docרשות כהלכה אפריל 2014 - גיליון 67 - שרקון, בן עמי, אשר ושות`
download 
Report Transcription
רשות כהלכה אפריל 2014 - גיליון 67 - שרקון, בן עמי, אשר ושות`
שרקון ,בן עמי ,אשר ושות' – http://cbralaw.com שרקון -בן עמי -אשר ושות' משרד עורכי דין רשּות כַּ הֲ לכה ניסן ,תשע"ד גיליון מס' 76 אפריל 1024 עורכת ראשית :עו"ד שהם קרן ליקטו וערכו :המתמחות אירית אמיגה ורותם רייפן 1 שרקון ,בן עמי ,אשר ושות' – http://cbralaw.com תוכן עניינים .1עדכוני חקיקה .1.1 תיקון חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' )6התשע"ד -1024-מטרת התיקון היא דחיית המועדים שנקבעו בחוק לעניין החובה המוטלת על רשויות מקומיות להקים חברה למתן שירותי מים וביוב. .1.1 חוזר מנכ"ל -53102/נוהל חלוקת כרטיסים על ידי רשויות מקומיות ותאגידים עירוניים. .1.1 חוזר מנכ"ל -131024נוהל מינוי יועץ משפטי חיצוני קבוע לרשות מקומית. .2עדכוני פסיקה דיני עבודה .1.2 1.1.1 בית הדין האזורי לעבודה קיבל באופן חלקי תביעה של עובדת עירייה ,לתשלום זכויות שונות בגין תקופת עבודה ובגין פיטורים שלא כדין וקבע כי נפלו פגמים כבדים בהליך הפיטורים. 1.1.1 בית הדין הארצי לעבודה קבע כי המשטרה הפרה את חובת האמונים שלה כמעסיקה בכך שעיכבה את הליכי גיוסו של המשיב וגרמה לכך שלא יהיה זכאי לפנסיה תקציבית .בנסיבותיו המיוחדות של המקרה יחול על המשיב ,ממועד גיוסו ואילך ,הסדר הפנסיה התקציבית הקבוע בחוק הגמלאות. 1.1.1 בית המשפט העליון דחה עתירתה של קופת חולים מכבי למתן צו על תנאי וקבע כי יש בידה הסמכות לספק שירותים שאינם כלולים בסל שירותי הבריאות הלאומי ,והיא מחויבת לשקול מתן שירותים כאמור לכל הפחות במקרים קשים. בית המשפט העליון קבע כי בכל הנוגע לאספקת שירותי הבריאות לציבור יש להחיל על קופות החולים ,שהן גוף דו מהותי ,את חובות המשפט המנהלי באופן מלא ,ובמיוחד בנוגע לפעילות ועדות חריגים במסגרת הקופות. 2 שרקון ,בן עמי ,אשר ושות' – http://cbralaw.com דיני מכרזים .1.1 1.1.1 בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל עתירה במסגרתה הורה על ביטול המכרז לבניית מעון יום בכפר חורפיש .בית המשפט קבע כי יש לבטל את זכיית הזוכה במכרז היות ונפלו פגמים רבים באופן בחירתו -הן מבחינת אופן הגשת ההצעה, הן מבחינת התאמת ההצעה לערבות והן בשל התנהלות ועדת המכרזים. משפט מנהלי ושלטון מקומי .1./ 1.1.1 בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים דחה עתירה לביטול הקצאת הקרקע לחברה לצורך הקמתו של מכרז תרבות ,בעקבות שיהוי והיות המעשה עשוי .נפסק כי דחיית העתירה לא תביא לפגיעה מהותית בעקרון שלטון החוק ולמרות קיומם של פגמים פרוצדוראליים בהליך הקצאת הקרקע ,אין בהם בכדי להביא לביטול ההקצאה. 1.1.1 בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים דחה את הבקשה לאישור תובענה מינהלית כתובענה ייצוגית ,מן הטעם שהתביעה מבוססת על טענה בדבר גבייה מינהלית של חוב לאחר תקופת התיישנותו -בשל אופייה של טענת ההתיישנות לא ניתן להצביע על קבוצה משותפת ותובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה לדון בטענותיהם. .1עדכוני חקיקה 2.2 תיקון חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' )6התשע"ד 1024- מטרת התיקון היא דחיית המועדים שנקבעו בחוק לעניין החובה המוטלת על רשויות מקומיות להקים חברה למתן שירותי מים וביוב. חוק תאגידי מים וביוב התשס"א ( 1001-להלן" :החוק") קובע בסעיף (6א) כי אם רשות מקומית לא החליטה בתוך שלוש שנים מיום תחילתו של החוק להקים חברה למתן שירותי מים וביוב ,רשאית מועצת בהרשות הממשלתית שמונתה לפי סעיף 111טו לחוק המים התשי"ט ,1191-להורות לה להקים חברה ולהעביר את משק המים של הרשות המקומית להפעלת חברה. סעיף 6א(א) לחוק קובע כי החל בתום שש שנים מיום תחילתו של החוק ,רשות מקומית לא תפעיל את שירותי המים והביוב שבתחומה ,אלא באמצעות חברה למתן שירותי מים וביוב. שר הפנים הוסמך בהסכמת שר האוצר ושר האנרגיה והמים ובאישור ועדת הכלכלה של 3 שרקון ,בן עמי ,אשר ושות' – http://cbralaw.com הכנסת לפטור רשות מקומית מחובה זו אם נוכח כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת. שש השנים מיום תחילתו של החוק חלפו ביום .11.3.1003במועד זה היו אמורות כל הרשויות המקומיות בישראל לחדול מאספקת שירותי מים וביוב בעצמן ולעשות כן באמצעות חברות .