חוברת ההדרכה אודות הכאנאביס הרפואי

‫במה מועיל‬
‫הכאנאביס הרפואי לבריאות?‬
‫השפעותיהן של התרכובות הכימיות הרבות בצמח הכאנאביס על כאבים ומחלות מסוגים‬
‫שונים עדיין לא נחקרו עד תום‪ ,‬אולם מיום ליום הולכות ומתרבות העדויות‪ ,‬לרוב בתמיכת‬
‫ממצאים מדעיים‪ ,‬אודות יעילותו הבריאותית וסגולותיו הרפואיות של הצמח‪.‬‬
‫מהו בעצם‬
‫כאנאביס רפואי?‬
‫תפרחת צמח הכאנאביס ‪ -‬המוכרת גם בשמותיה העממיים מריחואנה או גראס ‪ -‬מוגדרת‬
‫כ"רפואית" ברגע שמתקיימים בה התנאים הבאים‪:‬‬
‫מזמין התרופה הוא משרד הבריאות או גוף מטעמו הכפוף לו‪,‬‬
‫ספק התרופה הוא חקלאי המורשה לגדל את הצמח תחת פיקוח ומחוייב להעביר‬
‫את כל תוצרתו למטופלי מערכת הבריאות בלבד‪,‬‬
‫שיעורי החומרים הפעילים בתפרחת נתונים למעקב שוטף‪.‬‬
‫מעבר לכך אין למעשה שום הבדל עקרוני בין מריחואנה‪ ,‬גראס או כאנאביס רפואי‪ .‬כולם‬
‫מתייחסים בדיוק לאותה תפרחת של אותו צמח‪.‬‬
‫איכותו של הכאנאביס הרפואי תלויה בתנאי הגידול ובאחוזי המרכיבים הקנאבינואידיים‬
‫שבו‪ ,‬לרבות הטטראהידרוקנאבינול )‪ ,(THC‬הקנאבינול )‪ (CBN‬והכנאבידיול )‪.(CBD‬‬
‫את הכאנאביס הרפואי צורכים בעיקר בשאיפה )עישון או אידוי(‪ ,‬אכילה )שמן‪ ,‬חליטת תה‪,‬‬
‫עוגיות ועוד(‪ ,‬או מריחה על איזורי גוף פגועים )משחה שמנונית(‪ .‬הצריכה המקובלת‬
‫ביותר‪ ,‬באמצעות עישון העשב‪ ,‬נחשבת גם ליעילה ולאפקטיבית ביותר מבין כל השיטות‪.‬‬
‫בארץ פועלים כיום מתוקף רשיון מיוחד שמונה מגדלים מקומיים מוסמכים המורשים לספק‬
‫את תוצרתם לרווחת החולים‪ .‬הם נתונים לפיקוח הדוק של משטרת ישראל וכפופים‬
‫להנחיות ולדרישות המחמירות של משרד הבריאות‪.‬‬
‫הנה למשל רשימה חלקית של מקרים שכיחים המטופלים כיום בהצלחה רבה באמצעות‬
‫כאנאביס רפואי‪:‬‬
‫שיכוך כאבים כרוניים לסובלים ממיגרנות‪,‬‬
‫שיכוך כאבים כרוניים לסובלים מדלקת פרקים‪,‬‬
‫שיכוך כאבים כרוניים שלא הגיבו לשום טיפול תרופתי אחר‪,‬‬
‫מניעת בצקות והקלה בהתפתחויות דלקתיות שונות‪,‬‬
‫הקלת עוויתות גופניות שמקורן בטרשת נפוצה‪,‬‬
‫הקלת הפרעות תנועה הנובעות ממחלות עצביות‪,‬‬
‫הורדת הלחץ התוך עיני אצל הסובלים מגלאוקומה‪,‬‬
‫הרחבת כלי הנשימה והסימפונות לצורך הקלה על סיבלם של חולי קצרת‬
‫)אסתמה(‪,‬‬
‫מניעת תופעות לוואי של אפילפסיה )מחלת הנפילה‪ ,‬כפיון(‪,‬‬
‫הקלת תופעות נסיגתיות בגמילה מאלכוהול ומאופיאטים‪,‬‬
‫שיפור מצבי‪-‬הרוח בקרב מטופלים דיכאוניים ו‪/‬או חרדתיים‪,‬‬
‫הפחתה משמעותית עד הפסקה מוחלטת של הטיקים המוטוריים והקוליים‬
‫המתלווים להתקפי תסמונת טורט‪,‬‬
‫הקלה על הסובלים מבעיות שינה ומקשיי הירדמות‪,‬‬
‫שיכוך כאבי פנטום‪,‬‬
‫הקלה משמעותית בכאבי מחלות מעיים‪ ,‬לרבות מחלת הקרוהן‪,‬‬
‫הקלה לסובלים מתסמונת ‪ ,PTSD‬בעיקר כאלו המוגדרים כהלומי קרב‪,‬‬
‫סיוע ותמיכה טיפולית יעילה באינספור בעיות בריאותיות נוספות‪ ,‬החל‬
‫מפגיעות עצביות ועד לשורה ארוכה של מחלות נוירולוגיות‪.‬‬
‫מי זכאי‬
‫לקבל כאנאביס רפואי?‬
‫עד לשנת ‪ 2009‬הנפיק משרדו של ד"ר ברוך כ‪ 1,800-‬היתרים לשימוש בכאנאביס רפואי‪.‬‬
‫מאז עולים בהתמדה כמות הבקשות המגיעות למשרד ומספר ההיתרים הניתנים לחולים‪.‬‬
