פרשת וישב - הרב ברוך רוזנבלום שנת תשעה סופי

‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪7‬‬
‫בס"ד‬
‫פרשת וישב – הרב ברוך רוזנבלום שנת תשע"ה‪.‬‬
‫פרשת השבוע שנקרא בע"ה בשבת זו‪ ,‬פרשת וישב שנת תשע"ה‪.‬‬
‫הפרשה עוסקת במכירת יוסף‪...‬‬
‫ידוע שהמגיד מדובנה היה אומר‪ ,‬שבכל פרשה ופרשה‪ ,‬מתחילת‬
‫חומש בראשית ‪ ,‬תמיד מרומם דמותו של הצדיק‪ ,‬והוריד את דמותו‬
‫של הרשע‪.‬‬
‫אנחנו רוצים לעמוד על נקודה אחת בפרשה‪ ,‬אבל לפני שנגיע לנקודה‪,‬‬
‫נקדים רק הקדמה‪:‬‬
‫גוּרי אָבִ יו בְּ אֶ ֶרץ כְּ נָעַ ן‪} :‬ב{‬
‫‪} -‬א{ וַיֵּ ֶשׁב ַי ֲעקֹב ְבּאֶ ֶרץ ְמ ֵ‬
‫אומרת התורה‬
‫אֵ לֶּה תֹּלְ דוֹת ַי ֲעקֹב יוֹסֵ ף בֶּ ן ְשׁבַ ע עֶ ְשׂ ֵרה ָשׁנָה הָ יָה רֹעֶ ה אֶ ת אֶ חָ יו בַּ צֹּאן‬
‫וְ הוּא נַעַ ר אֶ ת בְּ נֵי בִ לְ הָ ה וְ אֶ ת בְּ נֵי זִ לְ פָּ ה נְ ֵשׁי אָבִ יו וַיָּ בֵ א יוֹסֵ ף אֶ ת ִדּבָּ תָ ם‬
‫ָרעָ ה אֶ ל אֲ בִ יהֶ ם‪} :‬ג{ וְ יִ ְשׂ ָראֵ ל אָהַ ב אֶ ת יוֹסֵ ף ִמכָּ ל בָּ נָיו כִּ י בֶ ן זְ קֻ נִ ים‬
‫תנֶת פַּ ִסּים‬
‫הוּא לוֹ וְ עָ ָשׂה לוֹ כְּ ֹ‬
‫כשהתורה כותבת ‪ -‬בֶ ן זְ קֻ נִ ים הוּא לוֹ‪ ...‬למה הכוונה ?‬
‫בפרשת בראשית‪ ,‬יש לנו את קין והבל‪ .‬בפרשת נח‪ ,‬יש לנו את נח ודור‬
‫המבול‪ .‬בפרשת לך‪-‬לך‪ ,‬יש את אברהם ולוט‪ ,‬בפרשת וירא יש את‬
‫יצחק וישמעאל‪ ,‬בפרשת חיי שרה‪ ,‬יש את רבקה ואת ביתו של‬
‫בתואל‪ ,‬פרשת ויצא יעקב ולבן‪ ,‬ומה נאמר ומה נדבר‪ ,‬על הפרשה‬
‫שלנו‪ ,‬שיש את יוסף והשבטים‪ ,‬שכולם בניו של יעקב אבינו‪ ,‬מהם יצא‬
‫עם ישראל‪" ...‬מה נאמר ומה נדבר על מכירת יוסף"‪ ...‬כך אמר המגיד‬
‫מדובנה‪ ,‬בשעה שישב לעסוק בפרשת וישב‪.‬‬
‫כמובן שאין לנו הבנה‪ ,‬מה היה כאן‪ ,‬ובוודאי שכל אחד צריך לקרוא‪,‬‬
‫את דברי המדרש תנחומא בפרשת השבוע‪ ...‬כשהוא מנסה לבאר לנו‪,‬‬
‫שהכל היה בכוונת מכוון‪ ,‬הכל היה בהנהגת הקב"ה‪ ,‬אעפ"י שהגמרא‬
‫}מסכת שבת י‪ ,‬ב{ אומרת ‪ -‬אמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר‬
‫גוריא אמר רב לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים שבשביל משקל‬
‫שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו נתקנאו בו‬
‫אחיו ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים‪.‬‬
‫אעפ"י שבברית בין הבתרים נגזר }טו‪ ,‬יג{ ָידֹעַ ֵתּ ַדע כִּ י‪-‬גֵר יִ ְהיֶה ז ְַרעֲ‪‬‬
‫אַרבַּ ע מֵ אוֹת ָשׁ ֽ ָנה‪..‬‬
‫בְּ אֶ ֶרץ ‪‬א לָהֶ ם ַועֲבָ דוּם וְ עִ נּוּ אֹתָ ם ְ‬
‫אז מה אתה אומר לי שבשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב‬
‫ליוסף יותר משאר בניו נתקנאו בו אחיו ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו‬
‫למצרים ?!‬
‫אומר התוספות במקום ‪ -‬ואע''ג דבלאו הכי נגזר דכתיב )בראשית טו(‬
‫ועבדום וענו אותם שמא לא היה נגזר עליהם עינוי כ''כ אלא ע''י זה‬
‫שהרי ארבע מאות שנה התחילו קודם שנולד יצחק ל' שנים‪.‬‬
‫‪‬הים‬
‫מביא המדרש }תנחומא‪ ,‬פרשת וישב‪ ,‬אות ד{ ‪ -‬לְ כוּ חֲ זוּ ִמ ְפעֲלוֹת אֱ ִ‬
‫יוּדן‪ ,‬הָ יָה ַה ָקּדוֹשׁ‬
‫אָדם )תהלים סו‪ ,‬ה(‪ .‬וְ אָמַ ר ַרבִּ י ָ‬
‫נו ָֹרא עֲלִ ילָה עַ ל בְּ נֵי ָ‬
‫בָּ רוּ‪ ‬הוּא ְמבַ ֵקּשׁ לְ ַקיֵּ ם גְּ ז ֵַרת ָידֹעַ ֵתּ ַדע‪ ,‬וְ הֵ בִ יא עֲלִ ילָה לְ כָ ל ְדּבָ ִרים אֵ לּוּ‪,‬‬
‫כְּ דֵ י ֶשׁיֶּ אֱ ַהב ַי ֲעקֹב אֶ ת יוֹסֵ ף וְ יִ ְשׂנְ אוּהוּ אֶ חָ יו וְ יִ ְמכְּ רוּ אוֹתוֹ לַיִּ ְשׁ ְמעֵ אלִ ים‬
‫וְ יו ִֹרידוּהוּ לְ ִמ ְצ ַריִ ם וְ יִ ְשׁמַ ע ַי ֲעקֹב ֶשׁיּוֹסֵ ף חַ י בְּ ִמצְ ַריִ ם וְ י ֵֵרד עִ ם‬
‫הוּרד‬
‫הוּרד ִמצְ ָריְ מָ ה‪ ,‬אַל ִתּ ְק ֵרי ַ‬
‫הַ ְשּׁבָ ִטים וְ יִ ְשׁ ַתּעְ בְּ דוּ ָשׁם‪ .‬הֱ וֵי‪ ,‬וְ יוֹסֵ ף ַ‬
‫אֶ לָּא הו ִֹריד אֶ ת אָבִ יו וְ ַה ְשּׁבָ ִטים לְ ִמצְ ָריִ ם‪ .‬אָמַ ר ַרבִּ י תַ נְ חוּמָ א‪ ,‬לְ מָ ה‬
‫ָארהּ‪ ,‬וְ ִהיא מוֹנַעַ ת הָ עוֹל ִמן‬
‫הַ ָדּבָ ר דּו ֶֹמה‪ ,‬לְ פָ ָרה ֶשׁ ְמּבַ ְק ִשׁין לִ ֵתּן עֹל בְּ צַ וּ ָ‬
‫וּמ ְשׁכוּ או ָֹתהּ לְ אוֹתוֹ מָ קוֹם‬
‫ָארהּ‪ .‬מֶ ה עָ שׂוּ‪ .‬נ ְָטלוּ אֶ ת בְּ נָהּ מֵ אַחֲ ֶריהָ ָ‬
‫צַ וּ ָ‬
‫ֶשׁ ְמּבַ ְק ִשׁין בּוֹ לַחֲ רוֹשׁ‪ ,‬וְ הָ יָה הָ עֵ גֶל גּוֹעֶ ה‪ָ .‬שׁ ְמעָ ה הַ פָּ ָרה בְּ נָהּ גּוֹעֶ ה‪,‬‬
‫הָ לְ כָ ה ֶשׁ‪‬א בְ טוֹבָ ָתהּ ִבּ ְשׁבִ יל בְּ נָהּ‪ .‬כָּ ‪ַ ‬ה ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ‪ ‬הוּא הָ יָה ְמבַ ֵקּשׁ‬
‫לְ ַקיֵם גְּ ז ֵַרת ָידֹע ֵתּ ַדע‪ ,‬וְ הֵ בִ יא עֲלִ ילָה לְ כָ ל אֵ לּוּ הַ ְדּבָ ִרים וְ י ְָרדוּ לְ ִמצְ ַריִ ם‬
‫הוּרד ִמצְ ָריְ מָ ה‪ ,‬הֱ וֵי‪ ,‬נו ָֹרא עֲלִ ילָה‬
‫וּפָ ְרעוּ אֶ ת ַה ְשּׁ ָטר‪ .‬לְ כָ ‪ ‬נֶאֱ מַ ר‪ :‬וְ יוֹסֵ ף ַ‬
‫וְ גוֹ'‪.‬‬
‫עוד אומרת הגמרא }מסכת שבת פט‪ ,‬ב{ ‪ -‬א''ר יוחנן ראוי היה יעקב‬
‫אבינו לירד למצרים בשלשלאות של ברזל אלא שזכותו גרמה לו‬
‫דכתיב }הושע יא‪-‬ד{ בחבלי אדם אמשכם בעבותות אהבה ואהיה‬
‫להם כמרימי עול על לחיהם ואט אליו אוכיל‬
‫ממילא‪ ,‬סיבבה ההשגחה העליונה כך‪ ,‬שיוסף יגיע למצרים‪ ,‬כדי‬
‫שיעקב ירד בכבוד גדול‪.‬‬
‫פשוטם של דברים ‪ ,‬אומר רש"י ‪ -‬בן זקנים‪ .‬שנולד לו לעת זקנתו‪.‬‬
