אנרגיה סולארית - תאים פוטו-וולטאים - בועז ברזילי

‫מקרקעין י‪) 1/‬ינואר ‪61 (2011‬‬
‫מאמרים‬
‫אנרגיה סולרית תאי פוטווולטאיי‬
‫היבטי תכנוניי וכלכליי‬
‫מאת‬
‫ד"ר בועז ברזילי‪ ,‬שמאי מקרקעי‬
‫‪1‬‬
‫מבוא‬
‫בהקמת תאי פוטווולטאיי מעורבי גורמי שוני‪ :‬יצרני המתקני וחלקיה‪,‬‬
‫משווקי‪ ,‬בעלי קרקע‪ ,‬רשויות השלטו ומערכות הבקרה הארציות הקובעות את התקני‪,‬‬
‫דרכי הפעולה והחקיקה‪ .‬אול‪ ,‬בסופו של התהלי‪ ,‬הוועדה המקומית לתכנו ובנייה‪ ,‬היא‬
‫זו שבוחנת את מאפייני המתק ומעניקה לו את היתר בנייה‪.‬‬
‫בקרב הוועדות המקומיות קיי חוסר ודאות באשר לאופי המתקני הפוטווולטאיי וה‬
‫נתקלות בקושי ביישו אחיד של גביית אגרות בנייה‪ ,‬מסלול האישור או אופ עריכת‬
‫הבקשה להיתר‪ 2‬והיטלי‪.‬‬
‫הקמת מתקני פוטווולטאיי עלידי יזמי מותנית בתועלת כלכלית‪ .‬בקרב גופי‬
‫פרטיי קיי חוסר בהירות באשר לכדאיות הכלכלית שלה‪ .‬ספקות אלו מתגברי לנוכח‬
‫חוסר הוודאות של הוועדות המקומיות עצמ וחדשנותו של הנושא בישראל מקשה א על‬
‫היזמי עצמ‪ .‬חשש נובע ברובו מחוסר ודאות או חוסר מודעות בעניי הצור בעלות‬
‫תחזוקה שוטפת בנוס לעלות ההתקנה‪ ,‬השפעות המתק על המבנה ומטרדי חיצוניי‬
‫אפשריי‪ ,‬שטח הקרקע הנדרש על מנת לייצר כדאיות כלכלית ומסלול הרישוי עד לאישור‬
‫המתק‪.‬‬
‫מטרת מאמר זה הנה לייצר שיח בנושא הגדרתו התכנונית של המתק הפוטווולטאי‪,‬‬
‫במסגרת הדיו הציבורי‪ ,‬לקראת גיבוש רגולציה ביחס למסלול אישור של מתקני פוטו‬
‫וולטאיי וכ‪ ,‬להגדיר ולכמת את העקרונות הכלליי למבח כלכלי שיסייע לבחינת‬
‫‪3‬‬
‫כדאיות ראשונית‪.‬‬
‫טיעו המאמר יחל ברקע והגדרות כלליות‪ ,‬סקירה קצרה של המצב בעול ובישראל‪,‬‬
‫מגמות חקיקה ותקני‪ ,‬המסגרת הנורמטיביתתכנונית וההיבטי הכלכליי‪ .‬כל זאת‪,‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫המחבר הינו שמאי מקרקעי בעל משרד פעיל‪ ,‬גיאוגר מומחה בתכנו עירוני באוניברסיטת תלאביב‬
‫ומרצה בתחומי התכנו והבנייה באוניברסיטאות תלאביב וחיפה‪ .‬עד ‪ 2007‬כיה כחבר ועדת ערר מס‬
‫שבח שליד בית המשפט המחוזי בחיפה‪.‬‬
‫הוועדה המקומית רשאית לדרוש ממגיש הבקשה למתק פוטווולטאי לערו אותה בהתא לתקנות‬
‫התכנו והבנייה‪ ,‬א סברה שבדיקת הבקשה מחייבת זאת‪.‬‬
‫כל התחשיבי המובאי במאמר הינ להמחשה בלבד‪ ,‬תחת ההנחות והמגבלות המפורטות‪ .‬ה אינ‬
‫מהווי אומד שמאי ואינ מחליפי את הצור בבדיקה ספציפית לפני הקמת כל מתק‪.‬‬
‫‪ 62‬מקרקעין י‪) 1/‬ינואר ‪(2011‬‬
‫מאמרים‬
‫במטרה לנסות ולמצוא תבנית תכנונית אליה נית לקשר את המתק הפוטווולטאי ולמקד‬
‫את העקרונות לבחינת כדאיותו הכלכלית‪.‬‬
‫הטכנולוגיה הפוטווולטאית על קצה המזלג‬
‫תא פוטווולטאי )להל ג‪" :‬תא ‪ ("P.V‬הוא התק סולרי המפיק אנרגיה חשמלית באמצעות‬
‫קרינה אלקטרומגנטית מהשמש‪ .‬בתו התא יש שתי שכבות של חומר מולי למחצה‪.‬‬
‫כאשר פוגע אור )פוטוני( בפני התא‪ ,‬החומר המולי למחצה שבתו התא משנה את‬
‫מוליכותו החשמלית ומאפשר זרימה של זר חשמלי דר התא‪ .‬בכ משמש התא להפקה‬
‫ישירה של אנרגיה חשמלית עלידי קליטת קרינה אלקטרומגנטית מ השמש‪ .‬תאי ‪P.V‬‬
‫נמצאי כיו בשימוש מסחרי וביתי )כגו‪ :‬מחשבי כיס‪/‬תאי טלפו ציבוריי‪/‬עמודי תאורה‬
‫וכד'(‪ .‬טכנולוגיה זו הינה אחת מטכנולוגיות "האנרגיה המתחדשת")‪.(Renewable Energy‬‬
‫עיקר הקושי בהחדרת המתקני הסולריי לשימוש נפו( והמוני הוא עלות הגבוהה‬
‫יחסית בטווח הקצר והשטח הגדול יחסית שה תופסי‪ .‬עלות ההתקנה והתפעול של תאי‬
‫‪ P.V‬גבוהה יחסית וכדאיותה קשורה בי היתר‪ ,‬לתנאי הגיאוגרפיי באזור השימוש כגו‪:‬‬
‫שעות אור‪ ,‬ימי עננות וגש וכד'‪ .‬לכ המחקר כיו מתרכז בעיקר בתחו הטכנולוגי‪ ,‬תו‬
‫ניסיו לגוו את החומרי המוליכי של התא הסולרי על מנת שיוזילו את השימוש בהתק‪.‬‬
‫בנוס‪ ,‬ממשלת ישראל מעודדת את השימוש בתאי ה ‪ ,P.V‬בי היתר‪ ,‬באמצעות הפקת‬
