docרשות כהלכה פברואר 2013 - שרקון, בן עמי, אשר ושות`
download 
Report Transcription
רשות כהלכה פברואר 2013 - שרקון, בן עמי, אשר ושות`
שרקון ,בן עמי ,אשר ושות' – http://www.cbralaw.com שרקון -בן עמי -אשר ושות' משרד עורכי דין ָרשּות ַּכ ֲה ָל ָכה אדר ,התשע"ג גיליון מס' 57 פברואר 3102 עורכים ראשיים :עו"ד עדי סופרסקי עו"ד רותם ורטנפלד ,עו"ד רותם ברנד ליקטו וערכו :המתמחים מורן אלג'ם ,סופי יעקובוב ואבי אסיאו 1 שרקון ,בן עמי ,אשר ושות' – http://www.cbralaw.com תוכן עניינים .0עדכוני חקיקה וחוזרי מנכ"ל 0.0 חוזר מנכ"ל מס' -52/02/נוהל מחיקת חובות לרשות המקומית. 0.3 חוזר מנכ"ל מס' -52/02/התייחסות לחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות. 0.2 חוזר מנכ"ל מס' -52/02/כללים לעניין תשלום גמול לחברי ועדת הערר לארנונה. 0.1 תקנות העירייה (סכום מרבי של אגרה או היטל בעד שירותי שמירה ,אבטחה וסדר ציבורי ברשות מקומית) ,התשע"ג ./022 .3עדכוני פסיקה .3.0 דיני עבודה: ./.2.2בית הדין הארצי לעבודה קבע ,כי חובה על המעסיקה ,המדינה בנסיבות אלו ,לאפשר חזרת עובדת לעבודה מחופשת הלידה ,תוך מתן הזדמנות אמיתית לשילובה בעבודה גם במקרה שמדובר בעובדת אשר עבדה במשרת אמון אצל נבחר ציבור שכהונתו הסתיימה בזמן שהעובדת שהתה בחופשת לידה .הוראת חוק עבודת נשים היא קטגורית ומחייבת את המדינה לאפשר חזרת עובדת לעבודה לאחר חופשת לידה ,לרבות עובדת שמשרתה היא משרת אמון ,ובהתאם, לא תהא המדינה פטורה ממתן זכות טיעון לעובדת או לעובד ,שהועסקו במשרת אמון, המבקשים לסיים העסקתם על רקע סיום כהונתו של נבחר. ./.2./בית הדין האזורי קבע ,כי פיטוריו של התובע לא נבעו מסיבות פוליטיות ,כי נערך לו שימוע כדין ולא כל שכן – הזדמנות לממש את זכות הטיעון שלו במסגרתו .נקבע ,כי משרתו אוישה על ידו ללא כל מכרז בניגוד לדין ואף בניגוד לביקורות שנערכו במשרדי הנתבעת ,שחייבו בעריכת מכרז .התביעה נדחתה. .3.3 מיסים ,ארנונה ,היטלים ואגרות: ././.2בית המשפט המחוזי בחיפה ,בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים קבע ,כי מצב שבו רשות אינה מחליטה במשך שנים בבקשה למתן פטור אינו סביר וכתוצאה מהיעדר החלטה לא יכולות העותרת והמועצה לכלכל צעדיהן. ./././בית המשפט העליון ,קבע כי ככלל ,טריבונל מעין-שיפוטי המחליט לבקר בשטח נושא המחלוקת ,יעשה כן בנוכחות הצדדים ובאי-כוחם .בהתקיים טעמים לערוך את הביקור שלא בנוכחות הצדדים ,יהא הטריבונל רשאי לעשות כן ,תוך שיקפיד לערוך פרוטוקול שישקף את 2 שרקון ,בן עמי ,אשר ושות' – http://www.cbralaw.com מהלך הביקור .בתום הביקור על הטריבונל ליידע את בעלי הדין אודות הביקור ולהעביר לידיהם את הפרוטוקול תוך מתן אפשרות ליתן להם לטעון לגביו קודם למתן החלטתו הסופית. .3.2 דיני מכרזים: ./.2.2בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע ,כי מעיון בפסיקת בית המשפט בסוגיה של ניגוד העניינים בוועדת המכרזים ,עולה עמדה מחמירה ובלתי מתפשרת ,המבטאת את החשיבות שמייחס בית המשפט לכלל זה. .3.1 משפט מנהלי: ./.4.2בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים פירש בצמצום את תקנה )8(2לתקנות העירייה מכרזים ופסק כי מכרז פומבי הינו הדרך המשפטית הראויה להתקשרות רשויות המקומית עם רואה חשבון חיצוני. ./.4./בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק ,קבע מה צריך להיות היקף תפקידיהם של סגני ראשי רשויות על מנת להצדיק תשלום שכר בגין תוארם. ./.4.2אין מניעה ,כי רשות מקומית תגבה אגרת פינוי פסולת בנפרד מהארנונה הכללית ,ובלבד שמדובר בפינוי כמות פסולת החורגת מרמת "בסיס" מסוימת שתיקבע ,והקשורה באופן ישיר להליכי הייצור של המפעל .עיקרון הצדק הסביבתי מטיל את מימון הטיפול והמחזור של פסולת על יצרניה .מכאן ההחלטה. ./.4.4כלל יסוד במשפט המינהלי הינו כי הרשות חייבת לפעול במסגרת דל"ת אמותיו של החוק ,ואין לה סמכות לבצע פעולה אשר לגביה לא ניתנה לה הסמכה מפורשת .כנובע מכך ,לעירייה ולוועדה המקומית לתכנון ובנייה אסור "לסחור" בחובותיהן הציבוריות ולהעניק לצד שלישי זכויות בנייה נוספות ,כנגד ביצוע עבודות פיתוח .הסדר למציאת מקורות מימון כאמור מהווה חריגה מסמכות ומשמעו ,שהפעולה בטלה מעיקרה. .0עדכוני חקיקה וחוזרי מנכ"ל 0.0 נוהל מחיקת חובות לרשות המקומית ,פורסם בחוזר מנכ"ל 523103מיום ( 31.03.3103הופץ בפברואר .)3102 רקע נוהל זה נועד להסדיר הליכי מחיקת חובות ,הנעשים על פי סעיפים 228ו 223-לפקודת העיריות, סעיף 221לצו המועצות המקומיות (א) וסעיפים 22ו 22/-לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) .הנוהל בא להחליף את נוהל מחיקת החובות שפורסם בחוזר מנכ״ל 4202והתוספת לו בחוזר מנכ״ל .120/ להלן יובאו עיקרי הנוהל: 3 שרקון ,בן עמי ,אשר ושות' – http://www.cbralaw.com מחיקת חובות שאינם ניתנים לגביה -חובות אבודים בהתאם להוראות הדין ,נדרש אישור מהממונה על המחוז (להלן :״הממונה״) למחיקת חובות אבודים בחובות של חייב לעריה בלבד .במחיקת חובות אבודים במועצות מקומיות ,מועצות אזוריות וועדים מקומיים ,יש לפעול בהתאם לנוהל ,אך אין צורך באישור הממונה ,או באישור המועצה האזורית במקרה של ועד מקומי. מחיקת חוב לפי הוראות הדין האמורות ,תותר רק כאשר מתקיימים התנאים המצטברים הבאים: היעדר זכות בנכס -מחיקת חוב של חייב ,יחיד או תאגיד ,תותר רק אם מדובר בחוב של חייב שאיננו בעל זכות בנכס מקרקעין או בנכס אחר בעל ערך כלכלי של ממש ,אשר מימושו יכול לאפשר את פירעון החוב או חלקו. לגבי יחידים ובנסיבות מיוחדת בהן מדובר בחיים בעל חוב מועט יכולת שהנכס היחיד שבבעלותו הוא דירת מגוריו ,רשאית הרשות המקומית לדחות את מועד גביית החוב מהנכס עד למועד מימוש הזכויות בנכס או למועד שבו חדל החייב מלהחזיק בנכס וחדלה העילה לדחיית המועד לגביית החוב .ככל והרשות המקומית דחתה את התשלום ,כאמור תהא רשאית במועד התשלום ובהתאם לסמכותה למחוק את ההפרש שבין ריבית הפיגורים שהצטברה לפי חוק רשויות מקומיות ולבין ריבית החשב הכללי ובמקרים חריגים אף תהא רשאית לבחון את מחיקת ריבית הפיגורים שביעור גבוה יותר ,כולה או מקצתה. דחיית התשלום כמפורט לעיל תתבצע בהסכמת החייב בצירוף הצהרתו בכתב כי לא תועלה על ידו כל טענה כנגד החוב לרשות שיהוי ו2או התיישנות ובכפוף לרישום שיעבוד להבטחת פירעון החוב ,בהתאם להנחיית היועץ המשפטי של הרשות המקומית. החוב בפיגור של לא פחות משלוש שנים מהמועד שנקבע בחוק לתשלומו. מיצוי הליכי גביה -יובהר ,כי על הרשות המקומית לנקוט בהליכי גבייה מנהליים על פי דין, אשר ישקפו מאמץ רציני לגביית החוב ובכלל זה משלוח של מכתבי התראה וביצוע הליכי עיקול .לגבי תאגיד -יש למצות במסגרת זאת את אפשרות הגביה מבעלי השליטה ,בהתאם לסעיף (8ג) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) התשנ״ג.233/- מבלי לגרוע מהאמור לעיל ,תקבע מועצת הרשות המקומית בהחלטת מועצה כללים בנוגע להליכי גביה שיש לנקוט ביחס לחובות שונים (לפי סוג החוב ,היקפו וכיו״ב) .