יוסף תומר

Transcription

יוסף תומר
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫יוסף תומר‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫תוכן עניינים‬
‫חומצות אמינו ‪2 ..............................................................................................................................‬‬
‫מבנה חומצות אמינו ‪7 ..................................................................................................................‬‬
‫חומצות אמינו והפקת חומרים מהן‪11 ..............................................................................................‬‬
‫טירוזין ‪11 .............................................................................................................. Tyrosine‬‬
‫טריפטופן ‪11 ...................................................................................................... Tryptophan‬‬
‫ביוסינתזה של קריאטין ‪11 ......................................................................................... Creatine‬‬
‫פעולת גלוטטיון )‪11 .....................................................................................Glutatione (GSH‬‬
‫סיכום חומצות אמינו ותפקידן ‪17 ....................................................................................................‬‬
‫היסטדין (‪11 ......................................................................................................... )hustidine‬‬
‫איזולויצין (‪11 ...................................................................................................... )isoleucine‬‬
‫לויצין (‪11 ................................................................................................................ )leucine‬‬
‫ליזין (‪11 ................................................................................................................... )lysinc‬‬
‫מתיונין (‪11 ....................................................................................................... )methionine‬‬
‫פנילאלנין (‪02 ................................................................................................ )phenylalanine‬‬
‫תראונין (‪02 ......................................................................................................... )threonine‬‬
‫טריפטופן (‪01 ..................................................................................................... )tryptophan‬‬
‫ולין (‪01 .................................................................................................................... )valine‬‬
‫א ר ג ' ינ י ן ( ‪00 .................................................................................................... ) a r g i n i n e‬‬
‫צ י ס ט א י ן ( ‪00 ................................................................................................... ) c y s t e i n e‬‬
‫ג ל י צ י ן ( ‪02 ......................................................................................................... ) g l y c i n e‬‬
‫ט י ר ו ז י ן ( ‪02 ...................................................................................................... ) t y r o s i n e‬‬
‫ס ר י ן ( ‪02 ..............................................................................................................) s e r i n e‬‬
‫א לנ י ן ( ‪01 .......................................................................................................... ) a l a n i n e‬‬
‫ח ו מ צ ה א ס פ ר ט י ת ( ‪01 ......................................................................... ) a c p a r t i c a c i d e‬‬
‫א ס פ א ר א ג י ן ( ‪01 ......................................................................................... ) a s p a r a g i n e‬‬
‫ח ו מ צ ה ג ל ו ט מ י ת ( ‪01 .......................................................................... ) g l u t a mi c a c i d e‬‬
‫ג ל ו ט א מ י ן ( ‪01 ............................................................................................... ) g l u t a mi n e‬‬
‫פ ר ו ל י ן ( ‪01 ......................................................................................................... ) p r o l i n e‬‬
‫חלבנים ‪22 ....................................................................................................................................‬‬
‫היכן נמצא חלבונים? ‪01 ..........................................................................................................‬‬
‫סוגי חלבונים ‪22 ....................................................................................................................‬‬
‫מטבוליזם של חלבונים ‪22 ...............................................................................................................‬‬
‫חומצות אמינו ‪23 ........................................................................................................................‬‬
‫חלבון סיבי ‪23 ............................................................................................................................‬‬
‫העברה ואחסון של חומצות אמינו ‪22 ...............................................................................................‬‬
‫חומצות האמינו של הדם ‪22 ..........................................................................................................‬‬
‫אחסון חומצות אמינו כחלבונים בתאים ‪23 ........................................................................................‬‬
‫חלבוני פלסמה ‪23 .......................................................................................................................‬‬
‫הכימיה של סינתזת חלבונים ‪23 .....................................................................................................‬‬
‫יצירת חלבונים מחומצות אמינו ‪27 ..................................................................................................‬‬
‫שימוש בחלבונים לאנרגיה ‪23 ........................................................................................................‬‬
‫הסגה "הכרחית" של חלבונים גם כאשר אין חלבונים בדיאטה ‪34 ...........................................................‬‬
‫אנזימים ‪14 ....................................................................................................................................‬‬
‫קנטיקה אנזימתית של מיכאליס מנטן ‪12 ....................................................................................‬‬
‫קווים לדמותו של האתר הפעיל ‪11 ............................................................................................‬‬
‫עיכוב אנזימתי ‪11 ..................................................................................................................‬‬
‫מנגנוני הפעלה של אנזימים ‪11 .................................................................................................‬‬
‫חלבונים מובילי חמצן ‪12 .........................................................................................................‬‬
‫מבנה ההים ‪12 ......................................................................................................................‬‬
‫מבנה המוגלובין ‪12 ................................................................................................................‬‬
‫הקשר בין מבנה לתפקיד (פונקציה) במערכת חלבוני הנשימה ‪11 ....................................................‬‬
‫חלבון אלוסטרי‪11 ..................................................................................................................‬‬
‫אפקט ‪ DPG‬על זיקת המוגלובין מחמצן ‪11 .................................................................................‬‬
‫מנגנוני איתות (‪ )Signaling‬בתאים ‪11 .......................................................................................‬‬
‫מנגנון יצירה של שליח שני (במערכת האדרנלין ‪11 .......................................................... )CAMP‬‬
‫‪1‬‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫יוסף תומר‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫איו ר ‪ 1‬ק בו צות מ זון הע שי רי ם בח ל בו ני ם‬
‫כ – ¾ ממוצקי הגוף או ‪ 11% - 13%‬ממשקל גופו של אדם בוגר הם‬
