לוגיסטיקה חכמה- הלוגיקה שמאחורי הלוגיסטיקה" 7/12/14

‫מאות משתתפים הגיעו ב‪ 7‬בדצמבר לכנס ייחודי וממוקד נוסף של האיגוד הישראלי לניהול‬
‫שרשרת האספקה ‪" :-ISCMA‬לוגיסטיקה חכמה‪ -‬הלוגיקה שמאחורי הלוגיסטיקה"‬
‫אנו מודים לכל המרצים המכובדים‪ ,‬המשתתפים הרבים שהגיעו ובמיוחד לנותני החסויות‪:‬‬
‫פרוגרמה‪ -‬החסות המקצועית‪ ,‬חברת יוניטרוניקס‪,‬חברת ‪ ,iMS‬מי ומה בשרשרת האספקה‪,‬‬
‫‪ ,GlobeTag ,EcoHandling‬פרידנזון‪ ,‬אוריין‪ ,‬אונו‪ ,‬דננט‪ ,‬דנגוט‪ ,made4net ,‬חברת נמלי‬
‫ישראל‪ ,‬תס"ק‪-‬ים‪ ,ProAction ,‬טבע גיוס‪.‬‬
‫הוביל והנחה את המליאה המרכזית‪ :‬אהוד שבת‪ ,‬סמנכ"ל שרשרת אספקה‪ ,‬טרה‬
‫להלן עיקרי ההרצאות‪:‬‬
‫לוגיסטיקה תחת אש‪ -‬המורכבות ויישום האתגר‪ -‬תת אלוף‪ ,‬נחמיה סוקל‪ ,‬רמ"ט אט"ל‪ ,‬צה"ל‬
‫הגדרה צבאית ללוגיסטיקה‪:‬‬
‫"לוגיסטיקה היא האומנות המעשית של הנעת הגייסות וקיום יכולותיהם החומריות"‪.‬‬
‫כיום צה"ל ואט"ל‪ ,‬בתהליך מ"שרשרת לוגיסטית" ל"רשת לוגיסטית" – סיוע מחו"ל‪ ,‬תשתיות לאומיות‪ ,‬מערך‬
‫לוגיסטי מטכ"לי‪ ,‬מערך לוגיסטי פיקודי‪ ,‬כוחות לוגיסטיים אוגדתיים‪ ,‬דרגים לוגיסטיים של הכוחות‪.‬‬
‫‪ ‬פגיעה בחוליה (לא משנה איזו) מונעת הגעת הלוגיסטיקה ליחידת הקצה‪.‬‬
‫‪ ‬בהרצאה התקיימה סקירה של המערך הלוגיסטי במבצע "צוק איתן"‪-‬‬
‫המספרים מספרים‪:‬מאות אלפי מנות קרב‪ ,‬מאות אלפי בקבוקי מים ‪ 5.1‬ליטר‪ ,‬כאלף טון קרח‪ ,‬הקצאת‬
‫אלפי אוטובוסים ומוניות לגיוס כ"א‪ ,‬עשרות אלפי תחמושת‪ ,‬טנקים וארטילריה‪ ,‬מאות אלפי אמצעי לחימה‪.‬‬
‫חזון ‪ 0202‬ופרויקטים מרכזיים באט"ל‪:‬‬
‫אט"ל יספק מענה לוגיסטי גמיש‪ ,‬מהיר‪ ,‬איכותי וחדשני‪ ,‬במצבי שגרה‪ ,‬חירום ומלחמה‪ ,‬שיאפשרו‬
‫‬‫רציפות תפקודית ועצמאות לוגיסטית בתנאי מערכה משתנים‪.‬‬
‫אט"ל יעצים את הלוגיסטיקה העל והרב זרועית בצה"ל ויעמיק את השותפות עם המערכות האזרחיות‪.‬‬
‫‬‫ אט"ל על חילותיו יפ תח מפקדים וחיילים מקצועיים ומצטיינים ויהווה מוקד לקדמה טכנולוגית וחדשנות‪.‬‬‫תת אלוף נחמיה סוקל‪ ,‬סקר את התהליך האסטרטגי ליישום החזון כולל הקמת קרית הדרכה בנגב ומרכז‬
‫אספקה אחוד‪.‬‬
‫דילמות ביישום והובלת ‪ TURNAROUNDS‬בסביבה הלוגיסטית – מר מוטי לוי‪ ,‬מנכ"ל‪ ,‬גדות‬
‫מיכליות וכימיקלים‬
‫מוטי סקר‪ -‬בחברות שירותים ‪ TURNAROUNDS‬אילוצים‪ ,‬משתני החלטה וחוויות סוביקטיביות לגמרי‪.‬‬
‫עוד איבחן והסביר בהרצאתו‪:‬‬
‫ מתי זה נדרש‬‫ מי צריך את זה בכלל‬‫ מה בארגז הכלים‬‫ מתי נדע שהתהליך הושלם‬‫מה מייחד ‪ Turnarounds‬בעולם השירותים‪.‬‬
‫הלקוחות‪:‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫העובדים‪:‬‬
‫האם הם חלק מהשינוי‬
‫האם לשתף לפני‪ ,‬אחרי‬
‫מה בכלל אומירם‬
‫מה עושים עם התנגדויות‬
‫ שימור או ריענון?‬‫ זיהוי ואימוץ מובילי דיעה‬‫ תחרות על עובדין‬‫ וועדים‪....‬‬‫מערכות מידע‪:‬‬
‫ זיהוי הגמישויות‬‫ יתרונות יחסיים‬‫ הפיכת החיסרון ליתרון‬‫ היתרונות הלוקליים או אולי הקשיחות הגלובליים‬‫"ניכוס" לקוחות לעובדים‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫מאזן החברה‬
‫האם הלקוחות שייכים לעובדים‬
