לחצו כאן - הפרקליטות הצבאית

‫ינואר ‪2015‬‬
‫"מהדורה חורפית"‬
‫‪ -‬שמור ‪ -‬פנימי ‪-‬‬
‫פתח דבר‬
‫קוראים יקרים‪,‬‬
‫אנו שמחים להביא לעיונכם את הגיליון השלישי של המגזין במשפט‬
‫מנהלי שנת ‪. 2015‬‬
‫המגזין מביא בפניכם את העדכונים מהשנה החולפת מתחום המשפט‬
‫המנהלי בפסיקה‪ ,‬בחקיקה ובספרות‪ .‬בגיליון הנוכחי תוכלו לקרוא על‬
‫מגמות משפטיות הנוגעות לשיקול דעת הרשות‪ ,‬הקלות לבעלי לקויות‬
‫למידה בצה"ל‪ ,‬העסקת בעלי מוגבלויות בשירות המדינה‪ ,‬שימוש‬
‫בסמכויות איטום בתים והריסתם‪ ,‬טיפול בהסתננות לישראל ועוד‪.‬‬
‫חלקו האחרון של המגזין מוקדש לכתיבת טור אישי של קציני‬
‫הפרקליטות הצבאית בעניינים שעל סדר יום מחלקתם בתחום המשפט‬
‫המנהלי‪ .‬הטור במגזין הנוכחי עוסק בזכות להישכח וההצעה ליישומה‬
‫בישראל לעומת ההצעה העומדת כיום באירופה‪.‬‬
‫בברכת חורף חמים וקריאה מהנה‪,‬‬
‫תחום אקדמיה משפט מנהלי וחוקתי‬
‫בית‬
‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬
‫הספר‬
‫למשפט‬
‫צבאי‬
‫תוכן עניינים‬
‫תזכיר חוק סדרי מינהל‬
‫פסקי דין במשפט מנהלי כללי‬
‫•התנאים להקניית תוקף משפטי מחייב להבטחה מנהלית‬
‫פסקי דין במשפט מנהלי בהקשר צבאי‬
‫•שיקולים רלוונטיים – שיקולי תקציב בהחלטות ביטחוניות‬
‫•הענקת הקלות לבעלי לקויות למידה בצה"ל‬
‫•הפעלת סמכויות הריסת בתים או אטימתם‬
‫•זכותם לחיים ולשלמות הגוף של תושבים באזור שאיננו "מוכר "‬
‫•התערבות בשיקול דעתו של הפצ"ר‬
‫החלטות ממשלה ‪ /‬הנחיות היועמ"ש לממשלה‬
‫•הצבת יעדי העסקה של בעלי מוגבלויות בשירות המדינה‬
‫•טיפול בבעיית ההסתננות והגברת העסקה של ישראלים‬
‫•דיווח של עובד מדינה על קבלת הצעת עבודה מגורם מחוץ לשירות‬
‫המדינה‬
‫מאמרים‬
‫• "עוקפים בתור להשתלות? בחינת "שיטת הקדימות " מנקודת‪-‬מבט של‬
‫המשפט המנהלי "‬
‫• "הפיקוח החוץ מוסדי על הצבא – בין ריסון הצבא לחיזוק החשיבה‬
‫הצבאית "‬
‫מדברים מהשטח – טור אישי‬
‫•"הזכות להישכח" ‪ /‬קמ"ש מיה כץ‪ ,‬ביה"ס למשפט צבאי‬
‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬
‫תזכיר חוק סדרי מינהל‬
‫הצעת חוק סדרי מינהל‬
‫המשפט המינהלי‪ ,‬כך על פי דברי ההסבר של תזכיר הצעת החוק ‪ ,‬עדיין לא זכה להסדרה‬
‫כוללת בחוק ‪ .‬חלקים ניכרים ממנו הם פרי פסיקתו של בית המשפט העליון ‪ ,‬במעין משפט‬
‫מקובל נוסח ישראל‪ .‬נושאים מסוימים בתחום המשפט המינהלי הוסדרו בהנחיות ובחוות דעת‬
‫שהוציא היועץ המשפטי לממשלה ובהנחיות פנימיות של משרדי הממשלה השונים‪ .‬ברם‪ ,‬רובם‬
‫המכריע של עקרונות המשפט המינהלי הכלליים עוצבו בפסיקה ‪ .‬מטרת החוק המוצע היא‬
‫להסדיר את תחום המשפט המנהלי בחקיקה סדורה‪.‬‬
‫עיגון המשפט המינהלי בחוק יביא להגברת המודעות של הרשויות ושל הציבור לעקרונות‬
‫המינהל התקין‪ ,‬דבר שיתרום לוודאות‪ ,‬להגברת השוויון והאחידות בהחלטות ‪ ,‬לשמירה על‬
‫זכויות הפרט‪ ,‬לתקינות פעולות השלטון ולנגישות טובה יותר של האזרח לרשויות ‪.‬‬
‫לחוק סדרי מינהל ישנה חשיבות אדירה לצבא בהיותו רשות מינהלית ולנו קציני‬
‫הפרקליטות הצבאית‪ ,‬כיועצים המשפטיים של צה"ל‪.‬‬
‫במשרד המשפטים מציינים כי נוכח התרחבות המנגנון הבירוקרטי וההשפעה הגוברת והולכת‬
‫של המדינה המודרנית על חייו של הפרט‪ ,‬יש לעיגונה בחוק של קודיפיקציה מינהלית חשיבות‬
‫רבה ליצירת מינהל תקין ויעיל ולשמירתן של זכויות האדם‪ .‬היזקקות הפרט להחלטת הרשויות‬
‫המינהליות שכיחה בהרבה מהיזקקותו לבתי המשפט ‪.‬‬
‫בין התחומים הנכללים בתזכיר ‪ -‬הסדרת תחולת המשפט המינהלי (לרבות על גופים דו ‪-‬‬
‫מהותיים); עיגון האיסור על אפליה; החובה לפעול בהגינות ובתום‪-‬לב; החובה לפעול‬
‫במידתיות; הצורך בתשתית עובדתית מספקת בטרם קבלת החלטה; חובת הפעלת שיקול ‪-‬‬
‫דעת ; החלת חובת תום‪-‬לב גם על הפונה לרשות ; איסור על ניגוד עניינים ; סמכות הרשות‬
‫לקבוע הנחיות מינהליות ; הסדרה ועדכון של סעיפים העוסקים בסמכות הרשות ; אופן הפנייה‬
‫לרשות; הראיות המינהליות עליהן רשאית הרשות המינהלית להסתמך בטרם קבלת החלטה ;‬
‫חובת ההתייעצות; חובת השמיעה ומתן זכות העיון; אופן קבלת החלטות וחובת ההנמקה; חובת‬