‫ואונקלוס תרגם‪ .‬בר חכים הוא ליה‪ ,‬כל מה שלמד משם ועבר מסר‬
‫לו‪ .‬דבר אחר‪ ,‬שהיה זיו איקונין שלו דומה לו‪.‬‬
‫התרגום אומר ‪ -‬אֲ ֵרי בַ ר חַ כִּ ים – היה ילד חכם‪.‬‬
‫בעל הטורים פירש ‪ -‬בן זקנים‪ .‬זקנים כתיב שמסר לו כל מה שקבל‬
‫מזקנים שהם שם ועבר‪ :‬בן זקנים הוא לו‪ .‬ס''ת אמון שמסר לו סתרי‬
‫תורה שנאמר בה ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים‪ :‬זקנים‪.‬‬
‫בגימטריא עולה ר''ז שמסר לו רזי תורה ובגימטריא זר על שם עטרת‬
‫זקנים בני בנים‪ :‬זקנים‪ .‬נוטריקון זרעים קדשים נשים ישועות מועד‪.‬‬
‫עד כאן‪ ,‬דברי רבותינו על הפסוק בֶ ן זְ קֻ נִ ים הוּא לוֹ‪...‬‬
‫תנֶת פַּ ִסּים ‪ ,‬שכאשר עשה‬
‫אומר רבינו בחיי – הכוונה לְ ‪ -‬וְ עָ ָשׂה לוֹ כְּ ֹ‬
‫יעקב ליוסף כתונת פסים והלבישה על יוסף‪ ,‬מסר לו סוד כ"ב‬
‫אותיות‪ ,‬והלבישו ידיעות החכמה בשם כ"ב אותיות ‪ ,‬כפי שלמד מפי‬
‫שם ועבר‪.‬‬
‫תנֶת פַּ ִסּים כנגד כתנות אור‪ ,‬שפגם‬
‫המגלה עמוקות כותב ‪ -‬וְ עָ ָשׂה לוֹ כְּ ֹ‬
‫אדם הראשון‪ ,‬והפך אותם לכותנות עור‪ .‬וברגע שעשה לו כתונת‬
‫פסים‪ ,‬זה החזיר לו את כתנות האור‪ ,‬שהיו לאדם הראשון לפני‬
‫החטא‪.‬‬
‫אלו הדברים שמביא המגלה עמוקות‪ ,‬אנחנו נצטרך את זה בע"ה‪,‬‬
‫בסוף השיעור‪ ,‬לכן הבאתי את זה‪..‬‬
‫יוצא‪ ,‬שאת כל החכמה שהיתה ליעקב אבינו‪ ,‬הוא העבירה ליוסף‬
‫הצדיק ‪.‬‬
‫אומרת התורה ‪ -‬וְ הוּא נַעַ ר אֶ ת בְּ נֵי בִ לְ הָ ה וְ אֶ ת בְּ נֵי זִ לְ פָּ ה נְ ֵשׁי אָבִ יו‪....‬‬
‫אם אנחנו אומרים‪ ,‬שהמילה בֶ ן זְ ֻקנִ ים מבטאת את החכמה‪ ,‬ודאי‬
‫שהמילה נַעַ ר ‪ ,‬היא לא כפשוטה‪...‬‬
‫רש"י כותב ‪ -‬והוא נער‪ .‬שהיה עושה מעשה נערות‪ ,‬מתקן בשערו‬
‫ממשמש בעיניו‪ ,‬כדי שיהיה נראה יפה‪.‬‬
‫בעל הטורים כותב ‪ -‬נער‪ .‬בגימטריא שוטה‪ ,‬זה שאמר הכתוב ומוציא‬
‫דבה הוא כסיל‪...‬‬
‫ואנחנו גם יודעים‪ ,‬שבשעה ששר המשקים דיבר על יוסף‪ ,‬מה הוא‬
‫אמר ?‬
‫}מא‪ ,‬יב{ וְ ָשׁם ִא ָתּנוּ נַעַ ר ִעבְ ִרי‪...‬‬
‫אומר רש"י במקום ‪ -‬נער‪ .‬שוטה ואין ראוי לגדלה‪.‬‬
‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪7‬‬
‫אבל אנחנו רוצים ללכת בכיוון אחר‪ ...‬לא יכל להיות‪ ,‬שיעקב אבינו‪,‬‬
‫בשעה שהעמיד את כל תורתו ליוסף הצדיק ‪ ,‬מכל ילדיו‪...‬‬
‫וכל אחד שואל את עצמו – איך אתה יכל לומר עליו נער ‪ ,‬שהכוונה‬
‫לשוטה ?!‬
‫אנחנו דבר ראשון‪ ,‬רוצים להבין‪ ,‬מה זה בכלל המילה נער ‪ ,‬מה זה‬
‫מבטא מבחינת גיל ?‬
‫יוצא‪ ,‬שהדמויות שבכרובים‪ ,‬עפ"י שיטתו של רבינו בחיי‪ ,‬היו דמות‬
‫אחת של יעקב ודמות אחת של יוסף‪.‬‬
‫בא הספר באר יוסף‪ ,‬ואומר דבר נפלא ביותר‪:‬‬
‫הגמרא }מסכת חגיגה יג‪ ,‬ב{ דנה‪ ,‬שבמקום אחד‪ ,‬ראה יחזקאל דמות‬
‫של שור כל כסא הכבוד‪ ,‬ובמקום אחר כתוב‪ ,‬שבמקום דמות השור‪,‬‬
‫הוא ראה דמות של כרוב‪.‬‬
‫בספר משלי‪ ,‬מובאות שלוש דעות של חז"ל‪:‬‬
‫אומרת הגמרא – תחליט‪ ,‬או שזה שור‪ ,‬או שזה כרוב ?‬
‫אומר המדרש משלי }פרשה א{ ‪ -‬דבר אחר‪ ,‬לתת לפתאים ערמה‪,‬‬
‫מכמה שנים ואילך צריך לו לאדם להיות בו ערמה‪ ,‬מבן עשרים שנה‪,‬‬
‫לנער דעת ומזימה‪ ,‬עד כמה שנים אדם נקרא נער‪ ,‬רבי מאיר אומר עד‬
‫כ"ה שנה‪ ,‬ורבי עקיבא אומר עד שלשים שנה‪ ,‬אמר רבי לא כדברי‬
‫זה ולא כדברי זה‪ ,‬אלא עד עשרים שנה‪ ,‬שמעשרים שנה ומעלה‬
‫מחשבין לו עונותיו‪ ,‬כמה דאת אמר )במדבר א'( מבן עשרים שנה‬
‫ומעלה‪ ,‬ומהו עבודת עבודה‪ ,‬ריש לקיש אמר אין עבודה אלא תפלה‪,‬‬
‫דכתיב עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה‪ ,‬משעה שהוא מתחשב‬
‫לעבודה מתחשב לעבירה‪.‬‬
‫יוצא‪ ,‬שעד עשרים שנה זה נקרא נער‪.‬‬
‫בא הרמב"ן במקום ואומר ‪ -‬מצאנו אנשים שנקראו נער‪ ,‬הרבה אחרי‬
‫עשרים שנה‪...‬‬
‫וּמ ָשׁ ְרתוֹ יְ הו ֹֻשׁעַ‬
‫כולנו יודעים שיהושע בן‪-‬נון ‪ ,‬שנאמר בו }שמות לג‪ ,‬יא{ ְ‬
‫בִּ ן נוּן נַעַ ר ‪‬א י ִָמישׁ ִמתּוֹ‪ ‬הָ אֹהֶ ל‪ ...‬הוא לא היה‪ ,‬לא בן עשרים‪ ,‬לא בן‬
‫עשרים וחמש‪ ,‬ולא בן שלושים ‪ ....‬כשהוא בא לקבל את התורה‪ ,‬הוא‬
‫כבר עבר את גיל החמישים שנה‪ ,‬ונקרא בשם נער‪....‬‬
‫אומר הרמב"ן במקום ‪... -‬ורחבעם היה נער ורך לבב ולא התחזק‬
‫לפניהם והוא בן ארבעים ואחת שנה במלכו‪...‬‬
‫אז אתה מוצא‪ ,‬שנער‪ ,‬הוא לאו דוקא עד גיל עשרים‪...‬‬
‫כותב המזרחי – מצאנו שנער‪ ,‬מגיל יג' עד יג' וחצי ‪ -‬נקרא נער בזכר‪.‬‬
‫ומגיל י"ב עד י"ב וחצי ‪ ,‬נקרא נער בנקבה‪ ...‬גם לא מסתדר‪.‬‬
‫מצאנו אצל משה רבינו }שמות ב‪ ,‬ו{ וְ ִהנֵּה נַעַ ר בֹּכֶ ה ‪ ...‬שהיה בן‬
‫ֹאמרוּ נִ ְק ָרא ַל ַנּע ֲָר‬
‫שלושה חודשים‪ ...‬ומצאנו אצל רבקה }כד‪ ,‬נז{ ַויּ ְ‬
‫וְ נִ ְשׁאֲ לָה אֶ ת ִפּיהָ ‪ ...‬שהיתה בת שלוש שנים‪.‬‬
‫גם בפרשת העקידה‪ ,‬נאמר ביצחק }כב‪ ,‬ה{ וַאֲ נִ י וְ הַ נַּעַ ר נֵלְ כָ ה עַ ד‪-‬כֹּה‬
‫ֵיכם‪ ...‬שהיה שם יצחק בן ‪.37‬‬
‫וְ ִֽנ ְשׁ ַתּחֲ וֶה וְ נָשׁוּבָ ה אֲ ל ֽ ֶ‬
‫ואומרת ‪ -‬יחזקאל הנביא ביקש מהקב"ה‪ ,‬לאחר חטא העגל‪ ,‬לשנות‬
‫את הדמות שנמצאת על כסא הכבוד‪ ,‬ולהציב במקומה דמות אחרת‪,‬‬
‫ולכן לאחר הבקשה הזאת‪ ,‬הוא ראה דמות של כרוב‪.‬‬