‫מה זה עושה למחויבות העובד‪ ,‬לרוח הצוות‪.‬‬
‫על כן צריך‪:‬‬
‫מנהיגות!!! הבנת כללי המשחק והעצמת מקומו של ה‪.Follower‬‬
‫אתגרי הלוגיסטיקה בעולם הצבאי – מר אדריאן זנסקו‪ ,‬סמנכ"ל שרשרת אספקה ורכש גומלין‪ ,‬אלביט‬
‫מערכות יבשה ותקשוב‬
‫"לוגיסטיקה מהי?"‬
‫•‬
‫תורת התכנון‪ ,‬הניהול והביצוע של תנועת אנשים ואמצעים כדי להשיג מטרה מוגדרת‪.‬‬
‫•‬
‫התכנון המפורט והארגון של מערכת גדולה ומורכבת‪.‬‬
‫•‬
‫המדע של תכנון‪ ,‬ארגון וסידור ההרכב הישים ביותר של משאבים‪ ,‬שטחים כוח אדם וזמן הדרוש כדי‬
‫לבצע מטרות שנקבעו‪ ,‬מדיניות ונהלים ‪.‬‬
‫תורה המפעילה משאבים מוגבלים כדי להשיג מטרות מוכתבות של הפירמה (גם‪ :‬ניהול חומרים)‬
‫(מתוך "מעות" מילון מונחי תפעול וייצור)‬
‫לוגיסטיקה בעולם הצבאי‪ :‬לוגיסטיקה ‪-‬אתגר המחר! המחר‪ -‬היום!‬
‫•‬
‫•‬
‫החמרת הרגולציה בעולם‬
‫•‬
‫בעיקר במדינות ה ‪EU‬‬
‫•‬
‫בארה"ב – בהתאם לאקלים הפוליטי‬
‫שינויים גאו פוליטיים‬
‫•‬
‫השפעה מידית ומהירה על מדיניות רישיונות יצוא לטובין \ שימוש צבאי‬
‫•‬
‫השפעה מידית ומהירה על מדיניות "מעבר " במדינות‬
‫אירועים אד הוק במדינה \ סביבה‬
‫•‬
‫•‬
‫תגובות מידיות מצד הקהילה הבינלאומית‬
‫מחויבויות חוזיות לנתיבים כתוצאה ממתח \ אילוצים בין מדינות‬
‫‪ ‬תהליך ייבוא‪-‬ייצוא של מוצר צבאי‬
‫‪ ‬שינוע חומרים ‪ /‬מוצר מסוכן‬
‫‪ ‬יבוא וייצוא מטענים חריגים‬
‫הלוגיסטיקה בעולם הצבאי מחייבת תכנון ‪,‬תכנון ‪,‬תכנון‬
‫& בקרה ‪+‬אקטואליה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫תכנון מדוקדק של זרימת החומר \ טובין והמידע‬
‫אסטרטגיית הצטיידות בהלימה למגבלות יצוא (יבוא)‬
‫ערנות לאירועים אד הוק (אוקרינה‪ ,‬תאילנד ‪ ,‬ישראל ‪)....‬‬
‫עדכונים שוטפים ותקופתיים‬
‫בקרה תמידית על תהליכים פנים וחוץ ארגוניים‬
‫וידוא מסלולי שינוע (אישורי מעבר‪ ,‬פוליטי‪)...‬‬
‫דגשים לארגז הכלים בלוגיסטיקה‪:‬‬
‫‬‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‬‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‬‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫טרום חוזה‪-‬‬
‫מעורבות שרשרת האספקה משלב ההצעה‪.‬‬
‫תמחור נכון של כלל מרכיבי השינוע בהתאם לאילוצי הלקוח והחוזה (מילוי צ'ק ליסט)‪.‬‬
‫התחשבות באילוצי בטחון‪ ,‬נתיבים וסוג טובין‪.‬‬
‫מעורבות‪ ,‬תקצוב ותיאום תנאי המכר בהסכם‪ ,‬לרבות מס ומע"מ‪.‬‬
‫תנאי מכר בחוזי מכירה !‬
‫חוזה‪-‬‬
‫מינוי מנהל לוגיסטי לתוכנית‪.‬‬
‫בניית מתווה לוגיסטי ייעודי לתוכנית‪ ,‬לרבות עדכון צ'ק ליסט לוגיסטי ו‪ POC -‬לקוח‪.‬‬
‫קביעת מועדי אספקות לתוכנית הכוללת את זמן השינוע הימי של המשלוחים‪.‬‬
‫קטלוג הציוד המפוקח‬
‫הקפדה על נושא רישיונות יצוא ופריטים מפוקחים (‪ )ITAR‬לרבות ‪.FMF‬‬
‫כללי –‬
‫מינוי מנהל לוגיסטי לתוכנית‪.‬‬
‫בניית מתווה לוגיסטי ייעודי לתוכנית‪ ,‬לרבות עדכון צ'ק ליסט לוגיסטי ו‪ POC -‬לקוח‪.‬‬
‫קביעת מועדי אספקות לתוכנית הכוללת את זמן השינוע הימי של המשלוחים‪.‬‬
‫קטלוג הציוד המפוקח‬
‫הקפדה על נושא רישיונות יצוא ופריטים מפוקחים (‪ )ITAR‬לרבות ‪.FMF‬‬
