יוסף תומר

Comments

Transcription

יוסף תומר
‫שיטות דיאטה להרזיה‬
‫בטוחה‬
‫יוסף תומר‬
‫ת"ז‪756829210‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫ויטמינים ‪2................................................................................................‬‬
‫ויטמינים מסיסים במים‪3 ................................................‬‬
‫ויטמינים מקבוצת – ‪3......................................................................... B‬‬
‫ויטמין ‪ - B1‬תיאמין ‪3.............................................................................‬‬
‫מחלת ברי‪-‬ברי ‪4..................................................................................‬‬
‫ויטמין ‪ - B2‬ריבופלאבין ‪4........................................................................‬‬
‫אריבופלאווינוזה ‪5.................................................................................‬‬
‫ויטמין ‪ – B3‬ניאצין‪ /‬חומצה ניקוטינית ‪5......................................................‬‬
‫פלאגרה ‪6...........................................................................................‬‬
‫ויטמין ‪ – B5‬חומצה פנטותנית ‪6...............................................................‬‬
‫ויטמין ‪ – B6‬פירידוקסין ‪7........................................................................‬‬
‫ויטמין ‪ – B12‬קובאלאמין ‪8......................................................................‬‬
‫אמניה מגלובלסטיות ‪8...........................................................................‬‬
‫חומצה פולית ‪01..................................................................................‬‬
‫הקשר בין חומצה פולית (פולצין) לבין ויטמין ‪00................................... B-12‬‬
‫ביוטין‪01.............................................................................................‬‬
‫תהליכי ספיגת הויטמינים‪01 ...........................................‬‬
‫ויטמין ‪- C‬חומצה אסקורבית ‪05............................................ Ascorbic Acid‬‬
‫צפדינה ‪06............................................................................... Scurvy‬‬
‫ויטמינים המסיסים בשומנים ‪08 .......................................‬‬
‫ויטמין ‪ – A‬רטינול‪ /‬קארוטין ‪08.................................................................‬‬
‫ויטמין ‪ – D‬ארקאלציול‪ /‬קאלציאול ‪11........................................................‬‬
‫ויטמין ‪ – E‬טוקופרול ‪13..........................................................................‬‬
‫ויטמין ‪ – K‬פילוכינון‪ /‬מנאכינון ‪15..............................................................‬‬
‫מינרלים ‪22...............................................................................................‬‬
‫חלוקת המנרלים ‪18..............................................................................‬‬
‫ספיגת המינרלים ‪31..............................................................................‬‬
‫חסר במינרלים ‪43.....................................................................................‬‬
‫מנגן ‪34..............................................................................................‬‬
‫ברזל ‪34.............................................................................................‬‬
‫כרום ‪34..............................................................................................‬‬
‫יוד‪34.................................................................................................‬‬
‫אבץ‪34...............................................................................................‬‬
‫סידן ‪35..............................................................................................‬‬
‫אשלגן ‪35............................................................................................‬‬
‫נתרן ‪35..............................................................................................‬‬
‫הפרעות בחילוף חומרים של מתכות ‪43........................................................‬‬
‫רדיקאלים חופשיים ‪43...............................................................................‬‬
‫טיפול ‪41.............................................................................................‬‬
‫ויטמינים‬
‫המילה ויטמין הוטבע ע"י מדען בשם פונק ‪ )0101( Funk‬והיא נגזרת משתי מילים‬
‫‪ vita‬שפירושו חיים ומילה השניה ‪ amine‬שזו קבוצת אטומים המכילה חנקן‪.‬‬
‫ב‪ 0106 -‬נתגלה בתמצית מימית של נבט חיטה ויטמין המסיס במים‪ ,‬שכונה ‪. B‬‬
‫ארבע שנים מאוחר יותר התברר שויטמן זה מתחלק לשני חומרים האחד הגורם‬
‫למחלת בריברי והא כונה כ‪( B0 -‬תיאמין) יותר מאוחר והחומר השני האחראי על‬
‫גדילה‪ .‬בתחילה כינו את הויטמינים לפי ה‪ A B C -‬אך במרוצת השנים עם גילוי‬
‫המבנה המולקולרי של הויטמינים ניתנו להם שמות הנגזרים מהמבנה שלהם‪.‬‬
‫קבוצה נוספת של חומרים שנוהגים לקושרם לויטמינים הם הפרו‪-‬ויטמינים אילו הם‬
‫חומרים שאינם ויטמינים אך נהפכים לויטמינים בגופנו‪ ,‬כגון‪ :‬קרוטין‪ β -‬הנהפך‬
‫לרטינול וטריפטואן הנהפך לחומצה ניקוטינית‪.B3 -‬‬
‫את הויטמינים מחלקים לשתי קבוצות זו המסיסה במים וזו המסיסה בשומן‪.‬‬
‫הקבוצה הראשונה כוללת תשעה ויטמינים ובשניה ארבעה סה"כ שלושה עשר‬
‫ויטמינים‪ .‬ישנם חומרים נוספים הנקראים "דמויי‪ -‬ויטמינים" ‪ vitamin like‬כגון‪ :‬כולין‬
‫חומר מוצא לייצור פוספוליפידים ואציטיל כולין (נירו טרנסמיטור בסינפסות‬
‫כולינרגיות)‪ ,‬אינוזיטול וקארניטין המשתתף במטבוליזם של שומנים בגוף‬
‫(הקארניטין משמש כויטמין בחרקים)‪ .‬מידת חיוניותם של חומרים אילו נתונה בספק‬
‫ובמחלוקת‪.‬‬
‫במבנה המולקולרי של חלק מהויטמינים ישנן קבוצות הרגישות לתנאי אכסון‪,‬‬
‫בישול והסביבה (חומציות)‪ .‬חלק מהויטמינים נוטים להתחמצן באויר ובמשך הזמן‬
‫מאבדים מחיוניתם‪ .‬התנאי הטוב היותר להספקה שוטפת וחיונית של ויטמינים לגוף‬
‫הוא ע"י מזון טרי ואורגני‪.‬‬
‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪14‬‬
‫ויטמינים מסיסים במים‬
‫לקבוצה זו משתיכים הויטמינים‪ :‬תיאמין‪ ,‬ריבופלאבין‪ ,‬נאצין‪ ,‬פרידוקסין‪ ,‬חומצה‬
‫פולית‪ ,‬קובלאמין‪ ,‬ביוטין‪ ,‬חומצה פאנטותנית וחומצה אסקורבית‪ ,‬סה"כ ‪ 1‬במספר‪.‬‬
‫תכונות משותפות‬
‫‪ .0‬כולם נמסים במים‪ .‬בתהליך בישול עוברים למי התבשיל וחלקם מתפרקים‬
‫בחום ובאור‪.‬‬
‫‪ .1‬קואנזימים ‪.‬‬
‫‪ .3‬אינם נאגרים בגוף ולכן הגוף זקוק לאספקה שוטפת של חומרים אילו‬
‫‪ .4‬מופרשים בשתן‪.‬‬
‫‪ .5‬קליטתם ופליטתם מתרחשת ע"פ סוג המזון‪ ,‬כמות הויטמינים במזון וצורכי‬
‫הגוף‪ .‬אין סכנת אגירת יתר‪.‬‬
‫‪ .6‬מקור כל הויטמינים מהצומח או מבע"ח הניזונים מבצומח חוץ מויטמין‬
‫קובלאמין‪ B12 -‬שמקורו רק מהחי‪.‬‬
‫ויטמינים מקבוצת – ‪B‬‬
‫ויטמיני ה‪ B -‬משתיכים לקבוצה המסיסה במים ומשמשים כקואנזימים‪ .‬ויטמינים‬
‫אילו אינם נאגרים בגוף ומופרשים בשתן ולכן יש חשיבות רבה לאספקה שוטפת‪.‬‬
‫במזון ויטמיני ה‪ B-‬קשורים לחלבונים כקואנזימים ולכן בתהליך עיכול‪ ,‬תחילה הם‬
