חומר עזר למורה - אתר הבית של שלוחי חב"ד בחבר העמים

Transcription

חומר עזר למורה - אתר הבית של שלוחי חב"ד בחבר העמים
‫הדרכה מתודית למורה‬
‫יהדות ומסורת‬
‫כיתה ח‬
‫"דרכינו"‬
‫מערך חינוכי‪ -‬מתודי‬
‫מהדורה ניסויית‬
‫חמ"ע‪ -‬בלטיקה‪ -‬ישראל‬
‫‪ ,2102 -2102‬תשע"ג‬
‫קרן לבייב לחינוך יהודי‬
‫בסיוע קרן לבייב‪ ,‬והרשת החינוכית אור אבנר‬
‫תוכן עניינים‬
‫שיעור ‪ .0‬מבוא‪ :‬העם היהודי‪7............................................................................... .......................................................‬‬
‫שיעור ‪ . 2‬העם היהודי‪01............................................................................. .................................................................‬‬
‫שיעור ‪ .2‬כיצד התקיימה ומתקיימת הקהילה היהודית?‪02..................................... .........................................................‬‬
‫שיעור ‪ . 4‬יהודי אשכנז‪01.............................................................................................................................................‬‬
‫שיעור ‪ .5‬ספרדים ויהדות ארצות המזרח‪22...................................... .............................................................................‬‬
‫שיעור ‪ .6‬העם היהודי‪ :‬אחדות אל מול מחלוקת‪26....................................... ...................................................................‬‬
‫שיעור ‪ . 7‬תפילה‪ ,‬מבוא‪21...................................................... .....................................................................................‬‬
‫שיעור ‪ . 1‬השכמת הבוקר וברכות השחר‪24.....................................................................................................................‬‬
‫שיעור ‪ .9‬השכמת הבוקר וברכות השחר (המשך)‪21.........................................................................................................‬‬
‫שיעור ‪" . 01‬שמע ישראל"‪42.........................................................................................................................................‬‬
‫שיעור ‪" . 00‬שמע ישראל" (המשך)‪41.............................................................................................................................‬‬
‫שיעור ‪ . 02‬עמידה‪52....................................................................................................................................................‬‬
‫שיעור ‪ . 02‬עמידה (המשך)‪57........................................................................................................................................‬‬
‫שיעור ‪ .04‬פרקי תהילים כמרכיבי התפילה‪60.............................................................. ...................................................‬‬
‫שיעור ‪ . 05‬ברכות הנהנין וברכת המזון‪66.............................................................. .........................................................‬‬
‫שיעור ‪ . 06‬ברכת המזון (המשך)‪71............................................................ ....................................................................‬‬
‫שיעור ‪ .09 -07‬רמב"ם‪ ,‬יג' עקרי אמונה‪75.............................................................. ........................................................‬‬
‫שיעור ‪ .21‬ראש ה שנה‪14............................................................ ..................................................................................‬‬
‫שיעור ‪ . 20-22‬ספר יונה‪19............................................................ ................................................................................‬‬
‫שיעור ‪ .22‬סוכות‪92............................................................. .................................................................................... ...‬‬
‫שיעור ‪ . 24‬קבלת שבת‪012........................................................... .................................................................................‬‬
‫שיעור ‪ .25‬חנוכה במקורות‪011............................................................ .........................................................................‬‬
‫שיעור ‪ . 26‬פורים‪004............................................................ .......................................................................................‬‬
‫שיעור ‪ .27‬פסח‪009........................................................... ................................................................................... .......‬‬
‫שיעור ‪ . 21‬יום ירושלים‪025............................................................. .............................................................................‬‬
‫שיעור ‪ .29‬שבועות‪021........................................................... ......................................................................................‬‬
‫שיעור ‪ .21‬ספר איכה‪025........................................................... ..................................................................................‬‬
‫תוכנית הלימודים בנושא 'יהדות ומסורת'‪ ,‬כיתה ‪8‬‬
‫מס‪ .‬שיעור‬
‫שם השיעור‬
‫תוכן‬
‫‪1.10‬‬
‫מבוא‪ ,‬העם היהודי‬
‫מי הוא העם היהודי? יהודים‬
‫על אדמת ישראל ובגלות‪.‬‬
‫תורה והמהלך ההיסטורי‬
‫‪1.12‬‬
‫העם היהודי‬
‫שמות העם (ישראל‪,‬‬
‫ישראלים‪ ,‬יהודים‪ ,‬בני ישראל‪,‬‬
‫עברים)‪ .‬לידת העם היהודי‪,‬‬
‫שבטי ישראל‪ ,‬מעבדות למתן‬
‫תורה‪.‬‬
‫‪1.12‬‬
‫חיי הקהילה היהודית בהווה‬
‫ובעבר‬
‫המאפיינים של חיי הקהילה‬
‫היהודית‪ .‬האופי הייחודי של‬
‫הקהילה היהודית‪ .‬המאבק על‬
‫הקיום‪ .‬ההנהגה הפנים‪-‬‬
‫קהילתית‪ .‬ארגון חיי הדת‬
‫והחינוך‪ .‬אגודות‪.‬‬
‫‪1.14‬‬
‫יהודי אשכנז‬
‫אשכנז‪ .‬משפחות של יהודי‬
‫אשכנז‪ .‬יידיש‪ -‬שפת יהודי‬
‫אשכנז‪ .‬ההברה האשכנזית‪.‬‬
‫שטעטעל‪ -‬העיירה היהודית‪.‬‬
‫הנמהגים של יהודי‬
‫אשכנז‪.‬עולם התורה של יהדות‬
‫אשכנז‪.‬‬
‫‪1.15‬‬
‫ספרדים ויהדות ארצות‬
‫המזרח‬
‫יהודים בארצות מוסלמיות‪.‬‬
‫תרבות יהודי ספרד‪" .‬טור‬
‫הזהב" של יהדות ספרד‪.‬‬
‫ההברה הספרדית‪ .‬גורלה של‬
‫יהדות ספרד‪ .‬שפת הלדינו‪.‬‬
‫קהילות מזרחיות נוספות‪.‬‬
‫תפילת יהודים ספרדים‪.‬‬
‫מנהגים מיוחדים של יהודים‬
‫ספרדים‪.‬‬
‫‪1.16‬‬
‫העם היהודי‪ :‬אחדות אל מול‬
‫שוני ומחלוקת‬
‫אחדות אין פירושה זהות‪,‬‬
‫מחלוקת לשם שמים‪ :‬על‬
‫אחדות ומחלוקות‪.‬‬
‫‪1.17‬‬
‫תפילה‪ .‬מבוא‬
‫תפילה והתכוונות‪.‬‬
‫ההיסטוריה של‬
‫התפילה‪.‬נוסח‪ .‬סידור‪ .‬כוונה‪.‬‬
‫‪1.11‬‬
‫השכמת הבוקר וברכות השחר‬
‫מודה אני‪ .‬נטילת ידיים‪.‬‬
‫ברכות השחר ופעולות האדם‬
‫‪1.19‬‬
‫המשך הנושא‬
‫"רוקע הארץ על המים"‪,‬‬
‫"המכין מצעדי גבר"‪" ,‬העושה‬
‫לי כל צרכי"‪" ,‬אוזר ישראל‬
‫בגבורה"‪" ,‬עוטר ישראל‬
‫בתפארה"‪" ,‬שלא עשני גוי‪..‬‬
‫עבד‪ ..‬אשה"‪"" ,‬המעביר שינה‬
‫מעיני"‪" ,‬הגומל חסים‬
‫טובים"‪" ,‬נותן התורה"‬
‫‪1.01‬‬
‫"שמע ישראל"‬
‫מצוות קריאת "שמע"‪ .‬מבנה‬
‫"שמע"‪ .‬ברכה ראשונה‪.‬‬
‫הקב"ה כאב וכמלך‪.‬‬
‫‪1.00‬‬
‫"שמע ישראל"‪ ,‬המשך‬
‫ברכה שנייה של "שמע"‪ .‬ברכה‬
‫שלישית של "שמע"‪.‬הלכות‬
‫קריאת "שמע"‪ .‬שכר ועונש‪.‬‬
‫‪1.02‬‬
‫עמידה‬
‫עמידה‪ -‬שמונה עשרה‪ .‬מבנה‬
‫התפילה‪ .‬מבוא (ברכות ‪,)0-2‬‬
‫החלק המרכזי של התפילה‬
‫(ברכה ‪)4‬‬
‫בבוקר‪" .‬להבחין בין יום ובין‬
‫לילה"‪" ,‬פוקח עיוורים"‪,‬‬
‫"מתיר אסורים"‪" ,‬זוקף‬
‫כפופים"‪" ,‬מלביש ערומים"‪,‬‬
‫"הנותן ליעף כח"‬
‫החלק המרכזי של תפילת‬
‫‪1.02‬‬
‫עמידה‪ ,‬המשך‬
‫‪1.04‬‬
‫פרקי תהילים כמרכיבי‬
‫התפילה‬
‫סיפורו של ספר תהילים‪.‬‬
‫פסוקי דזמרה‪ .‬אשרי‬
‫‪1.05‬‬
‫ברכות שונות וברכת המזון‬
‫סוגים שונים של ברכות‪ .‬ברכה‬
‫שלאחר הסעודה‪ -‬ברכת‬
‫המזון‪ .‬מתוך הלכות ברכת‬
‫המזון‬
‫‪1.06‬‬
‫המשך‬
‫מבנה ברכת המזון‪ .‬החלק‬
‫הראשון של ברכת המזון‪.‬‬
‫החלק השני של ברכת המזון‪.‬‬
‫החלק השלישי של ברכת‬
‫המזון‪ .‬החלק הרביעי של‬
‫ברכת המזון‪ .‬סיום ברכת‬
‫המזון‪.‬‬
‫‪1.07‬‬
‫רמב"ם‪ ,‬יג' עיקרי אמונה‬
‫עיקרים ‪0-2‬‬
‫‪1.01‬‬
‫רמב"ם‪ ,‬המשך‬
‫עיקרים ‪4-01‬‬
‫‪1.09‬‬
‫רמב"ם‪ ,‬המשך‬
‫רמב"ם על המשיח (עיקרים‬
‫‪)00-02‬‬
‫‪1.21‬‬
‫ראש השנה‬
‫ראש השנה‪ -‬שמחה או יראה?‬
‫יום הדין של העולם‪.‬ראש‬
‫השנה בתקופת עזרא ונחמיה‪.‬‬
‫שתי נוסחים של המדרש על‬
‫בריאת העולם‬
‫‪1.20‬‬
‫ספר יונה‬
‫פרק ‪0‬‬
‫‪1.22‬‬
‫ספר יונה‪ ,‬המשך‬
‫פרק ‪( 2‬בקיצור)‪ .‬פרק ‪2‬‬
‫‪1.22‬‬
‫סוכות‬
‫עמידה (ברכות ‪ ,)5-06‬סיום‬
‫התפילה (ברכות ‪.)07-09‬‬
‫הלכות תפילת עמידה‬
‫(בקיצור)‪ .‬פרק ‪( 4‬בקיצור)‪ .‬מי‬
‫עושה תשובה בספר יונה?‬
‫חג השמחה‪.‬שמחת בית‬
‫השואבה‪.‬‬
‫פגישת המלכה‪ -‬השבת‪ .‬מבנה‬
‫‪1.24‬‬
‫קבלת שבת‬
‫‪1.25‬‬
‫חנוכה‬
‫חנוכה במקורות‪ :‬ספר‬
‫המכבים א'‪ .‬ספר המכבים‬
‫ב'‪.‬תוספת בתפילה‪" :‬על‬
‫הניסים"‪ ,‬התלמוד הבבלי‪.‬‬
‫‪1.26‬‬
‫פורים‬
‫מרדכי והמן‪ :‬בנימין נגד‬
‫‪1.27‬‬
‫פסח‬
‫המספר "‪ "4‬בהגדה‪ :‬ארבע‬
‫כוסות‪ ,‬ארבע קושיות ("מה‬
‫נשתנה")‪ ,‬ארבעה בנים‪ ,‬ארבע‬
‫ברכות‪ .‬ארבע לשונות גאולה‪.‬‬
‫ארבע או חמש?‬
‫‪1.21‬‬
‫יום ירושלים‬
‫ירושלים‪ -‬לב העולם‪.‬פירוש‬
‫שם העיר‪ .‬האבות וירושלים‪.‬‬
‫ירושלים‪ -‬עיר דוד‪ .‬ירושלים‬
‫של מעלה‪ ,‬ירושלים של מטה‪.‬‬
‫‪1.29‬‬
‫שבועות‬
‫מתן תורה‪ :‬למי ובשביל מה?‬
‫למה לא למלאכים? העם‬
‫היהודי ושאר אומות העולם‪.‬‬
‫‪1.21‬‬
‫איכה‬
‫סיפורו של ספר איכה‪.‬מבנה‬
‫ספר איכה‪ .‬תקווה וגאולה‪.‬‬
‫"קבלת שבת"‪ :‬שישה פרקי‬
‫תהילים‪ ,‬בהקבלה לששת ימי‬
‫השבוע‪ .‬הפיוט‪" :‬אנא בכח"‪.‬‬
‫הפיוט "לכה דודי"‪ .‬שני פרקי‬
‫תהילים מסכמים‪.‬‬
‫עמלק‪ .‬שאול‪ ,‬הגג‬
‫ושמואל‪".‬פרשת‬
‫זכור"‪.‬המאבק הנצחי בעמלק‪.‬‬
‫שיעור ‪ .1‬מבוא‪ :‬העם היהודי‬
‫מי הוא העם היהודי? יהודים על אדמת ישראל ובגלות‪ .‬תורה והמהלך ההיסטורי‪.‬‬
‫יעדי השיעור‪:‬‬
‫ להקנות את המושגים הבאים‪ :‬עם‪ ,‬העם היהודי‪ ,‬המסורת היהודית‪.‬‬‫ לפתח את יכולת העבודה עם טקסטים יהודיים‪.‬‬‫מטרות השיעור‪:‬‬
‫ לחזור על החומר הנלמד‪ ,‬והרחבת הידע בנושא 'הדרך ההיסטורית של העם היהודי'‪.‬‬‫ להבחין יחד עם התלמידים בייחודיותו של העם היהודי אל מול העמים האחרים‬‫מהלך השיעור‪:‬‬
‫א‪ .‬מבוא לנושא השיעור‪:‬‬
‫שאלו את התלמידים כיצד הם מגדירים את המושג 'מסורת יהודית'? שמעו את ההצעות שמעלים‬
‫התלמידים (ניתן לרשום אותן על הלוח)‪ .‬במקרה הצורך ניתן להשלים‪:‬השקפה על ההיסטוריה‪ ,‬אורח‬
‫חיים‪ ,‬פילוסופיה‪ ,‬נורמות מוסריות‪ ,‬לוח השנה‪ ,‬לבוש‪ ,‬מנהגים‪ ,‬הזדמנות מרתקת להיכנס לתהליך‬
‫התקרבות ליהדות וכו'‪..‬כל אלו נכללים במושג 'מסורת יהודית'‪.‬‬
‫'מבט על ההיסטוריה'‪ -‬עמים שונים מפרשים ומתייחסים באופן שונה לאותם האירועים ההיסטוריים‪,‬‬
‫ולדמות מרכזיות בהיסטוריה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬עבור היהודים עזרא הסופר הוא גיבור לאומי‪ ,‬ועבור השומרונים‬
‫הוא אויב רשע‪ .‬בהיסטוריה הרומית נחשב טיטוס מנהיג דגול‪ ,‬ובמסורת היהודית‪ -‬רשע שגרם לחורבן‪.‬‬
‫כדאי להסב את תשומת ליבם של התלמידים לכך‪ ,‬שהמושג 'מסורת' איננו זהה למושג 'דת'‪ .‬אנשים רבים‬
‫שומרים את מסורת עמם‪ ,‬לא מתוך שיקולים דתיים (מאחר ורוצים לעשות את ציווי האל)‪ ,‬אלא מתוך‬
‫שיקולים לאומיים או משפחתיים (כך היה נהוג במשפחתי‪ ,‬כך נהג העם שלי)‪ .‬עם זאת אסור לשכוח‬
‫שהמסורת היהודית נוסחה מתוך השפעת התורה והמצוות‪ ,‬ובעצם איננה נפרדת מהם‪.‬‬
‫משפט מקשר‪:‬‬
‫באמרנו 'מסורת יהודית'‪ ,‬אנו מניחים את קיומו של עם כזה‪ -‬יהודים‪ ,‬והוא הנושא את המסורת הזו‪ .‬האם‬
‫ניתן לכנות את היהודים עם?‬
‫ב‪ .‬פיתוח נושא השיעור‪:‬‬
‫הציעו לתלמידים לנסח הגדרה למושג 'עם'‪ .‬כאשר ימסרו ‪ 2-2‬תשובות מהתלמידים‪ ,‬הציגו לפניהם את‬
‫ההגדרה מתוך ספר הלימוד (כאשר באידיאל‪ ,‬ההגדרה תורכב מתשובות התלמידים)‪ .‬יחד עם התלמידים‪,‬‬
‫מלאו את תרגיל ‪ 0‬בעמוד ‪ ,2‬במחברת העבודה‪.‬‬
‫הציעו לתלמידים לענות על השאלות‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫מדוע בהווה יהודים לא עונים על אף אחד מהקריטריונים הללו?(ניתן לחלק את הכתה לקבוצות‪ ,‬כל‬
‫קבוצה תנתח את אחד הקריטריונים ותציג את המסקנות לאחר ‪ 2-2‬דקות של דיון עצמאי)‬
‫האם אתם מסכימים עם דעתם של חלק מהחוקרים‪ ,‬הטוענים שלא ניתן לכנות את היהודים 'עם'?‬
‫בקשו מהתלמידים לציין את מה שמשותף לכל היהודים בעולם‪ .‬דונו‪ ,‬מדוע המכנה המשותף הזה מאפשר‬
‫לכנות את היהודים 'עם'‪.‬‬
‫לאחר שהתקבלו מספר תשובות‪ ,‬רשמו את הנכונות על הלוח‪ ,‬והוסיפו את מה שלא אמרו התלמידים‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫היסטוריה משותפת‪ ,‬עד חורבן בית ראשון‬
‫‪-‬‬
‫זיכרון היסטורי משותף (יהודי כל העולם מציינים את יציאת מצריים וניצחון האויבים‪ ,‬המנסים‬
‫להשמיד את ישראל חומרית או רוחנית‪ ,‬ומבכים את חורבן הבית הראשון והשני)‬
‫‪-‬‬
‫תודעה לאומית משותפת‬
‫‪-‬‬
‫קשר עם ארץ ישראל‬
‫‪-‬‬
‫קשר עם התורה שבכתב‪ ,‬התורה שבע"פ והמצוות‬
‫אם מישהו מהתלמידים מציע את התשובה 'דת'‪ ,‬ניתן להשיב שהמושג דת איננו מקושר ישירות למסורת‬
‫היהודית מאחר ודתיותו של יהודי נמדדה על פי מידת שמירת המצוות‪ .‬אפילו המילה 'דת'‪ ,‬שמקורו‬
‫בפרסית‪ ,‬שהיום משתמשים בו כמו דתיות‪ ,‬רילגזיוניות‪ ,‬הופיע בשפה העברית יחסית לא מזמן‪ ,‬ופירושו עד‬
‫המאה ה‪ 09‬היה אמונה דתית‪ .‬בערך עד המאה ה‪ ,01‬אנשים שהתרחקו מקיום המצוות‪ ,‬במהרה התערבבו‬
‫עם הסביבה הלא‪ -‬יהודית‪.‬‬
‫בימינו יהודים רבים לא משתייכים לשום דת‪ ,‬או שייכים לקהילות רפורמיות וקונסרבטיביות‪ ,‬שבהן‬
‫האידיאולוגיה והפרקטיקה נבדלות משל הקהילה האורתודוקסית‪ .‬עם הילדים והנכדים של יהודים אלו‬
‫בד"כ קורה אחד משתיים‪ :‬או שהם חוזרים לקשר חי עם התורה ושמירת מצוותיה‪ ,‬או שבהדרגה הם‬
‫נטמעים בתוך העמים האחרים‪ .‬בכל אופן‪ ,‬אותם הקריטריונים שהזכרנו לעיל‪ ,‬עמדו במבחן הזמן‪.‬‬
‫משפט מקשר‪:‬‬
‫הבה ניזכר בקצרה באירועים המרכזיים בהיסטוריה היהודית‪.‬‬
‫היזכרו יחד עם התלמידים ברגעי מפנה משמעותיים בהיסטוריה היהודית המוקדמת‪ :‬האבות‪ ,‬יציאת‬
‫מצרים‪ ,‬הכניסה והנחלה בארץ‪ ,‬ייסוד המלוכה ‪ ,‬חורבן בית ‪,0‬חזרה מבבל והקמת בית שני‪ ,‬חורבן בית שני‪,‬‬
‫הגלות ותחילת שיבת ציון‪.‬‬
‫בקצרה הזכירו לתלמידים מה היו הסיבות שהובילו לאירועים השונים בגורלו של עם ישראל‪ .‬ניתן להציע‬
‫לתלמידים לענות ע תרגיל ‪ 2‬ו ‪ 2‬בעמ' ‪ 4‬במחברת העבודה‪.‬‬
‫משפט מקשר‪:‬‬
‫המיוחד בהיסטוריה של עם ישראל הוא‪ ,‬שהדרך שעברו לאורך הזמן מתואר כבר מלכתחילה בתורה‪ ,‬זמן‬
‫רב לפני שהתממשו הדברים בפועל‪.‬‬
‫ג‪ .‬סיכום‬
‫קראו עם התלמידים ציטוט מן התורה‪ ,‬המובא בספר הלימוד (מתוך דברים כח‪ -‬ל)‪ .‬בקשו מן התלמידים‬
‫לענות על השאלות המוצעות בספר‪ ,‬בעמ' ‪ .1‬ניתן לחלק את הכיתה לחמש קבוצות‪ -‬כאשר כל קבוצה‬
‫מכינה את התשובה לאחת מן השאלות (הקבוצה תצטרך לטעון ולהסביר את נקודת המבט שלה)‪ .‬ניתן גם‬
‫לחלק את הכיתה לארבע‪ ,‬כאשר כל קבוצה מכינה את התשובות לארבעת השאלות הראשונות‪ ,‬ועל‬
‫השאלה החמישית עונה כל תלמיד באופן עצמאי‪ .‬הציעו לתלמידים לענות על משימה ‪ 4‬בעמ' ‪ 5‬בחוברת‬
‫העבודה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מסקנת השיעור‬
‫ניתן לכנות את היהודים עם‪ ,‬אך העם היהודי איננו דומה לעמים אחרים‪.‬‬
‫בקשו מהתלמידים למנות את המאפיינים המבחינים בין עם ישראל לעמים אחרים‪ .‬ההבדלים המרכזיים‬
‫מסתכמים בכך ש‪ .0 :‬ההיסטוריה של עם ישראל הייתה מנובאת בתורה ‪ .2‬העם הצליח להישמר ולשרוד‬
‫למרות שיצא לגלות‬
‫ה‪ .‬שיעורי בית‬
‫בקשו מהתלמידים לענות בבית‪:‬‬
‫א‪ .‬איך אתם מבינים את האמרה המצוטטת בעמוד ‪ 2‬בחוברת העבודה?‬
‫ב‪ .‬למלא את המשימה בעמודים ‪ 5-6‬בחוברת העבודה‪.‬‬
‫שיעור ‪ .2‬העם היהודי‬
‫שמו של העם (עברים‪ ,‬ישראל‪ ,‬בני ישראל‪ ,‬ישראלים‪ ,‬יהודים)‪ .‬הולדתו של העם היהודי‪ .‬שבטי ישראל‪.‬‬
‫מעבדות לקבלת התורה‬
‫יעדי השיעור‬
‫ללמוד את השמות שנתן ונותן עם ישראל לעצמו‬
‫פיתוח יכולת העבודה עם טקסטים יהודיים קלאסיים‬
‫מטרות השיעור‬
‫חזרה על החומר שנלמד במסגרת שיעורי תורה‬
‫להסביר לתלמידים את מהות השליחות המיוחדת של עם ישראל (מנקודת המבט של התורה)‬
‫חומרי השיעור‬
‫ספרי תורה‪ ,‬כך שתתאפשר עבודה עצמאית או בזוגות‪ .‬רצוי‪ -‬מפה של המלוכה בצפון ובדרום‪ ,‬למשל‪:‬‬
‫‪http://jhist.org/maps/erez_old05.htm‬‬
‫מהלך השיעור‬
‫א‪.‬מבוא לנושא השיעור‪:‬‬
‫שאלו את הלמידים אילו כינויים שעם ישראל מכנה את עצמו‪ ,‬מוכרים להם‪ .‬רשמו את ההצעות הנכונות‬
‫על הלוח‪ ,‬ולאחר מכן הוסיפו את אלה שלא נאמרו‪.‬‬
‫במקרה ומי מן התלמידים אומר בצחוק או ברצינות 'ז'ידי'‪ -‬הסבירו לילדים שמילה זו מהווה צורה‬
‫מעוותת של המילה 'יהודי'‪ ,‬וכן ישנן מספר שפות (כגון פולנית‪ ,‬וכך גם רוסית של עד המאה ה‪ )09‬בהן מילה‬
‫זו היא לגמרי נטרלית‪.‬‬
‫הציעו לתלמידים לענות על משימה ‪ 0‬בעמ' ‪ 7‬בחוברת העבודה‪ .‬חשוב לשמוע את ההסבר שהוביל לתשובה‬
‫שנבחרה‪ .‬לחיסכון בזמן‪ ,‬ניתן לחלק את הכתה לחמש‪ ,‬כאשר כל קבוצה פותרת חמישית מהתרגיל‪.‬‬
‫משפט מקשר‪:‬‬
‫נבחן כעת את המקור של כל אחד מן הכינויים ‪ ,‬שנתן לעצמו עם ישראל‪.‬‬
‫ב‪ .‬פיתוח נושא השיעור‪:‬‬
‫שאלו את התלמידים האם ידוע להם היכן לראשונה ישנו שימוש בכל אחד מן השמות שנתן לעצמו העם‪.‬‬
‫הציעו לתלמידים לעשות חיפוש עצמאי אחר הפעם הראשונה בה מופיעה בתורה המילה 'עברי'‪ .‬בקשו‬
‫מהם להיזכר מי היו ישראל ויהודה‪.‬‬
‫ספרו לתלמידים שהכינוי 'יהודים' מייצג את צאצאי כלל השבטים‪ ,‬והזכירו לתלמידים כי במגילת אסתר‬
‫מכונה מרדכי 'היהודי'‪ ,‬למרות שהוא שייך לשבט בנימין‪" :‬איש יהודי היה בשושן הבירה‪ ,‬ושמו מרדכי בן‬
‫יאיר‪ ,‬בן שמעי‪ ,‬בן קיש‪ ,‬איש ימיני" (אסתר‪ ,‬ב‪ ,‬ה)‬
‫קטע מקשר‪:‬‬
‫כפי שראינו‪ ,‬האדם הראשון אותו מכנה התורה 'עברי'‪ ,‬הוא אברהם אבינו‪ .‬הבה נבחן את דמותו לעומק‪:‬‬
‫בקשו מן התלמידים להיזכר מה היה דבר ה' לאברהם כאשר נגלה אליו לראשונה?‬
‫בקשו מהתלמידים למצוא את הציטוט בתורה‬
‫בדקו‪ -‬מה נאמר באותו הקטע לגבי ההיסטוריה העתידית של עם ישראל?‬
‫כתבו את התשובות הנכונות על הלוח‪ ,‬והוסיפו מה שחסר‬
‫קטע מקשר‪:‬‬
‫על פי דברי האל‪ ,‬אברהם אבינו עובר לגור בארץ כנען‪ .‬הקב"ה כורת עם אברהם ברית שבו מנובא עתידו‬
‫של עם ישראל‪ ,‬ארבע מאות שנה קדימה‪.‬‬
‫בקשו מן התלמידים להיזכר‪ ,‬מה הודיע הקב"ה לאברהם במהלך כריתת בית זו‪.‬‬
‫בקשו מהם למצוא את הפסוקים הללו בתורה‪( ,‬במקרה הצורך ניתן לרמוז איפה לחפש‪ -‬בראשית טו‪ :‬יג‪-‬‬
‫יח)‪.‬‬
‫שאלו אותם‪ ,‬מה נאמר בקטע זה לגבי גורלו של עם ישראל‪ .‬כיתבו את התשובות על הלוח והוסיפו מה‬
‫שחסר‪.‬‬
‫משפט מקשר‪:‬‬
‫הבה נבדוק כיצד התממשה נבואה זו‪.‬‬
‫‪ .0‬גר יהיה זרעך בארץ לא להם‬
‫בקשו מהתלמידים להיזכר (או הזכירו להם) באילו נסיבות הגיעו בני ישראל למצרים‪ .‬רגעי מפתח‪ :‬מכירת‬
‫יוסף‪ ,‬יוסף הופך לשליט מצרים‪ ,‬הרעב‪ ,‬יוסף מזמין את אחיו לבוא למצרים‪.‬‬
‫חשוב להזכיר לתלמידים כי יחד עם יעקב‪ -‬ישראל‪ ,‬הגיעו למצרים כל בניו‪ ,‬והוא הראשון מבין האבות שכל‬
‫בניו נשארו נאמנים לבחירתו‪ ,‬בעוד ישמעאל נפרד מאברהם‪ ,‬ועשו מיצחק‪.‬‬
‫ניתן להוסיף כי לפני מותו ברך יעקב את כל בניו‪ ,‬ונתן לכל אחד ברכה מיוחדת‪ .‬כמו כן הוא ראה ברוח‬
‫הקודש כי בניו ישמרו על אחדות למרות השוני ביניהם‪.‬‬
‫בתור דוגמא ניתן לראות את צמד האחים זבולון ויששכר‪ .‬על פי המסורת עסקו בני יששכר בלימוד תורה‪,‬‬
‫בעוד בני זבולון עסקו במסחר ודאגו כלכלית לבני יששכר‪.‬‬
‫ניתן להביא את דבריו של יוסף‪" :‬וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה‬
‫גדולה" (בראשית מה‪ ,‬ז)‪ ,‬המדגישים שמה שעלול להראות כהשתלשלות אירועים מקרית היה בעצם‬
‫מימוש דבר ההשגחה האלוקית‪.‬‬
‫‪ .2‬ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה‬
‫בקשו מן התלמידים להיזכר איך הפכו היהודים לעבדים‪ ,‬וכיצד עינו אותם‪ .‬על מת להמחיש זאת‪ ,‬ניתן‬
‫להקריא את הפסוקים הנוגעים לכך מן התורה ומהגדה של פסח‪.‬‬
‫‪ .2‬וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנוכי‪ ,‬ואחרי כן יצאו ברכוש גדול‬
‫בקשו מן התלמידים להיזכר כיצד זה התרחש‪ ,‬וכיצד התקיימה הנבואה על 'הרכוש'‪:‬‬
‫"ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות‪ .‬וה' נתן את חן העם בעיני‬
‫מצרים וישאלום ונצלו את מצרים" (בראשית יב‪ ,‬לה‪ -‬לו)‪.‬‬
‫‪ .4‬ודור רביעי ישובו הנה (לארץ ישראל)‬
‫כאן ניתן להזכיר לתלמידים שבגלל חטא המרגלים‪ ,‬נבואה זו התממשה ארבעים שנה מאוחר יותר‪.‬‬
‫במקרה והזמן קצר‪ ,‬ניתן להסתפק באזכור העובדה שעם ישראל כבש את ארץ כנען בהנהגתו של יהושע בן‬
‫נון‪ ,‬ממשיכו של משה‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫סיכום‬
‫הציעו לתלמידים לענות על תרגיל ‪ 2‬בעמ' ‪ 9‬בחוברת העבודה‪.‬‬
‫חיזרו שוב לברית שנכרתה בין הקב"ה לאברהם (בראשית טו‪ ,‬יג‪ -‬יח)‪ .‬שאלו את התלמידים איזה אירוע‬
‫מרכזי של ראשית תולדות ישראל לא מוזכר בדברי הברית? תשובה‪ :‬מתן תורה‪ .‬חשוב להדגיש שהתורה‬
‫איננה מהווה אוסף של חוקים בלבד‪ ,‬אלא מסמך המגדיר את מהות קיומו של עם ישראל‪" :‬ואתם תהיו לי‬
‫ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט‪ ,‬ו)‪.‬‬
‫מסקנת השיעור‬
‫ב‪.‬‬
‫עם ישראל קיבל תפקיד וייעוד מיוחד‪ -‬לשמור ולקיים בעולם הזה את מצוות האל‪ ,‬לחיות על פי התורה‪,‬‬
‫ולהפיץ את אורה לשאר העמים‪ .‬זוהי משימה ניצחית‪ ,‬והיא אקטואלית בכל הדורות‬
‫ג‪.‬‬
‫שיעורי בית‬
‫תרגיל ‪ 2‬בעמ' ‪ 1‬בחוברת העבודה‪ ,‬וכן לענות על השאלות של תרגיל ‪ 4‬בעמ' ‪ 01‬בחוברת העבודה‪.‬‬
‫שיעור ‪ .3‬חיי הקהילה היהודית בהווה ובעבר‬
‫חיי הקהילה היהודית בהווה ובעבר‪ .‬המאפיינים של חיי הקהילה היהודית‪ ,‬האופי המיוחד של הקהילה היהודית‪.‬‬
‫המאבק על הקיום‪ .‬ההנהגה הפנים‪ -‬קהילתית‪ .‬ארגון חיי הדת והחינוך‪ .‬אחווה‬
‫יעדי השיעור‬
‫ להכיר לתלמידים את מבנה הקהילה היהודית המסורתית ומוסדותיה‪.‬‬‫ ניתוח מנגנון ההישרדות הלאומית בתנאי גלות‬‫מטרות השיעור‬
‫‪-‬‬
‫למידת מבנה ההנהגה הפנימית בקהילות בפולין ובאימפריה הרוסית‬
‫‪-‬‬
‫להראות כיצד סופקו צרכיהם החומריים של הקהילות בגלות בשילוב עם שמירה על אורח חיים‬
‫מסורתי‪.‬‬
‫חומרי עזר‬
‫אמצעי המחשה של ה'שטעטל' המסורתי במאה ה‪ ,09 -01‬דמויות‪ ,‬רבנים‪ ,‬מלמד וכו'‪.‬‬
‫מהלך השיעור‬
‫א‪.‬‬
‫מבוא לנושא השיעור‪:‬‬
‫בקשו מן התלמידים להיזכר מי היה הראשון שאמר שהיהודים אינם דומים לשאר העמים ואינם‬
‫מתערבבים אתם? התשובה הנכונה היא‪ :‬בלעם שאמר‪" :‬הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" (במדבר‬
‫כ‪ ,‬ט)‪.‬‬
‫כתבו משפט זה על הלוח‪ ,‬ושאלו את התלמידים האם נבואה זו התממשה‪ ,‬ומה מיוחד בנבואה זו?‬
‫(התשובה הנכונה היא‪ :‬במשך שנים רבות שמר העם היהודי על ייחודיותו למרות תנאי הגלות‪ ,‬בקרב‬
‫תרבויות ושפות זרות ‪ ,‬לעיתים אף בסביבה עוינת‪ .‬על מנת להסביר עד כמה זה לא מובן מאליו‪ ,‬ניתן‬
‫להביא את הדוגמא של העם ה'ויקינגי'‪ ,‬שהגיעו לרוס‪ ,‬ולאחר שניים שלושה התערו לתרבות הרוסית‪.‬‬
‫שאלו את התלמידים מה עזר ליהודים לא להתבולל בתוך עמי הסביבה? קרוב לוודאי‪ ,‬התשובה תהיה 'דת'‬
‫(התורה)‪ .‬כאן יש להבהיר שתשובה זו נכונה‪ ,‬אך חלקית‪ ,‬מאחר ובדת היהודית ישנו צורך במוסדות (בית‬
‫כנסת‪ ,‬בית ספר‪ ,‬מקווה‪ ,‬שחיטה כשרה ‪ ,‬בית קברות) שעל מנת לקיימם יש צורך במבנה‪ ,‬שיהיה אחראי על‬
‫התקציב וההנהגה‪.‬‬
‫ב‪ .‬פיתוח נושא השיעור‪:‬‬
‫קיימו דיון עם התלמידים‪ ,‬מדוע השלטון הלא יהודי הסכים לקיומה של הנהגה יהודית פנים‪ -‬קהילתית‪.‬‬
‫כתבו את התשובות הנכונות על הלוח‪:‬‬
‫ לחברה היה מבנה מדויק וקבוע של מעמדות‬‫‪ -‬לשלטון המקומי היה נח להטיל את האחריות לאיסוף המיסים מהיהודים על הקהילה עצמה‬
‫יתכן ויהיה צורך להסביר לתלמידים מה פירוש 'מעמדות'‪" -‬קבוצות אנשים‪ ,‬שזכויותיהם וחובותיהם‬
‫מוגדרות בחוק"‪ ,‬כך למשל האצילים היו רשאים לשאת נשק ולא הסתכנו בעונש‪ .‬ניתן להביא דוגמאות של‬
‫הנהגה פנימית במעמדות השונים (בתי משפט מיוחדים לכנסיות‪ ,‬הדנים בענייני הכמרים ע"פ חוקי‬
‫הכנסיה‪ ,‬ולא ע"פ החוק הכללי במדינה)‪ .‬יתכן וישנו צורך להסביר גם מדוע בתפיסת ימי הביניים ניתן‬
‫לכנות את היהודים כ'מעמד'‪ :‬בכל מדינה היו חוקים שעסקו בזכויותיהם וחובותיהם של היהודים‪.‬‬
‫קטע מקשר‪:‬‬
‫המבנה של הקהילה היהודית היה שונה במדינות שונות ובתקופות שונות‪ .‬אנו נבחן את מבנה הקהילה‬
‫בפולים ובאימפריה הרוסית החל מהמאה ה‪ 07‬ועד המחצית הראשונה של המאה ה‪.09‬‬
‫הסבירו לתלמידים את ההבדלים בין המעמד החוקי של היהודים כיום לבין מעמדם של אבות אבותיהם‪,‬‬
‫שהיו מחויבים להיות שייכים לקהילה יהודית‪ .‬ספרו על מבנה ההנהגה הפנימית בקהילה‪ .‬הסבו את‬
‫תשומת ליבם של התלמידים לשמו של הארגון הנבחר‪ ,‬המנהיג את חיי הקהילה ('הקהל')‪ .‬בתחום‬
‫האחריות של 'הקהל' היו נושאים תקציביים‪ ,‬השגחה על המסחר והעסקים‪ ,‬פטרונות‪ ,‬ביצוע של גזרי דין‪,‬‬
‫יצירת הסכמים עם הרבנים‪.‬‬
‫ניתן להזכיר לתלמידים שהביטוי 'קהל' נכנס לשפה הרוסית ‪ .‬הקהל היה הגוף הנבחר‪ .‬בבחירות הארגון‪,‬‬
‫השתתפו רק משלמי המיסים‪ .‬מתוך כלל הנבחרים‪ ,‬היו ממנים ‪ 5-9‬אנשים‪ ,‬בדרך של הגרלה‪ .‬עם זאת‪ ,‬היה‬
‫מעגל של אנשים ( בד"כ אמידים במיוחד) שמתוכם אספו את הנבחרים‪.‬‬
‫פירוט רחב יותר על הקהל ניתן למצוא בין השאר באנציקלופדיה‬
‫‪. http://www.eleven.co.il/article/11902‬‬
‫מאמר זה יכול לעזור למורה‪ ,‬אך בתור חומר קריאה נוסף לתלמידים החומר במאמר ארוך מדי ומורכב‪.‬‬
‫לא כדאי להתעכב יותר מדי על האופן בו התבצעו המינויים בקהילה‪ ,‬מאחר ונושא השיעור הוא המבנה של‬
‫הקהילה והקשר שלה למסורת היהודית‪.‬‬
‫בטרם נעבור לדון בארגון חיי הקהילה‪ ,‬בקשו מן התלמידים למנות את הצרכים הספציפיים של הקהילה‬
‫היהודית‪ .‬כתבו את תשובותיהם הנכונות בצורת טבלה‪ .‬בקשו מהתלמידים להעתיק אותה למחברת‪,‬‬
‫ולמלא את המידע החסר תוך כדי השיעור‪ .‬ניתן לערוך טבלא כזו המקביל על הלוח‪ .‬לבסוף הטבלא צריכה‬
‫להראות כך‪:‬‬
‫הנהגה דתית‬
‫רב‬
‫דין על פי חוקי תורה‬
‫בית דין‬
‫בית הכנסת‬
‫נר תמיד‪ ,‬בדק הבית‬
‫חינוך דתי‬
‫חדר‪ ,‬תלמוד תורה‬
‫לימוד תורה‬
‫ישיבות‪ ,‬אגודות לימוד‬
‫בשר כשר‬
‫שוחטים‬
‫קבורה יהודית‬
‫בית הקברות‪ ,‬ואגודות הקברנים‬
‫בעניין בית הדין חשוב לציין‪ ,‬שהאפשרות לקיים דין בבית דין יהודי היוותה יתרון חשוב‪ ,‬מאחר והדיינים‬
‫היהודים לא היו לוקחים שוחד‪ ,‬והכריעו בדין מהר‪ ,‬בעוד במשפט הרוסי (הרגיל) נמשכה לעיתים הכרעת‬
‫הדין במשך שנים‪ ,‬השופטים ופקידים נוספים היו לוקחים שוחד‪ ,‬ומכריעים את הדין לטובת זה ששילם‬
‫יותר‪ .‬ניתן להדגים זאת ע"י דבריו של השופט לפקין‪ -‬טפקין‪ ,‬בסיפורו של גוגל 'רביזורה' (המפקח)‪ ' :‬אני‬
‫אומר לכולם באופן גלוי שאני לוקח שוחד'‪.‬‬
‫כאשר עוסקים ברב‪ ,‬ניתן לשאול את התלמידים מדוע הרב נתן את דרשתו דווקא בערב פסח ובערב יום‬
‫הכיפורים‪( .‬תשובה אפשרית‪ :‬לפני חג הפסח צריך להזכיר לאנשי הקהילה את כל פרטי ההלכות של החג‪-‬‬
‫מה נחשב חמץ‪ ,‬איך מכשירים כלים שונים‪ ,‬איך להעביר את הסדר‪ ,‬ולפני יום כיפור היה הרב דורש על‬
‫החשיבות של החזרה בתשובה והחרטה על חטאיו של אדם‪ ,‬ובעיקר לבקש מחילה מאלה שהאדם פגע‬
‫בהם‪ ,‬אחרת חטאו לא ימחל לו)‪.‬‬
‫לפני שנדון בנושא 'האגודות'‪ ,‬בקשו מהתלמידים לומר כיצד היום פועלת הקהילה היהודית למען‬
‫הנזקקים‪ .‬ניתן למלא עם התלמידים את הטבלה הבאה‪:‬‬
‫חולים‬
‫בתי חולים‪ ,‬מרפאות‪ ,‬עזרה ראשונה‪ ,‬מרכזים‬
‫לרפואה דחופה‬
‫זקנים‬
‫בתי אבות‪ ,‬קצבאות זקנה‬
‫עניים‬
‫קצבאות למובטלים‪ ,‬קצבאות לנזקקים (לא‬
‫בכל הארצות)‬
‫אנשים הנזקקים לסיוע כלכלי‬
‫חינוך חינם‪ ,‬מילגות‪ ,‬קצבאות ילדים ונכים‬
‫ילדים יתומים‬
‫מזון וספרי לימוד חינם בבתי הספר‪ ,‬הנחות‬
‫ומימון מחנות קיץ‬
‫חשוב להדגיש שבימינו הפרויקטים הללו ממומנים חלקית לפחות על ידי השלטון המקומי‪ ,‬אך במאה ה‪-01‬‬
‫‪ 09‬הקהילה היהודית נדרשה להתמודד עם משימות אלו באופן עצמאי‪.‬‬
‫בתום הדיון מלאו עם התלמידים טבלה כזו עבור מוסדות הקהילה היהודית המסורתית‪ ,‬הכוללת את‬
‫שמות האיגודים האחראים על כל תחום‪:‬‬
‫חולים‬
‫ביקור חולים‬
‫זקנים‬
‫בית תמחוי‬
‫עניים‬
‫מלביש ערומים‪ ,‬הכנסת כלה‬
‫נזקקים לסיוע כלכלי‬
‫גמילות חסדים‬
‫יתומים‬
‫תלמוד תורה‬
‫השוואה בין הטבלאות תעזור לתלמידים להבין טוב יותר את מבנה הקהילה המסורתית‪.‬‬
‫כאשר מדברים על אגודת 'גמילות חסדים'‪ ,‬חשוב לציין את ההבדל בינן לבין מוסדות 'הקרדיט' של היום‪-‬‬
‫העדר הריבית והאחוזים‪ .‬חשוב להזכיר שכלל זה התבסס על חוקי התורה האוסרים על אדם להלוות‬
‫לחברו 'בריבית'‪ " :‬וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך‪ .‬אל תקח מאתו נשך‬
‫ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך‪ .‬את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך‪ .‬אני ה אלהיכם‬
‫אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים‪( ".‬ויקרא כה‪ ,‬לה‪ -‬לח)‪.‬‬
‫במקרה ועולה השאלה‪ -‬מדוע אסור ליהודים להלוות בריבית אחד לשני‪ ,‬אך מותר לעמים אחרים‪ ,‬מומלץ‬
‫לדחותה לשיעור הבא‪ ,‬שם היא תתאים לנושא השיעור‪ .‬במקרה והדיון בלתי נמנע ניתן להביר שלקיחת‬
‫ריבית היא איננה פשע‪ ,‬או מעשה לא מוסרי‪ .‬זהו צעד עיסקי הגון‪ .‬אך‪ ,‬כפי שלמדנו בשיעורים האחרונים‪,‬‬
‫עם ישראל הוא כמו משפחה גדולה‪ ,‬ובמשפחה לא לוקחים ריבית‪.‬‬
‫הנחו את התלמידים לענות על תרגיל ‪ 4‬בעמוד ‪ 02‬בחוברת העבודה‪.‬‬
‫הסבו את תשומת ליבם של התלמידים‪ -‬כמה משמות האגודות הם יכולים להכיר מסידור התפילה‪ .‬שאלו‬
‫אותם‪ -‬מהיכן בתפילה זה מוכר להם? (תשובה‪ :‬ברכות השחר)‪.‬‬
‫ג‪ .‬סיכום‬
‫דונו עם התלמידים בקצרה בתרגיל ‪ 0‬בעמוד ‪ 00‬בחוברת‪.‬‬
‫הנחו אותם לענות על תרגיל ‪ 2‬בעמוד ‪ 02‬בחוברת‪( .‬פירוש למונחים)‪.‬‬
‫דונו עם התלמידים‪ -‬כיצד סייעה הקהילה היהודית המסורתית בשמירה על עם ישראל בזמן הגלות?‬
‫ד‪ .‬מסקנת השיעור‬
‫הקהילה היהודית דאגה לספק את הצרכים החומריים והרוחניים של היהודי‪ ,‬וכמו כן איפשרה לארגן את‬
‫אורח החיים הקהילתי‪ ,‬על פי הזכויות המוגדרות של הקהילה‪ ,‬כמעט מבלי לפנות לשלטונות המקומיים‪.‬‬
‫הודות לכך הפכה הקהילה על מוסדותיה‪ ,‬לאחד הגורמים העיקריים שאיפשרו את הישרדותו של העם‬
‫במהלך ימי הגלות הרבים‪.‬‬
‫ה‪ .‬שיעורי בית‬
‫תרגיל ‪ 2‬בעמוד ‪ 02‬בחוברת העבודה‪ ,‬וכן תרגיל ‪ 5‬בעמוד ‪.04‬‬
‫שיעור ‪ .4‬יהודי אשכנז‬
‫אשכנז‪ .‬משפחות של יהודי אשכנז‪ .‬יידיש‪ -‬שפת יהודי אשכנז‪ .‬ההברה האשכנזית‪ .‬שטעטל‪ -‬העיירה היהודית‪.‬‬
‫המנהגים של יהודי אשכנז‪.‬עולם התורה של יהדות אשכנז‪.‬‬
‫יעדי השיעור‬
‫להכיר לתלמידים את המקורות‪ ,‬המנהגים ומרכיבים תרבותיים של יהדות אשכנז‪.‬‬
‫מטרות השיעור‬
‫לתת לתלמידים עובדות תמציתיות על השפה‪ ,‬מנהגים‪ ,‬תרבות ודמויות בולטות ביהדות אשכנז‬
‫לעורר בתלמידים עניין בחקר יהדות אשכנז וחיפוש השורשים של משפחותיהם‬
‫חומרי עזר‬
‫דיסק\ קלטת עם שירים באידיש‪ ,‬ציוד השמעה‬
‫מהלך השיעור‬
‫א‪ .‬מבוא לנושא השיעור‬
‫בתחילת השיעור ניתן להשמיע שיר באידיש‪ ,‬לבקש מהתלמידים לומר באיזו שפה השיר ומה לדעתם נושא‬
‫השיעור‪.‬‬
‫במקרה ואין זמן‪ ,‬ניתן לפתוח את השיעור בציטוט מתוך הספר‪' :‬במשך שנות הגלות הארוכות התפזרו‬
‫היהודים על פני ארצות רחוקות מהים האטלנטי ועד האוקיינוס השקט‪ .‬ולמרות שכל היהודים חיו על פי‬
‫חוקי התורה‪ ,‬בחלוף הזמן נוצרו הבדלים במנהגים‪ ,‬באורחות החיים ואפילו בשפה‪ ,‬הבדלים שהביאו‬
