רשות כהלכה יולי 2014- גיליון 69 - שרקון, בן עמי, אשר ושות`

‫שרקון ‪ -‬בן עמי ‪ -‬אשר ושות'‬
‫משרד עורכי דין‬
‫ָרשּות כַּ הֲ לָכָ ה‬
‫תמוז‪ ,‬תשע"ד‬
‫גיליון מס' ‪96‬‬
‫יולי ‪4102‬‬
‫עורכת ראשית‪ :‬עו"ד שהם קרן‬
‫ליקטו וערכו‪ :‬המתמחים אירית אמיגה ודור יורוביץ‬
‫‪1‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪ .1‬עדכוני חקיקה‬
‫‪.0.0‬‬
‫חוק הרשויות המקומיות (בחירות)‪ ,‬התשע"ד‪4102 -‬‬
‫‪1.1.1‬‬
‫‪0.4‬‬
‫אושרה הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' ‪ ,)44‬התשע"ד‪-‬‬
‫‪ ,4114‬במסגרתה יום הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות ייקבע כיום‬
‫שבתון בתחומן של הרשויות המקומיות שבהם נערכות בחירות עירוניות‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬נקבע יום שבתון גם לגבי עובדים הרשומים בפנקס הבוחרים של‬
‫רשויות מקומיות כאמור‪ ,‬אף אם מקום עבודתם הוא ברשות מקומית שלא‬
‫חל בה יום שבתון‪.‬‬
‫תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים) (תיקון)‪ ,‬התשע"ד‪4102 -‬‬
‫צו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה)‬
‫(תיקון מס' ‪ ,)4‬התשע"ד‪4102 -‬‬
‫‪1.4.1‬‬
‫התיקון לתקנות העיריות בדבר מכרזים‪ -‬חובות וסייגים במכרז הפומבי‪-‬‬
‫הוחלט להרחיב את סוגי המשרות להם יהיה פטור ממכרז פומבי‪ ,‬בין היתר‬
‫נקבע כי עוזר לראש רשות מקומית‪ ,‬נהג של ראש רשות מקומית‪ ,‬עוזר של‬
‫סגן ראש הרשות ועוד מגוון תפקידים יהיו פטורים ממכרז פומבי ולפיכך‬
‫קבלת עובדים לתפקידים המוגדרים בתיקון החוק תהא מקלה יותר‪.‬‬
‫התיקון לצו המועצות המקומיות‪ -‬מגדיר גם הוא מגוון תפקידים שיהיו‬
‫פטורים ממכרז פומבי לרבות‪ :‬משרה המיועדת לבוגרי אוניברסיטה‪,‬‬
‫במסלול של תוכנית צוערים לשלטון המקומי שאישר משרד הפנים‪ ,‬ובלבד‬
‫שהמנהל הכללי של משרד הפנים או מי מטעמו אישר את המשרה‪ ,‬משרה‬
‫של מלווה צמוד לתלמיד ובלבד שמשרד החינוך אישר את תקן המלווה‬
‫הצמוד לאותו תלמיד‪ ,‬משרה של עובד הנעדר ממשרתו לתקופה זמנית‪,‬‬
‫לשם איושה במילוי מקום שלא יעלה על שנה ועוד‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .4‬עדכוני פסיקה‬
‫‪.4.0‬‬
‫ארנונה‪:‬‬
‫‪.4.1.1‬‬
‫‪.4.4‬‬
‫בית המשפט העליון קבע כי למנהל הארנונה ברשות מקומית וכן לוועדת‬
‫הערר מוקנית סמכות להארכת מועד להגשת השגה על חוב ארנונה‪ .‬אך יש‬
‫להשתמש בסמכות זאת לעיתים חריגות‪ ,‬במתינות ובזהירות‪.‬‬
‫דיני מכרזים‪:‬‬
‫‪.4.4.1‬‬
‫בקשה למתן צו ביניים‪ ,‬צריכה להיות מוגשת בד בבד עם העתירה ואין די‬
‫באזכור של הכוונה לבקש צו ביניים במסגרת העתירה‪.‬‬
‫‪.4.4.4‬‬
‫בית המשפט העליון דחה בקשה לסעד זמני בערעור שבגדרה מבוקש להורות‬
‫על עיכוב ביצוע המכרז היות ולא נמצא במקרה זה כי סיכויי הערעור‬
‫טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת‪.‬‬
‫‪.4.2‬‬
‫אגודות שיתופיות‪:‬‬
‫‪.4.3.1‬‬
‫בית המשפט העליון קבע כי דין העתירה להידחות על הסף‪ ,‬היות ולא בנקל‬
‫בית המשפט יתערב בהחלטות רשם האגודות השיתופיות בענייני בוררות‬
‫וסכסוכים‪.‬‬
‫‪.4.2‬‬
‫חוק איסור לשון הרע‪:‬‬
‫‪.4.4.1‬‬
‫בית הדין האזורי לעבודה פסק כי הפרסום שפרסמו הנתבעים‪ ,‬ירון ויובל‬
‫פורטר ברשת החברתית "פייסבוק" עולה כדי לשון הרע לפי חוק איסור לשון‬
‫הרע‪ ,‬ולפיכך חייב את פורטר לשלם לתובעים‪ ,‬לירון לוי וצבי שרגא זריהן‬
‫פיצויים בגין הוצאת לשון הרע‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.4.2‬‬
‫משפט מנהלי ושלטון מקומי‪:‬‬
‫‪.4.5.1‬‬
‫משפחת סיטון הגישה תביעה לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו להם בפיגוע‬
‫תופת באוטובוס שאירע ביום ‪ ,14.14.4111‬בו נפצעו ילדי משפחת סיטון‪.‬‬
‫ביהמ" ש דחה את התביעה ופסק כי לצורך הטלת אחריות בגין הפיגוע‬
‫ותוצאותיו‪ ,‬יש "למתוח קו ישר" בין הנתבעים לבין המחבלים בפיגוע‬
‫והחוליה במסגרתה פעלו‪ .‬התובעים אף לא הוכיחו התרשלות מצד המועצה‬
‫המקומית והעומד בראשה‪.‬‬
‫‪.4.9‬‬
‫תאגידי מים וביוב‪:‬‬
‫‪.4.6.1‬‬
‫‪.4.2‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב‪ ,‬בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים‪,‬‬
