בריינפופ - מערך שיעור `ה - חגים ומועדים , חברה ותרבות – סוכות : הנושא תרב
Transcription
בריינפופ - מערך שיעור `ה - חגים ומועדים , חברה ותרבות – סוכות : הנושא תרב
מערך שיעור -בריינפופ הנושא :סוכות – חברה ותרבות ,חגים ומועדים -ה' תחום דעת :תרבות ישראל ומורשתו סרטוני בריינפופ :סוכות נושא השיעור סוכות -חברה ותרבות ,חגים ומועדים. מתוך שלושת הרגלים והעלייה לרגל. רצף תוכנית הלימודים על פי תוכנית ה' הלימודים מתאים לכיתות יחידת שני שיעורים ,כל אחד כ 05-דקות. משך הלימוד המוצעת חג הסוכות הוא נושא מוכר ,הנלמד בכל שנה .כחלק מתרבות ישראל רציונל למורה ומורשתו נתמקד במושגים הבאים :שלושת הרגלים ועלייה לרגל. מצוות העלייה לרגל מופיעה בתורה ,ובה מצווה על עם ישראל לעלות שלוש פעמים בשנה ,בחגים פסח ,שבועות וסוכות ,לבית המקדש ולהקריב קורבן .משמעות המילה ֶרגֶל היא פעםְ ,ר ָגלִים – פעמים (ולא כפי שאנו נוטים לפרש את המילה רגל כאיבר בגוף ,אף שפעמים רבות המסע לירושלים אכן נעשה רגלית). במשך השנים הפך מנהג העלייה לרגל להתכנסות המונית ,ותרם מאוד לתחושה של הלכידות והאחדות של העם. בסרטון שבו נצפה מוזכרים שתיים ממצוות חג :נטילת ארבעת המינים ומנהג האושפיזין .שתי המצוות מעלות לדיון את הצד החברתי שבחג הסוכות ,וחוברות לצד החברתי שבמצוות העלייה לרגל שבחג זה. מטרות תוכן מצוות העלייה לרגל ,והצד החברתי שבה. הכרה לעומק של שתיים ממצוות החג :נטילת ארבעת המינים והזמנת אושפיזין (=אורחים). הערך החברתי הנובע ממצוות החג שנלמדו. ארבעת המינים ,אושפיזין ,טעם וריח = לימוד תורה וקיום מצוות, מושגים טיפוסים שונים בעם ישראל ,עלייה לרגל ,אחדות ,שלושה רגלים. חשיבה :התנסות בהכרת סוגת הטקסט משל ונמשל ובפענוח הסוגה. מיומנויות אוריינות חזותית :זיהוי הפריטים במרחב הדיגיטלי של הסרטון ,הבנת המשמעות של כל פריט ,הבנת הקשרים בין הפריטים. אוריינות :קריאת סיפור ,הבנה ומענה על שאלות. כישורי עבודה בצוות :הקשבה בדיון ,התבטאות ,סבלנות. שיעור 1 רצף השיעור פתיחה :קריאת פסקה מהסיפור. עבודה בזוגות או ביחידים ,קריאת הסיפור ומענה על שאלות. צפייה בסרטון +דיון. שיעור 2 אם השיעורים אינם רצופים :צפייה חוזרת בסרטון. פעילות בקבוצות :ניסוח חוקה כיתתית לשמירה על אחדות תוצרי למידה ולמניעת פילוג. סיכום :פעילות יצירה וחידון "בחן את עצמך". לוח של חוקה כיתתית ,אפשרות ליצירה לקישוט הסוכה בנושא האושפיזין. מהלך השיעור מהלך ההוראה פתיחה תיאור הפעילות זמן שיעור :1 קריאת קטע מסיפור. נסביר לתלמידים כי היום בשיעור נתמקד באחת המצוות הקשורות לסוכות ,שהיום כבר לא מקיימים אותה. נחלק לתלמידים את הקטע ,ונקרא יחד את הפסקה הראשונה. 11דק' לאחר מכן ימשיכו התלמידים בקריאה עצמאית (אפשר בזוגות) ,ויענו על השאלות הנלוות. המשך שיעור :1 גוף השיעור הסיפור מתאר את העלייה לרגל מנקודת מבטה של ילדה ששמה תמר מתקופת המקדש: "איזו התרגשות ,היום אנו יוצאים לדרך לירושלים .