עיה"ק ירושלים ת"ו העדה החרדית

‫שבת התחזקות‬
‫באתרא קדישא מירון‬
‫ע״י‬
‫קהל פרושים ירושלם‬
‫בטאון העדה החרדית‬
‫‪  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ -‬עמ׳ יא׳ ‪-‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫ע״פ הוראת גדולי הדור רבותינו מרנן הגאב״ד והביד״צ שליט״א‪:‬‬
‫היהדות הנאמנה אינה לוקחת שום חלק בבחירות הטמאות‬
‫היהדות הנאמנה מוקיעה את ההתמודדות החרדית לראשות ולמועצות העיריה הציוניות‬
‫הכרוכה בהרמת יד בתורת משה ובשבועת אמונים שחוקי המדינה הם מעל לחוקי התורה עפ״ל‬
‫‪ -‬עמ׳ ג׳ ‪-‬‬
‫דעת התורה‬
‫בירור דבריו הק'‬
‫של רביה"ק רשכבה"ג בעל ויואל משה זיעועכי"א‬
‫הנוגעים לענין הבחירות לעיריות במדינה הציונית‬
‫הדים רבים למכתבם של‬
‫רבותינו שרי התורה הביד״צ‬
‫שליט״א‬
‫שהורו לפעול נמרצות‬
‫‪ -‬עמ׳ ד׳ ‪-‬‬
‫מעמד חנוכת הבית וחלוקת תעודות ופרסים‬
‫אהרן״‬
‫״תולדות‬
‫בישיבה לצעירים‬
‫בראשת כ״ק האדמו״ר שליט״א ורבני העיר בית שמש‬
‫בית שמש‬
‫‪ -‬עמ׳ ג׳ ‪-‬‬
‫‪ -‬עמ׳ ז׳ ‪-‬‬
‫היהדות החרדית מתכוננת למערכה כבידה וסוערת שתתחיל עם‬
‫״מעמד עצרת מחאה אדירה״ בככר השבת בירושלים עיה״ק‬
‫‪      ‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪ -‬עמ׳ ג ‪-‬‬
‫ציבור היהדות הנאמנה מביע שאט נפש מההתמודדות של ׳המועמדים החרדיי ם׳ לראשות ירושלם ובית שמש‬
‫‪  ‬‬
‫ירושלים‪:‬‬
‫עלות השחר‪:‬‬
‫‪4.26‬‬
‫הדה"נ‪4.09 :‬‬
‫נץ החמה‪:‬‬
‫***‬
‫‪5.57‬‬
‫בטאון העדה החרדית מוצ"ש‪5.21 :‬‬
‫סו"ז קר"ש מג"א‪:‬‬
‫ר"ת‪6.00 :‬‬
‫‪7.54‬‬
‫‪     ‬‬
‫סו"ז קר"ש גר"א‪:‬‬
‫‪8.40‬‬
‫כתובת המערכת‪:‬‬
‫סו"ז תפלה גר"א‪:‬‬
‫‪9.34‬‬
‫רח' מאה שערים ‪) 71‬משרד איחוד הישיבות(‬
‫חצות‪:‬‬
‫ת‪.‬ד‪ 5804 .‬ירושלים‬
‫‪11.23‬‬
‫טל‪) 02-5829567 .‬לענין דחוף בלבד ‪(05731-99222‬‬
‫מנחה גדולה‪:‬‬
‫‪11.52‬‬
‫פקס‪) 1532-9998499 .‬תא‪-‬קולי‪ .‬לא מחו"ל(‬
‫מנחה קטנה‪:‬‬
‫‪2.34‬‬
‫שקיעה‪:‬‬
‫טלפון לקבלת מודעות‬
‫‪4.48‬‬
‫מודעות מתקבלות עד יום ד׳ שעה ‪ 11.00‬לפנה״צ‬
‫‪02-5829567‬‬
‫חילול ה׳ נורא ואיום הן במריבות המרות בתוך המחנה המפלגתי והן בהתרפסות‬
‫הזולה והכרזות מעוותות לפני הציבור החילוני והד״לי‬
‫מול קולות תעמולת הבחירות המטשטשות ומבלבלות‬
‫הממלאים את ערי ארה"ק‪ ,‬וכך גם בפלטרין של מלך‬
‫ירושלים עיה"ק‪ ,‬תתקיים עצרת הסברה ומחאה נגד‬
‫הבחירות האסורות לעיריה הציונית‪ ,‬במעמד רבותינו‬
‫הגאוה"צ הביד"צ שליט"א שישמעו דברי מחאה נגד‬
‫הנוטלים חלק לבחור למועצת העיריה או לראש עיר‪ ,‬אם‬
‫'חרדי' ואם 'דתי' או חילוני‪ ,‬אשר בכך מהוים חלק בלתי‬
‫נפרד ואחראים לכל הפשעים החמורים הנעשים ע"י‬
‫העיריה הציונית בתוככי פלטרין של מלך ובערי ארה"ק‬
‫המקיאה את מחללי התורה והמצוה‪ ,‬וח"ו בכך הם נוטלים‬
‫חלק ואחריות לכל מה שקורה בעיר וארץ הקודש‪ ,‬שבעו"ה‬
‫כולל גם לרומם את בתי הע"ז רח"ל‪ ,‬חילולי שבת ומועד‪,‬‬
‫השרצת טומאה וזוהמה רח"ל בעיר וארץ הקודש‪ ,‬הפצת‬
‫בשר ד"א ונבילות וטריפות‪ ,‬אכילת ומכירת חמץ בפומבי‬
‫ועוד ועוד‪ ,‬אשר לכל אלו יהיו אחראים כל אלו הנוטלים‬
‫חלק בבחירות האסורות הללו‪ ,‬ה"י‪.‬‬
‫לכל ידידי ומכירי הע״י‬
‫שעות קבלת קהל במשרדנו רח' מאה שערים ‪ 71‬הן בדרך כלל‪ ,‬בין‬
‫השעות ‪ 2 - 5‬בצהרים‪ ,‬נא לתאם מראש‬
‫ברכת מזל טוב חמה ולבבית‬
‫לידידנו החשוב איש חיל רב פעלים מקבציאל איש אמונו‬
‫ויד ימינו ומשב"ק של כ"ק מרן הגאב"ד שליט"א‬
‫הרה"ג מו"ה עמרם יוסף שפירא‬
‫שליט"א‬
‫לרגל שמחת אירוסי בנו המו"מ בתוי"ש מרדכי‬
‫עב"ג בת הרה"ח ר' נחום‬
‫הי"ו‬
‫רבינוביץ שליט"א‬
‫והברכה אחת לרגל שמחת הבר מצוה‬
‫לבנו יניק וחכים כמר מאיר הי"ו‬
‫יה"ר שיבנה בית נאמן בישראל וירוה מכל יו"ח רוב תענוג ונחת‬
‫ועונג דקדושה כל הימים אכי"ר‬
‫כברכת הנהלת העדה החרדית‬
‫גם אנו בין המברכים ‪" -‬צוות מערכת העדה"‬
‫העדה החרדית‬
‫עיה"ק ירושלים ת"ו‬
‫אפריון מלא ברכות‬
‫בהדרת הכבוד מביעים אנו את ברכותינו הלבביות‬
‫למעלה בקודש קדם פני מלכי צדק מלך שלם רעיא‬
‫מהימנא עטרת תפארת ישראל פוסק הדור רבינו הגדול‬
‫כ"ק מרן הגאב"ד שליט"א‬
‫ולנו"ב הרבנית הצדקנית תליט"א‬
‫לרגל השמחה בנישואי נכדם‬
‫הבה"ח מו"מ בתוי"ש יואל טייטלבוים הי"ו‬
‫בן חדב"נ הרה"ח בנש"ק מו"ה אברהם טייטלבוים שליט"א‬
‫אב"י במאנסי נ"י‬
‫עב"ג הכלה המהוללה תחי'‬
‫בת הרה"ח המפו' מוה"ר יצחק פריעדמאן שליט"א‬
‫אב"י בקרית יואל מאנרא יצ"ו‬
‫בנו של הרה"צ רבי הערש סופר זצ"ל פריעדמאן‬
‫יה״ר שיבנו בית נאמן בישראל וירוו ממנו ומכל יו״ח רוב נחת דקדושה‬
‫מתוך שמחה ונחת טוב וחסד כל הימים אכי״ר‬
‫מאנטווערפן יצ"ו‬
‫כברכת ועתירת ההנהלה‬
‫ב‬
‫בטאון העדה החרדית‬
‫העדה החרדית‬
‫עיה"ק ירושלים ת"ו‬
‫אפריון מלא ברכות‬
‫הננו משגרים ברכותינו המאליפות קדם רב האי גאון וצדיק‪,‬‬
‫מעמודי ההוראה ומגדולי פוסקי הדור‪ ,‬תל תלפיות להשיב‬
‫להמוני בית ישראל דבר ה'‪ ,‬הגאון האדיר‬
‫רבי מאיר בראנדסדארפער‬
‫חבר הביד"צ פעיה"ק ת"ו ובעל "קנה בשם"‬
‫שליט"א‬
‫ולבנו מחשובי מורי ההוראה דעדתינו ברביץ תו"י לעדרים‬
‫הרב הגאון ר' שמואל בראנדסדארפער שליט"א מו"צ דעדתינו בבית שמש‬
‫לרגל שמחת אירוסי בתו עב"ג המו"מ בתוי"ש מנחם מנדל הי"ו‬
‫בנו של רב האי גאון וצדיק רבי אברהם יאראוויטש זצ"ל מו"צ דעדתינו ורב ק"ק אהל מנחם‬
‫***‬
‫והברכה לבנו מחשובי מורי ההוראה דעדתינו ברביץ תו"י לעדרים‬
‫הרב הגאון ר' משה בראנדסדארפער שליט"א מו"צ דעדתינו פעיה"ק‬
‫לרגל שמחת נישואי בתו עב"ג המו"מ בתוי"ש מרדכי אהרן הי"ו‬
‫בן ידידנו הגה"ח רבי חיים שלמה ראטנבערג שליט"א‬
‫יה״ר שיבנו בתים נאמנים בישראל וירוו מכל יו״ח רוב נחת דקדושה מתוך‬
‫שמחה ונחת טוב וחסד כל הימים אכי״ר‬
‫כברכת ועתירת ההנהלה‬
‫פרשת לך לך תשס״ט‬
‫לאור הוראת גדולי הדור רבותינו מרנן הגאב״ד והביד״צ שליט״א‪:‬‬
‫היהדות הנאמנה אינה לוקחת שום חלק בבחירות הטמאות‬
‫ומוקיעה את ההתמודדות החרדית לראשות ולמועצות העיריה הציוניות‬
‫הכרוכה בהרמת יד בתורת משה ובשבועת אמונים שחוקי המדינה הם מעל לחוקי התורה עפ״ל‬
‫ביום חמישי בערב תתקיים ע"י עדתינו‬
‫עצרת הסברה ומחאה בביהמ"ד שערי רמ"א‬
‫בבית שמש‪ ,‬וביום ראשון בערב תתקיים‬
‫מעמד עצרת הסברה ומחאה בביהמ"ד זכרון‬
‫ישראל זופניק בירושלים עיה"ק‪ ,‬לשמוע את‬
‫דבר ה' הצרופה המקובלת והמסורה לנו ללא‬
‫שנעשה בה שום שינוי וזיז כל דהוא‪.‬‬
‫בימים אלו לקראת הבחירות לעיריות נחלצו‬
‫עסקנים חשובים מחשובי אברכי עדתינו‬
‫לפרסם את דעת תורה של רבותינו שרי התורה‬
‫מצוקי ארעא קדישא זיע"א נבג"מ וממשיכי‬
‫דרכם החיים אתנו לאויט"א‪ ,‬בחוברות הסברה‬
‫בטוב טעם ודעת לבאר את חומר האיסורים‬
‫שבבחירות לעיריה‪.‬‬
‫מעט מן האור הזה דוחה הרבה מן החושך‬
‫להררי דפי וגליונות התעמולה של המפלגות‬
‫החרדיות למיניהם ולהתפלגויותיהם ע"פ‬
‫האינטרסים המרובות והמריבות המבישות‬
‫שהמיטו חילול ה' נורא ואיום והוצאת דיבה‬
‫רעה על היהדות החרדית‪ ,‬כאשר לפי האמת‬
‫היא מתנערת מכל וכל ממאבקי השליטה‬
‫והשררה המשרות והכספים‪ ,‬כמו"כ הביעו‬
‫מחנכים ורבנים חשובים שליט"א התמרמרות‬
‫גדולה ביותר על טשטוש המוחות וההרס‬
‫היהדות החרדית מתכוננת למערכה כבידה וסוערת שתתחיל עם‬
‫״מעמד עצרת מחאה אדירה״ בככר השבת בירושלים עיה״ק‬
‫‪           ‬‬
‫‪    ‬‬
‫הכונו למעמד העצרת האדיר‬
‫העסקנים החשובים של "מטה המאבק" יחד רבני‬
‫המערכה שליט"א‪ ,‬נמצאים בעיצומן של ההכנות לארגן‬
‫מעמד מחאה אדירה בעיה"ק ירושלים בראשות מרנן ורבנן‬
‫גדולי ישראל שליט"א‪ ,‬שתתקיים בימים הקרובים להביע‬
‫את המחאה הגדולה וזעקב הכאב אודות ההסכמה של‬
‫המפלגות החרדיות ל"חוק הישיבות קטנות" שמסרו את‬
‫מפתחות התורה‪ ,‬מתפחות הישיבות לכופרים ופוקרים בוזי‬
‫כל קודש ראשי "משרד החינוך" של "המדינה הציונית"‪.‬‬
‫לאחר קבלת הסכמתם ועידודם של כ"ק מרן הגאב"ד‬
‫שליט"א ובית דינו הגדול הגאוה"צ שרי התורה שליט"א‪,‬‬
‫על רעיון המעמד האדיר של עצרת מחאה אדירה‪ ,‬מתקיימים‬
‫בימים אלו אסיפות התייעצות והתכוננות של העסקנים‬
‫אודות הפרטים המדוייקים של המעמד האדיר למען הצלת‬
‫מצב החינוך‪ ,‬שבעזהשי"ת יהיה לכך הד עצום שיגיע אל‬
‫כל שכבות הציבור החרדי בכל מקום שהם‪.‬‬
‫‪    ‬‬
‫‪    ‬‬
‫‪  ‬‬
‫במסגרת האסיפות שנערכו ע"י ראשי ועסקני המערכה‬
‫למען הצלת החינוך בבתי גדולי ישראל שליט"א‪ ,‬הגיעו‬
‫לביתו של ראש ישיבת בריסק הגאון הגדול רבי אברהם‬
‫יהושע הלוי סאלאווייציק שליט"א לדון בדבר הצלת‬
‫החינוך ועולם התורה‪ ,‬בהשתתפות הגאון רבי חיים‬
‫אורי פריינד שליט"א ראש ישיבת רמ"א‪ ,‬כ"ק אדמו"ר‬
‫ממשכנות הרועים שליט"א וכ"ק אדמו"ר מקהל חסידי‬
‫ירושלים שליט"א‪.‬‬
‫הרה"ח ר' יוחנן שמעיה שליט"א חבר ההנהלה וחבר‬
‫וועד החינוך דעדתינו העלה את הפרטים הרבים ומכלול‬
‫הגזירות האורבות על עתיד החינוך‪.‬‬
‫באסיפה הביעו הרבנים הגאונים שליט"א את גודל‬
‫הנחיצות של חידוש המערכה ביתר שאת ותוקף למען‬
‫הצלת בתי החינוך מצפרני הרשעים וממזימותיהם‪ ,‬ועודדו‬
‫וחיזקו את העסקנים החשובים שליט"א לפעול ככל אשר‬
‫בידינו ומשמים יגמרו בעדינו‪ ,‬ולה' הישועה‪.‬‬
‫פרשת לך לך תשס״ט‬
‫הנורא שנגרם לכלל הציבור ובפרט לצעירי‬
‫הצאן‪ ,‬דוגמא לכך צויינה הפרסומת המבחילה‬
‫שבאה לעקור כל גאוות התורה והמצוה שרק‬
‫הם חיינו ובלעדיה בחייהם קרויים מתים‪,‬‬
‫הסיסמאות הארסניות מעין "אין דתיים – אין‬
‫חילוניים ‪ -‬כולנו יהודים"‪ ,‬הן הנה היו בדבר‬
‫המגיפה לדרדור זרע ישראל לעברי פי פחת‬
‫רח"ל‪ .‬ה' ישמרנו מהם ומהמונם‪.‬‬
‫מרביצי התורה ב״גילוי דעת״ וזעקת מחאה‬
‫בימים אלו הופיע בבני ברק "גילוי דעת" וזעקת מחאה‬
‫למען כבוד שמים וכבוד תורתינו הק'‪ ,‬של רשימת רבנים‬
‫וגאונים מרביצי תורה ראשי ישיבות גדולות וראשי ישיבה‬
‫קטנות לצעירים ורמי"ם ידועים ונערצים‪ ,‬גם כאלו שבדרך‬
‫כלל אינם יוצאים ומופיעים בחוצות במודעות וחתימות‪,‬‬
‫אך למרבה הכאב והמצב הנורא יוצאים הם מגדרם בקול‬
‫כאב וזעקה גדולה בהביעם את דעתם ולגות את צערם‬
‫לכל הציבור על המצב החמור והנורא שנוצרה בתקופה‬
‫האחרונה‪ ,‬כתוצאה ע"י "חוק הישיבות קטנות" שהריצו‬
‫ואישרו ה'נציגים החרדיים' ב"כנסת המינים" בתמיכה‬
‫המלאה והצוהלת של אנשי המפלגות החרדיות‪.‬‬
‫גדולי התורה וראשי הישיבות שליט"א הביעו את‬
‫שאיפתם שהדברים יעוררו מתרדמתם את כל הציבור‬
‫להתעורר בעוד מועד להצלת עולם התורה ולעמוד על‬
‫משמר טהרתו‪ ,‬ולא ישלטו זדים עליה‪.‬‬
‫היהדות הנאמנה לא תשקוט עד אשר ינועו כל אמות‬
‫הסיפים‪ ,‬לבל יגעו במשיחי ‪ -‬אלו תשב"ר‪.‬‬
‫‬
‫
‬
‫‬
‫‬
‫
‬
‫ ‬
‫
‬
‫ ‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
! " ‪#‬‬
‫
‬
‫ ‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫"
‬
‫
‬
‫ ‬
‫ ‬
‫
‬
‫
‪
#‬‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫ ‬
‫‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫!
‬
‫‬
‫
‬
‫ ‬
‫
!‬
‫
‬
‫
‬
‫‬
‫‬
‫ ‬
‫‬
‫
‬
‫‬
‫
‬
‫‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫ !
‬
‫‬
‫
‬
‫‬
‫
‬
‫ !
