רשות כהלכה אפריל 2014 - גיליון 67 - שרקון, בן עמי, אשר ושות`

Transcription

רשות כהלכה אפריל 2014 - גיליון 67 - שרקון, בן עמי, אשר ושות`
‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://cbralaw.com‬‬
‫שרקון ‪ -‬בן עמי ‪ -‬אשר ושות'‬
‫משרד עורכי דין‬
‫רשּות כַּ הֲ לכה‬
‫ניסן‪ ,‬תשע"ד‬
‫גיליון מס' ‪76‬‬
‫אפריל ‪1024‬‬
‫עורכת ראשית‪ :‬עו"ד שהם קרן‬
‫ליקטו וערכו‪ :‬המתמחות אירית אמיגה ורותם רייפן‬
‫‪1‬‬
‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://cbralaw.com‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪ .1‬עדכוני חקיקה‬
‫‪.1.1‬‬
‫תיקון חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' ‪ )6‬התשע"ד ‪ -1024-‬מטרת התיקון היא‬
‫דחיית המועדים שנקבעו בחוק לעניין החובה המוטלת על רשויות מקומיות להקים‬
‫חברה למתן שירותי מים וביוב‪.‬‬
‫‪.1.1‬‬
‫חוזר מנכ"ל ‪ -53102/‬נוהל חלוקת כרטיסים על ידי רשויות מקומיות ותאגידים‬
‫עירוניים‪.‬‬
‫‪.1.1‬‬
‫חוזר מנכ"ל ‪ -131024‬נוהל מינוי יועץ משפטי חיצוני קבוע לרשות מקומית‪.‬‬
‫‪ .2‬עדכוני פסיקה‬
‫דיני עבודה‬
‫‪.1.2‬‬
‫‪1.1.1‬‬
‫בית הדין האזורי לעבודה קיבל באופן חלקי תביעה של עובדת עירייה‪ ,‬לתשלום‬
‫זכויות שונות בגין תקופת עבודה ובגין פיטורים שלא כדין וקבע כי נפלו פגמים‬
‫כבדים בהליך הפיטורים‪.‬‬
‫‪1.1.1‬‬
‫בית הדין הארצי לעבודה קבע כי המשטרה הפרה את חובת האמונים שלה‬
‫כמעסיקה בכך שעיכבה את הליכי גיוסו של המשיב וגרמה לכך שלא יהיה זכאי‬
‫לפנסיה תקציבית‪ .‬בנסיבותיו המיוחדות של המקרה יחול על המשיב‪ ,‬ממועד‬
‫גיוסו ואילך‪ ,‬הסדר הפנסיה התקציבית הקבוע בחוק הגמלאות‪.‬‬
‫‪1.1.1‬‬
‫בית המשפט העליון דחה עתירתה של קופת חולים מכבי למתן צו על תנאי וקבע‬
‫כי יש בידה הסמכות לספק שירותים שאינם כלולים בסל שירותי הבריאות‬
‫הלאומי‪ ,‬והיא מחויבת לשקול מתן שירותים כאמור לכל הפחות במקרים קשים‪.‬‬
‫בית המשפט העליון קבע כי בכל הנוגע לאספקת שירותי הבריאות לציבור יש‬
‫להחיל על קופות החולים‪ ,‬שהן גוף דו מהותי‪ ,‬את חובות המשפט המנהלי באופן‬
‫מלא‪ ,‬ובמיוחד בנוגע לפעילות ועדות חריגים במסגרת הקופות‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://cbralaw.com‬‬
‫דיני מכרזים‬
‫‪.1.1‬‬
‫‪1.1.1‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל עתירה במסגרתה הורה על ביטול המכרז‬
‫לבניית מעון יום בכפר חורפיש‪ .‬בית המשפט קבע כי יש לבטל את זכיית הזוכה‬
‫במכרז היות ונפלו פגמים רבים באופן בחירתו‪ -‬הן מבחינת אופן הגשת ההצעה‪,‬‬
‫הן מבחינת התאמת ההצעה לערבות והן בשל התנהלות ועדת המכרזים‪.‬‬
‫משפט מנהלי ושלטון מקומי‬
‫‪.1./‬‬
‫‪1.1.1‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים דחה‬
‫עתירה לביטול הקצאת הקרקע לחברה לצורך הקמתו של מכרז תרבות‪ ,‬בעקבות‬
‫שיהוי והיות המעשה עשוי‪ .‬נפסק כי דחיית העתירה לא תביא לפגיעה מהותית‬
‫בעקרון שלטון החוק ולמרות קיומם של פגמים פרוצדוראליים בהליך הקצאת‬
‫הקרקע‪ ,‬אין בהם בכדי להביא לביטול ההקצאה‪.‬‬
‫‪1.1.1‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים דחה את‬
‫הבקשה לאישור תובענה מינהלית כתובענה ייצוגית‪ ,‬מן הטעם שהתביעה‬
‫מבוססת על טענה בדבר גבייה מינהלית של חוב לאחר תקופת התיישנותו‪ -‬בשל‬
‫אופייה של טענת ההתיישנות לא ניתן להצביע על קבוצה משותפת ותובענה‬
‫ייצוגית אינה הדרך היעילה לדון בטענותיהם‪.‬‬
‫‪ .1‬עדכוני חקיקה‬
‫‪2.2‬‬
‫תיקון חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' ‪ )6‬התשע"ד ‪1024-‬‬
‫מטרת התיקון היא דחיית המועדים שנקבעו בחוק לעניין החובה המוטלת על רשויות‬
‫מקומיות להקים חברה למתן שירותי מים וביוב‪.‬‬
‫חוק תאגידי מים וביוב התשס"א ‪( 1001-‬להלן‪" :‬החוק") קובע בסעיף ‪(6‬א) כי אם רשות‬
‫מקומית לא החליטה בתוך שלוש שנים מיום תחילתו של החוק להקים חברה למתן שירותי‬
‫מים וביוב‪ ,‬רשאית מועצת בהרשות הממשלתית שמונתה לפי סעיף ‪111‬טו לחוק המים‬
‫התשי"ט‪ ,1191-‬להורות לה להקים חברה ולהעביר את משק המים של הרשות המקומית‬
‫להפעלת חברה‪.‬‬
‫סעיף ‪6‬א(א) לחוק קובע כי החל בתום שש שנים מיום תחילתו של החוק‪ ,‬רשות מקומית לא‬
‫תפעיל את שירותי המים והביוב שבתחומה‪ ,‬אלא באמצעות חברה למתן שירותי מים וביוב‪.‬‬
‫שר הפנים הוסמך בהסכמת שר האוצר ושר האנרגיה והמים ובאישור ועדת הכלכלה של‬
‫‪3‬‬
‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://cbralaw.com‬‬
‫הכנסת לפטור רשות מקומית מחובה זו אם נוכח כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים‬
‫זאת‪.‬‬
‫שש השנים מיום תחילתו של החוק חלפו ביום ‪ .11.3.1003‬במועד זה היו אמורות כל‬