‫את ההמלצות והבקשות לאישורי צריכת כאנאביס רפואי ניתן להעביר לד"ר ברוך הן דרך‬
‫בתי‪-‬החולים והן באמצעות המרפאות הפרטיות של הרופאים‪ .‬עם זאת יש צורך בהתאמה‬
‫בין מומחיות הרופא להתוויה שלגביה ניתנת ההמלצה )כלומר רופא כאב להתוויות כאבים‪,‬‬
‫פסיכולוג להתוויות נפשיות וכן הלאה(‪.‬‬
‫בישראל ניתן כיום היתר לשימוש רפואי בכאנאביס לסובלים מאחת מהבעיות הבאות‪:‬‬
‫סרטן לסוגיו השונים‪,‬‬
‫כאבים כרוניים שלגביהם מוצו כל הטיפולים המקובלים‪ ,‬ובתנאי שנתקבלה‬
‫המלצה מרופא מומחה או ממרפאת כאב מוכרת‪,‬‬
‫מחלות דלקתיות‪,‬‬
‫גלאוקומה‪,‬‬
‫טרשת נפוצה בשלב הספסטי‪,‬‬
‫מחלת הקרוהן‪,‬‬
‫מיגרנות מסוג ‪ cluster headaches‬שלגביהן לא נצפה שיפור בטיפול‬
‫קונבנציונאלי‪,‬‬
‫נשאי ‪ HIV‬וחולי איידס‪ ,‬בהתאם למדדים שנקבעו‪,‬‬
‫מחלות יתומות‪ ,‬על סמך בדיקה פרטנית של כל מקרה ומקרה לגופו‪,‬‬
‫הפרעת דחק פוסט‪-‬טראומטית )‪,(Post-Traumatic Stress Disorder– PTSD‬‬
‫רק במקרים חריגים ולאחר קבלת אישור ממנהל בית‪-‬חולים פסיכיאטרי‪.‬‬
‫מפעם לפעם מתכנסת הוועדה להוספת התוויות של משרד הבריאות לצורך עדכון‬
‫והרחבת רשימת המחלות שלגביהן ניתן לקבל אישור לצריכת כאנאביס רפואי‪ .‬בישיבתה‬
‫הקרובה מתכוונת הוועדה לדון בדרישה להוסיף גם את תסמונת טורט לרשימה‪.‬‬
‫כמה אנשים בישראל‬
‫מטופלים בכאנאביס רפואי?‬
‫מנכ"ל משרד הבריאות הסמיך את ד"ר יהודה ברוך )לשעבר ראש מינהל הרפואה‬
‫במשרד הבריאות וכיום מנהל בית‪-‬החולים הפסיכיאטרי אברבנאל( ואת סגנו לבחון‬
‫בקשות למתן היתר לשימוש בכאנאביס לצרכים רפואיים‪.‬‬
‫נכון לאמצע יולי ‪ 2011‬רשומים היו בישראל ‪ 6,619‬מטופלים בעלי היתר לצריכה חוקית‬
‫של התרופה‪ ,‬מתוכם ‪ (57%) 3,814‬חולי כאב ו‪ (27%) 1,804-‬חולי סרטן‪.‬‬
‫כיום ישנם כבר למעלה מ‪ 8,000 -‬איש המחזיקים ברשיון לקבלת כאנאביס רפואי‪.‬‬
‫האם הכאנאביס יעיל‬
‫לטיפול בכאבים כרוניים?‬
‫כאב כרוני הוא כאב עמוק ומתמשך שמקורו אינו ידוע‪ ,‬או שלא ידוע על טיפול רפואי‬
‫כלשהו המאלחש אותו‪.‬‬
‫חולים שטופלו בלא הצלחה במרפאות כאב רשאים לקבל היתר לשימוש בכאנאביס רפואי‪.‬‬
‫לשם כך הם זקוקים להמלצת רופא מומחה המועסק בתחום באחד מבתי החולים‬
‫המוכרים בארץ‪ .‬לענין זה מכיר משרד הבריאות גם בהמלצות שניתנו על‪-‬ידי מרפאות‬
‫פרטיות‪ ,‬ובתנאי שנחתמו על‪-‬ידי רופא מומחה העונה על הקריטריונים שקבע המשרד‪.‬‬
‫עם זאת לא ממהר המשרד להעניק לחולים את האישור המיוחל או להאריך את תוקפו‪.‬‬
‫בידי וועדת הסמים של הכנסת מצויות עדויותיהם של חולי כאב כרוניים המתלוננים על‬
‫היתרים שלא חודשו‪ ,‬מה שאילץ אותם לחזור לשיטות הטיפול הפחות יעילות ולתרופות‬
‫הממכרות על בסיס אופיאטים )תרופות המדכאות את מערכת העצבים‪ ,‬כגון אוקסיקונטין(‪.‬‬
‫"התמכרות לאופיאטים עלולה להוביל להתמכרות לסמים קשים בעוד שהטיפול בכאנאביס‬
‫רפואי יעיל יותר וממכר פחות‪ ,‬אם בכלל" ‪ -‬טוען פרופ' משה קוטלר‪ ,‬יושב‪-‬ראש החברה‬
‫הישראלית לרפואת התמכרויות‪ .‬לדבריו‪ ,‬לתרופות אופיאטיות יש מקום חשוב בטיפול‬
‫בכאב כרוני‪ ,‬אולם הטיפול באמצעותן כרוך בבעיות רבות הנובעות מהפוטנציאל‬
‫ההתמכרותי הגבוה שלהן‪ .‬הוא סבור שההתוויה של כאנאביס רפואי לטיפול במקרים‬
