כללי – 0 סעיף

Comments

Transcription

כללי – 0 סעיף
‫‪Contents‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫סעיף ‪ – 0‬כללי‬
‫סעיף ‪ – 1‬אבטחה בחוץ לארץ‬
‫סעיף ‪ – 2‬התנהגות מונעת בחוץ לארץ‬
‫סעיף ‪ – 3‬אבטחת מידע‬
‫סעיף ‪ – 4‬טיפול במבקרים במשרד‬
‫סעיף ‪ – 5‬טיסות והפלגות‬
‫סעיף ‪ – 6‬אמצעי ואביזרי ביטחון‬
‫סעיף ‪ – 7‬מנוי לחדרי כושר – עובדי אבטחה‬
‫סעיף ‪ – 8‬החזר הוצאות לארוחות מאבטחי ראש נציגות‬
‫סעיף ‪ – 9‬אבטחת משלחות‪ ,‬קבוצות ולהקות‬
‫סעיף ‪ – 10‬ביטחון שגריר נייד בנסיעותיו‬
‫סעיף ‪ – 0‬כללי‬
‫‪ 0.1‬פרק זה דן בכל ההיבטים הביטחוניים הנוגעים לעובדי משרד החוץ בארץ ובנציגויות בחוץ לארץ‪ ,‬בדגש על‬
‫התנהגותם בכל מאפייני החיים שם (עבודה‪ ,‬מגורים‪ ,‬אירועים‪ ,‬בילוי‪ ,‬פנאי‪ ,‬טיסות ועוד)‪.‬‬
‫‪ 0.2‬הטיפול בנושאי הביטחון של משרד החוץ מתחלק בין שני גופים‪:‬‬
‫א‪ .‬חטיבת בטמ"ח שאחראית על הטיפול הביטחוני בשליחים ובנציגויות בחוץ לארץ;‬
‫ב‪ .‬מחלקת הביטחון שאחראית על ביטחון העובדים ומתקני משרד החוץ בארץ‪.‬‬
‫‪ 0.3‬החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים (התשנ"ח ‪ 1998‬והתוספת‪ :‬תשס"ה) קובע כי משרד החוץ הינו גוף‬
‫מונחה שירות ביטחון כללי בכל הנוגע לאבטחה פיזית ואבטחת מידע‪ .‬האחריות לאבטחה הפיזית ואבטחת המידע מוטלת‬
‫על מנכ"ל משרד החוץ‪ .‬ממונה בטמ"ח מופקד על ביצוע הפעולות הנדרשות בחוץ לארץ‪ ,‬וקצין הביטחון של המשרד‬
‫מופקד על ביצוע הפעולות הנדרשות בארץ‪.‬‬
‫‪ 0.4‬ממונה בטמ"ח‪ ,‬קב"ט המשרד ויחידות האבטחה שבאחריותם כפופים לסמנכ"ל למינהל‪ ,‬ותחומי פעילותם הם‪:‬‬
‫*אבטחה פיזית ‪ -‬שמירה על ביטחונם של עובדי המשרד בארץ‪ ,‬על פי הנחיות והערכות מצב שיינתנו מעת לעת על ידי‬
‫שב"כ ‪ /‬משטרת ישראל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אבטחת מידע ‪ -‬תדרוך‪ ,‬ביצוע ביקורות והקצאת אמצעים לשמירה על המידע המסווג המצוי במשרד החוץ‪ ,‬על‬
‫פי ההנחיות הניתנות מעת לעת על ידי שירות ביטחון כללי‪.‬‬
‫‪ 0.5‬במסגרת תפקידו אחראי קב"ט המשרד על הטיפול הביטחוני בעובדים היוצאים לחוץ לארץ‪ ,‬בין לשליחות ארוכה‬
‫ובין לשליחות קצרה‪.‬‬
‫‪ 0.6‬עובד ובן זוגו היוצאים לשליחות ארוכה לחוץ לארץ מחוייב טרם צאתו בשני הדברים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬לקבל תדריך התנהגות מונעת מקב"ט המשרד‪.‬‬
‫ב‪ .‬לעבור אימון ירי‪.‬‬
‫‪ 0.7‬היה העובד‪ ,‬היוצא לשליחות ארוכה‪ ,‬ראש נציגות או ממונה‪ ,‬יקבל תדריך נוסף מרח"ט בטמ"ח‪.‬‬
‫‪ 0.8‬עובד היוצא לשליחות קצרת מועד (עד שלשה חודשים)‪ ,‬יקרא את התדריך הביטחוני ליוצאים לחוץ לארץ‬
‫שבפורטל המשרד ויחתום דיגיטלית‪.‬‬
‫‪ 0.9‬למספר מקומות בעולם נדרש תדרוך משלים של קב"ט המשרד או סגנו‪ .‬רשימת המקומות בהם נדרש תדרוך‬
‫משלים‪ ,‬מתפרסמת כל חודש על ידי מחלקת הביטחון‪.‬‬
‫‪ 0.10‬עובד היוצא בתפקיד לחוץ לארץ חייב לעדכן את קב"טי הנציגויות במדינות בהן יבקר‪ ,‬בפרטי ההגעה‪ ,‬באירועים‪,‬‬
‫בפג ישות ובסיורים בהם ישתתף‪ .‬עם הגעתו לחוץ לארץ נמצא העובד באחריות הביטחונית של קב"ט הנציגות‪.‬‬
‫‪ 0.11‬נסיעה לתגבור מעל לשלושה חודשים מחייבת תדרוך ביטחוני מקיף של קב"ט המשרד או סגנו‪.‬‬
‫‪ 0.12‬נסיעה לתגבור שמעל לחודש ימים‪ ,‬מחייבת את המתגבר לעבור מטווח‪.‬‬
‫סעיף ‪ – 1‬אבטחה בחוץ לארץ‬
‫‪ 1.1‬כמבוא לסעיף זה יודגשו הדברים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬בשלושים השנים האחרונות היוו נציגויותינו ושליחינו מטרה לפיגועים של ארגוני הפח"ע במדינות שונות‪ .‬פעולות‬
‫טרור אלו השפיעו לא מעט על אמצעי המיגון של נציגויותינו ועל אבטחת שליחינו בחוץ לארץ‪.‬‬
‫ב‪ .‬מאמץ רב מושקע‪ ,‬הן בהדרכה והן באמצעים פיזיים‪ ,‬כדי לצמצם נקודות תורפה במטרה לסכל פיגועים כנגד יעדים‬
‫ישראליים בחוץ לארץ‪.‬‬
‫ג‪ .‬בשנים ‪ 1992-1994‬אירעו פיגועים חמורים‪ ,‬ביניהם‪ :‬קריסת שגרירות ישראל בבואנוס איירס ארגנטינה‪ ,‬כתוצאה‬
‫מפיצוץ מכונית תופת‪ ,‬פיצוץ ליד בניין השגרירות בלונדון ורציחתו של שליח ישראלי באנקרה‪ ,‬תורכיה‪ .‬מגמת ארגוני‬
‫הפח"ע לפגוע בנציגות ישראל ובשליחיה נמשכת גם היום‪.‬‬
‫‪ 1.2‬ראש הנציגות משמש למעשה כראש המערכת של ההתמודדות עם הטרור נגד ישראל במדינת כהונתו‪ .‬מכאן‪:‬‬
‫א‪ .‬על ראש הנציגות לראות בסוגיית האבטחה של הנציגות‪ ,‬בביטחון עובדיה ובביטחונו האישי נושא מרכזי‪.‬‬
‫ב‪ .‬ראש הנציגות יגיע למדינת כהונתו‪ ,‬כשהוא מכיר על בוריים את הנהלים והתקנות של הביטחון והאבטחה של‬