‫הרשויות המקומיות בישראל לחדול מאספקת שירותי מים וביוב בעצמן ולעשות כן‬
‫באמצעות חברות‪ .‬בפועל‪ ,‬נכון להיום הוקמו ‪ 99‬חברות למתן שירותי מים וביוב אשר‬
‫מאגדות כ‪ 110-‬רשויות מקומיות‪ ,‬וישנן כ‪ 10-‬רשויות מקומיות אשר טרם הקימו חברה‬
‫כנדרש‪.‬‬
‫בסעיף ‪ 91‬לחוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים התשע"ג‪ ,1011-‬נקבע תיקון לחוק על פיו‬
‫המועד האחרון לרשות מקומית להקים חברה או להצטרף לחברה קיימת ולהעביר לאותה‬
‫חברה את הפעלת משק המים והביוב שלה הוא יום ‪./0.2.1024‬‬
‫לאור העובדה כי השנה נבחרו בכמה רשויות מקומיות נבחרו ראשי רשויות חדשים‪ ,‬אשר‬
‫זקוקים לזמן התארגנות ולימוד הנושא‪ ,‬לרבות הכרת מבנה משק המים העירוני המקומי‪,‬‬
‫וכן כדי להתאים את המועדים למועדי הכנת התקציב השנתיים ברשות המקומית תוקן‬
‫החוק באופן הדוחה את המועד האחרון להקמת חברה למתן שירותי מים וביוב‪.‬‬
‫ביתר פירוט‪ ,‬המועד הקובע העדכני שנקבע בחוק אשר ממנו והלאה רשות מקומית לא תבצע‬
‫פעילות חיונית אלא באמצעות חברה אזורית הוא כדלקמן‪:‬‬
‫לגבי רשות מקומית בלא חברה – י"ג בסיוון התשע"ה (‪ 11‬במאי ‪;)1019‬‬
‫(‪)1‬‬
‫לגבי חברה שהוקמה טרם ליום ‪ – 10.1.1011‬י"ד בסיוון התשע"ה (‪ 1‬ביוני ‪;)1019‬‬
‫(‪)1‬‬
‫לגבי חברה שהוקמה על ידי רשות מקומית מיום כ"ט בשבט התשע"ד (‪ 10‬בינואר‬
‫(‪)1‬‬
‫‪ )1011‬עד ליום ח' בטבת התשע"ה (‪ 10‬בדצמבר ‪ – )1011‬כ"ד באייר התשע"ו (‪ 1‬ביוני‬
‫‪;)1016‬‬
‫בהתאם לזאת שונו ונדחו בשנה מועדים נוספים הקבועים בחוק והקשורים בהקמת חברות‬
‫אזוריות לביצוע פעילות חיונית ופעילות נוספת כהגדרתן בחוק‪.‬‬
‫‪2.1‬‬
‫חוזר מנכ"ל ‪ -53102/‬נוהל חלוקת כרטיסים על ידי רשויות מקומיות ותאגידים עירוניים‬
‫חוזר מנכ"ל משרד הפנים שיצא ביום ‪ ,21.21.102/‬נועד להסדיר את אופן הקצאתם‬
‫וחלוקתם של כרטיסי הזמנה לאירועים אשר נערכים בנכסים המנוהלים על‪-‬ידי רשויות‬
‫מקומיות ותאגידים עירוניים‪ .‬נוהל זה גובש בעקבות ה"פ ‪ 21045-01-00‬עמותת איגוד‬
‫האמרגנים ומפיקי אומנויות הבמה בישראל נ' היכל התרבות בע"מ ואח'‪ ,‬לפיו יש לקבוע‬
‫נוהל המבטיח כי חלוקת הכרטיסים תיעשה בהתאם לכללי מנהל תקין‪ ,‬בשל ההיבטים‬
‫הציבוריים שבעניין‪ .‬נוהל זה מבטל את ההנחיה שפורסמה בחוזר מנכ"ל מספר ‪231000‬‬
‫בנושא זה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://cbralaw.com‬‬
‫הנוהל קובע כי במסגרת הסכם ההתקשרות עם מפיק האירוע‪ ,‬רשויות מקומיות ותאגידים‬
‫עירוניים רשאים לדרוש שיישמרו עבורם מספר מושבים לשימושם וללא תשלום מצידם‪ .‬עוד‬
‫נקבע כי הכרטיסים שהתקבלו בידי הרשויות המקומיות והתאגידים העירוניים הם נכס‬
‫ציבורי ויש לנהוג בהם בהתאם לעקרונות המשפט המנהלי ולכללים החלים על חלוקת‬
‫נכסים ומשאבים ציבוריים‪.‬‬
‫הנוהל יחול על כלל הנכסים בהם מתקיימים אירועים ומנוהלים בידי רשות מקומית או‬
‫תאגיד עירוני ותחילת תוקפו לגבי אירועים המתקיימים החל מה‪.1.1.1011 -‬‬
‫הנוהל קובע תנאים לשם הקצאת כרטיסי הזמנה‪ ,‬כאשר רק בהתקיים אחד מהתנאים‪,‬‬
‫רשויות מקומיות ותאגידים עירוניים יהיו רשאים להקצות כרטיסים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ההקצאה מיועדת לעובדי הרשות המקומית או התאגיד שנוכחותם נדרשת מכוח‬
‫תפקידם כחלק מביצוע תפקידם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ההקצאה מיועדת לגורמי חירום שנוכחותם חיונית לצורך קיום האירוע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ההקצאה מיועדת לאנשי תקשורת‪ ,‬עיתונות ומשרדי יחסי ציבור לצורך קידום‬
‫ושיווק המקום שבו נערכים האירועים‪ ,‬או ללקוחות פוטנציאליים לצורך קידום‬
‫השכרת הנכס לאירועים‪ ,‬השכרת שטחי פרסום או שטחי מסחר בנכס‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ההקצאה מיועדת לקבוצות אוכלוסיה שיש הצדקה לתמוך בהן על רקע חברתי‪.‬‬
‫הנוהל מוסיף וקובע כי לצורך טיפול בהקצאת כרטיסי הזמנה תוקם ועדה מקצועית אשר‬
‫תורכב משלושה חברים‪ -‬מנכ"ל‪ ,‬יועמ"ש וגזבר‪.‬‬
‫הנוהל מפרט את הנושאים שבהם תעסוק הוועדה וביניהם‪ :‬קביעת המכסה של כרטיסי‬
‫ההזמנה; קביעת תבחיני תמיכה לחלוקת כרטיסים לקבוצות אוכלוסיה מסוימות שיש‬
‫לתמוך בהם על רקע חברתי; הגדרת בעלי התפקידים להם יוקצו כרטיסי ההזמנה בפועל;‬
‫אישור חלוקה בפועל של כרטיסי ההזמנה לזכאים לקבלם בהתאם לנוהל זה; ועוד‪.‬‬
‫על הרשות או התאגיד לקבוע נוהל פנימי אשר יתייחס לעניינים במסגרת הנוהל‪ .‬יודגש‪ ,‬כי‬
‫מלבד ראש הרשות המקומית‪ -‬חברי מועצה וחברי דירקטוריון בתאגיד לא יהיו זכאים לקבל‬
‫כרטיסי הזמנה שהוקצו‪ ,‬למעט באירועים הנערכים בזיקה מובהקת לעירייה‪.‬‬