‫חלבונים‪ .‬אלה כוללים חלבונים מבניים‪ ,‬אנזימים‪ ,‬ח לבונים המסיעים‬
‫חמצן‪ ,‬חלבוני שרירים הגורמים לכיווץ‪ ,‬ומינים רבים נוספים המבצעים‬
‫תפקיד ספציפי תוך תאי כמו גם חוץ תאי בכל רחבי הגוף‪.‬‬
‫חומצות אמינו‬
‫המרכיב העיקרי ש החלבונים בנויים מהם קרוי ם חומצות אמינו ‪.‬‬
‫מתוכם נוכחים בגוף בכמויות משמעותיות ‪ 34‬סוגי חומצות אמינו ‪1 ,‬‬
‫סוגים הכרחיות ( ב אדום) ו ‪ 11 -‬נוספות ( ב כחול) ה נוצרות בגוף בעזרת‬
‫חומצות האמינו ההכרחיות‪ .‬מתוך ה ‪ 11 -‬המיוצרות בגוף האדם ישנם‬
‫‪ 3‬סוגים ( ב ירוק) החיוניות בתנאים מיוחדים כמו במחלות מסוימות‬
‫כגון מחלת‬
‫כבד מאחר והן מיוצרות בתהליכים המתרחשים בכבד‬
‫מחומצות האמינו החיונ יות‪ .‬להלן חומצות האמינו‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫יוסף תומר‬
756829210‫ת"ז‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫בטוחה‬
C3H3N2.CH2CH.(NH2 ).COO
) hustidine ( ‫היסטדין‬
(CH3).CH2CH(CH3)CH.(NH2).
) isoleucine ( ‫איזולויצין‬
COOH
) leucine ( ‫לויצין‬
(CH3)2CH.CH2CH.(NH2).COO
H
) lysinc ( ‫ליזין‬
NH2CH3CH.(NH2).COOH
) methionine ( ‫מתיונין‬
CH3.S.(CH2)2CH.(NH2).COOH
C6H5CH2CH.(NH2).COOH
) phenylalanine ( ‫פנילאלנין‬
CH3CHOH.CH.(NH2).COOH
) threonine ( ‫תראונין‬
C4.NH.CH2CH2CH.(NH2).COO H
) tryptophan ( ‫טריפטופן‬
(CH3)2CH.CH.(NH2).COOH
) valine ( ‫ולין‬
NH2C(NH).NH(CH2)3CH.(NH2
) arginine ( ‫ארגינין‬
).COOH
) cysteine ( ‫ציסטאין‬
SH.CH2CH.(NH2).COOH
) tyrosine ( ‫טירוזין‬
C6H4OH.CH2CH.(NH2).COOH
) serine ( ‫סרין‬
CH2OH.CH.(NH2).COOH
3
‫יוסף תומר‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
756829210‫ת"ז‬
‫בטוחה‬
CH2(NH2).COOH
) glycine ( ‫גליצין‬
CH3CH.(NH2).COOH
) alanine ( ‫אלנין‬
COOH.CH2CH.(NH2).COOH
) acpartic acide ( ‫חומצה אספרטית‬
NH2CO.CH2CH.(NH2).COOH
) asparagine ( ‫אספאראגין‬
) glutamic
‫גלוטמית‬
acide (
‫חומצה‬
COOH.(CH2)2CH.(NH2).COOH
) glutamine ( ‫גלוטאמין‬
NH2CH.(CH2)2(CO.NH2).COO
H
) proline ( ‫פרולין‬
NH.(CH2)3CH.COOH
Mass
Name
Symbol
Occurrence
Side Chain
(-H2O)
(%)
Alanine
A, Ala
71.079
CH3-
7.49
Arginine
R, Arg
156.188
HN=C(NH2)-NH-
5.22
(CH2)3-
Asparagine
N, Asn
114.104
H2N-CO-CH2-
4.53
Aspartic acid D, Asp
115.089
HOOC-CH2-
5.22
Cysteine
C, Cys
103.145
HS-CH2-
1.82
Glutamine
Q, Gln
128.131 H2N-CO-(CH2)2-
4.11
Glutamic acid E, Glu
129.116
HOOC-(CH2)2-
6.26
Glycine
57.052
H-
7.10
4
G, Gly
‫יוסף תומר‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
756829210‫ת"ז‬
‫בטוחה‬
N=CH-NH-CH=C-
Histidine
H, His
137.141
2.23
CH2|__________|
Isoleucine
I, Ile
113.160 CH3-CH2-CH(CH3)-
5.45
Leucine
L, Leu
113.160
(CH3)2-CH-CH2-
9.06
Lysine
K, Lys
128.17
H2N-(CH2)4-
5.82
Methionine
M, Met
131.199
CH3-S-(CH2)2-
2.27
Phenylalanine F, Phe
147.177
Phenyl-CH2-
3.91
Proline
97.117
-N-(CH2)3-CH-
5.12
P, Pro
|_________|
Serine
S, Ser
87.078
HO-CH2-
7.34
Threonine
T, Thr
101.105
CH3-CH(OH)-
5.96
Tryptophan
W, Trp
186.213
Phenyl-NH-CH=C-
1.32
CH2|___________|
Tyrosine
Y, Tyr
163.176 4-OH-Phenyl-CH2-
3.25
Valine
V, Val
99.133
6.48
CH3-CH(CH2)-
‫ סי כום חו מ צו ת א מי נ ו‬4 ‫ט בל ה‬
‫בגרות‬
‫ילדות‬
‫ינקות‬
41-42 ‫כשנתיים‬
‫ חודשים‬2-1
3-13
5
33
14
33
21
74
13
33
72
131
‫ח"א‬
) hustidine ( ‫היסטדין‬
) isoleucine ( ‫איזולויצין‬
) leucine ( ‫לויצין‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫יוסף תומר‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫ליזין ( ‪) lysinc‬‬
‫‪142‬‬
‫‪33‬‬
‫‪33‬‬
‫‪13‬‬
‫מתיונין ( ‪) methionine‬‬
‫ציסטאין ( ‪) cysteine‬‬
‫‪33‬‬
‫‪37‬‬
‫‪33‬‬
‫‪12‬‬
‫פנילאלנין( ‪phenylalanine‬‬
‫טירוזין ( ‪) tyrosine‬‬
‫תראונין ( ‪) threonine‬‬
‫טריפטופן ( ‪) tryptophan‬‬
‫ולין ( ‪) valine‬‬
‫סך כל חומצות האמינו‬
‫‪133‬‬
‫‪31‬‬
‫‪33‬‬
‫‪13‬‬
‫‪37‬‬
‫‪27‬‬
‫‪33‬‬
‫‪7‬‬
‫‪17‬‬
‫‪13.3‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪12‬‬
‫‪23‬‬
‫‪33‬‬
‫‪14‬‬
‫‪733‬‬
‫‪233.3‬‬
‫‪313.2‬‬
‫‪13-13‬‬
‫ט בל ה ‪ 2‬צ ריכ ת חו מ צות א מי נו חיו ניות ( מ "ג‪ /‬ק" ג ‪/‬יום ) ע "פ ‪W HO‬‬
‫‪6‬‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫יוסף תומר‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫מבנה חומצות אמינו‬
‫איור ‪ 2‬חו מ צת א מי נו‬
‫לכל חומצות האמינו מבנה בסיסי משותף קבוצה מרכזית המסומן ‪, R‬‬
‫קצה אמיני ‪ , Amino Group NH 2‬קצה חומצי בעל ארבעה אטומים‬
‫הנכללים בו הם ‪ COOH‬המסודרים כמאופיין לחומצה אורגנית; קצה‬
‫זה מכונה קרבוקסילי ‪Carboxyl Group‬‬
‫‪ C – Terminal , NH 2 - R - COOH‬תמיד ימני וחופשי‪N – Terminal ,‬‬
‫תמיד שמאלי‪ .‬החלבונים נבנים בריכוזים מקצה ‪ N‬לקצה ‪ C‬ונקשרים‬
‫ביניהם בעזרת הקצוות כאשר מקצה הקרבוקסילי ‪ CO‬נקשר ל ‪NH -‬‬
‫של קצה האמיני; הקצה הקרבוקסילי תורם ‪ OH‬וקצה האמיני תורם‬
‫אטום מימן וכך בעת ההתקשרות משתחררת מולקולת מים‪ .‬הקשר בין‬
‫חומצות האמינו הוא קשר פפטידי ‪.Peptide Bon‬‬
‫‪7‬‬
‫יוסף תומר‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫איור ‪ 2‬ס כמ ת מ בנ ה חו מ צת א מי נו‬
‫כל חלבון מאופיין ברצף קבוע של חומצות האמינו המרכיבות אותו‪.‬‬
‫הקשרים הפפטידיים הם מישוריים ‪.‬‬
‫איור ‪ 1‬מב נה חל בון ‪ ,‬ר צף חו מ צו ת א מי נו‬
‫מבנה‬
‫חלבון‬
‫סלילי‬
‫(מרחבי)‬
‫=‬
‫‪‬‬
‫הליקס‬
‫}‬
‫שתי‬
‫צורות‬
‫חלבון‬
‫שאותם גילה פאולין‬
‫משטח כפלים ‪ -‬‬
‫ניתן להבחין בארבעה מבנים הנדרשים לתאורו של חל בון‪.‬‬
‫מבנה ראשוני‬
‫המבנה הראשוני של החלבון מתאר את רצף החומצות האמינו‬
‫המרכיב את החלבון וכן מיקומם של הקשרים ה – ‪ D‬סולפידים‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫יוסף תומר‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫מבנה שניוני‬
‫המבנה השניוני מתאר את המבנה המרחבי של שרשרת פולי‬
‫פפטידית‪ .‬ידועים שני מבנים שניוני יסודיים סלילי ‪ ‬ומשטחי כפלים ‪‬‬
‫‪.‬‬
‫לדוגמ א ‪ -‬יחדת המבנה של השיער האנושי קרויה פרוטופיברין (קרטין‬
‫– סדרת חלבונים המופיעים בשיער בעלי חיים)והיא בנויה משלושה‬
‫סלילי ‪ 11 . ‬יחידות של פרוטויברינים מרכיבים יחידה גדולה יותר‬
‫הקרויה מיקרופיבריל ומספר מיקרופיברינים מרכיבים יחידה גדולה‬
‫יותר הקרויה מקרופיבריל‪ .‬מספר מאות של מקרופיברים מרכיבים את‬
‫גוף השערה‪.‬‬
‫* סליל ‪ ‬מוחזק על ידי קשרי מימן המתפשטים לאורך הציר של‬
‫הסליל כאשר קבוצות השירים המרכיבות את הסליל עונים לחוץ‬
‫לסליל‪.‬‬
‫תכונות של סליל ‪ : ‬גמישות‪ ,‬ניתן למתוח אותו‪ ,‬מסיסות במים‪ .‬מבנה‬
‫שניוני נוסף הוא משטח כפלים ‪ ‬הבנו י משרשראות פוליפפטידים‬
‫קבלות זו לזו ומוחזקות יחד בעזרת קשרי מימן ( ‪hydrogen ) OH‬‬
‫‪bond‬‬
‫מבנה שלישוני‬
‫מבנה שלישוני של חלבון מתאר את היחסים המרחביים של שרשרת‬
‫פוליפפטידית (אחת) ותוכנה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫יוסף תומר‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫מבנה רביעוני‬
‫מתאר את היחסים המרחביים בין שרשראות פוליפפטידיות שונות‬
‫(אם לחלבון יש רק שרשרת אחת אין לו מבנה רביעוני) לכל אחת‬
‫מהשרשראות יש תת יחידה ‪. sub unit‬‬
‫יש שתי חומצות אמינו בגוף האדם (יונקים) המכילות אטום גופרית‪.‬‬
‫האחת היא ציסטאין ‪ cys‬והשניה מטיונין ‪. met‬‬
‫קשרי צילוב – ‪ D‬סולפידים הם קשרי ‪( S-S‬גופרית גופרית)‬
‫המתקבלים משתי חומצות אמינ ו ציסטאניות הממוקמות באורינטציה‬
‫מתאימה (כאשר הציסטאין מול ציסטאין)‪.‬‬
‫איור ‪ 5‬ק שר צ לו ב‬
‫חומצות האמינו ב – ‪ PH‬ניטרלי (מרביתם) הם צויטרון ‪ .‬צורה דו‬
‫קוטבית‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫יוסף תומר‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫איור ‪ 6‬צוי ט רון‬
‫משטח קפלים ‪‬‬
‫השרשראות הפולי פפטידיות המרכזות משטח קפלים ‪ ‬זורמות‬
‫בכיוונים אנטי מקבילים כך שהמבנה הכללי (של כל המשטח) מיוצב‬
‫על ידי קשרי מימן‪.‬‬
‫חומצות אמינו והפקת חומרים מהן‬
‫טירוזין ‪Tyrosine‬‬
‫מרבית הטירוזין בחלבונים מתפרק עבור הפקה ויצירת אנרגיה‪ .‬אחד מתפקידיו‬
‫החשובים של הטירוזין הוא כחומר גלם ומצא לקטכולאמינים ‪.Catacholamines‬‬
‫הקטכולאמינים משמשים כנירוטרנסמיטורים ואילום הם הדופמין ‪,Dopamine‬‬
‫נוראדרנלין ‪ Noradrenaline‬והאדרנלין ‪.Adrenaline‬‬
‫‪11‬‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫יוסף תומר‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫איור ‪ 7‬מב נה ה סינפ ס ה‬
‫הנוראדרנלין הינו המוליך העיצבי‬
‫(נירוטרנסמיטור) הראשי במערכת עצבים‬
‫הסימפתטי‪ .‬נוראדרנלין ואדרנלין‬
‫נאגרים בגבשושיות של הנירונים‬
‫המפרישים אותם‪.‬‬
‫טירוזין‬
‫לתוך‬
‫מובל‬
‫הנירונים‬
‫המפרישים קטכולאמינים ולתאים‬
‫בליבת יותרת הכליה (האדרנל)‬
‫במקום‬
‫בו‬
‫מסונתזים‬
‫קטכולאמינים‪ .‬בשלב הראשון בתהליך נדרש ‪ Tyrosine hydroxylase‬הדומה ל‪-‬‬
‫‪ Phenylalanine‬הדורש ‪Tetrahydrobiopterin‬‬