‫לוגיסטיקה נכונה – ערך מוסף קריטי לארגון!‬
‫מגמות עולמיות בלוגיסטיקה בינלאומית – מר חן למדן‪ ,‬בעלים ומנכ"ל‪ ,‬אוריין‬
‫פילוח מחזורי לוגיסטיקה על פי סקטורים בגרמניה‪:‬‬
‫פילוח מחזורי לוגיסטיקה בגרמניה‪ ,‬לפי סקטורים‪:‬‬
‫המגמות העיקריות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ניהול הוליסטי‬
‫קיימות‪Sustainability -‬‬
‫אספקה מרכזית ברשתות הקמעונאות‪ ,‬הערך של ניהול מרכזי בלוגיסטיקה ובשרשרת האספקה – מר‬
‫זאב מנצור‪ ,‬מנהל אגף שרשרת האספקה‪ ,‬שופרסל‬
‫ניהול ועיצוב הקמעונאות‪:‬‬
‫‪.5‬‬
‫מודל אספקה מרכזית מיושם מזה מספר עשורים בקרב קמעונאים מובילים בעולם‪.‬‬
‫‪.0‬‬
‫שופרסל בתהליך מתמשך לניהול מקיף של מנגנוני הקמעונאות‪.‬‬
‫‪.0‬‬
‫אחת התשתיות הדומיננטיות לכך היא "אספקה מרכזית"‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫אספקה מרכזית היא אחד הכלים במסגרת ניהול מרכזי‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫תפיסת אספקה מרכזית הינה מהלך אסטרטגי ליצירת אפקטיביות בתפקוד הרשת‪.‬‬
‫‪ .6‬אספקה מרכזית משרתת את שרשרת הערך‪.‬‬
‫•‬
‫סדרנות עצמית‬
‫•‬
‫ניהול הזמינות במדף‬
‫•‬
‫‪Store Friendly‬‬
‫•‬
‫השקת מוצרים‪ ,‬פריסת מבצעים‬
‫•‬
‫ניהול מלאי מרכזי‬
‫•‬
‫הפצה מרכזית‬
‫‪ .7‬ניהול מרכזי מאפשר למנגנוני הלוגיסטיקה‪:‬‬
‫א‪ -‬מערך הפצה יעיל ובניהול מרכזי‪.‬‬
‫ב‪ -‬נקודת מגע מרוכזת ומקצועית מול הספק‪.‬‬
‫ג‪-‬‬
‫הפחתת רמות מלאי בכלל השרשרת‪.‬‬
‫ד‪ -‬ניהול מרכזי של יחידות הניטול‪.‬‬
‫ה‪ -‬ניוד משאבים בין מרכזים לוגיסטיים‪.‬‬
‫‪ .8‬הסניף כגורם ביצועי‪ ,‬נתמך ע"י שרשרת האספקה‪:‬‬
‫א‪ -‬ספירות מלאי‬
‫ב‪ -‬עולם הפחת‬
‫ג‪-‬‬
‫רמות מלאי וימי מלאי‬
‫ד‪ -‬הזמנה אוטומטית‬
‫תנאים לקיום ניהול מרכזי‪:‬‬
‫•‬
‫זיהוי פוטנציאל לקיצור וייעול שרשרת הערך‬
‫•‬
‫מסה קריטית‬
‫•‬
‫הון‬
‫•‬
‫בשלות הארגון‬
‫•‬
‫שיטת עבודה אחידה אל מול ספקים‬
‫•‬
‫סטנדרטיזציה של אמצעי ניטול‬
‫•‬
‫מערכות מידע מתקדמות‬
‫•‬
‫ניהול ביקושים ואספקות‬
‫•‬
‫שיטתיות ועקביות‬
‫•‬
‫שימוש בטכנולוגיה ואוטומציה‬
‫ערך לספק בניהול מרכזי‪:‬‬
‫•‬
‫הגדלת תדירות האספקה לסניפים‪.‬‬
‫•‬
‫ביטול העיסוק ב ‪.Reverse Logistics -‬‬
‫•‬
‫שיפור משמעותי ב ‪.Time to Market -‬‬
‫•‬
‫הארכת תוקף ימי המדף של המוצר בשל קיצור השרשרת‪.‬‬
‫•‬
‫ממשק מקצועי מול גורמי מטה‪ :‬סחר‪ ,‬שרשרת ולוגיסטיקה‪.‬‬
‫•‬
‫תחזיות‪ :‬מחלקת התכנון מעבירה לספק צפי מכירות לצורך היערכות‪.‬‬
‫•‬
‫הזמנות סניפים‪ :‬ריכוז ומשלוח ‪ EDI‬ממחלקת תכנון מצמצם מוקד הזמנות ושירות לקוחות‪.‬‬
‫•‬
‫יעילות בליקוט‪ :‬ליקוט מרכזי לכלל הספקים במרלו"ג וביטול פעילות ה‪.CD -‬‬
‫•‬
‫הפצה‪ :‬גמישות בשעות הגעה לנקודה אחת בלבד (מרלו"ג) תוך אפשרות לקבלת‬
‫שירות זה ע"י משאיות שופרסל במחיר תחרותי‪.‬‬
‫הערך לקמעונאי בניהול מרכזי‪:‬‬
‫‪ .5‬צמצום משמעותי של כלי הרכב המגיעים לסניף‪.‬‬
‫‪ .0‬שיפור רמת שירות אספקות באמצעות בקרת ‪.OTIF‬‬
‫‪.0‬‬
‫שיפור ברמת הזמינות (תכנון מרכזי‪ ,‬ליקוט בודדים‪ ,‬הזמנה אוטומטית)‪.‬‬
‫‪" .4‬מסלול ירוק" ‪ -‬חסכון בתפעול ושעות עבודה‪.‬‬