‫המשרד‪ .‬כן עליו להכיר ולהתמצא בתנאי הביטחון בהם פועלת הנציגות במדינת כהונתו‪ .‬עליו להבטיח שכל עובדי‬
‫הנציגות ובני משפחותיהם יהיו מודעים לנהלים ולתנאים אלה וישמרו על עירנות ביטחונית במהלך כל תקופת שירותם‬
‫בחוץ לארץ‪.‬‬
‫‪ 1.3‬במדינות ובמקרים מסוימים מאובטח ראש הנציגות באורח צמוד על ידי מאבטח‪ ,‬ישראלי או מקומי‪ .‬ידוע כי עובדה‬
‫זו גורמת להגבלות מסוימות באורח החיים של ראש הנציגות ולעתים אף לתחושת אי נוחות אצלו ואצל בני משפחתו לא‬
‫פעם גורמת האבטחה הצמודה אי נוחות גם אצל אנשי האבטחה‪ .‬אולם‪ ,‬על כל ראש נציגות להבין‪ ,‬כי דבר זה נעשה‬
‫מתוך דאגה לשלומו ולביטחונו האישי ובהתאם להנחיות המטה בארץ‪ .‬מצופה מראש הנציגות לגלות אורך רוח והבנה‬
‫לנושא זה‪ ,‬תוך שיתוף פעולה מלא עם מערך האבטחה שהינו כורח המציאות‪.‬‬
‫‪ 1.4‬לראש הנציגות נודעת השפעה רבה על התייחסות השליחים לנושאי הביטחון האישי והאבטחה ועל ההקפדה על‬
‫קיום הנוהל וההנחיות בתחום זה‪ .‬מתן דוגמה אישית על ידי ראש הנציגות והתייחסות רצינית מצידו לנושאים אלה‬
‫תורמת גם להגברת המודעות ולשיתוף הפעולה של השליחים המופקדים על הביטחון והאבטחה בנציגות‪ ,‬גם כאשר הם‬
‫מעבירים הנחיות נוקשות ומכבידות‪ .‬ראש הנציגות יכול לסייע בנושא זה‪ ,‬כאשר התדרוך הביטחוני התקופתי לשליחים‬
‫מתקיים בלשכתו ובנוכחותו‪.‬‬
‫‪ 1.5‬ראש הנציגות יקבל מהקב"ט מידע על פגישות בעלות חשיבות ביטחונית מיוחדת או על כל פגישה מעניינת‬
‫בנושאים אחרים‪ .‬ראש הנציגות מצידו יעדכן את הקב"ט‪ ,‬כאשר בשיחותיו עולים נושאים שיש להם היבט ביטחוני‬
‫הנוגעים למקום או לטיפול עם המשרד בארץ‪.‬‬
‫‪ 1.6‬לעתים מזומנות נדרש הקב"ט לפעילות ולמגעים שונים מול אנשי הקשר המקומיים‪ .‬לא אחת‪ ,‬מתבקשת מעורבות‬
‫של ראש הנציגות בייצוג הבעיה ובפתרונה‪ .‬הירתמות למשימה בתיאום עם המשרד בארץ‪ ,‬מסייעת רבות ומקדמת את‬
‫הנושא‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬רצוי שראש הנציגות יזמין מדי פעם ללשכתו נציגים בכירים של גורמי הביטחון המקומי המזומנים‬
‫לשיחה עם הקב"ט‪.‬‬
‫‪ 1.7‬בהסתמך על נוהל הפגנות‪ ,‬ראש הנציגות הינו הסמכות היחידה‪ ,‬בנוהל זה בלבד‪ ,‬להורות לקב"ט או לצוות האבטחה‬
‫של הנציגות‪ ,‬לפעול במצב בו נשקפת סכנה לעובדי הנציגות‪ .‬ראש הנציגות מתבקש לקרוא את הנוהל בנושא זה לפני‬
‫יציאתו לשליחות ולדון על כך עם הקב"ט תוך זמן קצר ביותר אחרי הגעתו לנציגות‪.‬‬
‫‪ 1.8‬לפני צאתו לשליחותו יתודרך ראש הנציגות על ידי ראש חטיבת בטמ"ח והרע"ן הגיאוגרפי על פי רשימת תיוג‬
‫לתדרוך‪.‬‬
‫‪ 1.9‬ראש הנציגות יכין מכתב רשמי‪ ,‬עם הגעתו לנציגות‪ ,‬בו יצויין כי הינו מתיר לכוחות מקומיים להיכנס לתחומי‬
‫הנציגות כדי לטפל בבעיה ביטחונית‪ .‬המכתב יהיה בחתימתו ויישאר בתא הקב"ק בנציגות לשימוש חירום בלבד‪.‬‬
‫סעיף ‪ – 2‬התנהגות מונעת בחוץ לארץ‬
‫‪ 2.1‬אחת מדרכי הפעולה של היריב בחוץ לארץ הינה ביצוע פיגועים בפרט – זאת לאור שאיפתו להימנע מלהתעמת‬
‫במערך האבטחה הישראלי ורצונו לפגוע ב"בטן הרכה"‪ .‬כל ישראלי באשר הוא עלול להוות יעד לפיגוע במהלך שהותו‬
‫בחוץ לארץ‪ ,‬אולם שליחיה הדיפלומטיים והאחרים של מדינת ישראל מהווים יעד אטרקטיבי לפיגוע מעצם שהייתם‬
‫הארוכה בחוץ לארץ ובהיותם נושאים בתפקיד רשמי של מדינת ישראל‪.‬‬
‫‪ 2.2‬מטרת הפיגוע בשליח הישראלי בחוץ לארץ יכולה להיות לשם הרג לשמו או לצורך חטיפה ומיקוח‪ .‬היריב מודע‬
‫לכך‪ ,‬שמרבית השליחים הישראליים אינם מאובטחים‪ ,‬ולכן הוא עלול לתת עדיפות לדרך פעולה אפשרית של פגיעה‬
‫בהם‪.‬‬
‫‪ 2.3‬הדרך היעילה ביותר והכמעט יחידה ללחום בטרור מסוג זה ולמנוע פגיעה בשליח ובמשפחתו הינה על ידי נקיטת‬
‫כללי "התנהגות מונעת בחוץ לארץ"‪.‬‬
‫‪ 2.4‬כדי לשבש את פעילות היריב‪ ,‬למנוע פגיעה בפרט וליישם את כללי ההתנהגות המונעת‪ ,‬על השליח עצמו לנהוג‬
‫וליישם את הכללים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬מודעות ביטחונית ועירנות בכל מאפייני החיים‪ :‬בעבודה‪ ,‬במלון‪ ,‬באירועים‪ ,‬בטיולים‪ ,‬בילויים וכיוצ"ב;‬
‫ב‪ .‬הקפדה על כללי התנהגות מונעת בדגש על הבית‪/‬המלון‪ ,‬שימוש בתחבורה ציבורית‪ ,‬קבלת דברי דואר‪ ,‬משלוחים‬
‫וכיוצ"ב;‬
‫ג‪ .‬הקפדה על הנחיות הביטחון בנוגע לבדיקת רכב נגד חבלה והנחיות הביטחון בנוגע לתנועה בו;‬
‫ד‪ .‬הקפדה על מילוי הנחיות הקב"ט ותקשורת הדוקה עימו;‬
‫ה‪" .‬הורדת פרופיל" ישראלי‪/‬יהודי;‬