‫פרסום תקנות והנחיות מינהליות‪ ,‬לרבות חובת פרסום הצעת תקנות והצעת הנחיות מסוימות‬
‫לעיון הציבור; הסדרת האפשרות לתיקון ולביטול החלטות מינהליות; זכות העיון החוזר‬
‫בהחלטת המינהל; הסדרת ההוראות העוסקות בפגם בהחלטה המינהלית ותוצאתו‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫לצורך הרחבה בנושא ראו גם כתיבה אקדמית שקדמה לתזכיר ‪ ,‬במאמריהם של פרופ' יצחק‬
‫זמיר "לקראת חוק סדרי המינהל ‪ -‬הצורך והמצב בישראל ובמדינות אחרות" ‪ , 1‬ושל פרופ ' אריאל‬
‫בנדור‪" ,‬בעיות בקודיפיקציה של החלק הכללי של המשפט המינהלי‪".‬‬
‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪2‬‬
‫חידושים בתזכיר החוק‬
‫תזכיר החוק קובע ‪ ,‬בפרק ג‪ :‬עקרונות יסוד‪ ,‬כי אדם הפונה לרשות מינהלית ינהג בתום‪-‬לב‪ .‬זהו‬
‫חידוש משמעותי בהצעת החוק‪ ,‬שכן באופן חריג מוצע להטיל כאן חובת תום‪-‬לב על אדם הפונה‬
‫לרשות המינהלית‪ .‬בית המשפט העליון קבע בעבר בפסקי דין חובת הגינות על אדם הפונה‬
‫לרשות המינהלית‪ ,‬ואולם מלבד עיגון חובת תום‪-‬הלב בחוק החוזים ‪ ,‬לא זכתה חובה זו לעיגון‬
‫שלם בחקיקה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬בפרק ד‪ :‬איסור ניגוד עניינים‪ ,‬סעיפים ‪ 10-16‬מהווים חידוש ומסדירים ‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את‬
‫נושא ניגוד העניינים בשל עניין אישי וניגוד העניינים המוסדי במינוי לתפקיד או בכהונה לתפקיד ;‬
‫את הפעולה במצב של כורח; חובת דיווח על הימצאות במצב של ניגוד עניינים וסייגים לאיסור‬
‫על ניגוד עניינים ‪.‬‬
‫חידושים נוספים ניתן למצוא בפרק י‪ :‬חובת השמיעה ומתן זכות העיון ‪ -‬סעיף ‪ 34‬מהווה‬
‫חידוש בקובעו זכות עיון במידע שבידי הרשות לאדם הרשאי להשמיע טענותיו בפני הרשות ‪ ,‬וכן‬
‫את הסייג לזכות זו‪ ,‬המפנה לסייגים שבסעיף ‪ 9‬לחוק חופש המידע‪ .‬סעיף ‪ 35‬קובע מתן זכות עיון‬
‫במידע לפני הגשת השגה או ערר בפני גוף מעין שיפוטי שאינו בית משפט או בית דין מינהלי‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בפרק יא‪ :‬החלטות והנמקות‪ ,‬סעיף ‪ 36‬מהווה חידוש בעגנו את עקרון עצמאות שיקול‬
‫הדעת ‪ ,‬לרבות האפשרות לקבל הנחיות מדרג ממונה במקרים מסוימים‪ ,‬והסייגים לכך‪.‬‬
‫פרק יב‪ :‬פרסום ‪ ,‬אף סעיף ‪ 47‬מהווה חידוש בקובעו חובת פרסום של הנחיות מינהליות שלהן‬
‫השפעה ממשית על הציבור באתר האינטרנט של המשרד ואת הסייגים לכך‪ .‬סעיף ‪ 48‬עוסק‬
‫בעיגון עקרונות שנקבעו בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה לענין פרסום מוקדם להערות הציבור‬
‫של הצעות תקנות‪ ,‬ואת הסייגים לכך‪ .‬עוד מוצע בסעיף‪ ,‬כי פרסום מוקדם יעשה גם לגבי הצעות‬
‫להנחיות מינהליות מסוימות ‪.‬‬
‫לבחינת החידושים הנוספים ראה תזכיר חוק – סדרי מינהל (הסדרת עבודת הרשות המינהלית‬
‫וזכויות הפונה לרשות) ‪ ,‬התשע" ד‪20143-‬‬
‫‪ . 1‬יצחק זמיר "לקראת חוק הסדרי המינהל – הצורך והמצב בישראל ובמדינות אחרות" משפטים יב ‪) 1982( 334‬‬
‫‪ . 2‬אריאל בנדור "בעיות בקודיפיקציה של החלק הכללי של המשפט המינהלי" מחקרי משפט ט ‪)1992( 155‬‬
‫‪ . 3‬תיק הצעת חוק מס'‪ , 803-10-2009-000876 :‬סימוכין‪ , 803-99-2013-146903 :‬פרק ג'‪ ,‬עמ' ‪5‬‬
‫מגמות במשפט המנהלי והחוקתי –‬
‫עדכונים חשובים‬
‫משפט מנהלי כללי‬
‫‪ .1‬התנאים להקניית תוקף משפטי מחייב להבטחה מנהלית‬
‫בעתירה ‪ ,‬ביקשו העותרים שיורשה להם לפעול באופן בלעדי במתחם קבר שמואל הנביא‪ ,‬וכי‬
‫יוקצה להם מתחם לשם מתן שירותי דת במקום ‪ .‬את עתירתם ביססו על הבטחה מנהלית ‪,‬‬
‫שלטענתם ניתנה להם מפי סגן שר הדתות דאז‪ .‬בג"ץ דחה את העתירה בקבעו כי ההבטחה‬
‫לא עומדת בתנאים המקנים לה תוקף משפטי מחייב כפי שנקבעו בפסיקה‪ .‬ראשית ‪ ,‬סגן שר‬
‫הדתות לא היה בעל סמכות לתת את ההבטחה; שנית ‪ ,‬היא ניתנה ללא תשתית חוקית‬
‫המאפשרת את מימושה (שכן היביל ממנו פעלה העמותה הוצב על קרקע פרטית ולא בהתאם‬
‫לדיני התכנון והבנייה); ושלישית ‪ ,‬סגן שר הדתות דאז לא היה בעל יכולת למלא את ההבטחה ‪.‬‬
‫עוד קובע בית המשפט‪ ,‬כי גם אילו כלל התנאים היו מתקיימים‪ ,‬הרי שקיים צידוק חוקי לסגת‬
‫מההבטחה – נוכח היות מתחם הקבר אתר ארכיאולוגי‪ ,‬המוגדר כמקום קדוש‪ ,‬ונוכח העובדה כי‬
