אולפן עברית

Transcription

אולפן עברית
‫ציפי בן‪-‬עמי‬
‫אולפן עברית‬
‫על‪-‬פי תוכנית הלימודים של משרד החינוך‬
‫לדבר‬
‫לקרוא‬
‫להבין‬
‫לכתוב‬
‫פרולוג בע"מ מוציאים לאור‬
‫על הספר ‪ -‬מדריך למורה‬
‫הספר הוא מקשה אחת‪ ,‬וכולל את כל אבני הבניין הבסיסיות של השפה העברית ברצף מובנה‬
‫מן הקניית האלפבית ועד הקניית הפועל הסביל‪.‬‬
‫הקריאה והכתיבה‬
‫אותיות הדפוס ואותיות הכתב מוקנות בו זמנית‪ ,‬וראשונות מוקנות האותיות שיש ביניהן דמיון‬
‫צורני (ר‪/‬ר‪ ,‬ה‪/‬ה ו‪/‬ו וכד')‪ .‬בד בבד עם הקניית התנועות מתחיל תרגול הקריאה‪.‬‬
‫בתחילת לימוד הקריאה התלמיד קורא מילים לועזיות באותיות דפוס וכתב בו זמנית‪ .‬כשם‬
‫שילדים הלומדים לקרוא קוראים מילים בשפתם ולא בשפה זרה‪ ,‬כך התלמיד קורא מילים‬
‫לועזיות שהוא מכיר ויודע‪ .‬בדרך זו התלמיד מתמקד ברכישת מיומנות הקריאה בלבד‪ ,‬ואין הוא‬
‫נדרש לשלב תהליכי למידה נוספים (הבנה‪ ,‬הפנמה וידיעה)‪ ,‬שהוא נזקק להם כאשר הוא קורא‬
‫מילים חדשות בשפה העברית‪.‬‬
‫בתוך כך המורה מקנה את התבניות הבסיסיות והראשוניות של השפה‪ :‬כינויי הגוף‪ ,‬שמות‬
‫העצם (מורה‪ ,‬תלמיד‪ ,‬עולה)‪ ,‬שמות התואר (חדש‪ ,‬טוב)‪ ,‬הפעלים (לומד‪ ,‬עובד‪ ,‬גר) ומילות‬
‫השאלה (איפה ‪ +‬ב‪ ,‬מאין ‪ +‬מ‪ ,‬מי‪ ,‬מה)‪.‬‬
‫התלמיד קורא וכותב מילים יחידות בעברית‪ ,‬ובהדרגה הוא קורא משפטים וקטעים קצרים‬
‫שמופיע בהם האוצר הלשוני אשר הוקנה בכיתה‪.‬‬
‫קטעי הקריאה‪ ,‬הדיאלוגים והתרגילים בתחילת הספר נכתבו באותיות כתב ובאותיות דפוס‬
‫לסירוגין במכוון‪ .‬זאת כדי לחזק ולבסס את השליטה באותיות הדפוס ובאותיות הכתב בד בבד‬
‫עם הקניית תבניות לימוד חדשות‪ .‬בתוך זמן קצר התלמיד שולט בשתי המיומנויות החשובות‬
‫להמשך הלמידה‪ :‬הקריאה והכתיבה‪.‬‬
‫יחידת הלימוד‬
‫יחידת הלימוד כוללת מרכיב דקדוקי‪ ,‬קטע קריאה ותרגול‪.‬‬
‫המרכיב הדקדוקי עשוי להיות תבנית לשון ("מוצא חן בעיניי" למשל)‪ ,‬מילת יחס‪ ,‬מילת קישור‪,‬‬
‫שם הפועל‪ ,‬זמן עבר‪ ,‬גזרה וכד'‪.‬‬
‫קטע קריאה‪ :‬אחד העקרונות שהנחו אותי בכתיבת הספר‪ ,‬היה לכתוב קטע קריאה לכל מרכיב‬
‫דקדוקי נלמד‪ .‬זאת לא רק משום שהטקסט מעשיר את ידיעותיו של התלמיד ובודק את יכולתו‬
‫להבין את הנקרא‪ ,‬אלא בעיקר משום שהאוצר הלשוני בטקסט מעוגן במשפטים המצטרפים‬
‫ליחידה רעיונית אחת‪ .‬המרקם האסוציאטיבי בטקסט מסייע ללומד לזכור את החומר הנלמד‬
‫ואת אוצר המילים החדש‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬הטקסט משמש בידי המורה כלי להפעלת מיומנות הדיבור בכיתתו‪ .‬שאילת‬
‫שאלות על הטקסט ודיבוב התלמיד להשיב מפתחים את כשירותו התקשורתית של התלמיד‪.‬‬
‫התרגול אינו רק של התבנית הנלמדת‪ ,‬אלא גם של האוצר הלשוני החדש המופיע בקטע‬
‫הקריאה‪ .‬הטבלאות הן חלק מן התרגול‪ ,‬ונועדו לסייע לתלמיד להכיר את המבנים הצורניים‬
‫בשפה העברית‪ .‬בשל היותה צורה ויזואלית‪ ,‬הטבלה מוסיפה ממד של בהירות וסדר בעבור‬
‫התלמיד‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫האוצר הלשוני‬
‫האוצר הלשוני בספר עשיר ומגוון‪ ,‬והוא כולל מבעים שימושיים מחיי היום‪-‬יום‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬האוצר הלשוני המופיע בקטעי הקריאה אינו נלמד באופן חד‪-‬פעמי‪ ,‬אלא חוזר בקטעי‬
‫הקריאה ובתרגילים לאורך כל הספר‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬בתחילת הספר הפועל "נוסדה" מופיע בקטע הקריאה על העיר כפר‪-‬סבא‪ .‬לכל הדעות‬
‫זהו פועל קשה ללימוד‪ ,‬אלא שבהקשר הטקסטואלי הוא מתבקש‪ .‬לכן הפועל נלמד כמילה‬
‫(כלומר רק תרגומו נדרש‪ ,‬בלי להתייחס לצורתו הסבילה ולנטייתו לפי הבניין והגזרה)‪.‬‬
‫עם זאת אין הפועל "נוסדה" נזנח ונשכח‪ .‬הוא מוזכר שוב בקטע הקריאה על המושב נהלל‪ ,‬ואז‬
‫הוא כבר אינו חדש ללומד‪ .‬בהמשך הוא מופיע בשלישית בקטע על העיר בני‪-‬ברק‪ ,‬ובשלב זה‬
‫התלמיד מפנים אותו‪.‬‬
‫חזרה‪ ,‬הרחבה ועיבוי‬
‫חזרה‪ ,‬הרחבה ועיבוי מקדמים את הלומד‪ ,‬מעשירים את ידיעותיו ומסייעים לו לשנן חומר‬
‫שכבר נלמד‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬הפועל "נמצא"‪:‬‬
‫התלמיד יוצא נשכר כאשר הוא לומד את הפועל "נמצא" ואת התבנית "יש‪/‬אין ב‪ "...‬בצמידות‪.‬‬
‫אך טבעי הדבר ללמוד שבעברית אומרים‪" :‬יש לוח בכיתה" לעומת "דניאל נמצא בכיתה"‪ .‬יתר‬
‫על כן‪ ,‬בדרך זו אפשר למנוע מן התלמיד להטמיע את השגיאה הנפוצה "יש ריטה בכיתה"‪,‬‬
‫כאשר למעשה הוא רוצה לומר כי ריטה נמצאת בכיתה‪.‬‬
‫לאחר ההקניה הראשונית הכוללת תרגול‪ ,‬התלמיד נחשף בשנית לפועל "נמצא" בעת הלימוד‬
‫על ארבע רוחות השמים‪ .‬אז הוא לומד כי "אילת נמצאת בדרום"‪ .‬לאחר מכן מופיע תרגיל מילוי‬
‫("קלוז") על ירושלים‪ ,‬ובו התלמיד לומד על העיר‪ ,‬רוכש אוצר לשוני חדש ובתוך כך מיישם את‬
‫השימוש בתבנית "יש‪/‬אין ב‪ "...‬ובפועל "נמצא"‪ .‬בשלב הזה התלמיד מפנים באופן מוחלט פועל‬