‫ו‪ .‬שבירת שיגרה (אמצעים‪ ,‬צירים‪ ,‬זמנים) בכל מאפייני הפעילות‪.‬‬
‫כלים אלה עשויים לשמור על חייו ועל חיי בני ביתו ביום פקודה ואפשר שיביאו לסיכול כוונת היריב‪ .‬להלן יפורטו‬
‫הכלים הללו אחד לאחד‪.‬‬
‫שבירת שגרה‬
‫‪ 2.5‬כדי לשבש ולהקשות על היריב לאסוף מל"מ‪ ,‬לתכנן ולבצע פיגוע‪ ,‬יש לשבור שגרה בכל פעילות בעלת דפוס קבוע‬
‫בלוח הזמנים ובמסלול התנועה‪ ,‬לדוגמה‪ :‬יציאה למקום עבודה‪ ,‬הסעות ילדים לבית הספר‪ ,‬חוגים במועדים קבועים‪,‬‬
‫חזרה ממקום העבודה וכיוצ"ב‪.‬‬
‫‪ 2.6‬יש להימנע משימוש שגרתי בשירותי שליחים של חנויות ומסעדות לבית השליח ו‪/‬או למקום העבודה‪.‬‬
‫‪ 2.7‬אם אין לעובד חניה בביתו והוא נוהג להחנות את רכבו ברחוב‪ ,‬יש לשבור שגרה ולהחנות את הרכב במקומות‬
‫שונים ולא במקום קבוע‪.‬‬
‫‪ 2.8‬יש לשים לב וללמוד את השגרה סביב בית המגורים וסביב מקום העבודה‪ ,‬כדי להבחין בכל שינוי או חריגה‬
‫מהמתרחש בסביבה‪.‬‬
‫‪ 2.9‬יש ליצור קשר עם אנשים היכולים לתת סימנים המעידים על חריגות בסביבה‪ ,‬כגון‪ :‬שוער הבית‪ ,‬דוור‪ ,‬גנן‬
‫וכיוצ"ב‪.‬‬
‫התנהגות ועירנות בעבודה‪ ,‬בבית ובסביבתם‬
‫‪ 2.10‬יש להנחות את כל הגרים בבית לנקוט התנהגות מונעת‪.‬‬
‫‪ 2.11‬אין לפתוח את דלת הבית לאנשים לא מוכרים‪ .‬יש לעשות שימוש בעינית לשם זיהוי המבקשים להיכנס‪.‬‬
‫‪ 2.12‬משלוח ציוד כגון‪ :‬מקרר‪ ,‬רהיטים‪ ,‬מכונית וכיוצ"ב יש להכניס לאחר תיאום הגעתם ותידוע בני הבית‪.‬‬
‫‪ 2.13‬אין להכניס הביתה אנשי שירותים בלתי מוכרים‪ ,‬אלא אם הוזמנו על ידי בני הבית והגעתם תואמה מבעוד מועד‬
‫ויש סבירות להגעתם‪.‬‬
‫‪ 2.14‬יש להיות ער לשיחות טלפון חריגות‪.‬‬
‫‪ 2.15‬אם בבית ישנה עוזרת או מטפלת‪ ,‬יש לתדרכה היטב באמור בסעיפי משנה ‪ 2.12‬עד ‪ 2.14‬דלעיל ובסעיפי משנה‬
‫‪ 2.46‬ו‪ 2.47-‬דלהלן‪.‬‬
‫‪ 2.16‬לפני כל יציאה מהבית‪ ,‬ובדגש על היציאות השגרתיות‪ ,‬יש לבצע הצצה החוצה לרחוב מחלונות הדירה‪.‬‬
‫‪ 2.17‬יש להימנע מיציאה לפגישות מחוץ לשגרירות עם גורמים בלתי מוכרים ולהיות עירנים לנושא "השליפה"‬
‫(הוצאת השליח מהשגרירות או מביתו לפגישה עם אדם לא מוכר)‪.‬‬
‫התנהגות מונעת במלון‬
‫‪ 2.18‬יש להתאכסן בבית מלון מוכר שהומלץ על ידי גורמים ישראליים ואינו נמצא באזור מפוקפק בעיר או כלול‬
‫ברשימת בתי המלון האסורים למגורים‪.‬‬
‫‪ 2.19‬רצוי להשתכן בחדר הנמצא באחת מקומות הביניים‪ ,‬לא בקומה ראשונה או אחרונה ולא בקומה בה יש גישה‬
‫ישירה מבחוץ אל החדר‪.‬‬
‫‪ 2.20‬בכל כניסה לחדר יש לוודא‪ ,‬שהוא ריק מאדם ומחפצים לא מוכרים‪ .‬אין לפתוח או לגעת בחפץ בלתי מוכר‪.‬‬
‫‪ 2.21‬החדר יהיה תמיד נעול‪ ,‬הן בזמן השהות בחדר והן בזמן עזיבתו‪ ,‬אפילו לזמן קצר‪.‬‬
‫‪ 2.22‬אין למסור לצוות המלון ולעובדיו על תכניות עתידיות‪ ,‬הם אינם אמורים לדעת להיכן הולכים ומתי שבים‪.‬‬
‫‪ 2.23‬יש להימנע משימוש כשגרה בשירות חדרים או בכל שירות אחר במלון‪.‬‬
‫‪ 2.24‬אין לקבל בחדר כל דברי דואר וחבילות‪ ,‬אלא יש להעבירם לדלפק ולמסרם לקב"ט לבדיקה לפני פתיחתם‪.‬‬
‫‪ 2.25‬אין לפתוח את דלת החדר אלא לאחר שהובהרה זהות המבקש להיכנס‪.‬‬
‫שימוש בתחבורה ציבורית או במוניות‬
‫‪ 2.26‬בנסיעה ברכבת רצוי להיכנס לתאים מאוכלסים‪.‬‬
‫‪ 2.27‬יש להימנע ככל הניתן מהזמנת מונית על ידי דלפק הקבלה או טלפונית‪ .‬רצוי שהעובד הוא ש"יבחר" את המונית‪.‬‬
‫‪ 2.28‬אין להיכנס למונית או לכל רכב אחר‪ ,‬כאשר היזמה לעצירה באה מצידו של הנהג (והנהג אינו מוכר)‪.‬‬
‫‪ 2.29‬יש להימנע מלהיכנס לרכב בלתי מוכר בו יושבים מספר אנשים בלתי מוכרים‪.‬‬
‫רכישת רכב‪ ,‬תנועה ברכב ובדיקתו‬
‫‪ 2.30‬בעת קניית הרכב יש להקפיד לא לקנות רכב הבולט במקום השירות בצבעו או בסוגו‪.‬‬
‫‪ 2.31‬במקרים בהם אין התפקיד מחייב‪ ,‬וחוקי המדינה מאפשרים‪ ,‬ימליץ הקב"ט לשליח כי לוחית הזיהוי במכוניתו‬
‫תהיה לוחית זיהוי רגילה ולא דיפלומטית‪ .‬לעתים‪ ,‬בשל הערכת מצב או ידיעות מודיעיניות‪ ,‬יחויבו השליחים בהחלפת‬
‫לוחית הזיהוי במכוניתם ללוחית זיהוי רגילה‪.‬‬
‫‪ 2.32‬הקב"ט ימליץ בפני השליח על רכישת אזעקה לרכב על פי האפיון אשר הומלץ על ידי המטה‪ .‬הקב"ט יציין‪ ,‬כי‬
‫המשרד ישתתף בעלות המערכת כפי שייקבע באותה עת‪( .‬ראה סעיף ‪ 6‬להלן)‪.‬‬
‫‪ 2.33‬יש לשבור שגרה ולשנות את לוח הזמנים ואת מסלולי הנסיעות השגרתיים‪ .‬הקב"ט יסב את תשומת לב העובד‬
‫לחשיבות הנושא בשיבוש פעילות אפשרית של היריב כנגד השליח וייתן דוגמאות מהעבר (כמפורט בחוברת התנהגות‬
‫מונעת מס' ‪.)64‬‬