‫לשונות בין היהודים בארצות השונות'‪.‬‬
‫ב‪ .‬פיתוח נושא השיעור‬
‫ספרו לתלמידים על מקור השם 'אשכנז'‪ .‬ניתן לומר שזה לא המקרה היחיד בו ניסו היהודים לקשר בין‬
‫שמות של מקומות ועמים תנכיים לבין המציאות שמסביב‪ .‬זה עזר להם ליצור חיבור בין מנהגי הסביבה‬
‫למנהגים המוכרים להם מהמסורת היהודית‪ .‬כך המציאות הייתה פחות חצויה ומפוצלת עבורם‪ .‬בתור‬
‫דוגמא‪ -‬ניתן לספר‪ ,‬שכאשר העם 'רוס' כבש לראשונה את ביזנטיה‪ ,‬חשבו היוונים שהעם הניצב לפניהם‬
‫הוא העם המיתולוגי 'ראש'‪ ,‬שהוזכר ע"י הנביא יחזקאל‪" :‬בן אדם שים פניך אל גוג ארץ המגוג נשיא ראש‬
‫משך ותבל" (לח‪ ,‬ב)‬
‫כאשר מדברים על ההיסטוריה המוקדמת של יהודי גרמניה‪ ,‬ניתן להתעכב על הסיפור על הפיל‪ .‬היה יהודי‪,‬‬
‫יצחק שמו‪ ,‬שיצא בתוך משלחת של הקיסר קרל הגדול‪ ,‬אל השליט הארון אל ראשיד‪ .‬בחזרתם אל אירופה‬
‫הביאו עמם פיל‪ .‬הופעתו של הפיל עוררה פליאה כה גדולה בקרב האירופיים‪ ,‬וכל הכרוניקות של התקופה‬
‫עוסקות בכך‪ .‬על פי אחת הכרוניקות‪" :‬באותה שנה בה מת הפיל ‪ ,‬מת גם מלך איטליה‪ ,‬פיפין"‪ .‬או במקור‬
‫נוסף‪" :‬והמלך פיפין‪ ,‬בנו של הקיסר מת‪ ,‬והפיל המפורסם ששלח אהרון (אל ראשיד) מת גם הוא לפתע"‬
‫(א‪ .‬לבנדובסקי‪' ,‬קרל הגדול')‬
‫חשוב לציין‪ ,‬שסיפור הפיל הוא הזדמנות עבור המורה לספר לתלמידים שפעמים רבות היו היהודים‬
‫דווקא‪ ,‬מקבלים תפקידים במשלחות דיפלומטיות והיו משמשים כמתורגמנים‪ ,‬מאחר וידעו שפות שונות‬
‫והיו להם קשרים עם אנשים במקומות שונים‪.‬‬
‫יתכן ומי מן התלמידים שמע על 'כוזר' כמקום מוצאם של היהודים ולא על גרמניה ומזרח אירופה‪ .‬באם‬
‫יתפתח דיון על כך‪ ,‬יש לציין שאין לכך תימוכין עובדתיים‪ -‬מסמכים או ארכיאולוגיה‪ ,‬לעומת תיעוד קיים‬
‫של בריחת יהודים מגרמניה וצ'כיה לפולין‪ .‬בתור דוגמא ניתן לצטט מכרוניקת "תולדות קוזמה מפראג"‪:‬‬
‫בקיץ (שנת ‪ 0191‬לספירה) הלשינו למלך ברטיסלב‪ ,‬שישנם יהודים שבורחים‪ ,‬וישנם שמעבירים את רכושם‬
‫לפולין ולהונגריה‪ .‬המלך כעס על כך נורא ושלח אל היהודים שנותרו את שליחו עם מספר חיילים וציווה‬
‫עליהם לקחת לאותם יהודים הכל‪ -‬מכף רגל ועד ראש"‪.‬‬
‫כאשר מדברים על המקצועות של היהודים‪ ,‬ש לציין שהיהודים לא עסקו בהלוואה בריבית מתוך אהבת‬
‫הממון‪ :‬הכנסייה הנוצרית אסרה לקיחת משכונים‪ ,‬אך האוכלוסיה לא יכלה לעמוד בכך‪ .‬לכן‪ ,‬כדי לא‬
‫לעבור על דבר הכנסייה ובכל"ז לקיים מסחר ב'קרדיט'‪ ,‬עסקו בכך היהודים‪ ,‬שפעמים רבות לא הורשו‬
‫לעסוק במשלח יד אחר‪.‬‬
‫שוב‪ ,‬אם עולה לדיון השאלה מדוע ליהודים אסור להלוות בריבית אחד לשני‪ ,‬אך מתר לגויים‪ -‬ניתן‬
‫להסביר שהמעשה עצמו איננו לא מוסרי‪ ,‬אך מאחר ועם ישראל הוא כמו משפחת אחת גדולה‪ -‬בתוך‬
‫משפחה לא נהוג לקחת ריביות‪.‬‬
‫יידיש‪ -‬שפת יהודי אשכנז‬
‫אם עולה מהתלמידים השאלה מדוע דיברו היהודים כמעט את השפה המקומית‪ ,‬ניתן להסביר שהעברית‬
‫פסקה מלהיות שפה מדוברת כבר בתחילת תקופת בית שני‪ ,‬והיהודים דיברו בשפות המקומיות שבהן‬
‫נמצאו‪ -‬ארמית‪ ,‬יוונית וכו'‪.‬‬
‫כאשר מדברים על הברה אשכנזית‪ ,‬רצוי להשמיע לתלמידים הקלטה‪ ,‬אם יש אפשרות כזו‪:‬‬
‫‪ http://www.youtube.com/watch?v=5qY_Zd1CXVE‬הברה ספרדית‬
‫‪ http://www.youtube.com/watch?v=Oq4niagVL24‬הברה אשכנזית‬
‫בצעו את תרגיל ‪ 2‬בעמוד ‪ 06‬בחוברת העבודה‪ ,‬ניתן לעשות בע"פ‪.‬‬
‫אם ישאלו התלמידים‪ ,‬מדוע דווקא ההברה הספרדית נבחרה לשפה העברית המתחדשת‪ ,‬הסבירו‬
‫שאליעזר בן יהודה השתייך לאסכולה שסברה שזוהי ההברה הקרובה יותר ליברית האותנטית‪ ,‬הקדומה‪.‬‬
‫בצעו את תרגיל ‪ 0‬בעמוד ‪ 05‬בחוברת העבודה‪ .‬ניתן לחלק את הכיתה לחמש קבוצות‪ ,‬כל קבוצה תענה על‬
‫סעיף אחד (נכון\ לא נכון) ותצטרך להסביר את תשובתה לשאר הכיתה‪.‬‬
‫כאשר דנים ב'סידורי התפילה נוסח אשכנז' ניתן להדגים מקומות בתפילה בהם יש הבדלים בין הנוסחים‪:‬‬
‫נוסח אשכנז‬
‫נוסח ספרד‬
‫קדושה‬
‫'נקדש את שמך בעולם‪,‬‬
‫כשם שמקדישים אותו‬
‫בשמי מרום'‬
‫'נקדישך ונעריצך‪ ,‬כנעם‬
‫שיח סוד שרפי קודש‪,‬‬
‫המשלשים לך קדושה'‬
‫תפילת ערבית‪ ,‬ברכות‬
‫אחרונות של העמידה‬
‫'שלום רב על ישראל עמך‬
‫תשים לעולם'‬
‫'שים שלום‪ ,‬טובה וברכה‪,‬‬
‫חיים חן וחסד ורחמים‪,‬‬
‫עלינו ועל כל ישראל עמך'‬
‫חשוב לציין שהנוסחים השונים נשארו דומים במידה רבה‪ ,‬כך שאדם שרגיל בנוסח מסויים לא ירגיש‬
‫'מחוץ לעניינים' בבית כנסת עם נוסח תפילה אחר‪.‬‬
‫מנהג יהודי אשכנז‪ :‬שאלו את התלמידים אילו מנהגים אשכנזיים הם מכירים‪ .‬רשמו את תשובותיהם על‬
‫הלוח‪ ,‬והשלימו את התשובות החסרות לקראת סוף הדיון במנהגים‪ ,‬כדאי לגעת גם במטבח האשכנזי‪,‬‬
‫ובמנת הדגל שלו‪' -‬הגפילטע פיש'‪.‬‬
‫ניתן לקרוא לתלמידים קטע מתוך ספרו של שאול טשרניחובסקי‪' ,‬חתונתה של אלקה'‪( .‬בחומר העזר‬
‫למורה מופיע הקטע מתורגם לרוסית‪ ,‬ובו תאור של המנות השונות שהוגשו בסעודה‪ ,‬ובעיקר הדג‪)..‬‬
‫ד‪ .‬סיכום‬
‫עולם התורה של יהודי אשכנז‪ :‬בקשו מן התלמידים למנות שמות של חכמים ורבנים המוכרים להם‪,‬‬
‫והוסיפו משלכם‪.‬‬
‫בצעו את תרגיל ‪ 5‬בעמוד ‪ 01‬בחוברת העבודה‪.‬‬
‫חשוב להדגיש לתלמידים‪ ,‬שבקרב יהדות אשכנז דווקא הופיעו זרמים חשובים ביהדות‪ :‬חסידות‪ ,‬ישיבות‬
‫ליטאיות‪ ,‬תנועת המוסר ועוד‬
‫ה‪ .‬מסקנות השיעור‬
‫הודות לשפה המיוחדת ולמנהגים‪ ,‬הצליחה יהדות אשכנז ליצור תרבות יוצאת דופן‪ ,‬שהלכה והתפתחה עד‬
‫מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בה הושמדו הקהילות היהודיות המסורתיות‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬התרבות היהודית‪-‬‬
‫אשכנזית המסורתית‪ ,‬נותרה בעבר‪.‬‬
‫ו‪ .‬שיעורי בית‬
‫תרגיל ‪ 2‬בעמוד ‪ 06‬ותרגיל ‪ 4‬בעמוד ‪ 07‬בחוברת העבודה‬
‫שיעור ‪ .5‬ספרדים ויהודי ארצות המזרח‬
‫יהודים בארצות מוסלמיות‪ .‬תרבות יהודי ספרד‪" .‬טור הזהב" של יהדות ספרד‪ .‬ההברה הספרדית‪ .‬גורלה‬
‫של יהדות ספרד‪ .‬שפת הלדינו‪ .‬קהילות מזרחיות נוספות‪ .‬תפילת יהודים ספרדים‪ .‬מנהגים מיוחדים של‬
‫יהודים ספרדים‪.‬‬
‫יעדי השיעור‬
‫להכיר לתלמידים את המאורעות‪ ,‬מנהגים ומרכיבי התרבות של יהודי ספרד וארצות המזרח‪.‬‬
‫מטרת השיעור‬
‫לתת לתלמידים עובדות תמציתיות‪ ,‬בנושא השפה המנהגים‪ ,‬התרבות והכרות עם דמויות מרכזיות בקרב‬
‫היהודים הספרדים וארצות המזרח‪.‬‬
‫מהלך השיעור‬
‫מבוא לנושא‬
‫א‪.‬‬
‫בקשו מהתלמידים להיזכר בנושא שדובר בשיעור הקודם‬
‫משפט מקשר‪:‬‬
‫בשיעור שעבר דיברנו על מקורם של יהודי אשכנז‪ .‬היום נדבר על המקורות של הקהילות הספרדיות‪,‬‬
‫וקהילות ארצות המזרח‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫פיתוח נושא השיעור‪:‬‬
‫בקשו מן התלמידים להיזכר במקור המילה 'אשכנז'‪ ,‬שבימי הביניים קראו כך היהודים לגרמניה‪ .‬ספרו‬
‫לתלמידים שכך גם קרה עם המילה 'ספרד'‪.‬‬
‫דונו עם התלמידים‪ ,‬מדוע דווקא ספרד המוסלמית‪ ,‬הפכה למרכז התרבותי של יהדות ימי הביניים‪ .‬חשוב‬
‫לציין את המרכיבים הללו‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫רוב השליטים המוסלמים התאפיינו בטולרנטיות‪ ,‬וסובלנות דתית‬
‫‪-‬‬
‫קשרים חופשיים עם נציגי האליטה האינטלקטואלית הלא‪ -‬יהודית‬
‫‪-‬‬
‫יהודי ספרד‪ ,‬דיברו כתבו וקראו ערבית‪ ,‬מה שאפשר להם גישה קלה וחופשית לתחומי הידע והתרבות‬
‫של העולם הערבי (פילוסופיה‪ ,‬מדע‪ ,‬שירה ועוד)‪.‬‬
‫בקשו מן התלמידים למנות את שמות יהודי ספרד המפורסמים‪ ,‬המוכרים להם‪ ,‬והוסיפו לרשימה שמות‬
‫משלכם‪.‬‬
‫כאשר מדברים על חסדאי אבן‪ -‬שאפרוט (מאה עשירית) ניתן להזכיר‪ ,‬שהוא התכתב עם מלך כוזר‪ -‬יוסף‪.‬‬
‫התכתבות זו היא אחד המקורות החשובים ביותר בהיסטוריית כוזר‪ ,‬העם הנקשר ביהדות‪.‬‬
‫ניתן לצטט מתוך מכתב של חסדאי למלך כוזר‪:‬‬
‫במכתב מסופר הכותב‪ -‬כי שם המדינה בה הוא מתגורר בפי היהודים הוא ספרד ואילו בפי המקומיים‬
‫נקראת אנדלוסיה‪ .‬בירת העיר נקראת קרודובה‪ .‬כמו כן הוא מספר‪ ,‬שלמרות המרחק הרבה שבינו לבין‬
‫המלך‪ ,‬הוא שמע על המלכתו והתמלא שמחה‪ .‬הוא מזכיר במכתב שמות של שני יהודים הנמצאים‬
‫בממלכת וכוזר‪ ,‬ומציין כמה הם מאושרים שזוכים לראות את חצרו של המלך בתפארתה‪ .‬כך גם הוא היה‬
‫שמח לבוא ולהיות אורחו של המלך‪.‬‬
‫כאשר מדברים על השירה העברית בתקופת 'תור הזהב' בספרד‪ ,‬חשוב להדגיש‪ ,‬שהיא התפתחה תחת‬
‫השפעה של השירה הערבית‪ .‬כמו כן כדאי לציין בפני התלמידים שחלק מן השירים הדתיים‪ -‬הפיוטים‪ ,‬של‬
‫משוררי ספרד‪ ,‬נכנסו לתוך סידור התפילה והמסורת‪.‬‬
‫כאשר מדברים על רבי יהודה הלוי והרמב"ם‪ ,‬חשוב מאד לציין‪ ,‬שהידע הכללי היוצא דופן שלהם התמזג‬
‫עם אמונה רוחנית עמוקה‪ ,‬הכרות מעמיקה עם עולם ההלכה היהודית‪ ,‬ומחויבות לתרבותו של עם ישראל‪.‬‬
‫במהלך הדיון ב'תור הזהב' של יהדות ספרד‪ ,‬והדמויות המרכזיות בו‪ ,‬ענו בכתה על תרגיל ‪ 2‬בעמוד ‪21‬‬
‫בחוברת העבודה‪.‬‬
‫קטע מקשר‪:‬‬
‫שאלו את התלמידים‪ ,‬האם ידוע להם‪ ,‬איך ומתי הסתיים הפרק של יהדות ספרד?‬
‫ספרו להם בקצרה על גירוש ספרד (רגעים מרכזיים‪ :‬הנוצרים דוחקים בהדרגה את הערבים מהפרינאים‪,‬‬
‫וכובשים את האדמות (רקונקיסטה)‪ ,‬בתחילה התייחסו המלכים הנוצרים ליהודים באופן נסבל‪ ,‬נפילת‬
‫גרנדה‪ ,‬וסיום הרקונקיסטה (‪ ,)0492‬הציווי של המלך פרדיננד והמלכה איזבלה לגבי גירוש היהודים‪ ,‬רוב‬
‫היהודים מעדיפים את הגירוש על פני התנצרות‪).‬‬
‫ניתן לקרוא לתלמידים ציטוט מתוך ‪:Edicto de Granada‬‬
‫בקטע מתור שלאחר התייעצות גדולה שנערכה בקרב בישופים‪ ,‬אצילים ואבירים‪ ,‬יועצים‪ ,‬שרים ומלכים‪,‬‬
‫'ולאחר חשיבה מרובה הוחלט כי על היהודים והיהודיות לעזוב את הממלכה‪ ,‬ולעולם לא לחזור אל שום‬
‫חלק ממנה‪ .‬על כן אנו כותבים את המכתב הזה‪ ,‬ופונים אל כל מי שמתגורר בכל חלקי הממלכות שצוינו‪,‬‬
‫גם אלה שנולדו במקום וגם כאלה שמסיבה כזאת או אחרת הגיעו למקום‪ ,‬נשארו בו ונמצאים בו כעת‪,‬‬
‫שיעזבו עד סוף חודש יולי של השנה הזאת‪ ,‬את כל המקומות המדוברים‪'...‬‬
‫ניתן לספר לתלמידים שהיהודי האחרון היה אמור לעזוב את אדמת ספרד בתשעה באב‪ ,‬לכן בזכרון‬
‫ההיסטורי הטרגדיה הזו נקשרת גם היא בתשעה באב‪ ,‬יום חורבן הבית וצרות נוספות שפקדו אתעם‬
‫ישראל‪.‬‬
‫בקשו מהתלמידים לכתוב במחברת העבודה את התשובה לשאלה‪' -‬מתי ולמה מצאו עצמם יהודי ספרד‬
‫מחוץ לגבולותיה?' (עמ' ‪)21‬‬
‫בנוע לשפה של 'הספרדים'‪ ,‬חשוב לציין שהשפה הראשונית היתה ערבית‪ ,‬אך כאשר רוב היהודים‬
‫האיבריים מצאו את עצמם תחת שליטת המלכים הנוצרים‪ ,‬הפכה שפתם ל'רומינית' וכן השפה הלדינו‪.‬‬
‫מאחר ורוב התלמידים ודאי אף פעם לא שמעו את שפת הלדינו‪ ,‬רמוי לתת להם הזדמנות לשמוע הקלטה‬
‫או שיר בשפה זו‪:‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=FYOrtCwECgw‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=duLileO_7tl&feature=relmfu‬‬
‫תרגיל עמוד ‪ 09‬בחוברת העבודה‪ .‬ניתן לחלק את הכיתה ל‪ 7‬קבוצות‪ -‬כל אחת נותנת טיעונים והסבר לאחת‬
‫השאלות‪.‬‬
‫קטע מקשר‪:‬‬
‫בימינו‪ ,‬כאשר אומרים 'ספרדים' אין הכוונה רק ליוצאי ספרד ממש‪ ,‬אלא גם לבנים מקבילות מזרחיות‬
‫אחרות‪ .‬נדבר כעת על מנהגי הקהילות הללו‪.‬‬
‫שאלו את התלמידים אלו מנהגים של יהודי ארצות המזרח מוכרים להם? בתור עזרה‪ ,‬ניתן להציע‬
‫לתלמידים להיזכר במנהגי אשכנז שמנינו בשיעור שעבר‪ ,‬בהשוואה למנהגים ספרדיים‪.‬‬
‫כתבו את התשובות הנכונות על הלוח‪ ,‬והוסיפו מה שחסר‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫תפילות מיוחדות‬
‫‪-‬‬
‫קטניות‬
‫‪-‬‬
‫סליחות‬
‫‪-‬‬
‫לא לצום לפני חתונה‬
‫‪-‬‬
‫מימונה‬
‫כאשר דנים במנהגי ארצות אלו‪ ,‬בצעו עם התלמידים את התרגיל בעמוד ‪ 20‬בחוברת העבודה ('בתי כנסת‬
‫ספרדיים ואשכנזיים') ‪ ,‬וכן תרגיל ‪ 4‬בעמוד ‪ -22‬מסורות ספרדיות‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫סיכום‬
‫חשוב להדגיש שלמרות ההבדלים במנהגים ובמנטאליות‪ ,‬ואף חילוקי דעות חריפים (כך למשל‪,‬‬
‫באמסטרדם במאה ה‪ ,07‬אסרו הספרדים על נישואין מעורבים בין אשכנזים לספרדים)‪ ,‬לאורך כל‬
‫ההיסטוריה ראו עצמם יהודי ספרד ואשכנז כבני עם אחד‪ ,‬כשייכים לדת אחת ( הכירו בסמכותם‬
‫ההלכתית של רבנים אשכנזים וספרדיים‪).‬‬
‫ניתן לתת כמה דוגמאות של סולידריות בין הקהילות‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫לאחר פרעות חמלניצקי‪ ,‬יהודים רבים בפולין ואוקרינה נמכרו לעבדים‪ ,‬ויהודי ספרדים באירופה‬
‫אספו כספים בשביל פדיון שבויים‬
‫‪-‬‬
‫היהודי הספרדי מאנגליה‪ ,‬השר משה מונטיפיורי‪ ,‬פנה למלך ניקולאי הראשון‪ ,‬למען יהודי רוסיה‬
‫האשכנזים‬
‫‪-‬‬
‫בימינו‪ ,‬במדינות חמ"ע שליחי חב"ד וכן שליחים של ארגונים יהודיים בינלאומיים אחרים מסייעים‬
‫ליהודים אשכנזים וספרדים כאחד‬
‫מסקנת השיעור‬
‫ד‪.‬‬
‫כל קהילה שואפת לשמור על אופייה ומסורותיה הייחודיות‪ ,‬אך עם זאת אשכנזים וספרדים הם שני ענפים‬
‫של אותו אילן‪ -‬העם היהודי‪ .‬לשתי הקהילות אותה התורה ואותן המצוות‪ .‬בישראל גם אשכנזים וגם‬
‫ספרדים מדברים עברית‪ ,‬בניהם לומדים לרוב באותם בתי ספר ומשרתים יחד בצבא‪ .‬בתפוצות‪ ,‬הם‬
‫משתדלים לעמוד יחד נגד האנטישמיות וההתבוללות‪ .‬השוני במנהגים ואפילו בשפה לא מפר את האחידות‬
‫הלאומית והדתית‪.‬‬
‫ה‪ .‬שיעורי בית‬
‫תרגיל ‪ 2‬בעמוד ‪ 20‬בחוברת העבודה‬
‫שיעור ‪ .6‬עם ישראל‪ :‬אחדות מול מחלוקת‬
‫אחדות אין פירושה זהות‪ .‬מחלוקת לשם שמיים‪ :‬על אחדות ומחלוקות‬
‫יעדי השיעור‪:‬‬
‫דיון במונחים‪' :‬אחדות'‪' ,‬אחידות'‪' ,‬גיוון'‪ ,‬בהקשר לנושא‪ -‬עם ישראל‪.‬‬
‫מטרות השיעור‪:‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫להסביר לתלמידים מדוע הרב גוניות של העולם היהודי איננה סותרת את האחדות הלאומית‪.‬‬
‫להסביר לתלמידים את כוונת המשנה באומרה 'מחלוקת לשם שמים'‬
‫חומרי עזר‬
‫אמצעי להשמעת מוסיקה‪ ,‬תמונות או תצלומים של יהודים שונים (חסידים‪ ,‬מתנגדים‪ ,‬אשכנזים‪ ,‬ספרדים‪,‬‬
‫תימנים‪ ,‬יהודים מאתיופיה‪ -‬לנסות ליצור אוסף תמונות כמה שאפשר מגוון)‬
‫מהלך השיעור‬
‫א‪.‬‬
‫מבוא‬
‫השמיעו לתלמידים יצירה מוזיקלית כלשהיא למשך מספר דקות‪ .‬עדיף להראות צילום וידאו כדי‬
‫שהתלמידים יוכלו לראות את הכלים השונים המשתתפים ביצירה‪.‬‬
‫אם ברצונכם להשמיע יצירה הקשורה ליהדות‪ ,‬תוכלו להשמיע קטע מתוך הסימפוניה הראשונה של גוסטב‬
‫מאהלר‪ ,‬בה מושמעים צלילים יהודיים מסורתיים‪:‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=yhAqZlsfvCw‬‬
‫הסבו את תשומת ליבם של התלמידים שלכידותה של היצירה המוסיקלית מתאפשרת הודות להשתתפות‬
‫של הכלים השונים ביצירה‪ :‬כלי מיתר‪ ,‬כלי נשיפה‪ ,‬תופים ועוד‪ .‬הדגישו‪ ,‬שהכלים לא רק שונים זה משזה‬
‫מבחינה חיצונית אלא לכל אחד סגנון צליל שונה‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬ישנם כלים המנגנים מתחילת היצירה ועד‬
‫סופה‪ ,‬ויש כאלו המצטרפים רק אחת לכמה מקטעים‪ ,‬וכו‪.‬‬
‫חשוב לציין כי בהעדרו של אחד מן הכלים‪ ,‬אפילו כלי שלכאורה נראה לא מרכזי ומשמעותי‪( ,‬לדוגמא‪-‬‬
‫המשולש)‪ ,‬היצירה המוסיקלית לא יכולה להתבצע מאחר והוא הכרחי להשלמתה של התזמורת‪.‬‬
‫קטע מקשר‪:‬‬
‫כפי שראינו ריבוי וגיוון הכלים והקולות בתזמורות‪ ,‬לא רק שאינו סותר את אחדותה‪ ,‬אלא להיפך‪ -‬מהווה‬
‫תנאי הכרחי להצלחתה‪ .‬כאשר מבינים זאת קל יותר להבין מדוע ריבוי הזרמים ביהדות איננו סותר את‬
‫אחדותו של העם‪ .‬דונו יחד עם התלמידים בציטוט מספרו של הרבי‪' :‬מה זאת אחדות'? (עמוד ‪ 26‬בספר)‪,‬‬
‫וענו על תרגיל אחד של שאלה ‪ ,2‬עמוד ‪ 24‬בחוברת העבודה‪.‬‬
‫פיתוח נושא השיעור‬
‫ב‪.‬‬
‫בהמשך לדוגמת התזמורת‪ ,‬דונו עם התלמידים ביתרונות שיש בגיוון‪ .‬רשמו את התשובות המתאימות על‬
‫הלוח‪ ,‬למשל‪:‬‬
‫הגיוון מאפשר בו זמנית 'נגינה על כלים שונים'‪ ,‬זאת אומרת‪ ,‬מאפשר לעשות בו זמנית הרבה דברים‬
‫‪.0‬‬
‫לטובת הכלל‪.‬‬
‫הגיוון מאפשר לכל אחד 'לבחור את הכלי שלו'‪ ,‬זאת אומרת לפעול בהתאם לכוחותיו ותחומי העניין‬
‫‪.2‬‬
‫שלו‪.‬‬
‫בקשו מן התלמידים להציע דוגמאות נוספות של 'ריבוי וגיוון' המשרתים את האחדות (קבוצות כדורגל‪,‬‬
‫כאשר ישנם שחקנים בתפקידים שונים‪ ,‬צבא‪ -‬כאשר ישנם חילות שונים‪ ,‬ממשלה‪ -‬הכוללת שרים שונים‬
‫וכו'‪).‬‬
‫אם אחד התלמידים יציע את גוף האדם‪ -‬פתחו יחד עם התלמידים את הרעיון הזה‪ -‬או הציעו אותו‬
‫מעצמכם בהמשך הדיון‪ :‬בקשו מן התלמידים לומר את התפקידים של האברים השונים בגוף‪ ,‬וכן מקרים‬
‫של חולי או חוסר תפקוד שיכולים להיגרם בהעדרם של איברים אלו‪.‬‬
‫ניתן להסביר לתלמידים‪ ,‬שההשוואה של עם ישראל לגוף אחד מתאימה לתפיסה היהודית המסורתית‪.‬‬
‫כדוגמא‪ ,‬וכן בתור קטע מקשר‪ ,‬ניתן להביא את דבריו של הרב ביגון‪' :‬העם היהודי מייצג את הגוף השלם‪,‬‬
‫והאברים הרבים שבו ממלאים פונקציות חיים הכרחיות‪ ,‬אך הם כולם נתונים למרות אחת משותפת‪ .‬זהו‬
‫כוחו של עמנו לנצח‪ ,‬והכוח המחייה אותו‪ ,‬הפועל ללא הרף'‪(....‬עיבוד מתוך דברי הרב ביגון)‪.‬‬
‫להשלים קטע חסר‬
‫לא לשם שמיים‬
‫לשם שמיים‬
‫דוגמא‬
‫בית הלל ובית שמאי*‬
‫מחלוקות של חכמי‬
‫התלמוד‪ -‬כגון אביי ורבא‪,‬‬
‫מחלוקת הנצרות בראשיתה‬
‫נגד היהדות‬
‫או ר' יוחנן ורייש לקיש‬
‫חסידים ומתנגדים‬
‫מחלוקות על דרכי עבודת‬
‫השם‬
‫בין השאר מחלוקת בנושא‬
‫היחס ל'צדיק' ולרב‬
‫סיבה‬
‫החל מימי השליח פאבל‪,‬‬
‫הנוצרים לא חשבו שהכרחי‬
‫לקיים חלק רב מן המצוות‬
‫(כגון שבת‪ ,‬ברית מילה‪,‬‬
‫כשרות‪)..‬‬
‫הקראים נגד הסמכות‬
‫הרבנית היהודית‬
‫הקראים לא הכירו בתורה‬
‫שבעל פה‬
‫רמב"ם ורמב"ן **שנחלקו‬
‫במשמעות העמוקה‬
‫ובטעמים של מצוות רבות‬
‫*לדוגמא‪ :‬אדם שראשו ורוב גופו בתוך הסוכה ואילו השולחן שלו נמצא בתוך הבית‪ -‬לפי דעת בית שמאי‬
‫לא יצא ידי חובת מצוות ישיבה בסוכה ולפי בית הלל יצא‪( .‬סוכה ב‪ ,‬ז)‬
‫** לדוגמא‪ :‬למרות שהרמב"ם היה מורה וסמכות חד משמעית עבור הרמב"ן‪ ,‬זה לא מנע מהרמב"ן לחלוק‬
‫על דברי הרמב"ם כאשר לא הסכים עמו‪ .‬כך למשל‪ ,‬לדעת הרמב"ם תפילה היא מצווה מן התורה‪ ,‬ואילו‬
‫לדברי הרמב"ן תפילה מן התורה נוגעת רק למצבי חרום ומלחמה‪ -‬כגון כאשר אויבים צרים על עיר‪ ,‬אך‬
‫התפילה שמתפללים שלוש פעמים ביום לדעת הרמב"ן היא תקנת חכמים‪.‬‬
‫ד‪.‬מסקנת השיעור‬
‫כפי שנוכחנו לראות‪ ,‬היהדות מאפשרת את הגיוון הבריא ההכרחי לקיום לאומי נכון‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬ומצד שני‪,‬‬
‫מגדירה את הגבולות בתוכם יכולים להתקיים הדיונים והמחלוקות‪ .‬בזכות זאת‪ ,‬הצליח העם היהודי‬
‫לשמר את אחדותו לאורך דורות רבים‪ ,‬אל מול המחלוקות וריבוי הדעות‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫שיעורי בית‬
‫תרגיל ‪ 0‬עמוד ‪ 22‬בחוברת העבודה‪ ,‬וכן שאלה ‪ 2‬בתרגיל ‪ ,2‬עמ' ‪ 24‬בחוברת‪.‬‬
‫שיעור ‪ .7‬תפילה‪ -‬מבוא‬
‫תפילה והתכוונות‪ .‬ההיסטוריה של התפילה‪.‬נוסח‪ .‬סידור‪ .‬כוונה‪.‬‬
‫יעדי השיעור‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫להעמיק את הידע של התלמידים לגבי המקורות לתפילה היהודית‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫ליצור לתלמידים הכרות עם התפילה המרכזית‪ -‬תפילת העמידה‪.‬‬
‫מטרות השיעור‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫להכיר את המבנה ואת המשמעות של תפילות מרכזיות המרכיבות את הסידור (ספר התפילה)‬
‫‪-‬‬
‫לעזור לתלמידים להבין את המשמעות של התפילות היהודיות המרכזיות‬
‫חומרי עזר‪:‬‬
‫סידור תפילה‬
‫מהלך השיעור‬
‫א‪ .‬מבוא‬
‫אם ישנה אפשרות כזו‪ ,‬כדאי להשמיע לתלמידים הקלטה של אחת התפילות המרכזיות בביצוע של חזן‬
‫מוכר (ישנה גישה לעשרות הקלטות מסוג זה ב ‪ ) YOUTUBE‬ולאחר מכן לשאול את התלמידים מה‬
‫לדעתם נושא השיעור‪.‬‬
‫שאלו את התלמידים למה לדעתם צריך תפילה?‬
‫כתבו את תשובותיהם על הלוח‪:‬‬
‫‪ .0‬לשבח את הבורא‬
‫‪ .2‬לבקש עזרה‬
‫‪ .2‬להודות לא‪-‬ל‬
‫‪ .4‬להביע חרטה ולבקש סליחה‬
‫‪ .5‬ניסיון להתקרב לאל‬
‫הזכירו לתלמידים‪ ,‬כי על פי המסורת היהודית ישנו חיוב של תפילה בכל יום‪ ,‬על פי נוסח קבוע‪ .‬בקשו מהם‬
‫לחשוב על יתרונות וחסרונות שיש לכך‪ .‬במקרה הצורך עזרו לתלמידים‪ ,‬בכדי להגיע לטבלה הזו‪:‬‬
‫(דרך מניין היתרונות יגיעו התלמידים לראות ולהבין את יתרונותיה של גישה זו)‬
‫יתרונות‬
‫‪ .0‬כולם יכולים להתפלל (הרי לא כל אדם יכול‬
‫להמציא בעצמו תפילות)‬
‫‪ .2‬אין חשש שהמתפלל ישכח נושא חשוב (כגון‬
‫חסרונות‬
‫התפילה יכולה להפוך לשגורה (שגרתית‪,‬‬
‫מונוטונית)‬
‫להודות‪ ,‬או להביע חרטה ותשובה)‬
‫‪.2‬אחדות לאומית ודתית (כל היהודים‬
‫מתפללים פחות או יותר את אותן התפילות‪,‬‬
‫על אותם הנושאים וכו')‬
‫קטע מקשר‪:‬‬
‫התמודדות עם השגרתיות שבתפילה היא משימה קשה‪ -‬שכל אחד מתמודד עמה אחרת‪ .‬בכל אופן‪ ,‬כדי‬
‫להתמודד עם בעיה זו‪ ,‬חשוב להבין ולהכיר את מבנה התפילה ומשמעות חלקיה‪ .‬בכך נעסוק בשיעורים‬
‫הקרובים‪.‬‬
‫ב‪ .‬פיתוח נושא השיעור‪.‬‬
‫ספרו לתלמידים בקצרה על הדעות השונות בנוגע למקור המצווה להתפלל בכל יום (רמב"ם‪ -‬מדאורייתא‪,‬‬
‫רמב"ן‪ -‬דרבנן)‪ .‬חשוב להדגיש שמבחינה הלכתית ישנו חיוב להתפלל‪ ,‬בין אם מדובר במצווה דאורייתא או‬
‫דרבנן‪.‬‬
‫חזרה על החומר‪ :‬בקשו מן התלמידים לומר כמה תפילות יש ביום חול ובחגים? (‪)5\4\2‬‬
‫בקשו מהם להיזכר בשמות התפילות הללו‪.‬‬
‫ספרו לתלמידים את שתי הגרסאות המסורתיות לגבי מקורן של שלושת התפילות של יום חול‪ :‬האבות‬
‫תיקנו את התפילות‪ .2 .‬חכמים תיקנו את התפילות לאחר שחרבו שני בתי המקדש‪ ,‬במקום קורבנות‪.‬‬
‫בצעו בכיתה את החלק הראשון של תרגיל ‪ 2‬בעמוד ‪ 26‬בחוברת העבודה‪.‬‬
‫קטע מקשר‪:‬‬
‫שאלו את התלמידים מי הוא היהודי שעליו ידוע לנו בוודאות שהיה מתפלל שלוש פעמים ביום?‬
‫ספרו לתלמידים בקצרה את סיפורו של הנביא דניאל ושל מלך פרס‪ -‬דריווש‪.‬‬
‫מאחר והסיפור של דניאל בגוב האריות תואר פעמים רבות באומנות היהודית והכללית‪ ,‬ניתן להמחיש‬
‫לתלמידים אירוע זה מהאינטרנט‪ ,‬למשל בעבודתו של טיסו‪:‬‬
‫‪http://www.barewalls.com/i/c/550018_Daniel-in-the-Lions-Den.jpg‬‬
‫הזכירו לתלמידים‪ ,‬שלמרות שעל פי ההלכה ניתן להתפלל ביחידות או במניין‪ ,‬האפשרות של מניין היא‬
‫המועדפת והנכונה‪ .‬דונו עם התלמידים במשמעות של תפילה במניין‪ .‬ניתן להוסיף את הנקודות הבאות‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫התפילה המשותפת מחזקת את הקשרים בין האנשים‬
‫‪-‬‬
‫יש פחות סיכוי לשכוח או לפספס תוספת מיוחדת בתפילה‪ ,‬למשל בימים מיוחדים‪ -‬צום‪ ,‬חג‬
‫‪-‬‬
‫ישנן תפילות חשובות במיוחד‪ ,‬אותן ניתן לומר רק במניין‪ ,‬כגון קדיש וקדושה‬
‫‪-‬‬
‫במשך תקופות ארוכות התפללו בע"פ‪ ,‬מה שלא היה אפשרי לכולם‪ .‬התפילה התקיימה כך‪ :‬מי שהבין‬
‫את השפה והמילים היה מקריא את התפילות ושאר המתפללים היו עונים 'אמן'‪ .‬לכן‪ ,‬עבור רבים שלא‬
‫ידעו להתפלל בעצמם‪ ,‬הייתה התפילה במניין האפשרות היחידה להתפלל‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫והטיעון החשוב ביותר הוא שהתפילה בציבור היא יעילה הרבה יותר מאחר והיא הרצויה לאל‪.‬‬
‫ניתן לחלק את הכיתה לשתי קבוצות‪ ,‬וכל קבוצה צריכה לנסות לטעון ולהוכיח את דבריה‪ .‬קבוצה אחת‬
‫תטען שתפילת יחיד היא הנכונה וטובה יותר‪ ,‬ולהיפך‪.‬‬
‫קטע מקשר‪:‬‬
‫בקשו מהתלמידים לומר את שמות התפילה המרכזית ביותר ביהדות‪( .‬עמידה\ שמונה עשרה)‬
‫אם מי מן התלמידים יאמר 'שמע'‪ ,‬ניתן להסביר ש'שמע' לא נחשבת לתפילה בפני עצמה‪ ,‬אלא היא הבעה‬
‫הצהרה של אמונה‪ .‬ניתן לבסס זאת על הנאמר ב'ספר המצוות' לרמב"ם‪ ,‬בה נאמר במפורש שעמידה‬
‫וקריאת שמע הן שתי מצוות נפרדות‪:‬‬
‫המצווה החמישית‪" -‬היא הציווי שנצטווינו לעובדו יתעלה"‪( ..‬תפילה)‬
‫המצווה העשירית‪" -‬הציווי שנצטווינו לקרוא קריאת שמע בכל יום שחרית וערבית" (שמע)‪.‬‬
‫בכל מקרה‪ ,‬כדאי לוודא‪ ,‬שאין מי מהתלמידים שטועה וחושב שעשרת הדיברות הן זהות למניין המצוות‬
‫שערך הרמב"ם‪.‬‬
‫המושג 'דקלוג' (בהקבלה לעשרת הדיברות) לקוח מהעולם הנוצרי‪ ,‬ושם יש הרכב מצוות אחר‪ -‬למשל שבת‬
‫לא מופיעה שם‪.‬‬
‫ניתן להסביר לתלמידים את מקור השמות 'עמידה' (מאחר וזו תפילה שנאמרת כולה בעמידה רצופה) וכן‬
‫'שמונה עשרה' על שם שהתפילה הורכבה מלכתחילה משמונה עשרה ברכות‪.‬‬
‫למי מהתלמידים שיודע עברית‪ -‬ניתן לציין שנכון לומר שמונה עשרה (בסגול) ולא שמונה עשרה (בפתח)‪.‬‬
‫הסבירו לתלמידים בקצרה את מבנה תפילת 'עמידה'‪ .‬למען הבהירות של העניין‪ ,‬ניתן להדגים ברכה אחת‬
‫המתאימה לכל אחת משלושת הקטגוריות‪:‬‬
‫שבח לבורא‬
‫'אתה קדוש ומך קדוש וקדושים בכל יום‬
‫יהללוך סלה‪ .‬ברוך אתה השם הא‪-‬ל הקדוש'‬
‫בקשות אישיות‬
‫'רפאנו ה' ונרפא הושיענו ונושעה‪ ,‬כי תהלתנו‬
‫אתה‪ ,‬והעלה רפואה שלמה לכל מכותינו כי‬
‫אל מלך רופא נאמן ורחמן אתה‪ .‬ברוך אתה‬
‫ה' רופא חולי עמו ישראל'‬
‫הודיה לבורא‬
‫'וכל החיים יודוך סלה‪ ,‬ויהללו את שמך במת‪,‬‬
‫האל ישועתנו ועזרתנו סלה‪ .‬ברוך אתה ה'‬
‫הטוב שמך ולך נאה להודות'‬
‫הסבו את תשומת ליבם של התלמידים לכך שהברכות מנוסחות בלשון רבים‪ :‬מודים אנחנו לך‪ ,‬מצפים‪,‬‬
‫מקווים ועוד‪ .‬שאלו את התלמידים מה היא הסיבה לכך‪ .‬התשובה המרכזית היא שהתפילות נאמרות בשם‬
‫כל העם‪.‬‬
‫ג‪ .‬סיכום‬
‫תרגילים ‪ 5 ,4‬בעמוד ‪ 29‬בחוברת העבודה‪ .‬הסבירו לתלמידים את המילה 'סידור' ואת הקשר שלה למילה‬
‫'סדר'‪.‬‬
‫ד‪ .‬עריכת הסידור‪ ,‬איסוף התפילה לידי ניסוח משותף וסדר אחיד לכולם‪ ,‬תרמה רבות לשמירה על אחדותו‬
‫של עם ישראל בתנאי גלות ופיזור‪.‬‬
‫כדאי לסיים את השיעור בהשמעה של הקלטה נוספת של תפילה‪ ,‬בביצוע חזנות‪.‬‬
‫ה‪ .‬שיעורי בית‬
‫החלק השני של תרגיל ‪ 2‬בעמוד ‪ ,27‬ותרגיל ‪ 2‬בעמוד ‪ 21‬בחוברת העבודה‪.‬‬
‫שיעור ‪ .8‬השכמת הבוקר וברכות השחר‬
‫מודה אני‪ .‬נטילת ידיים‪ .‬ברכות השחר ופעולות האדם בבוקר‪" .‬להבחין בין יום ובין לילה"‪" ,‬פוקח‬
‫עיוורים"‪" ,‬מתיר אסורים"‪" ,‬זוקף כפופים"‪" ,‬מלביש ערומים"‪" ,‬הנותן ליעף כח"‬
‫יעדי השיעור‬
‫להכיר לתלמידים לעומק כמה מברכות השחר‬
‫לפתח את היכולת להתמצא בסידור ובשאר הטקסטים ה'קלאסיים'‪.‬‬
‫מטרות השיעור‬
‫ להכיר לתלמידים את התוכן והמבנה של ברכות השחר‬‫ להכיר לתלמידים את האספקטים הטכניים כמו גם הרוחניים של השכמת הבוקר‪ ,‬והקימה משנת‬‫הלילה‪.‬‬
‫חומרי עזר‪:‬‬
‫סידור‪ ,‬נטלה‪.‬‬
‫מהלך השיעור‬
‫א‪ .‬מבוא‬
‫במקרה ומדובר בכתה ממושמעת‪ ,‬כזו שתוכל לחזור וללמוד לאחר פתיחה קומית‪ ,‬ניתן להשמיע להם את‬
‫השיר של ויסוצקי 'התעמלות בוקר'‪ ,‬שניתן למצוא בלינק הבא‪:‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=Z2mt6_50lxM‬‬
‫שאלו את התלמידים כיצד אנשים פותחים את הבוקר שלהם (תהליכים היגייניים‪ ,‬התעמלות) ומה‬
‫המטרה של פעולות אילו‪( .‬התכוננות ליום חדש‪ ,‬מעבר משינה לערות‪ ,‬הכנת הגוף ליום של פעילות ועוד‪.‬‬
‫כמו כן יכולה להופיע ההצעה‪' -‬אני מדליק את המחשב מיד בבוקר'‪ ,‬גם זו סוג של 'טעינה' ליום החדש)‪.‬‬
‫קטע מקשר‪:‬‬
‫לעם היהודי‪ ,‬ישנה התעמלות הבוקר הרוחנית שלו‪ ,‬שמכינה את הנפש היהודית ליום חדש של עבודה‬
‫לבורא‪ .‬ההתעמלות הזו‪ -‬היא ברכות השחר‪.‬‬
‫ב‪ .‬שאלו את התלמידים האם הם יודעים מה קורה עם האדם ועם הנשמה בזמן השינה‪ .‬הסבירו להם‪ ,‬שאת‬
‫התשובה על כך בוודאות לא רק הם לא יודעים‪ ,‬אלא גם מלומדים רבים‪ ,‬ושעצם ההתעוררות בבוקר‪ -‬היא‬
‫כשלעצמה כבר בגדר נס‪.‬‬
‫בקשו מן התלמידים למצוא בסידור את תפילת ההודיה 'שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך'‪ .‬בקשו‬
‫מהם להסביר את המילים 'שהחזרת בי נשמתי'‪ .‬הסבירו להם את הדברים על פי המסורת היהודית‪' :‬בזמן‬
‫השינה‪ ,‬חוזרת הנשמה למקום ממנה נחצבה‪ ,‬למקור שלה‪ .‬הקב"ה 'שומר' על הנשמה במהלך הלילה ואחר‬
‫כך מחזיר אותה חזרה לאדם'‪.‬‬
‫שאלו את התלמידים האם קל להם לקום בבוקר? ה עוזר להם לצאת מהמיטה? אמרו להם שבעיה זו‬
‫הייתה ידוע ומוכרת גם לחכמים שנתנו למתעוררים את העצה הבאה‪:‬‬
‫" יהודה בן תימא אומר‪ :‬הוי עז כנמר וקל כנשר‪ ,‬רץ כצבי וגבור כארי‪ ,‬לעשות רצון אביך שבשמים‪ ...‬לכן‬
‫צריך האדם להתגבר כארי‪ ,‬ומיד כשיעור משנתו (ואמר מודה אני וכו') יקום בזריזות לעבודת הבורא‬
‫יתברך ויתעלה‪ ,‬קודם שיתגבר עליו היצר הרע בטענות ותואנות לבל יקום‪ .‬ויתחכם עליו להשיאו בחורף‪:‬‬
‫איך תקום עתה בבוקר השכם והקור גדול‪ ,‬ובקיץ ישיאנו‪ :‬איך תקום ממטתך‪ ,‬ועדיין לא שבעת משנתך‪ ,‬או‬
‫בטענות אחרות וכדומה‪ .‬כי היצר הרע הוא יודע היטב‪ ,‬לצוד בני אדם במהמורות בל יקום‪ .‬ולכן כל בעל‬
‫נפש הירא וחרד לדבר יי‪ ,‬צריך להתגבר עליו ולא ישמע לו‪ .‬ואף אם יכבד עליו הדבר‪ ,‬מפני כבדות הגוף‬
‫ועצלותו‪ ,‬ישים מגמתו רצון מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא‪ .‬וישים אל לבו‪ ,‬כי אם היה קורא אותו‬
‫איזה אדם‪ ,‬לאיזה עסק שירויח בו ממון או לגבות חובו‪ ,‬או שהיה קורא אותו‪ ,‬שיציל את ממונו מן‬
‫ההפסד‪ ,‬כגון אם נפל דליקה בעיר וכדומה‪ ,‬בודאי היה זריז לקום מיד‪ ,‬מפני אהבת ממונו ולא התרשל‪ .‬וכן‬
‫אם היה צ ריך ללכת לעבודת המלך‪ ,‬היה קם בזריזות ולא היה מתרשל פן יעלילו עליו‪ ,‬או כדי למצוא חן‬
‫בעיני המלך‪ .‬על אחת כמה וכמה לעבודת מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא‪ ,‬שיש לו להזהר לקום‬
‫במהירות ובזריזות‪ .‬והמרגיל את עצמו בדרך הזה‪ ,‬ארבע או חמש פעמים‪ ,‬לא יכבד עליו אחר כך‪ .‬והבא‬
‫לטהר מסייעין לו‪( ".‬קיצור שולחן ערוך‪ ,‬א‪ ,‬ג‪-‬ד)‪.‬‬
‫נטילת ידיים‪ :‬הסבירו לתלמידים מדוע מתחילים היהודים את סדר יומם עם נטילת ידיים‪ .‬ניתן להביא‬
‫את ההסבר של רבי שלמה גנצפריד‪ ,‬מקיצור שולחן ערוך‪ :‬בכל יום‪ ,‬האדם כאילו 'נברא מחדש' כדי לעבוד‬
‫את השם‪ ,‬ולפני הכל הוא צריך לקדש את עצמו‪ ,‬על ידי נטילת ידיים מכלי מיוחד‪ ,‬כמו שהיו עושים‬
‫הכהנים בבית המקדש כשהיו נוטלים ידייהם מכלי מיוחד‪ ,‬ומטהרים עצמם לעבודת אותו היום‪.‬‬
‫דונו עם התלמידים במשמעותה של פעולה זו‪ .‬הזכירו להם את המילים ששמעו העם מפי ה' לפני מתן‬
‫תורה‪" :‬והיה אם שמוע תשמעו בקו לי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ‪.‬‬
‫ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש"‪( ...‬שמות יט‪ ,‬ה‪-‬ו)‬
‫במילים אחרות ניתן לומר‪ ,‬שנטילת הידיים משמשת גם כתזכורת לכל יהודי‪ ,‬שהוא כמו הכהן‪ ,‬מקודש כדי‬
‫לעבוד את בוראו‪.‬‬
‫קטע מקשר‪:‬‬
‫לאחר שאדם נטל את ידיו‪ ,‬שטף פנים‪ ,‬ארגן את עצמו קצת‪ ,‬מגיע השלב של ברכות השחר‪ .‬בקשו‬
‫מהתלמידים למצוא את ברכות השחר בסידור‪.‬‬
‫"ברוך אתה השם‪ ..‬אשר נתן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה"‬
‫דונו עם התלמידים במשמעותה של ברכה זו‪ .‬הזכירו להם כי בעולם העתיק שימש השכוי (התרנגול) לשעון‬
‫מעורר חי‪ .‬בתצפיות מעמיקות וארוכות שונים בתרנגולים נמצא כי הם 'קוראים' שלוש פעמים במהלך‬
‫הלילה‪ .‬הראשונים‪ -‬קוראים בחצות‪ ,‬שניים‪ -‬לפני הזריחה‪ ,‬והאחרונים‪ -‬עם הזריחה‪ .‬ישנו גם ביטוי שאומר‬
‫'עד התרנגולים השלישיים' שפירושו‪ -‬עד הזריחה‪.‬‬
‫שאלו את התלמידים‪ -‬מדוע היום ממשיכים ואומרים ברכה זו‪ ,‬כאשר רוב רובם של היהודים גרים בערים‪,‬‬
‫ומשתמשים בשעון? התשובה קשורה לכך שלמילה 'שכוי' ישנו פירוש נוסף‪ .‬מלבד תרנגול‪ ,‬פירושו גם לב‪,‬‬
‫ועל פי פירוש זה הכוונה היא לברך ולהודות לבורא על שנתן לנו את היכולת להבחין בין יום ללילה‪ ,‬בין‬
‫טוב לרע אמת לשקר וכו'‪.‬‬
‫"ברוך את השם‪ ..‬פוקח עיוורים"‬
‫דונו עם התלמידים במשמעות של ברכה זו‪ .‬חשוב להדגיש שעיוורון‪ -‬אין הכוונה רק לעיוורון פיזי‪ .‬ישנו גם‬
‫עיוורון רוחני‪ ,‬כאשר אדם לא רואה את ההבדל בין טוב לרע ובין אמת לשקר‪ .‬חשוב שהתלמידים יבינו‬
‫שהברכה כוללת בתוכו גם את האספקט הפיזי‪ -‬של פקיחת העיניים וגם את המובן הרוחני‪.‬‬
‫"ברוך אתה השם‪ ..‬מתיר אסורים"‬
‫דונו עם התלמידים בברכה זו‪ .‬גם כאן ניתן להסביר לתלמידים את המשמעות הרוחנית האפשרית של‬
‫'מתיר אסורים'‪ -‬הקב"ה עוזר לאדם להשתחרר מההרגלים הרעים שלו‪ ,‬שמפריעים לו לעבוד את השם וכן‬
‫מפריעים לו לעשות טוב בעולם‪ .‬ניתן להדגים זאת בעזרת הפסוק מתהילים‪" :‬אלוהים מושיב יחידים‬
‫ביתה‪ ,‬מוציא אסירים בכושרות אך סוררים שכנו צחיחה" (תהילים סח‪ ,‬ז)‪.‬‬