‫המדובר בקרקע פרטית‪.‬‬
‫לקריאה נוספת ראו‪ :‬בג"ץ ‪ 7743/11‬עמותת כולל ע"ש שמואל הנביא נ' שר התיירות ואח'‬
‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬
‫משפט מנהלי בהקשר צבאי‬
‫‪ .1‬שיקולים רלוונטיים – שיקולי תקציב בהחלטות ביטחוניות‬
‫העתירה הוגשה כנגד החלטת המשיבים לבטל תקן מאבטח שממומן על ידם בעמדת הכניסה‬
‫הראשית לעיר מעלה אדומים ולהחליפו בתקן של מאבטח במימון התושבים מכוח חוק עזר‬
‫עירוני ‪ .‬העותרת טענה כי במשך שנים אוישה העמדה על ידי חיילים‪ ,‬וגם בפרויקט האזרוח‬
‫הוחלפו החיילים במאבטחים שחימושם והכשרתם צבאיים ועל כן הצורך הצבאי עומד בעינו‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬ההחלטה התקבלה עקב "כורח תקציבי" בלבד ולא על רקע שינוי בשיקולים המבצעיים‪.‬‬
‫בנוסף טענה עותרת כי הקיצוץ בתקנים הוגבל לשיעור של ‪ 10%‬ועל כן בוצע באופן שרירותי ‪.‬‬
‫לבסוף טוענת העותרת להפליה בין העמדה במעלה אדומים לבין גבעת המייסדים‪ ,‬שם נותר‬
‫התקן על כנו ‪ .‬בג"ץ דחה את העתירה וקבע כי לפי אמנת האג האחריות הכללית לשמירת‬
‫הביטחון באיו" ש מוטלת על המשיבים וכי השימוש בכל מרכיבי הביטחון גמיש ומשתנה בהתאם‬
‫להתפתחויות ביטחוניות‪ ,‬טכנולוגיות ותקציביות ומחייב הערכת מצב תמידית – העיקר הוא‬
‫שההחלטה תתבסס על שיקולים ענייניים ומקצועיים‪ .‬גם אם זרעי החלטה בשיקולים תקציביים ‪,‬‬
‫נוכח אופן קבלת ההחלטה ( שקילת קריטריונים רלוונטיים כגון האיומים אליהם חשופה העיר‬
‫ומערך ההגנה הכולל שלה ) אין לומר כי היא התקבלה בשרירותיות או בהפליה ‪ .‬לקריאה נוספת‬
‫ראו‪ :‬בג"ץ ‪ 1726/13‬עיריית מעלה אדומים נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון‬
‫ואח'‬
‫‪ .2‬הענקת הקלות לבעלי לקויות למידה בצה"ל‬
‫עניינה של העתירה בבקשת העותר‪ ,‬מלש"ב בעל לקויות למידה‪ ,‬כי צה"ל יאפשר לו להתקבל‬
‫למסלול העתודה האקדמית‪ .‬לטענתו‪ ,‬החלטת המשיבים לדחות את בקשתו האמורה ‪ ,‬התקבלה‬
‫באופן מפלה תוך שקילת שיקולים זרים‪ .‬העותר טוען כי המבחן הפסיכוטכני אינו מותאם לבעלי‬
‫לקויות למידה‪ ,‬דבר המעיד על כך שלקויי למידה נידונים מראש להיכשל בו‪ ,‬על כן פעולת‬
‫המשיבים בהתייחס ללקויות הלמידה שלו‪ ,‬מפלה אותו ופוגעת בכבודו‪ .‬בג"ץ קבע כי כאשר‬
‫דנים בפגיעה בזכות השוויון של פרט ניתן לבחון את הפגיעה בשני מסלולים‪ :‬מסלול חד שלבי –‬
‫אם קיים שוני רלוונטי בין הפרטים אין כלל פגיעה בשוויון ‪ ,‬ומסלול דו שלבי – בהתאם למבחני‬
‫פסקת ההגבלה‪ .‬במקרה הנידון בחן בג"ץ את העתירה בהתאם למבחן החד שלבי וקבע‪ :‬אין‬
‫עוררין כי על צה"ל להעניק הקלות לבעלי לקויות למידה במסגרת מבחני הצו הראשון ומבחן‬
‫הפסיכוטכני‪ .‬מבחנים אלו קובעים את התאמת המלש"ב לכלל התפקידים בצה"ל והציונים‬
‫משפיעים השפעה מכרעת על התפקיד שימלא בשירותו‪ .‬במבחנים מעין אלה‪ ,‬שתפקידם הוא‬
‫למיין באופן ראשוני את המועמדים לשירות‪ ,‬אי נקיטה בהתאמות לבעלי לקויות למידה עולה‬
‫לכדי אפליה פסולה ‪ .‬אולם ‪ ,‬עולה כי ניתנות התאמות רבות לבעלי לקויות למידה ‪ .‬לפיכך‪ ,‬מדיניות‬
‫המשיבים מעניקה יחס שונה לשונים וכפועל יוצא לא פוגעת בשוויון ‪.‬‬
‫לקריאה נוספת ראו‪ :‬בג"ץ ‪ 1844/13‬לירן תמרי נ' שר הביטחון ואח'‬
‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪ .3‬הפעלת סמכויות הריסת בתים או אטימתם‬
‫העתירה עוסקת בהחלטת המשיבים להפעיל סמכותם לפי תקנה ‪ 119‬לתקנות ההגנה ( שעת‬
‫חירום) בדרך של החרמת בתי העותרים והריסתם או אטימתם‪ .‬הצווים הוצאו לצורכי הרתעה‬
‫כתגובה לחטיפתם ורציחתם של שלושה נערים (מבצע "שובו אחים") ע"י בני משפחתם של‬
‫העותרים ‪ ,‬ע"פ מידע אשר הגיע לידי המשיב ‪ .‬העותרים טענו כי הריסת או אטימת בתי החשודים‬
‫לא תוביל ליצירת ההרתעה המיוחלת‪ ,‬אלא אך תלבה ותחריף את מעגל השנאה‪ .‬כמו כן‪ ,‬טענו‬
‫כי ההריסה לא לוותה ב"צורך צבאי" כלשהו ולא יכולה להיחשב לנזק אגבי‪ .‬בנוסף נטען כי ככל‬
‫שיש תועלת הרתעתית בהריסת הדירה‪ ,‬תועלת זו כבר הושגה כמעט במלואה בעת פיצוץ דירה‬
‫מספר חודשים לפני כן ובפעולות כוחות הצבא לאחר אירוע החטיפה ובכללן מבצע "שובו‬