‫הנוהל קובע כללים לעניין דיווח ובקרה בקשר לחלוקת כרטיסי ההקצאה וחובת דיווח‬
‫לרשויות המס‪.‬‬
‫‪2./‬‬
‫חוזר מנכ"ל ‪ -131024‬נוהל מינוי יועץ משפטי חיצוני קבוע לרשות מקומית‬
‫נוהל חדש שיצא ביום ‪ 15.1.1024‬קובע הסדרים חדשים באשר למינויו של יועץ משפט‬
‫ברשות מקומית‪ .‬כידוע‪ ,‬בחוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי) תשל"ו‪( 2065-‬להלן‪:‬‬
‫"חוק הייעוץ המשפטי") הוטלה על כל רשות מקומית חובה למנות יועץ משפטי לרשות‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://cbralaw.com‬‬
‫על פי חוק הייעוץ המשפטי על היועץ המשפטי לתת ייעוץ משפטי למועצת הרשות המקומית‪,‬‬
‫לראש הרשות‪ ,‬לסגן שהואצלו לו סמכויות ביצוע‪ ,‬לעובדי הרשות בכל עניין הדרוש למילוי‬
‫תפקידיהם ברשות‪ ,‬וכן לחברי המועצה בסייגים שונים‪.‬‬
‫על פי חוק הייעוץ המשפטי חייבת עירייה וכן רשות מקומית אחרת שיקבע השר למנות יועץ‬
‫משפטי שהוא עובד הרשות המקומית‪ .‬רשויות מקומיות אחרות רשאיות למנות יועץ משפטי‬
‫שאינו עובד הרשות המקומית‪.‬‬
‫מטרתו של הנוהל החדש הוא להסדיר את ההליכים למינוי יועץ משפטי ברשות מקומית‬
‫שלא הוטלה עליה חובה על פי דין למנות יועץ משפטי שהוא עובד הרשות‪.‬‬
‫אף שהחוק לא הטיל על חלק מהרשויות המקומיות חובה למנות יועץ משפטי שהוא עובד‬
‫הרשות‪ ,‬מתוקף מהות תפקידו של יועץ משפטי‪ ,‬הצורך בהשתלבותו בעבודתה השוטפת של‬
‫הרשות והחובות המוטלות עליו מצדיקות ככלל‪ ,‬שגם רשות מקומית כזו תבחן בכובד ראש‬
‫מינוי של יועץ משפטי שהוא עובד הרשות‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬על רשות מקומית שלא הוטלה עליה החובה בדין למנות יועץ משפטי שהוא עובד‬
‫הרשות‪ ,‬לבחון‪ ,‬לפני החלטה על מינוי של יועץ משפטי חיצוני‪ ,‬את האפשרות למנות יועץ‬
‫משפטי שהוא עובד הרשות‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬על יועץ משפטי לרשות מקומית לבצע את מכלול התפקידים המוטלים עליו‪ ,‬בין‬
‫אם הוא עובד הרשות המקומית ובין אם לאו‪ .‬לכן‪ ,‬גם במקרים שבהם החליטה רשות‬
‫מקומית למנות יועץ משפטי שאינו עובד הרשות יתבצע הטיפול במכלול הנושאים‬
‫המוטלים על יועץ משפטי של רשות מקומית על ידי היועץ המשפטי החיצוני באופן אישי‪.‬‬
‫משמעות הדבר היא כי אין להטיל את מלאכת הייעוץ המשפטי לרשות המקומית‪ ,‬בכל הנוגע‬
‫לתפקידי הליבה של היועץ המשפטי‪ ,‬על מספר עורכי דין חיצוניים ולא ניתן לקבל ייעוץ‬
‫משפטי בעניינים אלה אלא מהאדם שאותו מינתה הרשות המקומית להיות יועצה המשפטי‬
‫(כולל לא משותפיו ומעובדים במשרדו וכד')‪.‬‬
‫הנוהל קובע כי החלטת הרשות למנות יועץ משפטי שאינו עובד הרשות צריכה להתבסס על‬
‫חוות דעת של גזבר הרשות המקומית בדבר עלויות העסקת יועץ משפטי חיצוני קבוע‪ ,‬על‬
‫חוות דעת של מנכ"ל הרשות המקומית‪ ,‬ובאין מנכ"ל‪ ,‬על חוות דעת של מזכיר הרשות‪,‬‬
‫בנוגע להיקף של שירותי הייעוץ המשפטי שיידרשו לרשות המקומית בשנים הבאות‪.‬‬
‫בשלב הבא על הרשות להקים ועדה מקצועית‪ ,‬שתפקידה להמליץ בפני ראש הרשות בדבר‬
‫מינויו של יועץ משפטי חיצוני קבוע‪ ,‬בהתאם להוראות הנוהל‪ .‬הנוהל כמו כן קובע את סדרי‬
‫עבודתה של הועדה ואת השיקולים שהיא רשאית לשקול במסגרת דיוניה‪ .‬הוועדה תמנה‬
‫שלושה חברים‪ :‬מנכ"ל הרשות המקומית או מזכיר הרשות המקומית‪ ,‬ככל שאין ברשות‬
‫מנכ"ל‪ ,‬שיכהן כיו"ר הוועדה‪ ,‬יועץ משפטי של רשות מקומית אחרת‪ ,‬שהוא עובד אותה‬
‫רשות מקומית‪ ,‬שימונה ע"י שר הפנים וגזבר הרשות המקומית‪.‬‬
‫החוזר החדש כמו כן קובע את תנאי הכשירות של עו"ד הממונה כיועץ חיצוני‪ ,‬את תנאי‬
‫העסקתו ואת הצורך בפרסום הודעה על ידי הרשות לעניין רצונה להתקשר עם יועץ משפטי‬
‫חיצוני קבוע‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://cbralaw.com‬‬
‫יובהר כי אין בנוהל זה כדי לפגוע בתוקפו של מינוי של יועץ משפטי חיצוני קבוע לרשות‬
‫מקומית‪ ,‬שנעשה על פי הוראות הנוהל הקודם שפורסם בחוזר מנכ"ל ‪.991001‬‬
‫הנוהל כמו כן מכיל הוראות מעבר על פיהן‪ ,‬על אף האמור בחוזר‪ ,‬אם יש הסכם התקשרות‬
‫בכתב בין הרשות המקומית ובין יועץ משפטי חיצוני‪ ,‬שנחתם כדין לפני יום ד' בניסן‬
‫התשס"ט‪ 11.1.1001 ,‬ונקוב בו מועד סיומה של תקופת ההתקשרות‪ ,‬אין בנוהל זה כדי לפגוע‬
‫בתוקפו של ההסכם‪ .‬למען הסר ספק‪ ,‬יובהר כי תקופת ההתקשרות לעניין זה‪ ,‬הינה למעט‬
‫מימוש של זכות ברירה (אופציה) שיש לרשות המקומית להאריך את התקופה‪.‬‬
‫רשות מקומית אשר החלה בהתקשרות עם יועץ משפטי חיצוני לפני יום ד' בניסן התשס"ט‪,‬‬
‫‪ 11.1.1001‬ללא הסכם בכתב‪ ,‬או שתקופת העסקתו לא ננקבה בהסכם‪ ,‬וכן רשות מקומית‬