‫קשים של כאב כרוני חשובה‪ ,‬ולכן אין להתנות מתן כאנאביס רפואי בטיפול בתרופות‬
‫אופיאטיות קודם לכן‪ ,‬אלא במיצוי הטיפול הקונבנציונלי‪.‬‬
‫לטענת פרופ' ראובן אור‪ ,‬מנהל המחלקה להשתלת מח‪-‬עצם במרכז הרפואי הדסה עין‪-‬‬
‫כרם‪ ,‬חורגות יתרונות הכאנאביס הרפואי מהטיפול בבעלי כאב כרוני בלבד‪ ,‬שכן מעבר‬
‫להפחתת הכאבים אצל חולים המטו‪-‬אונקולוגיים ואונקולוגיים‪ ,‬תורם הכאנאביס הרפואי גם‬
‫לשיפור התיאבון ולשיפור בתחושה הכללית של המטופל‪ .‬חולים שאינם צורכים כאנאביס‬
‫רפואי מקבלים תחת זאת תרופות נרקוטיות המשפיעות לרעה על תפקודם השוטף ועל‬
‫הרגשתם הכללית‪.‬‬
‫לדעתו של הפרופ' אור מצטרף גם עמיתו למרכז‪ ,‬מנהל יחידת הכאב‪ ,‬ד"ר אליעד‬
‫דוידסון‪ ,‬הקובע שחולים המטופלים בכאנאביס רפואי אף נהנים מהטיפול‪ ,‬וזאת בניגוד‬
‫למטופלים באופיאטים‪ ,‬המדווחים על כך שלטיפול זה מתלווים סבל רב ותחושה לא טובה‪.‬‬
‫מה חושבים רופאים‬
‫על הכאנאביס הרפואי?‬
‫דברי ד"ר איליה רזניק‪ ,‬מנהל היחידה לנוירופסיכולוגיה ביחידה לבריאות הציבור‪" :‬כדאי‬
‫לכלול את הכאנאביס בשורת התרופות שעל המדף‪ ,‬ולאור הניסיון שלי‪ ,‬שבו נתתי להרבה‬
‫מאד אנשים הרבה תרופות שונות‪ ,‬התרשמתי מהיעילות הגבוהה של הכאנאביס בעיקר‬
‫במצבים משולבים של כאב כרוני ודיכאון"‪.‬‬
‫ד"ר סילביו בריל‪ ,‬מזכיר האגודה הישראלית לכאב ומנהל היחידה לטיפול בכאב בבית‬
‫החולים סורובסקי אומר‪" :‬הניסיון שלי מראה שחולים המקבלים כאנאביס רפואי מפחיתים‬
‫ואפילו מפסיקים לחלוטין את השימוש בתרופות אחרות‪ .‬מבחינתנו זה בסדר‪ ,‬להחליף‬
‫תרופה אחת בתרופה אחרת עם פחות תופעות לוואי"‪.‬‬
‫ד"ר ברקת שיף‪-‬קרן מבית החולים סורובסקי וקופת החולים מכבי מספרת‪" :‬עיקר העיסוק‬
‫שלי הוא טיפול בכאב‪ .‬אני מאד מאד בעד הכאנאביס וחושבת שזו תרופה טובה‪ .‬אין יום‬
‫שאני לא ממליצה בו לפחות לאדם אחד על כאנאביס‪ .‬זה עוזר להמון סוגי כאב וזה עוזר‬
‫להמון חולים"‪.‬‬
‫ד"ר חיים משה אדהאן‪ ,‬מנהל מרפאת שיקום כאב בבית החולים תל‪-‬השומר‪" :‬תרופות‬
‫אנטי דלקתיות הורגות בארץ יותר אנשים מתאונות דרכים‪ ,‬וההקלה הממוצעת בכאב לא‬
‫סרטני היא ‪ 30‬אחוז בלבד‪ .‬הכאנאביס לעומת זאת מביא הקלה הרבה יותר משמעותית‬
‫לחולים‪ ,‬וזאת ללא תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי הקונבנציונלי‪ ,‬ובהן בין היתר‬
‫עייפות‪ ,‬כאבי ראש‪ ,‬בחילות‪ ,‬ירידה בחשק המיני‪ ,‬עצבנות‪ ,‬חוסר תיאבון ועוד"‪.‬‬
‫האם הכאנאביס הרפואי‬
‫ממכר או מסוכן לבריאות?‬
‫הטענה לפיה לכאנאביס יש השפעה ממכרת כבר הופרכה מדעית‪ ,‬וכיום כבר מסכימים‬
‫רוב החוקרים שלאלכוהול‪ ,‬טבק או קפאין‪ ,‬פוטנציאל התמכרותי הגבוה פי כמה וכמה מזה‬
‫של הכאנאביס‪ .‬להפסקת השימוש בכאנאביס הרפואי לא נלווים שום קשיי הסתגלות‬
‫שהם‪ ,‬למעט התחדשותם של המיחושים השונים‪.‬‬
‫האלמנט ההתמכרותי לתרופה קיים ‪ -‬אם בכלל‪ ,‬אך ורק ביחס לרמת המורכבות הנפשית‬
‫והאישית של כל מטופל ומטופל‪ .‬בהגדרה פשטנית ניתן לומר שהכמיהה לכאנאביס‬
‫משולה לכמיהה למקלחת יומית‪ ,‬לקפה‪ ,‬לשוקולד‪ ,‬או לכל הרגל מענג אחר בגדר מה‬
‫שמכונה על‪-‬ידי המדע כ‪.Habit forming -‬‬
