יצירת הזמן וארבעת היסודות - פרשנות פילוסופית לתורה בימי הביניים

‫יצירת הזמן וארבעת היסודות ‪-‬‬
‫פרשנות פילוסופית לתורה‬
‫בימי הביניים‬
‫צבי ברנשטיין‬
‫במאה התשיעית תורגמו הכתבים הפילוסופיים היווניים לערבית‪ .‬התרחשות זו פתחה עידן של פריחה‬
‫תרבותית בעולם הערבי‪ .‬חכמי דת מוסלמים רבים החלו לעסוק במתמטיקה ובמדע ותרמו רבות בפיתוחם‬
‫של תחומים אלה‪ .‬התפתחות זו לא פסחה על העולם היהודי‪ .‬אף הוגי הדעות היהודיים שחיו במדינות‬
‫האסלאם‪ ,‬החלו לעסוק בתחומים אלה‪ 1.‬הידוע שבהם הוא הרמב"ם‪ ,‬שהקדיש ספר שלם — 'מורה נבוכים'‬
‫— 'לתיאום בין עמדות פילוסופיות יווניות לבין דרכה של תורת ישראל‪ 2.‬במקביל להתפתחות זו בעולם‬
‫הערבי של ימי הביניים‪ ,‬החלו חכמי היהדות בכל העולם לפרסם פירושים לתורה‪ :‬פירושיהם של רב סעדיה‬
‫גאון‪ ,‬רש"י‪ ,‬אבן עזרא‪ ,‬הרמב"ן‪ ,‬הרלב"ג ועוד‪ .‬בין הפירושים שכתבו גדולי אשכנז‪ ,‬כרש"י וכרשב"ם‪ ,‬לבין‬
‫הפרשנים הספרדיים‪ ,‬כרמב"ן וכרמב"ם בולט הבדל משמעותי‪ :‬גדולי חכמי ארצות האסלאם‪ ,‬ובעיקר‬
‫בספרד‪ ,‬השתמשו בפרשנות פסוקי התורה ברעיונות פילוסופיים שמקורם בתורת אריסטו‪ 3.‬במאמר זה‬
‫אציג מספר דוגמאות לפרשנות אריסטוטלית של מעשה בראשית‪ .‬אתמקד באמונה באל האחד וביחסו‬
‫לעולם וכן בתורת ארבעת היסודות האריסטוטליים‪ ,‬כפי שבאו לביטוי אצל הוגים ופרשני מקרא ספרדים‬
‫ואצל בני אזורים שהושפעו מהם‪ ,‬כגון דרום צרפת‪ .‬אבקש לעמוד על קשיים אחדים שאִתם התמודדו‪,‬‬
‫בנסותם לגשר בין העולם הפילוסופי האריסטוטלי לבין עולם התורה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ראו ‪ ;Karen Armstrong, A History of God, The Random House Publishing Company, New York 1993, Page 170-172‬אליעזר‬
‫שביד‪ ,‬הפילוסופים הגדולים שלנו‪ ,‬ידיעות אחרונות‪ ,‬תל אביב ‪ ,2002‬עמ' ‪.13‬‬
‫‪2‬‬
‫שביד‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,301‬כותב‪" :‬שיטת הרמב"ם היא הניסיון המקיף והשלם ביותר להחדיר את הפילוסופיה האריסטוטלית אל תחום המחשבה‬
‫התורנית"‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫לאמתו של דבר‪ ,‬המונח 'תורת אריסטו'‪ ,‬שבו משתמשים כדי לתאר את הגישות הפילוסופיות שאומצו על ידי חכמי הדת בימי הביניים‪ ,‬אינו‬
‫אלא סינתזה בין תפיסותיהם של זרמים פילוסופיים רבים‪ ,‬שעובדו ופורשו על ידי תלמידיו ופרשנים מאוחרים‪ .‬ראו מיכה גודמן‪ ,‬סודותיו של‬
‫מורה נבוכים‪ ,‬דביר ‪ ,2010‬עמ' ‪.13‬‬
‫‪21 ‬‬
‫יצירת הזמן וארבעת היסודות ‪ -‬פרשנות פילוסופית לתורה בימי הביניים‬
‫א‪ .‬התפיסות האריסטוטליות‬
‫‪ .1‬אמונת היוונים באל אחד וקדמות העולם‬
‫אחת הסיבות שתורת אריסטו אומצה בקלות יחסית על ידי המוסלמים היא ההנחה של הפילוסופיה‬
‫האריסטוטלית בדבר קיומו של אל אחד‪ ,‬מקור כל המציאות‪ ,‬העילה הראשונה‪ 4.‬למוסלמים היה קל‬
‫לאמץ את האל הפילוסופי‪-‬היווני כאל הקוראן‪ 5.‬לתיאולוגיה הנוצרית היה קשה יותר לעכל את האל היחיד‬
‫הזה בשל אמונתה בשילוש‪ .‬תפיסת האל היחיד היווני כרוכה בשתי הנחות שאינן עולות בקנה אחד עם‬
‫התפיסות היהודיות‪ :‬תפיסה זו מניחה כי העולם קדמון‪ ,‬וכי האל אינו מתעניין כלל בעולם‪ .‬אימוץ התפיסה‬
‫האריסטוטלית הציבה בפני גדולי ישראל שתי בעיות עיקריות‪:‬‬
‫‪ .1‬האמונה היהודית בבריאה יש מאין (‪ )Ex Nihilio‬אינה הולמת את האמונה היוונית בקדמות העולם‪,‬‬
‫כלומר בכך שהעולם היה תמיד ולא נוצר ברגע מסוים‪.‬‬
‫‪ .2‬האמונה היהודית בהשגחה פרטית אינה הולמת את תפיסתם של היוונים‪ ,‬שלפיה האל אינו מתבונן‬
‫ואינו מתערב במתרחש בעולם התחתון הגשמי‪.‬‬
‫‪ .2‬תורת היסודות‬
‫לפי תורת אריסטו‪ ,‬החומר המוחשי מושתת על ארבעה יסודות — עפר‪ ,‬מים‪ ,‬אויר ואש‪ .‬ההוגים‬
‫האריסטוטליים סוברים כי לכל מציאות בעולם יש חומר וצורה‪ .‬לדוגמא‪ :‬החומר שממנו נעשה שולחן‬
‫הוא עץ‪ ,‬ועץ זה מתלבש בצורת השולחן‪ .‬הנגר יכול להשתמש בחומר זהה‪ ,‬ולהלבישו בצורה אחרת‪ ,‬צורת‬
‫כיסא‪ ,‬למשל‪.‬‬
‫לארבעת היסודות עצמם יש חומר וצורה‪ .‬החומר שממנו הם עשויים הוא החומר הראשוני‪ ,‬הנקרא גם‬
‫'חומר היולי'‪ ,‬כלומר חומר קדמוני‪.‬‬
‫כל חומר בא ממאגר ראשוני‪ ,‬ואליו הוא גם יחזור‪ .‬כל חומר נוטה באופן טבעי להתפרק ולשוב אל המאגר‬
‫המקורי של ארבעת היסודות‪ .‬מאגרים אלה בנויים זה על גבי זה‪ :‬המאגר התחתון הוא מאגר העפר‪ ,‬שהוא‬
‫היסוד הכבד ביותר‪ ,‬מעליו נמצא מאגר המים‪ ,‬מעליו — האוויר‪ ,‬ומעליו — מאגר האש‪ .‬הנחת קיומה של‬
‫האש היסודית היא אולי הקשה ביותר להבנה בתיאוריה זאת‪ ,‬כיוון שאין היא נראית במציאות‪ ,‬והדבר‬
‫השפיע על פרשנות הפסוקים לפי הפרשנים השונים‪ .‬מעל ארבעת היסודות מצוי מה שכונה על ידי‬
‫היוונים 'גלגל הירח' (‪ .)urtho‬כל אחד משבעת כוכבי הלכת נתון בתוך 'גלגל' שאינו חדל מלהסתובב‪ 6.‬מעל‬
‫הגלגלים הללו מצוי 'הגלגל הגדול'‪ ,‬שאותו מסובב האל‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ראו מורה נבוכים ח"א סט‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫ראו שביד‪ ,‬הפילוסופים הגדולים שלנו‪ ,‬עמ' ‪" 13‬על רקע קיומה של תרבות צעירה חסרת מלאות משלה‪ ,‬כתרבות הערבית בדורות ההם‪ ,‬יש‬
‫חשיבות מיוחדת לייחוסה של דת קדומה ומייסדת"‪ .‬לפי שביד‪ ,‬הסיבה להתקבלותה של הפילוסופיה היוונית בעולם המוסלמי ביתר קלות על‬
‫פני התקבלותה בקרב דתות אחרות‪ ,‬היא גילה הצעיר יחסית של דת זו‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫שבעת כוכבי הלכת הם חמה‪ ,‬לבנה‪ ,‬נוגה‪ ,‬מאדים‪ ,‬צדק‪ ,‬שבתאי וכוכב (‪ ,)Mercury‬לפי הגישה הגיאוצנטרית שאומצה על ידי היוונים‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪‬‬