‫אשר התקשרה עם יועץ משפטי חיצוני לאחר יום ד' בניסן התשס"ט‪ ,11.1.1001 ,‬שלא על פי‬
‫הנוהל בנוסחו כפי שפורסם בחוזר מנכ"ל ‪ 991001‬בין בכתב ובין שלא בכתב‪ ,‬תפעל הרשות‬
‫לסיום העסקתו תוך שנה ממועד פרסומו של נוהל זה‪.‬‬
‫במקרה בו קיים הליך משפטי מתמשך‪ ,‬או עניין מסוים שהטיפול בו החל על ידי היועץ‬
‫המשפטי הקודם‪ ,‬בין כזה שנבחר על פי נוהל זה ובין כזה שנבחר בטרם פורסם נוהל זה‪,‬‬
‫רשאית רשות מקומית‪ ,‬במקרים חריגים‪ ,‬להמשיך את ההתקשרות עימו רק לעניין הליך או‬
‫עניין זה‪ ,‬אם שוכנעה כי העברת הטיפול בהליך באותו שלב לידי עורך דין אחר עלולה להסב‬
‫לה נזק ממשי‪.‬‬
‫‪ .2‬עדכוני פסיקה‬
‫‪ 1.2‬דיני עבודה‬
‫‪1.1.1‬‬
‫ביה"ד האזורי לעבודה קיבל באופן חלקי תביעה של עובדת עירייה‪ ,‬לתשלום זכויות שונות‬
‫בגין תקופת עבודה ובגין פיטורים שלא כדין‪.‬‬
‫(ת"א) ‪ 11111-01‬תעא (ת"א)‪ 11111-01‬אילנה שלמה נ' עיריית חולון [פורסם בנבו] ‪( ,‬ניתן‬
‫ביום ‪ )1191911‬לפני כב' סגנית הנשיאה הדס יהלום‪.‬‬
‫התובעת הועסקה כעובדת עירית חולון (להלן‪" :‬העירייה") במשך ‪ 11‬שנה עד לפיטוריה‪.‬‬
‫התביעה החלה בבקשת צו מניעה זמני שהוגש ע"י התובעת ובו עתרה לבטל את הליך‬
‫הפיטורים ולהחזירה לעבודה במסגרת ההליך הזמני סוכם לאחד את ההליך הזמני לעיקרי‪.‬‬
‫התובעת עתרה לביטול פיטוריה וכן לתשלום זכויות שונות בעבור תקופת עבודתה ובגין‬
‫פיטורים שלא כדין‪ .‬התובעת דורשת זכאות לפיצוי בעבור מתח דרגות ‪ 8-10‬ולא ‪ 3-1‬כפי‬
‫‪7‬‬
‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://cbralaw.com‬‬
‫ששולם לה בפועל‪ ,‬החזרים מניכויי שכר שנוכו בשל התייצבות לעבודה בשעה ‪ ,1:00‬וכן‬
‫פיצויים על פיטורים שלא כדין תוך הפרת חוקת העבודה‪ ,‬פיטורים בחוסר תום לב ופגם‬
‫בשימוע‪.‬‬
‫במסגרת מינויה לתפקיד "מזכירת מנהל וסמנכ"ל תשתיות" בעירייה‪ ,‬נקבע כי תנאי שכרה של‬
‫התובעת יהיו מקבילים לתנאי שכר של מנהל מדור‪ .‬בעירייה נהוג הסדר מקומי‪ ,‬לפיו דירוג של‬
‫מנהל מדור ב' הינו במתח דרגות ‪ 3-1‬וזאת בניגוד לחוקת העבודה אשר קובעת כי מתח‬
‫הדרגות של מנהלי מדור יהיה ‪ .8-10‬בין העירייה להסתדרות התנהל הליך בוררות בנושא‬
‫שקבע כי מתח הדרגות של מנהל מדור הוא ‪ 8-10‬בהתאם לחוקת העבודה וכי ההסדר הנהוג‬
‫בעירייה לא יגבר על הוראות חוקת העבודה (להלן‪" :‬הליך הבוררות")‪ .‬לפיכך‪ ,‬נקבע כי תנאי‬
‫שכרה של התובעת יושוו לשכרם של מנהלי מדור‪ .‬עוד טענה העירייה כי מאחר וכל משרה‬
‫מדרגה ‪ 3‬מחויבת במכרז והתובעת מעולם לא ניגשה למכרז‪ ,‬כל הסכמה המעניקה לה דרגה‬
‫גבוהה מדרגה ‪ 3‬בטלה‪ .‬בית הדין ביטל טענה זו בקבעו כי התובעת טוענת להשוואת תנאים‬
‫לזה של מנהל מדור ובמסגרת זו לא חלה עליה חובה להוכיח שזכתה במכרז‪ ,‬ודי בקביעה‬
‫בהליך הבוררות לפיה מנהלי מדור זכאים למתח דרגות ‪.8-10‬‬
‫לטענת העירייה תשלום זה מהווה הסדר חריג ולכן דרוש אישור בכתב של הממונה על השכר‪.‬‬
‫בית הדין דחה טענה זו מכוח הליך הבוררות שדינו כדין הסכם קיבוצי בקובעו כי אין מדובר‬
‫בהסדר חריג כי אם בפעולה של העירייה בניגוד להוראת חוקת העבודה‪.‬‬
‫בית הדין קבע כי בהליך הפיטורים נפלו פגמים כבדים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כאשר הוזמנה העובדת‬
‫לוועדת פיטורים ניתנה לה אפשרות להגיש תגובה בכתב כשימוע‪ ,‬במקרה של עובדת ותיקה‬
‫המועסקת כ ‪ 11 -‬שנה אין זה מספק וראוי לצאת ידי חובת שימוע בכתב‪ .‬כמו כן נשלחה‬
‫לעובדת החלטה על פיטוריה ללא שום הכנה ויידוע מראש‪.‬‬
‫לפיכך קבע בית הדין כי על העירייה לשלם לתובעת פיצויי פיטורין על פי תחשיב הדרגות‬
‫לה היא זכאית ע"פ האמור לעיל‪.‬‬
‫‪1.1.1‬‬
‫בית הדין הארצי לעבודה דחה ערעור על פסק דין אשר קיבל את עתירת המשיב כנגד אי‬
‫הכללתו בהסדר הפנסיה התקציבית במסגרת שירותו כשוטר‪ .‬נקבע‪ ,‬כי המשטרה הפרה את‬
‫חובת האמונים שלה כמעסיקה בכך שעיכבה את הליכי גיוסו וגרמה לכך שלא יהיה זכאי‬
‫לפנסיה תקציבית‪.‬‬
‫עע (ארצי) ‪ 3398-10-11‬משטרת ישראל נ' מרעי בהג`ת (פורסם בנבו‪ ,‬ניתן ביום ‪)01901911‬‬
‫בפני השופטת לאה גליקסמן‪ ,‬השופט אילן איטח‪ ,‬השופט אילן סופר‪.‬‬
‫המשיב שירת בשירות סדיר בצה"ל וכן בשירות קבע בצה"ל עד ליום ‪ .1.11.01‬טרם שחרורו‪,‬‬
‫פנה המשיב למערערת ‪ ,1‬משטרת ישראל‪ ,‬לשם בחינת האפשרות להשתלב במסגרתה‪ ,‬וביום‬
‫‪ 16.6.09‬גויס המשיב לשירותיה‪ .‬המשיב ביקש להיכלל במסלול של פנסיה תקציבית‪ ,‬אך הדבר‬
‫לא אושר לו מהטעם שאינו עומד בתנאי סעיף ‪108‬ח' (‪()9‬ד) לחוק שירות המדינה (גימלאות)‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://cbralaw.com‬‬