‬
‫
‬
‫
‬
‫‬
‫ ‬
‫
‬
‫
‬
‫‬
‫ ‬
‫‬
‫
‬
‫
‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫
‬
‫‬
‫‬
‫
‬
‫
‬
‫‬
‫‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫‬
‫
‬
‫
‬
‫נתפרסם בבני ברק ובערי ארה"ק‬
‫‪     ‬‬
‫‪    ‬‬
‫‪       ‬‬
‫מושב זנוח שליד העיר ואם בישראל בית שמש החרדית‪ ,‬טרם‬
‫ראה מעמד כזה בתולדותיה‪ .‬זכה המושב השקט השוכן בצמידות‬
‫לעיר המעטירה בית שמש‪ ,‬לשמש משכן לישיבה לצעירים‬
‫"תולדות אהרן" היוצאים מטיבורה של עיר לעבר המושב הסמוך‬
‫לשקוד ולהגות בתורתם כל היום באין מפריע‪ ,‬ועתה זכו לבוא אל‬
‫המנוחה ואל הנחלה כאשר הוקם בית תלמוד לישיבה הק' ברוב‬
‫פאר והדר‪ ,‬שנבנה בהשקעת דמים תרתי משמע בנדבת לבו של‬
‫הרה"ח המפואר מוה"ר חיים פוגל שליט"א מח"ס נתיב עבודת‬
‫התפלה‪ ,‬מפארי העיר בית שמש ומחשובי ופארי ביהמ"ד תולדות‬
‫אהרן בית שמש‪.‬‬
‫לרגל חנוכת הבית הגדול שיגדלו בו תורה ותפלה ויגדלו בו עדרים‬
‫עדרים של צאן קדשים בדרך מייסדי הקהלה הק' מרן הגה"ק בעל‬
‫שומר אמונים זי"ע ומרן הגה"ק בעל דברי אמונה מתולדות אהרן‬
‫זי"ע‪ ,‬תחת דגל נשיאות ממשיך דרכם כ"ק האדמו"ר שליט"א‪,‬‬
‫התקיים גם מעמד חלוקת תעודות ופרסים לכל תלמידי הישיבה‬
‫הק'‪ ,‬לרגל מבצע מיוחד "עת הקציר" לשינון כל דפי הגפ"ת‬
‫שנלמדו בישיבה ועמדם על כור המבחן בהצלחה רבה‪.‬‬
‫המעמד התקיים בשילוב סעודת שבע ברכות לבת המנדב הרה"ח‬
‫מוהר"ח פוגל שליט"א עב"ג החתן החשוב בן הרה"ח מחשובי‬
‫העסקנים בעיה"ק מוה"ר יעקב הכהן דוידוביץ שליט"א‪ ,‬ותהי‬
‫השמחה כפולה וגדול היה המעמד לכבוד התורה לומדיה ומחזיקיה‪.‬‬
‫במרכז המעמד נשא דברים כ"ק האדמו"ר שליט"א‪ ,‬כמו"כ נשא‬
‫דברים הגאון הגדול רבי נתן הכהן קאפשיץ שליט"א מו"צ דעדתינו‬
‫ורב שכונות נחלה ומנוחה שאצלו נבחנו התלמידים שיחיו‪ ,‬וכן‬
‫הגאון הצדיק רבי יהושע ראזנבערגער שליט"א חבר הביד"צ ורב‬
‫קרית רמ"א ורמב"ש‪ .‬כמו"כ השתתפו במעמד רבני העיר בית שמש‬
‫מוצ"י עדתינו שגמרו את ההלל על גודל יקרת הישיבה הק' המווה‬
‫חוליה מפוארת בשרשרת התורה של בית שמש המעטירה‪.‬‬
‫בטאון העדה החרדית‬
‫ג‬
‫דעת התורה‬
‫בירור דבריו הק' של רבינו הקדוש רשכבה"ג מרן בעל ויואלמשה זיעועכי"א‬
‫הנוגעים לענין הבחירות לעיריות במדינה הציונית‬
‫לפנינו חלק מדברי המבוא וההקדמה מתוך הקונטרס שנערך ע"י סופרי המערכת ומופץ בימים אלו בריכוזים החרדיים‬
‫"‬
‫
" " " " "‬
‫ ‬
‫ "‪ ,‬‬
‫
‪.‬‬
‫‪+!)(#& &$' )!,# !#$% !&' !($')% $') $(!&$‬‬
‫!‪=>;! />( ,#& %!>'$ ,,"; ;"%)% $(!- /!&$ '"#‬‬
‫‪!?(? /$!>& $> $+!', $$% ,"; =-; !- /!&% !&>$‬‬
‫!? ‪>&%,$ $>&, /$@ %,‬‬
‫‪øåîç øåñéà ïëìå‬‬
‫‪äìà úåøéçááá óúúùäì‬‬
‫‪>@& !' ,/!>;(% ="%$/ !"A# $-$+!? -"+A%$‬‬
‫! ?‪%,' /$!>&& =,> />=,$ $"> $,B&, '$%‬‬
‫‪!!!= '$+!'&$ (!-&#= $%!!/$>!,? ('$‬‬
‫‪ïðàùå çèá ïåëùé åðéøáãì òîåùäå‬‬
‫‪&" &/ ;! & *< *%+ *" ! #$ %& *+,‬‬
‫" "‪&"#+ ,"()% *)% " ' "% &"!# $‬‬
‫ ‪ñééåå ä'éáåè ÷çöé‬‬
‫‪å"ú ÷"äéòô ã"áàå áø‬‬
‫ ‪" êåáðøèù äùî‬‬
‫ ‪ïàîìåà ÷çöé íäøáà øòôøàãñðàøá øéàî‬‬
‫ ‪ùèéååàøàé ìãðòî á÷òé‬‬
‫ ‪øòâøòáðæàø òùåäé‬‬
‫ ‪ì÷ðøô 'ä éìúôð‬‬
‫"‬
‫ "‬
‫ ‬
‫" "‬
‫בפתח השער‬
‫להסיר את המסוה מעל פני הצבועים‪ ,‬ולקרוע מעליהם את‬
‫המסך השקרי המעיב על דמותם ועל כוונותיהם הנבזים‬
‫בימיםאלוכאשרהחושךתכסהארץ‪,‬ותעמולניהמפלגות והבזויים‪ ,‬ולפשוט את האיצטלא דקדושה אשר בו מנסים‬
‫ה'דתיות' ואף ה'חרדיות' מסתערים על ההמונים התמימים הם לעטוף את מאבקיהם הפוליטיות והבהמיות‪ ,‬ולהעמיד‬
‫להשפיע עליהם ולהובילם אל קלפי הבחירות לרשויות בפני הקהל את הדברים כהווייתם ובנכונותם‪.‬‬
‫המקומיות‪ ,‬והכל במסוה של תורה ומצוות‪ .‬שומה עלינו‬
‫הרבה גופי תורה תלויים באי ההשתתפות לבחירות‬
‫העיריה המסואבות‪ ,‬ומערכת ההתנגדות אליה היא‬
‫מיסודות הדת‪ ,‬וכל אחד מחויב לעשות בכל כוחו כדי‬
‫למנוע ולהציל ולו יהודי אחד מלהלכד בעוון חמור זה‬
‫שרובי דרובי חמורות התורה תלויים בה‪.‬‬
‫ומכיון שלאחרונה נטפלו השועלים מחבלים‬
‫ כרמים גם למחנה היראים המתבדלים מרשויותיהם‬
‫ ‪ ,‬ובחירותיהם‪ ,‬ומשתמשים בטענה המגוחכת והמשוללת‬
‫‪ ,‬‬
‫ כל אמת והגיון כאילו שרבינו הקוה"ט מסאטמאר‬
‫ "‪
,‬‬
‫
‪.‬‬
‫זצוקללה"ה זיעועכי"א לא אסר את ההשתתפות‬
‫‪ íéøò éùàø áåù ãéîòäì íúìååàá íä íéâåùå äøñ åôéñåä ãåò‬לבחירות לעיריה‪ ,‬וכמה מהם הגדילו עשות לספר‬
‫‪ äìâã éàùåðå äøåúä ïåéæáå äôøçä ìãåâì ,íéãøçä úåøåù ïéáî‬סיפורים ובדותות שאף התיר ו'ציוה' להשתתף‬
‫‪ øéò ùàø úåéäì íåéá íéîòô 'â ììôúîä éãåäé ïéäé êéà‬בבחירות אלו‪ .‬אשר לכן אמרנו לקבץ קיבוץ קטן על‬
‫‪éìåìéç úåáòåúä ìëì øéùé éàøçàå‬‬
‫‪ úåöéøôå úáùä‬קצה המזלג מדברי עצמו‪ ,‬ממה שכתב במאמר "שלש‬
‫‪?øéòä éîåçúá úåììåçúîä úåîåéàä‬‬
‫שבועות" שבספרו הק' 'ויואל משה'‪ ,‬בענין ההשתתפות‬
‫‪=$> ==>( %($>', ?'@ /' -$#$‬‬
‫בבחירות לכנסת המינים וההתחברות לרשעים וכל‬
‫‪!%;%, /$!!#% !)!;( ,# !@ %$%‬‬
‫המסתעף‪ ,‬שנוגע גם לגבי הבחירות לעיריה – השלטון‬
‫'‪?%!=$>,$ ,'?! /(!-, !($‬‬
‫‪ äöòåî øáçë ïäëéù åîòèî âéöð çåìùì éôì÷ì ÷úô ìùìùì àøéé àì éî‬המקומי‪ .‬וניתי ספר וניחזי אכן מה היתה באמת דעתו‬
‫‪ øéäöé øùà éðåøéò âéöð åà ,úåöéøôå úáù ìåìéçì éàøçàä øéò ùàø åà‬הקדושה של רבינו הקוה"ט בנושא‪.‬‬
‫‪??? íäéúåáòåú ìë ìò äðéãîä é÷åç åéìò ìá÷î éë åúåçéìùáå åîùá‬‬
‫ועיין מה שכתב רבינו שם בסוף המאמר וז"ל‪:‬‬
‫&(!! '‪,'$ ,/&!/( E!,) #( /' E-& E,/ ,‬‬
‫וחסרי תבונה מתחשבים עם סיפורי מעשיות‪ ,‬שרובם‬
‫‪(&$ ( !"# $+'(? /$!#, /$!>&& F//?/‬‬
‫‪ ?"!$', $(/' !!>%$ ,"=$; ;"-!&%$ -"&')% ;"%$')%‬ככולם שקרים וכזבים‪ ,‬ומשתנים מפה אל פה בשינויים‬
‫מן הקצה אל הקצה‪ ,‬ואם אלו השקרים נכתבו אחר כך‬
‫בספר‪ ,‬סוברים שהיא ספר תורה‪ .‬וכבר כתב הרמב״ם‬
‫‪%-#%‬‬
‫‪ /!->%‬ז״ל באגרת תימן‪ ,‬על איזה ענין שחלק עליו‪ ,‬וזה לשונו‪:‬‬
‫>=*" !‪&"% ,?$‬‬
‫״שראוי לך לדעת‪ ,‬שהדברים האלה וכיוצא בהם‪ ,‬שוא‬
‫וכזב‪ ,‬ולא יהיה לך לראיה לפי שתמצאם כתובים‬
‫" " בספרים‪ ,‬שהמכזב‪ ,‬כמו שהוא מכזב בלשונו‪ ,‬מכזב‬
‫בקולמסו‪ ,‬ואין זה נמנע עליו״‪ ,‬עכ״ל‪) .‬פרק מג סימן‬
‫ "‬
‫‪!!! íééçá úøçáå‬‬
‫' "‬
‫ ‬
‫קפה(‬
‫בהתקרב מועד הבחירות להעיריות‪ ,‬בו יבחרו ראשי ערים וחברי‬
‫המועצות‪ ,‬אשר יהיו במשך השנים הבאות האחראים על כל התועבות‪,‬‬
‫ואשר בחירות אלו כבר נאסרו ע"י מרנן ורבנן מארי דארעא קדישא‬
‫ובית דינם זצוק"ל‪ ,‬ולבלחט"א מרן הגאב"ד והביד"צ שליט"א‪.‬‬
‫בהתקרב מועד הבחירות להעיריות‪ ,‬בו יבחרו ראשי ערים וחברי‬
‫המועצות‪ ,‬אשר יהיו במשך השנים הבאות האחראים על כל התועבות‪,‬‬
‫ואשר בחירות אלו כבר נאסרו ע"י מרנן ורבנן מארי דארעא קדישא‬
‫ובית דינם זצוק"ל‪ ,‬ולבלחט"א מרן הגאב"ד והביד"צ שליט"א‪.‬‬
‫הקדמה‬
‫עם עבור שנות הזעם והחורבן הגדול באייראפע‪,‬‬
‫כאשר רוב מניינו ובניינו של עם ישראל באייראפע‬
‫‪ äàçîå úå÷æçúä ñåðéëì äàçîå úå÷æçúä ñåðéëì‬‬
‫‪'ä øáãì íéãøçä ìàøùé éðåîà éîåìù åôñàúé ïë ìò øùà‬‬
‫‪÷"äøåú úòãì íéðîàðå‬‬
‫
' ‪ " ,‬‬
‫" "‬
‫
‪
8:00‬‬
‫
" " " ‬
‫*‪,$' =>;! %&' < /* ;&/‬‬
‫דברים ישמיעו‪:‬‬
‫‪!"* <#‬‬
‫‪&"@$‬‬
‫*‪#)#&(' #?$%! < /* ;&/‬‬
‫‪$$ % &"<* %< &<%& &< !"* <#‬‬
‫‪&"@$‬‬
‫‪!"* <#‬‬
‫ונזכה להתבדל מרשעים ומהמונם ולשמור על מסורת אבותינו בידינו‪ ,‬עדי נזכה בקרוב‬
‫להתגלות כבוד ה' והתרוממות קרן התורה וישראל בביאת גוא"צ בב"א‪.‬‬
‫ד‬
‫בטאון העדה החרדית‬
‫*‪,-(# >( < !"*/‬‬
‫‪&"@$‬‬
‫‪&"@$‬‬
‫‪&"@$ ?B!$$'&'+‬‬
‫< *" "* ‪<B& &<$ <& %$ $&< "A<#‬‬
‫‪'"B!,? !&$?> !(& -$#$‬‬
‫÷‪.äòùä úáåçá à"èéìù åðéúåáø éôî 'ä øáã ìà òåîùì åéðåîäá óúúùé ùãå÷ä ìä‬‬
‫' " "‬
‫
' ‪ ' ,‬‬
‫
" " "" "‬
‫
‪
8:00‬‬
‫" "‬
‫דברים ישמיעו‪:‬‬
‫
‪ ,‬‬
‫< *‪-"&')% ="@ /‬‬
‫*‪&"@$ -"&'% <&* ;&/‬‬
‫*‪?B!$$''! ,-(# &=#! < /* ;&/‬‬
‫‪'ä øáãì íéãøçä ìàøùé éðåîà éîåìù åôñàúé ïë ìò øùà‬‬
‫‪÷"äøåú úòãì íéðîàðå‬‬
‫‪úéãøçä‬‬
‫‪äãòä‬‬
‫‪à"ááåú íìùåøé ÷"äéòô‬‬
‫דברי פתיחה‪#)(',# !,/A( %' '< #"*<* :‬‬
‫‪$$ % A- % # % * - &"@$‬‬
‫÷‪.äòùä úáåçá à"èéìù åðéúåáø éôî 'ä øáã ìà òåîùì åéðåîäá óúúùé ùãå÷ä ìä‬‬
‫ ‪ ,‬‬
‫ ' " "‪.‬‬
‫' " "‬
‫‪úéãøçä äãòä‬‬
‫‪ùîù úéá - úéãøçä äãòä é"òù øéòä ãòå‬‬
‫
‬
‫
‬
‫ ‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫ ‬
‫
‬
‫ ‬
‫‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫
‬
‫
‬
‫‬
‫ ‬
‫
‬
‫
‬
‫‬
‫‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫‬
‫
‬
‫ ‬
‫ ‬
‫
‬
‫נתפרסם בחוצות‬
‫פרשת לך לך תשס״ט‬
‫נהרג ונטבח על קידוש השם‪ ,‬ועם ישראל היה בשיא ייאושו‬
‫ושברונו‪ ,‬ניסה ה' את ישראל במסה אחר מסה‪ ,‬והביא עליהם את‬
‫הנסיון האחרון והגדול שבכל ימי הגלות החשוך והארוך הזה‬
‫)כדברי רבינו הק'(‪ ,‬כאשר דרך רשעים צלחה‪ ,‬והקימו להם את‬
‫עגל הזהב – המדינה הציונית‪ ,‬ששמה לה למטרה להפוך את‬
‫עם ישראל לעם ככל הגוים ח"ו‪ ,‬לעם בלא תורה ומצוות ח"ו‬
‫היל"ת‪.‬‬
‫והנסיון הרוחני הזה היה גדול מן הנסיון הגשמי שלפניו‪,‬‬
‫וכמו שנסיון העושר הוא גדול מנסיון העוני )כדאיתא בספה"ק(‪,‬‬
‫כמו"כ נסיון המדינה 'העצמאית'‪ ,‬והרשות שנתנה להם משמים‬
‫– מתוקף הבחירה החופשית – להרים ראש ולעלות בחומה‬
‫בכיבוש ארץ ישראל‪ ,‬הוא נסיון רוחני גדול בהרבה מהנסיון‬
‫שקדם לו בהשפלת וטביחת העם היהודי ע"י הנאצים ימ"ש‪,‬‬
‫ובפרט כאשר חברו שניהם יחדיו‪ ,‬שההתקוממות והרמת הראש‬
‫בגאווה שחצנית‪ ,‬היתה תיכף וסמוך לסיום המלחמה הנוראה‪.‬‬
‫דבר זה כשלעצמו גרר את רוב רובו של עם ישראל אל הציונים‪,‬‬
‫וגרם להם לדמות בעיניהם את המדינה הציונית לדבר חיובי‬
‫וטוב‪ .‬אך ברוך הוא וברוך שמו‪ ,‬אשר הגדיל את חסדו עלינו‪,‬‬
‫והשאיר לנו אודים מוצלים מאש‪ ,‬פליטי שארית הדור הקודם‪,‬‬
‫מהיהודים הנאמנים לה' ולתורתו‪ ,‬אשר כל שטפונות המים‬
‫האדירים ונחשולות גלי הים העצומים לא הזיזו אותם אף בכל‬
‫דהו מתוקף ובהירות אמונתם בבורא עולם‪ ,‬ובתורתו ואמונתו‬
‫הק'‪ .‬הם המה הגבורים אשר לדוד‪ ,‬אנשי השם‪ ,‬השרידים אשר ה'‬
‫קורא‪ ,‬תלמידיהם וממשיכי דרכם של מייסדי הישוב הישן בעיה"ק‬
‫ירושלים‪ ,‬אשר התאמצו בכל כוחם לאסף ולאגד את בני ירושלים‬
‫של מעלה‪ ,‬לבל יסחפו ולבל ישלטו בהם מים הזידונים‪.‬‬
‫וכאשר עלתה בפעם הראשונה שאלת הבחירות לשלטונות‬
‫המדינה הציונית‪ ,‬התאספו ראשי העדה ורבניה‪ ,‬הקדושים אשר‬
‫בארץ המה‪ ,‬ובראשם חברי הביד"צ דאז זצוק"ל‪ ,‬ובמשך יומיים‬
‫ישבו וליבנו את הסוגיא לעומקה‪ ,‬לארכה ולרחבה‪ ,‬ונמנו וגמרו‬
‫לאסור את הבחירות לשלטונות המדינה – הן לבית המינות‬
‫דמתקריא 'כנסת'‪ ,‬והן לבתי המועצות והשלטונות המקומיות‪.‬‬
‫באותו כתב אשר חתמו עליו באיסור ההשתתפות בבחירות‪,‬‬
‫לא האריכו המה בסברות ובשורשי ההלכות והדינים – עליהם‬
‫הושתת פסקם ואיסורם‪ ,‬ורק בראשי פרקים בודדים כתבו שנים‬
‫ושלשה עניינים‪ ,‬ודי היה בזה לכל מבין יסודם‪ ,‬שלא להגרר‬
‫אחר משאות שוא ומדוחים‪ ,‬ולא להכשל ח"ו באיסור הנורא‬
‫הזה‪.‬‬
‫אך כעבור שנים מועטות‪ ,‬כש'החרדים המפלגתיים' קיבלו‬
‫עוז ותעצומות מהמינים והכופרים‪ ,‬והתחילו להפעיל תעמולה‬
‫רחבה ורועשת לטשטש ולבלבל את יראי ה'‪ ,‬הן בכלליות ‪-‬‬
‫בעצם ההכרה במדינה הציונית‪ ,‬בהסרת ההתבדלות והסלידה‬
‫ממנה‪ ,‬ובשמחת ה'גאולה' המדומיינת‪ ,‬ובפרט בלקיחת חלק‬
‫וחבל בבחירותיה‪ ,‬נוצר חלל גדול‪ ,‬והורגש צורף דחוף לצאת‬
‫במערכה בחירוף נפש‪ ,‬להעמיד את הדת על תילה‪ ,‬ולהביא את‬
‫דבר ה' זו הלכה בבהירות יתירה בכל הנוגע לענין זה‪.‬‬
‫וכמה עלינו להודות לה' אשר הפליא רוב טובתו עמנו‪ ,‬וגם‬
‫בדור חשוך זה בעמקי החשכות והייאוש הותיר לנו לפליטה‬
‫האשה החשובה‬
‫מרת אסתר בלום ע"ה‬
‫ביום ה' דחוהמ"ס הלכו יקירי ירושלים‬
‫בלבושי יו"ט עם לולבים בידיהם אחרי מטתה‬
‫של האשה החשובה והצדקנית מצוינת במעשיה‬
‫הטובים ה"ה מרת אסתר בלום ע"ה אשת חבר‬
‫להבלחט"א הרה"ח מוה"ר משה הכהן בלום‬
‫שליט"א מזקני וחשובי חסידי תולדות אהרן‪.‬‬
‫המנוחה ע"ה נולדה י"ג לחודש אדר תרצ"ג‬
‫בעיה"ק ירושלים תובב"א לאביה ה"ה הרה"ח‬
‫המפורסם כש"ת מוה"ר רבי ישראל הלוי‬
‫רוזנצווייג זצ"ל בעל אוצר ישראל מגדולי‬
‫תלמידי הגה"ק בעל השומר אמונים זי"ע‪.‬‬
‫המנוחה נתגדלה על ברכי זקנה הגדול הרהגה"ח‬
‫מוה"ר רבי חיים הערש אייזנבאך זצ"ל והלכה‬
‫בדרכי הצניעות כפי הדרכת זקנה‪ ,‬ואחרי‬
‫הנשואין הלכה כפי הדרכת ותקנות החבריא‬
‫קדישא שומרי אמונים‪ ,‬ועד זיבולא בתרייתא‬
‫נתגאתה במלבושי דרכי הצניעות ואף שנסעה‬
‫לחו"ל בשמחת צאצאה לא שינתה לבושיה‪,‬‬
‫וכששכבה על ערש דמי בביה"ח הצטערה מאד‬
‫על שהוכרחה ללבוש הבגדים של ביה"ח שלא‬
‫פרשת לך לך תשס״ט‬
‫את מלאכו ועבדו הנאמן‪ ,‬ה"ה רבינו הקוה"ט מסאטמאר זיע"א‪,‬‬
‫שהתייצב בכל עוז רוחו‪ ,‬ובעודו מחרף את נפשו למות בעד כבוד‬
‫אלקיו‪ ,‬ובעד עמו ותורתו הק'‪ ,‬כשלא חת ולא זע מפני איש‪ ,‬ומפני‬
‫איומיהם של הציונים הארורים‪ ,‬והמשיך לקרוא ולדרוש ברבים‬
‫ובקול גדול ולא יסף את דעת התורה הק'‪ ,‬אזר עוז ותעצומות‬
‫בכפלי כפליים‪ ,‬ובעצה ותושיה הוציא לאור עולם ספרו הגדול‬
‫'ויואל משה'‪ ,‬אשר בו בירר וליבן את כל הסוגיא לעומקה‪ ,‬ופרש‬
‫אותה כשמלה בפני עם ישראל‪ ,‬לרווחת לב יראי ה'‪,‬‬
‫בדברים נכוחים ונבונים‪ ,‬המאירים את העיניים ואת הלב‬
‫
‬
‫באור יקרות את דרך תורת ה' והאמונה הצרופה כביום‬
‫נתינתה מסיני‪.‬‬
‫ספרו הגדול 'ויואל משה'‪ ,‬חובק בתוכו עשרות ומאות‬
‫פרטי דינים‪ ,‬ראיות והוכחות באיסור ההשתתפות‪,‬‬
‫ההודאה‪ ,‬וההכרה במדינה הציונית‪ ,‬ובהתחברות ונגיעה‬
‫
‬
‫כלשהי אליה‪ .‬כשהרעיון העיקרי העובר כבריח התיכון‬
‫
‬
‫ ‬
‫בכל הספר מתחילתו ועד סופו‪ ,‬הוא עצם הידיעה וההכרה‬
‫
‬
‫העמוקה בגודל טומאת הציונות‪ ,‬הסכנה לנגוע בה אף‬
‫
‬
‫
‬
‫בקצתה‪ ,‬והסלידה וההתרחקות כמטחווי קשת מכל אשר‬
‫ ‬
‫ ‬
‫לה‪.‬‬
‫
‬
‫ ‬
‫‪      ‬‬
‫
‬
‫
‬
‫‪       ‬‬
‫
‬
‫
‬
‫‪         ‬‬
‫
‬
‫‪      ‬‬
‫
‬
‫‪       ‬‬
‫
‬
‫‪       ‬‬
‫היו כ"כ בצניעות‪.‬‬
‫מדת צדקה וחסד‬
‫בבית אביה וזקינה קנתה מדת הצדקה וחסד‬
‫במדה גדושה‪ ,‬ועוד מימי פעוטה עסקה בצדקה‬
‫וחסד להפליא‪ ,‬ביתר שאת ועוז הרבתה בצדקה‬
‫וחסד אחרי נשואיה כשביתה היתה פתוח‬
‫לרווחה לכל דצריך‪ ,‬והרבה נשברי לב קבעו‬
‫את מקומם וזמנם לאכול ולשהות בביתה שעות‬
‫ארוכות‪ ,‬ואת הכל עשתה בסבר פנים יפות‬
‫ובסבלנות שאין כמעט דוגמתה‪.‬‬
‫מדת ההסתפקות‬
‫מעודה לא ידעה מהו מותרות‪ ,‬ותמיד‬
‫היתה ושמחה בחלקה ולא היתה צריכה כלום‬
‫עבורה‪ ,‬וכותלי ביתה מעידין זאת עליה‪,‬‬
‫ובעודה בכוחותיה רצה פעם בעלה לקנות‬
‫עבורה מכונת כביסה שלא תצטרך לכבס בידיה‬
‫הבגדים‪ ,‬אמנם וויתרה על זה‪ ,‬כי ידעה שיצטרך‬
‫להיות בעל חוב עבור זה‪ ,‬והיה ניחא לה יותר‬
‫לעמול ולכבס הבגדים בידיה מלהיות חלילה‬
‫בעלי חוב‪ ,‬לבשה שנים רבות בגד אחד ולא‬
‫עלה אפילו בדעתה לקנות בגד חדש‪.‬‬
‫‪      ‬‬
‫‪        ‬‬
‫‪     ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪        ‬‬
‫‪       ‬‬
‫‪      ‬‬
‫‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫ ‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫‬
‫ ‬
‫‬
‫
‬
‫
‬
‫‬
‫ ‪ #‬‬
‫ ! ‬
‫
‬
‫ ‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫ ‬
‫‪ #‬‬
‫
‬
‫ ‬
‫
"
‬
‫‪ #‬‬
‫ ‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫ ‬
‫
‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫
‬
‫‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫
‬
‫‬
‫
‬
‫‬
‫‬
‫
‬
‫נתפרסם בחוצות‬
‫עבדו את ה׳ בשמחה‬
‫מבית אביה למדה לחיות בשמחה‪ ,‬ולקבל‬