‫זה‪.‬‬
‫דוגמה נוספת היא פעולת הדיבור "הזמנה"‪:‬‬
‫לראשונה נלמדת פעולת דיבור זו בשיחה "דורון מתקשר ומזמין טכנאי"‪.‬‬
‫בלימוד זמן העתיד הנושא חוזר ונלמד בהרחבה בשיחה "הזמנה למפגש"‪ ,‬ועל האוצר הלשוני‬
‫החדש נוסף הפועל "יתקיים"‪ .‬בלימוד הסביל נלמדות הצורות "ייערך" ו"מוזמן" בשיחה "חנוכת‬
‫בית"‪.‬‬
‫העיקרון של חזרה תוך כדי הרחבה ועיבוי עובר כחוט השני לאורך כל הספר בכל נושאי הלימוד‪.‬‬
‫זמן העבר‬
‫ככלל‪ ,‬העבר נלמד על פי חלוקת הגופים לשתי קבוצות (גוף שלישי והגופים ראשון ושני) בשל‬
‫הדמיון בנטייתם‪.‬‬
‫כניסת התלמיד אל "עולם העבר" נעשית בשלבים ובהדרגה‪:‬‬
‫‪ .1‬ראשון נלמד הפועל "להיות" בעבר כצורה יחידה‪ ,‬ללא שיוך לבניין ולגזרה‪ .‬זאת בשל‬
‫נחיצותו מחד גיסא וכדי להכין את התלמיד ללימוד זמן העבר מאידך גיסא‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫אולפן עברית‬
‫‪ .2‬שנייה נלמדת גזרת ע"ו בבנין פעל משני טעמים‪:‬‬
‫ א‪ .‬התלמיד מפנים גזרה זו במהירות וללא קושי בשל היותה קלה ופשוטה‪.‬‬
‫ ב‪ .‬גזרה זו היא כלי לשינון הסיומות הקבועות של זמן עבר ולהפנמתן‪.‬‬
‫‪ .3‬העבר בחתך רוחב בבניינים הפעילים ובגזרת השלמים‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬בתחילה מוקנה הגוף השלישי‪ ,‬ולאחריו מוקנים הגוף הראשון והגוף השני‪.‬‬
‫בתוך זמן קצר התלמיד לומד להכיר את צורות העבר בבניינים השונים‪.‬‬
‫לאחר ההקניה והתרגול לימוד זמן העבר לא תם ולא נשלם; בלימוד הגזרות משולבים‬
‫נושאי לימוד חדשים‪ ,‬כאשר המטרה הגלויה היא לימוד נושא דקדוקי חדש‪ ,‬והמטרה‬
‫הסמויה היא תרגול זמן העבר‪.‬‬
‫למשל‪ :‬הקטע "מתנדבת בקיבוץ" נכתב לצורך לימוד הנושא הדקדוקי "שמות הילידים"‬
‫(ישראלי‪ ,‬ישראלית)‪ .‬באופן ישיר התלמיד לומד את שמות הילידים‪ ,‬אולם מטרתו הנוספת‬
‫של הקטע היא לתרגל את זמן העבר ולחזק את התלמיד בנושא זה‪.‬‬
‫על המורה לחזור ולתרגל ללא לאות את הפעלים החדשים המצויים בקטע כגון התרגלתי‪,‬‬
‫נרשמתי‪ ,‬החלטתי (בשם הפועל‪ ,‬בהווה‪ ,‬בעבר ובכל הגופים)‪ .‬כל זאת כדי לסייע בידי‬
‫התלמיד להפנים את צורתו של זמן העבר בעברית‪.‬‬
‫ראוי לציין‪ ,‬כי הוראת זמן זה בחתך אורך (לפי הבניין והגזרה)‪ ,‬שהייתה נהוגה בעבר‪ ,‬הגבילה‬
‫והצרה את צעדי הלומד והמלמד‪ .‬לעומת זאת הוראת העבר בחתך רוחב‪,‬‬
‫את הלימוד ֵ‬
‫הנוהגת על פי תוכנית הלימודים החדשה של משרד החינוך‪ ,‬מרחיבה את יריעת הלימוד‬
‫ומאפשרת לצקת לתוכה תכנים מתחומים רבים ומגוונים‪ .‬בכך הלימוד נעשה מעניין‬
‫ומאתגר יותר הן בעבור התלמיד והן בעבור המורה‪ .‬בדרך זו התלמיד נחשף לאוצר לשוני‬
‫עשיר ומגוון‪ ,‬ובכך הוא מעשיר את אוצר המילים שלו וגם את ידיעותיו‪ .‬כמו כן שיטה זו‬
‫מקצרת את זמן הלימוד של זמן העבר ותורמת רבות להתקדמות התלמיד‪.‬‬
‫‪ .4‬הגזרות‬
‫ א‪ .‬ראשונה נלמדת גזרת ל"ה בבניין פעל (הנקרא גם בניין קל) כיוון שבבניין זה‬
‫הנטייה של העבר קלה ופשוטה בהשוואה לבניינים האחרים‪ .‬כמו כן התלמיד כבר‬
‫רכש והפנים את הפועל "להיות" בזמן עבר‪ ,‬דבר המקל על לימוד גזרה זו‪.‬‬
‫ ב‪ .‬אחד השיקולים לקביעת מיקומן של הגזרות בספר הוא רמת הקושי הלשוני של‬
‫קטעי הקריאה‪ .‬כך למשל‪ ,‬שתי הגזרות בבניין הפעיל פ"נ וע"ו ממוקמות בספר‬
‫לפני גזרת פ"ג בבניין הפעיל‪ .‬זאת כיוון שדרגת הקושי של הטקסט "תאטרון‬
‫גשר"‪ ,‬אשר נכתב לצורך הוראת הפעיל פ"נ וע"ו‪ ,‬נמוכה מזו של הטקסט "סיפור גן‬
‫העדן"‪ ,‬שבעזרתו נלמד הפעיל פ"ג‪.‬‬
‫ ג‪ .‬הוראת שתי הגזרות (הפעיל פ"נ וע"ו) זו לצד זו מסייעת בידי התלמיד לראות את‬
‫המשותף להן (הבניין) ואת השוני ביניהן (הגזרה)‪ .‬כך התלמיד לומד להבחין בין‬
‫ל"ה ַבנתי"‪.‬‬
‫"ה ַּכרתי" ֵ‬
‫ל"מבין" ובין ִ‬
‫"מכּ יר" ֵ‬
‫ַ‬
‫‪5‬‬
‫זמן העתיד‬
‫המורפולוגיה של זמן העתיד מורכבת מתבנית הנגזרת משם הפועל בתוספת תחיליות (אותיות‬
‫אית"ן)‪ ,‬ולגופים את‪ ,‬אתם‪/‬ן והם‪/‬ן נוספות גם סיומות‪.‬‬
‫על כן לימוד העתיד נעשה בחתך רוחב לפי‪:‬‬
‫‪ .1‬הדמיון הצורני של גזירת העתיד משם הפועל‪.‬‬
‫‪ .2‬חלוקה של הגופים על פי נטייתם לשתי קבוצות‪:‬‬
‫באחת קיימות התחיליות בלבד (אני‪ ,‬אתה‪ ,‬הוא‪ ,‬היא‪ ,‬אנחנו)‪ ,‬ובשנייה נוספות על התחיליות‬
‫גם סיומות (את‪ ,‬אתן‪/‬ן‪ ,‬הם‪/‬ן)‪.‬‬
‫השלבים בלימוד זמן העתיד‪:‬‬
‫כהכנה נלמדים סימני העתיד (אותיות אית"ן והסיומות)‪ ,‬וכמו בזמן העבר זמן העתיד של הפועל‬
‫"להיות" מוקנה כצורה יחידה‪ ,‬ללא שיוך לבניין ולגזרה‪.‬‬
‫מכאן ואילך לימוד העתיד נעשה בהדרגה‪ ,‬מן הקל אל הקשה‪.‬‬
‫‪ .1‬יחידת הלימוד הראשונה כוללת את העתיד בגזרת ע"ו בבניין פעל ובבניין הפעיל (גזרת‬
‫השלמים‪ ,‬פ"נ‪ ,‬ע"ו‪ ,‬פ"י) מפני שבגזרות אלו העתיד נגזר משם הפועל בדרך זהה‪ :‬השמטת‬
‫סימני שם הפועל (ל‪/‬לְ ה) והוספת התחיליות והסיומות‪.‬‬
‫גורי‪...‬‬
‫פעל ע"ו לָ גור ָ גור ָאגור‪ָ ,‬תגור‪ָ ,‬ת ִ‬
‫‬