‫‪ 2.34‬יש להימנע מתנועה באזורים שקטים ומבודדים‪ .‬תנועה ברחוב הומה בעל מספר נתיבים עדיפה על רחוב שקט‬
‫בעל נתיב אחד המגביל את אפשרויות התמרון‪.‬‬
‫‪ 2.35‬תנועה במסלול העובר בקרבת מוסדות ממשליים או אזורים מאובטחים עדיפה על תנועה ברחובות ללא כל פיקוח‬
‫או נוכחות משטרתית‪.‬‬
‫‪ 2.36‬במהלך תנועה יש להיות עירני ולנסות לאתר חשודים (בצידי הדרך או במעקב אחר הנוהג)‪ .‬במקרה של חשש‬
‫לעיקוב‪ ,‬יש להגיע לתחנת משטרה קרובה או לשגרירות‪ .‬אין לעצור כדי לנסות ולברר את זהות העוקבים‪.‬‬
‫‪ 2.37‬יש להימנע מתנועה ברחובות צרים בהם רכב אחד יכול לחסום את תנועת רכב השליח‪.‬‬
‫‪ 2.38‬הקב"ט ינחה את השליח באשר לאופן בדיקת רכבו ויבצע עמו הבדיקה באופן מעשי‪ .‬התדרוך המעשי ייעשה‬
‫סמוך ככל הניתן‪ ,‬למועד רכישת הרכב על ידי העובד ובמידת הצורך בתדרוכים התקופתיים וזאת על פי היכרות הקב"ט‬
‫את העובד ואופן ביצוע הסריקה על ידו‪ ,‬או על פי בקשת העובד‪.‬‬
‫‪ 2.39‬הקב"ט ינחה את העובד להדריך את בני ביתו הנוהגים ברכב בכל כללי ההתנהגות המונעת בשימוש ברכב כולל‬
‫בדיקת הרכב‪.‬‬
‫‪ 2.40‬בדיקת כלי רכב לאיתור הטמנת מטען חבלה תבוצע לאחר כל חניה שבה הושאר כלי הרכב ללא השגחה של אדם‬
‫מוכר ומהימן (גם כאשר מדובר בזמן קצר ביותר)‪ .‬שיטת הבדיקה היא כדלהלן‪:‬‬
‫א‪ .‬תצפית מרחוק – בהתקרבות לרכב יש לעצור במרחק המאפשר ראייה אפקטיבית (‪ 20-10‬מטר)‪ ,‬לצורך ביצוע‬
‫תצפית על איזור חניית הרכב ומתחתיו‪ .‬מטרת התצפית הינה לאתר חפצים‪/‬אמצעים חשודים ו‪/‬או כאלה שלא היו‬
‫בסביבת הרכב בזמן החנייתו‪ ,‬טרם הגעה לרכב יש לפותחו באמצעות השלט‪.‬‬
‫ב‪ .‬סיבוב התרשמות – בהגעה סמוך לרכב‪ ,‬יש לבצע סיבוב התרשמות תוך כדי סקירה לאיתור סימני פריצה לרכב‪ .‬יש‬
‫לתת דגש לאזורי דלתות הרכב והמנעולים כולל מכסה תא המטען ומכסה מיכל הדלק‪.‬‬
‫ג‪ .‬בדיקת גחון הרכב – לאחר סיבוב ההתרשמות תבוצע בחינה ויזואלית של כלל גחון הרכב שתכלול‪:‬‬
‫*בדיקת חללי הכנפיים ומאחורי הגלגלים;‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫התכופפות לבדיקה בכל אחד מצידי הרכב – במרכזו (משני הצדדים)‪ ,‬בחלקו הקדמי ובחלקו האחורי;‬
‫בחינת הקרקע‪/‬המשטח עליו חונה הרכב‪.‬‬
‫ד‪ .‬בדיקה פנימית – לאחר סיום בדיקת גחון הרכב תבוצע בדיקה פנימית שתכלול‪:‬‬
‫*סקירת פנים הרכב מבעד לחלונות;‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫פתיחת הדלתות בשני שלבים‪ :‬תחילה יש לפתוח את הדלת למצב של "חריץ צר"‪ ,‬במגמה לאתר חוטי משיכה‬
‫ורק לאחר מכן ניתן לפתוח את הדלת באופן מלא;‬
‫בדיקה בתוך תא הנוסעים שתכלול את הנקודות הבאות‪**:‬תא הכפפות;**כיסים‪/‬תאים בדלתות‬
‫הרכב;**החללים מתחת למושבים‪ ,‬לשטיחים ולמדף החלון האחורי‪.‬‬
‫בדיקת תא המטען ותא המנוע‪ .‬פתיחת הדלתות‪/‬מכסים תבוצע בשיטת פתיחת דלתות הרכב‪.‬‬
‫‪ 2.41‬אם בדיקת הרכב נעשית בשעות החשיכה או במקומות חניה עם תאורה לקויה‪ ,‬היא תבוצע בעזרת פנס‪ ,‬שיינשא‬
‫על ידי הבודק (אין לבצע פתיחת דלתות קודם לבדיקה בעזרת הפנס)‪.‬‬
‫‪ 2.42‬רכב שבו מותקנת מערכת אזעקה תקנית‪ ,‬ורק ברכב זה‪ ,‬אין חובה לבצע את הבדיקה הפנימית המפורטת בסעיף‬
‫משנה ‪ 2.40‬סעיף קטן ד' דלעיל‪ ,‬אולם אחת לשבוע תבוצע בדיקת תקינות שתוודא שהמערכת נותנת אינדיקציה‬
‫לפתיחת הדלתות‪ ,‬תא המטען ומכסה המנוע‪.‬‬
‫‪ 2.43‬כאשר יש יותר מנוסע אחד ברכב‪ ,‬תבוצע במקביל‪ ,‬בדיקת הרכב על ידי אחד מהם ותצפית על הסביבה על ידי‬
‫האחר‪.‬‬
‫טיפול בדברי דואר‬
‫‪ 2.44‬על העובד לוודא‪ ,‬כי כל דברי הדואר המיועדים אליו או לבני משפחתו ישוגרו ישירות לשגרירות או למשרדו‪,‬‬
‫ובכל מקרה ‪ -‬לא לביתו‪.‬‬
‫‪ 2.45‬אין לקבל דברי דואר‪ ,‬חבילות או משלוחים בבית‪ ,‬אלא להפנותם לנציגות‪( .‬על משלוחים גדולים ראה סעיף‬
‫משנה ‪ 2.12‬לדעיל)‪ .‬הגיע דבר דואר לתיבת הדואר שבבית‪ ,‬יש להביאו לקב"ט לשיקוף‪.‬‬
‫‪ 2.46‬אם שליח בלתי מוכר מביא חבילה לבית משפחת העובד‪ ,‬אין לקבלה אלא להפנותו לשגרירות כדי למוסרה שם‪.‬‬
‫החבילה תוחזר לעובד רק לאחר בדיקתה על ידי הקב"ט‪.‬‬
‫‪ 2.47‬כל דואר העובד יגיע אליו בנציגות‪/‬במשרדו לאחר ששוקף והוחתם בחותמת "שוקף" העדכנית‪.‬‬
‫‪ 2.48‬הקב"ט יתדרך את העובד לגבי סימנים המחשידים דברי דואר‪.‬‬
‫‪ 2.49‬על העובד להימנע מרישום פרטיו בספר הטלפונים המקומי‪.‬‬
‫קשר עם קב"ט הנציגות‬
‫‪ 2.50‬בנוסף לכל המפורט לעיל‪ ,‬על העובד לקחת לתשומת לבו את הדברים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬בזמן בחירת הדירה‪ ,‬עליו לנהוג על פי האמור בנוהל בטמ"ח "עקרונות לאבטחת מגורי שליחים וראשי נציגויות‬
