CombinatoricsAndGraphTheory-SampleExam-v1.1

Transcription

CombinatoricsAndGraphTheory-SampleExam-v1.1
‫מבוא לקומבינטוריקה ותורת הגרפים‪:‬‬
‫פתרון מבחן לדוגמה תש"ע‬
‫גרסה ‪ ,1.1‬יוני ‪2011‬‬
‫ברק שושני‬
‫‪[email protected] | http://baraksh.co.il/‬‬
‫שאלות‬
‫‪ .1‬חשבו את הסכום‪:‬‬
‫ ‪n‬‬
‫‪X‬‬
‫‪n k‬‬
‫‪k‬‬
‫‪3‬‬
‫‪k=3‬‬
‫‪ .2‬הוכיחו כי בכל צביעה של משבצות של לוח ‪ 6 × 16‬בשלושה צבעים קיים מלבן שכל ארבע פינותיו צבועות באותו‬
‫צבע‪.‬‬
‫‪ .3‬חשבו את מספר המספרים השלמים בין ‪ 0‬לבין ‪ 9999‬בהם כל אחת מהספרות ‪ 2, 5, 8‬מופיעה לפחות פעם אחת‪.‬‬
‫‪ .4‬חשבו את מספר הסדרות באורך ‪ n‬המורכבות מהספרות ‪ 0, 1, 2‬כאשר בסדרה לא מופיעות בסמיכות שתי ספרות‬
‫זוגיות‪.‬‬
‫‪ .5‬מיקי הכין חמישים שאלות שונות לקורס מבוא לקומבינטוריקה ותורת הגרפים‪ .‬במהלך הסמסטר הוא חילק אותן‬
‫לעשרה דפי תרגילים‪ ,‬כשבכל אחד חמש שאלות‪ .‬בסוף הסמסטר הוא חילק אותן לעשר קבוצות‪ ,‬כשבכל אחת חמש‬
‫שאלות‪ ,‬לפי דרגת הקושי שנקבעה עפ"י רמת ההצלחה של הסטודנטים בפתרון התרגילים‪ .‬הוכיחו כי ישנה קבוצה‬
‫של עשר מתוך חמישים השאלות המכילה שאלה אחת בדיוק מכל דרגת קושי ושאלה אחת בדיוק מכל דף תרגיל‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫פתרונות‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫חשבו את הסכום‪:‬‬
‫ ‪n‬‬
‫‪X‬‬
‫‪n k‬‬
‫‪3‬‬
‫‪k‬‬
‫‪k=3‬‬
‫פתרון‬
‫!‪k‬‬
‫!‪n‬‬
‫!)‪k! (n − k)! 3! (k − 3‬‬
‫‪n‬‬
‫‪X‬‬
‫=‬
‫‪k=3‬‬
‫ ‪n‬‬
‫‪X‬‬
‫‪n k‬‬
‫‪3‬‬
‫‪k‬‬
‫‪k=3‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n (n − 1) (n − 2) X‬‬
‫!)‪(n − 3‬‬
‫!‪3‬‬
‫!)‪(k − 3)! (n − k‬‬
‫=‬
‫‪k=3‬‬
‫‪n−3‬‬
‫!)‪(n − 3‬‬
‫‪n (n − 1) (n − 2) X‬‬
‫!‪3‬‬
‫!)‪k! (n − 3 − k‬‬
‫‪k=0‬‬
‫‬
‫‬
‫‪n−3‬‬
‫‪n (n − 1) (n − 2) X n − 3‬‬
‫=‬
‫‪k‬‬
‫!‪3‬‬
‫=‬
‫‪k=0‬‬
‫‪n (n − 1) (n − 2) n−3‬‬
‫=‬
‫‪·2‬‬
‫!‪3‬‬
‫)‪2n−4 n (n − 1) (n − 2‬‬
‫=‬
‫‪3‬‬
‫‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫הוכיחו כי בכל צביעה של משבצות של לוח ‪ 6 × 16‬בשלושה צבעים קיים מלבן שכל ארבע פינותיו צבועות‬
‫באותו צבע‪.‬‬
‫פתרון‬
‫‬
‫‬
‫בכל עמודה בעלת ‪ 6‬משבצות יש ‪ 62 · 3 = 45‬אפשרויות שונות לקבל זוג של משבצות שצבועות באותו צבע‪ 62 :‬אפשרויות‬
