להורדת קובץ PDF

‫טיפים ‪II‬‬
‫א‪ .‬אלרגיה‬
‫הטיפול באלרגיה מתחלק לשניים‪ :‬מניעת התקפים‪ ,‬וטיפול בזמן התקף אלרגי‬
‫ובתסמיני האלרגיה‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬כיצד פועלות התרופות למניעת התקף אלרגי‪:‬‬
‫תשובה‪ :‬לאחר שמזהים את האלרגן‪ ,‬אנחנו עובדים על חיזוק ולימוד המערכת‬
‫החיסונית או הפחתת התגובתיות‪ .‬שיטת החיסון נקראת אימונתרפיה או חיסון‪.‬‬
‫מטופלים הסובלים מאלרגיה קשה יקבלו מינונים קטנים של החומר שגורם‬
‫לאלרגיה‪ .‬באופן זה "מלמדים"את מע' החיסון להגיב בצורה מתונה יותר‬
‫לחשיפה לאלרגן‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬כיצד פועלות התרופות המטפלות בתסמיני האלרגיה‬
‫תשובה‪ :‬הטיפולים התרופתיים נגד אלרגיה מורכבים מאנטיהיסטמינים‬
‫ומסטרואידים‪.‬‬
‫ההיסטמין הוא אותו חומר המשתחרר מן התא במהלך התקף האלרגיה וגורם‬
‫לתסמינים כמו קוצר נשימה‪ ,‬גודש באף וכדומה‪ .‬את התרופות‬
‫האנטיהיסטמיניות ניתן לחלק לשניים‪ :‬התרופות הישנות יותר המאופיינות‬
‫בתופעות לוואי של ישנוניות וטשטוש‪ ,‬ומחייבות משנה זהירות בנהיגה או‬
‫פעולות המצריכות ריכוז כגון כלורפנירמין (אהיסטון)‪ .‬והתרופות החדשות‬
‫שאינן גורמות לרוב לתופעות הלוואי שהוזכרו‪.‬בתרופות אלה ניתן למנות את‬
‫החומרים הפעילים לורטדין (לורסטין)‪,‬סטיריזין (ז'ילרגי)‪ ,‬דסלורתידין (אריוס)‬
‫ועוד‪.‬‬
‫לאחר שאנו בולעים את התרופה‪ ,‬היא מגיעה לקיבה ונספגת דרך דופן המעי‬
‫לזרם הדם‪ ,‬משם היא מתפזרת בכל הגוף ונקשרת רק לתאים שיש להם‬
‫קולטנים ספציפים (רצפטור) שנקראים ‪ ,H 1‬והם נמצאים בצד החיצוני של‬
‫התא‪ .‬קולטנים מסוג ‪ H1‬נמצאים למשל בתאים של דרכי הנשימה (ברירית‬
‫האף ובריאות)‪ .‬האנטיהיסטמין שבתרופה מתחרה בהיטסמין כאשר הוא‬
‫מסתובב בגוף ופוגש באותם קולטנים ונקשר אליהם‪ .‬בכך הוא מונע את‬
‫ההיקשרות של ההיסטמין לאותם תאים ומונע את ההשפעה של ההיסטמין‪-‬‬
‫הוא חוסם‪ ,‬כלומר מתחרה על אותו קולטן‪ .‬הקלה בתסמינים תורגש תוך כשעה‬
‫ותימשך כ ‪ 42‬שעות‪ - .‬לאנימציה‬
‫תרופות ממשפחת הסטרואידים מגיעות במגוון רב של צורות מתן‪ :‬משחה או‬
‫קרם‪ ,‬כדורים‪ ,‬תמיסה או אבקה הניתנות בשאיפה‪ .‬את צורת המתן יבחר הרופא‬
‫בהתאם לסוג הבעייה שבה מטפלים‪ ,‬משחה לטיפול בבעיות אלרגיות בעור‪,‬‬
‫כדורים לתגובות אלרגיות חריפות או חמורות או לדיכוי המערכת החיסונית‬
‫במחלות מסוימות ומשאפים לשימוש מקומי באף או בריאות‪.‬‬
‫סטרואידים הניתנים בעזרת משאף מגיעים בתמיסה המוחזקת בתוך המשאף‪.‬‬
‫יש להחדיר את המשאף אל הנחיר וללחוץ על ידית הבוכנה‪ ,‬משתחררת מנה‬
‫מדודה של סטרואידים‪ ,‬במינון קטן ומדויק‪ .‬התמיסה נספגת דרך רירית האף‪,‬‬
‫חודרת אל גרעין התא ‪ ,‬משנה ומונעת את המשך ייצור חומרים המעורבים‬
‫באלרגיה‪ .‬כך מונעים מהאלרגיה להתפתח‪ -‬אנימציה‪.‬‬
‫ההקלה אינה מיידית‪ ,‬השימוש במשאפים צריך להיות רציף למשך מספר‬
‫שבועות ואף מעבר לכך לצורך הקלה מרבית‬
‫שאלה‪ :‬מהו הטיפול התרופתי במקרה של אסטמה?‬
‫תשובה‪ :‬הטיפול באסטמה ינתן בסטרואידים ונחלק לשניים‪ :‬מניעת התקפים‬
‫חוזרים וטיפול בזמן התקף חריף‪.‬‬
‫למניעת התקפים ‪ ,‬הסטרואדים יכולים להינתן במשאפים (משאף‪ ,‬נבולייזר‪,‬‬
‫או ‪ .)SPACER‬הסטירואידים מגיעים בצורה של אבקה או תמיסה‪ .‬החומר‬
‫משתחרר מהמשאף ומתפזר בדרכי הנשימה (פה המטופל‪ ,‬לוע‪ ,‬צינור הנשימה‬
‫סימפונות‪ ,‬הסתעפות לשני אונות הריאה‪ ,‬המשך התפצלויות עד לנאדיות) שם‬
‫הוא נספג אל תוך התאים אל גרעיני התא‪ ,‬מפסיק את התהליך הדלקתי (ריר‪,‬‬
‫ובצקת) האופייני למחלת האסטמה‪ - .‬לאנימציה‬
‫חלק מסוים מהסטירואידים הניתנים בשאיפה‪ ,‬עלול להגיע למערכת העיכול או‬
‫להתרכז על הלשון או מיתרי הקול‪ ,‬לכן מומלץ לשטוף את הפה במים לגרגר‬
‫ולירוק את התכולה‪ ,‬במטרה למנוע התפתחות פטריות באתרים אלו‪.‬‬
‫טיפול בהתקף חריף נעשה באמצעות מרחיבי סימפונות‪ -‬ונטולין‪ .‬כשושאפים את‬
