נתונים בקצרה: ילדים ובני נוער בסיכון בישראל - מאיירס-ג`וינט

‫נתונים בקצרה‪ :‬ילדים ובני נוער בסיכון בישראל‬
‫ינואר ‪5102‬‬
‫(כל הנתונים נכונים ל‪ ,5102-‬אלא אם צוין אחרת‪ .‬המקורות מצוינים בסוגריים)‪.‬‬
‫בישראל חיים כיום ‪ 280,28222‬ילדים גילאי ‪ 871-2‬המהווים ‪ 33%‬מסך כל האוכלוסייה‪.‬‬
‫(‪)0‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 10%‬מהם יהודים (‪ 0,0,2,111‬ילדים)‪ 52% ,‬ערבים (‪ )111,111‬ו‪ 2%-‬אחרים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 0%‬מכלל הילדים חיים במשפחות חד‪-‬הוריות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 522,111‬מהילדים (‪ ,%‬מסך הילדים בישראל) הם עולים‪ ,‬או נולדו בישראל להורים שעלו מאז ‪.0,,1‬‬
‫‪‬‬
‫על פי הערכה‪ ,‬לכ‪ 551,111-‬ילדים (‪ 0%‬מסך הילדים בישראל) יש מוגבלות כלשהי‪ ,‬פיזית‪ ,‬קוגניטיבית‪ ,‬רגשית‬
‫או ליקוי למידה‪)02 ,2( .‬‬
‫‪‬‬
‫ל‪ 01%-‬מהמשפחות עם ילדים עד גיל ‪ 01‬יש ארבעה ילדים או יותר‪ .‬ל‪ 0%-‬יש חמישה ילדים או יותר‪ .‬משפחות‬
‫גדולות נפוצות באוכלוסייה החרדית‪ ,‬באוכלוסייה הערבית ובקרב יוצאי אתיופיה‪)4( .‬‬
‫(‪)0‬‬
‫(‪)0‬‬
‫(‪)5‬‬
‫ילדים ובני נוער במשפחות מתחת לקו העוני‬
‫‪‬‬
‫ב‪ 012,111 ,5102-‬ילדים ובני נוער חיו בעוני לפני מסים והעברות‪ .‬שיעור העוני – ‪ - 22%‬ירד מ‪ 2,%-‬ב‪5105-‬‬
‫אבל עלה מ‪ 22%-‬ב‪)02 ,02 ,05( .0,,2-‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 121,111‬ילדים ובני נוער חיו בעוני אחרי מסים והעברות‪ .‬שיעור העוני – ‪ - 20%‬עלה מ‪ 52%-‬ב‪ 5111-‬ומ‪55%-‬‬
‫ב‪)02 ,02 ,05( .0,,2-‬‬
‫שיעור העוני של ילדים ב‪( 5102-‬אחרי מסים והעברות) עמד על ‪ 21%‬לילדים חרדיים‪ 20% ,‬לילדים ערביים ו‪02%-‬‬
‫לילדים אחרים‪ .‬שיעורי העוני גדלו בכל שלוש הקבוצות מאז שנת ‪ ,5111‬ורוב הילדים שנוספו הם חרדים או ערבים‪.‬‬
‫הישגים בחינוך‬
‫‪‬‬
‫‪ 02%‬מבני ‪ 02‬דיווחו על סימנים של ניתוק מבית הספר בשניים או בשלושה מהממדים הבאים‪ :‬ביקור לא סדיר‪,‬‬
‫הרגשת אי‪-‬שייכות לבית הספר‪ ,‬הרגשה שהלימודים אינם תורמים להם (ניתוח שביצע המכון על נתונים ממבחני‬
‫פיז"ה הבינלאומיים מ‪)01( .)5105-‬‬
‫‪‬‬
‫שיעורי הנשירה מבית הספר הצטמצמו מאז ‪ .5115‬ב‪ 01% ,5105-‬מבני הנוער לא סיימו בית ספר תיכון‪ .‬בקרב‬
‫התלמידים הערביים נרשמה הירידה הגדולה ביותר בשיעורי הנשירה – מ‪ 54%-‬ל‪ 02%-‬ב‪ )4( .5102-‬אחת‬
‫ההשלכות של הצמצום בשיעורי הנשירה היא שתלמידים בעלי קשיים ובעיות הסתגלות לבית הספר נשארים‬
‫במסגרת בית הספר וזקוקים לתמיכה מיוחדת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫על פי הערכות של מורים בבתי הספר היסודיים‪ 55% ,‬מהילדים בכיתות שלהם מתקשים בלימודים או בהתנהגות‪.‬‬
‫על פי הערכות של מורים בחטיבות הביניים‪ ,‬ל‪ 21%-‬מהילדים בכיתות שלהם יש קשיים בלימודים או בהתנהגות‪.‬‬