‫אחים"‪ .‬לבסוף טוענים העותרים כי החלטת המשיב פוגעת בזכויותיהם באופן שאינו עומד באף‬
‫לא אחד משלושת מבחני המשנה של המידתיות ‪ .‬בג"ץ דחה את העתירה בקובעו כי על מנת‬
‫להצדיק הפעלה של הסמכות להריסת בתים או אטימתם על המפקד הצבאי להראות כי קיים‬
‫צורך צבאי ממש בהרתעה ‪ ,‬כי הפעלת הסמכות אכן תיצור בפועל את ההתרעה הרצויה וכן כי‬
‫הפעלת הסמכות תהיה באופן מידתי‪ .‬המשיב‪ ,‬כך נקבע ‪ ,‬עמד בכל הדרישות וזאת כיוון שקיים‬
‫צורך ממשי ודחוף בהרתעת תושבי אזור סמכותו מפני ביצוע פיגועי טרור‪ ,‬במיוחד פיגוע חטיפה‬
‫ורצח כמיוחס לחשודים‪ .‬כן נקבע כי הפעלת סמכותו בדרך של הריסת שני בתים ואיטום השלישי‬
‫תקדם הרתעה זו‪ .‬כמו כן‪ ,‬נראה כי המשיב פעל לצמצם ככל הניתן את הפגיעה‪.‬‬
‫לקריאה נוספת ראו‪ :‬בג"ץ ‪ 5290/14‬סעדי עפו קואסמה ואח' נ' המפקד הצבאי לאזור‬
‫הגדה המערבית‬
‫‪ .4‬זכותם לחיים ולשלמות הגוף של תושבים באזור שאיננו "מוכר"‬
‫בימי מבצע "צוק איתן" רבים מיישובי ישראל ותושביה היו נתונים תחת מתקפת רקטות הנורות‬
‫מרצועת עזה ובהם ‪ 46‬כפרים בדואים בצפון הנגב ‪ .‬רוב הכפרים‪ ,‬שאינם מוכרים‪ ,‬נעדרי תשתית‬
‫מיגון ממשית והמשיבים החליטו שלא להציב בשטח הכפרים פתרונות מיגון ניידים ‪ ,‬על כן הוגשה‬
‫עתירה לפרישה מיידית של מיגוניות‪ .‬בג"ץ קבע כי על המדינה מוטלת חובה עליונה להגן על‬
‫חייהם ושלמות גופם של אזרחיה ותושביה וחובה זו חלה ביחס לכל אדם‪ ,‬בין אם ישיבתו באזור‬
‫בו נשקפת סכנה לחיו היא "מוכרת" ובין אם לאו‪ .‬אולם‪ ,‬בחינת החלטת המשיבים בעניין הקצאת‬
‫המיגוניות אינה מגלה פגם המצדיק התערבותו של בג"ץ‪ .‬נמצא כי שיקולים עניינים בלבד עומדים‬
‫בבסיס החלטות המשיבים ולכן אין ממש בטענת העותרים בעניין הפגיעה בשוויון ‪.‬‬
‫לקריאה נוספת ראו‪ :‬בג"ץ ‪ 5019/14‬לבאד אבו עפאש נ' מפקד פיקוד העורף ואח'‬
‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪ .5‬התערבות בשיקול דעתו של הפצ"ר‬
‫בעקבות תאונת אימונים בה נפל סמל ראשון אסף וקסמן ז"ל ‪ ,‬הועמדו לדין מפקדיו של‬
‫המנוח באשמה שגרמו ברשלנות למותו ‪ .‬בביה"ד הצבאי המיוחד זוכה אחד הנאשמים ושניים‬
‫אחרים הורשעו בהתרשלות בלבד ‪ .‬העתירה דנן עניינה בשני ראשים‪ :‬האחד‪ ,‬שאלת סבירותה‬
‫וחוקיותה של החלטת משיב ‪( 2‬להלן‪ :‬הפצ"ר) להימנע מהגשת ערעור על פסק דינו של‬
‫ביה"ד ‪ ,‬והשני ‪ ,‬בשאלת סבירות החלטת הפצ" ר למשוך את הבקשה להארכת מועד להגשת‬
‫ערעור על פסק הדין ‪.‬‬
‫בג"ץ דחה את העתירה‪ .‬בעניין הראשון‪ ,‬פסק כי אין לומר שהחלטת הפצ"ר שלא לערער‬
‫הינה בלתי סבירה באופן קיצוני‪ .‬הפצ" ר סבר כי על אף משגים שנפלו בפסק הדין‪ ,‬ההליך‬
‫המשפטי הגשים את המטרות שלשמן התנהל‪ ,‬ואין הצדקה לגרום למשיבים פגיעה נוספת ‪,‬‬
‫בעיקר כאשר ההליכים התמשכו וגרמו לפגיעה קשה בהם‪ .‬בנוסף‪ ,‬נקבע כי העובדה‬
‫שהתברר בדיעבד כי התמונה העובדתית שעמדה לנגד עיני הפצ"ר הייתה שגויה (הסכמה‬
‫הדדית של הצדדים שלא להגיש ערעור) ‪ ,‬אין בה כדי להשפיע על מידת סבירות החלטתו‪ .‬יש‬
‫לבחון את שיקול דעת בעל הסמכות בהתאם לנתונים שהיו ידועים לו בעת קבלת ההחלטה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬נפסק כי גם אם מדובר בהחלטה שגויה‪ ,‬אין מדובר בטעות כה מהותית‪ ,‬עד כי לנוכח‬
‫השיקולים כבדי המשקל שלא להתערב בשיקול דעתו ‪ ,‬אין מנוס אלא להורות על בטלותה‪.‬‬
‫בעניין השני‪ ,‬נקבע כי החלטת הפצ"ר למשוך את הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור‬
‫שגויה‪ ,‬נוכח העובדה כי במסגרת החלטתו הובא בחשבון שיקול אחד בלבד‪ ,‬שעניינו העובדה‬
‫כי האיחור בהגשת הערעור מקורו בתקלה בעבודת הפרקליטות הצבאית‪ ,‬ולא ניתן כל משקל‬
‫לשאר השיקולים ובפרט לאינטרס הציבורי שבהגשת ערעור‪ ,‬למרות שהפצ"ר סבר כי קיים‬
‫אינטרס ציבורי כזה‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין לראות בהחלטה למשוך את הבקשה משום משגה היורד‬
‫לשורש העניין הנגוע בחוסר סבירות קיצוני מאחר שהיא לא הייתה נגועה בשיקולים זרים ‪ .‬על‬
‫אף שהפצ" ר שגה בפרשנות ההלכות בנושא הגשת בקשות אורכה להגשת ערעור מטעם‬