בטרם קבלת החלטה כאמור ,תונח בפני המועצה חוות דעתם של הגזבר והיועץ המשפטי בנושא. 4 שרקון ,בן עמי ,אשר ושות' – http://www.cbralaw.com החלטת המועצה לגבי אלו הליכי גביה יינקטו ,תתייחס ,בין היתר ,לעניינים הבאים: הזמנת חקירה בדבר קיומן של זכויות בנכסים בידי החייב. נקיטת הליכים של פשיטת רגל עד לסיומם ,ככל שהליכים אלה יביאו תועלת ממשית לרשות. נקיטת הליכי פירוק בתאגיד עד לסיומם ,אלא אם כן חיוו היועץ המשפטי והגזבר את דעתם ,כי העלות של הפעלת הליכים אלה גבוהה ביחס לחוב. לגבי חייב שנפטר -היקף העיזבון והאפשרות למימושו. היעדרות של החייב והסיכויים לאתרו. הליך בקשה למחיקת חובות אבודים -בקשה למחיקת חוב בעירייה תוגש לאישור הממונה על המחוז לפי טופס .2הבקשה תכלול את הפרטים הבאים :פרטי החוב; העתק של החלטת מועצת העריה בדבר ההליכים שיש לנקוט ביחס לסוג החוב המדובר; הצהרה של ראש הרשות, הגזבר והיועץ המשפטי כי תנאי הנוהל מתקיימים. יובהר ,כי בכל מקום בנוהל זה שבו נדרשת חתימתו של ראש הרשות ,נדרשת גם חתימתו של החשב המלווה ,אם מונה לרשות. כאמור לעיל יודגש ,כי במחיקה של חובות אבודים במועצות מקומיות ,מועצות אזוריות וועדים מקומיים ,יש לפעול בהתאם לנוהל ,אך אין צורך באישור של הממונה ,או באישור המועצה האזורית במקרה של ועד מקומי. מחיקת חובות שאינם אבודים מטעמים אחרים בהתאם להוראות הדין ,לגבי מחיקת חובות שאינם אבודים לעירייה ,למועצה מקומית ולמועצה אזורית ,נדרש אישור השר (השר אצל סמכותו לממונים על המחוזות) .לגבי חובות לוועד מקומי ,נדרש אישור של המועצה האזורית שאליה הוא משתייך. מחיקת חובות לפי סעיף זה תותר בהתאם לאמור להלן: חוב ארנונה של יחיד -הרשות המקומית רשאית למחוק את החוב רק אם החייב עומד בתנאים שנקבעו בתקנות ההסדרים במשק המדינה ,התשנ״ג ,1993 -או בהתאם לתנאים שנקבעו לפי כל דין. חוב של יחיד בגין היטלים ואגרות פיתוח (ביוב ,רחובות ,מים ותיעול) :בכוונת משרד הפנים להימנע מאישור של מחיקת חובות "שאינם אבודים" מסוג היטלים ואגרות פיתוח ,שכן הם חלים על אדם שהוא בעל נכס ובגין הנכס. לא תותר על פי פרק זה (מחיקת חובות שאינם אבודים מטעמים אחרים) מחיקת חוב בגין: אגרות עבור שירותים; אגרות רישוי; חובות אזרחיים -חובות שנוצרו מתוך עסקה ,התקשרות או מערכת יחסים בין האזרח לרשות במישור הפרטי. ניתן למחוק חובות מסוג זה רק אם מדובר בחוב אבוד ,או במסגרת הסדר פשרה כמפורט להלן. 5 שרקון ,בן עמי ,אשר ושות' – http://www.cbralaw.com בקשה למחיקת חוב שאינו ניתן לגבייה מטעמים אחרים תוגש לאישור הממונה על המחוז לפי טופס .2הבקשה תכלול את הפרטים הבאים :פרטי החוב; העתק של החלטת המועצה בדבר הכללים למחיקת חובות מסוג זה; העתק של המלצת ועדת הנחות למחיקת החוב המדובר (לגבי חוב לעירייה שאינו ארנונה); הצהרה של ראש הרשות ,הגזבר והיועץ המשפטי ,כי תנאי הנוהל מתקיימים. הסדרי פשרה במסגרת הסדר פשרה ,רשאית הרשות המקומית למחוק כל חוב המגיע לה (ארנונה ,אגרות, היטלים ,חובות אזרחיים וכ') ,הן של יחיד הן של תאגיד ,וזאת בהתאם לכללים הבאים: הפשרה נובעת ממחלוקת של ממש ,עובדתית ו2או משפטית ,בנוגע לקיומו של החוב הנדרש על ידי הרשות המקומית. מחיקת החוב היא חלק מהסכם פשרה בין הרשות לחייב .גובה התשלום שעל החייב לשלם במסגרת הסדר הפשרה ייקבע בהתאם לגובה החוב ,לעוצמת המחלוקת והקשיים המשפטיים, לקשיי הגביה ולסיכויי הגביה. ככלל ,קשיי גביה כשלעצמם אינם מהווים עילה למחיקת חוב במסגרת הסדר פשרה .במקרה כזה ,יש לפעול בהתאם להחלטת המועצה בדבר מיצוי הליכי גביה.על אף האמור וכחריג לכך, ניתן יהיה למחוק חוב במקרה שבו ננקטו הליכי גביה אשר שיקפו מאמץ רציני לגביית החוב והתקבלה חוות דעת של הגזבר והיועץ המשפטי של הרשות ,כי אין לרשות תועלת כלכלית מהמשך של הליכי הגביה ,לנוכח הסכום אשר החייב מציע לשלמו לרשות המקומית. הליך הגשת בקשה לאישור של הסדר פשרה: בקשה לאישור של הסדר פשרה תוגש לאישור הממונה על המחוז לפי טופס 2אשר צורף לחוזר המנכ"ל .הבקשה תכלול את הפרטים הבאים :פרטי החוב; אישור בכתב של היועץ המשפטי והגזבר להסדר הפשרה ,הכולל פירוט של הנימוקים אשר בגינם הם סבורים שההסדר עומד בכללים המפורטים לעיל; העתק של המלצת ועדת ההנחות למחיקת החוב (בעריה ולגבי חובות שאינם ארנונה); הצהרה של ראש הרשות ,הגזבר והיועץ המשפטי ,כי תנאי הנוהל מתקיימים. מחיקת חובות בגין קנסות מחיקת חובות בגין קנסות שלא שולמו תותר במקרים חריגים בלבד וזאת על מנת למנוע פגיעה בעקרון שלטון החוק ועל פי העיקרון ש״לא יהא חוטא נשכר״ .המחיקה תתאפשר רק במסגרת מבצע כולל של הרשות המקומית ולאחר קבלת אישורו של מנכ״ל משרד הפנים למבצע .ככלל, לא תאושר מחיקת הקרן של הקנס ,אלא רק חלק מקנסות הפיגורים. בקשה לאישור של מבצע למחיקת קנסות תכלול :סוג הקנסות הנכלל במבצע ומועד היווצרותם; גובה החובות והסכומים הצפויים להימחק; פרטי ההסדר למחיקת החוב; משך המבצע; פירוט בדבר מבצעים קודמים שנערכו ברשות המקומית ותוצאותיהם; תיאור מפורט 6 שרקון ,בן עמי ,אשר ושות' – http://www.cbralaw.com של הנימוקים המצדיקים את עריכת המבצע; העתק של החלטת מועצת הרשות המקומית, המאשרת את המבצע. עם סיום המבצע ,תוגש למנכ״ל המשרד בקשה מקובצת למחיקת כל החובות שנכללו במסגרת המבצע ,תוך פירוט החובות וסכומם הכולל. 0.3 חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) ,התשע"א - ,3100פורסם בחוזר מנכ"ל 523103מיום ( 31.03.3103הופץ בפברואר .)3102 חוזר המנכ"ל מציין את החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) ,התשע״א( /022-להלן":החוק") .החוק נחקק כהוראת שעה ותוקפו עד ליום .31.7.13 בפרק ג' לחוק הוסמכו ראשי הרשויות המקומיות להסמיך מבין עובדי הרשות פקחים עירוניים שיהיו נתונות להם הסמכויות הקבועות בחוק ,כולן או חלקן ,לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר של הרשות המקומית .חוזר המנכ"ל מציין ,כי על הרשויות המקומיות להקפיד על כך שהסמכת הפקחים העירוניים לפי החוק והפעלת סמכויותיהם תיעשה אך ורק כאשר החוק בתוקף. הסמכתו של הפקח העירוני כאמור ,תיעשה בכפוף להתקיימותם של התנאים הבאים: .2 אין לו הורשע בעבירה שמפאת מהותה ,חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי ,לדעת היועץ המשפטי לרשות המקומית ,לשמש כפקח עירוני; ./ הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה ,כפי שהורה שר הפנים בהסכמת השר לביטחון פנים; .2 הוא עומד בתנאי כשירות נוספים ,ככל שהורה שר הפנים. שר הפנים ,בהסכמת השר לביטחון הפנים ,קבע את ההכשרה המתאימה ואת תנאי הכשירות הנוספים ,בהתאם להוראת סעיף ( 3א)( )2לחוק. על הרשות המקומית לפרסם ברשומות הודעה על הסמכת הפקח לפי החוק ,והכנת כתב ההסמכה שלו תעשה בידי היועץ המשפטי שלה .