‫מופרדים מהחלבונים ונספגים דרך תאי האפיתל שבמעי הדק באמצעות נשאים‪,‬‬
‫ומשם לדם אל הכבד ודרכו לכל רקמות הגוף‪.‬‬
‫ויטמין ‪ - B1‬תיאמין‬
‫משמש‪ :‬בשרשרת בהפקת ‪ , ATP‬מטבוליזם של פחמימות‪ ,‬יצור אציטילכולין‪,‬‬
‫משמש כנירוטרנסמיטור‪.‬‬
‫מקורו במזון‪ :‬תיאמין נימצא באורז מלא וחיטה מלאה‪ ,‬בעיקר גריסי פנינה‪ ,‬קטניות‬
‫בעיקר עדשים‪ ,‬גרעינים‪ ,‬בוטנים‪ ,‬אגוזים‪ ,‬אפונה יבשה‪ ,‬שמרים‪ ,‬גרעינים ואברים‬
‫פנימיים‪ ,‬שן ארי‪ ,‬אצות ים‪ ,‬מיסו‪ ,‬בצל‪ ,‬דלעת‪ ,‬נבטי חיטה‪ ,‬תרד‪.‬‬
‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪14‬‬
‫גורמים המפרעים לקליטתו הם‪ :‬סוכר‪ ,‬אנטיביוטיקה‪ ,‬אלכוהול‪ ,‬קפה‪ ,‬גלולות נגד‬
‫הריון‪ ,‬תרופות סולפה צדפות לא מבושלות‪ ,‬טראומה פזית ונפשית‪.‬‬
‫חוסר‪ :‬נגרמת מחלת הברי‪-‬ברי‪.‬‬
‫מחלת ברי‪-‬ברי‬
‫זוהי מחלה שהגיע לממדי מגפה בשנות השבעים של המאה – ‪ .01‬באותה תקופה‬
‫החלו להשתמש בטחנות אורז המונעות בכוח הקיטור שביכולתן ללטש את האורז‬
‫בצורה מוחלטת ולהסיר גם אתה קליפה הפנימית של האורז‪ .‬מטבע הדברים מחלה‬
‫זו נפוצה בקרב עמי המזרח שתפריטם העיקרי מבוסס על אורז‪ .‬מחלה זו איבדה‬
‫את חשיבותה בעקבות שגשוג הכלכלי ואיתו שינוי בתפריט‪ ,‬והכנסת קטניות‬
‫לתפריט המזון‪.‬‬
‫ניתן להבחין במחלה זו גם אצל תינוקות מתחת לגיל שישה חודשים היונקים חלב‬
‫אם העני בתיאמין‪ .‬מחלה זו היחידה העוברת לתינוק מחלב אם‪.‬‬
‫תסמינים‬
‫תחושת כובד ברגליים‪ ,‬קושי בהליכה‪ ,‬החלשות רפלקסי אכילס וברכיים‪ ,‬ירידה‬
‫בתחושת שרירי השוק‪ ,‬כאבי בטן‪ ,‬פלפיטציות‪ .‬בהחמרה של המחלה עלול להוצר‬
‫שיתוקים ואובדן מסת שריר‪ .‬היפרטרופיה של חדר ימין ‪ ,‬לחץ דם נמוך‪ ,‬קושי‬
‫בנשימה וציאנוזיס כתוצאה מאי ספיקת לב‪ .‬בצקות בגוף ואף במוח כתוצאה‬
‫מפגיעה בכבד‪.‬‬
‫ויטמין ‪ - B2‬ריבופלאבין‬
‫משמש‪ :‬כקואנזים בתהליכי חמצון חיזור‪ ,‬חמצון חומצות אמינו‪ ,‬הפקת ‪ . ATP‬יצירת‬
‫נוגדנים ותאי דם אדומים‪ .‬מניעת השפעת חומרים מסרטנים‪.‬‬
‫מקורו במזון‪ :‬ריבופלאבין נימצא בגרעיני תבואה‪ ,‬קמח ומוצריו‪ ,‬קפה‪ ,‬שמרים‪,‬‬
‫אברים פני מיים‪ ,‬עוף‪ ,‬דגים‪ ,‬בקר ובצים‪ ,‬פטריות‪ ,‬אצות ים‪ ,‬סובין‪ ,‬ערמונים‪ ,‬שקדים‪,‬‬
‫אפונה סינית (מאש)‪ ,‬קטניות‪.‬‬
‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪14‬‬
‫גורמים המפרעים לקליטתו הם‪ :‬סוכר‪ ,‬אנטיביוטיקה‪ ,‬אלכוהול‪ ,‬קפה‪ ,‬גלולות נגד‬
‫הריון וטבק‪.‬‬
‫גורמי הרס הם‪ :‬אור‪ ,‬סביבה חומצית‪.‬‬
‫ויטמין זה עמיד בחום‪.‬‬
‫אריבופלאווינוזה‬
‫תסמונת זו מלווה בד"כ עם מצבי תת‪-‬תזונה אחרים ובעיקר פלאגרה (חוסר ‪-B3‬‬
‫ניאצין)‪ .‬מחלה זו מצויה בעיקר בקרב שכבות עניות בכל רחבי העולם‪.‬‬
‫תסמינים‬
‫כאבי עיניים צורבים‪ ,‬פוטופוביה‪ ,‬דמעת‪ ,‬ראיה מעורפלת קטרקט‪ ,‬דלקת של‬
‫הלחמית‪ ,‬דלקת העפעפיים והדבקותם ‪ .‬כאבים צורבים בשפתיים‪ .‬פה ולשון‪ ,‬בעיקר‬
‫באכילה‪ .‬הפצעים בפה מופעים בעיקר בזוית השפתיים‪ .‬השפתיים מאדימות‬
‫ומתנפחות‪ .‬לעתים הלשון נסדקת וצבעו הופך לארגמן‪ .‬דלקת של העור בעיקר‬
‫באזורי קמטים ובאזורים משופעים בבלוטות חלב‪.‬‬
‫ויטמין ‪ – B3‬ניאצין‪ /‬חומצה ניקוטינית‬
‫משמש כקואנזים בתהליכי חמצון חיזור‪ ,‬הפקת ‪ ,ATP‬משתתף ביצור חומצות שומן‪.‬‬
‫מקורו במזון‪ :‬במיוחד דגן מלא‪ ,‬עלים ירוקים בעיקר פטרוזיליה‪ ,‬קטניות במיוחד‬
‫פולי סויה‪ ,‬גרעינים‪ :‬שומשום‪ ,‬דלעת‪ ,‬חמניות‪ ,‬תירס‪ .‬פטריות‪ ,‬ערמונים‪.‬‬
‫הגוף מסוגל ליצור ויטמין זה מחומצת אמינו טריפטופאן אך דרוש ויטמין‬
‫‪B6‬‬
‫פירידוקסין‪ .‬מ"ג של ניאצין = ‪ 61‬מ"ג טריפטופאן‪.‬‬
‫בעודף מוריד רמת כולסטרול וטריגליצרידים‪ .‬הרחבת כלי דם ותחושת חום‪ ,‬גרד‪,‬‬
‫הפרעות עיכול‪ ,‬היפרגליקמיה‪ ,‬עליה בריכוז החומצה אורית‪.‬‬
‫בחוסר‪ :‬גורם לפלאגרה‪.‬‬
‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪14‬‬
‫פלאגרה‬
‫פרוש מילה זו באיטלקית היא "עור עבה"‪ .‬מחלה זו נפוצה בקרב אוכלוסיות‬
‫הניזונות בעיקר מתירס‪ .‬התירס מכיל ניאצין אך אינו זמין די הצורך‪ ,‬עם זאת מכיל‬
‫ריכוז גבוה של חומצת אמינו (אחד החומצות האמינו הבסיסיות מתוך ‪ )1‬לויצין‬
‫המפריע לניצול מטבולי של ניאצין‪ .‬מחלה זו מחמירה בקיץ ובחורף עוצמתה יורדת‪.‬‬
‫תסמינים‬
‫התסמינים מגוונים מאוד ע"פ רוב מתחיל בהפרעות בלתי ברורות כגון‪ :‬נדודי שינה‪,‬‬
‫חוסר תאבון‪ ,‬חולשה‪ ,‬סחרחורת‪ ,‬דיכאון‪ ,‬ירידה בכושר ריכוז והזיכרון‪ ,‬כאבי בטן‪,‬‬
‫צריבה בלשון ובפה‪.‬‬
‫התפרצות המחלה‪ :‬דלקת עור בעיקר בחלקים החשופים לשמש‪ .‬עם הזמן הדלקת‬
‫הופכת לדלקת אטרופית‪ .‬דלקת הלשון והפה המתבטא בנפיחות‪ ,‬כאבים צורבים‬
‫ואודם בשוליים ובקצה‪ ,‬כיבים בלשון המכוסים קרום אפור ועבה‪ .‬הנגעים מתפשטים‬
‫ללוע‪ ,‬חך‪ ,‬שפתיים ושאר מערכת העיכול‪.‬‬
‫הפרעות נפשיות ועצביות המתבטאות בעוויתות‪ ,‬טירוף הדעת‪.‬‬
‫ויטמין ‪ – B5‬חומצה פנטותנית‬
‫משמש כקואנזים בתהליכים רבים במטבוליזם של חומצות שומן‪ ,‬חומצות אמינו‬
‫ופחמימות‪.‬‬
‫הפקת ‪.ATP‬‬
‫מקורו במזון‪ :‬במיוחד דגן מלא‪ ,‬קטניות במיוחד פולי סויה‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר‪ ,‬חלמון ביצה‪,‬‬
‫פטריות מבושלות‪ ,‬נבטי חיטה‪ ,‬פרי הסמבוק (לא מבושל)‪ ,‬אספסת‪.‬‬
‫גורמים המפרעים לקליטתו הם‪ :‬סוכר‪ ,‬אלכוהול‪ ,‬קפה‪ ,‬מזון מעושן‪ ,‬מזון לא טרי‪,‬‬
‫קוטלי חרקים‪.‬‬
‫בחוסר‪ :‬שמו של ויטמין זה בא מהמילה היונית "פאנטותן"‪ ,‬כלומר "נמצא בכל‬
‫הצדדים"‪ ,‬בשל העובדה שהוא שכיח בכל המזונות וקשה להגיעה לחוסר בויטמין זה‬
‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪14‬‬
‫ואף קשה ליצור חסר בתנאי מעבדה‪ .‬בניסוי שנערך על מתנדבים שניזונו ממזון דל‬
‫בחומצה פאנטותינית ובנוסף קיבלו אנטאגוניסת (אומגא מתיל חומצה פאנטותינית)‬
‫פתחו את התסמינים הבאים‪ :‬עקצוצים בגפיים‪ ,‬ירידה בתאבון ועצבנות‪.‬‬
‫ויטמין ‪ – B6‬פירידוקסין‬
‫משמש כקואנזים‬
‫בתהליכי דקרבוקסילציה (הוצאת קבוצה הקארבוקסילית‬
‫‪ -COOH‬ממולקולה כלשהי) וטראנסאמינציה (העברת קבוצת אמינו ‪-NH2‬‬
‫מתרכובת אחת לאחרת) בעיקר בחומצות‪ -‬אמינו‪ .‬מניעת השפעת חומרים‬
‫מסרטנים‪.‬‬
‫מקורו במזון‪ :‬דגן מלא‪ ,‬שיבולת שועל‪ ,‬קטניות‪ ,‬בוטנים‪ ,‬שמרים‪ ,‬איברים פנימיים‪,‬‬
‫עוף‪ ,‬דגים‪ ,‬בצים‪ ,‬שמן תירס‪ ,‬כרב‪ ,‬שזיפים‪.‬‬
‫גורמים המפרעים לקליטתו הם‪ :‬גלולות נגד הריון על בסיס אסטרוגן‪ ,‬תרופות‬
‫(קורטיזון‪ ,‬קודאין‪ ,‬איזוניאזיד‪ ,‬ציקלוסרין‪ ,‬פניצילאמין)‪ ,‬קפה‪ ,‬סוכר‪ ,‬טבק‪ ,‬אלכוהול‪,‬‬
‫מזונות מעובדים‪ ,‬תזונה עתירת חלבונים היוצרת אנמיה‪ ,‬הזדקנות‪ ,‬חומרי הדברה‬
‫המכילים הידרוזין או צבע מאכל צהוב המכיל את החומר‪ .‬בהריון עלול להיווצר‬
‫חוסר‪.‬‬
‫בחוסר ‪ :‬אין תסמונת מוגדרת המשויכת לחוסר פירידוקסין‪ ,‬אך ניתן לעורר בתנאי‬
‫מעבדה חוסר ‪ ,B 6‬ע"י תזונה דלת פירידוקסין ומתן אנטאגוניסט דסאוקסי‬
‫פירידוקסין‪ .‬עם זאת בשנים ‪ 0151-3‬פרצה בארה"ב מעין מגפה של חוסר‬
‫פירידוקסין בקרב תינוקות שניזונו מאבקת חלב שעבר סטריליזציה בטמפ' גבוהה‪.‬‬
‫התסמינים רגישות יתר במערכת העצבים והתכווצויות‪ ,‬דלקת עור (זיבת חלב)‬
‫באזור העיניים‪ ,‬האף והפה‪ .‬נפיחות בשפתיים כבחוסר ‪ B 1‬דלקת של הלשון והפה‬
‫כדוגמת פלאגרה‪ .‬חוסר תאבון‪ ,‬הקאות‪ ,‬דלקת רב עצבית‪ ,‬נמנמת ורדמת‪ .‬סימנים‬
‫אילה אופייניים בחוסר ויטמינים אחרים‪.‬‬
‫עליה ברמת הומוציסטאין בדם‪.‬‬
‫בעודף‪ :‬במינונים של מספר גרמים ליום עלול לפגוע במערכת העצבים‪.‬‬
‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪14‬‬
‫ויטמין ‪ – B12‬קובאלאמין‬
‫בשנת ‪ 0148‬הצליחו מדענים לבודד פיגמנט אדום מהכבד שסימונו הכימי ‪:‬‬
‫‪ C63H88 CON14 O14 P‬ואותו כינו כ‪ -‬ויטמין ‪ .B01‬חומר זה התגלה בנסיון‬
‫למציאת תרופה כנגד אנמיה ממאירה‪ .‬ויטמין זה מיוצר ע"י חידקים בלבד‪.‬‬
‫משמש‪ :‬חיוני ליצירת תאי דם אדומים‪ ,‬שומר על תאבון בריא‪ ,‬מסיע לספיגת‬
‫הברזל‪ ,‬משמש קואנזים בתהליכי הייצור של חומצות אמינו וחומצות שומן‪ ,‬ובעקיפין‬
‫דרך חיזור החומצה הפולית גם בייצור של חומצות הגרעין‪ .‬בהעדרו נפגע‬
‫הליפופרוטאין מיילין במעטפת תאי העצבים‪.‬‬
‫מקורו במזון‪ :‬איברים פנימיים ובעיקר כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬מוצרי חלב‪ ,‬אצות‪.‬‬
‫ויטמין התעשייתי מכונה ציאנוקובאלמין בשל מולקולת הציאניד המצויה בו‪.‬‬
‫גורמים המפרעים לקליטתו הם‪ :‬גלולות נגד הריון על בסיס אסטרוגן‪ ,‬תרופות‬
‫(קורטיזון‪ ,‬קודאין‪ ,‬איזוניאזיד‪ ,‬ציקלוסרין‪ ,‬פניצילאמין)‪ ,‬קפה‪ ,‬סוכר‪ ,‬טבק‪ ,‬אלכוהול‪,‬‬
‫מזונות מעובדים‪ ,‬תזונה עתירת חלבונים היוצרת אנמיה‪ ,‬הזדקנות‪ ,‬חומרי הדברה‬
‫המכילים הידרוזין או צבע מאכל צהוב המכיל את החומר‪ .‬בהריון עלול להיווצר‬
‫חוסר‪.‬‬
‫בחוסר‪ :‬אנמיה מגאלובלאסטית (מאקרוציטית)‪ ,‬התנוונות רירית הקיבה‪ ,‬הפרעות‬
‫נירולוגיות (חוסר תחושה או דגדוג‪ ,‬עיפות‪ ,‬קשיי דיבור והליכה‪ ,‬אובדן תאבון‪,‬‬
‫החזרים איטיים)‪ ,‬בלבול (חוסר התמצאות‪ ,‬עצבנות‪ ,‬אובדן זיכרון‪ ,‬הזיות עד טירוף‬
‫הדעת)‪.‬‬
‫אמניה מגלובלסטיות‬
‫אנמיה המאופיינת הענקות של כל התאים המתרבים והפרעה בסינתזה של ה‬
‫‪ .DNA‬מחלה זו מלווה בשינוץ יתר (היפרסגמנטציה) של גרעיני הליקוציטים‬
‫הפולימורפונוקלארים ובטסיות ענקיות‪.‬‬
‫אטיולוגיה סיביו רבות ומגוונות לאנמיה זו‪.‬‬
‫‪.I‬‬
‫חוסר במזון מן החי‬
‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪14‬‬
‫‪.II‬‬
‫חוסר בחידקים היוצרים ויטמין ‪B01‬‬
‫‪ .III‬אלכוהוליזם‬
‫‪ .IV‬חוסר גורם הפנימי כתוצאה מכריתת קיבה‪ ,‬כריתת מעיים‪ ,‬מחלה של רירית‬
‫הקיבה‬
‫‪.V‬‬
‫מחלות מעיים וקיבה‬
‫‪ .VI‬נוגדנים נגד הגורם הפנימי ו‪/‬או נגד רירית הקיבה‬
‫‪ .VII‬תרופות המפריעות לספיגה‬
‫‪ .VIII‬פרזיטים‬
‫‪ .IX‬ריבוי חיידקיי מעיים הצורכים ויטמין ‪B01‬‬
‫‪.X‬‬
‫אי ספיקת לבלב (חוסר בי‪-‬קרבונט וטרפסין הדרושים לספיגה‪ ,‬כזכור‬
‫הויטמין נספג בסביבה בסיסית)‬
‫‪ .XI‬חוסר אנזימטי בשלבי מטבוליזם השונים של הויטמין‬
‫‪ .XII‬קשירת יתר לטרנסקובלמינים בנסיוב או חוסר של טרנסקובלמינים‬
‫‪ .XIII‬דרישת יתר לויטמין ‪ B01‬והפרשה מוגברת‬
‫‪ .XIV‬חוסר חומצה פולית (חוסר מזון טרי ובלתי מבושל‪ ,‬אלכוהוליזם‪ ,‬מחלות מעי‬
‫הדק‪ ,‬תרופות וכו') והפרשה מוגברת של חומצה פולית‬
‫‪ .XV‬הפרעות בסינתזה של ‪( DNA‬תרופות ציטוטוקסיות‪ ,‬חומרים כימים שונים‬
‫תפוצה‬
‫אנמיה מגלובלסטית מחוסר קובאלאמין שכיחה אצל טבעונים‪ .‬אנמיה מגלובלסטית‬
‫מחוסר חומצה פולית שכיחה אצל נשים בהריון‪.‬‬
‫פתולוגיה‬
‫התאים האדומים במוח העצם ממשיכים ליצור ‪ DNA‬באיטיות‪ .‬מתקבלים תאים‬
‫גדולים המכונים מגלובלסטים ולהם כמות גדולה מהרגיל של ‪ DNA‬וללא שינוי‬
‫ביצור ה‪ ,RNA -‬מכאן יוצא שהציטופלזמה של תאים אילו עשירה‪.‬‬
‫עמוד ‪ 9‬מתוך ‪14‬‬
‫שינויים אילו אינם נחלת תאי דם האדומים בלבד‪ ,‬גם תאי דם הלבנים עוברים‬
‫שינויים כתוצאה מהפרעת סינתזת ה‪ DNA -‬ובעיקר המטמיילוציטים הענקיים ואת‬
‫ריבוי השינוץ של גרעיני הפולימורפונוקליארים‪ .‬במח העצם נהרסים חלק מהתאים‬
‫הפגומים ולכן נבחין בנסיוב בעליה קלה של בילורובין ועליה בדהידרוגנזה הלקטית‬
‫(‪ .)LDH‬בעיה נוספת היא בניצול ההמוגלובין ולכן חלה הצטברותה במוח העצם‪.‬‬
‫השינויים אינם ברקמה המיצרת תאי דם (המטופוייטית) בלבד אלא בכל התאים‬
‫שמכפלים את עצמם‪ .‬כתוצאה מהכפלה מואצת נבחין באטרופיה בתאי האפיתל‬
‫בלשון‪ ,‬קיבה ומעיים‪ .‬שינויים אילו ברירית המעי מקשה על קליטת הקובאלאמין‬
‫והחומצה הפולית שממילה חסר בגוף‪.‬‬
‫תסמינים‬
‫התלונה שבעטיו פונים החולי הם תלונות של אנמיה (חולשה‪ ,‬סחרחורת‪ ,‬עיפות‪,‬‬
‫תחושת קור בגפיים‪ ,‬דפיקות לב מואצות‪ ,‬כאבי ראש המוקלים בשכיבה ועילפון)‪.‬‬
‫תלונות נוספות הן תלונות נירולוגיות ונפשיות ("השיגעון המגלובלסטי")‪.‬‬
‫טיפול‬
‫הטיפול כולל הזרקת הויטמין ו‪ /‬או חומצה פולית‪.‬‬
‫חומצה פולית‬
‫ויטמין זה מכונה במספר שמות‪:‬‬
‫ויטמין ‪ M‬מהמלה ‪monkey‬‬
‫מאחר ובשנות ה‪ 41 -‬של המאה הזאת הצליחו‬
‫חוקרים אמריקאים לעורר סוג של אנמיה עם תופעות נוספות אצל קופים שנבעה‬
‫ממחסור תזונתי‪ .‬הם הצליחו לרפא את המחלה ע"י הוספה של תרכיז כבד או‬
‫שמרים‪.‬‬
‫ויטמין‬
‫‪ BC‬מהמילה ‪ .chick‬נימצא כי אפרוחים זקוקים לחומר המצוי בכבד‬
‫ובשמרים למניעת אנמיה ופיגור בגדילה‪ .‬החוקרים לא ידעו מהו החומר ולכן כינו‬
‫אותו כויטמין מקבוצת ה‪.B-‬‬
‫עמוד ‪ 41‬מתוך ‪14‬‬
‫חומצה פולית השם נגזר מהמילה הלטינית ‪ folium‬שמשמעותה היא עלה‪.‬‬
‫בתחילת שנות ה‪ 41 -‬נערכו ניסוים על חולדות‪ ,‬נבדקו השפעת חיידקי המעיים על‬
‫הביוסינטזה של ויטמינים‪ .‬החולדות הנבדקות קיבלו מינונים גבוהים של‬
‫אנטיביוטיקה מקובצת הסולפא‪ .‬החולדות טופלו בעזרת תכשיר שהוכן מעלי תרד‪.‬‬
‫פולאצין בשנת ‪ 0146‬הסתבר כי כל החומרים הנ"ל אינם אלא חומר אחד ובשנת‬
‫‪ 0148‬הצליחו החוקרים להגדיר את מבנהו המולקולרי ואף לסנתזו בצורה כימית‬
‫סינתטית‪.‬‬
‫משמש‪ :‬כקואנזים בריאקציות שבהן עובר אטום פחמן אחד מתרכובת אחת‬
‫למשנהו (יצור חומצות גרעין וחומצות אמינו‪ :‬אדנין‪ ,‬גואנין‪ ,‬תימין)‪ .‬הגנה בפני סרטן‬
‫צואר הרחם‪ .‬מניעת מומי לידה‪.‬‬
‫מקורו במזון‪ :‬שמרים‪ ,‬קטניות‪ ,‬אגוזים‪ ,‬עלים ירוקים‪ ,‬כבד‪ ,‬ביצים‪ ,‬דגים ומוצרי‬
‫חלב‪.‬‬
‫גורמים המפרעים לקליטתו הם‪ :‬אלכוהול‪ ,‬קפה‪ ,‬מתח‪ ,‬גלולות למניעת הריון‪,‬‬
‫תרופות שונות‪ ,‬מחסור בויטמין ‪ ,B12 ,C‬שלשולים המלווים מחלות זיהומיות‪,‬‬
‫מחלות מעיים עם תת‪ -‬ספיגה‪ .‬מרבית ויטמין זה נהרס בעת הבישול (חימום‬
‫בתנאים חומציים)‪.‬‬
‫בחוסר ‪ :‬אנמיה מגאלובלסטית‪ ,‬וחוסר בתאי דם לבנים וטסיות‪ .‬הפרעות נפשיות‬
‫ואצל נשים בהריון יתכן מום מולד מסוג ‪ . neural tube defects‬למרות שמום זה‬
‫תורשתי בעיקרו אך הוא בעל זיקה סביבתי שהבוטל שבהם הוא חוסר בחומצה‬
‫פולית‪ .‬ויטמינים נוספים המשפעים הם‪ :‬חוסר ‪ .C ,B2 ,B12 , Zn‬עודף של אבץ‬
‫וויטמין ‪.A‬‬
‫עליה ברמת הומוציסטאין בדם‪.‬‬
‫הקשר בין חומצה פולית (פולצין) לבין ויטמין ‪B-12‬‬
‫אחד המרכיבים של ה‪ DNA -‬הוא בסיס חנקני תימידין‪ ,‬ליצורו נדרשים שני‬
‫ויטמינים הנ"ל‪ .‬בתהליך יצור זה משתנה מבנהו של הפוליצין ועל מנת להחזיר‬
‫עמוד ‪ 44‬מתוך ‪14‬‬
‫אותה למבנה הפעיל שלה יש צורך בויטמין קובלאמין‪ .‬פעולה נוספת בהם משתפים‬
‫פעולה שני הויטמינים יחד הוא בהעברת הפוליצין לתוך תאי מוח העצם ולכן‬
‫בהעדרותו יורדת אגירת הפוליצין והתאים מגיבים כבחוסר‪.‬‬
‫ביוטין‬
‫במחקרים שערכה חוקרת אנגליה בשנת ‪ 0117‬נימצא כי אכילת כמויות גדולות של‬
‫חלבון ביצה למבושלת (לחולדות) יוצרת תסמינים שהם בצקות ברגליים‪ ,‬נשירת‬
‫שיער‪ ,‬דלקת קשקשים של עור‪ ,‬שיתוקים וירידה במשקל (באמצע שנות הארבעים‬
‫גילו החוקרים כי חומר זה הוא חלבון הקרוי אווידין)‪.‬‬
‫לאחר ניסויים נמצא כי מתן תמצית מכבד ושמרים מרפא את התסמינים ולכן‬
‫הוחלט לכנות ויטמין זה (המנטרל את ההשפעה הרעילה של חלבון הביצה) בשם‬