‫חשמל עוד מההתק ומכירתו לחברת החשמל במחיר הגבוה מתערי החשמל הרגיל‪.‬‬
‫יצוי כי תאי‪ P. V‬שוני מקולטי רגילי שהכרנו עד כה‪ ,‬למרות דמיונ החיצוני‪ .‬הג‬
‫שפעולת של שני ההתקני מבוססת על אנרגיית השמש‪ ,‬תאי ‪ P.V‬מבוססי על המרת‬
‫אנרגיית אור לאנרגיית חשמל ואילו הקולט הרגיל מבוסס על המרה לאנרגיית חו ומשמש‪,‬‬
‫בעיקר‪ ,‬לחימו מי לצרכי ביתיי‪.‬‬
‫להל מספר מונחי בסיסיי בתחו הטכנולוגיה הפוטווולטאית‪ ,‬המובאי כרקע למודל‬
‫הכלכלי שיפורט בהמש‪.‬‬
‫התא הפוטווולטאי הנפו( ביותר בנוי משתי שכבות סיליקו )מולי למחצה( אשר ביניה‬
‫מתקיימת תנועה של אלקטרוני חופשיי‪ ,‬כל עוד מקור האור זמי‪ .‬המערכת בכללותה‬
‫מורכבת מקולטי פוטווולטאי המחוברי ביניה במודולי‪ 4,‬מסוללה‪ 5‬וממיר‪ 6‬ההופ‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫מודולי הינ קבוצה של תאי פוטווולטאיי המחוברי ליחידה אחת‪ ,‬לרוב לאחר שסידרו אות‬
‫ביחד מתחת למשטח זכוכית‪ .‬ה חסיני‪ ,‬עמידי ולא חדירי למי‪ .‬לרוב‪ ,‬יצרני מודולי נותני‬
‫תקופת אחריות בת ‪ 2520‬שנה על ביצועי המודול‪ .‬מקובל להשתמש ג במושג "פאנל סולרי"‪.‬‬
‫הסוללה אוגרת את האנרגיה לשעות החוש‪ .‬כיו‪ ,‬מיוצרות בעול סוללות המתאימות במיוחד‬
‫למערכות סולריות‪ .‬עלמנת להג על הסוללה מפני טעינת יתר או חוסר בטעינה‪ ,‬פעולות המובילות‬
‫לקיצור חיי המצבר או א לקלקולו בטר עת‪ ,‬מתווס "בקר טעינה" המספק נתוני אודות מצב‬
‫המערכת וכ "מונה" של כמות החשמל שיוצרה או נוצלה‪.‬‬
‫ממיר הינו מכשיר להמרת "זר ישר"‪ ,‬המופק ממערכת פוטווולטאית‪ ,‬ל"זר חילופי" אשר מתאי‬
‫לרשת החשמל הארצית‪ .‬רכיב זה הינו חיוני לצור חיבור המערכת הפוטווולטאית לרשת החשמל‬
‫הארצית‪.‬‬
‫מאמרים‬
‫מקרקעין י‪) 1/‬ינואר ‪63 (2011‬‬
‫את הזר הישר לזר חליפי ובכ מאפשר אספקת חשמל ישירות לרשת החשמל‪ .‬הספק‬
‫תא פוטווולטאי נמדד ביחידות הנקראות וואטשיא‪ 7.‬ככלל אצבע‪ ,‬נית לומר‪ ,‬כי כ‪ 10‬מ"ר‬
‫של תאי פוטווולטאיי בטכנולוגיית סיליקו מספקי ‪ 1‬קילווואט שיא‪ 8.‬לחברת‬
‫החשמל קיי מונה ייעודי‪ ,‬המודד את כמות החשמל שמייצרת המערכת הסולרית‪ .‬על סמ‬
‫מדידה זו‪ ,‬מתבצע תשלו חודשי עבור כל קילו וואט שנוצר במערכת‪.‬‬
‫מחיר הטכנולוגיה‪ ,‬הנשענת על הסיליקו כחומר בסיסי‪ ,‬מושפע מהמחסור בסיליקו הגור‬
‫לעליה חדה במחירו‪ .‬עליית מחירי הסיליקו דוחפת את התעשייה לשימוש בתאי מדור‬
‫שני ושלישי הנשעני על טכנולוגיה שונה )"תאי שכבה דקה"(‪ 9‬הזולה יותר מטכנולוגית‬
‫הסיליקו‪ 10.‬שימוש בטכנולוגיה זו‪ ,‬שתופס כיו ‪ 25%‬מהשוק הפוטווולטאי‪ 11,‬עשוי‬
‫לצמצ את עלות הפקת האנרגיה וצפוי לכסות כשליש משוק המערכות במש שלוש השני‬
‫‪12‬‬
‫הקרובות‪.‬‬
‫תפוקת המתק הפוטווולטאי היא פונקציה של מספר גורמי‪ :‬כמות האור‪ ,‬אור הגל‪,‬‬
‫גובה הטמפרטורה וכיוו הצבתו של המתק‪ .‬הטמפרטורה האופטימלית לתפקודו של‬
‫המתק הינה ‪ .25ºC‬טמפרטורות גבוהות יותר‪ ,‬המאפיינות את הקי( בישראל‪ ,‬מפחיתות את‬
‫תפוקת המערכת‪ 13.‬ג רוחות או שלג יכולי להשפיע על התפוקה של התא הסולרי‪.‬‬
‫איבוד תפוקה ייגר ג כתוצאה ממיקו לא אופטימלי של מערכת התאי‪ :‬זווית‬
‫התקנתה; כיוונה במרחב; אי התאמה של מערכת ממיר הזר וא לכלו ואבק על‬
‫המערכת‪ .‬הגברת התפוקה‪ ,‬לתפוקה מרבית‪ ,‬תלויה בעוצמת האור )כלומר‪ ,‬עוצמת האור‬
‫‪14‬‬
‫מהווה יתרו והטמפרטורה חיסרו(‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪.14‬‬
‫יחידת מידה זו נקבעת בתנאי אור במעבדה‪ ,‬המדמי עוצמת אור של ‪ 1000‬ואט למ"ר ובטמפרטורה של‬
‫‪.25ºC‬‬
‫ראו ג‪ :‬יהודה גליקמ‪ ,‬שאלות ותשובות בנושא ייצור חשמל מתאי פוטווולטאיי‪,‬‬
‫‪.www.agrolan.co.il‬‬
‫"‪ ."Thin-Film Cell‬מודולי פוטווולטאיי המבוססי על טכנולוגייה זו נבני עלידי שיקוע של שכבות‬