‫"ברוך אתה השם‪ ..‬זוקף כפופים"‬
‫דונו עם התלמידים בברכה ו‪ .‬הזכירו לתלמידים כי ההליכה הזקופה של האדם היא המבחינה בינו ובין‬
‫בעלי החיים‪ .‬העמידה הזקופה משאירה את הידיים פנויות‪ ,‬וכך יכול האדם לעסוק במלאכות רבות‬
‫המקדמות ומשפרות את העולם‪ .‬על כן‪ ,‬בברכה זו אנו גם מודים לקב"ה על שעשה אותנו בני אדם ולא בעלי‬
‫חיים‪.‬‬
‫"ברוך אתה השם‪ ...‬מלביש ערומים"‬
‫דונו עם התלמידים במשמעותה של ברכה זו‪ .‬חשוב שהם יבינו את שלושת המשמעויות המקופלות בתוכה‪:‬‬
‫‪ .0‬בעבר‪ ,‬אפילו עד לפני מאה שנה לערך‪ ,‬הבגדים היו הרבה יותר קשים להשגה מאשר היום‬
‫‪ .2‬לבישת בגדים רלבנטית רק לבני אדם‪ ,‬ולכן בברכה זו מודים אנו שוב על כך שה' עשה אותנו בני אדם ולא‬
‫בעלי חיים‪.‬‬
‫‪ .2‬גם הנשמה‪ ,‬כמו הגוף זקוקה ללבושים‪ ,‬לבגדים‪ -‬בצורה של מעשים טובים ומצוות השומרות על הנשמה‬
‫ומגנות עליה‪.‬‬
‫"ברוך אתה השם‪ ..‬הנותן לייעף כח"‬
‫דונו עם התלמידים במשמעותה של ברכה זו‪ .‬הזכירו להם את מקורותיה המקראיים‪ .‬גם כאן ניתן לדבר‬
‫על עייפות בשני מישורים‪ -‬המישור הפיזי‪ ,‬אך גם המישור הרוחני‪ ,‬הפסיכולוגי‪ .‬לכן‪ ,‬לא פעם לאחר‬
‫התפילה מרגיש האדם שכמו נוסף לו כח‪ ,‬נשמה יתרה‬
‫ג‪ .‬סיכום‬
‫תרגיל ‪ 2‬עמוד ‪ 21‬בחוברת העבודה‪ .‬ניתן לבצע באופן פרטני או בקבוצות‪ ,‬וכן במדידת זמן‪ .‬אמרו‬
‫לתלמידים כי בשיעור הבא נמשיך לדון בברכות השחר‬
‫ד‪ .‬שיעורי בית‬
‫תרגיל ‪ 0‬עמוד ‪'( 21‬ענה על השאלות') בחוברת העבודה‪.‬‬
‫שיעור ‪ .9‬סדר השכמת הבוקר וברכות השחר (המשך)‬
‫"רוקע הארץ על המים"‪" ,‬המכין מצעדי גבר"‪" ,‬העושה לי כל צרכי"‪" ,‬אוזר ישראל בגבורה"‪" ,‬עוטר‬
‫ישראל בתפארה"‪" ,‬שלא עשני גוי‪ ..‬עבד‪ ..‬אשה"‪"" ,‬המעביר שינה מעיני"‪" ,‬הגומל חסים טובים"‪" ,‬נותן‬
‫התורה"‬
‫יעדי השיעור‬
‫להעמיק ולהכיר לתלמידים את ברכות השחר‬
‫לשכלל את היכולת לעבוד עם טקסטים יהודיים קלאסיים‬
‫מטרות השיעור‬
‫ להכיר לתלמידים את התוכן והמבנה של ברכות השחר‬‫ להכיר לתלמידים את האספקטים הטכניים כמו גם הרוחניים של השכמת הבוקר‪ ,‬והקימה משנת‬‫הלילה‪.‬‬
‫חומרי עזר‬
‫סידור‪ ,‬חומש‬
‫מהלך השיעור‬
‫א‪ .‬מבוא‬
‫חזרה על החומר של שיעור שעבר‪ .‬הזכירו לתלמידים כי לכל אחת מברכות השחר‪ ,‬כפי שראינו עד כה‪ ,‬יש‬
‫שתי משמעויות‪ ,‬שני רבדים‪ ,‬אחד נוגע להתעוררות הפיזית של הגוף לקראת יום חדש‪ ,‬ומשמעות אחת‬
‫רוחנית‪.‬‬
‫משפט מקשר‪:‬‬
‫היום נדבר על שאר ברכות השחר‬
‫ב‪ .‬פיתוח נושא השיעור‬
‫"ברוך אתה השם‪ ..‬רוקע הארץ על המים"‬
‫שאלו את התלמידים על מה מדובר בברכה זו? קראו יחד אתם את הפסוקים הרלבנטיים מספר בראשית‪:‬‬
‫"ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן ‪ .‬ויקרא אלהים ליבשה‬
‫ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי טוב" (בראשית‪ ,‬א‪ ,‬ט‪-‬י)‪.‬‬
‫בהקשר לרובד הרוחני שישנו בברכה זו יש המפרשים ש'רוקע הארץ' הכוונה היא לקרקע הבטוחה‪,‬‬
‫לדברים הבטוחים בחייו של אדם המאפשרים לו לקבל החלטות ולפעול בחייו‪ .‬עבור האדם היהודי‬
‫'הקרקע' היא התורה וההלכה‪.‬‬
‫"ברוך אתה השם‪ ...‬המכין מצעדי גבר"‬
‫דונו עם התלמידים בברכה זו‪ ,‬בקשו מהם לגלות את הרובד הרוחני של הברכה‪( .‬התורה וההלכה‪ ,‬מכוונות‬
‫את צעדיו של אדם ומאפשרות לו לבחור באופן נכון‪ ).‬ניתן להדגים את המטאפורה של 'מצעדי גבר' מתוך‬
‫התנ"ך‪ ,‬בספר תהילים‪:‬‬
‫"אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים‪ ,‬ובדרך חטאים לא עמד‪ .‬ובמושב ליצים לא ישב" (תהילים‪ ,‬א‪,‬‬
‫א)‪ .‬וכן‪" :‬מאדני מצעדי כוננו ודרכו יחפץ" (שם‪ ,‬לז‪ ,‬כג)‪.‬‬
‫"ברוך אתה השם‪ ..‬שעשה לי כל צרכי"‬
‫דונו עם התלמידים בברכה זו‪ ,‬כיצד הם מבינים זאת‪ -‬הרי מעטים האנשים בעולם האומרים על עצמם‬
‫שיש להם כל מה שהיו רוצים?!‬
‫תשובה אפשרית‪ :‬שהשם ברא בעולם את כל מה שצריכים בני האנוש כדי להתקיים‪ -‬שמש‪ ,‬מים‪ ,‬אוויר‪,‬‬
‫אוכל‪.‬‬
‫כמו כן ניתן לומר שלעיתים ישנו בלבול אצל אנשים בין מה שהאדם באמת צריך‪ ,‬לבין מה שהוא חושב‬
‫שהוא צריך‪ ,‬או שהיה רוצה שיהיה לו‪ .‬האדם שיודע להבחין בין השניים‪ ,‬לא מרגיש בחיסרון‪ ,‬אפילו אם‬
‫יש לו מעט‪ .‬כפי שכתוב במסכת אבות‪" :‬איזהו עשיר? השמח בחלקו" (אבות‪ ,‬ד‪ ,‬א)‪.‬‬
‫"ברוך אתה השם‪ ..‬אוזר ישראל בגבורה"‬
‫דונו עם התלמידים בברכה זו‪ .‬חשוב לשים לב לשלוש משמעויות שיש בברכה זו‪:‬‬
‫‪ .0‬הקשר של הברכה לחגורה‪ -‬בעולם העתיק נקשרה החגורה בכח‪ ,‬מאחר ועל החגורה לבשו את הנשק ואת‬
‫הארנק‪ -‬אותם הכלים שהעניקו לאדם את הכוח והעליונות על אחרים‪ .‬גם בשפה הרוסית ישנו ביטוי‬
‫הממחיש את הקשר בין החגורה והכח‬
‫להמחשה נוספת ניתן להדגים גם מספר מלאכים‪:‬‬
‫" ויען מלך ישראל ויאמר דברו אל יתהלל חוגר כמפתח" (מלכים א‪ ,‬כ‪ ,‬יא)‬
‫שפירושו‪ -‬שאין לאדם להתפאר בדבר שעדיין לא עשה אותו‪ .‬שלא דומה מי שרק חבש עליו את הנשק‬
‫(חוגר) ועוד לא יצא לקרב‪ ,‬לזה ששב בחיים משדה הקרב‪.‬‬
‫‪ .2‬בברכה זו היהודי מודה לאלוקים על שהוא עוזר לאדם להבדיל בין החלק העליון והתחתון של הגוף‪ ,‬זאת‬
‫אומרת נותן לאדם את האפשרות לכפוף את היצר שלו למרות השכל‪ ,‬ולשלוט בתאוותיו והנהגותיו‪ .‬דוגמא‬
‫לאדם ששלט ביצרו הוא יוסף‪ ,‬שעמד בפיתוי של אשת פוטיפר שניסתה למשוך אותו למיטתה‪.‬‬
‫‪ .2‬בברכה זו היהודי מבטא את ההכרה שלו בכך שהבורא‪ ,‬הוא שנותן לעם ישראל את כוחו‪ .‬כדי להמחיש‬
‫זאת ניתן לצטט את דבריו של זכריה על זרובבל (המנהיג של הקבוצה הראשונה ששבה ארצה מגלות בבל)‬
‫שהתלבט האם יעמוד לו כוחו במשימה של שיבת עם ישראל לאדמתו מחדש‪ " .‬ויען ויאמר אלי לאמר זה‬
‫דבר אדני אל זרבבל לאמר לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר אדני צבאות" (זכריה ד‪ ,‬ו)‪.‬‬
‫"ברוך אתה השם‪ ...‬עוטר ישראל בתפארה"‬
‫דונו עם התלמידים בברכה זו‪ .‬חשוב להזכיר שברכה זו נקשרת בחיוב כיסוי ראש‪ ,‬המסמן את קבלת העול‬
‫של הקב"ה אצל יהודי החובש ראשו‪ .‬באמירת ברכה זו מבטא האדם שיראת האלוקים היא היופי הפנימי‬
‫של היהודי‪ .‬ניתן להמחיש זאת מהפסוק הנודע במשלי‪" :‬שקר החן והבל היופי‪ ,‬אשה יראת השם היא‬
‫תתהלל" (משלי לא‪ ,‬ל)‬
‫"ברוך אתה השם‪ ..‬שלא עשני גוי\ עבד\ אשה"‬
‫מאחר ומדובר בברכה עם רגישות גדולה‪ ,‬מומלץ להשאיר מספיק זמן כדי לדון בברכה זו‪ .‬מומלץ לגשת‬
‫לשלושת הברכות יחד‪ ,‬כיחידה אחת‪ .‬כדאי להימנע מגישה אפולוגטית‪ ,‬מתנצלת‪.‬‬
‫יש להתייחס באופן חד משמעי אל הטענה שאפשר ללמוד מברכה זו שלא יהודי זה פחות טוב מיהודי‬
‫ואשה זה פחות טוב מגבר‪ .‬ידוע‪ ,‬כי ביהדות ישנו יחס מכובד ומיוחד לאשה ולמקומה במשפחה ובכלל‪.‬‬
‫כמו כן היהדות מתייחסת בכבוד גדול ל'חסידי אומות העולם'‪ ,‬ומצווה להתייחס בהתאם לעניים שאינם‬
‫יהודים‪:‬‬
‫מובא ציטוט ממסכת גיטין ובו נאמר שיש להתייחס לעניים שלא יהודים בשווה לעניים יהודים‪ ,‬כך גם‬
‫לבקר חולים שאינם יהודים‪ ,‬לקבור מתים שאינם יהודים‪ ,‬בשווה ליחס שנותנים ליהודים‪ ,‬כדי לשמור על‬
‫יחסים של הסכמה‪( .‬גיטין סא‪ ,‬א)‬
‫מובא גם ציטוט מספר חסידים ובו נאמר שעם אדם שאינו יהודי השומר את שבע מצוות בני נח‪ ,‬עליך‬
‫לנהוג בהגינות‪ ,‬לא לנצל את טעותו‪ ,‬להשיב לו את אבדתו‪ .‬לא לפגוע בו‪ ,‬להיפך‪ ,‬עליך לכבד אותו יותר‬
‫מאשר אדם יהודי שאינו עוסק בתורה (ספר חסידים‪.)251 ,‬‬
‫הסבו את תשומת ליבם של התלמידים לכך‪ ,‬שלעומת שאר ברכות השחר שלמדנו קודם‪ ,‬הברכות הללו‬
‫מנוסחות על דרך השלילה‪ -‬שלא עשני‪...‬‬
‫ניצן לדון בכך עם התלמידים‪ ,‬ובמשמעות שהייתה מתקבלת מניסוח הברכה על דרך החיוב‪ -‬שעשני ישראל‪,‬‬
‫גבר‪ ,‬בן חורין‪...‬‬
‫נושא זה יכול לעורר בכיתה דיון חי ותוסס והמורה צריך להיות מוכן לכך‪ ,‬ולדלות מדברי התלמידים את‬
‫הדברים בעלי הערך‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש להביא את התלמידים לראייה והבנה שללא הנוסח השולל‪ ,‬היה נעדר מן‬
‫הברכות הללו אספקט חשוב שטמון דווקא ברצף שלהם‪.‬‬
‫קטע מקשר‪:‬‬
‫על מה בכלל מודה האדם לאל? על האפשרויות שניתנו לו לחיות חיים של משמעות ערך ויצירה‪ .‬לצורך כך‬
‫האדם לא יכול להסתפק רק בסיפוק צרכיו‪ ,‬כי אם הוא צריך גם לדעת את ערך עצמו‪( .‬מובא ציטוט מתוך‬
‫הספר 'ניסויים' של מונטן‪ ,‬ובו נשאל ראש השבט איזו תועלת יש לו ממעמדו‪ .‬הוא ענה 'לצאת בראש השבט‬
‫למלחמה'‪ .‬מתוך כך ניתן לראות שמטבעו של אדם ישנה משמעות גדולה עבורה באחריות שיש לו‪ ,‬אפילו‬
‫אם מדובר בסכנה וקושי)‪.‬‬
‫בברכות הקודמות ישנה הבעה של תודה לבורא על הכישורים והתנאים שניתנו לאדם בחייו‪.‬‬
‫שאלה לכתה‪ :‬במה שונות שלושת הברכות האחרונות מהשאר?‬
‫תשובה‪ -‬בכך ששלושת המוזכרים בברכות אלו שונים במידת החיוב והאחריות שלהם‪ -‬אשה‪ ,‬עבד‪ ,‬ולא‬
‫יהודי‪.‬‬
‫לא יהודי מחויב רק בשבע מצות בני נח‪ .‬מנו אתם יחד עם התלמידים על הלוח‪:‬‬
‫‪ .0‬איסור אבודת אלילים‬
‫‪ .2‬איסור קללת שם השם‬
‫‪ .2‬איסור רצח‬
‫‪ .4‬איסור גילוי עריות‬
‫‪ .5‬איסור גזל‬
‫‪ .6‬איסור אכילת אבר מן החי‬
‫‪ .7‬החיוב להקמת מערכת משפט מוסרית‬
‫עבד‪ ,‬המכונה בהלכה עבד כנעני‪ ,‬מחויב לשמור הרבה יותר מצוות משבע המצוות הללו‪ ,‬אך גם הוא כמו‬
‫האשה היהודית‪ ,‬פטור ממצוות רבות‪ .‬שאלו את התלמידים‪ -‬מאילו מצוות האשה פטורה? (לדוגמא‪-‬‬
‫ציצית‪ ,‬לימוד תורה‪ ,‬תפילין‪ ,‬קריאת שמע‪ .‬מה משותף להן? אלו מצוות שניתן לקיים אותן בתוך תחום‬
‫קבוע ומוגדר של זמן‪ ).‬על פי כמות המצות המוטלות על כתפיו של העבד הכנעני‪ ,‬ניתן לראות שאחריותו‬
‫גדולה בהרבה משל האדם המחויב רק בשבע מצוות בני נח‪ .‬אך מזווית אחרת ניתן לראות שמצבו ומעמדו‬
‫של העבד הוא נמוך יותר‪ -‬אין לו משפחה‪ ,‬והוא שייך לבעליו‪ .‬לעומתו‪ ,‬האשה היהודית‪ ,‬אפילו שהיא‬
‫מקיימת את אותן המצוות כמו עבד כנעני‪ ,‬היא חופשיה‪ ,‬ואיננה רכושו של אף אחד‪.‬‬
‫מכאן אנו רואים שאותן שלוש ברכות מדוברות‪ ,‬מבטאות את ההודיה של הגבר היהודי‪ ,‬וההכרה שלו בכך‬
‫שעליו מוטלת כל האחריות השלמה של להיות שייך לעם ישראל ולתקן עולם‪ -‬דרך קיום המצוות במלואן‪.‬‬
‫שאלו את התלמידים האם כעת יותר מובנת להם השאלה‪ -‬מדוע לא נוסחו הברכות הללו על דרך החיוב?‬
‫תשובה‪ :‬א‪ .‬באמירה של הברכות על דרך החיוב לא הייתה ניתנת הדגשה למידת האחריות הגדולה‬
‫שמוטלת על האדם‪ .‬ב‪ .‬הקב"ה הטיל על האדם היהודי את מידת האחריות הגדולה של קיום המצוות‪ .‬אך‬
‫הוא לא יכול לעשות את האדם שומר את המצוות‪ ,‬מאחר והוא נתן לאדם חופש בחירה‪ .‬האדם הוא זה‬
‫שיקבע האם יהיה שומר מצוות או לא‪.‬‬
‫חשוב לציין שאשה מברכת רק על שתי ברכות בדרך השלילה‪ ,‬ואילו בברכה השלישית היא אומרת "ברוך‬
‫אתה השם‪ ..‬שעשני כרצונו"‪ .‬תפקידה וייעודה של האשה במשפחה ובקהילה שונה משל תפקידו של הגבר‪.‬‬
‫האשה פחות נראית‪ ,‬נמצאת פחות בחזית‪ .‬היא מכוונת ומנהלת את הדברים‪ ,‬מתוך הבית‪ ,‬מתוך האוהל‪.‬‬
‫כפי שנאמר בתהילים‪" :‬כל כבודה בת מלך פנימה" (תהילים מה‪ ,‬יד)‪ .‬לא ניתן לומר שתפקידה של האשה‬
‫פחות חשוב‪ ,‬אך היא נמצאת במקום פחות נראה‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬כדאי להסביר מדוע האשה מחויבת בפחות מצוות‪ :‬האשה נחשבת קרובה יותר במציאות‬
‫הרוחנית שלה לקב"ה‪ ,‬ועל כן היא נזקקת לפחות מעשים כדי לתקן את עצמה (האדם נוצר 'עפר מן‬
‫האדמה' ואילו האשה נבראה כבר מחומר יותר עדין)‪.‬‬
‫ג‪.‬סיכום‬
‫מלאו את הטבלא שבתרגיל ‪ 4‬בעמוד ‪ 22-22‬בחוברת העבודה‪ .‬אמרו לתלמידים שכעת סיימנו את נושא‬
‫ברכות השחר‪ .‬שאלו אותם האם כעת ברכות אלו יותר מובנות להם? איזה מידע חדש נודע להם? אילו‬
‫תובנות התעוררו בהם? נסו לאסוף כמה תשובות‬
‫מסקנת השיעור‬
‫אדם שמכוון בברכות אלו ומתעמק בהן‪ ,‬יגיע מוכן להתחיל את יומו בגישה החיובית הנכונה‪.‬‬
‫שיעורי בית‬
‫תרגיל ‪ 2‬עמוד ‪ 20‬בחוברת העבודה‬
‫שיעור ‪" .11‬שמע ישראל"‬
‫מצוות קריאת "שמע"‪ .‬מבנה "שמע"‪ .‬ברכה ראשונה‪ .‬הקב"ה כאב וכמלך‪.‬‬
‫יעדי השיעור‬
‫להכיר לתלמידים את מבנה תפילת 'שמע'‬
‫להמשיך ולפתח את יכולת התלמידים להתמצא בסידור ובשאר הטקסטים המרכזיים‬
‫מטרות השיעור‬
‫להכיר לתלמידים את התוכן והמשמעות של ברכות 'שמע'‪.‬‬
‫להכיר לתלמידים את העקרונות היהודיים המהותיים עליהם מבוססת תפילת 'שמע'‬
‫חומרי עזר‬
‫סידור‬
‫מהל השיעור‬
‫א‪ .‬מבוא‬
‫מילות ברכת 'שמע' מלוות את האדם במשך כל חייו‪ .‬בברית המילה‪ ,‬כאשר התינור רק בן שמונה ימים‬
‫אומר האב 'שמע ישראל'‪ .‬בכל יום ויום אומרים אנשים את 'שמע' בתפילה‪ .‬בערב יום בר המצווה‪ ,‬כאשר‬
‫הנער בן השלוש‪ -‬עשרה אומר שמע הוא לראשונה מקיים במלואה את מצוות קריאת שמע‪ .‬המזוזה‪,‬‬
‫הנמצאת בפתח הבית ומסמנת את הבית היהודי‪ ,‬מכילה בתוכה קלף ובו כתובות ברכות שמע‪ .‬כך גם‬
‫התפילין‪ ,‬אותן חובש גבר יהודי בכל בוקר של יום חול‪ .‬לפני השינה‪ ,‬וכך גם ברגע של פחד או סכנה‪ ,‬וברגעי‬
‫החיים האחרונים של האדם‪ -‬בכל המקרים הללו מבטאים יהודים את מילות 'שמע ישראל'‪.‬‬
‫קטע מקשר‪:‬‬
‫במשך דורות ארוכים קיבלו מילות שמע אופי של סמל וביטוי למהותו של העם היהודי‪ .‬באמרם מילים אלו‬
‫הלכו אנשים אל מותם גם בעת העתיקה‪ ,‬גם בימי הביניים וגם בימי השואה הנוראים‪ .‬מדוע אם כן קיבלו‬
‫דווקא מילים אלו משמעות כה חזקה במסורת היהודית?‬
‫ב‪ .‬פיתוח נושא השיעור‬
‫קראו עם התלמידים יחד את דברי התורה שבעל פה בנוגע למקורה של תפילת שמע‪:‬‬
‫יעקב אבינו רצה לגלות לבניו את הקץ‪ ,‬את ימי המשיח‪ ,‬אך נסתתרה שכינה ממנו‪ .‬הוא שאל את בניו האם‬
‫יש מי מביניהם שמפקפק באמונתו‪ .‬אנו לו כולם‪" :‬שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד"‪ .‬ובכך הביעו את‬
‫אמונתם המוחלטת‪ ,‬ואת קבלת עול המלכות עליהם‪ .‬ואז לחש יעקב‪ :‬ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד‪.‬‬
‫(מתוך פסחנים נו‪ ,‬א)‪.‬‬
‫הזכירו לתלמידים שקריאת שמע הנה מצווה בפני עצמה‪ .‬ניתן לקרוא זאת גם מתוך דברי הרמב"ם בספר‬
‫המצוות‪" :‬המצווה העשירית‪ ,‬הציווי שנצטווינו לקרא קריאת שמע בכל יום ‪ -‬ערבית ושחרית ‪ -‬והוא אמרו‬
‫יתעלה‪" :‬ודברת בם בשבתך בביתך" (דברים ו‪ ,‬ב)‪ .‬כבר נתבארנו דיני מצווה זו במסכת ברכות‪ ,‬ושם נתבאר‬
‫שקריאת שמע דאורייתא ‪".‬‬
‫חיזרו עם התלמידים בקצרה על מה שכבר ידוע להם‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫כמה פעמים ביום קוראים את 'שמע'?‬
‫‪-‬‬
‫מי מחוייב במצוות קריאת שמע? (רק גברים‪ ,‬על כך נלמד בשיעור הנוגע לברכות השחר)‬
‫בקשו מהתלמידים לענות על שתי השאלות הראשונות של תרגיל ‪ 0‬בעמוד ‪ 24‬בחוברת העבודה‪ .‬בקשו‬
‫מהתלמידים למצוא את ברכות שמע בסידור‪ .‬מכמה מקטעים מורכבת תפילה זו?‬
‫קטע מעבר‪:‬‬
‫ננסה לבחון יחד את חלקי תפילת 'שמע' ומרכיביו של כל חלק‪.‬‬
‫הרעיונות המרכזיים של כל אחד מחלקי תפילת 'שמע'‬
‫דברים ו‪ ,‬ד‪-‬ט‬
‫הכרזה על אחדות האל‬
‫הציווי של 'ואהבת' ביחס לקב"ה‬
‫הציווי ללמד זאת לבניך‬
‫ציווי תפילין ומזוזה‬
‫דברים יא‪ ,‬יג‪ -‬כא‬
‫ההבטחה על שכר ועונש במקרה של שמירה‬
‫או אי שמירה של המצוות‬
‫הציווי ללמד זאת לבניך‬
‫ציווי תפילין ומזוזה‬
‫דברים טו‪ ,‬לז‪ -‬מא‬
‫הציווי על הציצית‬
‫הקב"ה הוציא את ישראל ממצרים ובחר‬
‫אותם להיות העם שלו‬
‫קראו לתלמידים את המשפט הראשון של שמע‪ ,‬ובקשו מהם לומר מה הם שני העניינים המרכזיים במשפט‬
‫זה?‬
‫‪ .0‬ה'‪ -‬אלוקינו‬
‫הסבירו לתלמידים מה פירוש הדברים והביאו דוגמאות לכך‪ :‬הוציא את העם ממצרים‪ ,‬נתן להם את‬
‫התורה והמצוות‪ ,‬שלח להם נביאים‪ ,‬כרת אתם ברית‪..‬‬
‫‪ .2‬ה'‪ -‬אחד‬
‫הסבירו לתלמידים את פירוש הדבר‪ -‬אין בעולם אלים נוספים מלבד ה'‪ ,‬הוא ברא את העולם‪ ,‬והוא שולט‬
‫בכל העולם‪.‬‬
‫הסבירו לתלמידים מדוע באותם ימים הצהרה זו נשמעה מהפכנית‪ .‬על פי התפיסה הפגנית‪ ,‬העולם מונהג‬
‫ע"י פנטאון שלם של אלים‪ ,‬שכל אחד מהם אחראי על תחום או על אזור מסויים‪.‬‬
‫במקרה והתלמידים למדו בשיעורי היסטוריה על המיתולוגיה היוונית‪ ,‬ניתן להדגים להם‪ :‬זאוס‪ -‬אל‬
‫השמים והרעם‪ ,‬פוסידון‪ -‬אל הים‪ ,‬ויש גם האל של מה שמתחת למים‪ ,‬של הארץ וכו'‪ ,‬וכך גם במצרים‬
‫הקדומה‪ :‬רע‪ -‬אל השמש‪ ,‬אוסיריס‪ -‬אל האדמה‪..‬‬
‫בקשו מהתלמידים לכתוב את הרעיונות המהותיים המופיעים במשפט הראשון של 'שמע' (תרגיל ‪ 0‬עמוד‬
‫‪.)24‬‬
‫שאלו את התלמידים כיצד הם מבינים את השורש 'שמע'‪ ,‬שעמו מתחיל בעצם המשפט המרכזי של הצהרת‬
‫האמונה היהודית‪ .‬ככל הנראה התלמידים מכירים את אחת המשמעויות של שורש זה‪ -‬לשמוע‪ ,‬להקשיב‪.‬‬
‫אמרו לתלמידים שהשערה זו היא נכונה‪ ,‬ואף מקבלת ביטוי בהלכה‪ :‬כאשר קוראים את 'שמע' יש לקרוא‬
‫אותה בקול (לא בלחש) כך שתשמע‪ .‬ניתן לקרוא לתלמידים את הדברים מתוך קיצור שולחן ערוך‪:‬‬
‫"קודם שיתחיל‪ ,‬יכוין לצאת מצות קריאת שמע שצונו הקדוש ברוך הוא‪ ,‬ובאמרו שמע ישראל יכוין את‬
‫הפירוש‪ :‬שמע ישראל כי ה' שהוא אלהינו‪ ,‬הוא ה' אחד‪ ,‬יחיד ומיוחד בשמים ובארץ‪ .‬ויאריך "בחי"ת" של‬
‫אחד‪ ,‬כדי שימליך הקדוש ברוך הוא בשמים ובארץ‪" ,‬ובדלי"ת" יאריך קצת גם כן שיעור‪ ,‬שיחשוב‬
‫שהקדוש ברוך הוא‪ ,‬הוא יחיד בעולמו ומושל בד' רוחות העולם‪ ,‬ולא יאריך יותר משיעור זה‪ .‬וידקדק שלא‬
‫יקלקל קריאת התיבה אחד על ידי מה שמאריך בו קצת‪ ,‬כי קצת מהמון עם מקלקלין‪ ,‬יש אומרים‬
‫"אחאד"‪ ,‬ויש אומרים "אחד ‪ -‬ע" ומוטב שלא להאריך מלהאריך ולקלקל‪ .‬נוהגין לומר "שמע ישראל"‬
‫בקול רם לעורר הכוונה‪ ,‬ומשימין יד ימין על העינים‪ .‬לאחר שאומרים אחד‪ ,‬שוהין קצת ואומרים ברוך שם‬
‫כבוד מלכותו לעולם ועד בלחש (חוץ מיום הכפורים)‪ ,‬וצריכין לכוין בו גם כן פירוש המלות"‪( .‬קיצור שולחן‬
‫ערוך‪ ,‬יז‪ ,‬ג)‬
‫הפנו את תשומת ליבם של התלמידים לכך שבספר התורה ישנה הדגשה של האות 'ע' במילה 'שמע' ושל‬
‫האות 'ד' במילה 'אחד'‪ .‬יחד יוצרות שתי האותיות המודגשות את המילה 'עד'‪ .‬המפרשים מסבירים שכל‬
‫יהודי שקורא את שמע הוא בעצם עד כלפי העולם‪ ,‬המוסר עדות על אחדותו של הקב"ה‪ .‬מבחינה‬
‫היסטורית‪ ,‬בעקבות התלאות והגירושים שעבר עם ישראל הוא כבר היה 'אמור' מזמן להעלם מעל פני‬
‫האדמה‪ ,‬אך הנצחיות של הקב"ה היא המקיימת את עם ישראל לנצח‪.‬‬
‫הסבירו לתלמידים שלשורש ש‪.‬מ‪.‬ע בעברית ישנם פירושים נוספים והם‪ -‬להבין‪ ,‬להפנים‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬
‫היהודי לא רק אומר שהאל הוא אחד ויחיד‪ ,‬אלא צריך גם להפנים זאת ולהכיר בכך‪ .‬ניתן לקרוא את דברי‬
‫הרמב"ם במשנה תורה‪ ,‬בהדגשה על המילה ידיעה‪ " :‬יסוד היסודות ועמוד החכמות‪ ,‬לידע שיש שם מצוי‬
‫ראשון‪ .‬והוא ממציא כל הנמצא; וכל הנמצאים מן שמיים וארץ ומה ביניהם‪ ,‬לא נמצאו אלא מאמיתת‬
‫הימצאו‪( "..‬הלכות יסודי התורה‪ ,‬פרק א‪ ,‬א)‬
‫קראו לתלמידים את המילים של תחילת שמע‪" :‬ואהבת את ה' אלהיך‪ ,‬בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך"‪.‬‬
‫הסבירו לתלמידים שמצוות אהבת השם היא אחת מ‪ 602‬מצוות התורה‪:‬‬
‫"והמצווה השלישית‪ -‬שנצטוינו לאהוב את המקום ברוך הוא" (רמב"ם‪ ,‬ספר המצוות א)‪.‬‬
‫דונו עם התלמידים‪ ,‬אילו בעיות אלו להיווצר בהקשר של מצווה זו‪ ,‬היזכרו בנושא עליו דיברנו בשיעור‬
‫הראשון‪:‬‬
‫‪ .0‬כיצד ניתן לצוות על רגש כגון אהבה?‬
‫‪ .2‬כיצד ניתן לאהוב מישהו שאף פעם לא ראית?‬
‫תשובות אפשריות‪:‬‬
‫‪ .0‬אהבה‪ ,‬יותר משהיא רגש ניתן לומר שהיא פעולה‪ :‬המוכנות לפעול על פי רצונו של האהוב‪ ,‬ובמקרה שיש‬
‫צורך למסור בשבילו את הכל‪ ,‬אפילו את הנפש‪ .‬נובע מכך‪ ,‬שאהבת האל מחייבת את שמירת מצוותיו‪ ,‬וגם‪,‬‬
‫כשאין ברירה למסור עליו את הנפש‪ ,‬כפי שעשה רבי עקיבא (וודאו שהתלמידים מכירים את סיפור מותו‬
‫של רבי עקביא על קידוש השם‪ -‬אך בקצרה)‪ .‬ניתן להביא את פירושו של רש"י על ספר דברים‪" " :‬ובכל‬
‫נפשך ‪" -‬אפילו הוא נוטל את נפשך"‪( .‬רשי‪ ,‬דברים ו‪ ,‬ה)‪.‬‬
‫כמו כן ניתן להביא את דברי הרמב"ם‪ ,‬שלדבריו 'אהבת השם' מתבטאת בקירוב של אנשים אליו‪:‬‬
‫למדנו מחז"ל‪ ,‬שאהבת ה' היא קירוב כל האנשים לשמירת מצוותיו‪ ,‬ולאמונה בו‪ .‬כמו שאדם שאוהב‬
‫מישהו‪ ,‬חושב עליו כל הזמן‪ ,‬משבח אותו‪ ,‬ורוצה שכולם יאהבו אותו גם‪ .‬כך כם כאשר אדם אוהב את‬
‫האל‪ ,‬ורואה את אמיתותו‪ ,‬הוא פועל ומתאמץ‪ ,‬שגם מי שרחוק ולא מכיר את האל יתקרב אליו‪.‬‬
‫(עיבוד מתוך דברי הרמב"ם‪ ,‬בספר המצוות)‬
‫שאלו את התלמידים‪ -‬מהי לדעתם הדרך הטובה ביותר 'לקרב רחוקים' אל הקב"ה‪ .‬אספו מהתלמידים‬
‫מספר תשובות‪ .‬מבין הדברים ישנו רעיון שחשוב שישמע‪ :‬הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא 'בערוץ‬
‫ישיר' ז"א‪ ,‬שאנשים יראו את התנהגותם ואורח חייהם הראוי של המאמינים וירצו גם הם להיות כמוהם‪.‬‬
‫‪ .2‬קראו לתלמידים את הקטע מתוך 'משנה תורה' לרמב"ם בו הוא כותב כיצד ניתן ללמוד לאהוב את האל‪:‬‬
‫"והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו‪ :‬בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים‪ ,‬ויראה‬
‫מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ ‪ -‬מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם‬
‫הגדול‪ ,‬כמו שאמר דוד" צמאה נפשי לאלוהים לאל חי"(תהילים מב‪ ,‬ג)‬
‫(הלכות יסודי תורה‪ ,‬ב‪,‬ב)‪.‬‬
‫בקשו מהתלמידים לכתוב בחוברת העבודה‪ ,‬מה הם העניינים העיקריים בהם עוסקת הפרשה הראשונה‬
‫של 'שמע'‪ ,‬החל במילים 'ואהבת'‪ .‬תרגיל ‪ 0‬עמוד ‪.25‬‬
‫ג‪ .‬סיכום‬
‫תרגיל ‪ 2‬עמוד ‪ 25‬בחוברת העבודה‪ ,‬להסביר את התשובות שהם בחרו‪.‬‬
‫ד‪ .‬מסקנת השיעור‬
‫לעיתים קרובות נאמר לכם התלמידים‪ ,‬כמה חשוב ללמוד היטב‪ ,‬להתנהג טוב‪ .‬היום למדנו את אחד‬
‫הטעמים העמוקים לכך‪ -‬על ידי התנהגות טובה אנו משפיעים על מי שמתבונן בנו‪ ,‬ובכך מקיימים את אחת‬
‫המצוות החשובות‪ -‬אהבת השם‪.‬‬
‫הזכירו לתלמידים כי בשיעור הבא נמשיך לדון בתפילת שמע‪.‬‬
‫ה‪ .‬שיעורי בית‬
‫בקשו מהתלמידים לעשות את השאלות הנוגעות למותו של רבי עקיבא‪ ,‬מובא קטע מהתלמוד‪ ,‬עמוד ‪26-27‬‬
‫בחוברת העבודה‪.‬‬
‫שיעור ‪ .11‬המשך 'שמע'‬
‫ברכה שנייה של "שמע"‪ .‬ברכה שלישית של "שמע"‪.‬הלכות קריאת "שמע"‪ .‬שכר ועונש‪.‬‬
‫יעדי השיעור‬
‫להכיר את ברכת 'שמע' השנייה והשלישית‬
‫ללמוד כמה מהלכות קריאת 'שמע'‬
‫מטרת השיעור‬
‫להסביר לתלמידים את ההבדל שבין קיום מצווה 'לשמה' לבין קיום המצווה למען שכרה‪.‬‬
‫להסביר לתלמידים את טעם מצוות ציצית‬
‫להכיר לתלמידים חלק מן ההלכות הקשורות בקיום מצוות 'שמע'‬
‫חומרי עזר‬
‫סידור עם תרגום לרוסית‪ ,‬טלית גדול‪ ,‬טלית קטן‬
‫מהלך השיעור‬
‫א‪ .‬מבוא‬
‫חיזרו עם התלמידים על הנושאים המרכזיים הנוגעים למצוות 'שמע'‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫כמה פעמים ביום קוראים שמע? (פעמיים‪ ,‬בוקר וערב)‬
‫‪-‬‬
‫מכמה חלקים מורכב 'שמע' (שלוש)‬
‫‪-‬‬
‫אילו מצוות נלמדות מתוך הקטע הראשון של 'שמע'? (אהבת השם‪ ,‬תפילין‪ ,‬מזוזה‪ ,‬המצווה ללמד את‬
‫הבנים תורה)‬
‫היזכרו יחד עם התלמידים בנושאים המוזכרים בקטע הראשון של 'שמע'‪ .‬ניתן לעיין בתרגיל שביצעו‬
‫בשיעור הקודם‪ ,‬תרגיל ‪ 0‬עמוד ‪ 24‬בחוברת העבודה‪.‬‬
‫קטע מקשר‪:‬‬
‫הסבירו לתלמידים כי בשיעור הקודם עסקנו בקטע הראשון של 'שמע'‪ ,‬והיום נלמד את הקטע השני‬
‫והשלישי‪ ,‬וכן כמה מהלכות שמע‪.‬‬
‫ב‪ .‬פיתוח נושא השיעור‬
‫התחילו בלמידת הקטע השני של 'שמע'‪ .‬קראו עם התלמידים לאט ובעיון את הקטע הראשון ואחריו את‬
‫הקטע השני‪ .‬הדגישו את הדומה שבין שני הקטעים וגם את השונה (תרגיל ‪ 2‬עמוד ‪ 29‬בחוברת העבודה)‪.‬‬
‫ניתן גם לחלק את הכתה לשתי קבוצות‪ :‬קבוצה אחת תחפש את הדומה שבין הקטעים‪ ,‬והקבוצה השנייה‬
‫את השונה‪ .‬בקשו מכל קבוצה לבחור נציג שיספר לכיתה על מה שמצאו‪ ,‬בהתאם לזמן‪.‬‬
‫כתבו על הלוח את התשובות הנכונות‪ ,‬והוסיפו מה שחסר‪ .‬בקשו מהתלמידים לכתוב את התשובות‪ ,‬בעמוד‬
‫‪ 29‬בחוברת העבודה‪.‬‬
‫משותף‬
‫גם בקטע הראשון וגם בקטע השני מוזכרות‬
‫המצוות‪ :‬אהבת השם‪ ,‬תפילין‪ ,‬מזוזה‪ ,‬לימוד‬
‫תורה לבנים‬
‫שונה‬
‫‪ .0‬בקטע השני מדובר על השכר שבצד שמירת‬
‫המצוות ועל העונש אם לא ישמרו‬
‫‪ .2‬בקטע הראשון הפניה היא בלשון יחיד ואילו‬
‫בקטע השני פונה הקב"ה גם ברבים וגם‬
‫ביחיד‬
‫‪ .2‬בקטע השני מוזכר הקשר לארץ ישראל‬
‫שאלו את התלמידים‪ -‬מה לדעתם הסיבה להבדלים הללו‪ .‬קחו חלק פעיל בדיון‪ ,‬וכוונו את הטיעונים כך‬
‫שתושמע האמירה הבאה‪ -‬בקטע הראשון פונה הקב"ה אל הפרט‪ ,‬ואילו בקטע השני הפנייה היא אל כל עם‬
‫ישראל‪.‬‬
‫הסבירו לתלמידים את המהות שבהבדלים הללו‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫האחריות על שמירת המצוות מוטלת לא רק על כתפיו של כל יהודי‪ ,‬אלא על כתפי העם היהודי‬
‫בכללותו‪( .‬כאן ניתן להזכיר את מאמר התלמוד 'כל ישראל ערבים זה לזה'‪ ,‬מעשיו של אדם אחד משפיעים‬
‫על גורלו של העם היהודי בכללותו)‬
‫‪-‬‬
‫האדם היהודי יכול לחיות ולעבוד את השם מכל מקום‪ ,‬אך גורלו של העם היהודי קשור בקשר בל‬
‫ינתק לארץ ישראל‪ .‬לכן דווקא בפניית הקב"ה לעם כציבור‪ ,‬ישנו אזכור של ארץ ישראל‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫לכאורה‪ ,‬האדם אמור לקיים את המצוות ללא קשר לשכר או עונש‪ ,‬פשוט מאחר וכך ציווה אותו‬
‫הבורא‪ ,‬והוא שיודע יותר טוב מאתנו מה נכון וטוב בשבילנו‪ .‬אך‪ ,‬מעלה זו שמורה לצדיקים ואיננה‬
‫אפשרית לכל אדם‪ .‬רוב בני האדם לא יכולים להגיע לדרגה רוחנית גבוהה כזו‪ ,‬ולכן בפנייה של הקב"ה אל‬
‫כלל העם (בקטע השני) מוזכר עניין שכר ועונש‪ ,‬כדרך שכנוע מובנת יותר‪.‬‬
‫ניתן לומר לתלמידים שכך גם המליצו חכמים ביחס לחינוך ילדים‪ ,‬כאשר למשל רוצים לגרום לילד לעשות‬
‫דבר מה טוב‪ -‬לסדר את החדר‪ ,‬לצחצח שיניים וכו'‪ -‬ניתן להניעו לעשות זאת על ידי חיזוק פנימי בצורת‬
‫מחמאה או פרס כמו טיול משותף או משחק‪ .‬כאשר יגדל הילד הוא יבין שאותן הפעולות חשובות בשבילו‬
‫עצמו‪ ,‬ולא בשביל השכר שקיבל עבורן‪.‬‬
‫כדי להמחיש שיטת חינוך זה ניתן לקרוא לתלמידים את דברי הרמב"ם בפירושו על המשנה‪:‬‬
‫" שים בדעתך כי נער קטן הביאוהו אצל המלמד ללמדו תורה‪ .‬וזהו הטוב הגדול לו לעניין מה שישיג‬
‫מן השלמות‪ .‬אלא שהוא‪ ,‬למיעוט שנותיו וחולשת שכלו‪ ,‬אינו מבין מעלת אותו הטוב‪ ,‬ואל מה שיגיעהו‬
‫בשבילו מן השלמות‪ .‬ולפיכך בהכרח יצטרך המלמד‪ ,‬שהוא יותר שלם ממנו‪ ,‬שיזרז אותו על הלמוד‬
‫בדברים שהם אהובים אצלו לקטנות שנותיו‪ .‬ויאמר לו‪" :‬קרא ואתן לך אגוזים או תאנים‪ ,‬ואתן לך מעט‬
‫דבש"‪ .‬ובזה הוא קורא ומשתדל‪ .‬לא לעצם הקריאה‪ ,‬לפי שאינו יודע מעלתה‪ ,‬אלא כדי שיתנו לו אותו‬
‫המאכל‪ .‬ואכילת אותן המגדים אצלו יקר בעיניו מן הקריאה‪ ,‬וטובה הרבה בלא ספק‪ .‬ולפיכך חושב‬
‫הלימוד עמל ויגיעה‪ ,‬והוא עמל בו כדי שיגיע לו באותו עמל התכלית האהוב אצלו‪ ,‬והוא אגוז אחד או‬
‫חתיכה דבש"‪( .‬הקדמת הרמב"ם לפרק חלק‪ ,‬סנהדרין)‬
‫באם הרמה של הכיתה מאפשרת זאת‪ ,‬ניתן להעמיק עוד קצת את ההשוואה בין שני הקטעים הראשונים‬
‫של 'שמע'‪ .‬ישנו הבדל נוסף‪ ,‬עדין יותר‪ :‬בקטע הראשון כתוה 'ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך‬
‫ובכל מאדך'‪ .‬ואילו בקטע השני כתוב 'לאהבת את ה' אלהיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם'‪ .‬בכל מאודך‪-‬‬
‫פירושו בממונך‪ .‬כאשר הפנייה היא לכלל העם‪ ,‬אין התייחסות לרכוש מאחר והעם לא צריך להיות עני‪,‬‬
‫ו'רכושו' של העם אלו כוחות החיים שלו‪ -‬הנפש!‬
‫קטע מעבר‪:‬‬
‫כעת נדבר על הקטע השלישי של 'שמע'‪ .‬בקשו מהתלמידים לקרוא בעיון את הקטע השלישי‪ ,‬בספר במדבר‪.‬‬
‫שאלו את התלמידים על איזו מצווה מדובר כאן? שאלו את התלמידים מה ידוע להם על מצוות ציצית‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מי מחויב במצווה זו? (גברים)‬
‫‪-‬‬
‫איזה בגד מחויב בציצית? (בגד של גבר ליום יום‪ ,‬שיש לו לפחות ארבע כנפות‪ -‬קצוות)‬
‫‪-‬‬
‫מהו ההבדל בין טלית גדול לטלית קטן? (בטלית גדול מתעטפים בזמן התפילה‪ ,‬ואילו טלית קטן‬
‫לובשים מתחת לבגד למשך כל היום)‬
‫שאלו את התלמידים מדוע דווקא בתפילת 'שמע' נכלל הציווי על מצווה זו?‬
‫תשובה אפשרית‪ :‬בהמשך למצוות שנמנו קודם‪ -‬תפילין‪ ,‬מזוזה‪ -‬משמשת הציצית תזכורת לאדם לגבי‬
‫הקב"ה ומצוותיו‪ ,‬שהשכר על קיומן (והעונש על אי קיומן) הוזכר זה עתה‪.‬‬
‫ניתן לספר לתלמידים את הסיפור התלמודי (בתנאי שלא יעורר בלגן מיותר)‪:‬‬
‫"מעשה באדם אחד שהיה זהיר במצות ציצית שמע שיש זונה בכרכי הים שנוטלת ד' מאות זהובים בשכרה‬
‫שיגר לה ארבע מאות זהובים וקבע לה זמן כשהגיע זמנו בא וישב על הפתח נכנסה שפחתה ואמרה לה‬
‫אותו אדם ששיגר לך ד' מאות זהובים בא וישב על הפתח אמרה היא יכנס נכנס הציעה לו ז' מטות שש של‬
‫כסף ואחת של זהב ובין כל אחת ואחת סולם של כסף ועליונה של זהב עלתה וישבה על גבי עליונה כשהיא‬
‫ערומה ואף הוא עלה לישב ערום כנגדה באו ד' ציציותיו וטפחו לו על פניו נשמט וישב לו ע"ג קרקע ואף‬
‫היא נשמטה וישבה ע"ג קרקע אמרה לו גפה של רומי שאיני מניחתך עד שתאמר לי מה מום ראית בי אמר‬
‫לה העבודה שלא ראיתי אשה יפה כמותך אלא מצוה אחת ציונו ה' אלהינו וציצית שמה וכתיב בה (במדבר‬
‫טו‪ ,‬מא) אני ה' אלהיכם שתי פעמים אני הוא שעתיד ליפרע ואני הוא שעתיד לשלם שכר עכשיו נדמו עלי‬
‫כד' עדים אמרה לו איני מניחך עד שתאמר לי מה שמך ומה שם עירך ומה שם רבך ומה שם מדרשך שאתה‬
‫למד בו תורה כתב ונתן בידה עמדה וחילקה כל נכסיה שליש למלכות ושליש לעניים ושליש נטלה בידה חוץ‬
‫מאותן מצעות ובאת לבית מדרשו של ר' חייא אמרה לו רבי צוה עלי ויעשוני גיורת אמר לה בתי שמא עיניך‬
‫נתת באחד מן התלמידים הוציאה כתב מידה ונתנה לו אמר לה לכי זכי במקחך אותן מצעות שהציעה לו‬
‫באיסור הציעה לו בהיתר זה מתן שכרו בעה"ז ולעה"ב איני יודע כמה" (מסכת מנחות מד‪ ,‬א)‪.‬‬
‫אם מי מהתלמידים ישאל לגבי פתיל תכלת‪ ,‬ניתן לספר שהדרך הסודית שבה הפיקו את צבע התכלת איננה‬
‫ידועה מאחר והיא אבדה עם חורבן הבית‪ .‬למרות שחכמים ורבנים רבים ניסו לשחזר ולהפיק את התכלת‬
‫במאתיים השנים ה‬
‫אחרונות‪ ,‬עדיין לא נוטים לראות בכך את התוצאה הרצויה‪ .‬לפיכך רבים מן היהודים אינם שוזרים‬
‫בציצית את פתיל התכלת‪ ,‬שהופק על פי אחת מהשיטות הנ"ל‪.‬‬
‫קטע מקשר‪:‬‬
‫נדון כעת בכמה מהלכות קריאת שמע‪.‬‬
‫ספרו לתלמידים את הלכות קריאת שמע המובאות בספר‪ .‬ניתן לומר לתלמידים שעל פי ההלכה אפשר‬
‫לקרוא את שמע בכל שפה המובנת לאדם‪ ,‬אך עדיף לקרוא בעברית‪.‬‬
‫נדבר גם על כך שאת 'שמע' ניתן לקרוא בכל מצב‪ -‬אדם שרוכב יקרא על גבי חמורו‪ ,‬אדם שעובד אפילו על‬
‫העץ או על הסולם‪ ,‬בכך מתבטא העיקרון שמופיע כבר בתורה‪ ,‬שהתורה היא תורת חיים‪ .‬כאשר חכמים‬
‫תיקנו את מצוות שמע והלכותיה הם דאגו לכך שלא יקשו מדי על האנשים‪ ,‬כך למשל העובד שיצטרך‬
‫לרדת מהעץ כדי לקרוא שם יבזבז על כך זמן עבודה וכך גם משכורת‪ ,‬וכן הרוכב שירד מעל גבי חמורו‬
‫יסתכן בכך שיפגשו בו שודדים‪.‬‬
‫ג‪ .‬סיכום‬
‫לסיכום החומר הנלמד ניתן לעשות את תרגיל ‪ 2‬בעמוד ‪ ,40‬ותרגיל ‪ 5‬בעמוד ‪ 40‬בחוברת העבודה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מסקנת השיעור‬
‫ראינו כי ברכות 'שמע' כוללות בתוכן עקרונות מהותיים ביותר ביהדות (אחדותו ויחידאותו של האל)‪ ,‬וכן‬
‫מצוות מרכזיות (אהבת השם‪ ,‬תפילין‪ ,‬ציצית‪ ,‬מזוזה‪ ,‬והמצווה ללמד לבניך תורה) הקשר הבלתי נפרד בין‬
‫עם ישראל לארץ ישראל וכן איזכור האירוע המרכזי של יציאת מצרים‪ .‬אם כן‪ ,‬מובן מדוע הפכה עם הזמן‬
‫תפילת 'שמע' למסמלת את היהדות ואת האמונה‪ ,‬והפכה מרכזית כל כך‪.‬‬
‫ניתן להציע לתלמידים לומר יחד את הפסוק הראשון של 'שמע'‪ ,‬באם זה מתאים לרוח בית הספר‬
‫והתלמידים הם יהודים‪.‬‬
‫ה‪ .‬שיעורי בית‬
‫תרגיל ‪ 0‬עמוד ‪ 21‬וכן תרגיל ‪ 4‬בעמוד ‪ 41‬בחוברת העבודה‪.‬‬
‫שיעור ‪ .12‬עמידה‬
‫עמידה‪ -‬שמונה עשרה‪ .‬מבנה התפילה‪ .‬מבוא (ברכות ‪ ,)0-2‬החלק המרכזי של התפילה (ברכה רביעית)‬
‫יעדי השיעור‬
‫לדון במקומה של התפילה בחיי האדם והעם‬
‫למידת התפילה היהודית המרכזית‪ -‬העמידה‬
‫מטרת השיעור‬
‫להכיר עם התלמידים את ארבעת הברכות הראשונות של תפילת העמידה‬
‫להכיר לתלמידים את סיפור היווצרותה וניסוחה של תפילת העמידה‬
‫חומרי עזר‬
‫סדור עם תרגום לרוסית‬
‫מהלך השיעור‬
‫א‪ .‬מבוא‬
‫כדאי להתחיל את השיעור בשמיעה של הקלטה של חזנות טובה של תפילת עמידה (למשל של ר' שלמה‬