‫דמות האדם שהיתה על כסא הכבוד‪ ,‬אומרת הגמרא במסכת חולין ‪-‬‬
‫}בראשית כח‪-‬יב{ והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו – עולים‬
‫למעלה‪ ,‬ורואים דמותו חקוקה בכסא ‪ ,‬יורדים למט‪ ,‬ורואים אותו‬
‫ישן‪.‬‬
‫אמרו המלאכים – אוי לזה שדמותו חקוקה בכסא‪.‬‬
‫אומר ר' שמשון מאוסטרופולי – אמר יעקב אבינו אָכֵן יֵשׁ ה' בַּ מָּ קוֹם‬
‫הַ זֶּה וְ אָנֹכִ י ‪‬א י ֽ ָָדעְ ִתּי‪ ...‬עד עכשיו ידעתי‪ ,‬שהדמויות שנמצאות בכסא‪,‬‬
‫הם ר"ת של אָ ֵכן – אריה כרוב נשר‪...‬‬
‫וְאָנֹכִ י – זה שגם דמות אדם‪ ,‬של יעקב אבינו‪ ,‬נמצאת שם‪ ...‬ר"ת –‬
‫אריה נשר כרוב יעקב ‪‬א י ֽ ָָדעְ ִתּי‪...‬‬
‫אם ככה‪ ,‬שואלת הגמרא –תחליט‪ ,‬איזה דמות יש על כסא הכבוד‪,‬‬
‫שור או כרוב ?‬
‫אומרת הגמרא – אחרי בקשת יחזקאל הנביא‪ ,‬המיר הקב"ה את‬
‫דמות השור שעל הכיסא ‪ ,‬לדמות של כרוב‪.‬‬
‫שואלת הגמרא }חגיגה יג‪ ,‬ב{ – מאי כרוב מהו כרוב ? אמר רבי אבהו‬
‫כרביא שכן בבבל קורין לינוקא רביא‪.‬‬
‫שואלת הגמרא – אם הוא הכניס דמות של ילד‪ ,‬אז למה שמת דמות‬
‫של שני בני אדם‪ ,‬על כיסא הכבוד ?‬
‫ועונה ‪ -‬היינו פני אדם אפי רברבי ואפי זוטרי – דמות של אדם גדול‪,‬‬
‫ודמות של אדם קטן‪.‬‬
‫מה זה הדמות של הקטן והגדול ?‬
‫אומר הספר באר יוסף – יעקב אבינו שכבר היה חקוק בכיסא הכבוד‪,‬‬
‫ודמותו של יוסף הצדיק‪ ,‬שהיה בגיל ‪.17‬‬
‫ולמה הוא שם דוקא את דמותו של יוסף הצדיק ?‬
‫בואו נראה כעת‪ ,‬כיצד המילה נער‪ ,‬מסתדרת עם בֶ ן זְ קֻ נִ ים ‪:‬‬
‫כדי להבין את הדברים‪ ,‬אני רוצה להקריא קטע‪ ,‬מתנחומא ישן –‬
‫שלוש מידות היו בו ביוסף – בן תורה‪ ,‬נביא ומכלכל את אחיו‪ .‬בֶ ן‬
‫זְ קֻ נִ ים ‪ ,‬מזה אנחנו למדים שהיה בן תורה‪ ,‬שנאמר )דברים לב‪ ,‬ז( ְשׁאַל‬
‫ֹאמרוּ לָ‪ . ‬ומנין שהיה נביא ? שנאמר וְ הוּא נַעַ ר ‪,‬‬
‫אָבִ י‪ ‬וְ ַיגּ ְֵד‪ ‬זְ ֵקנֶי‪ ‬וְ י ְ‬
‫וּמ ָשׁ ְרתוֹ יְ הוֹשֻׁ עַ בִּ ן נוּן נַעַ ר‪ ...‬שהיה יהושע נביא‪.‬‬
‫ונאמר אצל יהושע ְ‬
‫יוצא‪ ,‬שעפ"י התנחומא ‪ -‬המילה נער‪ ,‬מבטאת נבואה‪.‬‬
‫בא רבינו בחיי ואומר – אדרבא‪ ,‬דמותו של יוסף היתה בכרובים שהיו‬
‫על ארון הברית‪ ,‬ועל דרך הקבלה אֵ לֶּה תֹּלְ דוֹת ַי ֲעקֹב יוֹסֵ ף – יעקב‬
‫הוא הכרוב‪ ,‬וכן יוסף‪ ,‬וזהו שאמר אפי רברבי זאפי זוטרי וכל אחד‬
‫מהם נקרא נער‪ ,‬וא שכתוב כי נער ישראל ואהבהו‪ ,‬וכתיב ביוסף‬
‫והוא נער‪...‬‬
‫אומר הבאר יוסף חשבון נפלא – בשעה שביקש יחזקאל הנביא‬
‫להסיר את דמות השור‪ ,‬מכסא הכבוד‪ ...‬למה ?‬
‫כי לא יכל להיות שקטגור ‪ ,‬יעשה סנגור ‪ ,‬כלומר שהדמות שתהיה על‬
‫הכיסא תהיה של שור ‪ .‬מה עשה הקב"ה ?‬
‫הוריד את דמותו של השור‪ ,‬ושם במקומו את יוסף‪ .‬למה ?‬
‫כי בעצם יוסף‪ ,‬מסמל את הדמות של השור‪ .‬למה ?‬
‫כי בפרשת וזאת הברכה‪ ,‬התברך יוסף }לג‪ ,‬יז{ בְּ כוֹר שׁוֹרוֹ הָ ָדר לוֹ‬
‫וְ ַק ְרנֵי ְראֵ ם ַק ְרנָיו‪...‬‬
‫יוצא‪ ,‬שיוסף נקרא שור‪.‬‬
‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪7‬‬
‫אותו דבר מצאנו‪ ,‬שבשעה שרצו להעלות את ארונו של יוסף מהנילוס‬
‫‪ ,‬מה כתבו על הטס ?‬
‫"עלה שור ‪ ,‬עלה שור" ‪.‬‬
‫מלך ביפיו תחזינה עיניך – אני צריך לנהוג ביופי‪ ,‬כי זוהי הלכה של‬
‫מלך‪.‬‬
‫בשביל מה צריך הקב"ה את הדמויות האלה בכסא ?‬
‫אותו דבר תראה בהמשך‪ ,‬שבשעה שהגיע לביתו של פוטיפר ‪ ,‬נאמר‬
‫}לט‪ ,‬ו{ ‪...‬וַיְ ִהי יוֹסֵ ף יְ פֵ ה תֹאַר וִ יפֵ ה מַ ְראֶ ה‬
‫כי כל אחד מציין מלכות – השור – מלך הבהמות‪ .‬האריה – מלך‬
‫החיות‪ .‬הנשר – מלך העופות‪ .‬אדם – מלך מבחינת בני‪-‬האדם‪.‬‬
‫אומר רש"י ‪ -‬ויהי יוסף יפה תאר‪ .‬כיון שראה עצמו מושל‪ ,‬התחיל‬
‫אוכל ושותה ומסלסל בשערו‪....‬‬
‫אם ככה‪ ,‬אמר הקב"ה – אם אני עוקר מהכיסא את דמות השור‪ ,‬אני‬
‫שם את יוסף‪ ,‬שמייצג את השור‪.‬‬
‫מינה אותו פוטיפר על ביתו‪ ...‬אמר יוסף "אם קיבלתי כבר מינוי ‪"...‬‬
‫התחיל לסלסל בשערו‪.‬‬
‫אם ככה‪ ,‬לקח הקב"ה את דמותו של יוסף הצדיק‪ ,‬וחקק אותה‬
‫בכסא הכבוד‪ ,‬ולזה מתכוונת הגמרא }מסכת סוכה ה‪ ,‬ב{‪ ,‬שישנם אפי‬
‫רברבי ואפי זוטרא ‪ -‬גם דמותו של יעקב אבינו וגם דמותו של יוסף‪.‬‬
‫שניהם חקוקים בכסא הכבוד‪.‬‬
‫הוא הבין שהנבואה הזאת‪ ,‬אמורה להביא לו את המלוכה‪ ,‬אז לא‬
‫הכוונה וְ הוּא נַעַ ר‪ ,‬מבחינת בערות ‪ ,‬אלא מאחורי וְ הוּא נַעַ ר‪ ,‬הסתתרה‬
‫המלוכה של יוסף הצדיק‪.‬‬
‫אם ככה‪ ,‬אומר הספר באר יוסף ‪:‬‬
‫עפ"י זה תבין עכשיו‪ ,‬מה שהתורה אומרת לנו וְ יִ ְשׂ ָראֵ ל אָהַ ב אֶ ת יוֹסֵ ף‬
‫תנֶת פַּ ִסּים ‪ ...‬למה הוא אהב‬
‫ִמכָּ ל בָּ נָיו כִּ י בֶ ן זְ קֻ נִ ים הוּא לוֹ וְ עָ ָשׂה לוֹ כְּ ֹ‬
‫אותו ?‬
‫אומר רש"י ‪ -‬זיו איקונין שלו דומה לו‪.‬‬
‫אם אלה הדברים רבותי‪ ,‬רציתי קצת לסתות מהנושא ‪:‬‬
‫היינו רוצים לעמוד על נקודה אחת במכירה‪...‬‬
‫לאחר שהם החליטו לא להרוג אותו‪ ...‬שמעון ולוי ‪ ,‬הם אלה שביקשו‬
‫להרוג אותו‪...‬אמרו ִהנֵּה בַּ עַ ל ַהחֲ ‪‬מוֹת הַ ָלּזֶה בָּ א‪ ...‬שמעון תפס וזרקו‬
‫לבור‪ ...‬שמעון ‪ ,‬כפי שמיא הילקוט שמעוני‪ ,‬ביקש לקחת אותו‬
‫ולהשליך עליו אבנים‪ ...‬האחים רצו לשסע בו כלבים‪...‬‬