‫למיקום המשבצות ו־‪ 3‬אפשרויות לצבע‪ .‬עבור כל צביעה של עמודה‪ ,‬או שיש ‪ 2‬משבצות מכל צבע )ואז יש ‪ 3‬זוגות‪ ,‬אחד‬
‫מכל צבע( או שיש לפחות ‪ 3‬משבצות מצבע מסוים )ואז יש ‪ 3‬אפשרויות לזוגות בצבע זה(‪ .‬בכל מקרה אנו רואים כי יש‬
‫לפחות ‪ 3‬זוגות בכל עמודה‪ ,‬ולכן לפחות ‪ 3 · 16 = 48‬זוגות בסה"כ בלוח‪ .‬מעקרון שובך היונים‪ ,‬קיים זוג משבצות )מתוך‬
‫‬
‫‪ 45‬האפשרויות( שמופיע בשתי עמודות שונות‪ ,‬ולכן יוצר מלבן‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫חשבו את מספר המספרים השלמים בין ‪ 0‬לבין ‪ 9999‬בהם כל אחת מהספרות ‪ 2, 5, 8‬מופיעה לפחות פעם‬
‫אחת‪.‬‬
‫פתרון‬
‫יש ‪ 4‬אפשרויות לבחירת מיקום לספרה ‪ 3 ,2‬אפשרויות לספרה ‪ 5‬ו־‪ 2‬אפשרויות לספרה ‪ .8‬נבחר את הספרה הרביעית‬
‫כך שהמספר יכיל את הספרות ‪ 2, 5, 8‬בדיוק פעם אחת‪ :‬ניתן לבחור בכל אחת מהספרות ‪ ,0, 1, 3, 4, 6, 7, 9‬בסה"כ ‪7‬‬
‫אפשרויות‪ .‬לפיכך מספר המספרים השלמים בין ‪ 0‬לבין ‪ 9999‬בהם כל אחת מהספרות ‪ 2, 5, 8‬מופיעה בדיוק פעם אחת‬
‫הוא ‪ .4 · 3 · 2 · 7‬למספר זה יש להוסיף את המספרים בהם אחת מהספרות מופיעה בדיוק פעמיים‪ :‬עבור כל ספרה‪ ,‬נבחר‬
‫את שני המיקומים לספרה זו ‪ 42 -‬אפשרויות‪ ,‬ואז יש ‪ 2‬אפשרויות לשבץ את שתי הספרות הנותרות‪ .‬בסה"כ נקבל‪:‬‬
‫ ‬
‫‪4‬‬
‫‬
‫·‪4·3·2·7+3‬‬
‫‪· 2 = 204‬‬
‫‪2‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫חשבו את מספר הסדרות באורך ‪ n‬המורכבות מהספרות ‪ 0, 1, 2‬כאשר בסדרה לא מופיעות בסמיכות שתי‬
‫ספרות זוגיות‪.‬‬
‫פתרון‬
‫נסמן את מספר הסדרות באורך ‪ n‬אשר מקיימות את התנאי ב־ ‪ .Sn‬לכל סדרה באורך ‪ n − 1‬אשר מקיימת את התנאי‬
‫ניתן להוסיף את הספרה ‪) 1‬אם הספרה ה־‪ n − 1‬היא ‪ 0‬או ‪ (2‬או את הספרות ‪) 0, 1, 2‬אם הספרה ה־‪ n − 1‬היא ‪.(1‬‬
‫התרשים הבא מתאר את התהליך עבור ‪:n = 1, 2, 3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪%‬‬
‫→‬
‫&‬
‫→‬
‫‪%‬‬
‫→‬
‫&‬
‫→‬
‫‪%‬‬
‫→‬
‫&‬
‫‪→ 1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪%‬‬
‫‪→ 1‬‬
‫&‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪→ 1‬‬
‫‪2‬‬
‫כלומר‪:‬‬
‫‪S3 = 11‬‬
‫‪S2 = 5,‬‬
‫‪S1 = 3,‬‬
‫יהי ‪ On‬מספר ה־‪ 1‬שהוספנו בשלב ה־‪ n‬ו־ ‪ En‬מספר ה־‪ 0‬וה־‪ 2‬שהוספנו בשלב ה־‪ .n‬מאחר שאת ‪ 1‬ניתן להוסיף עבור‬
