docשופמן / עצים ביצירה הניה ה סמלים פאליים בדמות
download 
Report Transcription
שופמן / עצים ביצירה הניה ה סמלים פאליים בדמות
סמלים פאליים בדמות העצים ביצירה הניה /שופמן הספרות מהווה עבורנו כלי והזדמנות לשיחות בכל מיני נושאים בעת מפגשנו עם בני הנוער .אחד הנושאים המטרידים את בני הנוער הוא ביטוי של מיניות ,גבולות ואחריות מינית .יצירות ספרות שונות עוסקות בנושא זה ובהן ישנם תיאורים האוצרים בתוכם סמלים ורמזים מיניים . במאמר זה ברצוני לעמוד על חידוד התיאורים המיניים בדמות העצים בעת קריאת היצירה הניה/שופמן עם בני נוער ,ועל תפקיד המפתח שלהם ביצירה .הסיפור "הניה" מאת גרשון שופמן , אשר נכלל בתוכנית הלימודים לבגרות מזמן לנו שיחה בנושא :איפה עובר הגבול בביטויי מיניות ומי אחראי על שימת הגבול בגיל הנעורים? שופמן אמן הסיפורים הקצרצרים ,ממעט במילים ,אך עושה שימוש בשפה פיוטית ועשירה , באמצעותה הוא בונה לנו עולם תיאורים עשיר וחד אליו הקורא אינו נשאר אדיש .תיאורים אלו , מופיעים ביצירה "הניה" ,באופן מטונימי וסמלי ,אך הם אוצרים בתוכם מיניות רבה ,אשר מתחילה כתמימה ושובבה ומסתיימת באבדון .לכן נוח לשוחח עם בני נוער באמצעות יצירה זו , על נושא המיניות והשלכותיה כפי שהיא מוצגת ביצירה ,משום שהשימוש בסמלים ,מחבר את התלמידים מידית עם מיניות וללא צורך להכביר במילים .כמו כן ה הסיום ביצירה אינו משאיר מקום לספק לגבי ההשלכות של מיניות בלטי נשלטת ,מפני שהניה הופכת מהר מאד לדמות הקורבן ,היא מנוצלת וזוכה ליחס אדיש וקר מסביבתה עד שלבסוף היא מוצאת את מותה .סיום טראגי זה מהווה מסר רב לקהל הקוראים . מכאן נותרים התלמידים עם שאלה מתבקשת :כיצד ניתן היה למנוע את מותה של הניה ? אני רואה בעיסוק בשאלה מסוג זה את לב ליבה של עבודה חינוכית וערכית עם בני הנוער במהלך הוראת המקצוע ומבחינתי היא גם המפתח ללימוד היצירה . גרשון שופמן ,מתחילת היצירה בונה מתח מיני אצל הקורא ,אשר הולך וגובר ,וגם הולך ומתכער .כך מיניות תמימה של ילדה בת שתים עשרה מקבלת מימדים מפלצתיים בהיותה נערה כבת שש עשרה בסך הכול והופכת לדבר שאינו בשליטתה עוד ,אלא בשליטת סביבתה האכזרית והמנצלת " :הרעבתנות של עשוקי – החיים וחנוקי הכרך ,הרעבתנות האכזרית ,שאינה יודעת שבעה ,התנפלה על היצור היפה ,צמח – השדה ,ינקה את לשדו בלי-הרף "... שופמן ,בוחר בתחילת היצירה בתיאור פסטורלי -יפיפה ומטונימי של טבע רומנטי ,ארוטי ופראי ,אשר מרמז לקורא על דמות הנערה הסקרנית וחושף בפניו את נוף ילדותה .בתיאור זה ,הוא בוחר להשתמש בעצים מסוימים מאד המרכיבים את סביבת מגוריה המוכרת של הניה . חשוב לציין ,כי בספרות השימוש בעץ אינו נקי מהמשמעויות הרבות ומהאלוזיות המיוחסות לו , אך כדי למקד את הקריאה ברמזים למיניות ביצירה ,ברצוני להתבונן בתיאורי העצים כבסמליים פאליים. העץ מופיע בשפתנו כזכר והמבנה שלו הוא פאלי .