‫צבי ברנשטיין‬
‫על ארבעת היסודות נוסף גם ה'חומר החמישי'‪ .‬לפי תורת אריסטו‪ ,‬הגופים השמימיים בנויים מחומר שונה‬
‫מיסודותיו של העולם התחתון‪ .‬חומר זה נקרא 'החומר החמישי'‪.‬‬
‫תורת ארבעת היסודות התקבלה בקלות רבה על ידי רוב פרשני המקרא והוגי הדעות היהודיים בימי הביניים‪,‬‬
‫עד שצצו תיאוריות חדשות על מבנה היקום במאה השבע עשרה‪ .‬עבור חכמי ישראל ההתמודדות הקשה‬
‫יותר התייחסה לגישת אריסטו באשר למציאותו של האל בעולם ולתפקידו‪.‬‬
‫ב‪ .‬הרמב"ם‪ :‬חידוש העולם‬
‫‪ .1‬הרמב"ם ושלילת הגשמת האל‬
‫בספרו 'מורה נבוכים' מאמץ הרמב"ם את רוב תורתו של אריסטו‪ .‬החלק הראשון של הספר מוקדש לבירור‬
‫משמעותם של פסוקי התורה לאור תורת אריסטו‪ ,‬השוללת כל הגשמה מהאל‪ .‬הרמב"ם מרחיק לכת‬
‫בהביאו חלק מתורת אריסטו בפסיקת הלכות על פיה‪ .‬הרמב"ם פוסק שיש להאמין בשלילת ההגשמה‪:‬‬
‫אלוה זה אחד הוא אינו לא שניים ולא יתר על שניים‪ ,‬אלא אחד‪ ,‬שאין כייחודו אחד מן האחדים‬
‫הנמצאים בעולם‪ .‬לא אחד כמין שהוא כולל אחדים הרבה‪ ,‬ולא אחד כגוף שהוא נחלק למחלקות‬
‫ולקצוות; אלא ייחוד שאין ייחוד אחר כמותו בעולם‪.‬‬
‫(משנה תורה‪ ,‬הלכות יסודי התורה פ"א ה"ז)‬
‫בנוסף על כך‪ ,‬בהשפעת תורת אריסטו הוא קובע כי האל הוא המסובב את הגלגל‪:‬‬
‫המצוי הזה הוא אלוה העולם‪ ,‬אדון כל הארץ‪ .‬והוא המנהיג הגלגל בכוח שאין לו קץ ותכלית‪ ,‬בכוח‬
‫שאין לו הפסק‪ ,‬שהגלגל סובב תמיד‪ ,‬ואי אפשר שיסוב בלא מסבב והוא ברוך הוא המסבב אותו‪,‬‬
‫בלא יד ולא גוף‪.‬‬
‫(שם‪ ,‬שם שם ה"ה)‬
‫בחלק הראשון של 'מורה נבוכים' מבאר הרמב"ם פסוקים רבים‪ ,‬המקשים לכאורה על התפיסה השוללת‬
‫מן הקדוש ברוך הוא הגשמה‪ .‬וכך הוא מסכם את דרכו בפירוש הפסוקים‪:‬‬
‫ידוע לך האמירה שלהם [=של חז"ל] הכוללת את כל סוגי הפירושים הקשורים בתחום זה‪ ,‬דהיינו‬
‫מה שאמרו "דברה תורה כלשון בני אדם" משמעות הדבר שכל מה שבני אדם כולם מסוגלים‬
‫להבינו ולציירו במחשבה ראשונה‪ ,‬הוא אשר יוחס כהכרחי לאל יתעלה‪ .‬לכן הוא תואר בתארים‬
‫המצביעים על גשמות‪ ,‬כדי להורות על כך שהוא יתעלה נמצא‪ .‬שכן אין ההמון משיג ברגע ראשון‬
‫מציאות זולת מציאות של גוף דווקא‪ .‬לדעתם מה שאינו גוף‪ ,‬או מצוי בתוך גוף‪ ,‬אינו נמצא‪.‬‬
‫(מורה נבוכים ח"א כו)‬
‫‪7‬‬
‫הרמב"ם טוען כי ריבויים של המקראות הנראים כמגשימים את האל‪ ,‬נובע מתוך ההתפשרות עם תודעת‬
‫ההמון‪ .‬רק בדרך המוחשית יוכלו פשוטי העם להבין את מציאותו של הקדוש ברוך הוא‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫לאורך המאמר מובאים ציטוטים מ'מורה נבוכים' בתרגומו של פרופ' מיכאל שוורץ‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב תשס"ג‪.‬‬
‫‪23 ‬‬
‫יצירת הזמן וארבעת היסודות ‪ -‬פרשנות פילוסופית לתורה בימי הביניים‬
‫‪ .2‬הרמב"ם וקדמות העולם‬
‫א) בין פילוסופיה לפרשנות‬
‫בחלקו השני של 'מורה נבוכים' הרמב"ם מתמודד עם התפיסה האריסטוטלית בדבר קדמות העולם‪.‬‬
‫הרמב"ם מציין כי הקושי באמונה בדבר קדמות העולם איננו פרשני‪ .‬אילו רצה בכך‪ ,‬יכול היה לפרש את‬
‫פסוקי התורה כך שיהלמו את תפיסת אריסטו בעניין זה‪:‬‬
‫דע שהימנעותנו מלדגול בקדמות העולם אינה בגלל הכתוב בתורה שהעולם מחודש‪ .‬כי אין‬
‫הכתובים המצביעים על חידוש העולם מרובים מן הכתובים המצביעים על היות האלוה גוף‪ .‬וגם‬
‫אין שערי הפירוש בעניין חידוש העולם נעולים לפנינו ולא נמנעים ממנו‪ ,‬אלא היינו יכולים לפרש‬
‫כפי שעשינו לגבי שלילת הגשמות‪ .‬ואולי זה הרבה יותר קל לנו והיתה לנו יכולת גדולה יותר לפרש‬
‫הכתובים ההם ולהוכיח את קדמות העולם‪ ,‬כפי שפירשנו הכתובים ושללנו את היותו יתעלה גוף‪.‬‬
‫(שם‪ ,‬ח"ב כה)‬
‫הרמב"ם קובע‪ ,‬כי קל יותר לפרש את פסוקי התורה לאור רעיון קדמות העולם‪ ,‬מאשר לפרשם באופן שיהלמו‬
‫את שלילת ההגשמה מהקדוש ברוך הוא‪ ,‬ובכל זאת הוא בחר שלא לצעוד בכיוון זה משתי סיבות‪:‬‬
‫האחת‪ ,‬שהיות האלוה לא גוף הּוכח הוכחה מופתית [=הוכחה ללא עוררין]‪ .‬ולכן התחייב את כל מה‬
‫שפשטֹו עומד בסתירה להוכחה המופתית‪ ,‬וידוע‪ 8‬שיש בהכרח פירוש — ואילו קדמות העולם לא‬
‫הּוכחה מופתית‪ .‬ולא ראוי אפוא לדחות את הכתובים ולפרשם על סמך העדפת דעה אשר אפשר‬
‫להעיד את הפכה בכל מיני העדפות‪ .‬זאת סיבה אחת‪.‬‬
‫הסיבה השנייה היא שאמונתנו שהאלוה אינו גוף‪ ,‬אינה הורסת לנו דבר מיסודות התורה‪ ,‬ואינה‬
‫מכחישה טענת שום נביא‪ ,‬ואין בה אלא מה שהבודים טוענים שיש בזאת ניגוד לכתוב [‪ ]...‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬אמונת הקדמות — באופן שרואה אותה אריסטו‪ ,‬שהיא על דרך החיוב‪ ,‬ושום טבע אינו משתנה‪,‬‬
‫ודבר אינו יוצא מהרגלו — הורסת את התורה מעיקרה‪ ,‬ומכחישה בהכרח כל נס‪.‬‬
‫(שם)‬
‫החלטתו של הרמב"ם לחלוק על אריסטו בעניין קדמות העולם מושפעת אפוא משני שיקולים‪:‬‬
‫‪1 .1‬קדמות העולם לא הּוכחה הֹוכחה ניצחת‪.‬‬
‫‪2 .2‬אמונת קדמות העולם של אריסטו כרוכה בהנחת יציבותו המלאה של הטבע ובשלילת אפשרות קיומו‬
‫של נס‪.‬‬
‫הרמב"ם‪ ,‬החולק בעניין זה על אריסטו‪ ,‬רצה להעמיד דבריו על קרקע מוצקה מבחינה הגיונית ושכלית‪.‬‬
‫מעבר לכך השפיעה עליו אמונתו היהודית בדבר יכולתו ורצונו של ה' לחולל נסים‪.‬‬
‫בהמשך פרק ב ב'מורה נבוכים' הרמב"ם מבסס את דעתו‪ ,‬שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם מן ההיעדר‬
‫המוחלט‪ ,‬באמצעות ראיות שכליות ושימוש בהגיון‪ .‬אחת ממסקנותיו של הרמב"ם‪ ,‬היא שאם הקדוש ברוך‬
‫‪8‬‬
‫‪24‬‬
‫במהדורת הרב קאפח מופיעה המלה 'וייוודע'‪ .‬לפי תרגום זה‪ ,‬מכיוון ששלילת ההגשמה הוכח הוכחה מופתית‪ ,‬הכרחי לפרש את הפסוקים‬
