יכול להיות שזה היה אולי לא במסגרת‬
‫‪ 29‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫העימות‪ ,‬אולי בשיחה אחרת‪ ,‬יכול להיות‪ ,‬לא רק במסגרת חקירה או‪( ."...‬עמ' ‪ ,112‬ש' ‪- 0‬‬
‫עמ' ‪ ,110‬ש' ‪.)10‬‬
‫יצוין גם לעניין זה‪ ,‬כי פלאח אמר במשטרה שהנאשם היה מודע לכספים שוינשטיין קיבל‬
‫ו"שיש עוד מישהו שעוזר לי וככה גם האינטרס שלו נשמר" ‪(.‬ת‪ ,70/‬ש' ‪.)122‬‬
‫‪.32‬‬
‫עמדתם של החוקרים ביחס לגרסתו של אדרי‪ ,‬ולטענותיו של פלאח לגבי התנהלות‬
‫החוקרים‬
‫ככלל‪ ,‬טוענת המאשימה כי אין בסיס לטענותיו של פלאח‪ ,‬בדבר איומים‪ ,‬השפלות‪ ,‬לחץ פיזי‬
‫או נפשי‪ ,‬פיתויים והבטחות‪ ,‬אשר גרמו לו למסור גרסה מפלילה נגד הנאשם‪ ,‬וכי מדובר‬
‫בגרסה כבושה ובדויה‪ ,‬שמטרתה למזער את האמירות המפלילות את הנאשם‪ ,‬נוכח החברות‬
‫רבת השנים ביניהם‪.‬‬
‫פרץ‪ ,‬החוקר האחראי בתיק‪ ,‬אשר גבה את הודעותיו של פלאח (ת‪ ,97/‬ת‪ ,98/‬ת‪ ,99/‬ת‪,72/‬‬
‫ת‪ ,71/‬ת‪ ,71/‬ת‪ ,70/‬ת‪ ,)79/‬הכחיש מכל וכל את טענתו של פלאח‪ ,‬לפיה המציא את האמור‬
‫בהודייתו של פלאח ת‪ ,73/‬בדה את הדברים מראשו ואמר לו "שב בשקט‪ ,‬אני ארשום‬
‫הכל‪ ...‬אתה רק תחתום לי‪ ...‬שיהיה לך קל ויהיה לך הקלה"‪( .‬עמ' ‪ ,791‬ש' ‪ .)0-12‬הוא‬
‫העיד כי הזהיר אותו‪ ,‬העמיד אותו על זכותו להיוועץ בעורך דין‪ ,‬מבלי להפעיל עליו לחץ באף‬
‫אחת מהחקירות‪ ,‬תוך רישום מדויק של השאלות והתשובות שנרשמו‪ ,‬ולעיתים אף תוך מתן‬
‫הפסקות במהלך החקירות‪ .‬פרץ ציין כי כל ההודעות נמסרו מרצונו החופשי של פלאח‪.‬‬
‫בחלק מהחקירות אף נרשם כי פלאח ביצע שיחה טלפונית עם עורך דינו‪ ,‬ואף נפגש עמו‬
‫לעיתים לפני החקירה‪( .‬עמ' ‪ ,702‬ש' ‪ - 19‬עמ' ‪ ,709‬ש' ‪ ;17‬עמ' ‪ ,707‬ש' ‪ .)8-12‬כן אישר את‬
‫נכונותם של כל המסמכים אותם ערך (ת‪ ;19/‬ת‪ ;19/‬ת‪ ;00/‬ת‪ ;09/‬ת‪ ;20/‬ת‪( .)29/‬עמ' ‪,791‬‬
‫ש' ‪ - 02‬עמ' ‪ ,792‬ש' ‪ ;02‬עמ' ‪ ,797‬ש' ‪ - 10‬עמ' ‪ ,798‬ש' ‪.)19‬‬
‫פרץ אשר נכח בעת גביית הודעתו של פלאח (ת‪ )72/‬על ידי גלאור ביום ‪ ,19/7/12‬ציין כי‬
‫פלאח מסר הודעתו מרצונו הטוב והחופשי‪ ,‬לאחר שניתנה לו זכות ההיוועצות‪ ,‬והוא מניח‬
‫שכל התשובות שנמסרו נכתבו כלשונן‪( .‬עמ' ‪ ,709‬ש' ‪ - 18‬עמ' ‪ ,707‬ש' ‪.)0‬‬
‫גלאור העיד כי העמיד את פלאח על זכויותיו‪ ,‬פלאח מסר את הודעותיו (ת‪ ;72/‬ת‪ )70/‬מרצונו‬
‫הטוב והחופשי‪ ,‬והוא דייק ברישום השאלות והתשובות‪ .‬להודעתו של פלאח צורף אף מסמך‬
‫ת‪ ,77/‬בו הוא מציין סכומים שהעביר‪( .‬עמ' ‪ ,892‬ש' ‪.)01 - 1‬‬
‫א‪ .‬ההצעה לפלאח לשמש עד מדינה‬
‫‪ )1‬כהן‪ ,‬ראש צוות החקירה לא זכר כי הוא וגלאור הציעו לפלאח להיות עד מדינה‪ ,‬אך לא‬
‫שלל אפשרות זו‪ .‬כהן דחה את גרסתו של פלאח כי בליל מעצרו הציעו לו השניים להיות עד‬
‫מדינה לגבי וינשטיין‪ ,‬תוך הצעה לשחרורו והבטחה להמנע משליחתו למאסר‪ .‬לדבריו‪ ,‬פניה‬
‫לחשוד שישמש עד מדינה נעשית בצורה מסודרת‪ ,‬בתאום עם הפרקליטות‪ ,‬ולא כמתואר על‬
‫ידי פלאח‪ .‬ועוד‪ ,‬פניה כזו אינה נעשית ביום הראשון ‪ -‬אז החוקרים מתרכזים בהאשמה‪,‬‬
‫‪ 27‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫בחקירות‪ ,‬ובהארכת מעצר ‪ -‬אלא מספר ימים לאחר מכן‪ ,‬כאשר מתקבלת תמונת המצב‪,‬‬
‫באומרו כי יש מצבים בהם היוזמה באה מאת הנאשם עצמו‪ ,‬ואחרים מטעם המשטרה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הדברים מתועדים במזכר המופנה לפרקליטות‪ ,‬ופעמים בשיחה טלפונית‪ ,‬המתועדת‬
‫בכתב בזיכרון דברים‪ ,‬תוך תיאור פרטיה‪( .‬עמ' ‪ ,721‬ש' ‪ -18‬עמ' ‪ ,721‬ש' ‪.)10‬‬
‫‪ )2‬גם גלאור דחה את טענתו של פלאח‪ ,‬לפיה הודיעו לו ביום מעצרו כי הם מבקשים שהוא‬
‫יהיה עד מדינה כנגד וינשטיין והנאשם‪ ,‬באומרו כי לא היה שם‪ ,‬אך הטענה גם אינה‬
‫הגיונית‪ ,‬מפני ש"כל מה שקשור לעד מדינה‪ ...‬זה לא עובד ככה"‪( .‬עמ' ‪ ,792‬ש' ‪ - 12‬עמ'‬
‫‪ ,791‬ש' ‪.)12‬‬
‫‪ )3‬פרץ נחקר בקשר למזכר ת‪ ,02/‬שנערך על ידי גלאור ביום ‪ ,18/7/12‬ובו נכתב כי באותו‬
‫יום בשעה ‪ ,19:22‬בעת שחקר את וינשטיין במשרדו‪ ,‬העביר לו החוקר ערן פרץ פתק בכתב‬
‫יד‪ ,‬לפיו פלאח‪ ,‬שהיה בדרכו לבית מעצר קישון‪ ,‬ביקש לחזור למשרד ולהעיד נגד שותפיו‪.‬‬
‫לאחר סיום חקירתו של וינשטיין‪ ,‬נתבקש לשוחח עם פלאח‪ ,‬נפגש עמו ושמע ממנו כי הוא‬
‫מעוניין להיות עד מדינה‪ .‬גלאור אמר לו כי אין לו שום סמכות בנושא זה‪ ,‬ו"שהייתי רוצה‬
‫לשמוע תחילה מה יש לו לומר בנושא זה"‪ .‬פלאח אמר כי הוא יכול להעיד נגד הנאשם‬
‫ווינשטיין בעניין כספים שהעבירו לו‪" .‬שאלתי את עמאד פלאח מה יש לך בנוסף לפרדי‪,‬‬
‫הנ"ל ציין שמסר לידו מעטפות כסף‪ ,‬אך לא היו עדים למקרה זה‪ .‬כמו כן‪ ,‬ציין שפרדי‬
‫ביקר בביתו לפני חודש יחד עם ילדיו"‪ .‬השיחה נסתיימה בכך שנאמר מפורשות לפלאח כי‬
‫אין בסמכותו של גלאור לאשר לו מעמד של עד מדינה‪.‬‬
‫‪ )4‬כהן לא זכר אם פלאח נחקר פעם נוספת לאחר שהוחזר לתחנת המשטרה ביום ‪,18/7/12‬‬
‫בהוראתו (של כהן)‪ ,‬על מנת לחוקרו‪ ,‬בעקבות דבריו לבצלאל‪ ,‬אשר הובילו למתקן המעצר‪,‬‬
‫כי הוא מעוניין לדבר‪ ,‬בכפוף לכך שידבר עם עורך דינו ויהיה עד מדינה (כאמור במזכר‬
‫ת‪ .)99/‬הוא לא זכר אם נכח בתשאול שנערך לפלאח על ידי גלאור ביום ‪ ,18/7/12‬לאחר‬
‫שהוחזר לתחנת המשטרה‪ ,‬לא זכר את המעמד‪ ,‬וציין יתכן שגלאור‪ ,‬המתגורר בחיפה‪ ,‬קיים‬
‫את התשאול‪ ,‬ומכל מקום יש לבדוק מה כתוב במזכר‪( .‬עמ' ‪ ,170‬ש' ‪ ;12 -11 ,10 -11‬עמ' ‪,179‬‬
‫‪ ;9 – 0‬עמ' ‪ ,177‬ש' ‪ .)01 -12 ,11 -12‬לשאלה מדוע אין תיעוד בתיק על פניה לפרקליטות‬
‫בנושא בקשתו של פלאח לשמש עד מדינה‪ ,‬הפנה את הסנגור לגלאור‪ ,‬הסכים כי יש מקום‬
‫לתעד פניה לפרקליטות בעניין זה‪ ,‬אך לא זכר מה הוחלט בעניינו של פלאח‪( .‬עמ' ‪ ,179‬ש' ‪-0‬‬
‫‪ ;7‬עמ' ‪ ,182‬ש' ‪.)02 -10‬‬
‫‪ )5‬גלאור‪ ,‬אשר נחקר ארוכות‪ ,‬דחה מכל וכל את גרסתו של פלאח‪ ,‬לפיה לאחר שהוחזר‬
‫לתחנה‪ ,‬הובל לחדרו של גלאור‪ ,‬בנוכחות קצין מודיעין בשם משה‪ ,‬חוקר קירח שהיה הרס"ר‬
‫של היחידה‪ ,‬ונאמר לו כי קיימת רשימה‪ ,‬החוקרים רוצים שהוא יהיה עד מדינה נגד שני‬
‫שמות מתוך הרשימה ‪ -‬וינשטיין והנאשם‪ ,‬והובטחו לו כל מיני הטבות ‪ -‬שחרור ממעצר‪ ,‬אי‬
‫כניסה לבית הסוהר ועוד‪ ,‬וכי הדברים אף הוקלטו‪ ,‬באומרו "לא היה ולא נברא"‪ .‬בהמשך‪,‬‬
‫ציין כי לא מסמכותו להציע לפלאח להיות עד מדינה‪ ,‬וכאשר הציע את עצמו‪ ,‬הדברים‬
‫נרשמו‪( .‬עמ' ‪ ,809‬ש' ‪ - 12‬עמ' ‪ ,807‬ש' ‪ .)01‬כך גם לגבי גרסתו של פלאח בדבר הבטחות‬
‫‪ 28‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫שניתנו לו למחרת‪ ,‬לפיהן הוא יעיד נגד וינשטיין והנאשם‪ ,‬ובתמורה בנו יוצא מהכלא‪,‬‬
‫החוקרים ידאגו "לסגור את עונשו על ‪ 9‬חודשים"‪ ,‬יקלו בהליכים נגדו‪ ,‬ו"הפרקליטות כבר‬
‫מוכנה לסגור עסקה בנושא של עד מדינה"‪ ,‬באומרו "לא היו דברים מעולם"‪( .‬עמ' ‪ ,809‬ש'‬
‫‪ - 17‬עמ' ‪ ,892‬ש' ‪ .)1‬בהמשך הסביר גלאור כי הוא מעולם לא נקט יוזמה להציע לחשוד‬
‫להיות עד מדינה‪ ,‬הוא אינו "אוהב להתעסק עם הענין הזה של עדי מדינה"‪ ,‬ולכל יותר‬
‫חשודים מציעים עצמם‪ ,‬ואז נעשית התייעצות עם הפרקליטות‪( .‬עמ' ‪ ,891‬ש' ‪ ;11 -1‬עמ'‬
‫‪ ,929‬ש' ‪.)12 - 11‬‬
‫לדבריו‪ ,‬אף שפלאח הודיע לו כי הוא מעוניין להיות עד מדינה‪ ,‬לא מיהר לפעול‪ ,‬מכיוון‬
‫שסבר שהחומר המצוי בידיו הוא מספק‪ ,‬ולא ראה צורך בכך‪ ,‬בהדגישו כי התייחס למכלול‬
‫הראיות בתיק‪ ,‬ולא רק לראיות נגד הנאשם‪ ,‬אם כי בהמשך ציין שכל פרט מהחקירה הובא‬
‫בפני הפרקליט המלווה‪ ,‬ולא הוסתר דבר‪( .‬עמ' ‪ ,921‬ש' ‪ - 01‬עמ' ‪ ,920‬ש' ‪ ;17‬עמ' ‪ ,920‬ש' ‪19‬‬
‫ ‪ ;01 ,12‬עמ' ‪ ,912‬ש' ‪ ;19 -11‬עמ' ‪ ,911‬ש' ‪ .)17 -10‬בהמשך‪ ,‬הניח כי הסיבה לכך שלא מיהר‬‫להעביר את ההצעה לפרקליטות היתה התנאים וההטבות שפלאח דרש כנראה תמורת היותו‬
‫עד מדינה‪( .‬עמ' ‪ ,912‬ש' ‪ -02‬עמ' ‪ ,911‬ש' ‪ ;1‬עמ' ‪ ,911‬ש' ‪ -10‬עמ' ‪ ,911‬ש' ‪ .)1‬לדבריו‪ ,‬כך או‬
‫כך‪ ,‬היתה תמימות דעים גם בפרקליטות ש"לא הולכים בשום מצב‪ ...‬על מצב של עד‬
‫מדינה"‪ ,‬אם כי בהמש ך סייג ואמר כי פלאח כעד מדינה לא עמד על הפרק‪( .‬עמ' ‪ ,910‬ש' ‪-1‬‬
‫‪ .)10‬לא למותר לציין כי כאשר הטיח הסנגור בפני גלאור "אתם תפרתם תיק נגד פרדי‬
‫מליק"‪ ,‬נדהם גלאור והשיב "למליק? מה הקשר למליק?" (עמ' ‪ ,912‬ש' ‪.)10 -12‬‬
‫משעמד הסנגור על קו הגנה זה‪ ,‬חזר גלאור והסביר את שיקוליו‪ ,‬ופרש את השתלשלות‬
‫העניינים לאחר הארכת המעצר‪ ,‬בה לא העלה פלאח כל טענות זוטא‪ .‬לרבות העובדה שעל‬
‫אף שפלאח עצמו ביקש בערב למסור פרטים בנוגע לנאשם ולוינשטיין‪ ,‬הוא חזר וביקש‬
‫להיות עד מדינה‪ ,‬פרטים שהועברו "מן הסתם גם לידיעת הפרקליטות"‪ ,‬לא נגבתה הודעתו‬
‫של פלאח באותו ערב‪ ,‬והוא הוחזר לבית המעצר‪ .‬גלאור אף הסביר כי לו היה להוט לאסוף‬
‫ראיות‪ ,‬היה מבקש מפלאח לפרוש את מרכולתו‪ ,‬אגב תרגיל חקירה‪ ,‬ולספר את כל מה‬
‫שרצה לספר‪ ,‬אך לא כך נעשה‪ ,‬בין השאר מכיוון שגלאור היה חייב להעביר את הדברים‬
‫לפרקליטות‪ ,‬ולא עשה מהלכים על דעת עצמו בנושא זה‪ ,‬אף אם לא תיעד את השיחה עם‬
‫הפרקליט‪( .‬עמ' ‪ ,919‬ש' ‪ -10‬עמ' ‪ ,919‬ש' ‪.)0‬‬
‫גלאור לא זכר בדיוק מה היתה עמדתם של החוקרים או הפרקליט המלווה‪ ,‬מסר כי היה‬
‫לחץ גדול של החקירה‪ ,‬בוצעו עשרות פעולות במקביל‪ ,‬ולא על כל הוראה לחוקר רשם מזכר‪.‬‬
‫(עמ' ‪.)912 ,928 - 927‬‬
‫משנדרש להארכת המעצר של פלאח ביום ‪ ,19/7/12‬אישר כי הוא הנחה לבקש הארכת‬
‫מעצרו‪ ,‬אך לא זכר דבר לגבי החתונה של פלאח‪ ,‬והדגיש כי פלאח לא הזכיר במסגרת‬
‫הארכות המעצר כי לוחצים עליו‪ ,‬על אף שהיו לו הזדמנויות למכביר‪( .‬עמ' ‪ ,912‬ש' ‪-01 ;8 -0‬‬
‫עמ' ‪ ,911‬ש' ‪ .)0‬משנטען בפניו כי לא היה צורך לעצור את פלאח כדי לאסוף חומר נגד‬
‫הנאשם ווינשטיין‪ ,‬מפני שהיה בידם חומר זה כבר ביום ‪ ,19/7/12‬ומשנאמר לגלאור כי‬
‫‪ 29‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫פלאח לא נעצר ביום ‪ ,10/7/12‬וכי גם מזכר ת‪ 11/‬מיום ‪ 18/7/12‬עוסק כולו בנאשם‪ ,‬והסיבה‬
‫שמעצרו של פלאח הוארך היתה כדי לאסוף חומר נגד הנאשם‪ ,‬לא זכר את הדברים‪.‬‬
‫גלאור לא אישר את הנחת ההגנה כי החוקרים לא עצרו את פלאח ביום ‪ ,10/7/12‬כאשר‬
‫העביר כסף לאדרי‪ ,‬מפני שרצו לקבל מידע נוסף בהאזנות הסתר‪ ,‬והניח כי המפגש השני היה‬
‫פעולה עצמאית של אדרי‪( .‬עמ' ‪ ,901‬ש' ‪ -12‬עמ' ‪ ,900‬ש' ‪ .)19‬יחד עם זאת‪ ,‬לא נתן כל הסבר‬
‫לכך שכל השיחות היו מוקלטות‪ ,‬לרבות הפגישות עם פלאח‪( .‬ת‪ ;87/‬ת‪87/‬א‪-‬ג; ת‪;88/‬‬
‫ת‪89/‬א‪-‬ג; ת‪91/‬א‪-‬ב)‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפתק של ערן פרץ ‪" -‬שברתי אותו"‬
‫‪ )1‬ערן פרץ לא זכר בבית המשפט את הפתק שהעביר לגלאור והכתוב בו‪ ,‬אם כי ציין כי אם‬
‫נרשמו הדברים על ידי גלאור במזכר ת‪ ,02/‬הוא מניח שהם קרו‪( .‬עמ' ‪ ,778‬ש' ‪ - 12‬עמ' ‪,779‬‬
‫ש' ‪ .)1‬משכך‪ ,‬הציגה ההגנה בפניו את דיסק החקירה של וינשטיין‪ ,‬ובו ‪ -‬לאחר הגדלה של‬
‫חלק ספציפי בתמונה (‪ - )zoom‬נצפית יד המוסרת פתק לגלאור‪ ,‬כאשר לאחר הגדלתו‬
‫הצליחה ההגנה למצות את הכתוב בו "גלאור ‪ -‬חדשות טובות‪ ,‬עמאד פלאח מבקש לחזור‬
‫כעת‪ ,‬ולשפוך הכל בפניי‪ .‬שברת אותו"‪( .‬להלן‪ :‬הפתק)‪ .‬פרץ הסביר כי בפתק כתוב "שברתי‬
‫אותו" ולא "שברת אותו"‪ ,‬בהצביעו על סימן שנראה כמו האות "י"‪ .‬משנדרש לביטוי‬
‫"שברתי אותו"‪ ,‬הסביר פרץ כי מדובר ב"סלנג"‪ ,‬שמשמעותו "זה אומר שהוא נחקר קשה‪,‬‬
‫סוף כל סוף אנחנו מוציאים ממנו את האמת והוא רוצה לבוא ולפתוח אור בתיק החקירה‪,‬‬
‫זה לא אומר שום דבר בנושא איום או לחץ כלפיו‪ ,‬ממש לא קשור לזה‪ ...‬ואני גם משתמש‬
‫בזה המון‪ ,‬זאת אומרת‪ ,‬זה מושג של הרבה חוקרים גם‪ ,‬שברתי אותו זאת אומרת‬
‫שהצלחתי לגרום לו שיבוא ויגיד את האמת"‪ .‬לדבריו‪ ,‬הטיח בפני פלאח דברים שאינם‬
‫שנויים במחלוקת‪ ,‬האחרון ראה שהוא במצב קשה מבחינת העבירות המיוחסות לו‪ ,‬והחליט‬
‫לבוא ולספר את האמת‪ .‬בהמשך הסביר כי "שברתי יכול להיות בחקירה אחת או במספר‬
‫חקירות"‪ ,‬והוא לא יכול לומר מה הנקודה בה נשבר החשוד או מה שבר אותו‪ .‬הוא עצמו‬
‫חש סיפוק מכך שפלאח החליט לספר את האמת‪ ,‬ובחר במילה "שברתי אותו" לבוא‬
‫ולהראות את זה לראש המפלג‪( .‬עמ' ‪ ,779‬ש' ‪ - 12‬עמ' ‪ ,780‬ש' ‪ ;01‬עמ' ‪ ,780‬ש' ‪ - 1‬עמ' ‪,789‬‬
‫ש' ‪.)01‬‬
‫פרץ העיד כי באותו שלב לא ידע מה עתיד פלאח לומר‪ ,‬והסביר כי יתכן מצב בו חשוד יחזור‬
‫בו מכוונתו להתוודות‪ ,‬על אף שפרץ סבר כי "שבר אותו"‪ .‬לדבריו‪ ,‬לא ידע מה קרה לאחר‬
‫שפלאח הוחזר לתחנה‪ ,‬וכי פלאח ביקש להיות עד מדינה‪ .‬אשר למזכרו של בצלאל (ת‪,)99/‬‬
‫השיב תחילה כי זו פעם ראשונה שהוא רואה אותו‪ ,‬בהמשך אישר כי יתכן שידע על המזכר‬
‫בזמן אמת‪ ,‬ולאחר מכן אמר כי האירוע הספציפי אינו זכור לו‪ .‬הוא הניח כי הדברים נמסרו‬
‫לו‪ ,‬דהיינו כי פלאח רוצה לספר את האמת בעניין העבירות המיוחסות לו‪ ,‬אך התלבט‬
‫בשאלה אם ידע שפלאח רוצה להיות עד מדינה‪ ,‬ובהמשך ציין כי קצין המודיעין מתעסק‬
‫‪ 02‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫בכך‪( .‬עמ' ‪ ,788‬ש' ‪ - 12‬עמ' ‪ ,792‬ש' ‪ ;9‬עמ' ‪ ,791‬ש' ‪ ;18 - 7‬עמ' ‪ ,792‬ש' ‪ ;12 - 17‬עמ' ‪ ,799‬ש'‬
‫‪ ;11‬עמ' ‪ ,797‬ש' ‪ - 12‬עמ' ‪ ,798‬ש' ‪ ;10‬עמ' ‪ ,828‬ש' ‪.)11 - 1‬‬
‫‪ )2‬משנדרש גלאור לפתק הנ"ל‪ ,‬אישר כי לא תייק אותו בתיק החקירה‪ .‬הוא הניח כי זרק‬
‫אותו‪ ,‬מפני שלא יחס לו יותר מדי חשיבות‪ ,‬ואולי עשה כן בשוגג‪ ,‬אך דחה בתוקף את טענת‬
‫הסנגור כי ניסה להסתיר דבר‪ ,‬כי העלים אותו או כי ביצע פעולה פסולה בניגוד לחוק‪ .‬הוא‬
‫הניח כי משהוכנס לו הפתק באמצע חקירה של וינשטיין‪ ,‬ויתכן שאף הפריע לו‪ ,‬קרא אותו‬
‫מהר והמשיך בעבודתו‪( .‬עמ' ‪ ,891‬ש' ‪ -11‬עמ' ‪ ,897‬ש' ‪ ;11‬עמ' ‪ ,898‬ש' ‪ .)8-10‬כן עמד על כך‬
‫שלא הפעיל לחץ אסור על פלאח‪ ,‬ואינו נוהג לעשות כן (עמ' ‪ ,897‬ש' ‪.)01 -10‬‬
‫הוא לא זכר את השתלשלות העניינים לגבי מזכרו של בצלאל (ת‪ ,)99/‬הניח שהמידע הועבר‬
‫מבצלאל לפרץ בעל פה‪ ,‬ויתכן שבהמשך נכנס אליו גם בצלאל‪ ,‬אמר לו את הדברים‪ ,‬והוא‬
‫עצמו הורה לבצלאל לרשום מזכר בענין‪( .‬עמ' ‪ ,899‬ש' ‪ -17‬עמ' ‪ ,922‬ש' ‪.)18‬‬
‫ג‪ .‬חתונת הבת ‪ -‬אמצעי לחץ על פלאח?‬
‫‪ )1‬פרץ דחה את טענתו של פלאח‪ ,‬כי החוקרים הפעילו עליו לחץ כבד להפליל ו"להפיל" את‬
‫הנאשם‪ ,‬בין השאר תוך שימוש בעובדה שהחתונה של בתו של פלאח עומדת בפתח‪ ,‬ואם לא‬
‫ישתתף בה‪ ,‬יחסל את המשפחה‪ .‬לדבריו‪ ,‬שמע רק בחקירות האחרונות‪ ,‬לאחר שפלאח הודה‬
‫במיוחס לו‪ ,‬כי עשה כן בשל עניין אישי‪ ,‬בגינו "הוא צריך להגיע לבית"‪ ,‬וממש יומיים לפני‬
‫שחרורו נמסר "שיש לו חתונה"‪ .‬החוקרים הבהירו לו חד משמעית כי הם ימצו את‬
‫החקירה‪ ,‬ישתדלו לעשות זאת בהקדם ולשחרר אותו לאחריה‪" .‬לא הופעלה שום התניה‬
‫באשר לכך שהוא ישתתף באירוע כזה או אחר‪ ,‬אם הוא יודה או לא יודה‪ ,‬ממש ממש לא"‪,‬‬
‫בטענו כי לו היה עניין זה עולה‪ ,‬היה רושם זאת במזכר‪( .‬עמ' ‪ ,707‬ש' ‪ - 01‬עמ' ‪ ,708‬ש' ‪.)10‬‬
‫כך גם דחה את טענת ההגנה‪ ,‬כי המשטרה ביקשה להאריך את מעצרו של פלאח ביום‬
‫‪ 19/7/12‬בעשרה ימים נוספים‪ ,‬כדי להלך עליו אימים‪ ,‬באומרו כי לא ייחס שום חשיבות‬
‫לחתונת בתו‪ ,‬פעולות החקירה המבוקשות פורטו בדו"ח הסודי‪ ,‬וניתנו לפלאח כל הזכויות‬
‫המוקנות לחשוד‪ ,‬אם כי מטבע הדברים החקירות לא היו קלות‪ ,‬ולא היו נינוחות‪ .‬הוא עמד‬
‫על כך שדבריו של פלאח נמסרו מרצונו הטוב והחופשי‪ .‬וכי עבודתם של החוקרים היא‬
‫"עבודת קודש"‪( .‬עמ' ‪ ,707‬ש' ‪ ;10-02‬עמ' ‪ ,827‬ש' ‪ - 9‬עמ' ‪ ,802‬ש' ‪.)10‬‬
‫‪ )2‬גם כהן הכחיש את דברי פלאח‪ ,‬כי השוטרים ניצלו את חתונת בתו‪ ,‬והפעילו עליו לחצים‬
‫נפשיים קשים על מנת שיודה ו"יפיל את פרדי"‪ ,‬אף שלא נכח בחקירה עצמה (עמ' ‪ ,199‬ש'‬
‫‪ .)7‬הוא לא זכר אם עניין החתונה עלה בחקירה אם לאו‪ ,‬אך פעולות חקירה היו ענייניות‬
‫והתמקדו במהות העבירה‪" .‬לחץ כזה או אחר לגרום לאדם בוגר להודות בגלל החתונה של‬
‫הבת שלו? זה לא‪ ,‬זה לא נכון להגיד את זה" (עמ' ‪ ,720‬ש' ‪ ;02 - 01 , 11- 12 ,0‬עמ' ‪ ,722‬ש'‬
‫‪ ,1 -0‬ש' ‪.)10 - 10‬‬
‫‪ 01‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫‪ )3‬גלאור העיד כי לא היה עד לדברים כאלה‪ ,‬ולכן אינו יכול להתייחס אליהם כלל‪( .‬עמ' ‪,808‬‬
‫ש' ‪.)10 - 11‬‬
‫ד‪ .‬סוגית העלבונות והשפלות על ידי החוקרים‬
‫‪ )1‬אשר לעדותו של פלאח כי החוקרים העליבו אותו‪ ,‬השפילו ולעגו לו (עמ' ‪ ,179‬ש' ‪,)19 - 10‬‬
‫מסר כהן כי לא נכח בסיטואציה כזאת‪ ,‬אינו מכיר דברים חמורים אלה‪ ,‬ודיבר על האיכויות‬
‫של החוקרים בתיק‪( .‬עמ' ‪ ,722‬ש' ‪ .)19 -10‬אשר לתיאורו של פלאח את אחד החוקרים‬
‫שהשפילו‪ ,‬בכך שהוריד את מכנסיו ונפח נפיחה בפניו‪ ,‬כאדם קרח אשר הרכיב לעיתים‬
‫משקפיים‪ ,‬השיב כהן כי רק שני שוטרים העונים לתיאור זה במועד הרלוונטי‪ ,‬ואיש מהם לא‬
‫חקר בתיק (עמ' ‪ ,720‬ש' ‪.)0 -12‬‬
‫‪ )2‬גם פרץ דחה את גרסת ההגנה כי הפעיל לחץ על פלאח לדבר נגד הנאשם‪ ,‬כי הוא וחבריו‬
‫התעללו בו‪ .‬הוא הכחיש גם את דבריו של פלאח בדבר איומים באלימות‪ ,‬ואף הפנה‬
‫לפרוטוקולים של הארכות המעצר‪ ,‬בהם לא הועלתה כל טענה כזו‪ ,‬על אף שסביר להניח כי‬
‫לו היתה אמת בדברים‪ ,‬היה פלאח‪ ,‬אשר היה עצור "לא מעט ימים"‪ ,‬מעלה זאת בפני בית‬
‫המשפט‪( .‬עמ' ‪ ,792‬ש' ‪ ;0-10‬עמ' ‪ ,788‬ש' ‪.)9 - 0‬‬
‫‪ )3‬גלאור דחה אף הוא את טענתו של פלאח בדבר השפלות‪ ,‬עלבונות‪ ,‬לעג ופגיעה בכבודו‪,‬‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬באומרו כי זו פעם ראשונה שהוא שומע דברים אלה‪ ,‬ואינו מודע לתופעה כזו‬
‫שמתרחשת ביחידת ההונאה‪( .‬עמ' ‪ ,708‬ש' ‪ - 19‬עמ' ‪ ,709‬ש' ‪.)10‬‬
‫ה‪ .‬חיתוך האזיקים על רגליו של פלאח – האם אמצעי לחץ?‬
‫‪ )1‬לטענתו של פלאח כי שני האזיקים על רגליו לא נפתחו‪ ,‬וכי "פעמיים הביאו דיסק לחתוך‬
‫לי את האזיקים ואני פחדתי מאוד שתלך הרגל שלי‪ ...‬לא יודע אולי עשו את זה מכוון‬
‫ללחוץ עלי"‪ ,‬השיב כהן כי מספר פעמים במהלך השנים‪ ,‬קרה לו שאזיק התקלקל "אני לוקח‬
‫קאטר וחותכים‪ ,‬זה בשניות‪ ,‬זה שטויות‪ ,‬זה קורה‪ ,"...‬והכחיש מכל וכל את האפשרות כי‬
‫הדבר נעשה במכוון על מנת להפחיד את פלאח‪( .‬עמ' ‪ ,720‬ש' ‪.) 12- 18‬‬
‫‪ )2‬פרץ זכר היטב כי פעמיים לא הצליחו לפתוח את האזיקים על רגליו של פלאח‪ ,‬ונאלצו‬
‫להביא דיסק על מנת לחתוך אותם‪ ,‬אם כי בהמשך מסר כי לא נכח במעמד זה‪ .‬לדבריו‪,‬‬
‫החוקרים סברו שהוא "עושה זאת בכוונה‪ ,‬לוקח מפתח ופשוט שובר לנו בכוונה בתוך‬
‫המנעול‪ ,‬בשביל ליצור לנו איזושהי בעיה לפתוח את האזיקים לפני החקירה"‪ .‬תחילה‬
‫סברו שמדובר בעניין מקרי‪ ,‬אך בפעם השנייה שאלו עצמם מה קרה שם‪ ,‬ובפעם השלישית‬
‫לא אזקו אותו‪ ,‬מכיוון שסברו שהדבר מכוון‪ .‬הם הובילו אותו ללא אזיקים‪ ,‬כדי למנוע מצב‬
‫בו כאשר ילך לשירותים ויכניס שוב מפתח‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬החיתוך נעשה בצורה זהירה‪ ,‬על‬
‫מנת שלא ייפגע‪ .‬הוא דחה מכל וכל את גרסתו של פלאח‪ ,‬כי הדברים נעשו בכוונה על ידי‬
‫החוקרים‪ .‬בהמשך‪ ,‬ציין כי חתכו את אזיקי הרגליים עם סוג של מספריים‪ ,‬אישר כי יתכן‬
‫‪ 01‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫שמדובר בקאטר‪ ,‬או שאם לא הצליחו לחתוך אותם עם מספריים‪ ,‬השתמשו במכשיר אחר‪.‬‬
‫(עמ' ‪ ,709‬ש' ‪ - 12‬עמ' ‪ ,792‬ש' ‪ ;2‬עמ' ‪ ,812‬ש' ‪ - 10‬עמ' ‪ ,817‬ש' ‪ .)17‬הוא אישר כי היה מקום‬
‫לכתוב מזכר על פעולות אלה‪ ,‬ואם לא נכתב על ידי החוקר הרלוונטי‪ ,‬מדובר במחדל חקירה‪,‬‬
‫אך הדברים לא אירעו במזיד‪ ,‬אלא כנראה מתוך שכחה‪( .‬עמ' ‪ ,818‬ש' ‪.)02 - 2‬‬
‫‪ )3‬משנדרש גלאור להתייחס לעניין זה‪ ,‬השיב כי אינו יודע על לחציו הנפשיים של פלאח‪ ,‬אך‬
‫כבר קרו בעבר תקלות בקשר לאזיקים שלא נפתחו ונאלצו לחתוך אותם במספריים‬
‫מיוחדים‪ .‬הוא לא ידע כי אלה קרו בעניינו של פלאח‪ ,‬אך היה משוכנע כי לא היו מכוונות‪.‬‬
‫(עמ' ‪ ,808‬ש' ‪ - 12‬עמ' ‪ ,809‬ש' ‪.)0‬‬
‫ו‪ .‬סוגית האיומים באלימות‬
‫‪ )1‬לגבי גרסתו של פלאח‪ ,‬כי נרמז לו שאם לא יודה יילקח לחדר השני‪ ,‬ומכך הבין ש"ירביצו‬
‫לו"‪ ,‬מסר כהן כי לא נכח במצב כזה‪ ,‬וכי בנוכחותו לא נעשה "שום שימוש באלימות כלפי‬
‫אף אחד מהנאשמים מימי‪ ,‬אין דבר כזה‪ ,‬יש אזיקים‪ ,‬בחור עצור‪ ,‬נגמר הסיפור‪ ,‬אין‬
‫שימוש באלימות בחקירה‪ ,‬לא היה ולא יהיה במהלך כל הקריירה שלי‪ ...‬מרגע שהבן אדם‬
‫אזוק נגמר השימוש בכוח"‪ ,‬לרבות איומים לשימוש בכוח‪ .‬הוא חזר והכחיש חד משמעית‬
‫כל איום על פלאח‪ ,‬כי אם לא ישתתף בחתונת בתו‪ ,‬יריב עם המשפחה‪ ,‬החתונה תתבטל ולא‬
‫יהיה לו חתן‪( .‬עמ' ‪ ,729‬ש' ‪.)0 - 17‬‬
‫‪ )2‬גם גלאור דחה את טענותיו של פלאח‪ ,‬באומרו כי בכל שירותו לא העביר לאנשיו כי קיים‬
‫אמצעי המקדש את המטרה‪ ,‬וכדבר הזה לא היה גם בעניינו של פלאח‪( .‬עמ' ‪ ,809‬ש' ‪.)19 - 9‬‬
‫ז‪ .‬הסוגיה בדבר הקנוניה הפוליטית בין האופוזיציה למשטרה‬
‫פרץ דחה את טענתו של פלאח כי האופוזיציה בעיריה חברה למשטרה כדי להפיל את‬
‫השלטון בעיריית נשר באמצעות הפללתו של הנאשם‪ ,‬באומרו כי החוקרים התייחסו אך ורק‬
‫לתשתית הראייתית בתיק החקירה‪ ,‬ללא כל מגמה להפליל אדם זה או אחר‪( .‬עמ' ‪ ,791‬ש'‬
‫‪.)11-17‬‬
‫גם גלאור דחה גרסה זו מכל וכל‪ ,‬באומרו "קשקוש אחד גדול"‪( .‬עמ' ‪ ,890‬ש' ‪.)12 - 7‬‬
‫גלאור אישר כי פרש מהמשטרה באמצע שנת ‪ ,'10‬וכי הגיש מועמדות לתפקיד מנהל תכנית‬
‫עיר ללא אלימות בעירית נשר‪ ,‬לאחר שראה בעיתון פרסום אודות מכרז בנדון‪ .‬מספר‬
‫חודשים לאחר הבחירות בנשר (אוקטובר ‪ ,)'10‬בהם נבחר בינמו לראשות העיר ואדרי היה‬
‫סגנו‪ ,‬קיבל טלפון ממוטי חן‪ ,‬מנכ"ל וגזבר העיריה‪ ,‬כי הוחלט לבחור בו על סמך הכישורים‬
‫שלו‪ .‬הוא עבד בעיריה כשלושה חודשים בחצי משרה ועזב‪( .‬לדבריו‪ ,‬לא שוחח עם אף גורם‬
‫"אנושי" לפני שקיבל את המכתב‪ ,‬ואף חלף זמן רב מאז שהגיש את המסמכים עד שהתקבל‪.‬‬
‫(עמ' ‪ ,890‬ש' ‪ - 01‬עמ' ‪ ,892‬ש' ‪.)12‬‬
‫גלאור לא מצא כל פגם אתי בכך שביקש לעבוד בעיריה אותה חקר שלוש שנים קודם לכן‪,‬‬
‫וכך גם לגבי ההודעה ששלח בפייסבוק לאדרי ביום ‪ ,11/11/10‬שישה חודשים לאחר הפרישה‬
‫‪ 00‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫שלו‪" :‬הי יחיאל‪ ,‬מתי אפשר להיפגש במשרדך?" (נ‪ .)9/‬לדבריו‪ ,‬ביקש לברך אותו על‬
‫היבחרו לתפקיד מוביל בעיריה‪ .‬הוא היה חבר של אדרי בפייסבוק בעת הבחירות לעיריה‪,‬‬
‫אך מעולם לא היה עמו בקשרים חברתיים‪ ,‬ולא היה בפורום החברתי שלו‪ .‬הוא ראה כי‬
‫כולם בפייסבוק בירכו אותו על רקע היבחרו לתפקיד‪ ,‬והחליט להצטרף‪ .‬משנטען נגדו כי‬
‫שאל את אדרי מתי אפשר לבקר במשרדו‪ ,‬ולא בירך אותו כלל‪ ,‬השיב כי התכוון לבקרו‪ ,‬אך‬
‫אדרי לא ענה לו‪ ,‬לא היתה המשכיות‪ .‬הוא עמד על כך כי לא התכוון להיפגש עם אדרי בקשר‬
‫למשרה‪ ,‬שפורסמה עוד בפברואר או במרץ ‪( .'10‬עמ' ‪ ,892‬ש' ‪ - 19‬עמ' ‪ ,899‬ש' ‪.)18‬‬
‫ח‪ .‬סוגית התיעוד במהלך גביית ההודעה ת‪ – 73/‬הקלטת המקוטעת‬
‫‪ )1‬חקירותיו באזהרה של פלאח תועדו בהקלטה‪ ,‬ואולם בהודעה ת‪ ,70/‬שנגבתה בחקירה‬
‫ביום ‪ ,19/7/12‬בשעה ‪ - 10:22‬החקירה הראשונה בה החל פלאח לספר בפרוטרוט כי שילם‬
‫כספים לנאשם ‪ -‬ציין החוקר פרץ כי "המצלמה הופסקה בגלל טעינה‪ ,‬ולכן אני אקריא את‬
‫השאלות והתשובות של החשוד עמאד פלאח עד כה‪ .‬וכעת השעה‪ .16:27‬לאחר ששמעת‬
‫ממני את כל השיחות שלי איתך‪ ,‬האם אתה מאשר שכולן נכונות ואין טעויות בתוכן‬
‫השאלות והתשובות? ת‪ :‬מאשר"‪( .‬עמ' ‪ ,0‬ש' ‪.)90‬‬
‫‪ )2‬פרץ נחקר ארוכות בנדון‪ ,‬אישר כי היתה הפסקה בהקלטה‪ ,‬אך הסביר כי מדובר בקלטת‬
‫שהיה צריך להחליפה כל שעה וחצי‪ ,‬והוא היה חייב לרשום שהוא מחליף קלטת‪ .‬במקרה‬
‫זה‪ ,‬ראה שהסוללה לא היתה טעונה‪ ,‬ולכן רשם שהתיעוד הופסק עקב טעינה‪ ,‬בדחותו טענה‬
‫בדבר "תרגיל" מכוון‪" ,‬לא השמטנו שום ראיות" (עמ' ‪ ,790‬ש' ‪ - 19‬עמ' ‪ ,799‬ש' ‪ ;8‬עמ' ‪,819‬‬
‫ש' ‪ - 18‬עמ' ‪ 819‬ש' ‪ ;18‬עמ' ‪ ,801‬ש' ‪ ;01 - 02‬עמ' ‪ ,800‬ש' ‪ ;18 - 17‬עמ' ‪ ,802‬ש' ‪.)19 - 12‬‬
‫לדבריו‪ ,‬קרא לפלאח את כל מה שהוא אמר עד אותו רגע‪ ,‬והדברים מופיעים בתמליל‬
‫החקירה ת‪70/‬ג‪ .‬פרץ עמד על כך כי מרגע שקרא לפלאח את תוכן דבריו והוא אישר את‬
‫נכונות הדברים‪ ,‬מבחינתו העניין הסתיים (עמ' ‪ ,807‬ש' ‪ - 18‬עמ' ‪ ,820‬ש' ‪.)17‬‬
‫‪ )3‬עיון בתמליל ת‪70/‬ג'‪( ,‬עמ' ‪ ,7‬ש' ‪ – 00‬עמ' ‪ 12‬ש' ‪ ,)2‬מלמד כי הודעתו של פלאח הוקראה‬
‫לו מתחילתה ועד ש' ‪ ,91‬והוא אישר את כל הנאמר‪ ,‬מבלי לדעת מה הוקלט ומה לא תועד‪,‬‬
‫וגם הליך זה תועד בהקלטה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬החוקר שאל אותו באופן מפורש האם הוא מאשר‬
‫כי אין טעויות בתוכן השאלות והתשובות‪ ,‬ופלאח השיב בחיוב‪ .‬לכן אין נפקות ממשית‬
‫להפסקת ההקלטה‪ ,‬משהוכח כי הדברים נאמרו בזמן אמת ואף אושרו בהמשך‪ ,‬באופן‬
‫שמרבית הדברים נכתבו פעמיים‪.‬‬
‫לא למותר לציין כי בסופו של יום בחנה ההגנה את קלטת האודיו‪ ,‬ואישרה כי אכן הוקראו‬
‫לפלאח כל דבריו מתחילתם‪.‬‬
‫סיכום ביניים – הטענות ביחס לחקירתם וגרסאותיהם של פלאח ושל אדרי‬
‫‪.33‬‬
‫אקדים ואומר כי אני מעדיפה את גרסאותיהם של החוקרים‪ ,‬לפיהם אין ממש בטענותיו של‬
‫פלאח‪ ,‬על פני דבריו של פלאח בדבר האיומים‪ ,‬ההשפלות‪ ,‬האלימות המילולית והפיזית‬
‫‪ 02‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫הנרמזת‪ ,‬הלחץ הכבד שהופעל עליו‪ ,‬ההבטחות וכל כיוצא באלה‪ .‬אינני רואה לקבל את‬
‫טענותיה הנחרצות של ההגנה‪ ,‬לפיה החוקרים היו נחרצים וממוקדים בחיפוש ראיות נגד‬
‫הנאשם‪ ,‬ולכן עומדות לנאשם טענות הגנה מן הצדק בשל אכיפה בררנית‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מקובלים עלי דבריהם של החוקרים לגבי איסוף הראיות נגד פלאח באמצעות‬
‫שיתוף הפעולה של אדרי‪ ,‬ועמדתם כי לא הדריכו את אדרי לדרוש מפלאח במפגשים‬
‫המתועדים ביניהם את "מה שמקבלים" וינשטיין והנאשם‪.‬‬
‫‪.34‬‬
‫עניינו של פלאח‬
‫א‪ .‬ראשית‪ ,‬לגבי טענת ההגנה כי גרסתו של פלאח במשטרה אינה מהימנה מפני שנולדה‬
‫מהלחצים הכבדים שהפעילו עליו החוקרים ‪ -‬מעבר לניתוח גרסתו של פלאח‪ ,‬אשר יעשה‬
‫בהמשך ‪ -‬פלאח עצמו אישר בסופו של יום‪ ,‬כי שינה טעמו ביום ‪ ,18/7/12‬בעקבות מעצרו של‬
‫וינשטיין והחשש שמא יקדים ויפלילו‪ ,‬ולא עקב החתונה העומדת בפתח או כל אילוץ חיצוני‬
‫אחר‪ .‬אשר לפתק בו כתב פרץ כי הוא "שבר" את פלאח‪ ,‬לאחר שנשמעה עדותו של פרץ‬
‫בבית המשפט‪ ,‬התרשמתי כי פרץ ‪ -‬אשר לדברי פלאח עצמו אמר לו באותו יום כי הנה‬
‫וינשטיין נעצר‪ ,‬החל "לזמר‪" ,‬גילה הכל"‪ ,‬ולא יהיה עוד צורך בעדותו (של פלאח) ‪ -‬סבר כי‬
‫תודות לדבריו אלה ביקש פלאח לשמש עד מדינה‪ ,‬ביקש להתרברב בפני מפקדו‪ ,‬ותו לא‪.‬‬
‫פלאח עצמו לא יחס לפרץ אלימות או השפלות‪ ,‬מעבר לאמירות בדבר הנזק שעלול להגרם לו‬
‫אם לא יספר את האמת‪ ,‬בעיקר לאחר שוינשטיין נעצר‪ ,‬ושיתף פעולה עם החוקרים‪ .‬מעבר‬
‫לכך‪ ,‬למונח "שברתי אותו" יכולה להיות גם משמעות לגיטימית‪ ,‬כגון בחקירה נגדית‪ ,‬או‬
‫חזר בו מהתנגדות עיקשת‪ ,‬הסכים להצטרף לענין או לפעולה‪ ,‬מהם התרחק לפני כן‪ ,‬וכיוצא‬
‫בזה‪.‬‬
‫למעלה מן הצורך ייאמר‪ ,‬כי בפסיקה התגבשה ההכרה בסמכות החוקרים לעשות שימוש‬
‫בתחבולות‪ ,‬להטעות את הנחקר ולהציג לפניו מצגי שווא בעל פה‪ ,‬אף שבידוי ראיות נאסר‬
‫מכל וכל‪.‬‬
‫" כך למשל לא הייתי ‪ ,‬כשלעצמי ‪ ,‬רואה פגם בכך אם החוקרים ‪ ,‬תוך‬
‫חקיר ת החשוד ‪ ,‬נותנים לו להבין ‪ ,‬בשיחה בעל ‪ -‬פה ‪ ,‬כי חבריו כבר הודו‬
‫או כי פרטי השתתפותו בפשע כבר ידועים ומוכחים ‪ ,‬אפילו אין דברים‬
‫אלה תואמים את האמת לאמיתה ‪ ,‬על ‪-‬מנת לבחון את תגובותיו של‬
‫החשוד ‪ .‬כמו כן אין פסול בהפעלת ' סוכנים מדיחים ' במקרים מתאימים ‪.‬‬
‫במאבק נגד עולם הפשע אין לפעמים מנוס מלהשתמש בתחבולות מסוג‬
‫זה ‪ .‬אך חייבים לתחום גבולות לשימוש באמצעים כאלה ‪ [ "...‬עניין‬
‫ביטר ‪ ,‬עמ ' ‪ ; 88 - 89‬ראו גם ‪ :‬ע"פ ‪ 345654‬מנצור נ' מדינת ישראל ‪[ ,‬פורסם‬
‫בנבו] פסקה ‪ 6‬לפסק דינו של השופט בך ( ‪ ( ) 14.1.1449‬להלן ‪ :‬עניין‬
‫מנצור )]‪( ."..‬ע"פ ‪ 7909/12‬זדורוב נ' מ"י (‪ ,)10/11/10‬מפי כב' הש' עמית)‪.‬‬
‫‪ 00‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫יתר על כן‪ ,‬לא ניתן שלא להתייחס לסיטואציה בה קרו הדברים‪ .‬פלאח‪ ,‬אשר לא יחס‬
‫לחוקרים אלימות ממשית‪ ,‬הובל על ידי בצלאל לבית המעצר‪ ,‬לשנת לילה‪ .‬בדרך ביקש‬
‫לחזור לתחנה‪ ,‬להתוודות‪ ,‬ולהפליל את שותפיו‪ ,‬כאשר איש לא לחץ עליו לעשות כן‪ .‬לחץ‬
‫פנימי‪ ,‬חישובי כדאיות או שיקולי עלות תועלת אינם מספיקים כדי לבסס גרסה שקרית כה‬
‫מפורטת כפי שמסר פלאח‪ ,‬או ליחס לחוקרים פעילות אסורה‪.‬‬
‫ב‪ .‬שנית‪ ,‬על אף שפלאח ביקש לשמש עד מדינה עוד בשעות הערב של יום ‪ ,18/8/12‬לא נעשה‬
‫כל מחטף בעניינו‪ ,‬הוא לא נחקר‪ ,‬אלא הוא נשלח חזרה לבית המעצר‪ ,‬מבלי שהחוקרים‬
‫ניצלו את הדחף שלו למסור גרסה מיידית‪ .‬רק למחרת נגבתה ממנה ההודעה ת‪ ,70/‬בה שינה‬
‫טעמו והחל לגולל תחילה את ההיסטוריה שלו ושל וינשטיין‪ ,‬לרבות מתן הכספים‬
‫לוינשטיין‪ ,‬וחלקו של הנאשם בדבר‪ ,‬ורק לאחר מכן סיפר על קשריו עם הנאשם‪ .‬דהיינו‪,‬‬
‫השתלשלות עניינים זו‪ ,‬אינה מחזקת את הטענה כי החוקרים היו ממוקדי מטרה לאסוף‬
‫ראיות דווקא נגד הנאשם‪.‬‬
‫ג‪ .‬שלישית‪ ,‬לענין האופן בו נגבו ההודעות בהן הפליל פלאח את וינשטיין ואת הנאשם‪ ,‬מעיון‬
‫בתמלילי החקירות של פלאח ביום ‪ 19/7/12‬עולה כי פעמיים‪ ,‬סמוך לתחילת החקירות‪,‬‬
‫נשאל פלאח אם הוא רוצה לשתות או לאכול‪ ,‬הן על ידי החוקר פרץ והן על ידי גלאור‪ ,‬וכי‬
‫החקירה התנהלה באופן מסודר‪ .‬זאת‪ ,‬על אף שבקשתו לשמש עד מדינה לא נדונה ביניהם‪.‬‬
‫התנהלות המצביעה על אוירה הוגנת‪ ,‬למצער‪.‬‬
‫ד‪ .‬רביעית‪ ,‬גרסתו של פלאח בדבר האלימות והלחצים היא גרסה כבושה שלא בא זכרה‬
‫בדיונים שהתקיימו בהארכות המעצר‪ ,‬על אף שהיה מיוצג בהם‪ .‬לא זו אף זו‪ ,‬ההארכה‬
‫האחרונה היתה בהסכמה‪ ,‬ללא דיון ענייני כלל‪.‬‬
‫ה‪ .‬חמישית‪ ,‬לענין תיעוד החקירות‪ ,‬גרסת החוקרים כי תעדו את גרסאותיו של פלאח‬
‫בנאמנות נלמדת דווקא מכך שכאשר סוללת המצלמה התרוקנה‪ ,‬קרא לו פרץ את כל‬
‫הטקסט מתחילתו‪ ,‬ולא הסתפק במקטע לגביו סבר כי יתכן שלא הוקלט‪ .‬דהיינו החוקרים‬
‫נהגו באופן זהיר‪ ,‬ודבריו של פלאח תועדו במלואם‪.‬‬
‫ו‪ .‬שישית‪ ,‬מהימנה עלי גרסתם של גלאור‪ ,‬כהן ופרץ כי המעשים המיוחסים להם על ידי‬
‫פלאח לא היו מקובלים ביחידתם‪ ,‬ולא זו היתה דרך פעולתם‪.‬‬
‫ז‪ .‬שביעית‪ ,‬תשובתו של גלאור לסנגור‪ ,‬כי הוא לא פעל להעברת הצעתו של פלאח מיום‬
‫‪ 18/7/12‬בערב לשמש עד מדינה נגד שותפיו לפרקליט המחוז ‪ -‬מפני שכאשר בחן את מכלול‬
‫הראיות בתיק הגיע למסקנה כי יש לו די ראיות טובות‪ ,‬גם ללא קבלת הצעתו של פלאח‪,‬‬
‫בהדגישו כי הסתכל "על המכלול של כל התיק"‪ ,‬ולא התמקד בנאשם ‪ -‬מלמדת כי‬
‫לחוקרים לא היה עניין להפליל דווקא את הנאשם‪ .‬לו היו החוקרים בעלי ענין לאסוף ראיות‬
‫נגדו באופן מיוחד‪ ,‬כנטען על ידי ההגנה‪ ,‬היה גלאור מזדרז לפנות לפרקליטות‪ ,‬כדי להמליץ‬
‫על קבלת הצעתו של פלאח‪ ,‬כולל מתן טובות הנאה לפלאח‪ ,‬תמורת מעמד כעד מדינה‪ .‬יש‬
‫לזכור כי באותו שלב כבר היו בידי במשטרה ראיות קבילות אודות השוחד שהציע פלאח‬
‫‪ 09‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫לעו"ד אדרי (ההודעות של אדרי ובנו עו"ד אדרי‪ ,‬השיחות המוקלטות בין פלאח לאדרי‪,‬‬
‫שיחות מוקלטות בדבר השוחד שנתן פלאח לאדרי במסגרת המפגש המוקלט באמצעות‬
‫מכשיר ההקלטה אותו נשא אדרי על גופו‪ ,‬ועוד)‪ ,‬גרסתו של וינשטיין‪ ,‬אשר הודה כי קיבל‬
‫כספים מפלאח‪ ,‬השיחות שהוקלטו בהאזנות הסתר בין פלאח לוינשטיין‪ ,‬הנאשם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מעמדתו של גלאור‪ ,‬אשר ראה את התמונה בכללותה‪ ,‬ולא אץ להיטיב עם פלאח‪ ,‬כדי לאסוף‬
‫ראיות נגד הנאשם דווקא (עמ' ‪ ,912‬ש' ‪ -02‬עמ' ‪ ,911‬ש' ‪ ,)1‬ניתן להסיק כי החקירה היתה‬
‫עניינית‪ ,‬נעשתה כהלכתה באופן כללי‪ ,‬אף אם נעשתה טעות זו או אחרת‪ ,‬ולא התמקדה‬
‫בנאשם‪ .‬כזכור‪ ,‬נדהם גלאור מטענת ההגנה בדבר "תפירת תיק" לנאשם‪( .‬עמ' ‪ ,912‬ש' ‪-12‬‬
‫‪.)10‬‬
‫‪.35‬‬
‫עניינו של אדרי‬
‫א‪ .‬הקנוניה הפוליטית ‪ -‬מבלי להדרש לעמדות הפוליטיות של עדי התביעה‪ ,‬איני רואה‬
‫לקבל את טענתה הכללית של ההגנה בדבר החבירה של האופוזיציה למשטרה‪ ,‬על יסוד‬
‫אירועים שאירעו שלוש וחצי שנים לאחר החקירה‪ ,‬לאחר שגלאור פרש מהמשטרה‪ ,‬ולא היה‬
‫עוד חלק מרשות האכיפה‪ .‬אף שלא נעלם מעיני כי גלאור לא דייק בקשר לפנייתו לאדרי‬
‫בדצמבר ‪ ,'10‬ולא מן הנמנע כי אכן רצה לדבר אתו בקשר למכרז שפורסם בפברואר ‪ '10‬ולא‬
‫נתקבלה בו החלטה‪ ,‬אין הדבר יכול להשליך שלוש וחצי שנים אחורנית‪ ,‬לתקופת החקירה‪.‬‬
‫מקובלת עלי גרסתו של גלאור‪ ,‬כי החוקרים התלבטו לגבי מעורבות אפשרית של המשטרה‬
‫בהחלטות של ועדת המכרזים בעיריה‪ ,‬והדבר מלמד דווקא על בחינה זהירה של הדברים‬
‫אשר עמדו על הפרק‪ .‬משהגיעו עו"ד אדרי ובנו למשטרה‪ ,‬וגוללו את סיפור המעשה בפני‬
‫החוקרים‪ ,‬פעלו האחרונים באופן המתבקש מהם‪ ,‬דהיינו‪ ,‬החלו בחקירה‪.‬‬
‫דבריו של כהן‪ ,‬כי עת הגיעו אדרי ובנו למשרדי החקירות‪ ,‬היה כבר מידע מודיעיני בידי קצין‬
‫החקירות לביא‪ ,‬אודות התסיסה בעיריה לגבי המכרז‪ ,‬נתמכו בגרסתו של הגזבר חן‪ ,‬מעבר‬
‫לשיחות של עו"ד אדרי עם אנשי המשטרה‪ ,‬אשר בעקבותיהם תואמה הפגישה עם אביו‪ ,‬ואך‬
‫טבעי כי המשטרה החליטה לאסוף ראיות בקשר לחשדות שהועלו‪ .‬ההגנה‪ ,‬אשר העלתה את‬
‫טענת החבירה של האופוזיציה לא הביאה כל ראיה לפיה חן היה חבר האופוזיציה‪ ,‬והיה לו‬
‫ענין לפגוע במעמדם של וינשטיין ושל הנאשם‪ ,‬מעבר לויכוח הענייני ביניהם‪.‬‬
‫ב‪ .‬התדריך של אדרי ‪ -‬אשר לתרשומת שנערכה בפרקליטות המחוז לגבי הפגישה המקדימה‬
‫מיום ‪ ,11/7/12‬עובר למפגש בין אדרי לפלאח ‪ -‬ממנה עולה כי החוקרים ביקשו אישור‬
‫להדריך את אדרי לומר לפלאח כי הוא מבקש לקבל ממנו "מה שפרדי ויוחאי מקבלים"‪,‬‬
‫ואילו פרקליט המחוז הורה להם להדריכו לבקש "מה שאחרים מקבלים" ‪ -‬הדברים‬
‫מלמדים דווקא על השקיפות בה נוהלה החקירה בראשותו של גלאור‪ .‬לו רצו החוקרים‬
‫להדריך את אדרי בחשאי‪ ,‬בגין קונספירציה בינם לבין אדרי‪ ,‬לא היו מבקשים הנחיות‬
‫ואישור של פרקליט המחוז למשפט זה‪ ,‬אלא פועלים על דעת עצמם‪.‬‬
‫‪ 07‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫מקובלים עלי לענין זה דבריו של כהן בקשר לתדרוך של אדרי לקראת המפגש עם פלאח‪,‬‬
‫לפיהם הסביר לאדרי כי עליו להוביל את פלאח להציע לו כסף עבור תמיכתו בהצעתו‬
‫במכרז‪ ,‬אך אל לה לשיחה להתפרש כהדחה שלו‪ .‬דברים אלה נתמכו על ידי אדרי‪ ,‬אשר העיד‬
‫כאמור ‪ -‬גם לאחר שהתאכזב מיחסם כלפיו ‪ -‬כי החוקרים לא הנחו אותו ספציפית לאסוף‬
‫ראיות נגד הנאשם‪.‬‬
‫ג‪ .‬הגדרתו של אדרי כסוכן סמוי ‪ -‬לא ראיתי ליחס חשיבות למונח בו השתמשו כהן וגלאור‬
‫לסרוגין לגבי אדרי‪ ,‬משהשיבו לטענת ההגנה כי הפכו את אדרי לסוכן סמוי‪ .‬גלאור‪ ,‬אשר‬
‫אישר מונח זה בתחילת עדותו‪ ,‬תיקן את דבריו‪ ,‬ועמד על כך שאדרי לא היה סוכן סמוי‪,‬‬
‫בהסבירו כיצד מגויס סוכן סמוי‪ ,‬כאמור לעיל‪ .‬הוא הסביר כי הפעולות שהודרך אדרי לבצע‪,‬‬
‫אינן ממצבות אותו כסוכן סמוי‪ ,‬כי לא אחת נשלחים מתלוננים להקליט אנשים שפגעו בהם‬
‫לדבריהם‪ ,‬כדי לבסס את תלונתם‪ ,‬והדבר מקובל‪.‬‬
‫ד‪ .‬ועוד‪ ,‬כפי שהעיד כהן‪ ,‬הוכח כי השיחות והמפגשים בין אדרי לבין פלאח היו מוקלטים‪,‬‬
‫לרבות האמירות עליהן הסתמכה ההגנה בטענותיה‪ .‬לא נעלם מעיני כי גלאור העיד שאדרי‬
‫ניהל שיחה אחת עם פלאח‪ ,‬אשר לא תוכננה עם החוקרים‪ ,‬אך אין בכך כדי להעלות או‬
‫להוריד‪ ,‬משמינפו החוקרים שיחה זו לצרכי החקירה‪ ,‬והכינו את אדרי למפגש‪ ,‬מאובזר‬
‫במכשיר הקלטה‪ ,‬אשר באמצעותו תועד פלאח נותן לו כספי שוחד‪.‬‬
‫ה‪ .‬אשר לטענה כי היה על החוקרים לחקור את עו"ד אדרי ואת אדרי עצמו באזהרה‪ ,‬יש‬
‫לזכור כי השניים הגיעו מיוזמתם למשרדי המשטרה‪ ,‬על מנת לדווח על נסיון לעבור עבירה‬
‫כלפיהם ובאמצעותם‪ .‬משכך‪ ,‬אין בכך שלא נחקרו באזהרה משום מחדל חקירה‪ ,‬או ראיה‬
‫למשוא פנים כלפיהם‪.‬‬
‫ו‪ .‬לסיכום‪ ,‬התרשמתי כי גלאור בצע את מלאכתו ביושר לב ובמסירות‪ ,‬לא עשה מלאכתו‬
‫קלה‪ ,‬לא אצה לו הדרך לקבל את הצעתו של פלאח לשמש עד מדינה ולהקל בתנאי מעצרו‪,‬‬
‫או להמליץ על הגעה עמו להסכמה גם לענין הענישה העתידית‪ ,‬אך ורק כדי להפליל את‬
‫הנאשם‪ .‬כך גם אנשיו‪ ,‬כהן ופרץ‪ ,‬אשר עבדו בשיתוף פעולה לקידום החקירה‪ ,‬ועשו כמיטב‬
‫יכולתם לאסוף ראיות נגד כל המעורבים‪.‬‬
‫גרסת הנאשם במשטרה‬
‫‪.36‬‬
‫הנאשם נעצר ביום ‪ 1/8/12‬ושוחרר כעבור מספר ימים‪ .‬הוא נחקר באזהרה במשטרה שמונה‬
‫פעמים‪ ,‬שלוש מהן תוך כדי מעצרו‪ ,‬וכן בוצעו עימותים בינו לבין פלאח ווינשטיין‪( .‬ת‪– 1/‬‬
‫הודעה מתועדת שנגבתה בשעה ‪ ;11:01‬ת‪ 0 - 1/‬דיסקים המתעדים את החקירה‪ ,‬ת‪-0/‬‬
‫תמליל החקירה); ביום ‪ 1/8/12‬בערב נערך עימות בין הנאשם לבין פלאח ‪ -‬ת‪ -00/‬ת‪ ;08/‬ת‪2/‬‬
‫– הודעה מיום ‪ 0/8/12‬בשעה ‪ ;11:21‬עימות בין הנאשם לבין וינשטיין – ת‪-20/‬ת‪ ;20/‬ת‪– 0/‬‬
‫הודעה מיום ‪ .)2/8/12‬לאחר שחרורו נחקר ביום ‪ - 10/8/12‬ת‪ ;9/‬ביום ‪ - 11/8/12‬ת‪;7/‬‬
‫ביום ‪ - 8/0/11‬ת‪ ;8/‬ביום ‪ 12/0/11‬ת‪ ;9/‬ביום ‪ - 19/9/11‬ת‪ ;12/‬הדיסקים‪ ,‬התמלילים‪,‬‬
‫ודוחות המ"ט סומנו במספרים קשורים ת‪ 1/‬א‪ ,‬ב‪ ,‬ג' לפי הענין‪ ,‬וכך הלאה)‪.‬‬
‫‪ 08‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫הנאשם הכחיש את כל העבירות המיוחסות לו ואמר כי מעולם לא לקח שוחד‪ ,‬לא התערב‬
‫בשום מכרז‪ ,‬לא סחט ולא איים וכי הוא רק עוזר לאנשים במסגרת החוק‪.‬‬
‫גרסתו הראשונה של הנאשם‪ ,‬לפני העימות עם פלאח‬
‫א‪ .‬סמכויותיו של הנאשם בעיריה ומעורבותו במכרזים בעיריה‬
‫בהודעתו הראשונה מסר כי היה נטול סמכויות ממשיות בעיריה‪ .‬משנשאל לגבי תחומי‬
‫אחריותו בעיריה‪ ,‬השיב "אני אין‪ ,‬אני אחראי בעיריה למעשה‪ ,‬אני לא אחראי על כלום‪ ,‬אין‬
‫לי שום זכות חתימה על כלום ואני לא חותם על שום דבר‪ .‬אני לא יכול להביא לעיריה‬
‫עציץ"‪ .‬משנאמר לו "אבל בכל זאת אתה עושה משהו עבור ‪ ₪ 16,666‬בנטו כל חודש"‪,‬‬
‫השיב "אני כאילו פקח‪ .‬אני בודק בבוקר אם נקי‪ ,‬איפה יש מהמורות ואם חתול מת‪ ,‬דברים‬
‫כאלה" (ת‪ ,1/‬עמ' ‪.)1‬‬
‫לעניין מעורבותו במכרזים בעיריה‪ ,‬מסר תחילה כי אין לו מושג בנושא ולא דיבר עם איש‬
‫מחברי ועדת המכרזים‪ ,‬באמרו "חס וחלילה" (ת‪ ,1/‬עמ' ‪ .)2‬לדבריו‪ ,‬לא דיבר עם ראש העיר‬
‫בקשר לושס‪ ,‬ואף ביקש מהחוקרת "תזכירי לי מי זה ושס" (ת‪ ,1/‬עמ' ‪ .)18‬בהמשך אמר כי‬
‫מעולם לא אמר את המילה ושס‪ ,‬כי לא ידע את שמה‪ ,‬רק בחקירה נודע "הכנסתי את‬
‫המילה ושס" (ת‪ ,2/‬עמ' ‪ .)12‬הוא לא דיבר עם פלאח בנושא המכרז‪ ,‬אינו יודע אילו חברות‬
‫היו ב שליטתו‪ ,‬לא היה מעורב במכרזים ולא דיבר עם איש בנושא זה‪( .‬ת‪ ,1/‬עמ' ‪" .)2‬כי אני‬
‫לא מתעסק בדברים האלה‪ ,‬אין לי זכות הצבעה ואני לא חותם על שום דבר‪ ,‬אני סגן בלוף‬
‫ולא חתמתי על כלום בעיריה‪ .‬אין לי שום זכות בעיריה‪ .‬לא הבאתי קלסר לעיריה"‪( .‬ת‪,1/‬‬
‫עמ' ‪.)9‬‬
‫ב‪ .‬יחסיו של הנאשם עם פלאח‬
‫בהודעתו הראשונה מסר הנאשם כי הוא ופלאח מיודדים מאז למדו יחד באוניברסיטה‪,‬‬
‫ומאז עבד הנאשם במשרד המסחר והתעשייה‪ .‬הם היו נפגשים כאשר פלאח הגיע לנשר או‬
‫כאשר הנאשם נסע לגליל‪ ,‬והנאשם היה בביתו כ‪ 0-9-‬פעמים‪ .‬לדבריו‪ ,‬פלאח היה קבלן כוח‬
‫אדם בעיריה‪ ,‬אך הוא לא ידע אילו חברות היו לו‪( .‬ת‪ ,1/‬עמ' ‪.)0‬‬
‫לגבי סמכויותיו‪ ,‬הקשר שלו לעובדי קבלן‪ ,‬ומעורבותו בעניין החברה של פלאח‪ ,‬מסר הנאשם‬
‫כי לא היתה לו מעורבות בנדון‪ .‬עם זאת‪ ,‬ציין כי ידע שהיתה בעיה עם פלאח‪ ,‬אשר נהג לקבל‬
‫כספים מהעיריה ב‪ 10-‬לכל חודש‪ ,‬ולא שילם לעובדים שלו‪ .‬הוא דרש מפלאח לשלם את‬
‫משכורותיהם של עובדיו‪ ,‬והודיע לו כי אם לא יעשה כן יעצור את התשלומים לנדד‪ .‬ביחס‬
‫לנושא הכספים‪ ,‬פלאח ביקש ממנו פעם מפרעה‪ ,‬והוא סירב‪ ,‬ופעם נוספת פנה לגזבר לבקשת‬
‫פלאח בבקשה לתשלום מקדמה לנדד‪( .‬ת‪ ,1/‬עמ' ‪ .)17 -10‬כמו כן‪ ,‬באחת הפעמים מצא שני‬
‫עובדים ישנים‪ ,‬דיבר עם המנהלים והורה לפטרם‪ .‬כך נהג גם כאשר ראה עובד קבלן שלקח‬
‫שקיות וזרק את האשפה‪ ,‬ובמקרים של פועלים שלקחו לעצמם הפסקות ארוכות‪( .‬ת‪ ,1/‬עמ'‬
‫‪.)10 ;19-17‬‬
‫ג‪ .‬מעורבותו של הנאשם במכרז‬
‫‪ 09‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫הנאשם מסר כי מעולם לא שוחח עם איש מחברי המכרזים לגבי מכרז כלשהו‪ ,‬ואף אמר‬
‫"חס וחלילה" לגבי שיחה עם קוטלר‪ ,‬עם עו"ד טנדלר ועם וינשטיין‪ ,‬לגביו היה מודע כי הוא‬
‫נתון בקשיים כלכליים (ת‪ ,1/‬עמ' ‪ ,18 ,8 ,2‬ועוד)‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬על אף שאמר שאין לו כל קשר למכרז נשוא תיק זה‪ ,‬אישר כי פלאח התקשר אליו‬
‫"כל הזמן" בקשר למכרז‪" ,‬שישים פעם ביום" (ת‪ ,1/‬עמ' ‪ .)17‬לא זו אף זו‪ ,‬פלאח עצמו‬
‫אמר לנאשם "שצריך להיות דיון (בוועדת מכרזים – ד‪.‬ס‪ ,).‬אבל אני חשבתי שלא יהיה‪,‬‬
‫למה כל פעם עמאד היה אומר לי היום מחר‪ ,‬אבל ביטלו כמה פעמים ודחו‪ ,‬ידעתי שהיתה‬
‫אמורה להיות ישיבה אבל לא הייתי בטוח שתהיה‪ ,‬הרי גם לפני שבוע היתה אמורה להיות‬
‫ולא היתה" (ת‪ ,1/‬עמ' ‪ .)19‬הנאשם מסר כי אינו יודע מדוע עדכן אותו פלאח בכל אלה‪ ,‬ואמר‬
‫"הוא חשב שיש לי כוח שמה שאין לו אותו" (ת‪ ,1/‬עמ' ‪.)12‬‬
‫לעניין החברה שהציעה את ההצעה הכי זולה‪ ,‬אמר הנאשם "מי שיצא הכי זול היה זה אם‬
‫שאמרו שיש לו בעיות‪ ,‬עבר פלילי ובעיות עם מס הכנסה‪ .‬מי שיצא מספר שניים זה פלאח‪,‬‬
‫השם הפרטי שלו אני חושב ראוף או ראיף והוא סגן אלוף בצבא‪ .‬ככה שמעתי מיוחאי"‪.‬‬
‫(ת‪ ,1/‬עמ' ‪ .)18‬בהמשך מסר "בסך הכל הכללי פלאח יותר זול‪ ,‬אבל אם מפרטים השני יותר‬
‫זול במספר פרמטרים" (ת‪ ,1/‬עמ' ‪.)19‬‬
‫בהמשך אמר כי פלאח ניסה לקבל עזרה בקשר למכרז "מכל מיני אנשים"‪ ,‬לרבות ממנו‪,‬‬
‫והנאשם אמר לו "יהיה בסדר"‪ ,‬אך לא התכוון לעזור לו‪" .‬אמרתי לו בסדר‪ ,‬אני אדבר אני‬
‫אדבר‪ ,‬אבל לא עשיתי כלום‪ ,‬נפנפתי אותו בקיצור‪ ...‬אמרתי לו יהיה בסדר‪ ,‬זה הכל‪ ,‬יהיה‬
‫בסדר‪ ,‬יהיה בסדר‪ ,‬אבל לא הבטחתי לו שום דבר‪ ...‬רק כדי לנפנף אותו אמרתי שיהיה‬
‫בסדר" (ת‪ ,1/‬עמ' ‪ .)12‬בהמשך חזר על הדברים ואמר "יתכן שהוא כל פעם אני אומר לו –‬
‫יהיה בסדר והוא חושב שאני אעזור לו‪ ,‬אבל אני מעולם לא עזרתי לו במאומה‪ ,‬כן‪ ,‬כן‪ ,‬כן‬
‫אבל לא עשיתי כלום" (ת‪ ,1/‬עמ' ‪ .)17‬עוד מסר "זה חברות של ‪ 36‬שנה אבל הוא היה אומר‬
‫לי להשתדל‪ ,‬אני כל הזמן אמרתי "יהיה בסדר אל תדאג"‪ .‬הוא יודע שאין לי זכות‬
‫הצבעה‪ ...‬אין לי כלום נייר טואלט אני לא יכול להזמין‪ ...‬לא רציתי שיחשוב שאני אפס‬
‫בקבלת החלטות" ‪( .‬ת‪ 1/‬עמ' ‪ ;12‬ראו גם ת‪ ,2/‬עמ' ‪.)12 ,10‬‬
‫הנאשם חזר בו מגרסתו בדבר העדר מעורבות במכרז‪ ,‬כאמור‪ ,‬ואישר כי דיבר עם ראש העיר‬
‫על המכרז‪ ,‬סיפר לו כי פלאח אמר לו כי אזולאי‪ ,‬הוא עבריין‪ ,‬וכי הוא עצמו אמר לראש‬
‫העיר שלדעתו יש מקום למכרז חדש (ת‪ ,1/‬עמ' ‪ .)10‬כן אישר כי דיבר הן עם קוטלר בנושא‬
‫המכרז‪ ,‬והן עם עו"ד טנדלר‪ ,‬לו אמר כי צריך לפרסם מכרז חדש (ת‪ ,1/‬עמ' ‪ ;18‬עמ' ‪.)10‬‬
‫לדבריו‪ ,‬דיבר עם אדרי‪" ,‬ואמרתי לו שאני מציע לבטל את המכרז‪ ,‬או לחלופין שמספר ‪3‬‬
‫יזכה‪ ,‬ואני לא יודע מי זה"‪ ,‬שיחה זו התנהלה "לפני חודש‪ ,‬שלוש שבועות"‪( .‬ת‪ ,1/‬עמ' ‪17-‬‬
‫‪ .)18‬כן מסר כי התווכח עם הגזבר חן‪ ,‬שאמר כי פלאח ניגש למכרז תחת שם של חברה‬
‫אחרת‪ ,‬באומרו "אני לא מרים מסך"‪ ,‬אם כי סיפר שהוויכוח היה גם על ההחלטה למנוע‬
‫‪ 92‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫מפלאח להתמודד‪ ,‬וכי "הגזבר טען שבחיבור הכוללני עמאד לא הכי זול‪ ,‬הנושא הכספי פה‬
‫הוא מה שעמד על הפרק" (ת‪ ,1/‬עמ' ‪.)19‬‬
‫‪.37‬‬
‫העימות בין הנאשם לבין פלאח‬
‫ביום ‪ 1/8/12‬בשעה ‪ ,19:10‬עימת החוקר פרץ את הנאשם ואת פלאח‪ .‬מפאת חשיבות‬
‫הדברים לשאלת מהימנותו של פלאח‪ ,‬עד התביעה העיקרי‪ ,‬והאופן בו התפתח העימות‪,‬‬
‫ראיתי להביא חלק גדול מהדברים כלשונם‪( .‬דיסק המתעד את העימות מ"ט ‪- 102/12‬‬
‫ת‪ ;07/‬תמליל העימות ‪ -‬ת‪ ;08/‬דו"ח ביצוע העימות ת‪ 00/‬ותקציר העימות ת‪ ,09/‬אשר נערך‬
‫על ידי פרץ)‪.‬‬
‫לאחר שפרץ פירט בפני השניים את החשדות נגדם וציין כי עומדת להם זכות השתיקה‪ ,‬אמר‬
‫פלאח בפני הנאשם "מסרתי לו זה בערך בארבע שנים האחרונות‪ ,‬זה התחיל מ‪,2,666-‬‬
‫‪ ,₪ 2,566‬לפני ‪ 4‬שנים‪ ,‬עלה לשנה לפני איזה ל‪ ,₪ 4,666-‬ו‪ ₪ 5,666-‬בשנה האחרונה"‪.‬‬
‫לשאלה עבור מה שולמו כספים אלה‪ ,‬הסביר פלאח כי "על מנת להישאר בעיריה‪ ,‬תמיד‬
‫נוצר מצב כזה שפרדי מליק היה בעניינים‪ ,‬והיה מקבל את הכסף‪ .‬אם לא היה מקבל את‬
‫הכסף גם הייתי מאוים‪ ,‬זה נכפה עלי‪ ,‬הייתי מאוים שאני לא אמשיך להיות בעיריה"‪.‬‬
‫(ת‪ ,08/‬עמ' ‪ .)1-0‬משדרש החוקר מפלאח להסתכל בעיניו של הנאשם‪ ,‬באמרו את הדברים‪,‬‬
‫אמר פלאח "כן כן‪ ,‬אני אומר את האמת‪ .‬אני הסתבכתי בחובות גם אחרי זה כתוצאה מכך‪.‬‬
‫אני הייתי מאוים‪ ,‬בכלל שאם אני לא אקבל אני אעוף מהעבודה שם‪ ,‬והייתי צריך לדאוג‬
‫למשפחה‪ ,‬בכסף שאני מקבל‪ .‬אפילו אני מזכיר לפרדי מליק שפעם אחת אהה היה מקרה‬
‫שאני לא נתתי כסף‪ ,‬התעכבתי כי לא היה לי כסף‪ ,‬אני מסתכל אליך פרדי‪ .‬באתי אליך‬
‫למשרד‪ ,‬התחננתי אליו‪ ,‬התחננתי‪ ,‬אמרתי לו פרדי‪ ,‬אין לי כסף להביא‪ ,‬הבאתי לך‪ .‬אחרי‬
‫זה הסכים לדבר איתי‪ ,‬ואני הרגשתי גם ממנהלי מחלקות‪ ...‬היה שואל אותי יוסי מדי פעם‬
‫כאשר אמר לי רבת עם פרדי משהו? אמרתי לו למה‪ ...‬אמרתי לו לא רבתי לא רבתי‪ .‬לא‬
‫דיווחתי לפרדי למה‪ ,‬לא דיווחתי ליוסי למה‪ .‬אבל אני הבנתי שמדובר ב‪ ...‬הוא אומר לי עם‬
‫הפועלים למה לא עובדים טוב‪ ,‬למה לא ככה‪ ,‬וגם שמעתי אם אני לא טועה ממוטי‪,‬‬
‫שיוצאים למכרז של הפועלים באותה תקופה שלא שילמתי לפרדי כסף‪ .‬הייתי מרגיש‬
‫מאוד מאוים‪ ,‬מאוד כפו עלי והחלטתי איך אומרים או לשרוד או לא לשרוד"‪( .‬ת‪ ,08/‬עמ' ‪.)0‬‬
‫הנאשם מצדו הכחיש דברים אלה מכל וכל‪ ,‬ואמר "אני מסתכל לו בעיניים‪ ,‬מעולם‪ ,‬כל‬
‫החיים שלנו‪ ,‬היינו חברים‪ ,‬ישבנו ביחד‪ .‬מעולם‪ ,‬אמיתי אני אומר לך‪ ,‬הוא לא הציע לי‬
‫כסף‪ .‬אני לא יודע מה קרה‪ .‬עמאד פלאח לא נתן לי שום דבר‪ .‬החברות היתה חברות של‬
‫משפחה‪ ,‬של ילדים‪ ,‬לא‪ ,‬לא עד כדי כך‪ .‬מעולם לא איימתי עליו‪ ,‬מעולם לא אמרתי ליוסי‪.‬‬
‫הוא יודע בדיוק מי אני‪ .‬אני אומר לך‪ ,‬אני לא יודע מה קרה לו‪ ,‬לא יודע מה קרה לו‪...‬‬