שופמן מגדיל לעשות כאשר הוא בוחר גם לשתול עצים מסוימים מאד סביב ביתה המסויד של הניה ,המוכרים בספרות כאוצרים בתוכם מיניות רבה . תיאורי העצים בתחילת היצירה : עץ האורן : "על הר בחורשה ,באמצעיתה של חצר קטנה ,עמד הבית המסויד ,שליבב מרחוק בחלונותיו הצלולים מבעד למפלשי -הארנים" גרשון שופמן בוחר בעצי האורן ,אשר מוכרים לקוראים מהספרות כסמל פאלי מובהק הן במבנה עלי המחט החודרניים שלהם והן בניחוחם הדומה מאד לנוזל השופכה של הגבר .יתר על כן גם האצטרובל – פרי האורן הינו סמל פאלי. בשיר "סליחות " ,לאה גולדברג מחברת את המעבר מתום הילדות אל הבגרות והמיניות , ע"י עץ האורן בשורותיה " :וריח ילדות ריח דבק ואורן הוא ניחוח לילו של הגוף". עץ הלבנה : "אצל האורווה היו מגובבים תלי עצים ,עצי לבנה ,ובסדן – גזע סמוך להם ,היה נעוץ קרדום ממורט וחד " גרשון שופמן בוחר בעצי הלבנה ,אשר אף פרותיהם אינם משאירים מקום רב לדמיון ויוצרים קישור מידי לפאלוס. וכדי לא להותיר מקום לספק מוזכר מיד הקרדום הממורט והחד שנעוץ בסדן .פעולה של גדיעת עצים והכנתם לחומר גלם להסקה זוהי פעולה גברית ידועה הדורשת כוח פיזי רב , נוסף על כך גם קרדום ממורט וחד ממשיך את הרעיון שחוזר במחטי עץ האורן ומרמז על סביבה גברית . עץ הליבנה ופירותיו עץ הדובדבן : "...או שהייתה מטפסת על עץ הדובדבן ,שעמד מאחורי הכוורת ומסתתרת בנופו " אחרון חביב ,מאחורי הכוורת ,עומד ניסתר עץ הדובדבן ,עליו נהגה הניה לטפס .פרותיו הנועזים האדומים והמפתים אוצרים בנו יחס ארוטי אל עץ הדובדבן .פרט לצבע פריו גם צורתו הזוגית והעגלגלה היא רמז לחושניות ולמיניות . הדובר בשירו של המשורר ביאליק "בשל התפוח " ,צוחק ומתעלס בפרדס עם עלמתו פנינה ,בעוד סביבו עומד עץ תפוח "מסובל" וענבי דובדבנים " מזהירים . עץ הדובדבן מוצג כמקום מקלט וסתר עבור הנערה הצעירה והוא עומד יחידי בניגוד לעצים הפאליים האחרים ,אשר מקיפים את הניה .פעולת ההסתתרות מקבלת גם היא רמז לשובבות ומסתוריות בדמות הנערה . מיד לאחר תיאורי העצים שופמן מתאר לקוראיו את אביה של הניה ,איכר מבוגר ,בעל משקפיים כהים ,אשר עיקר עיסוקו הוא בתיקון ואחזקת ביתו .הוא עושה זאת בקושי רב – "וכשהזקן כחוש הלסתות היה אוחז את האזמל על גביו ונשען עליו מתוך טרחה יתרה בכוחותיו האחרונים " – תיאור זה מעורר רחמים .בנו הבכור עוזר לו בעבודתו והוא כל – כך עסוק עד כי אינו פנוי להשגיח על ביתו היפה והחיננית בבנות .נתון זה משמעותי מאד להבנת המשך היצירה ,מפני שתפקידו המשמעותי ביותר של אב מבחינתנו כחברה ,הוא לדאוג לצאצאיו ולהגן עליהם ,אך אביה של הניה מתואר כדמות חסרת יכולות גבריים ,כדמות חלשה ומעוררת רחמים ,וכן בהמשך הוא נכשל כשלון חרוץ בעת מילוי תפקיד זה והוא מאבד את ביתו עוד בגילה הצעיר ,כאשר אין הוא מודע למעשיה ולבסוף הוא גם לא נמצא בסביבתה בעת מותה . בימי ראשון מגיע טיול של נערים מביה"ס .תיאור הנערים ומפגשם עם הניה רווי בארוטיקה ומיניות " :כארבעה היו התלמידים ,הנערים היפים ,שזופים משרב מזיעים ומעורטלים במקצת, עם ראשיהם הגזוזים והמבהיקים "...הניה מתוארת כשהיא כמו חיה צעירה האורבת אל העולם הזר אותו מביאים הנערים מהכרך .