לקריאת המחקר בקובץ P.D.F (מומלץ), לחצו כאן.

‫הפרדה מגדרית והישגים לימודיים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי‬
‫היסודי‬
‫אייל ברגר‬
‫כסלו התשע"ה ׀ דצמבר ‪4102‬‬
‫©‬
‫כל הזכויות שמורות‬
‫תנועת נאמני תורה ועבודה‬
‫קיבוץ בארות יצחק‪0151911 ,‬‬
‫‪10-0174705‬‬
‫‪ | 2‬הפרדה מגדרית והישגים לימודיים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי‬
‫תקציר‬
‫בעשור האחרון תופסת שאלת ההפרדה בין המינים בחינוך היסודי מקום מרכזי בשיח החינוכי‬
‫סביב בתי הספר בחינוך הממלכתי דתי‪ .‬במקביל‪ ,‬עם השנים חל גידול משמעותי במספר‬
‫התלמידים הלומדים בכיתות נפרדות‪ ,‬שמספרם עולה כיום על מספר הלומדים בכיתות מעורבות‪.‬‬
‫על פי רוב‪ ,‬ההפרדה המגדרית בבתי הספר היסודיים איננה עומדת בפני עצמה והיא חלק ממגמה‬
‫חינוכית כוללת המכונה בעגה המקובלת 'תורניות'‪ ,‬והכוללת מרכיבים נוספים כמו‪ ,‬למשל‪ ,‬הגדלת‬
‫מספר שעות לימודי הקודש במערכת השעות ("תגבור תורני")‪.‬‬
‫עד כה לא נערכו כמעט מחקרים הבוחנים את התוצאות החינוכיות של התחזקות החינוך הנפרד‬
‫וה'תורני' בחינוך היסודי‪ .‬מחקר זה בוחן לראשונה את ההישגים הלימודיים של תלמידים בבתי‬
‫ספר מעורבים ונפרדים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי‪ .‬מסד הנתונים למחקר מתבסס על הישגי‬
‫תלמידי כיתות ה' בכ‪ 083-‬בתי ספר יסודיים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי במבחני המיצ"ב במתמטיקה‪,‬‬
‫אנגלית‪ ,‬מדעים ועברית בשנים תשע"ב ותשע"ג (כ‪ 03%-‬מבתי הספר היסודיים בחמ"ד)‪.‬‬
‫ממצאי המחקר מראים כי במרבית המקצועות‪ ,‬הישגי התלמידים בבתי הספר המעורבים‬
‫גבוהים מהישגי התלמידים בבתי הספר הנפרדים‪ .‬במתמטיקה ובמדעים הישגי התלמידים בבתי‬
‫הספר המעורבים גבוהים במקצת‪ :‬במתמטיקה הציון הממוצע של תלמידים בבתי ספר מעורבים‬
‫עומד על ‪ ,555‬לעומת ציון ממוצע של ‪ 548‬בקרב תלמידים בבתי ספר נפרדים‪ ,‬ובמדעים הציון‬
‫הממוצע של תלמידים בבתי ספר מעורבים עומד על ‪ ,505‬לעומת ציון ממוצע של ‪ 555‬בקרב‬
‫תלמידים בבתי ספר נפרדים‪ .‬בעברית‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הישגי התלמידים בבתי הספר הנפרדים‬
‫גבוהים במקצת מהישגי התלמידים בבתי הספר המעורבים (‪ 505‬ו‪ ,555-‬בהתאמה)‪ .‬באנגלית‬
‫נמצאו פערים משמעותיים בהישגים בין תלמידי החינוך המעורב והנפרד‪ :‬הציון הממוצע של‬
‫תלמידים בבתי ספר מעורבים גבוה מהציון הממוצע של תלמידים בבתי ספר נפרדים ב‪ 54-‬נקודות‬
‫(‪ .)553-554‬נתון זה עשוי להצביע על כך שהבעיה שנמצאה במחקרים קודמים של תנועת נאמני‬
‫תורה ועבודה בתחום לימודי האנגלית בחינוך הממלכתי‪-‬דתי‪ ,‬הינה חמורה יותר בקרב תלמידי‬
‫החינוך הנפרד‪.‬‬
‫השוואת הישגי התלמידים בבתי ספר מעורבים ונפרדים לפי הרמה הסוציו‪-‬אקונומית של‬
‫התלמידים מעלה כי בקרב תלמידים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה‪ ,‬הישגי התלמידים בבתי הספר‬
‫המעורבים גבוהים מהישגי התלמידים בבתי הספר הנפרדים באופן עקבי בכל המקצועות (ב‪4-‬‬
‫נקודות בעברית‪ ,‬ב‪ 5-‬נקודות במתמטיקה‪ ,‬ב‪ 53-‬נקודות במדעים וב‪ 45-‬נקודות באנגלית)‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫בקרב תלמידים מרקע סוציו‪-‬אקונומי בינוני הישגי התלמידים בבתי הספר המעורבים גבוהים‬
‫מהישגי התלמידים בבתי הספר הנפרדים במתמטיקה (‪ ,)+0‬במדעים (‪ )+53‬ובאנגלית (‪ ,)+55‬אך‬
‫נמוכים יותר בעברית (‪ .)-5‬בנוגע לתלמידים מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך‪ ,‬הנתונים הזמינים לא‬
‫מאפשרים להסיק מסקנות מהימנות אודות ההבדלים בהישגים הלימודיים בין תלמידי החינוך‬
‫המעורב והנפרד‪.‬‬
‫‪ | 3‬הפרדה מגדרית והישגים לימודיים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי‬
‫בחינת ההישגים הלימודיים של תלמידים בבתי ספר מעורבים לעומת ההישגים הלימודיים של‬
‫תלמידים בבתי ספר נפרדים לפי מגדר‪ ,‬העלתה כי על פי רוב הפערים בהישגים לטובת בתי הספר‬
‫המעורבים ניכרים יותר בקרב הבנים מאשר בקרב הבנות‪.‬‬
‫מבחני המיצ"ב החיצוניים אינם עוסקים רק במבחני הישגים‪ ,‬והם כוללים גם סט נרחב של‬
‫שאלות בתחומים אחרים‪ ,‬ובכלל זה שאלה אודות חשיבות לימוד המקצועות עליהם נבחנים‬
‫במיצ"ב בעיני התלמידים‪ .‬שאלה זו מספקת למעשה אינדיקציה לחשיבות הסובייקטיבית‬
‫שמעניקים התלמידים למקצועות החול השונים‪ ,‬ומלמדת על המוטיבציה של התלמידים ללמוד‬
‫ולהשקיע במקצועות החול‪.‬‬
‫הנתונים מלמדים כי הן בכלל בתי הספר דוברי העברית‪ ,‬הן בחינוך הממלכתי‪-‬דתי המעורב והן‬
‫בחינוך הממלכתי‪-‬דתי הנפרד‪ ,‬סדר חשיבות המקצועות בעיני התלמידים הוא זהה‪ )5 :‬אנגלית‪)5 ,‬‬
‫מתמטיקה‪ )0 ,‬עברית ו‪ )4-‬מדעים‪ .‬השוואה בין בתי הספר המעורבים לבין בתי הספר הנפרדים‬
‫בנקודה זו מעלה כי התלמידים בבתי הספר המעורבים מייחסים חשיבות רבה יותר לכל אחד‬
‫ממקצועות החול עליהם נבחנים במיצ"ב‪ 04% .‬מהתלמידים בבתי הספר המעורבים ציינו כי‬
‫חשוב להם ללמוד אנגלית‪ ,‬לעומת ‪ 85%‬מהתלמידים בבתי הספר הנפרדים‪ 03% .‬מהתלמידים‬
‫בבתי הספר המעורבים ציינו כי חשוב בעיניהם ללמוד מתמטיקה‪ ,‬לעומת ‪ 85%‬מהתלמידים בבתי‬
‫הספר הנפרדים‪ 88% .‬מהתלמידים בבתי הספר המעורבים ציינו כי חשוב להם ללמוד עברית‪,‬‬
‫לעומת ‪ 85%‬בבתי הספר הנפרדים‪ 80% .‬מהתלמידים בבתי הספר המעורבים ציינו כי חשוב‬
‫בעיניהם ללמוד מדעים‪ ,‬לעומת ‪ 50%‬בבתי הספר הנפרדים‪.‬‬
‫‪ | 4‬הפרדה מגדרית והישגים לימודיים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי‬
‫מבוא‬
‫בעשור האחרון תופסת שאלת ההפרדה בין המינים בחינוך היסודי מקום מרכזי בשיח החינוכי‬
‫סביב בתי הספר בחינוך הממלכתי דתי‪ .‬במקביל‪ ,‬עם השנים חל גידול משמעותי במספר‬
‫התלמידים הלומדים בכיתות נפרדות‪ ,‬שמספרם עולה כיום על מספר הלומדים בכיתות מעורבות‬
‫בחינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי‪ .1‬על פי רוב‪ ,‬ההפרדה המגדרית בבתי הספר היסודיים איננה עומדת‬
‫בפני עצמה והיא חלק ממגמה חינוכית כוללת המכונה בעגה המקובלת 'תורניות'‪ ,‬והכוללת‬
‫מרכיבים נוספים כמו‪ ,‬למשל‪ ,‬הגדלת מספר שעות לימודי הקודש במערכת השעות‪ .‬התוספת של‬
‫לימודי הקודש‪ ,‬המכונה בקצרה "תגבור תורני"‪ ,‬באה בחלק מהמקרים על חשבון שעות לימודי‬
‫החול ובמקרים אחרים נעשית מבלי לפגוע בהיקף שעות החול על ידי הארכת יום הלימודים‪.‬‬