‫דקות ביותר של חומרי הרגישי לאור עלגבי משטחי זולי‪ ,‬כמו‪ :‬זכוכית‪ ,‬פלדת אלחלד או‬
‫פלסטיק‪ .‬רובו של תחו זה נמצא עדיי בפיתוח‪ ,‬אול נראה כי בעתיד הוא יהווה חלק גדול מהמערכות‬
‫הפוטווולטאיות‪ .‬הטכנולוגיה משתמשת בחומר הנקרא קדמיו טלוריד )‪.(Cadmium tellurid‬‬
‫מכא קבלו תאי אלו כינוי‪."Low-cost photovoltaic cells" :‬‬
‫‪REN21: Renewable Energy Policy Network for the 21st Renewables 2010 Global Status report‬‬
‫‪.Century‬‬
‫כיו הצור )סיליקו( הגבישי )‪ (Crystalline silicon‬עודנו הרכיב הראשי של מודולי פוטווולטאיי‬
‫המיוצרי בעול‪.‬‬
‫ראו ג‪ :‬יהודה גליקמ‪ ,‬ה"ש ‪ 8‬לעיל‪.‬‬
‫ייתכ מצב בו מותגי שוני של פאנלי פוטווולטאיי אשר נתנו תוצאות זהות בתנאי מעבדה‪ ,‬יפיקו‬
‫אנרגיה בכמות שונה בתנאי השטח‪ .‬הסיבה לכ נעוצה‪ ,‬בי היתר‪ ,‬בהתנהגות שונה של כל אחד מ‬
‫הפאנלי תחת תנאי טמפרטורה או תנאי בידוד שוני‪ ,‬לדוגמה‪ :‬פאנל בעל רמת אפקטיביות נמוכה‬
‫יתחמ יותר מפאנל אחר‪ ,‬ובתנאי טמפרטורה גבוהה יותר יעילות ההמרה של הזר תהיה נמוכה יותר‪.‬‬
‫היחס בי עוצמת מקור האנרגיה לבי תפוקת המערכת נקרא יחס ההמרה )‪ ,(Capacity Factor‬ראו ג‪:‬‬
‫מסמ מדיניות משרד התשתיות לשילוב אנרגיות מתחדשות במער ייצור החשמל בישראל‪14.2.2010 ,‬‬
‫‪http://www.mni.gov.il/NR/rdonlyres/D2E4FE39-80D6-4E05-AC44-E9C0BCDE5FEB/0/renewables.pdf.‬‬
‫‪ 64‬מקרקעין י‪) 1/‬ינואר ‪(2011‬‬
‫מאמרים‬
‫יתרונותיה של מערכת פוטווולטאית נובעי מהיותה אנרגיה נקייה ביחס לשיטות הפקת‬
‫אנרגיה מבוססות פח וגז; מזמינות בלתי מתכלה של השמש כמקור אנרגיה‪ ,‬המבטלת את‬
‫התלות בחומרי הגל האחרי‪ ,‬מקרינת קי( ארוכה ומחסכו הנובע מכ שההשקעה‬
‫המרכזית להקמת המערכת היא חדפעמית תו חסכו בעלות הובלת החשמל‪ .‬יצוי‪ ,‬כי‬
‫‪15‬‬
‫עלויות התחזוקה של המערכות מצומצמות יחסית‪.‬‬
‫קיימי שני סוגי התקני למערכות סולריות אלו‪ :‬הראשו הוא התק מערכות "עוקבות"‪.‬‬
‫התקני אלו מתכוונני מעצמ לקליטה אופטימלית של הקרינה וכ מגבירי את תפוקת‬
‫המערכת בכ‪ 20%‬בחור ובכ‪ 50%‬בקי(‪ .‬השני התק מערכות קבועות‪ 17.‬התקני אלו‬
‫‪18‬‬
‫מחזיקי את המערכת הסולרית במקו בזווית ובשיפוע קבועי מראש‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫מתקני פוטווולטאי בעול‬
‫כמות המתקני הפוטווולטאיי באר( נמוכה יחסית בהשוואה למדינות מפותחות‬
‫אחרות‪ ,‬כמו‪ :‬איטליה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬יפ וארה"ב‪ .‬הפער מוסבר‪ ,‬בי היתר‪ ,‬בקשיי של רגולציה‬
‫ותשתית‪ 19.‬מדיניות הענקת תמריצי ביפ וארה"ב‪ ,‬המחזיקות כיו ב‪ 89%‬ממערכות אלו‬
‫ברמה העולמית‪ ,‬גרמה לגידול בביקוש בארצות אלו‪ ,‬לצמיחת התעשייה של אנרגיה סולרית‬
‫ולירידת מחירי מתמשכת‪ .‬ייצור תאי פוטווולטאיי בתעשייה העולמית צמח בקצב של‬
‫‪ 65%‬לשנה בי השני ‪ 2004‬ו‪ 20,2009‬ובכ רושמת תעשייה זו את קצב הצמיחה הגדול‬
‫ביותר בי תעשיות האנרגיה החלופית )ראו תרשי ‪ .(1‬שש המדינות המובילות בתחו‬
‫הפוטווולטאי )גרמניה‪ ,‬ארה"ב‪ ,‬ספרד‪ ,‬יפ‪ ,‬איטליה וצפו קוריאה( מפיקות ‪ 89%‬לער‬
‫מהתפוקה העולמית‪ 7% ,‬נוספי לער מופקי עלידי מדינות אירופה האחרות ויתר‬
‫מדינות העול ובכלל ישראל ‪ 4%‬לער )ראו תרשי ‪.(2‬‬
‫ארגו התקינה הבילאומי‪ 21,IEC ,‬קבע מספר תקני ספציפיי בנושא המערכות הפוטו‬
‫וולטאיות‪ .‬אימו( התקני ככלל‪ ,‬הינו וולונטרי‪ ,‬א בעל משקל בתעשייה‪ ,‬שכ הוא מוביל‬
‫לעליית ביקושי להתקנת מערכות אלו‪.‬‬
‫תק ‪ IEC61215‬מתייחס לעיצוב מערכות מבוססות טכנולוגיית סיליקו‪.‬‬
‫תק ‪ IEC61646‬מתייחס למערכות מבוססות טכנולוגיית השכבה הדקה )‪.(Films Thin‬‬
‫תק ‪ IEC61730‬מתייחס לרכיבי האחרי של המערכת ובכלל זה לסוגיית הבטיחות‪.‬‬
‫‪.15‬‬
‫‪.16‬‬
‫‪.17‬‬
‫‪.18‬‬
‫‪.19‬‬
‫‪.20‬‬
‫‪.21‬‬
‫בנייתו של התא הסולרי ממגנת אותו ממפגעי פיזיי‪ ,‬כגו‪ :‬הובלה‪ ,‬התקנה ושימוש שוט‪ .‬הוא ממוק‬
