. נתן אלתרמן / " זה היה בחנוכה או נס גדול היה פה " מסביב לטקסט

Transcription

. נתן אלתרמן / " זה היה בחנוכה או נס גדול היה פה " מסביב לטקסט
‫בס"ד‬
‫כסליו תשע"ב‬
‫מסביב לטקסט "זה היה בחנוכה או נס גדול היה פה" ‪ /‬נתן אלתרמן‪.‬‬
‫מעט על היצירה‪:‬‬
‫אלתרמן כתב את "זה היה בחנוכה" ב ‪ .1933‬בשנה זו התמודדו הקהילות היהודיות בגולה עם נושא העלייה לארץ ישראל ועם הנציב העליון‪ .‬ביצירה יש‬
‫הקבלה בין הנציב העליון והכלבלב הקטן וכן אמירה כלפי תפוצות ישראל לגבי העלול להתרחש עם לא יתאחדו יחדיו בארץ ישראל‪.‬‬
‫אין צורך לחשוף מידע זה בפני התלמידים‪ ,‬הוא אינו רלוונטי ליכולת שלהם להתמודד עם היצירה והם אינם מצויים (עדיין) ברזי ההיסטוריה‪.‬‬
‫רציונל‪:‬‬
‫יחידת הוראה זו נבנתה בהלימה לת"ל בחינוך הלשוני תשס"ג ונותנת מענה למספר ציוני דרך מתוך הישג ‪( .6‬ראה פירוט בתוך היחידה)‪.‬‬
‫היחידה מתאימה לנספח יצירות הספרות שפורסמה כנספח לת"ל בו היצירה 'זה היה בחנוכה או נס גדול היה פה' ‪/‬נתן אלתרמן מופיעה במסגרת הליבה –‬
‫כלומר זוהי יצירה שחובה ללמד‪.‬‬
‫ניתן לעסוק ביחידה זו לקראת חנוכה (הקשר תוכני) או במסגרת העיסוק ב"ייחודו של יוצר"‪.‬‬
‫היחידה נבנתה ע"י צוות מורות ג'‪-‬ד' בבית הספר 'ישורון' – נתניה בהדרכת סיגל חסון‪.‬‬
‫אוכלוסיית היעד ‪ :‬שכבת כיתות ד'‪.‬‬
‫הזמן העומד לרשות היחידה‪ :‬כ ‪ 10 -‬שיעורים‪.‬‬
‫סוג הטקסט המרכזי‪ :‬שיר סיפורי – זה היה בחנוכה או נס גדול היה פה ‪ /‬נתן אלתרמן‪.‬‬
‫עולם השיח‪ :‬ספרותי‬
‫יחידת הוראה סביב "זה היה בחנוכה" ‪ /‬נתן אלתרמן בהנחיית סיגל חסון‪ .‬עמוד‬
‫‪1‬‬
‫טקסטים נלווים‪ :‬קטע מידע על נתן אלתרמן‪.‬‬
‫קטע מתוך הסרט "היפה והחיה" ‪/‬וולט דיסני‪.‬‬
‫הספר "זה היה בחנוכה או נס גדול היה פה " נתן אלתרמן מאייר דני קרמן הוצאת הקיבוץ המאוחד‪( .‬‬
‫‪.)2001‬‬
‫השיעור‪+‬‬
‫הטקטס‬
‫מטרה שפתית‬
‫(מתוך ההישגים‬
‫הנדרשים)‪.‬‬
‫קבוצת ההתייחסות‬
‫פעילות דידקטית‬
‫‪" 1‬זה היה‬
‫בחנוכה "‬
‫‪/‬אלתרמן‪.‬‬
‫הישג ‪ 6‬ציון דרך י"ד‪:‬‬
‫הרחבת משמעת‬
‫היצירה‪. .‬‬
‫מליאה‬
‫‪2‬‬
‫הישג ‪ 6‬ציון דרך ב'‪:‬‬
‫הכרות עם יצירותיהם‬
‫של יוצרים שונים‬
‫קבוצת הטרם‪.‬‬
‫לעבודה עם אוצר‬
‫מילים‪.‬‬
‫צפייה בסרט " היפה והחיה" של וולט דיסני (סצנת‬
‫הפתיחה שבה מציגים את הכלים רוקדים)‪.‬‬
‫דיון‪( :‬היעזרות ב'היגדי התייחסות' שמאפשרים דיון‬