‫עד כה לא נערכו מחקרים הבוחנים את התוצאות החינוכיות של התחזקות החינוך הנפרד‬
‫וה'תורני' בחינוך היסודי‪ ,‬למעט מחקר של התנועה שעסק באקלים הבית ספרי בבתי ספר‬
‫מעורבים ונפרדים‪ .2‬מחקר זה בוחן לראשונה את ההישגים הלימודיים של תלמידים בבתי ספר‬
‫מעורבים ונפרדים בארבעה מקצועות‪ :‬מתמטיקה‪ ,‬אנגלית‪ ,‬מדעים ועברית‪ .‬לצד מדדים חשובים‬
‫נוספים הנוגעים לפן הערכי של העבודה החינוכית של בתי הספר‪ ,‬רמת ההישגים הלימודיים של‬
‫התלמידים הינה מדד מרכזי לבחינת תוצאות חינוכית של מוסדות חינוך פורמאליים‪.‬‬
‫על פניו‪ ,‬ישנם שלושה הבדלים מרכזיים בין בתי ספר מעורבים לבתי ספר נפרדים שעשויה להיות‬
‫להם השפעה על ההישגים הלימודיים של התלמידים‪:‬‬
‫‪ )5‬הפרדה בין המינים‪ :‬להפרדה בין המינים עשויה להיות השפעה על הישגי הבנים והבנות‪,‬‬
‫שכן אפשר ובנים ובנות לומדים בצורה שונה ומשקיעים בלימודים באופן שונה כאשר הם‬
‫נמצאים במסגרת נפרדת‬
‫‪' )5‬תורניות'‪ :‬בתי ספר נפרדים משתייכים לרוב לזרם ה'תורני'‪ ,‬הנוטה להפחית בחשיבות‬
‫של לימודי החול‪ ,‬ביחס למקובל בחינוך הממלכתי‪-‬דתי הרגיל‪ .‬בנוסף‪ ,‬לעיתים "התגבור‬
‫התורני" בבתי הספר הנפרדים בא על חשבון שעות שבמוסדות חינוך מעורבים מוקצות‬
‫ללימודי חול‬
‫‪ )0‬אינטגרציה וקליטת אוכלוסיות חלשות‪ :‬ישנו קשר משמעותי בין רקע סוציו‪-‬אקונומי‬
‫להישגים לימודיים‪ ,‬כאשר תלמידים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה נוטים לקבל ציונים‬
‫טובים יותר מתלמידים מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך‪ .‬לפיכך ישנה חשיבות לממצאים‬
‫שנמצאו במחקרים קודמים של תנועת נאמני תורה ועבודה לפיהם בתי הספר הנפרדים‬
‫קולטים באופן משמעותי פחות תלמידים מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך והינם פחות‬
‫אינטגרטיביים ביחס לבתי הספר המעורבים‬
‫‪1‬‬
‫אריאל פינקלשטיין‪ ,‬החינוך הממלכתי‪-‬דתי – תמונת מצב‪ ,‬מגמות והישגים ‪ -‬חלק ב'‪ ,‬הוצאת נאמני תורה‬
‫ועבודה‪ ,‬תשע"ד‬
‫‪2‬‬
‫ראה לעיל הערה ‪.1‬‬
‫‪ | 5‬הפרדה מגדרית והישגים לימודיים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי‬
‫במהלך המחקר לא יכולנו להפריד בין שני ההבדלים הראשונים המצויינים לעיל (הפרדה בין‬
‫המינים ו'תורניות') ולבדוק את ההשפעה של כל אחד מהם בנפרד‪ ,‬שכן‪ ,‬כאמור‪ ,‬בפועל מרבית בתי‬
‫הספר הנפרדים שייכים לזרם 'התורני'‪ .‬עם זאת ערכנו – ככל שהנתונים אפשרו זאת – הבחנות‬
‫המאפשרות להפריד בין ההשפעות של שני ההבדלים הראשונים להשפעות של ההבדל השלישי –‬
‫אינטגרציה וקליטת אוכלוסיות חלשות‪.‬‬
‫בחלקו הראשון והעיקרי של המחקר נציג את עיקרי הממצאים הנוגעים להישגים הלימודיים‬
‫במתמטיקה‪ ,‬מדעים‪ ,‬עברית ואנגלית של בתי ספר בחינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי‪ ,‬לפי סוג‬
‫ההפרדה המגדרית הנהוגה בהם‪ ,‬לפי הרקע הסוציו‪-‬אקונומי של התלמידים ולפי מגדר‪ .‬בחלק‬
‫השני נתייחס בקצרה ליחס של התלמידים ללימודי חול‪ ,‬תוך השוואה בין בתי ספר מעורבים לבין‬
‫בתי ספר נפרדים בחמ"ד‪ .‬לשני חלקים אלו נקדים הסבר קצר אודות בניית מסד הנתונים‪.‬‬
‫תודתי נתונה ליעל אפלבוים שסייעה רבות בעבודת איסוף הנתונים לצורך מחקר זה‪.‬‬
‫מסד הנתונים ומתודולוגיה‬
‫מסד הנתונים למחקר מתבסס על עבודת איסוף ועיבוד של צוות המחקר של תנועת נאמני תורה‬
‫ועבודה לנתוני המיצ"ב הבית‪-‬ספריים לשנים תשע"ב ותשע"ג (‪ 535525355‬ו‪ .)535525350-‬בכל שנה‬
‫נבחנים במבחני המיצ"ב הארציים כמחצית מבתי הספר בארץ – כמחצית מהם בשפת אם‬
‫ומתמטיקה והיתר באנגלית ומדעים‪ .‬במתמטיקה‪ ,‬אנגלית ומדעים נבחנים תלמידי כיתות ה' וח'‪,‬‬
‫ובשפת אם נבחנים תלמידי כיתות ב'‪ ,‬ה' וח'‪ .‬בשל העובדה שישנו קשר הדוק בין רמה סוציו‪-‬‬
‫אקונומית לבין הישגים לימודיים‪ ,‬בדו"חות שמפרסם משרד החינוך הוא מבחין בין תלמידים‬
‫מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך‪ ,‬תלמידים מרקע סוציו‪-‬אקונומי בינוני ותלמידים מרקע סוציו‪-‬‬
‫אקונומי גבוה‪.‬‬
‫חלוקת התלמידים לרמות סוציו‪-‬אקונומיות בדו"חות המיצ"ב מבוססת על "מדד שטראוס"‪ ,‬על‬
‫פיו מחולקים כלל תלמידי מערכת החינוך לעשירונים בהתאם לרקע הסוציו‪-‬אקונומי שלהם‪.‬‬
‫חלוקה זו מתבססת על שקלול של משתנים אישיים של התלמיד ושל משתנים המחושבים ברמת‬
‫בית הספר‪ ,‬ולכן הוא מכונה 'מדד חצי אישי'‪ .‬מרכיבי המדד מסוכמים בטבלה מס' ‪:5‬‬
‫טבלה מס' ‪ :0‬מרכיבי "מדד שטראוס" של משרד החינוך לחלוקה לעשירוני טיפוח‬
‫סוג המשתנה‬
‫אישי‬
‫בית ספרי‬
‫המשתנה‬
‫השכלת ההורים‬
‫ארץ לידה ועלייה מארצות מצוקה‬
‫הכנסה ברוטו לנפש‬
‫פריפריאליות‬
‫משקל‬
‫‪43%‬‬
‫‪53%‬‬
‫‪53%‬‬
‫‪53%‬‬
‫בדו"חות המיצ"ב קובצו העשירונים לשלוש קבוצות ‪ -‬רמה נמוכה‪ :‬עשירונים ‪ ,8-53‬רמה בינונית‪:‬‬
‫עשירונים ‪ ,4-5‬רמה גבוהה‪ ,5-0 :‬ובכל בית ספר מצוינים בכל מבחן הציונים של התלמידים גם לפי‬
‫‪ | 6‬הפרדה מגדרית והישגים לימודיים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי‬
‫החלוקה לשלוש הרמות סוציו‪-‬אקונומיות הללו‪ .‬לצורך המחקר נאספו בשלב הראשון נתוני‬
‫תלמידי החינוך הממלכתי‪-‬דתי המתייחסים לתלמידי כיתות ה' בארבעת המקצועות בהם נבחנים‬
‫בבחינות המיצ"ב‪ :‬מתמטיקה‪ ,‬מדעים‪ ,‬שפת אם (עברית) ואנגלית‪ ,‬ובכלל זה פירוט הציונים לפי‬
‫רמה סוציו‪-‬אקונומית‪ .‬לאור העובדה שבמבחני המיצ"ב החיצוניים שעורך משרד החינוך נבחנים‬
‫בתי ספר אחת לארבע שנים בכל מקצוע‪ ,‬נאספו הנתונים של שתי שנים עוקבות – תשע"ב ותשע"ג‬
‫– כך שהנתונים בכל מקצוע מתבססים על ציוניהם של כמחצית מבתי הספר בחינוך הממלכתי‪-‬‬
‫דתי‪ .3‬איחוד הציונים בין השנים נעשה בעזרת נוסחאות ההמרה של הרשות הארצית למדידה‬
‫והערכה בחינוך במשרד החינוך (ראמ"ה)‪ ,‬המאפשרות להמיר את הציונים בכל שנה ושנה לסולם‬
‫מדידה רב‪-‬שנתי‪.4‬‬
‫בשלב השני מוינו כלל בתי הספר במסד הנתונים ל‪ 8-‬קטגוריות‪ ,‬המבטאות סוגים שונים של‬
‫הפרדה ועירוב מבוססי מגדר‪ ,‬זאת בהתאם למודל שפיתח אריאל פינקלשטיין‪:5‬‬
‫(‪ )5‬רק בנים‪ :‬בתי ספר לבנים בלבד‬
‫(‪ )5‬רק בנות‪ :‬בתי ספר לבנות בלבד‬
‫(‪ )0‬כיתות נפרדות‪ :‬בתי ספר מעורבים שבהם כל הכיתות נפרדות‬
‫(‪ )4‬מתחלף‪ :‬בתי ספר מעורבים‪ ,‬שבהם הכיתות הנמוכות מעורבות והכיתות הגבוהות נפרדות‬
‫(לרוב ההפרדה היא החל מכיתה ד' או מכיתה ה')‬
‫(‪ )5‬מעורב‪ :‬בתי ספר מעורבים שבהם כל הכיתות מעורבות‬