‫בדבר הפסקה שאינה עולה על שישה חודשים בין "שירות" ל"שירות" במערך כוחות הביטחון‪.‬‬
‫לא היתה מחלוקת כי על מנת שהמשיב יעמוד בתנאי האמור בסעיף ‪108‬ח' לחוק הגמלאות‪,‬‬
‫גיוסו למשטרת ישראל צריך היה להתבצע לכל המאוחר ביום ‪.1.9.09‬‬
‫על רקע האמור פנה המשיב לבית הדין האזורי‪ .‬עיקר טענתו היתה‪ ,‬כי הליך גיוסו למשטרת‬
‫ישראל התעכב בעטייה של המשטרה ולא היתה לו כל שליטה על כך‪ .‬בנוסף‪ ,‬ביקש המשיב‬
‫לתת פרשנות תכליתית להוראת סעיף ‪108‬ח'‪ ,‬באופן שיש לראותו כמי שלא חלפה תקופה של ‪6‬‬
‫חודשים בין שירותו בצה"ל לשירותו במשטרת ישראל‪ .‬ביה"ד האזורי קיבל את עתירת‬
‫המשיב כנגד אי הכללתו בהסדר הפנסיה התקציבית במסגרת שירותו כשוטר‪ ,‬נקבע כי נראה‬
‫שלמקרים חריגים מעין זה‪ ,‬התכוונה הפסיקה המאפשרת התערבות בית הדין בהחלטה‬
‫מנהלית‪ .‬מכאן הערעור‪.‬‬
‫לטענת המערערים שגה בית הדין האזורי בכך שייחס לפגמים שנפלו בהתנהלותה בעניינו של‬
‫המשיב אם בכלל‪ ,‬נפקות משפטית במישור של דיני הגמלאות‪ ,‬גם אם נפלו פגמים‪ ,‬אפילו‬
‫מהותיים‪ ,‬עדיין אין הדבר יכול להצמיח למשיב זכות לפנסיה תקציבית מכוח חוק הגמלאות‬
‫שכן המחוקק לא הותיר פתח להפעלת שיקול דעת במקרים של אי עמידה בתנאים בשל‬
‫מחדלי הרשות‪ .‬עוד שגה בית הדין בכך שסיווג את ההחלטה שלא לצרף את המשיב למסלול‬
‫של פנסיה תקציבית כהחלטה מנהלית‪ ,‬ועל כן‪ ,‬לא היה מקום לבחון החלטה זו באמות מידה‬
‫רגילות המקובלות במשפט המנהלי וברור כי לא היה מקום לקבוע כי מדובר בהחלטה שנפלו‬
‫בה פגמים מהותיים‪ ,‬ודאי שלא היה מקום לייחס לפגמים אלה נפקות במישור של דיני‬
‫הגמלאות‪.‬‬
‫בית הדין הארצי לעבודה דחה את הערעור ופסק כי אמנם‪ ,‬לא ניתן לראות בהחלטת הממונה‬
‫"החלטה מנהלית" אשר יש לבוחנה על פי אמות המידה המקובלות במשפט המנהלי‪ ,‬כפי‬
‫שקבע ביה"ד האזורי‪ ,‬עם זאת‪ ,‬נקבע‪ ,‬כי אין במסקנה זו כדי להוביל לדחיית עתירת המשיב‪,‬‬
‫שכן זכאותו להיכלל בפנסיה התקציבית מתגבשת בנסיבותיו של מקרה זה מכוח עילה‬
‫חיצונית לחוק הגמלאות – הפרת חובות המשטרה כלפי המשיב‪.‬‬
‫נקודת המוצא היא‪ ,‬כי בין השוטרים לבין המשטרה מתקיימים יחסי עובד ומעביד‪ ,‬כאשר‬
‫לפנינו סכסוך רגיל הנוגע לתנאי ההעסקה של המשיב כשוטר‪ ,‬וביתר פירוט להסדר הפנסיוני‬
‫לו הוא זכאי‪ .‬לפיכך‪ ,‬ניתן לבחון את המקרה באספקלריה של דיני החוזים‪ ,‬על פיה‪ ,‬החובה‬
‫לנהוג בתום לב חלה על הצדדים ליחסי העבודה ביתר שאת‪ ,‬נוכח יחסי האמון העומדים‬
‫ביסודה של מערכת זו‪ .‬ביה"ד קבע כי נוכח ההשלכות של אי גיוסו של המשיב תוך פרק זמן‬
‫של ‪ 6‬חודשים ‪ -‬אובדן הזכויות הפנסיוניות שנצברו בזמן שירותו בקבע‪ ,‬היה על המשטרה‬
‫לעשות ככל הניתן על מנת שגיוסו של המשיב יושלם בטרם חלוף פרק הזמן האמור‪.‬‬
‫מכוח חובת תום הלב חלה על המשטרה גם החובה להבהיר למשיב מהם הגורמים המעכבים‬
‫את גיוסו כדי שיוכל לפעול להסרתם‪ .‬במקרה זה נפלו פגמים מהותיים בהתנהלות המשטרה‪,‬‬
‫שהביאו להשלמת הליכי הגיוס של המשיב לאחר המועד המכריע ‪ 1.9.09‬ולאובדן זכותו‬
‫‪9‬‬
‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://cbralaw.com‬‬
‫להיכלל במסגרת פנסיה תקציבית‪ .‬פגמים אלה עולים כדי הפרת חובת תום הלב של המשטרה‬
‫בגיוס המשיב‪.‬‬
‫בית הדין הוסיף וקבע‪ ,‬כי משנקבע כי המשטרה הפרה את חובת תום הלב יש לבחון מהו‬
‫הסעד הראוי שיש לתת למשיב בנסיבות העניין‪ .‬נקבע‪ ,‬כי בנסיבותיו המיוחדות של מקרה זה‬
‫יחול על המשיב‪ ,‬ממועד גיוסו ואילך‪ ,‬הסדר הפנסיה התקציבית הקבוע בחוק הגמלאות‪.‬‬
‫‪1.1.1‬‬
‫בית המשפט העליון דחה עתירתה של קופת חולים מכבי למתן צו על תנאי וקבע כי יש בידה‬
‫הסמכות לספק שירותים שאינם כלולים בסל שירותי הבריאות הלאומי‪ ,‬והיא מחויבת‬
‫לשקול מתן שירותים כאמור לכל הפחות במקרים קשים‪.‬‬
‫בגץ ‪ 1111911‬מכבי שירותי בריאות נ' שר הבריאות ואח'‪ ,‬פורסם בנבו‪ ,‬ניתן ביום ‪19.1.1011‬‬
‫בפני כבוד השופטים ע' ארבל‪ ,‬י' עמית וא' שהם‪.‬‬
‫קופת חולים מכבי עתרה לבג"צ בעקבות החלטת בית הדין הארצי לעבודה אשר קיבל את‬
‫הכרעת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב‪ ,‬בקבעו כי על קופות החולים חלה החובה לנהוג‬
‫ולהפעיל את שירותיהן בהתאם לאמות המידה של המשפט המנהלי ולנהוג כלפי החולים‬
‫הפונים אליהן בבקשות לקבלת שירותים בסבירות‪ ,‬בהגינות ובאופן שוויוני‪ .‬מכח זאת נקבע‬
‫כי קופת חולים מכבי אינה נוהגת כשורה משהיא בוחרת להיענות במסגרת ועדת החריגים‬
‫שלה אך ורק לבקשות המתייחסות למקרים חריגים יחידניים‪ ,‬אשר לקבלתן לא יהיו השלכות‬
‫רוחב תקציביות כלפי שאר המבוטחים (להלן‪" :‬דרישת היחידנות")‪.‬‬
‫בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ נדרש לעתירה זו ובחן את סמכותה של קופת חולים מכבי‬