‫רגישי‪...‬‬
‫הפעיל שלמים לְ ַהרגיש ַ רגיש ַארגיש‪ַ ,‬תרגיש‪ַ ,‬ת ִ‬
‫‬
‫ַאכּ יר‪ ,‬תכיר‪ ,‬תכירי‪...‬‬
‫הפעיל פ"נ לְ ַהכּ יר ַ כּ יר‬
‫‬
‫הפעיל ע"ו לְ ָהבין ָ בין ָאבין‪ ,‬תבין‪ ,‬תביני‪...‬‬
‫‬
‫וֹ סיף אוֹ סיף‪ ,‬תוסיף‪ ,‬תוסיפי‪...‬‬
‫הפעיל פ"י לְ הוֹ סיף‬
‫‬
‫הפועל "יכול" (הנלמד כפועל יחיד ללא שיוך לבניין ולגזרה) נכלל ביחידה זו מכיוון שגם‬
‫‬
‫בפועל זה אותיות אית"ן מנוקדות בתנועה אחת ‪ -‬תנועת השורוק אוּכל‪ ,‬תוּכל‪ ,‬יוּכל‪;...‬‬
‫‪ .2‬יחידה הלימוד הבאה כוללת את הבניינים פיעל‪ ,‬נפעל והתפעל‪.‬‬
‫למעט גוף ראשון יחיד‪ ,‬שבו ניקודה של התחילית "א" אינה תואמת את צורתו של שם הפועל‪,‬‬
‫הרי גם כאן מתרחש התהליך של השמטת סימני שם הפועל והוספת התחיליות והסיומות‪.‬‬
‫לְ ַד ֵ ּבר > ְ ַד ֵ ּבר אתה ְתדבר‪ ,‬הוא יְ דבר‪ ,‬את ְתדברי‪ ,‬אבל‪ :‬אני ֲאדבר‪.‬‬
‫‬
‫לְ ִהתלבש > ִ תלבש אתה ִתתלבש‪ ,‬הוא יִ תלבש‪ ,‬את ִתתלבשי‪ ,‬אבל‪ :‬אני ֶאתלבש‪.‬‬
‫‬
‫לְ ִהיכנס > ִ יכנס אתה ִתיכנס‪ ,‬הוא יִ יכנס‪ ,‬את ִתיכנסי‪ ,‬אבל‪ :‬אני ֶאכנס‪.‬‬
‫‬
‫‪ .3‬לאחר מכן נלמד בניין פעל בגזרת השלמים על שתי צורותיו‪ :‬צורת האפעול וצורת האפעל‪.‬‬
‫צורת האפעול נגזרת אף היא משם הפועל (השמטת ל' משם הפועל)‪.‬‬
‫לִ כְ תוב > ִ כְ תוב אתה ִתכתוב‪ ,‬הוא יִ כתוב‪ ...‬אבל‪ :‬אני ֶאכתוב‪.‬‬
‫‬
‫שתי הצורות (אפעול ואפעל) קיימות בקבוצת העתיד הראשונה (הגופים אני‪ ,‬אתה‪ ,‬הוא‪,‬‬
‫‬
‫היא‪ ,‬אנחנו) – ֶאכתוב‪ִ ,‬תכתוב לעומת ֶאלמד‪ִ ,‬תלמד‪.‬‬
‫צורת העתיד של הקבוצה השנייה (הגופים את‪ ,‬אתם‪/‬ן‪ ,‬הם‪/‬ן) זהה גם באפעול וגם באפעל‬
‫‬
‫(תכְ ְתבי‪ִ ,‬תלְ ְמדי)‪.‬‬
‫ִ‬
‫כמו בבניינים נפעל והתפעל‪ ,‬בבניין פעל (אפעול ואפעל) התחילית "א" מנוקדת בסגול‪,‬‬
‫‬
‫ויתר התחיליות מנוקדות בחיריק‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫אולפן עברית‬
‫םיניינ ע ה ןכות‬
‫‪ .4‬בהמשך נלמדות הגזרות החשובות דוגמת פעל ל"ה‪ ,‬פ"נ‪ ,‬פ"י וכו'‪.‬‬
‫לימוד העתיד משולב בקטעי קריאה ובשיחות שנכתבו לצורך תרגול זמן זה והפנמתו‪.‬‬
‫מילות היחס בנטייה – סדר הוראתן‬
‫‪‬‬
‫‬
‫‪‬‬
‫‬
‫‪‬‬
‫‬
‫‪‬‬
‫‬
‫‪‬‬
‫‬
‫‪‬‬
‫‬
‫ראשונה נלמדת מילת השייכות "של" בנטייה בשל חשיבות השימוש בה"א הידיעה‬
‫(התבנית "ה‪ ...‬שלי‪ ,‬שלך" וכו')‪ .‬כמו כן היא סוללת את הדרך ללימוד הנטייה של מילות‬
‫היחס‪.‬‬
‫מילת היחס "ל" בנטייה קלה ללומד‪ ,‬מאחר שכבר הפנים את נטייתה בלימוד התבנית "יש‬
‫לי‪"...‬‬
‫"עם" בנטייה ניתנת לתרגום‪ ,‬לכן אין התלמיד נדרש להפנים את משמעותה אלא רק את‬
‫נטייתה‪.‬‬
‫מילת היחס "את"‪ ,‬אשר נלמדת על דרך ההסבר והדוגמאות ולא על דרך התרגום‪ ,‬אינה קלה‬
‫ללומד השפה העברית‪ .‬לכן רק לאחר שהתלמיד מפנים את משמעותה ואת שימושיה ראוי‬
‫ללמד את נטייתה‪.‬‬
‫לאחר שהוקנתה מילת היחס "אצל" נלמדות מילות היחס בשביל‪ ,‬על‪-‬יד‪ ,‬מול‪ ,‬בגלל ועוד‬
‫על‪-‬ידך‪ ,‬מולֵ ך‪ ,‬בגללֵ ך וכו'‬
‫ֵ‬
‫בחתך רוחב‪ ,‬וזאת כיוון שנטייתן זהה לנטיית "אצל" (בשבילֵ ך‪,‬‬
‫– כמו אצלֵ ך)‪ .‬נטייתן של מילות היחס האלה היא על דרך נטיית השם ביחיד (אצלִ י‪ ,‬אצלֵ ך‬
‫שירך)‪ .‬שיטת לימוד זו מאפשרת לתלמיד להטות בעצמו מילות יחס אחרות‬
‫שירי‪ֵ ,‬‬
‫– כמו ִ‬
‫"נגדך" למשל‪ ,‬כדי שיוכל להשלים את הנטייה‬
‫שיפגוש‪ .‬די אם ייתקל התלמיד בצורה ֵ‬
‫בעצמו‪.‬‬
‫בשיטה של חתך רוחב נלמדות גם מילות היחס שנטייתן על דרך נטיית שם העצם ברבים‬
‫שיריי)‪ .‬לאחר שהוקנו מילות היחס "על" ו"אל" בנטייה‪ ,‬אפשר ללמד כמקשה‬
‫(עלַ יי – כמו ַ‬
‫ואחרי‪.‬‬
‫ֵ‬
‫בלעדי‪ ,‬לפנֵ י‬
‫ֵ‬
‫אחת את המילים‬
‫הציווי‬
‫צורת הציווי היא חלק בלתי נפרד מן השפה העברית‪ .‬הוראות הפעלה של מוצר‪ ,‬הוראות הכנה‬
‫של מתכון‪ ,‬הוראות למשתמש במחשב – כולן צורתן ציווי‪ .‬יתר על כן‪ ,‬כל ההוראות בספרי‬
‫הלימוד או בבחינות כתובות בציווי‪.‬‬
‫אי לכך מצאתי לנכון לכלול בספר את הציווי בשתי יחידות לימוד‪.‬‬
‫ביחידה אחת נלמד הציווי הקצר והשגור דוגמת ֵתן‪ ,‬לֵ ך‪ֵ ׁ ,‬שב‪ .‬את צורת הציווי הזאת התלמיד‬
‫מפנים ומיישם כמו כל הישראלים‪ .‬ביחידה האחרת נלמד הציווי בצורה מקיפה יותר דוגמת‬
‫ִקראו‪ִּ ,‬כתבו‪ַ ,‬השלימו‪ִ ,‬עזבו וכד'‪ .‬לא מצופה מן התלמיד שישתמש בצורות ציווי אלה לאלתר‪,‬‬
‫אולם הכרחי בעיניי שיכיר את צורתן‪.‬‬
‫ללומד ולמלמד אני מאחלת הצלחה והנאה מן הספר‪.‬‬
‫ציפי בן‪-‬עמי‬
‫‪7‬‬
‫ִׂ‬
‫שימ ּו לב!‬
‫יסא נוֹ ַ‬
‫ח‬
‫ִּכ ֵּ‬
‫ַחלּ וֹ ן גדול‬
‫ִמ ְקצוֹ ַע מעניין‬
‫ׁ ָשנָ ה טובה‬
‫ילה חדשה‬
‫ִמ ּ ָ‬
‫יסא וֹ ת נוחים‬
‫ִּכ ְ‬
‫ַחלּ וֹ נ וֹ ת גדולים‬
‫מקצוע וֹ ת מעניינים‬
‫ׁ ָשנִ ים טובות‬
‫יל ים חדשות‬
‫ִמ ּ ִ‬
‫כתבו שם תואר‪:‬‬
‫דוגמה‬
‫הם גרים בבית קטן ונחמד‪.‬‬
‫‪1 .1‬הוא חושב שהיא בחורה‬
‫ו‬
‫‪2 .2‬היא לומדת מילים‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫‪3 .3‬הם עובדים כמהנדסים במפעל‬