‫במסמך שפירסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת ביוני ‪ ,2011‬כותב ד"ר גלעד נתן‪:‬‬
‫"היחס אל כאנאביס רפואי כאל סם‪ ,‬בעוד תרופות המכילות אופיאטים נחשבות לתרופות‬
‫נורמטיביות‪ ,‬יצר מצב שבו תרופות המכילות סמים קשים מכאנאביס ובעלי השפעות‬
‫רפואיות קשות משל קנביס נחשבות לנורמטיביות למרות השפעתן הקשה האפשרית על‬
‫מטופלים"‪.‬‬
‫ככל שאנו מכירים טוב יותר את צמח הכאנאביס ואת מרכיביו‪ ,‬כך אנו מגלים שהסכנות‬
‫הפיזיות והנפשיות שיוחסו להם בעבר מקורם במקרה הטוב ב"אי הבנות מדעיות"‪ ,‬כפי‬
‫שהגדיר זאת בעדינות פרופ' רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬ובמקרה‬
‫הפחות טוב בתעמולה מאורגנת ומשומנת היטב של גופים בעלי עניין כלכלי ופוליטי‪ ,‬שהרי‬
‫כפי שהכריז הפרופסור משולם עצמו עוד בשנת ‪" ,1994‬אילו היה הכאנאביס חוקי‪ ,‬הוא‬
‫יכול היה להפוך לפחות ‪ 50%‬מכל התרופות הקיימות בשוק למיותרות"‪.‬‬
‫הפרופסור רפאל משולם הוא חתן פרס ישראל לכימיה על תרומתו לחקר מרכיבי‬
‫הכאנאביס‪ .‬הוא נחשב למדען מוערך במיוחד‪ ,‬בעל שם בינלאומי‪ ,‬ולראשון בעולם שהצליח‬
‫לבודד ולהגדיר את מרכיבי החשיש והמריחואנה )בשנות השישים של המאה הקודמת(‪.‬‬
‫בעבר טענו מתנגדי הכאנאביס כי הוא מהווה דלת מעבר לשימוש בסמים קשים‪.‬‬
‫המתנגדים נופפו בעשרות מחקרים שהוכיחו כי "כל הנרקומנים התחילו עם חשיש או‬
‫מריחואנה" )החשיש הוא שרף צמח הכאנאביס והמריחואנה היא התפרחת(‪ .‬עם זאת ניתן‬
‫היה באותה מידה לטעון גם ש"כל הנרקומנים התחילו עם קפה שחור בבוקר"‪ ,‬או כפי‬
‫שהגדיר זאת פרופ' לסטר גרינספון מאוניברסיטת הרווארד ‪"-‬כל האלכוהוליסטים התחילו‬
‫עם חלב אם"‪ .‬עובדה היא שלמרות העלייה המתמדת במספר צרכני הכאנאביס על‬
‫נגזרותיו‪ ,‬כמעט ולא חל שינוי במספר הנרקומנים בישראל בעשרים השנים האחרונות‪.‬‬
‫כיצד משפיע הכאנאביס‬
‫על יכולת הנהיגה ברכב?‬
‫התפיסה שלפיה כאנאביס מהווה סכנה לנוהגים ברכב הופרכה עוד בשנת ‪,1994‬‬
‫באמצעות מחקר מדעי שהוזמן על‪-‬ידי משרד התחבורה האמריקאי אצל אוניברסיטת‬
‫לימבורג מהולנד‪" .‬תחת השפעת אלכוהול האדם חושב שהוא יכול לנהוג למרות שהוא לא‬
‫יכול‪ ,‬ואילו תחת השפעת כאנאביס הוא חושב שהוא לא יכול‪ ,‬למרות שהוא כן יכול" ‪-‬‬
‫מבהיר הפסיכיאטר ד"ר אהרון פלשמן‪" .‬צרכן הכאנאביס מודע למצבו ולהשפעת התרופה‬
‫עליו‪ ,‬ולכן ינהג‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬ביתר זהירות ואדיבות‪ ,‬בניגוד מוחלט לצרכן האלכוהול"‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬מטעמי זהירות‪ ,‬מנחה משרד הבריאות את החולים להימנע מלנהוג ברכב למשך‬
‫‪ 6‬השעות שלאחר נטילת התרופה‪.‬‬
‫האם הכאנאביס‬
‫גורם למחלות נפש?‬
‫טענה שכיחה בקרב מתנגדי הכאנאביס היא שהשימוש בצמח מערער את היציבות‬
‫הנפשית ומגביר את הסיכוי ללקות בעתיד בפיצול אישיות )סכיזופרניה(‪.‬‬
‫"מופרך לחלוטין"‪ ,‬קובע ד"ר אהרון פלשמן ‪" -‬מספר המשתמשים בכאנאביס נמצא‬
‫בשנים האחרונות בעליה מתמדת ובמקביל יורד בהתמדה מספר הלוקים בסכיזופרניה"‪.‬‬
‫טענות מעין אלו מסתמכות בעיקר על פסוידו‪-‬מחקרים מפוקפקים של גופים מעוניינים‪ .‬כך‬