‫לפעול כפי שפועלת‪ ,‬היינו לדחות בקשות לשירותים שאינם כלולים בסל הבריאות ולהיענות‬
‫במסגרת ועדת החריגים של הקופה למקרים יחידניים בלבד‪.‬‬
‫בצד זאת‪ ,‬התייחס בית המשפט לחוזר סמנכ"ל משרד הבריאות משנת ‪ 1010‬הנוגע לנהלי‬
‫הפעלת ועדות חריגים של קופות החולים וקובע את חובתן של קופות החולים להפעיל ועדת‬
‫חריגים שתפקידה לדון בבקשות לשירותים שאינם כלולים בסל הלאומי‪.‬‬
‫בית המשפט העליון קבע כי בכל הנוגע לאספקת שירותי הבריאות לציבור יש להחיל על‬
‫קופות החולים‪ ,‬שהן גוף דו מהותי‪ ,‬את חובות המשפט המנהלי באופן מלא‪ ,‬ובמיוחד בנוגע‬
‫לפעילות ועדות חריגים במסגרת הקופות‪ .‬ועדות החריגים מהוות עוגן הצלה אחרון עבור‬
‫חולים במחלות קשות שחייהם תלויים מנגד‪ ,‬ומכאן חובתן המוגברת של ועדות אלה לפעול‬
‫תוך הקפדה על כבוד האדם‪ ,‬כמו גם על יתר חובותיה של הרשות המנהלית כלפי הפרט‪.‬‬
‫חוק ביטוח בריאות ממלכתי מעניק הסמכה כללית לקופות החולים לספק למבוטחיהן‬
‫שירותי בריאות וזו מקפלת בתוכה הסמכה עקרונית להעניק גם שירותים שאינם כלולים בסל‬
‫הלאומי‪ ,‬חיזוק לכך ניתן למצוא גם בעובדה שהמימון מטעם המדינה שהקופות זוכות לו אינו‬
‫מבוסס על הוצאותיהן בפועל את משקף את צפי ההוצאות‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://cbralaw.com‬‬
‫לאור זאת‪ ,‬יש לקבוע כי לקופת חולים מכבי עומדת סמכות לספק שירותים שאינם כלולים‬
‫בסל שירותי הבריאות הלאומי‪ ,‬והיא ממילא מחויבת לשקול מתן שירותים כאמור‪ .‬כך לכל‬
‫הפחות פחות בנוגע למקרים קשים‪ ,‬במסגרתם‪ ,‬הטיפול נדרש להצלת חיים‪ ,‬הארכתם‪,‬‬
‫מניעת נזק בריאותי משמעותי‪ ,‬או שאמורה להיות לו השפעה משמעותית על איכות חיי‬
‫המבוטח‪.‬‬
‫באשר לדרישת היחידנות אותה מציבה ועדת החריגים של קופת חולים מכבי כאמצעי להגן על‬
‫תקציבה ולשמור על פעילותה‪ ,‬קבע בית המשפט כי אין היא עומדת במבחני המידתיות‬
‫שהוצבו בפסיקה‪ ,‬לא מבחינת הקשר הרציונלי בין המעשה המינהלי לתכליתו‪ ,‬לא מבחינת‬
‫בחירת האמצעי שפגיעתו פחותה ולא מבחינת המידתיות במובן הצר‪.‬‬
‫נקבע כי הדרישה ליחידנות כתנאי סף נוקשה‪ ,‬שמשמעותה דחייה לכתחילה של כל בקשה‬
‫שאינה יחידנית‪ ,‬אינה מהווה אמצעי מידתי להשגת התכליות שקופת חולים מכבי הציבה‬
‫לעצמה – הגנה על תקציבה ושימורו‪ ,‬ויצירת כלל ודאי ופשוט שינחה את פעילותה של ועדת‬
‫החריגים‪ ,‬ויצמצם ויוזיל התדיינויות משפטיות‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬הוסיף בית המשפט‪ ,‬כי אין בכך כדי לשלול את האפשרות כי מידת החריגות‬
‫הרפואית ביחס לכלל האוכלוסייה של המבוטחים תהווה שיקול שמותר לוועדת החריגים‬
‫לשקול‪ .‬כמו כן‪ ,‬אין באמור כדי למנוע מוועדת החריגים לתת משקל לגודל הקבוצה אותה‬
‫מייצג מבוטח הפונה אליה כביטוי לעלות הכלכלית שבה תידרש הקופה לשאת לו תיענה‬
‫פנייתו‪ ,‬מכוח עקרון השוויון‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬על קופת חולים מכבי מוטלת החובה מכוח היותה רשות ציבורית‪ ,‬לשקול לסטות‬
‫מהמדיניות הכללית שקבעה לעצמה‪ .‬הדרישה הנוקשה ליחידנות אינה מאפשרת לסטות‬
‫מדרישה זו‪ ,‬אף לא במקרה חריג‪ .‬לפיכך‪ ,‬הדרישה ליחידנות תוך הימנעות מהפעלת שיקול‬
‫דעת פרטני‪ ,‬מנוגדת לכללי המשפט הציבורי ואין מקום להכשירה‪.‬‬
‫ביחס לחוזר סמנכ"ל משרד הבריאות‪ ,‬קבע בית המשפט כי הוא הוצא בסמכות ועל מכבי‬
‫לקיים את הוראותיו‪.‬‬
‫מעל כל זאת‪ ,‬בית המשפט העיר כי הכרעה בשאלות חשובות ורגישות מעין אלה ראוי שתעשה‬
‫במדינה דמוקרטית על‪-‬ידי המחוקק‪ ,‬ולכל הפחות על‪-‬ידי מחוקק המשנה בתקנות‪ ,‬ולא תותר‬
‫לשיקול דעתו של גוף עסקי המצוי בניגוד עניינים מובנה‪ .‬משכך‪ ,‬חיוני וראוי כי המחוקק יפעל‬
‫להסדרת אמות מידה ברורות‪ ,‬לפיהן ייעשה על‪-‬ידי הקופות השימוש במשאבים הנותרים‬
‫בידיהן לאחר מיצוי תקציב התרופות‪.‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪1.1.1‬‬
‫דיני מכרזים‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל עתירה במסגרתה הורה על ביטול המכרז לבניית מעון יום‬
‫בכפר חורפיש‪ .‬בית המשפט קבע כי יש לבטל את זכיית הזוכה במכרז היות ונפלו פגמים‬
‫‪11‬‬
‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://cbralaw.com‬‬
‫רבים באופן בחירתו‪ -‬הן מבחינת אופן הגשת ההצעה‪ ,‬הן מבחינת התאמת ההצעה לערבות‬
‫והן בשל התנהלות ועדת המכרזים‪.‬‬
‫עתמ (חי') ‪ 8811-11-11‬קרינה בניה ופיתוח בע"מ נ' מועצה מקומית חורפיש‪ ,‬ניתן על ידי כב'‬
‫השופטת ריבי למלשטריך‪-‬לטר‪ ,‬ביום ‪.13.11.1011‬‬
‫העותרת הינה מבין משתתפי המכרז ‪ -‬שלושת המציעים ‪ -‬במכרז לביצוע עבודות בניית מעון‬