‫( ‪)0‬‬
‫תעודות בגרות‬
‫‪‬‬
‫בשנת ‪ 2,% ,5105‬מכלל תלמידי כיתות י"ב קיבלו תעודת בגרות‪ .‬כלומר‪ 40% ,‬מכל התלמידים מסיימים בית‬
‫ספר תיכון ללא תעודת בגרות‪ 40% .‬מכלל תלמידי י"ב קיבלו תעודת בגרות המקנה זכאות להירשם ללימודים‬
‫אוניברסיטאיים‪)4( .‬‬
‫‪‬‬
‫מאז ‪ ,5110‬חל גידול של כ‪ 4-‬נקודות אחוז במספר התלמידים הזכאים לתעודת בגרות כללית ולתעודה המקנה‬
‫זכאות להירשם לאוניברסיטה‪.‬‬
‫השוואות בינלאומיות‬
‫‪‬‬
‫הדירוג של ישראל במבחנים בינלאומיים שונים העלה חששות כבדים‪ ,‬אך הממצאים האחרונים מצביעים על‬
‫שיפור‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ישראל דורגה במקום ה‪ 1-‬מתוך ‪ 45‬מדינות במתמטיקה ובמקום ה‪ 02-‬במדעים במבחני ‪ TIMSS‬ב‪),( .5100-‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫ישראל דורגה במקום ה‪ 22-‬מתוך ‪ 20‬מדינות במבחני פיז"ה הבינלאומיים לקריאה ב‪ ,5105-‬ובמקום ה‪41-‬‬
‫במתמטיקה ובמדעים‪)01( .‬‬
‫קיימים פערים משמעותיים בין תלמידים מרקע סוציו‪-‬אקונומי שונה‬
‫‪‬‬
‫‪ 11%‬מהתלמידים היהודיים בשכבות סוציו‪-‬אקונומיות גבוהות קיבלו תעודת בגרות‪ ,‬בהשוואה ל‪ 22%-‬בלבד‬
‫מהתלמידים בשכבות סוציו‪-‬אקונומיות הנמוכות ביותר‪ .‬באשר לתעודה המקנה זכאות להירשם לאוניברסיטה‪,‬‬
‫השיעורים הם ‪ 11%‬ו‪ ,51%-‬בהתאמה‪)4( .‬‬
‫‪‬‬
‫במקביל לפערים בתוצאות הבגרות‪ ,‬קיימים פערים משמעותיים גם במבחני מיצ"ב של ישראל ובמבחני פיז"ה ו‪-‬‬
‫‪ TIMSS‬הבינלאומיים באוריינות‪ ,‬במתמטיקה ובמדעים‪ .‬הפערים הסוציו‪-‬אקונומיים של ישראל במבחנים‬
‫הבינלאומיים הם עדיין מהגבוהים בעולם‪ ,‬וזאת למרות השיפור בציונים הכוללים של ישראל‪.‬‬
‫קיימים פערים משמעותיים בקרב קבוצות מיעוט במבחנים שונים‬
‫‪‬‬
‫בשנת ‪ 22% ,5105‬מהתלמידים הערביים קיבלו תעודת בגרות‪ ,‬בהשוואה ל‪ 21%-‬מהתלמידים היהודיים‪ .‬אולם‪,‬‬
‫הפער המשמעותי ביותר הוא באחוז המקבלים תעודה המקנה זכאות ללימודים אוניברסיטאיים – ‪ 20%‬לעומת‬
‫‪)4( .20%‬‬
‫שיעור המקבלים תעודת בגרות המקנה זכאות ללימודים אוניברסיטאיים בקרב התלמידים יוצאי אתיופיה עמד ב‪-‬‬
‫‪ 5105‬על ‪)00( .51%‬‬
‫‪‬‬
‫ילדים ונוער בסיכון בישראל‬
‫‪‬‬
‫כ‪ 411,111-‬ילדים ובני נוער עד גיל ‪ 01%( 01‬מקבוצת גיל זו) הוגדרו כילדים בסיכון‪ .‬מדובר בבני נוער הנוקטים‬
‫בהתנהגויות סיכון‪ ,‬בעלי הישגים נמוכים בלימודים‪ ,‬עם בעיות רגשיות או חברתיות‪ ,‬הנמצאים בסיכון לפגיעה‬
‫גופנית (מאחרים או מעצמם)‪ ,‬או חיים בסביבה משפחתית מאיימת ולא תומכת‪)2( .‬‬
‫‪‬‬
‫בינואר ‪ 421,111 ,5102‬ילדים (‪ 01%‬מכלל הילדים עד גיל ‪ )01‬היו רשומים במחלקות לשירותים חברתיים‬
‫ברשויות המקומיות – גידול של ‪ 00%‬מינואר ‪)2( .5110‬‬