‫(‪" )5‬הפרדה צומחת"‪ :‬בתי ספר מעורבים‪ ,‬שבהם הכיתות הנמוכות נפרדות והכיתות הגבוהות‬
‫מעורבות‬
‫(‪ )5‬משולב‪ :‬בתי ספר מעורבים‪ ,‬שבהם בכל שכבת גיל חלק מהכיתות מעורבות וחלק מהן נפרדות‬
‫(‪ )8‬ללא אפיון‪ :‬בתי ספר מעורבים שבהם חלק מהכיתות מעורבות וחלק מהן נפרדות ללא כל סדר‬
‫קוהרנטי‬
‫‪3‬‬
‫הנתונים מתייחסים כמובן רק לבתי ספר שנבחנו בבחינות המיצ"ב בשנים תשע"ב‪-‬תשע"ג (כ‪ 083-‬בתי ספר‬
‫המהוויםכ‪ 03%-‬מבתי הספר היסודיים בחמ"ד)‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫נוסחאות ההמרה מפורסמות לציבור באתר של ראמ"ה‪:‬‬
‫‪.http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Rama/Meitzav/Sulam_Meitzav_ravshnati09.htm‬‬
‫בשל העובדה שציוני הגלם המפורסמים לציבור בדו"חות המיצ"ב הבית ספריים של כל בית ספר הינם מעוגלים‬
‫(‪ 88 ,27‬למשל ולא ‪ 27.20‬או ‪ )82.88‬הרי שההמרה לסולם הרב שנתי עשויה להביא לסטייה של מס' נקודות‬
‫בודדות בכל ציון וציון‪ .‬לפי חישוב שערכנו על כל נוסחאות ההמרה לשנים תשע"ב‪-‬תשע"ג‪ ,‬באופן תיאורטי‬
‫הסטייה המקסימאלית האפשרית הינה בגובה ‪ 1.81-7.71‬נקודות לציון (תלוי בנוסחת ההמרה המדויקת)‪.‬‬
‫לפיכך ניתן להניח שכאשר אנו בוחנים ציונים ממוצעים של קבוצות של בתי ספר הרי שהסטייה האפשרית לא‬
‫צפויה להיות גבוהה מנקודה אחת בקירוב‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫ראה לעיל הערה ‪.1‬‬
‫‪ | 7‬הפרדה מגדרית והישגים לימודיים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי‬
‫לאור הקושי לסווג ולעבד את הנתונים המתייחסים לשלוש הקטגוריות המשניות ("הפרדה‬
‫צומחת"‪" ,‬משולב" ו"ללא אפיון")‪ ,‬התמקדנו לכל אורך המחקר (למעט במקרים בהם התייחסנו‬
‫לכלל החינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי כמקשה אחת) אך ורק לחמש הקטגוריות העיקריות הכוללות‬
‫כ‪ 00%-‬מבתי הספר‪" :‬רק בנים"‪" ,‬רק בנות"‪" ,‬כיתות נפרדות"‪" ,‬מתחלף" ו"מעורב"‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫לצורך מיקוד המבט בהבדלים שבין בתי ספר מעורבים לבתי ספר נפרדים קובצו חמש הקטגוריות‬
‫הנ"ל לעת הצורך לשתי קבוצות עיקריות‪' :‬בתי ספר נפרדים' ("רק בנים"‪" ,‬רק בנות" ו"כיתות‬
‫נפרדות") ו'בתי ספר מעורבים' ("מתחלף" ו"מעורב")‪ .‬אכן‪ ,‬ברוב המוחלט של בתי הספר‬
‫בקטגוריה "מתחלף" לומדים תלמידי כיתות ה' בכיתות נפרדות‪ ,‬ומנגד כל בתי הספר בקטגוריה‬
‫"כיתות נפרדות" הינם בתי ספר מעורבים מבחינה מוסדית‪ .‬עם זאת‪ ,‬הוחלט לחלק את בתי הספר‬
‫לשתי קבוצות עיקריות באופן הנ"ל שכן אנו מבקשים להשוות בין החינוך הממלכתי דתי הרגיל‬
‫לבין החינוך 'התורני' הנפרד‪ .‬להערכתנו‪ ,‬בתי הספר בהן רק הכיתות הגבוהות נפרדות ("מתחלף")‬
‫אינם שייכים על פי רוב לזרם החינוכי ה'תורני'‪ ,‬ואילו בתי הספר בהן הכיתות נפרדות אך המוסד‬
‫מעורב ("כיתות נפרדות") משתייכים לרוב לזרם חינוכי זה‪ .‬מסד הנתונים שנוצר מאפשר לבחון‬
‫את הקשר שבין הפרדה מגדרית בחמ"ד לבין הישגים לימודיים במתמטיקה‪ ,‬מדעים‪ ,‬עברית‬
‫ואנגלית‪.‬‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬הממצאים שיוצגו להלן הנוגעים להבדלים בהישגים הלימודיים בין סוגים של בתי‬
‫ספר בחמ"ד יוצגו בעזרת סולם המדידה הרב שנתי של משרד החינוך‪ .‬חשוב להדגיש כי בסולם‬
‫מדידה זה לא כל הבדל בהישגים נחשב לפער משמעותי‪ ,‬וניתן לראות בדו"חות המסכמים‬
‫שמפרסמת ראמ"ה כי הם מתייחסים לפערים של עד סדר גודל של ‪ 53‬נקודות כפערים קלים בלבד‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬חשוב לציין כי בשל מדיניות פרסום הציונים של משרד החינוך לא מפורסמים ציוני‬
‫קבוצת תלמידים המונה פחות מ‪ 5-‬תלמידים‪ .‬לעניין זה השפעה על הנתונים שיוצגו להלן ביחס‬
‫לתלמידים מקבוצות סוציו‪-‬אקונומיות שונות‪ .‬בחלק הארי של המקרים‪ ,‬נתוני הקבוצות הסוציו‪-‬‬
‫אקונומיות שיוצגו בכל קטגורית הפרדה מתייחסים ל‪ 03%-‬ומעלה מהתלמידים בקטגוריה‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬ישנם מקרים בהם הנתונים מתייחסים לשיעור הנמוך מכך‪ ,‬ולכן שיש להתייחס אליהם‬
‫במשנה זהירות‪ .‬מקרים אלו סומנו לכל אורך המחקר ב‪ **-‬ולרוב נמנענו מלהעניק להם פרשנות‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לאור העובדה כי השוואת בתי הספר לפי משתנה ההפרדה המגדרית מטרתה למעשה לבחון‬
‫את ההבדלים בין זרם החינוך 'התורני' לחינוך הממלכתי‪-‬דתי הרגיל‪ ,‬לקחנו בחשבון את העובדה‬
‫כי חלק מסויים מבתי הספר הנפרדים (וכן חלק קטן מאוד מבתי הספר המעורבים) משתייכים‬
‫למעשה לחסידות חב"ד‪ .‬לפיכך ערכנו בדיקות לבחון האם השמטה של בתי הספר המשתייכים‬
‫לחב"ד משפיעה על המגמות המוצגות לפניכם‪ ,‬והערנו בגוף הטקסט ובהערות שוליים במקומות‬
‫בהם יש לכך השפעה הראויה לציון‪.6‬‬
‫‪6‬‬
‫הזיהוי של בתי הספר המזוהים עם חב"ד מתבסס על הערכות המחבר המסתמכות על השם הרשמי של‬
‫מוסדות הלימוד בלבד‪ .‬לפיכך נמנענו מלהציג נתונים המתייחסים באופן ישיר למוסדות חב"ד או להשמטה‬
‫שלהם והסתפקנו בהערות נקודתיות במקומות בהם היה צורך בכך‪.‬‬
‫‪ | 8‬הפרדה מגדרית והישגים לימודיים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי‬
‫ההישגים במתמטיקה‬
‫בטבלאות מס' ‪ 5‬ו‪ 0-‬מוצגים ההישגים הלימודים של תלמידי החינוך הממלכתי דתי בבחינות‬
‫המיצ"ב במתמטיקה בשנים תשע"ב‪-‬תשע"ג לפי שיטת ההפרדה מגדרית הנהוגה בהם ולפי הרקע‬
‫הסוציו‪-‬אקונומי של התלמידים‪ ,‬תוך השוואה להישגי החינוך הממלכתי (דוברי עברית) בשנים‬
‫אלו‪ .‬בטבלה מס' ‪ 5‬ניתן לראות את ההישגים באופן מפורט לפי שיטת הפרדה ורקע סוציו‪-‬‬
‫אקונומי‪ ,‬ובטבלה מס' ‪ 0‬קובצו חמש הקטגוריות לשתי קטגוריות מרכזיות‪ :‬בתי ספר נפרדים‬
‫("רק בנים"‪" ,‬רק בנות" ו"כיתות נפרדות") ובתי ספר מעורבים ("מתחלף" ו"מעורב")‪ ,‬וכן נוספה‬
‫השוואה לחינוך הממלכתי (דוברי עברית)‪ ,‬המבוססת על הנתונים המפורסמים ע"י ראמ"ה‬
‫בדו"חות המסכמים לשנים תשע"ב ותשע"ג‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪ :4‬ציון ממוצע של נבחנים בכיתות ה' בבתי ספר בחינוך הממלכתי‪-‬דתי בבחינות‬
‫המיצ"ב במתמטיקה בשנים תשע"ב ותשע"ג (מאוחד)‪ ,‬לפי שיטת הפרדה מגדרית של בית‬
‫הספר ולפי רקע סוציו‪-‬אקונומי‬
‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך‬
‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי בינוני‬
‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה‬
‫‪7‬‬
‫כמות כלל הנבחנים‬
‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך‬
‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי בינוני‬
‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה‬
‫ציון ממוצע כלל הנבחנים‬
‫‪7‬‬
‫בתי ספר‬
‫לבנים‬
‫‪43‬‬
‫‪409‬‬
‫‪314‬‬
‫‪819‬‬
‫בתי ספר‬
‫לבנות‬
‫‪104‬‬
‫‪633‬‬
‫‪382‬‬
‫‪1205‬‬
‫כיתות‬
‫נפרדות‬
‫‪191‬‬
‫‪739‬‬
‫‪867‬‬
‫‪1868‬‬
‫‪96‬‬
‫‪381‬‬
‫‪719‬‬
‫‪1231‬‬
‫**‪518‬‬
‫‪531‬‬
‫‪571‬‬
‫‪541‬‬
‫**‪477‬‬
‫‪539‬‬
‫‪569‬‬
‫‪543‬‬
‫**‪498‬‬
‫‪546‬‬
‫‪577‬‬
‫‪554‬‬
‫**‪545‬‬
‫‪555‬‬
‫‪578‬‬
‫‪567‬‬
‫מתחלף‬
‫מעורב‬
‫‪415‬‬
‫‪702‬‬
‫‪392‬‬
‫‪1632‬‬
‫‪514‬‬
‫‪546‬‬
‫‪580‬‬
‫‪547‬‬
‫כפי שהובהר בהקדמה המתודולוגית‪ ,‬בשל מדיניות פרסום הנתונים של משרד החינוך לא מפורסמים ציוני‬
‫קבוצת תלמידים המונה פחות מ‪ 6-‬תלמידים‪ .‬העניין מגביל במעט את איסוף הנתונים המתייחסים לתלמידים‬
‫מקבוצות סוציו‪-‬אקונומיות שונות‪ ,‬ולפיכך יש הבדל בין 'כמות כלל הנבחנים' לבין הסכום העולה מצירוף כמות‬
‫הנבחנים משלוש הקבוצות הסוציו‪-‬אקונומיות בכל הטבלאות המוצגות להלן‪ .‬כמו כן‪ ,‬את המקרים בהם הנתונים‬
‫מתייחסים לשיעור הנמוך מ‪ 03%-‬מכלל התלמידים בקטגוריה מסויימת סימנו לכל אורך המחקר ב‪ **-‬ולרוב‬
‫נמנענו מלהעניק להם פרשנות‪.‬‬
‫‪ | 9‬הפרדה מגדרית והישגים לימודיים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי‬
‫טבלה מס' ‪ :0‬ציון ממוצע של נבחנים בכיתות ה' בבתי ספר בחינוך הממלכתי‪-‬דתי והממלכתי‬
‫(דוברי עברית) בבחינות המיצ"ב במתמטיקה בשנים תשע"ב ותשע"ג (מאוחד)‪ ,‬לפי שיטת‬
‫הפרדה מגדרית של בית הספר ולפי רקע סוציו‪-‬אקונומי‬
‫בתי ספר נפרדים‬
‫(חמ"ד)‬
‫בתי ספר מעורבים‬
‫(חמ"ד)‬
‫בתי ספר ממלכתיים‬
‫(דוברי עברית)‬
‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך‬
‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי בינוני‬
‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה‬
‫כמות כלל הנבחנים‬
‫‪338‬‬
‫‪1,781‬‬
‫‪1,563‬‬
‫‪3,892‬‬
‫‪511‬‬
‫‪1,083‬‬
‫‪1,111‬‬
‫‪2,863‬‬
‫‪2,604‬‬
‫‪7,112‬‬
‫‪9,771‬‬
‫‪19,571‬‬
‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך‬
‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי בינוני‬
‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה‬
‫ציון ממוצע כלל הנבחנים‬
‫**‪494‬‬
‫‪540‬‬
‫‪574‬‬
‫‪548‬‬
‫‪520‬‬
‫‪549‬‬
‫‪579‬‬
‫‪556‬‬
‫‪526‬‬
‫‪548‬‬
‫‪577‬‬
‫‪562‬‬
‫ניתן לראות בטבלאות הנ"ל כי ישנם פערים קלים בלבד בהישגים במתמטיקה בין תלמידים בבתי‬
‫הספר הנפרדים ("רק בנים"‪" ,‬רק בנות" ו"כיתות נפרדות") לבין תלמידי בתי הספר המעורבים‬
‫("מתחלף" ו"מעורב")‪ .‬בהשוואה לחינוך הממלכתי‪ ,‬ישנם פערים קלים לטובת תלמידי החינוך‬
‫הממלכתי על פני תלמידים בבתי"ס מעורבים בחמ"ד ופערים משמעותיים בין תלמידי החינוך‬
‫הממלכתי לתלמידי בתי"ס נפרדים בחמ"ד‪ .‬כמו כן‪ ,‬כאשר לוקחים בחשבון את הרמה הסוציו‪-‬‬
‫אקונומית של התלמידים‪ ,‬הפערים בין החינוך הממלכתי לבין בתי הספר המעורבים בחמ"ד אמנם‬
‫נמחקים‪ ,‬אך נותר פער קל בהישגים בין התלמידים בבתי הספר המעורבים בחמ"ד לבין‬
‫התלמידים בבתי הספר הנפרדים בחמ"ד‪.8‬‬
‫ההישגים במדעים‬
‫בטבלאות מס' ‪ 4‬ו‪ 5-‬מוצגים ההישגים הלימודים של תלמידי החינוך הממלכתי דתי בבחינות‬
‫המיצ"ב במדעים בשנים תשע"ב‪-‬תשע"ג לפי שיטת ההפרדה מגדרית הנהוגה בהם ולפי הרקע‬
‫הסוציו‪-‬אקונומי של התלמידים‪ ,‬תוך השוואה להישגי החינוך הממלכתי (דוברי עברית) בשנים‬
‫אלו‪ .‬בטבלה מס' ‪ 4‬ניתן לראות את ההישגים באופן מפורט לפי שיטת הפרדה ורקע סוציו‪-‬‬
‫אקונומי ובטבלה מס' ‪ 5‬קובצו חמש הקטגוריות לשתי קטגוריות מרכזיות‪ :‬בתי ספר נפרדים ("רק‬
‫בנים"‪" ,‬רק בנות" ו"כיתות נפרדות") ובתי ספר מעורבים ("מתחלף" ו"מעורב")‪ ,‬וכן נוספה‬
‫השוואה לחינוך הממלכתי (דוברי עברית)‪ ,‬המבוססת על הנתונים המפורסמים ע"י ראמ"ה‬
‫בדו"חות המסכמים לשנים תשע"ב ותשע"ג‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫פער זה בין תלמידי בתי"ס מעורבים לבין תלמידי בתי"ס נפרדים בחמ"ד מצטמצם במעט כאשר משמיטים‬
‫מהחישוב את בתי הספר שזוהו עם חב"ד‪.‬‬
‫‪ | 01‬הפרדה מגדרית והישגים לימודיים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי‬
‫טבלה מס' ‪ :2‬ציון ממוצע של נבחנים בכיתות ה' בבתי ספר בחינוך הממלכתי‪-‬דתי בבחינות‬
‫המיצ"ב במדעים בשנים תשע"ב ותשע"ג (מאוחד)‪ ,‬לפי שיטת הפרדה מגדרית של בית הספר‬
‫ולפי רקע סוציו‪-‬אקונומי‬
‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך‬
‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי בינוני‬
‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה‬
‫כמות כלל הנבחנים‬
‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך‬
‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי בינוני‬
‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה‬
‫ציון ממוצע כלל הנבחנים‬
‫בתי ספר‬
‫לבנים‬
‫‪29‬‬
‫‪316‬‬
‫‪343‬‬
‫‪748‬‬
‫בתי ספר‬
‫לבנות‬
‫‪35‬‬
‫‪387‬‬
‫‪315‬‬
‫‪793‬‬
‫כיתות‬
‫נפרדות‬
‫‪154‬‬
‫‪753‬‬
‫‪669‬‬
‫‪1640‬‬
‫‪42‬‬
‫‪166‬‬
‫‪326‬‬
‫‪543‬‬
‫**‪436‬‬
‫‪525‬‬
‫‪536‬‬
‫‪527‬‬
‫**‪469‬‬
‫‪515‬‬
‫‪530‬‬
‫‪514‬‬
‫**‪506‬‬
‫‪528‬‬
‫‪552‬‬
‫‪534‬‬
‫**‪543‬‬
‫‪537‬‬
‫‪559‬‬
‫‪551‬‬
‫מתחלף‬
‫מעורב‬
‫‪525‬‬
‫‪1072‬‬
‫‪550‬‬
‫‪2310‬‬
‫**‪497‬‬
‫‪534‬‬
‫‪549‬‬
‫‪528‬‬
‫טבלה מס' ‪ :9‬ציון ממוצע של נבחנים בכיתות ה' בבתי ספר בחינוך הממלכתי‪-‬דתי והממלכתי‬
‫(דוברי עברית) בבחינות המיצ"ב במדעים בשנים תשע"ב ותשע"ג (מאוחד)‪ ,‬לפי שיטת הפרדה‬
‫מגדרית של בית הספר ולפי רקע סוציו‪-‬אקונומי‬
‫בתי ספר נפרדים‬
‫(חמ"ד)‬
‫בתי ספר מעורבים‬
‫(חמ"ד)‬
‫החינוך הממלכתי‬
‫(דוברי עברית)‬
‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך‬
‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי בינוני‬
‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה‬
‫כמות כלל הנבחנים‬
‫‪218‬‬
‫‪1,456‬‬
‫‪1,327‬‬
‫‪3,181‬‬
‫‪567‬‬
‫‪1,238‬‬
‫‪876‬‬
‫‪2,853‬‬
‫‪1,929‬‬
‫‪7,241‬‬
‫‪12,800‬‬
‫‪22,062‬‬
‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך‬
‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי בינוני‬
‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה‬
‫ציון ממוצע כלל הנבחנים‬
‫**‪491‬‬
‫‪524‬‬
‫‪543‬‬
‫‪527‬‬
‫**‪500‬‬
‫‪534‬‬
‫‪553‬‬
‫‪532‬‬
‫‪526‬‬
‫‪541‬‬
‫‪567‬‬
‫‪553‬‬
‫בדומה למה שנמצא לגבי ההישגים במתמטיקה‪ ,‬גם בתחום המדעים ניתן לראות כי ישנם פערים‬
‫קלים לטובת תלמידי בתי הספר המעורבים ("מתחלף" ו"מעורב")‪ ,‬על פני תלמידי בתי הספר‬
‫בחינוך הנפרד ("רק בנים"‪" ,‬רק בנות" ו"כיתות נפרדות")‪ .‬פערים אלו נשמרים גם כאשר לוקחים‬
‫בחשבון את הרקע הסוציו‪-‬אקונומי של התלמידים‪ .9‬עם זאת‪ ,‬בשונה מתחום המתמטיקה‪ ,‬בתחום‬
‫‪9‬‬
‫כאשר משמיטים את בתי הספר שזוהו עם חב"ד הפערים בין כלל התלמידים בבתי"ס נפרדים לבין כלל‬
‫תלמידים בבתי"ס מעורבים אמנם נמחקים‪ ,‬אך עדיין בכל רמה סוציו‪-‬אקונומית נותרים פערים קלים לטובת‬
‫החינוך המעורב‪.‬‬
‫‪ | 00‬הפרדה מגדרית והישגים לימודיים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי‬
‫המדעים ישנם פערים משמעותיים בהישגים במדעים בין תלמידי החינוך הממלכתי לבין תלמידי‬
‫החינוך הממלכתי‪-‬דתי המעורב והנפרד‪ .‬פערים אלו מצטמצמים (אך נותרים משמעותיים) כאשר‬
‫מכניסים את המימד של הרקע הסוציו‪-‬אקונומי של התלמידים‪ ,‬במיוחד בכל הנוגע לפערים ביחס‬
‫לבתי"ס מעורבים‪ .‬בניתוח מפורט של המגמות בקרב סוגים שונים בתי ספר בחינוך הממלכתי‪-‬דתי‬
‫(טבלה מס' ‪ )4‬ניתן לראות כי בניגוד למגמה הכללית של פערים משמעותיים בין החינוך הממלכתי‬
‫לחינוך הממלכתי‪-‬דתי בתחום המדעים‪ ,‬הישגי התלמידים בבתי"ס בהם הכיתות הנמוכות‬
‫מעורבות והגבוהות נפרדות ("מתחלף") כמעט וזהים להישגי התלמידים בחינוך הממלכתי‪.‬‬
‫ההישגים בעברית‬
‫בטבלאות מס' ‪ 5‬ו‪ 5-‬מוצגים ההישגים הלימודים של תלמידי החינוך הממלכתי דתי בבחינות‬
‫המיצ"ב בעברית בשנים תשע"ב‪-‬תשע"ג לפי שיטת ההפרדה מגדרית הנהוגה בהם ולפי הרקע‬
‫הסוציו‪-‬אקונומי של התלמידים‪ ,‬תוך השוואה להישגי החינוך הממלכתי (דוברי עברית) בשנים‬
‫אלו‪ .‬בטבלה מס' ‪ 5‬ניתן לראות את ההישגים באופן מפורט לפי שיטת הפרדה ורקע סוציו‪-‬‬
‫אקונומי ובטבלה מס' ‪ 5‬קובצו חמש הקטגוריות לשתי קטגוריות מרכזיות‪ :‬בתי ספר נפרדים ("רק‬
‫בנים"‪" ,‬רק בנות" ו"כיתות נפרדות") ובתי ספר מעורבים ("מתחלף" ו"מעורב")‪ ,‬וכן נוספה‬
‫השוואה לחינוך הממלכתי (דוברי עברית)‪ ,‬המבוססת על הנתונים המפורסמים ע"י ראמ"ה‬
‫בדו"חות המסכמים לשנים תשע"ב ותשע"ג‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪ :0‬ציון ממוצע של נבחנים בכיתות ה' בבתי ספר בחינוך הממלכתי‪-‬דתי בבחינות‬
‫המיצ"ב בעברית בשנים תשע"ב ותשע"ג (מאוחד)‪ ,‬לפי שיטת הפרדה מגדרית של בית הספר‬
‫ולפי רקע סוציו‪-‬אקונומי‬
‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך‬
‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי בינוני‬
‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה‬
‫כמות כלל הנבחנים‬
‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך‬
‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי בינוני‬
‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה‬
‫ציון ממוצע כלל הנבחנים‬
‫בתי ספר‬
‫לבנים‬
‫‪49‬‬
‫‪414‬‬
‫‪324‬‬
‫‪834‬‬
‫בתי ספר‬
‫לבנות‬
‫‪104‬‬
‫‪658‬‬
‫‪400‬‬
‫‪1249‬‬
‫כיתות‬
‫נפרדות‬
‫‪210‬‬
‫‪724‬‬
‫‪876‬‬
‫‪1882‬‬
‫‪97‬‬
‫‪383‬‬
‫‪724‬‬
‫‪1238‬‬
‫**‪492‬‬
‫‪509‬‬
‫‪538‬‬
‫‪517‬‬
‫**‪510‬‬
‫‪533‬‬
‫‪562‬‬
‫‪538‬‬
‫**‪486‬‬
‫‪527‬‬
‫‪549‬‬
‫‪532‬‬
‫**‪498‬‬
‫‪530‬‬
‫‪551‬‬
‫‪538‬‬
‫מתחלף‬
‫מעורב‬
‫‪449‬‬
‫‪676‬‬
‫‪405‬‬
‫‪1654‬‬
‫‪481‬‬
‫‪513‬‬
‫‪557‬‬
‫‪515‬‬
‫‪ | 02‬הפרדה מגדרית והישגים לימודיים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי‬
‫טבלה מס' ‪ :7‬ציון ממוצע של נבחנים בכיתות ה' בבתי ספר בחינוך הממלכתי‪-‬דתי והממלכתי‬
‫(דוברי עברית) בבחינות המיצ"ב בעברית בשנים תשע"ב ותשע"ג (מאוחד)‪ ,‬לפי שיטת הפרדה‬
‫מגדרית של בית הספר ולפי רקע סוציו‪-‬אקונומי‬
‫בתי ספר נפרדים‬
‫(חמ"ד)‬
‫בתי ספר מעורבים‬
‫(חמ"ד)‬
‫החינוך הממלכתי‬
‫(דוברי עברית)‬
‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך‬
‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי בינוני‬
‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה‬
‫כמות כלל הנבחנים‬
‫‪363‬‬
‫‪1,796‬‬
‫‪1,600‬‬
‫‪3,965‬‬
‫‪546‬‬
‫‪1,059‬‬
‫‪1,129‬‬
‫‪2,892‬‬
‫‪2,620‬‬
‫‪7,096‬‬
‫‪9,765‬‬
‫‪19,552‬‬
‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך‬
‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי בינוני‬
‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה‬
‫ציון ממוצע כלל הנבחנים‬
‫**‪494‬‬
‫‪525‬‬
‫‪550‬‬
‫‪531‬‬
‫‪484‬‬
‫‪519‬‬
‫‪553‬‬
‫‪525‬‬
‫‪506‬‬
‫‪528‬‬
‫‪551‬‬
‫‪538‬‬
‫ניתן לראות בטבלאות שבתחום העברית‪ ,‬הישגי התלמידים בבתי הספר הנפרדים בחמ"ד עולים‬
‫במעט על הישגי התלמידים בבתי הספר המעורבים בחמ"ד‪ .‬כמו כן‪ ,‬בהשוואה בין שני סוגי‬
‫הפיקוח‪ ,‬ניתן לראות פערים קלים עד משמעותיים לטובת החינוך הממלכתי על פני החינוך‬
‫הממלכתי‪-‬דתי המעורב והנפרד‪ .‬עם זאת‪ ,‬כאשר לוקחים בחשבון את הרקע הסוציו‪-‬אקונומי של‬
‫התלמידים‪ ,‬נמצא שבקרב תלמידים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה אין כמעט הבדלים בין החינוך‬
‫המעורב בחמ"ד‪ ,‬החינוך הנפרד בחמ"ד והחינוך הממלכתי‪ .‬בקרב תלמידים מרקע סוציו‪-‬אקונומי‬
‫בינוני ישנם פערים קלים לטובת החינוך הנפרד בחמ"ד על פני החינוך המעורב בחמ"ד‪ ,‬וכן פערים‬
‫קלים לטובת החינוך הממלכתי על פני החינוך הנפרד בחמ"ד‪ .‬בקרב תלמידים מרקע סוציו‪-‬‬
‫אקונומי נמוך נמצאו פערים משמעותיים בין החינוך הממלכתי לחינוך הממלכתי‪-‬דתי בכללותו‪,‬‬
‫ובמיוחד ביחס לתלמידים בבתי ספר מעורבים‪.‬‬
‫ההישגים באנגלית‬
‫בטבלאות מס' ‪ 8‬ו‪ 0-‬מוצגים ההישגים הלימודים של תלמידי החינוך הממלכתי‪-‬דתי בבחינות‬
‫המיצ"ב באנגלית בשנים תשע"ב‪-‬תשע"ג לפי שיטת ההפרדה מגדרית הנהוגה בהם ולפי הרקע‬
‫הסוציו‪-‬אקונומי של התלמידים‪ ,‬תוך השוואה להישגי החינוך הממלכתי (דוברי עברית) בשנים‬
‫אלו‪ .‬בטבלה מס' ‪ 8‬ניתן לראות את ההישגים באופן מפורט לפי שיטת הפרדה ורקע סוציו‪-‬‬
‫אקונומי‪ ,‬ובטבלה מס' ‪ 0‬קובצו חמש הקטגוריות לשתי קטגוריות מרכזיות‪ :‬בתי ספר נפרדים‬