‫תרבותי)‪ :‬למה וולט דיסני בחר להציג את הדמויות ככלים‬
‫‪1‬‬
‫שמדברים? ‪.‬‬
‫חשוב להציג כאן את האמצעי הספרותי האנשה (ראה‬
‫ת"ל עמוד ‪.)73‬‬
‫עבודה על אוצר מילים שיכולות להקשות על הבנת‬
‫הטקסט‪ .‬לשים לב לא לבחור את המילים שיוצגו בפני‬
‫המליאה כולה במפגש הבא)‪.‬‬
‫(מילים מומלצות המופיעות בהקשר של המשפט השלם‪:‬‬
‫הרוח נהמה‪ ,‬מטאטא בלה מזקן‪ ,‬כלים כבודים‪ ,‬מצבאות‬
‫בני ישראל‪ ,‬להרביץ ולא לחמול‪ ,‬המשחק כמעט הופר‪ ,‬מן‬
‫היסוד ועד הטפחות‪ ,‬קול רינה ואנחות‪.‬‬
‫השימוש באסטרטגיה של הקשר לא יעילה ביחידה הזו‬
‫בגלל שהטקסט כתוב בשפה גבוהה אבל בהחלט ניתן‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫תודה למורה ענבל שמשי מביה"ס מורשת זבולון נתניה על ההתייחסות להיגדים וכן על בחירת המילים לעבודה בקבוצת ההטרם‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫ייתכן וקבוצת ההטרם כוללת תלמידים שחלקם עולים חדשים וחלקם סובלים מדלות שפתי)‪.‬‬
‫יחידת הוראה סביב "זה היה בחנוכה" ‪ /‬נתן אלתרמן בהנחיית סיגל חסון‪ .‬עמוד‬
‫הערכת מטרות שפתית‬
‫ומדדי הצלחה‪.‬‬
‫הילדים ישבצו את המלים‬
‫בתוך קטע קלוז שהם יקבלו‬
‫מהמורה‪.‬‬
‫הקלוז ייבדק ע"י המורה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫השיעור‪+‬‬
‫הטקטס‬
‫מטרה שפתית‬
‫(מתוך ההישגים‬
‫הנדרשים)‪.‬‬
‫קבוצת ההתייחסות‬
‫‪3‬‬
‫הישג ‪ 4‬ציון דרך ב‪:‬‬
‫הבנת המשמעות‬
‫הגלויה‪.‬‬
‫מליאה‬
‫הישג ‪ 6‬ציון דרך ג'‪:‬‬
‫קריאה קולית שוטפת‬
‫שיעורי בית‬
‫פעילות דידקטית‬
‫הערכת מטרות שפתית‬
‫ומדדי הצלחה‪.‬‬
‫לעשות שימוש בחיפוש במילון ובהקניה ישירה של‬
‫המורה‪.‬‬
‫לאחר הסבר המילים – משחקים לחיזוק הבנת המילים‪.‬‬
‫קריאה מוטעמת של המורה את הטקסט בפני התלמידים‪.‬‬
‫שיחת חוויה בעקבות הטקסט‪.‬‬
‫דיון בכיתה‪ :‬אלו אירועים הסטורים מוזכרים ביצירה?‬
‫הבהרה של מילים לא ברורות‪ /‬מושגים הזרים לעולם הילד‬
‫(לדוגמה פרימוס)‪.‬‬
‫דיון לגבי המשלב הלשוני שאלתרמן בחר לכתוב בו‪.‬‬
‫(להציג לילדים שברגע שהמטאטא מתחיל לדבר כמתתיהו‬
‫הוא עובר לשפה המזכירה שפה מקראית)‪.‬‬
‫שאילת שאלות לגבי המשמעות הגלויה של הטקסט‪ :‬מתי‬
‫מתרחש הסיפור? על מה מדובר בו? מדוע בחר אלתרמן‬
‫להציג את הסיפור בעזרת כלי בית?‬
‫קריאה נוספת של הבית הראשון – האם עולה בנו שאלה‬
‫בעקבות קריאת הבית ? (הכוונה כאן היא לכך שלכאורה‬
‫הסיפור מתרחש בלילה בבית אך כתוב שזו כיתה‪ .‬רצוי‬