‫התביעה‪ ,‬הרי שלא כל שגיאה של הפצ"ר תצדיק התערבות שדינה בטלות‪ ,‬אלא אם השגיאה‬
‫יורדת לשורש העניין ומשקפת חוסר איזון משווע בין השיקולים הרלבנטיים הנוגעים לסוגיה‪.‬‬
‫המסקנה אליה הגיע בג"ץ‪ ,‬נתמכה גם בעקרון סופיות הדיון ובהסתמכותם של הנאשמים על‬
‫כך שלא יוגש בעניינם ערעור‪ .‬לקריאה נוספת ראו‪ :‬בג"ץ ‪ 1860/13‬לאון וקסמן נ' אל"מ‬
‫אודי בן אליעזר‪ ,‬התובע הצבאי הראשי ואח'‬
‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬
‫החלטות ממשלה‪ /‬הנחיות היועמ"ש לממשלה‬
‫‪ .1‬הצבת יעדי העסקה של בעלי מוגבלויות בשירות המדינה‬
‫החלטה מספר ‪ 2261‬של הממשלה מיום ‪ : 30.11.2014‬הוחלט לאשר את הצעת שר האוצר ונציב‬
‫שירות המדינה בדבר הצבת יעדי העסקה של אנשים עם מוגבלויות בשירות המדינה‬
‫בהתאם לס' ‪15‬א לחוק שירות המדינה‪ .‬על פי ההצעה‪ ,‬אנשים עם מוגבלות (כהגדרתם בחוק‬
‫שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות)‪ ,‬למעט אנשים עם מוגבלות זמנית‪ ,‬יקבלו ייצוג שלא יפחת‬
‫מ‪ 3%‬מסך המועסקים בשירות המדינה ‪ .‬עד לשנת ‪ . 2017‬עם השגת שיעור ההעסקה האמור‪,‬‬
‫תעלה הממשלה שיעור זה בהיקף של שני אחוזים נוספים‪ ,‬בפריסה הדרגתית‪.‬‬
‫‪ .2‬טיפול בבעיית ההסתננות והגברת העסקה של ישראלים‬
‫החלטה ‪ 2068‬של הממשלה בעניין התכנית הכלכלית לשנת ‪ 2015‬שהתקבלה ביום ‪–07.10.2014‬‬
‫טיפול בתופעת ההסתננות והגדלת אפשרויות התעסוקה של ישראלים‪ :‬לצורך יישומו של‬
‫מהלך כולל‪ ,‬משולב ומתואם לטיפול בתופעת ההסתננות הוחלט (‪ ) 1‬לתקן את חוק התכנית‬
‫להבראת כלכלת ישראל כך שההיטל על העסקת מסתננים יהיה בשיעור של ‪ 10%‬מעל זה‬
‫הקבוע כיום לעובד זר חוקי בתחום המדובר (‪ ) 2‬להטיל על המנהל הכללי של רשות האוכלוסין‬
‫וההגירה לרכז ולתאם יישומה של תכנית אכיפה אקטיבית ואפקטיבית על מנת להבטיח קיומו של‬
‫החוק‪.‬‬
‫‪ -‬בלמ"ס‪-‬‬
‫‪ .3‬דיווח של עובד מדינה על קבלת הצעת עבודה מגורם מחוץ לשירות‬
‫המדינה‬
‫הנחיית המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מיום ‪ 14.8.2014‬בדבר דיווח של עובד מדינה על‬
‫קבלת הצעת עבודה מגורם מחוץ לשירות המדינה – המשנה ליועץ המשפטי לממשלה‬
‫מבקש לחדד את הצורך בתיעוד בכתב‪ ,‬מסודר ומלא‪ ,‬ביחס לדיווח של עובד ציבור והממונה על‬
‫אותו עובד‪ ,‬בדבר הצעת עבודה שהעובד קיבל מגורם חיצוני וזאת בהתאם להוראות התקשי" ר‬
‫פסקה ‪ 43.672‬שקובעת ‪:‬‬
‫מניעת חשש לניגוד עניינים‬
‫(‪ ) 1‬עובד אשר שוקל לקבל הצעת עבודה‪ ,‬תפקיד או כל זכות אחרת (להלן‪ " :‬הזכות") מגורם‬
‫מחוץ לשירות המדינה ו‪/‬או החל לנהל מגעים לקבלת זכות כאמור ‪ ,‬ובמסגרת תפקידו בשירות‬
‫המדינה הוא מוסמך להחליט או להמליץ על הענקת זכות לאותו גורם ‪ ,‬או שהוא ממונה על עובד‬
‫המוסמך כאמור ‪ ,‬ידווח לאלתר לממונה עליו וליועץ המשפטי של המשרד אודות ההצעה שקיבל‬
‫וימנע מכל טיפול ‪ ,‬במישרין או בעקיפין ‪ ,‬בענייניו של אותו גורם ‪ ,‬אלא אם קבע היועץ המשפטי‬
‫אחרת ‪ ,‬מטעמים שירשמו ‪.‬‬
‫(‪ ) 2‬עובד שדחה על הסף הצעת עבודה כאמור בסמן (א) לעיל‪ ,‬ידווח על כך לממונה עליו‪ ,‬אשר‬
‫ישקול אם יש צורך בקבלת חוות דעתו של היועץ המשפטי של המשרד‪.‬‬
‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬
‫מאמרים‬
‫‪" .1‬עוקפים בתור להשתלות? בחינת "שיטת הקדימות" מנקודת‪-‬מבט של‬
‫המשפט המנהלי"‬
‫ברשימה זו מציגים הכותבים את התמורות הרבות בתחום תרומות איברים והשתלתם בישראל‬
‫וההשלכות של השינויים על היצע האיברים להשתלה‪ .‬לאור אלו הוקמה לאחרונה ועדה בראשות‬
‫פרופ' דינה בן יהודה שמטרתה קידום תרומות איברים ‪ .‬בניסיון לפתור את המצוקה ‪ ,‬הועלתה‬
‫הצעתו החדשנית של פרופ' יעקב לביא‪ ,‬שביקש למנוע מצבים בהם אדם מסכים לקבל איבר‬
‫להשתלה אך מסרב לתרום את איבריו שלו ‪ .‬לפי הצעתו ‪ ,‬מי שיחתום על "כרטיס אדי" יזכה הוא‬
‫ובן משפחתו מדרגה ראשונה לקדימות בתור להשתלה על פני מי שהוא בעל נתונים רפואיים‬
‫זהים אך אינו חתום על הכרטיס ‪ .‬הצעתו התקבלה על ידי ועדת ההיגוי של המרכז הלאומי‬
‫להשתלות ועל ידי מנהל המרכז ונקבע כי עיקריה יהוו ההנחיות מחייבת לעניין הקצאת איברים‬