‫קרליבך)‪ .‬שאלו את התלמידים‪ -‬מה זה הקטע ששמענו? (תשובה‪ -‬מן התפילה‪ ).‬וכך כדאי לפתוח את הדיון‪-‬‬
‫מה היא התפילה ומדוע היא חשובה? (אדם מבקש מאלוקים‪)..‬‬
‫שאלו את התלמידים את השאלה המסובכת הבאה‪ :‬אם הקב"ה יודע הכל כבר מראש‪ ,‬ויכול הכל‪ ,‬אז‬
‫בשביל מה לבקש ממנו בכלל? הוא יודע יותר טוב ממני מה אני צריך‪ ,‬ואם ירצה לעשות משהו‪ ,‬הוא יעשה‬
‫זאת בכל מקרה‪.‬‬
‫תשובה אפשרית‪ :‬הפנייה של האדם בתפילה‪ ,‬כאשר הוא מנסח את מה שחשוב לו לבקש מהקב"ה‪ ,‬היא‬
‫מעשה החשוב לתהליך השלמתו של האדם‪ ,‬בעבודתו על עצמו וחיפוש מקומו בעולם‪ .‬פנייתו של האדם‬
‫לאלוקיו מבטאת את הפעולה האנושית הנשגבת ביותר‪ .‬אך‪ ,‬עם זאת‪ ,‬אין בידו של כל אחד לנסח עבור‬
‫עצמו את התפילה‪ .‬לכן החכמים והנביאים מסרו לנו את הבסיס שעליו צריכה להיבנות התפילה‪,‬‬
‫שבאמצעותה יפנה היהודי לאלוקיו‪.‬‬
‫ב‪ .‬פיתוח נושא השיעור‬
‫חזרה על מה שכבר למדנו‪:‬‬
‫שאלו את התלמידים מה הם זוכרים שלמדנו על תפילת עמידה? כדי לחסוך בזמן‪ ,‬עשו זאת בצורת‬
‫שאלות‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫כמה פעמים ביום נאמרת עמידה? (ביום חול ‪ ,2‬בשבת וחג‪ ,4 -‬ביום כיפור‪)5 -‬‬
‫‪-‬‬
‫אילו שמות יש לתפילה זו ומה משמעותם? (עמידה‪ -‬נאמרת בעמידה‪ ,‬שמונה עשרה‪ 01 -‬ברכות)‬
‫שאלו את התלמידים כמה ברכות יש בגרסה הנוכחית של עמידה? (ניתן להציע להם לבדוק זאת בסידור)‬
‫מדוע אם כן נקראת התפילה שמונה עשרה אם יש בה תשע עשרה ברכות?‬
‫ספרו לתלמידים כיצד נוספה הברכה ה‪ ,09‬בנסיבות בהן היו בארץ לא מעט יהודים שכפרו בעיקרי התורה‪.‬‬
‫אין צורך להרחיב ולפרט‪ ,‬אך הכוונה היא ליהודים‪ -‬נוצרים‪ .‬לחיזוק הדברים ניתן גם לקרוא לתלמידים‬
‫קטע מן התלמוד במסכת ברכות‪ ,‬בו מסופר כי רבן גמליאל שאל את החכמים מי יוכל למצוא או לנסח‬
‫ברכה כנגד היהודים המומרים? תיקן שמואל הקטן את הברכה‪ ,‬והוא זה שנתקבל‪( .‬ברכות כח‪ ,‬ב)‪.‬‬
‫בצעו עם התלמידים את תרגיל ‪ 0‬עמוד ‪ ( 42‬חוץ מהשאלה האחרונה‪ ,‬על חלוקת התפילה)‬
‫קטע מקשר‪:‬‬
‫כעת נביט יותר לעומק בברכות שבתפילת עמידה‬
‫בקשו מהתלמידים לקרוא את הברכות של עמידה בסידור‪ ,‬ולחלק אותם לקבוצות על פי נושאים‬
‫משותפים‪ .‬שמעו הצעות ממספר תלמידים‪ .‬בקשו מהם להסביר מה היה העקרון על פיו חילקו‪ .‬הכירו‬
‫לתלמידים את החלוקה המקובלת לשלוש‪ ,‬המובאת בספר הלימוד‪.‬‬
‫כעת בקשו מהם לענות על השאלה האחרונה‪ ,‬תרגיל ‪ 0‬עמוד ‪.42‬‬
‫הברכה הראשונה‬
‫בקשו מהתלמידים לקרוא ברכה זו בעיון‪.‬‬
‫היכן מכונה הקב"ה לראשונה 'מגן אברהם'? (לאחר מלחמת המלכים אומר הקב"ה לאברהם‪"' :‬אחר‬
‫הדברים האלה היה דבר השם אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד"‪.‬‬
‫(בראשית טו‪ ,‬א)‬
‫דונו עם התלמידים במטאפורת המגן‪ -‬כשם שהוא מגן על גופו של הנלחם‪ ,‬כך הקב"ה מגן על עם ישראל‪.‬‬
‫בהקשר זה אומר הפסוק בתהילים "הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל" (תהילים‪ ,‬קכא‪ ,‬ד)‪.‬‬
‫מדוע מזכירים היהודים‪ 1‬בברכה הראשונה של התפילה את אברהם?‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫אברהם הוא שתיקן את התפילה (על פי חז"ל אברהם תיקן את תפילת שחרית דווקא)‬
‫אברהם היה הראשון שקיים דו שיח עם אלוקים‪ ,‬אפילו התוכח איתו‪ ,‬בתור דוגמא ניתן לראות את‬
‫סיפור ההתמקחות של אברהם על הצדיקים בסדום‪" :‬ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע‪ .‬אולי‬
‫יש חמישים צדיקים בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמישים הצדיקים אשר בקרבה‪ .‬חללה‬
‫לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השופט כל הארץ לא יעשה משפט‪.‬‬
‫ויאמר השם אם אמצא בסדום חמישים צדיקים בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם " (בראשית יח‪,‬‬
‫כג‪ -‬כו)‬
‫אנו נשענים על זכות אבות (ואכן בהמשך הברכה מוזכרים גם שאר האבות)‬
‫‪ 1‬החוברת מנוסחת לעיתים בלשון "אנו מזכירים" ולעיתים "היהודים מזכירים" והבחירה היא על פי שיקול‬
‫דעתו של המורה ובהתאם לרוח בית הספר‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫וסיבה עיקרית‪ -‬הבקשה המרכזית של התפילה‪ ,‬היא תכונתו המרכזית של אברהם‪ ,‬חסד!‬
‫הברכה השנייה‬
‫בקשו מהתלמידים לקרוא בעיון את הברכה השנייה‪.‬‬
‫שאלו את התלמידים על מה מדובר? תשובה אפשרית‪ :‬תחיית המתים היא תופעה שבהחלט לא מסתדרת‬
‫עם ההיגיון של חוקי הטבע והמדע‪ .‬אנו מכירים את תחיית המתים כביתוי ליכולתו חסרת ההגבלות‬
‫והחוקים של האל‪ ,‬ובכך באומרנו שה' מחייה מתים אנו מביעים שאין שום דבר שהוא בלתי אפשרי‬
‫בשבילו‪ ,‬כך שאפילו בסיטואציה 'חסרת סיכוי' לכאורה יש טעם לבקש את עזרתו‪.‬‬
‫בהתייחסות לשאלה‪ -‬מאין לנו שהקב"ה אכן מחייה מתים‪ ,‬ניתן להביא את הסיפור של אלישע‪ ,‬ובנה של‬
‫האשה השונמית‪:‬‬
‫ֹאשי; וַ יֹאמֶ ר‪ֶ ,‬אל‪-‬‬
‫ֹאשי ר ִּ‬
‫" ח וַ יִּ גְ ַדל‪ ,‬הַ ָּילֶד; וַ יְ ִּהי הַ יוֹם‪ ,‬וַ יֵּצֵּ א אֶ ל‪ָ-‬אבִּ יו אֶ ל‪-‬הַ ק ְֹצ ִּרים ‪.‬יט וַ יֹאמֶ ר אֶ ל‪ָ-‬אבִּ יו‪ ,‬ר ִּ‬
‫הַ נַעַ ר‪ ,‬שָּ אֵּ הּו‪ ,‬אֶ ל‪ִּ -‬אּמ ֹו ‪.‬כ וַ יִּ שָּ אֵּ הּו‪--‬וַ יְ בִּ יאֵּ הּו‪ ,‬אֶ ל‪ִּ -‬אּמוֹ; וַ יֵּשֶ ב עַ ל‪-‬בִּ ְרכֶיהָּ עַ ד‪-‬הַ צָּ הֳ ַריִּ ם‪ ,‬וַ ָּימֹת ‪.‬כא וַ ַתעַ ל‪,‬‬
‫ֹאמר ִּשלְ חָּ ה נָּא לִּ י אֶ חָּ ד‬
‫ישּה‪ ,‬וַ ת ֶ‬
‫ֹלהים; וַ ִּת ְסגֹר בַ עֲדוֹ‪ ,‬וַ ֵּתצֵּ א ‪.‬כב וַ ִּת ְק ָּרא‪ ,‬אֶ ל‪ִּ -‬א ָּ‬
‫וַ ַת ְשכִּ בֵּ הּו‪ ,‬עַ ל‪ִּ -‬מטַ ת‪ִּ ,‬איש הָּ אֱ ִּ‬
‫ישע‪ ,‬הַ בָּ יְ תָּ ה; וְ ִּהנֵּה הַ נַעַ ר‬
‫ֹלהים‪ ,‬וְ אָּ שּובָּ ה ‪ ....‬לב וַ ָּיבֹא אֱ לִּ ָּ‬
‫ִּמן‪-‬הַ נְעָּ ִּרים‪ ,‬וְ ַאחַ ת הָּ אֲ ֹתנוֹת; וְ ָארּוצָּ ה עַ ד‪ִּ -‬איש הָּ אֱ ִּ‬
‫מֵּ ת‪ ,‬מֻ ְשכָּב עַ ל‪ִּ -‬מטָּ ת ֹו ‪.‬לג וַ ָּיבֹא‪ ,‬וַ יִּ ְסגֹר הַ ֶדלֶת בְ עַ ד ְשנֵּיהֶ ם; וַ יִּ ְתפַ לֵּל‪ ,‬אֶ ל‪-‬יְ הוָּ ה ‪.‬לד וַ יַעַ ל וַ יִּ ְשכַב עַ ל‪-‬הַ ֶילֶד‪,‬‬
‫וַ יָּשֶ ם פִּ יו עַ ל‪-‬פִּ יו וְ עֵּ ינָּיו עַ ל‪-‬עֵּ ינָּיו וְ ַכפָּ יו עַ ל‪-‬כַפָּ ו‪ ,‬וַ יִּ גְ הַ ר‪ ,‬עָּ לָּיו; וַ יָּחָּ ם‪ ,‬בְ ַשר הַ ָּילֶד ‪.‬לה וַ י ָָּּשב וַ ֵּילְֶך בַ בַ יִּ ת‪ַ ,‬אחַ ת‬
‫הֵּ נָּה וְ ַאחַ ת הֵּ נָּה‪ ,‬וַ יַעַ ל‪ ,‬וַ יִּ גְ הַ ר עָּ לָּיו; וַ יְ זו ֵֹּרר הַ נַעַ ר עַ ד‪-‬שֶ בַ ע פְ עָּ ִּמים‪ ,‬וַ יִּ פְ ַקח הַ נַעַ ר אֶ ת‪-‬עֵּ ינָּיו ‪.‬לו וַ יִּ ְק ָּרא ֶאל‪-‬‬
‫גֵּיחֲ זִּ י‪ ,‬וַ יֹאמֶ ר ְק ָּרא אֶ ל‪-‬הַ שֻ נ ִַּּמית הַ זֹאת‪ ,‬וַ יִּ ְק ָּראֶ הָּ ‪ ,‬וַ ָּתבֹא אֵּ לָּיו; וַ יֹאמֶ ר‪ְ ,‬ש ִּאי ְבנְֵּך ‪.‬לז וַ ָּתבֹא וַ ִּתפֹל עַ ל‪ַ -‬רגְ לָּיו‪,‬‬
‫וַ ִּת ְש ַתחּו ָא ְרצָּ ה; וַ ִּתשָּ א אֶ ת‪-‬בְ נָּּה‪ ,‬וַ ֵּתצֵּ א‪( ".‬מלכים ב‪ ,‬ד)‬
‫הברכה השלישית‬
‫בקשו מהתלמידים לקרוא את הברכה בעיון‪.‬‬
‫שאלו אותם כיצד הם מבינים אותה‪ .‬בנוסף להסבר המובא בספר הלימוד‪ ,‬ניתן לדון אתם גם בנקודות‬
‫הבאות‪ :‬בעברית המילה 'קדוש' פירושה גם נפרד‪ ,‬נבדל‪ .‬הקב"ה הוא נבדל מן העולם‪ ,‬הוא איננו כפוף‬
‫לחוקי העולם הזה‪ -‬לכן גם יש טעם להמשיך ולבקש ממנו גם בסיטואציה 'האבודה' ביותר‪ .‬במובן זה‬
‫מהווה ברכה זו המשך והסבר לברכה הקודמת‪ ,‬בגלל קדושתו של הקב"ה הוא יכול גם להחיות מתים‪.‬‬
‫מלאו בכיתה את הטבלה שבתרגיל ‪ ,2‬עמוד ‪ ,42‬בחוברת העבודה‪.‬‬
‫שאלו את התלמידים‪ -‬לשם מה יש צורך בחלק של מבוא לתפילה?‬
‫הברכה הרביעית‬
‫בקשו מהתלמידים לקרוא בעיון את הברכה הרביעית‬
‫שאלו את התלמידים מדוע בברכה הראשונה הנוגעת לבקשה אנו מבקשים מהשם דווקא על החכמה?‬
‫תשובות אפשריות‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫אם יעניק לנו הקב"ה חכמה‪ ,‬נוכל להיפתר מכמה מהבעיות עליהן אנו עומדים לבקש בברכות הבאות‬
‫‪-‬‬
‫על פי הוגים יהודיים‪ ,‬החכמה והשכל הם דווקא מה שעושים את האדם לאדם‪ ,‬בהיותו שונה מבעלי‬
‫החיים‪.‬‬
‫ניתן לספר לתלמידים שכאשר אפשר הקב"ה לשלמה המלך לבקש ממנו כל דבר שירצה‪ ,‬ביקש שלמה‬
‫דווקא על החכמה‪:‬‬
‫ֹלהים‪ְ ,‬שַאל מָּ ה אֶ ֶתן‪-‬לְָּך ‪.‬ו וַ יֹאמֶ ר ְשֹלמֹה‪ ,‬אַ ָּתה‬
‫"ה בְ גִּ בְ עוֹן‪ ,‬נ ְִּרָאה יְ הוָּ ה אֶ ל‪ְ -‬שֹלמֹה‪--‬בַ חֲ לוֹם הַ לָּיְ לָּה; וַ יֹאמֶ ר אֱ ִּ‬
‫עָּ ִּשיתָּ עִּ ם‪ -‬עַ בְ ְדָך ָּדוִּ ד ָאבִּ י חֶ סֶ ד גָּדוֹל‪ ,‬כַאֲ שֶ ר הָּ לְַך לְ פָּ נֶיָך בֶ אֱ מֶ ת ּובִּ ְצ ָּד ָּקה ּובְ יִּ ְש ַרת לֵּבָּ ב‪ ,‬עִּ ּמָּ ְך; וַ ִּת ְשמָּ ר‪-‬ל ֹו‪ ,‬אֶ ת‪-‬‬
‫הַ חֶ סֶ ד הַ גָּדוֹל הַ זֶ ה‪ ,‬וַ ִּת ֶתן‪-‬ל ֹו בֵּ ן יֹשֵּ ב עַ ל‪-‬כִּ ְסאוֹ‪ ,‬כַיוֹם הַ זֶ ה ‪.‬ז וְ עַ ָּתה‪ ,‬יְ הוָּ ה אֱ ֹלהָּ י‪ ,‬אַ ָּתה ִּה ְמלַכְ ָּת אֶ ת‪-‬עַ בְ ְדָך‪,‬‬
‫ַתחַ ת ָּדוִּ ד ָאבִּ י; וְ ָאנֹכִּ י נַעַ ר ָּקטֹן‪ֹ ,‬לא אֵּ ַדע צֵּ את וָּ בֹא ‪.‬ח וְ עַ בְ ְדָך‪--‬בְ תוְֹך עַ ְּמָך‪ ,‬אֲ ֶשר בָּ חָּ ְר ָּת‪ :‬עַ ם‪ָּ -‬רב‪ ,‬אֲ ֶשר ֹלא‪-‬‬
‫יִּ ּמָּ נֶה וְ ֹלא יִּ סָּ פֵּ ר מֵּ רֹב ‪.‬ט וְ נָּתַ ָּת לְ עַ בְ ְדָך לֵּב שֹמֵּ עַ ‪ ,‬לִּ ְשפֹט אֶ ת‪-‬עַ ְּמָך‪ ,‬לְ הָּ ִּבין‪ ,‬בֵּ ין‪-‬טוֹב לְ ָּרע‪ :‬כִּ י ִּמי יּוכַ ל לִּ ְשפֹט‪,‬‬
‫אֶ ת‪-‬עַ ְּמָך הַ כָּבֵּ ד הַ זֶ ה ‪.‬י וַ יִּ יטַ ב הַ ָּדבָּ ר‪ ,‬בְ עֵּ ינֵּי אֲ ֹדנָּי‪ :‬כִּ י שָּ ַאל ְשֹלמֹה‪ ,‬אֶ ת‪-‬הַ ָּדבָּ ר הַ זֶ ה" (מלכים א‪ ,‬ג)‬
‫ג‪ .‬סיכום‬
‫דונו עם התלמידים בשאלות שבתרגיל ‪ 2‬בעמוד ‪ 44‬בחוברת העבודה‪ .‬ניתן לערוך 'סיעור מוחות ' קטן‪ ,‬עם‬
‫הצעות לשאלה‪ -‬כיצד ניתן להתרכז בתפילה טוב יותר‪ .‬הזכירו לתלמידים כי הדיון בתפילת עמידה ימשך‬
‫גם בשיעור הבא‪.‬‬
‫ד‪ .‬שיעורי בית‬
‫תרגיל ‪ 4‬בעמוד ‪ 45 -44‬בחוברת העבוד‬
‫שיעור ‪ -13‬עמידה (המשך)‬
‫החלק המרכזי של תפילת עמידה (ברכות ‪ ,)5-06‬סיום התפילה (ברכות ‪ .)07-09‬הלכות תפילת עמידה‬
‫יעדי השיעור‬
‫למידת התפילה המרכזית ביהדות‪ -‬עמידה‬
‫הכרות עם הלכות תפילת עמידה‬
‫מטרת השיעור‬
‫להמשיך ולהכיר את הברכות בתפילת עמידה‬
‫לדון עם התלמידים ברעיונות שביסודן של ברכות אלו‬
‫חומרי עזר‬
‫סידור עם תרגום לרוסית‬
‫מהלך השיעור‬
‫א‪ .‬מבוא‪ :‬חזרה על החומר שנלמד‬
‫הזכירו לתלמידים בקצרה את מה שנלמד כבר בשיעור שעבר‪ .‬בקשו מהם להיזכר באיזו ברכה עצרנו‪,‬‬
‫ולמצוא ברכה זו בסידור‪.‬‬
‫קטע מקשר‪:‬‬
‫נמשיך את הדיון בברכות תפילת עמידה‬
‫ב‪ .‬פיתוח נושא השיעור‬
‫במהלך הדיבור על הנושא‪ ,‬מלאו עם התלמידים את תרגיל ‪ 0‬בעמוד ‪ 46-47‬בחוברת העבודה‪.‬‬
‫הברכה החמישית השישית והשביעית של תפילת עמידה‬
‫בקשו מהתלמידים לקרוא בעיון את הברכה החמישית‪.‬‬
‫שאלו אותם‪ -‬מדוע הברכה החמישית מופיעה מיד לאחר הברכה בה מבקשים המתפללים על החכמה‪.‬‬
‫תשובות אפשריות‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫כאשר האדם משיג את החכמה‪ ,‬הוא מכיר בקטנותו‪ ,‬ומרגיש רצון לחזור בתשובה ולתקן את מעשיו‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫רבים מהמעשים הדורשים תיקון ומעוררים חרטה‪ ,‬הם מעשים שנעשו ללא מחשבה והבנה של‬
‫תוצאותיהם‪ ,‬מתוך חוסר היכולת של אנשים לחשוב צעד אחד קדימה‬
‫דונו עם התלמידים בפרשנות היהודית למילה 'תשובה'‪ .‬ניתן לקרוא את דברי הרמב"ם‪ .‬כדאי להבחין בין‬
‫השלבים בתהליך התשובה‪:‬‬
‫"ומה היא התשובה הוא שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד שנאמר‬
‫יעזוב רשע דרכו וגו'‪ .‬וכן יתנחם על שעבר שנאמר כי אחרי שובי נחמתי‪ .‬ויעיד עליו יודע תעלומות שלא‬
‫ישוב לזה החטא לעולם שנאמר ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו וגו'‪ .‬וצריך להתודות בשפתיו ולומר‬
‫עניינות אלו שגמר בלבו‪...‬‬
‫אי זו היא תשובה גמורה‪ .‬זה שבא לידו דבר שעבר בו ואפשר בידו לעשותו ופירש ולא עשה מפני התשובה‪.‬‬
‫לא מיראה ולא מכשלון כח‪( ".‬הלכות תשובה לרמב"ם)‬
‫בקשו מהתלמידים לקרוא בעיון את הברכה השישית‪.‬‬
‫דונו עם התלמידים בהבדל בין תשובה לסליחה‪( .‬תשובה‪ -‬מעשה של האדם‪ ,‬סליחה‪ -‬חסד מצד הקב"ה‪.‬‬
‫התשובה היא תנאי הכרחי לסליחה‪ -‬הקב"ה סולח למי שמתחרט ומצטער על חטאיו ומעשיו ורוצה‬
‫לתקנם)‪.‬‬
‫בקשו מהתלמידים לקרוא בעיון את הברכה השביעית‪.‬‬
‫הסבירו לתלמידים את הקשר בין סליחה לגאולה‪( .‬העם היהודי נשלח לגלות כתוצאה מחטאיו‪ ,‬הגאולה‬
‫שתתבטא בחזרתו של העם היהודי לארצו ובנייתו של בית המקדש‪ ,‬תהווה עדות לכך שהקב"ה סלח לעם‬
‫ישראל על חטאיו)‪.‬‬
‫הברכה השמינית‬
‫בקשו מהתלמידים לקרוא בעיון את הברכה השמינית ודונו בה עם התלמידים‪ .‬הסבירו להם מה הם‬
‫הגורמים שיאפשרו לחולה להבריא ממחלתו‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫פיתוח של מדע הרפואה והפרמקולוגיה‪ ,‬שיאפשו לאבחן את המחלה נכון ולטפל בה באופן הטוב ביותר‬
‫‪-‬‬
‫יכולתיו וכשרונו של הרופא המטפל‬
‫‪-‬‬
‫הכוחות הפנימיים של החולה‬
‫בברכה זו אנו לא רק מבקשים עזרה מהקב"ה בשלושת התחומים הנ"ל‪ .‬אנו מבטאים רעיון מהפכני‬
‫בהרבה‪ :‬הוא נקרא 'עילת העילות'‪ ,‬זאת אומרת שהוא הנותן מרפא‪ ,‬וכל השאר‪ ,‬הרופאים‪ ,‬המטופל‬
‫והתרופות הם שותפים במעשה הריפוי כשליחים בלבד!!‬
‫כאשר לומדים על התוספת בברכת רפאנו בה מבקשים על חולה ספציפי‪ ,‬יכולה לעלות מצד התלמידים‬
‫שאלה הגיונית‪ -‬האם מותר לבקש בברכה זו גם על אדם שאיננו יהודי? מאחר ומדובר בשאלה שהתשובה‬
‫ההלכתית עליה סבוכה‪ ,‬מאחר והניסוח של הברכה הוא‪' :‬בתוך שאר חולי עמך ישראל'‪ ,‬כדאי להשיב כך‪:‬‬
‫מותר ואף רצוי כמובן להתפלל לשלומו ורפואתו של כל אדם‪ ,‬במיוחד אם מדובר באדם קרוב‪ .‬רבנים‬
‫וצדיקים רבים‪ ,‬ובתוכם גם הרבי מילובאוויטש‪ ,‬התפללו על חולים שאינם יהודים‪ .‬עם זאת לא ברור האם‬
‫כדאי לעשות זאת דווקא במסגרת הברכה השמינית של עמידה‪ ,‬בה מדובר על חולים מעם ישראל‪ .‬ניתן‬
‫להתייעץ עם רב כיצד ומתי נכון לעשות זאת‪ .‬בקשה על רפואתו של חולה לא יהודי‪ ,‬ניתן להוסיף למשל‬
‫בברכה השש‪ -‬עשרה‪' ,‬שמע קולנו'‪.‬‬
‫הברכה התשיעית‬
‫שאלו את התלמידים מדוע מבקשים בברכה זו דווקא על המים?‬
‫תשובה‪ :‬במדינת ישראל ישנה סכנת בצורת תמידית‪ ,‬שעלולה לפגוע בגידולים החקלאיים‪.‬‬
‫הברכה העשירית‬
‫מאחר וכנראה לא כל התלמידים בקיאים היטב בסיפורי התנ"ך‪( ,‬ולאו דווקא מכירים את תפילת מוסף‬
‫של ראש השנה‪ ,‬בה מופיעים הפסוקים שעליהם מדובר בברכה זו)‪ ,‬כדאי לקרוא להם את הציטוט מספר‬
‫ישעיה‪ ,‬המסביר את הקשר בין התקיעה בשופר וקיבוץ גלויות‪:‬‬
‫"יב וְ הָּ יָּה בַ יוֹם הַ הּוא‪ ,‬י ְַחבֹט יְ הוָּ ה ִּמ ִּש ֹבלֶת הַ נָּהָּ ר עַ ד‪-‬נַחַ ל ִּמ ְצ ָּריִּ ם; וְ אַ ֶתם ְתל ְֻקטּו לְ ַאחַ ד אֶ חָּ ד‪ ,‬בְ נֵּי יִּ ְש ָּראֵּ ל‬
‫ארץ ִּמ ְצ ָּריִּ ם; וְ ִּה ְש ַתחֲ וּו‬
‫יג וְ הָּ יָּה בַ יוֹם הַ הּוא‪ ,‬יִּ ָּת ַקע בְ שוֹפָּ ר גָּדוֹל‪ּ ,‬ובָּ אּו הָּ אֹבְ ִּדים בְ אֶ ֶרץ אַ שּור‪ ,‬וְ הַ נ ִָּּד ִּחים בְ ֶ‬
‫לַיהוָּ ה בְ הַ ר הַ ק ֶֹדש‪ ,‬בִּ ירּושָּ ִּ ָּלם‪( ".‬ישעיהו כז)‬
‫הברכה האחת עשרה‬
‫חשוב להסביר שבברכה זו מבקשים על חזרתו של הסנהדרין‪ -‬בית הדין העליון לחוקי התורה וההלכה‪,‬‬
‫שניחן בתכונות מיוחדות שאין לשופטים ובתי משפט אחרים‪.‬‬
‫"אמר רבי יוסי מתחילה לא היו מרבין מחלוקת בישראל אלא בית דין של שבעים ואחד יושבין בלשכת‬
‫הגזית ושני בתי דינין של עשרים ושלשה אחד יושב על פתח הר הבית ואחד יושב על פתח העזרה ושאר בתי‬
‫דינין של עשרים ושלשה יושבין בכל עיירות ישראל הוצרך הדבר לשאול שואלין מבית דין שבעירן אם‬
‫שמעו אמרו להן ואם לאו באין לזה שסמוך לעירן אם שמעו אמרו להם ואם לאו באין לזה שעל פתח הר‬
‫הבית אם שמעו אמרו להם ואם לאו באין לזה שעל פתח העזרה ואומר כך דרשתי וכך דרשו חבירי כך‬
‫למדתי וכך למדו חבירי אם שמעו אמרו להם ואם לאו אלו ואלו באין ללשכת הגזית ששם יושבין מתמיד‬
‫של שחר עד תמיד של בין הערבים ובשבתות ובימים טובים יושבין בחיל נשאלה שאלה בפניהם אם שמעו‬
‫אמרו להם ואם לאו עומדין למנין רבו המטמאים טמאו רבו המטהרין טהרו" (סנהדרין פח‪ ,‬ב)‬
‫הברכה השלוש עשרה‬
‫חשוב להסביר שבברכה זו מדובר על הגרים‪ -‬אנשים לא יהודים‪ ,‬שקיבלו על עצמם את היהדות והצטרפו‬
‫לעם היהודי‪ .‬חשוב להזכיר שדמויות בולטות רבות‪ -‬כגון רות סבתו של דוד‪ ,‬וכן שמעיה ‪ ,‬אבטליון‪ ,‬רבי‬
‫עקיבא וחכמים נוספים – היו גם הם גרים או צאצאים לגרים‪.‬‬
‫הברכה הארבע עשרה והברכה החמש עשרה‬
‫חשוב להסביר שכאשר מדובר על בניין ירושלים אין הכוונה רק לתקומתה של העיר‪ ,‬אלא קודם כל הכוונה‬
‫היא לבניין בית המקדש‪ .‬כדאי להביא את דברין של הרמב"ם‪ ,‬האומר שבעתיד לבוא‪ ,‬יגיע מלך המשיח‬
‫ויחדש את מלכות בית דוד‪ ,‬יבנה את בית המקדש‪ ,‬ויקבץ את עם ישראל‪( .‬הלכות מלכים‪ ,‬יא‪:‬ד)‬
‫הברכה התשע עשרה‬
‫שאלו את התלמידים מדוע תפילת עמידה מסתיימת דווקא בברכה זו‪ .‬הסבירו לתלמידים שעל פי המסורת‬
‫היהודית 'השלום'‪ ,‬ובמיוחד השלום בתוך העם היהודי הינו בעל ערך ומשקל עצום‪ ,‬וקיומו של השלום היא‬
‫תנאי לקבלתן של הברכות האחרות‪.‬‬
‫ניתן להביא את דברי המשנה‪:‬‬
‫"אמר רבי שמעון בן חלפתא‪ ,‬לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום‪ ,‬שנאמר‬
‫(תהלים כט)‪ ,‬יי עז לעמו יתן יי יברך את עמו בשלום " (מתוך עוקצין‪ ,‬ג‪ ,‬יב)‬
‫תרגיל ‪ 2‬בעמוד ‪ 49 -41‬בחוברת העבודה‪ .‬ניתן לחלק את הכתה לשמונה קבוצות‬
‫וכל קבוצה תענה על שאלה אחת מהתרגיל‪.‬‬
‫קטע מעבר‪:‬‬
‫נדבר כעת על כמה מהלכות תפילת עמידה‬
‫ג‪ .‬סיכום‬
‫דונו בקצרה עם התלמידים בהלכות תפילת עמידה‪ ,‬המובאות בספר הלימוד‪.‬‬
‫ד‪ .‬מסקנות השיעור‬
‫‪2‬‬
‫כאשר עוסקים בתפילת עמידה חשוב מאד להבין את הדברים הבאים ‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫עדיף להתפלל במניין‪ ,‬אך אפשר גם ביחיד‬
‫‪-‬‬
‫עדיף להתפלל בעברית‪ ,‬אך ניתן להתפלל בכל שפה מובנת‬
‫‪-‬‬
‫והחשוב ביותר‪ -‬עדיף להתפלל מאשר לא להתפלל‪.‬‬
‫ה‪ .‬שיעורי בית‬
‫תרגיל ‪ 2‬בעמוד ‪ 49‬בחוברת העבודה‪.‬‬
‫‪ 2‬או בניסוח אחר‪' :‬במסורת היהודית מקובלת גישה כזו וכזו לתפילת העמידה'‪ ,‬בהתאם לרוח‬
‫בית הספר‬
‫פרק ‪ .14‬תהילים כחלק מהתפילה‬
‫סיפורו של ספר תהילים‪ .‬פסוקי דזמרה‪ .‬אשרי‬
‫יעדי השיעור‬
‫להמשיך ולהכיר את הטקסטים הכלולים בליטורגיה היהודית‬
‫מטרות השיעור‬
‫להכיר לתלמידים כמה מפרקי התהילים‪ ,‬שנכנסו לתפילה והפכו חלק ממנה‬
‫להכיר לתלמידים פרקים מחייו של דוד המלך‪ ,‬מחבר ספר תהילים על פי המסורת‪.‬‬
‫חומרי עזר‬
‫סידור עם תרגום לרוסית‪ ,‬מערכת שמע‬
‫מהלך השיעור‬
‫א‪ .‬מבוא לנושא השיעור‬
‫בתחילת השיעור כדאי לתת לתלמידים להאזין לביצוע חזנות של כמה פרקי תהילים‪:‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=Pk319mV-F-o‬‬
‫החזן משה שטרן‪ ,‬בלחן חסידי‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=WQ8dYrbAIZA‬‬
‫החזן יוסלה רוזנבלט‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=99Y1JuqL4z8&feature=related‬‬
‫החזן ג'וני טרגלד‬
‫שאלו את התלמידים מהיכן לקוחות המילים בשירים הללו? ספרו לתלמידים שספר התהילים מהווה חלק‬
‫מרכזי בתרבות הכלל‪ -‬עולמית‪ .‬יוצרים רבים ומפורסמים כתבו לחנים לפסוקי התהילים (הנדל‪ ,‬באך‪,‬‬
‫שוברט‪ ,‬מנדלסון‪ ,‬בראמס‪ ,‬רחמנינוב‪ ,‬סטראבינסקי‪ )...‬וכן זמרים ידועים תרגמו לשפות שונות מילים‬
‫מספר תהילים או שאבו משם השראה לשירים שלהם עצמם‪( .‬למשל‪ :‬ג'ורג ביירון‪ -‬באנגלית‪ ,‬הנריך היינה‪-‬‬
‫בגרמנית‪ ,‬לומנסוב‪ ,‬סומרקוב‪ ,‬יזיקוב ועוד‪ -‬ברוסית‪ ).‬ניתן לקרוא לתלמידים בכיתה אחד מהשירים הללו‬
‫ברוסית‪.‬‬
‫בספר ברוסית מובאים ציטוטים של שירים לדוגמא‪ ,‬על פי פרק א' בתהילים‪ ,‬וכן פרק קכא‪.‬‬
‫בעם הרוסי הקדום‪ ,‬וכן בעמים נוספים אחרים שימש ספר תהילים כספר לימוד אותיות ושפה הקדום‬
‫ביותר‪.‬‬
‫קטע מקשר‪:‬‬
‫לפני שאר המטרות‪ ,‬שימשו פסוקי התהילים קודם כל כדרך של האדם לפנות בתפילה לאלוהיו‪ ,‬עוד בימי‬
‫קדם‪ .‬לכן היום נעסוק במקומם של פרקי תהילים בתפילה היהודית‪.‬‬
‫ב‪ .‬פיתוח נושא השיעור‪:‬‬
‫שאלו את התלמידים מי נחשב למחבר של רוב פרקי התהילים?‬
‫הזכירו להם בקצרה את תולדות חייו של דוד (עיקרי הדברים‪ -‬כל ימיו של דוד היו מלאי תלאות וקשיים‪,‬‬
‫שאול המלך שאצלו עבד ועם בתו התחתן ניסה להרוג אותו‪ .‬דוד ברח והסתתר אצל עם אויב‪ .‬חברו הטוב‬
‫ביותר יונתן מת בקרב‪ .‬דוד אהב אשה נשואה ושלח את בעלה – אוריה‪ -‬לשדה הקרב שם מת ודוד נשא‬
‫באחריות ובחרטה על מעשה זה כל ימיו‪ .‬אחד מבניו מת בילדותו‪ .‬בן אחר של דוד‪ ,‬אמנון‪ ,‬אנס את אחותו‬
‫– תמר‪ -‬ונהרג על ידי אבשלום אחיו‪ .‬אבשלום מרד באביו המלך דוד‪ ,‬דוד גורש מירושלים ומת במהלך‬
‫מרידה זו)‬
‫קטע מקשר‪:‬‬
‫למרות כל התלאות שעבר דוד המלך הוא מעולם לא איבד אמונה בקב"ה‪ .‬אמונה זו התבטאה בשירתו‪-‬‬
‫פרקי התהילים‪.‬‬
‫הסבירו לתלמידים שפרקי התהילים כוללים את כל המאפיינים של תפילה‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫שבח לקב"ה‬
‫‪-‬‬
‫הודיה לקב"ה‬
‫‪-‬‬
‫בקשה‪ ,‬פנייה לקב"ה (בעניין פרטי כמו גם בעניין הנוגע לכלל ישראל)‬
‫‪-‬‬
‫ביטוי של אמונה ובטחון בקב"ה‬
‫כעת יותר מובן איך הפכו פרקי תהילים רבים לחלק מן התפילה‪.‬‬
‫דוד המלך שר את פסוקי האמונה הללו בליווי נגינה על כינור‪( .‬ברוסית כלי זה נקרא 'פסלטי'‪ ,‬וכך גם נקרא‬
‫כל אחד מפרקי התהילים 'פסלטיר')‬
‫ניתן להראות לתלמידים ציור או מיצג כלשהו של דוד בליווי כלי הנגינה (הנבל או הכינור)‬
‫למשל‪:‬‬
‫‪http://apologus.files.wordpress.com/2008/01/tissot-david-singing427x620.jpg‬‬
‫ג'יימס טיסו‬
‫‪http://uploads7.wikipaintings.org/images/marc-chagall/david-with-his-harp-1956.jpg‬‬
‫מארק שאגל‬
‫קטע מקשר‪:‬‬
‫נדון כעת בכמה פרקי תהילים שנכנסו לסדר התפילה‬
‫פסוקי דזמרה‪:‬‬
‫בקשו מהתלמידים למצוא את פרקי התהילים הללו בסידור‪.‬‬
‫בקשו מכמה תלמידים להקריא אותם לשאר הכיתה‪ ,‬כל אחד פרק‪.‬‬
‫דונו עם התלמידים ברעיון שמאחורי פרקים קמו‪ -‬קנ (תשובה‪ :‬שבח לקב"ה)‪.‬‬
‫בקשו מן התלמידים לחפש בתוך פרקי התהילים שבתפילה פסוקים המבטאים שבח לקב"ה‪.‬‬
‫בצעו יחד עם התלמידים את תרגיל ‪ 2‬בעמוד ‪ 52 -50‬בחוברת העבודה‪ .‬בקשו מהתלמידים להסביר את‬
‫תשובתם לשאלה האחרונה של התרגיל‪.‬‬
‫אשרי‬
‫בקשו מן התלמידים לעיין היטב בפרק תהילים זה‪ ,‬גם ברוסית וגם בעברית‪ .‬שאלו אותם מה מיוחד בפרק‬
‫זה? (תשובה‪ :‬הוא מסודר באקרוסטיכון‪ ,‬ז"א כל אחד מהמשפטים מתחיל באות לפי סדר הא‪-‬ב‪).‬‬
‫שאלו אותם איזה אות חסרה בסדר האותיות? (נון)‪ .‬כאשר מסבירים לתלמידים מדוע‪ ,‬ניתן לצרף גם‬
‫דברים מתוך ספרו של רבי ניסן מינדל 'ואני תפילתי'‪ :‬הוא מסביר כי זוהי האות שבה מתחילה המילה‬
‫'נפילה'‪ ,‬אך דוד המלך לא שכח את האות הזו‪ ,‬ובפסוק הבא שמתחיל באות 'ס' הוא מבקש על 'סומך‬
‫נופלים'‪.‬‬
‫פרק זה מתחיל במהילה 'תהילה' (שבח)‪ ,‬הדומה לשמו של הספר 'תהילים'‪( .‬שני הפסוקים הראשונים של‬
‫'אשרי' לקוחים מתוך פרקי תהילים אחרים‪' :‬אשרי יושבי ביתך‪ ,‬עוד יהללוך סלה' מתוך תהילים פד‪,‬ה‪.‬‬
‫וכן‪' ,‬אשרי העם שככה לו‪ ,‬אשרי העם שה' אלהיו'‪ ,‬מתוך תהילים קמד‪ ,‬טו‪).‬‬
‫שאלו את התלמידים מהו הרעיון המרכזי המובע בפרק זה‪ ,‬וכיצד הוא נקשר לתפילה? (הקב"ה דואג לכל‬
‫ברואיו‪ ,‬ורחמיו 'על כל מעשיו'‪ ,‬ולא רק על אלו שמקיימים מצוותיו‪ .‬רעיון זה הוא המאפשר לבני האדם‬
‫לפנות אליו בתפילה ולבקש את עזרתו‪ ,‬גם אם הם רחוקים ממנו‪).‬‬
‫בצעו יחד עם התלמידים את תרגיל ‪ ,2‬בעמוד ‪ 52‬בחוברת העבודה‪.‬‬
‫ג‪ .‬סיכום‬
‫ספרו לתלמידים כי בעם ישראל מקובל לקרוא את פרקי התהילים לא רק במסגרת התפילה‪ ,‬אלא גם‬
‫במקרים נוספים‪ -‬כגון לרפואת חולה‪ ,‬להצלחת יולדת‪ ,‬או בשעת צרה‪ .‬ישנן קהילות בהן מקובל לקרוא‬
‫פרקי תהילים מסוימים‪ ,‬קבועים מראש‪ ,‬לאירועים ספציפיים‪ ,‬למשל‪:‬‬
‫פרק ב‪ -‬בשעת סערה‬
‫פרק ג‪ -‬לכאבי ראש וכתפיים‬
‫פרק ז‪ -‬להינצל מאויבים‬
‫פרק ח‪ -‬להשאיר רושם טוב‬
‫פרק ט‪ -‬להחלמת תינוק‬
‫פרק י‪ -‬לנצח את האויבים‬
‫פרק יג‪ -‬להינצל מצרה‬
‫פרק יד‪ -‬בשעת פחד‬
‫(המקור ‪ :‬רבי ברל נובוטובסקי ‪)http://toldot.ru/urava/ask/urava_6832.html‬‬
‫ד‪ .‬מסקנת השיעור‬
‫חשוב שהתלמידים יבינו שספר התהילים הוא מקור תמידי של כח רוחני עבור עם ישראל‪ .‬הוא מבטא את‬
‫התקווה וההישענות על הקב"ה‪ ,‬ואת האמונה בו בכל המצבים‪.‬‬
‫ניתן לסיים את השיעור בביצוע של פרק תהילים בשפה הרוסית‪ ,‬למשל של יולי קים‪ .‬ניתן למצוא בלינקים‬
‫הבאים בביצועים שונים‪:‬‬
‫=‪http://www.youtube.com/watch?v‬‬‫‪I7i1gEyMmU&feature=results_video&playnext=1&list=PLBFF18FA6ACBDA100‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=MhpVzY_x-n8&feature=related‬‬
‫ה‪ .‬שיעורי בית‬
‫תרגיל ‪ 0‬בעמוד ‪ 50 -51‬בחוברת העבודה‪.‬‬
‫שיעור ‪ .15‬ברכת המזון וברכות שונות‬
‫סיווג הברכות‪ .‬ברכת המזון‪.‬‬
‫מספר הלכות הקשורות בברכת המזון‪.‬‬
‫מטרות השיעור‬
‫‪ ‬לימוד ברכות שונות‪.‬‬
‫‪ ‬לימוד הברכה שלאחר האכילה – "ברכת המזון"‪.‬‬
‫משימות השיעור‬
‫‪ ‬להכיר לתלמידים את הסיווג המסורתי של הברכות היהודיות‪.‬‬
‫‪ ‬להכיר לתלמידים ברכות שונות ואת המעמד ההלכתי שלהן‪.‬‬
‫עזרים נדרשים‬
‫סידור בתרגום לרוסית‪.‬‬
‫מהלך השיעור‬
‫‪ .1‬מבוא לנושא השיעור‬
‫התחל את שיעור בכך שתקריא בקול את הקטע הבא מהתלמוד‪:‬‬
‫תניא‪ ,‬היה רבי מאיר אומר‪ :‬חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום‪ ,‬שנאמר (דברים י)‪" :‬ועתה ישראל מה ה'‬
‫אלהיך שואל מעמך" (מנחות מ"ג ע"ב)‪.‬‬
‫(הסבר כי הפרשנות שמציע רבי מאיר היא לקרוא את המילה "מה" כ"מאה"‪" :‬ועתה ישראל מאה ה' אלהיך‬
‫שואל מעמך"‪).‬‬
‫שאל את התלמידים‪ :‬האם ניתן למלא דרישה זו על ידי שלוש התפילות אותן מחויב היהודי לקרוא ביום?‬
‫(חשבו‪ :‬תפילת עמידה שלוש פעמים ביום‪ 2 ;3×19=57 -‬הברכות שלפני ואחרי קריאת שמע של בוקר‪ ,‬ו‪ 4-‬של‬
‫ערב = ‪ 02 ,7‬ברכות השחר‪ ...‬סך הכל יוצא פחות ממאה‪ .‬אם התלמידים מתקשים בחישוב‪ ,‬עזור להם‪).‬‬
‫שאל את התלמידים‪ :‬באיזה אופן יכול היהודי "להשלים את החסר"? (באמצעות הברכות שתיקנו חכמים‪).‬‬
‫אם התלמידים מתקשים‪ ,‬ספר להם את התשובה הנכונה‪.‬‬
‫נוסחת מעבר‪:‬‬
‫ברכות אלה בדיוק – הן נושא השיעור היום‪.‬‬
‫‪ .2‬עבודה של הנושא‬
‫שאל את התלמידים‪ :‬מדוע מכונות אמירות אלו "ברכות"? (מכיוון שהן מתחילות במילים "ברוך אתה"‪).‬‬
‫בקש מהתלמידים לציין ברכות המוכרות להם‪ .‬הצע להם להיזכר בסיווג של הברכות האלו‪ .‬עזור להם אם הם‬
‫מתקשים בכך‪ .‬את הסיווג ניתן למצוא בכל סידור‪ ,‬תחת הכותרת "ברכות [שונות]"‪ .‬הכר להם את הסיווג‬
‫המקובל במסורת היהודית‪.‬‬
‫מלאו יחד את תרגיל ‪ 2‬בעמ' ‪ 54‬בחוברת העבודה‪ .‬את התרגיל ניתן לעשות באופן אינדיווידואלי או בקבוצות‪.‬‬
‫בזמן עשיית התרגיל בקש מהתלמידים לנמק את בחירתם בתשובה זו או אחרת‪.‬‬
‫נוסחת מעבר‪:‬‬
‫כל הברכות הללו נתקנו על ידי חכמים‪ .‬יוצאות דופן מכלל זה הן שלוש הברכות הראשונות של ברכת המזון –‬
‫הברכה שמברכים לאחר ארוחה שכללה לחם‪.‬‬
‫ייתכן שכדאי להסביר כיצד הבדל זה במקור הברכות משפיע על הפרקטיקה הדתית‪ :‬אם אדם אינו בטוח אם‬
‫אמר את הברכה הנדרשת‪ ,‬הרי שבכל המקרים‪ ,‬למעט ברכת המזון‪ ,‬אין צורך לחזור ולומר את הברכה‪ .‬אך אם‬
‫אכל לחם ושבע‪ ,‬ואינו בטוח אם בירך את ברכת המזון‪ ,‬עליו לומר את שלוש הברכות הראשונות של ברכת‬
‫המזון‪ ,‬מאחר והן חובה מהתורה‪.‬‬
‫ברכת המזון‬
‫בקש מהתלמידים למצוא את ברכת המזון בסידור‪.‬‬
‫שאל אותם‪ :‬מכמה חלקים מורכבת ברכה זו?‬
‫תאר להם כיצד נבנה בהדרגה טקסט הברכה‪ ,‬כמקובל לפי המסורת‪:‬‬
‫קטע ‪0‬‬
‫משה‬
‫קטע ‪2‬‬
‫יהושע בן נון‬
‫קטע ‪2‬‬
‫דוד ושלמה‬
‫קטע ‪4‬‬
‫חכמי יבנה‬
‫במהלך הדיון עשו בכיתה את תרגיל ‪ 4‬בעמ' ‪.56‬‬
‫נוסחת מעבר‪:‬‬
‫כעת נדבר על מספר הלכות הקשורות באמירת ברכת המזון‪.‬‬
‫הקרא לתלמידים את הפסוק בתורה ממנו למדו חכמים שיש לומר ברכה לאחר האכילה‪ " :‬וְ ָאכַלְ ָּת‪ ,‬וְ ָּשבָּ עְ ָּת‪--‬‬
‫ּובֵּ ַרכְ ָּת אֶ ת‪-‬יְ הוָּ ה אֱ ֹלהֶ יָך" (דברים ח'‪ :‬י)‪.‬‬
‫שאל את התלמידים‪ ,‬כיצד הסיקו חז"ל ממילים אלה כי ברכת המזון נאמרת רק לאחר אכילת לחם? (לפי‬
‫גישת המסורת היהודית‪ ,‬הלחם הוא הבסיס בתזונה האנושית‪ .‬לכן בתורה כל סעודה נקראת "לאכול לחם"‪).‬‬
‫אם מסגרת הזמן מאפשרת והתלמידים מתעניינים בהיסטוריה‪ ,‬ניתן לערוך שיחה קצרה על תפקידו של הלחם‬
‫בתזונת בני האדם בעידנים שונים‪.‬‬
‫הסבר לתלמידים כי ברכת המזון נאמרת במקום האכילה‪ ,‬ושרצוי אף לחזור למקום בו ישבת ממש‪ .‬אפשר‬
‫לקרוא לתלמידים את הקטע הבא מהתלמוד‪:‬‬
‫מי שאכל ושכח ולא בירך‪ ,‬בית שמאי אומרים‪ :‬יחזור למקומו ויברך‪ .‬ובית הלל אומרים‪ :‬יברך במקום שנזכר‪.‬‬
‫ועד מתי מברך? עד כדי שיתעכל המזון שבמעיו‪... .‬אמרו להם בית הלל לבית שמאי‪ :‬לדבריכם‪ ,‬מי שאכל בראש‬
‫הבירה (=המגדל) ושכח וירד ולא ברך‪ ,‬יחזור לראש הבירה ויברך?! אמרו להן בית שמאי לבית הלל‪ ,‬לדבריכם‪,‬‬
‫מי ששכח ארנקי בראש הבירה‪ -‬לא יעלה ויטלנה? לכבוד עצמו הוא עולה‪ ,‬לכבוד שמים לא כל שכן! (ברכות נ"ג‬
‫ע"ב)‪.‬‬
‫השלימו את התרגיל בעמ' ‪ 56‬בחוברת העבודה‪.‬‬
‫‪ .3‬סיום‬
‫ספר לתלמידים על המנהג לסלק את הסכינים והמזלגות לפני ברכת המזון‪ .‬הסבר כי זה נעשה על מנת לדמות‬
‫את שולחן האוכל למזבח‪ ,‬ואילו במזבח אסור שייגע ברזל‪ .‬אפשר לקרוא לתלמידים את פירוש רש"י לשמות‬
‫כ'‪:‬כא‪ ,‬בו יש הסבר לקשר זה‪:‬‬
‫"ותחללה" – הא למדת שאם הנפת עליה ברזל חללת (פ"ג דמדות)‪ .‬שהמזבח נברא להאריך ימיו של אדם‬
‫והברזל נברא לקצר ימיו של אדם‪ .‬אין זה בדין שיונף המקצר על המאריך‪ .‬ועוד‪ :‬שהמזבח מטיל שלום בין‬
‫ישראל לאביהם שבשמים‪ ,‬לפיכך לא יבא עליו כורת ומחבל‪ ,‬והרי דברים קל וחומר‪ :‬ומה אבנים שאינם רואות‬
‫ולא שומעות ולא מדברות ‪ -‬ע"י שמטילות שלום אמרה תורה לא תניף עליהם ברזל‪ ,‬המטיל שלום בין איש‬
‫לאשתו‪ ,‬בין משפחה למשפחה‪ ,‬בין אדם לחבירו ‪ -‬על אחת כמה וכמה שלא תבואהו פורענות (מכילתא)‪.‬‬
‫‪ .4‬מסקנת השיעור‬
‫הסבר לתלמידים כי הרעיון להתחיל ולסיים את הסעודה בברכה משמש את אותה המטרה – לדמות את‬
‫השולחן היהודי למזבח‪ ,‬ובכך להפוך את תהליך ספיגת המזון לצורה של עבודת השם‪.‬‬
‫אם מסגרת הזמן מאפשרת זאת‪ ,‬הצע לתלמידים לבצע את תרגיל ‪ 6‬בעמ' ‪ 57‬בחוברת העבודה‪ .‬ניתן לחלק את‬
‫הכיתה לקבוצות – האחת תרכיב תפריט לסעודה בשרית והשנייה לסעודה חלבית (והשלישית – פרווה)‪.‬‬
‫‪ .5‬שיעורי בית‬
‫חוברת עבודה‪ ,‬תרגיל ‪ 0‬בעמ' ‪ 52‬ותרגיל ‪ 2‬בעמ' ‪.55‬‬
‫דוגמא לתשובות לתרגיל ‪ 2‬בעמ' ‪:55‬‬
‫ברכות הנהנין‬
‫ברכות על מצוות‬
‫ברכות הודיה‬
‫לפני טעימת מזון ואחרי‬
‫האוכל‪,‬‬
‫ברכות על ריחות נעימים‬
‫על הנחת תפילין‪ ,‬ציצית‪,‬‬
‫הדלקת נרות שבת ונרות‬
‫חנוכה‬
‫שהחיינו‪,‬‬
‫ברכות על תופעות טבע‬
‫שיעור ‪ .16‬ברכת המזון (המשך)‬
‫מבנה ברכת המזון‪ .‬החלק הראשון של ברכת המזון‪.‬‬
‫החלק השני של ברכת המזון‪.‬‬
‫החלק השלישי של ברכת המזון‪ .‬סיום ברכת המזון‪.‬‬
‫מטרות השיעור‬
‫‪ ‬לימוד "ברכת המזון" – הברכה שלאחר האכילה‪.‬‬
‫משימות השיעור‬
‫‪ ‬להכיר לתלמידים את מבנה ברכת המזון‪.‬‬
‫‪ ‬להסביר לתלמידים את הקשר בין תוכנו של כל קטע בברכת המזון ובין המחבר המשוער שלו‪.‬‬
‫עזרים נדרשים‬
‫סידור בתרגום לרוסית‪.‬‬
‫מהלך השיעור‬
‫‪ .1‬מבוא לנושא‬
‫התחל בחזרה קצרה על החומר של השיעור הקודם‪ .‬חשוב שהתלמידים ייזכרו שהחלק המחייב של ברכת‬
‫המזון מורכב מארבעה קטעים וכי המסורת (חז"ל) מייחסת אותם למשה‪ ,‬יהושע בן נון‪ ,‬דוד ושלמה ולחכמי‬
‫יבנה‪ ,‬בהתאמה‪ .‬שאל את התלמידים‪ :‬כיצד הגיעו חז"ל למסקנה זו? (על בסיס תוכנם של הקטעים‪).‬‬
‫נוסחת מעבר‪:‬‬
‫הבה ונבחן בתשומת לב כל קטע‪ ,‬וננסה להבין על בסיס מה יכלו חכמינו להסיק מי המחבר שלו‪.‬‬
‫‪ .2‬עבודה על הנושא‬
‫שרטט על הלוח את הטבלה הבאה‪ ,‬והצע לתלמידים להעתיק אותה אל המחברות שלהם‪:‬‬
‫הקטע‬
‫המחבר‬
‫קטע ‪0‬‬
‫משה‬
‫קטע ‪2‬‬
‫יהושע בן נון‬
‫קטע ‪2‬‬
‫דוד ושלמה‬
‫קטע ‪4‬‬
‫חכמי המאה השנייה לספירה‬
‫הבסיס להסקת זהות המחבר‬
‫במהלך לימוד החומר‪ ,‬מלאו את הטבלה יחד עם התלמידים כך שבסוף השיעור היא תהיה מלאה‪.‬‬
‫הקטע הראשון‬