אבא סיפר לי שאנחנו לא הולכים לבד ,איתנו הולכים עוד אלפי אנשים ,מכל קצוות ארץ ישראל ואפילו ממצרים ומבבל. אמא הזהירה אותנו שהמסע לא קל ,אבל אני לא פוחדת ,אני בעיקר מתרגשת .אני זוכרת את הפעם הקודמת שבה צעדנו לירושלים – איך קיבלו אותנו בכניסה לעיר בממתקים ובשתייה ובעיקר בהמון שמחה! והם אפילו לא הכירו אותנו! בירושלים הוכנו מקומות לינה לאלפי אנשים ,סככות נעימות שבהן הונחו עשבים ריחניים ,תושבי ירושלים היו נחמדים ומסבירי פנים ,ובעצם כך כל האנשים הרבים שהגיעו לירושלים .אבא שלי אומר שאולי זה לא מפתיע כל כך ,כי אחרי הכול כולנו בני עם אחד שנפגשים בירושלים – כדי לקיים מצווה אחת! 01דק' החוויה הכי מרגשת הייתה להגיע לבית המקדש .לשם כך הרי הגענו. אבל אני נהניתי מדבר נוסף :פגשתי כמה ילדות נחמדות ובילינו יחד שעות רבות ,שיחקנו וסיפרנו זו לזו על המשפחות ועל החיים שלנו (החיים של כמה מהן שונים לגמרי מהחיים שלי!) .הסתובבנו בסמטאות הצוננות ,חיפשנו הרפתקאות ,והפכנו חברות של ממש! גם ההורים שלי נהנו לשבת ולשוחח עם אנשים שונים מכל ארץ ,וגם הם רכשו חברים חדשים! תמיד כשאנו מזכירים את החוויות ההן, אמא שלי אומרת שלדעתה ההיכרות עם אנשים נוספים מעם ישראל, דומים לנו או שונים מאיתנו ,היא חלק מהמטרה של המצווה הזו – נו מצוות( "...אלה הלחמי) שאלות נלוות לסיפור: לאן צעדה משפחתה של תמר? ספרו על שני דברים שתמר נהנתה מהם בשנים הקודמות? שאלת בונוס :לאיזו מצווה התכוונה תמר? בסיום העבודה נתכנס לפורם כיתתי ונשאל את התלמידים: על איזו מצווה מספרת תמר? תשובה :על העלייה לרגל לירושלים. אילו חוויות תיארה תמר מהעלייה לבית המקדש? תשובה :את הדרך הארוכה (גם היא סוג של חוויה) ,את קבלת הפנים בירושלים ,את העובדה שדאגו לעולים לרגל למקומות לינה, את החברויות שנרקמו ,ואת תחושת ה"יחד". האם קורה שאתם מרגישים תחושה של "יחד"? תשובות אפשריות :בחיק המשפחה ,במשימה משותפת של כל הכיתה ,במשחק כדורגל ,ביום העצמאות וכדומה. האם זו תחושה טובה? מדוע? מומלץ להקדיש כמה דקות לשיחה על העוצמה שבאחדות ובתחושת הקִ רבה. צפייה בסרטון. נקרין את סרטון סוכות ,שמציג שתי מצוות :נטילת הלולב והאושפיזין. הדמויות המאוירות המבטאות את התכונות השונות של לימוד תורה וקיום מצוות ,ממחישות את התכונות ,ומסייעות בהבנתם של המשל והטיפוסים השונים. דיון. לאחר ההקרנה ננהל דיון קצר. בשלב הראשון נתמקד במשל ובנמשל של ארבעת המינים: נדגיש את ההקבלה בין טעם וריח ללימוד ועשייה. מה משמעות העובדה שלכל אחד מהמינים יש תכונות אחרות? אילו חברים יש לכם? האם הם דומים לכם או שונים? מה טוב בכך שחברים דומים לי? מה טוב בכך שהם שונים ממני? זה מעניין יותר ,כל אחד עושה דברים אחרים וכדומה ,אפשר לבקש מהתלמידים לספר סיפור אישי על חברים ששונים מהם. מה משמעות איגוד ארבעת המינים יחד? תשובה :האחדות היא הכוח של עם ישראל ,זה בסדר ונורמלי שאנחנו שונים ,אנחנו יכולים וצריכים להיות בעלי תפיסות שונות ותחושות שונות ,אבל כולנו משתייכים לעם ישראל. נזכיר את מצוות העלייה לרגל ,ניזכר בסיפור של הילדה תמר ובתחושת האחדות שתיארה. נתייחס גם למצוות האושפיזין שהוזכרה בסרט ביחס לאירוח של חברים ומשפחה בסוכה .