‫כל אחת מהספרות ‪ 0, 1, 2‬במקום האחרון‪ ,‬מתקיים‪:‬‬
‫‪On = Sn−1‬‬
‫את ‪ 0‬ו־‪ ,2‬לעומת זאת‪ ,‬ניתן להוסיף רק אם הספרה במקום האחרון היא ‪:1‬‬
‫‪En = 2On−1 = 2Sn−2‬‬
‫כמו כן מתקיים כמובן‪:‬‬
‫‪Sn = On + En‬‬
‫לכן‪:‬‬
‫‪Sn = Sn−1 + 2Sn−2‬‬
‫‪3‬‬
‫לפתירת נוסחת הרקורסיה נשים לב כי הפולינום האופייני הוא‪:‬‬
‫‪r2 − r − 2 = 0‬‬
‫ושורשיו הם ‪ .r = 2, −1‬לפיכך‪:‬‬
‫‪n‬‬
‫‪Sn = A · (−1) + B · 2n‬‬
‫נציב את תנאי ההתחלה‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫=‪B‬‬
‫‪1‬‬
‫‪A=− ,‬‬
‫‪3‬‬
‫‬
‫⇒=‬
‫‪S1 = −A + 2B = 3‬‬
‫‪S2 = A + 4B = 5‬‬
‫‬
‫מכאן‪ ,‬הפתרון הוא‪:‬‬
‫‪+ 2n+2‬‬
‫‪n+1‬‬
‫)‪(−1‬‬
‫‪3‬‬
‫= ‪Sn‬‬
‫‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫מיקי הכין חמישים שאלות שונות לקורס מבוא לקומבינטוריקה ותורת הגרפים‪ .‬במהלך הסמסטר הוא חילק‬
‫אותן לעשרה דפי תרגילים‪ ,‬כשבכל אחד חמש שאלות‪ .‬בסוף הסמסטר הוא חילק אותן לעשר קבוצות‪ ,‬כשבכל‬
‫אחת חמש שאלות‪ ,‬לפי דרגת הקושי שנקבעה עפ"י רמת ההצלחה של הסטודנטים בפתרון התרגילים‪ .‬הוכיחו‬
‫כי ישנה קבוצה של עשר מתוך חמישים השאלות המכילה שאלה אחת בדיוק מכל דרגת קושי ושאלה אחת‬
‫בדיוק מכל דף תרגיל‪.‬‬
‫פתרון‬
‫נבנה גרף דו־צדדי עם צדדים ‪ X‬ו־ ‪ Y‬באופן הבא‪ :‬כל אחד מ־‪ 10‬הקדקודים ב־‪ X‬מתאים לדף תרגילים וכל אחד מ־‪10‬‬
‫הקדקודים ב־ ‪ Y‬מתאים לדרגת קושי‪ .‬הצלעות המחברות בין ‪ X‬ו־ ‪ Y‬מתאימות לשאלות‪ :‬צלע שמחברת בין קדקוד ‪Xi‬‬
‫לקדקוד ‪ Yj‬מייצגת שאלה שנמצאת בדף תרגילים ‪ i‬והיא בעלת דרגת קושי ‪.j‬‬
‫תהי ‪ S‬תת־קבוצה של ‪ ,X‬ונסמן |‪ .(1 ≤ n ≤ 10) n ≡ |S‬אנו יודעים כי בכל דף תרגילים יש ‪ 5‬שאלות‪ ,‬ולכן יש בסה"כ‬
‫‪ 5n‬שאלות שקשורות לקבוצה ‪ .S‬בנוסף יש )רק( ‪ 5‬שאלות בכל דרגת קושי‪ ,‬ולכן ‪ 5n‬השאלות חייבות לכלול שאלות‬
‫מלפחות ‪ n‬דרגות קושי שונות‪ .‬תהי )‪ N (S‬קבוצת כל הקדקודים שמחוברים ל־‪ ,S‬אז היא כוללת לפחות ‪ n‬קדקודים‬
‫)כמספר דרגות הקושי(‪ .‬לכן |‪ ,|N (S)| ≥ |S‬ולפי משפט הול קיים זיווג של ‪ X‬לתוך ‪ .Y‬זיווג כזה מחבר כל תרגיל לדרגת‬
‫קושי אחת בדיוק באופן חד־חד־ערכי‪ ,‬ולכן ייתן לנו קבוצה של עשר שאלות המכילה שאלה אחת בדיוק מכל דרגת קושי‬
‫‬
‫ושאלה אחת בדיוק מכל דף תרגיל‪ ,‬כנדרש‪.‬‬
‫‪4‬‬