‫לעמאד שהוא צריך לשקר"‪( .‬ת‪ ,08/‬עמ' ‪.)2‬‬
‫‪ 91‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫על כך השיב פלאח‪" ,‬פרדי נכון היינו חברים‪ ,‬נכון למדנו באוניברסיטה‪ ,‬נכון היינו‪ ,‬אבל‬
‫הקשר בינינו התפתח עד כדי כך‪ ,‬זה התחיל להיות מעבר לחברים‪ ,‬זה כספי‪ .‬יש כסף‪ ,‬יש‬
‫חברות‪ ,‬אם אין כסף אין חברות‪ .‬זה ככה‪ ,‬הייתי מאולץ לשלם את הכסף‪ ,‬הייתי מאולץ‬
‫לתת‪ ,‬הייתי מאוים כי אם אני לא אתן לך‪( "...‬ת‪ ,08/‬עמ' ‪ .)2‬משאמר לו הנאשם "אני לא‬
‫איימתי עליך מעולם עמאד"‪ ,‬השיב לו פלאח "פרדי"‪ ,‬ומשאמר לו הנאשם "איך אתה מעז‬
‫להגיד כזה דבר"‪ ,‬אמר פלאח "פרדי"‪ ,‬ומשאמר לו הנאשם "אני מעולם לא איימתי עליך"‪,‬‬
‫אמר לו פלאח "פרדי פרדי אני אביא לך‪ ,‬אני אביא לך את הדוגמה שאמרתי לך‪( "...‬ת‪,08/‬‬
‫עמ' ‪.)2‬‬
‫"קודם כל התשלום היה מתבצע אחרי ההעברה הכספית בנשר‪ ,‬זה היה ידוע‪ .‬אחרי זה‬
‫אחד הימים‪ ,‬אחד שמצבי הכספי היה קשה מאוד‪ ,‬ואתה יודע את זה מאוד‪ .‬באחד הימים‬
‫אני התעכבתי בתשלום‪ ,‬אז עבר יומיים שלושה ימים‪ ...‬ואז פתאום אני שומע ממנהלי‬
‫המחלקות‪ ,‬ממוטי‪ ,‬יוצאים למכרז‪ ,‬יש בעיות עם הפועלים‪ ,‬תוריד פועלים שמה‪ ,‬פועלים‬
‫לא עובדים טוב‪ ,‬ושאלו אותי תגיד לי מה קרה יש לך סכסוך‪ ...‬פרדי כן‪ .‬זה היה‪ ,‬ישבתי‬
‫כמו אומלל‪ ,‬מסכן‪ ,‬אצלך במשרד‪ ...‬אמרתי לך הלכתי להביא כסף‪ ,‬מהכסף של הילדים‪,‬‬
‫מהאישה‪ ,‬מהפרנסה שלהם‪ ...‬וכאשר באתי אליך‪ ...‬אתה רוצה שאני אזכיר לך איך‬
‫שילמתי לך את הכסף?" (ת‪ ,08/‬עמ' ‪ ,0‬ש' ‪ .)0-08‬משאמר לו הנאשם "כן תזכיר לי איך‬
‫שילמת לי"‪ ,‬אמר‪" :‬הייתי בא‪ ,‬יושב במשרד‪ ,‬מתחת לשולחן אני נותן לך את הכסף‪ ,‬אתה‬
‫סופר אותו אחרי זה‪ .‬ולפעמים היינו נפגשים במקומות אחרים‪ ,‬ומשלם לך את הכסף‪.‬‬
‫והיית מקבל עוד לפני הפועלים‪ ,‬אחרי ההעברה‪ ,‬תמיד שילמתי לך פרדי‪ ,‬תמיד והרגשתי‬
‫אני מאוים‪ ,‬אני‪ ,‬אתה לא הרגשת כמה פעמים הלב שלי שבור ואני לא יכול לדבר?‪." ...‬‬
‫(ת‪ ,08/‬עמ' ‪ ,0‬ש' ‪ - 09‬עמ' ‪ ,9‬ש' ‪.)10‬‬
‫דברים אלה נאמרו על ידי פלאח‪ ,‬כאשר במהלכם חזר הנאשם ואמר שוב ושוב‪ ,‬פעמים‬
‫רבות‪ ,‬כי פלאח משקר‪ ,‬כי הוא שקרן‪ ,‬כי הוא מעולם לא נתן לו דבר‪ ,‬כי פלאח התחנן‬
‫שהנאשם יתן לו כסף בשביל הילדים שלו וכיוצא בזה‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬במהלך ההכחשות‪ ,‬לאחר שאמר לפלאח "מה הבטיחו לך? מה הבטיחו לך?"‪,‬‬
‫ופלאח אמר "מילה אחת אני לא משקר‪ ,‬מעולם‪ ,‬מעולם לא שיקרתי פרדי‪ ...‬אף אחד לא‬
‫הבטיח לי‪ ,‬אני החלטתי לספר את האמת‪ ,‬זו האמת‪ ,‬זה מה שהיה אני הייתי מאוים"‪,‬‬
‫אמר הנאשם לפתע "אני נתתי לך כסף מגולגל?"‪ ,‬מבלי שפלאח הזכיר כסף מגולגל כלל ( ת‪/‬‬
‫‪ 08‬עמ' ‪ ,9‬ש' ‪ .)12 02‬פלאח מצדו חזר ואמר "הייתי‪ ,‬פרדי‪ ,‬פרדי‪ ,‬אם לא הייתי משלם‪...‬‬
‫אני מביא לך כמה דוגמאות‪ ...‬אני הייתי עף מהעבודה‪ ...‬ולא נשאר‪ ...‬אז החלטתי או הדרך‬
‫הזאת ככה‪ ...‬הייתי מאולץ‪ ...‬גם ככה לא הייתי מרוויח גם ככה לא הייתי מרוויח" (ת‪08 /‬‬
‫עמ' ‪ ,9‬ש' ‪ – 01‬עמ' ‪ ,7‬ש' ‪.)0‬‬
‫יצוין כי במהלך כל אמרותיו של פלאח‪ ,‬המטיר עליו הנאשם אש וגופרית‪ ,‬מעבר לכך שהטיח‬
‫בו שוב ושוב כי הוא משקר במצח נחושה‪ ..." .‬איך אתה מדבר איך אתה משקר? בעיניים‬
‫‪ 91‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫אתה משקר אותי‪ ...‬שקרן שכמוך‪ ...‬אני ידעתי שאתה שקרן‪ ...‬אתה שקרן‪ ...‬אתה נתת לי‬
‫כסף? על מה נתת לי כסף?‪ ...‬שקרן ונוכל אתה‪ ...‬איך אתה לא מתבייש? אתה נתת לי‬
‫כסף? אולי נתת לי כסף ביקשת ממני כל כך‪ ...‬גם כשביקשת אני לא נתתי לך‪ ...‬בוא‪ ,‬אתה‬
‫שקרן‪ ,‬ואתה רוצה לקבור אנשים‪ ,‬ואני חושב שאתה עושה את זה מבחינה‪ ,‬יכול להיות‬
‫שהשתגעת בדת‪ .‬אתה‪ ,‬אתה רק מבחינה שאני יהודי‪ ,‬רק אז אתה אומר‪ ,‬אז אתה רוצה‬
‫לקבור אותי? תתבייש‪ ,‬אתה שקרן‪ ...‬אני אהבתי את אבא שלך‪ ...‬ואהבתי‪ ,‬וכיבדתי אותך‬
‫אצל האחים שלך‪ .‬אתה שקרן‪ ...‬אז אתה יודע מה? אני שמח באיזשהו מקום‪ ,‬תאמין לי‬
‫שבאתי לפה‪ .‬אני לא ידעתי שתגיד כאלה דברים‪ .‬אבל לשקר במצח נחושה ולא להסתכל‬
‫בעיניים‪ ,‬אתה לא מתבייש עמאד‪ ...‬אתה יש לך ילדים‪ .‬ללוויה של כל המשפחה שלך‬
‫באתי‪ .‬ולשקר‪ ,‬אתה נתת לי כסף?" (עמ' ‪ 0‬ש' ‪ – 11‬עמ' ‪ ,8‬ש' ‪.)10‬‬
‫לאמרתו האחרונה של הנאשם "אתה נתת לי כסף"‪ ,‬השיב פלאח "פרדי‪ ,‬נתתי לך‪ ...‬נתתי‬
‫לך קרוב ל‪ ...₪ 162,666-‬אני מוכן‪ ,‬אני מוכן לעשות משהו אחר איתך גם‪ .‬אני מוכן ללכת‬
‫לפוליגרף‪ ,‬אתה תשים ערבות ‪ ...₪ 162,666‬ונבדוק מי שקרן‪ ...‬אין שום סיבה‪ ,‬אין שום‬
‫סיבה שאני אשקר‪ ...‬פרדי‪ ...‬אני סיפרתי את האמת‪ .‬לא סתם הבאתי את ה‪ ,‬לא סתם‬
‫אמרתי את התשלומים‪ .‬אתה יודע טוב מאוד שהיו‪ ,‬אלה התשלומים שקיבלת ממני‪."...‬‬
‫משאמר הנאשם "מאיפה? אתה תגיד לי עמאד‪ ,‬עמאד אני אומר לך את האמת"‪ ,‬השיב לו‬
‫פלאח "כן?" (עמ' ‪ ,8‬ש' ‪.)09 – 12‬‬
‫גם לדברים אלה השיב הנאשם "מאיפה המספרים האלה?‪ ...‬גם אני מוכן ללכת לפוליגרף‪,‬‬
‫אני הלכתי כבר לפוליגרף‪ ...‬אני אשים ‪ 266,666‬שקל‪ ...‬אני אשים את הבית שלי‬
‫בשבילך‪ ...‬מאיפה המצאת את זה? מאיפה? ‪ ...‬אני אומר לך את האמת‪ ,‬הזקנה שלך‬
‫מביישת את הצעירות שלך‪ .‬איך אתה מסוגל אני לא יודע מה הבטיחו לך ומה אמרו לך‬
‫ואולי גם איימו אותך‪ .‬אני לא יודע אבל אם אתה מסוגל לשקר‪ ,‬אתה יודע מה? אתה‬
‫בשבילי זבלה אתה לא בן אדם אתה זבלה‪ ...‬נתתי לך מתחת לדלת‪ ,‬הכנסת לי את זה לתוך‬
‫הנעל‪ ,‬הכנסת לי לתוך התחת?‪ ...‬שקרן‪ ...‬אתה נתת לי כסף? אני צריך את הכסף שלך?"‬
‫(עמ' ‪ ,8‬ש' ‪ – 19‬עמ' ‪ ,9‬ש' ‪.)10‬‬
‫לכך השיב פלאח‪" :‬פרדי‪ ,‬גם‪ ,‬גם‪ ...‬פרדי‪ ,‬גם כשהייתי מגיע גם נותן לך בשירותים‪,‬‬
‫נכנסים‪ ,‬הייתי נכנס לשירותים‪ ...‬שם סופר‪ .‬אין שום דבר‪ ,‬אני נתתי לך כסף‪ ...‬פרדי‪ ,‬אני‬
‫לא זקן‪ ,‬אני הראש שלי עוד איתי‪ ,‬אבל לזה שאני הושפלתי כל החיים‪ ,‬כל המכרז בנשר‬
‫הייתי הכי זול‪ ,‬הייתי צריך להתמודד על החיים שלי‪ ,‬על המחיר זול‪ .‬לא רק ככה‪ ,‬גם‬
‫כאשר אתה בא ובראש וראשונה דואג לכסף שלך‪ ,‬זה מה שאכפת לך לתחת‪ ,‬זה מה‬
‫שאכפת לך‪ .‬הייתי מאוים‪ ,‬הייתי‪ ,‬הרגשתי את זה בלב יום יום‪ .‬לא יכולתי להגיד לך את‬
‫זה כי אני הייתי רוצה לדאוג לפרנסה של הילדים‪ ,‬הייתי נורא מאוים כי אם לא הייתי עף‬
‫מנשר‪ ...‬והייתי בטוח‪ ...‬נשר עד עצם העובדה שפעם אחת קרתה תקלה בכסף‪ ,‬אתה לא‬
‫יודע פרדי‪ ,‬אתה לא יודע איך השגתי את הכסף‪ .‬אתה לא יודע איך הלכתי לשם לכאן‪166 ,‬‬
‫שקל‪ 266 ,‬שקל לילדים ‪ 466‬שלומדים‪ ,‬הבאתי לך כמו אומלל‪ ....‬קטן‪ ,‬ישבתי במשרד‬
‫‪ 90‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫שלך‪ ...‬אתה לא התביישת‪ ,‬ישבתי במשרד שלך‪ ,‬אמרתי פרדי קח כסף‪ ,‬ואמרתי לך גם‬
‫עכשיו תדאג שהכל יהיה שקט‪ .‬פתאום לא שמעתי לא תלונות על פועלים‪ ,‬לא מכרז‪ ,‬לא‬
‫שום דבר‪ .‬זה מה שהיה‪ .‬אני לא אשכח את זה"‪( .‬עמ' ‪ ,9‬ש' ‪ – 12‬עמ' ‪ ,12‬ש' ‪.)1‬‬
‫משהמשיך הנאשם להכחיש את דבריו של פלאח מכל וכל‪ ,‬וחזר על הדברים שאמר קודם‬
‫לגבי החברות ביניהם‪ ,‬העידוד שנתן לו ואמר "בינינו החברות היתה טהורה‪ ,‬לא ביקשתי‬
‫ממך אגורה שחוקה‪ ,‬אמרתי עמאד‪ ,‬אם קשה לך‪ ,‬אין לך שום בעיה‪ .‬אבל לבוא היום‪ ,‬היום‬
‫לטעון בראשון לאוגוסט שנתת לי כסף‪ .‬אני אומר את האמת‪ ,"...‬השיב פלאח "לא בראשון‬
‫לאוגוסט‪ ...‬שישי‪ ,‬שישי לאוגוסט‪ ...‬בשישי ביולי בערך‪ ,‬סליחה לא אוגוסט‪ ,‬בשישי‬
‫ליולי"‪ .‬זאת לשאלת החוקר "מתי פעם אחרונה מסרת לו כסף?"‪ .‬משנשאל מה מסר לו‪,‬‬
‫השיב "מסרתי לו חמש אלף שקל‪ ...‬מסרתי לו‪ ,‬אם אני לא טועה‪ ,‬אם אני לא טועה‪ ,‬הפעם‬
‫לא מסרתי את זה במשרד‪ ,‬מסרתי את זה באזור על יד אבו יוסף‪ ,‬אם אני לא טועה‪ ,‬את‬
‫החמש אלף שלך‪ ,‬באזור של‪ ...‬הפיצה שם‪ ,‬של מתחת למרתף של אבו יוסף‪ .‬אם אני לא‬
‫טועה באזור הזה מסרתי‪ .‬או ברכב‪ ,‬אבל אני תמיד דאגתי למסור לך"‪( .‬עמ' ‪ ,12‬ש' ‪.)8-00‬‬
‫לשאלת החוקר אם פלאח מדמיין את דבריו‪ ,‬השיב הנאשם "כן"‪.‬‬
‫בהמשך נשאל פלאח לגבי ארוחות משותפות‪ ,‬ואמר כי היתה חברות ביניהם וכי בד"כ כאשר‬
‫הם אכלו ביחד הוא שילם עבור הארוחה‪ ,‬למעט כאשר היה פלאח אצל הנאשם‪.‬‬
‫לשאלת החוקר לנאשם‪ ,‬מדוע לא פיטר את פלאח‪ ,‬לאחר שאמר כי פלאח שקרן ותמיד היה‬
‫שקרן‪ ,‬אמר הנאשם "אני לא מסוגל לפטר אותו‪ ...‬לא יכולתי לפטר אותו‪ ...‬אני אומר לך‬
‫עוד פעם‪ ,‬לשקר‪ ,‬אני את עמאד פלאח לא קיבלתי אותו לעבודה‪ ,‬ולא פיטרתי אותו‬
‫מהעבודה‪ .‬אני לא פיטרתי אף קבלן ולא מפטר‪ ...‬אף קבלן‪ ...‬אף קבלן אני לא מפטר ולא‬
‫לוקח לעבודה‪ .‬כל הקבלנים בכלל שקרנים כל הקבלנים משקרים ברמה זו או אחרת‪ ,‬לא‬
‫יודע מה‪ ,‬משקרים‪ ...‬כל הקבלנים‪ ...‬על מנת להרוויח כסף משקרים‪ ,‬משקרים כל מיני‬
‫דברים‪ ...‬אבל לבוא עד לרמה כזאתי? לא שערתי את זה‪ ,‬לא שערתי מעולם שהוא בא‬
‫עכשיו ב‪ ,‬ב‪ ,‬ב‪ ...,‬אני לא יודע מה עשיתם לו שפתאום הבן אדם הוזה‪ ...‬הזוי" (עמ' ‪ ,11‬ש'‬
‫‪ – 02‬עמ' ‪ ,11‬ש' ‪.)19‬‬
‫לכך השיב פלאח "פרדי‪ ,‬פרדי‪ ,‬אף אחד לא עשה לי‪ ,‬אני הנה גופי‪ ,‬הנה חי‪ ,‬אבל הלחץ‬
‫שבתוכי‪ ,‬של הכאב והסבל‪ ...‬העניין הכספים‪ ,‬ההרגשה הלא טובה‪ ,‬כל יום‪ ,‬כל חודש אני‬
‫צריך לשלם‪ ,‬אם לא אני אזרק‪ .‬תאמין לי‪ ."...‬בתגובה לדבריו של הנאשם מאיפה ההמצאות‬
‫האלה‪ ,‬אמר פלאח "פרדי‪ ,‬למה המצאתי את זה‪ ...‬מה שאנחנו חברים‪ ,‬ואנחנו אוהבים אחד‬
‫את השני‪ ,‬והיינו אוהבים אחד את השני‪ ,‬אבל כאן כשחברים אני מאוד‪ ...‬יום אחד באתי‪...‬‬
‫כי זה כל מה שסיפרתי‪ ,‬סיפרתי את האמת‪ ...‬אני‪ ,‬פרדי‪ ,‬פרדי‪ ,‬יכול להתפוצץ‪ ,‬אני זוכר‬
‫אני זוכר אני עכשיו נזכרתי‪ ,‬אז כשהיה הנושא של המשרד הייתי והרגשתי רוצים לצאת‬
‫למכרז‪ ,‬והפועלים לא בסדר‪ ,‬לא באים‪ ,‬לא שום דבר‪ ,‬אם אני לא טועה היה איזה‪ ,‬לא זוכר‬
‫למי איום שאני אגיע לדוד‪ ,‬אני אגיע לדוד על זה‪ ,‬ואז אתה שתקת‪ ,‬לא דיברתי או איתך‬
‫‪ 92‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫השיחה היתה‪ ...‬כן‪ ,‬מדבר כן‪ ,‬על ראש העיר על מה שהיה‪ ...‬אמת רציתי להגיע לזה‪ ,‬בחיי‪.‬‬
‫לא יודע‪ ,‬אבל משום מה לא עליתי‪ .‬יכול להיות‪ ,‬גם שהוא דוד‪ ,‬בגלל שהיה קרוב אלייך‪,‬‬
‫יתן לך הגנה ולא לא‪ ,‬ואז הייתי מפוחד גם‪ ,‬שגם דוד יצטרף אלייך ואז יפטרו את הפועלים‪.‬‬
‫אני כל החיים שלי הייתי‪ ,‬אם לא הייתי‪ ,‬נשבע לך‪ ,‬אם לא הייתי עושה את זה‪ ,‬אם לא‬
‫הייתי משלם את הכסף אני הייתי עף מהעבודה‪ ,‬הילדים מתים ברחוב‪ ,‬לא היה לי פרנסה‬
‫חוץ מזה‪ ,‬אין יותר נשר‪( "...‬עמ' ‪ ,11‬ש' ‪ – 00‬עמ' ‪ ,10‬ש' ‪.)10‬‬
‫לאחר שהנאשם חזר ואמר לפלאח שוב ושוב כי הוא משקר‪ ,‬ואמר לו "טוב פלאח‪ ,‬אני מבין‬
‫שסבלת‪ ,‬ואני מכיר אותך‪ ,‬אני מבין שסבלת‪ .‬אבל דבר אחד פלאח‪ ,‬גם אם מתאבדים אתה‬
‫לא חייב לקחת איתך עוד מישהו‪ .‬אני‪ ,‬פרדי מליק‪ ,‬מעולם‪ ,‬מעולם לא לקחתי ממך גרוש‪,‬‬
‫לא לקחתי‪ .‬אני מודה‪ ,‬אכלתי איתך הרבה פעמים‪ ,‬אתה גם עכשיו אמרת‪ ,‬רוב הפעמים‬
‫אתה שילמת‪ ,‬אתה גם סותר את עצמך‪ .‬כמה פעמים היית בא אליי והייתי אומר לך קח‬
‫לילדים שלך ופלים‪ ,‬קח לילדים שלך קולה ממני והייתי נותן לך‪ ...‬הייתי מביא לך‬
‫דברים"‪( .‬עמ' ‪ ,11‬ש' ‪ – 07‬עמ' ‪ ,10‬ש' ‪ ,)08‬השיב לו פלאח‪" :‬פרדי לקחתי את זה‪ ,‬כן‪ ,‬במשרד‬
‫שלך‪ ,‬קולה וופלים‪ ,‬אני לא שוכח‪ ,‬נכון‪ ,‬במשרד שלך‪ ...‬נתת לי" (עמ' ‪ ,10‬ש' ‪.)02-09‬‬
‫משנשאל הנאשם לגבי פגישה עם פלאח בתחילת חודש יולי ליד מסעדת אבו יוסף‪ ,‬אישר את‬
‫המפגש ואמר "בתחילת יולי‪ ,‬ליד מסעדת אבו יוסף? אני חושב שכן"‪ .‬משנשאל למה השיב‬
‫"כלום‪ ,‬הוא חבר שלי‪ ,‬הוא היה חבר שלי‪ ,‬היינו יושבים ביחד כל פעם‪ ...‬בא דיבר איתי על‬
‫כל מיני דברים‪ ...‬היה לו בן עצור‪ ,‬סיפר את כל הבעיות שלו‪ ...‬איך שחררתי לו את הילד‪,‬‬
‫בבקשה‪ .‬שהילד שלו שהתאבד שיגיד שפרדי נתן לו ארבעה מיליון"‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫משנשאל אם קיבל דבר מפלאח באותה פגישה‪ ,‬השיב "חס וחלילה‪ ...‬בוודאי שלא"‪( .‬עמ' ‪,12‬‬
‫ש' ‪ .)7-10‬משנשאל פלאח אם מסר לנאשם דבר באותה פגישה השיב "נדמה לי שכן‪ ,‬זה היה‬
‫קרוב בהתחלת יולי‪ ,‬ונדמה לי שילמתי את ה ‪ 5‬אלף ‪ ₪‬באזור הזה‪ .‬באיזה מקום‪ ,‬איך זה‬
‫היה לא יודע‪ ,‬אבל ממני הוא קיבל‪( ."...‬עמ' ‪ ,12‬ש' ‪ .)19-19‬לאחר שהחוקרים הודיעו כי הם‬
‫מסיימים את העימות‪ ,‬אמר הנאשם לפלאח לפני יציאתו מהחדר "אתה לא מתבייש פלאח"‪.‬‬
‫לאחר שיצאו‪ ,‬אמר פלאח לחוקרים "אין אין‪ ,‬אני לא משקר‪ ,‬אני לא משקר‪ ...‬לא‬
‫שיקרתי"‪( .‬עמ' ‪ ,12‬ש' ‪ – 02‬עמ' ‪ ,10‬ש' ‪.)2‬‬
‫גרסת הנאשם במשטרה לאחר העימות‬
‫‪.38‬‬
‫א‪ .‬מעורבות הנאשם במכרז‬
‫לאחר העימות עם הנאשם שינה הנאשם את גרסתו לגבי מעורבותו במכרז‪ ,‬ובשונה מדבריו‬
‫בחקירה הראשונה‪ ,‬לפיה לא התערב בו כלל‪ ,‬עד כדי אמירה "חס וחלילה"‪ ,‬תיאר כיצד ניסה‬
‫לשכנע את כל בכירי העיריה לצאת למכרז חדש‪.‬‬
‫‪ 90‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫הנאשם אישר כי התרעם על הצעדים שננקטו בקשר לשתי החברות שהציעו את ההצעות‬
‫הזולות ביותר (ושס ושיא)‪ ,‬עליהם שמע במקרה בלשכת ראש העיר‪ ,‬בטענה כי מדובר בהליך‬
‫לא תקין ולא חוקי‪ ,‬ואף התקשר לוינשטיין בעניין זה מספר פעמים כאשר וינשטיין היה‬
‫בחו"ל‪ ,‬ללא הסבר מדוע התערב בעניין לא לו‪ .‬לדבריו‪ ,‬משנשאל מדוע זה היה חשוב לו‪ ,‬מסר‬
‫"שיהיה מכרז חדש כפי שטענתי כל הזמן‪ .‬אני בעד מכרז חדש‪ .‬רציתי להסביר לו שיבין‬
‫את הפרובלמטיקה במכרז ושיפעל שיהיה מכרז חדש"‪ .‬בהמשך‪ ,‬כאשר נאמר לו כי‬
‫וינשטיין מסר בחקירתו כי הנאשם הפגין כעס על כך ששיא תזכה במכרז ו"נלחץ" מכך‬
‫שושס לא תזכה‪ ,‬דחה זאת מכל וכל ואמר שלא היה בלבו כל כעס "ולא רציתי שחברת ושס‬
‫תיקח את המכרז לכן אני כל הזמן טענתי מכרז חדש‪ .‬נהפוך הוא‪ ,‬אני כל העת הייתי בעד‬
‫מכרז חדש לנפנף את ושס"‪( .‬ת‪ ,2/‬עמ' ‪.)9 ,7‬‬
‫ב‪ .‬בחקירתו לאחר העימות סיפר הנאשם כי פנה לראש העיר‪ ,‬ומסר לו שאזולאי פנה אליו‬
‫בבקשה שיעזור לו במכרז‪ ,‬אך לדבריו לא ידע כי לחברה שלו קוראים י‪ .‬ב‪ .‬שיא‪( .‬ת‪ ,2/‬עמ' ‪0-‬‬
‫‪ ;12 ,9‬ת‪ ,0/‬עמ' ‪ .)0‬כן הוסיף‪ ,‬כי אמר לקוטלר "שיש שמועה שבמכרז של שמיל אזולאי‬
‫שהוא קשור למוטי‪ ,‬ולכן אני בעד מכרז חדש ולא כדאי להסתבך"‪( .‬ת‪ ,0/‬עמ' ‪.)0‬‬
‫משנשאל כמה פעמים אמר שצריך לצאת למכרז חדש‪ ,‬השיב "אין אחד שדיברתי איתו ולא‬
‫אמרתי לו את זה מהנפשות שהזכרתי‪ ...‬יכול להיות ‪ 18‬פעמים‪ ,‬וזאת עשיתי על מנת‬
‫להעיף את אדון פלאח הנוכל הזה‪ ...‬ההשפעה שלי רק ביעוץ" (ת‪ ,0/‬עמ' ‪ .)2‬משנשאל מדוע‬
‫שוחח עם כל אותם אנשים‪ ,‬ומה היתה מטרתו‪ ,‬וכן כיצד מתיישבים דבריו עם גרסתו כי הוא‬
‫נעדר השפעה בנושא‪ ,‬השיב "לי אין שום מטרה‪ .‬אני לא רציתי שפלאח יזכה‪ ,‬לא פלאח ולא‬
‫שמואל שיקחו את המכרז‪ ...‬הייתי בסך הכל בישיבה שאני לא הייתי מוזמן אליה‬
‫ובאקראי נכנסתי בפנים אז אמרתי את זה פעם אחת‪ .‬לאחר מכן אמרתי את זה ליחיאל‬
‫ודימה‪ ...‬הכל זה שיחות חולין שאין בזה שום כוונה ואין בזה שום דבר" ‪ ,‬וחזר על דבריו‪,‬‬
‫"רק ששניהם לא יזכו"‪( .‬ת‪ ,0/‬עמ' ‪.)0-0‬‬
‫גם לאחר העימות דחה את הטענה כי ידע שושס מנוהלת בפועל על ידי פלאח‪ ,‬אך הדגיש כי‬
‫היה מעוניין במכרז חדש‪ ,‬ואמר "רציתי לגמור עם משפחת פלאח‪ ,‬בשיקול דעתי חשבתי‬
‫שמשפחת פלאח תגמור בנשר‪ ...‬אני אילו מוטי היה אומר לי פרדי המכרז הזה שייך ויש‬
‫קורלציה‪ ,‬קשר לעמאד פלאח‪ ,‬אני מבטיח לך שבאותו רגע הייתי אומר לו שיזרוק אותו‬
‫מכל המדרגות‪ ...‬הייתי זורק את פלאח עמאד מכל המדרגות"‪( .‬ת‪ ,2/‬עמ' ‪ .)9-11‬יחד עם‬
‫זאת הסביר כי משפחת פלאח היא משפחה מכובדת‪ ,‬וכי לא היה מקום לפסול את כל‬
‫המשפחה‪.‬‬
‫גם בהמשך חזר על הגרסה‪ ,‬לפיה לא דיבר עם איש על המכרז לכוח האדם‪ ,‬גם בחקירות‬
‫מאוחרות‪ ,‬וסייג באמרו "רק בשיחות בלתי רשמיות שזה היה דבר כאילו שיחת חולין‬
‫לחלוטין" (ת‪ ,0/‬עמ' ‪.)1‬‬
‫‪ 99‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫הנאשם דחה מכל וכל את גרסתו של פלאח‪ ,‬לפיה התקשר באפריל ‪ '12‬לעו"ד טנדלר וביקש‬
‫ממנו שלא ישנה את תנאי המכרז‪ ,‬באמרו לחוקר כי פלאח הוא פושט רגל ונוכל בינלאומי‬
‫(ת‪ ,12/‬עמ' ‪.)0‬‬
‫‪.39‬‬
‫יחסי הנאשם עם פלאח‬
‫בחקירתו למחרת העימות‪ ,‬מסר הנאשם כי תכיפות מפגשיו עם פלאח היתה משתנה‪ .‬לעתים‬
‫נפגשו אחת לכמה חודשים‪ ,‬ולעתים ארבע פעמים בשבוע‪ ,‬בענייני עבודה‪(( .‬ת‪ ,2/‬עמ' ‪,11 ,9‬‬
‫‪.)10 ,11‬‬
‫הנאשם אמר כי פלאח העליל עליו כי קיבל ממנו כספים‪ ,‬מכיוון שרצה להתנקם בו על כך‬
‫שלא עזר לו בקשר עם המכרז (ת‪ ,2/‬עמ' ‪ .)7‬דא עקא שהנאשם התקשה להסביר את מקור‬
‫הקשר ההדוק העולה מהשיחות עם פלאח‪ ,‬ומסר גרסאות בלתי סבירות בעליל‪.‬‬
‫משנדרש לשיחות שנקלטו בינו לבין פלאח בהאזנת הסתר‪ ,‬וביניהן אמירתו לפלאח "שלא‬
‫יתקרב כי יש כרגע מכרז"‪ ,‬אמר שלא התכוון "לאף מכרז‪ .‬על מנת לנפנף אותו סיפרתי לו‬
‫סיפורים מפה ועד באר שבע‪ ...‬אני רוצה להגיד לך חד וחלק שהעפתי אותו מכל המדרגות‬
‫בכל מיני אמתלות‪ ...‬אני על מנת להכשיל את עמאד עבדתי עליו כל הזמן‪ .‬הוא היה מטריד‬
‫אותי הרבה מאוד על המכרז של המשפחה שלו ואני אמרתי לו כל מיני אמתלות שירד‬
‫ממני‪ ...‬שלא יתקרב לעיריה לא רוצה לראות את הפרצוף שלו" (ת‪ ,2/‬עמ' ‪ .)10-12‬ייאמר‬
‫כבר עתה כי גרסה זו לפיה ניסה להכשיל את פלאח‪ ,‬מנוגדת לדבריהם של כל הבכירים‬
‫בעיריה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬אישר בהמשך כי "באף מכרז לא היתה לי מעורבות דומה" (ת‪ ,2/‬עמ' ‪.)11‬‬
‫הנאשם חזר על גרסתו כי כאשר ראה עובד קבלן שלקח שקיות וזרק את האשפה‪ ,‬או פועלים‬
‫שלקחו לעצמם הפסקות ארוכות‪ ,‬הורה לפטרם‪ .‬משנטען בפניו כי למרות שהציג עצמו כחסר‬
‫השפעה וסמכות‪ ,‬פחדו ממנו עובדי העיריה וסרו למרותו‪ ,‬דחה טענה זו מכל וכל‪ ,‬והוסיף כי‬
‫יש לו שונאים‪ ,‬כגון פלאח‪ ,‬גורמי אופוזיציה ומשטרת ישראל‪" ,‬כל זה בגלל הפוליטיקה"‬
‫(ת‪ ,0/‬עמ' ‪.)0-7‬‬
‫‪.46‬‬
‫גרסתו המאוחרת של הנאשם ‪ -‬ת‪8/‬‬
‫כחצי שנה לאחר ששוחרר ממעצר‪ ,‬ביקש הנאשם למסור הודעה נוספת מיוזמתו (ת‪ ,8/‬מיום‬
‫‪ ,) 8/0/11‬חזר והכחיש את כל החשדות המיוחסים לו‪ ,‬פרש את גרסתו המורחבת‪ ,‬בנוסח‬
‫סיכומים‪ ,‬לרבות השערותיו לגבי הראיות שאספה המשטרה‪ ,‬וכן שמועות אודות הפרשה‪,‬‬
‫בטענו כי הכל נעשה כדי "להפיל" אותו‪ ,‬את הנאשם‪.‬‬
‫הוא החל בהוקעתו של פלאח‪ ,‬סיפר על הסתבכויות רבות בעברו‪ ,‬מסר כי היה פושט רגל‪,‬‬
‫הורשע ברמאויות‪ ,‬בהעלמות מס‪ ,‬ביצע מעשי זיוף והונאה‪ ,‬ועוד‪ .‬כן סיפר על העזרה שנתן‬
‫במשך כל השנים לפלאח ולבניו‪ ,‬האחד שלמד בבית הספר הריאלי והשני שהיה עבריין ישב‬
‫‪ 97‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫בכלא‪ ,‬וניסה לשים קץ לחייו‪ ,‬באומרו כי כשנה וחצי לפני כן הודיע לפלאח כי לא יתן יד‬
‫למעשי המרמה שלו‪( .‬ת‪ ,8/‬עמ' ‪.)1- 1‬‬
‫בהמשך דיבר הנאשם בגנותם של אדרי‪ ,‬בנו עו"ד אדרי ובני משפחה נוספים‪ ,‬להם ניסה‬
‫אדרי לעזור‪ .‬לדבריו‪ ,‬שמע שמועות בקשר ליחסי אמון בין פלאח ואדרי‪ ,‬והשמיץ את אדרי‪,‬‬
‫בספרו על שמועות בדבר גניבות שבצע אדרי לכאורה במקום עבודתו ב"תלמה"‪ ,‬איומים‬
‫שאיים על בעל חנות מחשבים‪ ,‬ועוד‪ .‬הנאשם מסר כי אדרי פעל בעבר כדי לתת לפלאח‬
‫מכרזים‪ ,‬בניגוד לדין‪ ,‬וכי הגיעו אליו אנשים שסיפרו לו על כך שהשניים תכננו ביחד עם‬
‫אחרים להפיל אותו (את הנאשם)‪ ,‬ו"לתפור לו תיק"‪ ,‬כדי לסלקו מהעיריה‪ .‬הנאשם הדגיש‬
‫את סמכויותיהם של וינשטיין ואדרי בועדת המכרזים‪ ,‬עמד על כך כי אדרי היה מודע לכך‬
‫שפלאח השתמש באיש קש במכרז‪ ,‬הזכיר את הישיבות שהתקיימו בנושא‪ ,‬ההתפתחויות‬
‫בעניינו‪ ,‬ועוד‪ .‬משנשאל מדוע לא מסר גרסאות אלה בחקירותיו הראשונות‪ ,‬אמר כי עת היה‬
‫עצור‪ ,‬היה הרוס לחלוטין‪ ,‬וכיום הוא יודע הכל‪ ,‬באומרו בין השאר כי למד הכל מהעיתון‪,‬‬
‫אותו לא הציג‪ ,‬אך יביאו לבית המשפט‪( .‬ת‪ ,8/‬עמ' ‪( .)1-9‬לא למותר לציין כי הנאשם לא‬
‫הציג דבר בבית המשפט)‪.‬‬
‫הנאשם הדגיש כי לאחר ששמע את חוות הדעת נגד פלאח‪ ,‬אמר לוינשטיין ולגזבר ש"אסור‬
‫לתת לאדם הזה וצריך לצאת למכרז חדש בדחיפות" (ת‪ ,8/‬ש' ‪ ,)0‬ביודעו כי היחסים בינו‬
‫לבין פלאח יורעו מאוד‪ ,‬וטען כי פלאח קשר עם אדרי ל"הפיל אותו"‪ ,‬כדי לחסל עמו‬
‫חשבונות‪ .‬לדבריו‪ ,‬גם בעבר פיטר שני פועלים של פלאח‪ ,‬אשר ישנו בעבודה‪ ,‬ולא כך מתנהג‬
‫מי שמקבל שוחד‪ .‬לשיטתו‪ ,‬הפליל אותו פלאח‪ ,‬מפני שכחודש לפני מעצרו אמר לו שהוא‬
‫"מריח משהו לא חוקי‪ ,‬ואני רק מכרז חדש"‪ .‬לכן‪ ,‬המציא פלאח דברים כיד הדמיון הטובה‬
‫עליו‪ .‬הנאשם אף הדגיש כי היה עליו לשמוע בקול חברים שאמרו לו לנתק מגע עם פלאח‬
‫לפני עשרים שנה‪" ,‬הבן אדם נוכל‪ ,‬זייפן‪ ,‬שקרן וחי בסרט"‪( .‬ת‪ ,8/‬עמ' ‪.)8‬‬
‫הוא חזר ואמר שוב ושוב כי פעל "לנפנף" את פלאח מעליו‪ ,‬מבלי לתת הסבר לכך שענה לכל‬
‫הטלפונים שלו‪ ,‬גם כאשר השעה לא התאימה לכך‪ ,‬לא אמר לו באופן חד משמעי שיפסיק‬
‫להתקשר‪ ,‬לא הודיע לו כי לא יפגש עמו‪ ,‬ואף לא נתן כל הסבר לכך שפלאח התקשר דווקא‬
‫אליו‪ ,‬אדם שאינו חבר בועדת המכרזים‪ ,‬כדי להתעדכן בקורות המכרז‪ .‬לדבריו‪ ,‬פנה פלאח‬
‫לאדרי‪ ,‬מפני שהנאשם אמר לו כי יש צורך במכרז חדש‪( .‬ת‪ ,8/‬עמ' ‪.)9‬‬
‫הנאשם מסר גרסה נוספת בשנת ‪( '11‬ת‪ ,)12/‬בעיקר לגבי העבירות המיוחסות לו באישום‬
‫השני‪.‬‬
‫משנשאל‪ ,‬בין השאר‪ ,‬מדוע התקשר לעו"ד טנדלר וביקש שלא ישנה את תנאי המכרז‪,‬‬
‫הכחיש זאת מכל וכל ואמר שפלאח הוא "פושט רגל‪ ,‬נוכל בינלאומי"‪ ,‬ו"כל מילה שאומר‬
‫‪ 98‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫עמאד פלאח היא שקר"‪ ,‬אך שתק בסופו של יום‪ ,‬כאשר נשאל אם תנאי המכרז שונו בסוף‬
‫אם לאו‪( .‬ת‪ ,12/‬עמ' ‪.)0-2‬‬
‫‪.41‬‬
‫העימות בין וינשטיין לנאשם – בראי של אמרות הנאשם‬
‫ביום ‪ 0/8/12‬בשעה ‪ 19:29‬נערך עימות בין וינשטיין לנאשם‪( .‬ת‪ - 20/‬דו"ח ביצוע העימות‬
‫אשר נערך ע"י פרץ‪ ,‬ת‪ - 22/‬דיסק המתעד את העימות מ"ט ‪ ;129/12‬ת‪ - 20/‬תמליל העימות)‪.‬‬
‫הראיות בדבר העימות בין הנאשם לבין וינשטיין הוגשו במסגרת תיק המוצגים‪ ,‬כמשקפות‬
‫את אמרות החוץ של הנאשם‪ ,‬אך לא במהלך עדותו של וינשטיין‪ .‬אקדים ואומר כי מקובלת‬
‫עליי עמדת ההגנה‪ ,‬לפיה כעיקרון אין אמרותיו של וינשטיין בעימות אשר הוגשו בהסכמה‪,‬‬
‫קבילות לתוכנן‪ ,‬למעט כאשר אושרו על ידי הנאשם ואומצו על ידו‪ ,‬אז הן בבחינת אמרות‬
‫חוץ של נאשם‪ ,‬הקבילות בפני עצמן‪ .‬זאת מהטעם שלא נתקיימו התנאים הקבועים בסעיף‬
‫‪12‬א לפקודת הראיות להגשת אמרות החוץ שלו‪ .‬וינשטיין לא הוכרז כעד עוין‪ ,‬בא כוח‬
‫המאשימה לא ביקש להגישן במסגרת החלופות המפורטות בסעיף ‪12‬א לפקודת הראיות‪,‬‬
‫האמרות לא הוגשו בהסכמה כראייה לתוכנן‪ ,‬וההגנה לא הגישה אותן כראיה לסתירות בינן‬
‫לבין עדותו בבית המשפט‪( .‬ראו ‪ 0209/11‬אבו טיר נ' מ"י (‪ ,)02/7/10‬מפי כב' הש' זילברטל;‬
‫ע"פ ‪ 12111/29‬פלוני נ' מ"י (‪ ,)0/2/10‬מפי כב' הש' ארבל)‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬וינשטיין הסתייג במידה מסוימת מדבריו בעימות‪ ,‬הסתייגות אשר לא הביאה‬
‫להגשת אמרותיו כראייה לתוכנן‪.‬‬
‫בנסיבות הענין‪ ,‬תובא להלן תמצית מאמרותיו של וינשטיין‪ ,‬על מנת לפרוש באמצעותן את‬
‫תגובותיו של הנאשם ואת גרסתו‪ ,‬והדברים יהיו קבילים אך ורק כמשקפים את גרסאותיו‬
‫השונות של הנאשם‪.‬‬
‫‪.42‬‬
‫דברי הנאשם בעימות עם וינשטיין‬
‫לאחר שהחוקר פרץ הזהיר את הנאשם ואת וינשטיין‪ ,‬הסביר להם את משמעות העימות‪,‬‬
‫שאל את וינשטיין אם פנה לנאשם לשם קבלת סיוע מפלאח‪ .‬וינשטיין הכחיש פניה כאמור‪,‬‬
‫אך מסר כי בשנת ‪ ,'20‬עת היה מסובך בבעיות כלכליות‪ ,‬לרבות איומים מצד השוק האפור‪,‬‬
‫בגין הלוואות שקיבל מהם‪ ,‬פנה לנאשם כדי לקבל ממנו עזרה‪ ,‬וסיוע בקבלת הלוואה בסך‬
‫‪ .₪ 12,222‬הנאשם "‪ ...‬הפנה אותי לפלאח כדי שיעזור לי בנושא הזה‪ .‬אחרי יום או יומיים‬
‫פלאח התקשר אליי וביקש ממני להיפגש איתו‪ .‬אני ביקשתי ממנו עזרה בסך ‪₪ 16,666‬‬
‫והוא נתן לי הלוואה בסך ‪( ."₪ 9,666‬ת‪ ,20/‬עמ' ‪ .)0 ,1‬הנאשם לא הכחיש דברים אלה‪,‬‬
‫הבהיר כי סיפר עוד בבוקר על בעיותיו הכספיות של וינשטיין‪ ,‬אך מסר הודעה מתפתלת‪,‬‬
‫כדרכו‪" .‬וחוץ מזה עמאד פלאח אם הוא נתן תשע או שמונה אלף יכול להיות שייתכן‪ ,‬יתכן‬
‫שאמרתי לך לפנות לעמאד פלאח כמו אמרתי לך גם על אנשים אחרים ויוחאי פנה‪ ...‬יוחאי‬
‫היה נתון בצרות‪ ,‬בצרות‪ ...‬אני לא זוכר שפניתי לעמאד פלאח‪ .‬לא זוכר‪ .‬בכוח אתה רוצה‬
‫‪ 99‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫אני אגיד לך‪ .‬לא זוכר"‪ ,‬וחזר שוב ושוב על דבריו כי אינו זוכר‪ .‬בהמשך אמר גם‪" :‬גם לא‬
‫ידעתי שיוחאי ביקש ממנו סכום כזה בכלל"‪.‬‬
‫לעניין היחסים בין הנאשם לבין וינשטיין‪ ,‬השניים אישרו כי הם מכירים כ‪ 10-12 -‬שנה‪ ,‬יש‬
‫ביניהם קשר טוב ולא היו עימותים‪( .‬ת‪ ,20/‬עמ' ‪.)7‬‬
‫בין הנאשם לוינשטיין לא היתה הסכמה לענין סמכויותיו של הנאשם בעיריה בתחום כח‬
‫האדם‪( .‬שם‪ ,‬עמ' ‪.)0– 2‬‬
‫אשר למעורבותו של הנאשם בהליך המכרז‪ ,‬אישר הנאשם כי צלצל לוינשטיין בנוגע למכרז‪,‬‬
‫אם כי פעמיים שלוש ולא יותר (בניגוד לדבריו של וינשטיין)‪ ,‬ושאל אותו אם המהלכים‬
‫הנזכרים לעיל חוקיים‪ ,‬ואמר כי לא ידע שוינשטיין היה בחו"ל עת שוחח עמו‪ ,‬אף שאישר כי‬
‫וינשטיין אמר לו במהלך השיחות כי הוא בחו"ל‪ .‬הנאשם לא ידע להסביר איך מתיישבת‬
‫תשובתו עם השיחות הנוספות שקיים עם וינשטיין בחו"ל‪ ,‬אחרי שהאחרון מסר לו כי הוא‬
‫שם‪ .‬לדברים אלה השיב "אז אני אמרתי לו אז הוא אמר‪ ,‬שקודם כל עד שהוא לא יגיע לא‬
‫יהיה מכרז בכלל‪ .‬לא יהיה מכרז על פי חוק‪ .‬הוא צריך להיות‪( ."...‬עמ' ‪.)7 - 9‬‬
‫הנאשם ציין כי וינשטיין דיבר על הנושא החוקי בלבד‪ ,‬ואמר כי ההצעה הזולה ביותר צריכה‬
‫לזכות‪ ,‬ואילו "אני תמיד טענתי‪ ,‬טענתי כל הזמן מכרז חדש‪ ,‬מכרז חדש‪ ,‬מכרז חדש"‪ ,‬זאת‬
‫בניגוד לדבריו של וינשטיין‪( .‬עמ' ‪ ,9‬ש' ‪ - 12‬עמ' ‪ ,11‬ש' ‪ .)10‬הנאשם סייג את דבריו של‬
‫וינשטיין‪ ,‬באומרו "רק אמרתי שאני אמרתי לו שאני נגד גזענות ולא מקובל עליי שאתה‬
‫אומר משפחת פלאח‪ .‬יכול להיות ייתכן שזה משפחת פלאח פלוני אלמוני‪ ,‬אני לא מרים‬
‫מסך‪ ...‬אמרתי אני מתנגד שאתה תפסול את משפחת פלאח אבל באותו מועד אמרתי אדון‬
‫יוחאי מכרז חדש"‪ ,‬גרסה אותה אישר וינשטיין בחלקה בלבד (עמ' ‪.)11 -11‬‬
‫הנאשם הכחיש את דבריו של אדרי‪ ,‬לפיהם הנאשם אמר לו כי ושס צריכה לזכות במכרז‪,‬‬
‫ואמר שאדרי שקרן‪ ,‬והוא לא סובל אותו ואת וינשטיין‪ .‬משנטען בפניו כי גם לקוטלר אמר‬
‫דברים דומים‪ ,‬השיב "דימה אני אמרתי לו מכרז חדש‪ ...‬אני אפילו את השם של ושס לא‬
‫ידעתי רק כשהתחלתי את החקירה פה‪ ,"...‬ואמר כי הוא מכיר את פלאח ‪ 02‬שנה‪ ,‬ולא ידע‬
‫"שהוא נוכל‪ ,‬שקרן וגנב ומשתף פעולה של השב"כ‪...‬הולכים על פי חוק בעיריית נשר‪...‬זה‬
‫שיקול דעת‪...‬שיקול דעתי" (עמ' ‪.)10 - 12‬‬
‫לענין דבריו של וינשטיין כי הנאשם ידע מיד לאחר פתיחת המכרז‪ ,‬שפלאח עומד מאחורי‬
‫ושס‪ ,‬חזר ואמר כי לא ידע לבטא את המילה ושס עד השבוע האחרון‪ .‬עם זאת אמר "אני‬
‫ידעתי שפלאח מעוניין בחברה הזאתי‪ ,‬לא ידעתי שהוא שם בפנים אני לא מרים מסך‪ ...‬לא‬
‫בודק שום דבר אני גם חושב למרות מה שאומר אדון יוחאי‪ ,‬אני חושב שיוחאי בעצמו לא‬
‫ידע שזה מאה אחוז‪ .‬יוחאי אולי חשב שיש לו שם יד ורגל אבל הוא לא ידע שזה הפלאח‬
‫עצמו‪ .".‬משנאמר לו כי וינשטיין עצמו סיפר שפלאח דיבר עם שניהם‪ ,‬אמר "עמאד דיבר‬
‫אבל עמאד לא אמר לי הלו זה החברה שלי אני רוצה שתעזור לי‪ ...‬לי הוא לא אמר את זה‬
‫מעולם ואני בטוח אם היה אומר לו את זה לך קיבינימט"‪ .‬הנאשם דחה את גרסתו העקבית‬
‫‪ 72‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫של וינשטיין‪ ,‬לגבי מודעותו כי פלאח עומד מאחורי ושס‪ ,‬חזר על גרסתו‪ ,‬והוסיף "אילו‬
‫הייתי יודע שפלאח זה החברה החדשה אני אומר לך הוא היה נזרק מכל המדרגות ואני‬
‫אומר לך גם יוחאי‪ .‬יוחאי חושב שלא ידענו‪ ...‬אני לא ידעתי‪ ...‬יכול להיות שהוא עומד‬
‫מאחורי זה בשותפות עשרה אחוז חמישה אבל שזה עמאד עצמו בשום פנים ואופן לא‬
‫ידעתי"‪( .‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .)12-11‬הנאשם גם לא זכר פגישה משולשת בינו לבין וינשטיין ופלאח‪,‬‬
‫באומרו בהמשך "זה לא היה מפגש אני אומר לך שיחה הוא לא היה איתנו"‪ ,‬ועמד על כך‬
‫היו רק שיחות טלפון‪" .‬אמרתי לך הוא צלצל אלי ‪ 466‬פעם‪ 766 ,‬פעם‪ ,‬מיליון פעם‪ .‬לא זוכר‬
‫כמה אמרתי לך ישב לי פה על הוריד‪ ...‬הוא לא אמר יוחאי פרדי החברה היא שלי תעמדו‬
‫מאחורי‪ ...‬אמרתי לך יוחאי גם סיפר לי שם סגן אלוף אחד שהוא אדם רציני מאוד הוא‬
‫היה אתו בצבא‪ ."...‬משנשאל מדוע לא התקשר אליו אותו סגן אלוף‪ ,‬השיב כי הוא מכיר את‬
‫פלאח ‪ 02‬שנה‪ ,‬וכי הוא הבין כי פלאח היה הלוביסט של אותו סגן אלוף‪( .‬שם‪ ,‬עמ' ‪ - 10‬עמ'‬
‫‪.)11‬‬
‫משנשאל הנאשם מדוע התערב במכרז‪ ,‬שהרי אינו קשור לועדת מכרזים‪ ,‬השיב "קודם כל‬
‫לא התערבתי‪ ...‬יועץ משפטי לא באתי‪ ...‬ואני מעולם לא הלכתי ליחיאל‪ ...‬אני אומר לך‬
‫אותי הוא שונא שנאת מוות"‪ .‬משנאמר לו כי טען בפני עו"ד טנדלר‪ ,‬כי ושס צריכה לזכות‬
‫במכרז‪ ,‬השיב "קודם כל היועץ המשפטי שלנו מתייעץ עם כל אחד‪ ...‬שום החלטה הוא לא‬
‫מקבל לבד‪ ,‬הוא בא לפה הוא שואל את הזה אז יכול להיות שאמרתי לו‪ ...‬אמרתי לו שיפעל‬
‫על פי חוק‪ ...‬ומי שהכי זול הוא שייקח זה הכל‪ ...‬תחליט מי הכי זול והוא מי שיהיה‬
‫והיועץ המשפטי כבר גם היום עוד לא החליט‪( ."...‬ת‪ ,20/‬עמ'‪ -18‬עמ' ‪.)12‬‬
‫עם זאת‪ ,‬אישר הנאשם את דבריו של וינשטיין‪" :‬אני שמעתי מהם (מאדרי ומקוטלר‪ -‬ד‪.‬ס‪,).‬‬
‫שהם שמעו מפרדי להצביע בוועדת מכרזים עבור ושס‪ ,‬כאשר היתה אמורה להתכנס ועדת‬
‫המכרזים כמה וכמה פעמים‪ .‬בשלב מסוים כאשר היתה התלבטות וכנראה שהיתה כוונה‬
‫ש‪.‬י‪.‬ב שיא משאבים היו צריכים לזכות במכרז‪ ,‬ואז התגלו כל הקופת שרצים שיש לה‬
‫בדמות התביעות והפסיקות נגד בעלי החברה וכנגד החברה עצמה‪ ... .‬ואז היתה אפשרות‬
‫יתכן והצעות של ושס וי‪.‬ב‪ .‬שיא משאבים בע"מ היו אמורות להיפסל אולי היו בוחרים את‬
‫השלישי ואז היתה המנטרה כל הזמן של מכרז חוזר מכרז חוזר‪ .‬כמעט בכל סיטואציה‬
‫שדיברנו בנושא"‪( .‬ת‪ ,20 /‬עמ' ‪.)19 – 18‬‬
‫הנאשם לא אישר ולא סתר את דבריו של וינשטיין‪ ,‬כי הוא (הנאשם) ביקש להיות מעודכן‬
‫בכל שלב במכרז‪" ,‬להיות בתמונה" וכי היו ביניהם פגישות יומיומיות בנושא המכרז‪ ,‬אך‬
‫אמר "כל הנושא של המכרז הזה זה היה נושא יותר של‪ ...‬כיפוף ידיים‪ .‬היו כאלה שרצו‬
‫מסיבות שאני לא יודע את פלוני ויוחאי אני אומר לך חד וחלק עבד רק על פי חוק‪ ...‬עם‬
‫יוחאי אני מתראה ב‪ 13-‬שנים האלה ‪ 256‬בשנה אנחנו מתראים‪ .‬במקרה הנושא הזה‪...‬‬
‫התארך כמו מסטיק‪ ...‬וגם לא היה בעיריה שום נושא בוער אחר‪ ...‬הנושא של הדיבורים‬
‫היה ביניהם מכרז וכל מיני וזה היה גם כל השיחות האלה היו דקה או שתיים עדכונים ותו‬
‫לא"‪ ,‬גרסה שוינשטיין אישר‪( .‬שם‪ ,‬עמ' ‪.)19‬‬
‫‪ 71‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫פעמים רבות בעימות לא הסכים הנאשם עם דבריו של וינשטיין‪ ,‬אבל לקראת סוף העימות‪,‬‬
‫כאשר סיפר וינשטיין דברים אותם שמע לדבריו מפלאח לגבי כספים שנתן לנאשם‪ ,‬הכחיש‬
‫הנאשם דברים אלה מכל וכל‪ ,‬ואמר "צר לי שפעם ראשונה בחיים שלי שאני שומע את זה‬
‫מיוחאי‪ .‬אם הוא היה אומר את זה הייתי מוציא לעמאד את העין באותו ביום שהוא אמר‬
‫את זה‪ ...‬היות ויוחאי שמע את זה‪ ,‬אני לא יכול כרגע‪ ,‬אמרתי לך הנוכל השקרן הגנב הזה‬
‫אדון פלאח‪ ,‬אני לא יכול עכשיו לבוא להגיד ליוחאי תשמע‪ ,‬יוחאי‪ ,‬לא אמר לך אני ראיתי‬
‫ההוא אמר להוא מלמטה‪ .‬יכול להיות שזה גם אני אבל לא חשוב‪ .‬נגיד העסקה של יוחאי‬
‫אני לא בא אליו בטענות למה יוחאי יכול להסיק אבל יוחאי לא אמר ההוא סיפר לו‪ ...‬אם‬
‫יוחאי רק היה אומר לי רמז‪ ...‬תשמע עמאד מלכלך עליך‪ ...‬באותו יום הייתי מוציא לו את‬
‫העין‪ ...‬גם מה שיוחאי אומר הוא אמר ההוא מלמטה‪ ...‬יכול להיות גם ההוא מהחצר ההוא‬
‫ממקום אחר‪ ...‬אני לא בטוח אתה יודע מה? אני לא יודע מה עשיתם ליוחאי‪ ,‬אני אומר‬
‫לך‪( ." ...‬עמ' ‪ ,10‬ש' ‪ -17‬עמ' ‪ ,12‬ש' ‪.)1‬‬
‫משנאמר לו כי גם בעימות עם פלאח אמר הנאשם "אני לא יודע מה עשיתם עם פלאח"‪ ,‬וכי‬
‫החוקרים לא עושים דבר לאיש‪ ,‬אלא מבצעים חקירות בלבד‪ ,‬אישר זאת וינשטיין (שם‪ ,‬עמ'‬
‫‪.)12‬‬
‫‪.43‬‬
‫דבריו של וינשטיין לחוקרים לאחר העימות עם הנאשם – תחושת האיום‬
‫א‪ .‬וינשטיין נחקר ביום ‪ ,2/8/12‬לאחר העימות עם הנאשם‪ ,‬ואמר כי "במהלך העימות‬
‫כתוצאה מהתנהגותו והתבטאותו של פרדי חשבתי מאוים וחששתי בצורה מסויימת‬
‫לגורלי"‪ .‬ההגנה חקרה את וינשטיין ארוכות לגבי משפטו זה ותחושותיו בעימות‪ .‬וינשטיין‬
‫אישר את עצם האמירה‪ ,‬אך מסר כי אף שאמר זאת לחוקריו ‪ -‬גלאור‪ ,‬כהן ופרץ ‪ -‬הם אלה‬
‫שהתרשמו שהוא היה מאוים‪ ,‬ואילו הוא עצמו לא הרגיש כך‪ ,‬על אף חילוקי הדעות בינו‬
‫לבין הנאשם בעימות‪" .‬אני גם לא הרגשתי לחץ‪ ,‬הרגשתי שזה ויכוח לגיטימי‪ ,‬ענייני‪ ,‬לא"‬
‫(עמ' ‪ ,119‬ש' ‪ - 19‬עמ' ‪ ,111‬ש' ‪.)18‬‬
‫לדבריו‪ ,‬מתחילת החקירה הודיעו לו החוקרים שהם מצפים לשמוע ממנו דברים נגד הנאשם‬
‫ונגד פלאח‪ ,‬והכוונה לכך שהנאשם "לוחץ ומאיים עליו"‪ ,‬והחוקרים שמו למעשה בפיו את‬
‫האמירה לפיה חש מאוים במהלך העימות‪ .‬משהופנה על ידי ההגנה לחקירתו מיום ‪,02/7/12‬‬
‫עובר לעימות‪ ,‬שם נשאל אם חשש מהנאשם או ממה שיקרה לו אם לא יעשה כדבריו‪ ,‬השיב‬
‫"לא חששתי שאני אפגע מפרדי‪ ,‬או‪.‬קיי‪ ...‬לא חששתי מפרדי מליק מעולם"‪ ,‬אמירה אותה‬
‫אימץ גם בבית המשפט‪( .‬עמ' ‪ ,90‬ש' ‪ - 1‬עמ' ‪ ,99‬ש' ‪ ;10‬עמ' ‪ ,129‬ש' ‪ – 2‬עמ' ‪ ,127‬ש' ‪ - 11‬עמ'‬
‫‪ ,128‬ש' ‪ ;11‬עמ' ‪ ,117‬ש' ‪ ;2 - 11‬עמ' ‪ ,100‬ש' ‪.)19 - 01‬‬
‫כך או כך‪ ,‬וינשטיין הדגיש‪ ,‬כי לא שיקר בעקבות ציפיותיהם של החוקרים‪ ,‬ואמר את‬
‫האמת‪" .‬זה לא גרם לי לשקר‪ ,‬זה גרם לי להגיד את הדברים שנאמרו לי‪ ,‬לאותם אירועים‬
‫ספציפיים שאמרו שראו אותי והסריטו אותי" (עמ' ‪ ,102‬ש' ‪.)0 - 11‬‬
‫‪ 71‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫בעקבות דבריו אלה של וינשטיין‪ ,‬אשר ההגנה חקרה אותו עליהם ישירות‪ ,‬נפתח השער‬
‫לבחינה עניינית של חילופי הדברים בין וינשטיין לנאשם בעימות ביניהם לגבי תחושת‬
‫האיום של וינשטיין‪.‬‬
‫‪.44‬‬
‫עמדת החוקרים לגבי אמרותיו של וינשטיין‬
‫א‪ .‬פרץ ‪ ,‬אשר ערך את העימות בין הנאשם לוינשטיין‪ ,‬דחה את טענתו של האחרון‪ ,‬לפיה‬
‫הוא או חוקר אחר אמר לו למסור כי הרגיש מאוים על ידי הנאשם במהלך העימות‪( .‬עמ'‬
‫‪ ,801‬ש' ‪ .)19 - 7‬הוא אישר כי חקר את וינשטיין על עניין זה‪ ,‬מפני שהבין ממנו שחש אי‬
‫נוחות בזמן העימות‪ ,‬וביקש לשמוע ממנו את הדברים‪ .‬לשאלה מדוע שאל אותו אם חש‬
‫מאוים‪ ,‬השיב כי יתכן שהיה צריך לשאול מה היו תחושותיו בזמן העימות‪ ,‬אך לא התכוון‬
‫להנחות אותו‪( .‬עמ' ‪ ,800‬ש' ‪ - 19‬עמ' ‪ ,800‬ש' ‪.)12‬‬
‫ב‪ .‬גם גלאור הכחיש מכל וכל גם את טענותיו של וינשטיין‪ ,‬כי מהרגע הראשון נאמר לעורך‬
‫הדין שלו כי החוקרים מצפים לשמוע דברים נגד הנאשם ונגד פלאח‪ ,‬וכי לאחר העימות בין‬
‫וינשטיין לבין הנא שם‪ ,‬הורה לו לומר כי הנאשם איים עליו במהלך העימות‪ ,‬באומרו "לא‬
‫היה ולא נברא"‪ .‬לדבריו‪ ,‬טענתו זו של וינשטיין מגוחכת‪ ,‬מפני שהוא אדם רציני מאוד‪ ,‬ואיש‬
‫לא ניסה ולא יכול להכניס מילים לפיו‪( .‬עמ' ‪ ,891‬ש' ‪.)9 - 01‬‬
‫‪.45‬‬
‫ניתוח גרסתו של וינשטיין‬
‫ייאמר כבר עתה כי גרסתו של וינשטיין‪ ,‬אשר הפלילה גם אותו עצמו (ואיני רואה להדרש‬
‫לעבירות בהן הודה למעשה)‪ ,‬מקובלת עלי‪ ,‬למעט לענין "הקשר השוחדי" בינו לבין פלאח‪,‬‬
‫ולפיכך‪ ,‬אני רואה לפלג עדותו בסוגיה זו‪.‬‬
‫א‪ .‬וינשטיין העיד בקצרה על ענייני המכרזים בהם היה מעורב פלאח באמצעות חברה זו או‬
‫אחרת‪ ,‬והסביר בפרוטרוט את גלגוליו של המכרז הנדון דידן‪ .‬ניכר היה כי השתדל עד מאוד‬
‫להרחיק את הנאשם ממעורבות במכרז‪ ,‬ורק כאשר עומת עם גרסתו במשטרה‪ ,‬חזר בו‬
‫ואישר כי הנאשם בחש בקלחת לאורך זמן‪ ,‬ואף התקשר אליו לחו"ל כדי לעדכנו‪ .‬הוא עשה‬
‫כמיטב יכולתו לתת הסברים סבירים וחוקיים לעמדתו של הנאשם‪ ,‬אשר לא היה חבר‬
‫בועדת המכרזים‪ ,‬אך ניסה להפעיל השפעתו על מרבית חבריה בעלי הכוח וההשפעה‪ ,‬ובסופו‬
‫של יום‪ ,‬כאשר חש כי עמדתו במיעוט‪ ,‬הפעיל לחץ כדי שאיש לא יזכה במכרז‪ ,‬אלא יוצא‬
‫מכרז חדש‪ .‬דא עקא‪ ,‬שכעולה מדבריו בעימות‪ ,‬הנאשם הכחיש גם מעורבות זו‪ ,‬בנסותו‬
‫להתרחק ככל האפשר מכל קשר למכרז‪.‬‬
‫וינשטיין‪ ,‬העומד לדין בעצמו בפרשת השוחד‪ ,‬הודה בקבלת כספים מפלאח משך שנים רבות‪,‬‬
‫ואיני רואה להתייחס לגרסת ההגנה שלו כשומטת את הבסיס תחת עדותו‪.‬‬
‫‪ 70‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫ב‪ .‬תחושת האיום של וינשטיין בעימות ‪ -‬לאחר בחינת הראיות בסוגיה זו‪ ,‬אני מעדיפה את‬
‫דברי החוקרים על פני הסבריו של וינשטיין לאמרתו לאחר העימות‪ .‬ראשית‪ ,‬מקובלים עלי‬
‫דבריהם של החוקרים כי העלו ענין זה בשל התרשמותם כי וינשטיין חש אי נוחות ממשית‬
‫בעימות‪ .‬שנית‪ ,‬כפי שהעיד גלאור‪ ,‬וינשטיין הותיר רושם של מי שיודע לעמוד על שלו‪ ,‬ולא‬
‫היה לו כל קושי לומר כי לא חשש מאיש ומדבר‪ .‬שלישית‪ ,‬בחינה של האופן בו התבטא‬
‫הנאשם אל מול וינשטיין‪ ,‬מלמדת כי היה בסיס אובייקטיבי לדבריו של האחרון בדבר‬
‫תחושת האיום בה חש‪ ,‬בגין הלשון בה עשה הנאשם שימוש‪ ,‬אם כי לא כלפי וינשטיין‪ ,‬אלא‬
‫כלפי פלאח‪ ,‬לגביו אמר ‪ -‬כי לו ידע שהוא עומד מאחורי ושס‪ ,‬היה "זורק אותו מכל‬
‫המדרגות"‪ ,‬ואומר לו "לך קיבינימט"‪ ,‬ופעמיים אף הדגיש כי לו ידע מה שפלאח אמר‬
‫לוינשטיין‪" ,‬היה מוציא לו את העין באותו יום"‪ ,‬בציינו בפני החוקרים "אני לא יודע מה‬
‫עשיתם ליוחאי‪ ,‬אני אומר לך"‪ .‬יש לזכור כי הנאשם עצמו הודה בהודעותיו המאוחרות וכן‬
‫בבית המשפט כי ידע שפלאח עמד מאחורי ושס‪ ,‬והוכח כי גם וינשטיין היה מודע לידיעתו זו‬
‫של הנאשם‪ .‬לכן‪ ,‬מילותיו האלימות בעימות‪ ,‬לגבי זריקתו של עמאד מכל המדרגות‪ ,‬במצב‬
‫אותו הכיר היטב‪ ,‬היתה עשויה בנסיבות הענין לעורר חשש בליבו של וינשטיין‪ .‬בנתונים‬
‫אלה‪ ,‬לא ניתן להמנע מהרושם כי הנסיון להשליך טענה זו על החוקרים‪ ,‬נועדה לצרכי‬
‫המשפט בלבד‪.‬‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬על אף שוינשטיין יחס את דבריו בדבר תחושת האיום שחש לחוקרים‪ ,‬עמד על‬
‫כך כי לא שיקר כדי לרצות אותם‪ ,‬ואמר את האמת לגבי האירועים הרלוונטיים לענייננו‪.‬‬
‫(עמ' ‪ ,102‬ש' ‪.)0 - 11‬‬
‫ג‪ .‬חשיבות יתירה יש בדבריו של וינשטיין לגבי טרוניתו של פלאח על התנהגותו של הנאשם‬
‫כלפיו בסביבות חודשים ינואר פברואר ‪ ,'12‬עת התקשה לשלם לו כספים‪ ,‬לפיה הנאשם‬
‫"עשה לו צרות"‪ ,‬איים עליו שיפגע בו דרך הפועלים שלו‪ ,‬ואף החל להוציא את איומיו אל‬
‫הפועל‪ .‬מדובר בדברים שסופרו בשיחה ספונטנית‪ ,‬חודשים מספר לפני פרסומו של מכרז‬
‫חדש‪ ,‬חודשים רבים לפני תחילת החקירה הנדונה‪ ,‬ללא כל אילוץ או לחץ של מעצר‪,‬‬
‫חוקרים‪ ,‬אירועים העומדים בפתח‪ ,‬וכל כיוצא בזה‪.‬‬
‫‪ )1‬ההגנה טענה כי דבריו אלה של וינשטיין – בדבר תלונתו של פלאח על התנהגותו של‬
‫הנאשם עת התקשה לשלם לו כספים ‪ -‬סופרו במשטרה רק בהודעתו הרביעית‪ ,‬אשר לא‬
‫תועדה‪ ,‬בשונה משלוש הודעותיו הראשונות‪ ,‬במסגרתן הכחיש כל ידיעה לגבי כספים שפלאח‬
‫העביר לנאשם‪ .‬לטענת ההגנה אמר וינשטיין‪ ,‬כי רק במהלך העימות עם פלאח שמע ממנו כי‬
‫נתן ‪ ₪ 0,222‬כל חודש לנאשם‪ ,‬אך הוא עצמו לא ראה אותו מעולם נותן כסף לנאשם‪ ,‬בטענה‬
‫כי לא כל הנאמר במסגרת העימות תועד על ידי החוקרים‪ .‬ההגנה טענה כי אין לאמרתו של‬
‫וינשטיין בדבר אמרותיו של פלאח על הכספים שהועברו כל ערך ראייתי‪ ,‬משלא תועדו‪.‬‬
‫‪ 72‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫‪ )2‬משנדרש גלאור לסוגיה בדבר היעדר תיעוד של חלק מהחקירות של וינשטיין (וגם של‬
‫פלאח)‪ ,‬ציין כי ככלל היה ראוי לתעד כל אחת מהחקירות‪ ,‬ורוב החקירות אכן תועדו‪ .‬דא‬
‫עקא שהיה מספר מוגבל של עמדות תיעוד‪ ,‬וכנראה שהיו סיבות טכניות לכך שלא כל‬
‫החקירות תועדו‪ .‬משנשאל מדוע לא נעשה תיעוד על כך שלא היה תיעוד‪ ,‬הסביר כי מדובר‬
‫במקרים ספורים בלבד‪ ,‬ולא תמיד נרשם מזכר‪ ,‬באומרו "זה לא קרה יחסית הרבה‪ ,‬ביחס‬
‫לכמות האדירה של הפעולות שבוצעו"‪( .‬עמ' ‪ ,921‬ש' ‪ -9‬עמ' ‪ ,920‬ש' ‪.)11‬‬
‫‪ )3‬סבורני כי אין ממש בטענות ההגנה לגבי עדותו של וינשטיין אודות אמרה מהותית זו של‬
‫פלאח‪ ,‬שחשיבותה הן בתוכנה והן במועד בו סופרה לוינשטיין‪.‬‬
‫אין עסקינן בתוכן דבריו של עד באמרת חוץ אשר לא תועדה‪ ,‬שעה שהעד מכחיש אמרה זו‪,‬‬
‫ובית המשפט נדרש לשאלה האם יש להעדיפה על פני גרסתו בבית המשפט‪ ,‬אלא בעד שהעיד‬
‫בבית המשפט‪ ,‬ושני הצדדים בחרו במודע לא להגיש את הודעותיו במשטרה‪ ,‬להתרשמותו‬
‫של בית המשפט‪ ,‬למעט העימות עם הנאשם‪ ,‬לגביו הודיעה ההגנה כי היא מתנגדת לקבילות‬
‫אמרותיו של וינשטיין במשטרה‪ .‬משבחרה ההגנה להמנע מלהגיש את הודעותיו של‬
‫וינשטיין‪ ,‬והתנגדה לקבילות גרסתו של וינשטיין בעימות עם הנאשם‪ ,‬איני רואה להתייחס‬
‫לטענותיה לגבי הדברים שנאמרו בהם בסיכומיה‪.‬‬
‫כך או כך‪ ,‬וינשטיין חזר על גרסתו לגבי דבריו של פלאח ‪ -‬כי כאשר לא שילם לו כספים‪,‬‬
‫איים עליו הנאשם בפגיעה בו דרך הפועלים שלו ‪ -‬בפרוטרוט בעדותו בבית המשפט‪ ,‬הן‬
‫בחקירה הראשית והן בחקירה הנגדית‪ ,‬ואישר את דבריו בהודעתו הרביעית במשטרה לא‬
‫פעם ולא פעמיים‪ .‬לא זו אף זו‪ ,‬כאשר נדרש למועד השיחה עם פלאח‪ ,‬מיקם אותה בסביבות‬
‫חודש ינואר פברואר ‪ ,'12‬בציינו כי הדבר היה שבעה חודשים לפני יולי ‪ – '12‬מועד מעצרו של‬
‫פלאח ‪ -‬דהיינו‪ ,‬זמן רב לפני המכרז או החקירה‪.‬‬
‫בנסיבות אלה‪ ,‬יש בגרסתו של וינשטיין משום תמיכה ממשית בגרסתו המפלילה של פלאח‬
‫נגד הנאשם במשטרה‪ ,‬וסתירה הן של דברי פלאח בעדותו כי שיקר במשטרה ביחס לנאשם‬
‫עקב לחץ שהופעל עליו‪ ,‬והן של דברי הנאשם ביחס למעורבותו במכרז‪ .‬כאמור‪ ,‬עדותו של‬
‫וינשטיין בענין זה מהימנה עלי לחלוטין‪ ,‬ודי בכך‪.‬‬
‫דבריו של וינשטיין מתיישבים עם גרסת פלאח במשטרה‪ ,‬מתיישבים עם גרסתו של פלאח‬
‫בחקירה‪ ,‬לפיהם הן וינשטיין והן הנאשם ידעו כי השני מקבל כספים מפלאח‪ ,‬אם כי "פרדי‬
‫מליק יותר ידע על יוחאי ויוחאי פחות ידע על פרדי מליק"‪ ,‬כי לדעתו סיפר לנאשם על כך‬
‫שהוא משלם לוינשטיין‪ ,‬הנאשם היה מרוצה מהענין‪ ,‬שעוד מישהו עוזר לו וגם האינטרסים‬
‫שלו נשמרו‪( .‬ת‪ ,70/‬עמ' ‪ ;2‬ת‪70/‬ג'‪ ,‬עמ' ‪.)10-19‬‬
‫ד‪ .‬ההגנה טענה כי מדובר בחקירה מגמתית‪ ,‬אמצעי חקירה פסולים‪ ,‬המשליכים על‬
‫אמינותם של העדים‪ ,‬ומצדיקים זיכויו של הנאשם‪.‬‬
‫‪ 70‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫כהן‪ ,‬ראש צוות החקירה והאחראי על חקירת הפרשה‪ ,‬הכחיש את דבריו של וינשטיין לפיה‬
‫במהלך החקירה לחצו עליו החוקרים ואמרו לו להתמקד בעניינו של הנאשם‪ ,‬אף שלא זכר‬
‫את החקירה הספציפית‪ ,‬אך אמר כי ככלל ההתנהלות היתה "‪ ...‬סדירה‪ ,‬ברורה‪ ,‬לא זוכר‬
‫איזשהו משהו חריג במיוחד‪ ,‬במיוחד לא בתיק הזה‪( ."...‬עמ' ‪ ,120‬ש' ‪ - 10‬עמ' ‪ ,129‬ש' ‪.)1‬‬
‫לאור דבריו של וינשטיין בעדותו‪ ,‬במהלכם סיפר אודות כספים שקיבל בעצמו מפלאח משך‬
‫שנים‪ ,‬מבלי להחזירם‪ ,‬על הסתבכותו בהימורים‪ ,‬המכרז וגלגוליו‪ ,‬כאשר גרסתו לגבי מערכת‬
‫היחסים הכספית בין הנאשם לבין פלאח היתה חלק מינורי בלבד הימנה‪ ,‬ווינשטיין אף‬
‫השתדל בעליל למזער את חלקו של הנאשם במעורבות במכרז‪ ,‬לא ניתן שלא להתרשם כי‬
‫גרסתו של וינשטיין איננה פרי חקירה מגמתית ואמצעי חקירה פסולים‪ .‬וינשטיין מסר את‬
‫הדברים מרצונו‪ ,‬ואף נזכר בפרטים רבים נוספים‪ ,‬כעולה מהעימות המפורט והארוך שנעשה‬
‫בין השניים‪ ,‬ללא קשר לתכנים‪ ,‬אשר חלק גדול מהם לא היה שנוי במחלוקת‪ ,‬אושר על ידי‬
‫הנאשם‪ ,‬והפך לאמרת חוץ שלו‪.‬‬
‫ניכר היה כי וינשטיין היה זהיר למדי בכל הנוגע לנאשם‪ ,‬לא היה לו כל מניע להפליל את‬
‫הנאשם‪ ,‬ואף הנאשם לא ההין להטיח בפניו‪ ,‬את אשר אמר בחקירותיו‪ ,‬אודות "וינשטיין‬
‫המהמר"‪ ,‬ולא בכדי‪.‬‬
‫ה‪ .‬לסיכום‪ ,‬אמרותיו של וינשטיין לגבי דבריו של פלאח בינואר פברואר ‪ - '12‬לפיהם כאשר‬
‫לא היה לו כסף לשלם לנאשם‪ ,‬איים עליו האחרון כאמור לעיל ‪ -‬מהימנות עלי במלואן‪.‬‬
‫דבריו אלה של וינשטיין הן בגדר עדות שמועה לגבי תוכן דבריו של פלאח‪ ,‬אך הם מהווים‬
‫ראיה לעצם אמירתם במסגרת שיחה בינו לבין וינשטיין‪ ,‬אשר הודה בקבלת כספים ממנו‪,‬‬
‫ולמועד בו התנהלה שיחה זו‪ .‬יש בהם משום נפקות ותמיכה משמעותית למהימנות דבריו‬
‫של פלאח במשטרה‪ ,‬הם סותרים את גרסתו הכבושה של פלאח כי בדה את הדברים מלבו‬
‫בעת מעצרו מתוך לחץ‪ ,‬כדי לרצות את החוקרים ולהשתחרר ממעצר לפני חתונת בתו‪ ,‬וכן‬
‫שומטים את הבסיס לטענת ההגנה כי החוקרים הם אלה ששתלו במוחו ובפיו של פלאח את‬
‫גרסתו המפלילה כנגד הנאשם‪( .‬ראו לעניין זה ע"פ ‪ 11178/22‬פלוני נ' מ"י (‪ ,)1/9/20‬מפי כב'‬
‫הש' עדיאל; קדמי על הראיות‪( ,‬מהד' תש"ע‪ ,)1229 -‬חלק שני בעמ' ‪.)000-000‬‬
‫‪.46‬‬
‫גרסתו של גלעד הישג – מבקר העיריה‬
‫גלעד הישג‪ ,‬המבקר‪ ,‬מסר שתי הודעות במשטרה בפני גלאור‪ ,‬ביום ‪ 10/7/12‬וביום ‪,1/8/12‬‬
‫ואלה הוגשו בהסכמה חלף חקירתו הראשית‪( .‬ת‪78/‬א‪ ,‬ת‪78/‬ב בהתאמה)‪.‬‬
‫א‪ .‬זיכרון דברים שנערך על ידי גלאור ביום ‪ ,11/7/12‬אותו הגישה ההגנה (נ‪ ,)0/‬מלמד כי‬
‫הישג התייצב במשרדו של גלאור‪ ,‬משהוזמן על ידי פקד כהן עוד לפני שמסר את הודעתו‪,‬‬
‫ואף מסר לגלאור מסמכים שונים‪ ,‬וביניהם שני דו"חות ביקורת שהוציא בשנת ‪ '29‬ובשנת‬
‫‪ '28‬בנושא התנהלותה של חברת כוח אדם‪.‬‬
‫‪ 79‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫הישג סיפר בהרחבה על וינשטיין‪ ,‬חובותיו הרבים עקב התמכרותו להימורים‪ ,‬קשריו עם‬
‫קבלנים נותני שירותים‪ ,‬וחשדות שאינם מבוססים מספיק לגבי טובות הנאה שהוא מקבל‪.‬‬
‫בעניין זה‪ ,‬מסר הישג לגלאור מסמך הקרוי "בדיקת שמועות ותלונות בנושא התנהלותו של‬
‫מזכיר העיר‪ ,‬מר יוחאי וינשטיין" (נ‪ ,)2/‬ומסמכים הקשורים לנ‪.‬ד‪.‬ד‪ ,‬ו‪.‬ש‪.‬ס‪ ,‬פרטי שיחה בינו‬
‫לבין וינשטיין‪ ,‬וכן הקלטה של שיחה כאמור‪ ,‬לגביה הודיע כי ימסור אותה למשטרה לאחר‬
‫שיוצג לו צו מתאים‪.‬‬
‫הישג מסר לגלאור כי יש טבלת אקסל הנמצאת במחשב שנתפס אצל וינשטיין‪ ,‬ובה פירוט‬
‫של רישום המעיד "כביכול על הכנסות של וינשטיין תחת סעיף "כ"א" ולצדו סכום‬