‫קיבל את התובענה הייצוגית שהוגשה כנגד תאגיד המים וביוב מיטב‪ ,‬וקבע‬
‫כי מיטב לא הייתה רשאית לגבות את רכיב המע"מ מעבר לתעריף‪ ,‬שהיה‬
‫בתוקף ערב כניסת חוק תאגידי מים וביוב שכן סעיף ‪154‬א' לחוק תאגידי‬
‫מים וביוב קובע כי כל עוד לא נקבעו לחברה תעריפים לפי חוק זה‪ ,‬ימשיכו‬
‫לחול התעריפים שהיו בתוקף לפני כן‪.‬‬
‫דיני עבודה‪:‬‬
‫‪.4.7.1‬‬
‫בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע‪ ,‬כי למרות שהתובעת פוטרה‬
‫משיקולים לגיטימיים ועניינים‪ ,‬התובעת תהא זכאית לפיצוי בסכום שלו‬
‫הייתה זכאית אילו פרשה מרצון‪ ,‬היות ואלמלא פגמים במסגרת הליך המכרז‬
‫הפנימי בו לא זכתה התובעת‪ ,‬יכול להיות שהייתה מסכימה לפרוש מרצון‬
‫מהעבודה ומקבלת את החלטת ועדת המכרזים בעניין העובדת האחרת‪.‬‬
‫‪.4.7.4‬‬
‫‪4‬‬
‫בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע פסק כי עובד אשר מקבל תוספות שכר‬
‫בגין עבודה שלא ביצע בפועל‪ ,‬ומבלי שהדבר דווח ואושר על ידי הרשות‬
‫המקומית עולה כדי חריגת שכר ומהווה הפרה של סעיף ‪ 42‬לחוק יסודות‬
‫התקציב שאליו כפופה הרשות המקומית‪.‬‬
‫‪ .1‬עדכוני חקיקה‬
‫‪.1.1‬‬
‫חוק הרשויות המקומיות (בחירות)‪ ,‬התשע"ד‪4102 -‬‬
‫‪ .1.1.1‬אושרה הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' ‪ ,)44‬התשע"ד‪,4114 -‬‬
‫במסגרתה יום הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות ייקבע כיום שבתון בתחומן של‬
‫הרשויות המקומיות שבהם נערכות בחירות עירוניות‪ .‬כמו כן‪ ,‬נקבע יום שבתון גם לגבי‬
‫עובדים הרשומים בפנקס הבוחרים של רשויות מקומיות כאמור‪ ,‬אף אם מקום עבודתם‬
‫הוא ברשות מקומית שלא חל בה יום שבתון‪.‬‬
‫‪.1.1‬‬
‫תקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים)‬
‫(תיקון)‪ ,‬התשע"ד‪4102 -‬‬
‫צו המועצות המק ומומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה)‬
‫(תיקון מס' ‪ ,)4‬התשע"ד‪4102 -‬‬
‫‪ .1.2.1‬התיקון לתקנות העיריות בדבר מכרזים‪ -‬חובות וסייגים במכרז הפומבי ‪ -‬הוחלט להרחיב‬
‫את סוגי המשרות להם יהיה פטור ממכרז פומבי‪ ,‬בין היתר נקבע כי עוזר לראש רשות‬
‫מקומית‪ ,‬נהג של ראש רשות מקומית‪ ,‬עוזר של סגן ראש הרשות ועוד מגוון תפקידים‬
‫יהיו פטורים ממכרז פומבי ולפיכך קבלת עובדים לתפקידים המוגדרים בתיקון החוק‬
‫תהא מקלה יותר‪.‬‬
‫התיקון לצו המועצות המקומיות‪ -‬מגדיר גם הוא מגוון תפקידים שיהיו פטורים ממכרז‬
‫פומבי לרבות‪ :‬משרה המיועדת לבוגרי אוניברסיטה‪ ,‬במסלול של תוכנית צוערים לשלטון‬
‫המקומי שאישר משרד הפנים‪ ,‬ובלבד שהמנהל הכללי של משרד הפנים או מי מטעמו‬
‫אישר את המשרה‪ ,‬משרה של מלווה צמוד לתלמיד ובלבד שמשרד החינוך אישר את תקן‬
‫המלווה הצמוד לאותו תלמיד‪ ,‬משרה של עובד הנעדר ממשרתו לתקופה זמנית‪ ,‬לשם‬
‫איושה במילוי מקום שלא יעלה על שנה ועוד‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .1‬עדכוני פסיקה‬
‫‪ .1.1‬ארנונה‬
‫‪.2.1.1‬‬
‫בית המשפט העליון קבע כי למנהל הארנונה ברשות מקומית וכן לוועדת הערר מוקנית‬
‫סמכות להארכת מועד להגשת השגה על חוב ארנונה‪ .‬אך יש להשתמש בסמכות זאת לעיתים‬
‫חריגות‪ ,‬במתינות ובזהירות‪.‬‬
‫ברמ ‪ 211414‬עבוד ויקטור‪ ,‬למיא עבוד‪ ,‬רהיטי אלנבי ‪ 0661‬בע"מ נ' עיריית חיפה וועדת ערר‬
‫לענייני ארנונה חיפה‪ ,‬ניתן על ידי כבוד השופטת דפנה ברק ארז‪ ,‬ביום ‪.6.7.14‬‬
‫המדובר על בקשת רשות ערעור על פסק דין מנהלי שבמסגרתו נקבע כי לא מתערבים‬
‫בהחלטת ועדת ערר לענייני ארנונה והשאלה שעמדה במחלוקת בפני בית המשפט הנוכחי‬
‫הייתה האם רשאי מנהל הארנונה ברשות מקומית לדון בהשגה שהוגשה באיחור והאם‬
‫מוסמכת ועדת הערר לענייני ארנונה להאריך מועדים להגשת ההשגה או ערר‪.‬‬
‫ויקטור ולמיא (המבקשים) רשומים כבעלי המניות בחלקים שווים של חברת רהיטי אלנבי‬
‫וברישומיה של המשיבה (עיריית חיפה) הנכס רשום ברחוב יקוט בעיר חיפה כשייך לחברה‬
‫עצמה‪ .‬ובחודש מאי ‪ 4112‬הועבר הנכס מעמידר לעבוד ויקטור ואחיו‪ ,‬לאחר ההעברה דנא‪,‬‬
‫קיבלו האחים הודעה מהעירייה על חיוב בארנונה בגין הנכס‪ .‬בהודעה צוין כי הנכס בבעלות‬
‫חברת אלנבי והח‪.‬פ הנכון הופיע רק בכותרת בעוד שבמכתב עצמו צוין ח‪.‬פ שאינו תואם את‬