‫בחוץ לארץ"‪ .‬את הנוהל ניתן לקבל אצל הקב"ט בנציגות‪.‬‬
‫ב‪ .‬יש להימנע משהייה במקומות בעלי סיכון גבוה‪.‬‬
‫ג‪ .‬יש להישמע להנחיות הקב"ט בכל הקשור לחימוש‪ .‬כל הפרטים יימסרו לעובד על ידי קב"ט הנציגות‪.‬‬
‫ד‪ .‬על העובד לעמוד בקשר עם קב"ט הנציגות בכל הנוגע להבטחת שלומו‪ ,‬שלום בני ביתו‪ ,‬מגוריו ובכל דבר הנוגע‬
‫לביטחון‪.‬‬
‫סעיף ‪ – 3‬אבטחת מידע‬
‫‪ 3.1‬אבטחת המידע מתרכזת בארבעה תחומים‪:‬‬
‫א‪ .‬אבטחת רשומות;‬
‫ב‪ .‬אבטחת תקשורת;‬
‫ג‪ .‬אבטחת מחשבים;‬
‫ד‪ .‬ליווי מבקרים ‪ /‬נותני שירותים ‪ /‬אנשי תחזוקה‪.‬‬
‫אבטחת רשומות‬
‫‪ 3.2‬רשומה הינה כל אמצעי האוגר בתוכו מידע כגון‪ :‬נייר‪ ,‬סרט צילום‪ ,‬קלטת‪ ,D.O.K. ,CD ,‬דיסקט‪ ,‬תמונה‪ ,‬כונן‬
‫קשיח של מחשב וכיוצ"ב‪ .‬רשומה יש לסווג לפי רגישות נושאה ובהתחשב בנזק שדליפת תוכנה עלולה לגרום‪ .‬סוגי‬
‫המסמכים המסווגים בסיווג ביטחוני הם‪:‬‬
‫א‪" .‬בלמ"ס" (בלתי מסווג);‬
‫ב‪" .‬שמור";‬
‫ג‪" .‬סודי";‬
‫ד‪" .‬סודי ביותר"‪.‬‬
‫‪ 3.3‬רשומה תסווג "בלמ"ס"‪ ,‬אם היא בעלת אופי לא רגיש אשר מסירת תוכנה‪ ,‬למי שאינו מוסמך לקבלה‪ ,‬לא תגרום‬
‫לנזק מדיני או ביטחוני וכן לא תפגע בצנעת הפרט‪.‬‬
‫‪ 3.4‬רשומה תסווג "שמור"‪ ,‬אם הגעת תוכנה לגורמים בלתי מוסמכים עלולה להסב נזק לביטחון המדינה או‬
‫למערכותיה החיוניות‪.‬‬
‫‪ 3.5‬רשומה תסווג "סודי"‪ ,‬אם זליגת תוכנה לגורמים בלתי מוסמכים עלולה לגרום נזק חמור לביטחון המדינה‪ ,‬לקשרי‬
‫החוץ שלה או לכלכלתה‪ .‬סיווג "סודי" מוצדק‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬לגבי הוראות מיוחדות לנציגי המדינה הנוגעות ביחסי חוץ‪,‬‬
‫או במשא ומתן עם מדינות ועם גורמים זרים‪ ,‬או ידיעות על מדינות או על גורמים זרים ועל פעילותם‪ ,‬כאשר קיימת‬
‫חשיבות בהסתרת עצם עובדת מציאותם בידי המדינה‪.‬‬
‫‪ 3.6‬מסמך יסווג "סודי ביותר"‪ ,‬אם הוא כולל ידיעות אשר הגעת תוכנן למי שאינו מוסמך לקבלן עלול לגרום נזק חמור‬
‫מאוד ומתמשך לביטחון המדינה‪ ,‬לקשרי החוץ שלה או לכלכלתה כגון‪:‬‬
‫*הקניית יתרון מכריע – ביטחוני צבאי‪ ,‬מדיני‪ ,‬כלכלי או מודיעיני למדינה זרה או לגורם זר לגבי מדינת ישראל;‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הכשלת תכניות או פעולות ביטחוניות מדיניות או כלכליות של מדינת ישראל;‬
‫פרסום תוכנם של מגעים חשאיים בין נציגי המדינה לנציגי מדינות אחרות‪ ,‬בעיקר מדינות עמן אין למדינת‬
‫ישראל קשרים דיפלומטיים‪.‬‬
‫‪ 3.7‬עובד המסווג רשומה חייב להקפיד על סיווג מתאים‪ ,‬תוך התבססות על תוכנה בלבד‪ .‬אין לעלות רמת סיווג ביטחוני‬
‫שלא לצורך‪.‬‬
‫‪ 3.8‬יש להקפיד לנעול חומר מסווג בכספות‪/‬ארונות המיועדים לכך‪.‬‬
‫‪ 3.9‬אין להוציא רשומות מסווגות‪ ,‬כולל מדיות אוגרות מידע (אופטי‪ ,‬מגנטי‪ ,‬אלקטרוני) ללא תיאום עם קב"ט המשרד‬
‫או קב"ט הנציגות בחוץ לארץ‪.‬‬
‫‪ 3.10‬למשלוח מכתבים בדואר דיפלומטי יש להשתמש במעטפות המיועדות לכך בלבד‪.‬‬
‫‪ 3.11‬יש להקפיד לצרף תעודות משלוח לחומר ברמת סיווג "סודי" ומעלה‪.‬‬
‫‪ 3.12‬חומר מסווג יושמד על פי הנחיות הקב"ט (פחי גריסה‪ ,‬מכונות גריסה תקניות‪ ,‬שריפה וכדומה)‪.‬‬
‫‪ 3.13‬יש להימנע מרישום ספרות קוד בצורה גלויה או מקודדת כביכול‪ .‬יש לשמור על הקוד מכל משמר‪.‬‬
‫אבטחת תקשורת‬
‫‪ 3.14‬שיחות מסווגות ניתן לקיים באמצעי קשר מאובטחים בלבד‪( .‬טלפון אדום‪/‬שטיח מודרני וכו')‪.‬‬
‫‪ 3.15‬השימוש בפקס מיועד לרמת בלמ"ס בלבד‪.‬‬
‫‪ 3.16‬יש להישמר מהאזנות‪ .‬שיחות רגישות מומלץ לקיים במקום אקראי‪.‬‬
‫‪ 3.17‬השימוש בטלפונים סלולאריים מותר לשיחות בלתי מסווגות בלבד‪.‬‬
‫‪ 3.18‬בדיונים מסווגים מאוד‪ ,‬ידאג מזמין הדיון שכל משתתפי הדיון ינתקו את הסוללה ממכשיר הטלפון הנייד‪.‬‬
‫אבטחת מחשבים‬
‫‪ 3.19‬יש להקפיד לשמור בסוד את הסיסמה האישית‪ ,‬אין להעבירה למשתמש אחר‪.‬‬
‫‪ 3.20‬יש להשתמש בדיסקים עם חותמת המשרד בלבד‪.‬‬
‫‪ 3.21‬אין לעשות שימוש פרטי במחשב המשרד‪ ,‬כמו כן אין לקחת עבודה למחשב הפרטי שבבית‪.‬‬
‫‪ 3.22‬תחזוקת המחשב וטיפול בתקלות יבוצעו על ידי טכנאי המשרד בלבד‪.‬‬
‫‪ 3.23‬אין לחבר למחשבי המשרד כל התקן שלא נופק על ידי המשרד כגון‪ :‬מצלמת אינטרנט‪ ,‬מודם‪ ,‬כרטיס מחשב‪,‬‬
‫עכבר אלחוטי וכיוצ"ב‪ .‬אין לטעון למחשבי המשרד כל מדיה אוגרת מידע (‪ ,D.O.K ,C.D‬דיסקט) שמקורו מחוץ‬
‫למשרד החוץ‪.‬‬