‫אז אם הילד שלך‪ ,‬לא כל‪-‬כך דומה לך‪ ,‬לכן אתה לא אוהב אותו ???‬
‫כל הדברים שכתובים בחז"ל ‪ ...‬לכל דבר שרצו לעשות‪ ,‬יש הסברים‪...‬‬
‫לא‪ ...‬יעקב אהב אותו‪ ,‬כיון שדמותו חקוקה על כסא הכבוד‪ .‬אמר‬
‫יעקב "אם הקב"ה מחליף את דמות השור‪ ,‬בדמותו של יוסף‪ ,‬סימן‬
‫שהמעלה גדולה"‪.‬‬
‫רצו לשסע בו כלבים‪ ,‬כי דיבר לשון הרע עליהם‪ ,‬והגמרא אומרת ‪ ,‬ש‬
‫כל המספר לשון הרע‪ ,‬ראוי להשליכו לכלבים‪ ...‬להכל יש ביאורים‬
‫נפלאים ביותר‪...‬‬
‫אלו הדברים‪ ,‬שאומר הספר באר יוסף‪ ...‬הוא מבאר עפ"י זה‪ ,‬את‬
‫הענין של וְ הוּא נַעַ ר‪...‬‬
‫מה שנוגע אלינו‪ ,‬זו נקודה אחת‪:‬‬
‫יש לנו גם ביאור נפלא‪ ,‬לדמותו של יוסף‪ ,‬שחקוק בכסא הכבוד‪...‬‬
‫ממילא‪ ,‬לא ניקח את הביטוי נער‪ ,‬כמעשה שטות‪ ,‬ולא כמעשה של‬
‫בערות‪ ,‬אלא אדרבא ‪ ,‬וְ הוּא נַעַ ר‪ ,‬מבחינת נער ישראל ואהבהו ‪,‬‬
‫ונרומם את זה למעלה העליונה‪.‬‬
‫אם ככה‪ ,‬כל אחד ישאל את עצמו – איך תסביר את זה‪ ,‬שיוסף היה‬
‫מסלסל בשערו ? איך תסביר את זה‪ ,‬שיוסף היה מיפה את עצמו ?‬
‫הרי חז"ל אומרים כאן‪ ,‬שהיה עושה מעשה נערות – מתקן בשערו‪,‬‬
‫ממשמש בעיניו ‪ -‬כדי שיראה יפה‪..‬‬
‫אומר הספר דודי נתן‪ ,‬דבר נפלא ביותר – מיד אחרי שנאמר ביוסף‬
‫וְ הוּא נַעַ ר ‪ ,‬הוא מתחיל לספר להם את החלומות שחלם‪ .‬מהם‬
‫החלומות ?‬
‫}ז{ וְ ִהנֵּה אֲ נ ְַחנוּ ְמאַ לְּ ִמים אֲ ל ִֻמּים ְבּתוֹ‪ ‬הַ ָשּׂ ֶדה וְ ִהנֵּה ָק ָמה אֲ ל ָֻמּ ִתי וְ גַם‬
‫נִ צָּ בָ ה וְ ִהנֵּה ְתסֻ בֶּ ינָה אֲ לֻמֹּתֵ יכֶ ם ו ִַתּ ְשׁ ַתּחֲ וֶין ָ לַאֲ לֻמָּ ִתי‬
‫מה הם אומרים לו ?‬
‫ֹאמרוּ לוֹ אֶ חָ יו הֲ מָ ‪ִ ‬תּ ְמ‪ ‬עָ לֵינוּ ִאם מָ שׁוֹל ִתּ ְמשֹׁל בָּ נוּ‪...‬‬
‫}ח{ ַויּ ְ‬
‫אם ככה‪ ,‬תבין טוב מאוד ‪:‬‬
‫נפסק ברמב"ם להלכה – }סנהדרין כב‪ ,‬ב{ מלך מסתפר בכל יום‬
‫שנאמר }ישעיה לג‪-‬יז{ מלך ביפיו תחזינה עיניך‬
‫היות ויוסף התחיל למלוך במלכות ‪ -‬חלם חלומות שהוא נהיה מלך‬
‫‪ ...‬אם ככה‪ ,‬אז הוא מסלסל בשערו‪ ,‬כי מה תפקידו של המלך ???‬
‫האחים מוכרים את יוסף‪ ,‬ואומרת התורה ‪} -‬כח{ וַיַּ עַ בְ רוּ אֲ נ ִָשׁים‬
‫ִמ ְדיָנִ ים סֹחֲ ִרים וַיִּ ְמ ְשׁכוּ וַיַּ עֲלוּ אֶ ת יוֹסֵ ף ִמן הַ בּוֹר וַיִּ ְמכְּ רוּ אֶ ת יוֹסֵ ף‬
‫לַיִּ ְשׁ ְמעֵ אלִ ים בְּ עֶ ְשׂ ִרים כָּ ֶסף וַיָּ בִ יאוּ אֶ ת יוֹסֵ ף ִמצְ ָריְ מָ ה‬
‫כשהם מכרו אותו לישמעאלים‪ ,‬יוצא שכל אחד מהאחים‪ ,‬קיבל שתי‬
‫מטבעות כסף‪.‬‬
‫רבותי‪ ,‬צריכים לדעת‪ ,‬שהמחיר שהם מכרו אותו‪ ,‬היה זול מאוד‪ ,‬כיון‬
‫שמחירו של עבד בתורה הוא שלושים סלעים‪.‬‬
‫זאת אומרת ‪ ,‬שהם מכרו אותו במחיר של שתי שליש‪ ,‬ממה שמוכרים‬
‫עבד‪ ...‬והשאלה היא – מה עשו עם הכף הזה ?‬
‫אומר התרגום יונתן בן‪-‬עוזיאל ‪ ... -‬וְ זַבִּ ינוּ יַת יוֹסֵ ף ַלע ֲָרבָ ִאין מכרו את‬
‫יוסף לערבים בְּ עֶ ְש ִרין מָ עִ ין ִדכְ ַסף בעשרים מאות של כסף וְ זַבְּ נוּ ִמנְ הוֹן‬
‫יתיוּ יַת יוֹסֵ ף לְ ִמצְ ָריִ ם האחים הקדושים‪ ,‬שבטי‪-‬יה ‪ ,‬קנו‬
‫ַסנְ ְדלִ ין וְ אַיְ ִ‬
‫בכסף שקיבלו סנדלים‪.‬‬
‫רבותי‪ ,‬כל מי שקורא את הדברים האלה מבין‪ ,‬שאין הכוונה שהם‬
‫הלכו ועשו פה קניה מרוכזת‪ ,‬כי מצאו מישהו שמוכר נעליים במבצע‬
‫‪...‬‬
‫כל מי שקורא את זה‪ ,‬שואל את עצמו שאלה – הרי הם הולכים‬
‫'להסגיר' את עצמם‪ ...‬יגיעו ליעקב אבינו‪ ,‬עם עשרה נעליים חדשות ‪...‬‬
‫ישאל אותם יעקב – מאיפה קניתם עשרה זוגות נעליים ???‬
‫מה יענו לו ?! כולם צריכים עשרה זוגות בוואט אחת ?!‬
‫אם ככה רבותי‪ ,‬בואו נקרא את דברי התנחומא }וישב‪ ,‬אות ב{ ‪ -‬עָ בְ רוּ‬
‫אָמרוּ‪ ,‬לְ כוּ וְ נִ ְמכְּ ֶרנּוּ לַיִּ ְשׁ ְמעֵ אלִ ים‪ ,‬הֵ ן מוֹלִ יכִ ין‬
‫ֲעלֵיהֶ ם יִ ְשׁ ְמעֵ אלִ ים‪ְ .‬‬
‫אוֹתוֹ לִ ְקצוֹת הַ ִמּ ְדבָּ ר‪ .‬עָ ְמדוּ ְמכָ רוּהוּ בְּ עֶ ְשׂ ִרים כֶּ ֶסף‪ ,‬לְ כָ ל אֶ חָ ד מֵ הֶ ם‬
‫ְשׁנֵי כֶ ֶסף לִ ְקנוֹת ִמנְ עָ לִ ים לְ ַרגְ לֵיהֶ ם‪ .‬וְ כִ י תַ ֲעלֶה עַ ל ַדּ ְע ְתּ‪ֶ ‬שׁנַּעַ ר יָפֶ ה‬
‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪7‬‬
‫כְ מוֹתוֹ נִ ְמכָּ ר בְּ עֶ ְשׂ ִרים כָּ ֶסף‪ .‬אֶ לָּא כֵּ יוָן ֶשׁהֻ ְשׁלַ‪ ‬לַבּוֹר‪ִ ,‬מתּוֹ‪ ‬פַּ חַ ד‬
‫נְ חָ ִשׁים וְ עַ ְק ַרבִּ ים ֶשׁבּוֹ‪ ,‬נִ ְשׁ ַתּנָּה זִ יו פָּ נָיו וּבָ ַרח ִממֶּ נּוּ ָדמוֹ וְ ַנעֲשׂוּ פָ נָיו‬
‫יְ רֻ קּוֹת‪ .‬לְ ִפיכָ ‪ְ ‬מכָ רוּהוּ בְּ עֶ ְשׂ ִרים כֶּ ֶסף בַּ עֲבוּר ַנ ֲעלָיִ ם‪.‬‬
‫אומר הפרקי דרבי אליעזר }פרק לח{ ‪ -‬ועברו עליהם ישמעאלים‪,‬‬
‫ואמרו לכו ונמכרנו לישמעאלים ‪ .‬והיו מוליכין אותו לקצה המדבר‪,‬‬
‫ואין יעקב אביו שומע את שמעו עוד‪ .‬ומכרו אותו לישמעאלים‬
‫בעשרים כסף ‪ ,‬וכל אחד ואחד נטל שני כספים לקנות מנעלים‬
‫ברגליהם‪ ,‬שנאמר }עמוס ב‪ ,‬ו{ עַ ל ִמכְ ָרם בַּ כֶּ ֶסף צַ ִדּיק וְ אֶ בְ יוֹן בַּ עֲבוּר‬
‫ַנ ֲעלָיִ ם‪.‬‬
‫וּטעָ מֶ יהָ ְבּ ִפלְ פּוּלִ ים‬
‫ְמבִ ינֵי ָדת ְ‬
‫ִדּינוּ ִמ ְשׁפָּ ט זֶה לַאֲ שׁוּרוֹ‬
‫אָמרוֹ‬
‫וְ אַל ְתּעַ וְּ תוּהוּ בְּ כָ זָב לְ ְ‬
‫כִּ י ִאם הוֹצִ יאוּהוּ לַאֲ ִמתּוֹ וּלְ אוֹרוֹ‬
‫וּמכָ רוֹ‬
‫כִּ י יִ מָּ צֵ א ִאישׁ גּוֹנֵב נֶפֶ שׁ מֵ אֶ חָ יו ִמ ְבּנֵי יִ ְשׂ ָראֵ ל וְ ִה ְתעַ מֶּ ר בּוֹ ְ‬