‫זה של החברה עצמה‪ .‬לטענת המבקשים‪ ,‬ההודעה שנשלחה אליהם הייתה חסרה חתימה וכן‬
‫מכיוון שצוין רק חלק משם החברה וח‪.‬פ שאינו נכון ולכן אינה יכולה להיחשב כשומת ארנונה‬
‫תקפה‪ ,‬שממועד קבלתה יחל מנין ‪ 21‬הימים להגשת השגה‪.‬‬
‫בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע על דרך ההיקש כי לוועדת הערר סמכות להאריך‬
‫מועד להגשת ערר ולמצער בסמכות עזר הנתונה לה‪ ,‬שתפעל במקרים חריגים ומתאימים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬בעניין המועד להגשת ההשגה כפי שמעלים המבקשים‪ ,‬בית המשפט סבור כי מנהל‬
‫הארנונה רשאי להאריך את המועד להגשת השגה בעצמו וכן שגם ועדת הערר רשאית להאריך‬
‫את המועד להגשת ההשגה‪ .‬אמנם‪ ,‬מנהל הארנונה אינו גוף שיפוטי‪ ,‬והכשרת תפקידו‬
‫מתאימה פחות להחלטות על הארכת מועדים ועדיין יש להכיר בסמכותו להארכת מועד‬
‫להגשת השגה בתנאים מסוימים כשהדבר נובע ממתן שירות יעיל ומיטבי לציבור‪ .‬קל וחומר‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫כאשר מדובר בוועדת הערר‪ ,‬המבקשת את פעילותו וסמכותו של מנהל הארנונה‪ ,‬נתונה‬
‫הסמכות להאריך את המועד‪.‬‬
‫עוד מדגיש העליון כי הפעלת סמכותם של מנהל הארנונה וועדת הערר להאריך את המועד‬
‫להגשת השגה צריכה להיות מופעלת לעיתים חריגות‪ ,‬במתינות ובזהירות וראוי שהדבר יוסדר‬
‫בחקיקה‪.‬‬
‫לאור הדברים הללו‪ ,‬בית המשפט העליון מקבל את הערעור במובן זה שהעניין יושב אל וועדת‬
‫הערר לבחינת הטענות הנמצאות בסמכותה‪ ,‬לגופן‪.‬‬
‫‪ .1.1‬דיני מכרזים‬
‫‪.2.2.1‬‬
‫בקשה למתן צו ביניים‪ ,‬צריכה להיות מוגשת בד בבד עם העתירה ואין די באזכור של הכוונה‬
‫לבקש צו ביניים במסגרת העתירה‪.‬‬
‫ברמ ‪ 4116414‬מ‪.‬ס קבלאן חברה קבלנית בע"מ נ' מועצה מקומית חורפיש וועדת מכרזים של‬
‫המועצה המקומית חורפיש‪ ,‬ניתן ע"י כבוד השופטת דפנה ברק ארז‪ ,‬ביום ‪17.6.14‬‬
‫ביום ‪ 41.7.13‬פרסמו המשיבות מועצה מקומית חורפיש וועדה מקומית של המועצה מכרז‬
‫לבניית מגרש משולב ומשחקייה‪ ,‬המועד הוארך עד ליום ‪ .45.2.13‬בישיבה על בחירת ההצעה‬
‫הומלץ לפסול את הצעת המבקשת (מ‪.‬ס חברה קבלנית)‪ ,‬בשל כך שהערבות שצורפה הייתה‬
‫ערבות מטיבה‪ .‬לפיכך‪ ,‬נותרה במכרז רק עוד הצעה אחת והוחלט על ביטול המכרז ופרסום‬
‫מחודש‪ .‬ביום ‪ 13.4.14‬הגישה החברה הקבלנית עתירה מנהלית להורות על ביטולו של המכרז‬
‫החדש ולהכריז על זכייתה במכרז הקודם‪.‬‬
‫לאחר הגשת העתירה פנו המבקשים ביום ‪ 44.4.14‬בבקשה למתן צו ביניים‪ .‬הבקשה כוונה‬
‫לעיכובם של הליכי המכרז עד להכרעה בעתירה‪ .‬בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה למתן‬
‫צו ביניים להקפאתם של הליכי מכרז עד למתן פסק דין בעתירה שהוגשה על ידי המבקשים‬
‫וזאת ממספר טעמים‪:‬‬
‫עיתוי הגשת העתירה והבקשה‪ ,‬אי צירופם של יתר המציעים כמשיבים לעתירה וכן העובדה‬
‫שמדובר במכרז המתוקצב על‪-‬ידי הממשלה‪ ,‬כך שכל דחייה נוספת בו עלולה לפגוע בתקציב‬
‫זה‪ .‬בנוגע לטענות המבקשת‪ ,‬החברה הקבלנית‪ ,‬כי יש להכריז עליה כזוכה במכרז הקודם‪,‬‬
‫קבע בית המשפט כי תוקף הערבות הבנקאית שצורפה להצעה במסגרת המכרז הקודם פג‬
‫‪7‬‬
‫ביום ‪ ,15.11.4113‬אך היא לא פנתה לבית המשפט בבקשה למתן סעד מתאים ואף לא‬
‫האריכה ביוזמתה את תוקף הערבות‪.‬‬
‫בית המשפט העליון קבע כי בנסיבות העניין ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בשיקול‬
‫דעת הערכה הדיונית‪ ,‬קרי‪ ,‬הוחלט שלא להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי‪ .‬במקרה דנא‬
‫נפסק כי לא נפל פגם המצדיק את התערבותה של הערכה הנוכחית‪ .‬כמו כן בית המשפט‬
‫העליון הדגיש שני שיקולים מרכזיים‪ :‬השיהוי לכאורה שנפל בהגשת הבקשה לצו ביניים‪,‬‬
‫משזו הוגשה ימים אחדים לאחר הגשת העתירה וכן את אי צירופן של שאר המציעים במכרז‬
‫כמשיבים‪ .‬בעניין שיהוי בהגשת הבקשה קבע הוסיף העליון והדגיש כי הבקשה למתן צו‬
‫ביניים צריכה לבוא בד בבד עם העתירה המנהלית ואין די באזכור הכוונה לבקש צו ביניים‬
‫במסגרת העתירה‪ ,‬זאת בהתאמה לנוסח של תקנה ‪ 2‬לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים‬
‫הקובעת כי בקשה צרכיה להיות מוגשת במסמך נפרד מהעתירה‪.‬‬