‫ו‬
‫‪4 .4‬הוא כותב מכתבים‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫‪5 .5‬היא גרה בדירה‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫‪6 .6‬הוא סופר‪ .‬הוא כותב ספרים‬
‫ו‬
‫‪7 .7‬עברית היא שפה‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫‪8 .8‬היא חושבת שהוא בחור‬
‫ו‬
‫‪9 .9‬אנחנו חושבים שהם ילדים‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫‪1010‬היא עובדת כפקידה במשרד‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫‪1111‬היא עיתונאית‪ .‬היא כותבת בעיתון‬
‫‪1212‬הן בחורות‬
‫ו‬
‫ו‬
‫‪1313‬היא קוראת ספר‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫‪1414‬הוא עובד כרופא בבית חולים‬
‫ו‬
‫‪1515‬היא עובדת כמלצרית במסעדה‬
‫‪1616‬הם עובדים בספרייה‬
‫‪1717‬הוא עובד כשומר בקניון‬
‫‪1818‬היא עובדת כמוכרת בחנות‬
‫‪50‬‬
‫אולפן עברית‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫ו‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ו‬
‫ו‬
‫‪.‬‬
‫שי עו ר‬
‫ֵה"א ַה ְ ּי ִד ָיעה‬
‫‪4‬‬
‫ׁ ֶשל מִ י ַה‪?.......‬‬
‫ַה‬
‫ׁ ֶשל ַה‬
‫ַה‬
‫ׁ ֶשל ַה דניאל‬
‫ מה זה?‬‫ זה תיק !‬‫ של מי ַה ִּתיק?‬‫ ַהתיק של ַהמורה רחל‪ַ .‬התיק של רחל‪.‬‬‫ ַהתיק של ַהמורה על ַהשולחן‪.‬‬‫ איפה ַהתיק של ַהמורה?‬‫ על ַהשולחן‪.‬‬‫‪ -‬איפה ַהתיק של רחל?‬
‫ירושלים ‪ -‬עיר גדולה‪ ,‬יפה ו ְּמיו ֶּח ֶדת‪.‬‬
‫ירושלים ‪ -‬עיר הבירה של ישראל‪.‬‬
‫ירושלים היא הבירה של ישראל‪.‬‬
‫א‪ .‬השלימו לפי הדוגמה‪:‬‬
‫‬
‫ירושלים ‪ /‬ישראל‬
‫‬
‫ירושלים היא עיר הבירה של ישראל‪.‬‬
‫וושינגטון ‪ /‬ארצות הברית ‬
‫‬
‫‬
‫לונדון ‪/‬‬
‫‬
‫‬
‫‪ /‬צרפת‬
‫‬
‫‬
‫‪/‬‬
‫‬
‫‬
‫‪/‬‬
‫ִׂ‬
‫שימ ּו לב!‬
‫ִעיר גדולה‬
‫ָע ִרים גדולות‬
‫‪51‬‬
‫ב‪ַ .‬ה ׁ ְשלִ ימ ּו לְ ִפי ַהדּ וּגְ ָמה‪:‬‬
‫זאת מפה‪.‬‬
‫ַה מפה של‬
‫ַה מפה של‬
‫ישראל‪.‬‬
‫ישראל על ַה קיר‪.‬‬
‫‪1 .1‬זה משרד‪.‬‬
‫משרד של‬
‫יצחק לוי‪.‬‬
‫משרד של‬
‫יצחק לוי גדול ויפה‪.‬‬
‫‪2 .2‬אלה שאלות‪.‬‬
‫שאלות של‬
‫תלמידים‪.‬‬
‫שאלות של‬
‫תלמידים מעניינות ויפות מאוד‪.‬‬
‫‪3 .3‬זה מחשב‪.‬‬
‫מחשב של‬
‫דניאל‪.‬‬
‫מחשב של‬
‫דניאל יקר‪.‬‬
‫‪4 .4‬אלה ספרים‪.‬‬
‫ספרים של‬
‫תלמידים‪.‬‬
‫ספרים של‬
‫תלמידים על‬
‫‪5 .5‬זאת תמונה‪.‬‬
‫תמונה של‬
‫תמונה של‬
‫יונתן‪.‬‬
‫יונתן יפה מאוד‪.‬‬
‫ג‪ֲ .‬ענ ּו ַעל ַה ׁ ְש ֵאלוֹת‪:‬‬
‫‪1 .1‬איפה המפה של ישראל?‬
‫‪2 .2‬של מי המשרד? ‬
‫‪3 .3‬של מי השאלות?‬
‫‪4 .4‬של מי המחשב? ‬
‫‪5 .5‬של מי הספרים? ‬
‫‪6 .6‬של מי התמונה? ‬
‫‪52‬‬
‫אולפן עברית‬
‫שולחנות‪.‬‬
‫שיעור ‪4‬‬
‫ר‪-‬ס ָבא‬
‫ְ ּכ ַפ ָ‬
‫העיר כפר‪-‬סבא נוֹ ְס ָדה ב‪.1903-‬‬
‫היא עיר קטנה ויפה מאוד‪.‬‬
‫בכפר‪-‬סבא הכּ וֹ ל במרכז‪.‬‬
‫השוק על‪-‬יד העירייה‪.‬‬
‫רכזִ ית‪.‬‬
‫ה ִע ִיריָ יה על‪-‬יד ה ַת ֲחנָ ה ה ֶמ ָּ‬
‫הספרייה מוּל הקניון‪.‬‬
‫ואיפה האולפן?‬
‫האולפן ֵ ּבין השוק ובין הקניון‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ִ ּכ ְתב ּו ׁ ְש ֵאלוֹת‪ :‬איפה ה‪ ?...‬של מי ה‪?...‬‬
‫‬
‫איפה הספר של מיכאל?‬
‫‬
‫הספר של מיכאל על השולחן‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫העט של המורה רחל‪.‬‬
‫‬
‫של מי העט?‬
‫?‬
‫הספר של דניאל‪.‬‬
‫?‬
‫הספרייה מול הקניון‪.‬‬
‫‪3 .3‬‬
‫?‬
‫השוק על‪-‬יד העירייה‪.‬‬
‫‪4 .4‬‬
‫?‬
‫המחברות של התלמידים‪.‬‬
‫‪5 .5‬‬
‫?‬
‫טהוֹבן‪.‬‬
‫ֶ‬
‫“ארוֹ ִא ָיקה" של ֶ ּב‬
‫הסימפוֹ ניָ ה ֵ‬
‫ִ‬
‫‪6 .6‬‬
‫?‬
‫העירייה על‪-‬יד התחנה המרכזית‪.‬‬
‫‪7 .7‬‬
‫?‬
‫המחשב של הילדים‪.‬‬
‫‪8 .8‬‬
‫?‬
‫“מלְ ָח ָמה וְ ׁ ָשלוֹ ם" של טוֹ לְ ְסטוֹ י‪.‬‬
‫הספר ִ‬
‫‪9 .9‬‬
‫?‬
‫האולפן בין השוק ובין הקניון‪.‬‬
‫‪1010‬‬
‫?‬
‫המשרד של המנהל‪.‬‬
‫‪1111‬‬
‫?‬
‫הבית של המורה רחל ברחוב הרצל‪.‬‬
‫‪1 .1‬‬
‫‪2 .2‬‬
‫­‬
‫‪53‬‬
‫שי עו ר‬
‫‪11‬‬
‫מילת היחס ל' בנטייה‬
‫אני‬
‫אתה‬
‫את‬
‫הוא‬
‫היא‬
‫אנחנו‬
‫אתם‬
‫אתן‬
‫הם‬
‫הן‬
‫לִ י‬
‫לְ ‪‬‬
‫לָ ‪‬‬
‫לוֹ‬
‫לָ ה‬
‫לָ נ ּו‬
‫לָ כֶ ם‬
‫לָ כֶ ן‬
‫לָ ֶהם‬
‫לָ ֶהן‬
‫למי הם מחכים?‬
‫רונית מתקשרת ליאיר‪.‬‬
‫רונית ‪ :‬יאיר‪ ,‬מה קוֹ ֶרה? איפה אתה? אנחנו מחכים לְ ‪...‬‬
‫יאיר ‪ :‬אני בדרך‪ .‬אני כבר מגיע למסיבה‪ .‬אתם מחכים רק לִ י?‬
‫רונית‪ :‬לא‪ ,‬אנחנו מחכים גם לְ דניאל‪.‬‬
‫יאיר‪ :‬חנה כבר נמצאת?‬
‫רונית‪ :‬לא‪ ,‬אנחנו מחכים גם לָ ה‪.‬‬
‫א‪ .‬כתבו‪ :‬ל‪ ,‬לִ י‪ ,‬לְ ‪ / ...‬לְ מִ י‪ ,‬לְ מָ ה‬
‫‪ .‬מתי את מגיעה הביתה?‬
‫‪1 .1‬רחל‪ ,‬אני ְמ ַח ֶּכה‬
‫‪2 .2‬רחל עוזרת לדן בשיעורי הבית‪ .‬היא עוזרת‬
‫‪3 .3‬רותי‪ ,‬איפה את מחכה לי?‬
‫‬
‫‪.‬‬
‫‪ -‬יוסי‪ ,‬אני מחכה‬
‫‪4 .4‬רחל מציעה לרבקה לעשות דיאטה‪ .‬היא מציעה‬
‫על‪-‬יד הבנק‪.‬‬
‫לעשות גם ספורט‪.‬‬
‫‪5 .5‬אתה רוצה לעזור‬
‫‬
‫?‬
‫‪ -‬כן‪ ,‬אני רוצה לעזור לך‪.‬‬
‫‪6 .6‬איפה אתם מחכים‬