‫הֵ ם כְּ עָ נוּ לו וּמֵ ת הַ ַגּנָּב הַ הוּא‬
‫אומר דעת זקנים מבעלי התוספות ‪ -‬וַ יִּ ְמ ְשׁכוּ וַ ַיּעֲלוּ ֶאת יוֹסֵ ף ִמן הַ בּוֹר‪.‬‬
‫מתחילה מכרוהו שהיה בתוך הבור‪ .‬כיון שהעלו אותו למעלה לחצי‬
‫הבור‪ ,‬וראה יוסף שמוציאים אותו מן הבור‪ ,‬חזר זיו פניו לתוארו ‪.‬‬
‫כשראו אחיו שהוא יפה כבתחילה ‪ ,‬אמרו להחזירו לבור – לא מוכנים‬
‫למכור אותו בזול ! העסקה מבוטלת‪.‬‬
‫אמרו הישמעאלים ‪ ,‬רבותי‪ ,‬בואו וניתן לכם בפשרה נעלים‪ ,‬ולכן‬
‫קיבלו בתוספת למה שקיבל כל אחד‪ ,‬שתי כסף‪ ,‬גם נעלים‪.‬‬
‫וְ אַ ֶתּם ַקבְּ לוּ ִדין ָשׁמַ יִ ם ֲעלֵיכֶ ם‬
‫ולמה שתי כסף קיבל כל אחד ?‬
‫כִּ י ִמימֵ י אֲ בוֹתֵ יכֶ ם לא נִ ְמצָ א כָּ כֶ ם‬
‫זה מה שכותבת הגמרא במסכת שבת ‪ -‬שבשביל משקל שני סלעים‬
‫מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו נתקנאו בו אחיו ונתגלגל‬
‫הדבר וירדו אבותינו למצרים ‪ ....‬כנגד השני סלעים מילת‪ ,‬הם קיבלו‬
‫בעבורו שתי כסף‪.‬‬
‫יתי ָדנָם לִ ְפנֵיכֶ ם‬
‫וְ ִאם הָ יוּ בַ חַ יִּ ים הָ יִ ִ‬
‫יוצא‪ ,‬שמכרו אותו בעשרים כסף מזומן‪ ,‬אבל כל אחד קיבל גם נעלים‬
‫‪.‬‬
‫ראיתי שמביאים תנחומא ישן‪ ,‬אני לא מצאתי אותו‪ ...‬ששם כתוב‪,‬‬
‫שכל אחד מהאחים‪ ,‬קיבל עשרים כסף !‬
‫הם שילמו מאתיים כסף עליו‪ ,‬למה ?‬
‫לפי שהיה יפה תואר ויפה מראה‪ ,‬שלמו עליו מאתיים ‪ ,‬כיוון‬
‫שגימטריא ‪ = 200‬נעלים‪ ,‬שנאמר }עמוס ב‪ ,‬ו{ עַ ל ִמכְ ָרם בַּ כֶּ ֶסף צַ ִדּיק‬
‫וְ אֶ בְ יוֹן בַּ עֲבוּר ַנ ֲעלָיִ ם‬
‫אומר התנחומא ישן ‪} -‬עמוס ב‪ ,‬ו{ עַ ל ִמכְ ָרם בַּ כֶּ ֶסף צַ ִדּיק וְ אֶ בְ יוֹן‬
‫בַּ עֲבוּר ַנ ֲעלָיִ ם‪ ,‬וקשה ‪,‬הלא היו רק תשעה‪ ,‬כי ראובן לא היה שם ?!‬
‫ויש לומר ‪ ,‬שלקחו חלק ראובן ‪ ,‬וכשבאו להעלותו מהבור‪ ,‬סיפרו לו‬
‫המכירה ונתנו לו חלקו מן הכסף‪.‬‬
‫עד כאן דברי התנחומא ישן‪.‬‬
‫אנחנו בסך הכל‪ ,‬חודשיים לאחר יום הכיפורים ‪...‬‬
‫ביום הכיפורים‪ ,‬ישנו פיוט ‪ ,‬שאומרים אותו האשכנזים ‪ ,‬שנקרא‬
‫אֵ לֶּה אֶ זְ כְּ ָרה‪ ,‬ואת אותו פיוט‪ ,‬אומרים בני עדות ספרד‪ ,‬בתשעה באב‪.‬‬
‫כאן בפיוט הזה‪ ,‬מופיע הענין הזה בהרחבה גדולה‪:‬‬
‫בְּ ל ְָמדוֹ סֵ פֶ ר ִמ ִפּי ְמשׁוּלֵי ע ֲֵר ַמת‪.‬‬
‫שׁוּמת‪.‬‬
‫וְ הֵ בִ ין וְ ִד ְקדֵּ ק בְּ ָדת ְר ַ‬
‫וּפָ תַ ח בִּ וְ אֵ לֶּה ַה ִמּ ְשׁפָּ ִטים וְ חָ ַשׁב ְמזִ מַּ ת‪.‬‬
‫וּמכָ רוֹ וְ נִ ְמצָ א בְ יָדו מוֹת יוּמָ ת‪.‬‬
‫וְ גוֹנֵב ִאישׁ ְ‬
‫גָּבַ הּ לֵב בִּ גְ דוֹלִ ים‬
‫וְ צִ וָּה לְ מַ לּאת פַּ לְ טֵ רוֹ נְ עָ לִ ים‬
‫ֲשׂ ָרה חֲ כָ ִמים גְּ דוֹלִ ים‬
‫וְ ָק ָרא ַלע ָ‬
‫נָם אַ יֵּ ה אֲ בוֹתֵ יכֶ ם אֲ ֶשׁר אֲ ִחיהֶ ם ְמכָ רוּהוּ‬
‫לְ א ְֹרחַ ת יִ ְשׁ ְמעֵ אלִ ים ְסחָ רוּהוּ‬
‫וּבְ עַ ד ַנ ֲעלַיִ ם נְ תָ נוּהוּ‬
‫וְ אַ ֶתּם ִתּ ְשׂאוּ ֲעוֹן אֲ בותֵ יכֶ ם‪.‬‬
‫מקור הדברים‪ ,‬מופיעים במדרש שנקרא עשרה הרוגי מלכות‪ .‬אני‬
‫רוצה לקרוא את המדרש הזה‪ ,‬שמופיע באוצר המדרשים‪:‬‬
‫כשברא הקב"ה את האילנות גברו וגבהו וגדלו עד למאוד ושמחו‬
‫שמחה גדולה‪ ,‬כיון שברא הקב"ה את הברזל נעצבו ואמרו אוי לנו‬
‫שברא הקב"ה ברזל הקוצץ אותנו‪].‬חזרו ואמרו אם לא ניתן לברזל עץ‬
‫לבית יד לא יוכל לקצץ בנו‪.‬‬
‫וכן ישראל אלמלא שלמדו לקיסר תורה לא היו באים לידי כך‪.‬‬
‫פעם אחת היה יושב ועוסק בתורה ומצא כתוב‪ :‬וגונב איש ומכרו וגו'‬
‫והלך וטח הבית כולו בנעלים ודבקם בכתלים ושלח אחר רשב"ג‬
‫וחביריו ואמר להם מי שגנב איש מבני ישראל והלך ומכרו מה דינו?‬
‫אמרו לו חייב מיתה‪ ,‬אמר להם אם כן אתם חייבים מיתה‪ ,‬קבלו על‬
‫עצמכם דין שמים‪ .‬אמרו לו למה‪ ,‬אמר להם בשביל אחי יוסף שמכרו‬
‫את יוסף דכתיב "וימכרו את יוסף" וכתיב "על מכרם בכסף צדיק‬
‫ואביון בעבור נעלים‪.‬‬
‫וכי אדם יפה כיוסף היו מוכרים אותו בעשרים כסף?‬
‫אלא בשעה שהכניסוהו לבור הפשיטוהו והשליכוהו לבור ערום‬
‫"ויפשיטו את יוסף" וגו' וכתיב והבור ריק אין בו מים‪ ,‬מים אין בו‬
‫אבל נחשים ועקרבים יש בו‪ .‬כיון שראה יוסף את נפשו בין אותן‬
‫החיות נעצב ואמר‪ ,‬אוי לי שאיני ניצול מן החיות האלה‪.‬‬
‫ומרוב יראה ופחד אבד תוארו ויופיו ממנו‪ .‬וסגר הקב"ה )כך מופיע‬
‫בנוסח הקדום יותר( פי החיות ולא הזיקו לו‪.‬‬
‫וכשראו אחי יוסף ארחת ישמעאלים הוציאוהו מן הבור ערום‬
‫ומכרוהו כן‪ ,‬אמר הקב"ה צדיק כזה יעמוד ערום לפני הבריות? אמרו‬
‫קמע אחד היה תלוי בצוארו ושלח הקב"ה את גבריאל והוציא מאותו‬
‫קמע בגד ולבשו‪ .‬כיון שראו אחי יוסף פתאום את יוסף עם הבגד‪,‬‬
‫אמרו לאותן הישמעאלים החזירו לנו הבגד הזה שלא מכרנוהו לכם‬
‫אלא ערום‪,‬‬
‫ויאמרו הישמעאלים לא נחזיר לכם‪ ,‬עד שהוסיפו להם עוד ארבעה‬
‫זוגות מנעלים‪ ,‬ובאותו בגד הביאוהו למצרים ובו מכרוהו ובו אסרוהו‬
‫ובו הביאוהו לפני פרעה ובו מלך על מצרים‪.‬‬
‫יוצא‪ ,‬שקיבלו ארבע זוגות נעלים‪ ,‬כתוספת לבגדים שהלביש גבריאל‬
‫את יוסף‪.‬‬
‫עד כאן‪ ,‬דברי מדרש עשרה הרוגי מלכות‪.‬‬
‫אנחנו בע"ה ‪ ,‬רוצים להבין דבר אחד‪:‬‬
‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪7‬‬
‫הרי שבטי‪-‬יה ‪ ,‬לא עשו דברים בלי היגיון‪ .‬בכל דבר צריך שיהיה איזה‬