‫הנראים כסותרים דעה זאת‪ ,‬וייוודע‪ ,‬כלומר יתברר‪ ,‬שיש פירוש אחר לפסוקים אלה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫צבי ברנשטיין‬
‫הוא ברא את העולם מן ההיעדר המוחלט‪ ,‬לא היה מושג של זמן לפני בריאת העולם‪ .‬כיוון שהזמן קשור‬
‫לסיבוב הגלגל‪ ,‬הרי שקודם היות הגלגל‪ ,‬לא היה זמן‪ .‬וזה לשון הרמב"ם‪:‬‬
‫הדעה הראשונה‪ 9‬והיא דעת כל המאמינים בתורת משה רבינו עליו השלום‪ ,‬היא שאת העולם כולו‪,‬‬
‫דהיינו כל נמצא זולת האל יתעלה‪ ,‬הביא האל יתעלה לידי מציאות לאחר ההעדר הגמור והמוחלט‪,‬‬
‫ושהאל יתעלה היה נמצא לבדו כשאין עמו דבר‪ ,‬לא מלאך ולא גלגל ולא מה שבתוך הגלגל‪ .‬ולאחר‬
‫מכן הביא לידי מציאות את כל הנמצאים האלה כפי שהם‪ ,‬ברצונו ובחפצו‪ ,‬לא מדבר‪ ,‬ושגם הזמן‬
‫עצמו הוא חלק מהנבראים‪ ,‬שהרי הזמן תלוי בתנועה [תנועת הגלגלים] והתנועה היא מקרה בנע‪,‬‬
‫ושאותו נע עצמו‪ ,‬אשר הזמן תלוי בתנועתו אף הוא מחודש התהווה לאחר שלא היה‪.‬‬
‫(שם‪ ,‬ח"ב יג‪ .‬ההדגשה שלי‪ .‬צ"ב)‬
‫ב) ביאור הרמב"ם לפסוק הראשון בתורה‬
‫לאחר שהרמב"ם הגיע למסקנותיו לגבי חידוש העולם‪ ,‬הוא מבאר את הפסוקים לפי גרסתו‪ .‬בדומה לחלק‬
‫הראשון של 'מורה נבוכים'‪ ,‬הוא מגיע למסקנות לוגיות שבאמיתותן הוא מאמין‪ 10,‬ורק אחר כך הוא מפרש‬
‫את הפסוקים על פי דרכו‪ .‬ואולם בניגוד לדיון בשלילת ההגשמה בחלק הראשון של ספרו‪ ,‬שבו ניגש ישירות‬
‫אל הפסוקים 'הבעייתיים' בתורה‪ ,‬ושבו לא נזקק לפרוס משנה סדורה לגבי שלילת הגשמתו של הקדוש‬
‫ברוך הוא‪ ,‬משום שהדברים מפורטים בספרי הפילוסופיה של אריסטו‪ ,‬הרי שבדיון בקדמות העולם בחלק‬
‫השני של ספרו‪ ,‬הרמב"ם צריך להסביר את גישתו‪ ,‬המנוגדת לגישתו של אריסטו‪ ,‬ורק אחר כך‪ ,‬הוא מפרש‬
‫את הפסוקים לפי דרכו‪.‬‬
‫וכך כותב הרמב"ם‪:‬‬
‫דע שיש הבדל בין הראשון והראשית‪ .‬כי הראשית נמצאת במה שהיא ראשית לו או עמו‪ ,‬אף אם‬
‫אינה קודמת לו בזמן‪ ,‬כמו שאומרים שהלב הוא ראשיתו של בעלי חיים‪ .‬והיסוד הוא ראשית של‬
‫מה שהוא יסוד לו‪ .‬יש האומרים גם על עניין זה שהוא ראשון‪ .‬אבל יש שהראשון נאמר על הקודם‬
‫בזמן בלבד‪ ,‬מבלי שהקודם‪-‬בזמן הזה יהי סיבה למאוחר לו‪ ,‬כמו שאומרים "הראשון שגר בבית זה‬
‫פלוני‪ ,‬ואחריו אלמוני"‪ .‬הביטוי שמורה בלשוננו על הראשון הוא "תחילה"‪" :‬תחילת ִּדבר ה' בהושע"‬
‫(הושע א‪ ,‬ב) ומה שמורה על הראשית הוא "ראשית"‪ ,‬כי היא גזורה מראש שהוא ראשית בעל החיים‬
‫על פי מיקומו‪ .‬העולם לא נברא בראשית זמנית‪ ,‬כמו שהבהרנו‪ ,‬כי הזמן בכלל הברואים‪ .‬לכן אמר‬
‫"בראשית"‪ .‬הבי"ת היא במשמעות "בתוך"‪ .‬התרגום האמיתי של הפסוק הזה הוא "בהתחלה ברא‬
‫האל את המעלה ואת המטה"‪ .‬זה הפירוש המתאים לחידוש‪.‬‬
‫(שם‪ ,‬שם ל)‬
‫‪9‬‬
‫הרמב"ם מביא בהמשך עוד שתי דעות לגבי חידוש העולם — דעתו של אפלטון ודעת אריסטו‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫וראו א' שביד‪ ,‬הפילוסופים הגדולים שלנו‪ ,‬עמ' ‪" :303‬והרי משמע הדבר שאף הרמב"ם לא היה מוכן להתפלסף מתוך קבלת מרות של פשטי‬
‫התורה‪ ,‬ובניגוד לחכמי הכלאם [=כת מוסלמית‪ ,‬ששיטתם הפילוסופית מבוססת על האמונה באל אחד המשגיח על כל פרט ופרט שיש בעולם]‪,‬‬
‫טען שיש לפרש את התורה רק לאחר ידיעת האמת הפילוסופית ועל יסודה"‪.‬‬
‫‪25 ‬‬
‫יצירת הזמן וארבעת היסודות ‪ -‬פרשנות פילוסופית לתורה בימי הביניים‬
‫הרמב"ם מפרש כאן את המלה 'בראשית'‪ ,‬אלא שדבריו אינם נהירים דיים‪ .‬לשם הבנתם ניעזר במספר‬
‫מקורות נוספים‪ .‬כמעט כל פרשני המקרא התקשו במשמעות המלה 'בראשית' בפסוק זה‪ .‬האם היא‬
‫נסמכת על דבר מה‪ ,‬כמו בצירופי סמיכות‪ ,‬או שמא משמעה הוא 'בראשונה'? אם היא בגדר נסמך‪ ,‬על מה‬
‫היא נסמכת — הרי אין אחריה שם עצם?‬
‫רש"י מפרש מלה זו כאילו היא נסמכת על המלה שלידה‪' ,‬ברא'‪:‬‬
‫ואם באת לפרשו כפשוטו‪ ,‬כך פרשהו‪ :‬בראשית בריאת שמים וארץ‪ ,‬והארץ היתה תוהו ובהו וחושך‪.‬‬
‫אף אבן עזרא הולך בדרכו של רש"י‪ .‬הוא אינו מוטרד מכך ששם עצם ייסמך על פועל ולא על שם עצם‬
‫אחר‪ .‬וכה דבריו בפירושו לפסוק זה‪:‬‬
‫ולפי דעתי שהוא סמוך‪ ,‬כמו "בראשית ממלכת יהויקים" (ירמיהו כז‪ ,‬א)‪ .‬ואל תתמה‪ ,‬איך נסמך על‬
‫פועל עבר‪ ,‬והנה כן‪" :‬תחלת ִּדבר ה'" (הושע א‪ ,‬ב)‪" ,‬קרית חנה דוד" (ישעיה כט‪ ,‬א)‪.‬‬
‫יש להעיר שפירושם של רש"י ושל אבן עזרא של הפסוקים מאפשר קריאה התומכת אף ברעיון קדמות‬
‫העולם‪ .‬לפי קריאתם‪ ,‬הפסוקים הראשונים אינם אלא הקדמה לבריאה הראשונה‪ ,‬בריאת האור‪ .‬לפי‬
‫שיטתם מתפרשים הפסוקים כך‪" :‬בראשית בריאת שמים וארץ‪ ,‬כאשר הארץ הייתה עדיין תוהו‪ ...‬וכו'‪,‬‬
‫אמר אלוהים‪ :‬יהי אור"‪ .‬לפי קריאה זו אין מדובר בפסוקים אלו בבריאתם של התוהו ובוהו והחושך‪ ,‬התהום‬
‫‪11‬‬
‫והמים‪ .‬הוויות אלה היו אולי קדמוניות‪ .‬ואכן‪ ,‬האברבנאל מקשה קושיה זו על אבן עזרא‪.‬‬
‫מה סובר הרמב"ם לגבי הבנת הפסוק הזה? מעניין שבעניין זה חלוקים מתרגמי 'מורה נבוכים' בני דורנו‪.‬‬
‫בשנים האחרונות הופיעו שני תרגומים של הספר 'מורה נבוכים'‪ ,‬שנכתב במקורו ערבית‪ ,‬לעברית מודרנית‪:‬‬
‫תרגומו של הרב קאפח זצ"ל ותרגומו של פרופסור שוורץ מאוניברסיטת תל אביב יבלחט"א‪ .‬לומדי הרמב"ם‬
‫אסירי תודה לשני התרגמים הללו‪ ,‬שפתחו את הספר הנפלא הזה בפני הקוראים המודרניים‪ ,‬שהתקשו‬
‫מאוד להבין את תרגומיו הארכאיים של הספר‪ .‬כפי שראינו לעיל‪ ,‬פרופסור שוורץ תרגם את פירושו של‬
‫הרמב"ם לפסוק הראשון בתורה‪" 12:‬בהתחלה ברא האל את המעלה ואת המטה"‪ .‬לעומתו תרגם הרב‬
‫קפאח כך‪" :‬בראשית ברוא ה' את מעלה ומטה"‪ .‬הבנתו של הרב קפאח עשויה לתמוך בדברי הרמב"ם‬