‫כלשהו"‪( .‬נ‪.)0/‬‬
‫בפתח עדותו הודיעו הצדדים לפרוטוקול בהסכמה כי בדו"ח שערך המבקר לשנת ‪ ,'28‬נכתב‪:‬‬
‫"הביקורת ממליצה לעיריה לקזז לחברת נדד סכומי כסף ששולמו לחברה בניגוד לחוזה‬
‫ההתקשרות עמה‪ .‬הביקורת המליצה לעיריה לצאת בהקדם למכרז כ"א חדש ולא לאפשר‬
‫לחברת נדד או כל שם אחר שתחתיו תבחר להופיע‪ ,‬להשתתף במכרז"‪(.‬עמ' ‪ ,201‬ש' ‪-18‬‬
‫‪ ,201‬ש' ‪.)1‬‬
‫בהודעתו (ת‪78/‬ב) מסר‪ ,‬כי עוד בשנת ‪ '29‬התריע בדו"ח שערך כי חברת כ"א בעיריה אינה‬
‫עומדת בתנאי שכר מינימום‪ ,‬ובדו"ח ביקורת נוסף משנת ‪ ,'28‬עלתה התנהלות חמורה מצד‬
‫חברת כ"א‪ ,‬שהיתה חברה בשם שונה עם אותם בעלים‪ .‬לפיכך בשנת ‪ '28‬קוזז מנדד סך של‬
‫‪ ,₪ 92,222‬והמבקש המליץ לא לאפשר לה להתמודד במכרז בעיריה‪" .‬זו הסיבה שבמכרז‬
‫החדש התמודדה חברה בשם שונה (ושס) תחת מסווה של בעלים חדשים"‪ .‬לדבריו‪,‬‬
‫וינשטיין לא פעל לסיום החוזה עם נדד על אף הממצאים החמורים שהתגלו‪ ,‬וטען כי החברה‬
‫מבצעת את עבודה באופן מניח את הדעת‪ .‬מבדיקה טלפונית שערך עם הגזבר‪ ,‬בעת חקירתו‪,‬‬
‫התברר כי "חוזה ההעסקה של חברת נ‪.‬ד‪.‬ד הסתיים בחודש דצמבר ‪ ,'69‬אך העיריה חתמה‬
‫על הארכת חוזה והקבלן עובד עד לרגע זה"‪( .‬ת‪78/‬ב‪ ,‬עמ' ‪.)1‬‬
‫ב‪ .‬בהודעתו ת‪78/‬א מסר‪ ,‬כי הוא משמש מבקר העיריה מזה חמש שנים‪ ,‬וכי בחיפוש שערכה‬
‫המשטרה ביום ‪ 11/7/12‬אחר הצהריים‪ ,‬נתפסו דוחות ביקורת שערך לגבי חברת נדד‬
‫הקשורה לפלאח‪ .‬לדבריו‪ ,‬נכנס וינשטיין למשרדו כשבועיים קודם לכן‪" ,‬מאחר ובחודש‬
‫האחרון יוחאי היה לחוץ מאוד על מכרז כוח אדם וטען שו‪.‬ש‪.‬ס היא החברה הזולה מבין כל‬
‫החברות המציעות‪ ,‬למרות שלפי תדפיס של גזבר העיריה מוטי חן‪ ,‬שאותו אני מוסר לך‬
‫ניתן לראות שאין כך הדבר‪ .‬כאשר יוחאי לא לוקח בחשבון את מספר עובדי הנקיון‬
‫שמפורטים בהצעה"‪ .‬וינשטיין ניסה לשכנעו שמבחינת הצעת המחיר חברת ו‪.‬ש‪.‬ס היא‬
‫החברה העדיפה במכרז כוח אדם‪" .‬הוא העלה טענות נגד ראש העיר וסגנו פרדי אמרתי לו‬
‫שבאם יש לו חשדות ספציפיים שיעלה אותם בפני ראש העיר"‪ .‬לבדוק(ת‪78/‬א)‪,‬‬
‫ג‪ .‬בהודעתו השניה (ת‪78/‬ב)‪ ,‬ציין כי בעקבות המכרז הנדון‪ ,‬פנה אליו אדרי‪ ,‬וביקש שיבדוק‬
‫יחד עם היועמ"ש את עמידותם של המתמודדים במכרז כ"א זמני בעיריה‪ ,‬תוך התמקדות‬
‫‪ 77‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫בחברות שיא וושס‪ ,‬בקשה לה סירב בהיותו המבקר של הועדה‪ .‬וינשטיין ביקש ממנו לחוות‬
‫דעתו בנושא שכר המינימום‪ ,‬שכן סבר כי חוות הדעת של הגזבר אינה נכונה‪ .‬הוא עשה כן‪,‬‬
‫ואף מסר את חוות הדעת למשטרה‪ .‬לדבריו‪ ,‬במהלך כל התקופה מרגע פתיחת המכרז‪ ,‬ניצל‬
‫וינשטיין כל הזדמנות "כדי לשכנע גורמים בעיריה‪ ,‬גם כאלה שאינם רלוונטיים לנושא‪,‬‬
‫לדוגמא חשבת השכר פנינה בן שבת או אותי‪ ,‬בכך שמתנהלים לדבריו דברים לא נקיים‬
‫בעיריה וחברת ו‪.‬ש‪.‬ס היא החברה שצריכה לזכות במכרז"‪ ,‬יזם אינספור שיחות‪ ,‬עמו‪ ,‬עם‬
‫הגזבר ועם היועמ"ש "במטרה אחת"‪ ,‬כדי להשיג את מטרתו‪ ,‬תוך העלאת טענות בלתי‬
‫הגיוניות‪ ,‬שלא שיקפו את טובת הציבור לדעתו‪" ,‬והלהט בדבריו של וינשטיין עוררו חשד‬
‫שיש לו אינטרס אישי במכרז זה"‪ .‬משכך‪ ,‬התעורר אצלו חשד שמשהו אינו תקין‬
‫בהתנהלותו‪ ,‬הוא החל להקליט את השיחות ביניהם‪ ,‬החליט לערוך בדיקה פנימית של‬
‫מעורבותו של וינטשיין במכרז‪ ,‬ואת ממצאי הדו"ח שערך העביר למשטרה‪.‬‬
‫ד‪ .‬עמדת הנאשם לפי הישג‬
‫לשאלה אם הנאשם שוחח עמו בנוגע לפלאח או יזם פניה כלשהי בעניין המכרז‪ ,‬השיב‬
‫"אחרי שכתבתי את הדו"ח הביקורת בשנת ‪ '68‬והמלצתי‪ ,‬פנה אלי פרדי מליק ויוחאי‬
‫בנפרד כל אחד‪ ,‬וביקשו ממני למחוק את המלצתי שלא לאפשר לחברת נ‪.‬ד‪.‬ד להתמודד שוב‬
‫בעירית נשר‪ ,‬אך כמובן שסירבתי‪ .‬מר וינשטיין טען שאין זה בסמכותי להמליץ המלצה‬
‫כזו"‪( .‬ת‪78/‬ב)‪.‬‬
‫הישג מסר כי עובר להודעתו הראשונה‪ ,‬הגיעו החוקרים למשרדו ולקחו חומר שקשור‬
‫למכרז כוח האדם (עמ' ‪ ,271‬ש' ‪ -9‬עמ' ‪ ,271‬ש' ‪ .)19‬הוא העיד לגבי תפקיד המבקר בעיריה‪,‬‬
‫ודוחות הביקורת שלו (עמ' ‪ ,208‬ש' ‪ - 1‬עמ' ‪ ,209‬ש' ‪ .)9‬הישג אישר כי ערך דו"ח לא סופי‬
‫ביחס לחשדות שעלו נגד התנהלותו של וינשטיין‪ ,‬אשר הוגש למשטרה ביום ‪( 11/9/12‬נ‪,)2/‬‬
‫אך לא זכר אם העביר את הדו"ח מיוזמתו‪ .‬אשר לתלונות ‪ 2‬ו‪ 0 -‬בדו"ח ‪ -‬חשד כי לוינשטיין‬
‫יש קשרים כספיים אישיים עם נדד‪ ,‬אך אין ממצאים לכך שקיבל כספי שוחד‪ ,‬וכי ושס היא‬
‫בבעלות משפחת פלאח כמו נדד‪ ,‬ווינשטיין עושה כל שביכולתו כדי לגרום לזכייתה במכרז ‪-‬‬
‫הסביר כי במסדרונות העירה הסתובבו שמועות ‪ -‬לרבות מפי נבחר ציבור‪ ,‬ראש העיר‬
‫הנוכחי (אבי בינמו) ‪ -‬לגבי הימורים והתנהלות לא חוקית של מזכיר העיר‪ .‬הוא אישר כי‬
‫"‪...‬היה רחש בחש"‪ ,‬וכי שוחח גם עם אדרי בנושא‪ ,‬אם כי לא יכול לומר "משהו ספציפי"‬
‫(עמ' ‪ ,299‬ש' ‪ .)9 -0‬עם זאת לדבריו‪ ,‬מדובר בדו"ח "מאוד חלקי" שנערך על פני תקופת‬
‫המכרז‪( .‬עמ' ‪ ,298‬ש' ‪.)19 -10‬‬
‫הוא דחה את טענתו של ב"כ הנאשם‪ ,‬כי אחיו היה אחד ממנהלי מטה הבחירות של אדרי‪.‬‬
‫(יצוין כי הנאשם לא התייחס לטענה זו‪ ,‬לא זכר את שם האח‪ ,‬ולא הביאו לעדות אף שבא‬
‫כוחו הצהיר כי יעשה כן‪( .‬עמ' ‪ ,299‬ש' ‪ -12‬עמ' ‪ 297‬ש' ‪.)0‬‬
‫הישג אישר דבריו במשטרה‪ ,‬לגבי בקשותיהם של וינשטיין והנאשם בשנת ‪ ,'29‬כל אחד‬
‫בנפרד‪ ,‬למחוק את המלצתו לא לאפשר לנדד להתמודד במכרז בעיריה‪ ,‬ואמרתו של‬
‫וינשטיין כי ההמלצה אינה בסמכותו‪ ,‬באמרו כי דבריו של וינשטיין מוקלטים‪ ,‬אם כי אין‬
‫‪ 78‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫חולק כי הקלטה כאמור לא נמסרה למשטרה‪( .‬עמ' ‪ ,270‬ש' ‪ .)12 -12‬כאשר הופנה לכך‬
‫שדבריו לגבי הקלטת השיחות עם וינשטיין מתייחסים לשנת ‪ ,'12‬השיב כי אינו זוכר איזה‬
‫הקלטות הועברו למשטרה‪.‬‬
‫הישג התלבט בתשובתו לשאלה מדוע לא מצאו דברים רלוונטיים אלה ביטוי בדו"ח שערך‬
‫בשנת ‪ ,'12‬באמרו כי הדו"ח לא הושלם‪ ,‬הדברים טרם הבשילו לכלל חקירה‪ ,‬כי מדובר‬
‫"בדו"ח חלקי בהתהוות"‪ ,‬בשל סדרי קדימויות‪ ,‬מעבר זמן רב מאז הפניה של וינשטיין‪,‬‬
‫ועוד‪ ,‬בחוזרו על דבריו כי לא הוציא דו"ח רשמי ולו היה עושה כן היה מציין זאת‪ .‬לעניין‬
‫סמכותו להמליץ כאמור לעיל‪ ,‬וטענת וינשטיין כי יש חופש עיסוק במדינה‪ ,‬נותרו הדברים‬
‫פתוחים‪( .‬עמ' ‪ ,272‬ש' ‪ ;0 -1‬עמ' ‪ ,270‬ש' ‪ ;0 -1‬עמ' ‪ ,277‬ש' ‪ -17‬עמ' ‪ ,279‬ש' ‪ ;1‬עמ' ‪ ,281‬ש'‬
‫‪ .)17 -11‬כאשר עומת עם העובדה כי העלה על הכתב שיחה עם וינשטיין בנושא של עובד‬
‫עיריה מנסור נאקד‪ ,‬אך לא מצא לנכון לכתוב מזכר על דבריו בקשר למכרז‪ ,‬השיב כי "‪ ...‬זה‬
‫היה משפט אחד לא סיפור מעשיה"‪(.‬עמ' ‪ ,280‬ש' ‪.)01 -19‬‬
‫הוא שלל את טענת ההגנה כי החוקרים הובילו אותו למסור פרטים על הנאשם‪ .‬לשאלה אם‬
‫נשאל במפורש אם הנאשם פנה אליו בעניין הקשור לנדד‪ ,‬השיב "חד משמעית לא" (עמ'‬
‫‪ ,287‬ש' ‪ .)02 -17‬לדבריו‪ ,‬הנאשם התקשר אליו‪ ,‬הוא ירד אל משרדו‪ ,‬ושם אמר לו הנאשם‬
‫שיוריד את המלצתו מהדו"ח‪ ..." .‬תוריד את זה‪ .‬אז אני אמרתי לו נראה מה אני יכול‬
‫לעשות"‪ ,‬והסביר כי לא רצה "לעשות פיצוץ באותה נקודת זמן"‪ .‬זאת‪ ,‬בניגוד לדבריו‬
‫בהודעתו‪ ,‬שם אמר כי סירב לבקשת הנאשם להוריד את המלצתו מהדו"ח‪( .‬עמ' ‪ ,279‬ש' ‪-18‬‬
‫‪ ;01‬עמ' ‪ ,288‬ש' ‪ -10‬עמ' ‪ ,289‬ש' ‪.)12‬‬
‫‪.47‬‬
‫ניתוח גרסתו של הישג‬
‫לאחר בחינת גרסתו של הישג‪ ,‬אני רואה לקבלה‪ ,‬כמשקפת בכללותה את האירועים‬
‫הנטענים‪.‬‬
‫א‪ .‬הישג התמקד בעיקר‪ ,‬המלצתו לא לאפשר לנדד להתמודד במכרז כח אדם נוסף בעיריה‪,‬‬
‫לטובת האינטרס הציבורי‪ .‬לא נעלם מעיני כי הישג לא כלל את המשפטים המפלילים לגבי‬
‫וינשטיין והנאשם בדו"ח שלא הושלם לשנת ‪ ,'12‬וכי כאשר הנאשם הגיע למשרדו ודרש‬
‫ממנו לחזור בו מהמלצותיו‪ ,‬לא נתן תשובה ברורה‪ ,‬בניגוד לדבריו במשטרה "כמובן‬
‫שסירבתי"‪ ,‬אך התרשמתי כי ההסבר שנתן הישג בעדותו "לא רציתי לעשות פיצוץ באותו‬
‫זמן"‪ ,‬מספק הסבר סביר להתנהלותו‪.‬‬
‫ב‪ .‬אשר למכרז נשוא הדיון‪ ,‬ניתן היה להתרשם כי הישג כמבקר רצה להוביל לתוצאה‬
‫הנכונה‪ ,‬אך להמנע מסכסוכים עם בעלי ההשפעה‪ ,‬ולכן מחד גיסא לא חיווה דעתו לגבי‬
‫הזוכה במכרז‪ ,‬אך מאידך גיסא נתן עמדתו לגבי שכר מינימום וכיוצא בזה‪ .‬עמדה זו אף‬
‫מבהירה מדוע לא ציין מפורשות את פניותיהם של הנאשם ושל וינשטיין בדו"ח הבלתי‬
‫מושלם אותו ערך לשנת ‪ ,'29‬אך גם לא שינה המלצותיו לפיהן נדד לא תוכל להתמודד‬
‫במכרז‪ ,‬ולא בכדי הוגשה ההצעה החדשה מאחוריה עמד פלאח על ידי חברה אחרת – ושס‪.‬‬
‫‪ 79‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫הוכח כי הנאשם ניסה לשנות את רוע הגזרה לגבי פלאח‪ ,‬משתיעל את חצי ביקורתו נגד‬
‫המלצתו של המבקר לפסים של התנגדות לגזענות‪ ,‬תוך התעלמות מביקורת קודמת שלו‬
‫עצמו נגד פלאח‪ ,‬בגין התנהלותו בעבר כלפי העובדים ועבודתם‪.‬‬
‫ג‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הישג חשד בהתנהלותו של וינשטיין ולא בזו של הנאשם‪ ,‬בגינה החל להקליט‬
‫את השיחות ביניהם‪ ,‬ורק כאשר הנאשם פנה אליו למחוק המלצתו בדבר נדד מהדו"ח‪ ,‬הפנה‬
‫שימת ליבו גם להתנהלותו של הנאשם‪ ,‬אשר לא עמד בזרקור הביקורת לפני כן‪ ,‬לדבריו‪.‬‬
‫איני רואה כל חשיבות בכך שהקלטות בהן הוקלטו דבריו של וינשטיין לא הוגשו למשטרה‪,‬‬
‫ואיני רואה עין בעין עם ההגנה לפיה מדובר במחדל המצביע על כך כי וינשטיין לא אמר את‬
‫הדברים הנטענים על ידי הישג‪ ,‬ולא התנהל כפי שסיפר המבקר‪ .‬גרסת הישג לגבי התנהלותו‬
‫של וינשטיין בקשר לפלאח‪ ,‬נתמכת בעדויות של בכירים אחרים בעיריה‪ ,‬כגון דבריו של עו"ד‬
‫טנדלר‪ ,‬שיפורטו להלן‪ ,‬והדברים מדברים בעד עצמם‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬מהימנה עלי תשובתו כי דבריו לגבי הנאשם‪ ,‬אשר הזמינו למשרדו והורה לו לבטל‬
‫את המלצתו בענין נדד‪ ,‬לא נאמרו כדי לרצות את החוקרים‪ ,‬אלא שיקפו את העובדות‬
‫כהווייתן‪.‬‬
‫ד‪ .‬לסיכום‪ ,‬בנתונים אלה‪ ,‬יש בגרסתו של הישג כדי לתמוך בגרסתם של פלאח‪ ,‬חן וקוטלר‬
‫במשטרה‪ ,‬ובעדותו של וינשטיין‪ ,‬לגבי מעורבותו של הנאשם במכרז‪ ,‬אותה כינה עו"ד טנדלר‬
‫במשטרה ובבית המשפט "שתדלנות"‪ ,‬על מנת שושס תזכה במכרז‪.‬‬
‫‪.48‬‬
‫גרסתו של עו"ד אלכסנדר טנדלר ‪ -‬היועץ המשפטי של עיריה נשר‬
‫גרסתו של עו"ד טנדלר מלמדת על הפעילות הרבה בעיריה בסוגית המכרז‪ ,‬המחנות שנוצרו‪,‬‬
‫והמשקל הרב שהיה למכרז בהווייה של העיריה‪.‬‬
‫עו"ד טנדלר מסר שתי הודעות במשטרה ‪ -‬ביום ‪( 2/8/12‬ת‪81/‬א)‪ ,‬ובחלוף כשנתיים ‪ -‬ביום‬
‫‪( 11/9/11‬ת‪81/‬ב)‪ .‬הודעותיו הוגשו בהסכמה במקום חקירתו הראשית‪.‬‬
‫א‪ .‬בהודעתו הראשונה תיאר עו"ד טנדלר את מהלך המכרז‪ ,‬סיפר על הקושי של הדרג‬
‫המקצועי לגבש החלטה‪ ,‬הבעיות שהתעוררו במכרז ביחס לושס ושיא‪ ,‬והמחלוקת בין הגזבר‬
‫חן לבין המזכיר וינשטיין באשר לאופן ההתייחסות לנתוני המכרז‪ .‬משהתבקש לכך‪ ,‬ערך‬
‫שתי חוות דעת על הבעיות שהתגלו במכרז זה‪ ,‬וחוות דעתו נמסרה גם למשטרה‪ ,‬לרבות‬
‫הדיונים שהתקיימו בנושא בעיריה (ת‪81/‬א‪ ,‬עמ' ‪ .)1 – 1‬לשאלה מי צידד בושס‪ ,‬השיב כי‬
‫וינשטיין צידד בושס באופן מובהק‪..." ,‬מעבר לכל גבול וחסר בושה וטעם"‪ ,‬ואף ניסה‬
‫לכפות דעתו "בכל דרך אפשרית" (שם‪ ,‬עמ' ‪ .)0‬לשאלה מי חוץ מוינשטיין תמך בושס‪ ,‬השיב‬
‫כי בישיבה בלתי פורמאלית שהתקיימה במשרדו של ראש העיר‪ ,‬אליה נקראו הוא ואחרים‬
‫ללא הודעה מוקדמת ‪ -‬וינשטיין‪ ,‬חן והנאשם "‪ ...‬היו חילופי עלבונות בין פרדי למוטי‪ .‬פרדי‬
‫לא צידד בי‪.‬ב‪.‬שיא בכלל‪ ,‬בכלל‪ .‬הוא טען שהם פושעים ושפושעים לא יעבדו בנשר ואת זה‬
‫אני זוכר במפורש‪( "...‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .)0-2‬לדבריו‪ ,‬ידוע לו כי נדד היתה חברת כ"א זמני במועד‬
‫‪ 82‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫החקירה‪ ,‬ולגביה התעוררו בעיות מפני שלא שילמה לעשרות מעובדיה‪ ,‬אשר הגיעו לבניין‬
‫העיריה לדרוש את שכרם שלא שולם להם‪ .‬לשאלה אם ידע על הקשר בין נדד לושס‪ ,‬השיב‪:‬‬
‫"עשינו ישיבת הבהרות שהייתי נוכח יחד עם הגזבר‪ ,‬יוחאי היה בחו"ל‪ .‬אני הבנתי‬
‫שמדובר באותה הגברת בשינוי אדרת‪ ,‬אך מבחינת ניירת לא ראיתי זאת אך הבנתי שיש‬
‫זיקה ביניהם" (ת‪81/‬א‪ ,‬עמ' ‪.)2‬‬
‫עוד סיפר כי במהלך ההתנהלות של המכרז‪ ,‬התקבל לפתע מסמך מושס‪ ,‬בו נכתב כי היא‬
‫הגישה את ההצעה הנמוכה ביותר‪ ,‬עליה לזכות במכרז‪ ,‬והיא אף הסכימה לשפר הצעתה‬
‫ולשלם ‪ ₪ 102‬לעובד ניקיון‪ .‬לפיכך‪" ,‬היה ברור כי היתה הדלפה בתוך הבנין וללא ספק‬
‫אדם שידע טוב מאוד על הדילמות שלנו‪ ...‬אני אמרתי שמכתב זה בלתי ראוי ואין‬
‫להתייחס אליו כי הוא כולל מרכיב בלתי חוקי בעליל מפני שאי אפשר לזכות במכרז שבו‬
‫כלולים מרכיבים בלתי חוקיים והם בלבד פוסלים את ההצעה" (ת‪81/‬א‪ ,‬עמ' ‪ .)2‬וינשטיין‬
‫הבהיר לו כי אין להתייחס למכתב זה בהיותו פסול מכל בחינה‪ ,‬בעוד הנאשם הטיח בו‬
‫ובאנשים מסביב כל הזמן כי יוגשו עתירות שהם לא יוכלו לעמוד בהן‪ ,‬הוא אינו מוכן לעמוד‬
‫באיומים וכי "מה שמעניין אותי זה החוק" (שם‪ ,‬עמ' ‪ .)2‬לשאלה האם היתה פניה אליו מכל‬
‫גורם כדי לנסות לשכנעו לתמוך בושס‪ ,‬ציין כי לאחר שהמשטרה הגיעה לראשונה לעיריה‬
‫ולקחה מסמכים‪ ,‬הגיע וינשטיין לחדרו שלא כהרגלו‪ ,‬שאל אותו מפורשות אם מישהו לוחץ‬
‫עליו לכתוב מה שכתב בחוות דעתו‪ ,‬והוא השיב לו "אתה יודע טוב מאוד שאי אפשר ללחוץ‬
‫עלי" (ת‪81/‬א‪ ,‬עמ' ‪.)0‬‬
‫ב‪ .‬עמדת הנאשם לפי עו"ד טנדלר‬
‫עו"ד טנדלר ציין כי הנאשם הדגיש בפניו מספר פעמים כי "שמיל אזולאי המופיע כפעיל‬
‫בחברת י‪.‬ב‪.‬שיא‪ ,‬פרדי אמר לי שהוא פושע ושבנשר לא יעבדו פושעים"‪ .‬הוא תיאר את‬
‫הבדיקות שערך בקשר לשיא ולבעליה‪ ,‬בציינו בין השאר כי וינשטיין הציג בפניו מסמך בו‬
‫מצוין כי קיים הליך פלילי נגד שמואל אזולאי‪ ,‬אך לא הוכח בפניו כי מדובר באותו אדם‬
‫שיש לו קשר לשיא‪ .‬כן ציין כי מבדיקה עלה כי תלויים ועומדים נגד החברה שני הליכים‬
‫פליליים בבית הדין לעבודה שטרם הסתיימו‪ ,‬ולנוכח האפשרות כי יינתנו נגדה פסקי דין‬
‫פליליים בעתיד‪ ,‬הביע עמדתו בפני הועדה כי יש לשקול בחירה בגורם שלישי שאין לו בעיות‬
‫כאלה‪( .‬ת‪81/‬א; ראו גם עמ' ‪ ,929‬ש' ‪.)9-17‬‬
‫לשאלה אם סיפר לנאשם שחן לוחץ לפסול את ושס‪ ,‬ומאיים כי אם תזכה במכרז‪ ,‬הוא ילך‬
‫למשטרה או יתפטר‪ ,‬השיב כי "מוטי ידע על החיבור בין נדד לושס ומאוד לא אהב את‬
‫הקטע של מוסר התשלומים של נדד‪ ,‬וחשש שענין זה יחזור אמר לי שהוא ילך‪ ,‬כוונה‬
‫יתפטר ויתכן שאמרתי זאת לפרדי‪ .‬אמרתי את זה לפרדי כדי שיחדלו הוא ויוחאי‬
‫מהשתדלנות שלהם"‪( .‬ת‪81/‬א‪ ,‬עמ' ‪ .)9‬לדבריו‪ ,‬לא היה מודע לחשדות בדבר תשלום שוחד‬
‫מפלאח לוינשטיין ולנאשם וליחסים ביניהם‪ ,‬באומרו כי הוא מתבייש לשמע הדברים‪.‬‬
‫ג‪ .‬בהודעתו השנייה (ת‪81/‬ב)‪ ,‬מסר כי הנאשם לא שוחח אתו על תנאי המכרז הנדון או על‬
‫הקביעות של עובדי כוח האדם בנוגע למכרז זה‪ .‬כן דחה את גרסתו של פלאח כי הנאשם‬
‫‪ 81‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫התקשר אליו בנוכחותו ודיבר אתו על תנאי המכרז של כוח האדם‪ ,‬באומרו כי לא ידע על‬
‫כוונה לשנות את אופן העסקת העובדים במכרז הנדון‪.‬‬
‫ד‪ .‬בחקירתו הנגדית‪ ,‬אישר עו"ד טנדלר את נכונות דבריו בהודעותיו‪ ,‬באומרו בענין מסוים‪:‬‬
‫"אם כתוב פה ואני חתום‪ ,‬כן‪ ,‬זאת התשובה‪ ...‬מה שכתוב כתוב‪ ."...‬לדבריו‪ ,‬הבין בזמן‬
‫אמת כי נדד והושס הן "אותה גברת בשינוי אדרת"‪ ,‬אך לא ראה בכך פסול המונע מושס‬
‫להתמודד במכרז‪ ,‬בהדגישו כי חוות דעתו התמקדה בהשמת העיקרון של שכר המינימום‪,‬‬
‫אם כי אישר שקבע בחוות דעתו כי ושס רשאית להתמודד במכרז (עמ' ‪ ,928‬ש' ‪ ;9-9‬עמ'‬
‫‪ ,929‬ש' ‪ ;10‬עמ' ‪ ,912‬ש' ‪ .)2-9‬לא למותר לציין כי בחוות דעתו כתב שהצעתה הפרטנית של‬
‫ושס היתה היקרה ביותר‪( .‬עמ' ‪ ,921‬ש' ‪.)2-0‬‬
‫משנדרש לאמרתו "אמרתי את זה לפרדי כדי שיחדלו הוא ויוחאי מהשתדלנות שלהם"‪,‬‬
‫אמר "אין לי תשובה נוספת מלבד מה שכתוב בעדות"‪ .‬משנשאל שוב אודות אמרתו זו‪,‬‬
‫הסביר כי במילה שתדלנות התכוון "קודם כל" לפעילות יוצאת הדופן והחריגה‪ ,‬לא של‬
‫הנאשם‪ ,‬אלא של וינשטיין‪ ,‬כאמור לעיל (עמ' ‪ ,911‬ש' ‪ .)9-10‬בחקירתו החוזרת‪ ,‬הסביר‬
‫לעניין המלה שתדלנות כי הנאשם אמר "שי‪.‬ב‪ .‬שיא האלה והאחרים הם לא ראויים ולא‬
‫ככה כל מיני סיבות"‪ ,‬אך הוא התייחס בעיקר לשתדלנות של וינשטיין‪ ,‬שרצה בעליל‬
‫"להשיג תוצאה מסוימת"‪( .‬עמ' ‪ ,919‬ש' ‪ -19‬עמ' ‪ ,917‬ש' ‪.)1‬‬
‫כאשר עומת עם חוות דעתו (ת‪ ,81/‬אג‪ ,)0 -‬בה צוין במפורש פסק דין שניתן בבית הדין‬
‫לעבודה משנת ‪ '29‬נגד חברת מיזורית בע"מ ‪ -‬אשר אישר את החלטת התמ"ת לשלול‬
‫מהאחרונה ‪ -‬אשר בעלי מניותיה הם גם בעלי המניות של חברת שיא ‪ -‬את ההיתר לתיווך‬
‫עובדים זרים‪ ,‬בקובעו כי בעלי החברה פעלו במרמה בקבלם את רישיון התיווך על יסוד‬
‫מצגים כוזבים של בעלים אחרים מאלו שניהלוה בפועל‪ ,‬וכי החברה תיווכה באמצעות מי‬
‫שאינו מורשה ואינו עובד החברה‪ ,‬והפרה את כתב ההתחייבות שאינו חלק מתנאי הרישיון –‬
‫ועל אף האמור לא ציין עובדות קשות אלו לגבי חברת שיא בפני הגזבר‪ ,‬בתגובה לדבריו כי‬
‫ושס הינה גלגול של נדד‪ ,‬הסביר כי שיא עצמה לא נפסלה מלהחזיק ברישיון כקבלן כוח אדם‬
‫זר בישראל‪ ,‬והיתה במועד הרלוונטי למכרז ברשימת הקבלנים‪ ,‬ולכן לא היתה מנועה להגיש‬
‫הצעתה‪ ,‬אם כי הדגיש כי "זה עדיין לא אומר דבר" על תוכן הצעתה‪( .‬עמ' ‪ ,917‬ש' ‪.)11-17‬‬
‫בסיום חקירתו הנגדית‪ ,‬נחקר העד על העלאת השכר של המבקר‪ ,‬תוך נסיון של ההגנה ליחס‬
‫את ההעלאה כניתנת לאחר עדותו בביהמ"ש בתיק הנדון‪ ,‬אולם קשר זה לא הוכח וההגנה‬
‫לא המשיכה בקו חקירה זה‪ .‬עו"ד טנדלר העיד כי שכרו של הישג הוגדל רטרואקטיבית‬
‫באישור של גורמי משרד הפנים וכי התהליך החל והסתיים מספר חודשים לפני עדותו של‬
‫הישג בבית המשפט‪( .‬עמ' ‪ ,911‬ש' ‪ ,910 -18‬ש' ‪.)12‬‬
‫‪.49‬‬
‫ניתוח גרסתו של עו"ד טנדלר‬
‫‪ 81‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫א‪ .‬ככלל‪ ,‬דבריו של עו"ד טנדלר במשטרה לא נסתרו‪ .‬אמרתו לגבי הבנתו כי ושס ונדד זהות‬
‫במהותן‪ ,‬ורק חיצוניותן השתנתה‪ ,‬נתמכים גם באמרות של בכירים אחרים בעיריה‪ ,‬הגזבר‪,‬‬
‫החשבת פנינה‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ניכרה אי הנוחות שהפגין עו"ד טנדלר בחקירתו הנגדית‪ ,‬שעה שחזר והפנה‬
‫לאמרותיו בהודעותיו‪ .‬לא ניתן היה שלא להתרשם כי עו"ד טנדלר הקפיד להרחיק את‬
‫הנאשם ממעורבות פסולה במכרז‪ ,‬ונמנע מלהזכיר כי גם הנאשם תמך בושס‪ ,‬בשונה מדבריו‬
‫בהודעתו ת‪81/‬א‪ .‬זאת על אף שהעיד בשתי הזדמנויות כי הנאשם חזר ואמר לו כי בעליה של‬
‫חברת שיא‪ -‬המתחרה הריאלית של ושס במכרז ‪ -‬הם עבריינים‪ ,‬והוא לא יאפשר להם לעבוד‬
‫בעיריה‪.‬‬
‫עוד לא נתן עו"ד טנדלר הסבר ממשי לדבריו בהודעתו לפיהם אמר דווקא לנאשם ‪ -‬ולא‬
‫לוינשטיין‪ ,‬עליו דיבר בלשון בוטה בעדותו במשפטו של הנאשם ‪ -‬כי הגזבר יתפטר אם ושס‬
‫תזכה‪ ,‬והציע להם‪ ,‬בלשון רבים‪ ,‬לחדול מהשתדלנות שלהם‪ ,‬מילותיו שלו עצמו בהודעתו‬
‫(ת‪81/‬א)‪ ,‬עליה עמד בעדותו‪ ,‬כאשר בחקירה הנגדית הגביל אמירה זו בחקירה הנגדית‬
‫לוינשטיין‪ ,‬ללא הסבר ממשי לפער בין דבריו בהודעתו לבין עדותו‪ .‬עם זאת‪ ,‬בחקירה‬
‫החוזרת אימץ את הודעתו בשנית‪ ,‬והסביר כי התכוון במלה שתדלנות לגבי הנאשם‪ ,‬לנסיונו‬
‫של הנאשם לפסול הן את שיא והן את כל האחרים שהגישו הצעות במכרז‪.‬‬
‫מכל מקום‪ ,‬עדותו סותרת את דברי הנאשם בעימות עם וינשטיין‪ ,‬כי יתכן שאמר לעו"ד‬
‫טנדלר "תפעל על פי חוק‪ ...‬ומי שהכי זול הוא שייקח" (ת‪ ,20/‬עמ' ‪ ,)17‬בניגוד לגרסתו‬
‫הראשונית כי לא דיבר עמו‪ ,‬ולא שלל זאת בעדותו‪ ,‬למעט מחמת העדר זיכרון (עמ' ‪ ,1299‬ש'‬
‫‪ ,) 01‬ואין אמרה זו מתיישבת עם אמרת הנאשם כי עמד כל העת על יציאה למכרז חדש‪ .‬לא‬
‫למותר לציין כי הנאשם יחס לעו"ד טנדלר פסילת הצעתה של ושס בהודעתו (ת‪ ,)8/‬בניגוד‬
‫לראיות שנשמעו בבית המשפט‪.‬‬
‫ניכר היה כי עו"ד טנדלר ניסה להימנע מלהכניס ראשו למיטה חולה‪ ,‬ולא ברור מה היתה‬
‫עמדתו במכרז‪ .‬זאת‪ ,‬כאשר היה מודע להדלפות מתוך העיריה לושס‪ ,‬על משמעויותיהן‬
‫ולעמדתו של הגזבר מחד גיסא‪ ,‬במקביל לעמדתם של וינטשיין ושל הנאשם‪ ,‬ולאמרותיו של‬
‫הנאשם לכל הסובבים אותו כל הזמן‪ ,‬כי יוגשו עתירות שהם לא יוכלו לעמוד בהן‪ ,‬הוא אינו‬
‫מוכן לעמוד באיומים‪ ,‬וכי רק החוק מעניין אותו מאידך גיסא‪.‬‬
‫ב‪ .‬כך או כך‪ ,‬גם מעדותו של היועץ המשפטי עולה מעורבותו הרבה של הנאשם בהליכים‬
‫הנוגעים למכרז ולתוצאותיו‪ ,‬והדברים מחזקים את גרסאותיהם של העדים האחרים בנדון‪.‬‬
‫לענין זה השוו ע"פ ‪ 011/11‬מריסאת נ' מ"י (‪ ,)12/0/11‬מפי כב' הש' עמית (להלן‪ :‬ענין‬
‫מריסאת)‪:‬‬
‫"‪...‬יש והעד סר פנים וזועף‪ ,‬בשל החקירה המכבידה עליו או שמכעיסה אותו‬
‫מאחר שמפקפקים ביושרו‪ .‬קיצורו של דבר‪...‬ומכאן מלאכתה של הערכאה‬
‫‪ 80‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫הדיונית‪ ,‬לבור את התבן מן הבר‪ ,‬ולעיתים‪ ,‬כשיש צורך‪ ,‬אף להשתמש בכלל‬
‫של "פלגינן דיבורא"‪.‬‬
‫ג‪ .‬לא נעלם מעיני כי עו"ד טנדלר דחה את גרסתו של פלאח‪ ,‬לפיה הנאשם התקשר אליו‬
‫בנוכחותו ודיבר אתו על תנאי המכרז של כוח האדם‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הוכח כי תנאי המכרז‬
‫שונו וסוגיה זו עלתה על הפרק‪.‬‬
‫ד‪ .‬לפיכך‪ ,‬אני רואה לבור את התבן מן הבר בגרסתו המרכזית של עו"ד טנדלר‪ ,‬וקובעת כי‬
‫האחרון אכן הזהיר את הנאשם כי הגזבר עלול להתפטר‪ ,‬כדי שיעביר זאת לוינשטיין‬
‫והשניים יחדלו מהשתדלנות שלהם בעניינה של ושס‪ ,‬דהיינו בעניינו של פלאח‪ .‬משאישר‬
‫עו"ד טנדלר את נכונות דבריו בהודעותיו‪ ,‬וחזר על דבריו גם ביחס לעמדתו הנחרצת של‬
‫הנאשם ששיא והאחרים אינם ראויים לזכות במכרז‪ ,‬זאת מעבר לכך שחזר והזהיר מפני‬
‫תביעות שיסבכו את העיריה‪ ,‬ניתן להסיק מדבריו כי התרשם שוינשטיין והנאשם חברו‬
‫יחדיו בעמדתם לגרום לזכייתה של ושס‪ ,‬אם כי וינשטיין פעל בגלוי וללא מורא בעניין‪,‬‬
‫והנאשם עשה שתדלנותו בעקיפין באמצעות אחרים‪.‬‬
‫גרסתו של דימיטרי (דימה) קוטלר – יו"ר ועדת המכרזים בעירית נשר‬
‫‪.56‬‬
‫קוטלר‪ ,‬יו"ר ועדת המכרזים בעיריה בשנת ‪( '12‬להלן‪ :‬קוטלר)‪ ,‬נחקר על ידי גלאור‪ ,‬ומסר‬
‫הודעתו במשטרה ביום ‪ .1/8/12‬משעמדה עדותו של קוטלר בסתירה לאמור בהודעתו‪ ,‬הוכרז‬
‫עד עוין‪ ,‬והמאשימה ביקשה להעדיף את אמרותיו במשטרה על פני עדותו בבית המשפט‪,‬‬
‫בהתאם לסעיף ‪12‬א לפקודת הראיות‪.‬‬
‫א‪ .‬בחקירתו הראשית העיד קוטלר כי מעולם לא שוחח עם הנאשם בנושא מכרזים‪ ,‬באומרו‬
‫כי אין זה חוקי‪ ,‬ומשום כך גם לא השיב לשאלה מה נאמר ביניהם‪ .‬לדבריו‪ ,‬למקרא הודעתו‬
‫הבחין כי חלק מהדברים שנכתבו בה כלל לא נאמרו מפיו‪ ,‬ודברים אחרים שאמר לא נכתבו‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬כהן‪ ,‬אחד משני החוקרים שהיו במקום‪ ,‬לחץ עליו למסור עדות נגד הנאשם‪ ,‬והם‬
‫איימו עליו כי אם לא יעשה כן לא יתנו לו לצאת משם‪ .‬מששאל אותו במה הם רוצים‬
‫שישקר‪ ,‬אמר לו "‪...‬לא אתה לא תשקר אני לא רוצה שאתה תשקר אבל תן לי עדות נגדו‬
‫אם אתה לא תיתן אתה לא תצא מפה‪ ,‬היה אצלנו יוחאי הוא נשאר פה אנחנו שמנו אותו‬
‫בתא‪ ,‬ואם אתה לא תיתן לנו משהו עדות אנחנו‪ ,‬גם אתה נשאר פה‪( ."...‬עמ' ‪ ,027‬ש' ‪-17‬‬
‫‪ .)01‬הוא נחקר כארבע שעות‪ ,‬מסר את דבריו לגלאור‪ ,‬אשר הקליד אותם במחשב‪ ,‬ולא שיקר‬
‫בהודעתו על אף הלחץ שהופעל עליו על ידי כהן‪" ,‬אחר כך חתמתי לא הסתכלתי על מה‬
‫חתמתי בכלל‪( ."...‬עמ' ‪ ,028‬ש' ‪.)7 - 8‬‬
‫לדבריו‪ ,‬לא אמר את הדברים שנכתבו בהודעתו בדבר שיחותיו עם הנאשם לגבי המכרז‪ ,‬והם‬
‫אינם נכונים‪ ,‬אם כי לעתים‪ ,‬כאשר הגיע לקחת את אשתו "אני נכנס לחכות‪ ,‬יש רבע שעה‬
‫משהו כזה אני יושב אצלו בחדר או אצל מישהו אצל המהנדס בחדר כדי לא לעמוד סתם‪,‬‬
‫אבל על מכרזים אנחנו בכלל לא דיברנו"‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא מסר לחוקרים כי הנאשם אמר לו‬
‫שעליו לשמוע את דבריו של יוחאי (וינשטיין) ולא של מוטי (חן)‪ ,‬וכי יוחאי מבין יותר בכוח‬
‫‪ 82‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫אדם‪ ,‬ועוד‪..." .‬זה היה כבר מזמן אבל דברים כאלה כמובן לא אמרתי"‪( .‬עמ' ‪ ,027‬ש' ‪- 10‬‬
‫עמ' ‪ ,029‬ש' ‪.)9‬‬
‫משכך‪ ,‬הוכרז עד עוין‪ ,‬והודעתו במשטרה הוגשה לתיק (ת‪.)81/‬‬
‫ב‪ .‬הודעתו של קוטלר במשטרה‬
‫במשטרה סיפר קוטלר (ת‪ ,)81/‬כי מתוקף תפקידו פעל לקיומם של המכרזים בעיריה באופן‬
‫תקין ובהתאם לחוק‪ ,‬ופירט את האופן בו נבחנו המכרזים בוועדת המכרזים (ת‪ ,81/‬עמ' ‪.)1‬‬
‫לגבי המכרז הנדון מסר כי לאחר פתיחת המעטפות‪ ,‬גילה הגזבר טעות אריתמטית בסך של‬
‫‪ ₪ 122,222‬בהצעה של ושס‪ ,‬וכי לאחר חישוב נכון יוצא לשיטתו כי ההצעה הזולה ביותר‬
‫הינה דווקא של שיא‪ .‬משכך‪ ,‬היה ויכוח על שכר מינימום בין וינשטיין לבין הגזבר‪ ,‬אשר טען‬
‫כי ההצעות של ושס הן מתחת לשכר המינימום‪ ,‬ואילו וינשטיין אמר ששיא היא חברה‬
‫שעברה על החוק‪ .‬לבקשתו של קוטלר נתקבלה חוות דעתו של היועמ"ש‪ ,‬לפיה הצעותיה של‬
‫ושס הן מתחת לשכר המינימום‪ ,‬ובהמשך התברר ליועמ"ש עוד כי רישיונה של שיא‬
‫להעסקה של עובדים זרים נפסל‪.‬‬
‫בהמשך סיפר קוטלר על ישיבות נוספות שהתקיימו בנושא ובדיקות שנערכו‪ .‬וינשטיין נכח‬
‫בדיונים על המכרז‪ ,‬התייחס לכך ששיא עברה על החוק‪ ,‬וטען כי ההצעה של ושס בסך ‪₪ 180‬‬
‫ליום אינה מתחת לשכר המינימום‪ ,‬בהסבירו כי שכר המינימום חושב על ידי הקבלן‪ ,‬מבלי‬
‫לקחת בחשבון תוספות של ביטוח לאומי‪ ,‬חופשה‪ ,‬ביגוד וכדומה‪ ,‬ולפיכך הינה חוקית ואין‬
‫לפסלה‪ ,‬מה גם שכאשר אדם עובד פחות משנה הוא אינו זכאי לכל התוספות‪ .‬קוטלר הבין‬
‫שכל אחד מהם רוצה בזכייתה של חברה אחרת‪ ,‬ואז קיבל מכתב מהמבקר הישג‪ ,‬לפיו‬
‫ההצעה של ושס אינה חוקית‪( .‬ת‪ ,81/‬עמ' ‪.)0- 1‬‬
‫ג‪ .‬עמדת הנאשם על פי גרסתו של קוטלר במשטרה‬
‫לשאלה אם היו שמועות כי לגזבר יש קשר עם שיא‪ ,‬ומי סיפר לו על כך‪ ,‬השיב כי "פרדי‬
‫סיפר לי על זה‪ ,‬זה היה כאשר באתי לקחת את אשתי אולגה שעובדת בעירית נשר אצל‬
‫מוטי הגזבר‪ ,‬היא מנהלת חשבונות‪ ,‬הגעתי רבע שעה לפני שהיא צריכה לצאת מהעבודה‬
‫שלה ונכנסתי לפרדי למשרד וישבתי שם‪ ,‬פרדי סיפר לי שלמוטי יש קשר עם חברה‬
‫השניה שקוראים לה י‪.‬ב‪ .‬שיא ששמה בחברה יש קרוב משפחה שלו ובגלל זה מוטי מחפש‬
‫בעיות בושס‪ ."...‬לדבריו‪ ,‬שיחה זו נוהלה כאשר היה לבד עם הנאשם‪ ,‬לאחר קיומה של‬
‫ישיבה ראשונה בועדת המכרזים‪( .‬ת‪ ,81/‬עמ' ‪ ,0‬ש' ‪.)97-72‬‬
‫קוטלר מסר גם על שיחה נוספת לגבי המכרז‪ .‬בפעם אחרת בה ישב אצל הנאשם‪ ,‬בעודו‬
‫מחכה לאשתו שתסיים עבודתה‪ ..." ,‬ויחיאל גם היה אצלו‪ .‬גם כן היה דיבור על זה שמוטי‬
‫מושך את המכרז‪ ...‬אף פעם לא היתה בקשה של פרדי לתמוך במישהו‪ .‬פרדי אמר לי לאחר‬
‫מכן כשיש דיון בעניין הזה שאני ישמע מה שיוחאי אומר לא מוטי‪ ...‬בגלל שזה כוח אדם‪,‬‬
‫ובגלל שיוחאי יותר מבין מכוח אדם"‪ .‬לדבריו‪ ,‬כאשר שאל את וינשטיין מי מבין יותר בכוח‬
‫‪ 80‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫אדם‪ ,‬ומדוע יש כל כך הרבה דעות‪ ,‬השיב לו האחרון "שבכוח אדם מבין הוא ויחיאל וקצת‬
‫יותר מוטי‪( .".‬ת‪ ,81/‬עמ' ‪.)0‬‬
‫לשאלה האם יש לו קשרים חבריים עם הנאשם השיב בשלילה‪" ,‬אין לי קשר חברי איתו‪...‬‬
‫אני הבנתי שפרדי לא רוצה את י‪.‬ב‪.‬שיא‪ ,‬אני הבנתי שהוא מעדיף את ו‪.‬ש‪.‬ס"‪ .‬משנשאל‬
‫אודות שיחות נוספות מכיוונם של הנאשם או וינשטיין עם אנשי ועדה נוספים‪ ,‬השיב כי‬
‫"לפי הרגשה שלי אני חושב שפרדי עם יוחאי ויחיאל"‪( .‬ת‪ ,81/‬עמ' ‪.)0‬‬
‫ד‪ .‬עמדתו של קוטלר לגבי גרסתו במשטרה‬
‫משנדרש קוטלר לדבריו בהודעתו במשטרה‪ ,‬בחקירתו הנגדית לב"כ המאשימה‪ ,‬אמר כי‬
‫בחקירה הופעל עליו לחץ על ידי כהן‪ ,‬אך הוא לא שיקר בהודעתו‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬כרבע שעה לאחר שהחלה החקירה‪ ,‬נכנס כהן‪ ,‬עוזרו של גלאור‪ ,‬לחדר‪ ,‬יצא וחזר‬
‫מספר פעמים‪ ,‬לחץ עליו למסור עדות נגד הנאשם‪ ,‬אמר לו שוינשטיין לא יצא משם‪,‬‬
‫"‪...‬ואתה רוצה שאתה תצא מפה גם עם אזיקים‪ ."...‬הוא אמר לכהן כי אין לו דבר נגד‬
‫הנאשם‪ ,‬והכחיש טענה כי נמנע מלדבר עקב פחדו מהנאשם‪ .‬קוטלר העיד כי על אף הלחץ‬
‫שהופעל עליו לא שיקר במשטרה‪ ,‬אך משנשאל אם אמר את הדברים שנרשמו בהודעתו‪,‬‬
‫השיב "אני חושב שלא אמרתי‪ ,‬אבל לחתום אני לא יכול‪ ,‬בגלל ששמה יצאתי כמו סמרטוט‬
‫אני זוכר טוב מאוד"‪( .‬עמ' ‪ ,011‬ש' ‪ -12‬עמ' ‪ ,011‬ש' ‪ .)01‬לשאלה אם החוקרים "שתלו" את‬
‫דבריו בהודעתו‪ ,‬אמר כי לא קרא את ההודעה לפני שחתם עליה לאחר ארבע שעות חקירה‪,‬‬
‫ואף כי לא הוקראה לו‪ ,‬אך בהמשך תיקן ואישר כי חלקה הוקרא לו "חלק‪ ,‬עכשיו אני זוכר‬
‫שחלק דברים שהוא כתב במחשב הוא אמר לי‪ ...‬הוא היה גלאור היה בסדר"‪ ,‬וסבר כי‬
‫גלאור הקליד את ההודעה‪( .‬עמ' ‪ ,010‬ש' ‪ ;9 - 0‬עמ' ‪ ,012‬ש' ‪.)18‬‬
‫קוטלר התפתל בעדותו לגבי השיחות עם הנאשם בנושא המכרז‪ .‬תחילה חזר ואמר כי לא‬
‫יתכן שסיפר במשטרה כי שוחח עם הנאשם על המכרז הנדון‪( .‬עמ' ‪ ,012‬ש' ‪.)18 - 12‬‬
‫משנשאל אם יתכן שהנאשם‪ ,‬בהיותו סגן ראש העיר‪ ,‬שאל אותו לגבי המכרז באופן כללי‪,‬‬
‫השיב "יכול להיות‪ ...‬בביטחון אני יכול להגיד שאני לא זוכר‪ ...‬שאני בכלל לא זוכר"‪( .‬עמ'‬
‫‪ ,017‬ש' ‪ .)2 – 19‬כאשר הוצגה בפניו אפשרות כי זכר את הדברים טוב יותר בעת מסירת‬
‫הודעתו בשנת ‪ ,'12‬לא שלל זאת‪ ,‬באומרו כי אינו יודע מה לומר ואינו זוכר שיחה זו‪( .‬עמ'‬
‫‪ ,019‬ש' ‪ .)12‬עם זאת‪ ,‬בניגוד להכחשתו הגורפת בתחילת עדותו בדבר שיחה עם הנאשם‬
‫בנושא האמור‪ ,‬מסר "יכול להיות שאני שכחתי‪ ,‬יכול להיות שהיו שאלות שפרדי שהוא‬
‫שאל שאיך מצב המכרזים דבר כזה‪ ,‬יכול להיות עברו ‪ 4‬שנים‪ ,‬יכולתי לשכוח את זה אתה‬
‫מבין?"‪ ,‬אם כי הכחיש כי אמר לו שעליו לשמוע את דבריו של וינשטיין‪( .‬עמ' ‪ ,010‬ש' ‪- 17‬‬
‫‪.)12‬‬
‫קוטלר מסר כי לא הגיש תלונה במח"ש על הלחץ שהופעל נגדו בחקירה‪ ,‬שמח שיצא משם‪,‬‬
‫ולא סיפר על כך לאיש‪ ,‬פרט לאשתו ולאחותו‪ .‬הוא לא נעצר‪ ,‬וגלאור אמר לו בהמשך‪ ,‬כי הוא‬
‫‪ 89‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫נחקר אחרון‪ ,‬מכיון שבדיקת החוקרים העלתה שהוא "בסדר גמור"‪ ,‬פועל באופן חוקי‪ ,‬ונקי‬
‫לחלוטין‪( .‬עמ' ‪ ,012‬ש' ‪( ;2 -1‬עמ' ‪ ,011‬ש' ‪ -19‬עמ' ‪ ,011‬ש' ‪ ;0‬עמ' ‪ ,010‬ש' ‪.)19 -18‬‬
‫ה‪ .‬גם בחקירתו הנגדית לב"כ הנאשם מסר קוטלר גירסה מתפתחת‪ ,‬בלתי קוהרנטית‪,‬‬
‫ורוויית סתירות‪ .‬לדבריו הלחץ שהפעיל עליו כהן הפחיד אותו‪ ,‬אף כי כהן לא צעק עליו (עמ'‬
‫‪ ,018‬ש' ‪ .)11‬הפעם מסר כי יתכן ששוחח עם הנאשם על מכרזים‪ ,‬אך לא באופן ספציפי על‬
‫המכרז הנדון (עמ' ‪ ,002‬ש' ‪ .)10 -10‬הוא העיד כי לא אמר לחוקרים שעמדתו של וינשטיין לא‬
‫נראתה לו‪ ,‬מפני שלא היתה לו דעה בנושא‪ ,‬יתכן שלא הובן כראוי‪ ,‬והתכוון כי דבריו לא‬
‫נראו לו‪ ,‬במובן זה שלא ידע אם הם נכונים או לא‪ .‬תחילה הכחיש ‪ -‬בניגוד לאמור בהודעתו ‪-‬‬
‫כי שמע שמועות לפיהן לגזבר יש קשר עם שיא‪ ,‬אך בהמשך אמר "אני לא זוכר ששמעתי"‪,‬‬
‫וכי לא שוחח על כך עם הנאשם‪( .‬עמ' ‪ ,001‬ש' ‪ ;01 -10‬עמ' ‪ ,000‬ש' ‪ ;01 -10‬עמ' ‪ ,000‬ש' ‪-10‬‬
‫‪ .)01‬והסביר‪ ,‬כי יתכן שכאשר החוקר שאל אותו אם שמע על קשריו של הגזבר עם שיא‪,‬‬
‫השיב בחיוב‪ ,‬מפני שהיה נתון "בלחץ לא נורמלי שם"‪ ,‬ולא זכר סיטואציה בה שוחח עם‬
‫הנאשם פעם נוספת בנוכחות וינשטיין‪ ,‬עת המתין לאשתו בחדרו‪( .‬עמ' ‪ ,009‬ש' ‪ ;10 -10‬עמ'‬
‫‪ ,007‬ש' ‪.)01 -11‬‬
‫בהמשך שינה קוטלר את טעמו‪ ,‬אישר את דברי הסנגור כי יתכן ששיקר בחקירה‪ ,‬אם כי‬
‫עמד על כך שהדברים לא יצאו מפיו‪" .‬יכול להיות שבזמן דיבור הוא אמר לי זה ואני הייתי‬
‫מסכים עם מה שהוא אמר"‪ ,‬בהניחו כי יתכן שהנהן בראשו‪ ,‬והם הבינו כי הוא מסכים‬
‫לדברים (עמ' ‪ ,009‬ש' ‪ .)01 - 19‬לשאלת הסנגור אם משום פחדו להיעצר אישר את דבריהם‬
‫של החוקרים‪ ,‬השיב "יכול להיות‪ ,‬אבל אני מקווה שלא‪ ,‬אבל יכול להיות"‪( .‬עמ' ‪ ,022‬ש' ‪-19‬‬
‫‪ ;01‬עמ' ‪ ,021‬ש' ‪ - 10‬עמ' ‪ ,021‬ש' ‪.)7‬‬
‫‪.51‬‬
‫עמדת החוקרים לטענותיו של קוטלר‪.‬‬
‫משעומתו גלאור וכהן עם גרסתו של קוטלר‪ ,‬שלל גלאור את טענותיו מכל וכל‪ ,‬ואילו כהן לא‬
‫זכר כלל את חקירתו (עמ' ‪ ,728‬ש' ‪ ;18 -11‬עמ' ‪ ,891‬ש' ‪.)19 -11‬‬
‫א‪ .‬גלאור‪ ,‬אשר גבה את הודעתו של קוטלר (ת‪ ,)81/‬העיד כי דייק ברישום השאלות‬
‫והתשובות שלו‪ .‬הוא דחה את גרסתו של קוטלר‪ ,‬לפיה נגבתה הודעתו בנוכחות שני חוקרים‪,‬‬
‫ואחד מהם לחץ עליו להעיד נגד הנאשם‪ ,‬שאם לא כן‪ ,‬לא יצא מהתחנה וייעצר‪ ,‬באומרו כי‬
‫הדברים לא קרו‪ ,‬והם מנוגדים למדיניות שהתווה אצלו ביחידה‪ .‬כן הכחיש מכל וכל את‬
‫דבריו של קוטלר לפיהם חלק מהדברים שנרשמו בהודעתו לא נאמרו על ידו‪ ,‬ונרשמו ללא‬
‫קשר לדבריו‪ ,‬סבר כי הם צריכים לבייש את אומרם‪ ,‬ציין כי קוטלר קרא את הודעתו וחתם‬
‫עליה‪ ,‬וכי טענה זו מגוחכת מעבר לכך שזה "במפורש לא נכון"‪( .‬עמ' ‪ ,891‬ש' ‪ ;01 - 1‬עמ'‬
‫‪ ,929‬ש' ‪ ;9 -1‬עמ' ‪ ,929‬ש' ‪ .)17 -11‬משנשאל מדוע חקירה שארכה כשעתיים וחצי תומצתה‬
‫בשניים וחצי עמודים‪ ,‬הסביר כי לעיתים מצוינת שעת ההתחלה עם רישום הפרטים‪ ,‬נעשות‬
‫הפסקות‪ ,‬וההודעה לא נגבית ברצף מסיבות שונות‪ ,‬כגון צרכי חקירה אחרים או טלפונים‬
‫‪ 87‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫שנעשו תוך כדי החקירה‪ ,‬בהדגישו כי אין מדובר בחשוד אלא בעד‪( .‬עמ' ‪ ,929‬ש' ‪ -11‬עמ'‬
‫‪ ,929‬ש' ‪.)0‬‬
‫גלאור דחה את גרסתו של קוטלר כי כהן הניח במהלך חקירתו אזיקים על השולחן‪ ,‬ואיים‬
‫עליו במעצר אם לא יעיד נגד הנאשם‪ ,‬באומרו "לא היה ולא נברא"‪ .‬הוא הוסיף כי כהן לא‬
‫היה בחדר בעת גביית ההודעה‪ ,‬באומרו כי קוטלר אינו אומר אמת‪( .‬עמ' ‪ ,902‬ש' ‪ -8‬עמ' ‪,901‬‬
‫ש' ‪.)1‬‬
‫ב‪ .‬כהן הכחיש כי החוקרים איימו על קוטלר שלא כדין‪ .‬הוא לא זכר את חקירתו כלל‬
‫ועיקר‪ ,‬לא זכר אם נכח בה‪ ,‬אך אמר כי בדרך כלל כאשר החקירות נוהלו על ידי גלאור לא‬
‫נהג להיכנס‪ .‬הוא הכחיש את טענתו של קוטלר כי דרש ממנו לתת "עדות נגד פרדי"‪ ,‬ואמר‬
‫לו כי אינו מבקש ממנו לשקר‪ ,‬אך אם לא ימסור דברים נגד פרדי יישאר במעצר‪( .‬עמ' ‪,027‬‬
‫ש' ‪ .)01 -17‬לדבריו‪ ,‬החוקרים לא הפעילו לחץ מהסוג הזה על הנחקרים‪ ,‬והדבר מנוגד לדרך‬
‫ההתנהלות שלהם‪ ,‬אם כי לא זכר את החקירה דנן‪( .‬ת‪ ;81/‬עמ' ‪ ,728‬ש' ‪ ;18 -11‬עמ' ‪- 1 ,729‬‬
‫‪ ;0‬עמ' ‪ ,710‬ש' ‪ .)19 -10‬לדבריו‪ ,‬לא נכנס לכל חקירה‪ ,‬ולעתים קיבל את ההודעה בסופה‬
‫וקרא אותה‪.‬‬
‫‪.52‬‬
‫ניתוח גרסתו של קוטלר‪ ,‬והעדפת גרסתו במשטרה‬
‫א‪ .‬ב"כ המאשימה ביקש להעדיף את אמרותיו של קוטלר במשטרה על פני עדותו בבית‬
‫המשפט‪ ,‬בהתאם לסעיף ‪12‬א לפקודת הראיות‪ ,‬בטענה כי אין היגיון בדבריו‪ ,‬לפיהם גלאור‪,‬‬
‫אשר התנהג אליו "בסדר"‪ ,‬בדה את הדברים ממוחו‪ ,‬ואף הרגיעו‪ .‬ועוד‪ ,‬לו "הרהיבו‬
‫החוקרים עוז" והמציאו גרסה מפלילה‪ ,‬סביר להניח כי לא היו בוחרים בגרסה כה רפה‪,‬‬
‫שאינה מפלילה לכשעצמה‪ ,‬אלא בהצטרפותה לראיות מחזקות אחרות‪ .‬דווקא שינוי הגרסה‬
‫של קוטלר בחקירה הנגדית לסנגור‪ ,‬שם אמר כי יתכן ששיקר בחקירה‪ ,‬בכך שאישר‬
‫לחוקרים דבר שקר‪ ,‬או שהם לא הבינו אותו‪ ,‬מעיד על חוסר האמינות של עדותו‪ ,‬ומצדיק‬
‫העדפת גרסתו במשטרה‪.‬‬
‫ההגנה ביקשה לקבל את גרסתו של קוטלר בבית המשפט‪ ,‬ולהעדיפה על פני גרסתו‬
‫במשטרה‪ ,‬בהצביעה על סתירות בגרסתם של כהן וגלאור‪ ,‬ובטענה כי השניים הפחידו את‬
‫קוטלר במשטרה‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬דרך המלך היא קביעת ממצאים עובדתיים על בסיס עדויות של עדים בבית המשפט‪,‬‬
‫הנבחנות לאורה של חקירה נגדית‪ ,‬וכי העדפה של אמרות חוץ היא החריג‪ ,‬קיים סיכון‬
‫בביסוס הרשעה על אמרות אלה‪ ,‬ויש לנהוג זהירות יתירה בעשיית שימוש בהוראות סעיף‬
‫‪12‬א לפקודת הראיות‪( .‬ע"פ ‪ 8122/11‬אבו עסא נ' מ"י (‪ ,)0/9/10‬מפי כב' הש' מלצר (להלן‪:‬‬
‫ענין אבו עסא); קדמי‪ ,‬על הראיות (מהד' תש"ע – ‪ ,)1229‬חלק ראשון‪ ,‬עמ' ‪ .)210‬יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬אין מנוס מעשיית שימוש בהסדר ראייתי זה במקרים המתאימים‪ ,‬אשר ענייננו הוא‬
‫אחד מהם‪.‬‬
‫‪ 88‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫ב‪ .‬לאחר בחינה זהירה‪ ,‬שוכנעתי כי מדובר בגרסת אמת של קוטלר שנמסרה באי רצון‬
‫למשטרה ואני רואה להעדיפה על פני דבריו בבית המשפט‪ ,‬שעה שהתפתל‪ ,‬שינה גרסתו‪,‬‬
‫וניסה להתאימה לצרכיו של הנאשם‪ ,‬מכח סעיף ‪12‬א (א) לפקודת הראיות‪.‬‬
‫‪ )1‬ראשית‪ ,‬מהימנה עלי גרסתו של גלאור כי ניהל את החקירה כדין‪ ,‬בצורה הוגנת‪ ,‬רשם את‬
‫דבריו של קוטלר מפיו‪ ,‬נתן לו לקרוא את האמור בהודעתו‪ ,‬וקוטלר חתם על הדברים‬
‫שנאמרו מפיו‪ .‬כך גם מקובלים עלי דבריו של כהן כי לא איים על קוטלר במהלך חקירתו‪.‬‬
‫קוטלר עצמו ציין שגלאור אמר לו במהלך החקירה כי הוא נחקר אחרון מאחר שלא היה‬
‫חשוד בעיני החוקרים‪ ,‬אשר בדקו ומצאו שנהג באופן חוקי והוא "בסדר גמור"‪ ,‬אמרה‬
‫השומטת את הבסיס לטענות שהעלה קוטלר נגד החוקרים בחקירה‪ ,‬לרבות גרסתו לפיה לא‬
‫היה מודע לאשר נכתב מפיו‪ .‬זאת‪ ,‬מעבר לעובדה שקוטלר בחר למסור פרטים בעלי נופך‬
‫אישי ושולי לענין‪ ,‬לענין אשתו אולגה למשל‪ ,‬נתון שאינו מתיישב עם תיאורו כי חשש‬
‫להעצר‪ ,‬ולכן מסר לחוקרים את אשר ביקשו לשמוע‪ .‬לא ניתן שלא להתרשם כי טענותיו של‬
‫קוטלר נולדו לצרכי המשפט בלבד‪ ,‬מתוך חוסר נוחות כלפי הנאשם‪ ,‬ותו לא‪.‬‬
‫‪ )2‬שנית‪ ,‬על אף שקוטלר חזר וציין את אי הנוחות שלו בחקירה‪ ,‬עמד על כך כי לא שיקר‬
‫בהודעתו‪ ,‬למעט באמרה אחת בחקירה הנגדית‪ ,‬וגם בה הניח כי החוקרים המציאו דברים‪,‬‬
‫אותם אישר במנוד ראש‪ ,‬גרסה תמוהה למדי של יו"ר ועדת מכרזים‪ ,‬בלשון המעטה‪.‬‬
‫‪ )3‬בנוסף‪ ,‬לו הכתיבו לו החוקרים את גרסתו‪ ,‬במטרה להפליל את הנאשם‪ ,‬כלום היו‬
‫מכתיבים משפט כגון "אף פעם לא היתה בקשה של פרדי לתמוך במישהו"?‬
‫‪ )4‬ועוד‪ ,‬גרסה זו של קוטלר‪ ,‬אינה יכולה להתיישב עם הפירוט הרב והנסיבות המיוחדות‬
‫אותן תיאר קוטלר בהודעתו‪ ,‬אשר לכאורה לא היו יכולים להיות ידועים לחוקרים באותו‬
‫שלב ראשוני‪ .‬זאת‪ ,‬הן לגבי המועד המדויק בו נמסרו הדברים – לאחר שהתקיימה כבר‬
‫ישיבה בוועדת המכרזים‪ ,‬רבע שעה לפני שאולגה אשתו היתה צריכה לצאת מהעבודה‪,‬‬
‫היותו של הנאשם לבדו במשרד‪ ,‬הדברים המפורטים שנמסרו לגבי קשריו של הגזבר לשיא‪,‬‬
‫ועוד‪ .‬יתר על כן‪ ,‬קוטלר מסר על הזדמנות נוספת בה שוחח עם הנאשם בנוכחות אדרי‪ ,‬אז‬
‫אמר לו להקשיב לוינשטיין‪ ,‬ואף הסביר לו‪ ,‬שעה שקוטלר שאל מדוע יש כל כך הרבה דעות ‪-‬‬
‫כי הוא מבין בכוח אדם יותר ממוטי‪ ,‬הסבר הגיוני לכאורה‪ ,‬שלא היה ניתן להמצאה בעת‬
‫לחץ‪ ,‬אותו תיאר קוטלר‪.‬‬
‫לא מן הנמנע כי כטענת ההגנה‪ ,‬קוטלר לא היה חבר של הנאשם‪ ,‬אך סביר להניח כי יחסיהם‬
‫של השניים היו טובים דיים‪ ,‬אם קוטלר בחר להמתין לאשתו‪ ,‬לא רק פעם אחת‪ ,‬דווקא‬
‫במשרדו של הנאשם‪.‬‬
‫‪ )5‬שלישית‪ ,‬דבריו של קוטלר בבית המשפט‪ ,‬לפיהם לא דיבר כלל עם הנאשם אודות המכרז‪,‬‬
‫אינם מתיישבים עם דבריו של הנאשם עצמו במשטרה ‪ -‬אשר שלל אמנם בהודעתו הראשונה‬
‫‪ 89‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫כל שיחה עם קוטלר בנושא המכרז (ת‪ ,1/‬עמ' ‪ - )18‬אך בחקירותיו המאוחרות וגם בבית‬
‫המשפט חזר ומסר כי אמר לקוטלר מספר פעמים "שצריך מכרז חדש"‪ ,‬וכך גם לאדרי‪,‬‬
‫לעו"ד טנדלר‪ ,‬לוינטשיין‪ ,‬לחן ולראש העיר‪ .‬הנאשם אף העיד כי קוטלר סיפר לו על השמועה‬
‫שהגזבר קשור לשיא‪ ,‬גרסה הפוכה מגרסתו במשטרה‪ ,‬שם אמר כי הוא עצמו סיפר זאת‬
‫לקוטלר‪ ,‬לגביו סיפר כי היו באותה מפלגה‪( .‬ת‪ ,2/‬עמ' ‪ ;17‬ת‪ ,0/‬עמ' ‪ ;1-2‬עמ' ‪ ,1202‬ש' ‪-01‬‬
‫עמ' ‪ ,1201‬ש' ‪ ;19‬עמ' ‪ ,1201‬ש' ‪ .)8 -7‬ועוד‪ ,‬גרסתו של קוטלר במשטרה מתיישבת גם עם‬
‫עדותו של וינשטיין המקובלת עלי ‪ -‬ככל שאינה נוגעת לפן השוחדי של הכספים שקיבל‬
‫מפלאח ‪ -‬לפיה הוא עצמו שמע שיחה של הנאשם עם קוטלר אודות ושס‪ ,‬במהלכה אמר‬
‫הנאשם לקוטלר לתמוך בושס‪ ,‬וכי קוטלר עצמו אמר לו שהנאשם שוחח איתו בעניין‬
‫המכרז‪ ,‬והביע תמיכה בהצעת ושס (עמ' ‪ ,117‬ש' ‪ -18‬עמ' ‪ ,118‬ש' ‪ ;19‬עמ' ‪ ,102‬ש' ‪ -02‬עמ'‬
‫‪ ,100‬ש' ‪ .)12‬בנוסף‪ ,‬דברי קוטלר במשטרה לגבי השיחה עם הנאשם בנושא המכרז‪,‬‬
‫מתיישבים גם עם עדותו של אדרי‪ ,‬לפיהם הנאשם אמר לו בזמן אמת‪ ,‬שקוטלר אמר לו‬
‫שהוא לא יתן את המכרז לפושעים‪( .‬עמ' ‪ ,909‬ש' ‪ .)18‬למעשה די בכך כדי לסתור את עדותו‬
‫של קוטלר בבית המשפט ולהעדיף את גרסתו במשטרה‪.‬‬
‫‪ )6‬לסיכום‪ ,‬ב חינת ההגיון הפנימי והחיצוני של ההודעה מלמדת כי קוטלר אכן סיפר דברים‬
‫אותם חווה‪ ,‬ולא כי החוקרים שתלו במוחו מצב זה‪ ,‬או כי שיקר להם‪.‬‬
‫ג‪ .‬יש ממש גם בטענת המאשימה כי סביר להניח שלו רצו החוקרים להפליל את הנאשם‬
‫באמצעות קוטלר‪ ,‬לא היו ממציאים גרסה כה פושרת מפיו‪ .‬מקובלת עלי ההנחה כי קוטלר‬
‫התקשה לחזור על גרסתו המפלילה בפני הנאשם‪ ,‬ולכן חזר בו מדבריו‪ ,‬והצטמצם לדברים‬
‫שלא היה בהם כדי לקשור אותו למכרז כלל‪.‬‬
‫ד‪ .‬לפיכך‪ ,‬אני מעדיפה את האמור בהודעתו של קוטלר– לפיה ניהל מספר שיחות עם הנאשם‬
‫אודות המכרז‪ ,‬הנאשם שלל את חברת שיא על הסף בטענה כי מדובר בעבריינים‪ ,‬טען כי‬
‫לגזבר יש קשרים עמה‪ ,‬אמר לו כי בעת חילוקי דעות בין וינשטיין לבין הגזבר יתמוך בדעתו‬
‫של וינשטיין‪ ,‬המבין בכוח אדם‪ ,‬ונתן לו להבין כי הוא תומך בושס‪ ,‬אם כי לא אמר זאת‬
‫ישירות ‪ -‬על פני דבריו בעדותו‪ ,‬מכח סעיף ‪12‬א (א) לפקודת הראיות‪.‬‬
‫ניתוח גרסתו של פלאח‬
‫‪.53‬‬
‫אקדים ואומר כי אני מעדיפה את האמור בהודעותיו של פלאח במשטרה החל מיום‬
‫‪ ,19/7/12‬על פני דבריו בבית המשפט‪.‬‬
‫יפים לענין זה דבריו של כב' הש' רובינשטיין בע"פ ‪ 9080/12‬צעלוק נ' מ"י (‪ ;17/11/11‬להלן‪:‬‬
‫ענין צעלוק)‪:‬‬
‫" סעיף ‪ 16‬א לפקודת הראיו ת הוא פרי מציאות החיים‪ ,‬שבה יתכנו‬
‫נסיבות שבהן יתיירא מי שאמר את שאמר במשטרה לחזור על הדברים;‬
‫הסעיף נועד איפוא לקבל כראיה את אמרת החוץ – ההודעה במשטרה‪,‬‬
‫‪ 92‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫על פי רוב ‪ -‬ולהעדיפה על פני דברי העד במשפט‪ ,‬ככל שאלה סותרים‬
‫את דבריו במשטרה‪ ,‬והוא הפך‪ ,‬מטעמיו שלו‪" ,‬עוין "‪ .‬במובן זה‪,‬‬
‫"ההוראה הקבועה בסעיף ‪ 16‬א היא בבחינת חריג לכלל האוסר את‬
‫קבילותה של עדות שמועה" (ע"פ ‪ 7986666‬עיד נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד‬
‫נט( ‪( 378 , 3// ) /‬השופט לוי); ע"פ ‪ 6163667‬הורוביץ נ' מדינת ישראל‬
‫[פורסם בנבו] פסקה ‪ .) 177‬התכלית היא הכשרת אמרת חוץ כראיה‬
‫במשפט אף שבעל האמרה אינו חוזר עליה מעל דוכן העדים מטעמים‬
‫השמורים עמו ‪ -‬כגון מורא‪ ,‬חרטה‪ ,‬לחץ כזה או אחר‪( .‬ההדגשה שלי –‬
‫ד‪.‬ס‪ .).‬אכן‪ ,‬מתחייבת זהירות בקבלת הודעה שאינה מאושרת מעל דוכן‬
‫העדים‪ ,‬אך היא הכרח לא יגונה במקרים שונים‪ .‬סבורני בנדון דידן‬
‫כבית המשפט קמא‪ ,‬כי הגירסה ש עלתה בחקירת המתלונן במשטרה‬
‫מייצגת באופן אותנטי את הלך רוחו בשעת מעשה וסמוך לו‪ ,‬וכי‬
‫ההשתלשלות המאוחרת היא תוצר של תיאום גירסאות ושל החשש‬
‫מהפללת המערער‪."...‬‬
‫א‪ .‬ראשית‪ ,‬מהימנה עלי גרסתם של החוקרים לגבי האופן בו נגבו הודעותיו של פלאח ואשר‬
‫התיישבו עם מכלול הראיות בתיק‪ ,‬לרבות העובדה כי דבריו הוקלטו ברובם המוחלט‪,‬‬
‫וכאשר נקטעה ההקלטה עקב טעות ביום ‪ ,19/7/12‬הוקראו הדברים לפלאח מתחילתם‬
‫במלואם‪ ,‬הוא אישר אותם‪ ,‬ואין חולק בסוגיה זו‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬למקרא הודעותיו של פלאח ביום ‪ ,19/7/12‬אז החל לספר על וינשטיין ועל פלאח‪,‬‬
‫עולה כי ראשית החל לספר על וינשטיין‪ ,‬גרסה אותה חזר ואישר בעיקרה בבית המשפט‪ ,‬ורק‬
‫לאחר מכן החל לספר על הנאשם‪ ,‬גרסה המנוגדת לטענה כי החוקרים התמקדו באיסוף‬
‫ראיות נגד הנאשם‪.‬‬
‫פלאח סיפר על השתלשלות העניינים לפי הקצב שלו‪ ,‬אם כרונולוגי ואם ענייני‪ ,‬וניכר כי‬
‫החקירה התנהלה בקצב שלו‪ .‬הוצעו לו שתיה ואוכל‪ ,‬ואין כל עדות ללחץ כלשהו שהופעל‬
‫עליו‪.‬‬
‫ב‪ .‬אשר לדבריו של פלאח בעדותו‪ ,‬ניכר היה כי כל מטרתו של פלאח ‪ -‬אשר לא הגיע לבית‬
‫המשפט אלא כאשר הובא בצו הבאה‪ ,‬בנמקו את אי הגעתה לדיון הקודם במצבו הבריאותי‬
‫הפיסי והנפשי – היתה להתרחק מהפללת הנאשם מכל עבירה‪ ,‬ומטרה משנית – להימנע‬
‫מלהפליל את עצמו‪.‬‬
‫עדותו של פלאח בבית המשפט היתה רוויית מתח‪ ,‬כאשר חזר שוב ושוב על דבריו כי אולץ‬
‫להגיע למתן העדות‪ ,‬הוא סובל ממצב פסיכיאטרי קשה מזה שנים רבות‪ ,‬עקב טרגדיות‬
‫משפחתיות שעבר‪ ,‬אינו בריא פיסית‪ ,‬ומהימנותו נמוכה‪ .‬בשונה מדבריו השוטפים‪,‬‬
‫הקוהרנטיים‪ ,‬המסודרים של פלאח בהודעותיו ובעימותים‪ ,‬תוך תיאור מצב דינמי על פני‬
‫שנים בכל התחומים‪ ,‬עם סיבה ומסובב‪ ,‬אם בעניינו‪ ,‬ואם בעניינם של וינשטיין והנאשם‪,‬‬
‫‪ 91‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫מסר פלאח בתחילת חקירתו הראשית גרסה הגיונית וסבירה‪ ,‬למעט כאשר הגיע לנאשם‪,‬‬
‫שם החל להסתבך‪ ,‬מסר גרסה מבולבלת‪ ,‬מתפתלת וחסרת רצף הגיוני בבית המשפט‪ ,‬תוך‬
‫סתירת דבריו פעם אחר פעם‪ ,‬עד כדי להג‪ ,‬מחד גיסא‪ ,‬אך מאידך גיסא אגב תיקון סתירות‬
‫פנימיות בדבריו כל אימת שהדבר התאים לצרכיו‪ ,‬כדי לחלץ את הנאשם ואת עצמו‬
‫מהמיוחס להם‪.‬‬
‫פלאח הכחיש את דבריו במשטרה‪ ,‬באופן מגמתי‪ ,‬ככל שהיה בהם כדי לסבך את הנאשם‪,‬‬
‫ללא כל הגיון‪ ,‬בחלקו עד אבסורדום‪ ,‬כשהוא משתדל ללהג וליצור לעצמו בבית המשפט‬
‫תדמית של חולה עצבים‪ ,‬בעייתי‪ ,‬אדם שאין לטרוח לשמוע את אשר בפיו‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ככל‬
‫שנשאל לגבי עניינים שלא היה בהם משום סיכון להפללת הנאשם‪ ,‬גילה לפתע זיכרון והבנה‬
‫מפתיעים בבהירותם‪ ,‬כמפורט לעיל‪ ,‬תוך מתן תיאורים מדויקים ומידע מפורט‪ .‬מקום בו לא‬
‫חשש להפליל את הנאשם‪ ,‬חזר פלאח על האמור בהודעותיו‪ ,‬ללא חשש‪ ,‬כאשר במקביל‬
‫להכחשת הודעותיו המפלילות כנגד הנאשם‪ ,‬אישר את אמרותיו המפלילות כנגד וינשטיין‪.‬‬
‫ככל שלא היה בתשובתו סכנה להפללת הנאשם‪ ,‬דיבר באופן חופשי והגיוני‪ ,‬בניגוד לדבריו‬
‫בקטעים האחרים‪ ,‬בהם מסר תשובות מכל הבא ליד‪.‬‬
‫התרשמתי כי חזרתו של פלאח מהאמור בהודעותיו במשטרה‪ ,‬נבעה מחששו להפליל את‬
‫הנאשם‪ ,‬וכן נוכח העובדה כי שניהם עמדו במרכזו של הליך פלילי‪ ,‬והודייתו של פלאח‬
‫במשטרה לא הועילה לו‪ ,‬משהועמד לדין ביחד עם וינשטיין‪ ,‬אשר אישר קבלת כספים ממנו‪,‬‬