‫הצע לתלמידים לקרוא בתשומת לב את הקטע‪ .‬שאל אותם‪ ,‬מה בקטע יכול לשמש עדות לכך כי משה הוא‬
‫המחבר (על תשובות התלמידים להיות מנומקות)‪.‬‬
‫הפנה את תשומת ליבם למילים הבאות‪" :‬הזן את העולם כולו בטובו בחן‪ ,‬בחסד וברחמים"‪ .‬הצג בפניהם את‬
‫המסורת התלמודית‪ ,‬לפיה משה כתב ברכה זו לאחר שעם ישראל זכה לראשונה לקבל מן‪ .‬הקב"ה העניק לעם‬
‫ישראל מן כל ארבעים שנות נדודיהם במדבר (ייתכן ויהיה צורך להזכיר לתלמידים מהו מן)‪ .‬הדגש כי את המן‬
‫קיבלו כל בני ישראל‪ :‬זקנים וצעירים‪ ,‬צדיקים ורשעים‪ ,‬במובן מסוים "העולם כולו"‪.‬‬
‫חשוב להסביר לתלמידים שהקב"ה זן את "העולם כולו" גם במובן הפשוט של מילים אלו‪ :‬העולם שברא הוא‬
‫כזה בו כל מיני בעלי החיים הקיימים מוצאים בו את מזונם ואת מרחב המחייה שלהם‪.‬‬
‫בסוף הדיון‪ ,‬השורה המתאימה בטבלה תראה בערך כך‪:‬‬
‫קטע ‪0‬‬
‫משה‬
‫משה חיבר ברכה זו לאחר שעם ישראל זכה לראשונה‬
‫לקבל מן‪ ,‬אותו קיבלו בני ישראל מהקב"ה במשך כל‬
‫ארבעים שנות נדודיהם במדבר‪.‬‬
‫ענו על שאלות נבחרות מתוך תרגיל ‪ 0‬בעמ' ‪ 51‬בחוברת העבודה‪.‬‬
‫הקטע השני‬
‫הצע לתלמידים לקרוא קטע זה בשימת לב‪.‬‬
‫שאל אותם‪ ,‬מה בקטע יכול להצביע על כך שיהושע חיבר אותו (על תשובות התלמידים להיות מנומקות)‪.‬‬
‫הפנה את תשומת לבם של התלמידים למילים הבאות‪:‬‬
‫"נודה לך ה' א‪-‬לוהינו על שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה ורחבה‪ ,‬ועל שהוצאתנו ה' א‪-‬להינו מארץ‬
‫מצרים ופדיתנו מבית עבדים ועל בריתך שחתמת בבשרנו"‬
‫שאל את התלמידים‪ :‬כיצד קשור תוכנם של משפטים אלה ליהושע בן נון?‬
‫‪ ‬יציאת מצרים ("‪...‬ועל שהוצאתנו ה' א‪-‬להינו מארץ מצרים‪ :)"...‬יהושע היה אחד משני האנשים‬
‫שהשתתפו ביציאת מצרים וזכו לראות את כיבוש אדמת ארץ ישראל‪.‬‬
‫‪ ‬ארץ ישראל ("ארץ חמדה טובה ורחבה")‪ :‬יהושע פיקד על כיבוש הארץ‪.‬‬
‫‪ ‬ברית מילה ("בריתך שחתמת בבשרנו")‪ :‬מיד לאחר כניסת בני ישראל לארץ המובטחת ציווה הקב"ה‬
‫את יהושע למול את כל הזכרים שבבני ישראל‪.‬‬
‫ב בָּ עֵּ ת הַ ִּהיא‪ָ ,‬אמַ ר יְ הוָּ ה אֶ ל‪-‬יְ הוֹשֻ עַ ‪ ,‬עֲשֵּ ה לְ ָך‪ ,‬חַ ְרבוֹת צ ִֻּרים; וְ שּוב מֹל אֶ ת‪-‬בְ נֵּי‪-‬יִּ ְש ָּראֵּ ל‪ֵּ ,‬שנִּית ‪.‬ג וַ יַעַ ש‪-‬ל ֹו יְ הוֹשֻ עַ ‪,‬‬
‫חַ ְרבוֹת צ ִֻּרים; וַ יָּמָּ ל אֶ ת‪-‬בְ נֵּי יִּ ְש ָּראֵּ ל‪ ,‬אֶ ל‪-‬גִּ בְ עַ ת הָּ ע ֲָּרלוֹת ‪.‬ד וְ זֶ ה הַ ָּדבָּ ר‪ ,‬אֲ ֶשר‪-‬מָּ ל יְ הוֹשֻ עַ ‪ :‬כָּל‪-‬הָּ עָּ ם הַ יֹצֵּ א ִּמ ִּּמ ְצ ַריִּ ם‬
‫כָּרים כֹל ַא ְנ ֵּשי הַ ִּּמלְ חָּ מָּ ה‪ ,‬מֵּ תּו בַ ִּּמ ְדבָּ ר בַ ֶד ֶרְך‪ ,‬בְ צֵּ אתָּ ם‪ִּ ,‬מ ִּּמ ְצ ָּריִּ ם ‪.‬ה כִּ י‪-‬מֻ לִּ ים הָּ יּו‪ָּ ,‬כל‪-‬הָּ עָּ ם הַ י ְֹצ ִּאים; וְ כָּ ל‪-‬‬
‫הַ זְ ִּ‬
‫ַארבָּ עִּ ים ָּשנָּה‪ ,‬הָּ לְ כּו בְ נֵּי‪-‬יִּ ְש ָּראֵּ ל בַ ִּּמ ְדבָּ ר‪ ,‬עַ ד‪-‬תֹם‬
‫ֹּלדים בַ ִּּמ ְדבָּ ר בַ ֶד ֶרְך‪ ,‬בְ צֵּ אתָּ ם ִּמ ִּּמ ְצ ַריִּ ם‪ֹ--‬לא‪-‬מָּ לּו ‪.‬ו כִּ י ְ‬
‫הָּ עָּ ם הַ יִּ ִּ‬
‫כָּל‪-‬הַ גוֹי ַא ְנ ֵּשי הַ ִּּמלְ חָּ מָּ ה הַ י ְֹצ ִּאים ִּמ ִּּמ ְצ ַריִּ ם‪ ,‬אֲ שֶ ר ֹלא‪-‬שָּ ְמעּו בְ קוֹל יְ הוָּ ה‪ :‬אֲ ֶשר נ ְִּשבַ ע יְ הוָּ ה‪ ,‬לָּהֶ ם‪ ,‬לְ בִּ לְ ִּתי הַ ְראוֹתָּ ם‬
‫ָארץ אֲ שֶ ר נ ְִּשבַ ע יְ הוָּ ה לַאֲ בוֹתָּ ם לָּתֶ ת לָּנּו‪ ,‬אֶ ֶרץ זָּ בַ ת חָּ לָּב ְּודבָּ ש ‪.‬ז וְ אֶ ת‪-‬בְ נֵּיהֶ ם הֵּ ִּקים ַת ְח ָּתם‪ ,‬אֹתָּ ם מָּ ל‬
‫אֶ ת‪-‬הָּ ֶ‬
‫יְ הוֹשֻ עַ ‪ :‬כִּ י‪-‬ע ֲֵּרלִּ ים הָּ יּו‪ ,‬כִּ י ֹלא‪-‬מָּ לּו אוֹתָּ ם בַ ָּד ֶרְך‪.‬‬
‫(יהושע‪ ,‬פרק ה')‬
‫הפנה את תשומת לב התלמידים כי קטע זה מונה את הנכסים החשובים ביותר של עם ישראל‪ :‬תורה‪ ,‬מצוות‬
‫וארץ ישראל‪.‬‬
‫בסוף הדיון‪ ,‬השורה המתאימה בטבלה תראה בערך כך‪:‬‬
‫יהושע יהושע היה אחד משני האנשים שהשתתפו ביציאת‬
‫קטע ‪2‬‬
‫בן נון‬
‫מצרים וזכו לראות את כיבוש אדמת ארץ ישראל‪ .‬הוא‬
‫פיקד על כיבוש זה‪ .‬לאחר הכניסה לארץ הורה לכל‬
‫הזכרים שבין בני ישראל לעשות ברית מילה‪.‬‬
‫בחר מספר שאלות מתוך תרגיל ‪ 2‬בעמ' ‪ 59‬בחוברת העבודה‪ ,‬בהן ניתן לדון ולענות בכיתה‪.‬‬
‫הקטע השלישי‬
‫הצע לתלמידים לקרוא בתשומת לב קטע זה‪ .‬שאל אותם‪ ,‬מה בקטע יכול ללמד על כך שמחבריו היו דוד‬
‫ושלמה (כאן הכל פשוט יותר‪ ,‬לכן השתדל לגרום לתלמידים לענות בעצמם)‪.‬‬
‫"רחם נא ה' אלהינו על ישראל עמך‪ .‬ועל ירושלים עירך‪ .‬ועל ציון משכן כבודך"‪.‬‬
‫דוד כבש את ירושלים‪ ,‬ואילו שלמה בנה בה את בית המקדש ("משכן כבודך")‪.‬‬
‫"ועל מלכות בית דוד משיחך" – זוהי בקשה על ביאת המשיח במהרה‪ ,‬שלפי המסורת יהיה מצאצאי דוד‬
‫ושלמה‪.‬‬
‫הפנה את תשומת לבם של התלמידים לכך שהברכה השלישית מסתיימת במילה "אמן"‪ ,‬אותה מבטאים גם‬
‫כאשר מברכים לבד‪ .‬הסבר להם במה זה קשור (מילה זו חוצצת בין הקטעים המצווים על ידי התורה ובין‬
‫קטעים מאוחרים יותר‪ ,‬שנוספו על ידי חכמים)‪.‬‬
‫בסוף הדיון‪ ,‬השורה המתאימה בטבלה תראה בערך כך‪:‬‬
‫דוד כבש את ירושלים‪ ,‬שלמה הקים בה את בית‬
‫דוד‬
‫ושלמה המקדש‪ .‬המשיח יהיה מצאצאי דוד ושלמה‪.‬‬
‫קטע ‪2‬‬
‫בחר מספר שאלות מתוך תרגיל ‪ 2‬בעמ' ‪ 61‬בחוברת העבודה‪ ,‬ניתן לענות עליהן ישר בכיתה‪.‬‬
‫הקטע הרביעי‬
‫ספר לתלמידים כי לפי המסורת קטע זה חובר אחרי שהשלטון הרומי התיר לקבור את היהודים שנספו בביתר‪.‬‬
‫ייתכן ויהיה צורך להזכיר כי מבצר ביתר היה למרכז המרד ברומאים בהנהגת בר כוכבא בשנים ‪.022-025‬‬
‫על מנת שהתלמידים יוכלו להעריך את גודל הפורענות‪ ,‬ניתן להביא בפניהם את המדרש הבא (יש להדגיש כי‬
‫אין להבין אותו מילולית)‪:‬‬
‫"נכנסו שמונים אלף קרני מלחמה לכרך ביתר והיו הורגים בה אנשים ונשים וטף‪ ,‬עד שיצא דמם‬
‫מן הפתחים ומן הסבכות ומן הצינורות‪ ,‬והיה הסוס שוקע בדם עד חוטמו‪ ,‬והיה הדם מגלגל‬
‫אבנים של ארבעים סאה‪ ,‬והולך בים ארבעה מילין‪ .‬שמא תאמר שקרובה ‪ -‬רחוקה הייתה מן הים‬
‫מיל‪ .‬וכרם גדול היה לו לאדריאנוס שמונה עשר מיל על שמונה עשר מיל‪ ,‬כמין טבריה לציפורי‪,‬‬
‫והקיפו גדר מהרוגי ביתר במלוא קומה ובפישוט ידיים‪ ,‬וגזר עליהם שלא ייקברו‪ ,‬עד שעמד מלך‬
‫אחר וגזר עליהם וקברום‪ ...‬שנו‪ :‬שבע שנים בצרו אומות העולם את כרמיהן מדמם של ישראל‬
‫בלא זבל‪" ...‬‬
‫ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי‪ ,‬ספר האגדה‪.‬‬
‫הסבר לתלמידים כי הבאה לקבורה היא מצווה חשובה מאוד ביהדות‪ ,‬אשר נחשבת לחסד של אמת‪ ,‬ומי‬
‫שאוסר על הבאה לקבורה לועג למתים ולבני משפחותיהם‪.‬‬
‫בסוף הדיון‪ ,‬השורה המתאימה בטבלה תראה בערך כך‪:‬‬
‫קטע ‪4‬‬
‫חכמי‬
‫המאה‬
‫השנייה‬
‫לספירה‬
‫קטע זה חובר אחרי שהשלטון הרומי התיר לקבור את‬
‫היהודים שנספו בביתר‪ .‬הבאה לקבורה נחשבת ביהדות‬
‫לחסד של אמת‪.‬‬
‫‪ .3‬סיום‬
‫קראו יחד עם התלמידים את הבקשות החותמות את החלק של הברכות (המתחילות במילה "הרחמן")‪.‬‬
‫עשו את תרגיל ‪ 4‬בעמ' ‪ 60‬בחוברת העבודה‪.‬‬
‫‪ .4‬מסקנת השיעור‬
‫על מנת לסכם את השיעור התחל לפתור יחד עם התלמידים את תרגיל ‪ 5‬בעמ' ‪ 62‬בחוברת העבודה‪.‬‬
‫‪ .5‬שיעורי בית‬
‫לסיים את התרגיל שהתחלתם בכיתה‪.‬‬
‫שיעורים ‪ .17-19‬רמב"ם‪ ,‬י"ג עיקרי אמונה‬
‫מאחר ולנושא זה מוקדשים שלושה שיעורים רצופים‪ ,‬יש להם מערך שיעור אחד‬
‫משותף‪ .‬המורה יחלק את החומר בין השיעורים כראות עיניו‪.‬‬
‫מטרות השיעורים‬
‫‪ ‬לימוד י"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם‪.‬‬
‫‪ ‬פיתוח מיומנויות עבודה עם טקסטים יהודיים קלאסיים‪.‬‬
‫משימות השיעורים‬
‫‪ ‬להכיר לתלמידים את י"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם‪.‬‬
‫‪ ‬להסביר לתלמידים את משמעות המושג "עיקר אמונה"‪.‬‬
‫עזרים נדרשים‬
‫סידור בתרגום לרוסית‪.‬‬
‫דיוקן של הרמב"ם ‪http://pmj.bmj.com/content/83/979/352/F1.large.jpg -‬‬
‫האנדרטה בקורדובה ‪-‬‬
‫‪http://southjerusalem.com/wp-content/uploads/2008/12/rambam1.jpg‬‬
‫יש לזכור כי מדובר בחומר מורכב‪ ,‬שייתכן ותלמידי כיתה ח' אינם מורגלים בסוגו‪ .‬לכן יש לבחון תכופות את‬
‫המצב בכיתה ולפקח שהדיון לא נכנס עמוק מידי לעולם של בעיות פילוסופיות מורכבות בהם מתחבטים טובי‬
‫המוחות של האנושות זה מאות בשנים‪.‬‬
‫מהלך השיעור‬
‫‪ .1‬מבוא לנושא‬
‫הצע לתלמידים לנסח את העקרונות המרכזיים של השקפת העולם היהודית‪ .‬ניתן לחלק את הכיתה לקבוצות‪,‬‬
‫כך שכל קבוצה תנסח את הרעיונות שלה ל"עיקרי אמונה" (ניתן לכתוב את התשובות בחוברת העבודה בעמ'‬
‫‪ 62‬ולהקריא בקול לכל הכיתה)‪.‬‬
‫דון עם התלמידים‪ ,‬מדוע למשך זמן ארוך העדיפו היהודים להסתדר בלא "עיקרי אמונה"? (הסכנה שבבידוד‬
‫מספר "עקרונות מרכזיים" והפיכתם ל"עיקרי אמונה" היא בכך שהדבר מזמין פיתוי להכריז על היתר כ"לא‬
‫חשוב"‪ ,‬דברים שאפשר לזלזל בהם; ומכאן – קצרה הדרך לרפורמיות והביטול שלה מצוות "לא חיוניות"‪).‬‬
‫ספר לתלמידים כי היהודים נאלצו לחשוב באופן רציני על ניסוח "עיקרי אמונה" משלהם רק בימי הביניים‪,‬‬
‫בהם היהדות היתה נתונה במצב של מחלוקת תמידית‪ ,‬גלויה או סמויה‪ ,‬עם הנצרות והאיסלאם‪ ,‬שתי דתות‬
‫להן "עיקר אמונה" מנוסח היטב (אצל המוסלמים – השהאדה ואילו אצל הנוצרים – הקרדו הניקיאני‪.‬‬
‫בהתאם לרמת הכיתה המורה צריך להחליט עד כמה לפרט לגבי טקסטים אלה והאם להזכיר אותם בכלל‪).‬‬
‫כאשר יש ליהודי "עיקר אמונה" משלו‪ ,‬הוא יכול לענות בבהירות ובמהירות מה משותף לדתו שלו – היהדות –‬
‫ולדת זו או אחרת‪ ,‬ובמה השקפת העולם היהודית נבדלת ממנה עקרונית‪.‬‬
‫נוסחת מעבר‪:‬‬
‫במשך ההיסטוריה היהודית היו מספר ניסיונות לנסח "עיקר אמונה" יהודי‪ .‬היום נעסוק בטקסט המוכר‬
‫ביותר מבין אלה‪ ,‬י"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם‪.‬‬
‫‪ .2‬עבודה על הנושא‬
‫סיעור מוחות‪ :‬בקש מהתלמידים להיזכר במה שידוע להם אודות הרמב"ם (עובדות מרכזיות‪ :‬נולד בספרד‬
‫המוסלמית‪ ,‬גדול בתורה ובהלכה‪ ,‬פילוסוף דגול ורופא בר סמכא שעבד בשרות הסולטאן המצרי‪ ,‬מומחה‬
‫באסטרונומיה ובפילוסופיה ערבית בת זמנו‪ ,‬באמצעותה נחשף לרעיונות העיקריים ושיטות ההיסק של‬
‫הפילוסופים היווניים הגדולים‪ ,‬ובייחוד אפלטון ואריסטו)‪.‬‬
‫הסבר לתלמידים כי הרמב"ם ניסח את העיקרים שלו בהקשר של הויכוחים עם מספר תורות עתיקות בנות‬
‫זמנו‪ :‬אסלאם‪ ,‬נצרות‪ ,‬עבודת אלילים‪ ,‬קראות (קראים – כת יהודית המכירה בתורה שבכתב אך כופרת בתורה‬
‫שבעל פה)‪.‬‬
‫העיקר הראשון‬
‫בזמן לימוד עיקר זה או אחר‪ ,‬הצע לתלמידים לכתוב את התשובות לשאלות בחוברת העבודה‪ .‬עבור העיקר‬
‫הראשון – השאלות שבעמ' ‪.64‬‬
‫"אני מאמין באמונה שלמה" ‪ -‬חשוב להסביר לתלמידים כי ניסוח זה הוא תוצאה של תרגום מוטה מערבית‪,‬‬
‫השפה בה כתב הרמב"ם‪ .‬תרגום זה מתייחס ל"עיקר האמונה" הנוצרי (לו מתנגדים עיקרי האמונה של‬
‫הרמב"ם!) ולכן חזר על מילותיו הראשונות (על מנת שהפתיחה הזהה תבליט את ההבדל)‪ .‬תרגום מדויק יותר‬
‫יהיה "אני יודע"‪ .‬על "ידיעה" זו דיבר הרמב"ם בחיבורו "משנה תורה"‪ ,‬שנכתב בעברית‪:‬‬
‫"יסוד היסודות ועמוד החכמות‪ ,‬לידע שיש שם מצוי ראשון‪ .‬והוא ממציא כל הנמצא; וכל הנמצאים מן‬
‫שמיים וארץ ומה ביניהם‪ ,‬לא נמצאו אלא מאמיתת הימצאו‪".‬‬
‫משנה תורה‪ ,‬הלכות יסודי התורה א'‪ :‬א‪.‬‬
‫מכאן נובע‪ ,‬כי לא די להאמין בעיקרים של הרמב"ם‪ .‬בעניין זה אסור פשוט להסתמך על דבריהם של הורים‪,‬‬
‫מורים או רבנים האומרים כי האמת בידיהם‪ .‬יש לחשוב ולהרהר ברצינות ובאופן עצמאי על כל אחד ואחד‬
‫מהם‪.‬‬
‫דונו ביחד עם התלמידים‪ :‬נגד מי מכוון העיקר הראשון? (נגד האתיאיסטים‪ ,‬הכופרים בקיום האל‪ .‬אנשים‬
‫מסוג זה‪ ,‬גם אם לא רבים‪ ,‬היו קיימים גם בזמן העתיק‪ ,‬ועל כך מעידים דברי המשורר בתהלים "ָאמַ ר נָּבָּ ל‬
‫ֹלהים" (תהלים י"ד‪ :‬א)‪).‬‬
‫בְ לִּ ב ֹו‪ ,‬אֵּ ין אֱ ִּ‬
‫הערה למורה‪ :‬התרגום המוצע בספר הלימוד עבור הלכה זו מהמשנה תורה מהווה הפשטה של המקור‪ .‬כוונת‬
‫הרמב"ם היא שהקב"ה הוא הסיבה לקיומו של העולם‪ ,‬כלומר שהעולם אינו יכול להתקיים בלעדיו‪ .‬בנוגע‬
‫לבריאת העולם‪ ,‬בעבודתו הפילוסופית העיקרית "מורה נבוכים" מבהיר הרמב"ם כי לא ניתן להוכיח את‬
‫בריאת העולם באופן לוגי‪ ,‬וקיומה נודע לנו רק מתוך ההתגלות האלוהית‪.‬‬
‫העיקר השני‬
‫עיקרון זה מכוון בראש ובראשונה כנגד עובדי האלילים‪ ,‬הטוענים כי ישנם אלים רבים‪ ,‬וגם כנגד הנצרות‬
‫המלמדת כי האל הינו "איחוד של שלושה פנים"‪.‬‬
‫במהלך הדיון‪ ,‬כתבו את התשובות לשאלות בעמ' ‪ 66‬בחוברת העבודה‪.‬‬
‫העיקר השלישי‬
‫למרבה הפליאה‪ ,‬עיקר זה היה מכוון בראש ובראשונה כלפי יהודים אדוקים רבים באותו הזמן‪ ,‬שהאמינו כי‬
‫לאל יש גוף‪.‬‬
‫שאל את התלמידים כיצד היתה יכולה להתגבש דעה כה שגויה‪( .‬בתנ"ך‪ ,‬במשנה ובתלמוד לעתים קרובות‬
‫הקב"ה מתואר באופן אנתרופומורפי‪ ,‬כלומר בעזרת דימויים והשוואות הלקוחות מעולם בני האדם ועושים‬
‫לקב"ה "האנשה"‪" :‬יד ה'" "וירא א‪-‬להים" וכן הלאה‪ .‬בימי הביניים נראו ביטויים כאלה ליהודים אדוקים‬
‫רבים כעדויות ל"גופניותו" של האל‪).‬‬
‫הסבר לתלמידים כי לפי הרמב"ם אין להבין באופן מילולי ביטויים כגון אלה בתורה‪:‬‬
‫ט אם כן מה הוא זה שנאמר בתורה "ותחת רגליו" (שמות כד‪,‬י) " כתובים באצבע אלוהים) "שמות‬
‫לא‪,‬יח ;דברים ט‪,‬י(‪" ,‬יד ה" ) שמות ט‪,‬ג; במדבר יא‪,‬כג ;דברים ב‪,‬טו) "עיני ה" (דברים יא‪,‬יב ) "אוזני ה "‬
‫(במדבר יא‪,‬א ;במדבר יא‪,‬יח) וכיוצא בדברים הללו‪--‬הכול לפי דעתן של בני אדם הוא‪ ,‬שאינן מכירין אלא‬
‫הגופות; ודיברה תורה כלשון בני אדם‪ .‬והכול כינויים הם‪ ,‬כמו שנאמר "אם שנותי ברק חרבי ( דברים לב‪,‬מא‬
‫(‪,‬וכי חרב יש לו ובחרב הוא הורג; אלא משל‪ ,‬והכול משל‪.‬‬
‫משנה תורה‪ ,‬הלכות יסודי התורה א‪ :‬ט‪.‬‬
‫ניתן להביא קטע נוסף מאותו המקור‪ ,‬המבהיר כיצד מסיק הרמב"ם מהתורה כי לאל אין גוף‪:‬‬
‫ח הרי מפורש בתורה ובנביא‪ ,‬שאין הקדוש ברוך הוא גוף וגווייה‪ :‬שנאמר "כי ה' אלוהיכם‪ ,‬הוא האלוהים‬
‫בשמיים ממעל ועל הארץ מתחת" (ראה דברים ד‪,‬לט ;יהושוע ב‪,‬יא ( והגוף לא יהיה בשני מקומות‪ .‬ונאמר "כי‬
‫לא ראיתם‪ ,‬כל תמונה" (דברים ד‪,‬טו( ‪,‬ונאמר "ואל מי תדמיוני‪ ,‬ואשווה" (ישעיהו מ‪,‬כה (; ואילו היה גוף‪ ,‬היה‬
‫דומה לשאר גופים‪.‬‬
‫משנה תורה‪ ,‬הלכות יסודי התורה א‪ :‬ח‬
‫הסבר לתלמידים מדוע שאלת אי‪-‬גשמיותו של האל עקרונית כל כך (כל גוף הוא סופי ומוגבל‪ ,‬ולכן אל גשמי‬
‫אינו כל יכול)‪.‬‬
‫במהלך הדיון כתבו את התשובות לשאלות בעמ' ‪ 66‬בחוברת העבודה‪.‬‬
‫העיקר הרביעי‬
‫עיקר זה מכוון נגד מיתולוגיות אליליות המניחות כי לאלים הנוכחיים קדמו אלים אחרים או מהויות כלשהן‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬האלים האולימפיים במיתולוגיה היוונית היו דור שלישי ואף רביעי של אלים‪ ,‬כאשר כל דור אלים‬
‫הפיל את קודמיו‪.‬‬
‫במהלך הדיון כתבו את התשובות לשאלות של תרגיל ‪ 0‬בעמ' ‪ 67‬בחוברת העבודה‪.‬‬
‫העיקר החמישי‬
‫עיקר זה מכוון כנגד עובדי האלילים‪ ,‬המתפללים לאלים רבים‪ ,‬ונגד הנוצרים ‪ -‬הפונים בתפילותיהם לקדושים‬
‫או למריה הבתולה‪.‬‬
‫כדוגמא לתפילה כזאת‪ ,‬האסורה על היהודים‪ ,‬יכולה לשמש "‪"( "Песенка Кет‬השיר של קט") מתוך הסרט‬
‫"‪( "Три мушкетера‬שלושת המוסקיטרים) (מילים‪ :‬י‪ .‬ריאשנצב)‪.‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=c3nXXrAh5Rs‬‬
‫טרם ההאזנה‪ ,‬יש להזכיר לתלמידים כי המחבר מתייחס לתפילה שכזאת באופן אירוני‪.‬‬
‫בהתחשב בה לכי הרוח של זמננו‪ ,‬יש להדגיש כי היהדות אוסרת גם להאמין באמונות טפלות‪ ,‬כגון חתול שחור‬
‫או מלח שנשפך‪.‬‬
‫העיקרון השישי‬
‫חשוב להסביר לתלמידים כי במסורת היהודית הנביא אינו חוזה את הבאות אלא אדם שמספר לאנשים את‬
‫רצון האל‪ ,‬העשוי לנגוע לעניינים עכשוויים או נצחיים‪ .‬בתור דוגמא לנבואה ניתן להביא את דברי הנביא‬
‫ישעיהו‪ ,‬המצוטטים תכופות‪:‬‬
‫יב כִּ י תָּ בֹאּו‪ ,‬ל ֵָּּראוֹת פָּ נָּי‪ִּ --‬מי‪-‬בִּ ֵּקש זֹאת ִּמי ְֶד ֶכם‪ְ ,‬רמֹס חֲ צֵּ ָּרי ‪.‬יג ֹלא תו ִֹּסיפּו‪ ,‬הָּ ִּביא ִּמנְחַ ת‪ָּ -‬שוְ א‪ְ --‬קט ֶֹרת תוֹעֵּ בָּ ה‬
‫ִּהיא‪ ,‬לִּ י; ח ֶֹדש וְ שַ בָּ ת ְקרֹא ִּמ ְק ָּרא‪ֹ ,‬לא‪-‬אּוכַל ָאוֶ ן וַ עֲצָּ ָּרה ‪.‬יד חָּ ְדשֵּ יכֶם ּומ ֹוע ֲֵּדיכֶם ָּשנְ ָאה נַפְ ִּשי‪ ,‬הָּ יּו עָּ לַי ָּלט ַֹרח;‬
‫יתי‪ְ ,‬נשֹא ‪.‬טו ּובְ פָּ ִּר ְש ֶכם כַפֵּ י ֶכם‪ַ ,‬אעְ לִּ ים עֵּ ינַי ִּמ ֶכם‪--‬גַם כִּ י‪-‬תַ ְרבּו ְתפִּ לָּה‪ֵּ ,‬אינֶנִּ י שֹמֵּ עַ ‪ :‬יְ ֵּדיכֶ ם‪ָּ ,‬ד ִּמים‬
‫נִּלְ אֵּ ִּ‬
‫מָּ לֵּאּו ‪.‬טז ַרחֲ צּו‪ִּ ,‬הזַ כּו‪--‬הָּ ִּסירּו רֹעַ מַ עַ לְ לֵּי ֶכם‪ִּ ,‬מ ֶנגֶד עֵּ ינָּי‪ִּ :‬ח ְדלּו‪ ,‬הָּ ֵּרעַ ‪.‬יז לִּ ְמדּו הֵּ יטֵּ ב ִּד ְרשּו ִּמ ְשפָּ ט‪ ,‬אַ ְשרּו חָּ מוֹץ;‬
‫ִּשפְ טּו יָּתוֹם‪ִּ ,‬ריבּו ַאלְ מָּ נָּה‪.‬‬
‫ישעיהו א'‪.‬‬
‫עקרון זה היה מכוון נגד הפילוסופים‪ ,‬שהיו לא רבים אך משפיעים בקרב האליטה האינטלקטואלית‪ ,‬המניחים‬
‫כי האל הוא כה רם ונישא עד שאינו מתעניין במעשי אנשים פרטיים ולכן לעולם ובשום אופן אינו פונה אליהם‪.‬‬
‫את רעיונותיהם של פילוסופים אלה תיאר בספר "הכוזרי" המשורר וההוגה המהולל רבי יהודה הלוי (ניתן‬
‫לקרוא לתלמידים קטע זה‪ ,‬עם זאת חשוב שהתלמידים יבינו כי ריה"ל מציג עמדה שאינה שלו‪ ,‬אלא את דעתם‬
‫של הפילוסופים בני זמנו‪ ,‬שעימם הוא אינו מסכים)‪.‬‬
‫ּומכָּל הַ כַּוָּ נוֹת‪ ,‬כִּ י הַ כַ ּוָּ נָּה‬
‫וְ ָאמַ ר ל ֹו הַ פִּ ילוֹסוֹף‪ :‬אֵּ ין אֵּ צֶ ל הַ בו ֵֹּרא ֹלא ָּרצוֹן וְ ֹלא ִּש ְנָאה כִּ י הּוא ַנ ֲעלֶה ִּמכָּל הַ חֲ פָּ ִּצים ִּ‬
‫מו ָֹּרה עַ ל חֶ ְסרוֹן הַ ְמכַ ּוֵּ ן וְ כִּ י הַ ְשלָּמַ ת כַּוָּ נָּת ֹו ְשלֵּמּות ל ֹו ּובְ עוֹד שֶ ֹּלא ִּת ְשלַם הּוא חָּ סֵּ ר‪ ,‬וְ כֵּן הּוא ַנ ֲעלֶה אֵּ צֶ ל‬
‫הַ פִּ ילוֹסוֹפִּ ים ִּמ ִּידיעַ ת חֶ לְ ֵּקי הַ ְדבָּ ִּרים ִּמפְ נֵּי שֶ הֵּ ם ִּמ ְש ַתנִּ ים עִּ ם הָּ עִּ ִּתים וְ אֵּ ין בִּ ִּידיעַ ת הַ בו ֵֹּרא ִּשנּוי ‪.‬וְ הּוא אֵּ ינ ֹו יו ֵֹּדעַ‬
‫או ְֹתָך כָּל שֶ כֵּ ן שֶ י ֵַּדע כַ ּוָּ נ ְָּתָך ּומַ עֲשֶ יָך וְ ָּכל שֶ כֵּן שֶ יִּ ְשמַ ע ְתפִּ יָּלְ תָּ ך וְ יִּ ְראֶ ה ְתנּועו ֶֹתיָך‪,‬‬
‫ריה"ל‪ ,‬הכוזרי‪ ,‬מאמר ראשון‬
‫אם הציטוט מספר הכוזרי נראה לך מורכב מידי‪ ,‬ניתן לקרוא את השורות מתוך הפואמה "דמון" מאת מיכאיל‬
‫לרמונטוב (בתרגום חופשי)‪:‬‬
‫נזירה‪ :‬אלי?‬
‫דמון (=שד)‪ :‬בנו לא יביט‪ ,‬עִּ סקו שמים ולא ארץ‪.‬‬
‫יחד עם התלמידים‪ ,‬ענו על השאלות בתרגיל ‪ 2‬בעמ' ‪ 67‬בחוברת העבודה‪.‬‬
‫העיקר השביעי‬
‫עיקרון זה מופנה כנגד המוסלמים‪ ,‬הטוענים כי גדול הנביאים אינו משה כי אם מוחמד‪ ,‬מייסד האסלאם‪.‬‬
‫ניתן לצטט לתלמידים את דברי התורה על כך שמשה היה נביא מדרגה אחרת‪ ,‬שונה עקרונית מכל נביא אחר‪:‬‬
‫ו וַ יֹאמֶ ר‪ִּ ,‬ש ְמעּו‪-‬נָּא ְדבָּ ָּרי; ִּאם‪-‬יִּ ְהיֶה‪ ,‬נְבִּ יאֲ ֶכם‪--‬יְ הוָּ ה בַ ּמַ ְרָאה אֵּ לָּיו אֶ ְתוַ ָּדע‪ ,‬בַ חֲ לוֹם אֲ ַדבֶ ר‪-‬ב ֹו ‪.‬ז ֹלא‪-‬כֵּן‪ ,‬עַ בְ ִּדי‬
‫ּותמֻ נַת יְ הוָּ ה‪ ,‬יַבִּ יט; ּומַ דּועַ ֹלא‬
‫יתי‪ ,‬נֶאֱ מָּ ן הּוא ‪.‬ח פֶ ה אֶ ל‪-‬פֶ ה אֲ ַדבֶ ר‪-‬בוֹ‪ּ ,‬ומַ ְראֶ ה וְ ֹלא בְ ִּחידֹת‪ְ ,‬‬
‫מֹשֶ ה‪ :‬בְ ָּכל‪-‬בֵּ ִּ‬
‫יְ ֵּראתֶ ם‪ ,‬לְ ַדבֵּ ר בְ עַ בְ ִּדי בְ מֹשֶ ה‪.‬‬
‫במדבר י"ב‪.‬‬
‫וְ ֹלא‪ָּ -‬קם נָּבִּ יא עוֹד בְ יִּ ְש ָּראֵּ ל‪ ,‬כְ מֹשֶ ה‪ ,‬אֲ שֶ ר יְ ָּדע ֹו יְ הוָּ ה‪ ,‬פָּ נִּים אֶ ל‪-‬פָּ נִּים‪.‬‬
‫דברים ל"ד‪ :‬י‪.‬‬
‫העיקר השמיני‬
‫עיקרון זה מכוון כנגד המוסלמים‪ ,‬הטוענים כי היהודים עיוותו את טקסט התורה‪ ,‬על מנת להסתיר לכאורה‬
‫את הנבואות שהיו בה אודות מוחמד‪ .‬האשמה זו נמצאת בקוראן‪:‬‬
‫לא אבו שמוע את משא דבר ד' מקנאה‪ ,‬יען גלה סודו ברוב רחמיו לנביאים אשר כנפשו‪...‬‬
‫אם נשמיט פסוקים מהספר הזה או נשכחם‪ ,‬נשימה טובים מהם או טובים כמוהם תחתיהם;"‬
‫הקוראן‪ ,‬סורה ‪ ,2‬בתרגום צ' ח' רקנדורף (‪)0157‬‬
‫ניתן להקריא לתלמידים את הציטוט מהסורה‪.‬‬
‫העיקר התשיעי‬
‫עיקרון זה מכוון כנגד הנוצרים‪ ,‬הסוברים שלתורה יש "המשך" הידוע בשמו "הברית החדשה"‪ ,‬וכי מצוות רבות‬
‫מהתורה – ברית מילה‪ ,‬שבת‪ ,‬כשרות וכן הלאה – בוטלו ואינן תקפות בימינו‪.‬‬
‫עשו את תרגיל ‪ 4‬בעמ' ‪ 61-69‬בחוברת העבודה‪.‬‬
‫העיקר העשירי והעיקר האחד ‪-‬עשר‬
‫שני עקרונות אלה מכוונים כנגד הפילוסופים שהוזכרו לעיל‪ ,‬הטוענים כי האל אינו מתעניין במעשיהם‬
‫וענייניהם של בני האדם (כך שהוא אינו נותן עונש לרשעים ולא גמול לצדיקים)‪.‬‬
‫אפשר לבקש מהתלמידים להביא דוגמאות ידועות מהתנ"ך‪ ,‬כשהקב"ה העניש רשעים (המבול‪ ,‬עשר המכות‪,‬‬
‫מות המצרים בים סוף‪ ,‬וכו')‪ ,‬או העניק גמול לצדיקים (הצלת נוח ומשפחתו‪ ,‬לידה בנס של בן לאברהם ושרה‬
‫וכו')‪.‬‬
‫מומלץ להסביר לתלמידים כי לא קל להאמין בעיקר זה‪ .‬הקב"ה מעניש או גומל שכר לעיתים רחוקות מאוד‬
‫בחייהם של בני אדם‪ ,‬כלומר בעולם הזה‪ .‬השכר והעונש מוכנים לאדם בעולם הבא‪ ,‬כנאמר מפורשות בתלמוד‪:‬‬
‫רבא אמר‪ :‬הא מני רבי יעקב היא‪ ,‬דאמר‪ :‬שכר מצוה בהאי עלמא – ליכא‪ .‬דתניא‪ ,‬רבי יעקב אומר‪ :‬אין לך כל‬
‫מצוה ומצוה שכתובה בתורה שמתן שכרה בצדה שאין תחיית המתים תלויה בה‪ .‬בכיבוד אב ואם כתיב (דברים‬
‫ה)‪" :‬למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך"‪ ,‬בשילוח הקן כתיב (דברים כב)‪" :‬למען ייטב לך והארכת ימים"‪ .‬הרי‬
‫שאמר לו אביו‪ :‬עלה לבירה והבא לי גוזלות‪ ,‬ועלה לבירה ושלח את האם ונטל את הבנים‪ ,‬ובחזירתו נפל ומת‪.‬‬
‫היכן טובת ימיו של זה והיכן אריכות ימיו של זה? אלא‪" ,‬למען ייטב לך" ‪ -‬לעולם שכולו טוב‪ ,‬ו"למען יאריכון‬
‫ימיך" ‪ -‬לעולם שכולו ארוך‪.‬‬
‫קידושין‪ ,‬ל"ט ע"ב‪.‬‬
‫אין זה מפתיע שלעתים קרובות עולה תחושה של אי צדק בעולם‪ :‬צדיק ורע לו‪ ,‬רשע וטוב לו‪.‬‬
‫העיקר השניים‪-‬עשר‬
‫עיקרון זה מכוון כנגד הנוצרים‪ ,‬הסוברים כי המשיח כבר הגיע והוא ישו הנוצרי (מנצרת)‪.‬‬
‫קראו יחד את התיאור של הרמב"ם לביאת המשיח‪ .‬הפנה את תשומת ליבם לכך שלפי הרמב"ם‪ ,‬הטוען לכיסא‬
‫דוד צריך להוכיח את זכאותו בכוחות עצמו‪ ,‬ללא התערבות ניסית‪.‬‬
‫אפשר להציע לתלמידים לדמיין איך יכולה להתרחש "ביאת המשיח לפי הרמב"ם" בימינו אנו‪.‬‬
‫העיקר השלושה עשר‬
‫נושא זה מורכב מאוד‪ ,‬לכן עדיף לא לגשת אליו כשממהרים‪ ,‬ועוד בסוף השיעור‪ ,‬כשהתלמידים עייפים‪ .‬לכן‬
‫פשוט ספר להם בקצרה את הפסקאות התואמות בספר הלימוד‪.‬‬
‫‪ .3‬סיום‬
‫הצע לתלמידים להסתכל ברשימת היריבים האידיאולוגיים כלפיהם מכוונים עיקרי האמונה של הרמב"ם‬
‫(אתיאיסטים‪ ,‬מוסלמים‪ ,‬נוצרים‪ ,‬עובדי אלילים‪ ,‬קראים‪ ,‬פילוסופים יהודיים ולא יהודיים)‪.‬‬
‫‪ .4‬מסקנת השיעור‬
‫עיקרי האמונה של הרמב"ם מהווים מערכת טיעונים דתית‪ ,‬שבכוחה לעמוד מול כל דת או אידיאולוגיה‬
‫המתיימרת להיות אמיתית‪.‬‬
‫לחיזוק החומר הנלמד ניתן לעשות את תרגיל ‪ 5‬מעמ' ‪ 71‬בחוברת העבודה ותרגיל ‪ 2‬בעמ' ‪ 72‬בחוברת העבודה‪.‬‬
‫בסיכום אמור לתלמידים כי בשנת ‪ ,0414‬ברומא‪ ,‬הרב והמשורר העברי דניאל בן יהודה דיין חיבר את י"ג‬
‫עיקרי האמונה של ה רמב"ם לשיר‪ .‬המנון דתי זה קיבל את שמו על שם המילה שמתחילה אותו – "יגדל"‪.‬‬
‫שרים אותו בשבתות וחגים בבתי כנסת רבים‪ .‬צלילי המנון זה ישמשו כסיום הולם לנושא‪.‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=0fsymbbXogM&feature=related‬‬
‫)ביצוע בסגנון מסורתי(‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=LkWi1H3tN7k&feature=related‬‬
‫(ביצוע בסגנון ספרדי בליווי תזמורת)‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=-VLFpLLmdQA&feature=related‬‬
‫(ביצוע בסגנון אופרה בליווי תזמורת)‬
‫‪ .5‬שיעורי בית‬
‫בתור שיעורי בית אנו ממליצים לעשות את תרגילים ‪ 2-2‬בעמ' ‪ ,64-65‬תרגיל ‪ 2‬בעמ' ‪ ,61‬תרגיל ‪ 2‬בעמ' ‪72‬‬
‫ותרגיל ‪ 4‬בעמ' ‪ 74-75‬בחוברת עבודה‪.‬‬
‫שיעור ‪ .21‬ראש השנה‬
‫ראש השנה – שמחה או יראה? העולם עומד למשפט‪.‬‬
‫ראש השנה בימי עזרא ונחמיה‪ .‬שתי גרסאות המדרש על בריאת העולם‪.‬‬
‫מטרות השיעור‬
‫‪ ‬לימוד המהות הפילוסופית של ראש השנה‪.‬‬
‫משימות השיעור‬
‫‪ ‬לחזור על ההלכות והמנהגים של ראש השנה‪,‬‬
‫‪ ‬להסביר את המהות של ראש השנה כיום דין ויום רחמים‪,‬‬
‫‪ ‬לערוך הכרות עם מקורות המדגישים את המהות הכפולה של יום זה‪.‬‬
‫עזרים נדרשים‬
‫סידור בתרגום לרוסית‪.‬‬
‫מהלך השיעור‬
‫‪ .1‬מבוא לנושא‬
‫חזרה‪ :‬בקצרה ותוך שימוש בשאלות ותשובות‪ ,‬עזור לתלמידים להיזכר במה שידוע להם על ראש השנה‪:‬‬
‫‪ ‬מתי חוגגים את ראש השנה? (א'‪-‬ב' בתשרי)‬
‫‪ ‬מה משמעות שמו של החג "ראש השנה"?‬
‫‪ ‬במה שונה חג זה מיתר החגים? (חוגגים אותו יומיים לא רק בגלות‪ ,‬אלא גם בישראל‪).‬‬
‫‪ ‬מהי המצווה העיקרית בחג זה? (תקיעת שופר)‪.‬‬
‫ראה גם תרגיל ‪ 0‬בעמ' ‪ 76‬בחוברת העבודה‪.‬‬
‫נוסחת מעבר‪:‬‬
‫היום נדבר על אוסף השקפות ורעיונות הקשורים בחג זה‪ ,‬על טבעו הכפול והייחודי‪.‬‬
‫‪ .2‬עבודה על הנושא‬
‫דון עם התלמידים‪ ,‬מדוע ראש השנה מהווה בו זמנית יום שמחה ורעדה‪ .‬למען הבהירות‪ ,‬ניתן למלא יחד עם‬
‫התלמידים את הטבלה‪:‬‬
‫סיבות לשמחה‬
‫סיבות ליראה‬
‫זהו חג‪ ,‬באופן עקרוני בחגים אמורים לשמוח *‬
‫ראש השנה – יום הדין‬
‫ראש השנה – יום הולדת לאנושות‬
‫ראש השנה – יום "הכתרת הקב"ה"**‬
‫*ניתן להזכיר לתלמידים את הציווי המתאים בתורה‪" :‬ושמחת בחגך" (דברים ט"ז‪ :‬יד)‪.‬‬
‫**מכיוון שאף אחד מהתלמידים לא חי מעולם במדינה עם הנהגה מונארכית‪ ,‬ייתכן שיהיה צורך להסביר להם‬
‫כי בכל הארצות ובכל התקופות ההכתרה היתה עילה לשמחה וחגיגה‪ ,‬ואם כך למלך בשר ודם – קל וחומר‬
‫למלך מלכי המלכים‪ ,‬הקדוש ברוך הוא‪.‬‬
‫ספר לתלמידים כי שניות זו (גיל ורעדה בו זמנית) היא תכונה מהותית של ראש השנה‪ ,‬היא מהות החג הזה‪,‬‬
‫שבאה לידי ביטוי עוד בימי קדם‪ ,‬ומעידים על כך תיאורים עתיקים מימי עזרא ונחמיה‪.‬‬
‫ייתכן ויהיה לתלמידים צורך ברקע היסטורי קצר על תקופה זו‪( .‬אחרי חורבן בית ראשון ושבעים שנות גלות‬
‫בבל‪ ,‬המלך הפרסי כורש הרשה ליהודים לחזור ליהודה ולבנות את בית המקדש‪ .‬שיבת היהודים התרחשה‬
‫בשני גלים‪ :‬מיד אחרי הצהרת כורש‪ ,‬ושנים רבות מאוחר יותר‪ ,‬בסביבות המאה החמישית לפנה"ס‪ .‬ברם‪ ,‬מצב‬
‫הרמה הרוחנית של ה"עולים" בגל השני היה בכי רע‪ :‬התורה השתכחה עד כדי כך שעזרא ועמיתיו נאלצו‬
‫לשחזר את הטקסט על בסיס שלושה כתבי יד שהשתמרו הכי טוב‪ .‬יהודים רבים ביהודה‪ ,‬כוהנים בכללם‪,‬‬
‫נישאו נישואי תערובת עם שבויים מעמים אחרים‪ ,‬עובדי אלילים)‪.‬‬
‫הצע לתלמידים לקרוא את הקטע מספר נחמיה‪ ,‬המובא בספר הלימוד‪ .‬דון עם התלמידים‪ ,‬מדוע העם בכה‬
‫בשמעו את דברי התורה (היהודים שכחו ולא שמרו את חוקיה‪ ,‬ולכן חשו עצמם חוטאים)‪ ,‬ומדוע הורה להם‬
‫עזרא לשמוח ולערוך משתה (חוטא שחזר בתשובה יכול וצריך להחשיב את הקב"ה כמבטח ומשען‪ ,‬שיסלח לו‬
‫על חטאיו)‪.‬‬
‫הסבר לתלמידים כי בדיוק בכך קשורה הכפילות של ראש השנה – אנו חשים עצמנו בלתי ראויים אך בו בזמן‬
‫מייחלים למחילה‪ ,‬ומכאן השילוב של גיל ורעדה‪.‬‬
‫עשו בכיתה את תרגיל ‪ 2‬מעמ' ‪ 71‬בחוברת העבודה‪.‬‬
‫נוסחת מעבר‬
‫המהות הכפולה של ראש השנה משתקפת גם במדרש על בריאת האדם‪.‬‬
‫הצע לתלמידים לקרוא ולהשוות בין שני מדרשים על בריאת האדם‪ .‬בקש מהם לבודד את שני ההבדלים‬
‫העיקריים בין הגרסא שמספקים חכמי ארץ ישראל לעומת זאת של מקביליהם הבבליים‪:‬‬
‫‪ .0‬התייעצות עם המלאכים‬
‫ייתכן ויהיה צורך להבהיר למה הכוונה‪ .‬במקרה כזה הקרא או ספר להם את המדרש הבא‪:‬‬
‫בשעה שבא הקב"ה לבראת את אדם הראשון‪ ,‬נעשו מלאכי השרת כיתים כיתים‪,‬‬
‫וחבורות חבורות‪.‬‬
‫מהם אומרים אל יברא‪ ,‬ומהם אומרים יברא‪ ,‬הדא הוא דכתיב (זה מה שכתוב)‪:‬‬
‫(תהלים פה) "חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו"‪.‬‬
‫חסד אומר‪ :‬יברא‪ ,‬שהוא גומל חסדים‪ ,‬ואמת אומר‪ :‬אל יברא‪ ,‬שכולו שקרים‪ ,‬צדק‬
‫אומר‪ :‬יברא‪ ,‬שהוא עושה צדקות‪ ,‬שלום אומר‪ :‬אל יברא‪ ,‬דכוליה קטטה‪ .‬מה עשה‬
‫הקב"ה? נטל אמת והשליכו לארץ‪ .‬הה"ד (דניאל ח)‪" :‬ותשלך אמת ארצה"‪.‬‬
‫אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה‪" :‬רבון העולמים מה אתה מבזה תכסיס אלטיכסייה‬
‫(חותם) שלך?!‪ ,‬תעלה אמת מן הארץ‪ ,‬הדא הוא דכתיב‪( :‬תהלים פה) "אמת מארץ‬
‫תצמח"‪.‬‬
‫בראשית רבה‪ ,‬ח‪.‬‬
‫‪ .2‬במדרש הבבלי האדם הרבה יותר עצמאי (למען הבהירות אפשר להראות לתלמידים שבמדרש הבבלי‬
‫הפעלים מתייחסים לאדם‪ ,‬ואילו במדרש מארץ ישראל – לקב"ה‪.‬‬
‫המדרש הבבלי‬
‫המדרש הארצישראלי‬
‫פעולות של אדם‬
‫פעולות של הבורא‬
‫קם‬
‫נפח נשמה באפו‬
‫נתן שמות‬
‫העמיד על רגליו‬
‫הוליד ילדים‬
‫הכניס לגן עדן‬
‫‪ .2‬אדם קיבל חנינה‪.‬‬
‫שאל את התלמידים‪ :‬למה אדם היה צריך חנינה?‬
‫ָאדם לֵּאמֹר‪ִּ :‬מכֹל עֵּ ץ‪-‬הַ גָּן‪ָ ,‬אכֹל תֹא ֵּכל ‪.‬יז ּומֵּ עֵּ ץ‪ ,‬הַ ַדעַ ת טוֹב וָּ ָּרע‪ֹ--‬לא תֹאכַ ל‪ִּ ,‬מּמֶ נּו‪:‬‬
‫ֹלהים‪ ,‬עַ ל‪-‬הָּ ָּ‬
‫טז וַ יְ צַ ו יְ הוָּ ה אֱ ִּ‬
‫כִּ י‪ ,‬בְ יוֹם אֲ כָּ לְ ָך ִּמּמֶ נּו‪--‬מוֹת ָּתמּות‪.‬‬
‫בראשית ב'‪ ,‬טז‪-‬יז‪.‬‬
‫מכאן נובע‪ ,‬כי אם להבין את דברי הקב"ה באופן מלולי‪ ,‬אדם היה אמור למות באותו היום בו חטא‪.‬‬
‫‪ .4‬ראש השנה יהיה ליום סליחה ומחילה לדורות הבאים‪.‬‬
‫עשו בכיתה את תרגיל ‪ 4‬בעמ' ‪ 71‬בחוברת העבודה‪.‬‬
‫‪ .3‬סיום‬
‫הפנה את תשומת לב התלמידים לסעיף שתיים‪ .‬הסבר להם‪ ,‬כי ההבדלים המצוינים בו תואמים את שני אופני‬
‫ההתייחסות של הבורא לאדם‪" :‬אדון‪ -‬עבד" ו"אב – בן"‪.‬‬
‫‪ .4‬מסקנת השיעור‬
‫ראש השנה מגלם בתוכו שני אופני התייחסות אלה‪ ,‬ומכאן הכפילות הייחודית של חג זה‪ :‬יראה ופחד בפני‬
‫הקב"ה ושמחה מהציפייה להפגנת אהבה וחמלה מצדו‪.‬‬
‫היבט נוסף‪ .‬ראש השנה מוכיח את מעמדו הגבוה של האדם בעולם (שהרי זה האדם‪ ,‬ולא המלאכים‪ ,‬בו תלויה‬
‫המלכת הבורא!)‪ .‬הכרת חשיבותו ומעמדו הרם של האדם‪ ,‬וגדולת משימתו משמחת אותנו‪ .‬אך ההבנה כי זה‬
‫מטיל עלינו אחריות כה גדולה – מפחידה!‬
‫השתדל שהתלמידים יפנימו רעיונות אלו בשכלם ובלבם‪.‬‬
‫בהקשר של הכרזת הקב"ה כמלך היקום‪ ,‬אפשר במקום (או יחד עם) הדוגמה של המלכת מלך במונרכיה‪,‬‬
‫אפשר לדבר על מעמד הכניסה לתפקיד של המנהיג העליון בממשלות של ימינו‪ .‬ילדיו של פעיל פוליטי זה‬
‫שמחים וגאים באביהם‪ ,‬ומארגני הטקס הכפופים לו דואגים‪ ,‬בהכירם באחריות המוטלת עליהם‪ .‬וכעת‪ ,‬תארו‬
‫לעצמכם שבני ישראל מופיעים גם בתפקיד הבנים וגם בתפקיד הכפופים‪ ,‬בו זמנית!‬
‫ניתן לסיים את השיעור בהקשבה לתפילת "אבינו מלכנו"‪ :‬תפילה זו שרים בראש השנה‪ ,‬ומילותיה מבטאות‬
‫את יחסינו לקב"ה הן כאל אב והן כאל מלך‪.‬‬
http://www.youtube.com/watch?v=qAgTq-KUFMo&feature=related
)‫(ביצוע תזמורתי‬
http://www.youtube.com/watch?v=wqNJgL3fle0&feature=related
)‫(ביצוע מסורתי‬
‫ שיעורי בית‬.5
.‫ בחוברת העבודה‬79 '‫ בעמ‬5 ‫ בחוברת העבודה ותרגיל‬77 '‫ בעמ‬2 ‫תרגיל‬
‫שיעור ‪ .21-22‬ספר יונה‬
‫שני השיעורים הבאים יוקדשו לספר יונה וההקשר שלו במסורת היהודית‪.‬לפיכך‪,‬‬
‫חשבנו לנכון לחבר עבורם מערך שיעור משותף‪ ,‬שיאפשר למורים חופש בהחלטה‬
‫כיצד לחלק את החומר בין השיעורים‪.‬‬
‫מטרות השיעורים‬
‫‪ ‬ללמוד את העלילה והרעיונות הפילוסופיים של ספר יונה‪.‬‬
‫‪ ‬להבין את מפתח העלילה – מדוע יונה כל כך לא רצה ללכת אל נינווה‪.‬‬
‫‪ ‬להבין את הקשר בין ספר יונה ובין יום כיפור‪.‬‬
‫משימות השיעורים‬
‫‪ ‬הכרות עם העלילה והרעיונות הנלמדים מספר יונה‪.‬‬
‫‪ ‬לימוד המושג "תשובה" על בסיס החומר מספר יונה‪.‬‬
‫‪ ‬פיתוח מיומנויות העבודה עם ספרי התנ"ך‪.‬‬
‫‪ ‬הכרות עם שיטת "קריאה בהפסקות"‪.‬‬
‫עזרים נדרשים‬
‫ספר יונה עם תרגום לרוסית‪ ,‬מפה של המזרח התיכון‪.‬‬
‫מהלך השיעור‬
‫‪ .1‬מבוא לנושא‬
‫במהלך השיעור הראשון היזכרו במושגים המרכזיים הקשורים ביום כיפור (ראה תרגיל ‪ 0‬בעמ' ‪ 11-10‬בחוברת‬
‫העבודה)‪.‬‬
‫הזכר לתלמידים כי חגים יהודיים רבים קשורים בקריאה של ספרים או קטעים מסוימים‪ .‬ציין מספר חגים‬
‫ומועדים מלוח השנה היהודי והזמן את התלמידים לנקוב בשמות הספרים המתאימים להם‪:‬‬
‫פורים – מגילת אסתר‪,‬‬
‫פסח – שיר השירים‪,‬‬
‫שביעי של פסח – "שירת הים" (שמות ט"ו)‪,‬‬