‫שהובאו לעיל‪ ,‬שאם נחשוב לפי הגיוננו שראוי לאמץ את רעיון קדמות העולם‪ ,‬לא יהיה כל קושי לפרש‬
‫לאורו את פסוקי התורה‪.‬‬
‫מעניין שאותה קושיה‪ ,‬שאותה ניסח אברבנאל כנגד פירושו של אבן עזרא‪ ,‬מופיעה במקורות מדרשיים‬
‫קדומים‪:‬‬
‫פילוסופוס אחד שאל את רבן גמליאל‪ .‬אמר ליה‪:‬‬
‫צייר גדול הוא אלהיכם‪ ,‬אלא שמצא סממנים [=צבעים] טובים שסייעו אותו‪ :‬תוהו ובוהו וחושך‬
‫ורוח ומים ותהומות‪.‬‬
‫אמר ליה‪ :‬תיפח רוחיה דההוא גברא [=תיפח רוחו של אותו אדם‪ ,‬כלומר רבן גמליאל קילל את‬
‫הפילוסוף]‪ .‬כולהון כתיב בהן בריאה [=בכל אחד מה'צבעים' הללו כתובה בהם בריאה] —‬
‫‪11‬‬
‫שם‪ ,‬השאלה הראשונה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫האברבנאל ב'ביאור מילת בראשית' בתחילת פירושו לתורה מבאר את הפסוק‪ ,‬כפי שהבין פרופ' שוורץ את דברי הרמב"ם‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪‬‬
‫צבי ברנשטיין‬
‫תוהו ובוהו — שנאמר "עושה שלום ובורא רע" (ישעיה מה);‬
‫חושך — "יוצר אור ובורא חושך" (שם);‬
‫מים — "הללוהו שמי השמים והמים" (תהלים קמח)‪ ,‬למה? "כי הוא צוה ונבראו";‬
‫רוח — "כי הנה יוצר הרים ובורא רוח" (עמוס ד);‬
‫תהומות — "באין תהומות חוללתי" (משלי ח)‪.‬‬
‫(בראשית רבה פרשה א ט)‬
‫לדברי הפילוסוף שבמדרש‪ ,‬אלוהים לא ברא את העולם יש מאין; כצייר שהשתמש בצבעים שונים‪ ,‬שהיו‬
‫קיימים עוד קודם היות הציור‪ ,‬כך הקדוש ברוך הוא השתמש בתוהו ובוהו‪ 13,‬בחושך‪ ,‬רוח‪ ,‬מים ותהומות‪,‬‬
‫כתשתית הקדמונית לבריאת העולם‪.‬‬
‫נחזור להתמודדותו של הרמב"ם ב'מורה נבוכים' עם פירוש המלה 'בראשית'‪ .‬לכאורה נראה ששאלתו של‬
‫הרמב"ם קשורה לשאלה של קיום הזמן לפני בריאת העולם‪:‬‬
‫כי הראשית נמצאת במה שהיא ראשית לו או עמו‪ ,‬אף אם אינה קודמת לו בזמן‪ ,‬כמו שאומרים‬
‫שהלב הוא ראשיתו של בעלי חיים‪.‬‬
‫הרמב"ם אומר כי אין הכרח לפרש את המלה 'ראשית' כנקודה בציר הזמן; היא יכולה להתפרש גם כעיקר‬
‫הדבר וכמוקד חשיבותו העדיף מבחינת ערכו על פני שאר חלקיו‪ ,‬כשם שהלב שהוא עיקר בעל החיים‪.‬‬
‫הרמב"ם ביקש להיצמד במידת האפשר לתפיסתו של אריסטו לגבי מבנה היקום‪ ,‬ולגבי נצחיותו ויציבותו‪.‬‬
‫אמנם הוא ויתר על התפיסה המייחסת ליקום נצחיות‪ ,‬ואימץ את הדעה שהעולם נברא בזמן מן הזמנים‬
‫מההיעדר המוחלט‪ ,‬אבל חריגה זו מתייחסת מבחינתו רק לנקודת הראשית‪ ,‬אל המעבר ממציאות שבה‬
‫טרם היה קיים העולם אל היותו‪ ,‬ולא ביחס לעתיד‪ .‬מבחינת העתיד‪ ,‬יחסו של הרמב"ם לשינוי טבעו של‬
‫עולם דומה לזה של אריסטו‪ .‬וזה לשון הרמב"ם‪:‬‬
‫כבר הבהרתי לך כי האמונה בחידוש העולם היא בהכרח יסוד התורה כולה‪ .‬אבל שהעולם יכלה‬
‫אחר שנוצר ונתהווה — אין זה לשיטתנו יסוד תורה כלל‪ 14.‬שום דבר באמונותנו לא ייפגם אם נאמין‬
‫שהעולם תמיד יתקיים [‪ ]...‬בסיכומו של דבר העיון מחייב שכליון העולם אינו מתחייב בהכרח‪ ,‬ולא‬
‫נשאר אלא ההיבט של הודעת הנביאים והחכמים‪ ,‬האם היתה הודעה שהעולם הזה יכלה בהכרח או‬
‫לא‪ .‬שכן רוב המונינו מאמינים שהיתה הודעה על זאת‪ ,‬ושהעולם הזה כולו סופו שיכלה‪ .‬ואני עתיד‬
‫להבהיר לך שהדבר אינו כן‪ ,‬אלא כתובים רבים קובעים שהעולם הזה יהי לנצח‪ ,‬וברור מאוד שכל‬
‫פשט שעל פיו נראה שהעולם עתיד לכלות הוא משל‪.‬‬
‫(מורה נבוכים ח"ב כז)‬
‫בסוגיית נצחיות היקום נצמד הרמב"ם לדעתו של אריסטו ככל האפשר‪ .‬על כן הוא מעוניין לפרש את‬
‫הפסוק הראשון בבראשית‪ ,‬כך שהבריאה לא הייתה תהליך הדרגתי של צעד אחר צעד‪ ,‬אלא הכול התהווה‬
‫‪13‬‬
‫ראו פירושי הרמב"ן והרלב"ג לבראשית א‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫הרמב"ם כנראה מתייחס ל'תורת השמיטות'‪ ,‬שלפיה העולם ייחרב באלף השביעי‪ .‬ראו פירוש הרמב"ן לויקרא כה‪ ,‬ב‪ ,‬וכן דברי 'ספר הבהיר'‬
‫המובאים בפירוש הרקאנטי בפרשת בהר‪" :‬על כן אין להאמין שיתקיים העולם כקיום הממציאֹו [הקדוש ברוך הוא‪ ,‬שהמציא העולם] חלילה‪,‬‬
‫רק הכל היה מהסיבה הראשונה [האל‪ ,‬במונחים פילוסופיים]‪ ,‬והכול שב אל הסיבה הראשונה"‪.‬‬
‫‪27 ‬‬
‫יצירת הזמן וארבעת היסודות ‪ -‬פרשנות פילוסופית לתורה בימי הביניים‬
‫כאחד‪ .‬לא היה ראשית זמן הבריאה‪ ,‬שכלל שלבים שונים‪ :‬נברא האור ולאחריו הרקיע וכן הלאה‪ .‬אלא‬
‫שתחילה לא היה דבר‪ ,‬היעדר מוחלט‪ ,‬ואז נהיה עולם ומלואו‪ .‬אליבא דרמב"ם‪ ,‬לאחר בריאת היקום‪ ,‬הוא‬
‫ימשיך להתקיים לנצח‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬כיצד יסביר הרמב"ם את הפסוקים המתארים את התהליך המסודר של הבריאה הייחודית לכל אחד‬
‫מימי בראשית? כה דבריו בהמשך פרק ל‪:‬‬
‫ממה שאתה חייב לדעת‪ ,‬שהחכמים אמרו מפורשות במספר מקומות שהמלה "את" בדברו "את‬
‫השמים ואת הארץ" היא במשמעות "עם"‪ .‬הם מתכוונים בזאת שהוא ברא עם השמים את כל מה‬
‫שבשמים ועם הארץ את כל מה שבארץ‪ .‬וכבר ידעת את הבהרתם שהשמים והארץ נבראו יחד‪,‬‬
‫מכיוון שאמר "ק ֵֹרא אני אליהם יעמדו יחדו" (ישעיה מח יג)‪ .‬מכאן שהכול נברא יחד‪ ,‬והדברים נבדלו‬
‫כולם בזה אחר זה‪ ,‬עד שהמשילו זאת לאיכר אשר פיזר זרעים שונים באדמה בדקה אחת‪ ,‬חלקם נבט‬
‫לאחר יום וחלקם לאחר יומיים וחלקם לאחר שלשה‪ ,‬בעוד הזריעה כולה היתה בשעה אחת‪...‬‬
‫ובעניין זה הוא כותב בהמשך הפרק‪:‬‬
‫יודע אתה‪ ,‬המעיין‪ ,‬שהראשונה בסיבות ההתהוות והכליון‪ ,‬אחרי כוחות הגלגלים‪ ,‬הם האור והחושך‪,‬‬
‫בשל החום והקור שבעקבותיהם [‪ ]...‬הם גם סיבות למחצבים‪ ,‬ואחרי כן הרכב הצמחים ואחרי‬
‫הצמחים בעלי‪-‬החיים‪.‬‬
‫(שם‪ ,‬שם ל)‬
‫האור לא נברא ביום הראשון לבריאה; הוא התגלה דווקא אז‪ ,‬שכן הוא ה'סיבה' המאפשרת קיום לכל מה‬