‫("רק בנים"‪" ,‬רק בנות" ו"כיתות נפרדות") ובתי ספר מעורבים ("מתחלף" ו"מעורב")‪ ,‬וכן נוספה‬
‫השוואה לחינוך הממלכתי (דוברי עברית)‪ ,‬המבוססת על הנתונים המפורסמים ע"י ראמ"ה‬
‫בדו"חות המסכמים לשנים תשע"ב ותשע"ג‪.‬‬
‫‪ | 03‬הפרדה מגדרית והישגים לימודיים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי‬
‫טבלה מס' ‪ :8‬ציון ממוצע של נבחנים בכיתות ה' בבתי ספר בחינוך הממלכתי‪-‬דתי בבחינות‬
‫המיצ"ב באנגלית בשנים תשע"ב ותשע"ג (מאוחד)‪ ,‬לפי שיטת הפרדה מגדרית של בית הספר‬
‫ולפי רקע סוציו‪-‬אקונומי‬
‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך‬
‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי בינוני‬
‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה‬
‫כמות כלל הנבחנים‬
‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך‬
‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי בינוני‬
‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה‬
‫ציון ממוצע כלל הנבחנים‬
‫בתי ספר‬
‫לבנים‬
‫‪11‬‬
‫‪283‬‬
‫‪310‬‬
‫‪665‬‬
‫בתי ספר‬
‫לבנות‬
‫‪40‬‬
‫‪356‬‬
‫‪295‬‬
‫‪726‬‬
‫כיתות‬
‫נפרדות‬
‫‪171‬‬
‫‪772‬‬
‫‪679‬‬
‫‪1684‬‬
‫‪42‬‬
‫‪146‬‬
‫‪303‬‬
‫‪500‬‬
‫**‪422‬‬
‫‪484‬‬
‫‪467‬‬
‫‪485‬‬
‫**‪490‬‬
‫‪512‬‬
‫‪492‬‬
‫‪504‬‬
‫**‪507‬‬
‫‪519‬‬
‫‪538‬‬
‫‪523‬‬
‫**‪491‬‬
‫‪502‬‬
‫‪555‬‬
‫‪533‬‬
‫מתחלף‬
‫מעורב‬
‫‪530‬‬
‫‪1083‬‬
‫‪558‬‬
‫‪2310‬‬
‫‪491‬‬
‫‪529‬‬
‫‪550‬‬
‫‪522‬‬
‫טבלה מס' ‪ :5‬ציון ממוצע של נבחנים בכיתות ה' בבתי ספר בחינוך הממלכתי‪-‬דתי והממלכתי‬
‫(דוברי עברית) בבחינות המיצ"ב באנגלית בשנים תשע"ב ותשע"ג (מאוחד)‪ ,‬לפי שיטת הפרדה‬
‫מגדרית של בית הספר ולפי רקע סוציו‪-‬אקונומי‬
‫בתי ספר נפרדים‬
‫(חמ"ד)‬
‫בתי ספר מעורבים‬
‫(חמ"ד)‬
‫החינוך הממלכתי‬
‫(דוברי עברית)‬
‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך‬
‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי בינוני‬
‫כמות נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה‬
‫כמות כלל הנבחנים‬
‫‪222‬‬
‫‪1,411‬‬
‫‪1,284‬‬
‫‪3,075‬‬
‫‪572‬‬
‫‪1,229‬‬
‫‪861‬‬
‫‪2,810‬‬
‫‪1,984‬‬
‫‪7,288‬‬
‫‪12,808‬‬
‫‪22,194‬‬
‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך‬
‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי בינוני‬
‫ציון ממוצע נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה‬
‫ציון ממוצע כלל הנבחנים‬
‫**‪500‬‬
‫‪510‬‬
‫‪510‬‬
‫‪510‬‬
‫‪491‬‬
‫‪526‬‬
‫‪552‬‬
‫‪524‬‬
‫‪527‬‬
‫‪536‬‬
‫‪567‬‬
‫‪552‬‬
‫ניתן לראות בטבלאות הנ"ל כי בתחום האנגלית הפערים בהישגים בין תלמידי בתי"ס מעורבים‬
‫בחמ"ד לבין תלמידים בבתי"ס נפרדים בחמ"ד הינם משמעותיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬ישנם פערים גדולים‬
‫מאוד בין הציונים של התלמידים בחינוך הממלכתי לבין ציוני התלמידים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי‬
‫המעורב והנפרד‪ .‬כאשר לוקחים בחשבון את הרמה הסוציו‪-‬אקונומית של התלמידים הפערים בין‬
‫שני סוגי הפיקוח לרוב מצטמצמים‪ ,‬אך במרבית המקרים הם עדיין נשארים משמעותיים‪ .‬מבחינת‬
‫המצב בתוך הפיקוח הממלכתי‪-‬דתי‪ ,‬הכנסת המימד הסוציו‪-‬אקונומי מלמדת על פערים עצומים‬
‫לטובת החינוך המעורב בקרב תלמידים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה (‪ 45‬נק')‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן לראות‬
‫כי בתוך החינוך הנפרד ישנה לכל היותר השפעה מועטת לרקע הסוציו‪-‬אקונומי של התלמידים על‬
‫‪ | 04‬הפרדה מגדרית והישגים לימודיים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי‬
‫הישגיהם באנגלית‪ .‬ממצאים אלו מלמדים על כך שהבעיה שנמצאה במחקרים קודמים של‬
‫תנועת נאמני תורה ועבודה בתחום לימודי האנגלית בחינוך הממלכתי‪-‬דתי‪ ,10‬הינה כפולה‬
‫ומכופלת בחינוך הנפרד‪.11‬‬
‫סיכום ההישגים בבחינות המיצ"ב‬
‫עד כה ערכנו השוואות בין הישגי התלמידים בחינוך המעורב בחמ"ד לבין הישגי התלמידים‬
‫בחינוך הנפרד בחמ"ד בכל אחד מארבעת מקצועות המיצ"ב‪ .‬בחינה זו אפשרה לנו לראות את‬
‫החולשות והחוזקות של כל אחת מקבוצות בתי הספר לפי מקצוע‪ .‬עתה נציג השוואת מאקרו‬
‫רוחבית בין החינוך הנפרד לחינוך המעורב‪ ,‬תוך לקיחה בחשבון של הרמה הסוציו‪-‬אקונומית של‬
‫התלמידים‪ .‬בטבלה מס' ‪ 53‬סיכמנו את הפערים בין בתי"ס נפרדים ("רק בנים"‪" ,‬רק בנות"‬
‫ו"כיתות נפרדות") לבין בתי"ס מעורבים בחמ"ד ("מתחלף" ו"מעורב")‪ ,‬לפי מקצוע ולפי רמה‬
‫סוציו‪-‬אקונומית של התלמידים‪ .‬מסיבות של נוחות‪ ,‬הפערים מוצגים בטבלה מהצד של בתי הספר‬
‫המעורבים (ציון ממוצע של תלמידי החינוך המעורב פחות ציון ממוצע של תלמידי החינוך הנפרד)‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪ :01‬הפרשים בציון הממוצע של נבחנים בכיתות ה' בבחינות המיצ"ב במתמטיקה‪,‬‬
‫מדעים‪ ,‬עברית ואנגלית‪ ,‬בשנים תשע"ב ותשע"ג (מאוחד) בין תלמידי בתי ספר מעורבים בחמ"ד‬
‫לבין תלמידי בתי ספר נפרדים בחמ"ד‪ ,‬לפי רמה סוציו‪-‬אקונומית של התלמידים‬
‫מקצוע‬
‫נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי נמוך‬
‫נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי בינוני‬
‫נבחנים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה‬
‫כלל הנבחנים‬
‫מתמטיקה מדעים‬
‫**‪9‬‬
‫**‪26‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪8‬‬
‫עברית אנגלית ממוצע‬
‫**‪4‬‬
‫**‪-9** -10‬‬
‫‪7‬‬
‫‪16‬‬
‫‪-6‬‬
‫‪15‬‬
‫‪42‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪14‬‬
‫‪-6‬‬
‫ניתן לראות בטבלה כי במרבית נקודות ההשוואה של הישגי התלמידים‪ ,‬הישגי בתי הספר‬
‫המעורבים עולים על הישגי בתי הספר הנפרדים‪ ,‬אך לרוב מדובר בפערים קלים בלבד‪ .‬זאת ועוד‪,‬‬
‫אפשר לראות כי בקרב תלמידים מרקע סוציו‪-‬אקונומי גבוה היתרון של התלמידים הלומדים‬
‫בחינוך המעורב לעומת התלמידים הלומדים בחינוך הנפרד הוא עקבי לכל המקצועות‪:‬‬
‫במתמטיקה‪ ,‬עברית ומדעים ישנם פערים קלים לטובת החינוך המעורב‪ ,‬ואילו באנגלית ישנם‬
‫פערים משמעותיים ביותר לטובת החינוך המעורב‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫אריאל פינקלשטיין‪ ,‬החינוך הממלכתי‪-‬דתי – תמונת מצב‪ ,‬מגמות והישגים ‪ -‬חלק א'‪ ,‬הוצאת נאמני תורה‬