‫שבועות – מגילת רות‪,‬‬
‫ט' באב – מגילת איכה‪,‬‬
‫ראש השנה – "עקדת יצחק" (בראשית כ"ב)‪,‬‬
‫סוכות – מגילת קהלת‪.‬‬
‫נוסחת מעבר‪:‬‬
‫גם ליום כיפור קשור אחד מספרי התנ"ך – ספר יונה‪ .‬היום ובשיעור הבא נדון על ספר זה‪ ,‬וננסה להבין את‬
‫הקשר שלו לרעיון המרכזי של יום הכיפורים‪.‬‬
‫‪ .2‬עבודה על הנושא‬
‫"קריאה בהפסקות"‪ :‬המורה והתלמידים קוראים יחד קטע קטן‪ ,‬עושים הפסקה על מנת לדון בנקרא‪ ,‬כלומר –‬
‫מחפשים את מניע י הגיבורים והרעיונות העיקריים‪ ,‬ולעיתים משערים את התפתחות העניינים העתידיים‪ .‬גם‬
‫במקרה שהעלילה כבר מוכרת לנו עוד לפני הקריאה בכיתה‪ ,‬כל המסקנות מוסקות רק על בסיס הקטע שנקרא‬
‫מתוך הספר עד עכשיו (למשל‪ ,‬אנחנו לא יודעים דבר על תוכן נבואת יונה עד שנגיע לפרק ג')‪ .‬כפי שמראה‬
‫הניסיון המעשי‪ ,‬שיטה זו מאפשרת הסתכלות מחודשת גם על היצירות המוכרות ביותר‪.‬‬
‫לפני תחילת העבודה עם ספר יונה‪ ,‬הסבר לתלמידים את עקרונות השיטה ובדוק האם הם הבינו אותה נכונה‪.‬‬
‫בקש מהתלמידים לקבל את "חוקי המשחק" (בייחוד אם מי מהתלמידים מבטא חובר שביעות רצון ברוח‬
‫"כבר למדנו את זה!") ולבחון את התוצאה בתום המהלך‪ .‬במהלך הדיון יש להשגיח שהתלמידים נצמדים‬
‫בחומרה לחוקי השיטה‪.‬‬
‫פרק א'‬
‫ּוק ָּרא עָּ לֶיהָּ ‪ :‬כִּ י‪-‬עָּ לְ ָּתה‬
‫א וַ יְ ִּהי‪ְ ,‬דבַ ר‪-‬יְ הוָּ ה‪ ,‬אֶ ל‪-‬י ֹונָּה בֶ ן‪-‬אֲ ִּמ ַתי‪ ,‬לֵּאמֹר ‪.‬ב קּום לְֵּך אֶ ל‪-‬נִּי ְנוֵּ ה‪ ,‬הָּ עִּ יר הַ גְ ד ֹולָּה‪ְ --‬‬
‫ָּרעָּ תָּ ם‪ ,‬לְ פָּ נָּי‪.‬‬
‫דון עם התלמידים באיזה עיר‪ ,‬באיזו תקופה ועל איזה מעשים רעים מדובר‪( .‬הנביא יונה חי במאה השמינית‬
‫לפנה"ס‪ ,‬בימי בית ראשון‪ .‬העיר נינוה (ברוסית ‪ ,Ниневия -‬נינֶוִּ יָּה‪ ).‬היתה בירת אשור – אימפריה חזקה‪,‬‬
‫אשר כבשה מדינות רבות במזרח התיכון‪ .‬מספר עשורים (ואולי שנים) אחרי האירועים המתוארים בספר יונה‪,‬‬
‫תקף המלך האשורי סנחריב את הממלכה הצפונית של בני ישראל (ממלכת ישראל)‪ ,‬החריב אותה והגלה‬
‫בכפייה את עשרת שבטי ישראל למדינות זרות)‪.‬‬
‫מפת אשור‪http://www.mapsmaps.ru/wp-content/uploads/2011/01/01assiria726.gif :‬‬
‫חשוב לומר לתלמידים כי כיבושי אשור לוו באכזריות עצומה‪ ,‬גם בקנה מידה של הימים ההם‪:‬‬
‫"כל מקום בו דרכה כף רגלו של חייל אשורי היתה למחזה נורא‪ .‬הבתים הרוסים ושרופים‪ ,‬השדות רמוסים‪,‬‬
‫הגנים והכרמים עקורים‪ ...‬הנה הנוסחה הרגילה מקורות מלכי אשור‪" :‬צרתי‪ ,‬כבשתי‪ ,‬מחצתי‪ ,‬הרסתי‪ ,‬העליתי‬
‫באש והפכתי לחורבן ושממה"‪ .‬לא היה זה משפט ריק‪ .‬ידוע‪ ,‬למשל‪ ,‬שאחד מאבותיו הקדמונים של תגלת‬
‫פלאסר השלישי‪ ,‬למנאסר השני‪ ,‬מחק מעל פני האדמה מעל לתשע מאות ישובים‪ ,‬וזאת רק במהלך שבע השנים‬
‫הראשונות למלכותו! חורבנות כאלה נעשו לא על אדמת אויב‪ ,‬אלא על שטחים שסופחו לאשור‪ .‬כמובן שעל‬
‫שטחי מדינות אויב היו מימדי החורבן גדולים יותר"‪.‬‬
‫ל' ליפין וא' בלוב‪ ,‬מגילות חימר‪ .0952 ,‬עמ' ‪( .061‬בתרגום חופשי)‬
‫ג וַ י ָָּּקם י ֹונָּה לִּ בְ רֹחַ ַת ְר ִּשישָּ ה‪ִּ ,‬מלִּ פְ נֵּי יְ הוָּ ה; וַ י ֵֶּרד יָּפ ֹו וַ יִּ ְמצָּ א אֳ ִּניָּה בָּ ָאה תַ ְר ִּשיש‪ ,‬וַ יִּ ֵּתן ְש ָּכ ָּרּה וַ י ֵֶּרד בָּ ּה‪.‬‬
‫יש להסביר לתלמידים מה זה תרשיש‪ .‬בעניין זה נחלקו הדעות‪ :‬עיר באסיה הקטנה או בפירנאים‪ ,‬או בצפון‬
‫אפריקה‪ ,‬ויש אומרים אפילו שתרשיש היא האי סרדיניה‪ .‬בלא קשר לאיזה מהדעות היא הנכונה‪ ,‬מה שחשוב‬
‫פה (הראה זאת לתלמידים במפה) זה שיונה שם פעמיו לא לעבר אשור‪ ,‬לאן ששלח אותו הקב"ה‪ ,‬אלא לכיוון‬
‫ההפוך‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬יונה המרה את פי ה'‪.‬‬
‫הצע לתלמידים לשער‪ ,‬ללא שימוש בספר יונה‪ ,‬במה היה קשור המרד של הנביא‪ .‬נסה לקבל מהתלמידים‬
‫מספר תשובות מנומקות‪ .‬בלא שתפרש את תשובותיהם‪ ,‬הזמן את התלמידים לזכור אותן (ניתן לכתוב על‬
‫הלוח) והבטח לחזור אליהן בזמן המתאים‪.‬‬
‫ד וַ יהוָּ ה‪ ,‬הֵּ ִּטיל רּוחַ ‪-‬גְ ד ֹולָּה אֶ ל‪-‬הַ יָּם‪ ,‬וַ יְ ִּהי סַ עַ ר‪-‬גָּדוֹל‪ ,‬בַ יָּם; וְ הָּ אֳ ִּניָּה‪ִּ ,‬ח ְשבָּ ה לְ ִּה ָּשבֵּ ר ‪.‬ה ‪ ...‬וְ י ֹונָּה‪ ,‬י ַָּרד אֶ ל‪-‬י ְַרכְ תֵּ י‬
‫הַ ְספִּ ינָּה‪ ,‬וַ יִּ ְשכַב‪ ,‬וַ י ֵָּּר ַדם ‪.‬‬
‫דונו יחד‪ ,‬במה קשור הרוגע של יונה? תשובות אפשריות‪:‬‬
‫ הוא בטוח לחלוטין שנהג כשורה (כיצד זה ייתכן אם המרה את פי ה'? יש להשמיע שאלה זו‪ ,‬אך זמנית‬‫להשאיר אותה בלא מענה) – ולכן ישן שנת ישרים‪.‬‬
‫ הוא היה כל כך מותש ממלחמה פנימית‪ ,‬שפשוט לא נשאר בו עוד כוח לכלום‪.‬‬‫ו וַ יִּ ְק ַרב אֵּ לָּיו ַרב הַ חֹבֵּ ל‪ ,‬וַ יֹאמֶ ר ל ֹו מַ ה‪-‬לְ ָך נ ְִּר ָּדם; קּום‪ְ ,‬ק ָּרא אֶ ל‪-‬אֱ ֹלהֶ יָך‪...‬‬
‫דונו יחד‪ ,‬מדוע יונה לא התפלל? (בניגוד לנוסעים האחרים יונה ידע מדוע החלה הסערה‪ ,‬והבין כי תפילתו לא‬
‫תתקבל‪ :‬שהרי על מנת שהסערה תשכך היה עליו לחזור‪ ,‬ובזאת לא רצה‪)...‬‬
‫ֹאמרּו ִּאיש אֶ ל‪ֵּ -‬רעֵּ הּו‪ ,‬לְ כּו וְ נַפִּ ילָּה גו ָֹּרלוֹת‪ ,‬וְ נ ְֵּדעָּ ה‪ ,‬בְ ֶשלְ ִּמי הָּ ָּרעָּ ה הַ זֹאת לָּנּו; וַ יַפִּ לּו‪ ,‬גו ָֹּרלוֹת‪ ,‬וַ יִּ פֹל הַ ג ֹו ָּרל‪ ,‬עַ ל‪-‬‬
‫ז וַ י ְ‬
‫ַארצֶ ָך‪,‬‬
‫ידה‪-‬נָּא לָּנּו‪ ,‬בַ אֲ שֶ ר לְ ִּמי‪-‬הָּ ָּרעָּ ה הַ זֹאת לָּנּו‪ :‬מַ ה‪ְּ -‬מלַאכְ ְתָך‪ּ ,‬ומֵּ ַאיִּ ן ָּתבוֹא‪--‬מָּ ה ְ‬
‫ֹאמרּו אֵּ לָּיו‪--‬הַ גִּ ָּ‬
‫י ֹונָּה ‪.‬ח וַ י ְ‬
‫ֹאמרּו אֵּ לָּיו ַמה‪ַ -‬נע ֲֶשה לְָּך‪ ,‬וְ יִּ ְשתֹק הַ יָּם מֵּ עָּ לֵּינּו‪ :‬כִּ י‬
‫וְ אֵּ י‪ִּ -‬מזֶ ה עַ ם אָּ ָּתה ‪.‬ט וַ יֹאמֶ ר אֲ לֵּיהֶ ם‪ ,‬עִּ בְ ִּרי ָאנֹכִּ י ‪ ...‬יא וַ י ְ‬
‫הַ יָּם‪ ,‬ה ֹולְֵּך וְ סֹעֵּ ר ‪.‬יב וַ יֹאמֶ ר אֲ לֵּיהֶ ם‪ ,‬שָּ אּונִּי וַ הֲ ִּטי ֻל ִּני אֶ ל‪-‬הַ יָּם‪ ,‬וְ יִּ ְשתֹק הַ יָּם‪ ,‬מֵּ ֲעלֵּי ֶכם‪ :‬כִּ י‪ ,‬יו ֵֹּדעַ ָאנִּי‪ ,‬כִּ י בְ ֶשלִּ י‪,‬‬
‫הַ סַ עַ ר הַ גָּדוֹל הַ זֶ ה ֲעלֵּיכֶם ‪.‬יג וַ י ְַח ְתרּו הָּ אֲ נ ִָּּשים‪ ,‬לְ הָּ ִּשיב אֶ ל‪-‬הַ יַבָּ ָּשה‪--‬וְ ֹלא ָּיכֹלּו‪ :‬כִּ י הַ יָּם‪ ,‬ה ֹולְֵּך וְ סֹעֵּ ר‬
‫ֹאמרּו‪ ,‬אָּ נָּה יְ הוָּ ה ַאל‪-‬נָּא נֹאבְ ָּדה בְ נֶפֶ ש הָּ ִּאיש הַ זֶ ה‪ ,‬וְ ַאל‪ִּ -‬ת ֵּתן עָּ לֵּינּו‪ָּ ,‬דם נ ִָּּקיא‪ :‬כִּ י‪-‬‬
‫ֲעלֵּיהֶ ם ‪.‬יד וַ יִּ ְק ְראּו אֶ ל‪-‬יְ הוָּ ה וַ י ְ‬
‫אַ ָּתה יְ הוָּ ה‪ ,‬כַאֲ שֶ ר חָּ פַ ְצ ָּת עָּ ִּשיתָּ "‪.‬‬
‫כאן יש להפנות את תשומת לב התלמידים לשתי נקודות‪:‬‬
‫‪ .0‬התנהגות הימאים‪ .‬הימאים עושים כל שביכולתם על מנת להציל את הנוסע‪ ,‬זאת בידעם כי אל כביר‬
‫קוצף עליו (בהיותם עובדי אלילים הם אינם מאמינים באל יחיד)‪ ,‬ושבעטיו של נוסע זה אורב המוות‬
‫לכולם‪ .‬קטע זה מלמד אותנו שלפי התורה כל אדם‪ ,‬בלי כל קשר לדת או לאום‪ ,‬יכול לנהוג באופן‬
‫מוסרי ומכובד‪ .‬לכן יש לדון אדם לפי מעשיו‪ ,‬ולא לפי מוצאו‪.‬‬
‫‪ .2‬התנהגות יונה‪ .‬הוא מעדיף למות‪ ,‬ולא לקיים את ציווי האל וללכת לנינוה‪( .‬את הרעיון שיונה מעדיף‬
‫הכל על פני ההליכה אל נינוה יש להדגיש לאורך כל הדרך‪).‬‬
‫מצב הדומה לזה בו נתון יונה‪ ,‬משתקפת בהלכה היהודית‪:‬‬
‫"וכן נביא שעבר על דברי עצמו‪ ,‬והכובש נבואתו‪--‬חייב מיתה בידי שמיים"‬
‫רמב"ם‪ ,‬משנה תורה‪ ,‬הלכות יסודי התורה ט‪ :‬ד‪.‬‬
‫בהיותו מתחמק ביודעין מלמסור את מה שצווה עליו האל‪ ,‬יונה מוכן לקבל ללא עוררין עונש מוות בידי שמים‪.‬‬
‫טו וַ יִּ ְשאּו‪ ,‬אֶ ת‪-‬י ֹונָּה‪ ,‬וַ יְ ִּטלֻהּו‪ ,‬אֶ ל‪-‬הַ יָּם‪.‬‬
‫שאל את התלמידים מה היה אמור לקרות לאדם שהושלך אל הים הפתוח‪( .‬מוות בלתי נמנע‪).‬‬
‫בראותו את האוניה המתרחקת יונה יכול היה לחשוב ש"ניצח" ולא יהיה עליו לנבא לנינוה‪.‬‬
‫במהלך הדיון בפרק א' ניתן למלא את הטבלה (תרגיל ‪ 2‬בעמ' ‪ 12‬בחוברת העבודה)‪.‬‬
‫אם חילקת את החומר בהתאם לפרקים בספר הלימוד (שיעור ראשון – פרק ‪ ,0‬שיעור שני – פרקים ‪ )2-4‬מילוי‬
‫הטבלה צריך להיות "אקורד הסיום" של השיעור‪.‬‬
‫בתור שיעורי בית ניתן להשתמש בתרגיל ‪ 2‬בעמ' ‪ 10‬ותרגיל ‪ 4‬בעמ' ‪ 12‬בחוברת העבודה‪.‬‬
‫פרקים ב‪-‬ד‬
‫במהלך הדיון בפרקים ב' ו‪-‬ג' של ספר יונה‪ ,‬ניתן לענות בכתב על השאלות מתרגילים ‪ 0‬ו‪ 2-‬בחוברת העבודה‬
‫(עמ' ‪.)14-15‬‬
‫ֹלשה לֵּילוֹת ‪.‬‬
‫ּוש ָּ‬
‫א וַ יְ מַ ן יְ הוָּ ה ָּדג גָּדוֹל‪ ,‬לִּ בְ ֹלעַ אֶ ת‪-‬י ֹונָּה; וַ יְ ִּהי י ֹונָּה בִּ ְמעֵּ י הַ ָּדג‪ְ ,‬שֹלשָּ ה י ִָּּמים ְ‬
‫בשום אופן אל תנסה להסביר סיפור זה מנקודת מבט של האנטומיה של לוע הלוויתן או הפיזיולוגיה של קיבת‬
‫הכריש‪ .‬מספיק לומר שהקב"ה עשה נס‪ ,‬על מנת להציל את יונה ממוות‪ ,‬כך שבמקום דג אפשר לדמיין אפילו‬
‫את הצוללת "נאוטילוס" בראשות קפטן נמו‪.‬‬
‫אתי ִּמצָּ ָּרה לִּ י אֶ ל‪-‬יְ הוָּ ה‪--‬וַ ַי ֲע ֵּננִּי; ִּמבֶ טֶ ן ְשאוֹל ִּשּוַ עְ ִּתי‪,‬‬
‫ב וַ יִּ ְתפַ לֵּל י ֹונָּה‪ ,‬אֶ ל‪-‬יְ הוָּ ה אֱ ֹלהָּ יו‪ִּ ,‬מ ְּמעֵּ י‪ ,‬הַ ָּדגָּה ‪.‬ג וַ יֹאמֶ ר‪ָּ ,‬ק ָּר ִּ‬
‫שָּ מַ עְ ָּת קוֹלִּ י ‪ ...‬י וַ אֲ נִּי‪ ,‬בְ קוֹל תו ָֹּדה אֶ זְ בְ חָּ ה‪-‬לְָּך‪ ,‬אֲ שֶ ר נ ַָּד ְר ִּתי‪ ,‬אֲ שַ לֵּמָּ ה‪:‬‬
‫דון עם התלמידים במשמעות תפילה זו (יונה "נכנע"‪ :‬עכשיו הוא מוכן ללכת לנינוה)‪ .‬דונו יחדיו‪ ,‬מדוע דווקא‬
‫בנקודה זו החליט יונה לסגת‪.‬‬
‫תשובות אפשריות‪:‬‬
‫‪ ‬הוא מלא הכרת תודה לקב"ה על הצלתו ולכן מוכן כעת למלא את רצונו‪,‬‬
‫‪ ‬ההחלטה למות גבתה מיונה את כל כוחות הנפש שלו‪ ,‬ופשוט לא נותר בו כוח להתנגד יותר‪,‬‬
‫‪ ‬הרצון לחיות ניצח בסופו של דבר‪ ,‬והוא הרגיש מוכן לעבוד את הקב"ה‪.‬‬
‫ַארבָּ עִּ ים יוֹם‪ ,‬וְ נִּ ינְ וֵּ ה נ ְֶהפָּ כֶת‬
‫ד וַ יָּחֶ ל י ֹונָּה לָּבוֹא בָּ עִּ יר‪ ,‬מַ הֲ לְַך יוֹם אֶ חָּ ד; וַ יִּ ְק ָּרא‪ ,‬וַ יֹאמַ ר‪ ,‬עוֹד ְ‬
‫וכך‪ ,‬סוף סוף אנחנו מתוודעים לשם מה שלח הקב"ה את יונה לנינוה – על מנת לבשר שבעוד ‪ 41‬יום העיר‬
‫תחרב (ככל הנראה בשל מעשיהם הרשעים של האשורים)‪.‬‬
‫שאל את התלמידים מה חשב הנביא אודות האבדון המצפה לבירה האשורית‪ .‬קרוב לוודאי שזה היה אמור‬
‫לשמח אותו‪ ,‬ויש לכך לפחות שתי סיבות‪:‬‬
‫‪ .0‬כאדם מוסרי‪ ,‬יונה לא יכול היה להשלים עם האכזריות הלא אנושית של האימפריה האשורית כלפי‬
‫העמים המשועבדים לה‪.‬‬
‫‪ .2‬כעברי ופטריוט יונה לא יכול היה שלא לראות באשור את האויב הכי חזק ומסוכן עבור ממלכות‬
‫ישראל ויהודה‪ ,‬אותן שואפת האימפריה לכבוש ולחסל‪.‬‬
‫אֹלהים; וַ יִּ ְק ְראּו‪-‬צוֹם וַ יִּ לְ בְ שּו שַ ִּקים‪ִּ ,‬מגְ ד ֹולָּם וְ עַ ד‪ְ -‬קטַ נָּם ‪.‬ווַ יִּ גַע הַ ָּדבָּ ר‪ ,‬אֶ ל‪-‬מֶ לְֶך נִּ ינְ וֵּ ה‪,‬‬
‫‪.‬ה וַ יַאֲ ִּמינּו ַא ְנ ֵּשי נִּ ינְ וֵּ ה‪ ,‬בֵּ ִּ‬
‫וַ י ָָּּקם ִּמכִּ ְסאוֹ‪ ,‬וַ ַיעֲבֵּ ר אַ ַד ְרת ֹו מֵּ עָּ לָּיו; וַ יְ כַס שַ ק‪ ,‬וַ יֵּשֶ ב עַ ל‪-‬הָּ אֵּ פֶ ר‪ .‬ז וַ יַזְ עֵּ ק‪ ,‬וַ יֹאמֶ ר בְ נִּ ינְ וֵּ ה‪ִּ ,‬מטַ עַ ם הַ ּמֶ לְֶך ּוגְ ֹדלָּיו‪,‬‬
‫ָאדם‬
‫ּומיִּ ם ַאל‪-‬יִּ ְשתּו ‪.‬ח וְ יִּ ְתכַסּו ַש ִּקים‪ ,‬הָּ ָּ‬
‫ָאדם וְ הַ בְ הֵּ מָּ ה הַ בָּ ָּקר וְ הַ צֹאן‪ַ ,‬אל‪-‬יִּ ְטעֲמּו ְמאּומָּ ה‪ַ--‬אל‪-‬יִּ ְרעּו‪ַ ,‬‬
‫לֵּאמֹר‪ :‬הָּ ָּ‬
‫ּומן‪-‬הֶ חָ מָ ס‪ ,‬אֲ ֶשר בְ כַּ פֵּ יהֶ ם‪.‬‬
‫ֹלהים‪ ,‬בְ חָּ זְ ָּקה; וְ יָשֻׁ בּו‪ִ ,‬איש ִמדַּ ְרּכוֹ הָ ָרעָ ה‪ִ ,‬‬
‫וְ הַ בְ הֵּ מָּ ה‪ ,‬וְ יִּ ְק ְראּו אֶ ל‪-‬אֱ ִּ‬
‫יונה ג'‪.‬‬
‫בקש מהתלמידים לכנות במילה אחת את מה שעשו האשורים (תשובה)‪.‬‬
‫הפנה את תשומת לבם של התלמידים לכך שלמשך שלושה ימים האשורים קיבלו על עצמם את המצוות של‬
‫יום כיפור (לא אכלו‪ ,‬לא שתו והתפללו לקב"ה) – יום החזרה בתשובה‪ .‬דונו יחד בשאלת כנות תשובתם של‬
‫האשורים‪ .‬הפנה את תשומת לבם למילים המודגשות‪ :‬מלך אשור הבין שמהות התשובה איננה רק צום ולבוש‬
‫שק‪ ,‬כי אם החלטה נחושה לסור מכל התנהגות רעה‪ ,‬והיחס בין אדם לחברו ‪ -‬בראש ובראשונה‪.‬‬
‫הזכר לתלמידים‪ ,‬כי בדיוק לתשובה כזו קראו נביאי ישראל‪:‬‬
‫יב כִּ י תָּ בֹאּו‪ ,‬ל ֵָּּראוֹת פָּ נָּי‪ִּ --‬מי‪-‬בִּ ֵּקש זֹאת ִּמי ְֶד ֶכם‪ְ ,‬רמֹס חֲ צֵּ ָּרי‪ ...‬טז ַרחֲ צּו‪ִּ ,‬הזַ כּו‪--‬הָּ ִּסירּו רֹעַ מַ עַ לְ לֵּיכֶם‪ִּ ,‬מ ֶנגֶד עֵּ ינָּי‪:‬‬
‫ִּח ְדלּו‪ ,‬הָּ ֵּרעַ ‪.‬יז לִּ ְמדּו הֵּ יטֵּ ב ִּד ְרשּו ִּמ ְשפָּ ט‪ ,‬אַ ְשרּו חָּ מוֹץ; ִּשפְ טּו יָּתוֹם‪ִּ ,‬ריבּו ַאלְ מָּ נָּה‪.‬‬
‫ישעיהו א‬
‫הערה למורה‪ :‬חלק מהפרשנים סוברים כי תשובתם של יושבי נינוה היתה פורמלית בלבד‪ .‬עם זאת‪ ,‬רד"ק (רבי‬
‫דוד קמחי) סבור אחרת‪:‬‬
‫"וירא‪ ...‬מדרכם הרעה (יונה ג‪ :‬י) ‪ -‬כלל כל הרעות‪ .‬ומן החמס שבו בתשובה שלמה"‪.‬‬
‫אפשר לדון עם התלמידים במחלוקת פרשנים זו‪ ,‬ובשאלה האם היא בלתי ניתנת לפתרון‪ .‬פשרה אפשרית היא‬
‫לומר כי חלק מיושבי העיר עשו תשובה שלמה‪ ,‬והחלק האחר – תשובה פורמלית בלבד‪.‬‬
‫ֹלהים‪ ,‬עַ ל‪-‬הָּ ָּרעָּ ה אֲ ֶשר‪ִּ -‬דבֶ ר ַלעֲשוֹת‪-‬לָּהֶ ם‪--‬‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬מַ עֲשֵּ יהֶ ם‪ ,‬כִּ י‪-‬שָּ בּו ִּמ ַד ְרכָּם הָּ ָּרעָּ ה; וַ יִּ נָּחֶ ם הָּ אֱ ִּ‬
‫ג‪,‬י וַ י ְַרא הָּ אֱ ִּ‬
‫וְ ֹלא עָּ שָּ ה ‪.‬ד‪,‬א וַ י ֵַּרע אֶ ל‪-‬י ֹונָּה‪ָּ ,‬רעָּ ה גְ ד ֹולָּה; וַ יִּ חַ ר‪ ,‬ל ֹו ‪.‬‬
‫שאל את התלמידים‪ :‬מה כל כך ציער את יונה? (אשור לא הושמדה‪ ,‬וכמקודם איימה על ישראל)‪.‬‬
‫כעת י ש בידינו מספיק נתונים על מנת לשחזר את הלך המחשבה שהוביל למעשיו של יונה (ראה תרגיל ‪ 2‬בעמ'‬
‫‪ 15‬בחוברת העבודה)‪:‬‬
‫יונה ידע או ניחש מה יהיה עליו לנבא בנינוה‪ .‬הוא הבין שאם האשורים יחזרו בתשובה שלמה בשמעם את‬
‫אזהרותיו‪ ,‬הקב"ה יחון אותם‪ ,‬וכך אשור תמשיך להוות איום על ממלכות יהודה וישראל‪ .‬לכן החליט כי לא‬
‫ילך לנבא על נינוה ‪ -‬על מנת לשלול מהאשורים את האפשרות לחזור בתשובה‪ ,‬מה שהבטיח את השמדתם‬
‫ובכך יציל את עם ישראל‪ .‬על מנת להציל את עמו הוא היה מוכן אפילו להמרות את פי ה' ולהקריב את חייו!‬
‫הצע לתלמידים לענות על השאלה הבאה‪ :‬מה היתה הטעות של יונה?‬
‫להלן ההסבר הנכון‪" :‬האיום האשורי" אינו רק תוצאה של מצב גיאופוליטי לא רצוי עבור עם ישראל‪ ,‬אלא‬
‫בראש ובראשונה – עונש עבור החטאים שלהם עצמם‪ .‬ניתן להזכיר לתלמידים כי על הבנה כזאת את‬
‫ההיסטוריה מלמדת אותנו התורה‪:‬‬
‫טו וְ הָּ יָּה‪ִּ ,‬אם‪ֹ-‬לא ִּת ְשמַ ע בְ קוֹל יְ הוָּ ה אֱ ֹלהֶ יָך‪ ,‬לִּ ְשמֹר ַלעֲשוֹת אֶ ת‪-‬כָּל‪ִּ -‬מ ְצוֹתָּ יו וְ חֻ ק ָֹּתיו‪ ,‬אֲ ֶשר ָאנֹכִּ י ְמצַ ּוְ ָך הַ יוֹם‪ּ--‬ובָּ אּו‬
‫עָּ לֶיָך ָּכל‪-‬הַ ְקלָּלוֹת הָּ אֵּ לֶה‪ ,‬וְ ִּה ִּשיגּוָך‪ ...‬מח וְ עָּ בַ ְד ָּת אֶ ת‪-‬אֹיְ בֶ יָך‪ ,‬אֲ שֶ ר יְ ַשלְ חֶ נּו יְ הוָּ ה בָּ ְך‪ ,‬בְ ָּרעָּ ב ּובְ צָּ מָּ א ּובְ עֵּ ירֹם‪,‬‬
‫ָארץ‪ ,‬כַאֲ ֶשר‬
‫ארָך‪ ,‬עַ ד ִּה ְש ִּמידוֹ‪ ,‬אֹתָּ ְך ‪.‬מט יִּ שָּ א יְ הוָּ ה עָּ לֶיָך גוֹי מֵּ ָּרחֹק ִּמ ְקצֵּ ה הָּ ֶ‬
‫ּובְ חֹסֶ ר כֹל; וְ נָּתַ ן עֹל בַ ְרזֶ ל‪ ,‬עַ ל‪-‬צַ ּוָּ ֶ‬
‫יִּ ְדאֶ ה הַ נָּשֶ ר‪ :‬גוֹי‪ ,‬אֲ שֶ ר ֹלא‪ִּ -‬ת ְשמַ ע לְ שֹנ ֹו ‪.‬נ גוֹי‪ ,‬עַ ז פָּ נִּים‪ ,‬אֲ שֶ ר ֹלא‪-‬יִּ ָּשא פָּ נִּים לְ זָּ ֵּקן‪ ,‬וְ נַעַ ר ֹלא ָּיחֹן ‪.‬נא וְ ָאכַל פְ ִּרי‬
‫ַאדמָּ ְתָך‪ ,‬עַ ד ִּהשָּ ְמ ָּדְך‪ ,‬אֲ שֶ ר ֹלא‪-‬י ְַש ִּאיר לְ ָך ָּדגָּן ִּתירוֹש וְ יִּ ְצהָּ ר‪ְ ,‬שגַר אֲ לָּפֶ יָך וְ עַ ְש ְתרֹת צֹאנֶָך‪--‬עַ ד‬
‫בְ הֶ ְמ ְתָך ּופְ ִּרי‪ְ -‬‬
‫ַארצֶ ָך;‬
‫הַ אֲ בִּ ידוֹ‪ ,‬אֹתָּ ְך ‪.‬נב וְ הֵּ צַ ר לְ ָך בְ כָּל‪ְ -‬שעָּ ֶריָך‪ ,‬עַ ד ֶר ֶדת ֹחמֹתֶ יָך הַ גְ ֹבהֹת וְ הַ בְ צֻרוֹת‪ ,‬אֲ ֶשר אַ ָּתה בֹטֵּ חַ בָּ הֵּ ן‪ ,‬בְ כָּ ל‪ְ -‬‬
‫ַאר ְצָך‪ ,‬אֲ שֶ ר נָּתַ ן יְ הוָּ ה אֱ ֹלהֶ יָך לְָּך"‬
‫וְ הֵּ צַ ר לְ ָך‪ ,‬בְ ָּכל‪ְ -‬שעָּ ֶריָך‪ ,‬בְ ָּכל‪ְ -‬‬
‫דברים כ"ח‬
‫מכאן עולה כי על מנת להסיר את איום הפלישה האשורית על בני ישראל לחזור בתשובה שלמה באופן מיידי‪.‬‬
‫הצלת נינוה היתה צריכה לשמש עבורם דוגמא והוכחה לכך שבכוחה של חרטה כנה לבטל גזר דין‪ ,‬ואפילו‬
‫לאחר שההחלטה נפלה‪.‬‬
‫יונה לא הבין זאת‪ .‬גם בני ישראל לא הבינו זאת‪ ,‬וכפי שכבר אמרנו ‪ -‬כעבור זמן מה הממלכה הצפונית אכן‬
‫הושמדה על ידי אשור‪.‬‬
‫יקיוֹן‪ ,‬אֲ שֶ ר ֹלא‪-‬עָּ מַ לְ ָּת ב ֹו וְ ֹלא גִּ ַדלְ תוֹ‪ֶ :‬שבִּ ן‪-‬לַיְ לָּה הָּ יָּה‪ּ ,‬ובִּ ן‪-‬לַיְ לָּה ָאבָּ ד ‪.‬יא וַ אֲ נִּ י‬
‫י וַ יֹאמֶ ר יְ הוָּ ה‪--‬אַ ָּתה חַ ְס ָּת עַ ל‪-‬הַ ִּק ָּ‬
‫ָאדם‪ ,‬אֲ ֶשר ֹלא‪-‬י ַָּדע בֵּ ין‪-‬יְ ִמינוֹ‬
‫ֹלא ָאחּוס‪ ,‬עַ ל‪-‬נִּי ְנוֵּ ה הָּ עִּ יר הַ גְ ד ֹולָּה‪--‬אֲ שֶ ר יֶש‪-‬בָּ ּה הַ ְרבֵּ ה ִּמ ְש ֵּתים‪-‬עֶ ְש ֵּרה ִּרב ֹו ָּ‬
‫לִ ְשמֹאלוֹ‪ּ ,‬ובְ הֵּ מָ ה‪ַּ ,‬רבָ ה‪.‬‬
‫שאל את התלמידים כיצד הם מבינים את המילים המודגשות‪ .‬הצג להם שתי פרשנויות קלאסיות לפסוק זה‪:‬‬
‫רש"י‪:‬‬
‫אשר לא ידע וגו' – קטנים‪.‬‬
‫ובהמה רבה – בני אדם גדולים‪ ,‬ודעתן כבהמה‪ ,‬שאינם מכירים מי בראם‪.‬‬
‫רד"ק‪:‬‬
‫אשר לא ידע – שהם קטנים‪ ,‬ולא ידעו בין ימינם לשמאלם‪ ,‬ואין בהם חטא‪ ,‬ואין להם עונש אלא בעבור‬
‫האבות‪ ,‬וכיון שהאבות שבו‪ ,‬הנה הם בלא עונש‪ .‬וכן בהמה רבה שיש בעיר‪ ,‬והבהמה אין לה עונש וזכות‪ ,‬ועל כל‬
‫אלה ראוי לחוס ולחמול‪ ,‬וכל שכן על רבים‪.‬‬
‫דון עם התלמידים מדוע בדברו על רחמיו‪ ,‬הקב"ה מזכיר בו זמנית ילדים וחסרי בינה‪ ,‬וכן בהמות‪ .‬תשובה‬
‫אפשרית‪ :‬הקב"ה יודע שכסיבה למעשים רבים משמשות טיפשות‪ ,‬חוסר הבנה ואי יכולת לשלוט‬
‫באינסטינקטים החייתיים‪ .‬בדיוק בגלל זה הקב"ה מוכן לסלוח לחוטאים‪ ,‬אם הם הכירו לעומק בחטאיהם‪.‬‬
‫‪ .3‬סיכום ומסקנות‬
‫הרעיון המרכזי של ספר יונה‪ :‬גם הרשע הגדול ביותר ראוי למחילה‪ ,‬אם חזר בתשובה שלמה ממעשיו הרעים‪.‬‬
‫בדיוק מהסיבה הזאת קוראים את ספר יונה ביום כיפור – היום בו עם ישראל מקווה למחילה‪.‬‬
‫‪ .5‬שיעורי בית‬
‫תרגילים ‪ 4‬ו‪ 5-‬בעמ' ‪ 16-17‬בחוברת עבודה‪.‬‬
‫שיעור ‪ .23‬סוכות‬
‫סוכות – חג השמחה‪ .‬שמחת בית השואבה‪.‬‬
‫מטרת השיעור‬
‫‪ ‬לימוד התפיסה הפילוסופית של חג הסוכות‪.‬‬
‫משימות השיעור‬
‫‪ ‬לחזור על הלכות חג הסוכות‬
‫‪ ‬לספר לתלמידים על שמחת בית השואבה‪.‬‬
‫‪ ‬להכיר לתלמידים את ההבנה היהודית של השמחה ולספר להם איך זה קשור לחג הסוכות‪.‬‬
‫מהלך השיעור‬
‫‪ .1‬מבוא לנושא‬
‫היזכרו בקצרה בהלכות המרכזיות של חג הסוכות (ניתן להשתמש בתרגיל ‪ 0‬בעמ' ‪ 11‬בחוברת העבודה)‪ .‬הזכר‬
‫להם שעבור כל חג יהודי ניתן למצוא בסידור שם המבטא את הרעיון שלו‪ ,‬לדוגמא‪:‬‬
‫פסח – חג חירותנו‬
‫שבועות – חג מתן תורה‬
‫ראש השנה – יום תרועה‬
‫יום כיפור – יום סליחה‪ ,‬מחילה וכפרה‪,‬‬
‫סוכות – זמן שמחתנו‪.‬‬
‫שאל את התלמידים‪ ,‬מה מוזר בהגדרה של חג הסוכות? (לפי התורה יש לשמוח בכל החגים; אפשר להזכיר‬
‫לתלמידים את ציווי התורה‪" :‬וְ שָּ מַ ְח ָּת בְ חַ גֶָך" (דברים ט"ז‪ :‬יד)‪ .‬הצע לתלמידים לחשוב‪ :‬מדוע מכל החגים‬
‫דווקא סוכות זכה בכינוי "זמן שמחתנו"?‬
‫נוסחת מעבר‪:‬‬
‫על מנת להבין‪ ,‬מדוע מכל החגים דווקא סוכות זכה בכינוי "זמן שמחתנו"‪ ,‬יש להבין קודם כל איך מבינה‬
‫המסורת היהודית את המילה "שמחה"‪.‬‬
‫‪ .2‬עבודה על הנושא‬
‫בקש מהתלמידים למנות סיבות לשמחה‪ ,‬ושאל אותם באילו מצבים טיפוסיים אנו חווים שמחה‪.‬‬
‫כתוב על הלוח את הסיטואציות הבאות‪:‬‬
‫‪ ‬סיום מוצלח של עניין כלשהו (ניתן לשייך לכאן גם ניצחון מלחמתי)‬
‫‪ ‬חגיגה אישית‪ ,‬משפחתית או לאומית‬
‫‪ ‬שמחה של מילוי חוב (עבודת האל בכלל זה)‪.‬‬
‫נוסחת מעבר‪:‬‬
‫חג הסוכות מאחד בתוכו את כל סוגי השמחה הללו‪.‬‬
‫‪ .0‬סוכות – חג האסיף (סיום עמלם של עובדי האדמה)‪ .‬דון עם התלמידים מדוע אסיף היבול נחשב סיבה‬
‫לחגיגה‪.‬‬
‫‪ ‬בתנאים של משק הבית הטבעי והחצי‪-‬טבעי היבול שנאסף הוא הערובה היחידה לכך שבחודשים‬
‫הקרובים לא אורבת לאנשים סכנת רעב; ניתן לצטט לתלמידים את האמרה הרוסית ‪«осенью‬‬
‫»‪"( хоть и холодно, да не голодно‬נכון שקר בסתיו‪ ,‬אך לפחות אין רעב")‪.‬‬
‫‪ ‬כל עוד היבול לא נאסף‪ ,‬הוא מצוי בסכנה תמידית‪ :‬בצורת‪ ,‬גשם‪ ,‬מזיקים‪ ,‬מחלות‪ ,‬ובימים עברו –‬
‫גם פשיטות של אויבים‪ .‬כאשר היבול נאסף – סוף לדאגות‪ ,‬וזוהי סיבה לשמחה‪.‬‬
‫‪ ‬לאחר איסוף היבול מתחילה מנוחה בחיי האיכר מעמלו הקשה‪.‬‬
‫אפשר לספר לתלמידים כי סיום עבודות השדה של הסתיו היה חג לא רק ליהודים אלא גם לעמים אחרים‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫ולהביא לכך דוגמאות מתאימות‪:‬‬
‫(בר ְט ִּצ'ינַה) ‪ -‬חגיגה משותפת לציון איסוף היבול‪.‬‬
‫‪ ‬בכפרים הרוסיים היה נהוג לערוך "‪ָּ "Братчина‬‬
‫כל מה שהיה בשדות – הופיע על השולחנות‪ ,‬כאשר הלחם הוא "ראש לכל"‪.‬‬
‫‪ ‬באי השבדי אלנד‪ ,‬בימים האחרונים של ספטמבר עורכים את חג האסיף הגדול ביותר בשבדיה‪ .‬לסמל‬
‫החג נחשבת דלעת כתומה וגדולה‪ .‬כאשר מניפים את הדלעת גבוה מעל ערמת חציר‪ ,‬אז יודעים‬
‫החוואים המקומיים שהגיע הזמן להוביל למכירה את פרי האדמה‪ .‬בכל האי מתקיימות פעילויות‬
‫שונות ומגוונות‪ :‬הופעות פולקלור‪ ,‬תחרויות בישול‪ ,‬תחרויות ספורט‪ ,‬תערוכות‪ ,‬קונצרטים‪ ,‬זיקוקים‪.‬‬
‫מצפים לאורחים לא רק בעיר המרכזית בורגהולם – אלא בכל הערים והכפרים באלנד‪.‬‬
‫‪ .2‬סוכות קשור היסטורית ביציאת מצרים (חגיגה לאומית)‪ :‬כתזכורת לסוכות בהן התגוררו בני ישראל‬
‫במדבר‪.‬‬
‫‪ .2‬בסוכות אנו יכולים לחוות את שמחת עבודת הקדוש ברוך הוא‪ .‬בקש מהתלמידים להיזכר במצוות‬
‫החג (סוכה‪ ,‬ארבעת המינים)‪.‬‬
‫נוסחת מעבר‪:‬‬
‫ובימים בהם בית המקדש היה קיים ‪ -‬היו עורכים בסוכות את אחד הטקסים החגיגיים ביותר ‪ -‬שמחת בית‬
‫השואבה‪.‬‬
‫תאר לתלמידים טקס זה‪ .‬בנוסף למה שמסופר בספר הלימוד‪ ,‬ניתן להיעזר במקורות נוספים‪ .‬למשל‪:‬‬
‫ומנורות של זהב היו שם‪ ,‬וארבעה ספלים של זהב היו שם בראשיהם‪ ,‬וארבעה סולמות על כל מנורה ומנורה;‬
‫וארבעה ילדים מפרחי כהונה‪ ,‬ובידיהם כדי שמן של מאה ועשרים לוג‪ ,‬והם מטילין לתוך כל ספל וספל‪.‬‬
‫משנה‪ ,‬מסכת סוכה ה'‪ :‬ב‪.‬‬
‫בספרך שבחגיגה זו השתתפו החכמים והמנהיגים של העם‪ ,‬ניתן להביא עדות מהתלמוד‪:‬‬
‫"תניא אמרו ע ליו על הלל הזקן כשהיה שמח בשמחת בית השואבה אמר כן אם אני כאן הכל כאן ואם איני כאן‬
‫מי כאן הוא היה אומר כן למקום שאני אוהב שם רגלי מוליכות אותי אם תבא אל ביתי אני אבא אל ביתך אם‬
‫‪ 3‬עם זאת‪ ,‬לא כדאי להיכנס לפרטים‪ .‬ראשית‪ ,‬הטענה כי לעמים רבים יש חג אסיף לא דורשת הוכחות רבות‪ .‬שנית‪ ,‬בתיאור של חג לא יהודי‬
‫עלולים להיות תיאורים צבעוניים של מאכלים לא כשרים‪ ,‬מה שיסיט את הדיון מהנושא לערוצים לא רצויים‪.‬‬
‫אתה לא תבא אל ביתי אני לא אבא אל ביתך שנאמר (שמות כ) בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך‬
‫וברכתיך‪".‬‬
‫" אמרו עליו על רבן שמעון בן גמליאל כשהיה שמח שמחת בית השואבה היה נוטל שמנה אבוקות של אור‬
‫וזורק אחת ונוטל אחת ואין נוגעות זו בזו"‬
‫" אמר ר' יהושע בן חנניה כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו כיצד שעה ראשונה‬
‫תמיד של שחר משם לתפלה משם לקרבן מוסף משם לתפלת המוספין משם לבית המדרש משם לאכילה‬
‫ושתיה משם לתפלת המנחה משם לתמיד של בין הערבים מכאן ואילך לשמחת בית השואבה"‬
‫סוכה‪ ,‬דף נ"ג ע"א‬
‫הקטע האחרון הוא החשוב ביותר‪ ,‬מאחר והוא קושר ישירות בין שמחת בית השואבה ועבודת ה'‪ .‬לכן אם‬
‫המורה בוחר להקריא את הקטע במהלך השיעור – חשוב להפנות לכך את תשומת לבם של התלמידים‪.‬‬
‫קראו יחד עם התלמידים את הקטע מהתוספתא המובא בספר הלימוד‪.‬‬
‫דונו יחד בשאלה‪ ,‬מדוע הרוקדים בחצר בית המקדש היו אומרים מילים שאינן קשורות בשום אופן לא למים‬
‫ולא לגשם‪ ,‬אלא שירי מעלות ודברי תשבחות? את התשובה ניתן לכתוב בחוברת העבודה (תרגיל ‪ 2‬בעמ' ‪.)91‬‬
‫אם הרעיון המובא בספר הלימוד נראה לך מורכב מידי‪ ,‬אפשר לתאר אותו באופן פשוט יותר‪:‬‬
‫בסוכות בני ישראל מתחילים להתפלל לגשם; שמחת בית השואבה מהווה מעין "התגלמות תיאטרלית" של‬
‫תפילה זו‪.‬‬
‫בתורה נאמר לא פעם‪ ,‬כי הקב"ה ממטיר על אדמת ישראל גשם או מונע גשם ‪ -‬כתלות במצב הרוחני‬
‫ובהתנהגות של בני ישראל‪ .‬אפשר לבקש מהתלמידים להיזכר בקטע המתאים (אם הם מתקשים בכך‪ ,‬רמוז‬
‫להם שאנו קוראים על זה ב"שמע ישראל")‪:‬‬
‫יג וְ הָּ יָּה‪ִּ ,‬אם‪-‬שָּ מֹעַ ִּת ְש ְמעּו אֶ ל‪ִּ -‬מ ְצוֹתַ י‪ ,‬אֲ שֶ ר ָאנֹכִּ י ְמצַ ּוֶ ה אֶ ְתכֶם‪ ,‬הַ יוֹם‪--‬לְ ַאהֲ בָּ ה ֶאת‪-‬יְ הוָּ ה אֱ ֹלהֵּ יכֶ ם‪ּ ,‬ולְ עָּ בְ ד ֹו‪,‬‬
‫ּומלְ קוֹש; וְ ָאסַ פְ ָּת ְד ָּגנֶָך‪ ,‬וְ ִּתיר ְֹשָך‬
‫ַ‬
‫ַאר ְצכֶם בְ עִּ תוֹ‪ ,‬יו ֶֹרה‬
‫בְ כָּל‪-‬לְ בַ בְ כֶם‪ּ ,‬ובְ ָּכל‪-‬נַפְ ְש ֶכם ‪.‬ידוְ נָּתַ ִּתי ְמטַ ר‪ְ -‬‬
‫וְ יִּ ְצהָּ ֶרָך ‪.‬טו וְ נָּתַ ִּתי עֵּ שֶ ב בְ שָּ ְדָך‪ ,‬לִּ בְ הֶ ְמ ֶתָך; וְ ָאכַלְ ָּת‪ ,‬וְ שָּ בָּ עְ ָּת ‪.‬טז ִּהשָּ ְמרּו ָּל ֶכם‪ ,‬פֶ ן יִּ פְ ֶתה לְ בַ בְ ֶכם; וְ סַ ְר ֶתם‪ ,‬וַ עֲבַ ְד ֶתם‬
‫ֹלהים אֲ חֵּ ִּרים‪ ,‬וְ ִּה ְש ַתחֲ וִּ יתֶ ם‪ ,‬לָּהֶ ם ‪.‬יז וְ חָּ ָּרה ַאף‪-‬יְ הוָּ ה בָּ ֶכם‪ ,‬וְ עָּ צַ ר אֶ ת‪-‬הַ ָּשמַ יִּ ם וְ ֹלא‪-‬יִּ ְהיֶה מָּ טָּ ר‪ ,‬וְ הָּ אֲ ָּד ָּמה‪ֹ ,‬לא‬
‫אֱ ִּ‬
‫ָארץ הַ טֹבָּ ה‪ ,‬אֲ ֶשר יְ הוָּ ה‪ ,‬נֹתֵּ ן ָּלכֶם‪.‬‬
‫ִּת ֵּתן אֶ ת‪-‬יְ בּולָּּה; וַ אֲ בַ ְד ֶתם ְמהֵּ ָּרה‪ ,‬מֵּ עַ ל הָּ ֶ‬
‫דברים יא‬
‫אין זה מפתיע כי במהלך טקס המסמל בקשת מים‪ ,‬בני נזכרים בתשובה ובמעשים טובים‪.‬‬
‫‪ .3‬סיום‬
‫על מנת לחזק את השליטה בחומר השתמשו בתרגיל ‪ 2‬בעמ' ‪ 19‬בחוברת העבודה‪ .‬את התרגיל ניתן לעשות‬
‫בקבוצות ובצורת תחרות – איזה קבוצה תיתן הכי הרבה תשובות נכונות בזמן הקצר ביותר‪.‬‬
‫בימינו‪ ,‬כשאין בית מקדש‪ ,‬אין גם שמחת בית השואבה‪ .‬עם זאת נשאר חג המסמל את השמחה שבעבודת ה' –‬
‫שמחת תורה‪ ,‬כשהיהודים שרים ורוקדים עם ספרי תורה‪.‬‬
‫‪ .4‬מסקנת השיעור‬
‫שמחת בית השואבה היתה לביטוי הגבוה והמלא ביותר של הרעיון הראשי של חג הסוכות – עבודת ה' בשמחה‪.‬‬
‫‪ .5‬שיעורי בית‬
‫תרגיל ‪ 4‬בעמ' ‪ 90‬בחוברת עבודה‪.‬‬
‫שיעור ‪ .24‬קבלת שבת המלכה‬
‫"קבלת שבת" – קבלת פני שבת המלכה‪ .‬מבנה הטקסט של קבלת השבת; ששה‬
‫מזמורי תהלים כנגד ששת ימות השבוע; הפיוטים "אנא בכוח" ו"לכה דודי"; שני‬
‫מזמורי הסיום‪.‬‬
‫מטרות השיעור‬
‫‪ ‬לימוד קבלת שבת המסורתית‪.‬‬
‫‪ ‬הכרות עם הרקע הרעיוני של קבלת השבת‪.‬‬
‫משימות השיעור‬
‫‪ ‬להכיר לתלמידים את המנהגים של קבלת השבת‪.‬‬
‫‪ ‬להסביר לתלמידים מדוע רוב הטקסטים של תפילה זו זה מדברים על ימות המשיח‪.‬‬
‫‪ ‬שכלול מיומנויות העבודה עם טקסטים תנ"כיים וליטורגיים‪.‬‬
‫עזרים נדרשים‬
‫סידור בתרגום לרוסית‪ ,‬חפצים הקשורים לשמירת השבת‪.‬‬
‫מהלך השיעור‬
‫‪ .1‬מבוא לנושא‬
‫לפני תחילת השיעור‪ ,‬סדר על השולחן חפצים שקשורי ם לשבת‪ :‬שתי חלות עם כיסוי מיוחד של שבת‪ ,‬גביע‬
‫קידוש‪ ,‬זמירון שבת‪ ,‬פמוטים וכו'‪.‬‬
‫הצע לתלמידים "לנחש" את נושא השיעור (סביר להניח שכולם יענו ביחד‪.)...‬‬
‫בקש מהתלמידים להיזכר במה שידוע להם על השבת (שני הציוויים "שמור ו"זכור"‪ ,‬איסור מלאכה‪ ,‬קידוש‪,‬‬
‫מזמורי וזמירות שבת וכן הלאה‪ ,‬וכל המרבה הרי זה משובח‪.‬‬
‫נוסחת מעבר‪:‬‬
‫על יום השבת אפשר לדבר הרבה מאוד‪ ,‬היום נעסוק רק בקבלת השבת‪.‬‬
‫‪ .2‬עבודה על הנושא‬
‫הזכר לתלמידים כי קבלת שבת המסורתית התפתחה בהדרגה במהלך השנים‪ ,‬עד שהתגבשה לצורה בה אנו‬
‫מכירים אותה היום‪ ,‬בסביבות המאות ה‪.06-07-‬‬
‫ה קרא להם את הקטע מהתלמוד המובא בספר הלימוד‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן להביא בפניהם את דברי הרמב"ם‪,‬‬
‫המסבירים את משמעות מצוות "זכור את יום השבת"‪:‬‬
‫ב איזה הוא כיבוד‪--‬זה שאמרו חכמים שמצוה על אדם לרחוץ פניו ידיו ורגליו בחמין בערב שבת‪ ,‬מפני כבוד‬
‫השבת‪ .‬ומתעטף בציצית ויושב בכובד ראש‪ ,‬מייחל להקבלת פני השבת‪ ,‬כמו שהוא יוצא לקראת המלך‪.‬‬
‫וחכמים הראשונים היו מקבצין תלמידיהן בערב שבת‪ ,‬ומתעטפים; ואומרים‪ ,‬בואו ונצא לקראת שבת המלך*‪.‬‬
‫משנה תורה‪ ,‬הלכות שבת‪ ,‬ל‪ :‬ב‪.‬‬
‫*שים לב שכתוב דווקא "המלך" ולא "המלכה"‪.‬‬
‫אם מישהו מהתלמידים הולך לבית הכנסת בערבי שבת‪ ,‬בקש ממנו שיספר כיצד מתנהלת קבלת השבת בימינו‪.‬‬
‫אם אין תלמיד כזה – ספר בעצמך‪.‬‬
‫לא משנה מי מספר בסופו של דבר‪ ,‬דאג שבמהלך או בסוף הדברים יאמר שלטקס זה יש ארבעה שלבים (למען‬
‫הבהירות ניתן לכתוב על הלוח)‪:‬‬
‫‪ .1‬ששה מזמורי תהילים (צ"ה‪-‬צ"ט‪ ,‬כ"ט)‪ .‬שים לב שבספר הלימוד ישנה טעות דפוס‪ ,‬וכתוב "‪"28‬‬
‫במקום "‪."29‬‬
‫‪ .2‬הפיוט "אנא בכוח"‬
‫‪ .2‬הפיוט "לכה דודי"‬
‫‪ .4‬תהלים צ"ב‪"( ,‬מזמור שיר ליום השבת") ותהלים צ"ג ("ה' מלך גאות לבש")‪.‬‬
‫אם מישהו מהתלמידים נזכר באלמנטים נוספים‪ ,‬הנהוגים בקהילות מסוימות – למשל‪ ,‬לקרוא טרם כניסת‬
‫השבת את "שיר השירים"‪ ,‬לשיר את הפיוט "ידיד נפש"‪ ,‬לשמוע דרשה מפי הרב וכן הלאה – אמור כי כל אחד‬
‫מאלמנטים נוספים אלה חשוב מאוד‪ ,‬ושעל כל קהילה לשמור את המנהגים שלה‪ ,‬אך היום נדבר רק על‬
‫אלמנטים המשותפים לרוב הקהילות‪.‬‬
‫נוסחת מעבר‪:‬‬
‫נבחן לעומק כל שלב בקבלת השבת‪.‬‬
‫ששת מזמורי התהלים‬
‫אפשר להציע לתלמידים להתחלק לשש קבוצות‪ ,‬לתת לכל קבוצה פרק תהלים ולהציע להם‪ ,‬לאחר דיון‬
‫משותף‪ ,‬לתאר בקצרה את הרעיון המרכזי של הפרק‪.‬‬
‫אחרי שכל קבוצה הציגה‪ ,‬דונו יחד ברעיון המשותף לכל המזמורים הללו‪ ,‬החל מפרק צ"ו‪ :‬יהללו את הקב"ה‬
‫לא רק בני ישראל‪ ,‬אלא כל העמים‪ ,‬תבל כולה‪ ,‬עולם החי וכן הטבע הדומם‪:‬‬
‫כחיזוק לטענה זו אפשר לצטט בפני התלמידים פסוקים נבחרים מתוך כל המזמורים‪:‬‬
‫צ"ו‬
‫ז הָּ בּו לַיהוָּ ה‪ִ ,‬מ ְש ְפחוֹת עַּ ִמים; הָּ בּו לַיהוָּ ה‪ ,‬כָּבוֹד וָּ עֹז‪.‬‬
‫ח הָּ בּו לַיהוָּ ה‪ ,‬כְ בוֹד ְשמוֹ; ְשאּו‪ִּ -‬מנְחָּ ה‪ּ ,‬ובֹאּו לְ חַ ְצרוֹתָּ יו‪.‬‬
‫ָארץ‪.‬‬
‫ט ִּה ְש ַתחֲ וּו לַיהוָּ ה‪ ,‬בְ הַ ְד ַרת‪-‬ק ֶֹדש; ִּחילּו ִּמפָּ נָּיו‪ָּ ,‬כל‪-‬הָּ ֶ‬
‫י ִּא ְמרּו בַ גוֹיִּ ם‪ ,‬יְ הוָּ ה מָּ לְָּך‪ַ --‬אף‪ִּ -‬תכוֹן ֵּתבֵּ ל‪ ,‬בַ ל‪ִּ -‬תּמוֹט;‬
‫צ"ז‬
‫ָארץ; יִּ ְש ְמחּו‪ִ ,‬איִ ים ַּרבִ ים‪.‬‬
‫יְ הוָּ ה מָּ לְָּך‪ָּ ,‬תגֵּל הָּ ֶ‬
‫צ"ח ב הו ִֹּדיעַ יְ הוָּ ה‪ ,‬יְ שּועָּ תוֹ; לְ עֵּ ינֵּי הַ גוֹיִּ ם‪ ,‬גִּ לָּה ִּצ ְד ָּקת ֹו‪.‬‬
‫ָארץ‪ --‬אֵּ ת‪ ,‬יְ שּועַ ת אֱ ֹלהֵּ ינּו‪.‬‬
‫ַאפסֵּ י‪ֶ -‬‬
‫ג ‪ָ ...‬ראּו כָל‪ְ -‬‬
‫ָארץ‪.‬‬
‫צ"ט א יְ הוָּ ה מָּ לְָּך‪ ,‬יִּ ְרגְ זּו עַ ִּּמים; יֹשֵּ ב כְ רּובִּ ים‪ָּ ,‬תנּוט הָּ ֶ‬
‫ב יְ הוָּ ה‪ ,‬בְ ִּציוֹן גָּדוֹל; וְ ָּרם הּוא‪ ,‬עַּ ל‪ָּ -‬כל‪-‬הָ עַּ ִמים‪.‬‬
‫כ"ט‬
‫וַ יֵּשֶ ב יְ הוָּ ה‪ ,‬מֶ לְֶך לְ ע ֹולָּם‪.‬‬
‫הצע לתלמידים לעשות את תרגיל ‪ 2‬בעמ' ‪ 92‬בחוברת העבודה‪.‬‬
‫שאל את התלמידים‪ :‬האם ניתן לומר שמזמורים אלו מדברים על העולם של היום? בוודאי שלא‪ ,‬העולם של‬
‫היום רחוק ממצב בו רוב העמים מכירים במלכותו של הקב"ה‪ .‬מכאן נובע שהמזמורים מדברים לא על המצב‬
‫הקיים כי אם על העתיד לבוא – ימות המשיח‪ ,‬בהם "והיה ה' למלך על כל הארץ‪ ,‬ביום ההוא יהיה ה' אחד‬
‫ושמו אחד" (סוף "עלינו לשבח")‪.‬‬
‫נוסחת מעבר‪:‬‬
‫רעיון זו מתפתח בפיוט "לכה דודי" המהווה נקודת שיא בקבלת השבת‪.‬‬
‫בנוגע לפיוט "אנא בכוח"‪ ,‬נושא מורכב כמו שמות הקב"ה ראוי לתשומת לב מיוחד ולא להיות נידון "על רגל‬
‫אחת"‪ .‬לכן‪ ,‬אם אף תלמיד לא מזכיר זאת – אפשר להשאיר פסקה זו ללימוד עצמי‪.‬‬
‫ספר לתלמידים בקצרה על הרקע ההיסטורי של כתיבת "לכה דודי" (המחבר‪ :‬שלמה הלוי אלקבץ‪ ,‬יליד‬
‫סלוניקי‪ ,‬מקובל ידוע מצפת‪ .‬האותיות הראשונות בשמונה השורות הפותחות מהוות אקרוסטיכון ויוצרות את‬
‫שמו של המחבר – שלמה הלוי‪ .‬אם התלמידים יודעים עברית היטב – הצע להם לפענח בעצמם את‬
‫האקרוסטיכון)‪ .‬אם המורה לא בקיא מספיק בקבלה‪ ,‬עדיף להימנע מלהזכיר את המונח "ספירות"‬
‫וטרמינולוגיה קבלית אחרת – התלמידים יתחילו לשאול‪ ,‬המורה לא ידע להשיב כמו שצריך‪ ,‬יתבלבל ויבלבל‬
‫את הכיתה – מה שיגרום רק נזק‪.‬‬
‫אפשר להציע לתלמידים לשמוע קטעים מתוך "לכה דודי" במנגינות שונות‪:‬‬
‫)שלמה קרליבך( ‪http://www.youtube.com/watch?v=ZpZDZSfa5Lk‬‬