‫שנמצא בעולם‪ ,‬ושיתגלה אחריו‪ .‬אחר כך התגלו המחצבים‪ ,‬שהם המאפשרים את קיום הצמחים‪ ,‬שהם‬
‫המאפשרים את קיומם של בעלי החיים‪ 15.‬מה שמתואר בפסוקים אינו ראשית מבחינת זמן ההיווצרות של‬
‫הדברים אלא סידור היררכי מבחינת החשיבות‪ ,‬הסיבתיות והאפשור‪ :‬מה שמהווה תנאי הכרחי לקיום אחר‬
‫נחשב כנברא לפניו‪ ,‬אך בפועל הכול נברא ביחד‪.‬‬
‫מכאן שהעולם היה שלם מהרגע הראשון‪ .‬הגלגל הסתובב כבר ביום הראשון‪ ,‬וכבר אז ניתן היה למדוד זמנים‪.‬‬
‫ג) הרלב"ג‬
‫ניתן לחזק את האמור למעלה מפירושו של הרלב"ג לפסוק הראשון בספר בראשית‪:‬‬
‫והנה המשילו החכמים היגלות ההוויה בקצת הדברים קודם קצת במעשה בראשית למי שזרע‬
‫זרעים חלוקים יחד בארץ ויצמח קצתם קודם קצת‪ .‬וכן נאמר שהיה הענין בהווית העולם שהכל‬
‫נתהוה ביחד מה' יתעלה ונגלה קצתו קודם קצת‪.‬‬
‫(מתוך ההקדמה לפירוש הרלב"ג לתורה‪ ,‬מעליות)‬
‫‪16‬‬
‫‪15‬‬
‫בשאלתו התשיעית של האברבנאל‪ ,‬שהוזכרה לעיל‪ ,‬הוא תוקף את דברי הרמב"ם הללו‪ ,‬שכן לדעתו תיאור התורה אינו הולם את הסדר הטבעי‬
‫הזה‪ .‬הוא טוען כנגדו שהמאורות לא נבראו עד היום הרביעי‪ ,‬למחרת יום בריאתם של הצמחים‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫וראו דברי האברבנאל‪ ,‬המובאים שם‪" :‬והולך רכיל מגלה סוד הרלב"ג וגם הנרבוני ושאר מפרשי ספרו והמה פרסמו דעתו וגילו את סודו"‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪‬‬
‫צבי ברנשטיין‬
‫הרלב"ג מאמץ את דברי הרמב"ם שהכול נברא ביחד‪ ,‬והתגלו הדברים קצת ביום ראשון וקצת ביום שני‪.‬‬
‫דברים אלו הולמים היטב את דברי הרמב"ם‪ ,‬וביותר חילופי נוסח שמציע הרב קפאח לדברי הרמב"ם‪:‬‬
‫"מכאן שהכול נברא יחד והדברים נבדלו כולם בזה אחר זה"‪ .‬הרב קפאח מעיר שבאחד מכתבי היד מופיעה‬
‫המלה "נגלו" במקום "נבדלו"‪ ,‬בדיוק כפי שביאר הרלב"ג‪.‬‬
‫כך מפרש הרלב"ג את המלה 'בראשית'‪:‬‬
‫ואומר ש"ראשית" נאמר בלשוננו על חלק מהדבר הקודם איזו קדימה שתהיה מהקדימות‬
‫המפורסמות כמו שביארנו בששי מספר מלחמות ה'‪ .‬ויהיה אומרו בראשית ברא אלהים במדרגת‬
‫אומרו "תחילת דבר ה' בהושע" שביאורו הוא תחילת הדיבור שדבר ה' בהושע הוא שאמר אליו קח‬
‫לך אשת זנונים וגו'‪ .‬וכן הכוונה בראשית הבריאה‪ ,‬כאשר ברא ה' השמים והארץ ומה שנלוה לזה‬
‫משאר ההוויות‪ ,‬אמר ה' יהי אור‪.‬‬
‫הרלב"ג ממשיך את הדברים שכתב בהקדמה‪ .‬גם כאן תואמים דבריו את דברי הרמב"ם ב'מורה נבוכים'‪ :‬אין‬
‫משמעות המלה 'ראשית' ראשית זמנית‪ ,‬אלא היא "קדימה מהקדימות המפורסמות"‪ .‬הכול נברא יחד‪ ,‬ומתוך‬
‫ברואים אלו הראשונים היו השמים והארץ‪ .‬הוא ממשיך ורואה במלה 'בראשית' צורה הנסמכת על 'ברא'‪ ,‬כמו‬
‫רש"י‪ ,‬וכך משמעות הפסוק היא — "בראשית הבריאה‪ ,‬כאשר ברא ה' השמים והארץ‪ ...‬ויאמר‪."...‬‬
‫ד) התקפת הרמב"ם על פרקי דר' אליעזר‬
‫כאן ראוי להתייחס לביקורת שמטיח הרמב"ם בדברים הכתובים בפרקי דר' אליעזר על בריאת העולם‪:‬‬
‫ראיתי דברים של רבי אליעזר הגדול בפרקים מפורסמים‪ ,‬הידועים כפרקי ר' אליעזר‪ ,‬שלא ראיתי‬
‫מעולם תמוהים מהם בדברי אף אחד מן ההולכים בעקבות משה רבינו‪ .‬כי הוא אמר דברים שאתה‬
‫מוזמן לשמעם כלשונם‪ .‬הוא אמר‪" :‬שמים מאיזה מקום נבראו? — מאור לבושו לקח ונטה כשמלה‬
‫והיו נמתחים והולכין‪ ,‬שנאמר 'עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה' (תהלים קד‪ ,‬ב)‪ .‬הארץ מאי‬
‫זה מקום נבראת? משלג שתחת כסא כבודו‪ ,‬שנאמר‪' :‬כי לשלג יאמר ֱהוֵ א ארץ' (איוב לז‪ ,‬ו)"‪ .‬אלה‬
‫דברים האמורים שם כלשונם‪ .‬לו אך ידעתי מה האמין חכם זה‪ .‬האם האמין שלא ייתכן שדבר יבוא‬
‫לידי מציאות מלא‪-‬דבר ושהכרחי חומר שממנו יתהוו הדבר‪ ,‬ולכן שאל על השמים והארץ מהיכן‬
‫נבראו? אם כך‪ ,‬מה הועילה תשובתו? שהרי מתחייב שייאמר לו‪ :‬ואור לבושו מהיכן נברא? ושלג‬
‫שתחת הכסא הכבוד עצמו מהיכן נברא? שהרי אם הוא מתכוון ב"אור לבושו" לדבר לא‪-‬נברא וכן‬
‫כסא הכבוד לא‪-‬נברא הרי זה מגונה מאד‪ ,‬שאם כן הודה בקדמות העולם! [‪ ]...‬ובכלל אלה דיבורים‬
‫המשבשים מאוד מאוד את אמונתו של בעל‪-‬דת מלומד‪ ,‬ולא מצאתי להם פירוש משכנע‪.‬‬
‫(מורה נבוכים ח"ב כו)‬
‫הרמב"ם יוצא כאן בהתקפה חריגה‪ ,‬חסרת פשרות וחסרת תקדים נגד אחד מגדולי התנאים‪ 17.‬לאוזנינו‬
‫המודרניות ההתקפה נשמעת תמוהה; הלא שבעים פנים לתורה?! את הבריאה ניתן לפרש במגוון דרכים‬
‫‪17‬‬
‫אם מדייקים בלשון הרמב"ם‪" ,‬בפרקים מפורסמים הידועים כפרקי‪ ,"...‬ייתכן שהוא אינו מייחס את 'פרקי דר' אליעזר' לתנא ר' אליעזר בתמימות‪,‬‬
‫או לפחות מערער על כך בעדינות‪ .‬היום מקובל במחקר‪ ,‬שמדרש זה נערך ונכתב רק במאה התשיעית‪ .‬באקדמיה‪ ,‬על כל פנים‪ ,‬מקובל שאין זה‬
‫מדרש תנאים‪ .‬תודתי לשרה פרידלנד בן ארזה שהבהירה לי את לשון הרמב"ם‪.‬‬
‫‪29 ‬‬
‫יצירת הזמן וארבעת היסודות ‪ -‬פרשנות פילוסופית לתורה בימי הביניים‬
‫ותיאוריות‪ .‬דברי פרקי דר' אליעזר גם אינם זרים לאוזנינו‪ ,‬המושפעות מקבלת האר"י; הרי מה שמתואר כאן‬
‫אינו אלא ביטוי ל'צמצום' של אור אינסוף כדי לאפשר לעולם הגשמי להיווצר מתוך האינסוף‪.‬‬
‫כך מגן הרמב"ן על דברי ר' אליעזר‪:‬‬
‫ואל יקשה עליך מאמר רבי אליעזר הגדול‪( 18‬פרקי דר"א ג) שאמר שמים מהיכן נבראו מאור לבושו‬
‫של הקדוש ברוך הוא‪ ,‬וכן הוא בבראשית רבה עוד‪ ,‬כי בעבור שירצו החכמים עוד להעלות החומר‬
‫הראשון עד תכלית ולעשותו דק מן הדקים‪ ,‬לא יראו שהשמים שהם גוף מתנועע בעל חומר וצורה‬
‫הם הנבראים מן האין‪ ,‬אבל אור הלבוש הוא הנברא הראשון‪ ,‬וממנו יצא חומר הממש בשמים‪ .‬ונתן‬
‫לארץ חומר אחר ואיננו כדקות הראשון‪ ,‬והוא שלג שתחת כסא הכבוד‪ ,‬כי כסא הכבוד נברא‪ ,‬וממנו‬
