אשכול התמחות-פרקטיקה - תקיפה מנהלית

‫בית המשפט‬
‫הגבוה לצדק‬
‫ניסוח וכללים להגשת עתירה‬
‫כללי‬
‫סעיף ‪(15‬ג) ו‪(-‬ד) לחוק יסוד‪ :‬השפיטה‬
‫‪ ‬בית המשפט העליון יושב גם כבית‬
‫המשפט הגבוה לצדק ובכובעו זה משמש‬
‫כבית המשפט המנהלי של מדינת ישראל‬
‫‪ ‬בג"ץ הנו הגוף המרכזי המבקר את פעולות‬
‫והחלטות רשויות השלטון והמינהל על ידי‬
‫הוצאת צווים כנגד רשויות אלה בגין‬
‫מעשיהן או מחדליהן (היעדר החלטה)‬
‫בית משפט לעניינים מנהליים‬
‫‪ ‬חוק בתי משפט לעניינים מנהליים העביר‬
‫סדרה של עניינים – שעד אז נדונו בבג"ץ‬
‫– לסמכותו של בית המשפט המחוזי‬
‫בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים‬
‫‪ ‬עניינים אלה מנויים בתוספת הראשונה לחוק‬
‫‪" ‬החלטת רשות"‪ :‬לרבות היעדר החלטה וכן‬
‫מעשה או מחדל [סעיף ‪ )1(5‬לחוק]‬
‫בית משפט לעניינים מנהליים‬
‫‪ ‬ככלל‪ :‬העתירה תוגש לבית המשפט אשר‬
‫באזור שיפוטו ניתנה החלטת הרשות‬
‫‪ ‬אם לא נקבע מועד בדין ספציפי תוגש‬
‫העתירה ללא שיהוי ולא יאוחר מ‪ 45-‬יום‬
‫‪ ‬ככלל‪ :‬יידון בעתירה מנהלית שופט אחד‬
‫‪ ‬על פסק דין בעתירה מנהלית ניתן לערער‬
‫בזכות לבימ"ש עליון תוך ‪ 30‬יום‬
‫עיון בעתירה מנהלית‬
‫‪ ‬בית המשפט רשאי ליתן בין השאר החלטות‬
‫מקדמיות הבאות לאחר שעיין בעתירה‬
‫[תקנה ‪ 7‬לתקנות בית משפט לעניינים מנהליים]‬
‫• להורות למשיב להגיש תגובה מקדמית‬
‫לעתירה או כתב תשובה לעתירה‬
‫• למחוק או לדחות העתירה שאינה מגלה‬
‫עילה אף בלא תגובת המשיב‬
‫• לקבוע דיון מוקדם בעתירה במעמד הצדדים‬
‫עניינים שבתוספת הראשונה‬
‫‪ ‬ארנונות; חופש מידע; חינוך‬
‫‪ ‬מכרזים; רישוי עסקים‬
‫‪ ‬רשויות מקומיות; תכנון ובניה‬
‫‪ ‬כלי יריייה; מנהל אוכלוסין ועובדים זרים‬
‫‪ ‬דיור ציבורי; תעבורה‬
‫‪ ‬הסדר עיסוק; ספורט‬
‫הסמכות למי?‬
‫‪ ‬מקום שאין הסדר חקיקה מפורש המעניק‬
‫סמכות לבית המשפט לעניינים מנהליים‬
‫– הסמכות לבג"ץ בלבד‬
‫‪ ‬בעניינים המצויים בסמכותו של בית‬
‫משפט לעניינים מנהליים – אין כדי לשלול‬
‫את סמכותו של בג"ץ ואולם ככלל ימנע‬
‫מלדון בעניין עקב קיומו של סעד חילופי‬
‫‪[ ‬למשל‪ :‬רע"א ‪ 3748/05‬וע"א ‪]9379/03‬‬
‫זכות עמידה בבג"ץ‬
‫‪ ‬על העותר להצביע על קיומו של אינטרס‬
‫אישי שנפגע או על פגיעה באינטרס ציבורי‬
‫כאשר העותר הנו חלק מהציבור שנפגע‬
‫‪ ‬זכות העמידה הורחבה ובג"ץ פתח שעריו‬