בנוסף על היועץ המשפטי מול להכין הודעה על מינוי הפקח ועל הסמכויות בהן הוסמך ,אשר תחתם על ידי ראש הרשות המקומית ,ועליו לפרסמהּ ברשומות. במסגרת ההכשרה של הפקח לעבור כתנאי להסמכתו ,ילמד הפקח את נושאי הלימוד העיקריים הבאים :יחסי אזרח שלטון במדינה דמוקרטית ,אוריינטציה לתפקיד הפקח העירוני והתשתית החוקית לעבודתו ,תחומי הפיקוח העירוני ,תחומי הפיקוח העירוני ,טפסים וברירות קנס ,סמכויות הפקח העירוני ,אתיקה ציבורית ,המערכת המשפטית ומיומנויות התנהגותיות. 7 שרקון ,בן עמי ,אשר ושות' – http://www.cbralaw.com על הרשויות המקומיות לפעול בהתאם לחוזר המנכ"ל ולבדוק ,כי פקחיהם הוסמכו לפי ההוראות דלעיל. 0.2 כללים לעניין תשלום גמול לחברי ועדת הערר לארנונה בהמשך להנחיות שפורסמו בחוזר מנכ"ל 222/לעניין דרך מינוין ופעולתן של ועדות הערר לארנונה ,בחוזר מנכ"ל ( 52/02/הופץ בפברואר )/022פורסמו כללים בנוגע לתשלום גמול לחברי ועדת הערר לארנונה ,שעיקרם יובאו להלן: מועצת הרשות המקומית רשאית לקבוע שחברי ועדת הערר יקבלו גמול על השתתפותם בישיבות הוועדה ובלבד שהתעריפים המרביים לתשלום לחברי הוועדה לא יעלו על התעריפים המרביים לתשלום לחברי ועדה ציבורית ,כפי שנקבעו על ידי החשב הכללי ,בהתאם להוראות התכ"מ ( 22.2.1המדובר על סך שעתי של + ₪ 234מע"מ ליו"ר ועדה ו + ₪ 214-מע"מ לחבר ועדה). התעריפים הנקובים לעיל כוללים כיסוי של כל ההוצאות ובכללן החזרי נסיעות ,אש"ל וביטול זמן. ניתן יהיה לדווח על שעות הכנה ,אם העבודה שבה מדובר נעשתה במשרד ,בסמוך לישיבה המתקיימת באותו מקום ואם אכן התקיימה הישיבה אליה נעשתה ההכנה .רשות מקומית המעוניינת לשלם עבור שעות הכנה ,תקיים לצורך כך מנגנון פיקוח מתאים. חבר ועדה לא ידווח על שעות נסיעה ,או שעות שלא הוקדשו בפועל לדיון ,ישיבה ,או הכנה, כשעות לחיוב. 0.1 תקנות העירייה (סכום מרבי של אגרה או היטל בעד שירותי שמירה ,אבטחה וסדר ציבורי ברשות מקומית) ,התשע"ג ( 3102הותקנו ביום .)01.03.03 בתקנות אלו פורטו הסכומים המרביים (יעודכנו כל ראשון לחודש נובמבר) אותם רשאית רשות מקומית להטיל בחוק עזר כאגרה או היטל לפי העניין ,ובהתקיימותם של פרטים מסוימים. בהתאם לתקנות ,האגרה או ההיטל שייגבו יחושבו על פי מכפלת השטח הבנוי בנכס ,בסכום המרבי אותו ניתן לגבות .לעניין זה ,יראו את השטח הבנוי של אותו נכס לעניין חישוב ארנונה. בנוסף ,השטח של הנכס (לצורך חישוב ההיטל או האגרה) ,יהא השטח לפיו גובים מאותו הנכס תשלום ארנונה. יחד עם זאת ,צוין כי רשות מקומית רשאית להטיל אגרה או היטל לגבי שטח שאינו בנוי בנכס, בשיעור שלא יעלה על 20%מהסכום המרבי הנגבה משטח בנוי ,ובלבד -שסך כל האגרות או ההיטלים שיוטלו על שטחים בנויים ושטחים שאינם בנויים בתחומה ,לא יעלה על סך כל האגרות או ההיטלים שרשאית הרשות המקומית להטיל לגבי השטחים הבנויים בלבד שבתחומה. 8 שרקון ,בן עמי ,אשר ושות' – http://www.cbralaw.com .3עדכוני פסיקה 3.0 דיני עבודה 3.0.0בית הדין הארצי לעבודה דן בשאלה מה דינה של עובדת המשמשת ב"משרת אמון" כמנהלת לשכת סגן שר פלוני ,כשחילופי גברי במשרדה המתרחשים לאחר בחירות ,בדיוק בעת שהיא שוהה בחופשת לידה? עד כמה מחויבת המדינה כמעסיקתה של העובדת ,בחיובים על פי חוק עבודת נשים תשי"ד ;0551-בהקפדה על זכות הטיעון ,ובכלל ,בהתנהלות לפי אמות מידה מקובלות של תום לב? אלה הן אחדות מן השאלות להן נזקק בית הדין האזורי בירושלים במסגרת דיון בתביעתה של המערערת כנגד משרד החוץ ,שלטענתה פעל בקשר לחזרתה לעבודה מחופשת הלידה ,ובפיטוריה בסופו של יום ,בחוסר תום לב קיצוני ,תוך הפרת חוק עבודת נשים ,וחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה .בית הדין האזורי קיבל את מרבית טענות המערערת ופסק לה פיצוי כספי .ערעור המערערת לבית הדין הארצי לעבודה נסוב בעיקר על שיעור הפיצוי שפסק לה בית הדין האזורי ע"ע (ארצי) 44203-05-22שירי להב נ' מדינת ישראל ,משרד החוץ (פורסם בנבו ,ניתן ביום )//.2.22בפני כבוד השופטים :סגן הנשיאה פליטמן ,השופטת רוזנפלד ,השופטת גליקסמן ,נציג ציבור (עובדים) מר וייץ ,נציג ציבור (מעבידים) מר רוזן. במסגרת ההליך שהתקיים בבית הדין האזורי ,ניתנה החלטתו המפורטת של בית הדין ,לפיה, חרף הפגמים הרבים שנפלו בפיטוריה של המערערת ,אין בהם כדי להצדיק מתן סעד של ביטול פיטוריה והשבתה לעבודה ,אך עם זאת ,נפסק כי פגמים אלו מצדיקים פסיקת פיצוי כספי. ערעורה של המערערת סב על סכום הפיצוי שנפסק לה .לדידה ,לא קיימת הלימה בין מסקנות בית הדין לעניין המעשים החמורים שתוארו בפסק דינו והתנהלותה הדורסנית של המדינה, ובין הפיצוי הכספי בשיעור חמש משכורות שנפסק לה בגין פיטורין שלא כדין .בית הדין קבע כי בהליך פיטוריה של המערערת נפלו שלושה פגמים חמורים :המדינה נהגה בחוסר תום לב; לא נערך לה שימוע ,ולא ניתנה לה הזדמנות אמיתית להשתלב בעבודתה. בית הדין הארצי קיבל את מרבית טענותיה של המערערת ,ופסק ,כי טענות המערערת שהתקבלו ברובן הגדול על ידי בית הדין האזורי ,מפנות זרקור אל סוג העסקה מיוחד ,הוא סוג העסקה ב"משרות אמון" .אכן ,להעסקת עובדים "במשרות אמון" בשירות המדינה נקבעו כללים מיוחדים .עם זאת ,אין בכללים אלה כדי לגבור על הוראות הדין או לשנותן. בחוק עבודת נשים תשי"ד ,2354-מצויות הגנות העובדת להסדרת זכויותיה המיוחדות למשך תקופת ההריון ואף למועדים שלפני כן ,לתקופת חופשת הלידה ולמועדים שלאחריה ,לבל תיפגע זכותה לעבוד עקב הריונה .בנסיבות המקרה שלפנינו עומדת על הפרק האפשרות המובטחת לעובדת מכוח הוראת החוק ,לחזור למקום העבודה לאחר שהסתיימה חופשת הלידה בה שהתה ,ואופן יישומה בפועל של הוראת החוק האוסרת על פיטוריה בסמוך לאחר תום חופשת הלידה. 9 שרקון ,בן עמי ,אשר ושות' – http://www.cbralaw.com בהתאם לחוק ולפסיקה בעניין ,למעסיק אין שיקול דעת ואין הוא רשאי להפסיק העסקתה של העובדת עם תום חופשת הלידה .לא זו אף זו ,אין המעסיק רשאי לפדות בכסף את "התקופה המוגנת" והוא חייב לאפשר לעובדת המעוניינת בכך לשוב ולעבוד בפועל תוך מתן הזדמנות אמיתית וכנה להשתלב חזרה בעבודה. נפסק ,כי חוק עובדת נשים חל במקביל עם הוראות התקשי"ר בעניין נושאי משרות אמון בלשכת ראש הממשלה ,השרים וסגני השרים .אפשר שתתעורר שאלה בדבר תחולת שני ההסדרים יחדיו ,במקרה של עובדת ששהתה בחופשת לידה ,והיא עובדת במשרת אמון, שבמהלך חופשת הלידה בה שהתה הסתיימה כהונת הנבחר ,ונבחר אחר כבר מכהן במקומו. נפסק ,כי אין הוראת החוק נסוגה מפני הוראות התקשי"ר ,וחובה על המעסיקה ,היא המדינה בנסיבות אלה ,לאפשר חזרת העובדת לעבודה מחופשת הלידה. לא זו אף זו ,ניתן להניח כי בקשת הנבחר לבקש המשך העסקה של עובדים בהתאם להוראת התקשי"ר ,ככל שתועלה ,תסתמך ,בין השאר ,על הזדמנות שניתנה לנבחר להכיר את אותם עובדים ,שנמצאו ראויים גם לאמונו .הזדמנות מעין זו אינה מצויה בידי הנבחר בקשר לעובדת הנעדרת מן העבודה מפאת חופשת לידה. בדומה לאמור לעיל לעניין חוק עבודת נשים ,זכות הטיעון נמנית על זכויות היסוד הראשוניות של שיטתנו המשפטית ,והיא מעוגנת ב"כבוד האדם" של העובד .