‫מאחורי לוחות זכוכית ומוג מפני תופעות של חלודה וקורוזיה העלולי לפגוע בחלקי המתכתיי‪.‬‬
‫מכוני בספרות ‪.Trackers‬‬
‫מכוני בספרות ‪.Fixed Racks‬‬
‫בדרכלל בזווית ‪ 3022‬מעלות המופנית בישראל דרומה‪.‬‬
‫ראו ג‪ :‬לאו קרברסקי )‪ (2010‬בכתובת‪.www.civileng.co.il :‬‬
‫‪REN21: Renewable Energy Policy Network for the 21st Renewables 2010 Global Status report‬‬
‫‪.Century‬‬
‫‪The International Electrotechnical Commission (IEC): a worldwide organization for standardization‬‬
‫‪comprising all national electrotechnical committees (IEC National Committees).‬‬
‫מאמרים‬
‫מקרקעין י‪) 1/‬ינואר ‪65 (2011‬‬
‫תקני וחקיקה בישראל‬
‫מתק פוטווולטאי נתפס בדר כלל בקרב הציבור כ"מתק ירוק"‪ .‬המונח "בנייה ירוקה"‬
‫בהתא לתק הישראלי‪ 22‬מוגדר כ"בנייה שפגיעתה בסביבה פחותה"‪ .‬לבנייה ירוקה שני‬
‫מאפייני מרכזיי‪ :‬האחד‪ ,‬עוסק בצמצו ההשפעה של תהלי הבנייה על הסביבה )טווח‬
‫קצר(‪ ,‬והאחר עוסק בשילוב ההיבטי הסביבתיי בתהלי התכנו‪ ,‬הפיתוח‪ ,‬ההקמה‬
‫והשימוש במבנה )"פיתוח בר קיימא"(‪ 23.‬מתו תודעה זו‪ ,‬מנסי גופי שלטוניי לקד‬
‫ולהסדיר הקמת מתקני פוטווולטאיי‪.‬‬
‫ב‪ ,1.7.2008‬במסגרת השגת יעדי הממשלה לקידו ועידוד השימוש באנרגיה מתחדשת‬
‫במשק החשמל הישראלי‪ 24,‬נכנס לתוק הסדר של הרשות לשירותי ציבורייחשמל ‬
‫הנוגע לייצור חשמל לצריכה עצמית ולהעברת עודפי לרשת באמצעות מתקני קטני‬
‫בטכנולוגיה פוטווולטאית‪ .‬הסדר זה מיועד לצרכני חשמל בעלי מתקני פוטווולטאיי‬
‫המשמשי לצריכה עצמית בתערי ביתי למגורי בלבד‪ ,‬בעלי מתקני בהספק שלא יעלה‬
‫על ‪ 15‬קילווואט ועל צרכני אחרי בעלי מתקני בהספק שלא יעלה על ‪ 50‬קילווואט‬
‫)להל‪" :‬מתקני קטני"(‪ .‬תנאי ההסדר האמור תקפי עד להשגת ‪ 50‬מגהוואט‬
‫במצטבר‪ ,‬בפריסה ארצית או עד לסו שנת ‪ ,2014‬המוקד מביניה‪ ,‬כאשר תעריפי רכישת‬
‫‪25‬‬
‫עודפי החשמל משתני מעת לעת‪.‬‬
‫בנוס הוחלט‪ ,‬כי תינת עדיפות למתקני בטכנולוגיה פוטווולטאית ללא ריכוז‬
‫)טכנולוגיה לריכוז קרינת השמש( וללא עקיבה )טכנולוגיה להתק "עוקב" אחר מיקו‬
‫‪26‬‬
‫השמש(‪ ,‬ע הקצאה של לפחות ‪ 90%‬מנפח ההתקנות לטכנולוגיה זו‪.‬‬
‫במהל ‪ 2010‬גובש במשרד התשתיות מתווה להקצאה של מכסה נוספת עבור מתקני‬
‫סולריי עסקיי קטני‪ 27,‬בהמש למכסות הקיימות למתקני פרטיי קטני‬
‫ובינוניי‪ .‬בי היתר‪ ,‬הוחלט‪ ,‬כי עד שנת ‪ 2014‬תותר התקנה של מתקני אלה ללא הגבלה‬
‫באזורי פריפריה במחיר מסובסד שתיקבע הרשות לחשמל‪ .‬הרשות לחשמל מצדה מכינה‬
‫מתווה למכסות חדשות למתקני סולריי מסחריי קטני‪ ,‬ללא חלוקה בי אזורי‬
‫מרכז ופריפריה‪.‬‬
‫ב‪ 26.12.10‬אישרה הממשלה תכנית מתאר ארצית למתקני פוטווולטאיי‪ 28.‬תכנית זו‬
‫מאפשרת הקמת תאי פוטווולטאיי בהיתר‪ ,‬בייעודי קרקע שחלה עליה תכנית‬
‫‪.22‬‬
‫‪.23‬‬
‫‪.24‬‬
‫ת"י ‪ ,5281‬מאי ‪.2006‬‬
‫ראו בהרחבה‪ :‬בועז ברזילי "בנייה ירוקה השיקול הכלכלי"‪ ,‬מקרקעי ח‪.(2009) 39 4/‬‬
‫"הסדרה לייצור חשמל מבוזר לצריכה עצמית והעברת עודפי לרשת‪ ,‬באמצעות מתקני קטני‬
‫בטכנולוגיה פוטווולטאית" הרשות לשירותי ציבוריי חשמל ‪www.pua.gov.il/448- (2008) 216 ,1‬‬
‫‪1472-he/Electricity.aspx?pos=24‬‬
‫‪.25‬‬
‫‪.26‬‬
‫‪.27‬‬
‫‪.28‬‬
‫עומד כעת על ‪ 2.04‬ש"ח לקוט"ש ויורד כל שנה ב‪ 4%‬החל מינואר ‪ 2011‬עד סיו המכסה או עד שנת‬
‫‪.2015‬‬
‫"הסדרה למתקני ייצור חשמל סולאריי הגדולי מ ‪ 50‬קילוואט" הרשות לשירותי ציבוריי חשמל‬
‫‪.(2009) 284 ,2‬‬
‫מתק סולרי קט מוגדר כמתק בעל תפוקה של ‪ 15‬עד ‪ 50‬קילוואט שיא‪.‬‬
‫להל‪" :‬תמ"א ‪/10‬ד‪."10/‬‬
‫‪ 66‬מקרקעין י‪) 1/‬ינואר ‪(2011‬‬
‫מאמרים‬
‫מאושרת המאפשרת בינוי‪ ,‬א התקיימו אחד מאלה‪ :‬על גג מבנה או חזיתו בהתא‬