‫למשל‪ ,‬בראש מידע שפירסמה לא מכבר האגודה הבריטית לכאב‪ ,‬התנוססה כותרת‬
‫מטעה המרמזת על הקשר המתקיים לכאורה בין כאנאביס להתפתחות מצב פסיכוטי‪ .‬רק‬
‫קריאה מדוקדקת בגוף הידיעה גילה שמדובר בעצם בלא יותר מרכילות זולה ובשמועות‬
‫חסרות בסיס‪ ,‬ולא במידע אמין‪ ,‬בעל ערך רפואי או מדעי בדוק‪.‬‬
‫באשר למצב בארץ‪ ,‬מסר בשנת ‪ 2010‬ד"ר יהודה ברוך כי חמישה מתוך ‪2700‬‬
‫המטופלים בכאנאביס רפואי פיתחו התקפים פסיכוטיים – שיעור של פחות מחמישית‬
‫האחוז‪ .‬בשנת ‪ 2011‬דובר על ‪ 17‬חולים מתוך ‪ .7800‬הסברה היא שבאמצעות מתן‬
‫הדרכה מוקדמת וליווי מקצועי מתאים יותר למטופלים ניתן יהיה לצמצם משמעותית את‬
‫המספר ואולי אף למנוע לחלוטין את התפתחות ההתקפים בקרב החולים )במאמר מוסגר‬
‫יצוין כי אף לא חולה אחד מהם פיתח סכיזופרניה‪.(...‬‬
‫כך או כך‪ ,‬ממליצים גופים שונים להיוועץ בפסיכיאטר ולקבל את המלצתו לפני התחלת‬
‫השימוש בתרופה‪.‬‬
‫מיהם הנפגעים‬
‫מהתרת הכאנאביס הרפואי?‬
‫עובדת היותו של הכאנאביס צמח טבעי ולא תרכובת כימית עלומה‪ ,‬מחירו הזול ‪ -‬עלויות‬
‫הגידול בתנאים מיטביים אינן אמורות לחרוג מאלו של פטרוזיליה‪ ,‬נענע‪ ,‬או כל צמח תבלין‬
‫אחר ‪ ,-‬וכמובן תכונותיו התרפויטיות ויעילותו הבריאותית המוכחת‪ ,‬מהווים איום משמעותי‬
‫על שורה ארוכה של גופים כלכליים‪ ,‬ציבוריים וממשלתיים‪ ,‬המפיקים תועלת רבה‬
‫מהאיסור התחוקתי ומהמצב הנוכחי הקיים‪.‬‬
‫אחד הגורמים הכלכליים הנלחם בחירוף נפש כנגד כל נסיון לנרמל או להתיר את השימוש‬
‫בצמח הוא לובי חברות התרופות העולמיות‪ ,‬הגורפות את עיקר רווחי העתק שלהן ‪-‬‬
‫למעלה מ‪ 660-‬מיליארד דולר בשנה ‪ -‬מתרופות מוגנות פטנט‪ ,‬כאלו המיוצרות בתהליכים‬
‫פרמקולוגיים‪-‬אוטומטיים‪ .‬לכן אך טבעי הוא ששימוש נרחב ומקובל בכאנאביס רפואי‪,‬‬
‫שעליו לא ניתן כידוע לרשום פטנט או לייצר בשיטות הייצור המקובלות‪ ,‬מסכן משמעותית‬
‫את איתנותן הכלכלית של התעשיות הפארמצבטיות‪.‬‬
‫לכל היאוחר בנקודה זו צריך לשאול את עצמו כל בר דעת ומוסר מה קודם למה ולמי מהם‬
‫שמורה נאמנותו‪ :‬לרווחת החולה או לרווחת יצרני התרופות התעשייתיות‪.‬‬
‫מה חושבים החולים‬
‫על הכאנאביס הרפואי?‬
‫האינטרנט שופע עדויות כתובות ומצולמות של חולים ובני משפחותיהם‪ ,‬שזכו לאיכות חיים‬
‫חדשה בזכות הכאנאביס הרפואי‪ .‬הנה למשל סיפורו של אחד מהם‪ .‬שמו עידן והוא בנה‬
‫של המטופלת‪:‬‬
‫"לפני כשנה וחצי נתגלה אצל אימי בת ה‪ 61-‬גידול סרטני במעי הגס‪ .‬הגידול היה אמנם‬
‫בשלב התפתחותי ‪ ,2‬אך מיקומו בסמוך לפי‪-‬הטבעת )הרקטום( היווה בעיה‪ ,‬ולכן נוצר‬
‫צורך בתהליך ריפויי ארוך טווח‪ .‬בשלב זה כבר ברור היה לנו שתקופה לא פשוטה עומדת‬
‫בפנינו וכי עלינו להירתם במלוא הכוח על מנת לעבור אותה בצורה הטובה ביותר‪.‬‬
‫אימי החליטה להיאבק במחלה בכל כוחה ולהיעזר בכל אמצעי שרק יעמוד לרשותה כדי‬
‫לשרוד את טיפולי הכימותרפיה וההקרנות‪ ,‬שהיו מלווים בבחילות נוראיות‪ ,‬הקאות‪ ,‬כאבים‬
‫עזים באיזור הגידול‪ ,‬דיכאון‪ ,‬חוסר מצב‪-‬רוח מתמשך‪ ,‬אי חשק לצאת מהבית‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫כבר בשלב מוקדם נדרשה אימי לעבור ניתוח סטומה‪ ,‬אותה פרוצדורה רפואית שבה‬