‫)ר' שי שכט( ‪http://www.youtube.com/watch?v=Pb1SxxgGGBA‬‬
‫(מקהלת גברים) ‪http://www.youtube.com/watch?v=a6hVa0LZuY8&feature=related‬‬
‫הפנה את תשומת לב התלמידים לשורות הראשונות של הפיוט‪:‬‬
‫"לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה"‪.‬‬
‫בקש מהם להיזכר במקור של דימוי זה‪( .‬דברי חכמי התלמוד‪ ,‬המובאים בראש הפרק)‪.‬‬
‫שאל אותם‪ ,‬למי התכוו ן המשורר במילים "דודי" ו"כלה"‪ .‬הקשב להשערותיהם‪ ,‬ולאחר מכן אמור להם כי‬
‫במסורת היהודית ישנן שתי פרשנויות לדימויים הללו‪:‬‬
‫"דוד" (חתן)‬
‫כלה‬
‫עם ישראל‬
‫השבת‬
‫הקדוש ברוך הוא‬
‫עם ישראל‬
‫נתח יחד עם התלמידים את הפיוט "לכה דודי"‪ .‬מלאו בטבלה את הרעיון המרכזי שבכל בית‪:‬‬
‫בית‬
‫הרעיון המרכזי‬
‫‪.0‬‬
‫שני הציוויים‪" :‬שמור" ו"זכור" את יום השבת‬
‫‪.2‬‬
‫שבת – מקור כל הברכות‬
‫אפשר לדון עם התלמידים‪ :‬איך אתם מבינים טענה זו? למשל‪ ,‬שבשבת אנו אוגרים כוחות‬
‫רוחניים לכל השבוע‪.‬‬
‫‪ 2-01‬ימות המשיח‪ ,‬ישועה בעתיד לבוא‪.‬‬
‫להלן מספר ציטוטים המחזקים טענה זו‪:‬‬
‫מקדש מלך עיר מלוכה ‪,‬‬
‫קומי צאי מתוך ההפכה ‪,‬‬
‫על יד בן ישי בית הלחמי ( הכוונה היא למשיח בן דוד‪ ,‬שהיה בנו של ישי =בן ישי בית‬
‫הלחמי (‬
‫לא תבושי (ירושלים) ולא תכלמי ‪,‬‬
‫למשסה שסיך ‪,‬‬
‫ִּ‬
‫והיו‬
‫ורחקו כל מבלעייך ‪,‬‬
‫וכן הלאה‪...‬‬
‫אפשר לעשות בכיתה את תרגיל ‪ 4‬בעמ' ‪.94‬‬
‫מזמורי הסיום‬
‫קראו יחד את תהילים צ"ב וצ"ג‪.‬‬
‫הסבר כי גם במזמורים אלה מדובר על הגאולה העתידה לבוא‪ .‬כל עוד ימי המשיח טרם הגיעו‪ ,‬הרשעים יכולים‬
‫לפרוח ‪ -‬אך מצב זה הינו זמני בלבד‪ .‬עם בוא "שבת קץ הימין" האמת והצדק ישלטו‪.‬‬
‫‪ .3‬סיכום ומסקנות‬
‫על מנת לחזק את השליטה בחומר הנלמד ניתן להשתמש בתרגילים ‪ 0‬ו‪ 2-‬בעמ' ‪ 92-92‬בחוברת העבודה‪.‬‬
‫שאל את התלמידים‪ ,‬מדוע בזמן קבלת השבת אנחנו כל הזמן נזכרים בימות המשיח?‬
‫הקרא להם את שתי הציטטות התלמודיות המובאות בספר הלימוד ודונו במשמעותן‪:‬‬
‫‪ .0‬בשבת‪ ,‬בזמן בו אנו מתענגים על השלום והשלווה‪ ,‬אנו יכולים לחוש איך יהיו החיים לאחר בוא‬
‫המשיח‪ ,‬כשלא יהיו יותר מלחמות או אסונות אחרים‪.‬‬
‫‪ .2‬המחשבה על כך ששמירת השבת מקרבת את ביאת המשיח‪ ,‬יוצרת מוטיבציה נוספת לשמור את‬
‫איסורי השבת‪ ,‬גם כאשר זה נראה לנו קשה מאוד‪.‬‬
‫מחשבות אלה צריכות להוות את השיא והמסקנות של השיעור‪.‬‬
‫‪ .5‬שיעורי בית‬
‫תרגיל ‪ 5‬בעמ' ‪ 95‬בחוברת העבודה‪.‬‬
‫שיעור ‪ .25‬חנוכה במקורות‬
‫חנוכה במקורות‪ :‬ספר מכבים א'‪ ,‬ספר מכבים ב'‪,‬‬
‫התוספת "על הניסים" בתפילה‪ ,‬התלמוד הבבלי‪.‬‬
‫מטרות השיעור‬
‫‪ ‬לימוד חג החנוכה מנקודת המבט שמספקים המקורות‪.‬‬
‫‪ ‬הכרות עם שיטת הלימוד ההשוואתי של מקורות‪.‬‬
‫משימות השיעור‬
‫‪ ‬להכיר לתלמידים את המקורות בהם מתואר ניצחון המכבים על היוונים וטיהור בית המקדש‪.‬‬
‫‪ ‬להסביר‪ ,‬מדוע בתור המהות העיקרית של החג בחרו חכמי התלמוד דווקא את נס פך השמן‪.‬‬
‫‪ ‬שכלול מיומנויות העבודה עם מקורות ועם טקסטים ליטורגיים ותלמודיים‪.‬‬
‫מהלך השיעור‬
‫‪ .1‬מבוא לנושא‬
‫מאחר ובכל הקורסים הבית ספריים בהיסטוריה מצוין מאיפה ידוע לנו אודות אירוע זה או אחר‪ ,‬יש טעם‬
‫לפתוח את השיעור דווקא בזה‪ :‬להזכיר לתלמידים כי על העבר שלנו ידוע לנו בעיקר הודות למקורות שבכתב‪:‬‬
‫מסמכים שהשתמרו‪ ,‬כרוניקות‪ ,‬ספרים‪ ,‬כתבי זיכרונות של המשתתפים באירועים ושל צאצאיהם‪...‬‬
‫למשל‪ ,‬על המלחמות בין היוונים לפרסים ידוע לנו בעיקר הודות להיסטוריון היווני הרודוטוס‪ ,‬על המלחמה‬
‫הפלופונסית בין אתונה לספרטה ‪ -‬הודות להיסטוריונים היווניים תוקידידס וקסנופון‪ ,‬וכן הלאה‪.‬‬
‫נוסחת מעבר‪:‬‬
‫היום נדבר על מקורות בהם מסופר מדוע אנו חוגגים את חג החנוכה‪.‬‬
‫‪ .2‬עבודה על הנושא‬
‫בקש מהתלמידים להיזכר במה שידוע להם על חג החנוכה‪.‬‬
‫חשוב שיושמעו לפחות שני הדברים הבאים‪:‬‬
‫‪ .0‬ניצחון על היוונים‬
‫‪ .2‬נס פך השמן‪ ,‬שנמשך שמונה ימים‪.‬‬
‫לאחר מכן שאל את התלמידים‪ :‬מהיכן ידוע לנו על אירועים אלה? באילו מקורות הם מוזכרים?‬
‫קרוב לוודאי שהתלמידים ייזכרו או ינחשו את התלמוד ואת ספר המכבים‪ .‬הקשב לדבריהם ואז כתוב על‬
‫הלוח את המקורות שציינו וגם את כל היתר‪:‬‬
‫‪ .0‬ספר המכבים א'‬
‫‪ .2‬ספר המכבים ב'‬
‫‪ .2‬כתבי יוסף בן מתתיהו‬
‫‪ .4‬תפילת "על הניסים"‬
‫‪ .5‬תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת שבת‪.‬‬
‫הבא בפני התלמידים סקירה היסטורית על ספרי המכבים (ספר המכבים א' נכתב בשפה העברית‪ ,‬אך המקור‬
‫לא השתמר‪ ,‬ולידינו הגיע רק התרגום היווני‪ .‬רוב הסיכויים כי ספר זה נכתב על ידי עד ראייה (ואולי אף‬
‫משתתף) של האירועים‪ ,‬אחד מתומכי יהודה המכבי; ספר המכבים ב' נכתב מעט יותר מאוחר מהראשון‬
‫ומהווה תוספת אליו)‪.‬‬
‫נוסחת מעבר‪:‬‬
‫בואו ו נראה מה נאמר על חנוכה בכל אחד ממקורות אלה‪ .‬משימתנו העיקרית‪ :‬למצוא תשובה לשתי שאלות‪:‬‬
‫לזכרם של אילו אירועים תוקן חג זה? מדוע חוגגים היהודים את החג במשך שמונה ימים?‬
‫לשם הבהירות‪ ,‬ניתן לשרטט על הלוח טבלה‪ ,‬ולמלא אותה במהלך הלימוד‪.‬‬
‫מקור‬
‫לזכר מה חוגגים היהודים את מדוע חוגגים היהודים את‬
‫החנוכה שמונה ימים?‬
‫החנוכה?‬
‫ספר המכבים א'‬
‫הצע לתלמידים לקרוא את הטקסט המובא בספר הלימוד‪ ,‬וביחד ענו על השאלות המובאות בטבלה‪.‬‬
‫לאחר הדיון‪ ,‬השורה המתאימה בטבלה תראה בערך כך‪:‬‬
‫מקור‬
‫לזכר מה חוגגים היהודים את מדוע חוגגים היהודים את‬
‫החנוכה שמונה ימים?‬
‫החנוכה?‬
‫ספר המכבים א'‬
‫לזכר טיהור והקדשת בית לא נאמר בדיוק*‬
‫המקדש‬
‫* כאן ניתן לומר לתלמידים שלפי דעת כותב הספר‪ ,‬ייתכן והחשמונאים חיקו את המלך שלמה‪ ,‬שחגג את‬
‫הקדשת בית המקדש הראשון במשך שמונה ימים‪.‬‬
‫אפשר לצטט בפני התלמידים את העדות התנ"כית המתאימה‪:‬‬
‫ּושנַיִּ ם אֶ לֶף‪ ,‬וְ צֹאן ֵּמָאה וְ עֶ ְש ִּרים ָאלֶף; וַ י ְַחנְ כּו‬
‫"סג וַ יִּ זְ בַ ח ְשֹלמֹה‪ ,‬אֵּ ת זֶ בַ ח הַ ְשל ִָּּמים אֲ שֶ ר זָּ בַ ח לַיהוָּ ה‪ ,‬בָּ ָּקר עֶ ְש ִּרים ְ‬
‫אֶ ת‪-‬בֵּ ית יְ הוָּ ה‪ ,‬הַ ּמֶ לְֶך וְ כָּ ל‪-‬בְ נֵּי יִּ ְש ָּראֵּ ל ‪.‬סד בַ יוֹם הַ הּוא‪ִּ ,‬ק ַדש הַ ּמֶ לְֶך אֶ ת‪-‬תוְֹך הֶ חָּ צֵּ ר אֲ ֶשר לִּ פְ נֵּי בֵּ ית‪-‬יְ הוָּ ה‪--‬כִּ י‪-‬‬
‫עָּ שָּ ה שָּ ם אֶ ת‪-‬הָּ ֹעלָּה וְ אֶ ת‪-‬הַ ִּּמנְחָּ ה‪ ,‬וְ אֵּ ת חֶ לְ בֵּ י הַ ְשל ִָּּמים‪ :‬כִּ י‪ִּ -‬מזְ בַ ח הַ נְ ח ֶֹשת‪ ,‬אֲ ֶשר לִּ פְ נֵּי יְ הוָּ ה‪ָּ ,‬קטֹן מֵּ הָּ כִּ יל אֶ ת‪-‬‬
‫הָּ ֹעלָּה וְ אֶ ת‪-‬הַ ִּּמנְ חָּ ה‪ ,‬וְ אֵּ ת חֶ לְ בֵּ י הַ ְשל ִָּּמים ‪.‬סה וַ יַעַ ש ְשֹלמֹה בָּ עֵּ ת‪-‬הַ ִּהיא אֶ ת‪-‬הֶ חָּ ג וְ כָּ ל‪-‬יִּ ְש ָּראֵּ ל עִּ ּמ ֹו ָּקהָּ ל גָּדוֹל‬
‫ַארבָּ עָּ ה עָּ ָּשר‪ ,‬יוֹם ‪.‬סו בַ יוֹם‬
‫ִּמלְ בוֹא חֲ מָּ ת עַ ד‪-‬נַחַ ל ִּמ ְצ ַריִּ ם‪ ,‬לִּ פְ נֵּי יְ הוָּ ה אֱ ֹלהֵּ ינּו‪ִּ ,‬שבְ עַ ת י ִָּּמים‪ ,‬וְ ִּשבְ עַ ת י ִָּּמים‪ְ --‬‬
‫הַ ְש ִּמינִּ י ִּשלַח אֶ ת‪-‬הָּ עָּ ם‪"...‬‬
‫מלכים א'‪ ,‬פרק ח'‪.‬‬
‫ספר מכבים ב'‬
‫הצע לתלמידים לקרוא את הטקסט המובא בספר הלימוד‪ ,‬וביחד ענו על השאלות שבטבלה‪.‬‬
‫לאחר הדיון‪ ,‬השורה המתאימה בטבלה תראה בערך כך‪:‬‬
‫מקור‬
‫לזכר מה חוגגים היהודים את מדוע חוגגים היהודים את‬
‫החנוכה?‬
‫ספר המכבים ב'‬
‫החנוכה שמונה ימים?‬
‫לזכר טיהור והקדשת בית כ"פיצוי" על שמונת ימי חג‬
‫הסוכות‬
‫המקדש‬
‫נוסחת מעבר‪:‬‬
‫בדברו על מרד החשמונאים‪ ,‬יוסף בן מתתיהו השתמש בספר המכבים כמקור‪ ,‬לכן כתביו לא מחדשים לנו דבר‬
‫בשאלה המעניינת אותנו‪.‬‬
‫על הנסים‬
‫בקש מהתלמידים להיזכר מתי אומרים את התוספת הזו (בתפילת העמידה ובברכת המזון)‪.‬‬
‫הצע לתלמידים לקרוא את הטקסט המובא בספר הלימוד‪ ,‬וביחד ענו על השאלות שבטבלה‪.‬‬
‫לאחר הדיון‪ ,‬השורה המתאימה בטבלה תראה בערך כך‪:‬‬
‫מקור‬
‫לזכר מה חוגגים היהודים את מדוע חוגגים היהודים את‬
‫החנוכה שמונה ימים?‬
‫החנוכה?‬
‫על הנסים‬
‫לזכר הניצחון המלחמתי על לא נאמר בדיוק‬
‫אויב גדול יותר מספרית‪,‬‬
‫והקדשת בית המקדש‬
‫תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת שבת‬
‫הצע לתלמידים לקרוא את הטקסט המובא בספר הלימוד‪ ,‬וביחד ענו על השאלות שבטבלה‪.‬‬
‫לאחר הדיון‪ ,‬השורה המתאימה בטבלה תראה בערך כך‪:‬‬
‫מקור‬
‫בבלי‪ ,‬מסכת שבת‬
‫לזכר מה חוגגים היהודים את מדוע חוגגים היהודים את‬
‫החנוכה שמונה ימים?‬
‫החנוכה?‬
‫לזכר נס פך השמן‬
‫הנס נמשך שמונה ימים‬
‫אפשר לעשות את תרגיל ‪ 4‬בעמ' ‪ 91‬בחוברת העבודה‪.‬‬
‫הזכר לתלמידים שהמקור האחרון הוא המאוחר ביותר‪ .‬שאל אותם‪ ,‬מדוע אף אחד מהמקורות המוקדמים‬
‫יותר לא מזכיר את הנס הזה‪.‬‬
‫אם מי מהתלמידים יאמר‪ :‬בגלל שלא היה שום נס כזה‪ ,‬המציאו את זה בחלוף מאה שנה – ענה שאף על פי‬
‫שתשובה מסוג זה אינה מתקבלת על הדעת של יהודי מסורתי‪ ,‬נניח שזה נכון ‪ -‬אבל למה אף אחד לא המציא‬
‫את הנס הזה לפני כן? במילים אחרות‪ ,‬גרסה זו לא מסבירה דבר למעשה‪.‬‬
‫נוסחת מעבר‪:‬‬
‫על מנת לענות על שאלה זו‪ ,‬הבה ונחשוב מה היו התוצאות של ניצחון המכבים?‬
‫בקש מהתלמידים לנקוב התוצאות הללו‪ .‬כתוב על הלוח את התשובות הנכונות‪:‬‬
‫‪ ‬רכישת עצמאות לאומית‬
‫‪ ‬טיהור בית המקדש‬
‫‪ ‬ניצחון על תרבות יוון‬
‫הסבר לתלמידים שכל ההישגים הללו אבדו במהרה‪ :‬במחצית המאה הראשונה לפנה"ס איבדה יהודה את‬
‫עצמאותה; במאה הראשונה לספירה נחרב בית המקדש; המנהיגים האחרונים לבית חשמונאי נפלו בעצמם‬
‫להשפעת תרבות יוון‪.‬‬
‫חשוב שהתלמידים יבינו‪ :‬עד לתקופת התלמוד כבר לא נותרו שום סיבות "ארציות" לחגוג את חנוכה‪ .‬לכן היה‬
‫צריך או בכלל לבטל את החג‪ ,‬או ליצוק בו תוכן חדש‪.‬‬
‫נוסחת מעבר‪:‬‬
‫הבה נחשוב מה מסמל נס פך השמן‪.‬‬
‫הנח לתלמידים להביע את השערותיהם‪ ,‬למשל‪:‬‬
‫‪ ‬תמיד נשאר בעם ישראל "פך שמן טהור" – אנשים ששמרו אמונים לתורה בכל הנסיבות‪.‬‬
‫‪ ‬נרות חנוכה מסמלים את אור התורה שבאורח פלא ממשיך להאיר בעולם על אף כל הניסיונות‬
‫ההיסטוריים הנופלים בחלקם של היהודים‪.‬‬
‫ניתן לצטט לתלמידים הוגים יהודיים בני זמננו העוסקים בנושא זה‪ ,‬למשל‪:‬‬
‫"כשנכנסו יונים בהיכל טמאו כל השמנים" – הווה אומר‪ ,‬היוונים העכירו את המוח והלב של רבים מישראל‪,‬‬
‫ויהודים רבים החלו לנטות ל"חוכמות" היוונים‪" .‬וכשגברה מלכות בית חשמונאי וניצחום‪ ,‬בדקו ולא מצאו‬
‫אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול‪ ,‬ולא היה בו אלא להדליק יום אחד" – המשמעות היא‬
‫שבראש היהודים נותרה רק מחשבה טהורה אחת‪ :‬הזיכרון על כך שהם עם קדוש‪ ,‬הנבחר מכל העמים להאיר‬
‫את העולם באור אלוהי‪ ,‬ושעל כל העמים ללכת לאורו של אור זה‪ .‬אך במחשבה אחרונה זו לא היה מספיק כוח‬
‫על מנת להדליק את "אש התמיד" בבית המקדש‪" .‬נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים" – כלומר משמים‬
‫עזרו ליהודים‪ ,‬ונסכו בהם כוחות שלא לשקוע בטומאת יוון ולבעור בטיפות הקדושה המעטות שנותרו‬
‫בלבבותיהם‪.‬‬
‫פנחס פולונסקי "חנוכה" (בתרגום חופשי)‪.‬‬
‫כמה חביבים הם נרות חנוכה‪ ,‬שהם זכר ודוגמא למנורה שהיתה במקדש‪( ,‬ולא מצינו דוגמא כזו לשום עבודה‬
‫אחרת שהיתה במקדש)‪ .‬וכמה חביבה המנורה שהיתה במקדש שהעלאת נרותיה שקולה ככל הקרבנות‪ .‬ומה‬
‫היא גדולתם של הנרות האלה‪ ,‬נרות חנוכה ונר המקדש? שהם עדות לישראל שכל אורה ושמחה שיש להם‬
‫בעולמם‪ ,‬אינה אלא ממה שמאיר להם הקדוש ברוך הוא‪ .‬ואפילו קטן הוא האור הזה‪ ,‬והאור שאומות העולם‬
‫נהנים ממנו הוא גדול מאד ‪ -‬אין הם חפצים אלא באור הזה שהקב"ה מאיר להם ולא באור אחר‪ :‬כל עיני‬
‫ישראל נשואות לבית המקדש ורק משם האור יוצא להם ומאיר את כל עולמם‪.‬‬
‫וכשבנה שלמה את בית המקדש כתיב (מלכים ‪ -‬א ו)‪ :‬ויעש לבית חלוני שקפים אטמים ‪ -‬שקופים כלומר‪,‬‬
‫רחבים מבפנים‪ .‬ואטומים כלומר‪ ,‬צרים מבחוץ‪ ,‬כדי שיהא האור יוצא משם לחוץ ולא מן החוץ לשם‪ .‬ללמדך‬
‫שאין בית המקדש צריך לאור הבא מן החוץ‪ ,‬אלא כל העולם כולו ניזון מן האור היוצא מתוכו לחוץ‪ .‬ואף‬
‫המנורה שהכהן הגדול מעלה נרותיה בכל ערב‪ ,‬לא להאיר לבית המקדש הוא צריך‪ ,‬אלא שיהא אורו יוצא‬
‫ומאיר בכל בתי ישראל ובכל נפשותיהם מאור המקדש וקדשיו‪.‬‬
‫ספר התודעה‪ ,‬ר' אליהו כי טוב‪.‬‬
‫‪ .3‬סיכום ומסקנות‬
‫בכך שמיקמו את "נס פך השמן" במרכז של סיפור חג החנוכה‪ ,‬הפכו חכמינו את חנוכה מ"יום הניצחון" לחג‬
‫של ניצחון דתי ותרבותי‪ .‬הודות לכך‪ ,‬חג החנוכה החל להיתפס כחג שתוקן לזכר הצלחתם של היהודים לשמר‬
‫את עצמיותם הדתית בהתנגשות עם תרבות יוון – אחת התרבויות הדגולות בכל הזמנים ובכל העמים‪.‬‬
‫באלפיים שנה האחרונות‪ ,‬העמידה כנגד תרבות זרה ולעתים אף עוינת היתה לבעיה של כל קהילה יהודית‪.‬‬
‫לעיתים מזומנות נאלצו יהודים לעמוד על זכותם לעצמאות דתית בפני נציגי הנצרות‪ ,‬איסלם‪ ,‬מרקסיזם‪-‬‬
‫לניניזם‪ ...‬הסמליות של "נס פך השמן" היתה מובנת ואקטואלית לכל יהודי באשר הוא‪ .‬לפיכך‪ ,‬נותר חג‬
‫החנוכה כחג חשוב ומשמעותי עבורו‪.‬‬
‫לחיזוק הידע הנלמד ניתן להשתמש בתרגיל ‪ 0‬בעמ' ‪ 96‬בחוברת העבודה (ניתן לעשות באפון עצמאי או‬
‫בקבוצות)‪.‬‬
‫‪ .4‬שיעורי בית‬
‫תרגילים ‪ 5-6‬בעמ' ‪ 99‬בחוברת העבודה‪.‬‬
‫שיעור ‪ .26‬פורים‬
‫מרדכי והמן‪ :‬בנימין נגד עמלק‪ .‬שאול‪ ,‬אגג ושמואל‪.‬‬
‫"פרשת זכור"‪ .‬הלוחמה התמידית בעמלק‪.‬‬
‫מטרות השיעור‬
‫‪ ‬לימוד אירועי פורים בהקשר של העימות "ישראל‪-‬עמלק"‪.‬‬
‫‪ ‬הסבר המצווה למחות את זכר עמלק‪.‬‬
‫משימות השיעור‬
‫‪ ‬להכיר לתלמידים את מצוות "מחיית זכר עמלק"; על בסיס טקסט התורה להסביר לתלמידים‪ ,‬כיתד‬
‫הפך עמלק לסמל כל שנאת ישראל‪.‬‬
‫‪ ‬לנתח לעומק את סיפור מלחמת שאול באגג‪.‬‬
‫‪ ‬שכלול מיומנויות העבודה עם טקסט תנ"כי‪.‬‬
‫עזרים נדרשים‬
‫תנ"ך בתרגום לרוסית‪.‬‬
‫בשיעור זה נעסוק בסוגיה מאוד רצינית ומורכבת‪ ,‬שעיסוק שטחי בה עלול להוביל‪ ,‬כפי‬
‫שראינו בפועל‪ ,‬להשלכות בלתי רצויות ומסוכנות בעליל‪ :‬דיבורים על כך שהקב"ה הורה‬
‫להשמיד עם שלם והעניש את מי שלא עשה זאת בהתמדה מספקת‪ ,‬מעוררים לעיתים‬
‫קרובות אצל התלמידים (ובעיקר בטובים החושבים והמוסריים שבהם) הקבלה עם שואת‬
‫יהודי אירופה‪ ,‬ודחייה מוסרית חריפה עד כדי דחייה חזקה מכל מה שקשור ביהדות‪ .‬לכן‪,‬‬
‫יש עניין להקדיש את כל השיעור לניתוח רציני של הבעיה‪.‬‬
‫מהלך השיעור‬
‫‪ .1‬מבוא לנושא‬
‫בקש מהלמידים להיזכר בקצרה באירועי פורים‪( .‬המן‪ ,‬משרי אחשוורוש‪ ,‬זמם להשמיד את העם היהודי‪,‬‬
‫אסתר ומרדכי הצליחו לשבש מהלך זה‪ ,‬המן ותומכיו הוצאו להורג) ולהרכיב רשימה של הדמויות הפועלות‬
‫המרכזיות (אפשר לכתוב אותה על הלוח)‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫אחשוורוש‬
‫‪-‬‬
‫מרדכי‬
‫‪-‬‬
‫אסתר‬
‫‪-‬‬
‫המן‬
‫‪-‬‬
‫זרש‬
‫‪-‬‬
‫חרבונה‬
‫‪-‬‬
‫ושתי‬
‫נוסחת מעבר‪:‬‬
‫מעניין לציין כי בעת הצגת הדמויות הפועלות‪ ,‬מגילת אסתר מספקת מידע על הייחוס המשפחתי של שתי‬
‫דמויות בלבד‪ :‬המן ומרדכי‪.‬‬
‫‪ .2‬עבודה על הנושא‬
‫בקש מהתלמידים למצוא במגילת אסתר עדויות גנאלוגיות אודות המן ומרדכי (על מנת לזרז את התהליך ניתן‬
‫לגלות להם באילו פרקים לחפש)‪:‬‬
‫מרדכי‬
‫המן‬
‫ּושמ ֹו מָּ ְרדֳ כַי‪ַ ,‬אחַ ר הַ ְדבָּ ִּרים הָּ אֵּ לֶה‪ ,‬גִּ ַדל הַ ּמֶ לְֶך אֲ חַ ְשוֵּ רוֹש אֶ ת‪-‬‬
‫ירה; ְ‬
‫שּושן הַ בִּ ָּ‬
‫ַ‬
‫הּודי‪ ,‬הָּ יָּה בְ‬
‫ִּאיש יְ ִּ‬
‫בֶ ן י ִָּּאיר בֶ ן‪ִּ -‬ש ְמעִּ י בֶ ן‪ִּ -‬קיש‪ִּ --‬איש יְ ִּמי ִּני‪( .‬אסתר הָּ מָּ ן בֶ ן‪-‬הַ ְּמ ָּדתָּ א הָּ אֲ גָּגִּ י‪( ...‬אסתר ג'‪ :‬א)‬
‫ב'‪ :‬ה)‬
‫הסבר לתלמידים כי אגג היה מלך העמלקים‪ ,‬שונאי היהודים‪ ,‬וכי המלך שאול בן קיש היה בן לשבט בנימין‪.‬‬
‫ּושמ ֹו ִּקיש בֶ ן‪-‬אֲ בִּ יאֵּ ל בֶ ן‪ְ -‬צרוֹר בֶ ן‪-‬בְ כו ַֹרת בֶ ן‪-‬אֲ פִּ יחַ ‪--‬בֶ ן‪ִּ -‬איש יְ ִּמינִּ י‪ :‬גִּ בוֹר‪,‬‬
‫(מבִּ ְני ִָּּמין)‪ְ ,‬‬
‫א וַ יְ ִּהי‪ִּ -‬איש מבן ימין ִּ‬
‫ּושמ ֹו שָּ אּול‪ ,‬בָּ חּור וָּ טוֹב‪ ,‬וְ אֵּ ין ִּאיש ִּמבְ נֵּי יִּ ְש ָּראֵּ ל‪ ,‬טוֹב ִּמ ֶּמנּו; ִּמ ִּשכְ מ ֹו וָּ מַ עְ לָּה‪ָּ ,‬גבֹּהַ ִּמכָּ ל‪-‬הָּ עָּ ם‪.‬‬
‫חָּ יִּ ל ‪.‬ב וְ ל ֹו‪ -‬הָּ יָּה בֵּ ן ְ‬
‫שמואל א'‪ ,‬ט'‪ :‬א‪-‬ב‪.‬‬
‫ניתן לעשות בכיתה את תרגיל ‪( 2‬להרכיב אילן יוחסין) בעמ' ‪ 010‬בחוברת העבודה‪.‬‬
‫דון עם התלמידים‪ ,‬מדוע התנ"ך מספק לנו עדויות גנאלוגיות אלו? (על מנת לומר שהקונפליקט של המן ומרדכי‬
‫הוא למעשה המשך של קונפליקט קדום יותר)‪.‬‬
‫נוסחת מעבר‪:‬‬
‫על מנת להבין את סיפור הרקע לחג הפורים‪ ,‬עלינו להיזכר‪ ,‬קודם כל‪ ,‬בסיפור הקונפליקט בין ישראל לעמלק‪.‬‬
‫ספר בקצרה לתלמידים על מוצא העם העמלקי‪ .‬עמלק היה נכדו של עשיו‪ ,‬אחי יעקב‪ .‬עשיו לא רצה להמשיך‬
‫את העניין שאליו הקדישו את עצמם סבו אברהם ואביו יצחק – לא רצה לקחת על עצמו את המשימה הקשה‬
‫לתקן עולם במלכות שדי‪ .‬משימה זו לקח יעקב על עצמו ועל צאצאיו‪ .‬עשיו שנא אותו על כך‪ ,‬והוריש את‬
‫שנאתו לישראל לנכדו עמלק‪ .‬ממנו יצא עם עמלק‪ ,‬שחי בקצה הדרום‪-‬מזרחי של ארץ ישראל‪.‬‬
‫בקש מהתלמידים להיזכר‪ ,‬או הזכר להם את ההיתקלות הראשונה של עם ישראל עם עמלק‪:‬‬
‫ח וַ ָּיבֹא‪ ,‬עֲמָּ לֵּק; וַ יִּ לָּחֶ ם עִּ ם‪-‬יִּ ְש ָּראֵּ ל‪ ,‬בִּ ְרפִּ ִּידם ‪.‬ט וַ יֹאמֶ ר מֹשֶ ה אֶ ל‪-‬יְ הוֹשֻ עַ בְ חַ ר‪-‬לָּנּו אֲ נ ִָּּשים‪ ,‬וְ צֵּ א ִּהלָּחֵּ ם בַ עֲמָּ לֵּק;‬
‫ֹלהים‪ ,‬בְ י ִָּּדי ‪.‬י וַ יַעַ ש יְ הוֹשֻ עַ ‪ ,‬כַאֲ ֶשר ָאמַ ר‪-‬ל ֹו מ ֶֹשה‪--‬לְ ִּהלָּחֵּ ם‪ ,‬בַ ע ֲָּמלֵּק;‬
‫מָּ חָּ ר‪ָ ,‬אנֹכִּ י ִּנצָּ ב עַ ל‪-‬רֹאש הַ גִּ בְ עָּ ה‪ּ ,‬ומַ טֵּ ה הָּ אֱ ִּ‬
‫ּומֹשֶ ה ַאהֲ רֹן וְ חּור‪ ,‬עָּ לּו רֹאש הַ גִּ בְ עָּ ה ‪.‬יא וְ הָּ יָּה‪ ,‬כַאֲ שֶ ר י ִָּּרים מֹשֶ ה יָּד ֹו‪--‬וְ גָּבַ ר יִּ ְש ָּראֵּ ל; וְ כַאֲ ֶשר יָּנִּ יחַ יָּדוֹ‪ ,‬וְ גָּבַ ר‬
‫ּומזֶ ה‬
‫ידי מֹשֶ ה כְ בֵּ ִּדים‪ ,‬וַ יִּ ְקחּו‪-‬אֶ בֶ ן וַ י ִָּּשימּו תַ ְח ָּתיו וַ יֵּשֶ ב עָּ לֶיהָּ ; וְ ַאהֲ רֹן וְ חּור ָּת ְמכּו בְ י ָָּּדיו‪ִּ ,‬מזֶ ה אֶ חָּ ד ִּ‬
‫עֲמָּ לֵּק ‪.‬יב וִּ ֵּ‬
‫אֶ חָּ ד‪ ,‬וַ יְ ִּהי י ָָּּדיו אֱ מּונָּה‪ ,‬עַ ד‪-‬בֹא הַ שָּ מֶ ש ‪.‬יג וַ יַחֲ ֹלש יְ הוֹשֻ עַ אֶ ת‪-‬עֲמָּ לֵּק וְ אֶ ת‪-‬עַ ּמוֹ‪ ,‬לְ פִּ י‪-‬חָּ ֶרב‪ .‬יד וַ יֹאמֶ ר יְ הוָּ ה אֶ ל‪-‬‬
‫מֹשֶ ה‪ ,‬כְ תֹב זֹאת זִּ ָּכרוֹן בַ סֵּ פֶ ר‪ ,‬וְ ִּשים‪ ,‬בְ ָאזְ נֵּי יְ הוֹשֻ עַ ‪ :‬כִּ י‪-‬מָּ חֹה אֶ ְמחֶ ה אֶ ת‪-‬זֵּ כֶר עֲמָּ לֵּק‪ִּ ,‬מ ַתחַ ת הַ ָּש ָּמיִּ ם ‪.‬טו וַ יִּ בֶ ן‬
‫מֹשֶ ה‪ִּ ,‬מזְ בֵּ חַ ; וַ יִּ ְק ָּרא ְשמוֹ‪ ,‬יְ הוָּ ה ִּנ ִּסי ‪.‬טז וַ יֹאמֶ ר‪ ,‬כִּ י‪-‬יָּד עַ ל‪-‬כֵּס יָּּה‪ִּ ,‬מלְ חָּ מָּ ה לַיהוָּ ה‪ ,‬בַ ע ֲָּמלֵּק‪ִּ --‬מדֹר‪ ,‬דֹר‪.‬‬
‫שמות י"ז‬
‫הפנה את תשומת לבם של התלמידים לכך שבני ישראל לא היוו שום איום על העמלקים‪ ,‬ונמצאו הרחק‬
‫מאדמותיהם ורכושם‪ .‬כך‪ ,‬העמלקים אירגנו משלחת מיוחדת על מנת לתקוף את בני ישראל ללא כל סיבה‪.‬‬
‫בדיוק בשל כך הפך עמלק במסורת היהודית לסמל הרוע ושנאת חינם לבני ישראל‪ .‬הצבע על ההקבלה המובנת‬
‫הּודים אֲ ֶשר‬
‫מאליה לפורים‪ :‬המן העמלקי רצה להשמיד את כל עם ישראל‪" :‬וַ יְ בַ ֵּקש הָּ מָּ ן‪ ,‬לְ הַ ְש ִּמיד אֶ ת‪ָּ -‬כל‪-‬הַ יְ ִּ‬
‫בְ כָּל‪-‬מַ לְ כּות אֲ חַ ְשוֵּ רוֹש‪--‬עַ ם מָּ ְרדֳ כָּי‪ִּ ...‬מנַעַ ר וְ עַ ד‪-‬זָּ ֵּקן טַ ף וְ נ ִָּּשים" (אסתר‪ ,‬ג'‪ :‬ו‪ ,‬יג)‪.‬‬
‫שאל את התלמידים כיצד הם מבינים את הביטוי "כִּ י‪-‬יָּד עַ ל‪-‬כֵּס יָּּה" (הקב"ה נשבע)‪ .‬שאל את התלמידים‪ :‬מה‬
‫תוכן שבועתו? (שבועה על קיומה של מלחמה בעמלק בכל דור ודור)‪ .‬כיצד ניתן להבין את זה שלקב"ה עצמו יש‬
‫מלחמה במי מהברואים? הקב"ה מציב משימה בפני האנושות ונותן לכל אחד חופש בחירה‪ .‬עמלק רוצה‬
‫להפריע בתיקון העולם‪ ,‬ועל כן הוא אויבו של הקב"ה עצמו ושל העם הנבחר לצורך מילוי המשימה שהציב‬
‫הקב"ה‪ .‬כעת מובן‪ ,‬מדוע הקב"ה נשבע כי ימחה את זכר עמלק מתחת השמים‪.‬‬
‫כעת נקרא על מה שנצטוו בני ישראל‪ִּ " :‬ת ְמחֶ ה אֶ ת‪-‬זֵּ כֶר עֲמָּ לֵּק" (דברים כ"ה‪ :‬יט)‪:‬‬
‫ָארץ אֲ שֶ ר יְ הוָּ ה‪-‬אֱ ֹלהֶ יָך נֹתֵּ ן לְ ָך נַחֲ לָּה לְ ִּר ְש ָּתּה‪ִּ --‬ת ְמחֶ ה‬
‫יט וְ הָּ יָּה בְ הָּ ִּניחַ יְ הוָּ ה אֱ ֹלהֶ יָך לְ ָך ִּמ ָּכל‪-‬אֹיְ בֶ יָך ִּמסָּ בִּ יב‪ ,‬בָּ ֶ‬
‫אֶ ת‪-‬זֵּ כֶר עֲמָּ לֵּק‪ִּ ,‬מ ַתחַ ת הַ שָּ מָּ יִּ ם; ֹלא‪ִּ ,‬ת ְש ָּכח‪".‬‬
‫שאל את התלמידים‪ ,‬למה מצווה על בני ישראל לעשות זאת אם הקב"ה כבר נשבע כי יעשה זאת? (האדם –‬
‫משתתף פעיל בבריאה)‪.‬‬
‫הסבר לתלמיד ים כי מצווה זו לא מוטלת על יהודים בודדים כי אם על העם כולו‪ ,‬כיחידה שלמה‪ ,‬ויותר נכון –‬
‫על מלך ישראל‪" :‬מינוי מלך קודם למלחמת עמלק" (רמב"ם‪ ,‬משנה תורה‪ ,‬הלכות מלכים ומלחמות א'‪:‬ב)‪.‬‬
‫נוסחת מעבר‪:‬‬
‫לכן רק אחרי שלעם ישראל היה מלך‪ ,‬הוא צווה להתחיל את המלחמה בעמלק‪.‬‬
‫בקצרה הזכר לתלמידים את סיפור מלחמת שאול בעמלק‪:‬‬
‫א וַ יֹאמֶ ר ְשמּואֵּ ל‪ ,‬אֶ ל‪-‬שָּ אּול‪ ,‬א ִֹּתי שָּ לַח יְ הוָּ ה לִּ ְמ ָּשחֳ ָך לְ מֶ לְֶך‪ ,‬עַ ל‪-‬עַ ּמ ֹו עַ ל‪-‬יִּ ְש ָּראֵּ ל; וְ עַ ָּתה ְשמַ ע‪ ,‬לְ קוֹל ִּדבְ ֵּרי יְ הוָּ ה‪.‬‬
‫{ס }ב כֹה ָאמַ ר‪ ,‬יְ הוָּ ה ְצבָּ אוֹת‪ ,‬פָּ ַק ְד ִּתי‪ ,‬אֵּ ת אֲ שֶ ר‪-‬עָּ שָּ ה עֲמָּ לֵּק לְ יִּ ְש ָּר ֵּאל‪--‬אֲ ֶשר‪ָּ -‬שם ל ֹו בַ ֶד ֶרְך‪ ,‬בַ עֲֹלת ֹו‬
‫ִּמ ִּּמ ְצ ָּריִּ ם ‪.‬ג עַ ָּתה לְֵּך וְ ִּהכִּ יתָּ ה אֶ ת‪-‬עֲמָּ לֵּק‪ ,‬וְ הַ חֲ ַר ְמ ֶתם אֶ ת‪-‬כָּל‪-‬אֲ שֶ ר‪-‬לוֹ‪ ,‬וְ ֹלא תַ ְחמֹל‪ ,‬עָּ לָּיו; וְ הֵּ מַ ָּתה מֵּ ִּאיש עַ ד‪ִּ -‬א ָּשה‪,‬‬
‫מֵּ ֹעלֵּל וְ עַ ד‪-‬י ֹונֵּק‪ִּ ,‬משוֹר וְ עַ ד‪-‬שֶ ה‪ִּ ,‬מגָּמָּ ל וְ עַ ד‪-‬חֲ מוֹר‪ ...‬וַ יְַך שָּ אּול‪ ,‬אֶ ת‪-‬עֲמָּ לֵּק‪ ,‬מֵּ חֲ וִּ ילָּה בוֹאֲ ָך שּור‪ ,‬אֲ ֶשר עַ ל‪-‬פְ נֵּי‬
‫ִּמ ְצ ָּריִּ ם ‪.‬ח וַ יִּ ְתפֹש אֶ ת‪-‬אֲ גַג מֶ לְֶך‪-‬עֲמָּ לֵּק‪ ,‬חָּ י; וְ אֶ ת‪-‬כָּל‪-‬הָּ עָּ ם‪ ,‬הֶ חֱ ִּרים לְ פִּ י‪-‬חָּ ֶרב ‪.‬ט וַ י ְַחמֹל ָּשאּול וְ הָּ עָּ ם עַ ל‪-‬אֲ גָּג‪,‬‬
‫וְ עַ ל‪-‬מֵּ יטַ ב הַ צֹאן וְ הַ בָּ ָּקר וְ הַ ִּּמ ְשנִּים וְ עַ ל‪-‬הַ כ ִָּּרים וְ עַ ל‪-‬כָּל‪-‬הַ טוֹב‪ ,‬וְ ֹלא ָאבּו‪ ,‬הַ חֲ ִּרימָּ ם;‬
‫שמואל א'‪ ,‬ט"ו‪ :‬א‪-‬ג‪ ,‬ח‪-‬ט‪.‬‬
‫בשמעו על מה שקרה‪ ,‬הופיע שמואל במחנה שאול‪ ,‬בעצמו שיסף את אגג בחרב‪ ,‬ואמר לשאול‪:‬‬
‫ָאסָך יְ הוָּ ה‪ִּ ,‬מ ְהי ֹות מֶ לְֶך עַ ל‪-‬יִּ ְש ָּראֵּ ל‪.‬‬
‫ַאס ָּתה‪ ,‬אֶ ת‪ְ -‬דבַ ר יְ הוָּ ה‪ ,‬וַ יִּ ְמ ְ‬
‫כִּ י מָּ ְ‬
‫שם‪ ,‬ט"ו‪ :‬כו‪.‬‬
‫שאול הפגין רחמנות בלתי נסלחת ביחסו לאויב המר ביותר‪ ,‬בכך שהשאיר אותו בחיים במשך לילה אחד‪ .‬לפי‬
‫המדרש‪ ,‬מזרעו יצא המן‪ ,‬שחישב להשמיד את כל עם ישראל‪.‬‬
‫בניגוד לכך‪ ,‬המלך דוד הפגין מידת רחמים בלתי רגילה בכך שלא הרג את שמעי בן גרא‪ ,‬קרוב משפחה של‬
‫שאול‪ ,‬שקילל את דוד‪ ,‬ומזרעו יצא מרדכי‪ .‬כך התנגשו צאצאי שני גילויי הרחמים – הרצויים והלא רצויים!‬
‫‪ .3‬סיכום ומסקנות‬
‫כיום לא ידוע לנו האם קיים עם עמלק בשר ודם או שהושמד מזמן‪ .‬אך הכוח הרוחני‪ ,‬הפועל כנגד מלכות‬
‫הקב"ה בעולם‪ ,‬עדיין קיים בעוז בכל עם ובכל אדם‪ ,‬ובא לידי ביטוי בזמנים שונים ונסיבות שונות‪,‬‬
‫בהתפרצויות של שנאה לעם ישראל ולמשימתו בעולם‪.‬‬
‫אפשר גם לספר ללומדים את הרעיון על מהות עמלק בחסידות‪ ,‬עליו מדבר הרבי מלובביטש‪ .‬עמלק חי בתוך‬
‫כל אחד מאיתנו‪ .‬התכונה המהותית שלו – הניסיון לצנן את הלהט של היהודי לשמירת מצוות ולשאיפתו‬
‫לקדושה ולמעשים טובים‪ .‬עמלק‪ ,‬בהיותו ביטוי מסוגו להתחלה רעה‪ ,‬מעודד בנפש היהודי את האדישות לכל‬
‫מה שקשור לקיום מצוות ועבודת ה'‪ .‬עמלק כאילו מספק ליהודי טיעונים‪" :‬כל הצלחתך תלויה בך ובמאמצים‬
‫שלך‪ .‬שכח מהקב"ה‪ .‬תאמין בעצמך ואל תחשוב על השגחה עליונה"‪ .‬לכן מזהירה התורה‪" :‬זָּ כוֹר‬
‫אֵּ ת אֲ שֶ ר עָּ שָּ ה לְ ָך עֲמָּ לֵּק" זהו אותו עמלק‪ ,‬אשר עמד בין בני ישראל ובין והר סיני‪ ,‬ולאחר מכן רצה להשמיד‬
‫פיזית את כל בני ישראל‪ ,‬כעת הוא רוצה להשמיד את המהות הפנימית שבכל יהודי‪ .‬אפשר לנצח את עמלק‬
‫הפנימי על ידי אי נפילה לשכנועים והטיעונים שלו‪ ,‬ובהתמדה באורח החיים היהודי ובעבודת ה' בדבקות‬
‫ובהתלהבות‪.‬‬
‫על מחשבה זו להיות השיא והמסקנה של השיעור‪.‬‬
‫אם נשאר זמן (אופציונאלי) אפשר להציע לתלמידים למלא את תרגילים ‪ 0-2‬בחוברת העבודה (עמ' ‪- )011-010‬‬
‫לשם חזרה על החומר הנלמד בכיתות קודמות‪.‬‬
‫‪ .5‬שיעורי בית‬
‫תרגילים ‪ 4‬ו‪ 5-‬בעמ' ‪ 012-012‬בחוברת עבודה‪.‬‬
‫שיעור ‪ .27‬פסח‬
‫המספר "‪ "4‬בהגדה‪ :‬ארבע כוסות‪ ,‬ארבע קושיות ("מה נשתנה")‬
‫ארבעה בנים‪ ,‬ארבע ברכות‪,‬‬
‫יציאת מצרים וארבע לשונות הגאולה‪ ,‬ארבע או חמש?‬
‫מטרות השיעור‬
‫‪ ‬לימוד מהלך ליל הסדר‪.‬‬
‫‪ ‬הכרות עם הרעיונות העיקריים של ליל הסדר‪.‬‬
‫משימות השיעור‬
‫‪ ‬להזכיר לתלמידים מספר אלמנטים חשובים של ליל הסדר‪.‬‬
‫‪ ‬לדון בקשר של אלמנטים אלה לרעיון המרכזי של ליל הסדר‪.‬‬
‫‪ ‬שכלול מיומנויות העבודה עם טקסטים יהודיים קלאסיים‪.‬‬
‫עזרים נדרשים‬
‫הגדה של פסח עם תרגום לרוסית‪ ,‬תורה עם תרגום לרוסית‪.‬‬
‫מהלך השיעור‬
‫‪ .1‬מבוא לנושא‬
‫בתור פתיחה אפשר לשים לתלמידים את השיר "אחד מי יודע"‪:‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=tT9MhW3wS70‬‬
‫בהגדות רבות יש תרגום לרוסית של השיר‪:‬‬
‫‪Одного кто знает? Одного я знаю. Один у нас Бог на небе и земле.‬‬
‫‪Двоих кто знает? Двоих я знаю. Две скрижали завета, один у нас Бог на небе‬‬
‫‪и земле.‬‬
‫‪Троих кто знает? Троих я знаю. Три патриарха, две скрижали завета, один у‬‬
‫‪нас Бог на небе и земле.‬‬
‫‪Четырех — кто знает? Четырех я знаю. Четыре праматери, Три патриарха,‬‬
‫‪две скрижали завета, один у нас Бог на небе и земле.‬‬
‫‪Пятерых — кто знает? Пятерых я знаю. Пять книг Торы, четыре праматери,‬‬
‫‪три патриарха, две скрижали завета, один у нас Бог на небе и земле.‬‬
‫‪Шестерых — кто знает? Шестерых я знаю. Шесть разделов Мишны, пять книг Торы,‬‬
‫‪четыре праматери, три патриарха, две скрижали завета, один у нас Бог на небе и зем‬‬‫…‪ле‬‬
‫וכן הלאה‪.‬‬
‫הצע לתלמידים לנחש את נושא השיעור (ליל הסדר והמספרים הקשורים לחג הפסח)‪.‬‬
‫נוסחת מעבר‪:‬‬
‫ניתן למנות מספר מספרים הקשורים בדרך זו או אחרת לליל הסדר‪ ,‬למשל – שלוש (שלוש מצות על קערת ליל‬
‫הסדר)‪ .‬עם זאת‪ ,‬בקריאה דקדקנית של ההגדה ניתן להבחין כי היא בנויה סביב המספר ארבע‪:‬‬
‫‪ .2‬עבודה על הנושא‬
‫בקש מהתלמידים להיזכר‪ ,‬אילו אלמנטים בליל הסדר בנויים סביב המספר ‪ .4‬כתוב את התשובות הנכונות על‬
‫הלוח‪ ,‬והשלם את החסרות‪:‬‬
‫ ארבע כוסות‬‫ ארבע קושיות (מה נשתנה)‬‫ ארבעה בנים‬‫ ארבעה לשונות גאולה‬‫אפשר לעשות את תרגיל ‪ 2‬בעמ' ‪.016‬‬
‫דון עם התלמידים במשמעות המספר ‪ :4‬המספר הזה מבטא את שלמות העולם הזה (ארבע רוחות השמים)‪.‬‬
‫ארבעת הבנים מגלמים את אחדות עם ישראל‪ ,‬הנאספים סביב שולחן הסדר‪.‬‬
‫כדאי להוסיף‪ ,‬כי ארבעת הבנים זו החלוקה הקלאסית‪ .‬בימינו מתווסף אליהם‪ ,‬למרבה הצער‪ ,‬הבן החמישי‪:‬‬
‫זה שבכלל לא בא לליל הסדר‪ .‬המשימה החשובה של היהדות בת זמננו היא לקרב "בן חמישי" זה‪ ,‬שלא רצה‬
‫לבוא או אף לא ידע כלל על קיומו של ליל הסדר‪.‬‬
‫נוסחת מעבר‪:‬‬
‫עם זאת‪ ,‬אין זו המשמעות היחידה של המספר ‪ 4‬בהגדה‪ .‬כעת נבחן אילו משמעויות מקפלת המסורת היהודית‬
‫אל תוך ארבע הכוסות‪ ,‬המתוות את המבנה של ליל הסדר‪.‬‬
‫שאל את התלמידים האם הם יודעים מדוע במהלך הסדר שותים דווקא ‪ 4‬כוסות‪.‬‬
‫הצע להם לקרוא את הקטע המתאים מספר שמות (ו'‪ :‬ו‪-‬ז)‪:‬‬
‫אתי אֶ ְת ֶכם ִּמ ַתחַ ת ִּסבְ ֹלת ִּמ ְצ ַריִּ ם‪ ,‬וְ ִּהצַ לְ ִּתי אֶ ְתכֶם מֵּ ֲעב ָֹּדתָּ ם; וְ גַָּאלְ ִּתי‬
‫ו לָּכֵּן אֱ מֹר לִּ בְ נֵּי‪ -‬יִּ ְש ָּראֵּ ל‪ ,‬אֲ נִּ י יְ הוָּ ה‪ ,‬וְ הוֹצֵּ ִּ‬
‫ידעְ ֶתם‪ ,‬כִּ י אֲ נִּי יְ הוָּ ה‬
‫ֵּאֹלהים; וִּ ַ‬
‫יתי ָּלכֶם ל ִּ‬
‫אֶ ְתכֶ ם בִּ זְ רוֹעַ נְטּויָּה‪ּ ,‬ובִּ ְשפָּ ִּטים גְ דֹלִּ ים ‪.‬ז וְ ל ַָּק ְח ִּת י אֶ ְתכֶם לִּ י לְ עָּ ם‪ ,‬וְ הָּ יִּ ִּ‬
‫אֱ ֹלהֵּ יכֶם‪ ,‬הַ ּמו ִֹּציא אֶ ְתכֶם‪ִּ ,‬מ ַתחַ ת ִּסבְ לוֹת ִּמ ְצ ָּריִּ ם ‪.‬‬
‫הצע להם לאתר בקטע הנתון את הפעלים המתייחסים לקב"ה‪:‬‬
‫‪ ‬והוצאתי‬
‫‪ ‬והצלתי‬
‫‪ ‬וגאלתי‬
‫‪ ‬ולקחתי‬
‫הסבר לתלמידים שלפי המסורת כל אחד מפעלים אלה מסמל את אחד משלבי הגאולה (ולכל אחד מהם‬
‫מקבילה אחת מארבע הכוסות)‪.‬‬
‫אתי אֶ ְתכֶם ִמ ַּתחַּ ת ִסבְ ֹלת ִמצְ ַּריִ ם‬
‫וְ הוֹצֵּ ִ‬
‫בקש מהתלמידים להיזכר תחת אילו "סבלות" היו נתונים בני ישראל במצרים (עבדו בבניין "ערי מסכנות" =‬
‫ערי אוצרות‪ ,‬מאגורות‪ ,‬המורכבות ממספר לבנים קבוע מראש)‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬מדובר על הצלה מסבל פיזי – השלב הראשון בגאולה‪.‬‬
‫וְ ִהצַּ לְ ִתי אֶ ְתכֶם מֵּ ֲעבֹדָ תָ ם‬
‫דון עם התלמידים‪ ,‬מה זה אומר‪ .‬הסבר להם כי ל"הצלה" זו שני אספקטים‪:‬‬
‫‪ ‬יציאת מצרים עצמה‬
‫‪ ‬שחרור מהאידיאולוגיה המצרית הזרה‬
‫אפשר להזכיר לתלמידים‪ ,‬שלסמל שחרור זה היה קרבן הפסח‪ ,‬אותו הביאו בני ישראל כבר במצרים‪ .‬הכבש‬
‫נחשב במצרים לחיה מקודשת‪ ,‬כך שהבאתו כקרבן לאל שלהם היוותה מחווה הפגנתית הממחישה שיותר אין‬
‫בהם לא אמונה ולא יראה מפני האלים המצריים‪.‬‬
‫וְ גַָאלְ ִתי אֶ ְתכֶם‬
‫בקש מהתלמידים להיזכר על איזה חלק מיציאת מצרים ניתן לומר שהקב"ה הציל את בני ישראל (קריעת ים‬
‫סוף ומעבר בני ישראל ביבשה)‪.‬‬
‫הזכר להם‪ ,‬כי רק ברגע זה הבינו בני ישראל‪ ,‬שגאולתם היא סופית ובלתי הפיכה‪ .‬כהוכחה אפשר לצטט את‬
‫דברי התורה על כך‪:‬‬
‫ל וַ יו ַֹשע יְ הוָּ ה בַ יוֹם הַ הּוא‪ ,‬אֶ ת‪-‬יִּ ְש ָּראֵּ ל‪ִּ --‬מיַד ִּמ ְצ ָּריִּ ם; וַ ַי ְרא יִּ ְש ָּראֵּ ל אֶ ת‪ִּ -‬מ ְצ ַריִּ ם‪ ,‬מֵּ ת עַ ל‪ְ -‬שפַ ת הַ יָּם ‪.‬לא וַ י ְַרא‬
‫יִּ ְש ָּראֵּ ל אֶ ת‪-‬הַ יָּד הַ גְ ֹדלָּה‪ ,‬אֲ שֶ ר עָּ שָּ ה יְ הוָּ ה בְ ִּמ ְצ ַריִּ ם‪ ,‬וַ יִּ ְיראּו הָּ עָּ ם‪ ,‬אֶ ת‪-‬יְ הוָּ ה; וַ יַאֲ ִּמינּו‪ ,‬בַ יהוָּ ה‪ּ ,‬ובְ מ ֶֹשה‪ ,‬עַ בְ ד ֹו ‪.‬‬
‫שמות י"ד‬
‫וְ ל ַָּק ְח ִתי אֶ ְתכֶם לִ י לְ עָ ם‬
‫הסבר לתלמידים כי מדובר על מתן תורה‪ ,‬שלמענה הוציא הקב"ה את בני ישראל ממצרים‪.‬‬
‫לחיזוק טענה זו ניתן לצטט לתלמידים את הדיאלוג הראשון בין משה לקב"ה‪:‬‬
‫"אהיה עמך ‪ -‬וזה שתצליח בשליחותך לך האות על הבטחה אחרת שאני מבטיחך שכשתוציאם ממצרים‬
‫תעבדון אותי על ההר הזה שתקבלו התורה עליו והיא הזכות העומדת לישראל"‬
‫רש"י על שמות ג'‪ :‬יב‪.‬‬
‫אפשר לארגן את כל האמור לעיל בצורת טבלה‪:‬‬
‫שלב ‪0‬‬
‫הצלה מעבודה קשה‬
‫שלב ‪2‬‬
‫יציאת מצרים‪ ,‬גשמית ורוחנית‬
‫שלב ‪2‬‬
‫הצלה על ים סוף; בני ישראל מבינים שהגאולה היא סופית‬
‫שלב ‪4‬‬
‫מתן תורה‬
‫כתבו בקצרה את התשובות לתרגיל ‪ 2‬מעמ' ‪ 016‬בחוברת העבודה‪.‬‬
‫נוסחת מעבר‪:‬‬
‫מה הקשר בין ישועה ויין?‬
‫קראו יחד את הקטע על שר המשקים‪ ,‬המובא בספר הלימוד‪.‬‬
‫הצע להם לספר כמה פעמים מופיע המילה "כוס" בטקסט הזה‪.‬‬
‫מסקנה‪ :‬מכאן אנו למדים‪ ,‬כי ישנו קשר בין גאולה ובין כוסות יין‪.‬‬
‫נוסחת מעבר‪:‬‬
‫ישנה סיבה נוספת לכך שבמהלך ליל הסדר עלינו להודות לאל ארבע פעמים‪.‬‬
‫קרא עם התלמידים את הקטע מהתלמוד המובא בספר הלימוד‪.‬‬
‫דון עם התלמידים‪ ,‬כיצד מתייחס האמור לדור יציאת מצרים‪:‬‬
‫הם היו חולים פיזית ורוחנית (מרוב מצוקות העבדות) יצאו מה"חושך"‪ ,‬כלומר מעבדות‪ ,‬חצו את ים סוף‪ ,‬ואז‬
‫הלכו במדבר עד סיני‪.‬‬
‫‪ .3‬סיום ומסקנות‬
‫הפנה את תשומת לב התלמידים שנית לקטע מתוך פרק ו' בספר שמות‪.‬‬
‫הראה להם‪ ,‬שקודם קטענו אותו באמצע‪ ,‬ולמעשה יש המשך עם עוד פועל אחד‪:‬‬
‫אתי אֶ ְתכֶם ִּמ ַתחַ ת ִּסבְ ֹלת ִּמ ְצ ַריִּ ם‪ ,‬וְ ִהצַּ לְ ִתי אֶ ְתכֶם מֵּ ֲעב ָֹּדתָּ ם; וְ גַָאלְ ִתי‬
‫ו לָּכֵּן אֱ מֹר לִּ בְ נֵּי‪-‬יִּ ְש ָּראֵּ ל‪ ,‬אֲ נִּ י יְ הוָּ ה‪ ,‬וְ הוֹצֵּ ִ‬
‫ידעְ ֶתם‪ ,‬כִּ י אֲ נִּי יְ הוָּ ה‬
‫ֵּאֹלהים; וִּ ַ‬
‫יתי ָּלכֶם ל ִּ‬