המדינה לא תהא פטורה ממתן זכות טיעון לעובדת או לעובד ,שהועסקו במשרת אמון ,שמבקשים לסיים העסקתם על רקע סיום כהונתו של נבחר .לפיכך ,זכות הטיעון לא תיסוג מפני הפררוגטיבה הניהולית המיוחדת שניתנה בידי השרים וסגניהם בכל הקשור ל"משרות אמון" ,וההסדר המפורט כפי שנקבע לגביהן בתקשי"ר .הטיבו לתאר זאת בפסק הדין -הביטוי "משרת אמון" לא ישמש מילת קסם "לנעול" את שערי הטיעון מפני עובדים שהעסקתם עומדת לבחינה ,ובמיוחד שלנבחר נתונה האפשרות לבקש להמשיך ולהעסיק את מי שהועסק אצל קודמו. לבסוף ,ביקר בית הדין הארצי את התנהלותו של משרד החוץ בכל הקשור לפיטורי המערערת בענייננו .בית הדין הארצי אף תיאר זאת כ"ענן כבד של חוסר תום לב ואי חוקיות" .לעניין הפיצוי ,סבר בית הדין הארצי ,כי מקרה זה הוא מסוג המקרים החריגים המצדיקים פסיקת פיצוי כספי בגין עגמת נפש .לטעמו ,בעובדה שהמערערת הועסקה במשרת אמון אין כדי להמעיט מעצמת הפגיעה בכבודה ,בגינה היא תהא זכאית למלוא הפיצוי שתבעה ,בסך של ( ₪ 20,000באשר לפיצוי המערערת בשיעור של 8משכורות ,בהתאם לקביעת בית הדין הארצי לעבודה ,לא התערבה ערכאת הערעור) .כמו כן ,בית הדין הארצי ,מצא לנכון להעלות את סכום הפיצוי שפסק בית הדין האזורי למערערת בגין הפרת חובתה לפי חוק עבודת נשים ,ובמקרה דנן אי מתן הזדמנות נאותה למערערת להשתלב בעבודה בתקופה המוגנת ,ל( ₪ /0,000-במקום )₪ 8,000וכן ,סכום ההוצאות שנפסק לטובתה בבית הדין האיזורי ( )₪ 5,000הועלה לסכום של ,₪ 20,000כדי שיישקף נאמנה את זכייתה של המערערת. 3.0.3בית הדין האזורי קבע ,כי פיטוריו של התובע לא נבעו מסיבות פוליטיות ,כי נערך לו שימוע כדין ולא כל שכן – הזדמנות לממש את זכות הטיעון שלו במסגרתו .נקבע ,כי משרתו אוישה על ידו ללא כל מכרז בניגוד לדין ואף בניגוד לביקורות שנערכו במשרדי הנתבעת ,שחייבו 11 שרקון ,בן עמי ,אשר ושות' – http://www.cbralaw.com בעריכת מכרז .כך ,אף עקב אי זכייתו במכרזים שנערכו -המשיך לאחוז במשרתו .התביעה נדחתה. תע"א (חי') /242208חלבי עלי נ' עיריית עיר הכרמל -עוספיא -דאלית אל כרמל ,בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה (פורסם בנבו ,ניתן ביום )2.2/.2/בפני כב' השופטת מיכל אריסון-חילו, נציג ציבור העובדים מר חיים דרור ונציג ציבור מעבידים מר בנימין זוסמן. התובע מר עלי חלבי שימש כמנהל מחלקת רישוי עסקים בעיריית עיר הכרמל וביום 28.1./008 פוטר מעבודתו .בתביעתו ביקש מר חלבי .2 :לבטל את פיטוריו ./להשיבו לעבודה .2לפסוק לו פיצוים בגין פיטוריו ללא שימוע ושנעשה מסיבות פוליטיות לטענתו .התובע טען ,כי הסולחה בין שתי משפחות שהוא היה היוזם והמארגן לה – היוותה איום על ראש המועצה דאז ,וזוהי הסיבה שהוחלט על פיטוריו .מנגד ,טוענת הנתבעת ,עיריית עיר הכרמל ,כי הפיטורים נעשו כדין ומסיבות ענייניות – עקב קבלה לעבודה במועצה ללא מכרז ,אי זכייה בשני המכרזים להם הגיש מועמדותו ובשל תפקודו הלקוי .במקביל לתביעתו הנ"ל ,ביקש מר חלבי ליתן צו מניעה זמני לביטול מכתב הפיטורין שקיבל ולהשיבו למשרתו ,אך בית המשפט החליט שאין מקום להיענות לבקשה זו ,מאחר ולא שוכנע כי נפל פגם בפיטוריו. בשנת ,2331התקבל התובע ללא מכרז לעבודתו אצל הנתבעת ,בתפקיד מנהל מחלקת תיירות. בשנת /000מונה למנהל מחלקת פיקוח ורישוי עסקים ,גם ללא מכרז וללא אישור נחיצות משרה ממשרד הפנים כדין. בשנת /00/נערכה ביקורות של משרד הפנים ונמצאו ליקויים רבים במועצה המקומית ,כמו גם במינויו של התובע ובדירוג שכר משרתו .בסמוך לביקורת הורה משרד הפנים לראש התובעת לערוך מכרז לתפקידו של התובע באופן מיידי ולהוריד את דירוג שכרו .לאחר איחודן של המועצות המקומיות עוספיא ודלית אל כרמל בשנת /002למועצה המקומית עיר הכרמל (הלא היא הנתבעת) ,נדרשה הנתבעת לערוך מכרזים לאיוש המשרות שבה .כך ,בשנת /004יצאה הנתבעת במכרז פנימי אליו הוגשה גם מועמדות התובע ,בה נקבע כי אף אחד מהמועמדים איננו מתאים לתפקיד וכי יש לצאת למכרז חיצוני לשם כך .בנוסף ,ציינה ועדת הבחינה באשר לתובע, כי נתוני פעולתו מצביעים על אי אמינות ובעייתיות במיומנותו .בשלב זה ועל אף שלא נבחר לתפקיד במסגרת המכרז – המשיך התובע לעבוד במשרתו אצל הנתבעת. כך ,בשנת /001ביקרה הוועדה הבינמשרדית לרישוי עסקים במחוז חיפה אצל הנתבעת ,וקבעה בין היתר ,כי מצב רישוי העסקים בעירייה אינו תקין .לאור מסקנות הוועדה החליטה הנתבעת על פרסום מכרז חדש לתפקיד מנהל המחלקה לפיקוח ורישוי עסקים וקבעה למשרה דרישות סף .המכרז פורסם בשנת /001והתובע היה המועמד היחיד למשרה זו ,אולם לאור העובדה כי לא ענה על הקריטריונים -נפסלה מועמדתו על הסף. ביום 3.2./008קיבל התובע הזמנה לשימוע ,וביום 28.1./008פוטר מעבודתו. בית הדין האזורי קבע ,כי השיקולים שהביאו לפיטורי התובע היו שיקולים עניינים ובמיוחד בעקבות העובדה ,שהתקבל לעבודתו ללא מכרז וכן עקב תפקודו הלקוי במסגרת עבודתו זו ובעיות משמעת .עוד נקבע ,כי בהתאם למסמכים שהוצגו בפניו עולה כי התובע כשל בביצוע תפקידו .בנוסף ,קבע בית הדין ,כי השימוע שנערך לתבוע לא נעשה למראית עין בלבד ,אלא לתובע ולבא כוחו ניתנו מספר הזדמנויות להשמיע את טענותיהם ואף להשלים טענותיהם 11 שרקון ,בן עמי ,אשר ושות' – http://www.cbralaw.com בכתב ,ובכך מומשה זכות הטיעון .כך ,גם נקבע כי הימשכות הליכי הפיטורין נבעה מבקשותיו של התובע לקבל מסמכים נוספים – ועל כן ,לא נמצא כי נפל בהם פגם. לאור האמור לעיל ,דחה בית הדין האזורי את תביעת התובע והחליט כי התובע פוטר כדין ומשיקולים ענייניים .בכלל זה ,דחה בית הדין האזורי את בקשת התובע לקבל פיצויי פיטורין שלא כדין ולפסיקת פיצויים עונשיים והנזקיים עקב אי קבלת שכר. 3.3מיסים ארנונה היטלים ואגרות 3.3.0אי מתן החלטה של רשות בבקשה לפטור מארנונה משך שנים אינו סביר ,משום מבקשת הפטור לא יכולה לכלכל צעדיה ומנגד המועצה סומכת על היעדרו של הפטור ומתכננת בהתאם את תקציבה ומשכך ,על בית המשפט מוטל לקצוב לרשות מועד למתן ההחלטה ,עם סנקציה נלווית בצידה. ביהמ"ש דחה את העתירה ככל שהיא מתייחסת למתן פטור מתשלום ארנונה לשנים – 3111 3117והורה למשיב 0ליתן החלטה מפורשת ומנומקת בבקשות העותרת למתן פטור מארנונה עבור המרכז הקהילתי לשנים .3101 -3111כמו כן קבע ,כי אם לא תינתן החלטה מפורשת ומנומקת במועד יראו את בקשות העותרת כאילו התקבלו ויוענק להן פטור גם לשנים -3111 .3101 עת"מ 251/3-08-22עמותת אלגורבאא נ' הממונה על מחוז הצפון במשרד הפנים ואח'( ,פורסם בנבו ,ניתן ביום )20.2.22בפני כב' השופט רון סוקול. העותרת ,עמותת אלגורבאא ,מבקשת לכוף על שני המשיבים ,הממונה על מחוז הצפון במשרד הפנים והמועצה המקומית עראבה ,להכיר בה כמוסד מתנדב בהתאם להוראות סעיף (5י') לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין)( 2328 ,להלן" :פקודת הפיטורין") ,ולחייב את המועצה המקומית ליתן לה פטור מתשלום ארנונה עבור כלל הנכסים שהיא מחזיקה בשטחי המועצה החל משנת /004ואילך .