בפועל ,נכון להיום הוקמו 99חברות למתן שירותי מים וביוב אשר מאגדות כ 110-רשויות מקומיות ,וישנן כ 10-רשויות מקומיות אשר טרם הקימו חברה כנדרש. בסעיף 91לחוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים התשע"ג ,1011-נקבע תיקון לחוק על פיו המועד האחרון לרשות מקומית להקים חברה או להצטרף לחברה קיימת ולהעביר לאותה חברה את הפעלת משק המים והביוב שלה הוא יום ./0.2.1024 לאור העובדה כי השנה נבחרו בכמה רשויות מקומיות נבחרו ראשי רשויות חדשים ,אשר זקוקים לזמן התארגנות ולימוד הנושא ,לרבות הכרת מבנה משק המים העירוני המקומי, וכן כדי להתאים את המועדים למועדי הכנת התקציב השנתיים ברשות המקומית תוקן החוק באופן הדוחה את המועד האחרון להקמת חברה למתן שירותי מים וביוב. ביתר פירוט ,המועד הקובע העדכני שנקבע בחוק אשר ממנו והלאה רשות מקומית לא תבצע פעילות חיונית אלא באמצעות חברה אזורית הוא כדלקמן: לגבי רשות מקומית בלא חברה – י"ג בסיוון התשע"ה ( 11במאי ;)1019 ()1 לגבי חברה שהוקמה טרם ליום – 10.1.1011י"ד בסיוון התשע"ה ( 1ביוני ;)1019 ()1 לגבי חברה שהוקמה על ידי רשות מקומית מיום כ"ט בשבט התשע"ד ( 10בינואר ()1 )1011עד ליום ח' בטבת התשע"ה ( 10בדצמבר – )1011כ"ד באייר התשע"ו ( 1ביוני ;)1016 בהתאם לזאת שונו ונדחו בשנה מועדים נוספים הקבועים בחוק והקשורים בהקמת חברות אזוריות לביצוע פעילות חיונית ופעילות נוספת כהגדרתן בחוק. 2.1 חוזר מנכ"ל -53102/נוהל חלוקת כרטיסים על ידי רשויות מקומיות ותאגידים עירוניים חוזר מנכ"ל משרד הפנים שיצא ביום ,21.21.102/נועד להסדיר את אופן הקצאתם וחלוקתם של כרטיסי הזמנה לאירועים אשר נערכים בנכסים המנוהלים על-ידי רשויות מקומיות ותאגידים עירוניים .נוהל זה גובש בעקבות ה"פ 21045-01-00עמותת איגוד האמרגנים ומפיקי אומנויות הבמה בישראל נ' היכל התרבות בע"מ ואח' ,לפיו יש לקבוע נוהל המבטיח כי חלוקת הכרטיסים תיעשה בהתאם לכללי מנהל תקין ,בשל ההיבטים הציבוריים שבעניין .נוהל זה מבטל את ההנחיה שפורסמה בחוזר מנכ"ל מספר 231000 בנושא זה. 4 שרקון ,בן עמי ,אשר ושות' – http://cbralaw.com הנוהל קובע כי במסגרת הסכם ההתקשרות עם מפיק האירוע ,רשויות מקומיות ותאגידים עירוניים רשאים לדרוש שיישמרו עבורם מספר מושבים לשימושם וללא תשלום מצידם .עוד נקבע כי הכרטיסים שהתקבלו בידי הרשויות המקומיות והתאגידים העירוניים הם נכס ציבורי ויש לנהוג בהם בהתאם לעקרונות המשפט המנהלי ולכללים החלים על חלוקת נכסים ומשאבים ציבוריים. הנוהל יחול על כלל הנכסים בהם מתקיימים אירועים ומנוהלים בידי רשות מקומית או תאגיד עירוני ותחילת תוקפו לגבי אירועים המתקיימים החל מה.1.1.1011 - הנוהל קובע תנאים לשם הקצאת כרטיסי הזמנה ,כאשר רק בהתקיים אחד מהתנאים, רשויות מקומיות ותאגידים עירוניים יהיו רשאים להקצות כרטיסים: ההקצאה מיועדת לעובדי הרשות המקומית או התאגיד שנוכחותם נדרשת מכוח תפקידם כחלק מביצוע תפקידם. ההקצאה מיועדת לגורמי חירום שנוכחותם חיונית לצורך קיום האירוע. ההקצאה מיועדת לאנשי תקשורת ,עיתונות ומשרדי יחסי ציבור לצורך קידום ושיווק המקום שבו נערכים האירועים ,או ללקוחות פוטנציאליים לצורך קידום השכרת הנכס לאירועים ,השכרת שטחי פרסום או שטחי מסחר בנכס. ההקצאה מיועדת לקבוצות אוכלוסיה שיש הצדקה לתמוך בהן על רקע חברתי. הנוהל מוסיף וקובע כי לצורך טיפול בהקצאת כרטיסי הזמנה תוקם ועדה מקצועית אשר תורכב משלושה חברים -מנכ"ל ,יועמ"ש וגזבר. הנוהל מפרט את הנושאים שבהם תעסוק הוועדה וביניהם :קביעת המכסה של כרטיסי ההזמנה; קביעת תבחיני תמיכה לחלוקת כרטיסים לקבוצות אוכלוסיה מסוימות שיש לתמוך בהם על רקע חברתי; הגדרת בעלי התפקידים להם יוקצו כרטיסי ההזמנה בפועל; אישור חלוקה בפועל של כרטיסי ההזמנה לזכאים לקבלם בהתאם לנוהל זה; ועוד. על הרשות או התאגיד לקבוע נוהל פנימי אשר יתייחס לעניינים במסגרת הנוהל .יודגש ,כי מלבד ראש הרשות המקומית -חברי מועצה וחברי דירקטוריון בתאגיד לא יהיו זכאים לקבל כרטיסי הזמנה שהוקצו ,למעט באירועים הנערכים בזיקה מובהקת לעירייה. הנוהל קובע כללים לעניין דיווח ובקרה בקשר לחלוקת כרטיסי ההקצאה וחובת דיווח לרשויות המס. 2./ חוזר מנכ"ל -131024נוהל מינוי יועץ משפטי חיצוני קבוע לרשות מקומית נוהל חדש שיצא ביום 15.1.1024קובע הסדרים חדשים באשר למינויו של יועץ משפט ברשות מקומית .