‫להרחיב את הידע של התלמידים ולספר להם על הקיבוץ‬
‫ועל צורת הלינה בקיבוץ בתקופה ההיא)‪.‬‬
‫דיון לגבי מבנה השיר – בתים – והתייחסות לעלילה שיש‬
‫בה הקשרים כמו בסיפור‪ .‬אם כך לשאול שאלה (שתקבל‬
‫תשובה רק אחרי שיעורי הבית) למה בחר אלתרמן לכתוב‬
‫בצורה של שיר?‬
‫‪.1‬קריאה קולית כל תלמיד יבחר בית מהיצירה‪.‬‬
‫על התלמיד להתכונן לקרוא את הבית קריאה מוטעמת‬
‫יחידת הוראה סביב "זה היה בחנוכה" ‪ /‬נתן אלתרמן בהנחיית סיגל חסון‪ .‬עמוד‬
‫‪3‬‬
‫השיעור‪+‬‬
‫הטקטס‬
‫‪4‬‬
‫‪5-6‬‬
‫מטרה שפתית‬
‫(מתוך ההישגים‬
‫הנדרשים)‪.‬‬
‫מדויקת ומוטעמת של‬
‫יצירות המוטעמות‬
‫לרמת הגיל‪.‬‬
‫הישג ‪ 6‬ציון דרך ט'‪:‬‬
‫זיהוי מאפיינים בולטים‬
‫בשירים‪ -‬מקצב‪,‬‬
‫צליליות‪ ,‬חלוקה לבתים‬
‫וקישור בין המאפיינים‬
‫לבין משמעות השיר‪.‬‬
‫הישג ‪ 6‬ציון דרך י"ב‬
‫גילוי משמעויות‬
‫מפורשות וסמויות‬
‫ביצירה‪.‬‬
‫הישג ‪ 4‬ציון דרך ב'‪:‬‬
‫הבנת המשמעות‬
‫הגלויה של הטקסט‪.‬‬
‫קבוצת ההתייחסות‬
‫מליאה‬
‫קבוצות הטרוגניות‬
‫בתוך המליאה‪.‬‬
‫פעילות דידקטית‬
‫של הבית‪.‬‬
‫‪ .2‬התלמידים צריכים לכתוב לגבי הבית שבחרו לקרוא) מי‬
‫הן הדמויות המשתתפות‪.‬‬
‫קריאה מוטעמת המורה בוחרת מספר תלמידים שיקראו‬
‫בקול את הבית שבחרו בפני התלמידים‪.‬‬
‫(רצוי לבחור בתלמידים שצריכים תרגול של קריאה‬
‫קולית)‪.‬‬
‫לאחר הקריאה (ומחיאות הכפים המלוות אותה) יש לנהל‬
‫דיון לגבי ההטעמה של הקריאה‪.‬חשוב להדגיש את‬
‫העובדה שאלתרמן השתמש בחריזה כדי לייצור מקצב‬
‫לקריאה – מאפיין של שירה‬
‫בנוסף חשוב להדגים לתלמידים את הצורך לבצע קריאה‬
‫'קדימה ואחורה' – כדי לבדוק מי הן הדמויות המשתתפות‬
‫בבית‪ .‬הדבר יוצר האחדה של העלילה‪.‬‬
‫אפשרות א'‪:‬‬
‫איתור פרטים מסביב לדמות‪ :‬המורה מניחה במרכז כל‬
‫קבוצה גיליון נייר גדול ( ‪ .)A3‬על כל גיליון כותבים שם של‬
‫דמות אחת מתוך היצירה (לדוגמה‪ :‬מתתיהו)‬
‫המורה קוראת בפני התלמידים שוב את הטקסט כאשר‬
‫התלמידים צריכים לאסוף פרטים על הדמות‪.‬‬
‫לאחר איסוף הפרטים הם צריכים לצייר את הדמות כפי‬
‫שהיא באה לידי ביטוי מתוך הפרטים שהם אספו‪.‬‬
‫חשוב לנהל כאן דיון עם התלמידים לגבי הבחירות של‬
‫אלתרמן‪ :‬מדוע נבחר מתתיהו להיות מוצג כמטאטא? יש‬
‫כאן אלגוריה שצריך לייצור אצל התלמידים מודעות‬
‫יחידת הוראה סביב "זה היה בחנוכה" ‪ /‬נתן אלתרמן בהנחיית סיגל חסון‪ .‬עמוד‬