‫היה השלג שתחתיו‪ ,‬וממנו נעשה חומר הארץ‪ ,‬והנה הוא שלישי בבריאה [=חומר השמימי הוא‬
‫יותר קרוב להקדוש ברוך הוא — והוא נברא בשני שלבים‪ ,‬וזה בניגוד לחומר הארץ שנברא בשלשה‬
‫שלבים — כסא הכבוד‪ ,‬שלג‪ ,‬חומר היולי של הארץ‪].‬‬
‫(הרמב"ן לבראשית א‪ ,‬ח)‬
‫לפי הרמב"ן‪ ,‬כיוון שהארץ ואפילו השמים הם גשמיים‪ ,‬וריחוקם מן ההוויה האלוהית הרוחנית מעורר תהייה‪,‬‬
‫רצו חכמים לקרב את החומרים הללו אל שורשם האלוהי‪ .‬משום כך הם ׁשִחזרו השתלשלות מדורגת מן‬
‫החומרים הרוחניים יותר‪ ,‬הקרובים יותר לקדוש ברוך הוא‪ ,‬כגון כיסא הכבוד‪ ,‬שממנו נברא השלג שתחתיו‪,‬‬
‫ועד הארץ הגשמית‪.‬‬
‫הרמב"ן צועד בדרכו של אפלטון‪ ,‬החולק על אריסטו בעניין זה‪ .‬לפי אפלטון‪ ,‬מן החומר ההיולי‪ ,‬הקדמון‪,‬‬
‫השתלשל העולם כולו‪ .‬דעה זאת מובאת ב'מורה נבוכים' יג כדעה חלופית לדעה של "כל המאמינים בתורת‬
‫משה רבינו"‪.‬‬
‫הרמב"ם דחה פירושים קבליים‪ .‬לכן מבין השקפות העולם שהיו מקובלות בזמנו‪ ,‬היה עליו לבחור אחת‬
‫משתי הדרכים הפילוסופיות‪ :‬האריסטוטלית או האפלטונית‪ .‬הוא בחר בשיטה האריסטוטלית‪ ,‬תוך שתיקן‬
‫בה עניין אחד — בריאת העולם יש מאין‪ .‬במה שפירש כהכנסת פרשנות אפלטונית למעשה בראשית‬
‫‪19‬‬
‫ב'פרקי דר' אליעזר'‪ ,‬ראה הרמב"ם סילוף‪.‬‬
‫המדען המודרני — גם אם יבחר לאמץ את הדרך המדעית בפרשנות הפסוקים — יהיה פתוח לרעיונות‬
‫חדשים כדי להעמיק את הבנתו במבנה היקום‪ .‬הרמב"ם חי בתקופה שונה לחלוטין מבחינה תרבותית‪.‬‬
‫בתקופתו ניתן היה להסביר את תהליך הבריאה בדרך אחת‪ ,‬שהוכחה לוגית לפי שיטה פילוסופית‪ ,‬ובכך‬
‫נחסמה הדרך בפני פירושים מדעיים אחרים‪.‬‬
‫מעניין לראות שמדרש שמות רבה‪ ,‬שנערך עוד קודם לימי הרמב"ם‪ 20,‬כבר חש בהתקפה העתידית של‬
‫הרמב"ם על הדברים המובאים בפרקי דר' אליעזר‪ ,‬ויוצא להגנתם‪ .‬בצורה ספרותית נפלאה מטפל המדרש‬
‫באותה שאלה שבה דן פרקי דר' אליעזר‪:‬‬
‫‪18‬‬
‫הרמב"ן מייחס את זהותו של מחבר 'פרקי דר' אליעזר' לר' אליעזר הגדול‪ ,‬הוא ר' אליעזר בן הורקנוס) בלי פקפוקים‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫ראו הערותיו של הרב שעוועל לפירוש הרמב"ן לבראשית א‪ ,‬א‪ .‬שם מובאת התקפתו של הריטב"א כלפי הרמב"ן שאימץ‪ ,‬להבנתו‪ ,‬את שיטת‬
‫אפלטון‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫שמות רבה נערך כנראה במאה התשיעית או בסמוך לה‪ .‬ראו חננאל מאק‪ ,‬מדרש האגדה‪ ,‬אוניברסיטה משודרת‪ ,‬משרד הביטחון‪ ,‬תל אביב‬
‫תשמ"ט‪ ,‬עמ' ‪ .64‬תודתי לשרה פרידלנד בן ארזה על הפנייה זאת‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫‪‬‬
‫צבי ברנשטיין‬
‫‪...‬שאל אבנימוס הגרדי את רבותינו זכרונם לברכה‪ .‬אמר להם‪ :‬הארץ היאך נבראת תחלה?‬
‫אמרו לו‪ :‬אין אדם בקי בדברים אלו‪ .‬אלא לך אצל אבא יוסף הבנאי‪.‬‬
‫הלך ומצאֹו שהוא עומד על הקרויא [=פיגומי בנייה]‪.‬‬
‫אמר לו‪ :‬שאלה יש לי לשאול אותך‪.‬‬
‫אמר לו‪ :‬איני יכול לירד מפני שאני שכיר יום‪ ,‬אלא שאל מה תבקש‪.‬‬
‫אמר ליה‪ :‬היאך נבראת הארץ תחלה?‬
‫אמר ליה‪ :‬נטל הקדוש ברוך הוא עפר מתחת כסא הכבוד וזרק על המים‪ ,‬ונעשה ארץ‪ ,‬וצרורות‬
‫קטנים שהיו בעפר נעשו הרים וגבעות‪ ,‬שנאמר "בצקת עפר למוצק ורגבים ידובקו" (איוב לח‪ ,‬לח)‪.‬‬
‫וברור הוא הדבר באזני בני אדם‪ ,‬שנאמר "כובד אבן ונטל החול"‪.‬‬
‫מהו כובד אבן? מי שהוא רואה את ההרים ואת הגבעות‪ ,‬אינו אומר היאך ברא הקדוש ברוך הוא‬
‫את אלו?‬
‫(שמות רבה פרשה יג א)‬
‫המדרש מתאר סיטואציה כמעט קומית‪ .‬אבנימוס פנה אל חכמים בשאלה רצינית ביותר‪ :‬איך ברא הקדוש‬
‫ברוך הוא את הארץ? רבותינו שלחו אותו אל מומחה בבניית בתים‪ ,‬אבא יוסף הבנאי‪ ,‬מתוך הנחה כי‬
‫המומחה בבניית בתים ידע להשיב על בנייתו של עולם‪ .‬אלא שאבא יוסף היה עסוק‪ ,‬וכיוון ששולם לו לפי‬
‫שעות‪ ,‬כשכיר יום‪ ,‬לא היה יכול לרדת לדבר אתו ולהיבטל ממלאכתו‪ .‬הוא ביקש מאבנימוס לצעוק אליו‬
‫את שאלתו אל עבר מקום מושבו‪ ,‬על הפיגומים‪ ,‬ומשם ענה לו‪ .‬כיצד היה הרמב"ם מתייחס לסיפור כזה?‬
‫האם כך‪ ,‬בצעקות באתר בנייה‪ ,‬יש לדון בשאלה כה עקרונית‪ ,‬שדנים בה גדולי הפילוסופים?!‬
‫ייתכן שהמדרש מורה כי יש להתבונן בדברים בפרופורציות הנכונות‪ .‬אמנם זוהי שאלה רצינית‪ ,‬אך התשובה‬
‫עליה יכולה לצוץ במגוון דרכים‪ ,‬ואף בדרכים מפתיעות‪ ,‬שכן האמת הגדולה על תהליך הבריאה אינה ידועה‬
‫לנו‪ ,‬ועדיין בימינו אנו ממשיכים לחפש אותה‪ .‬דרכה של הפילוסופיה היוונית כבר הופרכה‪ ,‬והפיסיקה‬
‫המודרנית מציבה לפנינו פתרון אחר לגמרי לשאלותיו של הרמב"ם‪.‬‬
‫ג‪ .‬עיון השוואתי‪ :‬ארבעת היסודות‬
‫ראינו במדרש שהובא לעיל מבראשית רבה‪ ,‬שהפילוסוף טען שכאשר אלוקים ניגש אל מלאכת בריאת‬
‫העולם‪ ,‬הוא השתמש בחומרים שהיו קיימים עוד קודם לכן‪ .‬ייתכן שרבן גמליאל מודה לטענת הפילוסוף‪,‬‬
‫שכל החומר בעולם נעשה באמצעות 'סממנים' אלה‪ ,‬אך הוא חולק עליו לגבי קדמותם‪ .‬הוא הביא ראיות לכך‬
‫שכל אחד מהם נברא אף הוא על ידי הקדוש ברוך הוא‪ .‬הרמב"ם ורבים מפרשני התורה אימצו גישה זו‪.‬‬
‫נשווה עתה את דרכיהם של הרמב"ם‪ ,‬הרמב"ן‪ ,‬ספורנו והרלב"ג לגבי זיהוי ארבעת יסודות העולם במלותיהם‬
‫של שני הפסוקים הראשונים של התורה‪.‬‬
‫כיצד מבאר הרמב"ן את הפסוק הראשון בתורה?‬
‫ועתה שמע פירוש המקרא על פשוטו נכון וברור‪ .‬הקדוש ברוך הוא ברא כל הנבראים מאפיסה‬
‫מוחלטת‪ .‬ואין אצלנו בלשון הקודש בהוצאת היש מאין אלא לשון "ברא"‪ .‬ואין כל הנעשה תחת‬
‫‪31 ‬‬
‫יצירת הזמן וארבעת היסודות ‪ -‬פרשנות פילוסופית לתורה בימי הביניים‬