‫ככופקטור ‪ .Cofactor‬תגובת‬
‫‪A‬‬
‫‪(3,‬‬
‫ההידרוקסילציה‬
‫‪Hydroxylation‬‬
‫)‪.Dihydrophenylalanine‬‬
‫‪-hydroxylase ,dopamine‬‬
‫יוצרת‬
‫‪decarboxylase‬‬
‫‪DOPA‬‬
‫‪DOPA‬‬
‫‪4‬‬
‫ממיר‬
‫‪DOPA‬‬
‫ל‪-‬‬
‫‪ dopamine‬ממיר ‪ dopamine‬ל‪ -‬נוראדרנלין‬
‫‪12‬‬
‫יוסף תומר‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫‪Noradrenaline‬‬
‫ו‪-‬‬
‫‪N-methyltransferase‬‬
‫‪Phenylethanolamine‬‬
‫ממיר‬
‫‪ Noradrenaline‬לאדרנלין‪.‬‬
‫איור ‪ 8‬מ טי רו זין וע ד א ד רנ לין‬
‫ריאקציה מאוחרת זו היא אחת ממספר ריאקציות בגוף המשתמשות ‪SAM‬‬
‫כתרומת מתיל ‪ Methyl‬להוצרות ‪ .S-adenosylhomocyteine‬בתוך החומר‬
‫האפור במוח ובאזורים נוספים תהליך הסינתזה היא רק לדופמין‪ .‬בתוך ליבת יותרת‬
‫הכליה בדופמין הופך לנוראדרנלין ואדרנלין‪.‬‬
‫לאחר סנתזת דופמין‪ ,‬נוראדרנלין ואדרנלין הם נאספים בשלפוחיות המגורגרות‬
‫באתרי ההפרשה‪ .‬בתוך אותן שלפוחיות נוראדרנלין ואדרנלין קשורים ל‪ATP -‬‬
‫ולחלבון המכונה ‪.Chromogranin A‬‬
‫המטבוליזם של הקטכולאמינים מתרחשים דרך‪:‬‬
‫‪13‬‬
‫יוסף תומר‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
756829210‫ת"ז‬
‫בטוחה‬
monoamine
‫ודרך‬
catecholamine-O-methyltransferase (COMT)
oxidase
‫ מכל מקום‬.‫ שני האנזימים הללו מפוזרים בכל הגוף באופן נרחב‬. (MAO)
.MAO -‫ לא נפוץ כ‬COMAT
Tryptophan ‫טריפטופן‬
(5-hydroxytryptamine, 5- ‫טריפטופן משמש כחומר מקדים לסינתזת סרוטונין‬
.melatonin (N-acetyl-5-methoxytryptamine) ‫ ומלטונין‬Serotonin HT)
‫ ס רו טו נין ו מל טו נין‬2 ‫איור‬
‫הסרוטונין מסונתז בתהליך בעל שני שלבים בהשתתפות ריאקציה של‬
‫(המזורז‬
‫מזורז‬
tetrahydrobiopterin-dependent
decarboxylation
‫ואז‬
hydroxylation
)tryptophan-5-monooxygenase‫באמצעות‬
‫ אינו‬hydroxylase ‫ באופן נורמלי‬.aromatic L-amino acid decarboxylase‫ע"י‬
‫רווי‬
14
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫יוסף תומר‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫ביוסינתזה של קריאטין ‪Creatine‬‬
‫קריאטין מסונתז בכבד באמצעות מתילציה ‪ methylation‬של ‪guanidoacetate‬‬
‫המשתמש ב‪ SAM -‬כתורם מתיל‪ Guanidoacetate .‬עצמו מתהווה מחומצות‬
‫אמינו ‪ arginine‬ן‪ glycine -‬בכליות‪.‬‬
‫איור ‪ 4 1‬סי נת זת ק רי א טי נין‬
‫קריאטין משמש כמחסן זרחן בעל אנרגיה רבה‪ .‬הזרחן של ‪ ATP‬מועבר לקריאטין‬
‫המייצר קריאטין מזורחן דרך פעולת ‪ .creatine phosphokinase‬הריאקציה‬
‫הפיכה כאשר דרישת הגוף לאנרגיה גבוהה כגון בפעילות גופנית המאמצת שרירים‪.‬‬
‫‪ creatine phosphate‬תורם את מולקולת הזרחן ל‪ ADP -‬להפקת ‪.ATP‬‬
‫‪ Creatine‬ו‪-‬‬
‫‪ creatine phosphate‬נמצאים בשרירים‪ ,‬מוח ודם‪Creatinine .‬‬
‫מתהוה בשרירים מ‪ creatine phosphate -‬ללא פעילות אנזימתית תוך שחרור‬
‫מים וזרחה‪ .‬כמות ה‪ creatine -‬הנוצר עומד ביחס למסת השרירים ועומד במידה‬
‫‪15‬‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫יוסף תומר‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫ניכרת קבוע ויציב מיום ליום‪ .‬הקריאטנין מופרש דרך הכליות ורמתו בשתן‬
‫‪ creatinine learance rate‬מעידה על תפקוד כליתי‪.‬‬
‫פעולת גלוטטיון )‪Glutatione (GSH‬‬
‫גלוטטיון ‪ Glutatione‬או בקיצור ‪GSH‬‬
‫הוא טרי‪-‬פפטיד המורכב מגלוטמט‬
‫‪ ,Glutamate‬ציסטאין ‪ Cysteine‬ו‪ -‬גליצין ‪ Glycine‬ובעל מספר פעילויות חיוניות‬
‫וחשובות בתוך התא‪.‬‬
‫איור ‪ 4 4‬מ בנ ה ‪G S SG‬‬
‫תפקיד ה‪ GSH -‬בהפחתה חשוב ביותר במיוחד בסביבת החימצון של כדוריות‬
‫האדומות ‪ .Erythrocytes‬במהלך העברת החמצן ה‪ sulfhydryl -‬של ‪ GSH‬יכול‬
‫לשמש להקטנת‬
‫‪16‬‬
‫יוסף תומר‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫איור ‪ 4 2‬סי נת זת )‪glut at h ion e (G S H‬‬
‫סיכום חומצות אמינו ותפקידן‬
‫היסטדין (‪)hustidine‬‬
‫איור ‪ 4 2‬מל קולת הי ס טי דין‬
‫* במטבוליזם שלו הופך להיסטמין‬
‫* מרכיב במיאלין‬
‫* מגן מפני קרינה‬
‫‪17‬‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫יוסף תומר‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫* סילוק מתכות כבדות‬
‫* שיקום וריפוי רקמות (לטיפול ב‪ ,RA -‬כיבים)‬
‫* לטיפול בזיקפה‬
‫* בחסרונו פגיעה בעצב השמיעה‬
‫* חשוב חיצור תאי דם אדומים ולבנים (אנמיה)‬
‫* ייצור מיצי קיבה‬
‫איזולויצין (‪)isoleucine‬‬
‫איור ‪ 4 1‬מול קול ת אי זו לוי צין‬
‫* בחוסר ככל הנראה קשור למחלות גוף ונפש כרוניות‬
‫לויצין (‪)leucine‬‬
‫איור ‪ 4 5‬מול קול ת לוי צי ן‬
‫* בעודף פלגרה (עור עבה) בשל ירידה ב‪ B3 -‬ניאצין‬
‫‪18‬‬
‫יוסף תומר‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫ליזין (‪)lysinc‬‬
‫איור ‪ 4 6‬מול קול ת לי זין‬
‫* לייצור קרניטין‬
‫* בקרת וירוסים‬
‫* בעודף עליה בכולסטרול‬
‫* בחוסר עייפות‪ ,‬סחרחורת‪ ,‬אנמיה‬
‫מתיונין (‪)methionine‬‬
‫איור ‪ 4 7‬מול קול ת מ תיו ני ן‬
‫* מטבוליזם של ‪ B12‬וסלניום‬
‫* מייצר טאורין‪ ,‬ציסטין‪ ,‬ציסטאין‬
‫* מנטרל מתכות כבדות‬
‫* אנטי אוקסידנט‬
‫* בחוסר טרשת עורקים‬
‫* מגן מעודף היסטמין בהיסטאלים (חולי סכיזופרניה)‬
‫‪19‬‬
‫יוסף תומר‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫פנילאלנין (‪)phenylalanine‬‬
‫איור ‪ 4 8‬מול קול ת פ ני ל אל נין‬
‫* חומר המוצא לטירוזין ליצירת נירוטנסמיטורים‪ :‬דופמין‪ ,‬נור‪-‬אדרנלין ואדרנלין‬
‫* מגביר ייצור קולציסטוקינין הגורם לשובע (פיקוח על משקל)‬
‫* אנטי דיפרסנט‬
‫* יעיל נגד כאבים‬
‫תראונין (‪)threonine‬‬
‫איור ‪ 4 2‬מול קול ת ת ר או נין‬
‫‪21‬‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫יוסף תומר‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫טריפטופן (‪)tryptophan‬‬
‫איור ‪ 2 1‬מול קול ת ט רי פ טופן‬
‫*חומר מוצא ליצירת סרוטונין ומלטונין‬
‫*דרוש יצירת ויטמין ‪B3‬‬
‫ולין (‪)valine‬‬
‫איור ‪ 2 4‬מול קול ת ו לין‬
‫* מסייע בשמירת משקל יחד עם חומצות אמינו נוספות‬
‫* בעודף הזיות ונימול בעור‬
‫‪21‬‬
‫יוסף תומר‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫ארג ' ינין ( ‪) arginine‬‬
‫איור ‪ 2 2‬מול קול ת א רג 'י נין‬
‫* תנועתיות לקויה של זרעים‬
‫* זירוז הגלדת פצעים‬
‫*שיפור פעולת התימוס‬
‫*מווסת ייצור אינסולין‬
‫* שיפור מטבוליזם של שומנים‬
‫* בעודף‪ :‬קטטוניה‬
‫ציסטאין ( ‪) cysteine‬‬
‫איור ‪ 2 2‬מול קו ת צי ס ט אין‬
‫‪22‬‬
‫יוסף תומר‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫גליצין ( ‪) glycine‬‬
‫איור ‪ 2 1‬מול קול ת ג לי צין‬
‫טירוזין ( ‪) tyrosine‬‬
‫* ייצור נירוטנסמיטורים‪ :‬דופמין‪ ,‬נור‪-‬אדרנלין ואדרנלין‬
‫* יצירת אנרגיה‬
‫סרין ( ‪) serine‬‬
‫* בשימוש חיצוני מעניק לחות לעור‬
‫* בעודף גורם לפסיכוזה‬
‫‪23‬‬
‫יוסף תומר‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫אלנין ( ‪) alanine‬‬
‫איור ‪ 2 5‬מול קול ת א ל נין‬
‫* מפחית נזקי כולסטרול‬
‫* דרוש למטבוליזם של טריפטופן‪ ,B6 ,‬רספרגין וחומצה אספרטיק‬
‫* סינתזה של גלוקופרוטאינים‬
‫חומצה אספרטית ( ‪) acpartic acide‬‬
‫איור ‪ 2 6‬מול קול ת חו מ צה א ספ ר טי ת‬
‫‪24‬‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫יוסף תומר‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫אספאראגין ( ‪) asparagine‬‬
‫איור ‪ 2 7‬מול קול ת אס פ ר אר גין‬
‫חומצה גלוטמית ( ‪) glutamic acide‬‬
‫איור ‪ 2 8‬מול קול ת חו מ צה ג לו ט מי ת‬
‫גלוטאמין ( ‪) glutamine‬‬
‫איור ‪ 2 2‬מול קול ת ג לו ט א מין‬
‫‪25‬‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫יוסף תומר‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫פרולין ( ‪) proline‬‬
‫איור ‪ 2 1‬מול קול ת פ רו לין‬
‫‪26‬‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫יוסף תומר‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫ט בל ה ‪ 2‬ט י פו ל ב חו מ צו ת ה א מי נו ע" פ מ ח לו ת‬
‫שם המחלה‬
‫ח"א חיוניות‬
‫אלצהיימר‬
‫ארטריטיס‬
‫אפילפסיה‬
‫אובדן שיער‬
‫אי ספיקת לב‬
‫אי ספיקת כליות‬
‫אינסומניה‬
‫אוסטאופורוזיס‬
‫הזדקנות‬
‫התמכרות לטבק‬
‫התמכרות לקוקאין‬
‫הרפס‬
‫היפוגליקמיה‬
‫הקרנה רדיאואקטיבי‬
‫טרשת נפוצה‬
‫יתר לחץ דם‬
‫כאב כרוני‬
‫כיס מרה‬
‫כולסטרול‬
‫כיב ברגל‬
‫כבד‬
‫מניה דיפרסיה‬
‫מתח‬
‫נטיה להתאבדות‬
‫ניתוח (לפני ואחרי)‬
‫סרטן‬
‫סכרת‬
‫טריפטופן (מעלה רמת‬
‫סרוטונין ולכן הרגעה)‬
‫ח"א החיוניות‬
‫היסטדין וגליצין‬
‫גליצין‪ ,‬טאורין‬
‫ציסטאין‪ ,‬ארגינין‬
‫טירוזין‪ ,‬טאורין‪ ,‬קרניטין‬
‫ח"א החיוניות‬
‫טריפטופן‬
‫ליזין‬
‫מתיונין‪ ,‬טריפטופן‬
‫טירוזין‬
‫טירוזין‬
‫ליזין‬
‫אלנין‪GABA ,‬‬
‫ציסטאין‪ ,‬טאורין‬
‫גליצין‪ ,‬קרניטין‬
‫טריפטופן ‪ ,‬טאורין‪GABA ,‬‬
‫טריפטופן ‪ ,‬פנילאלנין‬
‫מתיונין‪ ,‬טאורין‪ ,‬גליצין‬
‫מתיונין‪ ,‬טאורין‪ ,‬קרניטין‬
‫ציסטאין‪ ,‬גליצין‪ ,‬תראונין (במשחה)‬
‫איזולויצין‪ ,‬לויצין‪ ,‬ואלין‬
‫טריפטופן‪ ,‬גליצין‬
‫טירוזין‪ ,‬היסטידין (כל ח"א החיוניות)‬
‫טריפטופן‪ ,‬מתיונין‬
‫כל ח"א החיוניות‬
‫ציסטאין‪ ,‬טאורין (כל ח"א החיוניות)‬
‫אלנין‪ ,‬ציסטאין‪ ,‬טריפטופן‪ ,‬גלוטמין‬