‫אֶ ְתכֶ ם בִּ זְ רוֹעַ נְטּויָּה‪ּ ,‬ובִּ ְשפָּ ִּטים גְ דֹלִּ ים ‪.‬ז וְ ל ַָּק ְח ִתי אֶ ְתכֶם לִּ י לְ עָּ ם‪ ,‬וְ הָּ יִּ ִּ‬
‫אתי אֶ ת‪-‬י ִָּּדי‪ ,‬לָּתֵּ ת אֹתָּ ּה‬
‫ָארץ‪ ,‬אֲ ֶשר נ ָָּּש ִּ‬
‫אתי אֶ ְת ֶכם‪ ,‬אֶ ל‪-‬הָּ ֶ‬
‫אֱ ֹלהֵּ י ֶכם‪ ,‬הַ ּמו ִֹּציא אֶ ְת ֶכם‪ִּ ,‬מ ַתחַ ת ִּסבְ לוֹת ִּמ ְצ ָּריִּ ם ‪.‬ח וְ הֵּ בֵּ ִ‬
‫לְ ַאבְ ָּרהָּ ם לְ יִּ ְצחָּ ק ּולְ ַי ֲעקֹב; וְ נָּתַ ִּתי אֹתָּ ּה ָּלכֶם מו ָֹּר ָּשה‪ ,‬אֲ נִּ י יְ הוָּ ה‪.‬‬
‫שאל את התלמידים‪ :‬אם כך‪ ,‬מדוע שותים ארבע כוסות ולא חמש?‬
‫הסבר להם כי חג הפסח מוקדש לחגיגת קיום ההבטחות של הקב"ה‪ ,‬ואילו הגשמה סופית של ההבטחה‬
‫החמישית היא עניין שלעתיד לבוא‪ :‬גם היום חלקים נרחבים של אדמת ארץ ישראל לא שייכים לבני ישראל‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬הבטחה זו אינה נשכחת‪ .‬אנו מניחים על שולחן הסדר כוס נוספת לזכרה – כוסו של אליהו הנביא‪,‬‬
‫אשר לפי המסורת יהיה מבשר הגאולה העתידה לבוא‪:‬‬
‫שלֵּחַ ָּלכֶם‪ ,‬אֵּ ת אֵּ לִּ יָּה הַ נָּבִּ יא‪--‬לִּ פְ נֵּי‪ ,‬בוֹא יוֹם יְ הוָּ ה‪ ,‬הַ גָּדוֹל‪ ,‬וְ הַ נו ָֹּרא‪.‬‬
‫ִּהנֵּה ָאנֹכִּ י ֹ‬
‫מלאכי ג'‪ :‬כ"ג‪.‬‬
‫בכך אנו מפגינים את אמונתנו שגם הבטחה זו מפי הקב"ה תתגשם‪ ,‬ואנו נשתה כוס חמישית זו יחד עם ארבע‬
‫האחרות‪.‬‬
‫אפשר לסיים את השיעור לצלילי התפילה המגלמת אמונה זו‪:‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=LQy2W659fwQ&feature=related‬‬
‫("שייבנה בית המקדש")‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=1v4zQMl8yZY&feature=fvwrel‬‬
‫)"אני מאמין")‬
‫בזמן הנותר של השיעור או כתרגיל רשות‪ ,‬אפשר לעשות את תרגיל ‪ 0‬בעמ' ‪ 014-015‬בחוברת העבודה – לחזרה‬
‫על מבנה ליל הסדר‪ ,‬עליו למדנו בכיתות קודמות‪.‬‬
‫‪ .4‬שיעורי בית‬
‫תרגיל ‪ 4‬בעמ' ‪.017‬‬
‫שיעור ‪ .28‬יום ירושלים‬
‫ירושלים‪ -‬לב העולם‪ .‬פירוש שם העיר‪.‬‬
‫ירושלים עיר האבות‪ .‬ירושלים – עיר דוד‪.‬‬
‫ירושלים של מטה וירושלים של מעלה‪.‬‬
‫מטרות השיעור‬
‫‪ ‬לימוד טקסטים תנ"כיים שהמסורת קושרת עם ירושלים‪.‬‬
‫‪ ‬הסבר התפקיד של ירושלים כמרכז הרוחני של עם ישראל ושל האנושות‪.‬‬
‫משימות השיעור‬
‫‪ ‬להזכיר לתלמידים כיצד הפכה ירושלים לעיר המרכזית של עם ישראל‪.‬‬
‫‪ ‬לדון בסיבה מדוע דווקא בחלקה של עיר זו נפל כבוד שכזה‪.‬‬
‫‪ ‬שכלול מיומנויות העבודה עם טקסטים יהודיים קלאסיים‪.‬‬
‫עזרים נדרשים‬
‫תנ"ך בתרגום לרוסית‪.‬‬
‫מהלך השיעור‬
‫‪ .1‬מבוא לנושא‬
‫כדאי להתחיל את השיעור בבירור התשובות לשאלות שבעמ' ‪ 027‬בספר הלימוד‪ .‬המורה יכול להציג את שתי‬
‫השאלות הראשונות‪ ,‬ובהתאם לתוצאות להציע לעשות את תרגיל ‪ 0‬בעמ' ‪ 011‬בחוברת העבודה‪ ,‬או להשמיט‬
‫את השתיים הראשונות ולהתחיל ישר בדיון סביב השאלה השלישית‪ ,‬לפי החלטתו‪.‬‬
‫רצוי להשיג את התשובות הבאות‪:‬‬
‫‪ ‬ירושלים שימשה במשך דורות רבים כמרכז החיים היהודיים וכבירת השלטון‪,‬‬
‫‪ ‬בירושלים שכן בית המקדש‪ ,‬שהיווה את המוקד של החיים הרוחניים‬
‫‪ ‬ירושלים מהווה את אחד הנכסים המובילים של עם ישראל‪ ,‬מאחר והיא מוזכרת בכל הטקסטים‬
‫היותר נלמדים במסורת היהודית‪.‬‬
‫נוסחת מעבר‪:‬‬
‫היום נדבר על איך הפכה ירושלים לעיר הראשית של עם ישראל‪.‬‬
‫‪ .2‬עבודה על הנושא‬
‫הזכר לתלמידים בקצרה את השלבים העיקריים בהפיכתה של ירושלים לעיר הקודש‪.‬‬
‫רּוש ִּ ַלם‪,‬‬
‫בּוסי י ֵֹּשב יְ ָּ‬
‫‪ .0‬בימי יהושע‪ ,‬ירושלים (אז – יבוס)‪ ,‬שהיתה עיר מבצר חזקה‪ ,‬לא נכבשה‪ " :‬וְ אֶ ת‪-‬הַ יְ ִּ‬
‫ֹלא הו ִֹּרישּו בְ נֵּי בִּ נְ י ִָּּמן" (שופטים א'‪ :‬כא)‪ .‬המשכן היה בשילה‪ ,‬ולעם ישראל לא היתה עיר בירה אחת‬
‫קבועה‪.‬‬
‫‪ .2‬דוד כובש את ירושלים ומעביר אליה את מרכז שלטונו‪.‬‬
‫ָארץ; וַ יֹאמֶ ר לְ ָּדוִּ ד לֵּאמֹר‪ֹ ,‬לא‪-‬תָּ בוֹא הֵּ נָּה‪ ,‬כִּ י ִּאם‪-‬הֱ ִּס ְירָך‬
‫רּוש ִּ ַלם‪ ,‬אֶ ל‪-‬הַ יְ ב ִֻּסי יוֹשֵּ ב הָּ ֶ‬
‫ו וַ ֵּילְֶך הַ ּמֶ לְֶך וַ אֲ נָּשָּ יו יְ ָּ‬
‫הַ עִּ וְ ִּרים וְ הַ פִּ ְס ִּחים לֵּאמֹר‪ֹ ,‬לא‪-‬יָּבוֹא ָּדוִּ ד הֵּ נָּה ‪.‬ז וַ יִּ לְ כֹד ָּדוִּ ד‪ ,‬אֵּ ת ְמצ ַֻדת ִּציוֹן‪ִּ --‬היא‪ ,‬עִּ יר ָּדוִּ ד ‪.‬ח וַ יֹאמֶ ר ָּדוִּ ד בַ יוֹם‬
‫ֹאמרּו‪ ,‬עִּ ּוֵּ ר ּופִּ סֵּ חַ ‪,‬‬
‫נּואי) נֶפֶ ש ָּדוִּ ד; עַ ל‪-‬כֵּן‪ ,‬י ְ‬
‫(ש ֵּ‬
‫הַ הּוא‪ ,‬כָּ ל‪-‬מַ כֵּה יְ ב ִֻּסי וְ יִּ גַע בַ ִּצנוֹר‪ ,‬וְ אֶ ת‪-‬הַ פִּ ְס ִּחים וְ אֶ ת‪-‬הַ עִּ וְ ִּרים‪ ,‬שנאו ְ‬
‫ֹלא יָּבוֹא אֶ ל‪-‬הַ בָּ יִּ ת‪.‬‬
‫שמואל ב'‪ ,‬כ'‪ :‬ו‪-‬ח‪.‬‬
‫מאוחר יותר מצווה דוד להעביר לירושלים את ארון הברית‪:‬‬
‫ֹלהים‪ ,‬אֲ ֶשר‪-‬נ ְִּק ָּרא ֵּשם ֵּשם‬
‫הּודה‪--‬לְ הַ עֲלוֹת ִּמ ָּשם‪ֵּ ,‬את אֲ רוֹן הָּ אֱ ִּ‬
‫ב וַ י ָָּּקם וַ ֵּילְֶך ָּדוִּ ד‪ ,‬וְ כָּ ל‪-‬הָּ עָּ ם אֲ שֶ ר ִּאתוֹ‪ִּ ,‬מבַ ֲעלֵּי‪ ,‬יְ ָּ‬
‫ֹלהים‪ ,‬אֶ ל‪ֲ -‬ע ָּגלָּה חֲ ָּד ָּשה‪ ,‬וַ יִּ ָּשאֻ הּו‪ִּ ,‬מבֵּ ית אֲ ִּבינ ָָּּדב אֲ ֶשר‬
‫יְ הוָּ ה ְצבָּ אוֹת יֹשֵּ ב הַ כְ רֻ בִּ ים‪ ,‬עָּ לָּיו ‪.‬ג וַ י ְַרכִּ בּו אֶ ת‪-‬אֲ רוֹן הָּ אֱ ִּ‬
‫ַאחיוֹ‪ ,‬בְ נֵּי אֲ בִּ ינ ָָּּדב‪ ,‬נֹהֲ גִּ ים‪ ,‬אֶ ת‪-‬הָּ ֲע ָּגלָּה חֲ ָּדשָּ ה ‪.‬ד וַ יִּ ָּשאֻ הּו‪ִּ ,‬מבֵּ ית אֲ בִּ ינ ָָּּדב אֲ ֶשר בַ גִּ בְ עָּ ה‪ ,‬עִּ ם‪ ,‬אֲ רוֹן‬
‫בַ גִּ בְ עָּ ה; וְ עֻזָּ א וְ ְ‬
‫הלְֵּך לִּ פְ נֵּי הָּ ָארוֹן ‪.‬ה וְ ָּדוִּ ד וְ ָּכל‪-‬בֵּ ית יִּ ְש ָּראֵּ ל‪ְ ,‬משַ חֲ ִּקים לִּ פְ נֵּי יְ הוָּ ה‪ְ ,‬בכֹל‪ ,‬עֲצֵּ י בְ רו ִֹּשים; ּובְ כִּ נֹרוֹת‬
‫ַאחיוֹ‪ֹ ,‬‬
‫ֹלהים; וְ ְ‬
‫הָּ אֱ ִּ‬
‫ּובִּ נְבָּ לִּ ים ּובְ תֻ פִּ ים‪ּ ,‬ובִּ ְמנַעַ נְעִּ ים ּובְ צֶ לְ צֱלִּ ים‪.‬‬
‫שם‪ ,‬ו‪ :‬ב‪-‬ה‪.‬‬
‫‪ .2‬שלמה‪ ,‬יורשו וממשיך דרכו של דוד בונה בירושלים את בית המקדש‪.‬‬
‫דון עם התלמידים‪ ,‬למה בחר דוד את ירושלים‪ ,‬שנכבשה רק לאחרונה‪ ,‬להיות לעיר הבירה שלו‪.‬‬
‫אין ספק שהיו לכך מנ יעים פוליטיים‪ :‬העיר ממוקמת בנקודת מפגש בין הנחלות של שבט בנימין ושבט יהודה‪,‬‬
‫ולכן היתה אידיאלית בתור בירת הממלכה המאוחדת‪ ,‬המאחדת את צאצאי רחל ולאה‪.‬‬
‫נוסחת מעבר‪:‬‬
‫בצד המניעים הפוליטיים היו בהחלטה זו גם שיקולים רוחניים‪ .‬על מנת להבין אותם‪ ,‬יהא עלינו לפנות‬
‫לטקסטים התורניים העוסקים‪ ,‬לפי המסורת‪ ,‬בעיר זו‪.‬‬
‫הצע לתלמידים לקרוא את המדרש המובא בספר הלימוד‪.‬‬
‫שאל אותם‪ ,‬האם הם יודעים מיהו המלך מלכי‪-‬צדק‪ ,‬מדוע המדרש מזהה אותו עם שם‪ ,‬ובאילו נסיבות הוא‬
‫הותיר את רישומו בהיסטוריה היהודית‪.‬‬
‫מלכי‪-‬צדק‬
‫קראו יחד את הסיפור על פגישת אברהם עם מלכי‪-‬צדק (ייתכן ויהיה צורך להזכיר לתלמידים כי מפגש זה‬
‫התקיים אחרי נצחונו של אברהם על המלכים המסופוטמיים‪ ,‬שלקחו בשבי את בן אחיו‪ ,‬לוט)‪.‬‬
‫יח ּומַ לְ כִּ י‪-‬צֶ ֶדק מֶ לְֶך שָּ לֵּם‪ ,‬הו ִֹּציא לֶחֶ ם וָּ יָּיִּ ן; וְ הּוא כֹהֵּ ן‪ ,‬לְ אֵּ ל עֶ לְ יוֹן ‪.‬יט וַ יְ בָּ ְרכֵּהּו‪ ,‬וַ יֹאמַ ר‪ :‬בָּ רּוְך ַאבְ ָּרם לְ ֵּאל‬
‫ָארץ ‪.‬כ ּובָּ רּוְך אֵּ ל עֶ לְ יוֹן‪ ,‬אֲ שֶ ר‪ִּ -‬מגֵּן צָּ ֶריָך בְ י ֶָּדָך; וַ יִּ ֶתן‪-‬ל ֹו מַ ע ֲֵּשר‪ִּ ,‬מכֹל‪.‬‬
‫קנֵּה שָּ מַ יִּ ם וָּ ֶ‬
‫עֶ לְ יוֹן‪ֹ ,‬‬
‫בראשית‪ ,‬פרק י"ד‪.‬‬
‫הסבר לתלמידים כי לפי התלמוד (נדרים ל"ב ע"ב)‪ ,‬מלכי‪-‬צדק אינו שם אלא תואר הניתן למנהיג העיר‪ ,‬שהיה‬
‫באותו הזמן שם‪ ,‬בנו הצדיק של נוח וצאצא של אברהם‪.‬‬
‫הפנה את תשומת לב התלמידים למילים המודגשות‪.‬‬
‫אם מישהו מהתלמידים מתפלא על כך שהמלך היה כהן‪ ,‬ניתן יהיה להסביר להם שבימים ההם היה זה מנהג‬
‫נפוץ‪.‬‬
‫הפנה את תשומת לבם של התלמידים לכך שבניגוד לכל המנהיגים עובדי האלילים‪ ,‬מלכי‪-‬צדק היה "כהן לאל‬
‫עליון"‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬כבר בזמן העתיק היתה ירושלים בירת המונותיאיזם והסגידה לאל היחיד‪.‬‬
‫"ה' יראה"‬
‫שאל‪ :‬איפה ומתי הושמעו המילים "ה' יראה"‪.‬‬
‫וודא שהתלמידים זוכרים את מעשה העקידה‪ .‬אם יש צורך‪ ,‬הזכר להם אותו בקצרה‪.‬‬
‫ַאב ָּרהָּ ם ֵּשם‪-‬הַ ּמָּ קוֹם הַ הּוא‪,‬‬
‫בקש מהם למצוא איפה בסיפור מופיעות מילים אלו (בראשית‪ ,‬כ"ב‪ :‬יד‪" :‬וַ יִּ ְק ָּרא ְ‬
‫יְ הוָּ ה יִּ ְראֶ ה‪ ,‬אֲ שֶ ר יֵָּאמֵּ ר הַ יוֹם‪ ,‬בְ הַ ר יְ הוָּ ה י ֵָּּראֶ ה") ‪.‬‬
‫הסבר להם שאת המילה "יראה" אפשר להבין גם במובן של 'התגלה'‪ ,‬כלומר‪ ,‬ההר‪ ,‬שבו אברהם מצטווה‬
‫להעלות את יצחק לעולה – הוא המקום בו מתגלה א‪-‬לוהים לבני האדם‪.‬‬
‫הסבר לתלמידים כיצד הגיעו חכמינו למסקנה שאירוע זה התרחש במקום בו תבנה בעתיד ירושלים‪..." :‬וְ לְֶך‪-‬‬
‫לְ ָך‪ ,‬אֶ ל‪ -‬אֶ ֶרץ הַ ּמ ִֹּריָּה; וְ הַ ֲעלֵּהּו שָּ ם‪ ,‬לְ ֹעלָּה‪ ,‬עַ ל ַאחַ ד הֶ הָּ ִּרים‪ ,‬אֲ שֶ ר אֹמַ ר אֵּ לֶיָך" ופירש רש"י‪" :‬ארץ המוריה ‪-‬‬
‫ירושלים וכן בדברי הימים (ב ג) לבנות את בית ה' בירושלים בהר המוריה"‪.‬‬
‫יכול להיות שתתעורר בקרב התלמידים השאלה‪ :‬הרי בימי אברהם ירושלים כבר היתה קיימת‪ ,‬ומלך בה‬
‫מלכי‪-‬צדק‪ ,‬ואילו לפי דברי התורה אברהם הצטווה להעלות את בנו לעולה על הר לא מיושב?‬
‫העניין הוא בכך‪ ,‬שלפי המסורת עקידת יצחק היתה אמורה להתקיים בהר הבית‪ ,‬ואילו ירושלים הקדומה –‬
‫יבוס ‪ -‬שכנה אז מעט מערבית יותר‪ ,‬על הר ציון‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬בימי אברהם הר הבית היה מדבר לא מיושב‪.‬‬
‫נוסחת מעבר‪:‬‬
‫כבר שנים רבות לפני דוד‪ ,‬ירושלים היתה מקום בו משתחווים לאל יחיד‪ ,‬והאל התגלה לבני האדם‪ .‬לכן אין זה‬
‫מפתיע שדוד בחר בעיר זו להיות לבירתו‪ ,‬ושם נאמר לו לבנות בעיר זו את המזבח‪ ,‬ובנו שלמה בנה בה את בית‬
‫המקדש‪.‬‬
‫‪ .3‬סיכום ומסקנות‬
‫לחיזוק החומר הנלמד ניתן לעשות את תרגילים ‪ 2‬ו‪ 4-‬בעמ' ‪ 001‬בחוברת העבודה‪.‬‬
‫שימו לב‪ ,‬שבעברית המילה ירושלים היא צורת רבים‪ .‬הסבר לתלמידים כי המסורת מספרת שזה קשור בכך‬
‫שלירושלים של מטה מקבילה ירושלים של מעלה – מחזה אידיאלי שייגלה לנו בעתיד לבוא‪.‬‬
‫יהיה מתאים לקרוא כאן את תהלים קכ"ב‪.‬‬
‫בתור אקורד הסיום‪ ,‬ניתן להקריא לתלמידים את הפסקה האחרונה בטקסט של השיעור בספר הלימוד‪,‬‬
‫הכתוב בשפה כה פיוטית‪ ,‬שהוא בהחלט מתאים להוות את פסגת השיעור‪.‬‬
‫אם נשאר זמן‪ ,‬אפשר לסיים את השיעור בשירו של בוריס גרבנשיקוב "עיר זהובה" המבטא באופן הטוב ביותר‬
‫את החלום על "ירושלים של מעלה"‪:‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=Us4DnlB9xeU‬‬
‫‪ .4‬שיעורי בית‬
‫תרגיל ‪ 2‬בעמ' ‪ ,019‬תרגיל ‪ 5‬בעמ' ‪ 000‬ותרגיל ‪ 6‬בעמ' ‪ 002‬בחוברת העבודה (תרגילים ‪ 5‬ו‪ 6-‬הם תרגילי רשות)‪.‬‬
‫שיעור ‪ .29‬שבועות‬
‫מתן תורה‪ :‬למי ולמה? למה לא למלאכים?‬
‫עם ישראל ואומות העולם‪.‬‬
‫מטרות השיעור‬
‫‪ ‬לימוד המדרשים הקשורים למתן תורה‪.‬‬
‫‪ ‬דיון בחשיבות מתן התורה‪.‬‬
‫משימות השיעור‬
‫‪ ‬להכיר לתלמידים את המדרשים הקשורים במתן תורה‪.‬‬
‫‪ ‬לדון ברעיונות העיקריים של מדרשים אלה‪.‬‬
‫‪ ‬להכיר לתלמידים את ההשקפה היהודית אודות המלאכים‪.‬‬
‫‪ ‬שכלול מיומנויות העבודה עם טקסטים יהודיים קלאסיים‪.‬‬
‫מהלך השיעור‬
‫‪ .1‬מבוא לנושא‬
‫בקש מהתלמידים להיזכר בכל מה שידוע להם אודות חג השבועות (חג מתן תורה‪ ,‬בבתי הכנסת קוראים את‬
‫עשרת הדיברות ואת מגילת רות; נוהגים ללמוד תורה כל הלילה; נוהגים לאכול מאכלי חלב וכן הלאה‪ .‬במידת‬
‫הצורך אפשר לגרות את ההיזכרות באמצעות שאלות)‪.‬‬
‫אפשר לעשות את תרגילים ‪ 0‬ו‪ 2-‬בעמ' ‪ 002-004‬בחוברת העבודה‪.‬‬
‫יהיה נכון להקדיש זמן מה לעיסוק בצד האחר של חג השבועות – הצד החקלאי‪ .‬חג זה קשור בתחילת קציר‬
‫החיטים והבשלת הפירות‪ .‬לכן בשבועות מביאים לבית המקדש שני כיכרות לחם חיטה ומתחילה תקופת‬
‫הבאת הביכורים‪.‬‬
‫נוסחת מעבר‪:‬‬
‫ישנן סוגיות רבות בהן ניתן לדון בהקשר של חג השבועות‪ .‬היום נסתפק בדיון בחג השבועות כחג מתן תורה‬
‫ונעסוק בשתי שאלות‪:‬‬
‫‪ .0‬למה בכלל ניתנה תורה לבני אדם?‬
‫‪ .2‬למה ניתנה תורה דווקא לעם ישראל?‬
‫‪ .2‬עבודה על הנושא‬
‫למה בכלל ניתנה תורה לבני אדם?‬
‫קרא עם התלמידים את המדרש ממסכת שבת‪ ,‬המובא בספר הלימוד‪.‬‬
‫אמור להם‪ ,‬שעל מנת להבין מדרש זה‪ ,‬יש להיזכר תחילה במשמעות המושג "מלאך"‪.‬‬
‫בקש מהלמידים להיזכר‪ ,‬היכן בתנ"ך מופיעים מלאכים‪ ,‬למשל‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫בריחת הגר (בראשית ט"ז)‪:‬‬
‫ו וַ יֹאמֶ ר ַאבְ ָּרם אֶ ל‪-‬שָּ ַרי‪ִּ ,‬הנֵּה ִּשפְ חָּ תֵּ ְך בְ י ֵָּּדְך‪--‬ע ֲִּשי‪-‬לָּּה‪ ,‬הַ טוֹב בְ עֵּ ינָּיִּ ְך; וַ ְתעַ נֶהָּ ָּש ַרי‪ ,‬וַ ִּתבְ ַרח ִּמפָּ נֶיהָּ ‪.‬ז וַ יִּ ְמצָּ ָּאּה‬
‫מַ לְ אַ ְך יְ הוָּ ה‪ ,‬עַ ל‪-‬עֵּ ין הַ ּמַ יִּ ם‪--‬בַ ִּּמ ְדבָּ ר‪ :‬עַ ל‪-‬הָּ עַ יִּ ן‪ ,‬בְ ֶד ֶרְך שּור ‪.‬ח וַ יֹאמַ ר‪ ,‬הָּ גָּר ִּשפְ חַ ת ָּש ַרי אֵּ י‪ִּ -‬מזֶ ה בָּ את‪--‬וְ ָאנָּה‬
‫שּובי ֶאל‪-‬גְ בִּ ְר ֵּתְך‪ ,‬וְ ִּה ְתעַ נִּ י‪ַ ,‬תחַ ת‬
‫ִּ‬
‫תֵּ לֵּכִּ י; וַ תֹאמֶ ר‪ִּ --‬מפְ נֵּי שָּ ַרי גְ בִּ ְר ִּתי‪ָ ,‬אנֹכִּ י ב ַֹרחַ ת ‪.‬ט וַ יֹאמֶ ר לָּּה מַ לְ אַ ְך יְ הוָּ ה‪,‬‬
‫ַארבֶ ה אֶ ת‪-‬זַ ְרעֵּ ְך‪ ,‬וְ ֹלא יִּ סָּ פֵּ ר‪ ,‬מֵּ רֹב ‪.‬יא וַ יֹאמֶ ר לָּּה מַ לְ אַ ְך יְ הוָּ ה‪ִּ ,‬הנְָּך הָּ ָּרה‬
‫י ֶָּדיהָּ ‪.‬י וַ יֹאמֶ ר לָּּה מַ לְ אַ ְך יְ הוָּ ה‪ ,‬הַ ְרבָּ ה ְ‬
‫ָאדם‪--‬יָּד ֹו בַ כֹל‪ ,‬וְ יַד כֹל בוֹ; וְ עַ ל‪-‬פְ נֵּי‬
‫וְ ֹיל ְַד ְת בֵּ ן‪ ,‬וְ ָּק ָּראת ְשמ ֹו יִּ ְשמָּ עֵּ אל‪ ,‬כִּ י‪-‬שָּ מַ ע יְ הוָּ ה אֶ ל‪-‬עָּ ְניְֵּך ‪.‬יב וְ הּוא יִּ ְהיֶה‪ ,‬פֶ ֶרא ָּ‬
‫כָּל‪-‬אֶ חָּ יו‪ ,‬יִּ ְשכֹן‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫עקדת יצחק (בראשית כ"ב)‬
‫יא וַ יִּ ְק ָּרא אֵּ לָּיו מַ לְ אַ ְך יְ הוָּ ה‪ִּ ,‬מן‪-‬הַ שָּ מַ יִּ ם‪ ,‬וַ יֹאמֶ ר‪ַ ,‬אבְ ָּרהָּ ם ַאבְ ָּרהָּ ם; וַ יֹאמֶ ר‪ִּ ,‬הנֵּנִּ י ‪.‬יב וַ יֹאמֶ ר‪ַ ,‬אל‪ִּ -‬ת ְשלַח י ְָּדָך ֶאל‪-‬‬
‫ֹלהים אַ ָּתה‪ ,‬וְ ֹלא חָּ ַשכְ ָּת אֶ ת‪-‬בִּ נְָך אֶ ת‪-‬יְ ִּח ְידָך‪,‬‬
‫הַ נַעַ ר‪ ,‬וְ ַאל‪ַ -‬תעַ ש לוֹ‪ְ ,‬מאּומָּ ה‪ :‬כִּ י עַ ָּתה י ַָּדעְ ִּתי‪ ,‬כִּ י‪-‬יְ ֵּרא אֱ ִּ‬
‫ִּמּמֶ נִּ י ‪.‬יג וַ יִּ שָּ א ַאבְ ָּרהָּ ם אֶ ת‪-‬עֵּ ינָּיו‪ ,‬וַ י ְַרא וְ ִּה ֵּנה‪ַ-‬איִּ ל‪ַ ,‬אחַ ר‪ ,‬נֶאֱ חַ ז בַ ְסבַ ְך ְב ַק ְרנָּיו; וַ ֵּילְֶך ַאבְ ָּרהָּ ם וַ יִּ ַקח אֶ ת‪-‬הָּ ַאיִּ ל‪,‬‬
‫וַ ַי ֲעלֵּהּו לְ ֹעלָּה ַתחַ ת בְ נ ֹו ‪.‬יד וַ יִּ ְק ָּרא ַאבְ ָּרהָּ ם שֵּ ם‪-‬הַ ּמָּ קוֹם הַ הּוא‪ ,‬יְ הוָּ ה יִּ ְראֶ ה‪ ,‬אֲ ֶשר יֵָּאמֵּ ר הַ יוֹם‪ ,‬בְ הַ ר יְ הוָּ ה‬
‫י ֵָּּראֶ ה ‪.‬טו וַ יִּ ְק ָּרא מַ לְ אַ ְך יְ הוָּ ה‪ ,‬אֶ ל‪ַ-‬אבְ ָּרהָּ ם‪ ,‬שֵּ נִּ ית‪ִּ ,‬מן‪-‬הַ שָּ מָּ יִּ ם ‪.‬טז וַ יֹאמֶ ר‪ ,‬בִּ י נ ְִּשבַ עְ ִּתי נְ אֻ ם‪-‬יְ הוָּ ה‪ :‬כִּ י‪ ,‬יַעַ ן אֲ ֶשר‬
‫ַארבֶ ה אֶ ת‪-‬זַ ְר ֲעָך כְ כוֹכְ בֵּ י‬
‫ידָך ‪.‬יז כִּ י‪-‬בָּ ֵּרְך אֲ בָּ ֶרכְ ָך‪ ,‬וְ הַ ְרבָּ ה ְ‬
‫עָּ ִּשיתָּ אֶ ת‪-‬הַ ָּדבָּ ר הַ זֶ ה‪ ,‬וְ ֹלא חָּ שַ כְ ָּת‪ ,‬אֶ ת‪-‬בִּ נְָך אֶ ת‪-‬יְ ִּח ֶ‬
‫הַ שָּ מַ יִּ ם‪ ,‬וְ ַכחוֹל‪ ,‬אֲ שֶ ר עַ ל‪ְ -‬שפַ ת הַ יָּם; וְ יִּ ַרש זַ ְרעֲָך‪ ,‬אֵּ ת שַ עַ ר אֹיְ בָּ יו‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫סיפור בלעם והאתון (במדבר כ"ב)‬
‫ֹלהים‪ ,‬כִּ י‪-‬ה ֹולְֵּך הּוא‪ ,‬וַ יִּ ְתיַצֵּ ב‬
‫כא וַ י ָָּּקם בִּ לְ עָּ ם בַ ב ֶֹקר‪ ,‬וַ יַחֲ בֹש אֶ ת‪-‬אֲ תֹנוֹ; וַ ֵּילְֶך‪ ,‬עִּ ם‪-‬שָּ ֵּרי מוָֹאב ‪.‬כב וַ יִּ חַ ר‪ַ-‬אף אֱ ִּ‬
‫ּושנֵּי ְנעָּ ָּריו עִּ ּמ ֹו ‪.‬כג וַ ֵּת ֶרא הָּ ָאתוֹן ֶאת‪-‬מַ לְ אַ ְך יְ הוָּ ה נִּ צָּ ב בַ ֶד ֶרְך‪,‬‬
‫מַ לְ אַ ְך יְ הוָּ ה בַ ֶד ֶרְך‪ ,‬לְ שָּ טָּ ן לוֹ; וְ הּוא ֹרכֵּב עַ ל‪-‬אֲ תֹנוֹ‪ְ ,‬‬
‫וְ חַ ְרב ֹו ְשלּופָּ ה בְ יָּדוֹ‪ ,‬וַ ֵּתט הָּ ָאתוֹן ִּמן‪-‬הַ ֶד ֶרְך‪ ,‬וַ ֵּתלְֶך בַ שָּ ֶדה; וַ יְַך בִּ לְ עָּ ם אֶ ת‪-‬הָּ ָאתוֹן‪ ,‬לְ הַ ט ָֹּתּה הַ ָּד ֶרְך ‪.‬כד וַ ַי ֲעמֹד מַ לְ אַ ְך‬
‫יְ הוָּ ה‪ ,‬בְ ִּמ ְשעוֹל הַ כְ ָּר ִּמים‪--‬ג ֵָּּדר ִּמזֶ ה‪ ,‬וְ ג ֵָּּדר ִּמזֶ ה ‪.‬כה וַ ֵּת ֶרא הָּ ָאתוֹן אֶ ת‪-‬מַ לְ אַ ְך יְ הוָּ ה‪ ,‬וַ ִּתלָּחֵּ ץ אֶ ל‪-‬הַ ִּקיר‪ ,‬וַ ִּתלְ חַ ץ אֶ ת‪-‬‬
‫ֶרגֶל בִּ לְ עָּ ם‪ ,‬אֶ ל‪-‬הַ ִּקיר; וַ יֹסֶ ף‪ ,‬לְ הַ כֹתָּ ּה ‪.‬כו וַ יוֹסֶ ף מַ לְ אַ ְך‪-‬יְ הוָּ ה‪ ,‬עֲבוֹר; וַ ַי ֲעמֹד בְ מָּ קוֹם צָּ ר‪ ,‬אֲ ֶשר אֵּ ין‪ֶ -‬ד ֶרְך לִּ נְטוֹת י ִָּּמין‬
‫ּושמֹאול ‪.‬כז וַ ֵּת ֶרא הָּ ָאתוֹן אֶ ת‪-‬מַ לְ אַ ְך יְ הוָּ ה‪ ,‬וַ ִּת ְרבַ ץ ַתחַ ת בִּ לְ עָּ ם; וַ יִּ חַ ר‪ַ-‬אף בִּ לְ עָּ ם‪ ,‬וַ יְַך אֶ ת‪-‬הָּ ָאתוֹן‬
‫ְ‬
‫יתי לְ ָך‪ ,‬כִּ י ִּהכִּ יתַ נִּ י‪ ,‬זֶ ה ָּשֹלש ְרגָּלִּ ים ‪.‬כט וַ יֹאמֶ ר‬
‫בַ ּמַ ֵּקל ‪.‬כח וַ יִּ פְ ַתח יְ הוָּ ה‪ ,‬אֶ ת‪-‬פִּ י הָּ ָאתוֹן; וַ תֹאמֶ ר לְ בִּ לְ עָּ ם‪ ,‬מֶ ה‪-‬עָּ ִּש ִּ‬
‫בִּ לְ עָּ ם לָָּאתוֹן‪ ,‬כִּ י ִּה ְתעַ לַלְ ְת בִּ י; לּו יֶש‪-‬חֶ ֶרב בְ י ִָּּדי‪ ,‬כִּ י עַ ָּתה הֲ ַרגְ ִּתיְך ‪.‬ל וַ ֹתאמֶ ר הָּ ָאתוֹן ֶאל‪-‬בִּ לְ עָּ ם‪ ,‬הֲ לוֹא ָאנֹכִּ י אֲ תֹנְָך‬
‫אֲ שֶ ר‪ָּ -‬רכַבְ ָּת עָּ לַי מֵּ עו ְֹדָך עַ ד‪-‬הַ יוֹם הַ זֶ ה‪--‬הַ הַ ְסכֵּן ִּה ְס ַכ ְנ ִּתי‪ַ ,‬לעֲשוֹת לְ ָך כֹה; וַ יֹאמֶ ר‪ֹ ,‬לא ‪.‬לא וַ יְ גַל יְ הוָּ ה‪ ,‬אֶ ת‪-‬עֵּ ינֵּי‬
‫בִּ לְ עָּ ם‪ ,‬וַ י ְַרא אֶ ת‪-‬מַ לְ אַ ְך יְ הוָּ ה ִּנצָּ ב בַ ֶד ֶרְך‪ ,‬וְ חַ ְרב ֹו ְשלֻפָּ ה בְ יָּדוֹ; וַ יִּ קֹד וַ יִּ ְש ַתחּו‪ ,‬לְ אַ פָּ יו‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫הולדת שמשון (שופטים י"ג)‬
‫טו וַ יֹאמֶ ר מָּ נוֹחַ ‪ ,‬אֶ ל‪-‬מַ לְ אַ ְך יְ הוָּ ה‪ :‬נַעְ ְצ ָּרה‪-‬נָּא אוֹתָּ ְך‪ ,‬וְ ַנעֲשֶ ה לְ פָּ נֶיָך גְ ִּדי עִּ זִּ ים ‪.‬טז וַ יֹאמֶ ר מַ לְ אַ ְך יְ הוָּ ה אֶ ל‪-‬מָּ נוֹחַ ‪,‬‬
‫אכַל בְ ל ְַחמֶ ָך‪ ,‬וְ ִּאם‪ַ -‬תעֲשֶ ה ֹעלָּה‪ ,‬לַיהוָּ ה ַת ֲע ֶלנָּה‪ :‬כִּ י ֹלא‪-‬י ַָּדע ָּמנוֹחַ ‪ ,‬כִּ י‪ַ -‬מלְ אַ ְך יְ הוָּ ה הּוא ‪.‬יזוַ יֹאמֶ ר‬
‫ִּאם‪ַ -‬תעְ ְצ ֵּר ִּני ֹלא‪ֹ -‬‬
‫מָּ נוֹחַ אֶ ל‪-‬מַ לְ אַ ְך יְ הוָּ ה‪ִּ ,‬מי ְשמֶ ָך‪ :‬כִּ י‪ָּ -‬יבֹא דבריך ְ(דבָּ ְרָך)‪ ,‬וְ כִּ בַ ְדנּוָך ‪.‬יח וַ יֹאמֶ ר ל ֹו ַמלְ אַ ְך יְ הוָּ ה‪ ,‬לָּּמָּ ה זֶ ה ִּת ְשַאל‬
‫לִּ ְש ִּמי‪--‬וְ הּוא‪-‬פֶ לִּ אי‪.‬‬
‫ּומנוֹחַ וְ ִּא ְשת ֹו ר ִֹּאים ‪.‬כ וַ יְ ִּהי‬
‫ּומפְ לִּ א ַלעֲשוֹת‪ָּ ,‬‬
‫יט וַ יִּ ַקח מָּ נוֹחַ אֶ ת‪-‬גְ ִּדי הָּ עִּ זִּ ים‪ ,‬וְ אֶ ת‪-‬הַ ִּּמ ְנחָּ ה‪ ,‬וַ יַעַ ל עַ ל‪-‬הַ צּור‪ ,‬לַיהוָּ ה; ַ‬
‫בַ עֲלוֹת הַ לַהַ ב מֵּ עַ ל הַ ִּּמזְ בֵּ חַ ‪ ,‬הַ שָּ מַ יְ מָּ ה‪ ,‬וַ יַעַ ל מַ לְ אַ ְך‪-‬יְ הוָּ ה‪ ,‬בְ לַהַ ב הַ ִּּמזְ בֵּ חַ ; ּומָּ נוֹחַ וְ ִּא ְשת ֹו ר ִֹּאים‪ ,‬וַ יִּ פְ לּו עַ ל‪-‬פְ נֵּיהֶ ם‬
‫ָארצָּ ה ‪.‬‬
‫ְ‬
‫ניתן להקריא לתמידים אחד‪-‬שניים מסיפורים אלה‪.‬‬
‫הסבר לתלמידים כי במקורות רבים מתוארים המלאכים כיצורים בשר – ודם‪ .‬עם זאת‪ ,‬לפי המסורת‬
‫היהודית‪ ,‬מדובר בדימויים בלבד‪ ,‬אותם ראו בני האדם בחזונותיהם הנבואיים‪ .‬למעשה המלאכים הינם‬
‫ישויות רוחניות‪ ,‬חסרות גוף‪.‬‬
‫ניתן לצטט להם את דברי הרמב"ם‪:‬‬
‫ד כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו‪ ,‬נחלק לשלושה חלקים‪ :‬מהם ברואים שהם מחוברים מגולם וצורה‪-‬‬
‫והם נהווים ונפסדים תמיד‪ ,‬כמו גופות האדם והבהמה והצמחים והמתכות‪ .‬ומהם ברואים שהם מחוברים‬‫מגולם וצורה‪ ,‬אבל אינם משתנים מגוף לגוף ומצורה לצורה כמו הראשונים‪ ,‬אלא צורתם קבועה בגולמם‬
‫לעולם‪ ,‬ואינם משתנים כמו אלו‪--‬והם הגלגלים והכוכבים שבהן‪ ,‬ואין גולמם כשאר גלמים ולא צורתם כשאר‬
‫צורות‪.‬‬
‫ה ומהם ברואים צורה בלא גולם כלל‪--‬והם המלאכים‪ ,‬שהמלאכים אינם גוף וגווייה‪ ,‬אלא צורות נפרדות זו‬
‫מזו‪[ .‬ד] ומה הוא זה שהנביאים אומרים שראו המלאך אש ובעל כנפיים‪--‬הכול במראה הנבואה ודרך חידה‪,‬‬
‫לומר שאינו גוף ואינו כבד כגופות הכבדים‪ ,‬כמו שנאמר "כי ה' אלוהיך‪ ,‬אש אוכלה הוא" (דברים ד'‪ ,‬כד) ואינו‬
‫אש אלא משל‪ .‬וכמו שנאמר "עושה מלאכיו‪ ,‬רוחות" (תהלים ק"ד‪ ,‬ד)‪.‬‬
‫משנה תורה‪ ,‬הלכות יסודי התורה ב‪ :‬ג‪-‬ד‪.‬‬
‫דון עם התלמידים בקשר שבין בעלות על גוף חומרי ובין קיום מצוות‪.‬‬
‫הראה להם‪ ,‬בעזרת דוגמאות קונקרטיות‪ ,‬שמרבית החטאים קשורה בשאיפה לספק בכל מחיר את הצרכים‬
‫הגופניים‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫אדם גונב‪ ,‬כי הוא רוצה הרבה מאכלים‪ ,‬בגדים ופריטי מותרות‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫נואף כי בגופו טבועים דחפים חייתיים‪,‬‬
‫ ומרמה על מנת להשיג משאבים נוספים‪ ,‬וכו'‬‫הסבר לתלמידים כי לאדם אין מנגנונים מולדים המאפשרים לכבוש את הדחפים החייתיים שבו‪ .‬על מנת‬
‫ללמוד לשלוט בגופו‪ ,‬יש לו צורך בחוקים והגבלות חיצוניים‪ .‬בתור חוקים אלה משמשות מצוות התורה‪.‬‬
‫למלאכים אין גוף – ולכן אין גם דחפים חייתיים – ולכן אין להם צורך בתורה על מנת לשלוט באלה על מנת‬
‫להיות טובים יותר‪.‬‬
‫להסבר בהיר יותר‪ ,‬אפשר להשתמש בדימוי רפואי‪ :‬תרופות ורופאים נחוצים לבריאים ולא לחולים‪.‬‬
‫עם ישראל ואומות העולם‬
‫הנושא נידון בספר הלימוד בהרחבה‪ ,‬לכן מספיק פשוט לספר את הפסקאות המתאימות מספר הלימוד‪.‬‬
‫עלולה להתעורר בקרב התלמידים השאלה‪ :‬אם‪ ,‬כפי שלומדים מהמדרש הראשון‪ ,‬התורה נחוצה לכל בני‬
‫האדם (מאחר ולכל אדם יש גוף)‪ ,‬מדוע הקב"ה נתן אותה רק לבני ישראל?‬
‫על זה יש לענות כי לפי המסורת היהודית‪ ,‬הקב"ה נתן לכל בני האדם איזשהו מינימום של חוקים הנחוצים‬
‫לריסון היצרים החייתיים ולניהול אורח חיים מוסרי‪ .‬חוקים אלה קיבלו את השם "מצוות בני נח"‪.‬‬
‫אם יש זמן‪ ,‬אפשר למנות חוקים אלה (או לבקש מהתלמידים להיזכר בהם)‪:‬‬
‫‪ .0‬איסור עבודה זרה‬
‫‪ .2‬איסור לגדף את שם ה' – הגבלת הדיבור‬
‫‪ .2‬איסור שפיכות דמים – ערך חיי אדם‬
‫‪ .4‬איסור גילוי עריות – ערכי המשפחה‬
‫‪ .5‬איסור גזל – ערך רכושו של האחר‬
‫‪ .6‬איסור אבר מן החי – כבוד כלפי יצורים חיים‬
‫‪ .7‬חיוב ליצור מערכת משפט צדק‪ ,‬שתפקח על קיום האיסורים שנמנו לעיל‪.‬‬
‫‪ .3‬סיכום ומסקנות‬
‫בני ישראל מקיימים את התורה בגלל שצוו כך על ידי הקב"ה ולא בגלל שיש בה דברים חכמים או מועילים‪.‬‬
‫עובדה זו מצביעה על כן שהם ‪ -‬ורק הם – מסוגלים להיות שומרי התורה בעולם הזה‪.‬‬
‫לחיזוק הידע הנלמד ניתן להשתמש בתרגילים ‪ 4‬ו‪ 5-‬בעמ' ‪ 005‬בחוברת העבודה‪.‬‬
‫‪ .4‬שיעורי בית‬
‫תרגיל ‪ 2‬בעמ' ‪ 004‬בחוברת העבודה‪.‬‬
‫שיעור ‪ .31‬ספר איכה‬
‫ספר איכה – רקע היסטורי‪ .‬המבנה של ספר איכה‪.‬‬
‫התקווה לגאולה‪.‬‬
‫מטרות השיעור‬
‫‪ ‬לימוד ספר איכה‬
‫‪ ‬ניתוח סיבות חורבן ט' באב‪.‬‬
‫משימות השיעור‬
‫‪ ‬להזכיר לתלמידים את האירועים ההיסטוריים שקדמו לחורבן הבית‪.‬‬
‫‪ ‬להכיר לתלמידים את המבנה והרעיונות העיקריים של ספר איכה‪.‬‬
‫‪ ‬פיתוח מיומנויות העבודה עם טקסטים תנ"כיים‪.‬‬
‫עזרים נדרשים‬
‫ספר איכה בתרגום לרוסית‪.‬‬
‫מהלך השיעור‬
‫‪ .1‬מבוא לנושא‬
‫בקש מהתלמידים להיזכר במה שידוע להם אודות ט' באב‪:‬‬
‫‪ ‬אבלות לזכר חורבן בית ראשון ושני‪.‬‬
‫‪ ‬איסורי היום (אכילה‪ ,‬שתיה‪ ,‬נעילה‪ ,‬רחיצה‪ ,‬תשמיש המיטה)‪.‬‬
‫‪ ‬מנהגי אבלות נוספים‪ :‬יושבים על הרצפה‪ ,‬לא לומדים תורה‪ ,‬בשחרית – מתפללים בלא טלית ותפילין‪.‬‬
‫‪ ‬לימוד קינות וכו'‪.‬‬
‫חשוב שהתלמידים ייזכרו שבערב קוראים בבתי הכנסת את מגילת איכה; אם הם לא נזכרים בזה לבד‪,‬‬
‫הזכר להם בעצמך‪.‬‬
‫נוסחת מעבר‪:‬‬
‫נושא השיעור הנוכחי‪ :‬המבנה והרעיונות המרכזיים של ספר איכה‪.‬‬
‫‪ .2‬עבודה על הנושא‬
‫הזכר לתלמידים כי למחבר של מגילת איכה נחשב הנביא ירמיהו‪ ,‬שחי בסוף תקופת בית ראשון‪ ,‬והיה לעד‬
‫לטרגדיה הלאומית‪.‬‬
‫בקצרה הזכר לתלמידים את סיפור ימיה האחרונים של ממלכת יהודה‪:‬‬
‫מלך יהודה האחרון‪ ,‬צדקיהו‪ ,‬היה שליט "בובה" הסר למרותו של נבוכדנצר מלך בבל (האימפריה הבבלית‬
‫קמה ועלתה מתוך הריסות האימפריה האשורית‪ ,‬עליה דיברנו בשיעור שהוקדש לספר יונה)‪ .‬באותם ימים‬
‫היתה ביהודה מפלגה של "פטריוטים" שהסיתה את צדקיהו למרוד כנגד בבל לשם השגת עצמאות מוחלטת‬
‫(מאחורי מפלגה זו עמדה מצרים‪ ,‬אויבתה הגיאופוליטית הראשית של בבל באותם הזמנים)‪.‬‬
‫ירמיהו הנביא ניסה לשכנע את צדקיהו לשמור אמונים לבבל‪ ,‬בהזהירו שלבגידה כזו יהיו השלכות טראגיות‪.‬‬
‫אֹלהים" (דברי הימים ב'‪ ,‬ל"ו‪:‬יג)‪ .‬צדקיהו‬
‫עם זאת‪ ,‬המלך לא הקשיב ו"בַ ּמֶ לְֶך נְבּו ַכ ְדנֶאצַ ר מָּ ָּרד‪ ,‬אֲ ֶשר ִּה ְשבִּ יע ֹו בֵּ ִּ‬
‫בנה על עזרה ממצרים‪ ,‬אך התבדה‪ .‬יהודה נותרה לבדה אל מול אימפריה חזקה מאוד‪:‬‬
‫א וַ יְ ִּהי בִּ ְשנַת הַ ְת ִּשיעִּ ית לְ מָּ לְ כוֹ‪ ,‬בַ ח ֶֹדש הָּ ע ֲִּש ִּירי בֶ עָּ שוֹר ַלח ֶֹדש‪ ,‬בָּ א ְנ ֻבכ ְַדנֶאצַ ר מֶ לְֶך‪-‬בָּ בֶ ל הּוא וְ כָּ ל‪-‬חֵּ יל ֹו עַ ל‪-‬‬
‫ישי‪ ,‬בְ ִּשבְ עָּ ה ַלח ֶֹדש‪ִּ --‬היא ְשנַת ְת ַשע‪-‬עֶ ְש ֵּרה ָּשנָּה‪,‬‬
‫יְ רּושָּ ִּ ַלם‪ ,‬וַ יִּ חַ ן עָּ לֶיהָּ ; וַ יִּ בְ נּו עָּ לֶיהָּ ָּדיֵּק‪ ,‬סָּ בִּ יב‪ ...‬ח ּובַ ח ֶֹדש הַ חֲ ִּמ ִּ‬
‫רּוש ִּ ָּלם ‪.‬ט וַ יִּ ְשרֹף אֶ ת‪-‬בֵּ ית‪-‬יְ הוָּ ה‪ ,‬וְ אֶ ת‪-‬‬
‫לַּמֶ לְֶך ְנ ֻבכ ְַדנֶאצַ ר מֶ לְֶך‪-‬בָּ בֶ ל‪ :‬בָּ א נְבּוזַ ְראֲ ָּדן ַרב‪-‬טַ בָּ ִּחים‪ ,‬עֶ בֶ ד מֶ לְֶך‪-‬בָּ בֶ ל‪--‬יְ ָּ‬
‫רּוש ִּ ַלם‪ ,‬סָּ בִּ יב‪--‬נ ְָּתצּו כָּ ל‪-‬חֵּ יל‬
‫בֵּ ית הַ ּמֶ לְֶך; וְ אֵּ ת כָּ ל‪-‬בָּ ֵּתי יְ רּושָּ ִּ ַלם וְ אֶ ת‪-‬כָּל‪-‬בֵּ ית גָּדוֹל‪ָּ ,‬ש ַרף בָּ אֵּ ש ‪.‬י וְ אֶ ת‪-‬ח ֹומֹת יְ ָּ‬
‫כַ ְש ִּדים‪ ,‬אֲ שֶ ר ַרב‪-‬טַ בָּ ִּחים‪.‬‬
‫מלכים ב'‪ ,‬כ"ה‪ :‬א'‪ :‬ח‪-‬י‪.‬‬
‫נוסחת מעבר‪:‬‬
‫מנקודת השקפתו של ההיסטוריון‪ ,‬סיבת חורבן בית המקדש היתה קוצר‪-‬הרואי ושיקול הדעת המוטעה של‬
‫הנהגת יהודה‪ .‬כעת נראה מה חשב מחבר מגילת איכה כסיבה לאסון זה‪.‬‬
‫בקש מהתלמידים לפתוח את מגילת איכה‪ .‬הפנה את תשומת לבם לכך שארבעת הפרקים הראשונים כתובים‬
‫כאקרוסטיכון (בפרק ג'‪ -‬לכל אחת מאותיות הא'‪-‬ב' שלושה פסוקים‪ ,‬לכן יש ‪ 66‬פסוקים)‪ .‬אפשר לבקש‬
‫מהתלמידים להיזכר בטקסטים תנ"כיים נוספים הידועים להם‪ ,‬הכתובים בצורת אקרוסטיכון (המזמור‬
‫"אשרי יושבי ביתך"‪ ,‬בו עסקנו בשיעור המוקדש לתהלים)‪.‬‬
‫נוסחת מעבר‪:‬‬
‫במבט ראשון‪ ,‬הפרקים של ספר איכה קשורים זה לזה רק בנושא הכללי (קינה על חורבן ירושלים)‪ ,‬אך בלא‬
‫עלילה משותפת‪ .‬אולם למעשה‪ ,‬בחלוקה לפרקים ניתן לראות הגיון מסוים והתפתחות של רעיון יחיד‪ .‬בחנו כל‬
‫אחד מחמשת הפרקים במגילה בזה אחר זה ‪ .‬הצבע לתלמידים על הרעיון המרכזי של כל פרק‪ ,‬ועל הפסוקים‬
‫המבטאים רעיון זה‪:‬‬
‫פרק א'‬
‫אימת זוועות האסון‪ ,‬ייאוש‪ ,‬חוסר אונים‪.‬‬
‫א אֵּ יכָּה י ְָּשבָּ ה בָּ ָּדד‪ ,‬הָּ עִּ יר ַרבָּ ִּתי‬
‫עָּ ם‪--‬הָּ יְ תָּ ה‪ ,‬כְ ַאלְ מָּ נָּה; ַרבָּ ִּתי‬
‫בַ גוֹיִּ ם‪ָּ ,‬ש ָּר ִּתי בַ ְּמ ִּדינוֹת‪--‬הָּ יְ ָּתה‪,‬‬
‫לָּמַ ס‪.‬‬
‫ב בָּ כ ֹו ִּתבְ כֶה בַ לַיְ לָּה‪,‬‬
‫וְ ִּד ְמעָּ תָּ ּה‬
‫עַ ל‬
‫לֶחֱ יָּּה‪--‬אֵּ ין‪-‬לָּּה‬
‫ְמנַחֵּ ם‪ִּ ,‬מכָּ ל‪-‬אֹהֲ בֶ יהָּ ‪ָּ :‬כל‪ֵּ -‬רעֶ יהָּ‬
‫בָּ גְ דּו בָּ ּה‪ ,‬הָּ יּו לָּּה לְ אֹיְ ִּבים‪.‬‬
‫ּומרֹב‬
‫ֵּ‬
‫הּודה מֵּ ֹענִּי‪,‬‬
‫ג גָּלְ תָּ ה יְ ָּ‬
‫ֲעב ָֹּדה‪ִּ --‬היא י ְָּשבָּ ה בַ גוֹיִּ ם‪ֹ ,‬לא‬
‫כָּ ל‪-‬ר ְֹדפֶ יהָּ‬
‫מָּ נוֹחַ ;‬
‫מָּ ְצָאה‬
‫ִּה ִּשיגּוהָּ ‪ ,‬בֵּ ין הַ ְּמצָּ ִּרים‬
‫פרק ב'‬
‫זיכרונות האסון‪ :‬הרעב בזמן המצור‪ ,‬בגידת בנות‬
‫הברית‪.‬‬
‫ִּק ְריָּה‪.‬‬
‫בֵּ עָּ טֵּ ף ע ֹולֵּל וְ י ֹונֵּק‪ ,‬בִּ ְרחֹבוֹת‬
‫ֹאמרּו‪,‬‬
‫יב לְ ִּאּמֹתָּ ם‪ ,‬י ְ‬
‫אַ יֵּה‪ָּ ,‬דגָּן וָּ יָּיִּ ן‪ :‬בְ ִּה ְתעַ ְטפָּ ם‬
‫כֶחָּ לָּל‪ ,‬בִּ ְרחֹבוֹת עִּ יר‪--‬בְ ִּה ְש ַתפֵּ ְך‬
‫ִּאּמ ָֹּתם‪.‬‬
‫אֶ ל‪-‬חֵּ יק‬
‫נַפְ ָּשם‪,‬‬
‫תֹאכַלְ נָּה נ ִָּּשים פִּ ְריָּם עֹלְ לֵּי‬
‫ִּטפ ִֻּחים‪ִּ ,‬אם‪-‬יֵּהָּ ֵּרג בְ ִּמ ְק ַדש‬
‫אֲ ֹדנָּי כֹהֵּ ן וְ נָּבִּ יא‪.‬‬
‫כא ָּשכְ בּו‬
‫ָָּארץ חּוצוֹת נַעַ ר וְ זָּ ֵּקן‪ְ ,‬בתּוֹלתַ י‬
‫ל ֶ‬
‫חּורי נָּפְ לּו בֶ חָּ ֶרב;‬
‫ּובַ ַ‬
‫פרק ג'‬
‫מעבר מייאוש לתקווה‬
‫פרק ד'‬
‫שוב תיאור זוועות המצור והחורבן‪ ,‬אולם בסוף יש טוֹבִּ ים הָּ יּו חַ לְ לֵּי‪-‬חֶ ֶרב‪ ,‬מֵּ חַ לְ לֵּי‬
‫ָּרעָּ ב‪ֶ :‬שהֵּ ם ָּיזֻבּו ְמדֻ ָּק ִּרים‪,‬‬
‫תקווה‪.‬‬
‫כא זֹאת אָּ ִּשיב אֶ ל‪-‬לִּ בִּ י‪ ,‬עַ ל‪ֵּ -‬כן‬
‫או ִֹּחיל‪ .‬כב חַ ְס ֵּדי יְ הוָּ ה כִּ י ֹלא‪-‬‬
‫תָּ ְמנּו‪,‬‬
‫ֹלא‪-‬כָּלּו‬
‫כִּ י‬
‫יְ הוָּ ה‬
‫ַרחֲ מָּ יו‪ . ...‬כד חֶ לְ ִּקי‬
‫ָאמ ָּרה נַפְ ִּשי‪ ,‬עַ ל‪-‬כֵּן או ִֹּחיל‬
‫ְ‬
‫ל ֹו ‪.‬כִּ י‬
‫ֹלא‬
‫יִּ זְ נַח‬
‫לְ ע ֹולָּם‪,‬‬
‫אֲ ֹדנָּי ‪.‬לב כִּ י ִּאם‪-‬ה ֹוגָּה‪ ,‬וְ ִּרחַ ם‬
‫כְ רֹב חֲ סָּ ָּדיו‪.‬‬
‫ִּמ ְתנּובֹת ָּש ָּדי‪ .‬י יְ ֵּדי‪ ,‬נ ִָּּשים‬
‫ַרחֲ מָּ ִּניוֹת‪--‬בִּ ְשלּו‪ ,‬יַלְ ֵּדיהֶ ן; הָּ יּו‬
‫לְ בָּ רוֹת לָּמוֹ‪ ,‬בְ ֶשבֶ ר בַ ת‪-‬עַ ִּּמי‪.‬‬
‫ַתם‪-‬עֲוֹנְֵּך‪ ,‬בַ ת‪ִּ -‬ציוֹן‪ֹ--‬לא יו ִֹּסיף‪,‬‬
‫לְ הַ גְ לוֹתֵּ ְך; פָּ ַקד עֲוֹנְֵּך בַ ת‪-‬אֱ דוֹם‪,‬‬
‫גִּ לָּה עַ ל‪-‬חַ טֹאתָּ יִּ ְך ‪.‬‬
‫פרק ה'‬
‫תפילה קולקטיבית למחילה וגאולה‪.‬‬
‫הֲ ִּשיבֵּ נּו יְ הוָּ ה אֵּ לֶיָך ונשוב‬
‫(וְ נָּשּובָּ ה)‪ ,‬חַ ֵּדש י ֵָּּמינּו כְ ֶק ֶדם‬
‫הצע לתלמידים לעשות את תרגיל ‪ 2‬בעמ' ‪ 001‬של חוברת העבודה במהלך הדיון‪.‬‬
‫אחרי ניתוח קצר של חמשת הפרקים‪ ,‬שאל את התלמידים‪ ,‬מה לדעתם היתה סיבת האסון שפקד את בני‬
‫ישראל‪ .‬בקש מהם לבסס את תשובותיהם על דברי התנ"ך‪.‬‬
‫התשובה הנכונה‪ :‬חורבן הבית – עונש שהביא הקב"ה על חטאי העם‪:‬‬
‫ִּידה הָּ יָּתָּ ה; ָּכל‪ְ -‬מכַבְ ֶדיהָּ ִּהזִּ ילּוהָּ כִּ י‪ָּ -‬ראּו עֶ ְרוָּ תָּ ּה‪ ,‬גַם‪ִּ -‬היא נ ֶֶאנְחָּ ה וַ ָּת ָּשב ָאחוֹר‪.‬‬
‫רּוש ִּ ַלם‪ ,‬עַ ל‪-‬כֵּן לְ נ ָּ‬
‫חֵּ ְטא חָ ְטָאה יְ ָּ‬
‫ט טֻ ְמָאתָּ ּה בְ שּולֶיהָּ ‪ֹ ,‬לא זָכְ ָרה ַאחֲ ִריתָ ּה‪ ,‬וַ ֵּת ֶרד פְ ל ִָּּאים‪.‬‬
‫ידי ֹלא‪-‬אּוכַ ל קּום‪.‬‬
‫ארי‪ִּ --‬הכְ ִּשיל כ ִֹּחי; ְנתָּ ַנ ִּני אֲ ֹדנָּי‪ ,‬בִּ ֵּ‬
‫יד נִּ ְש ַקד עֹל ְפ ָשעַּ י בְ יָּדוֹ‪ ,‬יִּ ְש ָּת ְרגּו עָּ לּו עַ ל‪-‬צַ ּוָּ ִּ‬
‫ָָּארץ; ִּחלֵּל מַ ְמלָּכָּה‪ ,‬וְ ָּש ֶריהָּ ‪.‬‬
‫הּודה‪ִּ ,‬הגִּ יעַ ל ֶ‬
‫בִּ ַלע אֲ ֹדנָּי לא (וְ ֹלא) חָּ מַ ל‪ ,‬אֵּ ת כָּל‪-‬נְאוֹת ַי ֲעקֹב‪--‬הָּ ַרס בְ עֶ בְ ָּרת ֹו ִּמבְ ְצ ֵּרי בַ ת‪-‬יְ ָּ‬
‫וכן הלאה‪.‬‬
‫‪ .3‬סיכום ומסקנות‬
‫לצורך חיזוק החומר הנלמד אפשר להשתמש בתרגילים ‪ 0‬ו‪ 2-‬בעמ' ‪ 006-007‬בחוברת העבודה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬אמור לתלמידים שמגילת איכה מלמדת אותנו שני דברים חשובים‪:‬‬
‫‪ .0‬גם בנקודת השפל הנמוכה ביותר עוד נשאר מקום לתקווה‪.‬‬
‫‪ .2‬מאחר והאסון שפקד את ישראל היה עונש על חטאים‪ ,‬על מנת לתקן את המצב יש קודם כל לחזור‬
‫בתשובה ולתקן את עצמנו‪.‬‬
‫אמור לתלמידים כי זה נוגע לא רק לט' באב‪ ,‬אלא גם למצבים אחרים בחיים‪.‬‬
‫אם נשאר זמן‪ ,‬אפשר להזכיר לתלמידים את האגדה המפורסמת על נפוליאון‪:‬‬
‫מספרים‪ ,‬כי כשנכנס נפוליאון לארץ ישראל במהלך סיור המשלחת שלו למזרח התיכון‪ ,‬הוא ביקר קהילה‬
‫יהודית קטנה בסביבות עכו‪ .‬היה זה יום קיץ חם‪ ,‬אך בני הקהילה ישבו על הארץ‪ ,‬לבושים בגדי אבלות‪,‬‬
‫עצובים‪ ,‬בראש מורד‪ ,‬ושרו במנגינה עצובה‪.‬‬
‫ מה הם עושים? – שאל נפוליאון‪.‬‬‫ יש להם היום יום אבל‪ - ,‬ענו לו‪.‬‬‫ איזה אסון פקד אותם?‬‫ לא‪ ,‬להם לא קרה שום דבר‪ ,‬אלא שהם מקיימים את יום האבל על בית מקדש‪ ,‬שנחרב ביום הזה לפני קרוב‬‫לאלפיים שנה‪.‬‬
‫ עם שלוקח כל כך קרוב ללב טרגדיה מימים עברו – אמר נפוליאון‪ - ,‬זכאי יותר מכולם לזמנים שמחים‬‫ומאושרים‪ ,‬ובוודאי שעוד יזכה להם‪.‬‬
‫סיפר זה ישמש כסיום חזק וחי לא רק לשיעור הזה‪ ,‬אלא לקורס כולו‪.‬‬
‫‪ .4‬שיעורי בית‬
‫תרגיל ‪ 4‬בעמ' ‪ 009‬בחוברת העבודה‪.‬‬

Similar documents