‫שימוש באלכוהול ובסמים (נתונים ממחקרי מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬ברוקדיייל)‬
‫‪‬‬
‫ב‪ 52% ,5101-‬מתלמידי כיתות י'‪-‬י"ב דיווחו על שימוש באלכוהול (שלא למטרות דת) פעם בשבוע‪)2( .‬‬
‫‪o‬‬
‫בנים צורכים אלכוהול בשיעור גבוה פי שניים ויותר מאשר בנות (‪ 20%‬לעומת ‪.)02%‬‬
‫‪o‬‬
‫סקר של המכון מ‪ 5105-‬על בני נוער עולים מצא שיעורים גבוהים יותר בקרב בני ‪ 01-02‬דור ראשון ושני‬
‫מ עולי בריה"מ לשעבר‪ ,‬כמו גם בקרב הדור השני של עולי אתיופיה‪)1( .‬‬
‫(‪)2‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 25%‬מבני הנוער בכיתות י'‪-‬י"ב דיווחו שהשתכרו לפחות פעם אחת‪ .‬גם כאן נמצאו שיעורים גבוהים יותר בקרב‬
‫בני נוער עולים מבריה"מ לשעבר ובקרב הדור השני של עולי אתיופיה‪)1 ,2( .‬‬
‫‪‬‬
‫למרות נתונים מדאיגים אלו‪ ,‬השוואות בינלאומיות מראות ששיעורי השכרות בקרב בני נוער בישראל הם עדיין‬
‫מהנמוכים בעולם‪)2( .‬‬
‫‪‬‬
‫ב‪ 01% ,5101-‬מהצעירים בכיתות י'‪-‬י"ב דיווחו על שימוש בסמים בשנה האחרונה‪.‬‬
‫(‪)2‬‬
‫אלימות ופשיעה‬
‫‪‬‬
‫ב‪ 01% ,5101-‬מבני ‪ 02-05‬היו מעורבים לעתים תכופות באלימות בבית הספר (לפחות ‪ 2‬פעמים בחודשיים‬
‫האחרונים)‪)2( .‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 52,111‬תיקים פליליים נפתחו נגד צעירים ב‪ ;5105-‬רובם הסתיימו בהבאה לדין‪ .‬במספרים אלה חלה ירידה‬
‫של ‪ 20%‬מאז ‪)2( .5114‬‬
‫‪‬‬
‫כ‪ 4,,111-‬מקרים של חשד לאלימות או להזנחה כלפי ילדים דווחו לשירותי הרווחה ב‪.5105-‬‬
‫(‪)2‬‬
‫‪2‬‬
‫התפתחויות עיקריות בשירותים לילדים ולנוער בסיכון‬
‫בעקבות החקיקה של דיווח חובה משנת ‪ ,0,0,‬חלה עלייה במודעות הציבור ומערכת שירותי הרווחה להיקף ולמורכבות‬
‫של מצבי הסיכון בקרב ילדים ונוער‪ .‬מודעות מוגברת זו‪ ,‬ביחד עם ממצאים מסדרת מחקרים מרכזיים‪ ,‬הביאו להכרה‬
‫רחבה בצורך בשינוי משמעותי במדיניות לגבי ילדים ונוער בסיכון ומשפחותיהם‪.‬‬
‫החל מ‪ ,0,,2-‬נעשו מאמצים משמעותיים בידי הממשלה ועמותות העובדות עם אוכלוסיות של צעירים בסיכון‪ .‬אומצו‬
‫גישות מקצועיות חדשות‪ ,‬וננקטו יוזמות להיענות לצרכים של ילדים ונוער בסיכון‪ .‬עם הזמן‪ ,‬שירותים רבים הדגישו וקידמו‬
‫שותפות של הורים‪ ,‬פעילות קהילתית ושיתוף פעולה בין‪-‬ארגוני‪.‬‬
‫אתגרים בטיפול בילדים ובנוער בסיכון‬
‫בשנת ‪ , 5112‬הגיעה הוועדה הציבורית לבדיקת מצבם של ילדים ובני נוער בסיכון ובמצוקה (ועדת שמיד) למסקנה כי‬
‫למרות השינוי המהיר וההתפתחויות במערכת השירותים לילדים ולנוער בסיכון מאז שנות השמונים‪ ,‬עדיין נותרו אתגרים‬
‫משמעותיים‪ .‬אלה כוללים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫פערים נ יכרים בין הצרכים לשירותים‪ ,‬הגורמים למספר גדול של ילדים ובני נוער תת‪-‬משורתים המזוהים‬
‫כנמצאים בסיכון‪ .‬מודלים חדשים וחדשניים לא הופצו בהרחבה‪ ,‬וכתוצאה מכך‪ ,‬רוב הילדים בסיכון ומשפחותיהם‬