‫ויטמין ‪ H‬מהמילה הגרמנית ‪ haut‬שפרושו עור‪.‬‬
‫ב‪ 0141 -‬גילו החוקרים שאותו חומר המנטרל את הרעלן החלבון הביצה זהה‬
‫לחומר המעודד את צמיחת השמרים ומצוי בחלמון הביצה והוא כונה בשם ביוטין‪.‬‬
‫משמש‪ :‬כקואנזים בריאקציות שבהן עובר קבוצות קארבוקסיליות מתרכובת‬
‫לתרכובת במטבוליזם של חומצות השומן והפחמימות {‪ co2‬ניקשר לביוטין‬
‫(קארבוקסיביוטין) שבאנזים <==> מולקולה הקולטת ‪.}co2‬‬
‫מקורו במזון‪ :‬מקור הביוטין הוא מהמזון וחדיקי המעיים‪ .‬שמרים‪ ,‬עגבניה‪ ,‬תרד‪,‬‬
‫בננה‪ ,‬קטניות‪ ,‬כבד‪ ,‬בשר בקר עוף‪ ,‬כבש‪ ,‬דגים‪ ,‬חלמון ביצים‪ ,‬ומוצרי חלב‪.‬‬
‫גורמים המפרעים לקליטתו הם‪ :‬אלכוהול‪ ,‬קפה‪ ,‬תרופות (תכשרי סולפא)‪ ,‬חלבון‬
‫ביצה בלתי מבושלת‪ .‬ויטמין ‪ C‬וקבוצות של ויטמיני ‪ B‬מעודדים ספיגת ויטמין‬
‫ביוטין‪.‬‬
‫בחוסר‪ :‬דלקות עור‪ ,‬חוסר תאבון‪ ,‬נדודי שינה‪ ,‬אנמיה‪.‬‬
‫תהליכי ספיגת הויטמינים‬
‫מנגנוני הספיגה של הויטמינים המסיסים בשומן זהים לספיגת השומנים‪ ,‬ואילו‬
‫מנגנוני הספיגה של הויטמינים המסיסים במים (כאמור כל ויטמיני ה‪ )B-‬לא כולם‬
‫עמוד ‪ 42‬מתוך ‪14‬‬
‫ידועים‪ ,‬והידועים נבדלים אחד מהשני‪ .‬כל הויטמינים למעט ‪ B12‬נספגים במעי הריק‬
‫ובחלקו העליון של המעי העקום‪.‬‬
‫ספיגת הויטמין תיאמין מותנה בנוכחות יוני נתרן (בדומה לגלוקוז)‪.‬‬
‫ספיגת ויטמין הקובאלאמין תלוי בסיוע של הגורם התוכי (‪ )intrinsic factor‬הנוצר‬
‫בקיבה‪ ,‬שהוא גליקופרוטאין ע"ש קסטל המופרש בקיבה ונהרס ע"י אנטיביוטיקה‪.‬‬
‫ויטמין זה נספג בחלק המרוחק של מעי הדק‪ .‬ספיגתו נמשכת כ‪ 3-‬שעות לעומת‬
‫ויטמינים אחרים מקבוצת ‪ B‬הנספגים תוך דקות ספורות‪ .‬הספיגה לגוף היא ‪31-71‬‬
‫אחוז בלבד (בהזרקה כל החומר נספג)‪ .‬יחוד נוסף של ויטמין זה הוא באורך‬
‫אחסונו בגוף המגיע ל‪ 3-5 -‬שנים לעומת האחרים שמסיסים במים ומופרשים תוך‬
‫מספר ימים‪.‬‬
‫תהליך הספיגה בן ‪ 5‬שלבים‪:‬‬
‫‪.I‬‬
‫שחרור הויטמין מחלבון המקור‪.‬‬
‫‪.II‬‬
‫התקשרות לגורם הפנימי שהוא גליקופרוטאין שמופרש בקיבה ובנוסף‬
‫ל"קובלופילינים" הנמצאים ברוק ובנוזל הקיבה‪.‬‬
‫‪.III‬‬
‫יצירת תרכובת עם סידן ומעבר לקולטן במעי הדק בסביבה בסיסית‪.‬‬
‫‪.IV‬‬
‫חדירת רירית המעיים המשחררת את הויטמין ‪ B01‬מהתרכובת ונספג לדם‪.‬‬
‫‪.V‬‬
‫העברה לחלבון נשא הקרוי טראנסקובאלאמין ‪ ,II‬המעביר אותו בזרם הדם‪.‬‬
‫המאגר העיקרי של קובאלאמין מצוי בכבד ומופרש במיץ מרה ובשתן‪.‬‬
‫ויטמין חומצה פולית נספג דרך מעי הדק ומובל ע"י נשאים חלבוניים בזרם הדם‬
‫לכבד‪ .‬בכבד הויטמין עובר שינוי במבנהו הכימי ומשם למוח העצמות הפועלים על‬
‫רקמה ההומוטופויטית להבשלת תאי הדם האדומים‪.‬‬
‫הויטמינים המרכיבים קואנזימים בחילוף חומרים בגוף‬
‫הויטמין‬
‫הקואנזים‬
‫התפקיד‬
‫תיאמין ‪B1‬‬
‫תיאמין‪-‬פירופוספט (קוקארב –‬
‫העברת קבוצות אלדהידיות‬
‫אוקסילאזה‪ ,‬טראנסקטולאזה)‬
‫(תמורות של חומצות‪ -‬קטו)‬
‫עמוד ‪ 43‬מתוך ‪14‬‬
‫ריבופלאבין‬
‫‪B2‬‬
‫פלאווין‪ -‬אדנין‪ -‬מונונוקליוטיד‬
‫הובלת מימן ואלקטרונים‬
‫(‪ ,)FMN‬פלאווין‪-‬‬
‫אדנין‪ -‬דינוקליוטיד (‪)FAD‬‬
‫ניאצין ‪B3‬‬
‫ניקוטינאמיד‪ -‬אדנין‪-‬‬
‫דהידרוגינציה של‬
‫דינוקליוטיד (‪ ,)NAD‬די‪-‬‬
‫סובסטראטים‬
‫נוקליוטיד‪ -‬פוספאט (‪)NADP‬‬
‫פרידוקסין ‪B6‬‬
‫פירידוקסל‪-‬פוספט‬
‫דקרבוקסילאציה של‬
‫(דקרבוקסילאזות של חומצות‬
‫חומצות אמינו‪,‬‬
‫אמינו‪ ,‬דאמינזות‪,‬‬
‫טראנסאמינציות ותפקודים‬
‫טראנסאמינזות וראצמאזות)‬
‫אחרים במשק החומצות‬
‫אמינו‪ ,‬במיוחד במשק‬
‫הטריפטופאן‬
‫פולאצין‬
‫טטראהידרו‪ -‬פולאצין ונגזרו‬
‫ביוסינתזה של חומרים‬
‫(חומצה‬
‫מורכבים כמו פורינים‪ ,‬ע"י‬
‫פולית)‬
‫החדרת תרכובות בעלות‬
‫אטום פחמן אחד‬
‫קובאלאמין‬
‫אנזימי קובאלאמין‬
‫איזומריזאציה‪,‬‬
‫טראנסמתילאציה‬
‫‪B12‬‬
‫טראנסאצטילאציה‪ ,‬חמצון‬
‫קואנזים ‪A‬‬
‫של חומצות שומן‪ ,‬פירובט‬
‫חומצה‬
‫וקטולוטאראט‪ ,‬סינתזה‬
‫פאטונית ‪B5‬‬
‫שלחומצות שומן‪ ,‬ציטרט‬
‫וכולסטרול‬
‫ביוטין‬
‫קרבאוקסיביוטין‬
‫עמוד ‪ 41‬מתוך ‪14‬‬
‫קרבאוקסילאציות‬
‫ויטמין ‪- C‬חומצה אסקורבית ‪Ascorbic Acid‬‬
‫אחת המחלות שהיוו סכנה לחיי יורדי הים היתה מחלת הצפדינה‪ .‬לא רק הימאים‬
‫היו שסבלו ממחלה זו ושילמו בקורבנות בנפש‪ ,‬כל חורף גבה הצפדינה קורבנות‬
‫מקרב תושבי אירופה עד המאה ה‪ 08 -‬שהחלו לגדל תפ"א‪ .‬מחקרים המשמעותיים‬
‫החלו בתחילת המאה – ‪ 11‬ובשנת ‪ 0117‬עורר שני מדענים הולסט ‪ hlost‬ופראליך‬
‫‪ frolich‬צפדינה בשפננונים‪ .‬הפריצה המשמעותית במחקר אודות הצפדינה היתה‬
‫בשנת ‪ 0131‬כאשר קבוצת חוקרים מארה"ב קינג ווו ‪ waugh‬הצליחו לבודד את‬
‫החומר הפעיל מלימונים‪ .‬זמן מה לאחר מכן הצליחו חוקרים שווצרים רייכשטיין‬
‫‪ reichstein‬לייצר חומר זה במעבדה וכינוהו בשם ויטמין ‪ C‬או חומצה אסקורבית‬
‫כלומר החומצה המרפא את מחלת ה‪ skorbut -‬הלא היא הצפדינה‪.‬‬
‫ויטמין ‪ C‬נראה כאבקה לבנה המסיסה במים‪ .‬ניתן לראות ע"פ הנוסחה שהיא בנויה‬
‫מפחמימה המתחמצנת לחומצה דהידרו‪ -‬אסקורבית ע"י מלחי ברזל תלת ערכיים‪,‬‬
‫כינון‪ ,‬דיכלורפנול‪-‬אינדופנול וכחול‪ -‬מתילן‪.‬‬
‫בסביבה חומצית החומצה האסקורבית יצבה יותר בפני התחמצנות מאשר בסביבה‬
‫בסיסית‪.‬‬
‫עמוד ‪ 45‬מתוך ‪14‬‬
‫מרבית היונקים מייצרים את החומצה האסקורבית בגופם בכבד וברקמות‪ ,‬אך גוף‬
‫האדם אינו מסוגל לסנתז חומר זה בגופו והוא תלוי אפוא בהספקה במזונו בעיקר‬
‫מהצומח (הצמחים מסוגלים ליצר לבד את החומצה האסקורבית)‪.‬‬
‫משמש‪ :‬אנטי אוקסידנט לכול תהליכי ההידרוקסילציה (הוספת ‪ )OH‬וניטרול‬
‫רדיקאלים חופשיים‪ ,‬שיפור ספיגת הברזל במעי‪ ,‬ניטרול יצור של ניטרוזמין (חומר‬
‫הנוצר בקיבה מחומרים שבמזון‪ .‬חומר זה ידוע כמסרטן)‪ ,‬משתתף ביצור ההורמון‬
‫נירוטרנסמיטור נוראדרנלין (נוראפינפרין)‪ .‬ריכוז גבוה ביותר של ויטמין זה ניתן‬
‫למצוא בריקמת קליפת האדרנל‪ .‬יצור של רקמת חיבור בעיקר קולגן ולכן במחסור‬
‫של חומצה אסקורבית יתפתח דימום פנימי‪.‬‬
‫מקורו במזון ‪ :‬פירות וירקות‪ :‬פרי הדר‪ ,‬פלפל אדום וירוק‪ ,‬גויבה‪ ,‬כרוב וכרובית‪,‬‬
‫עגבניות‪ ,‬תות שדה‪ ,‬תפו"א‪ ,‬אננס ועוד‪.‬‬
‫מן החי‪ :‬בעיקר כבד‪.‬‬
‫גורמים העוזרים לקליטתו הם‪ :‬הויטמין נספג בקלות במעי הדק ונאגר בכל רקמות‬
‫הגוף‪ .‬סביבה חומצית עוזרת לספיגתו מהמעי למחזור הדם‪.‬‬
‫גורמים המפרעים לקליטתו הם‪ :‬שלשולים‪ ,‬תרופות משלשלות‪ ,‬ירידה בהפרשת‬
‫חומצות קיבה‪ .‬אלכוהול‪.‬‬
‫בחוסר‪ :‬מחלת הצפדינה‪ ,‬ירידה ברמת הברזל‪ ,‬עיפות‪.‬‬
‫בעודף‪ :‬אבנים בכליות‪ ,‬דימום בקיבה אך נדיר‪.‬‬
‫צפדינה ‪Scurvy‬‬
‫מחלה זו נגרמת כתוצאה ממחסור בויטמין ‪ C‬חומצה אסקורבית‪ .‬מחלה זו הוזכרה‬
‫כבר במאה החמישית לפנה"ס ע"י היפוקרטס הנחשב לאבי הרפואה היונית‪ .‬הוא‬
‫תיאר מחלה שהתפשטה למגפה בקרב חיילים שסימניה זהים לצפדינה‪ .‬במאה ה‪-‬‬
‫‪ 08‬חדר לתפריט עמי אירופה התפו"א שהובא מדרום אמריקה במאה ה‪ 07 -‬ומאז‬
‫הצפדינה הפכה ממגפה שהיתה פורצת בעיקר בחורף (חוסר בפירות וירקות)‪.‬‬
‫עמוד ‪ 46‬מתוך ‪14‬‬
‫מחלה זו היתה נחלת אנשים החיים בקבוצות סגורות כמו חיילים‪ ,‬ימאים‪ ,‬אסירים‬
‫או אנשים הנמצאים בתנאי בידוד כמו משלחות לקוטב או תנאי מצור‪.‬‬
‫תסמינים‬
‫הרגשה כללית רעה וחולשה‪ ,‬כאבים בכל הגוף‪ ,‬דימומים תת עוריים‪ ,‬התנפחות‬
‫חניכיים ודימומים מהם‪ ,‬הגלדת פצעים איטית‪ ,‬קשיי נשימה ואנמיה‪.‬‬
‫עמוד ‪ 47‬מתוך ‪14‬‬
‫ויטמינים המסיסים בשומנים‬
‫לקובצה זו משתייכים ארבעה ויטמינים והם‪ D, E, ,A :‬ו ‪ .K‬בגלל מבנה המולקולרי‬