כידוע ,בחוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי) תשל"ו( 2065-להלן: "חוק הייעוץ המשפטי") הוטלה על כל רשות מקומית חובה למנות יועץ משפטי לרשות. 5 שרקון ,בן עמי ,אשר ושות' – http://cbralaw.com על פי חוק הייעוץ המשפטי על היועץ המשפטי לתת ייעוץ משפטי למועצת הרשות המקומית, לראש הרשות ,לסגן שהואצלו לו סמכויות ביצוע ,לעובדי הרשות בכל עניין הדרוש למילוי תפקידיהם ברשות ,וכן לחברי המועצה בסייגים שונים. על פי חוק הייעוץ המשפטי חייבת עירייה וכן רשות מקומית אחרת שיקבע השר למנות יועץ משפטי שהוא עובד הרשות המקומית .רשויות מקומיות אחרות רשאיות למנות יועץ משפטי שאינו עובד הרשות המקומית. מטרתו של הנוהל החדש הוא להסדיר את ההליכים למינוי יועץ משפטי ברשות מקומית שלא הוטלה עליה חובה על פי דין למנות יועץ משפטי שהוא עובד הרשות. אף שהחוק לא הטיל על חלק מהרשויות המקומיות חובה למנות יועץ משפטי שהוא עובד הרשות ,מתוקף מהות תפקידו של יועץ משפטי ,הצורך בהשתלבותו בעבודתה השוטפת של הרשות והחובות המוטלות עליו מצדיקות ככלל ,שגם רשות מקומית כזו תבחן בכובד ראש מינוי של יועץ משפטי שהוא עובד הרשות. לפיכך ,על רשות מקומית שלא הוטלה עליה החובה בדין למנות יועץ משפטי שהוא עובד הרשות ,לבחון ,לפני החלטה על מינוי של יועץ משפטי חיצוני ,את האפשרות למנות יועץ משפטי שהוא עובד הרשות. זאת ועוד ,על יועץ משפטי לרשות מקומית לבצע את מכלול התפקידים המוטלים עליו ,בין אם הוא עובד הרשות המקומית ובין אם לאו .לכן ,גם במקרים שבהם החליטה רשות מקומית למנות יועץ משפטי שאינו עובד הרשות יתבצע הטיפול במכלול הנושאים המוטלים על יועץ משפטי של רשות מקומית על ידי היועץ המשפטי החיצוני באופן אישי. משמעות הדבר היא כי אין להטיל את מלאכת הייעוץ המשפטי לרשות המקומית ,בכל הנוגע לתפקידי הליבה של היועץ המשפטי ,על מספר עורכי דין חיצוניים ולא ניתן לקבל ייעוץ משפטי בעניינים אלה אלא מהאדם שאותו מינתה הרשות המקומית להיות יועצה המשפטי (כולל לא משותפיו ומעובדים במשרדו וכד'). הנוהל קובע כי החלטת הרשות למנות יועץ משפטי שאינו עובד הרשות צריכה להתבסס על חוות דעת של גזבר הרשות המקומית בדבר עלויות העסקת יועץ משפטי חיצוני קבוע ,על חוות דעת של מנכ"ל הרשות המקומית ,ובאין מנכ"ל ,על חוות דעת של מזכיר הרשות, בנוגע להיקף של שירותי הייעוץ המשפטי שיידרשו לרשות המקומית בשנים הבאות. בשלב הבא על הרשות להקים ועדה מקצועית ,שתפקידה להמליץ בפני ראש הרשות בדבר מינויו של יועץ משפטי חיצוני קבוע ,בהתאם להוראות הנוהל .הנוהל כמו כן קובע את סדרי עבודתה של הועדה ואת השיקולים שהיא רשאית לשקול במסגרת דיוניה .הוועדה תמנה שלושה חברים :מנכ"ל הרשות המקומית או מזכיר הרשות המקומית ,ככל שאין ברשות מנכ"ל ,שיכהן כיו"ר הוועדה ,יועץ משפטי של רשות מקומית אחרת ,שהוא עובד אותה רשות מקומית ,שימונה ע"י שר הפנים וגזבר הרשות המקומית. החוזר החדש כמו כן קובע את תנאי הכשירות של עו"ד הממונה כיועץ חיצוני ,את תנאי העסקתו ואת הצורך בפרסום הודעה על ידי הרשות לעניין רצונה להתקשר עם יועץ משפטי חיצוני קבוע. 6 שרקון ,בן עמי ,אשר ושות' – http://cbralaw.com יובהר כי אין בנוהל זה כדי לפגוע בתוקפו של מינוי של יועץ משפטי חיצוני קבוע לרשות מקומית ,שנעשה על פי הוראות הנוהל הקודם שפורסם בחוזר מנכ"ל .991001 הנוהל כמו כן מכיל הוראות מעבר על פיהן ,על אף האמור בחוזר ,אם יש הסכם התקשרות בכתב בין הרשות המקומית ובין יועץ משפטי חיצוני ,שנחתם כדין לפני יום ד' בניסן התשס"ט 11.1.1001 ,ונקוב בו מועד סיומה של תקופת ההתקשרות ,אין בנוהל זה כדי לפגוע בתוקפו של ההסכם .