‫מחברים לבטן שקית לצורך ניקוז ההפרשות‪ ,‬וכחצי שנה לאחר מכן ניתוח נוסף לשחזור פי‬
‫הטבעת ולהסרת הסטומה‪.‬‬
‫כאשר שמעתי על הטיפול במריחואנה רפואית סיפרתי על כך מיד לאימי והמלצתי לה‬
‫לנסות‪" .‬השתגעת?" – היתה התגובה – "סיגריות אני לא מעשנת‪ ,‬אז סמים? אתה לא‬
‫נורמלי!"‬
‫החלטתי לא לוותר‪ .‬הצגתי בפניה מידע ונתונים מהאינטרנט‪ ,‬נתתי לה לקרוא כתבות‬
‫ומאמרים‪ ,‬הצגתי בפניה סרטונים קצרים שבהם סיפרו חולים על השיפור הקיצוני שחל‬
‫באיכות החיים שלהם‪ ,‬עד שאט אט היא התרככה והשתכנעה‪ .‬נדמה לי שנקודת המפנה‬
‫היתה הרגע בו הגיעה אלי אימי עם דמעות כאב בעיניים ואמרה לי בשקט‪" :‬די‪ ...‬אני כבר‬
‫לא יכולה לסבול יותר‪ ...‬אני רוצה לנסות לעשן את הדבר הזה שסיפרת לי עליו"‪ .‬היא‬
‫התרגשה מעצמה‪ ,‬ואני התרגשתי יחד איתה‪.‬‬
‫השגת הרישיון לקבלת כאנאביס רפואי לא היתה עניין של מה בכך ונדרשנו לעבור דרך‬
‫ארוכה ומייגעת‪ .‬נתקלנו בלא מעט בירוקרטים אטומים ורופאים מקובעים שסירבו בתוקף‬
‫לתת לאימי את ההפנייה המיוחלת‪ .‬עבר עוד חודש שלם עד לקבלת ההמלצה הנדרשת‬
‫מהאונקולוגית החדשה שלה‪ ,‬ועוד חודש נוסף עד להסדרת האישור ולצריכת הכאנאביס‬
‫הרפואי בפעם הראשונה‪.‬‬
‫תוך זמן קצר נעלמו באורח פלא הבחילות‪ ,‬מצב הרוח השתפר לאין ערוך‪ ,‬התיאבון חזר‬
‫ואימי יכלה להחזיר לעצמה ‪ 6‬קילוגרמים מתוך ה‪ 12-‬שאיבדה במהלך הטיפולים‪.‬‬
‫ממתנגדת מושבעת הפכה אימי לתומכת נלהבת בצמח‪" :‬לא האמנתי שקיים דבר כזה‪,‬‬
‫ואני עדיין מתקשה להאמין‪ .‬זה פשוט מדהים‪ .‬בדיעבד אני לא מצליחה להבין איך יכולתי‬
‫להיות כל‪-‬כך אטומה לרעיון" – התוודתה בפני‪.‬‬
‫"אינני יודעת מה הייתי עושה ללא הקאנביס" – מספרת כיום אימי לכל מי שרק מוכן‬
‫להקשיב‪" .‬לאחר שבחצי שנה עברתי שני ניתוחים‪ ,‬גילו אצלי באזור הסטומה )בצידי‬
‫הבטן( בקע‪ ,‬ולכן נדרש היה ניתוח שלישי‪ .‬גם אז עזר לי הקאנביס הרפואי להתמודד‬
‫בהצלחה עם הכאב הנוראי שאין לתארו במילים‪ .‬שנה וחצי אחרי הכאבים עדיין קיימים‬
‫וגופי עדיין חלש‪ ,‬אולם ללא הכאנאביס היתה ודאי תקופת ההחלמה מייגעת הרבה יותר"‪.‬‬
‫כיום מצטערת אימי צער רב על היחס לו זוכה הקאנביס הרפואי בקרב אנשי המימסד‬
‫הרפואי בישראל‪" .‬לו רק הייתי יכולה‪ ,‬הייתי רוצה לטפס אל גג ביתי ולצעוק בכל הכוח‬
‫למקבלי ההחלטות‪ :‬היי‪ ,‬אתם שם! הפסיקו להיות כל‪-‬כך עקשנים וצרי אופקים! הקאנביס‬
‫הרפואי הזה הוא כנראה באמת תרופת פלא!" – היא אומרת‪.‬‬
‫מה חושבים בעולם‬
‫על הכאנאביס הרפואי?‬
‫ב‪ 11.04.2011-‬נדרש בית המשפט העליון לצדק באונטריו‪ ,‬קנדה‪ ,‬לדון בתביעתו של מתיו‬
‫פארקר‪ ,‬חולה פיברומיאלגיה שעתר כנגד הרשויות על שהחליטו להגביל את זכאותו‬
‫לכאנאביס רפואי‪.‬‬
‫"התועלת הצפויה לאדם כמו פרקר מהשימוש בסם לצרכים רפואיים אינה עומדת בשום‬
‫יחס לסכנות הטמונות בשימוש ולאיום על חייו ובריאותו במידה ולא יקבל את התרופה" –‬
‫קבע בית המשפט‪.‬‬
‫בסעיף ‪ 13‬של ההחלטה אף מצא לנכון חבר השופטים לציין במסקנותיו בפירוש את‬
‫הממצאים הבאים‪:‬‬
‫לא ידוע על פגיעה בעוברים כתוצאה מצריכת מריחואנה מדודה‪.‬‬
‫בשורה התחתונה קבע בית המשפט העליון של קנדה כי הסכנה לפיה "חולה כלשהו‪,‬‬