‫שלהם ויטמינים אילו הם המסיסים בשומנים‪ .‬בשל זיקתם לשומנים הם נקשרים‬
‫אלהם‪ ,‬לשומנים בתהליכי העיכול ועד אגירתם בגוף‪.‬‬
‫ויטמין ‪ – A‬רטינול‪ /‬קארוטין‬
‫מקור השם של ויטמין זה נגזר מהמילה הלועזית‬
‫‪ retina‬כלומר רשתית‪.‬‬
‫הרשתית של העין מכילה נגזרות של רטינול שהן החומצה הרטינואית (רטינול‬
‫הקשור לחומצות שומן) והרטינאל (רטינאל קשור לחלבון בשם אופסין‪ opsin-‬יחדו‬
‫יוצרים תצמיד בשם רודופסין ‪ )rhodopsin‬בתאם‪.‬‬
‫הרטינול אינו מצוי בצמחים אלא קבוצת חומרים אורגניים המכונים הקרוטינואידים‬
‫‪ .carutenoids‬שמם נגזר מהמילה קרוטין שזהו החומר הכתום שבגזר ‪carrot‬‬
‫הקרוטינואידים‬
‫מורכבים משרשרת ארוכה של אטומי פחמן הקשורים לאטומי‬
‫מימן‪ ,‬ומכילים מספר רב של קשרים כפולים ובודדים לסירוגין‪ .‬הקרוטינואידים הם‬
‫פרו‪ -‬ויטמינים‪ ,‬כלומר משמשים כחומר מוצא ליצור הויטמין ובגוף החי נהפכם‬
‫לרטינול‪ .‬הקרוטינואידים המוכר ביותר הוא ה‪ -‬בתא‪ -‬קרוטן‬
‫‪β carotene‬‬
‫המורכב משתי יחידות חוזרות של רטינול ‪ C4OH56‬המתפרקות בפיצול הידרוליטי‬
‫בעזרת אנזים הקארוטינזה‪ /‬דיאוקסיגנאזה הנמצא במעי הדק‪ ,‬לשתי מולקולות‬
‫של רטינול ‪ 1.6‬מקרוגרם של בתא קארוטין שווה ל‪ 1.3 -‬מקרוגרם רטינול השווה‬
‫ליחידה בינ"ל ‪.‬‬
‫‪C4OH56 + 2H2O 2C20H29OH‬‬
‫במערכת העיכול ונספגות לדם יחד עם השונים ונאגרים בכבד (‪ .)11%‬מאגר‬
‫הרטינול בכבד מספיק לכ‪ 6 -‬חודשים‪.‬‬
‫משמש‪ :‬הכרחי לראית לילה‪ ,‬תהליכי גדילה בעצמות ומערכת העצבים‪ ,‬תחזוקת‬
‫ממברנות ויצובן‪ ,‬התמיינות תאים‪ ,‬אנטי‪-‬אוקסידנט‪ ,‬חיזוק מערכת החיסונית בפני‬
‫עמוד ‪ 48‬מתוך ‪14‬‬
‫גורמים מזהמים‪ .‬הגנה בפני סוגי סרטן‪ :‬שד‪ ,‬ריאות‪ ,‬כליות ושלפוחית השתן‪ .‬בטא‪-‬‬
‫קארוטן מגן בפני סרטן הריאות‪ ,‬השד‪ ,‬מעי הגס‪ ,‬שלפוחית השתן‪ ,‬פה ולוע‪.‬‬
‫במבוגרים הבטא‪-‬קארוטן מחזק את מערכת החיסונית‪ .‬השפעות נוספות‪ :‬שיפור‬
‫מבנה שכבת האנדותל בכלי הדם ומניעת טרשת עורקים ואוטם בשריר הלב‪.‬‬
‫מניעת ירוד ‪.cataract‬‬
‫מקורו במזון‪ :‬מקור הרטינול הוא מן החי‪ :‬כבד בעיקר דגים ‪ ,‬כליות‪ ,‬שומן חלב‬
‫וחלמון ביצה‪.‬‬
‫מקור הקארוטין הוא מן הצומח‪ :‬כל פירות והירקות שצבעם כתום‪ /‬צהוב כגון‪ :‬גזר‪,‬‬
‫דלעת‪ ,‬מלון‪ ,‬בטטה‪ ,‬ומשמש‪ .‬בחלק מהצמחים הקארוטין נימצא ביחד עם כלורופיל‬
‫ולכן צבעו ישתנה לירוק עז‪ ,‬כגון‪ :‬חסה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬כרוב‪ ,‬תרד ועוד‪.‬‬
‫גורמים העוזרים לקליטתו הם‪ :‬ככל שהמזון מרוסק יותר בקליטה טובה יותר‪.‬‬
‫הויטמין נקלט טוב יותר ממזון מבושל‪ .‬המצאות ויטמין ‪ E‬טוקופרול‪ .‬ככל שהמזון‬
‫שמן יותר גוברת הקליטה‪.‬‬
‫גורמים המפרעים לקליטתו הם‪ :‬חוסר ויטמין ‪ .E‬חוסר מלחי מרה‪ .‬שחמת הכבד‪.‬‬
‫נתוחים לקיצור מעי הדק‪ .‬מחלת הסוכרת?‬
‫בחוסר ‪ :‬הסימן הראשון אצל האדם הינו ירידה בכושר ראית הלילה (עיוורון לילה‬
‫‪ )nyctalopia‬ועליה בזמן הסתגלות הראיה במעבר ממקום מואר מאוד למקום‬
‫עמוד ‪ 49‬מתוך ‪14‬‬
‫אפל‪ .‬קרון אור החודרת לעין חולפת את שכבות העין עד הגיעה אל הרשתית‬
‫‪ retina‬ונבלע ע"י הרודופסין וגורם להפרדת תצמיד הרודופסין (רטינאל קשור‬
‫לחלבון בשם אופסין‪ .)opsin-‬עקב התרחשויות אלה מועברים גירויים חשמלאים‬
‫מהרשתית (הרשתית מכילה שני סוגי תאי חישה הרגישים לאור והם המוטיטים‪-‬‬
‫‪ rodes‬והחריטים‪ .cones -‬תאי חשה מסוג המוטיטים חשובים בשל רגישותם‬
‫לעור‪ ,‬בעיקר באור חלש‪ .‬החריטים משמשים לראית צבעים‪ .‬הרודופסין נמצא‬
‫במוטיטים ומורכב מאופסין שבמוטיטים מכונה הסקופוטוסין‪ scotopsin -‬ומריטינול‪.‬‬
‫הרטינול עובר חיזור לויטמין ‪ .A‬כאמור הסקופוטוסין יחד עם ויטמין ‪ A‬יוצרים מחדש‬
‫את התצמיד רודופסין)‪.‬‬
‫פגיעה ביצוב ממברנות התאים ולכן פגיעה בממברנות עור והרירית‪ :‬התייבשות‬
‫והתקרנות של תאי אפיתל שבעור ובריריות ==> זיהומים‪ ,‬עיוורון‪.‬‬
‫פגיעה בגדילת עצמות (גם הגולגולת) אך מוחות הגולגולת ממשיכות לגדול וכך‬
‫נוצר עליהן לחץ הפוגע בהתפתחותן‪.‬‬
‫לויטמין ‪ A‬תכונה אנטי‪-‬אוקסידנטית ונוגד זיהומים‪.‬‬
‫בעודף‪ :‬פצעים בזווית הפה‪ ,‬שפתיים יבשות ומקושקשות‪ ,‬התעבות העצמות (אצל‬
‫תינוקות)‪ ,‬כאבי גפיים‪ ,‬נשירת שער‪ ,‬עייפות‪ ,‬נטיה להתעלפות‪ ,‬בחילות והקאות‪,‬‬
‫כאבי ראש מעלית לחץ התוך גולגולתי‪ .‬צריכה מוגברת של בתא‪ -‬קרוטן איננה‬
‫מזיקה אך גורמת לגוון עור כתום צהבהב הנובע מהצטברותו בתאי שומן התת‬
‫עורי‪.‬‬
‫ויטמין ‪ – D‬ארקאלציול‪ /‬קאלציאול‬
‫ויטמין ‪ D‬נגזר מכולסטרול (פרו ויטמין) המצוי בעור האדם ובהשפעת קרני אור‬
‫אולטרה סגוליות (אורך גל של ‪ 151‬עד ‪ 303‬מילימיקרון) החודרות לעור לעומק של‬
‫‪ 0.1 – 1.0‬מ"מ הופך מארגוסטרול או מ‪ 7 -‬דהידרו‪-‬כולסטרול לויטמין ‪ .D‬ידועים‬
‫שמונה חומרים הנגזרים מכולסטרול ומסוגלים למנוע את מחלת הרככת‪ .‬מבין‬
‫שמונת הנגזרות‪ ,‬החשובים בתזונת האדם הם שניים בלבד ומכונים כ‪D2 -‬‬
‫עמוד ‪ 21‬מתוך ‪14‬‬
‫ארקאלציול‪ercalciol‬‬
‫מיוצר בצמחים‪ ,‬חיידקים ופטריות‪ .‬ויטמין‪-‬‬
‫‪ D3‬קאלציאול‬
‫‪ calciol‬המיוצר בבע"ח‪.‬‬
‫משמש‪ :‬חומר מוצא (פרו‪-‬הורמון) ליצירת הורמון קאלציטריול‪ .‬הורמון זה הורמון זה‬
‫מופרש מהכליה מגביר את קליטת הסידן והזרחן במעיים ‪ ,‬מגביר הוצאת סידן‬
‫וזרחן מתוך העצם‪ ,‬ומונע הפרשת סידן וזרחן מהכליות‪ .‬בעקבות כל הפעולות הנ"ל‬
‫נגרמת עלית ריכוז יוני הסידן והזרחן בדם ושמירת רמתם של יונים אילו בדם‪.‬‬
‫משתתף בתהליכי התמינות תאים‪ :‬תאי אפיתל במעי‪ ,‬תאי מסוימים במוח‪ ,‬בעצם‬
‫(בעת תהליכי בניה והרס)‪ ,‬תאי לימפה ועוד‪.‬‬
‫ספיגת הויטמין במעי‪ :‬כאמור ויטמין זה משתייך לקבוצת הויטמינים המסיסים‬
‫בשומנים ולכן בתור שכזה הוא מתעכל ונספג עם יתר השומנים ללימפה‪ .‬לספיגתו‬
‫במעיים דרוש מיצי מרה‪ .‬מהלימפה הוא עובר לדם ומתקשר לחלבון קושר ויטמין‬
‫‪D‬‬
‫ומשם לכבד ושם הוא מאוכסן לא ליפני שעובר הידרו‪-‬אוקסילציה באטום ‪ 15‬וכך‬
‫מתקבל ‪ .15)OH(D3‬מהכבד הוא עובר לכליות בעזרת חלבון קושר ויטמין ‪ .D‬בכליות‬
‫עובר ה‪ 15)OH(D3 -‬הידרו‪-‬אוקסילציה נוספת ובסופו של תהליך נוצר ההורמון‬
‫הפעיל קאלציטריול ‪ .0α 15)OH(1D3‬מהכליות עובר ההורמון אל אתרי ההשפעה‬
‫שהם מעי‪ ,‬כליות ועצמות‪.‬‬
‫עמוד ‪ 24‬מתוך ‪14‬‬
‫מזון‬
‫כולסטרול‬
‫(מזון‪,‬יצור בכבד)‬
‫קרני אור‬
‫ארגוסטרול או‬
‫אולטרה סגול‬
‫‪ 7‬דהידו‪-‬כולסטרול‬
‫ויטמין‬
‫‪D3‬‬
‫‪CALCIOL‬‬
‫(פרו‪-‬ויטמין ‪)D3‬‬
‫קאלציטריול‬
‫בכליה‬
‫‪25)OH(D3‬‬
‫‪4α 25)OH(2D3‬‬
‫ההורמון הפעיל‬
‫מקורו במזון‪ :‬כבד‪ ,‬בעיקר כבד דגים‪ ,‬דגים‪ ,‬ביצים‪ ,‬שומן מחלב ומוצריו‪.‬‬
‫גורמים העוזרים לקליטתו הם‪ :‬מלחי מרה‪.‬‬
‫בחוסר‪ :‬מחלת רככת העצמות אצל הילדים ובמבוגרים לאוסטיאומאלאציה‬
‫‪ osteomalacia‬שהינה התרככות העצם כתוצאה מהתגברות הוצאת הסידן מתוך‬
‫העצם לשמירת רכוז הסידן בנסיוב הדם‪.‬‬
‫אצל תינוקות איחור בקיעת שיני החלב פגיעה באיכות השיניים‪ .‬בעת בקיעת‬
‫שיניים הקבועות אין היוצרות זגוגית בעובי תקין והיא לוקה בחריצים וגומות‪.‬‬
‫בעודף‪ :‬היפרויטמינוזה של ויטמין ‪ D‬עלול להיות מסוכן ואף קטלני ולגרום למוות‪.‬‬
‫צריכה מוגברת של ויטמין ‪ D‬יגרום להוצאה מסיבית של סידן וזרחן מהעצמות‬
‫עמוד ‪ 22‬מתוך ‪14‬‬
‫למחזור הדם ‪ hypercalcemia-‬והשקעתם בצורת –סידן זרחתי (חומר לא מסיס)‬
‫באזורים שונים בגוף כגון‪ :‬עורקים = טרשת עורקים‪ ,‬קיבה‪ ,‬כליות‪ ,‬לב וסמפונות‪.‬‬
‫סימני הרעלה‪ :‬שלשולים‪ ,‬בחילות‪ ,‬ירידה במשקל‪.‬‬
‫ויטמין ‪ – E‬טוקופרול‬