למען הסר ספק ,יובהר כי תקופת ההתקשרות לעניין זה ,הינה למעט מימוש של זכות ברירה (אופציה) שיש לרשות המקומית להאריך את התקופה. רשות מקומית אשר החלה בהתקשרות עם יועץ משפטי חיצוני לפני יום ד' בניסן התשס"ט, 11.1.1001ללא הסכם בכתב ,או שתקופת העסקתו לא ננקבה בהסכם ,וכן רשות מקומית אשר התקשרה עם יועץ משפטי חיצוני לאחר יום ד' בניסן התשס"ט ,11.1.1001 ,שלא על פי הנוהל בנוסחו כפי שפורסם בחוזר מנכ"ל 991001בין בכתב ובין שלא בכתב ,תפעל הרשות לסיום העסקתו תוך שנה ממועד פרסומו של נוהל זה. במקרה בו קיים הליך משפטי מתמשך ,או עניין מסוים שהטיפול בו החל על ידי היועץ המשפטי הקודם ,בין כזה שנבחר על פי נוהל זה ובין כזה שנבחר בטרם פורסם נוהל זה, רשאית רשות מקומית ,במקרים חריגים ,להמשיך את ההתקשרות עימו רק לעניין הליך או עניין זה ,אם שוכנעה כי העברת הטיפול בהליך באותו שלב לידי עורך דין אחר עלולה להסב לה נזק ממשי. .2עדכוני פסיקה 1.2דיני עבודה 1.1.1 ביה"ד האזורי לעבודה קיבל באופן חלקי תביעה של עובדת עירייה ,לתשלום זכויות שונות בגין תקופת עבודה ובגין פיטורים שלא כדין. (ת"א) 11111-01תעא (ת"א) 11111-01אילנה שלמה נ' עיריית חולון [פורסם בנבו] ( ,ניתן ביום )1191911לפני כב' סגנית הנשיאה הדס יהלום. התובעת הועסקה כעובדת עירית חולון (להלן" :העירייה") במשך 11שנה עד לפיטוריה. התביעה החלה בבקשת צו מניעה זמני שהוגש ע"י התובעת ובו עתרה לבטל את הליך הפיטורים ולהחזירה לעבודה במסגרת ההליך הזמני סוכם לאחד את ההליך הזמני לעיקרי. התובעת עתרה לביטול פיטוריה וכן לתשלום זכויות שונות בעבור תקופת עבודתה ובגין פיטורים שלא כדין .התובעת דורשת זכאות לפיצוי בעבור מתח דרגות 8-10ולא 3-1כפי 7 שרקון ,בן עמי ,אשר ושות' – http://cbralaw.com ששולם לה בפועל ,החזרים מניכויי שכר שנוכו בשל התייצבות לעבודה בשעה ,1:00וכן פיצויים על פיטורים שלא כדין תוך הפרת חוקת העבודה ,פיטורים בחוסר תום לב ופגם בשימוע. במסגרת מינויה לתפקיד "מזכירת מנהל וסמנכ"ל תשתיות" בעירייה ,נקבע כי תנאי שכרה של התובעת יהיו מקבילים לתנאי שכר של מנהל מדור .בעירייה נהוג הסדר מקומי ,לפיו דירוג של מנהל מדור ב' הינו במתח דרגות 3-1וזאת בניגוד לחוקת העבודה אשר קובעת כי מתח הדרגות של מנהלי מדור יהיה .8-10בין העירייה להסתדרות התנהל הליך בוררות בנושא שקבע כי מתח הדרגות של מנהל מדור הוא 8-10בהתאם לחוקת העבודה וכי ההסדר הנהוג בעירייה לא יגבר על הוראות חוקת העבודה (להלן" :הליך הבוררות") .לפיכך ,נקבע כי תנאי שכרה של התובעת יושוו לשכרם של מנהלי מדור .עוד טענה העירייה כי מאחר וכל משרה מדרגה 3מחויבת במכרז והתובעת מעולם לא ניגשה למכרז ,כל הסכמה המעניקה לה דרגה גבוהה מדרגה 3בטלה .בית הדין ביטל טענה זו בקבעו כי התובעת טוענת להשוואת תנאים לזה של מנהל מדור ובמסגרת זו לא חלה עליה חובה להוכיח שזכתה במכרז ,ודי בקביעה בהליך הבוררות לפיה מנהלי מדור זכאים למתח דרגות .8-10 לטענת העירייה תשלום זה מהווה הסדר חריג ולכן דרוש אישור בכתב של הממונה על השכר. בית הדין דחה טענה זו מכוח הליך הבוררות שדינו כדין הסכם קיבוצי בקובעו כי אין מדובר בהסדר חריג כי אם בפעולה של העירייה בניגוד להוראת חוקת העבודה. בית הדין קבע כי בהליך הפיטורים נפלו פגמים כבדים ,בין היתר ,כאשר הוזמנה העובדת לוועדת פיטורים ניתנה לה אפשרות להגיש תגובה בכתב כשימוע ,במקרה של עובדת ותיקה המועסקת כ 11 -שנה אין זה מספק וראוי לצאת ידי חובת שימוע בכתב .כמו כן נשלחה לעובדת החלטה על פיטוריה ללא שום הכנה ויידוע מראש. לפיכך קבע בית הדין כי על העירייה לשלם לתובעת פיצויי פיטורין על פי תחשיב הדרגות לה היא זכאית ע"פ האמור לעיל. 1.1.1 בית הדין הארצי לעבודה דחה ערעור על פסק דין אשר קיבל את עתירת המשיב כנגד אי הכללתו בהסדר הפנסיה התקציבית במסגרת שירותו כשוטר .נקבע ,כי המשטרה הפרה את חובת האמונים שלה כמעסיקה בכך שעיכבה את הליכי גיוסו וגרמה לכך שלא יהיה זכאי לפנסיה תקציבית. עע (ארצי) 3398-10-11משטרת ישראל נ' מרעי בהג`ת (פורסם בנבו ,ניתן ביום )01901911 בפני השופטת לאה גליקסמן ,השופט אילן איטח ,השופט אילן סופר. המשיב שירת בשירות סדיר בצה"ל וכן בשירות קבע בצה"ל עד ליום .1.11.01טרם שחרורו, פנה המשיב למערערת ,1משטרת ישראל ,לשם בחינת האפשרות להשתלב במסגרתה ,וביום 16.6.09גויס המשיב לשירותיה .המשיב ביקש להיכלל במסלול של פנסיה תקציבית ,אך הדבר לא אושר לו מהטעם שאינו עומד בתנאי סעיף 108ח' (()9ד) לחוק שירות המדינה (גימלאות), 8 שרקון ,בן עמי ,אשר ושות' – http://cbralaw.com בדבר הפסקה שאינה עולה על שישה חודשים בין "שירות" ל"שירות" במערך כוחות הביטחון. לא היתה מחלוקת כי על מנת שהמשיב יעמוד בתנאי האמור בסעיף 108ח' לחוק הגמלאות, גיוסו למשטרת ישראל צריך היה להתבצע לכל המאוחר ביום .1.9.09 על רקע האמור פנה המשיב לבית הדין האזורי .