‫‪:Store Friendly .1‬‬
‫‪o‬‬
‫אספקה לפי מעברי החנות‪.‬‬
‫‪o‬‬
‫אספקה באמצעים מוכני מדף (‪ )S.R.P‬והקטנת השימוש במשטחים‪.‬‬
‫‪ .6‬הפחתה משמעותית של מלאי במחסן החנות‪.‬‬
‫‪ .7‬שקיפות בניהול מלאי מבצעים‪.‬‬
‫‪ .8‬הזמנה אוטומטית‪.‬‬
‫לסיכום‪:‬‬
‫תפיסת אספקה מרכזית מקובלת בעולם ומהווה מנוף להתייעלות והפחתת עלויות‪,‬‬
‫בסיס לשיפור הרווחיות וכושר התחרות של הארגונים‪.‬‬
‫עקרון הניהול המרכזי‪ ,‬מאפשר יצירת ערך לארגון‪ ,‬ללקוחות ולספקים‪.‬‬
‫העלות האמיתית של המלאי‪ -‬האם אנו מודעים לה? מר שמשון שמשון‪ ,‬מנכ"ל ‪ UTI iMS‬ישראל‬
‫וסמנכ"ל ‪ UTI iMS‬העולמי‬
‫‪‬‬
‫חישוב מדויק וריאלי של העלות האמיתית הקשורה בהחזקה וניהול מלאי‪ ,‬הינו צעד ראשון חשוב‬
‫בדרך לחסכון והתייעלות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פינוי תזרים מזומנים‪ ,‬שיפור ביצועי‪-‬ניהול המלאי‬
‫(הגדלת סבבי המלאי לדוגמא) ושיפור כושר התחרותיות של הארגון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫כשכל העלויות הנוספות המתוארות לעיל נלקחות בחשבון‪ ,‬עלות המלאי הכוללת עשויה לייצג ‪01%‬‬
‫יותר מערך המלאי בספרים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬שיעבוד המזומנים של החברה לצרכי מלאי‪,‬‬
‫בהשוואה לאלטרנטיבות השימוש בכסף זה‪ ,‬יכולה להגיע ל ‪ 51%‬ויותר‪.‬‬
‫עלות המימון הדרושה להחזיק מלאי‪:‬‬
‫לדוגמא‪ :‬חברה עם מלאי בערך של ‪ 02‬מליון ש"ח ועלות מימון של ‪ 1%‬מניחה שעלות החזקת המלאי היא של‬
‫מליון ש"ח בשנה‪.‬‬
‫‪ 5,222,222‬שקל בשנה‪ ,‬העלות האמיתית יכולה להגיע ל‪ 8,222,222 = 42%‬שקל‪.‬‬
‫‪Inventory Management Solutions‬‬
‫‪‬‬
‫‪ IMS‬הינה חברה המספקת פתרונות ניהול מלאי מתקדמים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫על לקוחותינו נמנות חברות יצרניות בקדמת הטכנולוגיה ובעלות מעמד הובלה עולמי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫החברה נוסדה ב ‪ 0224‬בשם ‪.EMA‬‬
‫‪‬‬
‫‪ IMS‬מנהלת מחזורים במאות מיליוני דולרים ומלאים בעשרות מיליוני דולרים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫החברה הינה בפריסה עולמית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חברת האם –‪.UTI‬‬
‫את המשך המליאה‪ ,‬הוביל והנחה‪ -‬אורן וולף‪ ,‬יועץ בכיר‪ ,‬פרוגרמה‬
‫זרם של פרויקטים בדרך אל "לוגיסטיקה חכמה"‪ -‬מר אברהם מורדוך‪ ,‬מומחה בתורת האילוצים‬
‫(‪)TOC‬ובנגזרותיה‪ ,‬חברת ‪ProAction‬‬
‫‪‬‬
‫לוגיסטיקה ‪" -‬ענף במדעי הניהול העוסק ברכישה‪ ,‬תחזוקה ושינוע של חומרים‪ ,‬כח אדם ומתקנים"‪.‬‬
‫מה זה פרויקט?‬
‫‪ ‬פרוייקט = מאמץ זמני‪ ,‬עם התחלה וסוף מוגדרים‪ ,‬שנעשה במטרה ליצור מוצר או שירות השונים מכל‬
‫המוצרים או השירותים האחרים של הארגון‬
‫( ‪)PMBOK – Project Management Body of Knowledge‬‬
‫‪ ‬פרוייקט = ‪ : 00‬אם זה לקח פי שניים זמן‪ ,‬עלה לנו פי שניים כסף והבטיחו לנו פי שניים ממה שקיבלנו‬
‫בסופו של דבר אז אני יודע שזה היה פרוייקט‬
‫(אלוף במיל’ חגי שלום)‬
‫‪ ‬כל מה שזה יותר ממשימה אחת זה פרויקט‬
‫(מהחיים)‬