‫להשתלה‪ .‬הכותבים מנתחים את הפגיעה בזכויות חוקתיות שמעלות ההנחיות שהתקבלו‬
‫בעקבות ההצעה‪ .‬כבוד האדם ‪ :‬הארכת משך זמן ההמתנה להשתלת איבר עלולה לסכן את חייו‬
‫של האדם הנעקף בתור ועל כן ‪ -‬הפן השלילי של הזכות לבריאות כולל את הזכות שלא להיעקף‬
‫– נראה כי נוהל הקדימות פוגע בזכותו החוקתית של אדם לחיים ומכך בזכות לכבוד האדם ‪.‬‬
‫הזכות לשוויון ‪ :‬שוויון משמעו מתן יחס דומה למי שדומים באותו הקשר ויחס שונה כאשר קיימת‬
‫שֹונּות רלוונטית – מצבים אשר ראוי כי הדין יביא לנטרול ההשפעות של ההבדלים הקיימים ‪ ,‬ואילו‬
‫התמריץ לתרום איברים נועד לקדם אינטרס ציבורי (בריאות הציבור) ולא לנטרל השפעות שונות‬
‫הקיימות בין אנשים‪ .‬לטענת הכותבים‪ ,‬הסכמתו של אדם לתרום מאיבריו איננה מהווה שוני‬
‫רלוונטי אשר מצדיק את הפגיעה בכבוד האדם ושוויון כך שמדובר בהבחנה רלוונטית אלא‪ ,‬ראוי‬
‫שחתימת אדם על "כרטיס אדי" והסכמתו לתרום איבר מאיבריו וכן הערך הגלום בכך לקידום‬
‫האינטרס הציבורי (בריאות הציבור) יובאו בחשבון בגדרי מבחני המידתיות של פסקת ההגבלה ‪,‬‬
‫עת תיבחן חוקתיות הפגיעה בזכויות ‪ .‬נראה כי הדבר מתבקש אף מתוך המודל הדו שלבי הנהוג‬
‫בעניין ההבחנה בין עצם הפגיעה בזכות‪ ,‬לבין בחינת חוקתיות הפגיעה ‪.‬‬
‫לקריאה נוספת ראו‪":‬עוקפים בתור להשתלות? בחינת "שיטת הקדימות" מנקודת‪-‬מבט‬
‫של המשפט המנהלי" אתר משפט ועסקים (‪ / ) 2014‬רשימתם של רועי אדנה (סטודנט‬
‫למשפטים במרכז הבינתחומי ) ואלכס פלדשר (סטודנט למשפטים ומנהל עסקים במרכז‬
‫הבינתחומי)‬
‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪" .2‬הפיקוח החוץ מוסדי על הצבא – בין ריסון הצבא לחיזוק החשיבה‬
‫הצבאית"‬
‫מאמר זה עוסק בהשפעת הפיקוח החוץ‪-‬מוסדי על מרחב הפעולה של הצבא ‪ .‬הפיקוח החוץ‬
‫מוסדי הוא פעולה של שחקנים מחוץ לביורוקרטיה של המדינה – על פי רוב קבוצות אינטרס ‪,‬‬
‫תנועות חברתיות וארגונים אחרים הפועלים במרחב הציבורי – שמטרתם להתמקח עם הצבא ואף‬
‫לרסנו‪ ,‬אם ישירות ואם באמצעות מוסדות המדינה האזרחיים ‪ .‬כותב המאמר טוען כי לפיקוח החוץ‬
‫מוסדי יש שתי תוצאות מנוגדות ‪ :‬מצד אחד ‪ ,‬הוא מצמצם את האוטונומיה של הצבא ‪ ,‬ולא אחת אף‬
‫מביא לידי שכלולם של כלי הבקרה המוסדיים‪ .‬מצד אחר‪ ,‬הוא עלול להחליש את השליטה‬
‫האזרחית בצבא‪ ,‬ככל שהוא מגבש הסדרי בקרה א‪-‬פורמליים‪ ,‬וככל שפעילות יתר בזירה‬
‫הציבורית מובילה לדיאלוג ישיר של הצבא עם גורמים אזרחיים ‪ ,‬באופן העוקף את המערכת‬
‫המוסדית פוליטית ‪ .‬הפיקוח החוץ מוסדי עלול אף להחליש את התשתית לאתגורה של החשיבה‬
‫הצבאית ‪ ,‬ככל ששיח הבקרה מתמקד בצבא כארגון ‪ ,‬ולא במטרות הפוליטיות שהוא משרת ‪.‬‬
‫לקריאה נוספת ראו ‪ :‬יגיל לוי ‪" ,‬הפיקוח החוץ מוסדי על הצבא – בין ריסון הצבא לחיזוק‬
‫החשיבה הצבאית"‪ ,‬משפטים ועסקים יז‪ ,‬תשע"ד (אוגוסט ‪341-379 ,) 2014‬‬
‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬
‫בית הדין הגבוה לצדק שוויון איסור על משוא פנים סמכות חוקי יסוד חופש‬
‫המצפון הבטחה מנהלית עקרון חוקיות המנהל הפרדת רשויות אפליה זכות‬
‫טיעון חירות התנועה מידתיות הזכות להליך הוגן סבירות שיקולים זרים‬
‫חופש דת כללי צדק טבעי חופש הביטוי בית הדין הגבוה לצדק שוויון איסור‬
‫על משוא פנים סמכות חוקי יסוד חופש המצפון הבטחה מנהלית עקרון חוקיות‬
‫המנהל הפרדת רשויות אפליה זכות טיעון חירות התנועה מידתיות הזכות‬
‫להליך הוגן סבירות שיקולים זרים חופש דת כללי צדק טבעי חופש הביטוי‬
‫בית הדין הגבוה לצדק שוויון איסור על משוא פנים סמכות חוקי יסוד חופש‬
‫המצפון הבטחה מנהלית עקרון חוקיות המנהל הפרדת רשויות אפליה זכות‬
‫טיעון חירות התנועה מידתיות הזכות להליך הוגן סבירות שיקולים זרים‬
‫חופש דת כללי צדק טבעי חופש הביטוי בית הדין הגבוה לצדק שוויון איסור‬
‫על משוא פנים סמכות חוקי יסוד חופש המצפון הבטחה מנהלית עקרון חוקיות‬
‫המנהל הפרדת רשויות אפליה זכות טיעון חירות התנועה מידתיות הזכות‬
‫להליך הוגן סבירות שיקולים זרים חופש דת כללי צדק טבעי חופש הביטוי‬
‫בית הדין הגבוה לצדק שוויון איסור על משוא פנים סמכות חוקי יסוד חופש‬