העותרת טענה בעתירתה ,כי היא עומדת בכל הקריטריונים לקבלת הכרה כמוסד מתנדב לשירות הציבור וכי נכסיה משמשים לשירותים ציבוריים ,ועל כן ביקשה לכוף על הממונה להעניק לה את האישור לכך. המשיבים אינם חולקים כי העותרת עומדת בקריטריונים לקבלת הכרה כמוסד מתנדב לשירות הציבור החל משנת ,/022אלא טוענים להשתהות בהגשת הבקשה ואי עמידה בדרישה להצגת מסמכים מספיקים בשנים ./020 -/001 לבית המשפט נותר רק להכריע בשאלה :מהו מועד תחילת ההכרה בעותרת כמוסד מתנדב לשירות הציבור? ביהמ"ש ציין ,כי ארנונה היא מס אשר באמצעותו מממנת הרשות את הוצאותיה ,והיא מהווה מקור עיקרה לתקציבה .המס הנ"ל נגבה ממי שנהנה באופן ישיר מפעולותיה של הרשות והרשות אינה יכולה לפעול בלעדיו .כך ,באופן הגיוני ,הענקת פטור מארנונה היא בבחינת הטלת מעמסה גדולה יותר על שאר התושבים .פטור מארנונה הוא החריג לכלל לפיו יש לשלם ארנונה. לפיכך ,הוראות מתן פטור מארנונה שחוקקו על ידי המחוקק – פורשו בפסיקה בצמצום. 12 שרקון ,בן עמי ,אשר ושות' – http://www.cbralaw.com המחוקק קבע בנוסף לפטורים הספציפיים ,כי ישנן פעילויות בעלות אופי ציבורי שראוי לעודדן ולקבוע סייגים (פטורים) להחלת הוראות המיסוי המוניציפאלי .הפטור העיקרי מצוי בהוראות פקודת הפיטורין ,פקודה שנחקקה עוד בטרם הקמת המדינה. על מנת לזכות בפטור מכוחו הוראת סעיף (5י) לפקודת הפיטורין ,יש צורך בהתקיימותם של שלושה תנאים מצטברים( :א) המבקש הינו מוסד מתנדב לטובת הציבור (ב) המבקש משתמש ברכוש אך ורק למטרת שירות הציבור (ג) שר הפנים אישר כי המוסד זכאי לפטור זה. העותרת הגישה בקשות לפטור עבור השנים /008-/020ונדרשה להוסיף להן מסמכים נוספים שלטענתה הוגשו גם הם .אם סבר הממונה כי אין די במסמכים שהוגשו לו צפוי היה כי תינתן החלטה מפורשת הדוחה את הבקשות בנוגע לשנים ,/020 – /008אך החלטה כזו לא ניתנה. מצב שבו רשות אינה מחליטה במשך שנים בבקשה למתן פטור אינו סביר .כתוצאה מהיעדר החלטה לא יכולות העותרת והמועצה לכלכל צעדיהן .מחד לא יכולה העותרת לדעת מדוע נדחתה בקשתה ,היא אינה יכולה להשיג על ההחלטה או לעתור כנגדה. מהי המשמעות של היעדר החלטה מפורשת ביחס לבקשות הפטור לשנים ?/020 -/008היעדרה של החלטה מנומקת אינה מחייבת את בית המשפט לכפות על הרשות את הבקשה .הדבר מותנה בדין ובנסיבות העניין .בהיעדר הוראת חוק הכופה החלטה במקרה שבו הרשות לא קיבלה החלטה (כמו למשל בסעיף (4ב) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) ,התשל"ו ,)2311-הדרך הראויה שבה על בית המשפט לילך הינה לקצוב לרשות מועד למתן החלטה ,הוראה שסנקציה בצידה. יצוין עם זאת ,כי היעדר הנמקה להחלטת הרשות אינה מצדיקה בהכרח לקבל את הבקשה של האזרח ולחייב את הרשות לקבלה במקביל. ביהמ"ש דחה את העתירה ככל שהיא מתייחסת למתן פטור מתשלום ארנונה לשנים – /004 ,/001עקב כך שהעותרת לא עמדה במועד הקבוע בנהלים להגשת הבקשות לקבלת אישור לפטור .כמו כן ,הורה לממונה על המחוז ליתן החלטה מפורשת ומנומקת תוך 20יום בבקשות העותרת למתן פטור מארנונה עבור השנים ,/020 -/008ואם לא תינתן במועד -יראו את הבקשות כאילו התקבלו ויוענק לה פטור גם לשנים ./020 -/008 3.3.3ככלל ,טריבונל מעין-שיפוטי המחליט לבקר בשטח נושא המחלוקת ,יעשה כן בנוכחות הצדדים ובאי-כוחם .בהתקיים טעמים לערוך את הביקור שלא בנוכחות הצדדים ,יהא הטריבונל רשאי לעשות כן ,תוך שיקפיד לערוך פרוטוקול שישקף את מהלך הביקור .בתום הביקור הטריבונל יידע את בעלי הדין על כך ,יעביר לידיהם את הפרוטוקול ,ויאפשר להם לטעון לגביו קודם למתן החלטתו הסופית. ברמ 131122/נצב"א אחזקות 0555בע"מ נ' מנהל הארנונה בעיריית טירת הכרמל( ,פורסם בנבו ,ניתן ביום )/0.2.22בפני כבוד השופטים :כבוד השופט י' דנציגר ,כבוד השופט ע' פוגלמן וכבוד השופט י' עמית. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים אשר דחה ברובו ערעור שהגישו המבקשות על החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה. 13 שרקון ,בן עמי ,אשר ושות' – http://www.cbralaw.com המבקשות טענו כי אסור היה למשיבים לחייב אותן לפי הדיווחים שמסרו הן עצמן לעניין החלוקה בין השטחים שמוחזקים על-ידן במתחם לבין אלה שמוחזקים בידי שוכרים ,והיה עליהם להתבסס על מסקנות המודדים מטעמם בכל הנוגע להחזקות של שוכרים במתחם .עוד טוענות המבקשות כי אסור היה לוועדה לערוך סיור במתחם מבלי להודיע על כך לצדדים מבעוד מועד ,לאפשר להם לטעון לגביו ולערוך פרוטוקול. בפסק הדין סקר בית המשפט את מקור הסמכות הנורמטיבית של ועדת הערר וקבע כי ככל טריבונל מעין -שיפוטי ,גם ועדת הערר מחויבת להקפיד על כללי הצדק הטבעי הכוללים את זכות הטיעון ואת האיסור להימצא במצב של ניגוד ענייינים או לנהוג במשוא פנים -במלואם, ואין בגמישות המאפיינת את סדרי הדין הנהוגים בה כדי לגרוע מחובה זו. לעניין זכות הטיעון נקבע כי זו נועדה לסייע לרשות לבסס את החלטתה על בסיס תשתית עובדתית מלאה ורלוונטית ,כמו גם להעניק לפרטים שמושפעים מהחלטותיה תחושה של צדק והגינות ביחס לתהליך קבלת ההחלטה .מתוקף זכות הטיעון מחויבת הרשות ליידע מראש את הפרט בנוגע להחלטה שעשויה לפגוע בזכות או באינטרס שלו ולאפשר לו להשמיע את טענותיו. ברגיל ,על הטיעון להיעשות לפני קבלת ההחלטה אולם ,במקרים חריגים ,שבהם טיעון מוקדם עשוי למנוע מהרשות לתפקד באופן תקין או לפגוע באופן ממשי באינטרס חשוב אחר ,ניתן לדחות את מימוש זכות הטיעון לאחר קבלת ההחלטה ,ולעיתים אף לאחר שנתבצעה .עם זאת, זכות טיעון מאוחרת היא בגדר חריג היוצא מן הכלל בבג"ץ /85214עזבון שיף נ' שר החקלאות ,פ"ד יט (( 44-45 ,40 )/להלן" :עניין שיף") צוין שמקום שטריבונל מעין-שיפוטי עורך ביקור במקום ,ומקום שביקור שכזה נעשה שלא במעמד המתדיינים או באי-כוחם ומבלי לתת להם הזדמנות להיות נוכחים ,עלול הדבר לעלות כדי פגיעה בכללי הצדק הטבעי .דברים אלה מקובלים על ביהמ"ש כאן והם חלים לגבי ועדת הערר דנן. לאור האמור לעיל ,נקבע ,כי החלטת ועדת הערר פגעה בזכות הטיעון של המבקשות .ועדת הערר ביקרה במתחם בלא נוכחות בעלי הדין ,כאמור ,והוועדה התרשמה באורח בלתי אמצעי מהמצב בשטח ויש להניח שמלכתחילה סברה כי התרשמות זו רלוונטית ותתרום להכרעתה (שאם לא כן ,לא היה טעם בביצוע הביקור מלכתחילה) .היעדר נוכחותן של המבקשות שלל מהן את האפשרות להפנות את תשומת ליבה של הוועדה לפרטים רלוונטיים ,כמו גם לספק הסברים לממצאים בשטח .זאת ועוד :לא נטען בפני בית המשפט כי בנסיבות מקרה זה הייתה סיבה לקיים את הביקור שלא במעמד הצדדים .אולם אף נניח מנקודת הנחה ,לצורך הדיון ,כי היה טעם כזה ,דבר הביקור נודע למבקשות לראשונה בהחלטה הסופית של הוועדה ,מבלי שניתנה להן הזדמנות לטעון לעניין ממצאי הביקור ולו בדיעבד .בכך נפגעה זכותן לטעון ביחס למכלול חומר הראיות שעליו התבססה ועדת הערר .