היא אוהבת לשבת על הערסל שתלוי בשלשלאות ברזל בין שני אורנים עבים דווקא כשהנערים מגיעים ואחד הנערים מנדנד אותה .הניה המתערסלת מפצירה "עוד!" כאשר הנער עם העיניים השובבות מנדנד אותה ,הוא בשארית כוחותיו מניף את הערסל גבוה .תמונה זו מתוארת ממש כמו אקט מיני .מעוררת פליאה רבה .ראשית אין זה ראוי שנערה תסתובב כך לבדה בין התלמידים .שנית היכן הוריה ? או אחיה הבכור?האם האיכרה שעסוקה כל – כך בהגשת המזונות לנערים היא אימה ? מדוע אף אחד לא מעיר לה על התנהגותה הבלתי הולמת ? החזרה כאן על עצי האורן (= סמל פאלי ) ,אשר בניהם הניה מנודנדת על ערסל תלוי בשלשלאות מהווה רמז מטרים לבאות הניה תגיע למקום שבו סביבתה גברית ,היא תהיה הפסיבית והמובלת .הערסל מרמז על תנועה של אקט מיני ,אך גם על חוסר יציבות וביטחון . תוך כדי נדנוד הערסל הניה רואה את הכרך מבעד לראשי האורנים ולכן אין הקורא מתפלא כאשר היא נמצאת שם לבדה ללא כל השגחה כפי שהיא נמצאת לאורך הסיפור כולו מיד לאחר ארבע שנים .הפעם הסביבה של הטבע הפראי ,הרומנטי והארוטי מתחלפת בניחוחות חדשים של מחנק :במקום מעברים בין עצי אורנים יש סמטה עקלקלה ,העצים מופיעים כעת בדמות אילן רחב – עלים מרשרש מעל הראש (רמז לסכנה מרחפת ) ,ופרי הדובדבן האדום התחלף לפנסים אדומים .העצבות והמלנכוליה של העוברים והשבים מתעוררת עם נוכח צחוקה של הניה .מיד לאחר מכן שופמן מתאר את הניה במהלך אקט מיני :כשהיא צוחקת ,מתנשפת ונושכת . נוכחותה מזמינה ומושכת את העוברים והשבים .וכך בהמשך כאשר מגיעים ההמונים ומקבלים תשובה שהניה "תפוסה" הקורא חש יחס אמביוולנטי למצבה .מצד אחד הוא מזדעזע מהקלות שבה נערה בת שש עשרה הופכת לזונה ,אך מצד שני לאור התנהגותה המתגנבת והשובבה של הניה לאורך הסיפור אין הוא מופתע .מה שכן מפתיעה היא העובדה שהניה נמצאת לבדה ללא קשר לבית ממנו הגיעה ושוב עולות שאלות שיש לשאול את התלמידים בכיתה :היכן הוריה או אחיה הבכור ? מי כעת אחראי על הנערה ? אלו סכנות אורבות לשלומה ? מזעזעת את הקורא הפסקה הבאה בה מוצאת הניה במהירות ובקלות בלתי נסבלת את מותה. המוות מתואר כפתאומי ואדישותו של בעל הבית שלה אינה משאירה את התלמידים אדישים . שופמן משתמש בנקודת מבט של מספר כל יודע ,אשר מתאר את הניה במותה כתינוקת מעוררת רחמים בניגוד לבעל הבית המכוער והמפלצתי " :כחול החוטם ועב-הכרס ,התרעם על אשתו – חשק אצל אישה להחזיק תמיד גוססות !" כעת הריח היערי של העצים שאפף את הניה לאורך היצירה מתחלף בריח של עלי זרדין – המרמז על צמח מיובש ,צמח שאין אנו רוצים בו צמח מת – כלומר הניה מתה " ועולם כמנהגו נוהג ". לסיכום : היצירה "הניה" מאת גרשון שופמן אוצרת בתוכה מיניות רבה ומתפרצת ,אשר באה לידי ביטוי בסמלים פאליים בדמות עצים .סמלים אלו המופיעים כחוט השני לאורך היצירה מלווים ומרמזים על דמותה ועל גורלה של הניה .באמצעות יצירה זו ניתן לקיים שיעורים בעלי מסרים חינוכיים לבני הנוער ,בנושא :אחריות מינית והגבול בביטוי המיניות בגיל הנעורים .את מהלך לימוד היצירה כדאי ללוות להמחשה בתמונות של העצים המצוינים בה ובשירים מיצירות הספרות .