‫המצפון הבטחה מנהלית עקרון חוקיות המנהל הפרדת רשויות אפליה זכות‬
‫טיעון חירות התנועה מידתיות הזכות להליך הוגן סבירות שיקולים זרים‬
‫חופש דת כללי צדק טבעי חופש הביטוי בית הדין הגבוה לצדק שוויון איסור‬
‫על משוא פנים סמכות חוקי יסוד חופש המצפון הבטחה מנהלית עקרון חוקיות‬
‫המנהל הפרדת רשויות אפליה זכות טיעון חירות התנועה מידתיות הזכות‬
‫להליך הוגן סבירות שיקולים זרים חופש דת כללי צדק טבעי חופש הביטוי‬
‫בית הדין הגבוה לצדק שוויון איסור על משוא פנים סמכות חוקי יסוד חופש‬
‫המצפון הבטחה מנהלית עקרון חוקיות המנהל הפרדת רשויות אפליה זכות‬
‫טיעון חירות התנועה מידתיות הזכות להליך הוגן סבירות שיקולים זרים‬
‫חופש דת כללי צדק טבעי חופש הביטוי בית הדין הגבוה לצדק שוויון איסור‬
‫על משוא פנים סמכות חוקי יסוד חופש המצפון הבטחה מנהלית עקרון חוקיות‬
‫המנהל הפרדת רשויות אפליה זכות טיעון חירות התנועה מידתיות הזכות‬
‫להליך הוגן סבירות שיקולים זרים חופש דת כללי צדק טבעי חופש הביטוי‬
‫בית הדין הגבוה לצדק שוויון איסור על משוא פנים סמכות חוקי יסוד חופש‬
‫המצפון הבטחה מנהלית עקרון חוקיות המנהל הפרדת רשויות אפליה זכות‬
‫טיעון חירות התנועה מידתיות הזכות להליך הוגן סבירות שיקולים זרים‬
‫חופש דת כללי צדק טבעי חופש הביטוי בית הדין הגבוה לצדק שוויון איסור‬
‫על משוא פנים סמכות חוקי יסוד חופש המצפון הבטחה מנהלית עקרון חוקיות‬
‫המנהל הפרדת רשויות אפליה זכות טיעון חירות התנועה מידתיות הזכות‬
‫להליך הוגן סבירות שיקולים זרים חופש דת כללי צדק טבעי חופש הביטוי‬
‫בית הדין הגבוה לצדק שוויון איסור על משוא פנים סמכות חוקי יסוד חופש‬
‫המצפון הבטחה מנהלית עקרון חוקיות המנהל הפרדת רשויות אפליה זכות‬
‫טיעון חירות התנועה מידתיות הזכות להליך הוגן סבירות שיקולים זרים‬
‫חופש דת כללי צדק טבעי חופש הביטוי בית הדין הגבוה לצדק שוויון איסור‬
‫על משוא פנים סמכות חוקי יסוד חופש המצפון הבטחה מנהלית עקרון חוקיות‬
‫המנהל הפרדת רשויות אפליה זכות טיעון חירות התנועה מידתיות הזכות‬
‫להליך הוגן סבירות שיקולים זרים חופש דת כללי צדק טבעי חופש הביטוי‬
‫מדברים‬
‫מהשטח‬
‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪ -‬מדברים מהשטח ‪-‬‬
‫הזכות להישכח ‪ /‬קמ"ש מיה כץ‬
‫ביום רביעי‪ ,‬ה‪ 7-‬בינואר ‪ ,2015‬התקיים‬
‫בביה"ס למשפט צבאי פורום למידה‬
‫הזכות‬
‫בנושא‬
‫מחלקות‬
‫חוצה‬
‫לפרטיות בהובלתו של סגן כפיר לפיד‪-‬‬
‫כחלק‬
‫התקיים‬
‫הפורום‬
‫משעל‪.‬‬
‫מהפעילות הענפה של בית הספר‬
‫להעמקת הידע והדיון בין קציני‬
‫הפרקליטות בסוגיות הנוגעות למשפט‬
‫המינהלי והחוקתי‪.‬‬
‫מזג האוויר פינק את הנוכחים באווירה‬
‫אינטימית כאשר שילח עלינו ברד‬
‫ורוחות – אולם נראה כי הדיונים‬
‫המעמיקים והסוגיות המרתקות התעלו‬
‫מעל פלאי הטבע ולא נתנו להם‬
‫להפריע להתנהלותו של היום החשוב‪.‬‬
‫הכנס נפתח בהרצאתו יוצאת הדופן‬
‫של סגן כפיר לפיד‪-‬משעל בנושא‬
‫"הזכות להישכח" בתקופה המודרנית‬
‫בה אנו מונצחים בעולם הוירטואלי‪.‬‬
‫הזכות להישכח עוגנה לראשונה בשנת‬
‫‪ 1995‬באירופה ב – ‪"EU data protection‬‬
‫"‪ ,act‬כנגזרת של הזכות לפרטיות‪.‬‬
‫החוק לא קבע את דרכי הפעולה‬
‫העומדות לפרט הנפגע‪.‬‬
‫בהצעת הרגולציה של הזכות להישכח‬
‫האיחוד‬
‫ועדות‬
‫על‪-‬ידי‬
‫שהוצעה‬
‫האירופאי בשנת ‪ ,2012‬הוצע להרחיב‬
‫את הזכות להישכח ולהעמידה כזכות‬
‫עצמאית ולא רק כנגזרת מהזכות‬
‫לפרטיות‪ .‬הזכות להישכח בהקשר זה‬
‫הינה זכותו של הפרט להגנה על מידע‬
‫לגביו שהוא לא מדויק‪ ,‬לא רלוונטי‬
‫או חורג מהמטרות שלהן הוא‬
‫פורסם‪.‬‬
‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הוצע להכיר בזכותו של הפרט‪,‬‬
‫תחת תנאים מסוימים‪ ,‬לפנות למנוע‬
‫החיפוש (האחראי להנגשת המידע גם‬
‫אם לא היה אחראי להעלאה לרשת)‪,‬‬
‫וככל שבקשתו נענתה בשלילה לפנות‬
‫לערכאות משפטיות‪.‬‬
‫לאחר פרסום הצעת החקיקה‪ ,‬דן בית‬
‫המשפט לצדק של האיחוד האירופאי‬
‫בעתירה של אזרח ספרדי כנגד עיתון‬
‫ספרדי וכנגד מנוע החיפוש "גוגל"‪ ,‬אשר‬
‫עסקה בטענתו כי המידע שמופיע ביחס‬
‫אליו במנוע החיפוש בנוגע להליכי‬
‫עיקול ביתו פוגע בזכותו לפרטיות‪.‬‬