‫שהוא היגיון ‪...‬‬
‫אלו הדברים‪ ,‬שכתובים לגבי הברכה הזאת‪.‬‬
‫מה זה הברכה הזאת ֶשׁעָ ָשׂה לִ י כָּ ל צְ ָרכָ י על נעלים ?? מה מונח בזה ?‬
‫הם יכלו לקנות עם זה חולצות‪ ...‬יכלו לקנות חליפות‪ ...‬ואחד יכל‬
‫לפתוח עם זה תוכנית חסכון‪☺ ...‬‬
‫כסף לא היה חסר להם‪ ...‬חז"ל לומדים‪ ,‬שליעקב אבינו היו ‪600‬‬
‫מיליון כלבים ‪ ,‬שרק שמרו על העדר שלו !‬
‫וכשכותב לנו אחד המפרשים – איך יכל להיות‪ ,‬שהיה לבני גד ולבני‬
‫ראובן‪ ,‬כל‪-‬כך הרבה צאן ?‬
‫התשובה היא – כי ראובן ירש‪ ,‬שתי חלקים מהצאן של יעקב אבינו‪,‬‬
‫כי היה בכור‪ ,‬ולכן קיבל פי שתים ‪.‬‬
‫אין לנו מושג‪ ,‬כמה היה עשרו של יעקב אבינו‪ ...‬אז מה מתרגשים‬
‫ממכירה של שתי כסף ?! והולכים במכירה הזאת‪ ,‬וקונים עם זה‬
‫זוגות נעלים ‪ ...‬ודאי שמונח כאן‪ ,‬איזה שהוא יסוד‪ ,‬ואנחנו רוצים‬
‫לפענח את היסוד הזה‪ ,‬מה מונח כאן‪...‬‬
‫אז בואו נתחיל‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬בדברי הרד"ל )ר' דוד לוריא( ‪,‬‬
‫בביאורו על פרקי דרבי אליעזר‪:‬‬
‫אומר הרד"ל – לקנות מנעים וכו' בעד נעלים‪ .‬פשוטו נראה לפי‬
‫שחשבוהו למתגאה ומבקש ממשלה עליהם‪ ,‬לכן מכרוהו לעבד‬
‫שישפיל רוחו‪ ,‬ומדמיו קנו מנעלים תקח רגליהם לרמוז על זה שראוי‬
‫להיות שכן לעפר בחייו כמ"ש בפ"ק דסוטה וכמ"ש בדרך ארץ זוטא‬
‫פ"א שיהיה אדם כאסקופה הנדרסת ‪.‬‬
‫אלה דברי הרד"ל‪ ,‬בביאורו לפרקי דרבי אליעזר‪ ,‬פרק ל"ח‪.‬‬
‫חלק מהמפרשים שמסבירים‪ ,‬שיוסף הצדיק נמכר לעבד ‪ ,‬למה ?‬
‫אמרו שבטי‪-‬יה – מה הוא חולם ?! הוא חולם לשלוט עלינו !‬
‫אם ככה‪ ,‬אנחנו נהיה לו עבדים‪.‬‬
‫אם ככה הוא רוצה‪ ,‬נעשה ונהפכו – מידה כנגד מידה ‪ ,‬אנחנו נמלוך‬
‫עליו‪ ,‬והוא ימכר לעבד !‬
‫ולמה מכרו אותו דוקא למצרים ?‬
‫כי במצרים ‪ ,‬אומרים חז"ל – אדם שהיה עבד‪ ,‬לעולם לא עולה‬
‫למלכות‪.‬‬
‫אם ככה‪ ,‬אמרו האחים – נמכור אותו למצרים‪ ,‬וגם אם הוא יעלה ‪,‬‬
‫הוא לא יעלה לגדולה‪ ,‬כי אין תופעה כזאת במצרים‪.‬‬
‫יוצא שמה הם רצו ?‬
‫רצו לשלוט עליו ‪ .‬אבל למה דוקא נעלים ?‬
‫רבותי‪ ,‬שימו לב לדבר נפלא ביותר‪:‬‬
‫בכל בוקר‪ ,‬בברכות השחר שאיתם אנחנו פותחים את היום‪ ,‬ישנה‬
‫ברכה שאנו אומרים ‪ -‬בָּ רוּ‪ ‬אַ ָתּה ה' אֱ ‪‬קינוּ מֶ לֶ‪ ‬הָ עוֹלָם‪ֶ .‬שׁעָ ָשׂה לִ י‬
‫כָּ ל צְ ָרכָ י‬
‫* דרך אגב ‪ ,‬זאת הברכה היחידה שאומרים אותה בלשון עבר‪...‬‬
‫אומרת הגמרא במסכת ברכות – בשעה שאדם נועל את נעליו‪ ,‬הוא‬
‫מברך ֶשׁעָ ָשׂה לִ י כָּ ל צְ ָרכָ י‪ ,‬לכן לשיטתו של הגאון מוילנה ‪ ,‬שביום‬
‫הכיפורים ובתשעה באב‪ ,‬לא מברכים את הברכה הזאת‪ ,‬כיון שלא‬
‫הולכים עם נעלים‪ .‬לכן במוצאי יום הכיפורים ותשעה באב‪ ,‬אז הוא‬
‫מברך את הברכה הזאת‪.‬‬
‫אומר הגאון מוילנה ‪ ,‬וכך מופיע בסידור השל"ה )שער השמים בשם‬
‫מורו ורבו( ‪:‬‬
‫ֲשׂי י ֶָדי‪ ‬כֹּל ַשׁ ָתּה‬
‫אומר דוד המלך בתהילים }ח‪ ,‬ז{ ַתּ ְמ ִשׁילֵהוּ בְּ מַ ע ֵ‬
‫ֽ ַתחַ ת‪ַ -‬רגְ ֽ ָליו }ח{ ֹצנֶה וַאֲ ל ִָפים ֻכּלָּם וְ גַם בַּ הֲ מוֹת ָשׂ ֽ ָדי‪.‬‬
‫ֲשׂי י ֶָדי‪‬‬
‫אומר דוד המלך – הקב"ה המשיל את האדם ַתּ ְמ ִשׁילֵהוּ ְבּמַ ע ֵ‬
‫– הכל שם הקב"ה‪ ,‬תחת רגליו‪ ,‬את מי ?‬
‫ֹצנֶה וַאֲ ל ִָפים הכוונה לבהמות ולצאן‪ ,‬כפי שנאמר בפסוק }דברים ז‪ ,‬יג{‬
‫ְשׁגַר אֲ לָפֶ י‪ ‬וְ עַ ְשׁ ְתּרֹת צֹאנֶ‪.‬‬
‫איפה בא לידי ביטוי הפסוק ?‬
‫אומר הגאון מוילנה ‪ ,‬דבר נפלא ביותר‪:‬‬
‫העולם מורכב מארבעה יסודות – דומם‪ ,‬חי‪ ,‬צומח‪ ,‬מדבר‪.‬‬
‫הדומם‪ ,‬נותן את הכוח לצומח ‪.‬‬
‫הצומח‪ ,‬מקבל את כוחו מהדומם‪.‬‬
‫אם ככה יוצא‪ ,‬שברגע שיוצא הצומח‪ ,‬הצומח שולט‪ ,‬כביכל על‬
‫הדומם‪.‬‬
‫החי שאוכל את הצומח‪ ,‬הוא שולט גם על הצומח וגם על הדומם‪ ,‬כי‬
‫הוא אוכל את החי ‪ ,‬שמקבל את היניקה שלו מהדומם‪.‬‬
‫האדם‪ ,‬שאוכל את החיה‪ ,‬בעצם הוא שולט על הכל – הוא שולט על‬
‫החיה‪ ,‬ששולטת על הצמח ‪ ,‬ששולט על הדומם‪.‬‬
‫ברגע שבן אדם שולט על החיה‪ ,‬אז הוא שולט על הכל‪.‬‬
‫ברגע שאדם לוקח את עורות הבהמות‪ ,‬ועושה אותם מנעלים לרגליו ‪,‬‬
‫מה פירוש הדבר ?‬
‫שהוא שולט על הכל ביחד !‬
‫אומר לנו דוד המלך ‪ -‬כֹּל ַשׁ ָתּה ֽ ַתחַ ת‪ַ -‬רגְ ֽ ָליו ‪ .‬נתת שלטון לאדם‪,‬‬
‫איפה ?‬
‫בנעלים שהוא נועל‪ ,‬הוא בעצם שולט על כל הבריאה כולה !‬
‫אם נתת לו נעלים‪ ,‬העשויות מעורות של בהמה‪ ,‬אז מה נאמר בפסוק‬
‫?‬
‫כֹּל ַשׁ ָתּה ֽ ַתחַ ת‪ַ -‬רגְ ֽ ָליו ‪ֹ ...‬צנֶה וַאֲ ל ִָפים ֻכּלָּם וְ גַם בַּ הֲ מוֹת ָשׂ ֽ ָדי – אם הוא‬
‫עושה מעורות הבהמות נעלים‪ ,‬אז הוא שולט על החי‪ ,‬על הצומח ועל‬
‫הדומם !‬
‫אם אלה הדברים‪ ,‬מובן עכשיו למה אנחנו מברכים בָּ רוּ‪ ‬אַ ָתּה ה'‬
‫אֱ ‪‬קינוּ מֶ לֶ‪ ‬הָ עוֹלָם‪ֶ .‬שׁעָ ָשׂה לִ י כָּ ל צְ ָרכָ י לא שעושה לי כל צרכי ‪...‬‬
‫ברגע שהקב"ה נתן לי שליטה‪ ,‬על כל הבעלי החיים ‪ ,‬ונתן לי את‬
‫האפשרות לנעול נעליים‪ ,‬לכן נאמר בברכה ֶשׁעָ ָשׂה לִ י כָּ ל צְ ָרכָ י‪.‬‬
‫אם אלה הדברים‪ ,‬הבנו דבר נפלא ‪:‬‬
‫נעלים‪ ,‬מבטאים שלטון של האדם על היקום‪.‬‬
‫אם אלה הדברים ‪ ....‬כאשר בא יוסף הצדיק ואומר "אני חולם שאני‬
‫מלך "‪ ...‬איך ?‬
‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪7‬‬
‫וְ ִהנֵּה ָקמָ ה אֲ ל ָֻמּ ִתי וְ גַם נִ צָּ בָ ה וְ ִהנֵּה ְתסֻ בֶּ ינָה אֲ לֻמֹּתֵ יכֶ ם ו ִַתּ ְשׁ ַתּחֲ וֶין ָ‬
‫לַאֲ לֻמָּ ִתי‬
‫מה הענין של נעל ?‬
‫נחלתו של אדם‪ ,‬נקראת בשם נעל ‪ ,‬בעיקר לאחר מותו‪.‬‬
‫אמרו לו האחים הֲ מָ ‪ִ ‬תּ ְמ‪ ‬עָ לֵינוּ ִאם ָמשׁוֹל ִתּ ְמשֹׁל בָּ נוּ ‪ ...‬בֹא‬
‫נראה לך מה אנחנו עושים‪ ,‬למי שחושב שימשול עלינו‪....‬‬
‫למי שיודע‪ ,‬שבשעה שאדם לא רוצה להקים שם לאחיו‪ ,‬עושים‬
‫חליצת הנעל ‪ ,‬למה ?‬
‫מוכרים אותו‪ ...‬מרוויחים כסף‪ ,‬ובכסף הזה‪ ,‬קונים נעלים ‪.‬‬
‫כי נחלת המת‪ ,‬נקראת נעל )עיין רוח חיים באבות‪ ,‬משנה א(‬
‫בנעלים האלה הם מראים‪ ,‬שהם שולטים ‪ ,‬ולא הוא שולט עליהם‪.‬‬
‫אם ככה‪ ,‬בזה הם בטאו את התשובה‪ ,‬למה שהם חשבו לרגע ‪ ,‬שיוסף‬
‫מתיימר למלוך עליהם ‪ ,‬אז הם עשו את הפעולה ההפוכה‪.‬‬
‫לכן כשאדם לא רוצה לקבל את הנחלה של אחיו‪ ,‬ולא רוצצה להקים‬
‫שם‪ ,‬עושים לו חליצת הנעל ‪.‬‬
‫יוצא שנעל‪ ,‬נקרא נחלתו של אדם‪.‬‬
‫אם אלה הדברים‪ ,‬אנחנו רוצים ללכת לביאור נוסף‪ ,‬של המגן‬
‫אברהם‪ ,‬בחיבורו זית רענן‪ ,‬על ילקוט שמעוני ‪:‬‬
‫אומר הזית רענן ‪:‬‬
‫"אפשר לומר כפי מה שכתב בעשרה מאמרות )אם כל חי ח"ג פכ"ב(‬
‫דאמרינן )פסחים קיג( מי שאין לו מנעלים ברגליו הוא כמנודה‬
‫לשמים‪ ,‬וצריך ללבוש מנעלים להפסיק בינו ובין האדמה אשר‬
‫אררה ה'‪ ,‬ויוסף הוא שופריה דאדם ]הראשון[‪ ,‬אם כן הוא הגורם‬
‫שנתקללה האדמה שצריך ללבוש מנעלים‪ ,‬לכן מכרוהו בעבור‬
‫מנעלים"‪.‬‬
‫ביאור דבריו הקדושים על פי מה ששנינו בגמרא )שבת קכט‪(.‬‬
‫"לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו"‪ .‬זאת ועוד‬
‫שנינו )פסחים קיג( כי אחד מהשבעה שהם מנודים לשמים הוא‪:‬‬
‫"המונע מנעלים מרגליו"‪ .‬וביאר הרמ"ע מפאנו ב"עשרה מאמרות"‬
‫)שם( הענין בזה‪ ,‬כי בחטא עץ הדעת נתקללה האדמה ככתוב‬
‫)בראשית ג‪ ,‬י( "ארורה האדמה בעבורך"‪ ,‬לכן צריך ללבוש נעליים‬
‫לרגליו כדי לעשות פירוד בין האדם לארץ שנתקללה‪.‬‬
‫והנה שנינו בגמרא )ב"מ פד‪" (.‬שופריה דיעקב אבינו מעין שופריה‬
‫דאדם הראשון"‪ .‬ובפרשתנו כתוב )לז‪ ,‬ג( "וישראל אהב את יוסף‬
‫מכל בניו כי בן זקונים הוא לו"‪ .‬ופירש רש"י‪" :‬שהיה זיו איקונין‬
‫שלו דומה לו"‪ .‬ומקור הדבר בתרגום יונתן‪" :‬ארום איקוני דיוסף‬
‫דמיין לאיקונין דיליה"‪ .‬מבואר מזה כי זיו איקונין של יוסף היה‬
‫מעין שופריה דאדם הראשון‪ ,‬שחטא בעץ הדעת וגרם לקללת‬
‫האדמה‪ ,‬הנה כי כן מטעם זה מכרוהו לעבד וקנו נעליים לרגלם‪ ,‬כדי‬
‫לרמז בכך שהוא הגורם שיצטרכו ללבוש נעליים להפסיק בין האדם‬
‫להאדמה‪.‬‬
‫אלו הדברים‪ ,‬שמביא הזית רענן על דברי המדרש‪.‬‬
‫אני רוצה להביא רעיון נפלא ‪ ,‬שמביא אותו הספר ים דרך על‬
‫ההפטרות‪:‬‬
‫במאמר יז‪ ,‬הוא עומד על הקללה‪ ,‬שקילל יעקב אבינו את שמעון ולוי‪,‬‬
‫שהרי הם היו היוזמים‪ ,‬לכל ענין המכירה‪.‬‬
‫אמר להם יעקב אבינו – }מט‪ ,‬ו{ בְּ ס ָֹדם אַל ָתּבֹא נ ְַפ ִשׁי בִּ ְקהָ לָם אַל‬
‫וּב ְר ֹצנָם עִ ְקּרוּ שׁוֹר‪} :‬ז{ אָרוּר אַ פָּ ם כִּ י‬
‫ֵתּחַ ד כְּ ב ִֹדי כִּ י בְ אַ פָּ ם הָ ְרגוּ ִאישׁ ִ‬
‫עָ ז וְ עֶ בְ ָרתָ ם כִּ י ָק ָשׁ ָתה אֲ חַ לְּ ֵקם בְּ ַי ֲעקֹב וַאֲ ִפיצֵ ם בְּ יִ ְשׂ ָראֵ ל‬
‫אם אתם רוצים לדעת כמה הדברים חמורים‪ ,‬ל"ע ‪ ,‬כתוב בספר‬
‫חסידים – כאשר אדם נפטר לבית עולמו ‪ ,‬הדבר הראשון שזורקים‬
‫מהבית‪ ,‬זה הנעליים ‪ ,‬ואפילו אסור למכור לגוי ‪ ,‬כי הגוי ימכור‬
‫לישראל‪.‬‬
‫לכן אתה אומר‪ ,‬כשאתה נועל נעלים ‪ֶ -‬שׁעָ ָשׂה לִ י כָּ ל ְצ ָרכָ י ‪ ,‬בלשון‬
‫יחיד ולא רבים‪ ,‬כי נעל שייכת לאדם‪ ,‬ואם הוא נפטר לבית עולמו‪,‬‬
‫הוא לא יכל להעביר את זה הלאה ‪.‬‬
‫אומר ר' חיים קנייבסקי שליט"א – עפ"י זה תבין פסוק‪ ,‬בפרשת כי‪-‬‬
‫אַרבָּ עִ ים ָשׁנָה בַּ ִמּ ְדבָּ ר ‪‬א בָ לוּ‬
‫תבא }דברים כט‪ ,‬ד{ וָאוֹלֵ‪ ‬אֶ ְתכֶ ם ְ‬
‫ַשׂלְ מֹתֵ יכֶ ם מֵ ֲעלֵיכֶ ם וְ נַעַ לְ ‪ ‬א בָ לְ ָתה מֵ עַ ל ַרגְ לֶ‪‬‬
‫למה לא כתוב ונעלכם לא בלו מעל רגלכם ?‬
‫ומתרץ – ַשׂלְ מֹתֵ יכֶ ם אתה יכל להעביר לילדים שלך‪ ,‬אבל נַעַ לְ ‪ ‬זה רק‬
‫שלך !‬
‫יוצא שנעל‪ ,‬זה רק שלך !‬
‫אם אלה הדברים בס"ד‪ ,‬אומר הספר ים דרך‪ ,‬דבר נפלא ביותר‪:‬‬
‫האחים רצו לקחת מיוסף את נחלתו ‪ .‬נמכור אותו לעבד‪ ,‬וזהו‪ ,‬אין‬
‫נחלה !‬
‫שמעון ולוי אמרו – נהרוג אותו !‬
‫אם נהרוג אותו‪ ,‬אז עכשיו הנחלה תתחלק רק ל‪...11-‬‬
‫אמר יעקב אבינו – אתם רציתם לקחת לו את הנחלה‪ ,‬בזה שקניתם‬
‫עם הכסף נעלים‪ ,‬כי נעל מסמל את נחלת האדם‪...‬‬
‫אתם שמעון ולוי‪ ,‬הייתם היוזמים לכל זה‪ ....‬לכן לאף אחד מכם‪ ,‬לא‬
‫תהיה נחלה !‬
‫אני רוצה לתת עוד סנסן אחד‪☺ :‬‬
‫כולנו יודעים את שאלת האלשיך הקדוש – מפני מה לקח הקב"ה‪,‬‬
‫שבעים אנשים צדיקים‪ ,‬והוריד אותם למצרים‪ ,‬והוציא אותם שישים‬
‫ריבו‪ ,‬במ"ט שערי טומאה ? מה התועלת שבדבר ?‬
‫הוא לא נתן לאף אחד מהם נחלה ‪ ...‬כתוב בספר דברי הימים‪ ,‬ששבט‬
‫שמעון‪ ,‬קיבל נחלה בתוך שבט יהודה‪ .‬לא היה לו נחלה משל עצמו‪.‬‬
‫שאלה נוספת הוא שואל – בגזירת ברית בין הבתרים‪ ,‬עוד לא היו‬