‫לתכנית המפורטת שחלה ביחס לאותו מבנה‪ ,‬ואשר כבר קיבלה את אישור הוועדה לשמירה‬
‫על קרקע חקלאית ושטחי פתוחי; ועל קרקע בשטח שייעודו בתכנית מפורטת אחסנה או‬
‫מבני משק‪ ,‬תעשייה‪ ,‬מתק הנדסי או חניו‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬משרד התשתיות פועל לקידו ייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות בי‬
‫בפרסו מכרזי‪ ,‬מיפוי קרקעות לאיתור אתרי זמיני ופיתוח תשתית קווי הולכה‬
‫לקליטת חשמל המיוצר בטכנולוגיה זו‪ ,‬לבי בחינת תמריצי למחקר ופיתוח ובחינה של‬
‫‪29‬‬
‫קביעת אזורי עדיפות לאומית )נגב וערבה( לשימושי אלו‪.‬‬
‫כיו‪ ,‬החקיקה אינה נותנת מענה לדרישות בטיחותיות ומבניות בתחו‪ ,‬לדוגמה‪ :‬מתקני‬
‫מבוקשי עלגבי מבני ישני שהוקמו ללא היתר או ברמת פיקוח הנדסי הנדרש כיו‬
‫)לולי‪/‬רפתות וכד'( עלולי לגרו לכשל קונסטרוקטיבי‪ .‬העומס המחושב אינו מביא‬
‫בחשבו את עומסי הרוח עלפי תק ישראלי ‪ ,414‬אלא עלפי תק שהיה רלוונטי בעת‬
‫הקמת המבנה עליו מבוקש המתק‪ .‬לכשל זה עלולה להיות השלכה קונסטרוקטיבית ללא‬
‫חיזוקי מבניי‪.‬‬
‫בעיית העומס הזמני בזמ ההתקנה וגישה שוטפת למערכות העומס המתוכנ‪ 1815 ,‬ק"ג‬
‫למ"ר‪ ,‬אינו מביא בחשבו את משקל האד בעת הגישה למתק‪ .‬הצבת המתקני מעל גגות‬
‫פח או איסכורית עלולה ליצור קערי בגג ובמקרי קיצוניי התמוטטות‪ .‬לעניי זה יצוי‪,‬‬
‫כי ככל שתחזוקת המערכת תהיה יעילה יותר )לרבות שמירה על ניקיונה(‪ ,‬מידת הנצילות‬
‫של המערכת תהיה גבוהה יותר‪ .‬ראוי שהיתר הבנייה במקרי אלו יתייחס ג לדרכי‬
‫הגישה לגג‪/‬סולמות‪ ,‬נקודות עגינה וכדומה‪.‬‬
‫קורוזיה מואצת עלולה להווצר במתקני המשמשי לבעלי חיי )רלוונטי בעיקר לרפתות(‬
‫עקב חומציות )הנובעת מחלב ומהפרשות בעלי החיי(‪ .‬יש צור בבידוד ובתחזוקה שוטפת‬
‫לרבות הסדרת דרכי גישה המתחשבת בעומסי זמניי כאמור‪ .‬חיבור בי פלדה או פח לבי‬
‫אלומיניו )בי המתק לגג המבנה עליו הוא מותק( עלול לצור תא קורוזי‪ .‬יש להסדיר‪ ,‬א‬
‫כ‪ ,‬תקני חיבור היוצרי הפרדה‪.‬‬
‫מכל האמור עולה‪ ,‬כי נכו לסו שנת ‪ ,2010‬התקני והחקיקה בישראל בחיתוליה‪.‬‬
‫הגופי השלטוניי שוקדי על בחינה‪ ,‬לימוד וגיבוש תמריצי לטכנולוגיה פוטווולטאית‬
‫וכ על גיבוש קווי מנחי סטטוטוריי ולא סטטוטוריי‪ .‬גיבוש המדיניות‪ ,‬לכשתושל‬
‫ותפורס תתרו לוודאות בתחו ועמה‪ ,‬נית להניח‪ ,‬לעלייה בביקושי לטכנולוגיה זו‪.‬‬
‫‪.29‬‬
‫ראו‪ :‬מסמ מדיניות משרד התשתיות לשילוב אנרגיות מתחדשות במער ייצור החשמל בישראל‪,‬‬
‫‪ ,14.2.2010‬ה"ש ‪ 14‬לעיל‪.‬‬
‫מאמרים‬
‫מקרקעין י‪) 1/‬ינואר ‪67 (2011‬‬
‫המסגרת הנורמטיבית תכנונית להיתר בנייה‬
‫מתק פוטווולטאי מוגדר בתקנות התכנו והבנייה‪ 30‬כמערכת לייצור חשמל לצריכה‬
‫עצמית והזרמת עודפי לרשת החשמל‪ ,‬הממירה ישירות אנרגיה סולרית לאנרגיה‬
‫חשמלית‪ .‬מכוח אות התקנות נית לבקש היתר לעבודה מצומצמת על גגות מבני קיימי‪,‬‬
‫אשר נבנו עלפי היתר בנייה כדי וקיבלו טופס ‪ 4‬במועד גמר בניית‪ .‬בעניי הגדרת‬
‫"עבודות מצומצמות"‪ ,‬נקבעה בתקנות רשימת עבודות המהוות עבודה מצומצמת‪ ,‬אלא א‬
‫כ‪ ,‬ה משנות אלמנטי של שלד הבניי‪ ,‬או פוגעות במערכות הבניי או בבטיחותו‪ .‬התקנת‬
‫מתק "פוטווולטאי" על גג מבנה קיי נכלל בהגדרה זו‪ 31.‬יחד ע זאת‪ ,‬תקנה ‪)3‬ג( לתקנות‬
‫הותירה שיקול דעת לוועדה המקומית‪:‬‬
‫"הוגשה בקשה להיתר להתקנת מיתק פוטווולטאי או לצור ביצוע עבודות‬
‫לשיפור הנגישות לבני ובתוכו‪ ,‬ראשית הועדה לדרוש ממגיש הבקשה לערו את‬
‫בקשתו בהתא להוראות תקנות הבניה‪ ,‬א סברה‪ ,‬מנימוקי מיוחדי שיירשמו‬
‫בכתב‪ ,‬כי בדיקת הבקשה מחייבת זאת‪ :‬דרשה הועדה כאמור‪ ,‬יחולו על הבקשה‬
‫תקנות הבניה‪".‬‬
‫הוועדה רשאית לדרוש ממגיש הבקשה להיתר לערו את בקשתו בהתא להוראות תקנות‬
‫הבנייה ולצר לבקשתו תכנית גג‪ ,‬חזיתות וחישובי סטטיי‪ .‬הוועדה יכולה לדרוש ג‬
‫‪32‬‬