ויודגש :החלטת הוועדה נשענה בין היתר על התרשמותה מהביקור ,ומכך שלא מצאה במהלכו נכסים הרוסים בשטח ,כטענת המבקשות. נקבע כי מאחר והמדובר במתחם שגודלו למעלה מ 50-דונם ,ולטענת המבקשות מצויים בו מבנים הרוסים שאין לחייב בארנונה בגינם לא ניתן לשלול את האפשרות – מבלי לקבוע מסמרות – כי הוועדה לא סיירה במתחם כולו; אולם עצם העובדה שאין באפשרות בית המשפט לדעת באיזה חלק של המתחם סיירה הוועדה ,מאלו מבנים היא התרשמה והאם מדובר באותם מבנים ספציפיים שלמבקשות טענות בעניינן ,מעידה כי אין לדעת מהו המשקל הראיתי של ראיה זו ומהי תרומתה להכרעה הסופית .במצב דברים זה ,ומבלי להביע עמדה 14 שרקון ,בן עמי ,אשר ושות' – http://www.cbralaw.com לגופן של הטענות שהיו המבקשות יכולות להעלות ,נקבע כי נפגעה זכות הטיעון שלהן באופן היורד לשורש העניין ,ומצדיק את ביטול ההחלטה. פסק דינו של בית המשפט קמא והחלטת ועדת הערר בוטלו ,והדיון הוחזר לוועדת הערר כדי שתערוך ביקור במקום בנוכחות הצדדים ,ולאחר מכן תחליט במחלוקת שלפניה כחוכמתה. 3.2דיני מכרזים 3.2.0בית המשפט קיבל את העתירה וקבע ,כי המבחן לקיומו של ניגוד עניינים אסור בוועדה המקומית -הינו מבחן אובייקטיבי .ויודגש – אף קיומו של חשש סביר בלבד להיווצרותו של משוא פנים בוועדת המכרזים (שלא כמו מימוש ניגוד העניינים בפועל) ,הינו פגם שאינו ראוי למחילה ,בהיותה של ועדת המכרזים האמונה על ייצוגו של האינטרס הציבורי. ה"פ 4312-22-2/נ.ע .לבה בע"מ נ' עזרה ובצרון חברה לשכון בע"מ ואח'( ,פורסם בנבו ,ניתן ביום )/.2.22בפני כב' השופט יונה אטדגי. המבקשת ,לבה בע"מ ,הגישה עתירה להורות על ביטול החלטת ועדת המכרזים על הזוכה במכרז לתכנון והקמה של מתקני משחקים בפארק וכן להורות על ביטולו ,ולחילופין -להורות על זכייתה במכרז ,בטענה כי יש לפסול הצעתה של חברת ַאלו את ניצן בע"מ ,המשיבה ,/ בעקבות קשר רציף שנמשך לאורך שנים בינה לבין המומחה המייעץ לוועדת המכרזים ,מר מנחם קציר .המשיבה ,2שעשועים וספורט בע"מ ,הצטרפה לעמדת המבקשת. בנימוקיה ציינה המבקשת ,כי בתפקידו כיועץ מומחה לוועדת המכרזים ,מילא מר קציר תפקיד מרכזי ומשמעותי בהליך בחירת ההצעה הזוכה של המשיבה ,/וכי הייתה לו השפעה ישירה על החלטה זו של ועדת המכרזים .השפעתו הרבה של מר קציר נובעת מהקשר בינו לבין המשיבה, אשר נסוב סביב חוות דעת שנהג להעביר למזמיני שירותים ,לפיהן המשיבה /הינה ספק יחיד בתחום ,ומשכך – פטרו את המזמין מחובת עריכת מכרז וסיפקו למשיבה /רווח כלכלי ,כפועל יוצא מכך .כך גם סייע מר קציר למשיבה ,/בחוות דעת נוספות ואף התייצב מטעמה בהליכים משפטיים שונים. מנגד טענו עורכת המכרז ,עזרה ובצרון חברה לשיכון בע"מ והמשיבה ,/כי לא נפל כל פגם בהעסקתו של מר קציר כיועץ לוועדת המכרזים ובאימוץ חוות דעתו ,שכן התשלומים אשר קיבל מר קציר מהמשיבה /מהווים חלק שולי מממוצע הכנסתו באותן השנים .לטענתם ,הוכח כי קציר הוא יועץ עצמאי יחידי מסוגו בארץ בעניין מתקני משחקים ויש לו היכרות מקצועית עם כל הגופים הפועלים בתחום .משכך ,הייתה קיימת חשיבות רבה ביותר במתן הייעוץ, והמבקשת מנועה מלטעון לניגוד עניינים משידעה על זהותו של קציר כיועץ לוועדה ,מאחר ולא קמה למר קציר כל טובת הנאה מזכייתה של המשיבה ,/ולכן -סעד לביטולו של המכרז הוא סעד קיצוני שיש להימנע ממנו. 15 שרקון ,בן עמי ,אשר ושות' – http://www.cbralaw.com עיקר הדיון נסוב סביב השאלה :מהי מידת החשש לקיומו של ניגוד עניינים הנדרשת ,כדי להצדיק את התערבותו של בית המשפט -האם המדובר בחשש סביר ואפשרות ממשית לקיומו או שדיי בחשש רחוק ותיאורטי? אמנם ,שאלה זו טרם הוכרעה באופן חד משמעי בפסיקה ,יחד עם זאת ,אין די בחשש תיאורטי לקיומו של ניגוד עניינים להצדקת התערבות זו (ר' בעניין זה עת"מ (מחוזי מרכז) 52181-02-2/ מטרופולי-נט בע"מ נ' מועצה מקומית כוכב יאיר ( ,/02/פורסם בנבו). המבחן להכרעה בשאלת ניגוד העניינים היא בחינתו של מידת הקשר הנטען בין הגורמים הקשורים לאותו ניגוד עניינים – מר קציר והמשיבה ,/לבין מידת השפעתו של הגורם שנטען כי היה מצוי בניגוד עניינים – מר קציר .בעקבות יחסי העבודה השוטפים שהיו בין שני הגורמים לעיל ,לא ניתן לומר כי הקשר היה שולי וכי החשש לניגוד העניינים הינו רחוק ותיאורטי .ועדת המכרזים אימצה את חוות דעתו המקצועית של קציר במלואה ,ונראה כי מר קציר הוא שקבע בפועל מי יזכה במכרז .לפיכך ,יש מקום להתערבותו של בית המשפט. כאשר עסקינן בדיני מכרזים ראוי לאמץ את המבחן המחמיר למידת קיומו של חשש לניגוד עניינים ,אשר יבטיח את אמונו של הציבור בהליכי המכרז .קיים אינטרס ראשון במעלה לקבל את הייעוץ הנאמן ביותר בקשר למכרז -ייעוץ חופשי לחלוטין מכל חשש של ניגוד עניינים. בית המשפט סקר את פסיקת בית המשפט בסוגיה של ניגוד העניינים בוועדת המכרזים ,ממנה עולה עמדה מחמירה ובלתי מתפשרת ,המבטאת את החשיבות שמייחס בית המשפט לנושא בחינת קיומו של ניגוד העניינים אסור בועדת המכרזים והכרעתו על סמך מבחן אובייקטיבי. שכן ,המבחן החוקיות אינו משופע מהשאלה האם ניגוד העניינים התקיים בפועל ואכן הגיע לכדי מימוש .המבחן ,הינו האם אדם סביר יסבור שקיים בנסיבות העניין חשש סביר או ממשי לקיומו מצד אדם מסוים או מצד ועדת המכרזים בכללותה .השאלה היא ,האם עלולה להיווצר בנסיבות העניין העדפה של אחד המציעים כתוצאה מאינטרס אישי של נציג הרשות ,על פני האינטרס הציבורי עליו אמונה ועדת המרכזים .כך ,יתעורר חשש ממשי כאשר קיים אינטרס אישי למאן דהוא המשפיע על בחירת הזוכה בתוצאות המכרז .די בקיומו של חשש זה בלבד – כדי לפסול את החלטתה של ועדת המכרזים ,גם ללא התממשותו של החשש בפועל. קיומו של משוא פנים או חשש סביר למשוא פנים בוועדת המכרזים הינו מסוג הפגמים שברוב רובם של המקרים אינם ראויים למחילה .נזקו של פגם זה יאפיל על כל שיקול אחר התומך לכאורה בהבלגה על הפגם .ועל כן ,קיומו של ניגוד עניינים בעבודתה של ועדת המכרזים יחייב, בדרך כלל ,את פסילת ההחלטה או ההליך הנגועים בניגוד עניינים ,ולצורך כך אין לייחס חשיבות רבה להתנהגות העותר ואף לא למיהותו. לעניין סוגיית ביטול המכרז נקבע כי ,בהתחשב בקושי שמעוררת החלטה שיפוטית לביטול מכרז ,החלטה שכזו תהא צריכה להצביע על כך שהפגם שנפל בהליך המכרז הינו מסוג שאינו ניתן לתיקון ,היות ופגם כאמור הניתן לתיקון בדרך כלשהי לא יצדיק בדרך כלל את ביטול המכרז אלא רק את תיקון הפגם .כך ,לדוגמא ,פגם שנפל בהצעה הזוכה לא יוביל בדרך כלל לביטול המכרז בכללותו ,אלא רק לפסילת ההצעה הזוכה ולביטול החלטתה הסופית של ועדת המכרזים .ביטול המכרז יהיה מוצדק בנסיבות שבהן הפגם הנטען נפל במכרז עצמו כגון 16 שרקון ,בן עמי ,אשר ושות' – http://www.cbralaw.com שהמכרז נוסח באופן פגום שאינו מאפשר את יישומו ,כשתנאי המכרז שונו לאחר שההצעות כבר הוגשו ,כשהתגלה ניגוד עניינים בוועדת המכרזים או כשכלל ההצעות שהוגשו למכרז היו פגומות או בלתי ראויות. לאור האמור לעיל ,החליט ביהמ"ש ,כי התוצאה היחידה האפשרית במקרה דנן -היא ביטולו של המכרז על אף חשיבותו הרבה של הפרויקט לרווחת הציבור. 