‫כל העובר במשך החיים באמונה ושמחה‪ ,‬ומדה‬
‫יקרה וחביבה הלזה להיות בשמחה השרישה‬
‫בתוך ביתה‪ ,‬והיתה מקבלת לכל אדם בסבר‬
‫פנים יפות ובשמחה‪ ,‬וכהני תרי בדחנא שאמרו‬
‫חז"ל שהם בני עולם הבא שזכו לשמח אלקים‬
‫ואנשים‪ ,‬כמו"כ המנוחה היתה מנת חלקה‬
‫לשמח לבבות ישראל הן גדולים והן קטנים‬
‫בדיבורים או במתנת יד לקטנים ממתקים‬
‫וכדומה‪ ,‬גם לרבות המדה טובה לשאת בעול‬
‫עם חבירו‪ ,‬המנוחה ע"ה היתה משתתפת‬
‫ונכנסת למצבם של אחרים‪ ,‬הן בעת צער ח"ו‬
‫שהיתה מצילה הרבה פעמים בני ישראל הק'‬
‫ע"י שהיתה ידוע ללחוש לחש נגד עין הרע‬
‫וכדומה‪ ,‬ובפרט בעת שמחתם היתה משתתפת‬
‫באמת בשמחתם של ישראל‪.‬‬
‫איש טוב מבשר טוב‬
‫משך שנות חייה ראו עליה איך ששאפה‬
‫חיותה לבשר בשורות טובות‪ ,‬ולכל מי שדיברה‬
‫הודיע איזה בשורה טובה בהולדת בן ובת או‬
‫איזה אירוסין במשפחה וכדומה‪ ,‬וזאת היתה‬
‫שגורה על לשונה איש טוב מבשר טוב‪ ,‬וכידוע‬
‫מספרים הקדושים כל מי שמבשר בשורות‬
‫טובות נתלבש בו ניצוץ מאליהו הנביא זכור‬
‫לטוב‪.‬‬
‫עין טוב הוא יבורך‬
‫גולת הכותרת היתה אצל המנוחה ע"ה‬
‫המדה טובה של עין טוב וירשה זאת מאביה‬
‫זצ"ל להעניק מברכותיה בשפע לכל מאן דבעי‬
‫מעומק הלב בכל עת ובכל עידן‪ ,‬ועל זה יעידון‬
‫ויגידון הרבה שזכו לקבל ברכותיה שהיו‬
‫מרגישין שהברכות נובעות מעומק הלב‪ ,‬ואכן‬
‫הרבה נוושעו על ידי ברכותיה‪.‬‬
‫אהבת התורה‬
‫הני נשים במאי זכיין לעולם הבא אמרו‬
‫חז"ל שלשה דברים‪ ,‬וכל השלשה דברים ראו‬
‫בהמנוחה ע"ה‪ ,‬שכל חיותה בעולם היתה‬
‫שבעלה יושב בביהמ"ד או בישיבה‪ ,‬ומעולם‬
‫לא נסעה לפוש אפילו ליום אחד רק כדי שלא‬
‫יפריע לבעלה מללמדו תורה‪.‬‬
‫השי"ת יעזור שתהיה מליצה ישרה בגן עדן‬
‫לבעלה החשוב שליט"א ולכל המשפחה וכעל‬
‫כל עמו בית ישראל שלא ישמע שוד ושבר בכל‬
‫בית ישראל ונזכה להבטחה הקיצו ורננו שוכני‬
‫מ‪.‬ה‪.‬ב‪.‬‬
‫עפר בב"א‪.‬‬
‫בטאון העדה החרדית‬
‫ה‬
‫חנוכת ביהמ"ד "אהל פיגא דקהל יטב לב ד'סאטמאר" בקרית יואל‬
‫‪         ‬‬
‫‪      ‬‬
‫קרית יואל‪ .‬בהתרגשות רבה על הרחבת גבולי הקדושה‬
‫בקריה נאמנה "קרית יואל"‪ ,‬השתתפו קהל אלפים ב"מעמד‬
‫חנוכת הבית" של בית המדרש החדש והמפואר "אהל פיגא‬
‫דקהל יטב לב ד'סאטמאר" ברח' דראהביטש‪ ,‬בשכונת מירון‬
‫בקרית יואל‪ ,‬שנערך ברוב פאר והדר אור ליום א' פרשת נח‬
‫העעל"ט‪ ,‬בהשתתפות אנ"ש ומאות תושבי השכונה‪ ,‬בראשות‬
‫כ"ק אדמו"ר מסאטמאר שליט"א‪.‬‬
‫במשך השנים האחרונות נתקיים בקרית יואל "ופרצת ימה‬
‫וקדמה צפנה ונגבה" כאשר בכל תקופה מצטרפות ומוקמות‬
‫עוד שכונות חדשות עם מאות דירות‪ ,‬אשר תושביה נדרשים‬
‫להיכלי תורה ותפילה‪ ,‬ואי לכך לקחו על עצמם חברי הנהלת‬
‫הקרי'ה להקים בכל השכונות בתי מדרשים מפוארים‪ ,‬החל‬
‫מבית מדרש גדול‪ ,‬היכל התורה‪ ,‬מקוה‪ ,‬חדרים לשיעורי‬
‫תורה ותפילה‪ ,‬דבר שמחיה את האוירה הרוחנית בעיר‪ ,‬ואכן‬
‫ביהמ"ד "אהל פיגא" שנקרא ע"ש הרבנית הצדקנית ע"ה‬
‫מחברתו הטהורה של רביה"ק רשכבה"ג מייסד הקריה זי"ע‪,‬‬
‫הוא כבר ביהמ"ד החמישי שהנהלת הקהלה וראשי הקרי'‬
‫הקימו בתקופה האחרונה בכל פינות העיר‪.‬‬
‫במעמד "חנוכת הבית" נתגלה ביהמ"ד החדש והמפואר‬
‫לעיני כל הקהל שעמד מלא התפעלות לנוכח הפאר והרחבות‬
‫לפאר ולרומם בית אלקינו‪ ,‬כאשר לא יאומן שכל זה נבנה‬
‫בזמן קצר של כמה חדשים בלבד‪ ,‬והכל מוכן וערוך על כל‬
‫השולחנות וספסלים וארונות הספרים‪ ,‬ועל לוחות מיוחדות‬
‫הונצחו מזכרת נצח לרבותינו הקדושים זי"ע‪ ,‬ולוח מיוחד‬
‫לזכרון בהיכל ה' נשמת הרבנית הצדיקת מרת אלטא פיגא‬
‫ע"ה שעל שמה נקרא ביהמ"ד‪.‬‬
‫לשעה היעודה התמלא ההיכל בציבור רב שהגיע לכבוד‬
‫המאורע כאשר על פני המזרח נראו הרבנים החשובים פני העיר‬
‫ובראשם כ"ק האדמו"ר שליט"א‪ .‬כיו"ר המעמד כיהן המגיד‬
‫מישרים פמ"מ מוה"ר שמואל שלמה טעללער שליט"א מרביץ‬
‫תורה במוסדות קרית יואל‪ ,‬שהביע דבריו הקולעים לבטא את‬
‫הרגשי הציבור בראותם הרחבת גבולי הקדושה בתוככי קרית‬
‫יואל לנחת רוח רבותינו הק' זי"ע‪ ,‬ותחת נשיאות כ"ק האדמו"ר‬
‫שליט"א‪ ,‬כן העלה על נס את פעולות ראשי הקהלה והקרי'‪,‬‬
‫וזכיית חשובי הנדיבים שליט"א שלקחו חלק בהקמת בית לה'‪.‬‬
‫ובמיוחד העלה דברי זכרון על הרבנית הצדקנית ע"ה‪ ,‬אשת‬
‫חבר רביה"ק רשכבה"ג בעל דברי יואל זי"ע‪ ,‬מייסד הקרי'‬
‫והקהלה הק'‪ ,‬שלשמה ולזכרה נתנדב ביהמ"ד‪.‬‬
‫לרגל התחלת שיעורי התורה בהיכל הביהמ"ד נתכבד‬
‫לשאת דברים האברך החשוב מוה"ר יואל וויינבערגער‬
‫שליט"א‪ ,‬מעסקני קביעת עיתים לתורה שע"י התאחדות‬
‫אברכים‪-‬שבת אחים ד'סאטמאר‪ ,‬שעמד על התועלת בבית‬
‫המדרש החדש לכל הסביבה‪ ,‬שיוכלו לקבוע מקום לתורתם‬
‫בשיעורים כסדרם מתוך הרחבת הדעת‪.‬‬
‫בשם הנהלת הקהלה והקרי' עלה ראש הקהל וראש העיר‪,‬‬
‫הרה"ח מוה"ר אברהם וויעדער שליט"א‪ ,‬שדיבר ברגש על‬
‫הרחבת והתפתחות "קרית יואל" בפרט בשנים האחרונות‪,‬‬
‫והדגיש בהתפעלות‪ ,‬את הקמת בית המדרש החמישי ב"ה‬
‫"אהל פיגא" שיהיה כקודמותיו אף הוא היכל התורה לכל‬
‫הסביבה לחזק את עמוד התורה בעיר‪.‬‬
‫לסיום דבריו הביע תודה לנדיבים בעם שלקחו חלק בבניית‬
‫ביהמ"ד‪ ,‬בראשם עסקן ונדיב לב שרכש את זכות שם הבנין‬
‫וההיכל "אהל פיגא" לשמה ולזכרה פון הרבנית הצדיקת‬
‫ע"ה‪ ,‬כן הזכיר לשבח את הנגיד מו"ה יצחק מארקאוויטש‬
‫הלוויה קורעת לב של האברך הרה"ח ר'‬
‫אברהם חיים קרויס‬
‫בן הרה"צ ר' יואל זוסמאן קרויס זצ"ל‬
‫זצ"ל‬
‫השאיר אחריו אלמנה ועשרה יתומים ה"י‬
‫ירושלים‪ - .‬במוצש"ק נח העבר ליוו מאות למנוחת עולמים‬
‫בלווי' קורעת הלב של האברך הדגול‪ ,‬צדיק בהליכותיו ובמעשיו‪,‬‬
‫הרה"ח ר' אברהם חיים קרויס זצ"ל מחשובי חסידי סאטמאר‬
‫בבית שמש‪ ,‬שהחזיר נשמתו ליוצרה ולבוראה בשיא פריחתו‬
‫אך בן ארבעים שנה‪ ,‬לאחר יסורים קשים ומכאובים‪ ,‬בהשאירו‬
‫אחריו אלמנה שבורה ותשעה יתומים קטנים ורכים שיחי'‪.‬‬
‫המנוח החשוב נולד כבכור לאביו הרה"צ הנודע בשערים‬
‫ר' יואל זוסמאן קרויס זצ"ל‪ ,‬שנלב"ע לפני כשנתיים באופן‬
‫פתאומי למגינת לב ידידיו ומכיריו בהשאירו אחריו אלמנתו‬
‫החשובה שתחי'‪ ,‬ועתה נשברו שבר על שבר באבלם הכבד‬
‫בפטירת בנם בכורם זצ"ל‪.‬‬
‫המנוח זצ"ל גדל משחר נעוריו באהלי תורה החל ממוסדות‬
‫סאטמאר במאנסי‪ ,‬ובישיבה הגדולה דסאטמאר מאנסי אצל‬
‫הגאון הגדול רבי אברהם אטיק שליט"א שכיהן בשעתו‬
‫כראש הישיבה‪ ,‬כן למד בישיבת "תורת חסד" בלאנדאן אצל‬
‫הגה"צ רבי אברהם שמואל שטערן זצ"ל‪ ,‬ובעלות אביו לארץ‬
‫ישראל‪ ,‬הגה בתורה בישיבה הנודעת "מצויינים" אצל הגאון‬
‫הגדול רבי יהושע דוד טורצ'ין שליט"א‪.‬‬
‫בימי בחרותו היה לפלא בהיותו עוסק בחוקי חורב בהתמדה‬
‫יתירה‪ ,‬ובהיותו אהוב ונערץ על כל מכיריו ואוהביו‪ ,‬מקבל כל‬
‫אדם בסבר פנים יפות ובפרט לכל בחור בישיבה‪ ,‬בהיותו עניו‬
‫ושפל ברך בפני כל אחד‪.‬‬
‫בבית אביו זצ"ל שהיה ספוג תורה ויראת שמים ומידת‬
‫הצדקה והחסד‪ ,‬ובעבודת התפילה‪ ,‬באמונה כנה וטהורה‪,‬‬
‫ובהשקפה ברורה ואיתנה‪ ,‬בבית זה קיבל את הדרכתו לכל‬
‫ימי חייו‪.‬‬
‫בהגיע לפרקו נשא את זוגתו החשובה שתחי'‪ ,‬בת הרה"ח‬
‫ר' יואל צבי רייזנער ז"ל מחשובי תלמידי מרן הגאב"ד הגה"ק‬
‫מהרי"ץ דושינסקיא זי"ע‪ ,‬והקים את ביתו על אדני התורה‬
‫והיראה על יסודות ומסורת בית אבותיו‪.‬‬
‫ו‬
‫בטאון העדה החרדית‬
‫אהוב למעלה ונחמד למטה‪ ,‬נחבא על הכלים היה‪ ,‬במידות‬
‫טובות ומוזהבות ובידידות עם כל מכריו‪ ,‬היו לו שיעורים‬
‫תמידין כסדרן בהתמדה ובשמחה‪ .‬היה עמל ליהנות מיגיע‬
‫כפיו‪ ,‬אבל אף בהיותו טרוד על המחיה ועל הכלכלה‪ ,‬היה‬
‫מקפיד דבר יום ביומו ללמוד עם ילדיו ללמדם להועיל בתורה‬
‫ויראת שמים‪.‬‬
‫לפני מספר שנים עבר להתגורר בעיר בית שמש‪ ,‬תחלה‬
‫בנחלה ומנוחה‪ ,‬ואח"כ בקרית רמ"א‪ ,‬שם היה אהוב ונערץ על‬
‫כל הסביבה‪ ,‬בהיותו מתפלל קבוע בביהמ"ד "שערי רמ"א"‬
‫היה קשור אל יבלחט"א מרא דאתרא הגר"י ראזנבערגער‬
‫שליט"א חבר הביד"צ‪.‬‬
‫לפני כשנתיים חלה ל"ע במחלה הנוראה‪ ,‬עבר זמנים קשים‬
‫ויסורים ומכאובים רבים‪ ,‬אך תמיד היה מדבר בעניני אמונה‬
‫ובטחון‪ ,‬והיה מחזק את כל סובביו וקרוביו שהכל לטובה‪.‬‬
‫בהלוויית אביו זצ"ל הגיע בשכבו על ערש דווי‪ ,‬באמרו‬
‫קדיש ליד מיטתו באפיסת הכוחות‪.‬‬
‫לאחר חדשים ארוכים הודיעו הרופאים שהתגבר ב"ה על‬
‫המחלה‪ ,‬וכבר עשה סעודת הודאה‪ ,‬וכן זכה לשדך את בתו‬
‫הבכירה שתחי' בשמחה רבה‪ ,‬אך לדאבון הרב ביום החופה‬
‫הודיעו הרופאים שחזרה אליו המחלה ל"ע‪ ,‬ולמרות ההלם‬
‫והצער הנורא התחזק וחיזק כל סובביו ובשעת החתונה לא‬
‫ראו עליו סימן מכך בקבלו את הבאים בסבר פנים יפות‬
‫אחר כך נאלץ שוב לשהות בביה"ח‪ ,‬שם היה כמוסר ספר‬
‫חי במלוא מובן המילה‪ ,‬בקיימו אורחות חייו במסירת נפש‬
‫ובקבלת יסוריו באהבה ובאמונה‪ ,‬בשבוע האחרון לחייו‬
‫הוחמר מצבו מאד אך בדעתו הצלולה היה אומר תמיד פסוקי‬
‫דרחמי‪ ,‬בתקוה לישועת ד'‪.‬‬
‫אולם במוצש"ק עלתה נשמתו מזוככת‪ ,‬הוא הלך למנוחות‬
‫ואת משפחתו וכל מכיריו עזב לאנחות‪ ,‬אבילים דווים שבורים‬
‫ורצוצים‪.‬‬
‫הי"ו שרכש את "זכות המקוה"‪ ,‬ויקרא שמו "מקוה יצחק‬
‫מארקאוויטש"‪ ,‬ועוד נדיבים ונגידים‪ ,‬ביניהם‪ :‬מו"ה מאיר‬
‫הירש הי"ו מראשי הקהלה והמוסדות‪ ,‬מו"ה שלמה משה‬
‫קלאגסברוין הי"ו שנידב "חדר לתורה ולתפלה"‪ ,‬ויקרא שמו‬
‫"חדר אברהם חיים" לע"נ אביו ע"ה; מו"ה נחמן פיש הי"ו‪,‬‬
‫שנידב "אוצר הספרים"‪ .‬מו"ה אברהם יודא גאלדבערגער‬
‫הי"ו‪ ,‬שהתנדב להקים ארון הקודש; ומו"ה עזריאל שווארץ‬
‫הי"ו שהתנדב כך הוצאות האלקטערי בכל הבנין‪.‬‬
‫במיוחד הזכיר את העסקנים שעמדו לנצח על מלאכת בית‬
‫ה'‪ ,‬ובראשם העסקן הנכבד ר' גדלי' סעגעדין הי"ו‪ ,‬שלקח על‬
‫עצמו את משא הקמת ביהמ"ד מעשה ידיו להתפאר‪.‬‬
‫ביראת הכבוד הקשיב כל הקהל למשאו של כ"ק אדמו"ר‬
‫שליט"א‪ ,‬שהקדים בדרוש לשלב סוף התורה לתחילתה‪,‬‬
‫ולרגל פתיחת הזמן האריך בדברי התחזקות בענין קביעת‬
‫עיתים לתורה‪ .‬לסיום דבריו הודיע כ"ק האדמו"ר שליט"א כי‬
‫ברצונו למנות כרב בית המדרש את חתנו הרה"ג רבי דוד דוב‬
‫דושינסקיא שליט"א‪ ,‬בנו כ"ק אדמו"ר ור"מ בית יוסף צבי‬
‫שליט"א‪.‬‬
‫דברות הקודש השאירו רושם רב על כל הציבור‪ ,‬להמשיך‬
‫בעניני רוחניות ולימוד התורה ביתר שאת וביתר עוז‪ ,‬עפ"י‬
‫דרכו הטהורה של מייסדה מרן הקוה"ט בעל דברי יואל זי"ע‪,‬‬
‫וממשיך דרכו מרן הגה"ק בעל ברך משה זי"ע‪ ,‬תחת דגל‬
‫נשיאות יבלחט"א כ"ק אדמו"ר שליט"א‪.‬‬
‫*‬
‫בשב"ק העבר פר' נח העעל"ט‪ ,‬בשבת הראשון לרגל‬
‫פתיחת ביהמ"ד התאסף לתפילת ליל שב"ק קהל גדול של‬
‫מעל מאתיים מתפללים מאנ"ש ותושבי השכונה‪ ,‬כאשר קודם‬
‫קבלת שב"ק עלה על ארון הקודש רבה החדש של ביהמ"ד‬
‫הרה"ג מוה"ר דוד דוב דושינסקיא שליט"א שנשא דרשה‬
‫במשך שעה ארוכה ביסוד גודל מעלת וקדושת ביהמ"ד‬
‫ולימוד התורה בדברי חיזוק והתעוררות שנשמעו בקשב‬
‫רב ע"י הציבור הגדול‪ ,‬מתוך שמחה ומתוך תפילה שתשרה‬
‫שכינה בבית הקדוש הזה להגדיל תורה ולהאדירה ולהרמת‬
‫קרן הקדושה בקרית מלך רב קרית יואל המעטירה‪.‬‬
‫הבשורה המרה התפשטה וזיעזעה את כל ציבור מכיריו‪,‬‬
‫בהלווי' שיצאה מביהמ"ד שערי רמ"א בבית שמש‪,‬‬
‫השמיעו דברי הספד בכי תמרורים הגאון הצדיק רבי יהושע‬
‫ראזענבערגער שליט"א מרא דאתרא וחבר הביד"צ‪ ,‬והגה"צ‬
‫ר' מנחם מענדל סאבאוויטש שליט"א ראש ישיבת אור ישראל‬
‫איסר‪ ,‬שתינו את האבידה המרה‪ ,‬ותבעו את הציבור להקים‬
‫קרן לתמיכת האלמנה והיתומים הרכים שהשאיר אחריו‪.‬‬
‫משם נסעה הלוי' לירושלים ליד ביהמ"ד סאטמאר "אוהל‬
‫רחל"‪ ,‬שם הספיד בקול בוכים אחיו הרה"ח ר' שמואל קרויס‬
‫יבלחט"א‪ ,‬שביטא בקול חנוק את מעלותיו המיוחדות של‬
‫הנפטר‪ ,‬וביקשו שיעתיר בשמי מעל על האלמנה השבורה‬
‫שתחי' והיתומים שנשארו כספינה מטורפת בלב ים‪ ,‬ועבור‬
‫אמו האלמנה שתחי' וכל המשפחה שיחיו‪.‬‬
‫אחריו נשא דברים ידיד המשפחה‪ ,‬הרה"ח איש החסד‬
‫ר' אפרים שטערן שליט"א חבר הנהלת עדתינו שביכה את‬
‫השבר הגדול‪ ,‬וסיים בדברי רביה"ק מסאטמאר זי"ע על מאמר‬
‫חז"ל אחד מבני החבורה שמת ידאגו כל החבורה‪ ,‬שעל כל‬
‫אחד לדאוג עבור האלמנה והיתומים לחזקם ולהקים קרן‬
‫לתמיכתם‪.‬‬
‫אחריו נשמעו הספד מאת הרה"ח ר' צבי ראובן‬
‫דאווידאוויטש שליט"א שדיבר על מעלות המנוח וחביבותו‬
‫אצל חמיוביי הרה"ח ר' יואל הערש רייזנער ז"ל שהחשיבו‬
‫מאד‪.‬‬
‫מחזה קורע לב היה כאשר הילדים הרכים קרעו קריעה‬
‫ונפרדו מאביהם בקול בוכים‪ ,‬ובאמירת ה"קדיש" בבכי מר‪,‬‬
‫שלא השאירו עין בלתי דומעת בקרב הקהל הרב‪.‬‬
‫מאות מלווים נשאו את המיטה רגלית עד להר הזיתים‪,‬‬
‫שם נטמן בדאבון לב גדול‪ .‬השאיר אחריו אלמנתו שתחי'‬
‫ובתו הבכירה שתחי' אשת הר"ר שמעון עוזר ראטמאן נ"י‪,‬‬
‫ועוד תשעה יתומים קטנים ורכים המבכים את האבדן הגדול‪,‬‬
‫עסקני הצדקה הקימו "קרן אלמנה ויתומים" להחיות לבם‬
‫הנדכאה‪ ,‬וכל הציבור נקרא לעמוד לימינם בכל עוז‪.‬‬
‫בפטירת האברך החשוב נפש נקי וצדיק ר' אברהם חיים‬
‫ז"ל הוכתה ירושלים בצער רב על דאבדין‪ ,‬תהא נשמתו צרורה‬
‫בצרור החיים‪.‬‬
‫פרשת לך לך תשס״ט‬
‫חיותו של בעלה זצוק"ל אשר‬
‫דאגה שיהי' פנוי מכל מפריע‬
‫ויוכל לשבת לילות כימים‬
‫בעומק העיון בנבכי מצולות‬
‫ים התלמוד והתמדה אין‬
‫סוף‪ ,‬ולהרביץ תורה לעדרי‬
‫עדרים להקים לגיון של ת"ח‬
‫וגדולי תורה ולהאדרת התורה‬
‫בישראל‪ ,‬כמה זכויות נזקפות‬
‫לה על פעולותיה הרבות ללוות את בעלה שר‬
‫התורה ולהסיר בעליו כל עול מעניני עוה"ז למען‬
‫יתמיד בשקידת תלמודו‪ ,‬ולא לחינם קבעו חז"ל את‬
‫דינה של אשת חבר כחבר עצמו‪.‬‬
‫אלא שבנוגע להרבנית פיינשטיין ע"ה‬
‫מתפרשים דברי חז"ל אשת חבר כחבר ברובד‬
‫נוסף‪ ,‬אשר ניכרו אצלה בעצמה את מעלות החבר‪,‬‬
‫בהיותה ספוגה בד"א של הלכה ובקיאה בהלכות‬
‫רבות על בוריין‪ ,‬הן ממה שלמדה מנעוריה בבריסק‬
‫ובפרט מה שינקה מפי אביה הגדול זיע"א‪ ,‬מיטב‬
‫החומרות והדקדוקים‪ ,‬צירוף ההלכה המזוקקה‪,‬‬
‫וכולם שקועות היו על לוח ליבה עד שרבים‬
‫וגדולים הטריחו עצמם לברר אצלה ממנהגי אבי'ה‬
‫ודרכי חייו‪ ,‬ואף הלכו לאורה אליבא דהלכתא‪ ,‬בד‬
‫בבד עם יראתה וצדקתה בכל עניני מעשים טובים‬
‫בין אדם לחברו בצדקה וחסד‪ ,‬בהחלט מעניקים‬
‫לה את התואר אשת חבר כחבר בתור החברות‬
‫שבה עצמה‪ ,‬ואכן ראוי לבכות ולתנות את האבידה‬
‫וההפסד עם פטירתה של אוצר כלי חמדה‪ ,‬דמות‬
‫מיוחדת במינה של אשה גדולה ורבת המעש‪,‬‬
‫שחסרונה משאיר חלל פעור וכאב מר‪.‬‬
‫לא ניתן להשלים את המאמר בלעדי ציון נקודת‬
‫הכרת הטוב שהיתה ספוגה בלשד עצמותי' באופן‬
‫נדיר ומופלא‪ ,‬מי שנקלע לידו זכות זו להטיב‬
‫עמה ולו פעם בודדת‪ ,‬זכה אח"כ לקיתונות של‬
‫הכרת הטובה בכל דרך אפשרית‪ ,‬ולא רק בחייו‪,‬‬
‫כי אם גם לאחר מותו! ודוגמא לזה כמה הקפידה‬
‫לשמור על היא"צ של נדיבי ותומכי הישיבה‪,‬‬
‫שלא זו בלבד שהעלתה מנין על קברו מת"ח בני‬
‫הישיבה‪ ,‬אלא גם היא טרחה עצמה לעלות לעיר‬
‫אחרת בשארית כוחותי' ולפקוד את ציונו של זה‬
‫שסייע ביד לומדי התורה‪ ,‬ועל נקודה זו הכרת‬
‫הטוב רבות יסופר על כך בפרטים רבים‪ ,‬ומעין‬
‫זה ממש הם גם התייחסותה לענין של קרובים‬
‫ושארי בשר כפי שראתה בבית אביה להקפיד‬
‫על "ומבשרך לא תתעלם" במלוא השלמות‪ ,‬לא‬
‫הפסידה שמחה משפחתית גם מחוץ לעיר‪ ,‬עד‬
‫זקנה ושיבה פיארה את כל שמחות משפחות בית‬
‫הרב זצוק"ל ועד לפני שבועות בודדות במוצ"ש‬
‫שובה כשנערך שמחת אירוסי נכד אחיה הג"ר‬
‫רפאל זצ"ל בן הגרנ"פ מאירזאן שליט"א השתתפה‬
‫לאורך כל השעות ליטול חלק בשמחת הקרובים‬
‫למרות זקנתה המופלגת וחולשתה‪ ,‬ואכן היתה זו‬
‫פגישתה האחרונה עם אחיה יבלחט"א הגרמ"ד‬
‫הלוי סאלאוווייציק שליט"א ושאר בני המשפחה‪,‬‬
‫שם האצילה מברכותי' לשנה טובה וגמח"ט‪,‬‬
‫וכאמור ביום ראשון שלאחר החג השיבה נשמתה‬
‫בחטף לבוראה‪.‬‬
‫ההלוי' יצאה מישיבת "בית יהודה" בב"ב‪ ,‬שם‬