‫אם כי הגדירם כהלוואה בלבד‪ .‬ניכר כי הסבריו המפותלים של פלאח נועדו לצרכי המשפט‬
‫בלבד‪ ,‬ואין בהם ממש‪.‬‬
‫ג‪ .‬לענין הודעותיו של פלאח במשטרה החל מיום ‪ ,19/7/12‬על אף שיש בתיאוריו את מצבו‬
‫בעת מעצרו במשטרה ‪ -‬לרבות החשש כי אם לא ישוחרר עד למועד חתונתה של בתו‪ ,‬תבוטל‬
‫החתונה‪ ,‬וכל המשפחה תיהרס ‪ -‬כדי להסביר את הלחץ הנפשי בו היה נתון לדבריו‪ ,‬לא‬
‫למותר לציין כי בישיבת יום ‪ 1/11/12‬העיד פלאח כי החתונה היתה אמורה להתקיים ביום‬
‫‪( 12/8/12‬כמעט שבועיים לאחר מועד ההודיה במתן השוחד)‪ ,‬ואילו בישיבת יום ‪,2/11/12‬‬
‫מסר כי החתונה התקיימה ביום ‪ ,12/8/12‬ולא כנטען על ידו תחילה‪( .‬עמ' ‪ ,191‬ש' ‪;11 -12‬‬
‫עמ' ‪ ,029‬ש' ‪ .)10‬דהיינו‪ ,‬ביום ‪ ,18/7/12‬עת הציע פלאח לשמש עד מדינה‪ ,‬טרם היה מקום‬
‫לדבר על ביטול החתונה‪.‬‬
‫ועוד‪ ,‬מגרסתו של פלאח עצמו עולה כי הטעם לבקשתו לשמש עד מדינה ביום ‪ ,18/7/12‬לא‬
‫היתה הלחץ הנובע מהחתונה‪ ,‬אלא העובדה שוינשטיין נעצר באותו יום‪ ,‬ונחקר פעמיים‪.‬‬
‫פלאח היה מודע לכך שוינשטיין יפלילו אם יספר על הקשר הבלתי קדוש ביניהם‪ ,‬וביקש‬
‫להיות הראשון שישתף פעולה עם המשטרה‪.‬‬
‫ד‪ .‬איני רואה לקבל את הסבריו הפתלתלים ומלאי הסתירות הפנימיות בדבר הלחץ‬
‫שהפעילו עליו החוקרים‪ ,‬נוכח הסתירות בעדותו‪.‬‬
‫‪ 91‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫ה‪ .‬אשר לטענת ההגנה לפיה פלאח הפליל את הנאשם בשל הלחץ שהופעל עליו‪ ,‬משהוארך‬
‫מעצרו פעם נוספת ביום ‪ - 19/7/12‬ולא היה מקום להאריך מעצרו בקשר למתן השוחד‬
‫לאדרי ולבנו‪ ,‬מפני שהחקירה הושלמה ‪ -‬עיון בפרוטוקול הדיון בהארכת המעצר של פלאח‬
‫(ת‪80/‬ב) מלמד כי הדיון בהארכת המעצר נערך הן לגבי פלאח והן לגבי וינשטיין‪ ,‬אשר עניינם‬
‫נכרך זה בזה‪ ,‬כאשר הדיון התפרש גם על הצעת השוחד לעו"ד אדרי ולאדרי‪ ,‬ומתן השוחד‬
‫לאדרי (במפגש המבוקר בו נשא אדרי על גופו מכשיר הקלטה)‪ .‬הגנתו של פלאח בבקשה‬
‫להארכת המעצר התמקדה בטענה כי המשטרה "תפרה לפלאח תיק"‪ ,‬תוך פירוט הטענות‬
‫לכך‪ ,‬טענה כי החקירה מיצתה עצמה‪ ,‬כי פלאח הוא אדם מבוגר‪ ,‬בעל ניסיון חיים‪ ,‬מפרנס‬
‫יחיד במשפחה‪ ,‬ולחלופין יש מקום לצמצם את ימי המעצר‪ .‬לא הועלתה כל טענה בדבר‬
‫הפעלת לחץ או אירוע חתונה העומד בפתח‪( .‬ת‪80/‬ב‪ ,‬עמ' ‪ ,)8 -9‬זאת‪ ,‬על אף שבדיון בהארכת‬
‫המעצר ביום ‪ ,10/7/12‬טען בא כוחו של פלאח כי הוא "מחתן את בתו בשבוע הבא"‪ ,‬טענה‬
‫שלא עלתה שבוע ימים לאחר מכן‪ ,‬ואף לא בהארכת המעצר המאוחרת למועד הנטען‪ ,‬ביום‬
‫‪ ,1/8/12‬שם הודיעו באי כוח הצדדים כי הם הגיעו להסכמה בדבר הארכת מעצר של פלאח‬
‫ליממה נוספת ושחרורו לאחר מכן‪.‬‬
‫ו‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬פלאח‪ ,‬אשר טען כי בדה דברים מליבו מחמת העצבים והלחץ הגדול בו היה‬
‫שרוי בלחץ בעת מסירת גרסתו המפלילה במשטרה‪ ,‬לא נתן הסבר לכך שהצליח לכוון את‬
‫תוכן אמרותיו באופן העולה בקנה אחד עם שאר ההודעות בתיק‪ ,‬כולל גרסת וינשטיין ‪-‬‬
‫בקוויה הכלליים כאמור‪ ,‬פעם אחר פעם‪ ,‬לרבות בעימות עם הנאשם‪ .‬חזקה עליו כי לו היתה‬
‫גרסתו שקרית‪ ,‬לא היה מצליח לחזור עליה שוב ושוב‪ ,‬ואף להטיחה במלואה בפני הנאשם‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬איני רואה לקבל את גרסתו של פלאח כי הודעתו המפלילה כנגד וינשטיין והנאשם‬
‫נמסרה עקב אמצעים פסולים שהופעלו נגדו‪ ,‬לחץ אסור מצד החוקרים‪ ,‬או לחץ פנימי בו לא‬
‫היה מסוגל לעמוד‪ ,‬עקב חששו לפגיעה בלתי הפיכה במשפחתו‪.‬‬
‫‪.54‬‬
‫בחינת גרסתו של פלאח בהודעותיו‬
‫א‪ .‬בחינה פנימית של גרסתו של פלאח במשטרה על פני מספר ההודעות שמסר החל מיום‬
‫‪ ,19/7/12‬לאחר שביום ‪ 18/7/12‬ביקש לשמש עד מדינה‪ ,‬מלמדות כי גרסתו היתה‬
‫קוהרנטית‪ ,‬עקבית‪ ,‬הגיונית‪ ,‬ואף זהירה במידה רבה‪ .‬כן נכרו בה נימים אישיים ואנושיים‪,‬‬
‫תיאורים מפורטים שוליים וחסרי חשיבות לכאורה‪ ,‬המלמדים על האותנטיות של הגרסה‪,‬‬
‫ונסיון לראות את הבעייתיות של המצב באופן אובייקטיבי‪ .‬ההודעה כוללת פרטים רבים‬
‫שלא יכלו להיות ידועים לחוקרים‪ ,‬וניכר כי אין מדובר בגרסה שהוכתבה לו באיומים‪,‬‬
‫משבחר להוסיף מידע קודם שהיה לו אודות ענינים שונים‪ ,‬לציין את רגשותיו‪ ,‬כגון החשש‬
‫לאבד את פרנסתו‪ ,‬והפגיעה הקשה שחש מצד הנאשם כאשר האחרון התעלם מקשייו‪ ,‬כפי‬
‫שיפורט להלן‪.‬‬
‫ב‪ .‬לאחר שהחליט לספר על ענייני השוחד‪ ,‬מסר פלאח במלל חופשי את השתלשלות‬
‫העניינים משך שנים רבות‪ ,‬מההתחלה ועד הסוף‪ ,‬וניתן היה להתרשם כי הוא אכן חווה את‬
‫‪ 90‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫אשר אמר כי אירע בינו לבין וינשטיין‪ ,‬כמו גם בינו לבין הנאשם‪ .‬מדובר בסיפור מעשה‬
‫שסופר בין השאר בתשובות מפורטות לשאלות פתוחות‪ ,‬רוויות פרטים‪ ,‬שחלקם אושר‬
‫בהמשך גם על ידי וינשטיין ועל ידי הנאשם (ככל שלא היה בהם כדי להפלילו)‪ ,‬ולא בדקלום‬
‫של אדם‪ ,‬המבקש להעליל על אדם‪ ,‬לספר את הענין המהותי לשמו נקרא‪ ,‬ותו לא‪.‬‬
‫גרסתו עובתה בפרטים כל אימת שנזכר באירוע נוסף בינו לבין הנאשם‪ ,‬שעה שיש לזכור כי‬
‫מדובר בקשר שנמשך שנים רבות‪ .‬הוא דלה מזכרונו עוד ועוד אפיזודות‪ ,‬תיקן את עצמו‬
‫אחורה וקדימה בזמן‪ ,‬כאשר לא היה בטוח בענין זה או אחר‪ ,‬ולעיתים אף לטובת הנאשם‪,‬‬
‫ענין שהצביע על חוסר מגמתיות‪ .‬הוא ציין את רגשותיו במהלך האירועים‪ ,‬האילוץ הקבוע בו‬
‫היה נתון לתפיסתו משך כל השנים בהם היה קבלן כ"א בעיריה‪ ,‬וחששו לאבד את מקור‬
‫פרנסתו; ההכבדה שהכבידו התשלומים ‪ -‬אותם חויב לשלם על פי הבנתו לנאשם‬
‫ולוינשטיין‪ ,‬כדי לזכות בתמיכתם ובהגנתם בעיריה ‪ -‬על כיסו‪ ,‬כאשר לעתים לא נותר לו‬
‫דבר מהכספים אותם העבירה העיריה לחשבון החברה‪ ,‬ואכזבתו מהתנהלותו של הנאשם‪,‬‬
‫שהיה לכאורה ידידו‪ ,‬שעה שלא היה ביכולתו לארגן כספים אלה ‪ -‬מציאת הפגמים בעובדיו‪,‬‬
‫פניה למנהלי המחלקות‪ ,‬אשר שאלו אותו אם רב עם הנאשם‪ ,‬האיום בהוצאת מכרז חדש;‬
‫הוא תיאר את תחושת ההשפלה במשרדו של הנאשם שם ישב "קטן‪ ...‬אומלל"‪ ,‬עת נדרש‬
‫לשלם לו כספים שליקט מבני משפחתו כדי להעביר את רוע הגזירה‪ ,‬גיוס הכספים‪ ,‬פרוטה‬
‫לפרוטה‪ ,‬מאמו ומילדיו הסטודנטים כדי להשלים את הכספים לנאשם‪ ,‬כאשר ניכר היה כי‬
‫אירוע זה היה טראומטי עבורו‪ .‬כי הוא אף נתן דוגמאות לגבי האופן בו שילם את הכספים‬
‫לנאשם‪ ,‬במגוון המקומות בהם נפגשו‪ ,‬כאשר הנאשם אישר מפגש זה או אחר‪ ,‬אך נתן לו‬
‫הסבר אחר‪.‬‬
‫ג‪ .‬דין טענת ההגנה‪ ,‬כי פלאח ביקש מפרץ שיכוון אותו מה לומר‪ ,‬על מנת שלא יבוא אליו‬
‫בטענות (ת‪70/‬א‪ ,‬דקה ‪ ,29:17‬אמרה אשר לא תומללה) כבסיס לטענתה לפיה פלאח מסר‬
‫גרסה נגד הנאשם מפני שהונחה לומר דברים אלה על ידי חוקריו‪ ,‬להדחות על פניה‪ .‬ראשית‬
‫לאמרה זו אין המשך‪ ,‬ושנית‪ ,‬פלאח החל לספר את גרסתו בהתייחסו דווקא לוינשטיין‪ ,‬עשה‬
‫כן לאורך זמן‪ ,‬ורק לאחר מכן נשאל אודות הנאשם‪ ,‬ובהמשך על שניהם‪ .‬דהיינו‪ ,‬פרץ לא‬
‫הכווין אותו לספר דווקא על הנאשם‪ ,‬זאת בניגוד לטענת ההגנה‪ .‬עוד טענה ההגנה כי לאחר‬
‫כחצי שעה קיבל פלאח חיזוק חיובי מהחוקר‪ ,‬אשר ביקש ממנו לענות לשאלה הספציפית‪,‬‬
‫ואמר לו כי "עד עתה אתה בסדר גמור באמת אתה משיב כל מה שזה"‪ ,‬כשהיא קושרת‬
‫זאת למה שנאמר חצי שעה קודם לכן‪ .‬דא עקא‪ ,‬שבשלב זה‪ ,‬פלאח מסר עדיין לכאורה‬
‫גרסה לגבי וינשטיין‪ ,‬שאישר חלק משמעותי מהנאמר‪ ,‬ומה לה להלין?‬
‫ד‪ .‬גרסתו של פלאח נתמכה בראיות נוספות‪ ,‬כפי שיובא להלן‪ .‬ראשית‪ ,‬דבריו לגבי‬
‫התשלומים לוינשטיין‪ ,‬אושרו למעשה על ידי וינשטיין‪ ,‬אשר ניסה לתת להם גוון של‬
‫הלוואות ומתנות‪.‬‬
‫גרסתו של פלאח נתמכה על ידי וינשטיין בעניינים שונים – כגון בדבריו‪ ,‬כי עת היה שקוע‬
‫בחובות כבדים ומסובך עם השוק האפור‪ ,‬פנה לנאשם כדי לקבל עזרה‪ ,‬והנאשם הפנה אותו‬
‫‪ 92‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫לפלאח‪ ,‬אשר נתן לו ‪ 12,222‬או ‪ .₪ 9,222‬כן נתמכה גרסתו של פלאח בעדותו של וינשטיין‪,‬‬
‫לפיה בינואר פברואר ‪ ,'12‬ללא קשר לחקירה‪ ,‬הלין פלאח בפניו על על התנהגותו של הנאשם‪,‬‬
‫אשר הפנה לו עורף כאשר לא היה מסוגל לשלם לו כספים‪ ,‬ללא שום קשר לחקירה‪ .‬אמרות‬
‫אלה תומכות בגרסתו של פלאח בנושאים רלוונטיים השנויים במחלוקת‪ ,‬תוך שוינשטיין‬
‫אינו ממהר להפליל את הנאשם‪ ,‬ועומד על דעתו כי הוא עצמו מעולם לא ראה את פלאח נותן‬
‫לו כספים‪.‬‬
‫ועוד‪ ,‬דבריו אלה בעדותו של וינשטיין אף מלמדים כי על אף שפלאח לא מיהר לספר את‬
‫סיפורו המלא במשטרה‪ ,‬אין מדובר בגרסה שהיתה כבושה לחלוטין‪ ,‬והומצאה לצורך‬
‫מציאת חן בעיני החוקרים‪ ,‬לצרכיו‪.‬‬
‫לא ניתן שלא להתרשם כי פלאח כרך את יחסיו עם וינשטיין ועם הנאשם בחבילה אחת‪,‬‬
‫ומבחינתו משעה שחשף את מתן הכספים לוינשטיין‪ ,‬גולל גם את מערכת יחסיו הכספית עם‬
‫הנאשם‪.‬‬
‫טענתה של ההגנה כי החוקרים לחצו על פלאח להפליל דווקא את הנאשם‪ ,‬מפני שוינשטיין‬
‫כבר הודה בקבלת הכספים מפלאח ופלאח היה מודע לכך‪ ,‬אין בה די כדי לשחרר מידע כה‬
‫רב‪ ,‬כפי שנמסר על ידי פלאח‪.‬‬
‫ה‪ .‬יותר מכל היתה גרסתו של פלאח משכנעת בעת העימות עם הנאשם‪ ,‬אז הטיח בו את כל‬
‫ההסטוריה המשותפת שלהם‪ ,‬ללא מורא‪ ,‬על אף שהנאשם הכחיש את דבריו‪ ,‬העליבו‪ ,‬פגע בו‬
‫ללא הרף‪ ,‬הזכיר את הבדלי הדתות ביניהם‪ ,‬הזכיר כי פלאח רמאי נוכל‪ ,‬ועוד‪ .‬ניכר היה‬
‫בעימות‪ ,‬כי כל אמירה של הנאשם "שקרן"‪ ,‬חידדה את הזכרון של פלאח עוד ועוד‪ ,‬לגבי כל‬
‫אחד מהמקרים בהם נזכר‪ ,‬ובסופו של דבר‪ ,‬לאחר סיומו‪ ,‬חזר ואמר לחוקר כי הוא לא‬
‫שיקר‪.‬‬
‫כל אימת שהנאשם הכחיש את דבריו‪ ,‬נזכר פלאח באפיזודה נוספת שהיה בה כדי לחזק את‬
‫דבריו‪ ,‬כגון התאריך המדויק בו שילם לו את הסכום האחרון‪ ,‬שישה ביולי ‪ .'12‬דווקא‬
‫העובדה שניסה להזכר בתאריך המדויק ולא זרק סתם יום‪ ,‬מלמדת על נסיון לדייק ולמסור‬
‫הודעת אמת‪ ,‬שהרי מדובר בתשלומים ששולמו מדי חודש בחודשו‪ ,‬ומדובר בהיזכרות‬
‫ספונטניות לכאורה‪.‬‬
‫הנאשם חזר ופרש בפני הנאשם את הפגיעה אותה חווה כאשר הנאשם סירב לתת לו אורכה‬
‫לשלם לו את כספי השוחד‪ ,‬הסנקציות בהן נקט‪ ,‬שהיה בהן משום איום‪ ,‬באמצעות אנשים‬
‫אחרים‪ ,‬אשר החלו להעיר הערות אודות הפועלים שלו‪ ,‬לרבות הצורך להוציא מכרז חדש;‬
‫התיאור של הנאשם כיצד פנו אליו אחרים ושאלו אותו אם קרה משהוא בינו לבין הנאשם;‬
‫האופן בו סיפר כיצד גייס פרוטה לפרוטה מילדיו הסטודנטים‪ ,‬מאמו הקשישה‪ ,‬כל זאת‪ ,‬כדי‬
‫לשלם את כספי השוחד לנאשם‪ ,‬בהבינו כי אם לא ישלם‪ ,‬תאבד פרנסתו ופרנסת ילדיו;‬
‫דבריו כיצד מיד לאחר שהשלים את התשלום חדלו לפתע כל ההערות בדבר התפקוד של‬
‫הפועלים שלו‪ ,‬והכל היה בסדר; פירוט הסכומים אותם שילם לנאשם‪ ,‬המעידים על כך כי‬
‫‪ 90‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫רשם את כספי השוחד באופן קבוע‪ ,‬והעניין היה בנפשו‪ :‬פלאח תיאר את הרגשות שלו‬
‫במהלך האירועים השונים‪ .‬כיצד ישב במשרדו של הנאשם‪ ,‬קטן‪ ,‬פגוע‪ ,‬מתחנן‪ ,‬מושפל‪,‬‬
‫מאוים ומובס‪ ,‬בהבינו שללא תשלום אין חברות‪ ,‬והכל תלוי בכסף אותו ישלם‪ .‬כיצד הרגיש‬
‫הקלה לספר סוף סוף את אשר חווה‪ ,‬ונשא בתוכו; התיאורים בדבר הסיטואציות בהן שילם‬
‫את כספי השוחד לנאשם‪ ,‬מתחת לשולחן‪ ,‬בשירותים‪ ,‬במסעדה של אבו יוסף ועוד‪.‬‬
‫מהעימות בין השניים ניכר כי לפלאח היה גם סוג של קתרזיס בהטיחו בפני הנאשם את‬
‫אכזבתו הגדולה מהתנהגותו‪ ,‬עת נקלע פלאח לקשיים ולא היה מסוגל לשלם לו‪ .‬הוא לא‬
‫נרתע למרות שהנאשם הטיח בו דברים קשים‪ ,‬תוך פגיעה אישית‪ ,‬והמשיך לתאר את‬
‫הסיטואציות לגופן‪ ,‬מבלי שנתן לנאשם להסיט אותו מהעניין עצמו‪ ,‬למרות שהנאשם הטיח‬
‫בו שוב ושוב כי הוא שקרן‪ ,‬ניסה לגרור אותו למקומות אחרים‪ ,‬כי פלאח רוצה לגרור אותו‬
‫עמו למטה‪ ,‬ועוד‪ .‬פלאח היה עקבי‪ ,‬הגיוני‪ ,‬ותיקן את דבריו שעה שמצא כי טעה‪ ,‬כגון לגבי‬
‫מועד התשלום האחרון לנאשם‪.‬‬
‫אשר לטענת ההגנה כי במהלך העימות‪ ,‬הטיח פלאח בנאשם שוב ושוב אותו "אירוע" הקשור‬
‫לפגיעה שנפגע ממנו כאשר לא שילם לו‪ ,‬תוך קריאה מהנייר בעינים מושפלות ‪ -‬מדובר‬
‫בתחילתו של העימות בלבד‪ .‬בהמשך‪ ,‬לאחר שפלאח הניח את הדף בו רשם את עיקרי דבריו‬
‫(ת‪ ,)22/‬חזר על גרסתו מול הנאשם‪ ,‬כאשר אף נעזר בידיו כדי לתאר את דבריו‪ ,‬ופנה אל‬
‫הנאשם‪ ,‬אשר ישב מולו בפנים כעוסות‪ .‬המצלמות אשר תעדו את העימות מוקמו מאחורי‬
‫פלאח‪ ,‬ולכן נראים בעיקר פניו של הנאשם‪ ,‬ואילו פלאח מצולם מאחור ובפרופיל‪ .‬בנסיבות‬
‫אלה‪ ,‬איני רואה לקבל את טענת ההגנה לגבי העימות‪ ,‬המהווה ראיה משמעותית ביותר‬
‫בתיק זה‪.‬‬
‫ו‪ .‬דבריו של פלאח במהלך העימות משקפים את תפיסתו הסובייקטיבית ביחס למערכת‬
‫היחסים האסורה שלו עם הנאשם‪ .‬כל השנים שילם לו שוחד‪ ,‬וסבר כי תמורתו יגן הנאשם‬
‫עליו ועל פרנסתו‪ ,‬אך שעה שנקלע לקשיים‪ ,‬חש כי לא בלבד שהנאשם הפקיר אותו‪ ,‬אלא חש‬
‫מאוים על ידי הנאשם עצמו‪ ,‬אשר פגע בו ובפרנסתו‪ ,‬לדבריו‪.‬‬
‫דבריו בסיום העימות‪ ,‬לאחר שהנאשם הוצא מהחדר‪ ,‬בחזרו כי לא שיקר בעימות‪ ,‬וחקירתו‬
‫באזהרה בערבו של יום העימות‪ ,‬לגבי אמיתות גרסתו של הנאשם‪ ,‬אינה עולה בקנה אחד עם‬
‫טענת ההגנה כי הלחץ בו היה נתון גרם לו לבדות דברים מלבו נגד הנאשם‪ ,‬כי החוקרים הם‬
‫אלו שהשפיעו על פלאח להמציא גרסה נגד הנאשם‪ ,‬והוא עשה זאת כדי למצוא חן בעיניהם‪,‬‬
‫להשתחרר ממעצרו ולהציל את נישואיה של בתו‪.‬‬
‫ועוד‪ ,‬לו היו אלה החוקרים אשר הכניסו מלים לפיו של פלאח‪ ,‬כלום היו חוקרים אותו שוב‬
‫באותו ערב אודות נכונות דבריו של הנאשם‪ ,‬אשר הטיח בפלאח שוב ושוב כי הוא שקרן‪,‬‬
‫נוכל ובדאי? הדעת נותנת כי היו נחים על זרי הדפנה‪ ,‬ומסתפקים בכך שהשיגו את מטרתם‬
‫הנטענת על ידי ההגנה‪ .‬ולא היא‪ .‬ניכר כי החוקרים ביקשו לברר לעצמם מהי האמת מאחורי‬
‫הדברים‪ ,‬מתוך הבנה כי כל אחת מהגרסאות אפשרית‪ ,‬ויש לבררה‪.‬‬
‫‪ 99‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫לא זו בלבד שהנאשם הוא שביקש להיות עד מדינה‪ ,‬וסיפר במספר הודעות את גרסתו בדבר‬
‫יחסיו השוחדיים עם הנאשם לאורך שנים‪ ,‬אלא שהטיח בנאשם בעת העימות את כל אשר‬
‫היה בלבו‪ ,‬כשהוא עומד על דעתו‪ ,‬על אף שהנאשם המטיר עליו אש וגופרית‪ ,‬ללא מורא‪.‬‬
‫בנוסף לדבריו לאחר העימות כי אמר אמת‪ ,‬משקפים דבריו בהודעתו באותו ערב את הלך‬
‫רוחו ‪" :‬קודם כל אף אחד לא לחץ עליי במשטרה‪ ,‬אני החלטתי לפוצץ את הלחץ שהיה‬
‫בתוכי זה הרבה שנים‪ ,‬את האיום על עתיד ילדיי והפרנסה שלהם‪ .‬נכון‪ .‬היתה לנו חברות‬
‫ביחד וכי החברות הזאת היתה יותר כספית ופעם אחת הועמדה באי מתן תשלום חודשי‬
‫שהיה מקבל‪( .‬ת‪ ,70/‬עמ' ‪" .)1‬ידעתי שאני הולך לעוף מהעבודה‪ ,‬ושמעתי ממנהלי מחלקות‬
‫שהוא רוצה לצמצם במספרי העובדים‪ ,‬ושמעתי שעומדים לצאת למכרז‪ ,‬ואחרי שגייסתי‬
‫את הכסף מהכספים שמיועדים לתמיכה מהילדים ולוויתי מאמא ונתתי לו כסף במשרד‬
‫שלו‪ ,‬אחרי שבועיים פרדי סגר טלפון בפנים‪ .‬באתי לפרדי למשרד בעיריה כאשר נתתי לו‬
‫את הכסף חלה רגיעה בשטח‪ ".‬כאשר נשאל פלאח על העימות עם הנאשם‪ ,‬השיב "הוא לא‬
‫סתר את הדברים שאמרתי"‪.‬‬
‫לא נעלמת מעיני טענה אפשרית של ההגנה כי פלאח האמין כנראה כי אם יחזור בו מדבריו‬
‫נגד הנאשם בעקבות העימות‪ ,‬לא יזכה להקלות ולא ישתחרר ממעצר‪ ,‬ואולם לשם כך נבחנה‬
‫גרסתו בחינה פנימית וחיצונית‪ ,‬תוך השוואתה עם גרסאות אחרות‪ ,‬ונמצאה קוהרנטית‬
‫ואמינה‪.‬‬
‫ז‪ .‬ניכר היה כי פלאח לא המציא את התחושות אותן חווה בעיקר באותו אירוע טראומטי‬
‫בשבילו‪ ,‬שעה שלא היה לו כסף לשלם לנאשם‪ ,‬וכאמור‪ ,‬שיתף את וינשטיין בעניין זה בזמן‬
‫אמת‪ ,‬כפי שסיפר וינשטיין גם בעדותו‪( .‬עמ' ‪ ,102‬ש' ‪ .)12 -1‬גרסתו של וינשטיין בענין זה‬
‫תומכת באמיתות גרסתו של פלאח במשטרה‪ ,‬ומלמדת כי אין מדובר בגרסה כבושה‬
‫שהומצאה לאחר שנעצר‪ ,‬כדי לפטור עצמו מעונשה של המשטרה‪ ,‬ולהשתחרר לקראת‬
‫חתונתה של בתו‪ ,‬אלא באירועים שקרו בעבר‪ ,‬והותירו עליו רושם חזק‪.‬‬
‫ח‪ .‬ההגנה הפנתה למספר סתירות בין הודעותיו של פלאח לבין האמור בעימות עם הנאשם‪,‬‬
‫לגבי משך השנים בהם שיחד את הנאשם‪ ,‬סכומי הכסף המדויקים כל שנה‪ ,‬והמפגשים‬
‫האחרונים ביניהם‪ .‬יאמר כבר עתה כי רוב הסתירות נוגעות לשנים הראשונות בהן עבד‬
‫פלאח בעיריה‪ ,‬משנת ‪ '98‬ואילך‪ ,‬עבירות אשר התיישנו‪ .‬משנשאל פלאח מתי נכנס הנאשם‬
‫לתמונה‪ ,‬השיב "אני זוכר בארבע השנים האחרונות"‪( .‬ת‪ ,70/‬עמ' ‪ .)2‬דהיינו‪ ,‬פלאח לא‬
‫התיימר לזכור את כל השתלשלות העניינים בשנים עברו‪ .‬לגבי השנים האחרונות‪ ,‬אין מדובר‬
‫בסתירות משמעותיות‪ ,‬שעה שפלאח עמד על ליבת גרסתו לגבי ריבוי השנים בהן הוא משלם‬
‫שוחד לנאשם‪ ,‬הסכומים בשנים האחרונות‪ ,‬והמפגשים החודשיים ביניהם‪ .‬נוכח ריבוי‬
‫התשלומים והמפגשים בין פלאח לנאשם‪ ,‬מדי חודש בחודשו‪ ,‬אין לזקוף טעויות אלה‬
‫לחובתו‪.‬‬
‫פלאח ציין במפורש כי שילם לנאשם ‪ ,₪ 101,222‬לאחר שערך רישום של הסכומים‬
‫בחקירתו‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הוא עמד על כך כי הסכומים עלו בהדרגה‪ ,‬ובכל ההודעות מסר כי‬
‫‪ 97‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫בשנה האחרונה שלם ‪ ₪ 0,222‬לחודש‪ ,‬כשנה קודם לכן‪ ,‬שילם ‪ ₪ 2,222‬לחודש‪ ,‬לפני כן‬
‫‪ .₪ 1,022‬לגבי הסכומים הקודמים ‪ ,‬וקודם לכן ‪ 1,222 -‬או ‪ ,₪ 1,222‬ואף סייג מראש את‬
‫הנתונים הכספיים‪ ,‬באומרו "נדמה לי" (שם‪ ,‬עמ' ‪ ,0‬ש' ‪ .)01‬עצם העובדה כי לא זכר באיזה‬
‫סכום החלו התשלומים‪ ,‬משהעיד כי בהתחלה לא היו מסודרים‪ ,‬ורק "לאחרונה החלו‬
‫התשלומים להיות מסודרים" (ת‪ ,72/‬עמ' ‪ ,1‬ש' ‪ ,)02‬אין בה כדי לאיין את גרסתו‪.‬‬
‫בהודעתו ת‪ ,72/‬החל פלאח סיפורו באופן כרונולוגי‪ ,‬וסיפר כיצד בתחילת הדרך דרש ממנו‬
‫הנאשם כספים באופן ספורדי כאשר נפגשו‪ ,‬ורק לאחר מכן הפך הענין להיות עסק מסודר‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬איני רואה משמעות לשאלה מה קרה בעבר הרחוק‪ ,‬מפני שלא מן הנמנע כי לא זכר את‬
‫הדברים בוודאות‪ ,‬שהרי אין מדובר בחוזה בכתב בין השניים‪ .‬דבריו של פלאח כי בסך הכל‬
‫שילם לנאשם ‪ ,101,222‬ולוינשטיין – ‪ ,₪ 08,222‬מלמדים כי בשנים עברו הסכומים היו‬
‫קטנים יותר ולא קבועים‪ ,‬והדבר מסביר את הפער בזמנים ובסכומים שנאמרו‪.‬‬
‫אשר לטענת ההגנה כי אין זה סביר שפלאח לא יזכור מתי החלה מערכת היחסים השוחדית‪,‬‬
‫אם אכן ביקש הנאשם מפלאח כספים פה ושם‪ ,‬באופן אקראי לכאורה‪ ,‬מבלי לקשור את‬
‫הדברים בגלוי‪ ,‬פלאח קיבל את בקשותיו אלה מבלי לכנותם בשם‪.‬‬
‫לגבי המקומות בהם שולמו הכספים‪ ,‬דווקא דבריו של פלאח בעימות עם הנאשם‪ ,‬מלמדים‬
‫על כך כי נזכר במקומות רבים בהם שולמו הסכומים‪ ,‬שהרי מפגש חודשי מסוג זה אינו‬
‫בהכרח קבוע למקום אחד בלבד‪.‬‬
‫לענין המועדים בהם נוצר משבר בין הנאשם לבין פלאח‪ ,‬מפני שפלאח לא שילם לו‪ ,‬פלאח‬
‫ציין כי הדבר היה "בערך לפני שנה וחצי"‪ ,‬והנאשם פנה למנהלי המחלקות בקשר לפועלים‬
‫שלו‪ .‬העובדה שלא זכר בדיוק מתי אירע הדבר‪ ,‬אין בה כדי לפגוע באמינות גרסתו‪ ,‬מפני‬
‫כאשר שזכרון ביחס לזמנים‪ ,‬אינו מלמד בהכרח על אמינות‪ .‬כאמור לעיל‪ ,‬פלאח חזר שוב‬
‫ושוב על האירוע הטראומטי עבורו‪ ,‬במהלכו פגע הנאשם בו ובחברה שלו לשיטתו משלא היה‬
‫לו כסף לשלם לו‪ ,‬וחדל לעשות כן לאחר שפלאח שילם‪ ,‬חזר כחוט השני בעימות‪ ,‬וניכר היה‬
‫כי פלאח מדבר על אירוע שקרה‪ ,‬בין אם לפני שנה וחצי ובין אם לפני שנתיים ורבע‪.‬‬
‫אפילו טעה פלאח לגבי פרטים אלה ואחרים לגבי הנאשם‪ ,‬סבורני כי אין בסתירות אלה כדי‬
‫לקעקע את גרסתו‪ ,‬בעיקר כאשר הוכח כי במקביל הודה וינשטיין כי קיבל כספים מפלאח‬
‫כל אותן שנים‪ .‬יש לזכור כי פלאח מסר גרסה אחת לגבי השניים‪ ,‬לא הפריד ביניהם‪ ,‬כרך‬
‫אותם זה בזה‪ ,‬ודבריו משכנעים‪.‬‬
‫ט‪ .‬ההגנה הפנתה גם לאמרותיו של פלאח ביחס לאדרי בהודעתו ת‪ ,70/‬שם לדבריו מסר כי‬
‫אמר לאדרי שהנאשם יערוב לכספים לכספים שהתחייב לשלם לו‪ ,‬והוא מכיר אותו‪ ,‬אמירה‬
‫שאינה מופיעה בתמליל השיחה‪ .‬ההיפך הוא הנכון‪ ,‬אדרי שאל את פלאח "פרדי יקח‬
‫אחריות עליך"‪ ,‬ופלאח הכחיש זאת מכל וכל‪ .‬ראשית‪ ,‬מקריאת התמליל עולה כי פלאח לא‬
‫אמר את כל דבריו בקול רם‪ ,‬וחלק מדבריו נכתבו‪ ,‬כעולה מדברי אדרי ששאל אותו בהמשך‬
‫אם הוא שוב כותב‪ .‬לכן‪ ,‬השאלה של אדרי בנוסח בו נכתבה מעורר תמיהה בלשון המעטה‪.‬‬
‫‪ 98‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫אשר לתגובתו של פלאח‪ ,‬ממכלול הראיות שהובאו בפני עולה כי פלאח‪ ,‬כמו גם הנאשם‪,‬‬
‫נזהרו עד מאוד בדיבוריהם‪ ,‬שאם לא כן מדוע כתב פלאח דברים במפגש אם אדרי ולא‬
‫אמרם לו בקול רם? לכן‪ ,‬איני רואה לקבל את טענת ההגנה כפשוטה‪.‬‬
‫"כל שופט בערכאה דיונית‪ ,‬מכיר את התופעה של עדים טועים‪ ,‬ואפילו‬
‫עדים המשקרים במידה זו או אחרת‪ ,‬מבלי שיש בכך כדי לאיין את‬
‫גרסתם בליבה העיקרית של הדברים‪ .‬מה מביא עד לשקר או לומר‬
‫דברים לא נכונים? הנושא ראוי למחקר בפני עצמו והסיבות לכך רבות‬
‫ומגוונות ולא אתיימר למצותן‪ :‬יש שהעד אינו זוכר וטועה בתשובתו;‬
‫יש שהעד מבקש לרצות את השואל או להוכיח כי הוא יודע את כל‬
‫התשובות‪ ,‬ולכן הוא מספר גם על דברים שלא ראה במו עיניו; לעיתים‬
‫מתערבבים הדברים שראה העד עם דברים ששמע מאחרים במועד‬
‫מאוחר יותר; לעיתים העד משקר כדי להרחיק ממנו חשד שהוא משקר‬
‫בדברים אחרים‪ ,‬או כד י להרחיק ממנו חשד שתיאם את עדותו עם‬
‫אחרים או שמקור ידיעתו הוא מאחרים‪...‬קיצורו של דבר ‪ -‬לא כל עד‬
‫שמשקר או טועה בחלקים מעדותו‪ ,‬יש לקבוע כי אינו דובר אמת‬
‫בגרסתו המרכזית‪ ,‬ומכאן מלאכתה של הערכאה הדיונית‪ ,‬לבור את‬
‫התבן מן הבר‪ ,‬ולעיתים‪ ,‬כשיש צורך‪ ,‬אף להשתמש בכלל ש ל "פלגינן‬
‫דיבורא"‪ ( .‬ענין מריסאת )‪.‬‬
‫י‪ .‬לא נעלם מעיני כי לפלאח הרשעות קודמות‪ ,‬משהוגשו פסקי הדין בעניינו‪ ,‬אך האמור‬
‫בפסקי דין אלה אינו יכול לשמש ראיה בענייננו‪ ,‬מאחר שמדובר בעדות שמועה וסברה‪ .‬לא‬
‫זו אף זו‪ ,‬פלאח עצמו סיפר על מתן שוחד לנאשם ולוינשטיין משך שנים‪ ,‬נתן לאדרי ‪₪ 0,222‬‬
‫בפגישה המוקלטת‪ ,‬ולא הציג עצמו כטלית שכולה תכלת‪ .‬רבות נאמר בפסיקה כי רקע‬
‫עברייני של עדים‪ ,‬אינו פוגם לכשעצמו באמינות דבריהם‪ ,‬וגם כאן יש לקחת בחשבון כי‬
‫המניעים להפללתו של שותף לעבירה‪" ,‬אינם מונחים דווקא על ידי עקרונות הצדק‬
‫והיושר"‪.‬‬
‫"מטבע הדברים‪ ,‬יש שהעדים המעידים בבית המשפט‪ ,‬בעיקר במשפטים‬
‫פליליים‪ ,‬קורצו מאותו חומר ממנו קורצו הנאשמים עצמם‪ ,‬שלא אחת באים‬
‫מרקע עברייני עשיר‪ ,‬וקופת שרצים תלויה להם מאחוריהם‪(...‬ראה‪ :‬ע"פ‬
‫‪( 97/674‬המ' ‪ )/85656‬בולוס נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד לה(‪ 758 )1‬בעמ' ‪,749‬‬
‫בין אותיות ב' ל‪-‬ג'; ע"פ ‪ /54656‬מאירוב נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד לח(‪366 )3‬‬
‫בעמ' ‪ 367‬מול האות השוליים ז')"‪( .‬בש"פ ‪ ,1710 ,1212/92‬סאלח ואח' נ' מ"י‪,‬‬
‫מ"י נ' איברהים ואח'‪ ,‬פ"ד נ' (‪ ,912 ,)1‬בעמ' ‪ ,917‬מפי כב' הש' שטרסברג‪-‬כהן)‪.‬‬
‫יא‪ .‬ההגנה הפנתה את בית המשפט לתיעוד הרפואי בעניינו של פלאח‪ ,‬המלמד על כך כי הוא‬
‫מצוי בטיפולים פסיכיאטריים מזה שנים סובל מהתקפי חרדה‪ ,‬תחושת חנק‪ ,‬חוסר יכולת‬
‫‪ 99‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫להיות במקומות סגורים‪ ,‬סובל מהפרעות ובעיות פסיכיאטריות ומטופל בתרופות‪ .‬בנסיבות‬
‫אלה‪ ,‬טענה כי לא ניתן להרשיע את הנאשם על יסוד דברים שאמר שעה שהיה במעצר‪ ,‬שעה‬
‫שהופעל עליו לחץ כבד‪ ,‬עקב מצבו הנפשי‪ ,‬כמפורט לעיל‪.‬‬
‫גם בענין זה איני רואה עין בעין עם ההגנה‪ .‬אכן‪ ,‬מעיון במסמכים הרפואיים עולה כי פלאח‬
‫סבל וסובל מטראומות‪ ,‬מצוי בטיפולים פסיכיאטריים מזה כעשרים שנה‪ ,‬ואף נוטל לכאורה‬
‫כדורים פסיכיאטריים‪ ,‬בעלי תופעות לוואי קשות‪ .‬ואולם‪ ,‬במהלך כל השנים האלה ניהל‬
‫פלאח חיי משפחה‪ ,‬גידל ילדים‪ ,‬ניהל חברות כוח אדם‪ ,‬עמד בלחצים קשים‪ ,‬עומד לחתן‬
‫ילדה‪ ,‬ואף ביצע עבירות אחרות‪ .‬לא זו אף זו‪ ,‬פלאח ציין כי אם לא יגיע לחתונה‪ ,‬עשויה זו‬
‫להתבטל וכל המשפחה תהרס‪ ,‬אמירה המעידה על מרכזיותו במשפחה והיותו לה ראש‪,‬‬
‫בניגוד לאופן בו הציג עצמו כשבר כלי‪.‬‬
‫ועוד‪ ,‬ממערכת היחסים שניהל עם וינשטיין‪ ,‬אשר אישר זאת בעדותו‪ ,‬עולה כי פלאח היה‬
‫ממוקד מטרה‪ ,‬וידע לנהל את ענייניו‪ ,‬כך שזכה בכל המכרזים שהתקיימו בעיריה‪ ,‬לאחר‬
‫שעבד בה מאז ‪ .'98‬גם השיחות שנקלטו בהאזנות הסתר עם הנאשם ועם וינשטיין מלמדות‬
‫על חדות מחשבה‪ ,‬מהירות תגובה‪ ,‬הבנה ויכולת אלתור‪ ,‬ומגלות דמות אחרת לחלוטין מזו‬
‫שהגיעה לבית המשפט בצו הבאה בניגוד לרצונה‪.‬‬
‫יב‪ .‬איני רואה לקבל את טענת ההגנה כי המשטרה לא נהגה בהגינות כלפי פלאח‪ ,‬עת בקשה‬
‫להאריך את מעצרו ביום ‪ 19/7/12‬למשך עשרה ימים (בגינה הוארך מעצרו למשך חמישה‬
‫ימים)‪ ,‬וזאת נוכח החתונה הממשמשת של בתו‪ .‬מדובר בחשוד‪ ,‬אשר היו לגביו ראיות למתן‬
‫שוחד לבכיר בעיריה‪ ,‬וחשדות על יסוד מידע מודיעיני למתן שוחד לבכירים נוספים‪ ,‬ואשר‬
‫בערבו של יום ‪ 18/7/12‬הציע מיוזמתו לשמש עד מדינה ולמסור פרטים נגד וינשטיין‬
‫והנאשם (ת‪ .)02/‬החוקרים בהגינותם לא נצלו הצעה זו כדי לגבות ממנו הודעה מקדימה‪,‬‬
‫אלא החזירו אותו לתא המעצר ושקלו את הבקשה‪ .‬לא היה כל פגם בבקשתם של החוקרים‪,‬‬
‫שעה שאינטרס הציבורי מחייב השקעת זמן ומשאבים לחשוף עבירות כגון דא‪ ,‬לאחר‬
‫שהפגישה בה נתן שוחד לאדרי תועדהו‪ ,‬משהסכים אדרי לשאת על גופו מכשיר הקלטה‪.‬‬
‫יג‪ .‬אשר לטענת ההגנה כי פלאח החל למסור גרסתו רק לאחר שנעצר ביום ‪ ,19/7/12‬למשך‬
‫חמישה ימים נוספים‪ ,‬וכי הארכת המעצר היתה גורם מרכזי ללחץ בו היה נתון‪ ,‬ומניע‬
‫להפליל את הנאשם‪ ,‬על מנת להשתחרר ממעצר‪ ,‬גם דינה של טענה זו להדחות‪ ,‬ככל‬
‫שעסקינן באמיתות גרסתו של פלאח‪ .‬אכן‪ ,‬מעצרו של כל אדם מטיל עליו לחצים כבדים‬
‫מסוגים שונים‪ ,‬ועלול להשפיע עליו לאבד שיקול דעת שהיה לו עת לא הוגבלה חרותו‪ .‬יחד‬
‫עם זאת‪ ,‬הוכח כי חקירות משטרתיות והליכים פליליים לא היו זרים לפלאח‪ ,‬אשר הורשע‬
‫בעבר בעבירות מרמה‪ ,‬היה פושט רגל ועוד‪ .‬דהיינו‪ ,‬אין מדובר במי שנתקל לראשונה‬
‫בחוקרים ולא ידע כיצד עליו להתנהל‪ .‬פלאח אף גילה דעתו כי פעל בצורה רציונאלית‬
‫לחלוטין גם בעת מעצרו‪ ,‬כאשר החליט לבקש מעמד של עד מדינה רק לאחר שוינשטיין‬
‫נעצר‪ .‬לא זו אף זו‪ ,‬כאשר החל לפתוח את תיבת הפנדורה אותה אצר עד אותה שעה‪ ,‬פתח‬
‫את סיפור המעשה דווקא בוינשטיין‪.‬‬
‫‪ 122‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫ועוד‪ ,‬מצבו הנפשי של פלאח לא גרם לו "להתקפל" מול הנאשם‪ ,‬עת התעמת עמו בעניינים‬
‫אשר על פניהם הכאיבו לו וגרמו לו עוגמת נפש‪ ,‬בושה ואכזבה מהנאשם‪ .‬הנאשם הפעיל עליו‬
‫לחץ כבד ביותר‪ ,‬כינה אותו שקרן עשרות פעמים‪ ,‬הטיח בפניו אמירות קשות‪ ,‬הזכיר לו את‬
‫הוריו‪ ,‬ילדיו‪ ,‬את הטרגדיות שעבר‪ ,‬את יחסיהם בעבר‪ ,‬ועוד ועוד‪ .‬פלאח עמד על שלו‪ ,‬ללא‬
‫חת‪ ,‬וגם לאחר מכן חזר על גרסתו‪ ,‬באומרו כי אף אחד לא לחץ עליו וניכר כי היה שבע רצון‬
‫מכך שפוצץ את הלחץ שהיה עליו כל השנים‪.‬‬
‫אשר לטענה כי מצבו התדרדר לאחרונה עד כדי כך שהתאשפז במרכז רפואי מזור‪ ,‬פלאח‬
‫העיד ונחקר ארוכות בבית המשפט הן בחקירה ראשית והן בחקירה נגדית על ידי שני‬
‫הצדדים‪ .‬ניכר היה כי כאשר העיד בנושא שלא נראה לו בעייתי‪" ,‬שכח" שהוא במצב קשה‪,‬‬
‫הפליג בתיאורים ובדיבורים ענייניים‪ ,‬בסדר חשיבה לוגי‪ ,‬ללא קושי‪ .‬דא עקא שמיד כאשר‬
‫עומת עם סוגיה במחלוקת‪ ,‬החל למסור גרסאות חסרות הגיון‪ ,‬שהגיעו עד כדי להג‪ ,‬כמפורט‬
‫לעיל‪ .‬התרשמתי כי פלאח היה מודע היטב לאופן בו התנהל בבית המשפט‪ ,‬על רקע מטרותיו‬
‫העיקריות והמשניות‪.‬‬
‫לא נעלם מעיני כי הן פלאח והן הנאשם הזילו דמעות לקראת סופה של עדותו של פלאח‪ ,‬אך‬
‫יש לזכור כי השניים – אשר התנהלו משך שנים על פי האינטרסים שלהם‪ ,‬כמפורט לעיל‬
‫ולהלן ‪ -‬מצויים כיום בסיטואציה קשה‪ ,‬נוכח ההליכים המתקיימים נגדם‪ ,‬על השלכותיהם‪.‬‬
‫יד‪ .‬ההגנה העלתה טענות רבות נגד הליכי המעצר שהתנהלו בעניינו של פלאח‪ ,‬כבסיס‬
‫למסירת גרסתו במשטרה‪ ,‬אשר חלקן ידונו בהמשך‪ ,‬בקשר לטענת הגנה מן הצדק שהועלתה‬
‫על ידה‪ .‬ייאמר כבר עתה כי בחנתי את הנטען‪ ,‬ולא מצאתי ממש בטענות‪ .‬אכן‪ ,‬בהארכות‬
‫המעצר‪ ,‬הן בפרוטוקול והן בהחלטות עובר ליום ‪ ,19/7/12‬נזכר שמו של אדרי ‪ -‬אשר בענין‬
‫שיחודו על ידי פלאח היו ראיות טובות בידי החוקרים ‪ -‬ושמו של הנאשם לא הוזכר‪ .‬אך מה‬
‫לו לפלאח אם חרותו נשללת בגין השוחד שנתן לאדרי מספר ימים לפני כן‪ ,‬או בגין כספים‬
‫ששילם לאחרים משך שנים רבות? האם מקור הלחץ של פלאח נעוץ בזהותם של מקבלי‬
‫השוחד? מטבע הדברים ביקש פלאח להשתחרר‪ ,‬ומניעיו למסור את גרסתו‪ ,‬אשר הפלילה גם‬
‫אותו‪ ,‬גלויים על פניהם‪ .‬השאלה הנשאלת בשלב זה‪ ,‬היא מידת האמינות של גרסתו‪.‬‬
‫טו‪ .‬לענין אמירתו של פלאח בסוף החקירה הראשונה בה הפליל את הנאשם ואת וינשטיין‬
‫"אני רוצה שתשמרו עלי בסוף‪ ...‬חשוב העתיד וחשוב לעתיד" (ת‪70/‬ג' מיום ‪ ,19/7/12‬דיסק‬
‫שני‪ ,‬עמ' ‪ ,)1‬ניכר כי פלאח היה מודע למשמעות העמוקה של החלטתו להפליל את עצמו‪ ,‬את‬
‫הנאשם ואת וינשטיין‪ ,‬לרבות המחירים שיאלץ לשלם בסופו של דבר‪ ,‬משהפליל עצמו מבלי‬
‫לקבל מעמד של עד מדינה‪ .‬לא מן הנמנע כי העביר מסר לפיו הוא מצפה להקלה מסוימת‬
‫בעתיד‪ ,‬אך הדברים מתיישבים גם עם אפשרויות אחרות‪.‬‬
‫טז‪ .‬אשר לטענת ההגנה כי פלאח ביקש מהחוקרים "שישימו רק את החקירות הטובות"‪,‬‬
‫כדי שבית המשפט יתרשם שהוא משתף פעולה עם חוקריו‪ ,‬וישחררו‪ ,‬וכי מדבריו אלה ניתן‬
‫ללמוד כי החוקרים הבטיחו לו הבטחות מפליגות אם יפליל את הנאשם – גם בענין זה איני‬
‫‪ 121‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫רואה עין בעין עם ההגנה‪ .‬פלאח לא טירון בהליכים משפטיים פליליים‪ ,‬היה מודע‬
‫לזכויותיו‪ ,‬ואף לכך שלא קיבל מעמד של עד מדינה‪ .‬לו הבטיחו לו החוקרים הבטחות‬
‫מפליגות‪ ,‬כגון שחרור ממעצר לאחר שמסר גרסה מפלילה נגד הנאשם‪ ,‬היה יודע כי הוא‬
‫הולך להשתחרר ללא קשר להודעות בהן כפר בחשדות המיוחסוים לו‪ ,‬ולא היתה חשיבות‬
‫לאילו הודעות הוצגו לבית המשפט‪.‬‬
‫יז‪ .‬לסיכום‪ ,‬על יסוד הראיות שהובאו בפני‪ ,‬התרשמתי כי פלאח ניסה אף הוא לחמוק‬
‫בתחילת הדרך מאמירת אמת במשטרה‪ ,‬אך משהבין כי ממילא נתפס בכף עת ניסה לשחד‬
‫את אדרי‪ ,‬כי הסיכוי לכך שיוכל להמשיך להתפרנס מהעיריה הוא אפסי ‪ -‬נוכח עמדת‬
‫המבקר‪ ,‬השתלשלות הענינים משך חודשים בעיריה‪ ,‬והמידע הקיים בידי המשטרה ‪-‬‬
‫ובעיקר נוכח מעצרו של וינשטיין‪ ,‬אשר היה מוכר לו כמהמר‪ ,‬וחששו כי וינשטיין העצור‬
‫יהיה הראשון שיספר במשטרה את הסיפור האמיתי ויפלילו‪ ,‬בנוסף לאכזבתו מהנאשם‪,‬‬
‫עליו הפסיק לסמוך חודשים רבים קודם לכן‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬פעל לפי הצפי בתורת המשחקים‪,‬‬
‫ובדילמת האסיר המפורסמת‪ ,‬החליט להיות הראשון שיספר למשטרה את אשר היא חפצה‬
‫לדעת‪ ,‬מתוך הנחה כי לא ניתן לסמוך על וינשטיין שלא יפליל אותו‪.‬‬
‫שוכנעתי כי מאותו רגע ואילך אמר פלאח אמת במשטרה‪ ,‬וכי אמרותיו ‪ -‬במסגרתן הפליל‬
‫גם את עצמו‪ ,‬מבלי לקבל מעמד של עד מדינה – מהימנות ברובן המוחלט‪( .‬ראו לענין זה ע"פ‬
‫‪ 9101/91‬בשיר נ' מ"י (‪ ,)17/9/92‬מפי כב' הש' גולדברג)‪.‬‬
‫נוכח כל האמור לעיל‪ ,‬שוכנעתי כי פלאח דיבר אמת בהודעותיו במשטרה החל מיום ‪19/7/12‬‬
‫ואילך ובעימות עם הנאשם‪ ,‬ומשנתמלאו התנאים לכך לפי סעיף ‪12‬א(א) לפקודת הראיות ‪-‬‬
‫הנסיבות בהן נתן פלאח את אמרותיו במשטרה‪ ,‬הראיות שהובאו במשפט‪ ,‬התנהגותו של‬
‫פלאח‪ ,‬ואותות האמת שהתגלו במשפט‪ ,‬אני מעדיפה את הודעותיו במשטרה‪ ,‬על פני דבריו‬
‫בבית המשפט‪.‬‬
‫‪.55‬‬
‫גרסת הנאשם בבית המשפט‬
‫אקדים ואומר כי גרסתו של הנאשם הן במשטרה והן בבית המשפט היתה מתפתחת‪,‬‬
‫פתלתלה‪ ,‬מתחמקת‪ ,‬רצופה בסתירות פנימיות וחיצוניות‪ ,‬ונסתרה בגרסתם של כל עדי‬
‫התביעה בנושאים מהותיים‪ ,‬מקטן ועד גדול‪ ,‬על אף שניכר כי בבית המשפט‪ ,‬לאחר ששמע‬
‫את דבריהם‪ ,‬עשה ככל יכולתו להמנע מכך‪ .‬להלן מקצת הסתירות בגרסתו‪.‬‬
‫‪.56‬‬
‫סמכויותיו של הנאשם בעיריה‬
‫א‪ .‬הנאשם העיד כי כיהן כסגן ראש עיר וממלא מקומו משנת ‪ '89‬ואילך‪ ,‬ותיאר את‬
‫סמכויותיו בעיריה‪ .‬בשונה מגרסתו במשטרה ‪ -‬שם ניסה לגמד את כוחו‪ ,‬ולהסתיר את‬
‫מעמדו הבכיר והשפעתו בעיריה‪ ,‬מסר כי אינו חבר בועדת מכרזים‪ ,‬אינו אחראי על דבר‪,‬‬
‫אינו חותם על דבר‪ ,‬אין לו זכות הצבעה‪ ,‬או זכות כלשהיא בעיריה‪ ,‬והוא "סגן בלוף" (ת‪- )1/‬‬
‫‪ 121‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫בבית המשפט הציג עמדה שונה לגבי כוחו ומעורבותו בתהליך קבלת החלטות‪ ,‬אם כי‪,‬‬
‫כדרכו‪ ,‬הקפיד להימנע ממתן תשובה מחייבת בכל סוגיות שבמחלוקת‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬היה ממונה על ענייני המים‪ ,‬הניקיון והרווחה בעיריה‪" .‬אני הייתי ממונה על‬
‫הדברים האלה‪ ,‬אבל עוד פעם‪ ,‬רק מלמעלה‪ ,‬אני אף פעם לא תיקנתי ברז מים‪ ,‬אף פעם לא‬
‫טאטאתי בעיריה ואף פעם ברווחה לא ישבתי בוועדות‪ ,‬אך ורק מלמעלה בקבלת החלטות"‬
‫(עמ' ‪ ,998‬ש' ‪ .)9 -7‬בחקירתו הנגדית הסביר כי במשטרה השתמש בביטוי "סגן בלוף"‬
‫כמטאפורה‪ ,‬משום שלא היו לו "סמכויות לחתום ולא היה לי כל מיני סמכויות‪( "...‬עמ'‬
‫‪ ,1220‬ש' ‪ .)10 -12‬לדבריו‪ ,‬התחומים של תברואה ותחזוקה היו בתחום פיקוחו‪ ,‬אם כי גם‬
‫בפיקוחם של מהנדס העיר‪ ,‬ראש העיר וינשטיין "כולם אחראיים"‪ ,‬אחריותו הינה‬
‫"מינימאלית ביותר " ומעולם לא היה איש אחזקה‪ ,‬וכאשר יש תקלה הודיעו לו‪ ,‬והוא העביר‬
‫את המידע הלאה (עמ' ‪ ,1229‬ש' ‪ .)01 -12‬אף על פי כן‪ ,‬אישר הנאשם כי בעבר הורה למנהל‬
‫מחלקת הניקיון "להעיף" שני עובדי ניקיון של פלאח‪ ,‬משלא עבדו ודיברו אליו בגסות לאחר‬
‫שהעיר להם‪( .‬עמ' ‪ ,1211‬ש' ‪ .)01 -10‬משהתבקש להסביר את הסתירות בדבריו‪ ,‬לא נתן‬
‫הסבר ממשי‪ ,‬אלא הלך סחור סחור בתשובותיו‪.‬‬
‫ב‪ .‬בעניין המכרזים בהם היה פלאח מעורב‪ ,‬התחמק הנאשם ממתן גרסה חד משמעית‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬ישב בחלק מהישיבות של מועצת העיר‪ ,‬אך משנשאל אם אישר ביחד עם חברי‬
‫המועצה האחרים את המלצותיה של ועדת המכרזים לתת לפלאח ולחברות שלו עבודה‬
‫בנשר‪ ,‬השיב‪..." ,‬אני מעולם לא הצבעתי נגד ראש העיר באף החלטה‪ ,‬למרות שלפעמים‪,‬‬
‫באף החלטה לא הצבעתי‪ ...‬מה שראש העיר קבע אני מצביע עם ראש העיר‪ ,‬הכל‪ ,‬פעם‬
‫אחת אני אצביע נגד‪ ,‬אני הולך הביתה"‪ .‬בהקשר זה אמר כי אף אחד‪ ,‬כולל אדרי‪ ,‬עת היה‬
‫בקואליציה‪ ,‬לא הצביע נגד‪( .‬עמ' ‪ ,1227‬ש' ‪ ;8 - 19‬עמ' ‪ ,1228‬ש' ‪ ;11 -10‬ת‪ 1/‬עמ' ‪ ,9‬ש' ‪190‬‬
‫– ‪ .)109‬דא עקא‪ ,‬שמיד לאחר מכן‪ ,‬חזר בו ואמר כי בשנת ‪ '12‬הדיחו את אדרי מכל הועדות‪.‬‬
‫"הדחנו אותו נדמה לי אחרי המכרז‪ ,‬למה הוא היה מצביע תמיד נגד כל מיני דברים ואחר‬
‫כך רצו למנות אותי חזרה‪ ,‬אני בגלל הסיפור שלי לא חזרתי"‪ .‬עם זאת‪ ,‬משנטען בפניו‪ ,‬כי‬
‫בניגוד לדבריו‪ ,‬אדרי לא הורחק מועדת המכרזים‪ ,‬הסכים לכך‪( .‬עמ' ‪ ,1219‬ש' ‪ .)17 -9‬גרסה‬
‫חמקמקה זו‪ ,‬אף שאין בה חשיבות בנושא סמכויותיו של הנאשם‪ ,‬יש בה כדי ללמד על דרכו‬
‫של הנאשם למסור גרסה ולסתור אותה בו זמנית‪.‬‬
‫‪.57‬‬
‫ג‪ .‬לסיכום‪ ,‬במהלך חקירתו הנגדית אישר הנאשם כי היה בעל סמכויות פורמאליות ובלתי‬
‫פורמאליות‪ ,‬מעבר לנטען על ידו בתחילה במשטרה ובבית המשפט‪ ,‬וכי היתה לו השפעה על‬
‫מנהלי מחלקות בתחומים שהיו בפיקוחו‪.‬‬
‫מערכת היחסים בין הנאשם לבין פלאח – לפי הנאשם‬
‫א‪ .‬גרסתו של הנאשם לגבי מערכת היחסים שלו עם פלאח התאפיינה בגישה דומה לכל‬
‫הסוגיות בהליך – אמירה וסתירתה‪ .‬הנאשם הגדיר את מערכת היחסים בינו לבין פלאח‬
‫כידידות טובה‪ ,‬בדומה לגרסתו הראשונית במשטרה‪ ,‬שם אמר כי היא חברית‪ ,‬ובעימות‪,‬‬
‫‪ 120‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫במהלכו אמר כי הם נפגשו הרבה מאוד פעמים‪ ,‬אך בהמשך סייג דבריו אלה באומרו כי לפני‬
‫מעצרו היה ביניהם קשר "רגיל"‪ .‬בהמשך עדותו סיפר כי הם נפגשו בתדירות של שלוש‪-‬‬
‫ארבע פעמים בשנה‪ ,‬לעיתים במסעדה‪ ,‬ולרוב הנאשם שילם על שניהם‪ ,‬בהסבירו כי מדובר‬
‫בארוחות שהסתכמו בסכומים קטנים (עמ' ‪ ,997‬ש' ‪ ;19 -10‬עמ' ‪ ,1229‬ש' ‪ ;7 -2‬ת‪ ,1/‬עמ' ‪.)0‬‬
‫במקביל אמר כי ביקר אצל פלאח מעת לעת‪ ,‬והם דיברו הרבה‪ ,‬אם כי בעיקר בטלפון‪ ,‬עד‬
‫שנת ‪( .'12‬עמ' ‪ ,1220‬ש' ‪ ;12‬ת‪ ,08/‬עמ' ‪ .)11‬לאחר דברים אלה אמר כי לא פגש את פלאח‬
‫כחצי שנה לפני המכרז‪ ,‬אמר כי ראה אותו "ויזואלית"‪ ,‬ואם הגיע לעיריה‪ ,‬אמר לו שלום‬
‫ופלאח שאל לשלומו‪" .‬זה הכל"‪( .‬עמ' ‪ ,1201‬ש' ‪.)12 -9‬‬
‫משנשאל הנאשם "נפגשתם באותה תקופה?"‪ ,‬השיב כדרכו תשובה שלא ניתן ללמוד ממנה‬
‫דבר‪" .‬נדמה לי שהוא קבע איתי פעם‪ ,‬הייתי רעב ‪ ,‬הלכתי לבורקס ‪ ,‬ונדמה לי שבסוף גם לא‬
‫הלכתי ‪ ,‬אני כמעט בטוח שלא הלכתי לבורקס"‪ ,‬ולא זכר שהם נפגשו באבו יוסף‪ ,‬זאת‬
‫בניגוד לאמרתו במשטרה כי נפגש עמו במסעדת אבו יוסף‪( .‬עמ' ‪ ,1212‬ש' ‪ ;01 -18‬ת‪ ,08/‬עמ'‬
‫‪.)12‬‬
‫ב‪ .‬כאמור‪ ,‬לאחר העימות עם פלאח‪ ,‬אמר הנאשם בהודעתו כי הכיר את פלאח כרמאי (ת‪,)8/‬‬
‫ובחקירתו הנגדית הוסיף כי מזה "‪ 16 ,18‬שנה‪ 15 ,‬שנה" ידע שפלאח הוא חולה נפש (עמ'‬
‫‪ ,1212‬ש' ‪ -19‬עמ' ‪ ,1211‬ש' ‪ ,)10‬אך במשטרה לא אמר זאת "מפני שלא שאלו אותי" (עמ'‬
‫‪ ,1211‬ש' ‪.)18 -9‬‬
‫ג‪ .‬הנאשם העיד כי לא עזר לפלאח‪ ,‬לא יכול היה לעזור לו‪ ,‬ופלאח לא פנה אליו בבקשה‬
‫לעזרה לגבי תנאי עבודתו וההסכמים שלו מול העיריה‪ ,‬או כדי לסייע לו לזכות במכרז‪ ,‬מפני‬
‫שהנאשם הבהיר לו עוד לפני שנת ‪ ,'98‬כי הוא מנתק בין עבודה לחברות‪" .‬אני בעבודה לא‬
‫הכרתי אף אחד‪ ,‬לא ראיתי‪ ,‬לא משתמשים בזה‪ ,‬לא ראיתי אותו ממטר‪ ,‬לא עזרתי לו‪ ,‬גם‬
‫לא יכולתי למען ההגינות‪ ,‬לא יכולתי‪ ."...‬לא זו אף זו‪ ,‬הנאשם ציין כי אמר לפלאח שלא‬
‫יוכל לעזור לו‪ ,‬ומשום שפלאח התמיד בשיחות טלפוניות‪ ,‬נהג הנאשם "לנפנף" אותו (עמ'‬
‫‪ ,972‬ש' ‪ ;19 -11‬עמ' ‪ ,971‬ש' ‪ ;18 -19‬עמ' ‪ ,979‬ש' ‪ ;17 -12‬עמ' ‪ ,997‬ש' ‪ ;01- 17‬עמ' ‪ ,998‬ש'‬
‫‪ ;18 -11‬עמ' ‪ ,999‬ש' ‪ ;0 -1‬עמ' ‪ ,1222‬ש' ‪.)10 -12‬‬
‫הוא חזר והדגיש דבריו אלה שוב ושוב‪" .‬שקר וכזב אני לפלאח לא עזרתי אף פעם‪ ,‬לא‬
‫לפלאח במכרזים לא התערבתי אף פעם‪ ,‬אין לי כל קשר לנושא הזה‪ ,‬לא עזרתי לו‪ ,‬אני‬
‫אומר לך‪ ,‬זה מפוצץ אותי איך בכלל התלבשו עלי‪ ,‬אני לא יודע מאיפה זה בא לי"‪( .‬עמ' ‪,971‬‬
‫ש' ‪ .)18 -19‬לדבריו‪" ,‬פלאח פנה רק לקבלת אינפורמציה מסוימת שהיא כללית לכולם‪ ,‬רק‬
‫מידע כללי כמו שכל אחד יכול לקבל"‪ .‬עם זאת‪ ,‬התחמק הנאשם ממתן הסבר למה התכוון‪,‬‬
‫ועמד על כך שפלאח לא שאל אותו שאלות לגבי העבודה שלו מול העיריה‪" ,‬סתם‬
‫אינפורמציה‪ ,‬אני הרוב אמרתי לך‪ ,‬פלאח התעניין בכדורגל‪ ,‬בפוליטיקה הרבה‪ ,‬מרבית‬
‫השיחות היו בנושאים האלה‪ ...‬הוא את האינפורמציה שלו על העבודה שלו בעיריה ממני‬
‫‪ 122‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫הוא לא מקבל‪ ,‬אני גזרתי על עצמי לא לענות לו וגם זה היה ההסכם בינינו‪ ,‬אני איתו לא‬
‫מדבר על העיריה" (עמ' ‪ ,998‬ש' ‪ .)19 -0‬כן שלל שיחות עם גורמים אחרים בעיריה לגבי‬
‫התנהלותו של פלאח‪ ,‬וכי האחרון ביקש ממנו עזרה לגבי ההתנהלות שלו מול גורמים‬
‫בעיריה‪( .‬עמ' ‪ ,1228‬ש' ‪ -01‬עמ' ‪ ,1229‬ש' ‪.)1‬‬
‫הנאשם הכחיש כי אישר לפלאח תוספת כח אדם‪ ,‬באומרו "אני לא אישרתי לו אף פעם‬
‫עובדים ולמען האמת הוא לא ביקש ממני‪ ,‬מי שמאשר עובדים בעירית נשר זה ראש‬
‫העיר‪( "...‬עמ' ‪ ,972‬ש' ‪ .)18 -12‬אף שלדבריו במסגרת תפקידו היה ממונה "מלמעלה" על‬
‫ענייני הניקיון‪ ,‬שלל את האפשרות כי נדרש להתייחס למחסור בכוח אדם של עובדי ניקיון‪.‬‬
‫(עמ' ‪ ,972‬ש' ‪ .)11 -19‬גרסה זו מנוגדת לדבריהם של וינשטיין‪ ,‬אדרי‪ ,‬המבקר הישג‪ ,‬ואף‬
‫פלאח‪.‬‬
‫משעומת הנאשם עם דבריו במשטרה‪ ,‬שם מסר כי בעבר‪ ,‬כאשר התברר לו שפלאח לא שילם‬
‫משכורות לעובדיו‪ ,‬התקשר אליו והודיע לו כי אם לא ישלם את שכרם‪ ,‬ינכה את הסכום‬
‫מהכספים המשולמים לו על ידי העיריה‪( .‬ת‪ ,1/‬עמ' ‪ ,)19‬לא הכחישם‪ ,‬אך סייג ואמר כי‬
‫מדובר בשיחה אחת בלבד משך עשרים שנה‪ .‬בהמשך אישר‪ ,‬כי היתה סיטואציה נוספת‪ ,‬בה‬
‫פעל לאשר הקדמה של תשלום לפלאח‪ ,‬לבקשתו‪ ,‬באמצעות הגזבר‪ ,‬לטובת עובדיו של פלאח‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬דחה את הטענה כי היה ביניהם קשר בענייני עבודה‪ ,‬באומרו שמדובר בניסיון‬
‫"לנפח עניינים"‪ ,‬וכי שוחח עמו "‪...‬משך ‪ 26‬שנה פעמיים או פעם בנושא רק לטובת‬
‫העובד "‪ .‬כן דחה את ההנחה כי פלאח פנה אליו‪ ,‬מפני שסבר כי יש לו השפעה וכוח בעיריה‪,‬‬
‫השיב כי אינו אחראי על מחשבותיו‪ ,‬יתכן שחשב כך "בגלל הידידות‪ ,‬אבל הוא חשב‪ ,‬רק‬
‫הוא חשב‪ ."...‬לשאלה מדוע המשיך פלאח לפנות אליו בענייני עבודה‪ ,‬אם הבהיר לו כדבריו‬
‫כי אינו משוחח עמו בנושא העבודה‪ ,‬הפנה לפלאח‪ ,‬ואמר "‪...‬הוא חולה נפש‪ ,‬מה אתה רוצה‬
‫ממני?"‪( .‬עמ' ‪ ,1229‬ש' ‪ -12‬עמ' ‪ 1212‬ש' ‪.)01‬‬
‫ד‪ .‬ענייני הכספים בין הנאשם לבין פלאח‬
‫בעדותו‪ ,‬התרחק הנאשם לחלוטין מהעברות של כספים בינו לבין פלאח‪ ,‬ושלל מכל וכל מתן‬
‫כספים לפלאח ו‪/‬או קבלת כספים ממנו‪" .‬אני מפלאח לא קיבלתי אגורה שחוקה ולמען‬
‫האמת גם הוא לא הציע לי‪ ,‬לא אגורה שחוקה לא קיבלתי מפלאח אני כשאמרו לי את זה‬
‫פעם ראשונה לא יודע איך לא קיבלתי דום לב‪ ...‬איזה המצאה"‪( .‬עמ' ‪ ,972‬ש' ‪ ,7 -9‬עמ'‬
‫‪ ,971‬ש' ‪ ,12 -10 ,0 -1‬ש' ‪ .)01 -02‬גם בחקירה נגדית חזר ואמר "חד משמעתית לא קיבלתי‬
‫אגורה מפלאח‪ ,‬לא חברות‪ ,‬לא ידידות‪ ,‬אף לא אגורה‪ .‬ש‪ :‬נתת לו כסף? ת‪ :‬לא‪ .‬ש‪ :‬גם לא‪ .‬ת‪:‬‬
‫בשביל מה?" (עמ' ‪ ,997‬ש' ‪ .)10 -9‬זאת‪ ,‬בניגוד לדבריו במשטרה‪ ,‬שם סיפר על נתינת כספים‬
‫לפלאח ומשפחתו לאורך השנים‪" .‬כך למשל‪ ,‬לפני כ‪ 16-17-‬שנה‪ ,‬אני פרדי‪ ,‬המשוחד‬
‫הלוויתי לפלאח כסף‪ ,‬כנהוג בין חברים‪ .‬אני זוכר שבתקופה האחרונה בנו של עמאד נעצר‬
‫על שריפת רכב בכפר‪ ...‬בטבעיות פנה אלי וביקש שאבקר את בנו ששהה במעצר בית‪...‬‬
‫ונסעתי אליו והבאתי לו סכום כסף קטן לקנות מוצרים וכמובן שלא ביקשתי החזר‪ ,‬כך‬
‫‪ 120‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫נהגתי מספר פעמים‪ ,‬מבלי לבקש חזרה‪ .‬הסכומים היו קטנים‪ .‬במקרה אחר‪ ,‬החזרתי את‬
‫בנו שלומד בריאלי מחיפה למעלות‪ ...‬וגם נתתי לו ‪ ₪ 166‬כנהוג בין חברים"‪( .‬ת‪ ,8/‬ש' ‪11-‬‬
‫‪.)17‬‬
‫ביחס לכספים שנתן פלאח לוינשטיין‪ ,‬הנאשם הכחיש כי הפנה את וינשטיין לקבל הלוואה‬
‫מפלאח‪ ,‬באומרו "חס וחלילה"‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא ידע להסביר מדוע לא שלל אפשרות זאת מכל‬
‫וכל במשטרה‪ ,‬ובאחת הפעמים אף אמר כי אינו זוכר‪ ,‬ולא שלל את האפשרות כי הדברים‬
‫קרו‪( .‬ת‪ ,2/‬עמ' ‪ ;12‬עמ' ‪ ,1289‬ש' ‪ -01‬עמ' ‪ ,1289‬ש' ‪ .)0‬כאמור‪ ,‬בעימות עם וינשטיין‪ ,‬מסר‬
‫הנאשם כי יתכן שאמר לוינשטיין לפנות לפלאח‪ ,‬כפי שאמר לו גם לפנות לאחרים‪ ,‬וטען כי‬
‫אינו זוכר שפנה בעצמו לפלאח‪( .‬ת‪ ,20/‬עמ' ‪ .)0‬וינשטיין עצמו‪ ,‬כזכור‪ ,‬העיד כי בשנת ‪'22‬‬
‫נקלע לקשיים כלכליים‪ ,‬ופנה לקבלת עזרה מאנשים רבים‪ ,‬לרבות הנאשם‪ ,‬אשר הפנה אותו‬
‫לפלאח‪ ,‬אשר נתן לו ‪ ₪ 12,222‬או ‪.₪ 9,222‬‬
‫לסיכום‪ ,‬עדותו של הנאשם לפיה מעולם לא עברו כספים בינו לבין פלאח‪ ,‬וכי מעולם לא‬
‫הפנה את וינשטיין לקבל כספים מפלאח‪ ,‬נסתרת בדבריו שלו‪ ,‬לפיהם לא אחת נתן כספים‬
‫לפלאח‪ ,‬ולדבריו של וינטשיין לגבי מעורבותו בכספים אותם קיבל האחרון מפלאח‪.‬‬
‫‪.58‬‬
‫מעורבות הנאשם במכרזים בעיריה בכלל ובמכרז נשוא הדיון בפרט‬
‫הוכח כי הנאשם בחש בקדירת המכרז‪ ,‬והיה מעורב בו משך חודשים‪ .‬זאת בניגוד לעמדתו‬
‫לפיה לא היה מעורב במכרזים בכלל‪ ,‬ובמכרז הנדון בפרט‪.‬‬
‫א‪ .‬הנאשם טען‪ ,‬כאמור‪ ,‬כי מעולם לא התערב במכרזים בעיריה לרבות מכרז כוח אדם (עמ'‬
‫‪ ,971‬ש' ‪ .)19 - 11‬לדבריו‪ ,‬לוועדת המכרזים‪ ,‬המחליטה על זכיינים בעירית נשר‪ ,‬אין "מילה‬
‫בכלל"‪ .‬לאחר קבלת המכרז היא מעבירה אותו לדרג המקצועי‪ ,‬לגזבר או למהנדס‪ ,‬הבודק‬
‫מי הזול ביותר‪ ,‬מחליט ומעדכן את ועדת המכרזים‪ .‬תפקידה לקבל את ההצעות‪ ,‬לבדוק עבר‬
‫פלילי של פלוני ואלמוני‪ ,‬והיא מהווה "חותמת גומי של הועדה המקצועית"‪ ,‬המחליטה‬
‫למעשה בכל‪( .‬עמ' ‪ ,971‬ש' ‪ ;11- 01‬עמ' ‪ ,1222‬ש' ‪.)2‬‬
‫משנשאל הנאשם אם דיבר עם מי מחבריה של ועדת המכרזים אודות מכרז כלשהו‪ ,‬סיפר על‬
‫שתי שיחות עם אדרי‪ ,‬האחת לגבי מכרז פינוי‪-‬בינוי‪ ,‬והשנייה בקשר למכרז הגביה‪ .‬הוא לא‬
‫ידע להסביר מדוע השיב לשאלה זו במשטרה "חס וחלילה"‪ ,‬תוך התרחקות מוחלטת‬
‫ממעורבות כלשהיא במרכזים‪( .‬עמ' ‪ ,1218‬ש' ‪ -12‬עמ' ‪ ,1211‬ש' ‪ ;01‬ת‪ ,1/‬עמ' ‪ 2‬ו‪.)9-‬‬
‫ב‪ .‬המכרז נשוא האישום‬
‫לנאשם לא היתה עמדה אחידה במשטרה ובבית המשפט‪ ,‬לגבי עמדתו ביחס למכרז בזמן‬
‫אמת‪ .‬אשר להשתתפותו של פלאח במכרז‪ ,‬העיד כי נודע לו מוינשטיין שפלאח לא השתתף‬
‫בו‪ ,‬ושלל כל ידיעה על כך שפלאח השתתף במכרז בעצמו או באמצעות אחר‪ ,‬אם כי בהמשך‬
‫אישר שפלאח אמר לו כי קרוב משפחתו הגיש הצעה במכרז‪( .‬עמ' ‪ ,1211‬ש' ‪ ;17‬עמ' ‪ ,1201‬ש'‬
‫‪ 129‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫‪ -10‬עמ' ‪ ,1200‬ש' ‪ .)9‬כזכור‪ ,‬בחקירתו הראשונה במשטרה התרחק כאמור מכל ידיעה בנדון‪,‬‬
‫אחר כך הרחיק את פלאח מהמכרז‪ ,‬ובסופו של דבר‪ ,‬אישר כי ידע שפלאח מעונין בחברה‬
‫שהגישה את ההצעה במכרז‪( .‬ת‪ ;1/‬ת‪.)20/‬‬
‫‪ )1‬לדבריו‪ ,‬בדיון אצל ראש העיר‪ ,‬לאחר שהגזבר אמר שאין מקום להכריז על פלאח כזוכה‬
‫במכרז‪ ,‬ביקש הנאשם שלא יפסלו את הצעתו בגלל שם משפחתו‪ ,‬כי אין מקום לפסול‬
‫משפחה שלמה המונה אלפי אנשים‪ ,‬ומדובר בגזענות‪ .‬במקביל העיד כי הציע לראש העיר‬
‫שגם ההצעה של פלאח "אחד מה‪ "3,666-‬לא תזכה‪ ,‬וציין כי לו שמע שההצעה היא של‬
‫פלאח‪ ,‬היה "זורק אותו מכל המדרגות"‪ .‬דהיינו‪ ,‬הנאשם מסר עמדה הפוכה מזו אותה הציג‬
‫תחילה‪ ,‬לפיה אין לפסול את ההצעה (שעה שהיה מודע היטב לכך כי לפלאח יש ענין בתוצאת‬
‫המכרז)‪ ,‬כאשר באותה נשימה אמר כי לא ידע כלל באיזה מכרז מדובר‪( .‬עמ' ‪ ,982‬ש' ‪;10 -8‬‬
‫עמ' ‪ ,1219‬ש' ‪ ;02 -11‬עמ' ‪ ,1201‬ש' ‪ ;1‬עמ' ‪ ,1202‬ש' ‪ ;18 -12‬עמ' ‪ ,1200‬ש' ‪.)12 -9‬‬
‫‪ )2‬לעניין דבריו של אדרי כי הוא (הנאשם)‪ ,‬התנגד נחרצות להצעה של שיא בשל היותם‬