‫‪ 3.24‬אין לעבד חומר מסווג על רשת המחשב הבלמ"סית‪ .‬כמו כן אין לעבד חומר מסווג על מחשבי ‪ LAP TOP‬וכף‬
‫יד‪.‬‬
‫‪ 3.25‬האמור בסעיף זה מתייחס לחלק העיקרי של פעילויות המשרד‪ .‬הנחיות מיוחדות נוספות בתחום אבטחת מידע‪,‬‬
‫המתייחסות לפעילויות השונות של המשרד כגון‪ :‬פתיחת נציגות בחוץ לארץ‪ ,‬בלדרות של חומר מסווג ועוד‪ .‬תימסרנה‬
‫בנפרד בעת הצורך‪.‬‬
‫ליווי מבקרים ‪ /‬נותני שירותים ‪ /‬אנשי תחזוקה‬
‫‪ 3.26‬מבקר או אורח ילווה מרגע כניסתו למתחם מסווג (דלת מקודדת) או לנציגות ועד רגע צאתו את המתחם‪.‬‬
‫‪ 3.27‬לפני כניסת מבקר לחדר של עובד‪ ,‬במשרד או בנציגות‪ ,‬יש לוודא שאין חומר מסווג על השולחן ושמסך המחשב‬
‫כבוי‪.‬‬
‫‪ 3.28‬עובד היוצא מחדרו לפרק זמן ארוך‪ ,‬ינעל את דלת חדרו‪.‬‬
‫סעיף ‪ – 4‬טיפול במבקרים במשרד‬
‫‪ 4.1‬למתחם משרד החוץ מגיעים אלפי מבקרים בשנה (משלחות‪ ,‬דיפלומטים‪ ,‬עיתונאים‪ ,‬אורחים‪ ,‬נותני שירותים‪ ,‬אנשי‬
‫תחזוקה ועוד)‪ .‬סעיף זה דן בטיפול הביטחוני בהם‪ .‬רמת בדיקתם הביטחונית נגזרת מהנחיות שירות ביטחון כללי‪.‬‬
‫‪ 4.2‬יחידת האבטחה של המשרד אמונה על הטיפול הביטחוני במבקרים במתחם המשרד‪ .‬כאשר מטרתה העיקרית של‬
‫היחידה היא מניעת כניסת "מפגע" לתוך תחומי המשרד‪" .‬מפגע" הינו כל אדם שהינו בעל כוונה לפגוע פיזית בעובדי‬
‫המתחם‪ ,‬אורחים או מבקרים‪ ,‬לפגוע ברכוש או לגנוב מידע מסווג‪.‬‬
‫‪ 4.3‬המשימות המוטלות על עובדי יחידת האבטחה צריכות להתבצע בצורה מקצועית‪ ,‬עניינית ויעילה‪ ,‬תוך מתן דגש‬
‫להיבטים של "אדיבות בשירות"‪.‬‬
‫‪ 4.4‬חלק ניכר מהמבקרים‪ ,‬נותני השירותים ואנשי התחזוקה של המשרד הם אנשים קבועים‪ .‬אלה מהם אשר מגיעים‬
‫בתדירות גבוהה למשרד (לפחות ‪ 12‬ביקורים בשנה)‪ ,‬יקבלו הכשר ביטחוני ויסווגו כ"מבקרים קבועים"‪.‬‬
‫‪ 4.5‬לצורך קבלת "הכשר ביטחוני" כאמור בסעיף משנה ‪ 4.4‬דלעיל‪ ,‬יפנה עובד המשרד את המבקר‪/‬נותן השירות אל‬
‫משרד הקב"ט לצורך מילוי טפסים והצהרות לבדיקה ביטחונית‪ .‬המבקרים הקבועים יעברו תהליך בדיקה בשב"כ‬
‫ומרגע קבלת ההכשר הביטחוני‪ ,‬הם יהיו פטורים מבדיקה ביטחונית בכניסתם‪.‬‬
‫‪ 4.6‬עובד המשרד המצפה למבקר‪ ,‬שאינו מבקר קבוע‪ ,‬יפתח כרטיס מבקר בתוכנת מבקרים שבפורטל המערכת‬
‫השמורה ויזין את נתוני הביקור‪ .‬קיימת אפשרות לבקש לפטור את האורח מבדיקה ביטחונית על ידי סימון ‪ V‬במערכת‬
‫בקטגוריה "פטור מבדיקה" חשוב לציין את הסיבה לכך‪.‬‬
‫‪ 4.7‬פטור מבדיקה‪ ,‬כאמור בסעיף משנה ‪ 4.6‬דלעיל‪ ,‬ינתן בדרך כלל למבקרים הנכללים בקטגוריה של מבקרים‬
‫מוכרים (היטב) ומהימנים וכן לאנשים בעלי מעמד מכובד‪ ,‬ציבורי או אישי‪ .‬לגבי אלה ניתן לקבוע במידה רבה של‬
‫סבירות שהם אינם בעלי כוונה לביצוע פיגוע או נזק כלשהו‪.‬‬
‫‪ 4.8‬מבקרים אחרים נזקקים לטיפול ביטחוני מלא‪ ,‬טיפול המתחיל עוד בשלב שלפני הגעת המבקר לשער‪ .‬על כן יש‬
‫להעביר את הבקשה ואת פרטי המבקר בהקדם האפשרי‪ .‬עיכוב במסירת הפרטים‪ ,‬פרטים שאינם מלאים או הגדרה לא‬
‫נכונה של המבקר בתוכנה‪ ,‬עלולים לגרום לעיכובים בשער או בדיקתו ברמה גבוהה ללא צורך‪ ,‬דברים העלולים לגרום‬
‫נזק שיפגע במלך הביקור‪.‬‬
‫‪ 4.9‬מבקרים במשרד‪ ,‬קבועים ומזדמנים‪ ,‬ילוו בכל זמן שהותם במתחמים מסווגים‪ .‬יש להקפיד שהמבקרים עונדים את‬
‫תג המבקר (שרוך אדום) על צווארם‪.‬‬
‫‪ 4.10‬לגבי קבוצות המגיעות למשרד (‪ 8‬אורחים ומעלה) ההנחיות הן כדלהלן‪:‬‬
‫א‪ .‬יש להזין במערכת המיחשוב את ראש הקבוצה‪ ,‬לסמן ‪ V‬בקטגוריה "קבוצה" ולציין בחלון שנפתח לאיזו קבוצה הוא‬
‫שייך‪.‬‬
‫ב‪ .‬יש להעביר בפקס' את רשימת חברי הקבוצה לפחות יומיים לפני מועד הגעתם‪ .‬ברשימה יש לציין את פרטי הקבוצה‬
‫(שם ומשפחה‪ ,‬מספר ת"ז‪/‬דרכון‪ ,‬תוארו‪/‬תפקידו)‪.‬‬
‫ג‪ .‬בנוסף יש לציין בפקס' את שם עובד המשרד האחראי על הביקור‪ ,‬שעת הגעת הקבוצה‪ ,‬אופי הביקור‪ ,‬האם מומלץ‬
‫לפטור אותם מבדיקה והסיבה לכך‪ ,‬האולם בו יתארחו‪ ,‬האם צפויה תקשורת וכל פרט רלוונטי אחר‪.‬‬
‫ד‪ .‬אם הקבוצה צריכה לעבור בדיקה‪ ,‬יש להמליץ להם שיגיעו עם כמה שפחות פרטי כבודה וללא מכשירים‬
‫אלקטרונים‪ ,‬דבר אשר יקל על תהליך הבידוק הביטחוני ויחסוך זמן‪.‬‬
‫ה‪ .‬ככלל‪ ,‬אין להכניס מצלמות לתחומי המשרד‪ .‬אישור חריג יש לתאם מראש עם משרד הקב"ט‪.‬‬
‫ו‪ .‬כל הקבוצות המגיעות למשרד נכנסות דרך שער רבין (השער הראשי) למעט מקרים מיוחדים עליהם יש לקבל‬
‫אישור מראש‪ .‬שער הטקס נועד לכניסת דיפלומטים ואח"מים ואינו בנוי לקליטת קבוצות‪.‬‬