‫החומר אז החומר הפעיל מגיע לדרכי הנשימה ונקשר שם לתאי שריר בדרכי‬
‫הנשימה‪ .‬הקישור לקולטנים מביא להרפיית השריר‪ ,‬והתרחבות דרכי הנשימה‬
‫ובאופן זה להכנס אוויר בכמות הנדרשת והפסקת ההתקף‪ .‬ישנם מרחיבי‬
‫סמפונות קצרי פעולה הניתנים במהלך התקף חריף בקבוצה הזו המפורסמים‬
‫הם‪ :‬ונטולין‪,‬טרבולין‪ .‬ומרחיבי סימפונות ארוכי טווח הניתנים כחלק מהטיפול‬
‫המניעתי יחד עם הסטיר ואידם‬
‫שאלה‪ :‬האם להומיאופתיה יש מה להציע בתחום האלרגיות?‬
‫ישנו מגוון רחב של תכשירים הומיאופתיים המכוונים לתופעות אלרגיות שונות‬
‫ובעיקר לאלרגיות עונתיות‪ .‬ניתן למצוא תרסיסים הומיאופתיים לאף וכן כדורי‬
‫מציצה הומיאופתיים הניטלים עוד לפני עונת האלרגיות‪ ,‬במהלכה וגם להקלה‬
‫מיידית בתסמיני האלרגיה‪.‬‬
‫ב‪ .‬סוכרת‬
‫שאלה‪ :‬מהו הטיפול התרופתי למחלת הסוכרת?‬
‫תשובה‪ :‬הטיפול התרופתי המוצע לחולי סוכרת סוג ‪ ,1‬או סוכרת נעורים‪ ,‬הוא‬
‫הזרקת אינסולין‪ .‬מאחר וגופם של חולי סוכרת סוג ‪ 1‬אינו מייצור אינסולין‪ ,‬או‬
‫שמייצר ברמה נמוכה מאוד‪ ,‬חייבים לתת אינסולין ממקור חיצוני‪.‬‬
‫מגוון התרופות לטיפול בסוכרת סוג ‪ 4‬הוא רחב מאוד‪ .‬לרוב משתמשים‬
‫בתרופות הניתנות דרך הפה אך גם באינסולין ובחומרים המווסתים את הפרשת‬
‫האינסולין‪ ,‬מגבירים הפרשת אינסולין‪ ,‬או את הרגישות לאינסולין ברקמות‪ .‬או‬
‫תרופות המווסתות את ספיגת הגלוקוז מהמעי‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬פרטי על התרופות הנפוצות בבליעה‬
‫תשובה‪:‬‬
‫קו ראשון בטיפול התרופתי בסוכרת סוג ‪ 2‬היא התרופה מטפורמין (גלוקומין‪,‬‬
‫גלוקופז') מסייע בהפחתת התנגודת לאינסולין והגברת הרגישות לתאים‬
‫לאינסולין אנדוגני המופרש מהלבלב‪ .‬כמו כן מסייע בהקטנת ייצור גלוקוז על‬
‫ידי הכבד וספיגתו לדם‪ .‬הכדור עובר מהקיבה למעי‪ ,‬נספג בזרם הדם דרך כלי‬
‫הדם שבדופן המעי‪ ,‬נספג למחזור הדם‪ .‬עם מחזור הדם מגיע לכבד ושם הוא‬
‫מפעיל אנזים שנקרא ‪ AMPK‬שיש לו חשיבות רבה גם ברגישות לאינסולין‪ ,‬גם‬
‫במאזן האנרגיה הכללי של הגוף וגם בעיכול של גלוקוז ושומנים בגוף‪ .‬הפעילות‬
‫של אנזים זה גורמת לתאי הכבד לפרק פחות גלוקוגן ולשחרר פחות גלוקוז‬
‫לזרם הדם‪ .‬הגלוקוז נמצא בכבד בצורה של גלוקוגן והאנזים הזה גורם לכך‬
‫שהגלוקוגן נשאר ארוז בתוך תאי הכבד ולא מתפרק לגלוקוז‪ -.‬אנימציה‪.‬‬
‫הבעיות העיקריות עם מטפורמין הינן הפרעות במערכת העיכול ועיכוב ספיגה‬
‫של ויטמין ‪ .B12‬כדי להתגבר על הבעיה הראשונה יינתן עם מזון או לאחריו‪.‬‬
‫כמו כן יש להיזהר עם התרופה במצבים של תפקוד כלייתי ירוד‪ ,‬היות ועלולה‬
‫להצטבר ולגרום להפרעות מטבוליות קשות ואף למוות‪.‬‬
‫תרופות נוספות הן ממשפחת המגליטינידים כמו רפגליניד‪ .‬תרופות אלה‬
‫מגבירות את הפרשת האינסולין מהלבלב‪ .‬יתרונן בכך שמטופל יכול לנהל אורך‬
‫חיים אקטיבי יותר היות ומאפשרות נטילה מיד לפני ארוחה‪ .‬האינקרטינים הם‬
‫הורמונים המופרשים מהמעי אחרי הארוחה עם העליה ברמות הגלוקוז‪ .‬הם‬
‫גורמים ללבלב להפריש יותר אינסולין ובכך מסייעים לגוף לווסת את רמות‬
‫הגלוקוז בדם‪ .‬אצל סוכרתיים‪ ,‬כמות האינקרטינים המופרשת קטנה יותר‪ ,‬וגם‬
‫איכות תפקודם ירודה‪.‬‬
‫האינקרטינים מפורקים על ידי אנזים הקרויי ‪ .DPP-4‬חסימה של אנזימים אלו‬
‫על ידי תרופות כגון ג'נוביה (סיטאגליפטין)‪ ,‬מאפשרת את פעולתם על הלבלב‪,‬‬
‫שמפריש אינסולין‪ .‬כך מביאה תרופה זו לאיזון של רמת הגלוקוז‪..‬‬
‫תרופה נוספת קרוייה פרנדאז‪,‬או אקארבוז‪ .‬פעולתה מעכבת את קצב ספיגת‬
‫גלוקוז מהמעי ומאפשר לאינסולין להיות מופרש ברמה נמוכה יותר ולהתמודד‬
‫טוב יותר עם רמות הגלוקוז במעיים‪ .‬תופעות הלוואי שלה הם כאבי בטן‪ ,‬גזים‬
‫ואף שלשולים‪ .‬ניתן להפחית את התופעה על ידי עלייה הדרגתית במינונם‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬פרטי על פעולת האינסולין והרכבו‬
‫תשובה‪ :‬האינסולין הוא חלבון המיוצר בגוף על ידי הלבלב בקבוצות תאים ע"ש‬