‫‬
‫?‬
‫ אנחנו מחכים לכם על‪-‬יד הדואר‪.‬‬‫מכתב אהבה‪.‬‬
‫‪7 .7‬רחל כותבת לחבר שלה מכתב‪ .‬היא כותבת‬
‫הודעה בטלפון‪.‬‬
‫‪8 .8‬יוסף שולח לרותי הודעה‪ .‬הוא שולח‬
‫‪9 .9‬דני‪ ,‬מה אתה מציע לי לעשות בערב? ‪ -‬חנה‪ ,‬אני מציע‬
‫‪1010‬המורה עונה לתלמידים‪ .‬היא עונה‬
‫על השאלות‪.‬‬
‫‪1111‬היא אומרת להורים שלה לילה טוב‪.‬‬
‫“לילה טוב"‪ ,‬והם עונים‬
‫היא אומרת‬
‫‪1212‬ענת עוזרת להורים שלה‪ .‬היא עוזרת‬
‫לצאת לרקוד‪.‬‬
‫“לֵ יל ְמנו ָּחה"‪.‬‬
‫בעבודה‪.‬‬
‫‪125‬‬
‫‪1313‬רחל נותנת לילד שלה נְ ׁ ִש ָיקה‪ .‬היא נותנת‬
‫שתי נשיקות‪.‬‬
‫והוא נותן‬
‫נשיקה‪,‬‬
‫‪1414‬הוא אומר לרותי “בוקר טוב"‪ ,‬והיא עונה‬
‫“בוקר אור"‪.‬‬
‫‪1515‬המורה מסבירה לתלמידים מה לכתוב בתרגיל‪.‬‬
‫גם מה לכתוב בבחינה‪.‬‬
‫היא מסבירה‬
‫‪1616‬חנה שולחת לדניאל מכתב‪ .‬היא שולחת‬
‫את מחכה?‬
‫‪1717‬רחל‪,‬‬
‫‬
‫‪1818‬יוסי‪ ,‬לְ ָמה אתה מחכה?‬
‫‪1919‬‬
‫במכתב גם תמונה‪.‬‬
‫ אני מחכה לרותי‪.‬‬‫‪ -‬אני מחכה‬
‫‬
‫הוא מחכה?‬
‫מכתב מהחברה שלי‪.‬‬
‫‪ -‬הוא מחכה לטלפון חשוב‪.‬‬
‫שימו לב! אומר ל‪ ...‬ש‪...‬‬
‫ב‪ .‬כתבו‪ :‬ל‪ / -‬ש‪-‬‬
‫תלמידים‬
‫‪1 .1‬המורה אומרת‬
‫‪2 .2‬המנהל אומר‬
‫מזכירה‬
‫‪3 .3‬אני אומר לך‬
‫אתה יכול להצליח בלימודים‪.‬‬
‫‪4 .4‬הם אומרים לנו‬
‫‪6 .6‬האחות אומרת‬
‫‪7 .7‬היא אומרת‬
‫היא צריכה לשלוח את המכתבים‪.‬‬
‫אנחנו תלמידים טובים‪.‬‬
‫‪5 .5‬התלמידות אומרות‬
‫‪126‬‬
‫הם צריכים לכתוב שיעורי‪-‬בית‪.‬‬
‫מורה‬
‫חולים‬
‫התרגיל לא קשה‪.‬‬
‫ד"ר גולן רופא טוב‪.‬‬
‫היא עייפה ושהיא לא יכולה לנסוע לטיול‪.‬‬
‫ג‪ .‬כתבו סיפור ‪-‬‬
‫ד‪ .‬כתבו שיחה ‪-‬‬
‫השתמשו בפועל‪:‬‬
‫נוֹ ֵתן‪ ,‬נוֹ ֶתנֶ ת‪ ,‬נוֹ ְתנִ ים‬
‫נוֹ ְתנוֹ ת‪ ,‬לָ ֵתת לְ‪-‬‬
‫השתמשו בפעלים‪:‬‬
‫ • ְמ ַס ּ ֵפר‪ְ ,‬מ ַס ּ ֶפ ֶרת‪ְ ,‬מ ַס ּ ְפ ִרים‬
‫ְמ ַס ּ ְפרוֹ ת‪ ,‬לְ ַס ּ ֵפר לְ‪-‬‬
‫ • ַמ ְק ׁ ִשיב‪ַ ,‬מ ְק ׁ ִש ָיבה‪ַ ,‬מ ְק ׁ ִש ִיבים‬
‫ַמ ְק ׁ ִשיבוֹ ת‪ ,‬לְ ַה ְק ׁ ִשיב לְ‪-‬‬
‫ • ַמ ִ ּצ ַיע‪ַ ,‬מ ִ ּצ ָיעה‪ַ ,‬מ ִ ּצ ִיעים‪ַ ,‬מ ִ ּציעוֹ ת‪,‬‬
‫לְ ַה ִ ּצ ַיע לְ‪-‬‬
‫אולפן עברית‬
‫ו‪ .‬אם לא מרגישים טוב‪ ,‬מה עושים?‬
‫חברו את המשפטים‪:‬‬
‫‪1 .1‬מתקשרים‬
‫‪.2‬‬
‫צפט) מהרופא‪.‬‬
‫א‪ִ .‬מ ְר ׁ ָשם ֵ(ר ּ ְ‬
‫ם‬
‫‪2‬קוֹ ְב ִעי ‬
‫ב‪ .‬בבית מרקחת‪.‬‬
‫‪3 .3‬מגיעים‬
‫ג‪ .‬למרפאה שבה עובד הרופא‪.‬‬
‫‪4 .4‬מחכים‬
‫ד‪ .‬לחדר של הרופא‪.‬‬
‫‪5 .5‬נכנסים‬
‫ה‪ .‬בתור‪ ,‬אם יש תור‪.‬‬
‫‪6 .6‬מספרים‬
‫ו‪ .‬לרופא מה כואב‪.‬‬
‫‪7 .7‬מקבלים‬
‫ז‪ .‬תוֹ ר לרופא‪.‬‬
‫‪8 .8‬קונים תרופות‬
‫ח‪ .‬לקופת‪-‬חולים כדי לקבוע תור‪.‬‬
‫ז‪ .‬כתבו את הפועל בצורה הנכונה ובזמן הנכון‪:‬‬
‫‬
‫אותה בחשבון העו"ש שלי‪.‬‬
‫‪1 .1‬קיבלתי המחאה‪ ,‬ואתמול‬
‫‪2 .2 1-10‬לפני שהם אוכלים‪ ,‬הם‬
‫‪3 .3‬החבר שלנו התחתן‪.‬‬
‫‪4 .4‬הוא‬
‫‬
‫‪.‬‬
‫(לברך)‬
‫לו "אוֹ ׁ ֶשר וָ עוֹ ׁ ֶשר" ומזל טוב!‬
‫(לאחל)‬
‫‬
‫אתמול מהחשבון שלו חמש מאות שקלים‪.‬‬
‫(למשוך)‬
‫‬
‫מאתיים שקלים‪.‬‬
‫(למשוך)‬
‫‪5 .5‬חנה‪ ,‬כמה כסף משכת מהחשבון? ‪-‬‬
‫‪6 .6‬יוסי‪,‬‬
‫‬
‫את הצ'ק? ‪ -‬כן‪ ,‬הפקדתי אותו‪.‬‬
‫(להפקיד)‬
‫‪7 .7‬התקשרתי למרפאה ו‬
‫‬
‫תור לרופא עיניים‪.‬‬
‫(לקבוע)‬
‫‪8 .8‬היא התקשרה לרופא ו‬
‫‬
‫תור ‪.‬‬
‫(לקבוע)‬
‫‬
‫את המסיבה בערב‪.‬‬
‫(לערוך)‬
‫‬
‫כסף בתוכנית חיסכון כדי לטייל בחו"ל‪.‬‬
‫(לחסוך)‬
‫‬
‫"בהצלחה"‪.‬‬
‫(לאחל)‬
‫‬
‫בחשמל‪.‬‬
‫(לחסוך)‬
‫‬
‫להיפגש אצלי‪.‬‬
‫(לקבוע)‬
‫‬
‫לחנה ליום ההולדת שלה?‬
‫‪1414‬יוסי‪ ,‬מה‬
‫‬
‫‪ -‬איחלתי לה מזל טוב‪ ,‬בריאות וחיים טובים וארוכים‪.‬‬
‫(לאחל)‬
‫‪9 .9‬הם רוצים‬
‫‪1010‬הם‬
‫‪1111‬לפני בחינה‬
‫‪1212‬החשמל בישראל יקר‪ ,‬לכן כדאי‬
‫‪1313‬דיברנו רחל ואני ו‬
‫‪220‬‬
‫(להפקיד)‬
‫אולפן עברית‬
‫שי עו ר‬
‫‪19‬‬
‫אסור לי‬
‫אסור‪ ,‬מותר‪ ,‬כדאי‪ ,‬קשה‪ ,‬קל‬
‫טוב‪ ,‬רע‪ ,‬נעים‪ ,‬חשוב‪ ,‬נוח‪ ,‬חבל‬
‫קר‪ ,‬חם‪ ,‬נמאס‪ ,‬משעמם‬
‫‪‬‬
‫מותר לי‬
‫ל‪...‬‬
‫לי לְ ך לָ ך לו לה‬
‫לנו לכם‪/‬ן להם‪/‬ן‬
‫‪ +‬שם הפועל‬
‫שימו לב!‬
‫אפשר לי = אני יכול‪/‬ה‬
‫אי אפשר לי = אני לא יכול‪/‬ה‬
‫מונולוג של חולה שפעת‬
‫אני חולֶ ה! יש לי שפעת!‬
‫אסור לי לקחת אנטיביוטיקה‪ ,‬מותר לי לקחת רק תרופה כדי להוריד את החום‪.‬‬
‫אסור לי ללכת לבית הספר‪ .‬אני צריך לשכב במיטה‪.‬‬
‫כאשר נמאס לי לשכב במיטה‪ ,‬אני קם ומשחק במחשב‪.‬‬
‫אבל אני לא יכול לשחק הרבה במחשב‪ ,‬אז אני קורא‪.‬‬
‫כאשר קשה לי לקרוא אני רואה טלוויזיה‪ ,‬אבל נמאס לי גם לראות טלוויזיה‪.‬‬
‫נמאס לי להיות חולה‪ ,‬ומשעמם לי להיות בבית לבד‪.‬‬
‫אני מתגעגע לחברים שלי‪ ,‬ואני כבר רוצה להיות בריא ולחזור ללימודים בבית הספר!‬
‫א‪ .‬קראו את הקטע‪ :‬במקום "אני" ‪ -‬דניאלה חולה‪ ,‬יש לה‪...‬‬
‫ב‪ .‬ענו על השאלות‪:‬‬
‫א‪ .‬‬
‫ב‪ .‬‬
‫‪1 .1‬מה אסור לו?‬
‫‬
‫‪2 .2‬מה מותר לו?‬