‫לא יכלו להפיק תועלת מן המודלים החדשים להתערבות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התמקדות בראש ובראשונה בבני נוער‪ ,‬עם מעט מאוד תשומת לב לילדים צעירים‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬רוב המשאבים‬
‫היו מוקדשים להתערבויות‪ ,‬במיוחד להשמה חוץ‪-‬ביתית‪ ,‬ורק מיעוט מהשירותים הופנו למטרות מניעה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חוסר תיאום וחוסר שיתוף פעולה בין שירותים‪ ,‬להבטחת התערבות הוליסטית והמשכיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫צורך בשירותים המותאמים להבדלי תרבויות ולרגישויות של מיעוטים ועולים‪.‬‬
‫התפתחויות אחרונות במדיניות‬
‫בעשור האחרון‪ ,‬היו התפתחויות חדשות במדיניות‪ ,‬שכוונו לשיפור היעילות של מערכת השירותים‪ .‬להלן העיקריות שבהן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫"‪ 302‬מעלות"‪ .‬התכנית הלאומית לילדים ולבני נוער בסיכון היא תכנית משולבת ומשותפת לחמישה משרדי‬
‫ממשלה‪ .‬התכנית שמה דגש חזק על מניעת סיכון‪ ,‬כאשר שליש ממשאביה מוקדש לגיל הרך‪ ,‬באמצעות התכנית‬
‫"התחלה טובה" שמפעיל הג'וינט‪ 221" .‬מעלות" התחילה לפעול ב‪ 15-‬מהיישובים החלשים ביותר בארץ מבחינה‬
‫סוציו‪-‬אקונומית‪ ,‬שם מתגוררים כמחצית מן הילדים ובני הנוער בסיכון‪ .‬התכנית התרחבה מאז לעוד ‪ ,1‬יישובים‪.‬‬
‫כמעט כל היישובים הערביים כבר נכללים בתכנית‪ ,‬כמו גם רוב היישובים בעלי אוכלוסייה חרדית גדולה‪ .‬עוד‬
‫מאפיין ייחודי של התכנית הוא הזיהוי השיטתי והמדידה השיטתית של ההיקף והאופי של הילדים והנוער בסיכון‪,‬‬
‫בתמיכת ה מכון‪ .‬זו הפעם הראשונה שיש נתונים שיטתיים על היקף הסיכון וסוגי הסיכון בקרב ילדים ובני נוער‬
‫חרדיים ומיעוטים נוספים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫רפורמות במערכת החינוך‪ ,‬כולל "אופק חדש" ו"עוז לתמורה"‪ ,‬שהרחיבו מאוד את יכולתם של מורים להפנות‬
‫תשומת לב אישית לילדים ולהורים‪ ,‬והחוק שהרחיב את חינוך חובה עד לכיתה י"ב‪ .‬מחקרים אחרונים של המכון‬
‫בחנו את דרכי העבודה עם ילדים המתמודדים עם קשיים בבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים בעקבות‬
‫רפורמות אלה ואחרות במערכת החינוך‪ .‬מחקר נוסף של המכון בחן את דרכי העבודה עם ילדים המתמודדים‬
‫עם קשיים באחת מרשתות החינוך היסודי החרדי‪)04 ,0( .‬‬
‫‪‬‬
‫"עם הפנים לקהילה" – רפורמה ברווחת הילד – הביאה לביזור תקציבים ולתכנון שירותים ברמה המקומית‬
‫לפיתוח שירותים קהילתיים כתחליף להשמה חוץ‪-‬ביתית‪ ,‬בהתאם לצורך‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חקיקה למען ילדים עם צרכים מיוחדים‪ ,‬כולל תיקון לחוק חינוך מיוחד המרחיב את השילוב של ילדים עם צרכים‬
‫מיוחדים במערכת החינוך הרגילה‪.‬‬