‫‪.2.2.2‬‬
‫בית המשפט העליון דחה בקשה לסעד זמני בערעור שבגדרה מבוקש להורות על עיכוב‬
‫ביצוע המכרז היות ולא נמצא במקרה זה כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה‬
‫לטובת המבקשת‪.‬‬
‫עעמ ‪ 3616414‬עידנים (נעם אשכנזי) עבודות ציבוריות בע"מ נ' עיריית תל אביב‪-‬יפו ‪ -‬ועדת‬
‫המכרזים‪ ,‬ניתן על ידי כב' השופט צ' זילברטל‪ ,‬ביום ‪.44.6.4114‬‬
‫המשיבה‪ ,‬עיריית תל אביב‪ ,‬פרסמה מכרז פומבי לביצוע עבודות ניקוי וטיאוט עבור שני‬
‫אזורים בעיר תל אביב‪ :‬אזור דרום ואזור עבר הירקון מערב‪ .‬המבקשת‪ ,‬שבזמן פרסום‬
‫המכרז כבר סיפקה שירותי ניקיון לעירייה באזור הדרום‪ ,‬השתתפה גם במכרז החדש‪ .‬בעת‬
‫פתיחת ההצעות שהוגשו התברר כי קיים פער משמעותי בין גובה ההצעות לבין אומדן‬
‫העירייה לעלות אספקת שירותי הניקיון‪ ,‬בהתאם המליצה ועדת המכרזים של העירייה על‬
‫ביטול המכרז‪ ,‬בהתאם לתקנה ‪ 43‬לתקנות העיריות (מכרזים) התשמ"ח‪.1227 -‬‬
‫כלפי החלטת העירייה לבטל את המכרז הגישה המבקשת עתירה מנהלית‪ ,‬אשר נדחתה‪.‬‬
‫המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין הדוחה את העתירה וכן הגישה בקשה לסעד זמני‬
‫בערעור‪.‬‬
‫בית המשפט העליון‪ ,‬דחה את הבקשה לסעד זמני בערעור שבגדרה מבוקש להורות על עיכוב‬
‫ביצוע המכרז היות ולא נמצא במקרה זה כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה‬
‫לטובת המבקשת כפי שיפורט להלן‪:‬‬
‫הלכה היא כי על המבקש סעד זמני בתקופת הערעור להוכיח במסגרת בקשתו לסעד זמני‬
‫שסיכויי הערעור שהגיש טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו‪ .‬אמות מידה אשר מקיימות‬
‫‪8‬‬
‫מעין "מקבילית כוחות" ‪ -‬ככל שסיכויי הערעור להתקבל גבוהים יותר‪ ,‬כך ניתן למעט‬
‫בדרישת מאזן הנוחות ולהיפך‪ .‬במקרה זה‪ ,‬בחינת סיכויי הערעור ומאזן הנוחות לא הובילו‬
‫למסקנה כי יש להיעתר לבקשה ולהורות על הקפאת הליכי המכרז‪ .‬לעניין מאזן הנוחות‪,‬‬
‫היות ומדובר במכרז לאספקת שירותים (בניגוד למכרזי הקמה)‪ ,‬ניתן להסב את הזכייה בו‬
‫לחברה שבית המשפט יקבע לגביה כי היא הזוכה‪ .‬כמו כן‪ ,‬במידה והליכי המכרז ימשכו‬
‫כסדרם וערעור המבקשת יתקבל‪ ,‬הרי שהנזק ניתן לכימות ולפיצוי כספי‪ ,‬ועל כן לא מדובר‬
‫בנזק בלתי הפיך שעשוי להטות את שיקולי מאזן הנוחות לכדי קבלת הבקשה‪ .‬לא זו אף זו‪,‬‬
‫יש ממש בטענת העירייה כי בשיקולי מאזן הנוחות יש להביא בחשבון גם את האינטרס‬
‫הציבורי אשר עלול להיפגע במידה שהמכרז החדש יעוכב‪ ,‬שכן המכרז החדש יקל על הקופה‬
‫הציבורית‪ ,‬אשר תינזק מהתקשרות בחוזה שעלותו גבוהה משמעותית מהתקציב שיועד לו‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬נקבע כי בשל המסקנה לעניין מאזן הנוחות‪ ,‬גם סיכויי הערעור אינם גבוהים באופן‬
‫שיביא לקבלת הבקשה‪ .‬הבקשה נדחתה‪.‬‬
‫‪ .1.2‬אגודות שיתופיות‬
‫‪.2.3.1‬‬
‫בית המשפט העליון קבע כי דין העתירה להידחות על הסף‪ ,‬היות ולא בנקל בית המשפט‬
‫יתערב בהחלטות רשם האגודות השיתופיות בענייני בוררות וסכסוכים‬
‫בג"צ ‪ 776414‬שושנה בן צור נ' עוזרת רשם האגודות השיתופיות ואח'‪ ,‬ניתן ביום ‪16.6.4114‬‬
‫על ידי כבוד השופטים ח‪ .‬מלצר‪ ,‬נ‪ .‬הנדל ו‪ -‬נ‪ .‬סולברג‬
‫העותרים חברי האגודה השיתופית רמת הדר יצטרפו יחד עם ‪ 14‬משפחות לשכונת ההרחבה‬
‫שהקימה האגודה השיתופית‪.‬‬
‫‪ 13‬המשפחות נטו במשותף פרדס ולצורך עיבודו וניהולו הקימו אגודה שיתופית נוספת‪-‬‬
‫אגודת הפרדסנים‪ .‬ברבות הזמן הוחלט על עקירת הפרדס המשותף ועל חלוקת שטחו באופן‬
‫שוויוני בין ‪ 13‬המשפחות‪ .‬העותרים הגישו תביעה לרשם העמותות במסגרתה טענו בין היתר‪,‬‬
‫כי ההחלטה לחלוקת הפרדס המשותף התקבלה על ידי האגודה השיתופית רמת הדר בחוסר‬
‫סמכות שכן אגודת הפרדסנים היא הגוף המוסמך להחליט בעניין‪.‬‬
‫ניתן פסק בוררות‪ ,‬לפיו נדחתה תביעת העותרים שכן חלוקת שטח הפרדס המשותף נעשתה‬
‫בסמכות‪ .‬נגד פסק הבוררות הוגשה השגה לרשם האגודות השיתופיות‪ .‬עוזרת הרשם קבעה כי‬
‫דין ההשגה כולה להידחות היות ולא הייתה חריגה מסמכות‪.‬‬
‫בית המשפט העליון קבע‪ ,‬כי לא בנקל יתערב בהחלטות רשם האגודות השיתופיות בענייני‬