‫בשנת ‪ 0113‬נתגלה ויטמין זה בקליפורניה שבארה"ב ע"י שני מדענים ‪ Evans‬ו‪-‬‬
‫‪ .Bishop‬מדענים אילו גילו שחולדות אינן מתרבות (הנקבות מפילות והזכרים‬
‫מתעקרים) כתוצאה מתזונה הכוללת בתפריט‪ :‬עמילן‪ ,‬קאזאין‪ ,‬חמאה ושמרים‪ .‬הם‬
‫הצליחו לתקן את העקרות ע"י הוספת שמנים צמחיים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 0136‬הצליח ‪ Evans‬לבודד את החומר משמן נבט חיטה וכונה בשם "נוגד‬
‫עקרות" וביוונית טוקופרול‪ .‬טוקו = ילד‪ ,‬פרול = ללדת‪.‬‬
‫בשנת ‪ 0138‬הצליח חוקר אחר משוויץ בשם ‪ Karrer‬לסנתז טוקופרול‪ -‬אלפא‬
‫הנחשב לחומר העיקרי הקרוי ויטמין ‪.E‬‬
‫כיום ידועים מספר חומרים טוקופרולים המשתייכים לויטמין ‪ ,E‬העיקריים הם‪β ,α :‬‬
‫‪ γ ,‬ו‪ .δ-‬חומרים אילה הינם נגזרות של הכרומן‪ .‬המבדיל בינם הוא מיקום קבוצת‬
‫המתיל (‪.)CH3‬‬
‫ב‪ α -‬קבוצת המתיל (‪ )CH3‬ב‪ R2 ,R1 -‬וב‪.R3 -‬‬
‫ב‪ β -‬קבוצת המתיל (‪ )CH3‬ב‪ R1 -‬וב‪ R3 -‬ו‪ H-‬ב‪.R2 -‬‬
‫ב‪ γ -‬קבוצת המתיל (‪ )CH3‬ב‪ R2 ,R3 -‬ו‪ H-‬ב‪.R1 -‬‬
‫ב‪ δ -‬קבוצת המתיל (‪ )CH3‬ב‪ R3 -‬ו‪ H-‬ב‪.R2 ,R1 -‬‬
‫עמוד ‪ 23‬מתוך ‪14‬‬
‫משמש‪ :‬הפעולה העיקרית של הטוקופרול היא בפעולת האנטיאוקסידנטי שלו כנגד‬
‫הרדיקאלים החופשיים הפוגעים בכל חלקי הגוף וגורמים למחלות לב‪ ,‬סרטן ועוד‬
‫(ראה פרק רדיקאלים חופשיים)‪ .‬הוא האנטיאוקסידנט היעיל ביותר הנימצא‬
‫בשיכבה השומנית בממברנות התאים‪.‬‬
‫ויטמין ‪ E‬מסייע במניעת חמצון חומצות השומן הבלתי רוויות ולכן מינון המומלץ‬
‫משתנה בהתאם לצריכת חומצות השומן הבלתי רוויות בתפריט היומית‪.‬‬
‫ספיגת הויטמין במעי‪ :‬הויטמין נספג במעי בעזרת מלחי מרה‪ .‬ביממה נקלטים ‪5-‬‬
‫‪ 01‬מ"ג טוקופרול‪ 51% α. -‬מהטוקופרול מופרש בצואה‪.‬‬
‫מקורו במזון‪ : :‬מקור ויטמין זה הוא מהצומח בעיקר ומקורו מהחי דל מאוד‪ ,‬ואף‬
‫בכבד שנוכחנו בריכוזי ויטמינים גבוהים בד"כ ריכוז ויטמין ‪ E‬דל ביותר‪ .‬שמנים‬
‫צמחיים ובריכוז גבוה יותר בשמנים הבלתי מזוקקים‪ .‬בטטות‪ ,‬קמח מלא‪ ,‬בוטנים‪,‬‬
‫שקדים‪ ,‬אגוזי פקאן‪ ,‬נבט חיטה‪.‬‬
‫סוג המזון‬
‫חמאה‬
‫מרגרינה‬
‫שמן זית מזוקק‬
‫שמן בוטנים‬
‫שמן חמניות‬
‫שמן חריע‬
‫שמן כותנה‬
‫שמן נבט חיטה‬
‫שמן סויה‬
‫שמן קוקוס‬
‫שמן תירס מזוקק‬
‫ריכוז טוקופרול ‪ α‬במ"ג ‪011 /‬‬
‫גרם‬
‫‪0.1‬‬
‫‪00.6-1.8‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪05.6‬‬
‫‪51‬‬
‫‪34.6‬‬
‫‪35.1‬‬
‫‪063‬‬
‫‪01.1‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪08.7‬‬
‫גורמים העוזרים לקליטתו הם‪ :‬מלחי מרה‪.‬‬
‫עמוד ‪ 21‬מתוך ‪14‬‬
‫בחוסר‪ :‬עליה ברגישות תאי דם אדומים לחומצה דיאלורית ועליה בהפרשת‬
‫הקריאטין בשתן (בעיקר אצל פגים ותינוקות שמלאי הטוקופרול דל ביותר)‪.‬‬
‫פגיעה בהתפתחות מע' העצבים בעת התפתחות וגדילה אצל תינוקות וילדים‪.‬‬
‫הערה‪ :‬חשוב ליטול ויטמין ‪ C‬יחד עם ויטמין ‪ E‬מפני שבתהליך חיזור הרדיקאלים‬
‫החופשיים ויטמין ‪ E‬מתחמצן וויטמין ‪ C‬מחזר אותו‪.‬‬
‫ויטמין ‪ – K‬פילוכינון‪ /‬מנאכינון‬
‫בניסויים שנערכו באפרוחים שניזונו ממזון חסר שומן בדנמרק ע"י החוקר דאם‬
‫‪dam‬‬
‫בתחילת שנות השלושים התגלה כי האפרוחים סבלו משטפי דם כתוצאה מחוסר‬
‫קרישת דם‪ .‬דאם ניסה לרפא בעיה זו ע"י מתן כמויות קטנות של ירקות עליים‪.‬‬
‫התוצאה היתה ריפוי של תופעת הדמם הפנימי‪ .‬דאם כינה ויטמין זה בשם ‪ K‬מה‬
‫מילה הגרמנית ‪(koagulation‬קרישה)‪.‬‬
‫מספר שנים מאוחר יותר הצליח דאם יחד עם חוקר נוסף בשם קארר ‪ ,karrer‬לבודד‬
‫את החומר‪ /‬הויטמין מעלי אספסת‪ .‬בוזמנית התגלה חומר נוסף הדומה לויטמין‬
‫‪K‬‬
‫שמקורו בקמח דגים שנרקב‪ .‬שני החומרים נגזרות של חומר בשם נאפתוכינון‬
‫‪ .naphtoquinone‬החומר שהופק מהעלים כונה ‪ k0‬פוליכינון (פטיל‪-‬מנאכינון) ולחומר‬
‫שנמצא בקמח דגים רקוב ונוצר ע"י חיידקים (החיידקים מסוגלים ליצור תרכובות‬
‫אחדות הפועלות כויטמין ‪ )K‬כונה ‪ k2‬מולטי‪-‬פרניל‪-‬מנאכינונים‪ .‬במקום המסומן‬
‫כ‪R-‬‬
‫הן כוללות שרשרות צדדיות בלתי רוויות בעלות מספר שונה של יחידות איזופרן‪.‬‬
‫ישנם תרכובות נוספות הקרובות לויטמין ‪ K‬ונקראים אוביכינונים אך אילו חסרי‬
‫טבעת הנאפתוכינון ובמקום טבעת זו ישנה טבעת דומה‪ ,‬כינון‪ ,‬שאליה קשורה‬
‫עמוד ‪ 25‬מתוך ‪14‬‬
‫שרשרת צדדית‪ .‬קבוצת האוביכינונים חשובה במערכת החימצונים הביולוגים ואינה‬
‫פועלת כפוליכינון ומנאכינון‪.‬‬
‫חומר נוסף בעל תכונות של ויטמין ‪ K‬המיוצר באופן סינתטי ומסיס במים נקרא‬
‫מנאדיון (‪ – 1‬מתיל‪ - 4 ,0 -‬נאפתוכינון)‪ .‬יתרונו של חומר זה נובע מהיותו מסיס‬
‫במים ולכן ספיגתו וקליטתו מהירה יותר מויטמין ‪ K‬המקורי‪.‬‬
‫משמש‪ :‬ויטמין ‪ K‬דרוש ליצירת חלבון משפעל ‪ activation‬הקרוי פרותרובין‬
‫‪ .prothrombin‬פרותרובין נוצר בכבד‪.‬‬
‫תהליך הקרישה מאופיין במספר שלבים הבנויים בצורת קסקדה‪ ,‬השלב הסופי של‬
‫תהליך הקרישה הוא יצירת רשת פיברין‪ .‬רשת זו נוצרת מחומר אב‪ ,‬חלבון המכונה‬
‫פיברינוגן‪ .‬הפיברינוגן הופך לפיברין כאשר פועל עליו גורם הנקרא תרומבין‬
‫‪ .thrombin‬התרומבין נוצר כתוצאה מפעילות תרומבופלסטין ‪ thromboplastin‬על‬
‫חומר הנוצר בכבד ומצוי בפלסמה ונקרא פרותרומבין ‪ .prothrombin‬ליצירת‬
‫פרותרומבין דרוש נוכחות ויטמין ‪.K‬‬
‫תרומבופלסטין‬
‫פרותרומבין ============> תרומבין‬
‫גורם מיצב‬
‫פיברינוגן ========= > פיברין ===================> פיברין יציב‬
‫* חץ מקווקו = שינוי‬
‫* חץ מלא = השפעה‬
‫תפקיד נוסף של ויטמין ‪ K‬הוא הפעלת חלבונים ואנזימים הפעילים בעצמות‬
‫ובכליות‪.‬‬
‫עמוד ‪ 26‬מתוך ‪14‬‬
‫ספיגת הויטמין במעי‪ :‬כאמור ישנם שני סוגים של ויטמין ‪ K‬מהמזון ומחיידקי‬
‫המעיים‪ .‬שני החומרים נספגים כמרבית הויטמינים במעיים הדקים וקליטתם דרושה‬
‫מלחי מרה (כמרבית הויטמינים המסיסים בשומן) כך שבמחלות הגורמות לחסימת‬
‫דרכי מרה תתהוה גם אוויטמינוזה של ויטמין ‪.K‬‬
‫מקורו במזון‪ :‬מקור ויטמין ‪ k0‬מן הצומח בעיקר עליים הירוקים; ברוקולי‪ ,‬תרד‪ ,‬כרוב‬
‫וחסה‪.‬‬
‫את ויטמין ‪ k1‬ניתן למצוא במעיים ששם הוא מיוצר וכן בכבד בקר וחמאה‪ .‬חלב‬
‫פרות וביצים דלים מאוד בויטמין ‪.k0‬‬
‫גורמים העוזרים לקליטתו הם‪ :‬מלחי מרה‪.‬‬
‫גורמים המפרעים לקליטתו הם‪ :‬אנטיביוטיקה‪ ,‬תכשירי סולפא וחסימת דרכי מרה‪.‬‬
‫בחוסר‪ :‬דימומים‪.‬‬
‫עמוד ‪ 27‬מתוך ‪14‬‬
‫מינרלים‬
‫חלוקת המנרלים‬
‫נהוג לחלק את המינרלים לשלוש קבוצות ע"פ צריכתם היומית המומלצת‪ :‬א) צריכה‬
‫יומית מומלצת ‪ 011‬מ"ג< ב) צריכה מומלצת יומית ‪ 0-011‬מ"ג = יסודות קורט‬
‫(‪ )trace elements‬ג) צריכה יומית מומלצת קטן מ‪ 0 -‬מ"ג = יסודות אולטרה קורט‬
‫(‪.)ultra- trace elements‬‬
‫מהקבוצה הראשונה‬
‫המינרלים סידן‪ ,‬זרחן ומגנזיום משמשים לבניה‪ .‬המינרלים נתרן‪ ,‬אשלגן‪ ,‬כלור‪ ,‬זרחן‬
‫וגפרית משמשים לשמירת מאזן הנוזלים והאלקטרוליטים ורמת החומציות ‪.pH -‬‬
‫המינרלים נתרן‪ ,‬אשלגן‪ ,‬מגנזיום וסידן משמשים חיוניים לפעילות תקינה של תאי‬
‫העצבים והשרירים‪ .‬המינרלים סידן‪ ,‬זרחן‪ ,‬אשלגן‪ ,‬גפרית ומגנזיום משמשים‬
‫לתהליכים אנזימתים מגוונים‪.‬‬
‫מהקבוצה השניה והשלישית‬
‫המינרלים כרום‪ ,‬יוד‪ ,‬מנגן וברזל משמשים לפעילות אנזימתית או הורמונלית‬
‫הקשורה למערכות מטבוליות‪ .‬המינרלים אבץ‪ ,‬כרום ומוליבדן משמשים למטבוליזם‬
‫של חומצות גרעין‪ .‬המינרלים מנגן ‪,‬נחושת וסלניום משמשים כאנטי אוקסידנטים‬
‫(ראה רדיקאלים חופשיים)‪ .‬המינרלים בור וצורן משמשים למטבוליזם של העצם‪.‬‬