‫רפורמות מרכזיות אלו במדיניות משקפות מגמות כלל‪-‬עולמיות בעמדות של אנשי מקצוע ובעבודתם עם אוכלוסיות‬
‫צעירות בסיכון‪ .‬צפוי כי רפורמות אלה יעודדו שינוי לכיוון של פעולות מניעה המתמקדות בהתערבות מוקדמת‬
‫ובהבניית יכולתן של קהילות לתמוך‪ ,‬להפעיל דרכי עבודה מיטביות ולשדרג יכולות של אנשי מקצוע‪ .‬מנקודת ראות‬
‫ארגונית‪ ,‬השינויים במדיניות שנערכו לאחרונה מדגישים את השימוש בנתונים בתכנון שירותים שיטתי וצפויים להביא‬
‫לביזור סמכויות ולהעברת האחריות לטיפול בילדים ובנוער לרמה המקומית‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫מקורות‬
‫‪ .7‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪" .‬לקט נתונים לרגל יום הילד הבין‪-‬לאומי ‪( "5104‬פורסם ב‪ 00-‬בנובמבר ‪)5104‬‬
‫> ‪<http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201411312‬‬
‫‪ .2‬משרד העלייה והקליטה והמועצה הלאומית לשלום הילד‪ .5102 .‬מצב הילדים העולים בישראל ב‪( 5102 -‬נתונים‬
‫מ‪.)5105-‬‬
‫‪ .3‬המועצה הלאומית לשלום הילד‪ .5102 .‬מצב הילדים העולים בישראל ב‪( 5102 -‬נתונים מ‪..)5105-‬‬
‫‪ .4‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ .5104 .‬השנתון הסטטיסטי לישראל‪ ,‬מס' ‪.22‬‬
‫‪ .5‬בהתבסס על נתונים שנאספו באמצעות התכנית הלאומית לילדים ובני נוער בסיכון‪ .‬סאבו‪-‬לאל ר‪ .‬וחסין ט‪.5100 .‬‬
‫מצבי סיכון בקרב ילדים ובני נוער‪ :‬איתור ומיפוי במסגרת התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון‪ .‬מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬‬
‫מכון ברוקדייל‪<http://brookdale.jdc.org.il/?CategoryID=192&ArticleID=246>.‬‬
‫‪ .0‬ניתוח מיוחד של ‪( HBSC‬התנהגויות בריאותיות של ילדים בגילאי בית ספר) נתונים באמצעות מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬‬
‫ברוקדייל ‪ .5101-00‬הדוח המלא פורסם תחת‪ :‬הראל‪-‬פיש‪ ,‬י‪ ,.‬וולש‪ ,‬ס‪ ,.‬בוניאל‪-‬נסים‪ ,‬מ‪ ,.‬דז'אלובסקי‪ ,‬א‪ ,.‬אמית‪,‬‬
‫ש‪ ,.‬טסלר‪ ,‬ר‪ ,.‬וחביב‪ ,‬ג‪ .5102 .‬נוער בישראל‪ :‬בריאות רווחה נפשית וחברתית‪ ,‬ודפוסי התנהגויות סיכון בקרב בני‬
‫נוער בישראל‪ .‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪.‬‬
‫‪ .1‬כאהן‪ -‬סטרבצ'ינסקי פ‪ ,.‬עמיאל ש‪ ,.‬לוי ד‪ ,.‬קונסטנטינוב ו‪ .5105 .‬בני נוער יוצאי אתיופיה ויוצאי ברית‪-‬המועצות‬
‫לשעבר‪- :‬עולים ובני עולים דמיון ושוני‪ .‬מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬ברוקדייל‪.‬‬
‫> ‪http://brookdale.jdc.org.il/?CategoryID=192&ArticleID=288‬‬
‫‪ .,‬בן‪ -‬רבי ד‪ .‬ברוך קוברסקי ר‪ .‬קונסטנטינוב ו‪ .5105 .‬מיפוי דרכי הפעולה של בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים‬
‫לקידום התלמידים המתקשים‪ :‬מחקר חוזר‪ .‬מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬ברוקדייל‪.‬‬