‫בוררות וסכסוכים וכי עילות ההתערבות מצומצמות למקרים חריגים בלבד‪ ,‬כגון‪ :‬טעות‬
‫‪9‬‬
‫משפטית מהותית בפסק הדין או התקיימות נסיבות יוצאות דופן אחרות בהן שיקולי הצדק‬
‫מחייבים את תיקון ההחלטה‪.‬‬
‫במסגרת זו‪ ,‬בית המשפט קרא למחוקק לתקן את החוק‪ ,‬ולקבוע סמכות ערעור על החלטות‬
‫רשם האגודות השיתופיות בענייני בוררות‪.‬‬
‫במקרה דנן‪ ,‬נקבע כי עוזרת הרשם דנה בטענות העותרים בצורה מקיפה ויסודית וטענות‬
‫העותרים אינן מגלות עילת התערבות‪ ,‬בעיקר לנוכח עילות ההתערבות המצומצמות במקים‬
‫אלו‪ .‬כמו כן‪ ,‬צוין כי היות והעתירה הוגשה רק בחלוף כשישה חודשים לאחר מתן החלטת‬
‫עוזרת הרשם‪ -‬די בשיהוי מכביד זה כדי לדחות את העתירה‪ .‬העתירה נדחתה‪.‬‬
‫‪ .1.2‬חוק איסור לשון הרע‬
‫‪.2.4.1‬‬
‫בית הדין האזורי לעבודה פסק כי הפרסום שפרסמו הנתבעים‪ ,‬ירון ויובל פורטר ברשת‬
‫החברתית "פייסבוק" עולה כדי לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע‪ ,‬ולפיכך חייב את‬
‫פורטר לשלם לתובעים‪ ,‬לירון לוי וצבי שרגא זריהן פיצויים בגין הוצאת לשון הרע‪.‬‬
‫סעש (ב"ש) ‪ 43223-15-14‬לירון לוי וצבי שרגא זריהן נ' ירון ויובל פורטר‪ ,‬ניתן על ידי כבוד‬
‫השופט יוסף יוספי‪ ,‬ביום ‪.14.6.14‬‬
‫התובעים‪ ,‬לירון לוי וצבי שרגא זריהן הינם מנהליה ובעליה של מספרה ידועה באילת‪ ,‬העונה‬
‫לשם "צנזורה"‪ .‬כמו כן‪ ,‬התובעים בעלי מניות בחברת "ריברו גרופ בע"מ"‪ ,‬אשר הפעילה‬
‫מועדון לילה בשם "ריברו" בעיר אילת‪.‬‬
‫לשיטתם של הנתבעים‪ ,‬האחים פורטר אשר עבדו במועדון הלילה "ריברו"‪ ,‬נותר חוב כלפיהם‬
‫בגין שכר עבודה‪ ,‬עת עבדו במועדון כיחצ"נים‪ ,‬החוב בו עסקינן הינו ביחס ל‪ 6 -‬ימי עבודה‬
‫עבור יובל פורטר ובגין ‪ 4‬חודשים ביחס לירון פורטר‪ .‬התובעים מצידם טוענים שהם רק בעלי‬
‫מניות בחברה שהפעילה את מועדון הלילה ולכן במידה ואכן התעורר חוב שכזה הרי שלא הם‬
‫אלה שצריכים לשלם לנתבעים את החוב הנטען‪.‬‬
‫עיקר התביעה שהוגשה בתשלום פיצויים בסך של ‪ ₪ 151,111‬בגין לשון הרע שהינו תולדה של‬
‫פרסום ברשת ה"פייסבוק"‪ .‬פרסומו של הנתבע יובל פורטר נחשף לכל ‪ 0,111‬החברים שלו‬
‫ב"פייסבוק"‪ ,‬ובמסגרת הפרסום קרא להחרמת המספרה‪ .‬כמו כן‪ ,‬גם ירון פורטר פרסם‬
‫פוסט לכל ‪ 2,821‬חבריו בו הוא כינה את התובעים "צמד נוכלים"‪" ,‬סמרטוטי רצפה"‪ ,‬וכן‬
‫ביקש כי "כל מי שמסתפר שם יכיר וידע איפה הוא משאיר את הכסף שלו ויותר חמור מזה‬
‫באיזה ידיים הוא שם את ראשו"‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬הנתבעים פתחו קבוצה הקוראת להחרמת‬
‫המספרה שבבעלות התובעים‪ ,‬הקבוצה מונה ‪ 2,128‬חברים‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫בית הדין האזורי לעבודה קיבל את התביעה בחלקה ופסק כי הפרסומים עולים כדי לשון‬
‫הרע‪ ,‬שכן בעת שירון פורטר מכנה את התובעים "צמד נוכלים" ו‪" -‬סמרטוטי רצפה"‪ ,‬עסקינן‬
‫בכינויים המהווים לשון הרע‪ ,‬הם משפילים בעיני הבריות מבזים אותם‪ ,‬ועושים אותם מטרה‬
‫ללעג‪.‬‬
‫גם הקריאות מצד האחים פורטר הקוראים להחרמת המספרה שבבעלות התובעים מהוות‬
‫לשון הרע‪ ,‬ובפרט מאחר וקריאות אלה היו שלובות באמירות קשות ביחס לתובעים‪ ,‬שאינן‬
‫אמירות קולמוס או שנאמרו בשעת כעס משום שיש בהם המשכיות לאורך התגובות‬
‫והמועדים ולא פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש‪ .‬האמירות המתייחסות לעיסוקם כספרים‪,‬‬
‫למהימנות שלהם וליושרם‪ .‬וכן‪ ,‬לאחים פורטר לא קמה הגנת אמת הפרסום שבסעיף ‪14‬‬
‫לחוק איסור לשון הרע‪.‬‬
‫יתרה מזאת‪ ,‬בית הדין פסק כי מאחר ולא היה אמת בפרסום‪ ,‬ממילא אין מקום לבחון אם‬
‫היה בפרסום עניין ציבורי ולאחים פורטר כלל לא קמה עילת ההגנה של אמת הפרסום לפי‬
‫סעיף ‪ 14‬לחוק איסור לשון הרע‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬ביחס לטענות הנתבעים לכספים שכביכול היו חייבים להם התובעים‪ ,‬קבע בית‬
‫הדין כי האחרונים לא היו מעסיקיהם של האחים פורטר ולכן טענת החוב הכספי אינה‬
‫במקומה‪.‬‬
‫לאור האמור לעיל‪ ,‬תביעתם של לירון לוי וצבי שרגא זריהן בעניין לשון הרע התקבלה ונפסק‬
‫כי ירון פורטר ישלם לכל אחד מהתובעים ‪ ₪ 5,111‬ויובל פורטר ישלם לכ"א מהתובעים‬