‫המורשה לצרוך כאנאביס רפואי‪ ,‬יחליט בעתיד כלשהו לחלוק את התרופה עם מי שאינו‬
‫מורשה לצרוך את התרופה‪ ,‬אינה כה משמעותית כדי להצדיק את הפגיעה החמורה‬
‫במטופלים ואת מניעת התרופה מחולים כה רבים הנזקקים לה"‪.‬‬
‫בהשוואה וביחס לסמים הנקראים "קשים"‪ ,‬כולל אלכוהול וטבק‪ ,‬צריכת המריחואנה‬
‫הינה בלתי מזיקה‪.‬‬
‫אין הוכחות מוצקות לכך שצריכת מריחואנה ארוכת שנים עלולה לגרום לנזקים בלתי‬
‫הפיכים כלשהם‪ ,‬לא גופניים ולא נפשיים‪.‬‬
‫מהו נוהל קבלת ההיתר‬
‫לשימוש בכאנאביס רפואי?‬
‫צריכת המריחואנה לכשעצמה אינה מעודדת פשיעה ואין שום קשר של ממש בין‬
‫מריחואנה לפשע‪.‬‬
‫מריחואנה אינה גורמת לאנשים הצורכים אותה לנהוג בתוקפנות או באלימות‬
‫מוגברת‪.‬‬
‫מעולם לא תועד מקרה מוות כלשהו שנגרם כתוצאה מצריכת מריחואנה‪.‬‬
‫למריחואנה יש תכונות משכרות ועל כן לא יהיה זה נבון לנהוג תחת השפעתה‪.‬‬
‫צריכה כבדה של מריחואנה‪ ,‬בדומה לצריכת טבק‪ ,‬עלולה לפגוע בסימפונות ולגרום‬
‫המחלקה לכאנאביס רפואי במשרד הבריאות מפעילה בכתובת האינטרנט‬
‫‪ www.cannamed.co.il‬אתר המציע שלל שירותים אלקטרוניים מטעם מנהלת הכאנאביס‬
‫הרפואי‪ .‬האתר מיועד לרופאים בלבד ותפקידו לאפשר להם גישה לטפסים מקוונים‪,‬‬
‫להודעות רלבנטיות של המשרד ולתקשורת אי‪-‬מייל יעילה ואפקטיבית יותר‪.‬‬
‫נוהל הגשת הבקשה לקבלת ההיתר לשימוש בכאנאביס רפואי מתבצעת באמצעות טופס‬
‫מתאים‪ ,‬הניתן להורדה מכתובת האינטרנט הבאה‪:‬‬
‫‪http://www.health.gov.il/Download/pages/canabis.pdf‬‬
‫למחלות ריאה‪.‬‬
‫בניגוד לדיעה שרווחה עד לפני שנים מועטות‪ ,‬נראה שלתופעות הלוואי האפשריות‬
‫את הטופס יש למלא בקפידה ולשלוח בפקס לד"ר יהודה ברוך‪ .‬מספר הפקס של משרדו‬
‫הוא ‪.03-5081263‬‬
‫של צריכת המריחואנה אין השפעות חמורות‪.‬‬
‫לצריכת יתר של מריחואנה אין השלכות קריטיות‪ ,‬וזאת על אף השפעותיה הרבות‬
‫בבני‪-‬אדם‪ .‬בספרות הרפואית לא תועד מעולם מקרה מוות מוכח כתוצאה מצריכת‬
‫ההיתר ניתן בפעם הראשונה לתקופה של חצי שנה ולכמות חודשית של עד ‪ 100‬גרם‪ .‬כך‬
‫גם בפעם הראשונה שבה מוגשת בקשה לחידוש‪ .‬במידה ועם סיום התקופה המותרת לא‬
‫נצפה שינוי משמעותי במצבו הרפואי של המטופל‪ ,‬ניתן היתר חדש לתקופה של שנה אחת‪.‬‬
‫יתר של מריחואנה‪.‬‬
‫טווח הבטיחות של השימוש במריחואנה הוא גבוה במיוחד‪ ,‬בהשוואה לתרופות‬
‫זמן ההמתנה הממוצע לקבלת היתר או לחידושו הוא עד שלושה שבועות‪ .‬עדיפות גבוהה‬
‫ניתנת לחולי סרטן ולחולים שלגביהם קבע הרופא המטפל שיש צורך הכרחי בזירוז התהליך‪.‬‬
‫לא נמצאה הוכחה מדעית מוסמכת לטענה הרווחת‪ ,‬כאילו שימוש ממושך ואינטנסיבי‬
‫חלוקת הכאנאביס הרפואי לבעלי היתרים מתבצעת בארבעה מוקדים עיקריים‪ :‬בבית‬
‫החולים לחולי נפש אברבנאל שבבת‪-‬ים‪ ,‬במרכז הרפואי הדסה שבירושלים‪ ,‬בבית‪-‬החולים‬
‫גליל מערבי שבנהריה‪ ,‬ובתחנת החלוקה של חברת תיקון‪-‬עולם‪ ,‬ברחוב אבן‪-‬גבירול בתל‪-‬‬
‫אביב‪.‬‬
‫התעשיתיות הנמצאות כיום בשימוש נרחב‪.‬‬
‫במריחואנה עלול לגרום להשפעות שליליות על יכולת הזיכרון או לפגוע ביכולות‬
‫הקוגניטיביות של המשתמש‪.‬‬