‫ז‪ .‬מומלץ שעובד המשרד יקבל את פני הקבוצה בשער וילווה את תהליך הבדיקה הביטחונית‪.‬‬
‫ח‪ .‬עובד המשרד יקפיד שחברי הקבוצה נשארים באיזור‪/‬מתחם הכינוס ושחבריה לא נכנסים לאזורים מסווגים‪.‬‬
‫ט‪ .‬עובד המשרד יקפיד כי חברי הקבוצה אינם עושים שימוש באמצעי הקשר‪( ,‬טלפונים‪ ,‬פקס') מערכות המחשב‬
‫ומכונות הצילום של המשרד ללא אישור‪.‬‬
‫סעיף ‪ – 5‬טיסות והפלגות‬
‫‪ 5.1‬האמור בסעיף זה נועד לצמצם סכנה‪ ,‬שנוסע ישראלי ייקלע למטוס הנוחת במדינה עוינת‪ ,‬ולהסב תשומת לב‬
‫העובדים לגבי טיסות בהן הסיכון גבוה נוכח אפשרות פיגוע או חטיפה‪.‬‬
‫‪ 5.2‬הדברים מבוססים על העקרונות הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬הערכת מצב לגבי הסיכון לנוסע ישראלי משלטונות מדינות בהן הוא עשוי לנחות;‬
‫ב‪ .‬מידע המתייחס למדינה‪ ,‬לחברת תעופה‪ ,‬לנתיב טיסה או לשדה תעופה מסוים‪ ,‬אשר בעטיו מבוססת ההערכה לסיכון‬
‫גבוה לנוסע ישראלי בזמן נתון‪.‬‬
‫‪ 5.3‬האמור בסעיף זה חל על כל עובדי המשרד היוצאים לחוץ לארץ‪ ,‬בין בתפקיד ובין שלא בתפקיד‪ ,‬ועל העובדים‬
‫המשרתים בחוץ לארץ‪ .‬כן חלות הוראות אלה על אנשים הנוסעים בשליחות המשרד‪ ,‬על משלחות ואישים אשר שב"כ‬
‫אחראי לקביעת סדרי אבטחתם ועל כל העובדים ממשרדים ומגופים אחרים המסופחים לנציגות‪.‬‬
‫‪ 5.4‬הוראות אלו ערוכות באופן‪ ,‬שהנוסע יכול לבחור בעצמו את טיסותיו‪ ,‬בהתאם לצרכיו‪ .‬המסלולים שייבחרו כפופים‬
‫לדברים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬אם הנוסע יוצא מהארץ או ממקום שירותו בחוץ לארץ‪ ,‬הוא יפנה לקב"ט האחראי עליו כדי לבדוק שהטיסות‬
‫תואמות את האמור בנוהל;‬
‫ב‪ .‬אם הנוסע שוהה בארץ בה אינו משרת באופן קבוע‪ ,‬יהיה הוא עצמו אחראי לכך שהטיסות מותרות על פי הנוהל‪.‬‬
‫הנוסע יבדוק מראש את טיסותיו‪ ,‬ובכלל זה בסמוך למועד הטיסה‪ ,‬כדי לוודא שלא חל שינוי בנתיב‪ .‬במקרה של אי‬
‫ידיעת עקרונות הנוהל‪ ,‬ייוועץ הנוסע בקב"ט של הנציגות הקרובה‪.‬‬
‫‪ 5.5‬בכל מקרה בו אסור לטוס בטיסה מסוימת‪ ,‬אין לתרץ הסירוב בפני סוכן הנסיעות או מנהל חברת התעופה בסיבות‬
‫ביטחוניות‪ ,‬ויש למצוא סיבה אחרת לאי הסכמה לטוס בטיסה האמורה‪.‬‬
‫‪ 5.6‬בעת בירור מסלול הטיסה‪ ,‬יש להימנע מלהציב שאלות העלולות להתפרש כאילו הנוסע בוחר את טיסתו על פי‬
‫שיקולים ביטחוניים‪ ,‬היות שלהערכתנו עלול הנוסע לקבל תשובות שטחיות ומתחמקות‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬אין לשאול "האם‬
‫הטיסה עוברת מעל אחת ממדינות ערב"‪ ,‬אלא לברר את נתיבה המדויק (כולל הנתיב האלטרנטיבי) ומתוכו להעלות‬
‫ולבחון את ההיבטים הנדרשים על פי הנוהל‪.‬‬
‫‪ 5.7‬ההוראות והאיסורים מוגדרים כחומר מסווג שאין להעבירו לידיעת סוכן נסיעות או גורמים שאינם מורשים לקבלו‪.‬‬
‫‪ 5.8‬אין להפיץ את הנוהל או פרטים ממנו בחוזרים‪ ,‬בדפי מידע‪ ,‬בעלונים‪ ,‬בחוברות‪ ,‬בלוחות מודעות וכיוצ"ב‪.‬‬
‫‪ 5.9‬על הנוסע חלה החובה והאחריות להתייעץ עם הקב"ט בשיחה בעל פה בטרם יבחר את מסלול טיסותיו‪.‬‬
‫הגדרות‬
‫‪ 5.10‬מדינה אסורה‪ :‬מדינה שאין להגיע אליה או לעבור בה באוויר‪ ,‬בים או ביבשה;‬
‫מדינה שחלות עליה מגבלות‪ :‬מדינה שיש לגביה מגבלות תנועה כמפורט בהמשך הסעיף;‬
‫נתיב טיסה‪/‬הפלגה‪/‬נסיעה‪ :‬מסלול טיסה‪/‬הפלגה רשמי (כנמסר על ידי חברת התעופה‪/‬ספנות) לאורך הנתיבים בהם‬
‫אמורים המטוס או האניה לעבור‪.‬‬
‫הנחיות‬
‫‪ 5.11‬כל עובד משרד המבקש לצאת לחוץ לארץ בתפקיד או בנסיעה פרטית‪ ,‬יפנה לקב"ט המשרד (עובדים בארץ) או‬
‫לקב"ט הנציגות (שליחים בחוץ לארץ) ויפרט את התנועות (נתיב טיסה‪/‬הפלגה‪/‬נסיעה) שהוא מתעתד לבצע בחוץ‬
‫לארץ‪.‬‬
‫‪ 5.12‬הקב"ט יבחן את תנועות העובד על פי המרכיבים המצויים בנוהל אבטחת תנועות עובדים בחוץ לארץ – עובדי‬
‫גופים מונחים בארץ‪ .‬הקב"ט יאשר או יאסור את הנסיעה וינפיק אישור להזמנת כרטיס טיסה‪/‬הפלגה‪.‬‬
‫‪ 5.13‬על העובד‪/‬שליח לדווח לקב"ט על כל שינוי במסלול הטיסה‪/‬ההפלגה‪/‬הנסיעה‪ ,‬לצורך קבלת אישור מחודש ממנו‪.‬‬
‫‪ 5.14‬חל איסור גורף לחניה‪/‬עגינה וגם מעבר בשמי‪/‬מימי המדינות הבאות‪ :‬אירן‪ ,‬סוריה‪ ,‬לבנון‪ ,‬סודן וצפון קוריאה‪.‬‬
‫‪ 5.15‬לגבי המדינות הבאות קיימות מגבלות‪ .‬ניתן לעבור בשמיהן‪/‬מימיהן אך אסור להיכנס לחנות או לעגון בתחומן‪.‬‬
‫המדינות הן‪ :‬אינדונסיה‪ ,‬אלג'יריה‪ ,‬אפגניסטן‪ ,‬פקיסטן‪ ,‬לוב‪ ,‬סעודיה‪ , ,‬תימן‪ ,‬סומליה‪ ,‬כווית‪ ,‬עירק ועוד מדינות‬
‫הנמצאות בקטגוריה זו‪.‬‬