‫מסמכי לעניי סינוור הנובע מהמתק‪ ,‬לפי דרישת המהנדס‪.‬‬
‫בקשה להתקנת מתק פוטווולטאי על גגות בנייני מוגדרת כבקשה להיתר ל"עבודה‬
‫מצומצמת"‪ .‬בקטגוריה זו נכללות פעולות נוספות‪ ,‬כמו‪ :‬התקנת אנטנה לטלוויזיה‪ ,‬התקנת‬
‫מתק הסקה בדירה והצבת קולטי ודוד שמש‪ .‬מתו הגדרת המתק בתקנות‪ ,‬כמערכת‬
‫לייצור חשמל לצריכה עצמית‪ ,‬דומה‪ ,‬כי בקשה להיתר לבנייה מצומצמת קשורה ע‬
‫מתקני פרטיי לצריכה עצמית ולא ע מתקני מסחריי‪.‬‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬במקרה של התקנת מתק פוטווולטאי רשאית הוועדה‪ ,‬לדרוש ממגיש‬
‫הבקשה להיתר לעבודה מצומצמת לערו את בקשתו בהתא להוראות תקנות התכנו‬
‫והבנייה‪ ,‬א סברה‪ ,‬מנימוקי מיוחדי שיירשמו בכתב‪ ,‬כי בדיקת הבקשה מחייבת זאת‪.‬‬
‫במקרה זה‪ ,‬כאמור‪ ,‬יחולו על הבקשה תקנות התכנו הבנייה‪ .‬כתנאי למת ההיתר רשאית‬
‫הוועדה לדרוש כי כאשר מדובר בהנחת מתק על גג משופע‪ ,‬יונח המתק בצמוד לגג‪ ,‬ככל‬
‫הנית ובכיוו השיפוע הגג‪ .‬בגג שטוח תיתכ דרישה לפיה המתק לא יבלוט ממעקה הגג‪.‬‬
‫בהתקנת מתק פוטווולטאי על גג מבנה‪ ,‬יש להותיר מקו להתקנת כל המתקני האחרי‬
‫הנחוצי‪ ,‬לרבות מערכת סולרית לאספקת מי חמי כנדרש בתקנות‪ .‬כמו כ‪ ,‬נדרש היתר‬
‫‪.30‬‬
‫‪.31‬‬
‫‪.32‬‬
‫תקנות התכנו והבניה )היתר לעבודה מצומצמת(‪ ,‬התשס"ג‪) 2003‬להל‪" :‬התקנות"(‪.‬‬
‫פירוט עבודות מס' )‪.(14‬‬
‫תקנה ‪ (7)4‬לתקנות קובעת‪" :‬לא יינת היתר לעבודה מצומצמת אלא א כ עשה מבקש ההיתר כל‬
‫אלה‪ ... :‬לבקשה להתקנת מיתק פוטווולטאי ציר‪ #‬תכנית גג‪ ,‬חזיתות‪ ,‬חישובי סטטיי ואישור‬
‫בכתב של מהנדס חשמל בדבר התנאי להתקנת המיתק הפוטווולטאי; ולפי דרישת המהנדס ג‬
‫מסמכי לעניי סינוור הנובע מהמיתק האמור"‪.‬‬
‫‪ 68‬מקרקעין י‪) 1/‬ינואר ‪(2011‬‬
‫מאמרים‬
‫ממשרד התשתיות‪ .‬בהתחשב בכ שמשקל המערכת הוא כ‪ 15‬ק"ג למ"ר‪ ,‬יש להניח‪ ,‬כי‬
‫במבני קשיחי לא נדרשת בדיקת יציבות בגי התקנת המערכות ובכל מקרה‪ ,‬על הוועדה‬
‫המקומית לשקול דרישה זו לגופו של עניי‪ ,‬בהתא לסוג המבנה‪ ,‬גילו ומצבו הפיזי‪.‬‬
‫עד לאישור תמ"א ‪/10‬ד‪ ,10/‬היתר הבנייה הוסדר בתקנות התכנו והבנייה‪ ,‬כאשר תכניות‬
‫בניי עיר קובעות את המסגרת הנורמטיבית להוצאתו‪ .‬ההיתר יינת עלסמ הוראות‬
‫תכנית בניי עיר המכילה תוכ פרטני מספק להענקת ההיתר‪ ,‬תו שמירה על הוראות סעי‬
‫‪33‬‬
‫‪ 145‬לחוק התכנו והבנייה‪ .‬האפשרות להוציא היתר ללא תכנית מפורטת הינה בגדר חריג‪.‬‬
‫אופיו של מתק פוטווולטאי ובמיוחד השפעתו המרחבית האפשרית וחיבורו למערכות‬
‫תשתית מקומיות‪ ,‬אזוריות וארציות‪ ,‬מעניק לו אופי של מבנה מיוחד החורג מרשימת‬
‫המבני האחרי שברשימת העבודות המצומצמות )התקנת אנטנה לטלוויזיה‪ ,‬התקנת‬
‫מתק הסקה בדירה‪ ,‬הצבת קולטי ודוד שמש(‪ .‬לפיכ‪ ,‬להערכתנו‪ ,‬אישור מתק‬
‫פוטווולטאי צרי להינת במסגרת של שימוש חורג רק א אינו כלול במסגרת תמ"א‬
‫‪/10‬ד‪ .10/‬יש לזכור כי אישור המתק לשימוש חורג יוצר חבות בתשלו היטל השבחה‪ ,‬ככל‬
‫שקיימת בנסיבות העניי‪ ,‬בהתא למיקומו‪ ,‬אופיו ונתוניו‪.‬‬
‫לעניי אגרות בנייה‪ ,‬יצויי‪ ,‬כי תקנות התכנו והבנייה‪ 34‬קובעות אגרות להתקנת לוחות‬
‫בטכנולוגיה פוטווולטאית המותקני על הקרקע או על עמוד‪ 35,‬אול אינ קובעות אגרות‬
‫מיוחדות למתקני פוטווולטאיי המותקני על גבי מבני קיימי‪ ,‬לרבות היטלי פיתוח‬
‫וארנונה‪ ,‬דבר היוצר חוסר אחידות בגביית האגרות בי הוועדות השונות‪.‬‬
‫היבטי כלכליי‬
‫מטרת התקציר שלהל הינה תחשיב טנטטיבי אפשרי לבחינת כדאיות הקמת מערכת‬
‫סולרית פוטווולטאית בנפח הספק לשימוש פרטי ומסחרי מצומצ ולהתקני מבוסס‬
‫‪36‬‬
‫סיליקו בישראל‪ .‬הנתוני מותאמי לנתוני הרקע והסביבה המאפייני את ישראל‪.‬‬
‫בי יתר הנתוני שהבאנו בחשבו‪ ,‬מצוי סקר‪ 37‬אשר בדק את ההספק השנתי של ייצור‬
‫‪.33‬‬
‫‪.34‬‬
‫‪.35‬‬
‫‪.36‬‬