‫יום בכפר חורפיש‪.‬‬
‫המשיבות הן המועצה המקומית חורפיש‪ ,‬ועדת המכרזים חורפיש והזוכה במכרז (יעקב שי‬
‫הנדסה בע"מ)‪ .‬העותרת עתרה כנגד זכיית הזוכה במכרז כך שבית המשפט התבקש לפסול את‬
‫ההצעה בשל פגמים רבים שנפלו באופן בחירת הזוכה ובהתנהלות ועדת המכרזים‪.‬‬
‫בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את העתירה‪ ,‬פסל את הצעתו של הזוכה במכרז והורה על‬
‫הפסקת עבודות הביצוע במסגרת המכרז‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬בית המשפט קבע כי אם אכן מסמכי‬
‫העותרת עומדים בתנאי המכרז‪ ,‬ועדת המכרזים תקבע כי העותרת היא הזוכה במכרז לבניית‬
‫מעון יום בכפר חורפיש‪.‬‬
‫בית המשפט קיבל את העתירה בהתאם לנימוקים הבאים ופסק כדלקמן‪:‬‬
‫הזוכה במכרז הגישה הצעה בכתב יד וכן הצעה על גבי דיסקט‪ ,‬כאשר המחיר ליחידה בשתי‬
‫ההצעות שונה‪ .‬נקבע כי שוני במחירי יחידה בין שתי הצעות אינו מהווה טעות אריתמטית או‬
‫טעות טכנית‪ ,‬אלא מדובר בעניין מהותי‪ .‬הצטברות של פגמים טכניים עלולה להפוך לפגם‬
‫מהותי‪ ,‬המחייב את פסילת ההצעה או המכרז‪ .‬הצעה שאין בה את יסוד הוודאות הינה הצעה‬
‫פסולה אשר משבשת את יסוד השוויון והתחרות והיא פותחת פתח ל"תמרון" ובסיס‬
‫לסכסוכים משפטיים‪ ,‬זאת בין אם חוסר הוודאות בהצעה הוא מכוון ובין אם מקורו בטעות‬
‫בתום לב‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬המציע אינו רשאי לתקן את הצעתו‪ ,‬שכן שינוי ההצעה לאחר סגירת‬
‫המכרז פוגע בעקרון השוויון וביתר משתתפי המכרז‪.‬‬
‫ועדת המכרזים החליטה לזמן את יעקב שי הנדסה בע"מ לשימוע‪ ,‬על‪-‬מנת לקבל הבהרות‪,‬‬
‫ובכך נתנה ועדת המכרזים יתרון בלתי הוגן כלפי יתר המציעים במכרז‪ .‬אמנם ניתן לקבל‬
‫מהמציע הבהרות לעניין הצעתו‪ ,‬אך זאת מבלי להקנות לו יתרון בלתי הוגן בשל כך‪ .‬כל פניה‬
‫המקנה למציע פתח לשינוי יש לראותה כניהול משא ומתן אסור‪ .‬למעשה‪ ,‬נוהל משא ומתן עם‬
‫יעקב שי הנדסה בע"מ‪ ,‬שבתחילתו טען כי מחירי היחידה הם הקובעים‪ ,‬אך לאחר מכן הסכים‬
‫לוותר ולבצע את העבודה בסכום הנמוך יותר‪ ,‬באופן שהערבות שהגיש אכן תתאים לסכום‬
‫שהציע‪ ,‬היות והגיש ערבות בנקאית אשר תואמת להצעה הנמוכה‪ ,‬ולא לסכום המופיע בהצעה‬
‫המודפסת‪ .‬נקבע כי התנהלות זו הינה התנהלות פסולה בהליכי מכרז‪.‬‬
‫לאור האמור לעיל‪ ,‬החליט בית המשפט לקבל את העתירה‪ ,‬לפסול את הצעת הזוכה במכרז‪,‬‬
‫להורות על הפסקת עבודות הביצוע במסגרת המכרז ולקבוע כי אם מסמכי העותרת עומדים‬
‫בתנאי המכרז אזי על ועדת המכרזים לקבוע כי היא הזוכה במכרז‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://cbralaw.com‬‬
‫‪1./‬‬
‫‪1.1.1‬‬
‫משפט מנהלי ושלטון מקומי‬
‫העותרת‪ ,‬בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים דחה‬
‫עתירה לביטול הקצאת הקרקע לחברה לצורך הקמתו של מכרז תרבות‪ ,‬בעקבות שיהוי‬
‫והיות המעשה עשוי‪ .‬נפסק כי דחיית העתירה לא תביא לפגיעה מהותית בעקרון שלטון‬
‫החוק ולמרות קיומם של פגמים פרוצדוראליים בהליך הקצאת הקרקע‪ ,‬אין בהם בכדי‬
‫להביא לביטול ההקצאה‪.‬‬
‫עתמ (י‪-‬ם) ‪ 11981-01-11‬בצדק עמותה רשומה נ' מינהל מקרקעי ישראל‪ ,‬ניתן על ידי כב'‬
‫השופט דוד חשין‪ ,‬ביום ‪.1.1.1011‬‬
‫מינהל מקרקעי ישראל הקצו לחברת מרכז שרובר קרקע בפטור ממכרז לצורכי מלונאות‪.‬‬
‫לאחר מספר שנים שונה ייעוד הקרקע מצורכי מלונאות למטרת תרבות‪ -‬הקמת מרכז תרבות‬
‫אשר יפעל ללא מטרות רווח‪ -‬כאשר הליך שינוי היעוד נעשה גם הוא בפטור ממכרז‪ -‬בהתאם‬
‫לתקנה ‪ )10(1‬לתקנות חובת מכרזים‪ .‬טענות העותרת מופנות נגד הליך שינוי הייעוד והקצאת‬
‫הקרקע לחברה לצורך מכרז התרבות‪ .‬לטענת העותרת יש לבטל את הקצאת הקרקע לחברה‬
‫הן משום שמטרת מרכז התרבות היא הפקת רווחים מכיוון שפעילותו המתוכננת של מרכז‬
‫התרבות היא הפקת רווחים בניגוד לתקנה ‪ )10(1‬והן לעניין תקינות ההליך בשל פגמים‬
‫פרוצדוראליים בהליך ההקצאה‪ .‬עוד טוענת העותרת כי שימוש במקרקעין אשר הוקצו ללא‬
‫מכרז מכוח תקנה ‪ )10(1‬למטרות רווח‪ ,‬מכיוון שיוקמו במקום בתי קולנוע‪ ,‬מהווה הפרה‬
‫מהותית וקשה של חוק חובת המכרזים ובשל כך נפגעו עקרונות היסוד של שלטון החוק‪.‬‬
‫בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים‪ ,‬דחה את העתירה וזאת מחמת‬
‫שיהוי ו"מעשה עשוי"‪:‬‬
‫לשיהוי שלושה יסודות‪ :‬שיהוי סובייקטיבי‪ ,‬שיהוי אובייקטיבי והפגיעה בשלטון החוק;‬
‫באשר לשיהוי הסובייקטיבי‪ ,‬הוא נקודת הזמן אשר ממנה ועד למועד הגשת העתירה נבחנת‬
‫התנהגות העותר‪ ,‬נקבע כי העותרת ויתרה על זכותה לתקוף את ההחלטה להקצאת הקרקע‬
‫בייעודה החדש‪ ,‬בעקבות שיהוי של שנה וחצי ממועד מתן ההיתר‪.‬‬