‫לנגרהאנס ואשר מצויים בלבלב‪ .‬במחלת הסוכרת בשל מחסור באינסולין או‬
‫בשל עמידות לו יזריק המטופל אינסולין‪ .‬היות והאינסולין הינה מולקולה‬
‫חלבונית המתפרקת במע' העיכול‪,‬הרי שנכון לעכשיו‪ ,‬אין אפשרות להכניסו לגוף‬
‫למעט בזריקה‪ .‬את האינסולין מייצרים בהנדסה גנטית ומזריקים לשכבת התת‬
‫עור‪.‬‬
‫קיימים מספר סוגי אינסולין הנבדלים בפרק הזמן להשפעה ובמשך השפעתם‪:‬‬
‫אינוסלין אולטרא קצר‪ ,‬אינוסלין קצר טווח‪ ,‬בעל טווח השפעה בינוני וארוך‪.‬‬
‫אינסולין בעל טווח אולטרא קצר או קצר טווח ינתנו מיד לפני הארוחה‪ ,‬או עם‬
‫הארוחה‪ .‬אינסולין בעל טווח בינוני או ארוך‪ ,‬יינתן ללא קשר לזמני הארוחות‬
‫ונקרא גם אינסולין בזאלי‪ ,‬כלומר כזה אשר עובד ברקע ואינו קשור לעליות‬
‫הגלוקוז התלולות המתרחשות לאחר הארוחה‪ .‬דוגמא לאינסולינים מהירי‬
‫פעולה בעלי משך פעולה קצר של מספר שעות הינם הומולוג (ליספרו)‪ ,‬נוובורפיד‬
‫(אספרט)‬
‫אינסולינים בעלי טווח בינוני של כ ‪ 11‬שעות או בעלי טווח ארוך של ‪ 22‬שעות‬
‫הינם ה ‪ ,NPH‬לבימיר‪ ,‬או דטימיר‪ .‬רישום האינסולין על ידי הרופא נעשה‬
‫בהתאם לדרגת המחלה ממנה סובל המטופל‪ ,‬צרכי המטופל ואורח חייו ויכולתו‬
‫להתמודד עם מדידת סוכר תכופות‪ .‬לעיתים ימליץ הרופא על‬
‫שילובי בין סוגי האינסולינים לפי הצורך הספציפי של כל חולה‪.‬‬
‫כיום ניתן להזריק אינסולין גם בעזרת משאבה המחוברת באופן קבוע לגופו של‬
‫המטופל‪ .‬הסנסור של המשאבה חש בירידת רמות הסוכר ומזריק באופן‬
‫אוטומטי את סוג האינסולין‪ .‬מיועד לאינסולינים קצרי טווח ומהירי פעולה‪ .‬זה‬
‫האקטרפיד‪ ,‬האפידרה‪ .‬הנובורפיד‪.,‬‬
‫אקסנטיד (ביאטה) היא תרופה חדשה יחסית‪ ,‬גם היא ניתנת בהזרקה פעמים‬
‫ביום (אך אינה אינסולין) היא התרופה הראשונה מדור זה‪ ,‬יתרונה הגדול שהיא‬
‫לא גורמת כמעט להיפוגליקמיה ואף מביאה לירידה במשקל המטופל‬
‫** התרופה אבניאדה ‪ -‬לא תוזכר באייטם‪ ,‬הורדה מהמדפים בגלל מקרים של‬
‫אי ספיקת לב‪.‬‬
‫ג‪ .‬דלקות‬
‫שאלה‪ :‬מהו הטיפול התרופתי לדלקות גרון?‬
‫תשובה‪ :‬קיימים כמה סוגים של כאבי גרון‪ .‬רוב כאבי הגרון נגרמים ע"י‬
‫וירוסים‪ .‬במקרים אלה הטיפול התרופתי הוא ללא מרשם רופא‪ .‬התכשירים‬
‫ללא מרשם נועדו לספק הקלה על התסמינים‪.‬‬
‫הם כוללים כדורי מציצה‪ ,‬תרסיסים כמו קלגרון‪ ,‬סטרפסילס‪ ,‬למוסין וכן‬
‫כדורים על בסיס טבעי כמו רוניות פרופולנטום‪ ,‬אקטיפלוס‪ .‬במקרים של כאבים‬
‫רציניים יותר אפשר להשתמש במשככי כאבים כמו אקמול‪ .‬נורופן‪ ,‬אדוויל‪.‬‬
‫דלקות גרון שנגרמות ע"י חיידקים הן פחות נפוצות והטיפול בהן הוא‬
‫באנטיביוטיקה‪.‬‬
‫לאחר שעושים משטח גרון‪ ,‬אם מתברר שזו דלקת חיידקית הרופא ירשום‬
‫טיפול אנטיביוטי‪.‬‬
‫הטיפול האנטיביוטי המקובל ביותר לטיפול גרון הוא באנטיביוטיקות ממשפחת‬
‫הפניצילין כמו מוקסיפן‪ ,‬ראפאפן‪ ,‬אוגמנטין ועוד‪ .‬כמוסת האנטיביוטיקה‪,‬‬
‫למשל מוקסיפן‪ ,‬מתמוססת בקיבה‪ .‬האבקה שבתוכה מתמוססת במיצי הקיבה‬
‫ועוברת הלאה למעיים‪ .‬שם היא נספגת למחזור הדם דרך כלי הדם הנמצאים‬
‫בדופן המעי‪ .‬עם מחזור הדם התרופה מתפזרת בכל הגוף ומגיעה בין היתר‬
‫לאתרים שבהם נמצאים החיידקים‪ .‬למשל בדלקת גרון‪ -‬מגיעה לרירית של‬
‫הלוע ואז האנטיביוטיקה חודרת לדופן התא של החיידקים‪ ,‬נקשרת שם‬
‫לחלבון ספציפי‪ -‬שנקרא פניצילין בינדינג פרוטאין (=חלבון הקושר פניצילין)‬
‫ואז עצם זה שהיא נקשרת שם מעכב את פעילות האנזמים שאמורים לבנות את‬
‫אותו דופן התא של חיידקים‪ .‬כתוצאה מכך דופן התא של החיידק נהרס‪,‬‬
‫החיידק מתמוסס ובעצם זה גורם לחיסול מושבות החיידקים בריריות‪ :‬הלוע‪,‬‬
‫האף‪ .‬בעקבות חיסול המושבות פוחתת התגובה החיסונית של הגוף ואיתה‬
‫נהיה סוף לדלקת שמתבטאת בגודש‪ ,‬חום‪ ,‬כאב‪ -‬אנימציה‪.‬‬
‫הטיפול ניתן למשך עשרה ימים במינון של פעמיים עד ארבע פעמים ביום ויש‬
‫חשיבות רבה לסיום מלוא הטיפול כדי למנוע החמרה‪ ,‬התפתחות של עמידות‪,‬‬
‫וחזרה של המחלה‬
‫דלקות אוזנייים לרוב יחלפו מעצמם ולכן הדבר העיקרי שנרצה לטפל בו הוא‬