‫סכיזופרניה‬
‫איזולויצין‪ ,‬טריפטופן‪ ,‬מתיונין‬
‫פרקינסון‬
‫פרוסטטה‬
‫שיגדון (גאוט)‬
‫תימוס‬
‫תאבון (ויסות)‬
‫פנילאלנין‪ ,‬טירוזין‪ ,‬טריפטופן‪ ,‬מתיונין‬
‫גליצין‬
‫גליצין‬
‫אספרטיק‪ ,‬טריאונין‬
‫טריפטופן‪ ,‬פנילאלנין‪GABA ,‬‬
‫אגרסיביות‬
‫ח"א מזיקות‬
‫גלוטמין‬
‫ח"א הלא חיוניות‬
‫ארגינין‬
‫ליזין‬
‫טירוזין‪ ,‬פנילאלנין‬
‫טירוזין‪ ,‬פנילאלנין‬
‫אספרגין‪ ,‬סרין‪,‬‬
‫לויצין‬
‫‪27‬‬
‫יוסף תומר‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫ט בל ה ‪ 1‬מי נו ני ם וא ז ה רו ת‬
‫שם ח"א‬
‫היסטדין‬
‫( ‪) hustidine‬‬
‫איזולויצין‬
‫( ‪) isoleucine‬‬
‫לויצין ( ‪) leucine‬‬
‫ליזין ( ‪) lysinc‬‬
‫מתיונין‬
‫( ‪) methionine‬‬
‫פנילאלנין‬
‫( ‪) phenylalanine‬‬
‫תראונין‬
‫( ‪) threonine‬‬
‫טריפטופן‬
‫( ‪) tryptophan‬‬
‫ולין ( ‪) valine‬‬
‫ארגינין‬
‫( ‪) arginine‬‬
‫ציסטאין‬
‫( ‪) cysteine‬‬
‫אלנין ( ‪) alanine‬‬
‫פרולין ( ‪) proline‬‬
‫‪GABA‬‬
‫טאורין‬
‫קרניטין‬
‫מינון ליום‬
‫אזהרות‬
‫‪( 1-3‬ב‪ + R.A -‬ויטמין ‪)C‬‬
‫‪ 334-234‬מ"ג‬
‫‪ 334-234‬מ"ג‬
‫‪ 4.3-1.3‬מ"ג‬
‫בהרפס עד ‪ 2‬גר'‬
‫‪ 4.3-1‬גר' לניטרול רעלים‬
‫לחלק את המינון למנות‬
‫לדיפרסיה ‪ 4.1-4.3‬גר' עד‬
‫שבועיים‬
‫לכאבים ‪ 1 4.73‬גר' כעבור‬
‫שלושה שבועות ניתן‬
‫להכפיל‬
‫להרזייה ‪ 4.3-1‬גר' לפני‬
‫השינה‬
‫‪ 134-344‬מ"ג ‪ +‬ויט' ‪C‬‬
‫‪ 244‬מ"ג‬
‫נידודי שינה ‪ 1‬גר' לפני‬
‫שינה ‪B6 + Mg +‬‬
‫דיפרסיה ‪ 2‬גר' ‪ 1 +‬גר'‬
‫ניקוטינאמיד‬
‫כאב ‪ 3-3‬גר'‬
‫‪ 334-734‬מ"ג‬
‫להרזיה ‪ 1‬גר' עם ‪3+3+3‬‬
‫סה"כ ‪ 3‬גר' לפני הארוחה‬
‫עד ‪ 1‬גר' בחוסר פוריות‬
‫*אסור לנשים הרות‬
‫*להפריד מארוחה‬
‫*חלבית ‪ 1‬שעה לפני‬
‫* לשיפור הקליטה‬
‫*רצוי יחד עם חטיף‬
‫עמילני או משקה מתוק‬
‫*לייצור סרוטונין ‪B6 +‬‬
‫מקסימום ‪ 24‬מ"ג עם‬
‫עבר סכיזופרני‬
‫זהירות עם חולי סכרת‬
‫‪ 1‬גר' ‪ 2 X‬משך חודש‬
‫ולהוריד ל‪ -‬יום בסוף‬
‫הארוחה‪ .‬להוסיף חומצה‬
‫פולית‪B 13 ,B6 ,‬‬
‫‪ 344-344‬מ"ג‬
‫‪ 4.3-1‬גר' ‪ +‬ויט' ‪C‬‬
‫‪ 34-34‬מ"ג ‪S.L‬‬
‫‪ 4.1-1‬גר' באפילפסיה ‪ 1‬גר' מינון נמוך יעיל יותר‬
‫ממינון גבוה‬
‫ולרדת ל‪ 34 -‬מ"ג‬
‫אלכוהוליסטים ‪ 1‬גר' ‪2 X‬‬
‫‪ 2 X 4.3‬לאחר שבועיים‬
‫להכפיל‬
‫‪28‬‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫יוסף תומר‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫חלבונים‬
‫היכן נמצא חלבונים?‬
‫תאי דם‪ ,‬כ לי דם‪ ,‬כל סוגי השרירים‪ ,‬איברים פנימיים‪ ,‬אנזימים‪ ,‬רקמת‬
‫חיבור כדוגמת קולגן‪ ,‬חלבוני טרנספורט בתאים (תעלות להעברת‬
‫יונים‪ ,‬גלוקוז)‪ ,‬הורמון (כמעט רובם חלבונים)‪ ,‬חלבונים נשאים‬
‫(מעבירי סידן‪ ,‬ברזל ועוד)‪ ,‬רצפטורים ‪ receptors‬נוגדנים ועוד‪.‬‬
‫ט בל ה ‪ 5‬חל בו ני ‪ :‬מי קומם ותפ קו דו‬
‫התפקוד‬
‫החלבון‬
‫קולגן ‪collagen‬‬
‫מרכיב מבני בעור‪ ,‬בסחוס ובעצמות‬
‫טריפסין ‪trypsin‬‬
‫אנזים המפרק חלבונים במע' העיכול‬
‫ליזוזומים‬
‫אנזים המגן בפני חדירת חידקים לעיניים‬
‫‪lysozyme‬‬
‫ע"י פרוק מברנות של החידקים‬
‫ציטוכרום ‪c -‬‬
‫‪cytochrome c‬‬
‫מרכיב בתהליך הנשימה התאית‬
‫קאטאלאז ‪catalase‬‬
‫אנזים המפרק מי חמצן‬
‫ריבונוקלאז‬
‫אנזים המפרק את אחד מסוגי חומצות‬
‫‪ribonulease‬‬
‫הגרעין‬
‫אינסולין ‪insulin‬‬
‫הורמון המווסת את רמת הגלוקוז בדם‬
‫גלובולינים ‪globulin‬‬
‫נוגדנים המגנים בפני חדירת גופים זרים‬
‫לדם‬
‫המוגלובין‬
‫נשא של חמצן בדם‬
‫‪hemoglobin‬‬
‫פיברינוגן‬
‫מרכיב בתהליך הקרישה‬
‫‪fibrinogen‬‬
‫מיוגלובין‬
‫נשא של חמצן בתאי שריר‬
‫‪myoglobin‬‬
‫מיוזין ‪myosin‬‬
‫מרכיב בתהליכים של תנועת שריר‬
‫‪29‬‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫יוסף תומר‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫ט בל ה ‪ 6‬צ ריכ ת חל בו ני ם יו מי ת מומ ל צת מ שר ד ה ב רי אות הי שר א לי ‪4 28 2‬‬
‫מין‬
‫גבר ואישה‬
‫גבר‬
‫אישה‬
‫גיל‬
‫חלבונים (בג')‪/ 2‬ק"ג‬
‫עד ‪ 4.1‬חודשים‬
‫‪ 1-3.1‬חודשים‬
‫‪ 3-11.1‬חודשים‬
‫‪ 1-1.1‬שנים‬
‫‪3-3.1‬‬
‫‪3-1.1‬‬
‫‪14-11.1‬‬
‫‪13-17.1‬‬
‫‪<13‬‬
‫‪14-13.1‬‬
‫‪13-17.1‬‬
‫‪<13‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪4.3‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪4.3‬‬
‫סוגי חלבונים‬
‫ניתן למיין את החלבונים ע"פ צורתם וע"פ מבנם הכימי‪.‬‬
‫‪ .1‬ע"פ צורה מזהים חלבונים כדוריים וחלבונים סיביים‪.‬‬
‫‪ .3‬ע"פ מבנם מזהים חלבונים פשוטים וחלבונים מורכבים‪.‬‬
‫חלבונים כדוריים‬
‫צורתם המרחבית של חלבונים אילו הוא כדורי‪ /‬אליפטי והם מסיסים‬
‫במים‪ .‬כגון‪ :‬המוגלובין וריבוקלאז‪.‬‬
‫חלבונים סיביים‬
‫חלבונים אילו הם צרים וארוכים ואינם מסיסים במים כגון‪ :‬קולאגן‪.‬‬
‫ניתן למיין את החלבונים לא לפי צורתם אלא על פי המבנה הכימי‬
‫שלהם‪ .‬ניתן להבחין בשני סוגים של חלבונים והם‪:‬‬
‫‪31‬‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫יוסף תומר‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫חלבונים פשוטים‬
‫אילו הם חלבונים המכילים שרשרות פוליפפטידים כמו אלבומין בדם‪.‬‬
‫חלבונים מורכבים‬
‫חלבונים אילו מכילים מרכיבים נוספים מלבד שרשרות פוליפפטידיות (רב פפטידי)‬
‫כגון‪ :‬גלוקוז‪ -‬גליקופרוטאינים‪ ,‬שומן‪-‬ליפופרוטאינים ועוד‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫יוסף תומר‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫מטבוליזם של חלבונים‬
‫חומצות אמינו‬
‫קישור פפטידי ושרשראות פפטידיות – בחלבונים‪ ,‬חומצות האמינו‬
‫מצטרפות לשרשראות ארוכות באמצעות מה שנקרא קישור פפטידי‪,‬‬
‫שא חד מהם מתואר בריאקציה הבאה (עמ ‪:) 333‬‬
‫שים לב שבריאקציה זו רדיקל האמינו של חומצות אמינו אחת מתאחד‬
‫עם רדיקל הקרבוקסיל של חומצות האמינו השניה‪ .‬אטום חנקן‬
‫משתחרר מרדיכל האמינו‪ ,‬רדיקל הידרוקסיל משתחרר מרדיקל‬
‫הקרבוקסיל‪ ,‬ושני אלו מתאחדים ליצור מולקולה של מים‪ .‬שים ל ב‬
‫שלאחר שקישור הפפטיד נוצר‪ ,‬רדיקל אמינו ורדיקל קרבוקסיל‬
‫נמצאים עדיין במולקולה החדשה‪ ,‬שלכל אחד מהם היכולת לאחד‬
‫חומצות אמינו נוספות ליצור שרשראות פפטיד‪ .‬מספר מולקולות חלבון‬
‫מסובכות יש להן עד לכדי מאות אלפי חומצות אמינו מצורפות בעיקר‬
‫על יד קישור פפטידי‪ ,‬ואפיל ו לחלבון הקטן ביותר יש מעל ל – ‪34‬‬
‫חומצות אמינו מצורפות על ידי קישור פפטידי‪.‬‬
‫חלבון סיבי‬
‫רבים מהחלבונים המסובכים ביותר הם של סיב דקיק ונקראים חלבון‬
‫סיבי‪.‬‬
‫בהם‪,‬‬
‫הרבה‬
‫שרשראות‬
‫מופרדות‬
‫מוחזקות‬
‫יחד‬
‫בחבילה‬
‫מקבילית על ידי קשרים מוצלבים‪ .‬רוב סוגי החלבון הסיבי הם ( ‪) 1‬‬
‫קולגנים ( ‪ ) collagens‬שהינם החלבון המבני הבסיסי של רקמות‬
‫החיבור‪ ,‬גיד‪ ,‬סחוס ועצם; ( ‪ , elastins ) 3‬שהם הסיבים האלסטיים של‬
‫הגידים‪ ,‬עורקים ורקמות חיבור; ( ‪ , keratins ) 2‬שהם החלבונים‬
‫‪32‬‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫יוסף תומר‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫המבניים של שיער וציפורניים; ו – ( ‪ actin ) 3‬ו – ‪ , myosin‬חלבוני‬
‫הכיווץ של השריר‪.‬‬
‫העברה ואחסון של חומצות אמינו‬
‫חומצות האמינו של הדם‬
‫הריכוז הנורמלי של חומצות האמינו בדם הוא בין ‪ 35-65mg‬פר‬
‫‪ 100ml‬של פלסמה‪ .‬זה ממוצע של בערך ‪ 2mg‬פר ‪ 100ml‬לכל אחד מ‬
‫– ‪ 34‬חומצות ה אמינו ‪ ,‬למרות שריכוז אחדים מהם הוא הרבה יותר‬
‫גבוה מאחרים‪ ,‬הם קיימים בדם בעיקר במצב מיונן והם מהווים ‪2-3‬‬
‫מיליאקויולנט של היונים השליליים בדם‪.‬‬
‫גורל חומצות אמינו שנספגו משטח מערכת העיכול – ניתן להיזכר‬
‫מפרק ‪ 33‬שהתוצר הסופי של עיכול חלבונים במערכת העיכול הם‬
‫כמעט כולם חומצות אמינו ושהפוליפפטידים או מולקולות חלבונים רק‬
‫לעיתים נדירות נספגים אל תוך הד ם‪ .‬מיד לאחר ארוחה‪ ,‬ריכוז‬
‫חומצות ה אמינו בדם עולה‪ ,‬אבל העליה היא בדרך כלל רק מספר‬
‫מיליגרמים פר ‪ 100ml‬בגלל‪ ,‬שאחרי הכניסה לדם‪ ,‬עודפי חומצות‬
‫ה אמינו נספגים בתוך כ – ‪ 14-3‬דקות על ידי תאים בכל הגוף‪ .‬לכן‪,‬‬
‫כמעט אף פעם לא מצטברים ריכוזים גבוהים של חומצות אמינו בדם‪.‬‬
‫א ף על פי כן‪ ,‬קצב ההפיכה של חומצות אמינו הוא כה זריז שהרבה‬
‫גרמים של חלבונים בצורת חומצות אמינו יכולים לעבור מחלק אחד‬
‫של הגוף לחלק אחר בתוך כשעה‪.‬‬
‫מעבר חומצות אמינו אל תוך התאים – ביסודו של דבר מולקולות‬
‫חומצות אמינו הם גדולות מדי מכדי לעשות דיפוזיה דרך נקבוביו ת‬
‫ממברנות התאים‪ .‬במקום זאת‪ ,‬חומצות ה אמינו מועברות דרך‬
‫‪33‬‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫יוסף תומר‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫הממברנות רק על ידי העברה אקטיבית או דיפוזיה מוקלת (מלשון‬
‫להקל)‪ ,‬המנצלים מנגנוני נשאים‪ .‬טיבם של חלק ממנגנוני נשאים אלו‬
‫אינו ברור‪ ,‬אך חלקם נידונים בפרק ‪. 3‬‬
‫אחסון חומצות אמינו כחלבונים בתאים‬
‫כמעט מיד לאחר ה כניסה לתאים‪ ,‬חומצות ה אמינו מוטים (מלשון‬
‫הטייה) תחת השפעת אנזים תוך תאי לחלבונים תאיים‪ ,‬כך שריכוז‬
‫חומצות האמינו החופשיות בתוך התאים כמעט תמיד נשארת נמוכה‪.‬‬
‫במקום זאת חומצות ה אמינו מאוחסנות בעיקר בצורת החלבונים‬