‫הערכת מטרות שפתית‬
‫ומדדי הצלחה‪.‬‬
‫במהלך הקריאה המורה‬
‫עוקבת אחרי קריאת תלמידי‬
‫'קבוצת הקריאה' ובודקת את‬
‫איכות קריאתם בעזרת‬
‫המחוון‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫השיעור‪+‬‬
‫הטקטס‬
‫‪5-6‬‬
‫מטרה שפתית‬
‫(מתוך ההישגים‬
‫הנדרשים)‪.‬‬
‫קבוצת ההתייחסות‬
‫פעילות דידקטית‬
‫הערכת מטרות שפתית‬
‫ומדדי הצלחה‪.‬‬
‫לקיומה‪.‬‬
‫הצגת התוצרים ב'גלריה' כיתתית‪.‬‬
‫דיון לגבי התוצרים ‪ :‬איך בחרו להציג את הדמויות?איך‬
‫אפיינו אותם בעזרת האיור‪ .‬האם ההאנשה באה לידי‬
‫ביטוי גם בציור?‬
‫הצגת האיורים של דני קרמן‪ .‬דיון על הדומה והשונה בין‬
‫האיור שלו לבין האיורים שלנו? איך הוא השתמש‬
‫בהאנשה כדי להחיות את היצירות‪.‬‬
‫אפשרות ב'‪:‬‬
‫איתור פרטים מסביב לדמות‪ :‬המורה מניחה במרכז כל‬
‫קבוצה גיליון נייר גדול ( ‪ .)A3‬על כל גיליון כותבים שם של‬
‫דמות אחת מתוך היצירה (לדוגמה‪ :‬מתתיהו)‬
‫המורה קוראת בפני התלמידים שוב את הטקסט כאשר‬
‫התלמידים צריכים לאסוף פרטים על הדמות‪.‬‬
‫לאחר איסוף הפרטים הם צריכים לצייר את הדמות כפי‬
‫שהיא באה לידי ביטוי מתוך הפרטים שהם אספו‪.‬‬
‫חשוב לנהל כאן דיון עם התלמידים לגבי הבחירות של‬
‫אלתרמן‪ :‬מדוע נבחר מתתיהו להיות מוצג כמטאטא? יש‬
‫כאן אלגוריה שצריך לייצור אצל התלמידים מודעות‬
‫לקיומה‪.‬‬
‫הכנת הדמויות המצוירות כבובות תיאטרון (ניתן לעשות‬
‫זאת בעזרת מקל של ארטיק)‪.‬‬
‫כתיבת המחזה‪ :‬כל קבוצה מקבלת חלק מיצירה עליהם‬
‫לכתוב אותה כמחזה‪.‬‬
‫(על המורה לוודא שהתלמידים יודעים לכתוב בדו‪ -‬שיח)‬
‫יחידת הוראה סביב "זה היה בחנוכה" ‪ /‬נתן אלתרמן בהנחיית סיגל חסון‪ .‬עמוד‬
‫‪5‬‬
‫השיעור‪+‬‬
‫הטקטס‬
‫מטרה שפתית‬
‫(מתוך ההישגים‬
‫הנדרשים)‪.‬‬
‫פעילות דידקטית‬
‫קבוצת ההתייחסות‬
‫הצגת התוצרים‬
‫דיון לגבי התוצרים ‪ :‬איך בחרו להציג את הדמויות?מה‬
‫חסר לנו כדי שנוכל ממש להכין תיאטרון בובות?‬
‫(תפאורה‪ ,‬מספר‪,‬מוסיקה וכדומה)‪.‬‬
‫כדאי לקבוע צוותי עבודה כשכל צוות מכין חלק אחד של‬
‫היצירה כתיאטרון בובות‪.‬‬
‫אפשרות ג'‪:‬‬
‫כל זוג תלמידים מקבל דף של ‪ 3A‬ובו בית אחד מהשיר‪.‬‬
‫עליהם לייצור מעין כפות עמודים כאשר במרכז הם‬
‫מוסיפים ציור של הבית "שלהם" וכן "תרגום" של הבית‬
‫ל"עברית של היום" (ראה את יצירתו של אפרים סידון‬
‫הכוללת "תרגום" של יצירתו של ח‪.‬נ‪ .‬ביאליק‪ :‬הנער ביער‪-‬‬