‫הספידה אחי' הגאון האדיר רמ"ד הלוי שליט"א‬
‫שהזכיר עלי' הפסוק את ה' ירא ואת מצותיו שמור‬
‫כי זה כל האדם‪ ,‬בנה הגאון ר' חיים שליט"א קרא‬
‫עלי' מאמר התנא "שלי ושלכם שלה היא"‪ ,‬ובנה‬
‫הגאון ר' דוד שליט"א קרא עלי' הפסוק "עוז והדר‬
‫לבושה"‪.‬‬
‫מסע הלוי' המשיך לירושלים במעמד המון גדול‬
‫של גדולי תורה וראשי הישיבות‪ ,‬הספידוה אחי'‬
‫הגאון האדיר ר' מאיר הלוי שליט"א שתינה היותה‬
‫צופי' הליכות ביתה‪ ,‬ולמרות שדרו מחוץ לירושלים‬
‫הקפידה על צאצאי' ידברו בשפת האידיש‪ .‬מחותנה‬
‫הג"ר ירמי' קפלן שליט"א סיפר כי החזו"א אמר‬
‫הרבנית הצ׳ ליפשא פיינשטיין ע״ה‬
‫‪    ‬‬
‫‪   ‬‬
‫בצער רב נתקבלה הבשורה הפתאומית על‬
‫פטירתה של הרבנית הדגולה והמיוחסת המופלגת‬
‫בצדקות ומעש"ט מרת ליפשא פיינשטיין ע"ה‪ ,‬בתו‬
‫הגדולה של רבן של ישראל מרן הגרי"ז זצוק"ל‬
‫הגאב"ד דבריסק‪ ,‬ואשת חבר אלמנתו של שר‬
‫התורה הגאון רבי יחיאל מיכל זצוק"ל ראש ישיבת‬
‫"בית יהודה"‪ .‬בת תשעים שנה היתה בפטירתה‪,‬‬
‫ותשחק ליום אחרון בצלילות דעתה עד לרגעיה‬
‫האחרונים‪.‬‬
‫נודלה בי"ד סיון תרמ"ח חדשים מספר לפני‬
‫סילוקו של זקנה הגר"ח מבריסק זצ"ל שאמר שעל‬
‫עיני' היא ניכרת בכשרונה‪ .‬בשנות הזעם הצליחה‬
‫להציל את אחי' ואחותה עמה‪.‬‬
‫בלטה בערכה המיוחד‪ ,‬בכשרונה המצויין‬
‫ובהירות הבנתה השכילה לקלוט לתוכה מפניני‬
‫הנהגות בית אבות‪ ,‬ואכן גדלה ונתעלתה במעלות‬
‫היראה והחכמה‪ ,‬ונשתקמה לאם בישראל אשר‬
‫רבים נהנו מאור דעתה והתדפקו על דלתותיה‬
‫לקבל ברכותי'ה‪.‬‬
‫אם כי מסכת חייה היו רצופות בסבל תלאות‬
‫ויסורים שאינם ניתנים לתיאור‪ ,‬שאף בסיפור אפס‬
‫קציהם יכלו היריעות‪ ,‬בכל זאת עוז רוחה הפיק‬
‫תמיד נשמת רוח חיים ושמחת נפש‪ ,‬עוז והדר‬
‫לבושה להמשיך בחובת תפקיד החיים להתגבר על‬
‫כל הגלים שעברו ראשה‪ ,‬וזכתה להיות אמה של‬
‫מלכות להקים בית של תורה ובנים גאונים מופלגים‬
‫מרביצי תורה למאורות בישראל‪ ,‬וכמו"כ לזכות‬
‫לשותפות הגמורה בהעמדת התלמידים הרבים‬
‫והחשובים של בעלה הגדול שר התורה זצוק"ל‪,‬‬
‫ואף להרבות פעולות רבות בכל תחום בעניני‬
‫מעשים טובים בין אדם למקום ובין אדם לחבירו‪,‬‬
‫ונודעה בשערים בדמותה האצילית והפקחית‪ ,‬ולא‬
‫רק בעיר בני ברק כי אם ברחבי עולם התורה נודעה‬
‫הרבנית כאשה גדולה המשמשת כדמות של בת‬
‫גדולים ואשת חיל יראת ד'‪ ,‬במיוחד התפרסמה‬
‫במעשי' הכבירים לתורה ולחסד‪ ,‬אשר היתה‬
‫מקושרת עד נתיבים רחוקים ורבים ועשירי עולם‪,‬‬
‫אותם היתה מתרימה לצרכי צדקה שונים‪ ,‬ולא היו‬
‫יכולים לסרב בעדה‪ ,‬בשל כשרונה וחכמתה הרב‬
‫הצליחה תמיד לרכך לבבות ולהפיק מהם לתכלית‬
‫הנרצה‪.‬‬
‫במיוחד יש לציין את גולת הכותרת שבחייה‪,‬‬
‫והוא ניהול הישיבה שבראשה עמד בעלה הגאון‬
‫הגדול זצוק"ל‪ ,‬כל עול ומעמד הישיבה מוטלים‬
‫היו על כתפיה הצנומות‪ ,‬ובמשך כל השנים נטלה‬
‫על עצמה מן המסד ועד הטפחות‪ ,‬כל עניני סידור‬
‫צרכי' הגשמיים של הישיבה והמוני תלמידיה‪,‬‬
‫שכולם היו אצלה כבנים יחידים‪ ,‬וכל זה החל‬
‫מסידור הכספים והשגת התמיכות מידי הנדיבים‪,‬‬
‫ועד להעברתם לידי האברכים עצמם‪ ,‬נקל לשער‬
‫כמה תקופות קשות עברה הישיבה במשך ריבוי‬
‫השנים‪ ,‬ולפעמים היתה עבודה קשה זו כרוכה‬
‫במסי"נ ועמל ויגיעה רבה לאין ערוך‪ ,‬ועל מנת‬
‫לספק לאברכים את תקציבם מידי חודש בחדשו‬
‫בראש חודש דוקא‪ .‬היא היתה זאת שלא חסכה‬
‫כל תלאה ועמל להתרוצץ ולהשקיע זמן וכח עד‬
‫אין אונים לטובת האברכים ופרנסתם‪ ,‬ולא נס‬
‫ליחה עד יומה האחרון להיות מעורב בכל עניני‬
‫ניהול הישיבה ברוחניות ובגשמיות‪ ,‬ומה רב טוב‬
‫הצפון לה עתה מפרי ידי'‪ ,‬בזכות תורתם של המוני‬
‫תלמידי בעלה הגאון זצ"ל‪.‬‬
‫כל זאת נוסף להיותה עזרתו הגדול בחיים‬
‫פרשת לך לך תשס״ט‬
‫רבותינו שרי התורה הביד״צ שליט״א הורו לפעול נמרצות‬
‫למען טהרת אתרא קדישא מירון‬
‫זעזוע וחרדה על המצב ההולך ומתדרדר בהר הקודש מירון‬
‫שוב מגיעים בשורות קשות מהנעשה באתרא קדישא מירון‪ ,‬כאשר בימים אלו‬
‫כהמשך לתוכנית ההשלטות של המדינה ונציגה על אתרא קדישא מירון‪ ,‬החלה‬
‫המשטרה הציונית בהכנות להקמת תחנת משטרה קבועה בקבר הרשב"י זי"ע‬
‫במירון‪ ,‬שפירושו מתן גיבוי משטרתי לתכנית ההשתלטות והפיכת המקום לאתר‬
‫תיירות לאומי‪ ,‬כאשר הללו יעמדו הכן יומם ולילה נגד כל נסיון התנגדות מצד‬
‫היהדות החרדית‪.‬‬
‫מאידך גיסא‪ ,‬כפי שכבר פורסם בגליוננו האחרון‪ ,‬שלחו רבותינו הביד"צ שליט"א‪,‬‬
‫הוראה ברורה לכל ועדי ההקדשות במירון‪ ,‬כי עליהם לעשות הכל שהמקום יאשר‬
‫תחת הבעלים דמקדמת דנא ועדי ההקדשות דמירון‪ ,‬חרדים ושומרי תומ"צ שאינם‬
‫מטעם השלטון או באי כוחו‪ ,‬ושעליהם לפעול במשותף שלא לתת לשלטון או בא‬
‫כוחו להשתלט על המקום‪ ,‬ולא לשתף פעולה בפעולותיהם‪.‬‬
‫עסקני "מטה הפעולה להצלת מירון" ביחד עם חברי הנהלת עדתינו‪ ,‬עוסקים‬
‫בימים אלו ללא ליאות בפעולות נמרצות להצלת המקום‪ ,‬מתוך תקוה שלא יהיה‬
‫צורך לצאת למאבק פומבי‪.‬‬
‫הפניה הנחרצת של רבותינו שרי התורה שליט"א הביאו להד עצום בקרב‬
‫שלומי אמוני ישראל החרדים על דבר עתיד המקומות הקדושים בכלל ועל אתרא‬
‫קדישא מירון בפרט‪ ,‬והציבור נקרא להרבות בתפילה שלא ינוח שבט הרשעים על‬
‫גורל הצדיק‪ ,‬וביחד עם זאת לעמוד הכן לקראת הבאות‪ ,‬באם וחלילה לא יצליחו‬
‫בפעולותיהם השקטות והיהדות החרדית תאלץ לצאת במאבק ציבורי אדיר‪.‬‬
‫לה שיש לקום מפני' פעמיים‪ ,‬הן בהיותה‬
‫בת גדולים והן מחמת אשת חבר‪ ,‬חתנה‬
‫הג"ר צבי קפלן שליט"א אמר שכל חייה‬
‫היו רק מסורת אבות‪.‬‬
‫המקום ינחם את אחיה הגאונים‬
‫לבית בריסק רבי משלם דור ורבי מאיר‬
‫שליט"א ואת אחותה הרבנית שיף‬
‫שתחי'‪ ,‬וכן את בניה הדגולים מרביצי‬
‫התורה ראשי הישיבה‪ ,‬רבי חיים ורבי‬
‫דוד שליט"א וחתנה רבי צבי קפלן‬
‫שליט"א ר"י בירושלים‪ ,‬ואת כל בית‬
‫בריסק המעטירה‪ ,‬ובמהרה יקיצו וירננו‬
‫שוכני עפר בבלצ"ג בב"א‪.‬‬
‫י‪.‬מ‪.‬‬
‫רבני ועד הכשרות דעדתינו ברו״מ ביקב‬
‫בטאון העדה החרדית‬
‫ז‬
‫"לשמור אמונים"‪...‬‬
‫לאחר כל ההשתדלויות והמשא ומתן‪ ,‬כשהיה מדובר שמפלגת‬
‫'יהדות התורה' תהיה שוב הכח המעמיד של הקואליציה בכהונת‬
‫מנהיגת קדימה החדשה‪ ,‬התמוטט כל הבנין עם הודעת יו"ר ש"ס‬
‫שמפלגתו לא תמשיך את שותפותה בממשלה‪ ,‬וכך הוכרז על‬
‫קיום בחירות חדשות במדינת ישראל‪.‬‬
‫שוב נקראים יהודים שומרי תורה ומצוות להצביע בבחירות‬
‫האסורות‪ ,‬ולקיים השתתפות בפועל ובמעשה בכל האיסורים‬
‫החמורים שבעצם קיום המדינה‪ ,‬כמו בהנהגתה הכללית‪ .‬אפשר‬
‫להעלות כל מיני דעות‪ ,‬תחזיות ופרשנויות על המצב הנוכחי‪,‬‬
‫אבל לפני הכל חייב לעמוד מול עינינו עצם האיסור של לקיחת‬
‫חלק וחבל בבחירות אלו‪ .‬לא בגלל שהמדינה וכל התנהלותה‬
‫היא מערכת של עקירת התורה וניאוץ שם שמים‪ ,‬אלא שכל‬
‫קיומה אסור טרם ביאת המשיח אפילו אילו היתה כשרה וחרדית‬
‫למהדרין‪.‬‬
‫ואכן כבר נהוג ונחוץ להזכיר בעונת הבחירות כמה מיני‬
‫טעמים והסברים מדוע לא יקחו חלילה שום חלק באיסור חמור‬
‫זה‪ ,‬לכן החשש גדול פי כמה שישכחו את העיקר ויבנו רק על‬
‫הטפל‪ .‬עלולים אפילו לשמוע אנשים‪ ,‬כפי שרואים כמעט בכל‬
‫עת של בחירות‪ ,‬שבענין הבחירות מדובר רק בחילוקי דעות על‬
‫האופן והדרך כיצד ללחום נגד התנהלות המדינה‪ ,‬אם מבחוץ‬
‫כמו שעושים מתנגדי הבחירות‪ ,‬או שמא מבפנים ע"י שותפות‬
‫והסכמה הדדית‪ .‬אך את עצם הדבר הזה חייבים להכחיש עד‬
‫היסוד‪ .‬האיסור הראשון נגד ההשתתפות בבחירות הוא בגלל‬
‫שבכלל אסור לקיים במציאות "מדינה יהודית" טרם ביאת‬
‫המשיח‪ ,‬ומי שמצביע לכנסת מקיים את המציאות האסורה ע"י‬
‫הכרתו ושותפותו בה‪ .‬כיצד ללחום נגד התנהלות המדינה זו כבר‬
‫שאלה משנית גרידא‪ ,‬הגם שגם זוהי שאלה נחוצה ודחופה שיש‬
‫לנו לדעת‪.‬‬
‫*‬
‫שמועות שונות התהלכו לגבי קריסת המו"מ הקואליציוני‪,‬‬
‫שהתרכזה בימיה האחרונים בין מפלגת קדימה לבין שתי‬
‫המפלגות האולטרא‪-‬חרדיות‪ ,‬ש"ס ויהדות התורה‪ .‬על חילוקי‬
‫הדעות עם ש"ס הדברים ברורים למדי‪ ,‬מפני שמנהיגיה משמיעים‬
‫את עצמם כסדר בכלי תקשורת‪ .‬הכל מגיע אל מנהיגם הרוחני‪,‬‬
‫ובימים האחרונים הוא היה תחת לחץ אנשי הליכוד‪ ,‬שמלכתחילה‬
‫דחף להביא לבחירות‪ .‬הסקרים מבטיחים ניצחון לליכוד‪ ,‬ומנהיגה‬
‫מחכה כבר בחוסר סבלנות לחזור אל משרד ראש הממשלה‪ ,‬משם‬
‫גורש לפני שנים מספר‪.‬‬
‫היותה של ש"ס מפלגה גדולה‪ ,‬היה המו"מ איתה מסוקר‬
‫בתקשורת‪ .‬הן במשך זמן המו"מ‪ ,‬והן כאשר שני הצדדים הכריזו‬
‫'ברוגז' לאחר כשלון המו"מ‪ ,‬מכל צד נשמעו ידיעות ברורות‬
‫ואפילו רשמיות לתקשורת‪ .‬אך המו"מ עם 'יהדות התורה' היו‬
‫לוטות בערפל ואפופות שמועות בלתי מאושרות‪ .‬מדובר במפלגה‬
‫קטנה רוויית מחלוקות ויריבויות פנימיות שאינן מביישות את‬
‫המפלגות הכי גדולות‪ .‬שני 'מועצות גדולי התורה' נפרדות‪ ,‬האחת‬
‫לאגודת ישראל והשניה לדגל התורה‪ ,‬שאין להן אפילו הסכמות‬
‫פנימיות אחידות‪ ,‬כמו עוד מקורות שונות של "דעת תורה" לכל‬
‫סיעה ותת סיעה‪.‬‬
‫לפי שמועה אחת כבר היתה 'יהדות התורה'‪ ,‬או סיעה אחת‬
‫ממנה‪ ,‬אמורה להשיג הסכמה עם מפלגת קדימה להקמת‬
‫קואליציה צרה‪ .‬אך לאחר שהתבהרה עמדת ש"ס שהיא נשארת‬
‫בחוץ‪ ,‬הביעה סמכות אחת של יהדות התורה את מוראה שבשבתה‬
‫באופוזיציה תעמיד המפלגה הספרדית את יהדות התורה ללעג‬
‫ולקלס אודות הענינים הקשורים לדת‪ ,‬לפיכך נאלצו לוותר‬
‫על כל הישגי ההסכם הכמעט מוכן‪ ,‬ובלבד שלא להיות שותף‬
‫בקואליציה בלי שתהיה ש"ס בתוכה‪.‬‬
‫מן הסתם ירצו להצביע על החלטותיה של ש"ס ויהדות‬
‫התורה בתור עדות על ההנהגה התורתית )הגם שכבר ברור‬
‫מעתה שהם ילכו לשותפות גמורה עם הליכוד גם תחת אותם‬
‫התנאים המפוקפקים של הנושאים הקשורים לדת(‪ .‬לגבי ענין זה‪,‬‬
‫ובשייכות להקדמה לעיל שעצם איסור הבחירות הוא בראשונה‬
‫ובעיקר בגלל העוון פלילי של עצם קיום המדינה‪ ,‬נעתיק רק‬
‫שורות אחדות מהספה"ק ויואל משה‪.‬‬
‫"ואף אם יהיו חברי הממשלה כולם אהובים כולם ברורים אף‬
‫כתנאים ואמוראים‪ ,‬מכל מקום אותה הפעולה בעצמה שלוקחים‬
‫ממשלה וחירות מעצמם טרם שהגיע הזמן‪ ,‬הוי כפירה בתוה"ק‬
‫ובאמונה"‪.‬‬
‫וזה ברור שאי אפשר להשוות כלל את דעת התורה האמתית‪,‬‬
‫ח‬
‫בטאון העדה החרדית‬
‫מול כל אלו המדברים כביכול 'דעת תורה' שמטרתה להדריך‬
‫כיצד בדיוק תתנהל הפוליטיקה המפלגתית‪ .‬המאבקים הפנימיים‬
‫בתוככי אגודת ישראל‪ ,‬אינם משמשים כי אם לעדות דרמטית‬
‫עד כמה בטל ומבוטל הוא כל אותו ה'חוב קדוש'‪ ,‬ועד כמה‬
‫מוערך שוויו אפילו בתוככי המחנה שלהם פנימה לנוכח כל מיני‬
‫אינטריגות פוליטיות‪ ,‬ולא כל שכן לנוכח בירור האמת והצדק‬
‫לאמיתה של תורה‪ ,‬ובירור ההלכה המלובן של רבינו זי"ע בספרו‬
‫הק' ויואל משה‪ ,‬ועמו גדולי ישראל ובראשם הביד"צ בעיה"ק‬
‫ירושלים נבג"מ ויבלחט"א מארייהו דארעא קדישא‪.‬‬
‫***‬
‫בשנות הראשית במדינת ישראל היו מקיימים את הבחירות‬
‫המוניציפאליות לעיריות יחד עם הבחירות הלאומיות לכנסת‬
‫המינים‪ .‬רק מאוחר יותר חילקו ביניהם; בזמן שהבחירות‬
‫המוניציפאליות יש להן את מועדן הקבוע שאינו כפוף לכל משבר‬
‫פוליטי מזדמן‪ ,‬הרי שהבחירות הכלליות שונים לגמרי‪ ,‬ויכולים‬
‫להתקיים גם בגלל עקשנות של כמה פוליטיקאים יחידים‪.‬‬
‫ההשתלשלות האחרונה במדינה הביאה השנה למקרה נדיר ששתי‬
‫מערכות הבחירות נפלו לתוך עונה אחת )הגם שלא ממש קרובים‬
‫זה לזה(‪ ,‬וברור ששני הקמפיינים יהיו קשורים וסבוכים זה בזה‪.‬‬
‫לענינינו חייבים גם בנושא זה להבהיר בכמה מילים‪.‬‬
‫בעבר לא היו הבחירות העירוניות בתור תמיכה רשמית או‬
‫הצהרת נאמנות למדינה‪ .‬מדובר רק בהתנהלות פורמלית‪ ,‬ולא‬
‫בלט בכך שאלת זהות‪ ,‬דגל‪ ,‬הימנון‪ ,‬וכל הסיסמאות והמערכות‬
‫השונות שמציינים את כינונה ועצמאותה של אומה בין שאר‬
‫אומות העולם‪ .‬הבית דין הגדול בעיה"ק ירושלים ת"ו כבר אסר‬
‫באיסור חמור את ההשתתפות בבחירות העירוניות‪ ,‬ואילו בשנים‬
‫האחרונות כבר הפך המצב והמציאות עצמה לכזה‪ ,‬שהבחירות‬
‫עצמן בירושלים‪ ,‬וכך גם בשאר ישובים "חרדיים" שהוקמו רובם‬
‫בסמוך לקוי הגבולות‪ ,‬הפכו לנושא לאומי ול"מרידה באומות"‬
‫ממש‪ .‬הנושא הזה הוא כהיום נושא מרכזי בשתי ההתמודדויות‬
‫ הבחירות העירוניות שיתקיימו בי"ג חשון‪ ,‬והבחירות הכלליות‬‫שנקבעו לט"ז שבט‪ .‬וחייבים אנו להצביע על המציאות החדשה‪,‬‬
‫שמשנה את כל המצב בנוגע לבחירות העירוניות‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬בשנת תשס"ד התקבל בכנסת המינים תוספת לחוק‬
‫הבחירות‪ ,‬לאחר שחבר מועצה ערבי בתל אביב הצהיר על עצמו‬
‫כפלסטיני‪ .‬הוסיפו הצעה שתבטיח "שחבר מועצת עירייה או‬
‫מועצה מקומית יהיה נאמן למדינת ישראל"‪ .‬בנימוק ש"הצעת‬
‫החוק באה למנוע עיוות של ערכיה‪ ,‬אופיה ומורשתה של מדינת‬
‫ישראל ברשות מקומית שהיא גוף נבחר המייצג את תושבי מדינת‬
‫ישראל"‪.‬‬
‫ולכן מאז מחייב החוק‪ ,‬שכל חבר בכל רשות מוניציפלית‬
‫חייב בהתחלת כהונתו להצהיר‪" :‬אני מתחייב לשמור אמונים‬
‫למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי במועצה"‪ .‬וכל עוד‬
‫שלא נאמרה מפיו "הצהרת האמונים"‪ ,‬אין האיש נמנה למעשה‬
‫כחבר ברשות‪" .‬חבר המועצה שלא הצהיר את הצהרת האמונים‪,‬‬
‫לא ייהנה מזכויותיו של חבר המועצה‪ ,‬לרבות זכות ההצבעה‬
‫במועצה ובועדותיה‪ ,‬כל עוד לא הצהיר"‪.‬‬
‫כבר לא מדובר בהצבעה לחברות בשלטון מקומי או לראש‬
‫עיר 'חרדי'‪ .‬כל צעד פירושו "לשמור אמונים למדינת ישראל"‪,‬‬
‫ולקבל על עצמו במלוא המובן את "ערכיה‪ ,‬אופיה ומורשתה‬
‫של מדינת ישראל"‪ .‬בדומה לבחירות לכנסת המינים‪ .‬ואין‬
‫המדובר רק מאותם שמצהירים את הצהרת האמונים‪ ,‬אלא שגם‬
‫המשלחים ‪ -‬כל מי שהצביע למען שליחות זאת‪ .‬והחוק שציטטנו‬
‫מדבר בפירוש גם על המשלחים ‪" -‬רשות מקומית שהיא גוף‬
‫נבחר המייצג את תושבי מדינת ישראל"‪ .‬אותם "תושבי מדינת‬
‫ישראל" שנותנים את קולם עבור ההתחייבות לשמור אמונים‪ ,‬הם‬
‫המשלחים בעלי האחריות‪.‬‬
‫***‬
‫בהחזרת המנדט להקמת ממשלה חדשה‪ ,‬ההנהגה הנוכחית‬
‫של קדימה לא הביאה רק לבחירות חדשות‪ .‬ראש הממשלה‬
‫הפורש אולמרט‪ ,‬שממלא את מקום המשרה רק עד שיוקבע מיהו‬
‫היורש הנכון‪ ,‬קיבל עכשיו הארכה של עוד שלשה חדשים שבהן‬
‫ינהל את המדינה והפוליטיקה שלו‪ ,‬ללא שום לחץ של התנגדות‬
‫בתוך כנסת המינים‪ .‬כמו כן קיבלה משקל יתר התכנית החדשה‬
‫שפירסם אולמרט בראיון הפרידה שלו בערב ראש השנה‪ ,‬מפני‬
‫שעכשיו יש לו זמן פנוי לבצע אותה בצעדים רציניים שיש בהם‬
‫כדי ממשות‪.‬‬
‫בראיון עם העיתון הגדול במדינת ישראל‪ ,‬הבהיר אולמרט את‬
‫הרב משה יהודה דייטש‬
‫עמדתו שהמדינה חייבת לסגת כמעט מכל השטחים‪ ,‬אם לא ממש‬
‫מכולם‪ ,‬כולל מזרח ירושלים ורמת הגולן‪ .‬דבריו הצליחו לעורר‬
‫הלם בעולם‪ ,‬אבל היות ואולמרט הוא בדרך הביתה )אם לא‬
‫בדרך לכלא( וקואליציה חדשה היתה סותמת את הגולל באופן‬
‫מיידי על כהונתו‪ ,‬כבר לא ראו רלוונטיות לעמדותיו החדשות‪.‬‬
‫עכשיו עם ההארכה שקיבל הלה‪ ,‬התמונה שונה לחלוטין‪ .‬צפויה‬
‫עכשיו התנהלות דיפלומטית של אולמרט לפי קוי תכנית השלום‬
‫החדשה שלו‪ ,‬וברור גם שהדבר יהפוך לנושא חם בקמפיין הבא‪.‬‬
‫אפילו ממלאת מקומו בהנהגת קדימה אינה מסכימה עם פרסום‬
‫עמדה זו לעת כזאת‪ ,‬ואולמרט נאלץ להבהיר שמדובר רק בדעתו‬
‫האישית‪.‬‬
‫כאן גם מתנגשים הקמפיין הלאומי הכללי עם ההתמודדות‬
‫המוניציפאלית לראשות העיר ירושלים‪ .‬מועמד 'יהדות התורה'‬
‫מ‪ .‬פרוש )שבינתיים מוחרם ומושמץ בידי חסידי גור למרות‬
‫התמודדות הלגיטימית בתור "ויעשו כולם אגודה אחת"(‪ ,‬עמד‬
‫כל ימיו בראש המחנה האולטרא‪-‬ימני ונאבק נגד כל שיחה של‬
‫כניעה לפלסטינים‪ .‬עתה בריצתו למשרת ראשות ירושלים‪ ,‬בטוח‬
‫הדבר שהעמדה החדשה של אולמרט )עמיתו לשעבר‪ ,‬כאשר‬
‫אולמרט עצמו היה ראש העיר בתמיכת 'יהדות התורה' ופרוש‬