‫הכאב‪ .‬בפעוטות ובמקרים חריפים של דלקות אוזניים יידרש טיפול באמצעות‬
‫אנטיביוטיקות‪ .‬דלקות כרוניות באוזניים שאופייניות בד"כ יותר לילדים‬
‫דורשות לפעמים טיפול באנטיביוטיקות‪ ,‬תכשירים מייבשים כמו נוגדי גודש‪,‬‬
‫אנטיהיסטמינים ולעיתים גם התערבות כירורגית‪ ,‬כגון‪ -‬הכנסת כפתורים‪.‬‬
‫אנטיביוטיקות לטיפול בדלקת אוזניים תהיה בד"כ אנטיביוטיקה ממשפחת‬
‫הפניצילין‪ .‬זה יכול להיות מוקסיפן‪ ,‬אוגמנטין‪ .‬לעיתים הרופא יבחר בטיפול‬
‫במשפחה שונה כגון צפלוספורינים לדוגמא צפרוקסים ("זינת") או בצפורוקסים‬
‫לאנשים שרגישים לפניצילינים‪ ,‬יתכן גם טיפול באזיטרומיצין‪( ,‬אזניל) תרופה‬
‫ממשפחת המקרולידים‪.‬‬
‫רוב דלקות האף גם הן נגרמות בשל וירוס‪ ,‬וחולפות מעצמן‪ .‬בכל השלבים‬
‫במחלה‪ ,‬הטיפול לרוב הינו סימפטומטי‪ ,‬כדי להקל על הכאבים ואי הנוחות‪.‬‬
‫במקרים פחות נפוצים הצינון מסתבך והופך לסינוסיטיס שזו דלקת של מערות‬
‫הפנים ויכולה להיות חיידקית או ויראלית‪ .‬במקרים קשים שיש חשד לדלקת‬
‫חיידקית עם חום‪ ,‬הטיפול הוא אנטיביוטי‪.‬‬
‫תרופות ללא מרשם הן כל התרופות המשולבות שמכילות בד"כ שילוב של‬
‫חומרים משככי כאבים עם חומרים שנועדו להפחית את הגודש ולייבש את כל‬
‫הנוזלים‪ .‬משככי הכאבים הם בד"כ פראצטמול (דקסמול‪ ,‬אקמול) או איבופרופן‬
‫(נורופן‪ ,‬אדוויל‪ ,‬אדקס) והחומרים המייבשים יהיו חומרים מכווצים ו ‪/‬או‬
‫אנטיהיסטמינים‪ .‬בילדים השימוש בחומרים נוגדי גודש לל א מרשם רופא הוא‬
‫מגיל ‪ 1‬ומעלה‪ ,‬ובמרשם מגיל ‪.1-1‬‬
‫התכשירים מחולקים לתכשירים ליום ותכשירים ללילה‪ .‬התכשירים ללילה‬
‫מכילים את האנטיהיסטמינים שהם בעלי תכונות מרדימות ולא נמצאים ביום‬
‫ומסייעות להירדם וכן לייבש נזלת נוספת‪ ,.‬דקסמול קולד או אקמול צינון‬
‫ושפעת מכילים גם חומר מכייח שנועד להקל על שיעול שנלווה לצינון ושפעות‪.‬‬
‫תכשירים פופולארים במקרים של דלקת אף הם תרסיסי אף‪ .‬יש תרסיסים‬
‫שמבוססים על מי מלח‪ ,‬מי ים שגורמים להתכווצות כלי הדם באף וניקוז‬
‫הנוזלים או תרסיסים המכילים חומרים נוגדי גודש מכווצים כימיים שמכווצים‬
‫את כלי הדם באף‪ ,‬מורידים את הגודש ומאפשרים מעבר אוויר טוב יותר או‬
‫תרסיסים המכילים רק או גם אנטיסיהטמינים‪ .‬הפופולריים ביותר הם אלרין‬
‫ואוטריוין‪ .‬התמיסות לאף הניתנות בצורת טיפות או תרסיס ומכילות חומרים‬
‫מכווצים‪ ,‬נכנסות דרך האף‪ ,‬מתפזרות על גבי הרירית‪ .‬החומר הפעיל שבהן‬
‫נקשר לקולטן אלפא‪-‬אדרנרגי שנמצא על גבי תאים העוטפים את כלי הדם‬
‫ברירית האף‪ .‬הקישור הזה גורם לכיווץ של כלי הדם ברירית האף‪ .‬התוצאה‬
‫של זה זרימה מופחתת של דם לאזורים בצקתיים או הנפוחים ברקמה‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬הסינוסים "מתרוקנים" זרימת האוויר הופכת טובה יותר ויש‬
‫הפחתה בכמות הנזלת המופרשת‪ -‬אנימציה‪.‬‬
‫התרסיסים מיועדים לשימוש קצר טווח‪ ,‬שלושה‪ -‬חמישה ימים‪ .‬שימוש מעבר‬
‫לחמישה ימים‪ ,‬עלול להביא עליה בשימוש בתרופה וסוג של סבילות המתבטאת‬
‫בהרחבה של כלי הדם ברירית האף‪ ,‬גודש ונזלת כרוניים‪ .‬מצב זה יוצר תלות של‬
‫המשתמשים בטיפות האף מפני שהם מאמינים שבגלל התופעות הכרוניות הם‬
‫צריכים באופן קבוע להשתמש בטיפות‪ .‬שימוש מאוד ממושך יכול לגרום נזקים‬
‫בלתי הפיכים לרירית האף שהטיפול בהם כירורגי‪.‬‬
‫צריך גם להזהר משימוש בלתי מושכל באנטיביוטיקה‪ .‬יש נטייה לחשוב שכל‬
‫דלקת חייבת להיות מטופלת באנטיביוטיקה וזו גישה שגויה ומסוכנת כי‬
‫התוצאה שלה היא שימוש פזיז באנטיביוטיקות שמוביל להתפתחות זני‬
‫חיידקים שעמידים לאנטיביוטיקות הנפוצות בשימוש‪.‬‬
‫ד‪ .‬צרבות – גורמים‪ ,‬מניעה וטיפול‬
‫שאלה‪ :‬מהו הטיפול התרופתי בצרבת?‬
‫תשובה‪ :‬צרבת אקראית המופיעה מדי פעם ולא ממש מפריעה לתפקוד הרגיל‬
‫תטופל בד"כ עם תרופות נוגדות צרבת הנמכרות ללא מרשם רופא ומופיעות‬
‫בצורת כדורי מציצה או תמיסות לשתייה‪ ,‬כגון טאמס‪ ,‬מאלוקס‪ ,‬קלצרבת‪,‬‬
