השפעת ת-י 414-2008 על משק הבניה בישראל

Transcription

השפעת ת-י 414-2008 על משק הבניה בישראל
‫המכון הלאומי לחקר הבנייה‬
‫פקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית‬
‫טכניון מ‪.‬ט‪.‬ל‪.‬‬
‫השפעת ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫על משק הבנייה בישראל‬
‫אינג' סטפן שוורץ‬
‫המכון הלאומי לחקר הבנייה – פקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית‬
‫טכניון מ‪.‬ט‪.‬ל‪.‬‬
‫בית דגן‬
‫‪23.3.2011‬‬
‫‪1‬‬
‫‪NBRI-Technion‬‬
‫יום המטאורולוגיה העולמי בנושא שרותי אקלים‬
‫לזכרו של דר' אלכסנדר מנס ז"ל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫רקע‬
‫נזקי רוח‬
‫מבנה התקן החדש ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫עיקרי השינויים בתקן החדש בהשוואה לגרסה‬
‫הקודמת של התקן ת"י ‪)1982( 414‬‬
‫עיקרי השפעות של התקן החדש ת"י ‪414‬‬
‫(‪ )2008‬על משק הבנייה בישראל‬
‫סיכום‬
‫‪2‬‬
‫‪NBRI-Technion‬‬
‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫על משק הבנייה בישראל‬
‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫על משק הבנייה בישראל‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫‪3‬‬
‫המהדורה הקודמת של התקן פורסמה בשנת ‪;1982‬‬
‫התפתחויות מדעיות שונות בנושא הנדסת רוחות;‬
‫התרחבות והעמקה של בסיסי הנתונים שעל בסיסם‬
‫נקבעים ערכי מהירות הרוח הבסיסית באזורים‬
‫שונים בישראל;‬
‫עדכונים בתקינה הלאומית והבין לאומית בכל‬
‫הקשור לעומסי רוח;‬
‫‪NBRI-Technion‬‬
‫• רקע‬
‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫על משק הבנייה בישראל‬
‫– המסמכים העיקריים ששימשו בסיס להכנת המהדורה‬
‫החדשה של ת"י ‪:414‬‬
‫• הצעת תקן אירופי‪:‬‬
‫)‪ENV 1991-2-4 (1994‬‬
‫‪Eurocode 1: Basis of design and actions on‬‬
‫‪structures; Part 2-4: Wind actions‬‬
‫• תקן אירופי‪:‬‬
‫)‪EN 1991-1-4 (2005‬‬
‫‪Eurocode 1: Actions on structures; Part 1-4: Wind‬‬
‫‪actions‬‬
‫• רובין ש‪ ,.‬שריאר ר‪ ,.‬גנות צ‪ :.‬הסתברות לאירועי רוח‬
‫קיצוניים בישראל; השרות המטאורולוגי הישראלי‪1998 ,‬‬
‫‪4‬‬
‫‪NBRI-Technion‬‬
‫• רקע‬
‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫על משק הבנייה בישראל‬
‫– התקן ת"י ‪ )2008( 414‬מהווה את אחד התקנים הבסיסיים‬
‫והחשובים בסדרת התקנים הישראלים הדנים בעומסים‬
‫הפועלים על מבנים;‬
‫– התקן ת"י ‪ )2008( 414‬משפיע רבות על משק הבנייה‬
‫הישראלי בהיבטים שונים‪ ,‬בעיקר בתחומי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪5‬‬
‫הבטחת הבטיחות של בניינים ומבנים הנדסיים אחרים;‬
‫הטחת הבטיחות של רכיבים מבניים ומערכות שונות המותקנות על‬