‫היה סגנו( הפכה לדגל האדום שכנגדו מתנהלת קמפיין תוסס‬
‫"למנוע את חלוקת ירושלים"‪.‬‬
‫לכן יש לציין שהעולם קלט את דברי אולמרט לאו דווקא‬
‫בהלם‪ ,‬אלא גם‪ ,‬ואולי בעיקר‪ ,‬בהתלהבות‪ .‬כבר זמן רב שרוצים‬
‫לשמוע מילים כאלו מהנהגת מדינת ישראל‪ ,‬ואולמרט אינו טועה‬
‫כלל כשהוא רואה בזה את הדרך היחידה להגיע להסכם עם‬
‫הפלסטינים‪.‬‬
‫מעניין היה‪ ,‬שבסמוך לאחר פרסום הראיון של אולמרט‪ ,‬יצאו‬
‫במאמרי מערכת שני העיתונים היומיים הכי נחשבים בארה"ב‬
‫‪ ,‬ה"ניו יארק טיימס" וה"וואשינגטאן פאסט"‪ .‬תחת הכותרת‬
‫"האמת המאוחרת של אולמרט" כותב ה"ניו יארק טיימס"‪:‬‬
‫"ראש הממשלה הפורש של מדינת ישראל‪ ,‬יצא השבוע‬
‫בהפתעות וגילויי אמת‪ .‬הוא אמר‪ ,‬שתמורת שלום תיסוג המדינה‬
‫מ'כמעט כל הגבול המערבי' ולהתחלק עם הפלסטינים על‬
‫השליטה בירושלים‪ .‬הוא גם אמר‪ ,‬שתמורת מחיר שלום עם סוריה‬
‫חייבת המדינה להיות מוכן להחזרת הגולן‪ .‬מאד מוזר שאולמרט‬
‫חיכה עד לעכשיו לומר מילים אלו‪ ,‬כמו שעצוב הדבר שלא פעל‬
‫קצת יותר בכיוון זה כל עוד היתה הסמכות בידיו‪".‬‬
‫ה"וואשינגטאן פאוסט"‪ ,‬תחת הכותרת "דברי הפרידה של‬
‫אולמרט"‪ ,‬כותב‪:‬‬
‫"כשיצחק שמיר הובס בבחירות ‪ ,'992‬הוא סיפור בראיום את‬
‫האמת‪ ,‬שאף פעם לא היה רציני במו"מ עם הפלסטינים‪ .‬מטרתו‬
‫האמתית היתה למשוך את הויכוחים לעוד עשר שנים ובינתיים‬
‫ליישב מאות אלפים בגבול המערב וברצועת עזה‪ .‬היום יצא‬
‫אהוד אולמרט‪ ,‬שהיה בשעתו חבר בקבינט של שמיר והיה שותף‬
‫לחלום של 'מדינת ישראל גדולה'‪ ,‬וגם הוא נפרד בגילוי האמת‬
‫שלו‪ ,‬אבל התוכן הוא אחר לגמרי‪' .‬אנו חייבים להשיג הסכם עם‬
‫הפלסטינים‪ ,‬ובהסכם הולם ניסוג מכמעט כל השטחים'‪ .‬אולמרט‬
‫הוסיף לגבי תמיכתו רבת השנים בכיבוש השטחים והחזקת‬
‫השליטה במזרח ירושלים‪ ,‬שב"רוב הזמן לא היה לי את הרצון‬
‫להסתכל על המציאות ועל עומקה האמיתי‪.‬‬
‫דברי אולמרט רק מצביעים עד כמה התחלף במדינה המצב‬
‫הפוליטי בנכונות לכונן עיר פלסטיני‪ .‬במציאות אבל לא שינה‬
‫אולמרט את התנהלות המדינה ובמשך כהונתו המשיך את מעשי‬
‫קודמו‪ ,‬שמיר‪ .‬הבניה ממשיכה אפילו במקומות עמוקים מאד‬
‫בתוך הטריטוריה הערבית‪ ,‬ומספר התושבים היהודיים גדל שם‬
‫בעשרה אחוז עד למאתיים ותשעים אלף‪ .‬אולמרט אכן ניסה‬
‫לעשות היסטוריה בדברי הפרידה שלו‪ .‬אבל למעשה דבריו הם‬
‫בסתירה מוחלטת לפעולותיו‪".‬‬
‫מתוך שני העיתונים ניתן להבין מהי רצונה של אמריקה‪,‬‬
‫ואמריקה היא עוד הכי גמישה בנושא מכמעט כל מדינות העולם‪.‬‬
‫ובכן‪ ,‬הקמפיין‪ ,‬הן על השליטה המוניציפאלית בירושלים‬
‫והן לנציגות בכנסת המינים‪ ,‬מעמידה את המפלגות החרדיות‬
‫בחזית המערכה נגד כל אומות העולם בנושא זה‪ ,‬ומלבד היותו‬
‫עוון פלילי לגופו של ענין‪ ,‬הרי זו גם הוכחה למה שהמערכה‬
‫למען הבחירות הטמאות עלולה להוביל‪ .‬אין המדובר בלבד‬
‫בענין "לשמור אמונים למדינת ישראל" בכנסת המינים‪ ,‬והיום‬
‫גם בעיריות המקומיות‪ ,‬אלא גם "לשמור אמונים" לאולטרא‪-‬‬
‫קיצוניות ימנית מסוכנת‪.‬‬
‫פרשת לך לך תשס״ט‬
‫על מה תכו עוד‪ ,‬כל "ראש" לחלי!‬
‫הרב צבי ראובן דוידוביטש‬
‫בימים האחרונים‪ ,‬ארץ רועשת וגועשת‪ ,‬הניעו אמות‬
‫הסיפים מקול התעמולה במחנות המפלגות "החרדיות"‬
‫בעיריה‪ ,‬לפעול ולהפעיל שייבחר "ראש העיר חרדי"‪.‬‬
‫אהה‪ ,‬אוי ואבוי לעסק רע ומר כזה! ההכי "מסכן"‬
‫הוא‪ ,‬זה שאינו יודע כמה מסכן הוא‪.‬‬
‫עסק ביש רע ומר בכל מובנים‪ ,‬החל מאחריות‬
‫הנוראה של העמדת "יהודי חרדי" כביכול‪ ,‬להיות‬
‫מוסמך על כל התועבות המתחוללות בעיה"ק רח"ל‪,‬‬
‫ראה זה חדש‪ ,‬פעם ידע רב העיר‪ ,‬כמה קשה עליו‬
‫האחריות של הרבנות בעיר גדולה‪ ,‬מרבוי החנויות‬
‫הכשרות‪ ,‬המרקולין של בשר שתחת השגחתו‪ ,‬ועל‬
‫אחריותו הבלעדית‪ .‬את הראש שלו‪ ,‬לא ידע איך להניח‬
‫בלילה על ה"כרית"‪ ,‬מרוב דאגה ופחד‪ ,‬פן יכשל ח"ו‪,‬‬
‫פן‪ ...‬וכהיום עולם אחר לגמרי‪" ,‬יהודי חרדי" משתרבב‬
‫ושמח שיזכה להיות "ראש העיר" על חנויות החזיר‬
‫השקץ והעכבר‪ ,‬ועל כל חילולי השב"ק‪ ,‬וכל התועבות‪,‬‬
‫והוא שמח ועליז‪ ,‬והיית משוגע ממראה עיניך!!!‬
‫***‬
‫מי יגלה עפר מעיני רבותינו הק' זי"ע?!‬
‫כשיצא רבינו הק' רשכבה"ג מרן מסאטמאר‬
‫זי"ע במערכותיו קודש והעלה אז בדפוס את ספרו‬
‫הק' "ויואל משה" כתבה בדם ואש‪ ,‬ושפך מר נפשו‬
‫על חילול ה' הנורא‪ ,‬הנודע ע"י התחברות לרשעים‬
‫כופרים בה' ובתורתו רח"ל‪ ,‬כאשר כל מגמתו להציל‬
‫זרע קודש מחיק המינות והכפירה של הבעל הציוני‪.‬‬
‫היה אז בשנת תשכ"א‪ ,‬כשבראשות המדינה הציונית‬
‫עמדו אז אותם הכופרים "הגלויים" שיצאו "בגלוי" וזדון‬
‫לבם על ה' ועל משיחו רח"ל‪ ,‬אלו אפיקורסי המפלגה‬
‫ששלטה אז‪ ,‬היו חשופים וגלויים לעיני השמש‪ ,‬אשר‬
‫למרות חילול ה' הנורא‪ ,‬הרי בעצם הנסיון‪ ,‬לא היה‬
‫קשה לסבול כל כך‪ ,‬כי כל מי שעיניים לו‪ ,‬מיד ראה‬
‫וידע את אשר לפניו‪ ,‬ואין דרך להינצל‪ ,‬רק לברוח מהם‬
‫ומהמונם כמטחוי קשת‪ ,‬אולם ‪ -‬בעוה"ר ‪ -‬מעשה שטן‬
‫הצליח וההתדרדרות של המתחברים למיניהם גברה‬
‫והלכה‪ ,‬מדחי אל דחי‪ ,‬והחלה בתקופה חדשה של "ראש‬
‫ממשלת ‪ -‬בעזרת השם" ה"ה ממשלת הליכוד "הימני"‬
‫והעומד בראשה‪ ,‬הוא שלימד את העם "הישראלי"‬
‫דרך ומושג "חדש"‪ ,‬והוא‪ :‬שאפשר להלביש על העגל‬
‫הציוני את האדרת למען כחש שיקרא "בעזרת השם"‪,‬‬
‫וכ"הכשר" להמפלגות להצטרפות לממשלה‪ ,‬ואילו כל‬
‫התועבות והאיסורים הכרוכים באחריות הזאת ‪ -‬הוא‬
‫נתן ל"הבג"ץ" ‪ -‬תמיד היה לו מענה ומקום להתנער‬
‫יש בג"ץ‪...‬‬
‫"חפירת קברים"?! ‪ -‬בג"ץ‪ .‬גיוס בנות ‪ -‬בג"ץ‪,‬‬
‫ניתוחי מתים ‪ -‬בג"ץ‪ ,‬מטמאי ירושלים בתועבותיהם‬
‫ בג"ץ‪ .‬פשוט הבג"ץ שימש לו כמשענת לנוח את‬‫ראשו‪ ,‬כך מצא מנחם לדרכו‪ ,‬יש בג"ץ שאי אפשר‬
‫בלעדם‪ ,‬זה היה הכיסוי על כל מעלליו‪.‬‬
‫ואם בעבר היה מדובר באולמרט איש "מפלגה‬
‫חילונית ליברלית" שדגל בתורת רבו האפיקורס הידוע‬
‫והמפורסם הרוויזיוניסט – רבם הרוחני של תנועת‬
‫הלאומיים ‪ -‬שהעביר לשמד רבי רבבות ישראל‬
‫רח"ל‪.‬‬
‫הרי לדאבוננו ראינו שאפשר ואפשר בתור "חרדי"‬
‫ומייצג מפלגת "התורה והיהדות" עם "זקן‪-‬בן תורה"‬
‫כביכול‪ ,‬להיות בראשות העיריה אשר ידיה מלאות‬
‫מכל זוהמה וצחנה‪ ,‬ו"לשמוח"‪ ,‬אהה!‬
‫ושכינה הק' מה הלשון אומרת קלני מראשי קלני‬
‫מזרועי‪ ,‬ה"י!‬
‫***‬
‫מי יגלה עפר מעיני רבינו הגדול מרן הח"ח זי"ע‪,‬‬
‫עת שנשאל על הרעיון של הקמת "אגודת רבנים" מכל‬
‫הזרמים בפולין לגוש אחד מלוכד‪ ,‬וענה בנימוקו וטעמו‪,‬‬
‫כי הרב הפשרני לא ישנה מאומה מדעתו‪ ,‬ורק יצנן‬
‫לאחרים הטובים‪ .‬ובאופן אחר התבטא פעם‪ ,‬אם רק‬
‫"חילוני" אחד יושב בין כל החרדים "בבית‪-‬ועד" יחד‪,‬‬
‫אז זה כבר לא רוב "חרדי"‪ ,‬כי ה"חרדי" המסוגל לשבת‬
‫פרשת לך לך תשס״ט‬
‫עם "החילוני" דעתו כבר לא כדבעי‪.‬‬
‫ומה נענה אנן‪ ,‬לנוכח מצבינו זה‪ ,‬כאשר כולם יחד‬
‫יושבים בבית העיריה הזאת‪ .‬ודי רק ליכנס למעון הזה‬
‫הנקרא בית העיריה ב"ככר‪-‬ספרא"‪ ,‬שכל יהודי ראוי‬
‫עם זיק רגש של צניעות אינו יכול לשבת ואף לעבור‬
‫על מפתן בית כזה ה"י‪.‬‬
‫***‬
‫על מה תכו עוד??‬
‫איך לא למדו לקח כל אלו שנתלהבו בהמון סוער‬
‫בבחירות הקודמות שבו העלו את הנציג הרש"ע‬
‫החרדי הקודם‪ ,‬תחת הסיסמא "לירושלמים יש ראש‬
‫טוב"‪ .‬איפה "הראש‪-‬טוב"‪ ,‬כל בן אדם ששוכר או‬
‫קונה‪ ,‬ביזנעס‪ ,‬חנות‪ ,‬וכדומה‪ ,‬הריהו בודק קודם מה הם‬
‫הסיכויים‪ ,‬להרוויח או להפסיד‪ ,‬והיה כאשר רק יווכח‬
‫שיש חשש להפסד‪ ,‬הריהו מושך ידו מכל וכל‪ ,‬ומה‬
‫עם זה שמציעים לו "חנות שפשטה את הרגל"‪ ,‬ולא‬
‫פעם ולא פעמים‪ ,‬אלא הרבה פעמים‪ ,‬והיו כאלו שניסו‬
‫ונכשלו‪ ,‬והחנות לא נשאה פירות‪ ,‬מי הוא אשר ירצה‬
‫להכניס פרוטה שחוקה במקום כזה‪ ,‬פשוט זה לא עסק‪.‬‬
‫בעוה"ר‪ ,‬כמה שניסו אלו‪ ,‬ובשיטות של חנופה‪,‬‬
‫כיצד לחזק את הנציגות החרדיות בעיריה בממשלה‬
‫ונחלו כשלונות‪ ,‬בבושת פנים ופחי נפש‪ ,‬מי לא זוכר‬
‫כיצד הריעו‪ ,‬שעה שהכתירו את "אוהד הדת" בטענה‬
‫שצריכים להציל את הדת חייבים לסגור את כביש‬
‫בר אילן בשבת קודש! ולבסוף נהפך להם אותו ראש‬
‫העיר לרועץ מספר ‪ ,1 -‬בהצהירו ללא הרף‪ ,‬ש"כביש‬
‫בר אילן" לא יסגר בשב"ק חס מלהזכיר‪ ,‬לא עזרו כל‬
‫ה"וועדות הממלכתיות"‪ ,‬ה'אוהד הדת' לא רוצה‪ ,‬והוא‬
‫נלחם בתוקף שהכביש ישאר פתוח בשב"ק‪ ,‬ואילו‬
‫להחרדים שומרי שבת רק – מכות‪ ,‬אלות‪ ,‬ומעצרים‬
‫ממושכים!!!‬
‫מי לא זוכר את המנגינה "לבנימין אמר ידיד ה'"‪,‬‬
‫להבדיל אלף אלפי הבדלות‪ .‬אהה‪" ,‬עשאוני בניך‬
‫ככנור שמנגנים בו לצים"‪ ,‬פסוק קדוש זה שרו‬
‫במקהלה על אותו כופר ופוקר ראש השלטון הנבחר‬
‫ב"בחירה ישירה" למראה הזוועות וחילול ה' הנורא‪,‬‬
‫והנה מיד אחר כך צעקו מרה "נתניהו רע לילדים"‪,‬‬
‫ונפנפו בסיסמא זו בכל המקומות‪ ,‬כמחאה על גזירותיו‬
‫בתור "שר האוצר" בעת "גזירות תשס"ג" של המדינה‬
‫הציונית‪ .‬והיום כבר שכחו את הכל‪ ,‬ושוב מתרועעים‬
‫אתו ומתכננים על הקמת ממשלה חדשה יחד עמו‬
‫לאחר הבחירות המיועדות לכנסת המינים לט"ז שבט‬
‫הבא היל"ת‪.‬‬
‫***‬
‫ומה יצא להם אחר כך עם "ראש העיר החרדי"?‬
‫ רק ריווח אחד ברור‪ :‬ציחצוח חרבות לשונם חצים‬‫ובליסטראות של המפלגות החילוניות אנשי להכעיס‬
‫רח"ל‪ ,‬כאשר ידיו של אותו "ראש העיר החרדי" היו‬
‫בין כה וכה כבולות‪ ,‬ומזמן כבר ידעו את האיש‪ ,‬את‬
‫שיגו ושיחו וכל הצהרותיו‪ ,‬שהיו מלאות שאט נפש‬
‫וסלידה רחוק מכל רגש של דת רח"ל‪ ,‬והנה מחרה‬
‫ומחזיק אחריו 'ראש העיר החרדי הבא'‪ ,‬בסיסמאות‬
‫חדשות ש'גם החילונים יאהבו אותו'‪ ,‬כאשר למעשה‬
‫מפלס השנאה רק עולה ומזנק בעטיין של הבחירות‬
‫האלו‪ ,‬למראה 'החרדים המשתלטים על ירושלים'‪.‬‬
‫שעה זו עלינו להתבונן‪ ,‬כולנו המוני חברי העדה‬
‫החרדית‪ ,‬כמה אושר וסיפוק היא לנו‪ ,‬לראות את‬
‫עצמינו מרוממים מכל התוהו ובוהו הזה‪ ,‬ומכל הקלחת‬
‫והבלגן‪ ,‬הצעקות והמחאות‪ ,‬המריבות והקטטות של‬
‫המפלגות החרדיות‪ .‬שעה זו עלינו להודות להשי"ת‬
‫שלא שם חלקנו עמהם‪ ,‬אולם בד בבד‪ ,‬עלינו גם‬
‫להתאנח באנחה שוברת את הלב מתוך רחמים על‬
‫אחים תועים‪ ,‬ועל צער גלות השכינה‪ ,‬אל לנו להסיח‬
‫דעתינו מגודל חשכת הזמן ונסיונותיו‪ ,‬אל ישמח ישראל‬
‫אל גיל בעמים‪ ,‬רחוק הוא המצב מלשמוח‪ ,‬בחשוכא‬
‫שרינן בגלותא דערב רב החיל הזה‪ ,‬ועיננו נשואות‬
‫לשמים ומצפות לישועה וגאולה שלימה בב"א‪.‬‬
‫מי בראש‬
‫לקול ההמולה הגדולה של הבחירות לעיריה הציונית‬
‫שוב בחירות בשער‪ ,‬שוב אלו ואלו בנצחנימו של "מי בראש" שיזכה‬
‫לשבת על כסא הממלכה כ"ראש העיר הציוני"‪ ,‬ומי יבחר כנציג במועצת‬
‫העיריה‪ ,‬ותמיד כדרכם בכל עונת הבחירות כאשר השיטות מתחלפות‪ ,‬אבל‬
‫בעיקרן של דברים כולם היינו הך ‪ -‬אכלתי ואוכל!!! כשכל המטרה היא‬
‫אחת‪ ,‬המשך ההתמכרות למעדני השלטון דרך העיריה מענקים‪ ,‬מבנים‪,‬‬
‫שטחים‪ ,‬וכו'‪.‬‬
‫לנוכח קול ההמולה הגדולה כי נשתנו העיתים‪ ,‬כי הפעם הרי המפלגות‬
‫בתוך עצמם התפלגו‪ ,‬והאינטרסים נשתנו‪ ,‬ועכשיו הזמן‪ ,‬ורק עכשיו‪,‬‬
‫ו"כהוראת שעה בלבד"‪ ,‬ורק "הפעם" נצביע‪...‬‬
‫לשם כך נייחד במאמר את דברינו‪ ,‬ולמען דעת כי לא כדעת "בעלי‬
‫בתים" דעת תורת רבותינו עיני העדה מאורי הגולה זי"ע‪ ,‬אשר מקדמת‬
‫דנא החל ממרן גאון הגאונים הגז"ר בענגיס ובית דינו זי"ע ועד לרבותינו‬
‫החיים אתנו מרן הגאב"ד הראב"ד והבד"צ שליט"א‪ ,‬אשר הורו ל"איסור‪-‬‬
‫חמור" השתתפות בבחירות להעיריה‪ ,‬ואשר באחרונה הוחמר הדבר‪ ,‬והחל‬
‫משנת תשס"ד התקבל החוק החדש‪ ,‬המחייב כל חבר במועצת העיריה‪,‬‬
‫וכל נציג הציבור בתוקף תפקידו כשליח בוחריו‪ ,‬מחויב ועומד הוא עפ"י‬
‫הבג"ץ הציוני להצהיר בשבועה‪ ,‬על שמירת אמונים ל"מדינת‪-‬ישראל"‬
‫המזויף‪ ,‬ושחוקי המדינה הם מעל לחוקי התורה רח"ל‪.‬‬
‫אבל מה לנו להכביד מלין‪ ,‬כאילו רק מאותה ההצהרה נעשה האיסור‬
‫החמור הזה‪ ,‬פוק חזי במשרדי העיריה המתקצבים מכספי העיריה כל בתי‬
‫הכיעור ותרבות נכר‪ ,‬בתי עבודה זרה למיניהם‪ ,‬והכל בהסכמת וברכת‬
‫"ראש העיר החרדי" עם דמות פרצופו על ראש הפירמה שלו‪ ,‬סמל העיריה‪,‬‬
‫דגל המדינה וחתימת ידו‪ ,‬לכל מי ומי אשר השי'ק שלו עובר דרך העיריה‪,‬‬
‫כי הוא מחויב בזה בתור סמכותו‪ ,‬זאת אומרת כי זה הנציג הנבחר צריך‬
‫לתמוך באלף פעמים ואחד‪ ,‬על העבירות החמורות שבחמורות רח"ל‪ ,‬מאן‬
‫ספין ומאן רקיע שיוכל להורות היתר בזה‪.‬‬
‫מי לא זוכר את רבינו הראב"ד מקודש מרא דכולי תלמודא אש התורה‬
‫ושר התורה מרן רבי דוד הלוי יונגרייז זי"ע אשר עמד ובירר "שלוש עשרה‬
‫איסורים חמורים" לבחירות "להעיריה" דייקא‪ ,‬מי לא זוכר את אותה‬
‫הקואליצי'ה שעשו מפלגות החרדים בשנת תשכ"ו‪ ,‬כדי להעמיד ברשות‬
‫העיריה אותו ברנש מאבירי הכופרים עוזרו הבכיר של בן גוריון ה"ה טדי‬
‫קולק שר"י‪ ,‬איך שעמד אז רבינו הראב"ד הגר"ד יונגרייז זי"ע ובכה מאין‬
‫הפוגות שבועות רבות וארוכות בשעה שהיה משמיע דברי אלוקים חיים‬
‫בכל סעודה שלישית על עניני דיומא ומצב הדת בארה"ק‪ ,‬כאשר גיצי אש‬
‫זיקוקין דנורא נפקין מפומי' בחרדת קודש‪ ,‬כמה דמעות שפך אותו צדיק‬
‫על חילול ה' בהמלכת ראש העיר זה‪ ,‬וכדבריו כן היה‪ ,‬צרור לא נפל ארצה‪,‬‬
‫את אשר חולל ועשה בפלטרין של מלך‪ ,‬והדברים עתיקים רח"ל‪.‬‬
‫באחת הבחירות הראשונות בתולדות המדינה הציונית‪ ,‬ובשטיבלאך‬
‫בית ישראל עמדו ההמונים והתווכחו‪ ,‬זה בכה וזה בכה‪ ,‬זה מחייב וזה‬
‫אוסר‪ ,‬כך התגודדו ללא הרף‪ ,‬עד שעמד אברך אחד בן תורה מופלא‪ ,‬ושמו‬
‫הגר"י צדקה זצ"ל‪ ,‬שברבות הימים נעשה לראש ישיבת פורת יוסף‪ ,‬ההוא‬
‫שהיה כאחד משומעי לקחו של רבינו הגר"ד יונגרייז זי"ע‪ ,‬עמד על הספסל‬
‫וצעק בקול לעבר כל הנוכחים שמה "תביאו לי אחד גדול בתורה כמורי‬
‫ורבי רבי דוד הלוי יונגרייז"‪.‬‬
‫זאת התורה לא מוחלפת‪ ,‬ואחרי עשרות בשנים בחילופי גברא בינו לבין‬
‫משנהו "אהוד אולמרט שר"י" שנבחר ישירות מהציבור החרדי "כהוראת‬
‫שעה בלבד" כי הרי הוא "אוהד הדת" כביכול‪ ,‬ושוב יצא מה שיצא‪ ,‬ומידת‬
‫חוצפנותו במוצהר כשונא נפש לכל ערכי הדת‪ ,‬ידועים‪ ,‬ולא היה לו חבר‬
‫כה מושבע וידיד נאמן כאותו שחיק טמיא טומי לפיד שר"י‪ ,‬יחד יד ביד‬
‫עבדו השניים לתכנן כיצד למגר כל ערך דתי מישראל רח"ל‪.‬‬
‫ומה לנו כי נעלה שוב ושוב‪ ,‬עובדות על עובדות‪ ,‬אשר יש בהם לטפוח‬
‫הרבה על המציאות המרה של הבחירות ותוצאותיהם המרות וקשות ביותר‬
‫הי"ו ועד שסוף כל סוף השיגו והגיעו לראש העיר "חרדי" אשר בתקופתו‬
‫נעשו בירושלים עיה"ק תועבות נוראות‪ ,‬כמה גדול חילול ה' ה"י‪.‬‬
‫***‬
‫באשר למחלוקת הפנימיות בתוך המפלגות החרדיות‪ ,‬הרי עלינו לדעת‬
‫שכל האנפין שווין‪ ,‬אותה הגברת בשינוי האדרת‪ ,‬מחר יתיישבו כולם ליד‬
‫הצלחת‪ ,‬ויהי אחרי הבחירות‪ ,‬וכולם שרוים לך‪ ,‬וכולם מחולים לך‪ ,‬העיקר‬
‫לטהר את השרץ של כסף ותמיכות ומענקים‪ ,‬ואותו האזרח הפשוט אשר‬
‫הלך אחרי תעמולת שווא ישאר "הגולם במעגל הפוליטיקה"‪.‬‬
‫חבל חבל על כל הסחבת המטופשת הזאת‪ ,‬בואו ונחזק גדרינו אנו‬
‫ובדק ביתנו‪ ,‬לא מ"על חומותייך של אוטובוסי אגד בחוצות ירושלים" על‬
‫ריבונות הציונות בירושלים ללעג וקלס‪ ,‬כאילו מהם ומהמוניהם ניוושע‪,‬‬
‫וכאילו שהדבר נמצא בשליטתם של דלי גאה אלו‪ ,‬העומדים כילדים‬
‫קטנים תחת מרותה של ממשלת ארה"ב וכל אומות העולם‪ ,‬אשר יותר‬
‫מניפנוף עם "בלון רוח" אין לכל המדינה הלאומית הציונית דבר‪ ,‬לכן באו‬
‫ונחזור ונשנן לעצמינו שזאת התורה לא תהא מוחלפת‪ ,‬בואו ונרימה קול‬
‫תפילה למרום למענך אלוקינו עשה ולמען כבוד שמך המחולל בעוונותינו‬
‫הרבים‪ ,‬ויושם סוף וקץ לכל בתי הכפירה והמינות של שלטון הכופר בארץ‬
‫הקודש‪ ,‬ובא לציון גואל בב"א‪.‬‬
‫מאת‪ :‬בן פורת מארץ הצב"י‬
‫בטאון העדה החרדית‬
‫ט‬
‫מכורי בכסף ומבקשים רשיון!‬
‫‪-‬ב‪-‬‬
‫הרב משה יהודה דייטש‬
‫בפרק זה על 'חוק חינוך מוסדות תרבותיים ייחודיים'‪ ,‬נעבור‬