מומלץ לשאול את התלמידים :האם גם אתם נפגשים יותר עם משפחה ועם חברים בחג? איך התחושה? האם אתם חברים של כל בני הדודים שלכם? האם לפעמים יש מישהו שמסתדרים איתו פחות? מה עושים? איך פותרים את הבעיה? הרי אי אפשר לסלק אותו מהחבורה. שיעור :2 אם השיעורים אינם רצופים ,נצפה שוב בסרטון ונזכיר את הנושאים שבהם דנו בשיעור הקודם. פעילות בקבוצות: ניסוח חוקה לשמירה על אחדות ולמניעת פילוג בכיתה נמשיך בקו שהוצג בסוף השיעור הקודם ,שבו נאמר לתלמידים כי האחדות והחברות לא תמיד נוצרות באופן טבעי ,ולעתים יש להתאמץ לשם כך .נשאל את התלמידים מה יכול לעזור לשמור על אחדות ועל מניעת מריבות וכדומה .מומלץ לכתוב את הצעות התלמידים על הלוח ,ובכך אנו מכבדים אותן .יש סבירות גבוהה שהתלמידים יציעו לנסח חוקים ,ומכאן נעבור לפעילות הבאה. התלמידים יחולקו לקבוצות קטנות של ארבעה-חמישה תלמידים .כל קבוצה תקבל ארבע רצועות נייר ארוכות (הגזורות מגיליון )A3 מהחלק הצר שלו. כל קבוצה תתבקש לכתוב שני עקרונות של "עשה" ושני עקרונות של "לא תעשה" ,מטרת העקרונות לשמור על אחדות ועל אווירה חיובית בכיתה ולמנוע פילוג. לאחר כעשר דקות עבודה בקבוצות ,נחזור לפורום מלא ,וכל קבוצה תציג את העקרונות שכתבה .אפשר לתלות אותם על הלוח ולמיין. המטרה הסופית היא להדביק את כל גזרי הנייר (גם אם כמה מהם חוזרים זה על זה!) על בריסטול ולתלות בכיתה ,אם רוב הגזירים יצאו לא אסתטיים ,אפשר להעתיק את כולם לבריסטול נקי ,בציון שמות התלמידים היוזמים מתחת לכל עיקרון. סיכום פעילות יצירה :התלמידים יציירו קומיקס בהשראת הסיפור של תמר ,או תמונה שהם מדמיינים מהסיפור. אפשר גם לכתוב מכתב דומה של ילד שהיו לו חוויות דומות או אחרות (למשל ,מסע קשה במיוחד וכדומה). לחלופין ,אפשר ליצור קישוט לסוכה עם שמות האושפיזין .ניצור מעין לוח עם חריצים ,סיכות או סקוצ'ים ,שאליו מחוברת שקית או מעטפה ,ובתוכן שבעה כרטיסים עם שמות האושפיזין השונים ,כך שאפשר להחליף כל יום ,ולשמור בהישג יד את כל הכרטיסים. ראו דוגמה ליצירה בשני דפי הנספחים המצורפים. קרוב לוודאי שהתלמידים לא יסיימו את היצירה בכיתה .הם יכולים להמשיך בעבודה בבית. 20דק' נזמין את התלמידים לענות על חידון בחן את עצמך ,ולשלוח למורה. המשגה בדיון בסיפור של תמר ,בדיון לאחר הסרטון ,בעבודה בקבוצות וביצירת הקומיקס .בפעילויות ובדיונים השונים נעסוק במצוות העלייה לרגל ובצדה החברתי ,ובנושא האחדות בעם ישראל בכלל. יישום ניסוח חוקה כיתתית ופעילות היצירה. עבודה פרטנית/ עבודה פרטנית :בניסוח חוקה כיתתית. עבודה בקבוצות עבודה פרטנית או בזוגות :קריאת הסיפור ומענה על שאלות "בחן את עצמך". רפלקציה חידון "בחן את עצמך".