‫מה ההבדל בין פרויקט לתהליך ייצור?‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ההבדל קיים בעיקר ביחס‪TT / LT :‬‬
‫‪TT = Touch Time‬‬
‫‪LT = Lead Time‬‬
‫בפרויקט ההמתנות נמצאות בתוך המשימות‬
‫בסביבת ייצור קלאסי ההמתנות הן בין המשימות‬
‫את סביבת הייצור מנהלים בכלים הבאים בעולם ניהול הייצור‬
‫את הסביבה הפרויקטלית צריכים לנהל בכלים הבאים מעולם ניהול הפרויקטים‪ .‬האם זה מה שקורה????‬
‫ואת כל המסה של הארגונים שנמצאים בין לבין? איך צריכים לנהל אותם?‬
‫מה מאפיין פרויקטים בשרשרת באספקה‬
‫(ייצור‪ ,‬לוגיסטיקה‪ ,‬ניהול פרויקטים)‬
‫ עירוב של‪:‬‬‫פרויקטים קלאסיים (בניית מחסן חדש‪ ,‬הערכות לספירת מלאי‪ ,‬יישום מערכת מחשב לניהול המלאי‪ ,‬יישום‬
‫מערכת ‪ RFID‬וכד')‬
‫ יחד עם‪:‬‬‫"פרויקטונים" ‪ -‬משימות שוטפות יומיומיות (איסוף פריטים להזמנת לקוח‪ ,‬קליטת חומרי גלם למערכת ה‪,ERP -‬‬
‫ארגון משלוח אווירי דחוף ללקוח וכד')‬
‫גם לפרויקטים וגם למשימות יש משאבים משותפים‬
‫הפרויקטים בדרך כלל מפסידים בתחרות על המשאבים‬
‫למיטב ידיעתי יש רק מערכת תוכנה אחת בעולם לניהול‬
‫משימות ‪ /‬פרויקטים ‪ /‬פורטפוליו של פרויקטים ‪/‬‬
‫פורטפוליו של פורטפוליואים שבוחנת ומתריאה‪ ,‬בכל רגע‬
‫נתון‪ ,‬באם יש לכם מספיק זמן לבצע את המשימות שעדין‬
‫לא בוצעו‬
‫עבודה בענן‬
‫עבודה זמן אמת‬
‫גלובליזציה מלאה‬
‫פשטות תפעולית‬
‫תכנון‪ ,‬תזמון וביצוע‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪50‬‬
‫• התוכנה עובדת לפי המתודולוגיה‬
‫של "השרשרת הקריטית"‬
‫• יחסית זולה‬
‫• סינכרון מלא בין המשימות ‪/‬‬
‫פרויקטים‬
‫‪Avraham Mordoch - [email protected]‬‬
‫‪21 December 2014‬‬
‫מה היחוד המתודולוגי של גישת "השרשרת הקריטית"?‬
‫‪ .5‬ניהול אי הוודאות‬
‫‪ .0‬שיבוש ב‪ ,buffers -‬מקדמי הביטחון של המשימות והפרויקטים‪ ,‬באופן גלובלי‬
‫‪.0‬‬
‫מיקוד חזק בעמידה בקיצור משך הפרויקטים ‪ /‬משימות ועמידה בלוחות הזמנים‬
‫‪ .4‬תזמון וסינכרון בין הפרויקטים באמצעות המשאב העמוס ביתר‬
‫‪.1‬‬
‫בחינה קבועה ומתמשכת של סטאטוס הפרויקטים ‪ /‬משימות‪ ,‬תוך שימוש באינדיקטורים ברורים‪,‬‬
‫מתחילת הפרויקט‪ ,‬מה מאפשר נקיטת פעולות תיקון בשלב מוקדם‬
‫דרכים למימוש הפוטנציאל הכספי‪ -Reuse Packing -‬מר נעם הנקין‪ ,‬מנכ"ל ‪EcoHandling‬‬
‫מנועי הצמיחה בסקטור העסקי‬
‫•‬
‫עלות ישירה ‪-‬‬
‫•‬
‫עלות כח אדם ‪ -‬ניהול‪ ,‬תכנון‪ ,‬רכש‪ ,‬בקרה‪ ,‬מלאי‪,‬‬
‫•‬
‫עלות תפעולית ‪ -‬שינוע‪ ,‬אחסון‪,‬‬
‫•‬
‫עלות עקיפה ‪-‬‬
‫אריזה חד פעמית‬
‫מחזור‪ ,‬השמדה‪,‬‬
‫יתרונות אריזה רב פעמית‬
‫‪‬‬
‫עלות שימוש‬
‫‪‬‬
‫סדרת יצור אחידה‬
‫‪‬‬
‫מוצר איכותי ברמה גבוהה‬
‫‪‬‬
‫רכש חד פעמי‬
‫‪‬‬
‫עמיד בשרשרת ההספקה‬
‫‪‬‬
‫סטנדרט ברור של השילוח‬
‫‪‬‬
‫אין הוצאות פינוי‬
‫‪‬‬
‫בטיחות עובדים‬
‫‪‬‬
‫אחסון בטוח‬
‫אריזה רב פעמית תחליף אריזה חד פעמית כאשר הגורם החזק בשרשרת האספקה יכול‪ ,‬רוצה‪ ,‬ומחליט שזה‬
‫יקרה‪.‬‬
‫הגורם החזק בשרשרת מכתיב את אופי האריזה‬
‫•‬
‫שיקולים תפעוליים‬
‫•‬
‫שיקולי נוחות‬
‫•‬
‫שיקולי רווח‬
‫•‬
‫קשרים עם לקוחות‪/‬ספקים אחרים‬
‫•‬
‫עלות רגולציה‬
‫עלויות‬