‫גביסקון‪ ,‬רני ועוד‪ .‬החומרים האלה סותרים את החומצה ועל ידי כך מפחיתים‬
‫מדרגת החומציות של הקיבה ומעלים את ה ‪ PH‬כלומר הופכים את הסביבה‬
‫בקיבה להיות יותר בסיסית ומפסיקים את תחושת הצריבה‪ .‬למשל אם אנחנו‬
‫שותים את זה בצורה של נוזל – תרחיף כמו מלוקס‪ ,‬אז החומר הפעיל כבר‬
‫נמצא בצורה מומסת ואם אנחנו לוקחים כדור ללעיסה או למציצה החומרים‬
‫הפעילים שבו מומסים ברוק‪ ,‬נבלעים ומגיעים עם הרוק לקיבה‪ .‬בקיבה‬
‫מתמוססים במיצי הקיבה‪ .‬מה שקורה שמדובר במלחים שבתמיסה הם‬
‫עוברים למצב יוני‪( -‬כלומר המלח בטבליה נמצא בצורת מוצק‪ ,‬וכאשר הוא‬
‫מתמוסס במים שבקיבה הוא מתפרק לשני יונים שהם רכיבים בעלי מטען‬
‫חשמלי‪ ,‬אינם יציבים ו"מחפשים" מייד יון נגדי להתחבר איתו)‪ .‬אחד היונים‬
‫הוא מינרל‪ ,‬השני הוא יון בסיסי‪ .‬היון הבסיסי שיכול להיות קרבונט או‬
‫הידרוקסיד‪ ,‬קושר מיד יוני מימן חופשיים ובכך מונע מאותם יוני מימן‬
‫מלהפוך לחומצת הקיבה‪( -‬מימן כלוריד)‪ .‬בכך הפעולה הזאת מנטרלת את‬
‫החומצה של הקיבה והופכת את מיצי הקיבה לבסיסיים יותר‪ -‬אנימציה‪.‬‬
‫במקרים שבהם סותרי החומצה אינם מספיקים או כאשר מדובר בכיב או‬
‫במחלת ההחזר הושטי נדרש שימוש בתרופות הפועלות על עיכוב או עצירת‬
‫מנגנוני הפרשת החומצה בקיבה‪ .‬אלה מתחלקים לשני סוגים‪:‬‬
‫תרופות המפחיתות את ייצור החומצה בקיבה הם נקראות חוסמי רצפטור‬
‫קולטני ‪ H2‬או היסטמין ‪ .2‬בתאי דופן הקיבה קיימים קולטנים להיסטמין‪-‬‬
‫התאים מתחילים לייצר חומצה ולשפוך אותה לחלל הקיבה‪ .‬מה שהתרופות‬
‫ממשפחת חסמי קולטני ‪ H2‬עושות‪ ,‬הן מתחרות עם ההיסטמין על הקישור‬
‫לאותם קולטנים‪ .‬קישור התרופה לקולטן מונע את קישור ההיסטמין‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫יש בתאי דופן הקיבה קולטנים להיסטמין‪ ,‬שבאופן נורמלי‪ ,‬כאשר הם קושרים‬
‫מולקולות של היסטמין‪ ,‬הם גורמים לתא לייצר יותר חומצה‪ .‬אם חוסמים את‬
‫הקולטן הזה ע"י חומר סינטטי‪ ,‬כלומר התרופה‪ ,‬אז תאי הקיבה ייצרו פחות‬
‫חומצה‪ ,‬והתוצאה‪ -‬הפחתת חומציות הקיבה‪ -‬אנימציה‪ .‬למשל פמוטידין‬
‫(גסטרו)‪ ,‬סימטידין‪ ,‬פאמוטידין‪ ,‬זנידקס (רניטידין)‪ ,‬זנטק‪ ,‬זנטב‪ .‬אלה נקראים‬
‫גם חוסמי קולטן היסטמין ‪.2‬‬
‫תרופות אלו לא נותנות הקלה מיידית כמו שנותנים סותרי חומצה אך הן‬
‫מספקות הקלה ממושכת יותר‪ .‬חלקן נמכרות ללא מרשם למשל גסטרו ‪.11‬‬
‫סוג נוסף של תרופות החוסמות את ייצור החומצה בקיבה הן מעכבי משאבות‬
‫מימן (‪ )PPI‬למשל לוסק‪ ,‬אומפרדקס‪ ,‬לנטון‪ ,‬נקסיום ועוד‪ .‬תרופות אלו חוסמות‬
‫באופן בלתי הפיך את המשאבות המחדירות יוני מימן (חומצה) לחלל הקיבה‪.‬‬
‫הכדורים או הכמוסות נבלעים‪ ,‬מגיעים לקיבה‪ ,‬מתמוססים במיצי הקיבה ואז‬
‫החומר הפעיל למשל אומפרזול‪,‬נספג לדם ומגיע לקולטן ומשם נקשר –(=‬
‫המולקולה של החומר הפעיל נקשרת (באופן כימי) למשאבות (תעלות) מימן‬
‫בתאים של רירית הקיבה) באופן סלקטיבי ובלתי הפיך למשאבות מימן‬
‫שנמצאות בדופן התאים שנמצאים ברירית הקיבה‪ .‬הקישור הזה מעכב מעבר‬
‫יוני מימן מהתאים אל חלל הקיבה‪ .‬התוצאה היא פחות חומצה בחלל הקיבה‪-‬‬
‫אנימציה‪ .‬חשוב ליטול אותם על קיבה ריקה‪ .‬הכי טוב בבוקר לפני האוכל‪ .‬יש‬
‫לציין כי תרופות אלו לא מעניקות הקלה מיידית ונדרשים כשלושה ימים עד‬
‫להקלה מירבית‪ .‬חלקן ניתנות ללא מרשם רופא‪.‬‬
‫קיימת תרופה נוספת בשם גביסקון‪ ,‬שמנגנון הפעולה שלה שונה מתרופות‬
‫אחרות‪ .‬החומר הפעיל בגביסקון ‪ ,‬מכיל אליג'ינאט המופק מאצה טבעית אשר‬
‫יחד עם החומרים הפעילים הנוספים יוצר שכבת הגנה פיזית‪ ,‬ג'ל הצף במעלה‬
‫הקיבה וחוסם את עליתן של חומצות מהקיבה לוושט‪ .‬התרופה מכילה גם חומר‬
‫סותר חומצה‪ ,‬וגם יוצרת מעין שכבה בועית המצפה את תוכן הקיבה ומקטינה‬
‫את הרפלקוס מכנית‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬האם יש תופעות לוואי לתרופות?‬
‫תשובה‪ :‬החומצה נחוצה לעיכול תקין ואם תוכן הקיבה פחות חומצי אז גם‬