‫המידע האמור‪ ,‬לטענתו‪ ,‬איננו רלוונטי‬
‫כלל‪ ,‬כיוון שדובר בהליכים שנפתרו‬
‫במלואם מספר שנים קודם‪ .‬ביהמ"ש‬
‫לצדק קיבל את העתירה ופסק כי‬
‫הפגיעה בזכותו של הפרט להגנה על‬
‫המידע וזכותו להישכח איננה יכולה‬
‫להיות מוצדקת משיקולים כלכליים‬
‫בלבד של מנוע החיפוש‪ ,‬ויש לבחון‬
‫האם זכות הציבור לדעת והצורך‬
‫הציבורי גוברים על זכותו של הפרט‬
‫להסרת המידע והנזק שייגרם לו‪.‬‬
‫הזכות לפרטיות נוגעת לשמירת מידע‬
‫פרטי אצל הפרט וזכותו שלא יפורסם‬
‫ברבים‪ ,‬ואילו הזכות להישכח נוגעת‬
‫למידע אשר כבר פורסם ברבים‪ ,‬אך‬
‫אשר ברצונו למנוע את הנגישות אליו‬
‫מהטעמים האמורים‪ .‬ניתן להבחין כי‬
‫ישנן שתי אסכולות ביחס למסגרתה של‬
‫הזכות להישכח‪ .‬האחת‪ ,‬מגדירה אותה‬
‫כחלק מן הזכות לפרטיות‪ ,‬והשנייה‬
‫מכירה בה כזכות עצמאית שהיא תמונת‬
‫מראה שלה‪.‬‬
‫‪ -‬מדברים מהשטח ‪-‬‬
‫נראה כי חשיבות הדיון סביב הזכות‬
‫להישכח‪ ,‬ההצדקות להכרה בה‪,‬‬
‫מסגרתה‪ ,‬היקפה ועוד‪ ,‬שהתקיים‬
‫בפורום הלמידה‪ ,‬מקבל משנה תוקף‬
‫גם נוכח הצעת תיקון להצעת חוק‪:‬‬
‫הזכות לפרטיות משנת ‪ , 2014‬המציע‬
‫לעגן בישראל במסגרת הזכות‬
‫לפרטיות גם את הזכות להישכח‪.‬‬
‫התיקון להצעת החוק אמנם נועד‬
‫לעגן את הזכות להישכח ‪ ,‬אולם‬
‫קיימים שני הבדלים מהותיים בינו‬
‫לבין הזכות להישכח כפי שמוצע‬
‫להכיר בה באירופה‪ :‬הראשון‪ ,‬היקף‬
‫הזכות והשני‪ ,‬נטל ההוכחה‪.‬‬
‫ביחס להיקף הזכות‪ ,‬נראה כי הצעת‬
‫החוק הישראלית רק "מאגדת" תחת‬
‫קורת גג אחת את שתי הזכויות‬
‫המוקנות לאזרח בישראל‪ ,‬פרטיות‬
‫ושם טוב‪ ,‬המעוגנות בחוק יסוד‪ :‬כבוד‬
‫האדם וחירותו ובחוק הגנת הפרטיות‪,‬‬
‫ואת הסעד המשפטי שהוא זכאי לו‬
‫כתוצאה מנזק שהוסב לו עקב פגיעה‬
‫בזכויותיו‪ .‬האיזון שעל בית המשפט‬
‫לערוך הוא בין מידת הפגיעה‬
‫שנגרמה או עלולה להיגרם כתוצאה‬
‫מפרסום המידע לעומת הפגיעה‬
‫וזאת‬
‫הציבורי‪,‬‬
‫לעניין‬
‫שתגרם‬
‫בהתחשב בזהותו של המבקש‪ ,‬אופיו‬
‫ורגישותו של המידע‪.‬‬
‫ובאמצעותם גם קונטקסט סיפורי חדש‪,‬‬
‫שהוא זה שעלול להוביל להכפשה‬
‫ולפגיעה בשמו הטוב של אדם ולייצר‬
‫נזק לחייו‪ ,‬לעבודתו ולפרטיותו‪.‬‬
‫לטעמי‪ ,‬על אף פתיחת הצוהר בפני‬
‫האזרח הישראלי כלפי מנועי החיפוש‪,‬‬
‫הישראלית‬
‫החוק‬
‫הצעת‬
‫עדיין‪,‬‬
‫מצומצמת ביחס להגדרה של הזכות‬
‫בהצעה האירופאית‪ .‬ההצעה בישראל‬
‫מגדירה את הזכות רק ביחס למידע‬
‫שעלול להוביל להכפשה ולפגיעה בשם‬
‫בהצעה‬
‫ההגדרה‬
‫בעוד‬
‫הטוב‪,‬‬
‫האירופאית היא מרחיבה יותר ומתייחסת‬
‫לכל מידע שהוא כבר לא רלוונטי‪.‬‬
‫בעידן המידע וההצפה הוירטואליים‪ ,‬יש‬
‫לייתן בידי הפרט בישראל הגנה נרחבת‬
‫יותר‪ ,‬גם באמצעות הגדרה רחבה יותר‬
‫של היקף זכות‪.‬‬
‫ביחס לנטל ההוכחה‪ ,‬בפס"ד האירופאי‬
‫נקבע כי כל עוד לא התקבלה הצעת‬
‫החקיקה‪ ,‬נטל ההוכחה נותר על הפרט‪,‬‬
‫ועליו להוכיח כי המידע איננו רלוונטי‬
‫יותר‪ .‬בהצעת הרגולציה באירופה הוצע‬
‫להפוך את הנטל – כך שעל מנועי‬
‫החיפוש יש להוכיח את הרלוונטיות של‬
‫המידע או נחיצותו‪.‬‬
‫מהספרות עולה כי הרציונאל העומד‬
‫מאחורי היפוך הנטל שמקל על הפרט‬
‫לעמוד על זכותו‪ ,‬הוא ההכרה‬
‫בחשיבותה של הזכות להישכח‪.‬‬
‫ההצעה מאפשרת דרך אפקטיבית‬
‫יותר‪ ,‬נוכח הקידמה‪ ,‬לשמור על‬
‫הצעת החוק הישראלית ומשאירה את‬
‫הזכות לפרטיות ועל השם הטוב‪.‬‬
‫נטל ההוכחה על כנו‪ ,‬כך שהכוח נותר‬
‫מדברי ההסבר עולה כי בניגוד‬
‫לכתבות בעיתונות הכתובה או‬
‫האלקטרונית‪ ,‬שהן חד פעמיות‬
‫במהותן וחולפות עם הזמן‪ ,‬הרי‬
‫שהאלגוריתם של מנועי החיפוש‬
‫מייצר הקשרים‪,‬‬
‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬
‫‪ -‬מדברים מהשטח ‪-‬‬
‫בידי "הגוף החזק" (מנועי החיפוש)‪,‬‬
‫והנטל להוכיח את קיומה של פגיעה‬
‫בשמו הטוב עד כדי הסבת נזק ‪ ,‬נשאר‬
‫על הפרט‪ .‬אני סבורה כי הרציונאל‬
‫העומד בבסיס היפוך הנטל באירופה‪,‬‬
‫שיעמוד גם לאזרח‬
‫ראוי היה לו‬
‫לפרטיות‬
‫שהזכות‬
‫הישראלי‪,‬‬
‫(וכניגזרתה על פי התפיסה הישראלית‬
‫– גם הזכות להישכח) הינה זכות יסוד‬
‫שלו‪.‬‬
‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬
‫© בית הספר למשפט צבאי‬
‫תחום אקדמיה‬
‫‪ -‬בלמ"ס ‪-‬‬