‫•‬
‫עלות האריזה כחלק קטן מעלות המוצר‬
‫•‬
‫השקעה ראשונית גדולה‬
‫•‬
‫יתרון לגודל ‪ -‬לא תמיד מתאים לכמויות קטנות‬
‫•‬
‫עסקאות לזמן ארוך‬
‫•‬
‫עלות ארגונית‪ :‬תכנון‪ ,‬אחסון‪ ,‬ניהול מלאי‪ ,‬בלאי‬
‫•‬
‫עלות לא ברורה מספיק למקבל ההחלטות‬
‫יש פתרונות בשוק‪:‬‬
‫•‬
‫קנייה‬
‫•‬
‫השכרה לפי שימוש ‪ /‬זמן ‪ /‬כיוון אחד‬
‫•‬
‫הסכמי תחזוקה אחסון ושטיפה‬
‫•‬
‫שירותי ניהול מלאי‬
‫•‬
‫שירותי ניהול הסכמים עם שותפים בשימוש‬
‫התמחות העוסקים בענף‪:‬‬
‫•‬
‫התאמת המוצר‬
‫•‬
‫פיתוח ‪ /‬קנייה ‪ /‬הספקה‬
‫•‬
‫בניית תהליך ה ‪FLOW‬‬
‫•‬
‫ניהול ההסכמים עם השותפים בסבב‬
‫•‬
‫שמירה על רמת מלאי מוסכמת‬
‫•‬
‫תמיכה תפעולית‪ :‬החזרות‪ ,‬תיקונים‪ ,‬ניקיון‪ ,‬ביטוח‪,‬‬
‫•‬
‫הצגת תמונת המלאי בזמן אמיתי‬
‫דומה לתפעול רכבים‪:‬‬
‫•‬
‫השכרה לטווח קצר‬
‫•‬
‫השכרה לטווח ארוך‬
‫•‬
‫ליסינג מימוני‬
‫•‬
‫ליסינג תפעולי‬
‫•‬
‫קנייה‬
‫•‬
‫הסכם תחזוקה‬
‫•‬
‫אחריות‬
‫היכן נמצא הפוטנציאל הכספי הטמון באריזה לשימוש רב פעמי?‬
‫בכל שילוח שמשתמשים באריזה מתכלה מקרטון‪ ,‬עץ‪ ,‬פלסטיק חד פעמי‬
‫לוגיסטיקה חכמה‪ -‬פתרון מחויב בפיתוח יכולות ‪ -e-Commerce‬מר אורי קליינר‪ ,‬מנהל שיווק‪,‬‬
‫יוניטרוניקס‬
‫ייחודיות ואתגרים במערך ה‪eCommerce-‬‬
‫• ריבוי הזמנות‬
‫• מגוון פריטים גבוה במיוחד‬
‫• מס' שורות (פריטים) קטן בהזמנה‬
‫• אריזה מותאמת למוצר וללקוח(‪)B2C‬‬
‫• משלוחים עד בית הלקוח (ריבוי נקודות קצה)‬
‫• תיאום משלוחים בחלון זמן מובטח‬
‫• עקיבות (‪ (Traceability‬לאורך כל התהליך‬
‫• רגולציות ותנאי סחר מוקפדים‬
‫• עמידה ברף גבוה מאוד לשביעות הרצון‪:‬‬
‫• אין טולראנס לאיחורים‬
‫• ‪ 2%‬אי דיוקים‬
‫• ‪ 522%‬תאימות הזמנה‬
‫• דרישה למידע זמין בכל עת (שקיפות מידע מקוונת)‬
‫תרגום האתגרים לדרישות לוגיסטיות‬
‫מהירות אספקה גבוהה (זמן תגובה קצר)‬
‫‪ ‬תהליכים "עוקפי מחסן" (‪(Cross Dock / Direct supply‬‬
‫‪ ‬קיצור זמני אספקה ע"י קיצור זמני הליקוט (‪)Pick by Item‬‬
‫‪ ‬קיצור זמני הליקוט ע"י עבודה בשיטת ‪Goods-To-Man‬‬
‫‪ ‬אופטימיזציה באמצעות מערכת ‪ WMS‬מתקדמת – ‪Pick Waves‬‬
‫דרישה לאספקת מוצרים בהתאמה אישית‬
‫‪ ‬התאמת גודל האריזה לנפח ההזמנה‬
‫‪ ‬פעילויות ‪ VAS‬בהתאם להגדרות מראש (בעדיפות אצל היצרן)‬
‫‪ ‬יעילות מקסימאלית בעמדות האריזה‪ :‬אמצעים‪ ,‬ארגונומיה‪ ,‬שיטה‬
‫עקיבות לוגיסטית לאורך כל שרשרת האספקה‬
‫‪ ‬קיום מערכת מידע מתאימה‪:‬‬
‫‪ ‬אינטגרטיבית‬
‫‪ ‬מקוונת‬
‫‪ ‬מאפשרת עקיבות מלאה וסגירת המעגל הלוגיסטי במלואו – מה"קליק" של הצרכן עד לאספקת המוצר‬
‫במפתן הדלת (‪)POD‬‬
‫‪ ‬תהליכי החזרה מובנים‬
‫גמישות בניתוב המשלוחים‬
‫‪ ‬יישום תוכנת הפצה מתאימה‪:‬‬
‫‪ ‬יכולת לניתוב המשלוח לכל יעד‪ ,‬כולל פיצול למספר יעדים‪.‬‬
‫‪ ‬שקיפות המידע למזמין ולמקבל‬
‫‪ ‬תהליכי קבלה ומסירה מהירים (מקוונים)‬
‫‪ ‬אופטימיזציה של קווי הפצה‪/‬צירים‬
‫שימוש ביכולות של מיקור‪ -‬חוץ(‪)Outsourcing‬‬
‫‪ ‬ניצול ביתרון לגודל‬
‫‪ ‬חסכון בהשקעות ראשוניות במיוחד בהקמת עסק‬
‫מערכת קהילת הים בישראל‪ :‬חדשנות טכנולוגית בסחר הימי‪ -‬מר אמירעם היידקר‪ ,‬ראש אגף‬