‫כושר העיכול שלו עשוי לרדת ‪ .‬התוצאה של זה יכולה להיות תופעות במערכת‬
‫העיכול כמו גאזים וכן ירידה בספיגת ‪ B12‬בגוף‪ .‬בנוסף‪ ,‬הקיבה היא אחד‬
‫המסננים היעילים לכניסת חיידקים לגוף‪ ,‬הסביבה החומצית משמידה את‬
‫החיידקים‪ ,‬נטרול סביבה זו עלול להביא לעלייה בשיעור דלקות הריאה‪.‬‬
‫הרבה מסותרי החומצה מבוססים על יוני סידן‪ .‬שימוש מוגזם באותם תכשירים‬
‫יכול לגרום להבססה של הדם (הופך להיות בסיסי יותר)‪ ,‬הבססה של השתן‪ .‬כמו‬
‫כן הסידן יכול להתנגש עם ספיגה של מינרלים חיוניים וגם של תרופות שונות‪.‬‬
‫למשל סוגי אנטיביוטיקות‪ ,‬אלטרוקסין‪ ,‬ברזל ועוד‪.‬‬
‫לגבי ה ‪ PPI‬שימוש ממושך באנשים מבוגרים נקשר לסיכון מוגבר לשברים באגן‪,‬‬
‫במפרקי הידייים‪ ,‬בעמוד השדרה‪ .‬כנראה בשל הפחתה בספיגת הסידן‪.‬‬
‫למי שלא מעוניין בנטילה קבועה של תרופות המשבשות את חומציות מע'‬
‫העיכול‪ ,‬ישנה אופציה נוספת בדמות תכשיר טבעי הנקרא‪ -‬סיליציאה גסטרו ג'ל‪.‬‬
‫זהו ג'ל המכיל את המינרל סיליציום דיאוקסיד שהוא בעל תכונות של לכידת‬
‫פתוגנים במע' העיכול וספיחת גזים ויכול להקל במקרים של‪ -‬אולקוס‪ ,‬דלקות‬
‫במעיים‪ ,‬גזים‪ ,‬נפיחות וקיבה עצבנית‪.‬‬
‫ה‪ .‬דיכאון וחרדה‬
‫שאלה‪ :‬מהו הטיפול התרופתי בדיכאון?‬
‫תשובה‪ :‬יש מגוון גדול של טיפולים תרופתיים לדיכאון‪ .‬ההנחה המקובלת היום‬
‫שדיכאון מתבטא בשינויים כימיים בדרך כלל ירידה בחומרים המופרשים באופן‬
‫טבעי בתאי העצב במוח‪ ,‬שנקראים נוירוטרנסמיטרים או מוליכים עצביים‪.‬‬
‫בדיכאון אותם חומרים קיימים בחסר ולשם מכוונים הטיפולים התרופתיים‪.‬‬
‫בעצם התרופות משנות את כמות הנוירוטרנסמיטרים במוח ועל ידי כך‬
‫מפחיתות את תסמיני הדיכאון‪ .‬שני הנוירוטרנסמיטרים הרלוונטיים ביותר‬
‫להתפתחות דיכאון הם סרוטונין ונוראדרנלין (נוראפינפרין)‪ .‬הסרוטונין למשל‬
‫אחראי על מגוון רחב של תפקודים‪ .‬בין השאר משפיע על תחושות הקשורות‬
‫למצב הרוח‪ ,‬תיאבון‪ ,‬הנאה מינית וויסות הטמפרטורה בגוף‪.‬‬
‫אותם חומרים נוגדי דיכאון שנמצאים בתוך התרופות נספגים לדם ממערכת‬
‫העיכול‪ ,‬מתפזרים עם זרם הדם בתוך הגוף ומגיעים למוח‪ .‬במוח הם פועלים‬
‫במרווח הסינפטי שבין העצבים ומעכבים "משאבות" שאמורות להחזיר‬
‫עודפים של המתווכים העצביים מהמרווח הסינפטי בחזרה לתוך תאי העצב‪.‬‬
‫זה גורם לריכוז גבוה יותר מהמתווכים העצביים להשאר במרווח הסינפטי‬
‫ולתאי העצב ולהפחית את תסמיני הדיכאון‪ - .‬אנימציה‬
‫ככלל אין הבדל בתגובה למשפחות ולתרופות השונות לטיפול בדיכאון‪ ,‬ההבדל‬
‫הינו בפרופיל תופעת הלוואי‪ ,‬זמני הנטילה והתגובה האינדיבידואלית של כל‬
‫מטופל והמצב בו הוא נמצא בתחילת הטיפול‪ .‬לחלק מהתרופות יש אפקט מרגיע‬
‫ומיישן אשר נמצא שימושי במטופלים בעלי מרכיב חרדתי וקשיים להירדם‬
‫בנוסף למרכיב הדיכאוני‪.‬‬
‫תרופות נגד דיכאון מתחלקות למספר קבוצות‪:‬‬
‫משפחת ה ‪-SSRI‬‬
‫מעכבי ספיגה חוזרת סלקטיבים של סרטונין‪ SSRI ,‬תרופות המעלות את רמות‬
‫הסירוטונין בסינפסות על ידי חסימת קליטת הסרטונין חזרה אל תא העצב‬
‫הפרה סינפטי‪ .‬כך למשל ניתן לדגומא את הפרוזק‪ ,‬פקסט‪ ,‬סירוקסט‪ ,‬ציפרמיל‪,‬‬
‫ציפרלקס‪.‬‬
‫הקבוצה נקראת ‪ – SNRI‬מעכבי ספיגה חוזרת של סרטונין ונואפינרפין על ידי כך‬
‫הם מעלות את רמות חומרים אלו בסינאפסה‪ .‬סימבלטה‪ ,‬אפקסור‪ ,‬ונלה‪.‬‬
‫קבוצה שלישית ‪ -NDRI‬חוסמי ספיגה חוזרת של נוראפינפרין ודופמין חזרה אל‬
‫התא הפרה סינאפטי ועל ידי כך העלאת רמות מוליכים עצביים אלו‪ .‬ולבוטרין‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬האם יש תרופות נגד חרדה?‬
‫תשובה‪ :‬תרופות נוגדות דיכאון יכולות לסייע גם במקרים של חרדה‪ ,‬כמו‬
‫ציפרלקס‪ ,‬ציפרמיל‪ ,‬סירוקסט‪ .‬אך לא תמיד אדם שסובל מדיכאון סובל גם‬
‫מחרדה ולהפך‪ .‬תרופות נגד חרדה פועלות על קולטני ‪ GABA‬במוח‪ ,‬גירוי של‬
‫קולטנים אלו מפחית ומעכב את הפעילות העצבית של התאים במוח‪ .‬לקבוצת‬
‫תרופות זו קוראים בנזודיאזפינים‪ .‬במשפחה זו אפשר למצוא קלונקס‪ ,‬לוריוון‪,‬‬