‫"פושעים"‪ ,‬וכי הוא תמך בעמדתו של וינשטיין‪ ,‬השיב כי אינו זוכר שאמר לו דבר כזה‪,‬‬
‫בציינו כי "מה שהוא תיאר יחיאל‪ ,‬אמרתי לך‪ ,‬הוא לא מאוהביי בעיריית נשר‪ ,‬מה שהוא‬
‫אומר אני בכלל לא אחראי‪ ,‬הוא יכול להגיד גם משהו אחר‪ ,‬אני מתפלא"‪( .‬עמ' ‪ ,1229‬ש' ‪-19‬‬
‫‪.)11‬‬
‫‪ )3‬גם בנושא השיחות שניהל הנאשם עם וינשטיין בקשר למכרז‪ ,‬מסר גרסה מתפתחת‬
‫הנגועה בסתירות‪ .‬ביחס לעדותו של וינשטיין לפיה הנאשם התקשר אליו פעמיים בקשר‬
‫למכרז עת שהה בחו"ל‪ ,‬השיב הנאשם תחילה כי אינו זוכר‪ ,‬ואחר כך אישר "אני חושב‬
‫שפעם אחת צלצלתי אליו"‪ ,‬שאל אותו "אם זה נהוג על פי חוק לראיין מועמדים למכרזים‬
‫לפני המכרז "‪ ,‬ווישנטיין השיב לו כי זה אינו חוקי‪ .‬תחילה הדגיש הנאשם כי וינשטיין לא‬
‫דיווח לו שהוא נמצא בחו"ל‪ .‬בהמשך תיקן ואמר כי יתכן שדיבר עם וינשטיין פעמיים‪,‬‬
‫ובפעם השנייה אמר לו שהוא בחו"ל‪ ,‬אם כי אמר תחילה שמדובר ב"סתם שיחה"‪ ,‬ורק‬
‫בהמשך אישר כי יתכן שגם בשיחה זו שאל אותו בנושא החוקיות של המכרז‪ .‬לשאלה מדוע‬
‫התקשר אליו שוב‪ ,‬אם כבר בשיחה הראשונה קיבל תשובה כי הדבר אינו חוקי‪ ,‬השיב‬
‫"שאלתי אותו גם דברים אחרים‪ ...‬אמרתי לו יש ראיונות זה הכל ‪ ."...‬הנאשם לא נתן‬
‫הסבר ממשי להתעניינותו הגדולה במכרז‪ ,‬לכך שטרח להתקשר לוינשטיין לחו"ל כדי‬
‫לשוחח עמו על הפעילות בקשר אליו‪ ,‬התרעם על השאלות שנשאל‪ ,‬לא נתן תשובה עניינית‬
‫לשאלה בדבר התחמקותו מלענות‪ ,‬וטען כי ב"כ המאשימה מנסה "להפיל" אותו כל הזמן‪.‬‬
‫(עמ' ‪ ,1290‬ש' ‪ -12‬עמ' ‪ ,1292‬ש' ‪ ;0‬עמ' ‪ ,1299‬ש' ‪.)0 -01‬‬
‫כאשר עומת עם דבריו בעימות עם וינשטיין‪ ,‬לפיהם אמר לעו"ד טנדלר "תפעיל את החוק‬
‫ומי שהכי זול הוא שייקח זה הכל"‪ ,‬לא שלל את הדברים‪ ,‬באומרו "אני תמיד על פי חוק‪,‬‬
‫‪ 127‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫מה שאני אומר על פי חוק זה אני"‪ .‬משנשאל כיצד מתיישבות תשובותיו עם טענתו כי הוא‬
‫"דחף" כל הזמן למכרז חדש‪ ,‬התפתל ומסר תשובה בלתי הגיונית‪" ,‬מסתדרות‪ ,‬אם היו‬
‫הולכים על פי חוק‪ ...‬אז היה מכרז חדש"‪ ,‬בהתעלמו מכך שהיתה גם הצעה שלישית‬
‫במכרז‪( .‬עמ' ‪ ,1299‬ש' ‪ -01‬עמ' ‪ ,1297‬ש' ‪.)12‬‬
‫‪ )4‬בחקירתו הראשית ציין כי הציע לצאת למכרז חדש‪ ,‬אך בחקירתו הנגדית חזר ושלל‬
‫מעורבותו במכרז‪( .‬עמ' ‪ ,979‬ש' ‪ ;19‬עמ' ‪ ,1211‬ש' ‪ .)8 -0‬עם זאת‪ ,‬אישר שוב בהמשך כי הציע‬
‫לצאת למכרז חדש‪ ,‬ופעם אף הציע לאדרי לתת את המכרז למציע השלישי‪ ,‬באומרו כי הציע‬
‫לפסול הן את ההצעה של ושס והן את ההצעה של שיא‪ ,‬מפני שמנהלה עבריין‪( .‬עמ' ‪ ,1210‬ש'‬
‫‪ -0‬עמ' ‪ ,1219‬ש' ‪ .)02‬כן אישר כי היתה שמועה שמוטי חן קשור למתחרה השנייה‪" ,‬דימה גם‬
‫אמר לי את זה שמוטי קשור לי‪.‬ב‪.‬שיא‪ ,‬אמרתי לו הכי טוב מכרז חדש‪ ,‬באותה שיחה"‪,‬‬
‫בעומדו על כך כי היתה ביניהם שיחה אחת בלבד בנושא‪ .‬אשר לדבריו בחקירתו במשטרה‪,‬‬
‫כי הוא עצמו סיפר לקוטלר על שמועה זו‪ ,‬ומשנשאל מדוע הפיץ אותה‪ ,‬השיב כי קוטלר הוא‬
‫שסיפר לו על השמועה‪" .‬לא הפצתי כלום‪...‬ואני חזרתי וחיזקתי‪ ,‬ואמרתי לו נכון גם אני‬
‫שמעתי"‪( .‬עמ' ‪ ,1201‬ש' ‪ ;17 -9‬ת‪ ,0/‬עמ' ‪ .)0‬הוא הכחיש מכל וכל את דבריו של קוטלר‬
‫במשטרה‪ ,‬כי הנאשם אמר לו לשמוע "מה שיוחאי אומר ולא מוטי"‪ ,‬באומרו "שקר וכזב"‪,‬‬
‫ויחס אמרה זו ללחץ בו היה נתון קוטלר בחקירה‪( .‬עמ' ‪ ,1291‬ש' ‪ -02‬עמ' ‪ ,1290‬ש' ‪ ;7‬ת‪,81/‬‬
‫עמ' ‪.)0‬‬
‫לסיכום‪ ,‬מכלול דבריו של הנאשם מלמד על ענין ממשי ומעורבות עמוקה שגילה הנאשם‬
‫במכרז‪ ,‬הרבה מעבר לאופן בו הציג את הדברים במשטרה וכן בתחילת עדותו‪ ,‬לכאורה ללא‬
‫הסבר ממשי‪.‬‬
‫‪.59‬‬
‫הטענה כי הנאשם פעל לסכל בחירת ההצעה של פלאח במכרז‬
‫הנאשם עמד על דעתו הן במשטרה והן בבית המשפט‪ ,‬כי פעל להוצאת מכרז חדש‪ ,‬על מנת‬
‫לסכל לכאורה את הכרזתו של פלאח כזוכה במכרז‪( .‬ת‪ ,1/‬עמ' ‪ ;12 -18 ,11 ,11‬ת‪ ,2/‬עמ' ‪,9 ,0‬‬
‫‪ ;17 ;11 – 9 ,8‬ת‪ ,0/‬עמ' ‪ )0 -0‬גרסה זו אינה מתיישבת עם דבריו‪ ,‬לפיהם הגן על משפחת‬
‫פלאח‪ ,‬מחשש לגזענות כלפי העדה הדרוזית‪ ,‬וכן את דבריו לפיהם לא ידע שפלאח הגיש‬
‫בעצמו או באמצעות אחרים הצעה במכרז‪.‬‬
‫הנאשם לא נתן הסבר ממשי להתנהלותו זו‪ ,‬התחמק ממתן תשובה‪ ,‬ונתן תשובות תמוהות‬
‫למדי בנדון‪ ,‬רוויות סתירות (עמ' ‪ ,1200‬ש' ‪ -9‬עמ' ‪ ,1222‬ש' ‪ .)11‬בחקירתו הנגדית אישר כי‬
‫אמר במשטרה ש"אין אחד" שלא דיבר אתו ואמר לו שצריך ללכת למכרז חדש‪ ,‬אמר "יכול‬
‫להיות ‪ 18‬פעמים‪ ,‬וזאת עשיתי על מנת להעיף את אדון פלאח הנוכל הזה"‪ ,‬בסייגו "יכול‬
‫להיות שהפרזתי אם אמרתי ‪ 18‬פעם"‪( .‬עמ' ‪ ,1200‬ש' ‪ .)18 -10‬באותה נשימה אמר כי לא‬
‫עשה כל מהלכים להעיף את פלאח העיריה‪ ..." ,‬לא עשיתי שום מהלכים‪ ...‬אני להעיף את‬
‫פלאח היה בתוך הלב שלי‪ ,‬זה אמרתי במשטרה‪ ,‬זה בתוך ליבי אמרתי‪ ,‬יכול להיות שלא‬
‫אמרתי במשטרה‪ ,‬לא היה שום מהלך‪( "...‬עמ' ‪ ,1209‬ש' ‪ .)19 -0‬במקביל הכחיש כי לפני‬
‫‪ 128‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫המעצר רצה להעיף את פלאח מהעיריה‪ ,‬בטענה כי מדובר במחשבה פנימית‪ ,‬שעלתה בו‬
‫"בדיעבד" במהלך החקירה "אני אמרתי בזמן החקירה‪ ,‬במחשבה‪ ,‬בזמן החקירה עצמה‪...‬‬
‫אמרתי מכרז חדש‪ ,‬אמרתי זה יכול להוציא אותו מהעיריה וזה המחשבות הפנימיות שלי"‪,‬‬
‫אם כי אישר כי הציע לצאת למכרז חדש עוד בזמן שהמכרז התנהל‪ ,‬וחזר הכחיש כי המטרה‬
‫היתה לסכל את בחירתו של פלאח‪( .‬עמ' ‪ ,1208‬ש' ‪ -0‬עמ' ‪ ,1209‬ש' ‪ .)9‬כאשר עומת שוב ושוב‬
‫עם דבריו בחקירה‪ ,‬כי הציע מכרז חדש כדי "לגמור עם משפחת פלאח"‪ ,‬ונשאל אם כך‬
‫מדוע לא "קפץ" על ההזדמנות כאשר מוטי אמר שיש בעיה עם פלאח‪ ,‬חזר השיב כי‬
‫המחשבה על הוצאת פלאח מהעיריה עלתה במוחו רק בזמן השיחה עם החוקרת‪( .‬עמ' ‪,1221‬‬
‫ש' ‪ -02‬עמ' ‪ ,1222‬ש' ‪ ;10‬עמ' ‪ ,1209‬ש' ‪ .)12 -02‬לעומת זאת‪ ,‬בהמשך חקירתו אישר כי עוד‬
‫לפני החקירה‪" ,‬יתכן שאני רציתי להעיף‪ ,‬אבל במשטרה זה‪ ,‬איך אומרים? זה גבר בי‪,‬‬
‫העצבים והלחץ עלי‪ ,‬אמרתי שיעוף מ‪ ...‬מותר לי לחשוב"‪( .‬עמ' ‪ ,1209‬ש' ‪ ;19 -02‬עמ' ‪,1207‬‬
‫ש' ‪ ;12 -18‬עמ' ‪ ,1292‬ש'‪.)11 -10‬‬
‫סתירות אלה מלמדות כי הנאשם לא אמר אמת במשטרה‪ ,‬משאמר כי פעל להכשיל את‬
‫הצעתו של פלאח‪ ,‬וגם ענין זה מלמד כי הנאשם ביקש להסתיר ולטשטש את מעורבותו‬
‫במכרז‪ ,‬ואת תמיכתו בהצעה של פלאח‪.‬‬
‫‪.66‬‬
‫השיחות של הנאשם עם פלאח בקשר למכרזים‬
‫בתחילת עדותו הכחיש הנאשם‪ ,‬כאמור‪ ,‬מכל וכל שיחות בינו לבין פלאח בעניין המכרז (עמ'‬
‫‪ ,998‬ש' ‪ ;18 -11‬עמ' ‪ ,1211‬ש' ‪ -02‬עמ' ‪ ,1210‬ש' ‪ .)0‬בהמשך‪ ,‬חזר בו מאמרתו הנחרצת‪ ,‬והחל‬
‫"לזגזג" בתשובותיו‪ ,‬עוד בטרם עומת עם השיחות שנקלטו בהאזנות הסתר‪ .‬מדובר‬
‫בטקטיקה בה נהג הנאשם לכל אורך הדרך‪ ,‬שעה שכיסה קשת רחבה של תשובות אפשריות‬
‫בכל סוגיה‪.‬‬
‫פעם אחת העיד כי פלאח יצר איתו קשר וביקש לשוחח אתו‪ ,‬אך הוא "נפנף" אותו (עמ'‬
‫‪ ,1212‬ש' ‪ .)17 -12‬לאחר מכן מסר כי פלאח ביקש רק מידע "שכל אחד היה לו"‪ ,‬ולא ביקש‬
‫שיעזור לו במכרז‪ .‬לדבריו‪ ,‬הבהיר לפלאח כי לא יתערב במכרז‪ ,‬וכי אינו יכול לעזור לו כלל‪,‬‬
‫אך בנשימה אחת אמר כי לא אמר לפלאח שאינו רוצה לדבר איתו‪ ,‬כדי לא לפגוע בו‪ ,‬ולכן‬
‫המציא סיפורים‪ .‬הנאשם התחמק ממתן הסבר לסתירות בדבריו‪( .‬עמ' ‪ ,1210‬ש' ‪ - 2‬עמ'‬
‫‪ ,1218‬ש' ‪ .)9‬בהמשך העיד כי פלאח אמר לו "אתה יכול לעזור לי"‪ ,‬אמירה ממנה חזר מיד‪.‬‬
‫(עמ' ‪ ,1200‬ש' ‪ .)9 -0‬כשעומת עם גרסתו במשטרה‪ ,‬לפיה פלאח ביקש ממנו עזרה במכרז‪,‬‬
‫משסבר כי הוא יכול לעזור לו‪ ,‬מסר גרסה והיפוכה‪ ,‬ללא היסוס‪" :‬הוא אמר לי לעזור‪ ,‬הוא‬
‫לא אמר‪ ,‬הוא ידע שאני לא יכול לעזור" (עמ' ‪ ,1200‬ש' ‪ -11‬עמ' ‪ ,1202‬ש' ‪ ;17 -10 ,2‬ש' ‪;01‬‬
‫ת‪ 1/‬עמ' ‪ ,10‬עמ' ‪ .)12‬כך גם לא נתן הסבר לסתירה בין דבריו‪ ,‬כי "נפנף" את פלאח ואמר לו‬
‫שאינו יכול לעזור לו‪ ,‬עם התשובה "יהיה בסדר"‪ ,‬אותה נתן לו‪ ,‬עת ביקש ממנו עזרה ואמר‬
‫כי יש באפשרותו של הנאשם לעזור‪ .‬לדבריו‪" ,‬זו חברות של ‪ 36‬שנה‪ .‬יש פה נושא עדתי‪,‬‬
‫אתה גם מכבד אנשים‪ ,‬אתה לא יכול כל אחד לנפנף מעליך‪ ...‬אני מכיר אותו ‪ 36‬שנה‪ ,‬עד‬
‫‪ 129‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫לפני זה הוא היה אדם מאוד מכובד‪ .‬עכשיו‪ ,‬אמרתי לו לא‪ ,‬לא‪ ,‬לא‪ ,‬אחר כך גם לא‪ ,‬יהיה‬
‫בסדר וזה הכל‪ .‬אבל הבסדר הזה זה בכלל אין משמעות"‪( .‬עמ' ‪ ,1202‬ש' ‪ -11‬עמ' ‪ ,1200‬ש'‬
‫‪ ;01‬ת‪ ,1/‬עמ' ‪ .)10‬גרסה זו של הנאשם אינה מתיישבת עם דבריו הקודמים כי הכיר את‬
‫פלאח כרמאי וכחולה נפש‪ ,‬וסילק אותו מעליו‪.‬‬
‫ניכר כי הנאשם שמר על כל האופציות פתוחות‪ .‬מחד גיסא‪ ,‬העיד כי אמר את האמת‬
‫בחקירותיו במשטרה‪ ,‬בהן הכחיש את החשדות נגדו מכל וכל‪ ,‬בין אם הופעל עליו לחץ ובין‬
‫אם לאו‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬כאשר נתקל באמרה‪ ,‬אשר לא התיישבה עם קו ההגנה בבית המשפט‪,‬‬
‫הכחישה מכל וכל‪.‬‬
‫‪.61‬‬
‫האזנות הסתר ‪ -‬השיחות בין הנאשם לבין פלאח‪ ,‬והתייחסות הנאשם לנאמר ביניהם‬
‫במהלך החקירה שניהלה המשטרה‪ ,‬בוצעו האזנות סתר לטלפון של פלאח (עמדה‬
‫‪ ,)27921/12‬ובהמשך‪ ,‬מיום ‪ 12/7/12‬גם לטלפון של הנאשם (עמדה ‪ .)27710/12‬מפאת‬
‫חשיבות הדברים‪ ,‬אני רואה להביא את תמלול השיחות בשלמותו‪ ,‬וכן את תגובת הנאשם‬
‫לכל אחת מהשיחות‪.‬‬
‫‪ )1‬שיחה מספר ‪ ,080‬מיום ‪ :12:11 ,18/7/12‬פלאח אומר שהוא בנשר‪ .‬הנאשם‪" :‬יש כאן‬
‫כרגע מכרז פה‪ ,‬אל תתקרב לפה‪ ,‬עמאד"‪ .‬פלאח מודיע שהוא לא בא‪ ,‬ושואל אם הנאשם‬
‫רוצה להפגש‪ .‬הנאשם‪" :‬עוד מעט‪ ,‬רק פה יש לי איזה ישיבה קטנה ואני בא‪ .‬אלי מועדת‬
‫המכרזים פה‪ ,‬אני אדבר אתך עוד מעט"‪ .‬פלאח מבקש ממנו לא להתעכב‪( .‬ת‪.)08/‬‬
‫משנדרש הנאשם לתוכן השיחה‪ ,‬במהלכה אמר לפלאח שלא יתקרב כי יש מכרז‪ ,‬העיד‬
‫כאמור כי המציא דברים כדי "לנפנף" את פלאח (עמ' ‪ ,1272‬ש' ‪ .)9‬לדבריו‪" ,‬במסגרת שלי‬
‫של הטלפונים‪ ,‬אני המצאתי לו כל מיני דברים‪ .‬הייתי אומר לו מכרז‪ ,‬הייתי אומר לו‬
‫ישיבה‪ ,‬וועדה זה‪ ,‬במסגרת הזאתי כל פעם לא ידעתי איך לנפנף אותו‪ .‬אמרתי לו אל תבוא‬
‫יש מכרז‪ . . .‬ובכלל לא היה מכרז‪ .‬היה מכרז אולי על משהו אחר"‪ ,‬באומרו כי היה מכרז‬
‫באותו יום על פינוי אשפה‪ .‬לשאלה מדוע היה צריך ל"נפנף" אותו אם זה לא היה קשור‬
‫למכרז‪ ,‬השיב "על מנת שלא יהיה קונטקט"‪ ,‬אם כי בהמשך אישר כי במכרז של פינוי‬
‫האשפה השתתף משהו ממשפחת פלאח‪( .‬עמ' ‪ ,1271‬ש' ‪ -1‬עמ' ‪ ,1271‬ש' ‪ ,1‬ש' ‪.)12-19‬‬
‫מהאמור עולה‪ ,‬כי באותו יום אכן נדון מכרז של העיריה בעניין פינוי אשפה‪ ,‬וכי קרוב‬
‫משפחה של פלאח השתתף בו‪ ,‬דהיינו‪ ,‬אין מדובר באמירה ריקה מתוכן‪ ,‬אלא בעדכון ענייני‬
‫של פלאח‪ .‬ועוד‪ ,‬בניגוד לדברי הנאשם כי התכוון להפטר מפלאח‪ ,‬כאשר פלאח שאל אותו‬
‫אם הוא רוצה להיפגש‪ ,‬הנאשם לא השיב תשובה שלילית מנומסת‪ ,‬כמצופה מאדם‬
‫שמטרידים את מנוחתו‪ ,‬כפי שהתיימר לספר בבית המשפט‪ ,‬אלא השיב לו "עוד מעט"‪,‬‬
‫ומהשיחה הבאה ניתן להווכח כי אכן שוחח עם פלאח זמן קצר לאחר מכן‪ .‬מכאן‪ ,‬כי השיחה‬
‫‪ 112‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫בין השניים אכן נסבה על מכרז‪ ,‬והנאשם למעשה אישר גם בעדותו כי סיפר לפלאח על עניין‬
‫זה‪.‬‬
‫‪ )2‬שיחה מספר ‪ ,091‬מיום ‪ :12:20 ,18/7/12‬פלאח‪" :‬מה העניינים"‪ .‬הנאשם‪" :‬בסדר‪.‬‬
‫אמרתי למוטי יש פה אחד עפיף פלאח‪ ...‬הוא ממשפחת‪ ...‬צריך שלא יזכה"‪ .‬הוא התחיל‬
‫לצחוק‪ .‬פלאח‪" :‬שלא יזכה? ככה אמרת לו? עד הסוף?" הנאשם‪" :‬כן‪ ,‬מה שקשור לשם‬
‫הזה צריך להרוג‪ ,‬לא?"‪ .‬פלאח מבקש שהנאשם יבוא‪ .‬הנאשם‪" :‬רגע אני קצת עסוק פה‪.‬‬
‫התחיל המכרז שלהם‪ ,‬רגע"‪" .‬אני שמתי את עפיף‪ .‬מה זה שייך לך? אני שמתי את עפיף‬
‫שמה‪ ,‬עכשיו הוא בחוץ"‪ .‬הנאשם‪" :‬אני יודע‪ .‬אני רואה אותו"‪ .‬פלאח‪" :‬כן‪ ,‬אז בוא‪ .‬כי‬
‫אני‪ ...‬בוא נשב נדבר כמה‪ ."...‬הנאשם‪" :‬עוד כמה דקות‪ .‬תן לי פה לגמור רגע‪ .‬וגם יוחאי‬
‫איננו"‪ .‬פלאח‪" :‬ביי"‪( .‬ת‪.)08/‬‬
‫לגבי שיחה זו‪ ,‬שהתקיימה ‪ 11‬דקות לאחר השיחה הקודמת‪ ,‬אף היא אינה מתיישבת עם‬
‫עמדת הנאשם כי פלאח הטרידו‪ ,‬והוא ניסה להרחיקו – "לנפנף" אותו‪ .‬עצם בקשתו של‬
‫פלאח כי הנאשם יבוא בשעות הבוקר להיפגש עמו אינה טריוויאלית‪ ,‬אך הנאשם לא דחה‬
‫אותו מכל וכל‪ .‬לאחר שאמר כי הוא קצת עסוק‪ ,‬ופלאח חזר על בקשתו לדבר אתו‪ ,‬לא השיב‬
‫לו כפי היה מתבקש לשיטתו ‪ -‬כי יפגשו בפעם אחרת ‪ -‬אלא נתן לו תשובה עניינית‪ ,‬התלוצץ‬
‫עמו על נושא הרלוונטי למכרז – פסילתו מגישה למכרז החדש ‪ -‬ואף ציין בפניו מיוזמתו כי‬
‫וינשטיין ‪ -‬שהיה לשיטת פלאח בסוד העניינים ‪ -‬איננו‪ ,‬בהשיבו "עוד כמה דקות‪ ,‬תן לי פה‬
‫לגמור רגע‪ ,‬וגם יוחאי איננו"‪ ,‬ללא הסבר סביר לכך שהזכיר את שמו בשיחה מיוזמתו‪ .‬כן‬
‫אישר בעדותו כי בשיחה זו אמר לפלאח שמה שקשור לשם הזה (פלאח) צריך להרוג‪ ,‬והסביר‬
‫כי סיפר לפלאח על השיחה עם מוטי חן בקשר למשפחת פלאח‪ ,‬אף שלא הזכיר את השם‬
‫מוטי‪ .‬הנאשם חזר ואמר כי הוא מצטער על הביטוי "האומלל" להרוג‪( .‬עמ' ‪ ,1270‬ש' ‪.)19 -1‬‬
‫‪ )3‬שיחה מספר ‪ ,220‬מיום ‪ :12:07 ,18/7/12‬הנאשם אומר ש"זה התחיל"‪ ,‬ומבקש שפלאח‬
‫"יחכה רגע"‪ .‬פלאח אומר שהוא מחכה לגבר (לנאשם)‪ .‬הנאשם מבקש שפלאח יחכה קצת כי‬
‫הוא ב"זה"‪ ,‬ומוסיף שגם יוחאי (וינשטיין) איננו‪( .‬ת‪.)08/‬‬
‫שיחה לקונית זו התנהלה בין השניים רק ‪ 12‬דקות לאחר השיחה האחרונה ביניהם‪ .‬אלמלא‬
‫היו מדברים ב"קודים"‪ ,‬סביר להניח כי פלאח היה שואל את הנאשם מהו "זה"‪ ,‬ענין שלא‬
‫עלה‪ ,‬כי השניים ידעו היטב על מה הם מדברים‪ .‬ועוד‪ ,‬לו היה ממש בדבריו של הנאשם כי‬
‫פלאח הטרידו בשיחות אינספור‪ ,‬מדוע לא הודיע לו בנימוס כי הם ישוחחו במועד אחר‪ ,‬ביום‬
‫אחר‪ ,‬ביקש ממנו לחכות רגע‪ ,‬וטרח לחזור ולציין בפניו את העדרו של וינשטיין‪ ,‬שהיה חסר‬
‫משמעות לולא היו בין שלושתם אינטרסים כנטען על ידי פלאח? (עמ' ‪ ,1270‬ש' ‪.)7 - 12‬‬
‫לא ניתן שלא להתרשם מכך שאזכורו של וינשטיין ביוזמתו של הנאשם בשתי השיחות‬
‫שניהל עם פלאח‪ ,‬מלמדת על קשר חזק בין השלושה‪ ,‬כאשר מהשיחה ניתן להסיק כי פלאח‬
‫אמור להבין את משמעות העדרו של וינשטיין מ"זה"‪ ,‬והחשיבות בכך שהנאשם ישאר‬
‫‪ 111‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫במקום בו הוא נמצא‪ .‬יש ממש בטענת המאשימה כי אמרות אלה מחזקות את גרסתו‬
‫המפלילה של פלאח במשטרה‪ ,‬לפיה הנאשם היה מודע לכך שוינשטיין מקבל כסף‪ ,‬והיה‬
‫מרוצה מכך שמישהו נוסף שומר על האינטרסים המשותפים שלהם (ת‪ ,70/‬עמ' ‪.)2‬‬
‫‪ )4‬שיחה מספר ‪ ,222‬מיום ‪ :11:00 ,18/7/12‬הנאשם שואל איפה פלאח‪ .‬פלאח אומר שהוא‬
‫בדיוק על יד הבורקס‪ .‬הנאשם‪" :‬אני בא לחמש דקות ואני הולך‪ .‬ביי"‪ .‬פלאח‪" :‬ביי"‪.‬‬
‫(ת‪.)08/‬‬
‫שיחה ‪ 222‬עוסקת בשיחה אותה יזם הנאשם ממכשיר טלפון של העיריה לפלאח‪ ,‬כשעה‬
‫ושלושים ושש דקות לאחר השיחה הקודמת‪ .‬הוא בירר את הנאשם את מקום הימצאו של‬
‫פלאח‪ ,‬והודיע לו כי יגיע לחמש דקות‪ .‬גם תוכן שיחה זו אינו מתיישב עם גרסתו של הנאשם‪,‬‬
‫בדבר מערכת היחסים בינו לבין פלאח‪ ,‬ותומכת דווקא בדבריו של האחרון – "יש כסף יש‬
‫חברות"‪.‬‬
‫כאשר הושמעו לנאשם במשטרה השיחות שהוקלטו בהאזנת הסתר‪ ,‬אישר כי נפגש עם‬
‫פלאח ב"בורקס"‪ ,‬אם כי בהמשך החקירה חזר בו מדברים אלה‪( .‬ת‪ ,2/‬עמ' ‪ .)10‬בבית‬
‫המשפט הכחיש מפגש עם פלאח ב"בורקס" באותו היום‪ ,‬ואמר כי באותו יום בוצעה פעולת‬
‫חקירה‪ ,‬עליה שמע מאדם אחר‪ .‬לדבריו‪ ,‬אישר את המפגש ב"בורקס" במשטרה מכיון שהיה‬
‫שרוי "בלחץ אטומי"‪ ,‬ואף הפנה לדבריו בהמשך החקירה‪ ,‬שם חזר בו מדברים אלו‪ .‬ואולם‪,‬‬
‫אין די בהכחשתו של הנאשם‪ ,‬הנעדרת כל ראיה תומכת‪ ,‬נוכח דבריו החד משמעיים שנקלטו‬
‫בהאזנת הסתר‪ .‬הנאשם גם התחמק בעקביות מלתת תשובה עניינית לשאלה למה התכוון‬
‫כשאמר במשטרה "נפנפתי אותו בעל‪-‬פה"‪ ,‬וכיצד ניתן "לנפנף" בעל פה אם לא נפגשו (עמ'‬
‫‪ ,1279‬ש' ‪ 1282 -1‬ש' ‪ ,17‬עמ' ‪ ,1281‬ש' ‪ ,9-18‬עמ' ‪ ,1281‬ש' ‪.)0-8‬‬
‫‪ )5‬שיחה מספר ‪ ,1081 + 119‬מיום ‪ :17:00 ,11/7/12‬פלאח‪" :‬מה העניינים"‪ ,‬הנאשם לוחש‬
‫"יש פה בדיקה של משטרה"‪ .‬פלאח‪" :‬ביי" (ת‪.)08/‬‬
‫הנאשם לא נתן הסבר במשטרה לשיחה זו שהתקיימה עת נערך חיפוש על ידי המשטרה‬
‫בעיריה‪ ,‬ואשר נקלטה משתי עמדות האזנה (מספר ‪ 1081‬ו‪ ,)119 -‬בה לחש לפלאח‪ ,‬אשר‬
‫התקשר אליו‪ ,‬כי יש במקום בדיקה של המשטרה‪ ,‬והשיחה נותקה‪ .‬גרסתו בבית המשפט‬
‫לפיה ניתק את השיחה מתוך נימוס כלפי ראש העיר‪ ,‬וכי מלכתחילה ענה לשיחה מפני שחשב‬
‫שילדיו מתקשרים והמספר היה חסוי‪ ,‬היתה כבושה‪ ,‬ללא הסבר‪( .‬עמ' ‪ ,1280‬ש' ‪ -10‬עמ'‬
‫‪ ,1289‬ש' ‪.)19‬‬
‫ככלל‪ ,‬ניסה הנאשם לבטל את חשיבותן של שיחות אלה להבנת היחסים בינו לבין פלאח‪,‬‬
‫ולהתרחק מהמשמעויות המתבקשות מהן‪.‬‬
‫‪.62‬‬
‫מחקר התקשורת‬
‫‪ 111‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫המאשימה הגישה תקליטור המפרט את מחקרי התקשורת שנעשו (ת‪ .)02/‬ניתן לראות כי‬
‫מהטלפון של הנאשם יצאו שיחות לא מעטות לפלאח‪ ,‬אשר חלקן ארכו מספר דקות‪ .‬כך‬
‫למשל ביום ‪ 8/0/12‬שוחחו השנים לכאורה כ‪ 112 -‬שניות משעה ‪ 11:21‬ואילך; ביום ‪11/7/12‬‬
‫שוחחו השנים משעה ‪ 10:01‬כ‪ 81-‬שניות‪ ,‬כאשר למחרת היתה אמורה להתקיים ישיבה של‬
‫ועדת המכרזים (ת‪ .)11/‬דהיינו הנאשם עצמו יזם שיחות עם פלאח‪ ,‬והטענה בדבר נסיונו של‬
‫הנאשם לסלק מעליו את פלאח‪ ,‬אותו הגדיר כרמאי ונוכל‪ ,‬אינה נכונה‪ ,‬בלשון המעטה‪.‬‬
‫לסיכום ‪ ,‬הנתונים הנלמדים ממחקר התקשרות והשיחות שהוקלטו סותרים את גרסתו‬
‫המאוחרת של הנאשם ‪ -‬לאחר שהתברר לו כי פלאח הפליל אותו ‪ -‬בדבר קוצר הרוח‬
‫שהפגין כלפי הנאשם‪ ,‬ונסיונו לסלק אותו מעליו‪ .‬משיחות אלה עולה כי הנאשם אכן דיווח‬
‫לפלאח אודות ענייני מכרזים‪ ,‬ואפילו ציין בפניו כי וינשטיין איננו‪ ,‬לכאורה במובן זה שהוא‬
‫צריך להיות שם כדי ליתן גיבוי‪ ,‬נפגש עמו ולו לדקות ספורות‪ ,‬וכי בין השניים היה קשר‬
‫ממשי‪ .‬מה היה לו לנאשם לענות לשיחת הטלפון של הנאשם בנוכחות השוטרים‪ ,‬וללחוש לו‬
‫מכל האנשים כי יש במקום בדיקה של המשטרה‪ ,‬בהעדר זיקה של פלאח לעניין?‬
‫‪.63‬‬
‫בדיקת הפוליגרף הפרטית של הנאשם‬
‫הנאשם סיפר במשטרה על בדיקת פוליגרף פרטית אותה ערך‪ ,‬בטרם נעצר‪.‬‬
‫גם בעניין בדיקת הפוליגרף הפרטית שביצע‪ ,‬מסר הנאשם גרסאות מנוגדות בנשימה אחת‪.‬‬
‫תחילה הסביר כי עת הגיעו השוטרים לעצור את וינשטיין ביום ‪ ,18/7/12‬אמר לו החוקר‬
‫משה כהן "עוד מעט גם תורך" (עמ' ‪ ,992‬ש' ‪ .)9-7‬לדבריו‪ ,‬לאחר דברים אלה‪ ,‬התייעץ עם‬
‫עורך דין בשם ארז גוטמן‪ ,‬שהפנה אותו לבדיקת הפוליגרף‪ ,‬אך ציין‪" :‬אם הייתי חושב שזה‬
‫משהו רציני‪ ,‬אז אולי הייתי הולך לעו"ד אחר" (עמ' ‪ ,990‬ש' ‪ .)8‬בחקירה נגדית שינה טעמו‪,‬‬
‫לאחר שנדרש לשאלה מתי בפעם הראשונה הבין כי קיימים נגדו חשדות בקבלת שוחד‪,‬‬
‫ומסר "לקחתי את האמירה של לביא בשיא הרצינות‪ ...‬בשיא הרצינות לקחתי‪ ,‬אחרת לא‬
‫הייתי הולך לעו"ד‪( "...‬עמ' ‪ ,999‬ש' ‪ .)7-19‬אשר לנימה בה נאמרו לו הדברים של משה כהן‬
‫(אשר הכחיש אמירה זו)‪ ,‬תחילה אמר כי כאשר שאל את משה כהן את מי באו לעצור‪ ,‬אמר‬
‫לו הלה‪ ,‬בעודו צוחק‪" ,‬אותך לא‪ ,‬לא אותך היום"‪ .‬בהמשך שינה עמדתו וגרס‪" :‬אומר לך‬
‫את זה אדם בלי בדיחות ובלי שום דבר‪ ,‬בכעס כזה ‪( ."...‬עמ' ‪ ,1298‬ש' ‪ ;8-01‬ת‪ ,1/‬עמ' ‪;7 ,9‬‬
‫ת‪ ,0/‬עמ' ‪ ;17‬ת‪ ,0/‬עמ' ‪.)18 ,7‬‬
‫מכל מקום‪ ,‬דבריו בעניין פנייתו לעורך דין עוד לפני מעצרו ובדיקת הפוליגרף הפרטית‪ ,‬אינם‬
‫מתיישבים עם דבריו בעדותו לפיהם רק בעת חקירתו במשטרה ובעת מעצרו נודע לו‬
‫לראשונה כי הוא חשוד בקבלת כספים מפלאח‪ ,‬וכי הופתע מאוד מכך‪" .‬אני לא יודע איך לא‬
‫קיבלתי דום לב‪ ,‬לא יודע איך לא קיבלתי דום לב‪ ,‬איזה המצאה" (עמ' ‪ ,971‬ש' ‪ ;1‬עמ' ‪,999‬‬
‫ש' ‪ .) 7‬משעומת עם הסתירות בגרסתו‪ ,‬מסר גרסה מתחמקת‪ ,‬שאין בה כדי להסביר את‬
‫אמרתו לעניין אלמנט ההפתעה‪ ,‬שעה שעוד קודם לכן פנה ליעוץ משפטי‪ ,‬ואף עבר בדיקת‬
‫פוליגרף בנדון‪..." .‬מפני ‪ ,‬יש הבדל שאתה שומע ולא חושב ‪ ,‬ברגע שהוא אומר לך אתה‬
‫‪ 110‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫חשוד בזה ובזה ‪ ,‬זה לא צריך דום לב ‪ ,‬זה מכה ‪ ,‬אתה יודע ‪ ,‬יש הבדל ששמעתי לבין שהוא‬
‫אומר לך את זה בפנים ‪ .‬ש‪ :‬מה ששמעת את זה מקודם מהעיתונאים ‪ ,‬מהרמיזות של לביא ‪.‬‬
‫ת‪ :‬לא רמיזות ‪ ,‬אמירה ברורה ‪ .‬ש‪ :‬אמירה של לביא ‪ ,‬מה לא לקחת את זה ברצינות ? ת‪:‬‬
‫לקחתי את האמירה של לביא בשיא הרצינות ‪ ,‬לא ברצינות ‪ ,‬בשיא הרצינות לקחתי ‪ ,‬אחרת‬
‫לא הייתי הולך לעו"ד ‪ ,‬אבל מכאן ועד להטיח בך את כל האשמות האלה ‪ ,‬זה רחוק" ‪( .‬עמ'‬
‫‪ ,999‬ש' ‪.)7-19‬‬
‫‪.64‬‬
‫מהלך החקירה של הנאשם‬
‫הנאשם הל ין אודות איומים בחקירותיו‪ ,‬השפלות ולעג‪ ,‬משכונה "עכבר מת"‪ ,‬ועינויים‬
‫שעבר‪ ,‬לדבריו‪ ,‬בנסיון לשבור את רוחו (ת‪ ;8/‬ת‪ ;12/‬עמ' ‪ ,999 - 991‬עמ' ‪ ,)1222‬בגינם הגיש‬
‫תלונה במח"ש‪( .‬עמ' ‪ .)1228‬לדבריו‪ ,‬בדקו אפילו חשבונות של גרושתו בניסיון להפליל אותו‪,‬‬
‫ו"להלביש עליו תיק"‪( .‬עמ' ‪ ,1200‬עמ' ‪.)1298‬‬
‫ההגנה הגישה פירוט תקופתי לתנועות של הנאשם בחשבונו מיום ‪( 1/1/11-02/9/11‬נ‪7/‬ב)‪ ,‬על‬
‫מנת להראות כי אין תנועת כספים כאמור‪ ,‬אך אין בכך כדי להעלות או להוריד‪ .‬שכן‪ ,‬הדעת‬
‫נותנת כי אדם מתוחכם כגון הנאשם לא יכניס כספים שהתקבלו בחטא לחשבון הבנק שלו‪,‬‬
‫ולא יאפשר מעקב אחריהם‪.‬‬
‫‪.65‬‬
‫עמדת החוקרים לטענותיו של הנאשם בדבר היחס אליו בחקירתו‬
‫כהן דחה את טענותיו של הנאשם בדבר היחס המשפיל לו זכה מהחוקרים‪.‬‬
‫א‪ .‬אשר למזכר ת‪ ,01/‬בו פירט כהן את אופן עיכובו של הנאשם והבאתו לחקירה בתחנת‬
‫המשטרה‪ ,‬במהלכם תפס את שני מכשירי הפלאפון של הנאשם‪ ,‬התקשר לאשתו‪ ,‬הודיע לה‬
‫כי הוא מעוכב‪ ,‬לא יוכל להגיע להלוויה באותו היום‪ ,‬וביקש ממנה להביא את תרופותיו‬
‫לתחנה‪ .‬כהן אישר כי לא זכור לו "שהיה משהו חריג" עם הנאשם‪ ,‬סבר כי היחס אליו היה‬
‫מכבד‪ ,‬ובאשר להלוויה אליה לא הותר לו ללכת‪ ,‬העיד כי אינו זוכר את הנסיבות‪ ,‬אך אם‬
‫בחרו להביאו לחקירה מיד "כנראה זה היה חשוב" (עמ' ‪.)11 – 0 ,102‬‬
‫כן דחה את טענתו של הנאשם כי ביום הראשון למעצרו איים עליו בתחנת המשטרה‪,‬‬
‫באומרו כי מחלקת חקירות שוטרים לא מצאה לנכון אף לזמנו לחקירה בתלונת הנאשם‬
‫בנדון‪ ,‬ולא בכדי‪ .‬כן שלל את הטענה כי הקיף בזרועו את צווארו של הנאשם "חצי לפיתה‬
‫חברתית חצי לפיתה לא חברתית"‪ ,‬ואמר לו כי כדאי לו להודות‪ ,‬אחרת ייעצר עד תום‬
‫ההליכים‪ ,‬באומרו "קשקוש‪ ,‬לא נכון‪ ...‬קשקוש שקר"‪ .‬כך גם הכחיש כי בבואו לבצע‬
‫חיפוש בעיריה‪ ,‬אמר לנאשם עת פתח להם את הדלת בעודו מעשן‪" ,‬תעשן עכשיו כי עוד‬
‫מעט תפסיק לעשן"‪ ,‬בטענה כי אינו זוכר דבר מאירועי אותו יום‪ ,‬וכי מדובר ב"קשקוש‪...‬‬
‫זה שקר מוחלט"‪ ,‬בעומדו על כך כי הוא אדם עם ערכים‪ ,‬ובהביעו תרעומת על שאלות אלה‬
‫(עמ' ‪ ,191‬ש' ‪ – 18‬עמ' ‪ ,190‬ש' ‪ ;0‬ש' ‪.)19-01‬‬
‫‪ 112‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫ב‪ .‬שירלי ללוש‪ ,‬חוקרת במפלג הונאה (להלן‪ :‬ללוש)‪ ,‬אישרה כי גבתה את הודעות הנאשם‬
‫ת‪ ,1/‬ת‪ ,2/‬ת‪ 0/‬ו‪ -‬ת‪ ,12/‬לאחר שהובהרו לו החשדות נגדו וזכויותיו‪ ,‬העידה כי דייקה‬
‫ברישום השאלות והתשובות‪ ,‬וכי דברי הנאשם נמסרו מרצונו‪ .‬לדבריה‪ ,‬ערכה מזכר ת‪21/‬‬
‫ביחס להתנהלות הנאשם לאחר סיום חקירתו ביום ‪( 0/8/12‬ת‪ .)2/‬עוד אישרה כי ערכה את‬
‫מוצגים ת‪ 21/‬ו‪-‬ת‪ ,00/‬ואת נכונות תכנם‪ .‬לגבי הודעתו ת‪ 12/‬מיום ‪ ,19/9/11‬מסרה כי רשמה‬
‫את כל דברי הנאשם כסדרם‪ ,‬אך הנאשם סירב לחתום על הודעתו‪( .‬עמ' ‪ ,29‬ש' ‪.)0- 18‬‬
‫ללוש העידה כי הודעתו של הנאשם ת‪ ,1/‬אשר תועדה חזותית ותמללה‪ ,‬משקפת את כל‬
‫שאירע בחדר החקירות‪ ,‬וכי במהלך החקירה נכח גם פקד משה כהן‪ ,‬אשר חקר אף הוא את‬
‫הנאשם‪ .‬אשר לפער בין הודעת הנאשם המונה ‪ 10‬עמודים לבין תמליל החקירה‪ ,‬הנפרש על‬
‫פני כ‪ 82 -‬עמודים‪ ,‬ציינה כי בהודעה נרשמים פרטים מהותיים הרלוונטיים לחקירה עצמה‪,‬‬
‫אך יש פרטים‪ ,‬לרבות עניינים אישיים‪ ,‬שאינם מוצאים ביטוי בהודעה (עמ' ‪ ,27‬ש' ‪.)19- 01‬‬
‫משנטען בפניה כי אין תיעוד של השאלות אותן שאל כהן‪ ,‬השיבה כי "ברגע שאני יודעת‬
‫שהחקירה מוקלטת אני יודעת שהכול מתועד"‪ ,‬ואין הכרח לרשום את זהותו של השואל‬
‫(עמ' ‪ ,28‬ש' ‪.)0 -8‬‬
‫ללוש לא זכרה אם שלוש החקירות הנוספות של הנאשם תועדו חזותית‪ ,‬באומרה כי‬
‫הגורמים אשר החליטו בזמנו בעניין היו גלאור או כהן‪ ,‬על העניינים הטכניים של התיעוד‬
‫קיים חסיון‪ ,‬בהנחה כי מדובר בצילום במצלמת וידאו‪ ,‬והיא השתדלה לרשום הכול‪( .‬עמ'‬
‫‪ ,29‬ש' ‪.)1 - 11‬‬
‫ג‪ .‬כהן אישר כי נכח באחת מחקירותיו של הנאשם‪ ,‬ואמר כי עשה כן הן בתוקף תפקידו‪ ,‬והן‬
‫משום ש"יש מצב ששירלי הרגישה קצת מאוימת אז גם נכחתי שם‪ ,‬יכול מאוד להיות צריך‬
‫לבדוק אתה‪ ,‬לא איתי‪ ."...‬משנדרש להסביר דברים אלה‪ ,‬אשר לא צוינו על ידי ללוש עצמה‪,‬‬
‫העיד כי ככלל "‪ ...‬אני מתוקף תפקידי ‪ ...‬הרבה פעמים בחקירות מרכזיות וחשובות‪ ,‬אני‬
‫יכול לקחת כיסא‪ ,‬לשבת‪ ,‬להקשיב‪ ,‬למה‪ ,‬כי זה אחר כך נותן לי תובנות‪( ."...‬עמ' ‪ ,128‬ש' ‪1-‬‬
‫‪ .)0‬אשר לאיום‪ ,‬אמר כי יש לשאול את ללוש‪ ,‬אם כי חש בכך "‪ ...‬היתה איזושהי התנהלות‬
‫לא סבירה טרם החקירה של מר פרדי מליק‪ ,"...‬ולא זכר אם הנאשם היה שם אם לאו‪.‬‬
‫(עמ' ‪ ,127‬ש' ‪ ; 0- 11‬עמ' ‪ ,129‬ש' ‪ .)1 - 17‬הוא דחה את הטענה כי דבריו בנושא האיום‬
‫נאמרו על מנת "ללכלך"‪" ,‬להוציא דבר רע" על הנאשם‪ ,‬או לפתח בבית המשפט גישה‬
‫שלילית כלפי הנאשם‪ ,‬עמד על כך כי טיפל בתיק באופן ענייני ומקצועי‪ ,‬ולא הכיר את‬
‫הנאשם אישית מפני שאינו מתגורר בנשר‪ ,‬וחזר על דבריו כי זכור לו אירוע מקדים עם‬
‫שירלי לפני הכניסה לחדר החקירות‪ ,‬באשרו כי העניין לא תועד (עמ' ‪ ,101‬ש' ‪ ;12 - 10‬עמ'‬
‫‪ ,101‬ש' ‪ -11‬עמ' ‪ 100‬ש' ‪.)1‬‬
‫ד‪ .‬כהן לא זכר בכמה מחקירותיו של הנאשם נכח‪ ,‬ואישר כי בזמנים הרלוונטיים היתה‬
‫קיימת הנחיה ברורה שלו ושל המפלג כי כל החקירות של החשודים בתיק יוקלטו ויצולמו‬
‫בווידאו‪ ..." ,‬מבחינתי הכול מוקלט" (עמ' ‪ ,109‬ש' ‪ -0‬עמ' ‪ ,107‬ש' ‪ .)19‬כאשר נאמר לו כי‬
‫הנאשם נחקר שמונה פעמים במשטרה‪ ,‬ורק חקירה אחת תועדה‪ ,‬פלאח נחקר עשר פעמים‬
‫‪ 110‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫ונתקבל תיעוד של שש חקירות בלבד‪ ,‬וינשטיין נחקר שש פעמים ונתקבל תיעוד של שלוש‬
‫חקירות‪ ,‬השיב כי יש לזמן את גובי ההודעות‪ ,‬ולבדוק את הנושא עמם‪ ,‬וכי הוא עצמו לא‬
‫אישר אף חקירה של חשוד ללא תיעוד‪ .‬הוא הסביר כי עיקר עיסוקו בניהול התיק היה ברמה‬
‫המודיעינית‪ ,‬ובכל הנוגע להתנהלות המקצועית בנושא התנהלות החוקרים והקלטת חקירות‬
‫יש לפנות לראש המפל"ג גלאור‪ ,‬אשר העניין היה נתון בידיו ובתחום מומחיותו (עמ' ‪ ,109‬ש'‬
‫‪ – 10‬עמ' ‪ ,191‬ש' ‪.)01‬‬
‫בהודעתו של הנאשם‪ ,‬כחצי שנה לאחר ששוחרר ממעצר‪ ,‬אשר נמסרה מיוזמתו‪( ,‬ת‪ ,)8/‬חזר‬
‫והכחיש את כל החשדות המיוחסים לו‪ ,‬פרש את גרסתו המורחבת‪ ,‬בנוסח סיכומים‪ ,‬לרבות‬
‫השערותיו לגבי הראיות שאספה המשטרה‪ ,‬וכן שמועות אודות הפרשה‪ ,‬בטענו כי הכל נעשה‬
‫כדי "להפיל" אותו‪ ,‬את הנאשם‪.‬‬
‫‪.66‬‬
‫ניתוח גרסתו של הנאשם‪ ,‬וניתוח הראיות בראי גרסאותיו‬
‫ייאמר כבר עתה כי הנאשם עשה ככל יכולתו הן במשטרה והן בבית המשפט כדי להסתיר‬
‫את מעורבותו העמוקה במכרז‪ ,‬ואת מערכת היחסים ההדוקה שלו עם פלאח‪ ,‬מתוך הבנה‬
‫כי זו מעידה על האינטרס הממשי שלו בתוצאתו של המכרז‪ ,‬והקשר בינו לבין קבלת כספי‬
‫שוחד מפלאח‪.‬‬
‫א‪ .‬גרסתו של הנאשם בהודעותיו השונות עמוסת סתירות‪ ,‬והיא התפתחה‪ ,‬השתנתה ועוצבה‬
‫בהתאם לראיות שנחשפו בפניו בחקירה‪ ,‬כאשר שתי הודעותיו האחרונות גובשו כל אחת‬
‫לאחר תקופה ארוכה‪ ,‬על פי המידע שהובא בפניו‪( .‬לענין גרסה מתפתחת והשלכותיה‪ ,‬ראו‬
‫ענין צעלוק דלעיל)‪.‬‬
‫גרסתו של הנאשם לגבי העובדות והמעשים המיוחסים לו מתפתלת ומשתנה לפי הראיות‬
‫המוצגות בפניו‪ .‬הנאשם הכחיש תחילה את כל המיוחס לו‪ ,‬בהמשך ניסה לתת הסברים‪,‬‬
‫שנסתרו על פניהם בראיות חיצוניות‪ ,‬משעומת עם הסתירות בין גרסאותיו לגרסאותיו של‬
‫עדים אחרים‪ ,‬ולדבריו במשטרה‪ ,‬ניסה למזער את השלכות דבריו‪ ,‬הטיל דופי בעדים‬
‫האחרים‪ ,‬הכפיש את שמם‪ ,‬ובסופו של יום‪ ,‬אף הטיח האשמות בחוקריו‪ .‬כאשר לא הועילו‬
‫לו כל אלה‪ ,‬יחס את האישומים נגדו לקנוניה פוליטית‪ ,‬בגינה העלילו עליו עלילה נוראה‪.‬‬
‫ועוד‪ ,‬דבריו של הנאשם התאפיינו כאמור‪ ,‬בכך שהנאשם לא התחייב לאף גרסה‪ .‬בכל ענין‬
‫רלוונטי אליו נדרש‪ ,‬מסר גרסה‪ ,‬חזר בו ממנה‪ ,‬תיקן אותה בהמשך‪ ,‬תיקן את התיקון‪,‬‬
‫ובסוף מצא פשרה בין גרסאותיו כדי ליישב ביניהן‪ ,‬באופן שנראה לו מתאים אותה עת‪.‬‬
‫הסתירות הפנימיות בגרסתו של הנאשם פורטו בהרחבה במהלך הסקירה של גרסאותיו הן‬
‫במשטרה והן בבית המשפט‪.‬‬
‫ב‪ .‬מעבר לכל האמור‪ ,‬ניתן לומר כי בכל נושא משמעותי ורלוונטי לאישומים המיוחסים‬
‫לנאשם‪ ,‬בנוסף לכך שגרסאותיו התפתחו והיו רוויות בסתירות פנימיות‪ ,‬עיקרי דבריו נסתרו‬
‫‪ 119‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫ברובם באמרותיהם של עדים אחרים‪ ,‬וכן בראיות חיצוניות‪ ,‬כגון השיחות שנקלטו בהאזנות‬
‫הסתר‪.‬‬
‫הנאשם עשה ככל יכולתו ליישב את גרסתו בבית המשפט עם גרסאותיהם של בכירי העיריה‬
‫ועובדיה‪ ,‬אך לא נתן הסברים משכנעים לפער בין גרסאותיו במשטרה לבין עדותו בסוגיות‬
‫שונות‪.‬‬
‫‪.67‬‬
‫מערכת היחסים בין הנאשם ובין פלאח לאורך השנים‬
‫הנאשם כדרכו‪ ,‬מסר במשטרה מספר גרסאות בכל סוגיה‪ ,‬מבלי להתחייב לאחת מהן‪ .‬גרסתו‬
‫המפותלת של הנאשם ביחס למערכת היחסים שלו עם פלאח‪ ,‬התפתחה אף היא לפי הראיות‬
‫שעמדו בפניו בכל רגע נתון‪ ,‬ומלמדת על ניסיונו לחמוק מהשלכות דבריו‪ ,‬כאשר בסופו של‬
‫יום ניסה הנאשם לשכנע את בית המשפט בחוסר יכולתו של פלאח לומר דברי אמת‪.‬‬
‫ב‪ .‬בתחילה תיאר הנאשם את יחסיו עם פלאח כחברות וידידות של שנים ארוכות‪ .‬ואולם‪,‬‬
‫לאחר העימות עם פלאח‪ ,‬כאשר הבין הנאשם כי לא זו בלבד שפלאח הפליל אותו‪ ,‬אלא‬
‫שהוא עמד על גרסתו‪ ,‬ואף מסר פרטים נוספים ופכים קטנים מיחסיהם‪" ,‬זרק בוץ" על‬
‫פלאח‪ ,‬כינה אותו נוכל בינלאומי ורמאי‪ ,‬סיפר על הסתבכויות רבות בעברו‪ ,‬הרשעתו‬
‫בהעלמות מס‪ ,‬במעשי זיוף והונאה‪ ,‬היותו פושט רגל‪ ,‬חולה נפש ועוד‪ ,‬ואמר כי ביקש‬
‫"להעיף" אותו מהעיריה‪ .‬כן סיפר על העזרה שנתן במשך כל השנים לפלאח ולבניו‪ ,‬האחד‬
‫שלמד בבית הספר הריאלי והשני שהיה עבריין ישב בכלא‪ ,‬וניסה לשים קץ לחייו‪ ,‬באומרו כי‬
‫כשנה וחצי לפני כן הודיע לפלאח כי לא ייתן יד למעשי המרמה שלו (ת‪ .)8/‬הנאשם הדגיש כי‬
‫לאחר ששמע את חוות הדעת נגד פלאח‪ ,‬אמר לוינשטיין ולגזבר ש"אסור לתת לאדם הזה‬
‫וצריך לצאת למכרז חדש בדחיפות" (ת‪ ,8/‬עמ' ‪ ,)0‬ביודעו כי היחסים בינו לבין פלאח יורעו‬
‫מאוד‪ ,‬וטען כי פלאח קשר עם אדרי ל"הפיל אותו"‪ ,‬כדי לחסל עמו חשבונות‪ .‬לדבריו‪ ,‬גם‬
‫בעבר פיטר שני פועלים של פלאח‪ ,‬אשר ישנו בעבודה‪ ,‬ולא כך מתנהג מי שמקבל שוחד‪.‬‬
‫לשיטתו‪ ,‬הפליל אותו פלאח‪ ,‬מפני שכחודש לפני מעצרו אמר לו שהוא "מריח משהו לא‬
‫חוקי‪ ,‬ואני רק מכרז חדש"‪ .‬לכן‪ ,‬המציא דברים כיד הדמיון הטובה עליו‪ .‬הנאשם אף הדגיש‬
‫כי היה עליו לשמוע בקול חברים שאמרו לו לנתק מגע עם פלאח לפני עשרים שנה‪" ,‬הבן‬
‫אדם נוכל‪ ,‬זייפן‪ ,‬שקרן וחי בסרט" (ת‪ ,8/‬עמ' ‪.)8‬‬
‫דא עקא שגרסה זו אינה מתיישבת עם קשרי הידידות הנטענים‪ ,‬הממושכים והקרובים שלו‬
‫ושל משפחתו עם פלאח ובני משפחתו‪ ,‬שיחות הטלפון הרבות‪ ,‬אשר חלקן הוקלט‪ ,‬ומלמדות‬
‫על האינטימיות ביניהם‪ ,‬ועל המידע שמסר לו‪ ,‬לרבות על קיומם של מכרזים‪ ,‬בדיקת‬
‫המשטרה בעיריה‪ .‬ועוד‪ ,‬באף אחת מהשיחות המוקלטות לא נשמע הנאשם אומר לפלאח‬
‫שיפסיק להטרידו‪ ,‬כי אינו תומך בו‪ ,‬ולכן הוא מציע לצאת למכרז חדש‪ .‬אדרבא‪ ,‬הנאשם‬
‫עדכן את הנאשם על קיומו של מכרז‪ ,‬אמר לו כי וינשטיין אינו בעיריה‪ ,‬והודיע לפלאח ייפגש‬
‫אתו לאחר מכן‪ .‬כאשר ניתן להבין מהקשר הדברים כי אינו רוצה לעזוב את המערכה ללא‬
‫גיבוי‪.‬‬
‫‪ 117‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫הנאשם אף לא נתן כל הסבר לכך שעל אף שהכיר את פלאח לשיטתו כרמאי וכחולה נפש‪,‬‬
‫שמר עמו על קשר טלפוני ואישי‪ ,‬כאשר בשיחות טלפון אלה דובר על מכרזים בהם היה‬
‫לפלאח ענין‪ ,‬והתנגד לפסילת הצעתה של ושס‪ ,‬על אף שידע כי פלאח קשור אליה‪.‬‬
‫דבריו של הנאשם כי רצה "לנפנף" את פלאח‪ ,‬וכי שנה וחצי לפני החקירה הודיע לו דברים‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬אינם מתיישבים עם פנייתם של הנאשם ווינשטיין למבקר העיריה‪ ,‬בבקשה‬
‫למחוק מדו"ח הביקורת שהוציא את ההמלצה שלא לאפשר לפלאח לגשת למכרז נוסף של‬
‫כוח אדם‪ ,‬או עם גרסתם של עובדי העיריה שסיפרו‪ ,‬כי כאשר הביאו בפני וינשטיין והנאשם‬
‫את התנהלותו של פלאח‪ ,‬והלנת השכר לעובדיו‪ ,‬אמרו להם האחרונים "יהיה בסדר‪ ."...‬כך‬
‫גם אין הסבר לכך שהנאשם ביחד עם וינטשיין עשו מאמצים ניכרים לגרום לזכייתה של‬
‫ושס במכרז‪ ,‬השיחות שניהלו לשם כך עם בכירי העיריה‪ ,‬מלחמתו נגד הגזבר‪ ,‬ועוד‪ ,‬אשר‬
‫כונו בפיו של עו"ד טנדלר "שתדלנות"‪.‬‬
‫כך מחזקת התרחקותו של הנאשם עצמו מכל אלה את הראיות שהובאו נגדו‪ ,‬המלמדות על‬
‫סוג האינטרס שהיה לנאשם בפלאח‪.‬‬
‫ב‪ .‬הנאשם‪ ,‬אשר עמד בעדותו על כך כי מעולם לא נתן לפלאח כסף‪ ,‬לא נתן הסבר ראוי‬
‫לשמו לגרסתו במשטרה‪ ,‬לפיה משך שנים‪ ,‬עזר לו ולבני משפחתו בהלוואות ובממתן סכומי‬
‫כסף קטנים‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬תוך מתן דוגמאות ספציפיות‪ .‬הנאשם דחה מכל וכל את גרסת‬
‫פלאח בדבר העברת כספים ביניהם‪ ,‬אך במקביל‪ ,‬בנשימה אחת‪ ,‬באותה הודעה‪ ,‬סיפר כי‬
‫"אני פרדי‪ ,‬המשוחד הלוויתי לפלאח כסף‪ ,‬כנהוג בין חברים" (ת‪ ,)8/‬כאשר העברת כספים‬
‫על רקע יחסי ידידות היא טענת הגנה מוכרת במערכת יחסים שוחדית‪ ,‬ממנה חזר בו הנאשם‬
‫בבית המשפט לחלוטין‪ .‬גרסה עליה חזר גם פלאח בבית המשפט‪ ,‬במסגרת אחת מהגרסאות‬
‫הרבות שמסר‪ ,‬אגב להג בלתי פוסק‪ ,‬כנראה מתוך נסיון ליצור מצב בו יגיע בית המשפט לידי‬
‫מסקנה כי לא ניתן לסמוך על מלה אחת שהוא אומר‪.‬‬
‫ג‪ .‬הנאשם עמד על כך שלא קיבל כסף מפלאח‪ ,‬ובעימות אף התייחס בציניות לתיאור‬
‫המצבים והמקומות השונים בהם ציין פלאח כי שילם לו כספים‪ .‬דא עקא שבמסגרת הויכוח‬
‫ביניהם‪ ,‬נפלטה לנאשם אמירה אשר לא הועלתה כלל על ידי פלאח‪ ,‬והיא הטחה בו "אני‬
‫נתתי לך כסף מגולגל?" ‪ ,‬כאשר פלאח כלל לא דיבר על כסף מגולגל‪ .‬למען הדיוק יאמר כי‬
‫הנאשם לא שאל אם פלאח נתן לו כסף מגולגל‪ ,‬אלא אם הנאשם נתן לו‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬לא‬
‫ניתן שלא להתרשם כי מדובר בפליטת פה פרוידיאנית‪.‬‬
‫ד‪ .‬הנאשם חזר ואמר שוב ושוב כי פעל "לנפנף" את פלאח מעליו‪ ,‬אך לא נתן כל הסבר לכך‬
‫שענה לכל הטלפונים שלו‪ ,‬גם כאשר השעה לא התאימה לכך‪ ,‬לא אמר לו באופן חד משמעי‬
‫שיפסיק להתקשר‪ ,‬לא הודיע לו כי לא ייפגש עמו‪ ,‬ואף לא נתן כל הסבר לכך שפלאח התקשר‬
‫דווקא אליו‪ ,‬אדם שאינו חלק מועדת המכרזים‪ ,‬כדי להתעדכן בקורות המכרז‪ .‬כאמור‪,‬‬
‫גרסתו של הנאשם כי רצה רק ל"נפנף" את פלאח אינה מתיישבת גם עם התוכן של שיחות‬
‫‪ 118‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫הטלפון ביניהם‪ .‬לא זו בלבד שהנאשם לא הבהיר לפלאח כי יפסיק להטרידו‪ ,‬אלא אף מסר‬
‫לו מידע תמציתי אודות המתרחש‪ ,‬הבטיח להיפגש עמו בתוך זמן קצר למשך חמש דקות‪,‬‬
‫פגישה המלמדת על קשר ענייני‪ ,‬ואף אמר לו ש"יהיה בסדר"‪.‬‬
‫לא נעלם מעיני כי לביטוי של פוליטיקאי "יהיה בסדר" משמעותיות רבות‪ ,‬כפי שמסר גם‬
‫הנאשם‪ ,‬וכי אין מדובר בהכרח בהתחייבות ליתן עזרה‪ .‬ואולם‪ ,‬אין מדובר בביטוי שניתן‬
‫בעלמא במפגש אקראי בין השניים‪ ,‬אלא בשיחות תכופות וממוקדות מטרה‪ ,‬כאשר מעדויות‬
‫הבכירים עולה‪ ,‬כי הנאשם לא טמן ידו בצלחת‪ ,‬ועשה מאמץ להבטיח שאיש זולת ושס לא‬
‫תזכה במכרז‪ ,‬ולמצער המכרז יבוטל‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין בביטוי "יהיה בסדר" לבדו כדי להפליל‬
‫את הנאשם בסוגיה זו‪.‬‬
‫ה‪ .‬אשר לפיטוריהם של שני עובדים של פלאח‪ ,‬בהם התהדר הנאשם באומרו כי כך אין‬
‫משוחד מתנהל‪ ,‬התשובה לכך מצויה בגרסתו של פלאח‪ ,‬לפיה בתקופה בה לא היה לו כסף‬
‫לשלם לנאשם‪ ,‬חיפש הנאשם תואנות להיטפל לאנשיו‪ ,‬ואילו לאחר ששילם לו‪ ,‬ונעשתה‬
‫ביניהם "סולחה"‪ ,‬פסקו התלונות נגד עובדיו‪ ,‬גרסה אותה סיפר לוינשטיין בזמן אמת‪,‬‬
‫וחוזקה על ידי האחרון בעדותו‪.‬‬
‫ו‪ .‬לענין גרסתו של הנאשם כי פעל להוצאת מכרז חדש‪ ,‬הוכח כי רק בשלב מאוחר ‪ -‬כנראה‬
‫לאחר שהנאשם הבין כי קיימת אופוזיציה רצינית נגדו בסוגית הזוכה במכרז‪ ,‬מפני‬
‫שהצעתה של ושס אינה הזולה ביותר ‪ -‬הציע לצאת למכרז חדש‪ ,‬תוך התעלמות מוחלטת‬
‫מכך שהיה גם מציע שלישי במכרז‪ ,‬אם שיא אכן פסולה כנטען על ידי פלאח‪ ,‬וינשטיין‬
‫והנאשם‪ .‬מקובל עלי הסברו של הנאשם בגרסתו המאוחרת במשטרה ‪ -‬לאחר שניתח את כל‬
‫המידע שהובא בפניו על ידי החוקרים (ת‪ ,8/‬עמ' ‪ - )9‬לענין פנייתו של פלאח לאדרי‪ ,‬כי הפניה‬
‫נע שתה לאחר שאמר לו כי יש צורך במכרז חדש‪ .‬ואולם ההצעה לפרסם מכרז חדש נעשתה‬
‫כדי להיטיב עם פלאח ולא כדי להרע לו‪ ,‬בשלב בו העריך כי הסיכוי שושס תזכה במכרז‬
‫נמוך‪ .‬השיחות שנקלטו בהאזנות הסתר בין הנאשם לבין פלאח‪ ,‬לאחר שפלאח פנה לאדרי‪,‬‬
‫כמפורט לעיל‪ ,‬מלמדות על ההבנות העמוקות והקרבה ביניהם‪ ,‬ולרבות על תיאומים‬
‫ומפגשים קצרים עניניים‪ ,‬פעולות הסותרות את גרסתו לפיה התייחס לפלאח כאל נוכל חולה‬
‫נפש‪ ,‬ומחזקות את גרסתו של פלאח בדבר האינטרס שהיה לנאשם בו‪.‬‬
‫‪.68‬‬
‫הקשר בין הנאשם לבין וינשטיין בנושא המכרז‬
‫הנאשם ניסה להתרחק במשטרה מכל ידיעה אודות מקור הקשיים הכלכליים של וינשטיין ‪-‬‬
‫הסתבכותו בהימורים‪ ,‬על אף שפלאח עצמו מסר כי הנאשם סיפר לו על כך זה מכבר‪,‬‬
‫ובעדותו אישר (הנאשם) כי מזה שנים ידוע לו שוינשטיין מהמר‪ .‬לא זו אף זו‪ ,‬הנאשם אף‬
‫אמר כי וינשטיין פסול לעדות בשל כך‪ ,‬וכי אף התנגד לחזרתו לעיריה בשל היותו מהמר‪,‬‬
‫גרסה שאינה מתיישבת עם התמיכה המסיבית של הנאשם בעמדתו של וינשטיין בכל הקשור‬
‫למכרז‪ ,‬לרבות שכנוע של בעלי תפקידים להצביע על פי עמדתו‪ ,‬באומרו כי הוא מומחה‬
‫‪ 119‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫בנושא כח אדם‪ .‬התרחקות זו של הנאשם במשטרה מעצם הידיעה של עובדה לה היה מודע‬
‫היטב‪ ,‬מצביעה על רגש האשם של הנאשם‪ ,‬וחששו להסתבך מעצם הידיעה על הסתבכותו‬
‫של וינשטיין‪ ,‬נוכח הקשר הבעייתי המשולש ביניהם לבין פלאח‪( .‬ת‪ ; 1/‬עמ' ‪ 1229‬לפרוט'‪ ,‬ש'‬
‫‪.)1-02‬‬
‫‪.69‬‬
‫כוחו והשפעתו של הנאשם בעיריה‬
‫הנאשם ניסה להסתיר את היקף כוחו והשפעתו בעיריה‪ ,‬לרבות הקשר שלו לעובדי הקבלן‪.‬‬
‫כאשר נטען בפניו כי עובדי העיריה והקבלן פחדו ממנו וסרו למרותו‪ ,‬דחה הנאשם טענה זו‬
‫מכל וכל‪ ,‬באומרו כי יש לו שונאים‪ ,‬כגון פלאח‪ ,‬גורמי אופוזיציה ומשטרת ישראל‪" ,‬כל זה‬
‫בגלל הפוליטיקה" (ת‪ ;1/‬ת‪ .)0/‬בהמשך‪ ,‬משהוצגו בפניו גרסאות מנוגדות לעמדתו זו‪ ,‬כגון‬
‫של וינשטיין ואחרים‪ ,‬סייג אותה בהדרגה‪ ,‬כאשר בבית המשפט אישר כי היו לו סמכויות‬
‫בנושא מפגעים‪ ,‬ניקיון וכיוצא בזה‪.‬‬
‫הנאשם‪ ,‬אשר ניסה ללכת בין הטיפות‪ ,‬כדרכו‪ ,‬לא נתן הסבר ממשי לסתירה בין האופן בו‬
‫הציג עצמו‪ ,‬כנטול סמכויות ממשיות‪ ,‬לבין עדויותיהם של וינשטיין (אשר מסר כי הנאשם‪,‬‬
‫אשר היה ממלא מקום ראש העיר‪ ,‬היה אחראי על עבודתן של מחלקות התפעול בעיריה‪,‬‬
‫תחזוקה‪ ,‬תברואה‪ ,‬גינון‪ ,‬מים‪ ,‬וכן נגע גם בנושא כוח אדם ביחד עם וינשטיין)‪ ,‬עובד הפיקוח‬
‫מנחם (אשר מסר כי הנאשם הפעיל גם פקחים‪ ,‬ואף נהג להפחית להם משמרות‪ ,‬זאת מעבר‬
‫לכך שהיה מודע להלנות השכר בחברות של פלאח)‪ ,‬מנהל מחלקת הפיקוח ויסלברג (לגבי‬
‫בקשותיו של הנאשם כי יקל עם עסקים מסוימים)‪ ,‬מנהל מחלקת התברואה בעיריה ברק‬
‫(אשר מסר כי הנאשם היה אחראי "על כל מה שקורה בעיר")‪ ,‬נס ואחרים‪ .‬עצם העובדה כי‬
‫הנאשם היה אחראי על כל העבודות בעיריה ועל כל מה שקורה בעיר‪ ,‬כי היתה לו סמכות‬
‫להפחית לפקחים משמרות ולפגוע בשכרם מחד גיסא‪ ,‬להורות ולאפשר לפלאח להתנהל‬
‫באמצעות החברות שלו בעיריה‪ ,‬על אף שהלין את שכרם של עובדיו‪ ,‬ביחד עם וינשטיין‪,‬‬
‫גרסה אשר לא נסתרה‪ ,‬מלמדת על כוחו הרב בעיריה‪ .‬דברים אלה‪ ,‬שהוגשו בהסכמה‪,‬‬
‫סותרים את גרסת הנאשם לגבי היותו נטול סמכויות‪ ,‬ונעדר קשר לכוח אדם‪ ,‬ומלמדים כי‬
‫גרסה זו נועדה להרחיקו מענייני המכרז‪ ,‬ענייני כוח אדם‪ ,‬ובסופו של יום מהעבירות‬
‫המיוחסות לו‪.‬‬
‫מים רבים זרמו עד אשר אישר הנאשם בבית המשפט כי היה מעורב בתהליך קבלת‬
‫ההחלטות בתחומים רבים‪ ,‬וכי הביע דעתו בפני ראש העיר וכל בכירי העיריה גם בענייני‬
‫מכרזים‪ ,‬לגביהם אמר כי ועדת המכרזים היא "חותמת גומי" של הגורמים המקצועיים‪.‬‬
‫‪.76‬‬
‫מעורבותו של הנאשם במכרזים בכלל ובמכרז הנדון בפרט‬
‫התרחקותו המידית של הנאשם מענייני מכרזים בכלל ומענייניה של ושס בפרט‪ ,‬אשר‬
‫נסתרה מכל וכל על ידי אחרים‪ ,‬וגם על ידו בהמשך‪ ,‬מלמדת על תחושת אשם שלו‪ ,‬שהצביעה‬
‫על מעורבותו בעבירה‪ .‬האופן בו התמודד הנאשם עם המידע שהוצב בפניו בכל רגע נתון‪,‬‬
‫‪ 112‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫דהיינו‪ ,‬שלל הגרסאות בכל נושא רלוונטי לאישומים המיוחסים לו‪ ,‬מלמד על אי אמירת‬
‫אמת‪ ,‬בלשון המעטה‪.‬‬
‫"הלכה פסוקה היא שהתנהגותו של נאשם לאחר המעשה‪ ,‬יכול שתהא ראיה‬
‫נסיבתית‪ ,‬על פיה ניתן לקבוע ממצא מפליל כלפי הנאשם‪ ,‬כל זאת כאשר יש‬
‫בהתנהגות כדי להצביע על תחושת אשם המקננת בלבו‪ .‬ניתן אז להסיק‬
‫מהתנהגותו המסוימת לאחר המעשה‪ ,‬כי נטל חלק בביצוע מעשה העבירה‬
‫גופו‪( ".‬ע"פ ‪ 108/80‬מ"י נ' אהרוני‪ ,‬פ"ד מ(‪ ;917 ,)1‬ראו גם קדמי‪ ,‬על הראיות‪ ,‬חלק‬
‫שני‪ ,‬בעמ' ‪.)720-727‬‬
‫א‪ .‬ידיעתו של הנאשם כי פלאח עומד מאחורי ושס ‪ -‬בתחילת חקירתו הראשונה במשטרה‪,‬‬
‫אמר הנאשם כי לא ידע שפלאח עומד מאחורי ושס‪ ,‬עד כדי כך שביקש מהחוקרת להזכיר לו‬
‫"מי זה ושס"‪ ,‬ובהמשך אמר כי פלאח אמר לו שלא ניגש למכרז‪ .‬בעימות עם וינשטיין‪ ,‬לאור‬
‫דבריו של האחרון‪ ,‬תיקן ואמר כי ידע "שפאלח מעוניין בחברה הזאתי לא ידעתי שהוא שם‬
‫בפנים אני לא מרים מסך" (ת‪ ,20/‬עמ' ‪ ;)12‬בהמשך מסר כי אין לו מושג אם פלאח ניגש‬
‫למכרז‪ ,‬אך כאשר נחשף לראיות הסותרות גרסה זו‪" ,‬יישר קו" עם המידע שהיה בידי‬
‫המשטרה‪ ,‬ולפתע ידע כי קרוב משפחה של הנאשם הגיש את ההצעה‪ .‬הנאשם מסר כי לא‬
‫ידע שפלאח עומד מאחורי ושס‪ ,‬וכי אילו היה חן אומר לו זאת‪ ,‬היה "זורק את פלאח מכל‬
‫המדרגות"‪ .‬דא עקא‪ ,‬שלא זו בלבד שלאחר מכן הודה כי ידע שפלאח עומד מאחורי ושס‪,‬‬
‫וינשטיין העיד בפה מלא כי הנאשם ידע‪ ,‬כמו כל האחרים‪ ,‬יומיים לאחר פתיחת המעטפות‬
‫(ביום ‪ )17/0/12‬כי פלאח עומד מאחורי ושס‪ .‬גרסה אשר אושרה גם על ידי חן ואדרי‪ .‬גרסה‬
‫שקרית זו מלמדת הן על חוסר המהימנות של הנאשם‪ ,‬והן על תחושת האשם שלו ‪ ,‬שהובילה‬
‫אותו להתרחקותו מכל עובדה שיש בה כדי לקשור אותו למניע לשתדלנותו במכרז‪.‬‬
‫מה היה לו לנאשם להתרחק במשטרה עם עצם היכרותו עם ושס ולהיתמם עד קיצוניות‪,‬‬
‫שהתבטאה בכך שהנאשם ביקש מהחוקרת "להזכיר" לו מי זה ושס‪ ,‬כאשר הוכח ואף‬
‫הנאשם אישר בסופו של יום כי במשך שבועות רבים ניהל שיחות עם בכירי העיריה בסוגיה‬
‫זו‪ ,‬ואף ראה לנכון להתקשר עם וינשטיין לחו"ל בנדון? לא זו אף זו‪ ,‬הוא התרחק מכל‬
‫שיחה עם מישהו מחברי ועדת המכרזים לגבי מכרז כלשהו‪ ,‬עד כדי אמירה קיצונית "חס‬
‫וחלילה"‪ ,‬בעוד שבעדותו אישר כי שוחח עם אדרי אודות מכרז פינוי‪-‬בינוי ומכרז גביה‪ ,‬ללא‬
‫הסבר לסתירה (עמ' ‪ ,1210‬ש' ‪.)11‬‬
‫לא היתה לו לנאשם כל סיבה להתרחק מעובדה שהיתה כנראה ידועה לכל‪ ,‬כאשר אין חולק‬
‫שושס היתה רשומה ממילא על שם ראוף פלאח ‪ -‬בן משפחתו של פלאח ‪ -‬אלמלא חש‬
‫הנאשם תחושת אשמה דווקא בקשר לעמאד פלאח‪ ,‬מסיבות שהתבררו בחקירה ובמשפט‪.‬‬
‫‪ 111‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫ב‪ .‬גרסתו המתפתחת של הנאשם בקשר למכרז ‪ -‬במשטרה‪ ,‬התפתל הנאשם בין התרחקות‬
‫מוחלטת ממעורבות במכרז ‪ -‬תוך עמידה על כך שלא היתה לו כל נגיעה למכרזים ‪ -‬לבין‬
‫הודיה במעורבות ממשית בהליכים‪ ,‬תוך ציון היתרונות והחסרונות של כל אחד משני‬
‫המציעים הזולים‪ ,‬הסברים פתלתלים לשיחות שניהל עם מרבית הבכירים המעורבים‬
‫במכרז‪ ,‬וציון עמדתו הסופית‪ ,‬כי יש מקום לבטל את המכרז‪ ,‬כאילו נאמרה מלכתחילה‪.‬‬
‫ניכר כי הנאשם ניסה להשפיע באופן ממשי על חברי ועדת המכרזים לבחור בושס‪ ,‬שפלאח‬
‫עומד מאחוריה‪ ,‬כזוכה במכרז‪ ,‬בין השאר תוך הצגת עמדתם של חלק ממתנגדיו של ושס‬
‫כנגועים בשיקולים זרים‪ ,‬ומשהבין כי יש סיכון ממשי בכך שעמדתו לא תתקבל‪ ,‬בחר‬
‫בטקטיקה של קרב מאסף‪ ,‬בגישה חלופית של ביטול המכרז‪ ,‬כדי לאפשר לושס להתמודד‬
‫שנית‪ ,‬באומרו כי דיבר עם כל הבכירים המעורבים כדי לבטל את המכרז‪ .‬לשם מה השתדל‬
‫הנאשם באופן כה נמרץ לבטל את המכרז – שאינו בתחום סמכותו‪ ,‬על פי גרסתו הראשונית‬
‫ אלמלא היה לו ענין בתוצאתו? ומה היה עניינו בתוצאת המכרז‪ ,‬במידה כזו בגינה נקט‬‫פעילות כה אינטנסיבית‪ ,‬כגון שיחה עם וינשטיין לחו"ל‪ ,‬ושיחות עם אנשי ועדת המכרזים‪,‬‬
‫הגזבר‪ ,‬היועץ המשפטי ועוד?‬
‫הביטוי ההחלטי בו השתמש הנאשם מלכתחילה (חס וחלילה)‪ ,‬כדי להתרחק ממעורבות‬
‫בנושא הרגיש‪ ,‬המצוי בלב מטרתו של השוחד‪ ,‬ובקשתו המתממת לחוקרת "להזכיר" לו מי‬
‫זו ושס‪ ,‬מלמד על מודעותו לקשר בין המכרז לבין השוחד שקיבל‪ ,‬ועל תחושת האשמה שלו‪.‬‬
‫והתפתחות גרסאותיו בנדון משקפת את הדרך בה נהג למסור גרסאותיו לכל אורך הדרך‪,‬‬
‫אם במשטרה ואם בבית המשפט‪.‬‬
‫בכגון דא נאמר‪:‬‬
‫""התנהגות מפלילה" ‪ -‬או "התנהגות מסבכת" ‪ -‬הינה בעיקרה‪ ,‬התנהגות שיש‬
‫בה ביטוי לתחושת אשם מצידו של הנאשם‪ ...‬כוחה הראייתי של "התנהגות‬
‫מפלילה" זהה לכוחה הראייתי של ראיה נסיבתית‪ ...‬בהעדר הסבר מניח את‬
‫הדעת ‪ -‬עשויה "התנהגות" מסוג זה להיות בעלת כוח ראייתי עצמאי לחובתו‬
‫של הנאשם‪ ,‬לשמש סיוע במקום שנדרש כזה או להצטבר לראיות אחרות‬
‫ולהכריע הכף לחובתו""‪( .‬קדמי‪ ,‬שם)‪.‬‬
‫הנאשם‪ ,‬אשר היה מודע להשלכות התרחקותו זו מכל קשר לושס‪ ,‬ניסה להסביר כי לא ידע‬