‫גבי בניינים ומבנים הנדסיים אחרים;‬
‫הבטחת התפקוד הנדרש לאורך זמן של בניינים ומבנים הנדסיים‬
‫אחרים;‬
‫הבטחת התפקוד הנדרש לאורך זמן של רכיבים מבניים ומערכות‬
‫שונות המותקנות על גבי בניינים ומבנים הנדסיים אחרים;‬
‫‪NBRI-Technion‬‬
‫• רקע‬
‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫על משק הבנייה בישראל‬
‫– התקן ת"י ‪ )2008( 414‬מאוזכר בתקנים‬
‫ישראליים רבים העוסקים בבניינים ומבנים‬
‫הנדסיים אחרים ו‪/‬או ברכיבי בנייה ומערכות‬
‫בנייה שונות;‬
‫– התקן ת"י ‪ )2008( 414‬אמור להבטיח מניעת‬
‫נפגעים ונזקים כלכליים חמורים העלולים‬
‫להתרחש כתוצאה של עומסי רוח קיצועיים;‬
‫‪6‬‬
‫‪NBRI-Technion‬‬
‫• רקע‬
‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫על משק הבנייה בישראל‬
‫– כ‪ 70% -‬מכלל נזקי טבע מבוטחים ברחבי העולם‬
‫‪7‬‬
‫הפסדים מבוטחים כלל עולמיים כתוצאה של מכלול סוגי אסונות טבע‬
‫‪NBRI-Technion‬‬
‫• נזקי רוח‬
‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫על משק הבנייה בישראל‬
‫‪NBRI-Technion‬‬
‫• נזקי רוח‬
‫‪8‬‬
‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫על משק הבנייה בישראל‬
‫‪NBRI-Technion‬‬
‫• נזקי רוח‬
‫‪9‬‬
‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫על משק הבנייה בישראל‬
‫‪NBRI-Technion‬‬
‫• נזקי רוח‬
‫‪10‬‬
‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫על משק הבנייה בישראל‬
‫‪NBRI-Technion‬‬
‫• נזקי רוח‬
‫‪11‬‬
‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫על משק הבנייה בישראל‬
‫‪NBRI-Technion‬‬
‫• נזקי רוח‬
‫‪12‬‬
‫התמוטטות מגדלי קירור ‪Ferrybridge -‬‬
‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫על משק הבנייה בישראל‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫‪13‬‬
‫פרק א' – עניינים כלליים‬
‫פרק ב' – כוחות הרוח והשפעותיהם‬
‫פרק ג' – מהירות בסיסית ולחץ ייחוס של הרוח‬
‫פרק ד' – כוחות הרוח הפועלים על המבנה‬
‫פרק ה' – מאפייני הרוח‬
‫פרק ו' – שיטות לקביעת ההשפעות הדינמיות של הרוח‬
‫פרק ז' – מקדמים אווירודינמיים‬
‫פרק ח' – החישוב הדינמי המפורט עבור המקדם המבני ‪cscd‬‬
‫פרק ט' – כללים לחישוב השלת מערבולות והשפעות דינמיות‬
‫אחרות של הרוח‬
‫פרק י' – מאפיינים דינמיים של מבנים‬
‫‪NBRI-Technion‬‬
‫• מבנה התקן ת"י ‪:)2008( 414‬‬
‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫על משק הבנייה בישראל‬
‫– חלות התקן‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪14‬‬
‫בניינים ומבנים הנדסיים אחרים שגובהם אינו עולה‬
‫על ‪ 200‬מ' מפני הקרקע ;‬