‫ועבודה‪ ,‬תשע"ב‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫כאשר משמיטים את בתי הספר שזוהו עם חב"ד ישנו צמצום קל בפערים בין תלמידי בתי הספר הנפרדים‬
‫בחמ"ד לבין תלמידי בתי הספר המעורבים בחמ"ד‪ ,‬אך עדיין אין שינוי בתמונה הכללית‪.‬‬
‫‪ | 05‬הפרדה מגדרית והישגים לימודיים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי‬
‫ההישגים בבחינות המיצ"ב לפי מגדר‬
‫תוצאות מבחני המיצ"ב מלמדות כי ישנם הבדלים בין הבנים לבנות בהישגים הלימודיים‪ .‬באופן‬
‫כללי‪ ,‬הבנים נוטים לקבל ציונים טובים יותר במקצועות הריאליים (מתמטיקה ומדעים)‪ ,‬ואילו‬
‫הבנות נוטות להצליח יותר במקצועות ההומאניים (עברית ואנגלית)‪ ,‬ובמיוחד בעברית‪ .‬בדו"חות‬
‫המיצ" ב הבית ספריים אין חלוקה של התלמידים לפי מגדר ולכן לא ניתן לערוך השוואה מקיפה‬
‫בין בתי"ס מעורבים לבתי"ס נפרדים מבחינה זו‪ .‬עם זאת‪ ,‬ניתן בעזרת הנתונים הקיימים לערוך‬
‫בדיקה חלקית של הנושא‪ .‬בדו"חות המסמכים שראמ"ה מפרסמת ניתן למצוא את ההישגים של‬
‫התלמידים לפי פיקוח ולפי מגדר‪ ,‬וכך ניתן לקבל את ציוני תלמידי ותלמידות החינוך הממלכתי‪-‬‬
‫דתי בכל מקצוע‪ .‬בנוסף‪ ,‬מטבע הדברים‪ ,‬ההישגים הלימודיים של התלמידים בבתי"ס לבנים‬
‫ובבתי"ס לבנות בחמ"ד‪ ,‬שהוצגו בהרחבה למעלה‪ ,‬הינם מופרדים על פי מגדר‪ .‬על פי שני מקורות‬
‫אלו‪ ,‬ערכנו בטבלה מס' ‪ 55‬השוואה לפי מגדר של ההישגים במבחני המיצ"ב בין התלמידים בבתי‬
‫הספר הנפרדים באופן מוסדי ("רק בנים" ו"רק בנות") לבין הישגי התלמידים בשאר בתי הספר‬
‫בחינוך הממלכתי‪-‬דתי (ובכללם "כיתות נפרדות")‪ .‬להשוואה זו הוספנו עמודה המציגה את הישגי‬
‫התלמידים והתלמידות בחינוך הממלכתי בכל מקצוע‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪ :00‬ציון ממוצע של נבחנים בכיתות ה' בחינוך הממלכתי (דוברי עברית) והממלכתי‪-‬‬
‫דתי בבחינות המיצ"ב במתמטיקה‪ ,‬מדעים‪ ,‬עברית ואנגלית‪ ,‬בשנים תשע"ב ותשע"ג (מאוחד)‪,‬‬
‫לפי מגדר ולפי שיטת הפרדה מגדרית של בית הספר‬
‫בנים‬
‫מקצוע‬
‫חינוך ממלכתי‬
‫דתי (לא כולל‬
‫מתמטיקה‬
‫מדעים‬
‫עברית‬
‫אנגלית‬
‫ממוצע‬
‫‪564‬‬
‫‪536‬‬
‫‪517‬‬
‫‪516‬‬
‫‪-‬‬
‫בתי"ס לבנים)‬
‫בתי"ס‬
‫לבנים‬
‫‪541‬‬
‫‪527‬‬
‫‪517‬‬
‫‪485‬‬
‫‪-‬‬
‫בנות‬
‫פער‬
‫חינוך‬
‫ממלכתי‬
‫חינוך ממלכתי‬
‫דתי (לא כולל‬
‫בתי"ס‬
‫לבנות‬
‫‪23‬‬
‫‪9‬‬
‫‪0‬‬
‫‪31‬‬
‫‪16‬‬
‫‪574‬‬
‫‪559‬‬
‫‪528‬‬
‫‪550‬‬
‫‪-‬‬
‫‪549‬‬
‫‪530‬‬
‫‪539‬‬
‫‪527‬‬
‫‪-‬‬
‫‪543‬‬
‫‪514‬‬
‫‪538‬‬
‫‪504‬‬
‫‪-‬‬
‫בתי"ס לבנות)‬
‫פער‬
‫חינוך‬
‫ממלכתי‬
‫‪6‬‬
‫‪16‬‬
‫‪1‬‬
‫‪23‬‬
‫‪12‬‬
‫‪550‬‬
‫‪548‬‬
‫‪547‬‬
‫‪554‬‬
‫‪-‬‬
‫ככלי עזר לבחינת ההבדלים בהישגים לפי מגדר הוספנו לטבלה עמודה שלישית בכל מגדר בה‬
‫מצויין הפער בין ציוני התלמידים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי (לא כולל בתי ספר נפרדים באופן מוסדי)‬
‫לבין ציוני התלמידים בבתי ספר הנפרדים באופן מוסדי מהצד של בתי הספר בחינוך הממלכתי‪-‬‬
‫דתי (ציון התלמידים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי פחות ציון התלמידים בחינוך הנפרד)‪.‬‬
‫בהשוואה המופיעה בטבלה הנ"ל יש לקחת בחשבון כי לאור הנתונים המפורסמים לא נערכה‬
‫לממצאים חלוקה לפי הרמה הסוציו‪-‬אקונומית של התלמידים‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬כאשר בוחנים את ציוני‬
‫בתי הספר הנפרדים מוסדית בחמ"ד ("רק בנים" ו"רק בנות") חשוב לזכור כי אלו אמנם מהווים‬
‫‪ | 06‬הפרדה מגדרית והישגים לימודיים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי‬
‫כמחצית מכלל בתי הספר הנפרדים בחמ"ד‪ ,‬אך על פי רוב הישגיהם נמוכים יותר מאשר בתי‬
‫הספר המעורבים בהם הכיתות נפרדות ("כיתות נפרדות")‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש להתייחס לפערים המוצגים‬
‫בטבלה לעיל בעירבון מוגבל ולהתמקד בעניין המגדרי ולא לייחס חשיבות רבה לגובה הפערים‬
‫בהישגים הלימודיים‪ ,‬המוצגים באופן ממצה ומדוייק יותר בטבלאות למעלה‪.‬‬
‫בבדיקה לפי מקצוע ומגדר ניתן לראות כי בעוד במקצוע העברית אין הבדלים בין תלמידים בבתי‬
‫ספר נפרדים מוסדית לבין יתר התלמידים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי הן בקרב הבנים והן בקרב‬
‫הבנות‪ ,‬הרי שבמקצוע האנגלית ישנם פערים משמעותיים מאוד הן אצל הבנים והן אצל הבנות‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬כאשר משמיטים מהחישוב את בתי"ס שזוהו עם חב"ד הציון באנגלית של תלמידות‬
‫בבתי ספר לבנות נופל רק במספר נקודות בודדות מהציון של יתר תלמידות החינוך הממלכתי‪-‬‬
‫דתי‪ ,‬אך מנגד אין לכך כמעט השפעה על הישגי התלמידים בבתי הספר לבנים‪ .12‬ממצא זה עשוי‬
‫ללמד כי הבעייתיות הגדולה המאפיינת את החינוך ה'תורני' והנפרד בתחום האנגלית נוגעת‬
‫יותר לבנים מאשר לבנות‪.‬‬
‫בהמשך לכך‪ ,‬במקצוע המתמטיקה ניתן לראות כי בעוד בקרב הבנים ישנו פער משמעותי בהישגים‬
‫בין תלמידי בתי הספר לבנים לבין יתר התלמידים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי‪ ,‬הרי שהפערים בין‬
‫בתי"ס לבנות לבין שאר תלמידות החינוך הממלכתי‪-‬דתי הם קלים בלבד‪ .‬בתחום זה‪ ,‬השמטה של‬
‫בתי הספר שזוהו עם חב" ד מביאה למחיקת הפערים בהישגים בין תלמידות בבתי ספר לבנות לבין‬
‫יתר התלמידות בחמ"ד‪ ,‬ואף מצמצמת במספר נקודות את הפערים בקרב הבנים‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן‬
‫לראות כי בתחום המתמטיקה אין הבדל בין ציוני הבנות בחינוך הממלכתי‪-‬דתי לבין ציוני הבנות‬
‫בחינוך הממלכתי‪ ,‬ואילו בקרב הבנים ישנם פערים קלים בהישגים לטובת החינוך הממלכתי‪.‬‬
‫בשונה מהמצב באנגלית ובמתמטיקה‪ ,‬במקצוע המדעים ניתן לראות כי הפערים בין הלומדים‬
‫בבתי הספר הנפרדים מוסדית לבין שאר תלמידי החינוך הממלכתי‪-‬דתי גבוהים יותר בקרב הבנות‬
‫מאשר אצל הבנים‪ .‬בתחום זה‪ ,‬השמטה של בתי הספר שזוהו עם חב"ד מביאה למחיקת הפערים‬
‫בהישגים בין תלמידים בבתי ספר לבנים לבין יתר התלמידים בחמ"ד‪ ,‬ואף מצמצמת באופן‬
‫משמעותי את הפערים בקרב הבנות‪.‬‬
‫במבט כולל על ההישגים של בנים ובנות בחינוך הממלכתי‪-‬דתי במבחני המיצ"ב‪ ,‬ניתן לראות כי‬
‫הפערים בין תלמידים הלומדים בבתי"ס נפרדים מוסדית לבין יתר תלמידי החמ"ד גבוהים יותר‬
‫בקרב הבנים מאשר אצל הבנות‪ .‬מגמה זו אף מתחזקת באופן משמעותי כאשר משמיטים‬