‫‪.₪ 3,111‬‬
‫‪ .1.2‬משפט מנהלי ושלטון מקומי‬
‫‪.2.5.1‬‬
‫משפחת סיטון הגישה תביעה לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו להם בפיגוע תופת באוטובוס‬
‫שאירע ביום ‪ ,04.04.4110‬בו נפצעו ילדי משפחת סיטון‪ .‬ביהמ"ש דחה את התביעה ופסק כי‬
‫לצורך הטלת אחריות בגין הפיגוע ותוצאותיו‪ ,‬יש "למתוח קו ישר" בין הנתבעים לבין‬
‫המחבלים בפיגוע והחוליה במסגרתה פעלו‪ .‬התובעים אף לא הוכיחו התרשלות מצד המועצה‬
‫המקומית והעומד בראשה‪.‬‬
‫תא (ת"א) ‪ 1414415‬יעקב סיטון ואח' נ' הרשות פלסטינית‪ ,‬מרואן ברגותי ואח'‪ ,‬ניתן ביום‬
‫‪7.7.14‬‬
‫‪11‬‬
‫המדובר על פיגוע תופת של התפוצצות מטען חבלה רב עוצמה כנגד אוטובוס בקו ‪ ,122‬לאחר‬
‫בהתפוצצות המטען‪ ,‬המשיך האוטובוס לנסוע עוד מטרים ספורים והמחבלים המשיכו לירות‬
‫על יושבי האוטובוס בכדי להגדיל את כמות הנפגעים‪ .‬לבסוף הסתיימה המתקפה הרצחנית‬
‫רק לאחר שארבעה לוחמי מג"ב פתחו בירי לעבר המחבלים וחיסלו אותם‪ .‬בפיגוע עצמו נפגעו‬
‫ילדי משפחת סיטון והוריהם הגישו את התביעה דלעיל כנגד הרשות והמועצה הפלסטינית‪,‬‬
‫בטענה כי בניגוד לחובתן לא פיקחו על פעולות ארגוני הטרור‪ ,‬כנגד מרואן ברגותי‪ ,‬אשר‬
‫לטענתם קידם ועודד את פיגועי הטרור וכן כנגד המועצה המקומית עמנואל והעומד בראשה‬
‫אשר לא הפעילו אוטובוסים ממגוני ירי כפי שלכאורה היה צריך להיות‪.‬‬
‫בית המשפט המחוזי דחה את התביעה וקבע בראשית דבריו שברי כי מדובר על פיגוע טרור‬
‫רצחני ומזעזע שבוצע על ידי מחבלים נתעבים‪ ,‬שהרס את חייהם של משפחות ההרוגים‬
‫והשפיע קשות על הפצועים שחייהם ניצלו בנס‪ ,‬ואמנם הדעה הרווחת היא שהנתבעים‬
‫(הרשות‪ ,‬המועצה הפלסטינית וברגותי) אחראים באופן מסוים לפיגועי הטרור‪ ,‬מי יותר ומי‬
‫פחות‪ ,‬דעה זו אולי נכונה‪ ,‬היא אפילו כמעט בגדר ידיעה שיפוטית‪ ,‬אך רק "כמעט"‪ .‬ויש לנקוט‬
‫במשנה זהירות בעת הטלת אחריות למעשים כה חמורים‪ ,‬תוך בירור נסיבתי של כל מקרה‪,‬‬
‫ולא לומר שכל אירוע כזה או אחר של פיגוע בהכרח ממלא את אחת החלופות של "ידיעה‬
‫שיפוטית"‪ .‬קיימות שלוש קטגוריות של "ידיעה שיפוטית"‪:‬‬
‫‪ .1‬עובדות ברורות וידועות לכל אדם סביר גם ללא עיון במקורות כלשהם;‬
‫‪ .4‬עובדות הניתנות לבירור וקביעה מדויקת ע"י היזקקות מהירה למקורות שלא שנויים‬
‫במחלוקת;‬
‫‪ .3‬עניינים הנכללים במסגרת "הדין"‪ ,‬שלגביו נקבע שהם מפורסמים שאינן צריכות ראיה‪.‬‬
‫לצורך הטלת האחריות על הנתבעים (הרשות המועצה וברגותי) בגין הפיגוע ותוצאותיו צריך‬
‫לאתר קשר ישיר בין המחבלים בפיגוע וחוליות הטרור שבמסגרתן פעלו לבין אותם נתבעים‬
‫דלעיל‪.‬‬
‫את הקשר הישיר דנא נוכל להשיג רק באמצעות אינדיקציות ראייתיות ממשיות ויש לערוך‬
‫בירור עובדתי באמצעות גורמי הביטחון שאמונים על איסוף הנתונים הרלוונטיים לגבי זהות‬
‫המחבלים וארגון הטרור אליו הם שייכים‪.‬‬
‫ביח ס לאחריות המועצה המקומית עמנואל ולעומד בראשה נפסק כי המנשר שהופץ ובו נמסר‬
‫מידע לגבי שעות הפעילות של אוטובוסים ממגוני ירי במסלול של עמנואל‪ -‬בני ברק כלל את‬
‫‪12‬‬
‫קו האוטובוס ‪ 122‬שבו ארע הפיגוע החבלני‪ ,‬אולם‪ ,‬לא כל טעות של המועצה עולה כדי רשלנות‬
‫ולאור זאת התובעים לא עמדו בנטל להראות שהמועצה והעומד בראשה התרשלו בפרסום‬
‫המנשר שכלל את המידע לגבי האוטובוס הממוגן ושעות הפעילות מבלי לבדוק את הטענות‬
‫לאשורם ולאמת את לוחות הזמנים שהופיעו על עלון המידע‪.‬‬
‫לסיכומו של דבר בית המשפט הגיע למסקנה כי אחריות הנתבעים (הרשות הפלסטינית‪,‬‬
‫המועצה הפלסטינית ומרואן ברגותי) לא הוכחה כנדרש‪ .‬בנוסף‪ ,‬התנהלותם של המועצה‬
‫והעומד בראשה עולה כדי התרשלות‪ .‬לאור זאת‪ ,‬התביעה כמקשה אחת נדחתה‪.‬‬
‫‪ .1.2‬תאגידי מים וביוב‬
‫‪.2.6.1‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב‪ ,‬בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים‪ ,‬קיבל את התובענה‬
‫הייצוגית שהוגשה כנגד תאגיד המים וביוב מיטב‪ ,‬וקבע כי מיטב לא הייתה רשאית לגבות‬
‫את רכיב המע"מ מעבר לתעריף‪ ,‬שהיה בתוקף ערב כניסת חוק תאגידי מים וביוב שכן סעיף‬
‫‪024‬א' לחוק תאגידי מים וביוב קובע כי כל עוד לא נקבעו לחברה תעריפים לפי חוק זה‪,‬‬