‫המינרלים בור וצורן משמשים למטבוליזם של גלוקוז‪.‬‬
‫עמוד ‪ 28‬מתוך ‪14‬‬
‫טבלת חלוקת המינרלים ע"פ צריכה יומית מומלצת‬
‫צריכה יומית מומלצת‬
‫‪ 011‬מ"ג ויותר‬
‫צריכה מומלצת יומית‬
‫‪0-011‬‬
‫מ"ג = יסודות קורט‬
‫אבץ (‪ )Zn‬מגיל ‪:00‬‬
‫אשלגן (‪ )K‬מגיל ‪1- :08‬‬
‫גברים‪ 05 -‬מ"ג‪ ,‬נשים‪01 -‬‬
‫‪ 3.5‬גר'‬
‫מ"ג‬
‫גפרית (‪ )S‬אין מינון מומלץ ברזל (‪ )Fe‬מגיל ‪:08‬‬
‫‪ 01‬מ"ג‪ ,‬נשים בגיל‬
‫מאחר ובכול מזון המכיל‬
‫‪ 05‬מ"ג‬
‫הפוריות‬
‫חלבון מכיל גם גפרית‬
‫זרחן (‪ )P‬מגיל ‪ 08‬ועד ‪ :15‬מנגן (‪ )Mn‬מגיל ‪5-1 :08‬‬
‫‪ 0.1‬גר'‪ ,‬מעל גיל ‪ 1.8 :15‬מ"ג‬
‫גר'‬
‫כלור (‪ )Cl‬מגיל ‪ :08‬לפחות נחושת (‪ )Cu‬מגיל ‪0.5- :08‬‬
‫‪ 3‬מ"ג‬
‫‪ 1.75‬גר'‬
‫פלואור (‪ )F‬מגיל ‪1.7 :08‬‬
‫מגנזיום (‪ )Mg‬מגיל ‪:08‬‬
‫מ"ג‬
‫גברים‪ 351 -‬מ"ג‪ ,‬נשים‪-‬‬
‫‪ 181‬מ"ג‬
‫נתרן (‪ )Na‬מגיל ‪1.5- :08‬‬
‫‪ 1.1‬גר'‬
‫סידן (‪ )Ca‬מגיל ‪ 08‬ועד‪15‬‬
‫‪ 0.1 :‬גר'‪ ,‬מעל גיל ‪:15‬‬
‫‪ 1.8‬גר'‬
‫צריכה יומית‬
‫מומלצת קטן מ‪-‬‬
‫‪ 0‬מ"ג = יסודות‬
‫אולטרה קורט‬
‫ארסן‬
‫בדיל‬
‫בור‬
‫ואנאדיום‬
‫יוד(‪ )I‬מגיל ‪051 :00‬‬
‫מק"ג‬
‫כרום(‪ )Cr‬מגיל ‪:7‬‬
‫‪ 111-51‬מק"ג‬
‫ליתיום‬
‫מוליבדן (‪ )Mo‬מגיל‬
‫‪ 151-75 :00‬מק"ג‬
‫ניקל‬
‫סלניום (‪ )Se‬מגיל‬
‫‪ :08‬גברים‪71 -‬‬
‫מק"ג‪ ,‬נשים‪55 -‬‬
‫מק"ג‬
‫צורן‬
‫* הקובלט מתקבל לגוף דרך ויטמין ‪– B12‬הקובאלאמין‪ .‬ויטמין זה מתקבל לגוף‬
‫באופן שלם ולכן אין מינרל זה מצוין בטבלה‪.‬‬
‫עמוד ‪ 29‬מתוך ‪14‬‬
‫ספיגת המינרלים‬
‫המינרלים מגעים לגופינו דרך המזון והשתיה ומגעים למעיים כמו כל חומר אחר‬
‫המגיע בתזונה‪ .‬המינרלים נספגים רובם לדם דרך המעיים הדקים וחלקם הקטן‬
‫דרך מעי הגס‪ .‬מנגנוני ספיגתם אינה ידועה עד תום‪ .‬ישנם שלושה גורמים‬
‫המשפעים על רמת המינרלים בגוף‪ :‬א) כמות המינרל במזון ב) רמת ספיגתם‬
‫במערכת העיכול (בעיקר במעי) ג) רמת הפרשתם מהגוף‪ .‬ישנם מינרלים שיעילות‬
‫ספיגתם גבוהה ביותר ללא תלות בריכוזם במזון והם‪ :‬פלאור‪ ,‬כלור‪ ,‬יוד‪ ,‬אשלגן‬
‫ונתרן‪ .‬מנגד מינרלים שספיגתם חלקית ועומדים ביחס ישיר לכמותם הכללית בגוף‪,‬‬
‫וכך נמנעת הרעלה ממינרלים אילו‪ ,‬והם‪ :‬סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬אבץ ואחרים‪ .‬בין חלק‬
‫מהמינרלים קיים יחסי שיווי משקל אשר כמות מינרל אחד משפיע על ספיגת מינרל‬
‫אחר ולהפך‪ .‬נציין אחדים מבין מינרלים אילו‪ :‬זרחן משפיע על סידן ומגנזיום‪ ,‬אבץ‬
‫ונחושת‪.‬‬
‫המינרלים המצויים בנוזלי הגוף ומעיים בצורת יונים הם‪ :‬מגנזיום (‪ ,)Mg++‬אבץ‬
‫)‪ ,)Zn++‬סידן (‪ ,)Ca++‬נתרן (‪ ,)Na+‬אשלגן (‪ ,)K++‬כלור (‪ ,)Cl-‬בי‪-‬קרבונט (‪ ,)HCO3-‬זרחן‬
‫(‪.)PO4---‬‬
‫סידן‪ -‬כמות הסידן מהמזון הנספגת לדם נמוכה מאוד ונעה בין ‪ 01%‬עד ‪31%‬‬
‫בלבד ויורדת עם הגיל‪ .‬גורמים נוספים המשפעים על קליטתו של סידן הם‪ :‬חומציות‬
‫הקיבה מרביתו נספג לדם בתרסריון בחלקו הסופי (קרוב למעי הדק)‪ .‬ספיגת‬
‫הסידן לדם היא פעולה בעלת שני שלבים‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫העברת יוני הסידן לתוך תאי אפיתל כשהם קשורים לשני חלבונים‬
‫ספציפיים "חלבון קושר סידן" הנוצר ברירית‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מעבר לדם בהעברה אקטיבית (צורכת אנרגיה ‪.)ATP‬‬
‫שני השלבים הנ"ל יוצאים לפועל בנוכחות הורמון קאלציטריול (נגזר מויטמין ‪.)D‬‬
‫עמוד ‪ 31‬מתוך ‪14‬‬
‫ברזל‪ -‬גם הברזל בדומה לסידן ספיגתו לדם נמוכה מריכוזו בדם ונע מ‪ 5% -‬עד‬
‫‪ . 11%‬ספיגתו לדם תלויה בכמותו במזון ובגוף‪ .‬שני גורמים משפיעים על ספיגתו‬
‫של הברזל והם‪:‬‬
‫‪.0‬‬
‫תנאים כימים בסביבת הברזל כגון‪ :‬צרופי מזון‪ ,‬סוג המזון‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫מנגנון המוסת את קליטת הברזל ע"פ הצורך הנמצא ברירית המעיים‪.‬‬
‫הגוף יכול לספוג את הברזל בצורת יון דו ערכי (‪ ,)Fe++‬אך בהגיעו לתאי האפיתל‬
‫הופך לתלת ערכי ומתחבר לפריטין ‪ ferritin‬שהינו חלבון אגירה‪ .‬עם ספיגתו לדם‬
‫נישא הברזל ע"י נשא חלבוני בשם טראנספרין ‪ transferrin‬לכבד‪ ,‬טחול ומוח העצם‪.‬‬
‫עלית ריכוז הפריטין הקשור לברזל באפיתל המעיים מורידה את ספיגת הברזל‪.‬‬
‫אזור הקליטה העיקרי של הברזל הוא בתרסריון‪.‬‬
‫המינרל‬
‫אבץ‬
‫‪Zinc‬‬
‫‪Zn‬‬
‫תפקיד‬
‫*סינתזת חלבונים‬
‫*חיוני לספיגת ויטמינים‬
‫בעיקר קבוצת ה‪B-‬‬
‫*אחד ממרכיבי אינסולין‬
‫מקורות‬
‫הערות‬
‫נבט חיטה‪ ,‬סובין‪,‬‬
‫שמשום‪ ,‬אגוזי קשיו‪,‬‬
‫אגוזים‪ ,‬בצים‬
‫שקדים‪ ,‬קמח מלא‬
‫*כתוספת עם‬
‫ויטמין ‪B6‬‬
‫עמוד ‪ 34‬מתוך ‪14‬‬
‫*אחד ממרכיבי נוזל הזרע‪,‬‬
‫פעילות הערמונית‬
‫*תפקוד המוח‬
‫*בנית הגונדות הנקביות‬
‫בהתבגרות‬
‫*שחרור ויטמין‪ A‬מהכבד‬
‫*מרכיב חיוני לעור‬
‫*אנטי אוקסידנט‬
‫*ביחד עם סידן לפעולה‬
‫מגנזיום‬
‫‪Magnesiu‬‬
‫תקינה של שריר הלב‬
‫‪Mg‬‬
‫‪ m‬והולכה חשמלית בלב‬
‫*פעולה תקינה של שרירם‬
‫*ביחד עם ויטמין ‪ C‬חיוני‬
‫לשמירת חניכיים‬
‫*מטבוליזם של מים‬
‫(בצורה עקיפה)‬
‫*ביחד עם ויט' ‪B 6‬לאבנים‬
‫בכליות‬
‫*משמש כדאודוראנט טבעי‬
‫*מינרל עיקרי בבנית‬
‫סידן‬
‫‪Calcium‬‬
‫עצמות ושיניים‬
‫‪Ca‬‬
‫*תרגום הדחף העצבי‬
‫לכווץ שריר בעיקר בלב‬
‫(יחד מגנזיום)‬
‫*מורד חומציות בקיבה‬
‫(ליטול בסיום הארוחה)‬
‫ברזל ‪* Iron‬יון קושר חמצן וכדוריות‬
‫דם אדומות‬
‫‪Fe‬‬
‫*דרוש לבניית מח עצם‬
‫אורז מלא‪ ,‬זרעי‬
‫דלעת‬
‫בכמויות קטנות ברוב‬
‫הירקות‬
‫גרעיני דגן (מלא)‪,‬‬
‫אגוזים‬
‫סובין‪ ,‬דגים‪ ,‬אצות‬
‫ים‪ ,‬דגנים‪ ,‬אצות‬
‫אוקינוס‪ ,‬ירקות‬
‫ירוקים‬
‫שומשום‪ ,‬מוצרי חלב‪,‬‬
‫שקדים‪ ,‬דולמיט‬
‫‪Ca‬‬
‫‪Carbonate‬‬
‫‪Ca‬‬
‫‪Phosphate‬‬
‫‪Ca Gloconat‬‬
‫‪Ca Chelated‬‬
‫ביצים‪ ,‬מוצרי בשר‪,‬‬
‫נבט חיטה‪ ,‬עדשים‪,‬‬
‫עלים ירוקים‬
‫לבניית‬
‫המוגלובין‬
‫יש צורך‬
‫בויטמין ‪B01‬‬
‫וחומצה‬
‫פולית‬
‫סויה‪ ,‬קטניות‪ ,‬דגים‪,‬‬
‫*חיוני לעיכול הברזל‬
‫נחושת‬
‫‪Copper‬‬
‫אברים פנימיים‪,‬‬
‫וקליטתו בדם‬
‫*פועל בהדדיות עם חומצה אגוזים‬
‫פולית בבנית מיאלין‬
‫כחומר בידוד למערכת‬
‫העצבים‬
‫חלמון ביצה‪ ,‬דגן מלא‬
‫*מרכיב בעצמות או‬
‫מנגן‬
‫‪Manganes‬‬
‫סובין‪ ,‬שיבולת שועל‪,‬‬
‫כתופסת לחיזוק הקולגן‬
‫‪e‬‬
‫כבד‪ ,‬בננה‪ ,‬אננס‪,‬‬
‫שבו‬
‫*חומר המאחד את הסידן עלים ירוקים‪,‬‬
‫עם המגנזיום והזרחן ליצוב קטניות‪,‬‬
‫אגוזים‬
‫עצמות‬
‫*חוסר מנגן גורם לירידת‬
‫עיכול פחמימות וסוכרים‬
‫*מרכיב בנירו‪-‬טרנסמיטור‬
‫מסוג אציטיל ‪-‬כולין‬
‫אצות ים‪ ,‬דגים‬
‫*פעילות בלוטת תריס‬
‫יוד‬
‫‪Iodine‬‬
‫ויצור הורמונים של‬
‫עמוד ‪ 32‬מתוך ‪14‬‬
‫‪I‬‬
‫כרום‬
‫‪Chromiu‬‬
‫‪m‬‬
‫זרחן‬
‫‪Phosphor‬‬
‫‪P‬‬
‫אשלגן‬
‫‪Potasium‬‬
‫‪K‬‬
‫הבלוטה‬
‫* ויסות אסטרוגן‬
‫*תיאום וויסות יצור‬
‫האינסולין‬
‫*בניית עצמות ושיניים‬
‫*חומר פעיל במולקולות‬
‫של הורמונים ואנזימים‬
‫שונים‬
‫*ויסות יצירת ‪ATP‬‬
‫*מינרל עיקרי בכל תא‬
‫*העברת דחף עצבי‬
‫(משאבת נתרן אשלגן)‬
‫דגן מלא‪ ,‬שיבולת‬
‫שועל‪ ,‬שמרי בירה‪,‬‬
‫שמן תירס לא מזוקק‬
‫דגן מלא‪ ,‬קטניות‪,‬‬
‫ביצים‪ ,‬עוף‪ ,‬חלקים‬
‫פנימיים‪ ,‬מוצרי חלב‪,‬‬
‫אגוזים‬
‫מלח ים‪ ,‬פרי הדר‪,‬‬
‫תפוחי אדמה‪ ,‬מוצרי‬
‫בשר‪ ,‬אורז‪ ,‬דגן‪,‬‬
‫ירקות (בעיקר סלרי)‬
‫עמוד ‪ 33‬מתוך ‪14‬‬
‫חסר במינרלים‬
‫מנגן‬
‫גורמים‪ :‬מזון מתועש‪ ,‬מוצרים מלוטשים‪ ,‬שימוש בתרופות הרגעה‪ ,‬הפרת איזון בין‬
‫ברזל למנגן (נטילת ברזל)‪.‬‬
‫מחסור‪ :‬עיכול וחילוף חומרים משובש‪ ,‬עליה ברמת הסוכר‪ ,‬חולשת שרירים‪ ,‬רככת‪,‬‬
‫התפתחות איטית של הגוף‪ ,‬קרירות מינית עד עקרות‪ ,‬הפרעות במערכת העצבים‪.‬‬