‫מי זו ושס ולא ידע לבטא את שמה‪ ,‬עד החקירה‪ ,‬אך הסברו זה מופרך על פניו‪ ,‬נוכח‬
‫שותפותו המוכחת בשתדלנות שלו ושל וינשטיין למען זכייתה במכרז‪ .‬עוד לא נתן הנאשם‬
‫נימוק משכנע לאמירה "חס וחלילה"‪ ,‬לגבי עצם השיחות שניהל בקשר למכרז בו השתתפה‪.‬‬
‫בניגוד לעדותו של וינשטיין כי הנאשם‪ ,‬כמו גם פלאח‪ ,‬התרעמו על פעולות הקשורות במכרז‪,‬‬
‫אשר נעשו עת היה (וינשטיין) בחו"ל‪ ,‬אמר הנאשם ‪ -‬אשר בחקירתו במשטרה‪ ,‬בחר תחילה‬
‫להתרחק מכל שיחה עם וינשטיין בעניין המכרז‪ ,‬אך התברר כי התקשר אל וינשטיין פעם‬
‫אחר פעם‪ ,‬גם שעה שהיה בחו"ל‪ ,‬לעדכן אותו ולשאול אותו שאלות בקשר למכרז – כי כלל‬
‫‪ 111‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫לא ידע אותה עת שוינשטיין היה בחו"ל‪ ,‬גרסה אותה תיקן בהמשך תוך פיתוחה‪ ,‬באומרו כי‬
‫רק שאל אותו אם זה חוקי לראיין מציעים במכרז‪( .‬ת‪ ;1/‬עמ' ‪ ,1212‬ש' ‪ ;1-11‬עמ' ‪ ,1290‬ש'‬
‫‪ )10‬התרחקות זו באה מפני שהנאשם היה מודע היטב להעדרו של כל הסבר סביר לעניינו‬
‫העמוק במכרז ‪ -‬בהיותו מי שאין לו לכאורה כל קשר למכרז ולמציעים ‪ -‬ולחששו‬
‫מהתפתחות בלתי רצויה בהעדרו של וינשטיין‪ ,‬אשר הביא אותו להתקשר אליו‪ .‬כן היה‬
‫מודע לכך שהפעילות האינטנסיבית שלו מחזקת את גרסתו של פלאח כי שילם לנאשם כל‬
‫חודש ‪ ,₪ 0,222‬מהכספים אותם קיבלה החברה שניהל מהעיריה תמורת השירותים שסיפק‬
‫לה ‪ .‬לא ניתן שלא להתרשם כי הנאשם לא חשש להתקשר לוינשטיין פעם אחר פעם בנוגע‬
‫למכרז‪ ,‬מפני שהשניים היו מודעים לקשרים של כל אחד מהם עם פלאח‪.‬‬
‫ג‪ .‬הטכניקה בה נקטו וינשטיין והנאשם ביחס למכרז‪ ,‬וגרסת הנאשם אמר כי מלכתחילה‬
‫אמר שצריך לצאת למכרז חדש‬
‫בכירי העיריה העידו‪ ,‬מי במישרין ומי בעקיפין‪ ,‬כי וינשטיין והנאשם פעלו כדי שושס תזכה‬
‫במכרז‪ ,‬ושיא לא תוכרז זוכה בו‪ .‬משנכזבה תוחלתם‪ ,‬המליצו לצאת למכרז חדש‪ ,‬וטעמיהם‬
‫ברורים‪ .‬כזכור‪ ,‬בניגוד לעמדתו של הנאשם (אשר לבשה ופשטה צורה כמפורט בהרחבה‬
‫לעיל)‪ ,‬העיד וינשטיין כי קוטלר‪ ,‬אדרי ועו"ד טנדלר ציינו בפניו כי הנאשם אמר לקוטלר‬
‫ולאדרי שהם צריכים לגרום לכך שושס ‪ -‬אשר הציעה את ההצעה הזולה והראויה ביותר ‪-‬‬
‫תזכה במכרז‪ ,‬וגם הנאשם אמר לו כי פנה לקוטלר ולאדרי ברוח זו‪ .‬וינשטיין עצמו שמע את‬
‫הנאשם אומר לקוטלר לתמוך בושס‪ .‬רק בחלוף הזמן‪ ,‬בהיותו מודע להיבטים המשפטיים‬
‫הקשורים לשיא‪ ,‬הציע הנאשם לראש העיר לצאת למכרז חוזר‪.‬‬
‫גם לענין המכרז החדש מסר הנאשם גרסה‪ ,‬וחזור ממנה‪ ,‬כדרכו‪ .‬מחד גיסא אמר שלא היה‬
‫אדם אחד עמו דיבר ולא אמר לו לצאת למכרז חדש ‪ -‬כ‪ 18 -‬פעמים‪ ,‬אך משעומת עם‬
‫הסתירה בדבריו‪ ,‬מיהר לתקן‪ ,‬ואמר כי באקראי נכנס לישיבה‪ ,‬בהדגישו כי לא היה מוזמן‬
‫אליה‪ ,‬ושם אמר פעם אחת בלבד שיצאו למכרז חדש‪ .‬לאחר מכן תיקן ואמר כי אמר זאת‬
‫לאדרי ולקוטלר‪ ,‬בשיחת חולין‪.‬‬
‫גרסה זו נסתרת בדבריו של חן‪ ,‬לפיהם גם היועץ המשפטי‪ ,‬במספר פגישות אשר חלקן‬
‫הוקלטו‪ ,‬העביר בפניו את תחושתו כי מנסים ללחוץ עליו לאשר את זכייתה של ושס‪" ,‬ואף‬
‫הביע מורת רוח מהניסיון לכפות בכוח את זכייתה של ושס" (ת‪ ;79/‬ת‪ .)82/‬ועוד‪ ,‬כל‬
‫הבכירים בעיריה העידו על התסיסה שהיתה סביב המכרז הנדון‪ ,‬השתדלנות‪ ,‬אותה כינה‬
‫עו"ד טנדלר "בושה" שחרגה מהטעם הטוב‪ ,‬ועו"ד טנדלר אף סיפר במשטרה על "העלבונות‬
‫בין הנאשם למוטי"‪ ,‬ועל טענותיו של הנאשם כי שיא "הם פושעים ושפושעים לא יעבדו‬
‫בנשר ואת זה אני זוכר במפורש‪."...‬‬
‫עצם העובדה כי וינשטיין פעל בגלוי וללא מורא לזכייתה של ושס‪ ,‬בטענתו כי היא הזולה‬
‫ביותר‪ ,‬בניגוד לעמדתו של הגזבר‪ ,‬ואילו הנאשם פעל בעקיפין‪ ,‬לפסול את מתחריה של ושס‪,‬‬
‫‪ 110‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫אינה מעלה ואינה מורידה‪ ,‬שעה שהוכח כי השניים פעלו להשגת מטרה אחת – זכיה של‬
‫החברה שפלאח עמד מאחוריה‪ ,‬מסיבות מובנות‪.‬‬
‫גרסתו של הנאשם נסתרת גם בדבריו של אדרי‪ ,‬מהם עולה כי מעורבותו של הנאשם במכרז‬
‫היתה נמרצת‪ ,‬אך עקיפה‪ .‬הנאשם בצע שתדלנות ביחד עם וינשטיין‪ ,‬ופעל מאחוריו‪ ,‬גרסה‬
‫שאושרה גם על ידי עו"ד טנדלר וכל הבכירים בעיריה‪ .‬וינשטיין היה חוד החנית‪ ,‬נלחם‬
‫חזיתית‪ ,‬ואילו הנאשם תמך בו בצורה מתוחכמת‪ .‬הוא לא דיבר ישירות על ושס‪ .‬הוא נלחם‬
‫על הצדק והיושר‪ .‬בלשכת ראש העיר צעק נגד גזענות‪ ,‬ואמר "מה‪ ,‬כל אדם בשם פלאח‬
‫פסול?"; במסדרונות העיריה הפיץ כי ההצעה של שיא "ההצעה השנייה" הוצעה על ידי‬
‫עבריינים – "מספר שניים עבריינים"‪ ,‬וסיפר לאדרי שגם קוטלר אמר לו (לנאשם) כי‬
‫"לעבריינים הוא לא ייתן"‪ .‬הוא עשה דלגיטימציה של הגזבר‪ ,‬ולכולם המליץ לקבל את‬
‫הצעתו של המומחה וינשטיין ‪ -‬מומחה בכוח אדם‪ ,‬באומרו כי עליהם "ללכת" על ההצעה‬
‫הזולה ביותר לפי וינשטיין (של ושס)‪( ,‬אשר לפי הגזבר והיועץ המשפטי לא היתה ההצעה‬
‫הזולה ביותר)‪.‬‬
‫גרסתו של הנאשם נסתרת גם בדבריו של עו"ד טנדלר‪ ,‬אשר אף סיפר על חילופי עלבונות בין‬
‫הנאשם לחן‪ ,‬הודיע כי שיא הם "פושעים"‪ ,‬והם לא יעבדו בנשר‪ ,‬ולאחר שחן הודיע כי יפרוש‬
‫אם "יחזור הסיפור של נדד‪ ...‬אמרתי את זה לפרדי כדי שיחדלו הוא ויוחאי מהשתדלנות‬
‫שלהם"‪ .‬אף שבבית המשפט ניסה למזער את חלקו של הנאשם‪ ,‬אישר אמירה זו בהודעתו‪.‬‬
‫הנאשם הכחיש את דבריו של וינשטיין בעימות‪ ,‬לפיהם הנאשם אמר כי על ושס לזכות‬
‫במכרז‪( .‬עמ' ‪ ,1291‬ש' ‪ ;02-01‬עמ' ‪ ,1290‬ש' ‪ ,1292 -02‬ש' ‪.)12‬‬
‫גרסה זו נסתרת גם בהודעתו של קוטלר לפיה כאשר ישב הנאשם‪ ,‬בעודו מחכה לאשתו‪,‬‬
‫בנוכחות אדרי‪ ,‬אמר הנאשם שחן "מושך את המכרז‪ ."...‬הנאשם לא ביקש ממנו לתמוך‬
‫במישהו‪" ,‬פרדי אמר לי לאחר מכן כשיש דיון בעניין הזה שאני ישמע מה שיוחאי אומר לא‬
‫מוטי‪ ...‬בגלל שזה כוח אדם‪ ,‬ובגלל שיוחאי יותר מבין מכוח אדם"‪ .‬דהיינו‪ ,‬הנאשם אמר‬
‫לקוטלר מפורשות לשמוע לדבריו של וינשטיין‪ ,‬אשר לדברי עו"ד טנדלר נהג בשתדלנות‬
‫לטובת ושס‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬גרסתו של הנאשם במשטרה ובבית המשפט עברה דרך ארוכה ביחס להתנהלותו‬
‫במכרז‪ .‬תחילה לא ידע כלל מי עומד מאחורי ההצעות; לאחר מכן סיפר כי אזולאי עצמו‬
‫ביקש ממנו לעזור לשיא; בהמשך אמר כי התנגד לעמדה גזענית של חן כלפי משפחת פלאח;‬
‫לאחר מכן סיפר כי הציע לצאת למכרז חדש כדי ל"העיף" את פלאח "הנוכל הזה"‬
‫מהעיריה; בהמשך חזר בו ואמר כי רק חשב לעשות כן ולא עשה מהלכים לסלק אותו;‬
‫לאחר מכן סיפר כי רק בחקירה עלה הדבר בדעתו‪ ,‬ומדובר במחשבה בלבד; ושוב חזר‬
‫לגרסתו הקודמת כי הציע לצאת למכרז חדש‪ ,‬הפעם לא כדי לסכל את בחירתו של פלאח‪.‬‬
‫סתירות אלה מלמדות כי הנאשם לא אמר אמת במשטרה‪ ,‬משאמר כי פעל להכשיל את‬
‫‪ 112‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫הצעתו של פלאח‪ ,‬וגם ענין זה מלמד כי הנאשם ביקש להסתיר ולטשטש את מעורבותו‬
‫במכרז‪ ,‬ואת תמיכתו בהצעה של פלאח‪.‬‬
‫יודגש‪ ,‬כי גם אמרותיו אלה של הנאשם בענין זה ‪ -‬במהלכן אמר דבר והיפוכו‪ ,‬וחזר והפך‬
‫את הדברים על פי הראיות שהוצגו בפניו באותו רגע ‪ -‬משקפים את דרכו במסירת גרסתו הן‬
‫במשטרה והן בבית המשפט‪ .‬דהיינו‪ ,‬הנאשם הקפיד להימנע מלהתחייב לגרסה אחת‪ ,‬פן‬
‫תעמוד לו לרועץ‪ ,‬והשאיר את כל האופציות פתוחות‪ .‬דא עקא‪ ,‬שגרסתו לפיה התכוון בשלב‬
‫כלשהוא לסלק את פלאח מהעיריה נוגדות את כל הראיות שהובאו לעיל‪ ,‬ורק כאשר חשש‬
‫שמא יוחלט כי חברה אחרת שפלאח אינו עומד מאחוריה תזכה במכרז‪ ,‬הציעו וינשטיין‬
‫והנאשם לצאת למכרז חדש‪ .‬יש לזכור כי החוזה עם נדד‪ ,‬החברה של פלאח‪ ,‬הוארך עד יולי‬
‫‪ ,'12‬וסביר להניח כי מכרז חדש היה מקפיא מצב קיים עד לבחירתו של זוכה במכרז‪.‬‬
‫‪.71‬‬
‫הכפשתם של בכירי העיריה אשר העידו נגדו‪ ,‬והכפשת החוקרת שירלי ללוש‬
‫בחקירתו במשטרה‪ ,‬ניסה הנאשם לבטל את משקל דבריהם של בכירי העיריה אשר סיפרו‬
‫על מעורבותו במכרז‪ ,‬בכך שתקף וניסה לפגוע בשמם הטוב‪ ,‬הכפיש אותם‪ ,‬יחס להם‬
‫שיקולים זרים‪ ,‬ניסה לפגוע במהימנותם בנושאים אחרים‪ ,‬ועוד‪ .‬טענותיו אלה‪ ,‬לא זו בלבד‬
‫שלא גובו בראיות‪ ,‬אלא שבחלקן כלל לא עלו בבית המשפט‪ ,‬והעדים להם יוחסו אף לא‬
‫נחקרו בחקירה נגדית‪.‬‬
‫א‪ .‬לגבי הגזבר חן‪ ,‬מהראיות בתיק עולה כי הנאשם הפיץ שמועות בעיריה כי חן מעורב עם‬
‫בעליה של חברת שיא‪ ,‬אותם כינה עבריינים‪ ,‬ואף ציין בכל הזדמנות כי הוא וקוטלר "לא‬
‫יתנו לעבריינים‪ ."...‬חן מסר בהודעתו כי מרגע שדיבר על הטעות האריתמטית‪" ,‬מאותו רגע‬
‫החלה מתקפה אישית עלי מצד פרדי ויוחאי‪ ,‬כאשר פרדי קם מכסאו וצועק כי אני לא אמין‬
‫עליו‪ ,‬ואני עושה הכול כי אני שונא את פלאח וכי דברי לכאורה מאשימים אותו את פרדי‬
‫כגנב ואת פלאח כרוצח ואמר דברים שלא אמרתי‪ .‬יוחאי הוסיף כי אני מטעה את ראש‬
‫העיר בנתונים של שכר המינימום שהוא עצמו יוחאי הסכים עליהם בהכינו את האומדן"‪.‬‬
‫ההגנה ויתרה לחלוטין על העדות של חן‪ ,‬בהסכימה על הגשת הודעותיו במשטרה‪ ,‬ללא‬
‫חקירה נגדית‪ .‬חזקה על סנגוריו המלומדים של הנאשם‪ ,‬כי לו סברו שחקירתו הנגדית של חן‬
‫תועיל לנאשם‪ ,‬היו חוקרים אותו בחקירה נגדית יסודית‪ ,‬כפי שנעשה לגבי עדים אחרים‪.‬‬
‫גם אדרי סיפר כי הנאשם סיפר לו ולחשבת השכר בן שבת‪ ,‬כי חן קשור לחברת שיא‪ ,‬ואף‬
‫המבקר הישג סיפר כי וינשטיין אמר לו "שמתנהלים לדבריו דברים לא נקיים בעיריה"‪.‬‬
‫מה תמה אפוא כי קצין המודיעין זימן את חן כדי לקבל מידע אודות אודות הנאשם‪ ,‬אשר‬
‫פעל ביחד עם וינשטיין בנסיון לגרום לושס לזכות במכרז‪ ,‬ואם לאו – לפרסם מכרז חדש?‬
‫‪ 110‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫הנאשם עצמו אישר בהודעתו ת‪ ,0/‬אמר כי סיפר לקוטלר שיש שמועה כי יש קשר בין חן‬
‫לחברת שיא‪ ,‬ולכן הוא בעד מכרז חדש כי "לא כדאי להסתבך"‪ ,‬ואילו בעדותו סיפר כי‬
‫קוטלר עצמו אמר לו שיש שמועה כזו‪ .‬משנשאל מי סיפר למי על קשר זה בין חן לשיא‪ ,‬השיב‬
‫כי לדעתו קוטלר סיפר לו על כך‪ ,‬ומשעומת עם גרסתו במשטרה‪ ,‬נתן תשובה מורכבת לפיה‬
‫קוטלר אמר לו והוא חיזק את דבריו‪ ,‬כי גם הוא שמע שמועה כזו במסדרונות העיריה‪.‬‬
‫לנאשם לא היה כל הסבר לסתירה זו בדבריו‪ ,‬או לכך שבהודעתו הראשונה‪ ,‬ניסה להתרחק‬
‫מכל שיחה עם קוטלר אודות המכרז‪ ,‬באומרו כדרכו "חס וחלילה"‪( .‬ת‪ ,1/‬עמ' ‪ ;18‬ת‪ ,0/‬עמ'‬
‫‪ ;0‬עמ' ‪ ,1202‬ש' ‪ – 01‬עמ' ‪ ,1201‬ש' ‪.)10‬‬
‫קוטלר‪ ,‬אשר הוכרז עד עוין הכחיש שיחה זו מכל וכל‪ ,‬אך בהודעתו מסר כי חן "מושך את‬
‫המכרז" ואף הוסיף מניע אפשרי לכך‪ ,‬לדעתו‪" .‬פרדי סיפר לי שלמוטי יש קשר עם חברה‬
‫השניה שקוראים לה י‪.‬ב‪ .‬שיא ששמה בחברה יש קרוב משפחה שלו ובגלל זה מוטי מחפש‬
‫בעיות בושס‪."...‬‬
‫מנוהגו זה של הנאשם‪ ,‬אותו ניסה להכחיש בבית המשפט‪ ,‬ניתן ללמוד על שיטת הפעולה של‬
‫הנאשם בנושאים בהם היו לו מתנגדים – נסיון לדלגיטימציה שלהם אצל בעלי השפעה‬
‫אחרים‪.‬‬
‫ב‪ .‬כאמור לעיל‪ ,‬בהודעתו (ת‪ ,)8/‬הכפיש הנאשם גם את אדרי‪ ,‬סיפר על שמועות המייחסות‬
‫לו גניבות ממעביד‪ ,‬איומים‪ ,‬שחיתות שלטונית כזו ואחרת‪ ,‬קנוניות פוליטיות‪ ,‬ועוד‪ ,‬ללא כל‬
‫תימוכין‪ ,‬על אף שהודיע כי יביא את מקור השמועות לבית המשפט‪.‬‬
‫לא נעלם מעיני כי בסופו של דבר‪ ,‬הפיק אדרי תועלת מהדחתו של הנאשם‪ ,‬ואולם מדובר‬
‫בבחינת הדברים בדיעבד‪ ,‬ואין כל ראיה כי לכך כיוון בעת שפנה למשטרה‪.‬‬
‫ג‪ .‬אשר למבקר הישג‪ ,‬בחקירתו הנגדית‪ ,‬ניסה הנאשם ליחס לו שיקולים זרים‪ ,‬בטענה כי‬
‫אחיו היה אחד ממנהלי מטה הבחירות של אדרי‪ .‬דא עקא שהנאשם לא התייחס לטענה זו‬
‫בעדותו‪ ,‬לא זכר את שם האח‪ ,‬ולא הביאו לעדות אף שבא כוחו הצהיר כי יעשה כן (עמ' ‪,299‬‬
‫ש' ‪ -12‬עמ' ‪ 297‬ש'‪.)0‬‬
‫ד‪ .‬כאשר נכזבה תוחלתו של הנאשם מכך שוינשטיין יתן לו גיבוי מלא ‪ -‬על שלאורך כל‬
‫הדרך יחס את מעורבותו של וינשטיין לרצונו להכריז על בעל ההצעה הזולה ביותר כזוכה‪,‬‬
‫כדי לפעול כדין ולמנוע הליכים משפטיים מיותרים ‪ -‬החל לכנותו "המהמר"‪ ,‬ולהטיל בו‬
‫דופי‪.‬‬
‫ה‪ .‬בחקירתו האחרונה מיום ‪( 19/9/11‬ת‪ ,)12/‬כשנתיים לאחר תחילת החקירה הטיח בללוש‬
‫אמירות קשות‪ ,‬שוב ושוב‪ .‬כך אמר "כן‪ .‬היות ואני יודע שאת עוינת כלפי ואת כותבת מה‬
‫שאת רוצה‪ ,‬לא נתת לי את הזכות המינימאלית להתייעץ עם עו"ד‪ ,‬שבוע שלם השבתת‬
‫‪ 119‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫אותי בבית וכל יום את מתקשרת אלי‪ ,‬אני כרגע בבית סוהר בגללך‪ ,‬כל יום את מתקשרת‪,‬‬
‫שללת ממני את החופש של המשפחה שלי‪ ,‬שללת ממני זכות להתייעץ עם עו"ד עפ"י חוק‪,‬‬
‫וכל מה שאת כותבת אני לא עניתי לך‪ ,‬את כותבת מה שאת רוצה וממני לא יצא שום דבר‪.‬‬
‫אם את רוצה לעלות בדרגות לא על הגב שלי‪ .‬לבוא לכתוב "וי" שהרסת בן אדם‪ ,‬הרגת את‬
‫אמא שלו והרסת לו את הקריירה" (ת‪ ,12/‬עמ' ‪ .)2‬דברים קשים אלה נאמרו לחוקרת כאשר‬
‫הנאשם היה משוחרר מזה זמן רב‪ ,‬התייעץ עם עורכי דינו פעמים רבות‪ ,‬הטיח בה כי היא‬
‫הרסה אותו‪ ,‬ואף ראה להאשימה בהריגתה של אמו‪.‬‬
‫אין תמה אפוא כי החוקרים התרשמו שהנאשם מהלך אימים על כל מי שעומד בדרכו‪.‬‬
‫ו‪ .‬אשר לבדיק ת הפוליגרף הפרטית של הנאשם‪ ,‬בטרם נעצר‪ ,‬הנאשם מסר כאמור גרסאות‬
‫נוגדות בנשימה אחת‪ .‬אני רואה להעדיף לעניין את גרסתו של משה כהן‪ ,‬אשר הכחיש‬
‫אמירה זו‪ ,‬מפני שמקובלת עלי עמדת המאשימה‪ ,‬שאין כי אין זה סביר שכהן אמר לנאשם‬
‫כי עוד מעט יגיע תורו ‪ -‬אמירה אותה הכחיש ‪ -‬בשלב בו החקירה נגדו היתה סמויה‪ ,‬כללה‬
‫האזנת סתר‪ ,‬ואנשי המשטרה סירבו למסור את שמו בעת הארכות המעצר של חשודים‬
‫אחרים‪ .‬לכן‪ ,‬בדיקת הפוליגרף הפרטית שעשה הנאשם לדבריו‪ ,‬מלמדת על הבנתו כי הוא‬
‫עומד להסתבך‪ ,‬וניסיונו לקדם את פני הרעה‪.‬‬
‫נראה כי הנאשם הבין היטב כי מרגע שפלאח נעצר‪ ,‬הוא נתון בסיכון ממשי לכך שפלאח‬
‫יחליט לספר את סיפורו‪ ,‬ומעצרו של וינשטיין חיזק חשש זה‪ .‬בנתונים אלה‪ ,‬קשה להלום‬
‫שבדיקת הפוליגרף שבחר הנאשם לעבור אינה מלמדת על תחושת האשם שלו‪ ,‬הבנה כי הוא‬
‫היה העצור הבא בתור‪ ,‬אחרי שותפיו‪ ,‬ונסיון לשפר את מצבו בחקירתו‪ ,‬משיציג תוצאות‬
‫בדיקה שעבר‪ ,‬המחזקת את חפותו‪.‬‬
‫לסיכום ‪ ,‬נוכח כל האמור לעיל‪ ,‬יש בסתירות המהותיות בגרסתו של הנאשם חיזוק לגרסתו‬
‫של פלאח במשטרה‪.‬‬
‫‪.72‬‬
‫דברים לחיזוק גרסתו של פלאח‬
‫א‪ .‬סעיף ‪ 199‬לחוק העונשין מסמיך את בית המשפט להרשיע אדם על יסוד עדות יחידה‪ ,‬אף‬
‫של שותף לעבירה‪( .‬ראו גם ע"פ ‪ 7911/11‬ואנונו נ' מ"י (‪ ,)12/8/10‬מפי כב' הש' מלצר‪ ,‬לפיו‬
‫ניתן להרשיע נאשם בעבירת שוחד על בסיס העדות של שותפו אף בהעדר תוספת ראייתית‪,‬‬
‫לאור האמור בסעיף ‪ 199‬לחוק העונשין)‪ .‬ואולם‪ ,‬על עדות זו להיות מהימנה‪ ,‬משכנעת‬
‫וקוהרנטית דיה בסוגיות השנויות במחלוקת‪ ,‬על מנת שניתן יהא לבסס עליה הרשעה‪.‬‬
‫ב‪ .‬בעניינו‪ ,‬מדובר באמרות החוץ של פלאח‪ ,‬אשר התקבלו באמצעות סעיף ‪12‬א לפקודת‬
‫הראיות‪ ,‬והרשעה על סמך אמרת חוץ‪ ,‬דורשת דבר לחיזוקה‪.‬‬
‫" ‪ ...‬הרשעת נאשם על סמך אמרת חוץ שנתקבלה באמצעות סעיף ‪ 16‬א‬
‫לפקודת הראיות דורשת קיומו של "דבר לחיזוקה " בחומר הראיות ‪ .‬מידת‬
‫‪ 117‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫המהימנות הניתנת באמרה ‪ ,‬קובעת את היקפו ומשקלו של " הדבר‬
‫לחיזוקה "‪ .‬החיזוק יכול להיות אחד מהשניים ‪ :‬תומך במהימנות האמרה‬
‫גופא ‪ ,‬או משמש לה תוספת מחזקת ‪ .‬ה " חיזוק " הנדרש איננו מחייב‬
‫תוספת ראייתית " מסבכת " דווקא ‪ ,‬ודי בתוספת " מאמתת " בל בד ( ראו ‪:‬‬
‫ע " פ ‪ 59/4644‬אסקין נ ' מדינת ישראל ‪ ,‬פ " ד נה ( ‪ ; ) 6661 ( 7/ , /8 ) 6‬ע " פ‬
‫‪ 4/13669‬בן סימון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] ( ‪ ;) 69.64.666/‬ע " פ‬
‫‪ 6574619‬פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] ( ‪ .) ) 61.69.6618‬בהקשר לכך‬
‫נקבע באחת הפרשות היחס בין משקלה של הראיה המחזקת לבין‬
‫משקלה של אמרת החוץ ‪:‬‬
‫" לשם ביסוסה של הרשעה על אמרת חוץ שנתקבלה כראיה לפי‬
‫סעיף ‪ 16‬א לפקודת הראיות ‪ ,‬נדרש כי בחומר הראיות תימצא‬
‫לאותה ראיה תוספת ראייתית מסוג חיזוק ( סעיף ‪ 16‬א ( ד )‬
‫לפקודה )‪ .‬משקלה של הראיה המחזקת עשוי להשתנות ממקרה‬
‫למקרה ‪ ,‬והוא עומד ביחס הפוך למשקלה ולמהימנותה של אמרת‬
‫החוץ הטעונה חיזוק ‪ .‬די ‪ ,‬לענין החיזוק ‪ ,‬כי הראיה הנוספת‬
‫תאמת פרט רלוונטי לעבירה ‪ ,‬הכלול באמרה ‪ ,‬ואין נדרש כי היא‬
‫תתייחס דווקא לשאלת זהות הנאשם או לנקודה השנויה‬
‫במחלוקת בין בעלי ‪ -‬הדין ‪ .‬אף אין נדרש כי ראית החיזוק תתייחס‬
‫לכל פרט מהפרטים הכלולים באמרה " ( ראו ‪ :‬ע " פ ‪6969664‬‬
‫אלחמידי נ' מדינת ישראל ‪[ ,‬פורסם בנבו] בפיסקה ‪;) 61.64.6664 ( 16‬‬
‫(ההדגשה שלי‪ -‬ד‪.‬ס ‪( .).‬ענין אבו עסא הנ"ל; כן ראו קדמי‪ ,‬על הראיות‪,‬‬
‫חלק ראשון (מהד' תש"ע ‪ ,)1229 -‬עמ' ‪.)211 - 212‬‬
‫על משקלו של החיזוק‪ ,‬נאמר‪:‬‬
‫" יפים לדברינו דבריו של השופט נ ' הנדל בעניין דומה ‪:‬‬
‫" לא די בהתמקדות במשקל התוספת – ' חיזוק פלוס ' או ' סיוע מינוס ' –‬
‫אלא יש לבחון את המטרה ‪ .‬על בית המשפט לבדוק מה הקושי בתיק‬
‫המסויים ‪ ,‬ובהתאם – לבחון את טיב החיזוקים המצויים באמתחת‬
‫התביעה במקרה הנדון ‪ .‬מבחינה פורמאלית ‪ ,‬מהות התוספת נקבעה על‬
‫ידי המחוקק – דבר מה נוסף ‪ ,‬חיזוק ‪ ,‬או סיוע ‪ .‬מבחינה מהותית ‪ ,‬יש‬
‫להדגיש שני שיקולים ‪ .‬האחד ‪ -‬קיומם של קשרי גומלין בין הראייה‬
‫העיקרית לראיית החיזוק ‪ .‬האחר – הקושי הקונקרטי בראייה העיקרית‬
‫בתיק מסויים ‪ ,‬יצביע לא רק על הצורך לבחון את כמות החיזוק‬
‫הנדרשת ‪ ,‬אלא גם את איכותו של החיזוק ‪ .‬יושם אל לב כי שני‬
‫השיקולים נועדו למקרה הקונקרטי " ( ע " פ ‪ 9863664‬גורש נ ' מדינת‬
‫‪ 118‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫ישראל [ פורסם בנבו ] ( ‪( .") 6/.8.6611‬ע"פ ‪ 7100/12‬פינקלשטיין נ' מ"י‬
‫(‪ ,)19/11/10‬מפי כב' הש' עמית‪( ,‬להלן‪ :‬ענין פינקלשטיין)) ‪.‬‬
‫‪.73‬‬
‫בחינה של הראיות שהובאו לבית המשפט מלמדת כי בחומר הראיות נמצאים מספר‬
‫חיזוקים איכותיים‪ ,‬בעלי קשר קונקרטי לאמרות החוץ של פלאח‪ ,‬אותן הם מחזקים‪.‬‬
‫א‪ .‬גרסתו של וינשטיין ‪ -‬חיזוק מהותי ומשמעותי לדברי פלאח מהווים דבריו של וינשטיין‬
‫לגבי עצמו‪ ,‬בכל הכרוך בקבלת הכספים מפלאח‪ ,‬אם בתחילת הדרך‪ ,‬ואם בהמשך‪ ,‬מדי‬
‫חודש בחודשו‪ .‬דבריו של וינשטיין כי מספר שנים לפני כן‪ ,‬פנה אל הנאשם בבקשה לקבל‬
‫סיוע של ‪ ₪ 12,222‬מהנאשם‪ ,‬אשר הפנה אותו לפלאח‪ ,‬והאחרון מסר לו כסף זה כהלוואה‬
‫אותה התחייב להחזיר‪ ,‬אך לא החזיר מעולם‪ ,‬מחזקים את דבריו של פלאח בהודעתו‪ ,‬לגבי‬
‫בקשתו של הנאשם להלוות לוינשטיין‪ ,‬המסובך בהימורים ‪ ,₪ 12,222‬סכום אותו מסר‬
‫במעטפה לוינשטיין‪ ,‬כאשר "הכל היה מתואם עם פרדי ונראה יוחאי ידע את זה"‪.‬‬
‫הדברים מלמדים על כך שפלאח לא בדה גרסה מליבו כדי להשתחרר ממעצר‪ ,‬אלא חשף‬
‫אירועים שהפכו לחלק מחייו ועבודתו‪ .‬לא נעלם מעיני כי חיזוק זה אינו מתייחס לנאשם‪,‬‬
‫אך פלאח כרך יחדיו את התשלומים לנאשם ולוינשטיין‪ .‬תשלום הכספים לוינשטיין הוא‬
‫חלק אינטגראלי מהודעותיו של פלאח החל מיום ‪ 19/7/12‬ואילך‪ ,‬ומלמד כי דבריו לגבי כספי‬
‫שוחד ששילם אינם מופרכים‪ ,‬ואין מדובר בעלילה בדויה חסרת בסיס‪ .‬טענת ההגנה כי‬
‫פלאח היה מודע לכך שוינשטיין נעצר וקרוב לודאי שיפליל עצמו‪ ,‬וכי החוקרים היו‬
‫מעוניינים בהפללתו של הנאשם דווקא‪ ,‬אינה מצדיקה לכשעצמה פילוג גרסתו של פלאח‬
‫במשטרה בין אמרותיו לענין וינשטיין והנאשם‪.‬‬
‫ב‪ .‬החיזוק המשמעותי לגבי תשלום הכספים לנאשם‪ ,‬קיים בדבריו של וינשטיין אודות‬
‫השיחה שניהל עם פלאח בינואר פברואר ‪ ,'12‬זמן רב לפני המכרז והחקירה‪ ,‬אז אמר לו‬
‫פלאח כי בתקופה בה התקשה לשלם את הכספים לנאשם‪" ,‬איים עליו הנאשם שהוא יפגע‬
‫בו דרך פגיעה בפועלים שלו"‪ ,‬ואמר שהנאשם "עושה צרות"‪ .‬כאמור‪ ,‬מחזקת גרסה זאת‬
‫את דבריו של פלאח בהודעותיו‪ ,‬הדברים שהטיח בפני הנאשם בעימות‪ ,‬שעה שאמר לו "זה‬
‫כספי‪ .‬יש כסף‪ ,‬יש חברות‪ ,‬אם אין כסף אין חברות‪ .‬זה ככה‪ ,‬הייתי מאולץ לשלם את‬
‫הכסף‪ ,‬הייתי מאולץ לתת‪ ,‬הייתי מאוים כי אם אני לא אתן לך‪ ,"...‬וכן את דבריו בהודעתו‬
‫לאחר העימות‪ ,‬אז חזר ואמר כי החליט "לפוצץ את הלחץ שהיה בתוכי זה הרבה שנים‪ ,‬את‬
‫האיום על עתיד ילדיי והפרנסה שלהם‪ .‬נכון‪ .‬היתה לנו חברות ביחד וכי החברות הזאת‬
‫היתה יותר כספית ופעם אחת הועמדה באי מתן תשלום חודשי שהיה מקבל"‪.‬‬
‫דברים אלה מלמדים כי גרסה זו לא נבדתה מלבו של פלאח עקב לחץ חיצוני או פנימי בעת‬
‫מעצרו‪ ,‬ומחזקים את דבריו במשטרה כי אמר דברי אמת שבערו כאש בעצמותיו‪ ,‬ופרק‬
‫אותם מליבו‪ ,‬ללא הבטחות לקבל טובות הנאה‪ ,‬ומבלי שניתן לו מעמד של עד מדינה‪.‬‬
‫‪ 119‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫ג‪ .‬חיזוק משמעותי נוסף לגרסתו של פלאח‪ ,‬כי ידע שתמורת הכסף אשר שילם לנאשם‬
‫ולוינשטיין‪ ,‬יגנו עליו השניים בעיריה וידאגו לו‪ ,‬ניתן למצוא בפעולות שעשו הנאשם‬
‫ווינשטיין בעצה אחת‪ ,‬אותן כינה עו"ד טנדלר שתדלנות‪ ,‬ואילו הבכירים האחרים סיפרו‬
‫אודותיה‪ .‬עוד בשנת ‪ '29‬ביקש הנאשם מהישג‪ ,‬במקביל לוינשטיין‪ ,‬לבטל את ההמלצה לא‬
‫לאפשר לפלאח לגשת למכרזים נוספים‪ ,‬נושא שעורר את תשומת לבו של המבקר‪ ,‬התנהלות‬
‫המחזקת את אמרת פלאח במשטרה לגבי התקופה הארוכה בה שיחד את הנאשם ואת‬
‫וינשטיין‪ .‬לאחר פרסום המכרז ביקש מקוטלר לתמוך בושס‪ ,‬וכך גם מאדרי‪ ,‬ניסה להכפיש‬
‫את המתנגדים‪ ,‬ועורר את חשדם של חן ואחרים‪.‬‬
‫הנאשם אשר הכחיש פעולותיו לטובת ושס‪ ,‬וניסה להתרחק מהן ומפלאח‪ ,‬לא נתן כל הסבר‬
‫או מניע לפעילותו האינטנסיבית‪ ,‬למעט אמירה‪ ,‬כי הוא פועל לטובת העיריה‪ ,‬מעונין כי‬
‫ההצעה הזולה ביותר תזכה במכרז‪ ,‬מעונין למנוע למנוע כניסה של פושעים לעיריה‪ ,‬מעוניין‬
‫למנוע מהעיריה תביעות מיותרות וכדומה‪ .‬כל זאת‪ ,‬שעה שכלל לא היה חבר בועדת‬
‫המכרזים‪ ,‬ולא היתה כל סיבה למעורבותו הנמרצת וחסרת ההסבר במכרז‪ .‬דברים אלה‬
‫עומדים בניגוד לראיות אחרות – גרסת הגזבר חן לגבי הטעות האריתמטית בחישוב של‬
‫וינשטיין‪ ,‬חוות דעתו של עו"ד טנדלר כי ושס היתה יקרה יותר‪ ,‬ועוד‪ .‬מכל מקום‪ ,‬גרסאותיו‬
‫המתפתחות של הנאשם הותירו רושם בלתי מהימן על בית המשפט בלשון המעטה‪ ,‬ונראה‬
‫כי מדובר בתואנות ובאמתלות להוביל את המכרז כך שושס‪ ,‬אשר פלאח עומד מאחוריה‬
‫תזכה במכרז‪ .‬דהיינו‪ ,‬לנאשם‪ ,‬כמו לוינשטיין היה מניע להתערב במכרז ‪ -‬ענין כלכלי טהור‪.‬‬
‫בכגון דא נאמר בענין פינקלשטיין דלעיל‪:‬‬
‫" יש הגורסים כי " ראיות המצביעות על הזדמנות או על מניע אינן‬
‫יכולות להיות יותר מאשר נדבך צדדי" (השופט גרוניס (בתוארו אז)‬
‫בע"פ ‪ 9389665‬מדינת ישראל נ' רבינוביץ' [פורסם בנבו] בפסקה ‪3‬‬
‫( ‪ .)) 66.9.6616‬עם זאת‪ ,‬דומה כי הדעה הרווחת היא כי כוחו של מ ניע‬
‫הוא כמו כל ראיה נסיבתית אחרת‪" ,‬לקיומו או העדרו של מניע עשוי‬
‫להיות משקל ראייתי ‪ ...‬המניע עשוי לשמש כראיה נסיבתית" (ע"פ‬
‫‪5668669‬‬
‫אברוטין‬
‫נ'‬
‫מדינת‬
‫ישראל‬
‫[פורסם‬
‫בנבו]‬
‫פס'‬
‫‪64‬‬
‫( ‪ .) 64.3.6667‬המניע כראיה נסיבתית ‪ ,‬הוא אפוא אחד הרכיבים במסכת‬
‫הנסיבתית ( ע " פ ‪ 3177641‬ח ייאב נ' מדינת ישראל‪[ ,‬פורסם בנבו] פסקה ‪4‬‬
‫לפסק דינו של השופט א' גולדברג ( ‪ .)) 6/.16.46‬המניע ‪ ,‬כמו כל ראיה‬
‫נסיבתית אחרת ‪ ,‬אינו מעיד באופן ישיר על עובדות אירוע נתון ‪ ,‬אלא‬
‫על הנסיבות האופפות את האירוע ‪( .‬ע"פ ‪ ,7100/12‬פינקלשטיין נ' מ"י‬
‫(‪ ,)19/11/10‬מפי כב' הש' מזוז)‪.‬‬
‫ד‪ .‬האזנות הסתר ‪ -‬השיחות שנקלטו במסגרת זו מחזקות את גרסתו של פלאח בחקירותיו‬
‫במשטרה לגבי מערכת היחסים השוחדית שלו עם הנאשם‪ ,‬והאינטרס שהיה לנאשם בפלאח‪.‬‬
‫‪ 102‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫הנאשם ניהל עם פלאח מערכת יחסים מורכבת‪ ,‬ממנה ניסה להתרחק בבית המשפט‪ .‬ביטוי‬
‫ליחסים הקרובים בין השניים‪ ,‬ניתן כאמור למצוא בשיחות הטלפון התכופות ביניהם‪,‬‬
‫לעיתים שלוש פעמים בשעה‪ ,‬כאשר השניים מדברים בזהירות‪ ,‬בקיצור רב‪ ,‬דיבור תמציתי‬
‫ו"משימתי"‪ ,‬מרומז ולא מפורש‪ ,‬ללא גינוני נימוס אלמנטריים או הקדמות‪ ,‬תוך שימוש‬
‫בקודים‪ ,‬דבר המצביע על הקרבה היתרה ביניהם והבנה עמוקה של נושא השיחה‪ ,‬ללא צורך‬
‫להסביר את המושגים‪ .‬לא זו בלבד שהנאשם לא נתן הסבר משכנע לשיחות קרבה אלה‪ ,‬אלא‬
‫שהסבריו המופרכים מחזקים בפני עצמם ראיה מחזקת זו‪.‬‬
‫ה‪ .‬דבריו של פלאח כי בתקופה בה לא שילם לנאשם‪ ,‬פגע בו הנאשם דרך הפועלים שלו‪,‬‬
‫חוזקו בגרסתו של הנאשם אשר חזר וסיפר כי פיטר שני פועלים של פלאח‪ ,‬אשר ישנו ודיברו‬
‫אליו "לא יפה"‪ .‬הנאשם טען כי כך אין מתנהג "אדם משוחד"‪ ,‬אולם גרסתו של פלאח‬
‫מספקת הסבר שונה לגמרי להתנהלות זו של הנאשם‪ .‬לא זו אף זו‪ ,‬דבריו של פלאח כי לאחר‬
‫שגייס את הכסף ומסרו לנאשם "‪...‬חלה רגיעה בשטח‪ ,".‬ואמרתו לנאשם בעימות כי לאחר‬
‫התשלום חדלו לפתע כל ההערות בדבר התפקוד של הפועלים שלו‪ ,‬נתמכים בהתנהלותו של‬
‫הנאשם‪ ,‬אשר פעל בעצה אחת עם וינשטיין לאפשר את זכייתה של פלאח‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬פעל‬
‫נגד חברת שיא‪ ,‬וכאשר ראה שכלו כל הקיצין‪ ,‬עמד על פרסום מכרז חדש‪ .‬מה היה לו‬
‫לנאשם‪ ,‬שלא היה חבר בועדת המכרזים‪ ,‬להשתדל למען החברה שפלאח עמד מאחוריה‪,‬‬
‫ביודעו כי פלאח גרם להלנת שכרם עובדי החברה שניהל משך שנים‪ ,‬פלאח נוכל ורמאי‬
‫כדבריו‪ ,‬אילולא היה לו אינטרס משמעותי בדבר?‬
‫ו‪ .‬חיזוק משמעותי נוסף לדבריו של פלאח מצוי בשקרי הנאשם‪ ,‬גרסתו המתפתחת‪,‬‬
‫בהתרחקותו השיטתית מכל עובדה מסבכת‪ ,‬הקושרת אותו להתנהלותו במכרז‪ ,‬כפי שפורט‬
‫לעיל‪ ,‬או ליחסיו המיוחדים עם פלאח ‪ -‬תוך הטלטלות בין קרבה יתרה לבין רצון לנפנף‬
‫אותו ‪ -‬ואין צורך לחזור על הדברים‪ ,‬וכן הותרת גרסה עמומה שלא ניתן לבור ממנה ליבת‬
‫גרסה עקבית‪.‬‬
‫‪.74‬‬
‫קביעת העובדות לגבי פרט האישום הראשון‬
‫א‪ .‬על יסוד הראיות שהוכחו לעיל‪ ,‬אני קובעת כי בין השנים ‪ ,'12 -'29‬שילם פלאח לנאשם‬
‫לבקשתו‪ ,‬סכומי כסף חודשיים בהיקף של אלפי ‪ ,₪‬כאשר בשנה האחרונה הגיעו הסכומים‬
‫לכדי ‪ ₪ 0,222‬בחודש‪ ,‬ובסך הכל‪ ,‬כספים בסדר גודל של לא פחות מ‪ ,₪ 102,222 -‬כפי שצוין‬
‫בכתב האישום‪.‬‬
‫כספים אלה שילם פלאח לנאשם תמורת סיועו של הנאשם לפלאח‪ ,‬אשר ניהל את חברת‬
‫נדד‪ ,‬הן בהדיפת ביקורת של בכירים בעיריה על ניהול לקוי של נדד‪ ,‬אשר הלינה את שכרם‬
‫של עובדיה‪ ,‬שאף פנו לבכירי העיריה ושבתו בגין כך‪ ,‬הן בהדיפת ביקורת על עבודה לקויה‬
‫של עובדיה של נדד‪ ,‬והן באישור ספורדי של תוספת של כוח אדם זמני‪ ,‬אשר הגדיל את‬
‫הכנסותיו של פלאח מהעיריה‪.‬‬
‫‪ 101‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫לא זו אף זו‪ ,‬לאחר שהמבקר הישג ביקר בשנת ‪ '29‬את התנהלותה של נדד‪ ,‬והמליץ לעיריה‬
‫לפרסם בהקדם מכרז חדש לאספקת שירותי כח אדם‪ ,‬ולא לאפשר לנדד להשתתף במכרז‪,‬‬
‫פנה הנאשם למבקר – בהמשך לשוחד אותו קיבל מפלאח ‪ -‬ודרש ממנו למחוק את ההמלצה‬
‫לא לאפשר לנדד להשתתף במכרז‪.‬‬
‫פלאח שילם את הכספים לנאשם במזומן ‪ -‬מיד לאחר ההעברה הכספית של הסכומים‬
‫שהגיעו לחשבונה של נדד מהעיריה‪ ,‬בטרם שולם שכרם של הפועלים ‪ -‬לפעמים במשרדו של‬
‫הנאשם מתחת לשולחן‪ ,‬לעתים במקומות אחרים‪ ,‬במסעדה‪ ,‬בשירותים‪ ,‬באירוע חברתי;‬
‫הנאשם היה סופר את הכסף‪ ,‬ואם לא שולמו הכספים בזמן‪ ,‬היה הנאשם מטיל סנקציות על‬
‫פלאח‪ .‬פלאח חש מאוים‪ ,‬מושפל‪ ,‬וידע כי כי הוא חייב לשלם לנאשם את הכספים הללו על‬
‫בסיס קבוע‪ ,‬במועד המוסכם‪ ,‬מפני שאם לא יעשה כך יאבד את עבודתו‪ ,‬למרות שלדעתו‬
‫היה הזול ביותר במכרז של נדד‪.‬‬
‫ב‪ .‬בשנת ‪ '29‬לערך‪ ,‬נתן פלאח לוינשטיין ‪ 9,222‬או ‪ ,₪ 12,222‬לאחר שהנאשם פנה אליו‪,‬‬
‫סיפר לו כי וינשטיין מסובך בהימורים‪ ,‬וביקש ממנו להלוות לוינשטיין סכום זה‪ .‬הנאשם אף‬
‫הפנה את וינשטיין אל פלאח כדי לבקש ממנו הלוואה‪ ,‬ותיאם את הדברים ביניהם‪ .‬פלאח‬
‫מסר את ההלוואה במזומן לוינשטיין בתוך מעטפה‪ ,‬וינשטיין אמר שיחזיר לו את הכסף‪,‬‬
‫אך לא החזירו מעולם‪ .‬בין השנים ‪ ,'12-'29‬שילם פלאח לוינשטיין כספים נוספים‪ ,‬לבקשתו‪,‬‬
‫בסדר גודל של ‪ ₪ 1,222‬מדי חודש בחודשו‪ .‬וינשטיין לא החזיר לפלאח את הכספים הללו‪,‬‬
‫וכל אותה תקופה סייע לפלאח במסגרת תפקידיו בעיריה‪ ,‬כמפורט לעיל‪ ,‬בדומה לנאשם‪.‬‬
‫וינשטיין פנה אף הוא למבקר בדרישה דומה בשנת ‪ ,'29‬ואף פעל להאריך את תוקף ההסכם‬
‫עם נדד עד יולי ‪.'12‬‬
‫ג‪ .‬העיריה פרסמה את המכרז נשוא כתב האישום‪ ,‬וינשטיין הנחה את הגזבר חן לערוך‬
‫תיקון בתנאי המכרז‪ ,‬ופלאח הגיש מועמדות למכרז באמצעות ושס‪ ,‬שהיתה רשומה על שם‬
‫אחותו‪ ,‬אך מצויה בשליטתו המלאה‪ ,‬זאת‪ ,‬לאחר שוינשטיין והנאשם הודיעו לו מבעוד מועד‬
‫בטלפון ובשיחות בעל פה‪ ,‬כי לא כדאי שיגש למכרז בשמו‪ ,‬עקב התנגדות האופוזיציה לכך‪.‬‬
‫המכרז התקיים בעיריה ביום ‪ ,12/0/12‬וחברי וועדת המכרזים‪ ,‬אשר וינשטיין שימש‬
‫כמזכירה‪ ,‬ביקשו וקיבלו חוות דעת של הגזבר והיועץ המשפטי לעיריה‪ ,‬עו"ד טנדלר‪ ,‬בקשר‬
‫לפגמים שונים בהצעות שעלו במכרז‪.‬‬
‫מאותו יום עד יום ‪ - 11/7/12‬בו נערך חיפוש במשרדי העיריה ‪ -‬במסגרת הליך של בחירת‬
‫הזוכה במכרז‪ ,‬הביע הנאשם תמיכה ישירה ועקיפה בהצעתה של ושס‪ ,‬בפני יו"ר וועדת‬
‫המכרזים‪ ,‬הגזבר‪ ,‬חבר ועדת המכרזים אדרי‪ ,‬ועו"ד טנדלר‪ ,‬ביודעין כי היא נשלטת על ידי‬
‫פלאח‪ ,‬וכי הגזבר והיועץ המשפטי המליצו שלא לקבלה‪ ,‬כל זאת כדי לסייע לפלאח‪ ,‬בשל‬
‫השוחד שקיבל ממנו‪ .‬הוכח כי וינשטיין ביצע אף הוא פעולות דומות לאלה של הנאשם‪ ,‬ואף‬
‫נמרצות ממנו‪ ,‬ועורר ביקורת של הבכירים‪ ,‬כאמור לעיל‪ .‬בטרם פורסם שם הזוכה במכרז‪,‬‬
‫נפתחה חקירת המשטרה‪.‬‬
‫‪ 101‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫(למען הסר ספק‪ ,‬הקביעות מתייחסות לנאשם בלבד‪ ,‬לאחר שניתן לוינשטיין ולפלאח חסיון‬
‫מוחלט מפני הפללה עצמית‪ ,‬ואין בדברים כדי לקבוע ממצאים מרשיעים לגביהם‪( .‬השוו‬
‫בג"צ ‪ 188/99‬צירינסקי נ' סגן נשיא בית משפט השלום בחדרה‪ ,‬פ"ד נב (‪ ,711 ,)0‬עמ' ‪-702‬‬
‫‪ ,701‬מפי כב' הש' קדמי (להלן‪ :‬ענין צירינסקי)‪.‬‬
‫ד‪ .‬מקובלת עלי טענת ההגנה כי המאשימה לא הוכיחה שהנאשם סייע לפלאח לזכות‬
‫במכרזים קודמים למכרז נשוא תיק זה‪.‬‬
‫פרט האישום השני‬
‫ראיות תביעה‬
‫‪.75‬‬
‫עבודות פרטיות עבור הנאשם בשעות העבודה בעיריה‬
‫המאשימה העידה מספר עובדי עיריה‪ ,‬אודות עבודות פרטיות שבוצעו עבור הנאשם בשעות‬
‫העבודה בביתו ובבית אמו‪ ,‬באמצעות ציוד וכלים של העיריה‪ ,‬ללא תשלום‪ .‬מדובר בהזמנת‬
‫שלטים על ידי עובדי עיריה‪ ,‬הרכבתם בחניה הפרטית של הנאשם ואשתו‪ ,‬הרכבת מדפים‬
‫מברזל במחסן של הנאשם‪ ,‬תיקון תריס‪ ,‬תיקוני חשמל בבית הנאשם– תיקון קצר‪ ,‬החלפת‬
‫שקע‪ .‬כן בוצעה עבודת חשמל בבית אמו של הנאשם – טיפול בקצר והחלפת נתיך חרסינה‪.‬‬
‫עבודות נגרות והרכבה‬
‫‪.76‬‬
‫גרסתו של ולרי לנקו‬
‫ולרי לנקו‪ ,‬נגר העובד משנת ‪ '91‬במחלקת התחזוקה בעיריית נשר (להלן‪ :‬ולרי)‪ ,‬מסר שתי‬
‫הודעות במשטרה‪ ,‬ביום ‪( 9/8/12‬ת‪09/‬א)‪ ,‬וביום ‪( 19/8/12‬ת‪09/‬ב)‪ .‬הודעותיו הוגשו בהסכמה‬
‫כתחליף לחקירה ראשית‪.‬‬
‫א‪ .‬ולרי מסר כי במסגרת עבודתו הוא מבצע עבודות "בגנים ציבוריים‪ ,‬גני ילדים ובתי ספר‪,‬‬
‫מחליף תמרורים בכבישים ועוד"‪ ,‬אך לא בתוך בתים של עובדי העיריה‪ .‬לדבריו‪ ,‬הכיר את‬
‫הנאשם‪ ,‬אשר הוריו גרים "בלוק מאחורי"‪ ,‬הוא "מנהל ואני מכיר אותו"‪ .‬הוא אישר‪ ,‬כי‬
‫לבקשת מנהלו אבי פסקל (להלן‪ :‬פסקל)‪ ,‬הרכיב מדפים במחסן של הנאשם‪ ,‬וכן שלטים‬
‫בחניה‪ ..." .‬פסקל ביקש לעזור לו ברחוב תאנה להרכיב מדפים במחסן של פרדי‪ .‬אנחנו‬
‫הרכבנו מדפים‪ ,‬אני ועוזר שלי שלומי איטח‪ .‬ושמנו שני שלטים על הקיר "חניה פרטית"‬
‫בחניון של פרדי למטה‪ .‬חניה תת קרקעית‪ ...‬המדפים מברזל ועמודים מברזל היו במחסן‪,‬‬
‫אנחנו רק הרכבנו אותם והשלטים של החניה אבי פסקל הביא אותם אתו ביד‪ ,‬נתן לנו‬
‫להרכיב" (ת‪09/‬א)‪ .‬לדעתו‪ ,‬יידע פסקל את מנהלו טולדנו לאחר ביצוע העבודה‪ ,‬שנעשתה‬
‫בשעות העבודה בעיריה‪ ,‬אך אחרים לא ידעו על כך‪ ,‬והוא לא ביצע עבודה נוספת ברחוב‬
‫התאנה‪.‬‬
‫אשר לתמורה עבור העבודה "לא קיבלנו כלום לשתות או לאכול כי זה רק שעה עבודה‪...‬‬
‫פרדי טלפן אלי לסלולארי ואמר לי תודה רבה על העבודה‪ .‬לא הציע כסף על העבודה"‪.‬‬
‫‪ 100‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫משנדרש לכך כי לא קיבל תשלום עבור עבודה פרטית‪ ,‬אמר "זה המנהל ביקש לעשות אז‬
‫עשיתי זה לא אני הצעתי לעבוד‪ .‬עשיתי מה שאמרו לי‪...‬אני עובד פשוט מה שאומרים לי‬
‫אני עושה" (ת‪09/‬א‪ ,‬עמ' ‪.)1‬‬
‫ב‪ .‬בהודעתו השנייה (ת‪09/‬ב) פירט את הדברים שוב לבקשת החוקרים‪ ,‬ואמר כי העבודה‬
‫ברחוב התאנה בוצעה מספר ימים לפני מעצרו של הנאשם‪ ,‬ביום שלישי‪ ,‬בשעות הבוקר‪,‬‬
‫וארכה כשעה עד שעה וחצי‪..." .‬פסקל אמר לי ללכת לפרדי להרכיב לו מדפים"‪ ,‬פסקל‪,‬‬
‫ולרי ושלומי איטח הגיעו לעיריה בשעה ‪ 9:22‬בערך‪" ,‬אחר כך פרדי לוקח אותי ואת איטח‬
‫מהעיריה לבית שלו‪ ,‬הוא פתח מחסן והסביר מה לעשות‪ ...‬והוא הלך‪ ,‬אחר כך בא אבי‬
‫פסקל לוקח אותנו ואומר שצריך להרכיב עוד שלטים‪ ."...‬הם הלכו ולקחו שלטים "במחסן‬
‫של החצר‪ ,‬מחסנאי מאיר נתן לנו את השלטים"‪ ,‬חזרו לבית הנאשם‪ ,‬וראו כי "במחסן לא‬
‫היה חשמל ואיטח נשאר שם ואני עם אבי חזרנו לחצר ולקחנו גנרטור‪ ,‬חזרנו לפרדי הרכבנו‬
‫שני שלטים וחזרנו לעבודה"‪ ,‬בערך בשעה ‪.10:22 -11:22‬‬
‫לדבריו‪ ,‬קיבל מהנאשם "קופסת סיגריות מלבורו אדום" בלבד עבור עבודתו‪ ,‬ולא ראה אם‬
‫הנאשם נתן משהו לאיטח‪ .‬ולרי עמד על כך כי הנאשם לא הציע לשלם לו‪ ,‬דחה את גרסת‬
‫הנאשם לפיה שילם לו ‪ ,₪ 122-122‬עבור העבודה‪ ,‬בהשיבו "מה פתאום"‪ ,‬אמר כי העבודה‬
‫בוצעה בשעות העבודה בעיריה‪ ,‬השלטים נלקחו מהמחסן‪ ,‬והוא לא קיבל ממנו כסף‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬אישר כי שלושה חודשים לפני כן החליף ידיות בדלתות ביתו של הנאשם ברחוב‬
‫התאנה‪ ,‬והנאשם שילם לו ‪ ₪ 122‬עבור עבודתו‪ ,‬אך לא עבור המדפים והשלטים‪ .‬לשאלה‬
‫"אתה מוכן להגיד לפרדי את זה בפנים"‪ ,‬השיב "בטח" (ת‪09/‬ב‪ ,‬עמ' ‪.)1‬‬
‫ג‪ .‬בעדותו חזר על גרסתו‪ ,‬לענין הרכבת המדפים והשלטים בבית הנאשם בשעות העבודה‪,‬‬
‫במלואה‪ ,‬למעט בענין אחד ‪ -‬הפעם מסר כי בסופה נתן הנאשם קופסת סיגריות גם לו וגם‬
‫לאיטח‪ .‬אשר להחלפת הידיות בבית הנאשם‪ ,‬בגינה קיבל ממנו ‪ ,₪ 122‬עבודה זו נעשתה‬
‫בשעות הערב‪ ,‬והוא הסכים לבקשת הנאשם לעזור לו‪" .‬נו בטח‪ .‬צריך לעזור‪ .‬מה‪ ,‬אני יכול‬
‫להגיד לו ?"‪ ,‬באשרו כי קיבל ממנו ‪ ..." ,₪ 122‬הוא נותן כמו מתנה‪ ,‬על העבודה"‪( .‬עמ' ‪17‬‬
‫לפרוט'‪ ,‬ש' ‪ ; 10-17‬עמ' ‪ ,18‬ש' ‪.)9-18‬‬
‫ד‪ .‬סיכום ביניים של גרסתו של ולרי ‪ -‬ולרי מסר והעיד כי בהוראת מנהלו פסקל‪ ,‬ביצע‬
‫עבור הנאשם עבודות פרטיות בביתו (במחסן ובחניה)‪ ,‬בשעות העבודה ‪ -‬הרכבת מדפים ביחד‬
‫עם איטח‪ ,‬והרכבת שלטים אותם לקחו ממחסן בעיריה‪ ,‬ביחד עם איטח ועם פסקל – בעזרת‬
‫ציוד ומכשירים של העיריה‪ ,‬לאחר שהנאשם הסיע אותו ואת איטח מהעיריה לביתו‪ ,‬ופסקל‬
‫הצטרף אליהם לאחר מכן‪ .‬לא זו אף זו‪ ,‬משהתברר כי במחסן של הנאשם אין חשמל‪ ,‬נסעו‬
‫ולרי ופסקל‪ ,‬הביאו גנרטור‪ ,‬והשלימו את העבודות‪ .‬כל זאת‪ ,‬משך כשעה‪ ,‬שעה וחצי‪ ,‬חינם‬
‫אין כסף‪ ,‬למעט קופסת סיגריות לכל אחד מהם‪ ,‬לו ולאיטח‪.‬‬
‫‪ 102‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫גרסתו של ולרי‪ ,‬לא זו בלבד שלא נסתרה‪ ,‬אלא שכפי שיפורט להלן‪ ,‬נתמכה ועובתה‬
‫בגרסאותיהם של אחרים – פסקל‪ ,‬איטח‪ ,‬טולדנו ובוזגלו‪.‬‬
‫‪.77‬‬
‫גרסתו של אבי פסקל‬
‫גרסתו של ולרי נתמכת בדבריו של אבי פסקל במשטרה‪ ,‬שניהל את מחלקת התפעול בעיריה‬
‫משך ארבע שנים‪( ,‬לעיל ולהלן‪ :‬פסקל)‪ ,‬אשר שתי הודעותיו הוגשו בהסכמה‪ ,‬וההגנה ויתרה‬
‫על חקירתו הנגדית‪( .‬הודעה מיום ‪ 2/8/12‬שנמסרה לגלאור (ת‪ 92/‬א)‪ ,‬והודעה מיום ‪10/8/12‬‬
‫שנמסרה לחוקר רטר (ת‪92/‬ב)‪.‬‬
‫א‪ .‬פסקל מסר כי כשבועיים לפני מתן הודעתו‪ ,‬התקשר הנאשם לטלפון הנייד שלו‪ ,‬בשעה‬
‫‪ 12:22‬לערך‪ ,‬בהיותו בעבודה‪ ,‬ואמר לו "שיש לו להרכיב כמה מדפים במחסן בבניין חדש‬
‫שנבנה בנשר ברחוב התאנה‪ ,‬הוא גם אמר שיש להרכיב שלט חנייה בחניון התת קרקעי‬
‫בבניין‪ .‬הוא ביקש ממני לקחת מספר עובדים‪ ,‬ואז לקחתי איתי עובד עיריה בשם ולרי‬
‫שהוא עובד מחלקת תחזוקה‪ ,‬ועוד עובד קבלן בשם שלמה איטח‪ .‬פרדי סיכם איתי שהוא‬
‫יאסוף את ולרי ואת שלמה ‪ ,‬ייקח אותם לעבודה הזו‪ ."...‬סמוך לאחר מכן‪ ,‬אסף הנאשם‬
‫את שני העובדים‪ ,‬ופסקל סיכם להחזירם מבית הנאשם בגמר העבודה‪ .‬בשעה ‪10:22 -11:22‬‬
‫הגיע פסקל לבית הנאשם ברחוב התאנה‪ ,‬פגש את הפועלים‪..." ,‬ראיתי שהם הרכיבו מדפים‬
‫במחסן בקומת החניה של הבניין שנבנה‪ ...‬אני בהמשך עזרתי בהתקנת שלט שעליו כתוב‬
‫חניה פרטית‪ .‬כל האמצעים שהובאו היו במקום מבעוד מועד‪ ,‬אנחנו סיפקנו רק את‬
‫העבודה‪ .‬בכל מהלך העבודה פרדי לא נכח‪ ,‬ולאחר מכן הורדתי את הפועלים למטה" (ת‪92/‬‬
‫א)‪.‬‬
‫בהמשך סיפר כי מספר חודשים קודם לכן‪ ,‬ביקש ממנו הנאשם במהלך עבודתו "להגיע‬
‫לבית שבו הוא מתגורר ברחוב האלון ולתקן תריס"‪ ,‬והוא נעזר לצורך זה בוולרי‪ .‬לדבריו‪,‬‬
‫לא היו מקרים נוספים בהם התבקש לסדר עניינים פרטיים לעובדי העיריה‪ ,‬הוא לא עסק‬
‫בתחום זה‪ ,‬אך באותם ימים החליף את דוד טולדנו‪ ,‬מנהל מחלקת תחזוקה‪ ,‬ששהה‬
‫בחופשה‪ ,‬וזאת כנראה הסיבה שהנאשם פנה אליו (ת‪ 92/‬א)‪.‬‬
‫ב‪ .‬בהודעתו השניה (ת‪92/‬ב)‪ ,‬פירט פסקל את גרסתו‪ ,‬ואמר כי הנאשם פנה אליו מחוץ‬
‫לעיריה‪ ,‬וביקש ממנו להזמין שני שלטים של חניה פרטית הדומים לשלטים המותקנים‬
‫בעיריה‪ .‬פסקל הזמין את השלטים מהקניין שלמה בוזגלו "ממקום בשם גרפטרפיק בע"מ"‪,‬‬
‫הגיע למקום בעצמו ומסר את השלטים במחסן‪ ,‬אם כי לא זכר למי מסרם "השלטים‬
‫אופסנו במחסן"‪.‬‬
‫מספר ימים לאחר מכן פנה אליו הנאשם טלפונית "וביקש ממני את ולרי הנגר‪ ,‬כדי להתקין‬
‫מדפים ועוד פועל שאתן לו לשיקולי‪...‬לא ידעתי בשלב זה לאן הדברים ילכו‪ ,‬כלומר איפה‬
‫יעבדו‪ ,‬רק ידעתי כי זה למטרת הרכבת מדפים וחיבור שלטים"‪ .‬הוא הנחה את ולרי להכין‬
‫את כלים והשלטים‪" .‬ולרי בהנחיה שלי לקח את השלטים מהמחסן כלים‪ .‬המחסן נמצא‬
‫ברחוב התעשייה‪ ,‬והעיריה ברחוב דרך השלום‪ ,‬לכן אני הסעתי את ולרי ואת איטח לעיריה‬
‫‪ 100‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫כשהציוד ברכב העיריה שלי‪ ,‬הורדתי אותם בחניה האחורית של העיריה ושם נאספו על‬
‫ידי פרדי‪ .‬אני בשלב זה עדיין לא יודע לאן השלטים והיכן הם אמורים לעבוד"‪ .‬לדבריו‪,‬‬
‫העובדה כי העבודה בוצעה בבית מגוריו של הנאשם‪ ,‬התבררה לו רק לאחר שוולרי ואיטח‬
‫סיימו להתקין את המדפים‪ ,‬התקשרו אליו ואמרו לו שיש בעיית חשמל‪ .‬פסקל אסף את‬
‫ולרי‪ ,‬הם נסעו להביא גנרטור חזרו להתקין את השלטים‪ ,‬וכאשר סיימו ‪ -‬חזרו לעבודה‪.‬‬
‫ג‪ .‬גם פסקל העיד כי הנאשם לא שילם עבור העבודה‪ ,‬באומרו "מה פתאום‪ ,‬אנחנו במהלך‬
‫העבודה שלנו ועשינו עבודה ללא תשלום"‪ ,‬אם כי לא ראה זאת בחומרה‪ .‬באותו זמן הוא‬
‫לא ידע מי שילם עבור השלטים‪" ,‬רק כמה ימים אני יודע שזה שלטים על חשבון העיריה"‪.‬‬
‫משנדרש בחקירה הנגדית לכך שהוא עצמו הזמין את השלטים עבור הנאשם‪ ,‬אסף אותם‬
‫בעצמו‪ ,‬חתם על תעודת המשלוח‪ ,‬לקח את השלטים עם ולרי מהמחסן‪ ,‬ועזר להתקין אותם‬
‫בחניון הפרטי של הנאשם‪ ,‬וסייע למעשה לנאשם בלקיחת ציוד על חשבון האזרח‪ ,‬השיב כי‬
‫ניתן להזמין ולשלם מקופת העיריה‪ ,‬אך החשבונית הגיעה להנהלת החשבונות ולא לידיו‪,‬‬
‫"ורק אז הבנתי שהעיריה משלמת ויש פה שטיק‪ .‬אני לא יכול לשאול את הבוס שלי בעת‬
‫התקנת השלטים למה הדבר נעשה ככה‪ .‬לא שואל‪ .‬מתקין‪ .‬אני פנסיונר של הצבא ובחיים‬
‫לא לקחתי בורג אלי הביתה‪ .‬כל אחד והאמת שלו והגישה שלו" (ת‪92/‬ב‪ ,‬עמ' ‪.)1‬‬
‫לשאלה אם בוצעו עבודות פרטיות נוספות עבור הנאשם‪ ,‬השיב "לא יודע אני יודע מה אני‬
‫עשיתי ולא אחראי על אדם אחר‪ .‬אני עבדתי אצלו עכשיו בתאנה ופעם תיקנו לו תריס‪ ,‬אני‬
‫וולרי ברחוב האלון ‪ 19‬היכן שגר כרגע"‪ .‬ויחס סתירות בין דבריו לדבריהם של ולרי או‬
‫איטח‪ ,‬אם היו‪ ,‬ל"תום לב וקשיי שפה"‪ .‬הוא לא ידע להסביר מדוע הכחיש טולדנו היכרות‬
‫עם עובדיו‪ ,‬אשר עבדו אצל הנאשם ברחוב האלון‪ ,‬בעוד שאיטח אישר כי עשו כן בהנחיתו‪,‬‬
‫ואמר "‪ ...‬אתה יכול לשאול אותו‪ .‬אני לא יכול לענות במקומם" (ת‪ 92/‬ב)‪.‬‬
‫ד‪ .‬סיכום ביניים של גרסתו של פסקל‬
‫‪ )1‬גרסתו של פסקל חיזקה במלואה את גרסתו של ולרי‪ ,‬אשר פסקל הוסיף לה פרטים‬
‫נוספים‪ :‬הנאשם הורה לו להזמין שלטי חניה הדומים לשלטים המותקנים בעיריה‪ ,‬פסקל‬
‫הזמינם מהקניין שלמה בוזגלו‪ ,‬לקחם ואיפסן אותם במחסן בעיריה‪ ,‬מבלי לדעת לאיזה‬
‫מקום הם מיועדים; הנאשם הורה לו לקחת מספר עובדים לעבודה‪ ,‬סיכם אתו כי הוא‬
‫(הנאשם) יסיע אותם לביתו‪ ,‬ופסקל יחזיר אותם לעיריה; פסקל הנחה את ולרי לקחת את‬
‫הכלים וכן את השלטים ממחסן העיריה‪ ,‬הסיע אותו ואת איטח לשם‪ ,‬והחזירם לעיריה‪,‬‬
‫כשהציוד ברכבו‪ ,‬כאשר הנאשם אסף אותם מהחנייה האחורית של העיריה לביתו; לדבריו‪,‬‬
‫רק כאשר התקשרו אליו ולרי ואיטח לאחר התקנת המדפים ואמרו שיש בעית חשמל‪ ,‬הבין‬
‫שהשלטים מיועדים לבית הנאשם‪ ,‬אסף את ולרי‪ ,‬הם הביאו גנרטור וחזרו לכדי להתקין את‬
‫השלטים בחניה של הנאשם‪ .‬פסקל ציין כי הענין כולו ארך מספר שעות‪ ,‬כמפורט לעיל‪.‬‬
‫‪ )1‬פסקל אף סיפר על עבודה פרטית נוספות שבצע עבור הנאשם בביתו של הנאשם בשעות‬
‫העבודה יחד עם ולרי ‪ -‬תיקון תריס ברח' האלון‪.‬‬
‫‪ 109‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫‪ )0‬לא נעלמה מעיני טענת ההגנה לפיה פסקל סייע למעשה לנאשם לבצע עבירה‪ ,‬אך יש‬
‫לקחת בחשבון את יחסי המרות בין הנאשם לפסקל‪ ,‬אשר העיד‪ ,‬כמו העובדים האחרים‪ ,‬כי‬
‫לא יכול לשאול את הנאשם לאן מיועדים השלטים‪ ,‬ולא יכול לסרב לנאשם‪ ,‬אשר היה ממלא‬
‫מקומו של ראש העיר‪ ,‬סגן ראש עיר בשכר‪ ,‬בעל השפעה אדירה‪ ,‬ובעל כוח רב בעיריה‪ ,‬כפי‬
‫שהעיד בעצמו‪ ,‬שעה שייחס את כל האישומים נגדו לקונספירציה שנועדה למנוע ממנו‬
‫להבחר לראשות העיריה‪.‬‬
‫‪ )2‬ועוד‪ ,‬לא ניתן שלא להתרשם כי הנאשם נהג בענין זה‪ ,‬כמו בעניינים אחרים‪ ,‬באופן שלא‬
‫יוותרו טביעות אצבע שלו על מעשיו האסורים‪ .‬הוא לא הזמין את השלטים עבור החניה‬
‫הפרטית שלו בעצמו‪ ,‬אלא שלח את פסקל להזמינם‪ ,‬מבלי למסור לו לאן הם מיועדים‪,‬‬
‫משדרש שלטים דומים לאלו התלויים בעיריה‪ .‬פסקל – ולא הנאשם ‪ -‬הוא שקיבל את‬
‫השלטים‪ ,‬הורה לשלוח את החשבונית להנהלת החשבונות של העיריה‪ ,‬איפסן את השלטים‬
‫במחסן העיריה‪ ,‬והיה אחראי לנטילתם משם‪ ,‬כפי שאכן עשה באמצעות ולרי‪ .‬הנאשם נותר‬
‫לכאורה חף מכל קשר לשלטים עד לאותו שלב‪.‬‬
‫‪.78‬‬
‫גרסתו של שלמה איטח‬
‫א‪ .‬גרסתם של ולרי ושל פסקל נתמכו בדבריו של שלמה איטח (להלן‪ :‬איטח)‪ ,‬אשר מסר‬
‫הודעה במשטרה ביום ‪( 12/8/12‬ת‪ .)91/‬לדברי איטח‪ ,‬אשר עבד עם ולרי‪ ,‬נהג מנהלם דוד‬
‫טולדנו לשלוח אותו ואת ולרי לעבוד בדירתו של הנאשם‪ ,‬והוא עבד בשתי דירות של‬
‫הנאשם‪ .‬כאשר הנאשם עבר לרחוב התאנה‪ ,‬לקח אותם אבי פסקל לעבוד אצלו‪ ,‬לתלות לו‬
‫שלט "חניה פרטית" לרכבים שלו ושל אשתו‪ .‬אשתו ביקשה שהם יסדרו לה את המדפים‬
‫במחסן וכי איטח יזיז עבורה "דברים כבדים‪ ,‬שאריות שהקבלן השאיר‪ ,‬אז סידרנו לה"‪.‬‬
‫הם לא קיבלו תשלום עבור עבודתם‪ ,‬אך הנאשם נתן להם סיגריות ושתיה קרה‪ ,‬אותה ולרי‬
‫לא שתה כי נסע להביא גנרטור‪ ,‬כדי לקדוח בקיר‪ ,‬על מנת לתלות את השלט (ת‪ ,91/‬עמ' ‪1-‬‬
‫‪.)1‬‬
‫ב‪ .‬הודעתו של איטח‪ ,‬התומכת במלואה בגרסאותיהם של ולרי ושל פסקל‪ ,‬הוגשה בהסכמה‬
‫וההגנה ויתרה על חקירתו הנגדית‪ .‬בדבריו של איטח‪ ,‬אשר לא נסתרו‪ ,‬לפיהם עבודות‬
‫בדירותיו של הנאשם‪ ,‬חינם אין כסף‪ ,‬היו ענין שבשגרה‪ ,‬מלמדים על נוהגו של הנאשם‬
‫בעובדי העיריה‪.‬‬
‫‪.79‬‬
‫גרסתו של שלמה בוזגלו‬
‫א‪ .‬גרסתם של פסקל‪ ,‬ולרי ואיטח‪ ,‬נתמכת אף בדבריו של שלמה בוזגלו (להלן‪ :‬בוזגלו)‪ ,‬אשר‬
‫גרסתו הוגשה לבית המשפט בהסכמה‪ .‬משנשאל מה יש לו לומר על כך שאישר בחתימתו‬
‫"הזמנה של עיריית נשר מעסק גרפטרפיק לייצור של שני שלטי חנייה פרטית"‪( ,‬מסמך‬
‫ר‪ ,)1-‬השיב "‪ ...‬שביקשו ממני להזמין את השלטים הנ"ל לבקשת אבי פסקל‪ ,‬שהוא מנהל‬
‫לוגיסטי‪ .‬הוא ביקש ממני להזמין את השלטים ואני הזמנתי"‪ ,‬לשאלה "על ההזמנה‬
‫‪ 107‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫המדוברת של השלטים‪ ,‬מסמך ר‪ 1-‬שבידך‪ ,‬מי נתבקש לשלם?"‪ ,‬השיב " ‪ ...‬יצאה דרישת‬
‫תשלום לעיריה"‪.‬‬
‫ב‪ .‬הודעתו הוגשה בהסכמה וההגנה ויתרה על חקירתו הנגדית‪ .‬משכך‪ ,‬לא נסתרה‪.‬‬
‫‪.86‬‬
‫גרסתו של דוד טולדנו‬
‫א‪ .‬דוד טולדנו‪ ,‬מנהל מחלקת תחזוקה בעיריה (להלן‪ :‬טולדנו)‪ ,‬מסר הודעה במשטרה ביום‬
‫‪( 9/8/12‬ת‪ .)91/‬טולדנו עמד על כך כי מעולם לא שלח איש לבצע עבודה בבית כלשהו של‬
‫הנאשם‪ ,‬אך אישר כי עת היה בחופשה‪ ,‬סיפר לו פסקל ששלח שני עובדים לביתו של הנאשם‬
‫ברחוב התאנה כדי להרכיב לו שלטים ומדפים במחסן‪ .‬טולדנו כעס על פסקל‪ ,‬הלה אמר‬
‫שלא יעשה זאת שוב‪ ,‬וכי אם המשטרה תשאל אותו‪ ,‬יאמר את האמת‪ .‬לדבריו‪ ,‬אין זה‬
‫מקובל עליו שעובדי העיריה יבצעו עבודות פרטיות לאנשי ציבור‪ ,‬הנאשם אינו חברו‪ ,‬לא היה‬
‫מבקש ממנו "דבר כזה"‪ ,‬אך לו ביקש‪ ,‬היה מסרב לו‪( .‬ת‪.)91/‬‬
‫ב‪ .‬סיכום בינייים ‪ -‬הודעתו הוגשה בהסכמה וההגנה ויתרה על חקירתו הנגדית‪ .‬משבחרה‬
‫ההגנה לוותר על חקירותיהם הנגדיות של איטח‪ ,‬אשר מסר כי טולדנו נהג לשלוח אותו‬
‫לבצע עבודות בדירותיו של הנאשם ושל טולדנו‪ ,‬אשר הכחיש זאת מכל וכל‪ ,‬עומדות שתי‬
‫הגרסאות בפני בית המשפט‪ ,‬ולא ניתן לבחון את מהימנותם של העדים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אישר‬
‫טולדנו כי היה מודע להרכבת המדפים והשלטים בבית הנאשם ברחוב התאנה משסיפר לו‬
‫על כך פסקל‪ .‬לכן‪ ,‬מעבר לכך שהנאשם אינו מכחיש את גרעין הגרסה‪ ,‬כפי שיפורט להלן‪ ,‬יש‬
‫בכך משום תמיכה לגרסתם של פסקל‪ ,‬ולרי‪ ,‬איטח ובוזגלו‪ ,‬ומלמדת כי הדברים הועברו‬
‫לטולדנו ללא כל קשר לחקירה‪ ,‬ואין מדובר בגרסאות שנבדו בשל לחץ של החוקרים‪ ,‬כדי‬
‫להעליל עלילת שוא על הנאשם‪ ,‬מתוך רצון לסלקו מהעיריה‪.‬‬
‫‪.81‬‬
‫תפיסת השלטים על ידי החוקרים‬
‫כהן‪ ,‬ראש צוות החקירה ערך ביום ‪ 10/8/12‬מזכר (ת‪ ,)02/‬לפיו ביום ‪ 11/8/12‬ניגש עם‬
‫חוקרים נוספים לביתו ולחניה הפרטית של הנאשם‪ ,‬ברחוב התאנה ‪" .9‬מדובר בשתי חניות‬