‫מערכות מיד‪ ,‬חברת נמלי ישראל‬
‫סחר הימי בישראל‬
‫‪‬‬
‫‪ 99 %‬מהמטענים הנכנסים למדינת ישראל משונעים דרך הים‪ ,‬כ‪ 12 -‬מליון טון בשנה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כ ‪ 0.1‬מליון מכולות משונעות בשנה בנמלי ישראל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫להמחשת הכמויות‪ :‬אניה אחת שפורקת ‪ 5,122‬מכולות וטוענת ‪ 5,122‬מכולות (יש מספר ביום)‬
‫‪ 52 X 0,222‬מטר אורך משאית = ‪ 02,222‬מ' = ‪ 02‬ק"מ !!‬
‫מטרות ויעדי תס"ק‪-‬ים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שיפור כושר התחרות של המשק הישראלי‪ :‬פישוט תהליכים‬
‫קיצור זמן שרשרת האספקה בקהילת הסחר הימי‬
‫חסכון בתשומות בכל התהליכים האדמיניסטרטיביים‬
‫לעבודה מול הנמלים ומול הממשלה‪ :‬כתובת אחד למסירת המידע וקבלת משובים‬
‫‪ Single Window‬ייעול התהליכים התפעוליים בנמלים‪ ,‬בתובלה היבשתית‪ ,‬בהמתנת אניות וכד'‬
‫מבדיל בין העולם הראשון לשלישי‪ :‬מונע מגדל בבל‪ ,‬בירוקרטיה חסכון אדיר ללקוחות הנמלים‬
‫‪ ‬מהו תס"ק‪-‬ים? תשתית לאינטגרציה‬
‫פלטפורמה אנושית וטכנולוגית לשילוב כל השותפים העסקיים‬
‫שותפים בתס"ק‪-‬ים‬
‫ועדת היגוי תס"ק‪-‬ים בראשות‪:‬‬
‫רשות הספנות והנמלים‬
‫המכס‬
‫חברת נמלי ישראל הופקדה על ניהול ויישום המערך‬
‫בתס"ק‪-‬ים שותפים כל הגורמים המרכזיים בקהילת הים‪:‬‬
‫חברות הנמל‬
‫סוכני המכס‬
‫משלחים בינלאומיים‬
‫סוכני אוניות‬
‫חברות תובלה‬
‫מסופים חיצוניים‬
‫יבואנים ויצואנים‬
‫נציגי לקוחות הנמלים‬
‫יעול תהליכים באמצעות תס"ק‪-‬ים‬
‫‪Rail‬‬
‫‪roads‬‬
‫‪Rail‬‬
‫‪Terminals‬‬
‫‪Exporter/‬‬
‫‪Importer‬‬
‫‪Freight‬‬
‫‪forwarder‬‬
‫‪Truck‬‬
‫‪company‬‬
‫‪Shipping‬‬
‫‪agency‬‬
‫‪Depot‬‬
‫‪Custom‬‬
‫‪agency‬‬
‫‪Container‬‬
‫‪Terminal‬‬
‫‪Port‬‬
‫‪authority‬‬
‫‪Carrier‬‬
‫‪Other‬‬
‫‪Authorities‬‬
‫תס"ק‪-‬ים יעילות בסחר הימי‬
‫כל תהליכי הליבה של היבוא והיצוא דרך הים הם ללא ניירת‪:‬‬
‫התהליך הלוגיסטי‬
‫תהליך האדמיניסטרטיבי המסחרי‬
‫סחורות בשווי מאות מליוני ‪ ₪‬ביום משתחררות ללא ניירת‪ :‬לאחר שעברו ‪:‬‬
‫בדיקות מכסיות‬
‫תשלומי מסים‬
‫תשלומי אגרות נמל‬
‫בדיקות בטחוניות‬
‫בניית מסלולי הפצה דינמיים בזמן אמת ובמענה למספר מטרות בו זמנית‪ -‬ד"ר יובל הדס‪ ,‬ראש תחום‬
‫לוגיסטיקה‪ ,‬המחלקה לניהול‪ ,‬אונ' בר‪-‬אילן וד"ר אורן נחום‪ ,‬המחלקה לניהול‪ ,‬אונ' בר‪-‬אילן‬
‫ בניית מסלולי הפצה הינה בעיה המוכרת לכל ארגון שמנהל מערך הפצה‬‫ הבעיה של בניית מסלולי הפצה אופטימאליים‪ ,‬מוכרת בספרות כבעיית ניתוב רכבים ( ‪Vehicle‬‬‫‪)Routing Problem‬‬
‫מהם מסלולי הפצה אופטימאליים‬
‫• המטרה של כל ארגון היא מקסימום רווח‬
‫• בכדי להשיג מקסימום רווח‪ ,‬הארגון נוקט בפעולות שונות‪ ,‬כאשר בתחום ההפצה המטרה היא להגיע‬
‫למינימום עלויות הפצה‪.‬‬
‫• עלויות ההפצה נובעות ממספר גורמים‪ ,‬בניהם‪:‬‬
‫מספר כלי הרכב‬
‫תשלומים לנהגים‬
‫עלויות הנובעות מהמסלולים עצמם‬
‫עלויות דלק‬
‫בלאי‬
‫קנסות‬
‫• מסלולי הפצה אופטימאליים הינם מסלולי הפצה‪ ,‬מבין כל מסלולי ההפצה האפשריים‪ ,‬שבהם עלויות‬