‫‪ 5.16‬על עובד המבקש לצאת לחופשה פרטית לירדן‪ ,‬להודיע על כך למשקו"ף ולקב"ט המשרד‪.‬‬
‫התנהגות במקרה של נחיתה במדינה שאסור לנחות בה‬
‫‪ 5.17‬אם ייוודע בשעת הטיסה כי המטוס עומד לנחות במדינה שעל פי הנוהל אסור לנחות בה‪ ,‬יפנה הנוסע הישראלי‬
‫לקברניט המטוס‪ ,‬יסביר לו כי הדבר מסכן את ביטחונו ויבקש ממנו לנסות למצוא חניה אלטרנטיבית במדינה לא עוינת‪.‬‬
‫אם הדבר אינו ניתן‪ ,‬ידרוש הנוסע מהקברניט לסייע בידו ולקחתו תחת חסותו‪.‬‬
‫‪ 5.18‬הפעולות המנויות להלן עשויות‪ ,‬כולן או מקצתן‪ ,‬לסייע לנוסע הישראלי בין אם הוא נעזר על ידי הקברניט ובין‬
‫אם אינו נעזר על ידו‪:‬‬
‫א‪ .‬להשמיד כל חומר "מרשיע"‪ ,‬כגון‪ :‬כתובות‪ ,‬דואר דיפלומטי‪ ,‬חומר בעברית‪ ,‬תמונות ופרטים אחרים על שירות‬
‫בצה"ל וכיוצ"ב על ידי קריעתו לפיסות קטנות ביותר‪ ,‬החבאתו בריפוד המושב‪ ,‬בחריצים שבדופן‪ ,‬השלכתו לבית‬
‫השימוש וכדומה‪.‬‬
‫ב‪ .‬להיפטר מהדרכון הישראלי בכל דרך אפשרית‪ ,‬או למסרו לידי הקברניט כדי שהוא יסתירו‪.‬‬
‫ג‪ .‬לבקש שיושמד כל טופס אשר מולא במשך הטיסה‪ ,‬נמסר לצוות המטוס והמצביע על אזרחות הנוסעים‪.‬‬
‫ד‪ .‬במקרה שהקברניט חייב להודיע על אזרחות נוסעיו ועל זהותם – לבקש ממנו להימנע מדיווח נוכחות ישראלים‬
‫במטוסו‪.‬‬
‫ה‪ .‬במקרה של חניה קצרה‪ ,‬רצוי להישאר בעזרת הקברניט בתוך המטוס או לעבור מייד למטוס אחר הממריא מאותו‬
‫נמל תעופה לארץ נייטרלית‪ ,‬מבלי לעבור תהליכי ביקורת גבולות ומכס‪.‬‬
‫ו‪ .‬לנסות ולהתחזות לאזרח מדינה אחרת (בתנאי שהנוסע הישראלי ובני משפחתו הנלווים אליו יכולים לעמוד בסיפור‬
‫הכיסוי) ולטעון שהכרטיסים והתעודות אבדו‪ ,‬או נשארו בנמל המוצא‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬עלולים שלטונות הנמל לקרוא‬
‫לנציג אותה ארץ לשם בירור‪ .‬כדי להימנע מלהשיב על שאלות מיותרות‪ ,‬ניתן לומר לנציג שהעניין יטופל בהגיע הנוסע‬
‫ליעדו‪ .‬אם ניתן לדבר עם הנציג ביחידות אפשר לגלות לו את האמת ולבקש את עזרתו‪.‬‬
‫סעיף ‪ – 6‬אמצעי ואביזרי ביטחון‬
‫‪ 6.1‬עובד שליח שאינו בעל רכב שרד‪ ,‬זכאי להחזר הוצאות עבור רכישת אזעקה והתקנתה ברכבו עד לסכום של ‪200.-‬‬
‫דולר‪ ,‬או שווה ערך במטבע מקומי‪ .‬עלו ההוצאות על סכום זה‪ ,‬יהיה ההפרש על חשבון העובד‪.‬‬
‫‪ 6.2‬הזכאות היא לרכב אחד ולאזעקה אחת בלבד למשפחה‪ .‬העובד אינו זכאי להתקין בסכום של ‪ 200.-‬דולר יותר‬
‫מאשר אזעקה אחת‪ .‬במשפחה שאחד מבניה הוא בעל רכב שרד‪ ,‬לא יהיו זכאים כלל להחזר הוצאות עבור רכישת‬
‫אזעקה כאמור בסעיף משנה ‪ 6.1‬דלעיל‪.‬‬
‫‪ 6.3‬הסכום יוחזר לעובד על ידי קצין המינהלה‪ ,‬כנגד קבלות ובאישור קב"ט הנציגות‪.‬‬
‫‪ 6.4‬במקומות בהם מספקת בטמ"ח מערכות האזעקה‪ ,‬ישתתף המשרד בהוצאות ההתקנה עד ל‪ 50.- -‬דולר‪ ,‬כנגד קבלה‪.‬‬
‫‪ 6.5‬השתתפות המשרד ברכישת אזעקה ובהתקנתה היא חד פעמית למשך כל תקופת שירותו במקום אחד‪ .‬אם החליף‬
‫העובד את רכבו‪ ,‬הוא לא יהיה זכאי להחזר הוצאה פעם נוספת‪.‬‬
‫‪ 6.6‬אם עבר העובד למקום שירות חדש ולא העביר את מכוניתו אלא רכש מכונית אחרת‪ ,‬הוא יהיה זכאי לרכישה‬
‫ולהתקנת אזעקה במכונית החדשה‪.‬‬
‫‪ 6.7‬ההוצאה לא תוחזר בשנת השירות האחרונה‪.‬‬
‫‪ 6.8‬במספר מדינות יממן המשרד מכלול של אמצעי ביטחון במגורי העובדים השליחים כולם או חלקם‪ ,‬מתוך רשימת‬
‫האמצעים שבסעיף משנה ‪ 6.10‬דלהלן‪ .‬המדינות מתחלקות לארבע קבוצות‪:‬‬
‫א‪ .‬מדינות עם סל ביטחוני ברמה לא פלילית;‬
‫ב‪ .‬מדינות עם סל ביטחוני ברמה נמוכה;‬
‫ג‪ .‬מדינות עם סל ביטחוני ברמה בינונית;‬
‫ד‪ .‬מדינות עם סל ביטחוני ברמה גבוהה‪.‬‬
‫‪ 6.9‬עובדים במדינות המשתייכות לקבוצה של רמה ביטחונית נמוכה ולא פלילית‪ ,‬יצויידו בפריטים ב' ו‪-‬ג' שבסעיף‬
‫משנה ‪ 6.10‬דלהלן‪ .‬עובדים המשתייכים לקבוצה של רמה ביטחונית בינונית‪ ,‬יצויידו בפריטים א'‪-‬ח'‪ ,‬המנויים בסעיף‬
‫משנה ‪ 6.10‬דלהלן‪ ,‬ועובדים המשתייכים לקבוצה של רמה ביטחונית פלילית גבוהה יצויידו בפריטים א'‪-‬ט' המנויים‬
‫בסעיף משנה ‪ 6.10‬דלהלן‪.‬‬
‫‪ 6.10‬אמצעי הביטחון השונים הם‪:‬‬
‫א‪ .‬אזעקה רועשת‪ ,‬כולל התחברות למוקד מצוקה או משטרה;‬
‫ב‪ .‬שרשרת ביטחון;‬
‫ג‪ .‬עינית פנורמית לדלת;‬
‫ד‪ .‬סורגים בחלונות נגישים;‬
‫ה‪ .‬יצירת איזור מוגן בדירה על ידי חיזוק דלתות;‬
‫ו‪ .‬זרקורים חיצוניים עם גלאי נפח (קרקעי);‬
‫ז‪ .‬אמצעי הגנה כמו‪ :‬תרסיסי פלפל וכו' (בכפוף לחוק המדינה);‬
‫ח‪ .‬ציפוי כהה לשמשות הרכב;‬
‫ט‪ .‬שידרוג הציפוי למיגון כנגד שבירה‪.‬‬