‫לאברהם אבינו ילדים }טו‪ ,‬יג{ ָידֹעַ ֵתּ ַדע כִּ י‪-‬גֵר יִ ְהיֶה ז ְַרעֲ‪ ‬בְּ אֶ ֶרץ ‪‬א‬
‫אַרבַּ ע מֵ אוֹת ָשׁ ֽ ָנה‪ ..‬למה אברהם אבינו לא‬
‫לָהֶ ם ַועֲבָ דוּם וְ עִ נּוּ אֹתָ ם ְ‬
‫מבקש הפחתה בעונש ? הרי בסדום הוא כן ביקש !‬
‫אומר הספר ים דרך – עכשיו תבין טוב מאוד‪ .‬כולנו יודעים‪ ,‬שברגע‬
‫שאדם רוצה להעביר נחלה‪ ,‬אחד מהשני‪ ,‬איך עושים את ההעברה ?‬
‫אומר האלשיך הקדוש – משום שגילה הקב"ה לאברהם אבינו‪ ,‬מדוע‬
‫יורדים למצרים‪.‬‬
‫את העברת הנחלה‪ ,‬עושים בקנין של נעל ‪ .‬איפה עושים אותו ?‬
‫משום שעם ישראל יש לו זוהמה ‪ ,‬שנקראת זוהמת הנחש‪ ,‬כי הגמרא‬
‫במסכת שבת אומרת ‪ ,‬שבא הנחש והתיל בחוה זוהמה‪.‬‬
‫ידוע‪ ,‬מה שנאמר במגילת רות }ד‪ ,‬ז{ וְ זֹאת לְ פָ נִ ים בְּ יִ ְשׂ ָראֵ ל עַ ל‬
‫מוּרה לְ ַקיֵּ ם כָּ ל ָדּבָ ר ָשׁלַף ִאישׁ ַנעֲלוֹ וְ נָתַ ן לְ ֵרעֵ הוּ וְ זֹאת‬
‫הַ גְּ אוּלָּה וְ עַ ל ַה ְתּ ָ‬
‫עוּדה בְּ יִ ְשׂ ָראֵ ל‪.‬‬
‫הַ ְתּ ָ‬
‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪7‬‬
‫אם ככה‪ ,‬אמר הקב"ה לאברהם אבינו – תדע לך‪ ,‬עם ישראל צריכים‬
‫לקבל תורה‪ ,‬ועם זוהמה כזאת‪ ,‬הם לא יכולים לקבל תורה ! צריכים‬
‫לנקות אותה !‬
‫רבותי‪ ,‬ירדתם למצרים בעוון נעלים ‪ ...‬אבל יוסף הצדיק הכין לכם‬
‫את הדרך‪ ,‬הוא עמד הניסיון אשת פוטיפר‪ ,‬אז הוא היה בבחינת‬
‫נעלים של עם ישראל‪.‬‬
‫כמה זמן ?‬
‫יוצא‪ ,‬שיוסף הצדיק‪ ,‬אומר לנו המגלה עמוקות – יוסף הצדיק‪ ,‬היה‬
‫גלגולו של חנוך ‪.‬‬
‫אמר הקב"ה – ‪ 400‬שנה ‪ ,‬עם עבודות פרך‪ ,‬זה מתנקה‪.‬‬
‫לכן אברהם לא יכל לבקש הקלה בעונש‪ ,‬כמו בסדום‪.‬‬
‫כמו שאדם לוקח חליפה לניקוי ‪:‬‬
‫חנוך כידוע לכולם‪ ,‬הגיע למלאך שנקרא מט"ט‪ ,‬וכתוב בחז"ל‬
‫שהמלאך הזה ‪ ,‬נקרא נער ‪ ,‬ועפ"י חלק מהמפרשים‪ ,‬הוא נקרא בשם‬
‫שר העולם‪.‬‬
‫נשמת חנוך‪ ,‬היא נשמת יוסף הצדיק‪.‬‬
‫ כמה זמן ייקח ?‬‫‪ -‬שעה וחצי‪.‬‬
‫אומר הילקוט הראובני – חנוך תופר מנעלים היה‪ ,‬ועל כל תפירה‬
‫ותפירה ‪ ,‬היה אומר ברוך שם כבו מלכותו לעולם ועד‪.‬‬
‫אפשר פחות ?‬
‫למה ?‬
‫‪ -‬פחות‪ ,‬יצא מלוכלך ‪...‬‬
‫אומר הספר שבילי פנחס – משום שהוא היה בדור אחד לפני המבול‬
‫}ה‪ ,‬כד{ ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אתו אלהים ‪ ,‬כי‬
‫הקב"ה לא רצה שהוא יהיה במבול‪ .‬אז מה הוא עשה ?‬
‫רבותי‪ ,‬הולך הקב"ה ‪ ,‬ושולח שני אנשים הכין את הדרך‪ ,‬כדי שעם‬
‫ישראל יעמדו שם‪.‬‬
‫נתן לו את האפשרות להיפטר קודם‪.‬‬
‫מצרים נקראת "ערוות הארץ"‪.‬‬
‫כותב האלשיך הקדוש – האדם מחולק לאיבריו של האדם – יש פה‬
‫לארץ‪ ,‬שנאמר וּפָ צְ ָתה הָ אֲ ָד ָמה אֶ ת ִפּיהָ ‪.‬‬
‫אָרץ ִהנֵּה ַרחֲ בַ ת י ַָדיִ ם‪ ...‬הכל יש לארץ הזאת‪...‬‬
‫}בראשית לד‪ ,‬כא{ וְ הָ ֶ‬
‫לארץ הזאת יש ערווה ‪ -‬מצרים‪.‬‬
‫מצרים נקראת – מקור הטומאה של העולם‪.‬‬
‫"לך תיקח שבעים צדיקים‪ ,‬ותוריד אותם למצרים"‪.‬‬
‫אברהם אבינו‪ ,‬ערב הכניסה למצרים ‪ ,‬פתאום הוא אומר לשרה ִהנֵּה‬
‫נָא י ַָדעְ ִתּי כִּ י ִא ָשּׁה יְ פַ ת מַ ְראֶ ה אָ ְתּ‬
‫שואל ר' שלמה קלוגר – נשואים כל הרבה שנים‪ ,‬הוא לא ידע ?!‬
‫אלא‪ ,‬זה לא ענין אותו בכלל !‬
‫חנוך תפר מנעלים‪ ,‬כי אמר לאותו דור – רבותי‪ ,‬האדמה כבר רקובה‬
‫כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ ‪.‬‬
‫במה השחיתו ?‬
‫בעריות‪.‬‬
‫אמר להם ‪ -‬רבותי‪ ,‬מהאדמה המקוללת הזאת צריך להתנתק ‪ ,‬מה‬
‫הוא עשה ?‬
‫עשה נעלים‪ ,‬כדי לנתק אותם מהאדמה‪.‬‬
‫רבותי‪ ,‬יוסף הצדיק במצרים‪ ,‬מנתק את עם ישראל מאותה זוהמה‬
‫של הנחש !‬
‫בכניסה למצרים‪ ,‬כבר הרגיש אברהם אבינו משהו !‬
‫אם הוא ירד לאותה זוהמה של הנחש‪ ,‬אז הוא גם תפר מנעלים לעם‬
‫ישראל‪ ,‬כדי שיוכלו לצאת ממצרים בטהרה‪.‬‬
‫מה עושים ???‬
‫אם ככה‪ ,‬נוכל להבין‪:‬‬
‫שולחים איש ואישה ‪ ,‬כדי להכין את הדרך‪...‬‬
‫אומר לנו הקב"ה וְ כָ כָ ה תֹּאכְ לוּ אֹתוֹ מָ ְתנֵיכֶ ם חֲ ג ִֻרים ַנ ֲעלֵיכֶ ם בְּ ַרגְ לֵיכֶ ם‬
‫– כיון שמכרתם את יוסף בעבור נעלים ‪ ,‬כי חשבתם שהוא בא לקחת‬
‫לכם את הנחלה ‪ ,‬והנחלה נקראת בשם נעל ‪ ...‬אדרבא‪ ,‬תראו שכל מה‬
‫שיוסף רצה‪ ,‬הוא באמת מלך‪ ,‬והכין את עם ישראל‪ ,‬לצאת‬
‫ממצרים‪! ....‬‬
‫שרה ירדה למצרים ‪ ,‬עברה את ניסיון פרעה‪ ,‬ונגדרו כל הנשים‬
‫בזכותה }ויקרא רבה‪ ,‬פרשה לב{‪.‬‬
‫יוסף ירד למצרים ‪ ,‬והתנסה בניסיון אשת פוטיפר‪ ,‬ונגדרו כל הזכרים‬
‫בזכותו‪.‬‬
‫אם אלה הדברים ‪ ,‬יוצא שיוסף ‪ ,‬היה מבחינת "הנעל" של עם ישראל‪,‬‬
‫להביא אותם ממצרים‪ ,‬ולהוציא אותם משם‪...‬‬
‫יקא ‪ .‬שהקב"ה יזכור לנו את‬
‫ַרחֲ מָ נָא ִא ְדכַּ ר לָן זְ כוּתֵ יהּ ְדּיוֹסֵ ף צַ ִדּ ָ‬
‫הזכויות של יוסף הצדיק‪ ,‬ונזכה בקרוב ממש‪ ,‬שיבוא משיח בן יוסף‬
‫ואחריו משיח בן דוד‪ ,‬לבשר לנו את הגאולה במהרה בימינו אמן‬
‫ואמן !!!‬
‫רבותי‪ ,‬ביציאת מצרים‪ ,‬אמר הקב"ה – }שמות יב‪ ,‬יא{ וְ כָ כָ ה תֹּאכְ לוּ‬
‫אֹתוֹ ָמ ְתנֵיכֶ ם חֲ ג ִֻרים ַנ ֲעלֵיכֶ ם בְּ ַרגְ לֵיכֶ ם וּמַ ֶקּלְ כֶ ם בְּ י ְֶדכֶ ם‪...‬‬
‫לקבלת השיעור בדואר אלקטרוני ‪ ,‬שלחו מייל לכתובת ‪[email protected]‬‬