‫אסיוול‪ ,‬קסנאקס ועוד‪ .‬לעיתים במרכיב חרדתי ניכר בדיכאון ירשום הרופא‬
‫תרופות ממשפחות הטיפול בדיכאון בשילוב בנזודיאזפינים לפרק זמן קצר‪.‬‬
‫התרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים נספגות ממערכת העיכול לזרם הדם ועם‬
‫זרם הדם מגיעות למוח‪ .‬במוח התרופות נקשרות לקולטן הנקרא ‪ ,GABA‬שעל‬
‫גבי תעלה בממברנות של תאי העצב‪ .‬התעלה הזאת באופן רגיל מופעלת בעקבות‬
‫קישור למתווך העיצבי ‪ GABA‬ובהפעלתה מאפשרת מעבר של יוני כלוריד מחוץ‬
‫התא לתוכו‪ .‬בקישור התרופה‪ ,‬תדירות פתיחת התעלה למעבר יונים עולה ובכך‬
‫עוברת הפעילות של אותו מוליך עצבי‪ .‬התוצאה היא עיכוב הפעילות העצבית של‬
‫אותו תא עצב ובאופן כללי על המוח יש לתרופות אלו השפעה מעכבת‪ ,‬מרגיעה‪-.‬‬
‫אנימציה‬
‫למי שחוששים מנטילה קבועה של תרופות לדיכאון וחרדה וחוששים מתלות‬
‫בתרופות יש פתרונות טבעיים?‬
‫בהחלט‪.‬‬
‫לחרדה‪ -‬קיים תוסף תזונה גאבא (‪ – )GABA‬תומך במצבי מתח נפשי‪ ,‬חרדה‪,‬‬
‫דיכאון והפרעות שינה ואינו גורם לתלות‪.‬‬
‫לדיכאון‪ -‬קיימת תרופה על בסיס צמחי‪ ,‬הנקראת‪ -‬רמוטיב ומכילה את הצמח‪-‬‬
‫‪ St. John's Wort‬שהוא בעל תכונות נוגדות דיכאון ופעילות דומה מאוד לזו של‬
‫התרופות הכימיות‪.‬‬
‫ו‪ .‬הפרעות קשב וריכוז‬
‫שאלה‪ :‬מהו הטיפול התרופתי להפרעת קשב וריכוז?‬
‫תשובה‪ :‬המולקולה הנפוצה ביותר לטיפול ב הפרעות קשב וריכוז היא‬
‫מתילפנידאט‪ ,‬זהו החומר הפעיל בתרופות כגון ריטאלין וקונצרטה או אדירל‪.‬‬
‫ריטלין וקונצרטה ניתנים בצורת כדורים לבליעה ודיטרנה בצורת מדבקות אשר‬
‫מדביקים על גבי העור וכך החומר נספג‪.‬‬
‫מתן התרופה יעשה על ידי רופא מומחה (פסיכאטר ילדים‪ ,‬נוירולוג ילדים‬
‫ולאחר אבחון מתאים)‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬כיצד פועלת התרופה?‬
‫תשובה‪ :‬התרופה מטפלת במחסור בדופאמין‪ ,‬חומר המשתתף בתהליכי חשיבה‪,‬‬
‫ריכוז ועניין‪ .‬הדופמאין משתחרר במוח מתוך תאי עצב למרווח הקיים בין תאי‬
‫עצב ונקרא מרווח סינאפטי‪ ,‬לאחר מכן הוא נקשר לקולטנים בעלי השפעה על‬
‫ריכוז ועניין‪ .‬כאשר הדופאמין מסיים את פעולתו הוא נספג מחדש חזרה אל תא‬
‫העצב‪.‬‬
‫מתילפנידאט חוסם את תהליך הספיגה מחדש ומעלה את ריכוז הדופאמין ואת‬
‫השפעתו על הקולטנים עליו הוא פועל‪ .‬ובכך מצמצם את הפרעת הקשב‪.‬‬
‫מנגנון הפעולה של ריטאלין (ושל מעוררים אחרים בהם נעשה שימוש בהפרעות‬
‫ריכוז וקשב) איננו מובן במלואו‪ .‬הריטלין חוסם קליטה מחדש או החזרה של‬
‫דופאמין מתעלת הסינפסה וכך מעלה את ריכוז הדופאמין במרווח הסינפטי‬
‫ומאפשר חשיפה ארוכה אליו‪ .‬העלאת ריכוז הדופאמין במרווח הסינפטי‬
‫באזורי העוררות בגזע המח ובקורטקס גורמת לשיפעול (נא להשתמש במונח‬
‫אחר) אזורים אילו‪ – .‬לאנימציה‬
‫היות והמתילפנידאט‪ ,‬החומר הפעיל בריטלין‪ ,‬מסיים את פעולתו בגוף לאחר כ‬
‫‪ 2-2‬שעות‪ .‬יש צורך ליטול אותו בשחרור רגיל מספר פעמים ביום‪ ,‬וזה מקשה‬
‫לקיים שגרת חיים שאינה תלויה בנטילת התרופה‪ .‬לכן פותחה קפסולה‬
‫המאפשרת שחרור מושהה של התרופה‪ ,‬באופן שמאפשר שחרור מהיר של מעט‬
‫מהתרופה לצורך השפעה מיידית ואילו לאחר מכן התרופה משתחררת בקצב‬
‫קבוע עד ‪ 12‬שעות‪ .‬בתרופה ריטלין ‪ LA‬המגיעה בקפסולה‪ ,‬מורכבת מכדורונים ‪.‬‬
‫חלק קטן מהכדוריות מתמוסס ונספג למחזור הדם באופן מיידי וחלק מהן‬
‫מכוסה בחומר אשר מאט את שחרורו ומאפשר ספיגה איטית לאורך שעות‬
‫היום‪ -‬אנימציה‬
‫שאלה‪ :‬מהן תופעות הלוואי של התרופה?‬
‫תשובה‪ :‬תופעות הלוואי של ריטלין מופיעות בעיקר בתחילת הטיפול עד‬
‫שמתרגלים לתרופה‪ .‬תופעות הלוואי האפשריות הן ירידה בתיאבון‪ ,‬כאבי בטן‬
‫ולעיתים ישנוניות ואפאטיות‪ .‬תופעות אלו חולפות לרוב לאחר מספר שבועות‪,‬‬
‫אם כי הירידה בתיאבון יכולה להימשך‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬האם קיימות תרופות ללא מרשם לטיפול בהפרעות קשב?‬
‫תשובה‪ :‬מספר מחקרים הראו כי חומר בשם פוספתידילסרין‪ ,‬שהוא אחד‬