‫ימשיכו לחול התעריפים שהיו בתוקף לפני כן‪.‬‬
‫תמ (ת"א) ‪ 116412‬ויצו הסתדרות לאומית לנשים ציוניות נ' מיטב‪ -‬מים טיול וביוב בע"מ‪,‬‬
‫ניתן על ידי כבוד השופטת רות רונן‪ ,‬ביום ‪11.6.4114‬‬
‫התובעת‪ ,‬ויצו‪ ,‬הגישה כנגד הנתבעת‪ ,‬מיטב‪ -‬תאגיד מים וביוב‪ ,‬תובענה ייצוגית שאושרה‪.‬‬
‫לטענת ויצו‪ ,‬קביעת תוספת מע"מ בשיעור של ‪( 15.5%‬דאז)‪ ,‬נעשתה על ידי מיטב שלא כדין‪.‬‬
‫למיטב אסור היה להוסיף על התעריפים שהיו בתוקף ביום תחילת הפעילות של מיטב‪ ,‬כל עוד‬
‫רשות המים לא קבעה עבורה תעריפים אחרים‪ ,‬או נתנה למיטב אישור לשינוי תעריפים אלה‪.‬‬
‫לטענת מיטב‪ ,‬דין התביעה להידחות שכן ויצו מנסה להכיח על מיטב במסגרת התביעה‪ ,‬שלא‬
‫כדין‪ ,‬את הנורמות המשפטיות של הרשות המקומית שקדמה לה ואת העקרונות של דיני‬
‫ההיטלים העירוניים‪ ,‬אולם‪ ,‬לטענת מיטב חוק תאגידי מים וביוב יצר רפורמה‪ ,‬ויצר מנגנון‬
‫נפרד ושונה מזה שהיה קיים עובר לכניסתו לתוקף‪.‬‬
‫מיטב היא חברה פרטית‪ ,‬וככזו כשירה לבצע כל פעולה משפטית ולא צריכה הסמכה מפורשת‬
‫בחוק לשם גביית מע"מ‪ ,‬מיטב היא עוסק מורשה והיא חייבת לגבות מע"מ בהתאם‪.‬‬
‫בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה הייצוגית שהוגשה כנגד מיטב‪ ,‬וקבע כי מיטב לא‬
‫הייתה רשאית לגבות את רכיב המע"מ מעבר לתעריף‪ ,‬שהיה בתוקף ערב כניסת חוק תאגידי‬
‫מים וביוב שכן סעיף ‪154‬א' לחוק תאגידי מים וביוב קובע כי כל עוד לא נקבעו לחברה‬
‫‪13‬‬
‫תעריפים לפי חוק זה‪ ,‬ימשיכו לחול התעריפים שהיו בתוקף ערב הקמתה‪ ,‬כאשר מסקנה זו‬
‫עולה מלשון סעיף זה‪.‬‬
‫מלשון החוק עולה כי המחוקק ביקש לשמור על יציבות בתקופת הביניים כך שהתעריפים‬
‫ששולמו על ידי הנישומים לא ישתנו‪ ,‬קרי‪ ,‬המחוקק קבע באופן ברור כי למשך תקופת‬
‫הביניים הראשונה‪ ,‬מה שהיה הוא שיהיה והפנה למצב הקודם שהיה קיים ערב החוק‪ ,‬עד‬
‫להסדרה המפורטת של נושא התעריף‪ ,‬דבר העולה מדברי ההסבר לסעיף זה‪.‬‬
‫‪ .1.2‬דיני עבודה‬
‫‪.2.7.1‬‬
‫בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע‪ ,‬כי למרות שהתובעת פוטרה משיקולים‬
‫לגיטימיים ועניינים‪ ,‬התובעת תהא זכאית לפיצוי בסכום שלו הייתה זכאית אילו פרשה‬
‫מרצון‪ ,‬היות ואלמלא פגמים במסגרת הליך המכרז הפנימי בו לא זכתה התובעת‪ ,‬יכול להיות‬
‫שהייתה מסכימה לפרוש מרצון מהעבודה ומקבלת את החלטת ועדת המכרזים בעניין‬
‫העובדת האחרת‪.‬‬
‫ס"ע (תא) ‪ 31341-11-14‬עמליה פאר נ' עיריית רעננה‪ ,‬ניתן על ידי כב' השופטת אופירה דגן‪-‬‬
‫טוכמכר (ניתן ביום ‪ 2.6.14‬פורסם בנבו)‬
‫התובעת‪ ,‬גב' פאר‪ ,‬הועסקה אצל הנתבעת‪ ,‬עיריית רעננה‪ ,‬בין השנים ‪ ,1221-4111‬במהלכן גב'‬
‫פאר התקשתה להשתלב בתפקיד קבוע בעירייה ונדדה בין תפקידים רבים‪.‬‬
‫ביום ‪ 16.5.11‬פרסמה עיריית רעננה מכרז פנימי לתפקיד מנהל מדור בטיחות בדרכים‪ ,‬למכרז‬
‫זה ניגשו ‪ 4‬מועמדות‪ :‬התובעת‪ -‬גב' פאר וכן גב' עוזרי‪.‬‬
‫ועדת הבחינה החליטה‪ ,‬פה אחד‪ ,‬למנות את גב' עוזרי לתפקיד מנהלת מדור בטיחות בדרכים‬
‫ובהתאם הודיעו לגב' פאר כי התפקיד נמסר למועמדת אחרת‪ .‬לטענת גב' פאר המכרז לתפקיד‬
‫נעשה למראית עין בלבד והתנהל מתוך משוא פנים וכדי שלא תוכל לטעון כי המשרה כבר‬
‫נתפרה מראש עבור גב' עוזרי‪.‬‬
‫לטענתה עוד בטרם פרסום המכרז מטרת העירייה הייתה לפטר את התובעת ולגרום לה‬
‫להסכים לפיטורים אלה‪ .‬עוד טוענת התובעת כי ההחלטה לפטרה הייתה עוד לפני הליך‬
‫השימוע שהיה הליך מוטעה ונעשה למראית עין בלבד‪ .‬מנגד‪ ,‬טוענת עיריית רעננה‪ ,‬כי החלטת‬
‫ועדת המכרזים על מינוי גב' עוזרי‪ ,‬נעשתה משיקולים עניינים‪ ,‬לאחר בחינת המועמדות‬
‫בשוויון ובהגינות‪ .‬ניתנה לתובעת אפשרות להתייחס בכתב לטענות שהופנו כנגדה בדבר‬
‫ליקויים בתפקידה‪ ,‬חוסר שביעות רצונם מעבודתה והעדר לויאליות‪ ,‬וכן קוים לה שימוע בעל‬
‫פה‪ .‬כן‪ ,‬נטען ע"י העירייה כי החלטת ועדת הפיטורים הייתה עניינית ומפורטת והתייחסה‬
‫באופן מפורט לטענות התובעת‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬ניתנה לתובעת זכות טיעון רחבה‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫בית הדין האזורי לעבודה קיבל את התביעה בחלקה ופסק כדלקמן‪ ,‬הפררוגטיבה הניהולית‬