‫באשר לשיהוי האובייקטיבי‪ ,‬אשר התקיימותו נבחנת בהתאם לסעד המבוקש בעתירה‪-‬‬
‫ביטול הקצאת הקרקע לחברה‪ ,‬נקבע כי מתקיים שיהוי אובייקטיבי כבד‪ ,‬היות ונכון לנקודת‬
‫הזמן הזו כבר הושקעו עשרות מיליוני שקלים‪ ,‬כבר הסתיימו יסודות החפירה‪ ,‬הביסוס‬
‫ויציקת היסודות‪ ,‬כך שמדובר ב"מעשה עשוי"‪.‬‬
‫באשר לפגיעה בעקרון שלטון החוק‪ ,‬נקבע כי אין פגיעה בעקרון שלטון החוק‪ ,‬שכן לא ניתן‬
‫להסיק ממספרם ושטחם של בתי הקולנוע כי מדובר במיזם למטרות רווח‪ ,‬וזאת מכיוון‬
‫שסיווג פעילות למטרות רווח אינה תלויה באופי השירות‪ .‬עצם העובדה כי במרכז התרבות‬
‫יפעלו בתי קולנוע בתשלום‪ ,‬אין בה כשלעצמה בכדי לקבוע מראש כי מטרת המיזם הינה‬
‫מטרת רווח‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://cbralaw.com‬‬
‫לבסוף קבע בית המשפט כי יש לדחות את העתירה על הסף מחמת שיהוי ומעשה עשוי‪ .‬בית‬
‫המשפט לא שוכנע כי דחיית העתירה תביא לפגיעה מהותית בשלטון החוק‪ ,‬אשר מצדיקה את‬
‫קבלת העתירה‪ ,‬משום שלא שוכנע כי מרכז התרבות הינו מיזם למטרות רווח‪ .‬בנוסף נקבע‪,‬‬
‫בעיקר לנוכח השיהוי והמעשה העשוי‪ ,‬כי למרות קיומם של פגמים פרוצדוראליים בהליך‬
‫ההקצאה‪ ,‬לא מדובר בפגמים שמביאים לביטולה‪.‬‬
‫‪1.1.1‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים דחה את הבקשה‬
‫לאישור תובענה מינהלית כתובענה ייצוגית‪ ,‬מן הטעם שהתביעה מבוססת על טענה בדבר‬
‫גבייה מינהלית של חוב לאחר תקופת התיישנותו‪ -‬בשל אופייה של טענת ההתיישנות לא‬
‫ניתן להצביע על קבוצה משותפת ותובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה לדון בטענותיהם‪.‬‬
‫תצ (י‪-‬ם) ‪ 10890-11-10‬שלמה שרשבסקי עו"ד נ' עיריית ירושלים‪ ,‬ניתן על ידי כב' השופט י‪.‬‬
‫נועם‪ ,‬ביום ‪.1.1.1011‬‬
‫לטענת המבקש‪ ,‬עו"ד שלמה שרשבסקי‪ ,‬המשיבה‪ -‬עיריית ירושלים‪ -‬אינה רשאית לעשות‬
‫שימוש בסמכותה בהתאם לפקודת המיסים (גביה) לצורך גביית חובות שהתיישנו‪ ,‬ולמרות‬
‫שהעירייה אינה רשאית לעשות כן‪ ,‬היא גבתה ממנו חוב שהתיישן ועיקלה את חשבון הבנק‬
‫שלו‪.‬‬
‫לטענת המשיבה‪ ,‬עיריית ירושלים‪ ,‬למבקש אין עילת תביעה אישית כנגד העירייה הואיל‬
‫והחוב לא התיישן‪ .‬בנוסף‪ ,‬טוענת העירייה כי טענת התיישנות הינה טענת הגנה ועל כן כלל‬
‫אינה מהווה עילת תביעה‪ ,‬לא כל שכן‪ -‬טענת ההתיישנות לא יכולה לשמש עילה לתביעת‬
‫השבה‪.‬‬
‫בית המשפט המחוזי‪ ,‬בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים‪ ,‬דחה את הבקשה לאישור‬
‫תובענה מינהלית כתובענה ייצוגית בהתאם לנימוקים כדלקמן‪:‬‬
‫בכדי שבית המשפט יאשר תובענה כתובענה ייצוגית‪ ,‬על המבקש להראות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי‬
‫התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה; וכי‬
‫תובענה ייצוגית הינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת‪.‬‬
‫במקרה דנן‪ ,‬היות והתביעה מבוססת על טענת התיישנות של חוב שנגבה למרות שהתיישן‬
‫לכאורה‪ -‬בשל מהותה של טענת ההתיישנות‪ -‬כלל לא ניתן להצביע על קבוצה בעלת שאלה‬
‫משותפת‪ .‬לא ניתן להצביע על קבוצה משותפת שכן שאלת ההתיישנות תעלה ביחס לכל אחד‬
‫מהנישומים ותדרוש הכרעה נפרדת ובירור פרטני בעניינו של כל אחד מהם‪ .‬הרי‪ ,‬כל חוב אשר‬
‫נטען התיישנות לגביו נוצר בהתבסס על תשתית עובדתית שונה‪ .‬לאור זאת התובענה כלל אינה‬
‫מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה‪ ,‬הואיל והיא‬
‫מבוססת על טענת התיישנות שתלויה בנסיבות המסוימות ביחס לכל נישום ונישום‪ .‬זאת ועוד‪,‬‬
‫נקבע כי תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה לדון בעניין מכיוון שטענת ההתיישנות שיעלה‬
‫כל אחד מהנישומים תחייב בירור פרטני והכרעה נפרדת לגביו‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬נאמר כי ספק אם ניתן‪ ,‬ככלל‪ ,‬בשל אופי טענת ההתיישנות‪ ,‬לבסס תובענה ייצוגית על‬
‫עילת השבה אשר מקורה בטענת התיישנות‪ .‬טענת התיישנות היא טענת "מגן" ולא "חרב"‬
‫‪14‬‬
‫שרקון‪ ,‬בן עמי‪ ,‬אשר ושות' – ‪http://cbralaw.com‬‬
‫ומהווה טענת הגנה אשר עומדת לנתבע בהליך משפטי‪ .‬על כן‪ ,‬ספק אם טענת התיישנות‪ ,‬בשל‬
‫אופייה ההגנתי‪ ,‬יכולה לשמש כבסיס לתובענה ייצוגית‪ .‬לא זו אף זו‪ ,‬טענת ההתיישנות הינה‬
‫טענה דיונית כך שהתיישנות החוב אינה ביטולו של החוב‪ ,‬ואת טענת ההתיישנות יש להעלות‬
‫בהזדמנות הראשונה‪ ,‬לכן ספק אם עילת תביעה אשר נסמכת על טענת התיישנות יכולה לבסס‬
‫עילה לתובענה ייצוגית‪.‬‬
‫לאור האמור בית המשפט דחה את הבקשה לאישור התובענה המנהלית כתובענה ייצוגית‪.‬‬
‫‪15‬‬

Similar documents