עיקר טענתו היתה ,כי הליך גיוסו למשטרת ישראל התעכב בעטייה של המשטרה ולא היתה לו כל שליטה על כך .בנוסף ,ביקש המשיב לתת פרשנות תכליתית להוראת סעיף 108ח' ,באופן שיש לראותו כמי שלא חלפה תקופה של 6 חודשים בין שירותו בצה"ל לשירותו במשטרת ישראל .ביה"ד האזורי קיבל את עתירת המשיב כנגד אי הכללתו בהסדר הפנסיה התקציבית במסגרת שירותו כשוטר ,נקבע כי נראה שלמקרים חריגים מעין זה ,התכוונה הפסיקה המאפשרת התערבות בית הדין בהחלטה מנהלית .מכאן הערעור. לטענת המערערים שגה בית הדין האזורי בכך שייחס לפגמים שנפלו בהתנהלותה בעניינו של המשיב אם בכלל ,נפקות משפטית במישור של דיני הגמלאות ,גם אם נפלו פגמים ,אפילו מהותיים ,עדיין אין הדבר יכול להצמיח למשיב זכות לפנסיה תקציבית מכוח חוק הגמלאות שכן המחוקק לא הותיר פתח להפעלת שיקול דעת במקרים של אי עמידה בתנאים בשל מחדלי הרשות .עוד שגה בית הדין בכך שסיווג את ההחלטה שלא לצרף את המשיב למסלול של פנסיה תקציבית כהחלטה מנהלית ,ועל כן ,לא היה מקום לבחון החלטה זו באמות מידה רגילות המקובלות במשפט המנהלי וברור כי לא היה מקום לקבוע כי מדובר בהחלטה שנפלו בה פגמים מהותיים ,ודאי שלא היה מקום לייחס לפגמים אלה נפקות במישור של דיני הגמלאות. בית הדין הארצי לעבודה דחה את הערעור ופסק כי אמנם ,לא ניתן לראות בהחלטת הממונה "החלטה מנהלית" אשר יש לבוחנה על פי אמות המידה המקובלות במשפט המנהלי ,כפי שקבע ביה"ד האזורי ,עם זאת ,נקבע ,כי אין במסקנה זו כדי להוביל לדחיית עתירת המשיב, שכן זכאותו להיכלל בפנסיה התקציבית מתגבשת בנסיבותיו של מקרה זה מכוח עילה חיצונית לחוק הגמלאות – הפרת חובות המשטרה כלפי המשיב. נקודת המוצא היא ,כי בין השוטרים לבין המשטרה מתקיימים יחסי עובד ומעביד ,כאשר לפנינו סכסוך רגיל הנוגע לתנאי ההעסקה של המשיב כשוטר ,וביתר פירוט להסדר הפנסיוני לו הוא זכאי .לפיכך ,ניתן לבחון את המקרה באספקלריה של דיני החוזים ,על פיה ,החובה לנהוג בתום לב חלה על הצדדים ליחסי העבודה ביתר שאת ,נוכח יחסי האמון העומדים ביסודה של מערכת זו .ביה"ד קבע כי נוכח ההשלכות של אי גיוסו של המשיב תוך פרק זמן של 6חודשים -אובדן הזכויות הפנסיוניות שנצברו בזמן שירותו בקבע ,היה על המשטרה לעשות ככל הניתן על מנת שגיוסו של המשיב יושלם בטרם חלוף פרק הזמן האמור. מכוח חובת תום הלב חלה על המשטרה גם החובה להבהיר למשיב מהם הגורמים המעכבים את גיוסו כדי שיוכל לפעול להסרתם .במקרה זה נפלו פגמים מהותיים בהתנהלות המשטרה, שהביאו להשלמת הליכי הגיוס של המשיב לאחר המועד המכריע 1.9.09ולאובדן זכותו 9 שרקון ,בן עמי ,אשר ושות' – http://cbralaw.com להיכלל במסגרת פנסיה תקציבית .פגמים אלה עולים כדי הפרת חובת תום הלב של המשטרה בגיוס המשיב. בית הדין הוסיף וקבע ,כי משנקבע כי המשטרה הפרה את חובת תום הלב יש לבחון מהו הסעד הראוי שיש לתת למשיב בנסיבות העניין .נקבע ,כי בנסיבותיו המיוחדות של מקרה זה יחול על המשיב ,ממועד גיוסו ואילך ,הסדר הפנסיה התקציבית הקבוע בחוק הגמלאות. 1.1.1 בית המשפט העליון דחה עתירתה של קופת חולים מכבי למתן צו על תנאי וקבע כי יש בידה הסמכות לספק שירותים שאינם כלולים בסל שירותי הבריאות הלאומי ,והיא מחויבת לשקול מתן שירותים כאמור לכל הפחות במקרים קשים. בגץ 1111911מכבי שירותי בריאות נ' שר הבריאות ואח' ,פורסם בנבו ,ניתן ביום 19.1.1011 בפני כבוד השופטים ע' ארבל ,י' עמית וא' שהם. קופת חולים מכבי עתרה לבג"צ בעקבות החלטת בית הדין הארצי לעבודה אשר קיבל את הכרעת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ,בקבעו כי על קופות החולים חלה החובה לנהוג ולהפעיל את שירותיהן בהתאם לאמות המידה של המשפט המנהלי ולנהוג כלפי החולים הפונים אליהן בבקשות לקבלת שירותים בסבירות ,בהגינות ובאופן שוויוני .