‫גם בפני 'עותר ציבורי' שמצביע על פגיעה‬
‫בשלטון החוק או אינטרס ציבורי חשוב‬
‫‪ ‬הלכה זו רלוונטית הן להגשת עתירה מנהלית‬
‫ההסדרים הרלוונטיים‬
‫‪ ‬תקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה‬
‫לצדק‪ ,‬התשמ"ד – ‪ 1984‬ונספחיו‬
‫‪ ‬הנחיות ונהלי נשיאת בית המשפט העליון‬
‫‪ ‬חוק בתי משפט לעניינים מנהליים‪ ,‬תש"ס‬
‫ ‪2000‬‬‫‪ ‬תקנות בתי משפט לעניינים מנהליים‬
‫(סדרי דין)‪ ,‬תש"ס ‪2000 -‬‬
‫שלבי הדיון בבג"ץ‬
‫דיון דו שלבי‬
‫‪ ‬הליכי דיון בבקשה לצו על תנאי‪ :‬משמע‬
‫בקשת היתר מבג"ץ "לתבוע" את הרשויות‬
‫• במידה וניתן היתר מוצא צו על תנאי‬
‫והעתירה תידון לגופה‬
‫‪ ‬הדיון בעתירה גופה שבסופו ההחלטה‬
‫האם ליתן צו מוחלט (הסעד העיקרי בעתירה)‬
‫שלב ‪ - 1‬הגשת העתירה‬
‫‪ ‬ההליך בבג"צ נפתח בהגשת עתירה‬
‫שכותרתה עתירה למתן צו על תנאי‬
‫‪ ‬הנוסח המקובל‪" :‬בית המשפט יתבקש‬
‫להורות למשיב ‪ 1‬לבוא וליתן טעם מדוע‪"...‬‬
‫‪ ‬ניתן לכלול יותר מסעד אחד‪/‬סעדים חילופיים‬
‫אך חשוב שהעתירה תהא ממוקדת‬
‫המשך‬
‫‪ ‬כתב העתירה צריך לכלול את הפרטים‬
‫האמורים בתקנות ‪ 2‬עד ‪4‬‬
‫‪ ‬חובה לפרט את הנימוקים שבעובדה‬
‫ובחוק (עילות ההתערבות מהמשפט המנהלי‬
‫כגון‪ :‬חוסר סמכות; חוסר סבירות; חוסר תום‬
‫לב וכו') עליהם מבוססת העתירה‬
‫‪ ‬חובה לצרף האסמכתאות והמסמכים‬
‫הרלוונטיים‬
‫חובת הגילוי‬
‫‪ ‬חובת הגילוי בעתירה הנה מוחלטת‬
‫‪ ‬זכור‪ :‬בג"ץ נוהג בשיטת "הקלפים‬
‫הפתוחים" ואי גילוי עובדה רלוונטית או‬
‫הצגת תמונה מעוותת של המציאות עלולה‬
‫להוות עילה לדחייה על הסף של העתירה‬
‫מחמת חוסר ניקיון כפיים‬
‫עשה ואל תעשה‬
‫‪ ‬אל תסתיר עובדות‬
‫‪ ‬אל תציג עובדות שיש בהן כדי להטעות‬
‫‪ ‬אל תסתיר הליכים קודמים‬
‫‪ ‬אל תציג עובדות שגויות‬
‫‪ ‬פרוש את מלוא יריעת המחלוקת‬
‫‪ ‬פרט פניות קודמות לרשות ותשובתן‬
‫צו ביניים‬
‫תקנה ‪19‬‬
‫‪ ‬העותר רשאי לבקש צו ביניים שמשמעותו‬
‫שמירה על המצב הקיים (במסגרת‬
‫העתירה או בנפרד לאחר מועד הגשת‬
‫העתירה) עד להחלטה בעתירה‬
‫‪ ‬המבחן‪ :‬סיכויי העתירה ומאזן הנוחות‬
‫‪ ‬ניתן אף להתנות את הוצאת צו הביניים‬
‫בהפקדת ערבות (נדיר יחסית)‬
‫בפועל‬
‫‪ ‬יש לנמק היטב הדחיפות והנזק הבלתי‬
‫הפיך שעלול להיגרם אם לא יינתן הצו –‬
‫על רקע הנסיבות הקונקרטיות של המקרה‬
‫‪ ‬בפרקטיקה‪ :‬ההחלטה אם להוציא צו‬