‫‬
‫‪3 .3‬מה נמאס לו?‬
‫‬
‫‬
‫א‪ .‬‬
‫ב‪ .‬‬
‫ג‪ .‬‬
‫‪4 .4‬למי הוא מתגעגע?‬
‫‪5 .5‬מה הוא רוצה? ‬
‫‪221‬‬
‫ג‪ .‬כתבו‪ :‬ל‪ ,-‬לי‪ ,‬לך‪ / ...‬יכול‪ ,‬יכולה‪...‬‬
‫הוא יכול לשתות אלכוהול‪ ,‬אבל אסור לו‪.‬‬
‫דוגמה‬
‫‪1 .1‬קשה‬
‫אין לי ְ ּב ֵר ָרה‬
‫לקום מוקדם‪ ,‬אבל אני קם‪ ,‬כי אין לי ְ ּב ֵר ָרה‪.‬‬
‫‪2 .2 1-10‬דן שואל את המזכירה‪" :‬אפשר להיכנס?"‬
‫להיכנס"‪.‬‬
‫היא עונה לו‪" :‬כן‪ ,‬אתה‬
‫את‬
‫‪ְ 3 .3‬‬
‫ללמוד וגם לעבוד? זה לא קשה‬
‫‪4 .4‬הם לא שותים אלכוהול מפני שאסור‬
‫‪.‬‬
‫‪5 .5‬אם אתם רוצים להיות רזים‪ ,‬כדאי‬
‫‪6 .6‬‬
‫?‬
‫לעשות דיאטה‪.‬‬
‫עולים חדשים חשוב ללמוד עברית‪.‬‬
‫‪7 .7‬אנחנו לא יכולים ללמוד בקיץ בלי מזגן כי חם‬
‫‪8 .8‬לא נוח‬
‫‪.‬‬
‫להגיע לפגישה בשעה ‪ .10:00‬אני‬
‫‪9 .9‬הם אוהבים ללכת לים בערב‪ .‬נעים‬
‫לשבת על החוף ולראות את השקיעה‪.‬‬
‫‪1010‬אני יוצאת לבלות‪ ,‬כאשר משעמם‬
‫להישאר בבית‪.‬‬
‫‪1111‬דניאל הולך לישון מוקדם‪ ,‬לכן קל‬
‫לקום מוקדם‪.‬‬
‫‪1212‬אם קשה‬
‫‪1313‬‬
‫לעזור לך‪.‬‬
‫‪ ,‬אני‬
‫יהודים דתיים אסור לעבוד בשבת‪ .‬אסור‬
‫‪1414‬אין לי זמן! נמאס‬
‫לחכות! אני הולך!‬
‫‪1515‬סליחה‪ ,‬אני‬
‫לשאול שאלה?‬
‫‪1616‬כאשר חם‬
‫גם לאכול חלב ובשר יחד‪.‬‬
‫היא מדליקה מזגן‪.‬‬
‫‪1717‬כאשר יש להם חום גבוה‪ ,‬מותר‬
‫‪1818‬דניאל‪ ,‬מותר‬
‫לקחת תרופה כדי להוריד את החום‪.‬‬
‫‪ -‬כן‪ ,‬מותר‬
‫לשתות אלכוהול?‬
‫‪1919‬דן משחק כדורגל עם החברים שלו כאשר נמאס‬
‫‪2020‬היא לומדת בבית ולא יוצאת לרקוד כי חבל‬
‫‪2121‬אם אתה חלש‪ ,‬לא כדאי‬
‫‪ ,‬אני כבר בן ‪.21‬‬
‫לשחק במחשב‪.‬‬
‫על הזמן‪.‬‬
‫לנסוע לטיול‪.‬‬
‫‪2222‬לא נעים‬
‫להפריע לך כאשר אתה מדבר בטלפון‪ ,‬לכן אני מחכה בסבלנות‪.‬‬
‫‪2323‬אם רע‬
‫‪ ,‬את צריכה ללכת לרופא‪.‬‬
‫ולא טוב‬
‫‪2424‬אם יש לך כאב ראש חזק‪ ,‬לא כדאי‬
‫‪222‬‬
‫להגיע רק ב‪. 12:00-‬‬
‫אולפן עברית‬
‫לשתות וודקה‪.‬‬
‫ש י עו ר ‪19‬‬
‫שמות מן הגוף‬
‫מונה ליזה‬
‫לאונרדו דה וינצ'י ִצ ֵ ּייר את התמונה "מונה ליזה" ִ ּב ׁ ְשנַ ת ‪.1505‬‬
‫הוא צייר אותה במשך עשר שנים בערך‪.‬‬
‫מונה ('גברת' באיטלקית) ליזה הייתה נשואה לְ ָא ָדם (איש)‬
‫עשיר מפירנצה‪.‬‬
‫מה ַ ּצ ָ ּייר דה וינצ'י ציור‬
‫בעלה‪ ,‬פרנצ'סקו די זנובי דל ג'וקונדו‪ ,‬הזמין ַ‬
‫של אשתו האהובה‪.‬‬
‫באיטליה קוראים לציור "לה ג'וקונדה"‪ ,‬על שם בעלה‪.‬‬
‫האישה שבתמונה‪ ,‬המונה ליזה‪ ,‬לא נחשבת לאישה יפה‪.‬‬
‫הפנים שלה לא יפים במיוחד‪.‬‬
‫השערות שלה חומות וארוכות‪ ,‬העיניים שלה חומות ולא מיוחדות‪,‬‬
‫יש לה פה קטן ושפתיים דקות‪ ,‬והאף שלה אפילו קצת ארוך‪.‬‬
‫הציור הזה נחשב למיוחד מאוד בגלל המבט והחיוך שלה‪.‬‬
‫המבט ‪ -‬כל אחד שמסתכל בה מכל כיוון ומכל צד‪ ,‬חושב שהיא מסתכלת בו‪.‬‬
‫החיוך ‪ -‬קשה לדעת לפי החיוך שלה אם היא שמחה או עצובה‪ ,‬אם היא צינית או תמימה‪.‬‬
‫הציור היקר‪ ,‬המיוחד והמפורסם הזה שמור מאוד במוזאון "לובר"‪ ,‬שנמצא בפריז‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫א‪ .‬ענו על השאלות‪:‬‬
‫‪1 .1‬מי צייר את הציור "מונה ליזה"‪ ,‬ומתי? ‬
‫‪2 .2‬כיצד קוראים לציור באיטליה‪ ,‬ולמה? ‬
‫‪3 .3‬איפה שמור הציור? ‬
‫‪4 .4‬מדוע הציור של ה"מונה ליזה" נחשב למיוחד כל‪-‬כך?‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪223‬‬
‫קורא את‬
‫‪‬‬
‫ב‪-‬‬
‫‪‬‬
‫ל‪-‬‬
‫קוראים לי (שמי) דניאל על שם הסבא שלי‪.‬‬
‫ •איך קוראים לך? (מה שמך?)‬
‫ •הוא קרא את החדשות בעיתון "הארץ"‪.‬‬
‫ •דניאל בחוץ‪ .‬היא קוראת לדניאל להיכנס הביתה‪.‬‬
‫ב‪ .‬השלימו את המשפטים במילות היחס‪ :‬את ‪ /‬ב‪ / -‬ל‪ ,-‬לי‪ ,‬לך‪: ...‬‬
‫מה שמך? איך קוראים לך ? ‪ -‬קוראים לי מיכאל‪.‬‬
‫‪1 .1‬שמה רחל‪ .‬קוראים‬
‫רחל‪ ,‬על שם הסבתא שלה‪.‬‬
‫‪2 .2‬שמי שירי‪ .‬קוראים‬
‫שירי‪.‬‬
‫‪3 .3‬קראתי‬
‫עיתון‪ ,‬שראש הממשלה נפגש עם שר האוצר‪.‬‬
‫‪4 .4‬קוראים‬
‫רחוב "ויצמן" על שם הנשיא הראשון‪ ,‬חיים ויצמן‪.‬‬
‫‪5 .5‬מה שמך? איך קוראים‬
‫‪6 .6‬הם קראו‬
‫?‬
‫‪ -‬קוראים לי רחל‪.‬‬
‫הספר "מלחמה ושלום" של טולסטוי‪.‬‬
‫‪7 .7‬שמו יעקב‪ .‬קוראים‬
‫‪8 .8‬התלמידים קראו‬
‫יעקב על שם הסבא שלו‪.‬‬
‫ספר "בראשית"‬
‫‪9 .9‬דנה משחקת בחוץ‪ .‬רחל קוראת‬
‫‪1010‬היא קראה‬
‫הסיפור על יעקב ורחל‪.‬‬
‫להיכנס הביתה‪.‬‬
‫הספר של קפקא "המשפט"‪.‬‬
‫‪1111‬רינה‪ ,‬המנהל קורא‬
‫‪1212‬ילדים‪ ,‬קראתי‬
‫‪ ,‬הוא רוצה לדבר ִאתך‪.‬‬
‫לבוא לשולחן‪ ,‬למה אתם לא באים?‬
‫‪1313‬אני מצטער‪ ,‬אני צריך ללכת כי החברים שלי קוראים‬
‫‪.‬‬
‫ג‪ .‬כתבו משפטים לפי הדוגמה‪:‬‬
‫צ'רלי צ'פלין נחשב לשחקן קולנוע גדול ולבמאי סרטים ענק בכל הזמנים‪.‬‬
‫‪224‬‬
‫‪1 .1‬‬
‫‬
‫חשב ל ‬
‫נֶ ָ‬
‫‪2 .2‬‬
‫‬
‫חש ֶבת ל ‬
‫נֶ ֶ‬
‫‪3 .3‬‬
‫‬
‫חשבים ל ‬
‫נֶ ָ‬
‫‪4 .4‬‬
‫‬
‫חשבות ל ‬
‫נֶ ָ‬
‫אולפן עברית‬
‫ש י עו ר ‪19‬‬
‫ביטויים‬