‫‪.37‬‬
‫ראו בהרחבה‪ :‬פרק "רישוי והיתרי בנייה" בועז ברזילי‪ ,‬תכנו ובינוי עירוני הלכות ויישומי )מהדורה‬
‫שמינית‪.(2011 ,‬‬
‫תקנות התכנו והבניה )בקשה להיתר‪,‬תנאיו ואגרות(‪ ,‬התשס"ב‪.2002‬‬
‫תקנות התכנו והבניה )בקשה להיתר‪ ,‬תנאיו ואגרות( )תיקו מס' ‪ ,(4‬התשס"ו ‪ ,2006‬ק"ת ‪.6512‬‬
‫התחשיב מהווה קנה מידה כללי ואינו מהווה חוות דעת שמאית‪ .‬הוא משק את דעתו של הכותב בלבד‬
‫ובכל מקרה יש לבחו את הכדאיות הכלכלית בהצבת מתק פוטווולטאי לגופה‪.‬‬
‫פרופ' ד‪ .‬פיימ‪ ,‬ד"ר ד‪ .‬פוירמ‪ ,‬מדווד‪ ,‬פרופ ע‪ .‬זמל מערכות פוטוולטאיות בערי ישראל משרד התשתיות‪,‬‬
‫אג מו"פ )‪.(2000‬‬
‫מאמרים‬
‫מקרקעין י‪) 1/‬ינואר ‪69 (2011‬‬
‫חשמל מתא פוטווולטאי של ‪ 1‬קילווואט שיא לייצור זר ישר‪ 38‬ב‪ 5‬ערי בישראל‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫האומד מבוסס‪ ,‬בי היתר‪ ,‬ג על קווי המדיניות וההנחות המקורבות שלהל‪:‬‬
‫‪39‬‬
‫מדיניות התחייבות לרכישת עודפי תפוקה מפרטיי עלידי הרשות לתקופה קצובה‬
‫וארוכה‪ .‬השיטה מבוססת על הבטחת כדאיות כלכלית להפעלת טכנולוגיית אנרגיה‬
‫‪41‬‬
‫חלופית‪.‬‬
‫מדיניות מקלה במיסוי במסגרת זו הנחת פטור ממס הכנסה למערכת פרטית עד גודל של ‪4‬‬
‫‪43‬‬
‫קילוואט שיא‪ 42.‬פחת מוא( למערכות סולריות עסקיות‪.‬‬
‫שימוש ביתי עלפי אומד מקורב‪ ,‬תא של ‪ 1‬קילוואט שיא מייצר ‪ 1,642‬קילוואט שעה‬
‫‪44‬‬
‫חשמל בשנה‪.‬‬
‫מערכות בעלות הספק של ‪ 154‬קילוואט שיא‪ ,‬ה בהסכ מחיר מובטח מראש עלידי‬
‫חברת החשמל של ‪ 2.04‬ש"ח לקילוואט שעה‪) 45‬קוט"ש( לתקופה של ‪ 20‬שנה‪.‬‬
‫מחירה של המערכת שלעיל בגבולות של ‪ 150,000120,000‬ש"ח לער‪ 46.‬ס זה במקורב‬
‫כולל התקנה וחיבור למונה‪.‬‬
‫להל תחשיב טנטטיבי למערכת פרטית בהספק של ‪ 15‬קילוואט שיא‪:‬‬
‫מחיר המערכת כולל התקנה וחיבור למונה‪:‬‬
‫‪48‬‬
‫תפוקה שנתית‪:‬‬
‫הכנסה שנתית ממכירת חשמל‪:‬‬
‫תשואה גולמית‪:‬‬
‫‪.38‬‬
‫‪.39‬‬
‫‪.40‬‬
‫‪.41‬‬
‫‪.42‬‬
‫‪.43‬‬
‫‪.44‬‬
‫‪.45‬‬
‫‪.46‬‬
‫‪.47‬‬
‫‪.48‬‬
‫‪47‬‬
‫‪ 450,000‬ש"ח‬
‫‪ 24,000‬קווט"ש לער‬
‫‪ 48,960‬ש"ח‬
‫‪10.88%‬‬
‫כפי שהוסבר לעיל‪ ,‬הזר הישר )‪ (DC‬מומר לזר חילופי )‪ (AC‬עלמנת לחברו לרשת החשמל ובתהלי‬
‫זה יש הפסד נוס‪.‬‬
‫חיפה‪ ,‬תלאביב‪ ,‬ירושלי‪ ,‬בארשבע ואילת‪.‬‬
‫התחשיב הינו להמחשה בלבד ולפיכ לא הובאו בחשבו נתוני נוספי‪ ,‬כמו‪ :‬אור חיי הממיר‪ ,‬הסוללה‬
‫והמתק; תחזוקת השוטפת‪ ,‬לרבות ניקיונ‪ ,‬עלויות לחיזוק ו‪/‬או תחזוקת המבנה עליו מותקנת‬
‫המערכת הנובעות מהתקנת המערכת וממשקלה‪ ,‬ארנונה וביטוח‪ .‬כמוכ לא הובאו בחשבו מע"מ‬
‫ושינויי אפשריי בתקופת המערכת‪ ,‬אלו נגזרי בי היתר מאופ תחזוקתה ומשינויי מזג אוויר‬
‫ואקלי‪ .‬כמו כ‪ ,‬החישוב יכול להשתנות בי האזורי האקלימיי השוני‪.‬‬
‫מכונה "‪.(feed in tariff) "Fit‬‬
‫סכו הפטור מוגבל עד לסכו של ‪ 18,000‬ש"ח‪.‬‬
‫משרד התשתיות הלאומיות מדיניות משרד התשתיות הלאומיות לשילוב אנרגיות מתחדשות במער‬
‫ייצור החשמל בישראל‪.(2010) 27 ,‬‬
‫ראו‪ :‬ה"ש ‪ 37‬לעיל‪ .‬ראו ג‪ :‬יהודה גליקמ‪ ,‬ה"ש ‪ 8‬לעיל‪.‬‬
‫יש לשי לב להבדל בי קילוואט לקוט"ש‪ .‬הראשו‪ ,‬מתייחס לקצב צריכת האנרגיה הרגעי שהוא‬
‫ההספק של המכשיר‪ .‬השני‪ ,‬מתייחס לכמות האנרגיה שנצרכה עלידי המכשיר‪ .‬לפיכ‪ :‬נורה לא צורכת‬
‫‪ 60‬וואט בשעה‪ .‬היא צורכת כ‪ 60‬וואטשעה במש שעה )או לחילופי ‪ 0.06‬קוט"ש(‪.‬‬
‫הפער בעיקר בהספק המערכת )‪ 154‬קילוואט שיא(‪.‬‬
‫התחשיב נועד להמחשה בלבד‪ .‬הוא אינו מגל עלויות מימו ומניח הצמדת תקבולי‪.‬‬
‫על בסיס ערכי ממוצעי מקורבי‪ ,‬מתאי פחות או יותר לתפוקה הממוצעת בירושלי‪.‬‬
‫‪ 70‬מקרקעין י‪) 1/‬ינואר ‪(2011‬‬
‫מאמרים‬
‫להל תחשיב טנטטיבי למערכת מסחרית בהספק של ‪ 50‬קילוואט שיא‪:‬‬
‫מחיר המערכת כולל התקנה וחיבור למונה‪:‬‬
‫‪51‬‬