‫ביניים אם לאו "מסמנת" את כיוון העתירה‬
‫‪ ‬ראו ההסדר לעניין הוצאת צווי ביניים‬
‫בעתירה מנהלית [תקנה ‪ 7‬לתקנות בתי משפט‬
‫לעניינים מנהליים]‬
‫המשיבים בעתירה‬
‫‪ ‬המשיבים בעתירה יהיו הגורמים‬
‫שהחליטו (או נמנעו מלהחליט) בנושא‬
‫העתירה או הגורם המוסמך להחליט‬
‫בעניין (בעל הסמכות עצמו וניתן להוסיף את‬
‫המשרד הממשלתי‪/‬גוף ציבורי הרלוונטי) וכן‬
‫‪ ‬על העותר לצרף כמשיבים את כל אלה‬
‫אשר החלטתו של בית המשפט עלולה‬
‫לפגוע בזכויותיהם‬
‫ברמה המעשית‬
‫‪ ‬שורה של פסקי דין מלמדת כי חובות אלה‬
‫אינן טכנית בלבד ואי קיומה עלולה‬
‫במקרים מסוימים להשמיט את הקרקע‬
‫מתחת לעתירה ולגרום לדחייתה‬
‫‪ ‬בעתירה מנהלית הדבר מוסדר במפורש‬
‫בתקנה ‪(6‬א) ו‪(-‬ב)‬
‫הגשת העתירה בפועל‬
‫‪ ‬העתירה תוגש במדור בגצ"ים במזכירות‬
‫בית המשפט העליון‬
‫‪ ‬העתירה תוגש במספר עותקים שיכלול‬
‫שלושה עותקים לבית המשפט ועותק‬
‫עבור כל אחד מהמשיבים בעתירה‬
‫(בחתימה מקורית) בצירוף קבלה המעידה‬
‫על תשלום אגרה (או שהגיש בקשה וקיבל‬
‫פטור מאגרה) ייפוי כוח ותצהיר העותר‬
‫העברת העתירה לשופט‬
‫‪ ‬העתירה תובא בפני שופט יחיד של בית‬
‫המשפט העליון‬
‫‪ ‬השופט רשאי ליתן את הצו כמבוקש על‬
‫יסוד האמור בעתירה מבלי לקיים דיון או‬
‫להורות על הזמנת העותר (תקנה ‪)5‬‬
‫‪ ‬ניתן הצו – קובע השופט את המועד שעל‬
‫המשיב להגיש את תשובתו לעתירה‬
‫העברת העתירה להרכב‬
‫‪ ‬שימו לב‪ :‬שופט אחד אינו רשאי לדחות‬
‫עתירה או לסרב ליתן צו על תנאי‬
‫‪ ‬המשמעות‪ :‬סבור שופט שיש לדחות את‬
‫העתירה עליו להעבירה להרכב של‬
‫שלושה שופטים‬
‫‪ ‬בפרקטיקה‪ :‬הנטייה להעביר בכל מקרה‬
‫להרכב שלושה שופטים‬
‫שלב ‪ – 2‬סינון העתירות‬
‫‪ ‬ההרכב רשאי ליתן את הצו על יסוד‬
‫האמור בעתירה‬
‫‪ ‬ההרכב יכול להורות על הזמנת העותר‬
‫(תקנה ‪(7‬א)) ורשאי להזמין גם את‬
‫המשיב‪/‬ים בעתירה (תקנה ‪(7‬ב))‬
‫‪ ‬בפרקטיקה‪ :‬הנטייה היא להזמין גם את‬
‫המשיב ולקיים דיון במעמד שני הצדדים‬
‫המשך‬
‫‪ ‬הוזמן המשיב‪ :‬יגיש תגובתו בכתב‬
‫לעתירה וימציא עותק לבעלי הדין עד ‪3‬‬
‫ימים טרם הדיון‬
‫‪ ‬בהסכמת המשיב רשאי בית המשפט לדון‬
‫בעתירה כאילו ניתן צו על תנאי‬
‫החלטה בבקשה למתן צו על תנאי‬
‫‪ ‬בתום הדיון (אף ללא הזמנת העותר)‬
‫רשאי בית המשפט ליתן את הצו על תנאי‬
‫או לדחות את העתירה אם זו אינה מגלה‬