‫לפרק המטפל ב"רישוי‪ ,‬פיקוח ואכיפה"‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬אפילו אם נחשוב שה"רישוי" יש לו שייכות רק לאלו‬
‫שלוקחים תקציבים‪ ,‬בכל זאת מטילים עלינו פחד המילים‬
‫"פיקוח ואכיפה"‪ ,‬כי בכללות אמור הדבר להשתמע כפיקוח‬
‫כללי על כל המוסדות פטור‪ ,‬הן הלוקחים תקציבים והן‬
‫המתנזרים מהתקציבים‪ ,‬וכל מי שיקרא את ההקדמה להוראות‬
‫החוק‪ ,‬יבין מיד עד כמה החוק מקיף את כולם‪:‬‬
‫לא יפתח אדם מוסד חינוך שלומדים בו תלמידים בכיתות‬
‫ט' עד י"ב‪ ,‬כולן או חלקן‪ ,‬שניתן בו חינוך שיטתי הנובע‬
‫מאורח חייה של הקבוצה התרבותית הייחודית הלומדת בו‬
‫בהתאם למאפייניה הייחודיים‪ ,‬ולא יקיימו אלא אם כן יש בידו‬
‫רישיון לפי חוק זה ובהתאם לתנאיו ולא יפרסם אדם פתיחת‬
‫מוסד חינוך אם אין עליו רישיון כאמור‪ .‬בקשה לרישיון תוגש‬
‫למנהל הכללי; היא תכלול פרטים על העניינים המפורטים‬
‫בסעיף ‪] 13‬להלן[ ויצורפו לה תשריטים של מבני מוסד החינוך‬
‫ופרטים אחרים שנקבעו בתקנות‪ .‬המנהל הכללי יעביר העתקים‬
‫של הבקשה ושל מצורפותיה לחוות דעתן של רשות החינוך‬
‫המקומית‪ ,‬ושל הוועדה המקומית לתכנון ולבניה‪ ,‬שבתחומן‬
‫נמצא מוסד החינוך שהבקשה מתייחסת אליו‪ .‬רשות החינוך‬
‫המקומית והוועדה המקומית לתכנון ולבניה יעבירו את חוות‬
‫דעתן למנהל הכללי בתוך חדשיים מיום קבלת ההעתקים כאמור‪.‬‬
‫המנהל הכללי יעביר העתק של הבקשה ושל מצורפותיה לרשות‬
‫הבריאות‪ ,‬ולא יתן רישיון אלא לאחר שרשות הבריאות אישרה‬
‫כי אין היא מתנגדת למתן הרישיון מבחינת התברואה‪.‬‬
‫לפי ההוראות האלו כבר נולדו לכה"פ ארבעה בעלי בתים על‬
‫בקשת הרשיון של ישיבה קטנה במדינת ישראל‪ :‬המנהל הכללי;‬
‫רשות החינוך המקומית; הוועדה המקומית לתכנון ולבניה;‬
‫ורשות הבריאות‪ .‬ובפירוש אין המדובר בארבעה אנשים‪ ,‬אלא‬
‫בארבעה משרדים שבכל אחד מהם ישנם כמה וכמה פקידים‬
‫וממונים‪ ,‬שיש להם צוותות של "יועצים משפטיים" ועוד‬
‫הוגי דעות רבים אחרים‪ ,‬בעיקר באינטרסים פוליטיים ושאר‬
‫חשבונות‪ .‬די‪ ,‬למשל‪ ,‬לשכן אחד שאינו סובל קול תורה בשעות‬
‫הלילה המאוחרת‪ ,‬לעורר מהומה אצל וועדת התכנון והבניה‪,‬‬
‫וכך לעצור את כל התכניות‪ .‬וזהו מעשה שבכל יום במדינת‬
‫ישראל שה"וועדה המקומית לתכנון ולבניה" עומדת בדרכם‬
‫של בניית או קיום בתי מדרשות‪ ,‬חדרים‪ ,‬ישיבות וכוללים‪,‬‬
‫ובפרט בישובים או אפילו שכונות שם מפחדים מ"התפשטות‬
‫חרדית"‪ .‬עכשיו כבר אומר החוק שהם שותפים מלאים ורשמיים‬
‫לכל רשיון ורשיון‪.‬‬
‫כמו כן ניתן להבחין‪ ,‬שאפילו רק הבקשה גרידא להקמת‬
‫מוסד‪ ,‬חייבת להגיע ביחד עם ה"תשריטים" של הבנינים‪.‬‬
‫וכי עדיין צריכים אנו אפילו להסבר קל עד כמה עצומה היא‬
‫ההתנכלות לעצם הקמתו של מוסד‪ ,‬שהרי אף אחד אינו משקיע‬
‫בתכניות בניה ותשריטים למוסד שעוד לא בא לעולם‪.‬‬
‫וכך גם בענינים הקשורים למשרד הבריאות‪ ,‬שבלי האישור‬
‫הסופי שקשה מאד בדר"כ לקבל‪ ,‬ובודאי לקבל הצהרה מפורשת‬
‫ש"אין היא מתנגדת למתן הרישיון מבחינת התברואה"‪ ,‬על כל‬
‫זה מתחיל הפרק ש"לא יפתח אדם מוסד חינוך שלומדים בו‬
‫תלמידים בכיתות ט' עד י"ב ‪ ...‬ולא יקיימו אלא אם כן יש בידו‬
‫רישיון לפי חוק זה ובהתאם לתנאיו"‪ .‬ועוד נצטט בהמשך את‬
‫מלוא המילים על העונש שאפשר לקבל חלילה על 'העבירה'‬
‫נגד חוק זה‪.‬‬
‫***‬
‫בסעיף ‪) 13‬שמייצר תביעה מיוחדת להוסיף רשימה ארוכה‬
‫מלבד כל האינפורמציה שצריך בשביל בקשת רשיון‪ ,‬עוד לפני‬
‫שהדיון מתחיל בכלל בענין זה( נכתב כדלהלן‪:‬‬
‫לא יתן המנהל הכללי רישיון אלא אם כן הוא סבור כי‬
‫תובטח רמה נאותה בהתאם לתקן ולנהוג בסוג מוסד החינוך‬
‫שהבקשה מתייחסת אליו בעניינים המפורטים להלן‪ (1) :‬מבני‬
‫מוסד החינוך והגישה אליהם‪ ,‬החצר‪ ,‬מספר הכיתות וחדרי‬
‫הלימוד‪ ,‬הספח והשירות; )‪ (2‬תנאי הבטיחות במוסד החינוך;‬
‫)‪ (3‬הריהוט והציוד של מוסד החינוך; )‪ (4‬הבסיס הכספי לקיום‬
‫מוסד החינוך‪ .‬במתן החלטתו בדבר העניינים המפורטים‪,‬‬
‫יתחשב המנהל הכללי בסוג מוסד החינוך ובגילם וצרכיהם של‬
‫התלמידים‪ ,‬הכל בהתאם לכללים שהתקין השר לאחר התייעצות‬
‫י‬
‫בטאון העדה החרדית‬
‫עם ועדת החינוך‪ ,‬התרבות והספורט של הכנסת‪.‬‬
‫המילות היבשות אינן מבטאות מן הסתם את המלכודת שיש‬
‫בשורות אלו‪ ,‬אבל ראשית חייבים לזכור שכל הפרטים כבר‬
‫חייבים להיות בידיו של המנהל הכללי כשהוא מקבל את טפסי‬
‫הבקשה לקבלת רשיון‪ .‬האם מסוגל היום מייסד של מוסד חינוך‬
‫חדש לספק רשימות מוגזמות‪ ,‬כמו למשל‪ ,‬רשימת "הריהוט‬
‫והציוד של מוסד החינוך" עוד לפני שהמוסד הורשה להיפתח‬
‫בכלל? וכי כל צרכי המוסד לעשרת השנים הבאות כבר חייבים‬
‫להיות מוכנים ועומדים על מכונם‪ ,‬בכדי לעמוד בדרישות של‬
‫הבקשה לרשיון כפי שהחוק החדש תובע ודורש?‪...‬‬
‫והעולה על כולנה‪ :‬למעשה מדובר במוסד שהחוק מבטיח לו‬
‫תמיכה ממשלתית של ששים אחוז‪ .‬אבל בתנאי קודם למעשה‬
‫כבר נמצאת גם הדרישה לספק‪ ,‬מראש ומלכתחילה‪ ,‬את "הבסיס‬
‫הכספי לקיום מוסד החינוך"‪ .‬מי הוא זה המנהל שעודנו עומד‬
‫וחושב על דבר שעוד לא בא לעולם‪ ,‬ועודו עומד ומחכה‬
‫בחבלי הלידה של קבלת רשיון ‡ אם כל הדרישות המשונות‬
‫והמוגזמות לא יפריעו לו במטרתו ‡ מהיכן יכול הוא לדעת‬
‫למפרע מה יהיה הבסיס הכספי לקיום מוסד החינוך? וכי יוכרחו‬
‫נדבנים עתידיים להתחייב בכתב על ארבעים האחוז הנותרים‬
‫שתקציבי המדינה לא יתנו להם?‪...‬‬
‫להלן בתוך החוק אנו מוצאים הסתבכות אחרת בענינים‬
‫הכספיים‪" :‬המנהל הכללי יאשר מפעם לפעם‪ ,‬בהתחשב בסוג‬
‫מוסד החינוך ואופיו‪ ,‬את שכר הלימוד של מוסד החינוך וסדרי‬
‫גבייתו"‪ .‬נקודה זו נכנסת לתוקף ומשמשת למעשה רק לאחר‬
‫שהמוסד כבר מתפקד במלואו‪ ,‬והוא כבר מקבל את כספי‬
‫המדינה וכבר גובה את השכר‪-‬לימוד בכדי לכסות את ההוצאות‪.‬‬
‫והמנהל הכללי חייב לפקח גם על כל זה‪ "...‬לא כאן המקום‬
‫לספר ולהאריך כיצד מתנהגת המדינה בפיקוח הכספים של‬
‫המוסדות החרדיים המתוקצבים‪ .‬זהו מעשה ללא סוף‪ ,‬סיפור‬
‫ללא קץ וללא תכלית‪...‬‬
‫את כל הרשימה המשונה חייבים לספק לא פחות מפעמיים‪.‬‬
‫פעם אחת בכדי לקבל "הכרה" של שר החינוך עצמו‪ ,‬וזוהי רק‬
‫הכרה בלבד בעצם הקמת המוסד‪ ,‬והפעם השניה היא בכדי‬
‫לקבל את הרשיון שהמוסד יתחיל לתפקד‪ .‬מהיום‪ ,‬מציאות‬
‫הקמתה וקיומה של ישיבה קטנה בארץ ישראל היא תסבוכת‬
‫שלא נשמעה אף פעם כמותה‪ ,‬והכל כתוב ברור ומפורש בסעיפי‬
‫החוק‪ ,‬זהו 'חוק החינוך החדש' שכל כך הרבו בשבחו‪ ,‬ועליו‬
‫גאוותם‪...‬‬
‫עד הלום דיברנו על תנאים קבועים‪ ,‬הוראות שהם ממש בשר‬
‫מבשרו ועצם מעצמו של החוק‪ .‬אבל זה לא הכל‪ .‬חוץ מאותם‬
‫תנאים קבועים יש סעיף האומר‪" :‬המנהל הכללי רשאי להתנות‬
‫את מתן הרישיון בתנאים שיש לקיימם מראש‪ ,‬ורשאי הוא‬
‫לקבוע ברישיון תנאים שיש לקיימם אחרי נתינתו"‪ .‬מלשון זה‬
‫משמע שמדובר הן על הרחבת התקנות הקבועות כבר‪ ,‬והן על‬
‫הוספת תנאים נוספים חדשים לבקרים‪.‬‬
‫ואם כבר קיבלו את הרשיון המיוחל‪ ,‬עוד אין זה אומר‬
‫שהמוסד יכול כבר לעבור מהנהלה אחת להנהלה אחרת ללא‬
‫הסכמה מפורשת ומיוחדת בנפרד‪ ,‬מאת הפריץ העליון‪ .‬סעיף‬
‫מיוחד מנטרל את האפשרות של "רכישת מוסד חינוך" ואומר‪:‬‬
‫"לא יועבר רישיון מאדם לאדם אחר‪ ,‬אלא באישורו של המנהל‬
‫הכללי; בקשה לאישור תכלול את הפרטים שנקבעו בתקנות"‪.‬‬
‫וכמו שיש "ביטול הכרה"‪ ,‬כך ישנו גם כן "ביטול רשיון"‪:‬‬
‫"נוכח המנהל הכללי כי לא התקיים או חדל להתקיים תנאי‬
‫מהתנאים שבמילוים הותנה רישיון‪ ,‬רשאי הוא להתרות בכתב‬
‫בבעל הרישיון‪ ,‬כי אם התנאי לא יקוים בתוך שלושה חודשים‬
‫מיום ההתראה‪ ,‬רשאי הוא לבטל את הרישיון"‪.‬‬
‫***‬
‫כל 'ישיבה קטנה' יש לה מעצם טבע התנהלותה‪ ,‬שני סוגים‬
‫של צוות; הצוות העוסק בחינוך‪ ,‬והצוות המתעסק בעניני וצרכי‬
‫הגשמיות )"עובדי שירות"(‪ .‬החוק מדבר על העסקת העובדים‪,‬‬
‫ונצטט רק חלק מההוראות לגבי עובדי חינוך‪ ,‬אותם מחלק‬
‫החוק ומפרט בהגדרות ברורות‪" :‬מי שעוסק במוסד חינוך‬
‫ועיקר עיסוקו בו הוא בהוראה או בחינוך וכן מי שעוסק בפיקוח‬
‫על הוראה או חינוך"‪ .‬בלשוננו הם נקראים; מגידי שיעור‪,‬‬
‫משגיחים‪ ,‬בוחנים‪ ,‬מנהלים רוחניים‪ ,‬ראשי ישיבה וכדומה‪.‬‬
‫החוק נותן את הדעה והדיבור למנהל הכללי לגבי העסקת‬
‫כל ראשי הישיבות‪ ,‬מגידי השיעורים‪ ,‬המשגיחים‪ ,‬הבוחנים‬
‫והמנהלים הרוחניים‪...‬‬
‫בסימן ג' המדבר אודות "העסקת עובדים במוסד החינוך"‬
‫ישנו סעיף המפרט‪" :‬המנהל הכללי רשאי לדרוש מאת בעל‬
‫רישיון שיפטר מיד עובד חינוך אם‪ ...‬הוכח למנהל הכללי שיש‬
‫בהתנהגותו של העובד משום השפעה מזיקה על תלמידים"‪.‬‬
‫סעיף אחר באותו סימן אומר‪" :‬בעל הרישיון חייב לציית לדרישת‬
‫המנהל הכללי לפי סעיף זה"‪ .‬מכוח הזכויות הסוציאליות‬
‫והדמוקרטיות אכן מוסיפים שם‪ ,‬שעובד החינוך צריך לקבל‬
‫"הזדמנות נאותה" של המנהל להשמיע את טענותיו‪ ...‬ואחר‬
‫כך הוא גם יכול 'לערער' אצל שר החינוך‪ ...‬אבל במציאות‬
‫המנהל הכללי הוא יש לו את הזכות החוקית לחייב כל מוסד‬
‫לפטר עובד חינוך שלפי דעתו יש בהנהגתו "השפעה מזיקה על‬
‫התלמידים"‪.‬‬
‫כמה מזעזעת ומקוממת נקודה זו‪ ,‬שהרי למשל אם ייעצר‬
‫איזה מלמד בכל הפגנה שלא תהיה נגד מדינה או התנהלותה‪,‬‬
‫הוא נופל באופן אוטומטי באפשרות של "בעל השפעה מזיקה‬
‫על תלמידים" לדעת המנהל הכללי של משרד החינוך‪...‬‬
‫היות והמנהל הכללי יש לו את כל הזכויות האמורות על‬
‫מוסדות החינוך‪ ,‬אומר החוק ש"בכל שנת לימודים‪ ,‬במועד‬
‫ובדרך שנקבעו בתקנות‪ ,‬ימסור בעל רישיון למנהל הכללי או מי‬
‫שהוא הסמיך לכך‪ ,‬רשימה של עובדי החינוך המועסקים במוסד‬
‫החינוך"‪.‬‬
‫כל אחד מבין‪ ,‬שעובד במוסד חינוך אסור להיות חלילה‬
‫בחשד היזק לתלמידים‪ ,‬בעניני בריאות‪ ,‬כמובן‪ .‬בענינים כאלו‬
‫אפילו אין צורך לדבר ובודאי שלא לייצר כל אלו התקנות‪ .‬אבל‬
‫הישיבות קטנות במדינת ישראל יש להם כללים אחרים לגמרי‬
‫בחוק‪:‬‬
‫לא יעסיק אדם עובד חינוך או עובד שירות אלא אם כן יש‬
‫בידי העובד אישור מאת רשות הבריאות כי אין לה התנגדות‬
‫להעסקתו מבחינה בריאותית‪ .‬רשות הבריאות רשאית לסייג‬
‫אישור לפי סעיף זה או להגביל את תקופת תוקפו‪ .‬שר הבריאות‬
‫רשאי להתקין תקנות בדבר בדיקות רפואיות של עובדים לעניין‬
‫האישור לפי סעיף זה‪.‬‬
‫מילא אם מדובר ב'עובדי שירות' ‡ וגם זה מוגזם מאד‬
‫לגבי כל מה שנהוג ברחבי העולם ‡ אפשר להבין כי במדינת‬
‫ישראל אפשר להעסיק עובדים שצריך להיזהר מראש אם אינם‬
‫גורמים לסכנה בתוך הישיבה‪ .‬אבל כשמדובר ב"עובדי חינוך"‪,‬‬
‫ואותם מחייבים להביא "אישורי בריאות" מרשות הבריאות‪,‬‬
‫זהו האבסורד בהתגלמותו‪ ,‬ואין בכך דבר מלבד רשעות לשמה‬
‫‡ זולת כשלוקחים בחשבון שאחרי הכל מדובר במוסדות‬
‫שהם "מכורי בכסף ומבקשים רשיון"‪...‬‬
‫יש לו לחוק עוד נקודות מעניינות‪ ,‬ולדוגמא‪:‬‬
‫המנהל הכללי או מי שמינה לכך וכן רשות הבריאות רשאים‬
‫בכל עת סבירה להיכנס למוסד חינוך ולחצריו כדי לברר אם‬
‫קוימו הוראות פרק זה‪ ,‬התקנות לפיו ותנאי הרישיון; ורשאים‬
‫הם לדרוש מבעל הרישיון או ממנהל מוסד החינוך כל ידיעה‬
‫הדרושה להם לשם מילוי תפקידם לפי פרק זה‪.‬‬
‫כשנגיע לפרט את התקנות‪ ,‬השלב השלישי שאחרי "הכרה"‬
‫ו"רשיון"‪ ,‬עוד נראה שמה שהם רוצים "כל ידיעה הדרושה להם‬
‫לשם מילוי תפקידם לפי פרק זה"‪ ,‬הכוונה להרבה מאד מאד‪...‬‬
‫***‬
‫בסוף מגיעה גם האפשרות החוקית של סגירת מוסד‪.‬‬
‫המנהל הכללי רשאי לצוות בכתב על סגירת מוסד חינוך אם‬
‫נוכח שנתקיים אחד מאלה‪ :‬מוסד החינוך מתנהל ללא רישיון;‬
‫בעל הרישיון סירב לפטר עובד חינוך כשנדרש לעשות כן;‬
‫במוסד החינוך מתנהלת או נסבלת הסתה נגד המדינה‪.‬‬
‫נדגיש בזה רק מתחת לנקודה השלישית‪ :‬אם סובלים במוסד‬
‫זה דברי הסתה נגד המדינה‪ ,‬יכול הוא המנהל הכללי לצוות על‬
‫סגירת המוסד‪ .‬החוק אינו אומר מה הכוונה הסתה נגד המדינה‪,‬‬
‫אבל אין זה סוד שאין לדעת מראש שום פירוש על מה שנאמר‬
‫בנוגע למהותה של מדינת ישראל‪ .‬שהרי אפילו רק אם חרדי אחד‬
‫לא נעצר ברחוב לעמוד דום בשעת דקת הדומיה של ימי אידה‬
‫של המדינה הציונית‪ ,‬אז הרי הוא מוקע ומושמץ כמי שעשה את‬
‫הצעד הכי מחפיר נגד המדינה‪ .‬ובכן איזהי ומהי פירושה של‬
‫פרשת לך לך תשס״ט‬
‫שבת התחזקות באתרא קדישא מירון ע״י‬
‫קהל פרושים ירושלם‬
‫‪ -‬רשמים והרהורים מאחד החברים ‪-‬‬
‫א‪.‬‬
‫מקום היציאה לנסיעה הגדולה‪ ,‬לשבות בשבת קודש באתרא‬
‫קדישא מירון‪ ,‬נקבע מבית מדרשינו‪ .‬אם מראשית חשבתי כי‬
‫אך ורק מקום איסוף הוא‪ ,‬נוכחתי לדעת כי הרבה מונח במטרת‬
‫ההתכנסות במקום זה דייקא‪ .‬שכן לכשהקרון הגיע ולתומי‬
‫חשבתי שיש כאן עקירה מבית המדרש והנחה ברשות הרבים‪.‬‬
‫עולה אני במעלות‪ ,‬ואזני שומעים קול תורה מהדהד‪ ,‬זה מקשה‬
‫וזה מפרק‪ ,‬ציבור הנוסעים שקוע בעומקה של הלכה‪ ,‬זה מביא‬
‫שער הציון וזה מביא כדבריו מהביאור הלכה‪ ,‬והדברים כדרכם‬
‫של דברי תורה ‪ -‬פרים ורבים‪ ,‬ואז הבינותי שהמקום שאני עומד‬
‫עליו אדמת קודש הוא ‪ -‬בית המדרש דניידי‪.‬‬
‫מתיישב אני על מקום פנוי‪ ,‬ופותח את הקונטרס "תלמודו‬
‫בידו" שיצא לאור לקראת שבת ההתחזקות‪ ,‬ועיני קוראים מה‬
‫שמסופר על הגה"צ רבי דוד בהר"ן זצוק"ל שפעם אחת נסע‬
‫ל'קבר רחל' בלווית נכדו הגה"צ רבי נחום פרידמן זצוק"ל‪,‬‬
‫ולכשאחד מבני הגר"נ ביקש להצטרף עמהם לנסיעה‪ ,‬אמר לו‬
‫אותו צדיק‪ :‬בשבילנו אין בזה משום ביטול תורה‪ ,‬אתה אם אינך‬
‫בטוח שלא ייגרם לך עי"ז איזה שהוא ביטול‪ ,‬אל תיסע!‬
‫בחלוף השבת כשהקנינים הרוחניים משבת ההתחזקות‬
‫משתרשים יותר ויותר בעז"ה‪ ,‬אני עתיד להרהר שאם אמרו‬
‫גדולה שמושה יותר מלמודה‪ ,‬כ"ש כשיש שמושה ולימודה בבת‬
‫אחת‪ .‬והרי זה הדבר מה שהיה בנסיעה זו ‪ -‬לימודה ושימושה‬
‫בערבוביא‪ ,‬אתה יושב ומתחיל להרהר בנסיעה פלאית זו שכולה‬
‫פלפולה של תורה‪ ,‬והרהוריך נקטעים מחמת קושיא נפלאה‬
‫שאחד מעורר ומושכת את הלב‪ ,‬ונמצאים מחשבות המוסר‬
‫של ה"שמושה" מתערבים עם עסק התוה"ק‪ ,‬הולכים ויורדים‬
‫ונוקבים לעמקי הנפש‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫לכשמגיעים אנו אל אתרא קדישא מירון – המקום בו נשבות‬
‫ונתחזק בצוותא‪ ,‬יורד הציבור לטעימה קלה בחדר האוכל‬
‫במקום‪ .‬ואזני שומעות אחד לוחש לחבירו‪ ,‬היה צדיק ואכול‬
‫לשובע נפשיך‪ ,‬באשר בכניסת השבת יתקיים שיעור ושיחת מוסר‬
‫וסעודת ליל שבת קודש מתאחרת במאוד‪ - ,‬נושמים כאן את‬
‫דברי השו"ע או"ח סי' רל"א‪ ,‬שאפילו אם היה צמא ורעב אם‬
‫אכל ושתה להנאתו אינו משובח אלא יתכוין שיאכל וישתה כפי‬
‫חיותו לעבוד את בוראו‪ .‬וכשאתה רואה את עדינות נפשם של‬
‫האברכים המסולאים שאינה נפגמת מפני שפע המאכלים‪ ,‬מרגיש‬
‫הנך בחוש את תירוץ מרנא הגר"א לקושיית התוס' על הגמרא‬
‫דאמרינן שלא פסק מעל שולחנו של רבי לא חזרת לא קישות ולא‬
‫צנון לא בימות החמה ולא בימות הגשמים‪ ,‬ואע"ג דאמרינן שרבי‬
‫לא נהנה מן העולם אפילו באצבע קטנה‪ ,‬ומתרץ הגר"א שרבי לא‬
‫עשה להשלים תאוותו או להנאת גופו‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫עם שקיעת השמש כאשר בדברי קוב"ה המעריב ערבים וקדשנו‬
‫במצוותיו ונתן לנו את השבת קודש יום שכולו קודש קדשים‬
‫לה'‪ ,‬אוירה של קדושה משתררת‪ ,‬עכשיו מתחיל ההתנתקות‬
‫מהעולם‪-‬הזה לכ"ד שעות‪ ,‬הכל מתיישבים על מקומם לקראת‬
‫שיעורו של מורינו הגאון רבי יהושע דוד טורצ'ין‪ .‬ואם בעל‬
‫נפש אתה הנך רואה שלא רק הגופים נתיישבו אלא גם הנפשות‪,‬‬
‫<<<‬
‫"הסתה נגד המדינה"? האם היועץ המשפטי האנטי דתי הוא זה‬
‫שיזדקק לברר ולענות על שאלה זו?‬
‫ישנה עוד מציאות של צו סגירה‪ .‬אם המוסד מואשם באפליה‪,‬‬
‫כי אז גם המנהל הכללי "רשאי לצוות בכתב על סגירתו"‪ .‬אי‬
‫אפשר להיכנס לענין זה בפרטות‪ ,‬אבל למעשה הוא נוגע נקודה‬