‫בניינים ומבנים הנדסיים אחרים הממוקמים באזורים‬
‫הכלולים במפת מהירות הבסיסית של הרוח הכלולה‬
‫בתקן;‬
‫התקן אינו חל על גשרים;‬
‫התקן אינו חל על מבנים המוקמים בים ובאזורים‬
‫אחרים שאינם כלולים במפת מהירות הרוח‬
‫הבסיסית הכלולה בתקן;‬
‫‪NBRI-Technion‬‬
‫• פרק א' – עניינים כלליים‬
‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫על משק הבנייה בישראל‬
‫• פרק א' – עניינים כלליים‬
‫• התקן אינו מתייחס לאירועי רוח קיצוניים של מערבלי רוח‬
‫דמויי טורנדו או מיקרובורסט שההסתברות להופעתם באזורים‬
‫מסוימים של ישראל הינה נמוכה במידה רבה מזו של אירועי‬
‫רוח קיצוניים אחרים‪ ,‬כמפורט במפת מהירויות הבסיסיות של‬
‫הרוח הכלולה בתקן;‬
‫• במשך שנתיים מיום פרסום התקן החדש נשאר בתוקף גם‬
‫התקן הישן ת"י ‪ .)1982( 414‬בתקופה זו ניתן היה להשתמש‬
‫בשתי הגרסאות של התקן הנ"ל‪ .‬הרשאה זו פגה בסוף שנת‬
‫‪2010‬‬
‫‪15‬‬
‫– אזכורים‬
‫– הגדרות‬
‫– רשימת סימנים‬
‫‪NBRI-Technion‬‬
‫– חלות התקן‬
‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫על משק הבנייה בישראל‬
‫– כוחות הרוח הינם עומסים משתנים הפועלים במשכי זמן‬
‫קצרים מאוד‪ ,‬כמוגדר בת"י ‪412‬‬
‫– שילובי עומסים‪ :‬התקן מפנה לתקנים ישימים שונים‪,‬‬
‫ת"י ‪ ,412‬ת"י ‪ ,466‬ת"י ‪ 1225‬וכו'‬
‫– השפעות הרוח עלולות לגרום לתופעות כדלהלן‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪16‬‬
‫•‬
‫•‬
‫מאמצי יתר ברכיבים מבניים שונים‬
‫עיוויי יתר‬
‫הגברת עיווים ומאמצים עקב ההשפעה ההדדית של התכונות‬
‫הדינמיות של הרוח ושל המבנה‬
‫עומסים דינמיים מחזוריים העלולים לגרום לכשל בשל התעייפות‬
‫החומר ברכיבים מבניים שונים‬
‫אי יציבות אווירודינמית‬
‫תנודות דינמיות יתרות הגורמות לפגיעה ו‪/‬או אי נוחות בשימוש‬
‫במבנה‬
‫‪NBRI-Technion‬‬
‫• פרק ב' – כוחות הרוח והשפעותיהם‬
‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫על משק הבנייה בישראל‬
‫– התגובה הכוללת של מבנים ושל חלקיהם‬
‫להשפעות רוח היא שילוב של‪:‬‬
‫• רכיב ה"רקע" של הרוח שהשפעתו כעין סטטית‬
‫• רכיבי "תהודה" הנגרמים ע"י השפעות הרוח‬
‫בתחומי תדירויות הרוח הקרובות לתדירויות‬
‫הטבעיות של המבנים ושל רכיביהם‬
‫‪17‬‬
‫‪NBRI-Technion‬‬
‫• פרק ב' – כוחות הרוח והשפעותיהם‬
‫• פרק ג' – מהירות בסיסית ולחץ ייחוס של‬
‫הרוח‬
‫– הבסיס לקביעת המהירות הבסיסית של הרוח על פי התקן‬
‫החדש ת"י ‪ )2008( 414‬הינו שונה מזה של התקן הישן‬
‫ת"י ‪.)1982( 412‬‬
‫– מהירות בסיסית של הרוח על פי התקן החדש מוגדרת‬
‫כמהירות הרוח הממוצעת במשך ‪ 10‬דקות בגובה ‪ 10‬מ' מעל‬
‫פני שטח בעל דרגת חספוס ‪ ,II‬בתקופת חזרה של ‪ 50‬שנה‪,‬‬