‫לבית אחת כפולה ואחת חניה בודדת מעל כל חניה היה תלוי שלט "חניה פרטית"‪ .‬הורדנו‬
‫את השלטים מהקירות מאחר ושלטים אלו נקנו על ידי עירית נשר בהוראת פרדי מליק‬
‫לצרכיו הפרטיים‪ ,‬והותקנו בביתו על ידי עובדי העיריה‪ .‬את הקבלה על הקניה והחשבונית‬
‫שלחו לעיריה לתשלום"‪ .‬כהן דחה את טענת ההגנה כי בנסיעה זו בזבז משאבי ציבור ‪-‬‬
‫בעלות העולה על מחיר השלטים שעמד על פי החשבונית על ‪ - ₪ 90‬במטרה להעליב ולבזות‬
‫את הנאשם‪ ,‬והשיב כי פעל לאיסופן של מירב הראיות הקשורות לנאשם‪..." ,‬אני מבחינתי‬
‫אותו ‪ 66‬שקל שמבחינתך זה כלום מבחינתי זה המון‪ ,‬זה מראה גם על הבן אדם‪,"...‬‬
‫באומרו כי ישנן חקירות‪ ,‬אשר כדי לקדמן‪ ,‬המשטרה מוציאה כסף רב‪ ,‬לרבות הטסת‬
‫שוטרים לאילת‪ ..." .‬כשאנחנו מדברים על שחיתות שלטונית זה מבחינתי על כל סכום"‬
‫(עמ' ‪ ,171‬ש' ‪.)18-02‬‬
‫‪ 108‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫עבודות חשמל‬
‫‪.82‬‬
‫גרסתו של סמיון גרובמן‬
‫א‪ .‬סמיון גרובמן‪ ,‬מנהל מחלקת חשמל בעיריה (להלן‪ :‬סמיון)‪ ,‬מסר הודעה במשטרה ביום‬
‫‪( 17/8/12‬ת‪ .)92/‬הודעתו הוגשה בהסכמה‪ ,‬ללא חקירה נגדית‪ .‬לדבריו‪ ,‬כחצי שנה לפני כן‬
‫התקשר אליו הנאשם בשעות הערב‪ ,‬ואמר שיש לו קצר בבית ואין חשמל כלל‪ .‬הוא הגיע‬
‫לביתו של הנאשם בערב‪ ,‬והצליח לטפל בבעיה‪ .‬למחרת חזרה הבעיה‪ ,‬וסמיון הגיע לביתו של‬
‫הנאשם בשעות הצהרים‪ ,‬בזמן העבודה‪ ,‬ביחד עם סגנו מיכה סויסה‪ .‬השניים שהו בביתו של‬
‫הנאשם כ‪ 12-‬דקות‪ ,‬ולאחר בדיקה טיפלו בבעיה‪ ,‬משהתברר כי הקצר היה במקרר‪ ,‬אותו‬
‫ניתקו‪ .‬הנאשם לא שילם לאיש מהם דבר‪.‬‬
‫ב‪ .‬לדברי סמיון‪ ,‬כשנתיים לפני כן התקשר אליו הנאשם וביקש לו לעזור לאמו‪ .‬הוא נסע‬
‫לבית האם‪ ,‬ומשהתברר כי היה קצר במזגן‪ ,‬אמר לה להזמין טכנאי מזגנים‪ .‬גם אצלה שהה‬
‫כ‪ 12 -‬דקות (ת‪ ,92/‬עמ' ‪.)1‬‬
‫ג‪ .‬סיכום ביניים– בהעדר חקירה נגדית‪ ,‬לא נסתרה גרסתו של סמיון‪ ,‬לפיה נדרש על ידי‬
‫הנאשם לבצע עבודה פרטית בתחום החשמל בביתו‪ ,‬ועשה כן פעמיים ‪ -‬מבלי ששולם לו דבר‬
‫– פעם אחת בשעות הערב ופעם שנייה בשעות העבודה בעיריה‪ ,‬ביחד עם מיכה‪ .‬כן נדרש‬
‫להגיע לבית אמו המנוחה‪ ,‬שם מצא בעיה בה לא יכול לטפל‪.‬‬
‫‪.83‬‬
‫גרסתו של מיכה סויסה‬
‫מיכה סויסה (להלן‪ :‬סויסה)‪ ,‬סגנו של סמיון וחשמלאי במקצועו‪ ,‬מסר אף הוא הודעה‬
‫במשטרה ביום ‪( 18/8/12‬ת‪ ,)91/‬אשר הוגשה בהסכמה ללא חקירה נגדית‪.‬‬
‫א‪ .‬סויסה מסר גרסה דומה לזו של סמיון‪ ,‬לפיה נסעו השניים לבית הנאשם בשעות הצהרים‬
‫ברכב העיריה‪ ,‬ולאחר שטיפלו בבעיה‪ ,‬עזבו את הבית ביחד והמשיכו בעבודתם‪ .‬סויסה סיפר‬
‫אף הוא כי לא הוצע לו תשלום ולא שולם לו דבר‪ ,‬וכי אין לו קשר עם הנאשם כלל‪( .‬ת‪,91/‬‬
‫עמ' ‪.)1-0‬‬
‫ב‪ .‬לדבריו‪ ,‬ביצע עבודה פרטית נוספת בביתו של הנאשם שנה לפני כן‪ ,‬בשעות העבודה‪ ,‬בערך‬
‫בשעה ‪ ,11:22‬אז החליף שקע בחדרו של הילד‪ ,‬עבודה שארכה כחצי שעה עד שעה‪ .‬סמיון‬
‫הסיע אותו אל בית הנאשם‪ ,‬הביא את השקע החדש‪ ,‬והסיע אותו משם‪ .‬גם אז לא הוצע לו‬
‫תשלום ולא שולם לו דבר (ת‪ ,91/‬עמ' ‪ .)0‬לדבריו‪ ,‬ביצע את העבודה כי מנהלו ביקש זאת‬
‫ממנו‪ ,‬אך לו היה מדובר ב"משהו חריג"‪ ,‬לא היה מסכים לכך‪.‬‬
‫ג‪ .‬סויסה סיפר על עבודה פרטית נוספת עבור הנאשם‪ ,‬כארבע שנים לפני כן‪ ,‬בביתה של אמו‪,‬‬
‫שם היה קצר בארון החשמל הראשי למטה‪ .‬הוא הגיע לביתה‪ ,‬המטפלת קיבלה אותו‪ ,‬הוא‬
‫תיקן את הקצר והחליף נתיך חרסינה‪ .‬מדובר במוצר ישן‪ ,‬אותו לא קונים‪ ,‬כי אינו שימושי‪,‬‬
‫ונמצא במגירות העיריה‪ .‬מנהלו סמיון הוא שביקש ממנו לבצע עבודה זו‪ ,‬וסויסה הגיע לשם‬
‫‪ 109‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫בשעות העבודה בעיריה‪ ,‬בבוקר‪ .‬גם עבור עבודה זו לא הוצע לו שכר ולא שולם לו דבר‪.‬‬
‫(ת‪ ,91/‬עמ' ‪.)2‬‬
‫ד‪ .‬סיכום ביניים של גרסתו של סויסה– בהעדר חקירה נגדית‪ ,‬לא נסתרה גרסתו של‬
‫סויסה‪ ,‬לפיה נדרש על ידי הנאשם לבצע מספר עבודות פרטית בתחום החשמל בביתו של‬
‫הנאשם‪ ,‬ועשה כן פעמיים בשעות העבודה ‪ -‬מבלי ששולם לו דבר – כאשר סמיון היה עמו‪ .‬כן‬
‫ביצע לדרישתו של הנאשם עבודה פרטית בבית אמו המנוחה‪ ,‬שם החליף נתיך חרסינה‬
‫בארון החשמל הראשי‪ ,‬גם הפעם ללא תשלום‪.‬‬
‫‪.84‬‬
‫סעודה במסעדת גני הגליל בנשר – ללא תשלום‬
‫גרסתו של אשרף חאג' (המכונה עומאר)‬
‫א‪ .‬אשרף חאג' (להלן‪ :‬אשרף)‪ ,‬מנהל של מסעדת גני הגליל בנשר‪ ,‬מסר הודעה במשטרה‪,‬‬
‫אשר הוגשה בהסכמה‪ ,‬ללא חקירה נגדית (ת‪ .)82/‬כי הנאשם נהג לאכול במסעדה יחד עם‬
‫אשתו וילדיו מבלי לשלם‪ ,‬והסביר "ככה צריך לחכות שעה בעיריה‪ ,‬וככה יש מי שיעזור לך‪,‬‬
‫לפחות יגיד לך "אהלן""‪ ,‬ובהמשך אמר "אתה תהיה במקומי‪ .‬אתה תיקח כסף? מה אני‬
‫אקח ממנו" (ת‪ ,82/‬עמ' ‪ .)1‬אשר לארוחות של הנאשם עם חברים‪ ,‬ראש העיר דוד עמר פתח‬
‫חשבון‪ ,‬ונהג לאכול עם הנאשם בבוקר מוקדם או בצהריים‪ .‬פעמיים נשלחו החשבונות‬
‫לעיריה ושולמו‪ ,‬ובפעם השלישית‪ ,‬על אף שהיה חוב של כ‪ ,₪ 1,222-‬החוב לא שולם‪ ,‬החשבון‬
‫"הלך לאיבוד בעיריה"‪ ,‬והעיריה לא שילמה לאשרף את הכסף‪ .‬משנשאל מדוע לא דרש את‬
‫הכסף‪ ,‬הסביר כי בעיריה היה גזבר מבוגר בשם אברהם שאמר לו כי אין חשבון‪ .‬מאותו יום‬
‫סגר אשרף את החשבון‪ ,‬והורה כי מי שיאכל במסעדה‪ ,‬ישלם במקום‪ .‬מאז לא נכנס ראש‬
‫העיר למסעדה‪ ,‬ואילו הנאשם הגיע עם חברים והחשבון שולם‪ ,‬למעט פעם אחת‪.‬‬
‫אשרף סיפר אף על שני אירועים בהם לקח הנאשם את רכבו של אחיו‪" ,‬טרנספורט"‪ ,‬למשך‬
‫מספר ימים‪ .‬פעם אחת‪ ,‬כשנתיים‪-‬שלוש לפני כן‪ ,‬נסע עם הרכב לטבריה‪ ,‬ובפעם השנייה לקח‬
‫אותו למשך שלושה ימים‪ ,‬השאיר את רכבו מסוג "‪ ,"2B‬והחזיר את רכב הטרנספורט עם‬
‫תקר‪ ,‬אשר על תיקונו שילמה משפחתו של אשרף (ת‪ ,82/‬עמ' ‪.)0‬‬
‫ב‪ .‬סיכום ביניים של גרסתו של אשרף – בהעדר חקירה נגדית‪ ,‬לא נסתרה הודעתו של‬
‫אשרף‪ ,‬לפיה הנאשם נהג לאכול במסעדה עם בני משפחתו מבלי לשלם‪ ,‬אם כי מאז סגר‬
‫אשרף את החשבון העסקי לעיריה‪ ,‬שולם החשבון בגין הארוחות עם החברים‪ .‬כך גם לא‬
‫נסתרה הודעתו בדבר רכב הטרספורט של אחיו‪ ,‬אותו שאל הנאשם פעמיים‪ ,‬כאשר פעם‬
‫אחת השאיר לו את רכבו הפרטי‪.‬‬
‫‪.85‬‬
‫גרסת הנאשם במשטרה לגבי האישום השני‬
‫‪ 122‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫א‪ .‬בהודעותיו הראשונות דחה את כל המיוחס לו לגבי עבודות שבוצעו בביתו ובבית אמו‪,‬‬
‫עמד על כך כי העבודות נעשו מחוץ לשעות העבודה‪ ,‬וכי הוא שילם תמורתן‪( .‬ת‪ ,9/‬עמ' ‪0‬‬
‫ואילך; ת‪ ,7/‬עמ' ‪ 1‬ואילך; ת‪ ,8/‬עמ' ‪.)1-0‬‬
‫כמו כן דחה את גרסתו של אשרף‪ ,‬מנהל מסעדת תל חנן‪ ,‬כי סעד אצלו מבלי לשלם‪ ,‬וכי עשה‬
‫שימוש ברכבו‪ ,‬באמרו כי הוא שילם במקום או שלח את החשבונות לעיריה‪ ,‬ובאשר לרכב‬
‫של אביו של אשרף‪ ,‬בו נהג‪ ,‬הוא בסך הכל הסיע את האב לישיבה פוליטית‪ ,‬ובפעם אחרת‬
‫התחלף עמו ברכבו‪ ,‬ושילם את כל הדלק (ת‪ ,2/‬עמ' ‪.)0‬‬
‫ב‪ .‬הנאשם נחקר פעם נוספת ביום ‪ 19/9/11‬ביחס לאישום השני (ת‪ ,)12/‬בחשד לקבלת דבר‬
‫במרמה‪ ,‬ניצול לרעה של כח המשרה‪ ,‬בכך שעובדים של העיריה ביצעו עבורו עבודות פרטיות‬
‫על חשבון שעות עבודתם בעיריה‪ ,‬ומבלי ששילם להם תמורה‪ .‬הנאשם דחה את כל החשדות‬
‫נגדו‪ ,‬ויחס אותם לנושא פוליטי‪ ,‬באומרו כי המשטרה "עשתה תרגיל" לאדרי‪ ,‬ביחד עם‬
‫"וינשטיין המהמר"‪ ,‬כי רק להם נתנו כסף‪ ,‬ואילו הוא פוטר מעבודתו‪ ,‬אמו נפטרה מצער‪,‬‬
‫עמר פורש‪ ,‬והנאשם‪ ,‬שהיה אמור להחליפו ‪ -‬הפך קורבן פוליטי‪.‬‬
‫אשר לגופם של דברים‪ ,‬הנאשם לא זכר אם סמיון ביצע עבודה פרטית בביתו‪ ,‬ודחה את‬
‫הגרסה כי סמיון הגיע לביתו כדי לתקן קצר במקרר‪ ,‬באומרו כי המקרר חדש לגמרי‪ .‬אשר‬
‫לביקור אצל אמו‪ ,‬סיפר כי אמו היתה חולה‪ ,‬הנאשם אמר לסמיון כי הפקק קפץ‪ ,‬וסמיון‪,‬‬
‫אשר בא לביתה של אמו מפני שהיה ידידו‪ ,‬ונהג לבוא אליו ממילא‪ ,‬אמר לו להזמין טכנאי‬
‫בשם קרקוגלי‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬משנשאל‪ ,‬אם ביקש מסמיון לבוא לבית אמו כדי לבדוק את‬
‫המזגן שהתקלקל‪ ,‬שתק ולא ענה‪.‬‬
‫כן שתק הנאשם כאשר נשאל אם סויסה נקרא ו‪/‬או הגיע לביתו או לבית אמו כדי לבצע‬
‫עבודות פרטיות‪ ,‬כאשר נאמר לו כי סויסה סיפר שהגיע לבית האם בשעות העבודה והחליף‬
‫נתיך של חרסינה בארון החשמל‪ ,‬מבלי לקבל תמורה‪ ,‬וכאשר נשאל אם שילם לסמיון או‬
‫לסויסה עבור תיקון הקצר שהיה בביתו‪ .‬משנשאל מדוע אינו עונה לחלק מהשאלות‪ ,‬השיב‬
‫כי הכל שקר וכזב‪ ,‬וכי הם לא תיקנו את המזגן‪ ,‬אלא טכנאי תיקן אותו‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬כאשר נאמר לו כי סמיון וסויסה מסרו את הדברים האמורים לעיל‪ ,‬הודיע כי‬
‫סויסה לא היה בביתו מעולם‪ ,‬ואינו יודע היכן גר הנאשם‪ .‬הנאשם אינו מדבר עמו מזה חמש‬
‫שנים‪ ,‬אחיו אליעזר המתווך‪ ,‬הוא האויב מספר אחד של הנאשם‪ ,‬בא לבקש ממנו שוחד‪,‬‬
‫והוא אף רצה לפנות למשטרה בקשר אליו‪ .‬אליעזר ביחד עם אדרי ווינשטיין המהמר הם‬
‫"בקומבינה של המשטרה"‪" ,‬כנופיה"‪ ,‬יחד עם פקד משה וכהן והחוקרת‪" ,‬שמנסים‬
‫להלביש עליו תיק שלא היה ולא נברא"‪( .‬ת‪.)12/‬‬
‫הנאשם הטיח בחוקרת אמירות קשות‪ ,‬שוב ושוב‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬תוך אמירות אישיות חסרות‬
‫בסיס‪ ,‬לאור חומר החקירה המפורט לעיל (ת‪ ,12/‬עמ' ‪.)2‬‬
‫‪ 121‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫‪.86‬‬
‫גרסת הנאשם בבית המשפט ‪ -‬לגבי האישום השני‬
‫ייאמר כבר עתה גרסתו של הנאשם לגבי העובדות והמעשים המיוחסים לו בפרט האישום‬
‫השני‪ ,‬מתפתחת‪ ,‬מתפתלת ומשתנה לפי הראיות המוצגות בפניו‪ ,‬בדומה לדבריו לגבי‬
‫המעשים המיוחסים לו בפרט האישום הראשון‪ .‬הנאשם הכחיש תחילה את כל המיוחס לו‪,‬‬
‫בהמשך ניסה לתת הסברים‪ ,‬שנסתרו על פניהם בראיות חיצוניות‪ ,‬משעומת עם הסתירות‬
‫בין גרסאותיו לגרסאותיו של עדים אחרים‪ ,‬ולדבריו במשטרה‪ ,‬ניסה למזער את היקף‬
‫העבודות שבוצעו עבורו שלא כדין‪ ,‬בשעות העבודה‪ ,‬ללא תמורה‪ ,‬ובסופו של יום‪ ,‬מצא דופי‬
‫במאשימיו‪.‬‬
‫א‪ .‬העבודות שבוצעו בבית אמו של הנאשם‬
‫הנאשם העיד כי בשנים ‪ '12 – '28‬היו בבעלותו שתי דירות‪ ,‬אחת שלו והשנייה אותה קיבל‬
‫מאמו המנוחה‪ .‬לגבי החלפת נתיך חשמלי בבית אמו‪ ,‬אשר בזמן הרלוונטי התגוררה בדירה‬
‫בגפה‪ ,‬מסר גרסה כבושה‪ ,‬לפיה עבודה זו נעשתה במסגרת פעילות "סיירת תיקונים" של‬
‫העיריה‪ ,‬המעניקה עזרה לכל אדם אם הוא מוכר על ידי מכרז ליום לקשיש‪ .‬הנאשם הציג‬
‫את הנתיך לבית המשפט בציינו כי מדובר בנתיך שאינו שווה "אפילו אגורה שחוקה" ובגינו‬
‫השפילו אותו (עמ' ‪ ,982‬ש' ‪ .)11-11‬לדבריו‪ ,‬היה סויסה זוטר בעיריה‪ ,‬והתגורר מול אמו‪.‬‬
‫ועוד‪ ,‬הנאשם העיד לא הוא הורה לסויסה להגיע לבית אמו‪" ,‬אני לא נותן הוראות ואני יש‬
‫סיירת תיקונים‪ ,‬בלי טובות של אף אחד‪ ,‬אתה מצלצל‪ ,‬באים להחליף לך את החוט הקטן‬
‫הזה"‪ .‬הוא לא זכר כי ביקש בעצמו מסויסה להגיע לבית אמו‪ ,‬ואמר "אני חושב שמישהו‬
‫אחר אמר לו ‪ ,‬אני בכלל הייתי בירושלים באותו יום‪ ,‬זה הכל"‪ .‬בהמשך הסביר כי על אף‬
‫שהוא יודע להחליף נתיך לא עשה זאת בעצמו משום שהיה בירושלים‪ ..." ,‬אבל יש סיירת‬
‫תיקונים‪ ,‬אני לא מבין‪ ,‬יש סיירת תיקונים הם עושים את זה לכל אחד‪ ,‬מה אני שונה‬
‫ממישהו? אמא שלי לא משלמת ארנונה‪ ,‬אני לא מבין‪ ,‬אמא שלי גרה שם ‪ 46‬שנה בערך‪56 ,‬‬
‫שנה בערך" (עמ' ‪ ,980‬ש' ‪ ;1-10‬עמ' ‪ ,988‬ש' ‪.)9-11‬‬
‫אשר לאישום‪ ,‬לפיו בשנת ‪ '28‬הגיע סמיון לבית אמו בשעות העבודה וניסה לתקן קצר במזגן‪,‬‬
‫הסביר הנאשם‪ ,‬כי בעיריה היו בסה"כ כ‪ 12 -‬עובדים מקצועיים‪ ,‬שאינם עובדי קבלן‪ ,‬ביניהם‬
‫גם סמיון וסויסה‪ ,‬ועמד על "מערכת היחסים הקטנה בעיריה"‪ .‬לדבריו‪ ,‬אמו התגוררה ליד‬
‫אמו של סמיון‪" ,‬זה היה בשבת"‪ ,‬סמיון סיפר לו כי הוא "יורד למטה‪ ,‬ליד אמא שלי‪ ,‬אז‬
‫אמרתי לו‪ ,‬קפץ פה הפקק‪ ,‬אז הוא אמר לי‪ ,‬פרדי אני במזגנים לא מבין‪ ,‬זה הכול‪ ,‬הוא לא‬
‫תיקן ולא עשה כלום‪( "...‬עמ' ‪ ,989‬ש' ‪ .)7-11‬כאשר הובהר לו‪ ,‬כי הטענה היא שסמיון‬
‫"ניסה" לתקן ולא כתוב שתיקן‪ ,‬חזר כי סמיון אינו מבין במזגנים‪ ,‬אם כי אישר כי "גרופמן‬
‫היה אצלי בבית‪ ,‬הוא בא לאמא שלי‪ ,‬זה היה בשבת"‪( .‬עמ' ‪ ,989‬ש' ‪ .)10-19‬גם גרסתו של‬
‫הנאשם לגבי עבודות אלה בבית המשפט היא כבושה‪ ,‬משטען במשטרה כי בבית אמו‬
‫המנוחה לא בוצעו עבודות כלל‪.‬‬
‫ב‪ .‬עבודות החשמל בבית הנאשם‬
‫‪ 121‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫הנאשם אישר כי בשנת ‪ '29‬במהלך עבודתם בעיריה‪ ,‬הגיעו סמיון וסויסה אל ביתו ברחוב‬
‫האלון ‪ , 19‬אך שלל את הטענה כי תיקנו שקע חשמלי‪ ,‬באומרו כי עבר לביתו בשנת ‪,'22‬‬
‫"הבית היה חדש כמעט לגמרי‪ ,‬הכול היה בסדר‪ ,‬מה יש לתקן אצלי שקע בבית?"‪ .‬כן‬
‫הבהיר כי השקעים בבית היו חדשים ושונים מהשקעים של העיריה‪ ,‬שהינם "שקעים של‬
‫בניה" שאינם מתאימים‪" ,‬הוא לא תיקן‪ ,‬מה יש לתקן בשקע‪ ,‬זה היה בית חדש" (עמ' ‪,989‬‬
‫ש' ‪.)17-18‬‬
‫לטענה כי בשנת ‪ ' 12‬הגיעו מיכה וסמיון לביתו במהלך יום עבודתם בעיריה‪ ,‬ותיקנו את‬
‫המקרר‪ ,‬השיב כי המקרר שלו היה חדש‪ ,‬באחריות מלאה‪" ,‬אם מישהו היה נוגע במקרר‬
‫אני הייתי מאבד את האחריות"‪ ,‬ולא היה כל צורך בתיקונו (עמ' ‪ ,987‬ש' ‪.)19-12‬‬
‫ג‪ .‬הרכבת מדפים ושלטים בביתו של הנאשם‬
‫הנאשם הכחיש תחילה את המיוחס לו‪ ,‬אך כנוהגו בעניינים אחרים‪ ,‬גם בענין זה מסר‬
‫גרסאות שונות‪ ,‬חזר מהן‪ ,‬וניסה להתרחק ממעשיו‪ ,‬ולמזער את משמעויותיהם‪.‬‬
‫‪ )1‬משנשאל הנאשם אם הורה להזמין לשימושו הפרטי שלטים עליהם כתוב "חניה‬
‫פרטית"‪ ,‬והעיריה הזמינה שלטים בעלות של ‪ ₪ 90‬כל אחד‪ ,‬השיב כי שני השלטים ביחד עלו‬
‫‪" ,₪ 09‬אני שילמתי את זה מכספי אני גם צ'ק‪ ,‬יש לי גם קבלה פה‪ ,‬אני שילמתי את‬
‫השלטים מכספי"‪ .‬לשאלה מי הזמין את השלטים השיב "אני"‪ ,‬אולם בהמשך חזר בו‪ ,‬אמר‬
‫הוא לא ביצע את ההזמנה בעצמו מפני ש"לא מכיר איפה קונים שלטים‪ ,‬לא ידעתי איפה‬
‫קונים שלטים כאלה‪ ,‬אף פעם בחיים לא ידעתי"‪ ,‬אלא ביקש זאת מוולרי או מבוזגלו‪,‬‬
‫הקניין של העיריה‪ ,‬והם הזמינו את השלטים‪ .‬לשאלה מי תלה את השלטים‪ ,‬השיב כי "זה‬
‫שלט‪ ,‬לא שלט‪ ,‬יש לו סקוץ' כזה‪ ,‬אתה תולה אותו ככה"‪( .‬עמ' ‪ ,988‬ש' ‪ - 19‬עמ' ‪ ,989‬ש' ‪.)8‬‬
‫לדבריו‪ ,‬לא היה צורך בשימוש בגנרטור לשם התקנת השלטים‪ ,‬משהיה חשמל במקום‪,‬‬
‫"יכול להיות‪ ,‬הוא הביא גנרטור זה בעי ה שלו‪ ,‬לא צריך גנרטור זה הדבקה‪ ..‬אתה מוציא‬
‫כזה סקוצ'‪ ,‬אתה שם אותו‪ ,‬טיק נדבק לקיר‪ ."...‬בהמשך תיקן‪ ,‬ואמר כי יתכן שהביא‬
‫גנרטור משום שצמוד לביתו נמצא מרכז יום לקשיש‪ ,‬כיתות בית כנסת ומעונות יום‪" ,‬הם‬
‫גם עובדים שמה כל היום"‪ ,‬וגם בבוקר בו העיד ראה אותם עובדים שם‪( .‬עמ' ‪ ,1120‬ש' ‪1-‬‬
‫‪.)10‬‬
‫לטענה כי הורה לפסקל לדאוג שעובדי העיריה יסורו לדירתו ברחוב התאנה בשעות העבודה‪,‬‬
‫ויתקינו את השלטים‪ ,‬ניסה להתחמק ממתן תשובה עניינית ביחס למהות השאלה‪ ,‬ואמר‬
‫"זה לא בדירה זה בחניה‪ ...‬בחניון"‪ ,‬כי "לפני ששמו את השלט" עדיין לא התגורר בדירה‬
‫ברחוב התאנה‪ ,‬אלא ברחוב האלון‪ ,‬כי ביקש "שיביאו" לו את השלטים ולא שירכיבו‪,‬‬
‫והמדובר בשלטים "שנדבקים‪ ...‬זה סקוצ' כזה"‪ .‬עמ' ‪ ,992‬ש' ‪.)2-10‬‬
‫ביחס לשיחה המוקלטת בינו לבין פסקל אודות השלטים (שיחה ‪ ,)80‬מנשאל מדוע שוחח‬
‫עמו פסקל על השלטים‪ ,‬אם לשיטתו רק ולרי היה קשור אליהם‪ ,‬השיב כי אין לו מושג‪,‬‬
‫"בטח ולרי אמר לו"‪ .‬לדבריו פסקל אמר לו כי השלטים מוכנים‪ ,‬והוא השיב לו כי הוא יודע‪.‬‬
‫‪ 120‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫לשאלה מדוע אמר לפסקל כי הוא צריך את ולרי לשעתיים שלוש‪ ,‬אם לדבריו דובר בעבודה‬
‫שאורכה ‪ 12-10‬דקות בלבד‪ ,‬השיב כי מדובר רק ב"אמרה" ו‪ -‬ב"ביטוי כזה"‪ ,‬וכי הם לא היו‬
‫שם יותר מ‪ 12 -‬דקות‪ ,‬בהדגישו כי גם מהשיחה עולה כי אמר לו להביא רק מברג ולא הזכיר‬
‫גנרטור (עמ' ‪ ,1127‬ש' ‪ ;10-17‬עמ' ‪ ,1128‬ש' ‪.)9-11‬‬
‫לשאלה מדוע היה עליו לדבר עם פסקל‪ ,‬אם למעשה ביצע ולרי את העבודה בזמן ההפסקה‪,‬‬
‫לה הוא זכאי על פי חוק‪ ,‬השיב תחילה כי ראה לנכון לעדכנו‪ ,‬ולו היה אומר לו כי הוא זקוק‬
‫לוולרי‪ ,‬אז כלל לא היה מדבר עם ולרי‪ .‬בהמשך השיב תשובה לא עניינית‪ ,‬על יחסי השכנות‬
‫של פסקל עם וינשטיין ועמו‪ ,‬ועל האופן בו הכניסו וינשטיין לעבודה בעיריה‪( .‬עמ' ‪ ,1129‬ש'‬
‫‪.)1-18‬‬
‫משנדרש לשיחה שהוקלטה (שיחה ‪ ,)122‬בינו לבין אשתו בקשר לקרמיקה שיש להזיז‬
‫במחסן‪ ,‬ביום בו הותקנו השלטים‪ ,‬הסביר הנאשם כי מדובר בקרמיקה שהניח קבלן הבניה‪,‬‬
‫והתרעם על כך שהוא נשאל בעניין זה‪ ,‬באומרו בין השאר כי "זה חולני‪ ,‬זה טירוף מה‬
‫שאתה שואל אותי"‪ .‬כאשר הופנה לדברי אשתו כי "עצרו עוד חצי שעה של חשמל כדי‬
‫לעשות שלטים"‪ ,‬הסביר כי אינו יודע במה מדובר‪ ,‬ולא ידע להסביר מדוע דובר על גנרטור‪.‬‬
‫(עמ' ‪ ,1129‬ש' ‪ -12‬עמ' ‪ ,1112‬ש' ‪ ;10‬עמ' ‪ ,1111‬ש' ‪ -19‬עמ' ‪ ,1111‬ש' ‪.)0‬‬
‫‪ ) 1‬בהמשך אישר הנאשם כי אין זה ראוי שעובדי עיריה יעבדו בבית של בכיר בעיריה‪ ,‬מקל‬
‫וחומר כשהדבר נעשה בשעות העבודה‪ ,‬וכן כי תבוצע באמצעות כלים ומכשירים של העיריה‬
‫(עמ' ‪ ,1297‬ש' ‪ ,0-9‬ש' ‪ .)12‬אך כדרכו מסר גרסה מפותלת גם בסוגיה זו‪ .‬תחילה עמד על כך‬
‫כי הדברים נעשו לאחר שעות העבודה‪ ,‬ואף עשה מצווה כאשר העסיק עובדי עיריה‬
‫המשתכרים שכר מינימום‪ ,‬ושילם להם עבור עבודתם‪..." .‬אני חושב שגם עשיתי מצווה"‬
‫(עמ' ‪ ,1297‬ש' ‪ .)1-10‬ביחס לעובדה שהוכחה כי העבודה נעשתה בשעות העבודה בעיריה‪,‬‬
‫מסר גרסה כבושה כי העבודה בוצעה במהלך ההפסקה לה זכאים העובדים על פי חוק‬
‫ובתמורה‪( .‬עמ' ‪ ,1297‬ש' ‪.)17-11‬‬
‫‪ )0‬ב"כ הנאשם הודיע כי כשבוע לפני מעצרו של הנאשם הוצאה חשבונית לתשלום לעיריה‪,‬‬
‫וכי הנאשם שילם את הסכום הנקוב בה לאחר מעצרו (עמ' ‪ ,171‬ש' ‪ .)12- 10‬לדברי הנאשם‪,‬‬
‫שילם עבור השלטים כ‪ 12 ,12 -‬יום לאחר שהשתחרר‪ ,‬משום שהיה במעצר בית ‪ 12‬ימים‬
‫ולא יכול היה להתקרב לעיריה (עמ' ‪ ,1122‬ש' ‪ .)7-11‬משנדרש לתאריך הקבלות שהמציא‬
‫בעצמו‪ ,‬לפיו שילם ‪ ₪ 90‬ביום ‪( 10/1/11‬נ‪7/‬א'‪ ,‬נ‪7/‬ב')‪ ,‬דהיינו חצי שנה לאחר ששוחרר‬
‫ממעצר‪ ,‬ונשאל מדוע חיכה זמן כה רב כדי לשלם‪ ,‬מסר כדרכו גרסה אותה סתר מניה וביה‪.‬‬
‫תחילה אמר כי מדובר באיחור של חודש וחצי בלבד‪ ,‬ובהמשך ‪" -‬כמעט לא הגעתי יותר‬
‫לעיריה‪ ...‬אני שילמתי את זה‪ ,‬ועם כל הכבוד‪ ,‬גם לבזק היום אני חייב כסף‪ ,‬אני משלם‬
‫לחצי שנה‪ ,‬אז מה‪ ,‬אז מה? מה זה חוב זה עבירה על החוק?‪ ...‬עכשיו נסעתי איזה חודש‬
‫וחצי בלי טסט‪ ,‬אז שילמתי יותר מאוחר"‪( .‬עמ' ‪ ,1121‬ש' ‪.)1-10‬‬
‫‪ 122‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫ד‪ .‬הנאשם הכחיש את המיוחס לו‪ ,‬ניסה להמעיט מההיקף והחשיבות של העבודות שבוצעו‬
‫בביתו‪ ,‬ועמד על כך כי שילם תמורת העבודות שבוצעו בביתו‪.‬‬
‫משנדרש לגרסתם של פסקל‪ ,‬ולרי ואיטח כי הם הגיעו לדירתו בשעות הצהריים‪ ,‬הרכיבו‬
‫מדפים על עמודי ברזל שהיו במחסן‪ ,‬אישר כי ביקש מוולרי שיתקין לו מדפים בדירה‪,‬‬
‫"תמורת כסף‪ ,‬שילמתי"‪ .‬לדבריו‪ ,‬ולרי הרוויח שכר מינימום‪" ,‬אני כל פעם חיפשתי לו‬
‫עבודה‪ ,‬לא רק אצלי‪ ,‬איפה שיכולתי שישלים הכנסה‪ ,‬אשתו היתה מאוד חולה לא יודע אם‬
‫היא חיה"‪( .‬עמ' ‪ ,992‬ש' ‪.)2-10‬‬
‫לענין התקנת המדפים אמר‪" ,‬המדפים היו מותקנים‪ ,‬בכלל הכול היה מותקן‪ ,‬הוא רק היה‬
‫צריך להבריג" באשרו כי ולרי הביא מברג מהעיריה‪" ,‬מותר להשתמש‪ ,‬הביא מברג‪ ,‬זה‪,‬‬
‫המברג יש לו אותו בכיס‪ ,‬כמו שלי יש עט בכיס‪ ,‬לו יש מברג"‪ ,‬באומרו בנימה צינית "אלה‬
‫הכלים הכבדים שהביא‪ ,‬סליחה שאני אומר את זה בציניות‪ ,‬הביא מברג‪ ,‬מברג" (עמ'‬
‫‪ ,1121‬ש' ‪ .)12-19‬עם זאת אישר כי ולרי אמר שהוא זקוק לאדם ש"יחזיק לו" את המדפים‪,‬‬
‫בהדגישו כי הבהיר לו "‪ ...‬אני מבקש ממך‪ ,‬הדגשתי חזור והדגש‪ ,‬רק לא מהקבלן"‪ ,‬וכי‬
‫ביכולתו להביא פועלים‪ ,‬כמו אלה שעומדים בכיכר פריז‪ ,‬שרוצים לעבוד ולשלם להם ‪,02‬‬
‫‪( ₪ 122 ,122‬עמ' ‪ ,1121‬ש' ‪ -18‬עמ' ‪ ,1120‬ש' ‪ .)1‬לשאלה כמה זמן אמור היה ולרי לעבוד‬
‫אצלו להתקנה או חיזוק המדפים והתקנת השלטים‪ ,‬השיב "‪ 26‬דקות‪ 25 ,‬דקות גג"‪ .‬זאת‬
‫בשונה מעדויותיהם של העובדים‪ ,‬לפיהן היו בביתו למעלה משעה וחצי‪ .‬לשאלה מדוע היה‬
‫צריך את ולרי‪ ,‬אם היה לו חשוב כל כך להביא עובד שאינו עובד קבלן מהעיריה‪ ,‬ומדוע לא‬
‫לקח "פועלים שאינם קשורים"‪ ,‬חזר ואמר כי רצה להיטיב עם עובדי הכפיים בעיריה‬
‫המרוויחים שכר מינימום‪ ,‬בכך שישלם להם עבור העבודה‪ ,‬באומרו כי סידר לוולרי לעבוד‬
‫ב‪ 12 -‬בתים של אחרים תמורת תשלום‪( .‬עמ' ‪ ,1120‬ש' ‪ ;10-12‬עמ' ‪ ,1120‬ש' ‪.)11‬‬
‫לשאלה מדוע בחקירתו האחרונה ת‪ 12/‬מיום ‪ ,19/9/11‬אליה הוזמן שנתיים אחרי החקירה‪,‬‬
‫אז הוצגו לו כל מיני טענות לגבי סמיון וסויסה – שתק ולא השיב על השאלות‪ ,‬הסביר כי‬
‫נשאל בעבר על שאלות אלה והשיב עליהן‪ ,‬באומרו כי אילולא כיבד את ביהמ"ש גם בעדותו‬
‫לא היה עונה על מחצית מהשאלות‪( .‬עמ' ‪ ,1111‬ש' ‪ ,1111 -19‬ש' ‪ .)7‬בהמשך אמר שחקירתו‬
‫ת‪ 12/‬התקיימה זמן קצר לאחר שאמו נפטרה‪ ,‬ולו היתה לחוקרים הם קצת רגישות לא היו‬
‫שואלים אותו שאלות לגביה‪( .‬עמ' ‪ ,1110‬ש' ‪ .)19-17‬לשאלה מדוע לא הזכיר את סיירת‬
‫התיקונים במשטרה‪ ,‬השיב כי אמנם לא השתמש בביטוי זה במדויק‪ ,‬אך אמר כי העיריה‬
‫מבצעת תיקונים לאנשים מבוגרים‪ ,‬ניצולי שואה (עמ' ‪ ,1119‬ש' ‪ ,)1-9‬בניגוד לרשום‬
‫בהודעותיו‪.‬‬
‫ה‪ .‬תיקון התריס בביתו של הנאשם‬
‫אשר לטענה כי בשנת ‪ ,'12‬על פי בקשתו‪ ,‬הגיעו פסקל וולרי לביתו ברחוב האלון‪ ,‬על מנת‬
‫לתקן תריס‪ ,‬השיב כי ולרי מעולם לא היה בביתו ברחוב האלון‪ ,‬ולגבי פסקל אמר כי "פסקל‬
‫לא יודע לתקן כלום‪ ,"...‬בציינו כי הוא היה שכנו "דלת בדלת"‪ .‬בהמשך‪ ,‬חזר בו מגרסה זו‪,‬‬
‫‪ 120‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫כדרכו‪ ,‬וסיפר כי מדובר בתריס עם חוט "פשוט דפקנו על הזה וזה השתחרר‪ ,‬זה הכול‪,‬‬
‫דפקתי על התריס‪ ...‬הוא תפס את התריס‪ ,‬ואני דפקתי על זה‪ ,‬זה השתחרר‪ ,‬זה הכול‪,‬‬
‫לתקן תריס?" (עמ' ‪ ,987‬ש' ‪.)1-11‬‬
‫ו‪ .‬התשלום לעובדי העיריה והקבלן שעבדו בבית הנאשם‬
‫הנאשם עמד על דבריו בהודעותיו כי שילם כסף לכל מי שעבד בביתו‪ .‬לדבריו‪ ,‬הוא שילם‬
‫לולרי בסיגריות‪" ,‬קופסת מלבורו עולה היום שלושים וחמש ‪ ,₪‬נתתי לו קופסאות ובנוסף‬
‫כסף"‪( .‬עמ' ‪ ,992‬ש' ‪ .)17-10‬הוא נתן לו "גם שווה ערך וגם כסף"‪ ,‬באומרו כי הם תמיד‬
‫"העדיפו" שיביא להם סיגריות‪ ,‬אותן הלך וקנה הנאשם‪" ,‬נתתי לו כמה קופסאות‪ ,‬הרבה‬
‫קופסאות"‪( .‬עמ' ‪ ,1298‬ש' ‪ .)02 – 01‬כן הוסיף כי פעם אחת‪ ,‬לגביה לא נחקר‪ ,‬נתן לוולרי‬
‫"‪ ₪ " 226 ,266‬וגם סיגריות‪ ,‬כאשר עבד אצלו בערב‪ ,‬אם כי לשאלה עבור מה נתן לו ‪₪ 122‬‬
‫השיב כי היה זה עבור קניית השלטים והעבודה ‪" -‬קודם כל אמרתי שיקנה את השלטים‪...‬‬
‫רציתי‪ ,‬ראיתי שלא שילמו‪ ,‬אחר כך אני שילמתי‪( ."...‬עמ' ‪ ,1122‬ש' ‪ .)1-1‬בהמשך אמר כי‬
‫שילם לו עבור קנית השלטים והעבודה בערב בו היה אצלו‪ ,‬עוד לפני שבא להתקין את‬
‫השלטים (‪ ,1121‬ש' ‪ .)0-19‬לשאלה מה נתן לעובד הקבלן איטח‪ ,‬השיב כי דרש שאיש מעובדי‬
‫הקבלן לא יגיע לביתו‪ ,‬ובאותה נשימה אמר "ושילמתי הכל‪ ,‬עם זה סיגריות גם"‪( .‬עמ' ‪,992‬‬
‫ש' ‪.)10 - 01‬‬
‫כאשר עומת עם העובדה כי ולרי בעדותו אמר שהנאשם לא נתן לו כסף עבור התקנת‬
‫המדפים וקניית השלטים‪ ,‬עמד על כך כי ולרי אמר שהוא קיבל כסף‪ ,‬וכאשר נאמר לו כי‬
‫ולרי אמר שקיבל מהנאשם סיגריות‪ ,‬השיב "סיגריות זה כסף‪ ,‬מה אני גנב? אני לא‪ ...‬זה‬
‫הרבה כסף"‪ .‬הנאשם טען כי ולרי שינה גרסה בבית המשפט‪ ,‬בחוזרו על דבריו כי "אני בערב‬
‫שהוא בא אלי נתתי לו ‪ 266‬או ‪ ₪ 226‬פלוס ‪ 5‬קופסאות סיגריות‪ ,"...‬וכי ולרי רצה רק‬
‫סיגריות‪" ,‬הוא מעשן כבד אמרתי לו ולרי תקנה לי את הדברים האלה‪ .‬זה הכול‪ .‬מה שהוא‬
‫אמר אני לא יודע‪ .‬או שהוא מפחד ממך שאתה מס הכנסה כי הוא עובד בלי חשבוניות‪ ,‬אני‬
‫לא יודע מה"‪( .‬עמ' ‪ ,1120‬ש' ‪ -01‬עמ' ‪ ,1122 ,1122‬ש' ‪ .)11‬משנדרש הנאשם לדברי ולרי‬
‫במשטרה (ת‪ ,)09/‬בה שלל תחילה מכל וכל כי קיבל כסף מהנאשם‪ ,‬ובהמשך אישר כי עת‬
‫ביצע עבורו התקנת ידיות בדלתות בשעות הערב‪ ,‬כשלושה חודשים קודם לכן‪ ,‬קיבל ממנו‬
‫‪ ,₪ 122‬ותו לא‪ ,‬מסר כדרכו גרסה והיפוכה‪ .‬תחילה העיד כי נכנס לבית חדש מקבלן בחודש‬
‫נובמבר‪ ,‬ולא היה כל צורך בשינוי הדלתות‪ ,‬ומיד לאחר מכן תיקן ואמר "היתה רק איזה‬
‫ידית שאמרתי לו להחליף"‪ ,‬וכי נתן לו "‪ 266‬או ‪ 266‬ומשהו שקל‪ ,‬על ‪ 16‬שלטים‪ ...‬גם נתתי‬
‫לו סיגריות באותו הערב" (עמ' ‪ ,1120‬ש' ‪ .)1-7‬לשאלה אם שילם לוולרי גם על השלטים‪,‬‬
‫מדוע שילם גם לחברת "גרפטרופיק"‪ ,‬השיב כי בחקירה אמר שישלם במידי‪ ,‬לקח טווח‬
‫בטחון "אמרתי אני אשלם אפילו עשר פעמים‪ ,‬העיקר שלא יגידו שלא שילמתי‪ ..‬ומותר‬
‫לשלם גם באיחור‪ .‬מותר"‪( .‬עמ' ‪ ,1112‬ש' ‪.)11-17‬‬
‫‪ 129‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫ז‪ .‬לסיכום ‪ ,‬הנאשם דחה את טענת המאשימה כי נעזר בעובדים שונים של העיריה‪ ,‬בזמן‬
‫עבודתם וללא תמורה‪ ,‬כדי לבצע עבודות פרטיות בביתו ובבית אמו המנוחה‪ ,‬והטיח בבכי‬
‫בב"כ המאשימה כי הוא "חצוף" שהוא מדבר על אמו‪ .‬כאשר הופנה ספציפית לעבודות‬
‫שבוצעו בביתו‪ ,‬הטיח בשואל "כמה רוע יש בך כמה"‪ ,‬באומרו ‪" -‬אצלי התיקונים הכל‬
‫בשכר‪ ,‬והרבה‪ ...‬אצלי אין עבודה בלי כסף‪ .‬הכול אני שילמתי"‪( .‬עמ' ‪ ,1119‬ש' ‪ -19‬עמ'‬
‫‪ ,1117‬ש' ‪.)12‬‬
‫‪.88‬‬
‫ניתוח ראיותיהם של הצדדים ‪ -‬התביעה והנאשם‬
‫אקדים ואומר כי גרסאותיהם של עדי התביעה מהימנות עלי ברובן המוחלט‪ ,‬ואני רואה‬
‫לקבוע ממצאים עובדתיים על בסיסן‪ .‬זאת‪ ,‬בניגוד לגרסאותיו של הנאשם‪ ,‬אשר בסופו של‬
‫יום‪ ,‬לא ניתן היה לבור את המוץ מן הבר‪.‬‬
‫ניתוח ראיות התביעה‬
‫א‪ .‬דבריהם של ולרי‪ ,‬פסקל‪ ,‬איטח ובוזגלו מהימנים עלי במלואם‪ ,‬תמכו זה בגרסתו של זה‪,‬‬
‫למרות שדבריהם לא היו זהים‪ ,‬השלימו חלקים שונים של התמונה‪ ,‬ואף מסרו פכים קטנים‬
‫המעידים על אמיתותם‪.‬‬
‫גם גרסאותיהם של סמיון וסויסה תמכו זו בזו והיו משכנעות‪ ,‬אם כי לא היו זהות וניכר‬
‫היה כי לא תואמו‪ ,‬משביקר סויסה פעמים רבות יותר בבתי המשפחה של הנאשם‪ .‬ניכר היה‬
‫כי העדים דיברו אמת‪ ,‬לא הגזימו ולא ניפחו את היקף עבודתם‪ ,‬ניכר היה כי כל אחד‬
‫מהעדים סיפר את אשר ביצע וחווה בעצמו‪ ,‬וכולם חשו אי נוחות‪ ,‬בלשון המעטה‪ ,‬מכך שלא‬
‫יכלו לסרב לנאשם‪ ,‬שהיה דמות בכירה בעיריה‪ ,‬או לצפות כי ישלם להם תמורת העבודה‬
‫שביצעו עבורו בשעות העבודה בעיריה‪ .‬טולדנו‪ ,‬אשר הסתייג מדבריו של איטח כי הוא נהג‬
‫לשלוח אותם לעבודה אצל הנאשם‪ ,‬אישר כי פסק סיפר לו מיד לאר שחזר מחופשה כי עבד‬
‫בבית הנאשם‪ ,‬טולדנו כעס עליו‪ ,‬ופסקל הבטיח לא לחזור על הדברים‪.‬‬
‫ניכר היה כי העדים דיברו אמת‪ ,‬לא הגזימו ולא ניפחו את היקף עבודתם‪ ,‬וכי דבריהם לא‬
‫נועדו להעליל על הנאשם‪ .‬הא ראיה כי כאשר תיאר ולרי את המדפים במחסן של הנאשם‪,‬‬
‫ראה לציין כי מדפי הברזל ועמודי הברזל היו במחסן‪ ,‬והם רק נדרשו להרכיבם‪ ,‬וסויסה אף‬
‫הוסיף לזכות הנאשם‪ ,‬כי נתיך החרסינה אותו החליף בבית אמו היה ישן‪ ,‬לא נמכר בחנויות‪,‬‬
‫מצוי במגירות העיריה‪ ,‬ולא עושים בו עוד שימוש‪.‬‬
‫ניכר כי כל העדים ביקשו לדייק בדבריהם‪ ,‬עד כדי מסירת פרטים טכניים שוליים‪ ,‬וכי הם‬
‫מתארים אירועים שהיו‪ ,‬ללא כחל ושרק‪.‬‬
‫ב‪ .‬ההגנה בחרה להמנע מלחקור את איטח ואת בוזגלו‪ ,‬אשר השלימו את דבריהם של ולרי‬
‫ושל פסקל‪ ,‬וכן את סמיון ואת סויסה‪ .‬בהעדר חקירה נגדית‪ ,‬ומשהובאו ראיות המחזקות‬
‫גרסאות אלה לגופן‪ ,‬של עדים שהיו נעדרי אינטרס לכאורי להפליל את הנאשם‪ ,‬אני רואה‬
‫להשתית עליהן ממצאים עובדתיים‪ ,‬כאמור לעיל‪.‬‬
‫‪ 127‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫כך גם אשרף חאג' (עומאר)‪ ,‬אשר סיפר כי הנאשם נהג לאכול במסעדה שלו מבלי לשלם‪ ,‬אך‬
‫השלים עם המצב‪ ,‬וראה את היתרון במצב‪.‬‬
‫דבריהם של העדים הללו לא נסתרו אלא על ידי הנאשם‪ ,‬אשר מסר גרסה מתפתחת גם‬
‫בנושא זה‪ ,‬כמו בכל העניינים האחרים אליהם נדרש‪.‬‬
‫‪.89‬‬
‫ניתוח גרסתו של הנאשם‬
‫א‪ .‬גרסתו של הנאשם היתה בלתי מהימנה בעליל‪ ,‬בעניינים שנדונו בפרט אישום זה‪ ,‬כמו גם‬
‫בעניינים אחרים‪ .‬גם בסוגיות אלה ניסה הנאשם להציג עצמו קורבן לעדויות מגמתיות‪,‬‬
‫מבלי לתת הסבר ענייני לעובדות שהוצגו בפניו‪ ,‬תוך העלאת גרסאות כבושות בסוגיות‬
‫הרלוונטיות‪ .‬גרסתו השתנתה‪ ,‬התפתחה והתפתלה‪ ,‬לפי הראיות עמן נדרש להתמודד‪,‬‬
‫והנאשם הכחיש תחילה את המיוחס לו מכל וכל‪ .‬בהמשך ניסה לתת הסברים‪ ,‬שנסתרו על‬
‫פניהם בראיות חיצוניות‪ .‬משעומת עם הסתירות בין גרסאותיו לגרסאותיו של עדים אחרים‪,‬‬
‫ולדבריו במשטרה‪ ,‬ניסה להסיט את מרכז תשומת הלב לעניינים שוליים‪ ,‬כגון שהעבודות לא‬
‫היו בבית אלא בחניה‪ ,‬כי הוא לא התגורר ברחוב התאנה עדיין‪ ,‬וכיוצא בזה‪.‬‬
‫לאחר מכן ניסה למזער את היקף העבודות ‪ -‬באומרו כי המדפים היו מורכבים‪ ,‬והיה צורך‬
‫רק לחזק את הברגים‪ ,‬כי השלטים נדבקו ב"סקוץ'" (סרט הדבקה רב פעמי)‪ ,‬ולא היה צורך‬
‫לקבוע אותם בקיר אלא להביאם בלבד (על אף שהוכח כי היה צורך בגנרטור כדי לקדוח‬
‫חורים בקירות)‪ ,‬כי סמיון וסויסה לא ביצעו תיקונים‪ ,‬אלא רק אבחנו את הבעיות‪ ,‬מפני‬
‫שלא היה צורך לתקן דבר – הבית היה חדש‪ ,‬ולא היו בעיות בשקעים‪ ,‬המקרר היה חדש‪,‬‬
‫ולא גרם לקצר‪ ,‬ותשובות מתחמקות כיוצא בזה‪ .‬ולגבי נשיאת המשאות הכבדים במחסן‪,‬‬
‫כגון הקרמיקה שהשאיר הקבלן‪ ,‬אשר באה לידי ביטוי בדבריו של איטח ובשיחה שנקלטה‬
‫בהאזנות הסתר בין הנאשם לאשתו‪ ,‬הגדיל עשות משתקף את ב"כ המאשימה‪ ,‬באומרו "זה‬
‫חולני‪ ,‬זה טירוף מה שאתה שואל אותי"‪.‬‬
‫אשר לעבודות החשמל שבוצעו בביתו‪ ,‬מעבר להכחשה כללית ועקבית‪ ,‬הנאשם שתק‬
‫בהודעתו‪ ,‬ורק בבית המשפט העלה לראשונה גרסאות מפורטות כבושות‪ ,‬אשר יפורטו להלן‪.‬‬
‫ב‪ .‬משכלו כל הקיצין‪ ,‬העלה הנאשם גרסאות כבושות למכביר בעדותו‪ ,‬מפאת קוצר היריעה‪,‬‬
‫אדרש למקצתן בלבד‪ .‬ראשית‪ ,‬העיד כי החלפת הנתיך בבית אמו המנוחה‪ ,‬אותה הכחיש‬
‫בתחילה‪ ,‬בוצעה על ידי סיירת תיקונים של העיריה‪ ,‬גרסה שלא בא זכרה בהודעותיו‪ .‬שנית‪,‬‬
‫משאפסה תקוותו לגבי הטענה כי לא בוצעו עבודות משמעותיות על ידי עובדי עיריה בביתו‪,‬‬
‫העלה טענה כבושה נוספת‪ ,‬לפיה העבודות בוצעו במועד ההפסקה של העובדים בעיריה‪,‬‬
‫גרסה שהועלתה אף היא לראשונה בבית המשפט‪ ,‬ועומדת בסתירה עם דבריו של פסקל כי‬
‫שוחח עמו בשעה עשר בבוקר‪ ,‬אז התארגנו והחלו לפעול עבור ענייניו הפרטיים של הנאשם‪,‬‬
‫וכי לאחר הרכבת המדפים הגיע פסקל לבית הנאשם בשעת הצהרים‪ ,‬כדי לאסוף את ולרי על‬
‫מנת להביא גנרטור למקום‪ ,‬להתקנת השלטים‪ .‬טענה כבושה נוספת אותה העלה הנאשם‬
‫‪ 128‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫בעדותו‪ ,‬משעומת עם דבריו של ולרי ‪ -‬כי לא קיבל מהנאשם אגורה למעט בעבודה שבצע‬
‫עבורו בשעות הערב‪ ,‬עבודה אשר גם אותה הכחיש הנאשם בתחילה באומרו כי לא היה צורך‬
‫להחליף ידיות בבית החדש ‪ -‬היתה כי שילם לולרי‪ ,‬הסובל מחסרון כיס‪ ,‬חמש קופסאות של‬
‫סיגריות ויותר‪ ,‬לבקשתו של האחרון‪ ,‬שהוא מעשן כבד‪ ,‬וכן בערב בו היה אצלו נתן לו ‪122‬‬
‫‪ ,₪‬בין השאר כדי לשלם לו עבור קניית ‪ 12‬שלטים והעבודה‪ ,‬זאת‪ ,‬לאחר שראה כי לא‬
‫שילמו עבור השלטים‪ ,‬ואם ולרי לא הודה בכך‪ ,‬הרי זה מפני שהוא עובד ללא חשבוניות‪.‬‬
‫גרסה זו‪ ,‬מעבר לכך שהיא מופרכת על פניה‪ ,‬אין בה כדי ליתן הסבר לכך שהנאשם ביקש‬
‫מפסקל להזמין לו שלטים מהקניין בוזגלו‪ ,‬וולרי כלל לא היה מעורב בכך‪ .‬לו חפץ הנאשם‬
‫לשלם תמורת השלטים שלו‪ ,‬כפי שהיה עליו לעשות מלכתחילה‪ ,‬מדוע לא שילם עבורם‬
‫לבוזגלו או לפסקל או לעיריה‪ ,‬ובחר לשלם לעובד ולרי‪ ,‬שלא ידע כלל במה מדובר? ועוד‪,‬‬
‫מדוע הלך הנאשם ושילם עבור החשבוניות בשנת ‪ ,'11‬אם אכן שלם עבורן בזמן אמת?‬
‫לענין משקלה המועט של עדות כבושה‪ ,‬נאמר‪:‬‬
‫"‪ ,...‬עדותו של המערער בנוגע למעשי הסחיטה היא עדות כבושה ‪,‬‬
‫ועדות מעין זו מיסודה ערכה ומשקלה מועטים ביותר ‪ ,‬אלא אם יש בפי‬
‫מוסר העדות הסבר משכנע על שום מה נכבשה ( י ' קדמי על הראיות ‪,‬‬
‫חלק ראשון ‪ -‬הדין בראי הפסיקה ( תשס " ד ‪ ; 991 ) 6663 -‬ע " פ ‪6619649‬‬
‫סאלח נ ' מדינת ישראל ‪ ,‬פ " ד נ ( ‪ ( /64 , /69 ) 6‬השופטת שטרסברג ‪ -‬כהן );‬
‫ע " פ ‪ 873664/‬גרציאני נ ' מדינת ישראל ( השופט ק דמי ))‪ .‬בהכרעת הדין‬
‫מתואר המתלונן כאדם פשוט ובעל נסיבות חיים קשות ; נוכח זאת‬
‫מובנים חששותיו ופחדיו להגיש תלונה בגין אירועי הסחיטה ‪ ,‬כמתואר‬
‫בהודעותיו במשטרה ובעדותו ‪ ,‬ויש לראות בהם הסבר משכנע לכבישת‬
‫העדות ‪ ...(...‬לעניין הפחד כנימוק משכנע לכבישת עדות ראו ע " פ‬
‫‪ 638674‬אוחנה נ ' מדינת ישראל ‪ ,‬פ " ד לד ( ‪ ( 89/ , 899 ) 1‬השופט – כתארו‬
‫אז – שמגר ); ע " פ ‪ /679645‬פלוני נ ' מדינת ישראל ‪ ,‬פ " ד נה ( ‪647 , 643 ) 6‬‬
‫( הנשיא ברק ); ע " פ ‪ 1685663‬פלוני נ ' מדינת ישראל ‪ ,‬פ " ד נח ( ‪, /68 ) /‬‬
‫‪ ( /35‬השופט טירקל )‪ .‬במקרה דנן ‪ ,‬מצבו הספציפי הקשה של המתלונן‬
‫אכן מוסיף ל טעמים " רגילים " לכבישה אפשרית של עדות ‪ ,‬שלא אחת‬
‫לא כל אדם נחפז למשטרה גם כשנעברה עבירה ‪ ,‬כפי שמלמד נסיון‬
‫החיים ‪ ,‬פן יבולע לו אישית או חברתית ‪ ,‬פן תשיגנו יד הנילון ועוד ‪".‬‬
‫(ע"פ ‪ 0089/20‬אלחורטי נ' מ"י (‪ ,)18/0/29‬מפי כב' הש' רובינשטיין)‪.‬‬
‫בענין צעלוק נפסק כי עדות כבושה עלולה לשמש ראיית סיוע בנסיבות מסוימות‪:‬‬
‫‪ 129‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫"‪ ...‬גירסתו עוצבה בהתאם למידע שנחשף בפניו בהליך המשפטי ‪,‬‬
‫ומשלא הביא כל ראיה לגירסתו ‪ ,‬אין בטענותיו כדי לסתור את הראיות‬
‫העומדות נגדו ; קל וחומר מקום שמדובר בגירסה כבושה ‪ ,‬שבבסיסה‬
‫עומד החשש כי הותאמה לראיות התביעה ( ע " פ ‪ 873664/‬ראובן גרציאני‬
‫נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] ‪ ,‬פסקה ז ')‪ ...‬העלאת הגירסה לראשונה מעל‬
‫דוכן העדים עשויה בנסיבות מסוימות להביא ליצירתה של ראיית סיוע‬
‫( בש " פ ‪ /186611‬טנסקי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] )‪ ,‬אולם אין לנו צורך‬
‫להידרש לכך נוכח התשתית הראייתית שפורטה מעלה "‪.‬‬
‫ועוד‪ ,‬לא ניתן שלא להתרשם כי הנאשם נהג בענין זה‪ ,‬כמו בעניינים אחרים‪ ,‬באופן שלא‬
‫יוותרו טביעות אצבע שלו על מעשיו האסורים‪ .‬הוא לא הזמין את השלטים עבור החניה‬
‫הפרטית שלו בעצמו‪ ,‬אלא שלח את פסקל להזמינם‪ ,‬מבלי למסור לו לאן הם מיועדים‪,‬‬
‫משדרש שלטים דומים לאלו התלויים בעיריה‪ .‬פסקל – ולא הנאשם ‪ -‬הוא שקיבל את‬
‫השלטים‪ ,‬הורה לשלוח את החשבונית להנהלת החשבונות של העיריה‪ ,‬איפסן את השלטים‬
‫במחסן העיריה‪ ,‬והיה אחראי לנטילתם משם‪ ,‬כפי שאכן עשה באמצעות ולרי‪ .‬הנאשם היה‬
‫לכאורה חף מכל קשר לשלטים‪ ,‬עד אשר הותקנו בביתו‪.‬‬
‫הסבריו חסרי הבסיס של הנאשם‪ ,‬כי שילם עבור השלטים לולרי דווקא ‪ -‬אשר לא הוטחו‬
‫בולרי בחקירתו הנגדית ‪ -‬תוך אמירה כי ולרי עבד ללא חשבוניות‪ ,‬תשלום החשבונית‬
‫למעלה מחצי שנה לאחר מעצרו‪ ,‬ואמרתו כי הוא ישלם עשר פעמים עבור כל דבר ומותר לו‬
‫לשלם באיחור‪ ,‬אינם מתיישבים עם כל העדויות בתיק זה‪ ,‬לרבות עם דבריו של אשרף חאג'‪,‬‬
‫לפיהם הנאשם נהג לסעוד במסעדה שלו‪ ,‬עם בני משפחתו‪ ,‬מבלי לשלם‪.‬‬
‫ג‪ .‬גרסאותיו השונות של הנאשם נסתרו על ידי עובדי העיריה ועובד הקבלן‪ ,‬כפי שנסתרו גם‬
‫על ידי אשרף חאג'‪ ,‬ואיני רואה לחזור על דברים‪ .‬גרסת העובדים מתיישבת גם עם גרסתם‬
‫של בכירי העיריה ועובדיה ביחס לאישום הראשון‪ ,‬לגבי סמכויותיו הענפות של הנאשם‬
‫וכוחו‪ ,‬לרבות דבריו של ברק‪ ,‬כי הנאשם אחראי על כל מה שקורה בעיר‪.‬‬
‫כך גם איני רואה לחזור על הסתירות הפנימיות והפירכות בדברי הנאשם‪ ,‬בקשר לפרט‬
‫אישום זה‪ ,‬כמו גם לגבי הראשון‪ ,‬משפורטו אלה בהרחבה‪ ,‬כדי לסבר את האוזן‪ ,‬ובעיקר‬
‫נוכח טרונייתו החוזרת ונשנית של הנאשם‪ ,‬כי הכל חברו נגדו לפגוע בו‪ ,‬על לא עוול בכפו‪,‬‬
‫ובסופו של דבריו הטיל דופי גם במאשימה‪ ,‬לה יחס שותפות בקנוניה פוליטית‪ ,‬בגינה העלילו‬
‫עליו עלילה נוראה‪.‬‬
‫גרסאות אלה של הנאשם להן לא הובאה כל תמיכה ראייתית‪ ,‬אינה משכנעת‪ ,‬בלשון‬
‫המעטה‪.‬‬
‫הנאשם בחר להמנע מלהביא עדים לסתירת הגרסאות שהובאו נגדו‪ .‬על כך נפסק כי‬
‫הימנעותו של בעל דין להביא ראיה שנמצאת בהישג ידו‪ ,‬מוחזקת לחובתו‪ ,‬על יסוד החזקה‬
‫‪ 102‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫העובדתית לפיה לו הובאה הראיה‪ ,‬היתה פועלת נגדו‪ .‬דבריו של קדמי‪ ..." :‬בדרך זו‪ ,‬ניתן‬
‫למעשה משקל ראייתי לראיה שלא הובאה‪( ".‬קדמי‪" ,‬על הראיות" (מהד' תשס"ד ‪,)1220 -‬‬
‫חלק שלישי‪ ,‬עמ' ‪.)1902‬‬
‫ד‪ .‬לסיכום‪ ,‬הוכח כי הנאשם נהג לבקש מעובדי העיריה שהיו נתונים למרותו‪ ,‬ביצוען של‬
‫עבודות פרטיות עבורו ועבור בני משפחתו בשעות עבודתם בעיריה‪ ,‬להזמין עבורו חומרים‬
‫וציוד לצרכיו האישיים‪ ,‬תוך משלוח החשבונות לעיריה‪ ,‬מפני שהוזמנו על ידי עובדי עיריה‪.‬‬
‫כך גם לגבי החשמלאים שביצעו עבודה בביתו ובבית אמו‪ .‬לא נעלם מעיני כי לאחר חקירתו‬
‫שילם הנאשם עבור השלטים ‪ ,₪ 90‬וכי אין מדובר בסכום גבוה‪ ,‬אך עבודתה של אנשי‬
‫אחזקה וחשמלאים‪ ,‬אשר הגיעו לביתו של הנאשם בשעות העבודה‪ ,‬ברכב העיריה עם כל‬
‫הציוד והחומרים המתאימים‪ ,‬משך שעות‪ ,‬עולה בהרבה על הסכום הנטען‪ .‬זאת‪ ,‬מעבר‬
‫להפסד הנגרם לעיריה‪ ,‬שעה שמספר לא מבוטל של עובדיה עסוקים במתן שירותים לממלא‬
‫מקום ראש העיר‪ ,‬ולמסר שהועבר לעובדי העיריה ולציבור בהתנהלות זו‪.‬‬
‫הנאשם אף ניצל את עובדי העיריה ואת עובד הקבלן‪ ,‬כאשר לא שילם להם שכר עבור‬
‫עבודתם‪ ,‬אלא לעתים יצא לדעתו ידי חובתו בכך שנתן להם בטובו קופסת סיגריות‪ .‬לא בכדי‬
‫אמר עליו ולרי כאשר שילם לו ‪ ₪ 122‬בעת שהגיע לביתו לבצע עבודה בשעות הערב‪ ,‬כי גם‬
‫כאשר הנאשם שילם לו ‪ ₪ 122‬עבור העבודה‪ ,‬התנהג כמי שנותן מתנה‪.‬‬
‫לא ניתן שלא להתרשם כי משפט זה של ולרי‪ ,‬משקף יותר מכל את התייחסותו של הנאשם‬
‫אל העיריה כמגרש המשחקים הפרטי שלו‪ ,‬שם עשה כבתוך שלו‪ ,‬ניצל את מעמדו הרם כדי‬
‫לקבל כספי שוחד‪ ,‬לקבל עבודות מעובדים שלא יכלו להמרות את פיו‪ ,‬היה בעל כוח והשפעה‬
‫כה רבים‪ ,‬עד כי איש לא הרשה לעצמו לפעול נגדו‪.‬‬
‫‪.96‬‬
‫קביעת העובדות ביחס לאישום השני‬
‫א‪ .‬נוכח העובדות שהוכחו לגבי אישום זה‪ ,‬אני קובעת כי כשבוע וחצי לפני מעצרו של‬
‫הנאשם‪ ,‬בעקבות הוראתו של הנאשם לפסקל‪ ,‬הזמין פסקל שני שלטים ועליהם הכיתוב‬
‫"חניה פרטית" מהקניין בוזגלו‪ ,‬לקחם‪ ,‬הורה לבוזגלו לשלוח את החשבונית להנהלת‬
‫החשבונות בעיריה‪ ,‬ואיפסן אותם במחסן בעיריה‪ .‬במועד הרלוונטי‪ ,‬הורה הנאשם לפסקל‬
‫לארגן מספר עובדים לעבודה פרטית בביתו‪ ,‬ובעקבות סיכום מראש‪ ,‬הסיע הנאשם את ולרי‬
‫ואת איטח‪ ,‬שיוחדו לכך‪ ,‬מהחניה האחורית של העיריה אל ביתו ברחוב התאנה‪ .‬זאת‪,‬‬
‫לאחר שפסקל הסיע את ולרי ואת איטח למחסן‪ ,‬והחזירם לעיריה עם השלטים‪ .‬ולרי ואיטח‬
‫הרכיבו מדפים על עמודי ברזל במחסן של הנאשם‪ ,‬ואיטח אף הזיז ציוד כבד שהקבלן‬
‫השאיר במחסן‪ ,‬לבקשתה של אשת הנאשם‪ .‬משהתברר כי לצורך התקנת השלטים דרוש‬
‫חשמל‪ ,‬ובמחסן של הנאשם לא היה חשמל‪ ,‬הגיע פסקל לבית הנאשם‪ ,‬אסף את ולרי‪ ,‬הם‬
‫נסעו‪ ,‬הביאו גנרטור וחזרו לכדי להתקין את השלטים בחניה של הנאשם‪ .‬לאחר השלמת‬
‫העבודות‪ ,‬כשעה וחצי לאחר מכן (בשעות הצהריים)‪ ,‬הסיעם פסקל חזרה לעבודה‪.‬‬
‫הנאשם לא שילם לעובדים ולו שקל אחד‪ ,‬למעט קופסת סיגריות שנתן הן לולרי והן לאיטח‪.‬‬
‫‪ 101‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫ב‪ .‬במועד לא ידוע‪ ,‬בצע פסקל ביחד עם ולרי עבודה פרטית נוספת עבור הנאשם בביתו‪,‬‬
‫בשעות העבודה יחד עם ולרי ‪ -‬תיקון תריס ברח' האלון‪ ,‬ללא כל תשלום‪.‬‬
‫ג‪ .‬במועד בלתי ידוע נדרש סמיון‪ ,‬מנהל מחלקת חשמל בעיריה‪ ,‬להגיע פעמיים לביתו של‬
‫הנאשם‪ ,‬על מנת לפתור בעיה בתחום החשמל‪ ,‬פעם אחת בשעות העבודה בעיריה‪ ,‬אז הגיע‬
‫עם סגנו סויסה‪ ,‬ובשתי פעמים אלה תיקנו קצר בביתו של הנאשם‪ ,‬ללא תשלום כלשהוא‪.‬‬
‫ד‪ .‬כשנתיים לפני כן‪ ,‬נדרש סמיון להגיע לבית אמו של הנאשם‪ ,‬לפתור בעיה בחשמל‪.‬‬
‫משמצא כי היה קצר במזגן‪ ,‬אמר לה להזמין טכנאי מזגנים‪.‬‬
‫ה‪ .‬כשנה לפני מעצרו של הנאשם‪ ,‬ביצע סויסה עבודה פרטית עבור הנאשם ‪ -‬החליף שקע‬
‫בחדר הילדים בבית הנאשם‪ .‬סמיון הסיע אותו לבית הנאשם בשעות העבודה‪ ,‬הביא עמו את‬
‫השקע החדש‪ ,‬וסויסה ביצע את העבודה ללא תשלום‪.‬‬
‫ו‪ .‬כארבע שנים לפני מעצרו של הנאשם‪ ,‬ביצע סויסה עבודה פרטית בבית אמו של הנאשם‪,‬‬
‫בשעות העבודה של העיריה ללא תשלום‪ ,‬לבקשתו של סמיון‪ .‬סויסה החליף נתיך חרסינה‬
‫בביתה של האם‪ ,‬שם היה קצר בארון החשמל הראשי‪.‬‬
‫ז‪ .‬הנאשם נהג לסעוד ארוחות בוקר וצהרים במסעדת תל חנן שנוהלה על ידי אשרף עומר‪,‬‬
‫עם בני משפחתו מבלי לשלם‪ .‬אשר לענייני הרכבים‪ ,‬לא שוכנעתי במידה מספקת בדבר‬
‫היחסים שהיו בין הנאשם לבני משפחתו של אשרף‪ ,‬ולכן לא ראיתי לקבוע ממצאים‬
‫עובדתיים בענין זה‪.‬‬
‫‪.91‬‬
‫עבירת השוחד ‪ -‬המסגרת הנורמטיבית‬
‫לקיחת שוחד קבועה בסעיף ‪(296‬א) לחוק העונשין‪ ,‬כדלהלן‪:‬‬
‫"עובד הציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר עשר שנים‪."...‬‬
‫"דרכי השוחד" פורטו בסעיף ‪ 293‬לחוק העונשין‪ ,‬הקובע‪:‬‬
‫"אין נפקא מינה בשוחד‪:‬‬
‫)‪ )1‬אם היה כסף‪ ,‬שווה כסף‪ ,‬שירות או טובת הנאה אחרת;‬
‫(‪ )1‬אם היה בעד עשיה או בעד חדילה‪ ,‬השהיה‪ ,‬החשה‪ ,‬האטה‪ ,‬העדפה או הפליה‬
‫לרעה;‬
‫(‪ )0‬אם היה בעד פעולה מסוימת או כדי להטות למשוא פנים בדרך כלל;‬
‫(‪ )2‬אם היה בעד פעולה של הלוקח עצמו או בעד השפעתו על פעולת אדם אחר;‬
‫(‪ )0‬אם ניתן מידי הנותן או באמצעות אדם אחר; אם ניתן לידי הלוקח או לידי אדם‬
‫אחר בשביל הלוקח; אם לכתחילה או בדיעבד; ואם הנהנה מן השוחד היה הלוקח‬
‫או אדם אחר;‬
‫‪ 101‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫(‪ ) 9‬אם תפקידו של הלוקח היה של שררה או של שירות; אם היה קבוע או זמני ואם‬
‫כללי או לעניין מסוים; אם מילויו היה בשכר או בלי שכר‪ ,‬אם בהתנדבות או תוך‬
‫קיום חובה;‬
‫(‪ ) 7‬אם נלקח על מנת לסטות מן השורה במילוי תפקידו או בעד פעולה שעובד‬
‫הציבור היה חייב לעשותה על פי תפקידו"‪.‬‬
‫סעיף ‪( 294‬א) לחוק העונשין קובע הוראות נוספות‪:‬‬
‫"‪( .294‬א)‬
‫המבקש או המתנה שוחד‪ ,‬אף שלא נענה‪ ,‬כמוהו כלוקח שוחד‪.‬‬
‫(ב)‬
‫המציע או המבטיח שוחד‪ ,‬אף שנדחה‪ ,‬כמוהו כנותן שוחד‪.‬‬
‫(ג)‬
‫‪...‬‬
‫(ד)‬
‫במשפט על שוחד לא ייזקק בית המשפט לטענה ‪-‬‬
‫(‪ )1‬שהיה פגם או פסול בהטלת התפקיד על הלוקח‪ ,‬במינויו או בבחירתו;‬
‫(‪ )2‬שהלוקח לא עשה או אף לא התכוון או לא היה מוסמך או רשאי‬
‫לעשות את הפעולה‪".‬‬
‫הערך החברתי המוגן באמצעות עבירות השוחד‪ ,‬הוא "תקינות התנהלותם של מוסדות‬
‫השלטון ושל גופים ציבוריים ולבער התנהגות הנגועה בשחיתות"‪ ,‬כדי להגן על יוקרתו‬
‫של המנהל הציבורים בעיני הציבור‪ ,‬על אמון הציבור במערכת השלטונית‪ ,‬טוהר המידות של‬
‫פקידי הציבור ופעילותו התקינה של המנהל הציבורי‪ ,‬לשם קיומם של חיים חברתיים‬
‫מסודרים‪ .‬יפים לעניין זה דברי כב' הש' ג'ובראן בע"פ ‪ 9919/29‬ארמון אטיאס נ' מ"י‬
‫(‪( ,)19/12/27‬להלן‪ :‬פרשת אטיאס)‪ ,‬כדלהלן‪:‬‬
‫"הערך המוגן של עבירת השוחד הוא‪ ,‬בין היתר‪ ,‬הגנה על המנהל‬
‫הציבורי מפני שחיתות‪ ,‬הבטחת פעילותו התקינה וחיזוק אמון‬
‫הציבור בתקינות פעולותיו‪ .‬אי לכך‪ ,‬יש לדאוג ששיקולי המינהל‬
‫יהיו שיקולים ענייניים ולא יושפעו משיקולים זרים (ראו ע"פ‬
‫‪ 161655‬מדינת ישראל נ' דרוויש‪ ,‬פ"ד מה( ‪ . //3 ) 6‬להלן‪ :‬פרשת‬
‫דרוויש; ע"פ ‪ 71653‬פלאטו שרון נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד לח ( ‪) 6‬‬
‫‪ .) 787‬יפים לעניין זה דבריו של פרופ' מרדכי קרמניצר ‪:‬‬
‫" ‪ ...‬חשיבות פעולתו של המינהל הציבורי היא גדולה ‪ ,‬שכן‬
‫בלעדיה לא ייתכנו חיים חברתיים מסודרים ‪ ,‬ולפיכך מגינים‬
‫באמצעות עבירות השוחד לא רק על תקינות פעולתו של המינהל‬
‫הציבורי ‪ ,‬אלא גם על יוקרתו של המינהל הציבורי בעיני הציבור‬
‫ועל האמון שהציבור רוחש לו כתנאים הכרחיים ל פעולתו ‪."...‬‬
‫( ראו גם ע " פ ‪ 8217/22‬אלגריסי נ ' מ " י ( ‪ ,) 10/1/29‬מפי כב ' הש ' חיות ‪,‬‬
‫‪ 100‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫להלן ‪ :‬פרשת אלגריסי ; ע " פ ‪ 1917/99 , 1877/99‬מ " י נ ' בן עטר ‪ ,‬פ " ד‬
‫נג ( ‪ , 990 ) 2‬מפי כב ' הש ' זמיר )‪.‬‬
‫בסעיף ‪ 190‬הנ"ל יש כדי להרחיב ולהגמיש את עבירת השוחד‪.‬‬
‫בפרשת אטיאס דלעיל ‪ ,‬נקבע ‪:‬‬
‫" לשונה ש ל העבירה רחבה דיה כדי להכיל מגוון התנהגויות ‪ .‬היא‬
‫אינה תוחמת את האפשרויות ‪ .‬המחוקק לא הציב לה גבולות מעבר‬
‫להנחיות שבסעיפים ‪ 643-649‬לחוק ‪ ,‬ואין גבול לאפשרויות הרב ‪-‬‬
‫גוניות שבהן עשוי הדבר להתבטא בחיי היום ‪ -‬יום ‪ ,‬כשתמיד יהא‬
‫צורך לבחון את כוונת הנותן מחד גיסא ואת הפע ולות או ההטבות‬
‫שבאו מהמקבל מאידך גיסא ‪ -‬ואם יש קשר סיבתי ביניהן ( ראו‬
‫ע " פ ‪ 186655‬לושי נ ' מדינת ישראל ‪ ,‬פ " ד מב ( ‪ . /86 ) 6‬להלן ‪ :‬פרשת‬
‫לושי )"‪.‬‬
‫‪.92‬‬
‫יסודותיה של עבירת השוחד‬
‫היסוד העובדתי – עסקינן בעבירת התנהגות‪ ,‬שיסודותיה העובדתיים הם כדלהלן‪ :‬א‪ .‬נוטל‬
‫השוחד הוא עובד ציבור‪ .‬ב‪ .‬הנוטל מתת שניתן להתייחס אליה במהותה כאל שוחד‪ .‬ג‪.‬‬
‫נטילת המתת היא בעד פעולה הקשורה בתפקידו של עובד הציבור‪( .‬ע"פ ‪ 0229/90‬מ"י נ'‬
‫הוכמן‪ ,‬פ"ד נ (‪ ,1,)1‬מפי כב' הנשיא ברק‪ ,‬להלן‪ :‬פרשת הוכמן)‪.‬‬
‫כדי שמתן המתת ולקיחתו יישאו אופי מושחת‪ ,‬הנכנס לגדר הביטוי "שוחד"‪ ,‬נדרש להוכיח‬
‫קיומו של קשר סיבתי עובדתי בין השוחד ובין "פעולה הקשורה לתפקידו" של מקבלו‪ ,‬קרי‪,‬‬
‫שהמתת ניתנה בעבור פעולה הקשורה לתפקידו של מקבלה‪( .‬ראו י‪ .‬קדמי‪ ,‬על הדין‬
‫בפלילים‪ ,‬חלק רביעי‪( ,‬מהד' תשס"ו – ‪ ,)1229‬בעמ' ‪.)1791 – 1792‬‬
‫היסוד הנפשי בעבירה הנדונה הוא מחשבה פלילית‪ ,‬משמע מודעות לטיב המעשה ולקיום‬
‫הנסיבות‪ ,‬דהיינו‪ ,‬לרכיבים העובדתיים של העבירה‪( .‬ע"פ ‪ 1877/99‬מ"י נ' בן עטר‪ ,‬פ"ד נג(‪,)2‬‬
‫‪ , 990‬מפי כב' הש' זמיר)‪ .‬מודעות זו מתקיימת בין אם התכוון עובד הציבור להיטיב עם נותן‬