3.1משפט מינהלי 3.1.0המדובר בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (השופט הבכיר הווארי) בעת"מ 15613-11-03מיום .32.7.03עניין הערעור בשאלת הדרך המשפטית הראויה להתקשרות של רשויות מקומיות עם רואה חשבון חיצוני ,האם חלות תקנות הרכש ,או בהתאם לפסיקת בית משפט קמא ,באפשרות ראש העירייה לקבל החלטה מכוח סמכותו השיורית תוך היעזרות בוועדה מייעצת ,או האם על הרשות המקומית לקיים מכרז. עע"מ 124522/עיריית נצרת עילית נ' זאב הרטמן ,חבר מועצה ואח' (פורסם בנבו ,ניתן ביום )22.2.22בפני כבוד השופטים רובינשטיין ,פוגלמן ,ברק ארז. בית המשפט העליון קבע כי תקנה /לתקנות העיריות (הסדר רכישות ,ניהול מחסנים ,רישום וניהול טובין) ,התשנ"ח( 2338 -להלן" :תקנות הרכש") קובעת כי "עירייה תסדיר את רכישותיה ,תנהל את מחסניה ואת הטובין שלה בהתאם לתקנות אלה"" .טובין" מוגדרים בסעיף ההגדרות (תקנה )2כ"מיטלטלין שבבעלות העירייה או שנמסרו לה דרך שכירות ,שאילה או רישיון לרבות כאלה שנתרמו או נרכשו מכספי תרומה" .פשוטם של דברים הוא ,שהתקנות נועדו ליצור הליך נאות לרכישה של טובין – מיטלטלין על-ידי הרשות ,והן אינן מתייחסות למתן שירותים מקצועיים שונים ולמינוי גורמי מקצוע. בכל הנוגע להתקשרות רשויות מקומיות בפטור ממכרז ,בית המשפט מצביע על העובדה כי לא נקבע הסדר סטטוטורי מיוחד או כל נוהל אחר לגבי הדרך שבה רשות מקומית מתקשרת בפטור כאמור ,וכי לא יעלה על הדעת שלא יהא כל מנגנון אשר יבטיח ניהול תקין והוגן של התקשרות עם נותני שירותים שונים בפטור ממכרז ,באופן אשר יבטיח חלוקת משאבים וכספי הציבור באופן שוויוני והגון תוך התנהלות שקופה. לעניין חובת המכרז ,הרי שחובה זו רחבה ומתייחסת לכלל סוגי העסקאות שמבצעת רשות מנהלית בהתאם לכלל לקיום מכרז פומבי הקבוע בסעיף (/א) לחוק חובת מכרזים ,התשנ"ב- .233/ עם זאת ,תקנה )8(2לתקנות העיריות (מכרזים) ,קובעת פטור ממכרז ל"חוזה לביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים ,או יחסי אמון מיוחדים ,כגון :עבודות תכנון, פיקוח ,מדידה ,שמאות ,ייעוץ ועבודות כיוצא באלה" .בהיותה של הוראה זו חריג לכלל בדבר 17 שרקון ,בן עמי ,אשר ושות' – http://www.cbralaw.com חובת מכרז ,הטעימה הפסיקה כי יש לפרשה בצמצום .לפיכך ,אך במקרים שנדרשת בהם מומחיות מיוחדת או מדובר ביחסי אמון מיוחדים ,נמצא מקום למתן פטור ממכרז ,נוכח הייחודיות של נותן השירותים .אמנם ,ראש העירייה הפנה לתקנה (5א)( )/לתקנות חובת המכרזים תשנ"ג ,2332-לפיה ניתן לאפשר פטור ממכרז ,בין השאר ,בכל הנוגע לראיית חשבון. דא עקא ,שהדבר אינו מופיע בפטור בתקנות העירייה (מכרזים) תשמ"ח ,2381-ואין לקרוא "הקלות" נוספות לתקנות אלה. יתרה על כן ,עקרונות המינהל התקין ודיני המכרזים מובילים אפוא למסקנה ,כי בהיעדר חקיקה שונה קיימת עדיפות להתקשרות בדרך של מכרז פומבי על פני דרך אחרת ,כדי לקדם את תכליות המכרז הידועות :הגנה על עקרון השוויון ,שמירה על טוהר המידות ,מניעת משוא פנים ושחיתות ,וכן במישור אחר ,מתן אפשרות לרשות המנהלית להתקשר בעסקה אופיטימלית מבחינה כלכלית. על רקע זה ,פסק בית המשפט העליון כי התקשרותה של רשות מקומית עם רואה חשבון חיצוני איננה פטורה ממכרז. 3.1.3ביום 00.5.3100אישרה מועצת עיריית חיפה את מינוים של שני סגנים חדשים לראש העירייה (להלן :הסגנים) .מועצת העירייה קבעה לכל אחד מהם תחום עיסוק :האחד נקבע כסגן ראש עירייה לענייני נוער וצעירים ואילו השני נקבע כסגן ראש עירייה לענייני שכונות. ביום 1.1.3100הוגשה העתירה דנן .העותר ,זאב סילס ,הוא חבר מועצת עיריית חיפה. לטענתו ,לסגנים החדשים לא הואצלו תפקידים וסמכויות ממשיים ,ועל כן לא מתקיימים התנאים לכך שישולם להם שכר ,לפי הכללים שנקבעו לעניין זה על-ידי מנכ"ל משרד הפנים. בג"ץ 5114222זאב סילס ,חבר מועצת עיריית חיפה נ' עיריית חיפה (פורסם בנבו ,ניתן ביום )20.2/.2/בפני כבוד השופטים :הנשיא גרוניס ,השופט הנדל והשופטת ברק ארז. בית המשפט דחה את העתירה ופסק כי ,סוגית מינוים של סגנים לראש רשות ועירייה ,זכתה לעיגון בחקיקה במתכונת הכוללת התייחסות לשני היבטים של הסדרה :האחד ,עניינו הסדרת מספר הסגנים שניתן למנות; השני עניינו בשאלה האם הסגנים הממונים יהיו זכאים לתשלום שכר .כיום ,מכלול ההוראות הסטטוטוריות מעוגנות בחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) ,התשל"ה( 2315-להלן :חוק הרשויות המקומיות ,או :החוק). נקבע ,כי באופן כללי ,ניתן לומר שהחקיקה בנושא מבחינה בין הפיקוח על שאלת מספרם של הסגנים לראש הרשות לבין הפיקוח על שאלת תשלום שכרם .בעוד שהרגולציה של מספר הסגנים היא בעלת אופי טכני -תלויה בנתונים אובייקטיבים של מספר תושבים ,סוגיית תשלום שכר לסגן שמונה לראש הרשות הינה מהותית ומותנית באישור שר הפנים. בהתאם למדיניות שאימץ לעניין זה שר הפנים אשר זכתה לעיגון בחוזרי מנכ"ל שפורסמו במהלך השנים ,תשלום שכר לסגן ראש רשות מותנה בכך שהואצלו לו תפקידים וסמכויות לפי סעיף 21לחוק ,המאפשר לראש הרשות לאצול מתפקידיו וסמכויותיו לסגניו ,המדיניות שאימץ שר הפנים גורסת כי האישור למינוי סגן לראש רשות יינתן באותם מקרים בהם התואר סגן ראש רשות הוא כלי נושא תוכן ולא רק "קליפה" מצוחצחת .עקרונות אלה עולים כיום ,מן 18 שרקון ,בן עמי ,אשר ושות' – http://www.cbralaw.com ההסדר העדכני המעוגן בחוק הרשויות המקומיות ,הסדר המתווה מערך נורמטיבי תלת-שלבי. הנדבך הראשון קבוע בסעיף 24לחוק ,הקובע את הרף הבסיסי בתחום – לכל ראש רשות יהיה סגן אחד ,למעט ברשויות גדולות יותר ,כמפורט בסעיף ,שבהן יהיו לראש הרשות שני סגנים. הנדבך השני של ההסדר מצוי בסעיף 25לחוק .סעיף זה מאפשר למועצת הרשות ,מבלי לחייב אותה ,להוסיף לראש העירייה סגנים נוספים ,שמספרם נקבע לפי גודלה של הרשות שמדובר בה .הנדבך השלישי שקבוע בסעיף 25א 2הוא זה שמסדיר את סוגית תשלום השכר .סעיף זה קובע את מספר סגני הרשות בשכר שמוסמכת מועצת הרשות לאשר (בזיקה למספר התושבים ברשות) ,וכן מוסיף וקובע כי מינוים יהיה טעון אישור השר בהתאם לכללים שקבע לעניין זה. כאמור ,הכלל שאימץ שר הפנים לעניין מתן אישורו למינוי סגני ראש רשות בשכר הוא שישולם שכר רק לסגן ראש רשות שלו הואצלו סמכויות ותפקידים כדין. בשונה מכך ,בענייננו ,שר הפנים אישר את תשלום השכר לסגנים שמונו על-ידי מועצת עיריית חיפה ,והעתירה ,שהיא בעלת אופי ציבורי ,מעלה את הטענה כנגד תשלום השכר ,ומכוונת כנגד מועצת העירייה ושר הפנים כאחד וזאת כיוון שלטענת העותר לא הואצלו לסגנים תפקידים של ממש. לגופם של הדברים ,בית המשפט קבע כי לא עלה באפשרותו לקבוע כי תשלום שכר בגין התפקידים שהופקדו בידיהם של הסגנים חורג ממתחם הסבירות ,במיוחד כאשר מדובר בעיר גדולה כמו חיפה .השאלה שאמורה להיות מוכרעת היא האם ההחלטה שקיבלה מועצת עיריית חיפה הינה החלטה סבירה ,המפקידה לכאורה תכני פעילות ממשיים בידיהם של הסגנים .בית המשפט קבע ,כי אינו יכול להשיב על שאלה זו בשלילה. בית המשפט פסק ,כי הדברים אינם יכולים להיבחן רק באמצעות "ספירת מלאי" של הסמכויות הפורמאליות שהואצלו לכל אחד מן הסגנים ,אלא מן הפרספקטיבה של היקף הפעילות שהופקדה בידי הסגנים .