‫מהחישוב את בתי הספר שזוהו עם חב"ד‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫בנוגע למקצוע העברית הרי שהציון של תלמידות בבתי ספר לבנות אף גבוה במעט מהציון של יתר‬
‫התלמידות בחינוך הממלכתי‪-‬דתי כאשר משמיטים את בתי הספר שזוהו עם חב"ד‪ .‬כמו כן‪ ,‬גם בתחום זה‪ ,‬במה‬
‫שנוגע לציוני התלמידים בבתי"ס לבנים בחמ"ד להשמטה של בתי הספר שזוהו עם חב"ד אין כמעט השפעה על‬
‫הציונים‪.‬‬
‫‪ | 07‬הפרדה מגדרית והישגים לימודיים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי‬
‫חשיבות לימוד מקצועות החול בעיני התלמידים‬
‫מבחני המיצ"ב החיצוניים אינם עוסקים רק במבחני הישגים‪ ,‬והם כוללים גם סט נרחב של‬
‫שאלות בתחומים אחרים (בעיקר בענייני אקלים וסביבה פדגוגית)‪ ,‬ובכלל זה קבוצת שאלות‬
‫אודות תפיסת התלמידים את המקצועות עליהם הם נבחנים במיצ"ב‪ .‬אחת השאלות רלוונטית‬
‫במיוחד לנושא בו אנו עוסקים והיא נוגעת לחשיבות המקצוע בעיני התלמידים‪ .‬שאלה זו מספקת‬
‫למעשה אינדיקציה לחשיבות הסובייקטיבית שמעניקים התלמידים למקצועות החול השונים‪.‬‬
‫התלמידים התבקשו להתייחס להיגד כגון "חשוב לי ללמוד מדעים וטכנולוגיה" ולדרג את מידת‬
‫הסכמתם איתו על סולם הנע בין "מסכים מאוד" (‪ )5‬ל"מאוד לא מסכים" (‪ .)5‬בדו"חות המיצ"ב‬
‫הבית ספריים מפורסם שיעור התלמידים שהביעו הסכמה עם ההיגד (כלומר‪ ,‬ציינו בו את אחד‬
‫משני הערכים הגבוהים – ‪ 4‬או ‪.)5‬‬
‫לצורך המחקר‪ ,‬אספנו ועיבדנו את הנתונים בדו"חות המיצ"ב הבית ספריים לשנים תשע"ב‪-‬‬
‫תשע"ג הנוגעים לתלמידי כיתות ה' בחמ"ד‪ ,‬כך שניתן יהיה להשוות את החשיבות שמעניקים‬
‫תלמידים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי למקצועות שונים‪ ,‬וכן נוכל לערוך השוואה בנקודה זו בין בתי‬
‫ספר מעורבים ונפרדים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוספנו נתונים להשוואה המתייחסים לכלל בתי הספר דוברי‬
‫עברית‪ .13‬הממצאים מופיעים בטבלאות שלפניכם‪ .‬בטבלה מס' ‪ 55‬ניתן לראות את שיעור‬
‫המייחסים חשיבות לכל אחד מארבעת מקצועות המיצ"ב באופן מפורט לפי שיטת הפרדה‪,‬‬
‫ובטבלה מס' ‪ 50‬קובצו חמש הקטגוריות לשתי קטגוריות מרכזיות‪ :‬בתי ספר נפרדים ("רק בנים"‪,‬‬
‫"רק בנות" ו"כיתות נפרדות") ובתי ספר מעורבים ("מתחלף" ו"מעורב")‪ ,‬וכן נוספו עמודות‬
‫המתארות את המצב בכלל החינוך הממלכתי‪-‬דתי ובכלל בתי הספר דוברי עברית‪.‬‬
‫טבלה מס' ‪ :04‬שיעור תלמידי כיתות ה' בחינוך הממלכתי‪-‬דתי שדיווחו במיצ"ב לשנים תשע"ב‬
‫ותשע"ג (מאוחד) כי חשוב להם ללמוד את המקצוע‪ ,‬לפי מקצוע ולפי שיטת הפרדה מגדרית של‬
‫בית הספר (מפורט)‬
‫מתמטיקה‬
‫מדעים‬
‫עברית‬
‫אנגלית‬
‫ממוצע‬
‫‪13‬‬
‫בתי ספר לבנים‬
‫בתי ספר לבנות‬
‫‪82%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪79%‬‬
‫‪83%‬‬
‫‪79%‬‬
‫‪84%‬‬
‫‪68%‬‬
‫‪85%‬‬
‫‪86%‬‬
‫‪81%‬‬
‫כיתות‬
‫נפרדות‬
‫‪88%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪86%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪83%‬‬
‫מתחלף‬
‫מעורב‬
‫‪88%‬‬
‫‪73%‬‬
‫‪85%‬‬
‫‪92%‬‬
‫‪85%‬‬
‫‪92%‬‬
‫‪86%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪94%‬‬
‫‪90%‬‬
‫בשל זמינות הנתונים המפורסמים ע"י משרד החינוך הנתון אודות שיעור המסכימים עם ההיגד כי חשוב‬
‫ללמוד להם את המקצוע בקרב תלמידי בתי" ס דוברי עברית הינו השיעור הממוצע של השיעורים בשנים תשע"ב‬
‫ותשע"ג (ההבדלים בין השנים בכל מקצוע הם לכל היותר ‪.)1%‬‬
‫‪ | 08‬הפרדה מגדרית והישגים לימודיים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי‬
‫טבלה מס' ‪ :00‬שיעור תלמידי כיתות ה' בחינוך הממלכתי‪-‬דתי ובבתי"ס דוברי עברית שדיווחו‬
‫במיצ"ב לשנים תשע"ב ותשע"ג (מאוחד) כי חשוב להם ללמוד את המקצוע‪ ,‬לפי מקצוע ולפי‬
‫שיטת הפרדה מגדרית של בית הספר (מצומצם)‬
‫מתמטיקה‬
‫מדעים‬
‫עברית‬
‫אנגלית‬
‫ממוצע‬
‫בתי ספר נפרדים‬
‫(חמ"ד)‬
‫‪85%‬‬
‫‪69%‬‬
‫‪85%‬‬
‫‪87%‬‬
‫‪82%‬‬
‫בתי ספר מעורבים‬
‫(חמ"ד)‬
‫‪90%‬‬
‫‪83%‬‬
‫‪88%‬‬
‫‪94%‬‬
‫‪89%‬‬
‫החינוך‬
‫הממלכתי דתי‬
‫‪88%‬‬
‫‪76%‬‬
‫‪86%‬‬
‫‪91%‬‬
‫‪85%‬‬
‫בתי"ס דוברי‬
‫עברית‬
‫‪91%‬‬
‫‪82%‬‬
‫‪89%‬‬
‫‪94%‬‬
‫‪89%‬‬
‫ניתן לראות בטבלאות הנ"ל כי הן בכלל בתי הספר דוברי העברית‪ ,‬הן בחינוך הממלכתי‪-‬דתי‬
‫המעורב והן בחינוך הממלכתי‪-‬דתי הנפרד סדר חשיבות המקצועות בעיני התלמידים הוא‬
‫כדלקמן‪ :‬אנגלית‪ ,‬מתמטיקה‪ ,‬עברית ומדעים‪ .‬במבט כללי על כל הקטגוריות‪ ,‬ניתן לראות כי‬
‫למקצוע האנגלית יתרון קל על פני מקצוע המתמטיקה‪ ,‬למקצוע המתמטיקה יתרון קל על פני‬
‫מקצוע העברית‪ ,‬ואילו מקצוע המדעים מדורג אחרון בפער די ניכר‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ניתן לראות בטבלה מס' ‪ 55‬כי באופן כללי‪ ,‬ככל שרמת ההפרדה עולה‪ ,‬כך שיעור‬
‫התלמידים שדיווחו כי חשוב ללמוד את המקצועות השונים יורדת‪ .‬תרשים מס' ‪ 5‬מציג מגמה זו‬
‫בצורה בהירה‪:‬‬
‫תרשים מס' ‪ :0‬שיעור תלמידי כיתות ה' בחינוך הממלכתי‪-‬דתי שדיווחו במיצ"ב לשנים תשע"ב‬
‫ותשע"ג (מאוחד) כי חשוב להם ללמוד את המקצוע‪ ,‬לפי מקצוע ולפי שיטת הפרדה מגדרית של‬
‫בית הספר‬
‫‪ | 09‬הפרדה מגדרית והישגים לימודיים בחינוך הממלכתי‪-‬דתי היסודי‬
‫בהמשך לכך‪ ,‬ניתן לראות בטבלה מס' ‪ 50‬כי שיעורי התלמידים שדיווחו על כך שחשוב ללמוד את‬
‫המקצועות השונים בבתי הספר המעורבים בחמ"ד כמעט זהים לשיעורים בכלל בתי הספר דוברי‬
‫העברית‪ ,‬ומנגד‪ ,‬השיעורים שנמצאו בבתי הספר הנפרדים בחמ"ד נמוכים יותר בכל אחד‬
‫מהמקצועות‪ ,‬ובמיוחד במדעים (הפרש של ‪.)54%‬‬
‫חשוב לציין כי נראה ששאלות ה"חשוב לי ללמוד‪ "...‬אינן עומדות בזיקה ישירה להישגים‬
‫הלימודיים של התלמידים‪ .‬כאשר משווים בין החינוך הנפרד בחמ"ד והחינוך המעורב בחמ"ד או‬
‫בין בתי ספר בחינוך הממלכתי לבין בתי ספר בחינוך הממלכתי‪-‬דתי‪ ,‬קשה למצוא קשרים ומגמות‬
‫בין ההבדלים בחשיבות לימוד המקצוע בעיני התלמידים לבין השונות בהישגים הלימודיים‪ .‬עניין‬
‫זה בולט במיוחד במקצוע האנגלית‪ ,‬שם ישנם פערים גדולים בהישגים הלימודיים בין החינוך‬
‫הממלכתי לחינוך המעורב בחמ"ד ופערים עצומים בינו לבין החינוך הנפרד בחמ"ד‪ ,‬אך אין לכך‬
‫כמעט כל ביטוי בדיווחי התלמידים על חשיבות לימוד המקצוע‪ .‬עם זאת‪ ,‬נראה ששאלת חשיבות‬
‫לימוד המקצוע בעיני התלמידים הינה שאלה חשובה בפני עצמה‪ ,‬בהיותה אינדיקציה למוטיבציה‬
‫של התלמידים ללמוד ולהשקיע בכל אחד ממקצועות החול‪.‬‬