‫השוחד‪ ,‬ובין אם לאו‪( .‬ע"פ ‪ 8217/22‬הנ"ל‪ ,‬בעמ' ‪ .)1000‬לעניין זה‪ ,‬די בנטייה למשוא פנים‬
‫בדרך כלל או אף בפעולה שעובד הציבור חייב היה לעשותה (ראו גם ע"פ ‪ 002/78‬קוביליו נ'‬
‫מ"י‪ ,‬פ"ד לד(‪ ,181 )1‬בעמ' ‪ ,189‬מפי כב' הש' (כתוארו אז) שמגר (להלן‪ :‬פרשת קובליו); ע"פ‬
‫‪ 9108/92‬יעקובזון נ' מ"י (‪ ,)11/1/97‬מפי כב' הש' דורנר)‪ .‬כמו כן‪ ,‬עבירת השוחד אינה‬
‫מותנית בכך שקיימת הדדיות כוונות של הנותן והלוקח ‪.‬‬
‫"‪ ...‬העבירה מושלמת ‪ ,‬גם אם הצד השני חף מכוונה פלילית ‪ ,‬בין‬
‫שלא היה מודע לכוונת השוחד ‪ ,‬ובין הוא היה מודע לה אך לא‬
‫‪ 102‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫סיפק כל תמורה לטובת ההנאה ‪ .‬ראו סעיפים ‪ ( 649‬א ) ו ‪ ( 649 -‬ב )‬
‫לחוק העונש ין ‪ (".‬פרשת יעקובזון )‪.‬‬
‫בעניין המתת נקבע ‪:‬‬
‫" אין נפקא מינה במתת זאת ‪ ,‬אם מדובר בכסף ‪ ,‬בשווה כסף ‪,‬‬
‫בשירות או בטובת הנאה אחרת ‪ .‬כל טובת הנאה ‪ ,‬אשר זוכה לה‬
‫עובד‬
‫הציבור‬
‫עקב‬
‫פעולתו ‪,‬‬
‫תיתפס‬
‫למעשה‬
‫בגדר‬
‫הגדרת‬
‫המתת "‪ (.‬ע " פ ‪ 000/88‬רפאל לוי נ ' מ " י ‪ ,‬פ " ד מג ( ‪ , 101 , 111 ) 0‬מפי כב '‬
‫הש ' ד ‪ .‬לוין ( להלן ‪ :‬פרשת לוי ) ; פרשת אלגריסי ; פרשת הוכמן )‪.‬‬
‫על אופייה המשחד של המתת‪ ,‬נאמר בפרשת אטיאס‪:‬‬
‫"‪ ...‬יודגש ‪ ,‬כי הגם ויש שמתן השוחד מעודד את איש הציבור‬
‫בביצוע תפקידו הציבורי והגם ויש שמתן השוחד מגביר את‬
‫פעילותו של עובד הציבור למען מילוי תפקידו ‪ ,‬אין בדבר כדי‬
‫להסיר מהמתת את אופייה המשחד ( ע " פ ‪ 869/643‬מדינת ישראל‬
‫נ ' הוכמן ‪ ,‬פ " ד נ ( ‪ . 6 ) 1‬להלן ‪ :‬פרשת הוכמן )‪ .‬פעולה במצב של‬
‫ניגוד עניינים היא גם ממאפייניה המובהקים של עבירת השוחד "‪.‬‬
‫נפסק כי אף כאשר הוכח מתן טובת הנאה לעובד ציבור‪ ,‬המטפל בעניינו של הנותן‪ ,‬יש לבחון‬
‫אם קיים הסבר סביר למתת‪ ,‬למצער עד כדי יצירת ספק סביר‪( .‬פרשת יעקובזון הנ"ל; וכן‬
‫ע"פ ‪ 228/72‬ששון נ' מ"י פ"ד כט (‪ ,079 ,072 ,)1‬מפי כב' הש' כהן; ע"פ ‪ 102/88‬לושי נ' מ"י‬
‫פ"ד מב(‪ ;907 ,902 )1‬וע"פ ‪ 011/87‬מ"י נ' עינב‪ ,‬פ"ד מה (‪ ,202 ,218 )1‬שניהם מפי כב' הש'‬
‫בייסקי)‪ .‬כן נפסק כי עצם היותה של המתת נוהג מקובל אין בה כדי להכשיר את המעשה‬
‫הפסול‪( .‬ראו פרשת אטיאס דלעיל)‪.‬‬
‫טיבה של המתת ואופייה נבחנים על פי מבחן המטרה של הנתינה או הלקיחה‪ ,‬הנקבעת על‬
‫פי התבוננות כוללת ומציאותית‪ ,‬ובחינה זהירה של הפרשה‪( .‬ע"פ ‪ 71/80‬פלאטו שרון נ' מ"י‪,‬‬
‫פ"ד לח(‪( ,707 )1‬להלן‪ :‬פרשת פלאטו)‪ ,‬בעמ' ‪ ;798 -797‬כן ראו פרשת אטיאס דליעל; וכן ע"פ‬
‫‪ 0190/97;0192/97‬זילברמן נ' מ"י נב(‪ ,290 )0‬מפי כב' הש' גולדברג‪ ,‬בעמ' ‪.)271 – 271‬‬
‫בהקשר זה יצוין‪ ,‬כי על מנת לקבוע האם המתת ניתנה "בעד פעולה הקשורה בתפקידו"‪,‬‬
‫שוקל ביהמ "ש את טיב המתת ואת אופייה של מערכת היחסים בין הנותן למקבל‪ .‬ככל‬
‫שטובת ההנאה היא בעלת ערך גבוה יותר וככל שמערכת היחסים בין הנותן למקבל רופפת‬
‫יותר‪ ,‬כך יטה בית המשפט לקבוע כי מדובר בשוחד‪( .‬י‪ .‬קדמי לעיל בעמ' ‪;1720 – 1722‬‬
‫‪ .)1790 -1709‬יפים לעניין זה דברי כב' הש' שמגר (כתוארו דאז) בפרשת קוביליו דלעיל‪:‬‬
‫‪ 100‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫" כך גם דבריו של השופט ברנזון בע " פ ‪ 859676‬מנחם פישר נגד‬
‫מדינת ישראל ‪ ,‬פ " ד כז ( ‪ , 596 - 534 , 53/ ) 6‬בע ' ‪: 534‬‬
‫"‪ ...‬המילה ' בעד ' מצביעה על הצורך בקשר הסיבתי בין הלקיחה‬
‫והפעולה ‪ .‬יותר מזה לא נדרש ‪ .‬אין זה חשוב מתי עולה בדעתו ש ל‬
‫עובד הציבור לבקש או לקבל את ' התמורה ' עבור מעשהו ‪ .‬סעיף‬
‫‪ ( 9‬ה )‪ ,‬הקובע ‪ ,‬בין השאר ‪ ,‬כי אין נפקא מינה בשוחד אם הוא ניתן‬
‫' בתחילה בדיעבד ' מחזק את הדעה הזאת ‪ ' .‬בדיעבד ' – כלומר ‪,‬‬
‫אחרי ש ' עבד '‪ ,‬אחר גמר המעשה ‪ .‬אין איפוא נפקא מינה אם‬
‫לקיחת השוחד היא אחרי המעשה ‪ ,‬והכוונה נו צרת וקיימת בשעת‬
‫הלקיחה ‪."".‬‬
‫וכן ‪:‬‬
‫"‪ ...‬הווה אומר ‪ ,‬כי עבירת השוחד תתגבש ותתקיים ‪ ,‬אם נתכוון‬
‫מבקש טובת ההנאה לגמול לנותנה בפעולה שהוא מבצע במסגרת‬
‫תפקידו כעובד ציבור ‪ .‬הכוונה הזאת ‪ ,‬כשהיא מלווה את המעשה‬
‫הפיסי ‪ ,‬היא אשר מטביעה על המעשה את חותם העבירה ( ע " פ‬
‫‪ ] 3 [ 664 , 668659‬הנ " ל )‪ .‬כשמדובר בהגדרת רכיבי העבירה על‬
‫" הלוקח בעד "‪ ,‬הרי שרכיבים אלה שבעבירה מלמדים ‪ ,‬כי אין די‬
‫בכך שעובד הציבור יקבל סתם כך דבר ‪ .‬צריך שהלקיחה תהיה‬
‫מתוך כוונה להיטיב עם הנותן ‪ .‬הכוונה הזו ‪ ,‬המלווה את המעשה ‪,‬‬
‫היא המצביעה על האופי הפסול והנפסד שבמעשה קבלת ה שוחד‬
‫( ע " פ ‪ ( )] 5 [ 853677‬ההדגשה שלי ‪ -‬ד ‪ .‬ס ‪ . 61 . ).‬כאשר נדרשת התביעה‬
‫להוכיח את הכוונה ‪ ,‬מתבקשת היא להצביע על כך ‪ ,‬שעובד הציבור‬
‫ידע ‪,‬‬
‫שטובת‬
‫ההנאה‬
‫שהוא‬
‫מקבל‬
‫מכוונת‬
‫לפעולה‬
‫הקשורה‬
‫בתפקידו ( ע " פ ‪ ( ."...)] 4 [ 7/3677‬פרשת לוי דלעיל )‪.‬‬
‫ובהמשך נאמר‪:‬‬
‫" ודאי גם ודאי ‪ ,‬שאפשר לע מוד על היסוד הנפשי מהדברים‬
‫שהנאשם משמיע במודע או שלא במודע ‪ ,‬בגלוי או בסתר ‪ .‬כאשר‬
‫באים לבחון ‪ ,‬בתום גיבוש הראיות ‪ ,‬האם הוכח היסוד הנפשי ‪ ,‬ייתן‬
‫השופט את דעתו למכלול הראיות ויסיק את המסקנות המתבקשות‬
‫על ‪ -‬פי הגיון הדברים ‪ ,‬הפרשנות הנאותה של ההתרחשויות ‪ ,‬מידת‬
‫האמון שני תן לייחס לעד זה או אחר או לראיה פלונית ‪ ,‬והכול על ‪-‬‬
‫פי מיטב שפיטתו של השופט המנוסה ‪ ,‬הרואה את העדים ‪ ,‬הסוקר‬
‫את הראיות ‪ ,‬המתרשם מהפרשה כפי שהיא נחשפת נגד עיניו‬
‫והמשתמש בהגיונו הבריא ובניסיונו השיפוטי כדי לבור את המוץ‬
‫‪ 109‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫מן הבר ולהגיע לחקר האמת ( ראה לעניין זה ע " פ ‪] 16 [ 186655‬‬
‫וע " פ ‪ ] 3 [ 664 , 668653‬הנ " ל )‪ ( ".‬שם ‪ ,‬עמ ' ‪.) 100 - 100‬‬
‫‪.93‬‬
‫שידול למתן שוחד המסגרת הנורמטיבית‬
‫עבירת השידול פורטה בסעיף ‪ 36‬לחוק העונשין‬
‫" ‪ . 36‬המביא אחר לידי עשיית עבירה בשכנוע ‪ ,‬בעידוד ‪ ,‬בדרישה ‪,‬‬
‫בהפצרה או בכל דרך שיש בה משום הפעלת לחץ ‪ ,‬הוא משדל‬
‫לדבר עבירה "‪.‬‬
‫היסוד העובדתי בעבירה זו מבוסס על היסוד העובדתי אשר פורט לעיל‪ ,‬בתוספת סעיף ‪02‬‬
‫לחוק העונשין‪.‬‬
‫היסוד הנפשי בעבירה זו הוא מחשבה פלילית‪ ,‬משמע מודעות לטיב המעשה ולקיום‬
‫הנסיבות‪ ,‬דהיינו‪ ,‬לרכיבים העובדתיים של העבירה‪.‬‬
‫‪.94‬‬
‫מן הכלל אל הפרט‬
‫בענייננו התקיימו יסודותיה של עבירת השוחד במלואה‪ ,‬משהרימה המאשימה את הנטל‬
‫להוכיח את היסוד העובדתי והנפשי מעבר לכל ספק סביר‪.‬‬
‫א‪ .‬לענין היסוד העובדתי‪ ,‬הוכח כי הנאשם היה עובד ציבור בכיר בעל סמכויות בתחום‬
‫הרלוונטי בתקופה הרלוונטית‪ ,‬פלאח נתן לו כספים על בסיס קבוע‪ ,‬למעלה מ‪₪ 102,222 -‬‬
‫משך שנים רבות‪ ,‬כאשר בשנה האחרונה עמד הסכום החודשי על ‪ .₪ 0,222‬מדובר בכספים‬
‫אליהם ניתן להתייחס כאל כספי שוחד‪ ,‬משהוכח הקשר הסיבתי בין המתת לפעולה בגינה‬
‫ניתנו‪ ,‬ונתינת הכספים היתה בעד פעולה הקשורה בתפקידו של הנאשם שהיה עובד ציבור‪.‬‬
‫למען הסר ספק‪ ,‬בנתונים אלה אין משמעות לטענותיו של הנאשם כי מלא את תפקידו‬
‫באמונה‪ ,‬או כי ביצע את תפקידו לטובת עניינה של העיריה‪ .‬דהיינו‪ ,‬כי פעל לזכייתה של ושס‬
‫מפני שהאמין שהצעתה היא הזולה ביותר‪ ,‬כי חשש מתביעות נגד העיריה‪ ,‬רצה לפעול "לפי‬
‫החוק"‪ ,‬ונלחם להרחיק את שיא מהעיריה‪ ,‬מפני שהאמין שהם עבריינים‪ ,‬כנטען על ידו‪.‬‬
‫כך גם אין משמעות לגרסתו החלופית של הנאשם‪ ,‬אשר נטענה בלשון רפה‪ ,‬כי בינו לבין‬
‫פלאח הועברו כספים במסגרת ידידות רבת שנים‪ ,‬משהוכח כי היקף הכספים שקיבל‬
‫מהנאשם‪ ,‬מועדם‪ ,‬קביעותם‪ ,‬מקורם‪ ,‬והסנקציה באי תשלומם‪ ,‬אינו יכול להתיישב עם‬
‫עזרה הדדית ספורדית בין חברים‪ .‬אפילו נתן הנאשם מאות שקלים משך השנים לבניו של‬
‫פלאח‪ ,‬אם מתוך קרבה ואם למען הנראות החברית‪ ,‬אין בכך כדי להפחית מהמשמעות של‬
‫עשרות אלפי השקלים שקיבל מפלאח מדי שנה בשנה‪ ,‬בקשר ישיר לפעילותו עבור פלאח‬
‫בעיריה‪( .‬השוו פרשת אטיאס הנ"ל‪ ,‬והאזכורים שם‪ ,‬פרשת קוביליו‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫‪ 107‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫אף אין מקום לגרסה חלופית של הנאשם‪ ,‬אשר לא נטענה‪ ,‬לפיה קיים הסבר סביר למתת‪.‬‬
‫הוכח כי בבסיס הנתינה והלקיחה של כספים אלה‪ ,‬עמדה מטרה משותפת ‪ -‬המשך פעילותו‬
‫של פלאח כקבלן כח אדם בעיריה‪ ,‬כאשר הנאשם קיבל כספים אלה כדי לפעול במסגרת‬
‫תפקידו ולהבטיח את המשכיותה בתנאים נוחים‪ ,‬ופלאח קנה תמיכה זו במתת שנתן ‪ -‬כספי‬
‫השוחד‪( .‬השוו פרשת פלאטו‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫ב‪ .‬אשר ליסוד הנפשי‪ ,‬הנאשם היה מודע לטיב המעשה ולקיום הנסיבות‪ ,‬דהיינו‪ ,‬לרכיבים‬
‫העובדתיים של העבירה‪ ,‬ואף היטיב עם פלאח נותן השוחד‪ ,‬בכל הדרכים המפורטות בפרק‬
‫קביעת העובדות לעיל‪ .‬האופן בו שולמו הכספים‪ ,‬בחשאי‪ ,‬מתחת לשולחן‪ ,‬בשירותים‪,‬‬
‫ביחידות‪ ,‬תוך הסתרה‪ ,‬מלמדים כי הן הנאשם והן פלאח היו מודעים היטב לטיב המעשה‬
‫ולקיום הנסיבות‪ ,‬והכללים היו ברורים‪ .‬כפי שאמר פלאח במשטרה – "זה כספי‪ .‬יש כסף‪,‬‬
‫יש חברות‪ ,‬אם אין כסף אין חברות‪ .‬זה ככה‪ ,‬הייתי מאולץ לשלם את הכסף‪ ,‬הייתי מאולץ‬
‫לתת‪ ,‬הייתי מאוים כי אם אני לא אתן לך‪."...‬‬
‫לפיכך‪ ,‬התקיימו התנאים להרשעתו של הנאשם בעבירה של לקיחת שוחד‪.‬‬
‫שידול למתן שוחד‬
‫‪.94‬‬
‫מן הכלל אל הפרט‬
‫א‪ .‬היסוד העובדתי בעבירה מתקיים במעשיו של הנאשם‪ ,‬משהוכח כי בשנת ‪ ,'29‬לאחר‬
‫שוינשטיין ביקש ממנו הלוואה‪ ,‬פנה הנאשם לפלאח וביקש ממנו לתת לוינשטיין הלוואה‬
‫‪ ,₪ 12,222‬הודיע על כך לוינשטיין‪ ,‬תיאם את העברת הכספים‪ ,‬ופלאח אכן‬
‫בסכום של‬
‫מסר לוינשטיין את הסכום הנדרש או ‪ ₪ 9,222‬במזומן בתוך מעטפה‪ .‬וינשטיין אמר שיחזיר‬
‫לו את הכסף‪ ,‬אך לא החזירו מעולם‪.‬‬
‫ההלוואה שניתנה לוינשטיין‪ ,‬אשר בהמשך הפכה להיות "הלוואה עומדת"‪ ,‬עונה על הגדרת‬
‫המתת האסורה‪ ,‬הקבועה בחוק ובפסיקה‪ ,‬בהיותה טובת הנאה מובהקת‪ ,‬ללא ריבית‪ ,‬ללא‬
‫מועד החזר‪ ,‬מידי אדם שלא בחר לעסוק בהלוואות‪ ,‬ואין צורך להכביר מלים בסוגיה זו‪.‬‬
‫פלאח לא היה בנקאי‪ ,‬ולא היתה כל סיבה לפנות אליו ולבקש ממנו הלוואה עבור וינשטיין‬
‫שהיה מסובך בחובות הימורים‪ ,‬לבד מהאינטרס האישי של הנאשם מול וינשטיין‪.‬‬
‫ועוד‪ ,‬הוכח כי הנאשם‪ ,‬עובד ציבור‪ ,‬דרש מפלאח לתת מתת לוינשטיין‪ ,‬עובד ציבור בעד‬
‫פעולה הקשורה בתפקידו‪ ,‬ואין נפקא מינה שהנאשם דרש מפלאח שוחד עבור וינשטיין‪ ,‬אשר‬
‫נהנה ממנו‪ ,‬וכי פלאח עצמו היה בדיעבד בעל ענין במערכת יחסים שוחדים עם וינשטיין‬
‫ישירות‪.‬‬
‫מתן ההלוואה לוינשטיין ‪ -‬אשר הכל היו מודעים להיותו עובד ציבור ‪ -‬מהווה שוחד‬
‫לוינשטיין‪ ,‬בהעדר יחסים חבריים או אחרים ביניהם‪ ,‬מלבד ההיכרות ביניהם במסגרת‬
‫העבודה‪ ,‬כאשר לוינשטיין היתה השפעה על ענייניו של פלאח‪( .‬קדמי ‪ ,‬על הדין בפלילים‪,‬‬
‫חלק שני‪ ,‬עמ' ‪.)1702‬‬
‫‪ 108‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫התנהלותו של הנאשם בענין זה נכנסת לגדר שידולו של פלאח למתן שוחד לוינשטיין‪ ,‬נוכח‬
‫מודעותו של הנאשם למעמדם הבכיר הן של וינשטיין והן של הנאשם‪ ,‬ולכך שמתן הכספים‬
‫יסייע לפלאח ‪ -‬אשר נזקק לעזרה ‪ -‬בקשריו מול העיריה‪ .‬בנסיבות אלו‪ ,‬מתקיימים התנאים‬
‫שנקבעו בסעיף ‪ 02‬לחוק העונשין‪ ,‬משהוכח כי הנאשם הביא את פלאח לידי עשיית עבירה‬
‫בכך שביקש ממנו לתת שוחד לוינשטיין‪ ,‬כדי לקדם את ענייניו בעיריה‪ .‬בנתונים שהוכחו‪,‬‬
‫היתה בקשתו של הנאשם בבחינת שכנוע‪ ,‬בעידוד‪ ,‬בדרישה‪ ,‬וניכר היה כי היה בה משום‬
‫הפעלת לחץ עליו להעתר לבקשתו‪.‬‬
‫ב‪ .‬אשר ליסוד הנפשי‪ ,‬הנאשם היה מודע לטיב מעשהו ולקיום הנסיבות‪ ,‬דהיינו‪ ,‬לרכיבים‬
‫העובדתיים של העבירה‪ ,‬ואף היטיב עם פלאח נותן השוחד‪ ,‬בכל הדרכים המפורטות בפרק‬
‫קביעת העובדות לעיל‪ ,‬ואיני רואה לחזור על הדברים‪.‬‬
‫נוכח האמור לעיל‪ ,‬התקיימו התנאים להרשעתו של הנאשם הן בעבירת שוחד והן בעבירה‬
‫של שידול למתן שוחד‪.‬‬
‫‪. 95‬‬
‫מרמה והפרת אמונים‬
‫סעיף ‪ 182‬לחוק העונשין‪ ,‬הנושא כותרת "מרמה והפרת אמונים" קובע‪:‬‬
‫" ‪ . 659‬עובד הציבור העושה במיל וי תפקידו מעשה מרמה או הפרת‬
‫אמונים הפוגע בציבור‪ ,‬אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו‬
‫נעשה כנגד יחיד‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שלוש שנים‪".‬‬
‫האיסור הפלילי על הפרת אמונים בא לשמור על שלושה ערכים מרכזיים ויסודיים‪ ,‬כל אחד‬
‫בנפרד ושלושתם גם יחד‪:‬‬
‫"אמון הציבור בעובדי הציבור (שה ינו חיובי לתפקודם של עובדי‬
‫הציבור ולשמירה על המסגרות החברתיות‪ ,‬טוהר המידות של פקידי‬
‫הציבור (שנועד לבער את נגע חוסר ההגינות וחוסר היושר שמכתים את‬
‫השירות הציבורי בחוסר מוסריות)‪ ,‬והאינטרס הציבורי עליו מופקד‬
‫הציבור (שנועד להבטיח את ההתנהלות התקינה של המנהל הצי בורי) "‪.‬‬
‫( דנ " פ ‪ 1097/20‬מ " י נ ' שמעון שבס ( ‪ ,) 02/11/22‬מפי כב ' הנשיא ברק‬
‫(להלן‪ :‬דנ"פ שבס); וכן ב רע " פ ‪ 0191/10‬שלמה לחיאני נ ' מ " י‬
‫( ‪ ( ) 17/11/10‬להלן ‪ :‬פרשת לחיאני )‪ ,‬מפי כב ' הש ' רובינשטיין ; פרשת‬
‫אטיאס דלעיל )‪.‬‬
‫‪.96‬‬
‫יסודות העבירה‬
‫היסוד העובדתי שבעבירה‬
‫א‪ .‬היסוד העובדתי בעבירה זו‪ ,‬שהיא עבירת התנהגות‪ ,‬מורכב משלושה‪ :‬רכיב התנהגותי‬
‫("מעשה מרמה או הפרת אמונים")‪ ,‬רכיב נסיבתי ("עובד הציבור העושה במילוי תפקידו")‪,‬‬
‫‪ 109‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫ורכיב תוצאתי (מעשה הפוגע בציבור)‪( .‬ראו י‪ .‬קדמי‪ ,‬על הדין בפלילים‪ ,‬חלק שלישי‪,‬‬
‫תשס"ו‪ ,1229 -‬עמ' ‪ ;1982‬וכן פרשת אטיאס‪ ,‬סעיף ‪ 22‬לפסק הדין; ע"פ ‪ 882/82‬מ"י נ'‬
‫גרוסמן‪ ,‬פ"ד לו (‪ ,220 )1‬מפי כב' הש' (כתוארו אז) ברק‪( ,‬להלן‪ :‬פרשת גרוסמן); על היותה‬
‫של העבירה "עבירת מסגרת" אשר יסודותיה אינם מוגדרים דיים‪ ,‬ראו דנ"פ שבס דלעיל‪ ,‬וכן‬
‫בג"ץ ‪ 1002/97‬ח"כ יהב נ' פרקליט המדינה‪ ,‬פ"ד נא(‪ ,17 ,1 )0‬מפי כב' הש' גולדברג) ‪.‬‬
‫הרכיב ההתנהגותי – "מעשה מרמה או הפרת האמונים" ‪ -‬נקבע כי "הפרת אמונים"‬
‫משתרעת על "מגוון של מעשים או מחדלים‪ "...‬ו"על מספר סוגים של פעולות המגבשות את‬
‫היסוד העובדתי שבעבירה‪ ".‬הפרת אמונים מתקיימת בעצם ההימצאות של עובד הציבור‬
‫במצב של ניגוד עניינים‪ ,‬כאשר הפסיקה קבעה כי הפרת אמונים מבטאת מעילה באמון או‬
‫אי נאמנות‪" .‬ודוק; נקודת המוצא היא כי עובד הציבור חב אמונים לציבור‪ .‬חובה זו מופרת‬
‫אם עובד הציבור מעמיד עצמו במצב של ניגוד עניינים (ראו פרשת הוכמן דלעיל)"‪( .‬פרשת‬
‫אטיאס‪ ,‬סעיף ‪ 20‬לפסק הדין; דנ"פ שבס סעיף ‪ 21‬לפסק הדין)‪.‬‬
‫בדנ"פ שבס לעיל התייחס בית המשפט העליון לזהירות הנדרשת בפרשנותו של האיסור על‬
‫הפרת אמונים‪ ,‬וקבע‪:‬‬
‫"‪ .31‬בפרשנו את האיסור הפלילי על הפרת אמונים על פי תכליתו‪ ,‬נבקש‬
‫כמובן להימנע מהתוצאה של הטבעת "גושפנקא של התנהגות פלילית הגורמת‬
‫עונש רציני על מעשים רבים ושונים בחיי יום יום‪ ,‬שקשה להניח שהמחוקק‬
‫רצה להחיל עליהם את האיסור הקבוע בחוק הפלילי" (השופט י' כהן בע"פ‬
‫‪ 9/6674‬חבושה נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד לד(‪ .)364 ,363 )1‬לא כל כשלון הוא‬
‫עבירה‪ .‬לא כל טעות בשיקול דעת נתפסת באיסור פלילי‪ .‬לא כל התנהגות‬
‫פגומה מבחינה אתית‪ ,‬צריכה להענש במאסר (ראו ע"פ ‪ 651656‬אבו חצירא נ'‬
‫מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד לז (‪ .)...769 ,/73 )3‬עלינו להבחין‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בין האיסור‬
‫הפלילי לאיסור המשמעתי (ראו ברק‪" ,‬ניגוד אינטרסים במילוי תפקיד"‪,‬‬
‫משפטים י ‪( 13 ,11‬תש"מ); נבנצל‪" ,‬משמעותו של טוהר המידות בחוק מבקר‬
‫המדינה"‪ ,‬טוהר המידות בשירות הציבורי ‪( 67-6/ ,69‬ו' שיפר עורכת‪,‬‬
‫תשמ"ט); פרשת יהב‪ ,‬עמ' ‪.")17‬‬
‫עוד צויין‪:‬‬
‫"‪...‬אכן‪ ,‬עצם ניגוד העניינים אינו מהווה עבירה פלילית‪" .‬לא כל מצב של‬
‫ניגוד עניינים‪ ,‬אף אם יש בו פסול מבחינה מינהלית או מבחינה מוסרית‪,‬‬
‫מוביל בהכרח לעבירה פלילית" (השופט זמיר בע"פ ‪ 1577646‬מדינת ישראל נ'‬
‫בן עטר‪ ,‬פ"ד נג(‪ .)766 ,/48 )9‬נדרש גוון מיוחד לניגוד העניינים‪ ,‬כדי שייפול‬
‫למסגרתו של האיסור הפלילי‪... .‬‬
‫‪ 192‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫באחת הפרשות צוין כי "שיקול המידתיות הינו שיקול רלוואנטי בבואנו לפרש‬
‫את היקף התפרסותה של הנורמה הפלילית שבסעיף ‪ 659‬לחוק העונשין"‬
‫(השופט גולדברג בפרשת גנות‪ ,‬עמ' ‪ .)357‬מה נדרש לשם קיומו של תנאי זה?‬
‫בפרשת שבס ציין חברי השופט מצא כי "כדי שסטייה מן השורה המפרה את‬
‫כללי ההתנהגות המחייבים את עובד הציבור‪ ,‬תהווה הפרת אמונים ותצדיק‬
‫את הרשעתו בפלילים‪ ,‬יש להראות כי להתנהגותו נלווה פן מחמיר נוסף"‪.‬‬
‫(ענין שבס‪ ,‬עמ' ‪ .)867‬מהו פן מחמיר זה?‪...‬‬
‫‪... . 99‬כדי לשלוף ממשמעותו הלשונית של הדיבור את משמעותו המשפטית‬
‫עלינו לפנות לתכלית המונחת ביסודו (ראו בג"ץ ‪ 98/6646‬זנדברג נ' רשות‬
‫השידור‪ ,‬פ"ד נ(‪" .)563 ,743 )6‬מעשה הפרת אמונים הפוגע בציבור" הוא אותה‬
‫התנהגות אשר למניעתה נועדה העבירה הפלילית‪ .‬זו אותה התנהגות הפוגעת‬
‫בערכים המוגנים על ידי האיסור הפלילי‪...‬‬
‫‪... . 98‬נמצא‪ ,‬כי ניגוד עניינים מקיים את היסוד העובדתי של "הפרת אמונים"‪,‬‬
‫אם ניגוד העניינים פוגע פגיעה מהותית באמון הציבור בעובדי הציבור‪ ,‬או‬
‫בטוהר המידות של עובדי הציבור או בתקינות פעולת המינהל הציבורי‪".‬‬
‫הרכיב הנסיבתי – מדובר במעשה שנעשה על ידי עובד הציבור אגב מילוי תפקידו הציבורי‪,‬‬
‫אם במעשה ואם במחדל‪.‬‬
‫"די בכך שהעבירה נתאפשרה בשל כך שעובד הציבור המסוים מחזיק במשרה‬
‫האמורה ומנצל את הסמכות או את הקשרים או את ההשפעה שבידו‪ ,‬היונקים‬
‫כוחם מהמשרה וממידת השררה שהופקדו בידו‪ .‬הווה אומר‪ ,‬כי די במעשה‬
‫שהוא בזיקה לתפקידו‪ ,‬גם אם הוא מחוץ לגדר סמכותו של עובד הציבור‪.‬‬
‫סעיף ‪ 659‬לחוק העונשין קובע במפורש‪ ,‬כי מעשה שאפשר שהיה פוגע ביחיד‬
‫אך אינו פוגע בציבור‪ ,‬בתור שכזה‪ ,‬לא יהווה‪ ,‬פסול ככל שיהא‪ ,‬את העבירה"‪.‬‬
‫( פרשת אטיאס )‪.‬‬
‫הרכיב התוצאתי‬
‫הפגיעה בציבור היא רכיב נסיבתי‪ ,‬הקשור בתכונה המיוחדת הקיימת ברכיב ההתנהגותי;‬
‫עצם ההמצאות במצב של ניגוד עניינים פוגע באמון הציבור במערכת השלטון‪ ,‬באשר מעילה‬
‫באמון או אי נאמנות‪ ,‬פוגעות בערך בעל אופי ציבורי ובאינטרס הציבורי במובן הרחב‪,‬‬
‫ומשכך פוגעות בציבור מטיבן ומטבען‪ .‬הפגיעה אינה בהכרח גרימה של נזק חומרי‪ ,‬ועשויה‬
‫לבוא לידי ביטוי בנזק מופשט‪( .‬ראו פרשת אטיאס; וכן ע"פ ‪ 001/21‬מ"י נ' שבס‪ ,‬פ"ד נז (‪)1‬‬
‫‪ ,299‬מפי כב' הש' מצא (להלן‪ :‬פרשת שבס); ע"פ ‪ 2128/99‬מ"י נ' יעקב גנות‪ ,‬פ"ד נ(‪,097 )0‬‬
‫‪( 087 -089‬להלן‪ :‬פרשת גנות); ע"פ ‪ 7018/90‬ציוני נ' מ"י‪ ,‬פ"ד נ (‪ ,790 )0‬שניהם מפי כב' הש'‬
‫‪ 191‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫גולדברג; ראו ע"פ ‪ 0902/92‬מ"י נ' לב‪ ,‬פ"ד נא (‪ ,019 )1‬מפי כב' הש' בך; וכן פרשת הוכמן‬
‫דלעיל)‪.‬‬
‫ב‪ .‬היסוד הנפשי‬
‫היסוד הנפשי בעבירה זו‪ ,‬הוא מודעותו של אדם בפועל‪ ,‬לרבות עצימת עיניים‪ ,‬לטיבה של‬
‫ההתנהגות ולקיום הנסיבות הרלוונטיות‪ ,‬דהיינו לכך שהוא עובד ציבור‪ ,‬העושה במילוי‬
‫תפקידו עבירת מרמה או הפרת אמונים‪ ,‬וכן לאפשרות לכך שהמעשה פוגע בציבור‪.‬‬
‫"המודעות הנדרשת הינה לטיב הפיזי של התנהגותו ולא לטיבה הנורמטיבי‪( ".‬פרשת‬
‫אטיאס‪ ,‬וכן דנ"פ שבס דלעיל)‪ .‬לא נדרש שהעושה יהיה מודע לכך כי מעשהו מהווה הפרת‬
‫אמונים או פוגע בערכים שהאיסור מבקש להגן עליהם‪ .‬בהקשר זה נקבע בענין אטיאס‪,‬‬
‫כדלהלן‪:‬‬
‫"‪ ...‬די בכך שהוא מודע כאמור ליסודות העובדתיים ‪ -‬פיזיים‬
‫המבססים הפרת אמונים זו‪ .‬אין לקרוא לתוך היסוד הנפשי של‬
‫הפרת האמונים יסוד של "אי ‪ -‬יושר"‪...‬גם בהקשר זה עצימת‬
‫עיניים שקולה כנגד מודעות‪ .‬על קיומו של היסוד הנפשי ניתן‬
‫ללמוד מראיות ישירות ומראיות נסיבתיות ובכלל זה חזקת‬
‫המודעות‪ ,‬כבעבירת השוחד (ראו פרשת הוכמן דלעיל)‪.‬‬
‫יוטעם‪ ,‬כי כשמדובר בסטייה חמורה של ע ובד הציבור מחובת‬
‫הנאמנות המוטלת עליו‪ ,‬אין משמעות מעשית לשאלה האם עובד‬
‫הציבור נתן דעתו לפסול שבהתנהגותו‪ .‬כך למשל‪ ,‬אם עובד‬
‫הציבור‬
‫בבצעו‬
‫פעולה‬
‫הקשורה‬
‫בתפקידו‬
‫לוקח‬
‫שוחד‬
‫או‬
‫שהתנהגותו נגועה בשחיתות‪ ,‬או שהוא פועל ממניע אישי ובניגוד‬
‫לאינטרס הכללי‪ ,‬שהוא מופקד על שמ ירתו‪ ,‬ניתן יהא להרשיעו‬
‫בעבירה של הפרת אמונים‪ ,‬גם אם יוברר כי עובד הציבור סבר‬
‫שאין במעשהו משום ביצוע עבירה כלשהי‪ .‬עם זאת‪ ,‬במקרים‬
‫שבהם הסטייה מן השורה אינה חמורה מאוד‪ ,‬אף שהיא חמורה‬
‫דייה כדי למלא את תנאי הפגיעה בציבור‪ ,‬ניתן יהיה להרשיעו‬
‫רק אם ידע בפועל כי מע שיו אסורים ובכל זאת לא נרתע‬
‫מביצועם (ראו פרשת שבס דלעיל) ‪ -‬הדגשה שלי ‪ -‬ד ‪ .‬ס ‪( " ..‬פרשת‬
‫אטיאס דלעיל )‪.‬‬
‫‪.97‬‬
‫הנשיא ברק עמד בדנ"פ שבס על מאפייניו של ניגוד העניינים‪ ,‬מהותו ואופיו‪ ,‬על רקע היבטים‬
‫שונים‪ ,‬שאינם בחינת רשימה סגורה‪ ,‬שיש בהם כדי ללמד על פוטנציאל הפגיעה באינטרס‬
‫המוגן‪.‬‬
‫‪ 191‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫" ‪ .... 86‬לא כל ניגוד עניינים גורר אחריו פגיעה מהותית באינטרס‬
‫המוגן ‪ .‬זו תלויה במהותו ובאופיו של ניגוד העניינים ‪ .‬בהקשר זה‬
‫יש להתחשב ‪ ,‬בין השאר ‪ ,‬בעוצמת ניגוד העניינים ; במידת הסטייה‬
‫מהשורה ‪ ,‬אם היתה כזו ; במעמדו של עובד הציבור בהירארכיה‬
‫הציבורית ובהש פעת פעולותיו על עובדי מדינה והציבור ( הדגשה‬
‫שלי ‪ -‬ד ‪ .‬ס ‪ . ).‬נעמוד בקצרה על היבטים אלה ‪ .‬אין הם רשימה‬
‫סגורה ‪ ,‬והם לא באו אלא להצביע על נסיבות טיפוסיות שיש בהן‬
‫כדי להשליך על קיומה של פגיעה מהותית באינטרס המוגן ‪ ,‬שעה‬
‫שעובד הציבור פועל בניגוד עניינים ‪.‬‬
‫‪ . 81‬ככל שעוצמת נ יגוד העניינים חריפה יותר ‪ ,‬כן מתחזקת‬
‫האפשרות לפגיעה מהותית באמון הציבור ‪ ,‬בטוהר המידות או‬
‫בתקינות פעולת המינהל ‪ .‬לא הרי קרבת משפחה הדוקה ופעילה‬
‫כהרי היכרות מזדמנת ‪ .‬לא הרי ניגוד עניינים המבוסס על קשר‬
‫כספי אישי או אינטרס כלכלי כהרי ניגוד עניינים המבוסס על‬
‫קשר מ וסדי ‪.‬‬
‫‪ . 86‬סטייה מהשורה – כלומר ‪ ,‬פעולה בניגוד לכללים ולהוראות‬
‫החלות על פעולותיו של עובד הציבור – אינה תנאי הכרחי‬
‫להפרת אמונים ‪ .‬עם זאת ‪ ,‬כאשר עובד הציבור סוטה מהשורה ‪ ,‬יש‬
‫למידת הסטייה השפעה על קיומה של פגיעה מהותית באינטרס‬
‫המוגן ‪ .‬לא הרי סטייה חמורה מהשורה כהרי סטייה קלה מהשורה ;‬
‫לא הרי סטייה נמשכת כהרי סטייה חד ‪ -‬פעמית ‪.‬‬
‫‪ . 83‬ככל שמעמדו של עובד הציבור רם יותר ‪ ,‬כן עשוי ניגוד‬
‫העניינים שבו הוא מצוי להגביר את הפגיעה המהותית בערך‬
‫המוגן על ידי האיסור הפלילי ‪ .‬לא הרי ניגוד עניינים של המפקח‬
‫הכללי של המשטרה כהרי ניגוד הענייני ם של שוטר מהשורה ; לא‬
‫הרי עובד ציבור הממונה על מספר רב של עובדים המבקשים‬
‫ללמוד ממנו ולחקות אותו ‪ ,‬כהרי עובד ציבור שאין לו תפקיד של‬
‫ניהול ‪ ( ".‬דנ " פ שבס ‪ ,‬מפי כב ' הנשיא ברק )‪.‬‬
‫‪. 98‬‬
‫מן הכלל אל הפרט‬
‫א‪ .‬בענין שבס נפסק כי ניגוד עניינים מקיים את היסוד העובדתי של "הפרת אמונים"‪ ,‬אם‬
‫הוא פוגע "פגיעה מהותית באמון הציבור בעובדי הציבור‪ ,‬או בטוהר המידות של‬
‫עובדי הציבור או בתקינות פעולת המינהל הציבורי‪".‬‬
‫‪ 190‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫בענייננו הוכח היסוד העובדתי של עבירה זו‪ ,‬שהיא עבירת התנהגות‪ :‬הנאשם‪ ,‬עובד ציבור‬
‫בכיר העושה במילוי תפקידו‪ ,‬ביצע מעשה מרמה והפרת אמונים‪ ,‬הפוגע בציבור‪ .‬כן הוכחו‬
‫הרכיב הנסיבתי‪ ,‬התוצאתי והיסוד הנפשי‪ ,‬מעבר לכל ספק סביר‪.‬‬
‫לענין הרכיב ההתנהגותי‪ ,‬הפרת אמונים התקיימה בעצם הימצאותו של הנאשם במצב של‬
‫ניגוד עניינים‪ ,‬ומבטאת מעילה באמון או אי נאמנות‪ .‬אשר לרכיב הנסיבתי‪ ,‬מדובר במעשים‬
‫שנעשו על ידי הנאשם אגב מילוי תפקידו הציבורי‪ ,‬בזיקה לתפקידו‪ ,‬שעה שניצל את‬
‫סמכותו‪ ,‬קשריו וההשפעה שלו‪ ,‬שינקו את כוחם מעמדת השררה שהופקדה בידו‪ .‬ביחס‬
‫לרכיב התוצאתי‪ ,‬על אף שברגיל אין הפגיעה באמון הציבור במערכת השלטון ובעובדי‬
‫הציבור גורמת בהכרח גם נזק חומרי‪ ,‬ודי בנזק מופשט‪ ,‬במקרה הנדון דידן‪ ,‬נוכח כי עת‬
‫עסקו עובדי העיריה בתיקונים פרטיים בבתים של הנאשם או בני משפחתו‪ ,‬לא עשו את אשר‬
‫היה מוטל עליהם לעשות – עבודות ציבוריות‪ .‬לגבי היסוד הנפשי בעבירה זו‪ ,‬הוכח כי‬
‫הנאשם היה מודע לטיב התנהגותו ולקיום הנסיבות הרלוונטיות‪ ,‬כלומר לכך שהוא עובד‬
‫ציבור‪ ,‬העושה במילוי תפקידו עבירת מרמה או הפרת אמונים‪ ,‬וכן לאפשרות לכך שהמעשה‬
‫פוגע בציבור‪ .‬לפיכך‪ ,‬התרחק מהתנהגות זו‪ ,‬הכחישה‪ ,‬וניסה למזער את השלכותיה‪.‬‬
‫ב‪ .‬לענין המעשים המפורטים בפרט האישום הראשון‪ ,‬עבירת השוחד מקיימת גם את היסוד‬
‫העובדתי של המרמה והפרת האמונים‪.‬‬
‫לענין המעשים המפורשים בפרט האישום השני‪ ,‬הוכח כי הנאשם‪ ,‬עובד ציבור בכיר‪ ,‬ממלא‬
‫מקום ראש העיר‪ ,‬עשה שימוש שיטתי בעובדי העיריה ובציוד העיריה לצורך ביצוע עבודות‬
‫פרטיות בבתיו ובבית אמו‪ ,‬בשעות העבודה‪ ,‬תוך ניצול מעמדו‪ ,‬יחסי המרות שלו עם מנהלי‬
‫המחלקות‪ ,‬וממילא עם עובדים זוטרים‪ ,‬אשר לא העזו לסרב להוראות לבצע עבודה בביתו‬
‫של הנאשם‪ .‬הנאשם סטה מהשורה‪ ,‬ועשה במשאבי העיריה‪ ,‬אנשים וחומר‪ ,‬כבשלו‪,‬‬
‫והתנהגותו העמידה אותו בניגוד עניינים‪ ,‬מעשים הפוגעים פגיעה מהותית הן באמון הציבור‬
‫בעובדי הציבור‪ ,‬הן בטוהר המידות של עובדי הציבור‪ ,‬והן בתקינות פעולתו של המינהל‬
‫הציבורי ‪ .‬זאת‪ ,‬מפני שעובדי העיריה‪ ,‬אשר נדרשו לבצע את העבודות הפרטיות בביתו של‬
‫הנאשם‪ ,‬בשעות העבודה‪ ,‬אגב שימוש ברכב העיריה‪ ,‬השקעת משאב הזמן בעבודות בביתו‬
‫של הנאשם במקום במקומות בהם היה צריך לבצע עבודות לטובת הציבור‪ ,‬והיתה בהם‬
‫ציפיה לניהול תקין של המנהל הציבורי‪ ,‬נוכחו לדעת כי אין הדברים מתנהלים כך‪ ,‬ואין‬
‫פוצה פה ומצפצף‪ .‬בכך נפגע אמונם הן בנאשם‪ ,‬הן בטוהר המידות של עובדי ציבור בכלל‪,‬‬
‫והן בתקינותו של המנהל הציבורי‪ ,‬שהרי "אם בארזים נפלה שלהבת‪ ,‬מה יגידו אזובי‬
‫הקיר?"‪ .‬לא למותר לציין כי הנאשם‪ ,‬אשר הכחיש ביצוע עבירות אלה‪ ,‬אישר כי אין זה ראוי‬
‫שעובדי העיריה יעבדו בבית עובד ציבור בכיר בעיריה (עמ' ‪ ,1297‬ש' ‪.)2‬‬
‫המאשימה לא עשתה הערכה או תחשיב בדבר שווי ההפסד של העיריה בגין העבודות בהיקף‬
‫הנטען‪ ,‬של מספר לא מבוטל של עובדי עיריה‪ ,‬והזמן שהוקדש לארגונם‪ ,‬הסעתם‪ ,‬איסוף‬
‫ציוד‪ ,‬כלים ומכשירים‪ ,‬כדי להגיע לבית הנאשם ולבצע עבודות שונות בהזדמנויות שונות‪,‬‬
‫אך אין ספק כי מדובר במשאבים שהיו צריכים להיות מנוצלים לטובת הציבור‪ ,‬וניצולם‬
‫לטובתם הפרטית של הנאשם ובני משפחתו‪ ,‬עונים להגדרה של ניגוד עניינים והפרת אמונים‪.‬‬
‫‪ 192‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫לא זו אף זו‪ ,‬משהוזמנו השלטים לחניה של הנאשם מקניין העיריה‪ ,‬והחשבונית נשלחה‬
‫להנהלת החשבונות של העיריה‪ ,‬מהווה מעשה זה עבירה של מרמה והפרת אמונים‪( .‬י‪ .‬קדמי‬
‫"על הדין בפלילים" (מהדורת תשס"ו) בעמ' ‪ .)1990‬לא נעלם מעיני כי פסקל הוא שהזמין‬
‫את השלטים‪ ,‬אך הוא עשה כן בהוראת הנאשם‪ ,‬מבלי דעת כי מדובר בשלטים פרטיים של‬
‫הנאשם‪ ,‬ופחות משבועיים לאחר התקנתם‪ ,‬נעצר הנאשם‪ .‬דהיינו‪ ,‬עת ביצע פסקל הזמנה זו‪,‬‬
‫לא היתה לו ידיעה בדבר המרמה של הנאשם‪ .‬הנאשם‪ ,‬כדרכו‪ ,‬מיהר לזרוק את האחריות‬
‫למעשיו הנלוזים על הכפופים לו‪ ,‬תוך שההגנה הטיחה בפני פסקל כי סייע למעשה לנאשם‬
‫בלקיחת ציוד על חשבון האזרח‪ ,‬כאשר פסקל השיב כי רק לאחר שהבין כי החשבונית‬
‫נשלחה להנהלת החשבונות ולא לידיו‪ ,‬הבין ש"‪...‬יש פה שטיק‪ .‬אני לא יכול לשאול את‬
‫הבוס שלי בעת התקנת השלטים למה הדבר נעשה ככה‪ .‬לא שואל‪ .‬מתקין‪ .‬אני פנסיונר‬
‫של הצבא ובחיים לא לקחתי בורג אלי הביתה‪ .‬כל אחד והאמת שלו והגישה שלו" (ת‪92/‬ב‪,‬‬
‫עמ' ‪.)1‬‬
‫לא נעלם מעיני כי סכומי השלטים אינם גבוהים‪ ,‬אך כאשר בכספי ציבור עסקינן‪ ,‬דין פרוטה‬
‫כדין מאה‪ ,‬ואין הנאשם יכול להלין על כך כי החוקרים פעלו לחשוף עבירה זו‪ ,‬בטענה כי‬
‫עלות חשיפתה עולה על ההפסד של כספי הציבור‪.‬‬
‫הנאשם היה מודע‪ ,‬ביחס לכל המעשים המפורטים בכתב האישום‪ ,‬הן בפרט האישום‬
‫הראשון והן בפרט האישום השני‪ ,‬לכך שמעשיו מנוגדים למנהל ציבורי תקין‪ ,‬וכי ניגוד‬
‫העניינים בו היה נתון הוא בוטה‪ ,‬כאשר העדיף את האינטרסים שלו‪ ,‬על פני האינטרס‬
‫הציבורי‪ .‬לא בכדי הכחיש את מעשיו‪ ,‬התרחק מהם וניסה למזער את חשיבותם‪.‬‬
‫מטרתו של האיסור הקבוע בסעיף ‪ 182‬לחוק העונשין‪ ,‬לשמור על טוהר המידות של עובדי‬
‫הציבור ולמנוע מעשים שאינם יאים לעובדי ציבור‪ ,‬אף אם אלה יכולים להיות כשרים‬
‫כשהם נעשים בין פרט לפרט‪ .‬לפיכך‪ ,‬התקיימו התנאים להרשעתו של הנאשם בעבירה של‬
‫מרמה והפרת אמונים‪.‬‬
‫התנהגות פסולה ומחדלי חקירה‬
‫‪.99‬‬
‫ההגנה טענה לקיומם של מחדלי חקירה חמורים ביותר‪ ,‬שגרמו לפגיעה קשה וממשית‬
‫בהגנתו של הנאשם‪ .‬כן טענה להתנהלות פסולה ואסורה של החוקרים‪ ,‬וביקשה לתת לכך‬
‫משקל נכבד וממשי‪.‬‬
‫א‪ .‬חקירה מגמתית‬
‫ההגנה טענה כי המשטרה פעלה באופן נמרץ במטרה להשיג מידע מפליל נגד הנאשם‪ ,‬עוד‬
‫בטרם נפתחה החקירה בקשר למכרז בתאריך ‪ .11/7/12‬המשטרה הפעילה לחץ על גורמים‬
‫בכירים בעיריה כדי שיספקו מידע נגד הנאשם‪ ,‬תוך נקיטה בשיטות פסולות והפעלת לחץ על‬
‫הנחקרים‪ .‬לשיטתה‪ ,‬עובדות אלה מחזקות את טענתו של הנאשם כי סומן על ידי המשטרה‪,‬‬
‫אשר פעלה להשגת ראיות נגדו‪ ,‬דבר אשר בא לידי ביטוי באופן מובהק במסגרת הלחצים‬
‫שהופעלו על פלאח‪.‬‬
‫‪ 190‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫ב‪ .‬הדו"ח הסודי‬
‫ביום ‪ 10/2/10‬ניתנה החלטתו של בית משפט זה בקשר לדו"ח סודי‪ ,‬שהוגש לעיונו של בית משפט‬
‫שלום אשר דן בהארכת מעצרו של פלאח ביום ‪ ,10/7/12‬כאשר הפרפרזה מתוך הדו"ח הסודי‬
‫הותרה לגילוי ומופיעה בהחלטה‪( .‬להלן‪ :‬הפאראפרזה)‪.‬‬
‫‪ )1‬לטענת ההגנה‪ ,‬הטעו החוקרים את בית המשפט בדו"ח הסודי משכתבו כי נאספו ראיות נגד‬
‫הנאשם‪ ,‬שעה שהדבר לא היה נכון‪ ,‬וכי "שקר גס" זה מחזק את המסקנה שהמשטרה היתה‬
‫נעולה בעמדה לפיה הנאשם לקח שוחד מפלאח‪ ,‬ללא ראיות כלשהן לחשוד בדבר‪ ,‬ואת‬
‫עדויותיהם של כל הבכירים כי נדרשו למסור מידע מפליל נגד הנאשם‪.‬‬
‫המאשימה השיבה לענין זה כי נגד הנאשם היה קיים חומר מודיעיני עליו הוטל חסיון‪ ,‬אשר‬
‫חוזק בשיחות בין פלאח לבין הנאשם שנקלטו בהאזנות הסתר‪ ,‬וכי אף לא הצטברו די‬
‫ראיות קבילות נגד הנאשם‪ ,‬אין מדובר בהטעייה של בית המשפט‪.‬‬
‫‪ )2‬פרץ‪ ,‬אשר הופיע בבית המשפט בבקשה להארכת מעצר של פלאח ביום ‪ 10/7/12‬נדרש‬
‫לפער בין תוכן הבקשה לתוכן הדו"ח הסודי‪ ,‬משנכתב בפאראפרזה כי "מתוך הדו"ח הסודי‪,‬‬
‫הפרשיה נמצאת בתחילתה של חקירה גלויה אשר במהלכה הצטברו ראיות המעלות חשד‬
‫כי סגן ראש העיר‪ ,‬מר פרדי מליק‪ ,‬יחד עם המזכיר‪ ,‬יוחאי וינשטיין‪ ,‬מקבלים שוחד‬
‫מהקבלן עמאד פלאח"‪ .‬פרץ לא זכר אילו ראיות הצטברו עובר ליום ‪ 10/7/12‬כנגד הנאשם‪,‬‬
‫טרם העיד פלאח נגדו ונגד וינשטיין‪ ,‬אך הפנה לשיחות שנקלטו בהאזנות הסתר‪( .‬עמ' ‪,1199‬‬
‫ש' ‪ - 10‬עמ' ‪ ,1112‬ש' ‪ ;02‬עמ' ‪ ,1111‬ש' ‪ ;17 - 01‬עמ' ‪ ,1110‬ש' ‪ - 17‬עמ' ‪ ,1119‬ש' ‪.)19‬‬
‫‪ )3‬לאחר שבחנתי את טענות הצדדים‪ ,‬אני רואה לדחות את טענת ההגנה בדבר מחדל‬
‫חקירה או הטעיית בית המשפט בסוגיה זו‪ .‬ראשית‪ ,‬מדובר בבקשה להארכת מעצר של‬
‫פלאח ולא של הנאשם‪ ,‬כאשר נגד פלאח כבר היו ראיות קבילות אודות תשלום כסף למטרת‬
‫שוחד לאדרי‪ ,‬וכן חשדות כבדים אחרים‪ ,‬אשר פורטו באריכות בדו"ח ובפאראפרזה‪.‬‬
‫החשדות הקיימים נגד וינשטיין והנאשם פורטו בבקשה‪ ,‬וכן צוין כי ביום ‪ 11/7/12‬הוקמה‬
‫עמדה של האזנות סתר על הנאשם‪ ,‬במטרה לאסוף ראיות בעבירות שוחד‪ ,‬לאחר שהוא‬
‫נשמע משוחח עם פלאח ומבקש ממנו לא להתקרב לעיריה‪ ,‬וכי הוא מטפל בכל העניינים‬
‫הקשורים למכרז‪ .‬ועוד‪ ,‬בדו"ח רשימת פעולות ארוכה לביצוע‪ ,‬שלא נסבה דווקא סביב‬
‫הנאשם‪ .‬בנסיבות הענין‪ ,‬אין בסיס לטענת ההטעיה של בית המשפט‪ ,‬או להנחה כי דווקא‬
‫ציון שמו של הנאשם ביחד עם האחרים‪ ,‬מלמד על מכוונות של החוקרים להפליל את‬
‫הנאשם‪ ,‬או כי הארכת המעצר של פלאח נעשתה בגין כך‪.‬‬
‫ג‪ .‬אי חקירתם של אדרי ובנו עו"ד אדרי באזהרה‪.‬‬
‫‪ )1‬לטענת ההגנה‪ ,‬אשר הפנתה את בית המשפט לפסיקה הדנה בסוגיה זו‪ ,‬עיקרה של‬
‫האכיפה הבררנית הוא בסבירות של שיקול הדעת שהפעילה המדינה‪ ,‬כאשר בחרה להגיש‬
‫‪ 199‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫כתב אישום נגד הנאשם‪ ,‬בעוד שאדרי ובנו עו"ד אדרי‪ ,‬שהיו מעורבים באותה פרשה‪ ,‬לא זו‬
‫בלבד שלא הועמדו לדין‪ ,‬אלא אף לא נחקרו באזהרה‪ .‬לא זו אף זו‪ ,‬נטען כי החוקרים‬
‫הסתירו את החשדות שהיו להם נגד אדרי ובנו‪ ,‬כאשר במזכר ת‪ 11/‬שערך גלאור אין זכר‬
‫לכך שהם זומנו על ידי החוקרים‪ ,‬או כי החוקרים הציגו בפני אדרי כי הוא חשוד בעיניהם‬
‫שלקח שוחד‪ ,‬כעולה מעדותו של אדרי‪ ,‬כי כאשר הגיע לפגישה אליה זומן‪ ,‬אמרו לו‬
‫החוקרים כי הם חושדים בו שקיבל שוחד‪ ,‬מעטפות של כסף‪.‬‬
‫ההגנה טענה כי גם המשטרה הסתירה ענין זה בבית המשפט‪ .‬כאשר נחקר גלאור על כך‪,‬‬
‫אמר כי כל הנושא החל מ"מידע שנמסר מעידן אדרי ואביו יחיאל‪ ,‬ככה החלה החקירה‬
‫התגלגלה"‪( .‬עמ' ‪ ,877‬ש' ‪ ,)11-12‬ולא סיפר כי הוא או מי מטעמו זימן את השניים למשטרה‪,‬‬
‫וגייס אותו כסוכן משטרתי‪.‬‬
‫‪ )2‬ב"כ המאשימה הגיב לטענה זו והשיב כי אדרי לא הוזמן כעד תביעה כדי להפליל את‬
‫הנאשם‪ ,‬אלא כדי לספר כיצד החלה החקירה‪ ,‬וכיצד התגלגלו הדברים‪.‬‬
‫‪ )3‬לאחר בחינת הדברים‪ ,‬אני רואה לדחות את טענת ההגנה גם בסוגיה זו‪ .‬ראשית‪ ,‬מהימנה‬
‫עלי גרסתו של עו"ד אדרי כי הוא יזם את הפניה למשטרה‪ ,‬לאחר שהצליח לשכנע בכך את‬
‫אביו‪ ,‬אשר השתהה מספר שבועות מחשש להשלכות פניה למשטרה‪ ,‬וכי הוא (עו"ד אדרי)‬
‫דיבר עם אחד החוקרים כדי לארגן פגישה זו‪ .‬גרסה זו מתיישבת עם גרסתו של גלאור‪,‬‬
‫המהימנה עלי אף היא‪ ,‬כי החקירה החלה במידע שמסר עו"ד אדרי‪ .‬לא נעלמו מעיני ראיות‬
‫אחרות‪ ,‬לפיהן הגזבר חן הוזמן על ידי איש המודיעין לביא לפגישה‪ ,‬ויתכן שהיו אף מידעים‬
‫אחרים‪ ,‬אך אין כל ראיה לכך שאילולא פנה עו"ד אדרי למשטרה‪ ,‬היו הדברים מתפתחים‬
‫לכלל חקירה גלויה‪.‬‬
‫לא נעלמו מעיני דבריו של אדרי עצמו כי הוזמן לפגישה במשטרה‪ ,‬ולא יזם אותה‪ ,‬או כי הוא‬
‫הוחשד בקבלת שוחד‪ ,‬מעטפות כסף‪ ,‬אך כאמור‪ ,‬אין דבריו אלה לבדם מלמדים על חשדות‬
‫ממשיים‪ ,‬וכי הדברים לא נאמרו במטרה ליצור אצלו מוטיבציה לשתף פעולה עם המשטרה‪.‬‬
‫מהימנים עלי דבריו של אדרי‪ ,‬כי הסכים לפנות אל המשטרה מחשש שפלאח יצליח לסבך‬
‫את בנו‪ ,‬עורך דין צעיר‪ ,‬וכי ניאות לשתף פעולה עם המשטרה בתנאי אחד ‪ -‬שבנו לא יהיה צד‬
‫לחקירה זו‪ .‬לו אכן היה חשוד בעבירה‪ ,‬לא היה נמצא במצב בו יכול היה להציב תנאים‪ ,‬וכך‬
‫גם בנו‪ .‬ועוד‪ ,‬במה חטאו עו"ד אדרי ואביו אשר יצרו קשר עם המשטרה‪ ,‬כדי לדווח על‬
‫הצעת השוחד של פלאח? לכן‪ ,‬מסקנתה של ההגנה מכך שאדרי אמר בעדותו כי החוקרים‬
‫חשדו בו בקבלת מעטפות כסף‪ ,‬שאדרי אכן היה חשוד בקבלת שוחד‪ ,‬והסתירו חשד זה‪,‬‬
‫מרחיקת לכת‪ .‬כאמור‪ ,‬הוכח שהנאשם הצליח להפיץ שמועות בעיריה גם אודות קשריו של‬
‫הגזבר חן עם עבריינים‪ ,‬כדי לשכנע את בכירי העיריה לתמוך בושס‪ ,‬וגם חן נאלץ להגיע‬
‫למשטרה‪.‬‬
‫‪ 197‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫אין בסיס לטענתה של ההגנה לקיומם של קשרים בין גלאור לאדרי בחודש יולי ‪ ,'12‬וכאמור‬
‫לעיל‪ ,‬העובדה ששלוש וחצי שנים לאחר מכן‪ ,‬בסוף שנת ‪ '10‬פנה לאדרי ושאל אם ניתן לבקר‬
‫במשרדו‪ ,‬חודשים רבים לאחר שהציע עצמו כמועמד לעבודה בעיריה בנושא עיר ללא‬
‫אלימות‪ ,‬אינה ממין הענין‪.‬‬
‫ד‪ .‬חקירה מגמתית‬
‫‪ )1‬בנוסף טענה ההגנה כי המשטרה הייתה "ממוקדת מטרה" בעניינו של הנאשם‪ ,‬והתנהגה‬
‫בצורה שערורייתית‪ ,‬משהדריכו החוקרים את אדרי מלכתחילה לקבל מידע בעניינו של‬
‫הנאשם‪ ,‬בניגוד להנחיות שקיבלו מפרקליט המחוז‪.‬‬
‫‪ )2‬המאשימה דחתה טענה זו מכל וכל‪ ,‬והפנתה לפעולות החקירה שנעשו בתיק זה כלפי כל‬
‫המעורבים‪.‬‬
‫‪ )3‬לאחר שבחנתי את טענות ההגנה בענין זה‪ ,‬על רקע מכלול הראיות שנאספו בתיק‪ ,‬אני‬
‫רואה לדחותן מכל וכל‪ .‬יש לזכור כי רק מסיבות דיוניות וראייתיות פוצל הדיון בפרשה‬
‫לשלושה כתבי אישום‪ ,‬ולא הוגש כתב אישום אחד נגד פלאח‪ ,‬וינשטיין והנאשם‪ .‬ראיה‬
‫כוללת של החקירה מלמדת‪ ,‬כי חוקרי מפלג ההונאה פעלו באופן שיטתי ועשו ככל יכולתם‬
‫כדי לאסוף ראיות נגד כל המעורבים בפרשת השחיתות בעיריה‪ ,‬עליה העידו בכירי העיריה‪,‬‬
‫אם כי חלקם עשו ככל יכולתם לומר דבריהם‪ ,‬מבלי לבטא בקול רם את מסקנותיהם‬
‫מהעובדות שציינו‪ ,‬כגון עו"ד טנדלר אשר סיפר על השתדלנות של וינשטיין והנאשם בנושא‬
‫המכרז שלא הוכרע‪ .‬דהיינו‪ ,‬החוקרים אספו ראיות נגד פלאח‪ ,‬וינשטיין והנאשם‪ ,‬כאשר‬
‫וינשטיין אישר קבלת כספים מפלאח לאורך שנים‪ ,‬אם כי ניסה לצבוע אותם בגוון של‬
‫הלוואה‪ ,‬פלאח הודה כי נתן שוחד משך שנים לוינשטיין ולנאשם‪ ,‬והפליל את שניהם במידה‬
‫שווה‪ ,‬תוך פירוט הגוונים שאפיינו כל אחד מהם‪ ,‬והדרכים בהן עזרו לו‪ .‬משכך‪ ,‬אין בהפניית‬
‫אצבע מאשימה כלפי החוקרים‪ ,‬כלפי אדרי ובנו‪ ,‬כלפי פלאח‪ ,‬אשר נטל במשטרה אחריות‬
‫מלאה על מעשיו‪ ,‬כדי להועיל לנאשם‪.‬‬
‫ה‪ .‬חקירה שטחית‬
‫‪ )1‬ההגנה טענה כי הפרשה נחקרה בשטחיות‪ ,‬מבלי שבוצעו פעולות חקירה בסיסיות‬
‫לטעמה‪ ,‬לרבות העדר בדיקה של חשבון הבנק של הנאשם‪ ,‬פלאח‪ ,‬החברות בהן‬
‫שלט‪ ,‬לבחינת הטענה בדבר תשלום כספים מכספי העיריה כל חודש על ידי פלאח‪ ,‬עדים‬
‫שלא נחקרו – מנהלי מחלקות בעיריה‪ ,‬שאלות אשר לא הופנו לעדים‪ ,‬כגון חקירתו של‬
‫פלאח אם סיפר לוינשטיין על האיומים של הנאשם‪ ,‬כאשר לא קיבל כספים וכיוצא בזה‪ ,‬לא‬
‫נשאלו חקירתם של עדים נוספים‪ ,‬בניסיון לאמת או לשלול את גרסתו של הנאשם‪.‬‬
‫‪ )2‬ב"כ המאשימה ביקש לדחות את טענות ההגנה מכל וכל‪.‬‬
‫‪ 198‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫‪ )3‬איני רואה לקבל את טענת ההגנה כי החקירה היתה שטחית‪ ,‬עד כדי מחדל חקירה‪ .‬מטבע‬
‫הדברים‪ ,‬לעולם ניתן לעבות חקירה מעבר לפעולות שנעשו‪ ,‬וכל המרבה הרי זה משובח‪ ,‬אך‬
‫הכלל הוא כי יש להתמקד בראיות שנאספו ולבחון האם ניתן להרשיע על סמכן את הנאשם‪,‬‬
‫אם לאו‪.‬‬
‫בתיק זה ביצעו החוקרים חקירה יסודית של המעורבים באישומים המיוחסים לנאשם‪ .‬הם‬
‫חקרו עדים מספר פעמים‪ ,‬חקרו את פלאח ואת וינשטיין פעמים רבות‪ ,‬קיימו עימותים בין‬
‫כל המעורבים‪ ,‬בדקו את הטענת שנטענו באמצעות בכירים ועובדי עיריה אחרים‪ ,‬ביצעו‬
‫האזנות סתר‪ ,‬ועשו כמיטב יכולתם‪.‬‬
‫הוכח כי החוקרים בדקו חשבונות בנק‪ ,‬משטען הנאשם בפני החוקרת ללוש‪ ,‬כי הם בדקו‬
‫אפילו את חשבונותיה של גרושתו‪ ,‬בנסיון להפלילו‪ .‬דא עקא‪ ,‬שהנסיון מלמד כי בעבירות‬
‫מהסוג הנדון בענייננו‪ ,‬נוקטים המעורבים משנה זהירות‪ ,‬ואינם נוטים להפקיד כספים‬
‫שנתקבלו במזומן‪ ,‬שלא ביושר בחשבונות הבנק שלהם‪ ,‬במקום בו ניתן לעקוב אחרים‪ .‬כך‪,‬‬
‫שהעדר ממצאים בחשבונות הבנק אינו מהווה ראיה פוזיטיבית מזכה‪ .‬אשר לחקירה של‬
‫מנהלי מחלקות‪ ,‬אלה נחקרו בענין אחר ‪ -‬האישום השני‪ ,‬ולמעט טולדנו‪ ,‬הפלילו אותו בכל‬
‫המיוחס לו‪.‬‬
‫לא ניתן לזקוף לחובת החוקרים העדרן של שאלות ספציפיות‪ ,‬כאשר חקרו את כל החשודים‬
‫ארוכות‪ ,‬ואף העדים נחקרו ברובם יותר מפעם אות‪ ,‬ואין מדובר במחדל חקירתי‪ ,‬שיש‬
‫לבחנו לגופו‪ .‬לפיכך‪ ,‬אין ממש בטענה כי החקירה היתה שטחית‬
‫ו‪ .‬ההגנה העלתה מספר טענות עובדתיות שאיני רואה להדרש להן‪ ,‬אם מפני שעמדו בניגוד‬
‫לחומר הראיות בתיק ‪ -‬כגון הטענה בעמ' ‪ 79‬לסיכומיה‪ ,‬כי אדרי הכחיש שמסר לגלאור‬
‫אודות טבלת האקסל שמצא המבקר במחשבו של וינשטיין‪ ,‬בגינה מצאה לנכון להשתלח‬
‫בגלאור‪ ,‬על אף שאדרי חזר בו ואישר כי אמר לו את הדברים הנטענים ‪ -‬ואם מפני שנדחו‬
‫במסגרת הראיות שנבחנו לעיל‪.‬‬
‫אשר לדבריו של קוטלר‪ ,‬כי חש מאוים במשטרה‪ ,‬אין די בכך שעד ‪ -‬אשר חש שלא בנוח‬
‫מכך שמסר פרטים הנוגדים אינטרס של הנאשם‪ ,‬ולאחר מכן נאלץ להעיד נגדו ‪ -‬משליך את‬
‫האחריות לדבריו במשטרה על החוקרים‪ ,‬שעה שעל פני הדברים ניכר כי הדברים מופרכים‪,‬‬
‫כדי לסווג את דבריו כמחדל חקירתי‪.‬‬
‫‪.166‬‬
‫העדרו של תיעוד חזותי בחקירת הנאשם‪.‬‬
‫אין חולק כי החוקרים לא תעדו את חקירתו של הנאשם בתיעוד חזותי‪ ,‬למעט העימותים‬
‫שנעשו לבין פלאח ואחרים‪.‬‬
‫‪ 199‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫א‪ .‬ההגנה הדגישה מחדל זה‪ ,‬הפנתה למקור החובה לתעד חקירות של חשודים בתיעוד‬
‫חזותי‪ ,‬כרכה אותו עם מכלול טענותיה בקשר למגמתיות החקירה‪ ,‬וביקשה לזכות את‬
‫הנאשם‪.‬‬
‫ב"כ המאשימה הוא אישר את החובה שהיתה קיימת במועד החקירה‪ ,‬לתעד בתיעוד חזותי‬
‫את חקירותיו של הנאשם‪ ,‬הכיר במחדל החקירה שאירע עקב העדרו של תיעוד חזותי‬
‫בחקירות הנאשם‪ .‬עם זאת ציין כי מדברי החוקרים עולה שהעדרו של התיעוד החזותי לא‬
‫נבע מהתנהלות זדונית‪ ,‬אלא משגגה‪ ,‬נוכח הזמן הקצר שחלף מאז תיקוני החקיקה בנדון עד‬
‫החקירה בענייננו‪ ,‬ו"חבלי לידה" בהטמעת החובה החוקית הנדונה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אכן‪ ,‬נפל מחדל חקירתי בכך שחקירותיו של הנאשם ‪ -‬אשר נחשד בקבלת שוחד ביולי ‪,'12‬‬
‫עבירה שהעונש בצידה הועמד על ‪ 12‬שנות מאסר (תיקון ‪ 120‬לחוק העונשין‪ ,‬שנכנס לתוקף‬
‫ביום ‪ - )2/1/12‬לא תועדו בתיעוד חזותי‪ ,‬מכח סעיפים ‪ 7‬ו‪ 19 -‬לחוק סדר הדין הפלילי‬
‫(חקירת חשודים)‪ ,‬תשס"ב‪( 1221-‬להלן‪ :‬חוק חקירת חשודים‪ ,‬כאשר סעיף ‪ 19‬לחוק זה החיל‬
‫את הוראותיו עוד ביום ‪ 1/1/12‬על עבירות שעונשן עשר שנות מאסר ומעלה‪.‬‬
‫החוקרים הודו בטעותם‪ ,‬ויחסו את המחדל לחסר בציוד ובחדרי חקירות מתאימים לתעוד‬
‫חזותי‪ .‬עם זאת‪ ,‬נראה כי יש ממש בטענת המאשימה כי משהתבצעה החקירה בחודש יולי‬
‫‪ ,'12‬סמוך לאחר כניסתן לתוקף של הוראות החוקים דלעיל‪ ,‬היו קשיים בישומן‪ ,‬הן מתוך‬
‫טעות‪ ,‬והן מהטעם שמתקני החקירות לא היו ערוכים לכך‪.‬‬
‫ד‪ .‬לאחר שבחנתי את מחדל החקירה‪ ,‬סבורני על אף קיומו של מחדל חקירה בנדון‪ ,‬לא נגרם‬
‫עיוות דין לנאשם‪ .‬חקירותיו מתועדות כדין בכתב‪ ,‬והוקלטו ברובן המוחלט‪ .‬לא נעלם מעיני‬
‫כי הנאשם טען בפני ללוש כי כתבה דברים אותם לא אמר‪ ,‬אך בסופו של יום לא הצביע על‬
‫אמרה זו או אחרת אשר לא נאמרה על ידו‪ ,‬או עוותה בהודעותיו‪.‬‬
‫יש לזכור כי הראיה המרכזית בתיק זה נסמכת על הודעותיו של פלאח‪ ,‬שנחקר בחשד למתן‬
‫שוחד‪ ,‬וחקירותיו לא היו מחויבות בתיעוד חזותי‪ ,‬אם כי הוקלטו ותומללו‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬אני רואה לקבל את טענת המאשימה כי מקורו של מחדל זה בזמן המועט שחלף בין‬
‫תיקון החוק לחקירת הנאשם‪ ,‬ונובע מאיטיות בהטמעת החובה שבחוק‪.‬‬
‫ה‪ .‬בתי המשפט מכירים בכך שלעיתים מסיבות שונות לא עולה בידי היחידות החוקרות‬
‫לתעד את חקירות החשודים בתיעוד חזותי כמתבקש מלשון החוק‪ .‬לענין ההשפעה על‬
‫היעדרו של תיעוד חזותי‪ ,‬יש לבחון את היקף ההפרה‪ ,‬חומרתה והשפעתה על ההגינות של‬
‫ההליך הספציפי במקרה הקונקרטי‪ ,‬וכן על יכולתו של הנאשם לנהל הליך הוגן‪( .‬דברי כב'‬
‫הש' רובינשטיין בע"פ ‪ 1091/12‬מ"י נ' זגורי (‪.)1/9/11‬‬
‫כן ראו דבריו של כב ש' לוי בע"פ ‪ 8001/20‬איסקוב נ' מ"י (‪ ,)19/7/27‬לפיהם‪ ,‬על אף‬
‫החשיבות בתיעוד החזותי "‪...‬אי עמידה בהנחיות אלה אינה מובילה מינה וביה לפסילת‬
‫‪ 172‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫הראיה‪ .‬אדרבא‪ ,‬בנסיבות מסוימות חריגה מהן עשויה להיות תולדה של צורך ענייני‪,‬‬
‫או של העדר תנאים המאפשרים גבייה מסודרת של ההודעה‪" .‬‬
‫נוכח הכחשתו המוחלטת של הנאשם את החשדות שיוחסו לו במשטרה‪ ,‬המשקל להעדר‬
‫התיעוד החזותי אינו גבוה ואין לכך נפקות בענייננו‪ .‬בכגון דא נפסק ‪:‬‬
‫"אשר למחדלי החקירה הנטענים‪ ,‬הלכה היא כי קיומם של מחדלים אלה אין‬
‫בו כשלעצמו כדי להביא לזיכויו של המערער‪ ,‬אם חרף מחדלי החקירה הונחה‬
‫תשתית ראייתית מספקת להוכחת אשמתו בעבירות שיוחסו לו‪ ,‬ואם לא‬
‫קופחה הגנתו כיון שנתקשה להתמודד כראוי עם חומר הראיות העומד נגדו או‬
‫להוכיח את גירסתו שלו (ע"פ ‪ 6969664‬אלחמידי נ' מדינת ישראל [פורסם‬
‫בנבו]‪ ,‬פסקה ‪ ;63‬ע"פ ‪ 1/98665‬פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו]‪ ,‬פסקה‬
‫‪ ;64‬ע"פ ‪ 835/668‬אלחורטי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו]‪ ,‬פסקה ז')‪( .‬ענין‬
‫צעלוק)‪.‬‬
‫ו‪ .‬לסיכום‪ ,‬התשתית הראייתית שהונחה בפני בית המשפט מספקת להוכחת אשמתו של‬
‫הנאשם בעבירות שיוחסו לו‪ ,‬והתרשמתי כי התיעוד החזותי לא הקשה עליו להתמודד עם‬
‫חומר הראיות העומד נגדו או להוכיח את גרסתו‪.‬‬
‫‪.161‬‬
‫לסיכום‪ ,‬אני רואה לדחות את טענותיה הנחרצות של ההגנה‪ ,‬לפיהן מדובר בחקירה‬
‫מגמתית וממוקדת בחיפוש ראיות נגד הנאשם‪ .‬הוכח כי אנשי המודיעין בדקו גם כיווני‬
‫חקירה אחרים‪ ,‬ובחנו גם מידעים שנאספו נגד בכירים אחרים של העיריה‪ .‬גם לאחר‬
‫שוינשטיין קשר עצמו לעבירות שוחד‪ ,‬בחרו החוקרים להמנע ממתן הטבות של עד מדינה‬
‫לפלאח לצורך איסוף ראיות נגד הנאשם דווקא‪ ,‬והמשיכו בחקירה עניינית‪ ,‬אף אם נעשתה‬
‫טעות זו או אחרת‪ .‬המאשימה הרימה את הנטל להוכיח את מרבית העובדות המפורטות‬
‫בכתב האישום‪ ,‬ואין בטענותיו הנחרצות של הנאשם כי לקעקע את הבסיס להן‪.‬‬
‫‪.162‬‬
‫סוף דבר‬
‫עניינו של הנאשם נכנס לגדר האנשים עליהם נאמר‪" :‬לא רק שאין הם כובשים את יצרם‪,‬‬
‫אלא רואים בתפקידם קרדום לחפור בו למען רווחתם האישית וקידום עניינים שבינם לבין‬
‫תפקידם הציבורי אין ולא כלום"‪( .‬ע"פ ‪ 0280/28‬הרב שלמה בניזרי נ' מ"י (‪ ,)12/9/29‬מפי‬
‫כב' הש' לוי)‪.‬‬
‫נוכח כל המקובץ‪ ,‬אני מרשיעה את הנאשם בעבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום‪ ,‬לקיחת‬
‫שוחד – עבירה לפי סעיף ‪ 192‬לחוק העונשין מרמה והפרת אמונים (‪ 1‬עבירות) – לפי סעיף‬
‫‪ 182‬לחוק העונשין ושידול למתן שוחד – לפי סעיף ‪ 02 + 191‬לחוק העונשין‪.‬‬
‫ניתנה והודעה היום ד' ניסן תשע"ו‪ 12/04/2016 ,‬במעמד הנוכחים‪.‬‬
‫‪ 171‬מתוך ‪171‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה‬
‫ת"פ ‪ 75775-57-51‬מדינת ישראל נ' מלק‬
‫דיאנה סלע‪ ,‬שופטת‬
‫‪ 171‬מתוך ‪171‬‬