עוד צוין ,כי חוזר מנכ"ל משרד הפנים מתייחס לאצילת סמכויות ותפקידים ,ולא רק לאצילת סמכויות. יתר על כן ,בית המשפט הביע דעתו ,שנתן משקל לעובדה שאצילת הסמכויות והתפקידים הניחה את דעתו של משרד הפנים ,לאחר שזו נבדקה על ידו ועברה את מנגנון הביקורת שלו. 3.1.2אין מניעה ,כי רשות מקומית תגבה אגרת פינוי פסולת בנפרד מהארנונה הכללית ,ובלבד שמדובר בפינוי כמות פסולת החורגת מרמת "בסיס" מסוימת שתיקבע ,והקשורה באופן ישיר להליכי הייצור של המפעל .עיקרון הצדק הסביבתי מטיל את מימון הטיפול והמחזור של פסולת על יצרניה .מכאן ההחלטה. בג"ץ 2151220עיריית חולון נ' שר הפנים ואח' (פורסם בנבו ,ניתן ביום )/.2./022בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק ,בפני כב' הנשיא א' גרוניס והשופטים נ' הנדל וד' ברק ארז. העותרת ,עיריית חולון ,ביקשה לאשר חוק עזר חדש בנושא פינוי פסולת ממפעלים וגביית אגרה ייעודית עבור שירות זה ,כך שגובה האגרה יהא באופן ישיר להיקף פינוי הפסולת של החייב 19 שרקון ,בן עמי ,אשר ושות' – http://www.cbralaw.com בתשלום .חוק העזר נשלח למחלקה לשירותיים מוניציפאליים במשרד הפנים לצורך קבלת אישורו של שר הפנים .שר הפנים דחה את הבקשה לאישור חוק העזר בנימוק ,שהוא סותר את דיני ההקפאה וחוק ההסדרים ,וכי המדובר בניסיון פסול להעלות את תעריף הארנונה .לעמדת המדינה ,פינוי פסולת מהווה אחד מבין השירותים המוניציפאליים העיקריים הניתנים על ידי הרשויות המקומיות ,כנגד תשלום ארנונה. בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ מציין ,כי גביית תשלומי חובה מתבססים על חוק עזר עירוני תקף ,המאושר על ידי משרד הפנים .לצד הארנונה הכללית התפתחה במהלך השנים פרקטיקה של גביית תשלומי חובה נוספים "ייעודיים" ,הקשורים לאספקתם של שירותים מסוימים על ידי הרשות. צוין ,כי ישנן שתי מגבלות החלות על הכרה בתשלומי חובה :האחת ,הנושא שבגינו נגבה התשלום צריך להיות בסמכותה של הרשות המקומית .השנייה ,כי תשלומי החובה החדשים לא מהווים חלק ממאגר השירותים המוניציפאלי הכללי שבגינו נגבית הארנונה הכלכלית .במקרה דנא נקבע ,כי אין ספק שתחום סילוק הפסולת נופל במסגרת הסמכויות שהוקנו לרשות המקומית .לעניין המגבלה השנייה נקבע ,כי יש הבחנה בין שירותי "בסיס" הנופלים ממילא לגדר חובותיהן של הרשויות כגון :פינוי פסולת בסיסי לבין פינוי פסולת "חריג" החורג מגדר השירותים המוניציפאליים המסורתיים ,בגינו ניתן לגבות תשלום נפרד .אגרת פינוי פסולת מעבר לרמה הבסיסית אינה תשלום שהמכולל להיכלל במסגרת תשלום הארנונה ,וכן חוק ההסדרים אינו מונע העלאה בשיעורי הארנונה ,אלא רק מפקח על תשלומי הארנונה ומחייב קבלת אישור לצורך העלאתם. אשר על כן ,קיבל בית המשפט את העתירה בחלקה ,בכך שקיבל את עיקרון "המזהם – משלם" אותו הציעה העותרת וקבע כי החלטת שר הפנים שלא לאשר את חוק העזר – ניתנה שלא כדין. אולם בד בבד ביקש מהעותרת לבחון את נוסחו של חוק העזר ולחוקק חוק העונה על אמות המידה שהותוו בהחלטה זו (טרם הגשתו לאישורו של שר הפנים) ,אשר יושם בו דגש על ההבחנה בין עלויות הפינוי הבסיסיות (המכוסות במסגרת תשלום הארנונה הכללית) לבין עלויות הפינוי החריגות. 3.1.1כלל יסוד במשפט המינהלי הינו כי הרשות חייבת לפעול במסגרת דל"ת אמותיו של החוק, ואין לה סמכות לבצע פעולה אשר לגביה לא ניתנה לה הסמכה מפורשת .כנובע מכך ,לעירייה ולוועדה המקומית לתכנון ובניה אסור "לסחור" בחובותיהן הציבוריות ולהעניק לצד שלישי זכויות בנייה נוספות ,כנגד ביצוע עבודות פיתוח .הסדר למציאת מקורות מימון כאמור מהווה חריגה מסמכות ומשמעו ,שהפעולה בטלה מעיקרה. עת"מ 41248-03-22גדעון לרמן ואח' נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה תל אביב (פורסם בנבו, ניתן ביום ,)25.2./022בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהלים ,בפני כב' השופטת שרה גדות ,סגנית נשיא. עסקינן בעתירה שהוגשה כנגד החלטות הוועדה המחוזית לתכנון ובניה תל אביב ,מיום 22.1./022בהן אושרו למתן תוקף שתי תכניות .2 :תכנית תא2/1252ב ,שמטרתה :חיזוק אזור 21 שרקון ,בן עמי ,אשר ושות' – http://www.cbralaw.com מע"ר הצמוד לשכונת נווה צדק ,שכונת כרם ישראל ומתחם נחלת בנימין ועידוד להתחדשות עירונית ופינוי בניינים קיימים .בתכנית מוצע להקים מגדל בן 21קומות ,מבנה בן 3קומות, שימור מבנה וכן לאפשר את הרחבת רחוב יצחק אלחנן (להלן" :תכנית פינוי הבינוי")./ . תכנית תא2/1252ג ,שמטרתה :הסדרת מגרש ציבורי והדרכים התוחמות אותו במטרה לאפשר שטחים זמניים עבוד מוסדות ציבור ובמטרה לאפשר שדרוג של המרחב הציבורי ומימוש הרחבת דרך בחלקו המערבי של רחוב יצחק אלחנן עד רחוב הכרמל .התכנית מאפשרת השלמת תהליך שמטרתו שיפור מערך התנועה וריכוזה ברח' יצחק אלחנן .התוכנית גם מגדילה את שטחי הבנייה למגורים ע"י הוספת 8קומות למגדל מאושר (להלן" :תכנית שדרוג המרחב הציבורי") .יובהר ,כי תנאי להפקדת תכנית פינוי הבינוי היא הפקדת תכנית שדרוג המרחב הציבורי. בית המשפט הגיע למסקנה כי התכנית נועדה למצוא מקורות מימון לביצוע עבודות פינוי ובינוי שטח ציבורי של העירייה .תוספת הזכויות שניתנה ליזמים היא נגזרת של עלויות העבודות והיא מהווה בעצם תמורה ליזמים עבור ביצוע עבודות אלה. בית המשפט קבע כי כלשונם של העותרים "אין לאפשר למוסדות התכנון להתייחס לאחוזי בניה כאל שטרות כסף המצויים בידן" ,והעירייה איננה מוסמכת לגייס מקורות מימון לפעילויותיה ,באמצעות קידום תוכניות נקודתיות. על רקע זה ,בית המשפט החליט לקבל את העתירה תוך שהוא קובע כי העירייה ו2או הוועדה המקומית אינן רשאיות להתפרק מחובותיהן הציבוריות ולהעניק זכויות בניה תמורת ביצוע חובות המוטלות עליהן. בית המשפט הזכיר את הלכת דירות יוקרה (ע"א 1218201דירות יוקרה בע"מ ואח' נ' ראש עיריית יבנה ,מר צבי גוב-ארי ואח'( ,פורסם בנבו ניתן ביום ,))/1.1./022לפיה עקרון חוקיות המינהל ,מהווה נורמה בסיסית במשפט הציבורי – ואין בסמכותה של הרשות לחרוג מהסמכויות שהקנה לה החוק .כך ,נאמר בהלכת דירות יוקרה ,כי החוק אינו מכיר בהסדר לפיו הרשות תגלגל על יזם (או כל צד שלישי שהוא) את חובותיה ,בתמורה לטובות הנאה כלשהן. שיקולים כלכלים הם שיקולים לגיטימיים ,אולם הסדר כאמור מהווה פתח להסכמות המונחות משיקולים בלתי ענייניים וליצור מצב של אי שוויון בין תושבי הרשות המקומית .כך ,גם תועלת גדולה לציבור – אינה מצדיקה הסדר למציאת מקורות מימון שנעשה בניגוד לסמכויות המוקנות לעירייה בחוק ותוך הפרת פקודת העיריות וחוק חובת מכרזים ,מעצם מסירת ביצוע העבודות ליזם ללא מכרז .בנוסף קבע בית המשפט ,כי אכן הופר סעיף 4ב להחלטת ההפקדה וכי אין מקום להחיל את תורת הבטלות היחסית ,מקום שתנאי להפקדת התכנית האחת הינו הפקדת השנייה .בית המשפט הורה ,כי החלטת ההפקדה וההחלטה מיום – 22.1.22בטלות .אי לכך ,ה"עסקה" בטלה עקב חריגה מסמכות ובניגוד לחוק חובת מכרזים. 21