‫זאת בניגוד למוגדר בתקן הישן בו מהירות בסיסית של הרוח‬
‫מוגדרת כמהירות מקסימאלית של משב עליון (מהירות‬
‫ממוצעת במשך ‪ 3‬שניות)‪ ,‬בגובה ‪ 10‬מ' מעל פני קרקע בשטח‬
‫מישורי פתוח‪.‬‬
‫– זה הוא אחד מהשינויים היסודיים בין התקן החדש למהדורה‬
‫‪ 18‬הקודמת של התקן הנדון‪.‬‬
‫‪NBRI-Technion‬‬
‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫על משק הבנייה בישראל‬
‫• פרק ג' – מהירות בסיסית ולחץ ייחוס של‬
‫הרוח‬
‫א)‬
‫ב)‬
‫מפת מהירות בסיסית של הרוח על פי‪ :‬א) ת"י ‪ ,)1982( 414‬ב) ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫‪19‬‬
‫ׂ‬
‫‪NBRI-Technion‬‬
‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫על משק הבנייה בישראל‬
‫• פרק ג' – מהירות בסיסית ולחץ ייחוס של‬
‫הרוח‬
‫– מהירות ייחוס בסיסית של הרוח‬
‫• כיום אין בת"י ‪ 414‬נתונים ביחס למקדם כווניות הרוח ‪cdir‬‬
‫וביחס למקדם עונתיות ‪ ,cseason‬לכן‪:‬‬
‫‪20‬‬
‫‪NBRI-Technion‬‬
‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫על משק הבנייה בישראל‬
‫• פרק ג' – מהירות בסיסית ולחץ ייחוס של‬
‫הרוח‬
‫– מיצועים שונים של מהירות הרוח (מהירות משב עליון‪,‬‬
‫מהירות שעתית ממוצעת)‬
‫‪21‬‬
‫‪NBRI-Technion‬‬
‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫על משק הבנייה בישראל‬
‫• פרק ג' – מהירות בסיסית ולחץ ייחוס של‬
‫הרוח‬
‫– תקופות חזרה שונות‬
‫‪22‬‬
‫‪NBRI-Technion‬‬
‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫על משק הבנייה בישראל‬
‫• פרק ג' – מהירות בסיסית ולחץ ייחוס של‬
‫הרוח‬
‫– לחץ ייחוס בסיסי של הרוח‬
‫– בהעדר נתונים אמינים על צפיפות האוויר בפועל באתר‬
‫הנבדק יש להתחשב בצפיפות אוויר בשיעור ‪ 1.25‬ק"ג‪/‬מ"ק‪.‬‬
‫במצב זה‪:‬‬
‫‪23‬‬
‫‪NBRI-Technion‬‬
‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫על משק הבנייה בישראל‬
‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫על משק הבנייה בישראל‬
‫• פרק ד' ‪ -‬כוחות הרוח הפועלים על המבנה‬
‫• )‪ – ce(ze‬מקדם החשיפה (פרק ה'); ‪ – cscd‬מקדם מבני (פרק ו');‬
‫‪ –cf‬מקדם כוח אווירודינמי (פרק ז');‬
‫– לחצי רוח על דפנות מבנים‪:‬‬
‫• לחץ חיצוני‬
‫• לחץ פנימי‬
‫• לחץ כולל‬
‫– כוחות חיכוך‬
‫‪24‬‬
‫‪NBRI-Technion‬‬
‫– כוחות לחץ הרוח‬
‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫על משק הבנייה בישראל‬
‫– מהירות ממוצעת של הרוח‬
‫ )‪ cr(z‬מקדם חספוס פני השטח‬‫• התקן החדש מגדיר ‪ 5‬דרגות חספוס פני השטח‪,‬‬
‫בניגוד ל ‪ 3‬דרגות חספוס (מאפייני פני השטח)‬
‫במהדורה הישנה של התקן‪.‬‬
‫‬‫‪25‬‬
‫)‪ co(z‬מקדם אורוגרפיה – מבטא השפעות‬
‫טופוגרפיות מקומיות‬