‫עצמם‪ .‬למרות זאת הרבה חלבונים תוך תאיים יכולים לה תפרק‬
‫במהירות חזרה לחומצות אמינו תחת השפעת העיכול התוך תאי‬
‫‪, lysosmal‬‬
‫ו חומצות‬
‫אמינו‬
‫אלו‬
‫בתורן‬
‫יכולות‬
‫להיות‬
‫מועברות‬
‫מהתאים חזרה לדם‪ .‬החלבונים שיכולים להתפרק כך כוללים הרבה‬
‫אנזימים תאיים כמו גם כמה חלבונים תפקודיים‪ .‬בכל זאת‪ ,‬רב‬
‫החלבונים המבניים כמו קולגן וחלבו ני כיווץ השריר אינם משתתפים‬
‫באופן משמעותי באחסון הפיך זה של חומצות אמינו ‪.‬‬
‫חלק מרקמות הגוף משתתפות באחסון חומצות ה אמינו יותר מאחרות‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬הכבד‪ ,‬שהוא איבר גדול ויש לו מערכות מיוחדות ליצור‬
‫חומצות אמינו ‪ ,‬מאחסן כמויות גדולות של חלבונים לא יציבים‪.‬‬
‫שחרור חומצות אמינו מהתאים‪ ,‬והסדרת ריכוז חומצות האמינו‬
‫בפלסמה – כאשר ריכוז חומצות ה אמינו‬
‫בפלסמה יורד אל מתחת‬
‫לנורמלי‪ ,‬חומצות אמינו מועברות מתוך התאים לחדש את המלאי‬
‫בפלסמה‪ .‬במקביל‪ ,‬חלבונים תוך תאיים מוסגים חזרה לחומצות‬
‫אמינו‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫יוסף תומר‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫ריכוז של כל חומצת אמינו בפלסמה נשארת באופן י ציב למדי‪ .‬מאוחר‬
‫יותר נראה שהורמונים שונים המופרשים מבלוטת אנדוקרין יכולים‬
‫לשנות את האיזון שבין חלבוני הרקמות ו חומצות ה אמינו המחזור‬
‫הדם; הורמון גדילה ואינסולין מגבירים את יצור חלבוני הרקמות‪,‬‬
‫בעוד שהורמונים ‪ adrenocortical, glucocorticoid‬מגבירים את‬
‫ריכוז חומ צות האמינו במחזור הדם‪.‬‬
‫חלבוני פלסמה‬
‫שלושת סוגי החלבונים העיקריים בפלסמה הם אלבומין‪ ,‬גלובולין‪,‬‬
‫ופיברוניגן‪ .‬התפקיד העיקרי של אלבומין הוא לספק לחץ קולואידי‬
‫אוסמטי‪ ,‬שבתורו מונע אובדן פלסמה מהקפילרים‪ ,‬כפי שנדון בפרק‬
‫‪ . 12‬הגלובולינים מבצעים מספר תפקידים אנזימתיים בפלסמה עצמה‪,‬‬
‫אך חשוב מכך‪ ,‬הם אחראים על החיסון מפני פלישת אורגניזם‪ ,‬נושא‬
‫שנדון בפרק ‪ . 34‬הפיברונוגן מפלמר (לשון פולימר) חוטים ארוכים‬
‫ומסתעפים בזמן קרישת הדם‪ ,‬ועל ידי כך יוצרים קריש דם העוזר‬
‫בתיקון נזילות ממערכת מחזור הדם‪ ,‬נידון בפרק ‪. 33‬‬
‫יצירת חלבוני פלסמה – בעקרון כל האלבומין והפיברינוגן בחלבוני‬
‫הפלסמה‬
‫כמו‬
‫גם‬
‫כמחצית‬
‫הגלובולינים‪,‬‬
‫מיוצרים‬
‫בכבד‪.‬‬
‫שאר‬
‫הגלובולינים מיוצרים בעיקרון ברקמה הלימפתית ומח העצם‪ .‬אלה הם‬
‫בעיקר הגמא גלובולינים המהווים נוגדים של מערכת החיסון‪.‬‬
‫קצב יצור חלבוני פלסמה על ידי הכבד יכול להיות גבוה במיוחד‪ ,‬עד‬
‫לכדי ‪ 24‬גרם ביום‪ .‬מספר מצבים מחלתיים גורמים לעיתים קרובות‬
‫לאיבוד זריז של חלבוני פלסמה; כויות קשות החושפות שטח פנים‬
‫רחב גורמות לאיבוד של הרבה ליטרים של פלסמה דרך שטח הפנים‬
‫‪35‬‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫יוסף תומר‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫החשוף מדי יום‪ .‬יצור חלבוני הפלסמה המהיר על ידי הכבד ברור‬
‫שהוא בעל ערך במנ יעת מוות במצבים שכאלה‪ .‬יתירה מכך‪ ,‬לפעמים‪,‬‬
‫אדם עם מחלת דרכי שתן קשה יכול לאבד חלבוני פלסמה דרך השתן‬
‫עד כדי ‪ 34‬גרם ביום למשך חודשים רבים‪ ,‬וחלבוני פלסמה אלו‬
‫מוחזרים באופן מתמיד‪.‬‬
‫שימוש בחלבוני פלסמה על ידי הרקמות כמקור לחומצות אמינו –‬
‫כאשר הרקמה מרוקנת מחלבוני ם‪ ,‬חלבוני הפלסמה יכולים לשמש‬
‫כמקור מהיר להחלפת חלבונים אלו‪ .‬אכן‪ ,‬כל חלבוני הפלסמה יכולים‬
‫להיספג במלואם על ידי תאי הכבד והמיקרופגים; לאחר מכן הם‬
‫מפוצלים ל חומצות אמינו המועברות חזרה לדם ומנוצלות בכל הגוף‬
‫לבניית חלבונים תאיים‪ .‬בדרך זו‪ ,‬לכן‪ ,‬מתפקדים חלבוני הפל סמה‬
‫כמדיום אחסון לחלבון לא יציב ומהווים מקור זמין מהיר ל חומצות‬
‫אמינו כאשר רקמה ספציפית צריכה אותם‪.‬‬
‫הכימיה של סינתזת חלבונים‬
‫החלבונים מסונתזים בכל תאי הגוף‪ ,‬והמאפיינים התפקודיים של כל‬
‫תא תלוי בסוגי החלבון אותו הם יכולים ליצר‪ .‬באופן בסיסי‪ ,‬הגנים של‬
‫התא שולטי ם בסוג החלבון ולכן שולטים בתפקיד התא‪ .‬הסדרת‬
‫התפקיד התאי על ידי הגנים נידונה בהרחבה בפרק ‪ . 2‬באופן כימי‪,‬‬
‫חייבים להתקיים שני תהליכים בסיסיים כדי לסנתז חלבונים ; ולאו הם‬
‫( ‪ ) 1‬סינתיזה של חומצות אמינו ו – ( ‪ ) 3‬הטייה ראויה של חומצות‬
‫אמינו אלו ליצור בכל התאים את החלב ונים המתאימים לו‪.‬‬
‫חומצות אמינו חיוניות (יסודיות) ולא חיוניות – עשרה מתוך ‪34‬‬
‫חומצות ה אמינו הקיימים באופן נורמלי בחלבוני בעלי חיים יכולים‬
‫‪36‬‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫יוסף תומר‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫להיות מסונתזים בתוך התאים‪ ,‬בעוד שהאחרים או שאינם יכולים‬
‫להיות מסונתזים כלל או שהם מסונתזים בכמויות קטנות מדי לספק‬
‫את צור כי הגוף‪ .‬הקבוצה הראשונה של חומצות אמינו נקראת חומצות‬
‫אמינו לא חיוניות‪ ,‬בעוד שהקבוצה השנייה נקראת חומצות אמינו‬
‫חיוניות כיוון שאלו חייבות להיות נוכחות בדיאטה אם יש צורך ביצירת‬
‫חלבונים בגוף‪ .‬השימוש במילה חיוני אין משמעותה ש – ‪ 14‬חומצות‬
‫ה אמינו האחרות אינן חיונ יות במידה שווה לצורך יצירת חלבונים‪ ,‬אלא‬
‫רק שאלו האחרות אינן חיוניות בדיאטה‪.‬‬
‫הסינתיזה של הלא חיוניות תלויה ביצירתן‪ ,‬קודם כל‪ ,‬בחומצות ‪-‬‬
‫‪ keto‬המתאימים כדי ליצור מולקולת ‪ alanine‬בעוד שחמצן הקטו‬
‫מועבר לתורם רדיקל האמינו‪.‬‬
‫יצירת חלבונים מחומצות אמינו‬
‫פעם שחומצות‬
‫האמינו המתאימות נוכחות בתא‪ ,‬כל החלבונים‬
‫מסונתזים במהירות‪ .‬בכל אופן‪ ,‬כל קישור פפטידי דורש מ – ‪ 344‬ועד‬
‫‪ 3444‬קלוריות אנרגיה‪ ,‬וזה חיי להיות מסופק מ – ‪ ATP‬ו –‬
‫‪GTP‬‬
‫)‪ (guanosine triphosphate‬בתוך התא‪ .‬ייצור חלבונים קורה בשני‬
‫שלבים‪" ) 1 ( :‬הפעלת" כל אחד מחומצות האמינ ו‪ ,‬שבמהלכה כל‬
‫חומצות אמינו "מוטענת אנרגיה" על ידי אנרגיה שהופקה מ ‪ ATP -‬ו ‪-‬‬
‫‪ GTP‬ו – ( ‪ ) 3‬היערכות של חומצות אמינו אל תוך שרשראות הפפטיד‪,‬‬
‫פעולה שהיא בשליטת מערכת ה – ‪ DNA-RNA‬של כל תא באופן‬
‫אינדיבידואלי‪ .‬שני תהליכים אלו נידונו בפרק ‪ . 2‬אכן‪ ,‬יצור החלבון‬
‫התאי הוא בסיס החיים עצמם והוא כה חשוב עד כי ייטיב הקורא אם‬
‫יקרא את פרק ‪. 2‬‬
‫‪37‬‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫יוסף תומר‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫שימוש בחלבונים לאנרגיה‬
‫יש גבול עליון לכמות החלהבון שיכולה להצטבר לכל סוג ספציפי של‬
‫תא‪ .‬פעם שהתאים התמלאו עד גבול יכולתם‪ ,‬מנגנוני הפידבק של‬
‫מערכת ‪ DAN-RNA‬חוסמים סינתיזה נוספת של חלבונים‪ ,‬כפי‬
‫שהוסבר בפרק ‪ , 2‬וכל חומצות ה אמינו הנוספות הנמצאות בנוזלי הגוף‬
‫מוסגות ומשומשות לאנרגיה או מאוחסנות כשומן‪ .‬הסגה זו קורה‬
‫כמעט כולה בכבד‪ ,‬והיא מתחילה בתהליך הידוע כ ‪. Deamination -‬‬
‫‪Deamination‬‬
‫‪ -‬המשמעות של ‪ Deamination‬היא הוצאת קבוצות‬
‫האמינו מ חומצות ה אמינו ‪ .‬ז ה יכול להתבצע על ידי מספר אמצעים‬
‫שונים‪ ,‬ששניים מהם חשובים במיוחד‪ ) 1 ( :‬שינוי צורה‪ ,‬שמשמעותו‬
‫העברת קבוצת האמינו לאיזשהו חומר קולטן (כפי שהוסבר קודם‬
‫בקשר לסינתיזת חומצות אמינו)‪ .‬ו – ( ‪ Deamination ) 3‬אוקסידטיבי‪.‬‬
‫כמות ה ‪ Deamination -‬הגדולה ביותר קורית לפי הסכמה הבאה‪:‬‬
‫(עמ' ‪ 333‬נוסחה עליונה) שים לב שבסכמה זו קבוצת האמינו‬
‫מה חומצות אמינו מועברת לחומצת ‪ , -ketoglutaric‬שאז הופכת‬
‫לחומצת ‪ . glutamic‬חומצת ‪ glutamic‬יכולה לאחר מכן להעביר את‬
‫קבוצת האמינו לעוד חומר אחר או לשחררו בצורת אמוניה‪ .‬בתהליך‬
‫איבוד קבוצת האמינו‪ ,‬חומצת ‪ glutamic‬הופכת שוב לחומצת ‪-‬‬
‫‪ , ketoglutaric‬כדי שהמחזור יוכל להשנות שוב ושוב‪.‬‬
‫יצירת ‪ UREA‬על ידי הכבד – האמוניה המשוחררת במהלך ה ‪-‬‬
‫‪ Deamination‬מורחקת מהדם כמעט כולה על ידי המרתה ל –‬
‫‪ II , UREA‬מולקולות אמוניה ומולקולה של פחמן דו חמצני מתרכבים‬
‫לפי הריאקציה הבאה (נוסחה עמ' ‪ 333‬תחתונה)‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫יוסף תומר‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫ביסודו של דבר כל ה ‪ UREA -‬הנוצרת בגוף האדם מסונתזת בכבד‪.‬‬
‫כאשר הכבד אינו בנמצא או בעת מחלת כבד קשה‪ ,‬מצטברת אמוניה‬
‫בדם‪ .‬זה בתורו רעיל מאוד‪ ,‬במיוחד למוח‪ ,‬לעיתים קרובות מוביל‬
‫למצב הנקרא ‪ . hepatic coma‬שלבי יצירת ‪UREA‬‬
‫הם ביסודו של‬
‫דבר כא לה‪( :‬נוסחה עמ' ‪.) 331‬‬
‫הריאקציה מתחילה עם חומצת אמינו נגזרת ל – ‪ ornithine‬ו –‬
‫‪ . UREA‬ה ‪ UREA -‬עוברת דיפוזיה מתאי הכבד אל תוך נוזלי הגוף‬
‫ומופרשת על ידי הכליות‪ ,‬בעוד ש ‪ ornithine -‬משומשת במחזור שוב‬
‫ושוב‪.‬‬
‫חמצון חומצות אמינו שעברו ‪ – Deamination‬פעם שחומצות אמינו‬
‫עברו ‪ , Deamination‬התוצאה מוצרי חומצת קטו יכולים ברב המקרים‬
‫להתחמצן או לשחרר אנרגיה למטרות מטבוליות‪ .‬זה בדרך כלל מערב‬
‫‪ II‬תהליכים‪ ) 1 ( :‬חומצת הקטו משתנה לחומר הכימי המתאים היכול‬
‫להכנס למחזור החומצה הסיטרית‪ ,‬ו – ( ‪ ) 3‬חומר זה מוסג אז על י די‬
‫מחזור החומצה הסיטרית באותו אופן בו אציטל‬
‫‪ Co-A‬מופק‬
‫מפחמימות ומטבוליזם השטמן מוסג‪.‬‬
‫בכלליות‪ ,‬כמות האדנוזין תלת זרחתי הנוצרת מכל גרם של חלבון‬