‫עלות התרופה החודשית לחולים בנקודות החלוקה היא ‪ 360‬ש"ח‪ .‬תמורת ‪ 100‬ש"ח נוספים‬
‫ניתן לקבל את התרופה במשלוח עד הבית‪ .‬תקרת הגבייה של קופות החולים לחולים‬
‫כרוניים נעה בין ‪ 259‬ש"ח )לחברי קופת‪-‬החולים הכללית( ועד ל‪ 300-‬ש"ח )לחברי כל שאר‬
‫קופות‪-‬החולים(‪.‬‬
‫שינוע כמויות של למעלה מ‪ 50-‬גרם מצריך צעדי אבטחה מחמירים‪ ,‬בהתאם ובכפיפות‬
‫להנחיות משטרת ישראל‪.‬‬
‫מדוע הכאנאביס‬
‫עדיין אינו חוקי?‬
‫והשרף שלו )"חשיש"(‪ ,‬נשמעים לאדם הפשוט כמאיימים‪ ,‬והם אף מוגדרים בשפת היומיום‬
‫כ"סמים קלים" ולא כ"תרופה"‪.‬‬
‫הפניות‬
‫לקריאה נוספת‪:‬‬
‫כאנאביס מריחואנה וחשיש הוא שמו של ספר המכיל מידע מקיף‬
‫אודות ההיבטים השונים של מיתוס הכאנאביס ותוצריו המוכרים‬
‫ביותר‪ ,‬המריחואנה והחשיש‪ .‬הספר הופיע לראשונה עוד בשנות‬
‫התשעים והוא מתעדכן מאז באופן שוטף‪ .‬ניתן לקרוא אותו במלואו‬
‫ובגירסה המעודכנת ביותר גם באינטרנט‪:‬‬
‫‪www.cannabook.net‬‬
‫ובמילים אחרות‪ :‬אם כל‪ -‬כך טוב‪ ,‬אז למה כל כך רע?‬
‫לא רבים יודעים זאת‪ ,‬אולם עד לשנת ‪ 1937‬היו שיקויים ותכשירים רפואיים על בסיס צמח‬
‫הכאנאביס ענין רגיל ומקובל‪ .‬למעשה היה הכאנאביס הרפואי התרופה השנייה בחשיבותה‬
‫בבתי המרקחת של ארצות‪-‬הברית‪ ,‬וזאת בנוסף להיותו של הצמח חומר הגלם הביולוגי‬
‫החשוב ביותר לתעשיות השונות של אותם ימים‪.‬‬
‫באותה שנה‪ ,‬כתוצאה מלחצים עצומים שהפעילו גורמים כלכליים שונים בארצות‪-‬הברית על‬
‫הממשל בוושינגטון‪ ,‬הוצאה המריחואנה אל מחוץ לחוק והוחל במסע השמצה והוקעה‬
‫עקבית של הצמח בציבור ובתקשורת‪ .‬המטרה היתה להבטיח בכך את חוסנם של גופים‬
‫וענפים שונים בכלכלה האמריקנית של אותם ימים‪ ,‬שהפיקו‪ ,‬ועדיין מפיקים‪ ,‬תועלת רבה‬
‫ורווחים עצומים מהמצב החדש שנוצר‪ .‬בשלב מאוחר יותר אף לחצה ארצות‪-‬הברית על‬
‫האו"ם כדי שיפעל לאיסור גורף‪ ,‬כלל עולמי‪ ,‬של הצמח בכל המדינות החברות בארגון‪.‬‬
‫מה שנחשב לאורך עשרות שנים לקונספירציה לא מבוססת ולהטחה לא אמינה של תומכי‬
‫הצמח‪ ,‬ניתן כיום לאימות מעמיק באמצעות הפרוטוקולים המקוריים של ישיבות בית‪-‬‬
‫הנבחרים האמריקני בהן הוחלט אז על איסור הגידול והשימוש בצמח הכאנאביס ובתוצריו‪.‬‬
‫את תמלילי אותם דיונים ניתן לקרוא כיום בשלמותם באתרי אינטרנט שונים‪.‬‬
‫בתודעת הציבור השתרשה מאז רתיעה עמוקה ולא מבוססת כנגד כל מה שמתחבר בדרך‬
‫כלשהי לכאנאביס ולתוצריו‪ .‬גם הכינויים שבהם נקראים תפרחת הצמח )"מריחואנה"(‬
‫תקופת היובש הוא ספר ותיק ומיתולוגי המגולל בשפה קולחת‬
‫ומשעשעת את יומן המסע של המחבר‪ ,‬פעיל הכאנאביס שלומי‬
‫סנדק‪ ,‬בעקבות המריחואנה‪ .‬הספר סוקר מזווית אישית ומעורבת‬
‫את המסע הציבורי שמנהל סנדק מאז אוגוסט ‪ 1994‬למען הענקת‬
‫היתר חוקי גורף לשימוש במריחואנה ובחשיש וגם אותו ניתן לקרוא‬
‫במלואו באינטרנט‪:‬‬
‫‪www.osher.co.il/yovesh‬‬
‫מריחואנה – מיתוסים ועובדות הוא ספר שכתבו במשותף פרופ'‬
‫לין זימר וד"ר ג'ון פ‪ .‬מורגן‪ .‬בספר זה מביאים השניים מידע חשוב‬
‫אודות רוב המחקרים המדעיים הנוגעים לשימוש במריחואנה‪ ,‬תוך‬
‫ניפוץ המיתוסים חסרי השחר שדבקו בה‪ .‬הספר תורגם לעברית על‪-‬‬
‫ידי יעקב וכטל ויצא לאור בהוצאת "פראג"‪.‬‬