‫תפוקה שנתית‪:‬‬
‫‪52‬‬
‫הכנסה שנתית ממכירת חשמל‪:‬‬
‫תשואה גולמית‪:‬‬
‫‪50‬‬
‫‪49‬‬
‫‪ 1,250,000‬ש"ח‬
‫‪ 80,000‬קווט"ש לער‬
‫‪ 124,000‬ש"ח‬
‫‪9.92%‬‬
‫סיכו‬
‫למרות המאמצי של גופי שלטוניי לקד תחו זה‪ ,‬החקיקה והמסגרת הנורמטיבית‬
‫לאישור והקמה של מתקני פוטווולטאיי נמצאת בישראל עדיי בחיתוליה‪ .‬שיעור ניצול‬
‫הטכנולוגיה הפוטווולטאית הינו מהנמו בעול המערבי‪ ,‬למרות מיקומה של ישראל‬
‫ויתרונותיה האקלימיי והגיאוגרפיי‪ .‬כאשר יישו הטכנולוגיה מועבר לציבור‪ ,‬תו‬
‫יצירת תמריצי כאלו או אחרי‪ ,‬דומה כי הבהרת והשלמת הרגולציה ופיתוח השיח‬
‫הכלכלי‪ ,‬שיפתח מודעות לתחו‪ ,‬יסייעו להגדלת נפח השימוש בכלי זה בנו הישראלי‪.‬‬
‫כל עוד לא הוסדרה והושלמה הרגולציה‪ ,‬נשע היתר הבנייה למתקני פוטווולטאיי על‬
‫תקנות התכנו והבנייה ועל המסגרת החקיקתית הנורמטיבית הקבועה בחוק התכנו‬
‫והבנייה‪ .‬המסגרת הקיימת היו מותירה שיקול דעת נרחב לוועדות המקומיות ולפיכ‬
‫נוצר מצב של חוסר אחידות בי וועדות שונות בעניי הליכי האישור‪ ,‬הדרישות המקדמיות‬
‫להיתר בנייה‪ ,‬אגרות‪ ,‬היטלי וכדומה‪.‬‬
‫לדעתנו‪ ,‬יש לאשר מתקני שאינ כלולי בתמ"א ‪/10‬ד‪ 10/‬במסגרת שימושי חורגי‬
‫זמניי‪ .‬לעניי זה‪ ,‬יש לבחו בכל מקרה לגופו את החבות בתשלו היטל ההשבחה‪.‬‬
‫להערכתנו‪ ,‬אופיו של המתק הפוטווולטאי הקשור והמחובר לתשתיות מחוזיות וארציות‬
‫וכ השפעתו המרחבית‪ ,‬חורגי מעבודות מצומצמות בהיתרי בנייה המפורטות בתקנות‬
‫התכנו והבנייה‪ .‬במסגרת הרגולציה המתהווה כיו‪ ,‬מומל( לבחו קביעת הנחיות נפרדות‬
‫‪53‬‬
‫למתק זה‪ ,‬לעומת המתקני הדורשי היתרי של עבודות מצומצמות‪.‬‬
‫דומה‪ ,‬כי ההפרדה הנהוגה כיו בי מתקני פרטיי לבי מתקני מסחריי‪ ,‬מקורה‬
‫בחוסר תשומת לב של הרגולטור‪ ,‬שכ‪ ,‬מטרתו המוצהרת של המחוקק הייתה עידוד תופעת‬
‫המתקני הפוטווולטאיי‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬מומל( לבחו פער זה‪ .‬כמוכ מומל( לקבוע‬
‫מדיניות אחידה ביחס לאגרות והיטלי למתקני מסוג זה תו הבחנה בנפח השימוש של‬
‫המתקני השוני‪.‬‬
‫‪.49‬‬
‫‪.50‬‬
‫‪.51‬‬
‫‪.52‬‬
‫‪.53‬‬
‫התחשיב נועד להמחשה בלבד‪ .‬הוא אינו מגל עלויות מימו ומניח הצמדת תקבולי‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬ככל שהפרויקט גדול יותר‪ ,‬עלות ההשקעה הממוצעת ל‪ 1‬קילוואט שיא קטנה יותר‪.‬‬
‫על בסיס ערכי ממוצעי מקורבי‪ ,‬מתאי פחות או יותר לתפוקה הממוצעת בירושלי‪.‬‬
‫הובא בחשבו מחיר מובטח של ‪ 1.55‬ש"ח לקוט"ש‪.‬‬
‫בדומה להבחנה המקובלת בי אנטנה סלולרית לאנטנת טלוויזיה‪.‬‬
‫מאמרים‬
‫מקרקעין י‪) 1/‬ינואר ‪71 (2011‬‬
‫מבחינה כלכלית נדמה‪ ,‬כי הרגולטור יצר כלי בעל כדאיות כלכלית רבה‪ :‬מדובר בכלי המניב‬
‫תשואה גבוהה יחסית‪ ,‬בהשקעות בטוחות באופ יחסי לאור תקופת ההתקשרות ע חברת‬
‫החשמל וכ ג במידת הוודאות הגבוהה לגבי קבלת תמורה לאור זמ‪ .‬לצור יצירת‬
‫כדאיות כלכלית‪ ,‬נדרשי בי ‪ 200‬ל‪ 220‬מ"ר לער אשר מתוכ כ‪ 50‬מ"ר משמשי בדר‬
‫כלל לגישה ומתקני משותפי אחרי‪ .‬הדרישה לשטח זה מטילה ספק בכדאיות הכלכלית‬
‫בהתקנת מתקני פוטווולטאיי על גגות מבני מגורי‪.‬‬
‫להערכתנו‪ ,‬שימוש במתק פוטווולטאי בקרקע חקלאית אינו מתיישב ע שימושיה של‬
‫הקרקע החקלאית )המתקני אינ דרושי במישרי לייצור או לעיבוד חקלאי כמוגדר‬
‫בתוספת הראשונה לחוק התכנו והבנייה(‪ .‬עלכ‪ ,‬בקרקע חקלאית מוכרזת או שייעודה‬
‫קבוע בתכנית מתאר ארצית לייעוד זה או לשטחי פתוחי‪ ,‬מומל( לדרוש אישור של‬
‫הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחי פתוחי‪.‬‬
‫תרשי ‪1‬‬
‫הגידול בתפוקת תאי פוטווולטאי קיימי ‪20091995‬‬
‫)מתו ‪(Renewables 2010: Global Status Report‬‬
‫‪ 72‬מקרקעין י‪) 1/‬ינואר ‪(2011‬‬
‫תרשי ‪2‬‬
‫חלוקת התפוקה העולמית‬
‫)מתו ‪(Renewables 2010: Global Status Report‬‬
‫מאמרים‬