‫שחומצן היא מעט פחות מזו הנוצרת מכל גרם של גלוקוז שחומצן‪.‬‬
‫גלוקונאוגנסיס‬
‫וקטוגנסיס‬
‫‪-‬‬
‫חומצות‬
‫אמינו‬
‫מסוימות‬
‫שעברו‬
‫‪ Deamination‬דומים למוצרי פי רוק שנוצרו כתוצאה ממטבוליזם של‬
‫גלוקוז וחומצות שומן‪ .‬למשל‪ alanine ,‬שעבר ‪ Deamination‬הוא‬
‫חומצת ‪ . pyruvic‬ברור‪ ,‬שניתן להמיר את זה לגלוקוז או גליקוגן; או‬
‫שניתן להמירו לאציטל ‪ Co-A‬שלאחר מכן ניתן לפלמר לחומצת שומן‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫יוסף תומר‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫כמו כן‪ ,‬ניתן לרכז שני מולקולות של אציטל ‪ Co-A‬ליצ ור חומצת‬
‫‪ , acetoacetic‬שהוא אחד שאלו הנקראים כחומצות קטו‪ ,‬כפי שהוסבר‬
‫קודם בפרק‪.‬‬
‫המרת חומצות אמינו לגלוקוז נקראת ‪ , gluconeogenesis‬והמרת‬
‫חומצות אמינו לחומצות קטו או חומצות שומן נקראת ‪. ketogenesis‬‬
‫‪ 13‬מתוך ‪ 34‬חומצות ה אמינו שעברו ‪ Deamination‬יש להם מבנה‬
‫כימי המא פשר להם לעבור המרה לגלוקוז‪ ,‬ו – ‪ 11‬יכולים להיות‬
‫מומרים לשומן – ‪ 3‬באופן ישיר ו – ‪ 13‬האחרים על ידי כך שהם‬
‫הופכים לפחמימות קודם ולאחר מכן הופכים לשומן‪.‬‬
‫הסגה "הכרחית" של חלבונים גם כאשר אין חלבונים‬
‫בדיאטה‬
‫כאשר בן אדם לא אוכל חלבונים‪ ,‬נתח מסוים מהחלבונים של גופ ו‬
‫ממשיכים לסגת ל חומצות אמינו שעברו ‪ Deamination‬ומחומצנים‪.‬‬
‫תהליך זה מערב ‪ 34-24‬גרם חלבונים ביום‪ ,‬ונקרא אובדן הכרחי של‬
‫חלבונים‪ .‬לכן‪ ,‬כדי למנוע איבוד נטו של חלבוני הגוף‪ ,‬אדם חייב‬
‫לאכול לפחות ‪ 34-24‬גרם חלבון מידי יום‪ ,‬וליתר בטחון בדרך כלל‬
‫מומלץ ‪ 34-73‬גרם‪.‬‬
‫אפקט הרעבה על הסגת חלבונים – מלבד החלבון העודף או ‪ 34-24‬גרם החלבונים‬
‫ההכרחיים המוסג ביום‪ ,‬הגוף משתמש בדרך כלל כמעט אך ורק בפחמימות או‬
‫שומנים לאנרגיה כל עוד הם זמינים‪ .‬למרות זאת‪ ,‬לאחר מספר שבועות של הרעבה‬
‫כאשר כמות הפחמימות אזלה וגם השומנים המאוחסנים מתחילים לאזול‪ ,‬חומצות‬
‫אמינו בדם מתחילים לעבור ‪ Deamination‬במהירות ומחומצנים לאנרגיה‪ .‬מנקודה‬
‫זו ואילך‪ ,‬חלבוני הרקמות מוסגים במהירות – עד לכדי ‪ 133‬גרם ביום –‬
‫‪41‬‬
‫יוסף תומר‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫והתפקודיים התאיים מתדרדרים בתלילות‪ .‬כיוון שפחמימות ושומן משמשים‬
‫לאנרגיה באופן מועדף על פני ניצול החלבונים‪ ,‬הפחמימות והשומן נקראים מצילי‬
‫החלבונים‪.‬‬
‫אנזימים‬
‫אנזימים הם חלבונים‪ .‬ככל חלבון גם האנזימים מורכבים מיחידות‬
‫מבנה‬
‫הקרואות‬
‫חומצות‬
‫אמינו‪.‬‬
‫לחלקם‬
‫דרושים‬
‫מולקולות‬
‫תא‬
‫חלבוניות לצורך פעולתם‪.‬‬
‫איור ‪ 2 4‬אנ זים ו מ צע כד גם ל "מ פת ח ומ נ עו ל‬
‫קו אנזים = ח לק תא חלבוני הדרוש לפעילות האנזים‪.‬‬
‫קרבוניק אנהידרז (אנהיצריז קרבוניק) – אנזים היותר ‪ H 2 CO 3‬במים‬
‫בנוכחות ‪ CO 2‬הוא האנזים המהיר ביותר (בשניה יוצר ‪ , 14 7‬עשר‬
‫‪41‬‬
‫יוסף תומר‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫ביליון מולקולות)‪ .‬אנזים זה מקורו ב – ‪( Parietal cells‬תא הדופן‬
‫בקיבה)‪.‬‬
‫סובסטרט (מצע) – החומר עליו עובד האנזים‪.‬‬
‫פרודקט – תוצר של הסובסטרט‪.‬‬
‫אנזים ‪ +‬סובסטרט ‪ > -- -‬אנזים ‪+‬פרודוקט‬
‫איור ‪ 2 2‬סוב ס טר ט ו תו צ ר‬
‫‪ E + S – X -> E+P‬תצמיד (קומפלקס) ‪ES‬‬
‫דוגמא‪ :‬סוכרז = אנזים‬
‫סוכרוז = הסוכר קנה סובסטרט‬
‫שתי מולקולות גלוקוז = פרודקט‬
‫איור ‪ 2 2‬פ עול ת א נ זי ם סוכ רוז על ג לו קו ז‬
‫‪42‬‬
‫יוסף תומר‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫* ריכוזי האנזימים הם נמוכים‪41 - 4 2 - 41 - 5 ,‬‬
‫קנטיקה אנזימתית של מיכאליס מנטן‬
‫על פי המודל של מיכאליס מנטן מתקבלת תלות היפרבולית בעקומת‬
‫‪ V‬כנגד ‪ S‬לאמור עקומת רו ויה היפרבולית בריכוזי סובסטרט נמוכים‬
‫מהירות הריאקציה (מהירות הופעת התוצר או מהירות העלמות‬
‫הסובסטרט) נמוכה ככל שהריכוז גדל המהירות גדלה עד למצב בן‬
‫מתקבלת רוויה לאמור כל המולקולות באנזים קשורות במולקולות‬
‫הסובסטרט (לכל האנזימים מופיעים בצורת ‪ ) ES XXX‬מהירות הר וויה‬
‫נקראת ‪. Vmax‬‬
‫ריכוז‬
‫הסובסטרט‬
‫בו‬
‫מתקבלת‬
‫לראשונה‬
‫המהירות‬
‫המקסימלית‬
‫קוראים ריכוז הרוויה‪ ,‬בריכוזי הסובסטרט כעל ריכוזי הרוויה מתקבלת‬
‫מהירות מכסימלית‪.‬‬
‫בדרך כלל בפיזיולוגיה הנורמלית של התא תהליכים האנזימתיים‬
‫מבוקרים על ידי סדרות של אנזימים (חילוף חומרים) הנתונ ים‬
‫‪43‬‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫יוסף תומר‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫לבקרות ברמות השונות‪ .‬בדרך כלל ריכוז הסובסטרקט בתא הוא כזה‬
‫המאפשר מהירות ריאקציה סביב חצי המהירות המכסימלית‪ .‬באופן‬
‫זה המערכת נתונה במצב אופטימום‪ ,‬כלומר רמת הוויסות יעילה‬
‫ביותר בתנאים אלו (ראה בהמשך)‪.‬‬
‫קווים לדמותו של האתר הפעיל‬
‫האתר הפעיל של האנזים מצוי ב חלקו ה פני מי של האנזים ובעל‬
‫ספציפיות גבוהה במיוחד לסובסטרט של האנזים‪ .‬מקור הפעילות‬
‫האנזימתי קשור להרכב חומצות האמינו ולהערכותן המרחבית באתר‬
‫הפעיל של האנזים‪ .‬כאשר משנים את המבנה המרחבי של האנזים או‬
‫פוגעים במיוחד המבנה המרחבי של האתר הפעיל‪ ,‬יורדת רמת‬
‫הפעילות‬
‫של‬
‫האנזים‬
‫עד‬
‫אפס‪.‬‬
‫כך‬
‫לדוגמא‬
‫חומרים‬
‫הגורמים‬
‫ל ד נטורציה הפוגעים במבנה המרחבי של האנזים (חלבון) גורמים‬
‫תמיד לירידה בפעילות האנזימתית בנוסף עלית הטמפרטורה של‬
‫אנזים פוגעת בכושרו הקטליטי (חימום גורם ל ד נטורציה) בנוסף ניתן‬
‫להשפיע על פעילות קטליטית של אנזימים על ידי חומרים כימיים‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫יוסף תומר‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫איור ‪ 2 1‬דנ טו ר ציה של ח לבו ן‬
‫במקרה הפשוט שינוי הסביבה היונית (מלחים) וה – ‪ ( PH‬חומציות )‬
‫משנים את רמת הפעילות של האנזים‪ .‬מרבית האנזימים מכילים‬
‫אתרים נוספים לבד מהאתר הפעיל‪ ,‬אתרים אלו נקראים אתרים‬
‫מודולתורים (וויסות) בנוס ף ישנם אנזימים המסוגלים לקשור שתי‬
‫מולקולות שונות סובסטרט או יותר‪ .‬כמו כן מצויים בכל היצורים‬
‫החיים‬
‫אנזימים‬
‫בתצמיד‬
‫לאמור‬
‫מספר‬
‫מולקולות‬
‫אנזים‬
‫שונות‬
‫המוציאות לפועל ריאקציה כימית מורכבת ביותר‪ .‬בדרך כלל תצמידים‬
‫כאלו פועלים במשותף עם קו – אנזימים (לדוגמא ויטמינים )‪( .‬כל‬
‫הויטמנים הם קו אנזימים)‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫יוסף תומר‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫‪IV‬‬
‫‪III‬‬
‫‪II‬‬
‫‪I‬‬
‫‪E‬‬
‫‪E‬‬
‫‪E‬‬
‫‪E‬‬
‫‪s4‬‬
‫<‬
‫‪S3‬‬
‫<‬
‫‪S2‬‬
‫<‬
‫‪10-6m S1‬‬
‫המהירות של יצירת התוצר הולכת וגדלה ככל שריכוז הסובסטקט‬
‫גדול יותר (אזי מהירות התחלתית גדולה יותר)‪ .‬מהירות התחלתית‬
‫היא תמיד מהירות מקסימלית‪.‬‬
‫כאשר‬
‫בוחנים‬
‫הסובסטרקט‬
‫את‬
‫מגיעים‬
‫מהירות‬
‫למצב‬
‫יצירת‬
‫בו‬
‫התוצר‬
‫מעבר‬
‫כפונקציה‬
‫לריכוז‬
‫של‬
‫סובטרקט‬
‫ריכוז‬
‫מסוים‬
‫המהירות מפסיקה לגדול‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫יוסף תומר‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫ריכוז סובסטרט גדול מאוד מ – ‪ Km‬אז ‪ Km‬זניח‬
‫‪S >>> Km‬‬
‫אז‬
‫= ‪V=Vmax * S/S‬‬
‫אז‬
‫‪V=Vmall‬‬
‫כאשר ריכוז ‪S<<Km‬‬
‫מיכאליס מנטן‬
‫½‬
‫‪ = P‬תוצר‬
‫‪ = V‬מהירות הריאקציה (מהירות הופעת התוצר)‬
‫‪ = S‬ריכוז הסובסטרקט‬
‫‪‬‬
‫מהירות של יצירת ‪ P‬הולכת וגדלה ככל שריכוז ה – ‪ S‬גדול יותר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מהירות התחלתית היא תמיד הגבוהה יותר (מכסימלית)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כאשר ריכוז ה – ‪ S‬נמוך‪ ,‬מהירות התהליך האנזימתי נמוך‬
‫‪. S<Km‬‬
‫‪‬‬
‫כאשר ריכוז ה – ‪ S‬גדול מהירות התהליך האנזימתי גבוהה ומגיע‬
‫ל – ‪. S>Km , Vmax‬‬
‫‪‬‬
‫כאשר ריכוז ה – ‪ S‬שווה ל – ‪ Km‬מהירות התהליך שווה למחצית‬
‫המהירות המכסימלית – זהו המצב האופטימלי‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫יוסף תומר‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫משמעות ‪Km‬‬
‫‪ . 1‬הריכוז בו מתקבלת חצי מהירות מכסימלית‪.‬‬
‫‪ . 3‬סססס זיקת האנזים לסובסטרקט‪.‬‬
‫‪ . 2‬מורה על ריכוז הסובסט רכט ברקמה ‪ /‬תא במצב מנוחה של התא‪,‬‬
‫לאמור מהירות ריאקציה אנזימתית במצב זה שווה למחצית‬
‫המהירות המכסימלית‪.‬‬
‫ככל ש – ‪ Km‬קטן יותר‪ ,‬זיקת האנזים לסובסטרקט גבוהה יותר‪.‬‬
‫‪K‬‬
‫‪m‬‬
‫‪ES‬‬
‫סדרת הגרפים המתוארת מיוחסת לתהליך אנזימתי פשוט הכרוך‬
‫בפעילותו של אנזים (מיכאליס בנטן) לאמור אנזים הקושר סובסטרת‬
‫האתר הפעיל ומוביל ליצירת פרודקט אחד‪ .‬סססס לעקומת ‪ V‬כנגד ‪S‬‬
‫ניתן להבחין בקשרים הבאים‪:‬‬
‫כאשר ריכוז הסובסטרקט נמוך מהירות התהליך האנזימתי נמוכה‬
‫(מצב זה נתקבל כאשר ריכוז ‪ S‬נמוך מריכוז ‪ .) Km‬לעומת זאת כאשר‬
‫ריכוז ‪ S‬גד ול מ – ‪ Km‬מהירות ריאקציה גדולה ומגיעה ל – ‪Vmax‬‬
‫‪48‬‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫יוסף תומר‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫מהירות מכסימלית (זהו מצב רוויה‪ .‬מצב בו כל מולקולת האנזים‬