מכח זאת נקבע כי קופת חולים מכבי אינה נוהגת כשורה משהיא בוחרת להיענות במסגרת ועדת החריגים שלה אך ורק לבקשות המתייחסות למקרים חריגים יחידניים ,אשר לקבלתן לא יהיו השלכות רוחב תקציביות כלפי שאר המבוטחים (להלן" :דרישת היחידנות"). בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ נדרש לעתירה זו ובחן את סמכותה של קופת חולים מכבי לפעול כפי שפועלת ,היינו לדחות בקשות לשירותים שאינם כלולים בסל הבריאות ולהיענות במסגרת ועדת החריגים של הקופה למקרים יחידניים בלבד. בצד זאת ,התייחס בית המשפט לחוזר סמנכ"ל משרד הבריאות משנת 1010הנוגע לנהלי הפעלת ועדות חריגים של קופות החולים וקובע את חובתן של קופות החולים להפעיל ועדת חריגים שתפקידה לדון בבקשות לשירותים שאינם כלולים בסל הלאומי. בית המשפט העליון קבע כי בכל הנוגע לאספקת שירותי הבריאות לציבור יש להחיל על קופות החולים ,שהן גוף דו מהותי ,את חובות המשפט המנהלי באופן מלא ,ובמיוחד בנוגע לפעילות ועדות חריגים במסגרת הקופות .ועדות החריגים מהוות עוגן הצלה אחרון עבור חולים במחלות קשות שחייהם תלויים מנגד ,ומכאן חובתן המוגברת של ועדות אלה לפעול תוך הקפדה על כבוד האדם ,כמו גם על יתר חובותיה של הרשות המנהלית כלפי הפרט. חוק ביטוח בריאות ממלכתי מעניק הסמכה כללית לקופות החולים לספק למבוטחיהן שירותי בריאות וזו מקפלת בתוכה הסמכה עקרונית להעניק גם שירותים שאינם כלולים בסל הלאומי ,חיזוק לכך ניתן למצוא גם בעובדה שהמימון מטעם המדינה שהקופות זוכות לו אינו מבוסס על הוצאותיהן בפועל את משקף את צפי ההוצאות. 11 שרקון ,בן עמי ,אשר ושות' – http://cbralaw.com לאור זאת ,יש לקבוע כי לקופת חולים מכבי עומדת סמכות לספק שירותים שאינם כלולים בסל שירותי הבריאות הלאומי ,והיא ממילא מחויבת לשקול מתן שירותים כאמור .כך לכל הפחות פחות בנוגע למקרים קשים ,במסגרתם ,הטיפול נדרש להצלת חיים ,הארכתם, מניעת נזק בריאותי משמעותי ,או שאמורה להיות לו השפעה משמעותית על איכות חיי המבוטח. באשר לדרישת היחידנות אותה מציבה ועדת החריגים של קופת חולים מכבי כאמצעי להגן על תקציבה ולשמור על פעילותה ,קבע בית המשפט כי אין היא עומדת במבחני המידתיות שהוצבו בפסיקה ,לא מבחינת הקשר הרציונלי בין המעשה המינהלי לתכליתו ,לא מבחינת בחירת האמצעי שפגיעתו פחותה ולא מבחינת המידתיות במובן הצר. נקבע כי הדרישה ליחידנות כתנאי סף נוקשה ,שמשמעותה דחייה לכתחילה של כל בקשה שאינה יחידנית ,אינה מהווה אמצעי מידתי להשגת התכליות שקופת חולים מכבי הציבה לעצמה – הגנה על תקציבה ושימורו ,ויצירת כלל ודאי ופשוט שינחה את פעילותה של ועדת החריגים ,ויצמצם ויוזיל התדיינויות משפטיות. יחד עם זאת ,הוסיף בית המשפט ,כי אין בכך כדי לשלול את האפשרות כי מידת החריגות הרפואית ביחס לכלל האוכלוסייה של המבוטחים תהווה שיקול שמותר לוועדת החריגים לשקול .כמו כן ,אין באמור כדי למנוע מוועדת החריגים לתת משקל לגודל הקבוצה אותה מייצג מבוטח הפונה אליה כביטוי לעלות הכלכלית שבה תידרש הקופה לשאת לו תיענה פנייתו ,מכוח עקרון השוויון. ככלל ,על קופת חולים מכבי מוטלת החובה מכוח היותה רשות ציבורית ,לשקול לסטות מהמדיניות הכללית שקבעה לעצמה .הדרישה הנוקשה ליחידנות אינה מאפשרת לסטות מדרישה זו ,אף לא במקרה חריג .לפיכך ,הדרישה ליחידנות תוך הימנעות מהפעלת שיקול דעת פרטני ,מנוגדת לכללי המשפט הציבורי ואין מקום להכשירה. ביחס לחוזר סמנכ"ל משרד הבריאות ,קבע בית המשפט כי הוא הוצא בסמכות ועל מכבי לקיים את הוראותיו. מעל כל זאת ,בית המשפט העיר כי הכרעה בשאלות חשובות ורגישות מעין אלה ראוי שתעשה במדינה דמוקרטית על-ידי המחוקק ,ולכל הפחות על-ידי מחוקק המשנה בתקנות ,ולא תותר לשיקול דעתו של גוף עסקי המצוי בניגוד עניינים מובנה .משכך ,חיוני וראוי כי המחוקק יפעל להסדרת אמות מידה ברורות ,לפיהן ייעשה על-ידי הקופות השימוש במשאבים הנותרים בידיהן לאחר מיצוי תקציב התרופות. 1.1 1.1.1 דיני מכרזים בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל עתירה במסגרתה הורה על ביטול המכרז לבניית מעון יום בכפר חורפיש .בית המשפט קבע כי יש לבטל את זכיית הזוכה במכרז היות ונפלו פגמים 11 שרקון ,בן עמי ,אשר ושות' – http://cbralaw.com רבים באופן בחירתו -הן מבחינת אופן הגשת ההצעה ,הן מבחינת התאמת ההצעה לערבות והן בשל התנהלות ועדת המכרזים. עתמ (חי') 8811-11-11קרינה בניה ופיתוח בע"מ נ' מועצה מקומית חורפיש ,ניתן על ידי כב' השופטת ריבי למלשטריך-לטר ,ביום .13.11.1011 העותרת הינה מבין משתתפי המכרז -שלושת המציעים -במכרז לביצוע עבודות בניית מעון יום בכפר חורפיש. המשיבות הן המועצה המקומית חורפיש ,ועדת המכרזים חורפיש והזוכה במכרז (יעקב שי הנדסה בע"מ) .