‫ההפצה הן מינימאליות‬
‫האתגרים היום‬
‫• מגוון גדול של נתונים ממקורות שונים‬
‫• איכות הנתונים‬
‫• מודל חישובי מורכב‬
‫שיפורים טכנולוגיים‬
‫בעשור האחרון חלו שיפורים טכנולוגיים רבים שמאפשרים לנו שליטה טובה יותר בצי כלי הרכב שלנו‬
‫•‬
‫• מערכות איכון (‪ )GPS‬מאפשרות לנו לדעת את המיקום המדויק של כל כלי רכב‬
‫• תקשורת סלולארית מאפשרת שידור מיקומו של כל כלי רכב ישירות למרכז השליטה של הארגון‬
‫• מערכות ‪ GIS‬מאפשרות בנוסף להצגה גרפית של כלי הרכב על מפה חייה‪ ,‬לבצע ניתוחים שונים על‬
‫רשת הכבישים‬
‫• מערכות תבוניות לתחבורה (‪)ITS‬‬
‫• כיצד ניתן לנצל התפתחויות טכנולוגיות אלו על מנת לבנות מסלולי הפצה טובים יותר ?‬
‫מערכות תבוניות לתחבורה (‪)ITS‬‬
‫• מערכות משולבות של טכנולוגיות תקשורת‪ ,‬בקרה‪ ,‬מחשבים ומידע המיועדים להתקנה ברכב או‬
‫בתשתיות הדרך במטרה לשפר את כלל ביצועי מערכת התחבורה ואת רמת הבטיחות בדרכים‬
‫• תחומי פעילות‬
‫• בקרת תנועה וניהול מצבי גודש תנועה‬
‫• מערך התחבורה הציבורית (אוטובוסים‪/‬רכבות)‬
‫• מערכות לסיוע בנהיגה לשיפור בטיחות התנועה בדרכים‬
‫• מערך זיהוי וניטור בכבישי אגרה‬
‫• זימון ופינוי נתיבים לרכב הצלה וביטחון‬
‫• ניהול צי רכב‬
‫• ניהול תעבורת מטענים‪/‬משאיות‬
‫• אכיפה אוטומטית של חוקי התעבורה‬
‫• מערכות לשיפור מערך החנייה (בדגש על מוקדי הצפיפות)‬
‫• דיאגנוסטיקה של מהלך הנהיגה ותחקור‬
‫• איתור רכב גנוב‪/‬חשוד‬
‫האתגרים מחר‪ -‬חדשנות בתכנון מערכי הפצה‬
‫• ה‪ ITS-‬מהווה זרז ומסיר חסמים‬
‫• נתוני תנועה בזמן אמת‬
‫• שיפור באיכות הנתונים‬
‫• מעבר מניתוח סטטי לניתוח דינמי‬
‫• זמני הנסיעה אינם קבועים במשך היום‬
‫• דרישות הלקוחות משתנות במהלך היום‬
‫• מעבר מניתוח חד מימדי לניתוח רב‪-‬מימדי‬
‫• מספר רב של מאפיינים המשפיעים על קבלת ההחלטה‪:‬‬
‫• עלות‪ ,‬זמן‪ ,‬גודל צי רכב‪ ,‬שביעות רצון‪...‬‬
‫הפתרון המוצע‬
‫תכנון‬
‫• תכנון מסלולי נסיעה בהתחשב‪:‬‬
‫• מספר מטרות‬
‫• זמני הנסיעה המשתנים‬
‫• בחירת מסלולים‬
‫תפעול‬
‫• כוון מחדש של כלי הרכב ע"י שינוי המסלולים‬
‫• שינוי מסלולי הנסיעה מתבסס על מידע חדש שמגיע למערכת‪:‬‬
‫• זמני הנסיעה ברשת הכבישים‬
‫• מיקומם של כלי הרכב‬
‫• דרישות חדשות של הלקוחות‬
‫כלים לפתרון‬
‫• בכדי לתת פתרון נבחר להשתמש באלגוריתמים אבולוציוניים‬
‫• משפחה של כלים המבוססים על מערכות טבעיות לפתרון בעיות‪:‬‬
‫• אלגוריתם גנטי‬
‫• אלגוריתם מושבות נמלים‬
‫• אלגוריתם דבורים‬
‫• אלגוריתם מערכת חיסונית‬
‫• אופטימיזציית הנחיל‬
‫• היתרונות של אלגוריתמים אלו הם‪:‬‬
‫• מסוגלים לפתור (בקירוב) וביעילות בעיות סבוכות‬
‫• מתאימים לפתרון בעיות מרובות מטרות‬
‫• אלגוריתמים אלו עובדים בשלבים‪:‬‬
‫בכל שלב מתקבל פתרון כלשהו‬
‫פתרון זה מהווה בסיס לבניית הפתרון בשלב הבא‬
‫ניתן‪ ,‬בקלות יחסית‪ ,‬לתקן פתרון כלשהו (בהתאם לנתונים חדשים המתקבלים‬
‫מהשטח)‪ ,‬כך שבשלב הבא יתקבל פתרון חדש שמתאים לתנאי המציאות‬
‫החדשים‬
‫לסיכום‬
‫• הטכנולוגיה יכולה לסייע לשיפור מערכות ההפצה היום‬
‫• יש אפשרות לפתח מערכות הפצה מתקדמות‬