‫אהבה מִ מַ ָ ּבט ראשון ‪ ‬עֵ י ַניִים גדולות ‪ּ ְ ‬בלִי עַ יִן ָה ַרע ‪ָ /‬רעָ ה‬
‫ִחיוּך מֵ אוֹ זֶ ן לְ אוֹ זֶ ן ‪ ‬נכנס באוזן אחת ויוצא מהאוזן השנייה‬
‫ָקם על ֶרגל ְׂשמֹאל ‪ ‬להתחיל ְ ּברגל יָמין ‪ ‬בארבע עיניים‬
‫לוקח לַ לֵ ב ‪ ‬לֵב זָ ָהב ‪ ‬ביד רחבה ‪ ‬מָ וֶות ַוח ּיִים ְ ּביַד ַה ׁלָשוֹ ן‬
‫מִ ָּכל ַהלֵ ב ‪ֶ ּ ‬פה אחד ‪ ‬מָ לֵ א מִ ּ ֶפה לְפֶ ה ‪ ‬אחד ַ ּב ּ ֶפה ואחד ַ ּבלֵ ב‬
‫כתבו את הביטויים המתאימים‪:‬‬
‫‪1 .1‬הוא תמיד מוכן לעזור‪ .‬הוא עוזר ‬
‫‪2 .2‬אהבה מהפגישה הראשונה היא ‬
‫‪3 .3‬יש לו לב טוב‪ ,‬יש לו ‬
‫‪4 .4‬רואים שהיא שמחה מאוד‪ ,‬יש לה ‬
‫‪5 .5‬הוא מתחיל את היום שלו לא טוב‪ ,‬הוא ‬
‫‪6 .6‬למילים יש כוח‪ .‬המילים חזקות מאוד כי ‬
‫‪7 .7‬היא תמיד נותנת מתנות מכל הלב ו ‬
‫‪19‬‬
‫‪8 .8‬לא בריא לקחת ללב! הכול אתה ‬
‫‪9 .9‬כאשר מישהו לא אומר מה שהוא חושב אומרים‪ :‬‬
‫‪1010‬לא היה מקום בתאטרון‪ ,‬התאטרון היה ‬
‫‪1111‬כאשר כולם מסכימים‪ ,‬אומרים שהם מסכימים ‬
‫‪1212‬ראש הממשלה נפגש עם הנשיא‪ .‬הפגישה הייתה ‬
‫‪1313‬הוא רואה ורוצה הרבה‪ ,‬יש לו ‬
‫שהד ָבר ‬
‫ָ‬
‫‪1414‬כאשר מישהו שומע אבל לא לומד‪ ,‬אומרים‬
‫‪1515‬כשרוצים להתחיל משהו בצורה טובה‪ ,‬מקווים ‬
‫‪1616‬מתי אומרים בלי עין הרע‪/‬רעה? כתבו דוגמה‪ :‬‬
‫‬
‫ביטויים נוספים‪:‬‬
‫עם יד על הלב ‪ ‬בידיים ריקות ‪ׂ ‬שם רגל ‪ׂ ‬שם עין ‪ ‬מִ ַת ַחת לָ אַ ף‬
‫יש לו ראש על הכתפיים ‪ ‬לא מוצא את הידיים והרגליים‬
‫‪225‬‬
адрес
оранжевый
в результате , в итоге
address
orange
as a result of
к, в
нет, не
национальный
медленно
куда?
сердце
один, в одиночестве
оладья, блин
белый
по моему мнению
сказать
быть
сдаваться
до свидания
надеть
доска
календарь
давить
шептать
если бы не
учиться
брать, взять
в память (кого-л., чего-л.)
щека
хлеб
кровяное давление
к лучшему
первый вечер праздника Песах
ночь
занятия
лимон
лирический
в честь, уважаемому и т.д / для
поэтому
без
зачем? почему?
на следующий день
на продажу
ради, для
вопреки
например
нашей эры
вечно, навсегда
по сравнению
вместе с тем, с другой стороны
наслаждаться жизнью
сделать одолжение
готовить мясо на огне
по крайней мере
по, согласно
to / for
no / not
national
slowly
where to?
heart
alone
potato pancake, “latke‫״‬
white
in my opinion
to tell
to be
to surrender
see you / So long
to wear
blackboard
calendar
to press
to whisper
had it not been that...
learn / study
to take
in memory of
cheek
bread
blood pressure
for the better
Passover Eve
night
studies
lemon
lyric
to (Mr./ Miss. etc) / for
therefor
without
why
the day after
for sale
for ,for the sake of
in spite of
for example, for instance
A.D.
forever
as opposed to
however / in contrast to
have a good time
to do a favour
(slang) grill, barbecue
at least
according to
]‫תוֹבת [נ׳‬
ֶ ‫ְּכ‬
]‫ָ ּכתוֹ ם [ת׳‬
-‫ְּכתוֹ ָצ ָאה מ‬
‫ל‬
]‫ [מ״י‬-ְ‫ל‬
‫ל ֹא‬
]‫לְ או ִּמי [ת׳‬
‫לְ ַאט‬
‫לְ ָאן‬
]‫לֵ ב [ז׳‬
]‫לְ ַבד [מ״י‬
]‫יבה [נ׳‬
ָ ‫לְ ִב‬
]‫לָ ָבן [ת׳‬
‫לְ ַד ְע ִתי‬
‫לְ ַהגִ יד‬
‫לִ ְהיוֹ ת‬
]‫ נִ כְ נַ ע [פ׳‬,‫יכנַ ע‬
ָּ ‫לְ ִה‬
‫לְ ִה ְת ָראוֹ ת‬
]‫ לִ לְ בּ וֹ ׁש [פ׳‬,‫לוֹב ׁש‬
ֵ
]‫לו ַּח [ז׳] לוּחוֹ ת [ז״ר‬
]‫לו ַּח ׁ ָשנָ ה [ז׳‬
]‫ לִ לְ חוֹ ץ [פ׳‬,‫לוֹ ֵחץ‬
]‫ לִ לְ חוֹ ׁש [פ׳‬,‫לוֹ ֵח ׁש‬
‫ ִאלְ ָמלֵ א‬,‫ ִאילּ וּלֵ א‬,‫לוּלֵ א‬
]‫ לִ לְ מוֹ ד [פ׳‬,‫לוֹ ֵמד‬
]‫ לָ ַק ַחת [פ׳‬,‫לוֹ ֵק ַח‬
‫לְ זֵ כֶ ר‬
]‫לֶ ִחי [נ׳] לְ ָחיַ יִ ם [נ״ר‬
]‫לֶ ֶחם [ז׳‬
]‫לַ ַחץ דָּ ם [ז׳‬
‫טוֹבה‬
ָ ְ‫ל‬
‫לֵ יל ַה ֵּס ֶדר‬
-‫ לֵ יל‬,‫לַ יְ לָ ה [ז׳] לֵ ילוֹ ת‬
]‫לִ ימו ִּדים [ז״ר‬
]‫לִ ימוֹ ן [ז׳‬
]‫לִ ִירי [ת׳‬
]‫לִ כְ בוֹ ד [מ״י‬
]‫לָ כֵ ן [מ״ק‬
‫לְ ל ֹא‬
?‫לָ ָמה‬
‫לְ ָמ ֳח ָרת‬
‫לִ ְמכִ ָירה‬
]‫לְ ַמ ַען [מ״י‬
‫לַ ְמרוֹ ת‬
‫לְ ָמ ׁ ָשל‬
ּ
)‫(א ֲח ֵרי ַה ְס ִפ ָירה‬
ַ ‫לַ ְס ִפ ָירה‬
‫לְ עוֹ לָ ם‬
‫לְ עו ַּמת‬
‫לְ עו ַּמת זֹאת‬
]‫לַ ֲעשׂוֹ ת ַח ִ ּיים [פ׳‬
]‫טוֹבה [פ׳‬
ָ ‫לַ ֲעשׂוֹ ת‬
]‫לַ ֲעשׂוֹ ת ַעל ָה ֵא ׁש [פ׳‬
‫לְ ָפחוֹ ת‬
‫לְ ִפי‬
‫אולפן עברית‬
428
‫ןו ל ימ‬
429
факел
на рассвете
под вечер
перед, впереди
до нашей эры
иногда
вдруг
к сожалению
продвигать
выполнять
навстречу
приблизить
меблировать
язык
разговорный язык
для, ради, с целью
torch
at dawn
at dusk
before, ago, ahead of
B.C.E.
sometimes
all of a sudden
unfortunately to promote / advance
to hold
towards
to bring closer to
to furnish
tongue / language
spoken / colloquial language
for
из, от, с
сто
очень
позже, более поздний
более поздний
счастливый
с тех пор
пожелать
опоздать
откуда?