‫ברזל‬
‫גורמים‪ :‬חוסר ברזל במזון‪ ,‬חוסר בויטמינים‪ C ,B01 ,B1 :‬חומצה פולית‪ .‬חוסר‬
‫במינרלים‪ :‬אשלגן‪ ,‬נחושת‪ .‬עודף נטילת מנגן (נדיר)‪.‬‬
‫מחסור‪ :‬אנמיה עם כל תופעות הלואי שלה‪.‬‬
‫כרום‬
‫גורמים‪ :‬אכילת מזונות מלוטשים‪ ,‬אכילת מזונות מחקלאות אינטנסיבית‪.‬‬
‫מחסור‪ :‬קושי בעיכול פחמימות וירידת רמת האינסולין בדם‪.‬‬
‫יוד‬
‫גורמים‪ :‬חוסר יוד במים ובמזון‪.‬‬
‫מחסור‪ :‬קור בגפיים‪ ,‬שער יבש‪ ,‬השמנה‪ ,‬מטבוליזם ירוד‪ ,‬גויטר‪ ,‬עצבנות‪ ,‬רגישות‬
‫למחלות‪ ,‬בילדות עלול לגרום לפיגור‪.‬‬
‫אבץ‬
‫גורמים‪ :‬נטילת אנטיביוטיקה‪ ,‬תרופות כימותרפיה‪ ,‬תרופות דיורטיקה‪ ,‬גלולות‬
‫למניעת הריון‪ ,‬חומצה פיטית (מצוי בקליפות של קטניות וסובין‪ .‬הנבטה או השרייה‬
‫במים מנטרלת את החומצה הפיטית)‪,‬‬
‫עמוד ‪ 31‬מתוך ‪14‬‬
‫מחסור‪ :‬אובדן חוש טעם וריח‪ ,‬חוסר תאבון‪ ,‬ירידה ביכולת הספיגה של המעיים‪,‬‬
‫נשירת שער‪ ,‬חוסר התפתחות הגונדות‪ ,‬ירידה במערכת החיסון‪ ,‬דלקת פרקים‪,‬‬
‫ריפוי נגעי עור איטית‬
‫סידן‬
‫גורמים‪ :‬חומצה פיטית‪ ,‬עודפי זרחן‪ ,‬לציטין‪ ,‬חומצה אוקסלית‪ ,‬חוסר ויטמין ‪, D‬‬
‫מזונות מלוטשים‪ ,‬נקניקים‪ ,‬מזון מטוגן‪ ,‬ממתקים‪ ,‬מזון עתיר שומן‪.‬‬
‫מחסור‪ :‬ליקוי בקרישה‪ ,‬מינרליזציה לקויה של שיניים ועצמות בילדים‪ ,‬רככת‬
‫עצמות‪ ,‬במבוגרים אוסטאופורוזיס‪ ,‬ירידה בחדירות במברנות ליוני אשלגן ונתרן‪,‬‬
‫הפרשת יתר של ‪ , PTH‬שרירים מכווצים‪ ,‬טטניה‪ ,‬ברדיקרדיה‪ ,‬פגיעה בביו סינתזה‬
‫של חומצות גרעין ==> סרטן‪ ,‬רגישות לכאב‪.‬‬
‫אשלגן‬
‫גורמים‪ :‬תרופות משתנות שאינן אוצרות אשלגן כגון‪ :‬פוסיד‪ ,‬שלשולים‪ ,‬קורטיזון‪.‬‬
‫מחסור‪ :‬הפרעה בלחץ האוסמוטי‪ ,‬טונוס שרירים חלש‪ ,‬עיכול בלתי מושלם‪ ,‬ירידה‬
‫בפריסטלטיקה‪ ,‬ברדיקארדיה עד דום לב‪ ,‬חולשה כללית‪ ,‬עור יבש‪ ,‬אינסומניה‪,‬‬
‫עצבנות‪ ,‬ירידה במהירות ההולכה החשמלית בהעברת הדחף החשמלי‪.‬‬
‫נתרן‬
‫גורמים‪ :‬כויות‪ ,‬הקאות‪ ,‬שלשולים‪ ,‬הזעה מוגברת‪ ,‬הרעלת מים‪.‬‬
‫מחסור‪ :‬הפרעה בלחץ האוסמוטי‪ ,‬בחילות הקאות‪ ,‬עויתות בטן‪ ,‬התכווצויות‬
‫שרירים‪ ,‬חוסר תאבון‪ ,‬חולשה כללית‪ ,‬פגיעה בהעברת הדחף החשמלי‪ ,‬הפרעות‬
‫קצב‪.‬‬
‫עמוד ‪ 35‬מתוך ‪14‬‬
‫הפרעות בחילוף חומרים של מתכות‬
‫יסוד‬
‫‪Fe‬‬
‫עודף‬
‫מחסור‬
‫אנמיה‬
‫‪Mn‬‬
‫פיגור בגדילה‪ ,‬עצירת גדילה‬
‫בילדים‪ ,‬אובדן שער‪ ,‬דרמטיטיס‪,‬‬
‫שילשול‪ ,‬ליקוי חיסוני‪ ,‬ליקויים‬
‫פסיכולוגיים‪ ,‬אטרופיה של איברי‬
‫רבייה‪ ,‬ליקוי ביצירת הזרע‪ ,‬מומים‬
‫מלידה‬
‫אנמיה‪ ,‬פיגור בגדילה‪ ,‬לירוי ביצירת‬
‫קרטין ופיגמנט בשיער‪ ,‬היפוטרמיה‪,‬‬
‫שינויים הכרוכים בניוון האלסתין של‬
‫הוותין (אבי העורקים הבטני)‪,‬‬
‫תסוגה שיכלית‪ ,‬דמויי צפדינה‬
‫בשלד‬
‫דימומים (‪ PT‬מוגבר)‬
‫‪Co‬‬
‫‪Mo‬‬
‫‪Cr‬‬
‫אנמיה (מחסור בויטמין‬
‫סרטן של הושט?‬
‫ליקוי בסבילות לגלוקוז?‬
‫‪Se‬‬
‫שריעות הלב‪ ,‬אי ספיקת לב‪ ,‬ניוון‬
‫שרירים משורטטים‬
‫‪Ni‬‬
‫?‬
‫‪Si‬‬
‫‪F‬‬
‫ליקוי מוקדם בגדילת העצם?‬
‫ליקוי במנה העצם והשיניים?‬
‫‪Zn‬‬
‫‪Cu‬‬
‫‪B 01‬‬
‫כישלון כבדי‪ ,‬סוכרת‪ ,‬אטרופיה של‬
‫אשכים‪ ,‬דלקת מפרקים‪ ,‬שריעות‬
‫הלב‪ ,‬נירופתיה הקפית‪,‬‬
‫היפרפיגמנטציה‬
‫תשישות‪ ,‬אנמיה‪ ,‬חום‪ ,‬בחילות‪,‬‬
‫הקאות‪ ,‬דלקת הלבלב‪ ,‬מצוקה‬
‫נשימתית‪ ,‬לייפת ריאתית‬
‫דלקת הכבד‪ ,‬צמקת‪ ,‬רעד‪ ,‬תסוגה‬
‫שיכלית‪ ,‬אנמיה המוליטית‪ ,‬ליקוי‬
‫כלייתי (דמוי תסמונת פאנקוני)‪,‬‬
‫טבעות קייזר‪-‬פליישר‬
‫תסמונת דמוית אנצפליטיס‪,‬‬
‫תסמונת דמוית פרקינסון‪,‬‬
‫פסיכוזה‪ ,‬פנימוקוניוה‬
‫שריעות הלב‪ ,‬זפק (גויטר)‬
‫? היפראוריצמיה‬
‫אי ספיקת כליות‪ ,‬דרמטיטיס‬
‫(הקשורה בתעסוקה)‪ ,‬סרטן‬
‫הריאה‬
‫אובדן שיער‪ ,‬ציפורניים לקויות‪,‬‬
‫חוסר יציבות נפשית‪ ,‬ליאות‪ ,‬ריח‬
‫שום מאוויר הפה‬
‫דרמטיטיס (הקשורה בתעסוקה)‪,‬‬
‫קרצינומות של הריאה והאף‪ ,‬נמק‬
‫הכבד‪ ,‬דלקת ריאות‬
‫דלקת ריאות‪ ,‬גרגירומה‪ ,‬לייפת‬
‫כתמים על פני שכבת האמייל של‬
‫השיניים‪ ,‬כאבי בטן‪ ,‬הקאות‪,‬‬
‫שילשול‪ ,‬אי ספיקת הלב וכלי דם‪,‬‬
‫טטניה‬
‫עמוד ‪ 36‬מתוך ‪14‬‬
‫רדיקאלים חופשיים‬
‫הגדרה‬
‫אטום או קבוצת אטומים בעלי אלקטרון בלתי מקושר (לא יציב מבחינה כימית)‬
‫פעיל‪.‬‬
‫מקורם‬
‫תוצר לואי של תהליכים מטבוליים בגוף החי והצומח‪ .‬בעת מצבי הביניים בתהליך‬
‫החמצון (החמצן מקבל אלקטרונים מהאטום השני) נוצרים מולקולות או אטומים‬
‫בלתי יציבים‪ ,‬המכילים אחד או יותר אלקטרונים בלתי זוגיים‪ ,‬כגון‪ :‬חמצן סינגלטי‪,‬‬
‫‪.H2O2- ,OH‬‬‫בטבע כל חומר שואף להגיע לאיזון ויציבות וכך גם הרדיקאלים החופשיים וכך הם‬
‫"תוקפים" ו"שודדים" מולקולות אחרות (פחמימות‪ ,‬חלבונים‪ ,‬שומנים ואף ‪)DNA‬‬
‫לקבלת אלקטרון והגעה ליציבות כימית‪ ,‬כך שהמולקולה ה"נשדדת" הופכת‬
‫לרדיקאל חופשי הממשיכה לתקוף ולשדוד מולקולות אחרות‪.‬‬
‫ניתן לתאר את תהליך תקיפת התא ע"י ראדיקאלים חופשיים בתרשים בן ארבעה‬
‫שלבים‪:‬‬
‫שלב א‬
‫אנרגיה ממקור קרינה חודרת לממברנות התא ויוצרת תהליך של התפרקות‬
‫חלבונים המשחררים רדיקאלים חופשיים‪.‬‬
‫עמוד ‪ 37‬מתוך ‪14‬‬
‫שלב ב‬
‫רדיקאלים חופשיים מתנגשים בליזוזומים‪ ,‬פוגעים בממברנות התא‪ ,‬מנקבים אותה‬
‫וגורמים לשחרור אנזימים הדרוליטיים‪.‬‬
‫שלב ג‬
‫אנזימים הידרוליטיים מתפשטים בתא והורסים רכיבים שונים‪ .‬רדיקאליים חופשיים‬
‫אחרים פוגעים בדופן התא‪.‬‬
‫עמוד ‪ 38‬מתוך ‪14‬‬
‫שלב ד‬
‫סיום תהליך הרס התא‪ .‬מרבית הרכיבים התוך תאיים נהרסו חוץ ממעטה החיצוני‬
‫של התא‪.‬‬
‫הנזק למערכות‬
‫ממברנות התא‪ ,‬החומר השומני‪ :‬זירוז תהליכים קדם אוקסידציה ==> שינויים‬
‫בחדירות ופגיעה במבררנות ==> חדירת חומרים מזיקים‪.‬‬
‫נימי הדם שכבת אנדותל‪ :‬פגיעה בממברנות תאי נימי הדם ==> שינויים בחדירות‬
‫נימי הדם ==> חדירת חומרים מזיקים לזרם הדם ונזק לכל רקמות מערכות הגוף‪.‬‬
‫‪" :DNA‬גנבת" אלקטרון ==> שינוי צופן הגנטי בזמן ההתחלקות ==> התפתחות‬
‫תא סרטני‪.‬‬
‫עמוד ‪ 39‬מתוך ‪14‬‬
‫נוספים‪ :‬מחלות אוטואימוניות‪ ,‬טרשת עורקים‪ ,‬טרשת נפוצה‪ ,‬אלרגיות‪ ,‬אסטמה‪,‬‬
‫דלקת פרקים‪.‬‬
‫נטרול‬
‫הטיפול היעיל ביותר נטילת מרכיבים אנטיאוקסידנטים‪.‬‬
‫האנטיאוקסידנטים בגופינו‬
‫כאמור הראדיקאלים החופשיים נוצרים בגפינו כחלק מתהליכים טבעיים‬
‫המתרחשים בו‪ ,‬ולכן הטבע יצר חומרים אנטיאוקסידנטים שינטרלו את‬
‫הראדיקאלים החופשיים‪ .‬חומרים אילה מצויים בפלסמה ונוהגים לחלקם לשתי‬
‫קבוצות‪ :‬מסיסים בשומן ומסיסים במים‪.‬‬
‫מסיסים במים‬
‫ויטמין ‪ ,C‬בילירובין‪ ,‬גלוטתיון ואוראט‪.‬‬
‫מסיסים בשמן‬
‫ויטמין ‪ E‬וקרוטנואידים‪.‬‬
‫חומצות אמינו‬
‫חומצות אמינו בעלות תכונה אנטיאוקסידנטית היא ה ציסטאין ( ‪ ) c ys te i n e‬וה‬
‫מתיונין ( ‪ . ) m ethi o n in e‬חומצות אמינו אילו מכילות גופרית‪ .‬נטילה של‬
‫קפסולה בת ‪ 511‬מ"ג ליום מכל סוג על קיבה ריקה ( ‪ 31-41‬דקות‬
‫לפני הארוחה) עם ויטמינים שהוזכרו לעיל‪.‬‬
‫טיפול‬
‫מתן חומרים אנטיאוקסידנטים‪ :‬ויטמין ‪, A ,C ,E‬סלניום‪ ,‬אבץ‪ ,‬ציסטאין ‪-‬‬
‫‪.cysteine‬‬
‫תזונה‬
‫‪ ‬לאכול מזונות טריים‪.‬‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪14‬‬
‫‪ ‬להרבות באכילת ירקות‪.‬‬
‫‪ ‬לאכול לפחות שתי פירות ביום‪.‬‬
‫‪ ‬לא לאכול מזון מטוגן‪.‬‬
‫‪ ‬להמנע מאכילת פירות וירקות שהודברו‪.‬‬
‫‪ ‬להמנע מעישון וסביבת מעשנים‪.‬‬
‫‪ ‬להמנע במידת האפשר משהייה באזורים עם זיהום אויר‪.‬‬
‫‪ ‬להמנע מחשיפה לשמש‪.‬‬
‫עמוד ‪ 14‬מתוך ‪14‬‬

Similar documents