‫עילה בג"צית על פניה (ואף להטיל על‬
‫העותר הוצאות לטובת המדינה)‬
‫‪' ‬עילה בגצ"ית' מתפרשת במובן רחב‬
‫לרבות היותה נגועה במי מעילות סף‬
‫שלב ‪ – 3‬דיון בעתירה לגופה‬
‫(לאחר שניתן הצו על תנאי)‬
‫‪ ‬תאריך הדיון ייקבע בידי הרשם זולת אם‬
‫פורש התאריך בצו על תנאי (תקנה ‪)15‬‬
‫‪ ‬ניתן לקבוע דיון גם לתקופת הפגרה‬
‫‪ ‬כל צד חייב להגיש לא יאוחר משלושה‬
‫ימים לפני המועד שנקבע לדיון את עיקרי‬
‫טיעונו לבית המשפט ולצד שכנגד (תקנה ‪)16‬‬
‫המשך‬
‫‪ ‬ביום הדיון יהא רשאי כל צד לטעון על סמך‬
‫עיקרי הטיעון בלבד ולא יוכל להעלות‬
‫טענות נוספות או להביא אסמכתאות‬
‫חדשות אלא ברשות בית משפט‬
‫‪ ‬בנוסף‪ :‬עקרי הטיעון אינם מקום לעריכת‬
‫מקצה שיפורים‬
‫‪‬בעתירה מנהלית‪ :‬עד ‪ 4‬ימים טרם הדיון‬
‫הדיון בעתירה לגופה‬
‫‪ ‬המשיב פותח בטיעון ולעותר זכות להשיב‬
‫לו וברשות בית משפט ישיב המשיב‬
‫לטענות העותר‬
‫‪ ‬בסופו של הדיון יחליט בית המשפט האם‬
‫להפוך את הצו על תנאי לצו החלטי או‬
‫לבטלו‬
‫‪‬בעתירה מנהלית‪ :‬העותר טוען ראשון‬
‫התצהיר הבג"צי‬
‫‪ ‬חובה לצרף תצהיר לעתירה‬
‫‪ ‬ייחודו‪ :‬תצהיר על דרך ההפניה (לסעיפים)‬
‫ואין צורך לחזור על כל העובדות המופיעות‬
‫בגוף העתירה‬
‫‪ ‬תוכנו‪ :‬עובדות שבידיעתו האישית של‬
‫העותר – יצהיר שהן נכונות‬
‫עובדות אחרות – יצהיר שהן נכונות לפי‬
‫מיטב ידיעתו ואמונתו (תקנה ‪)4‬‬
‫הנחיות מעשיות‬
‫‪ ‬תכנן את העתירה מראש כך שלא יוותר‬
‫פתח לטענות המדינה ו‪/‬או בג"ץ באשר‬
‫לקיומן של עילות סף (כגון‪ :‬מיצוי הליכים‪,‬‬
‫ניקיון כפיים‪ ,‬שיהוי‪ ,‬זכות עמידה) שעלולות‬
‫להביא לדחיית העתירה על הסף!‬
‫‪ ‬להימנע משפה מליצית ומנגד אין‬
‫להשתמש בסלנג או בשפת רחוב‬
‫הנחיות מעשיות‬
‫‪ ‬יש לשמור על נוסח אחיד‬
‫‪ ‬ניסוח הפסקאות צריך שיהא בהיר קצר‬
‫תמציתי ולא מייגע‬
‫‪ ‬אין צורך לחזור על טענות עובדתיות או‬
‫משפטיות (השופטים יבחינו בטענה טובה גם‬
‫אם מופיעה פעם אחת וניתן להדגישה)‬
‫‪ ‬אין להשתמש שימוש מופרז בהדגשות‬
‫הנחיות מעשיות‬
‫‪ ‬במישור הצורני יש לשמור על המפורט‬
‫בתקנה ‪ 2‬לתקנות (שוליים‪ ,‬נייר נקי‪ ,‬צד אחד‬
‫של העמוד‪ ,‬ריווח אחיד‪ ,‬מספור פסקאות וכו')‬
‫‪ ‬יש לסמן את הנספחים בעתירה באופן‬
‫ברור‪ :‬רצ"ב העתק ממכתבו של מר ‪,...‬‬
‫מסומן "נספח א"‬
‫‪ ‬לא לשכוח לגבות שכ"ט ראוי ‪...‬‬