кормить
еда, кушанье
верить
одобрить
взрослый
потоп, наводнение
растерянный, запутавшийся
варёный (варить)
взгляд
обещать
отменить
принести
понимать
хорошо проводить время
без
распродажа, операция
исполнить
посещать, навещать
просить
отвёртка
благословлять
выяснять
зубная щётка
варить
полотенце
башня
разнообразный
from
hundred
very
late
later
happy
since / since then
to wish / greet
to be late
where from?
to feed
food, dish
to believe
to confirm / approve
adult
flood, (biblical) the Great Flood
confused
cooked (to cook)
look / sight
to promise
to cancel
to bring
understand
to have a good time
without
sale, operation
to carry out / execute
to visit
to ask (for…)
screwdriver
to bless
to clarify
toothbrush
to cook
towel
tower
varied
]‫לַ ּ ִפיד [ז׳‬
]‫לִ ְפנוֹ ת בּ וֹ ֶקר [ת״פ‬
]‫לִ ְפנוֹ ת ֶע ֶרב [ת״פ‬
‫לִ ְפנֵ י‬
‫לִ ְפנֵ י ַה ְּס ִפ ָירה‬
‫לִ ְפ ָע ִמים‬
‫לְ ֶפ ַתע‬
...ֹ‫ לְ ַצ ֲערו‬,‫ לְ ַצ ַע ְרך‬,‫לְ ַצ ֲע ִרי‬
‫לְ ַקדֵּ ם‬
]‫ ְמ ַקיֵ ים [פ׳‬,‫לְ ַקיֵ ים‬
]‫לִ ְק ַראת [מ״י‬
]‫ ְמ ָק ֵרב [פ׳‬,‫לְ ָק ֵרב‬
]‫ ְמ ַר ֵהט [פ׳‬,‫לְ ַר ֵהט‬
]‫לָ ׁשוֹ ן [נ׳] לְ ׁשוֹ נוֹ ת [נ״ר‬
]‫לְ ׁשוֹ ן ַה ִדיבּ וּר [נ׳‬
]‫לְ ׁ ֵשם [מ״י‬
‫מ‬
]‫מ [מ״י‬/
ֵ ‫ִמ‬
]‫ֵמ ָאה [נ׳‬
‫ְמאוֹ ד‬
]‫ [ת׳‬,]‫ְמאו ָּחר [ת״פ‬
‫ְמאו ָּחר יוֹ ֵתר‬
]‫ּשר [ת׳‬
ָ ׁ ‫ְמאו‬
‫ֵמ ָאז‬
]‫ לְ ַא ֵחל [פ׳‬,‫ְמ ַא ֵחל‬
]‫ לְ ַא ֵחר [פ׳‬,‫ְמ ַא ֵחר‬
‫ֵמ ַאיִ ן‬
]‫ לְ ַה ֲאכִ יל [פ׳‬,‫ַמ ֲאכִ יל‬
]‫ַמ ֲאכָ ל [ז׳‬
]‫ לְ ַה ֲא ִמין [פ׳‬,‫ַמ ֲא ִמין‬
]‫ לְ ַא ׁ ּ ֵשר [פ׳‬,‫ְמ ַא ׁ ּ ֵשר‬
]‫ [ת׳‬,]‫ְמבוּגָ ר [ז׳‬
]‫ַמבּ וּל [ז׳‬
]‫ְמבוּלְ ָ ּבל [ת׳‬
)]‫ְמבו ׁ ּ ָּשל [ת׳] (לְ ַב ׁ ֵשל [פ׳‬
]‫ַמ ָ ּבט [ז׳‬
]‫יח [פ׳‬
ַ ‫ לְ ַה ְב ִט‬,‫יח‬
ַ ‫ַמ ְב ִט‬
]‫ לְ ַב ֵּטל [פ׳‬,‫ְמ ַב ֵּטל‬
]‫ לְ ָה ִביא [פ׳‬,‫ֵמ ִביא‬
]‫ לְ ָה ִבין [פ׳‬,‫ֵמ ִבין‬
]‫ לְ ַבלּ וֹ ת [פ׳‬,‫ְמ ַב ּ ֶלה‬
‫ִמ ְ ּבלִ י‬
]‫ִמ ְב ָצע [ז׳‬
]‫ לְ ַב ֵ ּצ ַע [פ׳‬,‫ְמ ַב ֵ ּצ ַע‬
]‫ לְ ַב ֵ ּקר [פ׳‬,‫ְמ ַב ֵ ּקר‬
]‫ לְ ַב ֵ ּק ׁש [פ׳‬,‫ְמ ַב ֵ ּק ׁש‬
]‫ַמ ְב ֵרג [ז׳‬
]‫ [פ׳‬‫ לְ ָב ֵר‬,‫ְמ ָב ֵר‬
]‫ לְ ָב ֵרר [פ׳‬,‫ְמ ָב ֵרר‬
]‫ִמ ְב ֶר ׁ ֶשת ׁ ִשי ַ ּניִ ים [נ׳‬
]‫ לְ ַב ׁ ּ ֵשל [פ׳‬,‫ְמ ַב ׁ ּ ֵשל‬
]‫[נ׳‬ ‫ַמ ֶ ּג ֶבת‬
]‫ִמגְ דָּ ל [ז׳‬
]‫ְמגוּוָ ן [ת׳‬
преувеличивать
свиток
библейская книга Эсфирь
библейская книга Рут
прибыть
открывать, обнаруживать
выгонять, исключать
приклеить
пустыня
говорить, разговаривать
разговорный, обсуждаемый
почему
слишком
форма, мундир
политик
государство, страна
политика
зажечь
наука
учёный
печатать, издавать
гид, путеводитель
что?
как дела?
что слышно?
что случилось?
как ты?
как тебя зовут? (муж.род)
быстрый, ловкий
скорость
инженер
быстро
мерить (одежду)
благодарить
объявить
справочная служба
объявление, реклама
смерть
музей
стереть
готовый, согласный
продавец
продать
вынужденный, обязанный
против, перед
родина
специалист
такси
добавить, добавлять
мусульманин
передавать
клуб
полезный
быть полезным
to exaggerate
scroll
book of Esther
book of Ruth
to arrive
to discover / find out
to drive out / expel
to paste / glue
desert
to talk, to speak
discussed
why
too
uniform
statesman, diplomat
state
policy
to light, to turn on
science
scientist
to print
guide
what
what‫׳‬s up? how are you doing?
what‫׳‬s up? how are you doing?
what happened?
how are you? [m.]
what‫׳‬s your name? [m.]
quick, swift, fast, speedy
speed
engineer
quickly, fast
to try on (clothes...)
to thank
to inform / announce
information service
ad ,advertisement
death
museum
erase / delete ready / prepared, willing to
seller
to sell
must
oppоsite, facing
homeland
expert, specialist
taxi, cab
to add
Muslim
to deliver / transmit
club
beneficial, helpful
to be useful
]‫ לְ ַהגְ זִ ים [פ׳‬,‫ַמגְ זִ ים‬
]‫ְמגִ ילָ ה [נ׳‬
]‫ְמגִ ילַ ת ֶא ְס ֵתר [נ׳‬
]‫ְמגִ ילַ ת רוּת [נ׳‬
]‫יע [פ׳‬
ַ ‫ לְ ַה ִ ּג‬,‫ַמ ִ ּג ַיע‬
]‫ לְ גַ לּ וֹ ת [פ׳‬,‫ְמגַ ּ ֶלה‬
]‫ לְ גָ ֵר ׁש [פ׳‬,‫ְמגָ ֵר ׁש‬
]‫ לְ ַה ְד ִ ּביק [פ׳‬,‫ַמ ְד ִ ּביק‬
]‫ִמ ְד ָ ּבר [ז׳‬
]‫ לְ ַד ֵ ּבר [פ׳‬,‫ְמ ַד ֵ ּבר‬
‫ְמדו ָ ּּבר‬
‫ַמדּ ו ַּע‬
‫ִמדַּ י‬
]‫ַמדִּ ים [ז״ר‬
]‫[ז׳‬ ‫ְמ ִדינַ אי‬
]‫[נ׳‬ ‫ְמ ִדינָ ה‬
]‫[נ׳‬ ‫ְמ ִדינִ ּיוּת‬
]‫ לְ ַה ְדלִ יק [פ׳‬,‫ַמ ְדלִ יק‬
]‫ַמדָּ ע [ז׳‬
]‫ַמ ְד ָען [ז׳‬
]‫ לְ ַה ְד ּ ִפיס [פ׳‬,‫ַמ ְד ּ ִפיס‬
]‫ [ז׳‬‫ַמ ְד ִרי‬
‫ָמה‬
?‫ָמה ָה ִענְ יָ ינִ ים‬
?‫ָמה נִ ׁ ְש ַמע‬
?‫ָמה ָק ָרה‬
?‫לוֹמ‬
ְ ‫ָמה ׁ ְש‬
?‫ָמה ׁ ִש ְמ‬
]‫ ְמ ִה ָירה [ת׳‬,‫ָמ ִהיר‬
]‫ְמ ִהירוּת [נ׳‬
]‫ְמ ַהנְ ֵדס [ז׳‬
]‫ַמ ֵהר [ת״פ‬
]‫ לִ ְמדוֹ ד [פ׳‬,‫מוֹ ֵדד‬
]‫ לְ הוֹ דוֹ ת [פ׳‬,‫מוֹ ֶדה‬
]‫יע [פ׳‬
ַ ‫ לְ הוֹ ִד‬,‫מוֹ ִד ַיע‬
]‫יעין [ז׳‬
ִ ‫מוֹ ִד‬
]‫מוֹ ָד ָעה [נ׳‬
]‫ָמוֶ ות [ז׳‬
]‫מוּזֵ אוֹ ן [ז׳‬
]‫ לִ ְמחוֹ ק [פ׳‬,‫מוֹ ֵחק‬
]‫מוּכָ ן [ת׳‬
]‫מוֹ כֵ ר [ז׳‬
]‫ לִ ְמכּ וֹ ר [פ׳‬,‫מוֹ כֵ ר‬
‫מוּכְ ָרח‬
]‫מוּל [מ״י‬
]‫מוֹ לֶ ֶדת [נ׳‬
]‫מו ְּמ ֶחה [ז׳‬
]‫מוֹ נִ ית [ת׳‬
]‫ לְ הוֹ ִסיף [פ׳‬,‫מוֹ ִסיף‬
]‫ [ת׳‬,]‫מו ְּסלְ ִמי [ז׳‬
]‫ לִ ְמסוֹ ר [פ׳‬,‫מוֹ ֵסר‬
]‫[ז׳‬ ‫מוֹ ֲעדוֹ ן‬
]‫מוֹ ִעיל [ת׳‬
]‫ לְ הוֹ ִעיל [פ׳‬,‫מוֹ ִעיל‬
‫אולפן עברית‬
430