העותרת עתרה כנגד זכיית הזוכה במכרז כך שבית המשפט התבקש לפסול את ההצעה בשל פגמים רבים שנפלו באופן בחירת הזוכה ובהתנהלות ועדת המכרזים. בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את העתירה ,פסל את הצעתו של הזוכה במכרז והורה על הפסקת עבודות הביצוע במסגרת המכרז .זאת ועוד ,בית המשפט קבע כי אם אכן מסמכי העותרת עומדים בתנאי המכרז ,ועדת המכרזים תקבע כי העותרת היא הזוכה במכרז לבניית מעון יום בכפר חורפיש. בית המשפט קיבל את העתירה בהתאם לנימוקים הבאים ופסק כדלקמן: הזוכה במכרז הגישה הצעה בכתב יד וכן הצעה על גבי דיסקט ,כאשר המחיר ליחידה בשתי ההצעות שונה .נקבע כי שוני במחירי יחידה בין שתי הצעות אינו מהווה טעות אריתמטית או טעות טכנית ,אלא מדובר בעניין מהותי .הצטברות של פגמים טכניים עלולה להפוך לפגם מהותי ,המחייב את פסילת ההצעה או המכרז .הצעה שאין בה את יסוד הוודאות הינה הצעה פסולה אשר משבשת את יסוד השוויון והתחרות והיא פותחת פתח ל"תמרון" ובסיס לסכסוכים משפטיים ,זאת בין אם חוסר הוודאות בהצעה הוא מכוון ובין אם מקורו בטעות בתום לב .במקרה כזה ,המציע אינו רשאי לתקן את הצעתו ,שכן שינוי ההצעה לאחר סגירת המכרז פוגע בעקרון השוויון וביתר משתתפי המכרז. ועדת המכרזים החליטה לזמן את יעקב שי הנדסה בע"מ לשימוע ,על-מנת לקבל הבהרות, ובכך נתנה ועדת המכרזים יתרון בלתי הוגן כלפי יתר המציעים במכרז .אמנם ניתן לקבל מהמציע הבהרות לעניין הצעתו ,אך זאת מבלי להקנות לו יתרון בלתי הוגן בשל כך .כל פניה המקנה למציע פתח לשינוי יש לראותה כניהול משא ומתן אסור .למעשה ,נוהל משא ומתן עם יעקב שי הנדסה בע"מ ,שבתחילתו טען כי מחירי היחידה הם הקובעים ,אך לאחר מכן הסכים לוותר ולבצע את העבודה בסכום הנמוך יותר ,באופן שהערבות שהגיש אכן תתאים לסכום שהציע ,היות והגיש ערבות בנקאית אשר תואמת להצעה הנמוכה ,ולא לסכום המופיע בהצעה המודפסת .נקבע כי התנהלות זו הינה התנהלות פסולה בהליכי מכרז. לאור האמור לעיל ,החליט בית המשפט לקבל את העתירה ,לפסול את הצעת הזוכה במכרז, להורות על הפסקת עבודות הביצוע במסגרת המכרז ולקבוע כי אם מסמכי העותרת עומדים בתנאי המכרז אזי על ועדת המכרזים לקבוע כי היא הזוכה במכרז. 12 שרקון ,בן עמי ,אשר ושות' – http://cbralaw.com 1./ 1.1.1 משפט מנהלי ושלטון מקומי העותרת ,בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים דחה עתירה לביטול הקצאת הקרקע לחברה לצורך הקמתו של מכרז תרבות ,בעקבות שיהוי והיות המעשה עשוי .נפסק כי דחיית העתירה לא תביא לפגיעה מהותית בעקרון שלטון החוק ולמרות קיומם של פגמים פרוצדוראליים בהליך הקצאת הקרקע ,אין בהם בכדי להביא לביטול ההקצאה. עתמ (י-ם) 11981-01-11בצדק עמותה רשומה נ' מינהל מקרקעי ישראל ,ניתן על ידי כב' השופט דוד חשין ,ביום .1.1.1011 מינהל מקרקעי ישראל הקצו לחברת מרכז שרובר קרקע בפטור ממכרז לצורכי מלונאות. לאחר מספר שנים שונה ייעוד הקרקע מצורכי מלונאות למטרת תרבות -הקמת מרכז תרבות אשר יפעל ללא מטרות רווח -כאשר הליך שינוי היעוד נעשה גם הוא בפטור ממכרז -בהתאם לתקנה )10(1לתקנות חובת מכרזים .טענות העותרת מופנות נגד הליך שינוי הייעוד והקצאת הקרקע לחברה לצורך מכרז התרבות .לטענת העותרת יש לבטל את הקצאת הקרקע לחברה הן משום שמטרת מרכז התרבות היא הפקת רווחים מכיוון שפעילותו המתוכננת של מרכז התרבות היא הפקת רווחים בניגוד לתקנה )10(1והן לעניין תקינות ההליך בשל פגמים פרוצדוראליים בהליך ההקצאה .עוד טוענת העותרת כי שימוש במקרקעין אשר הוקצו ללא מכרז מכוח תקנה )10(1למטרות רווח ,מכיוון שיוקמו במקום בתי קולנוע ,מהווה הפרה מהותית וקשה של חוק חובת המכרזים ובשל כך נפגעו עקרונות היסוד של שלטון החוק. בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים ,דחה את העתירה וזאת מחמת שיהוי ו"מעשה עשוי": לשיהוי שלושה יסודות :שיהוי סובייקטיבי ,שיהוי אובייקטיבי והפגיעה בשלטון החוק; באשר לשיהוי הסובייקטיבי ,הוא נקודת הזמן אשר ממנה ועד למועד הגשת העתירה נבחנת התנהגות העותר ,נקבע כי העותרת ויתרה על זכותה לתקוף את ההחלטה להקצאת הקרקע בייעודה החדש ,בעקבות שיהוי של שנה וחצי ממועד מתן ההיתר. באשר לשיהוי האובייקטיבי ,אשר התקיימותו נבחנת בהתאם לסעד המבוקש בעתירה- ביטול הקצאת הקרקע לחברה ,נקבע כי מתקיים שיהוי אובייקטיבי כבד ,היות ונכון לנקודת הזמן הזו כבר הושקעו עשרות מיליוני שקלים ,כבר הסתיימו יסודות החפירה ,הביסוס ויציקת היסודות ,כך שמדובר ב"מעשה עשוי". באשר לפגיעה בעקרון שלטון החוק ,נקבע כי אין פגיעה בעקרון שלטון החוק ,שכן לא ניתן להסיק ממספרם ושטחם של בתי הקולנוע כי מדובר במיזם למטרות רווח ,וזאת מכיוון שסיווג פעילות למטרות רווח אינה תלויה באופי השירות .