‫מעשה נורא בנער שברח מבית הספר ליער‪ .‬הוצאת‬
‫הקיבוץ המאוחד‪.‬‬
‫‪ .1‬כתיבת פסקת טיעון‪ :‬מה דעתי על מעשיו של‬
‫הסביבון?‬
‫‪ .2‬להשתמש בכלי היר"ל כהטרם לעבודה על‬
‫הטקסט מוסר המידע‪.‬‬
‫‪5-6‬‬
‫שיעורי בית‪.‬‬
‫(רצוי לעשות עם‬
‫קבוצת ההטרם ‪/‬‬
‫קבוצת האתגר‬
‫במסגרת ביה"ס כדי‬
‫לחזור על כללי‬
‫השימוש בכלי היר"ל‬
‫הערכת מטרות שפתית‬
‫ומדדי הצלחה‪.‬‬
‫בכל אחת מהאפשרויות‬
‫בדיקת התוצרים של‬
‫התלמידים תאפשר ראות‬
‫את הבנתם של הטקסט‪.‬‬
‫רצוי שכל השכבה תבנה‬
‫יחדיו את המחוון לבדיקת‬
‫התוצר‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫כלי היר"ל – כלי שיכול לשמש לכל תחום תוכן‪ .‬יר"ל הם ראשי תיבות של יודע‪ ,‬רוצה לדעת ולמדתי – הכלי משמש לחיבור ידע חדש לישן ובשלב הראשון על הילד להשלים את ההיגדים‪:‬‬
‫"מה אני יודע על‪ ...‬ו מה אני רוצה לדעת על‪ ...‬לאחר סיום העבודה עליו להשלים את המשפט האחרון מה למדתי על‪...‬‬
‫יחידת הוראה סביב "זה היה בחנוכה" ‪ /‬נתן אלתרמן בהנחיית סיגל חסון‪ .‬עמוד‬
‫‪6‬‬
‫השיעור‪+‬‬
‫הטקטס‬
‫מטרה שפתית‬
‫(מתוך ההישגים‬
‫הנדרשים)‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫הישג ‪ 2‬ציון דרך ו'‪:‬‬
‫הבעת עמדה מנומקת‬
‫על טקטס‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫ביוגרפיה –‬
‫נתן‬
‫אלתרמן‬
‫הישג ‪ 5‬ציון דרך ב'‪:‬‬
‫הפקת מידע מטקסט‪.‬‬
‫קבוצת ההתייחסות‬
‫‪9‬‬
‫עבודה עצמית – הכנת‬
‫שטר כסף‬
‫‪10‬‬
‫מליאה‬
‫פעילות דידקטית‬
‫הערכת מטרות שפתית‬
‫ומדדי הצלחה‪.‬‬
‫בדיקת שיעורי בית‪.‬‬
‫הבדיקה צריכה לכלול שלושה רכיבים‪:‬‬
‫דיון ספרותי ‪ :‬מה אלתרמן מספר לנו על הסביבון?מה‬
‫אנחנו חושבים על התנהגותו?‬
‫חיבור לחיים של התלמיד‪ :‬האם יש מצבים בחיים‬
‫שאנחנו מתנהגים כמו הסביבון?‬
‫בדיקת רכיבי הכתיבה הטיעונית‪.‬‬
‫אפשרות א'‪:‬‬
‫עבודה עצמית בעזרת היר"ל ודף עבודה על הטקסט (כולל‬
‫את כל מדדי ההבנה)‬
‫אפשרות ב'‪:‬‬
‫הכנת ת‪.‬ז‪ .‬לאלתרמן‬
‫הצגת טקסט המידע‪ :‬התייחסות למשפט האחרון‪.‬‬
‫הצגת המצגת העוסקת בשטרות כסף‪.‬‬
‫התלמידים מכינים שטר כסף‪.‬‬
‫שימוש במחוון לצורך בדיקת‬
‫רכיבי הכתיבה הטיעונית‪.‬‬
‫בדיקת דף העבודה‬
‫התלמידים מציגים את השטר שלהם ומסבירים על השטר‪.‬‬
‫כדאי להכין תערוכה של השטרות‪.‬‬
‫השלמת השלב הסופי בכלי היר"ל‪.‬‬
‫יחידת הוראה סביב "זה היה בחנוכה" ‪ /‬נתן אלתרמן בהנחיית סיגל חסון‪ .‬עמוד‬
‫‪7‬‬