‫רוויות במולקולות הסובסטרט כלומר כל מולקולת אנזים קשורה‬
‫לסובסטרט)‪ .‬כאשר ריכוז הסובסטרט שווה ל – ‪ Km‬מתקבל הקשר‬
‫הבא‪ :‬מהירות התהליך שווה למחצית המהירות המקס ימלית שזהו‬
‫מצב אופטימלי‪.‬‬
‫משמעות ה – ‪ Km‬היא‪:‬‬
‫‪ . 1‬זהו הריכוז בו מתקבלת חצי מהירות המכסימלית‪.‬‬
‫‪ Km . 3‬מורה על זיקת האנזים ‪ AFFIAITX‬לסובסטרט‪.‬‬
‫‪ Km . 2‬מצביע על ריכוז הסובסטרט ברקמה ‪ /‬תא במצב מנוחה של‬
‫התא לאמור מהירות ריאקציה אנזימתית במצב זה שווה למחצית‬
‫המהירות המקסימלית‪.‬‬
‫כ כל ש – ‪ Km‬קטן יותר (יח' מולר) זיקת האנזים לסובסטרט גבוהה‬
‫יותר לאמור נטיית האנזים ליצור תצמיד עם הסובסטרט חזקה יותר‪.‬‬
‫פפסוקינז‬
‫‪ -‬הוא אנזים המזרחן (מוסיף זרחן) חד סוכריים ובהם‬
‫גלוקוז‪ ,‬פרוקטוז ועוד‪.‬‬
‫עיכוב אנזימתי‬
‫פרוטאזות = אנזימים מפרקי חלבונים (מפרק קשר פפט ידי)‪.‬‬
‫זימוגן = חלבון לא פעיל‪ ,‬אנזים לא פעיל‬
‫אנזימי עיכול אינם פעילים בתאים המיצרים איתם‪ .‬הם הופכים‬
‫פעילים כאשר הם נשפכים לקיבה ‪ /‬מערכת העיכול‪.‬‬
‫כימוטריפסונוגן – אנזים לא פעיל שמקורו בלבלב מופעל על ידי‬
‫אנזים אחר שמסונטז על ידי רירית המעי בנוכחות מזון והופך א ת‬
‫הכימוטריפסונוגן לכימוטרפסין‪ .‬הכימוטרפסין הוא פורטאזות (חותכי‬
‫‪49‬‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫יוסף תומר‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫חלבונים)‪ .‬אנזים נוסף לא פעיל הוא טרפסונוגן שגם מקורו בלבלב‬
‫ומופעל על ידי אנטרוקינז והופך לטריפסין שגם הוא פרוטאז החותך‬
‫קשרים פפטידיים בחלבונים‪.‬‬
‫ניתן לעכב אנזימי ם באורך בלתי הפיך ( הזכר בפעילוות של גז‬
‫עצבים) תוך קשירת קשר קוולנטי באתר הפעיל‪ .‬כך ניתן לעכב אנזים‬
‫באופן הפיך במספר אורכים‪.‬‬
‫‪ . 1‬עיכוב תחרותי הפיך‪.‬‬
‫‪ . 3‬עיכוב בלתי תחרותי הפיך‪.‬‬
‫סוגי העיכוב הפועלים ברמה הפיסיולוגית האם תמיד (כמעט) הפיכים‪.‬‬
‫עיכוב בלתי הפיך של אנזימים גורם לאיבוד בפעילות האנזימתית של‬
‫האנזים ולהוצאתו ממאגר האנזימים הפעילים‪ .‬עיכובם של אנזימים‬
‫הפועלים במסלולים ביוכימיים שונים מהווה אמצעי ויסות ובקרה יסודי‬
‫ביותר‪ .‬לדוגמא מערכת ההקסיטוקינז ‪ /‬גלוקוז‪.‬‬
‫האנזים הראשון הפותח את מסלול הגליקוזה קרוי הכסוקינז ‪ .‬אנזים‬
‫זה מזרחן שארי גלוקוז (וכן חד סוכרים נוספים) תוצר הזירחון הוא‬
‫החומר גלוקוז ‪ 3‬פוספט חומר זה מהווה מעכב תחרותי של גלוקוז‬
‫ביחס לאנזים הקסוקינז כאשר ריכוז הגלוקוז ‪ 3‬פוספט גדל (החומר‬
‫מצטבר) חל עיכוב בפעילות האנזים‪ .‬זוהי צורת בקרה במשוב שלילי‪.‬‬
‫מסלול רב אנזימתי נו סח מסלולים ביסודם מתהליכי חילוף חומרים‬
‫(גליקוליזה‪ ,‬חימצון חומצות שומן‪ ,‬פירוק חלבונים‪ ,‬יצירת גלוקוז)‬
‫‪51‬‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫יוסף תומר‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫מצויים תמיד ברקמה מעכבים תחרותיים ובלתי תחרותיים ‪XXXX‬‬
‫המשמשים אמצעי בקרה וויסות חשובים ביותר‪ .‬לבד מבקרות אלו‬
‫(עיכובים למיניהם) ניתן להבחין בבקרות נוספות בתה ליכים רבי‬
‫אנזימים ובהם בקר על רמת האנזים‪.‬‬
‫מנגנוני הפעלה של אנזימים‬
‫‪ .1‬מספר גדול של אנזימי מפתח במסלולים ביוכימיים לחילוף החומרים מיוצר‬
‫כזימוטן (חלבון לא פעיל) העובר הפעלה על ידי חיתוך של רצף חלבוני מסוים‬
‫המסונטז עם האנזים (האינפורמציה לזימוטן כולל חלק במבקר מצויה ב –‬
‫‪ .)DAN‬ידועים מספר מנגנוני בקרה של חלבונים (הפעלתם וכן ביטול‬
‫אקטיבציה ואינאקטיבציה) הישימים גם לפעולתם של אנזימים‪.‬‬
‫‪ .2‬מנגנון שידוע כמה עשרות שנים‪ .‬מנגנון זה הוא זרחן ‪ /‬הסרת זרחן‬
‫של חלבונים‪.‬‬
‫זרחון = פוספורילציה ‪ ,‬הסרת זרחן = דה ‪ -‬פוספולירציה‪.‬‬
‫סוג בקרה אוניברסלי לכל היצורים כולל בתעלות יונים בתאים‪.‬‬
‫גלוקגון = הורמון המעלה רמת סוכר בדם כ תגובה לירידת רמת‬
‫הגלוקוז בדם‪.‬‬
‫אינסולין = הורמון המוריד רמת סוכר בדם וכניסתם לתאים (חוץ‬
‫מהמוח)‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫יוסף תומר‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫הקישור של גלוקוגן לרצפטור ממכלולי תאי כבד מ וביל להפעלה של‬
‫סדרת אנזימים שבסופם מופיעים תהליכי בקרה שמסתכמים בזרחון‪.‬‬
‫הקישור של גלוקוגן לרצפטור ממברנלי מתאי כבד מסוימים ומביא‬
‫להפעלה של סדרת אנזימים אשר בסופם מובילה לפרוק גליקו גן‬
‫לשחרור גלוקוז בדם (בנוסף לגלוקוגן הורמונים נוספים ובהם אדרנלין‬
‫מסוגלים לד חוף לתהליך זה)‪ .‬סדרת האנזימים המופעלים כרוכה‬
‫בשלבים מסוימים בזירחון של אנזים מפתח בתהליך‪ ,‬כאשר האנזים‬
‫המזורחן מוציא לפועל את התהליך ואילו האנזים הלא מזורחן אינו‬
‫פעיל‪.‬‬
‫‪P‬‬
‫הפוספולירציה של חלבונים ובהם אנזימים יוצאת לפועל על ידי סדרת אנזימים‬
‫הקרואים קינזות (קינז – אנזים המזרחן את הסובקרט שלו) ישנן קינזות אשר‬
‫הסובסטרט שלהם הוא סוכר (לא חלבון) לדוגמא אנזים הראשון בגליקוליזה‬
‫(הפסוקינז)‪ .‬בנוסף לקינזות ‪ XXX‬אנזימים המסוגלים להסיר קצוות זרחן ובהם‬
‫פןספטאזות (פוספטז – אנזים המבצע דה פוספולירציה)‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫יוסף תומר‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫חלבונים מובילי חמצן‬
‫המוגלובין בנוי כ – ‪ 3‬מיוגלובין‪ .‬חלבונים אלה מותאמים לפונקציה‬
‫שלהם‪ .‬חלבוני הנשימה מכילים כבודה לא חלבונית הקרויה כבודה‬
‫פרוסטטית הקרויה ‪ heme‬כבודה אחת של מיוגלובין מכילה כבודת‬
‫הים אחת ואילו בהמוגלובין מכילה ארבע כבודות של הים‪ .‬מיו גלובין‬
‫ללא הים = אפומיוגלובין‬
‫מבנה ההים‬
‫במרכז ההים מצוי אטום ברזל הקשור בארבעה קשרים כימיים חזקים‬
‫(קשרים קורצינטיביים) לארבעת הטבעות המרכיבות את ההים בנוסף‬
‫אטום הברזל קשור בעמדה החמישית לחומצת אמינו היסטידין‬
‫המהווה חלק מאחד בסלילים המרכיבים את החלבון העמדה השישית‬
‫של אטום ברזל בהים מהווה את אתר הקישור של החמצן‪.‬‬
‫מבנה המוגלובין‬
‫המוגלובין בנוי מ – ‪ 3‬שרשראות כוליפפטידיות הדומות במיבנן‬
‫למיוגלובין‪ 3 .‬שרשראות מסוג ‪ )  1 ,  2 ( ‬ושתי שרשראות מסוג ‪‬‬
‫( ‪.)  1 ,  2‬‬
‫בשרירים הלחץ של החמצן הוא ‪ 20mmHg‬ובריאות ‪. 80mmHg‬‬
‫לחץ חמצן – אשר בו ‪ 34 %‬מהמוגלובין קשור לחמצן = ‪. P 5 0‬‬
‫‪P50‬‬
‫–‬
‫לחץ‬
‫החמצן‬
‫בו‬
‫כמות‬
‫ההמוגלובין‬
‫הקשורה‬
‫לחמצן‬
‫(אוקסיהמוגלובין) מהווה חצי מהכמות הכללית של ההמוגלובין‪ .‬בלחץ‬
‫‪ XX 33‬ה ‪( P 5 0 -‬אין משמעות לכמות ההמוגלובין) הלחץ החלקי‬
‫בריאה הוא ‪ 144‬לכן בלחץ זה אחוז הרוויה של ההמוגלובין בריאה‬
‫‪53‬‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫יוסף תומר‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫הוא כמעט ‪ . 144%‬כאשר ההמוגלובין מגיע לשריר חלה פריקה של‬
‫חמצן (הנקלט ברקמה) עקב לחץ הנמוך של החמצן – ‪ 34‬טור‪ .‬בלחץ‬
‫זה אחוז הריווי של החמצן הוא ‪ ,~ 23%‬כלומר אחוז המוגלובין שפרק‬
‫את מטענו נע בגבולות ‪. 34-34%‬‬
‫הקשר בין מבנה לתפקיד (פונקציה) במערכת חלבוני‬
‫הנשימה‬
‫עקומת הרוויה של מיוגלובין הינה עקומה היפרפולית ואילו של‬
‫ההמוגלובין הינה עקומה סיגמואידית‪ .‬התלות הסיגמואידית נובעת‬
‫ומוסברת על סמך ‪ XXX‬המולוקלרי של המוגלובין‪ .‬כאמור חלבון זה‬
‫בנוי מארבעה שרשראות פוליפפטדיות (לחלבון מבנה כדורי גלובוס)‪.‬‬
‫לכל אחת מהשרשראות מצוי ה מולקולת הים הקושרת מולקולה אחת‬
‫של חמצן ‪ O2‬אולם כאשר שרשרת נתונה (כל אחת מארבע) של חלבון‬
‫קושרת חמצן ‪ XXX‬שרשרת השניה גדולה ומהירה יותר וכך הלאה (‬
‫שלישית מהירה יותר ורביעת מהר עוד יותר)‪ .‬אפקט זה קרוי אפקט‬
‫קואופרטיבי חיובי (חיובי משום שהאפקט מתבטא בהגדלת הקי שור)‪.‬‬
‫הבסיס לאפקט זה מוסבר על סמך פעולת הגומלין בין שרשראות‬
‫השונות‪ ,‬כאשר כל תת יחידה (המוגלובין ‪ 3‬ומיוגלובין ‪ ) 1‬קושרת‬
‫חמצן חלה תזוזה בשרשרת של תת היחידה המשפיעה על תת יחידה‬
‫סמוכה והגורמת לה לקשור חמצן ביתר קלות‪.‬‬
‫חלבון אלוסטרי‬
‫חלבונים אלוסטרים – המוגלובין ה בנוי מארבע תת יחידות ‪sub unit‬‬
‫בנות מבנה ראשוני דומה למיוגלובין‪ .‬חלבונים אלוסטרים הם חלבונים‬
‫המורכבים ממספר תת יחידות שתיים או יותר (מיוגלובין לא אלוסטרי)‬
‫‪54‬‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫יוסף תומר‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫כך שהשינויים מתת יחידה אחת (לדוגמא עקב קישורה למולקולה‬
‫ספציפית) מחוללת שינויים תחת היחידות האחרות‪ .‬שינ ויים אלו‬
‫מתפשטים דרך המבנה הרבעוני‪ ,‬כרוכים בתזוזה של שרשראות שונות‬
‫באזורים מסוימים‪.‬‬
‫אפקט קואופרטיבי – ניתל להבחין באפקטים קואופרטיביים חיוביים‬
‫ושליליים‪.‬‬
‫חיוביים – מתבטאת (עלית חוזק הקישור לדוגמא תת יחידה נתונה‬
‫כתגובה לקישור של תת יחידה קודמת)‪.‬‬
‫להמוגלובין י ש שתי שרשראות ‪ ‬ו ‪  -‬וסימונן ‪ 3  , 3 ‬כלומר מכל‬
‫אחד שתי תתי יחידות‪.‬‬
‫בגופינו אצל המבוגרים ההמוגלובין הוא ‪ A‬ואצל העוברים ההמוגלובין‬
‫הוא ‪ . F‬ההמוגלובין באנמיה חרמשית הוא רמואורין ‪ . S‬אצל חלק‬
‫מהחולים יש גם המוגלובין ‪. A‬‬
‫הומוזיגוט – ‪ XX‬גני שעובר משני ההורים‪.‬‬
‫הטרוז יגוט – ‪ XX‬גני שעובר מהורה אחד בלבד‪.‬‬
‫דהאוקסי המוגלובין – המוגלובין ללא חמצן‪.‬‬