עצם העובדה כי במרכז התרבות יפעלו בתי קולנוע בתשלום ,אין בה כשלעצמה בכדי לקבוע מראש כי מטרת המיזם הינה מטרת רווח. 13 שרקון ,בן עמי ,אשר ושות' – http://cbralaw.com לבסוף קבע בית המשפט כי יש לדחות את העתירה על הסף מחמת שיהוי ומעשה עשוי .בית המשפט לא שוכנע כי דחיית העתירה תביא לפגיעה מהותית בשלטון החוק ,אשר מצדיקה את קבלת העתירה ,משום שלא שוכנע כי מרכז התרבות הינו מיזם למטרות רווח .בנוסף נקבע, בעיקר לנוכח השיהוי והמעשה העשוי ,כי למרות קיומם של פגמים פרוצדוראליים בהליך ההקצאה ,לא מדובר בפגמים שמביאים לביטולה. 1.1.1 בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים דחה את הבקשה לאישור תובענה מינהלית כתובענה ייצוגית ,מן הטעם שהתביעה מבוססת על טענה בדבר גבייה מינהלית של חוב לאחר תקופת התיישנותו -בשל אופייה של טענת ההתיישנות לא ניתן להצביע על קבוצה משותפת ותובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה לדון בטענותיהם. תצ (י-ם) 10890-11-10שלמה שרשבסקי עו"ד נ' עיריית ירושלים ,ניתן על ידי כב' השופט י. נועם ,ביום .1.1.1011 לטענת המבקש ,עו"ד שלמה שרשבסקי ,המשיבה -עיריית ירושלים -אינה רשאית לעשות שימוש בסמכותה בהתאם לפקודת המיסים (גביה) לצורך גביית חובות שהתיישנו ,ולמרות שהעירייה אינה רשאית לעשות כן ,היא גבתה ממנו חוב שהתיישן ועיקלה את חשבון הבנק שלו. לטענת המשיבה ,עיריית ירושלים ,למבקש אין עילת תביעה אישית כנגד העירייה הואיל והחוב לא התיישן .בנוסף ,טוענת העירייה כי טענת התיישנות הינה טענת הגנה ועל כן כלל אינה מהווה עילת תביעה ,לא כל שכן -טענת ההתיישנות לא יכולה לשמש עילה לתביעת השבה. בית המשפט המחוזי ,בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים ,דחה את הבקשה לאישור תובענה מינהלית כתובענה ייצוגית בהתאם לנימוקים כדלקמן: בכדי שבית המשפט יאשר תובענה כתובענה ייצוגית ,על המבקש להראות ,בין היתר ,כי התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה; וכי תובענה ייצוגית הינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת. במקרה דנן ,היות והתביעה מבוססת על טענת התיישנות של חוב שנגבה למרות שהתיישן לכאורה -בשל מהותה של טענת ההתיישנות -כלל לא ניתן להצביע על קבוצה בעלת שאלה משותפת .לא ניתן להצביע על קבוצה משותפת שכן שאלת ההתיישנות תעלה ביחס לכל אחד מהנישומים ותדרוש הכרעה נפרדת ובירור פרטני בעניינו של כל אחד מהם .הרי ,כל חוב אשר נטען התיישנות לגביו נוצר בהתבסס על תשתית עובדתית שונה .לאור זאת התובענה כלל אינה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה ,הואיל והיא מבוססת על טענת התיישנות שתלויה בנסיבות המסוימות ביחס לכל נישום ונישום .זאת ועוד, נקבע כי תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה לדון בעניין מכיוון שטענת ההתיישנות שיעלה כל אחד מהנישומים תחייב בירור פרטני והכרעה נפרדת לגביו. כמו כן ,נאמר כי ספק אם ניתן ,ככלל ,בשל אופי טענת ההתיישנות ,לבסס תובענה ייצוגית על עילת השבה אשר מקורה בטענת התיישנות .טענת התיישנות היא טענת "מגן" ולא "חרב" 14 שרקון ,בן עמי ,אשר ושות' – http://cbralaw.com ומהווה טענת הגנה אשר עומדת לנתבע בהליך משפטי .על כן ,ספק אם טענת התיישנות ,בשל אופייה ההגנתי ,יכולה לשמש כבסיס לתובענה ייצוגית .לא זו אף זו ,טענת ההתיישנות הינה טענה דיונית כך שהתיישנות החוב אינה ביטולו של החוב ,ואת טענת ההתיישנות יש להעלות בהזדמנות הראשונה ,לכן ספק אם עילת תביעה אשר נסמכת על טענת התיישנות יכולה לבסס עילה לתובענה ייצוגית. לאור האמור בית המשפט דחה את הבקשה לאישור התובענה המנהלית כתובענה ייצוגית. 15