‫השמש או למעלה‪ ,‬הווה מן האין התחלה ראשונה‪ .‬אבל הוציא מן האפס הגמור המוחלט יסוד דק‬
‫מאד‪ ,‬אין בו ממש‪ ,‬אבל הוא כח ממציא‪ ,‬מוכן לקבל הצורה‪ ,‬ולצאת מן הכח אל הפועל‪ ,‬והוא החומר‬
‫הראשון‪ ,‬נקרא ליונים 'היולי'‪ .‬ואחר ההיולי לא ברא דבר‪ ,‬אבל יצר ועשה‪ ,‬כי ממנו המציא הכל‬
‫והלביש הצורות ותקן אותן‪ :‬ודע‪ ,‬כי השמים וכל אשר בהם חומר אחד‪ ,‬והארץ וכל אשר בה חומר‬
‫אחד‪ .‬והקדוש ברוך הוא ברא אלו שניהם מאין‪ ,‬ושניהם לבדם נבראים‪ ,‬והכל נעשים מהם‪.‬‬
‫(הרמב"ן לבראשית א‪ ,‬א)‬
‫לפני שהרמב"ן מפרש את הפסוק‪ ,‬הוא מקדים וקובע כי המעבר מאין ליש היה חד‪-‬פעמי‪ ,‬עם היווצרות‬
‫החומרים ההיוליים‪ .‬רק המלה 'ברא' מציינת מעבר כזה‪ ,‬והיא מופיעה כמעט רק בפסוק הראשון‪ 21.‬לדבריו‪,‬‬
‫רק ביום הראשון‪ ,‬כשנבראו החומרים ההיוליים‪ ,‬התרחשה בריאת יש מאין‪.‬‬
‫בהמשך דבריו כותב הרמב"ן שמהחומר ההיולי נוצרו ארבעת היסודות‪ ,‬שמהם מורכב העולם התחתון‪ ,‬הנתון‬
‫תחת גלגל הירח‪ .‬העולם העליון‪ ,‬השמים‪ ,‬מושתת על החומר החמישי‪ ,‬שכדי ליצרו ברא הקדוש ברוך מהאין‬
‫חומר היולי נוסף‪ .‬לפי המשך דברי הרמב"ן‪ ,‬התוהו הוא החומר הראשוני‪ ,‬ואילו הבוהו הוא הצורה הראשונית‪.‬‬
‫החומר ההיולי של הארץ התלבש בארבע צורות‪ ,‬שהן ארבעת היסודות‪ :‬האש‪ ,‬המים‪ ,‬העפר והאוויר‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬הרמב"ן מפרש את המלה 'את' בשונה מן הרמב"ם‪ .‬הרמב"ם לומד שהקדוש ברוך הוא ברא הכול‬
‫יחד יש מאין‪ .‬ולכן משמעות המלה 'את' היא 'עם'‪ .‬לפי הרמב"ן‪ ,‬משמעות המלה 'את' היא העצם‪ ,‬שהוא‬
‫החומר ההיולי‪.‬‬
‫לפי הרמב"ן‪ ,‬העולם לא נוצר בבת אחת‪ .‬הבריאה אירעה בשלבים‪ .‬בתחילתה נוצר החומר ההיולי‪ ,‬לאחר‬
‫מכן הופיעו ארבעת היסודות‪ ,‬ורק בכל אחד מששת ימי בראשית — הברואים המוכרים לנו‪ .‬בדומה‬
‫לאפלטון‪ ,‬אף כאן מתואר עולם שהשתלשל מן החומר הראשון‪ .‬כפי שכבר ציינתי‪ ,‬הרמב"ן מפרש את‬
‫המלה 'בראשית' כאומרת בהתחלה‪ ,‬בשונה מרש"י‪ .‬להבנתו הפסוק אומר‪ :‬בהתחלה ברא הקדוש ברוך הוא‬
‫את החומר הראשוני של השמים ואת החומר הראשוני של הארץ‪.‬‬
‫ּפנ ֵי‬
‫האֶָרץ הָיְתָה ת ֹהּו וָב ֹהּו ו ְחׁשְֶך עַל ְ‬
‫הרמב"ן מזהה את הפרטים השונים הנזכרים בפסוק השני בתורה‪" :‬ו ְ ָ‬
‫הּמָי ִם" עם ארבעת היסודות‪ :‬את 'חושך' הוא מזהה עם יסוד האש‪.‬‬
‫ּפנ ֵי ַ‬
‫חפֶת עַל ְ‬
‫ח אֱֹלהִים מְַר ֶ‬
‫תְהֹום ו ְרּו ַ‬
‫'תהום' מזוהה בדבריו עם המים והעפר‪ ,‬ו'רוח אלקים' — עם יסוד האוויר‪ .‬וכה דבריו בפירושו לפסוק זה‪:‬‬
‫וכבר נודע כי היסודות הארבעה מקשה אחת‪ ,‬והעמוד שלה הוא עגול הארץ‪ ,‬והמים מקיפין על‬
‫הארץ‪ ,‬והאויר מקיף על המים‪ ,‬והאש מקיף על האויר‪ .‬ואמר הכתוב כי הארץ לבשה צורה‪ ,‬והיה האש‬
‫מקיף למעלה על המים והעפר המעורבים‪ ,‬והרוח מנשבת ותיכנס בחשך ותרחף על המים [‪ ]...‬וסמך‬
‫ה'רוח' ל'אלהים'‪ ,‬בעבור שהיא דקה מכלם‪ ,‬ולמעלה מהם‪ ,‬רק שהיא מרחפת על פני המים במאמרו‬
‫של הקדוש ברוך הוא‪.‬‬
‫לפי התמונה שמצייר הרמב"ן במלותיו הרוח‪ ,‬המגלמת את יסוד האוויר‪ ,‬אמורה להקיף על המים‪ ,‬וקודמת היא‬
‫לאש‪ .‬מדוע היא מופיעה בסוף הפסוק? הרמב"ן תולה את הדבר במיקומו הבעייתי של האוויר — בין האש ובין‬
‫המים‪ .‬נדרשת התערבות מיוחדת של הקדוש ברוך הוא‪ ,‬במאמרו‪ ,‬להעמיד את האוויר במקום זה‪.‬‬
‫המקור לזיהוי החושך עם יסוד האש מופיע ברמב"ם‪:‬‬
‫‪21‬‬
‫‪32‬‬
‫אמנם השורש ב‪,‬ר‪,‬א מופיע בפרשה גם לגבי התנינים (בבראשית א‪ ,‬כה) ולגבי האדם (שם שם‪ ,‬כז)‪ ,‬והרמב"ן אכן מסביר כל הופעה כזאת‬
‫כשלעצמה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫צבי ברנשטיין‬
‫ממה שאתה חייב לדעת‪ ,‬שארבע היסודות הוזכרו בתחילה אחרי השמים‪ ,‬שאמרנו ששם 'ארץ'‬
‫הראשון מורה עליהם‪ ,‬מכיוון שהוזכר 'ארץ' ו'מים' ו'רוח' ו'חושך'‪ ,‬ו'חושך' הוא האש היסודי‪ .‬אל‬
‫תחשוב אחרת‪ .‬הוא אומר "ודבריו שמעת מתוך האש" (דברים ד‪ ,‬לו) ואמר "כשמעכם את כקול‬
‫מתוך החשך" (שם ה‪ ,‬כ) [כלומר המלה 'אש' התחלפה במלה 'חשך']‪ .‬ואמר "כל חשך טמון לצפוניו‪,‬‬
‫תאכלהו אש לא נפח" (איוב כ‪ ,‬כו)‪ .‬האש היסודית נקרא בשם זה מכיוון שאינה מאירה‪ ,‬אלא שקופה‪.‬‬
‫לו היתה האש יסודית מאירה היינו רואים בלילה את החלל כולו בלהבת אש‪.‬‬
‫(מורה נבוכים ח"ב ל)‬
‫לפי הרמב"ם‪ ,‬כיוון שאין האש נראית בשמים‪ ,‬למרות ששם מקור האש‪ ,‬מכּונה האש בשם 'חושך'‪ .‬הרמב"ם‬
‫מזהה את יסוד העפר עם המלה 'ארץ' שבפסוק הראשון‪ ,‬את יסוד האוויר עם ה'רוח' שבצירוף 'רוח אלהים'‪,‬‬
‫ואת יסוד המים הוא רואה ב'מים' הנזכרים אף הם בפסוק השני‪ .‬דרך הפירוש של הרמב"ם אינה הולמת את‬
‫הסדר שתיאר הרמב"ן בפירושו‪ .‬הרמב"ן המבקש להראות קשר בין סדר הופעות המלים בתורה לבין סדרו‬
‫של העולם‪ ,‬פותר בעיה זו בפרשו את התהום ככוללת את שני היסודות‪ ,‬עפר ומים‪ .‬כפי שראינו‪ ,‬את האש‬
‫הוא מציב למעלה מן הכול‪ ,‬ובמאמר מיוחד העמיד הקדוש ברוך הוא את האוויר בין המים לבין האש‪.‬‬
‫ספורנו מפרש את הפסוק השני בתורה בשונה מדרכיהם של הרמב"ן והרמב"ם‪ ,‬אף על פי שגם הוא מוצא‬
‫בו את ארבעת היסודות‪:‬‬
‫"וחשך" — הוא האוויר החשוך הנאצל אז מהמורכב הראשון [=החומר ההיולי] היה "על פני תהום"‬
‫— על פני שני היסודות השפלים שנאצלו אז גם כן מהמורכב הראשון‪ ,‬והיו מקיפים זה את זה‪" .‬ורוח‬
‫אלהים" — מניעי הגלגל שנקראו 'רוח' כאומרו "עושה מלאכיו רוחות"‪" .‬מרחפת על פני המים" —‬
‫הניעו אז את האויר החשוך על פני המים הסובבים אז את יסוד הארץ‪ .‬ובכן היה שהחלק ממנו‬
‫הסמוך לגלגל התלהב בתנועתו‪ ,‬והוא האש היסודיי‪ .‬והחלק ממנו הקרוב אל המים קנה אז איזה קור‬