‫‪NBRI-Technion‬‬
‫• פרק ה' – מאפייני הרוח‬
‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫על משק הבנייה בישראל‬
‫– דרגות חספוס פני השטח‬
‫‪26‬‬
‫דרגות חספוס פני השטח ומקדמי אפיון החספוס‬
‫‪NBRI-Technion‬‬
‫• פרק ה' – מאפייני הרוח‬
‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫על משק הבנייה בישראל‬
‫– )‪ co(z‬מקדם אורוגרפיה – מבטא השפעות טופוגרפיות‬
‫מקומיות‬
‫• בתקן החדש יש התייחסות מפורטת לנושא של השפעות‬
‫טופוגרפיות מקומיות‪ ,‬בניגוד לגישה המפושטת של‬
‫המהדורה הקודמת של התקן (מקדם ‪.)M2‬‬
‫‪27‬‬
‫‪NBRI-Technion‬‬
‫• פרק ה' – מאפייני הרוח‬
‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫על משק הבנייה בישראל‬
‫– )‪ co(z‬מקדם אורוגרפיה – מבטא השפעות טופוגרפיות‬
‫מקומיות‬
‫‪ 28‬מקדם ‪ s‬לצורך קביעת מקדם אורוגרפיה עבור מדרונות תלולים ומצוקים‬
‫‪NBRI-Technion‬‬
‫• פרק ה' – מאפייני הרוח‬
‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫על משק הבנייה בישראל‬
‫– מקדם חשיפה‬
‫• ‪ – kp‬מקדם השיא; ‪ – Iv‬עוצמת הטורבולנטיות‬
‫‪29‬‬
‫‪NBRI-Technion‬‬
‫• פרק ה' – מאפייני הרוח‬
‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫על משק הבנייה בישראל‬
‫– מקדם חשיפה‬
‫מקדם חשיפה )‪ ce(z‬בתלות בגובה מעל פני השטח ודרגת החספוס של פני השטח‬
‫‪30‬‬
‫‪-‬‬
‫‪NBRI-Technion‬‬
‫• פרק ה' – מאפייני הרוח‬
‫• פרק ו' – שיטות לקביעת ההשפעות‬
‫הדינמיות של הרוח‬
‫– התקן החדש מבדיל בין שתי שיטות לקביעת‬
‫ההשפעות הדינמיות של הרוח‪:‬‬
‫• שיטה מפושטת – מתאימה למבנים שאינם רגישים‬
‫במיוחד להשפעות דינמיות של הרוח בכוון פעולתה‬
‫• שיטה מפורטת – מתאימה למבנים הרגישים להשפעות‬
‫הרוח‬
‫‪31‬‬
‫‪NBRI-Technion‬‬
‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫על משק הבנייה בישראל‬
‫• פרק ו' – שיטות לקביעת ההשפעות‬
‫הדינמיות של הרוח‬
‫– קריטריונים לבחירה בין השיטות‬
‫– שיטה מפושטת לקביעת המקדם המבני ‪cscd‬‬
‫– הסברים עקרוניים על תופעות דינמיות שונות‪ ,‬כגון‬
‫השלת מערבולות‪ ,‬אי‪-‬יציבות אווירו‪-‬אלסטית‬
‫והשפעת הפרעות דינמיות‬
‫‪32‬‬
‫‪NBRI-Technion‬‬
‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫על משק הבנייה בישראל‬
‫• פרק ו' – שיטות לקביעת ההשפעות‬
‫הדינמיות של הרוח‬
‫• שיטה מפושטת‬
‫‪33‬‬
‫מקדם מבני עבור מבנים מבטון‬
‫‪NBRI-Technion‬‬
‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫על משק הבנייה בישראל‬
‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫על משק הבנייה בישראל‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫‪34‬‬