‫של המעביד‪ ,‬מקנה לו סמכות לעריכת שיוניים במקום העבודה לשם תפעול שוטף ותקין‬
‫והפקת המרב ממקום העבודה‪ .‬במסגרת הפררוגטיבה הניהולית‪ ,‬המעביד רשאי לפטר עובדים‬
‫ו‪4‬או להעבירם מתפקידם‪ ,‬כל עוד הדבר נעשה כדין בסבירות ומידתיות וכן בהתחשב בנסיבות‬
‫המיוחדות של כל עניין‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬כלל הוא כי בית הדין לא ישים את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה של הרשות‪,‬‬
‫אפילו אם הוא עצמו היה פועל אחרת מהאופן שבו בחרה הרשות לפעול‪ ,‬וזאת כל עוד הדבר‬
‫מצוי במתחם הסבירות‪.‬‬
‫בית המשפט לא קיבל את גרסת התובעת בעניין קנוניה שנרקמה כנגדה בדמות פרסום המכרז‬
‫לשם פיטוריה‪ ,‬ונקבע כי התובעת פוטרה משיקולים לגיטימיים ועניינים הקשורים בעבודתה‪.‬‬
‫יתרה מזאת‪ ,‬ולמרות שהוחלט כי פיטוריה של גב' פאר היו כדין‪ ,‬בית המשפט קבע כי התובעת‬
‫תהא זכאית לפיצוי בסכום שלו הייתה זכאית אילו פרשה מרצון‪ ,‬היות ואלמלא פגמים‬
‫במסגרת הליך המכרז הפנימי בו לא זכתה התובעת‪ ,‬יכול להיות שהייתה מסכימה לפרוש‬
‫מרצון מהעבודה ומקבלת את החלטת ועדת המכרזים בעניין העובדת האחרת‪ .‬בהחלטתו זו‬
‫לקח בית המשפט בחשבון את תקופת העבודה הארוכה של גב' פאר‪ ,‬גילה‪ ,‬הקשיים‬
‫בהשתלבות בשוק העבודה ובעוגמת הנפש של הגב' פאר‪.‬‬
‫‪.2.7.2‬‬
‫בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קבע‪ ,‬כי עובד אשר מקבל תוספות שכר בגין עבודה‬
‫שלא ביצע בפועל‪ ,‬ומבלי שהדבר דווח ואושר על ידי הרשות המקומית עולה כדי חריגת שכר‬
‫ומהווה הפרה של סעיף ‪ 46‬לחוק יסודות התקציב שאליו כפופה הרשות המקומית‪.‬‬
‫ס"ע (ב"ש) ‪ 13126-12-11‬יצחק אלחרט נ' עיריית שדרות‪ ,‬ניתן על ידי כבוד השופט יוחנן כהן‬
‫(ניתן ביום ‪ 1.7.14‬פורסם בנבו)‬
‫התובע‪ ,‬מר יצחק אלחרט‪ ,‬כיהן כמנהל וסגן מחלקת שפ"ע אצל הנתבעת‪ ,‬עיריית שדרות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 4112‬הוחלט לסיים את העסקתו של מר אלחרט‪ ,‬זאת הן לאור הטענה כי קבלתו‬
‫לעבודה הייתה לא כדין והן בשל צמצומי כוח אדם והעדר תקן לתפקיד סגן מנהל מחלקת‬
‫שפ"ע בעירייה‪.‬‬
‫בין הצדדים היה הסכם המבוסס על נוהג ולפיו התובע יהיה זכאי לקבל את תוספות השכר‬
‫כפי שמקבלים עובדי אגף המחלקה שבפיקוחו‪ .‬אולם‪ ,‬בפועל משלמת העירייה שכר יסוד בלבד‬
‫מבלי תוספות שכר הנובעות משעות כוננות ו‪4‬או שעות עבודה נוספות‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬העירייה גורסת כי טענותיו של מר אלחרט מבוססות על הסכמי שכר חורגים ושאין‬
‫מקום לשלם עבור תוספות אלה משלא עבד הנ"ל שעות נוספות בפועל‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫בית הדין האזורי לעבודה דחה את התביעה וקבע כי לא עלה בידי מר אלחרט להוכיח כי‬
‫העירייה אינה משלמת את שכרו‪ ,‬בהתאם לדרגת שכר ‪ 14‬לדירוג המנהלי‪ .‬כמו כן‪ ,‬תביעתו של‬
‫מר אלחרט שנשענת על העובדה כי שאר העובדים מקבלים שכר עבור שעות כוננות ו‪4‬או שעות‬
‫נוספות גם אם הם אינם מבצעים אותם בפועל אינה ראויה להישמע וטענתו להפליה ביחס‬
‫לעובדים ותיקים שמקבלים תוספות כאלה אינה עולה כדי הפלייתו שכן תשלומים המשולמים‬
‫לעובדי העירייה הוותיקים‪ ,‬מעבר לתשלום עבור שעות העבודה‪ ,‬הינם בגדר תשלומים חריגים‬
‫אשר מוכרים במסגרת הסכם חריגות שכר והתובע עצמו הינו עובד חדש ואינו זכאי לקבל‬
‫תנאי שכר חורגים שלא הוכשר בהסכם ולפיכך אין לו להלין על כך או להשוות את מעמדו‬
‫ביחס לעובדים הותיקים האחרים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬יש לבחון את תנאי העסקתו של מר אלחרט בהתאם לכללים המעוגנים בחוקת‬
‫העבודה‪ ,‬היינו‪ ,‬התשלום עבור תוספות שכר בגין שעות נוספות‪ ,‬שעות כוננות ונסיעות הינו‬
‫תשלום המותנה בדרישת מעסיקו לביצוע השעות דנא וביצוען בפועל הכל בחסות הפררוגטיבה‬
‫הניהולית של העירייה‪.‬‬
‫בית הדין הוסיף וקבע כי עמדתו של מר אלחרט אינה מתיישבת עם האמור בסעיף ‪ 42‬לחוק‬
‫יסודות התקציב‪ ,‬אשר חל על העירייה ולפיו עובד אשר לא מבצע הלכה למעשה שעות נוספות‬
‫ו‪4‬או שעות כוננות אינו זכאי לקבלת תוספות אלה ואין לאשר חריגות שכר אלו‪.‬‬
‫‪16‬‬