‫המרכיבים של תאי עצב‪ ,‬מעורב בהולכה תאית במוח‪ .‬החומר הזה יכול לסייע‬
‫בטיפול בתסמיני ‪ .ADHA‬שילוב חומר זה יחד עם חומצות שומן בלתי רוויות‬
‫מסוג אומגה ‪ 3‬שגם הוא אחד ממרכיבי קרום התא‪ ,‬נמצאו כמשפרים תסמינים‬
‫של ‪ .ADHD‬התכשיר ‪ ZOOM‬המכיל את שני החומרים האלה‪ ,‬נמצא כמשפר‬
‫באופן ניכר הפרעת קשב וריכוז עם מרכיבים של היפראקטיביות ואימפולסיביות‬
‫ז‪ .‬מניעת הריון‬
‫שאלה‪ :‬מה הם האמצעים שעומדים בפני נשים וגברים למניעת הריון‬
‫תשובה‪ :‬יש להבדיל בין אמצעים למניעת הריון מתוכננת‪ ,‬הכוללים‪:‬‬
‫גלולות למניעת הריון אשר מכילות הורמונים (שילוב של אסטרוגן או‬
‫פרוגסטרון או פרוגסטרון בלבד)‬
‫זריקות ומדבקות‪,‬‬
‫אמצעי חציצה שונים (קונדומים‪ ,‬ספוגיות‪ ,‬נרות)‪,‬‬
‫התקנים תוך רחמים שחלקם מפרישים הורמונים (פרוגסטרון)‪ ,‬דיאפרגמה‪.‬‬
‫לבין מניעת הריון לאחר קיום יחסי מין בלתי מוגנים כגון פוסטינור‪ ,‬ונורלבו‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬כיצד הם פועלים (דגש לאנימציה על פוסטינור‪ ,‬גלולות והתקן תוך‬
‫רחמי)‬
‫תשובה‪ :‬פוסטניור הינה גלולה המכילה הורמון סינטטי בשם‬
‫‪ ,LEVONOGESTREL‬פרוגסטרון במינון גבוה של ‪ 1011‬מ"ג ואשר נלקחת עד ‪22‬‬
‫שעות לאחר קיום יחסי מין לא מוגנים‪.‬מנגנון הפוסטינור אינו ברור לחלוטין אך‬
‫חושבים שהוא עובד במנגנון משולש‪ :‬בעיקר על ידי מניעת ביוץ והפרייה אם‬
‫יחסי המין ארעו לפני שלב הביוץ במחזור החודשי שם ה ‪LEVONORGESTREL‬‬
‫החומר הפעיל בגלולת היום שאחרי מונע הפרשת ‪ LH‬והתפתחות הגוף הצהוב‬
‫וביוץ‪ .‬ייתכן שלאחר הביוץ או בזמן אחר במחזור החודשי הוא גורם לשינויים‬
‫היסטולוגיים ברירית הרחם ובצמיגות הריר ומונע השרשה וכן מעכב‪/‬פוגע‬
‫בתנועת הזרע‪ -‬אנימציה‪ .‬תופעות הלוואי הנפוצות הינן‪ :‬השכיחות ביותר ‪-‬‬
‫בחילות (‪ 11‬אחוז)‪ ,‬הקאות (‪ 2‬אחוז) ודימום נרתיקי (‪ 3-32‬אחוז)‪ .‬אם מופיעות‬
‫הקאות כשעה‪-‬שעתיים לאחר נטילת הגלולה‪ ,‬יש לחזור על הנטילה‪ .‬אם עדיין‬
‫מופיעות הקאות‪ ,‬ניתן להחדיר את התרופה לנרתיק‪ .‬יעילות הפוסטינור עומדת‬
‫בממוצע על כ ‪ 10%‬והיא עולה ככל שנוטלים אותה ב ‪ 22‬שעות הראשונות לאחר‬
‫קיום יחסי מין לא מוגנים (‪ )50%‬ויורדת ככל שחולף הזמן (‪ 22-21‬שעות ‪ 10%‬ו‬
‫בין ‪ 21-22‬ל ‪ -)01%‬לא חובה לזכור את האחוזים‪ .‬הפוסטינור ניתן במרשם‪ ,‬מגיל‬
‫‪ 11‬ומעלה‪.‬‬
‫גלולות משולבות המכילות פרוגסטרון ואסטרוגן פועלות על ידי דיכוי הפרשת‬
‫‪ GNRH‬מההיפותלמוס ועל ידי כך הפרעה להפרשת ‪ LH‬ו ‪ .FSH‬פעילות הגלולות‬
‫הינה בעיכוב הביוץ‪ .‬האסטרוגן מעכב את גדילת הזקיק‪ ,‬בעוד הפרוגסטרון‬
‫מעכב את הביוץ ע"י עיכוב ה‪ .LH SURGE-‬בנוסף‪ ,‬הגלולות גורמות לאטרופיה‬
‫של רירית חלל הרחם ומשנות את צמיגות הריר הצווארי ובכך מפריעות למעבר‬
‫הזרע ולהשרשת ההריון בחלל הרחם‪.‬הגלולות מגיעות במינונים שונים‪-.‬‬
‫אנימציה‬
‫הגלולות אסורות לשימוש לנשים הסובלות ממחלות קרישתיות יתר‪ ,‬מחלות‬
‫כבד‪ ,‬סרטן‪ ,‬מעשנות מעל גיל ‪ ,30‬לחץ דם גבוה ועוד‪.‬‬
‫ההתקן התוך רחמי הינו גוף זר המוכנס לחלל הרחם ועל ידי כך מונע הריון‪.‬‬
‫הרעיון להתקן נלקח כנראה מהבדואים במדבריות‪ ,‬שהכניסו אבנים או חפצים‬
‫לרחם הנאקה כשרצו למנוע את עיבורה‪.‬‬
‫בתחילת המאה הקודמת השתמשו בחוטי משי כגוף זר ובתחילת שנות השישים‬
‫הוחלפו החוטים בפלסטיק בצורות שונות‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬לשם הגברת היעילות‪ ,‬הוסיפו לפלסטיק ציפוי נחושת‪.‬‬
‫קיים חוסר ודאות לגבי מנגנון הפעולה המדויק של ההתקן‪ .‬הוצעו מספר‬
‫הסברים עם תימוכין שונים במחקרים‪:‬‬
‫● הפרעה לתנועת הזרע ברחם ובהגעתו לחצוצרה‪.‬‬
‫● פגיעה במבנה הזרע ובתפקודו (עקב יוני הנחושת)‪.‬‬
‫● הפרעה להשרשת העובר ברחם‪.‬‬
‫● קיימים שני סוגים של התקנים‪:‬‬
‫● התקנים ללא שחרור הורמונים (פלסטיק מצופה חלקית בנחושת)‪.‬‬
‫● התקנים המשחררים פרוגסטרון‬