‫מן המים‪ ,‬זולתי חלק מועט ממנו המתחמם במקרה בהתהפכות נצוצות מאורי האור‪.‬‬
‫נראה שגם הספורנו התקשה בסדר הופעתם של היסודות בתורה‪ ,‬והוא מציע פתרון יצירתי‪' :‬חשך' כולל‬
‫את שני יסודות העליונים‪ :‬אוויר ואש‪ .‬אלו מכונים 'חשך'‪ ,‬כיוון שאין הם נראים מיד‪' .‬תהום' כוללת את שני‬
‫היסודות התחתונים‪ :‬מים ועפר‪ ,‬בדומה לדברי הרמב"ן‪ .‬לאחר שהגלגל התחיל להסתובב נוצר מעין חיכוך‬
‫בין היסודות העליונים‪ ,‬וכך התחולל יסוד האש מעל יסוד האוויר‪ .‬בשלב זה כבר חדלה החשכה מיסודות‬
‫אלו‪ ,‬שכן האש האירה אותם‪.‬‬
‫אף הרלב"ג רואה באותו פסוק את ארבעת היסודות‪ ,‬אך זיהוייו שונים‪:‬‬
‫ולזה ידמה אצלי שיהיה הכוונה "חשך" היסוד הארצי [=יסוד העפר]‪ ,‬להיותו חשוך מאד‪ ,‬ונעדר‬
‫מהצורה‪ ,‬אשר היא האור [‪]...‬‬
‫"על פני תהום" — אצל פני עמוק המים‪ ,‬רוצה לומר אצל שטח השפל מיסוד המים [=החלק התחתון‬
‫של המים]‪ ,‬לא עליו‪=[ ,‬לא על יסוד המים‪ ,‬אלא לידו] כמו "ועליו מטה מנשה" (במדבר ב‪ ,‬כ) "ונתת‬
‫על המערכת לבונה זכה" (ויקרא כד‪,‬ז) וכמו שהתבאר באחד עשרה ממנחות‪ 22.‬ולזה ייחס ה"חשך"‬
‫ל"פני תהום"‪ ,‬וה"רוח" [=יסוד האוויר] ל"פני המים" — והוא שטחם העליון‪ ,‬לפי שפני תהום הוא‬
‫‪22‬‬
‫הרלב"ג מתייחס לברייתא המובאת בשם רבי במסכת מנחות צח ע"א ושם סב ע"א‪" :‬תניא רבי אומר 'ונתת על המערכת לבונה זכה'‪' ,‬על' —‬
‫בסמוך‪ .‬אתה אומר בסמוך או אינו על ממש? כשהוא אומר 'וסכת על הארון את הפרכת' הוי אומר‪' :‬על' — בסמוך"‪( .‬דברים אלה נכתבים ביום‬
‫העצמאות תשע"א‪ .‬הדף היומי של יום זה הוא מנחות סב)‪.‬‬
‫‪33 ‬‬
‫יצירת הזמן וארבעת היסודות ‪ -‬פרשנות פילוסופית לתורה בימי הביניים‬
‫שטחם השפל‪ .‬וכבר יקשה לרב המורה [=לרמב"ם] למה ייחס החשך על פני תהום‪ ,‬שהוא עומק‬
‫המים‪ ,‬והנה ראוי שייחסהו על פני הרוח?‬
‫הרלב"ג בפירושו למלים "יְהִי אֹור" מפרש את האור כעולמם הרוחני של המלאכים‪ .‬יסוד העפר הוא השפל‬
‫שביסודות‪ ,‬והוא המרוחק ביותר מאור עליון זה‪ ,‬לכן הוא מכונה בפסוק זה 'חשך'‪ .‬המים מוזכרים בפסוק‬
‫פעמיים‪ .‬בפעם הראשונה מדובר במצולות המים‪ ,‬הנקראות 'תהום'‪ ,‬שכן בה מדובר בקרבתם אל העפר‪,‬‬
‫ואילו בפעם השנייה מדובר בחלקם העליון‪ ,‬הקרוב אל הרוח‪.‬‬
‫והיכן יסוד האש? מסביר הרלב"ג‪:‬‬
‫והנה כלל ב"רוח" האויר והאש‪ ,‬לפי שכבר ברחה התורה מלקרוא אותו "אש"‪ ,‬להורות על המרחק‬
‫שבינו ובין האש המוחש‪.‬‬
‫המלה 'רוח' מציינת‪ ,‬לדעת הרלב"ג‪ ,‬הן את האוויר הן את האש‪ ,‬וזאת משום שהתורה רצה להדגיש את‬
‫הפער המהותי בין יסוד האש במציאות לבין האש המוחשית‪.‬‬
‫ארבעת הפרשנים בני ימי הביניים‪ ,‬שהבאנו בזה‪ ,‬מסכימים כי לפי הבנת הפשט מתייחסת התורה בראשיתה‬
‫לארבעת היסודות‪ :‬עפר‪ ,‬מים‪ ,‬אוויר ואש‪ .‬כל אחד מהם פותר באופן שונה את הפסוקים‪ ,‬ומוצא בהם את‬
‫יסודות העולם‪ ,‬שאותם תיארו הפילוסופים היוונים‪ .‬נסכם את ארבע דרכי הפרשנות בטבלה הבאה‪.‬‬
‫שם הפרשן‬
‫היסוד‬
‫מלה בפסוק‬
‫הסבר‬
‫הרמב"ם‬
‫עפר‬
‫"והארץ"‬
‫הארץ כשם משותף לכל המצוי תחת גלגל הירח ויסוד העפר‪.‬‬
‫מים‬
‫"המים"‬
‫אויר‬
‫"ורוח"‬
‫אש‬
‫"וחשך"‬
‫עפר‬
‫"תהום"‬
‫מים‬
‫"תהום"‬
‫אויר‬
‫"ורוח"‬
‫אש‬
‫"וחשך"‬
‫עפר‬
‫"וחשך"‬
‫יסוד העפר רחוק מהאור‪ ,‬כלומר מהעולם העליון‪.‬‬
‫מים‬
‫"תהום" "מים"‬
‫בקרבת העפר נקרא יסוד זה "תהום"‪ ,‬ובקרבת האוויר נקרא "מים"‪.‬‬
‫אויר‬
‫"ורוח"‬
‫אש‬
‫"ורוח"‬
‫בגלל חשיבות הפער בין יסוד האש לאש המוחשית‪ ,‬מכונה האש "רוח"‪.‬‬
‫עפר‬
‫"תהום"‬
‫התהום כוללת את יסודות המים והעפר‪ ,‬כדברי הרמב"ן‪.‬‬
‫מים‬
‫"תהום"‬
‫אויר‬
‫"וחשך"‬
‫אש‬
‫"וחשך"‬
‫הרמב"ן‬
‫הרלב"ג‬
‫ספורנו‬
‫‪34‬‬
‫‪‬‬
‫צבי ברנשטיין‬
‫התהום כוללת את יסוד העפר ואת יסוד המים‪.‬‬
‫היסודות מסודרים מהעליון לתחתון‪ ,‬שכן הקב"ה הכניס את האוויר‬
‫בכוח בין המים לאש‪.‬‬
‫בהתחלה היו שני היסודות מעורבים וחשוכים‪ ,‬וכשהסתובב הגלגל‪,‬‬
‫התלקחה האש‪.‬‬
‫מסיכום זה נראה כי הרמב"ם אינו מפרש את ארבעת היסודות כמופיעים לפי סדרם במציאות; לפי הרמב"ן‬
‫וספורנו הם מופיעים בסדר יורד — אש‪ ,‬אוויר‪ ,‬מים ועפר‪ ,‬ולפי הרלב"ג הם נזכרים בסדר עולה — עפר‪,‬‬
‫מים‪ ,‬אוויר ואש‪.‬‬
‫סיכום‬
‫פרשני התורה שהושפעו מהפילוסופיה היוונית‪ ,‬אימצו חלקים גדולים מתורת אריסטו והטעינו את‬
‫תפיסותיה על קריאתם בפסוקי פרשת בראשית‪ .‬פרשני התורה בימי הביניים סללו בפנינו את דרך פרשנות‬
‫התורה המתחשבת בתפיסות העולם הפיזי ובתיאוריות המקובלות על הפרשן‪ .‬אף אנחנו יכולים להמשיך‬
‫בדרכיהם ולאמץ גישות חדשות המתייחסות לבריאת העולם בלי לחשוש שמא הן סותרות את דרך התורה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬התבוננותנו באשר אירע בעולם הרוח והמדע במהלך ההיסטוריה עשויה ללמד אותנו גם להיזהר‪:‬‬
‫בימי הביניים המדע היה סטאטי‪ ,‬ועל כן תורת אריסטו החזיקה מעמד שנים רבות‪ .‬במשך הדורות התערערו‬
‫התיאוריות הפיזיקאליות‪ ,‬והסתבר שיש לעדכנן‪ .‬כמובן‪ ,‬במקביל דעכה גם דרך זאת של פרשנות התורה‪.‬‬
‫נראה כי המודעות לכך שהתיאוריות הפיזיקאליות מתעדכנות תדיר‪ ,‬צריכה לעורר אותנו להימנע מפירוש‬
‫הפסוקים תוך הישענות על תיאוריה מסוימת‪ ,‬שכן פרטיה מועדים לשינוי‪.‬‬
‫צבי ברנשטיין הגיע ל‪ NDS-‬בשנת ‪ .1999‬הוא בעל תואר שני מאוניברסיטת ניו יורק ולמד בישיבת רבנו חיים ברלין‬
‫ובישיבת מיר בירושלים‪ .‬בתפקידו הנוכחי הוא מנהל מחלקה בתחום המחקר והפיתוח‪ .‬נשוי לתמר‪ ,‬אב לשבעה ילדים‬
‫וסב לשלושה‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪35 ‬‬
‫יצירת הזמן וארבעת היסודות ‪ -‬פרשנות פילוסופית לתורה בימי הביניים‬