‫אחוז הרוויה של המוגלובין (החלק היחסי של המוגלובין) הקשור‬
‫לחמצן גדל ככל שלחץ החלקי של החמצן גדל (כפי שמופיע בעקומת‬
‫הרוויה) אולם בנוסף לזאת מולקולת ההמוגלובין מושפעת משינויי ‪PH‬‬
‫(בשונ ה מובהקות ממיוגלובין – המיוגלובין לא מושפע מ – ‪ .) PH‬ככל‬
‫שה – ‪ PH‬נמוך יותר (לדוגמא בקרמה פעילה יותר מטבולית – שריר)‬
‫זיקת ההמוגלובין לחמצן נמוכה יותר‪ ,‬ובאופן פזיולוגי המוגלובין‬
‫הנטען בחמצן נראה פורק את מטענו ברקמות השונות משום שהלחץ‬
‫‪55‬‬
‫יוסף תומר‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫בחמצן‬
‫החלקי‬
‫שלהם‬
‫יותר‬
‫קטן‬
‫מאשר‬
‫בריאה‪.‬‬
‫אולם‬
‫כאשר‬
‫ההמוגלובין מגיע לשריר מתקבל אפקט נוסף‪ .‬כאמור עקב החמצות‬
‫קטנה ( ‪ ) PH 7.2‬קטנה זיקת ההמוגלובין לחמצן לכן פריקת החמצן‬
‫גדולה יותר‪ .‬נוסף לכל אלה המיוגלובין רגיש לריכוז‬
‫‪( CO 2‬ברקמה‬
‫פעילה ריכוז ה – ‪ CO 2‬מוגדל לכן הזיקה יורדת)‪.‬‬
‫אפקט ‪ DPG‬על זיקת המוגלובין מחמצן‬
‫ה – ‪ DPG‬זאת מולקולה קטנה הנמצאת בין הארבע תת יחידות‪ .‬היא‬
‫מכילה זרחן‪ .‬בנוכחות ‪ DPG‬זיקת ההמוגלובין לחמצן קטנה כלומר‬
‫היא משחררת חמצן בקלות‪ .‬באי נוכחות ‪( DPG‬בשל אחסון ממושך‬
‫של דם) ההמוגלובין אינו מחומצן כראוי‪.‬‬
‫זיקה של המוגלובין לחמצן שיורדת מ סתכמת בעקומת הרוויה ימינה‬
‫כלומר יש צורך בלחץ חמצן חלקי גבוה יותר‪.‬‬
‫מאחר ומולקולת ה – ‪ DPG‬טעונה לא ניתן לספקה מחוץ לכדורית‬
‫(חומר טעון לא עובר דרך ממברנות ביולוגיות) מטעם זה מוסיפים‬
‫למנות דם אינוזין‪ .‬חומר זה חודר דרך הכדורית האדומות חומר מוצא‬
‫ליצירת ‪ DPG‬לחילו ף החומרים‪.‬‬
‫מנגנוני איתות (‪ )Signaling‬בתאים‬
‫כל‬
‫תא‬
‫עטוף‬
‫בממברנה‬
‫בעלת‬
‫חדירות‬
‫בררנית‬
‫(סלקטיבית)‪.‬‬
‫הממברנה החיצונית פלסמתית‪ .‬על ממברנה זו קיימים רצפטורים‬
‫הורמונליים‪.‬‬
‫רצפטורים ממברנליים – רצפטורים היושבים על הממברנה‪ .‬רצפטורים‬
‫אלו מהווים גליקו – פרוטאין‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫יוסף תומר‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫אדרנלין ה וא הורמון המיוצר בבלוטת האדרנל (בליבה) ומופרש במצבי‬
‫חירום ‪ . F.F.F‬הורמון זה מהווה גורם ראשי במערכת הסימפטטית‬
‫בהיותו נוירוטרנסמיטור ראשי במערכת זו‪.‬‬
‫‪P‬‬
‫‪P‬‬
‫‪P‬‬
‫‪P‬‬
‫‪ATP‬‬
‫‪AMP‬‬
‫אצכילט ציקלז – אנזים הקולט ‪ ATP‬מסיר שני זרחנים ( ‪ ) AMP‬וסוגר‬
‫מעגל ואז נוצר ‪. CAMP‬‬
‫חלבוני ‪ G‬חלבון (אנזים) המורכב מתתי יח י דות‪ .‬מולקולה זו יודעת‬
‫לקשור ‪ GTP‬להוציא ממנו זרחן אחד ואז מקבלים ‪ . GDP‬כל עוד‬
‫הרצפטור ליד חלבון ‪ G‬ריק אזי החלבון שלם ומכיל ‪ . GDP‬ברגע‬
‫שההורמון נקשר לרצפטור (תצמיד ‪ ) R-H‬החלבון ‪ G‬נקשר לתצמיד‬
‫ומולקולת ה – ‪ GDP‬משתחררת ובמקו מה הוא קושר ‪ GTP‬והופך‬
‫אותה ל – ‪ GDP‬ברגע זה ניתקת תת יחידה בשם ‪ ‬ומפעילה את‬
‫אצכילט ציקלז ההופכת את ‪ ATP‬ל – ‪. CAMP‬‬
‫‪P‬‬
‫‪P‬‬
‫‪P‬‬
‫‪57‬‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫יוסף תומר‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫מנגנון יצירה של שליח שני (במערכת האדרנלין ‪)CAMP‬‬
‫כאשר אדרנלין נקשר לרצפטור שלו (רצפטור האדרנרגי) נוצר תצמיד‬
‫הנקש ר לאחר מכן לחלבון ‪( G‬מסוג ‪ ) Gs‬עקב הקישור מתקבל‬
‫קומפלקס הכולל הורמון ‪ +‬רצפטור ‪ +‬חלבון ‪ . G‬הפעולה האנזימתית‬
‫של חלבון ‪( G‬ראה בהמשך) המתרחשת בעקבות התצמיד הגדול‬
‫מובילה להתנתקותה של תת יחידה ‪ . ‬תת יחידה מופעלת זו נקשרת‬
‫לאנזים אצכילט ציקלז קישור זה מוביל לעותקים רבים של מולקולות‬
‫‪ . CAMP‬לפנינו איפוא מערכת הגברה המסתכמת בכך שמולקולה‬
‫אחת של הורמון מובילה ליצירת עותקים רבים (אלפים‪ ,‬עשרות אלפים‬
‫ואף יותר) של שליחים שניים‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫יוסף תומר‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫‪59‬‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫יוסף תומר‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫רשימת איורים‬
‫איור ‪ 1‬קבוצות מזון העשירים בחלבונים‪3........................................................‬‬
‫איור ‪ 3‬חומצת אמינו ‪7.................................................................................‬‬
‫איור ‪ 2‬סכמת מבנה חומצת אמינו ‪3................................................................‬‬
‫איור ‪ 3‬מבנה חלבון‪ ,‬רצף חומצות אמינו ‪3........................................................‬‬
‫איור ‪ 3‬קשר צלוב ‪14...................................................................................‬‬
‫איור ‪ 3‬צויטרון ‪11.......................................................................................‬‬
‫איור ‪ 7‬מבנה הסינפסה ‪13............................................................................‬‬
‫איור ‪ 3‬מטירוזין ועד אדרנלין ‪12.....................................................................‬‬
‫איור ‪ 1‬סרוטונין ומלטונין ‪13.........................................................................‬‬
‫איור ‪ 14‬סינתזת קריאטינין ‪13.......................................................................‬‬
‫איור ‪ 11‬מבנה ‪13............................................................................ GSSG‬‬
‫איור ‪ 13‬סינתזת )‪17....................................................... glutathione (GSH‬‬
‫איור ‪ 12‬מלקולת היסטידין ‪17.......................................................................‬‬
‫איור ‪ 13‬מולקולת איזולויצין ‪13......................................................................‬‬
‫איור ‪ 13‬מולקולת לויצין ‪13...........................................................................‬‬
‫איור ‪ 13‬מולקולת ליזין ‪11............................................................................‬‬
‫איור ‪ 17‬מולקולת מתיונין ‪11.........................................................................‬‬
‫איור ‪ 13‬מולקולת פניל אלנין ‪34.....................................................................‬‬
‫איור ‪ 11‬מולקולת תראונין ‪34........................................................................‬‬
‫איור ‪ 34‬מולקולת טריפטופן‪31......................................................................‬‬
‫איור ‪ 31‬מולקולת ולין ‪31..............................................................................‬‬
‫איור ‪ 33‬מולקולת ארג'ינין ‪33........................................................................‬‬
‫איור ‪ 32‬מולקות ציסטאין ‪33.........................................................................‬‬
‫איור ‪ 33‬מולקולת גליצין ‪32...........................................................................‬‬
‫איור ‪ 33‬מולקולת אלנין ‪33...........................................................................‬‬
‫איור ‪ 33‬מולקולת חומצה אספרטית ‪33...........................................................‬‬
‫איור ‪ 37‬מולקולת אספרארגין ‪33...................................................................‬‬
‫איור ‪ 33‬מולקולת חומצה גלוטמית ‪33.............................................................‬‬
‫‪61‬‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫יוסף תומר‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫איור ‪ 31‬מולקולת גלוטאמין ‪33......................................................................‬‬
‫איור ‪ 24‬מולקולת פרולין ‪33..........................................................................‬‬
‫איור ‪ 21‬אנזים ומצע כדגם ל"מפתח ומנעול ‪31.................................................‬‬
‫איור ‪ 23‬סובסטרט ותוצר ‪33.........................................................................‬‬
‫איור ‪ 22‬פעולת אנזים סוכרוז על גלוקוז ‪33......................................................‬‬
‫איור ‪ 23‬דנטורציה של חלבון ‪33....................................................................‬‬
‫‪61‬‬
‫שיטות דיאטה‬
‫להרזיה‬
‫יוסף תומר‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫בטוחה‬
‫רשימת טבלאות‬
‫טבלה ‪ 1‬סיכום חומצות אמינו ‪3.....................................................................‬‬
‫טבלה ‪ 3‬צריכת חומצות אמינו חיוניות (מ"ג‪/‬ק"ג‪/‬יום) ע"פ ‪3........................ WHO‬‬
‫טבלה ‪ 2‬טיפול בחומצות האמינו ע"פ מחלות ‪37...............................................‬‬
‫טבלה ‪ 3‬מינונים ואזהרות ‪33........................................................................‬‬
‫טבלה ‪ 3‬חלבוני‪ :‬מיקומם ותפקודו ‪31..............................................................‬‬
‫טבלה ‪ 3‬צריכת חלבונים יומית מומלצת משרד הבריאות הישראלי ‪24.......... 1131‬‬
‫‪62‬‬