‫מאד רגישה במדינת ישראל שרק לאחרונה התקיימה עתירה‬
‫בבג"צ לגבי מוסד חינוך חרדי שקיבל פסק שזעזע את מוסד‬
‫החינוך‪ .‬וכי מוסגל מוסד חרדי להרשות לעצמו התחייבות‬
‫לקיים את חוקי האנטי אפליה של המדינה‪ ,‬במיוחד לפי "חוק‬
‫זכויות התלמיד"? בודאי שלא‪ .‬אבל מוסד כזה מסתכן לא רק‬
‫באבדן הרשיון או ההכרה‪ ,‬אלא ממש בצו סגירה!‬
‫החוק מסתיים בכמה סעיפים על "עבירות ועונשין"‪,‬‬
‫שבאופנים מסויימים מדובר אפילו על ישיבה בכלא למשך‬
‫שנה‪ ,‬ו"בית המשפט רשאי‪ ,‬בנוסף לכל עונש שיטיל‪ ,‬לצוות על‬
‫סגירתו של מוסד החינוך"‪.‬‬
‫עד כאן הוא רק גופו של החוק‪ .‬אודות התקנות החדשות‬
‫‡ בהמשך‪.‬‬
‫פרשת לך לך תשס״ט‬
‫ואם בכל שבת כתב הטור שההרהור בעסקיו מותר‬
‫ומ"מ משום עונג שבת מצוה של יחשוב בהם כלל‪,‬‬
‫ומכל‪-‬שכן אם יש לו ע"י ההרהור טרדת הלב ודאגה‬
‫דיזהר בזה‪ ,‬וכמו שכתב במשנה ברורה‪ ,‬קל‪-‬וחומר‬
‫לש"ק באתרא קדישא מירון שריחוק המקום ואוירת‬
‫הרוממות מסייע להרגיש כאילו מלאכתו עשויה‪,‬‬
‫ואין לך עונג גדול מזה‪.‬‬
‫המוחות והלבבות פתוחים לקבל‪ ,‬ורבי יהושע‬
‫דוד משפיע‪ ,‬ומתקיים בציבור המתאחדים‬
‫ומתחזקים כאן תנאי החזו"א לסגולת זרם החכמה‪ ,‬שהם שמחה‬
‫נפשית וחדות רוח‪ ,‬צמאון לחכמה ורעבון לבינה‪ ,‬ואף שאין צריך‬
‫לזה ראיה‪ ,‬כי הרי כך היתה המציאות גלויה לכל‪ ,‬אבל חביב עלי‬
‫לספר מה שבאזני שמעתי באחד מסערות הריתחא דאורייתא‬
‫בעיצומו של שיעור‪ ,‬כשאחד מבאר לחבירו הרי פרט זה כבר‬
‫נתבאר בשיעור שנה שעברה‪ ,‬משל אתמול נתקיים שיעור זה‪,‬‬
‫אמור מעתה אין כאן שיעור בעלמא אלא מעמד כביר המשאיר‬
‫רושם בל ימחה‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫כשפתח רבי יהושע דוד את שיעורו לא היה סטנדר‪ ,‬העמידו‬
‫ספסל על גבי ספסל‪ ,‬והניח רבי יהושע דוד את הספרים על גבי‬
‫הספסל העליון‪ ,‬ושקע כל כולו בעומק הסוגיא‪ .‬באמת אלמלא‬
‫היה רבי משה ברוורמן מגלה עמוקות מהעדר הסטנדר‪ ,‬לא היה‬
‫איש שם על לב‪ ,‬דאטו שלימות השיעור בסטנדר תלויה‪ ,‬אלא‬
‫אחרי שהואר לציבור מה טמון באמירת שיעור על גבי ספסלים‪,‬‬
‫לא ימוש מפיהם‪ ,‬וכה ביאר ר' משה‪ :‬מיסודי קהל פרושים שלא‬
‫להשקיע בגשמיות אפילו הנצרכת יותר מרוחניות ואפילו במשהו‪,‬‬
‫ומהאי טעמא אין התעסקות מושלמת בגשמיות הנצרכת‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫סעודת ליל שבת קודש‬
‫רבי יעקב סירוטה מעורר אודות נחיצות ותועלת החבורות‪,‬‬
‫להעצר ממרוצת החיים‪ ,‬מתאר הוא את התרגשותו ממה שהעולם‬
‫דוהר לגשמיות‪ ,‬והנה מתאספים להם קומץ אברכים שלא רק‬
‫שאינם נסחפים בזרם העכור‪ ,‬אלא קמים ועושים מעשה והולכים‬
‫לכיוון נגדי‪ ,‬לכיון של עליה בעבודת ה'‪ .‬ומגדיר הוא אותם‬
‫כ"יושב בסתר בצל לחלות פני עליון מראה כהן"‪ ,‬והוא ממשיך‬
‫ביסודות ודרגות האמונה והביטחון‪.‬‬
‫לאחריו מלהיב רבי יונה טורצ'ין את הלבבות ליראת שמים‬
‫ולביטחון‪ ,‬שוזר הוא את דבריו בעובדא מזמנינו על אחד שמסר‬
‫את כל כספו להצלחת בנו לתורה‪ ,‬ואמנם זכה ונתעלה בנו לשם‬
‫ולתפארת‪.‬‬
‫רוצים אנו להסתפק במועט‪,‬‬
‫אבל איככה‪ ,‬שאלה זו עומד רבי‬
‫אברהם יודלביץ ומבהיר‪ ,‬הן אמת‬
‫ליחיד הדבר קשה להתמודד לבדו‬
‫במערכה כבדה זו‪ ,‬כאן מתאחדים‬
‫אנו להיות חלק מהכלל‪ ,‬זה‬
‫הנותן כח לבל ייעף‪ ,‬אינני לבד‬
‫במערכה‪ ,‬ציבור שלם תומך בי‪,‬‬
‫מוסיף ואומר הוא ששבת הדין‬
‫היא שמסייעת לעבור מה"ימים‬
‫הנוראים" לימי השיגרה לבל‬
‫יפול חלילה מאיגרא רמא לבירא‬
‫עמיקתא‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫יותר מגשמיות‪ .‬עוד ימים רבים יהדהדו זעקת מורינו רבי יהושע‬
‫דוד שרוחניות היא המציאות האמיתית‪ ,‬כשסיים רי"ד להוציא‬
‫דבריו מליבו כבר היו האורות הגשמיים כבויים‪ ,‬אך ראה זה פלא‬
‫אור גדול האיר‪ ,‬אור רוחני האיר את הלבבות‪ ,‬הלא כה מאמר‬
‫הכתוב "נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי"‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫"ריבון העולמים גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך‪,‬‬
‫ומי מעכב שאור שבעיסה ושעבוד מלכויות‪ ,‬יהי רצון מלפניך‬
‫שתצילנו מידם"‪ – .‬הלב מרגיש צמרמורת‪ ,‬כשהציבור כולו‬
‫לקראת גמר שיחת רבי משה ברוורמן בסעודה שלישית מרעידים‬
‫בקולם "ריבון העולמים‪ ,"...‬ואמנם אם היו מתיישבים להם‬
‫מאות יהודים בכל מקום וזמן שהוא‪ ,‬ומבקשים בכל לב ריבון‬
‫העולמים‪ ...‬בודאי לאו מילתא זוטרתא היא זו‪ ,‬אלא שקשה הדבר‬
‫להרגיש כן בכל הלב ממש‪ ,‬אולם אחרי הדברים החוצבים לב‬
‫אבן שרבי משה עומד ומבהיר שליבה אחר שליבה‪ ,‬כמה אשריו‬
‫של מי שעמלו בתורה‪ ,‬מתחיל בקטן ומסיים בגדול‪ ,‬לא זו אף זו‪,‬‬
‫והציבור מתפעם מתחמם ומתרגש‪ ,‬ומאליו בוקעת ועולה קריאה‬
‫ותפילה זו "ריבון העולמים‪ "...‬אשרי עין ראתה כל אלה‪.‬‬
‫ט‪.‬‬
‫הזורעים בדמעה ברינה יקצורו‬
‫מוצאי שבת קודש‪ ---‬עדין לא שככה סערת הרגשות מסעודה‬
‫שלישית‪ ,‬וכבר מגיעים לשמחת החאלקה‪ ,‬ילדי חמד‪ ,‬טהורי‬
‫לב‪ ,‬הדור העתיד של קהל פרושים‪ ,‬הממשיכים במסורת אבות‬
‫נגד הזרם העכור‪ ,‬נישאים על כתפי אבותיהם‪ ,‬העינים דומעות‬
‫ומייחלות למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה‪ ,‬גם מי שאין עורך‬
‫כעת חלאקה מתמוגג ברגשותיו למול מחזה מרהיב זה‪ ,‬ואת‬
‫עמלינו אלו הבנים‪ ,‬משמחת החלאקה נכנסים למערת הרשב"י‬
‫להעתיר בתפילה‪ ,‬וכשמול עיניך ילדים קדושים וטהורים בתחילת‬
‫גידולם‪ ,‬ממילא משתפך אתה בתפילות ותחנונים לזרע כשר‪,‬‬
‫"ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי צאצאינו כולנו יודע שמך ולומדי‬
‫תורתיך לשמה"‪ ,‬ומכח רוממות המעמד ההרגשה היא שהתפילה‬
‫שגורה ומתקבלת‪ ,‬ולכשחוזר הנך לשמחת החלאקה בנפש זכה‬
‫וטהורה מלאה שמחה וגיל‪ ,‬כשאתה מתבונן על השבת המרוממת‬
‫והנשגבה שזכית לה‪ ,‬על מושגים שראית בעיניך ושמעת באזניך‪,‬‬
‫אי אתה יכול שלא לשמוח ולהודות להשי"ת‪.‬‬
‫ואם מקודם היתה מחשבתי שמסורת פרושי ירושלם הולכת‬
‫ודועכת‪ ,‬כך שח מאן דהו לחבירו‪ ,‬הרי בשבת זו ראיתי שהמסורת‬
‫קיימת הולכת וגדילה ביתר שאת ועוז‪ ,‬למען כבוד ה' ותורתו‪,‬‬
‫אילולא באתי רק למטרה זו דייני‪.‬‬
‫קהל "אנשי ירושלים"‬
‫ירושלים – בית שמש‬
‫רעוא דרעוין‬
‫מורינו הגאון רבי יהושע דוד‬
‫בוער כולו כשלהבת אש בעומק‬
‫דברי המשך חכמה שבשכר‬
‫שיעקב קבע תחומין זכה לנחלה‬
‫בלא גבול – ופרצת ימה וקדמה‬
‫צפונה ונגבה‪ ,‬שכך היא השיטה‪,‬‬
‫לא לילך לכל מקום‪ ,‬לא לעמוד‬
‫בכל מקום‪ ,‬לא לקרוא כל דבר‪,‬‬
‫צריך שיהיו תחומין‪ ,‬סגור ומסוגר‬
‫להשמר מן המקלקלים והמזיקים‪,‬‬
‫ולא רק שאין מפסידים מכך דבר‪,‬‬
‫אלא אדרבה – ופרצת ימה וקדמה‬
‫צפונה ונגבה‪.‬‬
‫עובר הוא לדברי המסילת‬
‫ישרים‪ ,‬תן דעתך שלא תקלקל‬
‫ותחריב את עולמי‪ ,‬ואם הוא‬
‫שולט בעצמו ונדבק בבוראו‬
‫ומשתמש מן העולם רק להיות לו‬
‫סיוע לעבודת בוראו הוא מתעלה‬
‫והעולם עצמו מתעלה עמו‪,‬‬
‫רוחניות זה מציאות‪ ,‬מציאות עוד‬
‫רח' עזרא ‪2‬‬
‫תשרי תשס״ט‬
‫אפופי יגון שולחים אנו תנחומינו‬
‫למעלת כבוד ידידנו הדגול והנכבד אשר ידיו‬
‫רב לו למען הרבצת תורה ויראה העומד לימין‬
‫קהילתינו ומסור אליה בכל לב ונפש‬
‫הרה״ח מו״ה שלמה יוסף וואלדמן‬
‫יו״ר נאמני העדה החרדית בארה״ב‬
‫שליט״א‬
‫ולכל המשפחה הכבודה הע״י‬
‫המתאבל מרה על הסתלקותה לשמי מרום של‬
‫אמו האשה החשובה והצדקנית ע״ה‬
‫המקום ינחם את כל המשפחה הרוממה‬
‫ולא ישמע עוד שוד ושבר בגבולינו ואך טוב וחסד ידעו כל‬
‫הימים וימצאו ניחומים בתוך שאר אבלי ציון וירושלים‪ .‬אמן‪.‬‬
‫המשתתפים בצערכם‬
‫ההנהלה‬
‫בטאון העדה החרדית‬
‫יא‬
‫העדה החרדית‬
‫עיה"ק ירושלים ת"ו‬
‫אפריון מלא ברכות‬
‫הננו משגרים ברכותינו המאליפות קדם רבינו האי גאון‬
‫וצדיק‪ ,‬מעמודי ההוראה ומגדולי פוסקי הדור‪,‬דרופתקי‬
‫דאורייתא‪ ,‬תל תלפיות להשיב להמוני בית ישראל‬
‫דבר ה'‪ ,‬לוחם מלחמות ה' ברמה‪ ,‬הגאון האדיר‬
‫רבי משה שטרנבוך‬
‫ראב"ד פעיה"ק ת"ו‬
‫שליט"א‬
‫ולבנו ידידנו הרב הגאון ר' אשר שטרנבוך שליט"א‬
‫מרביץ תורה ור"מ בצפת ת"ו‬
‫לרגל שמחת נישואי נכדו‪-‬בנו‬
‫המו"מ בתוי"ש יעקב ישראל הי"ו‬
‫עב"ג בת הרב הגאון ר' שלום סטפנסקי שליט"א‬
‫מח"ס משמיע שלום‬
‫יה״ר שיבנו בית נאמן בישראל וירוו מכל יו״ח רוב נחת‬
‫דקדושה מתוך שמחה ונחת טוב וחסד כל הימים אכי״ר‬
‫כברכת ועתירת ההנהלה‬
‫העדה החרדית‬
‫עיה"ק ירושלים ת"ו‬
‫אפריון מלא ברכות‬
‫בהדרת הכבוד מביעים אנו את ברכותינו הלבביות‬
‫לרב האי גאון וצדיק חו"פ רועה קהל עדת ישורון‬
‫רעיא מהימנא על ישראל הדרתו‬
‫כ"ק אדמו"ר‬
‫מתולדות אהרן‬
‫ולבנו ידידנו הרה"ג רבי משה‬
‫שליט"א‬
‫קאהן שליט"א‬
‫מח"ס לקראת שבת‬
‫ולמחותנו ידידנו כ"ק אדמו"ר ממעליץ‬
‫שליט"א‬
‫לרגל שמחת הבר מצוה לנכדם‪-‬בנו‬
‫החתן המו"מ בתוי"ש יעקב ישראל ישורון הי"ו‬
‫יה״ר שירוו מהם ומכל יו״ח רוב נחת דקדושה מתוך שמחה‬
‫ונחת טוב וחסד כל הימים אכי״ר‬
‫כברכת ועתירת ההנהלה‬
‫ברכת מזל טוב‬
‫הננו משגרים כוס של ברכה לידידנו הדגול איש חיל רב‬
‫פעלים המסור בכל עת בלו"נ למען עדתינו הק'‬
‫הרה"ח מוה"ר שלמה יוסף וואלדמאן‬
‫שליט"א‬
‫יו"ר נאמני העדה החרדית בארה"ב‬
‫לרגל שמחת נישואי בנו הבה"ח המו"מ בתוי"ש אברהם יהושע הי"ו‬
‫עב"ג בת הרה"ח מוה"ר שמואל דוד היימליך שליט"א‬
‫אב"י בניו יארק‬
‫יה״ר שיבנו בית נאמן בישראל וירוו מכל יו״ח רוב נחת דקדושה‬
‫מתוך שמחה ונחת טוב וחסד כל הימים אכי״ר‬
‫כברכת ועתירת‬
‫הנהלת העדה החרדית‬
‫יב‬
‫בטאון העדה החרדית‬
‫בעירו של סניגורן של ישראל ‪ -‬הישיש הסומא‪" :‬אנא‬
‫"אתה יודע מה עשה הקיטל החדש ליהודים‬
‫הזקנים האלה בבארדיטשוב?!‪"---‬‬
‫מישהו יכול לשער‪ ,‬מה עושה קיטל חדש‪ ,‬ליהודי‬
‫בארדיטשובאי בן שמונים‪-‬תשעים‪ ,‬ניצול שואה ומלחמות‪,‬‬
‫ששמר על היהדות בשקט שבעים שנה‪ ,‬עד שנפרצו חומות‬
‫מסך הברזל?!‪---‬‬
‫הרעיון המיוחד להביא מירושלים לכל הקהילה‬
‫קיטלים אשר כשלג ילבינו‪ ,‬מבהיקים חדשים‪ ,‬קלע אל‬
‫הנקודות הכי רגישות שבלבבות השבורים והמתעודדים‬
‫כאחד‪ ,‬של קשישי יהודי בארדיטשוב‪ .‬הקיטל החזיר‬
‫אותם בבת‪-‬ראש שבעים‪-‬שמונים שנה אחורנית‪ ,‬אל בית‬
‫אבא וסבא‪ ,‬אל הימים שבהם הלכו עם אבא לבית הכנסת‬
‫להתפלל‪ ,‬עוד בטרם היה מורא מלכות של הקומוניסטים‬
‫עליהם‪ .‬כן‪ ,‬אבא לבש אז קיטל לבן‪ ,‬והדמעות שלו הרטיבו‬
‫את הקיטל ואת הטלית‪ ...‬את כל אלה הוא זוכר‪ ,‬הזקן‬
‫הישיש‪ .‬הוא אינו זוכר בדיוק את כל נוסחאות התפילות‪,‬‬
‫גם לא את המנהגים לפרטי‪-‬פרטיהם ולא את ההלכות‪.‬‬
‫אבל הקיטל נותר צרוב בזכרונו‪ ,‬עמוק בתוך הלב‪ ,‬כמו‬
‫שכל המעמד הנורא והנשגב של תקיעת שופר‪ ,‬של כל נדרי‬
‫ושל נעילה – לא ימוש ממנו עד יומו האחרון!‬
‫והנה כאשר התייצב הגרי"י ווירצבערגער והעניק לכל‬
‫אחד מיהודי בארדיטשוב קיטל חדש‪ ,‬ולא סתם קיטל‪,‬‬
‫אלא קיטל מירושלים עיר הקודש‪ ,‬התרגשו היהודים‬
‫בבארדיטשוב‪ ,‬אולי כפי שלא התרגשו מימיהם‪.‬‬
‫אנו מפנים זרקור דוקא אל שנים מהיהודים‪ .‬אבא‬
‫סומא רחמנא ליצלן‪ ,‬אשר מוביל אותו לבית הכנסת‬
‫בנו‪ ,‬שגם הוא כבד ראיה‪ .‬האבא לא יכול לקרוא ולא‬
‫ללמוד‪ .‬אבל הוא ביקש שלפחות יובילו אותו ויוכל לנשק‬
‫את ספר התורה‪ .‬את כל לבו היה נותן עבור בורא עולם‪,‬‬
‫אפילו ששבעים שנה של קומוניזם‪ ,‬היה די מנותק מכל‬
‫מה שקשור לעבודתו ויראתו!‪---‬‬
‫לפנות ערב‪ ,‬בהתקרב כל נדרי חילקו את הקיטלים‪,‬‬
‫והוא אחר לבוא‪ .‬כאשר נודע לבן כי כולם קיבלו קיטלים‪,‬‬
‫ניגש והתחנן‪" :‬אנא‪ ,‬קיטל עבור אבא‪ ...‬עבורי אני מוותר‪,‬‬
‫אבל לפחות לאבא‪"...‬‬
‫ברוך הזקן‪ ,‬שאינו יודע קרוא וכתוב‪ ,‬התהלך בבית‬
‫המדרש הלוך וחזור עטוף בקיטל‪ ,‬כולו זורח‪ ,‬כמו חתן‬
‫המשתעשע בגאווה עם שעון הזהב שקיבל זה עתה‬
‫מהמחותן‪ ...‬הקיטלים הרימו אותם לאטמוספירה של‬
‫עשרה טפחים מהריצפה‪...‬‬
‫סעודת שלמה בשעתו‬
‫לפנות ערב‪ ,‬הגישו ליהודי הקהילה "סעודה המפסקת"‬
‫כסעודת שלמה בשעתו )ההגדרה הנאמרת בתשעה באב‬
‫שחל בשבת‪ ,‬אבל למה לא גם בערב יום כיפור‪ ,‬שמצוה‬
‫לאכול!‪ (...‬סעודה שהכל בה‪ ,‬כולל המנהג של אכילת‬
‫כיסנים‪ ,‬קרעפליך‪ ,‬בצק העוטף ומכסה את הבשר‪,‬‬
‫שיש בזה רמזים רבים על פי סוד‪ ,‬של רחמים המכסים‬
‫ועוטפים את הדינים‪.‬‬
‫כיון שלקה הרי הוא כאחיך‬
‫בבית הכנסת בבארדיטשוב‪ ,‬נהגו אפילו את מנהג‬
‫קבלת ל"ט מלקות‪ ,‬לכפרה לפני היום הקדוש‪.‬‬
‫נר ה' נשמת אדם‬
‫בבית הכנסת בבארדיטשוב‪ ,‬הקפידו על המנהג שלא‬
‫להדליק את הנרות לבריאים‪" ,‬דאס געזונטע ליכט"‬
‫שנוהגין להדליק ביום כיפור בבית הכנסת ‪ -‬בהיכל בית‬
‫הכנסת עצמו‪ ,‬אלא בחדר סמוך‪ .‬המנהג הזה הוא משל‬
‫רבינו ה"קדושת לוי" ויש אומרים כי הוא הנהיג זאת‬
‫מחשש סכנה‪ ,‬משום שבתי הכנסת היו בנויים אז עץ‪,‬‬
‫והיתה סכנה שתתלקח דליקה חס ושלום‪.‬‬
‫"רבונו של עולם‪ ,‬לאמיר מאכן א בייט"‬
‫לפני כל נדרי למד הגרי"י ווירצבערגער קטע ב"קדושת‬
‫לוי" על קדושת היום‪ .‬התפילות ביום הכיפורים היו‬
‫נרגשות‪ .‬במוספין‪ ,‬עבר לפני התיבה הבעל מנגן הנודע‬
‫ר' יונתן שורץ‪ .‬לא קל היה לו לר' יונתן לעשות הדרך‬
‫מארה"ב‪ ,‬אולם רבו‪ ,‬הרה"ג ר' משה וולפסון רב קהל‬
‫"אמונת ישראל"‪ ,‬דרבן אותו כי רבה הזכות להתפלל בעירו‬
‫של הסניגור הגדול‪ .‬יצויין כי מזה כמה שנים שקבוצה‬
‫חשובה מבית מדרשו והיכלו של הרב וולפסון מגיעה‬
‫לבארדיטשוב לימים הנוראים‪ .‬סיפר לו כי ה"חפץ חיים"‬
‫אמר שאם אדם נקלע לעיירה קטנה לימים הנוראים‪,‬‬
‫שיישאר ויתפלל עם הקהילה הקטנה‪ ...‬כמה חשוב לומר‬
‫עם היהודים האלה שם אמן יהא שמיה רבא‪ ...‬ר' יונתן‬
‫גם סייע להתפלל עם היהודים קטעים‪-‬קטעים מלה‪-‬‬
‫במלה‪ ,‬שהרי לא כולם יודעים להתפלל בלשון הקודש‪.‬‬
‫כאשר ערך ר' יונתן את ה"יזכור"‪ ,‬ניגש אחד היהודים‬
‫ושאל אם מותר לומר "משי בירך" )מי שברך( ביום הקדוש‬
‫הזה‪ .‬כי חבירו‪ ,‬יצחק )איסאק‪ ,‬זה שתמיד אומר שצריך‬
‫להודות לה' שעוד יש יהודים בעולם(‪ ,‬הוא "שלאף"‪ ,‬חולה‬
‫זה חודש ימים‪.‬‬
‫ר' יונתן עורר את הלבבות בקולו הערב‪ ,‬ולא רק‬
‫בתפילה‪ .‬ערב התקדש החג לפנות ערב‪ ,‬יצא הקהל אל‬
‫הציון הקדוש והוא שורר את הזמר המלא רגש של‬
‫כיסופין מאת ה"קדושת לוי"‪" :‬רבונו של עולם‪ ,‬לאמיר‬
‫מאכן א בייט" – רבונו של עולם‪ ,‬הבה נעשה חליפין‪...‬‬
‫ואת השירים האלה שורר לפני התיבה בבית הכנסת גם‬
‫בתפילת המוספין לפני קדיש‪ ,‬ולפני תפילת נעילה‪ ,‬וכל‬
‫העם געה בדמעות שליש של התרגשות‪.‬‬
‫לפני נעילה התייצב ר' יונתן שוורץ ודיבר אל לבותיהם‬
‫של יהודי הקהילה‪" :‬כל העולם מחכה לסניגוריא‪ ,‬ואתם‪,‬‬
‫יהודים מבארדיטשוב שהקב"ה אוהב אתכם‪ ...‬תתפללו‬
‫על כלל ישראל‪ ,‬כי כלל ישראל צריך ישועה‪---‬‬
‫לך אכול בשמחה לחמך‬
‫במוצאי יום הכיפורים‪ ,‬שררה אווירה מרוממת של‬
‫"לך אכול בשמחה לחמך"‪ .‬את הסעודה של מוצאי היום‬
‫הקדוש‪ ,‬ערכו בשמחה ובגיל ורנן‪ ,‬ואף בליווי כלי זמר‪.‬‬
‫התזמורת הגיעה מקורסטין‪ ,‬שם יש קהילה יהודית‬
‫חשובה ומגובשת‪ ,‬המקיימת מוסדות תורה וחינוך‬
‫לתפארה‪ .‬זוהי קהילת "מוסדות וילעדניק" שבעיירה‬
‫קורסטין‪ ,‬מיסודו של רבי אהרן לייב ברגר‪ ,‬ובראשותו של‬
‫רב הקהילה רבי אליעזר רבינוביץ‪ .‬היהודים שמחו ורקדו‬
‫עד שעות מאוחרות בלילה‪.‬‬
‫משה הישיש אמר בעת "שבירת הצום"‪ :‬כמה טוב‬
‫שדאגתם לתת לאכול‪ ,‬כי יש הרבה יהודים זקנים‬
‫ההולכים לבית ריקם‪ ,‬כי הם אלמנים ל"ע‪ .‬טוב שבאתם‬
‫ואתם דואגים לכל הקהילה‪ .‬שזכות זאת תגן עליכם‪.‬‬
‫שש אנכי על אמרתך‬
‫עשרות סטים של ארבעת המינים מהודרים‪ ,‬שהובאו‬
‫במיוחד מירושלים‪ ,‬חולקו למחרת יום הכיפורים‪ ,‬ערב‬
‫שבת קודש פרשת האזינו‪ ,‬ליהודי העיר בארדיטשוב‬
‫וסביבותיה‪ ,‬על ידי "חוג ידידי בארדיטשוב"‪.‬‬
‫הסטים הובאו מירושלים‪ ,‬באמצעות הקבוצה‬
‫שהגיעה לערוך את יום הכיפורים בצוותא עם יהודי‬