‫מקדמי לחץ עבור בניינים – הרחבה משמעותית של הנתונים בהשוואה‬
‫למהדורה הקודמת של התקן‪ ,‬בין היתר הכללת התייחסות למעטפות‬
‫בניין כפולות;‬
‫גגות ללא קירות ‪ -‬הרחבה משמעותית של הנתונים בהשוואה למהדורה‬
‫הקודמת של התקן;‬
‫רכיבי מבנה‬
‫מבנים ורכיבי מבנה גליליים‬
‫מבנים כדוריים‬
‫קירות ניצבים חופשית‪ ,‬מעקים‪ ,‬גדרות ושלטים‬
‫כוחות החיכוך הפועלים על קירות וגגות‬
‫דגלים‬
‫מבני מסבך ‪ -‬הרחבה משמעותית של הנתונים בהשוואה למהדורה‬
‫הקודמת של התקן;‬
‫תמירות אפקטיבית ‪ λ‬ומקדם הפחתה עקב תמירות ‪ψλ‬‬
‫מקדם הסיכוך ‪ψs‬‬
‫‪NBRI-Technion‬‬
‫• פרק ז' – מקדמים אווירודינמיים‬
‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫על משק הבנייה בישראל‬
‫– פרק זב מציג שיטה מפורטת לקביעת המקדם‬
‫המבני לצורך הערכת השעות הדינמיות של‬
‫הרוח בכוון פעולתו;‬
‫– השיטה המוצגת בתקן מתאימה עבור מבנים‬
‫אנכיים (בניינים‪ ,‬מגדלים)‪ ,‬מבנים אופקיים‬
‫(קורות‪ ,‬צנרות‪ ,‬גשרים וכו') ומבנים דמויי נקודה‬
‫(שלטים‪ ,‬פנסים מיכלים מוגבהים וכו');‬
‫‪35‬‬
‫‪NBRI-Technion‬‬
‫• פרק ח' – חישוב דינמי מפורט‬
‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫על משק הבנייה בישראל‬
‫‪NBRI-Technion‬‬
‫• פרק ח' – חישוב דינמי מפורט‬
‫‪36‬‬
‫מאפיינים כלליים של מבנים המתאימים לחישוב דינמי מפורט על פי‬
‫השיטה המפורטת הכלולה בת"י ‪)2008( 414‬‬
‫• פרק ט' – כללים לחישוב השלת מערבולות‬
‫והשפעות דינמיות אחרות של הרוח‬
‫– השלת מערבולות‬
‫•‬
‫‪37‬‬
‫מהירות רוח קריטית‬
‫‪ – b‬רוחב יחסי של חתך המבנה בו מתרחשת תופעת השלת‬
‫המערבולות;‬
‫‪ – ni,y‬תדר הטבעי של צורת תנודה ‪ i‬בניצב לכוון הרוח;‬
‫‪ – St‬מספר סטרוהל;‬
‫‪NBRI-Technion‬‬
‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫על משק הבנייה בישראל‬
‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫על משק הבנייה בישראל‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫‪38‬‬
‫חישוב אמפליטודת התנודה עקב השלת מערבולות;‬
‫חישוב מספר מחזורי האמצה של מבנה עקב השלת‬
‫מערבולות;‬
‫דהירה ‪ -‬תנודות לא יציבות בניצב לכוון הרוח בעלות שתי‬
‫דרגות חופש‪ ,‬הנגרמות ע"י גירוי עצמי של מבנים או רכיבים‬
‫מבניים גמישים‪ ,‬במיוחד בעלי חתך ערב לא מעגלי;‬
‫השפעה הדדית של תנודות הניצבות לכוון הרוח;‬
‫תהודה של השלת מערבולות;‬
‫דהירת הפרעה ודהירה קלאסית;‬
‫דיוורגנציה מבנית ורפרוף – צימוד לא יציב בין המאפיינים‬
‫הדינמיים של הרוח ושל מבנים שטוחים גמישים מאוד (כגון‬
‫שלטים‪ ,‬גגות שטוחים זיזיים‪ ,‬גשרים תלויים המיוצבים ע"י‬
‫משקלם העצמי וכו') הגורם לעיוות משמעותי שלהם;‬
‫‪NBRI-Technion‬‬