‫‪<http://brookdale.jdc.org.il/?CategoryID=192&ArticleID=3 37>.‬‬
‫‪ .9‬ראמ"ה‪ :‬ראשות ארצית למדידה והערכה בחינוך‪ .5100 .‬ממצאים עיקריים ממחקר טימס ‪ :5100‬הישגים‬
‫במתמטיקה ובמדעים בקרב תלמידי כיתה ח' בישראל‪.‬‬
‫> ‪<http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Rama/MivchanimBenLeumiyim/TIMSS+2011.htm‬‬
‫‪ .72‬מבחני פיז"ה‪ :‬תלמידי ישראל עדיין מפגרים אחרי ה‪ .OECD-‬פערים על רקע כלכלי‪-‬חברתי ‪2.05.5102‬‬
‫‪http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/0,2506,L -4460751,00.html‬‬
‫‪ .77‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ .‬האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל ‪ -‬לקט נתונים לרגל חג הסיגד‪( .‬הודעה‬
‫לעיתונות ‪<http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201411314 > )0,.00.04‬‬
‫‪ .72‬הרצאתו של אשר בן אריה‪ .‬ילדים בסיכון בישראל‪ .5102 .‬מכון חרוב‪.‬‬
‫‪ .73‬המוסד לביטוח לאומי‪ .‬דוח ממדי העוני והפערים החברתיים ‪ -‬ממדי העוני והפערים החברתיים ‪ -‬דוח שנתי‪.5102 .‬‬
‫‪ .A .74‬ניתוח מיוחד של מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬ברוקדייל של הדוח על ההכנסות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ .‬סקר‬
‫ארצי על ילדים עם נכויות בישראל שלב ‪ :1‬הסינון‪ .‬יפרח א‪ ,.‬נאון ד‪ ,.‬בייץ‪ -‬מוראי ש‪ 0,,0 .‬מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬ברוקדייל‬
‫‪ .B‬בן רבי ד‪ ,.‬רותם ר‪ ,.‬קונסטנטינוב ו‪ ,.‬כהן‪-‬נבות מ‪ .5102 .‬מיפוי דרכי פעולה לקידום התלמידים המתקשים בבתי‬
‫הספר היסודיים של רשת 'מעיין החינוך התורני'‪ :‬תמצית וכיווני פעולה‪ .‬מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬ברוקדייל‬
‫‪ .75‬בן‪-‬רבי ד‪ ,.‬ברוך‪-‬קוברסקי ר‪ ,.‬קונסטנטינוב ו‪ .5102 .‬הפרויקט הלאומי של הקהילה האתיופית בישראל‪ ,‬הערכת‬
‫השפעת התכנית לסיוע לימודי על הישגי התלמידים‪ .5110-5101 ,‬מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬ברוקדייל‪( .‬נתונים מ‪-‬‬
‫‪<http://brookdale.jdc.org.il/?CategoryID=192&ArticleID=302 >..)5105‬‬
‫‪ .70‬מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬ברוקדייל‪ .‬נתנוים בקצרה על עוני (אנגלית בלבד)‪5104 .‬‬
‫‪http://brookdale.jdc.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Facts-and-Figures-2014-Poverty-in-Israel-updated‬‬‫‪December-31-FINAL(1).pdf.‬‬
‫‪ .71‬בן‪-‬רבי ד‪ .‬ברוך‪-‬קוברסקי ר‪ .‬נבות מ‪ .‬קונסנטינוב ו‪ 5104 .‬הנשירה הסמויה בישראל‪ :‬בחינה מחודשת של ניתוק בקרב תלמידי‬
‫בתי ספר‪ .‬מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬ברוקדייל‪http://brookdaleheb.jdc.org.il/?CategoryID=156 .‬‬
‫‪4‬‬