‫בארדיטשוב‪ ,‬עיר סניגורן של ישראל‪ ,‬הרה"ק רבי לוי‬
‫יצחק מבארדיטשוב זי"ע‪ ,‬ה"קדושת לוי"‪.‬‬
‫למחרת יום הכיפורים‪ ,‬ביום ששי‪ ,‬עמד הגרי"י‬
‫ווירצבערגער בבית הכנסת בבארדיטשוב והעניק את‬
‫הסטים של ארבעת המינים‪ ,‬יחד עם חבילת מזון לחג‪,‬‬
‫ליהודים המקומיים שרובם קשישים וזקנים‪ .‬היהודים‬
‫שמחו במה שקיבלו כמוצאי שלל רב‪ ,‬אבל ניכר היה כי‬
‫יותר ממה ששמחו בחבילת המזון‪ ,‬היתה שמחתם גדולה‬
‫ועצומה בארבעת המינים שזכו להתכבד בהם‪ .‬כי בכל שנה‬
‫כל מתפללי בית הכנסת אמרו יחדיו "קדיש יתום"‬
‫מה זה? – שאלו אורחים בפליאה‪ .‬והישישים התנצלו כי לאחר אריכות ימיהם ושנותיהם אין מי שיגיד‬
‫"קדיש" עליהם‪ ,‬אז הם אומרים את הקדיש על עצמם‪ ,‬מראש‪ ,‬על החשבון‪---‬‬
‫מישהו הזכיר בנוסח כואב של סניגוריא‪ ,‬את דברי רבי תנחומא במדרש ויקרא רבא )פרק כ"ז ב(‪ ,‬על הכתוב‬
‫באיוב )מ"א( "מי הקדימני ואשלם‪ ,‬תחת כל השמים לי הוא" ‪ -‬זה רווק הדר במדינה ונותן שכר סופרים ומשנים‪.‬‬
‫אמר הקדוש ברוך הוא‪ :‬עלי לשלם גמולו ושכרו וליתן לו בן זכר‪ .‬א"ר ירמיה ב"ר אלעזר‪ :‬עתידה בת קול להיות‬
‫מפוצצת בראש ההרים ואומרת‪ :‬כל מי שפעל עם אל ‪ -‬יבוא ויטול שכרו‪ .‬הה"ד )במדבר כג( 'כעת יאמר ליעקב‬
‫ולישראל' וגו' רוח הקודש אומרת‪ :‬מי הקדימני ואשלם? מי קלס לפני‪ ,‬עד שלא נתתי לו נשמה; מי מלל לשמי‪ ,‬עד‬
‫שלא נתתי לו בן זכר; מי עשה לי מעקה‪ ,‬עד שלא נתתי לו גג; מי עשה לי מזוזה‪ ,‬עד שלא נתתי לו בית; מי עשה‬
‫לי סוכה‪ ,‬עד שלא נתתי לו מקום; מי עשה לי לולב‪ ,‬עד שלא נתתי לו דמים; מי עשה לי ציצית‪ ,‬עד שלא נתתי לו‬
‫טלית; מי הפריש לפני פאה‪ ,‬עד שלא נתתי לו שדה; מי הפריש לי תרומה‪ ,‬עד שלא נתתי לו גורן; מי הפריש לפני‬
‫חלה‪ ,‬עד שלא נתתי לו עיסה; מי הפריש לפני קרבן‪ ,‬עד שלא נתתי לו בהמה‪ .‬הה"ד שור או כשב או עז"‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬היהודים האלה מקדימים ומשלמים‪ ,‬כאשר הם אומרים "קדיש" לפני הזמן‪ ...‬זו צריכה אפוא‪ ,‬להיות‬
‫סגולה לאריכות ימים ושנים טובות‪ ,‬לא פחות ממי שקונה חלקה בחייו‪...‬‬
‫פרשת לך לך תשס״ט‬
‫אנא הובילו אותי שאוכל לנשק את ספר התורה!"‬
‫עשו ברכה על סט אחד של ארבעה מינים‪ .‬קשה‬
‫לתאר את ההתרגשות שאחזה ביהודים היקרים‬
‫האלה‪ ,‬כאשר אחזו לראשונה בחייהם‪ ,‬בארבעת‬
‫המינים שלהם‪ .‬הם אולי לא יודעים את ההגדרה‬
‫של "ולקחתם לכם"‪ ,‬משלכם ‪ -‬אבל מזלייהו חזי‪,‬‬
‫כמה זה חשוב‪...‬‬
‫קודם לכן‪ ,‬הגיד להם שיעור בהלכות ארבעת‬
‫המינים‪ .‬ניכר היה שהשיעור הופנם היטב‪ ,‬שכן‬
‫כאשר קיבלו את ארבעת המינים‪ ,‬התווכחו‬
‫היהודים הקשישים ביניהם‪ ,‬וכל אחד ניסה‬
‫להראות את "למדנותו"‪ ,‬בהצביעו היכן שמים את‬
‫הערבות והיכן את ההדסים‪ :‬הדס בימין וערבה‬
‫בשמאל‪ .‬איך ובאיזו יד מחזיקים את הלולב‬
‫והאתרוג‪.‬‬
‫לפני השיעור‪ ,‬אמר "מוישה" הישיש‪ ,‬כי הוא‬
‫זוכר שאת הערבות מניחים בצד אחד של הלולב‬
‫ואת ההדסים בצד השני‪ ,‬אך לא זוכר מה להיכן‪.‬‬
‫משקה ישראל‬
‫עם ארבעת המינים חילקו ליהודי בארדיטשוב‬
‫והסביבה גם את מנות המזון לחג‪.‬‬
‫באותו יום ששי‪ ,‬אחרי התפילה‪ ,‬חילקו‬
‫"בראנפן" אחרי התפילה‪ ,‬כמנהג‪ .‬תחילה‪ ,‬לא הגישו‬
‫עם המשקה מזונות‪ .‬אולם היהודים התמימים‬
‫התקוממו‪" :‬מה‪ ,‬אנחנו גויים? משתכרים? שותים‬
‫בלי לטעום משהו‪ ...‬מוכרחים חתיכה מזונות‪."...‬‬
‫קשה לדעת אם הם זוכרים זאת מבית אבא‬
‫או ששמעו מהיהודים שמבקרים אותם‪ .‬כי‬
‫בארץ ישראל למשל‪ ,‬סיפרו בשם הרה"ח המוהל‬
‫ר' אברהם יהושע השל אברבוך ז"ל‪ ,‬שהיה נכד‬
‫רבותינו הבעש"ט‪ ,‬ה"קדושת לוי" ורבי ליבער‬
‫הגדול מבארדיטשוב – זכותם תגן עלינו‪ ,‬שאמר‬
‫בשם צדיקים כי אם שותים לחיים ואוכלים‬
‫טעימה עם זה‪ ,‬ניצולים ממיתה חטופה ומיתה‬
‫משונה‪ ,‬ל"ע‪ .‬בכלל הקפידו חסידים לא לשתות‬
‫"ברונפן" בלי טעימה‪ ,‬כי זה מנהג גויים‪.‬‬
‫פניהם‪ .‬בשמחת ההכנה למצוות‪ .‬וזאת לדעת כי‬
‫מדובר בילדים שחלקם תלמידים חדשים שזה‬
‫עתה נכנסו בבריתו של אברהם אבינו‪.‬‬
‫בסעודת היום התכבד הגרי"י ווירצבערגער‬
‫על ידי הרב רבינוביץ להשמיע דברי חיזוק‪ .‬הוא‬
‫אמר כי יש לו הזכות להגיע לקורסטין זה ‪ 13‬שנה‪,‬‬
‫פעמיים בשנה‪ :‬ביאהרצייט ובין כסה לעשור‪ .‬כ"ו‬
‫פעמים כמנין שם ה'‪ .‬כי שם ה' אקרא‪ ,‬וזה מרגש‬
‫בכל פעם לראות איך צעירים וזקנים יחדיו צמאים‬
‫לדבר ה'‪.‬‬
‫בין סועדי סעודת השבת ישב חיים‪ ,‬ששנים‬
‫מבניו ואחת מבנותיו למדו בבארדיטשוב והבת‬
‫היא תלמידה של הרבנית ווירצבערגער תליט"א‬
‫והקימה לפני שנה בארה"ב בית נאמן בישראל‪ ,‬עם‬
‫בחור שאת צעדיו הראשונים בעולם היהדות עשה‬
‫בישיבת בארדיטשוב‪ ,‬שם למד כשנתיים וחצי‪.‬‬
‫שלושה יהודים זקנים‬
‫בסעודת היום השמיעו דברים שלושה זקנים‪.‬‬
‫אחד מהם‪ ,‬בן שמונים ושתים‪ ,‬סיפר כי כילד הלך‬
‫לחדר ואבא שלו שאל את המלמד להיכן ילך אחרי‬
‫החדר‪ .‬ואז אמר לו המלמד ללכת לבית הספר‬
‫העממי‪ ,‬כי פחדו מהקומוניסטים‪ .‬אנשים פחדו‬
‫מהצל של עצמם‪ .‬כמה מרגש‪ ,‬אמר‪ ,‬שמגיעים‬
‫יהודים ומחזקים את הקהילה‪ .‬דבר אחד אני יכול‬
‫לאחל לעצמנו‪ :‬אני דברתי באידיש‪ ,‬ובחור אחד של‬
‫הישיבה ידע אידיש על בוריה ותירגם לאוקראינית‪.‬‬
‫אני מאחל שהרב הזה‪ ,‬רבינוביץ‪ ,‬שמאוד מנווט‬
‫טוב את הקהילה‪ ,‬שה' יעזור שבשנה הבאה לא‬
‫יצטרכו "פאסאג'עיי" )מתורגמן(‪ .‬ושבשנה הבאה‬
‫כבר כולם ידעו אידיש‪...‬‬
‫היהודי השני סיפר כי כילד בשואה‪ ,‬יליד‬
‫קורסטין‪ ,‬עיר שלדבריו היתה ברובה יהודית לפני‬
‫החורבן‪ ,‬ראה איך ירו ביהודים והשליכום לבורות‪.‬‬
‫הוריו נהרגו והוא התגלגל עד גרמניה‪ .‬אחרי ששמע‬
‫שהשתקמו הקהילות‪ ,‬עזב את גרמניה וכל השפע‬
‫וחזר לגור עם אחיו בקורסטין‪.‬‬
‫כי שם ה' אקרא‬
‫אחד היהודים‪ ,‬זקן מופלג‪ ,‬אמר כי הוא נזכר‬
‫שאמא שלו אמרה לו בילדותו‪ ,‬כי היום שאחרי‬
‫יום כיפור מכונה‪" :‬ג'אט'ס נאמען" – שמו של ה'‬
‫יתברך‪ .‬כידוע‪ ,‬הפירוש המקובל ביותר לכינוי זה‪,‬‬
‫הוא משום שביום הזה מפסיקים לומר "המלך‬
‫הקדוש" וחוזרים לומר בשם ה'‪" :‬הק'ל הקדוש"‪.‬‬
‫ויש גם פירושים עמוקים בקבלה מהרה"ק רבי‬
‫פינחס מקוריץ זי"ע ומבעל "מאור ושמש" זי"ע‪.‬‬
‫ב"אמרי פנחס" )שער ד' – שבת ומועדים(‪ ,‬מביא‬
‫באריכות כי אחר יוה"כ כל אדם הוא בבחי' צדיק‬
‫ואיתא בגמ' עתידים צדיקים שיקראו בשמו של‬
‫הקב"ה‪.‬‬
‫וב"מאור ושמש" )רמזי‬
‫שמחת תורה ד"ה אתה(‬
‫מאריך על פי מאמר חז"ל‬
‫ברכת צדיק‬
‫"קודם שנברא העולם היה‬
‫בחול המועד סוכות‪ ,‬ביקר הגרי"י ווירצבערגער אצל כ"ק מרן‬
‫הוא ושמו לבד"‪ .‬וישראל עם‬
‫הגאב"ד שליט"א בירושלים ומסר לו את ספרו "תורתו של רבי‬
‫הקדוש ביום הכפורים הם‬
‫מאיר"‪ ,‬עם ברכת החג‪.‬‬
‫מזככין עצמן מאד‪ ,‬מחמת‬
‫הגאב"ד התעניין על פעילות הקודש בבארדיטשוב‪ ,‬ואיחל שנה‬
‫שאז הם דוגמת מלאכי‬
‫טובה וברכות במידה גדושה‪ ,‬באמרו בהתעוררות כי כל נפש יקרה‬
‫השרת בלי אכילה ושתיה‬
‫שמוציאים מזולל ‪ -‬זה דבר חשוב מאוד‪ .‬עלו והמשיכו בפעילות‬
‫ואומרין שירות ותשבחות‬
‫הקודש‪ .‬כאשר הזכיר לפניו את זאת שיש קשיים‪ ,‬התבטא באמרו‪:‬‬
‫כל היום כולו‪ ,‬ולכן על ידי‬
‫"הרי זה סימן מובהק לדבר טוב‪ ,‬המחייב להמשיך לפעול ביתר שאת‪.‬‬
‫הזדככותם הם עולין בעלית‬
‫שהרי כידוע דבר מצוה לא מגיע בקלות"‪.‬‬
‫העולמות מעולם אל עולם‬
‫ומעלים המלכות שמים אל‬
‫האין סוף ב"ה‪ ,‬ועל ידי זה‬
‫הם משיגים מה שלא השיגו‬
‫עד עכשיו" וכו'‪.‬‬
‫את השבת שבין יום‬
‫הכיפורים לסוכות‪ ,‬פרשת‬
‫האזינו השמים‪ ,‬קיימו חברי‬
‫המשלחת בקורסטין‪ .‬זאת‬
‫משום שחלק מהמטרה‬
‫של הביקור באוקראינה‪,‬‬
‫הוא לחזק את הקהילות‬
‫המקומיות ולהעניק להן‬
‫שמחה יהודית שורשית‪.‬‬
‫כאשר במוצאי שבת‬
‫בישר הבן של הרב רבינוביץ‬
‫מרן הגאב"ד שליט"א‪ ,‬הגר"מ דייטש מו"צ והגרי"י ווירצבערגער צבארדיטשוב‬
‫לילדי הקהילה‪ ,‬כי מחר‬
‫הולכים לחתוך סכך‪ ,‬צהלו‬
‫זמן שמחתנו‬
‫במשך ימי חג הסוכות‪ ,‬קיים חוג ידידי‬
‫בארדיטשוב אירועים תורניים וסעודות אושפיזין‬
‫ליהודי העיר‪ .‬כמובן שגם התפללו עמם‪.‬‬
‫שמחה מיוחדת אפפה את יהודי העיר‪ ,‬אשר‬
‫הורגלו בכל שנה לעמוד בתור לברך על ארבעת‬
‫המינים‪ ,‬והשנה הרגישו כל איש שהוא מחזיק את‬
‫הנשק הסודי של היהודים‪ ,‬ומסובב הבימה בבית‬
‫הכנסת‪ ,‬ועורך את הנענועים‪.‬‬
‫לקראת הושענא יחלקו ליהודי העיר "הושענות"‬
‫והתפללו עמם‪ ,‬וביום הושענא רבא‪ ,‬יצאו אל הציון‬
‫הקדוש להתפלל על פתקא טבא‪.‬‬
‫ ‬
‫ ‬
‫‪ -‬מוגש ע"י חוג ידידי ברדיטשוב ‪-‬‬
‫פרשת לך לך תשס״ט‬
‫בטאון העדה החרדית‬
‫יג‬
‫שמואל גורג בן ר׳ זהרי חדד רווק י״ם‬
‫אילה בת ר׳ מאיר בן חמו רווקה צרפת‬
‫שלמה יהודה בן ר׳ משולם זושא זלמן רווק ב״ש‬
‫דינה בת ר׳ יוסף שיק רווקה י״ם‬
‫דוד ישראל בן ר׳ יוסף נאור רווק ת״א‬
‫נחמה בת ר׳ שלמה וינר רווקה אפרתה‬
‫יוסף בן ר׳ אליהו היידנברג רווק מכסיכו‬
‫דבורה בת ר׳ יעקב זיידמן רווקה י״ם‬
‫משה בן ר׳ גדליה שלמה רוזנבוים רווק י״ם‬
‫חיה גיטל בת ר׳ חיים זאב קלויזנר רווקה בלגיה‬
‫יצחק בן ר׳ חיים ברנשטיין רווק י״ם‬
‫זיסל בת ר׳ חיים מיכל רוזנפלד רווקה י״ם‬
‫נעם בן ר׳ יצחק גמינדר רווק רעננה‬
‫חנה בת ר׳ ישי שליף רווקה י״ם‬
‫ישראל בן ר׳ יוסף סופר רווק י״ם‬
‫חדוה בת ר׳ מיכאל לוי רוקה י״ם‬
‫ינון בן ר׳ רפאל סיבוני רווק ב״ב‬
‫לאה רחל בת ר׳ יוסף אביטל רווקה אופקים‬
‫יצחק דוד בן ר׳ שמואל חיים פרידמן רווק י״ם ביינא‬
‫צירל בת ר׳ אברהם מרדכי בדיל רווקה צפת‬
‫אריה בן ר׳ בצלאל גלינסקי רווק י״ם‬
‫ברוריה בת ר׳ שלמה פרטיג רווקה ב״ש‬
‫תומר בן ר׳ גדעון רפאלי רווק בת ים‬
‫אוראל סופי בת ר׳ דוד ישראל זלקן רווקה אילת‬
‫לייב בן הרב דוד קאהן רווק י״ם‬
‫חיה טויבא בת הרב יהושע שטרן רווקה ב״ב‬
‫אליהו בן ר׳ רפאל קוט רווק י״ם‬
‫שפרה בת ר׳ ישראל פרוביין רווקה י״ם‬
‫אברהם מרדכי בן ר׳ שבתי שינפלד רווק ת״א‬
‫הדסה בת ר׳ יעקב וינטרוב רווקה י״ם‬
‫דניאל יעקב בן ר׳ מרדכי מינה רווק י״ם‬
‫יעל בת ר׳ פליקס סרור רווקה אשדוד‬
‫שלמה אריה בן ר׳ דוד אברהם אוירבאך רווק ארה״ב‬
‫חוה אלקה בת ר׳ בנימין סארוטה רווקה י״ם‬
‫ישראל אשר בן ר׳ יוסף ולס רווק מודיעין‬
‫חיה רחל בת ר׳ שלמה זלמן פרוש רווקה י״ם‬
‫משולם זושא בן ר׳ אברהם יהושע העשיל דרברמדיקר רווק י״ם‬
‫רייזל יענטה בת הרב דוד בנימין הכהן בטלמן רווקה ביתר‬
‫משה בן ר׳ מרדכי שפיגל רווק י״ם‬
‫מרים דבורה בת ר׳ צבי אייזנבך רווקה חיפה‬
‫בנימין חיים בן ר׳ משה דוד זריט רווק ארה״ב‬
‫דינה איידל בת ר׳ פנחס שמחה לייטמן רווקה מודיעין‬
‫אריה לייב בן ר׳ חנוך וידיסלבסקי רווק אשדוד‬
‫חנה בלה בת ר׳ יצחק פיק רווקה י״ם‬
‫ישראל חי בן ר׳ אלברט פרג׳ אמרון רווק י״ם‬
‫אורית בת ר׳ יוסף מצליח רווקה י״ם‬
‫יצחק ידידיה בן ר׳ עקיבא פרנקל רווק י״ם‬
‫נחמה בת ר׳ אברהם מאיר חרז רווקה י״ם‬
‫מנחם בן ר׳ אהרן שדובסקי רווק ביתר‬
‫חסיה בת ר׳ יוסף ארן רווקה מודיעין‬
‫נתן אליהו בן ר׳ יצחק אליעזר אפלבוים רווק ארה״ב‬
‫שושנה בת ר׳ אברהם דוד קורן רווקה י״ם‬
‫זוהר בן ר׳ שמואל אדמוני רווק עפולה‬
‫נועה בת ר׳ אבנר קוריש רווקה מ‪.‬מדרך עוז‬
‫מנחם יהודה בן ר׳ אהרן חיימוביץ רווק ב״ב‬
‫רבקה בת ר׳ שמעון הרצל שרביט רווקה ביתר‬
‫אלחנן בן ר׳ יהודה פרידלנדר רווק מודיעין‬
‫נעמה בת ר׳ עדי נרדי רווקה י״ם‬
‫אברהם מנחם מנדל בן ר׳ ראובן רבינוביץ רווק י״ם‬
‫פייגל בת ר׳ שמואל זליג פריזנט רווקה י״ם‬
‫עזרא בן ר׳ יעקב ימין רווק ב״ב‬
‫חנה בת ר׳ נחום סופיר רווקה י״ם‬
‫ינון בן ר׳ אהרן ברוכים רווק י״ם‬
‫שרונה בת ר׳ חיים נטף רווקה י״ם‬
‫אברהם ישעיהו בן ר׳ אהרן זאב רווק ב״ב‬
‫מרים בת ר׳ מאיר דוד רווקה י״ם‬
‫דוד גרשון בן ר׳ דרור משה רדליך רווק י״ם‬
‫צירה צירל בת ר׳ יוסף סגל רווקה ב״ב‬
‫ישראל אלכסנדר בן ר׳ ירמיהו אברמוב רווק י״ם‬
‫ברכה בת ר׳ נתן אדלער רווקה י״ם‬
‫ישראל בן ר׳ יעקב יצחק זייברט רווק אשדוד‬
‫רבקה נחמה בת ר׳ ראובן פרומן רווקה י״ם‬
‫ברוך נריה בן ר׳ אברהם ישראל חורי רווק י״ם‬
‫מרים בת ר׳ אפרים לוי רווקה י״ם‬
‫שמעון בן ר׳ אברהם משאש רווק י״ם‬
‫לבנה נטלי בת ר׳ יוסף טבול רווקה צרפת‬
‫אברהם ישעיהו בן ר׳ שמעון נוקריאן ב״ב‬
‫תהילה בת ר׳ עזרא בהרי רווקה י״ם‬
‫יעקב ישראל בן ר׳ דוד סטרול רווק ב״ב‬
‫רותי בת ר׳ שמעיה הופט רווקה מודיעין‬
‫יוסף בן ר׳ אליהו יצחק ישראל כהן רווק טבריה‬
‫גילה בת ר׳ ישראל כהן רווקה י״ם‬
‫שלמה בן ר׳ אהרן היון רווק י״ם‬
‫מעין בת ר׳ סרג דוד אלי פרש רווקה י״ם‬
‫דוד בן ר׳ אברהם אתדגי רווק נתניה‬
‫תהילה בת ר׳ יובל גואל כהן רווקה י״ם‬
‫ישראל מאיר בן ר׳ אברהם צדיק רווק י״ם‬
‫אסתר בת ר׳ דוד ששון גוליאן רווקה י״ם‬
‫יוחנן בן ר׳ שמעון לוי רווק אשדוד‬
‫מרים בת ר׳ יוסף מלכי רווקה י״ם‬
‫יד‬
‫בטאון העדה החרדית‬
‫ארגון בני הישיבות ״תפארת ירושלים״‬
‫ירושלים ‪ m‬בית שמש‬
‫ברכת מזל טוב חמה ולבבית‬
‫שולחים אנו בזה לרומע״כ האי גברא רבא ויקירא ראש וראשון לכל דבר שבקדושה כביר‬
‫המעש ורב הפעלים אשר ידיו רב לו בחיזוק מערכות היהדות הנאמנה העומד בראש‬
‫קהלתינו איש האשכולות ה״ה מו״ר‬
‫הרה״ג רבי שלמה מינצברג שליט״א‬
‫מנהל מוסדות רמ״א וחבר הנהלת העדה החרדית‬
‫ולבנו יד ימינו המוסר נפשו למען פריחת ושגשוג קהילתינו המעטירה ולמען טהרת‬
‫החינוך הישן והמקובל כביר הפעלים לתורה ולתעודה‪ ,‬ה״ה ידידינו‬
‫הר״ר מרדכי מינצברג שליט״א‬
‫לרגל הכנס בנו נכדו מבחירי ארגוננו כמר אברהם נ״י לעול התורה והמצוות‬
‫ויהא רעווא מן שמיא שיירוו ממנו ומכל יו"ח רב נחת דקדושה ותורה וגדולה יתאחדו על שלחנם הטהור‬
‫ואך טוב וחסד ירדפום כל הימים‪.‬‬
‫ההנהלה‬
‫המברכים בכל לב‬
‫ארגון האברכים‬
‫ארגון בני הישיבות‬
‫פרשת לך לך תשס״ט‬
‫העדה החרדית‬
‫עיה"ק ירושלים ת"ו‬
‫כסא דנחמתא‬
‫בצער וכאב רב הננו משגרים כסא דנחמתא קדם הני‬
‫יקירי קרתא דשופריא מחשובי נקיי הדעת בירושלים‬
‫עיה"ק ממנחילי מסורת רבותינו הק' מצוקי ארה"ק‬
‫בנן של קדושים ה"ה ידידנו‬
‫הרב הגאון וו"ח רבי משה יוסף סופר‬
‫הרב הגאון וו"ח רבי חיים אהרן סופר שליט"א‬
‫הרב הגאון וו"ח רבי אברהם נתן סופר שליט"א‬
‫שליט"א‬
‫נאמן בית לשכת רבותינו הביד"צ שליט"א‬
‫באבלם הכבד על פטירת אמם הרבנית הצו"ח ע"ה‬
‫א"ח הגה"צ רבי שמחה בונם דוד סופר זצ"ל‬
‫רב שכו' גבעת שאול‬
‫המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה‬
‫עוד‪ ,‬ובמהרה נתבשר בדבר ישועה ורחמים ובא לציון גואל בב"א‬
‫ההנהלה‬
‫פרשת לך לך תשס״ט‬
‫אפריון מלא ברכות‬
‫בהדרת הכבוד מביעים אנו את ברכותינו הלבביות לידידנו עוז רב האי‬
‫גאון וצדיק מחשובי מורי ההוראה דעדתינו‪ ,‬תל תלפיות לרבים השואלים‬
‫בדבר ה' זו הלכה‬
‫הרב הגאון רבי אהרן פישר‬
‫שליט"א‬
‫מו"צ פעיה"ק ורב שכונת זכרון משה‬
‫ולחותנו ידידנו עוז הרב הגאון ר' יצחק נתן קופרשטוק שליט"א‬
‫ולחתנו הרה"ג ר' הלל רוטמן שליט"א‬
‫ולאביו‪-‬מחו' הרה"ג רבי חיים אפרים רוטמן שליט"א‬
‫לרגל שמחת הבר מצוה לבנו‪-‬נכדם‪-‬נינו המו"מ בתוי"ש יהודה הי"ו‬
‫מח"ס מאורות נתן‬
‫***‬
‫ובהדרת הכבוד מביעים אנו את ברכותינו הלבביות לידידנו עוז מחשובי‬
‫מורי ההוראה דעדתינו‪ ,‬תל תלפיות לרבים השואלים בדבר ה' זו הלכה‬
‫הרב הגאון רבי דוד בנימין הכהן בטלמן‬
‫מו"צ דעדתינו בעי"ת ביתר‬
‫שליט"א‬
‫ולאביו ידידנו הרה"ג מוה"ר משה בטלמן שליט"א‬
‫נאמן בית לשכת הביד"צ שליט"א‬
‫ולחותנו ידידנו הרה"ג מוה"ר משה נחום שפירא שליט"א‬
‫רו"כ רב אחא פעיה"ק‬
‫לרגל שמחת נישואי בתו‪-‬נכדתם שתחי' עב"ג המו"מ בתוי"ש משולם זושא הי"ו‬
‫בן מחו' בנש"ק הרה"ג מוה"ר אברהם יהושע העשיל דרברמדיקר שליט"א‬
‫ויה״ר שירוו מהם ומכל יו״ח רוב נחת ועונג דקדושה מתוך שמחה ונחת טוב‬
‫וחסד כל הימים אכי״ר‬
‫כברכת ועתירת הנהלת העדה החרדית‬
‫בטאון העדה החרדית‬
‫טו‬
‫טז‬
‫בטאון העדה החרדית‬
‫פרשת לך לך תשס״ט‬