‫• פרק ט' – כללים לחישוב השלת מערבולות והשפעות‬
‫דינמיות אחרות של הרוח‬
‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫על משק הבנייה בישראל‬
‫– תדר בסיסי‬
‫– צורה מודלית של תנודות‬
‫– מסה שקילה‬
‫– דקרמנט לוגריתמי של ריסון‬
‫• דקרמנט לוגריתמי של ריסון מבני‬
‫• דקרמנט לוגריתמי של ריסון אווירודינמי‬
‫• דקרמנט לוגריתמי של ריסון עקב אביזרים מיוחדים‬
‫(כגון מסה מרסנת)‬
‫‪39‬‬
‫‪NBRI-Technion‬‬
‫• פרק י' – מאפיינים דינמיים של מבנים‬
‫• עיקרי השפעות של ת"י ‪ )2008( 414‬על משק‬
‫הבנייה בישראל‬
‫– הגברת בטיחות הכללית של הבנייה בישראל;‬
‫– שיפור התפקוד וההתנהגות לאורך זמן של‬
‫בניינים ומבנים הנדסיים אחרים הנבנים בישראל;‬
‫– צמצום הסיכונים לפגיעה בנפש כתוצאה של כשל‬
‫מבנים ו‪/‬או של רכיביהם עקב עומסי רוח‬
‫קיצוניים;‬
‫– צמצום הנזקים הכלכליים הנגרמים לבניינים‬
‫ולמבנים הנדסיים אחרים כתוצאה של עומסי רוח‬
‫‪40‬‬
‫קיצוניים;‬
‫‪NBRI-Technion‬‬
‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫על משק הבנייה בישראל‬
‫• עיקרי השפעות של ת"י ‪ )2008( 414‬על משק‬
‫הבנייה בישראל‬
‫– שיפור האיכות והאמינות של התקינה הישראלית‬
‫המתייחסת לבניינים ומבנים הנדסיים אחרים ו‪/‬או‬
‫לרכיבים ומערכות בניין שונות;‬
‫– הקלה על השתלבות של מתכננים ושל גופים‬
‫שונים הפועלים במשק הבנייה הישראלי בפעילות‬
‫בנייה במדינות האיחוד האירופי;‬
‫– הקלה על פעילות יצוא של מוצרי בנייה שונים‪,‬‬
‫במיוחד למדינות האיחוד האירופי;‬
‫‪41‬‬
‫‪NBRI-Technion‬‬
‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫על משק הבנייה בישראל‬
‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫על משק הבנייה בישראל‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫‪42‬‬
‫התקן החדש הינו מורחב וכוללני במידה ניכרת בהשוואה‬
‫למהדורה הקודמת של התקן;‬
‫בגלל היקפו ומורכבותו של התקן החדש הוחלט במועד‬
‫פרסומו בשנת ‪2008‬לאפשר שימוש מקביל בשתי המהדורות‬
‫של התקן‪ ,‬ת"י ‪ )2008( 414‬החדש וגם התקן הישן ת"י ‪414‬‬
‫(‪ )1982‬במשך שנתיים מיום פרסום המהדורה החדשה של‬
‫התקן‪ .‬תוקף הרשאה זמנית זו פג בסוף שנת ‪;2010‬‬
‫התקן החדש הינו ברוח התקן האירופי לעומסי רוח‬
‫)‪ ,EN 1991-1-4 (2005‬דבר היכול להקל על מתכננים וגורמי‬
‫משק הבנייה הישראלי הפעילים בארצות האיחוד האירופי;‬
‫נדרשת פעילות תקינה בישראל לצורך עדכון תקנים שונים‬
‫בהם יש הפנייה לתקן ת"י ‪ .414‬פעילות זו נמצאת בעיצומה‬
‫בימים אלה במסרקת מכון התקנים;‬
‫‪NBRI-Technion‬‬
‫• סיכום‬
‫תודה עבור תשומת לבכם!‬
‫‪43‬‬
‫‪NBRI-Technion‬‬
‫השפעת התקן ת"י ‪)2008( 414‬‬
‫על משק הבנייה בישראל‬